"סל צריכה" במשקי בית, לפי עשירוני הכנסה - מודל EIO

‫דו"ח צדק אקלימי ומדיניות כלכלית מס' ‪ – 3‬יוני ‪2015‬‬
‫פליטות ‪ CO2‬של "סל צריכה" במשקי בית לפי עשירוני הכנסה ‪-‬‬
‫מודל ‪EIO‬‬
‫ליזה אניסוב‬
‫עמיתת מחקר‪ ,‬האגודה לצדק סביבתי בישראל‬
‫תלמידה לתואר שני‪ ,‬בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר אוניברסיטת תל אביב‬
‫וועידת מדיניות אקלים בישראל ‪ 7 ,‬ביוני ‪2015‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬הקדמה‬
‫מחקרים רבים בעולם עוסקים בצריכת אנרגיה ופליטות גזי חממה כתוצאה מתהליכי ייצור ודפוסי צריכה של מוצרים‬
‫ושירותים‪ .1‬המחקרים מראים כי כ‪ 72%-‬מהפליטות נגרמות מצריכה של משקי בית‪ 10% ,‬מצריכה ציבורית ו‪18%-‬‬
‫מהפליטות קשורות להשקעות‪ .2‬בגלל התרומה המשמעותית של משקי בית לסך הפליטות‪ ,‬חשוב להבין את התפלגות‬
‫הפליטות בין מוצרי הצריכה השונים וכיצד היא משתנה בין משקי בית שונים‪.‬‬
‫שימוש באנרגיה (חשמל‪ ,‬דלקים לחימום‪/‬קירור‪ ,‬מגורים) וצריכת מזון הינם תחומים בעלי השפעה משמעותית יותר‬
‫במדינות מתפתחות‪ ,‬בזמן שצריכת סחורות ושימושי תחבורה עולים עם העלייה בהכנסות‪ ,‬ומהווים חלק משמעותי יותר‬
‫בתרומתם לפליטות במדינות מפותחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסגרת המחקר ויעדיו‬
‫יעדי המחקר החדש על אומדן כלכלי‪-‬חברתי של פליטות גזי חממה בישראל עפ"י "סל צריכה" הם‪ :‬אומדן ההשפעה‬
‫האקלימית של צריכה ביתית של משקי בית בישראל‪ ,‬ובחינה של השונּות בין דפוסי הצריכה של קבוצות סוציו‪-‬‬
‫אקונומיות שונות‪ ,‬כעשירוני הכנסה‪ ,‬והשפעתם על כמות הפליטות לאטמוספירה‪.‬‬
‫ניתן להבדיל בין שני סוגים של פליטות גזי חממה‪ :‬פליטות ישירות‪ ,‬הנובעות מצריכת דלקים לשימושים ביתיים (הסקה‬
‫‪ ,‬תחבורה‪ ,‬חשמל)‪ ,‬ופליטות עקיפות‪ ,‬הנפלטות במהלך ייצור מוצרי צריכה שונים‪ .‬המחקר מתמקד ב‪ 12-‬תחומי צריכה‬
‫עיקריים‪ ,‬אשר ההוצאה הכספית עליהם מהווה כ‪ 95% -‬מסך ההוצאות של משקי בית‪.‬‬
‫‪ .1‬סולר‪ ,‬גז וחשמל לבית‬
‫פליטות ישירות‬
‫‪ .2‬דלקים לתחבורה פרטית‬
‫‪ .3‬דיור (הוצאות על מגורים ואנרגיה גלומה בבנייה)‬
‫‪ .4‬מזון (כולל משקאות ומוצרי עישון)‬
‫‪ .5‬ריהוט וציוד לבית‬
‫‪ .6‬מוצרי טקסטיל‪ ,‬הלבשה והנעלה‬
‫‪ .7‬תחבורה (תחבורה ציבורית‪ ,‬אווירית‪ ,‬הוצאות לכלי רכב (פרט לדלק)‬
‫‪ .8‬שירותי אירוח ואוכל‬
‫פליטות עקיפות‬
‫‪ .9‬חינוך‪ ,‬תרבות ובידור‬
‫‪ .10‬שירותי בריאות‬
‫‪ .11‬מוצרים אחרים‬
‫‪ .12‬שירותים אחרים‬
‫‪1‬‬
‫‪A Reinders, K Vringer, K Blok The direct and indirect energy requirement of households in the European Union‬‬
‫‪Energy Policy, 2003‬‬
‫‪M Wier, M Lenzen, J Munksgaard Effects of Household Consumption Patterns on CO2Requirements Economic Systems,‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪EG Hertwich Life cycle approaches to sustainable consumption: a critical review Environmental science & technology,‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Edgar G.Hertwich, Glen P.Peters. Carbon Footprint of Nations: A Global, Trade-Linked Analysis, 2009‬‬
‫‪2‬‬
‫תהליך העבודה‬
‫תרשים מס‪ 1 .‬מציג את התפלגות ההוצאות של משקי בית בעשירון התחתון ובעשירון העליון‪ ,‬על פי עשרת תחומי‬
‫הצריכה העיקריים‪ ,‬לפי חלוקה של הלמ"ס (‪ .)2011‬ניתן להבחין‪ ,‬כי בעשירון התחתון מרבית ההוצאה הינה על מגורים‬
‫וצריכת מזון (‪ 68%‬מסך ההוצאה החודשית לנפש)‪ ,‬העשירון העליון מוציא רק מחצית מההוצאה לצרכים אלו‪ ,‬בעוד‬
‫שהמחצית השנייה עבור צריכת מוצרים ושירותים אחרים‪ .‬נתון בולט נוסף‪ ,‬הינו‪ ,‬הוצאה לכלי רכב במשקי הבית‪:‬‬
‫במשקי בית של ה עשירון העליון ההוצאה על כלי רכב משמעותית בהרבה בהשוואה למשקי בית מהעשירון התחתון‬
‫(‪ 18%‬מסך ההוצאה החודשים לעומת ‪ . )7%‬הוצאות אלו כוללות תשלום על רכישת רכב‪ ,‬קניית דלקים ושמנים‬
‫התורמים רבות לפליטות ישירות של גזי חממה‪.‬‬
‫‪ 1,725‬ש"ח‬
‫‪ 9,579‬ש"ח‬
‫‪100%‬‬
‫תרבות ובידור‬
‫‪90%‬‬
‫חינוך‬
‫‪80%‬‬
‫בריאות‬
‫‪70%‬‬
‫הלבשה והנעלה‬
‫‪60%‬‬
‫ריהוט וציוד לבית‬
‫‪50%‬‬
‫תחבורה ציבורית‬
‫‪40%‬‬
‫הוצאות לכלי רכב‬
‫‪30%‬‬
‫חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז ודלק לבית‬
‫‪20%‬‬
‫מזון‬
‫‪10%‬‬
‫דיור‬
‫‪0%‬‬
‫עשירון עליון‬
‫עשירון תחתון‬
‫תרשים ‪ :1‬השוואה של הוצאות חודשיות לצריכה ביתית לנפש בין העשירון התחתון והעליון (נתוני שנת ‪.)2011‬‬
‫אומדן כמות הפליטות גזי חממה מצריכה ביתית של משקי בית יבוצע בשלושה שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬בחירת מתודולוגיה‪ .‬עלינו לבחור את המודל המתאים ביותר לחישוב הפליטות‪ ,‬בהתאם למטרות המחקר וזמינות‬
‫הנתונים בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬קביעת גבולות מדידה‪ .‬עלינו לקבוע אילו השלכות סביבתיות (אקלימיות) נאמוד‪ ,‬אילו גזי חממה יילקחו בחשבון‪ ,‬האם‬
‫נתחשב רק בפליטות ישירות או גם בפליטות הנגרמות בעקיפין‪.‬‬
‫‪ .3‬איסוף הנתונים‪ ,‬ניתוחם וחישוב הפליטות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ג‪ .‬מתודולוגיה‬
‫כדי לקבוע מהי השיטה המיטבית לניתוח פליטות גזי חממה של משקי בית בישראל‪ ,‬עלינו להבחין בין שתי גישות‬
‫עיקריות לחישוב פליטות גזי חממה המקובלות בשימוש ‪:4,3‬‬
‫‪" .1‬מלמטה למעלה"‪ ,‬או ‪( Process Analysis‬להלן ‪.)PA‬‬
‫‪" .2‬למעלה למטה"‪ ,‬על פי ניתוח סביבתי של לוחות תשומה‪-‬תפוקה ‪( Environmental Input-Output analysis‬להלן ‪.) EIO‬‬
‫‪ PA‬הוא מודל שפותח בכדי לאמוד ולנתח את ההשלכות הסביבתיות של מוצרים ושירותים‪ ,‬מעריסה להריסה ( ‪from‬‬
‫‪ .)cradle to grave‬המודל עוקב אחר פליטות ושימוש במשאבים לאורך חיי המוצר‪ ,‬הכולל תהליכי יצור‪ ,‬שיווק‪ ,‬הפצה‬
‫שימוש במוצר והריסתו‪ .‬הוא לוקח בחשבון את הפליטות הישירות (שריפת דלקים) ואילו ההתחשבות בפליטות עקיפות‬
‫לרוב מאוד מוגבלת בשיטת הערכה זו‪.‬‬
‫שיטה זו נחשבת כמתאימה לחישוב פליטות של מוצרים בודדים‪ ,‬אך הניתוח נעשה מורכב מדי כאשר הוא מבוצע‬
‫לגופים גדולים כמו חברות‪ ,‬ממשלה או משקי בית‪.‬‬
‫ניתוח ‪ EIO‬מציע גישה חלופית לחישוב השפעות סביבתיות‪ .‬טבלאות תשומה‪-‬תפוקה (‪ )input-output‬הינן לוחות‬
‫חשבונאות לאומיים‪ ,‬המתארים את הפעילות הכלכלית במשק המקומי על פי ענפי היצור הקיימים‪ .‬תשומות ותפוקות‬
‫מוצגות בצורה של מטריצה סימטרית‪ ,‬כאשר כל שורה מייצגת ענף ואת החלוקה של התפוקות של אותו ענף בין ענפי‬
‫תעשייה אחרים‪ ,‬וצריכה סופית של צרכנים‪ .‬כל עמודה מתארת את התשומות מענפים השונים בכלכלה‪ ,‬הנדרשות‬
‫ליצור תפוקה של הענף‪ .‬ההעברות בין היצרנים והצרכנים מוצגות במונחים נומינאליים‪ ,‬בדרך כלל במחירי בסיס‪ ,‬בניכיון‬
‫מסים ותשלומים עבור שיווק והובלה‪ .‬תזרימי כספים עבור שיווק והובלת המוצרים מגולמות בתוך המודל (לדוגמא‪,‬‬
‫תשלום עבור שירותי הובלה של ענף אחד יוצג כתשומה מענף ההובלה)‪.‬‬
‫שילוב בין נתונים כלכליים אלו לבין נתונים סביבתיים של ענפי התעשייה במשק מאפשר ניתוח השלכות סביבתיות‬
‫ואקלימיות של הצרכן הסופי (משקי בית)‪ ,‬תוך התחשבות בהשלכות ישירות וגם עקיפות‪.‬‬
‫שיטה נוספת‪ ,‬המאפשרת ניתוח השלכות ברמה מדויקת ומקיפה‪ ,‬משלבת את יתרונות שתי הגישות לעיל למודל‬
‫משולב (‪ .)Hybrid-EIO-LCA‬המודל מאפשר ניתוח מפורט של ההשפעות הסביבתיות הישירות בעזרת מודל ‪ ,PA‬כאשר‬
‫ההשפעות העקיפות נבדקות דרך יחסי גומלין בין הענפים השונים המתוארים בלוחות תשומות תפוקות‪.‬‬
‫בחירת המודל המתאים לחישוב השלכות סביבתיות תלוי במטרת המדידה ובזמינות נתונים‪ .‬עדיפות תינתן לניתוח ‪EIO‬‬
‫כאשר הוא נעשה לגופים גדולים‪ ,‬כמו ענף תעשיה‪ ,‬משקי בית‪ ,‬צרכן פרטי ממוצע וכו'‪ .‬שיטת ‪ PA‬עדיפה יותר כאשר‬
‫מסתכלים על מערכות קטנות כתהליך מסוים‪ ,‬מוצר בודד או קבוצה קטנה של מוצרים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Pandey, D., Agrawal, M., & Pandey, J. S. (2011). Carbon footprint: current methods of estimation. Environmental‬‬
‫‪monitoring and assessment, 178(1-4), 135-160.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪T.Wiedmann, J. Minx, Definition of Carbon Footprint, Research & Consulting, 2007‬‬
‫‪4‬‬
‫לאור יעדי המחקר‪ ,‬מדידה של השלכות סביבתיות ואקלימיות של משקי בית בישראל‪ ,‬המהווים צרכנים של סל גדול‬
‫ומורכב של מוצרים‪ ,‬ובהתאם לזמינות הנתונים ומקורות מידע בישראל‪ ,‬המחקר מתבסס על שיטת ניתוח ‪ EIO‬כמודל‬
‫המתאים ביותר‪.‬‬
‫קביעת גבולות מדידה‪:‬‬
‫פחמן דו חמצני הינו אחד הגורמים העיקריים לאפקט החממה ומהווה את מרבית פליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫המתודולוגיה שתוארה לעיל מאפשרת התחשבות בגזי חממה שונים והשפעות סביבתיות אחרות‪ ,‬אך לצורך הפשטה‬
‫ובשל מחסור בנתונים מלאים של פליטות גזי חממה בסקטורים השונים‪ ,‬המחקר מתמקד בפליטות ‪ CO2‬בלבד ואינו‬
‫לוקח בחשבון גזי חממה נוספים‪.‬‬
‫איסוף נתונים‪:‬‬
‫לצורך חישוב פליטות ‪ CO2‬הנובעות מצריכה פרטית של משקי בית נאספו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬התפלגות צריכת דלקים במשק‪ ,‬לפי ענפי כלכלה עיקריים‪ .‬הנתונים נלקחו ממאגר המידע של הלמ"ס‬
‫‪5‬‬
‫ופרסומים של משרד התשתיות האנרגיה והמים (מנהל הדלק והגז)‪ .‬מקורות אנרגיה ליצור חשמל לשנת‬
‫‪ 2006‬כוללים צריכה של ארבעה מקורות פוסיליים – פחם‪ ,‬גז טבעי‪ ,‬מזוטים וסולר‪ .‬התפלגות דלקים במשק‬
‫לפי ענפי כלכלה לשנת ‪ 2005‬כוללת צריכה של ארבעה דלקים – מזוטים‪ ,‬סולר‪ ,‬קרוסין ונפטא‪ .‬הצלבה של‬
‫הנתונים השונים מספקת מידע על צריכת דלקים עבור ‪ 42‬ענפי כלכלה שונים במשק‪.‬‬
‫‪ .2‬מקדמי פליטות עבור סוגי הדלקים השונים חושבו על פי המתודולוגיה המעודכנת של ‪ IPCC‬לשנת ‪.62006‬‬
‫‪ .3‬לוח תשומה‪-‬תפוקה סימטרי במחירי בסיס עבור שנת ‪ .2006‬לוח זה שימש אותנו לחישוב המקדמים הכוללים‪.‬‬
‫לוחות תשומות‪-‬תפוקות מתפרסמות ע"י הלמ"ס והכנתם מתבצעת ע"פ לוחות היצע וביקושים במקבצים של‬
‫‪ 159 ,65 ,14‬ו‪ 205 -‬ענפי כלכלה‪ .7‬השתמשנו בחלוקה ל‪ 65-‬ענפי כלכלה וצמצמנו ל‪ 42-‬ענפים בהתאם‬
‫לנתונים הזמינים של צריכת דלקים ישירה‪ .‬המקדמים הכוללים חושבו על פי חלוקה חדשה ל‪ 42-‬ענפי כלכלה‪.‬‬
‫‪ .4‬נתוני הוצאות על תצרוכת משקי בית בחלוקה לעשירוני הכנסה נלקחו מסקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס‬
‫לשנת ‪ .2006‬המרנו את ההוצאות למחירי בסיס על מנת להתאים לנתוני לוח תשומה‪-‬תפוקה המיוצג במחירי‬
‫בסיס‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫התפלגות צריכת דלקים במשק לפי ענפי כלכלה ‪ -‬שנת ‪ ,2005‬למ"ס‬
‫‪6‬‬
‫‪Eggleston, H. S., Buendia, L., Miwa, K., Ngara, T., & Tanabe, K. (2006). IPCC guidelines for national‬‬
‫‪greenhouse gas inventories. Institute for Global Environmental Strategies, Hayama, Japan.‬‬
‫‪7‬‬
‫לוחות תשומה‪-‬תפוקה‪ ,‬למ"ס‪http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=965 ,‬‬
‫‪5‬‬
‫לוחות תשומה תפוקה‪:‬‬
‫בבסיס המודל לחישוב לוחות תשומה‪-‬תפוקה עומדת ההנחה כי הסחורות השונות במשק נמכרות לא רק לצרכן הסופי‬
‫אלא גם לידי הפירמות השונות לשימושי ביניים ויצור עתידי‪ .‬לוחות תשומה‪-‬תפוקה נבנות על פי לוחות היצע וביקוש‬
‫ומספקות מידע על העברות בין ענפי הכלכלה השונים בערכים נומינאליים‪ .‬אחד מהלוחות נקרא "לוח תשומה תפוקה‬
‫סימטרי" בו סך העמודה שווה לסך השורה‪ .‬הלוח הסימטרי מהווה פלטפורמה לחישוב של המטריצה ההפוכה של‬
‫‪ Leontief‬והמקדמים הכוללים‪ .‬המקדמים הכוללים מאפשרים ניתוח של ההשפעות הישירות והעקיפות של ייצור יחידת‬
‫תפוקה לשימושים סופיים‪ .‬לוח תשומות תפוקות סימטרי מוצג במחירי בסיס‪ ,‬כלומר בניכוי מסים ומתחי שיווק והובלה‪.‬‬
‫טבלה מס‪1 .‬‬
‫ענפים קונים‬
‫סה"כ תפוקות‬
‫ענפים מוכרים‬
‫שימושי ביניים‬
‫שימושים סופיים‬
‫שימושי ביניים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫תשומות ראשוניות‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫סה"כ תשומות‬
‫כל שורה בטבלה מס‪ 1 .‬מציגה חלוקת תפוקות של ענף כלכלי‪ .‬סך התפוקה של כל ענף מתחלק לשימושי ביניים (ריבוע‬
‫‪ - )1‬אלה תשומות המשמשים בתהליכי היצור של ענפי כלכלה שונים‪ ,‬ושימושים סופיים (ריבוע ‪ – )2‬מוצרים הנרכשים‬
‫ע"י הצרכן הסופי (צרכנים פרטיים‪ ,‬ציבוריים‪ ,‬ייצוא והשקעה)‪.‬‬
‫ריבועים ‪ 3‬ו‪ 4-‬מציגים את החלוקה של תשומות ראשוניות בין ענפי כלכלה ושימושים סופיים‪ .‬תשומות ראשוניות אלה‬
‫מורכבים מיבוא ומרכיבי ערך מוסף‪.‬‬
‫מחקרים בארץ עשו שימוש בלוחות תשומות לאומיים רק בהיבט מיסוי על פליטות פחמן בארץ‪ .‬נבחנו השפעות‬
‫התרחישים השונים להפחתת פחמן דו חמצני על השיווי משקל הכלכלי במשק‪ ,‬על הרווחה החברתית‪ ,‬על הביצועים‬
‫כלכליים של הסקטורים השונים בעזרת מטריצת החשבונות החברתיות ‪( SAM‬שמהווה הרחבה ללוחות תשומה‪-‬‬
‫תפוקה)‪ .8‬אך לא נמצא תיעוד בספרות למחקר שעוסק בניתוח תרומתם של הצרכנים הסופיים על פליטות גזי חממה‬
‫בארץ לפי מודל כלכלי‪ -‬סביבתי ‪.EIO‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Faitelson H.(2010) "Greenhouse Gases Abatement Policy Alternatives for the‬‬
‫‪,Israeli Economy: A General Equilibrium Analysis." Master's thesis‬‬
‫‪University of Haifa, Israel‬‬
‫פרופ' מרדכי שכטר‪ ,‬ד"ר רוסלנה פלטניק‪ ,‬גב' הלנה פייטלסון‪ .‬ניתוח השפעת תמריצים כלכליים להפחתת גזי חממה במודל שווי‪-‬‬
‫משקל כללי דינאמי של המשק הישראלי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬מרכז לחקר משאבי הטבע והסביבה‪2011 ,‬‬
‫‪Palatnik, Ruslana, and Mordechai Shechter. "Can climate change mitigation policy benefit the Israeli economy? A‬‬
‫‪computable general equilibrium analysis." (2008).‬‬
‫‪6‬‬
‫אנליזת ‪EIO‬‬
‫לוח תשומה‪-‬תפוקה מתאר את המסחר בין היצרנים השונים במשק ובין היצרנים לצרכנים הסופיים‪ .‬מידע זה יכול‬
‫לשמש אותנו על מנת לנתח את הקשרים בין זרמי כסף בענפי כלכלה שונים והשלכות סביבתיות של השימושים‬
‫הסופיים‪ .‬ניתן למדוד השלכות סביבתיות עקיפות‪ ,‬כלומר את האנרגיה הגלומה בשימוש סופי של מוצרים‪ ,‬דרך ניתוח‬
‫תזרימי תשומות (בערכים פיזיים או נומינליים)‪ ,‬בין ענפי כלכלה שונים שנדרשו להפקת אותו מוצר‪.‬‬
‫אנליזת ‪ ,)Environmentally-extended input-output Analysis) EEIO‬הינו מודל מקובל בעולם לניתוח השלכות‬
‫סביבתיות כתוצאה מצריכה ביתית‪ .‬לראשונה‪ ,‬נעשה שימוש במודל זה על ידי ‪ .9Herendeen and Bullard‬כדי לחשב‬
‫צריכת אנרגיה של משקי הבית הם השתמשו בלוחות תשומות‪-‬תפוקות לאומיים‪ ,‬נתוני צריכת אנרגיה בענפי כלכלה‬
‫שונים ונתוני צריכה של משקי בית (ע"פ סקרי הוצאות לתצרוכת של משקי בית)‪ .‬המחקר הראה כי מגורים‪ ,‬שימושי‬
‫תחבורה וצריכת מזון הינם תחומי צריכה עיקריים בארה"ב ונורבגיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקר כלל ניתוח השפעת ההכנסה על‬
‫שימושי אנרגיה‪ .‬צריכת אנרגיה ישירה מתייצבת עם העלייה בהכנסות‪ ,‬כאשר צריכת אנרגיה עקיפה עולה‪ ,‬כלומר עבור‬
‫משקי בית עניים עיקר צריכת אנרגיה נובעת מצריכת דלקים ועבור אוכלוסיות עשירות כשני שליש מצריכת האנרגיה‬
‫מקורה ברכישת סחורות ושירותים‪.‬‬
‫מודל ‪ EEIO‬מקשר בין הפעילות הכלכלית במשק לשימושים אנרגטיים ומאפשר ניתוח השלכות סביבתיות של הצריכה‬
‫הסופית‪ ,‬בעזרת לוחות תשומות תפוקות‪ .‬על מנת לחשב השלכות סביבתיות הגלומות במוצרי צריכה סופית יש לחשב‬
‫את הפליטות של ענפי הכלכלה במשק‪.‬‬
‫הפליטות הישירות של ענפי הכלכלה מחושבים על ידי מכפלה בין כמויות צריכת דלקים במשק (נתוני למ"ס) לבין‬
‫מקדמי הפליטה המתאימים לכל סוג דלק‪ .‬את סך הפליטות הישירות הנגרמות בכל ענף נחלק בסך התפוקה של אותו‬
‫ענף על מנת לחשב את האינטנסיביות הישירה של כל ענף (‪ ,10)direct intensity‬אשר מראה את כמות הפליטות‬
‫שנגרמות מיצור תפוקות בשווי כספי של ‪ ₪ 1‬בענף מסוים‪.‬‬
‫כדי לחשב את סך ההשפעות הסביבתיות של כל ענף‪ ,‬ישירות ועקיפות‪ ,‬נשתמש במקדמים הכוללים‬
‫‪11‬‬
‫שמתארים את‬
‫יחסי תשומות תפוקות בין הענפים השונים‪.‬‬
‫‪ = ( − )−1‬‬
‫ מציג אינטנסיביות ישירה של ענף‪ ,‬ו‪ F -‬הוא וקטור של האינטנסיביות הכוללת )‪ F .(total intensity vector‬מייצג את‬
‫סך הפליטות (או השלכות הסביבתיות אחרות)‪ ,‬ישירות ועקיפות (שיכולות לנבוע מענפי כלכלה שונים)‪ ,‬הדרושות לייצור‬
‫תפוקה שעלותה ‪ ₪ 1‬לצרכנים הסופיים על ידי ענף מסוים‪.‬‬
‫‪Bullard, C, W., III, Herendeen, R. A. Energy impact of consumption drcisions, Proc. IEEE 1975 9‬‬
‫‪Herendeen, R.A. Total Energy Cost of Household Consumption in Norway, 1973. Energy 1978‬‬
‫‪Herendeen, R.A.; Tanaka, J. Energy Cost of Living, Energy 1976‬‬
‫‪10‬‬
‫חלוקה של האנרגיה הנצרכת בענף בסך התפוקה שלו‪ ,‬תיתן את הדרישות האנרגטית (‪ ,)energy intensity‬מדד שמשמש‬
‫בהרבה מחקרים בעולם‬
‫‪11‬‬
‫לוח מקדמים כוללים מתפרסם ע"י הלמ"ס יחד עם לוחות ביקושים ושימושים‬
‫‪7‬‬
‫מכפלה בין האינטנסיביות של ענף‪/‬קטגורית צריכה מסוימת וההוצאה של משקי בית הקשורה לאותו ענף‪ ,‬תיתן את סך‬
‫הפליטות הנובעות מצריכה סופית של מוצרים מאותו ענף‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כדי לחשב פליטות הקשורות לקניית חולצה‪,‬‬
‫נשתמש בהכפלה של מחיר ששולם על אותה חולצה במדד אינטנסיביות של ענף "מוצרי הלבשה"‪.‬‬
‫בכל קטגוריית צריכה‪ ,‬מכפלה בין ההוצאה של משקי בית עבור מוצרים מאותה קטגוריה במקדם אינטנסיביות של‬
‫הענף המייצר מוצרי צריכה בקטגוריה זו‪ ,‬תיתן את סך הפליטות הנגרמות ע"י משק הבית כתוצאה מצריכת מוצרים‬
‫בקטגוריה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬ממצאים‬
‫תוצאות המודל מספקות לנו תמונה על פליטות ‪ CO2‬שניתן לייחס לצריכת ביתית של משקי בית בישראל‪ .‬תרומתם של‬
‫משקי בית לפליטות גזי חממה עומדת על ממוצע של ‪ 4.696‬טון ‪ CO2‬לנפש בשנה‪ .‬מרבית הפליטות נובעות מצריכת‬
‫אנרגיה ישירה – חשמל ודלקים לבית ואילו פליטות עקיפות מהוות בממוצע ‪ 30%‬מסך הפליטות‪.‬‬
‫ניתן להבחין בכמה הבדלים מהותיים בפליטות משקי בית לפי רמת הכנסה‪ .‬תרשים ‪ 2‬מציג את סך הפליטות ‪ CO2‬של‬
‫משקי בית לפי עשירוני הכנסה‪ ,‬ואת כמויות הפליטות הישירות והעקיפות‪ .‬רואים כי כמות פליטות ‪ CO2‬גדלה עם‬
‫ההכנסה וכך גם חלקן של הפליטות העקיפות מסך הפליטות‪ .‬עבור עשירון תחתון הפליטות הישירות מהוות ‪ 73%‬מסך‬
‫הפליטות ואילו העשירון העליון תורם לפליטות דרך צריכת דלקים ישירה ‪ ,66%‬כלומר בעלי הכנסה גבוהה יותר‬
‫תורמים לפליטות דרך צריכת מוצרים ושירותים יותר מבעלי הכנסה נמוכה‪.‬‬
‫פליטות שנתיות של ‪ CO2‬לנפש סטנדרטית לפי עשירוני הכנסה‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.787‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.304‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.18‬‬
‫‪5.545‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪5.092‬‬
‫‪3.84‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪3.59‬‬
‫‪4.534‬‬
‫‪4.276‬‬
‫‪3.21‬‬
‫‪2.611‬‬
‫‪2.054‬‬
‫‪3.02‬‬
‫‪3.976‬‬
‫‪2.87‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.536‬‬
‫‪2.53‬‬
‫‪1.709‬‬
‫‪1.503‬‬
‫‪1.328‬‬
‫‪1.251‬‬
‫‪1.107‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.136‬‬
‫‪2.28‬‬
‫‪2.778‬‬
‫‪2.03‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪1.002‬‬
‫‪0.861‬‬
‫‪0.752‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫סה"כ פליטות ‪CO2‬‬
‫פליטות ישירות‬
‫פליטות עקיפות‬
‫תרשים ‪ :2‬פליטות ‪ CO2‬בשנה לנפש סטנדרטית‪ ,‬לפי עשירוני הכנסה‬
‫‪8‬‬
‫פליטות ‪ CO2‬לפי סוגי צריכה עיקריים‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪100.00% 90.00% 80.00% 70.00% 60.00% 50.00% 40.00% 30.00% 20.00% 10.00%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫שירותים‬
‫מוצרים‬
‫מזון‬
‫תחבורה‬
‫מגורים‬
‫חשמל ודלקים לבית‬
‫תרשים ‪ :3‬פליטות ‪ ,O2‬לפי עשירוני הכנסה‪ ,‬בחלוקה למוצרים ושירותי צריכה‬
‫תרשים ‪ 3‬מציג תמונה יותר ברורה על מאפייני צריכה של קבוצות סוציו‪-‬אקונומיות שונות וההשפעה הסביבתית שלהם‪.‬‬
‫בעשירונים התחתונים מרבית הפליטות נגרמות מצריכת חשמל ומזון (כ‪ )64%-‬ואילו בעלי הכנסה גבוהה תורמים יותר‬
‫לפליטות באמצעות צריכת מוצרים ושירותים‪ .‬גם החלק היחסי של פליטות מתחבורה גדל עם ההכנסה‪ .‬תוצאות דומות‬
‫ניתן לראות במחקרים אחרים‪ ,‬אשר מראים כי תחבורה וצריכת מוצרים ושירותים מהווים חלק גדול יותר בטביעת רגל‬
‫פחמנית של משקי בית במדינות מפותחות‪ ,‬ואילו מזון והחזקת דירה משמעותיים יותר במדינות מתפתחות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פליטות עקיפות‪ ,‬עשירון תחתון‬
‫מזון‪ ,‬משקאות ומוצרי עישון‬
‫מגורים‬
‫ריהוט וציוד לבית‬
‫תעשיית טקסטיל‪ ,‬מוצרי הלבשה‪,‬‬
‫נעליים‪ ,‬עור ומוצריו‬
‫תחבורה (פרט לדלק)‬
‫‪4%3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪45%‬‬
‫שירותי אירוח ואוכל‬
‫חינוך‪ ,‬תרבות ובידור‬
‫שירותי בריאות‬
‫‪19%‬‬
‫מוצרים אחרים‬
‫שירותים אחרים‬
‫תרשים ‪ :4‬פליטות עקיפות (בלי צריכת חשמל ודלקים)‪ ,‬עשירון תחתון‬
‫פליטות עקיפות‪ ,‬ממוצע‬
‫מזון‪ ,‬משקאות ומוצרי עישון‬
‫מגורים‬
‫ריהוט וציוד לבית‬
‫‪5%4%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪33%‬‬
‫תעשיית טקסטיל‪ ,‬מוצרי הלבשה‪,‬‬
‫נעליים‪ ,‬עור ומוצריו‬
‫תחבורה (פרט לדלק)‬
‫‪10%‬‬
‫שירותי אירוח ואוכל‬
‫‪8%‬‬
‫‪16%‬‬
‫חינוך‪ ,‬תרבות ובידור‬
‫‪9%‬‬
‫שירותי בריאות‬
‫‪6% 4%‬‬
‫מוצרים אחרים‬
‫שירותים אחרים‬
‫תרשים ‪ :5‬פליטות עקיפות (בלי צריכת חשמל ודלקים)‪ ,‬משק בית ממוצע‬
‫‪10‬‬
‫פליטות עקיפות‪ ,‬עשירון עליון‬
‫מזון‪ ,‬משקאות ומוצרי עישון‬
‫מגורים‬
‫ריהוט וציוד לבית‬
‫‪22%‬‬
‫‪5%4%‬‬
‫תעשיית טקסטיל‪ ,‬מוצרי הלבשה‪,‬‬
‫נעליים‪ ,‬עור ומוצריו‬
‫תחבורה (פרט לדלק)‬
‫‪6%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪4%‬‬
‫שירותי אירוח ואוכל‬
‫חינוך‪ ,‬תרבות ובידור‬
‫‪13%‬‬
‫שירותי בריאות‬
‫‪6%‬‬
‫‪15%‬‬
‫מוצרים אחרים‬
‫שירותים אחרים‬
‫תרשים ‪ :6‬פליטות עקיפות (בלי צריכת חשמל ודלקים)‪ ,‬עשירון עליון‬
‫תרשימים ‪ 4-5‬מציגים התפלגות פליטות עקיפות בין מוצרי צריכה ושירותים השונים‪ .‬גם כאן רואים כי במשקי בית בעלי‬
‫הכנסה נמוכה מרבית הפליטות נובעות מצריכת מזון ומגורים ואילו קבוצת משקי בית במעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה יותר‬
‫תרומתם לפליטות גבוהה יותר מצריכת שירותים ומוצרים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מקורות נתונים‬
‫‪‬‬
‫לוחות תשומה‪-‬תפוקה שמפרסמת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=965‬‬
‫‪‬‬
‫התפלגות צריכת דלקים במשק לפי ענפי כלכלה‪,‬‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/energy/new_energy/new_enr_menu_statistics_2005.html‬‬
‫‪‬‬
‫דיווח פליטות שמפרסם המשרד להגנת הסביבה (מפל"ס)‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx‬‬
‫‪‬‬
‫פליטות משריפת דלקים‪ ,‬לפי צרכן דלק‪ ,‬למ"ס‪http://147.237.248.50/shnaton65/st27_06.pdf .‬‬
‫‪‬‬
‫סקר הוצאות משקי בית‪ ,‬למ"ס‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪ .1‬בניית לוחות תשומה‪-‬תפוקה‬
‫הבסיס לבניית לוחות תשומות תפוקות היא ההבנה כי מכירת מוצרים מתבצעת לא רק לצרכן הסופי (משקי בית) אלא‬
‫גם לחברות אחרות בענפי כלכלה שונים לשימושים עתידיים‪.‬‬
‫מכירת מוצרים על ידי ענפי יצור שונים מתחלקת לשתי קטגוריות‪ .‬האחת‪ ,‬מוצרים שמשמשים לצריכה על ידי משקי‬
‫בית‪ ,‬היא נקראת "צריכה סופית"‪ .‬עבור ענף ‪ i‬צריכה סופית תהיה ‪ .‬השנייה‪ ,‬מוצרים שנמכרים לענפי יצור אחרים‬
‫לשימוש בתהליכי ייצור‪ ,‬היא נקראת "ביקושי ביניים"‪ .‬עבור ענף ‪ i‬כמות המוצרים שנמכרים לענף ‪ j‬יהיה ‪ .‬מכאן ניתן‬
‫להציג את סך התפוקה של סקטור ‪ i‬כסכום של צריכה סופית וביקושי ביניים‪:‬‬
‫ ‪ = ∑  +‬‬
‫‬
‫סך התפוקות של סקטור מסוים שווה לסך התשומות לאותו סקטור‪ .‬כעת נרשום את סך התפוקות ותשומות לענף ‪j‬‬
‫בצורה הבאה‪:‬‬
‫  = ‬
‫כאשר  מוגדר כ"מקדם טכנולוגי" ומייצג דרישות של ענף יצור ‪ i‬לתשומות מענף ‪ j‬בתהליך היצור‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם ענף ‪i‬‬
‫הוא "תעשיית הלבשה" וסקטור ‪ j‬הוא "גידול כותנה"‪  ,‬היא כמות ממוצעת של כותנה שנדרשת לייצור חולצה אחת‪.‬‬
‫או במונחי כסף‪ ,‬זה ערך שקלי של כותנה שנדרשת לייצר חולצה בשווי ‪ .₪ 1‬מכאן‪ ,‬ניתן לרשום‪:‬‬
‫ ‪ = ∑   +‬‬
‫‬
‫חישוב זה נעשה לכלל המשק‪ ,‬מתקבלת מטריצה של תשומות תפוקות ב‪ n-‬ענפי כלכלה שקיימים במשק ומייצגת את‬
‫קשרי הגומלין בין הענפים השונים ובינם לבין הצריכה הסופית‪ .‬מודל תשומות‪-‬תפוקות פותח על ידי הכלכלן וסילי‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫לאונטייף בשנות ה‪30-‬‬
‫‪ ,‬בהמשך הוא הציג הרחבה של המודל לניתוח השלכות סביבתיות מצריכת סחורות‬
‫ושירותים‪ .13‬נציג את התפוקות במשק במשוואה הבאה‪:‬‬
‫ ‪ =  +‬‬
‫כאשר ‪ X‬הוא וקטור של ‪ n‬מוצרים וסך התפוקה שלהם‪.‬‬
‫‪ Y‬הוא וקטור של ‪ n‬מוצרים וסך הצריכה הסופית שלהם‪.‬‬
‫‪ A‬היא מטריצת ‪ nXn‬של מקדמי טכנולוגיה של המשק‪.‬‬
‫כך‪ Ax ,‬יהיה וקטור של שימושי ביניים במשק‪.‬‬
‫צורה אחרת של המשוואה‪:‬‬
‫ ‪ = ( − )−1‬‬
‫‪ ( − )−1‬ידוע כמטריצה הפוכה של לאונטייף‪ ,‬היא מאפשרת ניתוח של ההשפעות הישירות והעקיפות של ייצור‬
‫יחידת תפוקה על שימושים סופיים‪.‬‬
‫‪WW Leontief. Structure of American economy, 1919-1929, 1941‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13 Wassily Leontief Environmental Repercussions and the Economic Structure: An Input-Output Approach The Review of‬‬
‫‪Economics and Statistics Vol. 52, No. 3 (Aug., 1970), pp. 262-271‬‬
‫‪13‬‬
‫מקדמי פליטה של ענפי כלכלה במשק‬
‫‪CO2 intensity‬‬
‫(טון ‪ CO2‬למיליון ‪)₪‬‬
‫‪2281.19‬‬
‫‪384.98‬‬
‫‪221.89‬‬
‫‪172.81‬‬
‫‪163.44‬‬
‫‪131.18‬‬
‫‪103.48‬‬
‫‪83.77‬‬
‫‪83.67‬‬
‫‪83.32‬‬
‫‪81.47‬‬
‫‪67.67‬‬
‫‪61.71‬‬
‫‪59.49‬‬
‫‪52.28‬‬
‫‪52.05‬‬
‫‪50.34‬‬
‫‪50.11‬‬
‫‪42.84‬‬
‫‪40.24‬‬
‫‪40.16‬‬
‫‪36.99‬‬
‫‪35.83‬‬
‫‪31.87‬‬
‫‪31.43‬‬
‫‪31.40‬‬
‫‪31.03‬‬
‫‪30.27‬‬
‫‪28.97‬‬
‫‪28.39‬‬
‫‪27.66‬‬
‫‪27.56‬‬
‫‪23.43‬‬
‫‪23.32‬‬
‫‪21.61‬‬
‫‪19.38‬‬
‫‪18.25‬‬
‫‪17.90‬‬
‫‪15.37‬‬
‫‪10.66‬‬
‫‪2.65‬‬
‫‪0.00‬‬
‫ענף כלכלי ‪ -‬מקור‬
‫חשמל‬
‫מים‬
‫מוצרי כרייה וחציבה אחרים‬
‫זיקוק נפט ומוצריו‪ ,‬הפקת נפט גולמי וגז טבעי‪ ,‬וכריית פחם‬
‫מוצרים מינרליים אל‪-‬מתכתיים‬
‫נייר וקרטון‪ ,‬ומוצריהם‬
‫תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים‬
‫תעשיית מוצרי מזון‪ ,‬משקאות וטבק‬
‫חקלאות‬
‫שירותי אירוח ואוכל‬
‫תעשיית מוצרי פלסטיק וגומי‬
‫תעשיית טקסטיל‪ ,‬מוצרי הלבשה‪ ,‬נעליים‪ ,‬עור ומוצריו‬
‫ארגונים קהילתיים וחברתיים‪ ,‬ושירותי דת‬
‫רהיטים‬
‫פעילויות בנכסי דלא‪-‬ניידי‬
‫תעשיית מתכת בסיסית ומוצרי מתכת‬
‫רכיבים אלקטרוניים‬
‫פעילויות תרבות וספורט‪ ,‬ובילוי הפנאי‬
‫מכירה‪ ,‬אחזקה ותיקון של כלי רכב מנועיים‪ ,‬אופנועים ואופניים ומסחר סיטוני‬
‫הוצאות כלליות ושירותי בנק זקופים‬
‫שירותי תברואה‬
‫תעשיית מוצרים לנמ"א‬
‫שירותי רווחה וסעד (מלכ"רים‪ ,‬ציבוריים ועסקיים)‬
‫בניה ועבודות הנדסה אזרחית‬
‫מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל‬
‫תעשיית כלי הובלה‬
‫שירותי בריאות (מלכ"רים‪ ,‬ציבוריים ועסקיים)‬
‫הובלה יבשתית‪ ,‬ימית ואוירית‪ ,‬שירותים לתחבורה‪ ,‬אחסנה‪ ,‬מגרשי חניה ומסופי מטען‬
‫שירותי חינוך (מלכ"רים‪ ,‬ציבוריים ועסקיים)‬
‫שירותי תקשורת‬
‫שירותים ציבוריים‬
‫מכונות וציוד‪ ,‬מכונות משרדיות ומכונות לעיבוד נתונים אוטומטי‬
‫ציוד תקשורת אלקטרוני‬
‫שירותים עסקיים אחרים‬
‫ציוד תעשייתי לבקרה ולפיקוח‪ ,‬וציוד רפואי ומדעי‬
‫שירותים אישיים אחרים ושירותים למשק הבית על ידי פרטיים‬
‫תכנה ומחקר‬
‫שירותי דואר ובלדרות‬
‫השכרה של מכונות וציוד‪ ,‬של טובין אישיים וטובין למשק הבית‬
‫בנקאות‪ ,‬ביטוח ומוסדות פיננסיים אחרים‬
‫בעלות על בתי מגורים‬
‫יהלומים‬
‫‪14‬‬
‫פרויקט מחקר ומדיניות צדק אקלימי ומדיניות כלכלית נערך בתמיכת קרן רוזה לוקסמבורג‬
‫‪The Climate Justice and Economy Policy project is supported by the Rosa Luxemburg Stiftung‬‬
‫לפרטים נוספים ‪ ,‬מוזמנים לפנות אלינו‪:‬‬
‫האגודה לצדק סביבתי‬
‫‪www.aeji.org.il‬‬
‫‪15‬‬