בלק 176 אינטר תש``ע.indd

‫בע“ה • הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה“צ שלום ארוש שליט“א • פרשת‪ :‬ב ל ק‬
‫ז' בתמוז ת‬
‫ש''ע ‪\06\2010‬‬
‫‪ •19‬גליון‪176 :‬‬
‫החיים היותר יפים‬
‫כל ענייני החיים‪ ,‬כשעובר על כל אחד ואחת מה‬
‫שעובר‪ ,‬הדבר שקובע באמת את ההרגשה של‬
‫האדם‪ ,‬זה אופן ההתיחסות שלו‪ .‬אפילו בבעיות‬
‫הקטנות של החיים‪ ,‬אם האדם מתייחס לכל בעיה קטנה‬
‫בבכיינות‪ ,‬אז כל דבר קטן משחיר לו את החיים‪ .‬לעומת אם‬
‫מקבל את זה באמונה ומודה לה'‪ ,‬אז זה כל ההבדל ‪ -‬הוא‬
‫חי כבר חיים יפים תמיד‪.‬‬
‫ב‬
‫ומובן‪ ,‬שהאופן שבו הוא עובר את הנסיונות של החיים‪,‬‬
‫משפיע על כל הקרובים ועל הילדים‪ .‬לדוגמא‪ :‬נסיון של‬
‫חובות‪ .‬כל אחד יתאר לעצמו‪ ,‬את ההבדל בין בעל חוב ‪-‬‬
‫לבעל חוב‪ .‬בין בעל חוב שלא מקבל את התיקון באמונה‬
‫– לבין זה שמקבלו באמונה‪ .‬איך נראה הבית של זה‪ ,‬ואיך‬
‫נראה הבית של זה‪...‬‬
‫סיבה ראשונה‪ :‬שאדם רואה 'נתונים' מול העיניים שלו‪,‬‬
‫נתונים נוראים מאד‪ ,‬מפחידים‪ ,‬ובלבו הוא אומר‪' :‬איך‬
‫אני אגיד שזה לטובה? איך אני אסתור את המציאות? אני‬
‫אהיה מטומטם?' כל זה ‪ -‬לפי השכל שלו‪.‬‬
‫לזה הוא צריך לדעת‪ ,‬שאמונה היא מעבר לנתונים‪...‬ואפילו‬
‫אדם יראה את הנתונים הכי נוראים בעולם‪ ,‬צריך שיגיד‬
‫לעצמו‪' :‬נכון‪ ,‬אני רואה טוב‪ ,‬הנתונים הם באמת נוראים‬
‫בגן היומי לשבוע הקרוב ספר בגן האמונה‪:‬‬
‫יום א' ט"ו בתמוז עד יום שבת קודש כ"א בתמוז‬
‫עמודים‪ :‬רס"ג‪ -‬רע"ה‬
‫ָא ָדם ׁ ֶשעוֹ ֶשׂה ְּבכָ ל יֹום ׁ ָש ָעה ִה ְתבּ ְֹודדוּת‪ּ ַ ,‬ד ְר ָ ּגתוֹ ְ ּגב ָֹוהה ַאף י ֵֹותר ֵמ ָא ָדם‬
‫ׁ ֶשהוּא ְּב ַד ְר ָ ּגה‪ֶ ׁ ,‬ש ְּמ ַק ֵּבל ֶאת ַה ִי ּּסו ִּרים ְּב ַא ֲהבָ ה וְ ָש ֵׂמ ַח ַּב ִי ּּסו ִּרים‪ .‬וְ זֹאת‪ִ ,‬מ ֵּכיוָ ן‬
‫ׁ ֶש ֵאינוֹ ְמ ַח ֶּכה לְ ַק ֵּבל יִ ּסו ִּרים ִּב ׁ ְשבִ יל לְ ִה ְתע ֵֹורר‪ֶ ,‬א ָּלא ִמ ְתע ֵֹורר ֵמ ַעצְ מוֹ ‪) .‬בגן‬
‫האמונה רס"ג(‬
‫קשר יומי‪ 077-3203904 :‬אימייל ‪baganhayomi.gmail.com‬‬
‫אני‪ .‬למה אני לא מאמין שהכל לטובה? טיפש שכמותי‪ .‬מה‬
‫יהיה איתי?'‬
‫במקום הרדיפה העצמית‪ ,‬האדם צריך להגיד לעצמו‪:‬‬
‫'שמעתי ולמדתי והבנתי שהכל לטובה‪ ,‬זה כבר טוב‪ ,‬ועכשיו‬
‫אני צריך לבקש מה' יתברך‪ ,‬שיזכה אותי להאמין בכל לבי‬
‫שהכל לטובה‪ '.‬כך צריכים לבקש מה' בפשיטות‪' :‬תן לי‬
‫אמונה!' כי גם את האמונה מקבלים מהקב"ה‪.‬‬
‫האמונה היא לא ממך! אל תאשים את עצמך‪ ,‬ואל תרדוף‬
‫את עצמך‪ .‬גם זה שאתה צריך להאמין שהכל לטובה‪ ,‬זה‬
‫לא ממך! תפסיק לרדוף את עצמך! תבקש את זה מבורא‬
‫עולם‪' :‬בורא עולם! הכל ממך‪ ,‬תן לי אמונה שהכל לטובה‪'.‬‬
‫כך תתפלל על זה כל יום‪.‬‬
‫מאד‪ ,‬אבל האמונה אומרת‪ ,‬שכל מה שה' עושה לטובה‬
‫עושה‪ ,‬וכיוון שהעיקר אצלי זה האמונה‪ ,‬לכן אני אגיד תודה‬
‫רבה על זה!' כמו שיהודי אחד‪ ,‬שעובר הרבה ייסורים אמר‬
‫לי‪' :‬תדע לך‪ ,‬שמה שמחזיק אותי בכל הנסיון הקשה שאני‬
‫עובר‪ ,‬זה רק איזה משפט אחד ששמעתי ממך‪' :‬לא מבין‬
‫כלום‪ ,‬רק מאמין שהכל לטובה'‪'.‬‬
‫ניגש אלי אברך וסיפר לי‪ ,‬שאשתו היתה בהריון‪ ,‬וכחדשיים‬
‫לפני התאריך המשוער ללידה‪ ,‬היא הלכה לבדיקות‪,‬‬
‫והרופאים אמרו לה‪ ,‬שכפי הנראה היא תצטרך ללדת‬
‫בניתוח‪ ,‬כי המצב מסובך‪ .‬ועוד הוסיפו והפחידו אותה בכל‬
‫מיני תיאורים‪ ,‬שכך וכך עלול לקרות וכו'‪ .‬עד שהיא נכנסה‬
‫לדכאון‪ ,‬לחרדות‪ ,‬לא אוכלת‪ ,‬לא שותה‪ ,‬לא ישנה‪ ,‬רק בוכה‬
‫ובוכה‪ .‬אבל מהשמים רחמו עליה ונתנו לה את הדיסק‬
‫'תפסיק להתבכיין'‪ ,‬והיא שמעה שצריכים להגיד תודה על‬
‫הכל‪ ,‬גם על הרע‪ ,‬והתחילה להגיד תודה לה'‪.‬‬
‫וזה שייך בכל תחום ונושא‪ :‬נסיון עם ילד; שידוך שלא‬
‫מסתדר; גירושין; מעבר דירה; שיפוץ; ועוד ועוד – אפשר‬
‫לצאת שבור או לצאת מחוזק; להיהרס או להבנות‪ .‬כי‬
‫הנסיונות של החיים יכולים לבנות את האדם אם הוא‬
‫יקבלם באמונה ‪ -‬אם יש לו אמון בה'‪ ,‬שה' עושה רק טוב‬
‫עם האדם‪ ,‬הוא נבנה מהמאורעות שה' מעביר עליו‪ .‬אבל‬
‫אם אין לו אמון בה'‪ ,‬והוא חושד בה' שרוצה להחריבו‬
‫בחינם‪ ,‬הוא נהרס ‪ -‬הכל כפי האמונה של האדם‪.‬‬
‫זו הסיבה הראשונה‪ ,‬מדוע האדם לא מצליח לחיות את‬
‫האמונה‪ ,‬כי הוא לא הולך עם העצה שאמר רבי נחמן‬
‫מברסלב‪ :‬להקדים את האמונה לשכל‪ .‬פירושו ‪ -‬לפני‬
‫שאתה מסתכל עם השכל‪ ,‬קודם כל תסתכל באמונה‪.‬‬
‫אף פעם אל תסתכל על שום דבר עם שכל‪ ,‬לפני שאתה‬
‫מסתכל באמונה ‪ -‬קודם כל אמונה‪ .‬מה האמונה אומרת?‬
‫זה ה' עשה‪ ,‬הכל לטובה‪ .‬אם תסתכל עם השכל שלך‪ ,‬אתה‬
‫תפול מהאמונה‪.‬‬
‫וכך אמרה לבורא עולם‪' :‬ה'‪ ,‬ממה אני מפחדת? שיהיה‬
‫ניתוח? הרי כל מה שאתה עושה זה לטובה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬כל‬
‫מה שיהיה זה לטובה‪ ,‬גם אם יהיה ניתוח‪ .‬אני מודה לך ‪-‬‬
‫תודה רבה לך ה'! אני לא יודעת כלום‪ ,‬מה שתעשה איתי‬
‫זה טוב‪ .‬תודה לך על כל מה שתעשה איתי‪ '.‬כך היא רק‬
‫הודתה והודתה‪ .‬כל מחשבה שנכנסה להפחיד אותה היא‬
‫אמרה‪' :‬תודה‪ ,‬אם ה' רוצה שזה יהיה‪ ,‬זה טוב‪ .‬תודה‪ ,‬תודה‪,‬‬
‫תודה'‪.‬‬
‫נמצא ההבדל בין מי שחי באמונה ומקבל הכל בשמחה‪,‬‬
‫בתודה‪ ,‬לבין מי שלא מקבל באמונה ומתלונן‪ ,‬זה ההבדל בין‬
‫חיים של גן עדן‪ ,‬לחיים של גיהנום‪ ,‬כמו ששרנו בשיעורים‬
‫ביחד‪' :‬או אמונה או גיהנום‪ '...‬ולכן יתחזקו כל אחד ואחת‪,‬‬
‫ללמוד אמונה וללמוד ללכת עם תודה והודאה‪ ,‬ויהיה להם‬
‫גן עדן כבר בעולם הזה‪ .‬זה לא קשה‪ ,‬זה רק תלוי ברצון‬
‫ובעבודה של האדם‪.‬‬
‫השכל אומר‪ :‬העיקר זה מה שאני רואה‪ .‬ואילו האמונה‬
‫אומרת‪ :‬הכל לטובה! והאדם צריך להאמין לאמונה‪ .‬ועל‬
‫זה התחדש לי‪ :‬למה קוראים ליצר הרע 'יצר הרע'? כי הוא‬
‫אומר שיש רע‪ .‬ולמה ליצר הטוב קוראים 'יצר הטוב'? כי‬
‫הוא אומר שיש רק טוב‪.‬‬
‫וכך ‪ -‬המשיך וסיפר לי בעלה – היא רק הודתה‪ ,‬ורקדה‬
‫ושמחה כל החדשיים האלה עד ללידה‪ ,‬והיו לה ניסים!‬
‫הלידה עברה בשלום‪ ,‬ואפילו אחרי הלידה‪ ,‬שיש בדרך כלל‬
‫כאבים והתכווצויות – לה לא היה כלום! שום כאבים!‬
‫זה שלא מקבל את הנסיון בתודה ושמחה‪ ,‬איזה גיהנום‬
‫יש לו בבית ‪ -‬האשמות הדדיות‪ ,‬ומריבות וחושך צלמוות‪,‬‬
‫והילדים רואים את אבא ואמא מצומצמים‪ ,‬מבולבלים‪,‬‬
‫לחוצים וכו'‪.‬‬
‫ולעומתו‪ ,‬מי שמקבל בתודה את הנסיון‪ ,‬הילדים בכלל לא‬
‫יודעים שיש בעיה‪ ,‬הם רואים הורים שמחים‪ ,‬רוקדים‪ .‬אולי‬
‫הם מרגישים שחסר בגשמיות‪ ,‬אבל בגלל שכולם שמחים‬
‫זה לא נקרא חוסר‪.‬‬
‫כל מי שזוכה לקבל את הדברים בפשיטות ולהשתדל‬
‫לקיימם‪ ,‬הוא בודאי רואה ישועות גדולות ונסים בחייו‪ ,‬כמו‬
‫שמגיעים אלינו בכל יום ויום סיפורי ישועות ונסים‪ ,‬שרואים‬
‫אלו שהולכים עם תודה‪-‬הודאה באמת‪ .‬אך כגודל העצה‪ ,‬כן‬
‫גודל המניעות לקיים אותה‪ ,‬והרבה אנשים מוצאים שקשה‬
‫להם להודות‪ ,‬ובפרט על מה שנראה בעיניהם כצרה‪.‬‬
‫מה הן הסיבות העיקריות שאדם לא זוכה לחיות את הדעת‬
‫שהכל לטובה? הרי אם נשאל כל אדם שמגדיר את עצמו‬
‫כמאמין‪' :‬האם מה שה' עושה הכל לטובה?' הוא ודאי יענה‬
‫בחיוב‪' :‬כן – כל מה שה' עושה‪ ,‬לטובה הוא עושה‪' '.‬אם כן‬
‫ למה אתה לא 'נותן חיוך' כל היום? הרי הכל טוב‪ -‬אז מה‬‫רע לך? סימן שאתה לא 'חי' את האמונה שהכל לטובה!'‬
‫למה?‬
‫ליון‬
‫בהגשבוע‬
‫הסיבה שניה‪ ,‬היא‪ ,‬שהאדם לא רוצה לבטל את רצונו בפני‬
‫רצון ה'‪ .‬ועל זה נאמר‪' :‬בטל רצונך מפני רצונו‪...‬ועשה רצונך‬
‫כרצונו'‪ .‬הדרך של האמונה‪ ,‬ויסוד היהדות‪ ,‬היא להיות‬
‫מבוטל להנהגה של ה'‪ ,‬הן באופן סביל והן באופן פעיל‪ .‬הן‬
‫בשב ואל תעשה והן בקום עשה‪.‬‬
‫סיבה שלישית‪ :‬האדם חושב שהוא יותר גדול מרבי עקיבא‪.‬‬
‫רבי עקיבא שימש את נחום איש גם זו עשרים ושנים שנה‪,‬‬
‫כדי ללמוד שהכל לטובה‪ .‬והאדם חושב שהוא ישמע שיעור‬
‫אחד וכבר הוא ישתנה‪ .‬זהו דמיון לחשוב כך‪ ,‬אלא צריך‬
‫שיקח את הדיסקים מסדרת 'תפסיק להתבכיין'‪ ,‬וישמע‬
‫אותם כל יום‪ ,‬עד שזה יחדור בלב שלו‪ ,‬ויזרום בדם שלו‪.‬‬
‫סיבה רביעית‪ :‬האדם צריך להבין שגם אמונה מקבלים מה'‬
‫יתברך‪ .‬כי מה שקורה להרבה אנשים‪ ,‬שברגע ששומעים‬
‫שיעור על אמונה‪ ,‬או קוראים בספר על אמונה‪ ,‬מיד הם‬
‫מתחילים עם ההאשמות עצמיות‪' :‬אוי‪ .‬איזה חסר אמונה‬
‫משמעת בגיל הרך פרק ג'‬
‫חנוך לנער עמ‘ ‪2‬‬
‫אמונה= שמירת העיניים‬
‫בנתיבי הפרשה עמ' ‪3‬‬
‫כדאי מאד להיות כמו רבי עקיבא‪ ,‬שראה הכל בעין האמונה‪,‬‬
‫שהכל לטובה‪ .‬אבל בשביל זה צריכים שימוש חכמים ‪-‬‬
‫לשמש את הדרך של האמונה‪ ,‬ללמוד אותה‪ .‬ללמוד שאין‬
‫רע בעולם‪ ,‬שהכל טוב‪ .‬שה' הוא טוב תמיד‪ .‬לא כמעט תמיד‬
‫טוב‪ .‬אלא תמיד טוב!‬
‫לכן‪ ,‬כל אחד יבין‪ ,‬שהוא צריך ללמוד היטב את הדעת הזו‬
‫הנפלאה שה' הוריד לעולם‪ ,‬ללמוד את הספרים‪ ,‬לשמוע‬
‫את הדיסקים‪ ,‬שוב ושוב‪ .‬לא מספיק ללמוד פעם אחת‪,‬‬
‫אלא צריכים לחזור שוב ושוב‪ ,‬ולשנן ולהכניס ללב את כל‬
‫מה שלומדים‪ ,‬ולהתפלל לקיים‪ ,‬ואז האדם יראה איזה‬
‫נסים יהיו לו‪.‬‬
‫ויהי רצון שנזכה ללכת רק עם תודה‪-‬הודאה עד ביאת המשיח‬
‫שתהיה בקרוב בקרוב‪ .‬אמן‪.‬‬
‫בברכת שבת שלום ומבורך‬
‫לכל בית ישראל‬
‫רבי אלעזר מריישא זיע"א‬
‫לאורם נלך עמ' ‪4‬‬
‫מפניני‬
‫הפרשה‬
‫פרשת בלק‬
‫"וַ ַ ּי ְרא ָּבלָ ק ֶּבן ִצ ּפוֹ ר‪) "...‬במדבר כ"ב ב(‬
‫מדוע נקראת פרשה זו ע"ש בלק הרשע? אלא נראה ע"פ‬
‫הגמרא שלעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא‬
‫לשמה יבא לשמה‪ ,‬וזה למדים מבלק שזכה שיצא ממנו דוד‬
‫המלך‪) .‬נתיבות דעת(‬
‫"מה ֵּבין ַּתלְ ִמ ָידיו ׁ ֶשל ַאבְ ָר ָהם ָאבִ ינ ּו לְ ַתלְ ִמ ָידיו ׁ ֶשל ִּבלְ ָעם ָה ָר ׁ ָשע"‬
‫ַ‬
‫)אבות ה‪ -‬י"ט(‬
‫מה בין בלעם למשה? אלא בלעם השתמש בכוח הנבואה‬
‫שלו להרבות את כבודו ולהשפיל אחרים‪ ,‬לא כן משה‬
‫שהשתמש בנבואה כדי לדעת את אפסיותו ורק לרומם‬
‫אחרים‪ ,‬ולכן לא אמרו חז"ל "מה בין בלעם למשה" אלא‬
‫"מה בין בלעם לאברהם" משום שמשה החזיק עצמו‬
‫לתלמידו של אברהם ומעצמו הוא כלום‪) .‬נחל חכמה(‬
‫ֹאמר ֶאל ַעבְ ֵדי בָ לָ ק ִאם יִ ֶּתן לִ י בָ לָ ק ְמל ֹא בֵ יתוֹ ֶּכ ֶסף‬
‫"וַ ַ ּי ַען ִּבלְ ָעם וַ ּי ֶ‬
‫וְ זָ ָהב ל ֹא אוּכַ ל לַ ֲעבֹר ֶאת ּ ִפי ה' ֱאל ָֹקי לַ ֲעשׂוֹ ת ְק ַט ָּנה אוֹ גְ דוֹ לה"‬
‫)במדבר כ"ב י"ח(‬
‫ופירש רש"י למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון‬
‫חנוך לנער |‬
‫הרב יצחק‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬בני בן שנתיים וחצי‪ .‬בזמן האחרון אי‬
‫אפשר להגיד לו "לא"‪ .‬אם הוא רוצה משהו ואומרים לו לא‪-‬הוא‬
‫מתחיל לבכות‪ .‬אם הוא רואה שזה לא עוזר‪-‬הבכי הופך להיות‬
‫היסטרי ומלווה בצרחות‪ .‬הוא לא נרגע עד שהוא מקבל את מה‬
‫שהוא רוצה‪.‬‬
‫כדי לא להיכנס לעימותים מיותרים‪ ,‬לפעמים אנחנו מוותרים‬
‫לו‪ ,‬לפעמים מנסים להסיח את דעתו לנושא אחר כדי שישכח‬
‫ולפעמים מנסים להגיע לכל מיני פשרות באמצע‪ ,‬אבל התנהגותו‬
‫רק הולכת ומחמירה‪.‬‬
‫בעבר ניסינו ללכת איתו ביד קשה‪ ,‬אך הוא נהיה עקשן יותר‬
‫ויותר‪ .‬אנחנו מפחדים שהוא יתרגל להיות ילד תובען ושרירותי‪,‬‬
‫שכל מה שהוא רוצה הוא משיג על ידי בכי היסטרי שאנו לא‬
‫מסוגלים לעמוד בפניו‪ .‬שאלתנו היא‪ :‬מדוע הילד מתנהג כך‬
‫וכיצד עלינו להתמודד עם המצב?‬
‫מרדנות‪ ,‬עצמאות או פינוק‬
‫תשובה‪ :‬כולנו מכירים וחווים את תופעת ה"מרדנות בגיל‬
‫הרך" וכשהילד "משתגע" אנחנו עומדים חסרי אונים מול‬
‫התופעה ובמיוחד "בזמנים בעייתיים" )ליד חברים או‬
‫בסופר‪ ,‬הילד מנדנד שנקנה לו משהו וכדו'( ובמקרים כאלו‬
‫קשה לנו "לטפל" בילד כפי שצריך‪.‬‬
‫במילה "לטפל" אני בהחלט שולל כוחניות או הרמת יד‪.‬‬
‫אני מתכוון לשיטתנו הידועה‪ :‬הבנת הבעיה וטיפול פרטני‬
‫לפי הכרתנו את הילד‪.‬‬
‫ננסה לעשות סדר ולקרא לילד "בשמו"‪.‬‬
‫קטנוניות‪ -‬הילד יודע‪ ,‬רוצה ודורש לעשות הכל לבד‪ .‬הוא‬
‫מתנגד לעזרה או ייעוץ‪ ,‬הילד "מקובע" בדעתו מה ואיך‬
‫לעשות ולכן ה"מצב הנתון" שלו‪ ,‬הוא מצב של מלחמה‬
‫וכעסים תמידיים‪ .‬לדוגמא‪ :‬הוא עוד לא החליט אם הוא‬
‫רוצה לשתות מבקבוק או מכוס‪ ,‬אם לשתות מים או מיץ‪,‬‬
‫אם לאכול גם את החביתה או רק את הגבינה‪ ,‬אם ללבוש‬
‫את הסוודר או לבכות לאמא שהוא לא רוצה‪ .‬במקרה זה‪:‬‬
‫אין לנו כל כך מה לעשות‪ ,‬זהו טבעו של הילד‪ .‬הוא שואף‬
‫למטרה אחת‪ -‬להיות גדול‪ .‬הוא רוצה לאכול לבד‪ ,‬אך אינו‬
‫מצליח ומתלכלך‪ -‬וזה מתסכל אותו‪ .‬רוצה להתלבש לבד‪-‬‬
‫אך שני הרגליים נכנסות באותו צד במכנס והוא נופל‪ .‬הילד‬
‫פשוט מתוסכל מעצמו ואין לו שום בעיה עם הסביבה‬
‫ובטח שלא עם הוריו‪ .‬רק הבעיה היא‪ -‬שהוא רוצה להיות‬
‫גדול לפני שהגיע הזמן והוא פשוט מתוסכל כי הוא לא‬
‫מצליח‪ .‬עלינו להבין את מצב הילד‪ ,‬לתמוך בו ולא להפריע‬
‫לו לנסות להעפיל ולגדול‪.‬‬
‫עקשנות‪ -‬הילד מביע סירוב כללי לרצון ההורים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫מסרב לקום בבוקר‪ ,‬לישון בזמן‪ ,‬לאכול בישיבה כאשר הוא‬
‫פנינים רעינות ופתגמים נבחרים על פרשת השבוע‬
‫אחרים‪ ,‬יש מי שהקשה מה ההבדל ממה ששנינו במסכת‬
‫"א ַמר ַר ִּבי יוֹ ֵסי ֶּבן ִק ְס ָמא‪ַ ּ ,‬פ ַעם ַא ַחת ָהיִ ִיתי ְמ ַה ֵּל ְך ַּבדֶּ ֶר ְך‬
‫אבות ָ‬
‫וא ַמר לִ י‪ַ ,‬ר ִּבי ְרצוֹ נְ ָך ׁ ֶש ָּתדוּר ִע ָּמנ ּו ִּב ְמקוֹ ֵמנ ּו וַ ֲאנִ י‬
‫ו ּ ָּפגַ ע ִּבי ָא ָדם ָ‬
‫ֶא ֵּתן לְ ָך ֶאלֶ ף ֲאלָ ִפים דִּ נְ ֵרי זָ ָהב וַ ֲאבָ נִ ים טוֹ בוֹ ת ו ַּמ ְר ָ ּגלִ יּוֹ ת‪ָ ,‬א ַמ ְר ִּתי לוֹ‬
‫ִאם ַא ָּתה נוֹ ֵתן לִ י ָּכל ֶּכ ֶסף וְ זָ ָהב וַ ֲאבָ נִ ים טוֹ בוֹ ת ו ַּמ ְר ָ ּגלִ יּוֹ ת ׁ ֶש ָּבעוֹ לָ ם‪,‬‬
‫ֵאינִ י ָדר ֶא ָּלא ִּב ְמקוֹ ם ּתוֹ ָרה" שהרי גם כאן לכאורה ויתר בלעם‬
‫על כל הממון בשביל הקב"ה?‬
‫ויש לומר שאצל בלעם היה רצונו כן ללכת ולקלל אבל‬
‫הקב"ה לא נותן לו ולכן זה סימן שהוא מחמד ממון אחרים‪,‬‬
‫משא"כ אצל ר' יוסי יש באפשרותו לילך היכן שירצה ובכל‬
‫זאת הוא לא הולך אלא למקום תורה זה סימן שהממון לא‬
‫חשוב אצלו כלום‪) .‬נחל חכמה(‬
‫שה"‬
‫"‪...‬קוּם לֵ ְך ִא ָּתם וְ ַא ְך ֶאת ַהדָּ בָ ר ֲא ׁ ֶשר ֲא ַד ֵּבר ֵאלֶ ָיך אֹתוֹ ַת ֲע ֶ ׂ‬
‫)במדבר כב‪-‬כ(‬
‫"הדָּ בָ ר ֲא ׁ ֶשר ֲא ַד ֵּבר ֵאלֶ ָיך‬
‫ולכאורה קשה שהרי היה לו לומר ַ‬
‫אותו תדבר"? אלא‪ ,‬ידע הקב"ה שהוא יברך את ישראל‬
‫וממילא אמר לו תעשה לשון קביעות יותר מדיבור שהרי‬
‫דיבור אינו מבטל מעשה ואפילו אם יתחרט אין בכך כלום‪,‬‬
‫א‪ .‬מחנך בת“ת ”שלום בנייך“‬
‫נמצא קרוב לצלחת‪ ,‬להתקלח‪ ,‬להתלבש‪ ,‬לצאת מהבית או‬
‫להיכנס אליו וכדו'‪ .‬בקיצור הילד עומד על שלו‪ .‬במקרה זה‪:‬‬
‫מאחר ומדובר בגיל הרך‪ ,‬צריך "לאזן" את התנהגותו‪ .‬מצד‬
‫אחד הוא מגבש את דעתו ועצמאותו ומצד שני יכול לגדול‬
‫כמרדן ובלתי ממושמע‪ .‬ולכן חשוב לתת לו "מרחב פעולה"‬
‫שבו הוא יכול להחליט אך את שאר ההחלטות יקבעו‬
‫ההורים ע"מ ללמדו שיש כאן "בעל הבית"‪.‬‬
‫מפונקות‪ -‬ילד מפונק במשמעות השלילית הוא ילד‬
‫תובעני‪ ,‬בכיין ועקשן‪ ,‬החושב שהכל מגיע לו וכולם צריכים‬
‫למלא את רצונו‪ .‬הילד המפונק מהסוג השלילי נעשה כזה‪,‬‬
‫לא ממתן תשומת לב‪ ,‬חום ואהבה‪ .‬אלא מתוך הרגשה‬
‫שלהתעקשויותיו ולבכיו יש השפעה עליכם‪.‬‬
‫עודף תשומת לב והערכה‪ ,‬לא יהפכו ילד‪-‬למפונק‪ .‬הפיכת‬
‫ילד למפונק אינה תלויה כלל ב‪-‬כמה תתנו לו‪ ,‬אלא ב‪-‬איך‬
‫תתנו לו‪.‬‬
‫אם הילד יצליח לגרום לכם לשנות את דעתכם או לוותר‬
‫לו‪ ,‬בעזרת בכי ואיומים‪-‬הוא יבין שזו דרך טובה ומהירה‬
‫להשפיע עליכם ולכן יעשה זאת שוב ושוב‪ .‬עלינו לדעת‬
‫שילד שמבקש בקשות רבות‪ ,‬אינו בהכרח ילד מפונק‪ -‬אם‬
‫הוא מקבל גם את התשובה "לא" כתשובה‪ .‬ילד שמקבל‬
‫את החלטת הוריו‪ ,‬לדוגמא‪" :‬דניאל‪ ,‬אמא לא יכולה לגשת‬
‫אליך עכשיו" ברור לו שההחלטה אם לגשת אליו או לא‬
‫נתונה בידיים של אמא‪ .‬ילד זה‪ ,‬הוא ילד המקבל סמכות‬
‫ומכאן שאינו ילד מפונק‪.‬‬
‫בסיפור בכותרת נראה שהילד "מפונק" ולא מגלה‬
‫עצמאות וכדו' ולכן חשוב להבהיר לו שוב ושוב שאנו לא‬
‫מושפעים ממנו‪ ,‬לא מתרגשים מהבכי והצרחות שלו ולא‬
‫מפחדים מהאיומים שלו‪ .‬חשוב להבהיר לו שאבא לא לחיץ‬
‫ולא סחיט‪ .‬אם אבא רוצה‪ ,‬הוא יקנה לך ואם אבא החליט‬
‫לא לקנות לך‪-‬אז הוא לא יקנה‪.‬‬
‫מי רוצה להיות פסיכולוג?‬
‫מספרים שאמא אחת לקחה את הבן שלה לקנות‬
‫בסופרמרקט גדול‪ .‬בכניסה‪ ,‬הילד ראה נדנדה קטנה בצורת‬
‫סוס‪ ,‬מיד הוא ביקש לשחק עם הנדנדה‪ ,‬האימא שמחה‬
‫מאוד‪ ,‬מה רע? הילד ישחק בנדנדה ובינתיים היא יכולה‬
‫לקנות בלי הפרעות‪ .‬וכך הסתובבה האם בסופר וסיימה‬
‫את הקניות‪ .‬כשרצתה ללכת קראה לבנה ואמרה לו‪" :‬בא‬
‫בני הולכים הביתה"‪ ,‬הילד לא רצה ללכת ולא הסכים לרדת‬
‫מהסוס ואמר‪" :‬אמא תקני לי את הסוס הזה"‪ .‬האימא‬
‫אמרה לו שהיא לא יכולה כי זה עולה הרבה כסף‪" .‬אז‬
‫אני נשאר כאן" אמר הבן‪ .‬והחל להתנהל ויכוח ביניהם‪.‬‬
‫הילד מתעקש‪ ,‬נשאר בשלו ולא מוכן לרדת מהסוס והאם‬
‫מתחננת ומושכת אותו‪ .‬בינתיים האנשים מסביב התאספו‬
‫ובאמת בלעם אמר הדבר‬
‫אשר ישים אלוקים בפי אותו אדבר‪) .‬נתיבות דעת(‬
‫"וַ ִ ּי ְפ ַּתח ה' ֶאת ּ ִפי ָה ָאתוֹ ן‪) ,...‬במדבר כב‪ -‬כח(‬
‫הקשה הרמב"ן מדוע פירסם הכתוב רק את נס פתיחת‬
‫פה האתון ולא פירסם את נס פתיחת פי הנחש בבראשית?‬
‫ויראה בס"ד בדרך רמז כי זה ה' טבע בבריאה שהחומר‬
‫)הגשמיות( תמיד יסית את האדם לעבור על פי ה' ובזה אין‬
‫חידוש אבל כאן החומר משך לצד הרוחני והאדם הוא זה‬
‫שמשך לחומר וזה החידוש‪) .‬נחל חכמה(‬
‫אתי ִּכי ל ֹא יָ ַד ְע ִּתי ִּכי ַא ָּתה נִ צָּ ב‬
‫ֹאמר ִּבלְ ָעם ֶאל ַמלְ ַא ְך ה' ָח ָט ִ‬
‫"וַ ּי ֶ‬
‫אתי" )במדבר כב‪ -‬לד(‬
‫לִ ְק ָר ִ‬
‫לכאורה מעלת בלעם נראית גבוהה שכן לא הרבה זוכים‬
‫להודות על האמת ולומר חטאתי‪ ,‬אך לא כן הוא כי אצל‬
‫בלעם כל מה שהוא אמר חטאתי זה בשביל שהמלאך יתן‬
‫לו להמשיך בדרכו הרעה‪) .‬נחל חכמה(‬
‫משמעת בגיל הרך פרק ג'‬
‫וצפו בהצגה‪ .‬לא ידעה האימא מה לעשות‪ .‬עד שהתקשרה‬
‫לבעלה שיבוא מהעבודה וסיפרה לו את העניין‪ .‬אך גם‬
‫האב לא ידע מה לעשות‪ .‬לבסוף הם החליטו להתקשר‬
‫לפסיכולוג מפורסם ש"מבין בחינוך" אולי הוא יכול לעזור‬
‫להם‪ .‬הפסיכולוג אמר שהוא לא יכול לעזור להם דרך‬
‫הטלפון ושהוא צריך לבוא‪ .‬וכך הזמינו אותו לסופרמרקט‬
‫הפסיכולוג התחיל לשאול אותה כל מיני שאלות ופרטים‪:‬‬
‫מתי הילד נולד‪ ,‬כיצד הוא בד"כ מתנהג‪ ,‬על האחים שלו‬
‫ועל האחיות שלו והוא רשם את כל הפרטים‪.‬‬
‫בינתיים התקהלו אנשים רבים לראות מה יהיה הסוף ואיך‬
‫ייגמר העניין‪ .‬הפסיכולוג ביקש מהציבור שיתרחקו ויעמדו‬
‫בצד‪ .‬הוא ניגש לילד שהיה עדיין יושב על הסוס ושמח מכל‬
‫העניין‪ ,‬הרכין את ראשו אליו ולחש משהוא באוזנו והנה‬
‫פלא הילד ירד‪ ,‬רץ לאימו והיה מוכן ללכת הביתה‪.‬‬
‫כולם התלחשו ביניהם על הצלחתו וגדולתו של הפסיכולוג‪.‬‬
‫הוא ניגש אל האם הוציא את פנקס הקבלות רשם קבלה‬
‫על סך ‪ ,₪ 1000‬הרי הוא בא במיוחד‪ ,‬והזמין את ההורים‬
‫להמשך טיפול‪ .‬לאחר זמן מה כשהמקרה כמעט נשכח‪,‬‬
‫אחד מקרובי המשפחה רצה לדעת מה אמר "המומחה"‪,‬‬
‫ובאחד ההזדמנויות תפס את הילד ושאל אותו "מה אמר‬
‫לך הפסיכולוג?" אבל הילד לא רצה לומר‪ ,‬ואחר שלחץ עליו‬
‫הוא הסכים‪ ,‬בתחילה הוא הסמיק קצת ואחר כך הוא אמר‪:‬‬
‫"הפסיכולוג אמר לי‪ ,‬שאם אני לא ארד מיד הוא ייתן לי‬
‫שתי סטירות"!‬
‫העיקר שאפשר לחגוג‬
‫הסיפור עם הילד בכותרת ועם הילד על הסוס‪ ,‬מספר לנו‪:‬‬
‫על אמא שמתקשה להתמודד‪ ,‬היא "לא יכולה על הילד"‬
‫היא לא מצליחה להשתלט עליו לבד ולכן היא זקוקה‬
‫לעזרת האב‪ ,‬הפסיכולוג וכדו'‪.‬‬
‫כלל חשוב מאוד בחינוך‪ -‬אסור לנו לעולם להראות לילד‬
‫סימני חולשה‪ .‬עלינו לדעת שלילד ישנם חיישנים מיוחדים‬
‫שכאשר הוא שומע את המשפט‪" :‬דודי‪ ,‬חכה בערב אני‬
‫אספר לאבא מה עשית" או שהוא שומע את האם אומרת‬
‫לאב "הוא משגע אותי‪ ,‬אני לא יכולה עליו"‪ -‬הוא הילד הכי‬
‫מאושר בעולם‪ ,‬כי הוא יודע שעכשיו נתנו לו את האפשרות‬
‫לחגוג על אמא עד הערב‪.‬‬
‫מה יקרה בערב‪ ,‬כבר לא מעניין אותו‪ .‬העיקר שעכשיו‬
‫אפשר לחגוג‪ .‬בדרך כלל כאשר האם אומרת משפטים‬
‫מעין אלו‪ ,‬היא גם מתייאשת מהתנהגות הילד ומאפשרת‬
‫לו להתנהג כרצונו‪.‬‬
‫ובערב?! כשהאב מגיע בערב הביתה‪ ,‬גם הוא רוצה לנוח‬
‫לאחר יום עבודה‪/‬לימודים‬
‫סיפור‬
‫לשולחן‬
‫שבת‬
‫בית המדרש הגדול‬
‫ב'בית‬
‫זליכה' שבמרכז בגדד‪ ,‬שם ישבו בחצי‬
‫גורן עגולה התלמידים והאזינו בקשב‬
‫רב לשיעורו של רבי עבדאללה סומך‪,‬‬
‫רב העיר‪ .‬התלמידים היו בעצמם‬
‫למדנים גדולים וידועי שם‪ .‬ביניהם‬
‫רבי יוסף חיים‪ ,‬ה'בן איש חי'‪ ,‬ורבי‬
‫אליהו מני‪ ,‬מי שנתמנה לימים לרבה‬
‫של חברון‪.‬‬
‫במשך שנות כהונתו של רבי‬
‫עבדאללה כרבה של בגדד‪ ,‬הצליח‬
‫להרים את קרן התורה‪ .‬הוא הקים‬
‫ישיבה שנהרו אליה תלמידים מכל‬
‫האזור‪ ,‬ולצידה ייסד בית מדרש גבוה‬
‫שהסמיך עשרות רבנים להוראה‪.‬‬
‫במרוצת השנים נפרסה מצודתו על‬
‫פני כל קהילות עירק וקורדיסטן‪.‬‬
‫שאלות הלכתיות הפנו אליו מכל‬
‫מדינות המגרב‪ ,‬ואפילו מאירופה‬
‫האשכנזית פנו אליו רבנים בבקשת‬
‫הסכמות לספריהם ולצורך חוות דעת‬
‫בשאלות הלכתיות שונות‪ .‬גם ערביי‬
‫בגדד רחשו כבוד לרבם של היהודים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫באותם ימים הסתבך אחד מבני‬
‫הקהילה היהודית בעלילה שפלה‪,‬‬
‫שהייתה עלולה למוטט את עסקיו‬
‫כליל ואף להשליכו לבית הסוהר‬
‫לתקופה ארוכה‪ .‬הפרשה התגלגלה‬
‫זמן מה עד שלבסוף הובאה אל שלחנו‬
‫של ה'ואלי'‪ ,‬מושל העיר‪ .‬המושל קבע‪,‬‬
‫כי על הנאשם להישבע על גרסתו‬
‫כדי להוכיח את חפותו‪ .‬ואכן‪ ,‬היהודי‬
‫שהיה חף מפשע נשבע וזוכה בדינו‪.‬‬
‫יהודי בגדד חשו רווחה על היחלצותו‬
‫של חברם מן העלילה‪ ,‬והודו לה' על‬
‫ניסו הגדול למען חברם בפרט‪ ,‬ולמען‬
‫הקהילה היהודית בפרט‪.‬‬
‫אלא ששמחתם של יהודי העיר לא‬
‫נשאה חן בעיניו של מוסא‪ ,‬מתושבי‬
‫העיר הידועים והמוכרים‪ .‬מוסא זה‪,‬‬
‫שלא היה אלא משה‪ ,‬יהודי מתאסלם‪,‬‬
‫השתדל שלא לוותר על שום הזדמנות‬
‫שבה היה יכול להשחיר את פניהם של‬
‫אחיו היהודים לשעבר‪.‬‬
‫הוא זימן את עצמו לפגישה עם‬
‫מושל בגדד ואז‪ ,‬כממתיק סוד‪ ,‬חשף‬
‫לפניו את ה'תרמית' היהודית‪" :‬דע‪ ,‬כי‬
‫שבועותיהם של היהודים הן חסרות‬
‫ערך‪ .‬בראשית כל שנה הם נאספים‬
‫בבתי הכנסת שלהם ומודיעים קבל‬
‫עם ועדה‪ ,‬כי מבטלים הם מראש‬
‫את כל הנדרים והשבועות שידרו‬
‫ושישבעו במשך כל השנה הבאה‪.‬‬
‫התחבולה הזאת נועדה במיוחד כדי‬
‫להוליך שולל את בני העמים האחרים‬
‫שבתוכם הם יושבים"‪.‬‬
‫דברי ההסתה של מוסא מצאו‬
‫מסילות ללבו של המושל‪ .‬הוא חש‬
‫מרומה ונלעג מהתרמית היהודית‪,‬‬
‫ותחושתו זו הפכה עד מהרה לזעם‪.‬‬
‫שיש בו יראת שמים‬
‫הוא דרש לקבל מיד הסברים למנהג‬
‫היהודי‪ ,‬מפי רבם של היהודים‬
‫בעצמו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפתע הופיעו על מפתן בית המדרש‬
‫שלושה שוטרים מהז'נדרמריה‬
‫המקומית‪ .‬שעה ארוכה ניצבו‬
‫השלושה על מקומם‪ ,‬נבוכים במידה‬
‫רבה‪ ,‬מביטים פנימה בהיסוס‪ .‬לבסוף‬
‫סבו על עקבותיהם והסתלקו כלעומת‬
‫שבאו‪.‬‬
‫שלושת השוטרים שהופיעו בבית‬
‫המדרש באו אפוא כדי להזעיק את רבי‬
‫עבדאללה אל לשכת המושל‪ .‬אולם‬
‫כשהביטו בדמותו המרשימה של‬
‫הרב‪ ,‬היושב מוקף בעדת התלמידים‬
‫הבולעים בצמא את דבריו‪ ,‬חשו פחד‬
‫ורעדה‪ .‬יראת השמים שהקרין כלפי‬
‫כל הסובב אותו‪" .‬האיש שנשלחנו‬
‫להביאו‪ ,‬דומה יותר‬
‫למלאך אלוקים מאשר לבן אדם"‪,‬‬
‫אמרו בשובם אל המושל‪.‬‬
‫רותח מזעם שיגר המושל בשנית את‬
‫שלושת השוטרים‪ ,‬בהזהירו אותם כי‬
‫אם לא ישובו עם רבם של היהודים‪,‬‬
‫מרה תהיה אחריתם‪.‬‬
‫בראשים מורכנים‪ ,‬וכשגופם רועד‬
‫מעוצמת היראה ופחד הקדושה‬
‫האופפים את הרב ניגשו השוטרים‬
‫אל רבי עבדאללה סומך ומסרו לו את‬
‫הודעת המושל‪ .‬הרב קם ממקומו‪,‬‬
‫תיקן את מלבושיו ויצא לעבר ביתו‬
‫של המושל‪ .‬בראותם את רבם קוטע‬
‫את השיעור ויוצא אל הרחוב בלווית‬
‫השוטרים‪ ,‬נתלוו התלמידים אליו‪ .‬גם‬
‫יהודים רבים שחלפו באותה שעה‬
‫ברחוב‪ ,‬הצטרפו אל הפמליה הנכבדה‬
‫שבראשה הרב‪.‬‬
‫המושל שהציץ מחלונו‪ ,‬ממתין בקוצר‬
‫בנתיבי הפרשה‬
‫לקחי מוסר מתוך הפרשה‪.‬‬
‫"ל ֹא ִה ִּביט ָאוֶ ן ְּביַ ֲעקֹב וְ ל ֹא ָר ָאה ָע ָמל ְּביִ ְשׂ ָר ֵאל"‬
‫בקשו חז"ל לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע‬
‫ניין האמונה ועניין שמירת העיניים אחד הם כידוע‪ ,‬שהרי דרשו רבותינו‪" :‬וְ ל ֹא ָתתוּר ּו‬
‫"א ַמר נָ בָ ל ְּבלִ בּ וֹ ֵאין ֱאל ִֹקים" נמצא שהאמונה‬
‫ַא ֲח ֵרי לְ בַ בְ כֶ ם" זו מינות‪ ,‬כמו שכתוב‪ָ :‬‬
‫תלוי בשמירת העיניים‪ ,‬ומי שזוכה לשמור את עינו מראות ברע אזי הוא זוכה לחזק‬
‫ולהשריש בנפשו ונשמתו את האמונה בה' יתברך‪ ,‬וכבר עמדו רבותינו בדבר‪ ,‬במה שני עניינים‬
‫אלו קשורים? אלא‪ ,‬כאשר האדם פותח את עיניו אזי ממילא נכנס בתוכו רוח של הרהורי‬
‫עבירה ואזי ליבו כבר נכלל בגדר של כפירה ומינות‪ ,‬וזה מה שיעץ בלעם לבלק ואמר לו‬
‫"א ׁ ֶשר ַמ ֲחזֵ ה‬
‫תדע‪" :‬נְ ֻאם ׁש ֵֹמ ַע ִא ְמ ֵרי ֵאל" כל עוד שעם ישראל שומע והולך בתורת ה' ובעיקר ֲ‬
‫ׁ ַשדַּ י יֶ ֱחזֶ ה" כידוע ששם שדי' הוא מרמז על שמירת העיניים והמחשבה‪ ,‬היינו בזה שישראל‬
‫חזקים בענין זה של שמירת העיניים והמחשבה ומסתכלים רק על הטוב אזי יש להם אמונה‬
‫חזקה בה' ושום דבר לא יכול להזיז אותם ממקומם‪ ,‬ולכן ה' שומע אותם ומקבל את תפילתם‪,‬‬
‫אבל אם אתה חפץ להפיל אותם ושתפלתם כבר לא תשמע לפניו ח"ו אזי "נ ֵֹפל וּגְ לוּי ֵעינָ יִ ם"‬
‫היינו שעיקר הנפילה היא בזה שהאדם מגלה את העיניים ופותח אותם ואזי נכנסים בו כבר‬
‫הרהורי עבירה שהם למעשה רוח של כפירה ומינות‪ .‬ולכן עלינו לדעת כי שמירת העיניים היא‬
‫היסוד הרוחני של האיש הישראלי שרק על ידה האדם יכול לזכות שתפילתו תשמע‪ ,‬ולעומת‬
‫זאת כאשר עם ישראל חזקים בשמירת העיניים אזי הם קשורים יחד עם ה' יתברך‪ ,‬וזה מה‬
‫ש ָר ֵאל" ויתכן לפרש בדרך רמז‪ ,‬פירוש שכאשר‬
‫שכתוב‪" :‬ל ֹא ִה ִּביט ָאוֶ ן ְּביַ ֲעקֹב וְ ל ֹא ָר ָאה ָע ָמל ְּביִ ְ ׂ‬
‫עם ישראל לא מביט ברע ולא מסתכל ורואה בעמל היינו בדברי עבירה וכו' אזי מתקיים בו‬
‫ההמשך‪" :‬ה' ֱאל ָֹהיו ִע ּמוֹ ו ְּתרו ַּעת ֶמלֶ ְך בּ וֹ "‪ ,‬פירוש שהאדם יכול להריע ולזמר לה' יתברך כי על‬
‫ידי שמירת העיניים האדם זוכה להגיע למקום גבוה שאין שם שום כוח ושליטה לסטרא אחרא‬
‫עליו‪ ,‬ואז הוא יכול לשיר ולזמר לה' כי אין בו שום צד של מלכות של צד הטומאה‪ ,‬אלא אדרבא‬
‫הוא זוכה לעלות גם את הרע לצד הקדושה‪ ,‬ומזה בלק חשש שהרי כששלח לקרוא לבלעם‬
‫"ה ֵּנה ָה ָעם ַה ּי ֵֹצא ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם" הרי העם הזה כבר היה בתוך מט' שערי טומאה ויצא‬
‫אזי הוא אמר‪ִ :‬‬
‫משם‪ ,‬וכל זאת בזכות שהוא היה שמור וגדור בעניני צניעות ולא זו בלבד אלא היום הם בבחינת‪:‬‬
‫"וַ יְ כַ ס ֶאת ֵעין ָה ָא ֶרץ" היינו שהם מכסים ומעלימים את עיניהם מכל עניני הארציות והגשמיות‬
‫וממילא אין שום אומה ולשון יכולה להם‪ ,‬וא"כ חייבים כוח סגולי שיוכל להלחם בהם‪ ,‬אבל‬
‫הקב"ה ברוב רחמיו שמר על עם ישראל והציל אותם ממחשבתו ומדבריו של אותו רשע שהרי‬
‫אם בלעם היה מדבר את מה שהוא רצה לדבר אזי הוא היה מוליד באויר טומאה גדולה עד מאד‬
‫ומי יודע אם היו יכולים להנצל מזה‪.‬‬
‫וזה מה שאמרו בגמ' )ברכות יב‪" (:‬אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא בקשו‬
‫לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור מאי טעמא אמר רבי‬
‫יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו‪ ,‬וביארו המפרשים‬
‫שבפרשה זו יש מסר נשגב ונורא עד מאד שעם ישראל ידע שמה שה' יתברך שמר והגן עליהם‬
‫מדיבורו של אותו רשע זה רק משום שעם ישראל היו שמורים במחשבתם ועיניהם ומשום כך‬
‫הם זכו לנס זה וכאשר אדם יקום בבוקר ויקרא את פרשת בלק יחד עם קריאת שמע אזי מצד‬
‫אחד יתרבה לו האמונה שזה סוד קריאת שמע ומצד שני תתרבה לו הכוח של שמירת העיניים‬
‫שזה תלוי זה בזה‪ ,‬ורק משום טירחא של הציבור פירוש שפרשה זו של בלק היא עמוקה עד‬
‫מאוד ויש לטרוח בה הרבה כדי להבין את סוד הענין‪ ,‬ולכן חז"ל במקום זה קבעו את פרשת‬
‫‪‬‬
‫ציצית שכתוב בה במפורש ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי ֵעינֵ יכֶ ם‪.‬‬
‫ע‬
‫ר ו ח‬
‫לבואו של רב היהודים‪,‬‬
‫נדהם ממראה עיניו‪ .‬גוש אדם‬
‫ענקי קרב לביתו באטיות‪ .‬רק‬
‫כשהגיעו סמוך לביתו ממש‪,‬‬
‫התברר לו כי זוהי למעשה שיירה‬
‫שמלוה את רבם של היהודים‪.‬‬
‫אותות מבוכה ניכרו על פני המושל‬
‫כשיצא לקבל את הרב‪ .‬הכבוד הגדול‬
‫שזכה לו הרב וכן גם הדרת פניו‬
‫הקדושות והמאירות של – ריככו‬
‫והמיסו את ליבו‪ .‬הוא הושיט את ידו‬
‫לרבי עבדאללה והכניסו בנימוס אל‬
‫ביתו‪ ,‬כשהוא מאפשר לקבוצה קטנה‬
‫ממלוויו להיכנס גם כן‪.‬‬
‫כאילו שכח המושל את הסיבה‬
‫שבגינה זימן אותו אליו‪ ,‬החל לשוחח‬
‫עמו על מצבם ושלומם של יהודי‬
‫בגדד‪ .‬מכאן התגלגלה השיחה‬
‫לנושאים שונים ומגוונים‪ ,‬והמושל‬
‫לא הסתיר את התפעלותו מדבריו‬
‫הנבונים של רבי עבדאללה‪.‬‬
‫רק לבסוף‪ ,‬בהיסוס ניכר וכבדרך‬
‫אגב‪ ,‬שאלו המושל‪ ,‬האם נכון הוא כי‬
‫היהודים מבטלים מראש את תוקף‬
‫שבועותיהם ובכך מתירים לעצמם‬
‫להישבע לשקר‪ .‬רבי עבדאללה‪ ,‬שהבין‬
‫יפה את מה שהסתתר מאחורי כל‬
‫הפגישה‪ ,‬חייך חיוך רחב‪ .‬הוא ביקש‬
‫מאחד הנוכחים לגשת ולהביא מחזור‬
‫תפילה‪ ,‬וכשהובא‪ ,‬פתחו בתפילת 'כל‬
‫נדרי'‪.‬‬
‫"תפילה זו מתחילה במלים 'כל נדרי‬
‫ואסרי'‪ ,‬ומסתיימת במלים 'כי לכל‬
‫העם בשגגה'"‪ ,‬הסביר הרב למושל‪.‬‬
‫"אנו מתירים רק שבועות שיצאו מן‬
‫הפה בשוגג‪ ,‬וגם כאלה‪ ,‬רק נדרים‬
‫ושבועות בענייני דת ולא שבועות‬
‫בענייני ממון"‪ .‬המושל היתנצל והחליף‬
‫מיד את נושא השיחה‪ ,‬ולבסוף נפרד‬
‫מן הרב בלחיצת יד חמה וממושכת‪.‬‬
‫מאותו יום ואילך נעשה המושל ידידו‬
‫האישי של רבי עבדאללה סומך‪ .‬הוא‬
‫נהג לבוא אל ביתו‪ ,‬לשוחח עמו על‬
‫עניני העולם ולהיוועץ בו בבעיות‬
‫שלטוניות‪ .‬לתועלת רבה הייתה‬
‫הידידות בין השניים‪ ,‬שכן זכות הצדיק‬
‫סייעה בידי המושל להצליח בענייניו‪.‬‬
‫ההרשמה בעיצומה!!!‬
‫ישיבת "ברסלב" לצעירים מצוינים‬
‫"משכן שלום"‬
‫בנשיאות מו"ר הרה"צ ר' שלום ארוש‬
‫שליט"א‬
‫‪‬‬
‫בשטו"מ ובס"ד אנו מודיעים על פתיחת‬
‫ישיבה לצעירים ומכינה לישיבה בעיה"ק‬
‫ירושלים תובב"א‪.‬‬
‫הישיבה תנוהל ע"י צוות מסור ומקצועי‬
‫ובהדרכתו הצמודה של הרה"ג ר' בצלאל‬
‫נהרי שליט"א‪ .‬ראש ישיבת אהבת משה‬
‫ומו"צ עיה"ק ירושלים‪.‬‬
‫לפרטים‪:‬‬
‫‪052-7667214‬‬‫‪02-5802177‬‬
‫רבי אלעזר מריישא על ספר "משנה למלך"‬
‫– ט"ו תמוז ]‪ 100‬שנים לפטירתו[‬
‫הרה"ק רבי אלעזר וייסבלום זי"ע )הנודע כרבי‬
‫אלעזר רישער( נולד בשנת תקצ"ח לאביו הרה"ק רבי אלימלך‬
‫מרודניק זי"ע שהיה נין של רבי אלימלך מליז'נסק ונקרא על שמו‬
‫ולאמו הצדקנית מרת קריינדל ע"ה‪.‬‬
‫להוריו הקדושים של רבינו היה צער גדול שכן מספר שנים לא‬
‫זכו לפרי בטן ולאחר מכן זכו לי"ב ילדים שלא התקיימו ל"ע‪ .‬מכל‬
‫ילדיהם נשארו לזוג רק רבינו ואחותו הקטנה ממנו מרת הדס‬
‫ע"ה‪.‬‬
‫רבינו נתייתם מאביו בצעירותו בהיותו בן י"א שנים אך למרות גילו‬
‫הרך לא מש זכרו של אביו מקרבו עד יומו האחרון‪ .‬לאחר פטירת‬
‫אביו נתייתם גם מאימו והרב הקדוש רבי דוד מדינוב זי"ע בעל‬
‫"צמח דוד" הכניסו לביתו‪ .‬שם שהה רבינו כשמונה חודשים ומשם‬
‫עבר לצאנז לביתו של הרה"ק ר' חיים מצאנז זיע"א‪ -‬בעל ה"דברי‬
‫חיים"‪.‬‬
‫הדברי חיים החשיבו ואהבו ביותר עד כדי כך שהרשה לו להיכנס‬
‫אליו אפילו בעתים שלבניו לא הייתה רשות‪.‬‬
‫בשנת תרי"ב השיאו רבי חיים עם נכדתו מרת בריינדל ע"ה‪ .‬אחר‬
‫החתונה היה סמוך על שולחן חמיו והיה קובע עימו שיעורים‬
‫קבועים‪ .‬בצל הדברי חיים קידש עצמו רבינו בסילודין ועלה מעלות‬
‫רמות בנגלה ובנסתר‪ .‬לאחר מכן למד עם הרה"ק משינאווא זי"ע‬
‫והיה נחשב כתלמיד חבר‪.‬‬
‫הוא נסמך ב"יורה יורה ידין ידין" ע"י גדולי דורו ובראשם הגאון ר'‬
‫חיים טלעזר וואקס בעל נפש חיה‪ .‬חיבה יתירה נודעה לרבינו מאת‬
‫הדברי חיים אשר נתן לו מעין סמיכה להנהגת האדמורו"ת‪ .‬כל ימיו‬
‫היה רבינו דבוק בצאנז ותמיד הזכיר את רבו בסילודין וביראת כבוד‬
‫ואהבה כאשר פניו היו צוהלים מחרדת קודש ושמחה רבה‪.‬‬
‫לאחר פטירת רבו הקדוש בשנת תרל"ו עזב את צאנז וכיהן ברבנות‬
‫בערים ביקאווסק ופשעווארסק‪ .‬במקומות אלו היה עושה נפשות‬
‫ומקרבן לתורה ולחסידות‪ .‬חסידי אביו עברו אליו וחוג מעריציו הלך‬
‫וגדל משנה לשנה‪.‬‬
‫לרבינו יצא שם של אוהב ישראל ופועל ישועות ולכן נתבקש ע"י‬
‫חסידים ואנשי מעשה בק"ק ריישא לשבת במחיצתם‪ .‬וכן היה‬
‫שהעתיק מקומו לעיר ריישא ומשם נודע וגדל שמו והמונים נהרו‬
‫אליו להתברך מפיו‪ ,‬כאשר היוצא ממנו היה בבחינת "ותגזור אומר‬
‫ויקם"‪.‬‬
‫ביחוד התפרסם שמו של רבינו בכוחו לרפא חולים וצדיקים בני דורו‬
‫היו שולחים אליו חולים הזקוקים לישועה‪ .‬הרה"ק משינאווא העיד‬
‫עליו כי ניתן לו כח מיוחד מן השמים לרפואת חולי בני ישראל‪.‬‬
‫רבי ברוך מגארליץ זי"ע היה רגיל לקרוא לרבינו "דער ריישער דאקטר"‪.‬‬
‫רבות דברו על מידותיו הצרופות‪ ,‬השמחה של "עוז וחדווה במקומו"‬
‫הייתה אחד מעקרונותיו ובשמחה זו שהייתה אופפת אותו בכל עת‬
‫היה פועל ממש גדולות ונפלאות!‬
‫רבינו הפליא להעלים נפלאותיו אשר עשה בקרב הארץ כאילו‬
‫השתמש בחוכמת הרפואה ברם יודעי דבר הבינו שבאמת לאמיתו‬
‫"לשון חכמים מרפא" והתרופות שהיה נותן היו רק כדי להסתיר‬
‫פעולות הצדיק‪.‬‬
‫פרישות יתירה ראו אצל רבינו בעת שנתו בלילה‪ ,‬ידוע היה שלא‬
‫ישן יותר מכשעתיים‪-‬שלוש ליום וגם זמן מועט זה שבר לרסיסים‬
‫כאשר בכל רבע שעה קם ליטול ידיו מרוב חסידותו ומעולם לא ישן‬
‫כשיעור שנת הסוס כדי שלא תעלה עליו רוח הטומאה ע"י השינה‪.‬‬
‫לרבינו ורעייתו לא נולדו ילדים ולאחר ארבעים שנות נישואין‬
‫נתן לה רבינו גט‪ .‬לאחר מכן הוא התחתן בזיווג שני עם הרבנית חיה‬
‫ביתו של הגה"צ חיים יונה הלפרין זצ"ל‪.‬‬
‫גם בזיווג זה‪ ,‬ארבע שנים לאחר נישואיו לא זכה רבינו להיפקד‬
‫בילדים‪ .‬לאחר תפילות מרובות ובפרט על קברו של רבו הדברי‬
‫חיים נושע רבינו ובשנת תרס"ה נולדה לו בתו היחידה מרת‬
‫קריינדל פינקל ע"ה‪ .‬מסופר כי בעת לידתה הייתה רעייתו מוטלת‬
‫בסכנה גדולה והרופאים פסקו כי או האם או הבת יישארו בחיים‬
‫אך רבינו בתפילותיו פעל ששתיהן נשארו בחיים‪.‬‬
‫מסופר על רבינו שמעוצם פרישותו מעולם לא נישק את ביתו‬
‫היחידה למרות שנולדה לעת זקנותו לאחר שנים רבות של‬
‫תפילות‪.‬‬
‫רבינו חיבר את הספר "משנה למלך" על התורה והמועדים‪ ,‬הכולל‬
‫דברי התחזקות והתעוררות לעבודת השם בשמחה וביראה ובו‬
‫מבוארים בלשון שווה לכל נפש דברי תורה עמוקים בטוב טעם‬
‫ודעת‪ .‬חסידיו ידעו אותו כמעט בע"פ ואף נהגו להניח בתוכו קוויטל‬
‫לאחר הסתלקות רבינו‪.‬‬
‫בחורף האחרון לחיי רבינו בשנת תר"ע ציווה לסייד את האוהל של‬
‫אביו בסאקאלוב "משום דבקיץ יבוא אורח גדול‪ ."...‬הוא שוחח עם‬
‫חבירו החסיד הרה"צ ר' שמעון פאטליטשער זצ"ל ואמר לו "כשאני‬
‫אסתלק מעלמא הדין יטמינו אותי כמו שמטמינים חמין בערב‬
‫שבת בתוך התנור במהירות" )ואכן כך הוה‪(...‬‬
‫שעות אחדות לפני הסתלקותו שכב על ערש דווי בעיניים עצומות‬
‫בדביקות עילאית וראו שמקדש ומטהר את עצמו ומתכונן להשיב‬
‫את נשמתו ליוצרו‪ .‬פתאום פתח את עיניו כמתעורר משנתו והכריז‬
‫בקול רם "ברוך הבא אבא מארי‪ ,‬ברוכים הבאים רבינו וכו'‪ "...‬וכה‬
‫היה מקבל את הפמליא של מעלה‪ ,‬הנשמות הקדושות שבאו‬
‫ממרומים ללוות את נשמתו הטהורה‪ .‬מייד לאחר מכן נשבה ארון‬
‫הקודש ונשמתו עלתה בקדושה ובטהרה לבית אביה בערב שבת‬
‫קודש ט"ו תמוז תר"ע‪.‬‬
‫רבינו נפטר בכפר באגאכוואלא וע"פ צוואתו היה צריך להעבירו‬
‫לקבורה סמוך לאביו הקדוש בסאקאלוב‪ ,‬דבר שהצריך קבלת‬
‫רשיונות מהמלוכה‪ .‬זה לקח זמן רב ומשהתעכב העניין ניגשה אליו‬
‫הרבנית ע"ה ואמרה "כשם שהיית בעל מופת בחייך היה בעל מופת‬
‫עתה כדי שנוכל להביאך לקבר ישראל עוד לפני כניסת השבת" וכן‬
‫היה שהתקבל הרישיון והצטרכו לנסוע בזריזות גדולה‪.‬‬
‫רבינו נקבר סמוך לחשיכה וראו הכל שנתקיימה נבואתו שנטמן עם‬
‫חשיכה במהירות‪.‬‬
‫כ"ק אדמו"ר ר' איציקל מפשעווארסק אמר שלפי חשבון השעות של‬
‫כל הדרך מן ההכרח לומר שהשמש עמדה דום לכבוד רבינו עד אחר‬
‫סתימת הגולל כי בדרך הטבע אי אפשר לעשות את הדרך הזה בזמן‬
‫קצר כזה‪.‬‬
‫מסופר כי חסידו של רבינו שהתעסק עם קבורתו חלם את רבינו‬
‫מספר ימים לאחר הסתלקותו ורבינו אמר לו "אתה סובר שאתה‬
‫נשאתני עד מקום קבורתי בסאקאלוב‪ ,‬האור החיים הקדוש נשא‬
‫אותי" )שכן רבינו נפטר ביום פטירת האוה"ח הקדוש(‬
‫את בתו היחידה שידך רבינו לפני הסתלקותו בהיותה בת חמש‬
‫שנים והיא נישאה לאחר כי"ב שנים לרבי שלמה הורוויץ זי"ע הי"ד‪.‬‬
‫זכותו יגן עלינו אמן‪.‬‬
‫המשך חנוך לנער מעמוד ‪2‬‬
‫מפרך‪ ,‬ולא תמיד מעניין אותו מה קרה‪ .‬הוא עייף מעבודתו וקשה‬
‫להכניסו בשעה זו לאולם הדיונים להיות מתווך‪ ,‬חוקר‪ ,‬שופט או‬
‫עורך דין‪ .‬ולכן מה שקורה בדרך כלל‪ -‬שטיפול חינוכי לא ניתן לילד‬
‫)כי טיפול "לא חינוכי" יכול להיות שיתנו לו(‪.‬‬
‫וכך יום רודף יום והחיים עוברים עם חוסר פתרון לבעיית הילד‬
‫שמשתלט על אמו‪ .‬הגדול מלמד את הקטן את "תורת החגיגה"‬
‫עד‪ ...‬שערב אחד האמא מתמוטטת וכשהאב מגיע הוא מוריד על‬
‫הילד את תסכולו בגלל תלונות האם‪.‬‬
‫לוקחים פיקוד‪ -‬בעזרת ה'‬
‫מה עושים? דבר ראשון האמא חייבת ללמוד "לקחת פיקוד"‪.‬‬
‫עליה להפנים ולשדר לילדים ש‪ :‬אני המפקדת כאן!‪ .‬אני מחליטה‪-‬‬
‫מה‪ ,‬כיצד‪ ,‬איפה ומתי עושים וכו'‪.‬‬
‫האם צריכה לשנן לעצמה‪" :‬נכון קשה לי‪ ,‬אבל אני חזקה‪ ,‬לעולם‬
‫לא אכנע‪ ,‬יש לי דעה כי ה' שם אותי בבית הזה בתפקיד של‬
‫"אמא"‪ .‬אני צריכה בהחלט להתייעץ עם בעלי בכל נושא‪ .‬אבל‬
‫בנחת‪ ,‬בלי תלונות‪.‬‬
‫חובה על האב להיות פעיל קבוע בחינוך הילדים אך לא ליהפך‬
‫לפקיד סעד‪ ,‬לשופט או תליין‪" .‬הילד לעולם לא יראה אותי‬
‫מובסת‪ .‬מותר לי לרמות את הילדים ולא להראות להם שנשברתי‬
‫ושאני לא יכולה עליהם"‪.‬‬
‫גידול ילדים זו באמת עבודה קשה שה' יתברך נתן לנו‪ ,‬אף אחד‬
‫לא יושב רגל על רגל והילדים שלו גדלים בנחת בבית לבד‪ .‬צריך‬
‫להתאמץ‪ ,‬לעמול‪ ,‬לטרוח וכו'‪ .‬תפקיד הבעל לגבות את אשתו‪.‬‬
‫לומר לילדים בבית‪" :‬אמא מחליטה תשאלו אותה"‪ .‬במידה ועדיין‬
‫קשה לעמוד בתפקיד הזה‪ -‬צריך להתייעץ באנשי חינוך‪ ,‬לשמוע‬
‫דיסקים‪ ,‬לקרא ספרי חינוך והכי חשוב להתפלל‪ ,‬לספר ולהתייעץ‬
‫עם השותף השלישי ‪ -‬ה' יתברך‪.‬‬
‫נשתף את ה' יתברך במשימת החינוך‪ ,‬כך יהיה לנו הרבה יותר‬
‫קל להתמודד עם הילדים‪ .‬נאמין בתפקידנו כהורים ונבקש מה'‬
‫יתברך כי רק הוא יכול לעזור לנו גם בצהריים ולא נצטרך לחכות‬
‫עד הערב כשאבא יחזור‪ .‬בהצלחה!!!‬
‫קטע מישיבת הממשלה בממשלת הגנבים‪ :‬שר‬
‫החוץ מתלונן‪" :‬שר האוצר גנב לי את השעון!"‬
‫ראש הממשלה מרגיע‪" :‬חכה רגע‪ ".‬כעבור מספר‬
‫דקות חוזר ראש הממשלה כשבידו השעון‬
‫הגנוב‪ .‬שואל אותו שר החוץ‪" :‬מה הוא אמר על‬
‫הגנבה?" השיב לו ראש הממשלה‪" :‬הוא אפילו‬
‫לא הרגיש‪"...‬‬
‫וויה רוח‬
‫נית‬
‫בלתי נ‬
‫ח‬
‫לאורם‬
‫נלך‬
‫בדיחות הדעת‬
‫כמעט א“א לבוא לידי שמחה כי אם ע“י מילתא דשטותא‬
‫שכ‬
‫חת‬
‫"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב"‬
‫נפתחה ההרשמה לנסיעה‬
‫הגדולה לט"ו באב‪ ,‬יום המסוגל‬
‫לישועוות גדולות‪ -‬זיווגים‪,‬‬
‫זש"ק‪ ,‬פרנסה ועוד‪ .‬לקברו של‬
‫רבינו באומן ולעוד קברי צדיקים‬
‫באיזור‬
‫בי"ד באב )‪ 25/7‬למניינם(‬
‫בהדרכת הרבנית מרים ארוש‬
‫תליט"א‪.‬‬
‫חייגי עכשיו‪02-5812210 :‬‬
‫לטייל בגן האמונה‬
‫שיעורי מו“ר בשבוע הבעל“ט‪.‬‬
‫יום א‘ יום ב‘‬
‫יום‬
‫ג‘‬
‫יום ד‘ יום ה‘‬
‫בני ברק‬
‫‪---‬‬
‫חולון‬
‫רמת גן‬
‫ישיבת‬
‫חוט של‬
‫חסד י‪-‬ם‬
‫לברור כתובת השיעור חייג‪02-5812210 :‬‬
‫זמנים|‬
‫י‪-‬ם‬
‫פרשת בלק תש"ע‬
‫ת“א‬
‫חיפה בא“ש‬
‫כניסה‬
‫‪19:29 19:22 19:29 19:13‬‬
‫יציאה‬
‫‪20:31 20:35 20:33 20:30‬‬
‫לר“ת‪:‬‬
‫‪21:06 21:10 21:08 21:05‬‬
‫הפטרה‪" :‬ותאמר ציון" )ישעיה מ"ט(‬
‫נא להתפלל לרפואת‪:‬‬
‫ליאור נחמן בן שולמית‪,‬‬
‫מו“ר הרב שלום בן ימנה שליט“א‬
‫הרב אליעזר בן עטיה שליט“א‬
‫שמואל אייזיק חזקיהו בן תהילה‪,‬‬
‫זב"ק‪ :‬יוסף בן ויקי וזוג' יפה ברכה בת תמר‬
‫לע"נ מו"ר הרב מרדכי צמח בן רבי סלמאן ומזל‬
‫יו“ל ע“י‬
‫מוסדות "חוט של חסד"‬
‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬
‫טל‘ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬
‫נייד ‪052-7680002‬‬
‫להצטרפות לקבלה בדוא“ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כתובתינו באינטרנט‬
`