גליון 88 - שופטים תשע"ה

‫בס"ד‬
‫עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫שאלה‪:‬‬
‫גליון ‪ | 88‬ו' אלול תשע"ה | פרשת שופטים‬
‫בשבילי נברא העולם?!‬
‫תארו לעצמכם‬
‫בשביל שלי‬
‫הרב שלום ארוש‬
‫"חוט של חסד"‬
‫לא פעם אני אומר לאנשים "מגיע לי מזל‬
‫טוב!" וכולם מתפלאים – מזל טוב?! מה‬
‫העניין? ואני משיב להם‪" :‬הרגע נולדתי‪ .‬לא‬
‫יודע מה היה עד הרגע הזה‪ ,‬וזה גם לא מעניין‬
‫אותי‪ .‬אני מסתכל קדימה‪ ,‬כי החיים יפים"‪.‬‬
‫רבי נתן מסביר שה' משנה את הנהגת כל‬
‫העולמות מראש ועד סוף בכל עת ורגע‪ ,‬וכל‬
‫זה בשביל לרמז לכל אחד רמזים‪ ,‬כדי שיתקרב‬
‫אליו מהמקום בו הוא נמצא באותה עת‪.‬‬
‫מכאן יוצא שכל העולמות‪ ,‬הגלגלים והמזלות‬
‫משתנים כל הזמן‪ ,‬ואף־על־פי שעד עכשיו‬
‫היה מה שהיה‪ ,‬האדם יכול לעשות עכשיו נחת‬
‫רוח לה' יתברך‪ ,‬כי כל ההשתנות הזו נועדה‬
‫בשבילו‪.‬‬
‫האמונה "בשבילי נברא העולם" מלמדת‬
‫אותנו את הכלל הגדול‪ ,‬שצריך להתחיל בכל‬
‫פעם מחדש‪ .‬כל השתלשלות הבריאה והמצבים‬
‫בעולם הם אך ורק בשביל שברגע הזה‪ ,‬אעשה‬
‫את מה שה' רוצה ממני‪ ,‬בתורה‪ ,‬בתפילה או‬
‫במצווה‪ ,‬בתשובה‪ ,‬במחשבה טובה‪ ,‬ברצון‬
‫וכיסופים אליו יתברך‪ ,‬ואּוכל בכל פעם לקום‬
‫ולהתחיל מחדש‪ ,‬כמו תינוק שזה עתה נולד‪.‬‬
‫תארו לעצמכם – אדם מחליט שהוא מתחיל‬
‫מעכשיו ואחרי רבע שעה הוא לא מצליח לקיים‬
‫את מה שהחליט לעשות‪ ,‬ושוב הוא מתחיל‬
‫מחדש‪ .‬כאן בודאי יופיע היצר הרע ויאמר לו‪:‬‬
‫"הרי נפלת! נכשלת!"‪ ,‬אך הוא משיב‪" :‬אני רק‬
‫עכשיו מתחיל‪ ,‬על מה אתה מדבר?"‪ .‬כשהיצר‬
‫הרע רואה דבר כזה הוא פשוט מתייאש מאדם‬
‫כזה ועוזב אותו לנפשו‪.‬‬
‫בעולם שלי‬
‫הרב יהושע וידר‬
‫מרצה באמונה‬
‫הרב נפתלי פלינטנשטיין‬
‫מכון שפתי צדיקים‬
‫קודם כל צריך לזכור ש"כל אחד ואחד חייב‬
‫לומר‪ ,‬בשבילי נברא העולם" ‪ -‬ממילא מובן‬
‫שכוונת חז"ל איננה שכל אחד כפרט יראה את‬
‫עצמו כמרכז היקום‪ .‬אמירה זו נועדה לגלות‬
‫לאדם שקיימת זיקה בינו‪ ,‬כאישיות פרטית‪,‬‬
‫לבין העולם כולו‪ .‬מובנה של זיקה זו אינו‬
‫שהעולם מסתובב סביבי אלא שגם עלי‪ ,‬כפרט‪,‬‬
‫מוטלת האחריות לקיומו ולהארתו של העולם‬
‫כולו‪" ,‬עשה מצוה אחת ‪ -‬אשריו‪ ,‬שהכריע את‬
‫עצמו ואת כל העולם כלו לכף זכות" (קידושין‬
‫מ‪ ,‬ב)‪ .‬הכרת האחריות חושפת את המימד‬
‫הכללי שבעבודתו של כל יחיד‪ ,‬וכפי שכתב‬
‫מרן הראי"ה קוק זצוק"ל ‪ -‬הזיכוכים שאני‬
‫מזכך את עצמי‪ ,‬את מחשבותיי‪ ,‬רעיונותיי‪,‬‬
‫מידותיי והרגשותיי‪ ,‬הם יהיו זיכוכים כוללים‬
‫לכל העולם כולו‪.‬‬
‫כשם שנשמותינו אינן אוסף של נקודות־קצה‬
‫זהות‪ ,‬המשתלשלות מאותו מקור‪ ,‬אלא תרכובת‬
‫של גוונים שלכל אחד מהם ייחודיות בלעדית‪,‬‬
‫כך גם אחריות כללית זו איננה אחידה‪ .‬על‬
‫כך אמר הרב קוק‪ ,‬שעולם מלא הוא כל יחיד‬
‫בפני עצמו‪ ,‬וגוון מיוחד הוא נותן על הכל‪.‬‬
‫וכפי שכתב רבי צדוק הכהן מלובלין‪" :‬שבאמת‬
‫בשביל כל אחד מישראל נברא‪ ...‬כי כל אחד‬
‫הוא מדּוגָ ל ומנושא בעניין מיוחד בפני עצמו‪,‬‬
‫שעל זה כל העולם כולו בשבילו וצריכים‬
‫לו בזה‪ ."...‬על המילה "בשבילי" דרש רבי‬
‫חיים מטשרנוביץ בספרו "סידורו של שבת"‪,‬‬
‫שפירושה "בשביל שלי" ‪ -‬גם לשם מימוש‬
‫דרכי הייחודית בעבודת ה'‪.‬‬
‫הדגים רועדים ‪ /‬אהרן רזאל | ‪3‬‬
‫הדגים לא רועדים ‪ /‬הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) | ‪10‬‬
‫תפילה יותר מתורה ‪ /‬משה שילת | ‪2‬‬
‫רצון יותר מקבלה ‪ /‬מיכל וולשטיין | ‪2‬‬
‫מסופר על הרב הקדוש ה"אוהב ישראל"‬
‫מאפטא‪ ,‬שקיבל פעם מכתב מאת הגאון‬
‫רבי עקיבא אייגר‪ ,‬ובו הוא מתארו בתארים‬
‫ובשבחים‪ ,‬ביניהם כתב‪" :‬רבן של כל בני‬
‫הגולה"‪ .‬הרב מאפטא נכנס לבית המדרש‬
‫והתפאר במכתב לפני קהל חסידיו‪ ,‬והתפלאו‬
‫כולם‪ .‬השיב להם הרב מאפטא‪" :‬מעתה כאשר‬
‫יבוא אלי יצר הרע וינסה לפתות אותי בדבר‬
‫עבירה‪ ,‬אנקר את עיניו במכתב זה‪."...‬‬
‫מדרכו של יצר הרע הוא להכניס לאדם ענווה‬
‫יתירה‪ ,‬ולומר לו מי אתה שתתפלל‪ ,‬שתלמד‬
‫תורה ושתעבוד את ה'? על כך זעק הקדוש רבי‬
‫שלמה מקארלין‪" :‬אי אפשר להיות יהודי‪ ,‬אלא‬
‫אם כן יודעים שבשבילי נברא העולם"‪ .‬לכל‬
‫אחד ואחד יש עולם בפני עצמו‪ ,‬מסביר ה"בית‬
‫אהרן" מקארלין‪ ,‬לכל אחד נברא עולם אישי‬
‫שעליו לתקן‪.‬‬
‫ובדרך בית רוז'ין למדנו שלכל אחד יש את‬
‫הבחינה של "את האלקים התהלך נח"‪ ,‬לכל‬
‫אדם דרך משלו‪ ,‬לפי מדרגתו שלו‪ ,‬הקשורה‬
‫לשורש מהותו‪ ,‬תיקונו ועבודתו בעולם‪ .‬כל אחד‬
‫צריך להביא את ה"אני" האישי שלו לתיקונו‪.‬‬
‫"אם אני כאן ‪ -‬הכל כאן"‪ .‬אין כאן "אני" של‬
‫אנוכיות‪ ,‬יש כאן "אני" של דרך אישית ומסלול‬
‫אישי‪ ,‬ומחויבות ואחריות לאותה הדרך‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הפ ולטה!‬
‫מדקעי הזוגיות‬
‫ל‬
‫הרב יצחק ערד‬
‫‪2‬חמ‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ר‬
‫י‬
‫דשים ם‬
‫!‬
‫‪7‬‬
‫בעטעבומודהתמיואלול‬
‫חד של‬
‫הרב‬
‫ישראל אריאל‬
‫תהליך השלום ‪ /‬מגשרים מדברים בגובה העיניים | ‪6‬‬
‫מה אתה עושה‬
‫ב‪ 15-‬דקות?‬
‫‪15‬‬
‫דקות ביום‬
‫ֶהגיֹון לִ בּי‬
‫חודש אלול הוא ה"עונה החמה" של התפילות‪.‬‬
‫הדבר התחדש עוד בימות משה רבנו‪ ,‬שהקדיש‬
‫לתפילה את ארבעים הימים שמראש חודש אלול‬
‫ועד יום הכיפורים‪ .‬בספרי הפוסקים מופיע שגם‬
‫בעלי התורה ירפו מעט משקידתם בחודש הזה‬
‫לטובת התפילה‪.‬‬
‫לפרוק ולהתרפק‬
‫בלימוד התורה "דודי לי" ויורד עד אלי עם‬
‫תורתו‪ ,‬אבל בתפילה אני מתעלה אליו‪" ,‬אני‬
‫לדודי"‪ .‬ה"אני" מתקרב לקדוש ברוך הוא‪ ,‬עולה‬
‫בסולם מלמטה למעלה‪ ,‬ה"אני" כולו‪ ,‬עם האגו‬
‫ועם כל חדרי הלב‪.‬‬
‫מה שאנחנו משתדלים ולא מצליח לנו כל היום‬
‫יכול כן להצליח בתפילה‪ ,‬כי היא דומה לניתוח‬
‫לב פתוח‪ .‬תיקון האדם הוא בתפילה‪ ,‬לכן לפעמים‬
‫נקראת התפילה "עבודה" סתם‪ ,‬ללא כל מילה‬
‫נוספת‪ .‬כי זהו הזמן של העבודה‪ ,‬לעבד‪ ,‬לשנות‬
‫ולתקן‪.‬‬
‫ותפילה באלול על אחת כמה וכמה‪ .‬התפילה‬
‫באלול היא סיכום שאנחנו עורכים למצב הנפשי‬
‫שלנו בשנה האחרונה‪ .‬בתפילה אנחנו חושבים‬
‫על מה שיש לנו ועל מה שעדיין חסר‪ .‬זה הזמן‬
‫לפרוק‪ ,‬להתפרק‪ ,‬להתמלא ולהתרפק‪.‬‬
‫תמיד לשמה‬
‫ההבדל בין תורה לתפילה הוא מרתק‪ .‬אל‬
‫לימוד התורה עלולה להתגנב מחשבה של גאווה‪.‬‬
‫כמה אני מתמיד‪ ,‬כמה אני חכם ומבין‪ ,‬אולי יקראו‬
‫לי רב‪ ...‬ישנו גם לימוד חיצוני של "הלומד על‬
‫תשובה מספר אחת‬
‫תפילתו אומנותו‬
‫| משה שילת |‬
‫מנת לקנתר" וחז"ל הגדילו לומר שאם "לא זכה"‬
‫ אם אין לאדם אפילו טיפת זיכוך פנימי – "נעשית‬‫לו סם המוות"!‬
‫בתפילה כל זה לא שייך‪ .‬בכל דרגה שנהיה בה‪,‬‬
‫התפילה היא ביטול הישות‪ ,‬בקשה מה' וחיבור‬
‫הלב‪ .‬מטופש להתמלא בגאווה מתפילה מוצלחת‬
‫ואין דבר כזה להתפלל על מנת לקנטר‪ .‬לא צריך‬
‫לחדש חידושים בתפילה ואין צורך להזהיר להתפלל‬
‫"לשמה"‪ .‬הסיבה הפנימית לשוני בין תורה לתפילה‬
‫היא שתנועת הנפש של התפילה היא של ניתוק‬
‫ויציאה מהמציאות‪ ,‬לעומת לימוד התורה בה תנועת‬
‫הנפש היא של חיבור הקדושה למציאות האדם‬
‫ולהבנתו‪ ,‬כאן יש חשש וצריך זהירות עד כמה יהיה‬
‫זה "לשמה"‪.‬‬
‫תפילה נעלית מתורה‬
‫בחסידות מופיע שהתפילה נעלית מהתורה משום‬
‫שישראל קדמו לתורה (עוד לפני שישראל הם למען‬
‫תורתו אומנותו‬
‫ולמרות כל זה‪ ,‬מי ש"תורתו אומנותו" כרבי‬
‫שמעון בר יוחאי‪ ,‬פטור מתפילה‪ .‬אם אדם לא‬
‫מפסיק מלימוד תורה ודבק בה לחלוטין‪ ,‬תורתו‬
‫מכילה גם את מעלת התפילה‪ ,‬היא נוגעת בנשמתו‬
‫עד הסוף והוא בביטול מוחלט לה' בלימודו‪.‬‬
‫בכל לימוד תורה יש דבקות גדולה מאוד‪,‬‬
‫כי האדם מכניס את ה' ממש אל תוכו פנימה‪,‬‬
‫ומבחינה זו התורה נעלית מהתפילה‪ ,‬בה אנחנו‬
‫שואפים אל ה' אך לא תופסים אותו ממש‪ .‬הבעיה‬
‫היא רק שבדרך כלל‪ ,‬לימוד מצריך ריכוז בלימוד‬
‫עצמו ולא מותיר מקום לעיסוק באותו הזמן‬
‫בעצמו בדביקות וב"ביטול היש"‪.‬‬
‫מי ש"תורתו אומנותו" או מי שהתפלל טוב‬
‫טוב לפני הלימוד‪ ,‬יכול לזכות במעלת התפילה‬
‫גם בתוך התורה‪ .‬אך לנו‪ ,‬הרגילים‪ ,‬מצפה התפילה‬
‫כגשר נפלא אל ה' יתברך‪ .‬ובפרט בימי אלול‪.‬‬
‫מיכל וולשטיין‬
‫מספרים שלאחר שהאדם הראשון חטא‪ ,‬הוא רצה לשוב בתשובה‪.‬‬
‫בא אליו הנחש וטען‪" :‬מה לך אדם‪ ,‬אם לפני החטא‪ ,‬כשהיית בדרגה‬
‫כה גבוהה לא הצלחת לעמוד בציווי האלוקי‪ ,‬כיצד זה תבוא עכשיו‬
‫ותקבל עליך תשובה לעתיד? הלא כוחך נחלש מאוד"‪...‬‬
‫אדם עזב את העניין‪ ,‬עד שפגש בקין בנו לאחר חטאו‪ ,‬ושאל‬
‫אותו "מה היה בדינך?"‪ ,‬וענה לו קין "עשיתי תשובה ונתפשרתי עם‬
‫קוני"‪ .‬ומה היתה תשובתו? שאמר "גדול עווני מנשא"‪ .‬קין רק הכיר‬
‫בחטאו והצטער עליו‪ .‬לא הייתה בתשובתו היכולת הּכנה לקבל על‬
‫עצמו שלא יעשה זאת שוב לעולם‪ .‬וה' קיבל את תשובתו‪ ,‬התפשר‬
‫ונתן לו עונש במידה מועטה לעומת החטא‪ .‬אז הבין אדם כי לא‬
‫רק "מודה ועוזב ירוחם"‪ ,‬אלא גם המודה בלבד‪ ,‬הוא בגדר השב‬
‫בתשובה‪ .‬ראה זאת אדם ואמר‪" :‬אם כך ‪ -‬תקיף חיילה דתשובה"‬
‫(גדול כוחה של תשובה)‪.‬‬
‫שתיים זו שמעתי‬
‫התורה‪ ,‬התורה היא למען עם ישראל) והתפילה‬
‫היא הביטוי הישיר של נשמות ישראל‪ .‬הדבר בא‬
‫לידי ביטוי גם באופן מעשי‪ :‬תפילה מינימלית‬
‫ארוכה מלימוד תורה מינימלי‪ .‬על אף שללימוד‬
‫התורה אין גבול "ובהם נהגה יומם ולילה"‪ ,‬הרי‬
‫שבפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית יוצא‬
‫אדם ידי חובתו‪ .‬בתפילה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬המינימום‬
‫ההכרחי גדול יותר‪ ,‬ברכות קריאת שמע‪ ,‬שמונה‬
‫עשרה ועוד‪ .‬גם חיוב העמידה בחלק מהתפילה‬
‫מורה על התבטלות כלפי מעלה‪ ,‬לעומת לימוד‬
‫התורה שאינו מחייב עמידה‪.‬‬
‫יותר מכך‪ ,‬מסביר ה"בני יששכר"‪ ,‬הבין אדם שכשחוטא מדבר‬
‫עם ה' על רצונו לקבל לעתיד לא לשוב עוד לכסלה‪ ,‬אזי משלים‬
‫ה' את רצונו ועוזר לו לסיים את תשובתו ולהשלימה‪" .‬קחו עמכם‬
‫דברים (דיבורי אמת) ושובו עד ה'" – עד אליו ממש‪ ,‬בזכות דיבורי‬
‫הרצון‪ ,‬הרבה לפני היכולת להוציאו לפועל‪ .‬בפרט בחודש אלול‪,‬‬
‫עת הרצון‪ ,‬החודש בו מביטים על הרצונות ומניחים את המעשים‬
‫מעט מאחור‪.‬‬
‫שלש פעמים בהיסטוריה‬
‫התעוררות הרצון בזמן הזה דווקא‪ ,‬מתגלה בכמה נקודות בהיסטוריה‪:‬‬
‫בזמן מתן הלוחות השניים‪ .‬הלוחות הראשונים היו בדרגה גבוהה מאוד‪ ,‬הם באו‬
‫מרצון פשוט ונקי לתת תורה‪ ,‬מתנה של אהבה‪ .‬אבל הלוחות השניים גבוהים מהם‪,‬‬
‫כמעלת בעלי התשובה שצדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם‪ .‬הלוחות‬
‫האחרונים באו מתוך רצון שמגיע אחרי ההיכרות עם הגרוע מכל – ובכל זאת רוצה‪.‬‬
‫מכיר אותך טוב‪ ,‬מכיר את שריטותייך‪ ,‬כבר רבנו לא פעם וראיתי אותך מתעצבנת‬
‫ולא מרוצה‪ ,‬ועם כל זאת אני רוצה אותך איתי לתמיד‪ .‬זוהי אהבה גבוהה בהרבה‪.‬‬
‫עוד התעוררות של רצון בימי אלול טמונה ביסודות הבריאה ‪ -‬הרצון לברוא עולם‪.‬‬
‫כ"ה באלול היה היום הראשון לבריאת העולם‪ ,‬וסוף מעשה במחשבה תחילה – בימים‬
‫אלו הקדימו המחשבה והרצון את בריאת העולם‪.‬‬
‫גם משה ידע לנצל את הזמן המיוחד הזה בו התעורר הרצון האלוקי‪ ,‬והתפלל בו‬
‫על רצונו שלו "ואתחנן אל ה' בעת ההיא"‪ .‬ה"בני יששכר" אומר כי "זמן אלול היה‪,‬‬
‫שהוא עת רצון והוא זמן תפילות‪' ,‬ואני תפילתי לך ה' עת רצון'"‪ .‬בקשתו של משה‬
‫אמנם לא התקבלה‪ ,‬אך הוא הצליח להתעלות מעל לרצונו ולקבל עליו את רצון קונו‪.‬‬
‫גם לנו ראוי לעלות על הגל‪ ,‬לנצל את נקודת הזמן הזו‪ ,‬שיכולה להזיז אותנו הרבה‬
‫מעבר לכוחנו כשלעצמו‪ ,‬לתת לנו אחיזה במקומות גבוהים‪ ,‬ואפילו לגרום לרצוננו‬
‫לטפס לדרגות חדשות‪.‬‬
‫אז מה נותר לנו לעשות? להביא עימנו דיבורים כנים‪ ,‬רצונות פשוטים וללכת‬
‫לקבל חיבוק‪ ,‬ללכת עד אליו‪.‬‬
‫עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות | ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן | עיצוב‪ :‬סטודיו דוסה ‪| www.Dosa.co.il‬‬
‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬והצטרפות לרשימת תפוצה‪ [email protected] | 054-4530951 :‬לפרסום‪ 052-4061065 :‬העלון טעון גניזה‬
‫קרוב אליך בפייסבוק!‬
‫אישית‬
‫"רעדה‪ ,‬כי מה לעשות‪,‬‬
‫השולחן רועד‪,‬‬
‫הלב רועד‬
‫ואריה שאג מי לא ירעד"‬
‫חנניה בן עקשיא ופסל החרות‬
‫| אהרן רזאל |‬
‫חנניה בן עקשיא‪.‬‬
‫כל אחד צריך להיות קצת חנניה וקצת עקשיא‪.‬‬
‫חנניה בבחינת מתחנן‪ ,‬ועקשיא מתעקש‪.‬‬
‫חנניה מתחנן לה' כעבד המפייס את רבו‬
‫רואים אותו בפינת בית המדרש מכוסה בטלית‬
‫כולם כבר הלכו והוא עדיין מתנועע במקומו בדמעות‬
‫ידיו מסבירות‪..‬פ‪ .‬הבעת פניו אומרת ענווה‬
‫ואף על פי שיש בידיו מעשים טובים הוא איננו תולה בהם‬
‫אלא מבקש מתנת חנם‬
‫ועקשיא עומד מול בורא עולם‪ ,‬עקשן בעבודתו‬
‫הוא לא מוותר‬
‫מתמיד ותובע את שלו‪ .‬כחנה‪ ,‬כרחל‬
‫יש לו טענות‬
‫והוא יודע שחביבות לפני בורא־עולם אותן הבקשות‬
‫שאין הן באות ככלב הצווח הב הב‬
‫אלא כאומרות ‪ -‬שמע קולי‬
‫למענך עשה אם לא למעננו‬
‫למען הגדיל שמך בעולם‬
‫פסל החרות‪.‬‬
‫כל אחד צריך למצוא בתורה את "פסל החרות"‬
‫קצת פסל וקצת חרות‬
‫פסל בחינת "פסל לך לוחות"‬
‫חרות בבחינת ‪" -‬חרות על הלוחות"‬
‫פסל זה הקבוע‪ ,‬המנהג הישן‪,‬‬
‫הגדר לגדר והגזירה לגזירה‪,‬‬
‫פסק־ההלכה באותיות קטנות‪ ,‬בהערות החזון־איש על המשנה־ברורה‬
‫לא תסור ימין ושמאל‪ .‬אפילו כל העולם מלעיגים עליו‬
‫אין משים לבו אליהם אלא מוסר נפשו על קוצו של אות‪.‬‬
‫וחרות‪...‬‬
‫זה הלבן בין האותיות‪ .‬השקט בין מזמור למזמור‬
‫זו השירה בה עולה התפילה‬
‫זה החידוש שהתחדש לו‬
‫בחיים‪ ,‬ובהבנה של החיים‪ ,‬בקריצה של בורא עולם‬
‫מתוך קרן הרחוב אל תוך לבו‬
‫חרות זה הלב שגואה ומרגיש שאהבת הא־ל נושאת אותו‬
‫כאותן נשים בעשיית המשכן שנשא לבן אותנה בחכמה‬
‫זו השלהבת שעולה מאיליה‪.‬‬
‫חשבת שכל החוקים יגבילו‬
‫והנה מתוכם אתה פורח‪ .‬מתעופף כמשק כנפי היונה‬
‫גילו ברעדה‪.‬‬
‫כל אחד צריך באלול להיות‬
‫גם גילו וגם ברעדה‬
‫גילו‪ ,‬כי בורא עולם הוא כל־כך טוב וקרוב‬
‫רעדה‪ ,‬כי מה לעשות‪,‬‬
‫השולחן רועד‪ ,‬הלב רועד והדגים בים רועדים‬
‫האדמה רעדה ואריה שאג מי לא ירעד‬
‫שנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫בונים את צבא העם‬
‫עם אהבת חינם‬
‫מלגה למתנדבים | אירוח מתואם ומסודר‬
‫ארגון ’מחנה משותף‘ בשיתוף עם‬
‫הרבנות הצבאית מזמינים אתכם לזכות‬
‫את חיילי צה“ל במצוות היום ובאווירת‬
‫החג‪.‬‬
‫יכולות נדרשות‪ :‬תקיעה בשופר‪ ,‬מסירת‬
‫דברי תורה בפני קהל גדול )כולל סימני‬
‫החג בסעודות ליל ראש השנה(‪ ,‬העברת‬
‫שיעורים לקבוצות קטנות‪.‬‬
‫חזנות וקריאה בתורה ‪ -‬יתרון‪.‬‬
‫יום השתלמות והכנה ייערך בירושלים ביום רביעי י“א אלול‪ .‬פרטים ישלחו לנרשמים‬
‫לפרטים נוספים נא לשלוח שם וטלפון לכתובת דוא“ל ‪ [email protected]‬או בטלפון ‪072-221-5383‬‬
‫פקולטה‬
‫ה למדעי הזוגיות‬
‫כאשר הקשר מבוסס רק על נתינה וקבלה‪,‬‬
‫בני הזוג עדיין נפרדים זה מזה‪ ,‬כל אחד חי את החיים שלו‬
‫לא טוב לבד‬
‫| הרב יצחק ערד |‬
‫למה בכלל להתחתן? לא פעם נראה שעדיף להיות לבד‪ .‬קל יותר‬
‫ונוח יותר בלי יותר מדי אחריות‪ .‬בקשר זוגי צריך לדעת לוותר‪,‬‬
‫להתחשב בבן הזוג‪ ,‬לקבל עול נוסף בחיים‪ .‬בשביל מה כל זה? למה‬
‫לא להישאר לבד?‬
‫לא לחינם פסוקי התורה המתארים את הקשר הזוגי הראשון‬
‫בעולם‪ ,‬פותחים בהצבת הנחת יסוד‪" :‬ויאמר ה' אלוקים‪ ,‬לא טוב‬
‫היות האדם לבדו"‪ .‬התורה מגדירה בצורה ברורה ש"היות האדם‬
‫לבדו" הוא "לא טוב"‪ .‬צריך פשוט להתחתן‪ .‬לא להישאר לבד‪.‬‬
‫האחריות‪ ,‬המחויבות והעול‪ ,‬הם חלק מהטוב האמיתי‪.‬‬
‫נשואים בודדים‬
‫בעומק הדברים‪ ,‬לצאת מה"לבד" זה לא רק להתחתן‪ .‬אדם יכול‬
‫להיות נשוי שנים רבות ולהיוותר בודד‪ .‬אנשים רבים מתארים‪ ,‬איך‬
‫בתוך קשר זוגי ארוך‪ ,‬עמוק בתוכם הם מרגישים שהם עדיין לבד‪.‬‬
‫הכאב הגדול ביותר של האדם הוא להרגיש לבד‪ .‬כשאדם מרגיש‬
‫שמה שקורה איתו לא נוגע לשני‪ ,‬כי לזולת לא איכפת ממנו‪ ,‬הוא‬
‫חש בבדידות תהומית‪ .‬לצאת מהבדידות ולהגיע אל הביחד זהו‬
‫צורך אנושי בסיסי‪ ,‬להפוך מ"הוא" ל"אתה"‪.‬‬
‫ב"ביחד" ישנה היכולת והמסוגלות להזדהות עם השני‪ .‬הכאב‬
‫של השני הוא הכאב שלך‪ ,‬השמחה של השני היא השמחה שלך‪.‬‬
‫אתה חושב על בן הזוג והוא חושב עליך‪ .‬הדיבורים שלך איתו לא‬
‫מבטאים רק את הביטוי האישי שלך‪ ,‬אלא את השותפות שבקשר‪.‬‬
‫היציאה מה"לבד"‪ ,‬היא המסוגלות לראות גם את האחר‪ ,‬את מי‬
‫שהוא אינו אתה‪ ,‬להרגיש אותו ולהזדהות עם מה שעובר עליו‪.‬‬
‫כאן צריך להדגיש‪ :‬הרגשת ה"אני" היא חיובית והכרחית במערכת‬
‫זוגית‪ .‬לאדם שיגיע לזוגיות ברגש נחיתי‪ ,‬מפוחד או חסר־בטחון‬
‫וחוט שידרה‪ ,‬יהיה קשה לבנות מערכת זוגית תקינה‪ .‬לא מתחתנים‬
‫עם השני‪ ,‬כי ויתרתי על עצמי‪ .‬גם עשיית שלום־בית אינה על־ידי‬
‫שאחד מבטל את עצמו ו"נכנע" אל השני‪.‬‬
‫ישנן מערכות קשרים אחרות‪ ,‬כמו לדוגמה בין הורים וילדים‪,‬‬
‫שלעיתים ההורים מרגישים "ויתור" מוחלט על ה"אני" העצמי‬
‫שלהם בשביל ילדיהם‪ .‬אבל בקשר זוגי אין זה כך‪ .‬אך למרות זאת‪,‬‬
‫כאשר האדם מרגיש את ה"אני" שלו בצורה שאינה נכונה‪ ,‬הוא לא‬
‫מסוגל לראות באמת את מי שנמצא לידו‪.‬‬
‫בכל קשר זוגי יש גרעין של "אני"‪ ,‬אבל צריך לדעת לזכך אותו‪.‬‬
‫"זכו – שכינה בניהם"‪ .‬אם ישנו זיכוך עצמי‪ ,‬יכולה לשרות שכינה‪.‬‬
‫הזיכוך הוא היכולת לראות גם את השני‪ ,‬לכבד אותו ולתת לו מקום‪.‬‬
‫זוגיות של אינטרסים‬
‫הקשר הזוגי הוא גם סוג של השלמת צרכים – רגשיים‪ ,‬שכליים‬
‫ומעשיים‪ .‬במימד זה האדם רואה את בן זוגו‪ ,‬את מעלותיו‪ ,‬וכיצד‬
‫הם משלימים זה את זה‪ .‬כשאדם מבין שהוא לא יכול להסתדר‬
‫לבד והוא צריך השלמה מהזולת‪ ,‬זהו תהליך חיובי‪ ,‬אבל זהו רק‬
‫אמצע התהליך‪ .‬כאשר הקשר מבוסס רק על נתינה וקבלה‪ ,‬בני‬
‫הזוג עדיין נפרדים זה מזה‪ .‬כל אחד חי את החיים שלו‪" .‬שלי שלי‬
‫ שלך שלך"‪ .‬המקום בקשר שבו יש אינטרסים משותפים‪ ,‬הוא‬‫חיבור מותנה‪ .‬מפחיד לחשוב מה יקרה כשישתנה המצב וישתנו‬
‫האינטרסים‪ .‬זוגיות כזו עומדת על גורם חיצוני המחבר בין השניים‬
‫– "אהבה התלויה בדבר"‪.‬‬
‫ההשפעה ברובד הגלוי קיימת תמיד ונחוצה‪ .‬היא באה לידי ביטוי‬
‫בנתינה וקבלה‪ ,‬כבוד הדדי‪ ,‬חוויות משותפות וכדומה‪ ,‬אך כדי לחשוף‬
‫את עומק הזוגיות צריך "לגעת" בשורש של הקשר‪ ,‬ברובד הפנימי שלו‪,‬‬
‫בו ישנה אחדות שלימה‪ ,‬ללא אינטרסים‪ ,‬ומעבר לנתינה ולקבלה‪.‬‬
‫זוגיות שלמה היא לגלות שהזולת הוא בעצם ה"אני" האמיתי שלי‪.‬‬
‫"עצם מעצמי ובשר מבשרי"‪ .‬הזוגיות יוצרת תודעה של זהות אחת‪ .‬זה‬
‫כבר לא אני ואתה‪ ,‬אלא "אנחנו"‪ .‬הזוגיות השלימה היא המגלה את‬
‫המימד הנסתר‪ ,‬בו נחשף אותו רובד פנימי שבו לא האינטרס והשלמת‬
‫הצרכים השונים מחברים בין בני הזוג‪ ,‬אלא היותם בעלי מהות אחת‪.‬‬
‫כשנמצאים בשלב של חיפוש הקשר‪ ,‬הבדיקה היא בדרך כלל של‬
‫הרובד החיצוני‪ :‬האם אנו מתאימים זה לזה? האם יש לנו אינטרסים‬
‫משותפים? האם אנו מרגישים קשר וקירבה? אבל לאחר מכן‪ ,‬צריך אט‬
‫אט להיחשף רובד עמוק ופנימי יותר‪ ,‬בו הקשר הוא בגלל רובד נעלם‪,‬‬
‫נסתר‪ ,‬שמעבר לכל חשבונאות או אינטרס‪.‬‬
‫מוגש על ידי מכון 'דעת' ‪[email protected]‬‬
‫מחפשת לעשות תואר בחינוכ עמ זווית ייחודית בעלת מעופ?‬
‫בעלת תשובה? מתקרבת?‬
‫מחפשת לשלב אקדמיה עמ לימודי יהדות?‬
‫תואר‬
‫מעופ‬
‫עומק‬
‫נשיות‬
‫תואר‬
‫ראשונ‬
‫בית מדרש‬
‫ייחודי ועמוק‬
‫לימודי‬
‫אמנויות‬
‫”נטיעות“ איגוד מדרשות”‬
‫מציעה לכ מגוונ מלולימ מגוונימ ומעניינימ ברחבי הארצ‪,‬‬
‫לתואר ראשונ עמ ערכ מופ‬
‫בואי לאחת ממדרשותינו‬
‫ב“בת ח"נ“ בגולנ‪ ,‬ב“נביעה“ ברמת גנ‪ ,‬ב“זהר“ בבת עינ או ב“מגדל אחד“ בת"א‬
‫ותוכלי לקבל את הטוב מכל העולמות ולצאת לחיימ עמ מקצוע‬
‫מכובד ואפשרויות התפתחות עתידיות עמ מיטב הרבנימ‪ ,‬המרצימ‬
‫והמורות בניגונ נשי רוחני עמוק ומרוממ‪.‬‬
‫התכנית פתוחה גמ עבור טודנטיות הלומדות‬
‫תואר אחר ועבור נשימ שאיננ טודנטיות‬
‫לפרטימ נופימ ולכל שאלה‪ -‬חנ | ‪054-4838762‬‬
‫איגוד המדרשות‬
‫בדרך הביתה‪...‬‬
‫חודש‬
‫התנסות‬
‫חינם!‬
‫הרמב"ם‬
‫היומי‬
‫‪15‬‬
‫דקות ביום‬
‫הרמב"ם היומי‬
‫הזמן יכול לקבל משמעות‬
‫הצטרפו לעשרות אלפי אנשים שהפכו את הרמב"ם היומי לדרך‬
‫חיים‪ .‬לומדים רק פרק אחד ביום ומקיפים את כל התורה כולה‪.‬‬
‫ערכת הלימוד כוללת‪:‬‬
‫›› עלות מנוי חודשי רק ‪ ₪ 18‬כולל משלוח‪.‬‬
‫אפליקציית‬
‫מובייל‬
‫להורדה‬
‫חינם‬
‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל‪" :‬ראוי להתרגל בחזרת הרמב"ם כסדר פרק בכל יום‪ ,‬העיקר החזרה ההיקפית‪".‬‬
‫הרבי מלובביץ' זצ"ל מייסד הלימוד היומי ברמב"ם‪" :‬יש לאחד את ישראל בלימוד הרמב"ם ‪ -‬לימוד הכולל את התורה כולה‪".‬‬
‫הרב מרדכי אליהו זצ"ל‪" :‬הרמב"ם הוא לימוד המקיף את כל הלכות התורה‪ ,‬המתאים לכלל הציבור ויש בו כדי לאחד את ישראל"‬
‫‪www.yad14.co.il‬‬
‫גדולי ישראל על לימוד הרמב"ם‪:‬‬
‫ספר‬
‫רמב"ם‬
‫מבואר‬
‫ומהודר‬
‫באתר‬
‫הרמב"ם‬
‫היומי‬
‫תקליטור‬
‫שיעורים‬
‫להאזנה‬
‫‪072-2602040‬‬
‫מרבים‬
‫אלול מפגיש אותנו עם רצונות‬
‫ואכזבות מהשנה כולה‪ .‬בין‬
‫המשפחה‬
‫בתוך‬
‫חברים‪,‬‬
‫ובעבודה אנחנו מנסים לתקן‬
‫מערכות יחסים אבל זה לא‬
‫כל־כך פשוט ‪ //‬מקצוע הגישור‬
‫מנסה לתת לדברים לקרות‬
‫באמת‪ ,‬וכשהוא מוסיף לארגז‬
‫הכלים שלו את חז"ל‪ ,‬הרמב"ם‬
‫והחסידות הוא מתעצם ‪ //‬שני‬
‫מגשרים מובילים חושפים את‬
‫סודות המקצוע‬
‫כ‬
‫| אור גולדשטיין |‬
‫מה צפוי שפתרון לסכסוך יגיע ממקום‬
‫לא צפוי‪ .‬בעל ואישה או שותפים עסקיים‬
‫שנקלעו לסכסוך‪ ,‬מכירים אחד את השני‬
‫ואת הסכסוך שפרץ ביניהם מכל צד אפשרי‪.‬‬
‫כשהם מסכימים ללכת למגשר הם עלולים‬
‫לקוות בסתר לבם לפגוש שופט שיכריע מי מהם‬
‫צודק‪ ,‬אבל זה לא עובד ככה‪ .‬הרב נפתלי וירניק‪,‬‬
‫חסיד בויאן ומגשר מוסמך‪ ,‬מסביר שתפקידו של‬
‫מגשר הוא לא שיפוט והכרעה בין הגורמים‪ ,‬אלא‬
‫גילוי הצורך המשותף‪ .‬על־פי הקבלה‪ ,‬בעולמות‬
‫"אב למשפחה החליט שהוא‬
‫מפסיק לשמור תורה ומצוות ודרש‬
‫שכל בני הבית ילכו בעקבותיו‪.‬‬
‫הוא התעקש על שבירת כל הגבולות"‬
‫העליונים אין מקום למחלוקת אלא רק לזוויות‬
‫הסתכלות שונות‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬כשמגשר מצליח‬
‫לחשוף את הצורך המשותף של הצדדים‪ ,‬הם‬
‫מגלים שבבסיס הם אינם חלוקים‪" .‬אסור למגשר‬
‫לנקוט עמדה‪ .‬ברגע שהוא יעשה זאת‪ ,‬הוא לא‬
‫יהיה חכם יותר משני הצדדים שבאו לבקש את‬
‫עזרתו‪ .‬על המגשר למצוא את המקום המשותף‬
‫ששניהם יכולים לחיות בו‪ ,‬מקום בו כל צד מבין‬
‫מה הוא צריך ולא מתעקש על מה שהוא רוצה‪.‬‬
‫כשזה קורה‪ ,‬העמדות מתרככות‪ ,‬ואדם יכול‬
‫לראות את הדברים גם מנקודת מבטו של האחר"‪.‬‬
‫האם אדם באמת מסוגל לשים את עצמו במקום‬
‫האחר? הרב וירניק מסתייע בספרי חסידות‪" :‬על‬
‫'אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו' אומר‬
‫השפת־אמת שאכן‪ ,‬למקומו של חברך לעולם‬
‫לא תוכל להגיע ולכן לעולם אל תדון אותו‪ .‬גם‬
‫אם זה לא ייתכן באופן מושלם‪ ,‬המגשר מסייע‬
‫לצדדים להפסיק לדון ולהתחיל לנוע‪ ,‬קרוב ככל‬
‫הניתן‪ ,‬לצד השני"‪.‬‬
‫אזהרה למגשר החובב‬
‫השכנת שלום היא מצווה גדולה‪ ,‬ואנחנו‬
‫משננים אותה בכל בוקר לאחר ברכות התורה‪,‬‬
‫אך האם כל אחד יכול לעסוק בתחום הכל־כך‬
‫רגיש הזה? הרב שמעון בן־שעיה‪ ,‬מנהל מרכז‬
‫"גישור כהלכה"‪ ,‬מפתיע בתשובתו החיובית‪,‬‬
‫אך ממהר לסייג‪" :‬כל מי שבאופיו חי את 'הווי‬
‫מתלמידיו של אהרן' יכול לעשות את זה‪ ,‬אהרן‬
‫ותלמידיו לא עברו בשום אקדמיה‪ .‬מנגד‪ ,‬מובן‬
‫שצריך לעשות הבחנה בין גישור לבין טיפול‪.‬‬
‫טיפול דורש הכשרה מתאימה"‪.‬‬
‫הרב וירניק מסכים‪" :‬לא כתוב 'הבאת שלום‬
‫בין אדם לחברו ובין איש לאשתו לבעלי‬
‫מקצוע'‪ .‬כל יהודי חייב לעסוק באומנותו של‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬העושה שלום במרומיו‪ .‬ו'אין‬
‫כלי מחזיק ברכה אלא השלום'"‪ .‬עם זאת הוא‬
‫מציב שני תנאים למגשר החובב‪" :‬הראשון –‬
‫שלא יהפוך להיות צד בנושא‪ .‬הוא עלול להוסיף‬
‫שמן למדורה‪ .‬השני – הוא צריך תמיד לדעת‪,‬‬
‫שאם לא הצליח לגשר‪ ,‬שיזקוף את זה לחוסר‬
‫הניסיון שלו‪ .‬אסור שאותו זוג יאמר או יחשוב‬
‫'ניסינו‪ ,‬לא הצליח‪ ,‬אי־אפשר'‪ .‬הם צריכים לדעת‬
‫שהמגשר לא היה מיומן דיו‪ .‬יש אנשים שנולדו‬
‫עם יכולות לפייס‪ ,‬ויש מקצוענים שעברו את‬
‫התהליך עם מאות זוגות ולמדו את השטח"‪.‬‬
‫הרב בן־שעיה מסכם שלושה צעדים לגישור‪:‬‬
‫"קודם כל להזדהות ולחוש את הכאב של האחר‪.‬‬
‫אתה רוכש את האמון של בעל השיח ומשכנע‬
‫אותו שאתה מבקש להיטיב איתו‪ .‬הצעד השני‬
‫הוא לדבר על התועלת של כל אחד‪ .‬לשכנע‬
‫שהפיוס יעשה טוב קודם כל לאדם עצמו ואז‬
‫לצד השני‪ .‬בשלב האחרון לנסות לאט ובזהירות‬
‫להכניס אותו לתוך הנעלים והפרשנויות‬
‫של האחר‪ ,‬לתת כיוון איך האחר רואה את‬
‫הסיטואציה"‪.‬‬
‫לרפא זוגיות חרוכה‬
‫זה היה מקרה אבוד‪ .‬בבוקר בהיר אחד‪,‬‬
‫החליט אב למשפחה שהוא מפסיק לשמור תורה‬
‫ומצוות ודרש שכל בני הבית ילכו בעקבותיו‪.‬‬
‫הוא התעקש על שבירת כל הגבולות‪ ,‬ואשתו‪,‬‬
‫שהייתה מזועזעת לחלוטין מהפגיעה בה‬
‫ובילדים‪ ,‬התמלאה ברצון לנקמה‪ .‬המצב נראה‬
‫בלתי־פתיר בעליל‪ .‬בפגישה עם מגשר‪ ,‬הוא‬
‫ניסה לברר האם באמת יש פה קונפליקט ערכי‬
‫"כל זוג לא בוחר להינשא סתם כך‪.‬‬
‫גם אם זה היה בגיל צעיר ולא שקול‪,‬‬
‫יש אינטואיציה מאוד עמוקה‪,‬‬
‫הבזק פנימי"‬
‫שלא ניתן לגישור‪ ,‬או שדבר אחר רחש מתחת‬
‫לפני השטח והוביל לסיטואציה‪ .‬קילוף זהיר‬
‫גילה משחקי שליטה וכוח שהובילו לקיצוניות‪,‬‬
‫עד לשימוש בדת כקלף מיקוח‪ .‬לאחר התרת‬
‫הפלונטר ויצירת קשר חזק‪ ,‬יכלו בני־הזוג לדבר‬
‫באמת על מה שמפריע‪ ,‬ולחזור לחיות כמשפחה‬
‫מאוחדת בה כל אחד חושב על צרכיו של השני‬
‫ומנסה להעניק לו אך טוב וחסד‪.‬‬
‫גישור בין בני זוג דורש רגישות יתירה‪" .‬זוג‬
‫מתאים יש רק בחנות נעליים"‪ ,‬מתבדח הרב‬
‫וירניק‪" ,‬יש חשיבות להדגיש את הייחודיות של‬
‫כל אחד‪ ,‬מתוך הניגוד שלו לאחר‪ .‬הניגוד יכול‬
‫מתעלים אותו נכונה‪ ,‬הוא‬
‫לגרום לפיצוץ‪ ,‬אך אם ָ‬
‫משלים‪ ,‬מביא תועלת ומרבה שלום"‪.‬‬
‫"אצל גברים‪ ,‬התפייסות היא פעמים רבות‬
‫כמעט טכנית‪ ,‬תועלתית‪ ,‬אסטרטגית‪ .‬אצל‬
‫אישה העיסוק מגיע ממקום מאוד רגשי"‪,‬‬
‫מסביר הרב בן־שעיה‪" .‬עוד לפני הפסיכולוגיה‬
‫החדשה‪ ,‬הדריכו אותנו חז"ל להיזהר בצערה‬
‫של האישה מפני שדמעתה מצויה‪ .‬גבר יכול‬
‫להיות בעל מערכת זוגית מאוד חרוכה‪ ,‬אבל עם‬
‫חיים נורמטיביים‪ .‬אצל אישה זה בלתי אפשרי‪.‬‬
‫כשהמערכת הזוגית לקויה‪ ,‬אז משהו כבוי אצלה‬
‫בכל המישורים בחיים"‪.‬‬
‫ארבעים יום קודם יצירת הוולד הכריזו‬
‫בשמיים על נשמתנו התאומה‪ ,‬אבל לא ממש‬
‫היינו שם בשביל לשמוע‪" .‬כל זוג לא בוחר‬
‫להינשא סתם כך‪ .‬גם אם זה היה בגיל צעיר‬
‫ולא שקול‪ ,‬יש אינטואיציה מאוד עמוקה‪ ,‬הבזק‬
‫פנימי"‪ ,‬אומר הרב בן־שעיה‪" ,‬אלא שלאורך‬
‫השנים במצוקות החיים נוצרת שכבת אבק‪,‬‬
‫והרובד העמוק דוהה"‪ .‬על המגשר לחשוף את‬
‫הנקודה המקורית‪ ,‬הנקודה בה האיש והאישה‬
‫היו לאחד‪" .‬אם באים ממקום נקי‪ ,‬אפשר‬
‫למצוא נקודת חיבור בכל אדם‪ ,‬אלא שלרוב‬
‫מה שמוצאים בפנים זה אי־הבנות ואכזבות‪.‬‬
‫בגישור מנסים לחשוף את כל מארג היחסים‪,‬‬
‫ולהבין שהכעס והאיבה נוצרו מנקודת מבט‬
‫מצומצמת‪ .‬רבי נחמן בתורה רפ"ב מלמד על‬
‫הנקודה הטובה‪ .‬גם כשעשית עבירה‪ ,‬עליך‬
‫להאיר את עצמיותך באור כזה שבו הנקודה‬
‫השלילית בטלה בכל הטוב שלך‪ .‬ניתן ליישם‬
‫זאת במערכת יחסים בין אנשים"‪.‬‬
‫ככה מבקשים סליחה‬
‫איש עבודה ומשפחה מצליח‪ ,‬גילה לתדהמתו‬
‫על מחלה שקיננה בגופו‪ ,‬והפך באחת ממנהיג‬
‫המשפחה לנתמך‪ .‬אשתו‪ ,‬אשת קריירה בעצמה‪,‬‬
‫לא הייתה מסוגלת להתמודד עם המצב החדש‬
‫וברחה מהבית‪ .‬הם הגיעו לגישור כמוצא‬
‫אחרון‪ .‬היא לא הייתה בנויה להחזיק את הבעל‬
‫והילדים על כתפיה‪ ,‬בעוד הוא ציפה לאמפתיה‬
‫מאשתו על אובדן עבודתו במקביל להידרדרות‬
‫מצבו הרפואי‪ ,‬גם אם זה יבוא על חשבון שעות‬
‫העבודה שלה‪ .‬הגישור אפשר להמיר את הטחת‬
‫ההאשמות בשיח של הכלה‪ .‬בזמן קצר יחסית‪,‬‬
‫למד הגבר לזהות את הגבולות של אשתו‪,‬‬
‫האכזבה ותחושת המחנק נעלמו‪ ,‬ומיוזמתה‬
‫ורצונה שבה האישה הביתה‪.‬‬
‫סליחה היא תהליך דו־כיווני‪" .‬הסליחה היא‬
‫תוצאה של התקרבות בין שני אנשים שהיו בשני‬
‫קצוות ושררה בינהם איבה ושנאה‪ ,‬זאת פונקציה‬
‫של אמון מחודש"‪ ,‬כך הרב בן־שעיה‪ .‬כפי‬
‫שהתשובה מול הקדוש ברוך הוא היא תהליך‬
‫מורכב שבסופו סליחה‪ ,‬כך גם הסליחה מול‬
‫בשר ודם היא תהליך מורכב‪" .‬לא מספיק לומר‬
‫'סליחה'; צריך להעביר את המסר ואת התחושה‬
‫שזה לא יקרה עוד"‪ ,‬אומר הרב וירניק‪.‬‬
‫תהליך הסליחה הוא למעשה מה שנוהגים‬
‫לקרוא בעולם העסקים‪" :‬משבר אמון"‪ .‬מגשרים‬
‫רבים נוהגים ליישב משברים כאלו באמצעות‬
‫"משל המעטפות"‪ .‬דמיינו שאתם בעלי חנות‬
‫ושאחד הלקוחות שילם בצ'ק‪ .‬הצ'ק חזר ורק‬
‫לאחר נדנודים רבים קיבלתם את הכסף במזומן‪.‬‬
‫לאחר חודש‪ ,‬מגיע שוב הלקוח‪ ,‬ומעוניין לשלם‬
‫שוב בצ'ק‪ .‬האם יש לקבל אותו? זה מצב של‬
‫משבר אמון שיש לשקם בזהירות‪ .‬נגיד שהלקוח‬
‫מציע לכם עסקה‪ :‬הוא נותן צ'ק להפקדה‬
‫ומעטפת מזומן לפיקדון לשם בטחון‪ ,‬ואכן הצ'ק‬
‫לא חוזר‪ .‬כך גם בחודש הבא וזה שלאחריו‪,‬‬
‫עד שהאמון נבנה מחדש‪" .‬בניית אמון זה‬
‫תהליך של העברה של תחושת הסליחה‪ ,‬לפי‬
‫כל השלבים היהודים‪ :‬חרטה על העבר‪ ,‬קבלה‬
‫לעתיד‪ ,‬והוכחה בשטח שאני באמת מתחרט"‪,‬‬
‫אומר הרב וירניק‪.‬‬
‫"השלום הוא המטרה – כך חותמת התפילה‬
‫והמשנה‪ ,‬וכך מסיים הרמב"ם את הלכות מלכים‪,‬‬
‫זה האידיאל"‪ ,‬אומר הרב בן־שעיה‪" ,‬לשם הולכת‬
‫המציאות‪ ,‬והיא מתחילה בחייו האישיים של כל‬
‫אחד‪ .‬לא צריכים להיבהל מלבקש עזרה בעשיית‬
‫שלום‪ .‬לעיתים‪ ,‬שנים של עוגמת נפש נפתרות‬
‫בזמן קצר"‪.‬‬
‫אשרי האיש‬
‫כי בא אורך‬
‫ל'תדלוק' רוחני באמצע השגרה‪ ,‬לנתינת כח למאבקים‬
‫ולהתגברויות‪ ,‬ולהארת העומק והמשמעות שבכל רגע‬
‫של חיים‪ .‬לשם כך נכתבו המאמרים שבספר‪.‬‬
‫הרבנית אורה רבקה וינגורט‬
‫ספר נכתב לאומרי תהילים ולמבקשי האמירה‬
‫של התהילים‪ .‬גם למדנים ימצאו כאן חידושים‪ ,‬הן‬
‫בדרכי הלימוד וההתבוננות והן בהפנמת הנלמד‪.‬‬
‫חדש!‬
‫ב'יריד‬
‫החסידות'‬
‫י"ט כסלו תשע"ו‬
‫בנייני האומה ירושלים‬
‫אחרית‬
‫שנה‬
‫שיבת החשק‬
‫| הרב ישראל אריאל |‬
‫הפגישה שלנו עם המלך במטרה להשיבו‪ ,‬היא האמון כי יש לנו מה לחדש‪,‬‬
‫כי מוצאים אנו בתוכנו בשורה חדשה ונכונות חדשה‬
‫השנה משובצת מועדים רבים ומגוונים‪ ,‬בהם נקראים אנו להתקדש כדי‬
‫להיוועד עם ה'‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬דווקא בימי החולין של אלול מאירים רחמי‬
‫ה' יותר מבשאר ימות השנה‪ .‬האדמו"ר הזקן משל משל יקר‪ ,‬שבשנים‬
‫האחרונות זכה לפרסום רב‪ ,‬כדי להסביר את ה"תופעה" של חודש אלול‪,‬‬
‫שאף כי כולו ימי חולין‪ ,‬הנה בו דווקא מאירים רחמי ה'‪:‬‬
‫"משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו‪ ,‬ומקבלין‬
‫פניו בשדה‪ ,‬ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו‪,‬‬
‫והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם‪.‬‬
‫ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו‪.‬‬
‫ואחר כך‪ ,‬בבואו להיכל מלכותו‪ ,‬אין נכנסים כי אם ברשות‪ ,‬ואף גם‬
‫זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה‪.‬‬
‫וכך הענין על דרך משל‪ :‬בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך‬
‫בשדה"‪.‬‬
‫יח ִלי ִל ְב ּכוֹ ת ַע ְכ ׁ ָשו‪ֶ ,‬א ָּכנֵ ס ְל ָמקוֹ ם ׁ ֶש ֵאין ְל ָך ְר ׁשוּת‬
‫ָא ַמר לוֹ ‪ִ :‬אם ֵאין ַא ָּתה ַמ ִ ּנ ַ‬
‫ִל ָּכנֵ ס ְו ֶא ְב ֶּכה‪ֶ ׁ ,‬ש ֶ ּנ ֱא ַמר‪'ְ :‬ו ִאם לֹא ִת ׁ ְש ָמע ּו ָה ְ ּב ִמ ְס ָּת ִרים ִּת ְב ֶּכה נַ ְפ ׁ ִשי ִמ ּ ְפנֵ י‬
‫ֵג ָוה' (ירמיהו יג‪ ,‬יז)"‪ .‬‬
‫היציאה לשדה לפי זה היא היציאה מהמסתרים ושיבת החשק למלוך‪.‬‬
‫החשק הזה נולד מן האמון שיש טעם להתחיל מחדש‪ ,‬הוא התקוה של‬
‫המלך‪ ,‬שחש בעבר בלתי מובן‪ ,‬כי מעתה יבינו אותו‪ .‬ומצדנו‪ ,‬הפגישה‬
‫שלנו עם המלך במטרה להשיבו היא האמון כי יש לנו מה לחדש‪ ,‬כי יש‬
‫בידינו לעודד שמוצאים אנו בתוכנו בשורה חדשה ונכונות חדשה‪.‬‬
‫חיבור אלול אל המתח שבין חורבן לגאולה פותח חיבור בין תשובה‬
‫לבשורה‪ ,‬בין התנסות אישית ובין תקוה; כי ככל שזו תעלה יפה כך‬
‫תוכל להפוך למדבקת יותר‪ ,‬למניעה תהליכים גם במציאות החיצונית‬
‫ולמזמינה את ה' לשוב לביתו ועולמו‪ .‬סימנך‪ :‬ראש השנה‪ ‬עולה‬
‫בגימטריא‪ ‬בית המקדש‪.‬‬
‫תהלוכה לארמון שננטש‬
‫כלומר‪ ,‬אלול אינו חג בו מופיע המלך במלוא רוממותו ותובע מהרוצים‬
‫לראות פניו כי יצאו ממקומם ומהקיום המוכר להם‪ .‬אדרבה‪ ,‬אלול הוא‬
‫הזמן בו ה' יורד כביכול מרוממותו וממציא עצמו לנו בתוך עולם החולין‬
‫שלנו‪ ,‬בו הוא רוצה שנדע חיבתו אלינו כפי שאנחנו‪.‬‬
‫ואולם יש לשאול‪ :‬מהיכן הגיע המלך לשדה?‬
‫כשחושבים בפשטות על המשל של המלך בשדה נדמה שהמלך יצא‬
‫מארמונו וירד אל העם‪ ,‬וצריך לנצל את חלון ההזדמנויות של התקרבותו‬
‫אלינו טרם שישוב אל התנשאותו ורוממותו שבארמון‪ .‬מהמשל הזה עולה‬
‫לכאורה שבראש השנה שבים למצב שקודם אלול‪ ,‬בעוד שתחושותינו‬
‫שונות לחלוטין‪ :‬אנו חשים את אלול כהכנה לשיא חדש‪ ,‬להמלכה‪,‬‬
‫לפתיחה חדשה‪ ,‬ואת ראש השנה כראש חדש ושונה‪ ,‬וממש מוזר לחשוב‬
‫עליו כאל שיבה אל החיים הסדירים לאחר חריגה מרנינה‪.‬‬
‫לכן נכון יותר לראות את המלך יוצא לשדה לא מארמונו אלא ממקום‬
‫גלותו‪ ,‬ממקום בו היה מנותק מעמו‪ ,‬ויציאתו לשדה היא בעצם התהלוכה‬
‫בה העם שבשדות מלווה אותו לשוב לארמון שננטש‪.‬‬
‫בין התנסות אישית לתקווה‬
‫פירוש‪ :‬בתשעה באב נחרב הארמון‪ ,‬המלך כביכול התפטר‪ ,‬והסתלק‬
‫יכל וּשְׂ ָרפוּהוּ‪,‬‬
‫"באוֹ ָת ּה ׁ ָש ָעה נִ ְכנְ ס ּו אוֹ ְי ִבים ַל ֵה ָ‬
‫להתבודד ב"מסתרים"‪ּ ְ :‬‬
‫ְו ֵכ ָיון ׁ ֶש ִ ּנשְׂ ַרף ָא ַמר ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך ה ּוא‪ׁ :‬שוּב ֵאין ִלי מוֹ ׁ ַשב ָ ּב ָא ֶרץ‪ֲ ,‬א ַס ֵ ּלק‬
‫'א ֵל ְך ָא ׁשו ָּבה‬
‫אשוֹ ן‪ֲ ,‬ה ָדא הוּא ִד ְכ ִתיב‪ֵ :‬‬
‫ׁ ְש ִכינָ ִתי ִמ ֶּמ ָ ּנה ְו ֶא ֱע ֶלה ִל ְמכוֹ נִ י ָה ִר ׁ‬
‫ה‪ ‬ה ָיה‬
‫ֶאל ְמקוֹ ִמי ַעד ֲא ׁ ֶשר ֶי ְא ׁ ְשמ ּו ו ִּב ְ ּק ׁש ּו ָפנָ י' (הושע ה‪ ,‬טו)‪ּ ְ .‬באוֹ ָת ּה ׁ ָש ָע ָ‬
‫יתי ׁ ְש ִכינָ ִתי‬
‫יתי‪ִ ,‬ה ׁ ְש ֵר ִ‬
‫ַה ָ ּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך ה ּוא ּבוֹ ֶכה ְואוֹ ֵמר‪ :‬אוֹ י ִלי ֶמה ָעשִׂ ִ‬
‫אשוֹ ן‪ַ ,‬חס‬
‫ְל ַמ ָּטה ִ ּב ׁ ְש ִביל ִישְׂ ָר ֵאל‪ְ ,‬ו ַע ְכ ׁ ָשו ׁ ֶש ָח ְטא ּו ָח ַז ְר ִּתי ִל ְמקוֹ ִמי ָה ִר ׁ‬
‫יתי שְׂ חוֹ ק ַלגּ וֹ ִים ְו ַל ַעג ַל ְ ּב ִר ּיוֹ ת‪ּ ְ .‬באוֹ ָת ּה ׁ ָש ָעה ָ ּבא מטטרו"ן‬
‫ְו ׁ ָשלוֹ ם ׁ ֶש ָה ִי ִ‬
‫ל‪ ‬פנָ יו ְו ָא ַמר ְל ָפנָ יו‪ִ :‬ר ּבוֹ נוֹ ׁ ֶשל עוֹ ָלם‪ֲ ,‬אנִ י ֶא ְב ֶּכה ְו ַא ָּתה לֹא ִת ְב ֶּכה‪.‬‬
‫ְונָ ַפל ַע ּ ָ‬
‫‪2‬‬
‫‪050-2077032‬‬
‫‪www.zipikol.com‬‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ש!‬
‫ניגון הוא הרבה יותר‬
‫מסתם יצירה מוסיקלית‪.‬‬
‫ניגון הוא הרבה יותר‬
‫אמנים שרים‬
‫את ניגוני בעל התניא‬
‫‪2‬‬
‫נאור כרמי מארח‪:‬‬
‫אביתר בנאי | אהוד בנאי | דוד דא'ור | דניאל זמיר | נריה מויאל‬
‫ברי סחרוף | רמי קליינשטיין | ישי ריבו | יונתן רזאל | חיליק פרנק‬
‫להשיג ב‪ :‬סטימצקי‪ ,‬צומת ספרים‪ ,‬דברי שיר‪ ,‬בחנויות הנוחות ובחנויות המוסיקה המובחרות‬
‫להזמנת עותק דרך האתר‪ music.nmcunited.co.il :‬או סרקו את הברקוד בנייד‬
‫הפקה‪:‬‬
‫נאור כרמי‬
‫פעם אחת‬
‫ברצינות‬
‫ולא בעצבות‬
‫מאה קילומטר מהגבול‪ ,‬התחיל בעל הבית לרעוד מפחד‪ ,‬אבל העגלון המשיך לשרוק‬
‫אימת הדין איננה קשורה לעצב אלא לסיכום‪ ,‬להתרוממות ולאפשרות לשינוי‬
‫ומדוע חיפש האורח את הקרניים והזנב שלו מחוץ לבית הכנסת?‬
‫עכשיו חודש אלול ואמורים לעשות איתו משהו‪ .‬פעם היו אומרים‪" :‬בחודש אלול ‪ -‬אפילו‬
‫הדגים במים רועדים מחמת אימת הדין"‪ .‬נראה שכיום הדגים הפסיקו לרעוד‪ ,‬וגם בני האדם‬
‫הפסיקו לרעוד‪ .‬באופן כללי‪ ,‬גם יהודים שומרי מצוות מקיימים כיום מצוות בעיקר מחמת אהבה‬
‫ולא מחמת יראה‪ .‬בזמננו‪ ,‬נעשה יותר ויותר נדיר שאדם יהיה ממש ירא‪ .‬לא שזה דבר טוב‪ ,‬אבל‬
‫זאת המציאות‪ .‬אברהם אבינו אמר "רק אין יראת אלוקים במקום"‪ ,‬ונראה שזה עדיין כך‪ .‬גם‬
‫אם יש אהבת ה' ‪ -‬אין יראת אלוקים‪ ,‬וזהו דבר שיש לו משמעות לגבי קיום מצוות‪ ,‬בין מצוות‬
‫עשה ובין מצוות לא תעשה‪.‬‬
‫העובדה שבדורותינו אין אימת הדין לא נובעת מכך שכיום כולם מושלמים‪ ,‬ואף לא מכך‬
‫שאנשים חושבים שהם מושלמים‪ .‬אחת הסיבות למיעוט אימת הדין היא ריבוי החילונים‪ .‬דתי‬
‫מרגיש‪" :‬אולי אני לא עושה בתכלית השלמות‪ ,‬אבל יש כל־כך הרבה אנשים שמתנהגים גרוע‬
‫ממני‪ ,‬אז אני בעצם צדיק‪ .‬אמנם צדיק יחסי‪ ,‬אבל צדיק"‪.‬‬
‫יש שיר עתיק באידיש‪ ,‬שהולך בערך כך‪" :‬מה שאנחנו ‪ -‬אנחנו‪ ,‬אבל כפרות אנחנו‬
‫סלבטיצקי‬
‫שבתי‬
‫אבן ישראל‬
‫הרבעדין‬
‫הרב‬
‫(שטיינזלץ)באנטוורפן‬
‫שליח חב"ד‬
‫בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע‬
‫בלגבי‬
‫א‬
‫‪11‬‬
‫‪7 10‬‬
‫‪6‬‬
‫עושים‪ .‬מה שאנחנו ‪ -‬אנחנו‪ ,‬אבל אוזני המן אנחנו אוכלים‪ .‬מה שאנחנו‬
‫ אנחנו‪ ,‬אבל נרות חנוכה אנו מדליקים"‪ .‬זהו שיר עממי‪ ,‬שמבטא את‬‫התפיסה הפשוטה‪ ,‬שאלה הם דברים שכל יהודי עושה‪ .‬כשזו הייתה‬
‫הנורמה הבסיסית‪ ,‬היה לאנשים על מה להתבונן; הם לא הסתכלו רק כלפי‬
‫מטה אלא גם כלפי מעלה‪ .‬כשבן־אדם מסתכל למעלה ורואה כל מיני‬
‫יהודים צדיקים ‪ -‬ליבו נשבר בקרבו‪ ,‬ואז‪ ,‬כשמגיע זמן של התבוננות ‪-‬‬
‫הוא מתבונן‪.‬‬
‫מסופר שפעם הגיע יהודי לבית מדרש של חסידים‪ ,‬והיה שם חסיד‬
‫שהתפלל‪ .‬היהודי ישב והסתכל איך מתפלל החסיד‪ ,‬והוא כל־כך התרגש‬
‫מזה‪ ,‬עד שיצא מבית הכנסת וצעק‪" :‬כך נראה בן אדם! איפה הקרניים‬
‫שלי? איפה הזנב שלי? אני בהמה פשוטה‪ ."...‬כשיהודי יכול להסתכל על‬
‫זה‪ ,‬אז יש לו אימת הדין ‪ -‬לא רק מפני שאמרו לו שהדגים רועדים במים‪.‬‬
‫יש סיפור על מישהו שנסע בעגלה טעונה בסחורה שלא שולם‬
‫עליה מכס‪ .‬הוא היה צריך לעבור את הגבול‪ ,‬ואם היו תופסים‬
‫אותו הוא עלול היה להיכנס לצרות גדולות‪ .‬כשהעגלה הייתה מאה‬
‫קילומטרים מהגבול‪ ,‬התחיל בעל הבית לחשוש‪ :‬מה יהיה אם יתפסו אותו‪,‬‬
‫איזה צרות יהיו לו ‪ -‬יחרימו לו את כל הסחורה ובנוסף הוא ישלם קנס‪,‬‬
‫ואולי אף ייכנס לבית־הסוהר‪ .‬בינתיים‪ ,‬העגלון נוסע ושורק‪.‬‬
‫כשהגיעו עשרה קילומטרים מהגבול גם העגלון התחיל לחשוש‪ :‬אם‬
‫יתפסו את הסחורה המוברחת ‪ -‬גם הוא עלול להיכנס לצרות‪ .‬אז גם בעל‬
‫הבית וגם העגלון ישבו מפוחדים‪ .‬מי עבר את הגבול בלי פחד בכלל?‬
‫הסוס‪ .‬הסוס לא פחד ‪ -‬לא במרחק מאה קילומטרים ולא בשום מרחק אחר‪.‬‬
‫את הסיפור הזה הביאו כמשל לימי אלול‪ .‬יהודי ירא‪ ,‬כבר בראש חודש‬
‫אלול מתחיל לפחד‪ ,‬יום הדין יבוא בקרוב והוא חושש מה יעלה בגורלו‪.‬‬
‫יהודים אחרים עדיין לא מפחדים‪ ,‬אך כשמגיעים ימי הסליחות אז גם‬
‫יהודים פשוטים יותר מתחילים לחשוש‪ .‬אבל יש מישהו שלא דואג לא‬
‫לפני ולא אחרי ‪ -‬הסוס‪.‬‬
‫שבן־אדם מנסה בעל כורחו להשלים את מה שהחסיר‪ .‬יכול להיות‬
‫שזה בעצמו עושה תשובה‪ ,‬לא במובן של חרטה על העבירות‪ ,‬אלא‬
‫תשובה מתוך התעוררות לדברים גדולים‪.‬‬
‫לפי מה שאמור בנביאים‪ ,‬לא צריך להתעצב בראש השנה ולא לצום‪.‬‬
‫בספר נחמיה כתוב שעשו עצרת בראש השנה ועזרא אמר לעם ישראל‪:‬‬
‫"אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום‬
‫לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם"‪ .‬העניין של אימת הדין לא‬
‫בא מעצבות‪ .‬ליהודי ששנת הכספים שלו נגמרת בשלושים ואחד‬
‫בדצמבר יש אימת הדין ממש‪ ,‬הוא צריך לשבת ולסכם דברים והוא‬
‫בכלל לא בטוח מה יצא לו‪ ,‬יתכן שהוא נמצא בצרות גדולות ‪ -‬חייב כך‬
‫וכך כספים והוא לא יודע מאיפה להחזיר אותם‪.‬‬
‫בחודש אלול נהגו לעסוק בדברים המעוררים את הלב‪ ,‬עסקו בספרים‬
‫המעוררים את הלב ‪ -‬כל אחד לפי ענינו ומקומו‪ .‬אין משהו אחד שמעורר‬
‫את הלב באופן אוניברסאלי‪ ,‬יש אדם שמתעורר לבו מספר מסויים‪ ,‬ממאמר‬
‫מסויים‪ ,‬ויש אחרים שלא מתעורר לבם מזה ומתעורר לבם מדבר אחר‪.‬‬
‫לשבת ולהכות את בשרו בשבטים זה לא דבר שמועיל בכל ימות השנה‪,‬‬
‫בא ֶבל זה לא דבר שמועיל‪ .‬בכל‬
‫וגם לא בחודש אלול‪ .‬לשבת באלול ֵ‬
‫זאת אפשר לשבת ולחשוב על שנה‪ ,‬ולחשוב עליה באופן כללי‪.‬‬
‫הייתה שנה‪ ,‬ומין הראוי לערוך לה סיכום‪ .‬כשמסכמים כראוי‪ ,‬אז יש‬
‫דברים שאפשר לעשות ולשנות‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫מרכז‬
‫עברה שנה‪ ,‬ובמשך השנה הזאת עשה כל אחד דברים רבים‪ ,‬אבל רק‬
‫מעטים עשו במשך השנה מצוות מופלאות‪ .‬בדרך כלל מה שקורה הוא‬
‫שאנשים פחות או יותר חיו את חייהם‪.‬‬
‫סיפרו על חסיד שהיה סוחר יהלומים‪ ,‬שנהג מדי לילה לסכם את‬
‫חשבונות היום‪ .‬פעם מישהו הציץ בחלון שלו וראה אותו יושב וכותב‪ ,‬אחרי‬
‫שסיים לכתוב את החשבונות שלו ראה שהוא מתח קו מתחת למספרים‬
‫ורשם "סך־הכל"‪ ,‬וישב דומם‪ ,‬ולאחר כמה רגעים רשם למטה במקום את‬
‫הסכום הכולל‪" :‬אין עוד מלבדו"! זה היה הסך־הכל שלו‪.‬‬
‫בראש השנה לא אומרים וידוי‪ .‬מה כן קורה בראש השנה? לפעמים‬
‫קורה שמרימים את האדם בתפילה ביום הזה ‪ -‬והוא מתעלה למעלה‪,‬‬
‫ואז הוא מנסה לעשות דברים בדרגה קצת יותר גבוהה‪ .‬בתוך כך יוצא‬
‫עברה שנה‪ ,‬והשאלה אם אדם חטא או לא חטא קצת תלויה‬
‫בקנה המידה ובמודעות שלו‪ .‬יש אנשים שזה מעיק עליהם ומציק להם‬
‫יותר ויש אנשים שפחות‪ ,‬והתשובה שיעשו תהיה בהתאמה‪ .‬בכל אופן‪,‬‬
‫כשעושים חשבון של השנה שחלפה‪ ,‬מתברר שלעשות תשובה על עבירות‬
‫זה דבר שיחסית קל וגם יש דרך לעשות אותו‪ .‬השאלה הקשה היא ‪ -‬איך‬
‫עושים תשובה על מצוות? איזה פרצוף יש למצוות שאדם עשה?‬
‫לדוגמה‪ ,‬נניח שאדם שכח יום אחד ולא התפלל מנחה ואפילו לא‬
‫התפלל אחר כך תפילת תשלומים‪ ,‬הוא צריך לעשות על כך תשובה‪ .‬יש‬
‫אנשים שיש להם עבירות מהסוג הזה‪ .‬אך‪ ,‬יש אנשים שהבעיה שלהם היא‬
‫לא בכך שלא התפללו מנחה‪ ,‬אלא בשאלה איזה מין מנחה הם התפללו?‬
‫זו שאלה לגמרי שונה‪.‬‬
‫בן־אדם עושה הרבה מצוות‪ ,‬והמצוות האלה הן "נקבים נקבים חלולים‬
‫חלולים"‪ .‬תשובה על מצוות היא הרבה פעמים משמעותית מאוד‪ ,‬מצויה‬
‫יותר וגם יתכן שהאדם יזכור אותה‪.‬‬
‫בראש השנה ויום הכיפורים לא עושים רק פרצופים של יראת‬
‫שמים‪ .‬הרבה מהעניין של התפילות בימים האלה הוא שאדם יכול‬
‫לעשות את הדברים שהוא צריך לעשות ‪ -‬פעם אחת ברצינות‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬חודש אלול הוא חודש שלם שאמורים לעשות בו תשובה‪.‬‬
‫יום הדין בנוי באופן פשוט על כך שעושים סיכום‪ .‬סיכומים עלולים להיות‬
‫מפחידים‪ ,‬בן־אדם חושש מה יצא בסך הכל‪ ,‬בין כשעושים סיכום של עסקי‬
‫השנה או סיכומים אחרים‪ ,‬תמיד יש משהו מפחיד בסיכומים מהסוג הזה‪,‬‬
‫עבר יום ועוד יום ‪ -‬ויום אחד צריך לסכם וזה מפחיד‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬בן־אדם עסוק בענייניו‪ ,‬אוכל‪ ,‬שותה וישן‪ .‬יום אחד באים‬
‫לבן־אדם ואומרים לו‪ :‬מה הסך־הכל שלך? וזו שאלה קשה ביותר‪ .‬ראש‬
‫השנה דורש מאיתנו את הסך־הכל שלנו‪.‬‬
‫ארחות אהרן‬
‫אור ועבודת המועדים‬
‫לימי הרחמים והסליחות ומועדי האיתנים‬
‫חודשי אלול ותשרי‬
‫מבחר שיחות קודש המעוררים את הלבבות מאת אוהבן של ישראל‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר‬
‫מפינסק קארלין זיע"א‬
‫מהדורה שניה מפוארת ומהודרת | ערוך ומסודר לפי ענינים | באותיות מאירות עינים‬
‫להשיג בחנויות הספרים – להזמנות עד הבית‪ ,‬מכון מטה אהרן טל‪05271-41446 .‬‬
‫"הלשון היא קולמוס הלב‪.‬‬
‫והניגון הוא קולמוס הנפש"‬
‫(בעל התניא)‬
‫‪2‬‬
‫מתוך פרויקט‬
‫אם אני לא מסוגל להסתכל לך בעיניים‪,‬‬
‫אני לא מסוגל לומר לך תודה אמיתית‪.‬‬
‫היכולת להודות על טובה קשורה ליכולת‬
‫להודות על האמת‪.‬‬
‫בלחן מתרפק אנחנו מודים‪.‬‬
‫מודים שבלעדיך אנחנו לא יכולים‪.‬‬
‫מודים מקרוב‪ ,‬מכל הלב‪ ,‬מחובקים‪,‬‬
‫ובמקום לקרוא לך א־לוהים רשמי‪,‬‬
‫קוראים לך א־לי‪ ,‬אישי‪ .‬אינטימי‪ .‬לא רק א־להים‬
‫של עולם ומלואו ומיליארדים של יצורים‪.‬‬
‫א־לי אתה‪ .‬כמה פשוט‪.‬‬
‫אֹוד ָּך‬
‫אּתה וְ ֶ‬
‫"א ִלי ָ‬
‫ֵ‬
‫רֹומ ֶמ ָּך"‬
‫ֹלהי ֲא ְ‬
‫ֱא ַ‬
‫למי שתקוע בפוזה חיצונית‪,‬‬
‫להתרפק עלול לאיים כמו להתפרק‪.‬‬
‫הניגון מציע לנו להסכים להרפות‬
‫מתדמית המצליחן והכל־יכול‪,‬‬
‫להיות נזקק לאהבה‪ ,‬נזקק לעזרה‪.‬‬
‫למסור את ההגה‪ ,‬את המפתחות‪.‬‬
‫לעצום עיניים ולהניח את הראש‬
‫על הכתפיים שלך‪ .‬הכל בסדר‪.‬‬
‫אני לא שולט‪ ,‬זה גדול עלי ואתה דואג לי‪.‬‬
‫אם ממיסים את הקושי‪ ,‬אם עוקפים את הרשמיות‪,‬‬
‫להודות לך זה הכי מתוק בעולם‪.‬‬
‫רק‬
‫הפרסום שלך‬
‫בתפוצהובשלא יך‬
‫קר‬
‫בס‬
‫"ד בודת ה' ברוח חסידית‬
‫ע‬
‫גיליון ‪7‬‬
‫| כז' כסלו תשע"ד |‬
‫פרשת מקץ | שבת חנוכה‬
‫שאלה‪ :‬חושך באנו לגרש?‬
‫איזה‬
‫וכיצד‬
‫נעשה זאת?‬
‫דור‬
‫מצוות‬
‫חייםה כהן ("החלבן")‬
‫הרב‬
‫הנפוץ ביותר מבין עלוני השבת‬
‫כ‪ 250,000-‬קוראים מידי שבוע‬
‫המקדש מסמלים‬
‫בבית‬
‫הנרות שדלקו במנורה הגדול וזרעו אחריו זכו‬
‫שראל‪ .‬אהרן הכהן‬
‫ועד היום מדליקים‬
‫י‬
‫את נשמות מנורה בבית המקדש‪,‬‬
‫להדליק את ה‬
‫לכך אהרן? המדרש‬
‫שראל‪ .‬מפני מה זכה‬
‫הם את נשמות י‬
‫חבל של ברזל על‬
‫משום ש"היה קושר‬
‫מסביר‪:‬‬
‫וכל מי שלא היה יודע‬
‫(תנחומא) על כל פתחי ישראל‪.‬‬
‫מותניו‪ ,‬ומחזר‬
‫יודע להתפלל‪ ,‬היה‬
‫שמע וכן מי שאינו‬
‫לקרות קריאת‬
‫בגופה של תורה היה‬
‫שאינו יודע לכנוס‬
‫מלמדו‪ ...‬וכן מי‬
‫החבויה בכל יהודי‪,‬‬
‫ראה את נשמת הקודש‬
‫מלמדו"‪ .‬אהרן‬
‫יתברך מתגוללים‬
‫לומים היקרים של ה'‬
‫וראה את היה‬
‫של המלכות שראויה‬
‫אבדים את ההוד וההדר‬
‫בתיקון העולם‪ ,‬והם‬
‫באשפתות ומ‬
‫שותפיו של הקב"ה‬
‫להם‪ .‬ישראל הם‬
‫אינם מתעוררים לכך‪.‬‬
‫תברך‪ .‬ארס הכפירה‬
‫כולו צמא מאוד לה' י‬
‫עם ישראל‬
‫חמישים שנה‪ ,‬פג‬
‫שהחלו לפני כמאה‬
‫והתסיסה החריפה‬
‫ידע את יוסף‪ ,‬או את‬
‫שלא‬
‫ועבר מן העולם‪ .‬ישנו דור שלם ואת שולחן ערוך‪ .‬דור‬
‫ויעקב‪ ,‬את הרמב"ם‬
‫קדושת ה' שבו‪ ,‬ויחד עם‬
‫אברהם יצחק‬
‫את סוד נשמתו‪ ,‬את‬
‫נשמה אצילית של דור‬
‫זה אינו יודע‬
‫נשמה גבוהה מאוד‪,‬‬
‫כולם‪ ,‬צמאה לאלוקות‬
‫זה הוא בעל‬
‫של‬
‫גאולה‪ ,‬שזועקת בקרב הלבבות תפילה‪ .‬דורנו הוא הדור‬
‫למים חיים של תורה ו‬
‫אֲדֹנָ י ה' וְ ִהׁ ְשלַ ְח ִּתי‬
‫ומתגעגעת‬
‫ֵנּה יָמִים ָבּאִים נְאֻם‬
‫שעליו נאמר‪ " :‬הִ‬
‫ַּמיִ ם ִּכי ִאם לִ ׁ ְשמ ַֹע‬
‫ב לַ ֶּל ֶחם וְ ֹלא ָצ ָמא לַ‬
‫רָ ָעב ָּבָארֶ ץ‪ֹ ,‬לא רָ ָע‬
‫בְ רֵ י ה'" (עמוס ח')‪.‬‬
‫מבקש את דבר ה' אך‬
‫ֵאת ִּד‬
‫מחפש ומשוטט ו‬
‫הדור הזה‬
‫שיאמץ אותם‪ ,‬אין מי‬
‫מדוע? מפני שאין מי‬
‫ויציע להם לשמוע‬
‫אינו מוצא‪.‬‬
‫ביתם בראש השנה‬
‫שידפוק בדלת‬
‫הדליק חנוכיה‪ ,‬אין‬
‫מי שמזמין אותם ל‬
‫תקיעת שופר‪ ,‬אין‬
‫הצטרף אליו ללמוד‬
‫פתיות יקרא להם ל‬
‫מי שבאהבה ואכ‬
‫הוא עצום ורב ברוך‬
‫מחנה שלומי ישראל‬
‫סותינו והרגלינו‪ ,‬נביט‬
‫מעט תורה‪.‬‬
‫רק נשנה את תפי‬
‫ה'‪ ,‬והנה‪ ,‬אם‬
‫ממש נזכה לקיים את‬
‫עימו חסד – כי אז‬
‫על האחר ונעשה‬
‫לים מכסים"‪ .‬דרכו‬
‫הארץ דעה את ה' כמים‬
‫הפסוק "ומלאה‬
‫הזמן על התפתחותו‬
‫ה' היא לחשוב כל‬
‫של האדם עובד‬
‫מעשים טובים‪ ,‬תיקון‬
‫מצוות‪ ,‬בקדושה ו‬
‫הרוחנית בתורה וב‬
‫במחנה שלומי ה' עוסק‬
‫ה'‪ .‬אמנם כל אחד‬
‫מידות ועבודת‬
‫אנו סובבים סביב‬
‫כולתו‪ ,‬אולם לרוב‬
‫בתורה ומצוות כפי י‬
‫ישראל ירגיש שמוטל‬
‫והנה‪ ,‬אם כל אחד מ‬
‫עבודתנו שלנו‪.‬‬
‫ואל לבבו את אותם‬
‫שצריך לאמץ אל ביתו‬
‫וירגיש‬
‫להם מי שיאמצם – כי‬
‫עליו חוב‪ ,‬בקשים את דבר ה' ואין‬
‫ותיקון הדור שלנו‪ ,‬בדרך‬
‫המשוטטים ומ‬
‫היסוד להשלמת מצוות‬
‫אז זה יהיה‬
‫לגאולה השלמה‪.‬‬
‫לראות את ה' יום יום‬
‫הרב יובל הכהן אשרוב‬
‫מרכז "בסוד הדברים"‬
‫וחושך על פני תהום'‪,‬‬
‫ובהו‬
‫על הפסוק 'והארץ היתה תהו מצרים‪' ,‬בהו' – זו גלות‬
‫דרשו חכמינו ש'תהו' – זו גלות תהום' – זו גלות אדום‪.‬‬
‫זו גלות יון‪' ,‬על פני‬
‫החשיך את עיניהם‬
‫בבל‪' ,‬חושך' –‬
‫יון? מכיוון שרצו ל‬
‫מדוע החושך כנגד‬
‫ישראל מן התורה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מי שרוצה‬
‫של‬
‫חיים' למחזיקים בה‪.‬‬
‫התורה נקראת‪' :‬עץ‬
‫החיות והשפע ישירות‬
‫את‬
‫להיות מחובר לחי החיים‪ ,‬לקבל נתיבים שהתורה מסמנת‬
‫דרך התורה ודרך ה‬
‫מהמקור‪ ,‬מתחבר‬
‫לשפע האלוקי‪ ,‬ולגרום‬
‫לו‪.‬‬
‫שלנו‬
‫היוונים רצו לקטוע את החיבור שבים‪ .‬הם זממו להחשיך‬
‫הענף שעליו אנחנו יו‬
‫וסופיה שלהם ולאחר‬
‫לנו לחתוך את‬
‫בהתחלה דרך הפיל‬
‫לנו את האור‪ .‬איך?‬
‫מאותה תפיסת עולם‪.‬‬
‫שנבעו‬
‫גזירות‬
‫סגידה לטבע‪ ,‬סגידה‬
‫מכן בכוח‪ ,‬דרך‬
‫שלהם מיוסדת על‬
‫כאלה שאינם יכולים‬
‫הפילוסופיה‬
‫אז וגם היום‪ .‬ישנם‬
‫שהיתה קיימת‬
‫היחיד שמופץ גם בישיבות ומוסדות חינוך‪,‬‬
‫וכן ב‪ 25,000 -‬תיבות דואר אלקטרוני מדי שבוע‬
‫ובנוסף מעל ‪ 200‬מפיצים פרטיים בכמות של כ‪ 20,000-‬עלונים!‬
‫עותקים מודפסים‬
‫מספר פרסומות מצומצם עם מיקוד חזק יותר לפרסום שלך‪ .‬פרסום בעמודים מרכזיים‪ ,‬במיקומים אסטרטגיים ובמגוון‬
‫רק ב‬
‫עדין אבן ישראל )שטיינזלץ( | הרב יהושע שפירא‬
‫הרב‬
‫רזאל‬
‫אהרן‬
‫|‬
‫רנד‬
‫שולי‬
‫|‬
‫בנאי‬
‫אביתר‬
‫ב‪-‬‬
‫רק‬
‫דרכים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫ראיון עם דניאל שליט‬
‫‪6‬‬
‫חיבור אמיתי ולא מאולץ של כל הזרמים הרב יהושע שפירא‬
‫מיוחד של מדורים‪.‬‬
‫והמינים עם מגוון‬
‫רק ב‬
‫אינו מכיל חדשות‬
‫התוועדות‬
‫עוסק בעבודת ה' ברוח חסידית!‬
‫ורכילויות ולכן נכנס לכולם הביתה‪ .‬ו‪ ...‬רק‬
‫מחנכים! מדריכים!‬
‫עוניינים לקבל עותקים של‬
‫לשימוש בפעולה או שיעור‪,‬‬
‫מ‬
‫קרוב אליךלמידים או לחבר'ה?‬
‫לחלק לת‬
‫סמסו ל‪054-4530951-‬‬
‫אליכם מדי שבוע!‬
‫ונביא אותו קרוב‬
‫בשבועות הקרובים‬
‫ההפצה‬
‫תחל ללא כל עלות‬
‫פיג'מה ברחוב‪,‬‬
‫ורוטשילד הבין‬
‫למה גמרא‪ ,‬למה?‬
‫מוזיקה נבואית‬
‫להצעת מחיר במיוחד בשבילכם‪ :‬שלחו ‪ SMS‬לאהרן‪ 052-4061065 :‬או שלחו מייל‪[email protected] :‬‬
‫'קרוב אליך' עכשיו קרוב ליותר קוראים!‬
‫מבצע‬
‫רלכל‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ש‬
‫יהודי‬
‫קול שופר‬
‫לכל יהודי‬
‫יוצאים להמלכה הגדולה!‬
‫בראש השנה‪ ,‬לאחר סיום התפילה‪ ,‬נאכל בזריזות‬
‫ונצא לזכות יהודים בשמיעת קול שופר‪.‬‬
‫יוצאים לרחוב‪ ,‬אוספים בכל עצירה כמה שיותר‬
‫יהודים‪ ,‬ותוקעים בכל הכוח ובכל ההתלהבות!‬
‫כל צוות מקבל ערכה הכוללת‪ :‬שופר‪ ,‬כיפות‪,‬‬
‫פליירים וממתקים‪.‬‬
‫רוצים להצטרף? צרו קשר עם הרכז באזור מגורכם‪:‬‬
‫אופקים‪ ,‬גלעד ‪ | 050-8908927‬אור יהודה‪ ,‬שירת ‪ | 058-4011256‬אור עקיבא‪ ,‬עמוס ‪ | 058-6662699‬אילת‪ ,‬מרדכי ‪ | 052-6598979‬אליפלט‪ ,‬יצחק ‪052-3487300‬‬
‫| אריאל‪ ,‬יוסף ‪ | 050-9761889‬אשקלון‪ ,‬אביחי ‪ | 054-2461348‬באר שבע‪ ,‬אהרון ‪ | 054-7901977‬בית שאן‪ ,‬יוסי ‪ | 053-2787655‬בית שמש‪ ,‬שאול ‪050-2202525‬‬
‫| גבעת אולגה‪ ,‬מאור ‪ | 052-7464144‬גבעתיים‪ ,‬סימה ‪ | 052-6305240‬גדרה‪ ,‬מיכאל ‪ | 052-3003441‬דימונה‪ ,‬אחיה ‪ | 052-2232048‬הוד השרון‪ ,‬הרב עמי ‪050-‬‬
‫‪ | 6839259‬חולון‪ ,‬אלי ‪ | 054-6618151‬חיפה ‪ -‬הדר‪ ,‬ינון ‪ | 052-7464307‬חצור הגלילית‪ ,‬אריאל ‪ | 054-6346152‬טבריה‪ ,‬מוריה ‪ | 052-5990421‬טירת הכרמל‪ ,‬שמעון‬
‫‪ | 054-6374180‬יהוד‪ ,‬שי ‪ | 052-6208136‬יפו‪ ,‬יהודה ‪ | 052-7333875‬ירוחם‪ ,‬יחיאל ‪ | 054-2523737‬ירושלים ‪ -‬מרכז הרב‪ ,‬עמיחי ‪ | 054-5369985‬ירושלים ‪ -‬נווה יעקב‪,‬‬
‫הרב אביתר ‪ | 054-3331255‬ירושלים ‪ -‬עטרת כוהנים‪ ,‬איתי ‪ | 054-2070532‬ירושלים ‪ -‬מכון מאיר‪ ,‬אופק ‪ | 054-6411955‬ירושלים ‪-‬ארמון הנציב‪-‬גרעין עוז‪ ,‬אסף‬
‫‪ | 050-9638436‬ירושלים ‪ -‬קטמון‪ ,‬ליאור ‪ | 054-5773753‬כורזים‪ ,‬מנחם ‪ | 054-6580120‬כרמיאל‪ ,‬חגי ‪ | 053-2244668‬לוד ‪ -‬רמת אלישיב‪ ,‬אלירם ‪| 054-5666662‬‬
‫לוד ‪ ,‬יחיעם ‪ | 052-8271790‬מבשרת ציון‪ ,‬אליהו ‪ | 050-6733186‬מגדל העמק‪ ,‬שמואל ‪ | 054-3366275‬מודיעין‪ ,‬צבי ‪ | 052-8990550‬מודעין קהילת אלעד אלון‬
‫‪ | 052-3567930‬טפחות‪ ,‬אבירן ‪ | 052-8418405‬מעלה אדומים‪ ,‬נעמה ‪ | 052-6898284‬מעלה אדומים ‪ -‬ישיבת ברכת משה‪ ,‬אברהם דוד ‪ | 054-3086444‬מצפה‬
‫רמון‪ ,‬נחמיה ‪ | 054-3356104‬נהריה‪ ,‬יצחק ‪ | 052-2849257‬נצרת עלית‪ ,‬דניאל ‪ | 054-2811252‬נתיבות‪ ,‬אביחי ‪ | 050-2674044‬נתניה‪ ,‬אביחי ‪ | 054-3296785‬נתניה‬
‫ קריית השרון‪ ,‬הרב שלמה ‪ | 052-2725501‬עכו‪ ,‬הרב שלמה ‪ | 053-8311069‬עפולה ‪ -‬אמי"ת עפולה‪ ,‬פנחס ‪ | 050-4245712‬עפולה ‪ ,‬דוד ‪ | 054-2248777‬ערד‪,‬‬‫הרב קובי ‪ | 053-2312067‬פרדס חנה‪ ,‬אורי ‪ | 052-8693990‬פתח תקווה‪ ,‬אליעזר ‪ | 052-4380126‬פתח תקווה ‪ -‬קריית מטלון‪ ,‬אלון ‪ | 054-7728650‬צפת‪ ,‬אלעזר‬
‫‪ | 054-6671478‬קדימה‪-‬צורן‪ ,‬ישראל ‪ | 050-935348‬קצרין‪ ,‬ורדית ‪ | 050-2798700‬קריית שמונה‪ ,‬חגי ‪ | 053-2244668‬קרית אונו‪ ,‬נעם ‪ | 052-3003637‬קרית ארבע‪,‬‬
‫דניאל ‪ | 050-6915150‬קרית מלאכי‪ ,‬רועי ‪ | 052-3114127‬קרית שמונה‪ ,‬כרסנטי ‪ | 052-5835053‬ראש העין‪ ,‬נחמיה ‪ | 050-6418123‬ראש פינה‪ ,‬הרב גבי ‪054-‬‬
‫‪ | 2277274‬ראשון לציון ‪ -‬בית מדרש גבוה לתורה ולהוראה‪ ,‬אברהם ‪ | 052-4847948‬רמת גן ‪ -‬נהורא‪ ,‬עידן ‪ | 052-3712207‬רמת גן‪ ,‬מיכל ‪ | 052-5560199‬רמת‬
‫השרון‪ ,‬בנציון ‪ | 054-8097818‬רעננה‪ ,‬חגי ‪ | 058-7348120‬רעננה ‪ -‬ישיבת בינות‪ ,‬הרב נועם ‪ | 050-5717942‬שדרות‪ ,‬הרב משה ‪ | 054-7506391‬שדרות ‪ -‬ישיבת‬
‫לב לדעת ‪ ,‬שי ‪ | 055-6602343‬תל אביב ‪ -‬מעלה אליהו‪ ,‬אורי ‪ | 050-9424446‬תל אביב ‪ -‬רמת אביב‪ ,‬ערן ‪ | 052-3003692‬תל אביב ‪ -‬סמאטס‪ ,‬משה ‪054-4538116‬‬
‫אין רכז באזור מגוריך? צור איתנו קשר‪ -‬דן‪054-3286986 -‬‬
‫שו"ת‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫ראש ישיבת רמת גן‬
‫חשוב‬
‫למה‬
‫לשמור נגיעה?‬
‫נפשי בשאלתי‬
‫תלמיד שלי כתב פעם חוברת ובה טעמים‬
‫לשמירת נגיעה‪ .‬החוברת נכתבה בטוב טעם‪ ,‬הוא‬
‫הזכיר כמה עמוק נוגע עניין הנגיעה בנפש האדם‬
‫וכמה חשוב לשמור את הפנימיות לקשר קדוש‬
‫בין איש לאשתו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אמרתי לו שלכל מה‬
‫שהוא כתב אין קשר למקור "איסור נגיעה"‪.‬‬
‫את הטעם האמיתי הוא לא כתב‪ ,‬והוא‪ :‬שהקדוש‬
‫ברוך הוא ציווה על כך בתורתו‪ ,‬ואנחנו חפצים‬
‫בכל לב ונפש לעשות את רצונו‪.‬‬
‫כל הסברות והנימוקים הם רק ענפים חלקיים‪,‬‬
‫ואילולא הציווי האלוקי‪ ,‬לא היינו יכולים להכריע‬
‫על־פיהם הכרעות מעשיות‪ .‬רק אחרי שאנו דבקים‬
‫בציווי האלוקי‪ ,‬אנו מנסים למשוך ממנו קווי אור‬
‫לתוך שכלנו הקט ולחפש טעמים למצוות‪.‬‬
‫המהפכה‬
‫כבר כאן!‬
‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬
‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬
‫איך הופכים את הקנאה‬
‫הרמב"ם אומר שיש לאדם‬
‫נפש אחת‬
‫ואילו בעל התניא אומר‬
‫לחלק מעבודת ה'?‬
‫שיש שתיים‪.‬‬
‫איך זה מסתדר ביחד?‬
‫אלו ואלו דברי אלוקים חיים‪ .‬ודאי שגם לפי‬
‫בעל התניא‪ ,‬הנפש הבהמית והנפש האלוקית אינן‬
‫דמויות זרות אלא גילויים וקישורים שונים של‬
‫אותה דמות אנושית‪ ,‬על שלל צדדיה העליונים‬
‫והתחתונים‪ .‬מאידך‪ ,‬אין ספק שגם הרמב"ם‬
‫מכיר בכך שיש באדם כוחות שמושכים אותו אל‬
‫ענייני העולם הזה‪ ,‬אך יש בו גם צדדים עליונים‬
‫שמושכים אותו לדבקות האלוקית‪.‬‬
‫אין כאן מחלוקת‪ .‬הרמב"ם דיבר על עצם מהות‬
‫האישיות‪ ,‬ואילו בעל התניא ‪ -‬מצד הגילויים של‬
‫צדדים שונים במצב בו הנשמה יורדת לתוך הגוף‪,‬‬
‫ומוצאת את עצמה עם שתי נטיות‪ ,‬שכל אחת‬
‫נחשבת במידה מרובה של צדק לנפש בפני עצמה‪.‬‬
‫הקנאה בצורתה השלילית מבקשת שמעלות‬
‫חומריות או כישרונות שיש לחברי יהיו שייכים‬
‫לי‪ .‬אדם אינו מסתפק בשלו אלא רוצה לחמוד‬
‫ולקחת לעצמו את מה שחנן ה' את זולתו‪ ,‬וזוהי‬
‫ודאי מידה רעה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש בקנאה פריצה‬
‫של הגבולות המוגדרים של האני‪ ,‬וקריאת שייכּות‬
‫לתכונותיו של הזולת‪.‬‬
‫כשמכירים בקנאה ככוח שפורץ את גבולותיי‬
‫ומקשר אותי לאוצרות רבים שנמצאים מחוץ‬
‫לי‪ ,‬אפשר להכיר באוצר הגדול מכל – בזולת‬
‫בעצמו‪ .‬לשמוח בשמחתו‪ ,‬להצטער בצערו‪ ,‬להיות‬
‫"מקבלין דין מן דין" (מקבלים זה מזה) ולפרגן לו‬
‫על מעלותיו ועל המתנות שהקדוש ברוך הוא נתן‬
‫לו – ועל־ידי כך להתקשר אליו בקשר עצמי ונוגע‬
‫יותר‪.‬‬
‫קורס מאמני חתונה‬
‫של הרב יהושע שפירא וצוות “מאמנים לחיים” יוצא לדרך‪.‬‬
‫קורס אימון מלא כלים מעשיים שמביאים תוצאות התנסות מעשית (פרקטיקום)‬
‫בואו לראות מקרוב בערב היכרות מרתק!‬
‫ירושלים‪ :‬י”ז אלול ‪ | 1.9‬גבעת שמואל‪ :‬י’ אלול ‪25.8‬‬
‫מספר המקומות מוגבל! התקשרו עכשיו‪050-599-0080 :‬‬
‫קונים עכשיו בפרדס חנה!‬
‫קהילה דתית וחמה‬
‫בנייני בוטיק‬
‫שיווק שלב ג’ בעיצומו!‬
‫(‪ 12‬דירות בבניין)‬
‫קהל צעיר ואיכותי‬
‫בניינים מותאמים לציבור הדתי‬
‫(מעלית שבת‪ ,‬מרפסת סוכה וכו’)‬
‫בואו לקחת חלק‬
‫בקהילה צעירה ואיכותית‬
‫‪| 1-700-500-555‬‬
‫‪www.bemuna.co.il‬‬
`