להורדת העלון

‫ע"ש אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד‬
‫העלון לכל המשפחה‬
‫בס"ד | שבת פרשת כי תצא י"ג אלול תשע"ה | גליון ‪1033‬‬
‫בטחון עצמי‬
‫לא תתעלם‬
‫הרב אלישע אבינר | עמוד ‪2‬‬
‫נכון לעכשיו‬
‫"לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת‬
‫מהם הקם תקים עמו" (דברים כב ד)‪ .‬לא רק השור והחמור‬
‫נושאים על גבם משא כבד‪ ,‬יש גם בני אדם שמונח על צווארם‬
‫עול כבד מאוד‪ ,‬של פרנסה‪ ,‬של חובות‪ ,‬של בעיות בריאות‪,‬‬
‫בעיות משפחתיות וכיו"ב‪ .‬ואם התורה מצוה עלינו לעזור‬
‫לשור ולחמור הקורסים תחת כובד הנטל ולהקים אותם ולא‬
‫להתעלם מהם קל וחומר שמצווים אנו לעזור להקים ולהעמיד‬
‫על הרגליים בני אדם אשר נופלים מרוב צרות וחובות‪" .‬לא‬
‫תראה שור אחיך או שיו נידחים והתעלמת מהם‪ ,‬השב תשיבם‬
‫לאחיך" (כב א)‪ .‬וכשם שהבהמות הולכות לפעמים לאיבוד‪,‬‬
‫כאשר אנו רואים אותן משוטטות נאסר עלינו לעצום את עינינו‬
‫ולהתעלם מהן כאילו איננו רואים אותן‪ ,‬כך בני אדם‪ ,‬יש כאלו‬
‫שהם בבחינת נידחים שתועים בדרכי החיים‪ ,‬לא מוצאים את‬
‫עצמם ואת דרכם‪ .‬אל לנו להתעלם כאילו איננו ערים למצבם‪,‬‬
‫אדרבה עלינו לפתוח את העיניים ואת הלב ולקרב את הנידחים‪,‬‬
‫לחזקם‪ ,‬לעודדם ולהחיותם‪.‬‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬אנו נמצאים בדור של קיבוץ נדחי ישראל כפי‬
‫דא היא נשמתא‪.‬‬
‫הרב אייל ורד | עמוד ‪3‬‬
‫אני לא מוותרת‪.‬‬
‫סיפור ‪ -‬הרב זיו רווה | עמוד ‪4‬‬
‫הקב"ה מאמין‬
‫באדם‬
‫נתן קוטלר | עמוד ‪5‬‬
‫משפחה‬
‫שימוש בכוח‬
‫המדמה‬
‫בחינוך‬
‫ד"ר מיכאל אבולעפיה‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫שהנביא אומר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים‬
‫בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים" (ישעיהו כז יג)‪ .‬מיליוני יהודים‬
‫שהיו נידחים בכל העולם הולכים ושבים הביתה‪ .‬חלקם מחפשים‬
‫את עצמם‪ ,‬את זהותם ואת דרכם‪ ,‬חלקם רובץ עליהם עול כבד של‬
‫פרנסה וסיבוכים אישיים‪ ,‬משפחתיים וחברתיים‪ .‬אם מוטלת עלינו‬
‫חובה לא להתעלם מבהמות תועות המתקשות לשאת את משאן‬
‫קל וחומר שאסור לנו לעצום עיניים ולאטום לבנו כלפי אחינו‬
‫אלא להושיט להם יד ולתמוך במה שאפשר‪ .‬ומתוך שנעזור ונחזק‬
‫איש את רעהו במיוחד בימים אלו‪ ,‬ימי התשובה‪ ,‬נזכה לראות עין‬
‫בעין בישועה שלמה ובגאולה שלמה כדברי הנביא (שם בהמשך)‬
‫"והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים"‪ .‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫מכון מ‡יר‬
‫י‪„‰‬ו˙ ב‡‪‰‬ב‪‰‬‬
‫הכינוס הארצי השישה‪-‬עשר של מכון מאיר‬
‫יתקיים ביום ראשון‪ ,‬ז' תשרי התשע"ו בבניני האומה ירושלים‬
‫במעמד הראשון לציון הרב הראשי לירושלים שלמה משה עמאר שליט"א‬
‫בהשתתפות‪ :‬הרב דב ביגון‪ ,‬הרב שלמה אבינר‪ ,‬הרב אלישע וישליצקי‪ ,‬הרב יהושע שפירא‪ ,‬הרב שמואל אליהו‪,‬‬
‫הרב אליעזר קשתיאל ורבני המכון‪* .‬רשימת רבנים ראשונית‬
‫מופע מוזיקלי‪ :‬ישי ריבו‬
‫לפרטים והרשמה למוסדות ‪052-6577897‬‬
‫כניסת השבת מוצאי שבת‬
‫י‪-‬ם‬
‫‪19:44‬‬
‫‪ 18:33‬י‪-‬ם‬
‫ת”א‬
‫‪ 18:50‬ת”א ‪19:46‬‬
‫חיפה ‪ 18:43‬חיפה ‪19:46‬‬
‫כל‬
‫לתרומות בטל' ‪ 02-6461320‬בבנק הדואר ח‪-‬ן ‪ 4-16179-3‬באתר ‪ MEIRTV.CO.IL‬מאובטח‬
‫לפרסום בעלון ובאתר‪ :‬שי ‪- [email protected] 050-6457442‬ההכנסות קודש למכון מאיר המו''ל‪ :‬מכון מאיר טל' ‪ 02-6511906‬פקס ‪02-6514820‬‬
‫ב‪ 50,000-‬עותקים‬
‫אתר הבית ‪ MeirTV.co.il‬דוא"ל ‪ [email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 0528908518‬עיצוב גרפי‪:‬‬
‫מודפסים‪1‬‬
‫ובאמונה‬
‫‪02-6461313‬תהילה ברנשטיין | העלון מופץבאהבה‬
‫התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה‬
‫חינוך‬
‫הרב אלישע אבינר‬
‫בתרבותנו‪ ,‬רבים רואים בבניית דימוי עצמי חיובי‬
‫מטרה ראשית בחינוך הילדים‪ .‬כדברי סוציולוג‪:‬‬
‫"המוטו החדש הוא שצריך לבנות לאדם דימוי‬
‫חיובי‪ ,‬ולכן להימנע ככל האפשר מלבקר אותו"‪.‬‬
‫מקורו של ה"מוטו החדש" הוא בפסיכולוגיה‬
‫המודרנית‪ .‬הפסיכולוגיה המודרנית פיתחה את‬
‫מושג ה"עצמי" ומדריכה כיצד לטפל בו‪ .‬היא‬
‫הכניסה ללקסיקון שלנו את המונחים "מימוש‬
‫עצמי" ו"מודעות עצמית"‪" ,‬בטחון עצמי" ו"דימוי‬
‫עצמי"‪ ,‬ולימדה שיחס נכון של האדם אל ה"עצמי"‬
‫שלו הוא מפתח לבריאותו הנפשית‪ .‬לכן‪ ,‬היא גם‬
‫הדריכה כיצד לטפל ב"עצמי" ולקדם אותו‪ .‬מכאן‬
‫נגזרה המשנה החינוכית של בניית דימוי עצמי‬
‫חיובי אצל ילדים‪ ,‬שהילד ירגיש טוב עם עצמו‪,‬‬
‫שהוא "יקבל" את עצמו ואף יהיה מרוצה בעצמו‪.‬‬
‫אך נשאלת השאלה‪ :‬מהי עמדת חז"ל על בניית‬
‫דימוי עצמי חיובי? האם התורה מדריכה אותנו‬
‫להעמיד את בניית הדימוי העצמי החיובי בראש‬
‫מטרות החינוך?‬
‫נקדים ונאמר שהמטרה הראשית של החינוך על פי‬
‫תורת ישראל איננה שהילד ירגיש טוב עם עצמו אלא‬
‫יהיה "טוב" ויעשה את הטוב‪ ,‬במובן המוסרי והערכי‪.‬‬
‫כדברי הרב קוק ש"מטרת החינוך היא להכשיר את‬
‫האדם לצורתו המתוקנת‪ ,‬שהנקודה המרכזית שבה‬
‫היא לעשותו טוב וישר" (אגרות הראי"ה)‪ .‬המטרה‬
‫הראשית היא למלא את חובתו בעולמו‪ ,‬לעבוד את‬
‫ה' ולהרבות טוב בעולם‪.‬‬
‫אמנם ניתן לטעון שאין סתירה בין שתי המטרות‬
‫ להרגיש טוב ולעשות טוב ‪ -‬מפני שהן עוסקות‬‫במישורים שונים המובחנים היטב‪ :‬מטרה אחת‬
‫קשורה למישור הפסיכולוגי‪ ,‬הנפשי‪ ,‬הרגשי ‪-‬‬
‫להרגיש טוב; ומטרה אחת קשורה למישור המוסרי‪,‬‬
‫האתי (= תורת ההתנהגות) ‪ -‬לעשות טוב‪ .‬לא רק‬
‫בטחון עצמי‬
‫שאין שתי המטרות החינוכיות הנ"ל סותרות זו את זו‬
‫אלא הן משלימות זו את זו‪ .‬הוי אומר‪ :‬הדימוי העצמי‬
‫החיובי לחוד‪ ,‬עם המוסר לחוד‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬העיון בספרות המקצועית העוסקת בחינוך‬
‫ילדים לדימוי עצמי חיובי מלמד שהשילוב בין שתי‬
‫המטרות איננו פשוט כל עיקר‪ ,‬מפני שקיימת סתירה‬
‫בין שמירה על דימוי עצמי חיובי לבין המאבק‬
‫בצדדים השליליים שבאישיותנו‪ .‬המּודעּות לצדדים‬
‫השליליים שבנו פוגעת בדימוי העצמי החיובי שלנו‪.‬‬
‫המּודעּות לחולשותינו הכרוניות‪ ,‬לרע שמלווה אותנו‬
‫דרך קבע ואיננו נוטש אותנו‪ ,‬מערערת את הדימוי‬
‫העצמי החיובי ומכרסמת בו‪ .‬על אחת כמה וכמה‬
‫שהמאבק ברע שבתוכנו מערער את הדימוי העצמי‬
‫החיובי מפני שהוא מחייב להישיר מבט על הרע על‬
‫מנת להיאבק בו בנחישות‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד מונעים את‬
‫הפגיעה בדימוי העצמי החיובי? הנה המענה המוצע‬
‫בתוך מאמר המוקדש לחינוך ילדים לביטחון עצמי‪:‬‬
‫"כשהדימוי העצמי גבוה‪ ,‬מסוגל האדם 'להחזיק' בתוכו‬
‫את החלקים הטובים והפחות טובים שלו‪ .‬לקבל שכולם‬
‫חלק ממנו‪ ,‬ועדיין להרגיש טוב עם עצמו‪ .‬הוא יודע‬
‫שזה אנושי שיש בתוך כל אדם חלקים טובים יותר‬
‫ופחות‪ ,‬שיש נסיבות בהן החלקים הטובים בולטים‪ ,‬ויש‬
‫נסיבות שהחלקים הבעייתיים יותר בולטים"‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪" ,‬כשהדימוי העצמי נמוך‪ ,‬האדם רוצה להיות כל‬
‫הזמן טוב‪ ."...‬הוי אומר‪ ,‬על מנת להבטיח דימוי עצמי‬
‫חיובי חייב הילד‪/‬הנער להשלים עם הצדדים השליליים‬
‫שבתוכו‪ ,‬או למזער את חשיבותם‪ ,‬או להתעלם מהם‬
‫לחלוטין‪ ,‬לטמון ראש בחול ולהכריז "אני מושלם"‪.‬‬
‫בלשון אחרת‪ :‬צריך הילד‪/‬הנער להכיל את חסרונותיו‬
‫ואת הרע שמקנן בתוכו ולהימנע כמעט כליל מביקורת‬
‫עצמית‪.‬‬
‫האם זוהי גישתה של תורתנו? אין כל ספק שגישתם‬
‫של מייסדי תנועת המוסר היתה הפוכה‪ .‬הם פיתחו‬
‫הרב דוד לנדאו | ממשנת הרצי"ה‬
‫(ב)‬
‫משנה חינוכית של ביקורת עצמית שיטתית נוקבת‪,‬‬
‫מתוך אמונה שרק כך יצליח האדם לזכך את עצמו‪,‬‬
‫להשתפר ולהתקדם בעבודת המידות‪ .‬תלמידי הר"י‬
‫מסלנט לימדו שחייב האדם לחשוד בעצמו‪ ,‬ולחשוד‬
‫אפילו בטוב שהוא עושה שמא מסתתרים מאחוריו‬
‫אינטרסים ירודים ו"נגיעות אישיות"‪ .‬הם לימדו את‬
‫האדם להסתכל על עצמו כיצור חסר‪ ,‬וכל זאת על‬
‫מנת שלא יתפתה להיות מרוצה מעצמו ולהשלים‬
‫עם חסרונותיו‪ .‬בעצם‪ ,‬הם דגלו בפיתוח דימוי עצמי‬
‫שלילי בעזרת ביקורת עצמית נוקבת!! לדעתם‪,‬‬
‫המאבק הבלתי מתפשר עם הרע העצמי מחייב‬
‫לשלול דימוי עצמי חיובי‪ .‬ככל שיתערער ביטחונו‬
‫העצמי של האדם וירגיש שפל ונמוך בעיני עצמו‪ ,‬כך‬
‫תפחת גאוותו ‪ -‬אם כל רע ‪ -‬ותגבר המוטיבציה שלו‬
‫לתקן את עצמו‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ממשיכי דרכו של הר"י מסלנט‪ ,‬ובראשם‬
‫הרב נתן צבי פינקל ה"סבא מסבלודקה"‪ ,‬נסוגו‬
‫מהשיטה הנ"ל‪ .‬הם חששו שמעטים יעמדו בה ורובם‬
‫יישברו ממנה‪ .‬ביקורת עצמית נוקבת ועקבית יעילה‬
‫לאנשים החזקים מטבעם‪ ,‬בעלי עוצמות מוסריות‬
‫גדולות‪ ,‬אבל היא עלולה לשבור ולרסק את האדם‬
‫הממוצע‪ .‬היא לא תתקבל בדור נהנתני וחומרני‪ .‬לכן‬
‫הרנ"צ פינקל דגל בשיטה הפוכה‪ .‬הוא הדגיש את‬
‫"גדולת האדם"‪ ,‬את הפוטנציאל העצום הגלום בו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הישגי האדם הממשי‪ ,‬הריאלי‪ ,‬הם מועטים‬
‫ונפילותיו מרובות‪ ,‬אבל הפוטנציאל שלו הוא מופלג‪.‬‬
‫האדם יכול להגיע רחוק‪ ,‬להרקיע לשחקים‪ .‬בדרך זו‬
‫ביקש הרנצ"פ לעודד את האדם להתקדם‪ .‬אך נשים‬
‫לב‪ :‬הרנ"צ פינקל לא דיבר על חיזוק הדימוי העצמי‪,‬‬
‫המתייחס למצבו הריאלי של האדם‪ .‬הוא לא עודד‬
‫את האדם להשלות את עצמו שהוא "חיובי" למרות‬
‫קטנותו הממשית‪ ,‬אלא הוא התמקד בפוטנציאל‪,‬‬
‫בגדלות הפוטנציאלית‪( .‬המשך במאמר הבא)‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫מלחמות עולמיות‬
‫יש מלחמות גדולות בעולם‪ ,‬ממקור "ד' איש מלחמה"‪.1‬‬
‫מלחמה אינה דבר פרטי‪ ,‬היא אינה דבר אנושי‪" .‬בעל‬
‫מלחמות" אינו מתחיל מפלוני ואלמוני‪ ,‬מאותו החייל‬
‫שירה את הירייה הראשונה‪ .‬יש בגמרא‪" :‬אישו משום‬
‫חציו"‪ .‬רש"י אומר‪ :‬כזורק חץ שמזיק למרחוק‪ .‬בהתחלה‬
‫אדם מצית אש‪ ,‬ואחר כך היא נמשכת מעצמה אל‬
‫תוצאותיה‪ .‬יש אחריות על המדליק את הבעירה‪ ,‬את‬
‫האש מרחוק‪ ,‬ממרחקים‪ .‬כך הוא לגבי אש קטנה‪ ,‬ועל‬
‫אחת כמה וכמה לגבי אש גדולה‪ ,‬אש המלחמה‪ .‬בחירת‬
‫האדם נראית מעשה קטן‪ ,‬ומה שנמשך ממנה אחר כך‬
‫– כבר אינו בבחירת האדם‪ ,‬אלא שייך לחשבונו של‬
‫ריבונו של עולם‪ ,‬מסבב הסיבות‪ .‬זה כבר עניין אלוהי‪.‬‬
‫הביטויים האלה‪" :‬ד' איש מלחמה"‪" ,‬בעל מלחמות"‪,‬‬
‫מתייחסים למלחמות במובן הגדול של סיבוב של‬
‫סיבות‪.‬‬
‫צריך להבין ולהתרגל לכך שיש הנהגה אלוהית‬
‫בעולם‪ ,‬בייחוד במלחמות הגדולות בעולם‪ .‬מההנהגה‬
‫האלוהית הזאת‪ ,‬הנהגת ההיסטוריה‪ ,‬הנהגת הדורות‪,‬‬
‫ישנה תוצאה שבמלחמה נהרגים כמה מיני אנשים‪.‬‬
‫נדמה לך שסתם מתגלגלים הדברים? אין סתם דברים‬
‫בעולם‪ ,‬אין מקריות‪ .‬הגמרא מבררת שאמנם אין לנו‬
‫עכשיו ארבע מיתות בית דין‪ ,‬כי בטלה הסנהדרין‪ ,‬אבל‬
‫במציאות‪ ,‬בפועל‪ ,‬דין ארבע מיתות לא בטל‪ .‬הוא ישנו‬
‫בסדר ההשגחה האלוהית מן השמים‪ .‬יש מצבים כאלה‬
‫‪ 2‬באהבה ובאמונה‬
‫שלא נידונים בסנהדרין‪ ,‬אלא בסיבוב נסיבות‪ .‬מגיע זמן‬
‫של סידורים לחייבי מיתות‪ ,‬למשל במלחמה‪ .‬בתוך‬
‫מלחמה נהרגים כמה סוגי אנשים‪ ,‬רשעים וצדיקים‪ .‬בין‬
‫הרשעים‪ ,‬ייתכן שיש כאלה שהם בדין של חייבי מיתות‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬ביחס לחלק הצדיקים חז"ל אומרים‪" :‬מיתת‬
‫צדיקים המכפרת"‪ .‬כמובן‪ ,‬מיתת צדיקים היא עניין‬
‫אחר‪ ,‬עליית נשמה‪ .‬לנשמת הצדיקים יש ערך חיובי של‬
‫עלייה לעולם הנשמות‪ .‬הם החלק החיובי שבבני אדם‪.‬‬
‫לחלק הזה המעולה שבאנושות יש תמיד קשר עם‬
‫העולם שמוסיף ניקוי וטהרה‪ .‬ביום כיפור נאמר‪" :‬יכפר‬
‫עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם"‪ ,2‬יש ניצוץ של‬
‫טהרה‪ ,‬טהרת אווירו של עולם‪ .‬נשמות הן מקור החיים‪,‬‬
‫שורש החיים‪ .‬ההתגדלות‪ ,‬ההתעלות‪ ,‬עליית הנשמה‪,‬‬
‫גדלות הכוחות הנשמתיים של יחידי היחידים הגדולים‬
‫– יש להם ערך של התעלות והתגברות והתרוממות‬
‫מצד קשרם עם העולם‪.‬‬
‫לריבונו של עולם יש חשבון משלו בעולם‪ ,‬ואין מקריות‪.‬‬
‫על כל אדם ואדם ועל כל המעשים ועל כל המקרים –‬
‫יש חשבון‪ .‬לנו נדמה שאין חשבון‪ ,‬אך זה שטחי‪ .‬בעיניים‬
‫סתומות לא רואים את החשבון‪ ,‬אתה לא יודע את‬
‫חשבון הנשמות! העובדה שאנשים רבים לא יודעים‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫אינה משנה את החשבון‪ .‬החשבון הוא אלוהי!‬
‫‪ .1‬שמות ט"ו ג'‪ .2 .‬ויקרא ט"ז ל'‪.‬‬
‫‪ .3‬ע"פ שיחות הרצ"י אורות א' עמ' ‪.210-212‬‬
‫הננו מתכבדים להזמינכם ל‪:‬‬
‫ערב לקראת ראש השנה‬
‫בתל‪-‬אביב‬
‫שיתקיים אי"ה ביום ראשון כ"ב אלול תשע"ה‬
‫(‪ 6‬ספט' ‪ )2015‬בשעה ‪ 20:00‬בדיוק‬
‫בתוכנית‪:‬‬
‫> תפילת ערבית‬
‫> הרב רפי פרץ‬
‫הרב הצבאי הראשי וטייס בחיל האוויר‬
‫מתנה ושמה ראש השנה‬
‫> ד"ר אייל דוידסון‬
‫מרצה‪ ,‬חוקר ומדריך‪ -‬ללימודי א"י‬
‫סודה של ירושלים בימי הרחמים והסליחות‬
‫ בליווי מצגת ‪-‬‬‫כיבוד קל משעה ‪19.40‬‬
‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‪,‬‬
‫ועד בית הכנסת‬
‫לע"נ חבר ועד בית הכנסת יעקב בן‪ -‬הדור ז"ל‬
‫נפטר א' ראש השנה תשס"ה‬
‫הכניסה חופשית‬
‫חניה מוזלת לבאי הערב‬
‫(באשראי) בחניון בן‪-‬סרוק‬
‫פינת ארלוזורוב‬
‫לפרטים ‪ :‬יוסי ‪052-8908518‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫הרב אייל ורד‬
‫עניינים רבים של לבוש בפרשה שלנו‪ .‬אותה‬
‫אשת יפת תואר השבויה‪ ,‬היא צריכה להסיר‬
‫את שמלת שביה מעליה ולשבת ולבכות ירח‬
‫ימים‪ ,‬ורק אחר כך תוכל ' לבוא אליה ובעלתה‬
‫ולקחתה לך לאשה'‪.‬‬
‫כמי שמדלג על פערי זמן ומקום ושעה‪ ,‬קורא‬
‫רבי שמעון בזוה"ק את הפסוקים האלו כאילו‬
‫נכתבו כאן ועכשיו וכל כולם עוסקים באלול‪.‬‬
‫'אשת יפת תאר‪ ,‬דא היא נשמתא'‪ .‬כמו‬
‫שאתה אומר אשה יראת ה' היא תתהלל‪.‬‬
‫'האשה היפה זו הנשמה‪ ,‬והיא שבויה‪ ,‬לבושה‬
‫בבגדי שבי ואבל‪.‬‬
‫לבושיה הם המעשים שלה‪ .‬החיצוניים‪.‬‬
‫הצדדים החיצוניים‪ ,‬המסתירים על פנימיותה‪,‬‬
‫על מי שהיא באמת‪ .‬הבגדים הללו מכבידים‬
‫עליה‪ ,‬הם לא שלה‪ .‬היא רוצה להסיר אותם‪,‬‬
‫ללבוש בגדים שלא יסתירו את פנימיותה‪ ,‬אלא‬
‫יבטאו אותה בצורה מדויקת‪.‬‬
‫אך בשביל כך היא צריכה לבכות‪ .‬לרצות‬
‫באמת‪ .‬לבקש עד דמעות שיסירו ממנה את‬
‫כבלי השבי החיצוניים‪.‬‬
‫'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים‪ ,‬דא‬
‫היא ירחא דאלול' ‪ -‬ממשיך הזהר לדרוש‪.‬‬
‫בחודש הזה‪ ,‬בחודש אלול‪ ,‬הנשמה בוכה‪.‬‬
‫מגעגועים‪ ,‬מרצון לשוב לאביה ולאמה משם‬
‫גורשה‪ .‬הבגדים האלו שעליה‪ ,‬אולי הם נוצצים‪,‬‬
‫אולי הם יפים או בולטים‪ .‬אך אין הם הלבושים‬
‫שלה‪ .‬מישהו הלביש אותה בהם‪ .‬בבגדי השבי‬
‫הללו‪ ,‬שכלפי חוץ נראים יפים‪ ,‬אך באמת‪ ,‬בתוך‬
‫תוכה היא יודעת שהיא נמצאת בגלות‪.‬‬
‫וצריך גם להביא אותה אל תוך הבית‪.‬‬
‫'והבאתה אל תוך ביתך‪ ,‬שגורשה משם‪ .‬ושפחה‬
‫כי תירש גבירתה‪ .‬וכבר אוקימנא מלין‪ .‬וגלחה‬
‫את ראשה ועשתה את צפרניה‪ ,‬ותזדכך מאותה‬
‫זוהמה שהטיל בה הנחש'‪.‬‬
‫מי בעלת הבית? הנשמה או לבוש השבי‬
‫שעליה‪ .‬מי השולט בחיינו? הצד הפנימי הכוסף‬
‫והנקי‪ ,‬או הצד החיצוני שכל הזמן מנסה לשאת‬
‫חן‪ ,‬לרצות‪ ,‬לעמוד במוסכמות חברתיות כאלו‬
‫ואחרות‪.‬‬
‫צריך להסכים להביא אותה אל תוך הבית‪,‬‬
‫לגרש את השפחה החיצונית שמתיימרת לדבר‬
‫בקול ולטעון שהיא המלכה‪ ,‬והיא הרצון‬
‫האמיתי‪ ,‬והיא האם האמיתית‪ .‬אמנם היא האם‬
‫הצעקנית‪ ,‬והאם האמיתית היא זו המדברת‬
‫בשקט ובעדינות‪ .‬ועוסקת בחיים ולא במתים‪.‬‬
‫יש צורך לשנות את הבגדים‪ .‬זה לא עניין‬
‫טכני‪ .‬שינוי הבגדים מבטא את החתירה‬
‫המתמדת להגיע אל אותה נקודה פנימית‪,‬‬
‫ולגלות אותה‪ .‬את ההחלפה הזו יעשה הכהן‬
‫הגדול חמש פעמים ביום כיפורים‪ .‬מחליף ושוב‬
‫מחליף‪ ,‬מלביש על כולנו בגדי לבן‪ ,‬ומוריד מאיתנו‬
‫את הזהב שהוא לא שלנו‪ .‬הבגדים הם בגדי בד‪ .‬בד‬
‫הוא עניין מאוחד כמו בד בבד‪ ,‬בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫הבד הוא אחד‪ ,‬הפנים והחוץ מתאחדים‪ .‬ושוב‬
‫אין החוץ מסתיר על הפנים‪ ,‬והנשמה היא חוזרת‬
‫למעמדה‪ ,‬בקשר גלוי וחי 'ואחר כך תבוא אליה‬
‫ובעלתה ‪ -‬והייתה לך לאשה' נישואין מחודשים של‬
‫קשר חי וקיים בין האדם לבין נשמתו ופנימיותו‪.‬‬
‫והשיא אמנם יגיע ביום הכיפורים‪ ,‬אך כבר כעת‬
‫צריך להתחיל לשנות את הבגדים‪ ,‬את המעשים‪,‬‬
‫להפתיע את עצמנו‪ ,‬לראות מה אנחנו לובשים‬
‫שהוא אנחנו ומה אנו לבושים שהוא תחפושת‪.‬‬
‫להסיר שמלות של שבי‪ ,‬וללבוש במקומם‬
‫עז והדר‪ ,‬בגדים אחרים‪ ,‬הופעות אחרות‪" ,‬עֹז‬
‫וְ ָה ָדר ְלבּוׁשָּה וַ ִּת ְׂש ַחק ְליֹום ַא ֲחרֹון" 'כי ַעל‪-‬‬
‫יְ ֵדי ַה ְּלבּוׁש‪ֶׁ ,‬שהּוא ְּב ִחינַ ת ַה ַח ְׁש ַמ"ל [ גימטריא‬
‫של לבוש]‪ֶׁ ,‬שהּוא ְלבּוׁש עֹז וְ ָה ָדר‪ְ ,‬לבּוׁש ָחזָ ק‬
‫וְ נָ ֶאה‪ַ ,‬על‪-‬יְ ֵדי‪-‬זֶ ה "וַ ִּת ְׂש ַחק ְליֹום ַא ֲחרֹון"‪ ,‬והנה‬
‫אחד מרמזי אלול המופלאים עוסק בעניין זה‬
‫'עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון‪ ' .‬לבושה‬
‫ותשחק ליום אחרון'‪ ,‬ראשי תיבות אלול‬
‫[לקו"מ תנינא כ"א]‪.‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫לשנה חדר לילדים‬
‫וץ מאי‬
‫עם ער‬
‫עושים מנוי שנתי לערוץ מאיר לילדים‬
‫מבצע למצטרפים חדשים‬
‫מצטרפים ויכולים לזכות‬
‫בטיסה בשמי הארץ‪,‬‬
‫כדורגל‪ ,‬ספלים חולצות ועוד‪...‬‬
‫הרשמו עכשיו!‬
‫המ‬
‫למצ בצע‬
‫ט‬
‫חדשיםרפים‬
‫ראש ה עד‬
‫שנה!‬
‫התקשרו ‪*2331‬‬
‫או הכנסו לאתר ‪www.meirkids.co.il‬‬
‫* למצטרפים חדשים בלבד‪ ,‬הזוכים ייבחרו מבין המצטרפים מט"ו באב ועד ראש השנה‪ .‬תשע"ו )א תשרי ‪,(10.9.15 -‬‬
‫עבור רכישת מנוי ‪ 26‬שקלים לחודש‪ ,‬ט‪.‬ל‪.‬ח‬
‫ערוץ מאיר לילדים ‪ -‬חפשו אותנו בפייסבוק‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪3‬‬
‫שיר‬
‫סיפור לפרשה \ הרב זיו רווה‬
‫אני לא מוותרת‪.‬‬
‫איני חושבת שאני בסדר‪ ,‬אלא שכרגע זה‬
‫המקום שאני נמצאת בו‪ .‬את המבט השיפוטי‬
‫של חלק מהאנשים‪ ,‬לדאבוני‪ ,‬אני כבר מזהה‬
‫מקילומטר‪ .‬מדלגים מראש‪ ,‬כנראה בלי‬
‫מודעות‪ ,‬על התייחסות אל המידות שלי‪,‬‬
‫אל הלב שלי‪ ,‬אפילו אל המצוות האחרות‬
‫שאני מקיימת‪ .‬את הדברים שהם נכשלים‬
‫בהתייחסותם אלי‪ ,‬אני משתדלת ליישם עליהם‪,‬‬
‫עין טובה‪ ,‬שמירת הלשון‪ ,‬לימוד זכות‪ .‬כבר‬
‫הבנתי שהחיים מורכבים‪ ,‬הם לא 'שחור לבן'‪,‬‬
‫חבל שהמבט המורכב הנצרך בסוגיות הגמרא‪,‬‬
‫לא משמש אותם בסוגיא שלי‪ ,‬הרי הם לא גדלו‬
‫איפה שגדלתי‪ ,‬ולא עברו מה שעברתי‪ .‬נכון‪,‬‬
‫אני הולכת עם מכנסיים‪ ,‬אע"פ שהשיער שלי‬
‫לגמרי מכוסה‪ ,‬גם המרפקים התייאשו ממני‪,‬‬
‫אבל אני לא התייאשתי מעצמי‪ .‬למרות שזה‬
‫לא אידאלי‪ ,‬לוקח לי זמן לתקן‪ .‬יש לי חברות‬
‫שחושבות שלכתחילה כך ראוי להראות‪ ,‬אך‬
‫אני לא כך‪ ,‬אני כבר שנים בתהליך‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬כשהייתי נערה לא הקשבתי לרבנים‪.‬‬
‫באו אלינו לאולפנא וחזרו ואמרו‪ ,‬לכו‬
‫לשירות לאומי‪ ,‬אל תלכו לצבא‪ ,‬גם שם אתן‬
‫תורמות למדינה‪ ,‬ולבחורה בצבא יש הרבה‬
‫התמודדויות עם בעיות הלכתיות‪ֹ" .‬לא יִ ְהיֶ ה‬
‫ְכ ִלי גֶ ֶבר ַעל ִא ָּׁשה וגו'"‪( ,‬דברים כב ה)‪" ,‬שתהא‬
‫דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים‪ ,‬שאין זו‬
‫אלא לשם ניאוף"‪ ,‬רש"י שם‪ .‬חשבתי שאני‬
‫יותר חכמה‪ ,‬שאסתדר‪ ,‬ובדרך זו אוכל לתרום‬
‫יותר‪ .‬למדתי על בשרי כמה שהם צודקים‪.‬‬
‫מחסומי לילה‪ ,‬משמרות ארוכות‪ ,‬סביבי חיילים‬
‫מתחלפים‪ ,‬בפריסת נוצות טווסים‪ ,‬הלוואי‬
‫שהיו נותנים לי פשוט לעשות את העבודה‬
‫בשקט‪ .‬אחרי משמרת של ארבע שעות‪ ,‬הייתי‬
‫מורידה את האפוד והשכפ"ץ‪ ,‬נשכבת מותשת‬
‫בחדרי ובוכה‪ .‬העבירו אותי להיות מדריכה‬
‫באחד הקורסים‪ ,‬כל שבועיים קבוצת לוחמים‬
‫מתחלפת‪ ,‬המבטים‪ ,‬הבדיחות‪ ,‬דברים שאדם‬
‫לא היה מעז להוציא מהפה כשהוא לבד‪,‬‬
‫‪ 4‬באהבה ובאמונה‬
‫ִה ְת ַח ְּדׁשּות‬
‫צֹופה ַל ָּמ ָחר ֶׁשּיִ ְהיֶ ה ְּכ ֶא ְתמֹול‬
‫ָ‬
‫ְּכמֹו ִׁש ְלׁשֹום ַה ְּמגַ ֶּלה ִּכ ְביָ כֹול ֶאת ַהּיֹום‬
‫ִּכי ָמה ֶׁש ָהיָ ה הּוא ֶׁשּיִ ְהיֶ ה‬
‫אֹומ ֶרת‬
‫תֹופ ָעה חֹוזֶ ֶרת ‪ֶ -‬את ַחּיַ י ֶ‬
‫וְ ָ‬
‫כשהוא בקבוצה הלשון משוחררת‪ ,‬סבלתי‬
‫בשקט‪.‬‬
‫ביום השחרור‪ ,‬הזדכיתי על הנשק‪ ,‬על‬
‫הנעליים הכבדות‪ .‬עם המכנסיים‪ ,‬משום מה‪,‬‬
‫נשארתי‪ .‬אולי בגלל מקום העבודה‪ ,‬אולי‬
‫בגלל האופנה‪ ,‬לא יודעת‪ .‬בעלי אוהב אותי‬
‫כך ומאמין בי‪ .‬מאז שהתחתנו הוא כל הזמן‬
‫מתחזק‪ ,‬אני מודה שזה משפיע גם עלי‪.‬‬
‫כשאנחנו מתארחים אצל הרב שהוא לומד‬
‫איתו‪ ,‬אני מרגישה שהוא ואשתו הצדקת‪,‬‬
‫מקבלים ואוהבים אותנו במצבנו הנוכחי‬
‫באמת‪ .‬זה מקרב אותי אל ה'‪ ,‬יותר מהכל‪.‬‬
‫כמו שבחינוך אי אפשר לצפות שגבולות‬
‫יתמידו בלא אהבה אמיתית‪ .‬כשיש אהבה‪,‬‬
‫גם הגבולות מתקבלים ונשמרים מתוך אמון‬
‫טבעי‪ .‬יש לבעלי חייל במילואים‪ ,‬שבנערותו‬
‫מישהו שאל אותו "איך בן של רב חשוב כל כך‪,‬‬
‫כמוך‪ ,‬מתלבש ונראה כך?" דווקא הדבר הזה‪,‬‬
‫כך אמר‪ ,‬זרק אותו ישירות אל המקומות הכי‬
‫נמוכים במזרח הרחוק‪.‬‬
‫לא קל לי‪ ,‬אבל אני חייבת להרגיש‬
‫שההתקדמות נובעת ממני ולא מלחץ חיצוני‪.‬‬
‫נכון או לא נכון‪ ,‬ככה זה עובד אצלי‪ .‬מי שחושב‬
‫שקל לאחוז בחיסרון ובאותה עת לעמוד מול‬
‫ה' בפשטות‪ ,‬אינו מבין דבר בסתרי הנפש‪ .‬אני‬
‫חיה במורכבות פנימית נוראה‪ ,‬ומשלמת מחיר‪.‬‬
‫עמוק בפנים‪ ,‬אני משתוקקת כל כך‪ ,‬שאולי‬
‫השנה סוף סוף אצליח לעמוד לפני ה' ביום‬
‫הכיפורים ולומר‪" :‬אני חוזרת אליך אלוהי‪,‬‬
‫כל מה שנדרש ממני אשתדל מעתה לקיים"‪,‬‬
‫הלוואי שלא יתלבשו עוד עיכובים על הדימוי‬
‫העצמי שלי‪ .‬אני לא מוותרת‪ ,‬אל תוותרו גם‬
‫אתם עלי‪ ,‬בבקשה‪.‬‬
‫ְּוב ִמ ָּלה ַא ֶח ֶרת‪:‬‬
‫ִה ְס ַּת ְּברּות‬
‫ּנֹוט ֶלת ִמ ֶּמּנִ י ָּכל ֵחרּות‬
‫ַה ֶ‬
‫יה ִׂש ְכ ִלי ‪-‬‬
‫ּומ ֲח ֶרה ַמ ְחזִ יק ַא ֲח ֶר ָ‬
‫ַ‬
‫ִּכי ָּד ָבר ֹלא יִ ְׁש ַּתּנֶ ה ְּב ַחּיַ י ֶׁש ִּלי‬
‫יבי‬
‫ּגַ ם ֹלא ְּב ָכל ָמה ֶׁש ְּס ִב ִ‬
‫ָּוברּור ַּכ ֶּשׁ ֶמׁש ֶׁש ֶא ְׁש ַקע ְּכמֹו ֶא ֶמׁש‬
‫ְּכ ֶׁש ָּשׁ ְק ָעה ׁשּוב ַה ֶּשׁ ֶמׁש‬
‫ׁשּובה!‬
‫יקה ִּבי ַה ְּת ָ‬
‫ְּוב ַא ַחת ַמ ְבזִ ָ‬
‫נֹוד ַעת‬
‫ׁשּובה ַ‬
‫אֹורּה ָּכל ְּת ָ‬
‫ְמ ַע ְמ ֶע ֶמת ְּב ָ‬
‫אׁשית‬
‫ְּכ ִמי ֶׁש ְּמ ַח ֵּדׁש ְּב ָכל יֹום ַמ ֲע ֵׂשה ְּב ֵר ִ‬
‫ימה ֵא ַלי ֶא ְפ ָׁשרֻ ּיֹות ִּב ְל ִּתי נִ ְדלֹות‬
‫ּומזְ ִר ָ‬
‫ַ‬
‫הֹולכֹות וְ נִ גְ לֹות‬
‫ֶׁש ִּב ְב ִח ָיר ִתי ֵהן עֹוד ְ‬
‫ְמ ַׁשּנֹות ִלי ֶאת ְּפנֵ י ַהּיֹום‬
‫נֹוטעֹות ִּבי ֵאינְ סֹוף ִּת ְקוֹות‬
‫וְ ְ‬
‫ְל ֵחרּות ַה ָּמ ָחר‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫יפה‬
‫"א‪-‬ל ֱאמוּ נָ ה‪,‬‬
‫ֵ‬
‫שהאמין בעולם‬
‫ובראו"‬
‫(ספרי דברים שז‪ ,‬ד)‬
‫'האמון והאמונה' (א) | נתן קוטלר‬
‫"הקב"ה מאמין באדם"‬
‫אלקות כך מתגלה אליו‪ .‬ולכן נקרא הקב"ה אל אמונה‬
‫האמונה של הקב"ה‬
‫פעם ראיינו את הרב יונתן זקס‪ ,‬הרב הראשי שכפי האמונה שבאדם כך מתגלה בו" (שפת אמת‬
‫הקודם של בריטניה‪ ,‬ברשת טלוויזיה בריטית‪ .‬דברים שבת תשובה)‪ .‬ואם כן למדנו שהאמון מביא‬
‫ושאלו אותו‪ Chief Rabbi, do you believe :‬לידי אמונה‪.‬‬
‫‪=[ " "?in G-d‬הרב הראשי‪ ,‬האם אתה מאמין‬
‫באלוקים?]‪ .‬הרב זקס ענה‪Yes, but the big :‬‬
‫הקב"ה מאמין בעולם‬
‫‪=[ ""news is that G-d believes in us‬כן‪ .‬אך‬
‫"הּצּור ָּת ִמים‬
‫בפרשת האזינו (דברים לב‪ ,‬ד) נאמר‪ַ :‬‬
‫החדשות הגדולות הן שאלוקים מאמין בנו]‪.‬‬
‫ָּפ ֳעלֹו ִּכי ָכל ְּד ָר ָכיו ִמ ְׁש ָּפט ֵאל ֱאמּונָ ה וְ ֵאין ָעוֶ ל ַצ ִּדיק‬
‫"אל ֱאמּונָ ה"? חז"ל‬
‫המילים הראשונות שאנו אומרים בבוקר וְ יָ ָׁשר הּוא"‪ .‬מה הכוונה במילים ֵ‬
‫ֶ‬
‫הן‬
‫"א‪-‬ל ֱאמּונָ ה‪ ,‬שהאמין בעולם ובראו" (ספרי‬
‫"מֹודה ֲאנִ י ְל ָפנֶ יָך ֶמ ֶלְך ַחי וְ ַקּיָ ם‪ֶׁ ,‬ש ֶה ֱחזַ ְר ָּת אומרים‪ֵ :‬‬
‫התפילה‬
‫ָך"‪.‬‬
‫ת‬
‫ֶ‬
‫מּונָ‬
‫א‬
‫ֱ‬
‫ה‬
‫ּב‬
‫ָ‬
‫ר‬
‫ַ‬
‫ה‪,‬‬
‫ל‬
‫ָ‬
‫מ‬
‫ְ‬
‫ח‬
‫ֶ‬
‫ּב‬
‫ְ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ִ‬
‫מ‬
‫ָ‬
‫ׁש‬
‫ְ‬
‫נִ‬
‫ִּבי‬
‫דברים שז‪ ,‬ד)‪ .‬הקב"ה מאמין בעולם‪ ,‬בטוב הגלום‬
‫(ג‪,‬‬
‫איכה‬
‫ממגילת‬
‫בפסוק‬
‫מילים‬
‫על‬
‫מבוססת‬
‫בעולם ובאפשרות שהעולם יהיה מתוקן‪.‬‬
‫"ח ָד ִׁשים ַל ְּב ָק ִרים ַר ָּבה ֱאמּונָ ֶתָך"‪ .‬ובכן מהי‬
‫כג) ֲ‬
‫ומתוך כך שהקב"ה מאמין בעולם‪ ,‬גם אנחנו‬
‫האמונה של הקב"ה?‬
‫מאמינים בעולם "שהאמינו אבותינו בעולם הזה‬
‫במדרש נאמר‪" :‬אמר רבי אלכסנדרי על שאתה שכולו לילה לפיכך זכינו לעולם הבא שכולו בוקר‬
‫"ל ַהּגִ יד ַּבּב ֶֹקר ַח ְס ֶּדָך וֶ ֱאמּונָ ְתָך ַּב ֵּלילֹות"‬
‫מחדשנו בכל בוקר ובוקר אנו יודעין שאמונתך לכך נאמר ְ‬
‫רבה לתחית המתים‪ ,‬אמר רבי שמעון בר אבא (תהילים צב‪ ,‬ג)" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח‬
‫על שאתה מחדשנו בבקרן של מלכיות אנו יודעין ו)‪ .‬ניתן לשאול‪ ,‬מדוע חז"ל מביאים את המילים‬
‫שאמונתך רבה לגאלנו" (איכה רבה ג‪ ,‬ח)‪ .‬חז"ל בפסוק "וֶ ֱאמּונָ ְתָך ַּב ֵּלילֹות" כראיה לכך שאבותינו‬
‫מלמדים אותנו שהקב"ה מאמין בנו‪ .‬הקב"ה נותן האמינו בעולם‪ ,‬שהרי הפסוק מדבר על אמונתו‬
‫לנו כל בוקר הזדמנות חדשה לגלות מחדש את של הקב"ה?‬
‫הטוב שבתוכנו ומאמין בנו שאנחנו יכולים למלא‬
‫קל להאמין בטוב כאשר הטוב גלוי לעין כמו‬
‫את חלקנו בתיקון העולם‪.‬‬
‫אור הבוקר‪ ,‬אך כאשר לא רואים את הטוב ולפעמים‬
‫אנחנו‬
‫גם‬
‫בנו‪,‬‬
‫מאמין‬
‫ומתוך כך‪ ,‬שהקב"ה‬
‫אפילו רואים רע‪ ,‬ויש חשכת לילה‪ ,‬זה כבר מאתגר‪.‬‬
‫להאמין‬
‫צריך‬
‫הישר‬
‫"האדם‬
‫מאמינים בעצמנו‪.‬‬
‫אך נאמר על הקב"ה "וֶ ֱאמּונָ ְתָך ַּב ֵּלילֹות"‪ ,‬הקב"ה‬
‫והרגשותיו‬
‫עצמו‬
‫בחיי‬
‫שיאמין‬
‫בחייו‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מאמין בעולם גם כאשר יש הרבה רע בעולם‪.‬‬
‫ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו‪ ,‬שהם טובים וניתן לדייק שלא מדובר רק על 'לילה' אחד שיש‬
‫וישרים‪ ,‬ושהם מוליכים בדרך ישרה" (אורות בו רוע‪ ,‬אלא על 'לילות' רבים ומתמשכים של רוע‪.‬‬
‫התורה‪ ,‬יא‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ולמרות זאת הקב"ה ממשיך להאמין בעולם‪ .‬ניתן‬
‫מאמינים‬
‫שאנו‬
‫שככל‬
‫מלמדנו‬
‫אמת'‬
‫וה'שפת‬
‫לומר שמתוך שהקב"ה האמין בעולם ובראו וממשיך‬
‫מתעצמת‬
‫בקב"ה‬
‫שלנו‬
‫האמונה‬
‫כך‬
‫בתוכנו‪,‬‬
‫בטוב‬
‫להאמין בטוב בעולם‪ ,‬גם אבותינו האמינו בעולם‪.‬‬
‫כח‬
‫בו‬
‫יש‬
‫כי‬
‫האדם‬
‫שמאמין‬
‫האמונה‬
‫"וכפי‬
‫יותר‬
‫ואנו כיום נקראים ללכת בדרכיו של הקב"ה ולפי‬
‫עם מות‬
‫סכ‬
‫ה‬
‫מה אשיב סדרת הספרים‬
‫שו”ע‪ ,‬טור ב”י‪ ,‬סיכום שיטות לנבחנים לרבנות‬
‫חו”ק‪ ,‬נידה‪ ,‬איסור והיתר‪ ,‬מקוואות‪,‬‬
‫מילה וגרים‪ ,‬מצוות התלויות בארץ‬
‫‪052-3310926 www.ma-ashiv.co.il‬‬
‫אמונת אבותינו‪ ,‬ולהאמין בטוב הגלום בעולם‪.‬‬
‫ייאוש ותקוה‬
‫אך לא די באמונה‪ ,‬צריך מעשים‪ .‬וזוהי התשובה‬
‫לשאלה 'מהו ההבדל בין האופטימיות לתקווה?'‬
‫אופטימיות היא ידיעה שיהיה טוב‪ ,‬תקווה היא‬
‫ידיעה שיהיה רע אם לא נהפוך את המציאות‬
‫לטוב‪ .‬עם ישראל אינו עם אופטימי‪ .‬וכיצד נוכל‬
‫להיות אופטימיים לאחר כל הצרות שעברנו? אך‬
‫עם ישראל הוא עם של תקווה‪ ,‬יש לנו אחריות‬
‫לפעול "לתקן עולם במלכות ש‪-‬די"‪ ,‬ולהפוך את‬
‫העולם לטוב‪.‬‬
‫לעולם אין אנו מתייאשים מהעולם‪ ,‬אלא אדרבה‬
‫מתאמצים לתקן‪ .‬בניגוד לשאיפות שמתייאשות‬
‫מהעולם לחלוטין או למחצה (ראה‪ :‬אורות הקודש‬
‫ח"ב עמ' תפח)‪ ,‬השאיפה של עם ישראל היא‬
‫"להציל את הכל‪ .‬מבלי להשאיר גם צרור‪,‬‬
‫לחשוב מחשבות לבל ידח ממנו נדח‪ ,‬להציל‬
‫את הגוף כמו הנשמה‪ ,‬את חיצוניות ההויה כמו‬
‫פנימיותה‪ ,‬את הרע בעצמו כמו את הטוב‪ ,‬ולא‬
‫עוד אלא להפך את הרע לטוב גמור‪ ,‬ולהעלות‬
‫את העולם ומלואו בכל צדדיו ותכסיסיו‪ ,‬את‬
‫העולם היחידי בכל ערכיו החומריים‪ ,‬ואת‬
‫העולם החברותי בכל סדריו‪ ,‬להעמיד את הכל‬
‫על בסיס הטוב" (אורות הקודש שם)‪.‬‬
‫וכבר לימדנו רבי נחמן מברסלב‪" :‬אם אתה‬
‫מאמין שיכולין לקלקל – תאמין שיכולין לתקן"‬
‫(ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קי"ב)‪.‬‬
‫בשבוע הבא אי"ה נברר מהי הדרך הראויה‬
‫להביע מחאה כאשר יש חוסר צדק בעולם?‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫ניה המתחדשת במכון מאיר‬
‫לטלפ‬
‫דרושים\ות‬
‫טלפנים\יות ואחמ"ש‬
‫למערך התרומות‬
‫שכר בסיס ‪ +‬בונסים |‬
‫משמרות בוקר‪ ,‬צהרים‪ ,‬ערב‬
‫לוח ‪ SMS‬למס' ‪052 - 6267901‬‬
‫‪ [email protected]‬ניתן לש‬
‫קו"ח למייל ‪ail.com‬‬
‫יש לך מוצר או שירות שזקוק לפרסום אפקטיבי‬
‫מכון מאיר פותח לפניך ערוצי שיווק ייחודיים –‬
‫למעלה מ‪ 90,000-‬משפחות חשופות לערוצי המכון‪,‬‬
‫ועכשיו אתה יכול להשתמש בהם!‬
‫אז למה אתה מחכה ‪ -‬התקשר‬
‫פרסום באתר‬
‫מכון מאיר‬
‫הערוץ התורני‪-‬דתי‬
‫המוביל בישראל!‬
‫בציבור הדתי?!‬
‫ערוץ מאיר לילדים‬
‫אתר האינטרנט לילדי‬
‫הציבור הדתי –‬
‫הגדול בישראל!‬
‫עלון ”באהבה‬
‫ובאמונה“‬
‫הקדשות ועוד‪.‬‬
‫עכשיו ל‪) 050-6457442-‬שי( או במייל ‪[email protected]‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪5‬‬
‫ד"ר מיכאל אבולעפיה‬
‫שימוש בכוח המדמה בחינוך‬
‫רוב המאמץ שלנו הוא להכשיר את הילד הרך להיות מסוגל לעמוד‬
‫מול הפיתויים של תרבות המערב והמזרח‪ ...‬אנחנו מעוניינים שהילד הרך‬
‫כשהוא יצא למלחמה ויראה אשת יפת תואר שלא יפול ברשת של היצר‬
‫הרע שלו אלא יהיה מסוגל להכיל את המציאות המורכבת של הפיתוי‪.‬‬
‫אנחנו מעוניינים לפתח את הכוח המאפשר לו להביט במציאות פנימה‬
‫ראייה שמימית של המציאות הארצית וזה אולי עיקר המגמה החינוכית‪,‬‬
‫הוי אומר פיתוח כוח המדמה‪' .‬כי עיקר הבחירה והניסיון של האדם‬
‫הוא בכוח המדמה' (ליקוטי הלכות‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬חוקות עכו"ם ב‪ ,‬רבי נתן‬
‫מנמירוב)‪ .‬היום המאמץ הגדול של מערכת החינוך היא שהילד ירכוש‬
‫ידיעות‪ ,‬יצליח בבגרויות ובכל מיני כישורי חיים חברתיים תעסוקיים‬
‫יצירתיים‪ ...‬אבל עלינו לקבוע מטרה גבוהה הרבה יותר מזאת ‪ -‬לפתח‬
‫אצל הרך יכולת להתפלל‪ ,‬להיפגש עם העולמות העליונים‪ ,‬כלומר‬
‫למצוא את הנקודה הפנימית הנשמתית שבעבורה הוא ירד לעולם‪.‬‬
‫כמו 'חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכוונו‬
‫לבם לאביהם שבשמים' (ברכות ל‪ ,‬ב)‪ .‬למשל אנו מתאמצים לחנך את‬
‫ילדינו לצניעות אבל נראה שאיננו משקיעים מהמקום הנכון‪ .‬והמקום‬
‫הנכון הוא להזכיר לעצמנו שאנחנו עם של נביאים‪ ,‬ולפי לשון הרב זצ"ל‪:‬‬
‫באמת חסרון רוח הקודש בישראל הוא לא חסרון שלמות כי אם מום‬
‫ומחלה‪ ,‬ובארץ ישראל היא מחלה כואבת‪ ,‬שהיא מוכרחת להירפא‪'' .‬כי‬
‫אני ה' רופאך'' (אורות‪ ,‬הראי"ה קוק‪ ,‬עמ' קעא)‪ .‬ולכן במקום לדבר על‬
‫חשיבות הצניעות עלינו לכוון את המאמץ החינוכי בעיקר בחיבור התלמיד‬
‫לעצמו‪ ,‬לחזק את הדימוי העצמי שלו‪ ,‬לפתח אצלו ענווה‪ ,‬שיהיה 'שמח‬
‫בחלקו'‪' ,‬לומד מכל אדם'‪' ,‬כובש את יצרו'‪ ,‬כי אין מגמה עליונה מזו‪ .‬מובן‬
‫שמתוך זה הוא ילמד טוב יותר כי יהיה לו ישוב הדעת יותר ויהיה מוכן‬
‫להתעניין יותר בנלמד‪ .‬כי אדם הוא בבחינת 'אדמה לעליון' (ישעיה יד‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫כיצד אפוא נפתח את כוח המדמה שעל ידו יתחבר פנימה לעצמו‪,‬‬
‫לזולתו ולה'? הרב חרל"פ נותן לנו עצה‪' :‬והרוצה לזכות לכוח המדמה‬
‫האמתי שבארץ ישראל‪ ,‬עליו לצייר בדמיונו את רגשי קדושת ארץ ישראל‬
‫בישיבתה ובנטיעותיה וכל הגודל והנמצא בה‪ ,‬ולהרגיש שאפילו דברים‬
‫שאינם גידולי קרקע גם בהם ישנה סגולת ארץ ישראל‪ ,‬שמטעם זה לא‬
‫הותרו בבשר תאווה רק לאחר שנכנסו לארץ‪ ,‬בזה יזכה להכשיר את‬
‫כוח המדמה לזככו ולטהרו ולעשות אותו כלי ברכה להופעות וגלויים‬
‫אמתיים'‪( .‬הרב חרל"פ‪ ,‬מי מרום‪ ,‬מעיני הישועה‪ ,‬עמ' רפד)‪ .‬למעשה‬
‫עלינו לחנך את הילדים שלנו לפתח את עולמם היצירתי‪ ,‬להרבות איתם‬
‫בטיולים בארץ ישראל‪ ,‬להשתמש בכלים כמו דמיון מודרך ודרמה‬
‫במערכת החינוך‪ ,‬יחד עם גינון וחקלאות‪ .‬אך בעיקר על המורים לעבור‬
‫הכשרה כזאת שלא על מנת להוסיף ידע אלא להכשירם להתחבר עמוק‬
‫יותר לעצמם‪...‬‬
‫אסתר אברהמי‬
‫ויתור ופשרה בנישואין‬
‫בשבוע שעבר קראנו בסוף המאמר על ויתור חיובי‪,‬‬
‫שהוא תוצאת הפשרה החיובית שנלמד עתה‪.‬‬
‫מהי פשרה?‬
‫ניתן להבחין בין פשרה ראויה‪ ,‬לפשרה הרסנית‪.‬‬
‫פשרה ראויה ‪ -‬לבני הזוג יש צרכים ורצונות סותרים‪ .‬הם מחפשים‬
‫למצוא פשר ומשמעות לכל אחד מהצרכים‪ ,‬כדי לדעת לבחור את מה שנכון‬
‫לשניהם מתוך שלל הרצונות המנוגדים‪ .‬הם מנהלים משא ומתן‪ ,‬במערכת‬
‫יחסי גומלין בין נתינה לקבלה‪ .‬כך הם יוצרים איזון בין צרכיהם‪ .‬כל אחד‬
‫מקבל‪/‬מרוויח חלק מרצונותיו‪ ,‬לפי בחירה‪ ,‬סדר עדיפויות ושיקול דעת‪.‬‬
‫בפשרה כזו‪ ,‬המילים המסומנות‪ ,‬הן מילים חיוביות שיוצרות מוטיבציה‬
‫ויוזמה להתפתחות אישית‪ ,‬בגרות ולקיחת אחריות‪ ,‬כך שהאדם יוצר את‬
‫מציאות חייו‪.‬‬
‫פשרה הרסנית ‪ -‬ויתור על צרכים בסיסיים‪ ,‬בעיקר נפשיים‪ .‬כמו‪ :‬ערך‬
‫עצמי‪ ,‬אהבה‪ ,‬ביטחון‪ ,‬עצמאות‪ ,‬צמיחה וכד'‪ .‬לעיתים הפשרה נראית ראויה‪,‬‬
‫אך מתחת לפני השטח‪ ,‬ישנם רגשות שלא קיבלו מענה‪ .‬לדוגמא‪ :‬כל אחד‬
‫מבני הזוג רוצה להתארח אצל הוריו בראש השנה‪ .‬לאיש חשובה התפילה‬
‫במקום שהוא רגיל‪ .‬לאישה חשובה האווירה המשפחתית כסגנון משפחתה‪.‬‬
‫היא "מסכימה" אתו בלית ברירה‪ .‬לכאורה‪ ,‬יש ביניהם הבנה‪ ,‬שתפילה בר"ה‬
‫חשובה‪ .‬וכי תאמר שהתפילה אינה חשובה?! כלפי חוץ יש הסכמה‪ .‬אך היא‬
‫ממורמרת בתוכה‪ ,‬שאינו מתחשב בה‪ .‬זהו ויתור על עצמי‪ ,‬שנראה כפשרה‪.‬‬
‫כל פשרה שיש בה הסכמה כנה וכבוד הדדי‪ ,‬היא פשרה ראויה והוגנת‪.‬‬
‫אפשרויות פשרה‪:‬‬
‫• פעם אני ופעם אתה ‪ -‬מסכימה לנסוע לחג הזה להוריך‪ ,‬ובחג הבא ניסע‬
‫להורי‪.‬‬
‫• חלק אני וחלק אתה – לשנינו קשה לנקות את המטבח‪ .‬כל אחד עושה‬
‫חלק מהניקיון‪.‬‬
‫‪ 6‬באהבה ובאמונה‬
‫(ב)‬
‫• אפשרות שלישית ‪ -‬כל אחד מבני הזוג רוצה לקנות חפץ שהשני לא‬
‫מסכים‪ .‬קונים חפץ ששניהם מסכימים‪.‬‬
‫• תגמול = רווח‪ :‬יש רווח טכני כמו קניית חפץ‪ ,‬נסיעה ל‪ ..‬עזרה ב‪ ...‬וכד'‪.‬‬
‫יש רווח נפשי כמו‪ :‬הבנת הצורך‪ ,‬התחשבות ברגשות‪ ,‬הכרה בקשיים וכד'‪.‬‬
‫תחושת הרווח הנפשי‪ ,‬יוצרת מוכנות להבין ולתת לגיטימציה לרצון המנוגד‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬ששניהם נינוחים רגשית‪ ,‬הם פנויים לשקול אפשרויות פשרה הוגנות‪.‬‬
‫כדי להגיע לאיזון‪ ,‬חשובה תשומת לב לעצמאות מחשבתית (אוטונומיה)‪,‬‬
‫המאפשרת הקשבה פנימית לצרכים האישיים בתוך הנישואין (אינטימיות)‪.‬‬
‫זאת ניתן לעשות ע"י המובחנות‪.‬‬
‫מובחנות (דיפרנציאציה)‬
‫בבריאה‪ ,‬האדם היה מחובר גב אל גב‪ ,‬קשר טבעי של אחידות‪ .‬סוד‬
‫הניסור יצר מובחנות והפרדה ביניהם ויצירת קשר פנים מול פנים (מנוגד)‪.‬‬
‫לכן סוד הנישואין הוא‪ ,‬בנאמנות לעצמי בתוך הנישואין‪ .‬לאפשר לעצמי‬
‫להיות אני = נפרדות‪ ,‬בנוכחות בן הזוג = השתייכות‪ .‬כיצד?‬
‫• התבוננות פנימית ‪ -‬האם יש מודעות להשלמת צרכים אישיים?‬
‫• אחריות אישית על אושרנו וצרכינו ללא תלות באחר‪.‬‬
‫• שיתוף בחלומות‪ ,‬בצרכים ובקשיים האישיים‪.‬‬
‫• כשמופעלת מניפולציה ‪ -‬נאמנות לצורך העצמי למרות הכל‪.‬‬
‫• שחרור עצמי ושחרור בן הזוג מתלות ומציפיות לא ממומשות‪.‬‬
‫• סבלנות לתהליך‪ -‬כל רגע בתהליך‪ ,‬הוא מטרה בפני עצמה‪.‬‬
‫המובחנות מאפשרת לאדם למלא את צרכיו‪ ,‬במינון הנכון לו כדי להיות‬
‫מסופק‪ .‬סיפוק עצמי‪ ,‬יוצר עצמאות אישית וערך עצמי‪ ,‬המאפשרים פתיחות‬
‫וכנות באינטימיות הזוגית‪.‬‬
‫זהו מפגש אמיתי בין שני עצמאים‪ ,‬כאשר כל אחד מביא את עצמו במלואו לקשר‪.‬‬
‫קשר כזה‪ ,‬נעשה עוצמתי‪ ,‬מזין‪ ,‬הולך ומעמיק ובונה נישואין מוצלחים‪.‬‬
‫*יועצת אישית זוגית ומדריכת כלות ‪[email protected]‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫לשולחן השבת‬
‫האביר במסכה השחורה‬
‫פתח לי פתח‬
‫שלום ילדים!‬
‫חודש אלול הגיע ואני לא יודע איך בכלל‬
‫מתחילים לחזור בתשובה?‬
‫החפץ חיים בספרו "אהבת חסד" מחדש‬
‫דבר מקסים‪:‬‬
‫תשובה וחסד ומעשים טובים שאדם עושה‬
‫באלו הימים‪,‬‬
‫הם גורמים שתתקבל תפילתו למעלה‪,‬‬
‫אף שאינה בגדר המשפט‪.‬‬
‫באלול הקב"ה מקבל 'שוחד'‪ :‬תשובה‬
‫ומעשים טובים‪.‬‬
‫זה זמן שבו ה' מחפש רק מי מושיט לעברו‬
‫מעט רצון‪.‬‬
‫אל תזלזל בהחלטה הזאת‪ .‬ה'שוחד'‬
‫שאתה מראה בחודש הזה יש בו‬
‫חידוש גדול‪.‬‬
‫נותנים לקב"ה מס מסוים‪ ,‬התאמצות‬
‫מסוימת‪ ,‬וזה כל כך קטן וזה כל כך גדול‪.‬‬
‫זו קבלה קטנה שמשדרגת הכל‪.‬‬
‫פתחו לי פתח‬
‫כחודו של מחט –‬
‫ואני אפתח לכם פתח‬
‫כפתחו של אולם‪.‬‬
‫שלכם באהבה‪,‬‬
‫מולדת‬
‫לילדים‬
‫באהבה‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫פרק ל"ב‬
‫בפרק הקודם‪ :‬החבורה מסתתרת‬
‫מתחת לרשת הסוואה‪ ,‬וטל נרדמת‪.‬‬
‫כשהיא מתעוררת‪ ,‬היא מגלה סביבה‬
‫חבורת צלבנים עם חרבות שלופים‪.‬‬
‫זהו‪ .‬הייתי בטוחה שהספור נגמר‪.‬‬
‫סביבנו עמדו חמישה צלבנים‬
‫חמושים‪ ,‬והם אמרו משהו לאביר‪.‬‬
‫לפי הטון‪ ,‬זה לא היה נשמע כמו‬
‫ברכת 'בוקר טוב' חביבה‪ ...‬האביר‬
‫ענה להם‪ ,‬וראיתי מזווית העין‬
‫איך הוא מנסה לשלוף גם את‬
‫החרב שלו‪ .‬אבל הוא לא הספיק‪,‬‬
‫כי פתאום‪ ,‬מתחתינו‪ ,‬נשמע קול‬
‫מצמרר‪" :‬הה ‪ -‬יה!!!"‬
‫לפני שהספקתי להבין מה קורה‪,‬‬
‫דמות מוכרת קפצה ממקומה‪,‬‬
‫התחילה להעיף בעיטות לכל‬
‫עבר תוך צעקות קרב רמות‪.‬‬
‫המורה! לא יאומן‪ .‬היה שם בלגן‬
‫גדול ‪ -‬המורה העיף עם הבעיטות‬
‫חלק מהחרבות של הצלבנים‪,‬‬
‫שהיו המומים לגמרי‪ ,‬והאביר‬
‫הצליח לשלוף את החרב ולעזור‬
‫לו להילחם‪ .‬אני לא זוכרת יותר‬
‫מדי מהקרב‪ ,‬אבל דבר אחד אני‬
‫כן זוכרת‪ :‬את הפנים של יוני‪ .‬הוא‬
‫הביט בפה פעור במורה עושה‬
‫תרגילי ג'ודו או קראטה או מה‬
‫ילה ַה ְּשׁ ִנּיָ ה‬
‫ָה ֲע ִל ָ‬
‫ימי ַה ָּק ִציר ‪ַ -‬א ַחר ָּכ ְך ָּת ִבינוּ ָל ָּמה‬
‫ַא ֲח ֵרי ְז ַמן ָמה‪ִּ ,‬ב ֵ‬
‫יתי ֶאת‬
‫ש ִ‬
‫יתי ַל ָּק ִציר ‪ָ -‬ה ַל ְכ ִּתי ְל ַב ֵּקר ֶאת ִא ׁ ְש ִּתי ְּב ִת ְמנָ ה‪ָ .‬ע ִ ׂ‬
‫ִח ִּכ ִ‬
‫אתי ָל ּה ַמ ָּתנָ ה‪,‬‬
‫ַע ְצ ִמי ְּכ ִא ּלוּ ֲאנִ י לֹא יו ֵֹד ַע ׁ ֶש ִה ְת ַח ְּתנָ ה ִעם ַא ֵחר‪ ,‬וְ ֵה ֵב ִ‬
‫יה ׁ ֶש ָּכ ַע ְס ִּתי‪ֲ ,‬א ָבל ַע ָּתה ֲאנִ י רו ֶֹצה‬
‫ְּג ִדי ִע ִּזים ָט ִעים‪ָ .‬א ַמ ְר ִּתי ְל ָא ִב ָ‬
‫אתי ְּג ִדי ִע ִּזים ְּכ ַמ ְּתנַ ת ִּפיּ וּ ס‪ָ .‬א ַמ ְר ִּתי לוֹ‪:‬‬
‫ְל ִה ְת ַּפ ֵּיס‪ ,‬וְ ָל ֵכן ֵה ֵב ִ‬
‫ ָ‬‫"אב ָֹאה ֶאל ִא ׁ ְש ִּתי ֶה ֶח ְד ָרה"(‪.)1‬‬
‫יתי‪ ,‬יָ כ ְֹל ִּתי ָל ַק ַחת‬
‫יה לֹא נָ ַתן ִלי ְל ִה ָּכנֵ ס(‪ַּ .)2‬כ ּמוּ ָבן‪ ,‬לוּ ָר ִצ ִ‬
‫ֲא ָבל ָא ִב ָ‬
‫ילה‪.‬‬
‫ש ִּתי ֲע ִל ָ‬
‫או ָֹת ּה ְּבכו ַֹח‪ֲ ,‬א ָבל ֲה ֵרי ִח ַּפ ְ ׂ‬
‫את ּה וָ ֶא ְּתנֶ ָּנה‬
‫שנֹא ְשׂנֵ ָ‬
‫"אמֹר ָא ַמ ְר ִּתי ִּכי ָ ׂ‬
‫ָ‬
‫יה ִה ְס ִּביר ִלי‪:‬‬
‫ָא ִב ָ‬
‫שוֹנֵ א או ָֹת ּה‬
‫יה‪ָ ,‬אז ָח ׁ ַש ְב ִּתי ׁ ֶש ַא ָּתה ׂ‬
‫ְל ֵמ ֵר ֶע ָך"(‪ֲ ,)3‬ה ֵרי ָּכ ַע ְס ָּת ָע ֶל ָ‬
‫ָלנֶ ַצח‪ִ .‬ה ְמ ׁ ַש ְכ ִּתי ֶאת ַה ַה ָּצגָ ה‪ ,‬וְ ֶה ֱע ַמ ְד ִּתי ָּפנִ ים ׁ ֶשעו ָֹל ִמי ָח ַרב‪.‬‬
‫ קו ֶֹרה ׁ ֶש ֵּי ׁש ַּכ ַעס ֵּבין ְּבנֵ י זוּ ג‪ ,‬וּ ְב ֶצ ֶדק ָּכ ַע ְס ִּתי ׁ ֶש ֲה ֵרי ִּג ְּל ָתה ֶאת‬‫יש‬
‫ידה‪ֲ ,‬א ָבל ַּב ּסוֹף ִמ ְת ַּפ ְּי ִסים‪ִּ .‬בגְ ַלל ֶזה נָ ַת ָּת ֶאת ִא ׁ ְש ִּתי ְל ִא ׁ‬
‫ַה ִח ָ‬
‫ַא ֵחר? ֵאין צ ֶֹר ְך ְל ָת ֵאר ָל ֶכם ֶאת ְמבוּ ָכתוֹ‪ַ .‬א ֲח ֵרי ַמ ְח ׁ ָש ָבה נו ֶֹס ֶפת‬
‫הוּ א ָּבא ִעם ַה ָּצ ָעה‪:‬‬
‫יה"(‪.)4‬‬
‫"ה ּלֹא ֲאחו ָֹת ּה ַה ְּק ַט ָּנה טו ָֹבה ִמ ֶּמ ָּנה‪ְּ .‬ת ִהי נָ א ְל ָך ַּת ְח ֶּת ָ‬
‫ ַ‬‫יש‪ ,‬לֹא‬
‫ירה‪ ,‬לֹא ׁ ַש ֶּי ֶכת ָל ִא ׁ‬
‫ַא ָּתה ֵמ ִבין‪ִ ,‬היא יו ֵֹתר טו ָֹבה‪ִ ,‬היא ְצ ִע ָ‬
‫אסתר רמתי‬
‫שזה לא יהיה על הצלבנים‪ ,‬ואם‬
‫זה לא היה כל‪-‬כך מפחיד‪ ,‬הייתי‬
‫פורצת בצחוק‪" .‬מה יש?" התנשף‬
‫המורה‪ ,‬ששם לב למבטים שלנו‬
‫"למורה להיסטוריה לא יכולה‬
‫להיות חגורה שחורה באומנויות‬
‫לחימה?"‬
‫הצלבנים לא ידעו מה לעשות‪.‬‬
‫כנראה שלחימה יפנית עוד לא‬
‫היתה מוכרת לפני אלף שנה‪,‬‬
‫לפחות לא באזור שלהם‪ ...‬שניים‬
‫ברחו‪ ,‬שניים נפלו‪ ,‬רק אחד נשאר‪,‬‬
‫וגם הוא היה נראה מהוסס‪ .‬כבר‬
‫הייתי בטוחה שקרה לנו עוד נס‬
‫ושוב הצלחנו להתחמק‪ ,‬ונראה לי‬
‫שגם האביר והמורה חשבו ככה‪,‬‬
‫כי הם עצרו לנוח וחייכו חיוך גדול‪.‬‬
‫אבל כרגיל‪ ,‬השמחה שלנו היתה‬
‫מוקדמת מדי‪ .‬מתוך היער החלו‬
‫לצאת עוד ועוד צלבנים‪ ,‬שהגיעו‬
‫כנראה בעקבות קולות הקרב‪.‬‬
‫הם התקרבו אלינו במהירות‪,‬‬
‫והמורה והאביר הביטו זה בזה‬
‫בייאוש‪" .‬די‪ ,‬אין לנו סיכוי מול כל‬
‫אלה" אמר המורה "נראה לי שאין‬
‫מה לעשות מלבד להיכנע‪ .‬או‬
‫לומר 'שמע ישראל'…פשוט אין‬
‫מוצא‪"...‬‬
‫"לא נכון!" קראתי פתאום "יש‬
‫מוצא ועוד איך!"‬
‫(שמשון חלק ‪)28‬‬
‫ְּכמוֹ ֲאחו ָֹת ּה‪ֶ ׁ ,‬ש ְּכ ָבר ִל ְפנֵ י ַה ֲח ֻת ָּנה ִא ְּת ָך נָ ְתנָ ה ֵעינֶ ָ‬
‫יה ָּב ַא ֵחר(‪.)5‬‬
‫ָע ִדיף ְל ָך‪.‬‬
‫ִּב ְכ ָלל לֹא ִה ְתיַ ַח ְס ִּתי ַל ַה ָּצ ָעה‪ִ .‬היא לֹא ׁ ָשוָ ה ְּתגוּ ָבה‪ִ .‬א ׁ ְש ִּתי נִ ְּתנָ ה‬
‫יעים ִלי ַּת ְח ִליף!‬
‫ְל ַא ַחר‪ֶ ,‬ל ָח ֵבר ׁ ֶש ָּל ּה ִמ ֶּזה יָ ִמים! וּ ַמ ִּצ ִ‬
‫ִה ְכ ַר ְז ִּתי ְּבקוֹל ָּגדוֹל‪:‬‬
‫שה ֲאנִ י ִע ָּמם ָר ָעה"(‪ֲ .)6‬אנִ י‬
‫יתי ַה ַּפ ַעם ִמ ְּפ ִל ׁ ְש ִּתים‪ִּ ,‬כי עוֹ ֶ ׂ‬
‫ "נִ ֵק ִ‬‫יך‬
‫ַמ ֲא ׁ ִשים ֶאת ּ ֻכ ְּל ֶכם‪ָּ ,‬כל ַה ְּפ ִל ׁ ְש ִּתים‪ֻ ּ .‬כ ְּל ֶכם ְּת ׁ ַש ְּלמוּ ַעל ָּכ ְך! ֵא ְ‬
‫ימים(‪ַ .)7‬א ֶּתם ּתו ְֹפ ִסים‬
‫ַא ֶּתם רו ִֹאים ָּד ָבר ָּכ ֶזה‪ׁ ,‬שו ְֹת ִקים וּ ַמ ְס ִּכ ִ‬
‫ָמה ָק ָרה? ֲאנִ י ּדו ֵֹפק ַּב ֶח ֶדר ׁ ֶשל ִא ׁ ְש ִּתי‪ ,‬וְ או ְֹמ ִרים ִלי‪ַ :‬אל ִּת ָּכנֵ ס‪,‬‬
‫ֶה ָח ֵבר ׁ ֶש ָּל ּה ֶה ְח ִליף או ְֹת ָך! זוֹ ׁ ַש ֲערוּ ִר ָּיה ׁ ֶש ֵאין ְּכמו ָֹת ּה‪ֲ .‬אנִ י יו ֵֹד ַע‬
‫יתם‬
‫יה‪ְּ ,‬כ ִפי ׁ ֶש ַא ֶּתם נו ֲֹהגִ ים‪ֱ ,‬היִ ֶ‬
‫שו ֵֹרף או ָֹת ּה וְ ֶאת ָא ִב ָ‬
‫יתי ׂ‬
‫ׁ ֶש ִאם ָהיִ ִ‬
‫ְמ ַק ְּב ִלים זֹאת ַּב ֲה ָבנָ ה‪ֲ .‬א ָבל ָמה ׁ ֶש ָּק ָרה ּפֹה ַה ְר ֵּבה יו ֵֹתר ָחמוּ ר‪:‬‬
‫יש ַא ֵחר וְ ַא ֶּתם ּ ֻכ ְּל ֶכם ׁ ְש ַת ְק ֶּתם! ֲאנִ י‬
‫ִא ׁ ְש ִּתי נִ ְּתנָ ה ְּב ַפ ְר ֶה ְסיָ ה ְל ִא ׁ‬
‫ֶאנְ קֹם ָּב ֶכם‪ ,‬וּ ְב ֶצ ֶדק! (‪.)8‬‬
‫‪ .5‬מלבי"ם‪.‬‬
‫‪ .3‬שם ב‪ .4 .‬שם‪.‬‬
‫‪ .2‬שם‪.‬‬
‫‪ .1‬שופטים טו א‪.‬‬
‫‪ .7‬עיין רמב"ם‪ ,‬הלכות מלכים ג‪ -‬ד‪ .8 .‬מלבי"ם‪ .‬מצודות דוד‪.‬‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬
‫‪ .6‬שם ג‪.‬‬
‫באהבה ובאמונה‬
‫‪7‬‬
‫ירושלים‬
‫המוסר הישראלי הוא לא רק מוסר אינדיווידואלי‪ ,‬ולא גם רק משפחתי ולאומי‪,‬‬
‫ולא גם רק אנושי כללי‪ ,‬אף על פי שהכול כלול בו‪ ,‬אבל בעיקרו הוא א‪-‬לוהי‪,‬‬
‫תורת ד' בורא עולם‪ ,‬תורה שהיא המשכה של היצירה‪ ,‬לא פחות מזה‪.‬‬
‫גדולת הכרה זו היא מורשת ישראל מעולם‪ ,‬והיא גאוותם ועוזם עדי עד‪.‬‬
‫(אורות ישראל קע)‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫אישור מס' ‪2061‬‬
‫לקראת סוף שנת השמיטה‬
‫לכאורה‪ ,‬כל עניין השמיטה הוא ביטוי של‬
‫חולשה‪ ,‬רפיון ובטלנות‪ .‬במשך שנה תמימה‪,‬‬
‫עם שלם מפסיק לעבד את אדמתו‪ .‬אתמהה?!‬
‫יותר מכך‪ ,‬נראה כאילו זו סתירה מפורשת לדרכה‬
‫הכללית של התורה‪ ,‬שהרי "אדם לעמל יולד"‪ ,‬התורה‬
‫מלאה בכל כך הרבה הדרכות נגד ובגנות הבטלה‬
‫ובמעלת העיסוק ביישובו של עולם‪ .‬ובייחוד הדברים‬
‫אמורים כלפי עבודה חקלאית שהיא ערך בפני עצמו‬
‫(ר"י ב"ר סימון פתח‪' :‬אחרי ה' אלקיכם תלכו' ‪ -‬וכי‬
‫אפשר לו לבשר ודם להלוך אחר הקב"ה‪ ,‬אותו‬
‫שכתוב בו 'בים דרכך‪ '...‬ואתה אומר 'אחרי ה' תלכו'?‬
‫'ובו תדבקון' ‪ -‬וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים‬
‫ולהידבק בשכינה‪ ,‬אותו שכתוב בו 'כי ה' אלקיך אש‬
‫אוכלה'‪ - ...‬אלא מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק‬
‫הקב"ה אלא במטע תחילה‪ ,‬הה"ד‪' :‬ויטע ה' אלהים גן‬
‫בעדן מקדם'; אף אתם‪ ,‬כשתכנסו לארץ לא תתעסקו‬
‫אלא במטע תחילה‪ ,‬הה"ד‪' :‬כי תבואו אל הארץ‬
‫ונטעתם'‪ - ",‬ויקרא רבה כה) ובייחוד בארץ ישראל‬
‫(עיין "חתם‪-‬סופר" חידושים סוכה לו‪" :‬העבודה בקרקע‬
‫גופא מצוה‪ ,‬משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא את‬
‫פירותיה הקדושים")‪".‬ואספת דגנך"‪ ,‬וכן בנטיעה עצמה‬
‫מקרבים את ביאת המשיח‪ .‬ממה נפשך‪ ,‬אם הסדר הנוהג‬
‫שש שנים הוא טוב ‪ -‬המשך בו‪ ,‬ואם אינו כזה‪ ,‬הפסיקהו‬
‫לצמיתות?! זו השאלה הראשית‪.‬‬
‫על מנת ליישב קושיות אלו‪ ,‬עלינו לעיין ראשית כל‬
‫במהותה של ההפסקה‪ .‬מהו פשר המושג "הפסקה"?‬
‫נעיין ברש"י (ויקרא א‪ ,‬א)‪" :‬ומה היו הפסקות משמשות?‬
‫ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין עניין‬
‫לעניין‪ ,‬קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הפסקה אין פירושה לחדול לגמרי‪ ,‬אלא נתינת רווח‬
‫בין דבר לדבר‪ .‬משה רבנו מפסיק מדי פעם בלימוד‬
‫התורה בסיני‪ ,‬הפסקה קטנה ‪ -‬פרשה סתומה‪,‬‬
‫הפסקה ארוכה ‪ -‬פרשה פתוחה‪ ,‬משום שעל מנת‬
‫לעכל רוחנית את הדברים יש להתבונן בהם‪ .‬ומכאן‬
‫קל וחומר לנו‪ ,‬אם הקב"ה מלמד את משה רבנו ע"ה‪,‬‬
‫ובכל זאת עושה הפסקה‪ ,‬על אחת כמה וכמה שאנו‬
‫נעשה בלימודנו‪.‬‬
‫כתב מרן הרב באורות התורה (ז ג)‪" :‬יש שהזמנים‬
‫שמתבטלים מהתורה הם פועלים להאיר את העיניים‬
‫להכיר את תוכן קדושת התורה ועומק החיים שהיא‬
‫משפיעה על לומדיה"‪ .‬כלומר‪ ,‬לפעמים ביטול תורה‬
‫(אי יכולת ללמוד) מלמדת את האדם את ערכו הנעלה‬
‫של מה שהוא לומד‪ .‬כלומר‪ ,‬ההפסקה לא מחריבה את‬
‫הדבר‪ ,‬אלא בונה אותו‪ .‬ניקח דוגמא מעולם המצוות‪:‬‬
‫עניין טהרת המשפחה וימי הריחוק מחזקים את‬
‫הקשר בין האישה לבעלה (ע"י מניעת מצב של "לבו‬
‫גס בה") ‪.‬ולעיתים אף בין חברים זה כך‪ ,‬ולכן ישנה‬
‫הלכה‪ ,‬כי "הרואה את חברו לאחר שלושים יום מברך‬
‫שהחיינו"‪ ,‬על השמחה שרואה אותו מחדש (להרחבה‬
‫עיין בסידור עולת ראיה על ברכה זו)‪.‬‬
‫‪ 8‬באהבה ובאמונה‬
‫‪JERUSALEM‬‬
‫אם כן‪ ,‬אחד מתנאי האהבה הוא ההפסקות‪,‬‬
‫ההפסקה מחדשת את הדבר שתחושתו הוקהתה‬
‫במקצת‪.‬‬
‫מרן הרב בהקדמתו "לשבת הארץ" כותב‪" :‬את‬
‫אותה הפעולה‪ ,‬שהשבת פועלת על כל יחיד‪ ,‬פועלת‬
‫היא השמיטה על האומה בכללה"‪ .‬על מנת להבין את‬
‫פעולתה של השמיטה יש להתבונן ראשית כל‪ ,‬בשבת‪.‬‬
‫חיי החול ע"י המהומה שלהם‪ ,‬מסתירים את‬
‫הסגולה והקדושה של הנשמה האלוקית‪ ,‬ולכן צריכה‬
‫לבוא הפסקה על מנת שנוכל להרגיש את עוצמת‬
‫הנשמה‪ .‬רוגז ועצבות נגרמים כתוצאה מכך שאדם‬
‫מרגיש מיותר בעולם והוא מתוסכל כתוצאה מכך‪.‬‬
‫אותה פעולה שהשבת פועלת על היחיד ‪ -‬פועלת‬
‫השמיטה על האומה‪ ,‬והיובל על דורי דורות‪( .‬ועיין‬
‫במאמרו של הגרש"י זוין זצ"ל‪ ,‬סיני נז' תשכ"ה‪ ,‬וכה‬
‫דבריו‪" :‬עיקר ההבדל בין שבת לשביעית שקבע הרב‪,‬‬
‫ששבת היא להיחיד ושביעית להאומה‪ ,‬לכאורה לא‬
‫מצינו לו מקור‪ .‬ובנו של מרן‪ ,‬הרב צבי יהודה הכהן‬
‫קוק‪ ,‬שליט"א (זצ"ל) אמר לי מקור זה‪ :‬בזוהר יתרו (פח‪,‬‬
‫ב) כתוב‪" :‬בשבתא יהבין ליה לבר נש נשמתה אחרא‪,‬‬
‫נשמתה עילאה"‪ ,‬ובזוהר בהר (קז‪-‬קח)‪ :‬האי קרא בכנסת‬
‫ישראל אוקימנא‪ ...‬הדא הוא דכתיב‪ :‬כי תבוא לארץ וגו'‬
‫ושבתה הארץ"‪ .‬ובכן‪ :‬בשבת ‪ -‬בר נש‪ ,‬ובשמיטה ‪ -‬כנסת‬
‫ישראל‪)".‬‬
‫האומה צריכה את השמיטה במובן החברתי הלאומי‪.‬‬
‫וזאת‪ ,‬משום שישנה סתירה בין השאיפות החברתיות‬
‫של האומה לבין קיומן בפועל‪ .‬אנו שואפים ל"ואהבת‬
‫לרעך כמוך" ואילו בפועל אנו עסוקים ברכושנות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הרי צריך גם רכוש פרטי‪ ,‬אם כן‪ ,‬מה עלינו‬
‫לעשות?! תסביך זה הורס את עולמנו המוסרי ומתוך‬
‫כך מרחיק את האור האלוקי מאיתנו‪ .‬יוצא‪ ,‬שהמצב‬
‫האידיאלי של אהבה וחיבה מתפוגג בגלל ההקפדה‬
‫על הרכוש הפרטי וניסיון ההתעשרות של הפרט‪ .‬ועל‬
‫כן‪ ,‬פעם בשש שנים מפסיקים באופן זמני חלק מרכזי‬
‫מחיי הכלכלה ‪ -‬שהיא החקלאות ‪ -‬אולם לא במסחר‪,‬‬
‫וזאת משום שהחקלאות היא העיקר בהיותה עוסקת‬
‫במזון ‪ -‬שהוא אמצעי הקיום המיידי‪ .‬הקללה הרובצת‬
‫על החקלאות "קוץ ודרדר תצמיח"‪ ,‬אין פירושה קללה‬
‫על עצם החקלאות‪ ,‬כפי שטוענת הנצרות‪ ,‬שהרי גם בגן‬
‫עדן עסק אדם הראשון בחקלאות "לעובדה ולשמרה"‪.‬‬
‫אלא האשמה באדם שקלקל בחטאו‪ .‬לעתיד לבוא‬
‫תיעלם הקללה שבחקלאות‪ ,‬גם כתוצאה מהתפתחות‬
‫המדע‪ ,‬אבל בעיקר ע"י עילוי האדם‪ .‬המסחר לעומת‬
‫זאת הוא לוואי‪ .‬עניינו בעיקר לנייד דברים ולווסת‬
‫כמויות של אספקה‪ .‬המצב בימינו לעומת זאת הוא‬
‫שאנשים חושבים שעיקר עניינו של המסחר הוא לצבור‬
‫כסף‪ ,‬דבר שמשפיע גם על הייצור‪ .‬למשל‪ ,‬מדוע לייצר‬
‫ניאונים עמידים‪ ,‬בוא נייצר ניאון שמתקלקל מהר‪ ,‬וכך‬
‫נרוויח עוד כסף כתוצאה מההחלפות‪ ,‬וכן במחשבים‬
‫למשל ‪ -‬חלקים‪ ,‬ותוכנות‪ ,‬עוד גרסה ועוד מהדורה‪,‬‬
‫משכנעים לקנות מוצרים שאין בהם צורך‪ .‬ודאי יש‬
‫להתנער ממצב זה!‬
‫מפירות שביעית גם לא עושים תרופות‪ ,‬משום‬
‫שמחלה אינה דבר אידיאלי‪ ,‬והיא נגרמת כתוצאה‬
‫מאורח חיים לא תקין‪ ,‬וממילא אם ייפסק אורח חיים‬
‫זה‪ ,‬המחלות יחלפו‪.‬‬
‫בעבודה רציפה יש קושי פיזי וקושי פסיכולוגי‪,‬‬
‫אדם עבד קשה ופתאום צומח מלפפון רקוב ‪ -‬יש בכך‬
‫עגמת נפש וצער רב ‪ ,‬ועל כן יש ערך לפעמים‪ ,‬על מנת‬
‫להבריא את הנפש‪ ,‬לחדול מעיבוד האדמה‪.‬‬
‫השמיטה בזמננו היא מדרבנן‪ .‬יש בה גם טעימה‬
‫מן "לעתיד לבוא" ולעניין זה אף יש השלכה מעשית‪.‬‬
‫בשנת השמיטה‪ ,‬בעת עריכת "תיקון חצות" אין אומרים‬
‫את "תיקון רחל" ‪ -‬העצוב‪ ,‬אלא רק את "תיקון לאה"‬
‫ השמח‪ .‬כלומר‪ ,‬יש סגולה פנימית בשנה זו‪ ,‬משום‬‫שהשמיטה מתחילה מלמעלה‪ ,‬ואנו‪ ,‬מלמטה ‪ -‬רק‬
‫מגלים אותה‪ .‬מדרגה זו אינה שייכת עדיין בפועל אלינו‪,‬‬
‫אולם‪ ,‬אנו מסמנים מטרות וקובעים יעדים שאליהם‬
‫נגיע בעתיד בעזרת ה'‪.‬‬
‫בס“ ד‬
‫"חנוך לשון התחלה"‬
‫(רש"י דברים כ' ה')‬
‫אולפנת תהילה מזמינה את הציבור הרחב‪,‬‬
‫הורים‪ ,‬אנשי חינוך‪ ,‬ובנות‪,‬‬
‫לערב שיעסוק בחינוך‬
‫בתוכנית‪:‬‬
‫‪ 54:71‬התכנסות וכיבוד קל‪.‬‬
‫‪ 51:51‬הרב שלמה אבינר‪'-‬החינוך הטהור"‬
‫קביעת מזוזה ושיעור‪( .‬גברים ונשים)‬
‫שיוביץ ושות'‬
‫המחלקה הכלכלית‬
‫גיוס אשראים בנקאיים לעסקים וחברות‬
‫חילוץ מכונסי נכסים‬
‫להסברים ופרטים נוספים ניתן לפנות‪:‬‬
‫‪WWW.SHAYOVITZ.CO.IL 058-6800000‬‬
‫‪ 53:91‬הרבנית עידית איצקוביץ‪.‬‬
‫"הקשר בין לחנוך ולחנך"‬
‫(נשים)‬
‫‪ 01:11‬המנהלת גב' ציפורת לין‬
‫‪ 01:91‬הרקדה‪.‬‬
‫הערב יתקיים בע"ה ביום רביעי י"ח אלול‪,‬‬
‫במבנה החדש באולפנת תהילה רח' יפו ‪011‬‬
‫קומה ‪0‬‬
‫לפרטים‪10-1941750 :‬‬
‫נשמח לראותכם!‬
‫כל התורם למכון מאיר מרבה אהבה ואמונה ‪02-6461313‬‬