אבות דרבי נתן - upload.wikimedia.

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫מ‬
‫ע״י חיים תשם״ט‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ת‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫בשתי‬
‫נוסחאות‬
‫א( הנוסחא המפורסמת בתיקון והגהה ע״פ הדוגמאות וכתבי יד שונים‪.‬‬
‫ב( נוסחא אחרת עתיקה בכתב יד והוזכרה בקצת ספרים ולא נדפסה עדיין‪.‬‬
‫עם הערות עליהן בענין חילוף הגירסאות והדוגמאות בשני התלמודים והמדרשים‬
‫ואיזה באורים בדרך קצרה‪.‬‬
‫ועש‬
‫מבוא‬
‫מדבר בהשתלשלות המסכת הזאת וטיבה ושתי נוסחאותיה וטיב המי הנמצאים ממנה‬
‫ומפרשיה‪.‬‬
‫!‪.‬‬
‫ונלוו לזה ארבע הוספות‬
‫מכי‪$‬ןת לקוטי נוסחאות מכ״י שונים והשמטות ותיקונים כאשר יבואר בפנים‪.‬‬
‫ושלשה מפתחות‬
‫מפתח לפסוקי תני׳ך ומפתח לפרקי אבות ומפתח השמות‪.‬‬
‫מאת‬
‫ש נ י א ו ר‬
‫זלמן‬
‫שעבטער‪.‬‬
‫ו ו י נ א‪ ,‬תרמ״ז‬
‫לס״ק‪.‬‬
‫בהוצאות הטוציא לאור‬
‫‪Im CommissioDS-Verlage von D. N u t t i n London. Ch. D . L i p p e i n W i e n‬‬
‫‪und D. K a u f f m a n n i n Frankfurt a M .‬‬
‫נדפס בדפוס מרדכי ק נ ^ פ פ ל מ א כ ע ד והמנהל אברהס דארעס! וויען‪ ,‬לע‪$‬פ‪$‬לדשטאד‪$ ,‬בערע־ד‪$‬נוישמראס*‪1‬ע ‪.63‬‬
‫תודה‬
‫מנחת‬
‫לכבוד האברך המשכיל‬
‫כמהור״ר‬
‫קלויד נ א ל ד ^ מ י ד מ א נ ט ע ‪ £‬י א ר ע‬
‫בן ל כ ב ו ד המנוח‬
‫י נ ת נ א ל יל ימית ח נ ה ע מ מ א מאגטעפיארע‪.‬‬
‫מאת‬
‫המוציא לאור‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫הקדמה‬
‫אמר‬
‫שניאור זלמן‬
‫בן ל כ ב ו ד אאמו״ר כ ט ו ה ד ר‬
‫יצחק שו״ב‬
‫בק״ק‬
‫פז^קשאן‬
‫במדינת‬
‫דומאניא‪.‬‬
‫ה מ ס כ ת ה ז א ת א ש ר א נ כ י מ נ י ש בזה ל פ נ י חכמי י ש י א ל ערוכה ב ש ת י נוסחאות ע ם הערות ו ה ס פ ו ת ו מ פ ת ח ו ת‬
‫היא פרי ע מ ל י א ש ר עבדתי בה איזה ש נ י ם ‪ .‬ונתעוררתי א ל ה מ ל א כ ה ה ז א ת ע ל י ד ש י ח ת ת״ח ע ם הרב‬
‫ישראל לוי‬
‫כמוהר׳ר‬
‫נ ד ו ר״מ בק״ק ברעסלויא‪ .‬ובהיותו עוד בקיק בערלין נדברנו יחד‬
‫ע ל טיב ה מ ס כ ת‬
‫אדרינ וחשיבותה א ש ר צסונות בתוכה כמה מרגליות יקרות מ ת ו ר ת ה ת נ א י ם א ב ל א ד ם אין בארץ‬
‫לעביר‪.‬‬
‫ולשמרה‪ .‬ואנכי מאז מחריש ו מ ש ת א ה לגורל ה מ ס כ ת ה ז א ת א ש ר כן הרבו ל ה ד פ י ס א ו ת ה כן פרצו שיבושיו־‪,‬‬
‫ו א ש ר כן רבו מ פ ר ש י ה כן רבו סתימותיה‪ .‬ו ע ל ידי שיחה ז א ת ג ד ל ה ד ת ש ו ק ה בלבי ל נ ס ו ת א ת כחי ב ד ב ר‬
‫הזה אולי יצלח לי להסיץ אור ע ל ת ע ל ו מ ו ת‬
‫ואחל‬
‫אותה‬
‫ללמוד‬
‫בעיון ע ם‬
‫כל‬
‫המפרשים‬
‫דברי ה מ ס כ ת‬
‫ש ב א ו לידי‪.‬‬
‫ה ז א ת ולהבינה ל כ ל קורא בה‪.‬‬
‫ואקום‬
‫והי היה ע מ ד כי כ א ש ר ש מ ע ו חכמי‬
‫י ש ר א ל החרדים עוד ל ת ו ר ת חז״ל הקדמוגים העירו אותי ע ל כמה כיי מ ה מ ס כ ת ה ז א ת וגם ה ש ת ד ל ו ל ה ע ת י ק ם‬
‫מסרו בידי כ ת ב י יד מ כ ת י אוצרות ספריהם א ש ר עור א ד ב ר עליהם‪ .‬ועוד הוסיף ה׳ ל ה פ ל י א‬
‫למעני וקצתם‬
‫חסדו עמדי כי ש ל ח ל פ נ י א ת ת ל מ י ד י ה מ ו פ ל א העוסק ג״כ ב ת ו ר ת ה׳ ה״ה כ ש י ת כ מ ו ה ד ר‬
‫מאנטעסיארע‬
‫נדו‬
‫‪ -‬א ש ר ל ש מ ו ה ק ד ש ת י א ת החבור הזה‬
‫המהוללה‪ .‬לארץ א ש ר עיני כ ל חכמי י ש ר א ל‬
‫ב א ק ס פ א ר ד זבלאנדאן עם‬
‫‪I T‬‬
‫‪r‬‬
‫עתיקים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כ ל פירושיה‬
‫צפות אליה‬
‫יוסף קלויד‬
‫‪ -‬ויביאני א ל ארצו היא א ר ץ ב ד ט א נ י א‬
‫ש ש ם תורה מ ו נ ח ת באוצרות הספרים א ש ר‬
‫ב כ ל פרטיה ל כ ל סעיפיה וענםיה גם בכיי ונם בספרי‬
‫הדפוס‬
‫‪L‬‬
‫‪IT‬‬
‫ו כ ל יקר ר א ת ה עיני ש ם ‪ .‬כמה פירושים‬
‫ע ל א ב ו ת ב כ י וכן כ מ ה קובצי הגדות ומדרשים א ש ר‬
‫מכולם נעזרתי ל ת כ ל י ת ה מ ל א כ ה א ש ד ל פ נ י ‪.‬‬
‫אחרי הודעתי ז א ת בקוצר מלים הנני פ ה עור ל ד ב ר ע ל כמה פרטים שונים הנונעים לקורות ה מ ס כ ת‬
‫ה ז א ת ב כ ל ל ולאופן מ ל א כ ת י בההוצאה ב ש ת י ה נ ו ס ח א ו ת ב פ ר ט ‪ .‬ולמען העביר ל פ נ י הקורא דבר דבור ע ל‬
‫אופניו יחדתי ל כ ל פ ר ט ופרט פרק ב פ נ י עצמו‪ .‬ואלו ה ם ‪:‬‬
‫פרק‬
‫א ב א ס י פ ת ה ד ע ו ת ה ש ע ו ת אודות הזמן א ש ר בה נ ת ח ב ר ה מ ס כ ת ז א ת ומי היה מחברה‪.‬‬
‫פרק‬
‫ב מן הכנוים השונים א ש ר כנוה הראשונים זיל בהעתיקם דבריהם ו א נ ב יבואר ג״כ מי הם‬
‫המחברים א ש ר ה ש ת מ ש ו ב נ ו ס ח א א׳ ומי ה ס ‪ .‬א ש ר ה ש ת מ ש ו ב נ ו ס ח א בי‪.‬‬
‫פרק‬
‫ג מדבר ביחס האדרינ ב ש ת י ה נ ו ס ח א ו ת לפרקי א ב ו ת ב ה מ ש נ ה ‪.‬‬
‫פרק‬
‫ד מדבר בטיב דברי פירוש א ב ו ת המיוחס לרש׳י ז״ל בס״א מיה ש מ ב י א ש ם ש ת י נ ו ס ח א ו ת‬
‫מ א ד ר ׳ נ נ ו ס ח ת א״י ונוסחת צ ר פ ת א ם י ש ל ס מ ו ך ע ל דברים א ל ו או ל א ‪.‬‬
‫פרק‬
‫ה ה ש ע ר ה בטיב ש ת י הנוסחאות ש ל ה א ד ד נ וביחסן זו לזו ומעלתן‪.‬‬
‫פרק‬
‫ו ה ש ע ר ה בערך האדרינ לפרקי א ב ו ת ב ה מ ש נ ה ו מ ע ל ת ן ‪.‬‬
‫פרק‬
‫י ה ש ע ר ה בקביעות הזמן שבו נ ת ח ב ר האדרינ‪.‬‬
‫פרק‬
‫ח מדבר ב ת כ ו נ ת הכ״י והמפרשים ש ה ש ת מ ש ת י בהם ב ע ד נ ו ס ח א א' ודרכי בהנהותי והערותי‪.‬‬
‫סרק‬
‫ט מ ד ב ר ב ת כ ו נ ת הכ׳י ש ל נוסחא בי‪.‬‬
‫פרק‬
‫י ענין ההוספות ל ש ת י הנוסחאות וטיב הכ׳י ש ר ג א ת י ש ם ‪.‬‬
‫וזה החלי בעזרת ה׳ צורי וגואלי‪.‬‬
‫‪VI‬‬
‫מ ב ו א‬
‫פ ר ק ראשון‬
‫בקיבוץ הריעות ה ש ו נ ו ת אודות הזמן א ש ר בו נ ת ח ב ר ה ה מ ס כ ת ה ז א ת ומי היה מחברה‪.‬‬
‫הראש והראשון א ש ר נתעורר ע ל טיב ה מ ס כ ת ה ז א ת והקושי ש י ש ביחסה לר׳ נ ת ן הוא ר׳ יעקב‬
‫בר ש מ ש ו ן ח ד מחכמי צ י פ ת )ד׳ א ל פ י ם ת ת פ ״ ח ( שנתקיים פירושו ע ל א ב ו ת א צ ל נ ו בכ״י נע׳ לקמן ס י ב ( ‪.‬‬
‫וזיל בסירושו ל מ ש נ ת מ ש ה ק ב ל ‪ .‬ובכריתא כ ך שנינו מ ש ה ק ב ל תודה מסיני ש נ א מ ר ויתנם ה׳ אלי וכוי‬
‫ובריתא זו קורין א ו ת ה א ב ו ת דר״נ ו ל א י ד ע ת י ע ל מה‪ .‬א ס מפני שהוזכר ב ת ח י ל ת ה הרי ר׳ יוסי הגלילי הוזכר‬
‫ראשון שיני ל ו ר׳ עקיבא ש ל י ש י ל ו ר׳ נ ת ן ‪ .‬וייל ש כ ך מסורת בידם שר׳ נ ת ן סדרה כמו שסדרו ר׳ חייא‬
‫ור׳ א ו ש ע י א ובר ק ס ר א ו ש מ ו א ל ולוי והרי היא מ ש נ ת ר׳ נ ת ן האמורה ב מ ד ר ש ק ה ל ת ומדרש איכה‬
‫ר ב ת י עכיל א(‪ :‬והנה ל א מ צ א ת י זה ו ל א כעין זה ב ס ס י ק ת א רבתי א כ ל מצאתי כעין זה‬
‫דפסיקתא‬
‫ב ס ת י ח ת א ד א י כ ה ר ב ת י סכ״נ‪ .‬וברמזו ע ל מ ד ר ש ק ה ל ת אין ס פ ק שכיון ל ה ס י ס ק א הידועה ב ה מ ד ר ש ה ז ה‬
‫בפיה ע ל םסוק ח׳ ויתרון ארץ ב כ ל היא‪ .‬וכבר האריכו בביאורה כ מ ע ט כ ל גדולי חכמי זמנינו ואין מן הצורך לחזור‬
‫עליהם‪ .‬ויספיק לענינינו פ ה ש כ ב ר הרגיש ח ד מן קמאי דקמאי בזרות יחוס מס׳ ז א ת לר״נ ו ש נ ש ת כ כ ה ד ע ת ו ע י פ‬
‫המסורת ש ב י ד ם ‪ .‬ו ע ל מסורת זו נסמכו כסי הנראה כ ל חכמי י ש ר א ל הראשונים כמו הרשכ״ץ דוראן ב ה ק ד מ ת ו‬
‫לםירושו מגן א ב ו ת ע ל מ ס כ ת א ב ו ת ‪ .‬ש כ ת ב ש ם ‪ .‬ו ל א נ מ צ א ל ז א ת ה מ ס כ ת גמרא ל א ב ב ל י ת ו ל א ירושלמית וכו׳‬
‫וכן ל א נ מ צ א ת ל ה ברייתא ו ל א ת ו ס פ ת א כי א ס אדר״נ כי רבינו הקדוש שחיבר ה מ ש ג ה ור׳ גתן היו סוף‬
‫ה ת נ א י ם כמו שנזכר בפרק השוכר א ת הפועמים והיו דברי רבינו הקדוש יותר קצרים מדברי ר׳ נ ת ן ע ל‬
‫כן נזכרו ב מ ש נ ה ליופי סידורם ולצחות ל ש ו נ ם עכיל‪ .‬הרי ל נ ו שסובר שר׳ נ ת ן חבר א ת ה מ ס כ ת ה ז א ת‬
‫ש א נ ו עסוקיןבה‪ .‬וכן נ ר א י ת ד ע ת המאירי ש כ ת ב בהקדמתו ל א ב ו ת ‪ .‬ו ל א ב א ה ט מ ס כ ת א ז א ת נ מ ר א ל א בחיבור‬
‫רבינא ורב א ש י ב ת ל מ ו ד בבלי ו ל א בחיבור ר׳ יוחנן ב ת ל מ ו ד ירושלמי ו ל א בחיבור ר׳ חייא וו• ה ו ש ע י א ובר‬
‫ק פ ר א וברייתא)אולי צ ׳ ל ב ב ר י י ת א ( ו ת ו ס פ ת א א ל א ש ב א ה עליה ברייתא גדולה קראוה א ב ו ת דר׳ נ ת ן ע כ ׳ ל ‪.‬‬
‫וכן כ ת ב היוחסין בזכרון ש ם ר׳ נ ת ן ו ע ש ה ספרים הרבה כמו מ ש נ י ו ת ואבות דר׳ נ ת ן והאריך בהם ‪ .‬ואחריהם‬
‫החזיקו גם האחרונים כמו הרב מוהר״ד גנז ש כ ת ב ר׳ נ ת ן הבבלי חבר א ב ו ת דר׳ נ ת ן ג( והרב מוהר״ר‬
‫יחיאל היילסרין ש כ ת ב ו ע ש ה ספרים הרבה כמו מ ש נ י ו ת ואדר״נ י(‪ .‬וזאת היא ג״כ ד ע ת כ מ ה מחברים אחרים‬
‫מהאחרונים כמו מ פ ר ש י האדר׳נ א ש ר א ת נ ו וזולתם רבים א ש ר אין מהצורך‪.‬לחזור ע ל דבריהם אחרי ש ל א‬
‫יצאו לדון ב ש ו ם ד ב ר ח ד ש ‪ .‬והחזיקו במסורת הזאת כמו ב ש א ר מסורות מתוארי ויחוסי הספרים כ ד ב ר פ ש ו ט‬
‫ש א י נ ו ס ו ב ל ו נ ם אינו צריך בדיקה‪.‬‬
‫ב (‬
‫ואמנם הראשון ש ל א נ ס מ ך ע ל המסורת ה ז א ת ובדק אחריה הוא מרנא ורבנא כטהור״ר יום טוב‬
‫ליפמאן צונץ זכרונו לחיי העולם הבא בספרו ע ל ה ד ר ש ו ת ע א ט ט ע ס ד י ע נ ס ט ל י כ ע ‪6‬ארטראנע(‪.‬‬
‫ואחרי א ש ר האריך ש ם ב כ מ ה הערות נ פ ל א ו ת ט ו ש כ ל ו ת ו מ ש כ י ל ו ת ומפקחות א ת ל ב הקורא להתבונן בטיב‬
‫ה מ ס כ ת ה ז א ת מ ח ת ה ואיכותה יחוסה ל ה מ ש ג ה א ב ו ת והספיקות ה נ ו פ ל ו ת ביחסה ל ה ת נ א ר׳ נ ת ן ה ע ל ה ב צ ד‬
‫קיט מספרו הנ״ל ש ג ם ר׳ נ ת ן יסד קובץ א ש ר א ס ף בו פ ת ג מ י ם שונים מ ה ת נ א י ם שקדמווע וכי ה מ ס כ ת א ב ו ת‬
‫דר׳ נ ת ן היא מורכבת מ ש ל ש ה חבורים‪ .‬ו ה ס ‪ :‬א ( לקוטים מהברייתא א ב ו ת שחוברה ע״י ד נ ת ן ‪ .‬ב > ל ק ו ט י ם‬
‫מ א ת המ״ט מ ד ו ת דר׳ נ ת ן ‪ o .‬לקוטים שונים וג־כ הוספות מזמן מאוחר‪ .‬ו ש ה מ ל ק ט ש ל א ל ה ה ה ו ס פ ו ת‬
‫המאוחרות א ש ר אותו נ ח ש ו ב ל מ ס ד ר כ ל ה מ ס כ ת חי א ח ר זמן כ ע ל י ה ת ל מ ו ד ‪ .‬וסיים ומהלקוטים המחוברים‬
‫ע י פ הטיט מדות הוא נ״כ ר א ש פ ר ק כיח המובא ב ש ם ר׳ נ ת ן והוא רק קיצור מ א ת ד ב ד י ת א ה ז א ת ש מ נ ד ו ת‬
‫בה כ מ ה עשיריות יאשר הובאה במקום א ח ר ב ש ם ד נ ת ן ) ע ׳ נ ו ־ א ם כ י ח ו ב ה ע ר ו ת א ו ת ו י ש ם ( ‪ .‬זה הוא ת ו כ ן‬
‫דברי הרב זיל כ פ נ ה ז א ת ‪.‬‬
‫א( ע׳׳ע בספר מנחה חדשה לה״ר מיכל מרפטשיק פירוש על פרקי אבות מלוקט ממפרשים קדמונים ברובו שכתב‬
‫שס כעין זה בשם ספר ישן נושן ומסיים שם ו;ו משנת ר׳ נתן האמורה במסכת קהלת ובמדרש איכה ו ב פ ס י ק ת א‬
‫ר ב ת י עיכ ובל״ס היה פירוש זה לפניו‪ .‬ועיע ברשימת הרמשיש עמוד‪ 2032‬בדבריו שם על האדר״נ‪ .‬ובמחזור וימרי כ״י‬
‫)ברימיש מוזעאום קובץ ‪ (27201‬אשר גם בו נמצא הפירוש הזה הנוסתא וייל שר״נ סדרה וכך מסורת בידם כמו משנת‬
‫ד׳ חייא ור׳ הושעיא ומשנת בר קפרא בפ״ב דעיז ודשמואל ולוי‪ .‬וכן תני לוי במתניתץ בפ׳ק דיבמות וזו היא משנת ד׳ נתן‬
‫האמורה במדרש קהלת ומדרש פסיקתא רבתי‪ :‬ב( יוחסין השלם דפוס ל^נדאן צד מ״ז ן ג( דפוס פראנקפודט דף ל׳ ע״א‪:‬‬
‫ד( סדר הדורות דפוס וואדשא חיב צד ‪.290‬‬
‫‪1VI‬‬
‫א‬
‫מבוא פרק‬
‫והנה י ש להעיר ע ל דבריו ש ם בכמה פרטים נקלים א( א מ נ ם מה ש י ש להעיר ב כ ל ל היא כי ה ש ע ר ת ו‬
‫ב ד ב ר המיט מ ד ו ת כבר נ ת ב ט ל ה אחרי ש מ ש נ ת מ״ט מ ד ו ת כבר היא בידינו וידענו שאין ל ה דבר ע ם מאמרים‬
‫מוסריים ו כ ל ע ס ק ה היא ל א ב מ ד ו ת הנרדפים ל ד ע ו ת רק במדות מ מ ש עניניס הנדסים ב(‪ .‬וממילא טובן‬
‫ש נ פ דברי הרב מ ה ר ש י ל ר א פ א פ א ר ט ג( ודברי הרב מדר׳׳ז פ ר א נ ק ל ד( אין ל ה ם ע ל מה שיםמוכו עוד כסי ש ה ם‬
‫נוגעים ל ה ש ע ר ה ז א ת ‪ .‬א ב ל עלינו ל ש נ ו ת עוד פ ה דברי מהרש״ל ר א פ א פ א ר ט במקום אחר ו ד ל ו ה נ פ ל א‬
‫כי באדר״נ ש י ש ג״כ סדר ה ק ב ל ה ש ל הנשיאים הראשונים ל פ נ י ה ל ל הוא מסיים ב ה ל ל ושמאי ואחריהם‬
‫ת ל מ י ד ם ריב״ז ותלמידיו ותלמידי תלמידיו ת ח ת א ש ר ב מ ס כ ת א ב ו ת ש ב מ ש נ י ו ת הוא מסדר מ ה ל ל ואילך‬
‫א ת המאמרים מזרעו וזרע זרעו ע ד ר׳ ה ל ל האחרון ואח״כ )פ״ב ט״ח( חוזר לריב״ז ת ל מ י ד ה ל ל הזקן ומבואר‬
‫כי תלמידי ר׳ נ ת ן שהיה בימי רשב״נ ורבי בנו ל א סדרו עוד המאמרים מזרע ה ל ל ואילך ורבינו ה ק ד ו ש‬
‫מובא ש ם פ ע ם אחת)רפי״ח( ונקרא ר׳ יהודה ה נ ש י א ל א רבי שהיה מונה ש ב ח ן ש ל חכמים הקודמים לו‪ .‬ו מ ס כ ת‬
‫א ב ו ת ש ב מ ש נ י ו ת הוא כמו קיצור מ א ב ו ת ד ר נ ת ן רק יותר בלשון מ ש נ ה הצחה ונם ע ם ה ו ס פ ת המאמרים‬
‫מהנשיאים ש ל זרע ה ל ל ועוד מאיזה ת נ א י ם קודמים עכ״ל ה(‪ .‬והנה אעפ״י שדברים א ל ה אינם ברורים כ כ ל‬
‫הצורך מ כ ל מקום יוצא מהם ש ד ע ת הרב הוא כי עיקר האדר״נ הוא מזמן קדום ל ה מ ש נ ה ‪ .‬ומי שהרחיב בזה‬
‫הדיבור יותר הוא הרב מהר״ ץ חיות בספרו אמרי בינה ש ר ת סי׳י״ג ש א ח ר י שהאריך מ א ד בעגין יחס ה מ ס כ ת‬
‫ה ז א ת ל ה מ ש נ ה והשיג בכמה דברים ע ל מהריט״ל צ ו נ ץ כ ת ב סוף דבר גורל ברייתא זו דרי׳׳נ כגורל ש א ר‬
‫ססרי חזיל מ ש נ ה וספרא וספרי ו ת ו ס פ ת א כי יצאו מתוקנים כ ה ל כ ת ם מפי המחבר א ש ר מיוחסים אליו רק‬
‫לבסוף ניתוסף אליהם ענינים קצרים מדור שאחריהם כמו ב מ ש נ ה וספרא וםסרי וסדר ע ו ל ם שהובאו ש ם‬
‫איזה חכמים אחרונים כן מ ש פ ט ברייתא זו נ ת ח ב ר ה כמו ת ו ס פ ת א ל מ ש נ ה א ב ו ת א ו ל ם ל א ל מ ט ב ע מ ס כ ת‬
‫א ב ו ת ש ל רבינו ה ק ד ו ש וכו׳ כי רבי היה צעיר לימים בזמן שירד ר׳ נ ת ן מ ב ב ל ל א ר ץ י ש ר א ל וכו׳ רק ס ד ר הבריתא‬
‫ע״ד מ ט ב ע מס׳ א ב ו ת שהיתר‪ ,‬קבוע קודם ש ש ק ע ה רבי בסרר א ח ר וכו׳ ועיקר דברי הברייתא הלזו היה ערוכים‬
‫ומסודרים ל פ נ י חז׳ל ומובאה ברייתא זו ה׳ םעמים ב ת ל מ ו ד רק היה בברייתא נ ו ס ח א ו ת מ ש ו נ ו ת עכ״ל‪ .‬הרי‬
‫שהחזיק גם הוא בקדימת ה מ ס כ ת הזאת‪ .‬והרב ר׳ יחזקאל הלוי בספרו בקורת ה ת ל מ ו ד האריך ש ם ג״כ בערך‬
‫א ד ר נ ודבריו ש ם הם מעורבבים ק צ ת והיוצא מהם הוא כי מ ס כ ת א ב ו ת ב ה מ ש נ ה נסדרה ראשוגה ע״י ר׳ נ ת ן‬
‫ופ״ה חבר הוא בעצמו וע׳כ קראו א ת הפירוש ל מ ס כ ת ז א ת ב ש ם א ב ו ת דר׳ נ ת ן זהו ש ה כ נ ת י מדבריו ו ע י ש‬
‫עוד‪ .‬וקרוב לדבריו ש ל מהר'<ז חיות כ ת ב גם הרב מ ה ד י פ י ר ש ט במאמרו קורות ה ס פ ר ו ת העברית ב ב ב ל י(‪.‬‬
‫והרב מהר״א גייגער השיג במאמר א ח ד ע ל דברי הרב הזה ואחרי שהאריך ב ב ט ו ל ם ה ע ל ה ש ה מ ס כ ת ה ז א ת‬
‫— ה מ ם ב מ ת ב ת כ ו נ ת ה ל ת כ ו נ ת המדרשים המאוחרים— נ ת ח ב ר ה בזמן מאוחר ע״י חכם א ח ד מחכמי א ר ץ י ש ר א ל‬
‫ובענין יחוסה לר׳ נ ת ן כ ת ב ש ק ש ה הוא כ ע ת לדון א ם נ ת י ח ם ה בכונה ל ה ת נ א הזה או כי נקרה כי ש ם החכם‬
‫המחברה היה ג״כ ר׳ נ ת ן ז(‪ .‬וכן כ ת ב גם הרב מהרצ״ה ג ר א ט ץ נ ד ו ב נ ו ס ם ו ת לבאורו ע ל ק ה ל ת )צד ‪(154‬‬
‫ש ה א ב ו ת דרבי נ ת ן נ ת ח ב ר א ח ר ח ת י מ ת ה ת ל מ ו ד והאחרון ש ח ו ה ד ע ת ו בענין זה הוא מורי הרב מהראייה‬
‫ווייס נ ד ו בספרו דור דור ודורשיו ש כ ת ב ‪ .‬ל ח ל ק ה א ג ד ה ש ל ה ת ו ס פ ת א י ש ל ח ש ו ב ג״כ א ת ה א ג ד ו ת א ש ר‬
‫ב א ד ד נ יען שברור הדבר כי ה ת ו ס פ ת א מכוונת א ל מ ש נ ת נ ו וסדורה ל פ י ה מ ס כ ת ו ת ש ל ה מ ש נ ה עיכ י ש ל ש ע ר כ י‬
‫ה ת ו ס פ ת א ש ל א ב ו ת היא א ד ד נ ‪ .‬ו ב פ ר ט ש ת כ ו נ ת החבור הזה ו מ ש פ ט ו מ מ ש כ ת כ ו נ ת ה ת ו ס פ ת א ו מ ש פ ט ה ‪.‬‬
‫ובשמרו סדר ה מ ש נ ה ו מ ש ת ד ל ל פ ר ש ולהרחיב כ ל פ י ס ק א ו פ י ס ק א י א ב ל אין ל ה כ ח י ש כי י ש בה נ ו ס פ ו ת ו כ מ ע ט יתר‬
‫ע ל העיקר וכו׳ ואמנם ה נ ו ס פ ו ת רבו בה ו ה ת ג כ י ו ע ל העיקר ע ד ש נ מ ח ו מ ע ל י ה רושמי ת כ ו נ ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫ו ת ר א ה לעינינו כ א ח ד מן המדרשים ש ל אחרוני אחרונים וכו׳‪ .‬א ת ה ס פ ר הזה יחסו לדי נ ת ן הבבלי‪ .‬אמנני‬
‫מן הדברים המעטים א ש ר נאמרו ע ד ה נ ה ע ל אודותיו כבר נ ו כ ל ל ר א ו ת כי אינו כן‪ .‬ואיך נ ו כ ל ל י ח ס ס פ ר‬
‫כזה א ש ר בכמותו גדול יותר מ ה מ ש נ ה ש ל כ ל סדר נ ש י ם ל ד ג הבבלי א ש ר אמרו עליו מ ש מ ת ד נ א ב ד ר‬
‫ח כ מ ת ו עמו ) מ כ י ל ת א יתרו פ״ב( וכו׳ ו ע ת ה א ף ש נ נ י ח ש א ד ר ׳ נ הוא ת ו ס פ ת א ל מ ש נ ‪ , ,‬א ב ו ת ב כ ל זאר‬
‫^‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫^ךי‪.‬‬
‫י‬
‫א( גם בדבריו וגם בדברי חכמים אחרים שאזכיר עוד פה ימצאו לפעמים איזה דברים שבמלים מעצמם ע״י הנוסחאור‪.‬‬
‫הישרות שלפנינו וגם כי חסרו להם כמה כפרים המצוים כעת כיד כל ארם ועל זה ועל כיוצא בזד• )דברים התלוים במציאות(‬
‫לא אעיר רק לעתים דחוקות כי לא להתוכח כונתי‪ .‬ב( ע׳ משנת הטדות הוצאת הרמשיש וע׳״ע בדברי הרב מהר״א גייגער‬
‫בטיע שלו שנת ‪ 1847‬צד כ׳ והלאה ושנת ‪ 1864-5‬צד ‪ .247‬ג( ע׳ כדברי מהריש״ל צונץ בספרו הנ״ל צד צ״א וצ׳׳ב‬
‫ובהערה ‪ .6‬וע״ע במ״ע כרם חמד חיו צד צ״ח וצד קייז‪ .‬וע־ע בראבייה המילזגי בפ״ו מספרו‪ .‬ד( ע׳ במיע שלו שנת ‪1857‬‬
‫צד ‪ 519‬וע״ע בספרו דרכי המשנה צד ‪ .190‬ה( כרם חמד מחברת ז׳ צד קס״ו עיש‪ .‬ו( ליטעראטור‪-‬בלאטט דעס זץיענטס‬
‫שנת ‪ 1846‬צד ‪ .822‬ז( כמ׳ע שלו שנת ‪ 1847‬צד ‪ 20‬והלאה‪.‬‬
‫מבוא פרק ב‬
‫‪vm‬‬
‫צריכים א נ ח נ ו להודות כי י ש בו ענינים מזמן מאוחר מ א ד וקצת דברים א ש ר הם ה ע ת ק ו ת ממדרשים א ש ר‬
‫כבר ח ד ל ל ה ם ט ה ר ת לשון ה מ ש נ ה ו ה ת ו ס פ ת א גם ב ת ו ס פ ת א ה ז א ת יש רושמים שמחברו היה מבני א ר ץ‬
‫י ש ר א ל ומגורו ב ב ב ל כי ב כ ל מקום שיזדמן מ ל א פיהו מ ש ב ח א״י ע ־ כ א ו ;‬
‫זה הוא מה ש נ ו ד ע לי מדברי הראשונים וגם האחרונים ב פ נ ה ז א ת ‪ .‬והנה כ ל א ל ה החכמים ל א ראו‬
‫א ת האדר״נ רק בנוסחא א ח ת והוא נ ו ס ח ת הדפוס ואחרי א ש ר זכיתי אנכי ל ר א ו ת ב׳ הנוסחאות וגם עוד‬
‫כמה כיי א ש ר ל א היו ל ג ג ד עיניהם לכן ג ש א ר עוד גם ל ת ל מ י ד כמוני ל ה ת ג ד ר בדבריהם‪ .‬ו כ כ ל ל כ ל דברי‬
‫החכמים ה א ל ה הם יותר בדרך כ ל ל ל ר ג ל מ ל א כ ת ם א ש ר לפניהם‪ .‬ואנכי ל ר ג ל מ ל א כ ת י המיוחדת ל מ ס כ ת‬
‫ז א ת עלי עוד ל נ ת ח א ת הדבר ל פ ר ט י ו ‪:‬‬
‫פרק ב‬
‫א ב ל טרם נ ב א לברר דבר זה עוד עלינו ל ת ת ל פ נ י המעיין דגנוים השונים ש כ נ ו בהם המחברים א ת‬
‫ה מ ס כ ת הזאת בהעתיקם א ת דבריה ו ע ל ידי זה יעלה בידינו גם כן ל ד ע ת מי ה ש ת מ ש בנוסחא א׳‬
‫ומי בנוסחא ב׳‪ .‬ו ל ק ט ת י א ת דבריהם מתוך כמה ספרים בדפוס ובכיי עד מקום שיד ה ש ע ר ת י‬
‫היתד‪ .‬מ ג ע ת ‪ .‬והנני מסדרם לסי סדר זמנם כסי ה י כ ו ל ת ‪:‬‬
‫רבינו נסים גאה בםפרו ה מ פ ת ח למס׳ ש ב ת מיו ע״ב כ ת ב ש ם ה א ך ע ו ב ד א דחמורו ש ל דיי בן‬
‫ד ו ק ר ת מ ש כ ח ת עיקר ד ל י ה ב א ב ו ת דר׳ נ ת ן וזה ה מ ע ש ה מ ע ש ה בחמורו ש ל ר״ח בן דוסא ו כ י )ע׳ נו״א סוף‬
‫ס״ח ובהערות ש ם א ו ת מ ׳ א ( ‪:‬‬
‫רבעו נתן בעל הערוך ע ר ך ב י ת ו ס י ן מפורש ב א ב ו ת דר׳ נתן ב׳ תלמידים )ע׳ נו׳א פ י ה‬
‫ובהערות ש ם א ו ת ט׳(‪ .‬ע ר ך ד מ ם ג׳ ו ב א ב ו ת דר׳ נ ת ן בסוף סרק רבן יוחנן בן זכאי הוא אמר א ל ך‬
‫לדומםית למקום נ א ה ומים יפים והם אמרו וכו׳ למקום שת׳׳ח מרובים ואוהבים א ת התורה ונגדל שמינו‬
‫בתורה הוא נ ת מ ע ט שמו בתורה והן נ ת ג ד ל שמן בתורה <ע׳ נו׳א סוף פי׳ד>‪ .‬ע ר ך כ ב ד א׳ מ פ ו ר ש‬
‫כ א ב ו ת דרינ פרק יוסי אומר כבוד ת ל מ י ד ך מ מ ש ה רבינו ש א מ ר ליהושע תלמידו בחר לנו א נ ש י ם ו ל א‬
‫אמר לי ע ש א ו כמותו כבוד חבירך כמורא רכך מאהרן ש א מ ר ל מ ש ה ב׳ אדוני אעפ׳׳י שחבירו היה ע ש א ו‬
‫רבו‪ .‬מורא ר ב ך כמורא שמים מיהושע ש א מ ר ל מ ש ה אדוני מ ש ה כ ל א ם ש ל ל ו נ ג ד השכינה )ע׳ נו״א פ כ ׳ ז‬
‫ובהוספות ל פ ר ק זה ע״ג ע׳׳ב(‪ .‬ע ר ך כ ל נ ס שוב ב א ב ו ת דר׳ נ ת ן בפרק א ל י ש ע בן אבויה א ד ם ש י ש בו‬
‫תורה וכו׳ ע״ש )וע׳ע נ ו ׳ א פ כ ׳ ד ובהערות ש ם א ו ת י'א>‪ .‬ע ר ך ג ק ד י׳ גקודות בתורה מפורשות ב א ב ו ת‬
‫רר׳ נתץ בפרק י׳ נסים נ ע ש ו לאבותינו במצרים)ע׳ נויא פל״ד ובהערות ש ם א ו ת כי(‪ .‬ע ר ך ס ח א׳ ב פ ר ק ג׳‬
‫ד א ב ו ת ש י ח ת הילדים ג מ ר א ב( כיצד מ ל מ ד ש ל א יתכוין א ד ם וכו׳ )ע׳נו׳־א פכ׳׳א ובהערות ש ם א ו ת יי(‪:‬‬
‫רש׳י בםירושו לישעיה )מיד ה׳( ו ב ש ם י ש ר א ל יכונה א ל ו הגרים כ ך ש ג ו י ה ב א ב ו ת דר׳ גתן‬
‫)ע׳ נויא פ ל ׳ ו ובהערות ש ם א ו ת ב׳(‪ .‬ח ג י ב׳ טי׳ז ו ב מ ש נ ת א ב ו ת דר׳ נ ת ן כ ך שנינו ט ע ם ל א אמר ביין וכר‬
‫)ע׳ נו״א ס״ד ובהערות ש ם א ו ת כ׳׳א(‪ :‬א י ו ב ל״ג א׳ ברית כרתי לעיני וגו׳ אפילו בפנויה ש מ א ל א ח ר‬
‫ימים ת נ ש א וכו׳ כ ך מפורש ב א ב ו ת דרי נ ת ן )ע׳ נו״א פ״ב ובהערות ש ם א ו ת ם י ח ( ‪ :‬ב פ י ר ו ש ו ע ל‬
‫ט י ן סייו ע־א ד ה גל ש ל אגוזים מ פ ר ש ב א ב ו ת דר׳ נ ת ן מה ג ל וכו׳ ובדיה אוצר בלום כ ך מ פ ו ר ש‬
‫ה ש״ ס‬
‫ב א ב ו ת ד ד נ ל מ ה היה ר״ע דומה <ע׳ נו׳א פי׳׳ח ובהערות ש ם א ו ת כ ׳ ( ‪ :‬בפירוש המיוחס לו ע ל ב ר א ש י ת רבה‬
‫פ ר ש ה מ״ב ס״א באדר״נ מ פ ר ש ציצית הכסף וכן כ ת ו ב ש ם ציצית הכסף וכו׳ )ע׳ נ ד ב סייג ובהערות ש ם‬
‫א ו ת ייז(‪ .‬בסירוש המיוחס לו ע ל פרקי א ב ו ת ל א נזכר ש ם ה א ד ד נ בפירוש ך ק פ ע ם א ח ת א ב ל‬
‫ארמוז פ ה כ ס ד ר ל כ ל המקומות שאין ס פ ק שלקוחים הם מ א ת האדדינ‪ .‬א ב ו ת פ ״ א'"מ י א וכן הוא אומר‬
‫גם א ל ה מ ש ל י ש ל מ ה וכו׳ )ע׳ נויא ס׳א( ש ם והעמידו תלמידים הרבה וכו׳ )ע׳ נ ר א ס י ב ( ‪ :‬מ ״ ד ו א ל‬
‫ת ר ב ה שיחה ע פ ה א ש ה ל ס י ש א ת ה מ ת ב ט ל מדברי תורה וכו׳ ו ת מ צ א מביאך לידי בזיון וכו׳ כ ך מ פ ו ר ש‬
‫ב א ד ר ״ נ ש ה ו ב א ו מ א ר ץ י ש ר א ל וכו׳ ו ב א ד ד נ ש ל בני צ ר פ ת מוקים באימתו נ ד ה וכדי ש ל א‬
‫יבוא ע מ ח לידי עבירה ו כ ו ׳ ) ע ׳ נו׳א פ׳ז ונו״ב פטיו ועוד נדבר בזה ל ק מ ן ( ‪ :‬מ י• א הוי מתלמידיו ש ל אהרן‬
‫וכו׳ כשהיה אהרן רואה וכו׳ )ע׳ נו״א פי׳ב ק צ ת מזה(‪ :‬מ י י ד אמור מ ע ט וכו׳ שכן מצינו כאברהם וכו׳‬
‫)ע׳ נו״א פי״ג(‪ :‬פ ״ ג מ י י ד ש ח כ מ ת ו מרובה וכו׳ וכל הלומד ואינו מקיים וכו׳ )ע׳ נו״א פכ״ג ובהערות ש ם‬
‫א ו ת י״ג וע׳ע להרב מהר״ץ חיות בספרו אמרי בינה סימן י״ד(‪:‬‬
‫גי‬
‫א( ח״ב מספדו זה צד ‪ .224‬וע׳׳ע היטב מצד ‪ 168‬עד צר ‪ 171‬עש בדבריו על ר׳ נתן‪ .‬ב( כן הוא גם כדפוס‬
‫שונצינו משנת רע״ז אכל הכ״י ב^קספ^רד יש להם נוסחאות ׳שונות ובקצתם איתא למלת גמרא ובקצתם ליתא‪.‬‬
‫‪X1‬‬
‫ב‬
‫מבוא פרק‬
‫ב ע ל י ל ק ו ט ש מ ע ו נ י ילקוט תורה רמז י״ו א ד ם נברא מהול ובו׳ <ע׳ נויא פ״ב ובהערות ש ם א ו ת‬
‫ם״ד( רמז שצי׳ג א ר ב ע ה דברים ע ש ה מימה מ ד ע ת ו וכו׳ רמז תש״מ ג׳ דברים ע ש ה מימה מ ד ע ת ו וכו׳ )ע׳‬
‫נו״א פ״ב ובהערות ש ם א ו ת ל״ג(‪ .‬רמז ת ש ם ״ ד ויבכו א ת אהרן כ ל בית י ש ר א ל בכו וכו׳ )ע׳ נו*א פי״ב‬
‫ובהערות ש ם א ו ת י׳(‪ .‬ילקוט נביאים רמז רםיא נ מ צ א ת א ת ה אומר א ח ד ד נ ו ל ד מהול וכו׳ <ע׳ נו״א ובהערות‬
‫ש ם א ו ת ס״ד(‪.‬רמז שם״ז ת ש ע ה נכנסו בחייהם לגן עדן וכו׳ אי‪ .‬רמז תקס״ה ר׳ מאיר אומר מה ת״ל ורבים‬
‫השיב מעון מ ל מ ד שהיה אהרן וכו׳ )ע׳נו׳׳א פי״ב ובהערות ש ם א ו ת ו׳(‪ .‬רמז ת ת ע ״ ד ע ש ר ה דברים ‪.‬נקראו‬
‫חיים וכר <ע׳ נו״א סוף פל״ד ובהערות ש ם א ו ת ט״ד>‪ .‬רמז תתקם׳יד ש ל ח ל ח מ ך ע ל פני המים מ ע ש ה‬
‫ב א ד ם א ח ד וכו׳ מ ע ש ה בבנימין הצדיק וכו׳ <ע׳ נו״א פ ׳ ב ובהערות ש ם א ו ת נ׳ ואות ם״ב ע ״ ש ( ש ם ר׳ ד ו ס ת א ׳‬
‫ב״ר אומר ב כ י ת וכו׳ <ע׳ נו״א ובהערות ש ם א ו ת ט״ו(‪:‬‬
‫ר ב י י ה ו ד ה ב ר ב ר ז י ל י הברצלוני ד ל בפירושו ע ל ס פ ר יצירה צ ד ‪ 240‬מביא ש ם א ת האדר׳נ וז״ל‬
‫ותניא באדר״נ שנקראו ת״ח בלשון אבנים א ב ן פ נ ה אבן גזית א ב ן פ ס פ ס <ע׳ נו״א פכי׳ח(‪:‬‬
‫ר ב י י ע ק ב ב׳׳ר ש מ ש ו ן תלמידו ש ל רש״י ורבו ש ל רבינו ת פ ) ל פ י עדותו ש ל ר׳ מ ש ה תקו( בערך ד״א‬
‫תפ״ח מביא א ת דברי האדר״נ נו״א כ מ ה פעמים כפירושו ע ל א ב ו ת א ש ר הזכרתי בפנים כמה פעמים ב ש ם פירוש‬
‫א ב ו ת כ״י והוא מביא א ת דבריה א ם בהמלות כ ד מ פ ו ר ש בברייתא או ובברייתא כ ך שנינו או ב מ ל ו ת ש נ ו רבותינו‬
‫או ב ה ש ם ״ מ ש נ ת ר ׳ נ ת ן ״ <ע׳ הוספה א׳ כיפ(‪ .‬והנה כבר הודיע ברבים א ת טיב הפירוש הזה הרב‬
‫ר ש ד ל ד ל ב י‪ .‬א ב ל נ ס ת פ ק ב ש ם מחברו ואנכי כ ת ב ת י דברי ע״פ דברי ראבי״ן ברשימה ש ל ו מספר ‪2‬י!‪0‬‬
‫ש ה ח ל י ט ז א ת ע״פ השיר הנמצא ש ם ב ר א ש י איזה סרקים וחתום ב ר א ש י החרוזות ה ש ם יעקב* ביר שמשון‪.‬‬
‫והעירני עוד הרב ר׳ י ש ר א ל לוי נר״ו ר״מ דקיק ברעסלויא ע ל דברי ה״ר מ ש ה ת ק ו ב כ ת ב תמים ש כ ת ב ש ם ‪.‬‬
‫וה״ר יעקב ב״ר שמשון ש פ י ר ש מס׳ א ב ו ת כ ת ב ש ם ש מ י ש מ פ ר ש בצלמו ב צ ל ם אלהים ברא אותו חיישינן‬
‫ש מ א מין הוא כלומר מי ש ע ו ש ה פ ס ק א צ ל ב צ ל ם משום שרוצה לומר שאין הקב״ה צ ל ם ‪ .‬והוא היה ת ל מ י ד ו‬
‫ש ל רבינו ש ל מ ה ז״ל ורבו ש ל רבינו יעקב ז״ל ע״כ )אוצר נ ח מ ד חוברת ג׳ צ ד »*‪ .>5‬וכן מ צ א ת י בפירוש‬
‫זה ל א ב ו ת פ י ג מי׳׳ד )חביב א ד ם ש נ ב ר א ב צ ל ם ( דברים כ א ל ה באיזה שינוי‪ .‬ועפ׳׳ז הדבר נ ע ל ה מ ע ל כ ל‬
‫ס פ ק שסירוש זה הוא מ א ת ר״י בר שמשון א ם שאין ל ס ס ק ג״כ ש ע ל ו בו גיכ כ מ ה הוספות והכי׳י השונים‬
‫שראיתי מפירוש זה אינם מסכימים ת מ י ד בהנוסחאות‪ .‬והקובץ ש ה ש ת מ ש ת י בו הוא באוצר הספרים‬
‫והוא מחזיק עוד י׳ב חבורים אחרים ו ה כ ת ב אינו שוה‬
‫‪.‬‬
‫א ק ס פ א ר ד מספר ‪2J‬׳« ברשימת ראבי״ן )‪Opp317‬‬
‫ב כ ל הקובץ‪ .‬אולם הפירוש ל א ב ו ת הוא בכתיבה א ש כ נ ז י ת ‪ -‬ר ב נ י ת ו נ כ ת ב ב ש נ ת צ׳׳ו ל א ל ף ה ש ש י ‪:‬‬
‫ה ת ו ס פ ו ת אינם מביאים א ת האדר״נ בפירוש א ב ל ע׳ ב ב א ק מ א ד ף כיה ע״א ך״ה ק׳׳ו ל ש כ י נ ה‬
‫י׳׳ד יום שמסיימים ש ם וכן מוכח ב ת ו ס פ ת א ד מ ס כ ת א ב ו ת ע״ש‪ .‬וע״ע כ״ב קייא עיא ו ב ת ו ס פ ו ת ש ם‬
‫ד ה ק־ו ל ש כ י נ ה וזבחים םיט ע״ב ו ב ת ו ס פ ו ת ש ם דייה קיו ועייע הגהות הגרי־ב ע ל הגיליון ש ם בב״ב וע׳ נו׳א‬
‫פ י ט ובהערות ש ם א ו ת ליה <וע״ע נו״ב פמי׳ד והוספה ב׳ לנר׳א עי׳ח ע׳׳ב( ויוכל להיות שכוונו א ל האדר״נ‪.‬‬
‫וע׳׳ע להרב ל ע ב ר ע כ ט במאמרו ע ל הדפוסים ש ל ה ת ל מ ו ד בבלי )בערלין ‪ (1802‬צ ד ר‪ .‬ובדברי הרב מהר״יבריל‬
‫ומהר״נ בריל בבית ת ל מ ו ד ש נ ה א׳ צ ד ‪. 144‬‬
‫ר׳ א ב ר ה ם ב״ר י צ ח ק אב־ד ב ס פ ר ה א ש כ ו ל ו ד א ) צ ד ‪ (53‬כ ת ב ש ם ו ב א ג ד ה א ך י ש ' א ל ה י ט‬
‫ש ו פ ט י ם כ ל השוקד ע ל ד ת מוסרים ל ו ש ק ד נ י ם כנגדו ו כ ל ה מ ב ט ל מד״ת מיוסרין ב ט ל נ י ם כנגדו ואלו הן‬
‫ז א ב וארי וכו׳ גייסות וליסטים באים ונוטלים ונפרעים מ מ נ ו ) ע ׳ נו״א פ כ ״ ט ( ‪:‬‬
‫ד׳ י ו ס ף ק ר א בערך ד א תת״ם ע ד תת״ק )‪ 1100-1100‬למפ״הנ( בפירושו ע ל איוב ש ג ר פ ם‬
‫ב ה מ א נ א ט ש ר י פ ט ש ל מהר׳יז פ ר א נ ק ל ש נ ת ‪ 1«50‬צ ד ‪ 4153‬מביא ש ם לאיוב ל״א א׳ וכך היתד‪ .‬חסידותו‬
‫ש ל איוב ש ל א ל ת ת עין אפילו בפנויה ש מ א ל א ח ר ימים ת נ ש א ונמצא כרוך אחריה כ ך מפורש ב א ב ו ת‬
‫דר׳ נ ת ן )ע׳ נ י א ס״ב( ‪j‬‬
‫ל מ פ ״ ה נ ב פ י ר ו ש ו ע ל התורה בכ״י בבריטיש מוזעאום‬
‫(‬
‫ר׳ י ו ס ף ב כ ו ר ש ו ר ד״א ת ת ק ״ ל ) ל ע ר ך ‪n‬‬
‫קובץ ‪ Or. 2853‬סוף פ ר ש ת מצורע ) ד ף מ״ט ע״ב( מביא ותניא ב א ב ו ת דר׳ נ ת ן יכול יפייסנה ו י נ ש ק נ ה‬
‫וידבר ע מ ה דברים בטלים ת ״ ל ל א ת ק ר ב יכול ישן עמר‪ ,‬ע ם הבגדים ע ל המטה ת״ל והדוד‪ .‬ב נ ד ת ה כ ל‬
‫י מ י שהיא דוה ת ה א בנידוי מכאן אמרינן כ ל ה מ נ ו ל ת ע צ מ ה בימי נדתד‪ ,‬רוח חכמים נוחה הימנה ו כ ל‬
‫ה מ ק ש ט ת ע צ מ ה אין רוח חכמים נוחה הימנה ע ד ש ב א ד ע ולמד א״כ יבא הדבר לידי איבה ויגרשנה ע ״ כ ‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫א( ליתא לא כנופהא א׳ ולא בנוסהא ב׳‪ .‬ב( ע׳ כרם חמד חוגרת ג׳ צד ‪ 201‬וחוברת ד׳ צד ‪ .201‬ובכובבי יצחק‬
‫חוברת כ״ח )צר ‪ (15‬וחוברת כ״ט)צד ‪ (11‬וחוברת ל׳ )צד ‪ (16‬פרסם את כל דברי הפירוש הזה לפרק ראשו;‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא פרק ב‬
‫‪x‬‬
‫רבינו שמואל בר מאיר )רשב״ם( בפירושו לבבא בתרא קט׳ו עיב ד ה עם בת הבן וכו׳ וביתוסין‬
‫ע״ש ביתום ב א ד ר ׳ ׳ נ )ע׳ נדא פיה ונדב פ׳׳י(‪:‬‬
‫רבינו אברהם ב׳ר דוד בעל ההשגות בספרו בעל הנפש ג׳ ע־א <דפוס ווארשא( ותניא כאבות‬
‫דר׳ נתן ד ל ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו׳ <ע׳ נו״א ס ״ מ ‪:‬‬
‫בספר יחוסי תנאים ואמוראים לחד מחכמי אשכנז אשר היה ״בן דורו וקרובו של ר׳ יהודה‬
‫רחםיד" וחי במאה האחרונה ש ל אלף החמישי <לע ך ‪ 1200‬למפיהנ( והוא בכיי באקססארד קובץ »‪.‬י‪219‬‬
‫ברשימת ראבי׳׳ן ומחזיק שלשה כרכים )‪ ^Opp. 391‬ונדפס ראשיתו על ידי החברה מקיצי נרדמים עם‬
‫מראה מקומות וכו׳ מאת הרב מהר״נ ראבינאוויטץ‪ .‬ומביא שם האדר״נ כמה םעמים ע׳)כהוספה א׳( כמו‬
‫ובאבות דר׳ נתן מ ס ר ש )כרך ב׳ דף קכ׳׳ז ע־ב( או שקורא את המסכת הזאת ברייתא דר׳ נתן כמו ככרך ג׳‬
‫דף קי״ז ע״א דאיתא דתם ובבריתא שנקראת אבות דר׳ נתן‪ .‬ובדף קפיה ע״ב איתא כמו ש מ פ ר ש ב א ג ד ה‬
‫כשם שהיו הראשונים חסידים כך היתה בהמתן וכו׳ )ע׳ נדא סוף ם״ח( ולםעמים הוא מביא ו ג ר ס י ג ן‬
‫באדר׳׳נ )שם שע׳׳ג ע׳ח( או ובאדר׳׳נ א מ ר ו )ימם ע׳ב( או ו ת נ י א באדר״נ )שםת׳׳ו ע״א(‪:‬‬
‫י‬
‫רבינו יצחק ב״ר משה מווינא בספרו אור זרוע כ׳ ע״ב)סי׳ קי׳׳ב( כתב וכן קבלתי ממורי הרב שמחה‬
‫צ״ל שכל בעלי טבילות צריכין דתניא באבות דר׳ נתץ פ״ג מעשה בריבה אחת שנפדית וכו׳ )ע׳ נדא סיח‬
‫ובהערות שם אות ל׳( א( ן‬
‫ז‬
‫רבינו אליעזר ביר יואל הלוי נפטר בשנת כיד לאלף הששי בספרו הנקרא ראבי״ה בכיי בביהמ״ד‬
‫דק״ק לאנדאן קובץ ט׳ לפי רשימת ראבי״ן מביא בסימן תסיד )דף קיא ע״א( והכי אמרינן בברייתא‬
‫דר׳ נתן ג׳ דברים נאמרו בכלי חרם וג׳ בכלי זכוכית‪ .‬כלי חרס בולע ומסליט )ומשמש( !ומשמר; כל מה‬
‫שבתוכו משא״כ בכלי זכוכית ע״כ‪ .‬וע״ע במרדכי הלכות פסחים סימן תקע״ד שגם שם הביא לדברים אלו‬
‫משם הראבי״ה ע י ש ‪.‬‬
‫ר׳ משה תקו־ במאמר כתב תמים שנדפס במ״ע אוצר נחמד שגה ג׳ עיי הרב מדריד רסאל קירכהיים‬
‫מביא שם את האדר״נ איזה פעמים‪ .‬צד ס׳ ובאדר״נתניא אם אין ספוק כדי לידע מה דמות למעלה מוסריץ‬
‫לו מפתחות ויודע מה דמות למעלה‪ .‬צד צ א ד ת נ י א באדר״נ ש ש מעלות בין צדיק לצדיס וכו׳ )ע׳ נרא‬
‫ס׳ ל״ז( שם צד צ״ג וכץ שנו עוה״ב איז בו לא אכילה ולא שתיה וכו׳ ואין זה הלשון בתלמודינו ו ל א‬
‫ב א ד ר י ג )ע׳ גו״א ס״א ובהערות שם אות ע׳ וצ״ע(‪ .‬צד צ׳׳ה ש ה ר י ב א ד ר ־ ג ו ב תג ח ו מ א א מ ר ו‬
‫א ד ה ״ ר נ ו ל ד מ ה ו ל <ע׳ נו׳א ס׳׳כ(‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ר׳ יוסף אבץ עקנין מסוסק הדבר אם הוא זה בעצמו שנודע לתלמיד הרמב׳ם וכבר האריכו בזה‬
‫הרמש׳׳ש בהענציקלאפאדיע ש ל ערש וגרובער ‪ I I . X X X I‬צד ‪ 45‬והלאה‪ .‬והראבי״ז במאנאטשריסט ל ש י ת‬
‫‪ 18"1‬צד ‪'348‬׳ והלאה‪'.‬וימצא ממנו באוצר הספרים אשר באקספארד קובץ)רשימת ראביין'‪3‬ד‪.Hunt. 618 ;12‬‬
‫בשפת ערבית בשם מרפא הנפשות על מדות ודעות כעין יספר מנורת המאיר והוא מביא •מם דברים מהאדר״נ‬
‫נו״א כמה םעמים <ע׳ הוספה א׳( אבל אינו מזכיר שמו והוא מביא ככל פעפ וקאלוא)ואמרו( בן עזאי אומר‬
‫וכו׳ )דףייא ע״א( וקלוא ר׳נהוראי אומר)ע׳ ע״ב( וקאלוא איצא )ואמרו כן שם ם׳ו ע׳׳א(‪:‬‬
‫רבינו אליעזר מגרמייזא בספרו המקח שורש התורה)דף ג׳ ע״מ באבות דר׳ נתן ר׳ יצחק בן פנחס‬
‫אומר כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעמה ש ל תירה וכל מי שיש בידו הלכות ואין‬
‫בידו מדרש לא טעם טעמה ש ל יראת חטא )ע׳ נדא סיל(‪ .‬הלכות שבת סימן ק״ד )ייז עיא( והאדאמרינן‬
‫בירושלמי אמר ר׳ יהושע בן לוי קרא אגדתא הכתובה אין לו חלק וכו׳ זהו ספר שהיו קורין בנירסא אבל‬
‫עתה אמרינן באבות דר׳ נתן מי שלא ראה אגדה לא טעם טעם יראת חטא )ע׳ גויא שם וציע(‪:‬‬
‫פירוש לאבות כיי לחד מחכמי אשכנז אשר חי בתחילת אלף הששי ושיער ראבי׳ן ברשימתו ש ש ם‬
‫מדברו היה ר׳ שלמה בן אליעזר ב( והוא באוצר הספרים שבאקםפארד מספר ‪ 388‬ברשימת ראבי׳ץ)‪(Opp. 246‬‬
‫ונכתב בכתיבה אשכנזית והוא מביא כמעט א ת דברי האדר״נ אבל אינו מזכיר שמו רק סיא או ב׳ פעמים‪.‬‬
‫וזה הוא הפירוש אשר רמזתי עליו כמה פעמים בשם י ל ק ו ט א ב ו ת )ע׳ הערות והוספה אי( וקראתיו כן‬
‫כדי להבדילו מפירוש דיי בר שמשון וגיכ מצד כל דרכו כ* כשם שנשתקעו בתוכו כמעט כל דברי האדריג‬
‫כ? עלו בתוכו ג״כ כמה מדרשים ידועים ושאינם ידועים‪ .‬מדרש על האבגים טובות שבחושן‪ .‬מדרש אבא‬
‫בריון כמה סדקים בעגין תשובה לקוחים מאת הפדר׳׳א וכדומה שמסמיך אותם להמשגה‪:‬‬
‫א( העירני הרב מהר״א עסשטיין שגס בספר ערוגת הבשש כיי לר׳ אבי־הש ב״ר עזריאל מביא שש דבדיט אלו בשש‬
‫האדר״נ וגס דברי הרבינו שמחד‪ ,‬על זה ונבהא״ז‪ .‬ב( ועיע אוצר הסשריס צד תניט סימן ‪.107‬‬
‫‪X l‬‬
‫מבוא פ ר ק ב‬
‫רבינו יונה ב׳ר אברהם בפירושו ע ל אבות א׳ ע״ב כענין ששנינו בית שמאי אומרים‬
‫אין מלמדין א ל א לתלמיד הגון וכו׳ <ע׳ נויא פיג ו נ י ב פ״א ובהערות אות ג׳(‪ .‬נ׳ ע״ב באשתו אמרו‬
‫ק״ו בשעת חבירו כמרז״ל כי באבות דרבי גתן אומר וכו׳ )ע׳ גו״א פ״ח וכל הלשון משובש וע׳ לקמן פ׳׳ד‬
‫שימם נביא כל הנוסחאות בזה(‪ .‬ד׳ ע״ב שכן הוא מפורש באדר־נ כל חמדבק לרשעים וכו׳)ע׳ נו׳א פיל(‪.‬‬
‫ו׳ ע׳׳א ומשלו מימל למלך שנתן שדהו לעבדיו וכו׳ <ע׳ נו׳׳א פט״ז ונו״ב ס״ל(‪ .‬ימם כמו שאמרו באדר׳׳נ‬
‫כל העושה תורתו עיקר וכו׳ )ע׳ נו״א פכ׳ח(‪ .‬ט׳ ע׳׳ב ואמרו באדר״נ וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל‬
‫ומידך נתנו לך )ליתא לא בנו״א ולא בגו״ב וע׳ ב מ ג ן א ב ו ת ועוד ב ר כ י נ ו י ו נ ה י׳ז ע״א(‪.‬‬
‫י״ז ע׳ב וכן מפורש באדר״נ דתנן התם כל שמעשיו מרובין מחכמתו וכו׳ שנאמר נעשה ונשמע )נו׳א פכ״ב(‪.‬‬
‫כ־ה ע״א ואם בטלת מן התורה וכו׳ אלו הרשעים הדובים והאריות וכו׳ <ע׳ נו״א פכיט(‪ .‬בספרו שערי‬
‫תשובה ימער ב׳ ס״י ואמר באיות ש ל ר׳ נתן כל שמעשיו מיובין מחכמתו וכו׳ )ע׳ נו״א פכ״ב( שם סכ״ו‬
‫כי הוא ידע יצרנו משל למלך שנתן לעבדיו שדה וכוי )ע׳ נויא פכ״ב( שער ג׳ סנ׳א ואמרו רז״ל זי‪ .‬ל תהי‬
‫חבר לרשע אפילו לדבר מצור‪< ,‬ע׳ נו׳׳א פיט ע״ש(‪ .‬מ״ד ע׳ב ואמרו אם יש עליך רעים מקצתם משבחים‬
‫אותך וכו׳ <ע׳ נו׳׳א פכ״ט צ״ע(‪:‬‬
‫ר׳ ישראל מטאלעדא בפירושו לאבות בשםת ערבית ו ת א בכיי באוצר הםפריס אשר באקספארד‬
‫קובץ ‪ 2347‬כרשימת ראבי״ן ‪ ^Opp. Add. 4° 1261‬ומביא א ת דברי האדר״ג איזה פעמיפ <ע׳ הוספה א׳ והוספה ג׳(‬
‫אבל אינו מזכיר א ת שמם עליהם‪:‬‬
‫ר׳ צדקיהו בן אברהם בספרו שבולי הלקט כ״י )קובץ ‪ !5437‬בהבריטיש מוזעאום(‪ .‬מיג ע׳ב‬
‫אבל כל גילוחין שיעויין בגילוח ב׳ שערות כדתניא בתוספתא אבות גבל׳׳ס איזה ט׳׳ס סד‪ .(,‬דף רכ״ה ע׳א‬
‫ובים נמי לקו עשר מכות כמו ששניגו באבות עשרה מכות הביא הקב׳׳ה ע ל המצרים במצרים ועשרה ע ל‬
‫הים ומפורש באבות די׳ נתן ובמכילתא וכוי‪ .‬שם דף רע׳ח ע׳׳א ומצאתי בשם ודר שמחה משפירא זצ״ל‬
‫בני אדם שטובלין בערב ראש השנה ויום הכפורים וכו׳ מברך ברכת טבילה וכו׳ לפי ש כ ל השכין חייבין‬
‫בטבילה כדתניא בפרק ג׳ באבות דר׳ נתן מעשה בריבה א ח ת •מנישבית והלכו •מני חסידים לפדותה דוסיון‬
‫ודוםתיון כול׳ לשחרית אמר להן הטבילוה כולי ריבה זו במה חשדתוה אמר ל ו כ ל אותן שנים שהיתר‪ ,‬בין‬
‫הגוים אוכלת מימלהם ושותה משלהן עכשיו אמרת הטבילוה כדי שתטהר‪ .‬איל העבודה כך היה‬
‫המעשה א׳‪ .‬בספרו פירוש אלפביטין כ׳י )בביהמ״ד דק״ק לאנדאן קובן ו׳ ברשימת ראבי׳ף דף קג״א ע״א‬
‫כתב שם ועוד יש לפרשו ע ל הים כדאיתא באדר״נ אמרו ישראל אין אנו יכולים לעבור וכו׳ <ע׳ נו״א םל״ג(‪:‬‬
‫רבעו שלמה בר אדרת בספרו תורת הבית בית ז׳ שער כ׳ תניא באדר״נ ואל אשד‪ ,‬בנדת‬
‫טומאתה לא תקרב וכו׳ מעשה באדם אחד שקרא הרבה וכו׳ <ע׳ נ ר א פ״ב(‪:‬‬
‫רבי אברהם ב׳־ר נתן הירחי מביא א ת האדר״נ פעס אחד )ע׳ נו״א ם״ב ובהערות שם אות ייא(‪:‬‬
‫ר׳ יצהק ב״ר משה הפרחי בספרו כפתור ופרח דף פייה עיא כתב האמנם באבות דר׳ נתן תניא‬
‫ר׳ נתן אומר אין ל ך אהבה כאהבה ש ל תורה‪ .‬ר׳ יהודה הנשיא אומר כל המקבל עליו תענוג עוה״ז וכו׳‬
‫<ע׳ נו״א פכ״ח‪ .‬וע״ע בקונטרס תיקוני השגיאות שבראש הספר צד ל״ח(‪:‬‬
‫קוב״׳ז ‪ 15299‬בבריטיש מוזעאום והוא מחזיק כמה קונטרסים שונים בקבלה כמו ספר יצירה וסירושים‬
‫ספר חנוך וכו׳ וכדומה‪ .‬נכתב ע ל קלף ומחזיק קגיג דסים ודבר עליו בארוכה מהרי״ל דוקעס ברשימה‬
‫שלו בכ״י כאן‪ .‬ומצאתי שם א ת הדברים האלה המגעים לחקירתינו והוא בדף כיו ע״א מהקובץ הזה‪:‬‬
‫אלו הם ה׳ ספרים והי סדרים שגלה בן סירא לעוזיאל בנו וליוסף נכדו ספר יצירה ספר הגף ספר דקדוק‬
‫ספר פסיקתא רבתי בתרי אפי ספר זרובבל ויש בו ה׳ פרקים פרק ר׳ שמעון בן יוחי סרק אבות דר׳ נתן סל‬
‫)צ״ל פרק ל( אותיות דר׳ עקיבא פרק מעשה משכן פרק דרך ארץ‪ .‬ה׳ סדרים סדר עולם סדר תקופות‬
‫םדר שעות סדר עבור סדר הלכות וכשגלה כל הרזים האלה רעשו כל צבא מרום וכר‪ .‬ודוקעס שם משער‬
‫כי במקום סדר הגף צ״ל ספר הגן<גן עדן( וג״כ כי כל סיסקא זאת עד תומ־‪ ,‬היא היא הגמצאת ג״כ אצל‬
‫אםםעמאגי בדף רס״ו מספרו‪:‬‬
‫ר׳ יצחק ביר שלמה נכד ר׳ ישראל הגיל <ע׳ רשימת הרב מהרשיז זכס( בסירושו לאבות‬
‫מזכיר א ת ה א ד ד נ כמה םעמים וע׳פ‬
‫הגכצא בכיי באקספארד קובץ שפ׳׳ג לפי רשימת ראבי״ן)‪202‬‬
‫הרוב נוסחא ב׳ אבל לפעמים הם דברים ש ל א נמצאו רק בגוסחא א׳ )ע׳ הוספה( והוא מעתיק דבריה‬
‫או שאומר וכן כפורש בברייתא הגקראת אדר׳׳נ )לאבות ם׳א מ״ב( או כמו למאמר העמידו תלמידים הרבה‬
‫לסי שנםל מחלוקת בין ביש וב״ח כ ד ת נ ן ב׳׳ש אומרים אין מלמדים וכו׳ <ע' נויב פ״ד ובהערות שם אות ב׳‬
‫וצ״ע( או שאומר סתם ואמרו או ואמרו ז״ל או כמאמרם זיל‪:‬‬
‫‪c‬‬
‫‪o‬‬
‫‪P‬‬
‫א( ע׳ לעיל נערך האוו זרוע‪.‬‬
‫*‪2‬‬
‫‪xn‬‬
‫מבוא פרק ב‬
‫רבינו מנהם לבית מאיר רמזתי עליו כמה פעמים בהערותי כקראי א ת שמו המאירי ס ת ם ‪.‬‬
‫והריני נותן פה רשימה מ כ ל המקומות א ש ר הזכיר בהם א ת האדר״נ בספרו בית הבחירה פירוימ ע ל פרקי‬
‫א ב ו ת ‪ .‬ו ה ש ת מ ש ת י בהוצאת מהר״ז כוכב טוב ז י ל ) ו ר ע ן ‪ .(1854‬א׳ ע״ב ו ב א ב ו ת ש ל ר׳ נ ת ן הוסיפו בדבר‬
‫ש ל א בדין ל ב ד נ א ט נ כן א ל א שיהא א ד ם נ ו ח ן מ ת ו ן ) א ו ל י צ״ל נוח ומתון( ב כ ל דבריו וכו׳ <ע׳ נו״א פיא ונו׳ב פ״א(‪.‬‬
‫ב׳ ע״א ו ב א ב ו ת דר״נ פיק פירשו ע ש ה סייג לדבריך כדרך שהקב׳ה ע ש ה סייג לדבריו ) ע ׳ נ ר א ו נ ו ״ ב ש ם ( ‪.‬‬
‫ש ם והוא אימיו ש ם איוב עימה סייג לדבריו וכו׳ )ע׳ נו״א פ״ב ונדב פ ׳ ב ( והוא ש א מ ר אדה״ר ע ש ה סייג‬
‫לדבריו וכו׳ )ע׳נו״א פ״א ונדב פ״א( ע ש ת ה התורה סייג לדבריה וכו׳ ש נ א מ ר ו א ל אשד‪ .‬ב ג ד ת ט ו מ א ת ה וכו׳‬
‫מ ש ה עשר‪ ,‬סייג וכו׳ כתובים ע ש ו סייג וכו׳ חכמים ע ש ו סייג וכו׳ <ע׳ נו׳א פ״ב ו נ י ב פ״ג( מה ש א מ ר‬
‫הקב־ה עימד‪ ,‬סייג לדבריו וכו׳ גלוי וידוע לפגי הקב״ה שעתידין וכו׳ )ע׳ נו״א פיא(‪ .‬ג׳ ע״א והוזכר בברייתא‬
‫ד א ב ו ת ש ל ד נ שהיו לזה החכם ש נ י תלמידים וכו׳ והבינו מדבריו וכו׳ )ע׳ נו״א פ״ה וע׳׳ע בהערות ש ס א ו ת ט׳(‪.‬‬
‫ה פ ל ג ה שיהא פ ת ו ח ]הבית[ ל א ר ב ע ה רוחות ואמר ויהיו עניים בני‬
‫ד׳ ע״א וכן פ י ר י מ ו ה ו ב ד ר ך‬
‫ביתך וכל ו ב ב ר י י ת א ש ם פירשו ש ה ו א מוסר ע ל ה כ נ ס ת אורחים וכו׳ ואמרו ש ם כ ש נ ם ג ע י ם זה א ת זה‬
‫וכו׳ וזהו שאמרו ש ם ל מ ר בני ביתך ענוה וכו׳ <ע׳ נו״א פ־ז(‪ .‬ש ם ע״ב ויש מפרשים ב א ש ת ו אמרו ב א ש ת ו‬
‫נ ד ה ואין צריך ב כ ך ו ב ב ר י י ת א א מ ר ו א ד ם בא מביהמ׳׳ד וכו׳ ע י ש <ע׳ נ ר א ש ם ( ‪ .‬ה׳ ע״א ו ב ב ר י י ת א‬
‫א מ ר ו הלומד תורה מ ר ב א ח ד וכו׳ <ע׳ נו׳א פיח ונו״כ סייח(‪ .‬ש ם ע״בופירשו בברייתא ש ל דג א ח ד‬
‫שכן בבית ו א ח ד ש כ ן בחוץ <ע׳ נו״א פ״ט ונדב סייח(‪ .‬ש ם ו ב ד ר ש אמרו א ל ת ת ח ב ר י^רשע אפילו לדברי תורה‬
‫של‬
‫<ע׳ נו״א ש ם ( ‪ .‬ו׳ ע׳׳א והוא שאמרו בברייתא א ל י ת י א ש א ד ם מן הפורעניות וכו׳ ו ב ב ר י י ת א‬
‫ד נ ת ן אמרו בזמן שרואה א ד ם א ת עצמו מצליח וכו׳ <ע׳ נו׳א ש ם ( ‪ .‬ש ם ע״ב ולשון הברייתא היא א ל‬
‫תעימ ע צ מ ך כעורכי הדיינים כיצד א ם ב א ת ל ב י ת ה מ ד ר ש וכו׳ <ע׳ נויא ס׳י(‪ .‬ז׳ ע״א ו ב ב ר י י ת א א מ ר ו‬
‫צ ח ו ת אפילו א ד ם הראימון ל א ט ע ם כלום ע ד ש ע ש ה מ ל א כ ה וכו׳ <ע׳ נוסחא א׳ פרק י״א‬
‫דרך‬
‫ונוסחא ב׳ סרק כ׳׳א(‪ .‬ו כ ן ש ם א מ ר ו כ ש ם שהתורה נ ת נ ה בברית וכו׳ <ע׳ נו״א ימם( ו ב ב ר י י ת א‬
‫א מ ר ו ל א יתכוין א ד ם ליטול א ת הרשות וכו׳ )ע׳ נו״א ש ם ( ‪ .‬ש ם ו פ י ר ש ו ב ב ר י י ת א בענין‬
‫ימימת ש ל ו ם וכו׳ אמרו ד ל כשהיה אהרן רואה ב׳ בני א ד ם מריבים וכו׳ <עי נו״א פי׳׳ב ו נ י ב םכיד(‪ .‬ש ם‬
‫אמרו עליו ד ל כשהיה מהלך בדרך פ ג ע ב א ד ם רע ו כ ו ׳ ) ע ׳ נ ו ״ א ש ם ( ‪ .‬ש ם וכן בברייתא פי׳ ימכל ה מ ש ת מ ש‬
‫ב ש ם המפורש אין לו ח ל ק לעוה״ב )ע׳ נו״א ש ם ( ‪ .‬ח׳ ע״א ו ב ב ר י י ת א אמרו עוד עליו שהיה אומר‬
‫א ם אני כאן ר כ ל כאן וכו׳)ע׳ נו״א ש ם ( ‪ .‬ימם ו ב ד ר ש א מ ר ו נתן א ד ם לחבירו כ ל מ ת נ ו ת ימבעולם‬
‫וכו׳ )ע׳ נו״א פי"‪ .0‬׳״א ע״א ר׳ ה ל ל אומר ויש שגורסיץ ה ל ל והוא חבירו ש ל ש מ א י ו ל א אחר וראיה ל ד ב ר‬
‫שהרי ל מ ע ל ה הזכירו בו ש א ף הוא ראה ג ל ג ו ל ת א ח ת <ע׳ במאירי ימם בדברי המגיהים וע׳׳ע גו״א פי״ב ונויב פכ״ז‬
‫ובהערות ימס א ו ת כ״ג(‪ .‬י׳׳ג ע״א ו ב ב ר י י ת א א מ ר ו ק נ ק נ א זפותה ש מ ש מ ר ת א ת יינה וכו׳ א ל א‬
‫שבברייתא דאיתי שייחם עליו גרע ש ב מ ד ב ר וכו׳ )ע׳ גו״א סייד ובהערות •מם א ו ת ז׳(‪ .‬י״ד ע״א וראיה‬
‫ל ד ב ר ב א ר ר ״ נ ש ל א הוזכיו ימם א ל א י מ ל ש ר א ש ו נ ו ת א ב ל ל א זו ש ל הוי מ ת ח מ ם וכו׳ א ל א ש ב ס ו ף‬
‫ה ה ל כ ה אמרו ר״י ב״ר א ל ע א י מימום אביו ש א מ ר משום דא ד ג ד ו ל שוב יום א ח ד ו כ ו ׳ ) ע ׳ נו׳א סט־ו(‪.‬‬
‫•מם ע״ב ו ב ב ר י י ת א פי׳ בעין הרע כ ל שעינו רעה וכו׳ וכן האריכו בעגין יצהיר וכו׳ והוא א ו מ ר ם ז י ל‬
‫י׳יג ש נ י ם יצהיר גדול טיציט וכו׳ ו ז ״ ש ש ם בברייתא ל מ ה יצה׳׳ר דומה וכו׳ וכן אמרו ב י מ נ א ת הבריות וכו׳‬
‫ו ל ש ו נ ם בזה ל א יאמר א ד ם אאהוב החכמים וכו׳ )ע׳ נו״א םט״ז(‪ .‬ט״ו עיב ומתוך כ ך שגו בברייתא ה ס ת כ ל‬
‫בד׳ דברים וכו׳ <ע׳ נו״א סי׳׳ט ו נ ד ב פל״ב( והוא אומרם ל מ ל ך ש כ נ ה פלטדיץ וכו׳ ) ע י ש נויא(‪ .‬ט׳ז ע י א‬
‫ובברייתא אמרו כ ל הנותן ע ל לבו ד ת וכו׳ <ע׳ נו״א ם״כ>‪ .‬י״ז ע״ב ו ב ב ר י י ת א קראו יראת ח ט א נ פ י‬
‫אומנות אמרו ש ם ימאלו לריב״ז הכם וירא ה ט א מהו וכו׳ )ע׳ נויא פ כ ׳ ב ( ‪ .‬כ״ג ע״א ובברייתא ש ם סמכו‬
‫לזה דבר נ א ה והוא שאמרו ש ם הפסק פיך מ א י ל ך וכו׳ )ע׳ גו״א פכ׳׳ר‪ .(.‬כ׳׳ר ע״ב ו ב ב ר י י ת א א מ ר ו‬
‫כנסיה שהיא ל ש ם •ממים כנםית י ש ר א ל בהר סיני <ע׳ נו״א פ׳׳מ ו נ ד ב פמ־‪ .0‬כ״ה ע״א ובברייתא ש ל‬
‫ר׳ נתן אמרו יהי כבוד ת ל מ י ד ך וכו׳ <ע׳ נו׳א פכ״ז(‪ .‬וכן אמרו ש ם כ ל המכבד א ת חבירו מ ח מ ת ממון וכו׳‬
‫<ע׳נו״א פכ״ט וע״ע נ ד ב פל״ד>‪.‬כ״ו ע״א ואמרו בברייתא ש א ד ם לומד ל ע צ מ ו ולאחרים ו כ ו ׳ ) ע ׳ נ ו ׳ א פכ״ט(‪.‬‬
‫כ״ח ע״ב ואף בברייתא ש ל ר׳ נתן הזכירו ענין זה בלשון נייר ישן וכר‪ .‬ו ב ב ר י י ת א •מל ר׳ נ ת ן אמרו‬
‫הלמד תורה בילדותו וכו׳ )ע׳ נו״א פכ׳׳ג(‪ .‬ומ״מ הזהירו ב ב ר י י ת א ש א ע ־ פ ש ל מ ד בילדותו וכו׳ והוא‬
‫שאמרו יכול א ד ם ללמוד תורה )ע״ש פכ׳׳ד(‪ .‬ל״א ע״ב ואף בברייתא ימל ר׳ נתץ נ ת ב ל ב ל ו הדברים <ע׳ נו׳א‬
‫פרק ליד(‪ .‬ליד‪ .‬ע״ב ובאבות דד׳ נתץ קראוהו גבור וכלי זיין בידו )ע׳ נוסחא א׳ פרק כ י ט ( ‪:‬‬
‫הרב ר׳ מכיר ביר א ב א מרי ב־ר מכיר ביר טודרום ביר מכיר בן הרב ר׳ יוסף ב׳׳ר א ב א מארי זלה״ה‬
‫ב ע ל ילקוט ה מ כ י ד א! מביא בספרו את ה א ד ד נ כמה סעמים ו כ ל ל ת י דבריו בהוספות ונם איזה סעמים‬
‫א( ע׳ אוצר הספרים צד ‪ 222‬סימן ‪.230‬‬
‫‪X , J I‬‬
‫מבוא פ ר ק ב‬
‫בההערות וספרו ע ל ת ה ל י ם הוא ב א ק ס פ א ר ד בכ״י קובץ ד«‪ 1‬ב ר ש י מ ת ראבי׳׳ן)‪ (OPP. 22‬וספרו ע ל ישעיה‬
‫הוא בכ״י באוצר הספרים בק״ק ליידין <קובץ ‪ • Scaiiger‬י ( א ש ר כבר הודיע טיבו הרב רמש״ש ברשימה‬
‫•מלו מכ״י ליידין ) צ ד ‪ .(342,48‬והנה הקורא יראה בהוסםה א׳ ש ה ב א ת י כמה ליקוטים מ א ת כ״י א ח ד‬
‫מ ד ר ש תרי ע ש ר קובץ ‪ Hari 5704‬בהבריטיש מוזעאום והבאתי דבריו ב ס ת ם מפני ש ל א נ ו ד ע לי ש ם‬
‫המהבר‪ .‬ו ע ת ה אנכי מ ש ע ר ש ג ם קובץ זה הוא מ א ת ב ע ל ילקוט המכירי ש כ ן ל ש ו נ ו ש ם בהקדמתו ל ס פ ר ו‬
‫ע ל ישעיה‪ .‬וקראתי ש ם הספר הזה ילקוט כי ל ק ט ת י אותו מן ה מ ד ר ש ומן הגמרא ירושלמי ו ת ו ס פ ת א ספרי‬
‫ו ס פ ר א ל א הנחתי דבר א ש ר ל א כ ת ב ת י בספרים א ל ו ת ל י ם איוב ו מ ש ל י ירמיה יחזקאל ו ת ר י ע ש ר‬
‫כ פ י יכלתי עיכ‪ .‬והוא הוא הילקוט תרי ע ש ר המוזכר פ ה ‪ .‬הקובץ הזה הוא ב ת מ ו נ ת פ א ל י א ומחזיק קצ׳־ט דפים‬
‫ומביא ש ם ת ל מ ו ד בבלי ירושלמי ת נ ה ו כ א ילמדנו פ ס י ק ת א ב ש ם ה פ ט ר ת נחמו ספרי מ ד ר ש ת ה ל י ם‬
‫מ כ י ל ת א אדר״נ מ ד ר ש יממואל סדר ע ו ל ם מ ד ר ש רבה )גם ע ל ה ה מ ש מגילות( פדר״א ומקורות א ל ו ה ם‬
‫מובאות גם בילקוט ע ל ת ה ל י ם י ע ל ישעיה‪ .‬ובעניץ ש מ ו מ ד ר ‪ -‬י מ ת ר י ע ש ר ה נ ה אין ס פ ק ש ה ס ו פ ר‬
‫ק ר א לו ש ם זה ')במקום י ל ק ו ט ה מ כ י ר י ע ל תרי ע ש ר ( מפני ש ת ח י ל ת ו חסר והסופר ל א י ד ע עוד‬
‫א ת טיבו ש כ ן ל ת ו ב ש ם ב ר א ש הספר ״זה ס פ ר מ ד ר ש תרי ע ש ר טוב וישר ל א נ מ צ א ה ת ח ל ת ו מ ר א ש‬
‫ועד סוף ל כ ן א ת ח י ל מ ה נ מ צ א בעזרת המלמד ל א ד ם ד ע ת י ש ת ב ח ש מ ו א מ ן " ) ‪ . ( °‬וכן כ ת ב במקום א ח ר‬
‫‪ b‬ע ׳ כ ‪.‬‬
‫ה מ ש ל ת י )‪"(°70‬‬
‫אן חסר ד ף א ח ד ימלא נ מ צ א ב ה ע ת ק ש נ א ב ד מ פ נ י זקנותו ו ע ל זה‬
‫ואנו ה א י ן מזה ש ק ו ב ץ חסר נזדמן להסופר‪ .‬ו נ כ ת ב הקובץ הזה בעיר ט י ב ו ל י א ש ר בתחומי‬
‫רומי מ א ת הסופר יוחנן בכמר יעקב הרקוחי מבני הגרשוני ב ש נ ת ו י ר ׳ ח י מ ׳ ך ' ב ע ד הכומר יידיאו מ כ ת‬
‫האגושטינו א ‪ /‬ויצא ל נ ו מזה ש נ מ צ א י ם עוד כ ע ת בידינו מ א ת ב ע ל המכירי ספריו ע ל ת ה ל י ם ישעיה‬
‫ותרי עימר‪ .‬ומה ש נ ו ג ע לזמן המחבר ד נ ה נ ר א ה ש י ש ל ק ב ו ע זמנו לכה״פ בהמחצה ה ר א ש ו נ ה ש ל ה מ א ה‬
‫הב׳ ל א ל ף החמישי ש כ ן נ מ צ א ש ט ר מכירה ב ר א ש כ״י ליידין ה נ י ל מ ש נ ת קע״ה ב(‪:‬‬
‫ר ׳ י ש ר א ל א ל נ ק ו ה א ש ר נימרף ע ל ק ד ו ש ת ה ש ם ב ש נ ת ה׳׳א קנ״ב מביא בספרו מנורת המאור בכ״י‬
‫כמה פעמים א ת האדר׳׳נ נויב א ב ל ע י ע הוספה א׳ עיב ע״א וע״ב והבאתי א ת דבריו בההערות וגם בהוספה ג׳‪.‬‬
‫והכ״י'הזה הוא באוצר רםםרים א ש ר ב א ק ס פ א ר ד קובץ ‪ 1312‬ב ר ש י מ ת ראיי׳׳ן(<<‪ (pp0. 14‬וכבר דברת*‬
‫ע ל טיב ה ל י בהמ״ע מ א נ א ט ש ד פ ט ) ש נ ת <**י צ ד ‪ 114‬ו ה ל א ה ( וביררתי ש ם ש ה ו א הוא ם פ ר המוסר‬
‫ה נ מ צ א בידינו מיוחס ל ד י כי״ץ בקיצור וסירוס דברי הכ״י ן‬
‫‪7‬‬
‫‪Ja,‬‬
‫ר ׳ ש מ ע ו ן ב י ר צ מ ח ד ו ר א ן והבאתי דבריו כ מ ה פעמים מספרו מגן א ב ו ת סירוש ע ל א ב ו ת והוא‬
‫מהמעטים א ש ר היה לפניו נו״ב‪ .‬וארשום פ־‪ ,‬כולם‪ .‬ו נ ש ת מ י מ ת י ב ה ו צ א ת הרב מהר״א י ע ל ל י ג ע ק ‪ .‬ב׳ ע״א‬
‫ב א ד ר ׳ ׳ ג ש ק ב ל ה מפי הגבורה ו ל א מפי מ ל א ך ע ר ב ע״א(‪ .‬נ׳ ע״א ש ל א כ ד ע ת ב י ש שהיו‬
‫ואמרו‬
‫אומרים אין מ ל מ ד ן תורה א ל א ל ת ל מ י ד הגון צנוע ו כ ש ר וירא שמים כמו ש ה ו א נ ז כ ר ב א ד ר י ג‬
‫) ל י ת א כ ל ש ו ן הזה מםימ ל א ב נ ר א ו ל א ב נ ד ב וע׳ נו׳ב פ״ד ובהערות א ו ת ב׳ ש ם ( ‪ .‬ו׳ ע׳׳ב וכתוב ב ס פ ר‬
‫הערוך וכן הוא ב א ד ר ־ נ כי צדוק וכיתום היו תלמידיו ש ל אנטיגונוס וכו׳ )ע׳ נ י ב פ׳׳י ונו״א פיה(‪.‬‬
‫ח׳ ע״ב ו ע ל זה א מ ר ו ב א ד ר ׳׳ נ א ל ת ה י ח ב ר ל ר ש ע א פ י ל ו ל ד ב ר מ צ ו ה )ע׳ נ ר א ס׳׳ט(‪.‬‬
‫א מ ר ו כ ל ה מ ו ד ב ק ל ר ע י ם אעפיי וכו׳ )ע׳ נו״א פ׳׳ל(‪ .‬ט׳ ע׳׳ב א ב ל ב א ד ר י נ‬
‫שם ו ב א ד ר ״ נ‬
‫ב ע נ י ן א ח ר ש ל א י ה א ה ת ל מ י ד ה י ו ש ב ל פ נ י ר ב ו וכו׳ )ע׳ נ ר א ם״י וכנויב‬
‫פ י ר •מ ו‬
‫פ״כ ל י ת א ( ‪ .‬י׳ ע״ א ו ב א ד ר ״ נ •מנו יהיו בעיניך כזכאין ע״מ ש י ת ב ע ו א ת הדין )ע׳ נ ד ב פ״כ(‪.‬‬
‫י״א ע״א ואמרו ב מ ד ר ש ר״י בן בתירה אומר הרי ש א י ן לו מ ל א כ ה ש י ע ש ה וכו׳ )ע׳ נ ד א פי״א ו נ ם נ ד ב‬
‫פכיא ואין ס פ ק ש כ ו נ ת ו בזה להאדר״נ(‪ .‬י מ ם ע ׳ ב ו ב א ד ר ״ ג אמרו גדולה מ ל א כ ה שהרי ד ג ל פ ת פ א ר י ן‬
‫בה ימהרי ה ל ב ל ר יוצא וכו׳ עוד ש נ ו ש ם גדולה מ ל א כ ה ש ה ד הקב״ה הכתיב עליו מ ל א כ ה )ע׳ נ ד ב ש ם ( ‪.‬‬
‫ש ם ובאדר״נ ע ל ז א ת ה מ ש נ ה ) ו י מ נ א א ת הרבנות( אוי ל ה ל ר ב נ ו ת וכו׳ ומפני מה מ ת יוסף וכו׳)ע׳ נו׳ב ס כ ׳ ב ( ‪.‬‬
‫ש ם ו א ל ת ת ו ד ע ל ר ש ו ת וכו׳ כי ה מ ת ו ד ע ל ר ש ו ת סופו לאבדון וכו׳ וכן פירשו באדר׳נ )ע׳ נו״א פי״א ונו־ב‬
‫ש ם ( ‪ ,‬י׳יב ע״א ובאדר״נ פירשו המים הרעים עכו״ם וכו׳ )ע׳ נ ד ב םכ״ב וע״ע נ ד א ש ם ( ‪ .‬ש ם ופירשו ב א ד ד נ‬
‫כיצד היה אוהב ש ל ו ם וכו׳ )ע׳ נויב פכיד(‪ .‬ימם ע״ב וכן אמרו ב א ד ד נ א ם אין א נ י ל י ו ל א זכיתי ל ע צ מ י‬
‫פי •זכה לי להיי העוהיב )ע׳ נו׳׳ב פכ״ז(‪ .‬ש ם דומה ל מ ל ך ש מ ס ר ש ד ה לעבדיו וכו׳ )ע׳ נויב פ י ל ו נ ר א‬
‫פט״ז(‪ .‬י״ג ע״א ו ב א ד ד נ ת ג י א העושה תורתו ק ב ע )ע׳ גו״א פי״ג ובהערות ש ם א ו ת ג׳(‪ .‬ש ם ע״ב ו ב א ד ד נ‬
‫אמרו כי ב ל ק א מ ר הרבה וכו׳)ע׳ נ ד ב פכ׳׳ג(‪ .‬ט״ו ע״א ו ב א ד ד נ פירשוהו כמו הראשון ע ש ה ל ך ר ב ל ח כ מ ה‬
‫א‪ ,‬כל פרצי דברי הסופר הזה כבר הודיע ברביש הראבי״ן בהמיע ‪ Revue dos Etudes Juives‬ברך ‪ IX‬צד ‪.137‬‬
‫ב! עי רעימת הרמיט‪-‬׳ש •סס‪.‬‬
‫מבוא פרס ב‬
‫)ע׳ נו״ב פל׳׳ב וסי׳׳ח(‪ .‬כיג ע־א ורבינו יונה זיל כתוב כי ב א ד ד נ כתוב עשה רצונו כרצונך וכן בדוד הוא‬
‫אומר כי ממך הכל ומידך נתנו לך <ע׳ נו־ב פל״ב ולי ש ם ה פ ס וס(‪ .‬כ״ה ע׳׳א ובאדר׳נ שנו אין עיר‪,‬‬
‫חסיד פרוש <ע׳ נ י ב פל״גו‪ .‬ימם ובאדר״נ אם נבלת בהתנשא וכו׳)ע׳ נו׳ב פ י ׳ ב ‪ /‬כיט עיא ובאדר״נ שנו‬
‫יוסי הכהן חסיד ימבדורו <ע׳ נו״א פי״ד ונדב סכ״ט ובהערות שם אות ב׳(‪ .‬שם ע״ב וכן אמרו באדר׳נ‬
‫)בעניןששכח ר*א בן ערך תלמידו( <וע׳ נו־ב פכ׳׳בונו״א פי״ד(‪ .‬ל־־ב ע״א וכן הוא פירושו יהי כבוד חבירך‬
‫חביב עליך כשלך וכו׳ וכמו שיקשה עליך מי שיוציא עליך בכעסו שם רע כן יהי כבוד חבירך הכיב עליך‬
‫וכן פירימו באדר׳׳נ <ע׳ נו׳׳ב פכ״ט ונו״א פרק ט׳׳ו(‪ .‬ימם ע׳׳ב ואמרו באבות דר׳ נתן אל תהי נוח לכעוס‬
‫כהלל וכו׳ <ע׳ נו״א ימם ונראה שחסר שפ בנדב(‪ .‬ל״ג ע״א וכן אמרו באדרינ שלא תהא עינו ש ל אדם‬
‫רעה בממונו של הכירו וכו׳ <ע׳ נו״ב פ״ל(‪ .‬שם ע״ב ובאדר״נ פירשוה* בענין אחר וכן שנו שם יצהיר ניתן‬
‫באדם משעה שנולד וכו׳ ע״ימ <ע׳ נו׳ב שם( וכן אמרו באדר״נ שיהיה חס על ממון חבירו וכו׳ )ע׳ נו״ב‬
‫שפ ונו״א פי׳־ז(‪ .‬ליד ע׳׳א ובאדר״נ אמרו אינה ירושה לך שאם היתד‪ ,‬ימימה היה מימה מורישה וכו׳ <ע׳‬
‫נדב פיל(‪ .‬ל״ז ע״א ובהוריות ו כ ן ב א ד ד נ כ פ י שזרקתי נשמה באדה״ר)ע׳ נדב פכ״‪ .0‬מיד ע״ב וכן באדר״נ‬
‫ובספרי פ׳ עקב לאדם שמסר לעבדו צפור דרור וכו׳ <ע׳ נו״א פכ״ד ונו״ב פל״ד‪ .(,‬מיה עיב ודבר זה למדנהו‬
‫מאדר״נ דתני ה ת ם כ ל ש מ ע ש י ו מ ר ו ב י ן מ ח כ מ ת ו וכו׳ ש נ א מ ר נ ע ש ה ו נ ש מ ע <ע׳‬
‫נרא פכ״ב(‪ .‬שם ובאדר״נ משלו משל למה׳׳ד לאחד שהלך אצל חנוני וכו׳ <ע׳ נו״ב ימם(‪ .‬מ״ו ע״א‬
‫ואמרו באדר״נ כל הפורש מד׳ דברים אלו וכו׳<ע׳ נ י ב פיל״ד(‪ .‬מיז ע׳א ו ב א ד ר ״ נ א מ ר ו ע ו נ ה ב ה‬
‫ל א א מ ר ת י א ל א ב ז מ ן ש ע ו נ ה בה‪ ) .‬ל א מ צ א ת י זה ל א ב נ ו ״ א ו ל א ב נ ו " ב ( ‪.‬‬
‫נ׳ ע״ב וכן נראה מאדר״נ ששם שנו בלשון הזר‪ ,‬שאם לא נברא בצלם היה חביב<ע׳נו'ב פמ״ד ונו״אפל״ט(‪.‬‬
‫נ״ח ע״ב ובילמדבו פ׳ ויקרא שנו רבותינו מצור‪ ,‬גוררת מצוד‪ ,‬וכו׳ וכן הוא באדרינ )ע׳ נדב םל״נ ונו״א סכ״ר‪.(,‬‬
‫ם״א ע״ב הפירוש ר״ש ז״ל הוא משנה הגירסא וגורם)הלמד ע׳׳מ ללמד( אין מספיקין בידו ללמוד וללמד וכן‬
‫מצאתיה באדר׳׳נ)ניב פל׳ב(‪ .‬םי׳ד ע ״ א ו כ ב ר א מ ר ו ז י ל ב א ר ר ״ נ כ ל מ י ש י ש ל ו בי ה מ י ד‬
‫ב ע י ר ו וכו׳ *ע׳ נו״א פל״ו(‪ .‬ס״ז ע״ב למשנת דיהי כבוד תלמידך וכו׳ וכן הוא מפורשת באדר״נ )ע׳‬
‫נויב פל״ד ונו״א סכ״ט(‪ .‬ס״ט ע״ב ובאדר״נ אמרו שאעפ׳י שריב״ז היה אומר על ר׳ אליעזר כן ערך שהוא‬
‫מכריע וכו׳ )ע׳ נו״ב פכ׳׳ט ונו״א פייר(‪ .‬ע׳ ע״א ובאדרינ נראה כפירוש האחרון ששם שנו ר׳ ינאי אומר‬
‫לשלות הרשעים לא נכנסנו וכו׳ <ע׳ נו״ב פל״ג(‪ .‬ע׳ב ע־ב ו כ ן א מ ר ו ר י מ ב ״ ג א ו מ ר ה ל מ ד‬
‫ת ו ר ה י ל ד וכר ר׳ נ ה ו ר א י א ו מ ר ה ל מ ד ת ו ר ה וכו׳ ר ״ א ב ן ע ק י ב א א ו מ ר וכוי ד ו מ ה‬
‫ל א ש ר ‪ ,‬ש ה י א ל ש ה ב ח מ י ן ר ש ב ״ א א ו מ ר ה ל מ ד ת ו ר ה ב י ל ד ו ת ו וכו׳ )ע׳ נו״אסכ״ג‬
‫ובנו״ב ליתא(‪ .‬ע״וע־א ובאדר״נ לא מנה מאמר בראשית והשלים העשרה וכו׳ )ע׳ נו״ב פל״ו(‪ .‬שם ע״ב‬
‫וכן אמרו באדר״נ ללמדך שכל המאבד נ פ ש אחת מישראל וכוי <ע׳ נו״ב פל״ו ונו״א םל״א(‪ .‬ע״ז ע״ב וכאדר״נ‬
‫ג״כ מנו אותם)נסיונות דאברהם( בחילוף מועט )ע׳ נדב םל״ו וגו׳א סל״ג(‪ .‬ע׳ח ע״א ועשרה נסים שנעשו על‬
‫הים מפורשים במדרימ ר׳ תנחומא‪ .‬ובאדר״נ בחילוף מועט )עי נו״ב פל״ח ונו״א םל״ר(‪ .‬שם ע״ב ועשר מכות‬
‫ימהביא עליהם על הים וכו׳ ורבינו שלמה ז״ל כתבם מהמכילתא וכוי‪ .‬וכן הוא באדר׳נ בחילוף מועט)עי נו״ב‬
‫פל״‪ .0‬ע״ט ע יא וכן באדרינ מנה תבערה וכו׳ וכן ב א ד ר ״ נ מנה כסה וכן שנו שם ועל כולן הוכיחן משה וכו׳‬
‫)ע׳ נ י ב פל״ח ונו׳׳א פל״ד א ב ל ר ק ק צ ת מזר‪ .(,‬פ׳ ע״ב וכל אחד רחוק מחבירו ד׳ אמות כדי ש ל א‬
‫ישבע וידוי חבירו ותפילתו שלא יכלם כמו שנזכר במדרש חזית ובאדר״נ)ע׳ נו״ב פל״ט ונרא פליה(‪ .‬פ״א ע׳׳א‬
‫מ ו נ ה ג ם כ ן נ ס י ם א ח ד י ם במקדש )שם(‪ .‬סיג ע״ב למשנת דז׳ דברים בגולם וכו׳‬
‫ובאדרינ‬
‫ובאדר״נ מסמיך זה אל שלח נא בידתשלח)ע׳נו״בם״ם(‪ .‬שםפידע׳׳א ובאדר״נלמדו דבר זה םהקב״ה ש ל א‬
‫רצה ליכנם לתוך רברי אברהם וכר‪ .‬שם ובאדר״נ למדו דבר זה מאליהו וכו׳ וכן נראה מאדר״נ כי הכל הוא‬
‫דבר אהד וכו׳ עיש‪ .‬ימם עיב וכן שנו באור״נ וכו׳ ובאדד״נ למדו זה מאנשי חרן וכוי‪ .‬וכן אמרו באדר״נ וכו׳‬
‫)ע׳ טיב פ׳מ ונרא פליז(‪ .‬פיה ע״ב ובפרק במה מדליקין מפורש כל זה מהמקרא וכו׳ וכן כארר״נ )ע׳ נו״ב‬
‫מ״א ונרא פל׳׳ח(‪ .‬פ׳׳ו ע׳א אבל במשניות ישנות שבאו כארץ ישראל שהם וכו׳ יש גירםא יותר מדוקדקת‬
‫והיא שלי שלך חסיד שלך שלי ושלי שלי רשע ו כ ן ה י א ה ג י ר ס א ב א ד ר ׳ נ ) א י נ ו מ ס כ י ם‬
‫ל א ע ם נ ו ״ ב פ מ ״ ה ו ל א ע ם נ ו ״ א פ ״ מ(‪ .‬פ״ח ע״ב ובאדר״נ שנו ספוג מדרש וכו׳ עוד א מ ר ו‬
‫ס פ ו ג ת ל מ י ד ו ת י ק וכו׳ )ע׳ נו״א פ״מ וע־ע נדב פמיר‪ .(,‬צ׳ ע״א למשנת כל מי שיש בידו ג׳‬
‫דברים אלו מתלמידיו ש ל אברהם אבינו ובאדר״נ פירשום באברהם כמו בבלעם וכו׳ ובאדרינ סמכו א ל זה‬
‫הנה העם וגו׳ וכן נזכר זה באדר״נ וכו׳ ורוח נמוכה וכן נזכר זה באדר׳׳נ ונפש שפלה באדר׳נ למדו זה ממה‬
‫שאמר ואנכי עפר ואפר וכו׳ )ע׳ נו״ב פמיר‪ .(,‬ציד ע״ב ובאדר׳נ שנו משל לשוכר סוס וכו׳)ע׳ נו־׳ב סכ״ז(‪.‬‬
‫בהשרת יצלו )תימב׳ץ( ח״נ שאלה ל־ז דף ייב ע״ב ואעפיי שהיו נדחקים עד אחר י׳א אמות שאחורי בית‬
‫‪A V‬‬
‫מבוא פרק ב‬
‫הכפורת ב ש ע ת ההשתחויה היו כולם משתחוים כנגד פתחו ש ל היכל כמ״ש במדרש ויקרא רבה ובאבית‬
‫דר׳ נתן וכו׳ וכץ באבות דר׳ינ י ש נסים אחרים ש ל א נזכרו בגמרא‪ .‬ועיע ש ם דף ל׳ ע״א ענין קל״ה והלאה‪.‬‬
‫בפירושו לפיוט אימר א ש ש הנדפס כספ־* קובץ מטמונים דף פ״ז ע׳׳א א כ ל המשורר ל א הכניסו )למאמר‬
‫בראשית( כי סמך בזה ע ל אבות דר׳ נתן ש ל א הכניסוהו בענין המאמרות ע״כ)ע׳נו״ב םל״ו(‪ .‬ש ם צ׳׳אעיא‬
‫א כ ל מאבות דר׳ נתן נראה כי זה המאמר הוא ויאמר אלהים ל א טוב היות האדם לבדו )ע׳ נ י ב שם(‬
‫מדרש הגדול בכ״י אשר הובא מארץ תימן והם הקובצים באקספארד ‪ 2:1:18‬ברשימת ריאבי״ן‬
‫•‬
‫‪4‬‬
‫‪°‬‬
‫‪124a. b. c.d‬‬
‫העתקות ממדרש זה‪ .‬והם הקובצים בראשית מספר ‪ Or. 23 78‬ומםפר ‪ .Or. 2213‬שמות מספר ‪Or. 2214‬‬
‫ומספר ‪ .f23.O r < 2‬ויקרא מספר ‪ Or.2215‬ומםפר‪ .Or. 2353‬במדבר מספר ‪.)237.2:354‬ו מ ס פ ר ‪. 0 1 \ O r‬‬
‫י כן בא לידי ג״כ קובץ נתון לי מ א ת תלמידי המשכיל כמ״ר‬
‫ר‬
‫ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫‪G‬‬
‫ומספר‬
‫קלויד מאנטעב׳י^רע‪ .‬במדרש מובאים זה דברים מהאדר״נ נו״א כמה פעמים ורמזתי עליהם בההערות‪.‬‬
‫ובנידון מחברו הנה הרמשיש נ ד ו בהמזכיר חוברת עשרים צ ד ‪ 135‬מביא ש ם דברים מ א ת כ״י א ח ד ש י ש ל ש ע ר‬
‫ע ל פיהם כי מחברו היה ר׳ דוד אלעדני ויש לקבוע זמנו ה״א ר בערך‪ .‬א ב ל רמש״ש בעצמו מניח עוד הדבר‬
‫בצ׳׳ע‪ .‬ועלי להודיע עוד שהפירוש המובא ימם ע ל ע ש ר ת מוגים בשם המדרש הגדול ל א נמצא בהכ״י שראיתי‪t‬‬
‫ר׳ אברהם זכות בספרו יוחסין )דפוס לאנדאן ‪ (1857‬צד י׳׳ג ובאדריג כל מ ע ש ה צדוק וכיתום‬
‫ושהיה מ ש ת מ ש בכלי כפף וזהב כ ל ימיו )ע׳ נו״א פ״ה(‪ .‬צ ד י״ח ובאבות דר׳ נתן שהיה <הלל( מדבר‬
‫בלשון בבל וכו׳ ו ד א י ש ת מ ש בתגא חלף זה ה מ ש ת מ ש בשם המפורש וכו׳ ) ע י נ ר א פי״ב(‪ .‬צ ד י״ט וקבל‬
‫ד י ב״ז א ת הנשיאות אז ש נ ת ן לחץ ולחסד בעיני המלך כדאיתא פ׳ הניזקין ו ב א ד ד נ )ע׳נו׳׳א פ׳׳ה ונו״ב פ״ו(‪.‬‬
‫צ ד ב׳ ואעפ״י ש ב א ד ד נ אומר שתלמידיו הלכו ליבנה והוא לדמםית וכו׳ )ע׳ נו״א סוף סטיו ונדב פכ״ט(‪.‬‬
‫צד כ׳׳א ובאדר״נ כי מת לו בן )לריביז( ונחמוהו ת ל מ י ד ו )ע׳ נ ר א שם(‪ .‬צ ד כ״ה ובפרק ז'ממסכת יממחות‬
‫ש נ ת פ ש רשב׳׳ג ודי י ש מ ע א ל בן א ל י ש ע ביחד וכו׳ וכץ בסוף אבות דר׳ נתן )ע׳ נויא פל״ח ונדב פמ״א(‪.‬‬
‫צד כ״ו גם לפעמים במדרש ובאדר״נ קורא גם כן רבי סתם לריב״ז )ע׳ נו״א ושם ר ב ץ •וחנן אבל ב נ י ב‬
‫פליט ר ב י יוחנן א ב ל א פ ש ר שהיה לפגיו כך וציע(‪ .‬צ ד כ״ח ומצאתי גם כן בספר מנורת המאור‬
‫האחד שאינו ש ל ר׳ יצחק אבוהב גרםינן ב א ד ד נ ש נ ש ב ה ר׳ צדוק לרומי וכו׳ )ע׳ נו״א פט״ז ובהוספה‬
‫לנוםחא א׳ ע״ב ע׳׳ב(‪ .‬צ ד ליח ובאבות דר׳ נתץ ב מ ש נ ת י ו ס ף בן יועזר כשהתחיל ריע ללמוד היה‬
‫בן ארכעיפ ש נ ה וכו׳ )עי נויא פיו(‪ .‬צ ד ל״ט ו ב א ד ד נ במשנת יום׳ בן ייעזר בארוכה כיצד למד ריע בן‬
‫ארבעים ש נ ה היה וכו׳ )ע׳ נו״א שם(‪ .‬צד סיט ר׳ יונתן והוא בפ״ד דאבות ובאבות דר׳ נתן ר׳ יונתן בן‬
‫יוסף וכן בתוספתא )ע׳ נו״א פ״ל וצ״ע ונו״ב פל״ה(‪ .‬צ ד עיו אע״ג כי באדר״נ גרםינן ש נ ש ב ה ר׳ צדוק‬
‫לרומי )ע׳ נו״א פט״ז( ‪t‬‬
‫ר׳ יצחק אברבנאל כיג ע״א ל מ ש נ ת מ ש ה קבל ו ד ת ה ד ע ת ביש שאין מ ל מ ד ן תורח א ל א‬
‫לתלמיד הגון וכוי )לא נמצא ל א בנרא ולא בנו״ב ועי לעיל בשם רבינו יונה(‪ .‬ש ם ב א ד ד נ אמרו שהקכיה‬
‫ע ש ה סייג ליבריו ואדה״ר ע ש ה סייג וכו׳ )עי נו׳׳א ם־א וגו״ב ס׳׳א(‪ .‬ליג ע׳׳א ל מ ש נ ת נתאי הארבלי‬
‫ואמרו ב א ד ד נ ה מ ת ד ב ק ל ר ש ע א ע פ ׳ י שאינו עושה כמעשהו נוטל שכר כיוצא בו שנאמר בהתחברך‬
‫ל ר ש ע וגו׳)עי נו׳׳א פ״ל וצ׳׳ע וע״ע לעיל גבי רימב״ץ(‪ .‬ל״ט עיא למימנת שמאי אומי ע ש ה תורתך קבע‬
‫וכמו שאמרו העושה תורתו קבע ובו' עושין לו עיקר לעוה״ב וכו׳ )ע׳ נו״א פביח ועי׳ע לעיל גבי רימב״ץ(‪.‬‬
‫פ׳׳ג ע ל מ ש נ ת ר״ח בן דוסא ע״ה ע״ב וכבר יראה מסכים לזה מה שקראו בברייתא ליראת ה ח ט א כלי‬
‫אומנות אמרו ש ם ש א ל ו א ת ריביז חכם ויירא ח ט א מהו וכוי )ע׳ נ ר א פכ״ב(‪ .‬פ״ה ל מ ש נ ה דעשרה נםיוגות‬
‫נתנסה אברהם קנ״ה ע״ב ובאבות דרי נתן מונים הנסיונות באופן אחר ב׳ מלך לך וכו׳ )ע׳ נו״א פל״ג‬
‫ונדב פל״ו(‪ .‬ל מ ש נ ה דעשרה נסים וכוי‪ .‬קנ״ז עיב ובאבות דר׳ נתן הוא במצרים הרעימו עליהם קולם וכו׳‬
‫) ע ׳ ש וע׳ נו״א פ ל י ג ( ‪:‬‬
‫ר׳ יוסף בכ״ר החכם השלם הה׳׳ר משה אלשקר וחי בערך ה״א רפ״ב בפירושו מרכבת‬
‫המשנה כ״י הנמצא באהספארד קובץ ‪ 384‬לסי רשימת ראבי״ן )‪ (Opp. 244‬ש ם דף ג׳ ע״ב להוצ‪-‬א‬
‫מ ד ע ת בייש שאמרו אין מ ל מ ד ן ל כ ל אדם א ל א לתלמיד הגון וכו׳ )ע׳ נ ד א פ״ג ונדב פיד(‪ .‬דף ע׳׳ב ע״א‬
‫ו ב א ד ד נ כתבו איזהי כנסיה זו כנסת הגדולה‪:‬‬
‫ר׳ עזריה מן האדומים בספרו מאור ע־נים מביא א ת האדרינ בצד ‪) 18‬דפיםווילנא ש נ ת ת י מ ״ ו (‬
‫וראיתי לו קצת סיוע באדר״נ פ״ט וזיל באותה ש ע ה נבקע ההיכל וכו׳ )ע׳ נו״א פ׳׳ט וע׳׳ע תנחומא נ״ח‬
‫סוף סי׳ י׳ג(‪ .‬צד ‪2‬ט אמנם מה הנה ש ת י הכתות המכונות אצל חנמינו צדוקים וביתוםים ומאין באו נודע‬
‫מן הנמצא להם זיל באדר״נ פ״ה‪ .‬צ ד ‪ 208‬ועליו אמרו באדר״נ פכ׳׳ח כל מי ש י ש בידו מדרש ולא הלכות‬
‫(‬
‫‪xvi‬‬
‫מבוא פרק ג‬
‫ל א טעם טעם חכמה הלכות ולא מדרש ל א טעם טעם יראת חטא א י נ מ י כדרש ולא הלכות גמר‬
‫ואינו מזוין הלכות ולא מדרש ח ל ש וזיין בידו וכו׳ )ע׳ נו״א פכ״ה(‪ .‬צד ‪ 232‬אשר מאדר״נ פל״ג וכו׳ לפי‬
‫מה ימזכר הערוך ערך נקר וכו׳ )ע׳ נו״א םל״ד ובהערות שם אות כ״ב(‪ .‬צד ‪ 404‬וסוף פרק אחיון דאדר׳׳נ‬
‫איתא מ כ ת ש ת אבטינס ושלחן ומנורה ופרוכת עדיין מונחין ברומי )ע׳ נו׳׳א םמ״א ובהערות שם אית כ״כ‬
‫וע״ע ירושלמי יומא פ״ד ה׳ג וירושלמי תענית ס״ב ה״א וכנ״ש אות ח׳(‪:‬‬
‫פרק ג‪.‬‬
‫ביחס האדרינ להמימנה‪.‬‬
‫אחרי זאת פה שהצענו פה מדברי המחברים השונים יוצא לנו שגם הראימונים ז״ל ל א היה להם‬
‫מושג אחד שוד‪ .‬בכל פרטי מסכת אבות דרבי נתן ועל כן קראו אותה סעם בימם מימנה פעם כ ש ם‬
‫ברייתא ופעם בשם דרש‪ .‬ואולי עוד גם בימם גמרא או בימם אגדה סתם <ע״ע נו״א פ״ב אות נ״ט>‪.‬‬
‫וגם דברי אחרון חביבים עלי ה׳׳ה מורי הרב ר״מ איימ שלום ש כ ת ב בפ״ד בהקדמתו להםפרי וכן אגדות‬
‫שגדרשות עליהן דרך מ ש ל כל מילי דאבות שהן יסודות לשאר דרשות כמקרא מן המקראות עד שחוכר‬
‫עליהן מ ד ר ש ש ל ם הנקרא אבות דר׳ נתן עכ״ל‪.‬אבל נ״ל שזה התואר ל א יצדק ר ק ע ל חלק מהאדר׳ג‬
‫ל א ע ל כולו‪ .‬וכימנרד מעט לתוך פרטן ימל דברים ונציין סימני החלקים השונים שמהם מורכבת המסכת‬
‫הזאת אם בהמשגה ואם באדר׳׳נ נמצא כי כל דברי חכמים קיימין יכילהו התוארים איתנייהו בה‪ .‬ו ע פ ״ ז‬
‫ג ק ב ע ג ם כ ן י ח ס ה ל ה פ ר ק י א ב ו ת א ש ר ב ה מ ש נ ה ‪ .‬והנה חלקי ה מ ש נ ה בתוכה בעצמה‬
‫הם ארבעהאי‪ .‬והם ח ל ק א׳ כולל פ׳א ע ד משנה י״ב )ולא עד בכלל(‪ .‬וחלק זד‪ ,‬מצוין ע״י סימן הזוגות‬
‫שבתוכה שהם גושאי מאמריו‪ .‬וגפ ע״י הקיצור כי ל א ימצא עוד בתוכו הכפלת המאמרים המתחילים בהוא‬
‫היה אומר‪ .‬ח ל ק ב׳ כולל המשניות י״ב י״ג י׳ד ט׳־ו טיז י״ז וי״ח מפ״א וכל ם׳׳ב‪ .‬והוא כולל דברי הלל‬
‫)ושמאי( ותלמידו ריב״ז ותלמידי תלמידיו‪ .‬ואם שחלק זה מחזיק עוד דברי הזוג האחרון )הלל ושמאי(‬
‫מכל מקום הוא מצוין כתוכו עיי הכפלת המאמרים שבתוכו בהוא היה אומר )ם״א מי״ג ומייד* ועיי הפסק‬
‫סדר זמנים שמקדים דברי בית הנשיא וניניו ונכדיו קודם לדברי ריב״ז וגם כן ע״י זאת יממביא ימם דברי‬
‫ר״ט )סוף סיב( רק אגב דברי ד־א הוי שקוד ללמוד תורה‪ .‬ח ל ק ג׳ סיג וד׳ והוא מצוין ועיי העירבוב זמנים‬
‫שבתוכו ואין סדר למשנה זו‪ .‬ח ל ק ד׳ הוא ס׳׳ה הכולל המספרים עשרה‪ .‬שבעה‪ .‬ארבעה ו ש ל ש ה ‪ ,‬״‬
‫וקרוב לזה הוא גיכ החלוקה בהאד־ר׳׳נ ח ל ק א׳ במאמרי הזוגות והוא בנו״א כםיא עד סוף ס י״ א י‬
‫ובנו״ב מס״א עה סוף ס כ ״ ג‪ .‬ואמנם יחסו להמשגה הוא כיחס המדרש להמקרא או כיחס הגמרא להמשגה‪.‬‬
‫כי נוסחאותיו מסכימות עם נוסחאות המשנה )חוץ מאיזה חילופי גירםאות נקלים( ותכליתו הוא ל פ ר ש‬
‫דברי דתנאים בדרך מדרש ומאמרי הזוגות הם נדרשים בתוכו כמאמרי הכתובים באחד המדרשים הידועים‪.‬‬
‫ואם אכגם ימכבר כתבו כמה מגדולי חכמי י ש י א ל שגם התוספתא דרכה ל פ ר ש המשנה‪ .‬בכל זאת ל א‬
‫גוכל להחליט עליה שהיא רק סירוש ורק עיי חקירה ובדיקה גמצא שגם םירוימים עלו בתוכה‪ .‬א ב ל‬
‫הקורא באדרינ ימצא מיד ע״י הלשונות כיצד‪ .‬דבר אחר מלמד וכו׳ שבפירוימ ומדרש עסקו‪ .‬ולא עוד א ל א‬
‫״שהוא קושר נימא בנימא ומשיחה במשיחה במאמר התנא כדי להסמיך לו מאמרים ומעשיות שאין בהם‬
‫מ נ ו ש א הדרוש א ל א בדרך רחוק"‪ .‬ולפעמים הוא נראה כדורש דברי ה ת נ א ג״כ בדרך א ל תקרי)ע׳ נו״אפ״ח‬
‫ובהערות ש ם אות י״ט>‪ .‬וע״כ אין ספק ש ע ל החלק הזה ל א יצדק ל א השם מימנה ולא השם ברייתא‬
‫או תוספתא‪ .‬אבל שמו היאות לו הוא מדרש בבחינת דרוימיו או גם כן גמרא בבחינת פירושיו או גם כץ‬
‫אגדה מצד כל ענינו‪:‬‬
‫ח ל ק ב׳ הוא בנו׳א מפרק י״ב ע ד סוף פי״ח‪ .‬ובנו״ב מפרק כ״ג עד סוף ם״ל‪ .‬והוא מסבים ג״כ‬
‫במקצת לחלק ב׳ בהמשגה שמכםיל ג״כ מאמרי התנאים ע״י הוא היה אומר )ע׳ פי״ב נו״א ופכ״ז נדב(‪ .‬אכל‬
‫א( מובן ממילא כי היו לנגד עיני דברי מהריט׳ל צונץ ז״ל בספרו הניל צד ק׳׳ח וק״ט ודברי הרב מהר״ץ היות‬
‫במאמרו על אדר״נ ודברי הרב מהד״ז פר&נקל במאמרו על מס׳ אב ת במ^נאטםשריפט ענת ‪ 1858‬צד ‪ 419‬והלאה ודבריהם‬
‫של הרב מהר״ד ד^פמאנן במאמרו על המשנה ראשונה והרב מהר׳׳נ בריל״ל במאמרו במיע השנתי •שלו על מס׳ אבות)ש‪:‬ה‬
‫שביעית( ולמדתי מדבריהם כמה הלכתא כברייתא‪ .‬אבל לפעמים נטיתי גיכ מדבריהם ולרגל המלאכה אשד לפני אמרתי לקצר‬
‫וע״כ לא הבאתי דבריהם חמיד ומה גם אהדי אשר נטיתי מדבריהם בעיקר חקירתם וכאשר יראה הקורא לקק פ׳ז ונשענתי‬
‫שכל מי שעוסק בחקירות כאלה בודאי קרא את דברי החכמים האלה או יקרא אותם ע׳יי הערתי זאת ולא יסתפק בקריאת‬
‫דברי לבד‪.‬‬
‫‪xvii‬‬
‫מבוא פרק ג‬
‫ג״כ כבר נבדל מהמשנה ע ל ידי זה ששומר סדר זמניפ ואינו מפסיק בין הלל ותלמידו ריב״ז בשולשולתיה‬
‫דהלל‪ .‬וגם ל א הביא בו מאמר ר׳ טרפון בדרך אגב‪ .‬וע״כ שנוסחת המשגה ש ל ו היא עתיקה מנוסחת‬
‫המשגה שבחלק זה א ש ר כבר שלחו בה יד להפסיק הסדר הישר‪ .‬וכבר העירו ע ל זה גדולי המחברים‪.‬‬
‫בתכוגתו הוא דומה לחלק א׳ וגם עליו יפלו התואריפ מ ד ר ש פירוש וכו׳‪:‬‬
‫ח ל ק ג׳ הוא בנויא מפרק כ׳ ע ד סוף פ״ל ובגו״ב מפרק ל״א עד סוף פרק ליה והוא ג״כ גיכר מתוכו‬
‫ע״י העירבוב הזמנים שבתוכו‪ .‬אבל בתכונתו הוא משונה מתכוגת ח״א וח״ב שאין בו מדרש כמעט‪ .‬והוא‬
‫קרוב לתכונת המשנה ש כ ל ענינה למסור לנו א ת התורה שבעים ן‬
‫ח ל ק ד׳ הוא בנו״א מסרק ל״א ועד סוף המסכת וכן בנו״ב מפרק ליו ועד סוף המסכת והוא חלק המססרים‪.‬‬
‫תכונתו היא כעין חלק ג׳ ויפול עליו ג״כ השם מ ש נ ה או תוספתא‪ .‬נמצינו למדין לסי זה שיחס האדר׳נ להפרקי‬
‫אבות בהמשנה אינו שוה בכל חלקיו ועפ״ז ג ש ת ד ל ג״כ לקבוע ערכו להמשנה ומעלתו‪ .‬אבל אחרי ש כ ע ת ש ת י‬
‫נוסחאות בידינו מהאדר׳נ עלינו עוד לחקור ע ל עיקר האדר״נ או עכ״ם אחרי הנוסחא הקרובה לעיקרו כי בלי‬
‫ספק באו בתוכו כמה הוספות שאין לדון מהם כלל ע ל טיב האדר״נ‪ .‬וטרם לזה נקדים ע ו ד ‪:‬‬
‫ד מדבר בטיב דברי פירוש אבות המיוחס לרש״י אבות ס״א מיה שהזכיר ש ם ש ת י‬
‫פרק‬
‫נוסחאות מאדר״נ‪ .‬נוסחת איי ונוםחא בני צרפת‪ .‬אם י ש לסמוך ע ל דברים אלו או לא‪.‬‬
‫י‬
‫והנה הראשון שנתעורר ע ל דברי רש״י אלו הוא הרב ר׳ אברהם בר״ש וויטמונד בספרו אהבת חסד‬
‫ע ל האדר״נ בסוף פ״ז ש כ ת ב ש ם כד״ה דבר אחר הוא נמי הפירוש הכרטנורא בלימון שני ולשון רש״י‬
‫במתניתין דאבות ולשני דעות דגמרא כאן א ף ב א ש ת ו טהורה אסורה והוא נוסחא דאבות דר״נ שהובא‬
‫מארץ ישראל אבל באדר״נ ש ל צרפתים אוקי ש ם דאיירי ב א ש ת ו נדה רשי׳י במתניתין ע׳כ‪ .‬ובראש הפרק‬
‫ע ל בבא דיהי ביתך פתוח לרוחה כתב גם כן דהובא במדרש ש מ ו א ל בשם רש״י דמה שהוא לנו היא‬
‫אדר״נ שבאו מא״י ובאדר״נ ש ל צרפת י ש גוםחאות אחרים ע״כ‪ .‬ומי ש ק ב ע מסמרות בדבר זה הוא הרב‬
‫מהר׳׳ץ חיות ז״ל בספרו אמרי בינה הניל‪ .‬וזיל בשרית סימן י״ג ימם)ל״ג ע״א> וביותר תראה ענין ח ד ש א ש ר‬
‫לא ראיתי לימום מבקר ימיתעורר בזה כי רש״י ז״ל בפירושו לאבות ס׳א מ״ה ע ל מאמר א ל תרבה שיחה‬
‫עם ה א ש ה וכו׳ כ ת ב בזה״ל ע פ האימה אפילו א ש ת ך לסי ש א ם תרבה עמה דברים תספר לה המחלוקת ש ע ש י ת‬
‫עם חבריך וכו׳ כך מפורש כאדר״נ שהובא מ א ר ץ י ש ר א ל ו ב א ד ד נ ש ל ב נ י צ ר פ ת מוקי לה‬
‫ב א ש ת ו נדה הרי דהיה לפני רש״י ז״ל ב׳ נוסחאות משונות זו מזו מברייתא דר׳ נתן‪ .‬נוםחא א ח ת ש ל בני‬
‫ארץ ישראל ונוםחא אחרת א ש ר נ ת פ ש ט ה בצרפת מברייתא דרינ‪ .‬ודברי אדר״נ אלו ש ל ארץ ישראל א ש ר‬
‫העתיק רש״י ז״ל נמצא באמת באדר׳ינ אצלינו סיף פ״ז א ב ל הך דמוקי באימתו נדה ל א נמצא אצלינו‪.‬‬
‫ומזה מוכח דאדרינ א ש ר אצלינו הוא נוסחא ש ל א ״ י ונוסחא ש ל בני צ י פ ת נאבדה מאתנו ורש״י ד ל‬
‫ה ש ת מ ש פה בשת• הגוסחאות ע״כ‪ .‬וקרוב לדברים אלו כתב גםמהרי״ל פירסט ז״ל במ״ע ש ל ו ליטעראטור‪-‬‬
‫ב ל א ט ט ד ע ס אריענטם ל ש נ ת ‪ 1848‬עמול ‪ 822‬בהערה שם‪ .‬והר׳־ש זלמן טויסיג ד ל בהקדמתו לספר נוה‬
‫שלום המחזיק ילקוטים מ א ת נופחא ב׳ ע׳׳ס כ״י אחד במינכעץ מדד להחליט שנוסחא ז א ת הוא האדר׳נ‬
‫שהובא מאיי ובא אחרי כן ה״ר חיים הלוי הארוויטץ )בית עקד אגדות מחברת א׳ כ׳ וגי( שראה נוסחא‬
‫זאת בכ״י פארכא וחלק עליו והחליט ימזו ה י א ט ם ח ת בני צרפת וימנוםחת הספרים היא גוסחת א״י)וכדעת‬
‫ה״ר מהי״ץ חיות(‪ .‬והיתד ימבו תלו א ת דבריהם גם שניהם הם דברי רש״י א ש ר כבר רמז עליהם הרב הנ״ל‬
‫וע״כ ל א ראיתי להעתיק דבריהם‪ .‬אמנם נ״ל שדבר• רש״י אלו אינם מספיקים לחתוך הדין ע ל םיהם ולחומר‬
‫הענין אנו מוכרחים להאריך בזה קצת‪ .‬ומקודם נציע בזה דברי האבות דרבי נתן בשתי הנוסחאות‪.‬‬
‫נוסחא א פרק ז‬
‫או ואל תרבה שיחה עם האשד‪,‬‬
‫ואפילו היא א ש ת ו וכו׳ ש כ ל זמן‬
‫ש א ד ם מרבה שיחה עם האשד‪ ,‬גורם‬
‫מ ד ב ר י‬
‫רעה לעצמו ו ב ו ט ל‬
‫ת ו ר ה וסופו יורימ גיהנס‪:‬‬
‫ב( ד״א א ל תרבה וכו׳ כיצד בזמן‬
‫ש א ד ם בא ובו׳ א ל ילך ויאמר‬
‫ל א ש ת ו וכו׳ מפגי ש ב ו ז ה‬
‫א ת עצמו וכו׳‪:‬‬
‫נוםחא ב פ ר ק טו‬
‫א( א ל תרבה שיחה עם האשד‪ .‬מ ש ל אהם הולך לביהמ״ד וכו׳ בן‬
‫תורה נמצא ב ט ל מתלמידו א!‪:‬‬
‫ב‪ 1‬ד׳א א ל תרבה שיחה וכו׳ באיזה צ ד הוא מ ב ז ה א ת א ש ת ו‬
‫וכו׳ מי ג ר ם ל ו ל ב ז ו ת א ת א ש ת ו וכר‪:‬‬
‫ג‪ 1‬דיא א ל תרבה שיחה וכו׳ באיזה צ ד הוא ט ב ז ה א ת ע צ מ ו‬
‫ב ש ב ת הראשונה נכנסה א צ ל ו ש ט ע ה קולו נכגס לחצר וכו׳ מי‬
‫גרם לו לבזות א ת עצמו וכו׳‪:‬‬
‫‪ n‬ד״א א ל תרבה שיחה וכו׳ אצ׳יל ב א ש ת חבירך א ל א ב א ש ת ו ודאי‬
‫ש כ ן מציגו ב א ש ת ש מ ש ו ן מי גרם לו שיבוא עליו הפורעניות ע ל‬
‫שהרבה שיחה ע ט ה ‪:‬‬
‫א( ע׳ ב״ר ‪D‬׳ פ״ב סיא ושמי׳ר ש‪:‬״ה סיח ב ע ט ן התואר בן תירה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪xvm‬‬
‫מבוא פרק ד‬
‫ובנו״ש הנוסחא בפיסקא ב׳ וג׳ מנרב‪.‬ד״א המרבה שיחה עם האשד‪ ,‬הרי ה ו א מ ב ז ה ע צ מ ו כיצד היה‬
‫דבר בינו לבין חבירו אמרו בתוך ביתו ש מ ע ה א ש ת ו יוצאה בשוק ו ה נ ה פגעה ב א ש ת חבירו אמרה לה כך‬
‫וכך היה בעלך עושה לבעלי כך וכך מצהיבו כך וכך מביישו העוברים והשבים התחילו לדבר עמהם מי‬
‫גרם לו שהרבה שיחה עם א ש ת ו ‪ .‬ד א כ ש ב ת ראשונה נכנסה אצלו ש מ ע ה קולו נכנם לטרקלין מן טרקלין‬
‫נכנסה לחדר מן החדר לעליה פרעה ראשה לםגיו והתחילה עמו והרבה שיחה עמה מי גרם לו שהרבה שיחה‬
‫עמה‪ .‬ע׳כ‪ .‬והנה אין ספק שנוסחא זאת אין לסמוך עליה שכבר ש ל ט ו בה ידי המעתיקים וקיטעו ושינו‬
‫בה וכנראה מהלשון ו ה נ ה פגעה וכר‪ .‬אבל גם הנוסהא שהצגתי בפנים )והיא נוסחת כייר וכייר‪ (.‬קטועה‬
‫היא כי מתחיל באיזה צ ד הוא בוזה א ת עצמו מבלי שקדם לו שבוזה עצמו עיי השיחה אשר ע ל זה ת צ ד ק‬
‫ה ש א ל ה באיזה צד‪ .‬ועיכ אין ספק ש י ש להשלימה ע׳ם גוסחא א׳ פיסקא א׳ דחשיב ש ם דגורם רעה לעצמו‬
‫ובוטל מ ד ת וכו׳ <ובוזד‪ .‬א ת א ש ת ו ו א ת עצמו( וסוסו יורש גיהנם וכל הדברים אחרי כן הם סירוש לזה‪ .‬סיסקא‬
‫א׳ ובוטל מ ד ת )ואולי נסתרס סדר הפיםקאות( פיסקא ב׳ יג׳ הם סירוש ל מ ז ה א ת א ש ת ו ואת עצמו‪.‬‬
‫וסיסמא ד היא םירוש לגורם רעה לעצמו כמו שמשון‪ .‬וכאשר הימלמנו נוסחא כ׳ ע״ם נו־א כן נשלים גם‬
‫נוםחא א׳ א ש ר ל א נשאר בה רק הםירוש לבבא דכוזה א ת עצמו‪ .‬והנה בסנים שיערתי בסירוש םיסקא ג׳‬
‫שבנויב שענין המיון ת א ש נ כ ש ל באיסור גדה א ב ל אחרי כן ראיתי בסירוש מהריט׳׳ץ דמגיה ל ה‬
‫בדרך כזה ש ב ת ראשונה נכנם אצלה ושמעה בקולו והרבה ימיחיז עמה ש ב ת אחרת נכנס לחצר נכנסה‬
‫לחדר וכו׳ ומפרש לה שהיא מ ש ת מ ט ת ממנו ואינה רוצה עוד ל ה ש מ ע לו לס* שכבר נבזה בעיניה ע״י רוב‬
‫השיחה‪ .‬וזה דםירוש הוא בלים יותר מתקבל על הלב‪,‬אם שגם הוא מגומגם קצת‪ .‬וא״כ אין זכר אף בנויב‬
‫להפירוש ב א ש ת ו נדה יותר מבנו׳׳א א׳‪ .‬והם באמת אחדים אכל גם שגיהם קטועים ויש להשלימם זה עס׳ז‬
‫וכמו שרמזנו‪ .‬אמנם במה שנוגע לדברי וש״י הנה כבר ימדי כהו גרגא מרד כמהריא ווייס בספרו תולדות‬
‫רש׳י )ע׳ בית תלמוד ש נ ה ב' צ ד רס״ג> כי בפירש״י הנדסס א צ ל מדרש יממואל )וויניצא ש ל י ט ( ה ג י ר ס א‬
‫ואל תרבה שיחה עם האשד‪ .‬אסי׳ היא א ש ת ך לסי ש א ת ה מ ת ב ט ל מדברי תורה או ש א ם באת להרבות‬
‫עמה דברים תבוא לספר לה המחלוקת ש ע ש י ת עם הכירך ודעתן ש ל נשים קלה עליהן ומיד ת ל ך‬
‫גם היא ותתקוטט עם חברתה א ש ת הכירך ותמצא מביאה לידי בזיון כך מפורש ב א ד ר ״ נ ש ה ו ב א ו‬
‫מ א ״ י קיו באימת הכירו ש ל א ירבה שיחה עמה מפגי החשד ו ב א ד ר ״ ג ש ל ב ג י צ ר ס ת מ ו ק י ם‬
‫ב א ש ת ו גדה ו כ ד ש ל א יבוא עמה ל י ד עבירה וגראה דאפילו טהורה לפי ימבוטל מדברי תורה י עיכ‪,‬‬
‫ואמנם בדפוסים אחרים )כמו דפוס מנטובה והרימ׳י ימאצל ה ד ר יונה( הוא ״ובאדדג ימל צרפת מוקים‬
‫לה כ א ש ת ו גדה‪ .‬כדי ש ל א יבוא עמה לידי הרגל עבירה ו א נ ן ג ר ס י נ ן א פ י ׳ ב א ש ת ו ה ט ה ו ר ה‬
‫ש מ ת ב ט ל מ ד ״ ת‪ .‬וכן הוא ב א ד ד נ שהובאו כאיי ע״כ‪ .‬ומדקאמר כאן ואנן גרסינן מ ש מ ע‬
‫מפני‬
‫שהפירוש תלוי יותר בגירסא במשנה והאדר׳ג ע׳׳כ היתד‪ .‬לו גירסא אחרת כמשנה וא־כ נ פ ל א הוא לראות‬
‫שרש״י יעמיד גירסתו לנגד ה א ד ד נ ‪ .‬וראה זה מצאתי בכיי אחד מפירשיי באוצר הספרים א ש ר באקססארדב(‬
‫ל מ ש נ ה זו ואל תרבה שיחה עס האימה ואפי׳ היא א ש ת ך לסי ש א ת ה מ ת ב ט ל מדברי תורה באשתו ב ס ד ק י‬
‫א ב ו ת ד ר ׳ נ ת ן ב א ש ת ו נ ד ה אמרוכדי ש ל א יבא לידי הרגל עבירה ו א ג ן ג ר ס י נ ן ל ה א ם י ׳‬
‫ב א ש ת ו ט ה ו ר ה מ פ נ י ש מ ת ב ט ל מדברי תורה ע״כ‪ .‬וכעין זה הוא ג״כ בס״ אבות ל ה ר ד ק )טרין‬
‫רס״ח( ואשר אמנם כבר נודע ש ת א סירש׳י המצוי בידינו )ע׳׳ע אוצר הספיים אות פ׳ סימן »«( וז״ל ש ם‬
‫ואל תרבה שיחה עם האשד‪ .‬וכוי מדברי תורה קיו ב א ש ת חבירו ש ל א ירבה שיחה עמה מפני ח ש ד ובאדרינ‬
‫מוקים לה ב א ש ת ו נדה ואנו גר׳ אפילו ב א ש ת ו טהורה‪ .‬וכן כ צאתי בפירוש רבינו יונה כיי ( באשתו אמרו‬
‫קיו ב א ש ת הכירו כ ת ב ר ש ״ י ז ״ ל כ י ב א ד ר ״נ א ו מ ר ב א ש ת ו נ ד ה א מ ר ו קיו ב א ש ת חבירו‬
‫ו ד ל ש ל א להרבות דברים כ א ש ת ו גדה וכוי‪ .‬ו ה ד ש בר צמח מ ר א ן בםירוימו מגן אבות ל מ ש נ ה זו כ ת ב‬
‫באימתו אמרי ב מ ש נ י ו ת ק ד ו מ ו ת מצאתי ב א ש ת ו נדה אמרו ו כ ת ב ר ש ״ י ז ״ ל כ א ב ו ת דר׳‬
‫נתן מוקי לה באשתו נדה ואגן גרסי׳ אפי׳ באשתו טהורה מפני ש נ ת ב ט ל מדברי תורה וכן פירש הרמב־ם זיל‬
‫ור׳ יונה ז׳ל וכוי וכו׳ ובברייתא מפרש שהרעה ימגוךם לעצמו היא שמתוך שמרבה שיחה עמה איך בישוהו‬
‫חבירו אף היא מבזה אותו וכו׳ וכו׳ ע״כ‪ n ,‬דדי לפנינו נוסחא ש ל י ש י ת מדברי רש״י המסכמת יותר עם‬
‫א‬
‫י‬
‫ג‬
‫א( החקירה אש פירוש זה באמת מאת ר׳ש״י הוא היא תלויה ועופרת עוד עד שיבדקו עוד כל הכיי הנמצאים נענו‪.‬‬
‫וראיתי להעיר כי בהב״י מפירש״י אשר בהבריטיש מוזעאום )קובץ ‪ (Add. 27125‬הפלות ונראה אפילו טהורה לפי שבוטל‬
‫מדברי תורה• ליתנהו שם וע״ע באוצר הספרים צד ‪ 458‬בימן ‪ 105‬שש‪ .‬ב‪ ,‬קובץ ‪ 381‬לפי רשימת הראבי״ן )‪(Bodl. Ur. 580‬‬
‫והוא אהד מהקובציס היותר ישנים שסוכן הוא ג״כ בכיי מפירש׳׳י לאבות באוןיר הספרים אשר בפאריז קובץ ‪769‬רשימת צאטטענבעדג‪.‬‬
‫ג( כריטיש מוזעאום קובץ ‪ H a d . 269‬וכן בקובץ ‪ 382‬באקססרד‪ .‬ובדפוס הדברים משובשים‪ a .‬ע׳ הוספה ד׳ פ״ז עיב ‪ n'Bi‬עי׳*‬
‫מבוא פרק ד‬
‫אותה שבספרי מנטובה ובה אין שום זכר כלל לנוסחת בגי צרפת רק אבות ד ר נתן סתם‪ .‬ועוד גדל העירבוב‬
‫בסירוש אחד כיי המיוחס ל י ש ׳ י ג־כ באוצר הספרים א ש ר באקספארד א(‪ .‬וז״ל ואל תרבה שיחה עם האשד•‬
‫אפי׳ היא א ש ת ך לסי ש א ת ה מ ת ב ט ל מ ד ת אם באת לספר עמה דברים תביא לד המחלוקת שיהיה לך עס‬
‫הכירך וכר ותמצא מביאה לידי בזיון כך מ פ ו ר ש ב א ד ר ״ ג שהובאו מא״י‪ .‬פ״א כשתרצה לדבר עם אשד‪.‬‬
‫ב׳ דברים דבר עמה כלומר במיעוט וכו׳ באשתו אמרו ק״ו ב א ש ת חבירו ש ל א ירבה שיחה עמה מ פ נ י ח ש ד‬
‫ע ב י ר ה ו ב א ד ר ״ נ ש ל צ ר פ ת מוקים לה ב א ש ת ו ג ד ה ו כ ד ש ל א יבא עמה לידי הרגל פריצות‪ .‬ס״א‬
‫באשתו אמרו פירוש מה ש ש נ י נ ו א ל תרבה שיחה בפני הנשים שהוא מרבה עמה שיחת חולין וכו׳ ו י ש‬
‫ג ו ר ס י ץ ב א ש ת ו א טרו ק ״ ו ו ל א ג ר ס י נ ן נ ד ה ש א פ י ל ו ב ט ה ו ר ה אמרו מ פ נ י ש מ א‬
‫ב ט ל מ ד ב ר י ת ו ר ה ע״כ‪ .‬ואין ספק שנתערבבו כאן דברים מנוסחאות שונות‪ .‬והנה אם באנו לדון‬
‫על סוף הפיסקא ויש גורסין אסי׳ כ א ש ת ו טהורה וכוי )המסכים ביותר עם נוסחת מנטובה ועם הכ״י באקספארד‬
‫הרמוז לעיל הערה בי( אז אין ספק ש י ש לתקן אותה ע׳׳פ פירוש ה״ר יעקב ב׳׳ר שמשון שהזכרתי לעיל‬
‫)ע׳ ד ש פ׳׳א( ואשר אין ספק ש ע ל ו בתוכו כמה מנימוקי פירוש רש״י ש כ ת ב בפירושו ל מ ש ג ה זו‬
‫ואל תרבה שיחה דברים בטלים באשתו אמרו רבינו הקדוש שסידר המשנה פירש כן‪ .‬באשתו נדה ל א‬
‫גרםינן ש א ף באשתו טהורה אמרו מפגי ביטול ת ו ר ה ע ״ כ ב ‪ /‬ודקאמר ויש גורסין הוא בהמשנה ל א ב ה א ד ד נ‬
‫כלל וכן הביאו באמת הרבה מחברים גירסא זו בשם המשנה כמו הרוקת בסימן שי״ז ודל ולא להרבות עטה‬
‫שיחה בטילה כדאמרינן ב א ש ת ו נ ד ה אמרו ק״ו ב א ש ת חבירו ועוד יותר מבואר דבר זה בספר יחוסי‬
‫האמוראים כיי שהבאתי כמה פעמים בהופפות )ע׳ ס״י( ש כ ת ב ש ם <ח׳׳ג קס״ד ע״ב( יוסי בן יוחנן אומר יהי‬
‫ביתך פתוח לרוחה וכו׳ ואל תרבה שיחה עם ה א ש ה ב א ש ת ו ג ד ה א מ ר ו ק״ו ב א ש ת חבירו מכאן אמרו כל‬
‫זמן מרבה שיחה עם ה א ש ה וכו׳ כ ך מ צ א ת י ב מ ש ג ה ד ו ק ג י ת וכן מ ש מ ע בתגא דבי אליהו ד ל‬
‫במעשה דאותו תלמיד שקרא ושגה הרבה לפי ש ש מ ע ת י דלא גרסיגן באשתו גדה א ל א ב א ש ת ו וגם ש מ ע ת י‬
‫ש כ ל אותה בבא אינה סיופ דבריו לכן כתבתי כ י כ ן מ צ י ג ו ב ב ר י ת א מפרש יהי ביתך פתוח לרוחה‬
‫וכו׳ )ע׳ בהוספה( א ל תרבה שיחה עם האשד‪ ,‬אצ״ל עם אשד‪ .‬אחרת מפני ט ע נ ת הבריות שכן שנו חכמים‬
‫א ל תרבה שיחה עם האשד‪ ,‬ש כ ל זמן ש א ד ם מרבה וכו׳ ד א א ל תרבה שיחה עם האשד‪ .‬כיצד בזמן ש א ד ם‬
‫הולך לבית הכנסת או לבית המדרש ולא היו גוהגין בו כבוד או שערער עם הכירו דברים א ל ילד לספר‬
‫ל א ש ת ו כך וכך ערערתי עםחבירי כך אמר לי וכך אמרתי לו נמצא האיש ההוא בוזה א ת עצמו ובוזה א ת‬
‫'חבירו כיצד א ש ת ו שגוהגת בו כבוד ו ע ש ה לו סמר‪ (?),‬ועומדת לפניו ומשמשתו כיון ש ס ח לה כל אותן הדברים‬
‫עומדת ומשחקת עליו אף הכירו כיון ש ש מ ע אומר או ש מ א כל הדברים שכיגי לביגו כבר הלך והסיחן ל א ש ת ו‬
‫נמצא בוזה א ת עצמו ובוזה א ת א ש ת ו ובוזה א ת חבית עיכ‪ .‬ובס׳ מ ל א כ ת ש ל מ ה הגדסס א צ ל סירוש המאירי כ ת ב‬
‫שם בשם הריי אשכג*י י ש ססרים דגרםי ב ס י פ א כל המרבה שיחה עם האשד‪ ,‬כ ש ה י א נ ד ה גורם רעה‬
‫לעצמו וכו׳ עיכ‪ .‬ומזה יוצא לגו מפורש ש ב ק צ ת גוסהאות ה מ ש ג ה ב ע צ מ ה היתר‪ ,‬הגירסא ב א ש ת ו‬
‫נדה והנה הרב דמאירי כתב ל מ ש נ ה זו ו י ש מ פ ר ש י ם באשתו אמרו באשתו גדה ע׳׳כ וכן מצאתי‬
‫בפירוש אבות ל מ ר ד י א ל ש ק ר ב״י י ש מי ש פ י ר ש ו א ל תרבה שיחה ע פ האשד‪ .‬שהוא מדבר ב א ש ת ו‬
‫נדה ויש מי שאומר ב א ש ת ו טהורה ע׳כ וכן הוא בפירוש הר״ב ברטנורה א״ת ד מ פ ר ש י באשתו נדה‬
‫בלבד ש ל א יבוא לידי הרגל עבירה ומדברי המשנה נראה אפילו ב א ש ת ו טהורה ע״כ‪ .‬ובשנצרף דברים אלו‬
‫עם הנוסחאות המשוגות בדברי רש״י יצא לגו םשר דבר כי ה ש ת ל ש ל ו ת הדברים כך היתד‪ !,‬מתחילה היתה‬
‫הנוסחא ב א ש ת ו נ ד ה א מ ר ו ב ה מ ש נ ה ע צ ם ה בקצת ספרים וכמו שהביאו ה ד י בר שמשון ובעל‬
‫יחוסי האמוראים ובעל הרוקח והתשב״ץ לעיל‪ .‬והגירםא בדברי רש״י היתד‪ ,‬באמת כמו בדברי ד ד י בר‬
‫שמשון‪ .‬ואולי היו בזה מחולקים ספרי המשנה מצרפת מססרי ה מ ש נ ה בספרד ועס׳ז הוסיף מעתיק א ח ד‬
‫עוד החילוק שכין הספרים מצרסת ובין אותם שהובאו מארץ ישראל ג ‪ /‬אבל אחיכ נ ש מ ט ו המלות ב א ש ת ו‬
‫נ ד ה מססרי המשנה וע״כ תלאו קצת מעתיקים מדברי רש׳׳י א ת נוסחא זו ב ה א ד ד נ ) א ש ר ל א היו נודעים‬
‫לכל( אבל הם ל א הזכירו עור ש ת י נוסחאות ב א ד ד נ עצמם טסנו ש ה ם העתיקו א ת דבריהם מנוסחת רש׳י‬
‫‪m‬‬
‫וע״ע ח״ג בתשביץ שאלה נ״ח כתב באבות שנינו אל תרבה שיתה עם וכו׳ ובאדרינ פירש ב א ש ת ו נ ד ה ו ר ש ׳ י ז״ ל־ פ י ר ש‬
‫ב א ש ת ו ט ה ו ר ה ע״כ‪ .‬וכן ראיתי בפירוש הריי ב׳׳ר ישראל שכתב לכשגה זו ו ב ב ר י י ת א ד ר ׳ נ ת ן ב א ש ת ו‬
‫נ ד ה ו ה נ כ ו ן כ נ ו ס ח מ ש נ ת י נ ו שבאשתו אפילו טהורה אין להרבות דברים עמה וכר‪ .‬אבל אין ספק שדברים אלו נעתקו‬
‫מהיר יונה‪ .‬א( רשימת ראביין ‪ .(Opp. Add. 2 8 . 4 ° ) 1095‬ב( עלי להעיד כי חפשתי ובדקתי מכמה וכמה העתקות‬
‫בכ״י כ!פירוש זה המשונים תמיד בנוסתאותיהן‪ .‬אבל בפיסקא זו אין אחד בהם מזכיר את האדר״נ כלל‪ .‬גי( ע׳ בתוי׳׳ט פ״נ מט״י‬
‫*‪3‬‬
‫‪xx‬‬
‫מבוא פרק ד‬
‫ן‬
‫ן‬
‫א ש ר ל א דברה רק מנוסחא א ח ת ב מ ש נ ה והיא היא נוסחת רגיי באקס&ארד שהזכרתיו ראשונה וכן‬
‫נוסחת סירוש הרד׳׳ק בדברי רשיי וזו היתד‪ .‬גם כן נוסחת הרבינו יונה בדברי רש״י וכן נוסחת הרשביץ‬
‫והר״י ביר שלמר‪ .‬ולגוםחא זו)מצורפת עם ההוספה בשינוי הנוסחאות בהמשגה( נסמכה נוסחת דפוס מנטובה‬
‫א ב ל נכיר בה עוד שיור מהנוסחא הקדומה ע ל ידי המלות ו א נ ן ג ר ס י נ ן‪ .‬ואח׳כ נאבד אותו שיור‬
‫וגם באו שינוים אחרים והיא נוסחת דפוס וויניציא ונוסחת הכ״י בהבריטיש מוזעאום‪ .‬אבל קצת מחברים א ש ר‬
‫רק ל ש ו א בקשו ניסהא זאת ב ה א ט ת דרבי נתן נ ע ש י ת הנוסחא הזאת בהמשגה רק פירוש בעלמא כמו‬
‫הרב המאירי מהדי אלשקר ואולי היתד‪ .‬כן גם נוסחת הברטנורה בפירשיי שלו‪ .‬ובקצת קובצים כללו כ ל‬
‫הגוסחאות מפירש״י והוא הכ׳׳י השגי מאקםפארד‪ .‬ויצא לגו מכל זר‪ ,‬שאין ל ש פ ו ט ע ל סי דברי רש״י אלו‬
‫שנוסחא ב׳ היא נוסחת צ י פ ת כאשר תובילגו לזה ה ש ע ר ת הרב מ ה ד ץ חיות‪ .‬ובזר‪ ,‬יוגח לגו ש כ מ ע ט כל‬
‫חכמי צרפת וםמבנציא ואשכגז ל א הביאו רק דברי גוסחא זו וגם רש״י בעצמו ל א הביא רק דברי נו״א א(‬
‫והמעטים המביאים דברי נוסחא ב׳ הם רק חכמי ספרד כמו הרשב״ץ ר׳ ישראל בעל מנורת המאור‪ :‬ואולי‬
‫גפ כץ ר׳ ישראל ב״ר ישראל נכדו הר״י ב׳ר ש ל מ ה ורבינו יונה‪ .‬אבל עפיז לא נוכל עוד להחליט שנו״א‬
‫היא׳ גוסחת בגי צרפת לפי שגם כמה מבגי ספרד מביאים אותה כמו ה ד י אבן עקגין בעל כפתור ופרח‬
‫ובעל ילקוט המכירי )ע׳ לעיל סיג(‪ .‬כללו ש ל דבר כל השערת מהר״ץ חיות אין לה ע ל מה שתסמוך ולא‬
‫נוכל לציין ל א גו׳א ולא גרב בשם גוסחת בגי צרפת או גוסחת בגי איי‪ .‬וע״כ גקבתי אותם סתם בשם‬
‫נוסחא א׳ ונוסחא ב׳‪.‬‬
‫פרק‬
‫ה‬
‫השערה בטיב ב׳ הנוסחאות מהאדר״נ נוסחא א׳ ונוםחא ב׳ ויחםן זה לזה ומעלתן‪.‬‬
‫מעתה שנדחו דברי מהר״ץ חיות ואין לנו לדרוש ע ל ערך ש ת י הנוסחאות זו לזו רק ע״י תוכיותן‬
‫ש ל דבריהם בעצמן והבחנתם נמצא כי אותה הנוםחא שציינתיה בשם נוסחא א׳ היא בלי ספק הנוםחא היותר‬
‫קדומה והיותר עיקרית ש ל ה א ד ד נ ‪ .‬ואותה הנוםחא שציינתיה כשם נוסחא ב׳ היא המאוחרת ו ד ל שהם‬
‫באמת רק נ ו ס ח א א ח ת ושתיהן הן ספר א ח ״ )לא כמו התדב״א רבה וזוטא או ד״א רבה וזוטא( אבל‬
‫נוסחא ב׳ נשארה עוד יותר בטהרתה וקרובה א ל הנוםחא שבה יצאה מידי המסדר ימל ה א ד ד נ מהנוסחא‬
‫שהיתר‪ .‬ע ד עתה מקובלת בספרים ואימר ג״כ גשתמשו בה רוב הקדמוגים ד ל ‪ .‬אולם המעתיקים גרעו והוסיסו‬
‫בדבריה וגיכ סירסו בבות וכן פיסקות שלימות באוסן כזה ע ד ש ש ת י הנוסחאות שבידינו גראות כ ע ת‬
‫בהשקםה ראשונה כשני ספרים שונים‪ .‬וארמוז ראשונה ע ל סימני קדימת נוםחא ב׳ ומעלתה אל גוסחא א׳ והם‪.‬‬
‫א( שבגוסחא זו ל א באו עוד הוספות גדולות כל כך כמו בנו״א ב( ואם שגם בה עלו איזה הוםסות‬
‫בסקירה ראשונה נכיר אותן גי‪ .‬אבל בנו״א שנימתמשו בה ביותר ימלטו בה ידי המעתיקים ג״כ ביותר והם‬
‫עירבו א ת ההוספות עם העיקר בעירבוב אחרעירבוב ע ד ש ק ש ה מאד להבדילם‪ .‬וע״י בלבולים אלו שעברו‬
‫עליהן באו ג״כ כמה פ י ס ק ו ת ש ל א במקומן וכן כמה שיבוימים שא״א לתקנם עוד רק עיי נוסחא ב׳שנוםחאותיה‬
‫הן עוד ישרות יותר י ( ‪.‬‬
‫ב( ‪ .‬הסדר הישר שבחי^ק ב׳ שבגוםחא ב׳‪ .‬הגה כבר העירו המחברים )ע׳ בדברי מהרש״ל ראפאפארט‬
‫לעיל סיא( שבהמשגה גפסק הסדר הישר ע״י בית הגשיא ר״ג ובגיו ובגי בגיו וכר ו ש ב א ד ד ג גשאר הסדר‬
‫הזה ע ל מכוגו‪ .‬א כ ל מכיון שידעגו שברוב המקומות שגו ד ב ר י ש מ א י ק ו ד ם ל ה ל ל )עיין עדיות(‬
‫איכ סדר זה שבאדריג גויא ש ש ם דברי ה ל ל ק ו ד ם ל ש מ א י )ע׳ גו״א ריש סי״ב וריש סי״ג( הוא‬
‫דמביא שם נוסתת א״י שהיתר‪ ,‬בידו ממסכת אבות וכן מחברים אחריש מביאיש נוסתאות ירושלמיות וככר רמז עליהם הרב‬
‫מהר׳׳ץ חיות בתשובה הנ״ל ע׳׳ש‪ .‬א( ע׳ לעיל פ״ב ובתוספות עוד לנרא ויוצא שרש״י בפירושו על גטין )שאין ספק ביחוס‬
‫לרשי׳י( והר׳׳י בר שמשון והבכור שור ובעל יהוסי האמוראים ור׳׳י אור זרוע והראבי״ה ור״מ תקו ור״א מגרמיזא ובעל ילקיט‬
‫אבות והרשב״א והרב המאירי לא הביאו רק דברים שנמצאים בנו״א‪ .‬ב( למשל פ״א ביום ראשון מה הוא אומר וכו׳ עד‬
‫סוף הפיסקא )ע״ש כהערות אות עי(‪ .‬כל הוספה ב׳ שם בענין יצירת האדם )ע״ש אות פ׳׳א( פ״ב מעשה דאליהו שם‬
‫המעשה בחזקיהו פ״ג מעשה דר״ע )ע״ש אות י״א( וכן כל הנך מעשים שם בחסיד אחד ובבנימין הצדיק שלא באו שם רק‬
‫אגב גררא וגררא דגררא‪ .‬ג( ע׳ נדב פ״י בהערות אות ייא פי״א אות י״ד פט״ו אות י״ח פט׳יז אות ו׳״ פכ״א אות כ׳‪.‬‬
‫ד( ע' נו״א ש״א ובהערות שם אות ג״ר‪ .‬פ״ד אות ט׳׳ז ואות ע״ד‪ .‬וכן בכמה וכמה מקומות‪ .‬והקריאה של איזה פרקים‬
‫בנו״א ובנו״ב תספיק לקיים לדברינו‪.‬‬
‫!‬
‫ן‬
‫‪I‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪i 2‬‬
‫מבוא פרק‬
‫‪1L‬‬
‫ה‬
‫נ׳כ ע״י איזה שינוי מהסדר העיקרי‪ .‬א ב ל בנוסחא זאת נשאר עוד הסדר העיקרי חד• א(‪ .‬וכן ל א ימצא בתוך‬
‫נוסחא ב׳ שום רושם מפרק ייח שבנו״א )וכנגדן היה ר״י הנשיא מונה שבחן ש ל חכמים וכו׳( ש ק צ ת‬
‫דברים בו הם עכ״פ הוספה מאוחרת ב(‪.‬‬
‫ג(‪ .‬מהרת חלק ג׳ בגוסחא ב׳ המסכים ב י ו ת ר עם סיגנון התוספתא‪ .‬או המשנה מחלק זה בנוסחא‬
‫א׳ שעלו בו ג־כ איזה מדרשים ג ‪ /‬אבל עוד נשאר בה סימן אחר והוא בענין ה ס ד ר ‪ .‬ואנכי מוכרח להאריך‬
‫בזה קצת‪ .‬החלק הזה גם בהמשגה גם בהאדר׳׳ג הוא ק ש ה עד מאד ע׳׳י העירבוב זמגים אשר בתוכו וכבר‬
‫עמלו כמה מגדולי המחברים למצוא בו איזה פ ש ר דבר ולהגביל בין ההוספות והעיקר י(‪ .‬אבל בידם ל א‬
‫היתר‪ .‬גוםחא ב׳‪ .‬ועכשיו שזכיגו לה עליגו להבחין הדברים עוד הפעם אולי יצלח בידיגו למצוא איזה‬
‫השערה מישבת א ת ה ד ע ת או עכ״ם למצוא א ת הסבה ש ע ל ידה בא העירבוב הזה‪ .‬ונציע בזה א ת שמות‬
‫גושאי המאמרים אשר בחלק זה‪ .‬והם‪) :‬א( ריביז‪) .‬ב( ר׳ יהודה‪) .‬ג( ר׳ ד‪.‬לל\<ד( ר׳ גחוגיה סגן הכהנים‪.‬‬
‫םל״א )ה( ר' נחוניה בן הקנה‪) .‬ו( ר׳ יוסי‪) .‬ז( ר׳ ישמעאל‪) .‬ח( ר׳ יהודה‪) .‬ט( ר׳ י ש מ ע א ל בגו ש ל ר״י בן‬
‫ברוקה‪) .‬י( ר׳ יוחנן בן ברוקה‪) .‬יא( ר״ח בן דוםא‪ .‬רב( עקביא בן מהלאל‪) .‬י‪ 0‬רבן גמליאל‪) .‬יד( שמעון‬
‫בגו‪) .‬ט‪ 0‬רבן גמליאל‪) .‬טז( רבי‪ .‬ר « רבן גמליאל‪) .‬יח( רבן גמליאל‪) .‬יט( ר יהודה הנימיא‪ .‬פל״ב)כ( ר׳‬
‫עקיבא )כא( בן זומא‪) .‬כב( בן עזאי‪< .‬כג( ר׳ נהוראי‪) .‬כד( ר׳ ינאי‪) .‬כה( ר׳ יעקב‪) .‬כ‪ 0‬ר ש בן אלעזר‪.‬‬
‫<כז> ר׳ מאיר‪ .‬סל״ד )כח( ר דוסא בן הורקנס‪) .‬כט( ר׳ח בן תרדיון‪) .‬ל( ר א בר צדוק‪) .‬לא( ר׳ ח ל פ ת א‬
‫)לב( ר׳ לויטס‪) .‬לג( ר׳ מתיא בן חרש‪) .‬לד( ר' חנניה בן חכינאי‪) .‬לד‪ (.‬ר׳ רוסא הבבלי‪) .‬לו( רבי‪) .‬לז(ר׳א‬
‫בן עזריה‪) .‬לח( ר״ש בן אלעזר‪) .‬לט( ר׳ נתן‪) .‬מ( ד א הקפר‪) .‬מא( ר״א בנו‪ .‬םל״ר )מב( א ל י ש ע בן אברה‪.‬‬
‫)מג( ר׳ ראובן בן אצטרובלי‪) .‬מד( ר ׳ ח נ י נ י ה ב ן ח כ י ל א י ‪) .‬מה( ר׳ אליעזר בן יעקב‪) .‬מ‪ 0‬ר׳ יוסי‬
‫הבבלי‪ >n» .‬ד יעקב‪) .‬מה( ר׳ יוגתןב״ר יוסי‪) .‬מט( ר״י בן גורי‪)..‬ג(ר״א בן חסמא‪) .‬גא( ר׳ יוסי‪) .‬גב( ר׳‬
‫טרפון )גג( ר׳ עקיבא‪) .‬נד( ר׳׳א בן יעקב‪ .‬עד‪ (,‬ר״א המודעי‪) .‬נו( ר׳ יהודה‪< .‬נ‪ 0‬ר׳ יוסי‪) .‬נח( ר׳ יהודה‪.‬‬
‫)פל׳ה(‪ .‬ה( והגה אין ספק שגם סדר זה מ ש ו ב ש ומסורס‪ .‬אבל נשארו בו עוד רושמים קדומים ש ע ל ידם‬
‫גוכל לשער א ת הסדר העיקרי‪ .‬רושם א׳ הוא ש ח ל ק ג׳ )פל״א( מתחיל בדברי ר י ב ׳׳ ז‪ .‬ואחרי שאגו רואים‬
‫ש נ פ םכ׳יט מסיים בדברים אלו מ ש ם ריב׳׳ז והלשון שם חמשה דברים היה אומר ריביז וכו׳ כי לכך גוצרת‬
‫ע׳׳כ א ב ל אינו מונה ש ם רק דבר אחד והחמשה דברים הם לקמן בפל׳׳א י( א״כ יוצא לנו מזה ש כ ל פכ׳׳ט ופ״ל‬
‫•מכו באו דברי תלמידי ריב־ז הפרידו בין הדבקים‪ .‬וההמשך העיקרי היה בדרך אחר‪ .‬רושם שני הוא שבאו‬
‫בו דברי ר׳ חנניה בן חכינאי ב׳ סעמים בפרק ע״ד ובפרק ליה‪ .‬וזה מורה שהדברים לקוחים מסדרים שונים‬
‫ר״ל שהדברים כאן דם מורכבים מ ש ת י תוספתות או משניות ומי ש ש נ ה זו ל א ש נ ה זו ואח״כ הרכיבו אותם‬
‫מסודרים בדרך אחר אבל ל א דקדקו לסדרם כאופן נכון‪ .‬והנה הקורא יראה מסדר נוםחא ב׳ שלםנינו‬
‫שהעירבוב היותר גדול הוא מסימן ל׳׳ה ואילך אחר דברי ר״ח בן חכינאי שבו פוסקים דברי תלמידי ר״ע‬
‫)בהפרדת הנוספות אגב העגין( ואיכ י ש לקבל שבכאן הוא המקום )שבחלק ג׳ ל׳׳ו( ש ג ש ת ג ה ביותר‪ .‬ואחרי‬
‫ש א נ ו רואים ע״פ רושם א׳ כי דברי תלמידי ריב׳׳ז כבר נעקרו ממקומן העיקרי איכ י ש לשער יממקומן היה פ ה‬
‫א( שמאי אומר עשה תורתך קבע )ריש פכ׳׳ג( הלל אומר הוי מתלמידיו וכו׳)ריש פב״ד( והמלות ה ל ל ו ש מ א י ק ב ל ו‬
‫מהם הםבל״סרק אגב שיטפיה דהמעתיק‪ .‬ב( ע׳ מהריט׳׳ל צונץ כספת הנ״לצדק׳׳ח‪ .‬ג(ע׳נו״א פ״כ שהוא בל״ס לקוח מאיזה‬
‫מדרש מאוחר וע״ש בהערות אות ז׳‪ .‬פכ״א דורש שם‪-‬דברי ר״א בן הרכינס בדרך החלקים הקודמים פכ׳׳ה בןעזאי אומר כל שדעתו‬
‫נותר‪ ,‬בשעת פטירתו של ריב׳׳ז וכו׳ ההיא מת מתוך וכוי כשחלה ר״א וכו׳ פכ״ז הפיסקא ד׳׳א יכו׳ הבל מה שהוא שם בדרך מדרש‪.‬‬
‫ד(ע׳ במ א מ ד י ה ר ב מ ה ר ״ ז פ רא נ קל ה ד ב מ ה ר ״ ד ה א פ מ א ג ן ו מ ה ר ״ נ ב ר י ל ל שרמזתי עליהם בהערה‬
‫א׳ לפ׳׳ג‪ .‬ה( סדר המשנה הוא דיב״ז ותלמידיו‪ .‬עקביא בן נהלאל‪ .‬ד׳׳ח סנה״כ‪ .‬ר׳׳ח ב״ת‪ .‬ר״ש‪ .‬ריח בןהכינאי‪ .‬ר׳׳ג בן הקנה‪ ,‬ד׳ תלפתא‪.‬‬
‫ריא איש ברתותא‪ .‬ר׳ יעקב)?( ר׳ דוסתאי בר ינאי‪ .‬ריח בן דוסא‪ .‬ריד בן הרכינס‪ .‬ר׳׳א המודעי‪ .‬ר׳ ישמעאל‪ .‬ריע‪ .‬ראב׳ע‪ .‬ר׳א בן‬
‫חסמא‪).‬פ׳׳ג( בן זומא‪ .‬בן ^אי‪ .‬לויטס איש יבנה‪.‬ר״י בן ברוקה ר׳ ישמעאל)?( ר׳ יוסי‪ .‬ר׳ צדוק‪ .‬ר׳ יוסי‪ .‬ר׳׳י בנו‪.‬רי יונתן‪ .‬ד״מ‪.‬‬
‫ר״א בן יעקב‪ .‬ר״י הסנדלר‪ .‬ר״א בן שמוע‪ .‬ד׳ יהודה‪ .‬ריש ר׳ נהוראי‪ .‬ר׳ ינאי‪ .‬ד׳ מתיא בן הרש‪ .‬רי יעקב‪ .‬רשב׳׳א‪ .‬שמואל הקטן‪.‬‬
‫אלישע בן אבויה‪ .‬ר׳ יוסי ב׳׳ר יהודה‪ .‬רבי‪ .‬דיא הקפד‪ .‬ריי בן תימא‪) .‬פיד( ו ס ד ר נ ו ״ א ה ו א ‪ :‬ריב״ז ותלמידיו‪ .‬עקביא ב״מ‪.‬‬
‫)פייט( ר״ח סנה׳׳כ‪) .‬פ׳יכ( ד״ד בן הרכינס‪) .‬פכ׳א( ר״ח בן דוסא‪ .‬ראב״ע‪ .‬ר׳׳ג‪ .‬שמעון בנו‪) .‬פכיב( בן זומא‪ .‬ר׳ נתוראי‪ .‬ר׳׳א בן יעקב‬
‫)ור״ג מוסיף עליו( רשב״א‪) .‬פכ׳׳ג( אלישע בן אבויה‪) .‬פכ״ד( בן עזאי )בכמה הוספות ומדרשים‪.‬פכ״ה(‪ .‬ד״ע‪ .‬רשב״א‪ .‬ר״א המודעי‪,‬‬
‫ריע‪ .‬דיי בן אילעי‪ .‬ריא הקפד)פכ״ו( ר׳ יוסי‪ .‬ד׳ ישמעאל‪ .‬ר״י בן נורי‪ .‬ר׳׳א בן הסמא‪ .‬ר״י בן דהבאי‪ ,‬ד׳ טרפון‪ .‬ר״א בן שמוע‪.‬‬
‫)פכ״ז( ר׳ נתן‪ .‬רשב״א‪ .‬רשב״ג‪ .‬דיג‪ .‬דיי הנשיא‪ .‬הלל‪ .‬ר״א בןשמוע‪ .‬ר״י בן אילעי‪) .‬פכ״ח( רשב׳׳א‪ .‬אבא שאול בן ננס‪ .‬ריחב}‬
‫יעקב‪ .‬ד״א הקפד‪ .‬איסי בן יהודה‪ .‬דיי בן פנחס‪) .‬פכ׳׳ט( ‪ n‬נחן בן יוסף‪ ,‬ר׳ מאיר‪ .‬ר׳׳ע‪ .‬ר״ש‪ .‬ר׳ אחאי בן יאשיה‪) .‬פ״ל( זע״ע‬
‫בהערות במקומם בענין חלופי הנוסחאות‪ .‬ו( ע׳נו״ב פלי'א חמשה פעמים ההיא בשם ריב׳׳ז ויש לתקן ועוד חמשה דברים היה אומר‪.‬‬
‫מבוא פרק ה‬
‫‪xxn‬‬
‫הפעם‪ .‬ועפ״ז גדון ש ב ת ו ס פ ת א זאת היו הדברים מסודרים יותר ע״פ סדר זמגים אם ש ל א גמגעו ג״כ להסמיך‬
‫כמה דברים בדרך אגב כמו תלמיד אגב רבו או ג״כ אגב השם ואגב הענין‪ .‬ויש לשער סידורה באופן כזה‪.‬‬
‫)א( ריב״ז‪) .‬ב׳ ו ג ( דברי ריי והלל הם בליס רק אגב שיטפיה דהמעתיק שהיו לנגד עיניו דברי המשגה‪.‬‬
‫וגם הדברים משובשים ש פ )וע״ע נדב פל״א אות י״ד( )ד( ר״ה סגן הכהנים )ה( ר״נ בן הקנה‪ .‬ומפסיק כאן‬
‫בדבוי ר׳ יוסי ר׳ י ש מ ע א ל ר׳ יהודה ודי ב* בהקה )וי‪ .‬ד‪ .‬ח׳‪ .‬יי( אגב תורה ותלמוד תורה‪ .‬ו ד י בגו ש ל‬
‫ד י בן ברוקה וט( הוא אגב אביו)ע׳ בפגים ל״ד ע״ב ול־ה ע״א> ואולי י ש להקדים י׳ י״ט‪< .‬יא( ד ה בן ח ם א‬
‫)יב( עקביא בן מהללאל ( ואולי ג״כ <ט‪ 0‬ד ג דיבנה <כח( ר׳ דוסא בן הרכינס‪ .‬ודברי ריח בן תרדיון‪ .‬ר״א‬
‫בן צ ח ק ור׳ ח ל פ ת א )כט ל לא( הם אגב דברי ד ד בן הרכינס בעגין יין ש ל צהרים וישיבת בתי כגסיות‬
‫ש ל עמי הארץ‪ .‬ודברי לויטס )לב( הם אגב הוא <דד בן הרכיגס( היה אומר דכל הפורש מארבעה דברים‬
‫שני הוא למלאכי השרת והוא מונה ד׳ דברים שבהם גרוע האדם דאיגו סורש )עיש בסגים לד עיא ועיב(‬
‫ודברי רימ בן חרש )לג( אגב שפלות והם אגב דברי לויטס‪ .‬אחר זה באו דברי תלמידי ריב״ז ונסמכו אליהם‬
‫עוד דברי כמה חכמים בדרך כזה ן ר״א בן הורקגס ואגב שמו ג״כ )לז( ד א בן עזריה )לח( ר״ש בן אלעזר‬
‫שם ג״כ מצד השם קצת ומצד העגין )מצד יראה קודם לחכמה ע׳ ל״ח ע״א וע״ב(‪) .‬לט( ר׳ גת^ )מ( ר״א‬
‫הקפד‪) .‬מא( ד א בנו מצד הענין )מאמר ר״א בן הורקנס יהי כבוד הכירך( או ג״כ מצד השם ב>‪ .‬אחר זה‬
‫בא מאמר ר׳ יהושע עין הרע ויצר הרע ו ש נ א ת הבריות וכו׳ ונסמך לזה מאמר )מב( א ל י ש ע אולי משום‬
‫שהיה תלמיד או בן דורם דצעיר ש ל ריא ו ד י וכץ בא אח״ז מאמר ע ג ( ד ע תלמידם הרחק מ ש ל ש וכו׳‬
‫ו מ ן ה ס ק ד ו ן ובהטלת ש ל ו ם וכו׳ מ ד ג ע־א ע״ש()והוא ג״כ אגב הענין להרחיק עצמו מ ש נ א ת הבריות(‬
‫ואגב מאמר זה ד ד ע בא )מג( מאמר ר׳ ראובן בן איצטרובלי אין אדם גחימר בדבר וכו׳ ההיא ג׳ נ א מ נ י ם‬
‫הם עגי ימחוא ג א מ ן ע ל ה ס ק ד ו ן )ע׳ ל״ט ע י מ ואגב ד ע באו ג״כ דברי תלמידו )מה( ר׳ חנינא בן‬
‫חכיגאי ואולי עוד דברי כמה מתלמידיו‪ .‬אחר זה באו דברי ד ש )תלמידו ש ל ריביז( הוי זהיר בק״ש וכו׳ א ל‬
‫ת ע ש ת פ י ל ת ך קבע וכר ואל תהי ר ש ע בפני עצמך <נבע״נ( ואגב זה דברי)מה( ר״א בן יעקבדכל העושה‬
‫מצוה אחת והוא אגב הוי זהיר בק״ש וכו׳ ואגב דבריו וכל העוימה עבירה א ח ת קונה לו קטיגור וכו׳ )מ׳ עיב(‬
‫דברי )מ‪ 0‬ר״י הבבלי ש ם אין ת״ח מתים וכו׳ א ל א שהם פוסקים ממשגתם וכו׳ )מ״א ע״ב( ואולי ג״כ‬
‫בהמשך לדברי ריש ואל תהי רימע בסני עצמך ודברי ר׳ יעקב )שם( הרואה נ ח ש ועקרב ראוי למות א ל א‬
‫שרחמיו ש ל מקום מרובים וכו׳ אגב סוף דברי ר״א בן יעקב תשובה ומע״ט כתריס בפני הפורעניות‪ .‬אחר‬
‫זה דברי ר׳ יוסי)תלמיד ריב״ז( יהי ממון הכירך וכו׳ והתקן עצמך ל ל מ ו ד ת ו ר ה וכו׳ )ל״ג ע״א( ואגב זה‬
‫באו דברי)מח(ר׳ יוגתן בר׳ יוסיהלמד תורה מדוחק )מ״א ע״ב( )מט( ד* בן גורי )ג( ר׳א בן חסמא )גא( ר׳‬
‫יוסי)גב( ר׳ טרפון שהם כולם מעגיץ מ ד ת דתורה וההשתדלות בלמודה ) ע ׳ מ״ב ע״ב ע״ש(‪ .‬אחר זה באו‬
‫דברי ר״א בן ערך הוי ש ק ו ד ללמוד תורה )ל״ג ע ״ מ ולזה ד ב ר י ) ג ד ( ד א בן יעקב יהי ב׳ ידות א ח ת‬
‫בתורה )מ״ד ע״א( והוא אגב השם וג״כ אגב העגיץ דברי)גד‪ (,‬ר״א המודעי המחלל א ת התורה )שס( והוא‬
‫ג״כ אגב השם ואגב הענין‪ .‬ומאמריהם ש ל )נו( ר׳ יהודה הלמד תורה בנערותו ע ז ( ור׳ יוסי הלמד תורה‬
‫בנערותו )מיד ע״ב )נח( ור׳ יהודה הלמד תורה בזקנותו הנה נוכל ל ש ע ר שהם ג״כ אגב הוי ש ק ו ד ללמוד‬
‫תורה )כלומר בנערותך(‪ .‬א ב ל הוא יותר קרוב בעיגי שדברים אלו משובשים הם והגירסא העיקרית היתה‬
‫כאן ר ׳ ד ו ם א ה ב ב ל י אומר הלמד מן הנערים כענבים הקהות וכו׳ )ע׳ ל״ח ע״א ובמשנה ס״ד מיכ( ר׳‬
‫י ה ו ד ה ה ג ש י א אומר אל ת ס ת כ ל בקגקן וכו׳)ג״כ באוסן מסכים עם דברי רבי ש ם ליה ובמשנה שם(‬
‫אבל אח״כ הביאו ג״כ דברי א ל י ש ע מן המשגה ובכן ג ש ת ב ש ו הדברים ג(‪ .‬בדרך כזה היה אוסן סידור‬
‫תוספתא או משגה אחת )בהוספות מתגאים אחרוגים(‪ .‬אבל היתה ש ם תוספתא אחרת שבחרה יותר לססר‬
‫הדברים ע״פ היחס שבין רב וכל תלמידיו או ע״ס יחס המשסחה ובה גסדרו ריב״ז ותלמידיו )ע׳ גויבפכ׳ח‬
‫םכ׳ט וס׳ל‪ .‬וע־ע במשנה סיב‪ .‬ובגוסחא א׳ מפ׳ ייד ע ד פ׳ י״ח( זה א צ ל זה‪ .‬וכן כל מ ש פ ח ת בית הלל‬
‫א‬
‫א( אולי יש כסדר זה ניב ראיה לדעת מחריץ גראםץ בספרו ח'ד)צד ל״ט בקביעות זמנו של עקביא‪ .‬ב( ע׳ בפנים‬
‫ל״ח ע״ב ומאמר ר׳ נתן הוא יהי כבוד תלמידך חביב עליך וכו׳ אבל עוד יותר נראה שצ׳ל ר י א בן שסוע אומר וכבמשנה‬
‫פ״ד פי׳ב ונו״א פכ״ז ואיכ הוא ג״כ אגב השם‪ .‬מאמר ר״א הקפר נוכל לומר הוא אנב השם אכל הוא נ׳כ מזה הענין כי‬
‫יש שם מאמר אחד )אחר דברי ר׳ נותן( המתחיל כל המקלל את חבירו לשיש וחסד ממנו שם המאמר ושיערתי בפנים‬
‫)בהערות אות ייג( שצ״ל הה״א אבל יותר נראה שמאמר זה שייך לדברי ר״א הקפד שלאחריו וכבנו״א פכ״ט‪ .‬והבן הוא אגב‬
‫אביו‪ .‬ואם נגיה מאמרים אלו לפי המשנה פיד מ״ד וחי אז יהיה כאן רק אגב הענין‪ .‬ג( מובן ממילא שאין סידור זה יוצא‬
‫מגדר השערה קלושה בעלמא וכי יש מקום ג״כ לסדר באופן אתר אבל העיקר אצלי שדברי תלמידי ריביז היו הפעם מסודרים‬
‫עם דברי שאר התנאים יחד וגעקרו אחיכ ממקומם‪.‬‬
‫מבוא פרק ה‬
‫‪A A I U‬‬
‫בפני עצמה א( ואחרי כן ד ע ותלמידיו בן זומא ובן עזאי ור׳ נהוראי ב(‪< .‬שיש לשער שהוא ר׳ נחמיה( ודי מאיר ג(‬
‫)כ׳ כ״א כ״ב כ״ג וכיד( ואחרי כן <ל־ד( ר׳ חנניא בן חכינאי ובל־ס היו כאן גם כן שאר דברי תלמידי ד ע‬
‫ובגי דורו א ב ל ל א חזר עליהם אם לא היו בהם דברים חדשים‪ .‬ועפ״ז יוכל להיות שהיו ג״כ הפעם דברי‬
‫א ל י ש ע בן אבויהואגבם )הוספה מאוחרת( דברי ר׳ דוסא הבבלי ודברי רבי)ליה ליו‪ .‬וע׳ל״ח ע״א( שגשארו‬
‫עוד שיור מתוספתא זו‪ .‬בדרך כזה הורי הסידור בתוספתא האחרת‪ .‬אבל המסדר ש ל ה א ד ד ג גו״ב הרכיב ב׳‬
‫התוספתות הללו והוסיף עליהם ג״כ ע״ם סידור המשנה לםעמים אבל גשתיירו עוד בגוסחא זו הרושמים‬
‫ש ל הסידורים הקודמים‪ .‬ורושמים אלו ג״כ מורים ע ל קדימת נוםחא זו‪ .‬וכן נוכל ג״כ לדון ע ל קדימתה לפי‬
‫שבחלק ד׳ שבה ל א כאו עוד בו הוספות כ ל כך גדולות כמו בחלק זה בגו״א ד(‪ .‬וכץ הוא גקי עוד יותר‬
‫משיבושים והסתרםות הענינים ה(‪ .‬אבל הסימנים ש ל אחדות ב׳ גוסחאות אלו בעיקרם)ורק שגרב נשארה‬
‫בטהרתה יותר מנו״א( הם ההסכמה שבין ב׳ הנוסחאות בין הד׳ חלקים בכלל וגם כתוכץ הדברים בסרטביץ‬
‫הפרקים פ״א ג י א ופ״א גרב‪ .‬פ״ב גו״א ופ׳ב וג׳ גו״ב‪ .‬פ״ג נו״א ופיר נו״ב‪ .‬פ״ד נו״א ופיק ה׳ ו׳ ז׳ ח׳ וט׳‬
‫נדב‪ .‬פ״ה נרא ופ״י נו־ב‪ .‬פיו נו״א ופ׳ י״א ׳״ב וי״ג גו״ב‪ .‬פ״ז גו״א ופי״ד וט״ו גו״ב‪ .‬פ״ח י״ט גו״א פט״ז ייז‬
‫י״ח גרב‪ .‬פ״י נו״א ופיכ גו״ב‪ .‬פי״א גו״א ופכיא וכיב גו״ב‪ .‬פי״ב וי״ג גרא ופכ״ג כיד כיה כ״ו וכ״ז נו־ב‪ .‬פי״ד‬
‫וט״ו גו״א ופכ״ח וכ״ט גו״ב‪ .‬פט״ז וי״ז גוסהא א׳ ופ״ל גו״כ‪ .‬כחלק ג׳ ההסכמה בין שניהן היא מעטה מ ע ט‬
‫אבל זה הוא יותר מפני ההוספות שבאו בו א ב ל בכל זאת נמצא קצת הסכמה ביניהם כמו חלק מפי״ט‬
‫נו״א עם חלק פל״ב נו״ב <ע׳ ל״ה ע״א( תחילתו ש ל פ כ י א בנו״א ע פ תחילתו ש ל פל״דנו״ב)ע׳ ל״זע״א(‪.‬‬
‫חלק מפרק כ״ר נו״א עם פ י ק ליה נ י ב )ע׳ ל ׳ ט ע״א( וכן בחלק ד׳ י ש הסכמה ק צ ת בין הסדקים ל״א‬
‫ל״ב ל״ג ל״ד גו״א )בסילוק ההוספות משם( ע ד פל״ו גויב סל״ד גו״א עם חלק גדול מפליד )עימד ירידות‬
‫בתורה ובו׳ ע ד סוף הפרק מ״ח ע״ב נו״ב( ורוב פל״ח נויב‪ .‬ס‪:‬״ה פגו״א עם פרק ל״ט ג׳ב‪ .‬רוב פליז גויא‬
‫)שבעה דברים •בגולם ניד‪ ,‬ע״ב( עם פימ נויב‪ .‬פל״ח נו״א ופמ״א נו״ב‪ .‬פל״ט נו״ א עם חלק גדול מפמ״ד‬
‫נו״ב‪ .‬פל״ח נ ד א ופמיא נדב‪ .‬פליט נו״א עם חלק ג ד ו ל מ ם מ י ד נ ד ב <דא כנו ש ל ד י הגלילי וכו׳ ס״בע׳׳א(‪.‬‬
‫וכן חלק גדול נפרק מ׳ נ ד א וס׳ מ״ה גרב <ע׳ סיג ע״ב וסיד ע״א( וכן רוב פרק פ״א נו״א ופמ״ח נדב )ע׳‬
‫ם׳־ה ע״כ(‪ .‬והנה ראה זה מצאתי עוד ש ש ג י המחברים אשר מהם גוכל להחליט שגימתמימו בגוסחא בי והם‬
‫הרשב״ץ בפירוימי מגן א ב ו ת י(‪ .‬והיד ישראל אלנקוה ז(‪ .‬בספר מנורת המאור כיי בכל זאת הביאו לפעמים‬
‫א( סידורם ר״ג‪ .‬שמעון בנו‪ .‬ר'ג‪.‬רבי‪ .‬דיג‪ .‬ד״ג‪ .‬ר״י הנשיא )י״ג י״ר ט״ו ט״ו י״ז י״ח‪ .‬וע׳ נדב ל״ה ע״ב וליו ע״א(‪.‬‬
‫והנה נם זה משובש וכבד נאמר בדבר זה מה שיש בו די והותר וע״כ לא אאריך בזה רק ארמוז בקצרה האופן שאנכי‬
‫משער שעל פיו יש לתקן סידור ניסחא בי‪ .‬והוא ר״ג )י״‪ 0‬הוא ר״ג הזקן‪ .‬שמעון בנו)י״ע( הוא רשביג דשעת החורבן‪ .‬ר״ג )ט״ו( הוא‬
‫ד״ג דיבנה‪) .‬ובמשנה פ״א מי״ח נתיחסו דברים אלו לרשב״ג(‪ .‬דברי רבי )ט״ז! ור״ג )‪.‬י״ז( הם רק הוספה מאיזה אחרון על פי‬
‫המשגה )ע׳ פיב מ׳יא ומיב( ואחרי כן במקו• ר ״ ג אומר כל תלמיד פגום ובו' )י״ז( יש להגיה רשב׳ינ אומר וכו׳ והוא‬
‫רשב״ג אביו דרבי ואנכי משער כן ע״פ הדוגמא של מאמר זה בפכ״ח ני״א דתני ליה התם בשם רשב״א ובכי״ע הוא ר׳׳ש סתם‬
‫)ע״ש בהערות אות ז׳( וא״כ רק נתחלף רשב״ג לישב״א‪ .‬ואחרי כן בנו ר יהדר• הנשיא )י״ח׳‪ .‬ב( כבר הרחיב בזה הדיבור‬
‫הרב מהר״נ ברי׳׳לל במאמרו בהצונץיבוך ע״ש‪ .‬ג( מדברי ר׳ ינאי ור׳ יעקכ ורשב״א )כ״ד וכיה וכיו( יש לשער שנעקרו‬
‫ממקומן שהיה אחר דברי ר׳ מאיר )מדברי רשב״א אל תרצה את הכירך עוד קרוב יותר שצ״ל רשב״א בשם ד״מ וכבנו״א‬
‫פכ״ט( ונוספו אח״ב אגב העגין )אם עמלת בתורה בעוה״ז וכו׳( לפי שהם ג״כ מדברים בענין שכר ועונש‪ .‬אבל עוד יותר‬
‫קרוב בעיני שבמקום ר׳ ינאי היה ר׳ יהודה וריי בר״י נתחלף ודרכו להבדיל בין דורית הראשונים לדורות האחרונים )ברכות‬
‫ליה ע״ב ובנ״ש^ וגם דבריו בענין מלכות רומי )שבת ל״ג ע״ב( הם קצת סמך להג׳׳ה כזאת‪ .‬ועלי להעיר עוד שהחכם‬
‫ק‪ .‬ט^לער משבת החכמוני בקיק ק^מברידגע הידוע ע״י ביאורו על מסכת אבות בשפת עננליש ואשר עוסק כעת ג" כ בחבור‬
‫רשימה מכל הכיי של מסכת זאת ומפרשיה והחילופי נוסחאות אשר בהם נהג בי טובת עין והשאיל לי עלים מהרשימה‬
‫הזאת ושם מצאתי שמביא כי בכ״י אחד באקספ^רד )‪ (Can. Or. 24‬נמצא בםיפו ת נ י א ד׳ נ ת ן א ו מ ר הלומד‬
‫‪ p‬לדוגמא עיין נוסחא א׳ רוב פרק ל״א בענין עולם קטן עיין שם‪ .‬רוב פרק ל״ב‬
‫תורה מן הקטנים ובו׳‬
‫הדרשות שם על הפסוק ויהי לשבעת הימים‪ .‬רוב הדברים בפיסקא עשרה דורות מנח ועד אברהם בפיק ל״ג )עיין שם‬
‫מיז ע״ב תורה אחת אין כתיב כאן וכו׳ עד סוף הפיםקא(‪ .‬שם הפיסקא מצרים הרעימו עליהם בקולם )עיש בהערות‬
‫אות י׳יג( פל״ה הפיסקא כתוב אחד אומר באחד שבטיך עד סוף הפיסקא )נ׳׳ב ע״ב ונ״ג ע״א'׳‪ .‬ה( לדוגמא ע׳ נו״א פל־ד‬
‫ובהערות אות כ׳׳ט ול״א פליט ובהערות שם אות ו׳‪ .‬וכן הוא סידור המסדרים בנדב בסדר יותר ישר קצת‪ .‬ו( לעיל פ״א בליקוטים‬
‫מדברי הרשביץ והם המקומות הנדפסים שם באותיות נפרדות‪ .‬וראיתי להעיר עודביחודעל דברי הדשב׳׳ץ בדף י׳גע״א למשנת‬
‫למשנת שמאי אומר וכו׳ ובנוסחא אהדת שנו עשה תורתך קבע )ע׳ נו׳א פי׳יג הערה ג׳ כל הלשון שם( וחפצתי לדון מזה שהיו‬
‫בידו ב׳ נוסחאות‪ .‬אבל בקל יוכל להיות שאיזה ט״ס שם וצ״ל ובמקום אחר שנו‪ .‬ובב׳ הנוסתאות שלפנינו ימצאו דברים אלו‬
‫שהביא בשם הנוסחא אחרת )ע׳ נויא ריש פי״ג ונויב ריש סנ״ג(‪ .‬וע׳׳כ אחשוב שאין דברים אלו בדאי להכריע על פיהם‬
‫איזה דבר חדש בענין הנוסחאות‪ .‬ז( ע׳ הוספה א׳ ע׳׳ב ע״ב‪.‬‬
‫‪xxiv‬‬
‫מבוא פרק ד‪.‬‬
‫דברים שאינם לפנינו רק בנוסחא א׳ או נם לא באחת מהן‪ .‬וכן ראיתי בילקוט נביאים שברמז שס׳ז בפיסקא‬
‫ד ט גכגםו בחיים לגן עדן נרשם שם לאדר״נ וזה אינו לא בגו״א ולא בנו׳ב וכן מצאתי במדרש הגדול‬
‫כ״י דמביא תמיד נוםחא א׳ סיסקא אחת שכל׳ס מהאדר״נ לוקחה אבל בכל זאת איגד‪ ,‬מסכמת עם אחת מב׳‬
‫הגוסחאות א(‪ .‬מכל זה וגם משיבושים הגמצאים בגוסחא ב׳ אגכי דן שגם נוסחא זו אינה הנוסחא העיקרית‬
‫ש ל האדר׳׳נ ושרק היא קרובה לה מנוסחא א׳ ששלטו בה ידיםעסקגיות ביותר ב ׳ ‪ .‬ואולי אם היתד‪ ,‬כידיגו‬
‫נוסחא זאת העיקרית היינו יכולים לברר מדוע נתיחסה לר׳ נתן ועכ׳ס היתד‪ ,‬מיוסדת על משנת ר נתן‬
‫באופן יותר ברור מאשר הוא עתה בנוסחאות שלפנינו המלאות הוספות ושינוים‪ .‬היוצא לנו מפרק זה‪.‬‬
‫א( שגוסחא ב׳ היא קרובה יותר אל הגוסחא העיקרית ש ל האדר׳ג מגוסחא א׳‪ .‬ב( שחלק ג׳ בהאדר״נ הוא‬
‫מורכב מימתי תוספתות ומי ששנה זו לא שגה זו‪ .‬ג( שגוסחא א׳ וגוסחא ב׳ איגם רק גוסחא אחת בעיקרם‬
‫אלא שנוסחא א׳ גשתבשה ביותר‪ .‬ד( שגם גוסחא ב׳ איגד‪ ,‬שלימה וגם בה ימצאו הוספות ושינוים והיא‬
‫רק קרובה יותר אל העיקר‪ .‬ה( הנוםחא העיקרית אינה בידינו וע׳כ לא נוכל עוד לדעת מדוע נתיחסה‬
‫מסכת זאת ל ד נתן ושיש לשער כי נוסחא זאת העיקרית היתד‪ ,‬מיוסדת יותר ע״פ משנת ר׳ נתן‪.‬‬
‫פרק‬
‫ו‬
‫השערה בערך האבות ד ר נתן להפרקי אבות בהמימנה‪.‬‬
‫כתב הרב טהי׳׳ז פראנקל ז״ל בספרו דרכי המשנה )צד ‪ (201‬ואחר עבודה זרה נשנית מסכת אבות‬
‫כי עיקרה לדורות על בתי הסנהדרין אשר נודעו ביימראל משמעון הצדיק ואילך )ולכן סידרו אותה בזה‬
‫הסדר( והיא כעצם וראימונה סיפור מעש•)היסטאריימער בעריכט( עכ״ל‪.‬ועוד הרחיב הדיבור בזה במ׳עשלו‬
‫במאמרו על מסכת אבות שם )מאנאטסשריפט 'שגת ‪ 18&8‬צד ‪ .(•119‬וכדבריו כתבו גם החכמים הרב מהרד‬
‫דאסמאגן ומהרג ברילל במאמריהם שרמזגו עליהם )לעיל ם״ג הערה אי(‪ .‬ואמנם הראיות שהביאו לדעתם‬
‫אינם מכריחות כי הראיה מרסדר אינו מוכחת אחרי ימכל הסדר מסופק׳ וגם הוא מסופק בכלל אם מקומה‬
‫היה בסדר נזיקין וכידוע <ע׳ דה״מ צד‪t>u2‬ובהערה ‪ 8‬ש ם ו ה ר א י ה ימהביא מהרנ ברילל שאלמליהיתר(‪,.‬‬
‫תכליתה להורות לנו עניני אמונה ומוםי כי אז לא נעדרו בתוכה עיקרי האמונה ג״כ אינה ראיה‪ .‬כי באמת‬
‫נמצאים בתוכה כמה דברים הנוגעים לזה כמו מאמר אנטיגונוס ומאמר ר ע דהכל צפוי וכדומה‪ .‬י וע״כ‬
‫נראה לי יותר כדעת כמה מהראשונים ד ל ׳מתכלית מסכת זאת היתד‪ ,‬בשביל תוכן דבר• המשנה בעצמם‬
‫לא עבור יממות מיסדי המאמרים‪ .‬ומה שמכריחני לקבל דעת זאת היא כי לסי דעת מהרז״ס תהיה תכלית‬
‫מסכת זאת משונה מתכלית כל המסכתות האחרות שבמשנה שלא נימנו אלא בשביל נימוא׳ המאמרים‬
‫לא בשביל שמות בעלי המאמר‪ .‬וגם זאת ימאלמלי היתד‪ ,‬הכונה ל ת ת לנו ׳סיפור כעימ׳״ היו מאריכין יותר‬
‫בסדר הקבלה עד אנשי כנה״ג‪ .‬וגם לא היו מכגיסים כה כמה דברים בדרך אגב בעוד •מהם מבטלים א ת‬
‫הכינה הראשונה‪ .‬אולם הראיה יותר גדולה אצלי לנגד דעת מהרז״ס היא שנשאר לנו עוד שיור עתיק‬
‫בהאדר״נ נדב המראה ברור שכל סיר הקבלה כאץ עיקרו לקוח ממקום אחר‪ .‬וזה הוא הלימון שם ה ל ל‬
‫ו מ נ ח ם ל א נ ח ל ק ו י צ א מ נ ח ם ו נ כ נ ס ש מ א י ע״כ‪< .‬ע׳ בפנים כ״ר ע״א ובד‪1‬ספה ג׳ סיר‪,‬‬
‫ע״ב כ״י‪-‬פארמא(‪ .‬ומזה אנו למדין שכל ש ל ש ל ת הקבלה כאן נעתקה משם כי מה ענין ת ח ל ק ו לכאן ‪.‬‬
‫ועשו זאת מפני שכל דברי המסכת הזאת אין להם רמז במקרא בכללם ואלמלא לא נסמכו איי קבלת‬
‫המקבלים היו פורחים באדר‪ .‬וא״כ כל סדר הקבלה כאן הוא רק דרך אגב ולפיכך ל א דקדקו בו ביותר‪ .‬ומזה‬
‫ג‬
‫א( הפיםקא הזאת היא בפרשת יתרו ודל ששת ימיש תעבוד רבי אומר הרי זה גזירת אחרת שכשם שנצטוו ישראל‬
‫על מצות עשה של שבת כך נצטוו על המלאכה ר״א בן עזריה גדולה מלאכה שלא שרתה שכינה בישראל עד שעשו‬
‫מלאכה שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם‪ .‬ריי הגלילי אומר גדולה מלאכה שלא קנס המקוש מיתה על האדם אלא‬
‫מת‪-‬ך בטילה שנאמר ויגוע ויאםף אל עמיו )ע׳ נו״א פי״א וע׳ע שם בהערות‪ .‬אבל ע׳׳ע במאמרו של הרב מהרינ ברילל במיע‬
‫הג״ל •‪ 1‬צד ‪ 49‬ע׳׳ש‪ !.‬ר*ע אומר גדולה מ‪-‬יאכה שהרי נהנה שוה פרוט‪:‬־‪ .‬מן ההקדש מביא מעילה וחומשה ומביא אשם בשתי‬
‫סלעים והפועלין שהיו עושין בהקדש נוטלין שכרן מתרומת הלשכה)ע׳ נו׳׳כ פכ״א ועור היה ר״א אומד וכו׳( ריש אומר גדולה‬
‫מלאכה שאפילו כה״ג נכנס ביוה״כ שלא בשעת העבודה חייב מיתה ובשעת טמאים ובעלי מומין מותרין להכנס ע״כ )דברי‬
‫ריש אינם לא בנו׳׳א ולא בנו׳׳ב(‪ .‬וראיתי להעיר עור שמצאתי בספר קטרת הסמים ועל תרגום יב׳׳ע( שהביא שם בדן*ד׳ עיב‬
‫מאמר מאת האדרינ ר׳׳י בן ברוקא אפר שלש מאות יעשר עולמות נבראו ובכל העולמות יש שמים וארץ כוכבים ומזלות‬
‫שרפים ואופנים ואומרים שירה וכו׳ ע״כ‪ .‬ב‪ 1‬ע׳ הוספה ב' לנ׳׳א והיא לעד עד כמד‪ ,‬סרסו ישבשו המעתיקים נוסחא זו•‬
‫ג‪ (,‬ע׳ בפרט ב דברי הרב מהר׳ינ ברילל צד א׳ וב׳ ממאמרו זה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫פ ר‬
‫‪xxv‬‬
‫ק ו‬
‫הטעם ג״כ נפסק הסדר הישר עם הלל ושמאי כי לקחו הכל מחגיגה ושם גיכ פוסק בם‪ .‬והמלות ריב״ז‬
‫ק ב ל מהלל ו ש מ א י הם באמת מםופקיפ‪ .‬ובגרב פכ״ח שהוא לדעתיגו שיור מ א ת ברייתא אחרת מפרקי‬
‫אבות ל א דבר כלל מ א ת קבלת ריב״ז א(‪ .‬אבל מ ע ת ה שכונת מסכת זאת היתה ל ת ת לגו חבור כולל‬
‫בעגיגי מדות ודעות וג״כ רמזים גנוזים בעניני האמונות )רב המאירי( יש ל ש ע ר שבעיקרה היתה גדולה‬
‫יותר ממה שהיא ע ת ה לפנינו‪ .‬והיתה כוללת מאמרים הרבה שנאבדו אצלינו מכל וכל ב(‪ .‬או ימהם גמצאים‬
‫כ ע ת במקום אחר מהמשנה או בהתוספתא או באיזה מדרש ממדרשי התורה קדמוגיפ וגפ מאוחרים ג ‪ /‬וכן‬
‫ימצאו גם ב ד א רבה וזוטא ‪ o‬ואליהו זוטא ה( ענינים ש י ש לדון ש נ כ ל ל ו הפעם במסכת אבות‪ .‬כללו‬
‫ש ל דבר אנכי דן ומשער ש כ ל המאמרים בעניני מדות ודעות אמונות ויראת ה׳ המפוזרים ע ת ה בכל חלקי‬
‫התורה ש ב ע ל פה )כמו ספרא ספרי ומכילתא שני התלמודים וכל‪.‬המדרשים( בימם התנאים שהם בסיגנון‬
‫המשנה )היינו פתגמים קצרים שאינם גופלים בגדר מררימ( נכללו בימכבר במסכת אבות‪ .‬א ב ל נעקרו אח״כ‬
‫לסבות שונות‪ .‬ולפ״ז יסודו ש ל האדר״נ)היינו בהחלקים שאינם מדרש( בריבוי המאמרים שבו הוא קרוב יותר‬
‫א ל נוסחת המשנה העיקרית שהיתר‪ .‬יתרה מנוסחת המשנה שלפנינו וב׳ נוסחאות מהאדר״נ דם למדין זה מזה‬
‫ומימלימיץ זה א ת זה‪ .‬ורברינו אלה הם קרובים להשערת הרש״ל ר א פ א פ א ר ט ומהר״ץ חיות בענין זה )ע׳ לעיל‬
‫פ׳׳א(‪ .‬והנה ראיתי עוד להרב מהרז״פ ז״ל ש כ ת ב ואינו רחוק ש כ ל מסכת אבות או רובה נסדרה מדור אחרון‬
‫עכ״ל )דה״מ צ ד ‪ .(><12‬וקצת סמך לזה עוד ממדרימ תהלים מזמור ד דאיתא התס הוי זהיר במצור‪ .‬קלה‬
‫כבחמורה וכו׳ וכן בתדא׳׳ר פי׳׳ג ש נ ו ח כ מ י ם ב ל ש ו ץ ה מ ש נ ה המחלל ש ״ ש בסתר וכו׳ ומזה יכולנו‬
‫לדון על איחור הזמן שבו נתחברה מסכת אבות כמות שהיא לפגיגו ביותר בירור‪ .‬אבל לבי גוקפגי לסמוך‬
‫ע ל לשונות בעלמא שכמה פעמים ש ל א דקדקו בזה‪ .‬ועתה גוסיף ע ו ד ‪:‬‬
‫פרק ז‬
‫השערה כקביעות הזמן שבו חובר האדר״ג‪.‬‬
‫ע ד כה היו רוב דברינו ביסודו ש ל האבות דר׳ נתן היינו חלק המשנה או התוספתא שבו‪ .‬ועתה‬
‫עוד עלינו לשום עין ע ל חלקי המדרש שבו‪.‬‬
‫והגרי אין ספר שבחלקים אלה ימצאו כמה רושמים מאוחרים וכבר העירו עליהם כמה מגדולי המחברים י(‪.‬‬
‫אבל המעיין יראה שרוב רושמים אלו ליתגיהו בגרב וא״כ אין לדון מאומה מרויממים כאלה‪ .‬ואם כי גם בה‬
‫ימצאו רושמים מאוחרים ז(‪ .‬א ב ל כבר ביררגו ש ג ם נוסחא זאת אינה הנוסחא העיקרית ש ל האדר״ג‪ .‬והיא‬
‫לנו רק ל ע ד ש כ ל כמה שהנוםחאות מתקרבות יותר למקורם הם מסכימות ביותר עם הסיגגון הקדום‪ .‬אולם‬
‫הנוסחא הזאת העיקרית שעליה אנו דנים אינה בידינו ולא נוכל ל ש פ ו ט עליה לפע״ד רק מהשערה א ח ת ‪.‬‬
‫והיא שהסיבה שע״י חובר מדרש למסכת ז א ת היא מפגי ש מ ש ג ת אבות מצד עגיגי ההגדה היתר‪ .‬ענין‬
‫א( ע׳ פ״ב דפיאה מ׳׳ו בענין הקבלה מר״ג הלבלר מר׳ מיאשא שקבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים‬
‫הלכה למשה מסיני וכוי‪ .‬וכשנצרף עוד לזה דברי הירושלמי שם בהלכה י׳ )וע״ע בנ״ש‪ 1‬נובל לדון קצת שנטו ליחס במה‬
‫דברים משוקעים במשנה להלכה למשה מסיני על ידי א מ צ ע ו ת 'ה ז ו ג ו ת‪ .‬ועיין עור נויר ני׳ו ע״ב‪ .‬ועיין עור‬
‫דה״מ צד י״כ ודדויד ח״א צד ע״ב‪ .‬ב( כגון חנן אדמון נחים המדי וזולתם מדור הראשון וכן רבים משאר הדורות שלא בא‬
‫זכרונם במס׳ אבות‪ .‬ג‪ !,‬כגון פסחים פ' ט׳‪) .‬ומסופק( לבריתא‪ .‬קידושין פ״א מ״י ופ״ד מי״ד חלק ממנה‪ .‬סוטה פייט ט״ו הלק ממנה‪.‬‬
‫מפרק חלק מ״א ב׳ וגי)ונמצא באדר׳׳נ(‪ .‬עדיות פ״ב מ״ט ומשנה י׳ מאמר הלל בתוספתא סוף פי ב דברכות ע״ש‪ .‬מכילתא פ״ו‬
‫ע״ב הה״א רצה אדם לשמוע וכוי וע׳ במ״ע שם‪ .‬שמוח רבה פ״י' סי״ט בשם בן זומא‪ .‬ד( רושמים על ההסכמה ע׳ ד״א סיב‬
‫ונדב פל״ה בהערות שם אות ט״ז‪ .‬ד״א רבה פ״ג ואדר׳נ נו״א פי״ט ונדב פל״ב וע׳ דור דור ודורשיו ח״ב צד רנ׳׳ב‪ .‬שם פ״ד‬
‫ואדר״נ פמ״א וע׳ הערות שם אות ג׳‪ .‬דא״ז רוב ס׳יא )וכן ראש פ״ב( עם נו״א פמ״א )עי בהערות שם אות כ״א( וכן עם פכ״ו‬
‫נו״א )ע׳ הערות שם אות גי( וע״ע מהריט״ל צונץ שם צד קי״א‪ .‬ה( ע׳ כמה דברים בפט״ז )כפי שאינם נופלים תחת‬
‫ס ו ג מ ד ר ש( וע׳ מהריט״ל צונץ שם צד קט״ו‪ .‬ו( ע׳ מהריט׳׳ל צונץ בספרו הנ״ל צד ק״ט ובהערות שם ודור דור ודורשיו‬
‫חלק ב׳ צד רכ׳׳ה וע לעיל פ״ג ובהערות שם אות ב׳ ואות ז׳ ואות כ׳ שנכללו שמה רוב דבריהם‪ .‬ולא אעיר פה רק על‬
‫מה שכתב מהריט״ל צונץ בענין פייב שהוא דומה בתכונתו למדרש פטירת משה שמזה אין ראיה על איחור חאדר״נ כי‬
‫כל המדרשות מלאים מענין זה ובל״ס היו איזה מסורות ישנות באומה מפטירת משה‪ .‬וכן מה שדן מדר כמהרא״ה ווייס‬
‫מנוסחת האדר״נ כל כנסת שהיא לשםסצוה זו כנה״ג על איחור האדר׳ נ יש לפקפק בו כי הנוסחא באדרינ מסופקת שסוע׳‬
‫ני״א ס״מ ובהערות שם אות כ״ג‪ .‬ז( ע׳ נו״ב פ״ב )ה׳ ע״א( מאמר דר״י בן בתירה שם שנראה מאוחר‪ .‬חלק גדול מפ׳׳ח‬
‫ופ״ט וכן הלשון שם בסיף פ״ט מכאן אמרו חכמים זיל פכ״א א״ל לא שגו חכמים ז״ל וביחוד אעיר על המעשה מתחילתו‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא פרק ז‬
‫‪xxvi‬‬
‫לדרוש בה ברבים וקבעו מאמריה לנושא דרשותיהם‪ .‬וכן מצאנו במסכת ש ב ת ת׳׳ר לעולם יהא אדם ענוותן‬
‫כהלל ואל יהא קפדן כיממאי <ע׳ בסניםל״א עי׳ב בנו״א ונו״ב( וכן קכ״ד ע״ב ש ם תיר הדן א ת הכירו לכף‬
‫זכות דנין אותו לכף זכות<ע׳ נו׳א פ״ח ונו״בסי״ט( ומספר ימם כמה מעשיות נסמכות לדיבורים א ל ה מ ע ׳ ע‬
‫פסיקתא רבתי פכ׳ו וכמ־ע ש ס וסנהדרין ד ע״א דרימות כאלה(‪ .‬ומזה אנו רואים שכבר בימים קדמי נים )ימי‬
‫התנאים( נהגו לסמוך למאמרים מוסריים מעימיות כדי להרחיבן ולהמליצן בדרשותיהם‪ .‬וכל המדרימ באדר׳נ‬
‫הוא ג״כ מעין זה‪ .‬ואמנם אין ספק שהדרושים האלו נ ש ת מ ש ו בנוסחת המשנה הנהוגה בימיהם‪ .‬ומעתה‬
‫אחרי שאנו רואים שבעלי חלק המדרש שבאדרינ קבעו דבריהם ע ל נוסח משוגה מגוםח המימגה שבידיגו‬
‫ו ש י ש ל ש ע ר כי היא כ ש נ ת ר׳ נתן וא׳כ יש לדון ש מ ש נ ת רבי ל א היתד‪ -‬עוד אז המקובלת והמםורסמת‬
‫ביותר הנה זה אמנם ל א יוכל להיות רה בזמן קדום‪ .‬ומהדוגמאות במס׳ ש ב ת נוכל לשער כי הדורות האחרונים‬
‫ש ל התנאים או דדורות הראשונים ש ל האמוראים כבר התחילו במדרימ זה‪ .‬והנה ראית• להרב מהר׳ץ חיות‬
‫ש כ ת ב במאמרו ע ל האדי׳ג הגיל א ב ל בדרך עיוגי מצאתי כי יותר משלשים פעמים מובא מ מ י ס עובדא‬
‫דצדיקים והסירים אימר אין להם שום כקוד לתוספתא וספרא וספרי רק באדר״ג ומימם באו להש׳ס ש ל ג ו‬
‫עכ׳׳ל‪ .‬והנה ל א פירש לנו איזה דם המאמרים האלה וארמוז ע ל קצתם שאגכי משער שעיקרם היה בהאדר׳ג‬
‫ומשם באו להש׳׳ם והמדרשים‪ :‬םיסקא דהוו מתונים בדין)פ״א נרא וע״ש באות י״ח ונויב שם(‪ .‬איזהו סייג‬
‫ש ע ש ת ה תורה לדבריה )גויאסיבוע׳ אות ה׳ שם( ש ם בסוף הפרק סיסקאדאיזהו סייג )עיש נו״א ובהערות‬
‫ש ם אות צ׳(‪ .‬המעשיות דחס*ד א ח ד י מ ל ן בבית הקברות ודבגימין הצדיק בפ׳ב גו׳א <ע״ש אות ג׳ואותס״ב(‬
‫המעשיות ד ד י ב״ר ארעי);?׳ נו״א פ׳יד ואות ט״ז ש ם ונו״ב פ״ח‪ .‬כל ס״ח מנוסחא ב׳ ע י ש אות ד׳ יאות י׳(‬
‫הםיםקא בימלשה דברים •מינה סוף ם״ד נו״א )וע״ע אות צ׳׳נ וציד שם(‪ .‬המעשיות בעניי תחלתו ש ל ד א‬
‫ו ד ע <גו״א פ״ו וע׳ אות ל־א ש ם וגו״ב פי־ב וי״ג •מם(‪ .‬המעשה דנקדימון ש ם עו״א •מם וע־ע אות ע״א ש ם (‬
‫המעשיות ד ל כ ף ז כ ו ת ש ם )נו״א פיח וגו״ב פייט( המעימה בחמורו ש ל ריח בן דוםא )הם בגיא ועי אות מ״א‬
‫שם(‪ .‬המאמר ה ד א כל מי שיאמר לי הכגם לגדולה זו )גו״א ס״י וע׳ אות י׳ג ש ם ונדב פרק כ׳(‪ .‬המעשיות‬
‫בעגין פטירתו ש ל מ ש ה ו ש ל אהרן )גו׳א פי״ב ופכיה(‪ .‬הםיסקא אמור מ ע ט ועשה הרבה )גו׳א סי״ג וע׳‬
‫אות ה׳ •מם(‪ .‬המעשיות דהלל ושמאי נויא סט״ו ונדב סכ׳ט‪ .‬הסיםקא דשוב יום אחד לפגי מ י ת ת ך ) ג ו ׳ א‬
‫סוף סטיו וע׳ אות כ״ו ימם(‪ .‬המעשה דריב״ז ש פ ג ע בבתו •מל גקדימון )גו״א ס״ז ועיש אות י״ג( הסיסקא‬
‫איסי בן י ד ד ה היה קורא שמות )נו״א פי״ח ועיש אות כ׳( א(‪ .‬אבל ככל זה לבי נוקסני לקבוע איזה הלכה‬
‫ע ל טיב הגוסחאות שבידיגו‪ .‬כי עכים באו בתוכם הוססות וגם כמה ממעשיות וממאמרים אלה שהזכרנו‬
‫איגם גמצאים בגרב‪ .‬וכמה פעמים כל עגיגם מורה עליהם ש ל א באו ל ש ם רק אגב גררא וגררא דגררא‬
‫וטבעם מוכיח עליהם שהם הוססות ואחרי שאנו רואים כי גם בחלק התוספתא באה בתוכה הוספה שגזכר‬
‫בה האמורא ר׳ ירמיה )ע׳ נו״ב םל״‪ 0‬א״כ מי יערוב לנו ש ל א הכניסו בו כמה דברים מהשיס ומדרשים או‬
‫אולי ש נ ש ת מ ש ו שניהם במקור א ח ד לסיכך דעתי נוטה ש א י ן ל ק ב ו ע ש ו ם ז מ ן ל ח י ב ו ר‬
‫ה א ד ר ״ נ כ א ש ר י מ צ א ע ת ה ב י ד י נ ו‪ .‬וכל דור ודור וכל מעתיק ומעתיק הוסיף עליו מדיליה‪.‬‬
‫ומכ״י וואטיקאן )הוספה ב׳( גראה ברור שגם מספר היכלות או מאיזה ספר אחר מבעלי הסוד הכניסו בו‬
‫המעתיקים דברים והעיקר אצליגו הוא שגם ע י ק ר ו ש ל ח ל ק ה מ ד ר ש ש ב ו הוא מזמן קדום‪.‬‬
‫זהו מה ימעלה במצודת השערתי בחקירות אלו וידעתי בגפשי ש ל א העליתי מהם א ל א כדמסיק‬
‫ת ע ל א מבי כרבא כי אמגם החקירות האלה גוגעות בשאלות זמן חבור המשנה ואופנו וכן טיב ה ת ו ס פ ת א‬
‫וכונת מחבריה בה וכהנה דברים העומדים ברומו ימל עולם א ש ר שגבו ממגו ולא באו עוד לידי בירור‪ .‬אולם‬
‫ל א נמנעתי מלחוות השערותי בדבר האדר׳׳ג מפגי המגהג‪ .‬ואולי יהיו בהם איזה דברים א ש ר יתקבלו מ א ת‬
‫חכמי ישראל וישמח לבי גפ אני‪.‬‬
‫׳‬
‫ר״א של בן הורקנס בנו״א ‪ rc‬ונדב פי״ג שנראה קצת כי סיגנון נדב )אשר בו השתמש בעלהפדר״או צעיר מסיננו; נוסתא‬
‫א׳ אם כי יש לרון נ׳יכ להיפך שנוסהא אי היא רק קיצור מנדב‪ .‬וכן בסוף פ״ל מעשה דריא בן הורקנוס וכו׳ עיש שסיגנון‬
‫נזיא נראה מוקדם‪ .‬א( לא רמזתי רק על הלק המדרש‪ .‬וע״ע נדא פליט ובהערות שם אות ח׳ מה שרמזתי שם על קידושין‬
‫מ׳ ע״א‪ .‬וע׳יע בדברי הרב מהד״י ברילל נר״ו בספרו מבוא המשנה ח־ב צר קמ״ח‪ .‬ועיא במאת שערים לרי׳׳ץ גיאת ח׳א דף‬
‫מיד ע׳׳א‪ .‬וביצחק ירנן שם אות נייח הגיה שצ׳׳ל ת נ י א והוא שלא בדקדוק וראיתי להעיר שבמדרש משלי דפוס תוגרמה‬
‫בפסוק פחם לגחלים פרשה כיו ישנה סיסקא גדולה המתחלת תטן תנינן עשר נק־דות בתורה ב א ב ו ת ד ר ׳ נ ת ן וכו׳‬
‫והולך ומונה אותם על דרך נדא פליד באריכות גדול‪ .‬אכל הרב ראבי״ן הודיעני שבכיי מדרש משלי שבאוצר הספרים‬
‫שבפאריז ל י ת נ י י ה ו להמלות א ב ו ת ד ר ׳ נ ת ן וכן מצאתי במחזור וויטרי )בריטיש מוזעאום ‪( A d d . 27201‬‬
‫דף רט״ז עיא דאיתא שם בשותר טוב סמוך לסופו תמן תנינן עשר נקודות בתורה ישפוט ה׳ וכוי‪.‬‬
‫מבוא פרק ח‬
‫פרק‬
‫‪xxvu‬‬
‫ח‬
‫תכונת הכ״י והמפרשים ש ה ש ת מ ש ת י כדם בעד נוסחא א׳ ודרכי בדגהותי והערותי לנוםחא זו‪.‬‬
‫כל מלאכתי בנוסחא זאת ל א געימתה בכונה אחרת רק להכימיר אותה לקייאה באיזה אופן כעזר‬
‫האמצעים הנאמנים שכקורת אמיתית מתרת ל ה ש ת מ ש בהם‪ .‬ולא הנחתי שום כ״י ליסוד מוסד בעד הנוסחא‪.‬‬
‫וע׳פ הרוב היתה לנגד עיני נוסחת הספרים בספרי הש׳ס ש ל א רציתי לססול אותם מכל וכל‪ .‬אבל ה ש ת ד ל ת י‬
‫לתקן אותה ע״פ כ״י ואמצעיים אחרים שאזכיר עוד לקמן והנה הכ״י שהיו בידי מאותה נוסחא הם שנים ן‬
‫א( כתב יד אקםפארד אימר זה שמו א ש ר קראתיו בר״ת כי״א והוא ברשימת הראבי״ן מספר ‪(Opp. 95) 408‬‬
‫‪.‬הוא קובץ גדול נכתב ע ל קלף בכתיבה אשכנזית ישנית‪ .‬ומחזיק רציו דפים )פאליא( וכולל ההעתקה‬
‫העברית מפירוש המימגיות להרמב׳׳ם ע ל הסדרים גזיקין קדשים טהרות וגיכ מסכת אדר״ג המושכת והולכת‬
‫מרה ם״ח ע״ב ע ד דף פ״ד ע״ב‪ .‬ובראימ המסכת כתוב אבות מר׳ גתן‪ .‬וכאשר יראה המעיין ב ה ע מ ת י בסגים‬
‫גוסחאות הכ״י הזה דם מסכימות בהעשרים הפרקים הראשוגים ש ל האדר״ג עם גוסחאות הספרים )קודם‬
‫שהוגהו ע״פ דתומת ישרים( אבל מכאן ואילך )עד סוף פ״מ( הן מסכימות כיותר עם גוסחת כי״ע‪ .‬וככלל‬
‫נראה כי כל הכ׳׳י הוא צעיר לימים‪ .‬ונוםחאותיו המיוחדות לו אינם טובות מאד‪ .‬ב( כתב יד ע פ ש ט י י ן‬
‫אשר רשמתיו תמיר ברית כי״ע‪ ,‬הקובץ הזה היה מקדם בידי הרב מהרשז׳׳ח האלבערשטאם נר״ו וממנו נעתקו‬
‫החמשה קונטרסים ש ה ד ל הרב מהר״נ קורוניל זיל ובהקדמה שם מכתב מ א ת הרב מהרשזח״ה וקבע בו זמן‬
‫כתיבתו ב ש נ ת היא רס׳׳ט‪ .‬ואם כי הוא צעיר לימים בערך מכל מקום נוסחאותיו הן ע׳׳פ הרוב טובות השרות‬
‫וכאשר יראה המעיין‪ .‬וה׳ז פרקים שחסרים בו )ע׳ ‪6‬י״ב הערה ס״ד‪ (.‬הן חסרון ל א יוכל להמנות‪ .‬הקובץ הזה‬
‫הוא ע ת ה בידי הרב מדר׳א עפשטיין נריו‪ .‬ואנכי ל א ידעתי ממציאותו ע ד שכבר החילותי בהדפסה כעיר‬
‫וויען‪ .‬ויהי כשמוע ידידי זר‪ ,‬מעסקי שם העירני ע ל הכ״י שבידו וגפ הרשה לי בטובו ל ע ש ו ת לי העתקה‬
‫מהמסכת הזאת‪ .‬ואנכי נותן לו מ ה א ת תודתי ממעמקי לבי ע ל החסד אשר ע ש ה עמדי‪ .‬וה״ר אברהם הכהן‬
‫קאסלאן העתיק בעדי א ת כל המסכת הזאת מהקובץ הזה‪ .‬ובעזרת ההעתקה הזאת עלה בידי לתקן עוד כמה‬
‫וכמה דבריפ בפגים ש ל א יכולתי להגיה מקודם‪ .‬ובמה שגוגע להגהותי א ל ה עלי להודיע ש ל א הגהתי בפנים‬
‫רק במקום ש ח ש ב ת י שהגוסחא בספרים אורעה ע״י המעתיקים שעלולים לכמה מכשולים והם‪ .‬ש ה פ מדלגים‬
‫מתיבה לחברתה הדומה לה במבטא‪ .‬משמיטים כמה פעמים מלות החבור והיחס‪ .‬מחליפים לשוגות‬
‫המשגה בלשוגות הגמרא השגורה בפיהם יותר‪ .‬משלימין א ת הראשי תיבות בטעות‪ .‬גורעין מלות שגראות‬
‫בעיגיהפ כמיותרות או להיפך שמופיסין איזה מלות מסברא או מאיזה פירוש בגליון ע ד שהמאמר הוא מדולדל‪.‬‬
‫ולסעמים ג״כ מחליסים מאמרים במאמרים אגב שיטסא‪ .‬שיבושים וטעיות כ א ל ה ה ש ת ד ל ת י לתקן‪ .‬א( ע ׳ פ‬
‫הכיי מאדר״נ שהגהתי ע ל פיהם כמה םעטים ובפרט כי״ע שקבעתי ע״פ ג׳׳כ איזה םיםקות ש ל מ ו ת בפגים‪.‬‬
‫א ב ל ל א ג ש א ת י סנים לכ״י ובמקום שראיתי שגוסחת הספרים היא הישרה או ש ל א מצאתי כי גוסחת הכ״י‬
‫היא טובה יותר אז קבעתי אותן גוסחאות בההערות והמעיין יעשה עמם מה שלבו חפץ‪ .‬וכן ל א הגהתי‬
‫במקום שגוסחת הכ״י היא לגמרי בסיגגון אחר כי מי יודע מי הוא הישר א ב ל העירותי ע ל זה בההערות‪.‬‬
‫ב( ע״ס הכ״י מםירוש אבות כיי לר׳ יעקב ב״ר שמשון והילקוט אבות ילקוט המכירי ומדרש הגדול ימככר‬
‫דברתי אודותם כפ״ב‪ .‬אבל ל א הגהתי ע ל פיהם רק במדד‪ ,‬מועטת ע ד מאד ובמקום שגראה לי כי י ש צורך‬
‫גדול בדבריהם להמעיין העתקתי דבריהם בהערות‪ .‬והשאר ש מ ת י בההוספות כדי ש ל א להגדיל מדת ההערות‬
‫יותר מדאי‪ .‬ג( ע״פ גוסחאב׳ אם ל א גגע התיקון רק לאיזה מלות א ב ל אם ראיתי ש ע ל י לתקן כמה שורות‬
‫או לסרס סרק ש ל ם מפני הדילוגים והשיבושים שבנו״א אז חשבתי יותר לנכון להסתפק בדמקה ע ל גויב‪.‬‬
‫ולמה זה נכפיל הדברים‪ .‬ולסעמים לא הגהתי רק נוסחא א ח ת והנחתי השניה בלי תיקון כדי לעורר עוד א ת‬
‫המעיין ע ל מקום הספק‪ .‬ד( ע׳פ הגהות התומת ישרים שכבר גתקבלו בספרים וכן ע״פ הגהות הגר״א א ב ל‬
‫רה לעתים רחוקית• ה( ע״ס דוגמאות וההמשך מסברא א ב ל רק סעמים מעטות ובזהימת יתירה‪ .‬בעזרת‬
‫האמצעיים האלה ה ש ת ד ל ת י לתקן הגוסחאות שבספרים‪ .‬א ב ל כשם ש ל א ח ש ת י להגיה במקום שנתברר ל י‬
‫שהגוסחא הישגה ג ש ת ב ש ה כך חדלתי מלהגיד‪ ,‬במהום ש ל א באו הדברים אצלי לידי בירור גמור או ש ל א‬
‫מצאתי סמך גבון להגיה ע ל סיו‪ .‬ואם כי י ש מקום לבע״ד לחלוק ע ל איזה הגהות ומה גם בדברים המסורים‬
‫ל ל ב כמו בתיקון לשוגות וכדומה מכל מקום אקוד‪ ,‬כי חכמי ישראל יסכימו עמי ברוב ההגהות‪.‬‬
‫ובדבר ההערות הגה היו לגגד עיגי מדי כתבו אותם או לכה״ס רובם א ל ה הסדושים לאדר' ג והם‪.‬‬
‫אהבת חסד מ א ת הרב ר׳ אברהם ביר שמשון וויטמוגד )אמסטרראם תקל׳ז( בגין יהושע מ א ת הרב ר׳ יהושע‬
‫סאלק ב״ריצחק אייזיק מליסא)דהירגםורטתקמ״ח( כסא רחמים מ א ת הרב חיד״א)אוגגוואר תרכ״ח(‪ .‬הפירושים‬
‫שני אליהו ובן אברהם על אדר״ג מ א ת הרב ר' אליהו ב״ר אברהם מדיעליטיץ )ווילגא והיראדגא תקצ״ג(‬
‫*‪4‬‬
‫מבוא פרק ח‬
‫‪xxvm‬‬
‫ספר אבות הראש מ א ת דרב ר׳ רחמים גסים יצחק פאלאגי בג׳ חלקים )ח״א שאלוניקי תל׳כ‪ .‬ח״ב אזמיר‬
‫תרכיב‪ .‬חיג אזמיר תרמ״ג( *( ‪ .‬פירוש האדר׳נ מ א ת הרב ר׳ אליעזר ליפמאנץ בר׳ מנחם מגלי מ ז א מ ו ש ט ש‬
‫זאלקווא תסיג ב(‪ .‬ובלעדי א ל ה המפרשים עוד המסכת אדרינ דפוס ווילנא עם הגהות מאת התומת ישרים‬
‫ור׳ יעקב עמדען והגריא ור׳ ישעיה בערלין והדיג ליפשיטץ ג(‪ .‬וכן הספרים רגל יימרה מהרב דיג ל י פ ש י ט ץ‬
‫הגיל )דיהרגפורט תקל'ז> וגוסחת מסכתות קטגות ע״פ הגר• א שקייאוו תקס״ד י(‪.‬׳‬
‫והגה הפירושים שהזכרתי ובפרט פירוש אבות הראש ופירוש בגין יהושע הם מלאיפ מבקיאות‬
‫וחריפות מבהילות ומפליאות א ת לב המעיין‪ .‬אמנם המפרשים ההם כס* המנהג בארצותם לזמגיהם הכניסו‬
‫לפעמים ג״כ כמה דרוימים והאריכו בהם מאד‪ .‬ואגכי לפי מנהג בעלי ה פ ש ט שבימינו ובאיצותינו סלקתי‬
‫ירי מהדרוש מכל וכל וגם בפירוש קצרתי כי אמגם רוב דברי המסכת הזאת הם פימוטים למבין וכל הזרות‬
‫והקושי שבה הוא רק מ פ א ת שיבוש הנוסחאות‪ .‬ולכן ל א קבלתי מ א ת הפירושים שהזכרתי רק מה ש נ ר א ה‬
‫לי יאות לרגל מלאכתי לסי מנהגינו‪ .‬ואם נטיתי מדבריהם ל א דאיתי לנכון להתוכח עמהס או לסתור‬
‫דבריהם כ* לא א ד ע א ת התועלת היוצאה מאריכות כזה‪ .‬ומאהבת הקיצור לא הרביתי ג״כ תמיד כדוגמאות‬
‫אם השבתי ש ל א יתעורר ע ל ידיהן המעיין לאיזה דבר חדימ‪ .‬וכמה פעמים •מלא רמזתי רק לדוגמא א ח ת‬
‫ובנרשם שם‪ .‬ובימינו א ל ה שספרי הש״ס והמדרשות עם מראה מקומות הם מצוים ביד כל אדם ע מ ל הוא‬
‫בעיגי להאריך בדוגמאות ש כ ל קורא יוכל למצוא אותם במעט יגיעה‪ .‬וכן ל א העתקת• לימון הדוגמאות‬
‫שרמזתי עליהן כי ספרי הדפוס הם ביד כ ל אדם לעיין עליהם ולא ניתנה התורה לעצלגים‪ .‬ולמה זה‬
‫אבלה הזמן בעדם‪ .‬והתורה חסה ע ל זמנם ועל כספם ימל ישראל‪ .‬אבל לעומת זה ל א חסתי ע ל עמל‪.‬י‬
‫ל ח פ ש בחיפוימ אחרי חפוש במאות מ כ ״ ימאין ביד הקורא להשיגם‪ .‬וכאימר מצאתי איזה דבר נוגע לאדרינ‬
‫העתקתי כמעט רכל עבורו למען יימפוט הוא ע ל טיב המציאה‪ .‬זהו לדעתי מה שהוא מחובת ה מ י ל לעימות ;‬
‫ועתה אדבר עוד איזה דברים ש א ח ש ו ב כי חויבה עלי להעיר עליהם א ת הקורא בפרט‪ .‬רמזתי כמה‬
‫פעמים בהערות על התומת ישרים)תומ״י(‪ .‬והם ההגהות שבספר זה להאדר״נ)מדף ס״א ע״א ע ד דף ס״ו ע״ב(‪.‬‬
‫והגה י ש עירבוכ ק צ ת בגידון מחבר ההגהות כי משער הספר נראה שמחברם היה ר׳ ש מ ו א ל ן׳ סירלייו‪.‬‬
‫א ב ל בסוף ההגהות כתוב אגי הצעיר תם בן יחייא בלא״א החכם השלם הרופא המובהק כמה״ר גדליה זלה״ה‬
‫הגהתי הבבא הזאת ש ל האדר״נ מספר כתיבת יד ישן נושן ע״נ‪ .‬וא״כ ר תם בןיחייא היה מחברם‪ .‬וכבר‬
‫הרגיש בזה כ ע ל אוצר הספרים )ע׳׳ש בערך זה(‪ .‬וכן י ש קצת עירכוב בטיב כל הגהותיו כי לפעמים הוא‬
‫כותב בנ׳א סתם ולפעמים הוא כותב כן צ״ל‪ .‬ואצל מ ל ת כלונום בסרק כ״ד כתוב כלים גאים בספר כתיבת‬
‫יד כתיב כלונוס ע״כ )ע׳ בפנים ובהערות אות י׳(‪ .‬וכן כתב בסוף סרק כ״ט )קודם םיסקת רבי אחאי בן‬
‫יאשיה( סליק פרקא וסליקא בבא כך מצאתי כתוב בספר כתיבת יד ע״כ‪ .‬ומצאת* שכמה מנוסחאות ש ל ו‬
‫מסכימות עם נוסחת הכ״י )!כפרט כי״ע ועי פמיא ובהערות אות ״ ט ( ‪ .‬וכדי ל צ א ת מהמבוכה הזאת אנכי‬
‫משער שהיו לפגיו שגי כתבי יד והאחד ל א דגיע רק ע ד פרק ל׳ א ב ל השני היה ש ל ם וכץ אנכי מ ש ע ר‬
‫שבמקום ש כ ת ב נ״א סתם הוא במקום ש ל א רצה להכריע בין הנוסחאות השונות‪ .‬והנה כבר גתקבלו הגועת‬
‫א ל ה בספרים א ב ל המדפיסים טעו לפעמים וקבעו אותן ש ל א במקומן‪ .‬וכבר העיר המגיה לש״ס ווילנא‬
‫הנ״ל ע ל כיוצא כזה‪ .‬וכן רמזתי גם אגכי לרוב ע ל הגהותיו בין שקבלתי אותם או שדחיתי אותם בהר"ת‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫א( היא וח״ב הם שאולים בידי מאת הביה״מ הגדול דק׳׳ק ווינא‪ .‬וחיג השאיל לי הרב מהי״א יעללעניק נריו מאת‬
‫אמר הספרים המפואר שלו ואנכי נותן את תודתי על חסדו עמדי וגם לגזברי הביהמ״ד תודתי נתונה‪ .‬בו הספר היקי הזה‬
‫השאיל לי הרב מהרשז״ח האלבערשטאם‪ .‬אבל לא בא לידי עד קרוב לגמר מלאכתי‪ .‬ואעיר עוד על ההעתקה הרומית‬
‫מאת האדרינ מאח החכם הניגרי ‪ .(Loudon 1604) Franciscus Tailer.‬אבל היא מלאה טעיות ושיבושים‬
‫ואינה כדאי להטפל בה‪ .‬נ( מדפוסים ישנים לא היה בידי רק ההוצאה ראשונה של האדר״נ וויניציא ש״י וכן דפוס באזעל‬
‫של״ח וע׳ רשימת הרמשיש במקומו ומאמר על הדפסת התלמוד להרב מהרא״נ ראבינ^מיטץ מינכען חרליז‪ .‬אכל כנון דא צר‪7‬‬
‫אני להודיע שההוצאית הנ״ל לא ה י ו לפני במשך כל מלאכתי‪ .‬וכשאני כותב מספרים ישנים כונתי לפעמים רק על‬
‫הנוסתא ששיערתי על ידי סילוק ההגהות בספרים חדשים או עיפ נוסחת ב״י מהריט״ץ שיש לשער שהעתיק נוסתא מאת‬
‫ההוצאה הראשונה‪ .‬ולדאבון לבי לא זכיתי לראות את כל ההיצאות מספרי הש׳׳ס שנדפס בם ד‪-‬אדר״נ‪ .‬וע׳פ האחדות אשר‬
‫באו לידי אנכי משער שיש לקבוע שלש חילופי זמנים בהדפסת האדר״נ והם משנת ש״י עד שנת ת״ד ויועד בכלל( כלי‬
‫שום הגהות‪ .‬ואחרי כן שסיים אשר קבלו הגהות התומ׳י עד שנת תקםיד שקבלו ג״כ הגהות היד ישעיה בערלין‪ .‬כל זד‪,‬‬
‫אנכי אזמר בכלל אבל אין בידי לירד לחוך פרטן של דברים‪ o .‬הספד הזה שאול בידי מאת היב ר׳ יואל דייטש נריו‪ .‬ואנכי‬
‫נותן לו את תודתי על חסדו זת עמדי‪ .‬ואני נותן בזה גם כן את תודתי לירידי היב מ‪-‬הר״ר מיכאל פריעדל^נדער נרי׳ו שהיה‬
‫לי כמה פעמים לעזר בהשאלת ספרים גם מבתי אוצרות הספרים העומדים החת השגחתי וגם מאוצר ספריו‪.‬‬
‫מבוא פרק‬
‫‪1xx‬‬
‫ח*‬
‫ועתומ״י מפני הקיצור ועל הקורא לעיין שם‪ .‬שניתי בב׳ מקומות ראשי הפרקים והם בריש פ״ג ובריש פל׳׳א‬
‫ונאלצתי לזה ע׳ם ט ב ע הענינים וכאשר יראה הקורא ש פ ‪ .‬וראיתי להעיר ש ב כ ל ל ראשי הפרקים וחלוקתן‬
‫מסופקים הם‪ .‬ולפי כי׳ע פכ״ב וכ׳ג אחד הן )ע׳ פכ״א כהערות אות ח׳( וכן פל״ד ופל״ה בכי״א )ע׳ פליד‬
‫בהערות אות י׳(‪ .‬ובפירוש אבות כ״י לר׳ יעקב ב׳׳ר שמשון לאבות פ״ה מ״ח )שבעה מיני פורעניות( כתב‬
‫הא למדנו שהגוזל מתנות ומעכבן חייב מיתה ואף ב מ ש נ ת ר׳ נתן שנינו כן בפירוש ב פ ר ק ז׳ ב ר י ו ת‬
‫ע׳יכ והנה ל א נמצא כן לפנינו בפירוש ובל׳׳ס כיון להמעשה ש פ באימה א ח ת וכו׳ נ פ ל ׳ ח המתחיל‬
‫לפנינו ז׳ מ י נ י פ ו ר ע נ י ו ת ולפ׳׳ז י ש לדון שפליז )המתחיל ז׳ בריאות( ופל׳׳ח היו לפניו פ ר ק א ח ד‬
‫וכלל כל השביעיות‪ .‬ובכ׳׳י יחוס׳ האמוראים כתב וגרסינן נמי באדר״נ פ׳ ב ע ש ר ה מ א מ ר ו ת ארבעה‬
‫חבנדם הרואה וכו׳ )ע׳ פ׳׳ט> וכן במקופ אחרותגיא באדר״ג ב פ ׳ ע י מ ר ה מ א מ ר ו ת בתחילתו ע ש ר ה‬
‫נסים נעימו בביודט וכו׳ חוץ מישמעאל בן קמחית וכו׳ )ע׳ פל״ה( ויש לדון מזה קצת ש כ ל הי״א סדקים‬
‫האחרונים ש ל האדר׳׳נ נכללו לפניו בפרק אחד‪ .‬ובערוך בערך נקר י׳ נקודות מפורשות באדר״נ בפרק‬
‫י׳ נ ס י ם נ ע ש ו ל א ב ו ת י נ ו ב מ צ ר י ם ולפנינו ליתא פרק המתחיל במלות אלו ופיסקא ד ע ש ר‬
‫נקודות הוא בפרק ל״ד ע״ש‪ .‬וכן הביא האור זרוע ה מ ע ש ה דריבה אחת ש נ ש ב י ת )ע׳ ם׳׳ח בהערות אות ביט(‬
‫מ ס ״ ג דאדר׳׳נ‪ .‬ככל הלין אנו למדין שחלוקת הפרקים באדר״נ לפני הראשונים היתד! באופן אחר ממה‬
‫שהיא ע ת ה לפנינו‪ .‬והגה בין לפי גוםחת כי״א וגוסחת כי״ע מספר הפרקים הוא א ר ב ע י ם‪ .‬וגם מהריט׳׳ל‬
‫צונץ כדבריו ע ל האדר׳׳נ בספרו הנ׳׳ל כתב שמספר הפרקים ארבעים‪ .‬א כ ל יימ ל ש ע ר שנוסחת דפוס‬
‫וויניציא או דפים ב א ז ע נזדמנה לו שבשניהם טעו המדפיסים וכתבו א צ ל ה פ י ק א ל י ש ע בן אבדה והפרק‬
‫בן עזאי שגי פעמים המספר כ׳׳ד ובכן גחסר להם פ י ק אחד‪ .‬חלוקת הפיסקאות גם בנוסחא א׳ וגם‬
‫בגוסחא ב׳ היא ח ד ש ה ומידי באה ועשיתי זאת מפגי ש ח ש ב ת י כי ה ע מ ד ת כל דיבור ודיבור ע ל אפגו‬
‫ולהפרידו ממה שאינו ענץ לו תועיל לפעמים יותר מכמה באורים ארוכים‪ ,‬ומרוב חימ־בות הדבר הזה‬
‫בעיני ו ה ש מ ד ה היתירה הדרושה לזה שחרת• א ת פני מורי הרב מהי׳׳מ א י ש שלום להיות לי מסייע בדבר‬
‫כצור‪ .‬והוא מרוב טובו נענה לי וכמעט כל חלוקת הסימנים היא ע״פ עצתו הטובה ובהסכמתו‪ .‬וראיתי עוד‬
‫להתנצל לפגי הקורא שכתבתי ע ל גוסחת הנר״א ואין נראה או ואין צריך וכיוצא בזה‪ .‬ויאמין לי הקורא‬
‫כי נתגדלתי ביראת הכבוד לפני האיש האלהים הקדוש הזה‪ .‬וער היום יראתו מרחפת ע ל פני‪ .‬א כ ל‬
‫תורה היא ואין נוימאיץ בה פנים‪ .‬ומתחילה חשבתי ש ל א להעיר ע ל דבריו כ ל ל כי מה לנו להשגיח‬
‫בנופחאות חדשות שאינן מקדמות ע״פ כיי או ע׳׳פ ראיות מכריחות‪ .‬אולם חזרתי כי מרוב חשיבות וחביבות‬
‫דבריו בעיני חכמי ישראל ותלמידיהם‪ .‬אבל מכיון שרמזתי עליהם הוכרחתי ג׳כ להגיד מ ש פ ט י ע ל דבריו אם‬
‫לא יימרו בעיגי‪ .‬וכבר שדו בה רבגן גרגא בטיב כל אלה ההגהות שגעתקו משמו ולאו מר בר רב א ש י‬
‫חתים עליהו‪ .‬ובטיב ההגהות לאדר״ג בפרט כבר דבר בעל הפירושים הרב ר׳ אליהו מדיעליטיץ בהקדמתו‬
‫לפירושיו שהזכרתי לעיל והאריך להוכיח ש ם בראיות כדורות ש ל א כולם יצאו מפי הגאון ז״ל‪ .‬ודי בזה ן‬
‫‪1‬‬
‫פרק פז‬
‫תכונת הכ״י מגוסחא ב׳‪.‬‬
‫נוסחא זאת ב מ ל ו א ה ל א ת מ צ א לפי ידיעתי רק בכתב יד אחר בבית אוצר הססרים א ש ר‬
‫בהוואטיקאן ברומי‪ .‬והעירני ע ל מציאותו הרב מהר״א בערליגער גרו‪ .‬וגם בהשתדלותו העתיק ש ם עבורי‬
‫היד אברהם קאםוא א ת כל דברי נוסחא זאת‪ .‬והוא הוא הכ׳׳י א ש ר שמתיהו להגוסח העיקרי מגוסחא ב׳‪.‬‬
‫מספר הקובץ הזה בהוואטיקאץ ך‪,‬וא ‪ .303‬והחכמים אססעמאגי ברשימתם חיא צד ‪ 290‬מוגים ש ם עוד ת ש ע ה‬
‫עשר קונטרסים הכרוכים כקובץ זה ומשערים שחלק מהקובץ גכתב במאה הייד למססרם וחלק אחד ב מ א ה‬
‫הט׳יז‪ .‬והמעתיק הג״ל כתב לי כי בסוף הגוםחא מאדר״ג כתוב עוד ‪,‬׳תם וגשלם אבות מר׳ גתן והכותב‬
‫הודות ל א ל גתן"‪ .‬והגה החכמים אססעמאגי מזכירים ש ם ברשימתם אבות דר׳ גתן כ ן י צ ח ק )והוא‬
‫הקונטרס הי״ב בהקובץ הזה( ואולי גשתרבבו להם מלות אלה מפירוש ר׳ ש ל מ ה ב ן י צ ח ק לאבות שהוא‬
‫שם קוגטרס ד׳ מהקובץ וכן קבעו ש ם בטעות מספר סרקי האדר׳׳ג ל ש ל ש י ם ושמגר‪ .,‬וכן טעו לחשוב‬
‫שהספר אבות דר׳ נתן פירוש ע ל פרקי אבות מר׳ נתן ביר נחמיה הנדפס באלטונא ב ש נ ת תפ״ח הוא‬
‫המסכת אדר״נ‪ .‬כללו ש ל דבר דבריהם לאו דסמכא הם‪ .‬בלעדי העתקה זאת עוד היה לפני פירוש ע ל‬
‫סרקי אבות בכיי שמובאים בו דברי נוסחא זאת כמה םעמים‪ .‬ואחרי א ש ר ל א נודע עוד טיבו ברבים אדבר‬
‫עליו איזה דברים‪ .‬ע ל רגיי הזה גתעוררתי עיי הרב ד״מ שטייגשניידער נר׳ו‪ .‬והוא קנין הרב מהרשזיח‬
‫האלבערשטאם גר׳ו קובץ ‪ 151‬מאוצר ספרים שלו המפואי״‪ .‬והוא נהג בי טובת עין ל ה ש א י ל ם לי בכל‬
‫‪xxx‬‬
‫מבוא פרק ט‬
‫מ ש ך ימי מלאכתי ואודה לו ע ל חסדו זה כל הימים‪ .‬תמונת הקובץ הוא פאליא ומחזיק ש ל י ט דפים‬
‫בכתיבה ספרדית והוא הוא החבור מגן אבות פירוש לאבות דר׳ נתן נ ו ס ח א י א י ל ד ׳ י ו ם ט ו ב‬
‫צ ה ל ו ן שהזכירו הרב ח י ד א בשם הגדולים שלו בשם זה מע״ע אוצר הספרים ע י ך זה(‪ .‬וכן הזכירו‬
‫בפירושו כסא רחמים בפל״ה מאדר״ג ש כ ת ב ש ם אבבא ד ל א היתד‪ ,‬מפולת בירושלים פירש מהריטיץ ז״ל‬
‫בכ״י ברעש ע״כ א(‪ .‬והגה הכתב יד שבידי גכתב מ א ת המחבר בעצמו כגראה שם מכמה עמודים ש ע ב ר‬
‫עליהם קו המחק מפגי שהמחבר חזר מדבריו וכן מההגהות א ש ר בשולי הדפים שם‪ .‬וההקדמה מ ת ח ל ת‬
‫בהמלות א מ ר ה צ ע י ר י ו ם ט ו ב ב ן ל א ד ו ג י א ב י כ מ ה ר י ר מ ש ה צ ה ל ו ן ה ס פ ר ד י‬
‫הי׳ו‪ .‬וכץ גמצא בסוף דספר שיר וחתום ש ם בראשי החרוזות אגי יום טוב ביר משה צהלון‪ .‬ולפי זה דברי הרב‬
‫חיד־א שמיחסו שם בשה׳׳ג לר׳ יום טוב ב׳׳ר ע ק י ב א צ ה ל ו ץ ש ל א בדיוק הם‪ .‬תוכן פירושו ת א כתוכן‬
‫רוב הפירושים מעורב מדרוש ו פ ש ט והוא מאריך ע ד מאד‪ .‬והוא הולך וסובב ע ל ג י א שהוא גוסחת הדסוס‬
‫ורמזתי א־זה פעמים ע ל סירושיו‪ .‬אמנם כל הון יקר נמצא בו לס* שמביא כמעט כל דברי נוסחא ב׳ כדי‬
‫לברר ולתקן ע ל פיה דברי נוםחאא׳ ואלה דבריו בהקדמתו אך א ת זה ראיתי אחרי רואי מציץ מן החרכים‬
‫במחשכים מוגחת בקרן זוית כמעט גשתכחה מישראל והגה גם היא מחלקת ש ל ל מכלל מסכתות וכו׳ ה ל א‬
‫מצער דיא וכוי ולא תהיה האמת נעדרת סוגרת ומסוגרת כ מ ש פ ט הזה כי אין בסיהו נכונה וגירסא נאמגה‬
‫וענין מוקשה ודבר הקשה אולי אוכל נכה בו ואסרשנו וכו׳ ושם אתנו נוסחאות מיויקות וחזקות כל ק דין‬
‫וכל מן דין תסתים ש מ ע ת ת א דהילכתא עכ׳ל‪ .‬וע״ס הרוב נוסחאותיו הן מדויקות וכן הכנסתי כל אותם‬
‫חילופי נוסחאות מכ״י זה במקום ש ח ש ב ת י שהם טובים מהנוסחאות שבכ״י רומי בפנים בין ש ת י חצאי‬
‫מרובע מבלי העיר עליהם‪ .‬אבל אם גסתפקתי בטיבם ומה גם אם ראיתי ש ג ש ת ג ו לגריעותא אז ש מ ת י‬
‫אותם בההערות ורמזתי עליהם ברית כייר‪') .‬כתב ׳יד ׳ראלבערשטאם(‪ .‬וכן נ ש ת מ ש ת י עוד ככמה מקומות‬
‫בספר גוה שלום שגרפם ע ל ידי הרב ר׳ ימלמה זלמן טויסיג ז״ל ע ל סי כיי םינכען ושם בספר זה חלק‬
‫גדול מ א ת דברי דאבות דר׳ נתן גוסחא ב׳‪ .‬אבל אין ספק ימדילג הסופר ע ל כפה פרקים וכן שקיצר בכמה‬
‫לשונות‪ .‬והנה לקטתי מדבריו כפה נוסחאות טובות ותקנתי ע ל פיהפ! כמה פעמים ורמזתי עליהם ב ש ם‬
‫נרימ או שהעתקתי דבייו בהערותי‪ .‬אבל במקומות ש ל א ראיתי ת ו ע ל ת הכרחית על ידי נוסחתו אז קצרתי‬
‫ורמזתי עליהם מהמלות ועיין נ י ש ‪ .‬מכ׳י שמזכירים דברי נוםחא זאת לא מצאתי זולתי להרב ר׳ י ש ר א ל‬
‫אלנקאוה במנורת המאור כיי והבאתי דבריו בהערות איזה פעמים‪ .‬בלעדי זה העתקתי עוד בפרק מ׳ מנוסחא‬
‫פיסקא מפרק השלום בכ״ע‪ .‬והוא הקובץ המחזיק דברי נוסחא א׳ ואשר דברתי עליו בפרק ש ק ד ם ‪.‬‬
‫דרכי בהערות הוא כדרכי בהערות לנו־א לקצר בתכלית הקיצור‪ .‬הר״י צהלק בהביאו דברי נוסחא ב׳ מ פ ר ש‬
‫אותפ גפ כן אכל נ ש ת מ ש ת י בפירושו רק כמקומות מועטים ורמזתי עליהם‪.‬‬
‫פרק י•‬
‫עגין ההוססות ל ש ת י הגוסחאות וטיב הכ״י ש ה ב א ת י ש פ ‪.‬‬
‫ככר אמרתי ש ל א כל החילוסי נוסחאות אשר מצאתי בכיי ש פ ת י בההערות מפגי שראיתי שירבו‬
‫הדברים יתר מדאי וישחיתו א ת תואר הספר וע״כ ל א העירותי בההערות בפנים רק ע ל נוסחאות ש ח ש ב ת י ם‬
‫ל א מ ת ברור או עכיפ מעורר א ת המעיין ע ל אמיתת הדברים‪ .‬א ב ל כדי ש ל א למנוע הטוב מ א ת הקוראים‬
‫אספתים כמעט כולגה לההוססות ואולי יזכו הם למצוא א ת המרגניתא במקום ש ל א עלה בידי למצוא כלום‪.‬‬
‫א ב ל מבלעדי דברים כאלה עוד מצאתי אחרי שככר גמסר גוף הספר לדסוס כמה דברים מובאים מ א ת‬
‫האדר״נ בספרים בכיי ש ל א ידעתי מהם מקודם‪ .‬וכן נתגלו לי קובצים אחרים מחזיקות א ת כל או רוב‬
‫דברי המסכת הזאת‪ .‬א ת כל א ל ה אספתי וקבצתי א ת ת ל א ח ת וסדרתי אותם ע ל סדר הסדקים כל נוסחא‬
‫ונופחא בסנ; עצמה‪ .‬והם ארבע הוספות שתים לנוסחא א׳ ושתים לנוסחא בי‪ .‬ואלה הכיי שהבאתי‬
‫בוץספה א׳ לנו״א‪ .‬פירוש לאבות מר׳ יעקב בר שמשון‪ .‬ליקוטים מספר יחוס׳ תנאים ואמוראים‪ .‬ספר מרפא‬
‫ה נ פ ש ו ת לר׳ יוסף אבן עקנין‪ .‬פירוש לאבות כיי אשר קראתי שמו ילקוט אבות ש י ש לשער שמחברו‬
‫היה ר׳ אליעזר בן שלמה כ(‪ .‬ספר ילקוט המכירי לתהלים ומדרש תרי עשר מ א ת ר׳ מכיר ביר א ב א וכו׳‬
‫א( האבות הראש בפרק זה לבבא זו מביא דברים אלו בשם הרב חיד״א וכתב •שש עוד ואת זה ראיתי להרב פרי‬
‫האדמה בח״ד דף ו׳ ע״א שכתב וזיל פה עיר הקודש וכו׳ ובפירוש מגן אבות כיי למהריטיץ באדר״נ כתב שלא היה מפולת‬
‫וכוי כדי שלא יסתכנו עיכ והנה מצאתי פירוש זה בהכ״י במקומו אמנם דברי הרב חידיא לא מצאתי‪ .‬ואולי הם שם בגליון‬
‫כי יש שם איזה מלות אשר לא יכולתי לקרותם‪ .‬ב( ע׳ לעיל צד ‪ X‬ונדפס שם בטעות ר׳ שלמה בן אליעזר‪.‬‬
‫מבוא פרק י‬
‫™‬
‫‪x‬‬
‫<ע׳ לעיל פ״ב(‪ .‬מדרש ע ש ר ת הדברות במחזור ויטרי בכ״י וג״כ סירוש אבות לר׳ ישראל ב״ר שלמה‪.‬‬
‫הוספה ב׳ מחזקת העתקה מ א ת שיור אחד מהאדר״נ ש נ מ צ א באוצר הספרים שבוואטיקאן אשר ברומי רבתי‬
‫והנה אין ספק שהוא מלא שיבושים וגם כן כמה דילוגים מפרק לפרק ימצאו בתוכו א( א כ ל גם כן כמה‬
‫נוסחאות יפות ימצאו בתוכו וכמו שיראה המעיין ורמזתי עליהם לפעמיפ בהוספות לגו״א‪ .‬הוספה ג׳ כוללת‬
‫חילופי גוסחאות מ א ת כ י אחד בפארמא ימגמצא שם האדר׳׳ג לגרב בקובץ ‪) 327‬ברשימת ד ע רוסםי(‬
‫והעריכן עבורי החכם הנפלא והמלומד הגדול בתורת וחכמת ישראל סוכן בית הספרים ד ש ם דרה כש״ת‬
‫פ י ע ט ר א פ י ר ר א ‪ • Oav. Pietro Perreau‬ואנכי נותן לו בזה תודתי ממעמקי לבי נגדה ל כ ל‬
‫עמי ע ל החסד אשר ע ש ה עמדי במפעלו זה‪ .‬והקורא יראה שנמצאו בכיי זה כמה נוסחאות טובות ומועילות‪.‬‬
‫ועוד כללתי שם איזה נוסחאות מובאות מאבות דר׳ נתן נויב במנורת המאור כ״י לר׳ ישראל אלנאקווה‪.‬‬
‫הוספה ד׳ כוללת דברי הרשב״ץ בחבורו מגן אבות ע״פ כ׳׳י אחד בפאריז ע ל מסכת אבות פ״א מ׳׳ה ומי״ב‬
‫וי׳׳ג החסרים בספרי הדפוס‪ .‬ונתתיפ פה מפני שהובא ימם האדר׳׳ג גרב איזה פעמים‪ .‬זולת כ ל זאת עוד‬
‫כללתי בההוםפית )הוספה א׳ וגי( תיקונים והשמטות א ל ההערות וגם כן תיקוני טעיות שנפלו בדפוס‪.‬‬
‫כי ע״י רוחק מקום מגורי ממקום הדפוס ל א היה ל א ל ידי לפקח ע ל ההגהה כאשר חפצה ג פ ש ׳ וסדרתי כ ל‬
‫זאת ע ל סדר הדפים‪ .‬ובקשתי שטוחה לפגי הקורא ש ל א יסמוך עלי בימום דבר ע ד אשר יעיין גם כן בההוסםות‬
‫לראות אם ל א חזרתי מדברי בההערות או כי הבאתי שם איזה גופה א ש י ש לה פגים מסבירות ביותר‪—.‬‬
‫א ת כל זה ראית; להקדים לגוף הספר וידעתי ש ל א באתי ע ד קצה המלאכה כי י ש מקום עוד לדרוש‬
‫ולקבל שכר‪ .‬אבל ל א עלי המלאכה לגמור ויבואו גדולים וטובים ממגי ויעמידוגי ע ל האמת‪.‬‬
‫<׳‬
‫ובזאת אנכי מברך ע ל המוגמר מודה לשעבר וצועק לימעתיד כי יעזרני ה׳ ללמוד וללמד להבין‬
‫ולהגות בתורתו ל א בשביל שאהיה עשיר ולא בשביל שאקרא רבי ולא בשביל ש א ק ב ל שכר א ל א מאהבה‪.‬‬
‫אלה דברי צעיר התלמידים שניאור זלמן שעכטער‪.‬‬
‫ל^נדאן׳ ט״ז שבט בשנת התרמ׳׳ז לפ״ק‪.‬‬
‫א( ע׳ למשל דף ע׳ה עיב שורה ט״ו )מלמעלה למטה(‬
‫דילוג יש כאן מפרק ט׳ לפרק י״ב ע״ש‪.‬‬
‫באותה שעה עמד משה בתפלה וכוי ואין ספק שאיזה‬
‫ביאור איזה ראשי תיבות שבאו שאינן מורגלות‪ .‬א ה ״ ר אבות הרא׳ש‪ .‬א ״ ח‬
‫בן אברהם‪ .‬ב ״ י בנין יהושע‪ .‬ב נ ׳ ש בנרימם שם‪ .‬כ י י א כתב יד אקסםארד‪.‬‬
‫האלבערשטאם‪ .‬כ י ״ ע כתב יד עפשטיין‪ .‬כ י״ פ פארמא‪ .‬כ ״ ר כסא רחמים‪ .‬מ ׳ א‬
‫נוסחא א׳‪ .‬ג ו ״ כ גוסחא ב׳‪ .‬ג ו ״ ש גוה שלום‪ .‬ר י ט ״ ץ ר׳ יום טוב צהלון‪ .‬ר א ב י י ן‬
‫נייאבויער‪ .‬ר מ ש ״ ש ר׳ מ ש ה שטיינשניידער‪ .‬ת ו מ ״ י תומת ישרים‪.‬‬
‫אהבת חסד‪ .‬ב ״ א‬
‫כ י ״ ה כתב יד‬
‫מגן אבות‪ .‬ג ו ״ א‬
‫ר׳ אברהם ‪ p‬יעקב‬
‫מפתח הפסוקים‬
‫בראשית* א א מז‪ (* :‬ס‪ .‬ג מה‪ :‬ו מה‪ :‬ט יא מה‪ :‬נג‪ :‬יד כ כא כד מה‪ :‬כי ו‪ :‬מה‪ :‬טז‪ :‬כט מה‪:‬‬
‫כ ג כג‪ .‬דימו‪ .‬מט‪ :‬ס‪ .‬ו נט‪ .‬ז ם‪ .‬ט נכ‪ .‬םא‪ :‬טי כב‪ :‬כג‪ .‬יז ב‪ :‬ג‪ :‬נח‪ :‬יח מה‪ :‬יט יב‪ .‬כ יב‪.‬‬
‫;‬
‫יכ‬
‫כב י‪ .‬יב‪ :‬כג ‪ -‬ג א ב‪ :‬ד‪ :‬ב ג‪ .‬ג ב‪ :‬ה נ‪ :‬ו ב‪ :‬נ‪ :‬סנ‪ :‬יז מח‪ :‬נא‪ :‬ט י יא סג‪ .‬יב סנ‪ .‬סה‪:‬‬
‫יג סנ‪ .‬יד ג‪ .‬ד‪ .‬סנ‪ :‬טו נט‪ .‬גיז ד‪ .‬יז ד‪ .‬נח‪ :‬מ ו ‪ :‬ך ( לב‪ .‬סכ‪ .‬ח סג‪ .‬י מו‪ .‬כד סב‪ .‬כה כט‪:‬‬
‫ל • ט י לא‪ :‬לג‪ :‬נ ט ‪:‬‬
‫ה א יא‪ :‬מו‪ .‬ב ו ‪ :‬ן נ מז‪ .‬ה טח‪ :‬ט ו‪ :‬מט‪ :‬ינ טי• ז י מין ח‬
‫יא ה מח‪ :‬נא‪ :‬ז מז; י מט‪ :‬יג סג‪ .‬מ מט! יכ ה בז‪ :.‬ח ב‪ .‬ין; יג כו‪ :‬לב‪ :‬נגג יד ב נ א ‪ : .‬יח ו‪:‬‬
‫ס א ‪:‬‬
‫טץ ה מט‪ .‬נ‪ :‬יך; א יז‪ .‬ב ד כד‪ .‬ה כט‪ :‬י כד‪ .‬כט‪ .‬סג‪ :‬ז כד‪ .‬כ ט ‪.‬‬
‫טו ג סא‪• :‬ג יד כט• עי‬
‫סב‪ :‬ט מ ט ‪ .‬נ‪ :‬י סג‪ :‬יב יט מז‪ :‬כ כה‪ :‬כא מח‪ :‬נא‪ :‬כו נו‪ .‬כז סב‪ :‬לג נו‪ .‬יט לג נ‪ :‬לה מט• כ ה נ א ‪.‬‬
‫כט‬
‫י ז ‪:‬‬
‫• כף כג כל כה גו‪:‬‬
‫ככ ב סו‪ :‬ה נ ט ‪ :‬יב יג‪ J£ :‬ד סב! טי‬
‫כא טז םה‪ :‬יח סה‪ :‬לג‬
‫לח סר‪,‬ן‬
‫יג מ ט }‬
‫כט ד ה ו נו‪ :‬כן א ‪.‬‬
‫י ס א • כז כ ז ס • מ נ ס נ •‬
‫כו‬
‫לא יט‪ :‬ת נ ט כה‬
‫נ ;‬
‫לד א ז‪ :‬לו א מט‪ p :‬יא סג‪ :‬יב מט‪ .‬נ‪ .‬כב סנ‪ .‬כה סג‪ :‬לג מה‪:‬‬
‫ל ו סנ‪ :‬מ ל יד‪ .‬לן; ד מט•‬
‫ל • מכ יג נט‪ :‬יח יג‪ :‬כג סג‪ :‬לז לח נו‪ :‬יין; ח ט נו‪ :‬יד נ ט מד ח סב‪.‬‬
‫•‬
‫לח כ ה נ א • ל ט‬
‫מן• ט םנ‪ :‬כ נ ט מץ יד סו‪ :‬מט ד סב‪ .‬ו מז‪ :‬ז סב‪ .‬לא נד‪ :‬לנ כנ‪ ^ .‬ה נד‪ :‬י א‪.‬‬
‫כ‬
‫כ א‬
‫ט ז‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ה‬
‫י ד‬
‫ט‬
‫כ‬
‫מ ז ;‬
‫‪:‬‬
‫ב‬
‫{‬
‫ש מ ו ת ‪ 4‬א ו כג! » נ ט ‪ 2‬ג ו‪ :‬יב יד טו טז יז לו‪ :‬ן; ח מה‪ :‬נא‪ :‬י נו‪ .‬כנ סי׳ ד יג נו‪.‬‬
‫כ מז‪ :‬כב סב‪ :‬ל נו‪ .‬ך כג מט‪ :‬ן ינ סב‪ .‬ך ב לח‪ :‬ל סב‪ :‬ט ג יו‪ :‬כד כה‪ :‬יא ג לח‪ :‬ח לח‪ :‬מד‪:‬‬
‫ג טח‪ :‬ג יב‪ .‬ה נ‪ :‬ח מט‪ .‬יז ד‪ :‬נט‪:‬‬
‫יכ יז סב‪ :‬לו סו‪ :‬מ מז‪ :‬יד טז כו‪ :‬כז מט‪ :‬כט מט‪ .‬נ•‬
‫נה‬
‫• טץ ג מט‪ :‬יץ ב מט‪ :‬ט לח‪ :‬מכ‪ :‬סב‪ :‬כה מ ט יט ו לא‪ :‬י ה‪ :.‬יא ה‪ :‬טו ה ‪: .‬‬
‫יח ר‪ :‬ם‬
‫‪ %2‬ד כה‪:‬‬
‫י•‬
‫כ מה‪ :‬נאי ‪ 2‬ג ה‪ :‬ט כב‪ :‬כנ‪ .‬כב סה‪ :‬כד כ‪ :‬כח• כא כ י כב‬
‫כד ה סד‪ .,‬ז לז‪ .‬יא נ‪ .‬טז א‪ .‬כד לז‪ :‬כך ה כה‪ .‬ח כב‪ :‬כג‪ .‬לד סב‪ .‬ל ל א ‪ .‬לא יי ל א ‪ :‬יז כג‪.‬‬
‫ל ב ד לז‪ .‬טז ה‪ :‬לג כא כה‪ :‬לג מ• לד ה מט‪ .‬טי מא‪ :‬כד כה‪ .‬לד‪ ,‬כז כנ‪ :‬לא סא‪ :‬לן ו כ נ ‪.‬‬
‫מ יט בא‪.‬‬
‫ן‬
‫״‬
‫‪5‬‬
‫‪:‬‬
‫כ‬
‫י ב‬
‫לט‬
‫י ט‬
‫ויקרא‪ .‬א א ו‪ .‬ט ט‪ :‬ח ל א‪ .‬י ג ל‪ r .‬יט כ גו‪ :.‬יא ו מז‪ :‬לג כח‪ :‬לה כח‪ :‬כט‪.‬‬
‫נא‪ :‬ע י י נ א ‪ : .‬כא נ א ‪ : .‬יד ח א‪ .‬טן ו ד‪ .‬יג יט א‪ .‬לג ד‪ :‬טץ ‪ 3‬ה‪ .‬ל מד‪ :‬לא נא‪ :‬יח ו ו‪:‬‬
‫כך לו מב‪ .‬כה ס א ‪: .‬‬
‫כר‬
‫• כא‬
‫יז יט ד‪ :‬כה נח‪ :‬יט יח לב‪ :‬מב• כ י ל •‬
‫ב‬
‫כן‬
‫{‬
‫כ ג‬
‫ב ‪:‬‬
‫נ ז ‪:‬‬
‫י ז‬
‫נא‬
‫‪:‬‬
‫נ א ‪:‬‬
‫ט‬
‫כ ג‬
‫יא‬
‫ז‪:‬‬
‫ו נט‪ .‬יג כ‪ :‬כה‪ .‬כב נח‪ :‬ל נח‪ .‬לל לה מג נח‪ .‬מי א ‪: .‬‬
‫ב מ ד ב ר ‪ .‬ג לא מט‪ .‬לט נ‪ :‬ך יג נא‪ .‬יל נא‪ :‬ט ח נו‪ :‬י מט‪ .‬נ‪ :‬י לה לו נ‪ .‬יא יז מט‪.‬‬
‫־ יכ א כ‪ .‬םא‪ :‬ג כא‪ .‬לח‪ .‬ה מט‪ .‬ז א‪ .‬סא‪ .‬ח א‪ .‬ה‪ :‬ו‪ .‬ט כ‪ .‬יא מג‪ .‬יב יג‬
‫•‬
‫טז כי‬
‫• • טו‬
‫י‬
‫יל כא‪ .‬סב‪ .‬כט לז‪ .‬יג נ נ• יד כ נו‪ :‬כנ כ‪ .‬מט•‬
‫לג מג! ני• יז יא בי• יח מט םרי יט טז א• ‪ 2‬א נד‪ :‬כח כה‪ :‬כט כה‪ :‬כי• כא ה מט‪ :‬ל מט‪.‬‬
‫כ ה‬
‫נ א ‪:‬‬
‫כ ח מכ‬
‫סא‬
‫כ ד‬
‫א‬
‫ס‬
‫לה‬
‫‪:‬‬
‫לז כ‬
‫נד‬
‫טז‬
‫טזן‬
‫‪:‬‬
‫‪ 22‬ט י יא יב יג םג‪ .‬יל ב‪ .‬כוו לח‪ :‬סג‪ .‬טז לח‪ :‬כד‪ :‬יז כד‪ :‬יח מד‪ :‬לב סב‪ .‬מ כד‪ .‬בג כג‬
‫כ א ;‬
‫כ ט טי‬
‫י יז ל נ •‬
‫כר ל ו‪ :‬יא כד‪ :‬מד‪ :‬יג סני יי ב • כך ט ב‪• .‬ג סי׳ כז‬
‫לא כא ב‪ .‬לן; ג מד‪ :‬לח נד‪ :‬לן י נו‪:‬‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫ט‬
‫נ מ‬
‫ט‬
‫ט ז‬
‫כא‪.‬‬
‫יח‪:‬‬
‫‪:‬א‪.‬‬
‫לז­­‬
‫נא‪.‬‬
‫ד ב ר י ם ‪ .‬א א מט‪ :‬יז כב‪ .‬ג כג כו‪ :‬כה בוז ד ל םא‪ .‬ה נכ‪ .‬ט כח‪ :‬לט‪ :‬יא ז‪ .‬יג א‪ :‬יט טז‪:‬‬
‫כ ב ‪:‬‬
‫ח ט ס• ט יב טז יז ו‪.‬‬
‫ך א כב‪ :‬כה‪ :‬יט א‪ .‬כז כח ה‪ :‬ן ל סב•‬
‫כל ס א ‪ .‬לב יא‪ :‬יב‪.‬‬
‫כג נ‪ .‬י א ה ו‪ .‬יא יא יג •ד י‪ :‬כוו נח •ז ט‪ :‬י‪ :‬יכ ה נכ‪ .‬יג יד יא‪ .‬יל נב* יד א נט‪ :‬סב‪ :‬כ נר‪:‬‬
‫ט נח‪ :‬טז נ ד ‪:‬‬
‫כח מז מח לו‪.‬‬
‫יח יז ני כ ט נ‪ .‬כא ד נד‪ :‬יט נ ב כב י כ ה • כג י נ ח • כד‬
‫ל ט ג ב‪ :‬כג נח‪ .‬כ־ ב‪ .‬ן נח‪ .‬כה ב‪ .‬גח‪ .‬כז גד‪ :‬כח ב‪ :‬מט‪ :‬גא‪ .‬ל כ ד‪ :‬לג‪ :‬לא ע לד‪ :‬טז סב‪.‬‬
‫כז סב• ל כ י סב‪ .‬יג מט‪ :‬לז י‪ :‬מ ל ט ‪ :‬כ כה! לג א מח‪ :‬ב סא‪ .‬ו סג‪ .‬יב גג‪ .‬סא‪ .‬כ כא כו‪ :‬כז סה‪.‬‬
‫לד ה בא‪ :‬נד‪ :‬מ כה‪ :.‬ט א‪ :‬כ‪ .‬סא‪ :‬ע ו‪.‬‬
‫י ג‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ט‬
‫*‪ 1‬האותיות המרובעות הגדולות הם סימן הקפיטולי ואותיות רש׳׳י סימן הפסוק ואותיות המרובעות הקטגות מציינים‬
‫הדף )בנויא או בנו״ב( והנקודות רומזות על העמוד‪.‬‬
‫״‬
‫מ פ ת ח הפסוקים‬
‫‪X X X I‬‬
‫יהושע‪ ,‬א מ לז! כד ב סה‪ :‬כנו סא‪.‬‬
‫ש ו פ ט י ם א טז נג‪ :‬כ ז א‪ :‬כג• ז א ח לג ! יךן ל מט‪ :‬נ‪.‬‬
‫ש מ ו א ל א‪ .‬א ט א‪ :‬כמ נט כ ו נד‪ .‬כי א‪ :‬ו‪ :‬כז טח‪ :‬כ מ םא‪:‬ל לו‪ :‬מב‪ .‬ד י ג יא‪ .‬יב‪:‬‬
‫כל י ט מ א כח ג גט‪:‬‬
‫ז י מח‪ :‬ט ט‪ :‬י כג כב• כה ט י‬
‫ש מ ו א ל ב ו יג יי• ה טי מז‪ :‬יכ כל ל‪ .‬כ ה סא‪ :‬ע ג בא! טו ל סג‪ .‬ו םא‪ .‬סנ‪.‬‬
‫מח• כג א כח‪ .‬סכ‪:‬‬
‫כב י‬
‫• יט י סח‪ .‬כ כ מ טח‪:‬‬
‫מ ל כ י ם א‪ ,‬י ה סא‪ :‬ט מ סיזז יכ י כנ‪ :‬ט ז סה‪ :‬כ ‪ 3‬סח‪ :‬יג א טח• יד‬
‫כה ‪ o‬יט‪.‬‬
‫• כ‬
‫מ ל כ י ם ב‪ ,‬א י ג מחו ד ט טח‪ :‬ה כ נ ט ‪ :‬מ כ א ‪ .‬יח י י•‬
‫יח‬
‫ט א‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫{‬
‫כ ה ‪:‬‬
‫{‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫י א‬
‫י ד‬
‫נ א ‪:‬‬
‫ט ו‬
‫מ ח ‪:‬‬
‫כ אסא‬
‫ל ג‬
‫כט‬
‫כמ‬
‫ל‬
‫ג ה ס ה ‪:‬‬
‫ככ‬
‫יט‪:‬‬
‫ישעיה‪ .‬כ ג סו‪ :‬כל מי! ג י יא ס‪ :‬ד ג טו‪ .‬ך א סא‪ .‬יג כ ל ט‪ :‬ו ג כו‪ :‬ץ יא סא‪:‬‬
‫כ ה מ ל כט א כ‪ :‬ל כ ימ ס‪:‬‬
‫• כו‬
‫י לי יב• יד י • כ < • כא יא י • כב‬
‫לג י ל סא‪ .‬לץ כ ל טכ‪ :‬ל ט ג ל ה ו ז מ סנ‪ .‬מ ‪ W‬ס‪ :‬יןא ח סא• מ כ א סא‪ :‬יג ז‪ .‬כ א סז‪:‬‬
‫• מח י א כד‪ .‬נא ו נ ט ‪ .‬ט ז סב• נד ז ס‪ ,‬י ג ם‪ :‬סז‪:‬‬
‫מג ז םז‪ :‬כ י כ י • מד ג סא•‬
‫י‬
‫• סה כ ה נט‪.‬‬
‫סד א‬
‫סג י י םח!‬
‫נה א ם ^ה ן ח י א י ב י ג י ל י ס‬
‫ירמיה‪ .‬א י כ א נד‪ :‬ג םב‪ :‬ה נדי‪ .‬נ יז גג‪ :‬כב מד‪ :‬ו ימ יט ט‪ :‬ץ כ ה אי• ט יא י‪ 3‬ט‪:‬‬
‫כה ט םא‪:‬‬
‫כג י‬
‫• יז י ל ־‬
‫י י נ נכ‪ .‬סא‪ .‬יא י ס‪ .‬ט י ס ! יב י • טו‬
‫נ א י • נכ לא יט‪.‬‬
‫ל •מ יט י ‪ .‬לד ה סא! לה י סא! לח‬
‫יחזקאל‪ .‬ב י מ‪ .‬ו י‪ 3‬ב‪ :‬יד‪ :‬ך כי מ‪ .‬י ל ימ נא‪ :‬יא כ ג נא‪ :‬כ א לג יד‪ :‬כא יל טו טח‪.‬‬
‫כח י ג סא! ל ב ט ז מ ‪ .‬לץ כ ל סא‪ .‬כ ה סה‪ :‬מג ג ז• מד ג נא‪:‬‬
‫הושע‪ .‬כ ‪ :‬א כ ב ‪ :‬ד ! ד י יח‪ .‬נ ״ לחי• ה י ל נא‪ :‬ו י ט‪ :‬יא‪ :‬י י א לח‪:‬‬
‫יואל‪ .‬ב ע לב‪ :‬ג א ב ס‪:‬‬
‫ט א גא‪ :‬י יח‪ :‬כ‪ :‬ז סא‪:‬‬
‫ח‬
‫ג •ז *‬
‫עמוס‪ .‬א כ א • ב י •‬
‫עובדיה‪ ,‬א ימ סא‪.‬‬
‫יונה א ג שה‪ .‬ט יג‪:‬‬
‫מיכה‪ ,‬א ג מט‪ .‬ן ט גא‪ :‬יל כוו נז‪:‬‬
‫נ ח ו ם ‪ .‬כ ה ם•‬
‫«‬
‫חבקוק‪ .‬א ע סב• נ ט מח‪ .‬יל נ‪ .‬טי מכ‪ .‬םח‪ :‬ג‪ v :‬ט‪ :‬יט י‪.‬‬
‫צפניה‪ .‬ב ג כד•‬
‫חגי‪ ,‬א ו ט‪ :‬נט‪ .‬ט י‪ :‬י נז‪ .‬י א ט! ב ח טז‪ :‬ט ו י‪ :‬ט ז ט‪ :‬י מ י‪ :‬כ ג ו‪ :‬סא‪.‬‬
‫זכריה‪ .‬י ס נ‪ .‬ע סב‪ .‬ב רז יד‪ :‬ד יי ה יא • ט ו כז‪ :.‬גת לה‪ :‬יא א יא‪ :‬יב‪ .‬ב יא‪ .‬יב‪:‬‬
‫*נ ז נז‪ :‬נח‪ .‬ט סז• יד ל נא‪ :‬מ נכ‪ .‬סא‪:‬‬
‫יב‬
‫מלאכי‪ .‬א ב סא‪ .‬יג סב• ב ו כד‪ ? :‬סי• נ טז יח‪ :‬כ‪ :‬לז‪ :‬יט לז‪ :‬נד‪ .‬כ‪ 3‬סה‪:‬‬
‫תהלים‪ .‬א א לז‪ 3 :‬סא‪ :‬ג לח‪ .‬סא‪ .‬ה ט! ב ח סא! יא א• ח ה ה‪ .‬טץ א ו‪ :‬ו מז‪ :‬י ס‪:‬‬
‫כ ד • • כו לז! כ ט י ט יז‪:‬‬
‫יה י א מכ‪ .‬יג מח‪ :‬ט י טח• יט מ כו‪ :‬ט ל לי• כ ב ד כח‪.‬‬
‫לןי ה יא‪ :‬ו כ ב לד כוו כה‪ .‬כו‪ .‬כ ג י• לה ‪ 3‬טח‪ :‬ו מג‪ :‬לו ‪ 3‬מן‪ .‬י‪ 3‬ב‪ :‬ג‪ .‬י ג ג‪ :‬לץ ט לז‪ :‬יא כד‪:‬‬
‫נ• מט ‪ 3‬ס‪ .‬מ ט כז‪ :‬כ ג‪ .‬כ י ג‪ j :‬ה נד‪ .‬ט ז לה• נץ יא יא‪:‬‬
‫יז מג• ל• מ " מח‬
‫עח יג ו‪:‬‬
‫עד י ‪•-‬‬
‫• סח י ג סב‪ :‬י ט ה‪ :‬מ ט‬
‫סו י‬
‫נה י‪ 3‬מ • סג י •‬
‫כו‪ :‬טח‪ :‬ט ז נ‪ :‬נד ד‪ :‬ע סא‪ .‬פ ו סה‪ ' :‬י נ פא א • פ ב א כ‪ :‬א נ• פד ‪ 3‬סא‪ .‬פץ ב ס א ‪.‬‬
‫• צה יא נ ד ‪.‬‬
‫פ ט ג יא‪ .‬ס‪ .‬ט י‪ :‬ט י סא‪ .‬ל ג מד‪ :‬צ ד י נ ח צ ב א ג• • צג א • צד‬
‫קג י א לב‪ .‬י ז יא‪ :‬כ לח‪ :‬קד ל ה גג‪ :‬קו ג ם א ‪ .‬ז טט‪ :‬נ ‪ .‬ט טח‪ :‬י ט טט‪ :‬ל ה כ ד ‪ : .‬לח נח‪ .‬סח ח יא‪:‬‬
‫ח יט‬
‫כ ה‬
‫ג‬
‫כ‬
‫סא‬
‫ט ‪:‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫כ א נ ט ‪:‬‬
‫נד‬
‫כ ג‬
‫ך ‪:‬‬
‫סא‬
‫ס‪:‬‬
‫מט‬
‫נ ‪:‬‬
‫ן ‪:‬‬
‫ה‬
‫זן‬
‫‪:‬‬
‫י ט כז‬
‫סא‬
‫יב ט א ‪:‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ט‬
‫ט‬
‫ם א ‪ :‬ט י םו‪:‬‬
‫ז‬
‫א ‪:‬‬
‫ס א ‪:‬‬
‫ט‬
‫חז‬
‫ס‬
‫נ א ‪:‬‬
‫ט ג ‪:‬‬
‫{‬
‫‪4‬‬
‫נ‪:‬‬
‫ג‬
‫ח‬
‫ינ‬
‫טג‬
‫ס ו ‪:‬‬
‫א ג‬
‫ט נ ‪:‬‬
‫ד ‪:‬‬
‫יז‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ג‬
‫כ א‬
‫י‬
‫ס‪:‬‬
‫‪ :‬ב‬
‫‪3‬‬
‫ס א ‪:‬‬
‫סז‪:‬‬
‫ה‪:‬‬
‫טט‬
‫ג‬
‫‪:‬‬
‫קט‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ע‬
‫‪:‬‬
‫ו ו ט ין; כ יט‪ :‬כבימז‪.‬‬
‫נ‪:‬‬
‫קי ה נ•‬
‫קיא י ל ז‬
‫‪7‬‬
‫‪:‬‬
‫ט‬
‫קטץ י סז‪.‬‬
‫ג‬
‫ט גב•‬
‫ה נ‬
‫ט א ‪:‬‬
‫קיט ה י ס ו ‪ .‬ע ג ד ‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫מפתח הפסוקים‬
‫‪xxxiv‬‬
‫‪7‬‬
‫לנו לו‪ :‬ל ח ‪ .‬ק כ ח י ז ‪.‬‬
‫י סז‪.‬‬
‫קמה‬
‫‪:‬‬
‫מכז לח לןכח‬
‫ק מ ו י ד מז‪.‬‬
‫קלנגסא‪:‬‬
‫בלו‪:‬לח‪.‬‬
‫זמילב‪.‬‬
‫ק ל ן י ג ט ח ז ל ן ל ט הד‪:‬יא‪ :‬פ ז מ ו ״ כ א כבלב‪:‬‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫־‬
‫משלי‪ ,‬א לא ‪ **0‬ב ה ט‪ :‬יכו ז•' נ ו לג‪ :‬יח נכ‪ .‬סא‪ .‬ינו כ ס‪ .‬כ ח ל נ ‪ .‬ף ב נט‪ :‬ך ס ד ‪.‬‬
‫ט י ח‪ :‬כ‪ :‬ט ז כ ט ‪ :‬ן כ א ל ט ‪ :‬כ ב ל ח ‪ .‬ט‪ :‬ץ ב ל ט ‪ .‬ז א‪ :‬י א‪ :‬ב‪ .‬י א י ב יג י ד טו ט ז א‪ :‬ייז י ט א‪ .‬כ א‪:‬‬
‫הי ז‪ :‬ח ט סב‪ :‬ל א ל ג ל ד טי• ט ב ז‪ :‬י ב ט ‪ .‬י ט ל ח ‪ :‬יא ל נ ט יב כ ו נהג ינ י ד ס א ‪ :‬ט ו נ כ ‪ .‬כ יד‪:‬‬
‫כנ ה ס ח ‪ :‬ס ז ‪.‬‬
‫כב‬
‫טץ ל ב ל ח ‪ .‬ין י מ ס ב ‪ .‬כ ח ל ח • כא ט נא‪ :‬כ ב ל ח • י ל‬
‫כב‬
‫כ‬
‫ע‬
‫י‬
‫נ ו ז‬
‫כ‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ה‬
‫כ ‪:‬‬
‫כד‬
‫כ ו‬
‫‪:‬‬
‫יי ל‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫ט‬
‫‪:‬‬
‫ז ‪:‬‬
‫ז‬
‫כ‬
‫ז‬
‫ט‬
‫מ א‬
‫כה א א‪ :‬נ • ^ •‬
‫י‪:‬‬
‫• י‬
‫‪7‬‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫<?‬
‫כ‬
‫כ ד ‪ :‬כ ב כ ג נז‪:‬‬
‫ב‬
‫ל‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫כו‬
‫י‬
‫ג‬
‫‪7‬‬
‫י לז•‬
‫כז ג כג‪:‬‬
‫‪1‬׳‬
‫‪j‬‬
‫\‬
‫‪i‬‬
‫)‬
‫י א כ‪ :‬י ד כ ד ‪ .‬כ ו ‪ :‬י ח כ‪ .‬ל ג כ נ כח י ד י ט ‪ .‬יז ס‪ :‬כ א כ ט ‪ .‬ל ל ב כג‪.‬‬
‫איוב‪ .‬א א ד‪ :‬מ ו‪ :‬כ ה כ ט ‪ :‬ב א ב נו‪ :‬ג נו‪ :‬סא‪ .‬י נ ט ‪ :‬כ נ י‪ ^ :‬כ ה כא• ף יג יח‪ :‬טי טז נא‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫י • כך ב כד‪ :‬ג כ ח ‪ .‬ו ל ה ‪:‬‬
‫כא‬
‫• י ט • ט‪1‬‬
‫י ח ס א ‪ :‬ס ב ‪ :‬ך כ ס ב ‪ .‬יא י ט י י יד‬
‫• כח י י א ט ו ‪ .‬י ב כה‪ :‬יג י ד כה‪ :‬ב ו ‪ :‬יז ל ד ‪ :‬ל ט ‪ :‬כ א כ ו ‪ :‬כ ‪ 3‬ב ו ‪ : .‬ל ה ס ‪ .‬לא א ד‪ :‬ה ‪ .‬ז‪.‬‬
‫• כ‪1‬‬
‫ן‬
‫‪ r‬יז‪ :‬כ יז‪ .‬ל ג יז• ל ב ז נ ו ‪ .‬ל ו ג נ י • לח ז סב‪ :‬ל ‪ £‬י ג ס ב ‪.‬‬
‫שיר השירים‪ .‬א יג ב• ך טי מ ט ‪ :‬ו לו‪ :‬מ לג‪ .‬ט סב‪ .‬ן ה ינ‪ :‬ץ ג ה‪ .‬ו‪ :‬יא יב יג א‪j :‬‬
‫]י־‬
‫רות‪ ,‬א א א‪ :‬ט ז יז ס ג ‪ .‬ף כ א כ ב ס נ ‪.‬‬
‫\‬
‫איכה‪ .‬ג טז נ ח ‪ .‬כג ד‪ .‬כח יד‪ :‬יט‪ .‬מב םה‪.‬‬
‫ק ה ל ת ‪ .‬ב א בז‪ :.‬ז בז‪ .‬ט יח‪ :‬יג יח‪ :‬יד לב‪ .‬יט כ‪ :‬ך ח יח‪ :‬יא " ח י י‪ :‬ט ד כז‪ :‬ה לא‪\ :‬‬
‫‪j‬‬
‫• יב י א ל ד ‪:‬‬
‫ז מח‪ .‬י ' ח ז‪ :‬ח‪ .‬ט ז יז לז‪ :‬יא א ט ‪ .‬ו ח ‪ : .‬ט א‪ :‬ב•‬
‫‪j‬‬
‫אסתר‪ .‬א כב מג‪.‬‬
‫\‬
‫דניאל‪ .‬ג כי סא‪ .‬ר יא יב נד‪ .‬יד סב‪ :‬ו יא יא‪ .‬כא סא‪.‬‬
‫\‬
‫עזרא‪ .‬ה יב סדי‪ :‬ז י כר‪ .‬כח‪:‬‬
‫\‬
‫נחמיה‪ .‬א ט ז סא‪ .‬יב כד מח‪ :‬ע כי סא‪.‬‬
‫‪%‬‬
‫ס א • כ ס כ מ סא‪:‬‬
‫ד ב ר י הימים א‪ .‬ב נ ה נ ג ‪ .‬ד י כג נ ג • כא ט ז י י כה‬
‫כה ז ט ח ‪< :‬‬
‫כ‬
‫י ג י • יט‬
‫ד ב ר י הימים ב‪ .‬יב ב ט סז• טי‬
‫נ‬
‫ט ז יז בא‪ :‬כן יז יח‪ :‬ימ כ א ‪ :‬י ט יח‪ :‬כא‪ :‬כ יה‪ :‬כ א כ נ בא•' ל ב י ג ל ו‪ :‬ל נ י ג נ ד ‪ :‬לן ט ז סה‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫\‬
‫‪:‬‬
‫־ י יט‬
‫כ ו י‪:‬‬
‫א‬
‫נ‬
‫ט‬
‫ט‬
‫יג‬
‫\‬
‫מז‬
‫ו‬
‫‪7‬‬
‫יא ס‬
‫{‬
‫נ ט‬
‫‪:‬‬
‫ס ה ‪:‬‬
‫ה‬
‫ס‬
‫‪7‬‬
‫ב‬
‫כ א ‪:‬‬
‫ה‬
‫לז‬
‫כ א ‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫מ פ ת ח לפרקי אבות במשנה‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫פ״א מ ש נ ה א א• *( ב ט• ג ינ•‪ :‬ד יי• ה יז‪ :.‬ו יח‪) .‬וע׳ע גרב יט‪ (:‬ז יט‪ ) :‬ו ע ׳ ע גרב יח‪(.‬‬
‫ח כא‪):‬וע״ע נ״ב כב‪ (:‬ט כא‪) :‬וע״ע נוי׳ב כב‪ (.‬י כב‪ :‬יא כ י • יב כד‪':‬ינ ג ר א כה‪ .‬גו״ב כחי• יד מ ‪:‬‬
‫טן גי״א כח‪ :‬נו״ב כד‪ .‬טז נו״א לח‪ .‬גרב לה‪ :‬יז נויא לח‪ .‬נו״ב לדי• יךן נו׳ב לה‪) :‬ע״ש(‬
‫פ׳׳ב מ ש נ ה א ב נו״ב לה‪ :‬נ גו״ב כר• )ע״ש( ד נו״א מד‪ .‬נו״ב ל ד • ) ע ״ ש ( ך ג י א מא‪:‬‬
‫נרב לו‪) :‬ע״ש( ן נויא כח‪ .‬נו״ב כח‪) :‬עיש( ך נו״א טג‪ :‬נו״ב לד• ח כט‪) :‬ועיע גו״ב ל נ ‪ 0‬ח )חמשה‬
‫יד לג‪ :‬טן‬
‫תלמידים( כ ט נ ר א כט‪ :‬נו״ב ל• י ל• יא לא• יב לג‪ .‬יג גרא לג‪ :‬גרב לב•‬
‫מב• טז טכ‪ ) :‬ע י ש (‬
‫ע ‪:‬‬
‫פי׳נ מ ש נ ה א לה• ב גו״ב לד• ב )ר״ח בןתרדיון( גו״ב לז‪ :‬ג נו״ב ליז‪) :‬ע״ש( ד גרב לח‪ .‬ם‪.‬‬
‫)ע״ע ג ר א טד‪ (.‬ה נו״ב לד‪ :‬ן נו״ב לד‪) :‬ע״ע גו״א לח‪ :‬וגו״ב כ‪ (:‬ץ)ר׳ י ע ק ב ( ) ע ׳ גו ־א םא‪ :‬וגו״ב טא‪ .‬שם‪1‬‬
‫ט נו״א לז‪ :‬גרב לה‪ .‬י)הה״א( נו״א לז‪ :‬י )ר״ד בן הרכינם( לז‪ .‬יא נוי׳א מא‪ :‬גרב מד• יג גו״א מא‪:‬‬
‫נייב לי• יד נו״א גט‪ :‬גו״ב סב‪) :‬עיש( טו טץ ג ר א נח‪ :‬גרב סב‪) .‬ע״ש( יז לח• יח מכ‪.‬‬
‫פי׳ד מ ש נ ה א נו״א לח‪ .‬נו׳׳ב לי•' ב נו״א מא‪ .‬נ ד ב ליי• ג נו״א לח‪< :‬ע״ש> ד ני׳יב לז‪:‬‬
‫ד )ר״י כן ברוקה( נו״ב לדי• ך נו״א מב‪ :‬נו״ב לד‪) :‬ע׳יש( ן נו״א מב‪ .‬נו״ב ל ד ז ח נ י ב לח‪) :‬עיש(‬
‫ט נו׳א מה‪ .‬נו״ב מא‪) :‬ע״ש( י נ ו ׳ א מד‪ .‬נו״ב לז‪) .‬עיש( יא נו״ב מ‪ :‬יא )ר״י הסנדלר( נויא סה‪.‬‬
‫ע )רי׳ש( סדי•* יד נו״א לח‪ .‬נויב לז‪.‬‬
‫נו״ב סד‪) :‬עיש( יב נו״א מב‪ :‬נו׳ב לח‪) :‬עי׳ש( יג נ ר ב לד‪:‬‬
‫טף)ר׳ ינאי( נו״ב לז‪ .‬טן נו״א מה‪ .‬נו״ב לז‪< :‬ע״ש> טז יז נו״ב לז• יח נ ר א מד‪ .‬נויב לז• כ ) א ל י ש ע‬
‫( כ )ר״י בר יהודה ורבי( נו״ב לח‪ .‬כא נו״ב ל ח ‪< : .‬ע״ש(‬
‫גץ א כ ו י ה ( ) ע ׳ נו״א ונרב לט‪.‬וע״ע נו״ב‬
‫‪:‬‬
‫ט ד ‪:‬‬
‫פיה מ ש נ ה א טד׳‬
‫) ע ש ר ה נסיונות וכר(‬
‫ד‬
‫ינ נר׳ב סנ‪ :‬יד גו״ב סג‪:‬‬
‫יח גו״א ס‪ :‬נו״ב סג• יט‬
‫‪:‬‬
‫( טזי• ד נ ר א טח‪ ,‬נ ד ב מז‪ :‬נ‪.‬‬
‫ב י • ג טז• נ )עשרה נס־ונות‬
‫יב סנ‪:‬‬
‫מט‪ :‬ך נג‪ .‬ן נ ד ב מח‪ f .‬נדי‪ :‬ח • ט )ע׳ נז‪ :‬ונח•( י‬
‫)ועי׳ע נו״א ש ם ( טו ם ״ • טז נ ר א סה‪ .‬ני״ב םו‪ .‬ין נו״א ס״ה‪ .‬נו״ב סד‪:‬‬
‫נו׳ב סב•' כ סז• כב כג כה‪) .‬עיש(‬
‫ו כ י ׳‬
‫ט‬
‫ס ג ‪:‬‬
‫נז‬
‫ד‬
‫*( כל מקום שהיא בסתם הוא כשתי הנוסחאות‪.‬‬
‫מ פ ת ח השמות‬
‫ט ‪:‬‬
‫כ‬
‫אבא )המרש( י ‪ :‬א ב א חגן י‪ :‬א ב א ש א ו ל א‪ :‬כ ל• אבא ש א ו ל בן גגס מד‪ .‬אבטליון בב‪ :‬כד• אביםלך מל‪:‬‬
‫אבישלום ני‪ • :‬אבגימום הגרדי • אברהם ד‪ .‬יא‪ .‬יב‪ :‬יג‪ :‬טז‪ :‬יז‪ :.‬יט‪ :‬כד‪ .‬כז‪ :.‬כט‪ .‬מז‪ :.‬מה‪ .‬מט‪ .‬נח‪ :‬נו‪ .‬נט‪ :.‬סא‪:.‬‬
‫סב‪ :‬אדם הראשון ב‪ :.‬ג‪ :.‬ד‪ :.‬ה‪ :.‬ו‪ :‬י‪ .‬יא‪ :‬יב‪ .‬ינ‪ .‬כו‪ .‬כז‪ .‬כט‪ :‬מו‪ :.‬מחן נב‪ .‬נח‪ :‬נט‪ .‬ס‪ .‬סא‪ .‬סג‪ :‬סדי אהליאב סא‪:‬‬
‫אהרןא‪ .‬יב‪ :‬כ‪ :.‬כא‪ .‬כד‪ :‬כה‪ :.‬כו‪ .‬ל‪ .‬מח‪ .‬נא‪ .‬ני• אויל מרודךיט• אוריאל כי• אחאב ני‪ :‬ר׳ אחאי בר יאשיה מה‪:‬‬
‫אח‪ :‬סא‪ :‬אחזיה ני‪ :‬אחיה השילוני נב‪ :‬אחיתופל נד‪ :‬סז‪ .‬איוב ב‪ .‬ד‪ :‬ו‪ :‬ז‪ .‬יז‪ :.‬יט‪ .‬בא‪ :‬כט‪ :‬ל‪ .‬נט‪ • :‬א*םי נ ן‬
‫יהודה לד‪ :‬מד‪ :‬סב‪ .‬אליהו ד‪ :‬ינ‪ .‬טו‪ :‬מח‪ :.‬מט‪ :‬נא‪ .‬נב‪ .‬סדי‪ .‬אליהו ק ב ר כ א ל «• ר׳ אליעזר א‪ .‬כב‪ :‬כ;‪ .‬לח‪ :‬מט‪:‬‬
‫ר׳ אליעזר ‪ p‬הורקגס ח‪ :.‬י‪ .‬יא‪ .‬יב‪ .‬יד‪ :‬טו‪ :.‬כ‪ .‬כט‪ :‬ל‪ .‬לא‪ :‬לב‪ .‬לה; מ‪ :‬מא‪ .‬נג‪ :‬נד‪ :.‬סי‪ :‬ר׳ אליעזר)אלעז ‪p 1‬‬
‫ח ס א מב‪ :‬ר׳ אליעזר בגו ש ל ר׳ יוסי הגלילי מי‪ .‬סב• ר אליעזר בן יעקב לד‪ :‬לח‪ :‬מ‪ :‬מד‪ .‬נ‪ .‬סי• ר׳ אליעזר המודע־‬
‫מא‪ :‬מד״ אליקים סא• א ל י ש ע הנביא יג‪ .‬סח‪ .‬א ל י ש ע בן אבדה לט‪ :‬סד‪ .‬סח‪ :‬ר׳ א ל ע א י לא‪ :‬אלעזר בן אהרן‬
‫ר׳ אלעזר בן יהודה מט‪ :‬ר׳ אלעזר בן עזריה ו‪ .‬כנ‪ .‬לג‪ :‬לד‪ :‬לה‪ :‬לח‪ .‬מא‪ :‬סד‪ :‬ר׳ אלעזר‬
‫א‪ .‬כה‪ :‬ר׳ אלעזר בן דלגי‬
‫בן ערך כט‪ :‬ל‪ .‬לג‪ :‬ר׳ אלעזר בן פרטא מז‪ .‬ר׳ אלעזר)אליעזי( הקפד לח‪ :‬מכ‪ .‬מי‪ :‬ר׳ אלעזר ביר צדוק לז‪ :‬ס‪.‬‬
‫ר׳ אלעזר)אליעיד( בן ש מ ו ע מב‪ :‬מ» אלקגה מח‪ :.‬אמוץ מח‪ :.‬אמנון כא‪ :‬ם‪.‬־!‪ .‬אגטיגנוס א י ש סוכו יג‪:.‬‬
‫אםסםיאגוס י‪ :.‬יא‪ :‬יב‪ .‬טז‪ :‬יז‪.‬‬
‫בועז סג» בית ה ל ל ז‪ :‬סז‪ :‬בית ש מ א י ז‪ :‬סז‪ .‬כיתום י» בלעם ב‪ .‬ו‪ :‬כד‪ :‬לז‪ :‬לח‪ :‬מד‪ :‬נד‪ :‬סב‪ :‬סכ‪ .‬סז‪.‬‬
‫בלק ב‪ .‬כד‪ :‬לח‪ :‬סד‪ :‬בלשצר כח‪ :‬בגימין נכ‪ :‬סא• בגיטין הצדיק ט‪ .‬בן ז לו‪ :‬לח‪ .‬סד‪ .‬סדי• בן כלבא ש מ ע טז‪.‬‬
‫בן עזאי ב‪ .‬בנ‪ :‬לו‪ :‬מ‪ .‬מא‪ .‬סד‪ :‬סה• בגי בתירה ני־״ בן ציצית הכסת והכסף( »‪ .‬ב ע ש א נד‪ :‬בצלאל סא‪:‬‬
‫סג‬
‫כ ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פ א‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו מ א‬
‫*‪6‬‬
‫מפתח השמות‬
‫!‪xxxv‬‬
‫גבריאל כד‪ :‬כי• גדעון סא‪ :‬גחזי בא‪ .‬נד‪ :‬נט‪ :‬סז‪ .‬ר ק גמליאל ז‪ .‬לה‪ :‬לח‪ :‬מכ‪ .‬נד‪ :‬סי• גמליאל יבן הגי( לא‪:‬‬
‫דואג נד‪ :‬סנ‪ .‬סז• דוד ו‪ :‬ינ‪ .‬לא‪ .‬לה‪ :‬מז‪ :‬מח‪ .‬סא‪ :.‬סג‪.‬סה‪ :.‬סי• ר׳ דוסא הבבלי לח• ר׳ דוסא בן הרכיגס לז•‬
‫ר׳ דוםתאי וביר ינאי( ח‪ :‬כב‪ :‬דיגה ז‪ :‬דניאל יא‪ :.‬םא‪.‬‬
‫הגר מט‪ .‬סח‪ :‬הורקגס )אביו של ר׳׳א( טז‪:) .‬נו של ר׳א( מ‪ :‬הלל כד‪ :.‬בז‪ :‬כח‪ .‬כט‪ .‬ל‪ :‬לא‪ :.‬לז‪) :‬רבי! לד‪:‬‬
‫מג‪ :‬נח‪ :‬סד‪ :‬םה‪ .‬ה ל ל )בן הגר( לא‪:‬‬
‫זכריה א‪ :‬זרובבל ו‪ .‬כא‪ :‬זרח סג‪.‬‬
‫חבקוק מח‪ :‬חגי א‪ :‬חוה ב‪ :‬ג‪ :.‬ד‪ :.‬י‪ .‬יב‪ :‬יג‪ .‬כא‪ .‬נח‪ :‬נט‪ :‬חולדה הגביאה נב‪ :‬ני• חזקיהו א‪ :‬ו‪ .‬מ‪ :‬םג‪.‬סה‪:‬‬
‫חירם סא‪ :‬ר׳ ח ל פ ת א איש צפורי לזג חגה נט‪ :‬ר׳ חגיגא בן דוסא יט‪ :‬לה‪ .‬ל••‪ :‬ר׳ חנינא )חנניה נחוניה( סגן דכהגים‬
‫יא‪ .‬מ‪ .‬לד‪ :‬לה‪ :‬ר׳ חגיגא בן תרדיןן לז‪ :‬מח‪ :‬חגניה םא‪ .‬ר׳ חגגיה כן חכעאי)חנינה בן חכילאי( לח‪ .‬מ‪ .‬ר׳ חגגיא‬
‫בן עקשיא סז‪:‬‬
‫טיטום ב‪ :‬י ר' טרפון ה‪ :‬טו‪ .‬כ‪ .‬כג‪ .‬לג‪ :‬לד‪ .‬מב‪ :‬נו‪ :‬סז‪.‬‬
‫ר׳ יאשיף‪ ,‬א‪ .‬כנ‪ .‬״• יהודה נו‪ :‬ר׳ יהודה ט‪ :‬כב‪ :.‬לד‪ :‬מד‪ :‬מה‪ .‬מט‪ :‬נב‪ :‬ני‪ :‬ר׳ יהודה ביר אלעי י• יא‪:‬‬
‫לא‪ :‬מג‪ :‬ר׳ יהודה בן בהירה ג‪ :.‬ד‪ :.‬ו‪ .‬כנ• ר׳ יהודה בן חנינא סב• יהודה בן טבאי בא‪ :‬ר׳ יהודה הנשיא‬
‫)או רבי סתםוג‪ .‬ד‪ .‬יח‪ :‬כ‪ ::‬בג‪ .‬לג‪ :‬לו‪ .‬לח‪ :‬מג‪ .‬מז‪ .‬ר׳ יהודה בןרצימא • יהויכיץ יט« יהוגתן )בן נישום‪ :‬סח‪ .‬סו‪.‬‬
‫ר׳ יונתן ב״ר יוסי)ר׳ נתן ביר יוסף( מאג יונתן בן עוזיאל כט‪ .‬ר׳ יהושע ח‪ :‬יא‪ :.‬יב‪ .‬טו‪ .‬טז‪ :.‬כ‪ .‬כא‪ .‬כח‪ :‬בט‪ :‬ל‪.‬‬
‫לא‪ :‬לד‪ :‬מה‪ .‬נג‪ :‬נד‪ :‬סד‪ :‬יהושע ובן נון( א‪ :‬כ‪ .‬בו‪ .‬לג‪ .‬מב‪ :‬מג‪ .‬נג‪ .‬פא•‪ :‬יהושע בן פרחיה יח‪ .‬ר׳ יהושע ‪ p‬קרחה‬
‫ז‪ .‬ה‪ :‬מב‪ .‬מי• יהושפט בא‪ :‬ר׳ יוחנן בן ברוקה מב‪ :‬ר׳ יוחנן בן ההבאי מב‪ :‬ל •וחנן בן זכאי י ‪ .‬יא‪ :.‬יב‪ :.‬ט•‪ :‬טז‪:.‬‬
‫כה‪ :‬כט‪ :.‬לג‪ :.‬לז‪ :‬מ• ר׳ יוחנן בן נורי ל‪ ::,‬לד‪ :‬לה‪ .‬מכ‪: :‬ד‪ :‬סד‪ :‬יונה יג‪ :‬סה• יונדב‪,‬יהונדב( בן ש מ ע ה יח‪ :‬כה‪:‬‬
‫ר• יוסי נ‪ .‬ד‪ .‬כב‪ :‬כג‪ :.‬כה‪ .‬לד‪ :‬לה‪ .‬מב‪ :.‬מד‪ :‬נ‪ .‬סג‪ :‬סיי• פז• יוסי הבבלי מא• יוסי בן יועזר יד• ר׳ יוסי הגלילי‬
‫א‪ .‬ו‪ .‬בג‪ :‬לג‪ :‬לד‪ :‬לה‪ .‬מו‪ .‬מז‪ .‬נד‪ :‬ר׳ יוסי הכהן טז‪ .‬כט‪ :‬ל‪ .‬לג־• ר׳ יוסי ביר יהודה לאי• יוסף ו‪ :‬יג‪ :‬יד‪ .‬יח‪ :‬כנ‪ :‬לב‪ :‬נט‪:‬‬
‫י ו ס ף ‪ p‬יוחנן יד‪.‬ח‪ .‬יחזקאל מה‪ :‬ר׳ ינאי לז‪ .‬יעבץנג‪ .‬יעקב ו‪ :‬יא‪ .‬יב‪ :‬יד‪ .‬טז‪ :‬כז‪ :‬נב‪ .‬נח‪ :‬נו‪ :‬נטי‪ :‬םא• ר׳ יעקב מא‪.‬‬
‫ר׳ יעקב בן חנניא מד‪ .‬יצחק יב‪ :‬טז‪ :‬בז‪ :‬מז‪ :‬נח‪ :‬נט‪ :.‬ר׳ יצחק בן פנחס מה‪ .‬ירבעם נד‪ :‬ירמיה ו‪ .‬מה‪ :‬סה• י ש מ ע א ל‬
‫כד‪ :‬בז‪ :‬כט‪ .‬ר׳ י ש מ ע א ל ח‪ :‬לד‪ :‬מב‪ :‬מד‪ :‬מז‪ :‬ר׳ י ש מ ע א ל בן א ל י ש ע »‪ :‬נח‪ .‬סד• ייממעאל בן קמחית נג‪ :‬ר׳ י ש מ ע א ל‬
‫בנו ש ל ר״י בן ברוקא כ‪ .‬לד‪ :‬ישעיה נד‪ .‬פא• יתרו נג‪.‬‬
‫כלב םא•‪ :‬כנסת הגדולה א‪ :‬ט‪:‬‬
‫נה‪ :‬נט‪ .‬לבן יד‪ .‬יט‪ :‬ר׳ לויטם א י ש יבנה לז­‬
‫ל‬
‫י • מיכהו מה• י מישאל םא‪.‬‬
‫ר׳ מאיר ו‪ .‬ה‪ :‬יח‪ :‬כב‪ :.‬כד‪ :‬לד‪ :‬לז‪ :.‬מה‪ .‬מז‪ .‬נד‪ :.‬נח‪ :.‬נה‪ :‬נט» ג מיכאל‬
‫מלאכי א‪ :‬מנחם כד• מ נ ש ה נד‪ :‬מסיבשת סג‪ :‬מרים יב‪ :‬כ•‪ :‬נא• ר׳ מרינוס בי‪ :‬מ ש ה א‪ :.‬ב‪ .‬ה‪ :.‬ו‪ :.‬ז• יב‪ :‬טז‪:‬‬
‫כ‪ :.‬כא‪ :.‬כה‪ :.‬כו‪ :.‬כז‪ .‬כט‪ .‬לג‪ .‬לו‪ :‬לח‪ :‬מב‪ :‬מד‪ :‬מה‪ .‬מט‪ .‬נ‪ .‬נד‪ :‬נו‪ :.‬נט‪ :‬םא• ר׳ מתיא ‪ p‬חרש א לז‪ :‬מד‪:‬‬
‫מתושלח מו‪ :‬נב‪.‬‬
‫נבוכדנצר סא‪ .‬ר נהוראי לז‪ .‬לח‪ :‬ני‪ :‬נח ד‪ .‬ו‪ .‬מז‪ .‬מי• ר נחוניא בן הקנה לד‪ :‬ר׳ נחמיה מל‪ .‬מח‪ .‬נג‪ :‬נ•‪:‬‬
‫גקדימון בן גורץן טז‪ .‬לג• נתאי הארבלי יה• יט‪ :‬ל נתן א‪ .‬כג‪ .‬לה‪ :‬מג‪ .‬מה‪ .‬נב‪ :‬ל נתן בן יוסף מה•‬
‫סגחריב מב‪ .‬סד‪ :‬סרח בת א ש ר נכ•‬
‫ע ד ו הנביא מה•‪ :‬עובד אדם יד• עזרא מט‪ :‬נא• עוזיהו יה‪ :‬בא• עזריה סא• עלי א‪ :‬עמרם בא• עקכיא כן‬
‫מהלאל לה‪ .‬ר' עקיבא א‪ .‬ו‪ .‬ח‪ :.‬ט‪ .‬יד‪ .‬טו‪ :.‬כ‪ .‬כב‪ :‬כנ‪ :‬בז‪ .‬לב‪ :‬לנ‪ :‬לד‪ .‬לו‪ .‬לז‪ :‬מ‪ :‬מא‪ :.‬מג‪ .‬מה‪ .‬מז‪ .‬נד‪ :‬נה‪.‬‬
‫סד‪ :‬ע ש ו כז‪ :‬סג‪ .‬םה‪:‬‬
‫םוט*פר •ד• ל םםייס מב־ פרעד‪ ,‬יח‪ :‬לח‪ :‬מב‪ .‬מז‪ :‬נט‪ :‬פרץ סג‪.‬‬
‫צדוק )צדוקים( יג‪ :‬ל צדוק לב• צדקיהו יט‪ :‬פא‪ :‬צפורה כ‪ .‬סא‪:‬‬
‫קין סג‪ .‬סז‪ .‬קני ננ‪ .‬קרח נ‪ .‬סר‪:‬‬
‫ראובן כנ• נו‪ :‬ר׳ ראובן בן אצטרבולי לב‪ .‬לט‪ :‬רבקה נה‪ :‬נו‪ :‬נט״ רות סג‪ .‬רחל נה‪ :‬נט‪ .‬רחל )אשתו של ר«;‪0‬‬
‫טי‪ .‬רפאל בי‪.‬‬
‫ש א ן ל כב‪ .‬נט‪ :‬סא‪ :.‬סג‪ :‬ש ל מ ה ינ‪ .‬ם‪ .‬פא•‪ :‬ש ם ו‪ :‬נב• ש מ א י כד‪ .‬בח‪ :‬כט‪.‬ל‪:‬לא‪ :.‬לג‪ :‬סד‪ :‬פה• שמואלא­‬
‫י‪ :‬מח ‪ :‬נט‪ :‬שמעון )בנו של ר״ג( לה‪ :‬לדי• ל שמעון בןאלעזר )אליעזר( ג‪ :.‬טו‪ .‬יח‪ :‬כ‪ .‬כא‪ .‬כג‪ .‬בו‪ .‬לב‪ .‬לה‪':.‬לז‪.‬‬
‫לח‪ :‬מא‪ :‬מג‪ .‬מד‪ .‬גז‪ .‬מט‪ :.‬נ‪ :‬נד‪ :‬פי• רבן שמעון ‪ p‬גמליאל לה‪ .‬מא‪ .‬מנ‪ .‬נ‪ .‬נב‪ :‬נג‪ :‬נז‪ :‬נח• ל שמעון בן יהודה‬
‫נד‪ :‬ר שמעון ‪ p‬יוחאי ג‪ .‬יא‪ :‬לב‪ :‬נב‪ :‬סי‪ :-‬פי• ל שמעון בן יוסי בי‪ :‬ל שמעון בן מגםיא ג‪ .‬יא‪ :‬טי• ר׳ שמעון‬
‫בן גתגאל «‪ :.‬כט‪ :‬ל‪ .‬לב‪ :‬לג‪ :‬שמעון הצדיק מ‪ :‬יג‪ .‬שמעון בן ש ט ח בא‪ :‬בב• שמעיה כב‪:‬שמעיהו מה‪:.‬‬
‫שמשון יחי שרה כז‪ :.‬נח‪ :‬נו‪ :‬נט• ש ת ו‪:‬‬
‫תלמי המלך מז‪ :‬תמר סג‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫סז‬
‫א ה‬
‫כ ד ‪:‬כ‬
‫־‬
‫נוסחא א פרס א‬
‫א ב ו ת דרבי נתץ‬
‫נוםחא ב פרס א‬
‫משה נתקדש בענן וקבל תורה מסיני שנאמר‬
‫אחר גדול ממגו מגדלו א(‪ .‬מלך מלכי המלכים‬
‫וישכון כבוד ה׳ ע ל הר סיני למשה)שמית כיי י׳׳׳( לטהרו זה היה‬
‫)מעשה! אחר ע ש ר ת הדברות א( ]דברי[ ר״י הגלילי ב( ו ר ע אומר ה ק ד ה גדל א ת מ ש ה וממ״ה קדשו שגאמר‬
‫ויכסהו הענן ש ש ת ימים )שש( ]להר ולא[ למשה !מראש ל א כן עבדי מ ש ה בכל ביתי גאמן הוא פ ה א ל‬
‫' )במדבר י״ב ז׳ ח ( הא למדגו‬
‫חדש! ג( ויקרא א ל מ ש ה ביום השביעי מתוך הענן )שם(‬
‫לחלוק לו כ מ ד ל מ ש ה ‪ :‬א־ר נתן מפני מה נתעכב משה שממ׳׳ה הקב״ה גדל א ת מ ש ה וממיה קדשו ב(‪:‬‬
‫כל ש ש ת ימים ולא שרה עליו דבור בשביל שימרק מכל מ ש ה ג ת ק ד ש בעגן כל ש ב ע ה שגאמר ויעל‬
‫אכילה ושתיה שהיה במעיו ע ד ש ע ה ש נ ת ק ד ש ויהא מ ש ה א ל ההר ]רכס הענן א ת ההר[ וישכון כבוד‬
‫כמלאכי השרת‪ .‬א״ל רבי מתיא בן הרש ר׳ ל א אמרו א ל א ה׳ ע ל הר סיגי ]ומ׳[)שמות כ״ד ט״י()מגיף ]מכאן[‬
‫לאיים עליו כדי שיקבל עליו דברי תורה באימה ביראה שחזר ג( ע ל י ו ) א ת ( הכבוד כל ש ב ע ת הימים‬
‫ברתת ובזיע שגאמר עבדו א ת ה׳ ביראה וגילו ברעדה וקדשו כדברי ר׳ יוסי הגלילי ר׳ עקיבא אומר‬
‫)תהליס ׳ י״א( י(‪ :‬מ ע ש ה שאירע ברי יאשיה ובר׳ מתיא בן חרש וישכון כבוד ה' ע ל הר סיגי בראש ה ח ד ש ^‬
‫שהיו שניהם יושבים ועוסקין בדביי תורה פירימ ר׳ יאשיה ויכסהו העגן ש ש ת ימים ויקרא א ל משהיביום‬
‫לדרך ארץ א״ל ר' מתיא בן חרש רבי מה לך לעזוב דברי השביעי מתוךהעגן)שם( שביעי אחר דברות יי(‪:‬‬
‫אלהים חיים ולשטוף בדרך ארץ ואע׳׳ס ש א ת ה רבי ואני מ ש ה גתקדש י( )העגן( ]בעגן[ כל ש ב ע ה‬
‫תלמידך אין טוב לעזוב דברי אלהים חיים ולשטוף בדרך ארץ ה(‪ .‬וקדש א ת אהרן ואת בגיו כל שבעה שגאמר‬
‫אמרו כל זמן שיושבין ועוםקין בתורה היו עושין מקנאין זה ויקח מ ש ה משמן המשחה ומן הדם אשר‬
‫ע ל המזבח וגן׳)ויקרא ח׳ ל׳( אלעזר שרף א ת‬
‫לזה ‪ 0‬וכשנסטרין דומין כשהן אוהבים מנעוריהם ‪: 0‬‬
‫על ידי משה נתנה תורה בסיני שנאמר ויכתבם ע ל שני הסרה והזה טמנה ע ל כ ל ישראל כל ש ג ה ז(‬
‫לוחות אבנים ויתנם אלי)דבריט ה׳ י״ט( ח( ולהלן הוא אומר אלה ושגה ח(‪ .‬אמר ר׳ יוסי היא הטרדה הנוהגת‬
‫החוקים והמשפטים והתורות א ש ר נתן ה׳ בינו ובין בני ישראל )בדורות( ]לדורות[ ט(‪ .‬מכאן אמרו זב ז' י( זכר­‬
‫בהר סיני ביד משה)ויקרא כ״ו פיו(‪ .‬תורה ש נ ת ן הקב״ה לישראל ן׳ גדה ז' מצורע ז׳ ט מ א מת ז׳ אבל ז' מ ש ת ה זי‪.‬‬
‫ל א נתנה א ל א ע״י מ ש ה שנא׳ בינו ובין בני ישראל זכה משה זב ז׳ מגין שגאמר וכי יטהר הזב מזובו וספר‬
‫להיות שליח בין בני ישראל למקום ט(‪ .‬מ ש ה ע ש ה א ת איל לו ש ב ע ת ימים )שש ט״י י״ז(‪ .‬זבה ז׳ מגין‬
‫המלואים ואת שמן המשחה ומשח בו אהרן ובניו כל ש ב ע ת שגאמר ואם טרדה מזוכה וספרה לה ש ב ע ת‬
‫ימי המלואים‪ .‬ממנו נמשחו כהגים גדולים ומלכים י( ואלעזר שרף ימים )שש שש כ׳׳ח(‪ .‬גדה ז' מגין שגאמר ש ב ע ת‬
‫פרת החטאת שממנו טמאים מטהרים לדורות יא‪ /‬א״ר אליעזר ימים תהיה בגדתה)שש שש י״ט(‪ .‬מצורע ז׳ מגיץ‬
‫גדולה מדה זו שהיא נוהגת לדורות שאהרן ובניו נתקדשו שגאמר וישב מחוץ לאהלו ש ב ע ת ימים‬
‫בשמן המשחה שגאמר ואת אהרן ואת בגיו ת מ ש ח וקדשת )שש י״ר חי( יא(‪ .‬ט מ א מ ת ז׳ מגין ]שגאמר[ וכל‬
‫א ש ר יגע ע ל פגי ה ש ד ה בחלל חרב או במת וגו׳‬
‫אותם לכהן לי )שמות ל׳ לי( יב(‪:‬‬
‫)במדבר י״ט פ״י(‪ .‬א ב ל זימגין שגאמר ר ע ש לאביו‬
‫א ב ל ש ב ע ת ימים )בראשית נ׳ י״א(‪ .‬מ ש ת ה ז׳ מגין שגאמר מ ל א שבוע זאת וגו׳‪),‬שש כ״ט כ״ז( יב( ‪:‬‬
‫כ ל העושר‪ ,‬עצמו גדול איגו גדול אם אין‬
‫פ‬
‫ה‬
‫א ד ב ר‬
‫ב ו‬
‫ן ט‬
‫ב‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫ה ע ר ו ת לנו״א‬
‫א( אחר דברות בכייא ובכי׳ע מעשה אחר עשרת הדברות‪ .‬ועל הגליון‬
‫הראשונות‪ .‬ב( ר׳ יוסי וריע בכ״י וכן הגהתי בהוספת מלח רברי ובספרים ר׳‬
‫יוסי הגלילי משים ר״ע‪ .‬ג( הגהתי עפ״י הביי ובם׳ למשה הה״ד וכבר הוגה‬
‫ע״י המפרשים להר ולא למשה‪ .‬ד( ע׳ יומא דע״א ועיב וסדר עולם רבה פ״ו‬
‫ובמדבר רבה פי״ב סטיו‪ .‬ה( ע׳ תענית כ״א עיא מעשה דר״י ואילפא‪ .‬ו( אמת‬
‫ובו׳ היו נעשק כקנאין ובו׳ בכי״א‪ .‬ז( ע׳ קדושין ל׳ עיב‪ .‬ובכי״ע היו דומק‬
‫שהס‪ .‬ח( בב״י ויתנם ה׳ אלי את שני לוחות הברית וע׳ תומ״י‪ .‬ט( ע׳ תויכ‬
‫בחוקותי ספיח וג״כ סוף פי״ג ומכילתא ריפ כי תשא וברכות ה׳ ע״ב‪.‬‬
‫י( ע׳ תו״כ פ׳ צו במכילתא דמלואים והודיות ייא ע״ב ובירושלמי שם פיג‬
‫וכריחוח ה׳ ע״ב ובויקרא רבה פ״י ס״ח ובמדבר רבה שם‪ .‬יא( ע י ספרי‬
‫במדבר פי׳ קכ״ג ובנ״ש במ״ע אוח כיד‪ .‬אבל עיע פםיקחא דר״כ פ׳ פרה‬
‫ובניש כהערות אות קע״ו ובילקוט ר׳ תשנ״ט ולפיז היה ניאה להגיה כא‬
‫כאן מש ה שרף וכוי‪ .‬יב( ע׳ בהוריות שם ור״ל לדעת המפרשים‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫א( בכי״ה לגדלו‪ .‬ב( ע׳ עירובין י״ג עיב‪ .‬ג( ש ח י ז ר‬
‫בכי״ה‪ .‬ד( מראש חדש בכייה ה( אחר ע ש ר דברות‬
‫בכי״ה‪ .‬וסיומ דברי ריע הוא ע׳ ירו׳ תענית פ״ד ה״ח‪.‬‬
‫ו( בכייה כיץ שעלת נתקדש משה‪ .‬ז( כל שנה ליתא‬
‫בכי״ה‪ .‬ח( ע׳ במד״ר פ׳ י״ב ס׳ ט׳ ו ואולי *׳׳ל כל‬
‫שעה ושעה)הצריבה לבך(‪ .‬ט( כלומר דיליף מזה בעד‬
‫כל פרישות שהש ז׳ ימיט וכמו כה׳ג קודם יייכ וע׳‬
‫יומא ד׳ ע״א כל הסזניא שש‪ .‬י( ונדה ז׳ זבה ז׳ בכי״ה‪.‬‬
‫יא( כן הוא הסדר בכייה ובכייר בבא זאת דטמא‬
‫מת היא קודם לבבא חב ז׳‪ .‬יב( ע׳ ביר פיע ובנו״ש‬
‫נוסחא א פרס א‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא ב פרק א‬
‫משה קבל תורה מסיני ונוסדה ליהושע‬
‫ויהושע לזקנים וזקנים לשופטים ושופטים‬
‫לנביאים ונביאים יג( לחגי ולזכריה ולמלאכי‬
‫חגי זכריה ומלאכי מסרו לאגימ׳ כנה״ג‪ .‬ואנשי‬
‫כה״ג היו אומרים ג׳ דברים הוו מתונין בדין‬
‫והעמידו תלמידים דרכה ועשו סייג לתורה יי(‪:‬‬
‫יהושע קבל ממשה שנאמר וגתתה מהודך עליו למען‬
‫ישמעו כל ע ד ת בגי ישראל) במדבר כ״ז כ׳( ע(‪ :‬זקגים קבלו מיהושע‬
‫שגאמר ויעבדו העם א ת ה׳ כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים‬
‫אשר האריכו ימים אחרי יהושע אשר ראו א ת כל מ ע ש ה ה׳‬
‫הגדול אשר ע ש ה לישראל )שופטים ב׳ זי( יי(‪ :‬ימופטים קבלו‬
‫מזקגים שגאמר ויהי בימי ימפוט השופטים )רות א׳ כ״ה( טו(‪:‬‬
‫משה קבל תורה מסיני ל א מפי מ ל א י‬
‫גביאים קבלו משופטים שגאמר ואשלח אליכם א ת כל עבדי‬
‫הנביאים יום השכם ושלוח)ירמיה ז׳ כ׳׳ה( טז(‪ :‬חגי זכריה ומלאכי ולא מפי שרף אלא מפי ממיר‪ .‬טי(ר‪.‬קב״ד‪ .‬שנאמר‬
‫אלה החקים והמשפטים והתורות)ויקרא כיו מיו(‪,‬‬
‫קבלו מנביאים ‪.‬‬
‫אנשי כנסת הגדולה קבלו מחגי זכריה ומלאכי יזי והם ומנין •מכתבם לו שנאמר ויכתבםעל שני לוחות‬
‫אמרו ש ל ש ה דברים הוו מתוגים בדין והעמידו תלמידים היבה אבנים )דברים ד׳ ייג( «(‪ .‬משה מסר ליהושע‬
‫שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך‬
‫ועשו סייג לתורה יה>‪:‬‬
‫משה א ת ידיו עליו י ל״י ט׳ ‪ .‬יהושע‬
‫הוו מתונים בדין כיצד מלמד שיהא אדם ממתין בדין‬
‫ש כ ל הממתין בדין מיושב בדין שגאמר גם א ל ה משלי שלמה מסר לזקנים שנאמר ויעבדו העם א ת ה׳ ‪1‬וגו'|‬
‫א ש ר העתיקו אגימי חזקיה מלך יהודה )משלי כ״ח א׳( ולא )שופטים ב׳ ז׳( אשר האריכו ימים אבל ל א‬
‫שהעתיקו א ל א שהמתינו יט( אבא ש א ו ל אומר ל א שהמתינו שגים יז>‪ .‬זקגים מסרו לשופטים )ימנאמר‬
‫א ל א שפירשו כ( בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וכי הקים ה׳ להם שופטים וט׳ )שש י׳ח(‪.‬‬
‫וקהלת גנוזים היו ימהם היו אומרים מי( משלות *=א( ואינן מן שופטים מסרו לעלי שגאמר ועלי הכהן יושכ‬
‫הכתובים ועמדו וגגזו אותם עד שבאו אגשי כגסת הגדולה בבן ע ל הכסא)שמיאל א׳ א׳ ט׳‪ /‬ועלי מסר ליממואל‬
‫שנאמר והנער שמואל הולך וגדל וט׳)ששב׳ כיו(‪.‬‬
‫ופירשו אותם שנאמר וארא בפתאים אבינה בבגים גער חסר‬
‫לב ]וגו׳[ והנה אשד‪ ,‬לקראתו ש י ת זונה ונצורת לב הומיה שמואל מסר לגביאים[ שגאמר כי לא י ע ש ה‬
‫היא וסוררת בביתה ל א ישכגו רגליה פעם בחוץ פעם ברחובות ה׳ אלהים דבר כי אם גלה סודו לעבדיו‬
‫ואצל כל פנה תארוב והחזיקה מ בג( ונשקה לו העיזה הנביאים )עמוס ב׳ ז׳( י ׳‪ .‬גביאים מסרו לחגי‬
‫פניה כי( ותאמר לו זבחי שלמים עלי היום שלמת• נדרי ולזכריה ולמלאכי וחגי זכריה ומלאכי מסרו‬
‫לאגשי כגה״ג והם היו אומרים ג׳ דברים הוו‬
‫ע ל כן יצאתי לקראתך לימחר פניך ואמצאך מרבדים רבדתי‬
‫מתוגים בדין וכוי‪ .‬ש כ ל מי שהוא מתון בדין‬
‫ערימי חטבות אטון מצרים נפתי משכבי מור אהלים וקנמון‬
‫הוא מיימב א ת הדין ומוציאו ע ל אםגיו שגאמר‬
‫לכה נ ח ה דודים עד הבקר נתעלמה באהבים כי אין האיש‬
‫תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור ע ל אפניו‬
‫בביתו הלך בדרך מרחוק צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא‬
‫)משלי כיה י״א( •‬
‫יבא ביתו )משלי ז׳ ז׳( וכתיב בשיר השירים לכה דורי‬
‫נצא ה ש ד ה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם סרחה‬
‫ד״א הוו מתונין בדין שכן מציגו ב א נ ש י‬
‫הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן א ת דודי לך )ז׳ י״א( חזקיהו מלךיהודה שהיו מתוגיןבדין<וכתישבין(‬
‫וכתיב בקהלת ש כ ח בחור בילדותך ויטיבך לבך כיי( בימי‬
‫בחורותיך והלך בדרכי ל ב ך י ( ובמראה עיניך ודע כ י ע ל כל אלה יביאך האלהים ב מ ש פ ט יי‪-‬א‪-‬י וכתיב‬
‫בשיר השירים אני לדודי ועלי תשוקתו )ז׳י״א( הוי ל א שהמתינו א ל א שפירשו בז(‪ :‬ד״א ה ו ו מ ת ו נ י ם‬
‫ב ד י ן כיצד מלמד שיהא אדם ממתין בדבריו ואל יהי מקפיד ע ל דבריו ש כ ל המקפיד על דבריו‬
‫ש ש‬
‫(‬
‫ח‬
‫כ‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנויב‬
‫שאפי׳ כ״ג בן כ״ג טעון משיהה וע״ע בהגהות הגר׳׳א‪• .‬ג( ע׳ בי׳ב ע׳׳ה ע״א‪.‬‬
‫יד( בילקוט מביא הך דרשא על הפסוק ביהושע כ״ד ליא וכן‬
‫המאירי בהקדמתו לאבות‪ .‬טו( הגהתי עפ״י הכ״י וכן הגיהו כל המפרשים‬
‫ובספריש קבלו מיהושע‪ .‬ועי ב״ב טי׳ו ע״ב ותמורה ט״ו ע״ב וע׳ מפרשים‪.‬‬
‫טז( דאיתא שש בירמיה לעיל מיניה כ״א את הדבר הזה צויתי וגו׳‬
‫והלכתם בכל הדרך וגוי למן היום אשר יצאו וגוי ואשלח אליכם וגו׳‪.‬‬
‫נמצא מוכח שפיר מהך קרא דנביאים היו קרובים לשופטים לקבל מהם‬
‫שאפי׳ תיבף אהדיציאת מצרים היו להם נביאים ב״י‪ .‬יז( ע׳ יומאט׳ע״ב‬
‫ובנ״ש‪.‬יח(ע׳ מכילתא מם׳ דפיסהא פ״‪ .‬וספרי דברים פי׳ ט״ו‪ .‬יט( מפרש ליה‬
‫מלשון עתק והדברים עתיקים מהריעביץ‪ .‬ובכי״ע אשר העתיקו אותם וגוי‪.‬‬
‫כ( ע׳ ספרי במדבר פי׳ ע״ה דמפרש והדברים עתיקים כל אחד ואחד‬
‫מפורש בכקומו וע״ע רות רבה פ״ב‪ .‬בא( שהיו אומרים בכ״י‪* .‬כא( בכי״ע‬
‫משלי׳ הם‪ .‬כב( ע׳ בא״ה וביר וא״הר שהגיהו פח אנשי חזקיהו מלך‬
‫יהודה‪ .‬וא״ס שהדין עמם וע״ע נדב‪ .‬כג( החזיקה בו בכ״י‪ .‬כד( במקרא‬
‫כתוב ה ע ז ה פניה‪ .‬כה( ויטיב לבך בכי״א‪ ,‬כו( ב ד ר ך לבך בכי׳א‪.‬‬
‫כז( בכי״א ה ו י ליתא וע׳ תומ״י‪ .‬ובכי״ע הרי‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳ במדרש‬
‫ובת־י ובפירש״י שם ובעני! כל חפיסקא ע׳ בפדד״א‬
‫הנדפס פ׳ נ״ד ובהערות רד״ל שם אות י׳ ובפדר״א כייע‬
‫שם הוא המאמר בתשלומי‪ .‬יגן ונביאים ל׳ בכי״ה‬
‫יד( ע׳ משנה אבות פ״א מ״א‪ .‬טוו מפי ממיר‪ .‬ל׳ בכי״ה‪.‬‬
‫טז( ע' בנו״א אות ט׳ והדברים כאן יותר מכונים להמכילתא‬
‫ריפ כי תשא‪ .‬יז( ככי״ה ליתא למלות אלו אבל לא‬
‫הסגרתי אותם לפי שגם במגן אבות מביא אותן בשש‬
‫האדר׳׳נ ועיין סדר עילם רבת ס׳ ד'ושבת ק״ה ע״כ‪.‬‬
‫יח(בחרתי בהנוסהא שבכי״ה ובכי׳ר הוא כזה לשופטיש‬
‫שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא עלי מסר לשמואל‬
‫שנאמר וכי הקים ה׳ להס שופטים שנאמר והנער‬
‫שמואל מסר לנביאים שנאמר כי לא יעשה ה׳ דבר ע״כ‬
‫ועי מדרש שמיאל ר״פ ייד וילקוט עמוס שם ונראה דכאן‬
‫גלה גלה דרש ע״ש‪ .‬והחסרון והשתבשות הדברים ניכר‬
‫מתוכו‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳ במקומות שרמזתי עליהם באות‬
‫ט״ו וט*ז בגו׳א וגם בביי שש‪ .‬ואיס שנוסהא זאת ישרוז‬
‫‪,‬‬
‫נוסחא א פרק א‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫משבח א ת דבריו ]שכן מציגו במשה רביגו ב ש ע ה שהיה‬
‫מקפיד ע ל דבריו משכה דברץן כה(‪ .‬והיכן מציגו במשה רביגו‬
‫ש ש כ ח א ת דבריו שנאמר ויאמר אלעזר הכהן א ל אגשי הצבא‬
‫הבאים למלחמה זאת חוקת התורה א ש ר צוד! ה׳ א ת משה‬
‫)במדבר ל״א ב״ב> משה צוד‪ ,‬ולא אותי צוד‪ ,‬א ת מימה אחי אבא‬
‫צוד‪ ,‬ואותי ל א צוד‪ ,‬כט( והיכן מצינו במשה שהקפיד ע ל‬
‫דבריו הרי הוא אומר בפקודי החיל ויקצוף מ ש ה ע ל פקודי החיל‬
‫ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה !שם שש י״ח ל(‪ .‬א״כ מה‬
‫ת״ל כל נקבה א ל א זו עצה ימיעץ בלעם הרשע ע ל‬
‫ישראל דכתיב ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך א ש ר יעשה‬
‫העם הזה לעמך באחרית הימים )שם כ״ד י״ד( אמר לו עם זו‬
‫ש א ת ה שונא רעכ ת א לאכילה' וצמא הוא לשתיה ואין להם‬
‫שיאכלו ושישתו א ל א מן כלבד לך ותקן להם קוכות והנח‬
‫להם מאכל ומשתה והושב בהן נשים יפות בנות מלכים לא(‬
‫כדי שיזנו העם לבעל פעור ויפלו ביד המקום‪ .‬מיד הלך‬
‫ועימר‪ ,‬בלק כל מה שאמר לו בלעם הרשע‪ .‬ראה מה גרם‬
‫לו בלעם הרשע לישראל שגמלו מהן עשרים וארבעה א ל ף‬
‫שנאמר ויהיו הסתים במגפה ארבעה ועשרים אלף)שם כ׳׳ה ט׳(‪.‬‬
‫והלא דברים ק״ו ומה משה רביגו חכם גדול שבגדולים‬
‫אב לנביאים ב ש ע ה שהקפיד ע ל דבריו ש כ ח א ת דבריו אגו‬
‫ע ל א ח ת כמה וכמה מלמד שיהא אדם ממתין בדבריו ולא‬
‫יהיה מקפיד ע ל דבריו ל י י ‪ :‬בןעזאי אומר הוי זהיר בדבריה‬
‫מבטלה לג‪: 1‬‬
‫ועשו סייג לתורה‪ .‬ועשה סייג לדבריך כדרך ש ע ש ה‬
‫הקמה סייג לדבריו ואדם הראשון עימד‪ ,‬סייג לדבריו‪ .‬תורה‬
‫ע ש ת ה סייג לדבריה‪ .‬מ ש ה ע ש ה סייג לדבריו‪ .‬ואף איוב‬
‫ואף נביאים וכתובים וחכמים כולם ע ש ו סייג לדבריהם לי(‪:‬‬
‫איזהו סייג שעשה הקב׳׳ה לדבריו הרי הוא אומר‬
‫ואמרו כל הגרם ע ל מה ע ש ה ה׳ ככה לארץ הזאת)דברים כ״ט כ״ד(‬
‫מלמד שגלוי לה( היה לפגי מי שאמר והיה העולם שעתידין‬
‫הדורות לומר כך לי( לפיכך א״ל הקב״ה ל מ ש ה מ ש ה כתוב‬
‫והנח לדורות הבאים ואמרו ע ל א ש ר עזבו א ת ברית ה׳ ]וגוי[‬
‫)שם( וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהיט אשר‬
‫ל א ידעום ולא חלק להם )שם כ״ה( הא למדת שהוציא הקב״ה‬
‫שכר בריותיו בשלום לז>‪:‬‬
‫נוםחא ב פרמ א‬
‫!ומישבין[ יט( א ת הדין שנאמר גם א ל ה משלי‬
‫ש ל מ ה )שם שם אי( ]מה ת״ל גם אלה[ כ( א ל א‬
‫שהיו מתונין בדין ומישבין א ת הדין‪ .‬אשר‬
‫העתיקו אגשי חזקיהו מלך יהודה )שם( למה‬
‫גאמר א ל א ש א ג י אומר במשלות ושיר השירים‬
‫וקהלת גנוזים היו ע ד שהן)ככתבף]בכתובים‪1‬נא(‬
‫במשלות מה הוא אומר הומיה היא וסוררת‬
‫)שם ז׳ י׳( ב ש ה ׳ ש מה הוא אומר צרור המור‬
‫דודי לי בין ש ד י ילין אשכול הכופר דודי לי‬
‫<בין שדי ילין()א׳ י׳־ג(‪ .‬בקהלת מה הוא אומר‬
‫ש ב ח בחור בילדותך)קהלתי״א (‪:‬ד׳א א ש ר‬
‫ה ע ת י ק ו אין העתיקו א ל א ימפרשו שנאמר‬
‫ויעתק משם ההרה )בראשית י״ב ( אין צריך•‬
‫לומר המעתיק הרים!לא ידען)איונ ט׳ ה׳‪ 1‬כב(‪:‬‬
‫ט׳‬
‫ח׳‬
‫ד״א הוו מתונין בדין ש ל א יהא אדם קפדן‬
‫ולא יהא נכנס לתוך דברי הכירו ש כ ל מי שהוא‬
‫קפדן סופו ל ש כ ח א ת דבריו ימכן כצינו במשה‬
‫אדון <אב( הנביאים ע ל שהקפיד ש ע ה א ח ת‬
‫ש כ ח א ת דבריו והשיב אלעזר בן אהרן תחתיו‬
‫שנאמר ויאמר אלעזר הכהן ו ט ובמדבר ל״א כ״א(‬
‫ל מ ש ה צוה‪ .‬אותי ל א צוה‪ .‬והרי דברים ק״ו ומה‬
‫אם מימה א ב הנביאים ע ל שהקפיד ש ע ה אחת‬
‫ש כ ח א ת דבריו ק״ו ש א ר בני אדם בג(‪ :‬בן עזאי‬
‫אומר אם ע מ ד ת ע ל דבריך בטלתם כ ה ‪:‬‬
‫ועשו סייג לתורה ל א דומה כרם שהוא‬
‫מוקף גדר לכרם שאיגו מוקף גדר ש ל א כה(‬
‫יעשה אדם גדר יותר מן העיקר ויפול הגדי‬
‫ויקצץ א ת הנטיעות ש כ ך מציגו ש ע ש ה אדה׳ר‬
‫גדר יותר מן העיקר וגמל הגדר וקצץ א ת‬
‫הנטיעות כי ז ן‬
‫הקדוש ברוך הוא עשה סייג לדבריו‬
‫אף אדה׳׳ר אף איוב א ף מימה אף התורה אף‬
‫הנביאים אף הכתובים אף החכמים ע ש ו סייג‬
‫לדבריהם‪:‬‬
‫ומנין שעשה הקב״ה סייג לדבריו‬
‫שגאמר ואמרו כל הגרם ע ל מה ע ש ה ה׳ וגו׳‬
‫)דבריםל׳ כ״ג(דתחילו עכשיו כל באי עולם <או'( ]לומר[ ל מ ש ה בשביל שהוא ]שליט[ בעולמו הורג ]מי[ שהוא‬
‫רוצה ומגיח מי שהוא רוצה אגשי מי המבול מה ע ש ו לו שהציף אותם כגאדות במים א ג ש י דור הפלגה מה‬
‫הערות לנרא‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫יותר וע״ע ברש״י לאבות במ׳׳א ובמגן אבות שם‪.‬‬
‫יט( הגהתי ע״פ המשך הדברים לקמן‪ .‬כ! הגהתי ע׳׳פ‬
‫הנו״ש כא( כן הוא בנו׳׳ש‪ .‬כב( ע בנ״א והדברים‬
‫כאן מסכימים ביותר עם המדרש משלי כיה וילקוט שם‪.‬‬
‫כנ( ע׳ מדרש משלי שש‪ .‬כד( בניגוד למעביר על‬
‫מדותיו מהרי״ץ וצ״ע‪ .‬כה( אולי צ״ל ולא‪ .‬כו(שכן‬
‫מצעי באדה׳׳ר שעשה וכו׳ בכייה ועי בנו״ א ובהערות‬
‫משלי כ״ה וילקוט שםוע״ע שבת ליע״ב ומם׳ ידים ‪ re‬וכבר האריכו החכמים‬
‫האחרונים בפנה זו‪ .‬כח( שכן וכו׳ בס׳ ליתא והגהתי ע״פ כי״ע‪ .‬ובספרים הגיהו‬
‫לקמן ע״פ ס'א שכן במקום והיכן וא״נ‪ .‬כט( צוד‪ ,‬אח משה ואותי לא צוד‪.‬‬
‫נמחק כספרים ע״פ סיא ועי ויקרא רבה פי״ב ועירובין ס״ג ע׳׳א ונוכחתינו‬
‫מורכבת משתיהן עיש‪ .‬ל( מקרא דויאמר מייתי ראיה דשבה דבריו ועי ספרי‬
‫במדבר פי׳ קנ׳׳ז ופסחים פ׳׳ו ע״ב ומקרא דויקצוף שהקפיד עיש בספרי‪.‬‬
‫לא( בנות מלכים נשים יפות בכי״ע‪ .‬לב( ע׳ ת״י במרבד כ׳׳ד ד׳‬
‫וסנהדרין ק״ו ע׳־א ובירושלמי הלק ובספרי שם‪ .‬וכל ה־ דרשה כאן היא‬
‫‪in1;.1/‬‬
‫מהוספה על הגליון וא׳׳כ מה תיל שבראשה הוא רק סיגנון לשון‪ .‬לג( מבטלתן בכי׳׳א ובכי׳׳ע מבטלתן צה ••^״‪-‬‬
‫כייג לתורתך‬
‫ועשה סייג לדבריך וכר‪ .‬וע׳׳ע נו״ב‪ .‬לד( כסדר הזה הגיהו המפרשים וג״כהגר״א וכסדר הזה מתפרש ג״נ בפ״ב‪ .‬ובכי״א ובספרים‬
‫ישנים ל׳ למלת והבסיס ובכייע ל׳ למלת כתובים‪ .‬לה( שגלוי וידוע בכי״ע ועי מאירי אבות מ״א‪ .‬לו( כ׳׳ה בכי״ע‪ .‬ובספרים כך לומר על‬
‫מה עשה ככה לארץ הזאת‪ .‬ועיין במאירי שם‪ .‬לז( כן היא הנוסהא בכ״י ובס״א שבתומ׳׳י וגם במאירי שם ובספרים במסגרת‬
‫*‪1‬‬
‫נוסחא א פרק א‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫איזהו סייג שעשה אדם הראשון לדבריו הרי הוא‬
‫נוסחא ב פרק א‬
‫עימו לו ימפיזרןבכל העולם כולו אנשי סדום מה‬
‫עימו לו< יממעטן( ]שהמיתן[באש ובמלח ( ועמו‬
‫מה עשו לו שהגלם מארצו ולכך נאמר ל מ ש ה‬
‫כתוב אחריו ע ל א ש ר עזבו ]וגו( וילכו ויעבדו‬
‫אלהים אחרים לפיכך נאמר ויתשם ה׳ מ ע ל‬
‫אדמתם באף ובחמה וקצף גדול[ )דברים כ״ט כ״ג‬
‫וכיח( כח(‪ .‬ב א ף זה החרב ימנאמר וחרה אס•‬
‫והרגתי אתכם בחרב )שמות כ״ב כיג( כט(‬
‫ו ב ח מ ה זה רעב שגאמר והגשאר והגצור‬
‫ברעב ימות ]וגד[)יהזקאל י׳ ״ב( ו ב ק צ ף זה הדבר‬
‫•מנאמר יצא הקצף מלפגי ה׳)במדבר י״ד י‪-‬א( ל(‪.‬‬
‫ומנין שעשה אדהיר סייג ל ד ב ר י ו‬
‫שאמר לו ‪1‬הקבי׳ה‪ 1‬מכל ע ץ הגן אכול ת א כ ל‬
‫ומעץ ה ד ע ת ]וגוי[ ל א תאכל)ברא׳שית ב׳ י׳׳ז(‬
‫מתוך דבריה ש ל חוה אנו )לומדים( ]למדין[‬
‫שסייג עליה אדה׳׳ר‪ .‬היה הנחש נושא ונותן‬
‫ביגו לבין עצמו ]ואמר אם א ל ך א צ ל אדם‬
‫ואומר לו יודע אני שאינו שומע לי א ל א‬
‫אלך א צ ל חוה[ לא( שאני יודע שהנשים‬
‫שומעות לכל אדם‪ .‬הלך ואמר לה אף כי אמר‬
‫אלהים ]לא תאכלו מכל ע ץ הגן[ ;שם ג׳ א׳(‬
‫כז‬
‫אומר ויצו ה׳ אלהים ע ל האדם לאמר מכל עין הגן אכול‬
‫ת א כ ל ומעין הדעת טוב ורע ל א ת א כ ל ממגו כי ביום אכלך‬
‫ממגו מות תמות )בראשית ב׳ י״ז( ל א רצה אדם הראשון לומר‬
‫לחור‪ ,‬כדרך ימא׳׳ל הקב״ה א ל א כך אמר לה ומפרי העץ אשר‬
‫בתוך הגן אמר אלהים ל א תאכלו ממגו ולא תגעו בו פן תמותון‬
‫)שם נ׳ ג׳( לח(• באותה ש ע ה היה ג ח ש הרשע גוטל עצה בלבו אמר‬
‫הואיל ואיג• יכול להכשיל א ת האדם אלךואכימיל א ת חוה הלך‬
‫וישב אצלה והרבה שיחה עמה אמר לה אם לגגיעה א ת אומרת‬
‫צוד‪ .‬עליגו הקביה הריגי גוגע בו ואיגי מ ת א ף א ת אם תגעי בו‬
‫אי א ת מתה לט(‪ .‬מה ע ש ה ה ג ח ש הרשע באותה ש ע ה עמד‬
‫ונגע באילן בידיו וברגליו והרתיעו עד שגשרו פירותיו לארץ‪.‬‬
‫ויש אומרים ל א גגע בו כל עיקר א ל א כיון שראהו אותו‬
‫אילן היה צווח עליו ואמר מ( לו ר ש ע רשע א ל תיגע בי שגאמר‬
‫א ל תבואגי רגל נאוה ויד רימעים א ל תנדני)תהלים ל״ו י״ב(‪:‬‬
‫ד׳א מא( א ל ת ב ו א ג י ר ג ל ג א ו ה זה טיטוס הרשע‬
‫ימגשחקו עצמותיו שהיה מורה בידו מב(וד‪,‬יד‪ ,‬מכה ע ל גבי המזבח‬
‫ואומר לקום לקוס א ת ה מלך ואגי מלך בוא ועשה עמי מלחמה‬
‫כמה שוורים גשחטו עליך כמה עופות גמלקו עליך כמה ייגות‬
‫גםכו עליך כמה בשמים קטרו עליך א ת ה הוא שמחריב א ת‬
‫כל העולם יכלו' שגאמר הוי אריאל אריאל קרית חגה דוד ספו‬
‫ש נ ה ע ל ש נ ה חגים יגקפו)ישעיה כ״טא׳(מג(‪:‬ושוב סי( אמר‬
‫לה אם לאכילוז א ת אומרת צוה עלינו הקדוש ברוך הוא דריני אוכל ממנו מיי( ואיני מת ואף א ת תאכלי יממנו!‬
‫ואי א ת מתה‪ .‬מה אמרה חוה בדעתה כל הדברים ימפקדני מי( רבי מתחלה ימקר הם‪ .‬לפי ימאין חוה קוראה‬
‫לאדם הראשון מתחלה א ל א רבי‪ .‬מיד נטלה ואכלה ונתנה לאדם ואכל מז( שנאמר ותרא ה א ש ה כ י טוב ה ע ץ‬
‫למאכל וכי תאור‪ .‬הוא לעיגים]וגו׳[)בראשית ג׳ י׳(‪ :‬ע ש ר קללות נתקללה חוה באותה ש ע ה שנאמר א ל האשד‪,‬‬
‫אמר הרבה ארבה עצבוגךוהרוגךבעצב תלדי בגים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך)שש י״י(‪.‬אלו ש ת י רביות מח(‬
‫דם א ח ת דם צער נדה ואחת דם צער בתולים• והרוגך זה צער העכור מט(‪ .‬בעצב תלדי בגיס כמשמעו‪ .‬ו א ל‬
‫אישך תשוקתך מלמד ש ה א ש ה משתוקקת ע ל בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך נ(‪ .‬והוא ימשל בך ש ה א י ש‬
‫תובע בפה והאשה תובעת בלב נא( עטופה כאבל וחבושה בבית האסורין נב( ומנודה מכל א ד ם ‪ :‬מי גרם‬
‫לגגיעה זו סייג שםג אדם הראשון לדבריו נג(‪ .‬מכאן אמרו אם סג אדם לדבריו אין יכול לעמוד כדבריו נד(‪.‬‬
‫ה‬
‫הערות לנו״א‬
‫א‬
‫הערות לנו׳ב‬
‫הא למדת שעשה הקב׳׳ה סייג לדבריו יכתיב בתריה מה שהיו‬
‫עתידין לומד עדיין שהוציא הקב״ה וכוי‪ .‬ונראה שהוא איזה הוספה‬
‫קטועה מגליון‪ .‬ובפירוש הדברים כתב המאירי ואמרו כמו‬
‫שעשה הקב״ה סייג לדבריו כמו שהקב״ה נתן התורה והמצות‬
‫והחוקים כפי מה שראוי לאדם לסבול לפי המונח בטבע עליו וכוי‪.‬‬
‫לח( בספרים אלא כך אמר לה ועשה סייג לדבריו יותר ממה שא״ל‬
‫הקב״ה וכו׳ שרצה לשמור את עצמו ואת חוה מן העץ אפילו בנגיעה‬
‫ובכי״ע ליתא והוא מגליון מפרש‪ .‬לט( לנגיעה אתם אומרים בכי״ע וכו׳‬
‫אם תגעי בו ו א י את מתה בכ״׳‪ .‬מ( כן הוא בכי׳יע וע׳ ב״ר פט״ ז‬
‫מסופר כזה על אדם עצמו‪ .‬ועי ילקוט תחלים סוף ר׳ חשכיז וחסר שם‬
‫הציון אדר״נ והגר״א מהק פה מן יי^א עד כיון וא״נ‪ .‬מא( בכי״ע ר׳ אומר‬
‫ואולי נשתבשו הר״ת דיא לר״א‪ .‬מב( שלקח זמורה אחת והיה וכו‬
‫ואמר לוקוס ל‪,‬יקוס בכי׳ע‪ .‬מג( ע׳ ב״ר פ״י ובנ״ש מענין טיטוס ומזבח‬
‫וסוכר‪ ,‬נ׳׳ו ע׳ב בענין מרים בת בלגה והורכבו כאן ב׳ האגדות‪ .‬מד( ושוב מעשה בכי״א‪ .‬מד‪ (.‬ובספרים במסגרת )אומר( אוכל וכוי ובכי״ןי‬
‫בבפנים‪ .‬ותיבת ממנו ליתא בספרים והגהתי ע״פ כי״ע‪.‬מו( בם׳ אמרה חוד‪ ,‬בדעתה ב׳ פעמים ובכ׳׳י ליתא‪ .‬ובכי״א ובקצז ספריש‬
‫שהפקידני במקום שפקדני‪ ,‬מז( לאדם הראשון בכ״י‪ .‬מה( בהרתי בנ״א שבתומ״י ו ה ר ב ה א ר ב ה קדריש ועי עירובין ק׳ ע י‬
‫ובביר פ״כ‪ .‬מט( כך הוא הנוסהא בכ״י‪ .‬ובספרים והגר״א הוגה ע״פ עירובין שם ועצבונך זח צער גדול בנים וא״נ ו ג‬
‫בנוסהא דהתם יש לגמגם עיין במהרש״א שם ובכ״י עצבונך והרונך ובר‪ .‬ויותר נ^אה להגיה בתהלת הפיסקא הרבה ארבו‪-‬‬
‫עצבונך אלו שתי רביות וע״ע לקמן אות פ״ד‪ .‬נ( בשעה שיוצא לדרך בבי״ע‪ .‬נא( בשעה שהאיש בבי״ע‪ .‬נב( בספרים וחבושול‬
‫מכל אדם ובכיי ובעירובין שם ליתא וכו מהקו הגריא‪ .‬נג( בספרים שכג אדה״ר ש ע ש ה ובו׳ ובכי״ע ליתא‪ .‬נד׳ מכאן אמדו ע•'‬
‫שם‪ .‬בז( באש וגופרית בנו״ש‪ .‬כת( הגנתי הנוסדוא‬
‫לפי כי״ה‪ .‬יבכי״ר כזה הרי הקב׳׳ה עשה םיינ לדבריו‬
‫אף אדה״ר אף איוב אף משה אף התורה אף הנביאיש‬
‫אף הכתובים אף תחכמים עשו סייג לדברי אלא משד‪,‬‬
‫כתב אהריו ואמר על אשר עזבו ברית ה׳ וילכו ויעבדו‬
‫אלהים אהרים לפיכך נאמר ויתשם ה׳ מעל אדמתם‬
‫ובלי ספק משובש וע״ע בנו״ש‪.‬כט( ועי מכילתא למ״ז‬
‫דדריש שם והדד‪ .‬אפי על עצירת גשמים וגלות‪.‬‬
‫ל( מסיומי המקראות דריש ביחזקאל שם קמסייש‬
‫וכליתי ח מ ת י בהם וכאן בבמדבר קמסיים החל הנגף‬
‫ועי בספרי במדבר סויפ שלה‪ .‬לא( הגנתי פר‪ ,‬נוסחת‬
‫הנו״ש ובכי״ר כזה עצמו ואמר להוה שאני יודע שהוא‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫נוסחא א פרמ א‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫מכאן אפרו א ל יוסיף אדם ע ל דברים ש ש ו מ ע ר׳ יוסי אופר‬
‫טוב עשרה טסחים ועומד ממאה אמד‪ .‬ונופל ‪: fro‬‬
‫מה חשב נחש הרשע באותה ש ע ה ני(‪ .‬א ל ך ואהרוג‬
‫א ת אדם ואימא א ת א ש ת ו ״( ואהיה מלך ע ל כל העולם כולו‬
‫ואלך בקומה זקופה ואוכל כל מעדגי עולם א״ל הקב״ה‬
‫א ת ה אמרת אהרוג א ת אדם ו א ש א א ת חוה לפיכך איבה‬
‫א ש י ת )שם י״י>‪ .‬א ת ה אמרת אהיה מלך ע ל כל העולם לפיכך‬
‫ארור א ת ה מכל הבהמה )שש׳‪ .‬א ת ה אמרת א ל ך בקומה‬
‫זקופה לפיכך ע ל גחונך ת ל ך )־הם(‪ .‬א ת ה אמרת אוכל כל‬
‫מעדגי עולם לפיכך עפר ת א כ ל כ ל ימי חייך)שש‪ ,‬נהו‪:‬‬
‫ר׳ שמעון בן מנסיא אומר חבל על ש מ ש גדול שאבד‬
‫נוםחא ב פרר‪ ,‬א‬
‫ג‬
‫אמרה לו הן ]מסרי ע ץ הגן נאכל[ לב( ומפרי‬
‫ה ע ץ א ש ר בתוך הגן ]אמר אלהים ל א תאכלו‬
‫ממגוולא תגעו בו פן תמתון וטי)שש ב׳([‪ .‬כיון‬
‫ש ש מ ע הנחש א ת דבריה ש ל חוה מצא פתח‬
‫ליכנס בו‪:‬‬
‫רבי אומר אילו ל א נתקלל הנחש‬
‫תיקון גדול היה בו לעולם שהיה אדם‬
‫ככגיםו ת ח ת הסוס ת ח ת הפרד ת ה ת החמור‬
‫ומוציא בו )אבגים> ]זבלים[ לג( לגגים‬
‫ולפרדסאות‪ .‬ר׳ יממעון בן אלעזר אומר אילו‬
‫ל א נתקלל הנחש תיקון גדול היה לו לעולם‬
‫שהיה אדם קונה לו ב' גחשים )ודורך(‬
‫]ומדריכן[ לי( אחד לצפון ואחד לדרום ע ד ל׳ יום‬
‫היו בביאיןלו כסף וזהב ואבגים טובות ומרגליות‪:‬‬
‫הלך ונטל ספירותיו ואכל לי>( ויש אומרים‬
‫כיון שראה האילן א ת הנחימ בא כנגדו אמר‬
‫לו ר ש ע א ל תיגע בי א ל תבואגי רגל נאוה ויד‬
‫רשעים א ל תנידני )תחליש ל״ו י״ב( וכן הוא‬
‫מן העולם ש א ל מ ל א ל א נתקלקל ה נ ח ש היה לו לכל אחד‬
‫ואחד מישראל ב׳ נחשים בתוך ביתו נט( אחד משגרו‬
‫למערב ואחד משנרו למזרח ומביאים להם סנדלכים טובים‬
‫אבגים טובות ומרגליות וכל כלי חמד טוב שבעולם ס׳י ואין‬
‫כל בריר‪ ,‬יכולה להזיק אותן > ולא עוד א ל א שהיו מכגיסין‬
‫אותן ת ח ת גמל ת ח ת חמור ת ח ת פרד וכוציאין זבלים לגגות‬
‫ולםרדסות סב( ‪:‬‬
‫ר׳ יהודה בן בתידה אומר אדם הראשון היה מיסב בג׳ע ‪I‬‬
‫ומלאכי השרת ע ו ב ד ן לקראתו וצולין לו בשר ומצננין לו יין בא נ ח ש וראה אותו והציץ בכבודו ונתקנא בו סג>‪:‬‬
‫כיצד נברא אדם הראשון ש ע ה ראשונה הוצבו עפרו‪ .‬שניה גברא צורתו‪ .‬ש ל י ש י ת ג ע ש ה גולם‪ .‬רביעית‬
‫גתקשרו אבריו‪ .‬חמישית גתפתחו גקביו‪ .‬ש ש י ת גתגה בו גשמה‪ .‬שביעית עמד ע ל רגליו‪ .‬יממינית נזדווגה‬
‫לו חוה• תשיעית הכניסו לגן עדן‪ .‬עשירית צוהו‪ .‬אחר ע ש ר סרח‪ .‬שתים ע ש ר גטרד והלך לו לקיים מה‬
‫שנאמר ואדם ביקר בל ילין)תהלים פ׳׳ט כיי( סי(‪ :‬יום ראשון מהו אומר לה׳ הארץ ומלואה ת ב ל ויושבי בה‬
‫)שם כיי אי( כי הוא קנה ויקנה והוא ידין א ת העולם פי־•(‪ .‬ביום שגי מדו אומי גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלהינו‬
‫)שם טיח ב׳( סי( חילק א ת כ ל מעשיו ונעשה מלך ע ל עולמו סי(‪ .‬בשלישי מהו אומר אלהים נצב בעדת א ל‬
‫בקרב אלהיט י ש פ ו ט )שם פ׳ב> ברא א ת הים ואת היבשה ונכפלה ארץ למקומה ונעשה מקום לעדתו‪ .‬ברביעי‬
‫מהו אומר א ל נקמות ה׳ א ל נקמות הופיע )שם *י( ברא א ת החמה ואת הלבנה והכוכבים והמזלות שהן‬
‫כאירין בעולם ועתיד ליסרע מעובדיהם סח(‪ .‬בחמישי מהו אומר הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב ‪1‬שם פ״או‬
‫ברא עופות ודגים ו א ת התגינים שהם מרנגים בעולם• ב ש ש י מהו אומר הי מלך גאות ל ב ש ל ב ש ה׳ עוז התאזר‬
‫אף תכון ת ב ל בל תמוט)שש *״ג( גמר א ת כל מעשיו ונתעלה וישב במרומיו ש ל עולם סט(• בשביעי מהו אומר מזמור‬
‫שיר ליום ה ש ב ת )שם *׳ב( יום שכולו ש ב ת שאין בו ל א אכילה ולא ש ת י ה ולא מ ש א ומתן א ל א צדיקים יושבין‬
‫ועטרותיהן בראשיהן ונזונין מזיו השכינה שגאמר ויחזו א ת האלהים ויאכלו וישתו)שמות כ״ח כמלאכי השרת ע(‪:‬‬
‫סא‬
‫הערות לנרא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫וכר ובכייה אנו למרץ שסייג אדה׳׳ר על הוה שלא‬
‫תנע באילן שמתוך שלא תגע לא תאכל והקביה לא‬
‫מנעו ממנו שלא יגע באילן אלא א״ל כי ביוש אכלך‬
‫ממנו מות תמות ואדס לבדו הוסיף והוא הגדר שעשה‬
‫אדם יותר מן העיקר ע״כ‪ .‬ונראה שגש דברי מהרי״ץ‬
‫עלו לכאן‪ .‬וע׳ פדר״א פייג‪ .‬לב( בכייר כזה אלהיט‬
‫לא תאכל אמד לו הן מכל עץ הכן אכול תאכל‬
‫ומפרי העץ אשר בתוך הגן ותקנתי ע״פ הנו״ש וכייר‪.‬‬
‫אם שגם שש המקראות קטועים הם‪ .‬לג( הגהתי‬
‫עיפ הנו״ש וע״ע בנו״א‪ ,‬לד( כן הוא בנו״ש וע׳ נו״א‬
‫א־ת ם׳ ובב״ד ובסנהדרין הנרמזים שם‪ .‬לה( בנויש‬
‫איתא עוד וי״א כיון שאחז בו הרתיעו ונטל מפירותיו‬
‫אדם וכו׳ לעמוד בו בכי׳ע‪ .‬נד‪ (.‬ע׳ מפרשים והגהות הגי״א ובעיקר‬
‫הדברים עיין ביר פייט סנהדרין ביט ע״א ומדרש תחלים פ״א והנוסחא‬
‫כאן משובשת ועיץ נויב‪ .‬נו( בכיי מה חושב ובקצת ספרים איתא‬
‫נחש הראשון ויש מקום גם לנוסחא זאח ע׳ גיר פביד דקרי ליה נחש‬
‫הקדמוני‪ .‬נז( ואשא את חוה אשחו בכי״ע‪ .‬נח( ע׳ ביר פייט וכ׳‬
‫ובמדבר רבה פ׳ח וסוטה ט׳ עיב ותוספתא שם פיד‪ .‬נט( הנהתי עיפ‬
‫כי״ע ובספרים היה לו וכו׳ מישראל היו לו ב• נחשים ועי הגר״א‪.‬‬
‫ם( בכייע סנדלבים וכוי‪ .‬וכל חמדה טובה שבעולם בכיי ובעיקר‬
‫הדברים ע׳ סנהדרין ניט ע״ב ובד״ס שם אות ד׳ ונ׳׳א שבתומיי‬
‫סנדלפונים וע׳ מתורגמן ערך סנדלך‪ .‬סא( כן הוא בכייע וכן הגיה‬
‫הגר״א ובספרים להחזיק‪ .‬ובכיי א אותו‪ .‬סב( ומוציאץ מ ה ם בכייע‬
‫וצ״ל בתם‪ .‬סג( בכי״ע דיי בן תימא וכו׳‪ .‬וע׳ סנהדרין שם‪ .‬בספרים‬
‫עומדין בניע לקראתו‪ .‬ועיע ביר סוף פייח סיבה אחרת לקנאת הנחש‪.‬‬
‫סד( ע׳ פסיקתא רבתי קפ׳ז ע׳ב ובמיע שם אות ליד שסדורים שם כל המדרשות החלוקות בענין זה ונוסהא שלנו פח מסכמת‬
‫יותר עם נוסחת הבבלי בסנהדרין ל״ח עיב עיש‪ .‬סה( בכיי ליתא למלת כי‪ .‬סו( מהולל מאד וגורא הוא בכיי ועי תוס״י‪.‬‬
‫סז( בספרים ונעשה כולו על עולמו ובנ״א שבתומיי ונעשה שליט וכוי‪ .‬סח( בכי״ע את כל העולם ומלות ועתיד ליפדע וכו׳‬
‫ליתא ובכייא מאירין לעולם וע׳ תומיי‪ .‬סט( על מרומו וכו׳בכייע‪.‬ע( עיין בסוף תמיד ור״הליא ע״א ובד״ס שם ומס׳ סופרים פייה‬
‫וע״ע מדרש תהלים כיד ופיב וצ״ב‪ .‬ובכי׳ע נהנק מזיו ועי פסיקתא רבתי פ׳ ע״א וע״ע ברכות י״ז ע״א מאמר רב שם מסבים עם‬
‫‪G‬‬
‫נוםחא א פרק א‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫ניסחא ב פרק א‬
‫אומר לי( שם נפלו פועלי און )שש י״ג(‪ .‬הלך‬
‫ואמר לה הרי נגעתי בו ולא מתי אף אם א ת‬
‫גוגעת בו אינך מתה ]דחפה ונגעה בו ולא‬
‫מתה אמר לה‪ 1‬תדעי לך ׳מאין זה א ל א רוע‬
‫עין)מה הוא אם( בשעה ש א ת ם אוכליןממגו‬
‫)מהו( ]מה הוא! יכוללבראות עולם אף א ת ם‬
‫יכולים ]לבראות עולם מה הוא יכול להמית‬
‫ולהחיות אף אתם יכולים! להמית ולהחיות‬
‫שגאמר כי יודע אלהים כי ביום אכלכם‬
‫מפנו)שש ג׳ ה׳( לז(‪ .‬ויש אומרים כיון ש א כ ל ה‬
‫חוה מפירותיו •מל אילן ראת עצמה כאילו‬
‫לא ניזוקה ואמרה כל אותן הדברים שצור‪,‬‬
‫אותי רבי אדם שקר הם‪ .‬מלמד שהיתה חוה‬
‫קוראה לאדם רב;לח(‪.‬וי״א ]כיון[ ש א כ ל ה חוה‬
‫מפירותיו ימל אילן ראתה מלאך המות ש ב א‬
‫אמרה דומה אני כאילו ש א נ י‬
‫כנגדה‬
‫מסתלקת מן העולם וסיף לבראות אחרתלט(‬
‫לאדם הראשון תהתי מה אגי עושה גורמת‬
‫אני לו שיאכל עמי שנאמד ותקח מסריו‬
‫ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל)שש ג׳ ו׳>‪,‬‬
‫וי״א כיון ש א כ ל אדה׳׳ר ממידותיו ש ל אילץ‬
‫התחילו עיגיו מתסקחות עליו ושיגיו קהות‬
‫כתוך פיו אמר לה לחוד‪] ,‬חוה[ מה הוא זה‬
‫שהאכלתגי )היא מן( ‪1‬הק[ מ( העץ א ש ר‬
‫צויתיך לבלתי אכול ממגו א כ ל ת והאכלתני‬
‫שהרי עיגי מתפקחות עלי וימיגי קהות כתוך‬
‫פי מ (‪ .‬אמר לה כשם שקהו שיגי כן יקה־‬
‫שיגי כל הבריות‪:‬‬
‫וכל כך למה כדי שיכגם לסעודת ש ב ת מיד עא(‪:‬‬
‫ר' שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך מ ש ל למד‪ ,‬אדם‬
‫הראשון דומה עב( לאדם אחד ש ג ש א א ת הגיורת היה יושב‬
‫מפקדה אמר לה בתי א ל תאכלי פ ת בשעה שידיך טמאות‬
‫ואל תאכלי פירות שאינן מעושרין א ל תחללי שבתות ואל‬
‫תפרצי בגדרים ואל תלכי עם א י ש אחר עג( הא אם עברת ע ל‬
‫אחת מהן הרי א ת מתה‪ .‬מה ע ש ה האיש ההוא עמד ואכל פ ת‬
‫בפניה בשעה שידיו טמאות עי( ואכל פירות שאינן מעוימרין‬
‫וחלל שבתות ופרץ בנדרים והושיט לה בידיו עה( מה אמרה‬
‫גיורת ההוא בלבה כל הדברים ש פ ק ד נ י בעלי מתחלה שקר הם‬
‫מיד עמדה ועברה על כולם ע•( ‪ :‬ר׳ שמעון בן יוחאי אומר‬
‫אמשול לך מ ש ל למה אדם הראשון דומה עז( לאחד שהיה‬
‫לו אשד‪ ,‬בתוך ביתו מה ע ש ה אותו האיש הלך והביא א ת‬
‫החבית והגיח בה תאגים במגין ואגוזים במנין עיי( וצד א ת העקרב‬
‫וגתגו על סי החבית והקיפה בצמיד פתיל והגיחה בקרן‬
‫זויות אמר לה בתי כל ש י ש לי בבית הזד‪ ,‬מסור בידך חוץ‬
‫מחבית זו ש ל א תגעי בה כל עיקר‪ .‬מה ע ש ת ה האשד‪ ,‬ההיא‬
‫כיון שיצא בעלה לשוק עמדה ופתהה א ת החבית והושיטה‬
‫ידה לתוכה ועקצתה העקרב הלכה לה ונפלה ע ל המטה‪ .‬כיון‬
‫ש ב א בעלה מן השוק אמר לה מה זה‪ .‬אמרה לו ידי ה ש ט ת י‬
‫ע ל החבית ועקצתני עקרב והריני מתה‪ .‬אמר לה ל א כך‬
‫אמרתי לך מתחלה כל מה ש י ש ל* בבית זה מסור בידך‬
‫חוץ מחבית זו ש ל א תגעי בה כל עיקר‪ .‬מיד כעס עליה‬
‫והוציאה‪ .‬כך אדם הראשון דומה עט( בשעה שאמר לו הקב״ה‬
‫ככל ע ץ הגן אכול ת א כ ל ומעץ ה ד ע ת טוב ורע לא תאכל‬
‫ממגו כי כיום אכלך ממגו מות תמות)בראשית ב י׳׳ז( כיון •מאכל‬
‫ממנו גטרד לקיים מה שגאמר אדם ביקר בל ילין גמימל‬
‫כבהמות נדמו)החלים מ״ט כ״ח פ( ‪t‬‬
‫בו ביום נוצר פא( בו ביום נברא בו ביום נוצרה צורתו‬
‫)ר׳ י ש מ ע א ל ( ]ר׳ ש מ ע ו ן [ ב ן א ל ע ז ר‬
‫בו ביום ג ע ש ה גולם בו ביום נתקשרו איבריו ונתפתחו נקביו א ו מ ר למה היתד‪ ,‬חוה דומה באותה ש ע ה‬
‫בו ביום נתנה בו גשמה בו ביום עמד על רגליו בו ביום‬
‫לאחד •מגשא אשד‪ ,‬גיורת ואמר לה א ל‬
‫נזדווגה לו חוה בו ביום קרא שמות םב( בו ביום הכניסו תאכלי מן הפת עד שתטילי א ת‬
‫ייר‬
‫לגיע בו ביום צוהו בו ביום סרח בו ביום נטרד לקיים מה‬
‫ולא מן הפירות ע ד ש ת ע ש ר י ]אותם מב(‬
‫שגאמד אדם ביקר בל ילין)שש(‪ .‬בו ביום עלו למטה שגים‬
‫וירדו ארבעה ר יהודה בן בחירה אומר בו ביום עלו למטה שגים וירדו •מבעה פגז בו ביום גגזרו ע ל‬
‫אדם ג' גזרות שנאמר ולאדם אמר כי ש מ ע ת לקול א ש ת ך וגו ארורה האדמה בעבורך בעצבון‬
‫א‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ואכל‪: .‬הוא סיוש דאגדח פיתוי הנחש‪ .‬לו( בפדר״א‬
‫שש ליתא למלות וכה״א רק וגו׳‪ .‬לז( ע׳ ביר פייט‪.‬‬
‫לח( בכייה שאכלה הוד‪ .‬מפירות האילן דאתה עצמה‬
‫לא ניזוקת וכו׳ שצוגי אדם וכוי‪ .‬לט> בכייה אחרת‬
‫לבראוח‪ .‬מ( הגהתי ע״פהנז״ש ובפדר״א ליתא‪ .‬מא( שהרי‬
‫עיני מתפקהות ושיני בכייה‪ .‬מב( הגהתי ע״פ הנו ש‪.‬‬
‫סיום המאמר כאן שבשבילו ניחוספה כל פיסקא זאת‪ .‬עא( כלומר דלמה‬
‫נברא בע״ש ואדלעיל קאי וע׳ סנהדרין ל״ה ע״א ותוספתא שם‪.‬‬
‫עב( בספרים אמשול לך למה״ד דומה ובכייע אמשול לך משל למהיר‬
‫אדה״ר דומה‪ .‬והוא עירבוב ב׳ נוסחאות ועי הגד׳׳א‪ .‬עג(בכי״ע לאהד‬
‫שנשא וכו׳ ואל חלכי עם אדם אהד‪ .‬עד( בכי״ע האיש ההוא אכל‪.‬‬
‫והגר״א נריס עמד איש אהד וכן נדחקו קצת מפרשים לפרש איש‬
‫ההוא אאיש דעלמא והוא דוגמת הנחש בנמשל‪ .‬עד‪ (.‬כן הוא בכי״ע‬
‫ומלת בידיו הוא קצת מטושטש שם ויכול ליקרא ב י ד י נ ו וכספיים והוציא לה וע׳ הגר״א והמפרשים נדחקו בזה עיש‪.‬‬
‫עו( נראה שמשל זה היה רגיל לגבי אנשים שעוברים על הוראתם וע״כ אין הבונה מתאמת בכל פרטי המשל‪ .‬עז( בספרים‬
‫למה״ד אדת״ר דומה‪ .‬עח( בכי״ע עוד דמונים במנין‪ .‬עט( אף בך בכי״ע‪ .‬פ( נטרד מן העולם בכי״ע‪ .‬וע׳ ביר פייט ופדריא פי״ג‬
‫ומשלות חלוקות הן‪ .‬פא( הגר״א מחיק לה וע׳ ב״י והאר‪,‬״ ר העיר על מדרש תחלים ח׳ דאיתא התם ויצר לשון כינוס אבל גם בזה‬
‫אינו מתישב והעיקר שהוא כלל ואחיכ פרט וע׳ נו״ב‪,.‬ומנאן ועד סוף הפרק הוא מגליון הוספה ב׳ בענין בריאח האדם‪ .‬פב( הגר״א‬
‫לה קודם לנזדוגה לו חוה וכן הוא בדוגמאות וע׳ לעיל אותסיד‪ .‬פג( מן וירדו הא׳ עד וירדו הב׳ ליתא בכייא וע׳‬
‫גריס ' ז‬
‫תומ״י ובספרים בדברי ריי ביב וירדו ששה ואנכי הצגתי הנוסהא עי פ הכי״ע ועיין בראשית רבה פ׳ כ«‬
‫כ‬
‫נוסחא א פרק א‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא ב פרק א‬
‫הלכה ואכלה מן ה פ ת ולא נטלה א ת‬
‫ידיה ומן חפירות ולא עשרה ומצא הפתח‬
‫ליכנס בו « ( ‪:‬‬
‫רבי אומר למה ודתה חוה דומה באותה‬
‫ש ע ה למלך ש נ ש א אשד‪ ,‬והשליטה ע ל‬
‫הכסף ועל הזהב ועל כל מה ש י ש לו‬
‫ואפר הרי כל שלי בידך חוץ מן החבית‬
‫הזו שהיא מלאה עקרבים פי( נכנסה א צ ל ה‬
‫זקנה א ח ת כגון אלו ששואלותחוטץמח(‪ .‬אמרה‬
‫לה ט ה ה ט ל ך נ ו ה ג עמך‪ .‬אמרה ל ה יפה הפלך‬
‫נוהג עמי שהשליטגי ע ל הכסף ועל הזהב‬
‫ועל כל מה ש י ש אצלו‪ .‬אפר לי הרי כל‬
‫ש ל י נתון לך חוץ מן החבית הזו שהיא‬
‫מלאה עקרבים מי‪,‬׳‪ .‬אמרה לה הלא כל‬
‫תכשיטין ש ל ו מז( נתון בתוכה א ל א שהוא‬
‫מבקש לישא אחרת פח( ונותן אותם לה‪.‬‬
‫ש ל ח ה ידה ופתחה החבית ונשכור‪ ,‬העקרבים‬
‫תאכלגה ]וגוי[ וקרן ודרדר תצמיח לך ואכלת א ת ע ש ב‬
‫השדה )כראשית ג׳י״ז יי׳יחי פי> כיון ש ש מ ע אדה״ר שאמר לו‬
‫הקב׳יה ואכלת א ת עימב השדה מיד גזדעזעו אבריו אמר לפגיו‬
‫רבש״ע אני ובהמתי נאכל באבוס אחד אמר לו הקביה הואיל‬
‫ונזדעזעו אבריך בזיעת אפיך ת א כ ל לחם <שם( פי‪-‬׳‪ .‬וכשם‬
‫שנגזרו על אדם הראשון ג׳ גזרות כך נגזר ע ל חוה ג' גזרות‬
‫שנאמר א ל האימה אמר דיבה ארבה עצבונך והרונך בעצב‬
‫תלדי בנים!ואל איימך תימוקתך והוא ימשל בך)שם ט״זז הרבה‬
‫ארבה עצבונך והרנךו ה ר נ ה בזמן ש ה א ש ה רואה דם גדתה‬
‫בתחלת וסתה קשה לה‪ .‬א ר ב ה בזמן ש ה א ש ה נבעיית ת ח ל ת‬
‫בעילתה קשה לה‪ .‬ע צ ב ו נ ך ]ו ה ר נ ך[ בזמן ש ה א ש ה‬
‫מתעברת פגיה מכוערות ומוריקות כל ג׳ חדשים הראשונים פי'‪:‬‬
‫ביון שבא לעת ערב ראה אדה״ד א ת העולם שמחשיך‬
‫ובא למערב פז( אמר אוי לי בשביל שסרחתי הקב״ה מחשיד‬
‫עלי א ת העולם והוא איגו יודע ימכן דרד העולם פה(‪.‬‬
‫לשחרית כיון שראה א ת העולם שמאיר ובא למזרח פט> יממה‬
‫שמחה גדולה עמד ובגד‪ ,‬מזבחות והביא ימור שקרגותיו קודמות‬
‫לפרסותיו והעלהו עולה שנאמר ותיטב לה׳ משור פר מקרין‬
‫מפריס )תחלים ם״ט ל״ב( *( ‪ :‬שור שהעלה אדם הראשון ופר שהעלה נח ואיל ש ה ע ל ה אברהם אבינו ת ח ת‬
‫בגו ע ל גבי המזבח כולם קרנותיהן קודמות לפרסותיהן שנאמר וישא אברהם א ת עיניו וירא והנה איל אחר‬
‫נאחז ובראשית כ״ג י״גזצא( •‬
‫באותה שעה ירדו •מלימ כתות ש ל מלאכי השרת ובידיהם בגורות וגבלים וכל כלי שיר והיו אומרים‬
‫שירה עמו שנאמר מזמור שיר ליום ה ש ב ת טוב להודות לה' וגו׳ להגיד בבקר חםדך ואמוגתך בלילות)תהלים צ״ב א׳(‬
‫ל ה נ י ד ב ב ק ר ח ס ד ך זד‪ ,‬העולם הבא ש נ מ ש ל כבקרים שנאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך)איכה ג׳ כ״ג(‪.‬‬
‫ו א מ ו נ ת ך ב ל י ל ו ת זה העילם הזה ש נ מ ש ל בלילות ימנאמר מ ש א דומה אלי קורא משעיר שומר מה‬
‫מלילה ימופרפה פליל)ישעיה כ״א י״א( צבו •‬
‫באותה שעה אמר הקב״ה אם איני דן א ת הנחש » ( נמצאתי מחריב א ת כל העולם כולו‬
‫ואמר זה שהמלכתי ועשיתיו מלך ע ל כל העולם כולו היאך נ ש ת ב ש ואכל מפירות האילן מיד נפנה‬
‫אליו וקללו ימנאמר ויאמר ה׳ אלהים א ל הנחש וט׳ )בראשית ג׳ י״ר( צי(‪ .‬ר׳ יוסי אומר א ל מ ל א ל א‬
‫נכתב קללתו בסופן כבר החריב א ת כל העולם ]כולו[ צה»‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫וסנהדי־ין ליה ובתום׳ שם‪ .‬ונראה שהמאמי שם בב״ד קטוע‬
‫ויש להגיה שש בדברי ראביע עלו למטה ב׳ וירדו ד׳ ובזה מתישב‬
‫טפי הלשון א״ל‪ .‬פד( חג׳ מפורשות במקרא אי־ורה האדמה הוא כלל‬
‫ואח• כ חש הפרטיש והש בעצבון א׳ קוץ ודדרר ב׳ ואכלת עשב ג׳‬
‫וע׳ כיי והגר״א הגיה כאן וכן לקמן גבי אשד‪ ,‬עשר קללות ע״פ השיס וא״נ‬
‫ובאמת לא מצאנו לעיל רק ט׳ קללות ואגדות חלוקות הן בעגין זה‬
‫ועיין נו״ב פ׳ מיב ובהערות שש‪ ,‬פד•( ע׳ ב״ר פ״כ וילקוט בראשית‬
‫ר׳ ל א והיה נראה להגיה מיד הזיעו פניו וכוי‪ .‬אבל גש בתדאיר פל״א‬
‫הנוסהא נזדזעו אלא שראש המאמר קטוע שש‪ .‬וע״ע פסהיש קי״ה עיא‪.‬‬
‫פו( בספרים הנוםחא שנאמר וכו׳ והי־ונך בעצב תלדי בניש בזמן וכו׳ וסתה קשה לה הרבה ארבה בזמן וכו׳ בתהלת‬
‫בעילתה קשה לה עצבונך בזמן וכו׳ והגר׳א הגיה ע״פ הש״ס בעירובץשש וא״נ‪.‬ובכי״ע כשש שנגזר וכו׳ שנאמר אל האשד‪,‬‬
‫אמר וגו׳ והרונך הרבה בזמן ובו׳ תהילת נדתד‪ .‬קשה לה ארבה בזמן וכו׳ תהילת בעילתה וכו׳ עצבונך בזמן וכו׳ מכוערין‬
‫ופוריקין וכו׳ וגש כאן חג׳ מפורשות במקרא א׳ הרבה אי־בה וגוי‪ .‬ב׳ בעצב תלדי‪ .‬ג׳ ואל אישך תשוקתך וגו׳‪ .‬ולא בא כאן‬
‫אלא לפרש ענין הגזירה ראשונה‪ .‬וע״ע ת״י שם‪ .‬פז( בספרים ביון שבא אדם הראשון לעת וכו׳ כלפי מערב שמחשיך וכוי‪.‬‬
‫ובתומ־י כיון שבאה כלפי הערב וראה אדה״ר את העולם כלפי הערב שמחשיך וככי״ע כיון שבא לעת הערב כלפי הערב‬
‫כיון שראה אדה״ר את העולם _שמחשיך ובא למערב‪ .‬ועפ״ז הגהתי וע׳ הגריא‪ .‬פח( בספרים כי בשביל וכר‪ .‬ובכי״ע או לי‬
‫בשביל וכו׳ עליו את כל העולם וכי׳ שכך דרך‪ .‬פט( בספרים שראה העולם וכו׳ ובפנים כבכי׳ע‪ .‬צ( ע׳ ע״ז ה׳ ע״א‬
‫ובנ״ש והיא שם בסיגנון אחר וע״ע ב״ר פי״א ופכיב ובמדבר רבה פ׳ד ס״ה‪ .‬צא( ע׳ ע״ז ח׳ ע״א ובנ״ש ובביר פ׳ י״א ופרשה כ״ב‬
‫ובבמדבר רבה פיד ם״ה ולא מצאתי דוגמא להמאמר פה‪ .‬צב( ונבלים וכלי בכי״ע‪ .‬שמשול בכ״י ועי ביר פכיב ובנ״ש ופסיקתא‬
‫דדיכ קיס ע״ב ופסיקתא רבתי קפ״ז ע״ב ובמ״ע שם ובענין סוף הדרוש ע׳ פדר״א פייט ובביאור יי״ל • ( דן אותו בכיי‬
‫ובספרים כאשר הוגה בתומ״י‪ .‬צד( מחריב את העולם ואמר וכו׳ נפנה ע ל י ו וקללו וכו׳ בכי׳ע וע׳ ביר פיכ‬
‫ותוספתא דסוטד‪ ,‬פיד והאחיד בשם הינל ישי־ה פירש דאיך נשתבש קאי על האדם וצ״ע‪ .‬צה( קללתו ליתא בכ״י ובן ליתא‬
‫מגו בכי׳׳ה ומצאה פתח ליכנס בו ובנו״ש ומצא בעלה‬
‫פתח ליכנס בו‪ .‬ועיין בפדריא ובביאור רדיל שם‬
‫אוח ל״ד ול״ה‪ .‬מד( בכי״ה והשליטה על כל נכסיו‬
‫על הכסף ועל הזהב אמר לה הרי כל שלי נתץ בידיך‬
‫ה!ץ מהחבית הזו‪ .‬מה( בכי״ה כנון שאילו שואלת‬
‫חומץ‪ .‬מו( בכייה שהשליטני על כל הכסף ועל כל‬
‫הזהב שיש לו אמר וכו׳ נתון בידך הוץ מהביח וכוי‪.‬‬
‫מז( והלא כל ק ו ז מין שלו בכי״ה‪ .‬מח( אשה אהדת‬
‫ש ש‬
‫צ ג‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחאא פרק ב‬
‫כשבראו הקב״ה לאדם הראשון צר אותו סגים ואחור‬
‫שגאמר אחור וקדם צרתגי ו ת ש ת עלי כ פ ך )תהליש קל״ס הי( צו(‬
‫וירדו מלאכי השרת לשחתו וגטלו הקכיה וגתגו ת ח ת כגסיו‬
‫שגאמר ו ת ש ת עלי כפך )שם(«( ‪ :‬דבר אחר ו ת ש ת עלי כסך‬
‫כיון שסרח גטל לו הקב׳׳ה א ח ת מהן זנח(‪ .‬מכאן לאדם ולמקדש‬
‫כשגבראו בשתי ידיו גבראו‪ .‬מגיין לאדם שגברא בשתי ידיו‬
‫שגאמר ידיך עשוגי ויכוננוני)שם קייט ע״ג( *ט( מגיין למקדש‬
‫שנברא בשתי ידיו שנאמר מ ק ד ש אדני כוננו ידיך)שמית ט״ו י׳׳ח(‬
‫ואומר ויביאם א ל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו)תהלים ע״ח ניד(‬
‫ואומר ה׳ ימלוך לעולם ועד )שמות ט״ו ו״ט( ק(‪.‬‬
‫פרק שני‬
‫איזהו סייג שעשתה תורה לדבריה הרי הוא אומר ואל‬
‫נוםחא ב פרמ ב‬
‫ומתה‪ .‬המלך זה‬
‫ש ו א ל חומץ זה‬
‫ערום מכל חית‬
‫למה ש ל א היה‬
‫שסקרו המקום‪:‬‬
‫אדהייר מט(‪ .‬האשד! ‪1‬זו[ הוד‪.,‬‬
‫הנחש שנאמר והנחש היה‬
‫השדה )שם גי אי( ( ‪ .‬וכל כך‬
‫אדם יכול לעמוד במנוד• קלה‬
‫נ‬
‫]אמרו חכמים בו ביום נברא אדם בו ביום‬
‫ציוהו בו ביום אכל בו ביום נגרש[ נא( ב ש ע ה‬
‫הראשונה כינס א ת עסרו‪ .‬בשנייה נ ת י ע ץ‬
‫עם מלאכי השרת‪ .‬בשלישי גיבלו‪ .‬ברביעי‬
‫רקמו‪ .‬בחמישי נסח בו נשמה‪ .‬כ ש ש י העמידו‬
‫ע ל רנליו‪ .‬בשביעי הכניסו לג״ע‪ .‬בשמיני‬
‫גתםקד‪ .‬בתשיעי ח ט א ‪ .‬בעשירי עבר ע ל‬
‫ציןץץנב(‪ .‬בייא נידון‪ .‬בי׳ב )נדדו( ]טרח[ נג(‬
‫שנאמר ויגרש א ת האדם )שש כיו( נד( ‪.‬‬
‫אשד‪ ,‬בגדת טומאתה ל א תקרב)ויקרא י״ח י׳׳ז( א( יכול יחבקגה‬
‫ויגשקגה וידבר עמד דברים בטלים ת־ל ל א תקרב‪ .‬יכול תישן‬
‫פרק שני‬
‫עמו בבגדיה ע ל המטה ב( ת״ל ל א תקרב‪ .‬יכול תרחץ פניה‬
‫מנין שעשה איוב סייג לדבריו ש ג א מ ר‬
‫ותכחול ]את[ עיניה ג( ת״ל והדוד‪ ,‬בגדתה )שם ט״ו ליה(‪ .‬כל‬
‫ימים שבנדה תהיה בנדוי‪ .‬מכאן אמרו כל המנולת עצמה בימי א י ש תם וישר וירא אלהים וסר מרע)איוב א׳ א׳(‬
‫נדתה רוח חכמים נוחה הימנה וכל המקשטת י( עצמה בימי וכן היה איוב אומר הרחק מן הכיעור ומן הדומה‬
‫נדתה אין רוח חכמים נוחה הימנה ה ( ‪ :‬מ ע ש ה באדם אחד לו א(‪ .‬וכן הוא אומר ברית כרתי לעיגי‬
‫שקרא הרבה ושנה הרבה ו ש מ ש ת״ח הרבה ומת בחצי ימיו ו( ומה אתבוגן ע ל בתולה )שם ל״א א׳( ומה‬
‫והיתד‪ ,‬א ש ת ו נוטלת תםליו וחוזרת ‪ 0‬בבתי כנסיות ובבתי‬
‫אם בתולה )שהיא מותרת( ]שאדם מותר[‬
‫מדרשות והיתד‪ ,‬צועקת ובוכה ואמרה להם ח( רבותי כתיב להשיאה לו ולבגו ולבן בגו ולבן אחותו והיא‬
‫בתורה ט( כי היא חייך ואורך ימיך בעלי שקרא הרבה ושנה‬
‫מותרת ל ה ג ש א ל כ ל אדם שתחפוץ ב( ל א‬
‫הרבה ו ש מ ש ת״ח הרבה מפני מה מ ת בחצי ימיו‪ .‬ל א היה הייתי מסתכל בה ק״ו ע ל א ש ת א י ש ג(‪.‬‬
‫אדם שהשיב לה דבר‪ .‬פעם א ח ת נזדמן לה אליהו זכור לטוב‬
‫אמר לה בתי מפני מה א ת בוכה וצועקת‪ .‬אמרה לו רבי בעלי קרא י( הרבה ושנה הרבה ו ש מ ש ת ׳ ח הרבה ומת‬
‫הערות לנו״ב‬
‫הערות לנו״א‬
‫למלת כל בכי״ע וע׳ תומ״י ומלת בסופן הוא מגומגם קצת והא״ח‬
‫והב״י והכ׳יר מגיהים בסופו‪ .‬והב״י בשם המפרש העיר על במדבר‬
‫רבה י״ר ס׳ י״ב )וע׳יע ב״ר שם( דגרים בסופן ור״ל בסוף לאחר‬
‫ע׳ אזכרות שבפרשה שם‪ .‬והגר״א הגיה א ל מ ל י ומחק למלת לא‬
‫ודיל אלו המתין הקביה בקללות הנחש עד לאחר קללות אדם והוה‬
‫היה מהריב בינתים את כל העולם ועד״ז פירשו ג״כ הא״ח והכיר והאה׳׳י‪.‬‬
‫צו( ע׳ ירכית ס״א ובנ״ש וחגיגה י״כ ע״א ובנ״ש וביר פיח ס״א‬
‫ובנ״ש יתנהומא פ׳ פקודי וע״פ הדוגמא בתנהומא וגם בביר נראה‬
‫לפרש כאן צר אותו פנים ואחור כלומר מן המזרח למערב‪.‬‬
‫צז( כן הוא בכי״ע והגר״א הגיה ותשת עלי י ך שקנאו בו מלאכי‬
‫השרת ונטלו הקביה וכו׳ וע׳ סנהדרין ל״ח ע״ב בענין משה ובספרים‬
‫ירדו מלאכי השרת ל ש ר ת ו ונטלו וכו׳ ופירשו המפרשים לעשות‬
‫שירות לפניו והב״י הביא בשם המפרש לומר שירה וע׳ בביר פיח ס׳ י׳‬
‫ובנ״ש אבל מהמשך הלשון לקמן ונתנו תחת כנפיו מוכה כנוסחת הכ״יע וכן מוכח ג״כ להדיא בנויב פיה עיש‪ .‬צח( ע׳ בדונמאות‬
‫הנרמזות לעיל אות ציו וע״ע מדרש תהלים קל״ט‪ .‬והגריא מחק לכל זה‪ .‬ובחגיגה וםנהדרק שם איתא ביון שסרח הניח‬
‫הקב״ה ידי עליו ומיעטו שנאמר ותשת וגו׳ ועדיז היה נראה לחניה כאן והמפרשים נדחקו לפרש ע׳‪-‬פ האמור לקק דהאדם‬
‫נברא בשתי ידים ולאהר החטא נטלה ממנו יד אחת וא״נ כן לפי הדוגמאות הנ״ל‪ .‬צט( מכאן אלקמיה קאי בן פירש האיח‪.‬‬
‫והאה״ר והביי בשם המפרש פירשו דאלעיל קאי ובמדרש תחלים שם מוכח כהאיח אלא שהיה נראה להניד‪ ,‬דיא ותשת עלי‬
‫כפך מכאן וכו׳‪ .‬ודריש ליה כאלו היה כתוב מלא ביו״ד‪ .‬ק( ע׳ הגר״א שסירם כמה פיםקות בזה הפרק אבל הקורא יראה שאץ‬
‫לחוש במוקדם ומאוחר בהאדר״נ שניתוספו בו כמה דברים על ידי מעתיקים שונים וכן נאמרו בו כמה דברים רק אגב גררא‬
‫ואגב גררא דגררא ובתוך אותן ההוספות ניתוספו גיכ דברים בהמשך הזמן כמו הד״א אל תבואני רגל גאוה זה טיטוס וכו׳‬
‫‪,‬כן הך דלפי שאין הוה קורא לאדהיר מתחילה אלא רבי וכהנה ומטיב נוםחא ב׳ נלמוד על נו׳א אם שגם זאת לא נשארה בטהרתה‪.‬‬
‫כפ‬
‫וליתנםלה בכייה‪ .‬מט( זה אדם בכיית‪.‬נ(ע׳ בנו׳אובנויש‬
‫ומסבים ביותר עם ניסתת הפדר״א ואולי יש ניב להניה‬
‫שם ז ק נ ה ו א מ ר ה לה‪ .‬ועי ע ביר פייט בפירוש‬
‫רשיי שם בענין שואלת חומץ‪ .‬נא( הגהתי זה עיפ‬
‫הנו״ש‪ .‬וזהו חבלל ואחיכ הוא הפרט‪ .‬נב( על ציוויו‬
‫ליתא בכייה״ והקושי מבואר ואולי יש להגיה בשעה‬
‫ט׳ עלו ל מ ט ה וכו׳ וכבפדר״א והסופר טעה וכתב‬
‫ח ט א תניע‪ .‬נג( הגהתי ע״פ נדש ובכייה ליתא להך‬
‫בשעה ייב‪ .‬נד( ע׳ נויא אות סיד ונוסהא שלנו כאן‬
‫קרובה יותר לנוסחת הפסיקתות שרמזתי עליהם‪.‬‬
‫פ״ב א( וכן היה איוב אומר רחוק בכייה וע׳ בנו״ש‪.‬‬
‫ב( מן והיא עד שתחפוץ ליתא בכייה‪ .‬נ( אשת איש‬
‫פ״ב א( לא תקרב ליתא בכי״א‪ .‬ובכייע שנאמר ואל אשה וגו׳‪ .‬ב( יכול ישן עמה בבגדיה וכו׳ בספרים ואנכי הצגתי‬
‫נוסחת כי״ע‪ .‬ג( כבכי״ע ובספרים בפניה‪ .‬ד( כבכייע ובספרים המתקשטת‪ .‬ה( ע׳ חו״כ פ׳ אחרי בפי ואל אשד‪ ,‬בנדת טומאתה וג״כ‬
‫סוף פ׳ מצורע ושבת ייג עיא וע״ב וסיד עיב וירושלמי סוף גיטין ובויקרא רבה פייט ובמדבר רבה פיי סיח )שנראה לקוח‬
‫מהאדר״נ בהשמטת המעשה׳ ותדאיר פטיו‪ .‬ו( שקרא ושנה הרבה ושמש ת״ח ומת בכי׳יע‪ .‬ז( ומחזרת בכייע‪ .‬ח( והיתה‬
‫בוכה וצועקת וידיה מונחות לה על ראשה אמרה להם בכי״ע‪ .‬ט( כן הוא ככי״ע ובספרים בתורתכם‪ .‬י( בספרים שקרא‬
‫נוםחא א פרמ ב‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוםחא ב פרס ב‬
‫ה‬
‫ר׳ י ח ד ה בן בתירא אומר דורש היה איוב בינו‬
‫ובין עצמו ומה חלק אלוה ממעל !ונחלת שדי‬
‫ממרומים! אילו היה ראוי לאדה׳׳ר י( להנתן לו‬
‫עשרה נשים היה נותנו לו ולא ה( היה ראוי‬
‫להנתן לו א ל א א ש ה א ח ת בלבד אף אני די‬
‫א ש ת י די חלקי י(‪ :‬ד א ב ר י ת כ ר ת י ל ע י נ י‬
‫מה אם בתולה שהיא מותרת ל ה נ ש א לכל‬
‫מי שתרצה אילו נמצאתי מסתכל בה כאילו‬
‫נמצאתי מסתכל ב א ש ת א י ש ז ( ‪:‬‬
‫בחצי ימיו‪ .‬א״ל כ ש א ת בנדתך כל אותן ג' ימים הראשונים‬
‫טרו אצלך יא'‪ .‬אמרה לו רבי ח׳ו ש ל א יב( נגע בי אפילו‬
‫באצבע קטנה שלו א ל א כך אמר לי אל תגעי בכלום‬
‫ש מ א ת ב א לידי ספק יי‪ .(-‬כל אותן ימים האחרונים מ ת אצלך‪.‬‬
‫אכרה לו רבי אכלתי עמו ושתיתי עמו וישגתי עמו בבגדי‬
‫ע ל המטה ובשרו גגע בבשרי אבל ל א גתכוין לדבר אחר יי(‪.‬‬
‫איל ברוך המקום שהרגו שכך כתוב בתורה ואל אשד‪ ,‬בגדת‬
‫טומאתה ל א תקרב טי(‪ :‬הרי הוא אומר א י ש א י ש אל כל‬
‫שאר בשרו לא תקרבו )שם י׳( מכאן אמרו א ל יתיחד אדם‬
‫עם כל הנימים בםוגדק אסילו עם אחותו ועם בתו !וחמותו' ומנין שעשה משה סייג לדבריו)שעשה(‬
‫מסני ד ע ת הבריות טז(‪ .‬ל א יספר עם ה א ש ה בשור‪ ,‬ואפילו שאמר לו המקום לך א ל העם וקדשתם היום‬
‫היא א ש ת ו ואין צ״ל עם אשר‪ ,‬אחרת מסני ט ע נ ת ומחר)•שמות י״ט י׳( הרי ב׳ ימים היה מ ש ה רכינו‬
‫הבריות יז(‪ .‬ל א ילך אדם אחר האשד‪ ,‬בשוק ואפילו אחר נושא ונותן בינו לבין עצמו ואומר ש מ א ת ל ך‬
‫א ש ת ו ואין צ׳ל אשד‪ ,‬אחרת מפני ט ע נ ת הבריות יח(‪ .‬א ש ה ותפלוט ש״ז ותבא ותעמד לפני הר סיני‬
‫נאמר כאן ל א תקרבו ונאמר להלן ל א תקרב לדבר המביא‬
‫לידי עבירה ל א תקרב יט( הרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור‪ .‬לפיכך כ( אמרו חכמים הרחק מ ח ט א‬
‫הקל ש מ א יביאך לחטא חמור נא( הוי רץ למצור‪ ,‬קלה כב( שיביאך למצוד‪ ,‬רבה‪ :‬הרי הוא אומר בטנך‬
‫ערימת חטים סוגה בשושגים )•שיר ד ג׳( ב ט ג ך ע ר י מ ת ח ט י ם זו כגסת ישראל ס ו ג ה ב ש ו ש נ י ם‬
‫אלו שבעים זקנים‪ :‬ד א בטגך ערימת חטים אלו מצות הלות הרכות סוגה בשושגים בזמן שישראל‬
‫עושין אותן היו מביאין אותם לחיי העולם הבא נג(‪ .‬הא כיצד א ש ת ו נדה עמו בביתו רצה מ ש מ ש רצה אינו‬
‫מ ש מ ש וכי אדם חאהו או אדם יודע בו שיאמר לו כלום הא אינו מתיירא א ל א ממי שפוקד 'אותן ע ל‬
‫הנדה‪ .‬ראה קרי רצה טובל רצה אינו טובל וכי אדם רואהו או אדם יודע שיאמר לו כלום הא אינו מתירא‬
‫א ל א פט• שסוקד‪ 1‬ע ל הטבילה כד( וכן א ת ה אומר בחלה וכן א ת ה אומר בראימית הגז‪ .‬אלו מצות קלות‬
‫הרכות כשושגים שבזמן שישראל עושין אותן מביאות אותם לחיי העולם הבא כה( ‪:‬‬
‫איזהו סייג שעשה משה לדבריו דדי הוא אומר ויאמר ה׳ א ל מ ש ה לך א ל העם וקדשתם היום ומחר‬
‫)שמות י״ט ג׳( לא רצה מ ש ה הצדיק לוכד להם ישראל כדרך שאמר לו כי( הקב״ה א ל א כך אמר להם היו גכוגים‬
‫ל ש ל ש ת ימים א ל ת ג ש ו א ל אשף‪) ,‬שש שש ט״י( וועםיף להם משה יום אחד מעצמו א ל א כך אמר מ ש ה‬
‫ילך איש א צ ל אשתו ותצא ממגה ש כ ב ת זרע ביום השלישי ויהיו טמאים וגמצאו ישראל מקבלים דברי‬
‫תורה בטומאה מהר סיגי א ל א אוסיף להם יום ש ל י ש י «( כדי ש ל א ילך א י ש א צ ל א ש ת ו ולא ת צ א ממגה‬
‫ש כ ב ת זרע ביום השלישי ויהיו טהורים וגמצאו!ישראל! מקבלין!דברי! תורה בטהרה מהר סיני כח(‪:‬‬
‫זה אחד מהדברים ש ע ש ה מ ש ה מדעתו דן ק״ו והסכים דעתו ל ר ע ת המקום כט(‪! .‬פירש כן ה א ש ה‬
‫והסכימה דעתו ל ד ע ת המקום‪ .‬סירש מאהל מועד והסכימה דעתו ל ד ע ת המקום‪ .‬שבר א ת הלוחות והסכימה דעתו‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו׳ב‬
‫יא( בספרים כשבאת בנדתך ובכייע כשאת ונראה שב׳ מלות אלו הם‬
‫הוספה וליתנהו בדברי הקדמונים שאביא לקמן‪ .‬ובכי׳ע וכן הוגה בקצת‬
‫ספרים ג׳ ימים הראשונים וכן הביא הדשב׳׳א בתורת הבית הארוך‬
‫)בית ד שער ז׳( בשם האדר׳נ אבל הגר־א גרים ז׳ וכן הוא בבעלי‬
‫הנפש להראב״ד בשם האדרינ ובכייא ליתא לשום מספר וע׳ שבת י״נ‬
‫ובפירש׳י ותוספות שם‪ .‬ובספר המנהיג דף ציד ע׳א )דפוס בערלין(‬
‫הביא הנוסהא בשם האדר״נ בתי בימי זבוחיך מהו אצלך חיו לא נגע‬
‫בי בימי לבוניך מהו ע״כ‪ .‬יב( א״ל רבי לא נגע בי וכו׳ קטנה אלא וכו׳ בבי״ע‪ .‬יג( כיה בבי״א וע״ע תומ״י ובכי״ע אל תנעי בכלים‬
‫שמא תבואי ובר‪ .‬יד( כתב הב״י בבגדי ליג וגם ליתא שם בגסרא )ריל בשבת שם( ובכי״ע המלה מנוקדת לסימן המחיקה ועיש‬
‫בדיס דהנוסחא מסופקת‪ .‬טו( לא תקרב וכו׳ לגלות עדותה והרי הוא אומר ובו׳ בכייע‪ .‬טז( אל יתיהד אדם עם אשה ובו׳ ואפי׳ וכו׳‬
‫ואפי׳ עם בתו והמיתו מפני טענת וכו׳ בכייע ובספרים נסגר )כל( עפ״י התומיי‪ .‬יז( בכי״ע לא יכפר אדם עם אשד‪ ,‬בשוק וכו׳ ואצ״ל אשד‪.‬‬
‫וכו׳ וע׳ ברכות מיג ע*ב קדושץ פ׳ עיב וסנהדרין כיא ע״ב וע״ז ל״ו ע״ב‪ .‬יח( כבכי״ע‪ .‬ע׳ ברכות ס״א ועירובין י״ח ע״ב ובמדבר‬
‫רבד‪ ,‬שם הסירא הך בבא‪ .‬יט( עבירה לא תקרבו בכייע וכיה ג״כ לא תקרבו בכייא‪ .‬רע׳ שבת י״ג ובריס שם ובתו״ב פ׳ אחדי‬
‫בפ״ז ובפירוש הראב״ד שם וכלומר דבין בשאר עדיות ובין באשתו נדה אסור כל קריבה והוא נתינת טעם אדלעיל‪ .‬כ( ובכי ע‬
‫שכך אמרו‪ .‬כא( בנ״א שבחומ״י שלא יביאך בכי׳ע לידי חטא‪ .‬כב( כדי שיביאך לחמורה בכיי ונ״כ בנ״א שבתומ״י וע׳ תוספתא יבמות‬
‫פ״ד וחולין מיד ע״ב ותוספתא שם פ״ב ובד״א זוטא פ״א ובמדבר רבה שם‪ .‬בג( הן מביאות אותן בבי״ע״בחכ״ה בכי״ע ובספרים ליתא כל‬
‫הךמילתא דבעל קרי והסופר דלג בטעות ממי שפוקד א׳ לבי שפוקד בי‪ .‬כה( בספרים )אל( מצות וכו׳ והצגתי נוסחת הכיי‬
‫וע׳ סנהדרין לין עיא ובפסיקתא רבתי ל״ה עיב ומ ע שם שרמוז שם לכל הדוגמאות ועי ע הגר״א ואה״ר כמה הגהות פה ואיצ‪.‬‬
‫בו( כן הוא בכיי ובספרים להם במסנרת וע׳ נדרים פ׳ג מייא כינוי צדיק למשה‪ .‬בז( ובכיי ובנ״א שבתומיי יום אחד‪ .‬כה;כבכי׳ע‬
‫ועי שבת פ׳ז עיא וירושלמי שם כ׳ט ויבמות סיג ע׳א)אלא שסידור הדברים משתנה שם לפי הענק המצטרך‪ *,‬ובפרט בפדר״א פ׳ מ״א‬
‫המסבים מאד עם הסיגנק כאן‪ .‬כט( וזה אהד וכו׳ דן קל וחומר מעצמו וכו׳ בכייע וכאשר הגהתי‪ .‬ובספרים דק‬
‫‪2‬‬
‫ב‬
‫עאכו״כ בכייה‪ .‬ד( אלו היה אדהיר בכייה‪ .‬ה( לא בכייה‪.‬‬
‫ו( קרא דומה הלק וגו׳ שש באיוב ךריש כאלו הכתוב‬
‫בעצמו דן הק״ו‪ .‬ויש להעיר בכאן שרחקו הדל רבוי‬
‫לקיחת הנשימ ולא היתד‪ .‬דעתם נוהה בזה ועיין‬
‫פסיקתא רבתי קפ״א עיב ובמ״ע אות מ״ט ובביר פכ״ג‬
‫ע״פ ויקה לו למך‪ .‬ז( לתנשא לכל מי שתחפוץ אלו‬
‫נוסחא א פרק ב‬
‫‪10‬‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא ב סרק ב‬
‫ונמצאו <עם( ח( ישראל מקבלין א ת דתורה‬
‫בטומאה מה ע ש ה הוסיף יום אחד ש נ א מ ר‬
‫היו נכונים לימלימת ימים אל ת נ ש ו א ל אשד‪,‬‬
‫)שם ט״י(‪ .‬ומנין שהודה לו המקום ש נ א מ ר‬
‫והיו נכונים ליום השלישי)שם 'א>‪< :‬דן דין(‬
‫!דין דן׳ מ ש ה ופרש מן האשה אמר מה א ם‬
‫ישראל שאינן כלי מיוחד ואינו מדבר עמהם‬
‫א ל א ל ש ע ה אמר הקב״ה להפרישן מן האשד‪,‬‬
‫אני שאני כלי מיוחד ומדבר עמי בכר ע ת‬
‫ואיני יודע אימתי הוא מדבר עמי אינו דין‬
‫ש א פ ר ו ש מן האשה‪ .‬מנין שהודה לו המקום‬
‫שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם‬
‫)דברים ה׳ כ״ז( אף מימה היה עמהם בהיתר ת־ל‬
‫ואתה פה עמוד ע מ ד )שם " י( אמור מ ע ת ה‬
‫ישראל חזרו להן בהיתירן ומשה עמד באיסורו‪:‬‬
‫דין דן משה ושבר א ת הלוחות אמר ל א נתנו‬
‫הלוחות לישראל א ל א ל ע ש ו ת א ת התורה‬
‫ועכשיו דין ת א ט(שאשברם‪) .‬משלימלה״ד(‬
‫!משלו למה׳ד! למלך שאמר לשלוחו לך י(‬
‫וקדש לי אימה סלונית הלך ומצאה עם‬
‫אחד יא(‪ .‬והיה אותו השליח פקח אמר אם אני‬
‫נותן לה השטר יכו נמצאתי מחייבה מיתה‬
‫מה ע ש ה אחז בשטרו וקרעו‪ .‬כך אמר מ ש ה‬
‫)לישראל( אם אני נותץ א ת הלוחות ל י ש ר א ל‬
‫ל ד ע ת המקום! ל(‪ :‬פירש מן האשד‪ .‬והסכימה דעתו ל ד ע ת‬
‫המקום כיצד אמר מה אם ישראל ש ל א נתקדשו א ל א לפי ש ע ה‬
‫ולא נזדמנו א ל א כדי לקבל עליהם עשרת הדברות מהר סיני‬
‫אמר לי הקב״ה לך א ל העם וקדשתם היום ומחר)שמית י״ט י׳( ואני‬
‫ש א נ י מזומן לכך בכל יום ויום ובכל שעה!ושעה! ואיני יודע‬
‫אימתי מדבר עמי או ביום או בלילה ע ל אחת כמה וכמה‬
‫שאפרוימ מן ה א ש ה והסכימה דעתו ל ד ע ת המקום לא(‪ .‬רבי‬
‫י ת ד ה בן בתירא אומר לא פירש משה מן האשד‪ ,‬א ל א‬
‫שנאמרה לב( לו מפי הגבורה שנאמר פה א ל פה אדבר בו‬
‫)במדבר י׳ב ח ( פה א ל פה אמרתי לו פרוש מן האשד‪,‬‬
‫ופירש ל<‪ .0‬י״א ל א פירש מ ש ה מן האשד! עד שנאמר לו מפי‬
‫הגבורה שנאמר לך אמור להם שובו לכםלאד‪,‬ליכם)דברימה׳ כ־ז(‬
‫וכתיב לד( ואתה פה עמוד עמדי)שם כ״ח( חזר לאחוריו לה(‬
‫וסירש והסכימה דעתו ל ד ע ת המקום ‪ :‬פירש מאהל מועד‬
‫כיצד אמר ומה אהרן אחי ש מ ש ו ח בשמן המשחה ומרובה‬
‫בבגדים ו מ ש ת מ ש בהם בקדושה אמר לו הקב׳׳ה דבר אל‬
‫אהרן אחיך ואל יבא בכל ע ת א ל הקודש )ויקרא טז ב׳( אני‬
‫שאגי מזומן לכך ע ל א ח ת כמה וכמה שאפררמ מאדל כועד‬
‫פירש מאהל מועד והסכימה דעתו ל ד ע ת המקוםלי(‪ :‬שבר‬
‫א ת הלוחות כיצד אמרו ב ש ע ה ש ע ל ה מ ש ה למרום לקבל‬
‫א ת הלוחות שהן כתובות ומוגחות מ ש ש ת ימי בראשית‬
‫שגאמר והלחות מ ע ש ה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים‬
‫הוא חרות ע ל הלחות )שמות ל״ב טיז(‪ .‬א ל תקרי חרות אלא‬
‫חירות ש כ ל מי שעוסק בתורה הרי הוא בן חורין לעצמו לז(‪.‬‬
‫באותה ש ע ה היו מלאכי השרת קושרין קטיגור ע ל משה‬
‫והיו אומרים לה( רכש״ע מה אגוש כי תזכרגו ובן אדם כי תפקדגו ותחסרהו מ ע ט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו‬
‫תמשילהו כ מ ע ש ה ידיך כל ש ת ה ת ח ת רגליו צנה ואלפים כלם גם בהמות שדי צפור שמים ודגי הים וגר‬
‫)תהליס ח׳ ה׳( היו מרגגים א ח ד ו ש ל מ ש ה והיו אומרים מה טיבו ש ל ילוד אשד‪ ,‬ש ע ל ה למרום שגאמר ע ל י ת‬
‫למרום שבית שבי לקחת מתנות )תהלים סיר‪ ,‬מ״ט( לט(‪ .‬גטלן וירד והיה יממח שמחה גדולה כמן שראה אותו‬
‫סרחון שסרחו במעשה העגל מ( אמר היאך אני נותן להם א ת הלוחות כזקיקני מא( אותן למצות חמורות‬
‫ומחייבני אותן מיתה לשמים שכן כתוב בהן ל א יהיה לך אלהים אחרים ע ל פני )שמות כ׳ ג•׳( חזר לאחוריו‬
‫וראו אותו שבעים זקנים ורצו אחריו הוא אחז בראימ הלוחות והן אחזו בראש הלוחות מב( חזק כחו ש ל‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫הערות לנו״א‬
‫ד‬
‫הערות לנו־ב‬
‫ק״ו והמפרשים נתקשו בזה דהך דלעיל לאו משום קיו הוא עיש והגר״א‬
‫מחיק ליה ולפי גירסא זאת ניחא דאבולא קאי‪ .‬והאה״ר מגיה דן‬
‫דין וצ״ע‪ .‬וע׳ בפדריא שם‪ .‬ל( בן הוא בבי״ע ובספרים חך דפירש מן‬
‫האשה וכו׳ליתא ומתחיל שבר את הלוחות וכוי‪ .‬פירש ]מןןאה״מ ובו׳‬
‫והשיבוש מבואר‪ .‬לא( ובכל שעה ושעה איני יודע בכייע‪.‬‬
‫לב( אלא עד בנ״א שבתומ׳׳י‪ .‬לג( ע׳ ת״י בפ״ז וספרי במדבר‬
‫פ׳ קנ״נ וע׳ עוד שבת ויבמות שם‪ .‬ובילקוט שמות רמז שצ״ג‬
‫)ושם מונח בשם האדרינ ארבעה דברים אבל אינו מפרש רק ג׳(‬
‫ובילקוט במדבר )ושם אינו מונה רק ג׳ דברים בשם האדר״נ( וכן‬
‫בפירש׳׳י על התורה בפ״ז הורכבו הדברים עם הי״א שאהרי זה‪ .‬וביבמות שם ובפדר״א פ׳ מיו לא נזכרה הך דרשה כלל וע״ע‬
‫בדיסבשבחשם ובעיקר הדברים ע״ע שמית רבה פ׳ ייט ופ׳ מ״ו ודברים רבה פ׳ י״א‪ .‬לד( בספרים וכתיב ב ה ר י ה ובכיי‬
‫ל ךך‪-‬״ן‬
‫ליתא‪ .‬לה( אולי צ״ל לאיסורו וע׳ בנדב‪ .‬לו( בשבת ויבמות שם ליתא להך דרשה כלל ובשמות רבה ש י‬
‫שם הוא מקריאת משה להר סיני וע׳ בתו׳כ ריש אחרי וע״ע בנדב‪ .‬לז( ע׳ אבות פ״ה וספרי במדבר פ׳ ק״ו ודברים פ׳ שניר‪ .‬ובפדר^א‬
‫פ׳ מ״ו איתא לדרשה זאת בשם רב כהנא וגם שם וגם כאן הוא הבל אגב גררא‪ .‬יע׳ עוד עירובין ניד ע״א ושמות רבה פ׳ מ״א‪.‬‬
‫נמצאתי מסתכל בה כאלו נמצאתי מסתכל באשת‬
‫איש בכייה וכן הוא בנו״ש‪ .‬ואולי יש להגיה ע״ש‬
‫נו״א אלו נמצאתי מסתכל בה היום שמא הנשא‬
‫למהר ונמצאתי מסתכל באשת איש וציע‪ .‬ויש להעיר‬
‫עוד על הסדר המתוקן כאן שמתחיל באיוב והולך‬
‫ומפרש משי• עשה וכו׳ תורה עשתה וכו׳ ובנו״א הוא‬
‫מסורס‪.‬ח( הגהתי עיפ הנו״ש‪ .‬ט( הוא ליתא בכייה‪ .‬י( צא‬
‫וקדש בכייה‪ .‬יא( ומצאה אשת איש בכייה‪ .‬יב( את‬
‫ש‬
‫א‬
‫ת א‬
‫א‬
‫א‬
‫קיטרוגיש‬
‫־‪ 1‬־ —ן — י ו —י ו‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫; י י י‬
‫י‬
‫י ן‬
‫‪/‬‬
‫אבל ע״ע מדרש תהלים ח׳‪ .‬מ( שסרחו ישראל בכי״ע‪ .‬מא( ומזקיקני אותן בכ״י‪ .‬מב( בראש הלוה בספרים ובכי״ע כבפנ‬
‫אבות דרבי נתץ‬
‫נוםחא א פרק ב‬
‫נוםחא ב פרק ב‬
‫ו‬
‫נמצאתי מחייבם כלייה שנאמר זובח לאלהים‬
‫יחרם )שמות י״ב י״ט( מה ע ש ה ת פ ש בשני‬
‫הלוחות ושברן !שנאמר ואתפוש בשני‬
‫הלוחות וגוי)דברים ט׳ י״ז( ומנין שועדה לו‬
‫המקום! יג( שגאמר בעת ההיא אמר ה' אלי‬
‫פסל לך !וגרו )שם י׳ א׳> הוא שהודה לו ע ל‬
‫ש ב ו ר ן ! )הקב״ה דן דין(!דין דן! מ ש ח ופרש‬
‫מאהל מועד אמר מה אם יי( הר סיגי ש ל א‬
‫היתד‪ ,‬קדושתו א ל א קדושת ש ע ה ל א הייתי‬
‫עולה<לתוכו(עד שאקרא אהל מועד שקדושתו‬
‫קדושת עולם איגו דין ש ל א אכגס!לתוכו! ע ד‬
‫שאקרא מגין שהודה לו המקום «( שגאמר‬
‫ל משך‪) ,‬ויקרא א׳ א׳( טז( ן‬
‫משה מכולן שגאמר ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול‬
‫אשר ע ש ה משה לעיגי כל ישראל )דבריש ל״ד י״ב( מג(‬
‫גסתכל בהן וראה שפרח כתב מעליהן מי( אמר היאך‬
‫אגי גותן להם לישראל א ת הלחות שאין בהן ממש‬
‫א ל א אאהוז ואשברם מי‪ (-‬שגאמר ואתפוש בשגי‬
‫הלחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם )דבריש ט׳ י״ז(‪,‬‬
‫רבי יוסי הגלילי אומר אמשול לך מ ש ל למה הדבר דומה‬
‫למלך בשר ודם שאמר לשלוחו צ א וקדש לי גערה יפה מי(‬
‫וחסידה ומעשיה גאין הלך אותו שליח וקדשה‪ .‬לאחר מזי‬
‫ש ק ד ש ה הלך ומצאה שזיכתה עם אחר *מז( מיד היה דן ק״ו מח>‬
‫מעצמו ואמר אם אגי גותן לה כתובה מעכשיו גמצא מחייבה‬
‫מיתה וגםטרגה מאדוגי לעולם‪ .‬כך היה משה הצדיק דן ק״ו‬
‫מעצמו אמר האיך אני גותן להם ל י ש ר א ל א ת הלחות הללו‬
‫מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה שכך כתוב‬
‫בקמט( זובחלאלהים יחרם בלתי לה׳ לבדו)שמותכ״בי״ט( א ל א אאחוז בהן ואשברם וחזרן למוטב ש מ א יאמרו‬
‫ישראל היכן הלחות הראשונות א ש ר הורדת אין דברים א ל א בדאי נ(‪ .‬רבי יהודה בן בתירא אומר נא( ל א שבר‬
‫משה א ת הלחות א ל א שגאמר לו כפי הגבורה שנאמר פה א ל פה אדבר בו)במדבר ייב ח׳( פה א ל פה אמרתי לו‬
‫שבר א ת הלחות‪ .‬וי״א ל א שבר מ ש ה א ת הלחות א ל א שגאמר לו מפי הגבורה שגאמר וארא והגה חטאתם‬
‫לה׳ אלקיכם)דבריש ט׳ י״ז( איגו אומר וארא א ל א שראה שפרח כתב מעליהם‪ .‬אחרים אומרים נב( ל א שבר מ ש ה‬
‫א ת הלחות א ל א שגאמר לו מפי הגבורה שנאמר ויהיו שם כאשר צוני ״ ( אינו אומר צוגי א ל א ש ג צ ט ו ה‬
‫ושברן‪ .‬רבי אלעזר בן עזריה אומר ל א ימבר מ ש ה א ת הלחות א ל א שגאמר לו מפי הגבורה שגאמר א ש ר‬
‫ע ש ה משה לעיני כל ישראל )שש ליד י׳‪ (-‬מה להלן גצטוה ועשה אף כאן נצ&וה ועשה נד(‪ .‬רבי עקיבא אומר‬
‫ל א שבר משה א ת הלחות א ל א שנאמר לו מפי הגבורה שנאמר ו א ת פ ו ש בשני הלחות )שש ט׳ י״ז( במה אדם‬
‫תופס במה שיכול לבוראי‪ .‬רבי מאיר אומר ל א שבר משה א ת הלחות א ל א שגאמר לו מפי הגבורה שנאמר‬
‫אשר שברת )שם י״ב( יישר כוחך ש ש ב ר ת נה(‪:‬‬
‫ר ר ר א‬
‫א‬
‫יחזקיהו מלך יהודה ע ש ה ארבעה דברים והסכימה דעתו ל ד ע ת המקום‪ .‬גגז ספר רפואות והסכימה‬
‫דעתו ל ד ע ת המקום‪ .‬כ ת ת נ ח ש הנחושת והסכימה דעתו ל ד ע ת המקום! שגאמר ע ד הימים ההטההיו בגי ישראל‬
‫מקטרים לו ויקרא ל ו נ ח ש ת ן ו )מלכיש ב׳י ״ח ׳> י>‪ .‬והסיר א ת הבמות והמזבחות והסכימה דעתו ל ד ע ת המקום‬
‫שנאמר יחזקיהו הסיר א ת במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה ולירושלים לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו‬
‫ד‬
‫הערות לנו׳א‬
‫נ‬
‫הערות לנו־ב‬
‫השטר בכייה‪ .‬יג( ומנין שהיה לו המקוש הגהתי עיפ‬
‫הנויש והשאר בבכייה‪ .‬יד( בכי״ר מוראמ והגהתי ובכייה‬
‫ומה הר וכוי‪ .‬טח לו הקב״ה בכייה‪ .‬טז( ע׳ נו״א ובהערות‬
‫שש והלמוד הכא מסכים עש הרבה שרמזתי עליו שש‬
‫באות ל״ווהגמא מסכמה עש כל הפרטיש כאן לא מצאתי‪.‬‬
‫מג( ע׳ ירושלמי תענית ‪ TD‬ה׳ח ונדריש ליה ע״א‪ .‬מד( ע׳ מכילתא בשלח‬
‫מסכת דעמלק פיא ופסהיש פיז ע״ב וע״ע ש״ר פ׳ מיו שש ותנחומא פ׳ תשא‬
‫ותדא״ר פכ׳א‪ .‬מה( הלוחות הללו וכו׳ אלא אחזור ואשברש לעיניהש בכייע‪.‬‬
‫מו( יפה נאה בכייע‪ .‬מז( ומאהר שקדשה בכי״ע‪* .‬מז( הגר״א‪ .‬ובספריש תחת‬
‫אחר‪ .‬מה( הגריא מחק למלת ק״ו ואיג ושיטפא דלישנא בעלמא הוא‪.‬‬
‫מט( ע׳ ש״ר פ׳ מיג ופ׳ מיו ובתנהומא דכי תשא‪ .‬והנה בשיר מיג‬
‫ובתנחומא שש איתא גיכ כמו כאן שהפסוק זובח לאלהיש יחרש כתוב בתוך הלוחות ועיש בהגדרת רד״ל אות ג׳ ועוד לבי מפקפק בזה‬
‫אש לא יותר טוב למחוק מלות בהש וע׳ מפרשים‪ .‬נ > אחזור ואשברם וכו׳ בכי״ע‪ .‬בהש אץ דברימ בבי״א‪ .‬וע׳ הגהות הגר״א וע׳‬
‫הנחות מהריעביץ ומפרשיש ובכל המקומות הנ״ל אין שוש דוגמא לזה והנכון הוא שדבריש אלו סיוש הש להמאמר דקודש‬
‫סיומ המשל שבא כאן שלא בדיוק ודיל כיון שפרה הכתב א״כ יאמרו ישראל שכל שליחותו של משה בדאית היא וכעץ זה‬
‫פי׳ מהרי״ץ‪ .‬נא( בכי״ע ר׳ יוסי ב״ב‪.‬נב( שפרח הכתב ואץ ר׳ אומר בכי״ע‪ .‬נג( כן הוא בכי״ע ובתימיי ובספריש כאשר גוני‬
‫אלא וכוי‪ .‬נד( נצט־ה ועשה ר׳ מאיר אומר וכו׳ ואחריו באים דברי ריע בכי׳ ע‪ .‬נה( הדברים כאן הם מעורבבים בתכלית‬
‫הערבוב והנה זיל הילקוט בשם האדרינ בשמוח ר׳ שציג ולכל יד החזקה נסתכל משה בלוחות ודאה הכתב שבהן שפורח‬
‫וכבדו על ידי משה ונפלו מידיו ונשתברו אחרים אומרים לא שיבר עד שנאמר לו מפי הגבורה אשד שיברת אמר לו יפה‬
‫כחך ששיברת ר׳ מאיר אומר ויהיו שם כאשר גני שנגטוה ושיבר הלוחות‪ .‬וכעין זה גם בילקוט בהעלותך ר׳ תש״מ בשם‬
‫האדרינ והנה כשנשוה הדברים עם ניסהא שלנו פה נמגא כי דברי הסתם מן ולכל יד החזקה מסכימים עם דברי הי״א ודברי‬
‫האחרים עם דברי ר׳ מאיר פה ודברי ר'מ עם דברי האחרים אבל אין שום דונמא לדברי ריביב ולדברי ראב״ע ולדברי ר״ע‪.‬‬
‫והנה ע״ע בשבת וביבמות שם ובמנחות ג״ט עיב יליף‪,‬־ריש לקיש׳משיברת רק הסכמה והדוגמא בירושלמי תענית שם היא‬
‫בשם ר׳ ישמעאל ומסכמת עם דברי רימ פד‪ .‬והדוגמא בספרי ברכה )קיו ע״ב וע׳ גם בילקוט שם( מסכמת עם דברי ראביע‬
‫)והיינו כשנגיה בהם ע״פ הספרי הנ״ל נאמר להלן ואשברם לעיניכם וכאן הוא אומר אשר עשה משה לעיני כל ישלאל‪.‬‬
‫וגם דברי הספרי יש להשלימם ע״פ האדר״נ פה )וע׳ הגר׳א( נשארים לנו איפה עוד דברי ריב״ב )אשר יש לדון שנשתרבבו‬
‫מלעיל( ודברי ר״ע אשר הגריא מוהקם יש להם דונמא בתנהומא כי תשא ועקב והנה דברי התנהומא בעקב הם מגומגמים‬
‫וחרב עץ יוסף מפרשם שלדברי חד אמר התרעם הקב׳ה על משה והנה אם כנים הדברים האלה וההד אמר הוא ריע אז נוכל להגיה פה‬
‫ולמחוק מלות שנאמר לו אלא ולגרוס להלן במה אדם תופס במה שאינו שלו אלא לבוראו אבל גם בזאת לא תנוח הדעת‪.‬נו(כ'ד‪,‬בכי״עאלא‬
‫*‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא א פרק ב‬
‫ועליו תקטירו )דה״י ב׳ ל״ב י״ב( ״(‪ .‬סתם מי ניחון והסכימה‬
‫דעתו ל ד ע ת המקום שגאמר יחזקיהו סתם א ת מוצא מימי‬
‫גיחון!העליון! וישרם למטה מערבה לעיר דוד ויצלח יחזרןהו‬
‫בכר מעשהו)שששש ל׳( נ ח ( ‪:‬‬
‫נוסחא ב פרק ג‬
‫פרק ג‬
‫מנין )שעשה( )שעשתה( התורה‬
‫סייג לדבריה שנאמר א־ש א י ש א ל‬
‫תם וישר וירא אלקים וסר מרע )איוב א׳ ׳׳( מלמד שהרחיק‬
‫איוב א ת עצמו מדבר המביא לעבירה ומן הכיעור ומן הדומה‬
‫לכיעור; א״כ מה ת״ל א י ש תם וישר א ל א מלמד ש י צ א איוב‬
‫מהול »‪ .0‬אף אדם הראשון יצא מהול ש ג א מ י ויברא אלהים‬
‫א ת האדם בצלמו)בראשית א׳ כיד(‪ .‬אף ש ת יצא מהול שגאמר‬
‫ויולד בדמותו כצלמו)שש ה׳ ב׳(‪ .‬אף גח יצא מ ת ל שגאמר‬
‫א י ש צדיק תמים היה בדורותיו)שש ו׳ ט׳(‪ .‬א ף ש ם יצא מהול‬
‫שגאמר ומלכי צדק מלך ש ל ם )שש ייד י׳׳ח(‪ .‬אף יעקב יצא‬
‫מהול שגאמר ויעקב א י ש תם יושב אהלים )שש כיה כ״ז(‪,‬‬
‫אף יוסף יצא מהול שגאמר א ל ה תולדות יעקב יוסף)שש ל״ז ב׳(‬
‫והלא אינו ראוי לומר א ל א אלה תולדות יעקב ראובן ומה‬
‫ת״ל יוסף א ל א כ ש ם ש י צ א יעקב מהול א ף כך יצא יוסף‬
‫מהול ס(‪ .‬ואף מ ש ה יצא מהול שנאמר ותרא אותו כי טוב‬
‫ת א )שמות ב׳ ב׳( וכי מה ד א ת ה אמו בו ש נ א ה ומשובח מכל‬
‫אדם א ל א שיצא מהול סא(‪ .‬אף בלעם הרשע יצא מהול‬
‫שנאמר נאם שומע אמרי א ל )כמדבר כ״ד י׳(‪ .‬אף שמואל יצא‬
‫מהול שנאמר והנער שמואל ת ל ך וגדול וטוב)שמואל א׳ ב׳( סב(‪,‬‬
‫אף דוד יצא מ ת ל שנאמר מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי‬
‫בך )תהליש ט״ז א׳(‪ .‬אף ירמיה יצא מהול שנאמר בטרם אצרך‬
‫בבטן ידעתיך ובטרם ת צ א מרחם הקדשתיך )ירמיה א׳ ה׳!‪,‬‬
‫אף זרובבל יצא מהול שנאמר םג( ביום ההוא אהחך זרובבל בן‬
‫ש א ל ת י א ל עבדי נאם ה׳)הגי ב׳ כ״ג( סי(‪ :‬הרי הוא אומר ברית כרתי‬
‫כל שאר בשרו ל א ת ק ר מ )ויקרא י״ז ז׳(‬
‫!מה ת״ל ל א תקרבו! א ל א ש ל א יתיחי א ד ם‬
‫לא עם חמותו ולא עם כלתו אבל מתיחד‬
‫עמהם ל ש ע ה א( ואין בכך כלום‪ .‬וכה׳א ו א ל‬
‫אשד‪ .‬בנדת טומאתה )לא תקרבו )שש יט(‬
‫כיצד הוא מזהיר עיי עצמו ב( ת״ל ל א תקרב‪.‬‬
‫יכול שישחק עמה והיא נדה תיל ל א תקרב‬
‫לגלות עדותה)שש( ג>‪ .‬כיצד היא כזהרת ע ל ידי‬
‫עצמה י( תיל ל א תקרב‪ .‬יכול ש ת ק ש י ט‬
‫מעילה ה( ותישן אצלו והיא גדה תיל ל א‬
‫תקרב‪ .‬מגין י( שהיא מ ב ש ל ת ו מ ש מ ש ת ו ז(‬
‫ת י ל ל א תקרב!לגלות עדותה! ח>‪ .‬מכאן אמרו‬
‫חכמים כל אשד‪ ,‬שהיא מ ק ש ט ת עצמה והיא‬
‫נדה אין רוח חכמים נוחה הימנה ט> ש ג א מ ר‬
‫כטגך ערמת חטים וגו׳)שה״ט ׳ ׳ ׳ ‪ .‬ב ט נ ך‬
‫סוגה‬
‫אלו ישראל‪.‬‬
‫ערמת חטים‬
‫ב ש ו ש ג י ם אלו הצדיקים; ד״א בטגך ערמת‬
‫חטים אלו ישראל‪ .‬סוגה ובשושנים! אלו‬
‫חכמים ותלמידי׳ !שהם' סוגים א ת ישראל‬
‫בתסלתם <מן> !מסני' הפורענות* אם כן ‪c‬‬
‫למה גאמר ס ו ג ה ב ש ו ש נ י ם א ל א א ש ת ו‬
‫גדה בבית עמו ש מ א ילך לו עליה מי ממחה‬
‫בידיו יא()כבית שמאי(יב׳‪ .‬א ל א סירותיו שאיגן‬
‫מעושרות עמו בכית ש מ א יאכל מהם ט*‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫איזהו סייג שעשה איוב לדבריו הרי הוא אומר איש‬
‫ד‬
‫ז‬
‫ג‬
‫שכתוב שש מקטריש לחש ויקרא להש‪ .‬נז( כ ת ת נ ח ש ה נ ח ו ש ת‬
‫והסכימה דעתו לדעת המקום והסיר הבמות‬
‫ו ה מ ז ב ח ו ת ו ה ס כ י מ ה ד ע ת ו ל ד ע ת ה מ ק ו ם הסר‬
‫בכי״א‪ .‬בכייע והמזבחות והמגבית‪ .‬ובכיי הועתק ש נ א מ ר ח ז ק י ה ו‬
‫מלך י ה ו ד ה הסיר את ה ב מ ו ת ו א ת ה מ ז ב ח ו ת‬
‫ויאמר לאנשי יהודה וירושלים לפני המזבח‬
‫ה ז ה ת ש ת ח ו ו ו ע ל י ו ת ק ט י ר ו‪ .‬נח( ש נ א מ ר י ח ז ק י ה‬
‫ס ת ם א ת מ י ג י ח ו ן ו י ש ר ם מ ל מ ט ה ב ע י ר דוד‬
‫ו י צ ל ח ה ז ק יה ב כ ל מ ע ש י ה ו בכיי וכן בהו״ר‪ .‬ובכי״ע‬
‫שנאמר הזקיה סתם מי גיהץ העליון יישרם למטה מערוער בעיר דוד ובו׳‬
‫ובדפוסים המאוחרים כבד נתקן זאת עיי התומיי‪ .‬ובעיקר חדכי־ים‬
‫ע׳ ברכות י׳ ע״ב ופסחים נ״ו ע״ב ובירושלמי פסחים פיט היא‬
‫ונדרים פ״ו הי״ג שעל ג׳ הודו לו הם גירד עצמות אביו כיתת נחש‬
‫הנחושת וגנז ספד רפואות‪ .‬וסתם מי גיהץ הוא שם מהנך דברים‬
‫ד ל א הודו לי וא״כ האדר׳נ מחולק עם הבבלי והירושלמי‬
‫פה והרד״ק בד״ה שם כחב ובאגדה מצאתי סתם ניחץ והסכימה‬
‫דעתו לדעת המקום ואולי כיוון להאדר״נ וע׳ בפדר״א פ״ט ובביאור‬
‫הרד״ל שם אות ל׳‪ .‬והגר״א הגיה פה עוד כמה דברים ע״פ השיס בברכות שם וא״צ‪ .‬וכולו הובא פה אגב נררא דד׳ דברים‬
‫דמשה‪ .‬נט( אלא מלמד כשיצא איוב יצא כשהוא מהול בבי״ע‪ .‬ואיס שכל דרשה זאת לענץ מילד‪ .‬כאן היא הוספה ועי נויביואיכ‬
‫מה ת״ל שנדחקו בו המפרשים הוא רק םיגנון לשון וע׳ ס״א נו״א אות ל״ב שם‪ .‬סן בב״י לומר אלא תולדות והוגה עיי התומ׳׳י‬
‫וגם יש בכי״עגבישת נח יעקב נולד מהול במקום יצא מהול שבספרים‪ .‬סא( שנאה ומשיבה ויפר‪ ,‬בכי״ע‪ .‬סב( בבא דשמואל ליתא‬
‫בכי״א וטוב קדריש כמו גבי משה‪ .‬םג( כ״ה בבי״ע ובספרים אקח את זרובבל וגר‪ .‬ובמקרא ביום ההוא נאם ה׳ צבאות אקחך זרביל‬
‫עבדי וגו׳‪ .‬ועיקר הדרשה הוא מושמתיך כהיתם ודריש חותם לשון תם )ב״י בשם הז״ר( כמו גבי נח יעקב ושם שזהו התמימות‬
‫והשלימות וכן גבי דוד מכחם וגבי אדם סברא הוא שלא ברא הקב״ה דבר שאינו בתכלית השלמות‪ .‬ועיע בב״ר״שייא‬
‫וכפסיקתא רבתי נ״א ע״ב ובמ״ע שם אות ע״ז‪ .‬סד( ע׳ בראשית רכה ס׳ מיג וילקוט דהיא ר׳ אלף ע״ג לגיי‬
‫פ״ ג א( בכי״ה לשעה קלה אבל נעבר קו על מלת‬
‫קלה‪ .‬ב( הוא תזהיר עיי עצמו ובו׳ בבי׳יד‪ .‬ובליס‬
‫צ״ל הוא מוזהר עיי עצמה כלומר הוא מוזהר עליה‬
‫ודריש לא תקרב בנוכח לנבי האיש ועיע בתו״כ‬
‫פ׳ אחרי ריש פי״ג לשון בזה‪ ,‬נו לא תקרבו לגלות‬
‫ערוח בכייה‪ .‬ד( צ׳׳ל היא מוזהרת עיי עצמו כלומר‬
‫מוזהר עליו ודריש כאן לא תקרב בנסתי־ לגבי האשד‪..‬‬
‫ה( שתתקשט עצמה במלבושיש בכייה ובי איסורימ‬
‫באן איסור קישוט ואיסור שינה‪ .‬ו( ומנין בכייה‪.‬‬
‫ז( ומשמשתו נדה בכיית ועי כתובות עיב ע״א ולפיז‬
‫הוא טיס‪ .‬ח( הגהתי עיפ הנדש‪ .‬ט ו ע׳ נויא פיב‬
‫ובהערות שש אית ה׳ וייט ובפרט על התו״כ שרמזתי‬
‫עליו שש‪ .‬י( אולי הוא רק סיגנוןלשץ וע׳ בנויא פיא‬
‫אות ל״ב או אולי ציל דיא‪ .‬יא( ממחה בידו בכייה‪.‬‬
‫יב( ליתא בכייה ובנויש ואולי היה כתוב כאן סביש‬
‫)סוגה בשושניש להתחלת דרוש הדש( והסופר טעה‬
‫נוסחא א פרה ב‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫לעיגי ומה אתבוגן על בתולה)איוב ל־א א׳( סיי> מלמד שהחמיר‬
‫איוב ע ל עצמו ולא גסתכל אסילו בבתולה‪ .‬והלא דברים ק״ו‬
‫ומה אם בתולה זו ש א ם ירצה ישאנה לעצמו לבגו לאחיו‬
‫ולקרובו החמיר איוב סי( על עצמו ולא נסתכל בה א ש ת א י ש‬
‫ע ל אחת כמה וכמה‪ .‬ומפני מה החמיר איוב על עצמו ולא‬
‫נסתכל אפילו כבתולה מפני שאמר איוב ש מ א אסתכל‬
‫אני היום ולמחר סי( יבא איש אחר וישאנה ונמצא ש א נ י‬
‫מסתכל ב א ש ת איש סח(‪:‬‬
‫איזהו סייג שעשו נביאים לדבריהם הרי הוא אומר‬
‫ה׳ כ נ מ ר יצא כאיימ מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח‬
‫)ישעי׳מיב י" (לא כגבוראחד‪1‬בלבד[אלא ככל הגמדיםשבעולם‪.‬‬
‫כיוצא בוסט( אריה ש א ג מי ל א יירא ה׳ אלהים דבר מי ל א יגכא‬
‫)עמוס ג׳ ח׳( ל א כאריה אחד בלבד א ל א ככל אריות שבעולם‪.‬‬
‫כיוצא בו והגה כבוד ה׳ אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו‬
‫כקול מים רכים והארץ האירה מכבודו )יחזקאל מ*ג ב׳( כקול‬
‫מים רבים זה גבריאל המלאך והארץ האירה מכבודו אלו פגי‬
‫השכיגה והלא דברים ק״ו מה גבריאל שהוא אחד מאלף‬
‫אלפי אלפים וריבי רבבות שעומדים לםגיו קולו הולך מסוף‬
‫העולם ועד סופו מלך מלכי המלכים הקביה שברא א ת‬
‫העולם כלו ברא העליוגים וברא א ת ;׳(התחתוגים ע ל אחת‬
‫כמה וכמה א ל א מראיןאת העין מה שיכולה לראות ומשמיעין‬
‫א ת האוזן מה שיכולה ל ש מ ו ע עא(‪:‬‬
‫נוסחא ב פדמ נ‬
‫ז‬
‫ממחה בידץ‪ .‬א ל א מצות שישראל עושים‬
‫)בסתרו ש ה ן ) ר ב ו ת ( !רכות' כשושנים לכך‬
‫נאמר סונה בשושנים יג(‪:‬‬
‫מנין שעשו נביאים סייג לדבריהם‬
‫שנאמר אריה ש א ג מי ל א יירא)עמוס ג׳ ח׳( יכול‬
‫ש ל א יהא קולו א ל א נכקו‪6‬הארי בלבד אמרת‬
‫מי נתן קול בארי הלא הוא כל כך )מכניסין(‬
‫)מכניןו אותו לבריותיו בשביל שתנוח האוזן‬
‫ותהא יכולה לשמוע‪ .‬וכה׳א והנה כבוד אלהי‬
‫ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים‬
‫)יחזקאל מ״ג ב׳( אמרת מי גתן קול במים הלא‬
‫הוא וכל כך )מכגיסין( ימכגיןז אותו לבריותיו‬
‫בשביל שתגוח האוזן ותהא יכולה לשמוע‪.‬‬
‫וכה׳א וההר בוער ב א ש ע ד לב השמים‬
‫)דבריש ד׳ י׳׳א( יד( •‬
‫מנין שעשו כתובים סייג לדבריהם‬
‫שנאמר הרחק מעליה דרכך)משלי ה׳ ח׳()אל‬
‫תחמוד יפיה בלבבך( טי(‪ :‬אומרים לו לאדם‬
‫ש ל א ת ל ך בשוק הזה ולא תכנס במכר טז(‬
‫הזה ש ה א ש ה זונה בתוכו ו א ש ה נאה היא‬
‫והיא מ ש ט ה א ת כל הבריות אחריה כיסיה‪.‬‬
‫אמר להם בטוח אני לסי יז( שאני ת ל ך‬
‫איזהו סייג שעשו כתובים לדבריהם דדי הוא אומר איני מסתכל בה ולא )מתחמד( ]אחמוד! יח(‬
‫הרחק מעליה דרכך ואל תקרב א ל פתח ביתה )משלי ה׳ ח׳( כיסיה‪ .‬א״ל א ע ס ׳ י ש א ת ה בטוח א ל‬
‫ד״א הרחקווגו׳ו)אל תחמוד( ר׳ יהושע בן קרחה‬
‫אומר אין זו א ל א דרך)המצות( !דמיגותויט( אומרים לאדם ש ל א ת ל ך אצלהמיגים ולא תאזין א ת דבריהם‬
‫ש ל א ת כ ש ל במעשיהם‪ .‬אמר להם בטוח אגי לפי שאגי כ( הולך איגי מאדן א ת דבריהם ולא א כ ש ל‬
‫במעשיהם‪) .‬אמר להם בטוח אגי( ואילו בא( אעם־י ש א ת בטוח אל ת ל ך ‪1‬לכך גאמר הרחק מעליה דרכך‬
‫ואומר כי רבים חללים הסילהו כבי‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫וכתב כבית שמאי‪ .‬יג( ע׳ נו״א ובהערות שש אות כ״ה‬
‫ודוגמאות מסכימות ממש עם שלנו לא מצאתי‪.‬יד( הוספתי‬
‫מלת קול ע״פ הנו״ש־ יעי נויאאית ע׳ עיש ונוסחא‬
‫שלנו מסכמת יותר עם נוסחת המכילתא ע״ש ואולי‬
‫יש ג״כ להשלים כאן על פיהם‪ .‬טו( הסגרחי זה ע״פ‬
‫הנ־״ש והרחק וגו׳ היא במשלי ה׳ ה׳ ואל תחמוד וגו׳‬
‫הוא במשלי ו׳ כיב‪ .‬טז( ע׳ נו״א םופ״ב ועפ״ז נראה‬
‫להגיה במבוי‪ .‬יז( *׳׳ל אעפ״י‪ .‬יח( הגהתי ע״פ הנו׳׳ש‪.‬‬
‫יט( בנויש איתא המינים וצ״ל המינות והנד‪ .‬בנו״ש‬
‫ליתא כלל בתחילת הדרשה ד״א הרחק וגו׳ ומלות‬
‫אל תתמוד הסנדתי מסברא ועי לעיל אות טיו‪ .‬כ( *״ל‬
‫אעפ״י ובכי״ר נכפלה השורה מן א״ל עד במעשיהם‬
‫והוא ט״ס‪ .‬כא( הגהתי עיס הנו״ש‪ .‬כב( כ״ה בנו״ש‬
‫ובכי״ר ד״א הרחק מעליה אל ישט אל דרכיה כי רבים‬
‫חללים הפילה דרבי שאול ביתה דגליה יורדות אל חדדי‬
‫מות ובעיקר הדברים ע׳ בנו״א אות ע״ה ובהערות שם‪.‬‬
‫שש ולגבי יעקב ויוסף ב״ר פ׳ םיג ופ׳ פיא ולגבי משה ש״ר פ׳ א׳‬
‫ודברים רבה פ׳ י״א וקיר פיר ובנ״ש וע״ע ילקוט בראשית ר׳ ט״ז‬
‫וירמיה ר׳ רסיא שלקוחים דבריו בקיצור לשון מאת האדר״נ וע״ע‬
‫חנהומא פ׳ נח שמונה רק ז׳ מהולים אדה״ר שת נח יעקב יוסף משה‬
‫ואיוב ובמדרש תהלים שם מונה י״ג ומפיק זרובבל בלעם ואיוב ומעייל חנוך‬
‫חרה וישעיה ומדרשות הלוקות הן ובשלשלת הקבלה בתהילתו מביא‬
‫בשם האדר״נ י״ד ומפיק משה ומעייל שם ומלכי צדק שמונם בשתים‬
‫ואולי הוא ט״ם שם וע״ע בעניןבלעש בפירש״י על התורה פ׳ בלק על הפסיק‬
‫נופל וגלוי עינים דמשמע מהמדרש שהביא שם היפך מזה וע״ע ת״י שם‪.‬‬
‫סד‪ (.‬ואף הוא אימ־ באיוב ברית וכו׳ בכייע‪ .‬סו( איוב ליתא בכי״א‪.‬‬
‫סז( ומפני מה החמיר וכי׳ אלא כך אמר איוב שמא אני מסתכל בה‬
‫ביום אהר יבוא איש וישאנה בכי״ע ובכי״א יצא איש אחי‪.‬‬
‫סח( בכייע ומצאתי מסתכל באשת איש וצ״ל ונמצאתי‪ .‬ועי ביב ט״ז עיא‬
‫וע״ע תנהומא וישלה וילקוט איוב ר׳ תתקי״ח ופירש״י באיוב על מקרא‬
‫זה וע״ע הגהית הגריא וא״נ כי בל״ס הפיםקא פה הוא סיום מן‬
‫התחלת הפיסקא שהרחיק איוב עצמו מן הדומה לכיעור )וזהו הסייג(‬
‫וע׳ נו״ב אלא שהכניס הכותב עוד דרשה על תם וישר והרחיב‬
‫אותה בדרכו‪ .‬סט( כיוצא בדבר בכי״ע‪ .‬ע( א ת ליתא בכי״א ובכי״עשברא את כל העולם ברא את העליונים ואת התחתונים‪.‬‬
‫עא( ע׳ מפרשים ועי הגר״א ולא אדע עיש איזה מקור הגיה ועי מכילתא מסבת דבחודש פ׳ ד׳ וז״ל כיוצא בו אריה שאג מי לא‬
‫וגו׳ מי נתןכה וגבורה באיי לא היא אלא הדי אנו מננין אותו לשכך את האוזן כיוצא בו והנה כבור אלהי ישראל בא מדרך‬
‫הקדים מי נתן כה וגבורה במים לא הוא אלא הרי אנו מבנין אותו מבריותיו לשכך האוק ובו׳• וע״ע בילקוט יתזקאל ר׳ שפ״ב‬
‫ובתנהומא פ׳ יתדו‪ .‬וע״ע בל״ב מדות דר״א בריה׳־ג מדד‪ .‬י״ר ובחידושים וביאורים שם בספר נתיבות עולם ובילקוט דברים ר׳ תתקמיב‪.‬‬
‫ואולי יש להגיה פה‪ .‬לא כגבור אהד ולא ככל הגבורים שבעולם‪ .‬וכן לא כאריה אחד ולא ככל האריות שבעולם‪ .‬ולהשלים‬
‫אח״ב עיפ המכילתא הנ״ל וציע‪ .‬ובענין הסייג ע׳ במאירי שרמזתי עליו בפיא אוח ל״ז וזיל שש עוד וכן אמרו נביאים עשו סייג‬
‫‪14‬‬
‫נוסחא א פרק ב‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫מ ע ל י ה ד ר כ ך זו מינות עב( שאומרים לו‬
‫הרחק‬
‫לאדם א ל תלך בין המינים ואל תכנס לשם ש מ א ת כ ש ל‬
‫בם ואם אמד בטוח אני בעצמי שאע״פ שאני נכנס ל ש עג!‬
‫ש מ א תאמר שומע אני א ת‬
‫איני נ כ ש ל בם עד(‪.‬‬
‫דבריהם וחוזר בי תלמוד לומר כל באיה לא ישובון ולא‬
‫ישיגו ארחות חיים )שם ב׳ י״ט( עדי(‪ :‬כתיב טבחה טבחה מסכה‬
‫יינה אף ערכה שלחנה )שש ט׳ ב׳( אלו רשעים ע‪ 0‬שבזמן‬
‫ש א ד ם נכנס ביניהם מאכילין אותו ומשקין אותו ומלבישין‬
‫אותו ומכםין אותו ונותנין לו ממון הרבה כיון שהיה כאחד‬
‫מהם כל אחד ואחד מכיר א ת שלו ונוטלו ועליהם נאמר עד‬
‫יפלח חץ כבדו כמהו־ צפור א ל פח ולא ידע כי בנסשו הוא‬
‫)ששז׳ב״ב(‪ :‬ד א ע ( ה ר ח ק מ ע ל י ד‪ .‬ד ר כ ך זו זונה שאומרים‬
‫לו לאדם א ל ת ל ך בשוק זה עח( ואל תכנס במבוי זה שזונה‬
‫יש ש ם נאה ומימובחת והוא אומר עט( בטוח אני בעצמי‬
‫שאע״פ ש א נ י הולך ל ש ם איני נ כ ש ל בה אמרו לו אע״פ‬
‫ש א ת ה בוטח בעצמך אל ת ל ך ל ש ם ש מ א ת כ ש ל כה שהרי‬
‫אמרו חכמים פ( ש ל א ירגיל אדם לעבור ע ל פ ת ח זונה שנאמר‬
‫כי רבים חללים הפילה ועצימים כל הרוגיה )שש כ״ז( פא(‪:‬‬
‫ם‬
‫ן‬
‫נוםחא ב פרק ג‬
‫מנין שעשו חכמים סייג לדבריהם‬
‫שאמרו חכמים לקרות קיש עד חצות רבן‬
‫גמליאל אומר עד קריאת הגבר ( ‪ .‬א ל א ש ל א‬
‫יאמר אדם הואיל ואגי מותר לקרות ק״ש כ ל‬
‫הלילה אלך ואישן לי אימתי שארצה אגי‬
‫קורא קיש חטפתו שיגר‪ ,‬ולא קרא)כדי( זהריו זה‬
‫מתחייב בגפשו‪ .‬מכאן אמרו חכמים עלה א ד ם‬
‫למטה יקרא אם היה ת׳ח יקרא א ת ש מ ע‬
‫בתחלה כד( ואם רצה לשגות •שגה )כל( יוכלו‬
‫העובר ע ל דברי חכמים הרי זה מתחייב בגסשו‬
‫שגאמר חופר גומץ בו יפול!ופורץ גדר ישכגו‬
‫גחשו קהלת י׳ ח׳( כה(‪ :‬ד א ח ו פ ר ג ו מ ץ‬
‫ב ו י פ ו ל וגו׳ זו דינה בת לאה )שהיא(‬
‫!שהיוו מ( אחיה ובית אביה יושבים ושוגים‬
‫)בית( !בבית! המדרש ויצאה לראות בבגות‬
‫הארץ שנאמר ותצא דינה בת ל א ה‬
‫)בראשית ל״ד א׳( מי הוא נ ח ש ש נ ש כ ה זה שכם בן‬
‫חמור כז(‪ :‬ד״א ח ו פ ר ג ו מ ץ ב ו י ס ו ל וגו׳‬
‫זה המקלל שגאמר ויקב בן האשד‪ ,‬הישראלית‬
‫׳ )ויקרא כיד י״א> מי הוא ה נ ח ש‬
‫ש ג ש כ ו זה מ ש ה שגאמר וידבר מ ש ה א ל‬
‫בגי ישראל ו ׳ )שם שם כ״( לסקילה‬
‫ולדחיפה כח(‪:‬‬
‫כ ג‬
‫איזהו סייג שעשו חכמים לדבריהם שחכמים אומרים‬
‫קריאת ש מ ע ש ל ערבית עד חצות רבן גמליאל אומר ע ד‬
‫קרות הגבר‪ .‬כיצד אדם בא ממלאכתו א ל יאמר םב( אוכל‬
‫קימעא ואימתה קימעא ואישן קימעא ואחר כד אקרא קריאת‬
‫ש מ ע גמצא ישן ( כל הלילה ואיגו קורא א ל א פד( אדם‬
‫בא ממלאכתו בערב ילך פה( לבית הכגםת או ל ב ת המדרש‬
‫פרק ד‬
‫אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשגות שוגה ואם לאו קורא‬
‫והעמידו תלמידים הרבה‪ .‬בשיא א ץ‬
‫ק׳׳ש ומתפלל וכל העובר ע ל דברי חכמים חייב מיתה פו>‪ .‬שוגין א ל א לכשרים לבגי אבות ולבגי בג•‬
‫רב״ג פז( אומר פעמים ש א ד ם קורא אותה ימתי פעמים פה( אבות בה״א לכל אדם‪ .‬משלו)מלה״ד( ולמה״דו‬
‫בלילה א ח ת עד ש ל א יעלה עמוד הימחר ואחת משיעלה לאשר‪ ,‬שהיא מושבת תרנגולת א( ע ל הביצים‬
‫‪,‬עמוד השחר וגמצא יוצא בה פט( ידי חובתו ש ל יום ושל‬
‫מתוך הרבה היא)מוציא( ומוציאה! מ ע ט ומתוד‬
‫לילה‪ .‬עמדו חכמים והרבו ועשו סייג לדבריהם צ(‪:‬‬
‫פרק ג ןוהעמידו תלמידים הרבה[ שבית שמאי אומרים א ל ישגה אדם א ל א למי שהוא חכם‬
‫ועניו ובן אבות ועשיר א( ובית הלל אומרים לכל אדם ישנה שהרבה ב( פושעים היו‬
‫י‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ו ט‬
‫גו‬
‫פ ג‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫לדבריהם שנאמר כגבור יעיר קנאה ודאי יתי מגבור הוא מעיר אלא‬
‫שנותן שיעור לדבריו ועיע בנהלת אבות במשנה זו‪ ,‬עב( הגהתי ע״פ‬
‫הכ״י ופן לקמן ובספריש אפיקורסיש‪ .‬עג( ע״פ כי״ע ובספריש הולך לשש‪.‬‬
‫עד( בכי'ע בם א״ל שמא‪ .‬וכלומר אמרו לו לתשובה וכדלקמן‪ .‬והתשובה‬
‫השרה שהמאמר קטוע וע׳ בנו״ב‪ .‬עהובבי״ע מלת בי ל׳ וע׳ ע־ז י״ז ע״א‬
‫ושבת קט״ז ע״א והגר״א הגיד‪ ,‬ע״פ השים וא״צ‪ .‬ע•( מיני רשעימ בכ״י‬
‫ובים ציל מיניש רשעיש ובכי״ע אלו מיני רשעיש הללו ועי קודר פיא‬
‫והגר״א הגיה כאן וא״צ‪ .‬עז! ר׳ אומר בכי״ע‪ .‬עה( לשוק זה בכי״ע‪.‬‬
‫עט( ואומד בכי״ע‪ .‬פ( בה אמרו מלמד בכי׳׳ע ובביי׳א בה אמרו ועתומ״י‬
‫פא! ע׳ ע״ז שם והגר״א מחק לכל הך פיסקא דאמרו וע׳ בנו״ב ואולי‬
‫ציל הדי אמרו כתובים לימד שלא וכוי‪ .‬פב( ואל יאמר בכיי ע וכאן עוד בספרים נ״א ע״פ התומ״י שלא יהא אדם בא מן השדה‬
‫בערב ממלאכתו וילך לביתו ויאמי־‪ .‬פג( שמא נמצא ישן בכי״ע‪ ,‬פד( אלא האיך יעשה אדם וכו׳ בכי׳ע‪ .‬פה( ממלאכתו הולך‬
‫לבהכ״נ בכי׳׳ע‪ .‬פו( אש רגיל ונו׳ אם לאו וכו׳ כל העובר על דברי תורה בכי״ע ובבי״א‪ .‬והוגה בספרים עיי הביי והגרי״ב וע׳‬
‫ברכות ד׳ ע״ב ומכילתא דפסהא פ״ו‪ .‬פז( בכייא רשב״ג ובנ״א עפ״י הגמרא רשב״י‪ .‬פח( בכי״א שני פסוקים ובכי׳׳ע שני פעמים‪.‬‬
‫סט( יוצא ידי בבי״ע‪ .‬צ( ע׳ ברכות היע״ב ותוספתא שם פ״א ועי ירושלמי שם דאתיא דריג כריש והסיום הזה דעמדו חכמים‬
‫ל׳ שש וע׳ הגהות הגר״א וא״‪ .:‬וע׳יע ברכות שם ד׳ ואשכרה לי הרב הגאו; כמיהר״ר ישראל לוי ד״מ בק״ק ברעסלא שעיקרה של‬
‫בריתא זו נישנית כאן משום דררא דסייג וכל העובר על דברי חכמים אכל סייגים שעשו הכמיש קאי ועי קושית הגמרא שש‬
‫בברכות מ״ש בכל דוכתא דלא קתני כל העובר וכוי‪.‬‬
‫פ״ג א‪,‬׳ והעמידו תלמידים הרבה ליתא בכ״י ובספרים אכל רוב המפ״שים הגיהו כן‪ .‬ובכי״ע איתא עוד ועשיר וביישן‬
‫ב( אדם אלא שהרבה בב״י‪.‬‬
‫בג( בנו״ש איתא עד שיעלה ע מ י השחר ועי יומא‬
‫כ׳ ע״ב ובני״ש איתא עוד ומה טעם אמרו עד הצות‬
‫שלא יאמר וכר‪ .‬כד( בנו׳ש איתא אם ת״ח הוא יקרא‬
‫ואח״כ אם רצה לשנות שונה‪ .‬כד‪ (,‬ע׳ בני״א ובהערות‬
‫שם ונוס־זא זאת היא משונה מהדוגמאות המובאות שש‬
‫והיא מסופקת לי מאד‪ .‬בו( הגהתי ע״פ הנו׳ש‪.‬‬
‫בז( ע׳ קהלת רבח פית בפסיק זה‪ .‬כה( עיין תויכ‬
‫סוף פרשה אמור‪.‬‬
‫פ״ד א( תרנגולים בכייה ועיין עוד בנו״ש‪.‬‬
‫נוסחא א פרק ג‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוםחא ב פרמ ד‬
‫ח‬
‫מ ע ט אינה מוציאה כלום ב׳‪ .‬רבי אליעזר אומר‬
‫בבקר זרע א ת זרעך וט׳)קהלת י׳א י׳( <כיממועי(‬
‫וכמשמעו! ש א ם <ביבמת ‪! f‬בכרת! וזרעת ש ל א‬
‫ת ש ב ג( ותאמר דיי א ל א זרע באחרונה ש מ א‬
‫ל א ירדו גשמים ויאבדו הראשונים או יממא‬
‫יבא השדפון ויאבדו האחרונים או יממא אלו‬
‫ואלו יוכשרו אינך יודע איזה יכשר הזה או‬
‫זה‪ .‬רבי עקיבא אומר א ם ה ע מ ד ת תלמידים‬
‫הרבה ב נ ע ר ו ת ך ש ל א ת ש ב ל ך ותאמר דיי‬
‫א ל א העמד בזקנותך והרבה ת ל מ ו ד תורה כי‬
‫אינך יודע‪ .‬הוא היה אומר א ם ב א עני א צ ל ך‬
‫בשחרית ו נ ת ת לו איפר והלך לו ו ב א אחר‬
‫בהם ג( ב י ש ר א ל ונתקרבו ל ת ל מ ו ד תורה ויצאו מהם צדיקים‬
‫חסידים וכשרים י י ‪:‬‬
‫רבי עקיבא אומר כ ל הנוטל פרוטה מן הצדקה בזמן‬
‫ש א י נ ו צריך אינו נ פ ט ר מן העולם ע ד שיצטרך לבריות ‪:‬‬
‫הוא היה אומר המבריך סמרטוטין ע ל עיניו ו ע ל שוקיו ואומר‬
‫ת נ ו ל ס ו מ א למוכה שחין זה סוף שהוא אומר ל א מ ת ו יי(‪:‬‬
‫הוא היה אומר החובט פ ת ו בקרקע והממזר מעותיו בחמתו י(‬
‫אינו נ פ ט ר מן העולם ע ד ש י צ ט ר ך לבריות ז(‪ :‬הוא היה אומר‬
‫הקורע א ת בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו סוף שיעבוד‬
‫ע ב ו ד ת אלילים ש כ ך אומגתו ש ל יצר הרע היום אומר לו‬
‫קרע א ת בגדיך ולמחר אומר לו עבוד עבורה זרה יוהולך‬
‫ועובד ע׳זו ח>‪ :‬הוא היה אופר הגותן עיגיו ב א ש ת ו ש ת מ ו ת‬
‫וירשגה או ש ת מ ו ת וישא א ת א ח ו ת ה ט( ו כ ל הגותן עיגיו‬
‫באחיו שימות וישא א ת א ש ת ו סוף שקוברין אותו בחייהן עליו הכתוב אומר חופר גומץ בו יפול ופורץ‬
‫גדר ישכגו נ ח ש )קהלת י׳ ח׳( י ( ‪:‬‬
‫מעשה באדם אחד ש ע ב ר ע ל דברי רבי עקיבא יא( ופרע ר א ש ה ש ל אשד‪ .‬ב ש ו ק ו ב א ת ה ל פ ג י‬
‫ר׳ עקיבא וחייבו ליתן ל ה א ר ב ע מ א ו ת זוז‪ .‬אמר לו רבי תן לי זמן‪ .‬גתן לו זמן‪ .‬כ ש י צ א יב( א״ל חבירו אגי א ת ן‬
‫ל ך ע צ ה ש ל א ת ת ן ל ה אפילו שוד‪ ,‬פרוטה •יב( א״ל ת ן לי‪ .‬א י ל ל ך ט ו ל שמן בכאיסר **יב( ושבור א ת‬
‫הצלוחית ע ל פ ת ח ה ש ל ה א ש ה ‪ .‬מה ע ש ת ה א ו ת ה א ש ה יצתד‪ ,‬מתוך ביתה ופרעה ואת! ר א ש ה בשוק והיתה‬
‫מ ט ס ח ת ומנחת ידה ע ל ר א ש ה יג( והעמיד ל ה עדים ובא ל פ ג י רבי עקיבא א מ ר לו לבזויה זו אגי א ת ן *יג(‬
‫א ר ב ע מ א ו ת זוז ומה ע ל שמן כאיסר ל א הסה ע ל כבוד עצמה א ל א ש י צ א ת כ ת ו ך ביתה ופרעה א ת‬
‫ר א ש ה בשוק והיתד‪ .‬מ ט פ ח ת ומנחת ידה ע ל ר א ש ה ‪ .‬אמר לו ל א א מ ר ת כלום ש ה ח ו ב ל ‪ ,‬בעצמו א ף ע ל פי‬
‫שאינו רשאי סטור ואחרים ש ח ב ל ו בו חייבים היא ש ח ב ל ה בעצמה פטורה ו א ת ה י מ ח ב ל ת בה צ א ותן ׳‪n‬‬
‫ל ה א ר ב ע מ א ו ת זוז‪:‬‬
‫רבי דוםתאי ברבי ינאי אומר א ם ב כ ר ת *יי( וזרעת בדביעה ר א ש ו נ ה ש ו ב ו ל ך וזרע ברביעה שנייה טי(‬
‫ש מ א ירד ברד ל ע ו ל ם וילכדו ראשונים יתקיימו אחרונים כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה או שניהם‬
‫נתקיימו בידך והם שניהם כ א ח ת טובים ש נ א מ ר בבוקר זרע זרעך ולערב א ל ת נ ח ידך ווט׳‪!1‬קהלת י״א ד( טז(‪.‬‬
‫א ם בכרת וזרעת ברביעה ר א ש ו נ ה ושניה ש ו ב ל ך וזרע ברביעה ש ל י ש י ת ש מ א יבא ש ד פ ו ן ל ע ו ל ם‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ב( ע׳ רבינו יונה למשנה זאת וזיל בעין ששנינו‬
‫בית שמאי אומרים אין מלמדים אלא לתלמיד הנון‬
‫וצנוע וכשר וירא שמים שנאמר כי השך טמון‬
‫לצפוניו ובית הלל אומרים מלמדין לכי אדם מאה‬
‫בשביל שיצאו מהם עשרה טובים ועשרה כדי שיצאו‬
‫שנים ושנים לפי שאינכם יודעים איזה מהם יכשר‬
‫זה או זה ואם שניהם כאהד טובים ע״כ‪ .‬ועיע מנן אבות‬
‫ונהלת אבות למשנה זאת ונראה שיש להשלים‬
‫האדרינ עיי פיסקא זו ואז יהיה ההמשך יותר מובן‬
‫וע׳ נו״א ובהערות שם אות ביב ולי‪ .‬ג( כמשמעו‬
‫שאם ביכרת כן הוא בכייה ונראה)מהכייה שם נ״ז עיב(‬
‫עוד דגרים שלא תטנע אבל הוא מס־פק אצלי‬
‫ג( בהט ליתא בכי׳יא‪ .‬ובכייע איתא שיקרבו במקוש ונתקרבו‪ .‬ד( עיין‬
‫ברכות כיח ע״א סופרים פטיו היי ולקטן שים‪ .‬ובספרים היה כתוב כאן‬
‫סליק פירקא אבל כבר פתח הביא פרק ג׳ בתהילת הפיסקא ועל פיו‬
‫ועיפ נדב הגהתי גם אנכי‪ .‬ה( בכי״ע המבריך סמרמוט וכו׳ וע׳‬
‫פאה פיט מיט ותוספתא פיג שם וכתובות ס״ח ע״א‪ .‬ו( והמשבר כליו‬
‫אינו ובר בכייע‪ .‬ז( הגריא והב״י והכיר מוחקים פה מלת בחמתו‬
‫וקמפרשי ליה משום ביזוי א־כלין או מבעט בטובה וא״נ‪ .‬ח> המקרע‬
‫בגדיו וכוי שיעבוד ע״ז וכו׳ עבוד ע״ז והולך ועיבד ע״ז כי״ע ועי פ הוספתי‬
‫ובספרים ליחא‪ .‬ועי שבח קיר‪ ,‬עיב ותוספתא דביק ה״ט וילקוט תחלים‬
‫ר׳ חקעיו ועפ׳ז היה נראה להגיה עוד כאן והמפזר מעותיו בהמתו וצ״ע‪.‬‬
‫ט( וא דישנה ואשא את אחותה בכי״ע‪ .‬י( ע׳ תוספתא סוטה פיה‬
‫ומכילתא מס׳ ויהי בשלה פיו‪ .‬ובספרים סוף קוברין והגהתי ע״פ כי״ע‪.‬‬
‫יא( ע׳ ביק פיח מ״ו ובגמרא שם צ׳ עיב ועפיז מוחק הגריא המלות‬
‫ש ע ב ר ע ל ד ב ר י ר ב י ע ק י ב א ועי במפרשים שנדחקו לפרש זה אבל באמת אופן סיפורי מעשיות הולך ומשתנה‬
‫בכל דוד ודור והנדה שלנו פת תלאה הכל בר׳ע לפי שהוא היה מקנא לכבוד ישראל ואמר אפילו עניים שבהם רואים‬
‫אותם באלו הם בני חורץ ובו׳ עיש בגמרא‪ .‬יב> בכייע א״ל יתן לי זמן‪ .‬בספרים כיצד ובנ״א לאהד שיצא ואנכי‬
‫הגהתי ע״פ כייע‪* .‬יב( מלת שוה ליתא כבי״ע‪** .‬יב( באיסר בכי״ע וכן לקמן‪ .‬יג> מה עשתה א ו ח ה א ש ה‬
‫בכי״ע ועפ׳ז הגהתי ובס׳ עשתה האשד‪ ,‬ובן ליתא למלת את בספרים והי חתי ג״כ עיפ הבי״ע‪ .‬ובכי״ע ומנהת את יריד‪ .‬וכו׳‬
‫ועי חוייט במשנה בב״ק ובכפרי הדייף גי׳ הדרך חמים שם ומנהת על ש ע ר ה *יג( אתן לה בבי׳יע‪ .‬יד( צא תן לה בכי״ע‪.‬‬
‫*יד( כן הוא בכייע באן וגס לקק ובספרים ובכייא ביררה והגריא גריס הרשת ועי ב״ר פסיא וקהלת רבה פי״א וילקוט שם וחנהומא‬
‫פ׳ חיי שרה וע״פ הילקוט נראה לגרוס אחרת אבל נוסחת הכי״ע גראה ישרה יותר ור״ל שהקדים וכן הגהתי‪ .‬טי( בכי״א אל‬
‫תשוב לך ברביעה שניה וכן לקק ועתומ״י ובכייע אל תשב לך וכר‪ .‬וכן גם לקמן ועתומיי‪ .‬טז; בב״ר שם ר״א אמר זרעת‬
‫בבכיר זרע באפיל שאץ אתה יודע איזה יכשר אס של אפיל אם של בכיר ואם שניהם כאהד טובים ע״כ והוא‬
‫פירוש הפסוק בקהלה שם )ייא ר( כי אינך יודע וגוי‪ .‬ובספרים או זה או שניהם נתקיימו בידך והם כאחת‬
‫טובים )ואם שניהם כאהת רעים( ובכי״א נריס כ א ת ד במקום ב א ת ת ובכי״ע או זה ואם שניהם כאהד טובים אם‬
‫‪16‬‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא א פרק ג‬
‫נוםחא ב פרס ד‬
‫במנחה אל תאמר כבר נתתי לראשון )לא(‬
‫ואלא! ד( מוטב תתן לאחרון כי אינך יודע‪.‬‬
‫רבי יהושע בן קרחה אומר אם נ ש א ת אימה‬
‫בנערותך והולידה לך ומתה ש ל א ת ש ב לך‬
‫ותאמר דיי א ל א בזקנותך דיבה פדיה ורביד‪,‬‬
‫כי אינך יודע ה(‪ :‬הוא היה אומר הנותן עיניו‬
‫באשתו ש מ א תמות ויירשנה או יממא תמות‬
‫ויקח לו אשד‪ ,‬אחרת סופה לקברו‪ .‬וכץ‬
‫הנותנת עיניה בבעלה ש מ א ימות )ויירשנו(‬
‫!ותירשנו! י( ותקח לה א י ש אחר סוסו לקוברה‪.‬‬
‫היה גמול חסד ואמת ואעשה כסועל ש ל א‬
‫יהו אומר עגי הוא וסופו ליצרך לבריות ז>‪.‬‬
‫!הזורק מעותיו והטורף פתו בחמתו סופו‬
‫להצטרך לבריות!‪ .‬המשבר א ת כליו והקורע‬
‫א ת בגדיו כאילו עובד ע״ז שהיום אומר לו‬
‫וישדפו ראשונות ויתקיימו אחרונות י‪ 0‬כי איגך יודע איזה‬
‫יכשר הזה או זה או שניהם כאחד טובים שנאמר בבקר זרע‬
‫א ת זרעך וגר )ישם( ‪ :‬רבי י ש מ ע א ל אומר אם למדת‬
‫תורה בילדותך א ל תאמר איגי לומד בזקגותי א ל א למוד‬
‫תורה כי איגך יודע איזה יכשריח(‪ .‬אם למדת תורה ב ש ע ת‬
‫העושר אל ת ש ב לך ב ש ע ת העוני‪ .‬אם למדת תורה ב ש ע ת‬
‫שביעה א ל ת ש ב לך ב ש ע ת רעבה יט(‪ .‬אם ל מ ד ת תורה‬
‫ב ש ע ת הריוח א ל ת ש ב לך ב ש ע ת הדחק לפי שטוב לו‬
‫לאדם דבר א ח ד בצער ממאה בריוח כ( שנאמר בבקר זרע‬
‫א ת זרעך ולערב א ל תנח ידך)שש( ן רבי עקיבא אומר כא(!אם!‬
‫למדת תורה בילדותך למוד תורה בזקנותך א ל תאמר איני‬
‫למד תורה בזקנותי כי אינך יודע איזה יכשר אם שניהם‬
‫יתקיימו בידר או שנידט כ א ח ת טובים שנאמר בבקר זרע‬
‫א ת זרעך)שם( כב( ן רבי מאיר אומר אם ל מ ד ת כג( מרב אחד כד(‬
‫אל תאמר דיי כה( א ל א לך א צ ל חכם ואחר( כי( ולמוד תורה‬
‫ואל ת ל ך אצל הכל א ל א למי שהוא קרוב לך מתחלה ‪.‬‬
‫שנאמר ש ת ה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך )משלי ה׳ ט״י( כז(‪ :‬חובה הוא לאדם ימישמש!ארבעה! תלמידי‬
‫חכמים כגון רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא !ורבי טרפון! שנאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד ע ל‬
‫דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי)שם ׳ ל״ ( א ל תיקרי דלתותי אלא ד ל ת דלתות׳ נח(‪ .‬כי איגך יודע‬
‫אם שניהם יתקיימו בידך אם שניהם כאחד טובים שגאמר בבקר זרע א ת זרעך )שם( כט(‪ :‬רבי •הושע *כט(‬
‫אומר ש א א ש ה בילדותך ו ש א אשד! בזקגותך הוליד בגיס בילדותך והוליד בגים בזקגותך א ל תאמר‬
‫איני נ ו ש א אשד! א ל א ש א א ש ה והוליד כגים ובגות והרבה פריה ורביד‪ ,‬בעולם כי איגך יודע אם שגיהם‬
‫יתקיימו בידך אם שניהם כאחד טובים שגאמר בבקר זרע א ת זרעך וגר)שש>‪ .‬הוא היה אומר אם נ ת ת פרוטה‬
‫לעני שחרית ובא עני אחר ועמד לסניך ערבית תן לו כי אינך יודע אם שניהם יתקיימו בידך אם שניהם‬
‫כאחד טובים שגאמר בבקר זרע א ת זרעך וגו׳)שם( ל(‪:‬‬
‫מעשה בחסיד אחד ש נ ת ן דינר לעני אחד לא( בשני בצורת הקניטתו א ש ת ו הלך ולן בבית הקברות לב > ו ש מ ע‬
‫ש ת י רוחות שמספרות זו עם זו ואומרת חדא לחברתה חברתי בואי לג( ונשוט בעולם ונראה מה פורענות באה‬
‫ח‬
‫הערות לנו׳א‬
‫ד‬
‫הערות לנו״ב‬
‫שניהם נתקיימו בידך טובים ואם שניחם כאחד טובים ע״כ והשיבוש‬
‫מבואר ועי מפרשים ואנכי הגהתי לפי המשמעות בהתומ׳י לפי שהמשך‬
‫הענינים לקק מורה על זה וקרוב מאד שהמלות ואם שניהם כאחת‬
‫רעים מקומם בפיסקא שאחיז‪ .‬יז( בספרים באן שנאמר ומחקתי ע״פ‬
‫הגר״א ובכיי מתחלת פיסקא זאת אם בכרת וזרעת ברביעה שניה וכוי‪.‬‬
‫ית( כך הוא גי׳ התומ״י אלא דנריס בר׳ יוסי ובבי״ע רבי ישמעאל אומר‬
‫למוד תורה בזקנותך ואל תאמר איני למד אלא למוד תורה ובכי״א ואל‬
‫תאמר איני למד חורה וכוי‪ .‬יט( הגהתי ע״פ הכיי ובספרים ת ש ו ב ובכי״ע‬
‫בשעת רעב‪ .‬כ( בריוח שנאמר כי אינך יודע אם שניהם כאחת‬
‫טובים שנאמר וכו׳ בספרים והוגה עיי התומ״י בבפנים ובבי״ע שנאמר‬
‫הב׳ ליחא ומהריוח שנתון שם לפני מלת בבוקר נראה כי הוא פתיחה לדברי ר׳׳ע דלקמן ובעיקר הדברים ע׳ במקומות הנרמזות‬
‫לעיל אות י״ד וע״ע שהש״ר פיח‪ .‬בא( בכי״ע ריע אומר למוד תורה בזקנותך אל תאמר וכוי‪ .‬כב( ע׳ לעיל אות י״ר ועיפ‬
‫הדוגמאות הרמוזות שם יש לנקד כאן מלת למדת בהירק הלמ׳׳ד מבנין פעל והיינו אם למד לתלמידים או להשלים‬
‫כאן המאמר על פי הנוסהא ביבמות שם היו לו תלמידים בנערותו יהיו לו תלמידים בזקנותו יכו׳ עיש כי עכ״פ עיקרה‬
‫של כל פיסקא זאת היא רק מפני העמדת חלמידים וכל השאר הוא רק אגב גררא וגדרא דגררא ואם לא נפרש או נגיה‬
‫כנ׳ל אז יהיה העיקר חסר מן חספר‪ .‬כנ( למדח חורה בכייע‪ .‬כד( ואמצהו בכי״ע ולא אדע לכוון‪ .‬כה( די בכי׳׳א‪.‬‬
‫כו( כן חוא בכי״ע ובספרים ליתא למלת אחר‪ .‬כז( ע׳ ע׳ז י״ט ע״א וילקוט משלי רמז התקל׳׳ז ולפי הילקוט היה נראה‬
‫לחניה ואל תלך אצל הכל מתחלה אלא למי שהוא קרוב לך וע״ע לקמן פכ״ו‪ .‬כד‪ (,‬ע׳ נויב פייה וע״פ הוספתי מלות‬
‫ר׳ טרפון ואות ד ל י ת דריש ארבעה והמפרשים נדחקו מאד בזה‪ .‬ובב״י איתא ג׳ תלמידים כגון וכו׳ אלא דלת דלתי וכבר‬
‫הוגה בספרים ת״ת ודלתותי‪ .‬כט( זה הוא הסיום מדברי ר׳ מאיר דלעיל‪• .‬בט( ר׳ יהודה אומר בכיי׳ע‪ .‬ל( ועמר לפניך‬
‫ערבית חן לו ואם לאו פטרהו מיד כי אינך יודע אם שניהם בידך נתקיימו וכו׳ כן הוא בכי״ע ובל״ם הכל הוא עיי טעות‬
‫המעתיק בשינרא דלישנא לקמן פ״ו‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳ בהדוגמאות הנרמזות לעיל אית י׳ד ואגב דברי ר׳ יהושע‬
‫אלו שנשנו אגב דברי ר״ע נשנו ג״כ הנך בבות דהנוטל פרוטה מן הצדקה ומהשהתת כלים ובדרך אגב דאגב הביא‬
‫גם כן המעשה דעם האשד‪ .‬פה ובנו״ב הסדר ישר יותר‪ .‬לא( הגהתי ע'פ הכי ע ובספרים דינר אהד לעני אהד‪.‬‬
‫לב( הקברות בין שתי נפשות בכי״ע ובקצת ספרים הוגה כאן ע״י הש״ס בברכות י״ח ע״א הקברוח ובעריה! ואיצ‬
‫ומספר חסידים סי׳ תניב נראה שלפניו היתד‪ .‬הגירסא שמעשה זאת אירעה בליל הושענא רבא‪ .‬לג( צאי בכי״א יבכייע נצא‪.‬‬
‫ד( הגהתי עיש הנויש‪ .‬ד‪ (.‬ע׳ נו״א פ״נ אות ייד‬
‫וגוסהא שלנו שה הלוקה מכל אותם המקומות‬
‫הרמוזים שם‪ .‬ו( הגהתי עיש הנו״ש ועי נו״א ובתוספתא‬
‫סוטה הרמוזה בהערות שם ונראה שמלת ותירשנו‬
‫רק אגב שיטפא באה לכאןדהא האשה אינה יורשת‬
‫הבעל‪ .‬ז( בנויש הנוסחא היה גומל הסד ואמר אלך‬
‫ואעשה כפועל שלא יאמרו עני שמא יצטרך לבריות‬
‫עיכ ואולי יש להגיה היה גימל הסד ואמר לו עשה‬
‫עמי כפועל שלא יאמרו עני הוא סופו להצטרך לבריות‬
‫נוסחא א פרק ג‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוםחא ב פרק ד‬
‫ט‬
‫לעולם אמרה לה חברתי איגי יכולה ל צ א ת מפגי שקבורה לי(‬
‫אגי במחצלת ש ל קגים‪ .‬א ל א לכי א ת ומה ש א ת ש ו מ ע ת‬
‫אמרי לי‪ .‬הלכה ובאתה א צ ל ה אמרה לה חברתה כלום‬
‫ש מ ע ת מאחורי הפרגוד מה פורענות באה לעולם‪ .‬אמרה‬
‫לה ש מ ע ת י ש כ ל לה( הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה‬
‫אותו‪ .‬הלך הוא וזרע ברביעה שניה‪ .‬ש ל כל העולם ברד‬
‫לקה אותה ושלו ל א לקה לי(‪ .‬ל ש נ ה אחרת הלך ולן בבית‬
‫הקברות לז( ושמע ש ת י רוחות שמספרות זו א ת זו ואומרת א ח ת לח( לחברתה בואי ונימוט כעולם ונראה מה‬
‫פורענות באה לעולם‪ .‬אמרה לה חברתי ]לא כך אמרתי לך[ לט( איני יכולה ל צ א ת מפני ש א נ י קבורה מ( במחצלת‬
‫ש ל קנים א ל א לכי א ת ומה ש א ת שומעת אמרי לי‪ .‬הלכה ובאתה אצלה אמרה לה כלום ש מ ע ת מאחורי‬
‫הפרגוד‪] .‬אמרה לה[ כ«( ש מ ע ת י ש כ ל הזורע ברביעה שניה שדסון מלקה אותו‪ .‬הלך וזרע ברביעה ראשונה‪.‬‬
‫בא שדפון לעולם ש ל כל העולם »> ג ש ד ף ושלו ל א גשךף מג(‪ .‬אמרה לו א ש ת ו מפגי מה פורעגות ש ב א‬
‫לעולם ש ל כל העולם לקה וגשדף ושלך ל א לקה ולא גשדף מד(‪ .‬ספר לה כל המעשר‪ ,‬מהי‪ .‬לימים נפלה‬
‫קטטה בין א ש ת ו ש ל אותו חסיד לבין אמה ש ל ]אותה[ ריבה מי( אמרה לה לכי ]ואראך[ מז( בתך שהיא‬
‫קבורה במחצלת ש ל קגים‪ .‬לשגר‪ ,‬אחרת הלך ולן בבית הקברות מה( ושמע אותן •מתי רוחות שמספרות זו‬
‫א ת זו‪ .‬אמרה לה הברתי בלאי מט׳ ונשוט בעולם וגיממע מה אומרים אחורי הפרגוד‪ .‬אמרה לה חברתי הגיח*‬
‫לי דברים שבינך לביגי כבר גשמעו בין החיים נ(‪:‬‬
‫יצרו שבר א ת כליך וקרע כסותך ולמחר הוא‬
‫אומר לו לך ועבוד ע״ז והוא שומע לו ח(‪:‬‬
‫רבי יהודה אומר ע ל ג׳ דברים העולם‬
‫עומד ע ל הקנאה ועל התאוה ועל הרחמים ט(‬
‫ועוד בג׳ דברים נברא העולם בקול ובנעימה‬
‫ובמראה י(‪:‬‬
‫מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל בצדקה פעם א ח ת הלך וישב בספינה נא( בא הרוח וטבע ספינתו בים‪.‬‬
‫ראהו רבי עקיבא ובא לפני ב׳׳ד נב> להעיד ע ל אשתו להגשא‪ .‬ע ד ש ל א הגיע ע ת לעמוד בא אותו האיש‬
‫ועמד לסניו‪ .‬א״ל א ת נגז הוא ש ט ב ע ת בים א״ל הן‪ .‬ומי העלך מן הים א״ל צדקה ש ע ש י ת י היא העליתני מן‬
‫הים‪ .‬א״ל באין אתה יודע א״ל כשירדתי למעמקי מצולה •ממעתי קול רעש גדול מגלי הים שזו אומר לזו וזו אומר‬
‫לזו רוצו וגעלה א ת האיש הזה מן הים שעימר‪ ,‬צדקה כל ימין נדי‪ .‬באותה ש ע ה פ ת ח ר׳ עקיבא ואמר ברוך אלהים‬
‫אלהי ישראל שבהר בדברי תורה ובדברי חכמים שדברי תורה ודברי חכמים קיימין הם לעולם ולעולמי‬
‫עולמים שנאמר ש ל ח לחמך ע ל פני המים כי ברוב הימים תמצאנו )קהלת ייא א( ועוד כתב נד•( וצדקה‬
‫תציל ממות )משלי י׳ ב׳( נו!‪:‬‬
‫מעשה בבנימין הצדיק שהיה ממונה ע ל קופה ש ל צדקה ובאתה אשר‪ ,‬א ח ת לפניו אמרה לו רבי‬
‫פרנסני‪ .‬אמר לה העבודה שאין »( בקופה ש ל צדקה כלום‪ .‬אמרה לו רבי אם אין אתה מפרנסני נ מ צ א ת‬
‫הורג אלמנה ושבעה בנים נח(‪ .‬עמד ופרנסה משלו‪ .‬לימים חלה בנימין דצדיק והיה מצטער ע ל המטה‪.‬‬
‫אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבונו ש ל עולם א ת ה אמרת כל המקיים נ פ ש א ח ת מישראל נט( כאלו‬
‫קיים עולם מ ל א בנימין הצדיק שקיים אלמנה ושבעה ס( בנים ע ל א ח ת כמה וכמה והוא מצטער בצער‬
‫חולי זר‪ u»,‬ע ל המטה‪ .‬מיד בקשו עליו רחמים וקרעו לו גזר דינו והוסיפו לו כ״ב ש נ ה ע ל שנותץ סב(‪:‬‬
‫הערות לנו״ב‬
‫הערות לנו״א‬
‫אבל לא מצאתי שוס סמך לזה‪ .‬ח( ע׳ לעיל אות ו׳‬
‫ובבא דהזורק ונו׳ הוספתי ע״פ הנו״ש‪ .‬צ( לא מצאתי‬
‫דונמא לזה רק בספרו של דוקעס על הקירות בלשונות‬
‫היבניש עמוד מ״ט בשש מעשה תורה ב״י שמביא‬
‫שלשה מדות טובות ברא הקב״ה בעולמו ואלו הן יצר‬
‫הרע וקנאה ורהמיש אש אין יצה״ר אץ בל בריה‬
‫מתעסק בפריה ורביה אש אין קנאה אין כל כריה‬
‫מתעסק בנטיעה אש אין היהמיש אין העולש עומד ע״נ‪.‬‬
‫וע״ע יומא ם״ט ע״ב וב׳׳ר פ״ט ם׳׳ז וקהלת רבה ב׳‬
‫בפ׳ וסבותי‪ .‬י( ע׳ נויא ספ״ד ובהערות שש ונראה‬
‫דהנך תרי בבות מקומש אחרי דברי שמעון הצדיק‬
‫דלקמן‪.‬‬
‫לד( שקבורה הייתי בבי״ע‪ .‬לה( שמעתי שבל ליתא בבייע‪ .‬לו( בניי׳ע של‬
‫כל העולש נלבד ושלו נמלט‪ .‬לז( הקברות בין שתי נפשות בכי״ע‪.‬‬
‫לה( מספרות זו עמ זו ואומרת הדא להכרתה בכי״ע‪ .‬לט( אמרה לה‬
‫חברתי ליתא בכ״י והונה בספריש ע״פ ברכות שש‪ .‬מ( שקבורה אני בכי״ע•‬
‫מא( ליתא בכ״י והונה בספריש ע״פ ברכות שש‪ .‬מב( של ליתא בבי׳׳ע‪.‬‬
‫מג( ושלו נמלט בכי״ע‪ .‬מד( העולש כולו נלכד ושלך נמלט בכי״ע‪.‬‬
‫מה( סח לה כל הדברימ בכי״ע‪ .‬מו( מלת אותה ליתא בכ״י והוגד‪,‬‬
‫ע״פ הש״ס שש‪ .‬מז( ליתא בכי״א והונה בספדיש כנ״ל ובכי״ע אמדה‬
‫לך בבתך וכוי‪ .‬מח( בין שתי נפשות בכי״ע‪ .‬מט( שמספרות זו עש‬
‫זו ואומרת הדא להכרתה צאי ונשוט בכי״ע‪ .‬נ( בעיקר הדבריש ע׳ ברכות‬
‫ובריס שש וילקוט קהלת פי״א ויש לדץ משש קצת שמעשה זאת היתד‪,‬‬
‫סדורה לפניו אחדי דברי ר׳ דוסתאי וזרע‪ .‬נא( וישב לו בכי׳׳ע‪ .‬נב(לפני‬
‫ב״ד ליתא בכ״י ועתומ״י‪ .‬נג( ולא את בכי״ע‪ .‬נד( קול רעש נחל שמעתי‬
‫שזה אומר לזה וכוי שנמצא בצדקה וכו׳ בבי״ע ועתומ״י‪ .‬נהי( ועוד כתיב וכו׳ ממות ליתא בכי״ע‪ .‬נו( ע׳ יבמות קכ״א ע״א‬
‫וקה״ר פי׳א ונראה שמעשר‪ ,‬זאת הורכבה משתיהן שש וע״ע ילקוט קהלת שש שדבריו לקוה׳מ מאת האדרינ ועיש על השינויש‪.‬‬
‫נז( אין בכי״ע‪ .‬נח( בחרתי בנוסחת הניא לפי שקרובה יותר לנוסחת הגמרא בביב י‪-‬א ע״א ונש שהמספר ז׳ יותר רגיל‬
‫וע״ע בד״ס שש‪ .‬ובספייש עוד הנני מתה וארבעה בני ובכ׳יי נמצאת הורג אלמנה וארבעה בניה‪ .‬נט‪ 1‬נ״א מישראל מעלה עליו‬
‫הכתוב ועתומ״י ובכ״י ליתא‪ .‬ס( כנוסחת הנ״א ובספריש ובכ״י וארבעד‪ ,‬בניס‪ .‬סא( בכ״י חולי זה ליתא‪ .‬סב( בב״ב שש‬
‫ליתא לחך סיוש דבקשו עליו רהמיש אבל בילקוט קהלת י׳ איתא ע״ש )הציץ פסיקתא שש בטעות והכל הוא מהאדד״נ(‪ .‬וע״ע‬
‫באלפא ביתא דבן סירא ה׳ ע׳׳ב הוצאת הרמש״ש‪.‬‬
‫ז‬
‫נ‬
‫‪3‬‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא א פרק ד‬
‫נוסחא ב פרק ה‬
‫פרק ה‬
‫פרק ד‬
‫שמעון הצדיק היה משירי אנשי כנסת הגדולה‬
‫שמעון הצדיק היה משיירי כנסת‬
‫ה ו א היה אומר ע ל ש ל ש ה דברים העולם עומד ע ל התורה הגדולה הוא היה אומר ע ל ג׳ דברים העולם‬
‫עומד ע ל התורה ועל העבודה ועל גמילות‬
‫ועל העבודה ועל גמילות חסדים א( ‪:‬‬
‫ע ל התורה כיצד הרי הוא אומר כי חסד חפצתי ולא חסדים א(‪ :‬וכן א ת מוצא ש ל א גלו ע ש ר ת‬
‫זבח ודעת אלהים מעולות )הישע י׳ י׳( מכאן לעולה שהיא השבטים א ל א בעון בטול תורה שגאמר לכן‬
‫חביבה מזבחים ב( מסגי שהעולה כולה כליל ג( לאישים שגאמר גלה עמי מבלי ד ע ת וגו׳ לכן כאכול קש לשון‬
‫והקטיר הכהן א ת הכל המזבחה )ויקרא א׳ טי( ובמקום אחר א ש ומ׳ )ישעי׳ ה׳ ייג וניד( ב ‪ /‬וכן א ת מוצא‬
‫ש ל א )גלד‪] (.‬גלו[ ש ב ט יהודה ובגימין א ל א‬
‫הוא אומר ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל לה׳‬
‫בעון בטול תורה שגאמר כה אמר ה׳ ע ל‬
‫)שמואל א׳ ז׳ ט ( י(‪ .‬ותלמוד תורה יי( חביבה לפגי המקום‬
‫מעולות לפי ש א ם א ד ם ל מ ד תורה יודע דעתו ש ל מקום ש ל ש ה סשעי )ישראל( ]יהודה[ ועל ארבעה‬
‫שנאמר אז תבין יראת ה׳ ודעת אלקים תמצא)משלי ב׳ ה׳ג ל א אשיבנו)עמוס ב׳ י׳( מפגי מה ע ל מאסם‬
‫מכאן י‪ 1‬לחכם שיושב ודורש בקהל ש מ ע ל ה ז( עליו הכתוב ‪1‬את תורת ה׳[ ו ש י ו כ ן ]הוא אומר[ ושלחתי א ש‬
‫ביהודה )שש י׳׳(‪ .‬וכן א ת מוצא ש ל א חרכה‬
‫כאלו הקריב חלב ודם לגבי מזבח‪:‬‬
‫שני תלמידי חכמים שיושבים ועוסקים בתורה ועברה ירושלים א ל א בעון בטול תורה שגאמר מי‬
‫לפניהם כלה או מ ט ה ש ל מת אם בידן כדי צרכן א ל יבטלו גתן למשיסה יעקב וט׳)ישעי׳ מ״ב ב״י( ]ומסגי‬
‫ממשנתן ואם לאו יעמדו וישננו ויקלסו לכלה וילוו למת ח(‪ :‬מה[ ולא )אבוא( ]אבו[ בדרכיו הלוך ולא שמעו‬
‫מ ע ש ה ברבי יהודה בר א ל ע א י ט( שהיה יושב ושונה בתורתו)שש( ]לפיכך[ וישפוך עליו חמה אפו‬
‫)שם כ׳׳ה(‪ .‬וכן א ת מוצא ש ל א גלת הארץ א ל א‬
‫בעון בטול תורה ]שגאמר לכן שמעו הגרם ודעי עדה א ת אשר בם הגה אגכי וגו׳ ותורתי וימאסו בה[) ירמי׳ ו׳ י׳׳ח וי׳׳ט( ג(‪,‬‬
‫וכה״א מי האיש החכם רבן ז א ת )שש ט׳ י״א( ]וכתיב בתריה[ ויאמר ה׳ ע ל עזבם א ת תורתי )שם שם י׳ב( ד(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועל העבודה זו עבודת בית המקדש‪ .‬וכן א ת מוצא כ ל זמן שהיתר‪ .‬עבודת בית המקדש קיים היתד‪,‬‬
‫ברכה בעולם והזול מרובה והדגן מרובה והיין מרובה ובגי אדם אוכלים ושובעים והבהמה אוכלת ושובעת‬
‫שנאמר ונתתי ע ש ב בשדך לבהמתך)לברים י״א ט״י( יי( משחרב בית המקדש נסתלקה ברכה מן העולם ש ג א מ ר‬
‫ה ש מ ח לכם פץ יפתה לבבכם וסרתם וגו׳ וחרה א ף ה׳ בכם )שם י״א מ״ז יי״ז(י וכודא )ויקרא( ]ואקרא[ י( חורב‬
‫ע ל הארץ ועל ההרים)חגי א׳י״א(‪ .‬וכה׳א מהיותם ב א א ל ערמת חטים עשרים והיתר‪ .‬עשרה ]וגד!)שם ב׳ ט״י(»( ואחד‬
‫איגו אומר כן א ל א והיתה עשרים‪ :‬מפגי מה היין לוקה יותר מן הדגן ח( מפגי ש ת א מין קללה ר׳ אומר ט(‬
‫ל א משום כץ א ל א ימדורכים אותו בטומאה‪] .‬וכה״א זרעתם הרבה והבא מ ע ט )שם( מ ש ב ט ל העומר‪ .‬א כ ל ואין‬
‫ל ש ב ע ה )ש=( מ ש ב ט ל לחם הפנים‪ .‬ש ת ו ואין לשכרה )שם( משבטלו הנסכים‪ .‬ל ב ש ואין לחים לו )שם(‬
‫משבטלו[ י( בגדי כהונה יא(‪ .‬והמשתכר משתכר א ל צרור נקוב )שם( משבטלו שקלים‪ .‬וכן הוא אומר כי‬
‫ת א נ ה ל א תפרח )חבקוק ג׳ י״ז( משבטלו הבכורים‪ .‬ואץ יבול בגסגים )שש ז משבטלו )גסיכים( ]גסכים[‬
‫נסביייץ יב(‪ .‬כ ח ש מ ע ש ה זית )שש( מ ש ב ט ל שמץ המאור ושמן המשחה‪ .‬ושדמות ל א ע ש ה א כ ל )שש>‬
‫משבטלו התגופות‪ .‬גזר ממכלה צאן)שש( משבטלו התמידים והמוספים‪ .‬ואין בקר ברפתים )שש( מ ש ב ט ל ו‬
‫הערות לנו־ב‬
‫הערות לנו״א‬
‫פ״ד א( ע׳ אבות פ׳׳א מ״ב‪ .‬ב( מדאסקד‪ .‬עולה מכלל זבחים דדישא‬
‫פ״ה א( ע׳ אבות פ״א מיב‪ .‬ב( בכי‪-‬ר לכן גלד‪,‬‬
‫מכאן שהיא השובה )ב״י בשם המפרש( וטעם החשיבות הוא מפני עמי אין כבוד וגו׳ ותקנתי בבפנים‪ .‬ג( בכי״ר חסר‬
‫שהיא כליל‪ .‬ועי במדבר רבה פי׳׳ב ס״ח‪ .‬ג( כליל ליתא בכייע‪ .‬ותקנתי ע׳פ כי׳׳ה אלא ששם כתוב ורעו עדה וגש‬
‫ד( בכ״י ב מ ק ו ם אהד ועחומ׳׳י והוא רק ראיה שהיא כליל ובכי״ע הוספתי המלות ותורתי וימאסו בה‪ .‬ד( ע׳ סנהדרין‬
‫ליתא ג״ב למלת אהד אחר טלה הלב לקמן‪ .‬ה( תורה הא אם למד צ״ז ע״ב דרושלמי חגיגה פ״א ופתיחתא דאיכה רבתי‬
‫תורה יודע וכו׳ בכ״י ועתומ׳׳י‪ .‬ו( מכאן ליתא בכ׳י ועתומ״י‪ .‬ז( מעלה קצת מעין זה‪ .‬ה( דריש ולעבדו בםקיא שקודם‬
‫בכ׳׳י וכלומר בזה שמלמד את הצבור הוא ככהן העומד ומשרת לא כמשמעו כלומר עבודת בית המקדש עיי הקרבנות‬
‫בעדו רק לכפר על ישראל )משמע ממהרי״ץ( ובכייע כאלו הלב ודם ובן ועבדתם אלהים אחרים שיהיו מקריבים ליי׳׳ן"‬
‫הקריב וכר‪ .‬ה( כן הוא הנוסהא בהנמרא שלפני ובכייא ובקצת ספרים ו( הגהתי כפי לשון המקרא‪ .‬זובל׳ס היסוד לשוןיי^‬
‫וישננו לכלה ויקלסו למת ובתומ׳יי עוד נ״א וישמחו לכלה ויקלסו למת כאן וע׳ בנו״א פ״ד ובהערות שם אות כ״א ונראה‬
‫וע׳ ירושלמי פסחים פיח ה׳׳ז ובנ״ש אבל כל הנוסחאות מסופקות ואינן להגיה פה כזה היה לו לומד עשרים וחמשה כדדף'‬
‫מישבין את הדעת יאולי יש להגיה ויעמדו מ מ ש נ ת ן וכו׳ וצ״ע שאמר בחטים אינו אומר כן וכו׳ לפי שהיין לוקה ביותר‪.‬‬
‫וע׳ עוד לקמן אות ט׳׳ז‪ .‬ט( מעשה בר אלעאי ב׳ פעמים בכי״ע‪.‬‬
‫ע״י ע״כ*‬
‫" יעי‬
‫ז יייית**‬
‫‪P‬‬
‫ט( בכייה רבי מאיר וכפי הנראה סמיכות המקראות‬
‫שם בחגי דדיש דמדבר בטומאה והיין ש י יי‪ 7‬להכשר עלול יותר לטומאה מהחטים‪ .‬י> נוסחת כייר כזה‬
‫וא׳ לש״נ משבטלו נסכים לב׳ וא׳ לח׳ לוי משבטלו הנסכים וו^סרון והקטיעות נראים לעץ‪ .‬ועי בנו״ש וגם‬
‫הנופחא קטועה ומשובשת וע׳ דוגמאות לזה המאמר בתנחומא תצוד‪ .‬וילקוט נביאים תקסיה וחגי בפ׳ז וגם בפירש״‪,‬‬
‫שם ואנכי הצגתי הנוסהא בפנים ע״פ כי״ה‪ .‬יא( בגדי כהן נדול בכייה‪ .‬יב( ונסכי יין בכייה ונראה שהוא ערבוב ב׳ נוסחאות‬
‫ז ה‬
‫ח (‬
‫ה ד ג‬
‫ב ב י‬
‫ה‬
‫י י מ א‬
‫אינ‬
‫‪'v‬‬
‫‪c‬‬
‫נוסחא א פרק ד‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫לתלמידיו ועברה כלה ואחז בידו י( כדי צרכו והיה משנין יא(‬
‫בה עד שעברה הכלה בלפניו‪ :‬שוב מ ע ש ה ברבי יהודה בר‬
‫אלעאי שהיה יושב ושונה לתלמידיו ועברה כלה לפניו‪.‬‬
‫אמר ]להם[ יב( מהו זה‪ .‬אמרו לו כלה שעברה‪ .‬אמר להם‬
‫בני עמדו והתעמקו בכלה שכן מצינו בהקב״ה שנתעסק‬
‫בכלה שנאמר רבן ה' אלהים א ת הצלע)בראשית ב׳ כיב( הוא‬
‫נתעסק *( בכלה אנו ע ל א ח ת כמה וכמה‪ .‬והיכן מצינו‬
‫שהקב־ה נתעסק בכלה שנאמר ויבן ה׳ אלהים א ת הצלע‬
‫)שש ב׳ כיב( שכן קורין בכרכי הים לקלעיתא **‪ 1‬בנאיתה‪.‬‬
‫מכאן שתקנה הקב׳׳ה לחוד‪ ,‬וקשטה ככלה יי( והביאה א צ ל‬
‫אדם טי( שנאמר ויביאה א ל האדם )שש ב׳ כיב(‪ .‬םעם א ח ת‬
‫נ ע ש ה הקב׳ה שושבין לאדם מכאן ואילך אדם קונה שושבין‬
‫לעצמו שנאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי )שש ב׳ כ״ג(‪,‬‬
‫סעם א ח ת נטלה חוה מאדם מכאן ואילך מקדש אדם א ת‬
‫בת חבירו ט»(‪:‬‬
‫על העבודה כיצד כל זמן שעבודת בית המקדש קיימת‬
‫העולם מתברך ע ל יושביו וגשמים יורדין בזמנן שנאמר‬
‫לאהבה א ת ה׳ אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נ פ ש כ ם‬
‫ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ונתתי ע ש ב ב ש ד ך‬
‫נוסחא ב פרס ה ו‬
‫‪3‬‬
‫זבחי שלמים י •‪ /‬למחר כשיבנה בית המקדש‬
‫מהו אומר ונבנתה )העיר( ]עיר[ ע ל תילה )וגרי[‬
‫ויצא מרס תודה וקול משחקים )ירמי׳ ל׳ ייח וי״ט(‪.‬‬
‫ואגי בה׳ אעלוזה ]וגו׳[ אלהים ה׳ חילי וגו׳‬
‫)חבקוק ג׳ י״ט( יד(‪.‬‬
‫פרק ו‬
‫וכשבא אספםיאנום והקיף א ת א( ירושלם‬
‫ימרה כגגד חומת ירושלם )אמר( ]ואמר[‬
‫לאגשי ירושלם שברו ב( ממגו ק ש ת א ח ת‬
‫וחץ אחד ואלך מעליכם בשלום‪ .‬אמר להם‬
‫פעם ראשונה ופעם שגייר‪ ,‬ולא קבלו ג(‪ .‬אמר‬
‫להם ריב״ז גורמין אתם לעיר הזאת שתחרב‬
‫ולבית הזה שישרף‪ .‬אמרו לו כשם שיצאגו‬
‫ע ל השרים הראשוגים והרגנום כך גצא ע ל‬
‫)אלו וגהרגם( ]זה ונהרגנו כל דבר ודבר שהיה‬
‫ריב״ז אומר להם[ היו כותבים אותם י( בשטרים‬
‫וקושרים אותן בחצים וזורקים אותם ה( חוץ‬
‫להומה)ואמר( ]ואומרים[ ריב״ז אוהבו ש ל מלך‪.‬‬
‫כיון שראה ריב״ז ש ל א רצו לשמוע לו אמר‬
‫לתלמידיו חברים עמדו והוציאוגי מכאן‪ .‬גתנו אותו בארון ש ל ע ץ נ ט ל ר׳ אליעזר בראשו ור׳ יהושע)ר׳‬
‫יהודה( ברגליו‪ .‬היו משמשין י(והולכין עד שהגיעו ל פ ת ח ש ל מדינה* כיון שהגיעו ל פ ת ח ש ל מדיגה אמרו‬
‫להם עמדו ופתחו לנו כדי ש נ צ א ונקברנו‪ .‬אמרו ]להם השוערים[ ל א נפתח ז( ע ד שנדקרנו בחרב ח( בתחלה‪.‬‬
‫אמרו להם ט( גורמים אתם שתוציאו ש ם רע למדינתכם למהר יהו אומר אף לרבן יוחנךדקרו‪ .‬ובסוף עמדו‬
‫ופתחו להם‪ .‬כיון שיצא ריב״ז חוץ מפתחה ש ל ירושלים הלך ו ש א ל בשלומו של<מלך(אםפסיאגום יא( כדרך‬
‫)שואלין( ]ששואלין[ בשלומה ש ל מלכות ]א״ל אי רידומגי אימפוטרין‪ .‬א״ל א ת הוא בן זכאי א״ל הן[ יב(‪.‬‬
‫א״ל הגיתני י •(‪ .‬א י ל א ל תירא כתוב בידינו שאין הבית הזה חרב א ל א ביד מלך שנאטר והלבנון באדיר‬
‫יםול )ישעי׳ י׳ ליי(‪ .‬מסרו לשגי פהידים‪ .‬לאחר ג׳ ימים באו לו אגרות מרומי‪ .‬איל מת )מרוץ רומי המלך(‬
‫בגי רומי יי(‪ .‬ש ל ח וקרא לרבן יוחנן טי( א״ל ש א ל לך שאלה• א״ל שואל אני ממך‬
‫מלך ]נירון[ והמליכוך בני‬
‫«( ו א ע ש ה‬
‫א ת יבנה‬
‫*עשה בה ש א ר כל המצות‪ .‬א״ל הרי היא נתונה לך במתנה יז(‪:‬‬
‫ואלמוד בה תורה ו א ע ש ה בה ציצית י‬
‫י‬
‫‪5‬‬
‫הערות לנו־א‬
‫הערות לניב‬
‫ינ( שלמים וזבחים בכייה‪ .‬יד( ע׳ במקומות הנרמזים‬
‫לעיל אות י׳ וע״ע ביד פ׳ נ״ג עיש‪.‬‬
‫פין א( על בכייה‪ .‬בו ע׳ נו״א שם ואולי צ״ל שגרו‪.‬‬
‫ג( עליהם בכייה וכן בנו״ש‪ .‬ד( בשטרים ליתא בכייה‪.‬‬
‫ר‪ (.‬וקושריןאותם וזורקין אותן בהצין מחוץ לחומה בכייה‪.‬‬
‫ו( משחמשים בכי׳׳ה‪ .‬ז( לא נפתח ליתא בכייה‪.‬‬
‫ח( בחרב ליתא בכייה‪ .‬ט( השיבו להם ר׳ אליעזר‬
‫ור׳ יהושע בכייה‪ .‬י( את רבן)ומלת יוחנן ליחא( בכי״ה‪.‬‬
‫יא( בשלומה של אםפסיאנום בכייה וע׳ בנו״ש‪.‬‬
‫יב( כן הוא בכייה ובלים צ״ל מי דומיני והוא לשון רומי‬
‫ודיל אדוני המלך וע׳ ערוך השלם ערך אימפירטור עיש‬
‫ובנו״ש יובי דומני מלכא וצ״ל ביבי דומיני והוא ג״כ‬
‫לשץ רומי ודיל יהי אדוני המלך וע׳ באיכה רבתי‬
‫ובמ״כ בשם בעל הערוך שם‪ .‬יג( מלשון ויגה בני איש‪.‬‬
‫יד( הגהתי ע״פ הנו״ש ובכייה מת מרון קיסר‪.‬‬
‫טו( לרבן ליתא בבי״ה‪ .‬טז( בנו״ש ליתא ואולי הוא‬
‫שינרא דלישנא מתפילה תפילין וציצית וע׳ בנויא פ״ד‪.‬‬
‫יז( בעיקר הדברים ע׳ במקומות הנרמזים בנו״א פ״ד‬
‫אות ע״ד ונוסחא זו נוטה יותר להאיכה רבתי מנו״א‪.‬‬
‫י( בידן)ועשו( כדי צרכן בכ׳יי ותיבת ועשו היא רק תלויה בין השיטות‬
‫והעיקר הוא שיש להגיה ואחז בדין)של הדס( בידו וכו׳ וע׳ לקמן אות ט״ז‪.‬‬
‫יא( משננץ בכי״ע על הגליון‪ .‬יב( הגהתי עיפ כייע ובספרים ליתא‪.‬‬
‫ינ( מתעסק בכיי *ינ( והיכן מזיינו שנתעסק בכלה וכו׳ שכן קורין בכרכי‬
‫היש וכו׳ בכי״ע‪ .‬ובספריש וכן בכיי קורק לכלה והנחתי עיפ הבי י והגר׳יא‬
‫וע״ע לקמן אוח ט״ז‪ .‬יד( וקשטה וכללה בכיי‪ .‬טו(אל האדש בכי״ע‪.‬‬
‫מז( ע׳ כתובוח י״ז ע״א ומגילה ג׳ ע׳׳ב וכ׳׳ט עיא וביר פיח וע״ע‬
‫ברכוה סיא ובנ״ש וב״ר ריש פי״ח ובנ״ש ובירושלמי הגיגה פ׳ג הי׳ז‪.‬‬
‫והנה כל אלה הדוגמאות זבל הגהוח המפרשים פה אינס מספיקיש‬
‫להנית את הדעת בהבנת פיסקא זאת‪ .‬והקטיעות והסירוס ניכר מתוכה‪.‬‬
‫ומצאתי בס׳ מדרש הנדול כ״י ששנויה שם פיסקא זאת בפ׳ בראשית‬
‫ואנבי מעתיקה פה וזיל מעשה בר׳ יהודה ב׳׳ר אלעאי שהיה יושב‬
‫ושונה לתלמידיו ועברה כלה לפניו א ח ז ב י ד ו ש ר ב י ט של‬
‫ה ד ס ו ה י ה מ ש ע נ ן )פי׳ מנופף( בו עד שעברה כלה מלפניו‪.‬‬
‫שוב מעשה בר׳ יהודה ביר אלעאי שהיה יושב ושונה לתלמידיו עברה‬
‫כלה לפניהם אמר להם בני עמדו והתעסקו בכלה שהרי מצינו בהקב״ה‬
‫שנתעסק בכלה והלא הדברים קיו ומה אם הקב״ה נחעסק בכלה אנו‬
‫על אהת כמה וכמה‪ .‬ומנין שקילע הקב״ה להוד‪ .‬שנאמר ויבן ה׳ את‬
‫הצלע שכן בכרכי הים קורק ל ק ל ע י ת א ב נ י ת א מלמד שתיקנה‬
‫הקב״ה לחוד‪ .‬וקישטה י וביללה והביאה אל האדם שנאמר ויביאה אל‬
‫האדם פעם אחת נעשה הקב״ה שושבץ לאדם מכאן ואילך אדם קונה שושבין לעצמו‪ .‬ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי פעם אחת‬
‫ניטלה חוה מן האדם מכאן ואילך אדם מקדש את בת הבידו ע״כ‪ .‬והקורא ידון מעצמו מה שיש להגיה בנוסהתינו פה‪ .‬ובענץ ההמשך הנה‬
‫*‪3‬‬
‫•‪f‬‬
‫‪20‬‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחאא פרק ד‬
‫לבהמתך)דברים י״א י״ג( י*(‪ .‬ובזמן שאין עבודת בית המקדש‬
‫קיימת אין העולם מתברך ע ל יושביו ואין הגשמים יורדין‬
‫מ מ ג ן שגאמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו׳ ועצר א ת‬
‫השמים ולא יהיה מטר )שם ט״ז( יח( וכן הוא אומר שימו נא‬
‫לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן ע ל אבן בהיכל ה׳‬
‫מהיותם בא יט( א ל ערמת עשרים והיתד‪ .‬עשרה בא ‪ p‬א ל היקב‬
‫ל ח ש ף חמימים פורה והיתד‪ ,‬עשרים)הגי ב׳ ט״י וט״ז(‪ .‬מפני מה‬
‫ל א נאמר ביקב עשרים והיו עשרה כ ש ם שנאמר בחטים‬
‫עימרים לפי שיקב סימן טוב יותר מחטים ללמדך ימכל זמן‬
‫שהיין לוקה סימן רע לכל ה ש נ ה כולה נא(‪ .‬אמרו ישראל‬
‫לפני הקב״ה רבונו ש ל עולם מפני מה א ת ה ע ש י ת לנו כך כבי‪.‬‬
‫השיבן רוח הקודש פגה א ל הרבה והגה ל מ ע ט ]וגו׳ו יען ביתי‬
‫א ש ר הוא חרב ואתם רצים א י ש לביתו)שםא׳ ט׳( כג( ואם אתם‬
‫תעסקו בעבודת בית המקדימ אגי אברך אתכם כבתחלהכד(‬
‫שגאמר כה( שימו גא לבבכם ]וגוי[ מיום כ״ד לתימיעי למן‬
‫היום א ש ר יוסד היכל ה׳ ]וגר[ העוד הזרע במגורה ועד כי( הגפן‬
‫והתאינה והרמון ועץ הזית ל א ג ש א מן היום הזה אברך‬
‫)עם ב׳ י״ח יי״ט( הא ל מ ד ת ש א י ן » ( עבודה שהיא חביבה לפגי‬
‫הקביה יותר מעבודת בית ה מ ק ד ש ‪:‬‬
‫נוםחא ב פרמ‬
‫פרה ז‬
‫וכשבא אםפםיאנום והקיף א ת י ח ש ל ם‬
‫ימרה כנגד מזרחה ש ל ירושלים עמדו כל‬
‫הסיקריןא‪ :‬ושרפו כל האוצרות שהיו בירושלים‪.‬‬
‫חשבו ש ל א להשאיר מחיה‪ .‬והיו אנשי ירושלם‬
‫ימולקין תבן ושותין א ת מימיו ויוצאים ועושים‬
‫מלחמה עמהם והורגים בהם‪ .‬כיון ש ר א ה‬
‫אסםםיאנוס צואתן ש ל אגשי ירושלים ש ל א‬
‫היה בהן מיץ דגן ב( קרא ל כ ל חיילותיו אמר‬
‫להן בואו וראו בני אדם רעבים וצמאים יוצאים‬
‫ועושים מלחמה עמכם והורגים בכם אילו היו‬
‫אוכלים ושותים ע ל א ח ת כמה וכמה גי‪ .‬הביאו‬
‫לו)נצרים( !נסרים[ ש ל ע ץ ע ש א ן כמסובך ד(‬
‫וכמין קלעים הי ע ש א ן ש ת י םגושות י( היו ז(‬
‫בזרקין בהן לחומה ע ד שנפרצה ' ]עשה[‬
‫ק ש ת ש ל זיר נ ת ן בתוכה ר א ש חזיר היו ט(‬
‫מסקעין כמכליב י( ויורדים ע ד ש ע ל ה יא( על‬
‫<הביברים> ]האיברים[ ש ע ל גבי המזבח‬
‫וטמאתו‪ .‬חרבו א ת כל ירושלים ע ד שהגיעו‬
‫להיכל‪ .‬כיון שהגיעו להיכל אמרו זה לזה מי יכגס להיכל תחלה‪ .‬ושם היה אדם ר ש ע טיטום בן א ש ת ו יב( של‬
‫אספםיאנוס יג( )עז פנים( ]העז פניו[ וגכגם לקיים עליו העז א י ש ר ש ע בשניו)משלי ב״א ניט ולא עוד אלא‬
‫ש ג ט ל א ת יי( הסייף וגדר טי( א ת הפרוכת לקיים עליו ]מה‪ 1‬שגאמר י ח ץ אליו בצואר בעבי גבי מגיניו‬
‫)איוב ט״י כ״‪ 0‬טז( ולא עוד א ל א שמימך א ת הזונה והכניסה לבית ק ד ש הקדשים והתחיל מחרף ומגדף ומגאץ‬
‫ומרקק כלפי מעלה ואומר זה הוא שאמרתם שהרג א ת םיםרא ואת סנחריב הרי אני בביתו וברשותו אם י ש‬
‫בו כח יצא ויעמוד כגגדי לקיים)עליו( ]מה שנאמר ואמר[ אי אלהיכו צור חםיו בו אימר חלב זבחימו יאכלו‬
‫)דברים ליב ל״ז׳ יז(‪ .‬א ב א הנן אומרה׳אלהי צבאות מי כמוך חסיץיה )ההלם פ״ט‪ (-‬חסין א ת ה •מאתה ש ו מ ע‬
‫חירופו וגידופו וניאוצו ש ל רימע הזה וימותק למחר כימתמלא הסאה שלו תביא עליו ייי( א ת הפורענות לקיים‬
‫מה שנאמר במלאת ספקו יצר לו)איוב כ־ כיב( יט(‪ .‬עימד‪ ,‬כמין כ( ג ד ג פ א ו פ ר ק כ ה א ת המגורות ולקט א ת כלי‬
‫בית המקדש « ( ומלא ג׳ ספינות אנשים ונימים וטף כב( לילך ולהשתבח במדינת הים שנאמר ראיתי רשעים‬
‫קבורים ובאו וממקום קדוש יהלטן ו ׳ )קהלת ה׳ י׳( בג( עלה לו לספינה ע מ ד הנחשול ]לטובעו[ בים כד(‪.‬‬
‫ע מ ד לו ע ל גבי )ספינה( ]הספינה[ התחיל מגדף ומחרף כה( ומנאץ ומרקק ]כלסי מעלה[ אמר כשהייתי‬
‫בביתו וברשותו ל א היה בו כח לבוא ולעמוד כגגדי ועכשיו כאן קדמגי דומה שאין <כח> ]כהו[ ש ל אלוה של‬
‫ח‬
‫גו‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫כבר העיר המהרי״ץ שמקומה בבבא דגיה יכן מוכה להדיא בנויב פיח עיש‪.‬‬
‫פין א( עמדו הםיקין בכייה‪ .‬בו שאין בהם וכו׳‬
‫יז( ונתתי עשב בשדך לבהמתך ליתא בכי״א‪ .‬יה( ע׳ ספרי דברים פ״י מ״א בכייה‪ .‬ג( ע׳ איכה רבתי שיא ואדר׳נ נו״א שיו‪.‬‬
‫בפסוק ולעבדו וב״ר פ׳ ס״ג סי״ג‪ .‬יט( פן יפתה לבבכם בהיותם בא ד( בכייה נמםיבך‪ .‬וע׳ בריר‪ .‬שיג מיג ונראה שהוא‬
‫והשאר הסר בכיי ועתומיי‪ .‬כ( ובא בכיי‪ .‬כא(בני״ע לפי שהיקב סימן מין מכונה לקלע בה‪ .‬ה‪ 1‬כמין קלעים ליתא בכייה‪.‬‬
‫רע יותר מן ההטים ללמדך שכל זמן שהיין לוקה סימן רע לעולם ובנו״ש במין כרונםות ואולי הוא מהוספה על הנליון‬
‫ובכי״א סימן יותר ונו׳‪ .‬ונוםחא זו קרובה יותר לאותה שהביא רש״י‬
‫בעין שירוש למסובך‪ .‬ו( בנו״ש ועשאן כמין שתי שגושות‬
‫בפירושו להגי שם ובאמת בל הנוסחאות מגומגמות ויש לתקן אותם וע׳ בערוך ערך ש‪:‬ז וערך שגש א׳ ופתרונו שם מכונה‬
‫ע״פ הירושלמי דסיטה פיט הט״ו כזה והיתד‪ .‬עשרים וחמשה אין כתיב להרס עיי ההומה וצ״ע‪ .‬ז( והיו בכייה‪ .‬ח( שנשלה‬
‫כאן אלא והיתה עשרים וע״ע בנו״ב פיה‪ .‬כב( את עשית לנו כל כך בכייה‪ .‬ט( והיה בכייה‪ .‬י( בכייה במכלי ובנו״׳ש‬
‫בכי׳י ועתומ״י‪ .‬כנ( רוה הקודש יען ביתי בכיי ועתימ״י‪ .‬כד( בתהילה במרבי והעיקי• כמכליב ופירושו הוא שהיו האיברים‬
‫בכ״י‪ .‬כה( שנאמר העוד זרע בכיי והשאר הסר ועתומ״י‪ .‬כו‪ 1‬ועד ליתא נפזרים ומפסגין ע־ג המזכר‪ ,‬וע׳ ערוך ערך כלב א׳‬
‫בכי״ע ובקצת ספרים ועוד ועתומ״י‪ .‬כז( שאין לך בבי״א ונני״ע אין יא( שעלתה וישבה בכיית‪ .‬יבואהיתו בכייה וע׳ ספרי‬
‫דברים פי׳ שכיה‪ .‬יג( אספסיינום שם רשעים יררב‬
‫בנייה וכן הוא בנו״ש‪ .‬יד( את ליתא בכייה טוו בכייה וגירד‪ .‬טז( ‪V‬‬
‫עיקר הדרשה הוא ־־ממקרא שקודם זה כי נטה אל‬
‫אל ידי ואל שדי יתגבר‪ .‬יז( ספרי שם וע־ע ב״ר שיי ויקרא רבה פ״כ וכיב במדבר רבה פייח קהלת רבה פיה תגחומא‬
‫פ׳ הוקת פדר״א פמ״ט וגטין נ״י ב‪ .‬יה( הביא את בכייה‪ .‬יט( ע׳ סוטה ט׳ ע״א ובנ״ש במדבר רבד‪ .‬פייר ומדרש תהלים י׳ וע‪.‬‬
‫בגטין שם דרשת ר׳ הנין וליתא שם להך סיומא וע״ע בנו״ש‪ .‬כ( כמין ליתא בכי״ה‪ .‬בא( כל כלי בכייה‪ .‬כבו אנשים וטף בכייה‪ .‬כג( ״י־ף‬
‫הדרשה הוא מסיפא דקרא וישתנהו בעיר אל תקרי וישתכחו אלא וישתכחו וכבנטין שם‪ .‬בד ה‪:‬חתי ע״פ נו״ש ושאר דוגמאו ־״‪ ,‬כה > מחר־ן‬
‫‪k‬‬
‫נוםחא א פרק ד‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוםחא ב פרק ז‬
‫יא‬
‫על גמילות חסדים כיצד הרי הוא אומר כי חסד חפצתי יהודים כי( א ל א במים‪ .‬דור המבול ל א‬
‫ולא זבח)הושע י׳ י׳( העולם מהחלה כח( ל א נברא אלא בחסד‬
‫פרע מהן א ל א במים «( כימם ש ע ש ה‬
‫שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכין אמונתך לפרעה כך הוא מבקש ל ע ש ו ת לי‪ .‬רמז‬
‫בדם )תהליםפ״ט ג׳( נטי‪ .‬פעם א ה ת היה רבן יוחנן בן זכאי המקום כח( לים ועמד מזעפו כט( א״ל הקב״ה‬
‫יוצא מירושלים והיה ר׳ יהושע הולך אחריו וראה ל( בית המקדש רימע ליחה סרוחה עפר רמה ותולעה וכי‬
‫חרב אמר ר׳ יהושע אוי לנו ע ל זה שהוא חרב לא( מקום עמך אני עושח מלחמה והלא אין לי בכל‬
‫שמכפרים לב( בו עונותיהם ש ל ישראל‪ .‬א״ל בני א ל ירע הבריות אשר בראתי בעולמי ש פ ל יותר מן‬
‫לך יש לנו לג( כפרה א ח ת שהיא כמותה ואיזה זה גמילות היתוש הזה )ובא(!והוא[ עושה עמך מלחמה‪.‬‬
‫חסדים לי( שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח)הישע ו׳ י׳(‪ .‬שכן ירד לו מםפינה לרומי ויצאו בני רומי לקראתו‬
‫מציגו בדגיאל א י ש חמודות שהיה מתעסק בגמילות חסדים‪ .‬התחילו מקלסין אותו ואומר׳ לו נקיטא בדור ל(‪.‬‬
‫ומה הן לדי( גמילות חסדים שהיה דגיאל מתעסק בהם אם וכשנכנס נכנס לבית המרחץ וכשיצא הושיטו‬
‫תאמר עולות וזבחים מקריב לי( בבבל והלא כבר גאמר לו דיפלי פיטורין לא( וכשהוא שותה נכנס‬
‫השמד לך פן ת ע ל ה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי יתוש אחד לחוטמו והיה לב( אוכל בפניו ע ד‬
‫אם במקום א ש ר יבחר ה׳ באחד שבטיך שם ת ע ל ה עולותיך‬
‫שהגיע לתוך מוחו‪ .‬אמרו לרופאים ופצעו א ת‬
‫)דברים י״ב י״ג י־ד( א ל א מה הן גמילות חסדים שהיה מתעסק מוחו ומצאו יתוש אחד כגחל )בר יונה( !בן‬
‫בהן היה מתקן א ת הכלה ומשמחה לז> ומלווה א ת המת יומו[ מ ש ק ל תרין ליטרין לג(‪:‬‬
‫ומתן פרוטה לעגי ומתפלל ש ל ש ה פעמים בכל יוס ותפלתו‬
‫אמר רבי אליעזר)כד( א נ א הויגא ברומי‬
‫מתקבלת לח( ברצון שנאמר ודגיאל כדי ידע די רשים כתבא‬
‫)והמית( !וחמינא[ תרתין ליטרא מן הבא‬
‫ע ל לביתה וכוין פתיחן ליה בעליתה גגד ירושלים וזימנין ויתושא מן הבא ונתנו אותו בקערה כל מה‬
‫ת ל ת א ביומא הוא לט( ברך ע ל ברכוהי ומצלא ומודא קדם‬
‫דהוה שהה לד( הוות נפשיה מ ע ד א ( !זעירא[‬
‫מ(‪:‬‬
‫אלהה כל קבל די דוא עבד מן קדמת ת א )דניאלו׳י־א(‬
‫פרח יתושא פרחיה נפשיה לדי( לקיים עליו‬
‫מה ימגאמר תמותת רימע רעך‪) ,‬תהלים' ל״ד כ״ב(‪:‬‬
‫היה רבן י ו ח נ ן יושב ומצפה כגגד חומת ירוימלים ל ד ע ת מה יעשה בה כדרך שגאמר בעלי)ועלי( ]והגה‬
‫עלי[ יושב ע ל הכסא יד דרך מצפה )שמואל א׳ ד י״ג>‪ .‬כיון שראה ריב״ז שחרב ביהמ״ק וגשרף ההיכל עמר וקרע‬
‫א ת בגדיו וחלץ א ת תםליו והיה יושב ובוכה ותלמידיו עמו‪ .‬וי״א אף לי( אברהם יצחק ויעקב היו עמהם‬
‫שנאמר הילל בראש )זכרי׳ י״א ב׳( זה אברהם שקיים א ת המצות לז> )מראשו( ]בראש[‪ .‬כי נ פ ל ארז)שט(‬
‫זה צדקיהו כלך יהודה‪ .‬א ש ר אדירים שודדו )שש( אלו אברהם יצחק ויעקב‪ .‬הילילו אלוני הבשן)שש( אלו‬
‫חורי יהודה ובנימין‪ .‬כי ירד יער הבציר ושש( זה עם ירוימלים לח(‪ :‬דבר אחר הילל בראש זה אברהם שקיים א ת‬
‫התורה מראש‪ .‬כי נ פ ל ארז זה כהן‪ .‬אשר אדירים שודדו אלו אברהם יצחק ויעקב‪ .‬הילילו אלוני הבשן‬
‫אלו גדולי יהודה ובגימין‪ .‬כי ירד יער הבציר זו גלות ירושלים לט(‪:‬‬
‫רבי חנניה סגן הכהנים אומר קודם למ׳ ש נ ה עד ש ל א חרב בית המקדש וגשרף ההיכל היו אגשי‬
‫ירושלים נועלין א ת הדלתות והיו כשכימין מ( )ומוציאי( ]ומוצאין[ אותן פתוחים שנאמר פ ת ח לבנון‬
‫דלתיך )זביי׳ "א א׳(‪ .‬כיון שראו בגי כהגים גדולים שחרב בית המקדש ונשרף ההיכל נטלו א ת המפתחות‬
‫ועלו לראש ההיכל וזורקים כלפי מעלה ואומרים הא לך המפתחות ש נ ת ת לנו ש ל א !היינו[ אפטרופין‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫לך אהבה שהיא הביבד‪ .‬וכוי‪ .‬כה( מתהילה ליתא בכייע‪ .‬כט( שנאמ־ ומגדף בכי״ה‪ .‬כ ‪ 0‬של אומה זו בכי״ה‪ .‬כז( הקטיעות‬
‫אמרתי עולם בכי״ע ובכייא אני אמרתי וגי׳‪ .‬ל( את בית בכייע‪ .‬ניכרת ויש להשלים בא פרעה וטבעו במים ועי‬
‫לא( אר״י אוי לני על זה שהוא הרב ליתא בכיי והוגה בספרים וע׳ ילקוט בדוגמאות‪ .‬כה( רמז הקב״ה יתברך ויתעלה בכייה‪.‬‬
‫הושע ר׳ תקכיב וה׳ שם הציון ואולי לקוח הוא מהאדר״נ‪ .‬לב( שמתבפרין כט> לקיים עליו מה שנאמר ויעמוד הים מזעפו בכייה‪.‬‬
‫בכי״ע‪ .‬לגו יש לך בכייא‪ .‬לד( כפרה א ח ר ת ואיזו זו נ״ח בכי״ע‪ .‬ל( נקיטה בדוה בכי״ה ובל״ס צ״ל כמו ברבה ויקרא‬
‫וקהלת נקיטא ברברי כלומר מנצה את הברברים‬
‫לה( ובמה הם בכי׳ע‪ .‬לו( היה מקריב בכי־א‪ .‬לז( ומשמהה ליתא בכיי‪.‬‬
‫לה( מקובלת בכי״א‪ .‬לט( הוי בכייא ובכייע הוד‪ .‬ולקמן די הוה בבי״ע וע״ע במתנות כהונה ברבה ויקרא שם‪ .‬לא( בכייה‬
‫ובכייא דהוה• מ( ע׳ ירושלמי ברכות ריפ תפלת השהר וספרי דברים הוא כתוב במלה אחת‪ .‬ובקהלת רבה פילי פוטירין‬
‫פי׳ מ״א בפ׳ ולעבדו ופדר״א פי״ו ומשם מוכה דמדניאל לא מדריש וע׳ בערוך דמ״ל ערך פטריון ובערוך השלם ערך דפלק‬
‫רק חפלה וע׳ מפרשים אבל היותר קרוב הוא שגם פה היתד‪ .‬כל פיסקא ויהיה או כוסות כפולים כלומר שני כוסות או כוס‬
‫זו לעיל נבי בבא דעבודה ונשתרבבה משם ע״י שגגת איזה מעתיק ״ן עתיק לימים‪ .‬לב ו היה אובל בפניו ונכנס עד בכי״ה‪.‬‬
‫לבבא דניה והבאים אהריו הוסיפו מה שהוסיפו בכדי להסכימח עם ל^ בני״ש ששגגיי ליטרין‪.‬‬
‫ליטדין‪ .‬לדן אולי יש להגיה שני או‬
‫שאני וע׳ בביר וקהלת רבה שם ובנו״ש שייה וע׳ בערוך‬
‫ערך שה נ׳ ופירושו נימוק והולך‪ .‬והדברים שהביא בעל המ״כ שם בשם הערוך לא מצאתי בספרים שלפנינו‪ .‬לה( פרק יתושא פרק‬
‫נפשיה בכייה‪ .‬לו( ואף אברהם בכייה ומלת וי״א ליתאוע׳ בנרש‪ .‬לז(את המצות ואת התורה בכייה‪ .‬לד‪ (.‬ע׳ בהדונמאות הנרמזות‬
‫באות מ׳ ושיט ונו־א פ״ד‪ .‬ודוגמא מסכמת מכל וכל עםנוסהא שלנו פה לא מצאתי‪ ,‬לטי‪ ,‬נראה ששתי נוסחאות באו לכאן‪ .‬מ ו את הדלתות‬
‫‪22‬‬
‫נוסחא א פרק ד‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫וכשבא אספסיינוס מא( להחריב א ת ירושלים אמר להם‬
‫שוטים מב( מפני מה אתם מבקשים להחריב א ת העיר הזאת מג(‬
‫ואתם מבקשים לשרוף א ת בית המקדש וכי מה אני מבקש‬
‫מכם א ל א שתשגרו לי מי( ק ש ת א ח ת או חץ אחת ואלך לי‬
‫מכם‪ .‬אמרו לו כ ש ם שיצאגו ע ל שגים ראשוגים שהם‬
‫לפניך מה( והרגנום כך נ צ א לפניך ונהרגך‪ .‬כיון ש ש מ ע רבן‬
‫יוחגן בן זכאי •מלח מי( וקרא ל א ג ש י ירושלים ואמר להם‬
‫בגי מפגי מה א ת ם מחריבין א ת העיר הזאת ואתם מבקשים‬
‫לשרוף א ת בית המקדש וכי מהו מבקש מכם הא איגו מבקש‬
‫מכם א ל א ק ש ת א ח ת או חין א ח ת וילך לו מכם מז(‪ .‬אמרו‬
‫לו כ ש ם שיצאגו ע ל שגים שלפניו מח‪ 1‬והרגנום כך גצא‬
‫עליו ונהרגהו מט(‪ .‬היו לאספסייגום נ( אגשים שרויין כגגד‬
‫חומותיה ש ל ירושלים וכל דבר ודבר שהיו שומעין היו כותבין‬
‫ע ל החצי וזורקין חוץ לחומה לומר שרבן יוחנן בן זכאי‬
‫נוסחא ב פרק ז ח‬
‫נאמנים פא‪ 1‬לאכול מגנזיו ש ל מלך והיו אוחזים‬
‫זה בזה ונכשכיץ לתוך האור ונשרפים מב> נ‬
‫פרק ח‬
‫על גמילות חסדים מהו אומר כי חסד‬
‫חסצתי ולא זבח ]ודעת אלהים מעולות[‬
‫)הושע י׳ י׳( א( הקיש הקל לקל והחמור לחמור‬
‫ונמצאו לדברי תורה חמורים מעולות חמורות‬
‫וגמילות הסדים שהיא קלה מזבחים קלים‪.‬‬
‫וכן הוא אומר החסין לה׳ בעולות וזבחים ]וגו׳[‬
‫)שמואל א׳ ט׳ו בייבי‪ .‬רבי שמעון אומר חביבים‬
‫עלי דברי תורה יותר מעולות וזבחים י ‪ :‬ומגין‬
‫שגמילות הםדים מלאה הארץ שגאמר חסד ג(‬
‫ה׳ מלאה הארץ)תחלים ל״‪ -‬יי( ומנין )שהוא(‬
‫]שהיא[ מ ן ד א ר ץ ע ד הרקיע שנאמר כי גדול‬
‫)מעל( ]עד[ שמים חסדך)שם נ״ז י״א( מ ג י ן ) ש ה ו א ( ]שהיא[ למעלה מן הרקיע שגאמר כי גדול מ ע ל שמים‬
‫חסדך )שם ק״ח ה׳( ומנין שמסוף העולם וער סוסו שנאמר והסד ה׳ מעולם ועד עולם ע ל יראיו)שם ק״גי״ז( ד (‬
‫מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך בדרך ורץ אחריו ר׳ יהושע ה()ואמר( ]אמר[ לו אוי לנו ש א ב ד‬
‫בית חיינו מקום •מהיד‪ .‬מכפר ]על[ עונותינו ‪ .0‬איל א ל תירא י ש לנו כפרה אחרת תחתיה ז(‪ .‬א״ל מה הוא‪.‬‬
‫]איל[ כי חסד חפצתי ולא זבח )הושע ו׳ ף( ח(‪:‬‬
‫תלמידי חכמים שהיו יושבים ושונים ועבר המת לפניהם או הכלה ט( אם י ש עמהם כדי צרכם א ל‬
‫יפסיקו משנתם ואם לאו יפסיקו מ ש נ ת ם ‪ :‬מ ע ש ה בתלמידיו ש ל ר׳ יהודה )הנשיא( ‪1‬בר אלעאי[ שהיו י(‬
‫יושבים ושונים ועברה )הכלה( ]כלה[ לפניהם‪ .‬אמר להם ר׳ יהודה חבירינו עמדו והתעסקו עם הכלה שכן‬
‫מצינו שנתעסק הקב״ה עם הכלה מראש שנאמר ו י ק ה׳ אלהים א ת הצלע )בראשית ב׳ כ״ב׳‪] .‬ר׳ שמעון בן‬
‫מנסיא אומר הרי הוא אומר רבן ה׳ אלהים א ת הצלע[)שם( מלמד שקלעה וקשטה ]ונתנה לו(‪ .‬ויש במקומות‬
‫ימקורין)לכלה( ]לגדליתא[ בנייתא יא(‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫;‬
‫וכן הוא אומר אחור וקדם צרתני ] ׳[)תהלים קל׳־ט י־׳( מלמד כשברא הקב״ה א ת אדם הראשון היה‬
‫מוטל גולם מסוף העולם ועד סופו שגאמר גלמי ראו עיניך )שם שם( יכול ש ל א ראיתם ע ד שתשימגו‬
‫גולם שגאמר ועל ספרך כולם יכתבו)שם( איזה )ספר( ]ספרך[ זה ספרו ]של[ אדם דראשוץ שגאמר זה ססר‬
‫תולדות א ד ם )בראשית ה׳ א׳( יב(‪1 :‬דבר אחר אחור וקדם צרתגי‪ .‬מלמד כשברא המקום אדם הראשון היה‬
‫מוטל גולם מסוף העולם ועד סופו שגאמר כי ש א ל גא לימים ראשונים י דברים ד׳ ל׳ב( יגייכול קודם בריתו ש ל‬
‫וגו‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫הבבא שהוצגה בה בטעות‪ .‬מא(אספסיינום קיסר בכייע‪ .‬מב( שוטים מבערב ומשכימין בכי״ה וע׳ יומא ליט עיב ובירושלמי‬
‫ריקים בבי׳ע‪ .‬מג( את הבית ואת העיר בכי״ע‪ .‬מד( תשגרו בכייע ועתומ״י‪ .‬שם ש״ו‪ .‬מא( שמסרת לנו ובו׳ שלא היינו אפטרופסים‬
‫מה( שנים שבפניך בכי״ע‪ .‬מו( הלך וקרא להם לאנשי בכי׳׳ע‪ .‬נאמנים וכו׳ בכייה‪ .‬מב(ע׳ בני׳א ובהערות שם אות ע״ט‪.‬‬
‫מז( לשרוף בית המקדש באש וכי מהו וכו׳ אלא שתשגרו לו קשת ובו׳‬
‫פ״ךן א‪ ,‬ע׳ נו״א ריש פיר ובהערות שם‪ .‬ב( שמעץ‬
‫וילך לו משם בכי׳׳ע‪ .‬מה( אמרו כשם וכו׳ שנים שבפניו בכי׳׳ע‪ .‬אומר בכי״ה וע׳ פדריא פמ־ט וגם שם ניכר איזה‬
‫מט( ונהרגנו בבי"א‪ .‬נ( היוקוטלין לאספסינוס שרויןנגד חומותיה בכ״י קטיעות‪ .‬ג( הסדן־ בכייה‪ .‬ד( בכייה בכל המקומות‬
‫ו כ נ י ן וע׳ סוכה מיט עיב וירושלמי פיק דפיאת‬
‫מעין זה‪ .‬ובפסחים נ׳ ע״ב דרשות כאלה לגבי תורה לשמה‪ .‬ד‪ (.‬מהלך ורץ אחריו של ר׳ יהושע בכייה‪ .‬ו( הגהתי עיפ הנויש‬
‫ושם עוד שהרב בית וכו׳ ובכייה ואמר לו שאבדנו בית וכו׳‪ .‬ז( שהיא תחתיה בכייה‪ .‬ה( ולא זבח ועוד שבשביל הסד העולם‬
‫מתקיים שנאמר אמרהי עולם הסד יבנה בכייה ועי בנו״א ובהערוח שם‪ .‬ט( ועבדה מת או כלה לפניהם בכייה‪ ,‬י‪ (,‬בנויש ר׳ יהודה‪.‬‬
‫יא( הגהתי מסברא ובכייה קורץ לנולדיתא ובנו״ש לנדלת וע״ע בנו״א ובהערות שם אות ט״ז‪ .‬יב( בכי״ה יכול שלא ראיתינו‬
‫עד שתשיתנו ובו׳ ובנרש שלא ראיתני עד שיצרתני וע׳ סדר עולם רבה פיל ושמות רבה פימ ותגהומא פ׳ בי תשא ובפסיקתא‬
‫רבתי קט״ו ע״א ואדרינ נויא פל״א ומדרש תחלים קליט‪ .‬ויוצא לנו מכל הנך דונמאות שהראה לו הקב׳ה לאדה׳ר דור דור‬
‫ודורשיו וכו׳ עד שהוא גולם עוד‪ .‬ולפ״ז נפרש יכול שלא ראיתם כלומר לדור דור ודורשיו וכו׳ בעוד שאדתיר נולש)ואולי זד‪,‬‬
‫הוא גיכ הכונה של יכול בעתו בסדר עולם שם( ‪1‬תיל[ ועל ספרך כולם יכתבו וגו׳ כלומר שהן כתובין כבר וכבב״ר שם‬
‫וכדמפרש לה במיע אות ד׳ בפסיקתא רבתי שם‪ .‬יג( בן הוא בכייה יבכי״ר ליחא לכל דבר אהד זה ועי הגיגה ייא עיא אמר‬
‫ר׳ יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה שנאמי למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ למקצה השמים‬
‫ועד קצה השמים ועיע ביר פיח ר׳ תנהומא בשם ר׳ בנייה ור׳ ברכיה בשם ר״א בשעה שברא הקב״ה אח אדהיר גולם‬
‫בראו וכו׳ הה״ד גלמי דאו עינך ר׳ יהושע בר נחמיה ור׳ יהודה בר סימון בשם ריא אומר מלא כל העולם בראו מן המזרח‬
‫למערב שנאמר אחור וקדם צי־תני מצפון לדרום מנין שנאמר ולמקצה השמים ועד קצה השמים ועי ע מדרש תהלים שש‬
‫נוסחא א פרק ד‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא ב פרס ח‬
‫מאוהבי קיסר הוא גא(‪ .‬וכיון שאמר להם נב> רבן יוחנן בן זכאי עולם ת־ל מקצה השמים ועד קצה השמים) שש(‬
‫יום אחד ושנים ו ש ל ש ה ולא קבלו ממנו ש ל ח וקרא נג( אתה דורש מה ל מ ע ל ה ומה למטה ומה עתיד‬
‫לתלמידיו לרבי אליעזר ורבי יהושע אמר להם בני עמדו להיות( יד(‪ :‬דבר אחר אחור וקדם צרתני‬
‫והוציאוני מכאן עשו ל* ארוץ ואישן בתוכו נדי‪ .‬רבי אליעזר ]ותשת עלי כסך[ מלמד כשברא הקביה‬
‫אחז בראשו רבי יהושע אחז ברגליו והיו מוליכין אותו עד נה( א ת אדודר בקשו מלאכי הימרת להבהבו טי(‬
‫שקיעת החמה ע ד שהגיעו א צ ל שערי ירושלים‪ .‬אמרו להם וסרש המקום כסו עליו )ושמהו( ]ושמרו[ והטיל‬
‫שלום ביניהם שנאמר ה מ ש ל ופחד עמו עושה‬
‫השוערים מי הוא זה‪ .‬אמרו להן מת הוא ני( וכי אין אתם‬
‫יודעין שאין מליגים א ת המת בירושלים »(‪ .‬אמרו להן אם שלום במרומיו)איוב כ״ה ב׳( טז( •‬
‫מת הוא הוציאוהו‪ .‬והוציאוהו והיו מוליכין א ו ת ו ) ע ד שקיעת‬
‫ד ׳ א אחור וקדם צרתני זה אדם וחוד‪.‬‬
‫החמר‪ (,‬נח( עד שהגיעו א צ ל אספסיינוס‪ .‬פתחו הארק נטי ועמד‬
‫שנבראו כאחד י‪ 0‬ולמה ל א נתנה לו מיד א ל א‬
‫לפגיו‪ .‬אמר לו א ת ה הוא רבן ס( יוחגן בן זכאי ש א ל מה אתן‬
‫שהיה צפוי לסני הקב״ה שאדה״ר עתיד ל ע ש ו ת‬
‫לך‪ .‬אמר לו איגי מבקש ממך א ל א יבגה ש א ל ך סא( ואשגה לו במה ש ל ע ץ להיות יושב ודן עליה יה(‬
‫בה לתלמידי ואקבע בה ת פ ל ה סב( ו א ע ש ה בה כל מצות סג(‪ .‬והרי דברים ק״ו ומה אם דבר שנדבר בפיו‬
‫אמר לו לך וכל מה ש א ת ה רוצה ל ע ש ו ת ע ש ה ‪ .‬אמר ע ש א ן יט( תרעומות אילו )לא( נתנו לו מיד‬
‫לו רצוגך שאומר סד( לפגיד דבר אחד‪ .‬אמר לו אמור‪.‬‬
‫עאכ״וכ‪ .‬העביר המקום לפניו סדר בהמה‬
‫אמר לו הרי א ת עומד במלכות‪! .‬א־ל‪ 1‬מנין םה( א ת ה יודע‪ .‬וחיה ועופות שנאמר וייצר ה׳ אלהים מי‬
‫אמר לו כך מסור לגו שאין ס•( בית ד מ ק ד ש גמסר ביד האדמה כל חית ה ש ד ה ]ואת כל עוף השמים‬
‫הדיוט א ל א ביד מלך סז( שגאמר וגקף סבכי היער בברזל ויבא א ל דאדם לראות מה יקרא לו וכל‬
‫והלבנון באדיר יםול )ישעי׳ י׳ ל־ד>‪ .‬אמרו ל א היה יום אחד‬
‫אשר יקרא לו האדם נ פ ש חיה הוא שמו[‬
‫שנים ו ש ל ש ה ימים פחז ע ד ש ב א אליו דיוםלא מעירו סט( )בראשית ב׳ י״ט( קרא לבהמה בהמה וחזר וקרא‬
‫ש מ ת קיסר ונמנו עליו לעמוד במלכות‪ .‬הביאו לו ק ש ת ש ל‬
‫שמות לכל אחד ואחד‪] .‬קרא לחיה חיה וחזר‬
‫זירים ע( ותים״א עא( כגגד החומה ש ל ירושלים‪ .‬הביאו לו וקרא שמות לכל אחד ואחד‪ .‬קרא לעופות‬
‫עופות וחזר וקרא שמות לכל אחדי ואחד‪ .‬קרא‬
‫נסרים ש ל ארז ונתן לתוך ק ש ת ש ל זירים והיה מכה בהן‬
‫למלאכי השרת מעופפים וחזר וקרא שמות‬
‫לכל אהד ואחד[‪ .‬וי״א אףלהקב׳ה ]קרא שם שנאמר[ וכל אשר יקרא לו האדם נ ס ש ח י ה ה ו א שמו)שט ב׳ י״ט(‬
‫]קרא שמו ה׳[ וכה״א ה׳ א י ש מלחמה ה׳ שמו)שמות פריו נ׳( כ׳‪ .‬דתחיל אדם הראשון מתרעם)בו( לפני הקב׳׳ה‬
‫ואומר לפגיו רבוגו ש ל עולם לכל הבריות שבראת בעולמך בראתה זוג )זוג( ולי אין זוג שנאמר ולאדם לא‬
‫מצא עזר כנגדו־ בראשית ב׳ נייבא(‪ .‬כיון שראה א ה ד ר א ת חוה אמר זאת זוגיכב( שגאמר ויאמר האדם זאת‬
‫הפעם עצם מעצמי)שש ב׳ כ״ג( ]הפעם הזאת[ נבראת אשד‪ .‬מאיש מכאן ואילך אדם נושא א ת בת חבירוכג(‬
‫ומצוהעל פריה ורבי ה‪ .‬הפעם הזה נ ע ש ה המקום שושבין לאדם מכאן ואילך אדם קונה לו שושבין לעצמו בה‪:‬‬
‫]שאלה[ זו שאלה מטרונה אחת את ר׳ יהושע א־ל רבי והלא מתחלת בריאתו כה( ש ל עולם גניבה‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ועתומ״י‪ .‬נא( הוא ליתא בכי״ע ובכי״א הםועתומ״י‪ .‬נב» וכך היה מזכיר יד( ע׳ הנינה י׳ ע״א כי שאל נא לימים ראשוניס‬
‫לאנשי ירושלים וכיון וכו׳ בן הוא בכפרים ע״י הגהה וליתא בכ״י ונם יהיד שואל וכו׳ יכול ישאל אדם קודם שנברא העולם‬
‫לא בתומ״י ע״ש ולפי שאינו מתכוון על הלשון מהקתיו ובכי״א ליתא תיל ל ק היום וגו׳ יכול ישאל אדם מה למעלה ומה‬
‫למלת להם ועתומ״י‪ .‬נגן להם לתלמידיו בכיי‪ .‬נדו עשו לו ארון למטה וכו׳ ת״ל ולמקצה השמים וגו׳‪ .‬וע״ע בנ״ש‬
‫ו י ש ן בתינו בני״ע‪.‬נה( עם שקיעת בכ״י ועתומ״י‪ .‬נו! אמרו להם וכי ובפרט בתוספתא שם פ״ב ובפסיקתא רבתי קיט ע״א‬
‫בני״ע‪ .‬נז> בירושלים נ ל ע י ק ר בנ״י וע׳ לקמן פלייה ובתערותשם‪ .‬ובמ״ע שם‪ .‬ומן הדברים שהעתקתי ידון הקורא על‬
‫נח( עם בני״ע והביי והאה״ר מהקו להמלות עד שקיעת החמה וכן קטיעות פיםקא זאת כאן ותרכבתה מב׳ דרשות שונות‪.‬‬
‫נראה גם נן שנשתרבב מדלעיל והני־״א ה־סיף למחוק עוד וא״צ‪ .‬טו( להבהבו באש שמלאכי השרת אש הם שנאדר‬
‫נט( איון בבייע^סורבן ליתא בכייע‪ .‬סא( כן הוא בניי ובספרים אלך• משרתיו אש לוהט ופירש המקום וכו׳ בכי״ה‪.‬‬
‫סב( ובכי״ע תפילין ובתומ״י בשם הניא מצות תפילין‪ .‬זכאית על הנליון טז( ע׳ נו״א ספ״א ובהערות שם אות ציו‪ .‬יז( ע׳ ב״ר‬
‫בית תפלה‪ .‬פג( כן הוא בכ״י וצ״ל המצות ובספרים הוגת מצית האמורות ריש פ״ח ובנ״ש‪ .‬יה( ע׳ ביר פע״ו סיז לשון כזה‪,‬‬
‫בתורת וא״נ‪ .‬וע׳ נו״ב פיו‪ .‬בד( רצוני לומר בכי״א ובכי״ע אומר‪ .‬יט( עשאו וכו׳ העביר הקביה בכי״ה‪ .‬כ( ע׳ ב״ר פי״ז‬
‫סד‪ (.‬א״ל מנין כבבי״ע‪ .‬סו( שאץ הביר‪ .‬הזה נמםרבבייע‪ .‬סז(כ׳הבכייע ותנחומא פ׳ חוקת ומדרש תהלים פ״ח ופסיקתא דר״כ‬
‫ובספרים המלך‪ .‬סח( כיה בכיי ובספרים אמדו לא היה )יום אהד שנים( פ׳ פרה ופסיקתא רבתי פי״ד ובמ״ע שם אות נ״ד‪.‬‬
‫שלשה ימים‪ .‬סט( שבאת עליו דיופלא מרומי בכי״ע‪ .‬ודיופלא פתרונו ובפדר״אפי״ג ובילקוט מלביש ר׳ קע״ח ותחליט רל״ט ודברי‬
‫צירים מהממשלה וע׳ בערוך‪ .‬ע( בכי״א זרדים וע׳ בערוך ערך זר א׳ הימים ר״א ואע״פ שלא מצאתי בכל הדוגמאות דוגמא‬
‫וזרד א׳ ופתרונ־ ענפים מאילן ואופן המכונה כאן אינו מובן לי‪ .‬מסכמת עם נוםחתינו בכ״ז היה נראה לי להגיה פה עיפ‬
‫עא( ובספרים עוד בשם ס״א ושימתה וע׳ מפרשים ואולי יש‪ ,‬למלה רוב אלה הדוגמאות כזה וי״א אף להקב״ה קרא שם‬
‫זאת איזו שייכות עם ערך ת פי )ע׳ בערוך! וענינה השלכה וזריקה שנאמר וכל אשר יקרא ובה״א אני ה׳ הוא שמי)ושקרא לי‬
‫אדהיר( וכה״א הי איש מלחמת וגו׳ וע״ע ב״ר פ״נ לענין‬
‫המלאביש דנקראיש מעופפים‪ .‬נא( ע׳ ביר שם‪ .‬כב( זה זוג בכייה‪ .‬בג( אתליתא בכי׳ה‪.‬כד(ע׳נו״א פיר ובהערות קש‪ .‬כה ו בריתו בכי׳ה‪.‬‬
‫נוסחא א פרק ד‬
‫‪24‬‬
‫אבות דרבי נתץ‬
‫נוסחא ב פרק ח ט‬
‫היתה וכי המלך גנב משלו אמר)להם( ]לה( חייו‬
‫ע ל ההומה ע ד ימפרץ בה עב( פירצה‪ .‬הביאו ר א ש חזיר‬
‫לא גגב המקום כלום‪ .‬אמר לה אמשול לך מ ש ל‬
‫ונתנו לתוך עג‪ 1‬ק ש ת ש ל זירים והיה משליך אותו כלפי‬
‫לה׳׳ד למלך שבנה םלטרין גדולה )והקיפוה(‬
‫אברים ש ע י ג המזבח‪ .‬באותה ש ע ה נלכדה ירושלים ע ( והיה‬
‫]והקיפה[ חומה ש ל ברזל ופרס דיוטגמא כי( ואמר‬
‫רבץ יוהגן בן זכאי יושב ומצפה וחרד כדרך עה( שהיה עלי‬
‫כל מ׳ שימצא גוגב )הוא( ]יהא[ יודע שדיגו‬
‫יושב ומצפה שגאמר והגה עלי יושב ע ל הכסא יד דרך‬
‫דין ״(‪ .‬עמד המלך בלילה ושלף לבגד‪ .‬ש ל טיט‬
‫מצפה עי‪ 1‬כי היה לבו חרד ע ל ארון האלהים)שמואל א׳ ד׳ י״ג>‪.‬‬
‫ונתן תחתיה ש ל זדב ופרם דיוטגמא ואמר כל‬
‫כיון ש ש מ ע רבן יוחנן בן זכאי שהחריב א ת ירושלים ושרף‬
‫א ת בית המקדש ב א ש קרע בגדיו וקרעו תלמידיו עז( א ת מי שימצא מנסר כה > יהא יודע שדינו דין כך‪.‬‬
‫כל מי שהוא רואה א ת הלבנה דרה משבחה‪.‬‬
‫בגדיהם והיו בוכיןוצועקין וםופדין‪:‬ואומר פתח לבנוןדלתיךעדי(‬
‫כך כיון שראה א ת חוה אמר ויאמר האדם ז א ת‬
‫ותאכל א ש בארזיך )זכרי׳ י״א א׳( אלו כהגים גדולים עט( שהיו‬
‫בטסדש שהיו גוטלים מפתחותיהם פ( בידן פא( וזורקין כלפי הפעם )שש>‪ .‬ועוד אמימול לך מלה׳יד לאחד‬
‫ש נ ט ל ליטרא א ח ת •מל בשר מן הטבח והיה‬
‫מעלה ואומרים לפגי הקב׳׳ה רבוגו ש ל עולם הילך מפתחותיך‬
‫בה עצם ואמר לטבח הא לך עצם זה נש( ותן‬
‫שמסרת לנו הואיל ולא היינו גזברין גאמנק סב( ל ע ש ו ת‬
‫מלאכת המלך ולאכול משלחן המלך‪ .‬אברהם יצחק ויעקב לי בשר תחתיו וכי גנב זה כלום‪ .‬אמרה לו‬
‫לאו‪ .‬אמר לה כן )עושר‪] (.‬עשה[ המקום עם‬
‫ושנים ע ש ר שבטים היו בוכין וצועקיץ וםופדין‪ :‬ואומר הילל‬
‫ברוש כ׳ נ פ ל ארז אשר אדירים שודדו ]הילילו אלוני בימן כי אדם הראשון נטל ממנו עצם ונתן לו בשר‬
‫ירד יער הבציר[)שם שם ב׳( פג(‪ .‬הילל ברוש כ׳ נפל ארז זה בית תחתיו שנאמר ויקח א ח ת מצלעותיו! שש ב׳ כיב(‪.‬‬
‫ולא עוד א ל א כל זמן ש א ד ם רואה תינוקת‬
‫המקדש‪ .‬א ש ר אדירים שודדו זה אברהם יצחק ויעקב ר״ב‬
‫מלאה דם ל‪ 1‬ל א במהרה הוא נושא א ו ת ה‬
‫שבטים פד(• הילילו אלוני בשן פה( זה מ ש ה אהרן ומרים‪.‬‬
‫)מלבו( ]מפגי[ שלבו גס בה לאי‪ .‬ולא עוד‬
‫כי ירד יער הבציר זה בית המקדש פי(‪ .‬קול יללת הרועים‬
‫א ל א כל זמן ש ה א ש ה מ ת ג ד ל ת עם א י ש ל א‬
‫במהרה הוא נושא אותה מפני שהוא רואה ]אותה[ כאחותו‪ .‬אמרה לו רבי פייסתני אף אגי גתגדלתי עם בן‬
‫אחי א ב א ובשביל שגתגדלתי עמו לא רצה)לי( ]לישאני[ ו נ ש א לבז אשד‪ ,‬אחרת כעורה ממני לג(‪:‬‬
‫פףך ‪ £‬עצם מעצמי מפגי )שהאשד‪] (,‬מה האשד‪ [,‬קשה לדתפיים והאיש גח להתפייס א(‪ .‬א ל א‬
‫ש ה א ש ה גבראת מן העצם והאיש גברא מן האדמה )ומד‪] (,‬מה[ עצם אפילו א ת ה ניתנו‬
‫בתוך המים איגו )גשרת( ]גשרה( כך האשד‪) ,‬גבראת מן העצם( ]והאיש גברא מןהאדמה[ מה אדמה כיון‬
‫ש א ת ה נותן עליה טיפה ש ל מים והיא גשרת כך הוא ה א י ש ‪ :‬מפגי מה ה א ש ה מ ת ק ש ט ת ואין האיש‬
‫מ ת ק ש ט ‪ .‬א ל א ב( ש ה א ש ה נבראת מן האיש והאיש נברא מן האדמה מה הבשר הזה ג( אם אין א ת נותן‬
‫בו תבלין כל צרכו הוא מבאיש כך היא האשד‪ .‬אם אינה מ ת ק ש ט ת מ ב א ש ת והאדמה אינה מ ב א ש ת כך הוא‬
‫האיש ‪ : 0‬מפני מה ר א ש ה קולה הולך ואין האיש קולו הולך די( מ ש ל <מלה״ד> ]למודד[ לקדירה‬
‫שהיא י( מלאה בשר ואין ז( בני אדם יודעים מה בתוכה ה(‪) .‬והיד‪] (,‬ואם היד‪ [,‬בה עצם )וקולו( ]קולו[ הולך‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫הערות לנרא‬
‫הערות לנו־ב‬
‫בכה וצי ע ובכי״ע ותיפא ננד חומותיה של ירושלים‪ .‬עב( שפורץ בו בו( ע׳ בערוך ערך דטגמא והוראהיו ציוי וגזירה‪.‬‬
‫בספרים‪ .‬עג( על הקשת בבי״ע‪ .‬עד( בעיקר הדברים ע׳ נטין ניו ע״ב ומביא שם בשם תרגום אסתר והדת נתנה בשושן הבירה‬
‫ומדרש איכה פ״א וקהלת רבה פיה ולקמן פ״ו ונובחת האדר׳־נ משונה ודיטגמא אתפרפת בשושן בירתא ע״כ ובן הוא בתרגום‬
‫משניהם וע״ע נדב ושם הוא גבי בבא דעבודה והוא ישר יותר‪ .‬שני אלא שבספיים שלפני הנופהא איתפרםמת‪.‬‬
‫עה( מכאן עד ומצפה הב׳ ה׳ בכי״א ובכיי׳ע בבפנים אלא שמלת והדד בז( שאינו דיןבנויש‪ .‬כהו שימצא מוסד בכייה ומתוך‬
‫ליתא ובספרים והרד )כננד מקום( נ״א כשם שהיה‪ .‬וכבר יד המגיה ניכרת המשך פירוש מהרי״ץ נראה שקריאתו היתה מוסד‪.‬‬
‫כאן‪ .‬עו( המצסת בכי״א ועתומ״י‪ .‬עז( כל התלמידים בגדיהם בכי״ע וכן הוא בנו״ש ובבייר המלר‪ .‬נקראת מ נ ס ר ודיל‬
‫ומלת את ליתא גם בבי׳׳א‪ .‬עה( הוגה בספרים זה בית המקדש וא״צ‪ .‬שוברה ושולפה להוץ וצ ע‪ .‬כט( הלשון במשל זה‬
‫ובכ״י ליתא‪ .‬עם( גדולים נסגר בספרים וא״צ וע׳ פסיקתא רבתי קל״א ע״א הוא מגומגם קצת ואולי ‪1‬״ל ואמר לו הטבח מה לך‬
‫ותרגום שני ע״פ בשנת שלש וע׳ תענית כ״ט עיא בפרחי כהונה ובירושלמי עצם זד‪ .‬אתן לך בשר תחתיו וכו׳ וצ׳ע‪ .‬ל( מליאת‬
‫שקלים פיו ודג ובויקרא רבה פייג מסופר כזה מיהויכין ואגדות שונות הם‪.‬‬
‫ריר אודם בביי׳ה‪ .‬לא( גס עליה בה בכייה‪ .‬לב( והלך‬
‫פו מפתחותן בספרים ואנכי בחרתי בנוסחת הכ״י וכן הוא בתומ״י‪ .‬ונשא לו אשד‪ ,‬וכו׳ בכייה‪ .‬לג(ע׳ ב׳ר פי׳׳ז שאלה כזאת‬
‫פא( בידן ליתא בכי יע‪ .‬פב( נאמנים לפניך בכייע‪ .‬פג( מן חלילו אלוני לר׳ יוסי ובסנהדרין ל״ט ע״א קיסר לר־׳נ וע׳ בד׳ס שם‬
‫עד הבציר הכנסתי בפנים עיי כי״ע וכאן הוא הסיום מדלעיל דריב״ז‬
‫והמשלים שם בםיננון אהד וע׳ עוד בילקוט שם‪.‬‬
‫ותלמידיו היו בוכין וכו׳ ואף אברהם יצחק ויעקב וכו׳ היו בוכץ וצועקין‬
‫פיט א( הגהתי ע־פ נו״ש ובכייה מפני מה איי‬
‫וסושדין ואומרץ ואין ספק לי שציל ו א ו מ ר במקום ו א ו מ ר י ן‪.‬‬
‫האשד‪ .‬נוח להתפייס וכי׳‪ .‬ב( מפגי שהאשה בכייה‬
‫פד( מן הילל בראש עד שבטים ליתא בכייא ובהוצאות ישנות ועתומיי‪.‬‬
‫ג( מה הבשר ו ה ע צ ם אם בכייה‪ .‬ד( אש אין אתה‬
‫פה( בשן כי ירד יער הבציר ככי״ע‪ .‬פו( בספרים זה קדשי הקדשים‬
‫נותן בה חבלין וכו׳ כך האשד‪ ,‬אם אינה מתקשטת‬
‫והאיש נברא מן האדמה מה האדמה אינה מבאשת‬
‫כך הוא‪ .‬כן הוא בכייה‪ .‬ה( בכאן ישנם עוד בכייה מלות אלה ועוד קולה של אשד‪ ,‬דק וקולו של איש עב עיכ ונראה שבבא ז א‬
‫היא רק הוספה עיי איזה סופר כעין פירוש להבבא הקודמת‪ .‬וכןליתא כדוגמאות‪ .‬ו( שהיתר‪ .‬בכייה‪ .‬זו אין ככי־ה‪ .‬ה( שבתוכה בכייה‬
‫ת‬
‫נוסחא א פרק ד ה‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוםחא ב פרס ט י‬
‫כי שדדה אדרתה )עם ג׳( פז( זה דוד ושלמה בנו‪ .‬קול ש א ג ת ובני אדם יודעים מה שבתוכה ט( כך י( ה א ש ה‬
‫כפירים כי שודד גאון הירדן)שם( פח( זה אליהו ואלישע פט(‪:‬‬
‫קולה הולך‪ :‬מפני מה האיש נותן ביד א ש ה‬
‫בשלשה דברים שינההקב׳ה א ת בני אדם זה מזה‪ .‬אלו ואין האשד‪ ,‬נותנת ביד א י ש יא(‪ .‬משלו מלה׳יד‬
‫הן בקול בנעימה ובמראה‪ .‬ב ק ו ל * ( כיצד מלמד ש ש י נ ה למי שהיה בידו םקדון היה מבקש אדם ליתננו‬
‫הקב״ה קולות בני אדם זה מזה ש א ל מ ל א ל א שינה הקב׳ה לו יב(‪ :‬מפני מה האיש תובע באימה ואין‬
‫קולות בני אדם זה מזה כבר היתד‪ .‬זנות הרבה בעולם כיון האשד‪ ,‬תובעת באיש א ל א האיש מבקש‬
‫שאדם יוצא כתוך ביתו צא( יבא אחר ויכבש א ת א ש ת ו אבידתו ואין )האשד‪1 (,‬אבידתו[ מבקימתו יג(‪:‬‬
‫בתוך ביתו לפיכך שינה הקב״ה קולות בגי אדם זה מזה מפני מה האשד‪ ,‬מסתכלת באיש יה והאיש‬
‫קולו ש ל זה איגו דומה לקולו ש ל זה‪ :‬ב ג ע י מ ה כיצד מסתכל באדמה א ל א ש ה א ש ה מסתכלת‬
‫מלמד ש ש י נ ה הקב׳ה געימות בגי אדם זה מזה צב(‬
‫בברייתה והאיימ מסתכל בברייתו טי( ‪ :‬מפני‬
‫ש א ל מ ל א ל א שינה הקביה נעימות בני אדם זה מזה היו מה האשד‪ ,‬מכסה א ת ראשה ואין האיש מכסה‬
‫כתקנאין זה בזה « ( לפיכך שינה הקב׳׳ה נעימות בני אדם זה א ת ראימו‪ .‬משלו מלה״ר לאשר‪ ,‬שקלקלה‬
‫מזה נעימה ש ל זה אינו דומה לזה ושל זה אינו דומה לזה‪:‬‬
‫מעשיה והיא מתביישת מן הבריות שקלקלה‪.‬‬
‫ב מ ר א ה כיצד מלמד ש ש י נ ה הקב״ה מראה בני אדם זה כך קלקלה חוה וגרמה טז( לבנותיה שיכסו א ת‬
‫מזה ש א ל מ ל א ל א שינה הקב״ד‪ .‬מראה פנים זה מזה ל א היו ראשיהן יז(‪ :‬מפני מה הנשים יוצאות בתחלה‬
‫בנות ישראל מכירות א ת בעליהן ואין הזכרים מכירין א ת לפני המטה‪ .‬מה הן אומרות אנו גרמנו לכל‬
‫נשותיהן לפיכך שינה הקב״ה א ת מראה פנים זה מזה צי(‪ :‬באי עולם )שבאו( נשיבאו! ל כ א ן ‪:‬‬
‫על שלש ע ב י ר ו ת נשים מתות ב ש ע ת‬
‫פרק ה‬
‫לידתן ע ל ימאינן זהירות ל א בנדה ולא בחלה‬
‫אנטיגנום איש םוכו!א( קבל משמעון הצדיק הוא ולא בהדלקת הנר יח(‪ :‬מפני מה מסרו מצות‬
‫היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשים א ת הרב ע ל מנת נדה לאשר‪ ,‬ולא מסרו אותה לאיימ‪ .‬א ל א‬
‫שהיה אדם הראשון דמו ש ל הקב״ה באת חוה‬
‫ושםכתו לסיכך מסרו ו לחומצות נדה כדי שיתכפר ע ל הדם ש ש פ כ ה יט>‪:‬מפני מה מסרו מצות חלה לאשר‪,‬‬
‫ולא ל א י ש כי‪ .‬א ל א שהיה <הקב״ד‪ (,‬ואדה׳׳ר! חלתו ש ל הקביה טהורה וטמאתו לפיכך מסרו לה מצות חלה‬
‫כדי שיתכפר ע ל החלה ש ט מ א ת ו בא(‪ :‬מפני מה מסרו מצות הנר לאשר‪ ,‬ולא ל א י ש בב(‪ .‬א ל א שהיה אדה״ר‬
‫נרו ש ל הקב״ה היה מאיר בו לכל באי עולם » ( וכיבתו לפיכך מסרו לה מצות הנר ונתחייבהובנר! כיי ימיתכפר‬
‫על הגר שכיבתה כד(‪ :‬אדם דמו ימל עולם היה בשביל שגרמה לו)לישראל( ל ש פ ך כה( לפיכך נתחייבה בנדה•‬
‫אדם חלתו ש ל עולם היה בשביל שגרמה ]לו[ ש י ט מ א בי( לפיכך נתחייבה בחלה‪ .‬אדם גרו ש ל עולם היה בשביל בז(‬
‫שגרמה לו שיכבה לפיכך נתחייבה בהדלקת הגר‪ .‬מכאן אמרו חכמים ע ל ש ל ש עבירות גשים מתות בימעת‬
‫לידתן ע ל שאיגן זהירות ל א בגדה ל א בחלה ולא בהדלקת הגר כח(‪:‬‬
‫פרק י אנטיגנום איש סובו קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר א ל תהיו כעבדים המשמשין א ת הרב ע ל מגת‬
‫י לקבל פרם א ל א היו כעבדים ה מ ש מ ש י ן א ת הרב ע ל מגת ש ל א לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם א( ואתם‬
‫הערות לנףא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫וכן כילקוט זכריה ר׳ תקע״ה ואנכי בחרתי בגופתאת הב״י וע׳ יומא ל״ט ע״ב‪ .‬ט( בתוכה בכי״ה‪ .‬י( כך היא בכייה‪ .‬יא( האיש‬
‫פז( כי נפלה בכ״י והוגה בםפרים ובילקוט שם שודדה תפארתם וע׳ נתון בידי האשד‪ .‬ואין האשד‪ .‬נתונה בידי האיש בכייה‪.‬‬
‫בפירשיי ורד״ק למקרא זה‪ .‬פח! נאות הירדן בכי״ע‪ .‬פט( ע׳ בילקוט שם יב( ע׳ בב״ר פי״ז על כל הענין וכן בילקוט ר׳ כ ׳נ‬
‫ועיע בתדא״ר פיל ובנו״ב פ״ז ומשם נראה שעכ״פ נשמטה פה הדרשה על כל הענין שם ופיפקא זאת בל״ס מסכמת עם‬
‫על הילל בראש ‪1‬ע'ע פתיחתא דאיכה רבתי‪ .‬צ( הוספתי מלה זאת השאלה שם דמפני מה האיש מפקיד זרע באשה‬
‫עפ״י הגר״א ומשמעות ההמשך ובכי״ע בנעימה במראה שאלמלא‪ .‬ואין האשד‪ .‬מפקדת זרע באיש ושם איתא ביד איש‬
‫צא( ביתו אהד בא וכבש את בכי״ע‪ .‬ובכי״א יבא אהד ליתא והוגה נאמן ועי מפרשים שם‪ .‬יג( אולי צ״ל אלא שהוא מבקש‬
‫בספרים ע״י התומ״י‪ .‬צבו מלמד ששינה הקביה נעימות בני אדם זה ובו׳‪ .‬יד( באישה בכייה‪ .‬טוו מסכים עם נדה ל״א ע״ב‬
‫מזה ליתא בבי״א ועתומיי‪ .‬צג( זה מזה מחקנין הם זה בזה בכיי ועתומ״י‪ .‬וע׳ רש׳י שם‪ .‬ובביר וילקוט שם דאיירי בשעת הלידה‪.‬‬
‫וע׳ סנהדרין ל״ח ע״א ובירושלמי שם כיב ע״א ותוספתא שם פיה טז( גרמה בכייה‪ .‬יז( ובביר שם לאחד שעבר עבירה‬
‫ונעימה דהכא הוא ו ד ע ת דשם ופירוש היפה מראה שם שכל אחד והוא מתבייש מבני אדם וע׳ בנ״׳ש‪ .‬יח> זהירות בנדה‬
‫מוצא הן בדבר אהד וע׳ איה וכיד‪ .‬צד( ע׳ בהדוגמאות הנרמזות בהערה ובחלה ובהדלקת הנר בכייה וע׳ שבת ל״א ע״ב‬
‫הקודמת ונשנית פיסקא זאת כאן משום הנך ג׳ דברים דשמעון הצדיק וע״ע וירושלמי שם פיב ה״ג ותנחומא פ׳ נח‪ .‬יט( בכי״ה שהיה‬
‫אדה״ר דמו של הקב״ה בו צרור וכו׳ ובירושלמי שם‬
‫נו״ב פ״ד ובהערות אות ט׳ וי׳ שם• פיה א( בכי״ע שוכה וכן לקמן‪.‬‬
‫דמו של עולם ובב״ר שם דמו של אדה״ר‪ .‬כן ולא‬
‫מסרו אותה לאיש בכייה‪ .‬בא( שטמאה בכייה ובירושלמי שם חלה טהורה של עולם ובביר שם נמר חלתו וכו׳ וע״ע שםר״שי״ד‪.‬‬
‫כבו ולא מפרי אוחד‪ .‬לאיש בכייה‪ .‬כנ( ובי הקב״ה היה מאיר לכל באי עולם בכייה‪ .‬כד( כדי שיתכפר על שכיבתה בנייה‪.‬‬
‫ובביר שם נשמחו של אדדדר ובירושלמי שם נרו של עולם ובחנחומא שם נרו של אדם‪ .‬כה( ובשביל ש;רמה לו שישפך בכייה‪.‬‬
‫בו( ובשביל שגרמה לו שיטמא בכייה‪ .‬בז( ובשביל בכייה‪ .‬כח( זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר בכייה‪ .‬והנה בל פיפקא זאת אינה‬
‫רק הכפלת דברים ונראה שהיא רק נוסחא אחרינא מהגליץ שהכניס בפנים איזה סופר‪ .‬פ״י א( ע׳ אבות פ׳א מ״ג‪.‬‬
‫ד ‪4‬‬
‫‪21S‬‬
‫נוםחא א פרה ה‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫לקבל פרס א ל א היו כעבדים המשמימים א ת הרב ש ל א‬
‫ע ל מ נ ת לקבל פרם ויהי מורא שמים עליכם כדי שיהיה‬
‫שכרכם כפול לעתיד לבא ב(‪:‬‬
‫אנטיגנוס איש סיבו היו לו שני תלמידים שהיו ימוניץ‬
‫בדבריו והיו שונין ג( לתלמידים ותלמידים לתלמידים די‪.‬‬
‫עמדו ודקדקו אחריהן ואמרו מה ראו אבותינו לומר דבר זה די(‬
‫א פ ש ר ש י ע ש ה פועל י( מלאכה כל היום ולא ימול שכרו‬
‫ערבית‪ .‬א ל א ז( אלו היו יודעיץ אבותינו ימיימ עולם ח( אחר‬
‫ויש תחיית המתים ל א היו אומרים כך‪ .‬עמדו ופירשו מן‬
‫התורה ונפרצו מהם ש ת י פרצות צדוקים וביתוםין‪ .‬צדוקים‬
‫ע ל שום צדוק ביתוםי על שום ביתום‪ .‬והיו משתמימין בכלי‬
‫כסף וכלי זהב כל ימיהם‪ .‬ש ל א היתד‪ ,‬דעתן גסה עליהם א ל א‬
‫צדוקים אומרים מסורת הוא ביד פרושים שהן מצערין עצמן‬
‫בעולם הזה ובעולם הבא אין להם כלום ט(‪:‬‬
‫הדהימוני)שיר השירים ו׳ הי(‬
‫נוסחא ב פרמ י‬
‫<מ• שקבלתם עליכם( !תקבלו עליהם[ ש כ ר‬
‫כאלו עשיתם בעולם הזה ובעולם הבא כ(‪:‬‬
‫ב׳ תלמידים היו לו צדוק וכיתום וכיון‬
‫ש ש מ ע ו א ת הדבר הזה שנו לתלמידיהם‪.‬‬
‫ותלמידיהן אמרו דבר כפי ר ק ולא אמרו‬
‫פירושו >‪ .‬אמרו להן אילו הייתם יודעים‬
‫שתחיית המתים מתן שכרן ש ל צדיקים ל ע ת י ד‬
‫לבוא היו אומרין כן‪ .‬הלכו ופירשו להן ויצאו‬
‫מהם ש ת י משפחות צדוקים וכיתוסים וצדוקים‬
‫ל ש ם צדוק ובייתוסים ו ל ש ם בייתום יי(‪:‬‬
‫ג‬
‫אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב‬
‫על מנת לקבל פרסה( בדין הוא שאמרו‬
‫מקצת שכר הצדיקים בעולם הזה א ל א בשביל‬
‫מחוסרי אמנה ימנאמר הסבי עיגיך מגגדי ש ה ם‬
‫הם גרמו לי שיאכר מקצתן כתן שכרן ש ל צדיקים לעתיד לבוא י(‪:‬‬
‫א ל א הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרם ז׳ ]ויהי מורא שמים עליכם[ ח(‬
‫מ ש ל לאדם עושה רצון רבו ולבו גם ברצון רבו ]אדם עושה רצון אביו[ ולבו גס ברצון אביו לא דומה זה שהוא‬
‫עושה מאהבה לזה שהוא ערמה באימה ויראה ט‪ 1‬זה שהוא עושה מאהבה גוחל חיי העולם הבא וזה שהיא‬
‫עובד באימה ויראה שהוא נוחל חיי העולם הזה ואינו נוחל חיי העולם הבא י( שכן מציגו באבות הראשוגים‬
‫שעבדו באימה ויראה ונחלו חיי העולם הזה וחיי העולם הבא‪ .‬באברהם מהו אומר כי עתה ידעתי כי ירא‬
‫אלהים א ת ה )בראשית כ״ב י״ב( ביוסף מהו אומר א ת האלהים אני ירא )שש מ״ב מיהי ביונה מהו אומר ו א ת‬
‫האלהים אני ירא )יונה א׳ ט׳( יא( ‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ב( בכייע ליתא למלת כדי והב״י ג״כ מוחק מלה זאת ומגיה ויהא וכבר ב( תקנתי ע״פ כי״ה ובנו״ש ליתא ואולי הוא רק היספה‬
‫העירו רוב המפרשים שדברים אלה אינם עוד מדברי אנטיגונום‪ .‬וע׳ אבות שהיה שגור בפי המעתיק ע״י אבית פ״ב מ״ב‪ .‬ג( בכי״ה‬
‫פיא מיג וע״ע נו״ב‪ .‬ג(שוניןהיו וכו׳ בכ״י ועתומ״י‪ .‬ד‪,‬׳ לתלמידיהם ככי״ע‪ .‬שנו לתלמידיהם ולתלמידי תלמידיהן ואמיו דבר זה‬
‫ונראה שערבוב ב׳ נוסחאות יש באן‪ .‬וע׳ בדברי הערוך שאביא לקמן אות ט׳‪ .‬שנאמי־ אל תהיו כעבדים יגו׳ מפי רבן ולא אמרו פירושו‪.‬‬
‫ה( מה ראו אבות ללמד אפשר ובו׳ בכי״ע ובתומ׳׳י מה ראו ר ב ו ת י נ ו‬
‫ובנו״ש אמרו דבר בשם אמרו ולא אמרו פירושו‪ .‬ד( א״ל‬
‫לומר וכן לקמן‪ .‬וע׳ במאירי למשנה זו וכדברי הערוך לקמן‪ .‬ו( פועל אלו חייתם יודעים וכו׳ ויצאו מהם ב׳ משפתות רעות‬
‫ליתא בכייא‪ .‬ז( אלא ליתא בכי״ע‪ .‬ח( העולם בכי״ע ובכי״א העולם הבא‪ .‬צדוקים ביתוכי׳ ונקראו צדוקים על שם צדוק ביתוסי׳ על‬
‫ט( בכי׳׳ע ב י ת ו ם היה משתמש בכלי כפף וכלי זהב כל ימיו ולא שם ביתום בכי״ה‪ ,‬ובנו״ש אלו הייתם יודעים וכו׳ מתן‬
‫היתד‪ .‬דעתו גפה עליו אלא צדוקים אומרין מפורד‪ .‬ה י א בית פרושין שכרם של צדיקים בעוה״כ לא היו אומרים כן וכוי‬
‫שהן מצערין עצמן בעוה״ז ובעוה׳יב אין להם כלום ע״כ‪ .‬ומלת ביתום ויצאו מהם תרי משפחות רעית וכו׳‪ .‬ד‪ (.‬בכייה כאן‬
‫היא על הגליון ומלת היא בין השיטות‪ .‬ובבי״א על שם ביתום שהיה עוד כזה אל תהיו כעבדים ונו׳ אלא עבדו מיראה כדרך‬
‫שעבדו חנניה מישאל ועזריה ז״ל שאמרי לנבוכדנצר‬
‫אלהא ]אלהנאז די )אנת פלח( !אנהנא פלחין! יכיל לשיזבותנא מן גו אתון נורא יקידהא ומן ידך מלכא ישזיב ולא אמדו‬
‫ישזיב ממש אלא יכיל ע״כ‪ .‬יקריב מאד שנשמט גם בכי״ר רק ע״י שגגת המעתיק‪ .‬וע׳שה״ש רבה פ׳ז בפסוק דמתה קומתך‬
‫לתמר ובנ״ש‪ .‬ובפרט בתנהומא בהעלותך וע״ע פפרי דברים פי׳ ש״ו בפסוק כי שם ה׳ אקרא‪ .‬ו ‪ 1‬בכייה כזה בדין הוא זר‪ .‬שאמד‬
‫שמקצת מתן שכרן של צדיקים בעולם חזה אלא בשביל מחוברי אמנה נאמר ואמר החנם הסבי עיניך מנגדי שתם הרהיבוני‬
‫הם גרמו לי שיאמר ש מ ק ש ת ם )ומהמשך פירוש מהדי״ץ נראה שצ״ל שאומר מקצתו מתן שכר של צדיקים לעתיד לבוא עיכ‪.‬‬
‫ובנו״ש מבית דין הוא שיאמר שמתן שכרם של צדיקים בעולם הזה אלא מש‪ ,‬ם מהוסי־י אמנה נאמר הסבי עיניך מנגד הן הן‬
‫גרמו שיאמר מתן שכרן של צדיקים בעולם הזה ע״ב‪ .‬והנה בל אלה הנוסחאות קטועות ומשובשות והמהרי״ץ כתב וז״ל הנה‬
‫זה יובן בשנקדים ענין א׳ אמרו ז״ל במדרש על פסוק זה הפכי עיניך למלך שזימן אורחים לסעודה וצר כל מיני סעודה במפה‬
‫והיו האורחים רואים אותו ודעתן מיושבת עליהן כך הקב״ה הראה דוגמא בעולם הזה של מעין מתן שנרם של צדיקים לעתיד‬
‫לבוא כבר החיה מתים ע״י אליהו ויחזקאל ואלישע‪ .‬והיו מלכים אומניך נכוכדנצי נפיל על אפוהו ולדניאל פגיד‪ .‬כי תעבור במים‬
‫אתך אני בים ובירדן‪ .‬כי תלך במו אש חנניה מישאל ועזריה ע״כ‪ .‬יהנה בשה״ש רבה שלפנינו ליתא למדרש זה שםוגם לא עלה בידי‬
‫רק למצוא מעין זה קצת בב״ר פס״ב )וע״ע בניש( יעיד קצת מעין סופו בקהלת רבה פיג בפסוק מה שתית כבר עיש‪ .‬אבל עכיש‬
‫נוכל לסמוך על עדותו של מהרי״ץ ולהגיר‪ ,‬על פיו נוסהתינו כאן בדין הוא ש ל א יאמר מקצת מתן שברן של צדיקים בעילם‬
‫הזה אלא בשביל מחוסרי אמנה וכו׳ הם גרמו לי שיאמר מקצת מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא כלומר לפרסם בזה העולם‬
‫קצת מזה שמוכן להם בעולם הבא וע״ע ספרי דברים פ׳ שיל בפסוק ואשא לשון כזה‪ .‬ז( בכי״ה ע״מ שלא ליטול פרס‪ .‬ח( הוספתי‬
‫מסברא וע׳ במדרש שמואל למשנה זו מה שהביא שם בשם רבינו אפרים‪ .‬ט( בכייה ויראה כחנניה מישאל ועזריה‪ .‬י( בכייה זה‬
‫שהיא עושה מאהבה נוהל היי העוה״ז ואינו נוהל חיי העוה׳׳ב וזה שהוא עובד באימה ויראה נוהל חיי העוה״ז והייהעוהיב ע״יכ'‬
‫ומשום נודל זרות הענין הנחתי הנוסתא בפנים כמות שהיא‪ .‬יא( ע׳ בפירושי הקדמונים דל למשנה זו וזרות כל סיסקא זאת‬
‫היא מבוארח שהרי ידוע שהז״ל הגדילו תמיד מעלת העובד מאהבה מהעובד מיראה ובכייה דבר זה עוד באריכות יותר וז׳׳יל‬
‫נוםחא א פרק ו‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫פרק ו‬
‫נוםחא ב פרק יא‬
‫פרק יא‬
‫]יוסי בן יועזר אומר[ א( יהי ביתך בית ועד לחכמים‬
‫יוסי בןיועזי איש צרירה ויוסף בן‬
‫]והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצבא א ת דבריהם[ ^ ‪:‬‬
‫יהי ביתך בית ועד לחכמים‪ .‬כיצד מלמד שיהיה ביתו ש ל‬
‫אדם מזומן לחכמים ותלמידים ותלמידי תלמידיהם ג( כאדם‬
‫שאומר לחבירו הריני ד( מיממר לך כמקום ה( מלוגי ‪:‬‬
‫יוחנן איש ירושלים קבלו מהם יוסי בן יועזר‬
‫א י ש צוידה אומר יהי ביתך בית ו ע ד לחכמים‬
‫והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא‬
‫א ת דבריהם א(‪:‬‬
‫דבר אחר י( יהי ביתך בית ועד לחכמים כיצד בזמן‬
‫יהי ביתך בית ועד לחכמים ש כ ל זמן‬
‫ש ת ל מ י ד חכם נכנם אצלך לומר לך ש נ ה לי ז( אם יש בידך שהחכמים ותלמידיהן ב( גכגםין לתור ביתו‬
‫לשנות ש נ ה לו ואם לאו פטרהו מיד‪ .‬ואל י ש ב לפניך לא ש ל אדם הבית מתברך בזכותן‪ ) .‬ש כ ל ( ]שכן[‬
‫ע ל המטה ולא הכסא ולא ע ל הספסל ח( א ל א ישב לפניך מציגו ביעקב אבינו בשעה שגכנס יעקב לתוך‬
‫ע ל הארץ וכל דבר ודבר ש י צ א מפיך יקבלהו עליו באימה ביתו ש ל לבן נתברך הבית בזכותו שנאמר‬
‫ביראה ברתת ובזיע כדרך שקבלו אבותינו מהר סיני באימה כי מ ע ט אימר היה לך לפגי וגו׳)כראשית ל׳ לי(‬
‫ויראה ורתת וזיע אף הוא יקבל עליו כ ל דבר ודבר שיצא וכן לבן אומר גחשתי ויברכגי ה׳ בגללך‬
‫)שש שש כ׳ז( וכן א ת ה מוצא ביוסף ב ש ע ה‬
‫מפיך באימה ויראה ב ר היען‬
‫והוי מתאבק בעפר רגליהם כיצד בזמן שתלמיד חכם שגכגם לביתו ש ל פוטיפר גתכרך הבית‬
‫נכנס לעיר א ל תאמר איני צריך לו א ל א לך אצלו ואל בזכותו שגאמר ויברך ה׳ א ת בית המצרי‬
‫ת ש ב עמו ל א ע ל גב המטה ולא ע ל הכסא ולא ע ל הספסל )שש ל׳׳ט די׳( וכה״א ויהי ברכת ה׳ בכל א ש ר‬
‫א ל א ש ב לפגיו ע ל הארץ וכל דבר ש י צ א מפיו קבלהו לו בבית ובשדה)שש שש( וכן א ת מוצא בארון‬
‫האלהים ע ל שגכגס לביתו ג( ש ל עובד אדום‬
‫גתברך הבית בזכותו שגאמר ברך ה׳ א ת בית עובד אדום וט׳)שמואל ב׳ ו׳ י״ב(‪ .‬והרי הדברים קיו ומה ארון‬
‫האלהים ש ל א היה בו א ל א שגי לוחות בלבד ד( גתברך הבית בזכותו חכמים ותלמידיהן שהן גכגסין לביתו‬
‫ש ל א ד ם ע ל א ח ת כמר‪ -‬וכמה שיתברך הבית בזכותם ה( ז‬
‫ו‬
‫ת ת‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫משתמש וכו׳ לא היתה דעתו וכו׳ מסורה בית סרושין וכו׳ ובספרים שכן מצינו באבות הראשונים שעבדו כאימה ויראה ונחלו‬
‫הוגה עיי החום״י‪ .‬אבל גם בהג׳׳ה זאת הדברים דוהיו משתמשין וכו׳ חיי העולם הבא‪ .‬באברהם מהו אומר כי עתה ידעתי כי‬
‫שלא היתד‪ .‬דעתן גסה וכו׳ קשים להולמם וע׳ מפרשים‪ .‬והגריא מגיה ירא אלהים אתה ולא חשבת את בנך את יחידך ממני‬
‫שהיתה דעחן גסה עליהם וכו׳ והמהרי״ץ מ;יה ש ל א השתמש וכו׳ שלא הרהר אחריו שנאמד ויוצא אותו החוצה ונו׳ ויאמר‬
‫שלא היתר‪ .‬וכו׳‪ .‬והערוך בערך ביחום הביא לפיסקא זאת בשם האדר׳׳נ לו כה יהיה זרעך והעלהו להר המוריד‪ .‬לעולה והמקום‬
‫וזיל ומפורש באדד״נ ב׳ תלמידים היו לו לאנטינונוס איש סוכו ושמם הבטיחו בי ביצחק יקרא לך זרע ולא קבל מן המלאך‬
‫צדוק וביתוס ושנה להם אל ההיו כעבדים המשמשים את תרב על שאייל אל תשלה ידך אל הנער‪ .‬אמר )הוציא( ]אוציא[‬
‫מנת לקבל פרס וכו׳ והלכו ושנו לתלמידיהם ולתלמידי תלמידיהם ולא ממנו מפח דם השיב המלאך ואל תעש לו מ א ו מ ה‬
‫אמרו פירושו עמדו ופירשו מן התורה ואמרו מסורת ביד פרושים לצעד אל תעש לו מום כי _עתה ידעתי כי ירא אלהיט‬
‫עצמן בעוד‪.‬״ ז ולעוה׳׳ב אין להם שכר ויצאו מהן שנים משפחות רעות אחה וכו׳ ועוד שהושלך לכבשן האש על מנת לשרוף‬
‫צדוקין וביתוכין ונקראו צחקין לשם צדוק וביתוסין לשם ביתוס ע׳׳כ‪ .‬ובשביל שעבד באימה ויראה הצילו המקום יתברך‬
‫הרי שאינם לפנינו דברים אלו וכן ליהנהו בהמאירי שם וגם לא בהרשב״ם ויתרומם ויתעלה ונהל היי העוה״ז וחיי העוה׳׳ב‪.‬‬
‫שהביא נם הוא לפיסקא זאת כבבא בתרא קט״ו עיב ועיב ני־אה שיש ביוסף מהו אומר את האלהים אני ירא שהיה בידו‬
‫לדונט בהוספה קטועה מנליון עיי סופר אהד שרשם זאת ע״פ דברי יכולת מפני ]שהיה[ מלך ולא שלם לאחיו כשבאו‬
‫יוסף בן גוריון שהעשירים החזיקו ביד הצדוקים וצ״ע וע״ע נדב‪.‬‬
‫לפניו שום גמול רע )לא( ואלא( שלם להם טובה‬
‫פ״ו א( בכיי ובספרים ישנים ליתא והוגה כן אחיכ בספרים ע״פ תחת רעה לכך נאמר את האלהים אני ירא וכשנפטר‬
‫אבות פ״א מ״ד‪ .‬והב״א ה־סיף עוד ע״פ המשנה כזה •וסי בן יועזר איש יעקב אבינו ע״ה והלך יוסף עם אחיו לקברו ובשובו‬
‫עמד על הבור שהשליכוהו אחיו וברך ברוך שעשה‬
‫צרירה ויוסי בן יוהנן איש ירושלים קבלו מהם יוסי בן יועזר אומר וכו׳‬
‫אבל המעיין במפרשים יראה כי התיבות קבלו מהם הם מסופקים לי נס במקום הזה וחשבו אחיו ואמרו לו ישטמנו‬
‫כאן וקצת הגיהו ממנו וע׳ מגן אבות למשנה זאח‪ .‬ב( כן הניד‪ .‬הב׳׳א יוסף וגו׳ שלחו לו אהיו ואמרו לו אביך צוד‪ .‬לפני‬
‫וע״פ נדב הגהתי גם אנכי‪ .‬ג( לחכמים ולתלמידים ולתלמידי תלמידים מותו וגו׳ אנא שא פשע אחיך וחטאתם ולא צוד‪ .‬ולא‬
‫בכיי‪ .‬ד( הרי רבי משמר בבייא‪ .‬ה( מקום בכ׳׳י‪ .‬ו( ר׳ אומר בכייע‪ .‬היו דברים מעולם אלא מפגי דרכי שלום התירה התורח‬
‫ז( שנה לי ליתא בכי״א ועתומ״י‪ .‬ה! כבכייע ובספרים ספסל‪ .‬ט( הוספתי לשנות דבריו של אדם והשיב להם ואמר אל תיראו‬
‫זה ע״פ בי״ע והסופר דלנ מזיע לזיע ‪1‬ע׳ מפרשים ובבבא זאת אשמועינן התחת אלהים אני אתם חשבתם עלי ונו׳ וינחם אותם‬
‫הנהגת הרב ובבבא ב׳ הנהגת התלמיד וע׳ מפרשים‪ .‬והנה מדברי וידבר על לבם והוא אומר את האלהים אני ירא‪,‬‬
‫ביינה מהו אומר אח ה׳ אלהי השמים אני ירא‪.‬‬
‫בעובדיה מהו אומר ועובדיה היה ירא את ה׳ מנעוריו‪ .‬ועוד אמרו הבמים ז״ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים מכאן שכל‬
‫העובד לפני המקום באימה ויראה נוהל חיי העוה״ז וחיי העוהיב עיכ‪ .‬וזרות וילדות כל דברים אלו ניכר מתוכם ואולי נכתבו בניגוד‬
‫לחכה הידועה שהפריזה על המדד‪ ,‬בענץ זה עד שפרקה מעליה עול תורת ועול מצות‪ .‬וע׳ ב׳׳ד פנ״ו ם״ח בענץ עקידת יצחק‬
‫וע׳ תנהומא סיף ויהי בענין יום*‪ .‬ועיע תנהומא פ׳ ויקרא ובמדבר רבה פ׳ כ״ב ששם מונה ג׳ יראי שמים אברהם יוסף ואיוב‪.‬‬
‫פייא א( ע׳ אבות פ׳א מיד ובכי׳׳ר יהי ביתך פתוח לרוהה ויהיו עניים בני ביתך בית ועד לחכמים והוא בל״ס ט״ס ובן ליתא בנו׳׳ש‪.‬‬
‫נ(בכי״ה שחכמים ותלמידי׳‪ .‬ג( כביתו בכי״ה‪ .‬דיבלכד ליתא בכי׳׳ה‪ .‬ד‪(,‬ע׳ ספרי דברים פי׳ ליה ועיע בנ׳׳ד פע״ג סי״ח ובנ״ש ובתדא״ר פ״כ‬
‫*‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫נוסחא ב פרק יא יב‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוםחא א פרק ו‬
‫‪28‬‬
‫ד״א יהי ביתך בית ועד לחכמים וכשיהא‬
‫עליך באימה ביראה ברתת ובזיעה כדרך שקבלו אבותיך י(‬
‫כבזיון‬
‫לתוך ‪ .‬מ ת ך‪ ,,‬א ל תנהג עמו‬
‫חכם נכנס‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ברתת ‪i‬ו ‪u‬ט י ‪y‬ע •י ‪,‬‬
‫ביראה ‪l l i i u‬‬
‫באימה ‪M B I ' J‬‬
‫סיני ‪l l O ' K J‬‬
‫מהר ‪'J'fcl‬‬
‫‪11‬‬
‫דבר אחר הוי מתאבק בעפר רגליהם זה ר׳ אליעזר ואל ת ש ב עמו ל א ע ל גב מטה ולא ע ל ג ב‬
‫ושותה בצמא א ת דבריהם זה ר עקיבא יא(‪ .‬מה היה תחלתו ספסל א ל א הוי יושב ת ח ת רגליו ]על הארץ[‬
‫ש ל ר׳ עקיבא‪ .‬אמרו בן ארבעים ש נ ה היה ולא ש נ ה כלום‪ .‬ומקבל כל דבריו באימה ויראה כשם ש א ת ה‬
‫פעם א ח ת היה עומד ע ל פי הבאר אמר מי חקק אבן זו‬
‫שומעו בביהמ״ד‪ .‬שען מציגו ליהושע שהמתין‬
‫אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום יב( אמרו לו‬
‫ל מ ש ה רביגו י( מ׳ יום ומ׳ לילה ת ח ת ההר‬
‫עקיבא אי אתח קורא אבנים שחקו מים )איוב י״ד י״ט(‪ .‬מיד‬
‫וכל כך למה ]בשביל ש ל מ ד ממנו[ ז( ס ר ש ה‬
‫א ח ת מן התורה ח(‪ :‬דבר אחר כשיהיה חכם ט(‬
‫אומר להכירו מאין באת מן)המקום( ]מקום[ סלוני)וכדי( ]והרי[ אני מקדמך למקום פלוני והרי אני ממתין‬
‫‪,‬‬
‫לך במקום פלוני‪:‬‬
‫דבר אחר יהי ביתך בית ועד לחכמים כשיהיה י( חכם אומר להכירו כך וכך האכילני סלוני כך וכך‬
‫השקני יא( כך וכך פרנסני כך וכך נתן לי מתנה •‬
‫ד״א יהי ביתד בית ועד לחכמים )שיהא( ]כשיהא[ חכם נכנס לתוך ביתך א ל תנהג עמו כבזיון ואל‬
‫ת ש ב עמו ל א ע ל גב מטה ולא ע ל גב ספסל א ל א הוי יושב ת ח ת רגליו ע ל הארץ ומקבל א ת כל דבריו‬
‫באימה ביראה כשם ש א ת שומעו בבית המדרש יב(‪ .‬שכן מציגו באגשי ירושלים בשעה שבאו לדרוש א ת‬
‫ח׳ מיחזקאל מהו אומר ויהי ב ש נ ה השביעית בחמישי בעשור ל ח ד ש ‪1‬וגוי[ ו י ש ב ו לפני)יחזקאל כ׳ א׳ >‪ .‬אמרו‬
‫לו רבי המוכר א ת עבדו לגרם או )בחוצה( ]לחוצה[ לארץ אינו)בר( ‪1‬בן( חורץ• אמר להם הן‪ .‬אמרו לו והרי‬
‫מכרנו המקום לכל ממלכותי ולכל מימפחות הארצות‪ .‬בוא וראה מה המקום )משיבו(!משיבם[ חי אגי ‪1‬נאום‬
‫ה׳אלהים( אם אדרש לכם והעולה ע ל רוחכם היו ל א תהיה ‪1‬וגר( חי אני נאם ה׳ אלהים אס לא ביד חזקה‬
‫ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם)שט! ע(‪:‬ביד חזקה זו הדבר כמה שגאמר הגה יד הי דדה ]וגו׳[)שמות ש׳ גי(‪.‬‬
‫בזרוע נטויה זו החרב כמו שנאמר וישא דוד אתעינץ]וגו׳[)דד‪.‬״י א׳כ׳א ט״ז(‪ :‬ובחמה שפוכה זה רעב שנאמר והנשאר‬
‫והנצור ברעב ימות ויחזקאל ו׳ י״ב( יד(‪:‬‬
‫וכן הוא אומר הולך א ל חכמים יחכם)משלי י״ג כ׳( משלו מלה״ד לאחד ש נ כ נ ס לתוך חנותו ש ל ב ש ם‬
‫א ף ע ל פי ימלא ]ימכור לו ולא יקח ממגו הוא יוצא וריח עצמו וריח בגדיו מבוסמים אין ריחו זז[ טי( ממנו כ ל‬
‫היום לכך גאכר הולך א ל חכמים יחכם‪ :‬ורועה כסילים י ח ע )שם שש‪ 1‬מלה״ד לאחד שגכגס לחגותו ש ל‬
‫כורם• א ף ע ל פי ש ל א מכר לו ולא לקח ממגו הוא יוצא וריח עצמו וריח בגדיו ]מלוכלכים! ואין ריחו זז‬
‫ממגו כל היום לכך גאמר ורועה כסילים י ח ע )שם( טז( ״‬
‫וכה״א שמע נ א יהושע הכהן הגדול א ת ה וריעיך ]היושבים לסניך[)זבדי׳ ג׳ ה׳( יז‪ 1‬ויכול[ יחי ש א ר בגי‬
‫אדם הדיוטות הם ת״ל כי א ג ש ׳ מופת המה)שש שט( הא שהיו ראוים ש ת ש ר ה עליהם רוח הקודש יט!‪:‬‬
‫פרק ‪ y‬והוי מתאבק בעפר רגליהם שגאמר יתן בעפר פיהו אולי י ש תקוה )איבה ג׳ כיח( ( ‪.‬‬
‫דבר אחר אם ע מ ל ת בתורה בעולם הזה סוף להיות שפתותיך מתגשקות לעתיד לבוא ש ג א מ ר‬
‫שפתים ישק משיב דברים נכוחים )משלי כיד כ״ו( ב(;‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫קדמוני המפרשים )ע׳ מדרש שמואל( היה נראה קצת שבל בבא זאת וכ״ד‪ .‬ו( רבינוליתא בנייה‪.‬ז‪ 1‬כן הוא בכי״ד‪ .‬ובנייר למד‪,‬‬
‫היא רק הוספה מאוחרת אבל מדברי נו״ב אין כל ספק שתיא עיקרית שלא למד אלא וכר‪ .‬ח( ע׳ ספרי במדבר פי׳ קמיא‬
‫כאן ע״ש‪ .‬ובעני! ישיבת התלמידים על הקרקע ע׳ סנהדרין ייז ע״א במדבר רבה ס׳ י״ב ס״ט ומנהות צ״ט ע״ב בענץ‬
‫דן לפניו בקרקע ובבא מציעא פיר ע״ב אבל ע״ע מנילה כ״א עיא שימוש יהושע למשה והאיך חיבב את התורה‪ .‬וע״ע‬
‫לקמן פי״ח‪ .‬ט( אדם בכי״ה‪ .‬י( כשיהא ככי״ה‪.‬‬
‫וכבר נתקשה מ ה הר״נ ע״ש בהרי״ף וע״ע במנן אבות ובחוי״ט למשנה זו‪.‬‬
‫י( כבכי׳יע ובספרים אבותינו‪ .‬יא( הדברים מגומגמים קצת ומנו״ב היה יא( בכייה נעבר קו על המלות כך וכך השקני פלוני‪.‬‬
‫נראה לגרום הוי מתאבק וכו׳ זה ר״ע ושותה בצמא וכו׳ זד‪ .‬ר״א וצ״ע‪ .‬יב( ע׳ נו׳א פיו ובהערות אות ט׳ שם‪ .‬יג( תקנתי‬
‫יב( א״ל הבל שתרד עליה בכל יום בכיי ועתומ״י ובכייע על הגליון לפי סדר המקראות ביחזקאל כ׳ ל״א ליב וליג‪.‬‬
‫ובכיי ר חי אני נאם ה׳ אם אדרוש וגו׳ ובכייה חי‬
‫אני אם אדרוש לכם נאם ה׳ אלהים וכל אשר השבחם והעולה על רוחכם וגו׳‪ .‬יד( ע׳ ספרי במדבר פי׳ קט״ו והיא שם בסיגנון‬
‫אהד ובבא דרעב היא שם קטועה קצת ועיע תנחומא נצבים וילקוט יחזקאל ר׳ שנ״ט‪ .‬ועי ע לעיל פ״א וכל עיקרה של סיסקא‬
‫זו כאן הוא משום ו י ש ב ו לפניו והשאר הוא אגב נררא‪ .‬ט‪ 0‬הצנתי נוסחת כייר‪ .‬ובכייר ימכר לו ולא ליקח ובו׳ יוצא וריח‬
‫טוב ובגדיו וכו׳ ריחו זה‪ .‬וע״ע בנו״ש‪ .‬טז( ע׳ מדרש משלי בפסוק זה ופדר׳א פ׳ כיה‪ .‬יז( הוספתי מלות אלה לפי שהם העיקר‬
‫פה ש י ש ב ו לפני הנביא והשאר הוא אגב גררא‪ .‬יה( הוספתי ע״פ הנויש ובכייה אם תאמר‪ .‬יט( ע׳ פ״ג דהוריות ייג יי״א‬
‫י‬
‫ובירושלמי שם ובמדבר רבה ריש פ׳ נשא‪.‬‬
‫פי״ב א( מלת עפר דריש‪ .‬ב( בכייה נכפלה דרשה זאת וע׳ שיר השירים רבה פיא בפסוק ישקני מנשיקות אש עס־ת‬
‫בדית ששפתותיך מנושקות סיף שהכל מנשקין וע׳ במתנות כהונה ויפה קול שם ואולי ג״כ מלת סוף שיעורו לעתיד לבוא‬
‫נוסחא א פרה ו‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫היה ע‪ 1‬רבי עקיבא דן קיו בעצמו מה יי( רך פסל א ת הקשה‬
‫דברי תורה שקשין טי( כברזל על א ח ת כמה וכמה שיחקקו‬
‫א ת לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה‪ .‬הלך הוא‬
‫ובנו וישבו מ» אצל מלמדי תינוקות‪ .‬א״ל רבי למדני תורה‬
‫אחז רבי עקיבא‪ .‬בראש הלוח ובנו בראימ הלוח‪ .‬כתב לו‬
‫אלף בית ולמדה‪ .‬אלף תיו ולמדה‪ .‬תורת כדגים ולמדה יז(‪.‬‬
‫היה לומד והולך עד ש ל מ ד כל התורה‪-‬כולה‪ .‬הלך וישב ]לו[ יח(‬
‫לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע אמר להם רמתי פתחו‬
‫לי טעם משנה‪ .‬כיון שאמרו יי‪ >-‬לו הלכה אחת הלך וישב‬
‫לו בינו לבין עצמו אמר א ל ף זו למה נכתבה‪ .‬בית זו למה‬
‫נכתבה‪ .‬דבר זה למה נאמר• חזר ושאלן כ( והעמידן בדברים ‪:‬‬
‫רבי שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל‪ .‬למה הדבר‬
‫דומה ל ס ת ת שהיה מסתת בהרים פעם א ח ת נ ט ל קרדומו‬
‫בידו והלך וישב ע ל ההר בא( והיה מכה ממנו צרורות דקות‬
‫ובאו בני אדם ואמרו לו מה א ת ה עושה‪ .‬אמר להם הרי‬
‫אני עוקרו ומטילו בתוך הירדן‪ .‬אמרו לו אי א ת ה יכול לעקור‬
‫א ת כל ההר‪ .‬היה מסתת והולך ע ד שהגיע א צ ל ס ל ע נדול‬
‫גכגס תחתיו סתרו ועקרו והטילו א ל הירדן ואיל אין זה‬
‫מקומך א ל א מקום זה‪ .‬כך ע ש ה להם ר עקיבא לר׳ אליעזר‬
‫ולר׳ יהושע‪ .‬אמר לו ר׳ טרפון עקיבא עליך הכתוב אומר‬
‫מבכי נהרות ח ב ש ותעלומה יוציא אור )איוב נ״ח י״א( דברים‬
‫המסותרים מבני אדם הוציאם ר׳ עקיבא לאורה‪ :‬בכל יום ויום‬
‫היה מביא חבילה ש ל עצים כב( חציה מוכר ומתפרנס וחציה‬
‫מ ת ק ש ט בה‪ .‬עמדו עלץ כג( שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו‬
‫בעשן מכור אותן לנו כי( וטול שמן בדמיהן ושנה לאור‬
‫הנר‪ .‬אמר להם הרבה ספוקים אני מסתפק בהן בה> אחד‬
‫שאגי שוגה בהן ואחד שאגי מתחמם כגגדץ ואחד ש א נ י‬
‫ישן בהם בי(‪ :‬עתיד רבי עקיבא לחייב א ת כל העניים בדין‬
‫שאם אומרים להם מפני מה ל א למדתם!תורה! והם אומרים‬
‫מפני שעניים היינו‪ .‬אומרים להם והלא רבי עקיבא עני ביותר‬
‫ומדולדל היה‪ .‬ואם אומרים מפני טפ;נו אומרים להם והלא‬
‫רבי עקיבא היו לו בנים ובנות כזז א ל א אומרים להם מפני‬
‫שזכתה רחל א ש ת ו כה(‪ :‬בן ארבעים ש נ ה הלך ללמוד תורה‬
‫סוף ש ל ש עשרה ש נ ה בטי לימד תורה ברבים‪ .‬אמרו ל א‬
‫נסטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות ש ל כסף ושל זהב‬
‫נוסחא ב פרמ יב‬
‫טו‬
‫די׳א והוי מתאבק בעפר רגליהם זה‬
‫רבי עקיבא ש ב ק ש ללמוד תורה הלך וישב‬
‫לו ע ל באר א ח ת בלוד וראה חוליית הבור‬
‫חקוקה אמר מי חקק א ת ההו יא הזו‪ .‬אמרו‬
‫לו החבל‪ .‬אמר להם ויכול הוא‪ .‬אמרו לו הן‬
‫מפני שהוא תדיר ]עליה( ואמרו לו ולכך א ת‬
‫תמה מים שחקו אבנים שנאמר אבנים שחקו‬
‫מים)איוב י״ר י״ט( ג(‪ .‬אמר )כי( ]וכי[ לבי קשה‬
‫)כאבן( ]מהאבן[ י( אלך ואלמוד פרשה!אחת[‬
‫מן התודה‪ .‬הלך לו לבית הספר והתחיל קורא‬
‫ביוה הוא ובגו‪ .‬למד מקרא ותרגום ומדרש‬
‫הלכות ]ואגדות[ שיחין ומשלים י( הכל ל מ ד ו(‪.‬‬
‫היה רבי שמעון בן מנסיה ז( ]אומר[ מלה״דח׳‬
‫ל ס ת ת שהיה יושב בצד ט( ההר אמיו לו‬
‫מה א ת עושה כאן‪ .‬אמר להם מבקש אני‬
‫לעקרו י(‪ .‬אמרו לו ויכול א ת ‪ .‬אמר להן הן‪.‬‬
‫התחיל מ ס ת ת אבנים קטנים ומשליכן לירדן‬
‫ראה )אחרת( ]אבן אהת[ גדולה )ממנה( נתן‬
‫)עליה( ]תחתיה[ צפורן ש ל ברזל והשליכה‬
‫לירדן ראה אחרת גדולה ממגד‪ ,‬יב( גתן תחתיה‬
‫צפורן ]של ברזל[ והשליכה לירדן יג( אמר‬
‫ירדן )הא( ]יהא[ לך )אי( ]אין[ זה מקומך יי(‬
‫שגאמר בחלמיש ש ל ח ידו הפך מ ש ר ש הרים‬
‫)איוב כ״ח ט׳(‪ :‬היה ר׳ עקיבא גושא וגותן ביגו‬
‫לבין עצמו ואומר א ל ף זה )בחין( ]בית[ זה טי(‬
‫למה גכתב שגאמר בצורות יאורים בקע וכל‬
‫יקר ראתה עינו )שש שש י׳(‪ .‬א״ל ר׳ אליעזר‬
‫עקיבא עליך נאמר מבכי נהרות חבימ ותעלומה‬
‫יוציא אור)שם •טטייא( ( דברים שהיו מעולמים‬
‫ומסותרים מן הבריות הוציא ר׳ עקיבא לאורה‪:‬‬
‫בן ארבעים ש נ ה הלך לו לבית הספר‪ .‬בן‬
‫ארבעים ש נ ה למד א ת הכל וארבעים ש נ ה ל מ ד‬
‫א ת ישראל‪ .‬גמצאו לו י״ב א ל ף זוגות ש ל‬
‫תלמידים בבתי כגסיות ובבתי מדרשות יושבים‬
‫ושונים מאנטפטרים ולפגים יז* י‪ .‬אמרו עליו‬
‫י א (‬
‫טז‬
‫הערות לנו״ב‬
‫הערות לנו״א‬
‫י‬
‫ג( בכי״ה איתא עוד ועוד שחטים הם רכים יותר‬
‫מן ההבל‪ .‬ד( הגהתי ע׳׳פ הנו׳׳ש ובכייה אמר‬
‫להם כי וכו׳ בבכי׳׳ר‪ .‬ה( בכייה שיחות ומשלים‪.‬‬
‫ל מ ד ו ‪ .‬ז( בכי״ה מנסיא‪.‬‬
‫ו( בנו׳׳ש הכל‬
‫ח( בבי׳׳ה למה״ד‪ .‬ט( בכי״ה תחת‪ .‬י( לעקוד ההד‬
‫בכייה‪ .‬יא(בכי״ה קטנות ומשל‪7‬לירדן‪.‬יב( בכייה הימנה‪.‬‬
‫יג( בנו״ש ליתא לראה הב׳‪ .‬יד( הגהתי ע׳׳פ הנו״ש‪.‬‬
‫טו( הגהתי ע׳׳פ הנו׳׳ש ובכי״ה זיין זה וגם בנרש איתא‬
‫אחרי ביח זה וכד זיין זה וכוי‪ .‬טז( בכייה לאוד‪ .‬יז( ע׳‬
‫ערוך השלם ערך אנטיפרס ואולי פירוש מלת‬
‫שתדיר )במקום שתרדו‪ .‬יג( מד‪ .‬היה בכיי‪ .‬יד( ומה בני״ע‪ .‬טו(כבכי‬
‫ובספרים שקשה‪ .‬טז( וישב בכייע‪ .‬יז( ע׳ ויקרא רבה פ״ז פסיקתא‬
‫דריב ס׳ ע״ב ופסיקתא רבתי פ״ג ע״ב ובהערות שם‪ .‬יה( וישב לו אצל ככי״ע‪.‬‬
‫יט(בבב׳׳י ובספרים שאמר‪ .‬בו הלך ושאלן בכי״ע‪ .‬כא(בבי׳עבצד התר‬
‫ובבי׳א תחת ההר‪ .‬כבו של קשיןבנ׳׳י ועתומיי‪ .‬בג( מלת עליו ליתא בכי״ע‬
‫אבל נראה כעין מחק שם‪ .‬כד( א ו ת ה לנו בבי׳׳ע‪ .‬בה( סיפוקי׳ מםתפקי׳‬
‫בהם ועל הגליון ממנו בבי׳׳ע‪ .‬ובכי״א סיפוקק אנו מםתפקין ועתומ״י‪.‬‬
‫בו( בכיי ע שאיני יכול לישן ובכי״א לישן עליו ובתומיי בבפנים ובספרים‬
‫שאני יכיל לישן בהם והוא נראה כמדולדל ועי יומא נ׳׳ה ע׳׳ב למסופר‬
‫כזה מחלל‪ .‬בז( בכי׳ע אומר להם מפני מה לא למדתם תורה שעניים‬
‫היינו אומר להם והלא ר״ע עני ומדולדל היה ואם אומר להם מפני‬
‫שטפלינו מרובים אמור לו והלא ר״ע וכוי‪ .‬ובכי״א לא למדת שעניים היינו וכו׳ ואנכי הגהתי ע״פ התומ׳׳י בהוספת מלת תורה‬
‫עיפ הכי״ע‪ .‬כה( כך היא הנוסחא בספרים ישנים ובכיי אלא אומר לו מפני שזכתו אשתו ובספרים עוד נ״א ובנות הרבה‬
‫והיה מפרנס אותם ואת בניו ואת רחל אשתו אבל לא מצאתי שום ממך לה וגם התומ״י לא הגיה כן‪ .‬והעיקר הוא כנוסחת‬
‫הכ״י אלא שהיא קטועה ומשובשת ויש להשלימה ולתקנה ע״פ נו׳׳ב עיש ספי״ב‪ .‬כט( בבי״א כ״ג שנה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כוסחא א פרק ו‬
‫נתץ‬
‫אבות דרבי‬
‫‪r‬‬
‫נוסחא ב פרק יב יג‬
‫ש ל א ע ש ה )בפועל( ]כפועלו מימיו יח( א ל א‬
‫ועד ש ע ל ה למטתו בסולמות ש ל זהב‪ .‬היתד‪ ,‬א ש ת ו‬
‫בכל יום )הוא( !היה! מביא ב׳ חבילות ש ל‬
‫יוצאה בקרדוטין ל( ובעיר ש ל זהב‪ .‬אמרו לו תלמידיו רבי‬
‫עצים ומוכר )אחד('אחת( בתריסיןיט>)ואחד(‬
‫ביישתנו ממה ש ע ש י ת לה‪ .‬אמר להם הרבה צער נצטערה‬
‫!ואחת! שהיה מתחמם <כנגדם(!כנגדה(‪ .‬אמרו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫עמי בתורה ל א ( ‪, :‬‬
‫לו שכיניו עקיבא )איבדתו עשן( ]איבהתנו‬
‫מה היה לב( תחלתו של רבי אליעזר בן הורקנוס לגי‪.‬‬
‫בעשן! ככור חבילתך וקח בה ב> שמן‪ .‬אמר‬
‫בן עשרים ושתים ש נ ה היה ולא למד תורה‪ .‬פעם א ח ת אמר‬
‫להם איני שומע לכם !שני! דברים טובים כא(‬
‫אלך ואלמוד תורה לפני רבץ יוחנן בן זכאי לד(‪ .‬א״ל אביו‬
‫הורקנום אי א ת ה טועם ע ד שתחרוש מלא מענה‪ .‬השכים י ש לי בה א ח ת שאני מתחמם כנגדה ואחת‬
‫שאני מ ש ת מ ש לאורה‪ .‬אמרו ל א מת ע ד‬
‫וחרש מלא מענה‪ .‬אמרו אותו היום ערב ש ב ת היה לה( הלך‬
‫•מיישן ע ל מטות ש ל זהב ועד ש ע ש ה כתר‬
‫וסעד א צ ל חמיו לי( וי״א ל א טעם כלום מר ש ע ו ת ש ל ערב‬
‫ש ל זהב ל א ש ת ו כנ! ועד ש ע ש ה קורדיקום‬
‫ש ב ת עד ו׳ ש ע ו ת ש ל מוצאי שבת‪ .‬כשהוא הולך בדרך‬
‫ש ל זהב לאימתו בג(‪ .‬אמרו לו בניו היי הבריות‬
‫ראה אבן הרימה לז( ונטלה ונתנה לתוך פיו וי״א גללי היקר‬
‫היה‪ .‬הלך ולן לח( באכסניא שלו‪ .‬הלך וישב לו לפני רבן משחקות עלינו‪ .‬אמר להם איני שומע לכם‬
‫יוחנן בן זכאי בירושלים ע ד שיצא ריח רע מפיו אמר לו אף היא נצטערה עמי בתלמוד תורה כד>‪:‬‬
‫)אמרו(!אומרים!!לו לאדם מפני מה ל א ל מ ד ת‬
‫רבן יוחנן בן זכאי אליעזר בני כלום ס ע ד ת היום‪ .‬ימתק‪ .‬שוב‬
‫א״ל ושתק לט(‪ .‬ש ל ח וקרא לאכסניא שלו א״ל כלום סעד תורה בעולם הזה‪ .‬אומר שהייתי כי׳ > עני‪ .‬א ף‬
‫עקיבא עני היה‪ .‬שהייתי כי( עשיר‪ .‬אף‬
‫ר׳ ‪: .‬א‬
‫ר׳ עקיבא עשיר היה‪ .‬שהייתי מטופל‪ .‬אף ר׳ עקיבא מטופל היה‪ .‬ש מ א ל א זכו לך אבותיך בזי‪ .‬אף ר׳ עקיבא‬
‫לו זכו לו אבותיו‪ .‬מכאן אמרו חכמים זיל עתיד רבי עקיבא לבייש הרבה כה > למי ש ל א למד תורה בעולם הזה כט>‪:‬‬
‫ושותה בצמא א ת דבריהם ש כ ל זמן שדברי תורה נכנסים ומוצאים חדרי ‪1‬הלב‪ 1‬סנויים‬
‫פרס ע‬
‫הן נכנסים ושורים כתוכו א( ואין יצה״ר ש ו ל ט ביניהם ואין אדם יכול להוציאם כתוכו בי‪ .‬מ ש ל ו‬
‫טלה״ד ג( למלך שהיה מהלך בדרך ומצא ש ם חדרים וטרקל פנויים ונכנס ושרה בתוכן ואין יכול א ד ם‬
‫להוציאו )מתוכו( ]מתוכן[‪ .‬כך כל זמן שדברי תורה נכנסים )ומוציאין(!ומוצאים! חדרי )לב( !הלב! סנויי‬
‫הן נכנסץ ושורץ בתוכו ואין יצה״ר שולט בינותם ואין אדם יכול להוציאן מ ת ו כ ו ‪:‬‬
‫דבר אחר ושותה בצמא את דבריהם )א״ר( !אמרו עליו על ר! אליעזר בןהורקנוס כ ש ב ק ש ללמוד‬
‫תורה ד( חורשיץ הרבה היו לאביו ה( והוא היה חורש בטרשין‪ .‬ישב לו והיה בוכה‪ .‬א״ל אביו !בני[ מפני‬
‫מה אתה בוכה ש מ א מצטער א ת ה ש א ת ה חורש בטרשין למחר בוא וחרוש ע ל גב )מערה( !מענה! ישב‬
‫לו ע ל גב )מערה( !מענה' והיה בוכה י(‪ .‬א״ל אביו מה א ת ה בוכה‪ .‬א״ל שאני מבקש ז( ללמוד תורה‪ .‬א י ל‬
‫]והרי בן כיח שגים א ת ה ואתה מבקש ללמוד תורה אלא[ לך וקח לך אשד‪ ,‬והוליד ממגד‪ ,‬בגיס וחוליכן לבית‬
‫הספר‪ .‬היה מצטער ג׳ ש ב ת ו ת עד שנגלה עליו אליהו‪ .‬א״ל עלה לך ה( א צ ל בן זכאי לירוימלים‪! .‬עלה!‬
‫ישב לו והיה בוכה‪ .‬א״ל בן מי א ת ה ולא הניד לו‪ .‬מה אתה בוכה מה ת ב ק ש ט(‪ .‬איל ללמוד תורה‪ .‬א״ל מימיך ל א‬
‫גכגסת לבית הספר ולא למדת קריאת ש מ ע ולא ת פ ל ה ולא ברכת המזון‪ .‬א״ל לאו‪ .‬עמד ולכדו ימלשתן‪.‬‬
‫א״ל מה א ת ה מבקש לקרות או לשגות‪ .‬א״ל לשגות‪ .‬היה מלמדו ש ת י הלכות כל ימות ה ש ב ת י( ובשבת היה‬
‫חוזר עליהם ומדבקן יא(‪ .‬ע ש ה שמוגה ימים ולא ט ע ם כלום עד ש ע ל ה ריח פיו לפגיו וטרדו כלפגיו‪ .‬וישב לו והיה‬
‫(‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫ל( והיתר‪ .‬יוצאח בקרדוטין כן הוא בכי״ע והגהתי לש״ז ובסשרימ קרדומין‬
‫ולא מצאתי לזה פתרון נאות וע׳ בערוך ערך כרדט שרמז שש על הת״י‬
‫של המקרא בשמואל ב׳ י״נ י״ח כי כן תלבשנה בנות המלך מעילימ‬
‫שתרגם מעיליש כרדומין והיא מלת יונית לפי עדות ר״ב מוספיא‬
‫ופתרונה מעיל עם בתי ידים ע״ש‪ .‬לא( אמרו לו בניו)בכי״ע( ביישתנו‬
‫מה עשה לה הרבה צער נצטערת עמו בכ״י ועתומ״י‪ .‬ובעיקר הדברים‬
‫ע׳ נדרים נ׳ ע״א וכתובות ס״ב ע״ב ובירושלמי שבת פ״ו ה״א ובבלי‬
‫שם נ״ט ע״ב וע״ע בספרי פי׳ שנ״ז ובמ״ע שם אות מיו וע״ע היטב‬
‫בפסיקתא דר״כ ל״ט עיב ובהערות שם אות קע״ה‪ .‬לב( היתר‪ .‬ככי״ע‪.‬‬
‫לנ( בן הורקנס כבכ״י ועתומ״י‪ .‬לד( פ״א היה א־מר אלך ואלמוד ונו׳‬
‫בכייע‪ .‬ובניא שבתומ״י אלך ואלמוד הלך ולמד תורה לפני ריב״ז‪.‬‬
‫לה( עיש היתד‪ ,‬בכיי‪ .‬לו( בבית חמיו בכייע‪ .‬לז( כן הוא בכיי׳ע‬
‫ובספרים שדימה ואין לזה פתרון נאות ומלת ו נ ט ל ה נראית כמיותרת‬
‫לשי נוסתת הבייע ואולי עירביב ב׳ נוסחאוח כאן‪ .‬לח( בכי״ע וי״א גללי‬
‫הבקר הלך ומלאן וכו׳ וככי״א ותלאן ועתומיי‪ .‬לטושתקבני״ע ועתומיי‪.‬‬
‫לשנים לצד מזרח‪ .‬יח( כלומר לענוד כל היוש משני‬
‫ביטול תורה‪ .‬יט( ענינו מוכרן בשוק וע׳ בערוך ערך‬
‫זה והנחתי אחת ע״פ הנו״ש‪ .‬כ( וקח לך שמן בכייה‪.‬‬
‫בא( בכייה כי ב׳ דברימ ואנכי הגהתי עיש הנוי ש‬
‫ועיש עוד‪ .‬כב( בנו״ש עיר של זהב‪ .‬בג( בנו״ש קורדניות‬
‫של זהב ברגליה וע׳ בערוך ערך עכס וערך קרדקייס‬
‫ופירש ר״ב מיספיא שש מין סנדל וצ ע‪ .‬כד( ממערה‬
‫בתורה בכייה‪ .‬כה( הייתי בכייה‪ .‬בו( אש אומד שהייתי‬
‫בכייה‪ .‬כז( אש תאמר שמא לא וכי׳ בכייה‪.‬‬
‫כח> בבי״ה הרבה בני אדש למי וכו׳ זבנו״ש לביי׳ש‬
‫למי ובי׳‪ .‬כט( בעיקר הדבריש ע׳ נרא ובהדוגמאות‬
‫הרמוזות בהערות שש אות כיו וליא‪.‬‬
‫פי״ג א( בתוך הלב בכייה‪ .‬בו מייד לבו בבי״ה‪.‬‬
‫גו משל למהיר בכייה‪ .‬ד( בכיית שבעת שבקש הדא‬
‫ללמוד וכוי‪ .‬ד‪ (.‬היו הורשין לאביו בכייה‪ .‬ו( הגהתי‬
‫ע״ש הנ״ש ו‪:‬כי׳ר‪ .‬למהר תהרוש עמנו על המענה‬
‫תבקש‪ .‬י( כי ימי השבוע בכייה‪ .‬יאו בכייה ומדבקן ואולי‬
‫ישב לו והיה בוכה‪ .‬ז( רוצה בכייה‪ .‬ח ו לך ליתא בכייה‪ .‬ט( בכייה מה אתה‬
‫נוםחא א פרס ו‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫טז‬
‫נוםחא ב פרמ יג‬
‫אליעזר אצלכם‪ .‬אמרו לו אמרגו ש מ א א צ ל רבי היה סועד מ(‪ .‬בוכה‪ .‬אילו למה א ת ה בוכה‪ .‬איל שהעמדתני‬
‫אמר להם אף אגי אמרתי ש מ א אצלכם היה סועד ביגי )לפניך( ]מלפניך! כאדם שהוא ]מעמיד מלפניו[‬
‫וביגיכם מ«( אבדגו א ת רבי אליעזר מן האמצע‪ .‬א״ל כשם מוכה שחין‪ .‬א״ל בן מי א ת א״ל בן הורקנוס‬
‫ש י צ א לך ריח רע מפיך כך יצא לך שם טוב בתורה *מא(‪ .‬ש מ ע אני‪ .‬א׳יל הלא א ת בן גדולי העולם ולא היית‬
‫עליוהורקנום אביו שהיה מבי לוכד תורה א צ ל רבן יוחנן כן מודיעני יב( היום א ת סועד אצלי‪ .‬א״ל כבר‬
‫זכאי אמר א ל ך ואדיר אליעזר בני כנכסי מג>‪ .‬אמרו אותו סעדתי א צ ל )אכסנאי( ]בני אכסניא[ שלי‪.‬‬
‫ש ל ח רבן יוחנן לבני)אכםנאי( ]אכסניא[ שלו‪.‬‬
‫היום רבן יוחנן בן זכאי יוימב ודורימ בירושלים מי( וכל‬
‫גדולי ישראל יושבין לפניו‪• .‬ממע עליו ש ב א הושיב לו אמר להם אצליכם סעד אליעזר היום• אמרו‬
‫שומרין מה( אמר להם אם בא לישב א ל תניחוהו‪ .‬בא לו לאו והרי י ש לו ש מ נ ה ימים ש ל א ט ע ם‬
‫ל י ש ב ולא הניחוהו‪ .‬היה מדלג ועולה מי( עד שהגיע א צ ל בן כלום‪ .‬רבי יהושע בן חנניה ור׳ יוסי הכהן‬
‫ציצית הכסת מזי ואצל נקדימון בן גוריון ואצל בן כלבא שבוע ור׳ שמעון בן נ ת נ א ל הלכו ואמרו לרבן יוחנן‬
‫היה יושב ביניהם ומרתת מחו‪ .‬אמרו אותו היום נתן עיניו והרי יש לו ש מ נ ה ימים ש ל א טעם כלום‪ .‬וכיון‬
‫שיממע ר׳ יוחנן בן זכאי עמד וקרע א ת יג(‬
‫רבן יוחנן כן זכאי ברבי אליעזר ואמר ליה פתח ודרוש מט(‪.‬‬
‫בגדיו‪ .‬א״ל אי לך ר אליעזר שהיית מושלך‬
‫איל איני יכול לפתוח‪ .‬דחק עליו ידחקו עליו התלמידים נ׳‬
‫עמד ופתח נא( ודרש בדברים ימלא ש מ ע ת ן אזן מעולם נב(‪ .‬מביגותיגו יי( ]אבל אגי אומר[ לך י( כ ש ם‬
‫כל דבר ודבר שיצא מפיו עמד רבן יוחגן בן זכאי ע ל רגליו נג( ש ע ל ה ריח פיך)מלפגי( ]לפגי[ כך ת ה א מ ש ג ת‬
‫וגשקו ע ל ראשו ואמר לו רבי אליעזר רבי א מ ת למדתני‪ .‬פיך יוצאה מסוף העולם ועד סיסו‪] .‬קורא אגי‬
‫ע ד ש ל א הגיע ועתו נד( ל צ א ת עמד הורקגוס אביו ע ל עליך[ ושם האחד אליעזר)שמות י״ח ה׳( טז(‪ :‬אמרו‬
‫רגליו ואמר רבותי אני ל א באתי א ל א להדיר אליעזר בגי בגיו ש ל הורקגום לאביהם לך וגדה א ת אליעזר‬
‫מנכסיי עכימיו כל נכסיי יהיו גתוגין לאליעזר בגי וכל אחיו מנכסיך‪ .‬עלה ליו ושלים לגרותו מגכסיו ומצא‬
‫ש ם יום טוב לד׳ יוחגן בן זכאי וכל גדולי המדינה‬
‫םטורין ואין להן בהן כלום נדי(‪:‬‬
‫ולמה נקרא שמו ציצית הכסת שהיה מוסב על מטה מסובין אצלו‪ .‬ואלו הן בן ציצת הכסף יז(‬
‫וגקדימון בן גוריון ובן כ ל ב א ש ב ו ע ‪ :‬ולמה גקרא‬
‫ש ל כסף בראש כל גדולי יימראל ני(‪:‬‬
‫אמרו על בתו של נקדימון בן גודיון שהיתה מטתה שמו בן ציצת הכסף א ל א שהיה מיסב למעלה‬
‫מוצעת בימגים עשר אלפים דיגרי זהב‪ .‬ודיגר צורי ש ל זהב מכל גדולי המדינה ״ ( ‪ :‬אמרו עליו ע ל נקדימון‬
‫היה יוצא בה כערב ש ב ת לערב ש ב ת לציקי קדירה‪ .‬ושומרת בן מדיון שהיו לו בבית ארבעים כורים ש ל‬
‫גגות מזהב יט(‪ :‬אמרו עליו ע ל בן כלבא שבוע‬
‫יבם היתד‪ ,‬נז>‪:‬‬
‫שהיה לו מזון ג׳ שגים ל כ ל אחד ואחד‬
‫שבירושלים‪ .‬וכשעמד הסקרין שרפו א ת כ( האוצרות שבירושלים מדדו כל מה שהיה לו ומצאו מזון ג׳ שנים‬
‫ל כ ל א ח ד ואחד בירושלים כא(‪ :‬רבי יהושע כב( רבי שמעון בן גתגאל הלכו ואמרו לרבי יוחגן בן ז כ א י ״ ( הרי‬
‫ט‬
‫הערות לברא‬
‫הערות לנו־ב‬
‫ענינו ומדקדק אחריהן ועי בערוך עי־ך בדק א׳‪.‬‬
‫יב( בכי״ה בן גדולי הדור ולא היית מודיע לי‪.‬‬
‫יג( את ליתא בבי׳׳ה‪ .‬יד( בבי׳׳ה מבינינו ובנו״ש‬
‫בינותינו‪ .‬טו( בן הוא בכייה ובכי״ר אומר אני לך וע״ע‬
‫בנו״ש‪ .‬טז( הנחתי ע״ פ הנויש ובכייה אבל אומר לך‬
‫ושם וכו׳ ובכי״ר אבל אני אומר לך וכו׳ ונראה שהוא‬
‫הוכפה מגליון וליתא בפדר״א ובפירוש הדברים‬
‫ואודות הדוגמאות ע׳ פסיקתא רבתי סיד ע״ב ובמ׳יע‬
‫שם אות קיב‪ .‬יז( בכייה בן צצית הבסת ובן לקמן‬
‫וע׳ נו״א ובהערות שם אוח נ״ו‪ .‬יח( הקושי מבואר‬
‫ואולי יש להגיה לפי שהיה מיסב על מטות של זהב‬
‫ושל כסף וכו׳‪ .‬יט( בכייה בבית בורים של ננות טוחן‬
‫בזהב ובנו״ש בבית ארבעת בורין טוחנן בזהב וקרוב‬
‫לזה הוא בפדר״א וע׳ בביאורי ררל שם פ״ב אות ה׳‬
‫ולא נתישבה דעתי בדבריו‪ .‬ב( כל האוצרות בבי״ה‪.‬‬
‫בא( בכייה ומדדו כל מה וכו׳ ואחד שבירושלים‪.‬‬
‫כב( בכייה ודיי בן חנניא‪ .‬כג( לו לריב״ז בכייה‪.‬‬
‫מ( הוא סועד בכייע וכן לקמן‪ .‬מא( אמר להם ביני וכו׳ בכי״ע‪.‬‬
‫*מא(מלת טוב ליתא בכייע‪ .‬מב(בבי״ע שהוא‪ .‬מג(בכי״ע ואדיר אליעזר‬
‫מנכסי ובתומ״י מביא נ״א אלך לירושלים ואוריש אליעזר וכו׳‪ .‬מד( אמרו‬
‫אותו היום וכו׳ יושב בירושלים ודורש בירושלים בכי״ע‪ .‬מה( ונכי״א‬
‫הושיב עליו‪ .‬מי( כן הוא בכיי ובספרים הגיהו ע״ס התומיי מדלנ‬
‫והולך וא״נ‪ .‬מז( בר ציצית הכסת וכו׳ בכי״ע‪ .‬מת( ומרתיע בכיי ועתומיי‪.‬‬
‫מט( כן הוגה בספרים על ידי התומ׳׳י ובכיי ליתא למלת דרוש‪.‬‬
‫נ( בכייע ר ח ק מ ע ל י ו ורחקו עליו התלמידים ע מ ו והיה נראה‬
‫להגיה כן לולא תיבת ע ל י ו ותיבת עמו וע״כ לא הוספתי רק מלת‬
‫ע ל י ו ובכייא ודחקו אוחו וכו׳ ובספרים ודחקוהו התלמידים‪.‬‬
‫נא( כבי״ע ליתא למלות עמד ופתח ובכייא ליתא למלת ופתח ועתומ״י‪.‬‬
‫נב( האזן מעולם בכי׳ע‪ .‬נג( על רגליו ליתא בכייא ועתומ״י ועי׳ע שם‬
‫שגריס שיוצא מפיו עומד ובו׳ ונושקו ואומר לו וכו׳ הכל בבינוני ובנ״א‬
‫בספרים אתה למדתני‪ .‬נד<|בבי׳א ליתא למלת עת וכן בספרים ישנים‬
‫ליחא והוגה אח״ ב זמן ואנכי הצגתי נוסחת כי״ע‪ .‬נד‪ (.‬ואין להם בתם‬
‫כלום ליתא בכיי ועתומ״י ובעיקר הדברים ע׳ ביר פמיב ופדר״א פ״א וב׳‬
‫ואנדוח חלוקות הן וע״ע נויב‪ .‬נו( שמושכב על מטות של כסף בכיי‬
‫והחומ״י מגיה שהיה מושכב ועי נטין ניו עיא וברשיי שם וביר פ׳ מ״ב‬
‫ואיכה רבה פ״א וקה׳ר פ׳ז ופדר״א פ״ב ובביאור רד״ל שם וע׳ עוד כתובות ס״ו ע״ב‪ .‬והנה בפירוש המיוחם לרש״י על הביר‬
‫שם איתא ובאדר״נ מפרש ציצית הכסף ומפרש לפי שהית מיסב על מטות של זהב וכסף נקרא שמו ציצית ה כ ס ף ‪.‬‬
‫ואולי יש להגיה לפיז וע׳ אה״ר וציע‪ .‬נז( כן הוא בספרים עיי התומ״י ובכייע דינרי זהב ודינרי צורי‪ .‬דינר זהב היה יוצא‬
‫לה וכו׳ ל ס י פ ו ק ק ד י ר ה וכו׳ וגם בכי״א ליתא למלת של‪ .‬ואים שעירבוב ניםתאות יש כאן וע׳ כתובות סיד‪ .‬עיא וסיו עיב‬
‫‪82‬‬
‫נוסחא א פרק ו‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא ב סרק יג‬
‫ולמה נקרא שמו נקדימון בן גודיון מפני שנקדד‪ ,‬לו אביו ש ל רבי אליעזר בא‪ .‬אמר להם ע ש ו לו‬
‫חמה בעבורו נח(‪ .‬פעם א ח ת עלו ישראל לרגל לירושלים ולא מקום‪ .‬ועשו לו מקום והושיבוהו אצלו ביניהן‪.‬‬
‫היה להם מים ל ש ת ו ת הלך א צ ל הגכון נט( אחד ואמר ]לו[ ס> אמר לו ריב״ז אליעזר אמור לנו דבר )אחת(‬
‫הלויני שתים עשרה מעיינות מים מכאן ועד יום פלוני אם =א( אחד מדברי תורה‪ .‬אמר לו אמשול לך מ ש ל‬
‫איני נותן לך שתים עשרה מעיינות מים אני נותן לך סב( למה אני דומה לבור הזה שאינו)מאבד( כיייכול‬
‫שתים עשרה ככר כסף וקבע לו זמן‪ .‬כיון שהגיע זמן ש ל ח להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס‪ .‬אמר לו‬
‫אמשול לך מ ש ל לה׳׳ד לבאר הזאת כיי( שהיא‬
‫לו שגר לי שתים עשרה מעייגות מים או שתים עשרה‬
‫ככר כסף סג(‪ .‬א״ל עדיין שהות ביום סדי‪ .‬לגלג עליו אותו מזלת ומוציאה מים מאיליה כך א ת יכול לומר‬
‫הגמון ואמר כל השנה כולה ל א ירדו גיממים ועכשיו ירדו דברי תורה יתר ממה שנאמר ל מ ש ה כסיני‪.‬‬
‫גשמים סה(‪ .‬נכנס אותו הגמון לבית המרחץ ש מ ח סי( וגקדימון ]א״ל ב׳ וג׳סעמים ולא קבל עליו יצא ריביז‬
‫בן גוריון לבית המדרש‪ .‬גתעטף ועמד בתפלה ואמר לםגיו והלך לו והיה ר׳ אליעזר יוימב ודורש דברים‬
‫רבוגו ש ל עולם גלוי וידוע לפגיך ש ל א לכבודי עשיתי ולא יותר ממה שנאמר ל מ ש ה בסיני[ ופניו מאירות‬
‫לכבוד בית א כ א עשיתי א ל א לכבודך עימיתי כדי שיהיה כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו ש ל‬
‫מים לעולי הרגל סז(‪ .‬מיד גתקשרו שמים בעבים סח( וירדו משה ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה כו(‪,‬‬
‫רבי יהושע פז( ור שמעון בן נ ת נ א ל הלכו‬
‫גשמים עד ש ג ת מ ל א ו שתים עשרה מעייגות מים והותירו‪.‬‬
‫ש ל ח לאותו הגמון שגר לי דמי מים יתירים ש י ש לי בידך‪ .‬ואמרו לריב״ז בוא וראה רבי אליעזר יושב‬
‫א״ל כבר ש ק ע ה חמה ומים ברימותי ירדו סט(‪ .‬חזר וגכגס ודורש דברים ויותר! ממה שנאמר ל מ ש ה‬
‫לבית המדרש וגתעטף ועמד בתפלה אמר לםגיו דבוגו ש ל בסיני כה( ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו‬
‫עולם ע ש ה לי נס באחרונה כבראשונה‪ .‬מיד גשבה הרוח יוצאות כ ק ר נ ו ת י ו ש ל משה ואין אדם יודע‬
‫וגתפזרו העבים וזרחה חמה‪] .‬יצא[ ע( ופגעו זה בזה ואייל יודע אם יום הוא ואם לילה כט(‪ .‬בא ר׳ יוחנן בן זכאי‬
‫מאחריו ל( ונשקו ע ל ראשו ואמר אשריכם‬
‫אגי ש ל א הרעיש הקב׳ה א ת עולמו א ל א בשבילך עא(‪:‬‬
‫ולמה נקרא שמו כלבא שבוע ש כ ל הנכנס לביתו רעב )אברהם! יצחק ויעקב שיצא זה כחלציכם‪.‬‬
‫ככלב היה יוצא מביתו ש ב ע עב(‪ :‬וכשבא אםםסיינוס קיסר אמר להם אביו ש ל רבי אליעזר למי א ת ם‬
‫להחריב א ת ירושלים בקשו קנאים לשרוף כל הטוב ההוא אומרים כך‪ .‬אמרו לו לבנך אליעזר‪ .‬אמר להם‬
‫ב א ש עי‪ .(-‬אמר להם כלבא שבוע מפני מה אתם מחריבים וכך היה צריך לוכד אשריכם אברהם יצחק‬
‫א ת העיר הזאת ואתם מבקשים לשרוף א ת כל הטוב ההוא ויעקב שיצא זה מחלציכם ל א היה צריך לומר‬
‫ב א ש עי(‪ .‬המתינו לי ע ד ש א כ נ ס ואראה מה יימ לי בתוך א ל א אשרי אני ימיצא מחלצי ל«(‪ .‬היה לב(‬
‫הבית עי•(‪ .‬הלך עי( ומצא ש י ש לו עז( מזון עשרים ושתים רבי אליעזר יושב ודורש ואביו עומד על רגליו‪.‬‬
‫ש ג ה סעודה לכל אחד ואחד מירושלים‪ .‬מיד צוד‪ ,‬גדשו א״ל אבא איגי יכול להיות יושב ודורש ולומר‬
‫דברי תורה ואתה ל > עומד על רגליך‪ .‬ע מ ד‬
‫ובררו ורקדו ולשו ואפו והתקין מזון כ״ב ש ‪ -‬ה לכל אחד‬
‫ואחד מירוימלים ולא השגיחו עליו עה(‪ .‬מה היו אגשי ירושלים והושיבו אצלו‪ .‬איל בגי ל א באתי ל ש ב ח‬
‫עושין עט( היו מביאים העגלים וגוררים אותם במגרים וטוחים הזה לי( ולא באתי א ל א לגדותך מגכסי‬
‫ועכשיו שבאתי וראיתי ושמחתי בתלמוד‬
‫ת ורתך הרי אחיך מנודים מהם לה( והם נתונים לך במתנה‪ .‬איל מוצל אגי עד שאגי שוד‪ ,‬לכל אחד בדם לי(‪.‬‬
‫אי׳ ל אילו בקשתי מלפגי המקום כסף וזהב היה לו ליתן לי שגאמר לי הכסף ולי הזהב !וגו׳׳‪) ,‬הגי ב׳ ח׳ן אילו‬
‫ג‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ובירושלמי שש ובתוספתא שש פ״ז ובספרי דברימ פי׳ שיה ובפסיקתא כד( הנהתי עיפ הנו׳׳ש ובכייה שאינו להוציא‪.‬‬
‫רבתי ק״מ ע״א ובמ״ע שש ואולי צ״ל שש בפסיקתא כיה דינר )והיינו כה( בכייה למה אתה דומה לבאי הזו‪ .‬כוו בכייה אש‬
‫של כסי*( וע׳ ב״מ מיד ע״ב וע״ע בערוך ערך ליטרא ובערוך השלש יוש ואש לילה‪ .‬כז(י״י בן הנניא בכייה‪ .‬כה( מסיני בכייה‪.‬‬
‫ערך דינר‪ .‬נח( למה נקרא ונו׳ מפני שנקרה לו ונו׳ בנייע‪ .‬כט( אש יוש אמ לילה בנייה‪.‬ל ו מאחוריו של ר״א בכיית‬
‫נט( הגט ן בני• וכן בנל המקומות שכתוב שר בםפריש הדשיש‪ .‬ס( בן הוא לא( בנייה ומרוב הנמה היה בריביז אמר כן מפניי‬
‫בני״ע ובספריש ליתא‪ .‬סא( ואש בכי״ע‪ .‬סב! אתן לך בבי״ע‪ .‬סג( שלח לו שהיא בא לנדותו ע״נ ונראה שהוא הו‪0‬פה מהגליו;‬
‫אותו הגמון שגר לי מיש או ממון בני״ע‪ .‬סד( עדיין שתות יש ונו׳ בניי‪ .‬לב( בנייה והיה‪ .‬לגו שאתה בנייה‪ .‬לד( לשבה זה‬
‫סד‪ (,‬ירדו לך גשמיש בנייע‪ .‬סו( כ ש ה ו א שמח בני״ע‪ .‬בנייה‪ .‬לה( בכייה מנכסי‪ .‬לון בכיי‬
‫‪:‬נכסי!‬
‫סז( לעולי רגלים בני״ע וננייא לעולי רגל ועתומיי‪ .‬סח( נתקשרו‬
‫העבים גשם בכי״ע‪ .‬סט( ירדו ליתא בכ״י ועתומ״י‪ .‬ע( הגהתי עיפ כיי ובספרים ליתא‪ .‬עא( ע׳ תענית י״ט ע״ב וכ׳ עיא ומפרשים‬
‫שש וע״ע בדים שם‪ .‬עב( למה נקרא וני׳ שכל הנכנס לבית יוצא שבע ממנו ככלב בני״ע‪ .‬ובבייא מלת מביתו ליתא וע׳‬
‫גטין ני ו ע״א‪ .‬עג( הטוב הגדול ונו׳ בני״ע‪ .‬עד( נבני״ע ובספריש מבקשיש כל הטוב הזה לשרוף באש ועתומיי‪ .‬עד‪ (.‬בתוך‬
‫ביתי ב כי״ ע ועתומ״י‪ .‬עו( הלך ליתא ככי״ע ועתומיי‪ .‬עז( לו ליתא בכיי ועתומ״י‪ .‬עח( בנייע מיד פיקר גדישי ובררו ונו׳‬
‫ובל״ם ציל פיקד וגדשו ונו׳ ובני״א הסר מן מיד צוד‪ .‬עד ואחד מירושליש וע׳ גטין שש‪ .‬ובאיכה רבה פיא וקהלת רבה פ׳ז‬
‫מסופר כשינוים והנה התומ״י גרים כ׳ אבל גש בהדוגמאות המספר חלוק ע״ש‪ .‬עט( עושין באותה שעה בני״•‬
‫נוסחא א פרק ו ז‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫אותם כטיט פ(‪ .‬ועוד ע ש ו א נ ש י ירושלים פא( שולקין א ת‬
‫התבן ואוכלין סבי‪ .‬וכל אחד ואחד מישראל שרוי נגד‬
‫חומותיה ש ל ירושלים אמר מי יתן לי ח מ ש תמרים וארד‬
‫ואטול פג( ח מ ש ה ראשים‪ .‬נתנו לו סד( חמימ תמרים ירד ונטל‬
‫חמשה ראשים מאנשי אםפםייגוס פי׳(• הציץ אספסיינום‬
‫בצואתן פו( וראה שאין בהן מין דגן ואמר לחיילות שלו‬
‫ומה פז( אלו שאין אוכלין א ל א תבן כך פה( הורגין בהן‬
‫אלו היה אוכלין כ ל מה ש א ת ם אוכלין ושותץ פט( ע ל א ח ת‬
‫כמה וכמה שהיו הורגין א ת כ ם צ י ‪:‬‬
‫פרק ז‬
‫נוסחא ב פרק יג יד‬
‫בקשתי ממנו קרקעות היה נותן לי לז( שנאמר‬
‫לה׳ הארץ ומלואה )חהלימ כ״ד א׳( לח(‪ .‬ל א‬
‫בקשתי ממנו א ל א שאזכה לתורה שנאמר‬
‫ע ל כץ כל פקודי כל ישרתי כ ל ארח שקר‬
‫ש נ א ת י )שש קי״ט קי״ח( לט( •‬
‫פרק יד‬
‫יוסף בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי‬
‫ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך‬
‫‪1‬ואל תרבה שיחה עם האשד‪ [,‬א(‪:‬‬
‫]יהי ביתך[ ב( פתוח לרוחה כדרך שהיה‬
‫יוסף בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח ביתו ש ל איוב פתוח לצפון ולדרום למזרח‬
‫לרוחה ויהיו עגיים בגי ביתך ואל תרבה שיחה עם ה א ש ה א ( ‪ :‬ולמערב‪ .‬וכך היח איוב אומר מכל מקום שיבוא‬
‫יהי ביתי פתוח לרוחה כיצד מלמד שיהא ביתו ש ל אדם ל ש ם יכנס שנאמר דלתי לאורח א פ ת ח‬
‫אדם פתוח לרוחה לצפון ולדרום ולמזרח ולמערב ב> כגון )איוב ל״א ל״ב(‪ .‬התחיל איוב אומר אני ל א הייתי‬
‫איוב ש ע ש ה ד פתחים לביתו‪ .‬ולמה ע ש ה איוב ד׳ פתחים עושה כאחרים‪ .‬אחרים הם אוכלים פ ת נקיה‬
‫לביתו כדי ש ל א יהיו עגיים מצטערים להקיף א ת כל הבית‪ .‬ומאכילין לעניים פ ת קיבר‪ .‬אחרים הם ג(‬
‫הבא מן הצפון יכגס כדרכו הבא מן הדרום יכגם כדרכו וכן לובשים בגדי מלתין ומלבישין לעניים בגדי‬
‫שקין ח ‪ .‬אני ל א עשיתי כן א ל א ממה שהייתי‬
‫לכל רוח לכך ע ש ה איוב ארבעה פתחים לביתו ג(‪.‬‬
‫ויהיו עניים בגי ביתך ולא בגי ביתך מ מ ש א ל א שיהיו עגייםי( אוכל הייתי מאכיל )לאחרים( ]לעניים[ וממה‬
‫משיחין מה שאוכלים ושותים בתוך ביתך כדרך שהיו עגיים שהייתי לובימ היית* מלביש)לאחרים( ]לעניים[‬
‫משיחין מה שאוכליץ ושותין בתוך ביתו ש ל איוב וכשגפגשו די( שגאמר אם ל א ]ברכוגי[ חלציו ומגז כבשי‬
‫זה בזה אמר אחד לחבירו מאין א ת ה בא כתוך ביתו ש ל יתחמם )שש• שם כ״א( ממלתין שהייתי גוזז‬
‫איוב ולאן א ת ה הולך לביתו ש ל איוב‪ .‬וכשבא עליו ההוא ולובש ה( הייתי מלביש )לאחרים( ]לעגיים[‪.‬‬
‫התחיל איוב מ ש ת ב ח ואומר מה ע ש ה אברהם‬
‫פורעגות גדול י( אמר לפגי הקב׳׳ה רבוגו ש ל עולם ל א הייתי‬
‫מאכיל רעבים ומשקה צמאים שגאמר ואוכל פתי לבדי ולא אביגו ולא עשיתי אגי‪ .‬אמר לו י( איוב ע ד‬
‫מתי א ת ה מ ש ת ב ח ]אתה[ אם ל א בא עגי‬
‫לתוך ביתך ל א היית מרחם עלץ א ב ל אברהם ל א ע ש ה כן א ל א מיום ש ל י ש י ]למילה[ הלך וישב לו ע ל‬
‫פ ת ח <ביתו> אהלן ז( שגאמר והוא יושב פ ת ח האהל כחום היום )בראשית י״ח א׳( ח(‪:‬‬
‫ויהיו עניים בני ביתך ל א עני מ מ ש א ל א מ• טי שהוא ענו ואימתו ענוד‪ ,‬ובגיו ובגי ביתו עגוים אף‬
‫הכלבים שלו אינן מזיקיןי(‪ .‬ובזמן ש ת א מתחייב הכל כזיקין‪ .‬כל מי ש א ש ת ו ענוה יוצא למקום ש מ ח ולבו‬
‫בטוח עליה יא( וכשהוא בא לביתו מוצא שלום)בני( בתוך ביתו‪ .‬וכל מי ש א ש ת ו קפדנית יוצא למקום )קטטה(‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫לז( יש לו ליתן לי בכי״ח‪ .‬לה( בבי״ר עוד שנאמר‬
‫והארץ נתן לבני אדם אבל נעבר קו עליהם‪ .‬לט( ע׳ נו״א‬
‫ובהערות אות נ״ה שש ונוסהא זו מסכמת עש נוסתת‬
‫הפדר׳׳א פ״א ובי‪.‬‬
‫פי״ד א( ע׳ אבות פיא מ״ה‪ .‬ב( השלמתי ע״פ‬
‫הנו״ש‪ .‬ג( היו בכי׳׳ה‪ .‬דו בגדי בור בבי׳׳ה ובנו״ש‬
‫בודי וע׳ בערוך עדך בדד ב׳ ופתרונו מלוכלכים ע׳׳ש‪.‬‬
‫ה( ולובשו בכייה‪ .‬ו( בכייה אמרו לו ובנו״ש אמר לו‬
‫הקב״ה‪ .‬ז( בכייה אהלו אמר שמא ישמעו העוברים‬
‫שמלתי ולא יכנסו אצלי מהעשה הלך וישב לו על‬
‫פתח אהלו‪ .‬ח( ע׳ נו״א ובהערות אות ג׳ ואות י״ד‪.‬‬
‫ט( כל מי בכייה‪ .‬י( ע׳ שבת סיג ע״ב בל המגדל‬
‫כלב רע וכו׳ מונע ה ס ד מתוך ביתו ואולי ענוה‬
‫וחסד הם מענין אהד בשתי הדרשות‪ .‬יא( בכייה שנאמר‬
‫פ ו בכי״ע היו מביאין את הענליש ונודרין אותן בנדרין וטוחן אותן בטיט‪.‬‬
‫ובכי״א ונודרין אותן בגדרין וטח אותן ובתומ״י במגרין עיש וכתב הא״ח‬
‫שנקבו העגלים וכו׳ וממיתין אותן כדי לאבד הטוב להכעיס‪ .‬ובב״א‬
‫בפירוש ב׳ מפרש ומגיה עיגולים ור״ל עיגולי דבילה שהיו משחיתין‬
‫אותן ע״י טיט ע״ש ולא איתפריש לי‪ .‬פא( מה היו עזשין אנשי ירושלים‬
‫בבי׳יע‪ .‬פב( בספרים ואוכלים אותן ובכ״י וכתומ״י מגיה אותה ובכיי הוא‬
‫כ ל אחד ועתומ׳יי‪ .‬פג( ארד ואטול בניי ועתימ׳י‪ .‬פד( בתומ״י מיד נתנו לו‪.‬‬
‫פה( מאםפינום בכיי‪ .‬ובתומ״י ויורד ונוטל ת׳ ראשים וכוי‪ .‬פו( היה‬
‫אםפסינוס הוצץ בנייע ובכי״א מלת אספסינוס ליתא ועתומ״י‪ .‬פז( ומה‬
‫ליתא בכי״ע ועתומ׳׳י‪ .‬סח( כך ליתא בכי״ע‪ .‬פט! ושותין ליתא בכי״ע‪.‬‬
‫צ( ע׳ איכה רבה פיא‪.‬‬
‫פ״ן או ע׳ אבות פ״א מ״ד ובספרים שלפני איתא יוסי וכן הוא‬
‫בגליון כי׳׳ע ועי סדר הדורות לשם זה‪ .‬בו בספרים לדרום ומזרח ומערב‬
‫ולצפון‪ .‬וע׳ מפרשים ובכי״ע לדרום ולצפון )מלה זאת על הגליון(‬
‫ולמזרח ולמערב ואנכי הגהתי לסי משמעות ההמשך לקמן ועיפ נויב‬
‫וע״ע ברכינו יונה ובמאירי למשנה זאת‪ .‬נ( בכייע מפני מה שכן עשה איוב ד׳ פתחים לביתו אמרו כדי שלא יהי עניים וכו׳‬
‫יכנס כדרכו וכן לכל רוח ורוח לכך וכו׳ ומלת ורוד‪ ,‬היא על הגליון ובכי׳׳א תיבות ולמה עשה איוב ד׳ פתחים הםיים‬
‫ועתומ״י ובעיקר הדברים ע׳ ב״ר פ׳ מיה ס״ט ובפירשיי ובמתנות כהונה שם ועיע ברכות נ״ח ע״ב‪ .‬ד( עניים ליתא בבי״א‬
‫ועתומ־י‪ .‬ה> וכשנפגעו בכי״ע‪ .‬וו גדולה בכי״ע ולא הגה׳‪.‬י מפני ש‪:‬ל הלשון מגומגם והגי־״א גרים הפורעניות הגדול‬
‫ה ‪5‬‬
‫‪34‬‬
‫נוסחא א פרק ז‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוםחא ב פרק יד טו‬
‫א כ ל יתום ממגה )איוב ל״א ט־ז( ולא הייתי מלביש ערומים ומפחד עליו כשהוא בא מוצא קטטה בתוך‬
‫שגאמר ומגז כבשי יתחמם ) ש ם ש ם ב׳(‪ .‬אעפ״כ א״ל הקב׳ה ביתו יב>‪ .‬כל מי ש א ש ת ו קפדנית אדם כ א‬
‫לאיוב איוב עדיין ל א הגעת לחצי שיעור ש ל אברהם זי‪ .‬א ת ה לתבעו אמר לה רבי כאן‪ .‬אמרה לו לאו זעפתו‬
‫בנזיפה י •(‪ .‬וכל מי ש א ש ת ו ענוה א ד ם בא‬
‫יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין גכגסים אצלך א ת שדרכו‬
‫למצעו אמר לה רבי כאן‪ .‬אמרה לו הן והרי‬
‫לאכול פ ת חטים האכלתו ח( פ ת חטים א ת שדרכו לאכול‬
‫בשר האכלתו בשר א ת שדרכו ל ש ת ו ת יין השקיתו יין‪ .‬הוא סועד‪ .‬נכנס אצלו נתן לו)פרוטה(!פרוסה[‬
‫אבל אברהם לא ע ש ה כן א ל א יוצא ט( ומהדר בעולם וכוס ש ל יין מברך עליהן ואכלן‪ .‬עליהן הוא‬
‫וכשימצא אורחין מכגיסן בתוך ביתו א ת שאין דרכו לאכול אומר הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים‬
‫פ ת הטין האכילהו י( פ ת הטין א ת שאין דרכו לאכול בשר תביא בית )ישעיה נ״ח ז׳> י י ( ‪ .‬מי י> גרם לו‬
‫האכילהו בשר ואת שאין דרכו ל ש ת ו ת יין השקהו יין‪ .‬ולא שהוא עגי ע ל שמרד !על! דבריו ש ל מ ק ו ם ‪:‬‬
‫עוד אלא עמד ובגד‪ ,‬םלטרין גדולים ע ל הדרכים יא( והגיח דבר אחר ועגיים מרודים אלו בעלי בתים‬
‫שירדו מנכסיהם תביא בית‪ :‬דבר אחר ועגיים‬
‫!שם[ יכ( מאכל ומשקה וכל הבא וגכגס א כ ל ושתה וברך‬
‫מרודים אלו אבלים מרי ג פ ש תביא ב י ת ‪:‬‬
‫לשמים לפיכך געשית לו גחת רוח‪ .‬וכל יג( שהפה שואל‬
‫מצוי בתוך ביתו ש ל אברהם שגאמר ויטע א ש ל בבאר דבר אחר ועגיים מרודים אלו חכמים ותלמידיהם‬
‫) ב ר א ש י ת כ״א ל׳ג( יד( ‪:‬‬
‫שבע‬
‫שהם מורים לישראל כין טומאה לטהרה כין‬
‫למוד בני ביתך ענוה שבזמן טי( ש א ד ם עגוותן ובגי איסור להיתר תביא בית ו וכל מי שאינו נותן‬
‫ביתו עגוותגין כ ש ב א »( עגי ועמד ע ל פתחו ימל בעל פרוסה לעני לפני המקום מביא עליו קללות‬
‫הכית ואמר להם אביכם י ש בכאז יזז ואמרו לו הן יח( בוא הרבה שגאמר הפקד עליו רשע ‪1‬וגו׳‪ 1‬בהשפטו‬
‫והכנס עד ש ל א גכגם ושולחן היה ערוך לפגיו יט( גכגם יצא ר ש ע !רובדי[ יהיו ימיו מעטים !וגוי! יהיו‬
‫ואכל ו ש ת ה וברך כ( ל ש ם שמים נ ע ש י ת לו נחת רוח גדולה בגיו יתומים !וגוי! וגוע יגועו בגיו ושאלו וכל‬
‫ובזמן שאין אדם כא( ענוותן ובני ביתו קפדנין ובא עני ועמד הפרשה טז‪1‬ויאהב קללה!ותכואהו[ וילבש ק ל ל ה‬
‫ע ל פתחו ואמר להם אביכם יש בכאן ואומרים לו ל א כמדו!וגו׳‪ 1‬תהי לו כבגד יעטה)תחלים קיט ו׳ ־ כ׳(‪,‬‬
‫וגוערין ם כב( והוציאו בנזיפה‪:‬‬
‫מי גרם לו להביא יז( כל הקללות ה א ל ה‬
‫דבר אחר למוד בני ביתך ענוה כיצד בזמן שאדם ע ל ש ל א נתץ פרוסה לעגי‪ .‬וכל מי שגותן‬
‫ענוותן ובני ביתו ענוותגין והלך לו למדיגת הים ואמר מודה פרוסה לעני המקום מביא עליו!ברכות[ הרבה‬
‫אני לפניך ח׳ אלהי ש א ש ת י אינה עושה מריבה א צ ל אחרים שגאמר אז יבקע כשחר אורך !וגר! ונחך ה׳‬
‫]ובני אינם עושים מריבה א צ ל אחרים[ בג( לבו איןמתפחד תמיד ‪1‬וגו׳‪ 1‬ובגו ממך חרבות עולם !וגר[ אם‬
‫עליו ודעתו מיושבת במקומה כי( ע ד ש ע ה שיחזור‪ .‬ובזמן תשיב מימבת רגליך !וגר! אז ת ת ע ג ג ע ל ה׳‬
‫ש א י ן אדם ענוותן ובני ביתו קפדנין והלך לו למדינת הים )ישעיה נ״ח ח׳ ־ י״י( מי זכה לו להביא עליו כ ל‬
‫האלה‪ .‬ע״ ‪.‬ל ש ג ת ‪ :‬פרוסה לעני י ח ( ‪:‬‬
‫הברכות ‪ . ,‬״ ‪. ,‬‬
‫פ ר ד ‪£‬ןי א ל תרבה שיחה עם האשה מימל אדם הולך לבית המדרש ]והושיבוהו ראש[ אם אמר‬
‫אני הייתי ר א ש בבית המדרש‪ .‬אם היה חכם נמצא בטל ממלאכתו שהיא חכמתו״ פועל‬
‫]מפעולתו[ א(‪ .‬בן תורה נמצא בטל מתלמודו‪ :‬דאוכל ושותה ש ל א‬
‫נמצא בטל )מפועלו(‬
‫בעונתו אין זה בן תורה ב(‪ •.‬דבר אחר אם ע מ ל ת בתורה בעולם הזה יש לך שכר הרבה‬
‫‪5‬‬
‫ט‬
‫‪1‬‬
‫הערות לברא‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫ז( בכי״ע אעפ״כ ש א י ל ה ק ב י ה וכו׳ ל א ה נ ע ת‬
‫ל מ ל ת ההוא‪.‬‬
‫ומחק‬
‫ה( בכי״ע‬
‫ובכי״א ה נ ע ת ל א ב ר ה ם לחצי שיעור ועתומ״י‪.‬‬
‫לאברהם‬
‫ה א כ י ל ת ו וכן ל ק מ ן ‪ .‬ט( כן הוא ב כ י י ע ובספרים י ו ש ב וע׳ ב ת ו מ ׳ י‬
‫י( ה א כ י ל ו בכ״י‪.‬‬
‫ש ם ב ש ם נ ו ם ה א אחרינא יושב ומחזר‪.‬‬
‫שהביא‬
‫יא( פלטין ע ל ה ד ר כ י ם בכי״ע‪ .‬יב( ה ו ס פ ת י ע״פ כי״ע‪ .‬יג( כ ל ב כ ־ מ‬
‫יד( ע ׳ פ״ר פ׳ מ״ט ס״ד ופ׳ נייד ס״ו ובנ״ש ו ס ו ט ה ו׳ ע״א ובי׳מ פ״ה ע״ב‬
‫ו ע י ע ב י ב מיז ע״א בענין איוב ו א ב ר ה ם ‪ .‬טו(בכ״י ב ז מ ן ועחומ״י‪ .‬טז( ובא‬
‫ב נ ״ י ו ע ת ו מ ״ י ‪ .‬יז(יש כאןבכי״א ועתומ״י• יח> ואומר ל ו בכייא ועתומיי‪.‬‬
‫יט( בכי״ע ושולחן מ ל פ נ י ו ובכי״א ושולחן לפניו ועתומ״י‪ .‬ב( ו מ ב ר ך ל ש ם‬
‫בכי״ע ובכי״א ל ש ו ם ועתומ״י‪ .‬בא( ה ג ה ת י ע״פ כי״ע והנר״א ובספרים‬
‫ונייא ש א ד ם ענוותן ו ע ת ו מ י י ‪ .‬כב( א ב י כ ם ב כ א ן וכו׳ ל א ו בכי״ע‪ .‬ג ע ר‬
‫ב ו ב נ י י ‪ .‬כג( ה ו ס פ ת י ע״פ כי״ע ובספרים ה ס ר ‪ .‬כד( ה ג ה ת י ע״פ כי״ע‬
‫ב ט ח ב ה ל ב ב ע ל ה ‪ .‬יב( מן ו נ ל ע ד ביתו ל י ת א ב נ י י ה‬
‫וע׳ ני״א ואולי יש ל ת ק ן באן יוצא ל מ ק ו ם א ח ד ל י ו‬
‫מ פ ה ד עליו ו נ ש ה ו א ב א מוצא ובו׳ ו ע ׳ ע בנו״ש‪.‬‬
‫יג( ב כ י י ה א ד ם ב א ל ת ב ו ע ב ע ל ה ב י ת ואומר ל ה ב ע ל י ך‬
‫רבי יש ה נ ה והוא א ו מ ר ת ל ו ל א ז ע פ ת ו וכי׳‪ .‬וענין‬
‫ת ב י ע ה כאן הוא ת ב י ע ת צ ד ק ה ‪ .‬יד( מ ל ת ל מ צ ע ו ל א‬
‫מ י ת פ ר ש ת לי ואולי ה ו א ר ק ט י ס וציל ל ת ב ע ו ו ב כ י י ה‬
‫ו כ ל מי ש א ש ת ו ע נ ו ת נ י ת א ם בא ל ת ב ו ע ב ע ל ת ו א ו מ ר‬
‫ל ה ב ע ל י ך רבי יש ה נ ה והיא א ו מ ר ת ל ו הן וכו׳ ו ה ו א‬
‫נ כ נ ס וכו׳ יין והוא מ כ ר ך ע ל י ה ם ועליהם נ א מ ר ‪.‬‬
‫ט ח ב כ י י ה ומי‪ .‬ט ז ו נ ל ה פ ר ש ה ל י ת א ב נ י י ה ד ק מ ו נ ה‬
‫ה פ ס ו ק י ם ינקש נ ו ש ה ל כ ל א ש ר ל ו א ל יהי ל ו מ ו ש ך‬
‫אבותיו א‬
‫עין אבותיו‬
‫יזכר עין‬
‫א לל ה ׳‬
‫ח ס ד יהי אחריתו ל ה כ ר י ת י ז נ ר‬
‫ה נ ת ו ב י ם ‪ .‬יז( ל ה ב י א ל י ת א ב נ י י ה ‪ .‬יה( ע׳ ויקרא ר ב ה‬
‫יהיו נ ג ד ה׳ ת מ י ד יען א ש ר ל א ז כ ר ע ש ו ת ח ס ד וגם ב כ א ן קיצר בלשון‬
‫פל״ד סייג וםי״א ו כ ל ד ר ש ו ת א ל ו ה ם כאן ר ק א נ ב נ ר ר א ‪:‬‬
‫א( ה ג ה ת י ע י פ הנו״ש‪ .‬ב( ב כ י י ה ה נ ו ס ח כ ז ה מ ש ל א ד ם ה ו ל ך לביהבדד והושיבוהו ב ר א ש ב ב י ה מ ״ ד ע ש כ ן ) צ ״ ל וכן אם( ה ו ש י ב ו ה ו‬
‫ר א ש ב ב י ת ה מ ש ת ה ש ל א ילך ל ב י ת ו ל ה י ו ת מ ש ת ב ת ואומר ל א ש ת ו אני הייתי ר א ש בביהמ״ד אני הייתי ר א ש ב ב י ת ה מ ש ת ה אש‬
‫פטיו‬
‫נוסחא א פרק ז ח‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫ואמר ידי( יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שאין א ש ת י ערמה‬
‫מריבה א צ ל אחרים ובני אינם עושים מריבה ]אצל אחרים! בי(‬
‫לבו בז( מתםחד עליו ודעתו אינה מיושבת !במקומה! בח(‬
‫עד ימיחזור כט>‪:‬‬
‫ואל תרבה שיחה עם האשד‪ .‬ל( ואפילו היא א ש ת ו‬
‫ואין צריך לומר ב א ש ת חברו לא( ש כ ל זמן שאדם מרבה‬
‫שיחה עם האשד‪ ,‬גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסוסו‬
‫יורש גיהגם‪:‬‬
‫דבר אחר אל תרבה שיחה עם האשד‪ .‬כיצד בזמן‬
‫שאדם בא לבית המדרש ולא לב > היו גוהגיןבו כבוד או שערער‬
‫עם חברו א ל ילך ויאמר ל א ש ת ו כך וכך ערערתי עם חבירי‬
‫כך וכך אמר לי כך וכך אמרתי לו‪ .‬מפגי שבוזה א ת עצמו‬
‫ובוזה א ת אימתו ל‪ (-‬ובוזה א ת חברו‪ .‬ואשתו שהיתה לד(‬
‫נוהגת בו כבוד עומדת ומשחקת עליו‪ .‬כיון שיממע חברו‬
‫אמר אוי לי דברים שבינו לביני הלך ושחן לאימתו לה( ונמצא‬
‫אותו האיש בוזה א ת עצמו ]בוזה[ א ת א ש ת ו ]בוזה! א ת‬
‫חבירו לי(‪:‬‬
‫פרק ח‬
‫יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם יהושע‬
‫בן פרחיה אומר ע ש ה לך רב וקנה לך חבר והוי דן א ת כל‬
‫האדם ל כ ף זכותא>‪:‬‬
‫עשה ל ך רב כיצד מלמד ב> ש י ע ש ה לו א ת רבו קבע‬
‫וילמד ממגו מקרא ומשגה מדרש הלכות ואגדות‪ .‬ט ע ם שהניח‬
‫לו במקרא סוף שיאמרו לו במשגה ]טעם שהגיח לו במשגה‬
‫סוף שיאמרו לו במדרש[ ג( ט ע ם שהגיח לו במדרש סוף‬
‫שיאמרו לו בהלכות ט ע ם שהגיח לו בהלכות סוףימיאמרו‬
‫נוסחא ב פרק טו טז‬
‫יח‬
‫לעולם הבא ג>‪ .‬אם ל א ע מ ל ת בתורה בעולם‬
‫הזה אין לך שכר לעולם הבא שנאמר ותשכח‬
‫תורת אלהיך א ש כ ח בניך גם אני)הושע ד׳ ל׳( ד(‪:‬‬
‫דבר אחר א ל תרבה שיחה עם האשד‪.‬‬
‫כאיזה צד הוא מבזה א ת אשתו‪ .‬היה דבר‬
‫בינו ובין חבית ה> אמרו לתוך ביתו‪ .‬ש מ ע ה‬
‫אימתו ממגו יצאה לשוק ופגעה ב א ש ת‬
‫חבירו אמרה לה כך וכך היה בעליך עושה ו(‬
‫כך וכך מצהיבו כך וכך מביישו ז( התחילו‬
‫גוימאות וגותגות)עמד‪ (,‬בדברים ח( ומצהיבות זו‬
‫א ת זו התחילו מכחישות זו א ת זו‪ .‬העוברים ט(‬
‫והשבים היו נוימאים וגותגים עמהם י( בדברים‪.‬‬
‫מי גרם לו לבזות א ת א ש ת ו ‪1‬הוא( ע ל שהרבה‬
‫שיחה עמה יא(‪:‬‬
‫דבר אחר אל תרבה שיחה עם האשד‪,‬‬
‫כאיזה צד הוא מבזה א ת עצמו• ב ש ב ת הראשונה‬
‫נכנסה אצלויב( ש מ ע ה קולו נכנם לחצר‪ .‬נכנסה‬
‫לחדר מן החדר לטרקלין‪ .‬נכנס אחריה ופרעה‬
‫ראשה בפגיו והרבה שיחה עמה‪ .‬מי גרם לו‬
‫לבזות א ת עצמו ע ל שהרבה שיחה עמה יג(‪:‬‬
‫דבר אחר אל תרבה שיחה עם האשד‪.‬‬
‫אין צריך לומר ב א ש ת הכירך א ל א באשתו ודאי‬
‫שכן מציגו ב א ש ת שמשון מי גרם לו שיבוא‬
‫עליו הפורענות ע ל שהרבה שיחה עמה יי(‪:‬‬
‫פרה‬
‫רבי יהושע בן פרחיה אומר‬
‫ברח משכן רע ואל תתחבר‬
‫י‬
‫לרשע ואל ת ת י י א ש מן הפורענות א(‪:‬‬
‫)דבר אחר( ברח משכן רע ש כ ל זמן‬
‫שהנגעים באים לתוך ביתו ש ל ר ש ע הן םותרין כותלו ימל צדיק‪ .‬מי גרם לכותלו ש ל צדיק שיסתר‬
‫עוגותיו ש ל ר ש ע הם גרמו לו ב(‪:‬‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות לנו׳׳ב‬
‫ובספרים במקומו‪ .‬כת( בספרים ואומר והגהתי ע״פ כי״ע שכן היה הכם נמצא בטל מתלמודו והאוכל ושותה וכוי‪.‬‬
‫הוא ג״כ לעיל‪ .‬כי( הגהתי והוספתי ע״פ כי״ע ובספרים ובני אל יעשו וע׳׳ע בנו״ש ושם ג״כ הדברים מעורבבים וקטועים‬
‫מריבה‪ .‬בז( בכי״ע ולבו‪ .‬כה( הוספתי ע״פ כי״ע ובספרים ליתא‪ .‬וסיומא דהאוכל ושותה וכו׳ ליתא שם‪ .‬וע׳ שבת י׳ ע״א‬
‫כט( ע׳ ברכות ם׳ ע״א וע׳ מאירי למשנה זו ונראה שהגירכא שלפניו ופסהים י״ב ע״ב בענין סעודת ת״ ח אבל לא מצאתי‬
‫באדר״נ היתד‪ .‬ובזמן שאדם אינו ענוותן ובני ביתו קפדנים הלך למדינת דוגמא שלימה למאמר זה וגם התואר בן תורה הוא‬
‫הים לבו נוקפו ואומר יה״ר מלפניך ובו׳ שלא תהא אשתי עושה מריבה מוזר לי‪ .‬ג( בכי״ה לעתיד לבוא‪ .‬ד( כל מאמר זה‬
‫וע״ע אה״ר ויש להעיר עוד שדורש כאן פיסקא דלמוד בני ביתך ענוה ומקומו באן הוא תמוה ובנו״ש ליתא ועי יומא ליה‬
‫שלא נמצא במשנה כלל ועי מפרשים ונראה שיש להציג קודם פיסקא ע״ב ושמות רבה פל״ח דשם גם כן מדריש מקרא זה‬
‫זאת ד׳א ויהיו בני ביתך עניים‪ .‬ולהשלים ע״פ נו״ב וע׳יע מאירי שם לענין תורה‪ .‬וע׳ אבות פ׳׳ב מם״ז ואולי בא אגב גררא‬
‫ופירש״י למשנה זו‪ .‬לן נראה שבכאן הוא סיום המאמר כפי שהוא דבן תורה בניגוד לבן חורין שם וע׳ע לעיל רישפי״ב‪.‬‬
‫מובא מהמשנה והשאר הוא הוספה ופירוש וכמו שמוכח מהא דאמר ונם שם הוא זר וצ״ע‪ .‬ה( והוא אמרובבי״ה‪ .‬ו(בכי״ה‬
‫לקמן דבר אהד וגם מנו׳יב םופט״ז ע״ש וע׳ במדרש שמואל בשם קדמוני ושמעה ממנו דבר זה שכינו לבין חבירו והיא יוצאת‬
‫המפרשים כאן ובפרט בדברי הרבינו אפרים שם‪ .‬לא( בכי״ע ואצ״ל לשוק ופוגעת וכו׳ ואומדת לה כך וכך וכוי‪ .‬ז( בכייה‬
‫אשד‪ .‬אחרת‪ .‬לבז בכי״ע לא‪ .‬לג( ובוזד‪ .‬את אשתו התומ׳י והגר״א וכך מצהיבו וכך מביישו וע׳ בערוך ערך צהב ג׳ וענינו‬
‫מהקו למלות אלו אבל אפשר לקיימם‪ .‬לד( אשתו נוהגת בכ״י ועתומ״י‪ .‬מנעיסו ומקנתרו‪ .‬חןבבי׳׳ה נושאת עמה והסגרתי מלת‬
‫לה( בכי״א ושיהן ועתומ״י‪ .‬לו( כן הוא בכי״ע ובספרים עצמו ואת עמה מסברא‪ .‬ט! והעוברים בכי״ה‪ .‬י( עמה בכייה ליתא‪.‬‬
‫אשתו ואת הכירו וניכר מתוכו שהסופרים קיצרו זאת‪.‬‬
‫יאןבבי״ה ומפני מה על וכו׳ עמה ותכתוב הזהירו שנאמר‬
‫פ י ח א( ע׳ אבות פ״א מ״ו‪ .‬ב(בכי״ע בזמן שיעשה והנר״א הגיד‪ ,‬משובבת הקיך שמור פתחי פיך‪ .‬יבזבכיי׳ה עלהגליון‬
‫רבו קבוע וכן הוא בפי׳ אבות כ״י וע׳ נו״ב‪ .‬ג( הוספתי ע״פ בי״ע נ‪:‬נסה אצלו ושמעה בקולו נכנס להצר‪ .‬יג( אולי באיסור‬
‫נדה מיידי כאן וזהו עניין הבזיון וע׳ פירש״י למשנה זו‬
‫אבל הדברים מסופקים עוד אצלי‪ .‬וע״עבנו״ש‪ .‬יד( ע׳ סוטה י׳ ע״ב ותוספתא שם פינ ובמדבר רבה בפרשה דםוטה בענק שמשון‪.‬‬
‫פט״ן א( ע׳ אבות פ״א מיז ושם תולה מאמר וה בר׳ יהושע בן פרחיה והנה במשנה הגוסהא הדהק משכן רע וע׳ מה שכתב‬
‫בזה כבוד אדמו״ר הרב הנאון כמהור״ר אייזיק הירש ווייס נרו בספרו המפואר דור דוד ודורשיו ה״א צד קל״ג‪ .‬ב( בכי״ה הן גרמו‬
‫‪36‬‬
‫נוסחאא פרק ח‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫לו באגדה נמצא האדם ה ת א יושב במקומו י( ומלא טוב‬
‫וברכה ה(‪ :‬היה רבי מאיר אומר הלומד י( תורה מרב אהד‬
‫למה הוא דומה לאחד שהיה לו ש ד ה א ח ת וזרע מקצתה חטים‬
‫ומקצתה שעורים ]ונוטע[ מקצתה זיתים ומקצתה אילגות ז(‬
‫ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה‪ .‬ובזמן שלומד מב׳ ג׳‬
‫דומה לטי ש י ש לו שדות הרבה אחד זרע חטין ואחד זרע‬
‫שעורים ונטע אחד זיתים ואחד אילנות ונמצא א ד ם ההוא‬
‫מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה ח(‪:‬‬
‫וקנה לך חבר כיצד מלמד שיקנה אדם ט( חבר לעצמו‬
‫שיאכל עמו וישהה עמו ויקרא עמו י( וישנה עמו ויישן עמו‬
‫ויגלה לו כל סתריו יא( סתרי תורה וסתרי יב( דרך ארץ‪.‬‬
‫]שנים[ שיושבין יג( ועוסקיץ בתורה וטעה אחד מהם הלכה‬
‫או ראש הפרק או שיאמר ע ל ט מ א טהור או ע ל טהור טמא‬
‫ועל אסור מותר ועל כותר אסור חבירו מחזירו יי(‪ .‬ומנין‬
‫שכשחבירו מחזירו וקורא עמו י ש להם שכר טוב בעמלן‬
‫שנאמר טובים השנים מן האחד אשר י ש להם שכר טוב‬
‫בעמלן )קהלת ד׳ י׳( טו(!‬
‫שלשה שיושבין ועוםקין בתורה מעלה עליהם הקב״ה‬
‫כאלו געשו אגודה אחת לפניו שנאמר הבונה בשמים מעלותיו‬
‫ואגודתו ע ל ארץ יסדה הקורא למי הים וישפכם ע ל פגי‬
‫הארץ ה׳ שמו )עמוס כ׳ ר( »( הא ל מ ד ת <&שה שיושבין‬
‫ועוםקין בתורה מעלה עליהם כאלו געשו אגודה א ח ת לפגי‬
‫הקב׳׳ה י<‪ :‬שגיםשיושביןועוסקיץ בתורה שכרם מתקבל בכרום‬
‫שגאמר אז גדברו יראי ה׳ א י ש א ל רעהו ויקשב ה׳) מלאני ג׳ ט״ז׳‪.‬‬
‫אלו הן יראי ה׳ אלו •מגוזרים גזירה יח( ואומרים גלך ונתיר‬
‫א ת האסורים ונפדה א ת ה ש מ י ם והספיק הקב״ה בידיהם‬
‫והולכיץ ועוימץ מיד‪ .‬ואלו הן יט( ולחושבי שמו אלו שמחימביץ‬
‫בלבם ואומרים נלך ונת־ר א ת האסורים ונפדה א ת השבוים‬
‫נוםחא ב פרק יז‬
‫דבר אחר ברח משכן רע זה שכונתו ש ל‬
‫קרח שנאמר סורו נא מעל אהלי הרשעים‬
‫)במדבר ט״ז ב״ו( ג( ‪ :‬רבי שמעון אומר אין‬
‫הנגעים באים א ל א ע ל לשון הרע ואין הצרעת‬
‫]באה[ י( א ל א ע ל גבה רוח שנאמר וכחזקתו‬
‫גבה לבו עד)להשמידם( ]להשחית! וימעל ]וגר[‬
‫ויבוא אחריו עזריהו הכהן ]וגר! ויזעף עוזיה!וגר[‬
‫ויהי עוזיהו המלך מצורע ע ד יום מות!‬
‫)דה״י ב׳ כיו ט״ז ־ ב׳׳א( יי(‪ :‬גמצא עוזיהו המלך‬
‫כ״ה שגים י(‪:‬‬
‫ואל תתחבר לרשע ש כ ל מי שהוא‬
‫מתחבר ל ר ש ע סופו ל ש א ת ממגו דבר מועט‬
‫שגאכר ואלי דבר יגוגב ותקח אזגי שמין מ ג ת‬
‫)איוב ד׳ י״ב(‪:‬‬
‫דבר אחר אל תתחבר לרשע זה יצר‬
‫הרע שהוא יושב ע ל סתחו ש ל לב‪ .‬כשהוא ז(‬
‫מבקש ל ע ש ו ת עבירה הוא כופף א ת כל‬
‫האיברים שהוא מלך עליהם שגאמר ויתרון‬
‫ארץ בכל היא מלך ל ש ד ה געבל)קהלת ה׳ ה׳(‪,‬‬
‫יצר טוב דומה לחבוש בכית האסורים‪.‬כשהוא‬
‫)ילד מסכן( מבקש ל ע ש ו ת מצור‪ ,‬סובב א ת‬
‫כל האיברים לעימות רצון אביהם שבשמים‬
‫כדי ימיתרצו לאביהם!ימביממים!‪.‬ועליהם הכתוב‬
‫אומר טוב ילד מסכן וחים )שש ד׳ ייג( זה יצר‬
‫הטוב‪ .‬ממלך זקן וכסיל )שם( זה יצר הרע ‪:‬‬
‫דבר אחר טוב ילד מסכן וחכם זה יוסף ח(‪.‬‬
‫ממלך זקן וכסיל זה פרעה‪ .‬כי מבית האסורים‬
‫יצא למלוך)עם( זר‪ ,‬יוסף‪ .‬כי גם במלכותו גולד‬
‫רש )שם( אלו ש ב ע שני)רעב(!הרעב[ שהיו‬
‫במצרים ט(‪:‬‬
‫־‬
‫דבר אחר אל תתחבר לרשע זה יונדב בן שמעה אחי דוד שנקרא חכם י( שנאמר ויונדב א י ש חכם‬
‫מאד )שמואל ב׳י״גג ( להרע ולא להיטיב‪ .‬רבי אומר ]ימוד‪ ,‬לו( אילו נקרא ט י פ ש ולא נקרא חכם יא(‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ובספרים ליתא‪ .‬ד( בכיי יוצא מלפניו‪ .‬ה( בבי״א טוב וברכה הלומד‬
‫כרבנות טעם שהניח לו במקרא סוף שיאמר לו האחד במשנה טעם‬
‫שהניח לו זה במשנה סיף שיאמר לו האהד במדרש טעם שהניח לו‬
‫זה במדרש סוף שיאמר לו בהלכה סוף שיאמר לו בהגדח נמצא האדם‬
‫ההוא מלא טוב וברכה‪ .‬ו( הלמד בבי״א בכי״ע‪ .‬ז( הוספתי והגהתי‬
‫ע״פ כי״ע ובספרים ע״י תומ״י שעורים ובמקצתה זתים ובמקצתה אילנות‬
‫והגימגום מבואר ובבי״א מן שעורים א׳ עד שעורים ב׳ ליתא‪ .‬וע״ע‬
‫במאירי למשנה זו‪ .‬ה( בבי׳יע הלומד חורה מרבנים הרבה למה״ד לאהד‬
‫שהיו לו שדות הרבה וזרע אהד הטים ואחד שעורים ואחד נטע זתים‬
‫ואהד אילנות וכו׳ הארצות ומלא טוב וברכות ע״כ‪ .‬ובן הוא ג״כ בכי־א‬
‫מ ל א טוב וכו׳ ועתומ״י‪ .‬והוא קצת סותר לדברי ר׳ מאיר לעיל פ״ג‬
‫והמפרשים מחלקים בין גמרא לסברא ע׳ ע״ז י״ט ע״א וצ״ע וע״ע בנו״ב‪.‬‬
‫ט( שיקנה לו בכי׳יע‪ .‬י( ויישן עמו ויקרא וכו׳ בכי״ע‪ .‬יא( סתרים בכי״ע‪.‬‬
‫יב( כן הוא בכי״ע ובספרים סתר תורה וכתר וכו׳ וע׳ ספרי דברים‬
‫פי׳ שיה ותדא״ז פ״ו‪ .‬ינ( הוספתי והנהתי ע״פ כי״ע ובספרים שכשיושבין‬
‫ועיסקין ובכי״א שיושבין ועתומ״י וע׳ נדב‪ .‬יד( מן ועל אסור עד מחזירו‬
‫ליתא בכ״י ועתומיי‪ .‬טו( בכ״י ומנין שחבירו מהדר לו וכו׳ ועתומ׳׳י‪.‬‬
‫טז( כאלו אגודה נעשו לפני וכו׳ בב״י ועהומ״י‪ .‬יז( בכי״עהא למדת‬
‫שאף ג׳ שיושבים ועוסקים בתורה שכרם מתקבל שנ׳ ובו׳ והקטיעות ניכר‪.‬‬
‫יח( כשגוזרים גזירה בכ״י יעתומיי‪ .‬יט( ואלו הן ליתא בכיי ועתומיי‪.‬‬
‫לכותלו של צדיק שיסתר‪ .‬ג( ע׳ במדבר רבה פי״ח סיד‪,‬‬
‫ובנ״ש ועיע שביעות ל״ח ע״א‪ .‬ד( הגהתי ע״פ הנו״ש‪.‬‬
‫ושש איתאעוד על גבהות הרוח ובכייה ריש אימד אין‬
‫הנגעיש באיש אלא על לשון הרע ואין צרעת באת אלא על‬
‫נפי הרוח‪ .‬אין נגעיש באיש אלא על ל הי ר שנאמר וידבר‬
‫העםבאלהים ובמשה למה העליתנו וגו׳ ומה כתיב בתריה‬
‫וישלה ה׳ בעם את הנחשים השרפים והמקום ממהרן‬
‫להביאןלא״י והם דברו עליי ועל משה שלא בהוגןאףעל‬
‫פי כן התפלל משה עליהן ויהיו שנאמר ויתפלל משה בעד‬
‫העם מכאן אמרו חכמים מה דבלבך על רחמיך מה דבלביה‬
‫עלךע״כ‪ .‬הוע׳נו״א פ״ט ובהערות שם אות ג׳ ודי ואות ליו‪.‬‬
‫ו( ע׳ סדר עולם פי״ט ותוספתא סוטה פי״ב ועפ׳׳ז היה ניל‬
‫להגיה כאן ולהשלים ויותם בנו שופט על הארץ וכו׳ אפשר‬
‫לומר כן והלא עוזיהו קבר את ירבעם אלא נל ביה שנה‬
‫שהיה עוזיהו מצורע יותם בנו היה על בית המלך נמצא‬
‫עוזיהו המלך מלך כ״ז שנה ער שלא נתנגע וע׳יע ברש׳•‬
‫ורד״ק במלכים כ׳ ט״ו א׳‪ .‬וכל דבר זה הוא אגב גררא כאן‪.‬‬
‫ז( בכייה וכשהוא וכן לקמן‪ .‬ה( בכי״ה יוסף הצדיק‪ .‬ט(עי׳‬
‫קהיר פ״ד בפסוק זה ובנ״ש‪ .‬י( חכם מאד בכייה‪ .‬יא( ולא‬
‫נקרא הנם ליתא בבי׳׳ה וע׳ נו״א סיף פ״ט ובהערות שם‪.‬‬
‫נוסחא א פרס ח‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחא ב פרמ יז‬
‫יט‬
‫פרק יז‬
‫ולא הספיק הקב׳׳ה בידיהם ובא מלאך וחבטן בקרקע כ( ‪:‬‬
‫יחיד יושב ועוסק בתורה שכרו מתקבל במרום שנאמר ישב‬
‫בדד וידום כי נ ט ל עלץ )איבה ג׳ביז׳משלו מ ש ל למה הדבר‬
‫דומה לאחד שהיה לו בן קטן הניחו ויצא לשוק עמד ונטל‬
‫א ת המגילה והגיחה בין ברכיו והיה יושב ודונה בה‪ .‬כיון ש ב א‬
‫אביו מן השוק אמר בא( ראו בני קטן שהנחתיו ויצאתי לשוק‬
‫מה ע ש ה כב( מעצמו למד וגטל א ת המגילה והניחה בג( בין‬
‫ברכיו והיה יושב והוגה בה כי(‪ .‬הא ל מ ד ת ימאף יחיד שיושב‬
‫ועוסק כתורה שכרו מתקבל במרום כה(‪:‬‬
‫והוי דן את כל האדם לכף זכות מ ע ש ה בריבה‬
‫אחת ש ג ש ב י ת והלכו אחריה שגי חסידים לפדותה‪ .‬גכגס‬
‫אחד מהם לקובה ש ל זוגות כי( כשיצא אמר לחבירו במה‬
‫חשדתגי‪ .‬אמר ש מ א לידע בכמה דמים היא מהורהגת ״ ( ‪ .‬א ״ ל‬
‫העבודה כך היה‪ .‬א״ל כשם שדנתגי לכף זכות כך הקב׳׳ה‬
‫ידין אותך לכף זכות כחי‪:‬‬
‫שוב מעשה בריבה א ח ת ש נ ש ב י ת והלכו אחריה שני‬
‫חסידים לפדותה ונתפס אחד מהם לשום לסטים וחבשוהו‬
‫בבית האםורין‪ .‬בכל יום ויום היתד! א ש ת ו מביאה לו לחם‬
‫ומים‪ .‬יום אחד אמר לה לכי א צ ל סלוני ואמרי לו שאני ח מ ש‬
‫בבית האסוריץ מפני הזנות‪ .‬והוא יושב ושוחק בבית ואינו‬
‫משגיח ע ל הריבה‪ .‬אמרה לו ל א דייך ש א ת ה חבוש בבית‬
‫האסורים א ל א שהיית מתעסק בדברים בטלים‪ .‬ל א הלכה‬
‫א ל א היתד‪ .‬מתעסקת בדברים בטלים‪ .‬אמר לה בבקשה ממך‬
‫לכי ואמרי לו‪ .‬הלכה ואמרה לו‪ .‬מה ע ש ה אותו האיש הלך‬
‫והביא ככף וזהב ובני אדם עמו והוציאו א ת שניהם‪ .‬כשיצא‬
‫אמר להם תגו לי ריבה זו ש ת י ש ן עמי בבגדיה ע ל המטה‪.‬‬
‫לשחרית אמר להם הטבילוני והטבילות‪ .‬אמר לטובליהם‬
‫לטבילה ש ל י במה חימדתוני‪ .‬אמרו לו אמרנו כל אותן ימים‬
‫שהיה חבוש בבית האסורין היית רעב וצמא ועכשיו יצאת‬
‫לאויר העולם וחם בשרך עליך ושמא ראית קרי‪ .‬א״ל‬
‫לטבילה ש ל ריבה זו במה חשדתוה‪ .‬אמרו לו ש כ ל אןתן‬
‫הימים ש ת ת ה שרויה בין הנכרים היתד‪ .‬אוכלת משלהם‬
‫ושותה משלהם עכשיו אמרת הטבילוה כדי שתטהר‪ .‬אמר‬
‫להם העבודה כך היה ואתם שדנתוני לכף זכות המקום יד ין‬
‫אתכם לכף זכות כט(‪:‬‬
‫זד‪),‬יתיקים( ]יהויכין[ מלך יהודה שהיה חבוש‬
‫בבית האסורים ולא מכר ע ד ש ל ש י ם ו ש ב ע ה‬
‫]שגד‪ [.‬שגאמר ויהי כ ש ל ש י ם ושבע ש ג ה‬
‫לגלות יהויכין מלךיהודה]וגר[)מלכיםב׳כ״ה כ״ז(‪.‬‬
‫כתוב אחד אומר בעשרים וחמשה ל ח ד ש‬
‫)ירמיה נ״ ל״א( )אלף( ]וכתוב אחד אומר[‬
‫בעשרים ]ושבעה[ )מלכיש שם(‪ .‬א ל א כ ש ב א‬
‫עשרים וחמשה מ ת ) ק ט נ ו ( ]שטנו[ ש ל יהויכין‬
‫מלך יהודה ובעשרים ו ש ש ה נקבר י(‪ .‬בעשרים‬
‫)וששה( ]ושבעה[ נכנס ארל מרודך בבית‬
‫האסורים יי( ומצא ש ם מלכים אסורים ואמר י(‬
‫להם מה טיבן ש ל אלו‪] .‬אמרו לו[ ע ל שמרדו‬
‫ע ל דבריו ש ל מלך‪ .‬וזה למה הוא חבוש‪ .‬א״ל‬
‫ע ל חנם‪ .‬אמר להם רואה אני ש מ א שוטה‬
‫היה אבא זה שמרד עליו חבשו ז( וזה ש ל א‬
‫מרד עליו חבשו‪ .‬והלא אין דרכן ש ל מלכים‬
‫א ל א להיות)יושב( ]יושבים[ ע ל בימה שלהם‬
‫והמלכים ‪1‬האחיים‪ 1‬יושבים מימינם ומשמאלם‪.‬‬
‫בקש )להוציאו( ]להוציא א ת אביו מקברו[‬
‫והוציאו וגררו‪ .‬אמר אין המלך מבטל גזרת‬
‫מלך א ל א אם כן הוציאוהו ובררוהו ח( שנאמר‬
‫כל)מלכים( ]מלכי גוים שכבו בכבוד א י ש‬
‫בביתו וגו׳ ואתה ה ש ל כ ת מקברך כגצר‬
‫גתעב( )ונאלח( ל א תחד א ת ם בקבורה‬
‫)ישעי׳ י״ד י״ח־ כ׳( ט(‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ואל תתיאש מן הפורענות ש כ ל מי‬
‫שהוא מ ת י א ש מן הפורענות לבו מפחד עליו‬
‫כל היום שנאמר אשרי אדם מפחד תמיד‬
‫) ל י ״ ייי( א(‪ .‬וכןאת מוצא באיוב שממה‬
‫שנתיירא בו לקה‪ .‬נתיירא מן השחין בו לקה ב(‬
‫שנאמר כי פחד פחדתי ]וגו׳[ ל א שלותי ולא‬
‫שקטתי ולא גחתי ויבא רוגז)איוב כ״ה כ־ו( ג(‪.‬‬
‫מש‬
‫כ‬
‫ח‬
‫דבר אחר א ל תתיאש מן הפורענות‬
‫ב‬
‫פי״ן א( אולי צ׳׳ל ש א י נ ו מתיאש וכר לבו‬
‫מפחד עליו וכו׳‪ .‬ב( בכי׳׳ה מן השחין נתירא בו לקה‪.‬‬
‫נ( ע׳ נו״א סוף פ״ט וכל הפיסקא מן ובן את מוצא‬
‫וכו׳ נראה שהיא הוספה מגליון ובאמת דבריה סיותריש‬
‫לכונת המשנה‪ .‬ד( בכי״ה נתקבד‪ .‬ה( בבי׳׳ה לבית‬
‫האםוריש‪ .‬י( אמר בכיית‪ .‬ז( בכי״ת תדש וכן לקמן‬
‫ח( בכי״ה ה־ציאו וגררו‪ .‬ט( הוספתי ע״פ כי׳׳ה‬
‫והסגרתי מלת ונאלח מסברא לפי שאינו שט במקרא‪.‬‬
‫כ( המלאך בכיי וע׳ סנהדרין י״ט ע״ב לשון כזה‪ .‬בא( אמר להש בכ״י‬
‫ועתומ״י‪ .‬כבן מה עשה ליתא בכ״י ועתומ״י‪ .‬בג( לומד ונוטל המגילה‬
‫בין וכו׳ בבי״א ועתומ״י‪ .‬כד( הגהתי ע״פ הכי׳׳ע ובספריש ולומד בה‪.‬‬
‫בה( ע׳ אבות פ״ג מ״א ומ״ו ובפירוש הרע׳׳ב והתוי״ט שש שיר השיריש‬
‫רבה פ׳׳ח וקהלת רבה פ״ד שש ברכות ו׳ ע״א שבת ס׳׳ג עיא וסוכה‬
‫י״ג ע״א ובתוספות שש דיה שלשה ובילקוט על הפסוקימ המובאיש כאן‪.‬‬
‫בו( של זוגות ליתא בכ״י‪ .‬בז( מהרהרת בכ״י ועתומ׳׳י‪ .‬כח( אותך לזכות‬
‫בכי׳׳ע‪ .‬כט( כך היא גירסת הספריש עיי התומ׳׳י ובכי״א מן מפני הזנות‬
‫עד בדבריש ה״א ליתא ובכי״ע שוב מעשה באשה ריבה אהת שגשבית‬
‫והלכו לשים וכו׳ ליסטות וכו׳ וכל יום היתד‪ .‬מביאה וכו׳ לכי אמרי לפלוני אני הבוש בבית האסורים ואתה יושב ושותק בתוך‬
‫ביתך מפני מה הזכות הזה אמרה לו לא דייך ובו׳ אלא שתיית מהעסק בדברים בטלים א״ל בבקשה ממך לכי ואמרי לו‪ .‬הלכה‬
‫אמרה לו מה עשד‪ .‬אותו הלך והביא וכו׳ לשחרית וכו׳ אמר להם הטבילוני הטבילוהו הטבילוהו והטבילוהו אמר להם במה‬
‫השדתנו אמרו לו כל אותן הימים היית הבוש וכו׳ והיה רעב וצמא ועכשיו יוצא לרוח ותם בשרך עליך שמא נקראתה אמד להם ובו׳‬
‫אמרו לו שכל וכו׳ שרויה בין הגוים והיתה וכו׳ אמר להם העבודה כך היה וכשם שרנתוני לכף זבות וכו׳‪ .‬והנה גם נוגחא זו קטועה‬
‫ומגומגמת יבאוצר הספרים אשר ב^םפןךד ישגו כ״י אהד והוא כעין ילקוט לאבות)קובץ שפיח ברשימת הריר אברהם נייבויער( ומצאתי‬
‫שהביא ש‪ :‬מאמר זה במשגה זו ודל שב מעשה בריבה אהת שנשבית והלכו שגי חסידים לפדותה דוסיון ודוסתיון וכו׳ בבכי״ע ובכל‬
‫‪38‬‬
‫נוסחא א פרק ח ט‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן‬
‫היו חסידות ל(‪ .‬אמרו גמליו ש ל אברהם אבינו לא נכנסו לבית‬
‫ש י ש בו עיא שגאמר ואגבי פגיתי הבית ומקום לגמלים‬
‫) ב ר א ש י ת ב״ר ל״א( ל א ( ואגכי פגיתי א ת הבית מתרפים‪ .‬ומה‬
‫ת״ל ומקום לגמלים מלמד ש ל א גבגסו לבית לבן הארמי‬
‫ע ד ימפנו כל הע״א מפניהם ל ב ( ‪ :‬מ ע ש ה בחמורו ש ל‬
‫רבי חנינא בן דוסא שננבוהו לסטים וחבשו א ת חחמור בחצר‬
‫והניחו לו תבן ושעורים ומים ולא היה אוכל ושותה לג(‪.‬‬
‫אמרו למה אנו מניחיןאותו שימות ויבאיש לנו א ת החצר ל י ( ‪.‬‬
‫עמדו ופתהו לה א ת הדלת לה( והוציאוה והיתה מנהקת לי(‬
‫והולכת עד שהגיעה אצל רבי חנינא בן דוםא‪ .‬כיון שהגיעה‬
‫אצלו •ממע בגו קולה א״ל א ב א דומה קולה לקול בהמתגו לז(‬
‫אמר לו בגי פתח לה א ת הדלת שכבר מתה ברעב לה(‪.‬‬
‫עמד ופתח ]את[ הדלת לט( והניח לה תבן ושעורים ומים‬
‫והיתה אוכלת ושותה מ(‪ .‬לפיכך אמרו כשם שהצדיקים‬
‫הראשונים היו חסידים כך בהמתן חסידות כמותן מ א ( ‪:‬‬
‫בוסחא ב פרק יז יח‬
‫כל שהוא בטובה לא)נתייאש( ויתייאש(‬
‫מן הפורענות זה צדקיהו מלך יהודה‪ .‬וכל‬
‫שהוא בפורענות ל א )נתייאש( !יתייאש[ מן‬
‫הטובה זה יהויכין מלך יהודה שנאמר וידבר‬
‫אתו טובות )מלכיש ב׳ כ״ה ב ״ ( י>‪ .‬מה טובות‬
‫דיבר עליו א״ל א ל תירא ש ל א חבשך הדיוט‬
‫א ל א מלך כיוצא בך יא(‪ .‬אע״פ שסרח עליך‬
‫אבא אף אני סיחתי עליו‪ .‬הוצאתיו וגררתיו‪.‬‬
‫והעביר ממגו בגדי כלאו והלביימו בגדי מלכות‬
‫שנאמר ושיגא א ת בגדי כלאו)שש שש ל׳ג(‪ .‬וכי‬
‫יכול היה עמו אוכל או עמו היה ש י ת ה ל ל מ ד ך‬
‫שהיתה ]מלכות מעלה( לו)םלדיה( !סלרין! יב(‬
‫בכל ש נ ה ושנה שנאמר וארוחתו ארוחת תמיד‬
‫ט‬
‫נ ת נ ה ל ו ) ש ש ליד( י ג ( ‪:‬‬
‫פרק יח‬
‫פרק ט‬
‫נתאי הארבלי אומר ע ש ה לך רב לחכמה‬
‫וקנה לך חבר ל מ ש נ ה והוי דן א ת כל האדם‬
‫לכף זכות א ( ‪:‬‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו־ב‬
‫נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע‬
‫ואל תתייאש מן הפורענות א(‬
‫הרחק משכן רע אחד שכן שבבית ואחד שכן שבחוץ ואחד שכן ש ב ש ד ה ב י‪ .‬מלמד שאין הנגעים כאין‬
‫א ל א בעונו ש ל ר ש ע ‪ .‬עונותיו ימל רשע גרמו לו לסתור כתלו ש ל צדיק‪ .‬כיצד כותל שבין רשע לבין צדיק‬
‫נראה נגע בביתו ש ל ר ש ע בכתלו שבינו לבין הצדיק נמצא סותרין כתלו ש ל צדיק בעונו ש ל ר ש ע ג(‪.‬‬
‫יומ היתד‪ .‬א ש ת ו מ ב י א ת ל ו לחש ומיש יומ א ה ד א מ ר ל ה לבי אמרי‬
‫ל פ ל ו נ י שאני ה ב ו ש ב ב י ת האיםורין א ל א היתד‪ .‬מ ת ע ס ק ת בדבריש בטלים‬
‫ב ב ק ש ה מ מ ך ל כ י א צ ל ו ואמרי ל ו ה כ י ה ל כ ה ו א מ ר ה לו‬
‫אמר לה‬
‫מיד ע מ ד נ ט ל כ ס ף ו ז ה ב ובני אדש והוציאו א ת שניהש מ ב י ת האיכורין‬
‫א מ ר ל ו אותו ה ס י ד שהיה ה ב ו ש ח נ ה לי ר י ב ה זו ותישן עמי ה ל י ל ח‬
‫ב ב ג ד י ה ע ל ה מ ט ה ל ש ח ר י ת א מ ר להש הטבילוני והטבילוהו במיש‬
‫ו ה ל כ ו ל ה ט ב י ל ו ה א מ ר ל ה מ ט ב י ל ה זו ב מ ה ח ש ד ת ו נ י א מ ר ו ל ו ב ל אותן‬
‫הימיש שהיית ח ב ו ש ב ב י ת האיסורין ר ע ב ו צ מ א ועכשיו ש י צ א ת ל ר ו ו ח ה‬
‫חש ב ש ר ך מ ע ל י ך ו ש מ א נ ק ר א ת ו ל ט ב י ל ה אני צריך וריבה זו ב מ ה‬
‫ח ש ד ת א ו ת ה טבילתר‪ .‬א מ ר ו כ ל אותן הימיש ש ה י ת ה שרויה ביןהגויש‬
‫היתד‪ .‬א ו כ ל ת ו ש ו ת ה מ ש ל ה מ ועכשיו א מ ר ת הטבילותו כדי ש ת ה א ט ה ו ר ה‬
‫א מ ר להש ה ע ב ו ד ה כ ך היא ה מ ע ש ה כ ש ם ש ד נ ת ו נ י ל כ ף ז כ ו ת כ ך ידין א ח כ מ ה ק ב ״ ה ל כ ף ז כ ו ת ע״כ‪ .‬וע׳ באור זרוע ו ב ת נ י א‬
‫ר ב ת י ה ל נ ו ת ת ש ו ב ה ש ג ם ל פ נ י ה ם היתד‪ .‬ה נ ו ם ה א כעין ז ה ‪ .‬והנד‪ .‬מצירוף כ ל א ל ה ה נ ו ס ח א ו ת שאין א ח ת מ ה ם מ ת ו ק נ ת כ ה ל כ ת ה‬
‫ה י ה נ ר א ה ל י ל ה ג י ה ו ל ח ק ן כעין זו מ ע ש ה ב ר י ב ה א ח ת ש נ ש ב י ת וכו׳ א מ ר ל ה ל כ י א צ ל פלוני ואמרי ל ו שאני ת ב ו ש ב ב י ת‬
‫האםורין ל א ה ל כ ה א ל א ה י ת ה מ ת ע ס ק ת בדבריט ב ט ל י ם א מ ר ל ה ב ב ק ש ה וכו׳ ל ש ח ר י ת א מ ר ל ה ם הטבילוני והטבילוהו‪ .‬ה ט ב י ל ו ה‬
‫והטבילוה‪ .‬א מ ר ל ה ם במד‪ ,‬ה ש ד ת ו נ י וכו׳ ועיע נ ו ס ח ת ה נ ר ״ א ואינ וע״ע בב״י וע׳ ש ב ת קב״ז ע י ב ותדבא״ז פט״ז מ ע ש י ם כ ע י ן ״ א ל ו‬
‫ל( כ ך ב ה מ ת ם ח ס י ד ה כ מ י ת ן בבי״ע‪ .‬לא( בכי״ע ל א נ כ נ ס ו לע״ז מימיהן ובתומ״י ל ב י ת שיש בו ע״ז ע״ש‪ .‬ל ב ( ב ב י י א מן ל ג מ ל י ם‬
‫הא׳ ל ג מ ל י ם הב׳ ל י ת א ובבי״ע ו מ ק ו ם ל ג מ ל י ם ו מ ה ת י ל ל ג מ ל י ם וכו׳ ע ד שפינו כ ל ע ׳ ז וכו׳ וע׳ ב י ר פ י ט ה ד ר ש ה ע ל ואנכי פ נ י ת י‬
‫ה ב י ת ‪ .‬ל ג ( בכי״ע ו ח ב ש ו א ו ת ו ב ה צ ר והניחו ל ו ה ב ן שעורים ומים‪ .‬לד( בכי״ע א מ ר ו מד‪ .‬אנו מניהין זו ע ד ש ת מ ו ת ו ת ב א י ש לגו וכוי‬
‫ל ה ( ל ה ד ל ת ב כ י י ע ‪ .‬לו( בכי״ע ו נ ם בנו״א ש ב ס פ ר י ם מ ש ח ק ת והנוםהא ה ר ג י ל ה היא ו מ ו ש כ ת ואנכי ה ג ה ת י לפי ה ד ו ג מ א ו ת '‬
‫לז( כיון ש ה ג י ע א צ ל ר״ה בן ד ו ס א וכו׳ בכי״ע ובספרים ב נ ו קולו וכו׳ ד ו מ ה קולו‪ ,‬ל ח ( ב כ י ״ ע א״ל ר״ה בני פ ת ח ל ה ה ד ל ת ש כ ב ד‬
‫מ ת ה היא ב ר ע ב ‪ .‬ל ט ( כן הוא בבי״ע ובספרים ל ו ד ל ת ‪ .‬מ ( ב ב י ״ ע ת ב ן שעורים וכו׳ א ו כ ל ת והיתד‪ .‬ש ו ת ה ‪ .‬מא( ע׳ הללין ז ׳ ע ״ כ‬
‫וירושלמי ד מ א י פ״א ה״ב וב״ר פ י ט ושם מ ס ו פ ר כ ז ה מ ת מ ו ר ו ש ל ד׳ פ נ ת ס בן יאיר ו ב ש ב ת קייב א י ח א ו ל א כ ח מ ו ר ו ש ל ד י ה‬
‫בן דוסא וע״ע ברש״י ובגליון ה ש י ס ש ם והב״י מ נ י ה ב ד ב ר י רשיי ש ם ע״פ ה נ ו ס ח א כאן וא״נ וע׳ ב ס פ ר ה מ פ ת ח לר׳ נסים ד ף מ י ו ע ׳ כ ‪.‬‬
‫ויש ל ה ע י ר ש כ ל ה מ ש ך פיסקא זו כאן היא מ ו ז ר ה ק צ ה ואולי מ ש ו ם מ ע ש ה דהכידים נ ק ט ל ה ה ב א וצ״ע‪.‬‬
‫‪ 0‬בכייה כ ל ש ה ו א ב ט ו ב ה ל א נ ת י א ש מן ה פ ו ר ע נ י ו ת ו כ ל‬
‫שהוא ב פ ו ר ע נ ו ת ל א נ ת י א ש מ ן ה ט ו ב ה ‪ .‬ו א ח ״ כ ה ו ל ך ו מ פ ר ש‬
‫כבפניש‪ .‬ובעיקר הדבריש ע׳ ס ד ר עולש פכ״ח ו ה ו ב א‬
‫ג״כ ב י ל ק ו ט ישעיה ר׳ רפיו ובילקיט ירמיה שש ו ב י ל ק ו ט‬
‫דניאל א ל ף נ״ט וע״פ ד ו ג מ א ו ת א ל ה ה ג ה ת י ג ״ כ‬
‫יתיאש במקוש ש נ ת י א ש ‪ .‬וע״ע ב ע ץ יוסי* ב ס ד ר עולש שש‪.‬‬
‫יא( ב כ י י ה כיוצא בך ח ב ש ך ‪ .‬יכו ה ג ה ת י מ ס ב ר א ו ב כ י י ה‬
‫ס ל ריוח ב ט ע ו ת וע׳ בערוך ע ר ך סלרין וענינו ס ב ו ס כ ס ף‬
‫ק צ ו ב ‪ .‬יג( ע׳ ויקרא ר ב ה פייה ו א נ ד ו ת ח ל ו ק ו ת ה ן ‪.‬‬
‫א( ע׳ א ב ו ת פ״א מ ש נ ה ו׳ ושש ת ו ל ה‬
‫פי״ח‬
‫א( ע׳ א ב ו ת פ ׳ א מ ‪ -‬ז ‪ .‬ו ה נ ה ב ס פ ר י ם מ ת ח י ל פ ר ק ז ה יהושע ב ן פ ר ה י ת ונתאי ה א ר ב ל י וכו׳ ו ה ג ה ת י ע״פ ה כ י י וכן ה ג י ה ו‬
‫פיט‬
‫הגר״א ו ה מ פ ר ש י ם ובכי״ע ע ו ד ב ט ע ו ת ואל ת ת ח ב ר ל ר ש ו ת ב מ ק ו ם ל ר ש ע ‪ .‬ב( ע׳ מ כ י ל ת א מ ס ב ת א ד פ ס ה א פ״ג ב ד י ה ו ש כ נ ו ו ב ט ״ ע‬
‫ש ם א ו ת כ ־ א ו ה נ ה לפ״ז ה י ה נ ר א ה ש ה מ ל ו ח ו א ח ד ש כ ן ש ב ה ו ץ ה ם ה ו ס פ ה מהגליון‪ .‬ג( ה ג ה ת י ע ׳ פ ה ו צ א ה ר א ש ו נ ה וכפי ש ה ו ג ה‬
‫עיי התומ״י ובכי״ע ה ר ח ק מ ש כ ן ר ע וכו׳ ש כ ן ש ב ש ד ה מ ל מ ד שאין ה נ ג ע י ם באים א ל א בביתו ש ל ר ע עונותיו ש ל ר ש ע ג ר מ ו ל ס ת ו ר‬
‫כ ו ת ל ו ש ל צדיק ב צ ד כ ו ת ל שבין ר ש ע ובו׳ נ ר א ה נ ג ע ב ב י ת ו ש ל ר ש ע ב כ ו ת ל ו ש ל צדיק סותרין כ ו ת ל ו ש ל צ ד י ק בבניינו ש ל ר ש ע‬
‫‪J,‬ובכי״א הי־הק ו כ ר כבכי״ע א ל א ב ב י ת ו ש ל ר ש ע עונותיו ש ל ר ש ע ג ר מ ו ל ו ל ס ת ו ר ל ו כ ו ת ל ו ש ל צדיקים ב צ ד כ ו ת ל ו שבין ‪«BH‬‬
‫נוסחא א פרס ט‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫רבי י ש מ ע א ל בנו ש ל רבי יוחנן בן ברוקא אומר _ אוי לרשע‬
‫אוי לשכינו עונותיו ש ל רשע גרמו לסתור כתלו ש ל צדיק י ( ‪:‬‬
‫עשרה בםיונות נסו אבותינו א ת הקב״ה ולא נ ע נ ש ו‬
‫א ל א ע ל לשון הרע י•' ואלו הן‪ .‬א ח ד ע ל הים ואחד בתהלת‬
‫המ< ואחד בסוף המן ואחד בימליו הראשון ואחד בימליו‬
‫האחרון אחד במרה ואחד ברפידיםואחד בחורב ואחד במרגלים י(‬
‫זה ש ל מרגלים קשה מכלם שגאמר ויגסו אותי זה עשר‬
‫סעמים ולא שמעו בקולי )במדבר י״ד כיב(‪ .‬כיוצא בו וימותו‬
‫האנשים מוציאי ד ב ת הארץ רעה במגפה לפני ה׳)שש שש ל״ז‪/‬‬
‫והלא דברים ק׳ו ומה ארץ שאין לה ל א פה לדבר ולא פנים‬
‫ולא ב ש ת בקש הקב׳ה עלבונה מן המרגלים המדבר דברים‬
‫כגגד חבירו ומבייש אותו ע ל א ח ת כמה וכמה ש י ב ק ש‬
‫הקביה עלבוגו ז(‪:‬‬
‫רבי שמעון אומר על מספרי לשון הרע נגעים‬
‫באים עליהם שכז מציגו באהרן ומרים שספרו לשון הרע‬
‫במשה ובאת עליהם > הפורעגית שגאמר ותדבר מרים‬
‫ואהרן במשה )שם י״ א׳(‪ :‬למה הקדים הכתוב מרים לאהרן‬
‫מלמד שהלכה ט> צפורה ושחה ל ה למרים הלכה מרים‬
‫ושחה לו לאהרן י( עמדו שניהם ודברו בצדיק ההוא‪ .‬מתוך‬
‫שעמדו שניהם ודברו בצדיק ב א ת עליהם הפורענות שנאמר‬
‫ויחר אף ה׳ בם וילך)שש שש ט׳(‪ .‬מה ת״ל וילך מלמד שנסתלק‬
‫מאהרן ודבק יא( במרים‪ .‬מפני ש ל א היה אהרן יב( עסקן בדברים‬
‫אבל מרים ש ת ת ה עסקנית בדברים י‪ (-‬מיד נ ע נ ש ה יותר יד(‪.‬‬
‫ח‬
‫ב‬
‫נוסחא ב פרק יח‬
‫כ‬
‫עשה לד רב לחכמה חייב אדם לעשות‬
‫לו רב לחכמה כדי שילמוד ממנו מדרש‬
‫הלכות ואגדות שנאמר נוצי ת א נ ה יאכל פריה‬
‫)משלי כ״ז י"ר‪:(1‬‬
‫דבר אחר עשה לך רב לחכמה זה‬
‫יהושע בן גון שגאמר ויהושע בן גון מ ל א רוח‬
‫חכמה )דבריש ל״ד ט׳( כ( הלמד מרב א ח ד דבר‬
‫שנחלוהו בהלכות ישמיענו מדרש ש מ ע ממנו‬
‫מדרש דבר שגחלוהו באגדות ישמיענו אגדות‬
‫ש מ ע ממנו אגדות גמצא זה שומעו מכל מקום‪.‬‬
‫הלמד כרבנות הרבה דבר ש נ ח ל ו ת בהלכות‬
‫ש מ ע ממנו הלכות דבר שנחלוהו במדרימ‬
‫ישמיעגו מדרש ש מ ע ממגו אגרות דבר‬
‫שגחלוהו אגדות ש מ ע ממגו הלכות גמצא זה‬
‫ל א שומעו ל א שומעו בכל מקום ג ‪ /‬הלמד‬
‫מרב א ח ד למה הוא דומה למי שהיה לו כבית‬
‫סאה זרע חטים במקום א ח ד ושעורים במקום‬
‫אחר נמצאת זו מלאה ברכות‪ .‬הלמד)מרבנות(‬
‫]מרבנים[ הרבה למה הוא דומה למי שהיה‬
‫לו כבית כור זרע חטים ושעורים במקום אחד‬
‫)ותאנים( וגפנים וזיתים ותאנים במקום אחר‬
‫נמצא זה )מפחד( ]מפוזר[ י( בכל העולם‪.‬‬
‫עליהם הוא אומר אשרי אדם שומע לי לשקוד‬
‫ע ל דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי‬
‫)משלי ח׳ ל״ח איזהו ד ל ת רבי אליעזר ור׳ יהושע ורבי טרםון אמר רבי עקיבא די( אם ל מ ד ת מרב א ח ד נ מ צ א ת בו י‪1‬‬
‫א ת כל דבריו ש ל א תימב לך ותאמר דיי‪ .‬א ל א ל ד א צ ל אחר ולמוד מטגו מדרש הלכות אגדות שנאמר היתד‪.‬‬
‫כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה )שש ל׳א י״ר( יכול )שלמד( ]שילמוד[ מן הרחוק ואח׳׳כ ילמוד‬
‫הערות לנו־א‬
‫הערות לנו׳׳ב‬
‫לצדיק נראה נגע בכותלו של רשע בכותלו של צדיק סותרין כותלו‬
‫של צדיק‪ .‬ובספרימ מלמד שאין הנגעיש באיש אלא על ביתו של רשע‬
‫שנאמר עונותיו ילכדונו את הרשע מלמד שאין הנגעיש באיש וכו׳‬
‫וכבר יד המגיה ניכרת כאן‪ .‬ד( ע׳ נגעיש פי״ב מ״ו ותו״כ פ׳ מצורע ע׳׳פ‬
‫וצוה הכהן והלצו ותוספתא דנגעיש פ׳׳ו‪ .‬וערכין ט״ ו ע״א וע׳ מפדשימ‬
‫שקצת מהש הגיהו ר״י בנו של ר״י ב׳׳ב אומר מכאן אמרו והגר״א הגיה‬
‫בל הפיסקא בדרך אהרת ע״ש וע׳ נו״ב פי״ז וע״ע במנן אבות למשנה זו‬
‫שנתב שש וכן אמרו במס׳ נגעיש בתוספתא אמר ר׳ ישמעאל בנו של‬
‫ר״י בן ברוקא אוי לרשע אוי לשכינו עונותיו של רשע נדמו לו לסתור‬
‫כותלו של צדיק )ולא מצאתי כזה בתוספתא שלפנינו( ואולי כל דברי‬
‫ר׳ יוחנן בן ברוקא כאן המ רק הוספה מגליון ע״י התוספתא הנ׳׳ל‪.‬‬
‫ה( בספרימ ע״י התומיי לה״ר שהוא אהדמהשובכ״י ליתא‪ .‬ו( בספריש‬
‫הוגה בחורב ואחד בעגל ואחד במרגליש והאחיד מגיה ואחד בהורב‬
‫בעגל ואנכי מחקתי לזה ע״פ הב״י וספריש ישנימ‪ .‬והא״ח מגיה בראש‬
‫הפיסקא ו ש נ י ש ע ל ה י ש וכבערכי; ט״ו ע״א וכן נראה וע׳ לקמן‬
‫פל״ד ששש הוא מקומו העיקרי וכאן לא הובא רק משוש נררא דנגעיש‬
‫שגש הש באיש על להיר‪ .‬ז( בערכין שש כעין זה בשש ר״א בן פרטא‬
‫וע״ע מכילתא מסבת דבהודש בפסוק כי חרבך וגו׳ ובפסוק אשר לא‬
‫תגלה וגר‪ .‬ובכי״ע עלבונו ר״ש בן אלעזר אומר וכוי‪ .‬ה( הגהתי ביפ עליהש‬
‫ע״פ כי״ע ובספריש נגעיש באיש עליו וכו׳ בא עליהש את הפורעניות‬
‫ואולי היתד‪ ,‬הנוסהא והביא עליתש את וכוי‪ .‬ט( מן למה הקדיש עד‬
‫שהלכה ליתא בב״י והדבור מתחיל הלבה צפורה וכו׳ ועתומ״י‪ .‬י( בכי״ע‬
‫ומריש שחה לו לאהרן‪ .‬יא( ודבקה בכ״י ועתומ״י יב(אהרן ליתא בכי״ע‪.‬‬
‫יג( כן הוא בכי״ע ובספרימ שהיתה עוסקת ובו׳‪ .‬יד( בכי״ע בדבריש‬
‫מפני שהלכה צפורה למריש וכריש שהה לאהי־ן ועמדו שניהש ודברו‬
‫מאמר זה )בשינוימ( ביהושע בן פרחיה‪ .‬בי( ע׳ מנחות‬
‫צ״ט ע׳׳ב וספרי פנחס פי׳ ק״מ ובמדבר רבה פי״ב זכ׳׳א‬
‫ותנחומא פנחס דהפסוק דנוצר תאנה נדרש על יהושע‬
‫בן נון וא״כ דבר אהד זה הוא רק כעין פירוש או‬
‫השלמה לבבא דלעיל‪ .‬וע״ע לעיל פי״א‪ .‬ג( בל פיסקא‬
‫זאת היא משובשת וקטועה וע׳ נו״א פ׳ ה׳ ונ״ל‬
‫להניד‪ ,‬אותה בדרך כזה הלמד מרב אהד דבר שהניח‬
‫לו בהלכות ישמיענו מדרש )כלומר בלומדו מדרש(‬
‫שמע ממנו מדרש דבר שהניח לו במדרש ישמיענו‬
‫אגדות נמצא וכו׳ הלמד מרבניש הרבה דבר שהניח‬
‫לו בהלכות שמע ממנו הלכות )כלומר רק הלכות‬
‫בלבדי( דבר שהניח לו במדרש שמע ממנו מדרש‬
‫)ולא יותר( שמע ממנו אגדות דבר שהגיה לו באגדות‬
‫שמע ממנו בהלכות )אתמחה( נמצא זה לא שומעו‬
‫בכל מקוש כניל אבל לא מצאתי שוש סמך לזה וצ״ע‪.‬‬
‫ד( הגהתי תיבת מפוזר לפינו׳׳א וענין בית סאה ובית‬
‫כור הוא כמו שדה אחת ושדות הרבה בנו״א‪.‬‬
‫ה ו ע׳ לעיל פ״נ ובל״ס הפיסקא כאן קטועה היא ונ״ל‬
‫להגיה אותה כזה נמצא זד‪ ,‬מפוזר בכל העולש חובה‬
‫היא לאדמ שישמש ארבעה ת׳׳ח ועליהש הוא אומר‬
‫אשרי אדמ וגו׳ לשקוד על דלתותי יוש יום איזה‬
‫ארבעה כגק רבי אליעזר ורבי יהושע ור׳ טרפון ורבי‬
‫עקיבא רבי מאיר אומר אם למדת וכו׳‪ .‬ו( פירש‬
‫המהריט״ץ שהוא מענין תמצית וכמו שאמרו למצות‬
‫מדותיו וע׳ נו״א פ׳׳ג ובהערות אלת כ״ד שש ואולי צ״ל‬
‫‪40‬‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא א פרק ט‬
‫כרים אמרה עלי היה הדבור ולא פירשתי מבעלי‪ .‬אהרן אפר‬
‫ועלי היה הדבור ולא פירשתי מאשתי‪ .‬ואף אבותינו הראשונים‬
‫היה הדבור עליהם ולא פירשו מנשותיהם אבל הוא מפני‬
‫ש ד ע ת ו גסה עליו פירש י ו מ א ש ת ו י(‪ .‬ולא היו מ י ן נ״(‬
‫אותו בפגיו א ל א ש ל א בפגיו‪ .‬ולא היו דגין אותו בודאי‬
‫א ל א בספק‪ .‬ספק שדעתו גסה עליו ספק יז( שאין דעתו גסה‬
‫עליו והרי דברים ק״ו ומה מרים ש ל א דברה א ל א באחיה יחי‬
‫ולא דברה א ל א ש ל א בפניו ש ל משה נ ע נ ש ה יט( אדם הדיוט‬
‫המדבר דברים בפני חבירו ומביישו כ( ע ל א ח ת כמה וכמה‬
‫שיהא עונשו מרובה נא(‪ :‬באותה ש ע ה א״ל אהרן ל מ ש ה‬
‫נוסחא ב פרק יח יט‬
‫מן הקרוב ת״ל ש ת ה מים מכורך)שש ה׳ ט״ו( ז(‪.‬‬
‫וקנה לך חבר למשנה יכול הוא אדם‬
‫לעשות]לו! רב לחכמה אבל לקנות לו חבר‬
‫ל מ ש נ ה אינו יכול א ל א יי• בקושי‪ .‬ואיזה הוא‬
‫!חבר( זה שדברו חכמים בכל מקום‪ .‬כל ש ד ע ת ו‬
‫הוגנת עליו ט( אוכלים ושותים שניהם כאחד‬
‫ומשיחים זה לזה ומגלה ]לו! א ת גסתריו עליהם‬
‫דוא אומר טובים השנים מן האחד) קהלת ד׳ ט׳( י!‪.‬‬
‫דבר אחר טובים הימנים מן האחד העולם הזה‬
‫והעולם הבא יא(‪ :‬דבר אחר טובים השנים מן‬
‫האחד זו א י ש ואשתו יב(‪ :‬אשר י ש להם שכר‬
‫טוב בעמלם)שם( ]אלו[ תלמידי חכמים שהיו יושביםוימונים‪ .‬עבר אחד מהם ע ל הפרק ]עבר[ ע ל ההלכה אטד‬
‫ע ל הטהור ט מ א ועל הטמא טהור יג( אם י ש אחד להחזירו עליהם הוא אופר כי אם ימול האחד יקים א ת‬
‫חבית )שש שם ׳(‪ .‬אבל תלמיד א ח ד שהוא יושב ושונה עבר ע ל הפרק ועבר על ההלכה אמר ע ל הטהור ט מ א ועל‬
‫הטמא טהור אם אין ש ם אחר להחזירו עליו יד( הוא אומר ואי לו האחד שיפול ואין ימני להקיפו )שש שש( ‪:‬‬
‫תלמידי חכמים )שהיו( ]שהן! יושבים ושונים השכינה מחזרת עליהם וכברכתן שנאמר והתהלכתי‬
‫בתוככם )ויקרא כ׳יו י״ב( טי>‪ .‬אין לי א ל א בזמן שהיו מרובים מנין אפילו עשרה שנאמר אלהים נצב ב ע ד ת‬
‫א ל )תתליש פ״ב א׳(‪ .‬אין לי א ל א בזמן שהיו עשרה מנין אפילו חמשה שנאמר בקרב אלהים יימסוט )שש שש(‪,‬‬
‫איז לי א ל א בזמן שהם חמשה מנין אפילו ש ל ש ה שנאמר ואגודתו ע ל ארץ יסדה )עמלם ‪ -‬יי(‪ .‬אין לי א ל א‬
‫ש ל ש ה מגין אםילו שגים שגאמר אז גדברו יראי ה׳ א י ש אל רעהו)מלאכי ג׳ ט״ז(‪ :‬יראי ה׳ אלו הגרים טז(‬
‫ולחושבי שפו)שם( כל מי שהוא מחשב בלבו ל ע ש ו ת מצוה ולא ע ש א ה יז( מעלה עליו המקום כאילו ע ש א ה‬
‫שגאמר אז אמרתי ]וגר[ הנה באתי ל ע ש ו ת רצונך אלהי חפצתי)תחלים מ׳ טי(‪ .‬אבל יחידי שהיה יושב ושוגה‬
‫הקב״ה חוזר עליו ומברכו שגאמר אבוא אליך וברכתיך )שמות כ׳ כיד(‪ .‬מימלו מ ש ל למה״ד לאחד שהגיח א ת‬
‫בגו לתוך ביתו ויצא לשוק‪ .‬וכשבא מצא אותו עסוק בתורה‪ .‬ובשמחתו קרא לכל בגי אדם‪ .‬אמר להם בואו‬
‫וראו מה כשר בגי עכשיו הגחתיו לתוך ביתי ויצאתי לשוק וכשבאתי מצאתיו עסוק בתורה‪ .‬אמר לו בגי‬
‫עליך גאמר חכם בגי ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר)משלי כ״ז י״א( בגי אם חכם לבך ]וגר! ותעלוזנה כליותי‬
‫)שש כ״ג ט׳׳ו ט״ל( גיל יגיל אבי צדיק )שש שש ב״ח וכן הוא אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך)שם שם כיה( יח(‪.‬‬
‫ט‬
‫‪,‬‬
‫פדר‪ ,‬יט‬
‫והוי דן את כל האדם לכף זכות מ ע ש ה באחד ש ש ל ח א ת בגו א צ ל הבירו ואמר לו לך ואמור לו‪ .‬אמר‬
‫אבא השאילגי מדד‪ ,‬אחת ימל חטים‪ .‬הלך ומצאו מודד חטים ואמר לו כך וכך חטה איגו)קרוי( ]קנוי[‪ .‬אמר‬
‫לו ש מ א ש ל מעשר שני הם‪ .‬ועוד אמר לו לך אמור לו אמר אבא השאילני מנה א ח ת הלך ומצאו מונה‬
‫מעות• א״ל השאילני מנה א ח ת א״ל כך ]וכך[ איסר אינו )קרוי( ]קנוי[‪ .‬הלך א צ ל אביו ואמר לו א ב א‬
‫מצאתיו מונה מעות ואמר לי כך וכך איסר אינו)קרוי( ]קנוי[ לו‪ .‬א״ל ש מ א פקדון הם‪ .‬כיון שיצאו לשוק ופגעו‬
‫זה א ת זה‪ .‬אמר לו חבירו כ ש ב א בנך אצל׳ ומצאני מודד חטים ולא נתתי לו מה אמרת עלי‪] .‬א״ל‬
‫אמרתי ש מ א ש ל מעשר שני הם‪ .‬ובמנה מה אמרת עלי‪ .‬אמרתי[ ש מ א ש ל פקדון הם‪ .‬א״ל כך וכך ל א הטית‬
‫]ימין[ ושמאל עליך נאמר והוי דן א ת כל האדם לכף זכות א>‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫בצדיק מיד נענשו ובכי״א בדברימ וכו׳ כבכי״ע ועמדו שניהש כיון ומצאתה‪ .‬ז( ע׳ נו״א שש וע״ע ספרי דברימ פי׳ מ״ח‬
‫שעמדו שניהם ודברו בצדיק ההוא מיד נענשו ועתומ״י‪ .‬טו( הגהתי עפ״י ח( בכייה אש לא‪ .‬ט( בכייה לו‪ .‬י( בכי״ה ומסיתים‬
‫כי״ע ובספרים מרים אמרה אלי היד‪ .‬דבור וכו׳ מאצל בעלי אהרן זה לזה באמונה וכו׳ לו סתריו וכו׳ עליהש הכתוב וכל׳‬
‫אמר אלי היה דבור וכו׳ מאצל אשתי וכו׳ מאצל נשותיהם וכו׳ גסה וע׳ נו״א פ״ח ובהערות שש אות י״ב‪ .‬יא( בכייה ליה*‬
‫עליו פירש הוא מאצל אשתו וכן הוא בכי״א עלי במקום אלי‪ .‬לכל דרשה זאת‪ .‬יביע׳ קהלת רבה פ״דבפסוק‬
‫טז( בספרים נ״א ולא היו מדברים‪ .‬יז( וספק שאין בכי״ע‪ .‬יח( בספרים ינ( על טהור טמא ועל טמא טהור בכייה ובן לקמן'‬
‫כאן בין שתי הצאי מרובע ולא דברה אלא בההבא ובכי״א ובהוצאה ידו עליו הכתוב בכייה‪ .‬ט‪ 0‬ע׳ פחיחתא דאיכד‪ .‬רבתי‬
‫•"ה תחת אשר לא עבדת שנדרש שש כעץ זה‪.‬‬
‫ראשונה ליתא וכפי הנראה הכניסו זה ע״פ התומ״י אלא ששש כתיב בד־ה‬
‫אלא בחבובה ובכייע בהביבה והגיהו בהחבא אבל יותר נראה שהוא טז( ע׳ מכילתא מסכת דנזיקין פייה ובמ־ע שש אות ט״ו‬
‫רק עירבוב ב׳ נוסחאוח מן שלא דברה אלא באחיה‪ .‬יטו בכי״ע כך ובמדבר רבה פיה‪ .‬יז(בכי״ד‪ .‬ולא נזדמן ביח לעשותה‪.‬‬
‫נענשה‪ .‬כ‪1‬בכי״ע והמבישו‪ .‬כא(יהא עונשו בכיי ותיבת מרובת ליתא יה( ע׳ נו״א פיה ובהערות שם אות כיה‪.‬‬
‫פי׳׳ט או העיר בכאן המעתיק שחס״ בהכ״י ו ה‬
‫‪,‬‬
‫מצאתי בשאילתות כ״י בשני קובצים)קובץ תקליט וקובץ תקמ״א לפי רשימת הדריי אברהם נייבויערו שהובאו שש בפ׳ שמות שאלתא‬
‫מ׳ מעשים אלו כפי שהם)ובדפוס הסירים( כאן ויותר מחיקים וע־פ השלמתי ותקנתינוסחא שלנו ומצאתי מעשת זאת מובאת גיי‬
‫זה‬
‫נה‬
‫נוסחא א פרק ט‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫כא‬
‫נוםחא ב פרק י ט‬
‫מעשה ברבי יהושע וכו׳ ‪ P‬וכשבא‬
‫ירד וטבל‪ .‬אמר לתלמידיו חבירינו ג! מה‬
‫הייתם אומרים עלי‪ .‬אמרו לו רבי מה היינו‬
‫אומרים עליך אין לנו בישראל כמוך איזו היא‬
‫טומאה וטהרה הנוהגת בישראל ש ל א מפיך‬
‫היה יוצא‪ .‬אמר להם ובסוף מה הייתם אומרים‬
‫עלי‪ .‬אמרו לו היינו אומרים עליך כשהיית‬
‫בין הגרם הטמאים הערלים היית י( כאוכל‬
‫בשר חזיר ו כ ש ב א ת לבין ישראל אמרת ארד‬
‫ואטבול ואהיה כמותם טהורים‪ .‬אמר להם כך‬
‫וכך ל א הטיתם ימין ו ש מ א ל עליכם גאמר‬
‫והוי דן א ת כל האדם לכף זכות‪:‬‬
‫מ ש ה אחי כסבור א ת ה בעצמך שצרעת זו ע ל מרים נתונה‬
‫אינה נתונה א ל א על בשרו ש ל אבא עמרם‪ .‬אמשול לך‬
‫מ ש ל למה הדבר דומה לאחד שגתן גחלת לתוך ידו כב(‬
‫אע״פ שהופכה ממקום למקום מכל מקום בימרו נכוה (‬
‫ש נ א מ ר א ל נא תהי כמת )שםשםי״ב>‪.‬באותד‪ ,‬ש ע ה התחיל‬
‫אהרן מפייס ל מ ש ה כי( א״ל מ ש ה אחי כלום עשינו רעה עם‬
‫א ח ד בעולם‪ .‬א״ל לאו‪] .‬א״ל! כה( ומה עם אחר בעולם לא‬
‫עשינו רעה א ת ה שאחינו א ת ה היאך נ ע ש ה עמך רעה כי(‪.‬‬
‫א ב ל מה א ע ש ה שגגה היא בנותינו ברית ימבינינו לבינך‬
‫בטלגו שגאמר ולא זכרו ברית אחים)עמוס א׳ ט ׳ ‪ /‬מ פ ג י ברית‬
‫הכרותה ביגיגו שבטלגו גאבד א ת אחותיגו כז(‪ .‬באותה ש ע ה‬
‫ע ג מ ש ה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליך‪ ,‬כה(‬
‫מעשה באשה אחת באשקלון ולא היה‬
‫ואמר איגי זז מכאז ע ד ש ת ר פ א כט( מרים אחותי ימגאמר‬
‫א ל גא רפא גא לה ובמדבר י״ב י״ג(‪ .‬באותה ש ע ה א״ל הקב״ה כמין ה( חוה ממגד‪ ,‬גאה והלך רבי יהושע‬
‫ל מ ש ה אלו כלך גזף בה אלו אביה גזף בה ל( היה לה לא( לדבר עמה וכיון שהגיע א צ ל פתחה הגביה‬
‫ש ת כ ל ם ש ב ע ת ימים‪ .‬אגי שאגי מלך מלכי המלכים ע ל א ת כליו וחלץ א ת תסלין‪ .‬וכימגכגס געל‬
‫א ח ת כמה וכמה ל א דין הוא ש ת כ ל ם ארבעה עשר יום‪ .‬א ל א הדלת בינו לבינה וכשיצא ירד וטבל‪ .‬אמר‬
‫למעגך מחול לה שגאמר ויאמר ה׳ א ל מ ש ה ואביה ירק לתלמידיו חבירינו מה הייתם אומרים עלי‪.‬‬
‫ירק בפגיה וט׳)שם שם י"י(‪ :‬והאיש משה ענו מאך )שם שם ג׳> אמרו לו רבי מה היינו אומרים עליך אין לנו‬
‫יכול שהיה עגו ולא !היה( לב( גאה ומשובח ת״ל ויפרוש א ת בישראל כמוך איזו טומאה הנוהגת בישראל‬
‫האהל ע ל המשכן)שמות מ׳ י״ט( מה משכן עשר אמות אף ש ל א מפיך היא יוצאת‪ .‬אמר לדם ובסוף מה‬
‫מ ש ה עשר אמות קומתו לג‪ /‬יכול שהיה ענו כמלאכי השרת הייתם אומרים עלי‪ .‬אמרו לו היינו אומרים‬
‫ת״ל מכל האדם)שם( מאדם אמרו ולא ממלאכי השרת• יכול‬
‫שהיה ענו כדורות הראשונים תיל ע ל פני האדמה)שם( מדורו אמרו ולא מדורות הראשונים‪ :‬ג׳ מיני מוכי‬
‫שחין נבראו בעולם לח יבש בעל פוליפים לי( והיתד‪ ,‬נ פ ש ו ש ל מ ש ה נמוכה מכולם ליי(‪:‬‬
‫רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על מספרי לשון הרע נגעיץ באין שכן מציגו בגחזי שספר‬
‫לשון הרע ברבו ודבקה בו צרעת ע ד יום מותו שגאמר צרעת געמן תדבק בך ]וגר! ויצא מלפגיו מצורע‬
‫כ ש ל ג )מלבים ב׳ ה׳ כ״ז> לי(‪ :‬הוא היה אומר ע ל גסי הרוח גגעים באין עליו לז( שכן מציגו בעוזיהו שגאמר‬
‫ע‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנויב‬
‫בספר מנורת המאור ב״י לר״י אלנאקוה)דף שי״ז ע״ב(‬
‫ודל וגרסינן באדר״נ מעשה באדם אהד ששלה את‬
‫בנו גבי חבירו א״ל לך אמור לו אבא אמר השאילני‬
‫מדת אחת הטיס וכו׳ וכו׳ א״ל הכירו כשבא בנך ומצאני‬
‫וכו׳ ולא נתתי לו במה השדתני וכו׳ שמא של מעשר‬
‫שני הם וכשבא בנך אצלי ומצאני מונה מעות במה‬
‫השדתני א״ל אמרתי שמא של פקדוןהם וכו׳ ועליך‬
‫נאמר הוי דן את כל האדם לכף זכות כשם שדנתני‬
‫לכף זכות כך ידין אותך הקב״ה לכף זכות ע״כ‪.‬‬
‫ב( בכ״י שאילתות הג״ל ומעשה בר׳ יהושע שהלך‬
‫לפדות )בקובץ מספר תקל״ט להחזיר( את השבויה‪.‬‬
‫ג( בשאילתות שם ליתא למלת חבירינו‪ .‬ד( בשאילתות‬
‫שם קובץ תקל״ט היית בעיניך כאוכל וכו׳‪ .‬ה( אולי‬
‫צ״ל במין או מימי וכל מעשה זו נראית שבאת לכאן‬
‫ועתומ״י‪ .‬כב( כבכי״ע ובספרים בתוך ידו‪ .‬כנ( כן הוא בכיי ובספרים נכוית•‬
‫כד( בספרים לפייס במשה והגהתי ע״פ כי״ע‪ .‬כה( הוספתי ע״פ כי׳׳ע‬
‫ובספרים ליתא‪ .‬כוו כן הוא ככי״ע ובספרים רעה עמך‪ .‬כז( בחרתי‬
‫בהנוםהא _ אהרינא שבספרים ע״י התומיי והנוסחא הנהוגה היא ברית‬
‫שבינינו לבינך מפני שהברית כרותה לאהרן ולבניו שנאמר ולא זכרו‬
‫בדית אהים ובב״י אבל מה נעשה שנגה היא בינותינו וברית שבינינו‬
‫לבינך בטלנו מפני הברית כרותה לאהרן ולבניו שנאמר וכו׳‪ .‬כה( וביקש‬
‫רחמים עליה ליתא בכי׳׳ע‪ .‬כט( כבכ״י ובספרים שתתרפא וע׳ תענית‬
‫כ״ג ע״א ודברים רבה פ׳ י״א לשון זה דעג עוגה‪ .‬ל( הגהתי ע״פכי״ע‬
‫ובספרים בר‪ ,‬בי־אוי‪ .‬לא( לד‪ ,‬ליתא בכי״ע‪ .‬לב( הוספתי ע״פ כייע‪.‬‬
‫לג> ע׳ ברכות נייד ע״ב ושבת צ״ג ע״א ובנ״ש‪ .‬לד( בכ״י ומוכי שהין‬
‫בעל פוליפוס ועתומ״י והב״י מגיה בעלי ראתן וע׳ כתובות ע״ז ע״ב וצ״ע‪.‬‬
‫לה( בעיקר הדברים ע׳ ספרי בהעלותך כל פרשה זו וילקוט שם וספרי‬
‫דברים פי׳ רעיה ותו״כ מצורע פ״ה וערכין טיז ע״א ובעני! הק״ו ע״ש‬
‫בספרי וע״ע ב״ק כ״ה ע״א ובתוספות שם וב״ב קי״א ע״א וזבחים ס״ט ע״ב‬
‫ובגליון השים שם וע״ע פדר״א פ׳ ניד ובביאור הדד״ל שם וליתד ביאור כל פיסקא זאת הנני מעתיק עוד איזה דברים מספר‬
‫מדרש הגדול ב״י פ׳ בהעלותך כפי שהם שייכים לכאן ודל ותדבר מרים ואהרן במשה קשה הוא להיר שלא נצטערה מרים אלא‬
‫על לת״ר וכו׳ מרים פתחה הדברים ואמדה לאהרן והוסיף אהרן על דבריה ונשאו ונתנו בדבר ר״ש אומר אף צפורה פתחה בדברים‬
‫וכו׳ והאיש משה עניו ובו׳ יבול שהיה משה עניו ממלאכי השרת או יכול עניו מאברהם יצחק ויעקב אמר מכל האדם אשר‬
‫על פני האדמה שעל פני האדמה היה עניו לא היה עניו מאבות הראשונים וכי׳ ד״א אשר נואלנו ואשר חטאנו אמרו לו זו‬
‫תיתה תהילה שלא קלקלנו בך מימינו אלא זו בלבד שגגה היתד‪ ,‬בידינו שביטלנו הברית שבינינו לבינך מפני שהברית כרותה לאחים‬
‫שנאמר ולא זכרו ברית אחים ע״ב‪ .‬לו( הקושי מבואר והגר״א גורם אף על מספרי שקרים ננעים באים וע׳ בערכין שם ויותר נראה בהגהת‬
‫האה״ר שמוחק מלת אף לפי שסו;״ סוי« כי פיםקא זאת אינה רק הזרת דברים ע״י התורת כהנים פ׳ מצורע ע״ש וצ״ע וע״ע ויקרא רבה פי״ז‬
‫סיג ובמדבר רבה פ״ז סיה‪ .‬לזו ע׳ תי״כ שם רשב״א אימר אף על נסות הרוה נגעים באים ועפ״ז הגיה האה״ר כאן וצ״ע וע׳ נו״ב פט״ז‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪42‬‬
‫נוסחא א פ ר ק ט‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחא ב פרק יט כ‬
‫עליך ש ל א יכנס דבר ש ל טהרה לתוך טומאה‬
‫או ש פ א לא יכירוך אדם ש א ת ה •דודי ו(‪.‬‬
‫וכשנכנסתי ונעלתי הדלת ביני לבינה מה‬
‫הייתם אומרים עלי‪ .‬אמרו לו היינו אומרים‬
‫עליך ש כ ל זמן ש ה ד ל ת פתוחה הרשות נתונה‬
‫ליוצא יוצא ולנכנס נכנס אמרת אנעול א ת‬
‫הדלת ביני לבינה עד שאדבר עמה כל צרכי‪.‬‬
‫וכשיצאתי וירדתי וטבלתי מה הייתם אומרים‬
‫עלי‪ .‬אמרו לו היינו אומרים עליך ש מ א‬
‫ממשיחה ז( עמך נתזה צנורה ש ל רוק מפיה‬
‫עליך ואמרת ארד ואטבול ואהיה כמותם טהור‪.‬‬
‫אמד להם כך וכך ל א הטיתם ימין ו ש מ א ל‬
‫עליכם נאמר והוי דן א ת כל האדם לכף זכות ח( ן‬
‫וכחזקתו גבה לבו ע ד להשחית וימעל מעל בה׳ אלהיו ויבא‬
‫א ל היכל ה׳ להקטיר ע ל מזבח הקטורת ויבא אחריו‬
‫עזריהו הכהן ועמו כהנים לה׳ שמונים כני חיל ויעמדו‬
‫ע ל עוזיהו המלך ויאמר לו ל א לך עוזיהו להקטיר‬
‫לה׳ כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטירו צ א מן המקדש‬
‫כי מ ע ל ת ולא לך לכבוד מה׳ אלקים ויזעף עוזיהו ובידו‬
‫מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו‬
‫)דהי׳י ב׳ נ״ו ט״• י״ט( לח(‪ .‬באותה ימעה נבקע היכל אילך ואילך‬
‫שנים ע ש ר מיל ע ל שנים עשר מיל‪ .‬והיו הבחנים מבהלים‬
‫]אותו[ ל צ א ת וגם הוא גדחף ל צ א ת לט( כי גגעו ה׳ ויהי‬
‫מצורע מ( עד יום מותו וישב בית החפשית מצורע כי גמר‬
‫מבית ה׳ רותם בגו ע ל בית המלך ש ו פ ט א ת עם הארץ‬
‫)שם שם כ״א וכ״ב( ‪:‬‬
‫ואל תתחבר לרשע מלמד ש ל א יתחבר אדם עם‬
‫פרק כ‬
‫אדם רע ולא עם אדם ר ש ע מא( שכן מציגו ביהושפט‬
‫יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח‬
‫שגתחבר עם אחאב מב( ועלה עמו רמות גלעד ]ויצא מג( עליו‬
‫קצף מאת ה׳ ]שנאמר הלרשע לעזור ולשוגאי ה׳ ת א ה ב קבלו מהם יהודה בן טבאי אומר הוי מרבה‬
‫ובזאת עליך קצף מלפני ך׳[ )דה״יב׳ י״ט ב׳( מי(ימוב נתחבר לחקור א ת העדים והוי זהיר בדבריך כן‬
‫לאחזיה ויעשו אגיות בעציון גבר! ופרץ ד׳ א ת מעשיו מה( השומעים א( שמתוך דבריך ישמעו וילמדו‬
‫שנאמר בהתחברך עם אחזיר! פרץ ה׳ א ת מעשיך וישברו לשקר ב(‪:‬‬
‫אניות )דה״י ב׳ כ׳ ל״ז׳‪ .‬וכןמצינו באמנון שנתחבר עם יונדב‬
‫ויעץ לו עצה רעה מי( שנאמר ולאמנון ריע ושמו יונדב בן שמעיה אחי דוד ויונדב א י ש חכם מ א ד‬
‫)שמואל ב׳ י״ג ג׳( חכם לרע מז( ‪J‬‬
‫דבר אחר אל תתחבר לרשע ואפילו לתורך מח>‪:‬‬
‫ואל ת ת י י א ש מן הפורענות כיצד מלמד שיהא לבו ש ל אדם מתפחד בכל יום ויאמר אוי לי ש מ א ת כ א‬
‫עלי פורענות היום ושמא למחר ונמצא מתפחד בכל יום שנאמר כן באיוב פחד פחדתי)איוב ג׳ ג״ר‪ (.‬מט( ‪:‬‬
‫דבר אחר אל תתייאש מ? הפורענות כיצד בזמן שאדם רואה מה שבידו מצליח נ! א ל יאמר בשביל‬
‫שזכיתי נתן לי המקום גא( מאכל ומשתה בעולם הזה והקרן קיימת )לי[ ננ‪ 1‬לעולם הבא‪ .‬א ל א יאמר אוי לי‬
‫ש מ א ל א נמצאת > לי לפניו א ל א זכות אחד בלבד נתן לי נד( מאכל ומשתה בעולם הזה כדי שיאבדני‬
‫לעולם הבא נח(‬
‫פרק י יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם יהודה בן טבאי אומר א ל ת ע ש עצמך כעורכ­‬
‫הדיינין וכשיהיו בעלי דינין עומדין לפניך יהיו בעיניך כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך‬
‫י‬
‫כזכאין כשקבלו עליהם א ת הדין א( ן‬
‫נג‬
‫הערות לנו״א‬
‫העדות לנו׳ב‬
‫לח‪ 1‬בני״ע וימעל מעל בה׳ ויבא אל היכל ה׳ להקטיר קטורת ובא‬
‫אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים לה׳ בני היל וני׳ לכבוד מעם ה׳ ויזעף‬
‫וגו׳ זרחה במצחו לפני הבחנים ובכי״א וימעל מעל בה׳ ויבא אחריו וגו׳‬
‫כי מעלת בה׳ וגו׳ לכבוד מעם ה׳ וגו׳ ועתומ״י‪ .‬לט( הגהתי ע״פ כי״ע‬
‫ובספרים עיפ התומיי הנהנים מבוהלים לצאת וגם הוא נבהל לצאת‪.‬‬
‫מ( במקרא ייהי עזיהו המלך מצורע ובכי״א בבית החפשית‪ .‬מא( בכי״ע‬
‫לא לאדם רע ולא לאדם רשע‪ .‬מב( בז הוא בבייע ובספרים באחאב‪.‬‬
‫מג( בספרים נסגר עוד הנוםחא אחרינא שבתומ״י והיה עליו קצף‪.‬‬
‫מד( הוספתי ע׳׳פ כי״ע ובספרים ליתא‪ .‬מה( בכי״ע ושוב נתחבר באחזיה‬
‫ופרץ ונו׳ ובבי״א ופרץ ה׳ את מעשיו בהתחברו עם אהזיה פרץ ה׳‬
‫את מעשיו וישברו ובו׳ ועתומ״י‪ .‬מו( בכי״ע שנתחבר ביהיודע בן שמעיה‬
‫ובו׳ עצה רעה במותו ובכי״א רעה כמותו ובספרים ישנים כמוה ועתומ״י‪.‬‬
‫מז( בכייע ובנוסהא אחרינא שבתימ״י הכם לפורעניות‪ .‬מח( ע׳ סנהדרין כ״א ע״א ומכילתא יתרו מסכת דעמלק כ״א ובמ״ע‬
‫שם וילקוט יהושע רמ״ז ג׳ ע״ש‪ .‬מט( בכייע שיתא לבו וכו׳ מתפחד עליו בכל יום ויאמר וכו׳ שמא היום חבוא עליו פורעניות‬
‫שמא למחר תבא עליו נמצא לבו מתפחד בכל יום שנאמר פחד וגו׳ ובכייא אדם מתפהד בכל יום שנאמר פחד ועתומ״י‪.‬‬
‫ני( בכי״ע רואה את מה שבידו שמצליח וכן הוא ג״כ בכייא שמצליח ועתומ״י‪ .‬נא( בכייע הקביה‪ .‬נב( הוספתי עיפ כי״ע]‬
‫נג> הגהתי ע״ס כי׳ע ובספרים נמצאתי‪ .‬נד( לי הקב״ה בכי״ע‪ .‬נח( ע׳ קידושין ל״ט עיב‪ ,‬יע״ע מאירי למשנה זאת וכן כדברי‬
‫שאר קדמוני המפרשים• פ״י א( ע׳ אבות ס״א מ״ח‪,‬‬
‫מאיזה נוסחא אחרינא שעל הגליון‪ .‬ו( ולכך פשט‬
‫כליו‪ .‬ז( צ״ל כשמשיחת‪ .‬ח( ע׳ נו״א פיח יעי שבת‬
‫קכ״ז ע'ב‪ .‬ובשאילת־ת שם ליחא להך מעשה ומביא‬
‫שם מעשיות כבשבת שם‪ .‬וראיתי להעיר שבשאילתות‬
‫הנדפסים איתא בשאילתא מ׳ ומעשה בר׳ עקיבא בן יוסף‬
‫שהיה מושכר אצל ר׳ אליעזי• בן הורקניס ועשה‬
‫עמו נ׳ שנים וכו׳ אבל בתכ״י מתחיל ומעשה באדם‬
‫אחד שהיה מושכר אצל בעל הבית אחד ועשה עמו‬
‫ג׳ שנים וכו׳ וע׳ בהגרי״ב בנליון השאילתות שם‪.‬‬
‫פ״כ א( מן השומעים ליתא בכייה‪ .‬ב( בכי״ה וישקדו‬
‫וע׳ אבות פ״א מ״ט ששם תולה מאמר זה בשמעון‬
‫נוםחא א פרס י‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫אל תעש עצמך כעורכי הדיינין כיצד מלמד ש א ם‬
‫באת לבית המדרש ו ש מ ע ת דבר או הלכה א ל תבהל‬
‫ברוחך להשיב א ל א הוי יושב ושואל באיזה טעם אמרו מאיזה‬
‫ענין היה הדין או הלכה ש ש א ל ו נ י ב(‪ :‬ובזמן ש ש נ י בעלי‬
‫דינין באין לפניך לדין א ח ד עני ואחד עשיר א ל תאמר‬
‫האיך אזכה א ת העני ואחייב א ת העשיר‪ .‬והאיך אזכה א ת‬
‫העשיר ואחייב א ת העני ואם אחייב א ת העני נמצא העני‬
‫אויבי ואם אזכה א ת העני נמצא העשיר י( אויבי‪ .‬ואל תאמר‬
‫היאך אטול ממונו ש ל זה ואתן לזה‪ .‬והתורה אמרה ל א תכירו‬
‫פנים ב ט ש פ ט י ד ב ר י ש א׳ י״ל(‪ :‬היה רבי מאיר אומר מה תיל כקטן‬
‫כגדול ת ש מ ע ו ן ) ע ש עש( ש ל א יהא י׳‪ 1‬אחד עומד ואחד יושב‬
‫אחד מדבר כל צרכו ואחד ‪1‬אתה‪ 1‬י( אומר לו קצר דבריך‪.‬‬
‫אמר ר׳ יהודה ש מ ע ת י ש א ם רצו להושיב שניהם כאחד‬
‫כושיבין ל( אי זה אסור ש ל א יהא אחד עומד ואחד יושב ח(‪:‬‬
‫יהא עליך דין קטן כדין גדול דין ש ל פרוטה כדין ש ל מאה מנה ט(‪:‬‬
‫כב‬
‫נוםחא ב פרמ כ‬
‫וכן את מוצא ברבשקה ש ל א נ ת פ ש א ל א‬
‫מתוך דבריו שנאמר ע ד בואי ולקחתי אתכם‬
‫א ל ארץ כארצכם )מלכים ב׳ י״ח ל״ ( אמרו לו‬
‫אם אין ארצנו יפה לך הניחנו במקומנו ג(‪:‬‬
‫אמר להם י( ע ד ש ל א נכנסתי לשררה הייתי‬
‫בורח ממנה‪ .‬כשנכנסתי לשררה ה( כל מי שהוא‬
‫מבקימ להוציאני )בתוכה( ]מתוכה! אני יורד‬
‫עליו בקבקביות י(‪ .‬וכן א ת ה מוצא בשאול‬
‫ע ד ל( ש ל א נכנס לשררה היה בורח ממנה‬
‫שנאמר ויאמר ה׳ הנה הוא נחבא א ל הכלים‬
‫)שמואל א׳ י׳ כ״ > וכימנכנס לשררה היה עוטר‬
‫ע ל דוד ועל אנשיו ל ת ס ש ם יי(‪:‬‬
‫ב‬
‫ב‬
‫שמעון בן שטח אומר א ל ת ע ש עצמך‬
‫הוא היה אומר כל מי שיאמר לי קודם ש א כ ג ס לגדולה‬
‫זו הכנס רוצה אגי שארד עמו ע ד לחייו‪ .‬עכשיו שגכגסתי‬
‫כל מי שיאמר לירד הימנה רוצה אני ש א פ י ל עליו קומקומוס‬
‫ש ל חמין י(‪ .‬שהגדולה קשה היא יא( להעלותה וכשם ש ק ש ה‬
‫היא להעלותה כך קשה להורידה‪ .‬שכן מציגו בימאול ב ש ע ה‬
‫שאמר לו עמוד במלכות היה מתחבא שגאמר ויאמר ה׳ הגה‬
‫הוא גחכא אל הכלים)שמואל א׳ י׳ כ״ב> ובשעה שאמרו לויב(‬
‫רד הימנה היה כחזיר אחרי דוד להרגו יג(‪:‬‬
‫שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור א ת העדים‪.‬‬
‫מתוך ש א ת ח חוקרי הוי זהיר בדבריך יי( ש מ א מתוך דבריך‬
‫ישמעו הימומעין ויוסיפו עליך שקר מפני הרמאין טי(‪:‬‬
‫כעורכי הדיינים כשיהיו בעלי הדין ט( עומדים‬
‫לסניך יהיה בעיניך כרימעים וכימנםטרים‬
‫מלפניך יהיו בעיניך כזכאין י( ע ל מנת שיתבעו‬
‫א ת הדין ויקבלו א ת הדין ויינפנו יא( א ת הדין‪:‬‬
‫היה אחד כשר ואחד ל א היה כשר יב( א ל‬
‫תאמר זה שהוא כשר ]דבריו נאמנים וזה‬
‫שאינו כימר[ אין דבריו נאמנים‪ .‬היה אחד עני‬
‫ואחד עשיר א ל תאמר זה שהוא עני דבריו‬
‫נאמנים וזה שהוא עשיר אין דבריו נאמנים‪.‬‬
‫א ל א כשם ש א ת ה שומע דברי עני כךתיממעיג‬
‫דברי עשיר וכשם ש א ת ה שומע דברי עשיר‬
‫כך ת ש מ ע דברי עני שנאמר ל א תכירו פנים‬
‫ב מ ש פ ט )דברים א׳ י״ז( יד(‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו׳ב‬
‫(‬
‫בן שטח‪ .‬ג( ע׳ ספרי עקב פי׳ ל״ז‪ .‬ד( נראה שצ״ל‬
‫ההיא וע׳ נו״א‪ .‬ה( בכייה ומשנכנםתי לשררה וכן‬
‫הוא לקמן שררה במקום סררא‪ .‬ו( נראה שצ״ל בעקיפין‪.‬‬
‫ז( בכי״ה שעד‪ .‬ח ו בכייה ומשנכנס לסדדא היה יכו׳‪.‬‬
‫ט( בכייה בעלי דנין‪ .‬י( בכייה כצדיקים וע׳ אבות‬
‫פיא מ״ח ושם הולד‪ ,‬מאמר זה ביהודה בן טבאי‪.‬‬
‫יא( בכיית ויצפנו את הדין ופירש מהריט״ץ שיצפנו‬
‫את הפתקא )בהפסק דין( שלא יראוהו לשום דיין אחר‬
‫שיהא חילק עליו‪ .‬יב( בכייה ואהד שאינו בשר‪.‬יג(בכייה‬
‫כך אתה שומע‪ .‬יד( ע׳ נרא וע׳ בתו" ב פ׳ קדושים שם‪.‬‬
‫ב( הצגתי פה נוסהת כי״א וכן הוא ג״כ בהוצאה ראשונה ובכפרים הוגה ע׳י‬
‫התומ״י באיזה טעם אמרו דבר זה ומאיזה ענין היה להם דין זה אומר הלכה‬
‫שאל להם תחלה עיקר הדין וההלכה בזמן ששאלוני ע״כ ובכי״ע כיצד שאם‬
‫באת לבית המדרש ושמעת דבר או הלכה אל תבהל להשיב וכו׳ בבפנים‬
‫מאי;ה ענין היה הדין שאלם אז בהלכה ע״כ וכל זה הוא מנומנם וע״כ‬
‫בחרתי נוסהת כייא והיא קרובה נ״כ להנזסחא שהביא המאירי במשנה‬
‫זו בשם האדר״נ וז״ל ובבריתא פירש כענין אל תעש כעורכי הדיינים‬
‫דרמז בענין שהוא למד אצל רבו שלא יהא רדוף להמשך אהד דעתו‬
‫כאדם שבא לערוך דין עם הכירו וכו׳ וכו׳ ולשון הבריתא היא אל תעש‬
‫עצמך כעורכי הדיינים כיצד אם באת לבית המדרש אל חבהל להשיב‬
‫אלא הוי יושב ושואל באיזה טעם אמרו ע״נ וע״ע במדרש שמואל‬
‫למשנה זו מה שהביא שם בשם הרבינו אפרים וע׳ הגריא שהגיה פה וא״נ והא״ח הגיה ששאלון־ וא״צ והיא אזהרה לת״ח הנשאל על‬
‫איזה דבר שלא ימהר להשיב אלא יהא אומר לעצמו מאיזה ענין וכו׳ וע״ע תוספתא דסנהדרין סופ״ז‪ .‬ג( הגהתי ע״פ כי״ע ובספרים עני‪.‬‬
‫ד( בכייא עשיר‪ .‬ה( הנחתי עיס כי״ע ובספרים שלא יהא אדם אחד וכוי‪ .‬ו( הוספתי ע״פ בייע ובספרים ליתא‪ .‬ז( כן הוא בכי״ע ובספרים‬
‫מושיבין ואין זה אסור‪ .‬ח( הגההי ע״פ כי״ע ובספרים אהד יושב ואחד עומד ובעיקר; של דברים ע׳ בתורת בחנים בפ׳ קדושים פ״ד והלשון‬
‫שם הוא בצדק תשפוט עמיחך שלא יהיה אהד מדבר כל צרכו ואחד אתה אומר לו קצר את דבריך שלא יהיה אהד עומד ואחד יושב‬
‫א״ר יהודה שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם מושיבים ואיזה״ אסור שלא יהיה אהד עומד ואהד יושב וע״ע שבועות ל׳ ע״א‪ .‬ט( בספרים‬
‫הונה ע״י התומ׳׳י אלא מה ת״ל כקטן כנדול חשמעון יהא עליך דין קטן וכו׳ ואינ ובהוצאה ראשונה ובכ״י ליתא ועכיפ יש למחוק תמלות‬
‫אלא מה תיל והיא דרשה הדשה על פסוק כקטן כגדול תשמעון ואין לו שום קישור עם מה שלמעלה וע׳ סנהדרין ה׳ ע״א וע״ע ספרי‬
‫דברים פי׳ י״ז‪ .‬ובענין ההמשך ע׳ נוסהח הגר״א ולפי הגהתו כל דברים אלו הם כמו פירוש לבבא וכשיהיו בעלי דינים עומדים‬
‫ל ? 'יייי ע ‪ 7‬כרשעים ובן מוכח בנדב• י( בכי״ע שאפילו קומקום של המין אני שופך על ראשו ובכי״א מן עד שארד עמו‬
‫וכו׳ עד רוצה אני ליתא ועתומ״י‪ .‬יאובכי״א הוא ועתומ״י‪ .‬יב( בן הוא בכיי ובתומ״י ובספרים שאמר ליה‪ .‬יג( ע׳ מנחות ק״» ע״ב‬
‫כעין זה בשם דיי בן פרחיה וירושלמי פסחים פיו היא בשם ר׳ יושע בן קבםי והגר״א מתק לפיסקא זאת והציג אותה בפרק שאהד‬
‫זה כעין פירוש לדברי שמעיה ושנא את הרבנות‪ .‬יד( כן הוא בכייע ובספרים רבדים‪ .‬טו( בכי״ע ישמעו השומעים ויוסיפו עליך‬
‫שומעים שקר מפני הרמאים ועי אבות פ״א מ״ט ובר״ב ותוי״ט שם‪ .‬והאחיד והב׳י והכיר מגיהים ומתוך שאתה ובו׳ והגרי׳א‬
‫חניה הוי מרבה לחקור את העדים מפני הרמאין וה י זהיר בדבריך מתוך שאתה חוקרן שמא מתוך דבריך ילמדו וייסיפו לשקר ע״כ‬
‫ואולי כל שיבוש פיסקא זאת היא מפני שהפירוש או הדרשה על בבא זאת נאבד וע׳׳ב הכניסי המעתיקים מלות יתירות בכדי‬
‫*‪g‬‬
‫להשלים החסרון ועי״כ בא העירבוב הזה וא״כ הדבר הנה יש לתקן ולהשלים הכל ע״י נו״ב‪.‬‬
‫פ נ‬
‫ב‬
‫י ‪:‬‬
‫‪44‬‬
‫נוםחא א פרק יא‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫פרק יא‬
‫נוסחא ב פרק כא‬
‫פרק כא‬
‫שמעיה ואבטליון קבלו מהם שמעיה אומר אהוב א ת‬
‫המלאכה ושנא א ת הרבנות ואל תתודע לרשות א(‪:‬‬
‫שמעיה ואבטליון קבלו מהם שמעיה‬
‫אומר אהוב א ת המלאכה ושנוא א ת הרבנות‬
‫אהוב את המלאכה כיצד מלמד שיהא אדם אוהב א ת ואל תתודע לרשות א(‪:‬‬
‫המלאכה ואל יהיה" ]אדם[ ב( שונא א ת המלאכה ש ב ש ג(‬
‫אהוב א ת המלאכה חייב א ד ם להיות‬
‫שהתורה נתנה בברית כך המלאכה נתנה בברית שנאמר אוהב א ת המלאכה ועוסק במלאכה‪ .‬והלא‬
‫ש ש ת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי ש ב ת דברים ק״ו ומה אם הקב׳ה ש ל ו עולם ומלואו‬
‫לה׳ אלהיך )שמות כ׳ י׳( י ( ‪ :‬רבי עקיבא אומר ד‪ (.‬עתים ש א ד ם ל א ב( ברא אותו א ל א בדבר שנאמר בדבר‬
‫עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה ועתים שאין אדם עושה‬
‫ה׳ שמים נעשו יתהלים ל" יי( והוא כתיב‬
‫מלאכה י( ומתחייב מיתה לשמים‪ .‬כיצד ישב אדם כ ל השבוע ז( ש ע ש ה מלאכה שנאמר מלאכתו א ש ר ע ש ה‬
‫ולא ע ש ה מלאכה‪ .‬לערב ש ב ת ח( אין לו מה יאכל היו לו )בראשית ב׳ ב׳( בני אדם ע ל א ח ת כמה וכמה ג(‪:‬‬
‫מעות ש ל הקדש כתוך ביתו ונטל מהם ואכל מתחייב מיתה רבי אליעזר אומר גדולה היא מלאכה שאסילו‬
‫לשמים‪ .‬א ב ל אם היה פועל והולך כבנין בית המקדש אף אדם הראשון ל א ט ע ם כלום א ל א ע ד ש ע ש ה‬
‫ע ל פי שנתנו לו מעות ש ל הקדש בשכרו ונטל מהם ואכל מלאכה שנאמר הניחהו בגן עדן לעבדה‬
‫מ ת נ צ ל מן המיתה‪ :‬רבי דוסתא* אומר מנין ש א ם ל א ע ש ה ולשמרה )שש שש טיי>‪) :‬ועבודה( 'וכי עבודה[‬
‫מלאכה כל ש ש ה ש י ע ש ה כ ל ש ב ע ה ט( הרי שיימב כל היה צריך או שמירה היה צריך י( א ל א לעמוד‬
‫ימות ה ש ב ת ולא ע ש ה מלאכה ולערב ש ב ת אין לו מח ע ל דבריו שנאמר א ת ה׳ אלהיך תירא ואותו‬
‫שיאכל הלך וגפל בין הגייסות ותפשוהו ואחזו אותו בקולר תעבוד )דברים ו׳ יינו !וזהו עבודה! וכן הוא‬
‫ועשו בו מלאכה בשבת‪ .‬כ ל ז א ת ש ל א ע ש ה כ ל ש ש ה י(‪ :‬אומר ולמדתם אותם ושמרתם ל ע ש ו ת ם‬
‫)שם ה׳ א׳( ווזהו שמירה ן ה׳ ‪ :‬ועוד היה רבי‬
‫אליעזר אומר גדולה היא מלאכה שכימם שגצטוו ישראל ע ל )התורה( ]השבת! כך גצטוו ע ל המלאכה‬
‫שנאמר ש ש ת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך)שמות ב׳ ט׳( י(‪ :‬רבי אומר גדולה היא מלאכה ש כ ל מי שאיגו‬
‫עוסק במלאכה כני א ד ם משיחין בו‪ .‬מנין א י ש פלוני אוכל‪ .‬מנין הוא שותה‪ .‬מימל למה׳׳ד לאשר‪ .‬שאין לה‬
‫בעל והיא מ ת ק ש ט ת ) ע צ מ ה ( ויוצאה לשוק ובני אדם משיחין בה‪ .‬כך כל מ׳ שאינו עוסק במלאכה בני א ד ם‬
‫משיחין בו ז(‪ .‬ועוד היה רבי אומר גדולה היא מלאכה ש כ ל מי שהוא עוסק במלאכה ח( אין ידו חסרה פרוטה‬
‫לעולם‪ :‬רבי יוסי אומר גדולה היא מלאכה ימלא )שרת( ]שרתה[ שכינה ע ל ישראל ע ד ש ע ש ו מלאכה‬
‫ימנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם )שםכ״ה ה׳(‪ .‬ועוד אמר רבי יוסי גדולה היא מלאכה ש כ ל מ י ש א י ג ו‬
‫עוסק במלאכה הרי זה מתחייב בנפשו כאי זה צ ד ט! היה ב ט ל ביום הראשון וביום הימני ׳> ואין לו מה יאכל‬
‫]והיו בידו! מעות הקדש ואכל הרי זה מתחייב בגםימו‪ .‬מי גרם לו להתחייב בנפשו ע ל ש ל א היה עוסק‬
‫במלאכה‪ :‬רבי מאיר אומר גדולה היא מלאכה ש כ ל מי ימאיגו עושר! מלאכה בחול סופו ל ע ש ו ת ה ב ש ב ת ‪.‬‬
‫כאי זה צ ך היה בטל ביום ראימון וביום שגי )ואין( ]אין[ לו מה יאכל הלך וגנב תפשוהו ומסרוהו למלכות‬
‫והטילוהו לעימות מלאכה בשבת‪ .‬מי גרם לו ל ע ש ו ת מלאכה בשבת ע ל ש ל א ע ש ה ]מלאכה! בחול‪ .‬רבי יהודה‬
‫אומר גדולה מלאכה שאין אדם כ ת א ל א מתוך הבטלה‪ .‬באי זה צ ד עלה ל ר א ש הגג וגפל ומת יא> הא ל א‬
‫מ ת זה א ל א מתוך הבטלה‪] .‬אמרו לו הרי הוא עומד ע ל האומן ונכפה ומת הא ל א מת זה א ל א מתוך‬
‫ם‬
‫נ‬
‫הערות לנו׳א‬
‫סי״א א( ע׳ אבות פ״א מיי‪ .‬ב( כן הוא בבי״ע ובספרים מלת אדם‬
‫ליתא‪ ,‬ג( הגהתי ע״פ כי״ע ובספרים כשם‪ .‬ד( ע׳ הגר״א וכן רוב‬
‫המפרשים מגיהים נתנה בברית שנאמר ששת ימים יעשת מלאכה‬
‫וביום תשביעי שבת שבתון קדש לה׳ וגו׳ ושמרו בני ישראל וגו׳‬
‫ב ר י ת עולם וגו׳ )שמות ל״א(‪ .‬וע׳ נדב ואולי היה לתקן בשם‬
‫ש ה ש ב ת ניתן בהר סיגי ובו׳‪ .‬ה( ר״ע אומר ליתא בבי״ע‪ .‬ו( מן‬
‫ומתנצל עד עושה מלאכה ליתא בכי״א‪ .‬ועתומ״י‪ .‬ז(בכי״ע בכל השבוע‪.‬‬
‫ח( כן הוא בכי״ע ובספרים ולע״ש‪ .‬ט( בבי״ע מנין שלא עשה כל ששת‬
‫יעשה כל שבעה ובכי״א מנין שאם עשה וכוי‪ .‬והגר״א מגיה גורם לו‬
‫שיעשה מלאכה בז׳‪ .‬י( בבי״ע ונפל בין גוים ותפשוהו גוים ונו׳ בשבת‬
‫הא תחת שלא עשה כל ששה יעשה בל שבעה ובכי״א ונפל בין הגוים‬
‫ותפשוהו ואחזו וכוי ועשה בה מלאכה בע״ש ובשבת כל זאת יכו׳‪.‬‬
‫ועתו מיי וכונת המאמר בדרך כלל הוא שעי״ז שנתעצל כל ימי השבוע‬
‫הערות לנו״ב‬
‫פכ״א א( ע׳ אבות פ״א משנה ייא ובכייה הנוסתא‬
‫ו ש נ א את ובו׳‪ .‬ב( אולי צ׳ל ו ל א ‪ .‬ג(בשניהכ״י‬
‫הנוסהא שאר בני אדם עיכ וכו׳‪ .‬ומחקתי מלת‬
‫ש א ר מסברא‪ .‬וע׳ במגן אבות למשנה זו שנתב שש‬
‫ועוד שנו שם )באדרינו גדולה מלאכה שהרי הקב״ח‬
‫הנתיב עליי מלאנה וכי׳• וע׳ע מכילתא יתרו בפסוק‬
‫וינה בי‪.‬ם השביעי יכו׳‪ o .‬בנייה עבודה היתח‬
‫צריכה או שמירה היתד‪ .‬צריכה‪ .‬הו בכייה וכתיב אהד‬
‫אומר ולמדתם וגו׳‪ .‬ונראה שכל הדביים מן ובי עבודה‬
‫וכו׳ הם כאן רק אגב גררא לפי שהביא הפסוק דלעבדד‪,‬‬
‫ולשמרה ואין לו דבר עם מה שלמעלה‪ .‬וע׳ ביר פש״‪1‬‬
‫סיד‪ .‬ובילקוט שם ר׳ כיב‪ .‬י( עי גו׳א פייא ובהערות‬
‫שם אות ד׳‪ .‬ז( ע׳ תוספתא דקידושין פיא כעץ‬
‫בשם ר׳ יוסי‪ .‬ובכי״ה נכפלו הדברים עיי טעות המעתי‪-‬‬
‫ה( בכייה עסוק במלאכה‪ .‬ט(בכי״ה כיצד וכן לקמן‪ .‬י! בכי״ה ביום ראשון יביום שגי וכוי‪ .‬יא( הגהתי ע״פ כי״ה ובכיי ר ונפל ומת לרא•^‬
‫ז ה‬
‫נוםחא א פרק יא‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוםחא ב פרק כא‬
‫כג‬
‫רבי שמעון בן אלעזר אומר אף אדם הראשון ל א ט ע ם כלום הבטלה( יב(‪ .‬אמר להם ל א שנו חכמים זיל‬
‫ע ד ש ע ש ה מלאכה שנאמר ויניחהו כגן עדן לעבדה ולשמרה א ל א ש א ס חלה שנים או ש ל ש ה ימים הא‬
‫]וגו[ מכל ע ץ הגן אכול ת א כ ל )ביא׳שית ב׳ ט״ז יט׳׳ז( יא>‪ :‬ל א מת זה א ל א מתוך הבטלה יג(‪ :‬ר׳ אליעזר‬
‫רבי טרסון אומר אף הקב״ה ל א השרה ימכינתו ע ל ישראל עד‬
‫אומר גדולה היא מלאכה ימכל הגוזל א ת‬
‫ש ע ש ו מלאכה יב> שנאמר ועימו לי מקדש ושכנתי בתוכם הבירו שוה פרוטה צריך )לו( לילך אחריו‬
‫)שמות כ׳׳ה ה׳(‪ :‬רבי יהודה בן בתירא אומר !אדם[ שאין לו אפילו למדי‪ .‬פועל שהיה עושה עם בעל הבית‬
‫מלאכה ל ע ש ו ת בה יעשה אם י ש לו חצר חרבה או ש ד ה )בכתובות( ‪1‬בכותבות‪ 1‬אפילו א ד ת מהם יפה‬
‫חרבה ילך ויתעסק בה שנאמר שימת ימים תעבוד ועשית דיגר אוכל ואיגו בוש יד(‪ .‬ועוד היה רבי אליעזר‬
‫כל מלאכתך)שש כ׳ י׳יומה תלמוד לומר ועימית כל מלאכתך אומר גדולה היא מלאכה ש כ ל הנהנה שוד‪.‬‬
‫להביא א ת מי ש י ש לו חצרות או ש ד ו ת חרבות ילך ויתעסק פרוטה מן ההקדש מעל‪ .‬הפועלים ע ש ו ה ק ד ש‬
‫בהן יג(‪ :‬רבי יוסי אומר יד> א;ן אדם מת טי( א ל א מתוך ונוטלין שכרן מן ההקדש ‪ :‬רבי אלעזר בן‬
‫הבטלה שנאמר וינוע ויאםו* א ל עמיו ובראשית מ׳ט ל״ג( הרי עזריה אומר גדולה היא מלאכה ש כ ל אומן‬
‫ש נ כ פ ה ונפל ע ל אומן שלו נ«( ומת הא אינו מת א ל א מתוך ואומן יוצא ומשתבח באומגותו‪! .‬כאיזה צ ד‬
‫דבטלה היה עומד ע ל ראימ הגג יז> ועל ש פ ת הנהר ונפל הטרסם יוצא והכרכר ע ל אזגו ומשתבח‬
‫ומת איגו מת א ל א מתוך ה ב ט ל ה ‪ :‬שכן שמעגו לאגשים‪ .‬באומגותו‪ .‬הצבע יוצא והאירא ע ל אזגו‬
‫ולגשים מגין שגאמר א י ש ואשד‪ ,‬א ל יעשו עוד מלאכה ומשתבח באומגותו‪ .‬הלבלר יוצא והקולמוס‬
‫לתרומת הקודש )שמית ליי י׳!‪ .‬לטפלים מגין שגאמר ויכלא באזגו! ומשתבח באומגותו‪ .‬הקב״ה קורא אותה‬
‫העם מהביא ‪1‬שש> יחי‪ :‬אמר רבי נתן בשעה שגתעםק מ ש ה מלאכתו שנאמר מלאכתו א ש ר ע ש ה‬
‫ובראשית ב׳ ב׳( בני אדם ע ל א ח ת כמה וכמה טי(‪:‬‬
‫רבי אומר גדילה היא מלאכה שאפילו לאדם ש ת י רבוא אינו ייצא לשוק ע ד ש י ת ע ט ף ‪ .‬כאי זה צד יוצא‬
‫בלנטית קשורה ע ל יריכוטז( וחביתו ע ל כתיפו ומשתבח באומנותו‪ .‬ה ק ד ה קורא אותה מלאכתו שנאמר‬
‫מלאכתו אשר עשה)ששי )שאר( בגי אדם ע ל אחת כמה וכמה‪ .‬ועוד היה רבי אומר יי( גדולה היא מלאכה‬
‫שאםילו לאדם חצר או גיגה<חרגים( ]חרבים[ ילך ויעסוק בהם כדי שיהא עסוק במלאכהיח(‪ :‬אמר לו יט( מ ע ש ה‬
‫ברבי יאשיהו שהיה מסנה א ת כליו מערב ש ב ת עם חשיבה מבית זה לבית זה מזויות זה לזויות זה‪ .‬אמרו‬
‫לו רבי למה א ת ה עושה כך‪ .‬אמר להם כדי שתעבור עלינו ש ב ת שנאמר ימכת וינםש)שמות ל״א י׳ז(‪ :‬ש ב ת מן‬
‫המלאכה וינסש מן המחשבה כ>‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫סופו לבוא לידי חילול שבת‪ .‬יא( בספריש לעבדה ולשמרה והדר מכל הגג ונכפה ומת הא ובו׳‪ .‬והוא רק עירבוב ב׳ נוסחאות‪.‬‬
‫עץ הגן וגו׳ ומחקתי מלת זאת ע• פ כי״ע דליתא שש מלת ו ה ד ר יב( אתמהא ור׳׳ל דגם בשעה שעוסק במלאכה יכול לבוא‬
‫והוספתי מלת וגוי מסברא‪ .‬ובעיקר הדבריש ע׳ ב׳רפט״ז סיד‪ .,‬יב( בכי״ע לידי סכנה‪ .‬יגן בכי״ה לא שנו חכמים זה אלא שאם הלה‬
‫אלא עד שעשו וכו׳‪ .‬יג( בחרתי בנוסחת התומיי וע״פ הצגתי מלת ובו׳ וגם זד‪ ,‬הוא מגומגם קצת‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳‬
‫אדם תחת מלת מי שבספריש‪ .‬ובכי״א וכן בספריש ישניש ריביב אומר מי קהלח רבה פ״ב בפסוק ושנאתי את החיים מעשה‬
‫שאין לו מלאכת לעשות ויש לו הצר הרבה או שדה הרבה ילך ויתעסק בגרגרן אחד שהיה עמל כל ימות השנה ששת ימי‬
‫בהן שנאמר ששת וכו׳ להביא את מי שיש לו הצירות או שדות ילך המעשר‪ .‬ובשבת לא היד‪ .‬לו מה יאבל‪ .‬מד‪ ,‬עשה‬
‫וכו׳ ובבי״ע אדם שאין לו מלאכה מה יעשה וכו׳ שנאמר ששת פעם אחת נתעטף בכלי קוריים שלו ועלה לראש הגג‬
‫ימים העשה מלאכה ומה תיל להביא מי שיש לו הצר הרבה ונפל ומת ע״כ‪ .‬והנה אף שמעשה זאת היא סותרת‬
‫או שדה ילך וכו׳ וכו׳ וע׳ע נו׳ב פ׳ כ״א‪ .‬יד( הצגתי הנוסהא שבתימ״י קצת להדברים פה מ״מ אין ספק שעל המעשים כאלה‬
‫ובן הוא בכל הכיי ובדפוס ראשון‪ .‬ובכפרים הוגה ר׳ טרפון אומר ולא והפוכם נוסדו פד‪ ,‬כמה מאמרים‪ .‬יד( בבי״ה אפילו‬
‫אדע למה‪ .‬טו( בספרים נ׳א לא נקנסד‪ ,‬מיתה על האדם אלא וכו׳ א ח ד מהם וכוי‪ .‬וע׳ בימ ציב ע״א‪ .‬טו( הצגתי פה‬
‫ובענין הדרש אפשר שדורש ויגוע כמו ויינע דיל שנתיגע ויותר נראה נוסחת כי״ה ובכי״ר ליתא לכל הנתון בין חצאי מרובע‬
‫שצ״ל וינועו בלי דעת )איוב ליו י״ב( דלעיל מנית כתיב אם ישמעו ותהת זה איתא שם השולחני יוצא ומשתבח והעט על‬
‫ו י ע ב ד ו יבלו בטוב וגו׳ ואם לא ישמעו כשלת וגו׳‪ .‬ויעבודו אזנו )אולי צ״ל והדינר על אזנו ע׳ שבת י ׳ב ע״א‬
‫דריש‪ .‬והמעתיק אגב שיטפיה כתב ויגוע ויאסף‪ .‬טז( כן הוא בתומ״י ובתוספתא שם פ״א( התופר יוצא ומחט תפורה על לבו‬
‫ושם עוד נ״א שנכפל ובבי״א ודפוס ראשץ שנפל ובכי״ע ונפל על ארון ומשתבת באומנותו הקב״ה ובר‪ .‬וע׳׳ע במנן אבות‬
‫אבן שלו‪ .‬ולא הגהתי מפני שבל״ס בבא זאת מקומה אחרי בבא דהיה עומד למשנה זו שהביא שש משם האדר״ג גדולה מלאכה‬
‫שאהד זה וע׳ נו״ב ובהערות שם אות י״ג‪ .‬יז( בספרים ע״פ איזה נ״א ראש שהרי הכל מתפארין בה שהרי הלבלר יוצא וקולמוסו‬
‫הגג ועל ראש הבירה ועל ראש הבנין‪ .‬ומלות ועל שפת הנהר הם מסוגרים‪ .‬על אזנו והחיט במחטו תקועה כננד לבו וכוי‪ .‬והנה‬
‫ובכי״א מן והיה עומד עד הבטלה ליתא ועתומי׳י‪ .‬יה׳ ע׳ מפרשים שמחקו יוצא מזר‪ .‬שגם נוסתת הבי״ה אינח בשלמותה עוד‬
‫למלת שכן בראש הפיםקא וא״נ כי בל־ס איזה קיטעא יש כאן דעלה אבל מכל מקום אינה קטועה כל כך כנוסחת ני״ר‬
‫הוה קאי שכן‪ .‬והגר״א סירס זה והציג דברי ר׳ מרפון דלעיל אף הקב״ה‬
‫וע״ב בחרתי בה‪ .‬וע־ע בערוך ערךאיירונון‪ .‬טז(בכי״ה‬
‫לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה ובו׳ באן בדי לכון ובלנטית קשורה עליהם ועי בערוך ערך לנטית והוא‬
‫מטפחת להסתפגבה‪ .‬יז( ועוד אמרו בכייה‪ .‬ית( כדי‬
‫שיעסיק במלאכה ועי במנן אבות שמביא כזה בשם מדרש‪ .‬וע״ע נו״א‪ .‬יט( אולי צ״ל אמרו‪ .‬כ( ע׳ מכילתא ויקהל בפסוק שבת וינפש‬
‫יילקוט שם ופסיקתא דבתי קט״ז ע״ב‪ .‬אמר ר׳ אייבו שבות מן המחשבה ע״כ‪ .‬וברור שדרשה זאת היא ענין בפני עצמה ולא‬
‫נקט לה הבא אלא משום שהביא הפסוק‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫נוםחא א פרק יא‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫במלאכת המשכן ל א רצה ליטול יט( עצה מנשיאי ישראל‬
‫והיו נשיאי ישראל יושבין ושותקין ואומרין עכשיו יצטרך‬
‫לנו מ ש ה ( ‪ .‬כיון ש ש מ ע ו שהעבירו קול במחנה שנאמר‬
‫והמלאכה היתד! דים אמרו אוי לנו ש ל א היה לנו שותפות‬
‫במלאכת המשכן‪ .‬עמדו והוסיפו דבר גדול מעצמם שנאמר‬
‫והנשיאים הביאו א ת אבני השהם )שש ל־ה כ״ז( כא(‪.‬‬
‫ו ש נ א א ת ה ר ב נ ו ת כיצד מלמד ש ל א יניח אדם עטרה‬
‫מעצמו בראשו אבל אחרים יניחו לו כב( שנאמר יהללך זר‬
‫ולא פיך נכרי ואל שפתיך )משלי כ׳׳ז כ׳(‪ :‬אמר רבי עקיבא‬
‫כל המגביה עצמו ע ל דברי תורה למה הוא דומה לנבלה‬
‫מושלכת בג( בדרך כל עובר ושב מגיח ידו ע ל חוטמו ומתרחק‬
‫ממנה והולך שנאמר אם נ ב ל ת ב ה ת ג ש א אם זמות יד לפה‬
‫)שש ל׳ ליב(‪] .‬איל בן עזאי דרשהו מענינו[ כי( אם מנבל‬
‫אדם עצמו ע ל דברי תורה ואוכל תמרים חרובים ולובש בגדים‬
‫צואים ויושב ומשמר על פ ת ח ש ל חכמים כל עובר ושב‬
‫אומר ש מ א שוטה הוא זה לסוף א ת ה מוצא כל התורה כולה‬
‫י בה( ‪ :‬רבי יוסי אומר רד מטה למעלה ולמעלה למטה‬
‫כל המגביה עצמו ע ל דברי תורה סוף שמשםיליץ אותו וכל‬
‫המשפיל עצמו ע ל דברי תורה סוף שמגביהין אותו בי(‪:‬‬
‫ו א ל ת ת ו ד ע ל ר ש ו ת כיצד מלמד ש ל א יצא לו לאדם‬
‫ש ם ברשות כיון שיצא לו ש ם ברשות סוף גותגין בו עיניהם‬
‫והורגים אותו ונוטלין הימנו כל ממונו ״(‪ .‬כיצד היה חבירו‬
‫]יושב[ נח( בשוק ואומר הקב״ה יחננו לפלוני כט( היום יצאו‬
‫מתוך ביתו מאה שוורים מאה רחלים ומאה עזים ויממע הימנו‬
‫נ‬
‫ע ם‬
‫נוםחא ב פרס כב‬
‫פרק כב‬
‫ושנוא את הרבנות ש ל א יבקש אדם‬
‫גדולה לעצמו א ל א אם כן גדלוהו אחרים‬
‫שנאמר יהללך זר ולא פיך ומשלי נ״ז א׳(‪.‬‬
‫בןעזאי אומר אם נ ב ל ת ב ה ת נ ש א ישם שם ליב(‬
‫אם נבל אדם א ת עצמו בדברי תורה סופו‬
‫להתגדל בהם באחרונה‪ .‬רבי עקיבא אומר‬
‫אם נבלת ב ה ת נ ש א אם גבל אדם א ת עצמו‬
‫בדברי תורה סופו לדתגדל בהם באחרונה א(‬
‫כאיזה צד היה אוכל ב׳ תמרים נ( גרוגרות‬
‫ומצטער בגופו )ולא( ]ולן[ בפתחן •מל חכמים‬
‫)דל( סופו להתגדל בהם באחרונה‪ .‬ואם גדל‬
‫אדם א ת עצמו בדברי תורה סופו להתגבל‬
‫באחרונה כגון הגבלה זו )שהוא( ‪1‬שהיא[ בן‬
‫ג׳ ימים שאין אדם יכול לעמוד בריחה ג(‪.‬‬
‫רבי יוסי אומר רד למעלה עלה למטה א ם‬
‫השפןל אדם א ת עצמו למטה מגביהין אותו‬
‫למעלה ואם הגביה א ת עצמו למעלה מימפילין‬
‫אותו למטה ח ‪i‬‬
‫דבר אחר ושנא את הרבנות א ל א‬
‫שהרבנות קוברת לבעליהה! ואבק מלכות קשה‪.‬‬
‫וכן הוא אומר וימת יוסף וכל אחין)שמות א׳ ו׳>‬
‫והלא יוסף היה הקטן שבהם א ל א שהרבנות‬
‫קובית לבעליה יאבק מלכות קימה‪ .‬וכן הוא‬
‫אומר ויעבדו העם א ת ה׳ כל ימי יהושע ]וגר[ )שופטיש ב׳ י׳( והלא יהושע היה קטן ימבהם א ל א שהרבנות קוברת‬
‫לבעליה ואבק מלכות קשה‪ .‬וכן הוא אומר ]ויועץ המלך ר ח ב ע ם א ת הזקנים אשר היו עומדים )מלכיש אי י״ב ו׳‬
‫והלא שלמה היה קטן שבהם א ל א שהרבנות קוברת א ת בעליה ואבק מלכות ק ש ה ‪ :‬רבי יוסי אומר צדיק וטוב‬
‫לו צדיק ורע לו‪ .‬רשע וטוב לו ר ש ע ורע לו י>‪ .‬צדיק וטוב‪.‬לו צ ד ק בן צדיק שמעימיו טובים ומעשה אבותיו‬
‫טובים‪ .‬אבותיו זכו לו לאכול בעולם הזה והוא זכה לעצמו לאכול לעולם הבא ז•‪ .‬צדיק ורע לוחי צדיק בן ר ש ע‬
‫שמעשיו טובים ואין מ ע ש ה אבותיו טובים‪ .‬אבותיו ל א זכו לו לאכול בעולם הזה והוא זכה לעצמו לאכול‬
‫לחיי העולם הבא‪ .‬ר ש ע וטוב לו זה רימע בן צדיק ימאין מעימיו טובים ומעשה אבותיו טובים‪ .‬אבותיו זכו ל ו‬
‫לאכול בעולם הזה והוא)לו( ]לא[ זכה לעצמו לאכול )חיי( ]לחיי[ העולם הבא‪] .‬רשע ורע לו ר ש ע בן רשע‪.‬‬
‫אבותיו ל א זכו לו לאכול בעולם הזה והוא ל א זכה לעצמו לאכול לחיי העולם הבא[‪ .‬רבי עקיבא אומר צדיק‬
‫ורע לו צדיק וטוב לו‪ .‬ר ש ע וטוב לו ר ש ע ורע לו ט(‪ .‬צדיק וטוב לו צפוי היה ימלא נטלו גכסים מזה מסגי‬
‫שיכול לעמוד בצדקו אבל א ץ נוטלין ממנו נכסים כדי שיהא צדיקשלפי(‪ .‬צדיק ורע לו צפוי היה )שינטלו(‬
‫]שלא נטלו[ נכסים מזה אבל )אין( נוטלין ממנו נכסים ]כדי שירא צדיק שלם‪ .‬ר ש ע וטוב לוצסוי היה שינטלו‬
‫(‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו׳ב‬
‫הרבריש יציע‪ .‬יט( להנטל בכיי ועתומ״י‪ .‬כ( בכי״ע צורך לנו ובבי׳א‬
‫נצטרך ועתומ״י‪ .‬כא(בכייע דבר גדול מעצמש מה דבר גדול הוסיפו‬
‫מעצמש שנאמר וכוי‪ .‬וע׳ במדבר רבה פי״ב סט״ז ובנ״ש‪ .‬כב(בכי״ע‬
‫מלמד שלא ישא אדש עטרה מעצמו אבל אחרים ישאו לו עטרה‪ .‬ובכייא‬
‫מלת מעצמו ליתא ועתומ״י‪ .‬בג( בכייע המושלכת‪ .‬בד! הוגה כאן‬
‫בספריש א״ל בן עזאי דרשהו מענינו‪ .‬ובכיי ובספריש ישנימ ליתא ותגריא‬
‫מחקו וע״ע נו״ב וע״ע באות שאחר זה‪ .‬כה( ע׳ ב״ר פ׳ פ״א וברבות‬
‫סיג עיב ובילקוט משלי ר׳ תתקס״ד‪ .‬והנה בילקוט שש הציון אדרינ‬
‫ואיתא שש בן עזאי אומר אש מנבל אדש עצמו וכי׳ ע״ש‪ .‬כי( בבי״ע‬
‫רד למעלה והעלה למטה ותומ״י בשש נ״א היורד למעלה והעולה וכר‪.‬‬
‫ובכל הנ־סחאות יש לכוון הפירוש שע״י הענוד‪ ,‬יתעלה וע״י הגאוה ישפל‪.‬‬
‫וע׳שמ‪-‬ת רבה פ׳ מיה סיד‪ ,‬ויקרא רבה פ״א ם״ה ותנהומא שש ולקמן פכ״ה‪ .‬בז( בכי״ע ממנו כל ממונו‪ .‬בח! הוספתי ע״פ‬
‫פ כ'ב א( אולי עירבוב ב׳ נוסחאות באן שבאחת‬
‫נשנה זה בשש ריע ובאחת בשש בן עזאי‪ .‬כ( בכייה‬
‫כיצד היה אוכל ב׳ תאניש‪ .‬נ( ע׳ נויא ובתערות שש‬
‫אות כיה‪ .‬ד( ע׳ נויא ובהערות שש אות כיו‪ .‬ה( בכייה‬
‫את בעליה וכן לקמן‪ .‬וע׳ כרכות ניד‪ .‬עיא‪ .‬ו( בכייה‬
‫השדר צדיק וטוב לו רשע ורע לו רשע וטיב צדיק‬
‫ורע לו‪ .‬ז( בכייה לעצמו לעוה״ב‪ .‬ח( בכייה זה צדיק‬
‫בן רשע‪ .‬ט( בכייה ר״ע אומר צדיק וטוב לו צפוי היה‬
‫יכו׳‪ .‬י( בכייה הניסחא צפוי היה שלא ינטלו נכסיש‬
‫ממנו וכוי‪ .‬אכל אין נוטלים נכסיש ממנו מפני שהוא‬
‫כי״יי‪,‬‬
‫כ‬
‫ט‬
‫‪1‬‬
‫נ‬
‫״‬
‫י‬
‫נוםחא א פרק יא‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫םרדיוט אהד והלך ואמר להגמון עמד והקיף ל( א ת כל ביתו‬
‫וגטל ממגו כל ממוגו עליו הכתוב אומר מברך רעהו בקול‬
‫גדול קללה ת ח ש ב לו <שש כיד י״ג(‪5‬‬
‫דבר אחר א ל תתודע לרשות לא> היה חבירו יושב‬
‫בשוק ואמר ד‪-‬קביה יחננו לפלוני אותו היום דגנים לתוך‬
‫ביתו כבה כורין ש ל חטים כמה כורין ש ל •מעורים שמעו‬
‫ממנו לסטים ובאו והקיפו א ת כל ביתו נטלו ממנו כל ממונו‬
‫לשחרית אין לו כלום עליו הכתוב אומר מברך רעהו בקול‬
‫גדול וגו׳ לב(‪:‬‬
‫דבר אחר אל תתודע לרשות כיצד מלמד ש ל א‬
‫יכויץ אדם לומר אני הוא שר העיר ואני הוא המשנה מפני‬
‫שגוזלין לישראל לג(‪:‬‬
‫דבר אחר א ל יכוין אדם ליטול א ת הרימות שאף ע ל פי‬
‫שבראשונה פותחין לו פ ת ח ומלוים לו באחרונה ק ש ה לו לי(‪:‬‬
‫אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם ש מ א תורו דבר‬
‫ימלא כתלמוד תורה ותחובו חובת גלות ותגלו למקום מים‬
‫נוסחא ב פרק כב כג‬
‫כד‬
‫נכסים ממנו א ב ל אי? נוטלין[ ממנו נכסים כדי‬
‫ש י ע ש ה משובה יא( שנאמר למעני למעני‬
‫אעשה)ישעי׳ מ׳׳ח ייא(‪ .‬ר ש ע ורע לו צפוי היה‬
‫שהוא בעל זרוע ויוצא לשוק והולך ל פ ר ש ת‬
‫דרכים והורג א ת ה נ פ ש ו ת ומקפח א ת הבריות‬
‫ועולה למלכות ומדבר עליהם והמלכות ש ו ל ט ת‬
‫בהם לכך נאמר ושנוא א ת הרבנות יב( ‪:‬‬
‫א ל תתודע לרשות ש כ ל מי שהוא‬
‫מתודע לרשות נותנים פנים בו וזוקפים פנים‬
‫בו‪ .‬כיצד בני אדם עוברים בימוק‪ .‬ראו כמה‬
‫ברכות י ש לזה‪ .‬ברוך ש כ ך ע ש ה וברוך‬
‫ש כ ך נתן‪ .‬שמעו הלסטים נכנסו אצלו בלילה‬
‫ונטלו א ת נפשו ונשאו א ת ממונו‪ .‬מי גרם‬
‫לו אלו שברכו אותו בקול גדול שנאמר מברך‬
‫רעהו בקול ג מ ל וט׳ )מ״לי "ז י״י(‪:‬‬
‫כ‬
‫דבר אחר א ל תתודע לרשות שאין‬
‫מדבקים א ל א לצרכן נדאין כאוהבים בימעת הנאתן ואין עומדים לו לאדם ב ש ע ת דוחקו יג(‪:‬‬
‫א ב ט י י ו ן אומר חכמים הזהיו בדבריכם ש ל א תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו‬
‫!דתלמידים הבאים אחריכם[ יי( ממים הרעים דמותו וגמצא ש ם שמים מתחלל **‬
‫המים הרעים אלו הגרם שגאמר ויתערבו במים וילמדו ממעשיהם )תהליש ק״ו ליה(‪ .‬וי״א המים הרעים לגלות‬
‫)לאבוד( ]לשעבוד[ קשה טי(‪:‬‬
‫הלל ומנחם ל א גהלקו יצא מגחם וגכגס ה ל ל טז(>‪:‬‬
‫שמאי אומר ע ש ה תורתך קבע אמור מ ע ט ועשה הרבה והוי מקבל א ת כל האדם בסבר םניםיפות א(‪:‬‬
‫פרה‬
‫‪1‬‬
‫עשה תורתך קבע ש ל א ת ה א מקיל לעצמך ומחמיר לאחרים‪ .‬או ת ה א מקיל לאחרים ומחמיר‬
‫לעצמך‪] .‬אלא כ ש ם ש א ת ה מקיל לעצמך כך ת ה א מקיל לאחרים‪ .‬וכשם ש א ת ה מחמיר לעצמך[ כך תהא‬
‫מחמיר לאחרים שנאמר כ׳ עזרא הכין לבבו לדרוש א ת תורת ה׳ ולעשות ואחר כך וללמד לישראל חוק‬
‫ו מ ש פ ט )עזרא ז׳ י׳( ב(‪:‬‬
‫אמור מעט ועשה הרבה הצדיקים אומרים מ ע ט ועושים הרבה שכן מצינו באברהם אבינו עליו השלום‬
‫כשבאו המלאכים אצלו מהו אומר יוקח גא מ ע ט מים ]וגו׳[ ואקחה ס ת לחם וט׳)בראשית ייח ד׳ ה׳( מלמד‬
‫ש א פ ה להם ת ש ע ה סאין!ושחט להם ג׳ בהמות‪ .‬ומגין ש א פ ה להם ת ש ע ה סאין( שגאמר ש ל ש םאים קמח סולת‬
‫)שש י׳( הרי ג׳‪ .‬לושי ועשי עוגות)שש( רדי ש ש ‪ .‬מלמד ש ע ש ה לרם ש ל ש אחרות מיגי דובשגין ג>‪ .‬ומגין ש ש ח ט‬
‫להם ש ל ש בהמות שגאמר ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בק )שש ז׳( ד( בן ש ל ש ‪ .‬רך בן שתים‪ .‬וטוב בן ש ג ת ו ה(‪.‬‬
‫ר‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫הקב״ה יהננו פלוני אותו היוש ועתומ״י הקבית יבדכנהו‪ .‬ל( כיה בכי״א צדיק שלש‪ .‬ונראה דמן אבל ואילך הוא דק אגב שיטפא‬
‫ובתומ׳׳י ובספריש ואמר לש־ הלך ותקיף ובבי׳׳ע ובא והקיף‪ .‬לא( אל אידי דתני לה בהבבות האחרות‪ .‬יא( בכייה שיחזור‬
‫תתודע לרשות ליתא בכ״י ועתומ״י‪ .‬לב( בכי" ע אותו היוש הכניס לתוך בתשובה‪ .‬יב( ע׳ ברכות ז׳ עיא דברי ר׳ יוסי מסכימיש‬
‫ביתו מאה כוריש של השיש ומאה כוי־יש של שעורימ שמע ממנו לסטימ עש דברי ר׳ יוחנן בשש ר׳ יוסי שש‪ .‬יג( בכי״ה הנוסחא‬
‫ואמר להכירו באו והקיפו את כל הבית ונמל ממנו לשחרית אין אל תתוודע לרשוח‪ .‬שאין קריבין לאדש אלא בשעת‬
‫לו כלוש מה שיאכל‪ .‬לגו כך היא הנוסחא בכפריש ישניש‪ .‬ובכ׳׳י שלא הנאתן ואין עומדין לו בשעת רותקו‪ .‬זע׳ אבות פ״ב‬
‫יתכון ארס לומר אני שר העיר ואני שד המשתה )בלים צ״ל שר המשנה( מ״ג‪ .‬יד( הגהתי ע׳׳פ המשנה‪ .‬טי( ע׳ נו״א ועפי״ז‬
‫מפני וכוי‪ .‬ובספריש נבנרת עוד נ״א ע׳׳פ התומ׳׳י שלא יכון אדש להיות הגהתי‪ .‬טז( ע׳ פ׳׳ב דהגיגה ט״ו ע״ב ובירושלמי שש‬
‫שר העיר ושי־ המשנה מפני שנוזליש את ממונש לישראל והנר׳א וני אה דאיזה קיטעא יש כאן‪.‬‬
‫נורס להיות אצל ש־ העיר‪ .‬ועי ב״ר פ׳ ע*ו ס׳׳ו‪ .‬לד( כן הוא בכ״י‬
‫פכ״נ א( ע׳ אבוח פ״א מט״ו‪ .‬והנה בכאן קדמו‬
‫ובספריש ישניש‪ .‬ובכי״ע קשה באחרונה לו והתומ״י מחק מלות ומלוין לו‪ .‬דברי שמאי לדברי הלל והוא נ״כ ישר יותר וכן בעדיות‬
‫ובספריש פותהין לו פתה הנאה באחרונה פותהין לו פתח הקשה‪ .‬וע׳‬
‫שנו ברוב המקומות דברי שמאי קורט לדברי הלל‪ .‬ויש‬
‫להעיר שבכאן לא נזכר נ״כ ששמאי והלל קבלו משמעיה‬
‫ואבטליון וצ״ע‪ .‬ב( ע׳ נו״א פי״ג ובהערות אות ג׳ שש‪ .‬ג( ע׳ ב״ר פ׳ מ״ח ע״פ וימהר אברהש ר׳ אביתר אמר תשע סאין אפתה‬
‫שלש לעוגות‪ .‬שלש לחביץ ושלש למיני מילוטמיה והוא מסכיש עט דרשתינו כאן‪ .‬ואולי יש נ״כ להגיה כאן לושי הרי שש‬
‫ועשי עונות הרי תשע‪ .‬והמלות מיני דובשנין הש בל״ס הוספת איזה מעתיק כעין פירוש למילוטמיה וע׳ בערוך ערך זה‪ .‬ד‪ 1‬ע׳ נו״א‬
‫פי״ג ובהערות אות ה׳ שש ונראה להשליש כאן בן בקר אהד רך שנימ וטוב ג׳ וי״א בן בקר שלש וכוי‪ .‬ה( ע׳ תו״ב ויקרא ‪0‬״ג ופרה פ״א‬
‫׳‬
‫‪48‬‬
‫נוםחא א פרק יא יב‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫הרעים לה( ואף התלמידים הבאים אחריכם ש מ א יורו דבר‬
‫משמכם ש ל א כתלמוד תורה ויחובו לי( חובת גלות ויגלו‬
‫למקום מים הרעים‪ :‬איזהו מים הרעים הוי אומד ויתערבו‬
‫בגוים וילמדו מעשיהם )תחליש קיו ל״ה( ל ז ( ‪ :‬דבר אחר מים‬
‫הרעים כמשמעו לח( ן וי״א ש מ א יגלו לעבודה ק ש ה ‪:‬‬
‫פרק יב‬
‫הלל ושמאי קבלו מהם הלל אומר הוי מתלמידיו‬
‫ש ל אהרן‪ .‬אוהב שלום ורודף שלום‪ .‬אוהב א ת הבריות‬
‫ומקרבן לתורה‪:‬‬
‫הוא היה אומר גגיד ש מ א א ב ד שמיה‪ .‬ודלא מוסיף‬
‫יסיף‪ .‬ודלא יליף קטלא חייב‪ .‬ו ד א י ש ת מ ש בתגא חלף ‪:‬‬
‫הוא היה אומר אם אין אגי לי מי לי‪ .‬וכשאגי לעצמי‬
‫כה אגי‪ .‬אם ל א עכשיו אימתי א(‪:‬‬
‫אוהב שלום כיצד מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל‬
‫בין כל א ח ד ואחד כדרך שהיה אהרן אוהב שלום ]בישראל[ ב(‬
‫בין כל א ח ד ואחד שנאמר תורת א מ ת היתד‪ .‬בפיהו ועולה‬
‫ל א נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך א ת י ורבים השיב‬
‫מעון)מלאכי ב׳ י׳(‪ .‬ר־ט אומר מה תלמוד לומר ורבים השיב‬
‫מעון‪ .‬כשהיה אהרן מהלך בדרך פ ג ע ]לו באדם רע או[ באדם‬
‫ר ש ע ג( ונתן לו שלום‪ .‬למחר בקש אותו ה א י ש לעבור‬
‫עבירה אמר אוי לי איך א ש א עיני אחר כך ואראה א ת‬
‫אהרן בושתי הימנו ש נ ת ן לי שלום‪ .‬ונמצא י( אותו האיש‬
‫מונע עצמו מן העבירה‪ .‬וכן ש נ י בני אדם ש ע ש ו מריבה‬
‫זה עם זה‪ .‬הלך אהרן וישב לו א צ ל אחד מהם ואמר לו ה(‬
‫בגי ראה הברך מהו אומר מטרף א ת לבו וקורע א ת בגדיו י(‬
‫נוסחא ב פרק כג כד‬
‫דתן א ל הנער)שש( זה ישמעאל ימהיומחגכין‬
‫אותו ל מ צ ו ת ‪ :‬הרשעים אומרים הרנה ועושין‬
‫מ ע ט ש כ ן א ת מוצא בבלק שאמר לבלעם‬
‫א ל נ א ת מ נ ע מהלוך אלי כי כבד אכבדך‬
‫מ א ד )במדבר כ״ב ט׳׳ז( ואומר ויזבח בלק‬
‫בקר וצאן)שש מ׳( מה זבח לשמו )המנוכה(‬
‫]הסכופה[ שבבקר)והסכוכה(!והסכוםה[ שבצאן‪.‬‬
‫וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו)•שש ׳שש(‬
‫מה ) ש ל א ( ‪1‬שילח[ לשמו‪ .‬ירך ש ל בקר‬
‫ולא כל הבקר‪ .‬ירך מן הצאן ]ולא[ כל הצאן‪.‬‬
‫ובאחרונה חוזר וקללו שנאמר ועתה ברח ל ך‬
‫אל מקומך )שש שסכ״ד י״א(ו( ‪:‬‬
‫והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים‬
‫יפות מ ש ל אם יתן אדם להכירו כמון הרבה‬
‫ואין פניו פשוטים לו כאלו ל א נתן לו כלום‪.‬‬
‫ואם ל א י ת ן א ד ם לחבירו כלום ופניו פ ש ו ט י ם‬
‫לו כאלו נתן לו ממון הרבה‪ .‬לכך נאמר והוי‬
‫מקבי* א ת כל האדם בסבר פנים יפות ז( ‪:‬‬
‫פרק כד‬
‫הלל אומר הוי מתלמידיו ש ל אהרן אוהב‬
‫שלום ורודף שלום אוהב א ת הבריות ומקרבן‬
‫לתורח א(‪:‬‬
‫הוי מתלמידיו של אהרן עניו כדרך‬
‫שהיה אהרן שנאמר בקשו א ת ה׳ כל ענוי‬
‫‪1‬הארץ[ן )צפנית ב׳ גי(‪ .‬וכה״א ב( עקב‬
‫)ארץ(‪ 1‬הארץ‬
‫)ארץ(‬
‫ענוה יראת ה׳ )משלי כ״ב די! ואומר וענוים יירשו ארץ )תחליש ל״ז י׳־א(‪:‬‬
‫דבר אחר אוהב שלום ורודף שלום ללמדך ש כ ל המטיל שלום בארץ מעלה עליו הכתוב כאילו‬
‫עשאו במרום שנאמר המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו)איוב נ״ה בי(‪ .‬וכי י ש קטטה למעלה א ל א‬
‫ללמדך ש כ ל המטיל שלום בארץ מעלה עליו כאילו ע ש א ו במרום שנאמר ה מ ש ל ופחד עמו עושה שלום‬
‫במרומיו ג(‪ .‬וכה״א י( ל א ברא הקב״ה ל א מאה מיכאל ולא מאה גבריאל א ל א מיכאל א ה ד וגבריאל א ח ד ש כ ל‬
‫הערות לנו־א‬
‫הערות לנויב‬
‫מאירי למשנה זאת‪ .‬לה( בספרימ שמא יורו משמכש דבר שלא וכו׳‬
‫ובכי״א ובספריש ישניש שמא הורו‪ .‬והתומ״י כתב שצ״ל תורה‪ .‬וע׳ תנא‬
‫דבי אליהו רבה פ״ב דאיתא התש בך שנו הכמיש הזהרו בדבריכש‬
‫שמא תורו דבר אהד שלא מן התודה ותתהייבו עליו מיתה לשמיש‬
‫ואף התלמידיש הבאיש אחריכש יורו משמכמ דבר אחד שלא מן התורה‬
‫ויתחייבו עליו מיתה לשמימ ה״ו ונמצא שש שמיש מתהלל ע״כ‪ .‬ובני״ע‬
‫איתא שמא תורו‪ .‬וע״פ כיי זה בצירוף התדא״ר הצגתי הנוסחא בפגיש‬
‫שמא תורו דבר ונוי‪ .‬לו( הגהתי ע״פ כי״ע ובספריש תהובו והנא‬
‫בתלמידיש איירי‪ .‬לז( ע׳ שיר השיריש רבה פ״ה עיפ מיש רביש ובתדא״־־‬
‫שש‪ .‬לח( ז״ל המאירי במשנה זו וכבר הלשון מורגל בדברי רבותינו לקרוא לדברי מינות מיש הרעיש נמשך למה שנמשלו דברי‬
‫תורה למיש ונו׳ והוא שאמרו ז״ל בספרי עקב שתה מיש מבוראך כדד״ש בן מנםיא שהיה אומר שתה מיש ממי שבראך ואל‬
‫תשתה מיש עבוריש להמשך אל דברי המיניש עי ב וע׳ םפיי עקב פי׳ מ״ח ונראה שנוסחת השאירי שש היתה משונה קצת‪.‬‬
‫ועכ״פ אפשר שבמשמעו כאן כוונו על מינות לפי שהמשל היה ידוע וצ״ע וע״ע נו״ב‪.‬‬
‫פייב א( ע׳ אבות פ״א משנה י״ב י״ג וי״ד והנה בםפריש הנוסחא אוהב שלוש ורודף שלוש ו מ ש י ש ש ל ו ש ב י ן‬
‫א י ש ל א ש ת ו וכו׳‪ .‬ואנכי מהקתימ ע״פ כי״ע וכן מורה ההמשך לקמן שלא היו בהאדר״נ ועיע תומ״י‪ .‬ב( הוספתי‬
‫ע״פ כי״ע ובםפריש ליתא‪ .‬ג( הגהתי והוספתי ע״פ כי״ע דע׳ לעיל פ״ט גבי בבא דואל תתחבר לרשע ובספריש פגע בו באדש‬
‫רשע‪ .‬ד( כן הוא בכי״ע ובספריש נמצא‪ .‬ה( כן הוא בני״ע ובםפריש אמר לו‪ .‬ו( הגהתי ע״פ ההמשך דלקמן ובספ־יש בגדו‪.‬‬
‫מ״ב ור״ה י׳ ע׳ב‪ .‬ו( ע׳ במדבר רנה פ׳ כ׳ ותנתומא‬
‫פ׳ בלק קצת כעין זה‪ .‬ופירוש מלת סנופה הוא רעה‬
‫ונחושה‪ .‬ז( ע׳ נויא שש‪.‬‬
‫פכ״ד א( ע׳ אבות פ״א מי״ב‪ .‬ב( בכי׳׳ה ובתי׳‪.‬‬
‫ג( ע׳ ספרי במדבר פי׳ מ״ב פסיקתא דר״כ ג׳ ע״א‬
‫ובהערות שש אות מיו שמית רבה פי״ב ויקרא רבה‬
‫פי׳ט במדבר פי׳׳א ופי״ב ופרק השלוש בענין השלוש‬
‫שבין המלאכימ‪ .‬ד( אולי צ״ל וכא״א ר״ת וכן אחה‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫בוסחא א פרק יכ‬
‫אומר אוי לי היאך א ש א א ת עיני ואראה א ת חברי בושתי‬
‫הימנו שאגי הוא שמרחתי עליו‪ .‬הוא יושב אצלו ע ד שמסיר‬
‫קנאה מלבו והולך אהרן ויושב לו א צ ל האחר וא״ל בגי‬
‫ראה חברך מהו אומר מטרף א ת לבו וקורע א ת בגדיו ז(‬
‫ואימר אוי לי היאך אימא א ת עיגי ואראה א ת חברי בושתי‬
‫הימנו שאגי הוא שסרחתי עליו‪ .‬הוא ח( יושב אצלו עד‬
‫שמסיר קנאה מלכו‪ .‬יכימגפגשו ט( זה בזה גפפו וגשקו זה‬
‫לזה‪ .‬לכך גאמר ויבכו א ת אהרן ש ל ש י ם יום כל בית ישראל‬
‫)כמדבר נ׳ כ׳( ‪ :‬דבר אחר מסגי מה בכו ישראל א ת אהרן‬
‫ש ל ש י ם יום מפגי שדן אהרן דין א מ ת לאמתו מ ג י ן ל א אמר‬
‫ל א י ש שסרחת ולא לאשר‪ ,‬שסרחת לכך גאמר ויבכו אותו‬
‫כל בית ישראל‪ .‬אבל מ ש ה שמוכיחן בדברים קשים גאמר‬
‫ויבכו בגי ישראל א ת מ ש ה )דברים ל״י י׳׳( י(‪ .‬ועד כמה‬
‫אלסים היו בישראל שגקראו שמם יא( אהרן ש א ל מ ל א‬
‫אהרן ל א בא זה לעולם ( ‪ .‬ר״א לכך גאמר ויבכו א ת‬
‫אהרן שלימים יום כל בית ישראל *( מי שרואה מ ש ה‬
‫רביגו שעומד ובוכה והוא ל א יבכה יי(‪ .‬וי״א מי שרואה‬
‫אלעזר ופינחס שהם שני כהנים גדולים שעומדים ובוכים‬
‫והוא ל א יבכה‪:‬‬
‫ב א ו ת ה שעה בקש מ ש ה טי( מיתה כמיתתו ]של[‬
‫אהרן «( מפגי שראה מטתו י‪ 0‬מוצעת בכבוד גדול וכתות‬
‫כתות ש ל מלאכי השרת סופדות אותו‪ .‬וכי ביגו לבין אדם‬
‫ש א ל והלא ביגו לבין עצמו ש א ל ו ש מ ע הקב״ה לחישתו‪.‬‬
‫]ומנץ ש ב ק ש משה מיתה כמיתתו ש ל אהרן ו ש מ ע לחישתו[ יחי‬
‫ימנאמר מות בהר אשר א ת ה עולה ש מ ה והאסף א ל עמך‬
‫נוסחא ב פרק כד‬
‫כה‬
‫זמן שהוא קוראו הוא רץ ובא ועושה‬
‫שליחותו ה(‪ .‬וכן הוא אומר ויהי ברד ו א ש‬
‫מתלקחת בתוך הברד שמות ט׳ כ״די ל א ה א ש‬
‫מזיק א ת הברד ולא הברד מזיק א ת ה א ש ‪.‬‬
‫לפיכך י( ברא המקום מלאכי א ש ומלאכי‬
‫ברד ואינן מזיקין זה א ת זה‪:‬‬
‫דבר אחר אוהב שלום ורודף שלום‬
‫אפילו א ת ה רץ אחריו מעיר לעיר ומכרך לכרך‬
‫וממדינה למדינה אל ת מ נ ע מלהטיל שלום‬
‫שהוא ימקול כנגד כל המצות שבתורה ז(‪:‬‬
‫שאל אבנימוס הגדדי)אל( ]את[ רבן‬
‫ח‬
‫גמליאל איזהו ( כבודו ש ל עולם‪ .‬א״ל שלום‪.‬‬
‫א״ל מגין‪] .‬א״ל[ הרי הוא אומר יוצר אור ובורא‬
‫ח ש ך עושה שלום ובורא א ת הכל מאחר‬
‫שברא המקום א ת השלום חזר וברא א ת הכל ט(‪:‬‬
‫וכן הוא אומר סור מרע ועשה טוב בקש‬
‫שלום ותחליט ליד ט״י‪ /‬רבי יוסי אומר אם‬
‫ישב אדם י( בתוך ביתו ואיגו יוצא לשוק‬
‫היאך הוא מטיל שלום בין אדם לחבירו‪ .‬א ל א‬
‫מתוך שהוא יוצא לשוק הוא רואה בגי אדם‬
‫)מתכנים( !מתנצים( ונכנס ביניהם ומפשרם ‪:‬‬
‫ע ל ‪1‬כל‪ 1‬המצות שכתורה יא׳ מהו אומר כי‬
‫יקרא קן צפור)דברים כ׳׳ב י׳(כי תפגע שור אויבך‬
‫)שמות כ״ג י׳> כי תראה חמור שונאך)שם שם ה׳(‬
‫זקור‪ ,‬לה‬
‫עלל ידך א ת זקוק‬
‫מצוד‪ ,‬שהיא באה ע‬
‫ל ע ש ו ת ה יב(‪:‬‬
‫דבר אחר הוי מתלמידיו של אהרן מלמד שהיה אהרן ש ו א ל בשלום בוגדי ישראל והיה אחד מהם‬
‫מבקש ל ע ש ו ת עבירה והיה אומר )הוא( ]אוי[ לי יג( בחר יבא אהרן וישאל בשלומי היאך אגי משיבו‬
‫והיה בוש ולא היה סורח‪ .‬וכן א י ש שהיה צוהב עם הכירו היה אהרן הולך )לו( ]אצלו[ ואומר לו בגי למה‬
‫יכ‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫אומר‪ .‬ת( ע׳ נו״א פי״ב‪ .‬ו( אולי צ״ל וכן או יותר נכון‬
‫שהוא רק הוספת המעתיק וצ״ל פירוש וע׳ בפסיקתא‬
‫רר״כ ובהערות שם‪ .‬ז( ע׳ נו״א‪ .‬ח( בכי״ה אמר לו‬
‫איזהו‪ .‬ט( מן מאחר עד הכל ליתא בכי״ה‪ .‬ובעיקר‬
‫הדברים הנה אין זה מקרא אלא םידרו כך בברכת ק״ש‪.‬‬
‫ובישעיה מ״ה ז׳ איתא עושה שלום ובורע רע ועי בתורת‬
‫כהנים פ׳ בתוקותי ובמסורח התלמוד שם אות ה׳ ובילקוט‬
‫ויקרא ר׳ תרע״ב‪ .‬וע״ע ב״ר פ*א ם״ט פילוסופי אחד‬
‫שאל את דיג וכו׳ ואולי איזה עירבוב דברים והתדמות‬
‫יש באן‪ .‬י( בכייה ישב לו לאדם‪ .‬יא( הגהתי על‬
‫ידי הדוגמאות‪ .‬יב( ע׳ ויקרא רבה פיט ס״ט ובנ״ש‬
‫ועל פי זה נראה להשלים כאן המלות ואם לאו‬
‫אי אתה זקוק לעשותה אבל כאן בקש שלום ורדפהו‬
‫בקשהו ממקומם ורדפהו למקום אהד‪ .‬ינ( בכי״ה‬
‫היה אם אהד מהם וכוי היה מחשב אילו מתר וכוי‪.‬‬
‫בכי״ע חית מטרף את לבו וקרע את בגדיו ומתנק את דעהו ואולי‬
‫צ״ל ומחנק את עצמו ובבילקוט מלאכי ר׳ תקפ״ח ע״ש‪ .‬ז( בכי״ע מהוא‬
‫אומר מטרף את לבו וכו׳ כדלעיל‪ .‬ח( והוא בכי״ע)לעיל הוא כבספרים(‪.‬‬
‫ט( בבי״ע וכשפגעו וכו׳ ונשקו זה אח זה‪ .‬י( השיבוש והסירוס מבואר‬
‫וע׳ מפרשים וע׳ ילקוט חוקת בפסוק ויבכו את אהרן שמביא שם בשם‬
‫האדר״נ למשת לא בכו אנשים מפגי שמוציא דין אמת לאמיתו ואהרן‬
‫לא אמד לאיש סרחת ולאשה סרתת ולא עוד אלא שהיה רודף שלום‬
‫ובו׳ ע״ש וברור שבעל הילקוט קיטע וסירס הדברים כפי‬
‫הענין שם ובילקוט אבות כיי שמביא שם כל סיסקא זאת איתא הכי‬
‫ועליו נאמר ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל למשה לא בכו‬
‫כי אם אנשים בלבד מפני שמוציא את הדין לאמיתו ומימיו לא אמר‬
‫לאיש סרחת ולאשת סרחת אבל משה היה מוכיתן בדברים ע״כ וגם‬
‫נוםתא זאת קטועה אבל מדברי שניהם יש ללמוד להגיה פיסקא זאת‬
‫בדרך כזה‪ .‬למשה לא בכו בי אם אנשים בלבד מפני שמוציא את הדין‬
‫אמת לאמיתו ואהרן מימיו לא אמר לאיש סרהת ולאשר‪ ,‬סרחת לכך נאמר‬
‫וע״ע תורת בחנים פ׳ שמיני בפסוק ‪.‬ויקרא משה אל מישאל ובויקרא‬
‫וכוי‪ .‬ר;‬
‫רבה פ״ג וסנהדרין ו׳ ע״ב ומסכת כלה )כפי שנדפס ע״י ר׳ נתן קורנעל( פ״ג‪ .‬ובספר מנורת המאור ס׳ שכ״ד‪ .‬יא( שמם ליתא בכי״ע‪.‬‬
‫יב(בכ״י וכן בדפוסים ישנים שאלמלא אהרן וכוי‪ .‬ובספרים נוסף ע״י התומייאחרי מלת לעולם שהיה משים שלום בין איש לאשתו‬
‫ומזדוגין זה לזה והיו קורין שם הילוד על שמו ע״כ אבל חזותיה מוכיח עליו שהוא רק הוספת איזה מעתיק וע״כ מהקתיו‪ .‬יג(מן לכך‬
‫נאמר עד בית ישראל ליתא בכיי ועתומ״י‪ .‬יד( הגהתי ע״פ כי״ע ובספרים וייא שכל מי שרואה משה דביגו יושב ובוכה מי לא יבבה‪ .‬וכן‬
‫הגהתי לקמן מלח והוא במקום מי‪ .‬וע׳ איכה רבה פ״א בפסוק שמעו בי נאנחה אני‪ .‬טו( בן הוא בכי״ע ובספרים למות כמיתת ו מ ‪.‬‬
‫טז( הגהתי ע״ס ההמשך דלקמן וכן תוא בכי״ע‪ .‬יז( בבייע מטחו של אהרן‪ .‬יה( הוספתי ע״פ בי״ע ובספרים ליתא'‪.‬‬
‫ז ‪7‬‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫‪50‬‬
‫נוםחא א פרק יב‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫)דברים לי׳ב לא( הא ל מ ד ת‬
‫כאשר מת אהרן אודך בהר‬
‫ש ב ק ש ]משה[ יט(מיתה כמיתתו ש ל אהרן‪ :‬באותה ש ע ה א״ל‬
‫למלאך המות לך הבא לי נשמתו ש ל משה‪ .‬הלך מלאך‬
‫המות ועמד לפגיו אמר לו משה תן לי גשמתך‪ .‬גער בו‬
‫אמר לו במקום שאגי יושב אין גותגין לך רשות לעמוד‬
‫ואתה אמרת תן לי ניממתך כ( גער בו והוציאו בנזיפה‪ .‬ע ד‬
‫שאמר לו הקב״ה ל מ ש ה משה בא( דייך העולם הזה שהרי‬
‫העוה״ב יממור לך ]שכבר ה מ ק ו ם מתוקן ל ך [ כ ב ( מ ש ש ת‬
‫ימי בראשית ימנאמר ויאמר ח׳ הנה מ ק ו ם אתי ונצבת‬
‫ע ל הצור )עמלת ל״ג כ״ב(‪ .‬נטלה הקב׳יה ל נ ש מ ת ו ש ל משד‪.‬‬
‫וגנזה ת ח ת כסא הכבוד בג(‪ .‬ו כ ש נ ט ל ה ל א נטלה א ל א‬
‫בנשיקה כי( ימנאמר על פי ך ׳ )דברים ליד ה׳(‪ :‬ל א גשמתו‬
‫ש ל משה בלבד גנוזה ת ח ת כסא הכבוד א ל א ]כל[ כה(‬
‫גשמתן ש ל צדיקים גגוזות ת ח ת כסא הכבוד שנאטר והיתה‬
‫י י )שמואל א׳ כ״ה כ׳יט(‪ .‬יכול‬
‫ג פ ש אדוגי צרורה בצרור‬
‫אף ש ל ר ש ע י ם כןת׳׳ל ואת נ פ ש אויביך יקלענה בכף הקלע‬
‫)שם שש( אף ע ל פי שזורק ממקום למקום אינו יודע ע ל מה‬
‫שתסמוך כי(‪ .‬אף כן ניממתן ש ל רשעים זוממות והולכות‬
‫ושוטטות בעולם ואינן יודעות ע ל מה שיסמוט בזי ‪ :‬שוב‬
‫א״ל ]הקב״ך‪ [,‬כיי( למלאך המות לך והבא לי נשמתו ש ל‬
‫מ ש ה הלך למקומו בקשו ולא מצאו‪ .‬הלך א צ ל הים הגדול‬
‫א״ל מ ש ה בא לכאן‪ .‬א״ל מיום שעברו ישראל כט( בתוכי‬
‫שוב ל א ראיתיו‪ .‬הלך אצל הרים וגבעות וא״ל משה בא‬
‫לכאן אמרו לו מיום שקבלו ישראל א ת התורה בהר סיגי ל(‬
‫שוב ל א ראינוהו‪] .‬הלך[ אצל שאול ואבדון אמר להם מימה‬
‫בא לכאן‪ .‬אמרו לו שמו שמעגו ואותו ל א ראיגו‪] .‬הלך[ א צ ל‬
‫מלאכי ה ש ר ת א״ל מ ש ה בא לכאן לא(‪ .‬א״ל אלהים הבין‬
‫דרכו והוא ידע א ת מקומו לב( אלהים גגזו לחיי העולם הבא‬
‫ואין כל בדיה יודעת שגאמר והחכמה מאין ת מ צ א ואיזה‬
‫מקום בינה ל א ידע אנוש ערכה ולא ת מ צ א בארץ החיים‬
‫תהום אמר ל א בי היא וים אמר אין עמדי)איוב ב״ח י״גי״דטיו(‬
‫ה ה ר‬
‫(‬
‫ה ח‬
‫ם‬
‫נוסחא ב פרק כד כה‬
‫צהבת א ת ריעך יי׳ עכשיו בא אצלי נוכה‬
‫)ומתחנן( ]ומתחרט[ ואומר אוי לי שצהבתי עם‬
‫חבירי טי( שהוא גדול ממני הריני עומד בשוק‬
‫לך ובהש לי ממגו‪] .‬מגיח זה והולך א צ ל אחר‬
‫ואומר לו בגי למה צהבת עם חכירך עכשיו בא‬
‫אצלי וכד(‪ .‬כיון שיצאו לשוק ופגעו זה בזה‬
‫היו מגםסין זה א ת זה נ«( ומגשקים זה א ת‬
‫זה‪ .‬וכך היה אהרן עושה כל הימים עד שהיה‬
‫מטיל שלום בין אדם לחבירו >‪ .‬וכן א י ש‬
‫שהיה צהוב עם א ש ת ו ומשלחה מביתו והיה‬
‫אהרן הולך אצלו ואומר לו יה( בגי למה צהבת‬
‫עם אימתך‪ .‬אומר לו ע ל שפרחה עלי‪ .‬איל‬
‫הרי אני עורבה שאינה סורחת עוד עליך‬
‫מעתה יט(‪ .‬הולך לו א צ ל אימתו ואומר לה‬
‫בתי למה צהבת א ת בעליך כ(‪ .‬אמרה לו שהכני‬
‫וקללני‪ .‬אמר לה הריני עורכו שאינו מכך ולא‬
‫מקללך עוד מעתה באי‪ .‬וכך אהרן עושה כל‬
‫ימיו עד שחיה מכניסה לתוך ביתו ככ( והיתד‪,‬‬
‫מתעברת ויולדת בן ואמרה ל א נתן לי הבן‬
‫הזה כי אם בזכות אהרן בג(‪ .‬ויש אומרים יותר‬
‫מג׳ אלפים מישראל היה שמם אהרן‪ .‬וכשמת‬
‫)הלינו( ]חלצו[ על מטתו יותר מכ׳־ד אלםים‬
‫)בני( ]כנים[ ובני בניםלכךנאמר ויבכו א ת אהרן‬
‫שלשים יום כל בית ישראל)במדבר כ׳ ביט( כד(‪:‬‬
‫יז‬
‫פרק כה‬
‫במשה מה הוא אומר ויבכו כני ישראל‬
‫א ת משה )דכרים ל׳׳ד ח׳(‪ .‬באהרן מהו אומר‬
‫ויראו כל העדה כ י ט ע אהרן)במדבר כ׳כ־ט‪/‬‬
‫ומפני מה לאהרן בכו א( כל ישראל ומשה‬
‫לא בכו ]לו[ א ל א מקצתם‪ .‬א ל א משה היה‬
‫‪ .‬ריין ואי א פ ש ר לדיין' לזכות שני בעלי דינין‬
‫כאחת א ל א לזכות א ת הזכאי ולחייב א ת החייב ב(‪ .‬אהרן ל א היה דיין א ל א מטיל שלום בין אדם להכירו‬
‫לפיכך אהרן בכו לו כל ישראל ומשה ל א כבו לו א ל א מקצתן ג ( ‪] :‬ומפני מה[ אהרן בכו לו כל ישראל‬
‫ומשה ל א בכו לו א ל א מקצתן‪ .‬א ל א כ ש מ ת אהרן הפשיט מ ש ה א ת בגדיו והלבישם לאלעזר בנו י( ש נ א מ ר‬
‫ויפשט מ ש ה א ת אהרן א ת בגדיהוגו[ שםשםכ׳ח( לפיכך אהרן בכו לו כל ישראל ומשה ל א בכו לו א ל א מקצתן ה(‪:‬‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫יט! הוספתי ע״פ כי״ע‪ .‬כ( מן גער בו עד תן לי נשמתך ליתא בכי׳־א‬
‫ועת ומיי וע׳ הגיגה ט״ו ע״א וצ״ע‪ .‬בא( בכי״ע משה משה‪ .‬כב (הוספתי ע״פ‬
‫בי״ע ובספרים ליתא‪ .‬ובתומיי נ״א שבבר מקומך ת׳ המלות שהרי עוהיב‪.‬‬
‫בג‪ (.‬בספרים כסא הכבוד שנאמר והיתד‪ ,‬נפש אדוני צרורה בצרור החיים‬
‫ואין לי ספק שנשתרבב לכאן מדלקמן ומחקתיו ע״פ הכי״ע‪ .‬כר( כן‬
‫הוא בב׳׳י ובספרים כשנטלה לא נטלה וכוי‪ .‬בה( הוספתי ע״פ בי״ע‬
‫ובספרים ליתא‪ .‬בו( בספרים הונה כאן משל למה׳׳ד לאחד שנטל את‬
‫האבן ונתנו בתוך הקלע אע״פ וכוי‪ .‬אבל בספרים ישנים ובכ״י ליתא‬
‫ויותר היה גראה למהוק מלת אע״פ ולהגיה שנזרק ואינו יודע וכוי‪.‬‬
‫ובכי״ע על מת שתסמך‪ .‬בז( ע׳ ספרי במדבר פי׳ מ׳ וע״ע שבת קג״ב ע ׳ב‬
‫וקהלת רבה פ״ג‪ yra .‬ב״ר‪ ,‬בכי״ע ובספרים אמר ליד‪ ,‬למ״ה‪ .‬כט( בכי״ע‬
‫שעבר ישראל‪ .‬ל( ואמרו לו וכו׳ חורה מהר סיני בכי״ע‪ .‬לא( בבייא מן‬
‫אמרי לי עד בא לכאן ליתא ועתומיי‪ .‬והוספתי מלת הלך ב׳ פעמים‬
‫לפי כי״ע‪ .‬לב( לישנא דקרא נקט כמו שהוא באיוב כיה‪.‬‬
‫יד( בכי׳׳ה הצהבת ועי לעיל פ״•• טו( בבי׳׳ה אתחברי‪.‬‬
‫טז( בכייה זה לזה‪ ,‬יז(מן וכך היד‪ ,‬עד לחבירו‬
‫ליתא בכייה‪ .‬יה( בכייה אמר לו‪ .‬יט‪ ,‬בכייה עליך עוד‬
‫ומלת מעתה ליתא‪ .‬כ( בכייה עם בעלך‪ .‬בא( עוד ליתא‬
‫בכי״ח‪ .‬כב( בכייה לתוך בעלה‪ .‬בנ( בכיית אלא בזכות‪.‬‬
‫כד( ע׳ נו״א שש ועיע ביק י״ז ע״א בענין הזקיה שהלכו‬
‫לפני מטתו ליו אלף חלוצי כתף‪.‬‬
‫פכ״ך־‪ ,‬א( בכייה אהרן בכו לו‪ .‬ב(בכייר כאן עוד‬
‫משה היה דיי! והיה מזכה את הזכאי ומחייב את החייב‬
‫ומהקתיו ע״פ כי״ה דליתא שש‪ .‬ג(בכי״ר מקצתן אלא‬
‫משה היה דיין ואהרן לא הית דיין וסתקתיו ע״פ כי״ה‪.‬‬
‫ד( כן הוא בכייה ובכי׳ר והלבישו את אלעזר‪ .‬ד‪ (.‬ע׳‬
‫ני״א ובהדוגמאות הרמוזות שש אות י׳ זאית ל״ג ובפרט‬
‫בילקוט מסעי רמז תשפ״ז ואולי איזה קיטעא יש כאן‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוםחא א פרק יב‬
‫נוסחא ב פרס כה‬
‫כו‬
‫אבדון ומות אמרו באזגיגו שמעגו שמעה)שם שםנ״בו‪ ,‬א ף‬
‫מפני מה אהרן בכו לו כ ל יימראל ומשה‬
‫יהושע היה יושב ומצטער ע ל מימה ע ד שאמר לו הקב״ה ל א בכו לו כ ל ישראל‪ .‬א ל א כיממת אהרן‬
‫יהושע למה א ת ה מצטער ע ל מ ש ה מ ש ה עבדי מ ת ‪:‬‬
‫ירד מ ש ה ואלעזר מן ההר כוכים ומספידים‬
‫ר ו ד ו ס ש ל ו ם כיצד מלמד שיהא אדם רודף שלום בישראל ובגדיהם קרועים מי ל א יראה ויספור כנגדם‪.‬‬
‫בין כל א ח ד ואחד כדרך שהיה אהרן רודף שלום בישראל‬
‫כ ש מ ת מ ש ה לפגי מי היו בוכים ‪ .0‬לפיכך כ ש מ ת‬
‫בין כל אחד ואחד שגאמר סור מרע ו ע ש ה טוב בקש שלום אהרן בכו לו כל ישראל ומשה ל א בכו לו‬
‫ורדפהו)תהלים ל״ז־ מ־י(‪ :‬רבי שמעון בן אלעזר אומר אם א ל א מקצתם‪] .‬ועוד[ כ ש מ ת אהרן גסתלקו‬
‫יושב אדם במקומו ושותק האץ־ רודף שלום בישראל בין עגגי הכבוד ז( והיו כל אומות העולם רואים‬
‫כל אחד ואחד א ל א יצא ממקומו לי( ויחזור בעולם וירדוף א ת ישראל שרויט לשבטיהם ח( שגאמר ויראו‬
‫שלום ביימראל שגאמר בקש שלום ורדפהו‪ .‬הא כיצד בל העדה )שם שם ב״ט(‪ .‬מה ת״ל ויראו ]אלא‬
‫בקשהו במקומך רדפהו למקום אחר ל ( ‪ :‬א ף הקב׳׳ה ע ש ה וייראו[ לפיכך בכו לו כל ישראל ומשה ל א‬
‫שלום במרום‪ .‬ואיזה שלום ע ש ה הקב״ה במרום לי( ש ל א‬
‫בכו לו א ל א מקצתם ט(‪ :‬כיון שראו ישראל‬
‫קרא עשרה גבריאל עשרה מיכאל עשרה אוריאל לז( עשרה‬
‫מטתו ש ל אהרן מוצעת בכל כבודו ש ל עולם‬
‫רפאל כדרך שבגי אדם קורין ע ש ר ה ראובן עשרה שמעון ומלאכי השרת עומדים ומספידים ובגדיהם‬
‫עשרה לוי עשרה יהודה‪ .‬ש א ל מ ל א ע ש ה כדרך שבגי אדם‬
‫קרועים י( ]באותה ש ע ה ]ידעו[ כל בגי ישראל‬
‫עושין לי׳( כיון שקרא ל א ח ד מהם באין לםגיו ומתקגאיץ זה ש מ ת אהרן ‪:‬‬
‫בזה א ל א קרא גבריאל א ח ד מיכאל א ח ד כיון שקרא לאחד‬
‫כיון ש ר א ה משה מטתו ש ל אדדן מוצעת‬
‫מהם בא ]ועמד[ לםגיולט( ומשגרו לכל מקום שירצה‪ .‬ומגץ ומלאכי השרת עומדין ומסםידין גתחמד יא(‬
‫שיריאים זה א ת זה ומכבדין זה א ת זה ועגותגיןמבגי אדם‪.‬‬
‫לאותה מיתה שנאמר ומות בהר א ש ר א ת ה‬
‫עולה ש מ ה )לומר( ]וגו׳[ כאשר מ ת אהרן‬
‫אחיך )דברים ל״ב נ׳( באותה מיתה שחמדת‪ .‬וכיון שהגיע קיצו ש ל מ ש ה להפטר מן העולם בא מלאך המות‬
‫ועמד כגגדו)זעפו ומסלקו( ]זעפו מ ש ה וסלקו[ בנזיפה‪ .‬אמר מה אם בשליחותי לא')יוכל( ]היית יכול[' לעמוד‬
‫ה א ץ א ת ה מבקש למסור לך גשמתי יב׳‪ .‬אם ב ש ע ה ]שהייתי[ יושב לא היית יכול לעמוד היאך א ת ה מבקש‬
‫למסור לך גשמתי‪ .‬הלך לו מלאך המות א צ ל הגבורה אמר לו רבש״ע מ ש ה עבדך איגו מבקש למסור לי א ת‬
‫גשמתו‪ .‬הלך לו מ ש ה א צ ל הגבורה ]ואמר[ רכון העולמים הודיעני לאיזו מיתה אגי מ ת אם לעגץ הראשון‬
‫כבר נגזרה עלי גזירה ש ל א אכנס לארץ ח׳ו שימצא בידי ע ק יג(‪ .‬משיבה אותו רוח הקודש )אמר( ]ואמרה[ לו‬
‫מ ש ה מוצל א ת אין ב ד ך עון‪ .‬אין א ת ה מ ת א ל א ע ל גזירת אדה״ר ]שגאמר[ אביך הראשון ח ט א )ישעי׳ מ״ג כ״ד( יד(‪.‬‬
‫בשר המקום ל מ ש ה שהוא גוטל גשמתו בעולם הזה ומחזירה לו לעולם ה ג א טי(‪ .‬גטל הקב׳׳ה גשמתו ימל מ ש ה‬
‫ונתנה עם נפשותיהם ש ל צדיקים ת ח ת כסא הכבוד להיות לו מודה ומשבח «( שגאמר יעלזו הסירים בכבוד‬
‫]וגו׳[ רוממות א ל בגרוגם ‪1‬וגו׳[ ל ע ש ו ת נקמה בגרם ]וגו׳[ לאסור מלכיהם מקים ל ע ש ו ת בהם מ ש פ ט כתוב‬
‫)תחליש קם״ ׳ ־ ( יי>‪ .‬כיון שראו ישראל מטתו ש ל מ ש ה מוצעת מכל כבודו ש ל עולם )כלפי( ]על כגפי[‬
‫השכינה ע ל תחום ארבעת מיל מגחלת בגי ראובן ע ד בגי גד שגאמר עלה א ל הר העברים הזה ]הר גבו[‬
‫)דברים ל״ב ניט(‪ :‬ומנין ש ב ת בנחלת ראובןשגאמר ובגיראובן בגו א ת חשבון ]וגר! ו א ת נבו ואת בעל מעון‬
‫)במדבר ל״ז ל״ (‪ .‬ומגין שגקכר בגחלת בגי גד שגאמר ולגד אמר ברוך מרחיב גד ]וגר[ וירא ראשית לו כי ש ם‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ט‬
‫ח ׳‬
‫ח‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫לג( הוגה בספרים עיי התומ״י ומצטער על משה שלא ידע היכן הוא ו( בכייה היו כל ישראל בוכים ומספידים לפניהם כשמת‬
‫עד שאיל וכו׳‪ .‬אבל הוא נראה כתוספת מדולדלת ובכיי ליתא ולפיכך משה לפני מי היו מםפידין‪ .‬ז( בכי״ה כבוד‪ .‬ח( שרוים‬
‫מתקתיו‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳ ספרי דברימ פי׳ שיד ושל״ד ועיע ילקוט לשבטיהם ליתא בכי״ה ‪ .‬ט( ע׳ ר״ה נ׳ ע״א‪ .‬ובשאר‬
‫מסעי וילקוט וילך ודברים רבה י״א ומדרש סטירת משד‪ ,‬ורבו האנדות דונמאות‪ .‬י( שיטפא דלישנא בעלמא ובילקוט מסעי שם‬
‫בענין זה‪ .‬וכל פיסקא זו נשנית כאן אגב גררא שהביא המקרא דויבכו ליתא רק ומםפידין‪ .‬יא( בבי׳׳ה נתהמד משה‪ .‬יב( אולי‬
‫אוחו כל ביה ישראל שהיה רודף שלום‪ .‬לדן ביייע רודף שלום בישראל היא הבונה שלא יכול לעמוד ננד אהרן שבשליחותו‬
‫אלא יצא ויחזור וכו׳ ובכי״א מן אלא עד בישראל ליתא ועתומיי‪ .‬לה( בכי״ע של משה לקה המחתה לעצור המנפה‪ .‬וע׳ במדבר‬
‫במקום אחר‪ .‬לו(בכי״ע מהו השלום שעשה במרום הקב״ה‪.‬לז(ובכי״ע נוראל רבה פי״ט ס״כ ובנ"ש‪.‬יגן בכייה לענין ראשון ופיר׳‬
‫סראל ובכי״א ובתומ״י סמאל‪ .‬לח( שאלמלא עשה כן בכיי וגם בנ״א מהריט״ץ דר״ל חטא של מי מריבה‪ .‬ואולי צ״ל לעון‬
‫שבתומ״י‪ .‬לט( כ״ה בכי״ע ובכי״א שקרא אהד מהם ובספרים שקרא אחד וכוי‪ .‬יד( בכייה עוד חטא ע׳׳כ אמרתי לך עפר אתה‬
‫ואל עפר תשוב אמנם בשרו המקום יתברך ויתעלה‬
‫‪.‬‬
‫למשה‪ .‬טו( בכי״ה עוד וכן עשה שנאמד וימת שם משה עבד ה׳ ]ונו׳ ו מה ת״ל עבד ה׳ מלמד שבישרו הקב״ה למשה‬
‫‪8‬ד‪,‬וא נוטל נשמתו בעוה״ז ומחזירה לעוה״ב נטל וכו׳‪ .‬טז( בכייה עם נפשות הצדיקים להיותה מידית ומשבחת‬
‫לו‪ .‬יז( ע׳ כתובות ק״ד ע׳א וע׳ פסיקתא רבתי ה׳ עיא ובמיע שם דדריש לתאי קרא אשעת סלוקן של צדיקים מן העולם‪.‬‬
‫׳‬
‫‪r‬‬
‫‪52‬‬
‫נוםחא א פרק יב‬
‫אבות דרבי נתץ‬
‫נוםחא ב פרק כה כו‬
‫ש ב ש ע ה שפותחין א ת מ( פיהם ואומרים שירה זה אומר חלקת מחוקק ספץ ודברם ל״נ נ׳ ב׳׳א( יח!‪ :‬התחיל‬
‫לחבירו פ ת ח אתה ש א ת ה גדול ממני וזה אומר להכירו פ ת ח מלאך המות הוזר ומבקש נפשו ימל מימה יט(‬
‫א ת ה ש א ת ה גדול ממגי מא(‪ .‬ל א כדרך שבגי א ד ם עושין אמר יודע אני שאמר לו המקום עלה אלי ההרה‬
‫שזה אומר לחברו אגי גדול ממך וזה אומר לחברו אגי גדול )שמוח כ־ד י״ב( ]הלך לו אצל[ הר סיני אמר‬
‫ממך מב(‪ .‬ויש אומרים כתות כתות הן כ ת א ח ת אומרת ש מ א נפשו ש ל מ ש ה כאץ‪ .‬אמר לו תורה‬
‫לחברתה פתחי א ת ש א ת גדולה ממגי‪ .‬שגאמר וקרא זה א ל‬
‫ש ב ה )ממנה‪] (.‬ממני[ משיבת הנפשות כ(‬
‫זה ואמר )ישעי־ ו׳ג׳( מג(‪:‬‬
‫שנאמר תורת ה׳ תמימה מימיבת נ פ ש‬
‫אוהב את הבריות כיצד מלמד שיהא א ד ם אוהב א ת )תחליש י׳ט ד‪-‬׳(‪ .‬אמר יודע אני שאמר לו הקב״ה‬
‫הבריות ולא יהא שוגא א ת הבריות שכן מציגו באגשי דור ואתה הרם א ת מטך)שמות י״ד ט״י( הלך לו א צ ל‬
‫הפלגה שמתוך ]שהיו[ אוהבין זה א ת זה מד( ל א דצההקב״ה הים אמר ש מ א נ פ ש ו ש ל מ ש ה כאן‪ .‬א״ל‬
‫לאבדן מן העולם א ל א םזרם בארבע רוחות העולם‪ .‬אבל לאו שנאמר בקעים ויעבירם)תחליש ע״חי‪-‬ג( בא(‪,‬‬
‫אמר יודע אני שהיא עומד ומתחנןשיכנס לארץ‬
‫אגשי סדום מתוך שהיו שוגאין זה א ת זה אבדם הקב״ה מן‬
‫העולם הזה ומן העולם הבא שגאמר ואגשי סדום רעים יימראל שנאמר ואתחנן א ל ה׳ )דבריש ג׳ כיג(‪.‬‬
‫וחטאים לה׳ מאד )בראשית ייג י׳׳ג(‪] .‬רעים זה עם זר‪ .[,‬וחטאים‪ .‬אעברה נ א ואראה א ת הארץ הטובה ]וגו׳ ההר‬
‫זה גלוי עריות‪ .‬לה׳ זה חילול השם‪ .‬מ א ד שמתכווגין וחוטאים‪ .‬הטוב הזה והלבנון)שש ב״ר•( הארץ הטובה[‬
‫הא למדת מתוך ששוגאין זה א ת זה אבדן הקב״ה מן העולם זו ארץ ישראל‪ .‬ההר הטוב זה הר המלך כב(‪.‬‬
‫הזה ומן העולם הבא מה(‪:‬‬
‫והלבנון זו בית המקדש למה נקרא שמו לבנון‬
‫רד‬
‫שהוא'מלבין עונותיהן ש ל ישראל ^ ( ‪ :‬הלך‬
‫לו א צ ל ארץ ישראל אמר לה ש מ א נפשו ש ל מ ש ה כאן‪ .‬איל לאו ש נ א מ ר ) ל א ( ]ולא[ ת מ צ א בארץ החיים‬
‫)איוב כ״ח י״ג‪ .‬הלך א צ ל ענני כבוד אמר להם ש מ א נ פ ש ו ש ל כ ש ה כאץ‪ .‬אמרו לו ונעלמה מעיני כל ח•‬
‫)שש שש( כד( הלך לו א צ ל מלאכי השרת‪ .‬א״ל לאו שנאמר מעוף השמים נסתרה)שם ש= =יא(‪ .‬הלך לו א צ ל תהום‬
‫אמר לו לאו שנאמר תהום אמר ל א בי היא )שש כ״ח י״ד(‪ .‬הלך לו א צ ל ש א ו ל ואבדון אמר להם ש מ א נפשו‬
‫ש ל משה כאן‪ .‬א״ל לאו‪ .‬אבא היה דורש משום רבי שמעון בן יוסי ואומר כה( אבדון ומות אמרו בא עינו שמענו‬
‫ש מ ע ה )שש שש כ״ב(‪ .‬באזנינו שמענו א ב ל ל א ראינו‪ :‬מלאכי השרת כתים בתים חבורות חבורות מקלסות לפגי‬
‫מטתו ש ל מ ש ה ואמרו יבא שלום ינוחו ע ל משכבותם הולך בכוחן)ישעיה ג״‪ :‬ב׳( כו(‪:‬‬
‫פרק כו‬
‫אוהב )שלום ורודף שלום( ]את הבריות[ חייב א ד ם להיות אוהב א ת הכירו ולחלוק לו כבוד‪ .‬והלא‬
‫דברים ק״ו ומה אם מלאכי ה ש ר ת ש א ץ ביניהם יצר הרע )חולקין כבוד זה לזה בני א ד ם ש י ש ביניהם יצר‬
‫הרע[ דין הוא שיהו חולקים כבוד זה לזה א >‪ .‬ומנין שמלאכי השרת חולקים כבוד זה לזה שנאמר וקרא זה א ל‬
‫זה ואמר)ישעיה ו׳ ג׳( מה ת״ל ואמר‪ .‬א ל א זה אומר להכירו א ת גדול ממני א ת פותח בשבחו ש ל מקום תחלה‪.‬‬
‫וי״א מלאכי השרת כתים כתים הן זו אומרת לחברתה גדולה א ת ממגי א ת פותחת בשבחו ש ל מקום תחלה ב ( ‪:‬‬
‫במגילת חסידים )מהו( ]הוא[ אומר א ם רוצה א ת להדבק לך אוהב הוי נושא ונותן בטובתו ג(‪ .‬כ ש ם‬
‫ש א י א פ ש ר לו לאדם לומר גנותו ש ל חבירו בפניו כך א ׳ א פ ש ר לו לומר שבחו שנאמר מברך רעהו בקול‬
‫כ־זי״ד(‪:‬‬
‫ודול‬
‫]ורו׳[)משלי כ־ז י״ח‪:‬‬
‫גדול ]וגר[)משלי‬
‫הערות לברא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫מתש באו לפניו וכר‪ .‬מ( את ליתאבכי׳ע‪ .‬מא(מן וזה אומד עד ג ד ו ל יה( ע׳ ספרי במדבר פי׳ קיז ודבריש פי׳ שנייה ותוספתא‬
‫ממני ליתא בכי־ע‪ .‬מב( מן וזה עד ממך ליתא בכי״ע‪ .‬מג( בכי״ע וייא סוטה פיד וסוטה י׳׳נ עיב וירושלמי שש פ״א הלכה י׳ וייש‬
‫כתות כתות הן אחת אומרת וכו׳‪ .‬ובכי״א וי״א כתות הן וכו׳ פתחי את לדון מכל אלה הדונמאות שאין סיוש המאמר פה רק הוא‬
‫שנדולה ממני ועחומ׳י‪ .‬ובעיקר הדברימ ע׳ ילקוט ישעיה ו׳ בפסוק זה בסוף הפרק עיש‪ ,‬יט( חוזר ומבקש את משה בכייה‪.‬‬
‫מה שהביא שש בשש האגדת שמואל וע׳׳ע חולין ציא ;׳•ב ופדר״א כ( ע׳ שמות רבה פכ״ח סיא שמשה שבה את התודה‬
‫פ״ד בענק הכתות‪ .‬מד( בםפריש שמתוך שאוהבין ובו׳ והגהתי ע״פ ועיע שבת פיט עיא‪ .‬בא( כלומר ואינו עוד פד‪ .‬ביש ובכייה‬
‫ההמשך ובכי׳׳ע הפלגה שהיו אוהבין וכוי‪ .‬מה( ע׳ תרגומיש בפסוק זה עוד וכתיב תהום אמר לא בי ויש אמר אין עמדי'‬
‫וסנהדרין ק״ח עיא ובירושלמי הלק ה׳׳ג וכייר פל״ח ומ״א ותדא׳׳ר פל״א בב( בכייה ההר הטוב הזה והלבנון שמלבין עינויזיהן‬
‫ולקמן ריש פרק ל׳׳ו וע״פ הוספתי המלות ורעיש זה עש זה וכן הגיה וכוי‪ .‬והשאר ליתא‪ .‬כג‪1‬עי ספרידבריש פי׳ כיח וילקוט‬
‫שש ר׳ תתייו וע״ע ספרי במדבר פי׳ קליד ואו ליי‬
‫יש להגיה שם בספרי ענין זה דמנה עליהם מלכיט ובן בנוסחת הילקוט שש וי׳א זה מינוי המלך ע״ס הנוסחא כאן )ע׳ בספרי‬
‫במ״ע שם( וייא זה הר המלך וקאי אבבא דההר הטוב הזה וע״ע ספרי דברים פי׳ י׳‪ .‬ויש להעיר שכל דבי־יש אלו באן הם דר‬
‫אגב גדרא שהביא הפסוק דואתהנן‪ .‬כד( בכייה מן שנאמר לא תמצא עד א״ל ונעלמה ליתא‪ .‬כד‪ (.‬בכייה אומר וע׳ ספרי פי׳ ׳ש‪:‬״י‬
‫ובמ״ע אות א׳ ועיע סדר הדורות בשם זה ולפ״ז היה נראה להגיה אבא הדורש ובו׳ אומר‪ .‬כוו זד‪ ,‬הוא סיום הדרוש מדלעיל‬
‫דמשה טוטל תחת כנפי השכינה וכו׳ וע׳ לעיל אות י״ה‪.‬‬
‫פכ״ו א( אולי יש להגיה אינו די; שיהוא וכרי ב( ע• נו״א פי״ב ובהערות שם‪ .‬ג(ע׳ ד״א זוטא פ״ב ומסכת כלה )כמו שנדפס עיי ר׳ נתן‬
‫נוסחא א פרס יב‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫ומקרנן לתורה כיצד מלמד שיהא אדם מקפח א ת‬
‫הבריות ומכניסן ת ח ת כנפי השכינה כדרך שהיה אברהם‬
‫אבינו פי׳ מקפח א ת הבריות ומכניסן ת ח ת כנפי השכינה‪.‬‬
‫ולא אברהם לבד ע ש ה כן א ל א א ף שרה « ( שנאמד ויקח‬
‫אברהם א ת שרי א ש ת ו ואת לוט בן אחיו ו א ת כל רכושם‬
‫א ש ר רכשו ו א ת ה נ פ ש א ש ר עימו בהדן )בראשית י״ב ה׳ג‬
‫והלא כל באי עולם אינם יכולין לבר אות מח( אפילו יתוש‬
‫א ח ד ומה תלמוד לומר ואת ה נ פ ש א ש ר ע ש ו כהרן‬
‫מ ל מ ד שהעלה עליהם הקביה כאלו ע ש ו אותם מט(‪:‬‬
‫נ ש ם שאין אדם חולק שכר הכירו בעולם הזה נ( כך אין‬
‫]אדם[ נא( חולק שכר הכירו לעוה״ב שנאמר והנה ד מ ע ת העשוקים‬
‫ואין להם מנחם ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם)קהלת דא׳(‬
‫למה נאמר אין להם מנחם ש נ י פעמים ( אלו בני אדם‬
‫שאוכלין ושותין ומצליחין בבנים ובבנות בעולם הזה ובעולם‬
‫ה ב א אין לדם כלום‪ .‬ואין להם מנחם נג‪ 1‬ש א ם ע נ ב ה לו‬
‫ל א ד ם גנבה או ש כ ת לו כ ת באין בניו ואחיו ומנחמיןאותו‬
‫יכול א ף לעולם הבא כן תיל גם בן ואח אין לו)שם שם ז׳( נ ‪, 0‬‬
‫וכן מי שעובר עברה והוליד ממזר אוכרים לו ריקה חבלת‬
‫בעצמך חבלת בי נדי( שאותו ממזר היה רוצה ללמוד תורה‬
‫ע ם אותן דתלמידים שהיו יושבין ושוגין בירושלים והיה‬
‫הממזר הולך עמהן ע ד שהגיעו ל א ש ד ו ד עומד ש ם ואומר‬
‫או* לי אלו ל א הייתי ממזר ככר הייתי יושב ושוגה בין‬
‫התלמידים ש ל מ ד ת י ע ד עכשיו ולס׳ שאגי ממזר איני יושב‬
‫ושוגה בין התלמידים לפי שאין ממזר גכגס לירושלים כל‬
‫עיקר שגאמר וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פ ל ש ת י ם‬
‫)זבריד‪ ,‬ם׳ וי( נו(‪:‬‬
‫נ ב‬
‫נרסחא ב פרס נו‬
‫כז‬
‫מעשה באחד י( ש ב א לרבי עקיבא איל‬
‫רבי למדני כל התורה כולה כאחת‪ .‬א״ל‬
‫בני אם מ ש ה רבינו ע״ה ש ע ש ה בהר ארבעים‬
‫יום וארבעים לילה ע ד ש ל א למדה ואתה‬
‫אומר למדני כל התורה כולה כאחת‪ .‬א ל א בני‬
‫הוא כללה ש ל תורה מה ד א ת סני לגרמך‬
‫לחברך ל א תעביד‪ .‬אם רוצה א ת ש ל א יזיקך‬
‫אדם א ת ש ל ך א ף א ת ל א תזיקנו י׳(‪ .‬רוצה א ת‬
‫ש ל א יטול אדם א ת ימלך א ף א ת ל א תטול‬
‫ש ל הכירך‪ .‬הלך לו י( א צ ל גחבירו( ]חביריו[‬
‫הלכו ומצאו ש ד ה א ח ת מלאה זירים ז ה מ ו ט ל (‬
‫]נטל[ ש נ י זירים וזה )נוטל זה( ]נטל ב׳[‬
‫זירים והוא ל א נ ט ל ]כלום[ הלכו ומצאו ש ד ה‬
‫אחרת מלאה כרוביות זה נ ט ל ]ב׳ בדוביות ]וזה‬
‫נ ט ל ב׳ בדוביות[ והוא ל א נ ט ל ]כלום[‪ .‬אמרו‬
‫לו מפני מה ל א נ ט ל ת א ת ה ז(‪ .‬אמר להם כך‬
‫לכדני רבי עקיבא מה ד א ת פני לגרמך לחברך‬
‫ל א תעביד‪ .‬אם רוצה א ת ה ש ל א יזיקך אדם‬
‫א ף א ת ה ל א תזיקנו‪ .‬אם רוצה א ת ש ל א יטול‬
‫א ד ם א ת ש ל ך א ף א ת ל א תטול א ת שלן ח(‪:‬‬
‫רני חנינא סגן הנהנים אומר דבר‬
‫ש כ ל העולם כולו תלוי בו נאמר עליו)שמועה(‬
‫]שבועה[ ט( מהר סיני אם שונא הכירך שמעשיו‬
‫רעים כמעשיך אני ה׳דייןלהפרע מאותו האיש‬
‫ואם אוהב א ת חבירך שמעשיו כשרים כמעשיך‬
‫אני ה׳ נאמן ומרחם עליךי(‪) :‬ומאהב( ]ואוהב[‬
‫א ת הבריות יא(‬
‫)ומקרב! ]ומקרבן[ לתלמוד תורה כ ל המכנים בדיה א ח ת ת ח ת כגפי שמים המקום מעלה עליו כאילו בראה‬
‫כאילו יצרה •מנאמר <אם>]ואםו תוציא יקר מזולל כפ* תהיה)יימיה ט״י י״ט( כפ•י ש נ פ ח נ ש מ ה לאדם הראשון יב(‪:‬‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫האחיד וככי״א מן שנאמר ואנשי עד ומן העות״ב ליתא‪ .‬מו( בכי״ע אבינו קורניל( פ׳׳נ ושט איתא דתניא וקטוע‪ .‬ד( בכי״ה בחמר‬
‫אברהם‪ .‬מז( מן ולא עד שרה ליתא בכ״י ונם לא בספרים ישנים אכל אחד‪.‬ד‪ (.‬בכייה אמ דוצד‪.,‬ו(בבי״ד‪ ,‬תלך זד‪ .‬מאת ר״ע והלך‬
‫הוגה אח״כ בספרים‪ .‬והגר״א מהק לזה‪ .‬מד‪ (.‬בבי׳א להבראות ועתומ״י‪ .‬לו‪ .‬ז( אתה ליתא בכי״ה‪ .‬ח( ע׳ ב״ר פכ״ד בענין מחלוקת‬
‫מט( בכייע כאלו הוא עשת אותם‪ .‬וכעיקר הדברים ע׳ סנהדרין ציט ר״ע ובן עזאי שט וע״ע שבת ל״א כעין זה ע״ש וצ״ע‪.‬‬
‫עיב ב״ר פליט םי״ד ובנ״ש וספרי דברים פי׳ ל״ב‪ .‬נ( בספרים לחבירו ט( הגחתי מסברא‪ .‬י( ע׳ נו״א סופט״ז‪ .‬יא( הגהחי מסברא‬
‫בעוה״ז והנהתי ע״פ הכ״י וכן לקמן‪ .‬נא( הוספתי ע״פ כי״ע ובספרים ונראה שדברים אלו נשמטו מדלעיל ומקומט בתתלת‬
‫ליתא‪ .‬נב( בכי״ע למה כתוב כאן ואץ להם ובו׳ ובבי״א למה אץ להם הפרק‪ .‬יכ( ע׳ תוספתא הוריות פ״ב‪ .‬וע״ע נו״א‬
‫מנחם ב׳ פעמים ועתום״י‪ .‬נג׳( בכ״י כלום ואין להם הוגוז בספרים ע״י התומ׳׳י‬
‫ובכ״י ובדפוסים ישנים ליתא‪ .‬נדו בכפרים עיי התומ״י שאם נגנבה לו לאדם גניבה בעוה״ז או שמת ובו׳ ואחיו וקרוביו ומנחמין‬
‫ובו׳ ואנכי הצגתי נוסדת הכ״י‪.‬נד‪ (.‬אולי צ״ל בו בוי״ו‪ .‬נו( בכל פיסקא זאת הנוסתאבבי־ע ובן מי שעבר עבירת אומרים לו ריקה‬
‫חבלת בעצמך חבלת בי באין בניו ואחיו ומנהמין אותו יכול אףילעוהיב כן ת״ל נם בן ואה אין לו ובן ממזר שלמד תורה ושנה‬
‫לתלמידים והיו תלמידים יושבים ושונים בירושלים והיה ה ב ל ן יוצא עד שמגיע לאשדוד ואומר אוי לי שאלו לא הייתי ממזר‬
‫לא כבר הייתי יושב ושונה בין התלמידים שלמדתי לפי שאין ממזר נכנם בירושלים כל עיקר שנאמר יישב ממזר באשדוד‬
‫והכרתי גאון פלשתים ע״כ‪ .‬ובכי״א הנוסהא כזה וכן מי שעבר עבירה יהוליד ממזר אומרים לו ריקה חבלת בעצמך חבלת בי‬
‫והיו יושבין ושונין בירושלים והיה הממזר יושב באשדוד ואומר אוי לי אלו לא הייתי ממזר כבר הייתי יושב ושונה בין התלמידים‬
‫שלמדתי עכשיו שאני ממזר איני שונה בין התלמידים לפי שאין ממזר נכנם לירושלים כל עיקר שנאמר וישב ממזר באשדוד‬
‫ונוי‪ .‬ונוסחת דפוס ראשון היא כנוסחת כי״א אלא ששם כתוב והיה הממזר יושב ושוגה עד שמגיע באשדוד והנוסהא שבפנים‬
‫היא נוסחת התומ״י וכל הנוסתאות תם מגומגמות וע׳ ויקרא רבה פ׳ ל״ב ונשנה ג״כ בקהלת רבה פ׳ ד׳ בפסוק ושבתי אני‬
‫ואראה אלא ששם הוא קטוע קצת והאה׳׳ר העיר על הספרי דברים פי׳ ש ״א דאיתא שם דממזרים מתודין בהבאת בכורים וא״כ‬
‫הממזרי; מוהרין אף בכניסה לעזרה אבל המהריט׳׳ץ כתב דכאן רק בלעתיד לבוא מדבר ועי קידושין ע״ב ע״ב וצ״ע ובדבר‬
‫ההמשך הנה כבד סירס הנר״א כל פיסקא זאת מן כשם שאין אדם חולק וכוי‪ .‬והציג אותה לקמן אחרי הבבא דאם אץ אני‬
‫די מי לי וכן מונה להדיא בנו״ב פנ״ז ע״ש‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫נוםחא א פרס יב‬
‫אבות דרבי נתץ‬
‫הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי אם אני ל א אזכה‬
‫נוסחא ב פרק כו כז‬
‫מעשה בהלל הזקן שהיה עומד ע ל פתחה‬
‫)בחיי( מי יזכה בי »( ז וכשאני לעצמי מה אני‪ .‬אם אני ל א ש ל ירושלים ובני אדם יוצאים לפעלם אמר‬
‫זוכה בעצמי מי יזכה בי בעצמי נח(‪ :‬אם ל א עכשיו אימתי‪ .‬להם בכמה א ת ם עושים היום‪ .‬זה אומר בדינר‬
‫אם אני ל א זוכה בחיי מי יזכה בי לאחר מיתתי‪ .‬וכן הוא וזה אומר בשנים דינרים >‪ .‬אמר להם המעות‬
‫אומר כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת )קהלת ט׳ ד׳(‪ .‬האלו מה א ת ם עושים בהם‪] .‬אמרו לו( כהי‬
‫כי לכלב חי הוא טוב‪ .‬זה ר ש ע המתקיים בעולם הזה נט(‪ .‬מן להתפרנס בהם לחיי ש ע ה ‪ .‬אמר להם יי( ל א‬
‫האריה המת‪ .‬אפילו מאברהם יצחק ויעקב שהן שוכני ע פ ר ‪ :‬תבואו יתנהלו תורה יתנחלו חיי העולם הזה‬
‫דבר אחר כי לכלב חי הוא טוב‪ .‬זה ר ש ע המתקיים בעולם וחיי העולם הבא‪ .‬וכן היה הלל עושה כל ימיו‬
‫הזה אם ע ש ה תשובה הקב״ה מקבלהו א ב ל צדיק כיון ש כ ת ע ד שהיה מכניסם ת ח ת כנפי שמים ט י ( ‪:‬‬
‫דבר אחר כל המכניס כריה א ח ת ת ח ת‬
‫שוב אינו מוסיף זכות ס(‬
‫כנפי שמים מעלה עליו הכתוב כאילו בראה‬
‫כאילו יצרה «( שנאמד ואת ה נ פ ש א ש ר ע ש ו ב ה ק )בראשית י״ב ה׳( וכי אברהם אבינו ע״ה בראם או אברהם‬
‫יצרם והלא אם)יבוא( ]יבואו[ כל הבריות שבעולם לבראות יתוש אחד אינם יכולים אם )כל( ]כן! למוז נאמר‬
‫א ת ה נ פ ש אשר ע ש ו בחרן)שש( ללמדך שהיה אברהם אביגו ע״ה )מגיירן( ]מגייר א ת האנשים[ יז( ושרה‬
‫מגיירת א ת הנשים שנאמר ו א ת ה נ פ ש ]וגו׳[‪ .‬א ש ר ע ש ה אין כתיב כאן א ל א אשר ע ש ו מלמד ששניהם‬
‫שקולים בזכות יח( ן‬
‫יג‬
‫פרק כז‬
‫הוא היה אומר אם אין אגי לי מי לי וכימאגי לעצמי מה אגי ואם ל א עכשיו אימתי א(‪:‬‬
‫אם אין אני לי מי לי אם ]לא[ זכיתי ]אני[ לעצמי בעולם הזה מ• יזכה לי לחיי העולם הבא‪ .‬א ב א אין‬
‫לי אימא אין לי ]אח אין לי[‪ .‬אברהם אבינו אינו יכול לפדות א ת ישמעאל‪ .‬אבינו יצחק אינו יכול לסדות‬
‫א ת עשו‪) .‬ואם( ואפילו ]אם[ נותנים הם א ת ממונם אינם יכולים לפדות א ת עצמם שנאמר ויקר פדיון נ ס ש ם‬
‫)תחליש מיטי׳ג יקרה היא ה נ פ ש הזו ש כ ל מי שהוא חוטא בה אין לו תשלומים‪ .‬אין לי א ל א אבות לכנים אחים‬
‫לאחים‪ .‬מנין אבינו יצחק אינו יכול לפדות א ת ישמעאל‪ .‬אבינו יעקב אינו יכול לפדות א ת ע ש ו שנאמר א ח‬
‫ל א פ ד ה יפדה איש)שש שש ט׳ח׳( ב(‪ :‬וכן הוא אומר כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת)קהלת ט׳ ד׳( איזהו‬
‫כלב חי אלו הרשעים ש כ ל זמן שהן קיימין בעולם הזה הן יכולין לעימות תשובה• כתו אינם יכולין ל ע ש ו ת‬
‫תשובה‪ .‬איזהו האריה המת אלו אברהם יצחק ויעקב ושאר הצדיקים הטמונים בעפר ‪ : P‬ולפי שהרשעים‬
‫אוכלים ושותים בעולם הזה יכול שיהיו אוכלים וימותים לעולם הבא‪ .‬ללמדך ש כ ל אכילה ושתיה שהן אוכלים‬
‫ושותיץ בעולם הזה היא נהסכת להם לאבל לחי• העולם הבא שנאמר והנה ד מ ע ת העשוקים ואין להם מנחם‬
‫)שש ד׳ א׳(‪ .‬לפי שבעולם הזה אם מ ת לאדם בנו או בתו אוהביו וקרוביו ד( נכנסים אצלו ומנחמים אותו יכול‬
‫אף לעתיד כץ תלמוד לומר ואין להם מנחם)שש(‪ .‬אע״פ ימלא נחמוהו אוהביו וקרוביו‪ .‬בניו ובנותיו נכנסים‬
‫אצלו ומגחמין אותו‪) .‬אך( יכול אף לעתיד כן ת״ל גם בן ואח אין לו )שש שש ז׳(‪) .‬לפי( ]ולפי[ ש נ ש א‬
‫בעבירה ה( אם היה)יכול( חכם או תלמיה חכם עתיד להיות שומע קול חביריו יושבים ושוגים בבית המדרש‬
‫והוא אומר מה קול בחבורה הזו‪ .‬והם אומרים בדבר פלוגי אגו עוסקים י(‪ .‬הולך א צ ל אביו ואמו ואומר א ב א‬
‫חבלת בעצמך וחבלת בי ש א ל מ ל א כן הייתי א צ ל חבירי בירושלים יושב ושוגה )אין( ]שאין[ ממזר יכול‬
‫לישב בירושלים שגאמר וישב ממזר באשדוד)זכריה ט׳ ר( ז(‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫נז( הסגרתי מלת בתיי לפי שאין לי ספק שנשתרבבה מדלקמן‬
‫ובן ליתא בפירוש אבות כ״י וכן לא בילקוט אבות כיי והתומ״י הגיה‬
‫בחיובי ובכייא אש אני לא אזכה ב ה י י ב ו ממי שיזכה בי‪ .‬נח( יש‬
‫כאן נ״א בתומ״י בי לאתר מיתתי ואינה מובנת לי והיה נראה להגיה‬
‫בבא זאת כזת אמ אני זכיתי מה זכיתי בעצמי ובפירוש אבות כיי‬
‫איתא בשש אדרינ כשאני לעצמי מה אני אף בזמן שאני טורח לעצמי‬
‫מה אני לכמה עולה הזכיר‪ .‬ע״כ אבל נראה לי רחוק קצת להגיר‪ .‬על‬
‫פיו‪ .‬נט( בכייע המקויש בעוהיז‪ .‬ס( הגד״א מחק המלות ד״א כי לבלב‬
‫הי הוא טוב זה‪ .‬ובהדא דרשה מחתינהו וישר וכן נראה מנויב פכ״ז‬
‫ובהערות שש ומנן אכותכפ״ב משנה י״ר‪ .‬ינ^בכי׳׳ה‬
‫בתרי! דיניי!• יד‪ (,‬בכייה אמר להש אתש עמליש בכל‬
‫יוש ויום לצורך חיי שעת ומדוע לא תבואו ותנחלו היי‬
‫העוה״ז‪ .‬טו( בכייה וכך היה הלל וכו׳ עד שהוא מכנישש‬
‫תחת כנפי השכינה‪ .‬טז( בכייה ד״א כל המכניס נשש‬
‫אחת תהת כנפי השכינה המקוש מעלה עליו כאלו‬
‫בראה שנאמר וכו׳‪ .‬יז( ע׳ נויא פייב ובהערות שש‬
‫אות מיט ועיפ הדונמאות השלמתי הקיטעא פה‪ .‬יח( ע׳‬
‫מכילתא ברישא דפתיהתא בעני! שקולי! כאתדוצ״ע‬
‫פכ״ז א( ע׳ אבות פ״אמשנתי׳ד‪ .‬ב( בכיית אפילו'‬
‫__ ‪.‬‬
‫‪. .‬‬
‫—‬
‫יו‬
‫אהיש וכו׳ יצחק אבינו אינו ובו׳ יעקב אינו וכו׳ עשו ומנין שנאמר אח לא וגי׳‪:‬ע׳ ספרי דבריש פי׳ שכיה סנהדרין קיר ע״א ומדרש תהליש‬
‫מיו‪ .‬ג( בכייה שהש נמשליש לאריה‪ .‬ד( וקרוביו ליתא בכייה‪ .‬ר‪(.‬בכי״ה ולפי שנשא אשד‪ .‬בעבירה אוהביו וקרוביו נכנסיש אצלו ומנחמיש‬
‫אותו אע״פ שלא ניחמוהו אוהביו וקרובימ בניו ובנותיו וכו׳ תיל ואין להש מנחש‪ .‬ו( בכייה עוד ובהלכה פלוגית אנו עיסקין‪ .‬ז( ע׳ נו׳א‬
‫ובהערות שש אות נ״ו‪.‬‬
‫נוםחא א פרק יב‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫הוא היה אומר אם ת ב א לביתי אני א כ א לביתך‪ .‬למקום‬
‫•מלבי אוהב ל ש ם רגלי מוליכות אותי סא(‪ :‬אם ת ב א לביתי‬
‫א ב א לביתך‪ .‬כיצד אלו בגי אדם שמימכימים ומעריבים לבתי‬
‫כגסיות ולבתי מדרשות הקב׳ה מברכן לעולם הבא כעגין‬
‫שגאמר בכל מקום א ש ר אזכיר א ת שמי אבוא אליך וברכתיך‬
‫)שמות כ׳ ב״ח סבי‪ :‬למקום •מלבי אוהב ל ש ם רגלי מוליכות‬
‫אותי‪ .‬כיצד אלו בני אדם שמניחים כספם וזהבם ועולין‬
‫לרגל סג( להקביל פני שכינה במקדש הקב׳׳ה משכרם בתוך‬
‫מחניהם ימנאמר ולא יחמוד איימ א ת ארצך בעלותך לראות‬
‫סני ה׳ אלהיך )שם ל־ד כידו סד(‪:‬‬
‫הוא היה אומר אם אני כאן הכל כאן‪ .‬אם א נ י ל י ת כ א ן‬
‫מאן כאן‪ .‬הופכה והפוך בה דכולא בה ולכולהון לםום צערא‬
‫אגר א *סד(‪ :‬מ ע ש ה בהלל הזקן שהיה מהלך כדרך ופגע‬
‫בגי אדם שכביאין חטיז סי׳(‪ .‬אמר להם סאה בכמה‪ .‬אמרו‬
‫בשגי דיגרין‪ .‬ופגע באחרים אמר להם סאה בכמה‪ .‬אמרו לו‬
‫ב ש ל ש ה דינרין‪ .‬אמר להם והלא ראשוגים אמרו בימגים =י(‪.‬‬
‫אמרו לו בבלאה ט פ ש א ה אי א ת ה יודע שלפום צערא אגרא‪.‬‬
‫אמר להם שוטים וריקים ע ל סז> ש א ג י אומר לכם אתם‬
‫מהדרין לי כך‪ .‬מה עימד‪ .‬להם הלל הזקן החזירן למוטב סח(‪:‬‬
‫אה הוא ראה גלגולת ש צ פ ה ע ל פגי המים אמר לה‬
‫ע ל ד א ט פ ת אטפוך ודאטפוך יאטפוגיך סטי‪:‬‬
‫אף הוא אומר בלשון בבלי ארבעה דברים‪ .‬גגד ש מ א‬
‫אבד שמיה‪.‬ודלא משמימ ע! חכימיא קטלא חייב‪.‬ודלא מוסיף‬
‫םםיד‪ .‬ו ד י ש ת מ ש בתגא אבד ואזיל ל י ה ‪:‬‬
‫נוםחא ב פרמ כז‬
‫כח‬
‫הא ח( ש ל י אינו שלי ש ל אחרים )לאחל(‬
‫ולמה לי ‪) I‬לשכן ( מ ש ל אם י ש לאדם כור אחד ט(‬
‫אם זכה הוא מתפרנס בהם ואוכלם אם‬
‫נתחייב פעמים שנאכלין ופעמים שנאבדים‬
‫הא שלי אינו ש ל י ש ל אחרים למה לי י(‪:‬‬
‫הה׳׳א אם תבוא לביתי אבוא לביתך ואם‬
‫ל א תבוא לביתי ל א אבוא ל ב י ת ך ‪:‬‬
‫ה ה י א אם תבוא לביתי אני אבוא‬
‫לביתך אלו ישראל שמניחים כספם וזהבם‬
‫ועולין לירושלים ל ע ש ו ת ש ל ש ה רגלים‬
‫והשכינה מחזרת עליהם ומברכתן שנאמר‬
‫והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים‬
‫)ויקרא ב״ו ייב(‪.‬‬
‫דבר אחר אם תבוא לביתי אבוא‬
‫לביתך אלו ישראל יממגיחיז גרנותיהץ‬
‫וגתותיהם ועולין לירושלים ש ל ש רגלים‬
‫והקדוש ב״ה חוזר עליהם ומברכן שגאמר‬
‫אבוא אליך וברכתיך )שמות נ׳ כיד( יא(‪:‬‬
‫וההיא[ דאנן בה מן בה ואין יב( לית אגן‬
‫בה מן בה‪ .‬ומה הוא הפוך בה והפוך בה דכולא‬
‫בה ומינה ל א תזוע שאין לך מדד‪ .‬טובה יותר‬
‫ממנהיג(‪ .‬בן הא הא אומר למום צערא אגרא יי(‪:‬‬
‫דאנן בה מן בה מ ע ש ה בהלל הזקן שהיה‬
‫יושב טי( ע ל בית השואבה ובני אדם עומדים‬
‫ומתסללים ראה אותם שגבה לבם‪ .‬אמר להם‬
‫יודעים א ת ם שאנו )או שבחנו( ‪:‬ושבחינו! כלום והלא ‪1‬יש[ לפניו אלף אלפים טז( ורבי רבבות ש ל מלאכי‬
‫ה ש ר ת שיעבדו אותו שגאמר היש מספר לגדודיו )איוב כ״ה ג׳( ואין לית אנן בה מן בה‪ .‬כיון שראה אותם‬
‫ש נ ש ב ר לבם‪ .‬אמר להם והלא י ש לפניו א ל ף אלפים ורבי רבבות ש ל מלאכי הימרת ואינו רוצה בשבחן ימל‬
‫כולם א ל א בשבחן ש ל ישראל שנאמר )משח( ]משיח[ אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל )שמיאל ב׳ כ־גא׳(‬
‫ואומר ואתה קדוש יושב תהלות ישראל )תהלים כ״ב ד( ״ ( ‪.‬‬
‫ומה הוא הפוך בה והפוך כה דכולא בה ומנה ל א תזוע שאין לך מדד‪ ,‬טובה טמנה בן ה י ה י א ו מ ר ל פ ו ם‬
‫צערא אגרא יח(‪ .‬מ ע ש ה בחמר א ח ד ש ב א א צ ל הלל הזקן א״ל רבי ראה מה אנו יתרים מכם יט( ש א ת ם מצטערים‬
‫בכל הדרך הזו ועולים מבבל לירושלים ואגי יוצא מפתח ביתי כ( ולן בפתחה ש ל ירושלים‪) .‬המתין( )שתק‬
‫והמתין[ לו זמן א״ל בכמה א ת משכיר לי חמורך מכאן ועד )מיאם( ]אמאום‪ .‬א״ל[ בדיגר‪ .‬ע ד לוד בכמה‪ .‬א״ל‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנויב‬
‫עיש וע׳ע תרנום קהלת בפסוק שם‪ .‬סא( בכי״ע אם אתת תבא אל ה( אולי יש לגרוס בכאן דבר אחר הא וכו׳‪ .‬ט( בכייה‬
‫ביתי וכו׳ למקום שאדם אוהב לשם רנליו מוליכות אותי עי׳כ וכן לקמן‪ .‬כור אחד של חטים או נר אחד של זהב‪ .‬י( בכייה ואם‬
‫והנה אעפ״י שנוםתא זאת נראית ישרה יותר מ״מ קשה עלי לקבלה נתחייב וכוי‪ .‬וכל זה הוא פירוש בדרך דרש להבבא דאם‬
‫נגד כל הדוגמאות וגם כל מאמריו של הלל הם בלשון מדבר בעדו‪ .‬אין אני לי כלומר מה שהשכרתי אני וע׳ ד׳׳א זוטא פ״ב‪.‬‬
‫סב(בכייע מברכן בעולם שנאמר וכו׳‪ .‬ובבי״א ולבתי מדרשות כענין יא(ע׳ נו״א ובהערות שם אות ס״ד‪ .‬יב( בכייה ואם לית‬
‫וכו׳ ועתומ״י‪ .‬סג( בכי״ע יעולין ברגלים‪ .‬כדו ע׳ מכילתא יתרו מסבת ובן לקמן‪ .‬והוספתי מסברא‪ .‬יג׳ בכייה מדד‪ .‬טובה הימנה‪.‬‬
‫דבהודש פי״א בפסוק בכל המקום וילקוט שם בפסוק זה פסחים ת׳ ע״ב יד( ע׳ נו״א ובהערות שם אות סיד‪ .‬טו( בכייה עומד‪.‬‬
‫סובה ניג ע״א ותוספתא שש פ״ד וע״ע ירושלמי פיאה פ״ג ה״ד‪* .‬סד( בכי״ע טז( בכייה אלפי אלפין‪ .‬יז( ע׳ ירושלמי דםוכה פיה‬
‫ההיא וכו׳ אש אנא לית כאן וכו׳ הופכה והפכה ו ל פ י ל ה ו ן פה ה״ד ושם הם ב א ר מ י ת וע״ע בבלי שם נ׳נ ע״א‬
‫לפוש צערא אגרא‪ .‬ובכי״א אש אנא כאן וכו׳ הופכה והופכתו ולכולהון בתום׳ ד״ה אם אני‪ .‬יח( בכייה ומר‪ .‬הוא וכו׳ כולא בה‬
‫וכו׳ ועתומ״י‪ .‬ועי ע אבות סוף פיה‪ .‬סה( מכאן ועד קרוב לסוף פייט ומנת לא תזוז בן הא הא אומר וכו׳‪ .‬ואולי מתחיל במת‬
‫הסר בכייע‪ .‬סו( מן אמר עד שניט ליתא ככי׳א ועתומ״י‪ .‬סז(בכי'א הוא כלומד מה הוא הפירוש של הפוך וכו׳ ומכאן‬
‫כל ועתוםיי‪ .‬כד‪ (.‬הדברים בכאן הם מנומנמים קצת וע׳ נויב פכ״ה‪ .‬נשתרבב גם לעיל‪ .‬ויש להעיר שבתתילת פיסקא זו‬
‫סט( בכי״א על דאטפוך אטפוך ודאטפך יאטפוהו ועתומ״י‪ .‬ע( בכי״א ואבד מתחיל בהכיי פכ״ח והולך ומושך עד אחר הפיםקא‬
‫דשמונים זונות עד כי לכך נוצרת אבל סדר כזה‬
‫מתנגד מאד לטבע הענינים וע״כ העי־כתי הכל לפי הסדר היוצא מנויא‪ .‬יטובכי״ה רבי ראו מה אנן יהירים וכוי‪ .‬כ( בכייה מתוך ביתי‪.‬‬
‫י‪51‬‬
‫נוםחא א פרק יב יג‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נגד שמא ואבד שמיה כיצד מלמד ש ל א יוציא לו‬
‫לאדם ש ם במלכות שכיון שיוציא עא( לו ש ם במלכות סוף‬
‫שנותנין בו עיניהם והורגין אותו ונוטלין ממנו א ת ממונו עב(‪:‬‬
‫ודלא משמש חכימיא קטלא חייב כיצד אמרו מעשה‬
‫באדם א ח ד כבית רמה שהיה נוהג בעצמו מ ד ת חסידות‪.‬‬
‫ש ל ח אליו תלמיד א ח ד עג( רבן יוחנן כן זכאי לבודקו הלך‬
‫ומצאו ש נ ט ל שמץ ונתגו ע ל גבי בידים ונטלו מ ע ל הכירים‬
‫וגתגו לתוך ]מקפה[ ש ל גריםין עד(‪ .‬א״ל מה א ת ה עושה‪.‬‬
‫א״ל כהן גדול אגי ותרומה עדי( בטהרה אגי אוכל‪ .‬א״ל כירים‬
‫זה ט מ א או טהור עי(‪ .‬א״ל וכי י ש לגו בתורה ע ל כירים‬
‫•מטמא והלא ל א אמרה תורה א ל א ע ל תגור ש ט מ א שנאמר‬
‫וכל אשר בתוכו יטמא )ויקרא י״א ל־ג(‪ .‬א״ל כ ש ם שאמרה‬
‫תורה ע ל תגור ש ט מ א כך אמדה תורה ע ל נירים ש ט מ א‬
‫שגאמר תגור וכירים יותץ טמאים הם )שם שם ל״ה(‪ .‬א״ל‬
‫אם כן היית נוהג ל א א כ ל ת תרומה טהורה מימיך עז(‪:‬‬
‫ודלא מוסיף פםיד כיצד מ ל מ ד ש א ם ש נ ה אדם כסכתא‬
‫או •מתים או ש ל ש ה מסכתות ואין מוסיף עליהם סוף •ממימכח‬
‫א ת הראשונות ן‬
‫ודאשתמש בתגא אבד ואזיל ליה כיצד שכל‬
‫ה מ ש ת מ ש בשם המפורש אין לו חלק לעולם הבא עח(‪:‬‬
‫פרק יג‬
‫שמאי אומר ע ש ה תורתך קבע אמור מ ע ט ועשה הרבה‬
‫והוי מקבל א ת כל האדם בסבר פנים יפות א(‪:‬‬
‫עשה תורתך קבע כיצד מלמד ש א ם ש מ ע אדם דבר‬
‫מפי חכם בבית המדרש א ל יעשה אותו עראי א ל א יעשה‬
‫אותו קבע ומה ש ל מ ד אדם יעשה וילמד לאחרים ויעשו‬
‫שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעימות )דברים ה׳ א׳>‪ .‬וכן‬
‫בעזרא הוא אומר כי הכין א ת לבבו לדרוש א ת תורת ה׳ ב(‬
‫ל ע ש ו ת ‪ .‬ואחר כך וללמד בישראל חק ומשפט)עזרא ז׳ י׳( ג(‬
‫נוסחאב פרקכז‬
‫בשנים‪ .‬ע ד קיסרין בכמה‪ .‬א״ל בימלש‪ .‬א״ל‬
‫ראה אני לפי •מאני מרבה א ת הדרך א ת כרבה‬
‫א ת השכר‪ .‬א״ל הן לסי הדרך הוא השכר‪.‬‬
‫א״ל ל א יהו נא( ש י ר רגלי כ מכר רגלי הבהמד‪,‬‬
‫הוא שהיה הלל מקיים לפום צערא א ג י א ‪:‬‬
‫י‬
‫מעשה ברבי יהושע שהיה בא כב( בדרך‬
‫וראה גלגולת א ח ת צפה ע ל פני המים‪ .‬אמר‬
‫ל ה ע ל ד א ט פ ך אטפוך ולמטיפיך יטיפק כג(‪:‬‬
‫ועוד ה׳ דברים היה אומר בלשון דבבליים‬
‫גגד ש מ א אבר שמיה‪ .‬ודלא מוסיף יסיף‪.‬‬
‫ו ד א ש ת מ ש בתגא חלף‪ .‬ודלא ש מ ש חכימייא‬
‫קטלא חייב‪ .‬ודיממימ ולא מקיים חייב קטלי‬
‫קטילין כי( ‪:‬‬
‫נגד שמא אבד שמיה יצא ש ם סלוגי‬
‫בעיר‪ .‬פלוני נ א ה פלוגי גבור‪ .‬למחר א ת‬
‫טבקשו אין א ת ה יודע אימתי נפטר מן ה ע ו ל ם ‪:‬‬
‫ודלא מוסיף יםיף ללמדך ש כ ל המלמד‬
‫פרשה א ח ת מן התורה )אם ל א מוסיף( גמור‬
‫אם ל א גמר סופו לשכוח שגאמר רק השטר‬
‫ל ך ושמור גסשך מ א ד ודביים ד׳ ט׳(‪:‬‬
‫ודאשתמש בתנא חלף מה אם בלשצר‬
‫ש ש מ ש בכלי בית המקדש דברים ש י ש להט‬
‫חילופין ויש להם דמים טורף גםשו מחיי‬
‫העולם הזה ומחיי העולם הבא‪ .‬ו ה מ ש מ ש‬
‫בכתרו ש ל מלך מלכי המלכים הקב״ה ע ל‬
‫א ח ת כמה וכמה •מהוא טורף נפשו מחיי העולם‬
‫הזה ומחיי העולם הבא כיי(‪:‬‬
‫ודלא שמש חכימייא קטלא חייב‪.‬‬
‫כ ע ש ה )באחד כהן(!בכהן אחד‪ 1‬חסיד ברמת‬
‫בני ע נ ת והלך רבי יהושע לדבר עמו והיו‬
‫'‪ .1‬עוסקים בהלכות חסדים י ( וכיון שהגיעה‬
‫עוגתה ש ל סעודה אמר ל א ש ת ו הביאי טיפה ש ל ש מ ן לתוך הגריסיץ‪ .‬הלכה ונטלה א ת הפך מתוך הכירה‪.‬‬
‫כ‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫שמית ודלא משתמש וכו׳ ועתוטיי‪ .‬וע׳ א מ ת פיג מ״ו‪ .‬עא( בכי״א‬
‫שמוציא לו‪ .‬עב! ע׳ לעיל פי״א‪ .‬עג( בעצמו המידות שלה עליו בכי׳א‬
‫ועתומיי‪ .‬עד( בכי׳׳א מי של גריםין ואנכי הוספתי מלת מקפה עיפ הדוגמא‬
‫שבמדרש הגדול )וע׳ לקמן( וע״פ ילקוט אבות ב״י‪ .‬עד‪ (.‬בכי״א תרומה‬
‫ועתומ״י‪ .‬עו( טמא וזה טהור בכי״א ועתומ״י‪ .‬עז( לחשובה הענין הנני‬
‫מעתיק פה הדוגמא האחת שמצאתי לפיסקא זאח בהמדרש תגדול ב״י‬
‫בפ׳ שמיני וז״ל תנו רבנן מעשה באהד מבית רמתה שנהג סלסול‬
‫בעצמו ומדת פרישות שלח עליו רבן יוחנן בן זכאי לבדקו ומצאוהו‬
‫שנתן שמן ע״ג כירים ונטלו מעל גבי כירים ונתנו בתוך מקפה של‬
‫גריכין אמרו לו מה אתה עושה אמר להן כהן גדול אני ותרומה טהורה‬
‫אני אוכל אמרו לו וכי כורים)צ״ל כירים( זו טהורה או טמאה אמר להן‬
‫זכי יש לנו בתורה על הבורים)צ״ל הכירים שהוא( טמא והלא לא אמרה‬
‫חורה אלא על התנור שהוא טמא שנאמר וכל כלי חרם אמרו לו כשם‬
‫שאמרה תורה על התנור שטמא כך אמרה חורה על הכירי שטמא‬
‫כא בכי״ה שלא יהא‪ .‬בב( בכייה מהלך‪ .‬כג> בכי׳׳ה ואם‬
‫אין לה להטפה ודהיטופך סוף מטיפיך יטיפו‪ .‬ובעיקר‬
‫הדברים ע׳אבוה פ׳ב מיו ועיע בגו׳א‪ .‬ואולי יש בכאן איזה‬
‫טעות המעתיק‪ .‬כד‪ 1‬בכייה ועוד דברים אמר בלשון בבלי‬
‫נגד וכו׳ ודלא מוסיף מסיף ודלא יליף קטלא תייב‬
‫ודאישתמש בתנא הלף ודלא שימש וכו׳ חייב ודאישתמש‬
‫ולא מקים קטלא קטולין‪ .‬כד‪ (.‬ע׳ נדרים סיב עיא וילקוט‬
‫דניאל ר׳ תתרס״ב‪ .‬כו‪ 1‬לא נודעה לי דונמא לזה ופירש‬
‫לי מדר הרב הגאון כמוהריר מאיר איש שלום נר״ו שכמה‬
‫דברים‪,‬ישנם משוקעים בש־סשלא היו הלבות קבועות‬
‫בעד כל המון בית ישראל רק בעד איזה כתות מתנהגות‬
‫בחסידות במדה יתירה‪ .‬ואולי הם ההלכות חסידים‬
‫הנזכרות באן ג״כ עוד שיור עתיק מהלכות במין הנ׳ל‪.‬‬
‫ועיע נו״ב‪ .‬עה( ע׳ מאירי ושאר מפרשים‬
‫שנאמר תנור ובידים יתץ אמרו לוי אש כך היית עושה לא ראית טהרה מימיך עי‬
‫קדמונים המובאים במדרש שמואל למשנה זו‪.‬‬
‫‪t‬״ ‪ -‬י ‪.‬‬
‫קבע בב׳ פנים על הלמוד ועל העשיר‪,‬‬
‫פייג א( ע׳ אבות פיא מייג‪ .‬ב( בכי״א לדרוש ב ת ו ר ח ה׳ ועתומ׳׳י‪ .‬ג ‪ 1‬נראה דדריש מלת‬
‫וזיל המגן אבוח למשנה זו ובאבות דר׳ נתן הניא כל העושה תורתו קבע ומלאכתו טפילה עישין אותו עיקר לעוה״ב וכל הע־שה תורתו‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא א פרמ‬
‫אמור מעט ועשה הרבה כיצד בלמד שהצדיקים‬
‫אומרים מ ע ט ועושים הרבה א ב ל רשעים אומרים הרבה‬
‫ואפילו מעט אינם עושים‪ .‬ומנין שהצדיקים אומרים מ ע ט‬
‫ועושים הרבה‪ .‬שכן מצינו באברהם אבינו שאמר למלאכים‬
‫פ ת אתם סועדים עמי היום שנאמר ואקחה פ ת לחם וסעדו‬
‫לבכם )בראשית י׳ח י‪-‬׳( אבל באחרונה ראה מה ע ש ה אברהם‬
‫למלאכי ה ש ר ת ש ה ל ך ו ע ש ה להם ש ל ש ה שורים ו ת ש ע‬
‫סאין ש ל סולת‪ .‬ומנין ש ע ש ה להם ת ש ע סאין ש ל סולת י(‬
‫שנאמר וימהר אברהם האהלה א ל שרה ויאמר מהרי ש ל ש םאים‬
‫קמח ס ל ת )שם י׳( ש ל ש כמשמען ק מ ח הרי ש ש ס ל ת‬
‫הדי ת ש ע ‪ .‬ומנין ש ע ש ה להם ש ל ש ה שורים‪ .‬שנאמר ואל הבקר‬
‫רץ אברהם)שם ז׳( ה ב ק ר אחד ב ן ב ק ר שנים ר ך ש ל ש ה ‪.‬‬
‫וי״א טוב ארבעה‪ .‬ויתן א ל הנער וימהר ל ע ש ו ת אותו)שם שם(‬
‫נתן ביד י ש מ ע א ל בנו כדי לחנכו במצות יי(‪ :‬א ף הקביה‬
‫אמר מ ע ט ועשה הרבה שנאמר ויאמר ה׳ א ל אבדם ידוע‬
‫ת ד ע כי גר יהיה זרעך בארץ ל א להם ועבדום וענו אותם‬
‫ארבע מאות ש ג ה וגם א ת הגוי א ש ר יעבודו דן אגכי ואחרי‬
‫כן יצאו ברכוש גדול )שם ט״ו י״ג יי״י( ל א אמר לו א ל א‬
‫בדלי׳ת ונוין י( אבל באחרונה כ ש פ ר ע הקב״ה משוגאיהם‬
‫ש ל ישראל ל א פרע א ל א בשבעים ושתים אותיות ימנאמר‬
‫או הגסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות‬
‫ובמוסתים ובמוראים גדולים)דברים ד׳ ליי(‪ .‬הא ל מ ד ת כשגסרע‬
‫משוגאיהם ש ל ישראל ל א גפרע א ל א בשבעים ושתים‬
‫אותיות ז(‪ :‬ומנין שהרשעים אומרים הרבה ואפילו מ ע ט איגם‬
‫עושים שכן מצינו בעפרון שאמר לאברהם ארץ ארבע‬
‫מאות ש ק ל כסף )בראשית כ״ג ט״י( א ב ל באחרונה כ ש ש ק ל‬
‫לו א ת הכסף וישמע אברהם לעסרון וישקל אברהם לעפרון‬
‫ןגו׳ )שם שם ט״ז( *‬
‫כט‬
‫נוסחא ב פרכן כז כח‬
‫איל רבי וכי הכירה טהורה היא‪ .‬אמר לו‬
‫וכי י ש כירה טמאה ותנור ט מ א מ(‪ .‬א״ל‬
‫והרי הוא אומר תנור וכירים יותץ טמאים‬
‫הם )ייקרע י׳׳אל״די( הא ש י ש תנור טמאוכירים‬
‫טמאים ו ד ש מ ש ולא קיים חייב קטלי קטילין‪.‬‬
‫אמר רבי כך הייתי נוהג כל ימי‪ .‬אמר לו אם‬
‫כך היית נוהג כל ימיך ל א היית אוכל קדשי‬
‫שמים כתקונן‪ .‬אמרו חכמים ודלא ש מ ש‬
‫חכימייא קטלא חייב ודיימתמש ולא קיים חייב‬
‫קטלי קטילץכח(‪.‬‬
‫פרק כח‬
‫שמונים זוגות של תלמידים היו לו‬
‫להלל הזקן‪ .‬ש ל ש י ם מהם היו ראוים ש ת ש ר ה‬
‫עליהם שכינה‪ .‬ושלשים מהם היו ראוץ‬
‫שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון‪ .‬ועשרים‬
‫מהם ביגוגים‪ .‬הגדול שבהם יונתן בן עוזיאל‬
‫וחקטןשבהם רבי יוחנן בן זכאי‪ .‬ב ש ע ת םטירתו‬
‫נכנסו כולם והוא ל א נכנס‪ .‬אמר להם היכן‬
‫‪1‬הוא[ יוחנן‪ .‬אמרו לו הרי ]הוא[ עומד ע ל‬
‫הפתח‪ .‬אמר להם יכנס כשר הוא ( ‪ .‬כיון‬
‫שנכנס אמר להם הקטן שבכם אב לחכמה‬
‫ואב לדורות‪ .‬והגדול שבכם ע ל א ח ת כמה‬
‫וכמה‪ .‬אמר להם עליכם נאמר להנחיל אוהבי‬
‫יש ואוצרותיהם א מ ל א )משלי ח׳ כ״א( ועליך‬
‫נאמר רבן יוחנן להנחיל אוהבי י ש ואוצרותיהם‬
‫א מ ל א ב( ‪:‬‬
‫א‬
‫והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות כיצד מלמד ש א ם נתן אדם לחברו כ ל מתנות טובות‬
‫שבעולם ופניו כבושים בארץ ח( מעלה עליו הכתוב כאלו ל א נתן לו כלום‪ .‬אבל המקבל א ת חבירו בםבר‬
‫ס נים יםות אסילו ל א נתן לו כלום מעלה עליו הכתוב כאלו נתן לו כל מתנות טובות שבעולם ט(‪:‬‬
‫רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי‪ .‬שמונים תלמידים היו להלל הזקן ש ל ש י ם מהן‬
‫ראויין ש ת ש ר ה שכינה עליהן כמשה רבינו א ל א שאין דורן ראוי לכך‪ .‬ש ל ש י ם מהן א( ראויין‬
‫י‬
‫לעבר ש ג ה ועשרים ביגוגים‪ .‬גדול שבכולם יונתן בן עחיאל קטן שבכלן רבן יוחנן בן זכאי‪ :‬אמרו עליו‬
‫ע ל רבןיוחגןבןזכאי ש ל א הגיח מקרא ומשגה גמרא הלכות ואגדות ותוספתות ב( דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים‬
‫וכל ה ט ח ת ש ל חכמים ג( וכל דבר ודבר שבתורה ל א הניח ש ל א למד לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי‬
‫י ש ואוצרותיהם א מ ל א )משלי ח׳ כ׳א( ד (‬
‫פרה יד‬
‫;‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו׳ב‬
‫בז( ותנור טמא ליתא בכי׳ה‪ .‬כת( אולי צ׳׳ל מכאן‬
‫אמרו תכמים וכר‪ .‬וע׳ נו״א‪.‬‬
‫פכ״ח א( כשר הוא ליתא בכייה‪ .‬ב( מן ועליך עד‬
‫טפילה ומלאכתו עיקר עושין אותו טפילת לעות״ב ו ב נ ו ס ת א א ת ר ת‬
‫ש נ ו עשה חורחך קבע שלא חקל לעצמך ותחמיר לאחרים ולא‬
‫תחמיר לעצמך ותקל לאתרים אלא תהא תורתך קבע לך ולאחרים‬
‫שנאמר כי עזרא הבין לבבו לדרוש את תורת ה׳ ואחר כך וללמד לבני‬
‫ישראל ע״כ• וע״ע לקמן סוף פכ״ח ונו״ב פ׳ כ״נ ורבינו יונת למשנת זאת‪ .‬ד( של סולת ליתא בכי״א ועתומ״י‪ .‬ה( ע׳ בבא‬
‫מציעא פיו ע״ב ב״ר פמ״ח תנתומא פ׳ וירא וילקוט שם‪ .‬ואחרי שפיסקא שלנו מסכמת ביותר עם החנחומא היה נראה להשלים‬
‫ולהגיה עפ״י כזה ומנין שהיו ג׳ שורים שנאמר ויקח בן בקר רך וטוב בן אחד בקר שנים רך שלשה‪ .‬ו( מלת וני״ן ליתא בכי״א‬
‫ועתומ״י‪ .‬ז‪ (.‬ע׳ ב״ר ס׳ מ״ד סי״ט ודברים רבה פ״א םי״ז ושיר השירים רבה פ״ב בפסוק כשושנה ותנחומא וירא ובמפרשים שש‪.‬‬
‫ח( בכי״א ופניו זעומות בארץ‪ .‬ט( ע׳ משנה תורה הלכות מתנות עניים פ״י ה״ד וע״ע נו״ב‪.‬‬
‫פי״ד א( ושלשים מהם בכי״א‪ .‬ב( הנהתי ע״פ כי״א ובספרים תוספתות ובספרים ישנים תוספתא‪ .‬ג( ע׳ גיטין סיז‬
‫ע״א שנו מידותי ובפירש״י שם למדו תורותי וע״ע במבוא למכילתא צד ל־ב‪ .‬ד( ע׳ סוכה כ״ח ע״א ובבא בתרא קל״ד עיא‬
‫ומס׳ סופרים פ׳ ט״ז הלכה ח׳ וע״ע סנהדרין י״א ע״א ונו״כ פכ״ח‪.‬‬
‫ח‬
‫‪H‬‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא א פרק יד‬
‫הוא היה אומר אם ע ש י ת תודתך הרבה א ל תחזיק טובה‬
‫לעצמך כי לכך נוצרת‪ .‬לפי ש ל א נוצרו הבריות א ל א ע ל‬
‫מ נ ת שיתעסקו בתורה י״( י‪. . .‬‬
‫חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי לבלן‬
‫נוסחא ב פרק כח כט‬
‫אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי ש ל א‬
‫הניח פרשה א ח ת מן התורה ש ל א למדה ולמד‬
‫מקרא ותרגום הלכות ואגדות שיחין ומשלות‬
‫הכל למד י‪: (-‬‬
‫חמשה דברים היה רבי יוחגן כץ זכאי‬
‫אומר לתלמידיו חביריגו למדו תורה והתעסקו‬
‫בה שאם י( עשיתם א ת כל התורה כולה כמצוה‬
‫הזו א ל תחזיק יי( תורה לעצמך כילכךגוצרת י(‪:‬‬
‫קרא להן שמות‪ .‬לאליעזר בן הודקנום קרא בור סיד שאינו‬
‫מאבד טיפה קנקן זפותה י( ש מ ש מ ר ת א ת יינה‪ .‬ליהושע בן‬
‫חנניה קרא לו חוט המשולש ל א במהרה ינתק‪ .‬וליוסי הכהן‬
‫קרא לו חסיד שבדור‪ .‬ולשמעון בן נ ת נ א ל קרא לו גרועה‬
‫שבמדבר שמחזקת מימיה ז(‪ .‬אימרי תלמיד שרבו מודה לו‬
‫פרק כט‬
‫ומעיד עליו ח(‪ .‬ואלעזר בן ערך קרא לו נחל שוטף ומעין‬
‫חמשה תלמידים היו לו לרבי יוחנן‬
‫המתגבר שמימיו מתגבדין ויוצאין לחוץ לקיים מה שנאמר‬
‫יפוצו מעיינותיך חוצה ברחובות פלגי מ* )שם ה׳ ט״ז( ט(‪ .‬בן זכאי ואלו הן רבי אליעזר בן וץרקנוס‪.‬‬
‫הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי ורבי יהושע בן חגניה‪ .‬ורבי יוסי הכהן‪ .‬ורבי‬
‫אליעזר בן הורקנום בכף שנייה מכריע א ת כלם‪ .‬אבא שאול שמעון בן נתנאל‪ .‬ורבי אלעזר בן ערך א(‪.‬‬
‫אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי היה רבי יוחנן בן זכאי משנה כשבחן ואומר‬
‫אליעזר בן הורקנום אף עמהם ורבי אלעזר בן ערך בכף אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד‬
‫שנייה מכריע א ת כ ל ם ז אמר להם צאו וראו איזהו דרך טובה טיפה‪ .‬יהושע בן חנניה אשרי יולדתו‪] .‬רבי‬
‫שידבק בה האדם כדי שיכנס בה לעולם הבא‪ .‬נכנם רבי יוסי הכהן הסיד שבדורו‪ .‬רבי שמעון בן נ ת נ א ל‬
‫אליעזר ואמר עין טובה‪ .‬נכנס רבי יהושע ואמר חבר טוב‪ .‬ערוגה שהיא מקבלת מימיה במדבר‪ .‬ור אלעזר‬
‫נכנם רבי יוסי ואמר שכן טוב יצר טוב ואימה טובה‪ .‬רבי‬
‫שמעון אומר הרואה א ת הנולד י(‪ .‬נכנם רבי אלעזר ואמר לב טוב לשמים ולב טוב לבריות יא(‪ .‬אמר להם‬
‫רואה אני א ת דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם יב( ש ב כ ל ל דבריו דבריכם‪ :‬אמר להם צאו וראו איזהו‬
‫דרך רעה ימירחק ממנה האדם כדי שיכנס בה לעולם הבא‪ .‬נכנס דבי אליעזר ואמר עין רעה‪ .‬נכנס רבי יהושע‬
‫ואמר חבר רע‪ .‬נכנס רבי יוסי ואמר שכן רע יצר רע ואשד‪ .‬רעה י־‪ .(-‬נכנס רבי שמעון ואמר הלוה ואינו‬
‫משלם‪ .‬שהלוה מן האדם כלוה מן המקום שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן )תחליש ל״ז כ׳א(‪,‬‬
‫נכנס רב• א ל ע ד ואמר לב רע ליממים ולב רע למצות ולב רע לבריות יי(‪ .‬ואמר להם דואה אני א ת‬
‫דברי רבי אלעזר מדבריכם ימבכלל דבריו דבריכם טי(‪:‬‬
‫כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו נכנס רבי אליעזר ויימב לפניו ואמר ליה‬
‫רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך‪ .‬אמר לו אמור טז(‪ .‬אמר לו אהם הראשון היה לו בן ומת וקבל עליו תנחומין‬
‫ומנין שקבל עליו תנהומין שנאמר וידע אדם עוד א ת אימתו)בראשית ד׳ כ״ה( אף א ת ה קבל תנחומין‪ .‬אמר‬
‫לו ל א די לי שאני מצטער בעצמי א ל א הזכרת לי צערו ש ל אדם הראשון‪ .‬נכנס רבי יהושע ואמר לו‬
‫רצונך אומר דבר אהד לפניך‪ .‬אמר לו אמור‪ .‬אמר לו איוב היו לו בנים ובנות ומתו כולם ביום אחד וקבל‬
‫עליהם תנחומין אף א ת ה קבל תנחומין‪ .‬ומנין ימקבל איוב תנחומין שנאמר ה׳ נתן והי לקח יהי ש ם‬
‫לי צערו ש ל‬
‫ה׳ מ מ ק ־ )איוב א׳ כ״א(‪ .‬אמר לו ל א די לי שאני מצטער בעצמי א ל א שהזכרת יי‬
‫ם‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנוי ב‬
‫ת( עי אבות פ״ב מ״ח ושש איתא למדת תורה וכוי‪ .‬ובמשנה‬
‫דפוס קאמברידגע איתא עשית‪ ,‬אבל חך סיום דלפי שלא נוצרו הבריות‬
‫ליתא גש שם‪ .‬וע׳ סנהדרין צ״ט ע״ב‪ .‬וו בכי״א קנקנה‪ .‬ז( הגהתי לפי‬
‫הנוסחא אהרינא שבתומ״י ואלא ששם הוא שפוסקת מימיה( ולפיהמאירי‬
‫במשנה זו שכם הוא הביא דברי האדר״נ כאן‪ .‬ובספרים ולישמעאל בן‬
‫חנניה קרא לו ובו׳‪ .‬וגם הוגה עונה תחת גרוע וא״נ ובפירושו כתב‬
‫המאירי שש שר״ל מקוש אשבורן ועיע ערוך השלש ערך גרע ובהערות‬
‫שש אות הי‪ .‬ח ו בכי״א הנוםהא שרבו מעיד עליו ועתומ״י והגר״א מתק‬
‫לכל זה‪ .‬ט( בכי״א מעין המתגבר ובו׳ ועתומ״י‪ .‬ובעיקר הדבריש ע׳ במשנה‬
‫שם וע׳׳ע ררך ארץ זוטא סיב‪ .‬י( בםפרימ עוד נוסהא אתרינא כגון‬
‫מרדכי היהודי שראה את הנולד‪ .‬יא( בבי״א לב טוב למצות ועתומ״י‬
‫אבל ע״ע נ״ב ולקמן‪ .‬יב‪ 1‬בבי״א מדבריהם וכן לקמן‪ .‬יג(כן הגיה הגר״א‬
‫ובספרים עין רע שכן רע ואשה רעה והשבוש מבואר‪ .‬וע״ע נו״ב‪ .‬יד( כן הוא בבל הספרים וגם בנו״ב‪ .‬ונראה‬
‫שעירבוב ב׳ נוסחאות יש כאן‪ .‬טי( ז ׳ אבות שם משנה ט׳ ורבו השינוים כאן ע״ש‪ .‬טז‪ 1‬כספרים ליה אמור וכן ככל‬
‫המקומות לקמן ליה והנחתי לו ע״פ כי״א‪.‬‬
‫אמלא ליתא בכי״ה‪ ,‬ג( בכי״ה ותרגום מדרש והלכות‬
‫והגדות שיתין ומשלות ובו׳‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳ נו׳א‬
‫פי״ד ובהערות אות ד׳ וע״ע ירושלמי נדרים פ*ז שתנוםתא‬
‫כאן מסבמת ביותר עם הדברים שם‪ .‬ד( בבי״ה ואם‪.‬‬
‫ה( בכי״ה תחזיקו‪ .‬ו( בכייה שלא ניגרו תבריות על‬
‫דבר הבטלת אלא )עלו דברי תורה שנאמר כי היא‬
‫חייך ואו־ך ימיך בעולם הנא וע׳ בנו׳א שם ובהערה‬
‫אות ה׳‪ .‬והנה לא נמנו בכאן החמשה דברים וע׳ לקמן‬
‫פל׳א ששם הם שנוים כולם‪ .‬ואולי כל פיסקא זו כאן‬
‫אינה רק הכפלת דברים ע״י המעתיק‪.‬‬
‫פכיט א( ע׳ אבות פ״ב מ־ח ועי השינוים שם‪.‬‬
‫נוסחאאפרקידטו‬
‫אבות דרבי• נתן‬
‫איוב‪ .‬נכנס רבי יוסי וישב לפניו אמר לו רבי רצונך אומר‬
‫דבר אחד לפניך‪ .‬אמר לו אמור‪ .‬אמר לו אהרן היו לו •מני יז(‬
‫בגיס גדולים ומתו שניהם ביום אחד וקבל עליהם תנחוכין‬
‫שגאמד וידם אהרן )ייקרא י׳ ג׳( אין שתיקה א ל א תגחומין‬
‫ואף א ת ה קבל תגחומין‪ .‬אמר לו ל א די לי שאגי מצטער‬
‫בעצמי א ל א שהזכרתני צערו ש ל אהרן‪ .‬גכגס רב* שמעון‬
‫ואמר לו רבי רצונך אומר דבר אחד לפגיך‪ .‬אמר לו אמור‪.‬‬
‫אמר לו דוד המלך היה לו בן ומת וקבל תנחומין ואף א ת ה‬
‫קבל תנחומין ומנין ש ק ב ל דוה תנחומיץ שנאמר וינהם דוד‬
‫א ת בת ש ב ע א ש ת ו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא‬
‫א ת שמו שלמה)שמואל ב׳ י״כ כי‪ 0‬אף א ת ה רבי קבל תנחומין‪.‬‬
‫אמר לו ל א די ש א נ י מצטער בעצמי א ל א שהזכרתני צערו‬
‫ש ל דוד המלך‪ .‬נכנס רבי אלעזר בן ערך יי!( כיון שראהו‬
‫אמר ל ש מ ש ו טול כלי ולך אחרי לבית המרחץ לפי ש א ד ם‬
‫גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו יט(‪ .‬נכנס וישב לפניו ואמר‬
‫לו אמשול לך מ ש ל למה הדבר דומה לאדם שהפקיד אצלו‬
‫המלך פ ק מ ן ‪ .‬בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר אוי לי‬
‫אימתי א צ א מן הםקדון הזה בשלום‪ .‬א ף א ת ה רבי היה לך‬
‫בן קרא תורה כקרא נביאים וכתובים מ ש נ ה הלכות ואגדות‬
‫ונסטר מן העולם בלא ה ט א ויש לקבל עליך תנחוכין‬
‫כשהחזרת סקדונך ש ל ם כ(‪ .‬אמר לו רביי אלעזר בני נחמתני‬
‫כדרך שבני אדם מנחמין‪ .‬כשיצאו מלפניו הוא אמר אלך‬
‫לדמסית למקום יפה ומים יפים ונאים נא( והם אמדו נלך‬
‫ליבנה למקום שתלמידים חכמים מרובים אוהבים א ת התורה‪.‬‬
‫הוא שהלך לדמסית כב( למקום יפה ומים יפים ונאים נ ת מ ע ט‬
‫שמו כתורה‪ .‬דם שהלכו ליבנה למקום שתלמידים חכמים‬
‫כרובים ואוהבים א ת התורה גתגדל שמם בתורה « ( ‪:‬‬
‫פרק טו‬
‫והם אמרו שלשה דברים א( רבי אלעזר אומר יהי‬
‫כבור חברך חביב עליך כשלך‪ .‬א ל תהי גוח לכעוס‪ .‬שוב‬
‫יום א ח ד לסגי מיתתך ב(‪:‬‬
‫נוסחא ב פרק כט‬
‫ל‬
‫בן ערך מעין המתגבר‪ .‬הוא דדה אומר אם‬
‫יהיו כל חכמי ישראל בכףמאזגים ורבי אליעזר‬
‫בן הורקגוס בכף שניה מכריע א ת כולם! ב>‪.‬‬
‫אבא ימאול אומר כשום רבי עקיבא ג( שהיה‬
‫אומר משמו ל א היה אומר א ל א אם יהיו כל‬
‫חכמי יימראל בכף מאזגים ואליעזר בן הורקגוס‬
‫עמהם ואצבעו ש ל רבי אלעזר בן ערך מכריע‬
‫א ת כולם‪ .‬ומפני מה ל א נ ת ג ד ל יממו בחכמה‬
‫א ל א כיון שיצאו מירושלים אמר אנה א ל ך‬
‫והוא •מאמר נלך למאום לעיר יפה שמימיה‬
‫)כעוסקים( ]מתוקים! ‪ n‬ל א גתגדל שמו בחכמה‬
‫והם •מאמרו נלך לנו ליבנה למקום •ממאהבים‬
‫התורה למקום שתלמידי חכמים מרובים הם‬
‫גתגדל שמם בחכמה‪ .‬מימל אם יראה אדם‬
‫דינר לצבע ו א ת הצמר לימולחני זה איגו יודע‬
‫מה טיבו ש ל זה‪ .‬אבל אם יראה צמר לצבע‬
‫ואת הדינר לימולחני זה מכיר אומנותו‪ .‬הוא‬
‫שאמר נלך לנו למאום העיר יפה לעיר שמימיה‬
‫יפימ כל מי •מהוא מבק מ ללמוד תורה ילך‬
‫לו אחריה דיי( <נתנדל( ‪1‬נתבעט‪ 1‬שמו בחכמה‪.‬‬
‫והם ש א מ י ו נלך לנו למקום שמאהבין א ת‬
‫התורה למקום •מתלמידי חכמים מרובים הם‬
‫גתגדל ‪1‬שמם! בחכמה‪ :‬אמר להם ראו איזה‬
‫היא דרך טובה •מידבק בה האדם‪ .‬רבי אליעזר‬
‫אומר עין טובה‪< .‬רבי שמעון( ]רבי יהושע[‬
‫אומר חבר טוב‪ .‬רבי יוסי אומר זה יצר טוב‪.‬‬
‫ויימ אומרים זו אשד‪ ,‬טובה‪ .‬רבי שמעון אומר‬
‫הרואה א ת הנולד‪ .‬רבי אלעזר אומר לב טוב‪.‬‬
‫טוב למצוד‪ ,‬י( וטוב לבריות‪ .‬אמר להם רואה‬
‫אני א ת דברי רבי אלעזר בן ערך כדבריכם‬
‫ש ב כ ל ל דבריו דבריכם‪ :‬ועוד אכר להם צאו‬
‫וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם‬
‫י‬
‫רבי אליעזר אומר עין רעה‪ .‬רבי יהושע אומר‬
‫חבר רע‪ .‬רבי יוסי אומר זה יצר רע ויש אומרים זו אשד‪ ,‬רעה‪) .‬רבי יוסי( ]רבי שמעון! אומר הלוה ואינו מ ש ל ם‬
‫אחה לוה מן האדם כאילו לוה מן המקום שנאמר לוה ר ש ע ולא ישלם וצדיק חונן ומתן)תהלים ל״ז כ״א(‪.‬‬
‫רבי אלעזר אומר לב רע‪ .‬רע למקום‪ .‬רע למצות‪ .‬רע לבריות ז(‪ .‬אמר להם רואה אני א ת דברי אלעזר‬
‫בן ערך ש ב כ ל ל דבריו דבריכם ח( ז‬
‫• ועוד ג׳ ]דברים[ היה אומר רבי אליעזר יהי כבוד )תלמידך(!חבירך[ חביב עליך כ ש ל ך ט(‪ .‬א ל תהי נוח‬
‫לכעוס‪ .‬ושוב יום א ח ד לפגי מ י ת ת ך ‪:‬‬
‫הערות לנרא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ב( כתב המהריט״ץ בפירושו לנו״א ולישמעאל בן‬
‫יז( שני ליתא בכי״א‪ .‬יה( כן הוא בניא שבתומ״י ובילקוט אכות כיי‪ .‬ובספרים‬
‫חגגיא צריך להגיה ולר״ש בן נתנאל וכן איתא בנוסהא‬
‫וכייא ר׳ אלעזר בן עזריה‪ .‬יט( בכי״א ואינו יכול ועתומ״י‪ .‬כ( מן ויש לקבל‬
‫עד שלם ליתא בכי״א ועהומ״י‪ .‬בא( בכייא אלך למקום יפה ומים יפה אתרת ע״כ‪ .‬ואחרי שבמלות נוסחא אחרת הוא מציין‬
‫תמיד נוםחא זאת לכן דנתי והוספתי כל זה ע״פ נו״א פייד‬
‫והם‪ .‬ובספרים ישנים יפים נאים ועתימ׳׳י וכוי‪ .‬בב( בכי״א למאום ועתומ״י‪.‬‬
‫בג( ע׳ שבת קמ״ז ע״ב וקהלת רבה פ״ז ומשם נראה דזה היה אחר וע״ש בהערות אות ז׳ זע״ פ המשנה וע״ע במגן אבית‬
‫שם‪ .‬אבל מ׳מ הסדר הוא מסופק קצת ועי לקמן ס׳ ל׳‪.‬‬
‫מיתת ריב״ז ועיע נו׳ב‪.‬‬
‫פט״ו א( בכי״א הם אמרו‪ .‬ב( ע׳ אבות פיב משנה י׳ והנר‪ ,‬שם נ( במשנה ל׳ וצ״ע‪ n .‬הגהתי מסברא‪ .‬ד‪ (.‬ע׳ נו״א‬
‫בסיף הפרק וע״פ הגהתי כאן‪ .‬וכן לקמן וע״ע בהערות‬
‫שונה עור והוי מתחמם וכו׳ והוי זהיר וכו׳ וכבד כתב המאירי במשנה‬
‫אות כ״ג שם‪ .‬ו( אולי יש להיסיף טוב למקום‪ .‬ז( ע׳ נו״א‬
‫ובהערות אית ייד שם‪ .‬ת(ע׳ אבות פ״ב מ״ט ועי פ נר׳א הגהתי פה כמה פעמים‪ .‬ט( הגהתי חבירך ע״פ אבות שםמ׳׳י ונו״א וההמשך לקט‬
‫*‪S‬‬
‫‪00‬‬
‫נוםחאאפרקטו‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך כיצד מלמד |‬
‫נוסחאבפדקכט‬
‫]יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך[‬
‫כד ייהא אדם רואה א ת כבוד חברו \ הוי חס ע ל כבוד בניו ובנותיו‪ .‬אם רוצה א ת‬
‫כבודו כך‬
‫שרואה אאתת כבודו‬
‫וכשם שרואה‬
‫שכשם‬
‫ש ל א יטול אדם א ת ש ל ך אף א ת ל א תיטול‬
‫ו כ ש ם שאין אדם רוצה ש י צ א ש ם רע ע ל כבודו כך יהא‬
‫א ת •מל הכירך‪ .‬אם רוצה א ת ש ל א יאמר‬
‫אדם רוצה ש ל א להוציא ש ם רע ע ל כבודו ש ל חכרו‪.‬‬
‫אחריך־ דבר אף א ת ה ל א תאמר אחריו דבר י(‪:‬‬
‫דבר אחר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך כיצד‬
‫ו א ל תהי נ ו ח ל כ ע ו ס ‪ .‬מ ע ש ה באחד ש ב א‬
‫בזמן ש י ש לו לאדם מאה רבוא וגוטלים א ת כל ממוגו א ל‬
‫להכעיס הלל הזקן יא( המתין לו ע ד ) ש י י ש ן (‬
‫יפגום א ת עצמו בשוד‪ .‬פרוטה ג(‪:‬‬
‫ואל תהא נוח ל כ ע ו ס כיצד מלמד שיהא עגיו כהלל ]שישן[ התחיל דופק ואומר מי כאן)בית( הלל‪.‬‬
‫א״ל מה לך‪ .‬א״ל ש א ל ה ]יש לשאול[‪ .‬ע מ ד‬
‫הזמן ואל יהי קפדן כשמאי הזקן‪:‬‬
‫מה היה ענותנותו של הלל הזקן אמרו מ ע ש ה בשגי ופתח לו‪ .‬נ ת ע ט ף וישב לו‪ .‬ש א ל ת ך מה יב(‪.‬‬
‫בגי אדם שעמדו והמרו זה א ת זה וזה א ת זה בארבע מאות זוז‪ .‬א״ל שכחתי‪ .‬א״ל הזהר ברוחך >‪ .‬איל מסני‬
‫אמרו כל שילך ויקגיט א ת הלל יטול ארבע מאות זוז‪ .‬הלך מה זנבה ש ל סרה ארוך ו ש ל חמור קצר‪ .‬א״ל‬
‫ש א ל ה גדולה ש א ל ת ‪ .‬א י ל מפני שהחמור‬
‫אחד מהם‪ .‬ואותו היום ערב ש ב ת היה עם חשיבה וקא חייף‬
‫דישיה י(‪ .‬בא וטפח לו ע ל ה ד ל ת אמר היכן הלל היכן הלל‪ .‬גושא אוכף ע ל בשרו ואין זגבו מגיע א ל א‬
‫גתעטף ויצא לקראתו א״ל בגי מה א ת ה צ ר י ף א״ל הלכה ע ד חצי יריכו‪ .‬בשר הפרה מגולה וזנבה ארוך‬
‫]ומשמימה עמו ע ל כ ל כשרה! יי(‪ .‬א״ל י ש‬
‫זו ה( אגי צריך לשאול‪ .‬א״ל אמור‪ .‬א״ל מסגי מה עיניהם‬
‫ש ל תרמודים תרוטות‪ .‬א״ל י( מפגי שדרין בין חול במדבר לך ש א ל ה אחרת‪ .‬א״ל לאו‪ .‬עמה והלך לו‪.‬‬
‫ובאות רוחות ומפזרות אותן ע ל עיניהם לפיכך עיניהם עלה וישן לו טי(‪ .‬כיון שישן התחיל דופק‬
‫תרוטות‪ .‬הלך והמתין ש ע ה א ח ת וחזר וטפח לו ע ל הדלת ואמר מי כאן הלל טז(‪ .‬א״ל מה לך‪] .‬איל[‬
‫אמר היכן הלל היכן הלל‪ .‬גתעטף ויצא‪ .‬א״ל בגי מה א ת ה ש א ל ה יז(‪ .‬ע מ ד ופתח ]לו[ גתעטף וישב לו יח(‪.‬‬
‫צריך‪ .‬א״ל הלכה אגי צריך ל ש א ו ל ‪ .‬א״ל אמור‪ .‬א״ל מפגי א״ל אמור ש א ל ת ך ‪ .‬א״ל שכחתי‪ .‬א י ל הזהר‬
‫מה רגליהם ש ל אםרקיים רחבות‪ .‬א״ל מפגי ש ה ם יושבין‬
‫ברוחך‪ .‬א״ל מפגי מה ראשיהם ש ל בבליים‬
‫ע ל בצעי המים ובכל יום ויום הם הולכים במים לפיכך רגליהם ארוכים ו ש ל בני מדיגה זו מגולגלים יט>‪ .‬איל‬
‫רחבות‪ .‬הלך והמתין ש ע ה א ח ת וחזר וטפח ע ל הדלת אמר ש א ל ה גדולה ימאלת‪ .‬א־ל מסני שאין במקומן‬
‫היכן הלל היכן הלל‪ .‬נ ת ע ט ף ויצא‪ .‬א״ל מה א ת ה צריך עריסות וכל ימיו מתגדל ב> ע ל חיק אמו‪.‬‬
‫לשאול‪ .‬א״ל הלכה אני צריך לשאול‪ .‬א״ל אמור‪ .‬נ ת ע ט ף וימל בני מדיגה זו כיון שהיא יולדת אותו‬
‫וישב לפניו‪ .‬א״ל מה א ת ה צריך‪ .‬א״ל כך נשיאים משיבים ז( היא נ ו ש א ת ונותנת אותו בתוך העריסה‬
‫א ל ירבו כמותך בישראל‪ .‬א״ל ח״ו הוי זהיר ברוחך מה אתה ראשיהן געשין מגולגלים‪ .‬ולפיכך ראשן ש ל‬
‫צריך‪ .‬א״ל מפני מה ראשיהם ש ל בבליים ארוכים‪ .‬א״ל בני בבליים ארוכים ושל בני מדיגה זו מגולגלים נא(‪.‬‬
‫הלכה גדולה ש א ל ת לסי שאין ש ם חיות פקחות כ ש נ ו ל ד א״ל י ש לך ש א ל ה אהרת‪ .‬א״ל לאו‪ .‬״ ע מ ד‬
‫הולד מגדלות אותם בחיק עבדים ושפחות ח( לפיכך ראשיהם‬
‫ארוכות א ב ל כאן ש י ש חיות פקחות כשגולד הולד מגדלות אותו בעריסה ו מ ש פ ש פ ו ת א ת ראשו לסיכך‬
‫ראשיהן סגלגלין ( ‪ .‬א״ל אברת ממגי ארבע מאות זוז‪ .‬א י ל כדאי הוא הלל ש ת א ב ד ע ל ידו ארבע מ א ו ת‬
‫זוז י( והלל א ל יקפיד‪:‬‬
‫יג‬
‫ט‬
‫הערות לנו״א‬
‫זו דדבדים אלו אינם מכלל דבריו של עבשיו ומגיהי ספרים ערבבוה באן‬
‫וכו׳ וראיה לדבר באדר״נ שלא הוזכרו שם אלא שלש ראשונות עיש‬
‫וע״ע במדרש שמואל במשנה זו‪ .‬ועכ״פ הדברים עתיקים וע׳ ביד פ׳‬
‫ניב ופסיקתא רבתי ט׳ ע״ב‪ .‬ג( ע׳ מפרשים ואולי כל בבא זו מקומה‬
‫בפ׳ י״ז אחר דברי ר׳ יוסי יהי ממון חבירך חביב עליך וכו׳ והדבר אהד‬
‫שם ראם בא ת״ח אצלך וכו׳ מקומו כאן‪ ,‬ד( הגר״א הגיה והיה חופף‬
‫ראשו וכן משמע קצת מילקוט אבות כיי וציע וע״ע סנהדרין ציה ע״א‬
‫וגבי אבישי בן צרויה שם‪ .‬ה( הוגה בספרים ע״י התומיישאלה זו אבל‬
‫קיימתי הגירסא שבכי״א ובספרים ישנים לסי שגם לקמן איתא הלכה‪.‬‬
‫ו( בכי״א שדרין בהול במרבד באות רותות ומפזר אותם ועתומ״י‪ .‬ז( מן‬
‫מד‪ .‬עד משיבים ליתא בכי״א ועתומ״י‪ .‬ח( כן היא הניא בתומ״י ובספרים‬
‫על איברים של עבדים וכו׳ ואולי תית כתוב על ידי עבדים וכוי‪ .‬ט( ע׳‬
‫שבת ל״א עיא בכמת שינוים וע״ע נדרים סיו ע״ב ומשם נראה קצת‬
‫שיש להגיד‪ .‬כאן סגלנלים תתת ארוכים ולהיפך וציע‪ .‬ועי נו״ב‪ .‬י( הוגד‪.‬‬
‫באן בספרים ד׳ מאות זוז ודי מאות זוז וכוי‪ .‬ובספרים ישגים וכייא ליתא‪.‬‬
‫הערות לנויב‬
‫אבל ע״ע במאירי ובמדרש •שמואל למענה זו •שמקיימים‬
‫בה הנירסא דמ׳שנה יהי כבוד תלמידך‪ .‬י( ע׳ לעיל פכ״ו‪.‬‬
‫יא( בכיית את הלל‪ .‬יב( בכי״ה איל אמור שאלתך‪.‬‬
‫ינ> בכייה עוד ותמתין עד שתזכור ולא תבוש ממני‬
‫ע״כ אבל מסופקני אם אינו מדברי מהריםיץ בעצמו‬
‫״ י ' ארוך משמש‬
‫־עי! ייי־ • ‪ 0‬ז‬
‫ושל המור קצר‪ .‬ובמנורת המאור כיי לר׳ ישראל‬
‫אלנקות)קובץ תתרי־ב( מביא שם בדף שיז עיב מעשה‬
‫זאת והגירסא התם ובשר הפרד‪ .‬מנולת ולפיכך זנבה‬
‫ארוך‪ .‬טו( מלת לו ליתא בכייה‪ .‬טז( בכייה ביון שישן‬
‫דפק על הדלת מי כאן הלל‪ .‬יזו בכייה המלות איל‬
‫מה לך הסרים והכי גרים התם איל שאלד‪ .‬יש לי‬
‫והוספתי המלות איל עפ״י‪ .‬יה( בכייה וישב לפניו‪.‬‬
‫יט> בכייה סגלגלים וכן לקמן‪ .‬כ( בכייה גדל‪ .‬בא( ‪p‬‬
‫ולפיכך עד מגולגלים ליתא בכייה וכן לא בכיי הנ״ל‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫ה י א‬
‫ב ב י‬
‫א‬
‫ב ב י‬
‫ר‬
‫נוסחא א פרס טו‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוםחא ב פרק כט‬
‫לא‬
‫מה היה קפדנותו של שמאי הזקן אמרו מעשה והלך לו‪ .‬ע ל ה וישן לו בב(‪ .‬התחיל דופק‬
‫באדם א ח ד ש ע מ ד לפגי שמאי אמר לו רבי כמה תורות י ש ואומר מי כאן ה ל ל כג(‪ .‬א״ל מה לך‪ .‬א״ל‬
‫לכם‪ .‬אמד לו שתים א ח ת בכתב ואחת בעל פה‪ .‬אמר לו ש א ל ה ‪ .‬ע מ ד ופתח לו נ ת ע ט ף וישב לו כי(‪.‬‬
‫א ת שבכתב אני מאמין לך יא( א ת ש ב ע ל פה איגי מאמין א״ל אמור ש א ל ת ך ‪ .‬א״ל שכחתי‪ .‬א״ל הזהר‬
‫לך‪ .‬גער בו והוציאו בנזיפה‪ .‬בא לפני הלל אמר לו רבי ברוחך‪ .‬א״ל מפגי מה פרסות רגליהם ימל בני‬
‫כמה תורות גתגו‪ .‬אמר לו שתים א ח ת בכתב ואחת בעל פה‪) .‬אפסיים( ]אפריקה! רחבות מכל בגי א ד ם כה(‪.‬‬
‫אמר לו בכתב אני מאמינך בעל פה אין אני מאמינך‪ .‬אמר א״ל ש א ל ה גדולה ש א ל ת ‪ .‬א״ל שמקומם‬
‫לויבני ש ב כתב לו א ל ף בית יכ(‪ .‬אמר לו מה זו‪ .‬אמר לו אלף‪) .‬ביתוצים( ]בין בצעי המים! והן מהלכין ביום‬
‫אמר לו אין זה א ל ף א ל א בית‪ .‬אמר לו מהו זה‪ .‬א״ל בית‪ .‬ובלילה בתוך המים פרסותיהן מתפרטות מן‬
‫אמר לו אין זה בית א ל א גימל‪ .‬אמר לו מנין א ת ה יודע המים לפיכך הם רחבות מכל בגי אדם כו(‪.‬‬
‫ש ז ה אלף וזה בית וזה גימל‪ .‬א ל א ע( כך מסרו לגו אבותינו איל י ש לך ש א ל ה אחרת ״(‪ .‬א״ל לאו‪.‬‬
‫הראשונים שזה א ל ף וזה בית וזה גימל כ ש ם ש ק ב ל ת זו עמד והלך לו‪ .‬ע ל ה וישן לו‪] .‬התחיל דופק‬
‫באמונה כך קבל עליך זו באמונה‪ :‬מ ע ש ה בנכרי אחה שהיה מי כאן הלל‪ .‬א״ל מה לך‪ .‬א״ל שכחתי‪ .‬א״ל‬
‫עובר אחורי בית הכנסת ושמע לתנוק שקורא ואלה הבגדים הזהר ברוחך‪ .‬א״ל מפני מה עיניהם ש ל תרמודים‬
‫א ש ר יעשו ח ש ן ואפוד ופעיל ישמות כיח ד׳( בא לפני שמאי‬
‫צרות מכל בגי אדם‪ .‬איל ש א ל ה גדולה ש א ל ת‬
‫מפני שהן סמוכין למדבר והרוח זורה א ת החול‬
‫אמר לו רבי כל ה כ מ ה הזה למי‪ .‬אמר לו לכהן גדול שעומד‬
‫ע ל פניהם ועיגיהם מתמלאות מים עליהם‪ .‬א״ל‬
‫ומשמימ ע ל גבי המזבח‪ .‬אמר לו גיירגי ע ל מ ג ת שתשימגי‬
‫כהן גדול ]ואשמש ע״ג המזבח[ יד(‪ .‬אמר לו אין כהן בישראל יש לך ש א ל ו ת אחרות‪ .‬א״ל לאו‪ .‬הלך לישן(‪.‬‬
‫ואין לנו נהנים גדולים טי( שיעמדו וישתמשו בכהונה גדולה התחיל צווח ואומר )אילך( ]אוי לי[ מפניך‬
‫]עיג המזבח[ א ל א גר הקל ש ל א בא א ל א במקלו ובתרמילו )בית( הלל )אילך( ]אוי לי[ מפניך‪ .‬א״ל מה‬
‫ויבא וישמש בכהונה גדולה «( גער בו והוציאו בגזיסה‪ .‬לך‪] .‬א״ל[ עגותגותך גרמה לי ימאפםיד ארבע‬
‫בא להלל אמר לו רבי גיירני ע ל מ נ ת שתשימני כהן גדול מאות דיגר‪ .‬א״ל מוטב לך כה( שתפסיד ארבע‬
‫ש א ע מ ו ד ו א ש מ ש ע ל גבי המזבח יז(‪ .‬אמר לו ש ב ואומר מאות דיגר ע ל ארבע מאות דיגר ואל יקרא‬
‫ל ך דבר אחד מי ש מ ב ק ש להקביל םגי מלך בשר ודם ל א )בית( ה ל ל קפדן אפילו ש ע ה א ח ת לפגי‬
‫דין הוא שילמד איך יכגם ואיך יצא‪ .‬אמר לו הן‪ .‬א ת ה המקום כט(‪:‬‬
‫מעשה באחד ש ב א א צ ל שמאי‪ .‬א׳ל‬
‫ש מ ב ק ש להקביל סגי מלך מלכי המלכים הקב״ה ל א דין הוא‬
‫ש ת ל מ ו ד איך תכגס לבית ק ד ש הקדשים איך תטיב א ת רבי גיירני ע ל מ נ ת ש ת ע ש ג י כהן גדול‪ .‬א״ל‬
‫הגרות איך תקרב לגבי המזבח איך תערך •את השלחן איך וכי אין לגו בישראל מ ל ע ש ו ת כהן גדול א ל א‬
‫תסדר א ת המערכה‪ .‬א״ל הטוב בעיגיך ע ש ה ‪ .‬כתב לו ת ח ל ה הגר הזה‪ .‬היתל בזעפו ל( וסילקו בנזיפה‪ .‬הלך‬
‫א ל ף בית ולמדו‪ .‬תורת כדגים והיה לומד והולך ע ד שהגיע לו א צ ל הלל הזקן‪ .‬א״ל רבי גיירגי ע ל מ ג ת‬
‫והזר הקרב יומת ובמדבר א׳ נ״א(‪ .‬ג ש א אותו גר ק״ו בעצמו ש ת ע ש ג י כהן גדול‪ .‬א״ל בגי מי שהוא מבקש‬
‫ל ע ש ו ת ש מ ש ו ימל מלך בשר ודם צריך הוא‬
‫ללמוד קודם היאך ת א יוצא והיאך הוא נכגס והיאך הוא מתקן סעודתו ש ל מלך בשר ודם‪ .‬א ת ה ש א ת ה‬
‫מבקש ל ע ש ו ת ש מ ש ו ש ל מלך מלכי המלכים הקביה ע ל א ח ת כמה וכמה שצריך א ת ללמוד היאך אתה‬
‫נכנס והיאך א ת ה יוצא והאיך א ת ה שוחט והיאך א ת ה זורק והאיך א ת ה מקטיר א ת הקטורת ומטיב א ת הנרות‪.‬‬
‫גתן לו הספר ודתחיל קורא בו והולך ע ד שהגיע להזר הקרב יומת )במדבר א׳ נ״א(‪ .‬א״ל רבי ע ל מי נאמר‬
‫זה הפסוק‪ .‬איל אםילו ע ל דוד מלך ישראל‪ .‬נענה אותו הגר ואמר אגי הגר הקל ש ב א ת י במקלי ובמגעלי‬
‫ע ל א ח ת כמה וכמה‪ .‬איל קסדגותך ש מ א י גרמה לי לטרוף נםשי מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא‪.‬‬
‫ועגותגותך הלל זכה לי לנחול חיי העולם הזה וחיי העולם ה ב א ‪:‬‬
‫מעשה באחד ש ב א א צ ל שמאי הזקן‪ .‬אמר לו רבי כמה תורות גתגו מן השמים‪ .‬א״ל א ח ת בכתב ואחת בפה‪.‬‬
‫איל אני מאמינך א ל א זו ש נ ת נ ה בכתב אבל זו ש נ ת נ ה בפה איגי מאמיגך ]גער בו וסלקו בנזיפה‪ .‬בא לפגי הלל‪ .‬א״ל‬
‫הערות לברא‬
‫יא( בכי״א שבכתב מאמין לך ועתומיי‪ .‬יב( בתומ״י ניא ואמר לו אל״ןז‬
‫בייח‪ .‬ינ( הנחתי עיפ ילקוט אבות כיי וע׳ נוםתת הגר״א ובספרים אמד לו‪.‬‬
‫וע״ע שבת שם על השינוים‪ .‬יד( בכייא מן א״ל עד כהן גדול]ליתא‪ .‬ובחומ״י‬
‫שתשימני כהינ ואשמש ע״ג המזבח‪ .‬טו( בכייא איל אין בהן בישראל‬
‫אלא כהנים גדולים ועתומ״י ועפ״י וכן עיפ ההמשך דלקמן הוספתי‬
‫ב׳ פעמים ובספרים חדשים לא קבלו הגהת התום״י אלא להצאין‪ .‬טז(בכי״א‬
‫והגר הקל וכו׳ יבוא וישמש וכוי‪ .‬יז( בתומ״י כחב גיל ואעמוד בשמונה‬
‫הערות לנו״ב‬
‫כב( בכייה הלך לו לישן‪ .‬כנ( בכייה מי כאן הלל ב׳‬
‫פעמים‪ .‬בד( מןעמד עד וישב לוליתא בכייה‪ .‬כה‪ (.‬בכי״ה‬
‫מת פרסות של וכר רחבות מכל אדם‪ .‬כי( בכייה והן‬
‫מהלכין בם יומם ולילה‪ .‬והשאר עד בני אדם ליתא‬
‫שם‪ .‬כז( בכי״ה עוד שאלה אחרת‪ .‬בח( לך ליתא‬
‫בכייה‪ .‬כט( ע׳ בעדיות פ״ה ט״ו ונדה י״ג ע״א בנידון‬
‫לשון כזה‪ .‬ל( אולי *״ל הכהו בזעפו או הקפיד בזעפו‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫נוסחא א פרק טו טז‬
‫אבות דרבי נתץ‬
‫ואמר מה אם ישראל שנקראו בנים למקום ועליהם יח( אמרה‬
‫שכיגה ואתם תהיו לי ממלכת כחגים וגוי קדוש)שמות י״ט י׳(‬
‫אע״פ כן יט( הזהיר עליהם הכתוב והזר הקרב יומת אגי גר‬
‫הקל ש ל א באתי א ל א בתרמילי כ( ע ל א ח ת כמה וכמה‪ .‬מיד‬
‫גתסייס אותו גר מאליו‪ .‬בא לו א צ ל הלל הזקן אמר לו כל‬
‫הברכות שבתורה יגוחו ע ל ראשך ש א ם היית כשמאי הזקן‬
‫ל א באתי לקהל ישראל כא(‪ .‬קפדגותו ש ל שמאי הזקן באמרו‬
‫אבדני מן העוה״ז ומן העוה״ב‪ .‬ענותנותך הביאני לחיי העולם‬
‫הזה והבא בב(‪ :‬אמרו לאותו גר בג( נולדו שני בנים ל א ח ד‬
‫קראו הלל ולאחד קרא גמליאל והיו קורין אותם גרים ש ל‬
‫הלל כ י ( ‪:‬‬
‫שוב יום אחד לפני מיתתך ש א ל ו תלמידיו א ת רבי‬
‫אליעזר וכי אדם יודע באיזה יום ימות ש י ע ש ה תשובה‪ .‬אמר‬
‫להם כל ש כ ן ש י ע ש ה תשובה היום ש מ א ימות למחר ישוב‬
‫למחר ש מ א ימות למחרתו כה( ונמצאו כל ימיו בתשובה כי( ‪x‬‬
‫רבי יוסי בר יהודה אומר משום ד׳ יהודה ברבי אלעאי‬
‫שאמך משום רבי אלעאי אביו שאמר משום רבי אליעזר‬
‫הגדול שוב יום אחד לפגי מיתתך כז(‪ .‬והוי מתחמם כגגד‬
‫אורן ש ל חכמים‪ .‬הוי זהיר בגחלתן ש ל א תכוה כה( שגשיכתן‬
‫נשיכת ש ו ע ל ועקיצתן עקיצת עקרב אף כל דבריהם כגחלי‬
‫א ש כט(‪:‬‬
‫פרה טז‬
‫נוסחא ב פרק כט ל‬
‫רבי כמה תורות נתנו מן השמים‪ .‬א״ל א ח ת‬
‫בכתב ואחת־בעל פה‪ .‬א״ל אני מאמינך א ל א‬
‫זו ש נ ת נ ה בכתב אבל זו ש נ ת נ ה בעל פ ה‬
‫איני מאמינך[ לא‪ /‬כתב לו אל־ף בי״ת‪ .‬א״ל‬
‫זאת מהו לב(‪ .‬א״ל אל״ף‪ .‬וזה מהו‪ .‬א״ל ביית‪.‬‬
‫א״ל מי הודיעך שזה אל״ף ושזה בי״ת‪ .‬א״ל‬
‫קבלתי כך עלי באמונה‪ .‬א״ל כ ש ם ש ק ב ל ת‬
‫זו עליך כאמונה כך תקבל א ת זו עליך‬
‫[באמונה(‪ .‬אמר קפדנותך שמאי גרמה לי‬
‫לטרוף נ פ ש י מחיי העולם הזה ומחיי העוה״ב‪.‬‬
‫!וענותנותך הלל זכה לי לנחול חיי העולם הזה‬
‫וחיי העולם הבא[לג(‪:‬‬
‫ושוב יום אחד לפני מיתתך‪ .‬מ ע ש ה‬
‫כרבי אליעזר בן הורקנוס שהיה אומר לתלמידיו‬
‫ימובו לפני מיתתכם יום אחד‪ .‬אמרו וכי א ד ם‬
‫יודע אימתי ימות ש י ע ש ה תשובה )אליו(‬
‫‪1‬א״ל[ לי( בכל יום יאמר אדם היום א ע ש ה‬
‫ת ש ו ב ה ש מ א אמות למחר נמצאו כ ל ימיו‬
‫באים בתשובה <ומה( ‪1‬וזה‪ 1‬פירושו ש ל דבר‬
‫בכל ע ת יהיו בגדיך לבנים וקהלת ט׳ ה׳( לה(‪.‬‬
‫והוי זהיר בגחלתן ש ל א תכוה ש ג ש י כ ת ן‬
‫גשיכת ש ו ע ל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן‬
‫לחישת ש י ף לי( ן‬
‫רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ו ש נ א ת הבריות‬
‫מוציאין א ת האדם מן העולם א( ‪x‬‬
‫עין הרע כיצד מלמד ש כ ש ם ש א ד ם רואה א ת ביתו‬
‫רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע‬
‫כך יהא רואה ביתו ש ל חבירו ב(‪ .‬וכשם ש א ד ם רוצה ש ל א ו ש נ א ת דבריות טורפים א ת האדם מחיי העולם‬
‫להוציא ש ם רע ע ל א ש ת ו ובניו כך יהא אדם רוצה ש ל א‬
‫הזה ומחיי העולם דבא א(‪:‬‬
‫להוציא ש ם רע ע ל א ש ת חבירו ועל בניו ש ל חבירו‪:‬‬
‫דבר אחר עין הרע כיצד ש ל א ת ה א עינו ש ל אדם צרה במשנתו ימל חבירו‪ .‬מ ע ש ה באדם א ח ד‬
‫שהיתה עינו צרה במשנתו ש ל חברו נתקצרו חייו ונפטר והלך לו ג(‪x‬‬
‫יצר הרע כיצד אמרו ש ל ש ע ש ר ה ש ג ה גדול יצר הרע מיצר טוב‪ .‬ממעי אמו ש ל אדם הוא גדל ובא‬
‫עטו התחיל מחלל שבתות אין ממחה בידו‪ .‬ודרג גםשות אין ממחה בידו‪ .‬הולך לדבר עבירה אין ממחה בידו י(‪.‬‬
‫לאחר י״ג ש ג ה גולד יצר טוב‪ .‬כיון ש מ ח ל ל ש ב ת ו ת אומר לו ריקה הרי הוא אומר מחלליה מות יומת‬
‫)שמות ל״א י־א(‪ .‬ד‪1‬רג גםשות א״ל ריקה הרי הוא אומר ש ו פ ך דם האדם באדם דמו ישפך ובראשית ט׳ ר(‪ .‬הו"‬
‫לך‬
‫פרה ל‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫בגדים ואשמש‪ .‬יה( בכי״א עליה ועתומ״י‪ .‬יט( אעפ״י כן ליתא בבייא‬
‫ועתומ׳׳י‪ .‬כ( בכי״א בתרמלאי‪ .‬בא( בספרים להקהל בישראל והגהתי ע״פ‬
‫ד^מ״י וע׳פ ילקוט אבות כיי‪ .‬בב( בכי״א הביאני לתיי תעותיב‪ .‬כנ( בכי א‬
‫לאותו הגר‪ .‬כד( עיש בשבת ובילקוט תצוד‪ ,‬ר׳ ש״ע והך סיומא דנולדו לו שני‬
‫בניס ובו׳ ליתא שם אבל בדקדוקי סופרים בשבת שם אות כ׳ כתב שמצא‬
‫זה בילקוט כיי‪ .‬ובספר מדרש הגדול כיי מביא בפ׳ תצוה ג״כ להך‬
‫מעשה בכמה שינוים ומסיים בה נולדו לו שני בנים וכו׳ והיו קורין‬
‫אותן גירי הלל ואביהן הוא אונקלס הנר שתרגם את התורה ע״כ‪.‬‬
‫כה( מן ישוב עד למתרתו ליתא בכי״א ועתומ״י‪ .‬בו( ע׳ שבת קניג ע״א‬
‫וקהלת רבה פיט‪ .‬בז( ע׳ הגריא דמחק המלות שוב יום אהד לפני‬
‫מיתתך אבל כבד הביא גם המאירי כמו שהוא בנוסחתינו‪ .‬כת( בכייא‬
‫שמא תכוה‪ .‬כט( ע׳ לעיל אות בי‪.‬‬
‫פ ט י ז א( ע׳ אבות פ״ב מי׳א‪ .‬ב( מן רואה עד יהא ליתא בכיי ובספרים את ביתו של עצמו והגהתי עפיי התומ״י‪ .‬ג( ע'ב״ר ס׳ ס״א כענין‬
‫חלמידי ר״ע‪ .‬ועי מאירי במשנה זו‪ .‬ד( מן הורג עד בידו ליתא בכי״א והוגה בספרים עיי התימ״י‪ .‬ד‪ (.‬בזמן ליתא בכי״א ועתומ״י‪.‬‬
‫״‬
‫י‬
‫לא( הגהתי ע״פ דוגמא והמשמעות מתוך ההמשך וכן‬
‫נראה מהמשך פירוש"מהריטיץ שהיה לפניו בכעין זו‬
‫בנוסחא זאת‪ .‬לב( בכי״ה זה מהו‪ .‬לג( הגהתי ג׳כ‬
‫מסברא וכדלעיל‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳נו״א פטיו ובתעדות‬
‫אות ט׳ ואות כיד שם כאן ולמעלה ראשונה לא מצאתי‬
‫לה דוגמא‪ .‬לד( הגהתי כן מסברא‪ .‬וע׳ נז״א ובהערות‬
‫אות כיו שם‪ .‬לד‪ (.‬הגהתי וזה במקום ומד‪ .‬מסברא אבל‬
‫אין ספק לי שבל דברים אלו הם הוספה מאחורת‪.‬‬
‫וע׳ בשבת וקהלת רבה הנרמזות באות הנ״ל‪ .‬לו( אולי‬
‫יש להשלים כאן הבבא דותוי מתחמם עיפ נו״א‪,‬‬
‫פיל א( ע׳ אבות פיב מייא‪ .‬ושם ובנויא סט״ז‬
‫נוםחא א פרק טז‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחא ב פרק ל‬
‫‪h‬‬
‫לדבר עבירה אומר לו ריקה הרי הוא אומר מות יומת‬
‫הנואף והנואפת וויקרא כ׳ י׳(‪ .‬בזמן יי( שאדם מחמם א ת עצמו‬
‫והולך לדבר זימה י( כל אבריו נשמעיץ לו מפני ז( שיצר הרע‬
‫מלך הוא ע ל מאתים וארבעים ושמונה אברים‪ .‬כשהוא הולך‬
‫לדבר מצוה התחילו מתעצלין *ז( לו כל אבריו מסני שיצר‬
‫דדע שבמעיו מלך הוא ע ל מאתים וארבעים ושמונה אברים‬
‫שבאדם ויצר טוב אינו דומה א ל א למי שהוא חבוש בבית‬
‫האםורין שנאמר מבית הסורים יצא למלוך )קהלת ד י״י( זה‬
‫יצר טוב ח( ן‬
‫ויש אומרים זה יוסף הצדיק נ ש נ א ת ה אותה רשעה‬
‫היתד‪ .‬טענה אותו נדנריה אמרה לו אני א ח נ ש ך נ נ י ת‬
‫האסוריץ‪ .‬אמר לה ה׳ מתיר אסורים )תחלים קמ׳י ז׳(‪ .‬אמרה‬
‫לו אני אנקר א ת עיניך‪ .‬אמר לה ה׳ פוקח עורים )עם ח׳(‪.‬‬
‫אמרה לו אני א נ פ ו ף א ת קומתך‪ .‬אמר לה ה׳ זוקף נסוסים‬
‫)עם שש(‪ .‬אמרה לו אני עושה אותך רשע‪ .‬אמר לה ה׳ אוהנ‬
‫צדיקים )עש שש(‪ .‬אמרה לו אני עושה אותך ארמאי‪ .‬אמר‬
‫לה ה׳ שומר א ת גרים)עש טי(‪ .‬ע ד שאמר איך א ע ש ה הרעה‬
‫הגדולה הזאת )בראשית ל״ט ט׳( ט(; ואל י( ת ת מ ה ע ל יוסף הצדיק‬
‫שהרי רבי צדוק היה גדול הדור כ ש נ ש ב ה לרומי יא( גטלתו‬
‫מטרוניתא א ח ת ושגרה לו ש פ ח ה א ח ת יפה‪ .‬כיון שראה‬
‫אותה נתן עיגיו בכותל ש ל א יראנה והד‪ ,‬יושב ושונה כל‬
‫הלילה‪ .‬לשחרית הלכה והקבילה א צ ל גבירתה‪ .‬אמרה לה‬
‫שוד‪ ,‬לי המות מ ש ת ת ג ג י ל א י ש הזה‪ .‬ש ל ח ה ומראה לו ואמדה‬
‫לו יכ( מסגי מה ל א ע ש י ת עם אשד‪ ,‬זאת כדרך שיעשו בג‬
‫אדם‪ .‬אמר לה ומה א ע ש ה מכהונה גדולה אגי ממשפחה‬
‫גדולה אני אמרתי ש מ א אבא עליה והרביתי ממזרים בישראל‪ .‬כיון ש ש מ ע ה דבריו צותה ע ל ץ ופטרתו בכבוד‬
‫גדול י (‪ :‬ואל ת ת מ ה יי( ע ל רבי צדוק שהרי רבי עקיבא גדול ממגו כ ש ה ל ך לרומי אוכילו קורצא א צ ל הגמון‬
‫אחד ושגר לו ש ת י גשים יפות רחצום וסכום וקשטום ככלות חתגים‪ .‬והיו מתגסלות עלץ כל הלילה זאת אומרת‬
‫חזור אצלי וזאת אומרת חזור אצלי טי( והיה יושב ביניהם ומרקק ולא פגה אליהן‪] .‬לשחרית[»( הלכו להן‬
‫והקבילו פגי ההגמון ואמרו לו שוד‪ .‬לגו המות משתתגגו ל א י ש הזה‪ .‬ש ל ח וקרא לו א״ל ומפגי מה ל א ע ש י ת‬
‫עם הגשים הללו כדרך שבגי אדם עושים לגשים‪ .‬ל א יפות המה יז( ל א בגות אדם כמותך הן מי שברא אותך‬
‫ל א ברא אותן‪ .‬אמר לו מה א ע ש ה ריחן בא עלי מבשר גבלותוטרסות ושרצים יח(ן ואל ת ת מ ה ע ל רבי עקיבא‬
‫שהרי רבי אליעזר הגדול גדול ממגו ש ג ד ל א ת בת אחותו ש ל ש עשרה ש ג ה עמו במטה ע ד שבאו לה‬
‫סימנין‪ .‬אמר לה צאי והתגשאי לאיש‪ .‬אמרה לו הלא אמתך אגבי ל ש פ ח ה לרחוץ רגלי תלמידך‪ .‬אמר לה בתי‬
‫כבר זקנתי צאי והתנשאי לבחור שכמותך‪ .‬אמרה לו ל א כך אמרתי לסניך הלא א מ ת ך ל ש פ ח ה לרחוץ רגלי‬
‫תלמידך‪ .‬כיון ש ש מ ע א ת דבריה נ ט ל ממנה רשות וקדשה ובא עליה יט(‪:‬‬
‫רבי ראובן בן אצטרובלי אומר כ( היאך מתרחק אדם מיצר הרע שבמעיו לסי שטיסה ראשונה‬
‫ש א ד ם מטיל באשה ד‪1‬א יצר הרע‪ .‬ויצר הרע אינו שרוי א ל א בפתחי הלב שנאמר ל פ ת ח ח ט א ת רובץ‬
‫)בראשית י׳ (‪ .‬אמר לו לאדם ב ש ע ה שהתיגוק מוטל בעריסה נא( האיש מבקש להורגך חוא רוצה‬
‫עין רעה ש ל א תהא עינו ש ל אדם רעה‬
‫בממונו ש ל חבירו ל א בבניו ולא בבנותיו ולא‬
‫בצאנו ולא בבקרו ולא בכל מה ש י ש בידו‪:‬‬
‫יצר הרע ש ב ש ע ה ש א ד ם נולד יצר הרע‬
‫נדבק בו‪ .‬מ ש ל אם יעלה אדם א ת הנדמה‬
‫לראש הגג היא סוללת ב( אחריה)את( ]אבל[ ג(‬
‫התינוק הוא רץ ליפול ממנו‪ .‬סמוך למדורה‬
‫הוא רץ ליפול בתוכה‪ .‬סמוך לגחלים הוא‬
‫פ ו ש ט ידו לקומצן‪ .‬מסגי מה‪ .‬מסגי שיצר ה י ע‬
‫גזרק בו‪ .‬מ ש ל למה׳ד למלך שהיו לו ש ד ו ת‬
‫הרכה והרבה והיה לו ש ד ה א ח ת ש ל א היה‬
‫לו ש ד ה אחרת רעה כמותה‪ .‬ואמר המלך‬
‫לחכירה לאריס והחכירה לאריס ד()גדה( ]נרה[‬
‫זבלה זרעה קצרה)כשחזרה בררה( ו ל א ע ש ת‬
‫א ל א עשרה כורים ומה ש ע ש ה הגגיס לתוך‬
‫ביתו ש ל מלך‪ .‬א״ל המלך הבא א ת השאר‪.‬‬
‫א״ל אדוגי המלך א ת ה יודע ]שדה ש ל ך ש ל א‬
‫היתד‪ .‬לך ש ד ה אחרת רעה ממגד‪ .‬ומה ש ע ש ה‬
‫כבר הכנסתי לתוך ביתך‪ .‬כך הם ישראל‬
‫עתידין לומר לםגי הקב״ה רבונו ש ל עולם‬
‫א ת ה יודע[ יצר הרע )שגזרקה‪] (.‬שזרקת[‬
‫בגו שגאמר כי יצר לב האדם רע מגעוריו‬
‫)בראשית ח׳ כ״א(‪ .‬וכן' הוא אומר כי הוא ידע‬
‫יצרגו זכור כי עסר א ג ח ט )תחלים ק״ג ייד( ח(‪:‬‬
‫ג‬
‫ז>‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנויב‬
‫סיומא דדבריר׳ יהושע הם בסגנון אתר‪ .‬ב( אולי ג״ל‬
‫סולדת‪ .‬ג( ע׳ במגן אבות למשנה זאת וע״פ הגהתי‪.‬‬
‫ד( בכייה לחוכרה והחכירה לאריס‪ .‬ה( ע׳ נויא ובהערות‬
‫אות ל׳ שם‪ .‬ואולי התחלת מאמר זה נשמט מפה דש‬
‫ו‪ (,‬בספרים ישגימ לדבר זימה עבירה והתומ״י מתק מלת עבירה וג״ע‪.‬‬
‫ז( מפני ליתא בכי״א ועתומ״י‪* .‬ז( בספרים מתענין וע׳ מפ־שים והנחתי‬
‫ע״פ מדרש הגדול ע׳ לקמן‪ .‬ח( ע׳ קהלת רבה פ׳ד ומדרש תהלים ט׳ וקייט‬
‫ובפסיקתא רבתי ל׳ עיא ובנ׳ במיע שם‪ ,‬ט( ע׳ ביר פ׳ז ופיט תנתומא פ׳‬
‫וישב ובילקוט תהלים קםיז ובכאן הסדר נאות יותר אבל סיום הדברים‬
‫דאני עושה אותך רשע וכו׳ אני עושה אותך ארמאי קשה להולמו וע״ע בבעלי התוספות על התורה ובספר הישר‪.‬‬
‫י( בספרים אל וכן לקמן והגהתי ע״פ כי״א וילקוט אבות כיי יא( הוספתי מלה זאת ע״פ הכ״י וספרים ישנים‪ .‬יב( בכי״א‬
‫שלתה לו ואמרה‪ .‬יג( ע׳ קדושין מ׳ ע׳א בסיגנון אתר‪ .‬יד(בכי׳א וספרים איל אל תתמה והגהתי לפיהתומיי וילקוט אבות כיי‪.‬‬
‫טו( בכי׳א זאת אומרת אגלי וזאת אומרת אגלי ועתומיי‪ .‬טז( הוספתי מלה זאת ע״פ התומ״י ובספרים ליתא‪ .‬יז( בכייא‬
‫לנשים יפות המה ועתומיי‪ .‬ית( בכי״א מבשר נבילות וטריפות ומבשר חזיר‪ .‬יט( כיה בכי״א ובתומיי‪ .‬ובספרים לקדשה‬
‫ובא וכר‪ .‬וע׳ ירושלמי יבמות פ״נ הי״ג‪ .‬כ( בחוכדי מניה האגטרובלי‪ .‬בא( בתומ״י מביא עוד נוסחא אחרת אם‬
‫‪64‬‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחא א פרק טז‬
‫נוסחא ב פרק ל‬
‫ת י נ ו ק מ ו ט ל בעריסה הניח ידו ע ל‬
‫ושנאת הבריות ש כ ל מ י ש ה ו א ש ו נ א‬
‫ה מ ק ו ם ע ו ק ר ו מן ה ע ו ל ם ו(‪.‬‬
‫חבירו‬
‫את‬
‫וגבוה ל א ג ר ם ל ו‬
‫ש כ ן מצינו ב א נ ש י סדום ש ל א עקרן המקום‬
‫א ל א ב ע ב ו ר ז( ש ה י ו ש ו נ א י ם ז ה ל ז ה ש נ א מ ר‬
‫מאד‬
‫וחטאים לה׳‬
‫רעים‬
‫סדום‬
‫ואנשי‬
‫ה ו א חוזר ל א ח ו ר י ו ל פ י ש א י ן יצר ה ר ע ב ב ה מ ה בג(‪ :‬רבי ש מ ע ו ן‬
‫)בראשית י״ג י״ג(‪ .‬ר ע י ם ז ה ל ז ה ‪ .‬ו ח ט א י ם ב ג ל ו י‬
‫עריות‪ .‬מ א ד ב ש ס י כ ו ת דמים‪ .‬דבר א ח ר מ א ד‬
‫שיתלוימ ממנו ב ש ע ר ו ‪.‬‬
‫ג ב י ג ח ש א ו ע ל ג ב י ע ק ר ב ו ע ק צ ת ו ל א ג ר ם ל ו א ל א יצר‬
‫ה ר ע שבמעיו‪ .‬הגיח ידו ע ל גבי גחלים‬
‫א ל א י צ ר ה ר ע ש ב מ ע י ו ל פ י י מ י צ ר ה ר ע זורקו ב ב ת כב( ר א ש ‪.‬‬
‫א ב ל ב א ו ר א ה ב ג ד י א ו ב ט ל ה כיון ש ה ו א ר ו א ה א ת ה ב א ר‬
‫בן א ל ע ז ר אומר א מ ש ו ל ל ך מ ש ל ל מ ה הדבר דומה יצר הרע‬
‫ד ו מ ה ל ב ר ז ל ש ה ט י ל ו ה ו ב ת ו ך ה א ו ר כ ל זמן ש ה ו א ב ת ו ך ה א ו ר‬
‫עושין ממנו כ ל כלים שירצו‪ .‬א ף כ ך יצר ה ר ע אין ל ו ת ק נ ה‬
‫א ל א ב ד ב ר י ת ו ר ה ב ל ב ד ש ה ן כי( כ א ש ש נ א מ ר א ם‬
‫רעב‬
‫ש ו נ א ך האכילהו ל ח ם ו א פ צ מ א ה ש ק ה ו מים כי גחלים א ת ה‬
‫ב מ ש כ ב ז כ ר ח(‪:‬‬
‫רבי שמעון אומר ה ד זהיר ב ק ר י א ת ש מ ע‬
‫ו כ ש א ת ה עומד ל ה ת פ ל ל א ל ת ע ש ת ס ל ת ך‬
‫ק ב ע א ל א ת ח נ ו נ י ם ל ם נ י המקום ש נ א מ ר כי‬
‫ח ו ת ה ע ל ר א ש ו והי י ש ל ם ל ך ) מ ע ל י ב״ר‪ ,‬ביב( א ל ת ק ר י י ש ל ם‬
‫ח נ ו ן ורחום ה ו א‬
‫ל ך א ל א י ש ל י מ נ ו ל ך כה(‪ .‬רבי י ה ו ד ה ה נ ש י א א ו מ ר א מ ש ו ל ל ך‬
‫בפני ע צ מ ך ט(‪:‬‬
‫) י ו א‬
‫‪5‬‬
‫ל ‪ -‬יי ־(‪ .‬ו א ל ת ה י ר ש ע‬
‫מ ש ל ל מ ה הדבר דומה יצר ה ר ע דומה ל ש נ י ב נ י א ד ם ש נ כ נ ס ו‬
‫לפונדק א ח ד נ ת פ ס א ח ד מהם משום לסטות‪.‬‬
‫א ב ר ו ל ו מי ע מ ך ‪ .‬י כ ו ל ה ו א ש י א מ ר ל א ה י ה ע מ י חברי א ל א א ו מ ר‬
‫ה ו א י ל ו א נ י נ ה ר ג יהרג ח ב ר י ע מ י כי( א ף כ ך א ב ר י צ ר ה ר ע ה ו א י ל ו א ג י א ב ו ד ל ע ו ה ״ ב א ג י א א ב ד א ת כ ל הגוף « ( ן רבי‬
‫ש מ ע ו ן ב ן יוהי א מ ר מ ה י כ ן נח( ש א י ן י ש ר א ל ר ו א י ם פ נ י ג י ה נ ם ל ע ו ל ם מ ש ל ו מ ש ל ל מ ה ה ד ב ר ד ו מ ה ל מ ל ך ב ש ר ו ד ם‬
‫ש ה י ה ל ו ש ד ה ז ב ו ר י ת ב א ו ב נ י א ד ם ו ה ש כ י ר ו ה ו ב ע ש ר ת כוריץ ח ט י ם ב ש נ ה ‪ .‬ז ב ל ו ה ע ד ר ו ה ה ש ק ו ה ו כ ס ח ו ה כט(‬
‫ו ל א הכניסו מ ב נ ה א ל א כור א ח ד חטים ב ש נ ה ‪ .‬א מ ר ל ה ם ה מ ל ך מהו זה‪ .‬אמרו ל ו אדוננו ה מ ל ך א ת ה יודע‬
‫ב ש ד ה ש נ ת ת ל נ ו ש מ ת ח ל ה ל א ה כ נ ס ת מ מ נ ה כלום ועכשיו ש ז ב ל נ ו ה וכיסחנוה והשקנוה מים ל א הכנסנו‬
‫מ מ נ ה א ל א כור א ח ד ח ט י ם ב ל ב ד ‪ .‬כ ך ע ת י ד י ם י ש ר א ל ל ו מ ר ל פ נ י הקב״ה רבונו ש ל ע ו ל ם א ת ה יודע ביצר הרע‬
‫ש ה ו א מ מ י ת ב נ ו י מ נ א מ ר כ י ה ו א י ד ע י צ ר נ ו )תחליש ק״ג ט״ו( לו •‬
‫ושנאת הבריות‬
‫א ת התלמידים‬
‫כ י צ ד מ ל מ ד ש ל א יכוין א ד ם ל ו מ ר א ה ו ב א ת ה ח כ מ י ם ו ש נ א א ת ה ת ל מ י ד י ם ‪ .‬א ה ו ב‬
‫ו ש נ א א ת עמי הארץ‪ .‬א ל א אהוב א ת‬
‫כ ו ל ם לא(‬
‫ה מ ס ו ר ו ת לב( ו כ ן ד ו ד א מ ר מ ש נ א י ך ה׳ א ש נ א ו ב מ ת ק ו מ ט ך‬
‫ו ש נ א א ת המיניץ ו א ת ה מ ש ו מ ד י ם‬
‫אתקוטט תכלית‬
‫שנאה‬
‫ואת‬
‫ש נ א ת י ם לאויבים‬
‫היו לי)תחליש קל״ט כ״א כ׳׳ב(‪ .‬ה ל א ה ו א א ו מ ר ו א ה ב ת ל ר ע ך כ מ ו ך א נ י ה׳ )ויקרא י״ט י׳ח( ) מ ה ט ע ם כ י אני[‬
‫בראתיו ו א ם ע ו ש ה מ ע ש ה ע ט ך א ת ה אוהבו ו א ם ל א ו א י א ת ה אוהבו‪ .‬רבי ש מ ע ו ן בן א ל ע ז ר א ו פ ר ב ש ב ו ע ה‬
‫ג ד ו ל ה לג‪ 1‬נ א מ ר ד ב ר ז ה ו א ה ב ת ל ר ע ך כ מ ו ך ‪ .‬א נ י ה׳ ב ר א ת י ו א ס א ת ה א ו ה ב ו א נ י נ א מ ן ל ש ל ם ל ך ש כ ר ט ו ב‬
‫ו א ם ל א ו א נ י דיין ל פ ר ו ע ל י ( ‪J‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנויב‬
‫לתקן אר״ש מחיבן שאין ישראל מאץ פני גיהנשמשל‬
‫וכו׳ וכבנו״א שם‪ .‬ו( מן תעולם ליתא בביית‪ .‬ז( בעבור‬
‫ליתא בבי״ה‪ .‬ח( ע׳ נו״א לעיל פי״ב ובניש בהערות‬
‫אות מ״ה‪ .‬טו ע׳ אבות פ׳ב משנה י״ג ונו׳יא פייז‪.‬‬
‫בעריסתך היה איש שמבקש להורגך‪ .‬בב( בספרים ישניש ובבייאזורקתו‬
‫בית ראש ואנכי הצנתי הנ׳יא שבתומ״י והמהריט״ץ מגיד• זורקו ב א ש ‪.‬‬
‫כג‪ 1‬פירש המהריט״ץ שהיצת״ר מפתת לתינוק בשעת שאיש מתקרב אליו‬
‫שהוא רוצה להורגו ועי כ הוא תולש בשערו ובן שהיצה״ר גורם להתינוק‬
‫שיבוה וע״ע מפרשים אהרים והגהות הגר״א ומאירי במשנה שם אבל באמת‬
‫כל הדבריש יגעיש ואי; להם תקנה אלא עיי נו״ב ע״ש‪ .‬ולחומר הענין אעתיק עוד מת שמצאתי כעין זה במדרש הגדול כיי בפרשת‬
‫בראשית ע״פ לפתח חטאת רובץ והבי איתא התש ר׳ ראובן בר׳ אםטרובולום אומר תאיך יתרחק אדמ מיצהיר שבמעיו לפי‬
‫שטפה ראשונה שאדם משיש באשת לא באת אלא מכחו של יצהיר והיא מתגברת במעיה של אשת עד שיגיע זמנו לצאת‪.‬‬
‫מ ד יצא ויצהיר שרוי על מפתה לבו שנאמר לפתח חטאת רובץ‪ .‬שלש עשרה שגה נדל יצהיר על יציט תילל שבת אינו נסקל‪.‬‬
‫הרג נפשות אינו נהרג גילה עמה אינו נחנק גבר יצרו והרגל כיון שבא יציט הילל שבת אומר לו ריקה אתמזל היית פטור‬
‫אבל עכשיו אתה חייב סקילה התחיל מתלש בשערו ואוכל את בשרו ואינו מועיל בלוש‪ .‬וכן הרג נפש אומר לו ריקה חייב אתה‬
‫הרג מיד הוא בוכה ומצעק ואומר או מיצרי או מיוצרי בוא וראה בזמן שאדש מתהמש עצמו לדבר עבירת כל איבריי נשמעין‬
‫לו הלך לדבר מצוד‪ ,‬כל אבריו מתעצלין לו לפי שיצר רע שבמעיו מלך על מאתים וארבעים ושמונה אבריו שלו ויצר טוב‬
‫דומה למי שהוא הבוש בבית האסורים שנאמר כי מבית האסורים יצא למלוך עיכ‪ .‬ועיע ברכות סיא עיא וע״ב וביר פ׳ כיי‬
‫ויקרא רבה פי״ד סיד• וע״ע נויב פט״ז‪ .‬כד( בכי״א בדית שנאמר‪ .‬כהו ע׳ סובה ניב עיא ועיב ומדרש משלי לפסוק זה ועל פיהם‬
‫הגהתי ישלימנו ובספרים ישלים‪ .‬וע״ע ספרי עקב פי׳ מיה וקידושין ל׳ ע״ב‪ .‬בו( בכי״א הואיל יתרג עמי תביי ועתומ״י‪.‬‬
‫בז( ע׳ סוכה שם ובמדבר רבה פטיו סט״ז ובנ״ש מעגין אבוד יצהיר לעיל‪ .‬כה( הגהתי כן עיפ הילקוט מכירי כיי על תהליש‬
‫קובץ קס״ז שמביא בתהליששש פיםקא זאת מהאדד״נ ובספרים מכאן‪ .‬בט׳ בכי״א וברסוה ועתומיי‪.‬ל> ע׳ ביר פל׳ד סיי ושמות‬
‫רבה פמיו ם״ט ופנ״א ס״ז‪ .‬וע״ע הגיגה כיד ע״א‪ .‬לא( מן אלא עד בולש ליתא בכיי ועתומיי‪ .‬לבו כן הוא בכייא ובספריש ישנים‪.‬‬
‫וכספריש שלנו איתא זשגא את האפיקורסיש והמסיתיש ואת וכו׳ וע׳ שבת קי״ ו עיא‪ .‬לג( הגהתי כןעפיי פי׳ אבות כיי ומדרש‬
‫הגדול נ״י פרשה קדושיש ובכי״א ובספריש בשעה שנחלה וגוסהא אחרת בשבועה של גדולה‪ .‬לדו ע׳ תויכ פ׳ קדושיש לפשוק‬
‫זה וביר פכ״ד ובנ״ש באופן אחר וע״ע המאירי שש‪.‬‬
‫נוסחא א פרק יז‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫פרק יז‬
‫רבי יוסי אומר יהי ממון חברך הכיב עליך כשלך‪ .‬והתקן‬
‫עצמך ללכוד תורה שאינה ירושה לך‪] .‬וכל מעשיך יהיו ל ש ם‬
‫שמים[ אי(‪:‬‬
‫כיצד כ ל כ ד כשם ש א ד ם רואה א ת ממונו כך יהא רואה‬
‫א ת ממון חבייו וכימם ימאדם רוצה ש ל א יצא ש ם רע ע ל‬
‫ממון שלו כך יהיה רוצה ימלא יצא ש ם דע ע ל ממון חבירו בי‪:‬‬
‫דבר אחר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך כיצד‬
‫בזמן שתלמיד חכם נכנס א צ ל ך לומר ימנה לי אם יש בירך‬
‫לשנות ש נ ה לו ואם לאו פטרהו מיד ואל תקח ממנו א ת‬
‫מכונו ג( שנאמר א ל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש‬
‫א ת ך )משדיי ג׳ ב״חו ד(;‬
‫התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך כיצד‬
‫נוםחא ב פרק ל‬
‫לג‬
‫רבי יוסי אומר יהי ממון חבירך חביב‬
‫עליך כשלך‪ .‬והתקן עצמך ללמוה תורה שאינה‬
‫ירושה לך‪ .‬וכל מעשיך יהיו ל ש ם שמים י(‪:‬‬
‫ויהי ממון חבירך חביב עליך כשלביא(‬
‫הוי חס ע ל ממון חבירך כ ש ל ך ועל ממון‬
‫בניו ובנותיו ואם רוצה א ת ש ל א יטיל א ד ם‬
‫א ת ש ל ך אף א ת ה א ל תיטול א ת ש ל ו ‪:‬‬
‫והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה‬
‫ירושה ל ד שאילו היתד‪ .‬תורה ירושה לך‬
‫היה אדם מורישה לבנו ולבן בנו ולבן אחותו‬
‫עד סוף כל הדורות יב׳>‪ .‬שכן מצינו ב מ ש ה‬
‫בשעה שהיה סבור שכניו עומדים תחתיו מהו‬
‫אומר ויאמר מ ש ה א ל ה׳ לאמר יסקור ה׳ אלהי‬
‫הרוחות לכל בשר ‪1‬וגו'( א ש ר יצא לפניהם‬
‫)במדבר כ״ז ט־׳ז יייז(‪ .‬בא וראה מה )המקרא(‬
‫!המקום[ משיבו קח לך א ת יהושע)שש י״ח( יג(‪:‬‬
‫בשעה שראה מימה רבינו ‪1‬את בניו[ י>שאין בהן תורה שיעמדו‬
‫בנשיאות אחריו נ ת ע ט ף ועמד בתפלה‪ .‬אמר לפניו רבונו ש ל‬
‫עולם הודיעני א ת מי יכנס א ת מי יצא בראש כל העם הזה‬
‫שנאמר וידבר משה א ל ה׳ לאפר יסקה ה׳ אלהי הרוחות לכל בשר א י ש ע ל העדה א ש ר יצא לפניהם‬
‫ואשר יבא לפניהם )במדבר ב״ז ט״י ט״ז וי״ז>‪.‬אמר לו הקב׳ה ל מ ש ה מ ש ה קח לך א ת יהושע )שש שש יח(‪] .‬איל‬
‫הקב״ה למשה! י( לך ועמוד לו תורגמן וידרוש לפניך בראש גדולי ישראל‪ .‬באותה ש ע ה אמר לו מ ש ה‬
‫ליהושע יהושע עם זה ימאגי מוסר לך‪ .‬איגי מוסר לך תיישים א ל א גדיים‪ .‬וכבשים איגי מוסר לך א ל א טלאים•‬
‫שעדיין ל א גתעסקו במצות ועדיין ל א הגיעו לתיישים וכבשים שנאמר אם ל א תדעי לך היסה בגשים‬
‫צאי לך בעקבי הצאן ורעי א ת גדיותיך ע ל משכגות הרועים )שיר השירים א׳ ח׳( ז (‬
‫פעם אחת היה רבי יוחנן בן זכאי מהלך בשוק ראה ריבה א׳ ש מ ל ק ט ת שעורים מ ת ח ת רגלי בהמתן ש ל‬
‫‪:‬‬
‫ן «‪i‬־‪fViiu 1%.‬‬
‫חמיך היכן הוא‪ .‬אמרה לו רבי בא זה ואבד זה‪ .‬באותה ש ע ה אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו כל ימי‬
‫הייתי קורא מקרא הזה אם ל א תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ולא למדתי מה שכתוב בו י(‬
‫ע ד שבאתי היום ולמדתי מה שכתכיא׳שנתחייבו ישראל לאומה ש פ ל ה שבאומות ולא לאומה ש פ ל ה בלבד‬
‫א ל א לגללי בהמתן יב׳‪ .‬שוב אמרה לו רבי זכור א ת ה כ ש ח ת מ ת ע ל כתובתי‪ .‬אמר לה הן‪ .‬אמר לתלמידיו‬
‫העבודה אנ• ה ת כ ת ׳ ע ל כתובתה ש ל דיבה זו והיו קורין בה א ל ף אלפים דגרי זהב בדיגרי צורי‪ .‬מימיהם ש ל‬
‫בית אביה ש ל ריבה זו ל א היו נכנסים מבתיהם לבית המקדש עד שפורסץ לו כלי מילת יג(‪:‬‬
‫הערות לנו־א‬
‫הערות לנו׳ב‬
‫י( ע׳ אבות פ״ב מי״ב ושש במשנה ונש בנו״א דברי ד׳ יוסי‬
‫הש קודש לדברי ריש‪ .‬יא( תיספתי מסברא‪ .‬יב( עד‬
‫סוף כל הדורות ליתא בכי־ה‪ .‬יג( בכי״ת עוד וכתיב‬
‫וסמכת ידך עליו המקוש צוהו שיסמוך ביד אחת והוא‬
‫עשתו מלא ונדוש וסמך שתיהן שנאמר ויסמוך את‬
‫ידיו עליו ועשאו כמדה המלאה והגדושה דכתיב ויהושע‬
‫בן נון מלא רוח חכמה וגו׳ ע״כ‪ .‬וע׳ נו״א ובהערות‬
‫פייז או ע׳ אבות פרק ‪:‬׳ מ׳׳ב ועיי פ המשנה וע׳׳פ נדב הוספתי‬
‫באן הבבא הגי‪ .‬ובספריש גש בבא ב׳ היתד‪ ,‬הסירה וניתוםפה אח׳כ וע׳‬
‫לקמן‪ .‬ב( מן והתקן עצמך דליעל עד הביב עליך כשלך לקמן ליתא בבי׳יא‬
‫ובספריש ישניש והוגה עיפ הת־מ״י אבל בשינוי קצת עיש והנה גש‬
‫בפירוש על אבות כיי הובאה פיםקא זאת והיא נוטה יותר לגירסת‬
‫הספרימ וע״פ הגהתי ג״כ מלת ו כ ש ש תחת ו כ מ ו ‪ .‬וע״ע מאירי‬
‫למשנה זו שכתב ובברייתא פירש שלא יוציא שש רע על נכסי חבירו‬
‫עד שיהא סיבה להרחיק הקופציש מהש שאלו אדש על פירות הבירו‬
‫וחש שוים ישבהש ללוקח וכו׳ וכן פירש שיהא חס על הצלת ממק הכירו כשלו וכו׳ ע׳׳ש‪ .‬ג( בכי׳יא כל ממונו‪ .‬ובפי׳ אבות‬
‫ב״י ליתנתו למלות ואל תקה ממנו את בל ממונו‪ .‬דו ע׳ מפרשים והגר׳׳א גריס ובזמן שעני נכנס אצלך ובו ‪ .‬ובנו׳׳ב ליתא‬
‫לכל זה כאן וע׳ לעיל ריש פטיו ובהערות שש אות ג׳‪ .‬תו את בניו ליתא בכי״א ובספרים להוגה אה׳׳כ כספיים‪ .‬ו( בכייא ובספרים‬
‫ישנים ליתא והוגה בספרים אח׳ ב וקיימתי גייסא זאת ע׳׳פ נוסהא ב׳ אלא שהוספתי מלת את כמו שהוא שש‪ .‬והוא עיקר התשובה‬
‫ובל השאר הואאגבגררא‪ .‬זוע׳םפ־י במדבר פי׳ קל״ה וקליט ודברים פי׳ שיד וש׳׳ה ושמות דבהפ־׳ב ובמדבר רבת פב׳׳א סט׳׳ו‬
‫ותנחומאפ׳ פנחס ושיר השירים רבה פ״א בפסוק זה‪ .‬הן בבי״א רבי המתין‪ .‬ט(בכי*אשלבית אבא ובספרים של אביך ובצירוף‬
‫הכ״י והדוגמא בכתובות ס״ו עיב הגהתי של בית אביך‪ .‬י( בספרים בו שנתהייבו ובכי׳׳א וספרים ישנים ליתא‪.‬יא(כן הוא בכי״א‬
‫ובספריש ישניש‪ .‬ובספרים שלנו ואמרתי מה וכו׳‪ .‬יב> בכי׳׳א שפלה בין האומות‪ .‬ומן ולא עד בהמתן ליתא ועתומ׳׳י‪ .‬יג( בכי׳א לו מילת‬
‫ועתימיי וכעיקר הדברים ע׳ לעיל פ״ו ועיע במקומות הנרמזים לעיל אות ז׳ ובכתובות שש ובפירש״י שש‪ .‬ועיע במ״ע בספרי דבריש שש‬
‫ס ‪9‬‬
‫‪,‬‬
‫‪no‬‬
‫נוסחא א פרק יז יח‬
‫אבות דרבי גת‪:‬‬
‫מעשה בריבה א ח ת ימנשבית היא ועשר שיפחותיה‬
‫ונטלה יווגי אחד והיתד‪ ,‬מ ת ג ד ל ת ובאת בתוך ביתו‪ .‬יום אחד‬
‫נתן לה כדה ואמר לה צאי והבא לי מים‪ .‬עמדה א ח ת‬
‫משפחותיה ונטלתו ממנה‪ .‬אמר לה מה זו יד>‪ .‬אמרה לו חיי‬
‫ראשך אדני אני הייתי מחמש מאות שפחות ש ל אמה ש ל‬
‫ריבה זו‪ .‬כיון ש ש מ ע א ת דבריה שגרה כת חורין טי( היא‬
‫ועשר שפחותיהן‬
‫שוב מעשה בריבה א ח ת ש נ ש ב י ת ונטלה יווג׳ אחד‬
‫והיתד‪ ,‬מתגדלת ובאת בתוך ביתו‪ .‬בא לו בעל החלום טז(‬
‫ואמר לו הוצא ריבה זו מתוך ביתך‪ .‬אמרה לו א ש ת ו אל‬
‫תוציאגה‪ .‬שוב בא לו בעל החלום אמר לו אם אין אתה‬
‫מוציאה הריני הורגך‪ .‬ע מ ד והוציאה יז( והיה מהלך אחריה‪.‬‬
‫אמר אלך ואראה מה יהא בסופה ש ל ריבה זו‪ .‬כשהיא הולכת‬
‫בדרך צמאתה וירדה ל ש ת ו ת מים ע ל המעיין‪ .‬כיון שהניחה‬
‫ידה ע ל הכותל יצא עליה נ ח ש ונשכה ומתה והיתד‪ ,‬צפה‬
‫ע ל פני המים‪ .‬ירד ונטלה והעלה וקברה ובא ואמר לאימתו‬
‫עם זה ש א ת רואה ל א כעם עליהם א ל א אביהם שבשמים יח(‪:‬‬
‫וכל מעשיך יהיו לשם שמים ל ש ם תורה שנאמר‬
‫בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך )משלי ג׳ ר( יט(‪.‬‬
‫רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת ש מ ע ובתפלה‬
‫ו כ ש א ת ה מ ת פ ל ל א ל ת ע ש ה ת פ ל ת ך שיחה כ( א ל א תחנונים‬
‫לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר כי א ל רחום וחנון הוא ארך‬
‫אפים ורב חסד וניחם ע ל הרעה כא(‪] .‬ואל תהי ר ש ע בפני‬
‫עצמך[ בב(‪:‬‬
‫רבי אליעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה‬
‫ש ת ש ו ב לאפיקורס » ( ודבר א ח ד כתורה א ל תימתכח מייך כד(‬
‫ד ע לפני מי א ת ה עמל ומ* הוא בעל בריתך כה(‪:‬‬
‫נוסחא ב פרק ל לא‬
‫וכל מ ע ש י ך יהיו לשם ש מ י ם כ ה ל ל ‪.‬‬
‫כשהיה הלל יוצא למקום היו אומרים לו‪1‬לדרכן‬
‫א ת ה הולך‪ .‬לעימות מצוד‪ .‬אני הולך‪ .‬מה מצוד‪,‬‬
‫הלל‪ .‬לבית הכסא אני הויך‪ .‬וכ* מצוד‪ ,‬ה י א‬
‫זו‪ .‬אמר להן הן‪ .‬בשביל ש ל א יתקלקל ה ט ף יד ׳‪.‬‬
‫איכן א ת ה הולך הלל‪ .‬לעימות מצור‪ .‬אני הולך‪.‬‬
‫מה מצוה הלל‪ .‬לבית המיחץ אני הילך‪ .‬וכי‬
‫מצוד‪ .‬היא זו‪ .‬אמר להן הן‪ .‬בימביל ל נ ק ו ת‬
‫א ת הנוף‪ .‬ת ד ע לך שהוא כן מה אם אוקיינית מי(‬
‫העומדות בסלטיות ימל מלכים הממונה עליהם‬
‫להיות שפן וממרקן המלכות מעלה לו סלירא מז(‬
‫בכל ימנה ושנה ולא עוד א ל א שהוא מ ת ג ד ל‬
‫עם גדולי המלכות‪ .‬אנו שנבראנו בצלם ודמות‬
‫שגאמר כי בצלם א א ד ם ע ש ה א ת ה א ד ם‬
‫)בראשית ט׳ ר( ע ל א ח ת כמה וכמה׳ יממאי ל א‬
‫היה אומר כך א ל א יעשה הובותיגו עם הגוף‬
‫הזה יז>‪:‬‬
‫רבי אליעזר אומר הוי שקוד ל ל מ ו ד‬
‫תורה ומה ימתימוב לאפיקורס ע ל דברי תורה‬
‫ש ל א יסתירו יח(‪ .‬ודע מלסגי מי א ת ה ע מ ל‬
‫ומי בעל בריתך שגאמר בכל דרכיך ד ע ה ו‬
‫)משלי ג׳ וי( יצ\ •‬
‫פרק לא‬
‫ד מ יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי‬
‫‪!:‬ים ש ל רבי טרפון ש ל רבי עקיבא ו ש ל רבי אלעזר בן‬
‫חכמים‬
‫עזריה ו ש ל רבי יוחנן בן גורי ב( ו ש ל רבי יוסי הגלילי‪.‬‬
‫לרבי טרתון קרא לו גל אבגים‪ .‬ויש אומרים גל ש ל אנוזים‬
‫הוא היה אומר אם ע ש י ת תירתך הרבה אל‬
‫תחזיק טובה לעצמך כי לכך גוצרת‪ .‬ש ל א‬
‫נוצרו הבריות ע ל דברי הבטלה א ל א ע ל דברי‬
‫תורה שנאמר כי היא חייך ואורך ימיך‬
‫)דברים ל׳ כ׳( ]חייך בעולם הזה ואורך ימיך[‬
‫לעולם הבא א(‪:‬‬
‫הוא היה אומר א ל תסתיר במותיהם כ>‬
‫ש ל א תבגם בידך‪ .‬א ל תסתיר ] ש ל לבנים‬
‫ש ל א יאבדו לך בא ועימם ש ל אבנים[ ג(‪.‬‬
‫הערות לנו־א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫פרק יח‬
‫וכנגדן א( היה רבי יהודה הנשיא מונה שבחן ש ל‬
‫אות ל׳‪ .‬יד( בחרתי בהנ״א שבתומ״י‪ .‬ובכיי׳א וספרים מהו‪ .‬טו( לבת חורין‬
‫בכי׳יא ועתומ״י‪ .‬טז( בכי״א ובא לו בחלום ועתומ״י‪ .‬יז( עמה והיציאה‬
‫בכי׳א ועתומ״י‪ .‬יה( ע׳ איכה רבתי וילקוט האזינו ר׳ תתמ״ו מעשים‬
‫כעין אלו‪ .‬ובמדרש הגדול ב״י בהאזינו מביא למעשר‪ ,‬זאת בשינוים‬
‫קלים‪ ,‬יט( בכי״א המלות לשם שמים ליתא ועתומ״י‪ .‬וע׳ נו״ב סוף פיל‬
‫וצ׳׳ע‪ .‬בו בתומ״י ג״א קבע‪ .‬כא‪ 1‬ביואל כ׳ י״ג לשון המקרא כי חנון‬
‫ורחום הוא וגו׳ וביונה ד׳ ב׳ כי אתה אל הנון ורחום וגר‪ .‬בב( בספרים‬
‫ליתא וע׳ אבות ס״ב מי״ג וע״פ הגיה הגר״א‪ .‬וכן הוא ג״כ בנו״ב‪.‬‬
‫בג( בכייא את אפיקורס‪ .‬כד<בכי״א שלא תשתבח ועתומ״י‪ .‬כהובכייא‬
‫מי בעל וכוי ועתומ״י‪ .‬והנה נוספו עוד כאן ע״פ התומ״י המלות וגאמן‬
‫בעל בריתך שישלם לך שכר פעולתך ובכי״א וספרים ישנים ליתא‪.‬‬
‫וע׳ אבות פ״ב מייד וע״ע בספר מלאכת שלמה שם )הנדפס ביחד עם‬
‫פירוש המאירי ע״י ריז בייט! דמהק לדברים אלו במשנה שם וכן לא‬
‫גרים להו במשגה דפוס קאמברידגע ואחרי שגם בנדב ליתגיהו לא הצגתים כאן‪ .‬וחוששני מאד שכל דברים אלו נשתרבבו‬
‫פי״ךן א( כן הוא בכי״א ובספרים ולנגק ב( בן נורי ליתא ככי״א‬
‫לכאן מדברי רבי טרפון לקמן שם במשנה‪.‬‬
‫שם אות זו ובפרט בבמדבר רבה ותנתומא אשד נרמז‬
‫שם עליהם‪ .‬יד ו בכי״ה ועוד אמרו לו איכן‪ .‬טו( בכ״ה‬
‫אביניות והיא מלה יונית ופתרונה צורה ודמות‪ .‬טז( ככי״ד‪,‬‬
‫סל של ריוה וע׳ פרק י׳ז ובהעיות שם אות י״ב‪ .‬יז( בכי״ה‬
‫לא היה אומ־ בן שמאי אלא נעשה חובותינו וכוי‪ .‬ובעיקר‬
‫הדברים ע׳ זיקיא רבה פל״ד סיג ועיע פסיקתא רבתי‬
‫קט׳ו עיב וע״ע במגן אבות למשגה זו‪ .‬יח( פירוש מלה‬
‫זאת לא איתבררה לי כל צרבה‪ .‬יט( ע׳ אבות פ״ב מי״ד‪.‬‬
‫פ ל״א א( ע׳ קידושין ובתרגום יונתן בפסוק‬
‫זח והוספתי מסברא‪ .‬וע״ע לעיל סין* פכ״ח‪ .‬ב( אל‬
‫תסתיר במותיהם של גוים‪ .‬ג( כן הוא ככי״ה ובכיי‬
‫רומי שלל בדינין ויאמרו לך בא ועשה של אבנים‪.‬‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחא א פרמיה‬
‫נוםחא ב פרק לא‬
‫לד‬
‫כיון ש ג ו ט ל אדם אחד מהן ג( כלן מתקשקשין ובאין זה ע ל‬
‫אם היתד‪ .‬נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי‬
‫זה‪ .‬כך היה רבי טרפון דומה בשעה ש ת ל מ י ד חכם גכגס לך המשיח‪ .‬בוא ונטע י( א ת הנטיעה ‪ 1‬ואח״כ‬
‫אצלו ואמר לו ש ג ה לי‪ .‬מביא לו מקרא ומשגה מדרש הלכות‬
‫צ א והקבילו[ ה(‪ .‬אם יאמרו לך הילדים נלך‬
‫והגדות‪ .‬כיון ימיצא מלפגיו היה יוצא י( מלא ברכה וטוב‪.‬‬
‫ונבנה בית המקדש א ל ת ש מ ע להם ואם‬
‫לרבי עקיבא קרא לו אוצר בלום‪ .‬למה רבי עקיבא דומה יאמרו לך הזקנים בוא ונסתור בית המקדש יי‬
‫לפועל ש ג ט ל קופתו ויצא לחוץ מצא חטים מגיח בה מצא‬
‫ש מ ע להם‪ .‬מפני שבנין ילדים סתירה וסתירת‬
‫שעורים מניח כה כוםמין מניח בה עדשים מגיח בה כיון זקנים בנין‪ .‬ראיה לדבר רחבעם בן ימלמה ‪ u‬ן‬
‫ש נ כ נ ס לביתו מברר חטים בפני עצמן שעורים בסני עצמן‬
‫הוא היה אומר כוסו א ת הילדים ח‪ 1‬מגאון‬
‫פולין בפני עצמן עדשים בפני עצמן‪ .‬כך ע ש ה ר׳ עקיבא ופרשום מבעלי בתים מסגי ש ב ע ל י בתים‬
‫ו ע ש ה כל התורה טבעות טבעות ה(‪ .‬לרבי אלעזר בן עזריה‬
‫מרחיקים ‪1‬את האדם[ מדברי תורה ט ( ‪:‬‬
‫קרא לו קופה ש ל רוכלים‪ .‬ולמה היה רבי אלעזר דומה לרוכל‬
‫הוא היה אומר פלוגי אומן ואין כלי‬
‫ש נ ט ל קופתו ונכנס למדינה ובאו כני המדינה ואמרו לו אומנותו בידו‪ .‬פלוני כלי אומנותו בידו ואיגו‬
‫שמן טוב י ש עמך‪ .‬סולייטין י ש עמך י(‪ .‬אפרסמון י ש עמך‬
‫אומן‪ .‬פלוני אומן וכלי אומנותו בידו‪ .‬אמרו‬
‫ומוצאין הכל עכו ז(‪ .‬כך היה רבי אלעזר בן עזריה בזמן‬
‫לו רבי מה הדבר הזה‪ .‬אמר להם פלוני חכם‬
‫ש ת ל מ י ד י חכמים נכנסו אצלו‪ .‬ש א ל ו במקרא אובר לו במשנה ואין בידו מעשים הרי זה אומן ואין כלי‬
‫אומר לו במדרש אומר לו בהלכות אומר לו באגדות אומר‬
‫אומנותו בידו‪ .‬פלוני י ש בידו מעשים טובים‬
‫לו‪ .‬כיון ש י צ א מלפניו הוא מלא טוב וברכה ח(‪:‬‬
‫ואינו חכם הרי זה כלי אומנותו בידו ואינו‬
‫לעת זקנותו ש ל רבי יהושע גכגסו תלמידיו לבקרו‬
‫אומן‪ .‬סלוני חכם ויש בידו טעימים טובים הרי‬
‫אמר להם כני מה חידוש ]היה[ ט( לכם בבית המדרש‪.‬‬
‫זה אומן וכלי אומנותו בידו י(‪:‬‬
‫אמרו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותים‪ .‬אמר להם ח״ו‬
‫הוא היה אומר כופו א ת הילדים שמהם‬
‫שאין דור יתום ש ל חכמים‪ .‬ש ב ת ש ל מי היתד‪..‬‬
‫חכמים יוצאים ש ת ה א ש מ א ל דוחה וימין‬
‫אמרו לו י( ש ב ת ש ל רבי אלעזר בן עזריה ודתה‪.‬‬
‫מקרבם יא(‪:‬‬
‫אמר להם ובמה יא( היתד‪ .‬ההגדה היום‪ .‬אמרו ב פ ר ש ת‬
‫הוא היה אומר ומנין* ‪1‬בעון‪ 1‬ג׳ דברים‬
‫יב> הקהל א ת העם האנשים והגשים והטף )דבריש ל״א י״ב( בעלי בתים גמסרים למלכות ע ל שהם מלוים‬
‫אמר להם ומה דרימ בה‪ .‬אמרו לו כך דרש בה אנשים באים‬
‫בריבית )וכובשים( ]ועל שכובימים! ימטרים‬
‫ללכוד ונשים ל ש מ ו ע ט ף למה הם באים כדי ל ת ת שכר‬
‫פרועים)ופוסקים( ]ועל שפוסקים[ צדקה ברבים‬
‫טוב למביאיהם יג>‪ .‬אבר להם ברגליות טובה היתד‪ .‬בידכם‬
‫ואיגן גותגין ]ועל שםורקין עול מעליהם וגותגין‬
‫העול והמס ע ל העניים והאביונים האומללים[ יב‪1‬‬
‫ועליהם הוא אומר ארור א ש ר ל א יקים א ת דברי התורה הזאת )דברים ב״ז כ״י( אלו בעלי בתים יג(‪:‬‬
‫רבי יהודה אומר על ש ל ש ה דברים העולם עומד ע ל התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים יד(‪:‬‬
‫רבי הלל אומר א ל תפרוש מן הצבור א ל תאמין בעצמך ע ד יום מותך ואל תאמר ל כ ש א פ נ ה א ש ג ה‬
‫ש מ א ל א תפנה‪ .‬א ל תאמר דבר ש א פ ש ר ל ש מ ו ע שסופו להשמע‪ .‬ואל תאמר אחר אדם דבר ער ש ת ג י ע למקומו ז‬
‫הוא היה אומר מרבה גשים מרבה כשפים‪ .‬מרבה שפחות מרבה זימה‪ .‬מרבה עבדים מרבה גזל‪ .‬מרבה כשפים‬
‫מרבה )רבית( ]רעות[ טי׳‪ .‬כרבה גכסים כרבה יגיעה‪ .‬מרבה בשר מרבה רמה‪ .‬מרבה תורה מרבה חיים‪ .‬קנה ש ם‬
‫טוב קנה לעצמו‪ .‬קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא טז(‪:‬‬
‫הערות לנו״ב‬
‫הערות לנו״א‬
‫ועתומ״י‪ .‬נ( בבי״א ביון •הנטל אחד ונו׳ ועתומ״י‪ .‬ד! היה יוצא ליתא ד( בכייה בא במהרה נטע את וכוי‪ .‬הוב׳׳ה בכי״ר ובכי״ה‬
‫בבי״א ועתומ״י‪ .‬ד‪ (.‬בילקוט אבות ב״י איתא מטביעות מטביעות‪ .‬ו( פולייטון ואחר יצא והקבילום‪ .‬ו( בוא ונסתרנו בכייה‪ .‬ז( בכי״ה‬
‫יש עמך ליתא בכייא ועתומ״י‪ .‬ז( ונראת שנוסחאות •טונות נתערבו ראית לדבר מרהבעמ בן שלמה שנאמר ויבא רחבעם וכל‬
‫קהל עדת ישראל וידברו אל רחבעם ונו׳ אביך הקשה‬
‫נאן‪ .‬ומוצאים הבל עמו ליתא בבי״א ועתומ״י‪ .‬ח( בכי״א ליתא‬
‫וע״ע לקמן אות בי‪ .‬ט‪ .‬הוספתי ע״פ בי״א ובספרים ליתא‪ .‬י( בכי״א את עלינו ונו׳ ויועץ המלך רחבעש את הזקנים ונו׳‬
‫שאין דור יתום שבת של מי שבת של וכו׳ ועתומי׳י‪ .‬יא ו בכייאוהאיך ויעזב את עצת הזקניש ונו׳ ויועץ את תילריש וגו׳‬
‫קטני עבה ממתני אבי וגו׳ וישיבו העש את המלך‬
‫היתד‪ .,‬יב( בבי־א יהאיך היתד‪ .‬וכר אמרו הקהל ועתיס׳י‪ .‬יג( כדי לקבל‬
‫דבר מד‪ ,‬לנו הלק בבן דוד ולא נהלה בבן ישי‬
‫)מלכים א׳ י״ב(‪ .‬ועי מגילה ל״א ע״א בענין זה‪ .‬ח( בכייה התלמידים‪ .‬ט( כוונת תשש בעלי בתיש כאן נעלמת ממני וע׳ תנא דבי אליהו‬
‫רבד‪ .‬פייה‪ .‬י( ע׳ נו״א פכיב ובהערות שם אות ב ‪ .‬יא( ואולי צ״ל ותהא שמאל וכוי‪ .‬קצת מזה בסוטה מ״ד ע׳א‪ .‬יב‪ 1‬כן הוא בכי״ה ובכייר‬
‫ופורקין מעליהם ונותנין משאות על הענין‪ .‬וע׳ סוכת ביט עיא וע״ב ותוספתא שם פ״ב ומסכת דרך ארץ רבה פ״ב‪ .‬יג ‪ 1‬בכי״ה ועל עושי‬
‫הרעה הזו תכתוב אומר ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת ועל בעלי בתים שמרהיקין את האדם מדברי תורה‪ .‬וע׳ ירושלמי‬
‫סוטה פ״ז‪ .‬ה״ד ויקרא רבה פכיה ס״א דרשות על כחוב זה ע״ש‪ .‬ידו ע׳ אבות פ״א מ״ב ולעיל סוף פ״ד^וצי׳ע‪ .‬טו( הגהתי כן מסברא‪.‬‬
‫טז( ע׳ אבות פ״ב מ״ד ומ״ז ובקדמוני המפרשים שם וע״ע נו״א פכ״ח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪68‬‬
‫נוםחא א פרק יח‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫ובקשתם לאבדה ממני א ל מ ל א ל א באתם א ל א ל ש מ ו ע‬
‫דבר זה די‪ .‬אמרו לו ועוד ד ר ש בה דברי חכמים כדרבונות‬
‫וכמסמרות נטועים בעלי אסופות )קהלת י״ב י״א( מה דרבן זה‬
‫מכוון א ת הפרה לתלמיד‪ ,‬כך דברי תורה מכוונין א ת האדם‬
‫לדרכי חיים‪ .‬אי מה דרבן זה מיטלטל אף דברי תורה מיטלטלין‪.‬‬
‫ת״ל וכמסמרות נטועים מה נטועים אינן מתעקרין א ף דברי‬
‫תורה אינן מתעקרין‪ .‬בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים‬
‫שנכנסין ויושבין אסופות אסופות אלו אוסרין ואלו מתירין‬
‫אלו מטמאין ואלו מטהרין אלו פוסלין ואל‪ 1‬מכשירין יד(‪ .‬ש מ א‬
‫)שט שט( יאמר לך אדם א ש ב ולא א ש נ ה ת״ל נתנו מרועה‬
‫אחד‪ .‬א ל א ח ד בראם ופרנס א ח ד נתנם רבון כל המעשים‬
‫אמרם‪ .‬א ף א ת ה ע ש ה אזנך כאפרכסת והכניס בהם דברי‬
‫אוםרין ודברי מתירים דברי המטמאים ודברי מטהרין טי( דברי‬
‫סוםלין ודברי מכשירין טז(‪:‬‬
‫ולרבן יוחנן בן נורי קרא לו קופה ש ל הלכות‪ .‬ולרבי‬
‫יוםי הגלילי מלקט יפה ב ל א נסות הרוח שאחז בה מדת‬
‫חכמים מהר סיגי והיה משגן בה כל חכמי ישראל ן‬
‫אי סי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות‪ .‬לר״מ חכם‬
‫וסופר יז(‪ .‬לרבי יהודה חכם לכשירצה יחי‪ .‬לרבי אליעזר בן‬
‫נוםחא ב פרק לא לב‬
‫נמשלו דברי תורה לכלי מלתין‪ .‬מ ה‬
‫מלתין ל א במהרה א ת קונהו אבל במהרה א ת‬
‫קורעו‪ .‬כך הם דברי תורה קשים הם לקנות‬
‫ונוחים הם לאבד‪ .‬דברי ש ט ו ת דומים הם ל כ ל י‬
‫ש ק ‪ .‬מה כלי ש ק במהרה א ת קונהו א ב ל ל א‬
‫במהרה א ת קורעו‪ .‬כך הם דברי ש ט ו ת נוחים‬
‫לקנות וקשה ל א ב ד ‪:‬‬
‫נמשלו דברי תורה לכלי זהב גמה כלי זהב(‬
‫כל זמן שהוא ממרקן הם מצחצח*ןיז(ומאיר*ן‬
‫פניו ש ל אדם‪ .‬כך הם דברי תורה ש כ ל זמן‬
‫ש א ת שונה בהן ו מ ש ל ש בהן מצחצחין ומאיריץ‬
‫פניו •מל אדם שנאמר מצות ה׳ ב י ה מאירת‬
‫עיגים)תהליש י״ט ט׳(‪.‬יימב לו מהן מחין ל א ב ד ן‬
‫ככלי זכוכית שנאמר ל א יערכנה זהב וזכוכית‬
‫)איוב כ״ח ייז( יח(‪:‬‬
‫חבר בפני ע ם הארץ ככלי זהב‪.‬‬
‫השיח עכו יט( ככלי זכוכית‪ .‬א כ ל ו ש ת ה‬
‫]עמו[ ככלי חרס‪ .‬כל הכלים עוברים בשוק‬
‫ואין בני א ד ם ]יודעין מה בתוכן‪ .‬עבר כלי‬
‫זכוכית בני אדם יודעין מה בתוכן‪ .‬כך כ ל בני‬
‫א ד ם עוברין בשוק ואין בגי אדם[ משיחין בהן‪ .‬עבר תלמוד חכם מימיחין ]בו[ כ(‪:‬‬
‫בג׳ דברים אדם גיכר לבריות אם כ ש ר הוא ואם ]לאו[ מהליכתו ומעטיפתו ומשאלת שלומו‪ .‬ויש‬
‫אומרים אף בדבורו בא(‪:‬‬
‫ג׳ דברים מאהבין א ת האדם לבריות‪ .‬יד פשוטה ושולחן ערוך וקלות ר א ש ‪:‬‬
‫בג׳ דברים בודקין א ת האדם‪ .‬ב מ ש א ומתן וברוב יין וברוב שיחה בב(‪:‬‬
‫רבי נחוניא סגן הנהנים אומר הוי מ ת פ ל ל בשלומה ימל מלכות שהיא שוייטת בגו כל הימים ש א ל מ ל א‬
‫מוראה א י ש א ת רעהו חיים בלענו בג(‪:‬‬
‫פרמ ל‪ 2‬רבי נחוניה בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך‬
‫ארץ‪ .‬וכל הפורק ממנו עול תורה נותניץ עליו עול מלכות ועול דרך א ר ץ א ( ‪:‬‬
‫י‬
‫הוא היה אומר הנותן לבו לדברי תורה מעבירין ממנו דברי שטות‪ .‬והנותן לבו לדברי ש ט ו ת מעבירין‬
‫ממנו דברי תורה ב(‪:‬‬
‫רבי יוסי אומר כל המכבד א ת התורה גופו מכובד ע ל הבריות‪ .‬וכל המבזה א ת רתורה גופו מבוזה לבריות ג ( ‪:‬‬
‫רבי ישמעאל אומר הלומד ע ל מ נ ת ללמד אין מספיקין בידו ללמוד וללמד‪ .‬והלומד ע ל מ נ ת ל ע ש ו ת‬
‫‪.‬מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ד(‪:‬‬
‫רבי י‪!1‬ודה אומר הוי זהיר בתלמוד ש ש ג ג ת תלמוד עולה זדון ה(‪:‬‬
‫רבי ישמעאל בנו של רבי חנינא בן ב ר ‪ 1‬ק ה ]אומר[ מ ש ל ך יתנו לך ובשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך‪.‬‬
‫י‬
‫לך ו(‬
‫במוכן ל ד‬
‫גוגע רייורז‬
‫המקום ואין אדם מ נ «‬
‫לפגי המהומ‬
‫שכחה לחיי‬
‫»י» »»דחה‬
‫י(‬
‫ואין‬
‫הערות לנויא‬
‫הערות לנו״ב‬
‫בחס שבר זבו׳‪ .‬ועתומ״י‪ .‬יד( שמא יאט־ לך אדש ליתא בכי״א ועתוט״י‪ .‬י‪ (1‬בכי״ה כיז שאתה משפשפן וממרקן היו מצחצחן‪.‬‬
‫טו( בכי״א דברי המטהרין ודברי המטמאין‪ .‬טזו דברי פוםלין ודברי ית‪ 1‬בכיית עוד שתוא נות לשבור ובמו בך יש תקוה לכלי‬
‫מכשירין ליתא בבי״א ועתומיי‪ .‬ובעיקר הדבריש ע׳ תוספתא סוטה פ יז זתב אש ישברו כך יש תקוה לתלמיד ששכת תלמידו כך‬
‫וחגיגה ג׳ ע״ב ומכילתא בא ובמסכת סופריש פי״ז ה״א ופי״ב ת״ו הוא נ־ת לתקןע״כ‪ .‬יט( בכי״ה עמו שיחה בטלת‪ .‬ב! «׳‬
‫וע״ע בפסיקתא רבתי ת׳ ע״א וע׳׳ב ובמ״ע שש‪ .‬וכל פיםקא זאת נראה נויא פכ״ד ובהעיות ששא־ת י״ד ואולי יש לה‪:‬יה בתחלת‬
‫שהיא רק היספה כאן‪ .‬יז( בכי״א סופר‪ .‬יה( לכשירצת ליתא בני״א ועתומיי‪ .‬פיסקא זו תמשלו ההיא וע״ע נו״א פב״ יע״ע סנהדרין‬
‫נ״ב ע״ב‪ .‬בא( ע׳ דרך ארץ זוטא פ״ה י ונראה שאיזה‬
‫קיטעא יש שש( ופיז‪ .‬וברכות מ״ג ע״ב וקידושין ע״א גבי עובדא דר״י בר יחזקאל וב״ב נ״ז ע״ב‪ .‬בב( ע׳ ד״א זוטא שש ועירובין ס״‪,‬־‪ -‬ע״כ‬
‫כג( ע׳ אבות פ״ג מ״ב ובמגן אבות שש‪ .‬פל״ב א( ע׳ אבות פ״ג מ״ד וע״ע נו״א פ׳׳כ ובתערות שש אות ז׳‪ .‬ב( ע׳ אבות פ״ד מ״י וע״יי‬
‫נו״א פכ״ח ובהערות שש אות ז׳‪ .‬ג( ע׳ אבות שש משנה ו׳ וע״ע נו״א פב״ז‪ .‬ד( ע׳ אבות ששמ״ה ובנו״א ובהערות שש אית ז׳"‬
‫ד‪ (,‬ע׳ אבות שש מי״ג ובמדרש שמואל שש בעני] חילופי הנוסחאות ועיע ב ימ ל״ג ע״ב‪ .‬ו( ע׳ יומא ליי׳ ע״א י ותוספתא‬
‫‪,‬‬
‫שש פ״ב ושיר השיריש רבה פ״נ ס״ה ושש הוא בשש עזאי ובירושלמי ספ״נ דיומא תני לה בשש בן זומא אבל‬
‫ח‬
‫ב ד י ך ן ל‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחאאפרקיחיט‬
‫י ע ק ב קב וגקי‪ .‬לרבי יוסי גמוקו עמו‪ .‬לרבי יוחגן בן גורי קופה‬
‫ש ל הלכות‪ .‬לרבי יוסי הגלילי מלקט יפה יפה בלא גסות‬
‫הרוח‪ .‬לרבי שמעון בן גמליאל חנות מ ל א ארגמן טב‪ ,‬לרבי‬
‫שמעון שוגה הרבה ומשכח קיכעא‪ .‬ואחר כך מצאו רבי‬
‫שמעון לאיסי בן יהודה איל מפני מה א ת ה מ פ ט פ ט דברי‬
‫בפני תלמידי חכמים‪ .‬א״ל וכי אמדתי עליך אייא ש א ת ה‬
‫שונה הרבה יט( מימכח קימעא ומה *מאתה משבח סובין ש ל‬
‫מ ש נ ת ך כ(‪:‬‬
‫נוסחא ב פרק לב‬
‫לה‬
‫רבי יוחנן בן ברוקה אומר המחלל ש ם‬
‫שמים בגלוי נפרעין ממנו בסתר והשם מ ה ח ל ל‬
‫ואין נפרעים ממגו א ל א בגלוי ז(‪:‬‬
‫רבי)יוחנן! ]חנינא[ בן דוםא אומר כל‬
‫שקדמה יראת חטאו)לחכמתו סופו להתקיים‪.‬‬
‫חכמתו ליראת חטאו( איןסופו להתקיים‪ .‬מעשיו‬
‫לחכמתו סופו להתקיים‪] .‬חכמתו למעשיו אין‬
‫סופו להתקיים[‪ .‬מ ש ל למה ה ד כ י דומה לאחד‬
‫ימבא א צ ל החגוגי‪ .‬א״ל תן לי רביעית יין‪ .‬א״ל‬
‫הבא כלי ופתח לו א ת תיקו ח(‪ .‬א״ל תן לי‬
‫שמן‪ .‬א״ל הבא כלי ופתח לו א ת המפושלותט(‪.‬‬
‫עקביא מהללאל אומר כל הנותן ארבעה דברים א ל‬
‫לבו שוב אינו חוטא מאין הוא בא ולאן הוא הולך ומה א״ל בן מאירה כלי אין בידך ואתה מ ב ק ש‬
‫ליטול יין ושטן‪ .‬כך הקב״ה אומר לרשעים י(‬
‫עתיה להיות ומי הוא דיינו‪:‬‬
‫מעשים טובים אין בידכם ואתם מבקשים‬
‫מאין הוא ממל!ום חוימך‪ .‬ולאן הולך למקום חושך ואפילה‪.‬‬
‫ללמוד תורה שגאמר ולרשע אמר אלהים מה‬
‫ומה עתיד להיות עפר רימה ותולעה‪ .‬ומי הוא דיינו מלך מלכי‬
‫לך לספר חקי)תחלים נ׳ ט״ז(‪ .‬חוקי אין א ת‬
‫המלכים הקדוש ברוך הוא א(‪ .‬רבי שמעון אומר בא ב( ממקום‬
‫ח ש ך וחוזר למקום ח ש ך >‪ .‬בא מטיפה סרוחה ממקום שאין‬
‫משמר היאך א ת מססר בהם ואתה ש נ א ת‬
‫מוסר )שט שט( יא( •‬
‫עקביא בן מהללאל אומר יסתכל אדם ב ד דברים ואינו בא לידי עבירה ד ע מאין ב א ת ולאיכן א ת ה‬
‫פרק יט‬
‫ג‬
‫ין ‪1‬‬
‫‪r\j‬‬
‫‪yuiJ‬‬
‫ממקום טומאה וחוזר ומטמא א ת אחרים‪:‬‬
‫הערות לנו״ב‬
‫הערות לנו״א‬
‫סופרים דיומא שם אות ש׳ ואות נ׳ ולפ״ז יש מקום‬
‫לנוסתתינו פה וצ׳יע‪ .‬ז( ע׳ אבות סיד מ״ה והנוםתא כאן‬
‫היא בליס קטיעה ומשיבשת ואולי יש להגיה אותת ע״פ‬
‫המשנה שם וע״ע מפרשים וצ״ע‪ .‬ח( בכייה ופתה את‬
‫חיקו‪ .‬ט( בכייה מפושלו וע׳ ערוך ערך פשל ואולי הוא‬
‫ענינו כנפי בגדו ובמגן אבות פ״ג מ״ט שהביא שם משל‬
‫זה בשם תאדר׳׳נ איתא משפלת וביאר שם שהוא כלי‬
‫העשוי מסיב הדקל שאינו מחזיק שמן ועיש עוד‪ .‬י( בכייה‬
‫איתא עוד ותשא בריתי עלי פיך‪ .‬י‪ ($‬בבי״ה הוקי אי אתה‬
‫משמר ותאיך אתה מספר וכוי‪ .‬וע׳ שבת ל״א ע״א‬
‫הדרשות על פסוק כ׳ יראת ה׳ היא אוצרו־ יב( ע׳‬
‫אבות פ״ג פ״א זבמפרשים שם זנז״א פי״ט יע״עבספד‬
‫מלאכת שלמה שכתב בשם ס״א ארבעת דברים‪.‬‬
‫יג( ע׳ בנו״א שם ואולי יש להגיה ליחה‪ .‬יד( בכייה‬
‫יט( הרבה ליתא בבי״א ועתומ״י‪ .‬ב( ע׳ גטין סייג ע״א וברש״ י שט ד״ה‬
‫גל ודיה אוצר בלוש ודיה קופה ונחוס שש דיה אוצר בלוט שהביאו‬
‫שש משנתנו כאן נקצת שיגויש ואחרי שהנוסהא פה היא מגומגמת‬
‫קצת תנני מעתיק פה דברי המדרש הגדול כ״י בפרשת יתרו בענין זה‬
‫והש מורכביש מהש״ס ומהאדר־נ פה ודל איםי בן יהודה קרא לחכמיש‬
‫שמות לר״מ קרא ע ו מ ק י חבש וסופר‪ .‬לר״א בן יעקב קב ונקי‪ .‬לר׳‬
‫יוסי נימוקו עמו לר׳ טרפון גל של אבניש וי״א גל של אגוזימ שבל‬
‫זמן שניטל אהד מהן יהיו מתקשקשין ובאין זו על גב זו כך ר׳ טרפון‬
‫דומה בזמן שתלמיד הכש נכנס אצלו הוא מביא לו מקרא משנה הלכות‬
‫ואגדות‪ .‬לר׳ עקיבא אוצר בלוש‪ ,‬לביד‪ ,‬ר׳ עקיבא דומה לפועל שנטל‬
‫קופתו ופשלה לאחוריו‪ .‬יצא לשדה מצא המין ומניה בה מצא שעוריש‬
‫והניח בה כוםמין והניח בת פולין ומניח בה עדשימ ומניח בה נבנש‬
‫למדינה מוכר הטיש ומניה שעורימ מוכר שעורימ ומניה כוסמין כוםמין‬
‫ומניח פולין פולין ומניה ערש •מ כך ר׳ עקיבא דומה עשה כל התורה‬
‫מטבעות מטבעות לד׳ א ל ע ז ר בן עזריה קופה של רוכלימ למה הוא‬
‫דומה לרוכל שנטל קופחו והפשילה אחריו אמרו לו שמן טוב עליך אמר להן הין אופרסמון יש עליך אמר להן הין פלייטון יש‬
‫עליך אמר להן הק אף כך ר׳ א ל ע ז ר בן עזריה דומה בשעה שתלמידי חבמיש נכנם אצלו שאלו מקרא אמר לו שאלו‬
‫משנה אמר לו שאלו במדרש א״ל כהלכה א״ל נהגדה א״ל נמצא אדש יוצא ממנו מלא טונ וברכה• לר״י בן נודי קופה של‬
‫הלכות לר״י הגלילי מלקט יפה בלא נסות הרוח ש א ח ז ד‪ ,‬בו מ ד ת ח כ מ ה מ ה ר ס י נ י ומשנן בה לכל חכמי ישראל‬
‫לרבן שמעון בן גמליאל חנות מוכרת א ר נ מ ן טוב לר׳ ישמעאל חנות מיוזנת לריש נן יוחאי טוחן הרבה ומוציא ק י מ א ה‬
‫ומה שמוציא אינו מוציא אלא סובין וכך אמר ר״ש בן יוחאי לתלמידיו בני שנו מדותי שמדותי תרומות מתרומת פרותיו של‬
‫ד ע בסוף מצאי ר״ש יוחאי לאיסי בן יהודה אמר לו מפני מה אתה מפטם דברי תורה בפני הכפים אמר לו ומת אמרתי עליך‬
‫אלא שונה הרבה ומשכה קימאה ומה שאתה משכיח סובין הן למשנתך ע״כ‪ .‬ובפירושן של דברים אלו המתארים תכונת‬
‫הכמי ישראל ודרך למודם הנה כבר האריכו החכמים האחרונים בהם‪ .‬ויעוין בדבריהם‪.‬‬
‫פ י י ט א( מן מאין הוא בא עד ומי הוא דייגו ליתא בכי״א ועתומ״י ובעיקר הדברים ע׳ אבות פ״ ג מ״א ישם איתא ג׳ דברים ובסגנון‬
‫אהד יע״ע מסכת דרך ארץ רבה ;פ״ג ששנוים דברים אלו בשם בן עזאי וכן נקראת המסכת הזאת פרק נשם סרקי בן עזאי‬
‫על שם זה וע׳ בדברי אדמויר הרב הגאון כמוהר״ר אייזיק הירש ווייס בצד ר״נ בח״ב מספרו דור דור ודורשיו)בהערה א׳ שם י‪.‬‬
‫ובמסכת דרך ארץ כי״ע מצאתי שפיסקא זאת מתהלת רבי נ ת ן אומר וע״ע בירושלמי סוטה פ״ב ה״ג ובויקרא רבה פ׳ י״ח‬
‫ובנ״ש‪ .‬וע״ע נו״ב פל״ב‪ .‬ב( בכי׳א אם בא וכו׳ ועתומ״י‪ .‬ג( וחוזר למקום חושך ליתא ככי״א ועתומ״י שכתב נ״ב‬
‫‪,‬‬
‫‪70‬‬
‫נ ו ס ח א ב פרק ל‬
‫אבות דרבי־ נתז‬
‫נוםחא א פרק י ט כ‬
‫העיךיכולה לראות י(‪ .‬ומה עתיד להיות עפר רימה ותולעה‬
‫שנאמר א ף כי א נ ו ש רימה ובן אדם תולעה )איוב כ״ה ר(‪.‬‬
‫רבי אליעזר בן יעקב אומר רימה בחייו ובן אדם תולעה במותו‪.‬‬
‫איזה רימה בחייו זה כינים‪ .‬ובן אדם תולעה במותו זה שמרחיש‬
‫במותו די(‪ .‬רבי שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך מ ש ל‬
‫למה הדבר דומה למלך שבנה פלטרין גחלים וישב בכולם י(‬
‫וביב ש ל בורסקי עוברת בתוכה ונופל ז( ע ל פתחה‪ .‬כל עובר‬
‫ושב אומר כמה נאה ומשובח פלטרין זו א ל מ ל א ביב ש ל‬
‫בורסקי ל א היתד‪ .‬עוברת בתוכה ה(‪ .‬אף כך א ד ם דומה‪ .‬ומה‬
‫אם עכימיו שמוציאים ממעיו ט( מעין סרוח כך מתגאה על‬
‫הבריות אם היה מוציא מעין ש ל שמן טוב אפרסמון וםלייטון‬
‫ע ל אחת כמה וכמה שיתגאה ע ל הבריות (;‬
‫כשחלה רבי אליעזר נכגםו תלמידיו לבקרו וישבו לפניו‬
‫אמרו לו רבינו למדנו דבר א ח ד )ממה שלמדתנו( יא(‪ .‬אמר‬
‫להם אלמד אתכם צאו והזהה א י ש בכבוד חבירו ובשעה‬
‫ש א ת ם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל יממתוך‬
‫דבר זה תזכו לחיי העולם הבא יב(‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫אמר רבי אלעזר בן עזריה חמשה דברים למדנו מרבי‬
‫אליעזר ויממחנו בהן יותר ממה ששמחנו בהן בחייו יג( אלו‬
‫הן‪] .‬כסת[ עגולה והבידור והאימום והקמיע והתפלה שנקרעו‬
‫שאמרת לגו מה הן‪ .‬אמר להם טמאים הם והזהדו כהן‬
‫והטבילו אותן כמה שהן שהן הלכות קבועות שנאמרו לו‬
‫ל ט ש ה בסיני יי(‪:‬‬
‫הוא היה אומר עימה ע ד ש א ת ה מצוי‬
‫ומצוי לך ומצוי לאשר ת ת ן פ י ו ‪:‬‬
‫רבן גמליאל אומר ע ש ה לך רב לחכמה‬
‫והסתלק מן הספק ואל הרבה לעימראומדות טז>‪:‬‬
‫שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין‬
‫החכמים ולא מצאתי לגוף גדול יותר מן‬
‫השתיקה‪ .‬ולא מדרימ הוא העיקר א ל א הכל‬
‫ימם לפי המעשה יי( ‪:‬‬
‫רבן גמליאל אומר ע ל ג׳ דברים העולם‬
‫עומד ע ל הדין ועל האמת ועל השלום‬
‫שגאמר א מ ת ומימפט ימלום ש פ ט ו בשעריכם‬
‫)זכריה ח׳ ט״ז( יה ו •‬
‫רבי אומר איזו היא ד ר ך ישרה שיכור לו‬
‫האדם‪ .‬כל שהיא תפארת י ע ו ש י ה ותפארת‬
‫היא לו מן האדם‪ .‬והוי זהיר במצוד‪ .‬קלה כמצוה‬
‫חמורה שאין א ת ה יודע מתן שכרן ש ל מצות‪.‬‬
‫ובורח מעבירה קלה כבחמורה שאין א ת ה יודע‬
‫מהו עונשין ימל עבירות‪ .‬והוי מחימב הפסד‬
‫מצוד‪ .‬כגגד‪ .‬שכרה ושכר עבירה כגגד ה פ ס ד ה ‪:‬‬
‫הסתכל בג׳ דברים ואין א ת ה בא לידי‬
‫עבירה‪ .‬ד ע מה למעלה מכך עין רואה ואוזן‬
‫שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים יטו‪:‬‬
‫רבן גמליאל אומר יפה תלמוד תורה עם‬
‫דרך ארץ ימיגיעת שניהם מימכחת עון‪ .‬וכל‬
‫פרק כ‬
‫תלמוד שאין עמו מלאכה סוף הבטלה לעורר‬
‫רבי חנניה סגן הנהנים אומר כל הנותן דברי תורה עון >‪:‬‬
‫ע ל לבו מבטלין ממנו הרהוריןדרבה‪ .‬הרהורי רעב א׳‪ .‬הרהורי‬
‫הוא היה אומר העושים שררה עם הצבור‬
‫שטות‪ .‬הרהורי זנות‪ .‬הרהורי יצר הרע והרהורי אימה רעה ב(‪ .‬אין עמלים עמרם באמת ימברית אבותם‬
‫הרהורי דברים בטלים‪ .‬הרהורי _עול בשר ודם‪ .‬ימכן כתוב עוזרתם ותפלתם עומדת להם ואתם מעלה‬
‫בספר תהלים ע ל ידי דוד טלך ישראל פקודי הי ישרים אגי עליכם ימיר כאילו עימיתם בעולם הזה‬
‫ובעולפ הבא בא( ‪:‬‬
‫רבן גמליאל אומר כל תלמיד סגום ) ש ב א ( ]ימהוא[ כן ]ארץ! יימראל משוכח יותר ככל המשובחים‬
‫שבמדינות‪ .‬מ ש ל למה״ד לברזל ה נ ח י שהוא עובר ממקום למקום וכחו ת ש עליו‪ .‬אבל מימביח הוא )במקומות(‬
‫]טהמקומות"( אחדים ע ( ‪:‬‬
‫כ‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫נ׳׳א למקום הטמא‪ .‬ד( בכי״א ידמה לראות ועתומ׳׳י‪ .‬ה( בכייא •שנאמר אף‬
‫כי אנוש רמה בחייו ובן אדם תולעה וכו׳ איזהו רמה בחייו ובן אדם תולעה‬
‫וכו׳ ועתומ״י‪ .‬ו‪ (,‬בכייא פלטרין שכללן וביב ובו׳‪ .‬ועתום״י אבל ע״ע‬
‫במאירי למשנה דעקביא‪ .‬ז( בכי״א ונופלת‪ .‬והייתי מנית כן מפני‬
‫ההמשך אבל ראיחי בספרי מלים שביב כין זכר היא וע״כ הנחתי הדברים‬
‫כמו שהן‪ .‬ה( בכי״א שאלמלא ביב וכו׳ לא היה עובר וכו׳\ט(בבי״א‬
‫ממעיו ליתא ובספרים שמיציאין ממעיו והנהתי ע״פ התומ״י‪ .‬ין בכי״א אלו‬
‫חית וכו׳ אפרסמון עאבו״כ ועתומ״י‪ .‬ועי בדרך ארץ רבה שם וב״ב עי׳ה‬
‫ע״א וע״ע נו״ב לעיל פיל ובהערות שם‪ .‬יא( ע׳ ברכות ביט‬
‫ע״בוע״פ מוחק הנריא המלות דבר אחד ממה שלמדתנו וגם בדרך‬
‫ארץ רבה ליתא למלות ממה שלמדתנו ועיכ הסגרתי אותם‪ .‬יבובבי״ע‬
‫חכנסו לחיי העוה׳׳ב‪ .‬יג( בספרים ובכ״י בחיינו והגהתי לפי התומ״י וכן הוא בדאיר שש‪ .‬ירו בכייע אלו הן כסת עגולה והבור‬
‫והאוק והקמיע ותכפלד‪ .‬שנקראת שאמרת לנו מה הן הזהרו בהם והטפלו אותם במה שהם וכוי‪ .‬ובכי'א עגילה והגדוד והאימן‬
‫והקימעה יההפילה שנקרעה שאמרת לנו פה הן והזהרו בחש והטבילו וכו׳ שהן חלבית יכו׳‪ .‬ובפנים היא נוסחת התומיי ובעיקר‬
‫הדבריס ע׳ סנהדרין ס״ת ע״א ובדקדוקי סופריש שש ובכליש פכ״ג ובתוספתא דכליש ב״ב פ״ב וכמפרשיש שש ולקמן פכ״ו ודאיר שש‪.‬‬
‫וע״ע מפרשיש שרובם ונס הגר״א גורםיש שנקרעו תחת שנקרעה וכן הגתתי גש אנכי‪.‬‬
‫פ״נ א( כ״ה בכי״ע יכן לקק ובספריש הרהורי חרב‪ .‬ב^ בספריש ע״פ ניא שבתומ״י אשת איש ובםפרימ ישנים ובכי״א איש רע ואנכי‬
‫מאין בא בא ממקוש וכוי‪ .‬טו(ע׳ שבת קנ״א ע׳׳בושש‬
‫איתא עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך‬
‫ע״כ וע׳ פירש •י שש דקאי על צדקה ובערוך ערך כפן‬
‫וע״ע בדקדוקי םופריש שש‪ .‬טז( ע׳ אבות פ״א מט״ז‬
‫וע״ע נויא פב״ב וע״ע במנן אבית למשנה שש‪ .‬יז( ע׳‬
‫אבית שש מי״ז ונו׳־א שש‪ .‬יחו ע׳ אבות שש מי״ת‬
‫ובנרא שש‪ .‬יט( ע׳ אבות פ״ב מ־א‪ .‬כ‪,‬׳ ע׳ אבות ס״ב‬
‫פ״ב ובקדמוגי חמפרשימ שש וע״ע המשנה דפוס‬
‫קאמברדיגע ואולי יש להגיה גש שש לעורר במקומ‬
‫לנורר‪ .‬כאי ע׳ אבות שש וצ״ע‪ .‬בב( ע׳ נו״א פכ״ח‬
‫בוסחא א פרק כ‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫משמחי לב מצות ה׳ ברח מאירת עינים )תהלים י״ט ט׳(‪ .‬וכל‬
‫שאינו נותן דבר• תורה ע ל לבו נותנין לו הרהורין הרבה‪.‬‬
‫הרהורי רעב‪ .‬הרהורי שטות‪ .‬הרהור* זנות‪ .‬הרהורי יצר הרע‪.‬‬
‫הרהורי א ש ה רעה‪ .‬הרהורי דברים בטלים‪ .‬הרהורי עול בשר‬
‫ודם‪ .‬ימכך כתוב במשנה תורה על ידי מ ש ה רבינו והיו בך‬
‫לאות ולמופת ובזרעך עד עולם ת ח ת אשר ל א עבדת א ת‬
‫ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לב מיוב כל ועבדת א ת אויבך‬
‫א ש ר ישלחנו ה׳ בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל‬
‫)דברים כ״המ״ז יטיחו‪ :‬ב ר ע ב כיצד בזמן ש א ד ם תואב לאכול‬
‫פ ת ימעורים ואינו מוצא אומות העולם גי מ ב ק ש י ן מ מ נ ו פ ת‬
‫נקייה ובשר ש מ ן ‪ :‬ו ב צ מ א כיצד בזמן ש א ד ם מתאוה‬
‫ל ש ת ו ת טיפה ש ל חומץ טיפה ש ל ימכר ואינו מוצא אומות‬
‫העולם מבקשין ממנו יין משובח ש ב כ ל המדינות ד(‪:‬‬
‫ו ב ע י ר ו ם כיצד בזמן ש א ד ם יכא ללבוש חלוק ש ל צמר‬
‫או ש ל פימתן ואינו מוצא אומות העולם כבקשין ממנו‬
‫השיראין והכלך שבכל המדינות ה(‪ :‬ו ב ח ו ס ר כ ל בלא‬
‫נר ובלא סכין ובלא ש ל ח ן ‪ :‬דבר אחר בחוסר כל בלא‬
‫חומץ ובלא מלח‪ .‬זו היא קללה שמקללין ]בה! י( בני אדם‬
‫א ל יהא לך הומץ ומייח בתוך ביתך ז>‪:‬‬
‫נוסחא ב פרק לב לג‬
‫לו‬
‫הוא היה אומר ע ש ה סתרך כגלויך מקום‬
‫]שהנחת[ א ל הטול‪] .‬אם רוצה א ת ה ש ל א‬
‫יטול אדם א ת שלך[ בג( אף א ת אל תטול‬
‫א ת ש ל הכירך כ י ‪. .‬‬
‫רבי יהודה הנשיא אומר ע ש ה רצונו‬
‫כרצונך ]כדי ש י ע ש ה רצונך כרצונו ובטל‬
‫רצונך מפני רצונו ימיבטל רצון אחרים[ מפני‬
‫רצונך כה( ‪:‬‬
‫הוא היה אומר אם ע ש י ת רצונו כרצונך‬
‫]לא ע ש י ת רצונו כרצונו[ בי( ואם ע ש י ת רצונו‬
‫ש ל א כרצונך ע ש י ת רצונו כיצונו כז(‪ .‬רצונך‬
‫ש ל א תמות מות ע ד ש ל א תמות‪ .‬רצונך‬
‫שתחיה א ל תחיה עד שתחיה‪ .‬מוטב לך‬
‫למות מיתה בעולם הזה ש ע ל כרחך א ת ה מ ת‬
‫מלמות מיתה לעתיד ]לבא[ ש א ם תרצה א ׳‬
‫א ת ה מת בח(‪:‬‬
‫כל תלמיד‬
‫ש נ ת ח ל ל בו שם שמים‬
‫אין מסםיקין בידו ל ע ש ו ת תשובה שנאמר‬
‫אח נ ם ש ע מקרית עוז ]וט׳[ )משלי י״ח י״ט(‪.‬‬
‫מה תיל כבריח ארמון א ל א נהנים באים עליו‬
‫כבריח ארמון‪ .‬וכן הוא אומר כי ל א יבינו א ת פעולות ה׳)תחלים כ״חה׳( מתוך שהוא אומר יד׳רסש)שש( בעוה״ז‬
‫ולא יכנס )שש •טש! בעולם הבא‪ .‬ודורשי ה׳ לא יחסרו כל טוב )ששל״ד י״א(‬
‫פרה לנ רבי עקיבא אומר סייג לחכמה שתיקה‪ .‬סייג לכבוד ש ל א לשחוק‪ .‬סייג לקדשים טהרה‪ .‬סייג‬
‫לגדרים סרישות‪ .‬סייג לתורה מסורת א(‪ .‬הוא היה אומר א ל תדור בין המים ש ל א ב(‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנויב‬
‫ובהערות אות ט׳ שם והגהחי מסברא‪ .‬בג( כן היא‬
‫נוסתת כי״ה ובכי״ר מקום שנחתה את תטול אט את‬
‫שלא תטולאתשלך‪ .‬כד( בכייה אף אתת לא תטיל של‬
‫וכר‪ .‬וע׳ נו״א פב״ת ובהערות שם אות ט׳ז וע״ע לעיל‬
‫סביו ופכ״ט‪ .‬כה( הצגתי נוסתת ביית‪ .‬ובכי״ר עשת רצונו‬
‫כרצונך ובטל רצונו מפני רצונך‪ .‬ועי אבות פ״ד מ״ד‪.‬‬
‫כו( כן הוא בכי״ת ובכי״ר ואם לא עשית רצונך וכוי‪.‬‬
‫בז( אולי הכוונה היא עיד דברי ר״א בן עזריה בחו״כ‬
‫סיפ קדושים מנין שלא יאמר אי אפשי ללבוש שעטנז‬
‫אי אששי לאכול בשר חזיר וכוי‪ .‬אבל איפשי מה‬
‫אעשה ואבי שבשמים גזר עלי וכו׳ ע״ש‪ .‬כח( ע׳‬
‫תמיד ל״ב בשאלת מה יעביד אינש ויהיה וע״ע בספר‬
‫שערי תשובה לרבינו יונה שער ב׳ סי״ד שהביא כזה‬
‫בשט משנת דרך ארץ‪ .‬כט( ע׳ במדבר רבה פי״ח‬
‫סייד דדריש מקרא זה לנכי קרח שפשע בתורה והולך‬
‫ודורש שש ובסימן ט״ו( ניב המקראות באיוב ט״ו‬
‫וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו ונו׳ ע״ש‬
‫ובליס נם כאן היה כל הדרוש כאשר הוא שם ברבה‬
‫ולזה הסמיך הדרשה על הכתוב יהרסם ולא יבנם וע״ע‬
‫מכילתא בשלח בפסוק תהרוס קמיך ומדרש החליש‬
‫כ״ח וע״פ הוספתי תיבות בעוה״ז‪ .‬ואולי יש להוסיף‬
‫עוד בראש הפיסקא המלות הוא היה אומר‪.‬‬
‫פל״ג א( ע׳ אבות פ״נ מי״נ ונו״א פכ״ו‪ .‬ב( בכייה‬
‫הנהתי ע״פ כי״ ע והדוגמאות‪ ,‬נ( כן הוא בספרים ישנים ובכ״י ובספרים‬
‫אויביו והוא מהמת המציקין‪ .‬דו בכ״י המלות ופת נקיה ליתא ובתומ״י‬
‫עוד נ״א פת קיבר במקום פת שעורים‪ .‬ה ו בכיי טפח של חומץ ואינו‬
‫מוצא אומות העולם מבקשין ממנו השירים ותכליסין שבכל המדינות‬
‫ובספרים ישנים המלות טפח של חומץ ליתא ועתומ״י ותובא שם‬
‫עוד גירםא יינות המשובחים שבכל המדינות ובן מחק התם למלת‬
‫כלך ומלת תבליסין לא איתפדש לי וע׳ ספרי דברים פי׳ רליד ובמ״ע‬
‫שם אות ט׳‪ .‬ו‪ 1‬כן הוא בכי״ע ובספרים ליתא‪ .‬ז( בכיי אל יהא חומץ‬
‫וכו׳ ביתו ועתומ״י ובעיקר הדברים ע׳ אבות פ״ג מ״ב מאמר אחר בשם‬
‫ריח סגן הבחנים‪ .‬ודברים אלו כאן מסכימים יותר עם דברי ר׳ נחונית‬
‫נן הקנה ע״ש במשנה ר וכן באמת מביא בנויב פל״ב דברים אלו‬
‫בקיצור בשם ר׳ נחוניה בן הקנה ובן מצאתי בס׳ מדרש הגדול ב״י‬
‫בפ׳ כי תבא שמביא לבל פיםקא זאת בשם ר׳ נחוניה בן הקנה וז״ל‬
‫שם ר׳ נהוניה בן הקנה אומד כל הנותן ד״ת על לבו מעבירין ממנו‬
‫הרהורי הרב והרהורי רעב והרהורי זנות והרהורי שטות והרהורי יצהיר‬
‫והרהורי זנות והרהורי אשה רעה והרהורי דברים בטלים והרהורי‬
‫עול ברד שנאמר פקודי ה׳ ישרים משמחי לב וכו׳ שאינו נותן על לבו‬
‫ד״ת נותנין עליו הרהורי הרב שנאמר ועבדת את אוביך תחת אשר לא‬
‫עבדת את ה׳ אלהיך תעבוד את אוביך תחת אשר לא עבדת באהבת‬
‫תעברנו בשנאה תחת אשר לא עבדת בשמחה ובשבע תעבדנו ברעב‬
‫ובצמא ובחוסר בל ברעב כיצד בזמן שאדם תאב לאכול פת חטים פת‬
‫שעורים אינו מוצא אומות העולם מבקשין ממנו פת נקיה ובשר מן‬
‫ובצמא כיצד בזמן שאדם תאב לשתות' טפח של חומץ י טפח של שכר‬
‫אינו מוצא ואומות העולם מבקשין ממנו יינות המשובהין שבבל היינות‬
‫ובערום ביצר בזמן שאדם תאב ללבוש הלוק של צמר של פשתים אינו מוצא ואומות העולם מבקשין ממנו תשיראין‬
‫והםלקות בחוסר כל בלא נר בלא סיכה בלא שטחין‪ .‬ד״א בלא מלח בלא חומץ בלא שומן שכל מי שאין לו מלח בתוך‬
‫ביתו זו היא קללה שמקללין בו בני אדט ע״כ‪ .‬וע״ע חנא דבי אליהו זוטא פט״ז שגם שם נמצא מאמר זד‪ .‬ובשם רשב״י ולפי‬
‫הניסחא המתוקנת שם עיי בעל הזקוקין דינורא יש לפרש מלת אדם בכאן על העני שמבקש שיתנו לו להם או כסות ותנוסתא פה‬
‫‪72‬‬
‫נוסחא א פרמ כ‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחאבפדמ לג‬
‫הוא היה אומר ח( א ל תראוגי שאגי שחרחורת ש ש ז פ ת ג י תעבוד ע׳יז‪ .‬א ל ת א כ ל לחם עם כהן עס הארץ‬
‫ה ש מ ש ]בגי אמי גחרו בי שמוגי מטרה א ת הכרמים כרמי ש ל א יאכילך מקדשי שמים‪ .‬א ל תבוא ליהי‬
‫שבועה ש ל א תבוא לידי נדרים ‪ .‬א ל ת ב ו א‬
‫ש ל י לא נטרתי)שיר השירים א׳ יי(‪ .‬א ל תראוני ש א נ י שחרחורת‬
‫ש ש ז פ ת נ י ה ש מ ש בני אמי נ ח ה בי[ ט( אלו כולאות שביהודה לידי ספק ש ל א תבוא לידי ודאי יי‪ .‬א ל תבוא‬
‫שפרקו עולו ש ל הקב׳יה מעליהם והמליכו עליהם מלך ב״ו י( ן לידי ימחוק ימלא תבוא לידי עבירה ה( ובמקום‬
‫דבר אחר בני אמי נחרו בי זה ב ש ה שהרג א ת שאין אנימים ה ש ת ד ל להיות איש ‪:n‬‬
‫הוא היה אומר אין הביישן למד ולא‬
‫המצרי שנאמר ויהי בימים הרבים וינדל מימה ויצא אל אחיו‬
‫וירא בםבלותם ויפן כה וכה וירא כי אין א י ש ‪1‬ויך א ת הקפדן מלמד‪ .‬אין בור ירא חטא‪ .‬ולא כל‬
‫המצרי ויטמנהו בחול[ )שמות ב׳ י״ב! יא( מה ת י ל כי אין א י ש המרבה בסחורה מחכים ולא עם הארץ חסיד‬
‫מלמד שהושיב‪.‬לו יב( משה סנהדראות ש ל מלאכי השרת )פירוש( ]פרוש! ז(‪:‬‬
‫ואמר להם יג( אהרוג א ת זה‪ .‬אמרו לו הרוג‪ .‬וכי בחרב הרגו‬
‫בן זומא אומר איזהו חכם הלמד מכל א ד ם‬
‫והלא באמירה יח הרגו שנאמר הלהרגגי א ת ה אומר כאשר‬
‫שנאמר מכל מלמדי השכלתייתתלימקי״ט *יט(‪.‬‬
‫הרגת א ת המצרי)שש שם י״ר( מלמד שהרגו ב ש ם ‪:‬‬
‫איזהו מכובד המכבד א ת הבריות שנאמר כי‬
‫׳ ׳ ל׳(‪ .‬איזהו‬
‫מכבדי אכבד ומזי י ק ל ו )‬
‫דבר אחר בגי אמי גחרו בי זה מימה שברח למדין שנאמר‬
‫גבור הכובש א ת יצרו ימנאמר טוב ארך אסים‬
‫וישמע פרעה א ת הדבר הזה ויבקש להרוג א ת משה ויברח‬
‫משה מפגי פרעה וישב בארץ מדין וישב ע ל הבאר ו ולכהן מ ג ט ו )משלי ט׳ז ל״ב(‪ .‬איזהו עשיר השמח‬
‫בחלקו שנאמר יגיע כפיך כ׳ ת א כ ל אשריך‬
‫מדין ש ב ע בגות וגוי[ ויבואו ההעים ויגרשום ויקפ משה ויושיען‬
‫וישק א ת צאגם)שש שש ט״ו ט״ז וי״ז( טי(‪ .‬בא מימה וישב עליהם וטוב לך ‪:‬תהליט קכי׳ח ב׳( אשריך בעולם הזה‬
‫בדין טז(‪ .‬אמר להם מנהגו ש ל עולם יז( אגשים דולים וממיס וטוב לך לעולם הבא ח(‪:‬‬
‫משקות יח( כאן גשים דולות ואגשים משקים עיוות הדין‬
‫הוא היה אומר א ל תציץ לכרמו ש ל‬
‫י ש כאן חייבין בדין חייבין ל ש ע ה יט(‪ .‬ויש אומרים כל זמן‬
‫אדם‪ .‬ואם הצצת א ל תרד‪ .‬ואם ירד א ל תביט‪.‬‬
‫שהיה מ ש ה עומד ע ל ש פ ת הבאר היו המים צסין ועולין ואם הבטת א ל תיגע‪ .‬ואם הגעת א ל ת א כ ל ‪.‬‬
‫לקראתו כיון שחזר חזרו המים לאחוריהם‪ .‬באותה ש ע ה אמר ואם אכל הרי אדם גמצא טורף גסימו מחיי‬
‫אוי לי ימהנחתי א ת עמי ובאתי לדור עם אומות העולם כ י ‪ :‬העולם הזה ומחיי העולם הבא ט(‪:‬‬
‫בן עזאי אומר כל שלקה בגופו קודם‬
‫חכמתו סימן יפה לו‪ .‬לאחר חכמתו סימן רע לו‪ .‬וכל שרוחו נוחה הימנו סימן יפה לו י‪:1‬‬
‫הוא היה אומר הוי נרתע מחטא הקל כדי ש ת ר ת ע מחטא חמור• הוי מקדים דבר מצוד‪ ,‬ש ל א יקדימוך‬
‫הפורענות‪ .‬אם באת עבירה לידך ‪1‬אל ת ד א ג מאותה עבירה א ל א מן הבאה אחריה‪ .‬ואם באת מצוד‪ .‬לידך[‬
‫א ל ת ש מ ח לאותה מצוד‪ .‬א ל א לבאה אחריה‪ .‬שמצור‪ .‬גוררת מצוד‪ .‬ועבירה גוררת עבירה‪ .‬שכר מצוד׳ מצוד‪,‬‬
‫ושכר עבירה עבירה יא(‪:‬‬
‫ג (‬
‫ע מ י א ל א‬
‫ב‬
‫הוא היה אומר אם כך וכך הרי כך וכך יב(‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫היא קטועה קצת ועיש בתדא׳׳ז‪ .‬וע׳׳ע נדריש מיא ע״א‪ .‬חן בספריש‬
‫הוא היד‪ .‬אומר אל וכו׳ ומחקתי לזה ע״פ הכיי וע״ע תנא דבי אליהו‬
‫רבה ריפ כ״ט והגהתי על פי זה כאן הרי הוא אומר‪ .‬והוא כולו‬
‫הוספה כאן אגב גררא דתהת אשר לא עבדת‪ .‬ט( השלמתי ע״פ כי׳׳ע‬
‫ובםפריש ליתא‪ .‬י( בבי׳׳ע אלו בבלאות שביהודה שפרקו מעליהם עול‬
‫שמים והמליכו עליהם עול בשר ורם ובכי״א אלו כלבואות ואין ספק‬
‫שבולואות הוא הנכון וע״ע בתומ״י וע״ע גטין ל״ז ע׳׳א‪ .‬יא( הוספתי‬
‫ע״פ הכ״י ובספריש ליתא וע׳ שיר השירים פ״א בפסוק בני אמי נהרו בי‬
‫עפ״ז היה ראו לתקן כאן בני אמי נדרו בי אלו דתן ואבירם בשעת‬
‫שהרג משה את המצרי וכו׳‪ .‬יב( לו ליתא בכ׳׳י‪ .‬יגזבב׳יי אמר להם‪.‬‬
‫יד( כן הוא בכ״י ובספריש במאמר‪ .‬טו( הוספתי ע״פ התומ״י והכ״י‪.‬‬
‫טז( ככי״ע ועמד עליהמ במדת הדין ובכי׳׳א וישב עליהש במרת הדין‪.‬‬
‫יז( בבי״ע מנהג של עולש‪ .‬יה( בספרימ ממלאין ואנכי הצגתי הנו״א‬
‫שבתימ״י והיא ג״ב נוכחת הב״י‪ .‬יט( קילקול תדין שכן נתהייבו דין‬
‫לשעתן ובמדרש הגדול כ״י מה קילקול הדין יש כאן שמההייבין הדין‬
‫לשעתן וכל הנוסחאות הש מגומגמות זע׳ ש״ר פ״א סי׳ב ובתנהומא‬
‫וילקוט שש‪ .‬ואולי יש להגיה כאן היינן בדין עמד והושיע[ וע׳׳ע הגהית‬
‫הגר״א‪ .‬כ( בנ״י אמרו כשעמד משה על פי הבאר היו המיש דוליש‬
‫וצפים לקראתו וכו׳ ומן באותה שעה עד אומות העולש ליתא שש‪ .‬וא‪ :‬לי יש להציג דכרימ אלו אהי־ המלות הייבין לשעה‪.‬‬
‫שמא וכן לקמן‪ .‬ג(ככי״ד‪ ,‬לידי ליתא‪ .‬ד( בכי״ר כאן‬
‫ב׳ פעמיש תבוא לידי ודאי ומתקתי לזה ע״פ כי״ה‪.‬‬
‫הזע׳נו׳׳א שש על כל זה‪ .‬ו( ע׳ אבות פ״ב מי׳ה מיותם‬
‫שש להלל‪ .‬זו ע׳ אבות שש ונו׳׳א שש וע״ע במגן‬
‫אבות שש וע״פ הגהתי יע׳ע לעיל סופב״ז גביעובדא‬
‫דהאי כהן ע׳ש‪ .‬הו ע׳ אבות פ״ד מ״א וגו״א פכ׳ז‪.‬‬
‫ט( אולי יש להגיה נמצא אדמ זה טירן* נפשי וכף‪.‬‬
‫וע׳ הנא דבי אליהו רבה פ״ז רתני לה התש משמיה‬
‫דר״א הגדול ומפרש כרש על ישייאל שהם כרמי של‬
‫הקב״ה ע׳׳ש‪ .‬י( פיסקא זו קטיעת ומשובשת כאןוע׳‬
‫גז״א פב׳׳ה ובהערות שם אות א׳ והנה התוספתא‬
‫בברכות פ״ג הנרמזת שם היא היותר קרובה לגוסחתינו‬
‫פה ועל פיה יש למין הדברים כאן ולהגיהם‪ .‬יא( ע׳‬
‫ספרי במדבר פי׳ קי״ב בד׳׳ה והנפש ובמ״ע ש‬
‫ובהוספות שש דף סייג ע׳־ב ובתנהומא ויקרא ובריתא‬
‫דבלה יי ע״א וע״ע נו־א סופכ־ה‪ .‬יב ו בכי״ה הדי כך‬
‫עד שיהיה בך וכך עאכ״ו שיהא כך וכך עיב והנה‬
‫ש‬
‫נוסחא א פרק כ כא‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫דבר אחר בגי אמי גחרו בי אלו ישראל ש ע ש ו העגל‪.‬‬
‫ש ב ת ח ל ה אמרו כל אשר דבר ה׳ ג ע ש ה וגשמע )שש כ״ד ‪en‬‬
‫חזרו ואמרו אלה אלהיך ישראל)שש ל׳׳ב ד( בא(‪:‬‬
‫דבר אחר בגי אמי גחרו בי אלו מרגלים שהוציאו דבת הארץ‬
‫וגרמו להם לישראל שיפלו פגריהם‪ .‬במדבר הזה יפלו פגריכם‬
‫)במדבר י״ד ב״ט« בב(‪ :‬שמוני נוטרד‪ ,‬א ת הכרמים‪ .‬אמר הקב״ה מי‬
‫גרם לי להטיב לאומות העולם א ל א ישראל ש כ ל זמן שאומות‬
‫העולם שרוים בשלוה ישראל סגופים דחוסים ומטולטלים בג(‪:‬‬
‫דבר אחר שמוני נוטרד‪ .‬א ת הכרמים אלו ישראל‬
‫שגלו לבבל‪ .‬עמדו עליהם נביאים שביניהם ואמרו להם‬
‫הסרישו תרומות ומעשרות בד(‪ .‬אמרו להם כל עצמיגו‬
‫ל א גלינו ]מארצינו[ בה( א ל א בשביל בי( ש ל א הפרשנו‬
‫תרומות ומעימרות ועכשיו אתם אומרים לגו שנפריש‬
‫תרומות בז! ומעשרות לכך נאמר שמוני נוטרד‪ .‬א ת הכרמים נח(‪:‬‬
‫פרק כא‬
‫רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה ש ל שחרית ויין‬
‫ש ל צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות ש ל עמי‬
‫הארץ מוציאים א ת האדם מן העולם א(‪:‬‬
‫שינה של שחרית כיצד מלמד ש ל א יתכוין ב( אדם‬
‫לישן ע ד שיעבור עליו זמן קריאת שמע‪ .‬ש כ ל זמן ש א ד ם‬
‫ישן עד שיעבור עלץ ג זמן קריאת ש מ ע נמצא בטל מן‬
‫התורה שנאמר אמר ע צ ל ש ח ל בדרי ארי בין הרחובות‬
‫ה ד ל ת תסוב ע ל צירה ועצל ע ל מטתוימשליכ״וי״גוי׳חד(‪:‬‬
‫ויין של צהרים כיצד מלמד ש ל א יתכוין אדם ל ש ת ו ת‬
‫יין בצהרים‪ .‬ש כ ל זמן ש א ד ם שותה יין כצהרים נמצא בטל‬
‫נוםחא ב פדל‪ ,‬לג לד‬
‫לז‬
‫הוא היה אומר הרחק ממקומך שנים‬
‫ו ש ל ש ה מושבות ושב שנאמר כי טוב יאמר לך‬
‫עלה הנה מהשפילך לפני נדיב)משלי כיה ז׳( יגן‬
‫מנוס( ]ונוח[ למלוך ע ל כל האדם מלדבר ע ל‬
‫פי •מניס עדים יעל פי ש ל ש ה עדים עטופ*‬
‫סדינים י י ( ‪:‬‬
‫רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה‬
‫א ל תאמר היא תבוא אחרי או שחביריך‬
‫)יקדמוך( ]יקיימוה[ בידיך ואל ביגתד א ל‬
‫ת ש ע ן טי(‪:‬‬
‫רבי ינאי אומר ל ש ל ו ת רשעים לא)יכנסי(‬
‫]נכנסנו[ בייםוריהן ש ל צדיקים ל א גגענו אין‬
‫בידינו משלות רשעים ולא מייסורי הצדיקים נ«(‪:‬‬
‫רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור‬
‫לפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי‬
‫ש ת כ נ ס לטרקלין‪:‬‬
‫הוא היה אומר יפה ש ע ה א ח ת בתשובה‬
‫ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם‬
‫הבא יז(‪ .‬יפה ש ע ה א ח ת ש ל קורת רוח בעולם‬
‫הבא מכל חיי העולם הזה‪:‬‬
‫רבי שמעון בן אלעזר אומר א ל תרצה‬
‫א ת חבירך ב ש ע ת כעסו‪ .‬ולא תימב לנחמו‬
‫ב ש ע ה ש מ ת ו מוטל לפניו‪ .‬ואל ת ש א ל לו‬
‫ב ש ע ת נדרו‪ .‬ואל ת ש ת ד ל לראותו ב ש ע ת‬
‫קלקלתו יח(‬
‫רבי מאיר אומר אס ע מ ל ת בתורה בעולם‬
‫הזה י ש לך שכר טוב ליתן ל ך ‪ .‬אם ב ט ל ת מן התורה בעולם הזה י ש לך בטלים הרבה כ ג ג ד ך ‪:‬‬
‫הוא היה אומר הוי )מעט עסק( ]ממעט בעסק( ועסוק בתורה וזריז למצות והוי נוהג בשפלות רוח עם‬
‫כל אדם יט( ‪:‬‬
‫פרד לך רבי דוםא בן הרכינם אומר שינה ש ל שחרית ויין ש ל צהרים ושיחת הילדים וישיבת כתי‬
‫כנסיות ש ל עמי הארץ טורפין א ת האדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם ה ב א ‪:‬‬
‫הוא היה אומר כל הפורש מד׳ דברים אלו הוא שני למלאכי השרת א;‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הערות לנו׳־א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫לפי הנושהא שבפניש אפשר לפייש הדבריש לעכין מדד‪.‬‬
‫כנכד מדד‪ ,‬אבל בנוסחת הבי׳׳ת לא יכולתי לכוון‬
‫הדבריש‪ .‬ינ( ע׳ נו״א שש ואולי יש להשליש ע״פ‬
‫תנוסתא שש ואז תהי הראיה מהכתוב מסכמת יותר‪.‬‬
‫יד( ע׳ נו״א ובהערות שש אות ס״א ואולי מלת עדיש‬
‫כאן היא רק אנב שיטפא וצ׳׳ע‪ .‬טו( ע׳ אבות פ׳׳ד‬
‫מי״ד‪ .‬טז( ע׳ אבות שש מט״ו ובמגן אבות שש‪ .‬יז( ע׳‬
‫אבות שש מט״ז וי״ז ולפני המעתיק היה בכאןאיזת‬
‫מקוש ספק וכתב הבא וג״כ הזה‪ .‬יה( ע׳ אבות שש‬
‫מי״ח ובקדמוני המפירשיש שש בענין הנוסתאות‪ .‬יט( ע׳‬
‫אבות ‪.‬שש מ״י וע״פ הגהתי‪.‬‬
‫פל״ד א( ע׳ אבות פ״ג מיי ובמגן אבות שש‪.‬‬
‫בא( ככ״י אלו ישראל שעמדו על הר סיני בראשונה אמרו כל אשי־ דבר וגו׳‬
‫באחרונה אמרו אלה אלהיךישיאל‪ .‬ונראה שב׳ הנ־סתאות הן מקוטעות ויש‬
‫להשלימן זה עפ״ז‪ .‬בכו בכ״י אלו עשרה מרגליש שהוציאו דבר‪ .‬על‬
‫ארץ ישראל וגרמו וכוי‪ .‬כג( כן חוא בכיי ובספריש שרויין בטובה‬
‫)ועוד נ״א ע׳פ התומ׳־י בשלוה( חש דהופיש נזופיש ומטזלטליש‪ .‬ואולי‬
‫ציל סתופיש במקיש סגופיש ועי יבמות מיז ע״א‪ .‬כד( בבי׳ע תרומה‬
‫ומעשר‪ .‬כ־‪ (.‬הוספתי ע׳׳פ הכ״י ובספריש ליתא‪ .‬בו( בן הוא בב׳׳י ובנ״א‬
‫שבתומ״י ובספריש עד שלא וכוי‪ .‬בז( ככייא נפרוש ועתומ״י ובכי׳׳ע‬
‫ועתה אתש אומריש לנו נפרוש וכר‪ .‬כה( בן הוגה בספרימ ע׳׳יהתומ׳יי‬
‫ובבי״א לבך נאמר ובו׳ ליתא ובכי״ע ומעשרות לא רצינו לפיוש תרומה‬
‫ומעשרוח‪ .‬וע׳ ירושלמי עירובין פ״ג ה׳יט ופסיקתא דר׳כ קיית ע״א‬
‫ומדרש שהייש זבנ׳־ש עיש‪ .‬ועיפ הדוגמאות היה נראה להגיה ולמחוק‬
‫מלת ומעשרות ואמי־ו להש הפרישו שני תרומות וכו׳ אלא בשביל שלא‬
‫הפרשנו תרומה אחת וכו׳ שנפ־יש שתי תרומות וצ״ע‪ .‬פכ׳׳א א( בספריש ויין של צהריש וכו והוספתי הכל עפ״י הכ״י‬
‫וע׳ אבוח פ׳׳ג משנה י׳ ונויב ריש פל״ד‪ .‬בו בכי״א יכווין‪ ,‬נ( כן הוא בכי״ע ובםפריש שאש ישן עד שתעבור עליו וכו‬
‫ובםפריש ישניש שכל זמן שתעבור ובו׳‪ .‬ד( ארי בחוץ שהל הגהתי לפי סדר המקראות וע׳ נוסחת הגר׳׳א ובספרימ הדלת‬
‫ובכי׳׳ע תדלת תסוב וגו׳ ואומר אמר עצל ברחובות ואמר עצל שהל בדרך ברתובות‬
‫תסוב על צירת וגו׳ אמר עצל‬
‫י ‪10‬‬
‫נוםחא א פרק בא כב‬
‫‪4‬ד‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫מ כ ל התורה כולה ה( שנאמר אי ל ך ארץ ש מ ל כ ך נער ושדיך‬
‫בבוקר יאכלו )קהלת י׳ ט״ז( ואומר אשריך ארץ שמלכך בן‬
‫חורין ]ושריך ב ע ת יאכלו בגבורה ולא בשתי[)שש שש י״ז( ו(‬
‫ואיזו אותו ע ת ז( הוי אומר לעתיד ל ב א שגאמר אגי ה׳ ב ע ת ה‬
‫אחישנה )ישעי׳ ם׳ כ״ב( ואומר כ ע ת יאמר ליעקב ולישראל מה‬
‫פ ע ל א ל )במדבר כ״ג כ״ג(‪ .‬כך אמר הקב״ה לבלעם ]הרשע[ ח(‬
‫כ ע ת ולא ב ע ת ]לא[ בעת ש א ת ה עומד בתוכה ]אלא[ כ ע ת‬
‫ש א נ י עתיד ל ע ש ו ת להם גאולה לישראל ט(‪:‬‬
‫ושיחת הילדים כיצד מלמד ש ל א יתכוין אדם להיות יושב‬
‫ושונה בתוך ביתו‪ .‬ש כ ל זמן ש א ד ם יושב ושונה בתוך ביתו‬
‫ומשיח עם בניו ועם בני ביתו נמצא בטל מן התורה שנאמר לא‬
‫ימוימ ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה)ידי עא׳ ( יי‪:‬‬
‫וע‬
‫וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ‬
‫ה>‬
‫כיצד‬
‫נוםחא ב פרק לד‬
‫רבי חנניא בן תרדיון אימר כל שנים‬
‫ו ש ל ש ה שהם יושבים בשוק ואין ביניהם דברי‬
‫תורה הרי זה מושב לצים שנאמר ובמושב לצים‬
‫ל א ישב)תחלים א׳אי( ב>‪ :‬רבי אלעזר ק ר ב י‬
‫צדוק אופר כ ל ימנים ו ש ל ש ה שהן יושבים‬
‫ואוכלים ע ל שלחן א ח ד ואין אומרים עליו‬
‫דברי תורה כאילו הן אוכלים זבחי מתים‬
‫שנאמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי‬
‫מקום )ישעיה כ׳׳ח ת׳( ג ( ‪ :‬רבי חלפו‪/‬א א י ש‬
‫צפורי אומר כל שנים ושלימה ש ה ן יושבים‬
‫בשוק ויש ביניהם דברי תורה השכינה נגלית‬
‫עליהם שנאמר אז נדברו יראי ה׳ א י ש א ל‬
‫רעהו )מלאכי ג׳ ט״ז( ד( •‬
‫רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד‬
‫מלמד ש ל א יתכוין אדם לישב עם יושבי קרנות בשוק‪ .‬ש כ ל‬
‫זמן ימאדם יושב עם יושבי קרנות בימוק נמצא בטל מן‬
‫התורה יא( שנאמר אשרי האיש א ש ר ל א הלך בעצת רשעים‬
‫ובדרך חטאים ל א עמד כי אם בתורת ה׳ חפצו)תהלימ א א ‪ /‬י ב ‪/‬‬
‫רני מאיר אומר מה תיל ובמושב לצים לא יימב אלו ת י ט י א ו ת‬
‫וקרקיםאות ש ל גדם שבהם דנין א ת הנפשות להמית יג>‬
‫שנאמר ש נ א ת י קהל מרעים ועם רשעים ל א אשב)ששכ״י א׳(יד(‬
‫ואין מרעים א ל א רשעים שנאמר כי מרעים יכרתק)שש ל״ז ט׳( טו(‬
‫ומה הוא «( פורענותן לעתיד לבא שנאמר כי הנה היום בא‬
‫בוער כתנור והיו כל זדים ועושי רשעה ק ש )מלאכי ג׳י׳ט(‬
‫ואין זדים א ל א לצים שנאמר זד יהיר ל ץ שמו)משלי כ״א כ״ד( יז(‪.‬‬
‫מעשה ברבי ע ק י ב א שהיה יושב ושונה לתלמידיו ונזכר לו מה ש ע ש ה בילדותו > אמר מודה אני‬
‫לפניך ה׳ אלהי ש ש מ ת חלקי מיושבי בית הטדרש ולא ש מ ת חלקי מיושבי קרנות בשוק יטי‪:‬‬
‫פרה כב רבי ח נ י נ א בן דוםא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת‪ .‬וכל שחכמתו‬
‫קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת שנאמר ראימית חכמה יראה ה׳)תהליש קי׳׳א י׳( א (‬
‫י‬
‫הוא היה אומר כ ל שמעשיו כרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת‪ .‬וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו‬
‫מתקיימת שנאמר נ ע ש ה ו נ ש כ ע ב(‪:‬‬
‫אמרו לפני רבן י ו ח נ ן בן זכאי חכם וירא ח ט א מהו‪ .‬אמר להם הרי זה אומן וכלי אומנותו‬
‫בידו‪ .‬חכם ואין ירא ח ט א מהו‪ .‬אמר להם הרי זה אומן ואין כלי אומנותו בידו‪ .‬ירא ח ט א ואין חכם מהו‪.‬‬
‫הוי ש פ ל רוח שתקות א נ ו ש רמה ובן א ד ם‬
‫תולעה יי(‪:‬‬
‫הוא היה אומר בד׳ דברים הבהמה משונה‬
‫מן האדם‪ .‬מעי האדם סרוחים‪ .‬ומעי הבהמה‬
‫אינם סרוחים‪ .‬אדם י ש בו רוח זיעה‪ .‬ובהמה‬
‫אין בה רוח זיעה‪ .‬אדם י ש בו יצר הרע‪ .‬ובהמה‬
‫אין בה יצר הרע‪ .‬שנות אדם נתקצרו‪ .‬ו ש נ ו ת‬
‫בהמה ל א נתקצרו‪:‬‬
‫רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים‬
‫יח‬
‫‪:‬‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ארצה‪ .‬ובכי״א הדלת תסוב וגו׳ מטתו אמר עצל ונוי‪ .‬וע״ע דברימ רבה‬
‫ובכי״ה ראוי לו להיות שני‪ .‬ב( ע׳ אבות שש מ״ג‪.‬‬
‫פ״ח ס׳׳ו‪ .‬ה( כולה ליתא בבי״ע ובכי״א בטל מן התורה‪ .‬ו( בספרים ג( ע׳ אבות שש‪ .‬ד( ע׳ יאבות שש מ״ו רע׳ דרכי‬
‫ליתא והוספתי ע״פ התומ״י וכי׳׳ע וע״פ פי׳ אבית כ״י‪ .‬ז( בכי״ע אי זה‬
‫המשנה צד קל״ב וצ״ע‪ .‬ד‪ (,‬ע׳ אבות סיד מ״ד‬
‫עת ובכי׳׳א איזהו עת ועתומ״י‪ .‬ח( הוספתי ע״פ הב״י‪ .‬ט( בכי״ע וכן‬
‫בנ״א שבתימיי בעת ולא בעת כעת שאהיה עומד בתוכה ולא בעת שאני עתיד ליתן גאולה לישראל והוגה בספריש )לא( כעת‬
‫ובו׳ ואלא[ כעת ובכי״א כעת ולא בעת שאתה עומד וכוי‪ .‬ובעיקר הדברימ ע׳ שבת י׳ ע״א בענין סעודת ת׳ח ובמדבר רבת פ״י‬
‫וע״ע ירושלמי שבת סיף פ״ו א״ר הנינא בריר‪ .‬דר׳ אבוהו כבהצי ימיו של עולש היה אותו רשע עומד מת טעש כעת יאמר ליעקכ‬
‫ולישראל מה פעל אל ועיש במפרשים‪ .‬ובענין ההמשך ע׳ נו״ב ריש פ׳ ליד ואילי יש להשליש נש כאן הבבא דהוא היה‬
‫אומר כל הפורש וכו׳ עיש‪ .‬י( כן הוא נוסחת הב״י וע׳יע הנו״א שבתומ׳׳י ובספרים הנוסהא שלא יתכוין אדש בשעה שהוא‬
‫שונה בתוך ביתו לשוח עם אשתו עם בניו ועם בנותיו שכל זמן וכו׳ ונוסהת הכ״י היא יותר שלימה וע׳ בערוך ערך כה א׳‪ .‬יא( כן הוא בכ״י‬
‫ובםפרימ מלמד שלא ישב אדם עש יושבי קרנות בשוק ונמצא בטל וכו׳‪.‬כא( בי אם בתורת ונו׳ ליתא בכ״י ועתומ״י‪ .‬ינ( בן הוא‬
‫הנזסהא בכ״י אלא שבכי״ע כתוב טרטיםאות ואילי צ״ל תיטראות ובספרים תרטיאות של לצים יכו׳‪ .‬וכבד ידוע אכזריות הרומים‬
‫במשחקם‪ .‬יד( ועם רשעים לא אשב ליתא בכי״א‪ .‬ט‪ 0‬אולי יש להשליט ניב המקרא תעוז־ מעט אין רשע וגו׳ שם פסוק ט׳‪.‬‬
‫טז( הוא ליתא בב״י‪ .‬יז( בכ״י ואין זד אלא לץ‪ .‬וע׳ מפרשים ונוסתת הנר״א‪ .‬ולא נתישבה דעתי בזה וגם אין ביך‪L t , ,‬‬
‫ועי ע״ז י״ח ע״ב ונדרים ח׳ ע״ב‪ .‬יח( בכי״ע נזכר לו מה עשה ובכי׳׳א נזכר מה עשה‪ .‬וע׳ פסחים מיט ע״ב‪ .‬יט( ע׳ ברכות‬
‫כיח ע״ב ובירושלמי שם ז׳ ע״ד‪.‬‬
‫פכ״ב א( הוספתי ע״פ הכ׳׳י ובספרים הסר‪ .‬ועוד שט בב״י כל תכתוב עד לסוף‪ .‬ב( ע׳ אבות ס״נ מ״ט וע׳ ברבעו‬
‫יינה למשנה זו‪ .‬ובספרים כל שמעשיו מרובים וכי׳ והשלמתי הבל ע״פ הכ״י‪,‬‬
‫׳‬
‫‪n‬‬
‫נוםחא א פרק כב כג‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫אמר להם אין זה אומן א ב ל כלי אומנותו בידו ג( ‪:‬‬
‫רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך‬
‫ארץ‪ .‬אם אין דרך ארץ אין תורה‪ .‬אם אין חכמה אין יראה‪.‬‬
‫א ם אין יראה אין חכמה ח ‪:‬‬
‫הוא היה אומר אדם ש י ש בו מעשים טובים ולמד תורה‬
‫הרבה למה הוא דומה לאילן שעומד ע ל המים ענםיו מועטין‬
‫ושרשיו כרובין אפילו ארבע רוחות העולם באות אין מזיזות‬
‫אותו ממקומו שנאמר והיה כ ע ץ שתול ע ל םלגי מים וגו׳‬
‫)תהליש א׳ ג׳(‪ .‬אדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה ‪1‬הרבה[‬
‫למה הוא דומה לאילן שעומד במדבר ענסיו מרובין ושרשיו‬
‫מעוטין כשרוח נושבת בו עוקרתו והוםכתו ע ל םניו שנאמר‬
‫והיה כערער בערבה וט׳)ירמיה י־ז ו׳( ה(‪:‬‬
‫רבן גמליאל אומר ע ש ה לך רב וקנה לך חבר והסתלק‬
‫מן הספיקות ואל תרבה לעשר אומדות י(‪:‬‬
‫י שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי‬
‫לגוף טוב משתיקה‪ .‬לחכמים יפה שתיקה קל וחומר לטםשים ז(‬
‫ל א חכמה מביא דברים ולא דברים מביא חכמה א ל א מעשה‪.‬‬
‫כ ל המרבה דברים מביא ח ט א שגאמר ברוב דברים ל א יחדל‬
‫פ ש ע )משלי י״ט נ״א( ואומר גם אויל מחריש חכם יחשב‬
‫)שש ז׳ ב״א( ח(‪.‬‬
‫פרק כג‬
‫נוםחא ב פרק לד‬
‫ריח‬
‫לשאול בשלום כל האדם והוי זנב לאריות‬
‫ולא ר א ש לשועלים ל(‪:‬‬
‫רבי חנניה בן חכינאי אומר הנעור בלילה‬
‫והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה סימן‬
‫רע לו‪ .‬אינו צריך להיות עסוק א ל א בדברי תורה‬
‫שנאמר בהתהלכך תנחה אותך)משלי ל׳כ״ב( ז(‪:‬‬
‫ר׳ דוםא הבבלי אומר<המלמד(‪1‬הלמד[ מן‬
‫התינוקות כענבים הקהות )והיין( ]וכיין[ מגתו‪.‬‬
‫והלמד מן הזקנים כענבים בשולות וכיין ישן ^ ‪:‬‬
‫רבי אומר א ל ת ס ת כ ל בקנקן א ל א במה‬
‫ש י ש בתוכו‪ .‬י ש קנקן ח ד ש מ ל א ישן‪ .‬וישן‬
‫אפילו טיפה אין בו‪ .‬אינו מ ל א א ל א מימי‬
‫רגלים ט( ‪:‬‬
‫רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין‬
‫חכמה אין יראה‪ .‬אם אין יראה אין חכמה‪ .‬אם‬
‫אין דרך ארץ אין תורה‪] .‬אם אין תורה אין דרך‬
‫ארץ[‪:‬‬
‫הוא היה אומר אם אין ד ע ת אין בינה‪.‬‬
‫אם אין בינה אין ד ע ת ‪ .‬אם אין קמח אין תורה‪.‬‬
‫אם אין תורה אין קמח ‪:‬‬
‫הוא היה אומר כל שחכמתו כרובה‬
‫ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובים‬
‫ושרימיו מעוטין הרוח באה ועוקרתו והופכתו‬
‫ע ל פניו‪ .‬וכל שמעימיו מרובים מחכמתו למה‬
‫ב ן יומא אומר איזהו חכם הלומד מ כ ל א ד ם שגאמר‬
‫מ כ ל מלמדי השכלתי)תהליםקי״ט *״ט(‪ .‬איזהו עלוב שבעלובים‬
‫זה שהוא עלוב כ מ ש ה רביגו שגאמר והאיש מ ש ה עגיו מאד‬
‫)במדבר י״ב ל״ג( אי‪ .‬איזהו עשיר שבעשירים זה ש ש מ ח בחלקו שגאמר יגיע כפיך כי ת א כ ל אשריך וטוב לך‬
‫)תחלים קכ״ח א׳(‪ .‬איזהו גבור שכגבורים זהו דבובש א ת יצרו שגאמר טוב ארך אפים מגבור ומוימל ברוחו מלוכד‬
‫עיר)משלי ט״ז ליג( > וכל הכובש א ת יצרו מעלין עליו ג( כאלו כ ב ש עיר מלאה גמדים שגאמרעיר נבורים‬
‫ע ל ה חכם ]ויורד עוז מבטחה[ )שם כ״א כ״ב( י( ואין גבורים א ל א גבורי תורה שגאכר גבורי כח עושי דברו‬
‫]לשמוע בקול ד ב ! )תחלים ק״ג ב׳( די(‪ .‬ד ש אומרים זה מלאכי השרת שגאמר מלאכיו גמרי כה שם שש( וו‪ .‬ויש‬
‫אומרים מי ש ע ו ש ה שונאו אוהבו ז(‪:‬‬
‫רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבירך יקיימוה בידך ואל‬
‫ביגתך א ל ת ש ע ן ח(‪:‬‬
‫ב‬
‫רו‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ו( ע׳ אבות שם מש״ו‪ .‬ז( ע׳ אבות פ״ג מ״ד ובקדמוני‬
‫המפרשים שם בענין חילופי הנוסתאות‪ .‬ת( ע׳ אבות‬
‫פ״ד מ״ב והנחתי מסברא‪ .‬ט( ע׳ אבות שם ולענין‬
‫ג( ביה גם בכי״ע אלא ששם כתיב וכלי אומנותו בידו במקום אבל כלי‬
‫אומנותו‪ .‬ובכי״א הכט ואין ירא חטא הרי זד‪ ,‬אומן וכו׳ ירא הטא ואין‬
‫הכם מהו אין זה אומן ובר‪ .‬ובבא ראשונה חםירת וע״ע במאירי למשנת‬
‫זו‪ .‬וע׳ שמות רבה פ׳ מ׳ ס״א במאמי ר׳ אושעיא שם ועי׳ע בנו״ב‬
‫שם‪ .‬ד( בספרים ראב׳׳ע אומר אם אין תורה אק דרך ארץ וכו׳ והוספתי הכל ע״פ הכ״י וע׳ אבות ש״ג מי׳׳ז‪ .‬ד‪ (.‬בכ׳׳י‬
‫ההיא אדם שאין בו מעשים טובים וכו׳ במדבר ונופו סרובר‪ ,‬ושרשין מועטין כיון שבא הרוח הושבתו ועוקרתו על פניו‬
‫שנאמר והיד‪ .‬כערער בערבת ונו׳ ואדם שיש בו מעשיט טובים ובו׳ ונופו מועט וכו׳ שתול עי פלגי מים ועל יובל ישלח‬
‫שרשיו ע״כ ועיע אבות שם ונו״ב פל־ג‪ .‬וו בכייע עשה לך רב לחכמים וקנה לך תבר בתלמוד ובכי׳יא עשת לך רב וקנד‪ ,‬לך‬
‫חבר בתלמוד וע׳ אבות פ״א מ״ז וע׳ נדא לעיל פ״ח ונדב לעיל פי״ח‪ .‬ז(בבי״ע אם לחכמה יפה שתיקה לחכמים ק״ו ובו׳‪.‬‬
‫ד‪ (.‬בכי״ע לא חכמים א ב ו דברים ולא דברים א ב ו חכמים אלא מרבה דביים וכוי‪ .‬ובכייא מרבה דברים וכו׳‪ .‬ובעיקר הדברים‬
‫ע׳ אבוח שם מי״ז ונדב פ׳ לייב‪ .‬וע״ע פסחים כ״ט ע׳א ובירושלמי פ״ט ה״א‪ .‬ויש להעיר עוד שבכי׳׳ע אינו בכאן סוף הפרק‪.‬‬
‫ושרק כ״ג הוא מתחיל עם פ׳ אלישע בן אבויה‪.‬‬
‫פכיג א( בכי״ע שבעלובים כמשה רבינו דבתיב וכו׳ ובכייא שבעלובים זה שעלוב כמשה וכוי‪ .‬ב(בכי'ע נבור זה שכובש וכו׳‬
‫ובבי״א נבור הכובש וכו׳ ימן שנאמד עד עיר ליתא כשניחם‪ .‬נ( בכ״י מעלה עליו הבהוב‪ .‬ד( השלמתי זה ע״ש הכ״י ובסשרי ליתא‪.‬‬
‫ה( בכי״ע ואין גבוריםאלא תורה וכו׳ ובכייע ואיןגבור אלא וכוי‪ .‬והשלמתי הפסוק ע״ש הכ״י‪ .‬י( בב״י ליתא ליש אומרים זה וע״ע בתומ״י‪.‬‬
‫ז(בכי״ע וייא עשה שונאו אוהבו ובכי״א זה העושה אותבו ובספרים שונא והגהתי ובעיקר הדברים ע׳ אבות פ״ד פ״א ועיע שבת פ״ת ע׳׳ב‬
‫ויקרא רבה פל״א ומדרש משלי ט״ו ע׳ הפסוק איש חמה וגוי‪ .‬ח( בספרים הוי נולה למקום תורה וכו׳ והשלמתי עפ״י כי״ע ובבי״א ואל‬
‫=•‪10‬‬
‫‪76‬‬
‫נוסחא א פרק כג‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫הוא היה אומר א ל תהי בז לכל אדם‪ .‬ואל תהי מפליג‬
‫לכל דבר ימגאמר בז לדבר יחבל לו וירא מצוד‪ ,‬הוא ישולם‬
‫)משלי כיג י״ג( ט( ‪:‬‬
‫הוא היה אומר הלמד תורה בילדותו למה הוא דומה‬
‫לעגלה שכיבשוה כשהיא קטנה שנאמר ואפרים עגלה מלומדה‬
‫אוהבתי לדוש ^ ש ע י׳ יא(‪ .‬והלומד תורה בזקגותו דומה‬
‫לפרה ימלא כיבשוה א ל א בזקנותה שנאמר כפרה פוררה‬
‫םרר ישראל )שש ד ט״ז( י( ‪ :‬הוא היה אומר הלומד תורה‬
‫בילדותו דומה לאימה שהיא ל ש ה בחמין‪ .‬והלומד תורה‬
‫בזקנותו דומה ל א ש ה שהיא ל ש ה בצונן יא( ן רבי אליעזר בן‬
‫יעקב אומר הלומד תורה בילדותו דומה לכתב ש נ כ ת ב ע ל‬
‫נייר חדש‪ .‬הלומד תודה בזקנותו דומה לכתב ש נ כ ת ב על‬
‫גייר יימן יב(‪ .‬רבן גמליאל מוסיף עליו הלומד תורה בילדותו‬
‫דומה לבחור ש נ ש א בתולה שהיא חוגגת לו והוא הגון לה‬
‫והיא מ ת נ פ ל ת עליו והוא מ ת נ פ ל עליה‪ .‬הלומד תורה בזקנותו‬
‫למה הוא דומה לזקן ש ג ש א בתולה היא הוגנת לו והוא אינו‬
‫הגון לה היא מ ת נ פ ל ת עליו והוא מתרחק ממגר‪ ,‬שגאמר‬
‫כחצים ביד גבור כן בני הנעורים וכתיב בתריה אשרי הגבר‬
‫אשר מלא א ש פ ת ו מהם ל א יבושו כי ידברו א ת אויבים‬
‫בשער )תהליש קכ״ז ד׳ ודי׳(‪ .‬שוגה ומשכח דומה לאשר‪ ,‬שיולדת‬
‫בנים וקוברת שגאמר כי אם יגדלו א ת בניהם ושכלתים כאדם‬
‫)הישע ט׳ י״ב( א ל תקרי ושכלתים א ל א ושכחתים יג׳‪ .‬רב• שמעון‬
‫בן אלעזר אומר יד( הלומד תורה בילדותו דומה לרופא שהביאו‬
‫לפניו מכה ויימ לו איזמל לחותכה וסמים לרפאותה »>‪.‬‬
‫הלומד תורה בזקנותו דומה לרופא שהביאו לפניו מכה ויש‬
‫לו איזמל לחותכה ואין לו סמים לרפאותה טזי‪ .‬אף כך דברי‬
‫נוסחא ב פרק לד‬
‫הוא דומה לאילן שענפיו מרובים ושרשיו‬
‫מרובים אם״ כל הרוחות שבעולם באות ונושבות‬
‫רב י שמעון‬
‫בו אין מזיזין אותו ממקומו‬
‫בןאלעזראומר כל שמעשיו מרובים מחכמתו‬
‫למה הוא דומה לרוכב סוס וכלונס בפיו כל‬
‫מקום •מהוא רוצה הוא מחזירו‪ .‬וכל שחכמתו‬
‫מרובה ממעשיו לרוכב סוס ואינו כלונס בפיו‬
‫רכב עליו ונפל ממנו ושבר א ת מפרקתו יא(‪:‬‬
‫רבי נתן אומר יהי כבוד תלמידך חביב‬
‫עליך כימלך וכבוד הכירך ככבוד רכך וכבוד‬
‫רבך כמורא שמים ‪:‬‬
‫׳‬
‫יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך‬
‫שכן מצינו במשה רבינו ע׳׳ה שהימור‪ .‬כבודו‬
‫לכבוד יהושע תלמידו שנאמר ויאמר מ ש ה א ל‬
‫יהושע בחר לנו אנשים י שטות י״ ( לי אנשים‬
‫אין כתוב כאן א ל א בחר לנו אנשים‪ .‬הא‬
‫שהימור‪ ,‬כבודו לכבוד יהושע תלמידו‪:‬‬
‫ז ח׳‬
‫וכבוד חבירך ככבוד רבך שנאמר)ואתה‬
‫תצור‪I (,‬אתה תדבר( א ת כל א ש ר אצוך‪,‬שש ז׳ ב׳(‬
‫וכבוד רבך כמורא שמים שנאמר והיה‬
‫הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים‬
‫)שש ד׳ ט״ז( יב( •‬
‫כל המקלל א ת חבירו לימם יממים סוסו‬
‫ל צ א ת ממנו בכבוד‪ .‬מימה קילל א ת פרעה ל ש ם‬
‫שמים ויצא ממנו בכבוד שנאמר וירדו כל עבדיך‬
‫אלה אל• ושש י׳א הי( ומנין ימיצא ממנו ככבוד‬
‫שנאמר גם האיש מימה גדול מאוד)שש שש כיג(‪.‬‬
‫וכל המכבד א ת חביח ש ל א לימם שמים סופו ל צ א ת ממנו בקלון שכן א ת מוצא בכלק שכבד א ת בלעם‬
‫שגאמר ויבואו אל בלעם ויאמרו לו ‪1‬וגו׳‪ 1‬כי כבד אכבדך)במדבר ביב טיו ט־ז( ומנין שיצא ממנו בקלון ש נ א מ ר‬
‫ועתה ברח לך א ל כקוכך )שש ב״ד י״א( יג(‪:‬‬
‫רבי אלעיר הקפד אומר אל תהי זקוק לדין‪ .‬ואל תירא לפני מי שהוא גדול ממך‪ .‬ועשה שוק בעלי דבבך יד(‪:‬‬
‫רבי אליעזר בנו אומר החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא‪ .‬והגס לבו בהוראה‬
‫שוטה רשע וגם רוח‪ .‬א ל תהי דן יחידי שאין דן יחידי א ל א אחד‪ .‬ואל תאמר קבלו דעת* שהן רשאין ולא א ת ה טו(‪:‬‬
‫הוא היה אומר הקנאה והתיאור‪ ,‬והכבוד מוציאין את האדם מן העולם הזה ומחיי העוה״ב‪:‬‬
‫הוא היה אומר היצורים לכות והכתים להחיות והחיים לדין‪ .‬לידע ולהודיע שהוא עד והיודע ועתיד לדין‪.‬‬
‫אין לפניו ל א עולה ולא שכחה ולא כשוא פנים ולא טקח שוחד‪ .‬ואל יבטיחך יצרך ימיימ לך בשאול בית מנוח‪.‬‬
‫שא‬
‫;‬
‫>‬
‫<‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו־ב‬
‫סיושהמאמרע׳ בירפי״ט סיג לשון כזה‪ .‬י( ע׳ אבות‬
‫פ״ד פי״ז ונו־א פכ״כ‪ .‬יא( ע׳ ני״א פביד‪ .‬יב( ע׳‬
‫אבות סיד מי״ד וע״ע נו׳א שכ״ז ובהערות אות ״ז‬
‫שש וע״ע שמות רנה פ־ג סייג‪ .‬יג‪ 1‬ע' נרא סכיש‬
‫והשר נכאן שש נעל המאטד ואולי יש להגיד‪ .‬בראש‬
‫הפיסקא ההיא‪ .‬יד( אולי צ״ל ועשה שלוש לנעלי‬
‫דבבך וע׳ ד״א זוטא פיט בד״ה וכן היד‪ .‬ר״א הקפד‬
‫אומר וכו׳ זצ״ע‪ .‬טו( ע׳ אבות פ״ד משגה ז׳ וח׳‬
‫תאמר היא תבא ובר‪ .‬ועל בינתך וכר‪ .‬ועי אבות פ״דמי״ד‪ a: .‬ע׳ אבות‬
‫משנה ג׳ מאמר זה בשם בן עזאי‪ .‬י( בכ״י בזקנותו למה הוא דימה‬
‫לפרה שכיבשוה כשהיא זקנה‪ .‬יא( בב״י ד״א הלומד בילדותו וכו׳‬
‫והלומד בזקנותו דומה לפרה‪ .‬יב( בכי״ע ליתא לכל מא‪.‬מר זה ובכי״א‬
‫הסר מן דומה ה״א עד דזמה ה״כ‪ .‬וע׳ אבות פ״ד מ״כ וע־׳ע במאירי‬
‫שם‪ .‬יג( בכי״א הנוםהא ר׳ אליעזר בן יעקב אומר הלמד תורת בילדותו‬
‫דומה לבהור וכר הגון לה היא מתנפלת עליו והיא מתרחק ממנה‬
‫שנאמר כהצים ניד גנור כן בני הנעורים מה כתיב בתריה אשדי וגו׳‬
‫בשער שונה ושוכח דומה לאשה שיולדת וקוברת שנאמר כהצים ביד‬
‫גבור וגו׳ את אויבים בשער ע״כ ויש איזה מחקים בב״י בפיםקא זו‪ .‬ובכי״א ר״ג אומר הלמד תורה בילדותו וכו׳ היא הוגנת לו וכו׳ כן כני‬
‫הנעורים ומה כתוב בתריה אשרי הגבר אשר מלא אשפתו מהם שונה ושוכח וכו׳ כככי״ע‪ .‬ובילקוט תמכירי בתהלים שש מצאתי רשכ׳׳ג‬
‫אומר כל הלמד וכו׳ וכבכי״ע ובמדרש הגדול כ״י פ׳ עקב ר״ש סתם וצ״ע ובעיקר הדברים ע׳ קידושין ל׳ ע״ב דדריש להאי קרא דכהצים כיד‬
‫גבור אדברי תורה וע״ע סנהדרין צ״ט ע״א וע׳׳ע תוספתא דאהלות פט״ז ופרה פיג‪ .‬ועי׳ע דבריס רבה פיח םיו‪ .‬יד( בכיי ד״א ר״ש בן יוהאי‬
‫אזמר‪ .‬טו‪ ,‬כן ו‪.‬וא בכייע ובספריש איזי‪.‬ל להתוך וסימני רפואות לרפאות ובבי״א וכמנין לרפאותה‪ .‬טז( ב״ר‪ .‬בבי״ע ובספרים איזמל לחתוך‬
‫נוםחא א פרק כג כד‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫תורה יהיו מצויינין לך זה מזה ויהיו מצויינין לך זה בצד זה‬
‫שנאמר קשרם ע ל אצבעותיך כתבם ע ל לוח ל ך)משלי ז׳ ב׳(‬
‫ואומר קשרם ע ל לבך תמיד עגדם ע ל גרגרותיך)שם ו׳ כ״א( יז(‪:‬‬
‫ב‬
‫פרק כד‬
‫אלישע בן אבויה אומר אדם ש י ש בו מעשים טובים‬
‫ולמד תורה הרבה א( למה הוא דומה לאדם שבוגד‪ ,‬אבגים‬
‫תחילה ב׳ ואחר כך לבגים‪ .‬אםילו באים מים הרבה ועומדין‬
‫בצידן אין מחין אותן ממקומן ג(‪ .‬ואדם שאין בו ח מעשים‬
‫טובים ולמד תורה למה הוא דומה לאדם שבוגד‪ ,‬לבגים תחילה‬
‫ואחר כך אבגים‪ .‬אפילו באים מים קימעא מיד הופכין אותן יי(‪:‬‬
‫הוא היה אומר אדם ש י ש בו מעשים טובים ולמד תורה‬
‫הרבה למה הוא דומה לסיד שטוח ע ל גבי אבגים אפילו‬
‫יורדין עליו כמה גשמים אין מזיזות אותו ממקומו י(‪ .‬אדם‬
‫שאין בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה דומה לסיד שגיטוח‬
‫ע ל גבי לבגים אפילו יורדין עליו גשמים קימעה מיד גימוק‬
‫והולך לן ז( !‬
‫הוא היה אומר אדם ש י ש בו מעשים טובים ולמד תורה‬
‫הרבה ]למה הוא[ ח( דומה לכוס ש י ש לו פסיפס ט(‪ .‬ואדם שאין‬
‫בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה ]למה הוא[ דומה לכוס‬
‫שאין לו םםיםם‪ .‬שכיון ש נ ת מ ל א הכום נהפך ע ל צירו‬
‫ו נ ש פ ך כל מה שבתוכו י(‪:‬‬
‫הוא היה אומר אדם ש י ש בו מעשים טובים ולמד תורה‬
‫הרבה ]למה הוא[ דומה לסוס ש י ש לו כלונוס‪ .‬ואדם שאין‬
‫בו מעשים טובים ולמד תורה הרבה ]למה הוא[ דומה לסוס‬
‫שאין לו כלונום כיון שרוכב עליו זורקו בבת ר א ש יא(‪:‬‬
‫הוא היה אומר הלומד תורה בילדותו דברי תורה נבלעין‬
‫בדמיו ויוצאין מסיו מפורשין‪ .‬והלומד תורה בזקנותו אין דברי‬
‫הערות לנו״א‬
‫נוםחא ב פרק לד לה‬
‫לט‬
‫ש ע ל כרחך א ת ה נוצר ועל כרחך א ת ה נולד‬
‫ועל כרחך א ת ה חי ועל כרחך א ת ה מ ת ועל‬
‫כרחך א ת ה עתיד ליתן חשבון לפני מלך‬
‫מלכי המלכים הקב״ה טז(‪:‬‬
‫פרק לה‬
‫אלישע בן אבויה אומר הלמד תורה‬
‫בנערותו למה הוא דומה לסיד שהוא טוח ע ל‬
‫גבי אבנים אפילו כל הגשמים יורדין אין מזיקין‬
‫אותו‪ .‬והלמד תורה בזקנותו למה הוא דומה‬
‫לסיד שהוא טוח ע ל גבי לבנים )בין( ]כיון[‬
‫שטיפה ש ל מים הוא ]יורד עליו[ פושר והולך‬
‫לו א(‪ .‬מלה׳׳ד למלך שאמר לעברו שמור א ת‬
‫הצפוד לבגי‪ .‬אמר המלך לעבדו אם משמר‬
‫א ת ה א ת הצפוד נ פ ש ך א ת ה משמר‪ .‬ואם‬
‫מאבד א ת ה א ת דצפור נ פ ש ך א ת ה מאבד‪.‬‬
‫שמר א ת הצפור‪ .‬אותו העבד ע ל מה שישמור‬
‫הוא אומר נ פ ש ו הוא משמר‪ .‬ע ל מה שיאבד‬
‫הוא אומר נפשו הוא מאבד‪ .‬כך הקב״ה אומר‬
‫לישראל בני אם א ת ם מיממרים א ת התורה‬
‫נפשכם א ת ם משמרים ואם א ת ם מאבדים א ת‬
‫התורה נ פ ש כ ם א ת ם מאבדים‪ .‬כך כל המשמר‬
‫דבר אחד מן התורה נ פ ש ו הוא משמר‪ .‬וכל‬
‫המאבד דבר אחד מן התורה נ פ ש ו הוא מאבד‬
‫שנאמר רק השטר לך ושמור נ פ ש ך מ א ד וגו׳‬
‫)דברים ד׳ ט׳( ב(‪.‬‬
‫תורה נבלעין בדמיו ואין יוצאין מפיו מפורשין‪.‬‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ין לו סמנין לרפאות‪ .‬יז( בכי״ע אף כן ד״ת יהיו מעיינין זה מזה‬
‫‪,‬יהיו מצוינין לך זה מזה שנאמר וגו׳‪ ,‬ובכי׳׳א אף כן וכו׳ כבכי׳׳ע ויהיו‬
‫מציינין זה מזת וכו׳‪ .‬וע״ע מגן אבות במשנת זו‪ ,‬והקושי מבואר והגר״א‬
‫הציג רישא דפיסקא זאת בסוף פרק שלפני זה וגרס בה הכי רשב׳׳א‬
‫אומר הלומד הורה וירא שמים דומה לרופא שהביאו לפניו מכה ויש‬
‫איזמל וכו׳ הלומד תורה ואינו ירא שמים דומה לרופא שהביאו לפניו‬
‫מכה ויש לו איזמל לחתוך ואין לו סימנין לרפאות עיכ‪ .‬וכיפא דבבא זו הציג כאן כזה אל תקרי ושכלתים אלא ושכחתים ונאמר‬
‫ושמתם אח דברי אלה שיהיו ד״ת מצוינים לך וכו׳ ע׳׳ב‪ .‬ואם שיש פנים מוכיתות להגה זאת מ״מ קשה עלי לקבלה ע׳ ספרי עקב‬
‫פי׳ מיה וקידושין ל׳ ע״ב ומוכה משם להדיא שהתורה היא שנמשלת לסממנים ע׳׳ש‪ .‬ולקושי הענין אעתיק מה שמצאתי במדרש‬
‫הגדול כ״י פ׳ עקב שמביא שם לכל פיםקא זאת ובבבא זאת הנוסהא הכי רשב״א אומר הלמד תורה בילדותו לרופא שהביאו לו‬
‫מכה ואין לו סממנין אבל אם יש לו איזמל לחותכה והלמד תורת בזקנותו למה הוא דומה לרופא שהביאו לו מכה אם יש לו‬
‫סממנין לרפאותה ואין לו איזמל לחותכה ע׳׳כ וכל השאר ליתא שם‪ .‬והנה בל״ס גם נוסהא זו מגומגמת ואם נגיה ברישא ע׳׳פ‬
‫נוםהתינו ויש לו‪..‬סממנין וכו׳ אז נוכל לפרש שהבונה היא שהרפואה ע״י למוד התורה בימי הילדות היא גמורה וחלוטה משא׳׳כ‬
‫בימי הזקנה שע״י למוד התורה לא יוכל עוד להשתרש מלבו אשר בא לתוכו ע׳׳י ההרגל מכבר וצ׳׳ע ועיע עירובין ניד ע״ב‪.‬‬
‫פכ״ד א( בכיי שיש לו מעשים וכו׳ ולמד תורה ומלת הרבה ליתא וכן לקמן‪ .‬ב( כן הוא בכיי והוא נאות יותר בניגוד למלת‬
‫ואה״ב ובספרים מלמטה‪ .‬ג‪ (.‬בכיי ואפי׳ מים הרבה באים ועומדים בצדן אין מזיזות אותן ממקומן ע״כ ואולי יש להגיה בפנים‬
‫ממתין אותן וכוי‪ .‬ד( בכיי לו‪ .‬ה( בכי״ע ואפי׳ עומד בצדן מים קמעא מזיזות אותך בכי׳יא אפילו עימד מים קמעא מזיזות אותו‬
‫ממקומו‪ .‬ואין ספק שנוסחת הספרים בכאן היא יותר עתיקה‪ 0 .‬כן הוא הנוםחא בכי״ע ובספרים שטיח ע׳ג ל ב נ י ם וכו׳‬
‫עליו גשמים וכוי‪ .‬ובכי״א ליתא לכל בבא זו‪ .‬ז( בספרים יורדין עליו מיעוט גשמים מיד נימוק ונופל ובנו״א שבתומ״י נימוח‬
‫והולך וכר‪ .‬ובכי״א גשמים קימעא נימוק והולך לו‪ .‬ח‪ 1‬הוספתי ע׳׳ס הכ׳׳י ובן לקטן‪ .‬ט( כן הוא בכי״ע ובספרים שיש לו פיספס‬
‫שכיון שמניה אותו מידו אע״פ שנהפך על צדו אין נשפך כל מה שיש בו ע׳׳כ וע׳ לקמן פב״ז‪ .‬י( כן הוא בכיי ובספרים שאין‬
‫לו פיספס שכיון שמנית אותו מידו מיד נהפך על צדו ונשפך בל מה שיש בו‪ .‬יא( כיה בכי״ע ובספרים לסוס שיש לו כלים נאים ואדם‬
‫שאין בו מע״ט וכוי לסוס שאין לו רסן לבלום כיון שאדם רוצה לרוכבו זורקו בבת אחת ועתומ״י ובבייא בבא ראשונת‬
‫ןא‬
‫טז( ע׳ אבות שם משנה כ״א וכ״ב‪ .‬וע״ע לקדמוני‬
‫המפורשים שם‪.‬‬
‫פל׳׳ה א( ע׳ אבות נו״א פב״ה‪ .‬ב( ע׳ נו׳א שם‬
‫ובהערות שם אות ב״ר וע׳׳ע פ׳׳גמיח ובמגן אבות‬
‫שם ואולי יש להשלים כאן המאמר מר׳ דוסתאי בר‬
‫נוסחא א פרק כג‬
‫‪8‬ד‬
‫אבות דרבי נתץ‬
‫נוסחא ב פרק לה‬
‫רבי ראובן בן)ארכילוס( ]אצטרובלי[‬
‫וכן מ ת ל א אומר אם בנערותיך ל א חפצתם איך תשיגם‬
‫בזקנותיך יב( ‪:‬‬
‫הוא היה אומר קשין דברי תורה לקנותה ככלי זהבים ע ש א ו או ש ע ש ה כיוצא בו או חשב ל ע ש ו ת או‬
‫ונוחין לאבדם ככלי זכוכית שנאמר ל א יערכנה זהב וזכוכית ש ש מ ע מחבית ש נ ע ש ה והטה אוזן ל ש מ ו ע ג(‪:‬‬
‫הוא היה אומר ג׳ נאמנים הן‪ .‬עני ש ה ו א‬
‫]ותמורתה ל י [ )איוב כ״ה י״ז( יג(‪ .‬מקיש זהב לזכוכית מה‬
‫גאמן ע ל הפקדון אין גאמץ גדול מזה י(‪ .‬ב ע ל‬
‫כלי זהב לאחר שנשבר י ש לו תקנה וכל כלי זכוכית אין‬
‫להם תקנה כשנשברו א ל א אם כן חזרו לברייתן‪ .‬ומר‪ ,‬אני הבית שהוא גאמן ע ל מעשרותיו אין נאמן‬
‫מקיים ותמורתה כלי פז לומר לך כל העמל בהן ומקיימן פניו גדול מזה‪ .‬רווק •מגדל במדינה ולא גחשד ע ל‬
‫מצהיבות כפז‪ .‬וכל העמל בהם ואין מקיימן פניו מימחירות הערוד‪ ,‬אין גאמן גדול מזה הי ‪:‬‬
‫י‬
‫כזכוכית י י ( ‪:‬‬
‫הוא היה אומר יכול אדם ללמוד תורה בעימר ש נ ה ולשכחה בימתי ימנים‪ .‬כיצד ימאם יושב אדם ש ש ה‬
‫חדשים ואינו חוזר בה נמצא אומר ע ל ט מ א טהור ועל טהור טמא‪ .‬י״ב חודש ואינו חוזר בה נמצא מחליף‬
‫חכמים זה בזה‪ .‬י״ח חודש ואינו חוזר בה נמצא משכח ראשי פרקים‪ .‬כ״ד חודש ואינו חוזר בר‪ ,‬נמצא מ ש כ ח‬
‫ראשי מסכתותיו‪ .‬טי( ומתוך שאומר ע ל ט מ א טהור ועל טהור ט מ א ומחליף חכמים זה בזה ומשכח ראשי‬
‫פרקים וראשי מסכתותיו טז( סוף שיושב ודומם‪ .‬ועליו יז( אמר שלמה ע ל ש ד ה איימ ע צ ל עברתי ועל כרם אדם‬
‫חסר לב והגה ע ל ה כלו קמשוגיםכסו סגיו חרולים וגדר אבנים נהרסה )משלי כ״רל׳ול״א(‪ .‬וכיון ש נ פ ל כותלו‬
‫ש ל כרם מיד יה( חרב כל הכרם כולו יט(‪:‬‬
‫הוא היה אומר כל המעשה א ת חבירו ל ע ש ו ת דבר מצור‪ ,‬כ ע ל ה עליו הכתוב כאלו הוא ע ש א ה בגופו כ(‪.‬‬
‫]משלו[ בא( מ ש ל למה הדבר דומה למלך בשר ודם ש צ ד צפור ונתנו ל א ח ד מעבדיו ואמר לו הוי זהיר בצפור‬
‫זה ש א ם א ת ה נזהר בו טוב ואם לאו אני נוטל נ ש מ ת ך תחתיו בב׳‪ .‬כך אמר הקב״ה לישראל דברי תורה ש נ ת ת י‬
‫לכם אם א ת ם משמרים אותן טוב ואם לאו אני נוטל נפשכם תחתיה כ*‪-‬י שנאמר רק השבר לך ושמור‬
‫נ פ ש ך מ א ד פן ת ש כ ח א ת הדברים א ש ר ראו עיניך )דברים ד׳ ט׳(‪] .‬ואומר! כי ל א דבר רק הוא מכם כי הוא‬
‫חייכם )שם ל״ב מיז( כד(‪.‬‬
‫אומר אין אדם נ ח ש ד בדבר א ל א אם כן‬
‫כ‬
‫פ ז‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫ליתא וע׳ בערוך ערך כלנס‪ .‬יב > בכיי שנאמר מנעורך לא קצצת איך‬
‫תשיגם בשיבתך‪ .‬ינ( השלמתי ע״פ הכ״י‪ .‬יד( בכ״י הנוסהא ההיא דית‬
‫קשים לקנותם ככלי זהב ונוהין לאבדן ובו׳ יש לו תקגה ובלי זכוכית‬
‫מאחר שנשברו אין ל ו תקנה אלאאיכ חוזרין לברייה וובכי״א לברייתן(‬
‫כך דברי תורה ומה ותמורתה וכוי‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳ הגיגה ט״וע״א‬
‫ובירושלמי שם פ״ב רות רבה פיו וקה״ר פ׳׳ז ובג״ש וספרי דברים פי׳‬
‫מיה והגוםהא כאן משובשת והגר״א מגיה מקיש לזהב ולזכוכית לאהד‬
‫שנשברת יש לד‪ .‬תקנה אף ת׳ח אע״פ שסרה יש לו תקנה ע״כ ויותר‬
‫היה נראה להגיה ע״פ נו״ב פליא עיש לפי שסוף סוף נלקחו הדברים‬
‫כאן מאת הספרי עיש‪ .‬ובן מצאתי במדרש הגדול כיי פ׳ עקב וע׳ לקמן‪.‬‬
‫טו( בכי״ע ראשי משגיוחיו וכן לקמן‪ .‬טז( כאשר הצגתי כך הוא נוסחת הב״י ובספרים יכול אדם ללמוד חורה בעשרים שגה ולשכחן וכו׳‬
‫ואין חוזר לאחריו נמצא וכו׳ י״ב חודש ולא הזר לאחריו וכו׳ י״ח חדשים ולא חזר לאחריו נמצא משכח ראשי מסכתותיו ביד‬
‫חדשים ואין חוזר לאחריו נמצא משכח ראש פרקים וכו׳ ומתוך שאמר וכו׳ ומשכת ראשי מסכתותיו וראשי פרקיו וכוי‪ .‬ובל״ם שנוסחת‬
‫הב״י ישרה יותר‪ .‬יז( בכיי יושב ודומם עליו‪ .‬יח( בכי״ע מיד ליתא ובבי״א כל הכרם הרב וכר‪ .‬יט( ע׳ מדרש משלי פ״א ותנא דבי‬
‫אליהו זוטא פט״ז וע״ע בכפרי שם‪ ,‬כ‪ 1‬כן היא הנוכהא שבתומ״י ובכפרים כל העושה מצוד• בהכירו מעלה וכו׳ כאלו לא עשה‬
‫אלא בגופו ובכ״י כל העושה מצוד‪ ,‬אתת בהכירו וכו׳ בבספרים עשה אלא בגופו‪ .‬ועי סנהדרין צ״ט ע״ב ושמות רבה פל״ה סיג‪.‬‬
‫כא( כן הוא בכ״י ובספרים ליתא‪ .‬בב( בכי׳׳ע ונתנו לעבדו ואייל הוי זהיר בצפור ותלכדנו אם אתה מוזהר מוטב ואם לאו הריגי‬
‫נוטל את נפשך תחתיו‪ .‬ובכי״א כבכי״ע רק שמלת ותלכדנו ליתא שם‪ .‬כנ( בכיי משמרין אותן מוטב ואם לאו הריני נוטל את‬
‫נפשיכם‪ .‬כד( כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייבם זד‪ ,‬ליתא בכ״י והגר״א מתק הפסוק הראשון ואנכי קיימתי גירסת הספרים‬
‫אלא שהוספתי מלה ואומר ועי ספרי שם וע׳ מנחות צ״ט ע״ב ובילקוט תודת ר׳ תתע״ג וילקוט משלי ר׳ תתקסיא‪ .‬וד‪,‬נה המשך‬
‫מאמר זה הוא קשה והגר״א הוכיף פת בראש הפיסקא מאמר ר׳ דוסתאי וע׳אבותפ״ג מ״ד‪ (.‬בכדי לכוין הדברים וציע ואולי‬
‫יש להציג פיסקא זאת לעיל מיד אחרי בבא דהה״א קשין דית לקנותן ככלי זהב ובו׳‪ .‬ובדמשמע גם קצת מהספרי שם‪ .‬והנה‬
‫מצאתי דברים כאלו גם במדרש הגדול כיי פ׳ עקב והנני מעתיק רובם לפני הקורא וזיל אלישע בן אבויה היה אומר דית קשין‬
‫לקנותן כזהב ובוהן לאבק כזכוכית שנאמר לא יעדכנו זהב וזכוכית קשין לקנותן כזכוכית ונוהין לאבדן כזכוכית שנאמר לא‬
‫יערכנה זהב וזכוכית ומת אני מקיים ותמורתה כל פז לומר כל העמל בהן ומקיימן פניו צהובות בהן כפז וכל שאינו מקיימן‬
‫פניו משחירות ככלי זכוכית‪ .‬ההיא יכול אדם שילמור תורה בעשר שנים וכו׳ מתוך שאמר על טמא טהור וכי׳ סוף שהוא משכה‬
‫את כולן ר׳ שמעון בן יוחאי אומר הרי הוא אומר על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם הסר לך וכי מאתר שתוא קרוי‬
‫אדם וקרוי איש ויש לו שדה ויש לו כרם ויש לו שדה למה נקרא הסר לב בשביל שהוא עצל שקרא ושנת יישב לו מנין‬
‫שסופו לבקש ראש התלכד‪ .‬ואינו מוצא ת״ל והנה עלה כולו קמשונים ומנין שסופו לבקש ראש הפרק ולא ימצא תיל כסו פניו‬
‫חרולים ומנין שסופו לבקש ראש המסבתא ואינו מוצא תיל וגדר אבניו נהרסה כיץ שנפל כותלו של כרם הרב כל הכרם‬
‫ינאי ובבמשנה שם‪ .‬ג( ע׳ מועד קטן ייח עיב וע״ע‬
‫בסשר מלאכת שלמה הנדשם אצל פירוש רב המאידי‬
‫לאבות )שיב מיד! דאיתא התם יש סשרים דגרםי כאן‬
‫משנת זו ר׳ ראובן בן איצטרובלי אומר אין אדם נחשד‬
‫בדבר ובו׳ או שראת מתעסקים בו והטה אוזן לשמוע‬
‫את דבריהם‪ .‬ד! בכיית ממנו ובןבבבא ב׳ותנתבכי׳ר‬
‫איתא באן עוד בעל הבית שהוא נאמן וכו׳ וכלעיל‬
‫ומתקתילזה עיש כי״ה‪ .‬ה‪ 1‬ע׳ פסתיםקי״ג עיאאריי‬
‫ג׳ הקב״ה מכריז עליהם וכוי‪ .‬ועיע בדקדוקי סופרים‬
‫נוסחא א פרס כה‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוםחא ב פרמ לה‬
‫מ‬
‫הוא היה אומר כבד א ת אביך ]ואמך‬
‫ש א ל מ ל א הם לא באת לעולם מפני שהם‬
‫הביאוך‪ .‬ודע[ מה אתה עושה להן שהן גומלין‬
‫לך י(‪:‬‬
‫רבי חניניה בן חכילאי אומר הנוער‬
‫משנתו בלילה והפונה לבו )לבטלה( ]מבטלה[‬
‫לדברי תורה סימן יפה לו שנאמר בהתהלכך‬
‫פרק כה‬
‫מ עיאי אומר כל ש ד ע ת ו נוחה מפני חכמתו סימן יפה‬
‫הוא לו ושאין דעתו נוחה מפני חכמתו סימן רע הוא לו א(‪.‬‬
‫כל שדעתו נוחה מפני יצרו ב( סימן יפה לו‪ .‬ושאין דעתו‬
‫נוחה מפני יצרו סימן רע לו‪ .‬כל ימרוח חכמים נוחה הימנו‬
‫ב ש ע ת מיתתו סימן יפה לו‪ .‬שאין רוח חכמים נוחה הימנו‬
‫סימן רע לו‪ .‬כל שפניו זקופות כלפי מעלה סימן יפה לו‪.‬‬
‫וכל שפניו כבושות כלם׳ מטה סימן רע לו ג(‪ .‬נתן עיניו בבני אדם סימן יפה לו‪ .‬נתן עיניו בכותל סימן‬
‫רע לו י(‪ .‬כל שפניו מצהיבות מימן יפה לו‪ .‬כל שפניו מימחירות סימן רע לו ה(‪:‬‬
‫בשעת פטירתו של רבץ יוחנן בן זכאי היה מגביה קולו ובוכה‪ .‬אמרו לו תלמידיו רבי עמוד הגבוה‬
‫נר העולם י( פ ט י ש החזק מפני מה א ת ה בוכה‪ .‬אמר להם וכי פני מלך בשר ודם אני הולך להקביל ‪ 0‬ש א ם‬
‫יכעוס עלי אין כעסו א ל א בעולם הזה ואם יאסרני אין איסורו א ל א בעולם הזה ה( ואם ימיתני אין טיתתו‬
‫א ל א בעולם הזה ט(‪ .‬ולא עוד שאני יכול לפייסו י( בדברים ולשחדו בממון‪ .‬הא איני הולך להקביל א ל א‬
‫פני מלך מלכי המלכים הקב׳׳ה יא( ש א ם יכעוס עלי כעםו בעולם הזה ובעולם הבא יב( שאיני יכול לפייסו‬
‫בדברים ולשחדו כממון ‪ 1‬ועוד ש י ש לי ש ת י דרכים א ח ת לגן עדן ואחת לגיהנם ואיני יודע אם יכריעגי‬
‫לגיהגם או אם יכגיסגי לגן עדן יח ועליו הכתוב אומר לפגיו יכרעו כל יורדי עפר וט׳)תהלים כ״ב ל׳(‪ :‬במשה׳‬
‫הוא אומר רגוע וימת ויאםף א ל עמיו ואומר והסירותי א ת כפי )שמות ל״ג כ"( ואומר ויפרוש אותה לפגי והנה‬
‫כתובה פנים ואחור )יחזקאל ב׳ יי(‪ .‬ג‪£‬נים בעולם הזה ואחור לעוה״ב ‪ :‬דבר אחר פ ג י ם יסורין ימל צדיקים‬
‫בעולם הזה ושלוותן ש ל רשעים בעוה׳ז‪ .‬ו א ח ו ר מתן ימכרץ ש ל צדיקים לעתיד לבא וסורענותן ש ל רשעים‬
‫בגיהנם‪ .‬וכתוב אליה קינים והגה והי)שם ב׳ יי(‪ .‬ק י נ י ם זו פורענותן ש ל רשעים בעוהי׳ז שנאמר קינה היא‬
‫וקננוה בנות המים תקוננה אותה )שם ל״ב ט״ז(‪ .‬ו ה ג ה זה מתן שכרן ש ל צדיקים לעתיד לבא שגאמר עלי‬
‫עשור ועלי גבל עלי הגיון בכינור )תחלים צ״ב י (‪ .‬ו ה י זה פורענותן ש ל רשעים לעולם הבא שנאמר הווה‬
‫ע ל הווה ת ב א ושמועה ע ל שמועה תהיה )יחזקאל ז׳ כיו! טו(‪:‬‬
‫יג‬
‫‪,‬‬
‫הערות לנו׳א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫שש אות ג׳‪ .‬ו( הצגתי נ סחת כי׳׳ה ובבי״ר כבד את‬
‫אביך שאילולי הש יודעיש מה אתה וכוי‪ .‬ופירש‬
‫מהרי״ץ שר״ל שהן גומלין לך הסד בעוה״ז ובעו־״ב‪.‬‬
‫בולו ומי גרש לו שלא חזר על תורתו ע״כ‪ .‬ובפ׳ נצביש מביא ג״כ המשל‬
‫דצפור בפסוק כי היא הייכש‪ .‬ואחרי שמביא דברי הספרי בעקב שש‬
‫במקושאהרהוא קרוב לודאי שדבריש אלו כאשרהעתקתיש הש לקוהיש‬
‫מאת האדר׳׳נ ונוכל לתקןולהשליש נוסהתיגו פה על פי זה‪ .‬וע׳יע נו״ב פל״ו‪.‬‬
‫פכ״ך‪ ,‬א( בב״י ניהה מפני חכמיש סימן יפה לו אין דעתו נוהה מפני סימן רע לו‪ .‬וכן הוא הנוםחא אחרינא שבתימ״י וע׳‬
‫מפרשיש וע׳ תוספתא ברכות פ״ג דתנינן התש בן עזאי אומר כל שלקה גופו וכו׳ כל שנטרפה דעתו מפני הכסתו סימן יפה לו‬
‫וכל שנטרפה הכמתו מפני דעתו סימן רע לו ע׳׳ב וע׳ באה״ר שרוצה להגיה עפ״ז הנוםחא כאן ול״נ יותר להגיה דתוםפתא‬
‫שם ע*פ האדרי׳נ והבונה היא תיח שלא הציצו ונפגעו ורק נכנסו בשלוש ייצאו וזהו הוא דעתו נוחת מפני תכמתש‪ .‬ב( בכ׳יי‬
‫יצר הרע וכן לקמן ובנו״א שבתומ״י יוצרו וע׳ מפרשים ובילקוט אבות ב״י מצאתי כל שדעתו נדה־« מפני יצרי סימן יפה הוא‬
‫^ יכל שאין דעתו נדחה מפני חכמתו סימן רע הוא לו ואחרי שבל׳׳ס איזה ט״ס יש כאן היה נראה לי להגיה כזה כל שדעתו‬
‫נדחה מפני יצרו סימן רע לו וכל שדעתו נדחה מפני חכמתו סימן יפה לו וצ״ע‪ .‬ג( כן הוא בכ״י ובספרים שפניו זקופות‬
‫למעלה וכו׳ שפניו כבושות למטה‪ .‬ד( בן הוא בכ״י ובהנו״א שבתומ״י ובספרים סימן יפה לו לא נתן עיניו בבני אדם סימן‬
‫ע לו‪ .‬ה( בכ״י שפניו מקדירות‪ .‬ו( בכ״י עמוד גבוה נר העומד ובל״ס צ״ל נר העולש וכן הגהתי‪ .‬וע׳ ברכות כ״ח ע׳׳ב והגריא‬
‫הגיה עפ״ז עמוד הימיני זצ״ע‪ .‬ז( בבי׳׳ע ובי לפני מלך בו״ד וכי׳ והכי״א להקביל פניו‪ ,‬ח( כן הוא בכי״ע ובספרים ואשאוםרגי‬
‫אין איסורו אלא וכוי‪ .‬ט( כן הוא בכי״ע ובספרים אם ממיתני אין מיתתי אלא וכו׳‪ .‬ובבי״א ואם ימיתוני לא ימיתוני אלא וכו׳‪,‬‬
‫י( בכי״ע לגנבו בדברים‪ .‬יא( בכי׳׳ע לפני מלך מלכי המלכים הקב״ה‪ .‬ובבייא מן ולשחדו בממון הא׳ עד ולשחדו בממון הב׳ הסד*‬
‫יב( בכי״ע כעסו כעס עולם ואם יאסרני איסורו איסור עולם ולא הגהתי על פיה מפני שס‪-‬ף סוף גם כאן הסירה הבבא דמיתה‬
‫ע׳ ברכות שם‪ .‬יג( בבי״ע איני יכול לגנבו בדברים וכוי‪ .‬יד( בכי״א הנוסהא ועוד שאני עתיד להוליכני )בכי״א שיוליבני( בין‬
‫שני דרכים אחד של גן ערן ואחד של גיהנם ואיני יודע לאיזה מקום מוליכין אותי‪ .‬וע״ע ברכות שם ובדקדוקי סופיים שם‬
‫לכל ברייתא זאת‪ .‬טו( בכי״ע עליי הכתוב אומר לפניו וגו׳ ונפשו לא היה במשה מה הוא אומר ייאסף אל עמיו ואומר והסירותי‬
‫את כפי וראית את אחורי ועוד כתוב ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואהוד וכתוב עליה קינים והגה והי קיגים זה מתן‬
‫שברש של רשעיש בעולם הזה שנאמר קינה היא וקוננוה והגה זה וכו׳ והי זה מתן פורעניות של רשעים בעולם תבא ובכי״א‬
‫עליו הכתוב אומר וכו׳ כנכי״ע וראית את אחורי ופני לא יראו בעולש הזה ואחור לעולש הבא‪ .‬ד׳׳א שלות רשעיש בעולש הזה‬
‫ואחור יםורין של צדיקים ב ע ו ל ם ה ז ה וע־ד כתיב ויפרוש לפני והנה היא כתובה פנים ואהוד וכתב אליה קינים זה מתן‬
‫פורענות; של רשעים בעולם הזה שנאמר קינה היא וקוננוה בנות והגה וכי׳ והי שנאמר הוד‪ ,‬ע׳׳כ וע״ע בתומ׳׳י והנה ברור‬
‫שכל הנוסחאות הן קטועית ומשובשות ועי מפרשים ונוכחת הגר״א וע׳ ספרי במדבר פי׳ ק״ג בפסוק ותמונת ה׳ יביט עירובץ‬
‫כ׳א ע״ב נדת ל״א ב׳ וע׳׳ע ב״ר פ׳ ס״ג ם״ב ובנ״ש שמות רבת פ׳ מיד‪ ,‬םי׳ו ובילקוט שמות שם ומדרש תהלים פכ״ב וצ״ב‪.‬‬
‫ובצירוף כל אלה המקומות היה נראה לי להגיה באופן בזה ועליו תכתוב אומר )פי׳ על יום המיתה( לפניו יכרעו כל יורדי‬
‫מר )וכבנרה ומדרש תהלים שש( באברהם מהו אומר ויגוע וימת )וע״ש בב״ר שסמכו לזת המקרא שהקב׳׳ה מתאוה לתת‬
‫ר‬
‫‪80‬‬
‫נוםחא א פרמ כה‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחא ב פרק לה‬
‫אותך )משליו׳ כ״ב> בעולם הזה‪ .‬ב ש כ ב ך‬
‫תשמור עליך <־« •״> ב ש ע ת מיתה‪ .‬והקיצות‬
‫היא תשיחך ‪ » » 1‬ו לעולם הבא ז(‪:‬‬
‫רבי אליעזר בן יעקב אומר כל ה ע ו ש ה‬
‫מצוד‪ ,‬א ח ת קונה לו סניגור אחד וכל ה ע ו ש ה‬
‫עבירה א ח ת קונה לו קטיגור אחר‪ .‬ת ש ו ב ה‬
‫הוא היה אומר סנו הבית מפני הטומאה והכינו כסא להזקיה‬
‫מלך יהודה טז(‪:‬‬
‫הוא היה אומר מ ת מתוך היישוב סימן יפה לו‪ .‬מתוך‬
‫הטירוף סימן רע לו‪ .‬מתוך הדבור סימן יפה לו‪ .‬מתוך השתיקה‬
‫סימז דע לו‪ .‬מתוך דברי תורה סימן יפה לו‪ .‬מתוך דבר סחורה‬
‫סימן רע לו יז(‪ .‬מתוך דבר מצוד‪ .‬סימן יפה לו‪ .‬מתוך דבר‬
‫בטילה סימן רע לו יח(‪ .‬מתוך שמחה סימן יפה לו‪ .‬מתוך‬
‫עצבות סימן רע לו‪ .‬מתוך השחוק סימן יפה לו‪ .‬מתוך בכיה סימן רע לו‪ .‬מת בערב ש ב ת סימן יפה לו‪.‬‬
‫במוצאי ש ב ת סימן רע לו‪ .‬כ ת בערב יום הכפורים סימן רע לו‪ .‬במוצאי יום הכפורים סימן יפה לו יט(‪:‬‬
‫ת‬
‫כשחלה רבי‬
‫נ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫‪L‬‬
‫י‬
‫חדרו והוא יושב‬
‫הניחו והיה בוכה‪ .‬ויצא ׳‪-‬׳•‪,‬י ד!ור ‪P‬‬
‫ל א דעתי נטרפה אבל ד ע ת ך נטרפה ש ה נ ח ת הדלקת הנר שנתחייבת עליה מיתה לשמים והיית מ ת ע ס ק‬
‫בתפילין שאין א ת ה מתחייב עליהן א ל א משום שבות כי(‪ .‬כיון שראו חכמים ש ד ע ת ו מיושבת עליו נכנסו‬
‫וישבו לפגיו ברחוק ד׳ אמות כה(‪ .‬אמרו לו רבי כסת עגולה והבידור והאימום והקמיע ותפילין ימנקרעו מהו‬
‫מקבלין טומאה‪ .‬אמר ־להם מקבלין טומאה והטבילו אותן כמו שהן והזהרו בהן שהן הלכות גדולות שגאמרו‬
‫למשה בסיני בו(‪ .‬והיו שואלין לו כז> בטהרות בטומאות במקוואות‪ .‬אמרו לו רבי מה הוא זה‪ .‬אמר להם‬
‫ט מ א כה(‪ .‬מה הוא זה‪ .‬אמר להם טהור כט(‪ .‬והיה משיב ע ל טמא ט מ א ועל טהור טהור ל>‪ .‬אחר כד אמר‬
‫רבי אליעזר לחכמים תמה אני ע ל תלמידי הדור ש מ א יענשו מיתה לשמים לא>‪ .‬אמרו לו רבי לב( מפני‬
‫מה‪ .‬אמר להם מפני ש ל א באו ושמשו אותי לג>‪ .‬ואחר כך אמר לעקיבא בן יוסף‪ .‬עקיבא מ פ נ י מ ה ל א ב א ת‬
‫לפני ו ש מ ש ת אותי‪ .‬אמר לו רבי ל א נפניתי לד(‪ .‬אמר לו תמה אני עליך אם תמות מיתת עצמך לה(‪ .‬ויש‬
‫אומרים ל א אמר לו כלום א ל א כיון שאמר רבי אליעזר לתלמידיו כך מיד נסם דמו בקרבו לי(‪ .‬אמר לו‬
‫רבי עקיבא רבי מיתתי במה‪ .‬אמר לו עקיבא ש ל ך קשה מכולן‪ .‬נכנס רבי עקיבא וישב לםניו‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנדב‬
‫ואולי איזה קיטעא יש כאן וצ״ע‪ .‬ז( ע׳ לעיל של״ד‬
‫ובהערות אות ז׳ שם ועיע נו״א פב״ט ובהערות שם‬
‫אות ייד וט׳׳ו‪ .‬והנהתי מבטלה מסברא‪ .‬ואם נפרש‬
‫שהפיסקא דלעיל פל״ד והפיסקא כאן הם רק רבד‬
‫והפוכו אז נצטרך להוסיף כאן עוד הבבא דמתלך בדרך‬
‫יחידי וציע‪ .‬וע״ע תורתי כהנים פ׳ אתרי מות פרק י׳ינ‬
‫לצדיקים מתן שכרן ובכאן קיטע את הדרוש כיון שהזכיר את העיקר(‬
‫ובמשה מה הוא אומר כי לא יראני האדם והי ו אבל בשעת מיתה‬
‫רואה וכדדריש נם בן במדרש על פסוק ונפשו לא היד‪ (.‬ואומר והסירותי‬
‫את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו פנים בעולם הזה ואחור לעולם‬
‫הבא פנים יסורין של צדיקים בעולם הזה ושלותן של רשעים בעולם‬
‫הזה ואחור זת מתן שכרן של צדיקים בעולם הבא ופורענותן של רשעים‬
‫בניתנם ואומר ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואהוד וכתוב אליה‬
‫קינים והנה והי קינים זד‪ .‬מתן שכרן של רשעים בעולם הזה )ובבבייע וספרי שם ובעירובין שם הנוסחא מסופקת קצת ועי‬
‫דקדוקי סופרים שם וע״ע בפירש״י שם(‪ .‬והנד‪ .‬זת מתן שכרם וכו׳ כבספרים והובא בל דבי• זה אגב נררא דהפסוק ונפשו‬
‫לא חיה‪ .‬טז( בכי״ע והכינו כסא לאיש הסיד זה חזקיה וכוי‪ .‬ובכי׳׳א זה חזקיה מלך יהודת שבא וע׳ בברכות שם ובירושלמי‬
‫סוטה פ״ט הלבה ט׳׳ז וע״ז פ״ג היא‪ ,‬יז( בבייע מתוך דברי •סהורה סימן רע לו ובכייא מתוך שיחה בטלה ובו׳ יעיע תומ׳׳י‪.‬‬
‫יח( בבי״א מתוך בטלה וכר‪ .‬יטו בכי״ע הסדר והנוסהא כזה בעיוהיב סימן רע לו במוצאי יוה״כ סימן יפה לו מהוך השמחה‬
‫סימן יפה לולמתוך עצבות סימן רע לו מתוך השחוק סימן יסד‪ .‬לו מתוך הבכי סימן דע לו בעיש סימן יפי‪ .‬לו במוי׳ש‬
‫סימן רע לו ע״ב ובבי׳׳א הסדר כבספרים אבל הנוסחא היא כבכי׳׳ע אלא שבבבא אחרונה הנירסא בעיוה׳׳ב סימן יפת לו במוצאי‬
‫יוה״כ סימן רע לו‪ .‬ובעיקר הדברים ע׳ כתובות ק״ג ע׳־ב וע״ע לעיל אות א׳ והוא היה אומר דכאן קאי אבן עזאי‪ .‬כ( כ״ה הנו׳׳א‬
‫שבתומ״י ובספרים והיה ישן בתוך הדרו והוא נראה כהנה והעתקת ומלת ק י נ ו ת היא מלת יונית וענינה כסא ועי בערוך רמ׳׳ל‬
‫ערך זה‪ .‬כא( בכיי הנוםהא כזה אמרו כשהלה ר׳׳א עיש היה והיה יושב וכו׳ ותכמים יושבין לפניו בטרקלין שלו‪'.‬כב> בכ׳׳י‬
‫לחלוץ לו תפיליו‪ .‬בג( בכ׳׳י בכת ויצא ומלת הורקנס ליתא‪ .‬כד! בכ״י אמר להם לחכמים רבותי דומה אני שנטיפה דעת‬
‫אבי )בבייא כמדומה שנטרפה דעת אבא( אמרו לו שלך נטרפה וכר‪ .‬כד‪ (.‬כספיים)נכנסו( ישבו וכו׳ ובכיי נכנסו וישבי לפניו‬
‫ומלות ברהוק ד׳ אמות ליתא בכיי‪ .‬בו( בכי׳׳ע בודית עגולה הכד‪ .‬ר והחימום והקמיעה שנקרעה מה הן אמר להם מקכלין‬
‫טומאה הזהרו בהן והטבילו א־תן במשהן וכו׳‪ .‬ובכי׳׳א באמת ע נ ו ל ה הגדוד והאמין והקמיעה והתפילה שגקרעת מתן אייל‬
‫מקבלין טומאה והזהרו בהן והטבילו אותן במשהו ע‪-‬כ ועתומ״י וע׳ לעיל פי״ט ובהערות שם אות ד׳‪ .‬כז( בכ״י היו שואלין‬
‫אותו‪ .‬כהו בכיי אומר טמא‪ .‬כט( בב״י אומר טהור‪ .‬ל( מן והיה עד טהור ליתא בכיי‪ .‬לא( בכיי באותה שעה אמר להם ר׳׳א‬
‫להכמים תמהני על ובו׳‪ .‬לבו רבי ליתא בב׳׳י‪ .‬לנ(בכ״י איל שלא באו ושלא שםשי ומלת אותי ליתא‪ .‬לד( בכיי ואתיכ אמר‬
‫לו לעקיבא וכו׳ לא באת איל לא נפנתי ועתומ״י‪ .‬לד‪ (.‬בכ״י א״ל תמיתני שמא תמות וכו׳ ועתומי׳י‪ .‬לו! בכיי וי״א לא אטד‬
‫כלום אלא כיון שאיל ר״א לחכמים וובכי״א לתלמידים( כך היא )הוא ליתא בכי״או נמס דמו בקיבו ואחיכ איל ד״ע מיתת‬
‫שלי במה א״ל שלך קשה משל בולש ובספרים עוד נ״א ע״ם תתומ״י קשה משלהם ובכל הנוסחאות הדברים מנומנמים ואולי‬
‫צ״ל וייא לא אמר לו ריע כלום אלא ובו׳ דמו בקרבו ואמי לו רבי מיתתי במה איל שלך קשה משלהן וקרוב מאד שכל‬
‫דברים אלו באו מהוספת על הגליון שהוסיף איזה סיפר ע״פ סנהדרין ס״ה עיא וע״ע פסחים ם״ט עיא‪.‬‬
‫נוסחא א פרק כה‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחא ב פרק לה‬
‫מא‬
‫ואמר לו רבי מעתה ש ג ה לי לז( פתח ושגה לו ש׳ הלכות‬
‫בבהרת‪ .‬באותה ש ע ה הגביה רבי אליעזר ש ת י לח( זרועותיו‬
‫והגיחן ע ל הזה שלו ואמר אוי לי ע ל ש ת י זרועותי ]שהן‬
‫כשגי[ ל ( ספרי תורות שגסטרין מן העולם‪ .‬ש א ם יהיו כל‬
‫הימים דיו וכל האגמים קולמוסים מ( וכל בגי אדם לבלרין‬
‫איגן יכולין לכתוב כל מה שקריתי ושגיתי ומה ש ש מ ש ת י‬
‫לחכמים בישיבה מא(‪ .‬ולא חסרתי מרבותי א ל א כאדם שטובל‬
‫אצבעו בים‪ .‬ולא חסרתי מתלמידי א ל א כדי שיכחול המכחול‬
‫מן השפופרת מבי‪ .‬ועוד ימאני מג( שונה ג' מאות הלכות‬
‫בטכשפה ל א תחיה‪ .‬ויש אומרים ש ל ש ת אלפים הלכות מי(‬
‫ולא שאלני אדם בם דבר מעולם סח( חוץ מעקיבא בן יוסף‬
‫ש פ ע ם אחת אמר לי רבי למדני איך נוטעים קישואין ואיך'עוקרין אותן‪ .‬אמרתי דבר אחד נ ת מ ל א ת כל ה ש ד ה‬
‫קישואין‪ .‬אמר לי רבי למדתני נטיעתן למדני עקירתן‪ .‬אמרתי דבר אחד נתכנסו כל הקישואין כולם למקום‬
‫א ח ד מי(‪ .‬אמר לו רבי אליעזר בן עזריה רבי מגעל ש ע ל גבי האימום ]מהל[ מז(‪ .‬אמר לו טהור מח(‪ .‬והיה‬
‫משיב מט( ע ל ט מ א ט מ א ועל טהור טהור עד שיצתה גשמתו בטדדה‪ .‬מיד קרע רבי אליעזר בן עזריה ]את[ בגדיו‬
‫ובכה ויצא ואמר לחכמים רבותי באו וראו ברבי אליעזר שטהור הוא לעולם הבא לפי שיצתה גשמתו‬
‫בטהרה נ(‪ .‬לאחר ש ב ת בא רבי עקיבא ומצאו באריסרטיא נא( ש ב א מקסרי ללוד מיד קרע א ת נב( בגדיו‬
‫ו ת ל ש בשערו והיה נג( דמו ש ו ת ת וגופל לארץ והיה צוער! ובוכה ואומר אללי רבי עליך אללי עליך מרי‬
‫ש ה נ ח ת כל הדור יתום ני(‪ .‬פ ת ח עליו בשורה ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו מעות י ש לי נח(‬
‫ואין לי שולחני לרצותן גי(‪:‬‬
‫ב ן עזאי אומר הוי רץ למצוד‪ .‬קלה ]ובורח מן העבירה[‪:‬‬
‫הוא היה אומר אם ע ש י ת מצור‪ ,‬א ח ת ואין אתה ד ו א ג ) מ מ נ ה ( מאותה מצוד‪ .‬סוף שהיא נודרת מצות‬
‫הרבה‪ .‬העובר עבירה א ח ת ואיגו דואג מאותה עבירה סוף שהיא גוררת עבירות הרבה‪ .‬שמצור‪ ,‬גוררת מצור‪,‬‬
‫ועבירה גוררת עבירה‪ .‬ש ש כ ר מצוד‪ ,‬מצוד‪ ,‬ושכר עבירה עבירה ״ ( ‪:‬‬
‫הוא היה אומר הפסק מאליך ויהא שכר ל ה פ ס ק ך ו א ל יפסיקוך אחרים ויהא ש כ ר לרםםיקם נח(‪•.‬‬
‫הוא היה אומר רד ממקומך שתים ו ש ל ש מעלות ושב‪ .‬טוב שיאמרו לך עלה משיאמרו לך רד שגאמר‬
‫כי טוב אמר לך עלה הגה מהשפילך לפגי גדיב א ש ר ראו עיניך )משלי כיח ז׳( נט(‪:‬‬
‫ח‬
‫ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות ( ‪:‬‬
‫יוסי הבבלי אומר אין תלמידי חכמים‬
‫מתים קטנים ל א שהם חשודים ע ל הגזלות‬
‫ולא ע ל העריות א ל א שהם פוסקים ממשנתם‬
‫ומדברים צרכיהם במשנה ט ( ‪.‬‬
‫רבי יעקב אומר הרואה נ ח ש ועקרב ראוי‬
‫הוא למות בהן א ל א שרחמיו ש ל מקום מרובים‪.‬‬
‫אמר רבי שמעון בן גמליאל בד׳א בזמן ימלא‬
‫הרגן ]אבל הרגן[ לא גראו לו א ל א שיהרגם‪.‬‬
‫וחכמים אומרים בין כך ובין כך י(‪:‬‬
‫ט‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות לנו״ב‬
‫בדית ללבת בהט‪ .‬ח( ע׳ אבות פ״ד מי״א‪ .‬ט( ע׳ אבות‬
‫נרא פכ׳׳ו ופכ״ט ובהערות שם אות כ״ח‪ .‬י( ע׳ ירושלמי‬
‫שבת פי״ד הלכה א׳ וע״פ הגהתי וע״ע בבלי שם‬
‫לז( בכי״ע נכנס וישב לפניו אמר לו ובו׳ ובבי" א המלות רבי מעתה ליתא‪.‬‬
‫לח ‪ 1‬בכ״י שני‪ .‬לט; הנהתי ותקנתי ע״פ הכ׳׳י וע״פ הדונמא בסנהדרין שם‪.‬‬
‫מ! הצגתי נוסחת הכ׳׳י וכן הוא נם הנו״א שבתומ״י ובספרים קנים‬
‫רולמסים‪ .‬מא בכי׳׳ע אין מספיקין לכתוב מד‪ .‬שקריתי ומה ששניתי‬
‫ומר‪ ,‬ששמשתי בישיבה‪ .‬ובכי״א ובל אגמים קולמסין ושמים יריעות אין אדם מספיק לכתוב מד‪ .‬שקריתי ושניתי וכו׳ כבכי״ע‪ .‬מב( הצגתי‬
‫״א שבתומ״י שהוא בסנהדרין שם‪ .‬ובספרים חסרתי מכל אשר שאלו עיני אלא ובו׳ ובכי״ע ולא הסרתי מן התודה אלא‬
‫כאדם המטביל מכחול במים ולא הסרתי תלמודי אלא כדי שיכחול מכתול מן תשפופרת בשבת‪ .‬ובכי״א ולא חסרתי אלא כאדם‬
‫שממבל מכחול במים ולא מתלמידי אלא ונו׳ כבט״ע וע״פ ב״י זה הגהתי מתלמידי במקום מתלמודי שבספרים וע״ע בתומי׳י‪.‬‬
‫י ( ‪ p‬הוא בכ״י ובספרים אני‪ .‬מד( בספרים נו״א ג׳ אלף משל והונה ע׳׳י התומ׳׳י‪ .‬מר‪ (.‬בכי׳׳ע אדם בתם מעולם‪ .‬מו( בכי׳׳ע‬
‫שפעם אחת אמר לי למדני איך נוטעים קישואין ו א י ן ע ו ק ר י ם ד י ל ו ע י ן אמרתי וכו׳ ובבי״א למדני דבר אחד בנטיעת קישואין‬
‫וכר ונתמלאת כל השדר‪ .‬קישואין אמר וכו׳ אמרתי דבר אהד נתקבצו כל הקישואין‪ .‬מז( הוספתי זה ע״פ כי״ע ובכי״א א״ל ראב׳׳ערבי‬
‫על מה מנעל טמא‪ .‬מה( בכי״א א״ל טמא‪ .‬טט( בב׳׳י היה משיב‪ .‬נ( בכ״י מיד קרע ראב״ע את בגדיו ובניו )בכי״א ליתא(‬
‫ויצא אמר להם לחכמים וכו׳ לר״א שטהור לעיה״ב לסי שלא יצתה נשמתו אלא בטהרה ובכי״א סיום המאמר הוא כבספדים‪.‬‬
‫נא( בכי״ע באיצטבא ובכי״א ב א ס ט מ א וע׳ בערוך ערך אסטרט ואםרט וע״ע שם בערך אסטמה אי‪ .‬נכ( את ליתא בכ״י‪.‬‬
‫נג( בכייע עד שהיה‪ .‬נד( בכי״ע והיה בוכה וצועק ואומר אוי לי עליך רבי שהנתת את הדור כולו יתום ובכי״א והיה בובה‬
‫וצועק ואומר אללי לי עליך שהנחת הדור יתום‪ .‬נה( הגהתי ע״ס הכ״י ובספרים מעות יש לך עלי וכן הגיה הגר״א‪ .‬נו ו בכי״ע‬
‫‪ ,‬שיריצם ובכי׳א לרצותו וע״ע ת־מ״י ובעיקר הדברים ע׳ סנהדרין ובדקדוקי סופרים ובמפרשים שם וירושלמי שבת פ״ב ה״ז‬
‫וסנהדרין סוף פ״ז ומס׳ סופרים פט״ז ונו״ב פמ״ז בענין נטיעת המקשאות‪ .‬נז( בכ״י הנוםהא הה׳׳א היי רץ למצות וכורת מן‬
‫העבידה שמצות גוררת מצוד‪ .‬ועבירת גוררת עבירה שכר מצוח מצוד‪ .‬ושכר עבירה‪ .‬וע׳ אבות פ״ד מ״ב ונו״ב פל״ג ועל פיהם‬
‫וע״פ הביי הוספתי המלות ובורח מן העבירה וע״ע דברים רבה פיו ס״ד ותנחימא כי תצא‪ .‬נח( בכי״ע הפסיק מ ג ע ל י ך‪.‬‬
‫ובכי״א מעליך וגם הסר שם מן ואל עד להפסיקם ובגליון הספרים פירשו דאצדקה קאי מענין פוסקין לצדקה וע׳ במאירי למשנה‬
‫זו שנראה שהיתר‪ ,‬לפניו הנוסהא הפסיק פיך ובו׳ יציע‪ .‬נט‪ 1‬בכי״ע הה״א הרחק ממקומך שנים וכו׳ וטוב שיאמרו לך עלה עלה‬
‫משיאמרו לך רד רד וכו׳ ובכי״א _ הרחק שנים וכי׳ טוב שיאמרו לך עלד‪ .‬תנת ואל יאמר רד וכו׳ ובגיא שבתומ״י הרחק ובו׳‬
‫ושלשה מקומות וע׳׳ע במאירי למשנת זו וע׳ ויקרא רבה פ״א ס״ב ותנחומא פ׳ ויקרא‪.‬‬
‫הנ;ן‬
‫מ‬
‫יא‬
‫‪10‬‬
‫‪82‬‬
‫נ ו ס ח א א פרק כה כו‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נ ו ס ח א ב פרק לה‬
‫רבי יונתן בן רבי יוסי אומר הלמד תורה‬
‫שלשה חייהם אינן חיים אלו הן המצפה לשלחן חכירו‪.‬‬
‫והדר בעלייה‪ .‬וכל ש א ש ת ו מ ו ש ל ת עליו‪ .‬ויש אומרים‬
‫שיםורין מושלין בגופו ם(‪:‬‬
‫הוא היה אומר גוה למלוך ע ל כל העולם מלישב ולשנות‬
‫בפגי בגי אדם העטופים בסדיגין סא(‪:‬‬
‫פרד כן רבי ע ק י ב א אומר סייג לכבוד ]שלא[ לשחוק‪.‬‬
‫סייג לחכמה שתיקה‪ .‬סייג לגדרים פרישות‪ .‬סייג‬
‫י‬
‫לקדושה טהרה‪ .‬סייג לענוד‪ .‬יראת ח ט א א(‬
‫י הוא היה אומר א ל ת ב א לבין הגרם ב( ש מ א תלמוד ממעשיהם‪ .‬א ל ת א כ ל לחם עם כהן עם הארץ‬
‫ש מ א תמעול בקדשים ג(‪ .‬א ל תםרוץ בנדרים ש מ א תמעול בשבועות ד(‪ .‬א ל תרגיל עצמך לאכול מן‬
‫הסעודה ש מ א יהא סוסך לאכול מן הקנים ה(‪ .‬ואל ת ב א לידי ספק ש מ א ת ב א לידי ודאי‪ .‬ואל ת צ א חוצה‬
‫לארץ ש מ א תעבוד ע׳׳א‪ .‬שכן י( דוד הוא אומר כי גרשוני היום מהםתסח בנחלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהיט‬
‫אחרים)שמואל א׳ כ״ו י״ט( וכי ת ע ל ה ע ל ד ע ת ך שדוד המלך עובד עבודת אלילים היה‪ .‬א ל א כך אמר דוד בל‬
‫המגיח ארץ ישראל ויוצא חוץ לארץ מעלה עליו הכתוב ז( כאלו עובד עבודת א ל י ל י ם ‪:‬‬
‫הוא היה אומר כל ט( הקבור בשאר ארצות כאלו קבור בבבל‪ .‬כל הקבור י( בבבל כאלו קבור בארץ‬
‫ישראל‪ .‬כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור ת ח ת המזבח‪ .‬לסי ש כ ל ארץ ישראל ראויה למזבח‪ .‬וכל הקבור‬
‫ת ח ת המזבח כאלו קבור ת ח ת כסא הכבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו)ירמיה י״ז י״ב( יא(‪.‬‬
‫הוא היה אומר אין עם הארץ חסיד ל א הביישן למד ולא הקפדן מ ל מ ד ‪:‬‬
‫הוא היה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים כשהן קטנים ל א מפני ש ה ן מנאפים ולא מפני שהן‬
‫גוזלין א ל א שסוסקים מדברי תורה ועוםקין בדברי שיחה ועוד שאין מתחילין במקום שפוסקים יב(‪:‬‬
‫רבי שמעון בן אליעזר אומר ישראל שבחוץ לארץ עובדים עבודת אלילים בטהרה י׳‪ .(-‬הא כיצד‬
‫גברי יי( ש ע ש ה מ ש ת ה לבגו ש ל ח וזימן כל היהודים שבעירו א ף ע ל ם׳ שהן אוכלין ושותין ]מימלהן[ ו ש מ ש‬
‫שלהן עומד ומשקה עליהן מעלה עליהם ]הכתוב[ כאלו אכלו מזבחי מתים שגאמר וקרא לך ואכלת‬
‫מזבחו)שמות ל״ד ט״ו( טו(‪.‬‬
‫רבי אליעזר המודעי אומר המחלל ש ב ת ו ת והמבזה א ת המועדות והטיפה א ת הברית בבשר והמגלה‬
‫סגים בתורה אף ע ל סי ש י ש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא טז(‪:‬‬
‫מדוחק סופו לעשותה מריוח‪ .‬והמבטל תורה‬
‫מריוח סוסו לבטלה מדוחק‪ .‬הלמד תורה מעוגי‬
‫סוסו לקיימה מעושר‪ .‬והמבטל א ת התורה‬
‫מעושר סופו לבטלה מעוני יא(‪ .‬הלמד תורה‬
‫לצרכו סופו לשכחה‪ .‬והמשכיח תלמודו בנערותו‬
‫עתיד לבקש בזקנותו שנאמר ונהמת באחריתך‬
‫הערות לנו״א‬
‫הערות ל נ י ב‬
‫קכיא ע״ב‪ .‬יא! ע׳ אגות ש״ר משנה ט׳ ונו״א פ״ל‪.‬‬
‫ס( בכי״ע ומי שאשתו מושלת עליו וכל מי שאשתו מושלת עליו אין‬
‫תייו תיים ובכי׳א ומי שאשתו מושלת עליו חייו וכו׳ והי״א ליתא בשניהן‪.‬‬
‫וע׳ ביצה ל״ב ע״ב באושן אחר וע״ע עירובק ניו ע״א פסחים קי״נ ע׳׳ב ונראה שכן עזאי היה בעל המאמר הזה ולפיכך הובא‬
‫כאןונשתמטו המלות ההי׳א‪ .‬םא(בבי״ע הנוסחא רבי יוסי אומר נוח לי למלוך על כל העולם מלישב ולשנות לשם בני אדם‪ .‬ובכי״א‬
‫רבי יוסי אומר נות לו לאדם למלוך על כל העולם ולשנות לשני בני אדם ובן תוא בנו׳׳א שבתומ״י וע׳ משרשים והגהות‬
‫בגליון הש״ס והעיקר הוא לפרשו ע׳׳ש הדונמא במדרש תהליט מזמור י״ח והכי איתא התט תשלטני מריבי עם שלא יתיר‪ ,‬לי‬
‫דין בשניהם אמר בן עזאי אמר דוד נוח לי למלוך על כל העולם כולו ולא למלוך על שני עטופי םרינין וע׳ בביאור הרא׳ם‬
‫שט והבונה ת״ת קנטרנים ועיע קתלת רבה פ״א ם׳׳ט‪.‬‬
‫פכ״ך א( בםשרים הנוסהא סייג לכבוד שתוק והגהתי ע״ש נויב ריש ש׳ ל״ג וכן הוא עוד שם הנוסהא סייג לטהרה קדושה‬
‫והגהתי ע״פ הכ״י ובתומ׳׳י הביא נו״א ר׳׳ע שתוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוד• מסורת סייג לתורת מעשרות סייג‬
‫לעושר נדרים סייג לפרישות טהרה סייג לקדושה ענוה סייג ליראת חטא סייג לחכמה שתיקה וכן הוא ג״כ לשון המשנה‬
‫באבות שי׳׳ג משנה י״ג והגר״א הגיה עפ׳ז‪ .‬וע״ע סוטר‪ .‬ט״ט ע״ב ובנ׳׳ש וירושלמי שבת פ־א ודג ושקלים סוף פ״ג ושיר השירים‬
‫רבת פ״א ס״ט ומדרש משלי פט״ז וע״ע במאירי ומגן איות למשגה זו באבות שם‪ .‬ב( ככשרים לבין הלצים' ותגתתי ע״פ הכ״י‬
‫ובכיי עוד תלמד ממעשיהם‪ .‬ג( בכייע ואל תאכל לחם כ ד י ן עיה וע׳ נדרים כ׳ ע״א וברין שם ודרך ארץ רבה ש״א ודרך‬
‫ארץ זוטא פ״א‪ .‬ד( בכיי אל תפרוש כנדרים ובו׳ ועתומ״י שהגיד‪ ,‬בשבועות במקום בשבועת שבספרים וע׳ בנדרים ובדא״ר שם‪.‬‬
‫וע״ע ברש״י בנדרים שם דמוכח דהיתד‪ ,‬גירסא אהדת לפניו עיש וע״ע בתוספות ששוע״ע נדב שם‪ .‬הו ע׳ בתומיי ובמפרשיש‬
‫הגהות שונות פה‪ .‬יש מגיהים מן הקופה והגר״א מגיה מן הציקנים והנו״א שבתומ״י מן הקונם וצ״ע‪ .‬ו( בכי״ע וכן דוד‬
‫ובכי״א וכן דוד אמר ועתומ״י‪ .‬ז( הכתוב ליתא בכי׳א ועתומ״י‪ .‬ה(ע׳הו״כ פ׳ בהר פיו ותוספתא עיז פ־ת וכתובות ק״י ע ‪.‬‬
‫ועיע בילקוט שמואל רמז קל״ו‪ .‬ט( כל ליתא בכיי ועתומ״י‪ .‬י( בכיי והקביר ובן לקמן‪ .‬יא( מן לפי שכל עד מקום מקדשינו‬
‫ליתא בכי״א ובתומיי ניא ראויה לבנות מזבח‪ .‬וע׳ כתובות קי״א ע׳א המאמר בשם רב ענן ובדברי רבת ורב יוסף שש דוגמא‬
‫לקצת מזה וע״ע הגהות הגר״א וצ״ע‪ .‬יב( מן ההיא אין עם הארץ הסיד עד במקום שפוסקים ליתא בכיי וע׳ לקמן פכיט‬
‫בהערות אות א׳ וע׳ אבות פ׳׳ב מיה ובדברי קדמוני המפרשים שם וע״ע בנדב שם‪ .‬יג( בכי׳ע עובדי ע׳ז ובכייא עובדי עיז הן‬
‫יד( בספרים נכרי עובד אליליט ומחקתי ע״ פ הב׳׳י‪ .‬טי( בכ״י נכרי עשה משחה לבנו שלח וקרא לו את בל היהודים היו׳טיים‬
‫בעיר אעפיי שאוכלים משלהם ושמש שלהם עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאלו וכו׳ והוספתי מלת הכתוב ע״פ נוסחא" זו‬
‫ובעיקר תדברים ע׳ ע״ז ת׳ ע״א ובמפרשים שם ובתוספתא שם פיה ועי׳פ התוספתא היה נראה קצת להציג פיסקא זו ל«יל‬
‫מיד אחר הפיסקאדהמניח א״י ויוצא וכר‪ .‬טז( בכ׳׳י המהלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמפר ברית בשר ובכי׳א בבשר(‬
‫כ‬
‫נוסחא א פרק כו כז‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחא ב פרק לה‬
‫מב‬
‫]וגו׳[ ואמרת איך שגאו‪/‬י מוסר ]וגו׳[ ולא‬
‫ש מ ע ת י לקול מורי‪ .‬כמעט הייתי בכל רע‬
‫בתוך קהל ועדה‪ .‬וכה׳׳א ש ת ה מים מבורך‬
‫)משלי ה׳ י״ב י״ג ט״ו( יב( ן‬
‫רבי עקיבא יז(אומר כ ל ה ג ו ש א א ש ה ימאיגה מהוגגת‬
‫לו עובר משום חמשה לאוין משום ל א תקום)ויקרא י״ט י״ח(‬
‫ומשום ל א תטור)שש י׳׳ח׳ ומשום ל א ת ש ג א אחיך בלבבך‬
‫ישם י׳׳״ ומשום ואהבת לרעך כמוך)שש ייח( ומשום וחי אחיך‬
‫עמך )שש כ״ ׳ ל״י( מתוך ש ש ו ג א אותה רוצה הוא ש ת מ ו ת‬
‫וגמצא מבטל פריה ורביד‪ .‬מן העולם יח(‪:‬‬
‫הוא היה אומר האוכל אוכלין ימאיגם עולים ע ל גופו עובר משום ג׳ לאוין שביזה א ת עצמו וביזה א ת‬
‫האוכלין ומברך ברכה שאינה כתיקונהיט(‪:‬‬
‫רבי יהודה בן אילעי אומר כ( אדם ש מ ת והניח בן ולא ל מ ד תורה מאביו והלך ולמד תורה מאחרים‬
‫הרי ]זה[ חנופה מבקש כא(‪:‬‬
‫רבי אליעזר הקפד אומר א ל תהא כמשקוף העליון שאין יד בגי אדם יכולה ליגע בה‪ .‬ולא כאיסקופה‬
‫העליונה ש מ ב ל ע ת פרצופות‪ .‬ולא כאיסקופה האמצעית שמנגםת הרנלים‪ .‬א ל א הוי כאסקופה תחתונה ש ה כ ל‬
‫דשין בה וסוף כל הבנין נסתר והיא במקומה עומדת בב(‪:‬‬
‫פרל‪ ^ .‬רבי יוסי אומר כל המכבד א ת התורה גופו מכובד ע ל הבריות ]וכל המחלל א ת התורה גופו‬
‫מחולל ע ל הבריות[ שגאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו )שמואל א׳ ב׳ ל׳( א(‪:‬‬
‫]דבר אחר[ ב> כי מכבדי אכבד‪ .‬זה פרעה מלך מצרים ש נ ה ג כבוד לפגי מי שאמר והיה העולם שיצא‬
‫בראש סמליא שלו‪ .‬אמרו לו עבדיו מנהג שבעולם כל המלכים אינם יוצאים א ל א אחר פמליא שלהם ואתה‬
‫יוצא בראש פמליא ש ל ך ‪ .‬אמר להם וכי פני מלך בשר ודם אני הולך להקביל איני הולך להקביל א ל א‬
‫פני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ .‬לפיכך נהג בו הקב״ה כבוד ולא נפרע ממנו א ל א הוא בעצמו שנאמר‬
‫לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי)שיר השיריש א׳ ט׳( ג(‪ :‬רבי פפייס אומר כנסת ישראל היתד‪ .‬מ ש ב ח ת‬
‫ע ל סוס רכב פרעה שנאמר דרכת בים סוסיך)חבקוק ג׳ ט״‪ 0‬י(‪ .‬רבי יהושע בן קרחה אומר כ ש ב א פרעה לים בא ע ל‬
‫סוס זכר וגגלה עליו הקב׳׳ה בסוסיה נקבה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה )שיר השירים א׳ טי(‪ .‬והלא ל א רכב א ל א‬
‫ע ל כרוב שנאמר וירכב ע ל כרוב ויעף וידא ע ל כנפי רוח ) ל י י״ ייא( א ל א נדמה הכרוב לסוסי פרעה‬
‫כנקבה ונכנסו כולם לים ח(‪ :‬ובוז׳ יקלו‪ .‬זה סנחריב מלך אשור שנאמר ביד מלאכיך חרפת ה׳‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫תה‬
‫הערות לנויא‬
‫ם‬
‫ח‬
‫הערות לנו״ב‬
‫יב( ע׳ נו״א פכ״ד קצת מזה‪ .‬וע׳ מדרש משלי שש‪.‬‬
‫ותמגלד‪ ,‬וכו׳ ובספרימ עוד נו׳א והמפר בריתו של אברהם אבינו‪.‬‬
‫והב״י והאה״ר הגיהו בספריט והמחלל את הקדשים יבמי שהוא בכ״י וצ״ע‪.‬‬
‫ובעיקר הדברים ע׳ אבות ם״ג מי״א ובקדמלני המפרשים ובתוי״ט שם וע״ע ספרי במדבר פי׳ קי״ב וסנהדרין זניט ע״א ובתוספתא‬
‫שם פי״ב ובירושלמי פאר‪ .‬פ״א ה״א וסנהדרין ש״י היא וע״ע מה שכתב בזה מורי הרב הגאון כמהור״ר אייזיק הירש ווייס בגד‬
‫רל״ז בה״א מספרו דור דור ודודשיו‪ .‬יז( בספרים ור״ע והנהחי עיפ הכ״י‪ .‬יה( בכי״ע כל הנושא אשד‪ .‬שאינה הוגנת לו עובר משום‬
‫לא תקום וגי׳ את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך אני ה׳ והי אחיך עמך מתוך ששונאה רוצה הוא שתמות ותבטל פריה וכו׳‬
‫ן^ י«א שתמות ומבטל וכן נריס נם התומ׳׳י‪ .‬ועי תוספתא סוטה פ׳׳ה ועפ״ז היה נראה להגיה ולא עוד אלא שמבטל והנה‬
‫המפרשים ובן הביי נתקשו בהמלות חמשה ל א ו י ן והגר״א גריס חמשת דברים ובכייע ליתנהו וכנ״ל אבל גם בתוספתא איתא‬
‫המשה לאיין ואולי לאוין לאו דוקא וע״עספרי דברים פי׳ קפ״ז וע׳ בהערה שאח״ז‪ .‬יט( הצגתי פה הנו״א שבתומ״י ובספריש‬
‫לילין שאינו מברך עליהן ובכי״ע אוכלין שאינן על גופו וכו׳ מפני שבוזה את עצמו ובוזה את האוכלין ומברך ברכה שלא‬
‫בתרנה‪ .‬וככי״א כל האוכל וכו׳ כבכי״ע שלשה לאוין לא דייך מפני שאתה בוזה ובו׳ בבכי׳׳ע והב״י רמז על הגתות מיימוני‬
‫פ׳׳ג'מהלכות דעות דגרים שאינן עולין על לבו ובענין ג׳לאוין פירש מה שאינו ראו לעשות יכונת בשם לאוין ע״ש‪ .‬כ( בכי״ע‬
‫רבי יהודה הנשיא אומי־‪ .‬בא( הוספתי מלת זה ע׳ פ הכ׳׳י וע׳ מפרשים והגהות הגד׳׳א ולא איתפרש לי‪ .‬בב( בכ״י אל תהא‬
‫כמשקוף העליון וכו׳ ולא כאסקופה העליונה שבוזד‪ .‬את יקרין )ובנ״א שבתומ׳י את היקרים( אלא הוי כאסקופה חתתתונה‬
‫שהכל דשין אותה שכל הבית כולו נסתי וכו׳ ושתי הנוסתאות אינן מובנות לי אם שנוסחת הב״י ישרת יותר‪ .‬וע׳ מפרשים‬
‫וגוסתת הגר״א וע׳ דרך ארץ זוטא פיא יפ״ג וע׳ מס׳ כלה )הוצאת ר׳ נתן קורוניל( ד׳ ע״ב דאיתא התם אל תהי כפתח גדול‬
‫שהוא מבנים הרוה הוי כאסקופה התחתונה שהכל דשין בת ולא בפתח שלא יהא קצר הלב שהיא מבזת את היקרים דתיא‬
‫מרחקא לך מן בני אנשא ע״כ‪ .‬וע״ע ירושלמי סנהדרין ס״ו סוף הלבה ד ‪.‬‬
‫פב״ז א( הוספתי ע״פ הב׳׳י ובספרים ליתא וע׳ אבות פ״ד מ׳׳ו יליתא שם להראיה מהמקרא רק אצל מאמר בן זומא בם״אשם‪.‬‬
‫ב( כן הגיה הגר״א וכן הוא בכסדבר רבה פ״ח סיג ע״ש‪ .‬ג( בכ״י זה פרעה הרשע שנהג כבוד בפני מי שאמר והיה העולם‬
‫ויצא בראש אספמליא שלו שכך אמרו לו עבדיו אדונינו כל המלכים אינם יוצאים אלא לאהד אםפמליא שלהם אתה מפני מה‬
‫אתה יוצא וכו׳ וכי לפני מלך בשר ודם אני הולך הריני הולך להקביל לפני מלך וכו׳ לפיכך הקב״ה נהג )בבי״א נוהג( בו‬
‫כבוד ולא פרע ממנו וכו׳ והמלות דמיתיך רעיתי ליתניהו בכיי‪ .‬ובספרי דברים פי׳ שכ״ה שיטה אחרת בזד‪ ,‬ע״ש‪ .‬ד(בכי״ע‬
‫ליחא לכל חך מאמר דרבי פפייס וכן מהקו הגר״א ובכי״א כנ״י היתה משוכה על סוס וכו׳ שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה‬
‫וכן הניד‪ .‬התומ״י מקרא זד‪ ,‬ובילקוט אבות כ״י מצאתי היחד‪ .‬משכחת על וכו׳ אבל כל הנוסחאות הן משובשות ואין כיח‬
‫לתקנת אבל בכל זאת לא מלאני לכי למחקה כי בל״ס הוסיף המוסיף גם דברי רבי פפייס ובמדבר רבה שם )הדוגמא היותר‬
‫מסכמת( גם דברי ר׳ יהושע בן קרהד‪ .‬ליתניהו ומכי״ע אין ראיה כי קרוב לודאי הוא שהמעתיק דלג מן לסוסתי הא׳ עד‬
‫לסוסתי הב׳‪ .‬ועי מכילתא בשלח מס׳ ב׳ פי׳ו ונשיר השירים רבה ס״א ס״ט‪ .‬ה( בכ״י כשבא פרעה על הים לא בא אלא על‬
‫ב‬
‫א‬
‫*‪11‬‬
‫‪84‬‬
‫נוםחא א פרק מ‬
‫אבות דרבי נתן‬
‫נוסחאבפרקלה‬
‫רבי יוחנן בן נדרי אומר תורת הנדה‬
‫ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרות‬
‫קומת ארזיו מבחר ברושיו ואבוא מרום קצו יער כרמילו‬
‫)ישעיה ל״ז כ״ח לפיכך הקב״ח נהג בו מנהג כזיון ולא נפרע‬
‫ממנו א ל א ע ל ידי מלאך שנאמר ויצא מלאך ה׳ ויכה במחנה‬
‫אשור מאה ושמונים וחמשה א ל ף וישכימו בבוקר והנה כלם‬
‫דבי יוסי אומר יהי כל שלך גדול ממך ואל‬
‫פגרים מ ת י )שש ל״ז ל״ו( ו(‪:‬‬
‫תלמוד מחצה למחצה והיא גדולה למבקשיה ‪:‬‬
‫רבי ישמעאל אומר הלומד ע ל מ נ ת ללמד מספיקין‬
‫רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה‬
‫בידו ללמוד וללמד‪ .‬והלומד ע ל מנת ל ע ש ו ת מספיקין בידו‬
‫כרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ו ב ע ל‬
‫ללמוד וללמד ולעשות ז(‪:‬‬
‫הכית דוחק ולא עליך המלאכה לגכור ו ל א‬
‫הוא היה אומר ל א כל התורה כולה א ת ה מקבל עליך‬
‫א ת ה בן חורין להבטל‪ .‬אם למרת תורה‬
‫לגומרה ואי א ת ה בן חורין לפרוש הימנה א ל א כל המרבה‬
‫הרבה נותנים לך ׳מכר הרבה ונאמן הוא ב ע ל‬
‫ומוסיף מוסיף שכר הרבה ח(‪:‬‬
‫מלאכתך ל ש ל ם לך ש נ ר פעולתך י י ( ‪:‬‬
‫רבי אליעזר בן חםמא אומר קנין ופתחי גדה הן הן‬
‫גופי הלכות ]תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה[‪:‬‬
‫רבי יוחנן בן בורי אומר ההלכות והטהרות והנידות והקיגין הן הן גופי תורה ט>‪:‬‬
‫הוא היה אומר סידור ש ל שולחן גדול ועשיית בית דין וקיומיהן טביאין טובה לעולם י(‪:‬‬
‫רבי יוחנן בן דהבאי אומר האומר אין הלכה זאת גראית אין לו חלק לעולם הבא יא>‪:‬‬
‫]רבי טרפוץ אומר היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ודע כתן שכרן ש ל‬
‫צדיקים לעתיד לבא[ יב>‪:‬‬
‫הוא היה אומר א ל תרחק עצמך ממדה שאין לה קצבה וממלאכה ימאין לה גמירא י >‪ .‬כ ש ל ל כ ה הדבר‬
‫דומה לאחד שהיה נוטל מי הים ומטיל ליבשה יד( ים אינו חסר ויבשה אינה מתמלאה‪ .‬היה מקצר בדעתו‬
‫אמרו לו ריקה מפני מה א ת ה מקצר בדעתך בכל יום טול שכרך דינר ש ל זהב ציי‪:‬‬
‫רבי אליעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כ ש ל ך וכבוד הכירך כמורא רבך ומורא‬
‫דבך כמורא שמים‪ :‬מנין שיהא כבוד תלמידו חביב עליו בכבודו «> ילמדו כל אדם ממשה רבינו ש א מ ר‬
‫ליהושע בחר לנו אנשים )שמות י״ז ט׳(‪ .‬בחר לי ל א נאמר א ל א בחד לנו מ ל ט ד ש ע ש א ו ה ו כמותו‪ .‬אף ע ל סי‬
‫והלכות קנ*ן הן הן גופ* ה ל כ ו ת ‪:‬‬
‫רבי א ל ע ז ר בן חסמא אומר תקופות‬
‫וגימטריא פרפריות לחכמה ע • ‪:‬‬
‫ם‬
‫ג‬
‫הערות לנו־א‬
‫הערות לנויב‬
‫יג;ע׳אבות פ״ד מי״ת ונו״א שש ובהערות שש אות ט׳‪.‬‬
‫יד( ע׳ אבות פרק ד׳ משנה ט״י ונו״א פרק כ״ז‪.‬‬
‫סוס זכר )בבי״א על סוס זכר בא( שנאמד כי בא סוס פרעה אבל‬
‫כשפרע ממנו לא פרע ממנו )בכי״א נפרע ממנו( אלא בסוס נקיבת‬
‫שנאמר דרכת ביש סוסיך המר מיש רבימ‪ .‬וכן הוא נ״כ הנוםחא אתרינא‬
‫שבתומ״י ועי במכילתא ובשיר השירים רבת שש ובמדרש תחליש י״ח וילקוט חבקוק ויוצא משש ששתי הנוסהא־ת כאן הן קטועות‬
‫ומשובשות‪ .‬ונוסחת הספרים הוא עיר יותר נוחה לתקן מנוסחת הכ״י ע״ש‪ .‬ו( הצגתי פת נוסחת כי״ע ובני״א זת סנהריב‬
‫מלך אשור שנאמר ביד מלאכיך הרפת ה׳ לפיכך נהג בזיון בו ולא נפרע ממנו אלא עיי מלאך שנאמי ויצא מלאך ת׳ ויך‬
‫במחנה אשיר‪ .‬ובספרימ זה סגהריב שנהג בזיון לפגי מי שאמי והיד‪ .‬העולש לפיכך 'ביזהו הקב״ה )התומ״י מותק ג׳ מלות אלון‬
‫שנאמר ביד עבדיך הרפת את ה׳ וגו׳ ואבוא מלון קיצו יער כרמילו ואמר אני קרתי ושתיתי מים וגז׳ לפיכך פי־ע ממנו‬
‫הקב״ה עיי מלאך וגילה ראשו וזקנו וחזר בבושת פניש אל ארצו ועתומ״י עיב והדילדוליש וההוספות ניבריש ע׳ סנהדרין צ״ו ע״א‬
‫וגש העיקר חסר מן הספר ונש לשון המקרא אינז משכיש לא עש ישעיה שש ולא עש מלכיש ב׳ י״ט כ״ג ע׳ מש׳ סופריש פיח‪.‬‬
‫ובעיקר הדברים ע׳ במדבר רבה ובנ״ש וע׳׳ע סנהדרין צ״ד ע׳א וע״ב‪ .‬ז( הגהתי והשלמתי עיפ בי׳׳א ובספריש דיי בנו של‬
‫רבי יוחנן בן ברוקא אומר הלומד על מנת ללמד וכו׳ ע׳ אבות סיד משנה ה׳ אבל הסדר והנוםחא שם אינן מבוררות ככל‬
‫הצורך ע׳ במגן אבות שש וע״ע במשניות דפוס קאמברידגע‪ .‬ובכי״ע רבי יוחנן בן דהבאי אומר ישמעאל אומר וכו׳ כבכי״א‪,‬‬
‫ח( בכ״י אלא כל המרבה מוסי;* שבר הרבה וע״ע תומ״י וע׳ אבות פ״ב מט״ז כדברי ר׳ טיפזן שש ויש להעיר עוד שבכ״י‬
‫מאמריש אלו דר׳ ישמעאל חש לקמן אחר מאמר דר״י בן דהבאי ותסדר שבספריש ישר יותר וע״ע נדב‪ .‬ט ו בבי׳׳ע הוא היה‬
‫אומר ההלכות והטהרות ותמדות )וכן הוא ג״כ בנז׳א שבתומ׳׳י ע״שו אבל המעיין ידאה שאין כדאי להגיה ע״פ נ־סחא זו לפי‬
‫שכל הבבא כאן הוא מגומגמת ומשובשת ובנז־ב איתא ד׳ יוחנן בןנורי אומר תורת הגדה והלכות קנין הן הן גופי הלכות‪.‬‬
‫ואולי היתד‪ ,‬בכאן הנוםחא הלכות טתרת הנדות וכו׳ וע׳ ביי ושאר מפרשיש שרמ־ו על המשנה בחגיגה י׳ ע״א והשוו ופירעו‬
‫הדברים כאן ע״פ הנוסחא שם ע׳ בדבריהם וא׳נ‪ .‬וע״ע תוספתא סוןז עירובין‪ .‬י( בכי־ע ד״י בן נורי אומר סידור שלהן)בכי״א שלחן וכן‬
‫בנו״א שבתומיי (גדול ועשית ב״דיקימותו מביאות טובה לעולם וע׳ ב״י ורגל ישרה שפירשו זה על עשית לחש הפנים ומנוי דייגייש‬
‫ועי יומא כיא ע״ב וסנהדרין ז ע״א והגר״א הגיר‪ .‬סיפוק של תלמידי חכמים ועשיית וכו׳ ולא איתפריש לי וע״ע לקמן ריש שיל‪.‬‬
‫יא( כן הוא בב״י ובספרים נבראת וע״ע הומ״י ועי עירובין ם״ד עיא וסנהדרין צ״ט ע״א‪ .‬יב‪ 1‬הוספתי זה ע״פ בייע ובכי״א‬
‫ר׳ טרפון וכו׳ ושכר הרבה הן מתן שכרן ובו׳ ובספרים ליתא ואולי היה לפני הסופר של צדיקים לעוה״ב ודלג מ! לעוהיב א׳‬
‫עד לעוה״ב הב׳‪ .‬יג( בכ״י ההיא עני הרחק מדד‪ .‬שאין לה קצבה ומלאכה שאין לה גומרה)ובכי״א גמורה׳‪ .‬יד(בכ״י משלו משל‬
‫לה״ד לאחד שהיה ממלא מן הים ונותן ליבשה‪ .‬טו( בכי״ע מקצר בנפשך בבל יום ובו׳ וע׳ אבות פיב משנה ט ו וט׳ז וע״ע ילקוט עדי‬
‫תתם״ג מה שהביא שם בשם הילמדנו אבל ע״ע בערוך ערך כבד אי ע״ש‪ .‬טז( בספרים ככבוד הבירו והגהתי ע״פ הדוגמאות וכן‬
‫הגיהו הגר״א והב״י יתאה״ר וכן מצאתי בפי׳ אבות ב״י אשר נוסחתו מסכמת עם נוסח הספרים דגריס גם בן בשם תאדר״נ כככודו‪.‬‬
‫נוסחאאפרקכזכק‬
‫אבות דרבי נתז‬
‫נוסחאבפרקלה‬
‫מג‬
‫רבי עקיבא אומר הרחק מ ש ל ש והדבק בג ‪.‬‬
‫הרחק מן המאונים ומן הפקדון ומלעשות)שלום(‬
‫]ערב! בין אדם לחבירו‪ .‬והדבק בחליצה ובהפרת‬
‫גדרים ובהטילת שלום בין אדם לחבירו טי(‪:‬‬
‫האימתנים והזדונים ועזי םגים ובעלי‬
‫זרוע עליהם הוא אומר כי זרועות רשעים‬
‫תשברנה )תחלים ל״ז י״‪ .0‬וחורשי רע ומהפכי‬
‫דברים וממתיקי ש פ ה ובעלי לשון הרע עליהם‬
‫‪,‬‬
‫שהוא רבו וידוימע תלמידו ]עשאו כמותו[‪ :‬ומנין שכבוד‬
‫הכירו יהא הכיב עליו כרבו שנאמר ויאמר אהרן א ל מימה‬
‫בי אדוני )במדבר י״ב י״א( והלא אחיו קטן ממנו היה א ל א‬
‫ע ש א ו רבו‪ :‬ומנין שכבוד רבו יהא חביב עליו ככבוד שמים‬
‫שנאמר ויען יהושע בן נון משרת מ ש ה מבחוריו ויאמר אדני‬
‫מ ש ה כלאם )•שם ייא כ״ח( שקלו כנגד שכינה יז(‪:‬‬
‫מפני שבראשונה היו א ו מ ד י ן דגן ביהודה ותבן בגליל‬
‫ומוץ בעבר הירדן חזרו לומר אין דגן ביהודה ]אלא תבן[ ואץ‬
‫תבן בגליל א ל א מוין ובעבר הירדן לא זה ולא זה יח( ן‬
‫רבי נתן אומר אין לך אהבה כאהבה ש ל תורה א ‪ /‬ואין לך חכמה כחכמה ש ל ארץ ישראל ב(‪.‬‬
‫ואין לך יופי כעסיה ש ל ירושלים‪ .‬ואין לך עושר כעושרה ש ל רומי ג ‪ /‬ואין לך גבורה כגבורה‬
‫ש ל סרס‪ .‬ואין לך זנות כזנות ש ל ערביים י(‪ .‬ואין לך גסות כגסות ש ל עילם‪ .‬ואין לך חנופה כחנופה ש ל‬
‫בבל שנאמר ויאמר ]אלי[ לבנות לה בית בארץ שנער)זכריה ח׳ ייא( ה(‪ .‬ואין לך כשסים ככשםים ש ל מצרים י(‪:‬‬
‫רבי שמעון בן א לעזר אומר ז> הכם הדר בארץ ישראל ויוצא חוצה לארץ‪ .‬פגם הדר בה משובח‬
‫הימנו‪ .‬ואף ע ל פי ש פ ג ם משובח הוא יותר מכל המשובחים שבמדיגות ח(‪ .‬משלו מ ש ל למה הדבר דומה‬
‫לברזל הנדואי ש ב א ממדינת הים שאעפ״י ש ג ס ח ת ממה שהיה הוא משובח יותר מכל המשובחים שבמדיגות ט(‪:‬‬
‫רבי שמעון בן גמליאל אומר כל המשים ימלום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו משים שלום‬
‫בישראל ע ל כל אחד ואחד י(‪ .‬וכל המטיל קנאה ותחרות בתוך ביתו כאלו מטיל קנאה ותחרות בישראל‪.‬‬
‫לסי ש כ ל אחד ואחד מלך בתוך ביתו שנאמר להיות כ ל א י ש שורר בביתו)אסתר א׳ כ״ב( יא(‪:‬‬
‫רב* גמליאל אומר בדי דברים מלכות יב( אוכלת במכסאות במרחצאות ותרטייאות וארנוניות ש ל ה ן ‪:‬‬
‫הוא היה אומר דברי תורה קימץ לקנותן ככלי מילת ונוחין לאבדן ככלי סשתן‪ .‬דברי ש ט ו ת ודברי‬
‫תיפלות נוחין לקנותם וקשין לאבדם כשק‪ .‬סעמים ש א ד ם לוקח ש ק מן השוק בסלע ו מ ש ת מ ש בו והולך‬
‫ד או ח מ ש שנים יג(‪:‬‬
‫רבי יהודה הנשיא אומר כל המקבל עליו תעגוגי העולם הזה מוגעין ממגו תעגוגי העולם