בשפע – ליאור לרנר, ידיעות הנגב

‫יש הכל‬
‫תשכחו מהשקל‪ ,‬מהיום תושבים בבארשבע משלמים במטבע הווירטואלי‬
‫"שפע" ‪ ‰‬עשרות סטודנטים ותושבים ותיקים כבר הצטרפו לפרויקט ומהווים‬
‫דוגמה לשכנות טובה ‪ ‰‬צובעים בתים תמורת אוכל חם‪ ,‬מקבלים שיעורי‬
‫גיטרה תמורת ירקות‪ ,‬והרשימה עוד ארוכה ‪ ‰‬נכון‪ ,‬אמנם אי אפשר לשלם‬
‫חשבונות בעזרת "שפע"‪ ,‬אבל תוכלו להירתם למען הקהילה ולעשות סחר‬
‫חליפין‪ ,‬ממש כמו שהיו עושים בכיכר העיר‬
‫ל י או ר ל רנ ר‬
‫צ יל ו ם‪ :‬ה רצ ל יו ס ף‬
‫בכל שבוע אנחנו שומעים‬
‫על עוד ועוד התייקרויות‪.‬‬
‫פעם זה הדלק‪ ,‬פעם זה‬
‫תעריפי החשמל‪ ,‬שלא‬
‫לדבר על הקוטג' או יוקר‬
‫הנדל"ן שהוציא מיליון איש לרחובות‪.‬‬
‫אבל נראה שהדיווחים על ההתייקרויות‬
‫רק ממשיכים כשאי אפשר באמת לעצור‬
‫את הגל הזה‪ .‬אם העם שדרש צדק חבר־‬
‫תי לא הצליח‪ ,‬מי כן יצליח? מתברר שיש‬
‫אלטרנטיבה‪ ,‬ואפילו כזו שקרובה אלינו‬
‫לבית‪ .‬אלטרנטיבה שתגרום לכם להסת־‬
‫כל על השקל בכיס שלכם בפחות יראת‬
‫כבוד‪ ,‬אלטרנטיבה שבסופה מקווים‪ ,‬נוכל‬
‫כולנו לשלם פחות אבל לתת יותר‪.‬‬
‫תכירו את "שפע"‪ ,‬המטבע החדש של‬
‫תושבי שכונה ג' בבאר־שבע‪ ,‬מטבע ויר־‬
‫טואלי שמחליף את השקל הישן והטוב‬
‫ונותן נופך אחר לסיסמאות כמו "יש לך‬
‫עשר שקל לבאר־שבע?"‪ .‬טוב‪" ,‬שפע"‬
‫לא באמת אמור להחליף את השקל‪ ,‬וזה‬
‫גם לא שעכשיו נגיד שלום למרשרשים‬
‫ונצא לקניות בלי כרטיסי אשראי‪ ,‬אבל אם‬
‫היוזמה תצא לפועל‪ ,‬אנחנו בהחלט נוכל‬
‫להשלים את הקניות שלנו בעזרת כסף‬
‫וירטואלי‪ ,‬אבל לא פחות חשוב בעזרת‬
‫תרומה לקהילה‪ .‬נוכל למחזר את הכסף‬
‫שלנו בתוך הקהילה‪ ,‬וכך למעשה‪ ,‬כולנו‬
‫נצא נשכרים‪.‬‬
‫תשלום וירטואלי‬
‫עמותת "שבועת אדמה" היא שהביאה‬
‫את "שפע" לבאר־שבע בחצי השנה האח־‬
‫רונה‪ .‬עמותה שמנסה ודי בהצלחה להפוך‬
‫את שכונה ג' לגינה קהילתית אחת גדולה‪.‬‬
‫העמותה הוקמה בשנת ‪ 2007‬במטרה לקדם‬
‫חקלאות עירונית ומערכות קהילתיות‬
‫לשיפור איכות החיים בעיר‪ .‬מורן סלקמון‪,‬‬
‫מנהלת שותפה בעמותה‪ ,‬מספרת כי בת־‬
‫חילת הפעילות הם ביקשו להקים גינות‬
‫קהילתיות שיהוו מקום מרכזי לפעילות‬
‫סביבתית וכך יוכלו להנגיש אוכל אורגני‬
‫וירקות לתושבים‪" .‬בשנה האחרונה עבדנו‬
‫יחד עם עיריית באר־שבע לקחת את הגי־‬
‫‪76‬‬
‫ידיעות הנגב ˆ ‪26.7.2013‬‬
‫נות הקהילתיות צעד אחד קדימה וקיבלנו‬
‫את האישורים כדי להקים חווה עירונית‬
‫בשכונה ג'‪ .‬הרעיון הוא שאנשים מגדלים‬
‫תוצרת אורגנית ומוכרים אותה לעסקים‬
‫מקומיים בסלים אישיים הביתה"‪.‬‬
‫מכאן התגלגל הרעיון של "שפע"‪ .‬מדובר‬
‫בפרויקט ארצי של מרכז "אושר" שבאתר‬
‫האינטרנט שלו מסביר על פעילותו כך‪:‬‬
‫"המרכז פועל למען הקהילה המקומית‬
‫בהתנדבות‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬שיתוף‪ ,‬שכנות‬
‫טובה‪ ,‬פעילות חברתית וחינוכית‪ ,‬ודאגה‬
‫לסביבה‪ ,‬וכל זאת ללא אינטרס כלכלי‬
‫וללא שימוש בכסף"‪.‬‬
‫את הרעיון הזה בדיוק רצתה סלקמון‬
‫להביא לעמותה‪ .‬לרכוש ולמכור מוצ־‬
‫רים‪ ,‬להביא חוגים ופעילויות לתושבים‬
‫טל ישעיהו‪,‬‬
‫סטודנט מהשכונה‪:‬‬
‫"בהתחלה‪,‬‬
‫התושבים הוותיקים‬
‫אומרים שהם לא‬
‫יכולים לתת כלום‪.‬‬
‫מדובר באנשים‬
‫שיכולים להכין‬
‫אוכל‪ ,‬שיודעים איך‬
‫לעבוד עם חשמל‪,‬‬
‫בנגרות‪ ,‬אין מישהו‬
‫שלא יכול לתת‬
‫כלום"‬
‫הוותיקים בשכונה‪ ,‬לאלה שידם לא משגת‬
‫לחוג גיטרה‪ ,‬לשיפוץ הבית או אפילו סתם‬
‫לאיזו פעילות תרבותית‪ .‬כאלה שלא יכו־‬
‫לים להוציא ‪ 100‬שקל על שיעור‪ .‬הרעיון‬
‫בבסיסו פשוט‪ .‬במקום כסף אמיתי‪ ,‬שקלים‪,‬‬
‫מקבלים מטבעות וירטואליים‪" ,‬שפע"‪.‬‬
‫הכל מתבצע באינטרנט כאשר פותחים‬
‫תיבה אישית ומיד מקבלים ‪ 300‬שפע‪.‬‬
‫משם מתחילים לסחור כאשר כל שפע‬
‫שווה דקה ביממה‪ .‬שיעור סריגה של ‪60‬‬
‫דקות? שווה ‪ 60‬שפע‪ ,‬קוסקוס ביום שלי־‬
‫שי? ‪ 50‬שפע‪ 60 ,‬עם שתייה‪ ,‬וכך הלאה‪.‬‬
‫"הרעיון בשפע הוא שהם יכולים לר־‬
‫כוש מוצרים או לעשות השלמה למוצרים‬
‫שאין להם אפשרות לשלם בכסף אמיתי‬
‫בדרך כלל‪ .‬זה יכול להיות חוגים לילדים‪,‬‬
‫שיפוץ הבית‪ ,‬הנחה במכולות או בעס־‬
‫קים המקומיים בשכונה בתמורה לשפע‪.‬‬
‫מה שעומד מאחורי הרעיון הוא שאנחנו‬
‫מייצרים משאבים שנשארים בתוך הש־‬
‫כונה וזה עובד בכמה מחזורים‪ .‬אם אתה‬
‫הולך לסופר לקנות ירקות אז הבעלים‬
‫היה מקבל את הכסף ולא היה לו אינטרס‬
‫שזה יישאר בשכונה‪ ,‬במערכת של השפע‬
‫יש את היכולת להשאיר את הכסף בשכו־‬
‫נה‪ ,‬אם עבדתי שעה בחווה עם השפע אני‬
‫יכולה ללכת למסאז' של מישהי בשכונה‬
‫והיא תוכל עם השפע שאני העברתי לה‬
‫לקנות דברים במכולת‪ ,‬והמוכר במכולת‬
‫יוכל לשלם לקבוצה של פעילים לצבוע‬
‫את החזית של החנות‪ .‬יוצרים מערכת‬
‫שמבוססת על השתתפות של התושבים‬
‫ושל הקהילה"‪.‬‬
‫צבע תמורת‬
‫פריקסה‬
‫בעזרת הפרויקט מאמינים בעמותה וב־‬
‫כלל במרכז הארצי כי ניתן להביא לאלט־‬
‫רנטיבה בסחר ובחליפין‪ ,‬להביא למודעות‬
‫לתרומה ובשורה התחתונה ‪ -‬להתחברות‬
‫לקהילה‪.‬‬
‫סלקמון חושבת שמושגים כמו יוקר‬
‫המחיה לא יורדים מסדר היום‪ ,‬ופרויקט‬
‫כמו מטבע השפע יכול להביא לשינוי‬
‫בתפיסה‪" .‬אנחנו רואים היום שהמערכת‬
‫הכספית והשקל שאנחנו מכירים לא מצ־‬
‫ליח לגרום לאנשים להעלות את איכות‬
‫החיים שלהם‪ .‬יש הרבה שירותים שמש־‬
‫פחות צריכות והן לא יכולות לספק את‬
‫זה לעצמן‪ .‬מטבע משלים כמו שפע יכול‬
‫להנגיש הרבה מאוד מוצרים ושירותים‬
‫שאין לאנשים אפשרות לשלם עליהם‬
‫בכסף אמיתי‪ .‬בשכר של ‪ 25‬שקל לשעה‬
‫הרי אי אפשר לעשות באמת משהו‪ .‬אתה‬
‫לא יכול לשלם על חוג במתנ"ס או לצרוך‬
‫תרבות ועם השפע כן"‪.‬‬
‫הפרויקט הראשון בבאר־שבע התחיל‬
‫דווקא בשכונה ג' בה ישנו ריכוז גבוה‬
‫של אזרחים ותיקים מצד אחד‪ ,‬וסטודנ־‬
‫טים‪ ,‬מהצד השני‪ .‬בעמותה סבורים שכמו‬
‫שהגינה הקהילתית נחלה הצלחה כך יהיה‬
‫גם עם פרויקט השפע‪ ,‬ובסופו של דבר‪,‬‬
‫הדברים גם ישתלבו להם יחד‪.‬‬
‫בחצי השנה האחרונה הפרויקט פועל‬
‫בשכונה והצטרפו אליו כבר כמה עשרות‬
‫סטודנטים ותושבים ותיקים‪ .‬אחד מהם‬
‫הוא טל ישעיהו )‪ .(25‬ישעיהו‪ ,‬באר־שבעי‬
‫במקור שחזר למחוזותינו לאחר שהות של‬
‫כמה שנים במרכז‪ ,‬נחת היישר בשכונה‬
‫ג' והחל לגדל בגינה הקהילתית ירקות‪.‬‬
‫את הפרויקט גילה במקרה ונדלק עליו מן‬
‫ההתחלה‪.‬‬
‫"לא ידעתי כל כך מה זה אומר אז חי־‬
‫פשתי באינטרנט ואחרי שבועיים הכר־‬
‫תי את החבר'ה מ'שבועת אדמה' והבנתי‬
‫שיש מפגש שכונה‪ .‬בהתחלה היה לאנ־‬
‫שים קשה להבין איך זה יעבוד‪ .‬איך אני‬
‫אצבע למישהו את הבית כי אין לו כסף‬
‫והם לא הבינו שזה יכול לעבוד גם בלי‪.‬‬
‫הם הבינו שיש מערכת בה אתה יכול‬
‫לפרסם מה אתה מחפש ולהציע מה אתה‬
‫יכול לתת בתמורה‪ .‬לבסוף הבינו כי גם‬
‫אם כל מה שאתה יודע זה לבשל פריקסה‪,‬‬
‫זה יכול לעבוד"‪.‬‬
‫ברק חרמש )‪ ,(27‬סטודנט לרפואה בבן‬
‫גוריון‪ ,‬מגדל ירקות בגינה פרטית בביתו‪,‬‬
‫וכך גם הכיר את העמותה ואת הפ־‬
‫רויקט‪" .‬כשגרתי בתל אביב‪ ,‬הקמנו גינה‬
‫בשפע‬
‫השותפים ליוזמה‬
‫בשכונה ג'‪ .‬מחפשים‬
‫תחליף לכסף‬
‫‪ ˆ 26.7.2013‬ידיעות הנגב‬
‫‪77‬‬
‫יש הכל בשפע‬
‫קהילתית עם עובדים זרים‪ ,‬וכשהגעתי‬
‫לפה‪ ,‬נכנסתי לעניין הגינה במרכז חרוב‪.‬‬
‫היתה פגישה במתנ"ס בשכונה והגיעו‬
‫חבר'ה מ'שבועת אדמה' יחד עם תושבים‬
‫ותיקים שסיפרו לנו על הפרויקט"‪.‬‬
‫חרמש מודה שמבחינתו כאשר הבין‬
‫שמדובר בפרויקט שיתופי‪ ,‬הוא הצטרף‬
‫מיד‪" .‬פרויקט שיתופי זה תמיד נשמע‬
‫לי דבר טוב‪ .‬זה כמו בפרויקט 'אגורה'‬
‫רק שפה מעבר לחפצים יש גם פעולות‪.‬‬
‫אם מישהו צריך שיצבעו לו את הבית‬
‫אז אפשר לעשות את זה‪ ,‬אתה יכול לק־‬
‫בוע לעצמך מחירים או ליצור קשר עם‬
‫אנשים‪ .‬היתרון בזה שאפשר לעשות‬
‫דברים שבאופן כללי היו עולים הרבה‬
‫כסף‪ ,‬אפשר לבצע אותם בהרבה פחות‬
‫או בלי כסף‪ ,‬רק בגלל שאנחנו יוצרים‬
‫קשר אחד עם השני‪ ,‬זה נותן פתח לאנ־‬
‫שים שאין להם כסף לשלם‪ .‬לא מדובר‬
‫בעוד התנדבות שגרתית שלא יוצרת‬
‫מחויבות בין הצדדים‪ .‬פה יש מחויבות‬
‫כי אתה מקבל תשלום"‪.‬‬
‫יד רוחצת יד‬
‫תושבי השכונה הוותיקים משתתפים‬
‫בפרויקט‪ .‬איתם התהליך הוא קצת‬
‫יותר מורכב‪ .‬בכל זאת‪ ,‬מדובר באנשים‬
‫שלא בטוח שיש להם מחשב בבית‪ ,‬וגם‬
‫אם יש איזה מחשב באחד החדרים‪ ,‬לא‬
‫בטוח שהם יודעים להשתמש בו‪" .‬בהת־‬
‫חלה‪ ,‬התושבים הוותיקים אומרים שהם‬
‫לא יכולים לתת כלום"‪ ,‬אומר ישעיהו‪,‬‬
‫"מדובר באנשים שיכולים להכין אוכל‪,‬‬
‫יש חבר'ה שיש להם ידע‪ ,‬שיודעים איך‬
‫לעבוד עם חשמל‪ ,‬בנגרות‪ ,‬אין מישהו‬
‫שלא יכול לתת כלום‪ .‬כמה פעמים בא‬
‫לך אוכל של אמא ואין לך איפה לאכול‪,‬‬
‫אז אם יש לך איזה סבתא שגרה לידך ומ־‬
‫כינה אוכל ביתי‪ ,‬מה יותר טוב מלקנות‬
‫בשפע את הארוחה"‪.‬‬
‫גם תושבי השכונה הוותיקים מברכים‬
‫על הפרויקט‪ .‬נכון‪ ,‬לא מדובר בכמויות‬
‫גדולות‪ ,‬אבל היד עוד נטויה‪ ,‬כמו שמ־‬
‫ספרת מרים דבוש )‪ (64‬תושבת ותיקה‬
‫בשכונה‪" .‬הצטרפתי לפני כמה חוד־‬
‫מרים דבוש‪:‬‬
‫"הצטרפתי לפני‬
‫כמה חודשים‪.‬‬
‫זה היה מאוד‬
‫מעניין לשמוע את‬
‫מה שהם רוצים‬
‫לעשות בשכונה‪,‬‬
‫שהם רוצים לשתף‬
‫את התושבים‬
‫הוותיקים וליצור‬
‫שיתוף פעולה‬
‫בינינו לבין‬
‫הסטודנטים‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫ידיעות הנגב ˆ ‪26.7.2013‬‬
‫ברק חרמש‪,‬‬
‫סטודנט‬
‫מהשכונה‪" :‬זה‬
‫יכול להתאים‬
‫גם לסטודנטים‬
‫וגם למבוגרים‬
‫כי הסטודנטים‬
‫יכולים להציע‬
‫שיעורים שונים‬
‫לדוגמה‪ ,‬ואם אין‬
‫להם כוח לבשל‪,‬‬
‫הם יכולים לקנות‬
‫ארוחה חמה"‬
‫חברי הפרויקט השבוע‪ .‬מנסים לביא ליותר מודעות‬
‫שים‪ .‬זה היה מאוד מעניין לשמוע את‬
‫מה שהם רוצים לעשות בשכונה‪ ,‬שהם‬
‫רוצים לשתף את התושבים הוותיקים‬
‫וליצור שיתוף פעולה בינינו לבין הס־‬
‫טודנטים‪ .‬זה נשמע מאוד מעניין והם‬
‫עשו דבר מאוד יפה ועל זה מגיע להם‬
‫כל הכבוד‪ .‬זה רעיון מצוין שבמקום‬
‫לשלם כסף אתה משתמש בשפע‪ ,‬שאתה‬
‫תורם ומקבל‪ .‬זה יכול לשפר את המצב‬
‫בשכונה‪ ,‬לגשר בין האנשים‪ ,‬להביא את‬
‫השכונה למשפחתיות אחת גדולה ושא־‬
‫חד יתרום לשני"‪.‬‬
‫לדבוש לדוגמה אין ידע במחשבים ואת‬
‫הרכישות בשפע עשתה בעזרת הצעירים‬
‫במפגשים השכונתיים‪" .‬אין לי ידע במ־‬
‫חשבים‪ .‬אני באה למפגשים‪ ,‬שומעת מה‬
‫צריכים לעשות ואני עושה את הדברים‬
‫במפגשים‪ ,‬עוזרים לי להעביר או לקבל‬
‫את השפע"‪ ,‬אומרת דבוש‪.‬‬
‫אז הרעיון נחמד‪ ,‬אבל מה קורה בפו־‬
‫על? השאלה היא אם מחר בבוקר תוכלו‬
‫ללכת למכולת ולקנות קילו עגבניות‬
‫ואורז לבישול עם כמה מטבעות שפע‬
‫וירטואליים‪ .‬הפרויקט עדיין נמצא בחי־‬
‫תולים‪ ,‬אבל כבר עכשיו אפשר לראות‬
‫שגלגלי השפע זזים‪ ,‬שהמערכת מניעה‬
‫את עצמה‪ ,‬באיטיות אמנם‪ ,‬אבל זה סימן‬
‫טוב לבאות‪.‬‬
‫ישעיהו לדוגמה כבר קיבל שיעור גי־‬
‫טרה של שעה תמורת ‪ 60‬שפע‪ ,‬בתמורה‬
‫הוא מציע את עזרתו בחקלאות וגידול‪,‬‬
‫בנגרות ואפילו מציע כלים תמורת‬
‫שפע‪ .‬גם חרמש כבר הצליח "להרוויח"‬
‫כמה שפע‪" .‬באחד הימים הגעתי לבית‬
‫של תושב השכונה והוא היה צריך עזרה‬
‫בלצבוע את הבית‪ ,‬הגענו וצבענו את‬
‫הבית‪ ,‬וזה היה נחמד‪ .‬בסוף‪ ,‬קיבלתי‬
‫‪ 90‬שפע כמספר הדקות שהיינו‪ .‬בפעם‬
‫אחרת היינו בשוק פה בשכונה ומכרתי‬
‫שתילים של ירקות ופירות קיץ תמורת‬
‫שפע‪ .‬הבאתי שתילים של עגבניות‪,‬‬
‫מלון‪ ,‬בצל ודלעת‪ ,‬ומכרתי לאנשים‬
‫שנמצאים במערכת השפע‪ .‬לי עוד לא‬
‫יצא לקנות משהו‪ ,‬אבל זה יכול לה־‬
‫תאים גם לסטודנטים וגם למבוגרים‬
‫כי הסטודנטים יכולים להציע שיעו־‬
‫רים שונים לדוגמה‪ ,‬ואם אין להם כוח‬
‫לבשל‪ ,‬הם יכולים לקנות ארוחה חמה‪.‬‬
‫זה יוצר קשר בין הצעירים למבוגרים‬
‫שנמצאים פה כשיש קצת נתק בין הש־‬
‫כבות האלה"‪.‬‬
‫גם דבוש כבר השתמשה בשפע‪ .‬היא‬
‫לדוגמה רכשה קפה ועוגה מבית הקפה‬
‫השכונתי והמאולתר שקם לו באחד הפ־‬
‫רויקטים בשכונה‪ ,‬ובתמורה הציעה את‬
‫הידע שלה בסריגה ורקמה‪" .‬הייתי אמו־‬
‫מורן סלקמון‪" :‬זה‬
‫תהליך ארוך‪ ,‬אנחנו‬
‫יודעים שמחר‬
‫בבוקר לא כל‬
‫השכונה תשתמש‬
‫בשפע‪ ,‬זה שינוי‬
‫תודעתי שלוקח‬
‫זמן ויש קושי‬
‫בגישה למחשבים‬
‫ולאינטרנט"‬
‫רה לפגוש מישהי שרצתה שאעביר לה‬
‫שיעור תורה‪ ,‬זה לא יצא לפועל בסוף‪.‬‬
‫אבל אני יכולה לעזור בסריגה‪ ,‬ברקמה‪,‬‬
‫בכל מה שאני יודעת ויכולה להעביר‬
‫הלאה לאחרים"‪.‬‬
‫"מחבר בין דורות"‬
‫כמובן שהסוגיה החשובה ביותר‬
‫שעולה לדיון היא האם השפע יכול‬
‫להחליף את השקל‪ .‬האם בשנים הקרו־‬
‫בות נקבל מטבע חדש‪ ,‬שטרות חדשים‬
‫ובכלל מושג חדש לגבי מה זה כסף‪.‬‬
‫"בסוף‪ ,‬כשזה עובד‪ ,‬זה אמור להוות‬
‫תחליף לכסף אבל רק אם זה ייצא לפו־‬
‫על ברמה הארצית‪ .‬אני לא מאמין שזה‬
‫יכול לקרות בגלל גורמים מעכבים‬
‫כמו ממשלה ועוד‪ ,‬אבל ברמה השכו־‬
‫נתית זה יכול להצליח"‪ ,‬אומר ישעיהו‪,‬‬
‫"צריך כמה שיותר אנשים שישתתפו‬
‫בזה ושיאמינו כי זה תלוי הרבה באמון‪.‬‬
‫לצעיר קל לתפוס את זה‪ ,‬למבוגר קצת‬
‫יותר קשה‪ .‬אבל זה מה שיפה‪ .‬חשבתי‬
‫שוותיקי השכונה לא יבינו אבל לאט‬
‫לאט זה חלחל והם הבינו‪ .‬רק לחשוב‬
‫שבנאדם מבוגר במקום ללכת לשוק‪,‬‬
‫יכול ללכת לירקניה הקרובה לבית ול־‬
‫שלם בשפע זה מדהים"‪ .‬חרמש מצידו‬
‫מציין כי יש דוגמאות מקבילות בעולם‬
‫לתהליך שכבר עבר שלב‪.‬‬
‫"יש מקומות בעולם שזה באמת קרה‪.‬‬
‫אני זוכר שבפגישה דיברנו על איזה‬
‫מקום באנגליה שפיתחו את זה עד שייצרו‬
‫ממש מטבע שלהם והם ממש משתמשים‬
‫בזה לדברים בתוך העיר‪ .‬הפוטנציאל‬
‫יכול להגיע למקומות כאלה‪ .‬זה טוב‬
‫בעיקר לאלה שיש להם פחות‪ .‬הרי כל‬
‫שנה‪ ,‬דברים מתייקרים וזה מגיע למצב‬
‫שמאוד קשה לשכבות החלשות פה לס־‬
‫גור את החודש‪ .‬הפוטנציאל טוב‪ ,‬הרעיון‬
‫טוב ואולי צריך למצוא דרך אחרת שהיא‬
‫לא האינטרנט‪ ,‬וזה דורש המון מפגשים‬
‫של תושבי השכונה"‪.‬‬
‫סלקמון מצידה חושבת שהשפע לא‬
‫יוכל להחליף את השקל‪ ,‬אבל בהחלט‬
‫יכול להוות אלטרנטיבה משלימה‪ ,‬יכול‬
‫להנגיש לאנשים שיש להם פחות כסף‬
‫יותר חוגים ופעילויות‪" .‬השפע לא יכול‬
‫להחליף את השקל אבל בגלל זה קוראים‬
‫לו משלים‪ .‬לא יהיה אפשר לשלם איתו‬
‫ארנונה אבל אפשר יהיה להשלים איתו‬
‫כל מיני דברים שבכסף אמיתי קשה‪.‬‬
‫השפע בעצם מעודד את הקהילתיות‪ ,‬את‬
‫התקשורת אחד עם השני‪ .‬זה מבוסס על‬
‫אמון‪ .‬זה מערך שבונה קשרים חברתיים‬
‫ומחבר בין דורות"‪.‬‬
‫סלקמון מבקשת בעיקר להתאזר בס־‬
‫בלנות‪ ,‬ובטוחה שלאט לאט השפע יביא‬
‫למגוון גדול ולשפע אמיתי‪" .‬זה תהליך‬
‫ארוך‪ ,‬אנחנו יודעים שמחר בבוקר לא‬
‫כל השכונה תשתמש בשפע‪ ,‬זה שינוי‬
‫תודעתי שלוקח זמן ויש קושי בגישה‬
‫למחשבים ולאינטרנט‪ .‬עכשיו מנסים‬
‫לפתח מערכת שתוכל לעשות את ההע־‬
‫ברה של השפע באס‪.‬אם‪.‬אס‪ .‬ככל שתהיה‬
‫יותר מודעות‪ ,‬יותר אנשים יקחו חלק‬
‫בפרויקט‪ ,‬ואז המערכת תזין את עצמה‬
‫וזה כל הרעיון"‪.‬‬
‫יצוין כי בימים אלה גם קהילת 'קמה'‬
‫והמרכז לקיימות שכונתית בשכונה ד'‬
‫יוצאים לדרך עם פרויקט "שפע"‪ ,‬וגם‬
‫הם יציעו לתושבים להשתמש במט־‬
‫בעות וירטואליים במקום הכסף שהם‬
‫רגילים אליו‪¥.‬‬
`