`תפילה` קובץ מאמרים חינוכיים מידיעון רשת רבס"ק

‫'תפילה'‬
‫קובץ מאמרים חינוכיים מידיעון רשת רבס"ק‬
‫תשע"ד‪ ,‬מרחשוון‪ ,‬נובמבר ‪4102‬‬
‫תרגום לעברית – דבורה בושארי‪ ,‬עריכה בעברית – מיכל ברגמן‬
‫ציור ‪ -‬רחל וייס‪ ,‬מקום ראשון בתחרות האומנות של רשת רבס"ק – 'מברכים על הרעה'‬
‫באדיבות רשת רבס"ק‬
‫'תפילה' – קובץ מאמרים חינוכיים מידיעון רשת רבס"ק‬
‫הקדמה‬
‫אתגר התפילה – מהי תפילה וכיצד להפוך תפילה למשמעותית עבור ילדים ומתבגרים? נדמה שאין גוף‬
‫העוסק בחינוך יהודי שאינו מתלבט בסוגיות הללו‪.‬‬
‫ברשת בתי הספר היהודים רבס"ק הוציאו מבחר הצעות והתייחסויות לנושא התפילה שכתבו מחנכים‬
‫ואנשי חינוך השייכים לרשת וכן אנשי חינוך ישראלים במסגרת שיתוף פעולה בין צו פיוס לרבס"ק‪.‬‬
‫רשת רבס"ק מפעילה בי"ס יהודיים ברחבי העולם‪ ,‬ובהם לומדים תלמידים בעלי אורחות חיים יהודים‬
‫מגוונים‪ .‬ביה"ס פועלים בצפון אמריקה‪ ,‬אוסטרליה‪ .‬מקסיקו ודרום אפריקה‪.‬‬
‫'הידיעון' ‪ -‬הרשת מוציאה מספר ידיעונים בשנה – בהם עוסקים בנושא אחד מזוויות חינוכיות שונות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הידיעון של אביב תשע"ג עסק בנושא 'תפילה'‪.‬‬
‫מבחר מאמרים ‪ -‬אנו‪ ,‬בחינוך המשותף של צו פיוס‪ ,‬בחרנו לתרגם מספר מאמרים שיש להם נגיעה‬
‫לחינוך היהודי בארץ ובפרט לאתגרי החינוך המשותף ומקומה של התפילה בעולמו‪ .‬זאת מתוך תפיסה כי‬
‫הגיע העת לשיתוף פעולה רעיוני וחינוכי וכי נכון לקדם שיתוף ידע מרחבי העולם היהודי‪-‬חינוכי‪.‬‬
‫בסוף כל מאמר הבאנו ציטוט מרכזי מן המאמר וכן הצעות קונקרטיות ומעשיות לשיח‪ ,‬ארגון ופעולה‬
‫בנושא התפילה‪.‬‬
‫פיתוח חזון בית ספרי וקהילתי באשר לתפילה ‪ -‬חשוב לציין כי המאמרים נוגעים למגוון גילאים – עם‬
‫זאת‪ ,‬חשוב היה בעינינו להביא מאמרים העוסקים גם בעולמם של מתפללים בגילאים בוגרים‪ ,‬כדי‬
‫להתחיל ולפתח חזון ארוך טווח באשר למקומה של התפילה בחינוך מהשותף‪.‬‬
‫קהל היעד – כאמור‪ ,‬קהל היעד למאמרים הללו הם אנשי חינוך יהודי בישראל‪ ,‬שנושא התפילה מעסיק‬
‫אותם‪ :‬בין בחינוך המשותף ובין בחינוך הפלורליסטי‪ ,‬הדתי והמסורתי‪ .‬אנו רואים בפרסום המאמרים‬
‫הזמנה לשיח‪ ,‬למחשבה קהילתית‪-‬מקומית וכן חינוכית‪-‬כללית ומקווים לראות בכך צעד ראשון לקראת‬
‫שיתוף בידע ובמחשבה עם רשת רבס"ק ועם אנשי חינוך יהודי באץ‪.‬‬
‫הערה – מאמר נוסף – 'יוצרים תפילה באמצעות קהילה‪ ,‬קהילה באמצעות תפילה' מאת איתן קאדן –‬
‫עדיין בתהליך תרגום‪ ,‬וכן יתווספו תרגומים המסבירים את יצירות האומנות שהכינו תלמיד רשת רבס"ק‬
‫[ר' ידיעון עמ' ‪.]86-27‬‬
‫אנו מודים לרשת רבס"ק על הנכונות ושיתוף הפעולה‪.‬‬
‫קריאה נעימה ‪ -‬צוות החינוך המשותף‪ ,‬צו פיוס‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫תפילה משמעותית‪ :‬להתמקד במטרה ‪ /‬מארק סטולוביטסקי‬
‫עמ' ‪3-8‬‬
‫מענה לתפילות הורים ‪ /‬ג'אד קרוגר לוינגסטון‬
‫עמ' ‪9 -2‬‬
‫חזון החינוך לתפילה ‪ /‬ג'יימס יעקובסון‪-‬מייזלס‬
‫עמ' ‪01 – 01‬‬
‫ללמד כדי להתפלל ‪ /‬הרב משה ג'יי ירס‬
‫עמ' ‪08-70‬‬
‫תפילתו של קין ותפילתו של הבל – הילכו שתיהן יחדיו?‬
‫עמ' ‪77-76‬‬
‫על ההתמודדות עם אתגר התפילה בבית הספר ‪ /‬אליסף תל‪-‬אור‬
‫[שטרנברג]‪ ,‬ביה"ס 'קשת' מזכרת בתיה‬
‫תפילה כמקיימת קהילה‪ /‬איתן כאדן‪ ,‬ביה"ס היסודי כפר אדומים‬
‫עמ' ‪79-33‬‬
‫'מברכים על הרעה' – תחרות האומנות של רבס"ק‬
‫עמ' ‪31-39‬‬
‫‪2‬‬
‫תפילה משמעותית‪ :‬להתמקד במטרה‬
‫מארק סטולוביטסקי‬
‫מדוע האדם מתפלל? ומה מטרת התפילה אצל תלמידים? ‪ -‬המטרה העיקרית של תפילה היא פיתוח‬
‫קשר עם אלוהים‪ .‬הדרך להשגת המטרה נותנת משמעות לתפילה עצמה וללימודי התפילה‪.‬‬
‫מדוע האדם מתפלל?‬
‫לפני שאדון בשאלה מה היא מטרת התפילה אצל תלמידים‪ ,‬מן הראוי לשאול קודם כל מה היא מטרתה‬
‫אצל האדם באשר הוא‪.‬‬
‫לטעמי‪ ,‬המטרה העיקרית של התפילה היא ליצור יחסים משמעותיים בין האדם לאלוהים‪ .‬יחסים אלה‬
‫יש להם נגיעה לחיי האדם במישורים שונים‪ :‬כיחיד‪ ,‬כבן או בת לעם היהודי‪ ,‬וכחלק מהאנושות‪ .‬שכן‪,‬‬
‫התפילה מלווה אותנו בזמנים ובתקופות שונות של חיינו‪ :‬בספר קהלת נכתב – 'עֵ ת ָללֶדֶ ת ו ְעֵ ת לָמּות‪ ,‬עֵ ת‬
‫לָטַ עַ ת ו ְעֵ ת לַעֲ קֹור נָטּועַ ‪ ...‬עֵ ת ִלבְּכֹות ו ְעֵ ת לִשְ חֹוק‪ ...‬עֵ ת מִ לְחָ מָ ה ו ְעֵ ת שָ לֹום‪[ '.‬קהלת ג']‬
‫התפילה שייכת לכל הזמנים הללו‪ :‬זמנים קשים וטובים‪ ,‬שמחים ועצובים‪ .‬היא נוגעת לאירועים‬
‫במישור הפרטי‪ ,‬המקומי‪ ,‬הלאומי והעולמי‪ :‬האדם פונה לתפילה כשהוא חולה‪ ,‬כשמדינת ישראל נתונה‬
‫במלחמה‪ ,‬וכד'‪ :‬בתפילה אנו חשים כי אלוהים נמצא איתנו‪ .‬מטרת התפילה אינה משתנה אצל אדם בן‬
‫שש או בן שמונים‪ ,‬אך הביטויים והמשמעות של התפילה ישתנו בקבוצות הגיל השונות‪.‬‬
‫הזמנות לקבלת השראה יום‪-‬יומית – בית הספר והתפילה‬
‫מכאן‪ ,‬שהמטרה המרכזית של חינוך לתפילה היא‪ ,‬בניית קשר עם אלוהים‪ .‬כמחנכים‪ ,‬יש לנו הזדמנות‬
‫להפוך את בוגרינו לאנשים שפונים לסידור כדי לקבל השראה יום יומית‪ .‬רבים מוצאים בבגרותם השראה‬
‫בבודהיזם או שמישהו מצליח לעורר בהם עניין רגשי בתפילה – כל אלה ניתן למצוא בתפילת יום‪-‬יום‪,‬‬
‫ובית הספר‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא הזדמנות לכונן זאת‪.‬‬
‫ליצור מסגרת לדיבור על אלוהים‬
‫כדי להצליח במטרת העל שלנו‪ ,‬עלינו ליצור מסגרת בה ניתן לדון על אלוהים תוך קבלת כלים לדיון‬
‫וחירות מחשבה המאפשרת לתלמידים להגיע לתובנות משלהם‪ .‬במסגרת שכזו יוכלו התלמידים לדון‬
‫בשאלות כגון‪ :‬מדוע אנשים חולים? מדוע סובל הצדיק עם הרשע? מה תפקידו של האדם בעולם? מה‬
‫תפקיד העם היהודי? איך פועל האלוהים בעולם?‬
‫אביא דוגמה מחיי בית הספר שלנו‪ ,‬לדיון שכזה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫לפני שנתיים‪ ,‬בערב פסח‪ ,‬נפטר מורה לא‪-‬יהודי של הכיתות הנמוכות בבית ספרנו‪ .‬תלמידי כיתה ד'‪,‬‬
‫שאותם הוא לימד‪ ,‬שוחחו על מותו בזמן התפילות‪ .‬כמתבקש‪ ,‬השיחה הייתה עצובה‪ ,‬אבל היא הובאה‬
‫בתוך מסגרת שהוכנה מראש למען הילדים‪ :‬הם למדו כי ברכת "אלוהי נשמה" מלמדת אותנו שכולנו‬
‫נחזיר בסופו של דבר את נשמתנו לאלוהים – שכולנו נמות‪ .‬התלמידים שוחחו על תוחלת החיים ‪ .‬הם‬
‫הבינו שאף על פי שיהיו אנשים שימותו "בטרם עת"‪ ,‬השאלה איך אנחנו חיים את חיינו חשובה לא פחות‬
‫מהשאלה כמה זמן אנחנו חיים‪ .‬לאחר התפילה התקיים שיעור משנה ובו עסקו התלמידים במשנה‬
‫המלמדת שעלינו לבחור בחיי מצוות ומעשים טובים‪ .‬בתום הלימוד נוצרה הסכמה שאותו מורה חי חיים‬
‫טובים ומלאים באהבת הזולת‪.‬‬
‫אז איך מכינים את הבמה הזו? איך משיגים את המטרה הזו? על ידי תשומת לב קפדנית לפרטים‪ .‬והנה‬
‫כמה הוראות פשוטות‪.‬‬
‫להחליף עדשה‬
‫התפילה מתייחסת לאירועים משתנים ולכן כדאי לקרוא את התפילה כעדשה להתבונן דרכה בעולם‪ .‬יש‬
‫קבוצות או קהילות שסבורות בטעות שכדאי להמציא מדי פעם בפעם "גימיק" חדש; אבל אם נחשוב על‬
‫תפקידו של טקס (למשל‪ ,‬סיפור לפני שינה) נראה שדווקא החוזר‪-‬על‪-‬עצמו הוא האהוב ביותר‪ .‬באמצעות‬
‫בחירת אירועים הרלבנטיים לחייהם של התלמידים‪ ,‬ניתן להאיר את אותה תפילה עצמה מכמה זוויות‪ ,‬וכך‬
‫להעצים את הבנת התפילה‪ .‬מזמורי תהילים גם תפילות אחרות יכולים להציע דגשים שונים בזמנים‬
‫שונים של החיים‪.‬‬
‫לפתח מטרה ייחודית בתפילה לכל תלמיד בכיתה‬
‫את המטרות לתפילה יש לעצב מתוך מחשבה על היחיד‪ ,‬על הכיתה‪ ,‬על השכבה ועל בית הספר כולו‪ .‬ככל‬
‫שהמורה המוביל יודע יותר על התלמידים שלו‪ ,‬כך ייטיב לתכנן מענה לצרכיהם‪ ,‬או להגיב לצרכים‬
‫המתעוררים חדשים לבקרים‪ :‬הציניקן‪ ,‬הרציונליסט‪ ,‬ה"רוחני" ‪ -‬כל אחד ואחד זקוק למסר אחר‪ ,‬להשראה‬
‫מסוג אחר‪ ,‬לשאלות‪ ,‬הבנות‪ ,‬סיפורים ומנגינות‪ .‬בכתה בה אוהבים לשיר‪ ,‬אפשר לתת מקום רחב יותר‬
‫לשירה בתפילה‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫להוביל את התפילה ‪ -‬לא רק תפילה כהלכתה‬
‫תפילה משמעותית היא תפילה שיש לה מוביל‪/‬ה‪ :‬זו היא קריאה נרגשת למניינים שבהם אין איש‪/‬ה‬
‫שמדבר‪/‬ת בגלל האיסור ההלכתי להפסיק את התפילה בדיבור‪ .‬מוביל‪/‬ת התפילה צריך שתהיה לו‬
‫החירות להסביר‪ ,‬לדבר‪ ,‬לפקח ולעורר השראה‪ .‬יהיו תלמידים הזקוקים להסברים‪ ,‬למחשבה פה ושם‪,‬‬
‫לניגון שיחבר אותם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫על מוביל‪/‬ת התפילה להתפלל לפני או אחרי תפילת התלמידים ולהבהיר לתלמידים מדוע הוא או היא‬
‫אינם מתפללים איתם כרגע‪ .‬הסבר שכזה גם מכבד את האיסורים ההלכתיים וגם ממלא את מטרות‬
‫התפילה‪.‬‬
‫ליצור טקסי תפילה משלהם‬
‫תלמידים היוצרים טקסי תפילה משלהם מתחילים להרגיש שהתפילה שייכת להם‪ .‬טקס אישי יכול‬
‫להתייחס לחיי המשפחה של התלמיד‪ ,‬למשל בתקופה קשה ‪ .‬הוא יכול להתייחס לצורך של תלמיד בזמן‬
‫נוסף לתפילה או בזמן קצר יותר לתפילה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ציפיות היחיד‪/‬ה והקהילה‬
‫הציפיות של הקהילה והיחיד‪/‬ה קשורות לעיתים קרובות לצד הפיסי והפולחני של התפילה‪ :‬התנהגות‬
‫נאותה בבית הכנסת‪ ,‬מתי קמים‪ ,‬מתי יושבים‪ ,‬מתי כורעים‪ .‬רוב התלמידים אינם מתעניינים בדרך כלל‬
‫בצדדים החיצוניים של התפילה‪ ,‬אבל תלמיד המתחבר לתפילה דרך סממנים אלה‪ ,‬ייטיב להתחבר אליה‬
‫אם יקבל עלייה או פתיחה של ארון הקודש‪.‬‬
‫בנות שהצד הפולחני חשוב להן יתקשו להתחבר למניין מסורתי שבו אין מרשים להן להשתתף‬
‫השתתפות טקסית‪ :‬לפתוח את ארון הקודש‪ ,‬לזכות לעליות‪ ,‬לקרוא בתורה‪ ,‬להיספר למניין וכד'‪ .‬על כן‪,‬‬
‫בקהילות מסורתיות‪ ,‬ראוי להקים עבורן קבוצת תפילה מיוחדת להן‪.‬‬
‫לוותר על גערות‬
‫הסביבה שבה מתרחשת התפילה צריכה להיות מקום בטוח‪ ,‬מקום של אכפתיות‪ .‬על כן ברור מאליו‬
‫שאם אנו חפצים שהתלמידים שלנו יתחברו לתפילה‪ ,‬אי אפשר לקבל את פניהם בבוקר בעונשים שונים‬
‫על איחורים או על הפרה כזו או אחרת של הכללים‪ .‬שכן פתיחת הבוקר בגערה מסיתה את התלמידים‬
‫ממטרת התפילה‪.‬‬
‫נצחוני בניי – ההצלחה שלנו‬
‫לסיום‪ ,‬ברצוני לשתף במקרה שקרה בביה"ס קהילתי שעמדתי בראשו‪ ,‬כאשר תלמיד מסורתי ביקש לקיים‬
‫מניין או רתודוכסי‪ .‬הוא הצליח לקבץ מניין‪ ,‬ואפילו יותר ממניין (עד סוף השנה התפללו במניין שישים‬
‫תלמידים)‪ ,‬יום אחד‪ ,‬הודיעו לי הגבאים של אותו המניין שהם לא מוכנים עוד לדלג על חלק מן התפילות‬
‫רק משום שעליהם להתאים את עצמם למערכת הלימודים‪ .‬באותו היום‪ ,‬אמרו‪ ,‬הם מתכוונים להתפלל בלי‬
‫מגבלה של זמן‪ .‬זו הייתה חוויה נהדרת‪" :‬נצחוני בניי"‪ ,‬כך הרגשתי‪" .‬תבוסות" מעין אלה הן ההצלחה‬
‫שלנו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ציטוט מרכזי‪:‬‬
‫"[‪ ]...‬המטרה המרכזית של חינוך לתפילה היא‪ ,‬בניית קשר עם אלוהים‪ .‬כמחנכים‪ ,‬יש לנו הזדמנות‬
‫להפוך את בוגרינו לאנשים שפונים לסידור כדי לקבל השראה יום יומית‪ .‬רבים מוצאים בבגרותם השראה‬
‫בבודהיזם או שמישהו מצליח לעורר בהם עניין רגשי בתפילה – כל אלה ניתן למצוא בתפילת יום‪-‬יום‪,‬‬
‫ובית הספר‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא הזדמנות לכונן זאת‪".‬‬
‫תכלס ‪ -‬מה אפשר לעשות עם זה?‬
‫‪‬‬
‫בירור מטרת התפילה – מדוע אנחנו מתפללים? מדוע חשוב לנו שהתלמידות והתלמידים‬
‫יתפללו?‬
‫‪‬‬
‫כיצד הופכת התפילה לדיאלוג עם אלוהים – באלו רגעים‪ ,‬מתוך אלו תחושות ומצבים בחיים‪,‬‬
‫באלו מילים אישיות ומתוך אלו שאלות קיומיות [כמו צדיק ורע לו‪ ,‬אי צדק‪ ,‬צורך בשינוי וכד']‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת מסגרת שתאפשר דיבור עם אלוהים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫להחליף עדשה – חזרה טקסית על מילות התפילה הקבועות מתוך זווית ראייה שונה בכל פעם‪,‬‬
‫בהקשר לחיי התלמידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח תפילה ייחודית ואישית – מתן אפשרות לתפילות קצרות וארוכות‪ ,‬לתפילות אישיות‬
‫העוסקות בעולמם האישי של תלמידים והתחשבות בשוני האישיותי של התלמידים ובצרכים‬
‫השונים שלהם לאורך השנה ובתקופות מסוימות בחייהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן מענה לצרכים ולמאוויי התפילה של הבנות‪ ,‬גם בקהילות מסורתיות ושמרניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הובלת התפילה – אפשרות להובלת התפילה ע"י מבוגר‪/‬ת שהתפלל לפני כן‪ ,‬ויכול‪/‬ה להוביל את‬
‫התפילה במתן דגשים‪ ,‬הסברים‪ ,‬שירה וכד'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקדשת זמן לתפילה בלבד – התפילה היא זמן של ריכוז ולא של עיסוק בגערות‪ ,‬במשמעת‬
‫וכד'‪ .‬לכל אלה זמן נפרד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מענה לתפילות הורים‬
‫ג'אד קרוגר לוינגסטון‬
‫מעורבות הורים בגיבוש מדיניות בית הספר היא חשובה במיוחד בכל הנוגע לתפילה‪ ,‬בשל הקשר בין‬
‫התפילה לזהות המשפחה והקהילה‪.‬‬
‫מהי התפתחות רוחנית יהודית ‪ -‬הצורך במעורבות הורים‬
‫כאשר התחלנו בבית ספרנו (‪ )Barrack Academy‬לבחון את האפשרות של תפילות כחלק מיום‬
‫הלימודים‪ ,‬ידענו שנזדקק למעורבות ההורים ותמיכתם; שכן‪ ,‬זמן קצר לפני תחילת הדיונים בנושא‬
‫התפילה השתתפנו בסקר ארצי‪ .‬למרבה האכזבה‪ ,‬למדנו מתוצאות הסקר‪ ,‬כי ההורים דרגו בדרוג נמוך‬
‫את ההתפתחות היהודית –רוחנית של ילדיהם‪ ,‬במסגרת בית הספר‪.‬‬
‫כמנהל לימודי היהדות‪ ,‬התבקשתי להוביל כוח משימה אשר יבחן אפשרויות לשיפור התכנית שלנו‬
‫שתענה על התקוות והציפיות של הורי תלמידנו‪.‬‬
‫הקמנו צוות משימה מקרב הצוות החינוכי‪ .‬המלאכה לא הייתה קלה‪ ,‬אך לאחר תהליך הגענו‬
‫להסכמה על תחומים רבים‪[ .‬ביניהם‪ :‬פעולות חסד‪ ,‬בקיאות בהיסטוריה היהודית‪ ,‬עברית מדוברת‪ ,‬לימוד‬
‫טקסטים יהודים מגוונים‪ ,‬היכרות עם הוגים יהודים והגותם‪ ,‬פיתוח תחושה חיובית כלפי הזהות היהודית‬
‫והזדהות עם מדינת ישראל]‪ .‬בין הנושאים הללו נמצאו גם השתתפות בתפילה כחלק משגרת יום‬
‫הלימודים ופיתוח היכרות ומיומנות בכישורי בית הכנסת‪.‬‬
‫ערכנו סקר נוסף בו התבקשו ההורים לדרג את התחומים השונים על‪-‬פי סדר חשיבות‪ .‬כשליש מההורי‬
‫התלמידים ציינו שעריכת תפילות כחלק מיום הלימודים הוא נושא חשוב מאוד עבורם‪ ,‬כמו גם‬
‫מיומנויות בית כנסת ופרקטיקות פולחן ביתיות‪ .‬יש לציין כי רבים מתלמידנו פנו אלינו וביקשו לקיים‬
‫תפילות יומיות‪ ,‬בעיקר על‪-‬רקע ניסיונם בבתי ספר יהודים בהם למדו בעבר‪.‬‬
‫תפילה בבית הספר – שינוי התרבות הבית ספרית והתנגדויות‬
‫כך הוחל בקיום תפילות שחרית בימי שני וחמישי‪ .‬קיום התפילות כחלק משגרת יום הלימודים הפך‬
‫לחלק משינוי תרבות בית הספר; שינוי שנתמך על ידי המועצה‪ ,‬רבים מהורי התלמידים‪ ,‬ההנהלה‪,‬‬
‫המורים‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬על ידי מרבית התלמידים‪.‬‬
‫עם זאת ידענו‪ ,‬שהשינוי יתקל בהתנגדות‪ :‬מכיוון שכך‪ ,‬קיימתי שני דיונים פתוחים עם ההורים על נושא‬
‫התפילות‪ ,‬וכן מספר מפגשי שיחות עם התלמידים‪ .‬חלק מההורים התנגדו בקולניות לקיום תפילות‬
‫שחרית‪ ,‬תוך שהם מצטטים את מטרת בית הספר כפי שהם מבינים אותה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הם העלו את השאלה ‪ -‬מדוע ערכן של התפילות גדול יותר מזה של ביולוגיה‪ ,‬אנגלית או לימודי‬
‫יהדות‪ ,‬היכולים לעצב את התפתחותם האינטלקטואלית והמוסרית של התלמידים‪ .‬אחד ההורים חש‬
‫שאין זה מעניינו של בית הספר לדרוש מכל אדם להתפלל וכי התפילה היא חלק מחיי הבית של התלמיד‪,‬‬
‫ולא חלק מחיי בית הספר‪ .‬רבים מהתלמידים ביטאו תחושות דומות ‪.‬‬
‫תשובתי לתלמידים ולהורים הייתה שגם אני נגד "חיוב תפילה"‪ .‬הסכמתי בכל ליבי כי אין לאלץ‬
‫תלמידים להתפלל‪ .‬אולם בנוסף הסברתי‪ ,‬כי הנהלת בית הספר מרגישה שיש הגיון בדרישה מתלמידי‬
‫בית ספר יהודי ללמוד ולהכיר את התפילה היהודית ‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬גיבשנו תכנית שהייתה מקובלת על רבים מההורים המתנגדים‪ :‬התלמידים התבקשו להירשם‬
‫למשך סמסטר לימודים אחד לקבוצת שחרית ובמשך שני הסמסטרים האחרים הם יהיו רשאים לבחור‬
‫קבוצה אחרת בה ייקחו חלק‪ .‬מספר התלמידים שביקשו להשתחרר מקבוצת התפילה היה קטן מחמישה‬
‫אחוזים‪.‬‬
‫כך נוצרו קבוצות מגוונות שהנוכחות בהן רבה‪ :‬מניינים שונים – אורתודוכסיים – אשכנזי ומזרחי‬
‫ושוויוני‪ .‬בנוסף מתקיימות קבוצות הגות בהן עוסקים התלמידים ביוגה או בדמיון מודרך‪ ,‬באמנות‪,‬‬
‫בהאזנה למוזיקה ממסורות שונות‪ ,‬בכתיבה יוצרת או בקריאת טקסטים העוסקים בסוגיות תיאולוגיות‪,‬‬
‫פילוסופיות ומוסריות‪ .‬קבוצות אלו הן פרי יוזמה של מורים‪ ,‬שהציעו קבוצות עניין על‪-‬פי לתחומי העניין‬
‫שלהם‪.‬‬
‫מסקנות – מה למדנו מתהליך שילוב התפילה?‬
‫למדנו את חשיבותו של כוח משימה המשותף להורים ולאנשי צוות המקדיש מזמנו וממרצו לחשיבה‬
‫על שילוב התפילה ומטרות קיומה של תפילה במסגרת ביה"ס‪ .‬הצוות עסק במגוון נושאים הנוגעים‬
‫לתפילה‪ ,‬ביניהם חשיבה על התנגדויות ופיתוח אסטרטגיות להתמודדות עם תגובות שונות למהלך‪.‬‬
‫למדנו כי הסקר שערכנו בקרב ההורים הביא לאיסוף תובנות שהתגלו כחיוניות בבואנו להתמודד עם‬
‫סוגיית התפילה בבית הספר‪ .‬בתהליך משותף של הורים ומורים‪ ,‬נוצרה לבסוף תכנית שחרית חדשה‪,‬‬
‫משמעותית וברת קיימא‪.‬‬
‫הבנו‪ ,‬כי הורים מוכנים לתמוך במאמציו של בית הספר לחנך את התלמידים בנוגע לתפילות ולכלול את‬
‫התפילות כמרכיב חשוב בתכנית החינוכית של בית הספר‪ ,‬וזאת כאשר הם בטוחים שהבנים והבנות‬
‫שלהם לא "יאולצו להתפלל"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גילינו כי שהורים היו מוכנים לעזור לקיים מניין‪ .‬חלקם אף מוצאים מענה במניין ביה"ס והגיעו‬
‫לתפילות ‪,‬למשל כאשר הם אומרים קדיש אך אין בידם זמן פנוי לגשת לבית כנסת לשם כך‪.‬‬
‫למדנו גם על חשיבות הבחירה בתפילה מצד התלמידים‪ :‬כאשר ניתנת לתלמידים הרשות לעצב חלק‬
‫מתכנית התפילה וכאשר התכנית מוגשת כזמן הגות והעשרה‪ ,‬וכן‪ ,‬גם כהזדמנות להתחבר לאלוהים‬
‫ולקהילה‪ ,‬התלמידים מוכנים לקבל את התכנית ולקחת בה חלק‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אדגיש שוב את חשיבותה של מעורבות ההורים‪ :‬בתי ספר המעוניינים להתחיל תכנית תפילות או לחזק‬
‫תכנית קיימת‪ ,‬ראוי להם שיערבו את ההורים בדרכים שונות‪ .‬מניסיוננו נוכחנו לדעת‪ ,‬כי צוות כוח‬
‫המשימה סיים את עבודתו כאשר הגיש את המלצותיו‪ ,‬אך השפעתו על הרצון הטוב שנוצר בקרב ההורים‬
‫הייתה מרחיקת לכת‪ ,‬כמו גם השפעתה על הגשמת התכנית והפעלתה‪.‬‬
‫ציטוט מרכזי‪:‬‬
‫"תשובתי לתלמידים ולהורים [שהתנגדו לחייב בתפילה] הייתה שגם אני נגד "חיוב תפילה"‪.‬‬
‫הסכמתי בכל ליבי כי אין לאלץ תלמידים להתפלל‪ .‬אולם בנוסף הסברתי‪ ,‬כי הנהלת בית הספר מרגישה‬
‫שיש הגיון בדרישה מתלמידי בית ספר יהודי ללמוד ולהכיר את התפילה היהודית ‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬גיבשנו תכנית שהייתה מקובלת על רבים מההורים המתנגדים‪ ]...[ .‬מספר התלמידים שביקשו‬
‫להשתחרר מקבוצת התפילה היה קטן מחמישה אחוזים‪.‬‬
‫כך נוצרו קבוצות מגוונות שהנוכחות בהן רבה‪ :‬מניינים שונים – אורתודוכסיים – אשכנזי ומזרחי‬
‫ושוויוני‪ .‬בנוסף מתקיימות קבוצות הגות בהן עוסקים התלמידים ביוגה או בדמיון מודרך‪ ,‬באמנות‪,‬‬
‫בהאזנה למוזיקה ממסורות שונות‪ ,‬בכתיבה יוצרת או בקריאת טקסטים העוסקים בסוגיות תיאולוגיות‪,‬‬
‫פילוסופיות ומוסריות‪ .‬קבוצות אלו הן פרי יוזמה של מורים‪ ,‬שהציעו קבוצות עניין על‪-‬פי לתחומי העניין‬
‫שלהם"‪.‬‬
‫תכלס ‪ -‬מה אפשר לעשות עם זה?‬
‫‪‬‬
‫בירור מעמיק של ציפיות ההורים ורצונותיהם לגבי חינוך יהודי בכלל ותפילה בפרט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ב ירור מעמיק בין הצוות החינוכי לבין עצמו בעניין נושאי הלימוד וההתייחסות בחינוך היהודי‬
‫ובתפילה – לשם מה? אלו מוקדי תוכן? מה המטרות? – הן במובן התוכני והן במובן הארגוני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן בחירה ואפשרות להתפלל או לבצע פעילות רוחנית ויצירתית אחרת‪ ,‬במקביל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיתוף תלמידים והקשבה לרצונותיהם‪ ,‬הסתייגויותיהם ואמונותיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת מגוון מניינים למתפללים שונים לפי נוסח‪ ,‬שיתוף נשים וכד'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת קבוצות הגות ויצירה בהתאם להעדפותיהם של המורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמירת שיח רציף בנושאי חינוך בין הורים‪ ,‬תלמידים ומורים בקשר למבנה התפילה‪ ,‬חיוב‬
‫התפילה‪ ,‬מטרותיה‪ ,‬תכניה והאפשרויות השונות [מניינים ושנים‪ ,‬אפשרויות רוחניות אחרות‪,‬‬
‫בחירה]‬
‫‪9‬‬
‫חזון החינוך לתפילה‬
‫ג'יימס יעקובסון‪-‬מייזלס‬
‫התפילה כבעיה בחינוך היהודי? – לא רק לימוד סולמות‪ ,‬אלא לימוד יופייה של המוסיקה‬
‫בעולם היהודי הפכה התפילה זה מכבר לנושא בעייתי‪ .‬התפילה היא אמנם אחת הפעילויות הרוחניות‬
‫החשובות היהדות אך למרבה הצער היא נראית לעיתים קרובות כחובה מעיקה‪ .‬בבתי הספר בעיה זו‬
‫ניכרת במיוחד‪ ,‬כשאנו רואים כמה מעט השראה מעוררת התפילה בתלמידים‪ .‬הדבר נכון גם לגבי‬
‫תלמידים הרגילים מאוד בתפילה‪ ,‬ואולי במיוחד לגביהם‪.‬‬
‫בעיני‪ ,‬מקורה של בעיה זו בחינוך שגוי‪ :‬אנו משקיעים בהוראת מיומנויות והתמצאות בסידור יותר‬
‫משאנו שמים דגש על כוחה של תפילה כתרגול רוחני שיש בו כדי להשפיע על הנשמה‪ .‬אמנם‪ ,‬מיומנות‬
‫והכרת הסידור הן אבני יסוד חשובות‪ ,‬אבל אין בהן כדי להפוך את התפילה למשמעותית עבור‬
‫התלמידים‪ :‬הכרת התפילה לא תביא את התלמידים לפתח קשר לתפילה בחייהם הבוגרים‪.‬‬
‫אמשיל את לימוד התפילה ללימודי נגינה‪ :‬ברור לכל כי מי שחפץ ללמוד לנגן בכלי נגינה מוכרח להתאמן‬
‫קודם כל על סולמות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף אחד אינו נשאר בשלב לימוד הסולמות במהלך כל חייו‪ .‬חינוך מוזיקלי‬
‫ילמד לא רק להפיק מוזיקה‪ ,‬אלא להעריך אותה‪ ,‬לאהוב אותה‪ ,‬לאלתר ולהתנסות בה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫החינוך לתפילה חוזר ומלמד שוב ושוב אותם "סולמות" כביכול‪ ,‬ואנו שואלים את עצמנו בכל פעם מחדש‬
‫ מדוע תלמידינו נוטשים את התפילה‪.‬‬‫ומה עם המורים?‬
‫יתר על כן ‪ -‬המורים המלמדים תפילה אינם נמצאים בקשר עמוק לתפילה‪ ,‬בעצמם‪ .‬בכל מקצוע אחר‬
‫הנלמד בבתי הספר שלנו‪ ,‬ממתמטיקה ועד לתלמוד – אנו מצפים מהמורים שלנו לגלות לא רק מומחיות‪,‬‬
‫אלא תשוקה של ממש למקצוע שלהם; תשוקה שהם יכולים להעביר הלאה‪ ,‬לתלמידים‪ .‬אך משום מה‪,‬‬
‫דווקא המורים האחראים על התפילות בבתי הספר שלנו אין להם לא תשוקה ולא ניסיון רב בנושא‪ .‬חינוך‬
‫לתפילה שיש בו כדי להשפיע על האדם יבוא רק כשהמורים עצמם יהיו מתפללים‪ ,‬במלוא מובן‬
‫המילה‪.‬‬
‫תובנות בסיסיות – תרגול רוחני ומורים מתפללים‬
‫הגישה שאני מציע לתפילה‪ ,‬מבוססת על שתי תובנות בסיסיות‪:‬‬
‫א‪ .‬עלינו ללמד את התפילה מתוך הכרה שמדובר בתרגול רוחני משמעותי‪ ,‬שיש בו כדי להביא‬
‫לטרנספורמציה‪ .‬מיומנויות והכרת הסידור‪ ,‬חשובים ככל שיהיו‪ ,‬אינם אלא אמצעי למטרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬על המורים האחראים על התפילה להיות בעצמם מתפללים; אנשים המבינים את התפילה‬
‫ומכירים בחשיבותו בחייהם‪ ,‬עד כדי כך שהם יכולים להעביר את תחושתם זו אל תלמידיהם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ככלל‪ ,‬אנו מאמינים שמחנכים לא יכולים לחולל שינוי משמעותי בתלמידיהם בלי להקדים עבודה‬
‫עצמית לעבודתם‪ .‬הדבר תקף במיוחד במקרה של הוראת התפילה‪.‬‬
‫בשביל מה מתפללים?‬
‫גישה זו מחייבת גם תפיסה מחודשת של התפילה‪ ,‬וקשר שונה אליה‪ .‬אם התפילה היא תרגול רוחני‪,‬‬
‫שומה עלינו להיות יכולים לענות על שאלות השייכות לכל תרגול רוחני‪ :‬לשם מה נועדה התפילה? מה‬
‫בדיוק עושה האדם כשהוא מתפלל? איך מבצעים את הפולחן הזה כדי להגיע לתכלית? האם יש שיטות‬
‫מוגדרות לתפילה?‬
‫הרעיון כי לתפילה יש תכלית נמצא עוד בכתבי חז"ל‪ ,‬ובעיקר בדרישתם לכוונה‪ ,‬כפי שניתן ללמוד‬
‫מאוסף המקורות המצורף בנספח‪ .‬ההגות היהודית הגדירה לאורך השנים מטרות רבות לתפילה‪ :‬תפילה‬
‫כניסיון למלא את מבוקשי‪ ,‬כציות למצווה אלוהית‪ ,‬כתיקון קבלי‪ ,‬כהשתתפות עם הציבור‪ ,‬כדבקות‬
‫מיסטית‪ ,‬כהתבוננות פנימית‪ ,‬כנחמה בעת צרה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫התפילה – להיות אדם טוב יותר‬
‫במאמר זה ברצוני להמליץ כי התפיסה החינוכית תתמקד מראש בתכלית מסוימת אחת מכל אלה‪,‬‬
‫והיא טיפוח רגשות‪ ,‬הלכי נפש ודרך ארץ‪ .‬אמנם‪ ,‬זו תכלית אחת מבין רבות שאפשר להגדיר לתפילה‪,‬‬
‫אבל במסגרת חינוכית‪ ,‬היא בעיני הראשונה במעלה‪.‬‬
‫מטרה זו עומדת בלב מבנה התפילה‪ ,‬זוהי "עבודה שבלב"‪ .‬בנוסף‪ ,‬רוב ההגות היהודית מגדירה תכלית זו‬
‫כאחת ממטרות התפילה‪ ,‬הגם שנמנות עוד מטרות חשובות אחרות‪.‬‬
‫המטרות הללו מתאימות לזרמים ואורחות חיים יהודיים שונים‪ :‬הן מעמיקות את הזיקה לתפילה‬
‫במיוחד על‪-‬רקע אורח החיים המודרני‪ :‬כל שנדרש הוא נכונות להתנסות בדרכי תפילה שונות ‪ .‬טיפוחם‬
‫של רגשות והלכי נפש הנוגעים לתפילה‪ ,‬היא מטרה שנוגעת לחייו של כל תלמיד וכל הורה‪ :‬להיות רגיש‬
‫יותר‪ ,‬מאושר יותר‪ ,‬מוסרי ובריא יותר – להיות 'מענטש'‪ . 1‬זהו היעד העיקרי של התפילה ‪ -‬להיות לאדם‬
‫טוב יותר‪.‬‬
‫מטרת התפילה בעיני‪ ,‬היא טיפוח ויישום של מעלות כגון הכרת תודה‪ ,‬אהבה וענווה‪ .‬שאנחנו יכולים‬
‫להיות‪ ,‬אני יכול להגדיר את הלכי הנפש הבאים כתוצאה אפשרית של תפילה‪:‬‬
‫‪ .0‬פתיחות‪/‬פגיעות‪ :‬היכולת להרגיש את הרגשות שאמנה להלן‪:‬‬
‫‪ .7‬הכרת טובה‪ ,‬וזיהוי הברכה בחיי‪.‬‬
‫‪ .3‬יראה‪ ,‬הודאה בקיום האל‪ ,‬השתאות‪.‬‬
‫‪ .1‬אהבה‪ ,‬חמלה‪ ,‬אינטימיות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫'מענטש' פירושו 'בן אדם' באידיש וכוונתו התכלית המוסרית החשובה של האדם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .5‬תשוקה חיובית‪ ,‬כמיהה‪.‬‬
‫‪ .8‬תקווה‪ ,‬בטחון עצמי‪ ,‬אופטימיות‪.‬‬
‫‪ .2‬תחושת ערך עצמי‪ ,‬ידיעת ערכי כמי שנברא בצלם‪.‬‬
‫‪ .6‬ענווה‪ ,‬התמסרות‪ ,‬ויתור על שליטה‪ ,‬אין‪-‬אני‪.‬‬
‫‪ .9‬מודעות עצמית‪ ,‬יושר‪ ,‬צלילות‪ ,‬ריכוז‪.‬‬
‫‪ .01‬לב שבור‪ ,‬צער‪ ,‬חמלה‪.‬‬
‫‪ .00‬גאולה‪ ,‬שחרור‪ ,‬חירות‪.‬‬
‫תכלית ברורה מאפשרת לפתח תכנית לימודים אפקטיבית אשר תניב מצדה מחנכים בטוחים יותר‬
‫בעצמם‪ .‬תכנית כזו אפשר למדוד ולהעריך‪ ,‬ואפשר להכיל בעזרתה מנגנון לביקורת בונָה ולשינוי‪.‬‬
‫לתלמידים המפקפקים באופן טבעי בנחיצותה של התפילה‪ ,‬אפשר יהיה מעתה להגדיר יעדים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כשתלמיד שואל "בשביל מה בכלל להתפלל"‪ ,‬הוא זוכה לתשובות על מסורת‪ ,‬על המשכיות‪,‬‬
‫דברים כגון "כך נוהגים יהודים"‪ .‬אני בספק לגבי יעילותן של תשובות כאלה‪ .‬אם נשיב להם בהסבר‬
‫על כך שהתפילה יש בכוחה להביא את האדם להכרה ביפי הבריאה‪ ,‬בהכרת תודה‪ ,‬ובראיית הטוב‪ ,‬יהיה‬
‫בכך כדי לטפח את אושרם האישי ואת יחסיהם עם עצמם‪ ,‬עם חבריהם‪ ,‬עם מוריהם והוריהם; וגם לטפח‬
‫בהם אהבה עצמית ובטחון עצמי בקרב חבריהם‪ .‬תשובה כזו נוגעת לחייהם הרבה יותר‪.‬‬
‫תפילה כתרגול הוליסטי – דרושה התנסות של המורים‬
‫כאמור‪ ,‬הצעד הראשון בגישה כזו הוא לחנך מחנכים שהם מתפללים‪ .‬לטפח במחנכים עצמם מנהגי‬
‫תפילה מודעים‪ ,‬עמוקים ובעלי יכולת שינוי עצמי‪ .‬על המחנכים להיות מסוגלים ללמד בדרך שתשלב‬
‫טקסטים‪ ,‬התבוננות פנימית‪ ,‬ודרכי תרגול‪.‬‬
‫מנהגים וטכניקות תרגול קיימים במסורת היהודית ואפשר לאמצם מתוך טקסטים קיימים או לחדשם‬
‫מתוך החוויה העצמית‪ .‬התפילה כפולחן מעשי צריכה להיות מעוגנת קודם כל במבנה והדרישות של‬
‫התפילה החז"לית‪ :‬יש לכרוע‪ ,‬ללחוש את תפילת העמידה‪ ,‬לעשות את התפילה תחנונים – קרי‪ ,‬להשתדל‬
‫לעורר מתוכה את הרגש‪ ,‬או פשוט לבקש מאת האלוהים‪ .‬כל אלה הן טכניקות מוגדרות ומפורטות שיש‬
‫להבינן ולבצען ככאלה‪ .‬אבל כאשר התפילה היא מצוות אנשים מלומדה‪ ,‬מאבדות הטכניקות הללו את‬
‫כוחן כמנהג שיש בו כדי לשנות‪ .‬אל התפילה יש לגשת מתוך מודעות‪ ,‬מתוך הבנה ומתוך כוונה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המסורת שלנו גדושה המלצות נוספות‪ :‬שימוש במוזיקה כדי לעורר את כוחה של ברכה מסוימת‬
‫בתפילת העמידה (ספר חסידים)‪" ,‬לשים עצמו כאילו שכינה כנגדו"‪( ,‬סהדרין כ"ב‪ .‬אליהו די וידאש)‬
‫התבוננות פנימית (הרבי מפיאסצנה)‪ ,‬חזרה על מילים בתפילה (הבעש"ט)‪ ,‬כיוון העיניים בעת התפילה‬
‫(יבמות ק"ה‪ ) :‬פכירת הידיים (שבת‪ ,‬י‪ ,).‬רעד (שולחן ערוך)‪ ,‬בקשות שהן ביטוי לענווה ולהשלכת יהב‬
‫(בחיי אבן פקודה) התייחסות אישית לכל ברכה (ירושלמי‪ ,‬ברכות ד‪:‬ד') תחנונים (דברים רבה‪ ,‬ואתחנן‪,‬‬
‫ב‪:‬א) ועוד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫התפילה היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬תרגול הוליסטי‪ :‬אמירת מילים מתוך הסידור‪ ,‬תוך שימוש בגוף‪ ,‬בקול‪ ,‬בדמיון‪,‬‬
‫בהתבוננות בשפה ובמצבי נפש ותודעה‪ .‬תפקיד המחנכים הוא תפקיד חינוכי שדומה לזה של המורה‬
‫למוזיקה‪ ,‬המורה לחינוך גופני‪ ,‬לאמנות‪ ,‬או לריקוד‪ ,‬ואפילו לזה של היועץ – ופחות למורה המתמקד‬
‫בהוראת טקסט בתוך סביבת למידה שכלתנית‪ .‬כיום המורים‪ ,‬וגם הרבנים שביניהם‪ ,‬כמעט שלא עוברים‬
‫הכשרה בתחום הזה – וזהו כתב אישום חמור לחינוך היהודי שלנו‪.‬‬
‫זהו צעד ראשון‪ .‬בהמשך‪ ,‬יש לדון בחקר מעמיק של מרכיבי תפילה ובשיטות תרגול קונקרטיות ויישומן‬
‫בתוך המסגרות חינוכיות הספציפיות; אבל הצעד הראשון והחשוב מכולם הוא לספק תובנה‪ ,‬הבנה‬
‫והתנסויות למורים עצמם‪ ,‬שבלעדיהן לא יוכלו להיות למחנכים המביאים לשינוי ומתוכים לתלמידיהם את‬
‫ידיעת חשיבותה וכוחה של התפילה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫נספח – מקורות על כוונה בתפילה‬
‫‪‬‬
‫אֵ ין עֹומְ דִ ים לְהִ תְ ַפלֵל‪ ,‬אֶ לָא מִ ּתֹוְך ּכֹּבֶד ר ֹּאש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חֲ סִ ידִ ים הָ ִראשֹונִים הָ יּו שֹוהִ ים שָ עָ ה ַאחַ ת ‪ּ -‬ומִ תְ פַ ְללִים‪ּ ,‬כְדֵ י שֶ יְ ַכּוְנּו אֶ ת ִלבָם לַמָ קֹום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אֲ פִ לּו הַ מֶ לְֶך שֹואֵ ל בִשְ לֹומֹו ‪ֹ -‬לא י ְשִ יבֶּנּו;‬
‫‪‬‬
‫ו ַאֲ פִ לּו נָחָ ש ּכָרּוְך עַ ל עֲ קֵ בֹו ‪ֹ -‬לא יַפְסִ יק‪[ :‬משנה ברכות‪ ,‬ה‪ ,‬א]‬
‫‪‬‬
‫ַרבִי שִ מְ עֹון אֹומֵ ר‪ ,‬הֱ ו ֵי זָהִ יר בִקְ ִריַאת שְ מַ ע (ּובִתְ פִ לָה)‪ּ .‬וכְשֶ אַ ּתָ ה מִ תְ פַ לֵל‪ַ ,‬אל ּתַ עַ ש ּתְ פִ לָתְ ָך‬
‫קֶ בַע‪ ,‬אֶ לָא ַרחֲ מִ ים ו ְתַ חֲ נּונִים לִפְ נֵי הַ מָ קֹום בָרּוְך הּוא‪ ,‬שֶ ּנֶאֱ מַ ר (יואל ב‪ּ ),‬כִי חַ ּנּון ו ְַרחּום הּוא‬
‫אֶ ֶרְך אַ פַ י ִם ו ְַרב חֶ סֶ ד וְנִחָ ם עַ ל הָ ָרעָ ה‪ .‬ו ְַאל ּתְ הִ י ָרשָ ע בִפְ נֵי עַ צְמָ ְך‪[ :‬משנה‪ ,‬אבות‪ ,‬ב"יג]‬
‫‪‬‬
‫ַרבִי אֱ לִיעֶ זֶר אֹומֵ ר‪ ,‬הָ עֹושֶ ה ּתְ ִפלָתֹו קֶ בַע ‪ -‬אֵ ין ּתְ ִפלָתֹו ּתַ חֲ נּונִים‪[ .‬משנה‪ ,‬ברכות‪ ,‬ד‪,‬ד]‬
‫‪‬‬
‫ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע [אין תפלתו תחנונים]‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מאי 'קבע'? ‪-‬אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא‪ :‬כל שתפלתו דומה עליו כמשוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ורבנן אמרי‪ :‬כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו‪ :‬כל שאינו יכול לחדש בה דבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אמר רבי זירא‪ :‬אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא מטרידנא ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו‪ :‬כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה‪[ .‬בבלי‪,‬‬
‫כט‪ ,‬ע"ב]‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אמר רבי אליעזר‪ :‬לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל‬
‫יתפלל‪[ .‬בבלי‪ ,‬ברכות‪ ,‬ל‪ ,‬ע"ב]‬
‫‪‬‬
‫אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך שיחה ולא‬
‫מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך שמחה של מצוה [בבלי‪ ,‬ברכות‪ ,‬לא‪,‬‬
‫ע"א]‬
‫‪‬‬
‫ויפיל תחינתו לפני המקום‪ ,‬אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו בתחנוניו‪ ,‬כי טוב‬
‫מעט בכוונה מהרבות בהם שלא בכוונה‪[ .‬טור אורח חיים א‪ ,‬התחזקות בעבודת הבורא‪,‬‬
‫והשכמה]‬
‫‪‬‬
‫לכן עיקר ויסוד התפילה היא טוהר וזוך הלב ונקיות המחשבה שכן היא עבודה שבלב‬
‫חביבה‪[ .‬ר' יעקב עמדין‪ ,‬סידור בית יעקב‪ ,‬הקדמה ע"מ ו']‬
‫‪‬‬
‫'ועבדתם את ה' אלהיכם ' ו תפילה‪ ,‬וכן הוא אומר 'ולעבדו בכל לבבכם' – איזו היא עבודה‬
‫שבלב? – זו תפילה‪[ .‬מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬פרק כג‪:‬כה]‬
‫‪‬‬
‫דבר אחר‪' :‬ולעבדו' – זו תפילה‪ .‬אתה אומר זו תפילה או אינו אלא עבודה? תלמוד לומר –‬
‫'בכל לבבכם ובכל נפשכם' – וכי יש עבודה בלב? הא מה תלמוד לומר – 'ולעבדו' זו תפילה‪.‬‬
‫[ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מא]‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ציטוט מרכזי‪:‬‬
‫"כיום‪ ,‬כשתלמיד שואל "בשביל מה בכלל להתפלל"‪ ,‬הוא זוכה לתשובות על מסורת‪ ,‬על המשכיות‪,‬‬
‫דברים כגון "כך נוהגים יהודים"‪ .‬אני בספק לגבי יעילותן של תשובות כאלה‪ .‬אם נשיב להם בהסבר‬
‫על כך שהתפ ילה יש בכוחה להביא את האדם להכרה ביפי הבריאה‪ ,‬בהכרת תודה‪ ,‬ובראיית הטוב‪ ,‬יהיה‬
‫בכך כדי לטפח את אושרם האישי ואת יחסיהם עם עצמם‪ ,‬עם חבריהם‪ ,‬עם מוריהם והוריהם; וגם לטפח‬
‫בהם אהבה עצמית ובטחון עצמי בקרב חבריהם‪ .‬תשובה כזו נוגעת לחייהם הרבה יותר‪ ]...[ .‬הצעד‬
‫הראשון בגישה כזו הוא לחנך מחנכים שהם מתפללים‪ .‬לטפח במחנכים עצמם מנהגי תפילה מודעים‪,‬‬
‫עמוקים ובעלי יכולת שינוי עצמי‪ .‬על המחנכים להיות מסוגלים ללמד בדרך שתשלב טקסטים‪ ,‬התבוננות‬
‫פנימית‪ ,‬ודרכי תרגול‪".‬‬
‫תכלס ‪ -‬מה אפשר לעשות עם זה?‬
‫‪‬‬
‫כישלון חינוכי – התפילה כחובה מעיקה‪ :‬החינוך היהודי מדגיש לימוד מיומנויות של התפילה‬
‫וכך היא הופכת לחובה מעיקה‪ .‬החינוך היהודי נכשל בהנחלת התפילה כמוקד רוחני חשוב ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיקר החינוך לתפילה צריך לעסוק בפיתוח קשר רגשי של התלמידים אל התפילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חינוך משמעותי לתפילה דורש מורים המתורגלים בתפילה‪ :‬הם נדרשים להתנסות בתפילה‬
‫שתהיה משמעותית עבורם‪ .‬עליהם לעבור הכשרה מקצועית בתפילה‪ :‬להתנסות בה‪ ,‬להבחין‬
‫כיצד והיכן היא נוגעת לחייהם וכך יוכלו להעביר מטרות אלו לתלמידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לתפילה יש תכלית – ההגות היהודית הגדירה מטרות רבות לתפילה‪ .‬בחינוך היהודי רצוי‬
‫להתמקד במטרה אחת – טיפוח האנושיות של המתפלל‪/‬ת‪ :‬הכרת הטוב‪ ,‬העמקת הקשר‬
‫לבריאה ‪ ,‬הקשרים בין אדם לחברו וכן טיפוח אהבה עצמית ובטחון עצמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התפילה היא תרגול הוליסטי‪ :‬היא דורשת מחנכים שיוכלו לסייע בכך לתלמידים ‪ -‬היא דורשת‬
‫אמירת מילים קבועות תוך שימוש בגוף‪ ,‬בקול‪ ,‬בדמיון‪ ,‬בהתבוננות בשפה ובמצבי נפש ותודעה‪.‬‬
‫תפקיד המחנכים הוא תפקיד חינוכי שדומה לזה של המורה למוזיקה‪ ,‬המורה לחינוך גופני‪,‬‬
‫לאמנות‪ ,‬או לריקוד‪ ,‬ואפילו לזה של היועץ – ופחות למורה המתמקד בהוראת טקסט בתוך‬
‫סביבת למידה שכלתנית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ללמד כדי להתפלל‬
‫הרב משה ג'יי ירס‬
‫בניגוד לעמדה הרווחת במרבית בתי הספר היהודיים‪ ,‬הרב ירס סבור שאת התפילה יש ללמד בבית‬
‫הספר כמקצוע לימוד‪ ,‬במקום להנהיג בבית הספר שעת חובה שבה התלמידים מתפללים‪.‬‬
‫אין אצלנו חובה להתפלל‬
‫אין בתיכון ‪ TanenbaumCHAT‬שבטורונטו שעת תפילה חובה‪ ,‬ולא הייתה כזו בתיכון שלנו מאז היווסדו‬
‫לפני חמישים שנה‪.‬‬
‫בימי זיכרון לאומיים ‪ -‬יום השואה‪ ,‬יום הזיכרון לחללי צה"ל‪ ,‬ויום העצמאות ‪ -‬כוללת תכנית הלימודים גם‬
‫קטעי תפילה‪ .‬לרוב מונהגת תפילת חובה בפעילויות מחוץ לבית הספר הכוללות לינה; בפעילויות אלה‬
‫התלמידים יכולים לבחור מבין מגוון מסורות תפילה‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬בעתות משבר (כמו מתקפות טרור‪ ,‬מבצעים צבאיים במדינת ישראל‪ ,‬אסונות טבע קשים וכד')‪,‬‬
‫נשמעים קטעי תפילה במערכת הכריזה הבית ספרית‪ ,‬במסגרת העדכון היומי לתלמידים‪.‬‬
‫התפילה – שעת רשות‬
‫לפני תחילת הלימודים מתקיימת בכל יום תפילת בוקר אורתודוכסית‪ .‬לתפילה זו מגיעים באופן קבוע‬
‫כחמישה אחוזים מן התלמידים ומאנשי הצוות‪ .‬התפילה היא שעת רשות‪ ,‬וברוב המקרים‪ ,‬התלמידים‬
‫המשתתפים בה הם ילדי המשפחות המסורתיות יותר של בית ספרנו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתקיים בכל יום מניין‬
‫מנחה בצהריים וגם היא שעת רשות‪ .‬במשך השנים ניסה בית הספר מדי פעם להציע תפילות יומיות‪ ,‬או‬
‫תפילות מיוחדות (לחג הפורים‪ ,‬למשל) במתכונת שאיננה אורתודוכסית‪ .‬היענות התלמידים הייתה נמוכה‬
‫מאוד‪ .‬גם התפילות הללו היו רשות ולא חובה‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫אורחים המגיעים אלינו שואלים אותנו מדוע אין חובת תפילה‪ .‬איני בטוח שיש לדבר סיבה פילוסופית או‬
‫תיאולוגית‪ .‬ככל הידוע לי‪ ,‬יתכן מאוד כי בשנים הראשונות לקיומו של בית הספר לא הוכנסה התפילה‬
‫למערכת היומית כדי לחדד את ההבדלים בין התיכון לבין בית הספר היסודי שאליו היה התיכון מחובר‬
‫במקור‪ .‬האמת היא שאינני סבור שקיימת סיבה עמוקה יותר מזו‪.‬‬
‫לעולם לא נוכל לכפות תפילה‬
‫התפילה נובעת מן הלב‪ ,‬ולא מן המושב בכיתה‪ :‬אמנם הדברים קרו בדיעבד‪ ,‬ובכל זאת אני חושב‬
‫שהמנהג בבית ספרנו מאפשר התבוננות בסוגיית התפילה כחלק מהממסד הבית ספרי‪ :‬הרי גם אנחנו‬
‫נוכל לחייב תלמידים להגיע לתפילה‪ .‬אבל לעולם לא נוכל לכפות על אף אחד להתפלל בפועל‪ .‬יתכן‬
‫‪16‬‬
‫שבמסגרת בית‪-‬ספר הטרוגני פחות משלנו היה קל יותר למצוא מכנה משותף לקביעת תפילה מאורגנת‬
‫אחת שתתאים לזרם יהודי מסוים ולמנהגיו‪ .‬אבל הצלחתו של בית הספר שלנו טמונה לא בגודלו‪ ,‬אלא‬
‫ברב גוניות של המשפחות השולחות אליו את ילדיהן‪.‬‬
‫לבית הספר ‪ TanenbaumCHAT‬מגיעים תלמידים מרקעים מגוונים‪ :‬מבתים אורתודוכסים ועד‬
‫לבתים חילוניים מאוד‪ .‬כמוסד המייצג את מרבית האמונות והמנהגים‪ ,‬החילוניות והיעדר‪-‬מנהגים הקיימים‬
‫בעולם היהודי‪ ,‬ייסוד תפילה בית ספרית שיהיה בה כדי להציע משהו לכל אחד הוא אתגר מורכב‪ .‬על אף‬
‫שהאמונה הרווחת היא ש"בשעת משבר אין אתאיסטים"‪ ,‬האמת היא שתלמידים בבית ספר תיכון אינם‬
‫נתקלים בדרך כלל במצבים של סכנת חיים וחוסר אונים‪( .‬המעטים שנחשפים למצבים כאלה מוקפים‬
‫בדרך כלל במורים‪ ,‬יועצים וצוות מקצועי שמציעים להם תמיכה וליווי‪ ).‬תלמידינו המצטיינים למדו שרק‬
‫בחריצות ובהתמדה‪ ,‬ולא בתפילה – מגיעים לציונים טובים‪.‬‬
‫חינוך לתפילה‬
‫תכנית לימודי תפילה‪ :‬עם זאת‪ ,‬בבואנו להכין מתבגרים יהודים לחיים יהודיים שאחרי שנות התיכון‪,‬‬
‫מוטלת עלינו החובה להנחיל ידע בנוגע לדרכי התפילה‪ ,‬וגם לפתח רגישות והבנה ביחס לעצם מהותה של‬
‫תפילה‪ .‬לשם כך קיימת בבית ספרנו תכנית לימודים מפורטת בנושא התפילה‪ ,‬שבה משתתפים רוב‬
‫תלמידי שכבת י"ב‪.‬‬
‫מספר נושאים נכללים בתכנית זו‪ :‬הרבע הראשון של שנת הלימודים מוקדש כולו לתפילה עצמה‪:‬‬
‫התלמידים אינם מתפללים – הם לומדים ומשוחחים על תפקידי התפילה במסורת היהודית ובזהותם של‬
‫יהודים‪.‬‬
‫לטעמי‪ ,‬הגישה העיונית לתפילה היא הגישה המתאימה לתלמידי תיכון בוגרים והיא‪-‬זו שיכולה לגעת‬
‫בליבם‪ .‬זאת על‪-‬אף שהתפילה עצמה איננה חוויה עיונית במהותה‪ .‬מה שאני מציע הוא‪ ,‬אם כן‪ ,‬חינוך‬
‫לתפילה ‪ :‬זו הדרך הטובה ביותר לגשת לנושא זה‪ ,‬החיוני כל כך למתבגרים בגיל תיכון‪.‬‬
‫התכנית שלנו כוללת מספר קטעי הגות על אודות תפילה והיחסים עם האלוהים (ומה היא תפילה אם‬
‫לא יחסים עם אלוהים?)‪ .‬אנו קוראים בכתביהם של הוגי דעות ותיאולוגים יהודיים‪ ,‬במטרה לפתח שיחה‬
‫ודיון בין התלמידים‪ .‬בין היתר אנו קוראים בכתביהם של אברהם השל‪ ,‬לואי ג'ייקובס‪ ,‬אליעזר ברקוביץ‪,‬‬
‫הילל צייטלין‪ ,‬יונתן זקס‪ ,‬חיים דודין ואחרים‪ .2‬כמו כן אנו לומדים קטעים מתוך 'משנה תורה' לרמב"ם‪.‬‬
‫להתמודד עם שאלות‬
‫שיעורי החינוך לתפילה מאפשרים לצוות ולתלמידים להתמודד עם אתגרי היסוד של התפילה‪ .‬הם‬
‫מכוונים את התלמידים לשאול את השאלות הנכונות ולפתח רגישות לתהייה מדוע הם‪ ,‬או אחרים‪ ,‬עשויים‬
‫לרצות להתפלל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ראה נספח‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫השאלות העולות בלימודי התפילה הן רבות ומגוונות‪ ,‬ולפניכם מבחר מתוכן‪:‬‬
‫מדוע אלוהים מצווה עלינו להתפלל? האם חשוב לאדם להרגיש תלוי באלוהים? האם חשוב לאדם לבטוח‬
‫באלוהים? האם חשוב לאדם לפגוש את עצמו?‬
‫האם התפילה היא חובה או שהיא שמורה רק לרגעי משבר? איזה סוג של משברים?‬
‫מדוע ייחדה המסורת היהודית זמן לתפילה שלוש פעמים ביום? מה אפשר ללמוד מכך על הקורבנות‬
‫בבית המקדש? מה אוכל ללמוד מכך על הקשר שלי לשלושת האבות וארבע האמהות? מה אוכל ללמוד‬
‫מכך על הרגישות שלי למעברי הזמן במהלך כל יום ולביטויים בטבע?‬
‫איך התפללו הנביאים? מדוע היה צריך לסדר את התפילות בסידור תפילה? למה לא להסתפק בתפילה‬
‫ספונטנית? מהו המבנה של תפילת שמונה עשרה‪ ,‬ומדוע היא בנויה כך? האם יש 'מפת דרכים' לתפילה?‬
‫מה אומרת התפילה על היחסים שלנו עם אלוהים? האם תפילה היא מונולוג או דיאלוג? האם אלוהים‬
‫עונה כשמתפללים אליו? איך אני יודע? האם התפילה יכולה לשנות אותנו?‬
‫מה פירושה של כוונה‪ ,‬ומהו תפקידה? מה הוא תפקידה של המדיטציה?‬
‫איך אני יכול להימצא בהתבודדות עם אלוהים? במה זה שונה מלהיות לבד עם עצמי? איך עוברים את‬
‫המסע בחיפוש אחר רוחניות? מהי מערכת היחסים של הפרט והקהילה בתפילה?‬
‫לימודי תפילה ללא תפילה?‬
‫שאלה ששבה ועולה היא‪ ,‬האם אפשר ללמד תפילה בלי לדרוש את עצם הקריאה של התפילה בקול‪,‬‬
‫מכנית ככל שתהיה?‬
‫על תשובה אפשרית אחת כבר רמזתי לעיל‪ .‬איש לא יכול להכריח ולכפות את התפילה‪ .‬אפשר רק לחייב‬
‫את ההשתתפות בשעת התפילה‪ .‬במקרה הטוב בית ספר יכול להציע הזדמנויות לתלמידים להתפלל‪ .‬אני‬
‫לא מכיר אף בית ספר שנותן ציונים על התפילה גם כשזו חובה‪ .‬במקרה הטוב ציון שכזה ימדוד אי‪-‬‬
‫הפרעה‪ ,‬במקרה הרע הוא מודד כמה זמן ישב הנער על מקומו‪.‬‬
‫אני לא מאמין כי בתי ספר הקהילתיים המחייבים את תלמידיהם בשעת תפילה ומציעים להם תפריט‬
‫של הצעות מגוונות לתפילה אכן מגדילים את הסיכוי כי בוגריהם יתמידו בתפילה גם אחרי שנות‬
‫לימודיהם‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬אני חולק על כך שבוגרים אלה מבינים טוב יותר מה היא תפילה‪ ,‬ומה היא אמורה לחולל‬
‫בעולם‪ ,‬רק משום שהיו מחויבים להשתתף בתפילה בבית הספר‪ .‬אני מתרשם‪ ,‬כי חובת התפילה בבית‬
‫הספר לא מקדמת תפילה אמתית‪ ,‬באף אחת מצורותיה האפשריות‪.‬‬
‫כדי שיוכלו להתפלל‬
‫זאת ועוד‪ :‬לעיתים קרובות בתי ספר יהודיים מצטיינים בהוראת טקסטים ומקורות יהודיים יותר‬
‫משהם מצטיינים בהוראת רגשות‪ .‬אנחנו מצטיינים במה שאני מכנה " ‪' -" Textus experientus‬החוויה‬
‫הטקסטואלית' ‪ -‬לחוות וללמוד טקסטים ומקורות‪ .‬אנו מיטיבים להכשיר את התלמידים שלנו ללמוד‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫לנתח‪ ,‬ולאחד בין קטעי מקורות יהודיים וקטעי קריאה אחרים‪ .‬בתי ספר עושים זאת היטב מפני שיש לנו‬
‫היכולת ְלכַמֵ ת ידע באמצעות מבחנים ומטלות כתובות‪.‬‬
‫כשאני מלמד תפילה‪ ,‬אינני שואף שהתלמידים שלי יפרצו בתום השיעור בתפילה שכולה דבקות‪ .‬אני‬
‫רואה את עצמי כמי שמוטל עליו לסייע לתלמידים שלי בבדיקת הסוגיות הסבוכות של תפילה‪ ,‬כך שהם‬
‫יגיעו להבנת הערכים הטמונים בה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כמעט כל אדם מגיע בחייו למצב שבו נחוצה לו‬
‫התפילה‪ ,‬או שהוא משתוקק להתפלל‪ .‬חלק מהתלמידים אולי יגיעו לרגע כזה מהר‪ ,‬וחלקם יגיעו אליו‬
‫בהמשך החיים‪ .‬אני מקווה שבבוא העת‪ ,‬יוכלו התלמידים שלי להשתמש בערכים ובהשכלה שרכשו אצלנו‬
‫בבואם לנווט להם את דרכם‪ .‬אני מקווה שהם גילו את אבני הבניין להפיכת תפילתם למשמעותית‪.‬‬
‫לימודי היהדות מכינים את תלמידינו להשתתף כחברים בחיי הקהילה היהודית לאחר שיעזבו את‬
‫בית ספר התיכון שלנו‪ .‬כדי להצליח בכך עלינו לעורר בהם עניין עמוק במהותה של תכנית לימודי‬
‫היהדות שלנו‪ .‬מתוקף כך‪ ,‬הדיונים בכיתה על תפקידה של תפילה עשויים להיות חשובים לא פחות ואפילו‬
‫יותר משעות תפילה בבית הספר‪.‬‬
‫אף על פי שאנחנו מלמדים תפילה כמקצוע לימוד לכל דבר‪ ,‬מקצוע זה נלמד בשונה ממקצועות‬
‫אחרים‪ :‬אנו משתדלים לגרום לתלמידים להפנים את חשיבותה של התפילה‪ ,‬לראות בה דבר משמעותי‪,‬‬
‫ולפתח את הבנתם לנושא‪ ,‬כך שיוכלו ליישמו בחייהם‪.‬‬
‫כשאני לומד עם התלמידים שלי תלמוד‪ ,‬אני פותח להם צוהר אל עולם הלמדנים של פעם‪ ,‬אל המחלוקות‬
‫בבתי המדרש של ימים עברו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני גם מקווה כי התלמידים שלי חשים כי הדברים נוגעים‬
‫לחייהם עכשיו‪ ,‬ועם הבנה של חיוניות הליך פסיקת ההלכה‪ ,‬של ה'תן וקח' התלמודי‪ ,‬של חוויית הפולמוס‬
‫המלומד‪ ,‬שהוא מאפיין כל כך עמוק של תרבותנו עד היום‪.‬‬
‫הרגשה דומה ממלאת אותי כשאני מלמד אותם תפילה‪ .‬אני יודע כי למרבה הצער יש תלמידים שאולי לא‬
‫יפתחו שוב סידור‪ .‬אבל אני מאמין שמספר לא מבוטל של תלמידים שלמדו והתמודדו עם הסוגיות של‬
‫תפילה במהלך הלימודים אצלנו‪ ,‬ייקחו על עצמם אתגר להמשיך להתמודד עם הנושא; ובפעם הבאה‬
‫שיזדמנו לבית כנסת‪ ,‬הם יוכלו להרהר במה שהם עצמם מבטאים בפיהם‪ ,‬ובמה שכל הקהילה מבטאת‬
‫יחד איתם‪.‬‬
‫אני מקווה שהם ייזכרו בדברים שעליהם שוחחנו בכיתה‪ ,‬ובקטעי הקריאה שנחשפנו אליהם‪ ,‬ויוכלו‬
‫להשתמש בהם כדי לפתח את מערכת היחסים שלהם עם אלוהים ועם התפילה‪ .‬אני מאמין שהם‬
‫ישמעו את מילות הכוזרי מהדהדות בתוכם פנימה‪" :‬התפילה לנפש היא כמו המזון לגוף‪".‬‬
‫אני שואל את עצמי לפעמים אם עלינו לכלול יותר זמן חווייתי בלימודי התפילה‪ .‬זמן להתבוננות פנימית‪,‬‬
‫לרוחניות‪ :‬שהות לתלמידים להתחבר לקול הפנימי שלהם‪ .‬סוג כזה של הוראה דורש הכשרה מסוג אחר‪,‬‬
‫וצריך בשבילו מורים שחשים בנוח בשיח הרוחני‪ ,‬ובזיהוי "רגעים מעצבים"‪.‬‬
‫במסגרת של בית ספר תיכון‪ ,‬ובמיוחד בית ספר שבו ההישגים האקדמיים עדיין עומדים בראש סדר‬
‫העדיפויות‪ ,‬לא קל לעמוד באתגר כזה‪ .‬אולם לא אכחיש כי הפיתוי ללכת גם בכיוון זה קיים לגביי כל הזמן‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫נאמר משמו של הרב הקדוש ר' חיים מצאנז‪" :‬לפני התפילה אני מתפלל שבשעת התפילה אתפלל‪".‬‬
‫אפשר לומר שבבית הספר שלנו מקבל משפט זה גרסה שונה במקצת‪" :‬לפני שהתלמידים שלנו יכולים‬
‫להתפלל‪ ,‬אנו לומדים איתם מענייני התפילה‪ ,‬כדי שיוכלו להתפלל‪".‬‬
‫נספח‬
‫חומרי הקריאה המוזכרים במאמר זה לקוחים מתוך‪:‬‬
‫‪“Prayer as Dialogue” (in Besdin A., Reflections of the Rav).‬‬
‫‪‬‬
‫‪Quest for God, Abraham Heschel .‬‬
‫‪‬‬
‫‪Jewish Prayer, Louis Jacobs.‬‬
‫‪‬‬
‫‪Prayer, Eliezer Berkovits.‬‬
‫‪‬‬
‫)‪“And So I Was Left Alone,” Hillel Zeitlin. (From Prayer, Derovan, D.‬‬
‫‪‬‬
‫‪.‬קטעי פרשנות של הרב יונתן זקס – ‪Koren Siddur‬‬
‫‪‬‬
‫‪To Pray as a Jew, Hayim Donin.‬‬
‫‪‬‬
‫‪21‬‬
‫ציטוט מרכזי‪:‬‬
‫"אני לא מאמין כי בתי ספר הקהילתיים המחייבים את תלמידיהם בשעת תפילה ומציעים להם תפריט של‬
‫הצעות מגוונות לתפילה אכן מגדילים את הסיכוי כי בוגריהם יתמידו בתפילה גם אחרי שנות לימודיהם‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬אני חולק על כך שבוגרים אלה מבינים טוב יותר מה היא תפילה‪ ,‬ומה היא אמורה לחולל‬
‫בעולם‪ ,‬רק משום שהיו מחויבים להשתתף בתפילה בבית הספר‪ .‬אני מתרשם‪ ,‬כי חובת התפילה בבית‬
‫הספר לא מקדמת תפילה אמתית‪ ,‬באף אחת מצורותיה האפשריות‪]...[ .‬‬
‫כשאני מלמד תפילה‪ ,‬אינני שואף שהתלמידים שלי יפרצו בתום השיעור בתפילה שכולה דבקות‪ .‬אני רואה‬
‫את עצמי כמי שמוטל עליו לסייע לתלמידים שלי בבדיקת הסוגיות הסבוכות של תפילה‪ ,‬כך שהם יגיעו‬
‫להבנת הערכים הטמונים בה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כמעט כל אדם מגיע בחייו למצב שבו נחוצה לו‬
‫התפילה‪ ,‬או שהוא משתוקק להתפלל‪ .‬חלק מהתלמידים אולי יגיעו לרגע כזה מהר‪ ,‬וחלקם יגיעו אליו‬
‫בהמשך החיים‪ .‬אני מקווה שבבוא העת‪ ,‬יוכלו התלמידים שלי להשתמש בערכים ובהשכלה שרכשו אצלנו‬
‫בבואם לנווט להם את דרכם‪ .‬אני מקווה שהם גילו את אבני הבניין להפיכת תפילתם למשמעותית‪".‬‬
‫תכלס ‪ -‬מה אפשר לעשות עם זה?‬
‫‪‬‬
‫התפילה נובעת מן הלב‪ ,‬ולא מן המושב בכיתה‪ :‬אנחנו נוכל לחייב תלמידים להגיע לתפילה‪,‬‬
‫אבל לעולם לא נוכל לכפות על אף אחד להתפלל בפועל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תלמידים מרקעים מגוונים – אתגר בהתייחסות לתפילה‪ :‬ביה"ס המכיל משפחות מגוונות‬
‫באורחות חייהן צריך לתת מענה רחב לאמונות שונות – אפשרות לתפילה במניין ואפשרות‬
‫ללימודי תפילה המעלים שאלות קיומיות יסודיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חיוב בתפילה לא מגדיל את הסיכוי כי התלמיד‪/‬ה יהיו למתפללים בבגרותם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לימוד תפילה – מטרת לימודי התפילה היא להבין את הערכים הטמונים בתפילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש לזכור כי ביה"ס מדגיש בעיקר לימודים שכלתניים ואינו אמון על תרגול רוחני ורגשי‪ ,‬כפי‬
‫שמתבקש מתפילה בפועל ‪ .‬לכן‪ ,‬לימוד תפילה יכול להיות רלבנטי ומשמעותי עבור התלמידים‬
‫ועבור המורים המלמדים – שכן‪ ,‬הוא בנוי כחלק ממערך הלימודים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ישנו הבדל בין לימוד תפילה ללימודים מקצועיים – המוקד הוא קשר אישי ורלבנטיות‬
‫לחיי התלמידים בהווה ובעתיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לימוד התפילה נועד לאפשר לתלמיד‪/‬ה כאדם בוגר לנווט את דרכים באמצעות הערכים והידע‬
‫שרכשו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לימוד התפילה נועד לאפשר לתלמיד‪/‬ה להתפלל בבגרותם‪ ,‬אם ירצו בכך ולהיות חלק מקהילת‬
‫המתפללים היהודית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תפילתו של קין ותפילתו של הבל – הילכו שתיהן יחדיו?‬
‫על ההתמודדות עם אתגר התפילה בבית הספר‬
‫אליסף תל‪-‬אור [שטרנברג]‪ ,‬ביה"ס 'קשת' מזכרת בתיה‬
‫פתיחה – תפילת קבע על חשבון התפילה האישית‬
‫במרבית בתי הספר בהם מתקיימת תפילת הבוקר‪ ,‬נעשה הדבר כ"מצוות אנשים מלומדה" והתפילה‬
‫של התלמידים היא בבואה של התפילה המתקיימת בבית הכנסת בזעיר אנפין‪ .‬בתפילה זו‪ ,‬הקבועה‬
‫בזמנה ובלש ונה ישנן מעלות רבות‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬אך חשוב לדעת כי היא באה פעמים רבות על‬
‫חשבונה של התפילה אישית‪ ,‬היוצאת מלבו של התלמיד ללא מסגרת קבועה וללא נוסח אחיד‪ .‬כך למשל‬
‫פעמים שהתלמיד נכנס אל כיתת התפילה בבוקר כשהוא מוצף ברגשות‪ ,‬אך במקום ללמד אותו כיצד‬
‫לקרוא "מן המצר קראתי י‪-‬ה"‪ ,‬אנו חותמים את שפתיו באותן מילים קבועות‪ ,‬שגורות על הפה‪ ,‬אך‬
‫מנוכרות ללב‪.‬‬
‫להשמיע את קול החליל המיוחד לכל ילד‪/‬ה‬
‫בנוסף‪ ,‬נראה‪ ,‬שפעמים רבות ישנו פער בלתי ניתן לגישור בין הקול אותו אנו משמיעים בנושא זה‬
‫לתלמידנו‪ ,‬לבין המעשה אותו אנו חוזרים ושונים בכל בוקר‪ ,‬בבחינת "הקול קול יעקב והידיים ידי‬
‫עשו"‪ .‬אנו מדברים על תפילה כחוויה בעלת משמעות אישית ופרטית‪ ,‬בעוד שבפועל אנחנו מכנסים את‬
‫הילדים בכל בוקר יחד‪ ,‬ומושיבים אותם לחזור שוב ושוב על אותן מילים עתיקות‪ ,‬ומנגינות נושנות‪ .‬מחד‬
‫אנו מספרים את הסיפור המפורסם על הילד שחילל את יום הכיפורים בקול החליל שלו‪ ,‬אך מאידך אנו לא‬
‫מאפשרים לתלמיד בכיתה להשמיע את קול החליל המיוחד רק לו‪.‬‬
‫בעיני‪ ,‬הסיבה לדבר נובעת מהיעדר דיון חינוכי בנושא‪ .‬אנו מניחים מראש מהי תפילה מבלי שערכנו‬
‫דיון ערכי חינוכי‪ ,‬בין מורי בית הספר‪ ,‬ובין התלמידים והוריהם‪ -‬בשאלה מהי מהותה של התפילה‬
‫מבחינתנו? מה משמעות התפילה בעיננו‪ ,‬אליה אנו שואפים לחנך את ילדנו ותלמידנו? באילו כלים עלינו‬
‫להשתמש בכדי להצליח להגשים את חזון התפילה שלנו?‬
‫"תפילת קין" ו"תפילת הבל"‬
‫שתי תפילות הורו ונולדו במרוצת הדורות במסורת ישראל‪ .‬שתי תפילות הדומות זו לזו‪ ,‬ויחד עם‬
‫זאת שונות זו מזו; כתאומים זהים הדומים בחזותם‪ ,‬אך שונים באופיים‪ .‬אכן כשמביטים פנימה אל תוכנן‬
‫של התפילות‪ ,‬מגלים כי הן הפוכות זו לזו‪ ,‬ובמידה רבה אף צרות האחת לרעותה‪ .‬תפילת קין ותפילת‬
‫הבל‪.‬‬
‫הראשונה תפילתו של קין‪ ,‬תפילה שעומדת במקומה קבועה ויציבה‪ ,‬כמו ביתו של עובד האדמה‪.‬‬
‫השנייה היא תפילתו של הבל‪ ,‬שמתנועעת ונודדת‪ ,‬נכנסת ויוצאת‪ ,‬עולה ויורדת כנווד‪ ,‬יושב אוהלים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הראשונה‪ ,‬מלאת הדרת כבוד‪ ,‬הולכת ומתמשכת מדורות עברו‪ ,‬עומדת קבועה ויציבה‪ ,‬לא כורעת‬
‫ומשתחווה מפני רוח האדם‪ .‬מנגד חברתה‪ ,‬קמה ועולה‪ ,‬ולמחרת נובלת כקיקיון בלב מדבר‪ ,‬בוקעת‬
‫ומתפרצת מחום ליבו של האדם‪ .‬שתי התפילות הללו‪ ,‬נאבקות ומתחרות זו בזו על ליבו של אלוהים‪,‬‬
‫על ליבו של האדם‪.‬‬
‫ברגע ששתיהן נפגשות‪ ,‬שחות בשדה ומשוחחות‪ ,‬המאבק הולך וגובר‪ ,‬הולך ומחריף‪ ,‬עד שפעמים‬
‫רבות ידה של האחת יוצאת על העליונה‪ ,‬ואחותה רק אוחזת בדוחק ובקושי בעקב אחותה‪ .‬כל מה שנותר‬
‫לאדם שאיבד את אחת מהתפילות התאומות הוא לזעוק ולחפש איה האחות האובדת‪" :‬איה הבל אחיך" ‪-‬‬
‫איה התחנונים כזעקת התלמוד הבבלי לנוכח תפילת הקבע‪ ,‬או ‪" -‬איה קין אחיך?"‪ -‬איה המסורת ואיה‬
‫היציבות לנוכח התפילה האישית‪.‬‬
‫תהליך זה של מאבק‪ ,‬תחרות והכרעה מתחרש בקרבו של האדם באשר הוא מתפלל‪ .‬יש שהאדם‬
‫בוחר בתפילתו של קין אך בכך הוא מאבד את החוויה האישית שבתפילה‪ .‬מנגד‪ ,‬יש שהאדם בחור‬
‫בתפילתו של הבל‪ -‬והוא מחכה לרוח שתישא אותו אל‪-‬על‪ ,‬אלא שזו פעמים רבות כלל איננה באה‪,‬‬
‫והתפילה נותרת יתומה מן האדם‪.‬‬
‫המאבק החז"לי – העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים‬
‫ראשיתה של "תפילתו של קין"‪ ,‬תפילת הקבע‪ ,‬במסורת ישראל נמצא בימי בית המקדש השני‪,‬‬
‫ובעיקר בתקופת חז"ל‪ ,‬בה נקבעו חלקי התפילה השונים‪ ,‬וזמני התפילות‪ .‬מאותה התקופה שינתה‬
‫התפילה את פניה‪.‬‬
‫כדברי ר' אליעזר‪ ,‬שהתנגד בכל תוקף למהפכה שיצרו חבריו לבית המדרש ביבנה‪ ,‬שאמר‪" :‬העושה‬
‫תפילתו קבע‪ -‬אין תפילתו תחנונים"‪ .‬רבי אליעזר הזהיר כבר אז כי מי שקובע זמן ונוסח לתפילתו‪,‬‬
‫מאבד את הרגש הספונטאני שמלווה את התפילה‪ ,‬מאבד את "תפילתו של הבל"‪.‬‬
‫תפילה מנוכרת – אבדן התמימות‬
‫אכן‪ ,‬כל מי שראה את מקומו של אלוהים בחייהם של ילדים צעירים‪ ,‬אינו יכול שלא לחשוש מפני‬
‫ההרס שתביא עמה התפילה הקבועה‪ .‬במקום שהתפילה מן הסידור תעלה את קרנה של התפילה‬
‫בקרב הילדים‪ ,‬היא פועלת בדיוק בכיוון ההפוך‪ .‬היא גורמת לכך שהקשר האישי והחם שהיה לילדים עם‬
‫אלוהים‪ ,‬יהפוך לפעולה טכנית‪ ,‬זרה לרוחו של הילד‪ ,‬קרה ומנוכרת‪ .‬לפני כמאה שנה תיאר זאת המורה‬
‫חיים הררי ביומנו‪:‬‬
‫"אתמול בבוקר לימדתי בגימנסיה ביפו את הפסוק הראשון בתורה לילדים קטינים‪' :‬בראשית ברא‬
‫אלוהים את השמים ואת הארץ'‪ .‬והפילוסופים הקטנים לא עברו על זה בשתיקה ושאלו שאלה‬
‫‪23‬‬
‫אחר שאלה‪ :‬מנין בא אלוהים? מאין יודעים‪ ,‬כי הוא עשה את כל אלה? מי ראה אותו? מי התבונן‬
‫בעשייתו? האמת‪ ,‬כי אברהם ראה את יהוה? מדוע אין אני רואה אותו? מדוע איננו פה כעת?‬
‫וקולות עונים וקוראים‪ :‬כן‪ ,‬הוא פה‪ ,‬מלא כל הארץ כבודו‪ .‬והאחד צוחק‪ :‬הנהו שם על הלוח‪ ,‬והשני‬
‫לועג‪ :‬הנהו פה באזני! אני השתמטתי מתשובות של מה בכך‪ .‬נעלבתי באותה שעה‪ ,‬בראותי את‬
‫אלוהים מחולל‪ ,‬רוכב על קרן הלוח ותלוי בתוך אוזנו של ילד;‬
‫אולם שבתי והתנחמתי‪ .‬הבינותי כי אלוהים קרוב אל הילדים‪ :‬חברם הוא‪ ,‬ידידם‪ ,‬ומצחיקים הם‬
‫אותו‪ ,‬משתעשעים…וחשבתי‪ :‬אם אלמד את הילדים ברכה ותפלה אפילו היפה ביותר‪ ,‬הקצרה‬
‫ביותר‪ ,‬הריני קובע את נשמתם‪ ,‬מלמדם להגיד מה שאינם מרגישים ואינם יכולים להרגיש…אם‬
‫יש לו צורך לדבר אל אלוהים ידבר אלי וכאל רעהו; כרצונו ישוחח אתו‪ ,‬את מחשבותיו הוא‬
‫יביע…"‬
‫(קטע מתוך יומנו של חיים הררי‪ ,‬מובא במאמרו של זלמן אפשטיין‪' :‬ילדים והדת')‬
‫אם "תפילתו של קין"‪ ,‬הולכת ונשחקת ככל שהילדים הולכים וגדלים‪" ,‬תפילתו של הבל" – אשר לה לא‬
‫ניתן מקום בבית הספר על אחת כמה וכמה‪ .‬הילדים מאבדים את אותה תמימות חמימה שבשיחה ישירה‪,‬‬
‫כנה ופתוחה עם אלוהים‪ ,‬ומתקבעים בחשיבה כי משמעותה של התפילה היא‪ -‬התפילה מהסידור‪ ,‬ולא‬
‫התפילה מן הלב‪.‬‬
‫בכדי להמחיש זאת‪ ,‬אשתף אתכם בשיחה שהייתה לי עם אחת מתלמידותיי‪.‬‬
‫בתחילת שנה כאשר דברתי עם אחת הבנות על החשיבות של התפילה האישית הצעתי לה להתפלל‬
‫מהלב‪ ,‬כיוון שהתפילה מהסידור הייתה קשה עבורה‪ .‬היא כמובן שמחה להצעתי ופתחה את תוכן‬
‫העניינים בסידור וחיפשה שם את "התפילה מהלב"‪ .‬משלא מצאה הרימה את מבטה מהסידור אלי‬
‫ואמרה‪" :‬אין כאן‪"...‬‬
‫סיפור זה ממחיש אולי יותר מכל את דבריו של רבי אליעזר‪" :‬העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים"‪.‬‬
‫ואני אף אוסיף ואומר‪ -‬לא אותה התפילה בלבד היא איננה תחנונים‪ ,‬אלא האדם‪ ,‬הילד‪ ,‬מאבד את‬
‫הנגישות הטבעית והספונטנית שלו לאותה תפילה שיוצאת מ"עומקא דליבא"‪ -‬המבטאת באמת את רחשי‬
‫הלב שלו‪.‬‬
‫מהפכה‪ :‬הכיוון המשותף – ארץ ישראל‬
‫בניגוד לעמדה זו‪ ,‬ניתן לטעון שמטרת תפילת הקבע שונה בתכלית‪ .‬ניתן להסביר את עמדתם של‬
‫חכמים בכך שמטרתם הנעלה הייתה קשורה לשבר הקשה והמכריע שארע בתקופתם‪.‬‬
‫"היה עומד בחוץ לארץ ‪ -‬יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל‪ ,‬שנאמר‪' :‬והתפללו אליך דרך ארצם'‪ .‬היה עומד‬
‫בארץ ישראל ‪ -‬יכוון את לבו כנגד ירושלים‪ ,‬שנאמר‪' :‬והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת'‪ .‬היה עומד‬
‫‪24‬‬
‫בירושלים ‪ -‬יכוון את לבו כנגד בית המקדש‪ ,‬שנאמר‪' :‬והתפללו אל הבית הזה'‪ .‬היה עומד בבית המקדש ‪-‬‬
‫יכוון את לבו כנגד בית קדשי הקדשים‪ ,‬שנאמר‪' :‬והתפללו אל המקום הזה‪[ '".‬מסכת ברכות‪ ,‬ל']‬
‫המשפט הראשון בברייתא מפתיע‪ :‬היה עומד בחוץ לארץ‪ -‬יכוון את לבו‪ -"...‬לא לאביו שבשמיים‪ ,‬אלא‪:‬‬
‫"יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל"‪ .‬כוונת הלב במשמעות של כיוון‪ .‬הברייתא בוחרת דווקא בלב ‪ -‬הלב‬
‫הפונה אל ארץ ישראל‪ ,‬הוא לב ליבה של התפילה‪ ,‬ולא הלב הפונה אל אלוהים‪.‬‬
‫הברייתא‪ ,‬אם כן‪ ,‬מתייחסת לכוונת הלב רק במובן החיצוני של דימוי הגוף‪ -‬לאיזה צד גופו של האדם‬
‫פונה בזמן התפילה‪ .‬אמירה זו של חכמים היא מהפכה של ממש‪ .‬התפילה הקבועה היא אינה דומה‬
‫בדבר‪ ,‬מלבד בשמה‪ ,‬לתפילה האישית‪ .‬בכך עונים חכמים לרבי אליעזר ואומרים לו‪ :‬אכן‪ ,‬תפילת הקבע‪,‬‬
‫איננה תפילה עם תחנונים; אך מבחינתנו יש לתפילה כיום מטרה נוספת וחשובה והיא ‪ -‬לכנס את העם‬
‫כולו תחת קורת גג אחת‪.‬‬
‫להתפלל עם חלונות‪ ,‬לחדור אל הלב‬
‫הסידור נועד להוות גשר שמחבר בין כולם‪ ,‬במקום האחדות הגיאוגרפית שהלכה ואבדה מאתנו מיום‬
‫שחרב בית המקדש‪ .‬כך האדם‪ ,‬מקדיש בתפילה מספר רגעים מן היום שלו בו הוא יוצא מתחום ה"אני"‬
‫שלו‪ ,‬וחושב על בני עמו‪ ,‬בכל מקום בו הם נמצאים‪ ,‬חושב על המדינה של העם היהודי‪ ,‬על ארץ ישראל‪,‬‬
‫על האלוהים‪ ,‬על כולם ‪ -‬מלבד על עצמו‪.‬‬
‫כך ניתן להבין את האמירה המובאת במסכת ברכות‪ ,‬דף ל"א‪ ,‬ע"א‪:‬‬
‫"אמר רבי חייא בר אבא‪ :‬לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות"‪ .‬התפילה בבית שיש בו חלונות‬
‫פירושה תפילה המביטה החוצה‪ ,‬אל האחר‪ ,‬אל מה שנמצא מחוץ לגבולות "האני"‪.‬‬
‫הנוסח הקבוע אף הוא מהווה ככלי חינוכי של הטמעת ערכים‪ ,‬אמונות‪ .‬לכן אין לתמוהה על כך‬
‫שהתפילה אינה נובעת מליבו של האדם‪ .‬שכן היא צריכה לחדור ולהיכנס אל חדרי לבבו‪ ,‬כפי שכתב‬
‫הרש"ר הירש‪:‬‬
‫"התפילה היהודית עומדת בניגוד מוחלט לתפיסה ההמונית של "תפילה"‪ .‬לא השתפכות מבפנים‪ ,‬לא‬
‫ביטוי למה שהלב רוחש כבר‪ -‬לכך אנו קוראים "תחינה"‪" ,‬שיח" וכדומה‪ .‬אלא‪ -‬החדרת הלב באותה אמת‬
‫הניתנת ונקנית לו מהחוץ‪.‬‬
‫[‪ ]...‬אמור מעתה‪ :‬לא באו תפילות הקבע אלא לעורר את הלב ולהחיות בקרבו את אותם ערכי הנצח‬
‫שעודם צריכים חיזוק ושמירה מעולה"‪.‬‬
‫( הרש"ר הירש‪ ,‬פירוש התורה‪ ,‬בראשית פרק כ'‪ ,‬פסוק ז')‬
‫‪25‬‬
‫התפילה בבית הספר – מה המטרה?‬
‫כעת‪ ,‬עלינו לעבור אל התפילה בבית הספר‪ ,‬ולשאול את עצמנו – מהי התפילה אליה אנו מבקשים לחנך‬
‫את תלמידנו? מהי המטרה של התפילה בבית הספר?‬
‫שאלה זו צריכה להעסיק את כל קהילת בית הספר‪ :‬מורים‪ ,‬הורים‪ ,‬הקהילה ובשיחות שבין המורים‬
‫והתלמידים‪ .‬רק מתוך אותה שיחה יוכל בית הספר להצמיח בקרבו את התפילה הטובה ביותר עבורו‪ :‬עד‬
‫כמה מקדיש ביה"ס מזמנו "תפילת קין" ועד‪-‬כמה ל"תפילת הבל"‪.‬‬
‫מקומה של "תפילת הבל" בבית הספר‬
‫ברצוני להציע כי עלינו לשלב את "תפילת קין" לצד "תפילתו של הבל"‪.‬‬
‫להלן מספר הצעות‬
‫קונקרטיות שיש בהן בכדי לשלב בין סוגי התפילות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"שומע תפילה" ‪ -‬בכיתות הנמוכות ניתן ללמד את ברכת "שומע תפילה" ולשוחח על כך‬
‫שבמסורת ישראל נהוג שבברכה זו‪ ,‬יכול כל אדם לחדש ולהוסיף את תפילתו האישית כחלק‬
‫מתפילת הקבע‪ :‬להוריד את הראש‪ ,‬לעצום את העיניים‪ ,‬ולומר תפילה אישית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לחדש בתפילה ‪ -‬בכיתות הגבוהות יותר כאשר התלמידים מתפללים תפילת שמונה עשרה‪,‬‬
‫חשוב להמשיך ולהדגיש בפניהם את האמירה כי בתפילת שמונה עשרה יש מקום גם לברכה‬
‫האישית (בברכת "שומע תפילה")‪ .‬הד לדבר ניתן להשמיע בפני התלמידים בדבריהם של חכמי‬
‫התלמוד הירושלמי שקבעו שאסור לקרוא את התפילה כאיגרת‪ ,‬מבלי לחדש בה דבר מה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יציאה אל הטבע ‪ -‬ניתן לצאת החוצה בסופה של התפילה‪ ,‬ולבקש מכל תלמיד למצוא לעצמו‬
‫פינה שקטה בחצר בית ה ספר בה הוא יכול לפנות אל אלוהיו בשקט‪ ,‬באינטימיות‪ .‬הד למעשה זה‬
‫ניתן להביא בפני התלמידים ממגוון מקורות וסיפורים חסידיים העוסקים בהתבודדות וביציאה אל‬
‫הטבע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סדנת ציור‪-‬תפילה ‪ -‬סדנה זו מתאימה בעיקר בכיתות הנמוכות‪ :‬ניתן לפתוח את הבוקר ב"ציור‬
‫אישי"‪ ,‬בו התלמידים יציירו חוויה משמעותית‪ ,‬רגש חזק ששורר כעת בליבם וכדומה‪ .‬את הסדנה‬
‫אפשר לערוך באופן אישי כך שהיא תשקף את תפילת היחיד של כל תלמיד‪ .‬בדומה‪ ,‬ניתן לערוך‬
‫אותה גם תפילת בציבור‪ -‬כך שכל יחד ויחד ישתף את חבריו לכתיבה ב"ציור‪-‬התפילה" שלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סדנת כתיבה ‪ -‬בכיתות הגבוהות יותר ניתן לקיים "סדנת כתיבה אישית"‪ ,‬הן משום שהתלמידים‬
‫כבר מסוגלים לבטא עצמם דרך כתיבה‪ ,‬והן משום שהציור נתפס בעיניהם כילדותי בדרך כלל‪.‬‬
‫בכתיבה האישית ניתן להביא בפני התלמידים תפילות אישיות שנכתבו במרוצת הדורות‪ ,‬שירים‬
‫שבמובנים רבים הם ממש תפילות‪ ,‬ולעבוד עם התלמידים על יכולת הכתיבה שלהם‪ -‬שבכוחה‬
‫לבטא את רחשי הלב‪ ,‬ולהוות מעין תפילה אישית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כלים מהמזרח הרחוק ‪ -‬כלים נוספים הם כלים מן המזרח הרחוק המאפשרים לאדם להגיע‬
‫לשלוות נפש‪ ,‬כדוגמת מדיטציה‪ ,‬יוגה וכדומה‪ .‬כלים אלו הם קשים יותר לביצוע כיוון שעל המורה‬
‫עצמו לרכוש אותם‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪‬‬
‫סדנת "ניגונים" ‪-‬‬
‫בסדנה זו יחשפו התלמידים למגוון גדול של ניגונים‪ ,‬שירים ומנגינות‬
‫המבטאים רחשי לב שונים כביטוי נפשי של האדם‪ .‬בכיתות הנמוכות ניתן יהיה לפתוח את הבוקר‬
‫בשירה‪ ,‬ובכיתות הגבוהות יותר ניתן היה לפתח אצל התלמידים גם את יכולת ההלחנה‪ ,‬שבכוחה‬
‫לבטא את רחשי הלב באופן האישי ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיחה ‪ -‬השיחה של המורה עם התלמידים אודות התפילה‪ ,‬היא כלי חינוכי חשוב ‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫כאשר תלמיד ניגש אל המורה ואומר לו כי אינו יכול להתפלל המורה יכול להשיב לו כי הוא יכול‬
‫לעת עתה‪ ,‬רק להיום‪ ,‬לעזוב את "תפילת קין" ולפנות ל"תפילת הבל"‪ ,‬כלומר לצאת החוצה‬
‫ולדבר מהלב עם אלוהים על כל מה שעובר עליו‪.‬‬
‫סיכום‬
‫באופן אישי‪ ,‬איני יכול לומר שבבית הספר שלנו הגענו אל המנוחה ואל הנחלה‪ ,‬ועודנה התפילה מאתגרת‬
‫את הצוות החינוכי‪ .‬הלקח המרכזי אותו למדתי הוא שהדיון סביב התפילה חייב להיות משותף לכל קהילת‬
‫בית הספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדיון חייב לגעת בליבה של הסוגיה‪ -‬במתח שבין תפילת קין ותפילת הבל‪ .‬השיחה‪,‬‬
‫החיפוש הכנה והאמתי‪ -‬של המורים יחד עם ההורים והילדים הוא זה שיוכל להוביל אל גיבוש החזון ביחס‬
‫לתפילה ולהוציאה מגדר "מצוות אנשים מלומדה"‪.‬‬
‫מי ייתן ונזכה שיתקיים בתלמידנו תפילתו של רבי יוחנן‪:‬‬
‫"ולוואי שיתפלל אדם כל היום כולו"‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ציטוט מרכזי‪:‬‬
‫"אנו מניחים מראש מהי תפילה מבלי שערכנו דיון ערכי חינוכי‪ ,‬בין מורי בית הספר‪ ,‬ובין התלמידים‬
‫והוריהם‪ -‬בשאלה מהי מהותה של התפילה מבחינתנו? מה משמעות התפילה בעיננו‪ ,‬אליה אנו שואפים‬
‫לחנך את ילדנו ותלמידנו? באילו כלים עלינו להשתמש בכדי להצליח להגשים את חזון התפילה שלנו?‬
‫[‪]...‬‬
‫שתי תפילות הורו ונולדו במרוצת הדורות במסורת ישראל‪ ]...[ .‬תפילת קין ותפילת הבל‪.‬‬
‫הראשונה תפילתו של קין‪ ,‬תפילה שעומדת במקומה קבועה ויציבה‪ ,‬כמו ביתו של עובד האדמה‪ .‬השנייה‬
‫היא תפילתו של הבל‪ ,‬שמתנועעת ונודדת‪ ,‬נכנסת ויוצאת‪ ,‬עולה ויורדת כנווד‪ ,‬יושב אוהלים‪.‬‬
‫[‪ ]...‬שתי התפילות הללו‪ ,‬נאבקות ומתחרות זו בזו על ליבו של אלוהים‪ ,‬על ליבו של האדם‪]...[ .‬הדיון‬
‫[החינוכי על התפילה] חייב לגעת בליבה של הסוגיה‪ -‬במתח שבין תפילת קין ותפילת הבל‪ .‬השיחה‪,‬‬
‫החיפוש הכנה והאמתי‪ -‬של המורים יחד עם ההורים והילדים הוא זה שיוכל להוביל אל גיבוש החזון ביחס‬
‫לתפילה ולהוציאה מגדר "מצוות אנשים מלומדה"‪.‬‬
‫תכלס ‪ -‬מה אפשר לעשות עם זה?‬
‫‪‬‬
‫כיום התפילה בביה"ס היא מצוות אנשים מלומדה והיא באה על חשבון תפילה אישית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ישנו פער בין דיבור על התפילה כעל חוויה משמעותית לבין התפילה בפועל החוזרת שובו‬
‫שוב על אותן המילים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שינוי המצב דורש דיון חינוכי בנוגע לתפילה – מטרותיה‪ ,‬תכניה והכלים להשגת המטרה‪.‬‬
‫הדיון צריך לכלול מורים‪ ,‬הורים ותלמידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לתפילה שני אבות טיפוס – 'תפילת קין' שהיא תפילת קבע ו‪'-‬תפילת הבל' שהיא תפילה אישית‬
‫המשתנה מעת לעת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בין שני אבות הטיפוס מתקיים מאבק על ליבו של האדם ועל אופי תפילתו‪ .‬מאבק עקרוני זה‬
‫קיים כבר בימי חז"ל בין רבי אליעזר הקובע 'העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים' לבין‬
‫רוב חכמים שהכריעו בעד תפילת הקבע‪ ,‬על‪-‬מנת ליצור אחידות וקשר בין יהודים שונים בעולם‬
‫לבין א"י וירושלים וכן על‪-‬מנת ליצור אחווה יהודית חובקת עולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התפילה האישית מתאימה לעולמם של הילדים ויש חשש כי לימוד תפילת הקבע ישכיח מהם את‬
‫הרגש הספונטני שבתפילתם האישית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לתפילת הקבע‪ ,‬תפקיד חינוכי‪ :‬יצירת אחדות ואחווה בין יהודים ושמירת הקשר הרגשי לא"י‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח תפילה בביה"ס מתוך דיון קהילת–חינוכי הכולל מורים‪ ,‬הורים‪ ,‬קהילה ותלמידים ‪ ,‬בו‬
‫יקבעו המינונים של שני סוגי התפילות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ישנן דרכים שונות לשילוב סוגי התפילות‪ :‬הוספת תפילה אישית‪ ,‬יציאה אל הטבע‪ ,‬סדנאות‬
‫יצירתיות‪ ,‬יוגה ומדיטציה‪ ,‬ניגונים ופיוטים וכן אפשרות תמידית לשיחה אישית המאפשרת‬
‫התאמה של התפילה למצבים שונים בחיי התלמיד‪/‬ה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תפילה כמקיימת קהילה‬
‫איתן כאדן ‪ -‬שימש כרב בית הספר והאחראי על לימודי היהדות בבית הספר היסודי כפר אדומים‪.‬‬
‫קהילה מתפללת‪ :‬בוקר עולה על הסליחות‪ ,‬מעל מדבר יהודה‬
‫השחר עולה מעל מדבר יהודה‪ .‬הורים וילדים עושים לאט את דרכם לעין פואר‪ ,‬למרגלות כפר‬
‫אדומים‪ .‬השעה כמעט שש בבוקר‪ ,‬היום הוא אחד מעשרת הימים הנוראים‪ ,‬וילדי כיתה ה' עם הוריהם‬
‫ומוריהם התכנסו לחווית סליחות מיוחדת‪ .‬רב בית הספר מקבל את פני הבאים‪ ,‬ומזמין את כולם ליהנות‬
‫מיפי ההרים סביב המעין‪ .‬בשעה הקרובה הם יעמדו יחד וישירו את הסליחות יחד עם סיפורים על‬
‫מסורות חדשות וישנות‪ ,‬ושירים ישראליים על התחלות‪ ,‬שינויים ותפילה; הבוקר מתחיל בתפילה לאלה‬
‫שאוחזים בתפילה מסורתית‪ ,‬וב"שיח שחרית" לאלה המתעניינים בשיחה משמעותית על השנה החדשה‪.‬‬
‫שעה קסומה זו הפכה למסורת שנתית בבית הספר הניסויי כפר אדומים‪ .‬עדות להצלחתו של האירוע‬
‫המרגש הזה היא העובדה הפשוטה שמכיתה ד' ועד ח' מחדשים התלמידים כל הזמן את טקס הסליחות‬
‫בדרכים חדשות ‪ .‬זוהי קהילה המביעה את עצמה בתפילה‪ :‬הורים‪ ,‬תלמידים ומורים מתכנסים יחד‪.‬‬
‫חוויה יהודית בבית ספר משותף – התפילה כחוויה קהילתית‬
‫בית הספר הניסויי כפר אדומים (כיתות א'‪-‬ח') נוסד בשנת ‪ 0961‬כבית הספר המחנך תלמידים חילונים‪,‬‬
‫מסורתיים ודתיים לכבד זה את זה וללמוד זה מזה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מתמודד ביה"ס עם השאלה ‪ :‬מעבר לדו‪-‬קיום פשוט‪ ,‬איך משפיעים החיים יחד על‬
‫החוויה היהודית שלנו? בצוות שהובילה אמירה פרלוב‪ ,‬חקרנו בשנים האחרונות את הנושא‪ .‬לאחרונה‪,‬‬
‫התחלנו לבחון כיצד אפשר להתפלל‪ ,‬ולהעשיר את התפילה בבית ספר קהילתי מעורב‪ .‬בתהליך‬
‫החקר הבנו עד כמה חיונית הקהילה לקיומה של התפילה‪.‬‬
‫התפילה תמיד נחשבה לחוויה קהילתית‪ .‬חכמים ניסחו את תפילת העמידה במכוון בלשון רבים‪ ,‬כדברי‬
‫אביי‪[" :‬בתפילה] חייב אדם לשתף עצמו עם הציבור" [ברכות ל']‪ .‬במוסף‪ ,‬ביהכנ"ס שימש כמוקד‬
‫התכנסות קהילתי ושאלת הספירה למניין הייתה גם היא במוקד ‪ -‬מי יכול להיספר למניין? מי הוא חבר‬
‫בקהילה? מתי מתכנסת הקהילה‪ ,‬ואיפה? ועוד‪.‬‬
‫ככל שהתעמקנו בסוגיית התפילה בציבור‪ ,‬מצאנו את עצמנו מתמקדים בשלוש שאלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .0‬האם גם חברים בקהילה אשר אינם מחויבים להלכה או שאינם מרגישים חיבור רוחני יכולים‬
‫להתבטא בתפילה ולהרגיש מחוברים אליה?‬
‫‪ .7‬האם תפילה חייבת להיות מזוהה בהתאם לאמות המידה הקלאסיות של מקום‪ ,‬טקסט וקהילה?‬
‫‪ .3‬ככל שקהילתנו חותרת לצמיחה רוחנית מתוך תפילה‪ ,‬האם יש גבול לגמישות שנאפשר לעצמנו‬
‫מתוך רצון להישאר מחוברים לרצף המסורות שלנו?‬
‫‪29‬‬
‫תפילות חדשות וישנות – לחבר בין מסורות‬
‫החזון שלנו הוא להציע אפשרויות מגוונות‪ ,‬מתפילה מסורתית ועד לשיח גלוי – כשעל הרצף יש‬
‫אלטרנטיבות נוספות שמבטאות מגוון עולמות‪ :‬פיוט‪ ,‬התבוננות‪ ,‬שירה‪ ,‬דמיון מודרך‪ ,‬דיאלוג בנושאי זהות‬
‫קהילתית‪ ,‬דתית ולאומית‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫אחד הביטויים החזקים ביותר של התפילה בציבור אשר פיתחנו בשנים האחרונות הוא טקס ראש‬
‫חודש‪ .‬מורים ותלמידים תורמים תדיר לטקס הזה‪ ,‬אבל לבו הוא אחד מאז נוסד‪ :‬תפילת ההלל‪ ,‬הפיוטים‪,‬‬
‫ושירים ישראלים בני זמננו‪ .‬לימודי המוסיקה בביה"ס‪ 3‬כוללים את שירת ההלל בנוסח ימי הביניים‪ ,‬וגם‬
‫פיוטים מודרניים ושירים ישראלים בני זמננו ‪.‬‬
‫פרויקט חינוכי זה איפשר לנו לחבר בין מסורות תרבותיות שמשקפות את המגוון של התלמידים‬
‫שלנו‪ :‬תפילות מכתבי דוד המלך‪ ,‬דרך פיוטים עירקיים או אתיופיים‪ ,‬ועד לנעמי שמר ואהוד מנור‪.‬‬
‫כך קרה שהתפילה הרחיבה את הקהילה והשפיעה מעבר לבית הכנסת‪ .‬התלמידים זכו להתחבר‬
‫למסורת המשפחתית האישית שלהם ובאותו זמן לפתח כבוד חדש לתרבויות ולקהילות שמהם הגיעו בני‬
‫כיתה אחרים‪ .‬לעולים החדשים מאתיופיה כבר לא מתייחסים כאל תלמידים זמניים המגיעים בהסעה‬
‫ממרכזי הקליטה‪ ,‬אלא כמייצגים של תרבות שיכולה להעשיר את המרקם ואת התפילה של קהילתנו‬
‫הרחבה‪ .‬התפילה מסוגלת לחבר יחד אנשים מרקעים שונים וכך להרחיב ולחזק קהילה שלמה‪.‬‬
‫לא לשכוח את ההורים‬
‫כשם שלמדנו לגוון את הטקסטים לתפילה ולהרחיב את מעגל המתפללים‪ ,‬למדנו גם להכיל את‬
‫ההורים ‪ -‬חברים כה טבעיים בקהילה בית ספרית שנשכחים לעיתים קרובות‪ .‬כאשר עמדו ילדי כיתה ב'‬
‫לקבל סידורים‪ ,‬הזמנו את הוריהם להשתתף בסדנת תפילה שעניינה‪' :‬מה היא התפילה בשבילך'‪ :‬האם‬
‫התפילה נוכחת בחייהם‪ ,‬האם היא זכרון ילדות‪ ,‬או אולי אפילו דבר שמעולם לא השתתפו בו וחווים‬
‫לראשונה עם ילדיהם? כשכללנו את ההורים בשיח הרחב יותר על תפילה‪ ,‬הצלחנו גם להרחיב את ציבור‬
‫המתפללים שלנו‪ ,‬וגם לחזק את לב‪-‬לבו – הלוא הם התלמידים‪.‬‬
‫שני בתי כנסת באי בודד‪ ...‬והזכות לבחור‬
‫כולנו מכירים את הבדיחה על היהודי על האי הבודד שבנה לו שני בתי כנסת‪ .‬לכן ניתן להניח שכשמדובר‬
‫בשבע מאות ילדים‪ ,‬שני בתי כנסת הם לא רעיון רע כל כך‪...‬‬
‫בשמונה בבוקר תופס הצלצול את התלמידים בבית הספר כפר אדומים כשהם משחקים ועסוקים‬
‫בענייניהם ‪ .‬יש ילדים שמצטרפים לתפילה עם חבריהם מהכיתות האחרות‪ .‬אחרים מתכנסים יחד‬
‫לקבוצה רב‪-‬גילאית ובוחרים לעצמם קבוצה לשיח שחרית‪.‬‬
‫בהיות בית הספר מעורב ופלורליסטי התנסינו בכמה דרכים ליצירת חוויות משמעותיות שיהיו‬
‫מקבילות לתפילה‪ .‬פיתחנו תכנית ששמה "שיח שחרית"‪ .4‬התכנית עוקבת אחרי כמה אלמנטים המצויים‬
‫‪3‬‬
‫בהובלת המורה למוסיקה חפציבה קלנר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫התכנית 'שיח שחרית' פותחה בהובלת שירלי שובל‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫בתפילה‪ :‬התכנסות משותפת באווירה נינוחה המאפשרת זמן התבוננות פנימית ושיחה‪ .‬התכנית מציעה‬
‫כמה קבוצות רב‪-‬גילאיות‪ ,‬אליהם בוחרים הילדים להשתייך בתחילת השנה‪.‬‬
‫הקבוצות מציעות מגוון רחב של נושאים‪ ,‬בהתאם לתחומי העניין והתחביבים של המורים ומתוך בחירה‬
‫של התלמידים בקבוצה המתאימה להם‪ :‬יש קבוצות שבהן נפתח המפגש בקריאת שיר או בשירה‪ ,‬שהם‬
‫מעין "תפילת קבע"‪ .‬הבוקר נפתח באווירה רגועה‪ ,‬תוך שיחה גלויה ופעילות היוצרת חוויות משותפות‬
‫ומשמעותיות ‪.‬‬
‫במשך השנים פעלו קבוצות במגוון רחב של נושאים כשהילדים בוחרים בקבוצה מתאימה להם‪:‬‬
‫עבודה בגינה הקהילתית‪ ,‬במוזיקה‪ ,‬ספרות‪ ,‬אמנות‪ ,‬ענייני דיומא‪ ,‬סיפורים חסידיים ועוד‪ .‬התחלה מגוונת‬
‫כזו של היום‪ ,‬שמעניקה לילדים זכות לבחור‪ ,‬והעובדה שהקבוצות הן רב גילאיות הפכו את שיח שחרית‬
‫להצלחה גדולה‪ .‬בניסוי זה גילינו קהילות חדשות בתוך בית הספר שלנו‪ ,‬וגם קולות חדשים (גם מקרב‬
‫הצוות וגם מקרב התלמידים) בקרבנו‪.‬‬
‫אנרגיה מחודשת גם לתפילות‬
‫אליעזר הגדול היה אומר‪" :‬העושה תפילתו תפילת קבע אין תפילתו תחנונים‪( ".‬משנה ברכות ד‪:‬ד)‪.‬‬
‫הצלחתו הגדולה של שיח השחרית אנרגיה מחודשת גם לתפילות המסורתיות שלנו‪.‬‬
‫התנסינו בכלים שונים‪ :‬בשירים‪ ,‬בסיפורים‪ ,‬בסידור תפילה אישי‪ ,‬ביומני תפילה‪ ,‬בשו"תים על תפילה‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫המורים השתתפו בסדנאות המיועדות לאפשר להם לגלות את התפילה האישית שלהם‪ .‬שכן‪ ,‬אנו‬
‫מאמינים שמורה השואלת את עצמה שאלות רוחניות עמוקות‪ ,‬תהיה מוכנה להוביל תפילה עם תלמידיה‪.‬‬
‫חלק מהרעיונות האלה יצרו תפילה עשירה יותר‪ ,‬ועדיין‪ ,‬השאלה עומדת‪ :‬איך מביאים את הילדים‬
‫להשתתפות משמעותית מדי יום בתפילה?‬
‫בשלב זה מיקדנו את תשומת הלב בקהילות שבסביבת בית הספר‪ .‬זאת מתוך אמונה‪ ,‬שחשוב‬
‫שהתפילה בבית הספר תשקף את הקהילה בה היא פועלת‪ .‬בקהילות שסביבנו מצאנו אנשים שמרגישים‬
‫בנוח עם התפילה המסורתית‪ ,‬אך בד בבד מתעניינים גם בהעשרת חווית התפילה‪ :‬הם מרחיבים את‬
‫גבולות התפילה המסורתית ויוצאים למסעות גילוי רוחניים‪.‬‬
‫הניסוי הביא אותנו להרהר באפשרות ליצור יותר משני בתי כנסת‪ :‬בעבר אמנם היו לנו שני בתי כנסת‬
‫– אחד הוקדש לתפילה מסורתית והאחר לשיח‪ .‬שתי הקבוצות לא התערבבו ביניהן‪ .‬אך כאשר אנחנו‬
‫בוחרים בפלורליזם על פני אחידות‪ ,‬אנחנו יכולים לספק לתלמידים שלנו את ההזדמנות לתת לעצמם‬
‫ביטוי רוחני מסוג חדש‪ :‬יש שיבחרו בתפילה מסורתית‪ ,‬אחרים יובילו את השיח‪ ,‬ויהיה גם מי שיחבר בין‬
‫כל העולמות ויצור קבוצות חדשות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫והדרך עוד נמשכת‪...‬‬
‫כל אלה הן דוגמאות לניסיון שלנו להתמודד עם שאלות הנוגעות לתפילה‪" :‬שיח שחרית" הוא תכנית‬
‫שנועדה לספק אלטרנטיבה לתפילה‪ ,‬יחד עם שימור אלמנטים מהתפילה‪ .‬טקסי סליחות וראש חודש‪ ,‬יצרו‬
‫חשיבה מחודשת על מקומות תפילה ועל טקסטים‪ ,‬ויחד עם זה הם חיזקו גם את הקהילה כולה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬אנו מעודדים גם את המורים להוסיף את קולם המיוחד לתפילה‪.‬‬
‫איננו מספרים לעצמנו כי הגענו לסוף התהליך‪ .‬בשנים הבאות נמשיך ליצור ולהתמודד עם האתגר‬
‫שמציבה בפנינו התפילה‪.‬‬
‫ציטוט מרכזי‪:‬‬
‫"החזון שלנו הוא להציע אפשרויות מגוונות‪ ,‬מתפילה מסורתית ועד לשיח גלוי – כשעל הרצף יש‬
‫אלטרנטיבות נוספות שמבטאות מגוון עולמות‪ :‬פיוט‪ ,‬התבוננות‪ ,‬שירה‪ ,‬דמיון מודרך‪ ,‬דיאלוג בנושאי זהות‬
‫קהילתית‪ ,‬דתית ולאומית‪ ,‬ועוד‪ ]...[ .‬פרויקט חינוכי זה איפשר לנו לחבר בין מסורות תרבותיות‬
‫שמשקפות את המגוון של התלמידים שלנו‪ :‬תפילות מכתבי דוד המלך‪ ,‬דרך פיוטים עירקיים או‬
‫אתיופיים‪ ,‬ועד לנעמי שמר ואהוד מנור‪ .‬כך קרה שהתפילה הרחיבה את הקהילה והשפיעה מעבר לבית‬
‫הכנסת‪" ]...[ .‬שיח שחרית" הוא תכנית שנועדה לספק אלטרנטיבה לתפילה‪ ,‬יחד עם שימור אלמנטים‬
‫מהתפילה‪ .‬טקסי סליחות וראש חודש‪ ,‬יצרו חשיבה מחודשת על מקומות תפילה ועל טקסטים‪ ,‬ויחד עם‬
‫זה הם חיזקו גם את הקהילה כולה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כאמור‪ ,‬אנו מעודדים גם את המורים להוסיף את קולם‬
‫המיוחד לתפילה‪".‬‬
‫‪32‬‬
‫תכלס ‪ -‬מה אפשר לעשות עם זה?‬
‫‪‬‬
‫חשיבה הצוות על מטרות התפילה והעלאת שאלות מרכזיות‬
‫‪‬‬
‫פיתוח חזון הוראה את התפילה כחלק ממכלול של משפחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬זהות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן ביטוי למגוון מסורות בתפילה המשותפת ובטקסים‪ :‬הן מסורות של תפילה והן מסורות של‬
‫עדות וביטוי לתרבויות יהודיות וישראליות שונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיתוף הורים בתפילות ובסדנאות לקראת תפילות ולקראת טקסים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת סדנאות עבור המורות והמורים המעודדים לפתח תפילה אישית ולאפשר מגוון ביטויי‬
‫תפילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת אלטרנטיביות משמעותיות לתפילה‪ :‬בהתאם לעולמם הרוחני של המורים ותוך שימור‬
‫אלמנטים טקסיים ואחרים מהתפילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת קבוצות משמעותיות עבור התלמידים‪ :‬מתן אפשרות בחירה‪ ,‬קבוצות רב גילאיות ותוכן‬
‫מגוון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת קבוצות שונות עבור ילדים בעלי רצונות שונים‪ :‬יצירת קבוצות המבטאות מגוון עולמות‬
‫רוחניים‪ ,‬למשל – שילוב של תפילה [ או יצירת תפילה] עם עולמות תוכן שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היכרות עם הקהילות הסובבות את ביה"ס על‪-‬מנת לקבל השראה וליצור קשר בין קהילת ביה"ס‬
‫לקהילות המזינות אותה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבנה כי תהליך של פיתוח תפילה ומפגשי בוקר מביא להעצמת הקהילה כולה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫'מברכים על הרעה' – תחרות האומנות של רבס"ק‬
‫תחרות האמנות של רשת רבס"ק היא אתגר לימודי של לימודי יהדות ופרשנות אמנותית‪ :‬המשתתפים‬
‫מחוייבים ללימוד מעמיק של מקורות יהודיים‪ ,‬ולאחריו הם פונים ליצור ‪ .‬בשנת תשע"ג [‪ ]7103‬היה‬
‫הנושא "מברכים על הרעה‪ ",‬שהוא פרק מתוך תכנית הלימודים "ברכה והודיה"‪.‬‬
‫להלן הזוכים‪ ,5‬לצד הסבר על הבחירה‪.‬‬
‫[היצירות וההסברים מתפרסמים באדיבות רבס"ק‪ .‬ליצירות המקוריות ר' ידיעון 'תפילה'‪ ,‬עמ' ‪]86-27‬‬
‫רחל וייס – מקום ראשון חט"ב ‪,‬‬
‫‪Hillel Academy of Tampa‬‬
‫יצירה תלת ממדית זו נושאת מסר חזק‪ .‬השופטים התרשמו מבהירות המחשבה והבאתה לידי ביטוי‪.‬‬
‫הפסל ממחיש את האיזון בין הטוב והרע על ידי הצגת פנים טובים ופנים רעים כשהם מאוזנים בחוט‬
‫דק בלבד‪ .‬שני הפרצופים יוצרים יחד את מכלול היצירה‪ .‬השימוש בצבע משפיע על מצב הרוח‪ :‬בפנים‬
‫הטובים והרגועים נראים צבעים עזים ובהירים יותר‪ ,‬ואילו בפן הרע נעשה שימוש בגווני אפור ושחור‪.‬‬
‫אניצי נייר אווריריים בחלקו העליון של הפסל מוסיפים לו תנועה‪ ,‬וכאילו פונים אל‪-‬על‪ ,‬אל כוח עליון‪:‬‬
‫מזכירים לנו שאלוהים אוהב את כולנו‪ ,‬ושבכולנו קיים איזון בין הטוב לבין הרע‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הזוכים נבחרו ע"י ועדה של מורי אומנות מרשת רבס"ק‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫איתן פלוטסקר – מקום ראשון‪ ,‬תיכון‬
‫‪Donna Klein Jewish Academy, Boca Raton‬‬
‫עבודתו של איתן פלוטסקר היא מחווה נוגעת ללב לאביו‪ :‬הציור מתאר בדיוק רב בן הנוצר בשקט את‬
‫זכר אביו ובו בזמן "מחזיק" אותו בלבו‪ .‬הביצוע הטכני הוא טוב‪ ,‬ומעביר בעוצמה את הרגשות העזים‬
‫המלווים את הצהרת האמן‪ ,‬כי יש לברך גם על הרעה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫טורי למפורט – מקום שני‪ ,‬חטיבת ביניים‪,‬‬
‫‪Hillel Academy of Tampa‬‬
‫ציור יפה זה על משי נושא מסר חזק‪ :‬הציור מחזיר אותנו לגן העדן‪ ,‬כדי להמחיש כי כבר מימי בראשית‬
‫היה הרוע נוכח בבריאה‪ .‬הנחש הכרוך סביב העץ נושא על גבו מילים המייצגות רוע‪" :‬רוע‪ ,‬בריונות‪ ,‬חוסר‬
‫סובלנות‪ ,‬אפליה"‪ .‬זאת בניגוד ליופיו של הגן‪ ,‬המתבטא בצבעים תוססים ובפרחים ססגוניים‪ .‬הציירת‬
‫מעבירה מסר ברור שלפיו איננו חיים בעולם מושלם שאין בו רוע‪.‬‬
‫אמילי ליפסון – מקום שני‪ ,‬תיכון‪,‬‬
‫‪Donna Klein Jewish Academy, Boca Raton‬‬
‫אמילי בחרה לצייר את סבא שלה – ציור שהוא מעולה מבחינה טכנית אך גם נושא הצהרה מרשימה‪:‬‬
‫תשובתה של אמילי לשאלה מדוע לברך על הרעה היא ש"כל ניסיון קשה מביא איתו תוצאה חיובית‬
‫ואדם חזק יותר‪ ".‬אולי זו דרכו של אלוהים לעזור לנו להעריך את מה שיש לנו‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫סימון עובדיה – מקום שלישי‪ ,‬חטיבת ביניים‪,‬‬
‫‪Pardes Jewish Day School, Phoenix‬‬
‫צללית של עץ על רקע שקיעה מרהיבה‪ ,‬ומסיכה מוסווית בין ענפי העץ‪ .‬הציירת מרמזת לנו שאלוהים‬
‫מתמזג בכל‪ ,‬ושבלא צבעים היה העולם מקום אפל יותר‪ .‬ביצירה יש שימוש עז בקו‪ ,‬קונטרסט‬
‫וקומפוזיציה‪ ,‬המשרתים את המסר של הציירת‪.‬‬
‫ליאנה גרינברג – מקום שלישי‪,‬‬
‫תיכון‪Donna Klein Jewish Academy, Boca Raton,‬‬
‫ציוריה של ליאנה גרינברג מעוררי מחשבה ויצירתיים‪ .‬ליאנה טוענת שאלוהים לבדו מבין את היקום‬
‫ומלואו‪ ,‬וכי אנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬לעולם לא נוכל להבין מדוע מופיע הטוב בעולם או מדוע ישנה מצוקה‪ .‬על כן‬
‫מצווים אנחנו לברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫יצירות שזכו בציון לשבח‬
‫‪38‬‬
39
‫סוף‬
‫‪41‬‬
`