BaLayla HaHu 5744 - Simply Chassidus

‫בלילה ההוא‬
- ‫ תשד"מ‬‫חלק א‬
BaLayla HaHu
5744
- Section One -
‫ב"ה‬
About Simply Chassidus
Simply Chassidus releases one ma’amar of the Rebbe each month with
English translation and commentary. Each ma’amar is divided into
three sections, each of which can be learned in approximately one
hour. By learning one section per week, usually on Shabbos morning,
participants can finish one ma’amar per month, with time to review the
ma’amar on Shabbos Mevarchim.
Simply Chassidus is written by Simcha Kanter and is a project of
Congregation Bnei Ruven in Chicago under the direction of Rabbi
Boruch Hertz.
The translation of the ma’amar was reviewed with Rabbi Fischel Oster
in the zechus of refuah shleima for
‫ ארי' יהודה בן שרה רבקה‬.
Made possible by
The ma’amar “BaLayla HaHu 5744” from Sefer Hamaamorim Volume 3 is
copyrighted by Kehot Publication Society, a division of Merkos L’inyonei
Chinuch, and is reprinted here with permission.
3
‫ד"ה בלילה ההוא‬
Section One
The Rebbe said this ma’amar on Purim in 5744 (1984), and it is based
on the following possuk from the Megillah:
On that night, the king's [Achashverosh’s]
sleep was disturbed, and he ordered to
bring the book of records, the chronicles,
and they were read before the king.
‫ַּב ַּליְ לָ ה ַּההוא נָ ְד ָדה ְשנַּ ת‬
‫ֹּאמר לְ ָה ִביא ֶּאת‬
ֶּ ‫ַּה ֶּמלֶּ ְך וַּ י‬
‫ֵס ֶּפר ַּה ִזכְ רֹּנוֹּ ת ִד ְב ֵרי‬
‫ַּה ָי ִמים וַּ ִי ְהיו נִ ְק ָר ִאים‬
:‫לִ ְפנֵ י ַּה ֶּמלֶּ ְך‬
This possuk takes place after the terrible decree had been issued to kill
“every Jewish man, woman, and child on a single day” (G-d forbid), and
immediately follows the first banquet which Esther made for the king
and Haman.
Her only request at this first banquet was to make
another banquet the following day; this possuk describes how
Achashverosh couldn’t sleep during the night between these two
banquets.
The Rebbe begins by referencing a ma’amar of the Frierdiker Rebbe
(which this ma’amar is based on):
‫ ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו‬,1‫בלילה ההוא נדדה שנת המלך‬
‫ דמבלילה ההוא צריכים להגבי’ את‬3‫ דאיתא במנהגי מהרי"ל‬,2‫ד"ה זה‬
‫קולו בקריאתו לפי שזהו עיקר הנס [דמבלילה ההוא הוא התחלת‬
.]4‫תוקפו של נס‬
The Frierdiker Rebbe quotes the custom recorded by the Maharil that
“[when the reader of the Megillah reaches the possuk which starts]
ba’layla hahu (“on that night”), the reader must raise his voice when
reading this possuk because it represents the main miracle [of Purim].”
[The basis for this custom can be found in a Gemara in masechta
Megillah, which mentions four different opinions regarding which
portion of the Megillah must be read to fulfill the mitzvah. According
‫פורים ה'תשד"מ‬
4
to one opinion, the reader must start from this possuk, because it
represents the “beginning of the power of the Purim miracle.”]
However, the Frierdiker Rebbe questions how this can be considered
the “main miracle” of Purim:
‫ דלכאורה עיקר הנס הוא בקשת אסתר ותחנוני’ כי נמכרנו‬,‫ומדייק בזה‬
’‫ לך כנוס את כל היהודים גו‬,‫ [וכן ההכנות שעשתה לפנ"ז‬5’‫אני ועמי גו‬
‫ וכאן אומר דעיקר ותוקף הנס הוא מה שנדדה שנת‬,]6’‫וצומו עלי גו‬
.‫המלך‬
Seemingly, says the Frierdiker Rebbe, the [beginning of the] main
miracle of Purim is that Esther’s plea to the king that “I and my people
have been sold [to be destroyed and to be killed]” was favorably
received, which resulted in the downfall of Haman and the salvation of
the Jews. [Alternatively, adds the Rebbe, we could say that the main
miracle started when Esther asked Mordechai to gather the Jewish
people and have them fast on her behalf, which ultimately caused
Esther’s pleas to be successful.]
If so, why do the Maharil (and the Gemara) say that the (beginning of
the) main (power of the) miracle is represented by the possuk “on that
night (the king’s sleep was disturbed)”?
The Frierdiker Rebbe answers this question by quoting the Midrash:
‫ בלילה ההוא נדדה שנת המלך זה מלכו‬,7‫ דאיתא בילקוט‬,‫ומביא על זה‬
‫ אלא כשישראל חוטאין עושה עצמו‬,‫ וכי שינה יש לפניו‬,‫של עולם‬
.‫ ינום ולא יישן‬9‫ וכשעושים רצונו לא‬8‫כישן‬
The Midrash Yalkut Shimoni explains the possuk as follows:
On that night, the sleep of the king was disturbed.” Here, the
“king” refers to [Hashem], the King of the world. One may ask:
Surely Hashem doesn’t sleep! How can this refer to Hashem?
Rather, the explanation is as follows: When the Jewish people
‫ד"ה בלילה ההוא‬
5
sin, Hashem conducts himself like someone who is sleeping,
and when they do His will, then “[the Guardian of Israel]
neither slumbers nor sleeps.”
Applying this explanation of the Midrash to the statement of the
Maharil, we now see that the main miracle of Purim was that
Hashem’s “sleep” was disturbed.
Additionally, we see from the Midrash that Hashem’s “sleep” is a
reaction to the conduct of the Jews; if the Jewish people sin, then He
conducts himself like someone who is sleeping. The Rebbe explains
this relationship in greater detail:
‫ ולכן כל הענינים‬,10‫ דהנה אדם הוא אדמה לעליון‬,‫והענין הוא‬
,)11‫שלמעלה הם באותו האופן כפי שהם באדם (אתם קרויים אדם‬
‫ כמים הפנים לפנים כן לב‬13‫ ובלשון הכתוב‬,12‫לעילא כגוונא דלתתא‬
,‫האדם לאדם‬
The term “adam” (man, which specifically refers to the Jewish people)
is related to the word “adameh” (“I will compare myself to”) in the
possuk, “adameh l’elyon” (“I will compare myself to the Supernal One”).
Chassidus explains that the expression of G-dliness above is mirrored
within the Jewish soul below, so a Jew truly can be compared to
G-dliness. This is reflected in the statement of the Zohar, “the world
above is similar to (a reflection of) the world below,” and in the possuk
“like water reflects one’s face, so too the heart of a man to a [fellow]
man” (which can also refer to the “supernal image of man” within
G-dliness).
These statements stress the “reactionary” relationship (“like water
reflects one’s face”) between the Jews (below) and Hashem (above).
Based on this, the Rebbe explains the statement of the Midrash that
“if the Jewish people sin, then He conducts himself like someone who
is sleeping”:
‫פורים ה'תשד"מ‬
6
‫ היינו שהענינים דתומ"צ‬,‫ כאשר ישראל הם במצב של שינה‬,‫ולכן‬
‫ עי"ז נעשה שינה‬,‫(שעי"ז הם אדמה לעליון) הם אצלם במצב של שינה‬
,‫ בגלותא‬15‫ אני ישנה ואיתא בזהר‬14‫ וכמ"ש‬.‫כביכול גם במלכו של עולם‬
‫ נעשה עי"ז שינה כביכול גם‬,‫שמצד השינה דישראל בזמן הגלות‬
.‫למעלה‬
The Jews are called “sleeping” when their service of Hashem through
Torah and mitzvos (which is the aspect of the Jews which makes them
“comparable to the Supernal Man”) is “asleep” (not active at all, or
doesn’t have the energy that it should). This then “causes” the King of
the world [Hashem] to “sleep” (so to speak) as well.
Commenting on the possuk, “I am sleeping, but my heart is awake,” the
Zohar explains that “sleeping” refers to how Hashem is “sleeping” in
galus. From here we see that the Jews’ “sleep” from Torah and mitzvos
causes Hashem to “sleep” by dealing with the Jews in a way of galus.
(This will be explained in greater detail later in the ma’amar.)
Based on this, we can now understand why the “power of the Purim
miracle” was the fact that the “king’s sleep was disturbed”:
‫ כי ע"פ סדר‬,‫וזהו שבלילה ההוא נדדה שנת המלך הוא תוקפו של נס‬
‫ וזה שבלילה‬,)‫ זמן הגלות הוא זמן של שינה (למעלה‬,‫ההשתלשלות‬
.17‫) נדדה שנת המלך מלכו של עולם הוא תוקפו של נס‬16‫ההוא (גלות‬
Since the time of Purim was a time of galus, the “rules” of creation
would dictate that it is a time of “sleep” for Hashem. (The phrase “on
that night” also refers to galus – the darkness of night represents the
concealment of galus, and the adjective “that [night]” also refers to
something which is concealed (as opposed to “this night”).)
The fact that Hashem’s “sleep” was disturbed (and He didn’t deal with
the Jews as He would during a time of galus), went against this rule of
creation – representing the “power of the Purim miracle”.
This also explains why it says that the “king’s sleep was disturbed”:
7
‫ד"ה בלילה ההוא‬
‫ דלשון נדדה שנת‬,)‫וזהו גם דיוק הלשון נדדה שנת המלך (נדדה דייקא‬
‫המלך (שהשינה נדדה מהמלך) מורה שהי’ ראוי שהשינה תהי’ בהמלך‬
‫ כי זמן הגלות הוא זמן‬,]‫[בדוגמת שאומרים על אדם שנדד ממקומו‬
.‫ אלא שהי’ נס שהשינה נדדה ממנו‬,)‫של שינה (כנ"ל‬
Saying that the “king’s sleep was disturbed” implies that the king
should have been asleep, but his sleep was “disturbed from its proper
place” (like a person who is disturbed and moves from their spot). This
is because galus is the time when Hashem is “supposed to be sleeping”
(according to the rules of creation) – but the miracle of Purim was that
Hashem’s “sleep was disturbed” anyway.
[Editor’s note: Even though Hashem’s “sleep was disturbed” through
the Jews’ self-sacrifice and firm commitment to their Judaism (which
seemingly should have caused Hashem to “wake up”), this “general”
commitment didn’t necessarily cause their observance of Torah and
mitzvos to “awaken” as well. Despite their self-sacrifice, the overall
observance of the Jews was still in a state of galus, which naturally
resulted in Hashem’s “sleep” above. The miracle was that Hashem’s
“sleep was disturbed” – breaking the “rules of creation”.]
The Rebbe continues to analyze the Frierdiker Rebbe’s explanation of
“sleep” as it applies to Hashem:
‫ דביאור ענין השינה למעלה יובן מענין‬,‫ב) וממשיך בהמאמר‬
‫ והנה החילוק בין ער לישן‬.18‫ מבשרי אחזה אלקה‬,‫השינה באדם למטה‬
‫ שהרי גם בעת השינה‬,‫באדם התחתון אינו בנוגע לעצם מציאותו‬
‫ שבעת השינה ישנם כל אבריו וגידיו (וגם‬.‫מציאותו היא בשלימות‬
.‫ ופועלים פעולתם‬,‫ וישנם אז כל כחות הנפש‬,)‫החיות שבהם‬
When the possuk says, “from my flesh I perceive G-d”, it means that
Hashem created the human body in such a way that we can
“understand” certain aspects of how Hashem interacts with creation
by looking at the function of the human body. Therefore, we can
‫פורים ה'תשד"מ‬
8
understand what is implied by “Hashem’s sleep” by comparing it to
what happens when a person sleeps.
When a person falls asleep, this doesn’t cause any change in the
structure of his physical body; a person has all the same limbs and
organs (and they are just as “alive”) when he is both sleeping and
awake. In addition to his physical body being unchanged, his abilities
(thinking, feeling, etc.) are also active when he is sleeping, as we will
explain below.
,‫ שיש בהם הפעולה דכל הכחות‬,‫וכמו שרואים במוחש בענין החלומות‬
‫ השכל‬,‫ ועד דכאשר הוא זוכה‬.19‫שכל ומדות וכו’ וגם רצון ותענוג‬
.‫ ורצון‬21‫ וכן הוא גם בנוגע לתענוג‬,20‫שמשכיל בחלום הוא שכל אמיתי‬
‫ הרי רואים במוחש שגם בהחלומות שלו‬,‫אבל גם מי שאינו בדרגא זו‬
‫ישנם מדות שכל רצון ותענוג בנוגע לענינים שישנם במציאות‬
‫ א"א‬,‫ כמו פילא דעייל בקופא דמחטא‬,‫(משא"כ ענינים דנמנעות‬
.)22‫להיות גם בחלום‬
Even while a person sleeps, all his abilities are active; while he dreams,
his intellect and emotions are active, he can think, speak, and act [in
his dream], and can even experience desire and pleasure while
sleeping [even though they may not be directed towards sensical or
positive things].
Furthermore, if a person merits it [through his
conduct while he is awake], the concepts which he dreams about can
be true insights into the Torah, and the desire and pleasure which he
experiences can be “true” [directed at holy things] as well.
Even if a person hasn’t reached this level, his abilities are still active
enough to prevent him from dreaming about concepts which bring
two opposites together at same time. (For example, he won’t dream
about a full-size elephant passing through the eye of a tiny needle.)
Based on this, we see that the difference between a “sleeping person”
and an “awake person” is not a change to the makeup of his physical
9
‫ד"ה בלילה ההוא‬
body, and is also not a change to his soul’s abilities (intellect, emotions,
etc.).
The Frierdiker Rebbe explains the key difference between someone
who is “sleeping” and someone who is “awake”:
‫ כל עניניו הם באופן‬,‫ דבעת שהוא ער‬,‫והחילוק שבין ער לישן הוא‬
‫ ומכש"כ שאין שייך שיהיו שני ענינים הפכיים בבת אחת‬,‫מסודר‬
‫ וכאשר כל הענינים והכחות‬.‫ובחיבור אחד ואפילו לא בהמשך אחד‬
.‫ ניכר אז החילוק שביניהם ומעלת הכחות זה על זה‬,‫הם באופן מסודר‬
When someone is awake, there is an order and hierarchy to the way
that he acts; his intellect is (or can be) in control of his emotions, and
his intellect and emotions then direct his thought, speech, and action
accordingly. This prevents a person from doing two contradictory
things at the same time – or even in succession. This type of structure
shows that there is a hierarchy to his abilities; his intellect is the most
superior and therefore drives his emotions, which then drive his
thought, speech, and action.
‫ יכול להיות חיבור שני כחות הפכיים (כח‬,‫ בחלום‬,‫משא"כ בעת השינה‬
‫ ועד לחיבור כמה וכמה כחות יחד‬,)‫היותר עליון עם כח היותר תחתון‬
‫ ומכש"כ שאין ניכר המעלה והיתרון שבכחות‬,‫באופן בלתי מסודר‬
.‫הנעלים על הכחות שלמטה מהם‬
However, when a person is sleeping (dreaming), this proper hierarchy
doesn’t exist, and two – or more – of his abilities can occur at the same
time, with no cause-and-effect relationship between them. Since there
isn’t any hierarchy in place, it isn’t evident which ability is superior and
which one is inferior.
Based on this, we can understand what is meant by “sleep” regarding
Hashem:
‫פורים ה'תשד"מ‬
10
‫ דענין השינה הוא שאין ניכר כביכול‬,‫והדוגמא מזה יובן למעלה‬
.‫המעלה והיתרון של ענינים הנעלים‬
On a spiritual level, “sleep” means that Hashem conducts the world in
such a way that the superiority of G-dly things (Torah, the Jewish
People, the soul, etc.) is not evident within creation.
Based on this, we now have a greater understanding of (one aspect of)
the connection between Hashem’s “sleep” and galus:
‫וזהו מהקשר דענין הגלות עם ענין השינה (וכנ"ל שבזמן הגלות הו"ע‬
‫ כי סיבת הגלות היא ע"י זה שאין ניכרת אז המעלה‬,)‫השינה למעלה‬
.‫דישראל‬
When the Jews don’t act in a way that reflects their superior spiritual
abilities, this (so to speak) causes Hashem to “sleep,” conducting the
world in a way that conceals the true spiritual superiority of the Jewish
people.
The Rebbe explains the spiritual superiority of the Jewish people:
‫ ועכ"פ‬,24‫ בנים אתם לה’ אלקיכם‬23‫דישראל הם בנים למקום כמ"ש‬
‫ שגם עבד מלך‬,‫ אם כבנים אם כעבדים‬26‫ כמאמר‬,25‫עבדיו של הקב"ה‬
‫ ובנים צריכים‬,)‫ (בכ"ף הדמיון) אלא מלך‬28‫ (לא רק כמלך‬27‫הוא מלך‬
‫ והסיבה‬,‫להיות סמוכים על שולחן אביהם וכן עבדים על שולחן אדונם‬
,‫ שאין ניכר‬,‫ הו"ע השינה‬,‫ ואדונם‬29‫לזה שגלו מעל שולחן אביהם‬
.‫ ומזה נעשה ענין הגלות‬,‫ למעלה העילוי דישראל‬,‫כביכול‬
The Jews are called the “children of Hashem,” as it says, “You are
children of Hashem, your G-d.” And, even if they are not currently on
the spiritual level of a “son”, they are still a “servant of Hashem”, as it
says in Rosh Hashanah davening, “If we are children [have mercy on us
like a father has mercy on his children], and if we are servants [our
eyes are turned to You like a servant who is entirely dependent on his
master].” Even this lower level of a “servant” is still a tremendous level,
as “the servant of the king is a king.”
11
‫ד"ה בלילה ההוא‬
According to the proper hierarchy, “a son should sit at his father’s
table”, and “a servant at his master’s table.” (Meaning, the true spiritual
level of the Jews should be outwardly evident within creation.)
However, the reason why the “sons are exiled from their father’s [and
master’s] table” is a result of Hashem’s “sleep” – Hashem conceals their
true uniqueness and place within the spiritual hierarchy of creation,
which results in a state of galus.
In the next section, the Rebbe will explain how the “sleep” of galus also
has a positive aspect as well.
‫פורים ה'תשד"מ‬
‫‪12‬‬
‫‪Footnotes from the Original Hebrew‬‬
‫*) יצא לאור בקונטרס פורים – תשמ"ח‪ " ,‬לקראת ימי הפורים ‪ . .‬יא אדר‪ ,‬שנת הקהל‪ ,‬שנת‬
‫תשמ"ח"‪.‬‬
‫‪ )1‬אסתר ו‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ )2‬דשנת ה’ש"ת (נדפס בסה"מ ה’ש"ת ע’ ‪ 5‬ואילך)‪ .‬והוא המאמר הראשון שאמרו בבואו‬
‫לארה"ב בפעם השני’ – ראה בארוכה בהשיחה שלפני המאמר (דשנה זו – תשד"מ (התוועדויות‬
‫תשד"מ ח"ב ע’ ‪ 1256‬ואילך))‪.‬‬
‫‪ )3‬הובא בד"מ או"ח סתר"צ ובמג"א שם סקי"ז‪.‬‬
‫‪ )4‬מגילה יט‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ )5‬אסתר ז‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ )6‬שם ד‪ ,‬טז‪ .‬ובפרט שב"אגרת הפורים הזאת השנית" נזכר גם (שם ט‪ ,‬לא) "דברי הצומות‬
‫וזעקתם"‪.‬‬
‫‪ )7‬שמעוני עה"פ (ו‪ ,‬א – רמז תתנז קרוב לסופו‪ .‬ושם בתחילתו‪ :‬נדדה שנת מלכו של עולם)‪.‬‬
‫וראה גם תרגום עה"פ‪.‬‬
‫‪ )8‬שנאמר (תהלים מד‪ ,‬כד) למה תישן ה’ (יל"ש שם)‪.‬‬
‫‪ )9‬תהלים קכא‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ )10‬עש"מ (לרמ"ע מפאנו) מאמר אם כל חי ח"ב סל"ג (קצג‪ ,‬ב)‪ .‬של"ה ג‪ ,‬א‪ .‬כ‪ ,‬ב‪ .‬שא‪ ,‬ב‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"א ע’ קכב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ )11‬יבמות סא‪ ,‬רע"א‪.‬‬
‫‪ )12‬ראה זח"ב קפד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ )13‬משלי כז‪ ,‬יט‪.‬‬
‫‪ )14‬שה"ש ה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ )15‬ח"ג צה‪ ,‬א (הובא בהמאמר דשנת ה’ש"ת ס"ד – ע’ ‪ .)8‬וראה תקו"ז תס"ט (קה‪ ,‬א) ש"אני‬
‫ישנה" קאי על שכינתא בגלותא‪.‬‬
‫‪ )16‬ראה זהר ח"ג סז‪ ,‬ריש ע"ב‪ :‬בלילה ‪ . .‬בגלותא‪ .‬וראה גם זהר ח"ב קסג‪ ,‬ב‪ .‬ח"ג כב‪ ,‬א‪ .‬רלח‪ ,‬ב‪.‬‬
‫תקו"ז תכ"א (מט‪ ,‬ב)‪ .‬וראה תו"א מג"א צד‪ ,‬ד‪ .‬לקו"ש ח"ז ע’ ‪.41‬‬
‫‪ )17‬ראה לקו"ש חי"ב ע’ ‪( 36‬ובהערה ‪ )21‬דשינוי ה"טבע" דלמעלה הוא נס (ופלא) גדול יותר‬
‫משינוי הטבע דלמטה‪ .‬דזהו מה שהנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" שהי’ בשבת שלפני פסח‬
‫נקרא בשם "נס גדול" (שמטעם זה נקרא שבת זה בשם "שבת הגדול")‪ ,‬מפני שזה שינוי ב"טבע"‬
‫דקדושה‪ ,‬כמבואר שם בארוכה‪.‬‬
‫ד"ה בלילה ההוא‬
‫‪13‬‬
‫ועפ"ז יומתק מה ש"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" הוא (לא נס סתם‪ ,‬אלא) "תוקפו של נס" –‬
‫לפי שזה שינוי בה"טבע" דלמעלה‪.‬‬
‫‪ )18‬איוב יט‪ ,‬כו‪ .‬וראה אגה"ק ר"ס טו‪ .‬ובכ"מ‪.‬‬
‫‪ )19‬הטעם על זה שבהמאמר דשנת ה’ש"ת לא נזכר רצון ותענוג – אולי יש לומר‪ ,‬כי ביאור‬
‫החילוק שבין ער לישן שנוגע בהמאמר הנ"ל הוא שבזמן הגלות (שינה) אין ניכרת מעלת נש"י‪,‬‬
‫בחי’ מוחין העליונים (שם סעיף ב)‪ ,‬ובענין זה – נוגע שבשינה ישנם כחות הפנימיים‪" ,‬השכלה‬
‫מדות וכו’"‪ ,‬אלא שהם בהעלם‪.‬‬
‫‪ )20‬וראה גם סה"מ קונטרסים ח"ב שדמ‪ ,‬א (נעתק ב"היום יום" ד’ טבת)‪ .‬לקו"ש ח"ד ע’ ‪1026‬‬
‫ובהנסמן בהערה ‪ 10‬שם‪.‬‬
‫‪ )21‬כדמוכח גם מזה שארז"ל בסוף יומא בענין "יראה זרע יאריך ימים" – ראה רש"י ותוספות‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ )22‬כמפורש במס’ ברכות נה‪ ,‬סע"ב‪ .‬ומ"ש בהמאמר דשנת ה’ש"ת ס"ד (ע’ ‪" )8‬וכמו החולם‬
‫פילא בקופא דמחטא" – זהו כשחושב עד" ז במשך היום‪ .‬ומה שמביא שם ענין זה בנוגע לזה‬
‫שבחלום אפשר להיות חיבור ב’ הפכים – אף שזה בא מהמחשבות שבמשך היום (ולא מצד‬
‫החלום עצמו) – כי בעת החלום אינו יודע שזה בא ממחשבתו‪.‬‬
‫‪ )23‬ראה יד‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ )24‬אבות פ"ג מי"ד‪.‬‬
‫‪ )25‬וכמ"ש (בהר כה‪ ,‬מב‪ .‬שם‪ ,‬נה) כי עבדי הם‪ ,‬כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם‪.‬‬
‫‪ )26‬פיוט "היום הרת עולם" בתפלת מוסף דר"ה‪.‬‬
‫‪ )27‬תנחומא צו יג (הובא בפרש"י עה"פ בהעלותך יב‪ ,‬ח)‪ .‬ספרי (הובא בפרש"י) עה"פ דברים‬
‫א‪ ,‬ז‪ .‬פרש"י עה"פ לך לך טו‪ ,‬יח‪ .‬ב"ר פט"ז‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ )28‬שבועות מז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ )29‬ראה ברכות ג‪ ,‬סע"א‪.‬‬
‫פורים ה'תשד"מ‬
Also Available Online
Basi L'Gani 5736

Al Kein Karu L’Yamim Ha’eleh Purim 5713

V'Avraham Zaken 5738

Tanu Rabbanan Mitzvas Ner Chanukah 5738

V'Kibel HaYehudim 5711

Ki'Mei Teitzcha Me'Eretz Mitzrayim 5742

LeHavin Inyan Rashbi 5745

B'haaloscha es HaNeros 5729

BaYom Ashtei Assar 5731

Tzion B'Mishpat Tipodeh 5741

Ani L'Dodi 5732

V'Chag Ha'Asif 5743

V’Yihiyu Chayei Sara – 5741

14
15
‫ד"ה בלילה ההוא‬
Podoh B’Shalom – 5741

V’Eileh HaMishpatim 5738

V'Kibel HaYehudim 5738

HaChodesh HaZeh LoChem 5735

Kedoshim Tihiyu 5721

VaYidaber Elokim 5729

Havayah Li B'Ozroy 5717

Ani L'Dodi V'Dodi Li 5726

V'Haya BaYom HaHu 5728

BaSukkos Teishvu 5740

Mayim Rabim 5738

Margela B'Pumeh D'Rava 5740
And many more…
Sign up online to receive weekly translations as they are released.
www.simplychassidus.com
‫ב"ה‬
‫לע"נ‬
‫הרה"ח הרה"ת אי"א נו"נ עוסק בצ"צ‬
‫ר' דניאל‬
‫יצחק ע"ה‬
‫בן יבלחט''א ר' אפרים שליט''א‬
‫מאסקאוויץ‬
‫שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע‬
‫למדינת אילינוי‬
‫נלב"ע ב' אדר שני ה'תשע"ד‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫‬
‫‪DEDICATED IN MEMORY OF‬‬
‫‪ MOSCOWITZ‬ז"ל ‪RABBI DANIEL‬‬
‫‪LUBAVITCH CHABAD OF ILLINOIS‬‬
‫‪REGIONAL DIRECTOR‬‬
‫‬
‫ֵּיתי ‪...‬וָאָ קּום וָאֶ עֱשֶ ה אֶ ת ְמלֶא ֶכת הַ מֶ לְֶך‬
‫ו ֲאנִ י דָ נִ יֵּאל נִ הְ י ִ‬
‫‪AND I, DANIEL ... ROSE AND DID THE KING'S WORK‬‬
‫)‪(DANIEL 8:27‬‬