קבלת שבת שמות הבעלים

‫זמני‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ויציאת‬
‫החג‬
‫גיליון מס' ‪1575‬‬
‫גולן‬
‫‪19:16‬‬
‫‪20:17‬‬
‫חיפה‬
‫‪19:07‬‬
‫‪20:19‬‬
‫תל‪-‬אביב‬
‫‪19:14‬‬
‫‪20:18‬‬
‫ירושלים‬
‫‪18:59‬‬
‫‪20:16‬‬
‫באר שבע‬
‫‪19:14‬‬
‫‪20:16‬‬
‫אילת‬
‫חג שבועות‬
‫‪19:10‬‬
‫‪20:11‬‬
‫פרשת במדבר‬
‫תשע"ה‬
‫ה' בסיוון ‪23/5/2015‬‬
‫השנה השלושים ואחת‬
‫מקובל‪ ,‬הן בחוגים דתיים והן בחוגים חילוניים לדבר על הקדוש‬
‫ברוך הוא בתור "כוח עליון"‪ .‬תפיסה זו בטעות יסודה‪ ,‬מכמה‬
‫טעמים‪.‬‬
‫הטעם הפשוט הוא משום שכל הגדרה בא‪-‬לוהות מצמצמת‬
‫וחוטאת לאמת‪ ,‬כי אם "לך דומיה תהילה"‪ .‬ה' הוא מקור כל‬
‫כוח‪ ,‬אך הוא בעצמו נעלה מהגדרות כאלה‪ .‬אם נעמיק מעט‪,‬‬
‫נגלה שהעולם הנפשי המחובר להגדרות כאלה לוקה מאוד‪ .‬כוח‬
‫הוא הצד החזק‪ ,‬מי שכדאי להיות בצד שלו ולא בצד שכנגדו‪.‬‬
‫הכוחנות מכניעה תחת עוצמתה את כל מה שחוץ לתחומה‪.‬‬
‫עבודת ה' הופכת להיות איטרסנטית‪ ,‬מלאה פחד‪ ,‬וללא אהבה‪.‬‬
‫ככול שעבר הזמן והתרגלו הנפשות לראות בא‪-‬לוהות כוח‬
‫תאב שלטון וכבוד‪ ,‬כך גברה ההתמרדות נגד הדת והאמונה‪,‬‬
‫עד כדי שלילת מציאות ה'‪ .‬הביקורת על הדת מגייסת לעצמה‬
‫את תביעת הנורמליות ואת הדרישה לשמחת החיים הפשוטה‪.‬‬
‫תביעות אלה הן ביסודן חלק מהתנאים לעבודת ה' מאהבה‪,‬‬
‫שלא רק שאינה מכניעה את האדם כי אם יוצרת את מלוא‬
‫שיעור קומתו ומשווה את רגליו כאיילות‪.‬‬
‫מערכת יחסים שבה יש מן ההכנעה לצד שכנגד‪ ,‬מכונה‬
‫"בעלות"‪ ,‬הן במובן של רכוש והן בקונוטציה של האליל "בעל"‬
‫הכנעני‪ .‬בהפטרתנו מבשרנו הנביא הושע (ב‪,‬יח)‪" :‬ביום ההוא‬
‫נאום ה'‪ ,‬תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי"‪ .‬ללמדנו‬
‫שהסיגים האליליים שדבקו‬
‫בתפיסת הא‪-‬לוהות יסולקו‪,‬‬
‫ובמקומה יחל העידן של דעת ה'‬
‫נקייה‪ ,‬הנותנת מקום לחירותו‬
‫ולהכרתו של האדם‪.‬‬
‫מעבר תודעתי כל כך עמוק‪ ,‬לא‬
‫ייתכן שלא יגרור בעקבותיו משברים‪ ,‬כשתבניות המחשבה‬
‫המיושנות מתבטלות‪ .‬כאן מופיעה קליפת האתאיזם‪ ,‬שאיננו‬
‫נובע מנפילת האדם‪ ,‬כי אם מתביעה להופעת אמונה מזוקקת‬
‫יותר‪" :‬והסירותי את שמות הבעלים מפיה ולא ייזכרו עוד‬
‫בשמם" (ב‪,‬יט)‪.‬‬
‫טיהור מושגי האמונה סופו להשיב את המודעות לקדושה‬
‫שבטבע‪" :‬וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף‬
‫השמים ורמש האדמה‪ ,‬וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ‪,‬‬
‫והשכבתים לבטח" (ב‪,‬כ)‪.‬‬
‫טיהור המושג הא‪-‬לוהי מסיגיו הוא המבטיח שההתקשרות‬
‫אל ה' תהיה נצחית‪ ,‬מאחר ואין גורם המפריע את מהלכה‪:‬‬
‫"וארשתיך לי לעולם" (ב‪,‬כא)‪ .‬מתוך האמונה הטהורה נובעים‬
‫ערכי המוסר כולם בהרמוניה מושלמת ביניהם‪" :‬וארשתיך לי‬
‫בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים" (שם)‪ .‬מתוך כך נבנה עולם‬
‫שבו דעת ה' היא עסקו היחיד של האדם (כדברי הרמב"ם‬
‫על אחרית הימים בהלכות מלכים פי"ב ה"ה)‪" :‬וארשתיך לי‬
‫באמונה וידעת את ה' " (ב‪,‬כב)‪.‬‬
‫השיח הקוצני שייתכן שעמד במוקד המחלוקת שבין יואב לאבנר‬
‫כיצד קבע הרב ליכטנשטיין את מקומו בבית המדרש של ישיבת הר עציון?‬
‫הרב אורי שרקי רב קהילת 'בית יהודה'‪ ,‬ר"מ במכון מאיר‬
‫שבת‬
‫קבלת‬
‫שמות הבעלים‬
‫עלון תורני לכבוד שבת קודש‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫אלא גם בקיומנו ובאישיותנו‬
‫מנוע כפול‬
‫העצמאית‪ ,‬מחפשת ההזדהות‬
‫לקבלת‬
‫האחרונות‬
‫ההכנות‬
‫בשבת הזו‪ ,‬ה' בסיוון‪ ,‬במסגרת‬
‫האישית‪.‬‬
‫התורה הכריזו ישראל "נעשה ונשמע"‪ ,‬ו"בשעה שהקדימו‬
‫ישראל נעשה לנשמע‪ ,‬באו שישים ריבוא של מלאכי השרת במילים אחרות‪ :‬גם ה"נעשה" וגם‬
‫לכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬קשרו לו שני כתרים‪ ,‬אחד כנגד ה"נשמע" חשובים‪ ,‬יסודיים ושווים כל אחד כתר בפני עצמו‪,‬‬
‫אבל בתנאי שהסדר הוא נכון‪" ,‬בשעה שהקדימו נעשה‬
‫'נעשה' ואחד כנגד 'נשמע' " (שבת פח)‪.‬‬
‫לנשמע"‪ .‬אילולא הסדר הנכון‪,‬‬
‫האם ה"נעשה" וה"נשמע"‬
‫ה"נעשה" לא נעשה‪ ,‬וה"נשמע"‬
‫שווים כל אחד בפני עצמו‬
‫לאחר שביטלנו את מעשינו ואת‬
‫לא נשמע‪.‬‬
‫כתר‪ ,‬ולכן קיבלו ישראל‬
‫אישיותנו אליו‪ ,‬חפץ ה' לא רק‬
‫שני כתרים‪ ,‬או שרק בגלל‬
‫עבדות שמחה‬
‫בהתבטלותנו אלא גם בקיומנו‬
‫הקדמת ה"נעשה" ל"נשמע"‬
‫בראשונים מובא שכשמשה‬
‫ובאישיותנו העצמאית‬
‫זכינו למעלה הרמה‬
‫רבנו אמר לישראל ש"תעבדון‬
‫ולכתרים?‬
‫את הא‪-‬לוהים על ההר הזה"‪,‬‬
‫שאלו בני ישראל "אימתי עבודה זו"? ומשה ענה להם "לסוף‬
‫לא בונים על הזדהות‬
‫חמישים יום"‪ ,‬והיו מונים כל אחד לעצמו‪ ,‬ומכאן נקבעה‬
‫השאלה המוכרת יותר היא איך בכלל ניתן להקדים "נעשה" ספירת העומר‪ .‬עם ישראל ציפה בכיליון עיניים ליום שבו‬
‫ל"נשמע"‪ ,‬והרי הסדר הוא שקודם יש לשמוע ואחר כך יהפוך להיות עבד לה'! לזכות כבר ל"כי לי בני ישראל עבדים‪,‬‬
‫לעשות‪ .‬התשובה לכך היא שמשמעות השמיעה היא עבדי הם" (ויקרא כה‪,‬נד)‪ .‬את הקדמת "נעשה" ל"נשמע"‬
‫הבנה לעומק‪ ,‬הפנמה והתחברות בדוגמת "שמע ישראל"‪ .‬עושים אנו מתוך שמחה שזכינו להיות עבדי המלך!‬
‫כדי לדעת מה לעשות‪ ,‬במובן הטכני‪ ,‬אכן צריך לשמוע‬
‫לפני שעושים‪ ,‬אבל לא יותר מזה‪ .‬מיד כשיודעים מה ה' מתנה בדמות כפייה‬
‫רוצה שנעשה צריך לעשות זאת ללא שהות וללא המתנה התוספות שואלים מדוע לאחר שעם ישראל אמר "נעשה‬
‫להפנמה! קבלת עול מלכות שמים היא היסוד והיא ההכנה ונשמע" הוצרך הקדוש ברוך הוא "לכפות עליהם הר‬
‫למתן תורה‪.‬‬
‫כגיגית"?‬
‫לאחר קבלת עול מלכות שמים מגיע תורה של ההבנה‪ ,‬של הבעל שם טוב‪ ,‬שחג השבועות הוא גם יום פטירתו‪ ,‬מתרץ‬
‫ההפנמה וההתחברות‪ .‬ואז "נשמע"‪ ,‬נבין ונזדהה עם הדברים תירוץ נפלא‪ :‬גם אדם שנמצא במצב שאין לו חשק לקבל‬
‫שקיבלנו‪.‬‬
‫עול מלכות שמים‪ ,‬מקבל מה' את הכוח לקבל‪ .‬הכוח הזה‬
‫ניתן במעמד הר סיני כשנכפה עליהם ההר כגיגית‪ .‬בנוסף‬
‫מתי נקבל את הכתרים?‬
‫לקבלתם את עולו של ה' באמירת "נעשה ונשמע"‪ .‬ה'‬
‫כלומר‪,‬‬
‫מה"נעשה"‪.‬‬
‫חלק‬
‫היא‬
‫עצמה‬
‫בעומק יותר‪ ,‬ההבנה‬
‫הכריחם לקבל את עולו ובכך העניק לכל יהודי מנוע נוסף‬
‫ה"נשמע" מבוסס גם הוא אך ורק על זה שרצון ה' הוא לעבודת ה'‪ ,‬מנוע שעובד גם כשאנחנו כבויים‪ ,‬חסרי חשק‬
‫שנשתמש בשכלנו וברגשותינו‪" .‬נשמע" שמבוסס על רצון ואטומי רגש‪ .‬ה' נתן לכל יהודי כוח להכריח את עצמו לקיים‬
‫אישי שלנו מותיר אותנו נפרדים מה'‪ ,‬כאילו הוא רוצה רק את דבר ה'‪ ,‬גם כשהוא מרגיש שמצדו אין מצב‪ .‬אותה‬
‫את העשייה‪ ,‬ואילו האישיות שלנו מחפשת נקודת הזדהות המעלה של הקדמת ה"נעשה" ל"נשמע"‪ ,‬אותו חידוש עצום‬
‫וזהו אינטרס שלה‪ .‬האמת היא שההזדהות היא חלק בלתי שחידשנו‪ ,‬קיבלו משנה תוקף בכך שחרגו מהסכמתנו והפכו‬
‫נפרד מרצונו יתברך‪ ,‬אבל את זה רוצה ה' כשלב שני‪ ,‬לאחר לחובה שנכפתה עלינו‪.‬‬
‫שנקבל את עולו בעשייה בפועל‪ .‬רק כך תחרוג התבטלותנו‬
‫אליו ממידתנו האישית והאנושית ותגיע ל"רמה שלו"; או חג שמח !‬
‫אז גם ה"נעשה" וגם ה"נשמע" יהיו לחלוטין שייכים אליו‪.‬‬
‫למאמרים נוספים ‪ -‬מעיינותיך‪:‬‬
‫את‬
‫מנגד יתברר‪ ,‬שלאחר שביטלנו גם את מעשינו וגם‬
‫‪www.toratchabad.com‬‬
‫אישיותנו אליו‪ ,‬חפץ הוא יתברך לא רק בהתבטלותנו‬
‫הרב משה שילת ראש ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות"‬
‫יפוצו מעיינותיך‬
‫‪3‬‬
‫בקפידה את פיאותיו‪...‬‬
‫ראי ומסרק ודרך ארץ‬
‫על אצילות רוז'ינאית ישנה‪-‬חדשה‬
‫כעת נדלג לסיפור רוז'ינאי‬
‫נוסף‪ ,‬שיש לראות בו את‬
‫אלו המתעניינים בסיפורי החסידים יודעים לומר‪,‬‬
‫המשכו של אותו הסיפור‪:‬‬
‫כי סיפורי חסידים לאין מספר מופיעים בספרים‬
‫שונים‪ ,‬אך סיפורים רבים לא פחות נשארו דווקא‬
‫הפעם אנו בשלהי המאה העשרים‪ ,‬ברחובותיה‬
‫בעל פה ולא עלו על הכתב‪.‬‬
‫הצוהלים של שכונת גאולה בירושלים‪.‬‬
‫השכונה לבשה חג לכבודו של האדמו"ר‬
‫למעשה‪ ,‬לאורך מאה השנים הראשונות של‬
‫החדש והצעיר‪ ,‬שהחל למלא את מקום סבו‬
‫החסידות כמעט ולא הופיעו‬
‫בחצר ּבֹויָ אן‪ ,‬ענף נוסף‬
‫בדפוס סיפורי חסידים‪.‬‬
‫של חסידות רוז'ין‪ .‬היה‬
‫מול עיניהם המשתאות של‬
‫אלפי סיפורים סופרו באותן‬
‫זה לאחר שנים ארוכות‬
‫ה'ירושלמֶערס' פרועי הזקן‪ ,‬הביט‬
‫השנים‪ ,‬אך אלו סופרו בעל‬
‫שהחסידות התנהלה ללא‬
‫הרבי בראי‪ ,‬סירק את זקנו וסידר‬
‫פה‪ ,‬והמתינו עד שיגיע זמנם‬
‫בקפידה את פיאותיו‬
‫אדמו"ר‪ ,‬וכעת רבתה‬
‫להיכתב‪ ,‬אם בכלל‪ .‬כך הדבר‬
‫השמחה מאוד‪.‬‬
‫גם כיום‪ ,‬סיפורים רבים עודם‬
‫נוצרים ונמסרים בעל פה‪ ,‬וטרם כונסו בספר‪.‬‬
‫בשבת פרשת יתרו ישב הרבי הצעיר בשולחן‬
‫ה'טיש'‪ .‬סביבו התקבצו חסידיו‪ ,‬ועימם גם‬
‫הרשו לי הפעם להציג שני סיפורים כאלו‪ ,‬שאולי‬
‫אורחים רבים‪ ,‬שאולי רבים מהם היו נכדיהם‬
‫סיפור אחד הם‪ .‬ככל הידוע לי‪ ,‬שני הסיפורים להלן‬
‫של אותם 'ירושלמיים' מן הסיפור הקודם‪ .‬אלו‬
‫טרם הופיעו בדפוס‪ ,‬ושניהם עוסקים באדמו"רים‬
‫עמדו והביטו ברבי הצעיר – נסיך אצילי‪ ,‬הדור‬
‫הקשורים לענפיה של חסידות רוז'ין‪ ,‬שמידתה‬
‫ושקט‪ .‬כעת טעם הרבי מן הפירות שהונחו‬
‫מלכות‪ ,‬הידור וניקיון של אצילות‪ .‬אני מודה לאבי‬
‫על מגש‪ ,‬והניח את שאר הפירות לחלוקת‬
‫מורי הרב גרשון קיציס (שרוב הסיפורים שאני‬
‫שיריים‪ .‬מיד החלה מהומה של התרגשות‪.‬‬
‫מכיר ממנו הם)‪ ,‬לר' דודי זילברשלג ולחברי פורום‬
‫איש אחז ברעהו‪ ,‬דחפו ודחקו לאחוז בתפוח‬
‫'רוז'ינט' באינטרנט על הסיפורים המובאים כאן‪.‬‬
‫או באגס‪ .‬נמעכו האנשים ונמעכו הפירות‪,‬‬
‫כעת נפנה אל הסיפור הראשון‪:‬‬
‫ורב היה הניוול והכיעור‪ .‬הרבי הביט ושתק‪,‬‬
‫האירוע התרחש בראשית המאה העשרים בעיר‬
‫ולבסוף רק אמר‪" :‬השבת אנו קוראים על‬
‫'נישעס שּול'‪,‬‬
‫העתיקה בירושלים‪ .‬בבית הכנסת ֶ‬
‫קבלת התורה‪ .‬דרך ארץ קדמה לתורה"‪ .‬ואז‬
‫הלא הוא בית הכנסת 'תפארת ישראל' שבנו חסידי‬
‫קם ועזב את השולחן‪.‬‬
‫רוז'ין‪ ,‬התכנסו אדמו"רים מחצרות בית רוז'ין לציין‬
‫כשאני חושב על הקשר שבין הסיפורים אני‬
‫את יום פטירת סבם‪ ,‬רבי ישראל מרוז'ין‪.‬‬
‫מבין‪ ,‬כי סיפורי החסידים אינם היסטוריה‪.‬‬
‫בין האדמו"רים נכח הרבי מהוסיאטין‪ ,‬שהגיע‬
‫הם התרחשות חיה‪ ,‬שעודה נוצרת ומתקיימת‪,‬‬
‫לשם כך מרומניה‪ .‬הרבי סקר את הנוכחים‪ ,‬רובם‬
‫ונמתחת בין העבר וההווה‪ .‬כשהבטתי השנה‬
‫אנשי היישוב הישן בירושלים‪ ,‬שאינם מצטיינים‬
‫שוב בדמותו של הרבי מבויאן – גיבורו של‬
‫– בלשון המעטה – בסדר ובניקיון‪ .‬הרבי ראה את‬
‫הסיפור הקודם – מדליק באצילות ובשמחה‬
‫הניוול והכיעור‪ ,‬את העוני והדוחק‪ ,‬שנדמה כי‬
‫עצורה את האבוקה שבציון רשב"י בל"ג בעומר‪,‬‬
‫כבר קנו שביתה בנפשם של הנוכחים‪.‬‬
‫נוכחתי לראות שהסיפור טרם הסתיים‪ ,‬והוא‬
‫ואז‪,‬‬
‫ושקט‪.‬‬
‫גם הם הביטו בו – נסיך אצילי‪ ,‬הדור‬
‫עודו חי‪ ,‬רוחש ומתרחש‪.‬‬
‫בלי מילים‪ ,‬הוציא הרבי מכיסו מסרק וראי קטן‪.‬‬
‫ה'ירושלמערס' פרועי‬
‫ֶ‬
‫מול עיניהם המשתאות של‬
‫לתגובות והארות ‪[email protected] :‬‬
‫הזקן‪ ,‬הביט הרבי בראי‪ ,‬סירק את זקנו וסידר‬
‫זאב קיציס‪ ,‬ישיבת מעלה גלבוע ואוניברסיטת בר אילן‬
‫מאוצר הסיפור החסידי‬
‫‪4‬‬
‫מי שמח יותר ‪-‬‬
‫המקבל או הנותן?‬
‫"שלום‪ ",‬קראה אמא בקול‪ .‬היא‬
‫הניחה על הריצפה כמה שקיות‬
‫עמוסות‪ ,‬ופנתה אלי בשמחה‪:‬‬
‫"נעמה‪ ,‬תראי מה הבאתי לך!"‬
‫קפצתי ממיטה‪ ,‬הספר שקראתי‬
‫נעמה מספרת‪:‬‬
‫נפל על הריצפה‪ ,‬אבל אני לא‬
‫ממש שמתי לב לזה‪ ,‬ורצתי לקראת אמא‪ ,‬כדי לראות מה קיבלתי‪.‬‬
‫אבל כשראיתי במה מדובר‪ ,‬נעצרתי במקום‪" .‬שוב השקיות‬
‫האלה?" שאלתי במרירות‪.‬‬
‫"יש כאן המון בגדים בשבילך!" אמרה אמא בהתלהבות‪,‬‬
‫"חצאיות! חולצות! שמלות שבת! ועוד כל מיני דברים‪"...‬‬
‫"ומאיפה זה הפעם?" שאלתי אני‪.‬‬
‫"זה הכל משירה‪ ,‬בת הדודה שלי‪ .‬שוהם‬
‫וספיר שלה כבר גדלו‪ ,‬והכל פה במצב‬
‫מצוין‪ .‬היא הציעה לי לקחת את כל‬
‫זה בשבילך‪ ,‬ואני כמובן שמחתי על‬
‫ההזדמנות‪ .‬אבל‪ ,‬רגע‪ ,‬נעמה ‪ -‬למה נראה‬
‫לי שאת לא בדיוק שמחה?"‬
‫הפנים שלי כנראה דיברו יותר מאשר הפה‪.‬‬
‫אחרי שתיקה של כמה דקות‪ ,‬אזרתי אומץ‬
‫ושאלתי את אמא‪" :‬תגידי‪ ,‬אמא‪ ,‬איך‬
‫המצב הכלכלי שלנו?"‬
‫"בסדר‪ "..‬ענתה אמא תשובה סתמית‪.‬‬
‫"אז אם ככה – התפרצתי – למה אנחנו‬
‫צריכים לקחת בגדים מאנשים אחרים? מה‬
‫אנחנו‪ ,‬עניים?"‬
‫"עניים? לא‪ ,‬לא‪ .‬חס וחלילה‪ .‬אבל אם אנחנו לוקחים בגדים‬
‫מאנשים אחרים זה לא אומר שאנחנו עניים! הבגדים האלה‬
‫במצב טוב‪ ,‬שוהם וספיר גדלו‪ ,‬ולך הם יהיו מתאימים‪ ,‬אז למה‬
‫שהם יזרקו אותם? רק כדי שלא יגידו שאנחנו עניים?"‬
‫אמא השתדלה לא לדבר בכעס‪ ,‬אבל ראיתי שהויכוח הזה‬
‫מעצבן אותה‪ .‬חשבתי לעצמי שאולי היא נעלבה מזה שקראתי‬
‫לנו 'עניים'‪.‬‬
‫"טוב שיהיה‪ ".‬אמרתי בחטף‪ ,‬וחזרתי לחדר בלי לפתוח את‬
‫השקיות‪.‬‬
‫עברו כמה ימים‪ ,‬והשקיות עדיין נשארו להן בפינה כשהן‬
‫סגורות‪ .‬אני עמדתי לצאת לבת מצווה של חברה שלי‪ .‬עמדתי‬
‫מול הארון‪ ,‬וניסיתי לבחור לעצמי בגדים‪ .‬אולי אקח את השמלה‬
‫הפרחונית? לא‪ ,‬היא כבר קטנה עלי‪ .‬ומה עם החליפה התכלת?‬
‫אני צריכה לרזות קצת כדי שאסתדר איתה‪ .‬והירקרקה? היא‬
‫סתם לא מוצאת חן בעיני‪ .‬מה אלבש?‬
‫אולי באחת השקיות יש איזה משהו מוצלח? – חשבתי לעצמי‪,‬‬
‫אבל בכל זאת לא בדקתי את זה‪ .‬לבשתי שוב את השמלה‬
‫הסגולה‪ ,‬זו שבזמן האחרון אני לובשת כמעט כל שבת‪ .‬היא יפה‪,‬‬
‫ונחמדה‪ ,‬ומתאימה לי – אז למה לשגע את עצמי למדוד ולנסות‬
‫דברים אחרים? ואני כבר מכירה את זה – כל מה שיש שם בטח‬
‫לא יהיו בגדים מוצלחים‪ ,‬או שלא יהיו לטעם שלי‪ ,‬או שלא יהיו‬
‫מתאימים לי‪ ,‬או שיהיו ישנים מדי או מפוארים מדי! לא צריך‬
‫את השקיות האלה! שאמא תחזיר את זה לשירה‪ ,‬או שתזרוק‬
‫לפח‪ .‬הארון שלי הוא לא פח!‬
‫למחרת הסתכלתי שוב בארון וחיפשתי בגד‪ .‬אוף! איזה צפיפות‬
‫יש לי בארון‪ ,‬וכמעט אין שם בגדים שהם טובים בשבילי! די! אני‬
‫חייבת לעשות סדר בארון המעצבן הזה!‬
‫דבר ראשון הוצאתי את השמלה הפרחונית‪ .‬החזקתי אותה‬
‫רגע‪ ,‬ונזכרתי איך קנינו אותה לקראת החתונה של שלום‪ ,‬בן‬
‫הדוד שלי‪ .‬שעות הסתובבנו בחנויות‪ ,‬עד שמצאנו משהו שממש‬
‫מצא חן בעיני‪ ,‬וגם היה צנוע מספיק וגם התאים לתקציב‪.‬‬
‫כמה התלהבתי ממנה! האם סתם כך אקח ואזרוק אותה? צריך‬
‫לחשוב על זה עוד פעם‪ .‬בינתיים אני מחזירה את השמלה לארון‪,‬‬
‫ונראה אחר כך‪.‬‬
‫ומה לגבי החליפה התכלת? טוב‪ ,‬אותה בוודאי לא כדאי לזרוק‪.‬‬
‫הרי היא ממש טובה‪ .‬רק שאני צריכה לרזות טיפה‪ ,‬ואז אוכל‬
‫להשתמש בה שוב‪ .‬גם אותה אשמור בינתיים‪.‬‬
‫והנה החצאית החומה‪ .‬היא בודאי כבר לא טובה בשבילי‪ .‬אבל‬
‫כואב הלב לזרוק כזה דבר‪ .‬היא הייתה יקרה‬
‫מאוד‪ .‬בקושי אמא השתכנעה אז לקנות‬
‫אותה‪...‬‬
‫פתאום נכנסה אמא לחדר‪ ,‬וראתה מה אני‬
‫עושה‪ .‬היא גם הבינה מיד למה בכל זאת‬
‫הערימה שהכנתי לזריקה קטנה כל כך‪.‬‬
‫"את רוצה להיפטר מהבגדים המיותרים‪,‬‬
‫אבל כואב הלב להיפרד מהם‪ "...‬ספק‬
‫אמרה ספק שאלה‪.‬‬
‫הנהנתי בראשי‪.‬‬
‫"אז מה דעתך שנעביר אותם ליסמין?"‬
‫שאלה אמא‪" ,‬ככה לפחות מישהי תיהנה‬
‫מהם‪"...‬‬
‫"ליסמין?" אמרתי‪ ,‬ואז נדלק זיק בעיני‬
‫"כן! זה רעיון מצוין! היא באמת נמוכה‬
‫ורזה ממני במעט‪ ,‬והגיוני שהרבה דברים פה יתאימו לה!"‬
‫"ומה שלא יתאים לה‪ ",‬המשיכה אמא‪" ,‬יכול לעבור גם הלאה‬
‫לאחותה סיגל‪".‬‬
‫שמחתי על הפתרון‪ .‬עכשיו שלפתי בלב קל את כל הבגדים‬
‫שאינם טובים בשבילי‪ .‬אז מה? אני לא משליכה אותן לאשפה!‬
‫בכיף אשמח שיסמין וסיגל ישתמשו בהם!‬
‫הכנתי שקית גדולה‪ ,‬אפילו הוספתי עליה סמיילי גדול‪,‬‬
‫והעמסתי אותה בשמחה על הרכב‪ .‬אבא יביא להן את השקית‬
‫באחד הימים הקרובים‪ ,‬ויהיה מאוד כיף לשמוע שהן באמת‬
‫ייהנו מהמשלוח‪.‬‬
‫ורק כשחזרתי הביתה הבנתי‪ ,‬שכנראה שוהם וספיר חשבו את‬
‫אותו דבר עלי‪...‬‬
‫אז מה אתם אומרים‪ ,‬אולי בכל זאת אמצא בשקיות גם דברים‬
‫טובים?‬
‫יצא ספר חדש מאת יקהת רוזן "הרפתקאות ספריית רימונים"‪,‬‬
‫ניתן להשיגו וכן את "משמיע ישועה לילדים" ו"משפחת‬
‫ישראלי" בטלפון ‪054-6340121‬‬
‫פורי משפחת ישראלי מבוססים על תופעות וסיפורים אמיתיים‬
‫לתגובות והצעות לסיפורים‪[email protected] :‬‬
‫סיפורי משפחת ישראלי מבוססים‬
‫על תופעות וסיפורים אמיתיים‬
‫לתגובות והצעות לסיפורים‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרב יקהת רוזן מנהל המכון "אור עציון ‪ -‬ספרי איכות תורניים"‪ ,‬איור‪ :‬דניאלה פונד‬
‫משפחת ישראלי‬
‫‪5‬‬
‫לחובת ההקדמה לערב‬
‫תמימות‬
‫ישנו גם עניין להקדים את‬
‫ערבית‬
‫תפילת‬
‫את‬
‫שאלה‪ :‬כידוע‪ ,‬מקובל לאחר‬
‫הספירה לתחילת הלילה‪.‬‬
‫יהיו‬
‫הספירה‬
‫שבתות‬
‫של שבועות על מנת ששבע‬
‫המשנה ברורה (תפט‪ ,‬ס"ק‬
‫"תמימות" כדברי התורה‪ .‬מהו ההגיון בהנהגה‬
‫ב) פוסק שיש להקדים לספור‬
‫זו – הרי את הספירה האחרונה ספרנו כבר בערב‬
‫לפני עלינו לשבח‪.‬‬
‫הקודם?‬
‫הנימוק לדבריו הוא שכל מה שאפשר להקדים‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מקדימים‪ ,‬על מנת שיתקיים "תמימות תהיינה"‪.‬‬
‫דין "תמימות"‬
‫אמנם‪ ,‬לא ברור האם כוונתו רק לערב הראשון‬
‫"ּוס ַפרְ ֶּתם‬
‫התורה בפרשת אמור (כג‪,‬טו) מצווה‪ְ :‬‬
‫(מוצאי יום טוב) או שמא בכל לילה יש להקדים‬
‫לָ כֶ ם ִמ ָּמ ֳחרַ ת ַה ַּׁש ָּבת‪ִ ,‬מּיֹום ֲה ִב ֲיאכֶ ם ֶאת ע ֶֹמר‬
‫את הספירה מדין "תמימות"‪ .‬אפשר לדייק מקור‬
‫נּופה‪ֶׁ ,‬ש ַבע ַׁש ָּבתֹות ְּת ִמימֹת ִּת ְהיֶ ינָ ה‪ַ .‬עד ִמ ָּמ ֳחרַ ת‬
‫ַה ְּת ָ‬
‫להנהגה זאת‪ ,‬מלשון הברייתא (לעיל) הכותבת‬
‫ַה ַּׁש ָּבת ַה ְּׁש ִב ִיעת ִּת ְס ְּפרּו ֲח ִמ ִּׁשים יֹום‪ ,‬וְ ִה ְקרַ ְב ֶּתם‬
‫להתחיל בספירת העומר ב"ערב" ולא נוקטת‬
‫"ׁש ְב ָעה‬
‫ִמנְ ָחה ֲחדָ ָׁשה לַ ה' "‪ .‬ובספר דברים (טז‪,‬ט)‪ִ :‬‬
‫"לילה" כמו בהמשך אותה דרשה‪ .‬בירושלים נהגו‬
‫ָׁשבֻ עֹת ִּת ְס ָּפר לָ ְך‪ֵ ,‬מ ָה ֵחל ֶחרְ ֵמׁש ַּב ָּק ָמה ָּת ֵחל לִ ְסּפֹר‬
‫להקדים תפילת ערבית של מוצאי ראשון של פסח‬
‫ִׁש ְב ָעה ָׁשבֻ עֹות"‪.‬‬
‫(מדין "תמימות") ולא נהגו‬
‫בשאר הימים‪ ,‬ומנהג זה פשט‬
‫מצוות הספירה אינה רק פעולת‬
‫"תמימות" ימים‬
‫בהרבה קהילות‪.‬‬
‫הספירה‪ ,‬אלא שהספירה היא המגדירה‬
‫ו"תמימות" שבועות‬
‫את היום המתחיל בה כיום מימי הספירה‬
‫בתורת כוהנים (על אתר)‬
‫דורשים שהן קצירת העומר‬
‫והן ספירת העומר צריכות‬
‫להתחיל בערב‪ ,‬ולא להשתהות עד לבוקר המחרת‪,‬‬
‫מדין "תמימות"‪.‬‬
‫בגמרא במסכת מנחות (סו‪,‬א) אומר אביי שישנה‬
‫מצווה למנות ימים וישנה מצווה למנות שבועות –‬
‫ואם כן‪ ,‬לא רק השבועות צריכים להיות "תמימים"‬
‫אלא גם הימים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬הברייתא שהובאה לעיל מתייחסת רק‬
‫לספירת היום הראשון ולכן רס"ג (מובא ברי"ץ בן‬
‫גיאת ובטור) סבר שאם אדם שכח לספור בלילה‬
‫הראשון אינו יכול להמשיך‪ ,‬לשיטתו בשאר הימים‬
‫אם שכח יכול להמשיך לספור משום שלגביהם אין‬
‫חובה של "תמימות"‪.‬‬
‫לעומת שיטה זו מצינו בראשונים כמה שיטות‬
‫שהרחיבו את דין "התמימות"‪ .‬בה"ג (מובא‬
‫בתוספות למגילה כ‪,‬ב ומנחות סו‪,‬א) סובר שדין‬
‫התמימות הינו פגם בתמימות הספירה כולה‪ ,‬ומי‬
‫ששכח לספור באחד מימי הספירה לילה ויום‬
‫אינו יכול להמשיך את הספירה משום שאין כאן‬
‫"תמימות"‪ .‬דבריו נפסקו בשו"ע לעניין הברכה‬
‫(או"ח תפט‪,‬ח)‪ .‬ר"ת (תוספות מגילה כ‪,‬ב) הרחיב‬
‫את העיקרון הזה וקבע שגם מי ששכח בלילה אינו‬
‫יכול להמשיך לספור אפילו באותו בוקר‪ ,‬משום‬
‫שאין זה "תמימות" של אותו היום‪ .‬השו"ע (תפט‪,‬ז)‬
‫חשש לשיטת ר"ת ולכן נפסק שאדם השוכח בלילה‬
‫אינו סופר ביום בברכה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היו אחרים‬
‫שהתייחסו לתמימות רק מההיבט של שבעת‬
‫השבועות‪ .‬רב האי גאון המובא בשבולי הלקט‬
‫(רלד) סובר כי רק אדם ששכח אחד מימי הספירה‬
‫שבהם נשלמים שבועות שלמים (‪ 14 ,7‬וכו')‪ ,‬אינו‬
‫יכול להמשיך ולספור‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬בית הלוי (לט)‬
‫חידש חידוש גדול וקבע שאדם ששכח לספור יום‬
‫אחד יכול בסיום השבוע לספור את השבועות‪.‬‬
‫הט"ז (תצד‪ ,‬ס"ק א) כותב‬
‫שיש לאחר את תפילת ערבית של ליל שבועות‪ ,‬כדי‬
‫שיהיו ימי ספירת העומר "תמימות"‪ .‬כך מובא גם‬
‫בפמ"ג ובמשנה ברורה‪ .‬לכאורה‪ ,‬זהו דין מחודש‬
‫מאוד שהרי "תמימות" הינו דין בספירה‪ ,‬ובליל‬
‫שבועות לא סופרים‪ .‬נלענ"ד שמהנהגת האחרונים‬
‫הזו אנחנו למדים שמצוות הספירה אינה רק פעולת‬
‫הספירה‪ ,‬אלא שהספירה היא המגדירה את היום‬
‫המתחיל בה כיום מימי הספירה‪ ,‬ולכן הארכת היום‬
‫היא חלק מתמימּות ספירת העומר‪ .‬המשמעות היא‬
‫שכל ספירה צריכה להשפיע על עבודת ה' לאורך‬
‫כל אותו היום‪ .‬ממילא‪ ,‬כל אימת שלא נגמרו שבעת‬
‫השבועות לא הסתיימה עבודת הספירה‪ .‬כידוע‪,‬‬
‫הספירה הינה ביטוי לעבודת ההיטהרות של האדם‬
‫לקראת יום החמישים וקבלת התורה ולכן קיום‬
‫המצווה צריך ללוות את כל היום‪.‬‬
‫השנה בסיעתא דשמיא אנחנו זוכים להיכנס ליום‬
‫החמישים מתוך קדושת שבת‪ .‬לפי הנ"ל‪ ,‬עבודת‬
‫הספירה הינה עבודה לכל יום הספירה‪ ,‬וממילא‬
‫שיטת הט"ז מעצימה את עבודת ספירת העומר‬
‫ביום האחרון מתוך קדושת שבת ליום החמישים‪.‬‬
‫ידוע שהייתה שבת שקדמה לבריאת העולם‪ ,‬הזוהר‬
‫הקדוש שואל מדוע בפרשת הבריאה בשבת כתוב‪:‬‬
‫"כי ששת ימים עשה ה' "‪ ,‬ולא כתוב "כי בששת‬
‫ימים עשה ה' "‪ ,‬והתשובה הינה פשוטה‪ ,‬שהימים‬
‫הינם חלק ממעשה בראשית‪ .‬היום היחיד שלא‬
‫נאמר עליו "ויהי ערב ויהי בוקר" הוא יום השבת‪,‬‬
‫מפני שהשבת קדמה לבריאת העולם ואינה חלק‬
‫ממעשה בראשית‪.‬‬
‫השנה אנחנו זוכים לשבת הקודמת לזמן מתן‬
‫תורתנו המתקדשת על ידי ספירת מלכות שבמלכות‬
‫על ידי עם ישראל‪ ,‬ומתוך קדושת שבת זו אנחנו‬
‫מקבלים את התורה ביום החמישים‪.‬‬
‫מהברייתא בתורת כהנים לא מבואר האם נוסף‬
‫הרב רא"ם הכהן‪:‬‬
‫‪Re[email protected]‬‬
‫המנהג להקדים‬
‫הרב רא"ם הכהן ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב‬
‫משו"ת בארץ‬
‫המנהג לאחר את תפילת‬
‫ערבית בליל שבועות‬
‫מייסודה של הסתדרות הפועל המזרחי בא"י‪ .‬יוצא לאור ע"י מכון "צומת"‪.‬‬
‫"שבת בשבתו" באינטרנט‪ ,zomet.org.il :‬למנוי דוא"ל באנגלית‬
‫ניתן להירשם באתר מכון "צומת"‪ ,‬עריכה‪ :‬מכון "צומת"‬
‫אלון שבות‪ ,‬גוש עציון ‪ ,90433‬טל' ‪ ,02-9931442‬פקס' ‪www.zomet.org.il 02-9931889‬‬
‫‪ [email protected]‬הוצאת העלון ניתמכת ע"י משרד החינוך והתרבות‬
‫להפצה ולמודעות מסחריות‪ :‬גל אורן ‪BSD‬‬
‫הבונים ‪ 11‬רמת גן ‪ ,51462‬טל' ‪ ,03-6133555‬פקס' ‪,03-6133699‬‬
‫דוא"ל ‪ ,[email protected]‬הפצה‪ :‬מקור ראשון ‪ 052-8908518‬יוסי‬
‫מייסודה של‪:‬‬
‫הסתדרות הפועל המזרחי‬
‫כתיבה ועריכה‪:‬‬
‫מכון 'צומת'‬
‫ניהול מסחרי‪ :‬לאור מבית‪:‬‬
‫לפרסום מודעות‪052-4295209 :‬‬
‫‪6‬‬
‫סירה קוצנית‬
‫"לָ כֵ ן ִהנְ נִ י ָׂשְך ֶאת ּדַ רְ ּכֵ ְך ּבַ ִּסירִ ים‪,‬‬
‫יבֹות ָיה לא ִת ְמצָ א" (מההפטרה)‪.‬‬
‫וְ גָ דַ רְ ִּתי ֶאת ּגְ דֵ רָ ּה ּונְ ִת ֶ‬
‫מחסום דרכים‬
‫לבנות יענה" (ישעיהו לד‪,‬יג)‪.‬‬
‫הביטוי להרס וגלות הוא‬
‫התפתחות צמחייה האופיינית‬
‫לבתי גידול נטושים‪ .‬בגלל‬
‫כריתת היערות והחורשים כוסו‬
‫שטחים נרחבים בהרי יהודה והשומרון בבתה (נוף של‬
‫שיחים נמוכים) המורכבת בעיקר מסירה קוצנית‪ .‬לשימוש‬
‫הרב בסירה כחומר בעירה הייתה השפעה קשה על נוף‬
‫ההר בארץ ישראל משום שלסירה תפקיד חשוב במניעת‬
‫סחיפת קרקע וכריתה נרחבת מדי של אוכלוסיות צמח‬
‫זה גרמה להרס הקרקע‪ .‬אנו מוצאים תופעה זו במיוחד‬
‫בסמוך למשרפות סיד משום שהשתמשו בהן בכמויות‬
‫גדולות מאד של שיחי סירה‪ .‬שרידי מאות משרפות מסוג‬
‫זה פזורות בהרי יהודה ובנימין‪.‬‬
‫בפסוק בו פתחנו מופיעה תקבולת בין שני תיאורי חסימת‬
‫דרכים‪ .‬בראש הפסוק נאמר "הנני שך את דרכך בסירים"‬
‫(רש"י‪" :‬הנני שך ‪ -‬לשון סגירה") ובסופו "וגדרתי את‬
‫גדרה"‪ .‬בטור זה ננסה לברר מהם הסירים שבעזרתם ניתן‬
‫לחסום דרכים‪.‬‬
‫הסירה או הסירים מזוהים עם הצמח סירה קוצנית‬
‫ששמו הלטיני הקודם היה ‪ Poterium‬שמשמעותו‬
‫הוא סיר (מכאן המילה ‪ pottery‬המתארת קדרות או‬
‫כלי חרס)‪ .‬מקור שם זה הוא במבנה פרי הסירה הנראה‬
‫ככד זעיר (תמונה ‪ .)1‬כפי שניתן‬
‫לראות בתמונה‪ ,‬הפירות העגולים‬
‫והאדומים של הסירה וארבעת עלי‬
‫הגביע שבראשם מזכירים סיר שעל‬
‫גביו מונח מכסה‪ .‬לאחר ההבשלה‬
‫גם צבעם של הפירות דומה לצבע‬
‫כלי חרס (תמונה ‪ .)2‬פרופ' יהודה‬
‫פליקס ז"ל הציע לפרש את הפסוק‬
‫על פי מנהגם של החקלאים‬
‫הערבים שעד היום בונים מסביב‬
‫לכרמים והשדות משוכות מערמות‬
‫השיח סירה קוצנית ומגביהים‬
‫בעזרתן גדרות אבנים‪.‬‬
‫תמונה ‪1‬‬
‫סכנה לבגדי ההולכים‬
‫לפי חלק מהמפרשים הסירה‬
‫עומדת גם ברקע סיפור מאבקו‬
‫של יואב באבנר בן נר‪" :‬וַ ּיֵ צֵ א יֹואָב‬
‫ֵמ ִעם ּדָ וִ ד וַ ּיִ ְׁשלַ ח ַמלְ אָכִ ים א ֲַחרֵ י‬
‫אַבְ נֵ ר וַ ּיָ ִׁשבּו אֹתֹו ִמּבֹור ַה ִּסרָ ה וְ דָ וִ ד‬
‫ֹלא יָ דָ ע" (שמואל ב‪ ,‬ג‪,‬כו)‪ .‬בגמרא‬
‫בסנהדרין (מט‪,‬א) מובא מדרש‪:‬‬
‫"ויצא יואב מעם דוד וישלח‬
‫מלאכים אחרי אבנר וישיבו אותו‬
‫מבור הסירה‪ .‬מאי בור הסירה?‬
‫אמר רבי אבא בר כהנא‪ :‬בור וסירה‬
‫גרמו לו לאבנר שיהרג"‪ .‬מפרש שם‬
‫רש"י‪" :‬וסירה – קוץ‪ ,‬כשכרת דוד‬
‫בעירה קולנית‬
‫את כנף מעילו של שאול במערה‪,‬‬
‫התפקיד שממלאות ערמות הסירה‬
‫היה לו לאבנר ללמד זכות על דוד‬
‫בגידור הוא תפקיד משני ואילו‬
‫ולומר לשאול‪ :‬ראה כמה חס עליך‬
‫תפקידן העיקרי הוא הצורך לייבש‬
‫ולא הרגך בהיותך יחד עמו במערה‪,‬‬
‫את השיחים לפני השימוש שנעשה‬
‫ולא לימד זכות אלא אמר שמא‬
‫בהם כחומר בעירה‪ .‬הנביא נחום‬
‫כשעברתם אצל הקוצים והסירים‬
‫(א‪,‬י) אומר‪" :‬כי עד סירים סבכים‬
‫נכנס אחד מן הקוצים בכנף מעילך‬
‫וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש‬
‫והוא היה טמון שם וחתכו"‪.‬‬
‫מלא"‪ .‬את שיחי הסירה מרכזים‬
‫הסירה דוקרנית מחד גיסא‪ ,‬ומאידך‬
‫בערמות גדולות וסבוכות ולאחר‬
‫גיסא גמישה ולא ניתנת לשבירה‬
‫שהם יבשים "כקש יבש" הם ראויים‬
‫בקלות כקוצים רבים אחרים‪ ,‬ולכן‬
‫לבעירה‪.‬‬
‫היא עלולה להוות סכנה לבגדים‪.‬‬
‫תמונה ‪2‬‬
‫על תפקידה של הסירה כחומר‬
‫העובדה ששיחיה הנמוכים מכסים‬
‫בעירה אנו לומדים גם מהפסוק‪" :‬כי כקול הסירים תחת‬
‫הסיר‪ ,‬כן שחוק הכסיל וגם זה הבל" (קהלת ז‪,‬ו)‪ .‬הסירה שטחים נרחבים בבתות הים תיכוניות ובבתות ספר‬
‫הבוערת משמיעה קולות נפץ וכך אנו מוצאים במדרש‪ :‬המדבר מחזקת את דבריו של אבנר‪ .‬אמנם הסירה איננה‬
‫"כי כקול הסירים תחת הסיר‪ ,‬ר' לוי בריה דר' זעירא עבד הקוץ היחיד שמסכן את בגדי ההולכים כפי שאנו מוצאים‬
‫לה נטילת רשות‪ ,‬כל העצים כשהן דולקין אין קולן הולך‪ ,‬במדרש (תוספתא‪ ,‬סוטה‪ ,‬פ"ד ה"ב)‪" :‬ועמוד ענן שהיה‬
‫ברם הלין סרייתא כד אינון דולקים קולן הולך מימר אוף מקדים לפניהם‪ ,‬הורג נחשים ועקרבים‪ ,‬ושורף סירים‬
‫אנן קיסין" (קהלת רבה (וילנא) פרשה ז)‪ .‬פירוש המדרש‪ :‬וקוצים ואטד‪ ,‬משפיל להם את הגבוה ומגביה להם את‬
‫כל העצים אינם משמיעים רעש בעת שהם בוערים ורק השפל" אך אבנר היה חייב לתלות את קריעת המעיל‬
‫בצמח שסביר להיתקל בו מבלי משים ולא בצמח קוצני‬
‫הסירה קולה הולך ואומר שגם היא בכלל העצים‪.‬‬
‫גדול בהרבה ובולט בשטח (האטד) ששאול היה שם לב‬
‫חברת‬
‫התחדשות‬
‫הסירה היא שיח מפתח בתהליך‬
‫לנוכחותו‪.‬‬
‫הצמחים בחבל הים תיכוני ולאחר ששטח מיוער‪ ,‬מעובד‬
‫או מיושב ניטש הוא מתכסה לאחר תקופה קצרה בשיחי‬
‫לתגובות ורישום לקבלת מאמרי צמחים‬
‫הסירה‪ .‬הדבר מסביר את הנבואה‪" :‬ועלתה ארמנתיה‬
‫ובעלי חיים על פי סדר הדף היומי‪:‬‬
‫סירים‪ ,‬קמוש וחוח במבצריה‪ ,‬והיתה נוה תנים‪ ,‬חציר‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ד"ר משה רענן מרצה במכללות 'הרצוג' ו'ירושלים לבנות'‬
‫ִבעה‬
‫פרשה וט ּ‬
‫‪7‬‬
‫יוסף איתן‪ ,‬מרבני מכון וע"ה‬
‫כתב‪ :‬הרב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רפואה והלכה‬
‫בחסות‬
‫להיות בריא ולהישאר בריא‬
‫‪8‬‬
‫הצורך של מו"ר בש"ס‬
‫אוצר בלום‬
‫צמוד‪ ,‬קשור בצורה‬
‫על‬
‫לרדת‬
‫החל‬
‫והמסך‬
‫אירופה תרצ"ג‪ :‬האות ניתן‬
‫מהותית לאופי הלימוד‬
‫באירופה‪.‬‬
‫השנים‬
‫אלף‬
‫עולם היהדות המפואר בן‬
‫הייחודי של הרב‪ .‬הרב לא‬
‫ימ"ש‪.‬‬
‫הנאצית‬
‫המפלגה‬
‫בחורף עלתה לשלטון‬
‫למד רק את הסוגיא‪ .‬הרב למד את כל הנושא‬
‫עולם‬
‫ליווה‬
‫באלול‪,‬‬
‫בכ"ד‬
‫יותר‪,‬‬
‫חצי שנה מאוחר‬
‫שעלה בסוגיא‪ ,‬לאורך‪ ,‬לרוחב ולעומק‪ .‬בשיעורים‬
‫ר'‬
‫הדור‪,‬‬
‫ראש‬
‫את‬
‫עולמים‬
‫התורה למנוחת‬
‫של הרב הוא נשא אותנו על כנפי נשרים והראה‬
‫אלו‬
‫חיים'‪.‬‬
‫ה'חפץ‬
‫מראדין‪,‬‬
‫הכהן‬
‫ישראל מאיר‬
‫לנו במבט רחב ומקיף את הנושאים השונים‪.‬‬
‫היו שתי סנוניות שבישרו את בוא החורף הנורא‬
‫על יהדות אירופה‪ .‬בתום שתים עשרה שנים לא הש"ס היה הכנפיים שבעזרתן המריא הרב וסקר‬
‫במעוף הציפור את מרחבי התלמוד‪ .‬כשלמדנו‬
‫יישאר שם כלום‪.‬‬
‫אצל הרב נושא הוא לא עצר מעולם בסוגיא‬
‫אף אחד לא התרגש באותה השנה בפריז‬
‫עצמה‪ .‬אחרי שליבן הרב‬
‫הגדולה‪ ,‬כשבעיצומו של‬
‫את הסוגיא‪ ,‬היה מרים‬
‫חג מתן תורה‪ ,‬הכניסו זוג‬
‫הרב מבט ובודק היכן‬
‫בתום שתים עשרה שנים‬
‫מהגרים‪ ,‬מזרח אירופאים‪,‬‬
‫מופיע נושא זה במקומות‬
‫את בנם בבריתו של‬
‫כלום‬
‫שם‬
‫יישאר‬
‫לא‬
‫אחרים‪.‬‬
‫אברהם אבינו‪' .‬זה הקטן‬
‫כשלימד הרב הלכות‬
‫גדול יהיה'‪ ,‬התברכו הוריו‬
‫בישול בשבת הוא‬
‫של אהרן הקטן‪ ,‬יחיאל‬
‫ובלומה ליכטנשטיין‪' ,‬תזכו לגדלו לתורה‪ ,‬לחופה הקדים ובחן לעומק שבעה מקומות שבהם‬
‫ולמעשים טובים'‪ .‬העולם התהפך אחר כך על ההלכה מתייחסת לבישול‪ .‬כשלמדנו עם הרב‬
‫פריז ועל אירופה‪ ,‬הברכה דווקא התקיימה דחיית חלּות בקידושין הוא סקר בפנינו חמישה‬
‫מקומות נוספים שבהם יש דחיית חלּות של‬
‫במלואה‪.‬‬
‫מעשים הלכתיים‪ .‬הרב לא נעצר מעולם בגבולות‬
‫***‬
‫הסוגיא‪.‬‬
‫"רבי עקיבא אוצר בלום‪...‬‬
‫זאת הסיבה לכך שספרי הרב על מסכתות הש"ס‬
‫נמכרו בעשרות אלפי עותקים‪ .‬יכולתו הייחודית‬
‫ למה היה רבי עקיבא דומה?‬‫והמופלאה של הרב להציג תמונה מסודרת‬
‫לעני שנטל קופתו ויצא לשדה‪,‬‬
‫ומובנת של הסוגיא הייתה פריצת דרך בעולם‬
‫מצא שעורים – קצר ונתן בה‪,‬‬
‫הלימוד הישיבתי‪ .‬ספריו הגיעו לבתי מדרש רבים‬
‫ומגוונים‪ .‬ספרי הרב נמצאים בכל בתי המדרש‬
‫מצא חיטין – קצר ונתן בה‪,‬‬
‫של הישיבות הציוניות והם נוכחים (גם אם‬
‫וכן פולים וכן עדשים‪...‬‬
‫מתחת לשולחן) בעולם הישיבות החרדיות‪.‬‬
‫וכשבא לביתו – בירר כל מין ומין לעצמו‪.‬‬
‫אנחנו רגילים לחוש תחושת נחיתות כלפי עולם‬
‫הישיבות החרדיות‪ .‬אנו רגילים לחשוב שגדולי‬
‫כך רבי עקיבא‪...‬‬
‫דור יוצאים רק מהעולם החרדי‪ .‬ספריו של הרב‬
‫הוכיחו שאין לנו במה להתבייש‪ .‬כרבי עקיבא‬
‫כשנעשה חכם גדול –‬
‫בדורו כך גם רבינו הגדול‪ .‬אוצר בלום‪.‬‬
‫עשה כל התורה מטבעות מטבעות‪.‬‬
‫מאז הקדמת הרמב"ם לסדר טהרות איני מכיר‬
‫סידר מדרש סיפרי וסיפרא לבדן‪,‬‬
‫אף ספר שסקר בצורה יסודית ומסודרת את‬
‫ושנאן לעצמו ולתלמידיו‪"...‬‬
‫העולם הלמדני של סדר טהרות‪ ,‬עד שהופיע‬
‫ספרו של הרב ליכטנשטיין‪ .‬הסדר והשיטתיות‬
‫***‬
‫של הרב אפשרו לו לעשות מה שלא עשו רבנים‬
‫נראה‬
‫היה‬
‫עציון'‪,‬‬
‫'הר‬
‫בית המדרש של ישיבת‬
‫גדולים ועצומים לפניו‪ .‬בזכות מבט העל של‬
‫ספסלים‬
‫אחר‪.‬‬
‫מדרש‬
‫בתחילה כמו כל בית‬
‫הרב‪ ,‬הוא הצליח לייצר עולם מסודר ומובנה של‬
‫וסטנדרים‪ .‬כשהגיע מו"ר הרב ליכטנשטיין בפעם מושגים יש מאין‪.‬‬
‫הראשונה לבית המדרש‪ ,‬התקשה למצוא את‬
‫***‬
‫מקומו‪ .‬סטנדר לא הספיק לרב‪ ,‬הוא היה חייב‬
‫לצידו את כל הש"ס‪ .‬לאחר התלבטות קלה‪ ,‬קבע 'כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל‬
‫הרב את מקומו באמצע בית המדרש‪ ,‬ליד בימת בדבריו ועומק שכלו בעיון‪ ,‬עד אשר כמעט ויאמר‬
‫הקריאה‪ .‬שם‪ ,‬על הבימה‪ ,‬מצא הרב מקום לש"ס‪ .‬בו‪' ,‬וכמוהו לא היה לפניו מלך'‪ ,‬במנהגו ודרכו"‬
‫ארבעים שנה מאוחר יותר נאלץ הרב מסיבות (דברי הרמב"ם על מורו הגדול הר"י מיגאש‪,‬‬
‫בריאותיות להעביר את חדר מגוריו מהקומה ההקדמה לפירוש המשנה)‪.‬‬
‫השנייה לקומה הראשונה‪ .‬תנאי אחד התנה עם‬
‫רעייתו‪' ,‬אני צריך שיהיה לידי ש"ס‪ '.‬אמר‪ ,‬הוציא‬
‫לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪:‬‬
‫סרט מדידה ומדד‪ .‬כשגמר למדוד נחה דעתו‪' ,‬יש‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כאן מקום בשביל הש"ס‪ ',‬הודיע‪' ,‬אפשר לעבור‪'.‬‬
‫הרב עמיחי גורדין ר"מ בישיבת 'הר עציון'‬
‫בין קודש לחול‬
‫‪9‬‬
‫אחדות לאומית?‬
‫(מלכים א טו)‬
‫יש הטוענים‪ ,‬שספר מלכים נשא פנים למלכי יהודה‪ ,‬והסתיר‬
‫ביקורות שנכתבו מאוחר יותר בדברי הימים‪ .‬טענה זו בעייתית‪,‬‬
‫כי היא מניחה שהנביא שכתב את הספר הוא עובד של המלך ולא‬
‫עובד ה'‪.‬‬
‫פרקנו מוכיח את ההיפך‪ :‬ספר מלכים רק מבקר את אבים מלך‬
‫יהודה‪ ,‬בעוד דה"י מפאר את נאומו ונצחונו‪ .‬מאידך‪ ,‬ספר מלכים‬
‫רק מהלל את אסא‪ ,‬בעוד דה"י מוסיף ביקורת על פועלו המדיני‬
‫וחייו האישיים‪ .‬אם כן‪ ,‬האם יש קו מנחה שמאפיין כל ספר?‬
‫לאורך כל ספר מלכים אין אף נבואה שמצדדת באיחוד ממלכת‬
‫ישראל ויהודה‪ ,‬ונראה שהפירוד הוא מלכתחילה‪ ,‬ולכן לא מופיע‬
‫נאומו של אביה‪ ,‬שמבקר את ירבעם‬
‫על פילוג הממלכה‪ .‬דה"י שרואה את‬
‫הפילוג בעין רעה‪ ,‬מבקר את אסא‬
‫שהעמיק אותו לכדי מלחמה אזורית‪.‬‬
‫ייתכן שירמיהו שכתב את ספר מלכים מציג פרספקטיבה של‬
‫חורבן‪ ,‬שבו החיבור לממלכת ישראל משך גם את יהודה לחורבן‬
‫רוחני ופיזי‪ .‬דה"י שנכתב בימי שיבת ציון מצר על כך שישראל לא‬
‫חברו ליהודה בגאולתם‪ .‬זו אינה סתירה‪ ,‬אלו שתי פרספקטיבות‬
‫אמיתיות‪.‬‬
‫בשעה טובה יצא לאור הספר "קצר ולשולחן"‪.‬‬
‫ניתן להשיגו בחנויות סטימצקי‪.‬‬
‫בראון דסברג ‪[email protected]‬‬
‫שולחן מלכים‬
‫‪10‬‬
‫חידה לפרשת במדבר‬
‫אני הוא אבי השבט הבא‬
‫ובן ‪ +‬אבי ללא ההתחלה הוא גם שם‬
‫השבט המקורי (בחילוף א‪/‬ע)‬
‫במה מדובר?‬
‫תשובה לבחוקותי‬
‫החידה הייתה‪:‬‬
‫דרך כ"ו הוא גם של ספר וגם התאריך בו‬
‫נסתלק מחברו‪ .‬מיהו המחבר ומהו הספר?‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫הספר הוא דרך כ"ו = דרך‬
‫ה' (‪ 26‬גימטריה של שם‬
‫ה')‪ .‬מחבר ספר זה הוא‬
‫הרמח"ל שנפטר בכ"ו באייר תק"ז (החל השנה‬
‫ביום שישי) לפני ‪ 268‬שנים‪.‬‬
‫"החידון והחוויה" מארגנת חידונים לבר‪/‬בת‬
‫מצווה‪ ,‬למשפחה‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לבית הספר או‬
‫לעיר כולה‪.‬‬
‫לפרטים נוספים בקרו באתר שלנו‪:‬‬
‫"החידון והחוויה"‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‏‬
‫יואב שלוסברג‪ ,‬מנכ"ל החידון והחוויה‬
‫החידה השבועית‬
11
‫‪12‬‬
‫אקטואליה למשה מסיני‬
‫"ללמדך שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות‬
‫ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות כבר היה‬
‫וניתן הלכה למשה מסיני" (קה"ר א)‬
‫אקטואליה מיושנת‬
‫בכל ימות השנה דרכנו לעסוק באקטואליה‪ ,‬גם פוליטית‪ .‬ומה‬
‫יותר מגרה מלהעיר על הקמת ממשלה מקרטעת בישראל‪ ,‬ו‪/‬‬
‫או על מינויי שרים בעלי רקורד לאומי דל‪ .‬ראוי היה גם לכתוב‬
‫על פעלו ההיסטורי של הרב משה לוינגר‪ ,‬כלב בן‪/‬בל יפונה‬
‫של ימינו‪ ,‬אשר ליווינו לבית עולמו ביום כתיבת השורות וכל‬
‫כיו"ב‪ .‬אך נוותר הפעם‪ ,‬לכבוד יום מתן תורה‪ ,‬ונפנה מבטנו‬
‫לאקטואליה הלכתית‪ ,‬אשר עליה נאמר‪ ,‬כמצוטט בראש‬
‫המדור‪ ,‬שאין בה כל חידוש שהרי "מה שתלמיד ותיק [אגב‪:‬‬
‫מה‪/‬מי זה בדיוק?] עתיד להורות ניתן הלכה למשה מסיני";‬
‫האקטואליה מיושנת‪...‬‬
‫‪ 60‬שניות לפרסומת‪ :‬השבוע‪ ,‬כמדי שנה בסמיכות ליום‬
‫ירושלים (מדינה) ולחג השבועות (תורה)‪ ,‬הופיע כרך נוסף‪,‬‬
‫ל"ה!‪ ,‬בסידרת 'תחומין'; כ‪ 500-‬עמודי אקטואליה הלכתית‬
‫במרחבי תורה‪ ,‬חברה ומדינה‪ 55 .‬מאמרים נוספו לכ‪1,800-‬‬
‫בכרכים קודמים‪ ,‬שנכתבו ע"י ת"ח מובהקים מן השורה‬
‫הראשונה [התואר התקשורתי 'רבנים בכירים' הוא גאוותני‪,‬‬
‫לטעמי]‪ ,‬מן השורה השניה והשלישית ואף פרחי‪-‬רבנן שקלטו‬
‫בהר סיני דבר חידוש ורחש לבם דבר טוב לפרסמו ב'תחומינו'‪.‬‬
‫מתכוני בשר וחלב‬
‫לכבוד החג רקחנו עבורכם‪ ,‬מתוך הכרך החדש‪ ,‬מטעמי‬
‫הלכה‪-‬פיקנטרית חלבית‪ ,‬כמנהגם של ישראל בחג השבועות‪,‬‬
‫לקיים מה שנאמר "דבש וחלב תחת לשונך" (שיה"ש ד‪,‬יא)‪.‬‬
‫כדי לגרות את יצר התיחכום ההלכתי נציע בזאת מתוך‬
‫הכרך‪ ,‬מנת בשר בחלב (כן‪ ,‬קראתם נכון!)‪ ,‬בדומה לרב נחמן‬
‫שהושיט לילתא אשתו עטין ספוג חלב‪ ,‬כאשר ביקשה לטעום‬
‫טעם בשר וחלב (חולין קט‪,‬ב)‪ .‬ומהו המתכון המגרה?‬
‫א‪ .‬בן פקועה‪ :‬הלכה מוסכמת (ומוזרה‪ ,‬יש להודות) שבהמה‬
‫שנשחטה בחודש השמיני להריונה והולד חי‪ ,‬הוא קרוי 'בן‬
‫פקועה' ואינו טעון שחיטה‪ .‬ניתן לאכלו בכל דרך שהיא‪ ,‬כולל‬
‫אבר מן החי (שו"ע יו"ד יג)‪ ,‬גם אחרי שנים ואין גם צורך לבדקו‬
‫מטריפות בדקדקנות‪ .‬הקטע המפתיע ביותר הוא שגם צאצאי‬
‫בן ובת פקועה (דוקא שני ה'הורים') אינם טעונים שחיטה עד‬
‫עולם (אך אם הורה אחד בן‪/‬בת פקועה והשני נורמטיבי – אין‬
‫לולד תקנה בשחיטה!)‪ .‬הרב מאיר רבי מאוסטרליה מפרסם‬
‫מאמר דרמטי בו הוא טוען שבן פקועה בהגדרה איננו בהמה‬
‫(שוה ערך ל‪...‬דג)‪ ,‬ולכן גם אינו טעון ניקור ו‪ ...‬מותר לבשלו‬
‫ולאכלו עם חלב! בנקודה זו הוא מסתמך על 'וורט' פרשני של‬
‫בעל משך‪-‬חכמה שאברהם חילץ לכבוד אורחיו‪-‬מלאכיו "בן‬
‫בקר (פקועה) רך וטוב" ממעי מעוברת‪" ,‬ויקח חמאה וחלב‬
‫תיחכומי הלכה פיקנטרית‪:‬‬
‫איך לאכול בשר וחלב?‬
‫ובן הבקר" (בראשית יח‪,‬ח)‪.‬‬
‫עמד הרב רבי ועשה מעשה; הפקיע‬
‫כבשים וכבשות וגידל מהם עדרים עדרים‪ ,‬ובשורה כלכלית‬
‫וקולינארית בפיו; אינם טעונים לא שחיטה ולא ניקור‬
‫ולא בידוק ֶוחלְ ּבָ ם מותר ועוד כמה וכמה מעלות טובות‬
‫לפקועות עלינו‪.‬‬
‫ולא הודו לו חכמים! בכרך זה הרב זאב וייטמן‪ ,‬רבה של‬
‫תנובה (חלב‪ ,‬בשר ודגים)‪ ,‬מתעמת עמו בתקיפות‪ .‬פרט‬
‫לפטור משחיטה (שניתר בשחיטת אמו‪ ,‬או אם‪-‬אם‪-‬אמו)‬
‫כל השאר (כמעט) לא מוסכם‪ ,‬ובודאי אין תימוכין להגדרת‬
‫בן פקועה כ'מין בפני עצמו'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כבר לפני ‪ 16‬שנה‪,‬‬
‫בכרך י"ט‪ ,‬שלל הראשל"צ הרב בקשי‪-‬דורון מכל וכל הצעה‬
‫דומה שהונחה על שלחנו מטעם מגדלי בקר בגולן‪ ,‬מחשש‬
‫לתקלות חמורות‪ .‬גם מובהקי הפוסקים‪ ,‬הרבנים שמואל‬
‫וואזנר זצ"ל ויבל"ח אשר וייס‪ ,‬הזהירו שלא להיכנס‬
‫לתיחכום הלכתי סבוך זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתור איפוא אחר מתכון בשר‪-‬חלב חילופי‪ :‬בשר‬
‫משובט מתאי גזע! בכרך קודם נדרש ר' צבי ריזמן (איש‬
‫עסקים בלוס‪-‬אנג'לס ותלמיד‪-‬חכם נודע בשערים בנושאי‬
‫הלכה ואקטואליה) ל'המבורגר המלאכותי' אשר הגיח‬
‫לעולמנו לפני שנתיים; מדובר בהפקת בשר מלאכותי מתאי‬
‫גזע של בהמה‪ ,‬שלא נשחטה‪ ,‬או טרפה‪ .‬מסקנתו העקרונית‬
‫היא שבשר משובט אינו בשר ובין השאר מותר לבשלו‬
‫ולאכלו עם חלב! (הסיכום כולל פרטים מרובים ואין זה‬
‫מקומם‪ .‬בעית מראית העין תיפתר ע"י סימון ושילוט כמו‬
‫חלב סויה‪ ,‬למשל)‪.‬‬
‫אך ידידיי‪ ,‬אל תרוצו בליל שבועות לחפש 'המבורגר‬
‫מלאכותי' לתבלו בדבש ולטובלו בחלב‪ .‬הרב יעקב אריאל‬
‫מתנגד‪ ,‬בכרך הנוכחי‪ .‬מסקנתו‪ :‬אפשר לייצר בשר מלאכותי‬
‫מבהמה כשרה בלבד "אולם יהיה לו דין בשר לכל דבר‪ ,‬כגון‬
‫לענין בישול בחלב"‪ .‬נסתפק בעטין?‬
‫(נכתב במוצאי יום‪-‬ירושלים)‬
‫הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'‬
‫נקודת מבט‬
‫ספרי הרב ישראל רוזן‬
‫ה' ‪ 50 -‬מאמרי הלכה‬
‫בחצוצרות בית ‬
‫וטכנולוגיה ‪ 600‬עמ' * ‪₪ 60‬‬
‫ואוהב גר‪ -‬הלכה‪ ,‬אגדה ופולמוס‬
‫ספר שופטים בגובה חז"ל ‪( -‬מהד' חדשה)‬
‫כל ספר כ‪ 350-‬עמ' ‪₪ 40‬‬
‫אתרי סגולה ‪ /‬נקודת מבט ‪₪ 30 -‬‬
‫המחיר כולל משלוח‬
‫להזמנות ומשלוח‪ :‬מכון צומת ‪02-9932111‬‬
‫יצא לאור תחומין ל"ה‬
‫תחומין ל"ה ‪ 70‬ש"ח‬
‫סט תחומין (א‪-‬ל"ה) ‪1,250‬‬
‫תקליטור תחומין ‪180 +4‬‬
‫ש"ח (במקום ‪ 2500‬ש"ח)‬
‫ש"ח (במקום ‪ 380‬ש"ח)‬
‫‪www.zomet.org.il 02-993-2111‬‬