רב–שיח בנושא תיירות בת–קיימא במרחב ים המלח

‫שולחן הדיונים‬
‫רב–שיח בנושא תיירות בת–קיימא במרחב ים המלח‬
‫שמעון דניאל‪ ,‬עזרי אלון‪ ,‬דלית גסול‪ ,‬דב ליטבינוף‪ ,‬אריה כהן‬
‫שולחן הדיונים‬
‫איזה אופי של תיירות מתאים לאזור ים המלח? | באדיבות החברה הממשלתית להגנות ים המלח‬
‫‪362‬‬
‫אקולוגיה וסביבה ‪ ,)1(8‬פברואר ‪2017‬‬
‫תיירות מלונות באגן הדרומי ‪ -‬איום על‬
‫מערכות אקולוגיות או גטו תיירותי?‬
‫שחר בוקמן‬
‫שולחן הדיונים‬
‫ממשלת ישראל החליטה בשנת ‪ 2012‬על פיתוח תיירותי נרחב באגן הדרומי‬
‫של ים המלח‪ ,‬ברצועה באורך של כ–‪ 2‬ק"מ‪ ,‬באזור שבין מתחמי המלונות‬
‫הקיימים בעין בוקק ובנווה זוהר‪ .‬במסגרת פיתוח זה מיועדים להיבנות‬
‫‪ 4,000‬חדרים‪ ,‬ב–‪ 16-12‬בתי מלון ‪ -‬כמות שתכפיל את מספר החדרים‬
‫הקיימים באזור כיום‪ .‬בבניית המלונות מושם דגש על בנייה ירוקה בהתאם‬
‫לתקן הישראלי ועל נושאים בעלי חשיבות לסביבת ים המלח‪ .‬בניית המלונות‬
‫מתוכננת גם בים (למעשה‪ ,‬בתוך ברכת האידוי)‪ ,‬אך עבורה נדרשות בדיקות‬
‫הנדסיות‪ ,‬סביבתיות ותפעוליות נוספות‪.‬‬
‫אזור הבנייה המתוכנן הוא אזור מופר ברובו‪ ,‬הגובל בברכת אידוי‬
‫תעשייתית (ברכה ‪ .)5‬מבין אזורי המגע הישירים עם מרחב התכנית‪ ,‬מצוקי‬
‫מדבר יהודה שבמערב ומניפת נחל זוהר בדרום הם אלה שיש להם משמעות‬
‫אקולוגית רבה‪ ,‬וכך גם לערוצי הנחלים החוצים את השטח ממערב למזרח‬
‫(בוקק‪ ,‬רום וזוהר)‪ .‬לרוב תחום התכנית רגישות אקולוגית נמוכה‪.‬‬
‫לתכנית תיירות בהיקף גדול שכזה יש כמובן השפעות גם על הסביבה‬
‫שמחוץ לתחומה‪ .‬בין אם בנסיעה אל המלון או ממנו הביתה‪ ,‬ובין אם במהלך‬
‫החופשה‪ ,‬התיירים בוודאי שוהים גם באזור הסובב את המלונות‪ ,‬וטווח‬
‫שבלבו‬
‫ִ‬
‫נסיעה של שעה אינו נתפס כרחוק לפעילות יומית‪ .‬המרחב המדברי‬
‫נטוע מתחם המלונות מציע מוקדי טיילות ופנאי מסוגים שונים‪ ,‬שנבדלים‬
‫במידת המשיכה שלהם עבור אנשים שונים‪ .‬יש שעבורם מלון הוא מקום‬
‫המציע את כל תפנוקי החופשה‪ ,‬ויש כאלה שעבורם המלון הוא בסיס למגוון‬
‫טיולים וחוויות מדבריות‪.‬‬
‫לתכניות הפיתוח התיירותי פוטנציאל לתרום באופן משמעותי לשגשוג‬
‫כלכלי של האזור ולהרחבת מעגלי הפרנסה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הגדלה משמעותית של‬
‫כמות המטיילים באזורים אקולוגיים רגישים מחייבת לוודא אם יש צורך‬
‫בהפעלת כלי מדיניות שונים כדי לצמצם את השפעת פיתוח התיירות על‬
‫סביבתו הכוללת של מרחב ים המלח‪.‬‬
‫אקולוגיה וסביבה ‪ ,)1(8‬פברואר ‪2017‬‬
‫‪363‬‬
‫איור ‪ .1‬התכנית העתידית לשיקום‬
‫ולפיתוח התיירות בדרום ים המלח‬
‫| באדיבות ספדיה אדריכלים והחברה‬
‫הממשלתית להגנות ים המלח‬
‫יישום מדיניות פיתוח בר–קיימא‬
‫בתכנית שיקום ופיתוח‬
‫התיירות בים המלח‬
‫שמעון דניאל‬
‫מנכ"ל‪ ,‬החברה הממשלתית להגנות ים המלח‬
‫‪[email protected]‬‬
‫העקרונות הכלליים לתכנון התכנית ולביצועה‬
‫א‪.‬אימוץ תפיסה משולבת‪ ,‬מערכתית וארוכת טווח‪ ,‬שמבוססת‬
‫על פיתוח בר–קיימא‪ ,‬ושואפת לאיזון בין הסביבה הטבעית‬
‫לפיתוח הכלכלי;‬
‫שולחן הדיונים‬
‫החברה להגנות ים המלח (חל"י) הכינה‪ ,‬באמצעות צוות תכנון‬
‫רב–תחומי גדול‪ ,‬תכנית חדשה למתחם התיירות‪ ,‬המשלבת‬
‫את שני חלקי המתחם הקיימים (עין בוקק וחמי זוהר) עם חלק‬
‫חדש של המתחם המצוי ביניהם‪ .‬בין היתר‪ ,‬שולבו בצוות מגוון‬
‫יועצים בתחומי הסביבה והבנייה הירוקה‪ .‬בתהליך תכנון התכנית‬
‫ובביצועה מיישמת חל"י את עקרונות הפיתוח בר–הקיימא במרחב‬
‫ייחודי זה‪.‬‬
‫ב‪.‬ניהול ושימור של משאבי טבע ונוף‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬ואתרים‬
‫היסטוריים וארכאולוגיים במתחם התיירות וסביבו‪ ,‬תוך‬
‫קביעת הגבלות על השימוש בהם‪ .‬בעיקר יש לשמור ולהגן על‬
‫מצוק ההעתקים‪ ,‬על ערוצי הנחלים ועל האתרים הטבעיים‪,‬‬
‫הנופיים וההיסטוריים במרחב הנדון‪ ,‬תוך שמירת חיץ ראוי‬
‫ביניהם לבין פיתוח קיים ועתידי;‬
‫ג‪.‬בחינת ההשפעות הסביבתיות האפשריות של הרחבת מתחם‬
‫התיירות על אתרי הביקור בסביבה;‬
‫ד‪.‬הימנעות מפיתוח שעלול לפגוע במשאבים הטבעיים שהמיזם‬
‫נשען עליהם;‬
‫ה‪.‬שמירה וחיזוק של יכולת הנשיאה של הסביבה הטבעית‬
‫(‪ )nature carrying capability‬על–ידי שימור החי והצומח‪,‬‬
‫צמצום השפעות המבקרים על הסביבה הטבעית ושימוש‬
‫בידע ובטכנולוגיות מתקדמות;‬
‫ו‪.‬שימוש יעיל ומזערי בקרקע ובמשאבי הטבע ומניעת פגיעה‬
‫בלתי הפיכה בהם תוך שימוש באמצעים תכנוניים‪ ,‬טכנולוגיים‬
‫וכלכליים;‬
‫ז‪.‬מניעה או מזעור של נזקים וסיכונים סביבתיים של הסביבה‬
‫על המיזם ושל המיזם על הסביבה;‬
‫ח‪.‬שמירת עקרון חובת הזהירות המקדימה בטיפול בבעיות‬
‫סביבתיות;‬
‫‪364‬‬
‫אקולוגיה וסביבה ‪ ,)1(8‬פברואר ‪2017‬‬
‫ט‪.‬קביעת התקנים הסביבתיים על פי השימוש הרגיש ביותר;‬
‫י‪.‬אימוץ אמצעים מנהליים וכלכליים לשמירת איכות הסביבה;‬
‫המנהל הסביבתי המקומי ויכולות האכיפה שלו;‬
‫יא‪.‬חיזוק ִ‬
‫יב‪.‬קידום המודעות הסביבתית‪ ,‬שיתוף המבקרים ועידודם‬
‫לשמור על הטבע והסביבה‪.‬‬
‫בתכנית שהוכנה‪ ,‬ושביצועה מצוי בימים אלה בעיצומו (איורים‬
‫‪ ,)2 ,1‬ניתן להיווכח כי העקרונות הללו יושמו ומיושמים בפועל‬
‫במרכיבים רבים בהיבטים הסביבתיים והנופיים הן בתכנון הן‬
‫בביצוע‪.‬‬
‫שולחן הדיונים‬
‫יישום ההיבטים הסביבתיים‬
‫א‪.‬בניית מתחם תיירותי חדש‪ ,‬בין המתחמים הקיימים‪ ,‬עם‬
‫אוריינטציה לים ולמצוק‪ ,‬שחזותו תשתלב בטבע ובנוף;‬
‫ב‪.‬שילוב מרבי של שני מתחמי התיירות הקיימים במתחם‬
‫המתוכנן עם אוריינטציה לים ולמצוק;‬
‫ג‪.‬איחוד תשתיות‪ ,‬ככל הניתן ובמידת האפשר‪ ,‬ללא פגיעה‬
‫בערכי טבע ונוף ותוך התחשבות בשיקולי בטיחות‪ .‬העדפה‬
‫להנחת תשתיות תת–קרקעיות בשטחים מופרים ולאורך‬
‫דרכים;‬
‫ד‪.‬שמירת אזורי חיץ בין תשתיות שעלולות לגרום למפגעים‬
‫ולמטרדים סביבתיים‪ ,‬לבין שימושי קרקע רגישים;‬
‫ה‪.‬התאמה ֵמרבית לטופוגרפיה‪ ,‬תוך פריסת הבינוי החדש על‬
‫המדרון ומניעת הסתרה;‬
‫ו‪.‬פיתוח טיילת ציבורית רציפה לכל אורך החוף‪ ,‬המשלבת‬
‫נסיעה באופניים ובשאטל תיירותי‪ ,‬שיביאו לצמצום השימוש‬
‫ברכב פרטי ולהגבלת חלקים גדולים מהמתחם להולכי רגל‬
‫בלבד;‬
‫ז‪.‬איסור בינוי והשפעות סביבתיות על השטחים הרגישים‬
‫המצויים ממערב לכביש ‪( 90‬מצוק ההעתקים ומרגלותיו);‬
‫ח‪.‬שמירה על ערכי הטבע הייחודיים במתחם ושמירה על אזורי‬
‫חיץ לשם הגנה עליהם ‪ -‬נחל רום‪ ,‬נחל זוהר ועצים לשימור;‬
‫ט‪.‬עידוד התכנון האקלימי הן בבנייה הן בשטחי החוץ‪ ,‬עם דגש‬
‫על הצללה ֵמרבית בתנאי האקלים הייחודיים;‬
‫י‪.‬מגוון רחב של הוראות לבנייה ירוקה במרחב הציבורי‬
‫ובמגרשים המיועדים לבנייה ‪ -‬לרבות תמריצים בזכויות בנייה‬
‫ובתוספת חדרי מלון למלונות שיאמצו הוראות בנייה ירוקה‬
‫מעבר לנדרש;‬
‫יא‪.‬הקמת אטרקציות תיירותיות ומתחמי בילוי‪ ,‬אתרים ומסלולים‬
‫נוספים בעלי השפעה מזערית על הסביבה‪ ,‬שיָ קלו את הלחץ‪,‬‬
‫ככל הניתן‪ ,‬מאתרים טבעיים עמוסי מבקרים;‬
‫יב‪.‬ניצול המרחב התת–קרקעי למגוון רחב של שימושים‪ ,‬לרבות‬
‫הטמנת תשתיות‪ ,‬חנייה ושימושים לוגיסטיים;‬
‫יג‪.‬ניהול משקי האנרגיה‪ ,‬המים והפסולת של אתרי האכסון‬
‫וההסעדה במתחם;‬
‫יד‪.‬הרחקת פעילויות יוצרות מפגעים ומטרדים סביבתיים‬
‫מאזורים רגישים‪ ,‬ובעיקר מאזורי האכסון‪ ,‬וריכוזן ככל הניתן;‬
‫טו‪.‬הקפדה על בניית המתחם לפי כללי הבנייה הירוקה‪ ,‬לרבות‬
‫שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה‪ ,‬בנייה חוסכת‬
‫אנרגיה‪ ,‬שיפור הנוחות האקלימית‪ ,‬שימוש באנרגיה ממקורות‬
‫מתחדשים‪ ,‬חיסכון במים ובנייה משמרת מים‪ ,‬שימוש חוזר‬
‫ומחזור פסולת;‬
‫ִ‬
‫טז‪.‬הכשרת מסלולים נפרדים להולכי הרגל ולרוכבי האופניים;‬
‫יז‪.‬מניעת מטרדי רעש לאתרי אכסון על–ידי מניעת הפניית‬
‫שימושי קרקע רועשים לכיוונם‪ ,‬יצירת חיץ פיזי בין אתרי‬
‫האכסון למקורות הרעש והטלת מגבלות על שעות הפעילות‪.‬‬
‫יישום ההיבטים הנופיים‬
‫א‪.‬שימת דגש על שלמות הנוף הייחודי ועל מראהו הבראשיתי‬
‫של המרחב;‬
‫ב‪.‬שימת דגש על השתלבות הפיתוח התיירותי החדש בטבע‬
‫ובנוף‪ ,‬תוך שמירת המרקם האקולוגי–נופי והאופי המדברי‬
‫של המתחם וסביבתו הטבעית‪ .‬יש לצמצם‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬את‬
‫עבודות עפר ולהתאים את התשתיות והבינוי לטופוגרפיה‪,‬‬
‫תוך איחוד תשתיות במידת האפשר‪ .‬עם תום הפיתוח יש‬
‫להחזיר את פני השטח‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬למצבם הקודם ולהשתמש‬
‫באלמנטים ובגימור התואמים לפני השטח;‬
‫ג‪.‬ביצוע סקר מפורט ותכנית לשיקום שטחים מופרים ולהסרת‬
‫תשתיות ישנות;‬
‫איור ‪ .2‬עבודות השיקום והפיתוח שבוצעו באזור חוף‬
‫עין בוקק לרווחת כלל הציבור‬
‫| צילום‪ :‬רן דיקשטיין‬
‫אקולוגיה וסביבה ‪ ,)1(8‬פברואר ‪2017‬‬
‫ד‪.‬שימת דגש על שיקום נופי של שטחים שהופרו;‬
‫ה‪.‬הקפדה על ההיבטים החזותיים של קציר המלח בברכה ‪ 5‬ושל‬
‫סוללות ההגנה שייבנו בה‪ ,‬ועל הסרת מטרדים חזותיים באזור‬
‫כולו;‬
‫ו‪.‬מניעת חסימת המבט אל עבר הים ומצוק ההעתקים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬חל"י החלה לפעול לפני למעלה משמונה שנים כדי‬
‫לתת מענה לסיכונים השונים הנובעים מבעיית עליית מפלס‬
‫ברכת האידוי (ברכה ‪ )5‬של מפעלי ים המלח באגן הדרומי של‬
‫ים המלח‪ ,‬שהוא אחד האזורים הרגישים ביותר במדינה‪ .‬קידום‬
‫תכנית ההגנות בים המלח‪ ,‬גיבוש החלופות וביצוע פתרון הקבע‬
‫ותכנית השיקום והפיתוח התיירותי בים המלח חייבו ומחייבים‬
‫‪365‬‬
‫תשומת לב‪ ,‬גישה וזיקה הדוקים לעולם התוכן הסביבתי והיכרות‬
‫עמוקה וניסיון בעבודה עם המערכת הארגונית הממסדית והחוץ–‬
‫ממסדית בתחום‪ ,‬תוך שימוש במתודולוגיות ובכלים סביבתיים‪.‬‬
‫במהלך עבודתה יישמה חל"י את עקרונות הפיתוח בר–‬
‫הקיימא‪ ,‬תוך שהיא מטמיעה ומשלבת את השיקולים הסביבתיים‬
‫בתהליכי התכנון וקבלת ההחלטות של מיזם ההגנות ובתכנית‬
‫לפיתוח ולשיקום התיירות בים המלח‪ .‬כל זאת נעשה תוך תיאום‬
‫והבנות מקצועיות בין כלל בעלי העניין והגורמים הסביבתיים‪.‬‬
‫התוצאות בשטח והניסיון שהחברה צברה בשנים אלה‪ ,‬מלמדים‬
‫כי יישום ומימוש של עקרונות פיתוח בר–קיימא במיזמי תשתית‬
‫גדולים הם אפשריים‪ ,‬וכי התהליך בכללותו מאפשר תוצאות‬
‫איכותיות‪.‬‬
‫טיול אופניים על גדת אחת מברכות האידוי של מפעלי ים המלח | צילום‪ :‬דורון ניסים‬
‫עזרי אלון‬
‫מתכנן מחוז הדרום‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שולחן הדיונים‬
‫צמצום ההשפעה על הסביבה‬
‫באמצעות ויסות כמות המבקרים‬
‫בתסקיר ההשפעה על הסביבה שנערך לתכנית להכפלת מתחם‬
‫התיירות בדרום ים המלח נכתב כי בהתייחס ל"השפעות החזויות‬
‫של התכנית על תנועות הנופשים והתיירים החזויות במוקדי‬
‫התיירות ואתרי הטבע במרחב הנידון‪ ,‬מרבית האתרים הנמצאים‬
‫בטווח ההשפעה של התכנית אינם נמצאים בתחום הקו הכחול‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬אין ספק שהגדלה משמעותית של כמות התיירים באזור‬
‫תגביר את הלחץ על משאבי הטבע והמורשת" (סעיף ‪.)4.2.4‬‬
‫‪366‬‬
‫אקולוגיה וסביבה ‪ ,)1(8‬פברואר ‪2017‬‬
‫שולחן הדיונים‬
‫בשטחים שמחוץ לקו הכחול‪ ,‬הוא קו גבולות התכנית‪ ,‬נמצאים‬
‫בין השאר גם אזורים בעלי ערכיות ורגישות גבוהות‪ ,‬שקיים‬
‫בהם חשש לפגיעה כתוצאה מעומסי יתר של מבקרים‪ .‬באזורים‬
‫אלה נכללים‪ ,‬בין השאר‪ :‬חופי ים המלח; מרחב הר סדום (כולל‬
‫מישור עמיעז ונחלי פרצים‪ֵ ,‬חמר ופרס); נחל זוהר (כולל מצד‬
‫זוהר וסביבתו); כיכר סדום ומרחבי החווארים מדרום לה; כל האגן‬
‫הנצפה מאתר המצדה (כמוגדר בהכרזת אונסק"ו על מצדה כאתר‬
‫מורשת עולמי ובהתאם לתכנית מתאר ארצית לחופי ים המלח‬
‫[תמ"א ‪ ,)]13‬שמורות עין גדי ועינות צוקים וגן לאומי קומראן‪ .‬ראוי‬
‫לציין במיוחד את שמורת נחל בוקק‪ ,‬הצמודה למלונות הקיימים‪.‬‬
‫זהו אתר קטן עם ברכות מים‪ ,‬שעומסי המבקרים בו גורמים כבר‬
‫כיום לפגיעה בנחל‪ .‬ישנה תכנית סטטוטורית להסדרת החניה‬
‫והכניסה‪ ,‬כולל ויסות כניסות המבקרים ופיקוח‪.‬‬
‫כמות המבקרים באתרים בניהול רשות הטבע והגנים‬
‫עומדת בשנים האחרונות על ממוצע שנתי של כ–‪ 725,000‬בגן‬
‫הלאומי מצדה (כולל מבקרים בחיזיון ולנים בחניון ליד הסוללה)‪,‬‬
‫כ–‪ 500,000‬בשמורת הטבע עין גדי וכ–‪ 100,000‬בשמורת עין בוקק‪.‬‬
‫כושר הנשיאה של המערכות האקולוגיות מושפע גם מעומסי‬
‫שיא‪ .‬לשם המחשה‪ ,‬להלן הערכה של מספר המבקרים בשטחים‬
‫פתוחים במהלך פסח ‪( 2013‬בהסתמך על ספירת כלי רכב בשטח)‪:‬‬
‫מישור עמיעז והמכתש הקטן ‪ ,15,000 -‬מדבר יהודה ‪12,000 -‬‬
‫וחוף ים המלח ‪ .10,000 -‬ראוי לציין שהנתון עבור חופי ים המלח‬
‫מבטא ירידה חדה בהשוואה להערכות עבור ‪ 2011‬ו–‪15,000( 2012‬‬
‫ו–‪ ,20,000‬בהתאמה)‪.‬‬
‫הגברת עומסי המבקרים באתרים מחייבת ויסות של כמויות‬
‫המבקרים בחגים ובעונות השיא‪ ,‬באופן דינמי ומשתנה בהתאם‬
‫לניטור מערכות הטבע באתרים אל מול עומסי המבקרים בהם‪ .‬כדי‬
‫להשיג זאת יש לנקוט מגוון פעולות‪:‬‬
‫א‪.‬יצירת מנגנון שיאפשר לרשות הטבע והגנים לנהל את‬
‫הביקורים בשמורות טבע (במדבר יהודה‪ ,‬בכיכר סדום‬
‫ובשמורות אחרות) ובאתרים קולטי קהל (גן לאומי מצדה‪,‬‬
‫שמורת עין גדי‪ ,‬שמורת עין בוקק ועוד)‪ .‬מנגנון שכזה יכול‬
‫להיות מרכז מבקרים שיוקם במתחם בתי המלון‪ ,‬ושיפעלו‬
‫בו מוקד לתיאום טיולים ומרכז הזמנות ממוחשב לכל‬
‫האתרים קולטי הקהל שבניהול רשות הטבע והגנים‪ .‬גם ניהול‬
‫המבקרים בשטחים הפתוחים ראוי שייעשה בהתאם להנחיות‬
‫המועצה האזורית תמר ורשות הטבע והגנים‪.‬‬
‫ב‪.‬היערכות לשדרוג תשתיות קליטת המבקרים (חניה‪ ,‬שירותים‪,‬‬
‫ביוב‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬תגבור צוותי האתרים‪ ,‬הארכת שעות הביקור‬
‫באתרים) והקצאת המשאבים עבורו‪.‬‬
‫ג‪.‬הכשרת שטחים פתוחים ושטחים שמורים סטטוטורית‬
‫לטיילות ולתיירות‪ ,‬כפי שנעשה ומתוכנן בשיתוף פעולה של‬
‫המועצה האזורית תמר ורשות הטבע והגנים במבואת הכניסה‬
‫לכיכר סדום (ליד נחל אמציהו)‪ ,‬במיזם שיקום נחל ֵחמר‪ ,‬בתכנית‬
‫לשיקום מחנה העובדים של מפעלי ים המלח ולשחזורו‪,‬‬
‫במתחם למרגלות מצדה המשמש לאירועים מיוחדים‪ ,‬כגון‬
‫מופעי אופרה ולחניון לילה‪ ,‬וב"פארק הבולענים"‪.‬‬
‫ד‪.‬יצירת מיתוג נפרד למתחם המלונות ולאתרי הטבע‪ ,‬הנוף‬
‫והמורשת‪ .‬מיתוג התיירות במלונות יתואם עם היזמים‪ ,‬עם‬
‫המועצה האזורית תמר‪ ,‬עם משרד התיירות ועם רשות הטבע‬
‫והגנים‪.‬‬
‫ה‪.‬יצירת פורום משותף למלונאים‪ ,‬למובילי תיירים‪ ,‬למועצה‬
‫אזורית תמר ולרשות הטבע והגנים‪ ,‬שיעסוק בנושאים שונים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬בחינה אם יש אפשרות להארכת שעות הביקור באתרים‬
‫ללא פגיעה במערכות האקולוגיות; כרטיסים משולבים‬
‫לכניסה לאתרים; פילוח קהלי היעד השונים (טיול ברגל‪,‬‬
‫ברכבי שטח או באופניים‪ ,‬אירועים בשטח פתוח‪ ,‬וכיו"ב) ומתן‬
‫מענה מוגדר ומסודר לכולם; פיתוח מוצרים מיוחדים לקהלי‬
‫היעד השונים‪.‬‬
‫"יש צורך ביצירת מיתוג נפרד למתחם המלונות ולאתרי הטבע‪ ,‬הנוף והמורשת"‬
‫| צילום‪ ,keppet :‬פליקר ‪CC BY-NC-ND 2.0‬‬
‫אקולוגיה וסביבה ‪ ,)1(8‬פברואר ‪2017‬‬
‫"יש לראות באלה הרובצים בשמש בברכות בין ארוחה לארוחה מבלי להיות‬
‫מודעים לכך שהם צפים בברכת אידוי תעשייתית של מפעלי ים המלח‪ ,‬קהל‬
‫יעד לפעילות הסברה פעילה" | צילום‪ ,Psoriasis-Netz :‬פליקר ‪CC BY 2.0‬‬
‫הזדמנות סביבתית להעלאת מודעות‬
‫ולא איום על מערכות הטבע‬
‫דלית גסול‬
‫המחלקה לניהול תיירות ומלונאות‪ ,‬המכללה האקדמית כנרת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שולחן הדיונים‬
‫מתחמי המלונות הבנויים בעין בוקק ובנווה זוהר מכונים בעגה‬
‫של המחקר התיירותי גטו תיירותי‪ .‬הכוונה למתחמי תיירות‬
‫המנוכרים לסביבתם מבחינת סגנון ואדריכלות ומבחינת ערכים‬
‫של צדק חברתי וחלוקתי‪ .‬מלונות דרום ים המלח מנוכרים‬
‫לסביבתם‪ .‬הם נבנו באופן המדמה נוף עירוני של מבנים רבי–‬
‫קומות‪ ,‬ללא התייחסות לנוף המדברי‪ ,‬ללא התחשבות בו וללא‬
‫הטמעתו‪ .‬המלונות פועלים בשיטת 'הכול כלול'‪ ,‬מכיוון שהשיטה‬
‫תורמת להגדלת הכנסותיהם ומשום שאין היצע שירותי תיירות‬
‫משלימים מסביב‪ .‬לינה במלונות 'הכול כלול' מדרבנת את התיירים‬
‫להישאר בתחומם ולא לצאת לטייל בסביבתם הקרובה‪ .‬אוכלוסיית‬
‫הלנים במלונות ים המלח מורכבת מ–‪ 80%‬תיירות פנים‪ .‬רק ‪20%‬‬
‫מהתיירים מגיעים מחו"ל ‪ -‬אף על פי שכמעט מחצית מהתיירים‬
‫המגיעים לישראל מבקרים באזור ים המלח‪ ,‬הם לא נשארים ללון‬
‫באזור‪ .‬אוכלוסיית הלנים במלונות ים המלח מורכבת מפלחי שוק‬
‫של תיירי מרפא (השוהים לפרקי זמן ממושכים) ותיירות נופש של‬
‫ארגונים מוסדיים ושל פרטיים‪ .‬הלנים במלונות והמטיילים בטבע‬
‫הם פלחי שוק שונים לחלוטין‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אני יוצאת כנגד האמירה שהגדלת כמות חדרי המלונות‬
‫תביא בהכרח לעומסים על אזורי הטבע הרגישים‪ .‬לראיה‪ ,‬ניסיונות‬
‫שנעשו ליצירת שיתופי פעולה בין המלונאים לבין אנשי התיירות‬
‫האחרים באזור ים המלח (המפעילים כמעט בכל יישובי האזור‬
‫תיירות כפרית‪ ,‬אקולוגית וכדומה) לא צלחו אף פעם‪ ,‬וגם מרבית‬
‫הניסיונות לשלב בין אתרי רשות הטבע והגנים לבין המלונות‬
‫נכשלו‪ .‬דוגמה חריגה להצלחה היא הפקת האופרה למרגלות‬
‫המצדה‪ ,‬שיצרה שיתוף פעולה עם המלונות במסגרת חבילות‬
‫שכללו לינה‪ ,‬העברות וכרטיסי כניסה למופע‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם בעתיד‬
‫ייווצר צורך להגביל את כמות המבקרים בשמורות הטבע‪ ,‬כמובן‬
‫שיהיה נכון לעשות זאת בהתאם לכושר הנשיאה של כל שמורה‬
‫ובאמצעים שונים של ניהול מבקרים‪.‬‬
‫בנייה של מלונות נוספים בראייה הוליסטית של בנייה ירוקה‪,‬‬
‫כפי שמוגדר בתכנית ההרחבה‪ ,‬היא הזדמנות‪ .‬זאת הזדמנות‬
‫כלכלית ‪ -‬יש ליצור מנגנון של הפרשת חלק מההכנסות לקרן‬
‫שיקום ים המלח‪ .‬זאת הזדמנות להרחיב את התפיסה של בנייה‬
‫ירוקה לראייה הרחבה של פיתוח בר–קיימא‪ .‬בהתאם לתפיסה‬
‫זו צריך לנצל את ההזדמנות לגרום לכל אורח שיגיע ללון בים‬
‫המלח לעבור תהליך של העלאת המודעות הסביבתית למקום‬
‫הימצאו‪ ,‬לקטסטרופה הסביבתית שהביאה למצבו הנוכחי של ים‬
‫המלח‪ ,‬לתגובת השרשרת הסביבתית ולאפשרויות למנוע חזרה‬
‫על הטעויות שנעשו כאן במקומות אחרים‪ .‬אפשר לעשות זאת‬
‫באמצעות סדנאות‪ ,‬הרצאות‪ ,‬מידע בחדרים ותערוכות‪ ,‬למשל על–‬
‫ידי הוצאת סיור בן שלוש שעות‪ ,‬בחינם ובכל יום‪ ,‬בנושא מצבו של‬
‫ים המלח‪ .‬אף אחד מהדברים הללו לא קורה כיום‪.‬‬
‫אני קוראת לרשות הטבע והגנים לפנות לציבור המבקרים‬
‫במלונות‪ ,‬שבדרך כלל מודע פחות לסביבתו‪ .‬עליהם לראות באלה‬
‫הרובצים בשמש בברכות בין ארוחה לארוחה מבלי להיות מודעים‬
‫לכך שהם צפים בברכת אידוי תעשייתית של מפעלי ים המלח‪ ,‬קהל‬
‫יעד לפעילות הסברה פעילה‪ .‬אחרת‪ ,‬אנשים אלה יעלו לאוטובוס‬
‫או לרכבם ויחזרו לביתם מבלי אפילו להכיר את המשמעויות של‬
‫המקום שבילו בו‪ .‬כשם שמפעלי ים המלח עורכים סיורים בחינם‬
‫בתחומי המפעלים כדי לשפר ולחזק את תדמיתם‪ ,‬כך יש לפעול‪,‬‬
‫בשיתוף פעולה עם המלונות‪ ,‬להגדלת מודעות למצבו של הטבע‪.‬‬
‫התפוסה במתחם המלונות באגן הדרומי של ים המלח היא‬
‫מהגבוהות בארץ‪ .‬תכנית ההרחבה המתוכננת מספקת הזדמנויות‬
‫רבות‪ :‬הזדמנות לשנות את תמהיל המבקרים והלנים לתמהיל‬
‫מגוון יותר; הזדמנות לשיפור החזות וההתנהלות הסביבתית של‬
‫המתחם כולו‪ ,‬תוך הנגשת החופים לציבור; הזדמנות למימוש‬
‫פוטנציאל כלכלי ותעסוקתי נרחב‪ ,‬בעל מכפילים גבוהים‪ ,‬דבר‬
‫משמעותי מאוד לאזור פריפרי; הזדמנות ליצירת מנוף משמעותי‬
‫להעלאת המודעות הסביבתית של מיליוני המבקרים והלנים‬
‫באזור ים המלח הן לגבי מצבו של ים המלח הן לגבי מצב הטבע‬
‫בכלל‪.‬‬
‫‪367‬‬
‫‪368‬‬
‫אקולוגיה וסביבה ‪ ,)1(8‬פברואר ‪2017‬‬
‫גלישה בברכות האידוי ‪ -‬רעיון למיזם תיירותי? | צילום‪ :‬דורון ניסים‬
‫ודאות תכנונית מאפשרת‬
‫את פיתוח המרחב‬
‫דב ליטבינוף‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שולחן הדיונים‬
‫המועצה האזורית תמר מובילה מזה שנים את המאבק להעלאת‬
‫המודעות למצבו של ים המלח‪ ,‬במקביל לפעולות פיתוח ושיווק‬
‫של המרחב‪ .‬הקמפיין שהובלנו להשתתפות ים המלח בתחרות‬
‫לבחירת שבעת פלאי עולם‪ ,‬תרם באופן משמעותי לאווירה ציבורית‬
‫חיובית כלפי ים המלח‪ .‬אווירה זו אפשרה לממשלה לבחור שנה‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ ,2012‬בחלופת קציר המלח מקרקעית ברכת‬
‫האידוי התעשייתיות מספר ‪ ,5‬ולא בחלופה של העתקת המלונות‬
‫ממתחם עין בוקק‪ .‬החלטת הממשלה לוותה בהחלטה נוספת על‬
‫התחדשות התיירות והתשתיות במרחב ים המלח ובהקצבה של‬
‫כמעט מיליארד ש"ח לשם כך‪.‬‬
‫החלטת הממשלה יצרה ודאות תכנונית ביחס לאגן הדרומי‪,‬‬
‫מכיוון שהיא מבטיחה יציבות ארוכת טווח של מפלס המים‪.‬‬
‫לאור תנאי ודאות אלה הפקדנו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה‬
‫תכנית לבניית ‪ 3,700‬חדרים מלונות‪ .‬מדובר במלונות שייבנו‬
‫בהתאם לתפיסה של 'תיירות אקולוגית' (‪)ecotourism and spa‬‬
‫באזור מופר‪ ,‬כבנייה ירוקה ונמוכה המשתלבת בטופוגרפיה (ולא‬
‫בניית 'מפלצות' גבוהות כמו המלונות שהוקמו לפני כן במתחם‬
‫עין בוקק‪ ,‬שאינם שונים באופיים מהמלונות הנבנים באילת או‬
‫במקומות רבים בעולם)‪ .‬המלונות שייבנו יהיו מחוברים לטבע‬
‫והּפנים יקרין החוצה‪ .‬בו בזמן‪,‬‬
‫ולסביבה – הסביבה תקרין פנימה‪ְ ,‬‬
‫אנו פועלים לשיקום ולשיפור של התשתיות במקום (כדוגמת‪:‬‬
‫הסדרת חופי רחצה חדשים שישלימו רצועת חוף ציבורית רצופה‬
‫ולאורכה טיילת‪ ,‬תאורה וכבישים) ולאספקת השירותים (הקמת‬
‫מוקד‪ ,‬פיקוח)‪ .‬עד פסח הקרוב תושלם חלק גדול ממתיחת פנים‬
‫זו‪.‬‬
‫אני מברך את הציבור המעוניין לטייל בשמורות הטבע‪,‬‬
‫וסבור שהחששות לעומס יתר בשמורות הטבע אינן מבוססות‪.‬‬
‫התיירות באגן הדרומי אינה צריכה להיות רק תיירות של שהייה‬
‫בתוך מתחמי המלונות‪ ,‬וכדי שלתיירים תהיה חוויה ייחודית‪ ,‬אנו‬
‫מפתחים אטרקציות ברחבי אזור ים המלח‪ .‬מרקם הפעילויות‬
‫המוצעות משתף את האזור כולו‪ ,‬מלבד "הלב השמור" של האזור‬
‫(מנאת עין גדי בצפון עד לקצה הצפוני של ברכת האידוי הגדולה‬
‫[ברכה מספר ‪ ]5‬בדרום)‪ .‬יוצא דופן הוא שדה התעופה ליד צומת‬
‫מצדה‪ ,‬שמחייב פיתוח (פתיחת קו תעופה ארצי‪ ,‬הפעלת בי"ס‬
‫לצניחה חופשית ואטרקציות אחרות)‪ .‬מהמלונות יופעל מערך‬
‫היסעים (‪ )Dead Sea bus‬שיסיע את הנופשים לאתרי התיירות‬
‫באזור‪ ,‬וכן מערך היסעים למטיילים במסלולים שאינם מעגליים‪,‬‬
‫כך שיוכלו לחזור לרכבם החונה בתחילת מסלול ההליכה‪ ,‬ללא‬
‫תשלום‪ .‬הקמנו פארק אקולוגי באזור כיכר סדום בשיתוף עם רשות‬
‫הטבע והגנים וקק"ל‪ .‬המועצה האזורית תמר פועלת להחזרת חוף‬
‫עין גדי לטבע‪ .‬קריסת התשתיות בחוף הביאה לזניחת החניון‪,‬‬
‫הפונדק‪ ,‬החוף הציבורי ותחנת הדלק‪ ,‬ומשווה למקום תחושה של‬
‫אתר שעבר רעידת אדמה‪ .‬אנו פועלים להשגת משאבים לפינוי‬
‫תשתיות הרוסות אלה‪.‬‬
‫המועצה האזורית תמר מקדמת הכרזה על כלל מרחב ים‬
‫המלח כעל אתר מורשת עולמית‪ .‬דחיפה ציבורית למאמץ זה‬
‫תיעשה באמצעות מופע מיוחד שיתקיים באפריל הקרוב‪ ,‬של‬
‫חלוץ המוזיקה האלקטרונית‪ ,‬אמן שהופעותיו הן שם דבר‪ ,‬ז'אן‪-‬‬
‫מישל ז'אר‪ ,‬הנושא גם בתפקיד שגריר אונסק"ו בתחום הסביבה‬
‫והמים‪ .‬זו תהיה מההפקות המורכבות שנעשו בארץ‪ ,‬והכל לטובת‬
‫העלאת המודעות למצבו של ים המלח‪.‬‬
‫אקולוגיה וסביבה ‪ ,)1(8‬פברואר ‪2017‬‬
‫מדרום תבוא הטובה?‬
‫אריה כהן‬
‫ראש המועצה האזורית מגילות ים המלח‬
‫‪[email protected]–sea.org.il‬‬
‫המועצה האזורית מגילות ים המלח רואה את תכניות פיתוח‬
‫הרחבת התיירות בדרום ים המלח כהזדמנות מבורכת להרחבת‬
‫מעגלי התעסוקה והפרנסה של תושביה‪ ,‬דבר שיש לו פוטנציאל‬
‫לסייע בהשגת היעד המרכזי שהמועצה חרטה על דגלה ‪ -‬צמיחה‬
‫דמוגרפית‪.‬‬
‫מּפרות פיתוח‬
‫ֵ‬
‫המועצה האזורית מגילות תוכל ליהנות‬
‫התיירות באגן הדרומי‪ .‬שטח המועצה משתרע לאורך רוב חופו‬
‫של האגן הצפוני של ים המלח‪ .‬חלקו עם הפנים ליורדים לים המלח‬
‫מכיוון ירושלים ומרכז הארץ‪ ,‬וחלקו עם הפנים דרומה לאזור מרכז‬
‫המלונות של עין בוקק‪ .‬בתחומי המועצה יש מגוון שירותי תיירות‬
‫משלימים המספקים חוויה תיירותית הולמת למבקרים באגן‬
‫הדרומי‪ ,‬מלבד עצם העובדה שמי שרוצה לחוות את ים המלח ולא‬
‫להסתפק בשכשוך בברכת אידוי תעשייתית של מפעלי ים המלח‪,‬‬
‫צריך לבוא לשטחנו‪ .‬לפיכך‪ ,‬סביר שהפיתוח באגן הדרומי יזלוג‬
‫צפונה‪ ,‬בין אם מעצמו ובין אם בעזרתנו הפעילה‪.‬‬
‫למועצה האזורית מגילות אופי צעיר ודינמי‪ ,‬המקבל ביטוי‬
‫‪369‬‬
‫גם בתמהיל שירותי התיירות המוצע באזור‪ :‬מרבית פעילויות‬
‫האקסטרים (כגון סנפלינג וטיולי מדבר) באזור ים המלח; מגוון‬
‫תשתיות לקיום אירועים לקבוצות; תשתית מתפתחת של‬
‫מלונאות עממית (אכסניות‪ ,‬בתי הארחה וכדומה); חופי רחצה עם‬
‫אפשרויות לינה שאינן יקרות; תשתית טיולי אופנים‪ ,‬שמפותחת‬
‫בימים אלה בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים (מנחל אוג‬
‫דרך קיבוץ קלי"ה ועד לשמורת עינות צוקים‪ ,‬ומסלול היסטורי‬
‫מצומת לידו דרך בית הערבה הישנה‪ ,‬אל אתר הטבילה קצר אל–‬
‫יהוד)‪.‬‬
‫תגובת הטבע לפעולות האדם מקשה על פיתוח בחופי ים‬
‫המלח‪ .‬ההחלטות שהתקבלו במסגרת המדיניות הלאומית לניצול‬
‫מקורות המים של ים המלח במעלה האגן ולאידוי מי ים המלח‬
‫לצורך הפקת מינרלים‪ ,‬גרמו וגורמות נזקים לסביבה ולתושבים‪.‬‬
‫לא בכדי אין כיום אף חוף ציבורי פתוח לאורך האגן הצפוני של ים‬
‫המלח‪ ,‬הרי בחופים נגרמים נזקים כתוצאה מבולענים‪ ,‬ו'הבריחה'‬
‫המתמדת של קו המים מציבה אתגרים קשים להפעלת חוף רחצה‪.‬‬
‫אמנם אנו בעיצומו של הליך לבדיקת האפשרות לפתיחת חוף‬
‫ציבורי חדש‪ ,‬אך אני אינני אופטימי בשל דרישות תקציב ואחזקה‬
‫בלתי סבירות‪ .‬על ממשלת ישראל לשאת באחריות לנזקים‬
‫שגורמת נסיגת הים (למשל‪ ,‬קריסת התשתיות הבנויות בחוף‬
‫מינרל‪ ,‬שהביאו לסגירתו ולנזק כלכלי משמעותי)‪ .‬כולי תקווה‬
‫שהקמת צוות מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה‬
‫תביא לשינוי המצב‪.‬‬
‫שולחן הדיונים‬
‫גלישת צוקים בנחל חצצון | באדיבות טיולי רדיוס‬