התוכניה - התיאטרון הקאמרי

‫צוות תיאטרון חיפה‬
‫נוסח עברי רבקה משולח‬
‫בימוי משה נאור‬
‫תפאורה סשה [אלכסנדר] ליסיאנסקי‬
‫עיבודים מוסיקליים אורי וידיסלבסקי‬
‫תלבושות אורן דר‬
‫תאורה חני ורדי‬
‫עוזרת לבמאי יעל גולדברג‬
‫משתתפים (לפי סדר הופעתם)‪:‬‬
‫וניה רמי ברוך‬
‫סוניה אודיה קורן‬
‫קסנדרה תיקי דיין‬
‫מאשה ענת וקסמן‬
‫שפיץ גל אמיתי‬
‫נינה דנה מיינרט‬
‫הפקה מוסיקלית אורי וידיסלבסקי‬
‫הקלטה ומיקס אלדד ירון‬
‫גיטרות אבי סינגולדה‬
‫ניהול הצגה ענת זמיר‪ ,‬הילה טואף‬
‫מנהל הפקות ואחראי ייצור דור שלום‬
‫מנהל טכני עופר טל‬
‫מנהל במה ואלרי זסלבסקי‬
‫תאורה אלי אשכנזי‬
‫סאונד גיא וילינסקי‬
‫הלבשה לובה גלפרין‬
‫איפור ופאות לודה גולדברג‬
‫אביזרים עמליה זכריה‬
‫מתפרה סרגיי קאשין‬
‫מנהל הייצור יגאל מורחי‬
‫ייצרן "סדנת התיאטרון"‬
‫אם אבא ואמא לא ראו אותך‪,‬‬
‫אתה יכול להיות שחקן‬
‫וכמה קהל שלא יראה אותך זה לא יספיק לך‪.‬‬
‫אתה יכול להיות לבד‪ ,‬ולא לצאת בכלל‪ ,‬שלא תהיה‬
‫לאף אחד הזדמנות לראות אותך‪.‬‬
‫אתה יכול לא לראות את עצמך אף פעם‪.‬‬
‫ואז כשכל העולם‪ ,‬שזה רק אתה‪ ,‬מתפוצץ יום אחד‪...‬‬
‫אולי זה סוף טוב‪.‬‬
‫צוות התיאטרון הקאמרי‬
‫מנהל ההצגה ניסן זהירה‬
‫מנהל הבמה רונן שלו‪ /‬ג'קי חן‬
‫תאורן יוסי הררי‬
‫סאונד אייל ריכשטט‬
‫הלבשה מיכל בן שושן‬
‫אבזרים ציונה זקן‪-‬ברק‬
‫איפור כל המחלקה‬
‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬
‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬
‫צלמים ז'ראר אלון‪ ,‬קרן אלון‬
‫עיצוב שער התוכניה לם מרגלית שפי‬
‫הצגה ראשונה‪18.9.2014 :‬‬
‫משך ההצגה‪ :‬כשעה ו‪ 40-‬דקות‪ .‬אין הפסקה‬
‫תודות לרונן לוין על עזרתו בעיצוב התחפושות‬
‫משה נאור [בעקבות המחזה]‬
‫יש‬
‫המאמינים כי קיים קשר מאגי בין שמו של אדם לגורלו‪ .‬במקרה של וניה‬
‫וסוניה אחותו המאומצת‪ ,‬יש אמת בדבר‪ .‬ממש כמו הדמויות הצ'כוביות‬
‫שעל שמן נקראו הדמויות על ידי הוריהן המשכילים וחובבי התיאטרון גם‬
‫הם מתמודדים בעיקר עם יגון‪ ,‬החמצות‪ ,‬בדידות וכמיהה לחיים אחרים‪.‬‬
‫בעשור השישי לחייהם הם עדיין גרים בבית בו גדלו ובו טיפלו בהוריהם הקשישים עד מותם‪.‬‬
‫הם לא למדו לפרנס את עצמם‪ ,‬הם לא יוצאים ולא פוגשים איש מלבד העוזרת הותיקה‬
‫והמסורה קסנדרה‪ ,‬המנחיתה על ראשם נבואות קודרות‪.‬‬
‫קיומם המונוטוני וחסר המעש של האח והאחות מופר על ידי ביקורה התזזיתי של מאשה‬
‫אחותם‪ ,‬כוכבת קולנוע מפורסמת ונרקיסיסטית‪ ,‬המאיימת למכור את הבית בו הם גרים‪ ,‬כיון‬
‫שהוא מכביד על תקציבה‪ .‬ביחד עם מאשה מגיע גם בן‪-‬זוגה הצעיר והסקסי‪ ,‬שפיץ‪ ,‬שלהוט‬
‫להיות שחקן מצליח ומגה‪-‬סלב גלובלי‪ .‬הדינמיקה המשפחתית המוזרה שנוצרה משתנה‬
‫במהירות כשבשטח מופיעה נינה הצעירה‪ ,‬היפה‪ ,‬התמה והמוכשרת‪ ,‬שמעריצה‬
‫את מאשה עד כלות וחולמת "שהתיאטרון יהיה החיים שלה"‪.‬‬
‫"החיים שלנו בעצם נגמרו" אומרת סוניה לוניה בתחילת המחזה‪ ,‬אך‬
‫המפגש הטעון בין ה"ישן" ל"חדש"‪ ,‬מלמד אותם‪ ,‬לבסוף‪ ,‬שאולי‪ ,‬רק‬
‫אולי‪ ,‬החיים שלהם בעצם רק מתחילים‪.‬‬
‫המבקרים הגדירו את המחזה כפסיכו‪-‬קומדיה‪ ,‬הגואלת את‬
‫הדמויות הצ'כוביות ממצוקתן ועושה להן תיקון‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫האם המחזה שלך הוא פרודיה על צ'כוב?‬
‫זאת לא פרודיה על צ'כוב‪ ,‬אבל זה בהחלט מחזה‬
‫בהשראת נושאים ודמויות צ'כוביים‪ .‬פשוט הכנסתי‬
‫הכל לתוך בלנדר ובחנתי אותם מכל הכיוונים‪ .‬מאז‬
‫ששערי האפיר התחלתי להרגיש יותר ויותר כמו‬
‫דמות צ'כובית וזה עורר בי את הרצון לכתוב גירסה‬
‫מודרנית ועכשווית למוטיבים של צ'כוב‪.‬‬
‫הבית שלי [דוראנג מתגורר במחוז באקס‪ ,‬פנסילבניה]‬
‫התחיל להזכיר לי את הבית שבו קוסטיה גר במחזה‬
‫"שחף"‪ ,‬ואז מגיעה ארקדינה‪ ,‬אמו‪ ,‬השחקנית‬
‫המפורסמת מהעיר הגדולה‪ ,‬זוהרת‪ ,‬ומלאה מעצמה‪...‬‬
‫בנימה של תקווה‬
‫שיחה עם המחזאי‬
‫או את האחוזה הכפרית שבה וניה וסוניה גרים ב"דוד‬
‫וניה" בזמן שהפרופסור ואשתו הצעירה חיים את‬
‫חייהם הנהדרים במקום אחר‪ .‬אמנם לא חלקתי עם‬
‫קוסטיה‪ ,‬וניה וסוניה בדיוק אותם תסכולים‪ ,‬אבל‬
‫בחנתי את עצמי בגיל הזה שבו אתה מתחיל להסתכל‬
‫אחורה ולחשוב "איך לא הספקתי את זה‪ ,‬ולמה לא‬
‫עשיתי את זה?” וזה הרי מופיע שוב ושוב במחזות‬
‫של צ'כוב‪ ,‬צער וחרטה על דברים שלא עשינו או על‬
‫דברים שלא עלו יפה כפי שהיינו רוצים‪ .‬כשצץ הרעיון‬
‫לקרוא את הדמויות על שם דמויות צ'כוביות‪ ,‬בגלל‬
‫ההורים הפרופסורים‪ ,‬שמחתי על ההצדקה שמצאתי‬
‫לדמיון בין הדמויות הצ'כוביות והדמויות במחזה‪ ,‬בלי‬
‫שהן תהיינה הדמויות הצ'כוביות עצמן‪.‬‬
‫המחזה שלך מתמקד בשלוש דמויות בנות ‪ 50+‬שאינן‬
‫מרוצות מחייהן וגם לא כל כך זו מזו‪ .‬איך הגעת‪ ,‬אם‬
‫כך‪ ,‬לדמויות שאינן צ'כוביות‪ ,‬כמו קסנדרה ושפיץ?‬
‫נתחיל עם קסנדרה‪ .‬תמיד אהבתי את הדמות הזאת‬
‫בטרגדיה היוונית‪ .‬ידעתי שאני רוצה לעשות איתה‬
‫משהו ולא היה ברור לי מה ואיפה‪ .‬מצא חן בעיני‬
‫השילוב של עוזרת‪-‬בית שמצטטת מונולוגים מהדרמה‬
‫היוונית ומשתמשת בשפה גבוהה ולא יומיומית‪ .‬וככה‬
‫נולדה הדמות שחוזה חזיונות מדאיגים‪ .‬כשהיא אמרה‬
‫‪4‬‬
‫לראשונה "תזהרו מהוטי" בעצמי לא ידעתי לאן זה‬
‫יוליך בהמשך‪ ,‬אבל הוטי הפכה להיות דמות חשובה‬
‫בעלילה‪ ,‬למרות שהיא בכלל לא נוכחת על הבמה‪.‬‬
‫ובעניין שפיץ‪ :‬רציתי שלדמות ששמה מאשה‪ ,‬שדומה‬
‫לארקדינה ב"שחף"‪ ,‬יהיה מאהב צעיר‪ ,‬צעצוע נחמד‪...‬‬
‫רציתי גם שהבחור יעורר איזה שהוא אי‪-‬שקט אצל‬
‫וניה‪ ,‬שהוא אולי בעצם גיי‪ ,‬אבל לא מתעסק בזה בגלוי‪.‬‬
‫"דוד וניה" של צ'כוב הוא מחזה מטריד שמשדר הרבה‬
‫מצוקה‪ .‬המחזה שלך מתחיל בצורה דומה אבל מתפתח‬
‫אחרת‪ ,‬בנימה מאוד חיובית‪ .‬האם התכוונת לכך מראש‬
‫או שזה פשוט קרה במהלך הכתיבה?‬
‫התמונה האחרונה במחזה "דוד וניה" של צ'כוב‪,‬‬
‫כשהוא וסוניה יושבים לעבור על החשבונות והם‬
‫כל כך מיואשים ואומללים‪ ,‬היא מאוד מאוד עצובה‪.‬‬
‫כשהתחלתי לכתוב את המחזה חשבתי שוניה‬
‫וסוניה שלי יהיו אומללים באותה מידה‪ .‬אבל תוך‬
‫כדי כתיבה וניה איכשהו הפתיע אותי‪ .‬הוא נעשה‬
‫דיפלומטי יותר‪ ,‬הוא מנסה לגשר בין שתי אחיותיו –‬
‫שזה דבר שאני עשיתי עם הורי כילד‪ ,‬אבא שלי היה‬
‫שתיין והוא ואמא שלי היו רבים כל הזמן‪ .‬במובנים‬
‫מסויימים נוח לוניה יותר עם סוניה‪ ,‬וזה דבר שקרה‬
‫ממש תוך כדי כתיבה‪ ,‬זו לא היתה החלטה מראש‪.‬‬
‫לרבים מהמחזות שכתבתי בצעירותי היה סוף קודר‪,‬‬
‫אבל החל מ"חופשת הקיץ של בטי" שכתבתי ב–‪,1999‬‬
‫המחזות שלי מסתיימים בנימה של תקווה‪ .‬אני כנראה‬
‫לא רוצה לשלוח את הקהל הביתה כשהוא אומלל‪■ .‬‬
‫מתוך ראיון של כריסטופר דוראנג עם אמה בראון‬
‫כריסטופר דוראנג מחזאי ושחקן‪ .‬נולד ב‪1949-‬‬
‫במונטקלייר ניו ג'רזי‪ ,‬ומתגורר עם בן זוגו מזה‬
‫עשרים שנה במחוז באקס בפנסילבניה‪ .‬מחזותיו‬
‫הועלו על בימות ברודוויי ואוף ברודוויי‪ ,‬בארה"ב‬
‫ומחוצה לה‪ .‬הוא בדרך כלל כותב קומדיות לגווניהן‬
‫השונים – סאטירות‪ ,‬קומדיות שחורות‪ ,‬פרודיות‪ ,‬או‬
‫קומדיות אבסורד‪ .‬עבודותיו עוסקות לעתים קרובות‬
‫בנושאים של פגיעה בילדים‪ ,‬הדוגמטיות של הכנסייה‬
‫הקתולית והומוסקסואליות‪ .‬הוא בעל תואר ראשון‬
‫מאוניברסיטת הארווארד ותואר שני בכתיבת מחזות‬
‫מביה"ס לדרמה של אוניברסיטת ייל‪ .‬בתקופת‬
‫לימודיו בייל הועלו שם אחדים ממחזותיו‪ ,‬בעיקר‬
‫במסגרת מופעי הקברט‪ .‬אחד מהם נכתב בשיתוף‬
‫עם המחזאית וונדי וסרשטיין ‪" -‬כשדיינה שור משלה‬
‫בעולם‪".‬‬
‫המחזה הראשון שלו בתיאטרון המקצועי היה‬
‫"האידיוטים קרמזוב" בתיאטרון הרפרטוארי של ייל‪.‬‬
‫בהצגה כיכבה הסטודנטית מריל סטריפ‪ ,‬ששיחקה‬
‫דמות של אשה בת ‪ .80‬לאחר מכן הועלה מחזהו‬
‫"טבעו ומטרתו של היקום" ב"תיאטרון הישיר"‬
‫ב‪ .1975-‬המחזה "טיטאניק" בו כיכבה בת כתתו‬
‫סיגורני וויור‪ ,‬החל אף הוא במסגרת זו ועבר לאוף‬
‫ברודווי יחד עם מופע קברט סאטירי‪ ,‬שנכתב‬
‫במשותף עם סיגורני וויור ושניהם הופיעו בו‪ .‬היצירה‬
‫הפכה להצלחה כבירה‪.‬‬
‫ב‪ 1976-‬מחזהו "היסטוריה של הסרט האמריקאי"‬
‫התקבל כאחד משנים עשר המחזות שהופקו במסגרת‬
‫היוקרתית של אגודת המחזאים הלאומית ע"ש יוג'ין‬
‫או'ניל‪ .‬המחזה הוצג בברודוויי וזיכה את מחברו‬
‫בפרס הטוני‪ .‬ב‪ 1980-‬מחזהו "האחות מרי איגנטיוס‬
‫מסבירה לכם הכל" זכה בביקורות מהללות וזיכה את‬
‫המחבר בפרס אובי‪ .‬ב‪ 1981-‬כתב את "אין סיכוי‬
‫לריפוי" שהוזמן על ידי תיאטרון הפניקס‪ .‬מחזהו‬
‫הבא "התינוק יחד עם המים" עלה בקיימברידג'‬
‫מסצ'וסטס ב‪ .1983-‬ב‪ 1985-‬הפאבליק תיאטר של ג'ו‬
‫פאפ העלה את מחזהו "חתונתם של בט ובו"‪.‬‬
‫בשנות ה‪ ,80-‬שהיו פוריות מאוד עבורו כמחזאי‪,‬‬
‫החל לכתוב גם תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע‪ ,‬והוא‬
‫עצמו החל להיות מלוהק כשחקן‪ ,‬כשלאחדים מן‬
‫התפקידים כתב את הדיאלוג‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬נסע‬
‫ללוס אנג'לס‪ ,‬שם הופיע במחזהו "לצחוק בפראות"‪.‬‬
‫הסטודיו של האחים וורנר שכר אותו לכתוב סידרת‬
‫סיטקום‪ .‬ב‪ 1994-‬הועלה במנהטן תיאטר קלאב ערב‬
‫שכולו מחזות קצרים של דוראנג שנקרא "דוראנג‪/‬‬
‫דוראנג"‪ .‬באותה שנה התמנו כריסטופר דוראנג‬
‫והמחזאית מרשה נורמן כמנהלי המסלול לכתיבה‬
‫מחזאית בביה"ס ג'וליארד במנהטן‪ .‬מאז ועד עתה‬
‫הם עומדים בראש התוכנית כשבכל אחד מהקורסים‬
‫משתתפים שמונה תלמידים בלבד‪ .‬רבים מן הבוגרים‬
‫שלהם הוכיחו עצמם כאנשי מקצוע משובחים על‬
‫בימות התיאטרון המקצועי‪.‬‬
‫מחזהו "וניה‪ ,‬סוניה‪ ,‬מאשה ושפיץ" הוזמן על‬
‫ידי תיאטרון מק'קרתר מפרינסטון‪ ,‬בשיתוף עם‬
‫התיאטרון של לינקולן סנטר‪ .‬המחזה שהיה במקורו‬
‫בעל מערכה אחת שוחק בסיבוב הראשון מ‪7-‬‬
‫בספטמבר ‪ 2012‬עד ‪ 14‬באוקטובר‪ .‬המחזה נפתח‬
‫באוף ברודווי ב‪ 12-‬בנובמבר ‪ ,2012‬ורץ עד ‪20‬‬
‫בינואר ‪ .2013‬כל הכרטיסים נמכרו‪ .‬ב‪ 29-‬בינואר‬
‫הוכרז כי ההצגה תעבור לברודוויי למשך ‪ 17‬שבועות‬
‫עם להקת השחקנים המקורית‪ .‬לאור ההצלחה הרבה‬
‫הוארך משך ההצגות עד ‪ 25‬באוגוסט ‪ .2013‬ההצגה‬
‫יצאה לאחר מכן למסע הופעות בכמה ממרכזי‬
‫התיאטרון החשובים ברחבי ארה"ב‪ .‬ההצגה זכתה‬
‫לשבחי הביקורת‪ ,‬לאהדה רבה של הקהל ולפרסים‬
‫יוקרתיים‪ ,‬ביניהם פרס הטוני עבור המחזה הטוב‬
‫ביותר‪ ,‬פרס איגוד המבקרים למחזה בולט באיכותו‪,‬‬
‫פרס המבקרים של ניו יורק ל‪ 2013-‬והפרס של‬
‫איגוד תיאטרוני אוף ברודוויי על המחזה החדש‬
‫הטוב ביותר‪■ .‬‬
‫‪5‬‬
‫ענת וקסמן‪ ,‬רמי ברוך‪ ,‬אודיה קורן‬
‫מאשה ואני ‪ /‬ענת וקסמן‬
‫מ‬
‫אשה מאוד שונה ממני‪ .‬היא חיה בתחושת‬
‫החמצה‪ ,‬מתקשה להתבגר‪ .‬התגרשה חמש‬
‫פעמים‪ .‬היא זקוקה לגמדים סביבה כדי להרגיש‬
‫חזקה‪ ,‬לא מפרגנת לצעירות יפות‪ ,‬קפריזית‪,‬‬
‫מפונקת‪ ,‬חסרת טאקט‪ ,‬מתנהגת ככוכבת‪ ,‬ובכל‬
‫זאת היא נשלפה לי מהשרוול כי ראיתי שחקניות‬
‫סוניה ואני ‪ /‬אודיה קורן‬
‫כאלו שקצת מגוחכות בעיני וזו הזדמנות נהדרת‬
‫לגלם אחת כזו‪.‬‬
‫המפגש עם אודיה שלמדה איתי באותה כיתה‬
‫ב"בית צבי" וזו הפעם הראשונה שאנחנו‬
‫משחקות ביחד‪ ,‬מרגש אותי עד דמעות‪ .‬היינו‬
‫חברות טובות‪ ,‬אחיות‪ .‬בניגוד לשתי האחיות‬
‫בהצגה‪ ,‬תמיד היה פירגון בינינו ואהבה גדולה‪.‬‬
‫ההצגה רק מרוויחה מההיסטוריה המשותפת‬
‫שממלאת אותי שמחה גדולה‪■ .‬‬
‫"כשנסגרת דלת אחת ‪ -‬נפתחת אחרת‪ ,‬אבל לעיתים‬
‫קרובות אנו ממשיכים להביט בצער רב כל כך בדלת‬
‫הסגורה‪ ,‬עד שאיננו רואים את זו שנפתחה בפנינו‪".‬‬
‫(אלכסנדר גרהאם בל)‬
‫ב‬
‫ענת וקסמן‪ ,‬אודיה קורן‬
‫‪6‬‬
‫ערך באמצע תהליך החזרות קראתי לסוניה‬
‫לשיחה בבית הקפה השכונתי‪ .‬היא אמרה‬
‫שהשיער שלה נראה נורא ושאין לה מה ללבוש‬
‫וביקשה שניפגש אצלה‪" .‬תקשיבי" אמרתי לה‪,‬‬
‫"אני לא יכולה לשחק אותך ככה‪ .‬את מעצבנת‬
‫אותי"‪".‬זה בסדר" היא ענתה לי בקול רועד‪.‬‬
‫"אני רגילה לזה"‪" .‬את רואה???" צעקתי עליה‪,‬‬
‫"בדיוק בגלל התגובות האלה את מעצבנת‪ .‬למה‬
‫את מקטרת כל הזמן? למה את מתנהגת כמו‬
‫קורבן? מתלוננת‪ ,‬מתבכיינת‪ ,‬מתבאסת‪ ,‬רואה‬
‫שחורות‪" "...‬חסר לי סיבות?" היא ענתה‪.‬‬
‫"אני יתומה‪ ,‬אין לי מושג מי היו ההורים שלי‪,‬‬
‫אימצו אותי כשהייתי בת שמונה‪ ,‬אבל אף פעם‬
‫לא הייתי בטוחה שבאמת אהבו אותי‪ .‬טיפלתי‬
‫בהורי המאמצים חמש‪-‬עשרה שנה עד שמתו‪,‬‬
‫אין לי כלום בחיים‪ ,‬אני חיה על חסדי אחותי‬
‫המפורסמת ותקועה בבית עם אחי שגם לו אין‬
‫כוח אלי‪ ,‬אני בת חמישים ושתיים‪ ,‬לא התחתנתי‬
‫לא אהבתי לא ילדתי ולא חייתי‪".‬‬
‫"חוץ מזה שהורייך מתו ואומצת‪ ,‬הכל היה‬
‫בידייך‪ .‬יכולת לחיות ובחרת לוותר"‪ ,‬נבחתי‬
‫עליה‪" .‬במקום להלחם נכנעת‪ ,‬במקום לצחוק‬
‫בכית‪ ,‬במקום להעז ויתרת מראש‪".‬‬
‫סוניה הביטה בי רגע ממושך‪" .‬למה את כועסת‬
‫כל כך‪ ,‬מה אכפת לך?"‬
‫השאלה שלה הממה אותי‪" .‬למה באמת?‬
‫שיחקתי הרבה סוגי נשים‪ ,‬חלקן גם היו לא‬
‫נחמדות‪ ,‬מכוערות‪ ,‬מרירות‪ ,‬פנטיות‪ ,‬מופרעות‬
‫ואף פעם לא שפטתי אותן‪ ,‬תמיד מצאתי דרך‬
‫להתחבר אליהן‪ .‬למה הפעם זה כל כך קשה?"‬
‫האמת שידעתי למה‪ .‬הפחד הכי גדול בחיי הוא‬
‫להיות סוניה‪ .‬להיות כבויה‪ ,‬אומללה‪ ,‬לא יפה‪,‬‬
‫לא אהובה‪ ,‬מלאה ברחמים עצמיים ומובסת‪.‬‬
‫להיות מדוכאת‪ .‬להיות מיואשת‪ .‬והכי גרוע –‬
‫להתרגל לזה ואפילו‪ ...‬לאהוב את זה‪.‬‬
‫אמרתי לה את זה‪ .‬היא שתקה ואחר כך קמה‬
‫וניפצה את כוס הקפה על הקיר ואז בכתה‪.‬‬
‫אמרתי לה שהיא חייבת לשלוט בהתפרצויות‬
‫האלה ושזו גם בעיה טכנית לנקות אחר כך את‬
‫שברי הכוס מהבמה כל ערב‪ .‬היא צחקה ופתאום‬
‫ראיתי שהיא די נאה בעצם‪.‬‬
‫"תביני‪ ",‬היא אמרה‪",‬אני מתלוננת כדי‬
‫לשמוע את עצמי מדברת ובוכה‪ ,‬כדי‬
‫שהעיניים לא ישרפו מיובש ושוברת כוסות‬
‫כדי להפסיק את השקט‪ .‬את צריכה לספר‬
‫לעולם עלי ואת צריכה ללמוד לאהוב אותי‪ ,‬כי‬
‫אני לא יודעת איך‪".‬‬
‫חיבקתי אותה ואמרתי לה שאנסה‪ .‬הודעתי לה‬
‫שבהמשך המחזה יזמין אותה גבר לדייט ושאוי‬
‫ואבוי לה אם היא תסרב‪ .‬היא נבהלה ואמרה‬
‫שאין לה מה ללבוש‪ .‬אמרתי לה שאורן דר ישיג‬
‫לה משהו‪ .‬היא מלמלה שבסדר‪ ,‬למרות שבטח‬
‫לא יצא מזה כלום‪ .‬אמרתי לה שזה לא משנה‪,‬‬
‫מה שחשוב זה עצם המפגש‪ .‬היא שאלה אם‬
‫אפשר לשבור כוס קפה במסעדה ושתינו צחקנו‪.‬‬
‫פתאום ראיתי שהיא יפה‪.‬‬
‫חזרנו לחזרות‪ ,‬סוניה ואני‪ .‬אני חושבת שנהיה‬
‫בסדר‪ ,‬שתינו‪ ,‬ובלבד שנקפיד להסתכל על‬
‫הדלת האחרת‪■ .‬‬
‫‪7‬‬
‫וניה ואני ‪ /‬רמי ברוך‬
‫ו‬
‫ניה במחזה שלנו הוא אדם בעל נפש רגישה‬
‫אשר החמיץ את חייו‪ .‬אדם כבוי שלא פעל‬
‫ולא עשה דבר כדי להגשים משהו מחלומותיו‪.‬‬
‫הוא חולם לכתוב לתיאטרון אך כתב למעשה‬
‫מחזה אחד למגירה ולא שיתף אף אחד בכך‪ .‬הוא‬
‫לא מעז לצאת לעולם ולהתמודד עם כיבוש מקומו‬
‫בעולם‪ ,‬אינו עובד ותלוי לחלוטין כמו אחותו‬
‫המאומצת‪ ,‬סוניה‪ ,‬באחותם המצליחה מאשה‪.‬‬
‫למעשה הם חיים על חשבונה חיי ניוון משתקים‪.‬‬
‫וניה הוא רומנטיקן בגרוש שמסרב להשתלב‬
‫בעולם המודרני על סממניו החיצוניים (עולם‬
‫הגאג׳דים שהשתלט על חיינו)‪ ,‬הוא רואה בהם‬
‫מכשירים שלא בהכרח מגבירים תיקשורת אלא‬
‫להיפך‪ ,‬משמידים כל חלקה טובה בהקשבה‬
‫האנושית זה לזה באמת‪ .‬גם בנושא המיניות‬
‫שלו לא ניתן לזהות אצל וניה פעולה ברורה‬
‫של ניסיון אמיתי לחיות עם מי שהוא‪ .‬אמנם‬
‫אין הוא מכחיש את עובדת היותו הומוסקסואל‬
‫אבל אין לזה כמעט הד במחזה ואפילו אחותו‬
‫מאשה שואלת אותו ״אתה בכלל גיי? דיברנו על‬
‫זה פעם?״ כלומר שוב דפוס התנהגות של לא‬
‫להניח דברים על השולחן בגלוי ובאומץ‪ .‬הכל‬
‫מודחק‪ ,‬מוסתר‪ ,‬מציץ מפה מציץ משם‪ ,‬כמו‬
‫מישהו שלבוש באופן רשלני כך וניה בגיל ‪57‬‬
‫תיקי דיין‪ ,‬רמי ברוך‬
‫קסנדרה ואני ‪ /‬תיקי דיין‬
‫ל‬
‫ראשונה פגשתי את קסנדרה בטוקיו‪,‬‬
‫כשעבדנו על "נשות טרויה" עם הבמאי‬
‫הדגול יוקיו נינאגאווה‪.‬‬
‫כשהציעו לי לשחק את קסנדרה בהצגה הזאת‪,‬‬
‫אמרתי‪ ,‬אוקיי‪ ,‬אני יודעת מי זאת‪ ,‬אני מכירה‬
‫את הסיפור שלה‪ ,‬אני יודעת שהיא קיבלה‬
‫מאפולון את היכולת לנבא את העתיד ומצד שני‬
‫את הקללה שאף אחד לא יאמין לה‪ ,‬וזה מצב‬
‫מאוד מתסכל‪ ,‬תאמינו לי‪.‬‬
‫כשקסנדרה מנבאה את העתיד‪ ,‬והיא עושה את‬
‫‪8‬‬
‫עדיין מהלך לא ברור ולא סגור על עצמו וכבר‬
‫נע במעגל סגור סביב זנבו ורק המוגלה הנפשית‬
‫הולכת וגואה בו‪ ,‬עד אשר היא מתפוצצת בסופו‬
‫של דבר ואולי לטובתו‪ ,‬כי אולי כאן יבוא איזה‬
‫שינוי בחייו‪ ,‬למרות שהוא מגיע קצת מאוחר‪.‬‬
‫כשחקן שאמור לגלם את וניה אני מגלה עד כמה‬
‫אני רחוק מהאיש הזה‪ ,‬שונה מאוד ויחד עם זאת‬
‫ליבי יוצא אליו‪ ,‬למרות שאם הייתי חברו הטוב‬
‫הייתי ״נותן לו בראש״ על איך שהוא חי‪ ,‬ומעודד‬
‫אותו לפעול ולתת משמעות לחייו‪ ,‬אבל בכל זאת‬
‫אני רק השחקן המגלם אותו ואני מנסה למלא‬
‫עצמי באישיות הזו השונה כל כך‪ ,‬להבין את כאבה‬
‫ולייצג אותו על הבמה כסנגור הטוב ביותר שלו‪.‬‬
‫אני כן מזדהה עם המבט המעונה שלו על‬
‫החיים המודרניים הדורסניים‪ ,‬ששייך כביכול‬
‫למצליחנים‪ ,‬עולם שסוגד לנוצץ ולברק מזויף‪,‬‬
‫שמאבד את היכולת להבחין בגוונים שונים של‬
‫אנשים ולהכיל אותם‪ .‬אותו מירוץ מטורף אחר‬
‫הצלחה ונהנתנות שדורס בדרכו ערכים פשוטים‬
‫והופך אנשים לקהיי חושים‪ ,‬גסים‪ ,‬מרוכזים‬
‫מאוד בעצמם ואלימים‪.‬‬
‫וניה הוא אדם טוב‪ ,‬סבלני שיודע להקשיב‪,‬‬
‫מכיל את האחר אך ויתר על חייו ועל כך אני‬
‫גם חס עליו וגם כועס‪ ,‬רוצה לחבק אותו אבל‬
‫גם לשבת איתו על כוס בירה ולטלטל את חייו‪.‬‬
‫נראה אם אצליח‪■ ...‬‬
‫זה הרבה בהצגה הזאת‪ ,‬אנשים מתייחסים אליה‬
‫בחוסר אמון ובזלזול‪ ,‬עד שכמובן כל מה שהיא‬
‫אומרת מתגשם‪.‬‬
‫מה שמחבר אותי לקסנדרה זה ההומור שלה‪,‬‬
‫והאיכפתיות‪ .‬היא אוהבת את סוניה ואת‬
‫וניה‪ ,‬יש לה אחריות לשמור עליהם‪ ,‬ולכן היא‬
‫מנסה לעזור להם‪ ,‬אם כי לפעמים בדרכים‬
‫משונות‪ .‬הנטייה לקחת אחריות משותפת לי‬
‫ולקסנדרה‪.‬‬
‫בהתחלה לא כל כך הבנתי את הדמות הזאת‪,‬‬
‫וככל שאני נעשית בקיאה בה‪ ,‬היא מוצאת חן‬
‫בעיני יותר ויותר‪ .‬אני מקווה שהיא תמצא חן‬
‫גם בעיניכם‪■ .‬‬
‫‪9‬‬
‫שפיץ ואני ‪ /‬גל אמיתי‬
‫א‬
‫מרו לך שאין בזה כסף‪ ,‬אמרו לך שזה‬
‫לא מקצוע‪ ,‬זה תחביב‪ ,‬אמרו לך "בסדר‪,‬‬
‫תלך לאודישנים אבל תלמד מקצוע אמיתי"‪,‬‬
‫אבל משהו בתוכך אמר לך להקשיב לאמת שלך‬
‫והלכת ללמוד את מה שאתה כל כך אוהב ‪-‬‬
‫משחק‪.‬‬
‫סיימת שלוש שנות לימוד בבית הספר למשחק‬
‫ויצאת לעולם הגדול‪ ,‬סוף סוף להגיע לבמות‬
‫הגדולות‪ ,‬למסך הגדול‪ ,‬לטלוויזיה‪ .‬עכשיו כולם‬
‫יראו אותך ותוכל להראות להם את הכשרון‪ ,‬את‬
‫הפרשנות המיוחדת שלך לכל דמות‪.‬‬
‫אבל אז‪ ...‬המציאות ‪ -‬יצאת מבית הספר למשחק‬
‫ואף אחד לא חיכה לך בשער‪ .‬אף תיאטרון‬
‫לא שמר לך מקום באנסמבל השחקנים שלו‪,‬‬
‫ומהאודישנים אתה מקבל רק "לא ולא ולא ולא‬
‫וכמעט‪ ,‬ומצ׳ינג" ועברת שלב ולא‪ ,‬ושוב לא‪...‬‬
‫ואז עוברת שנה‪ ‬ואומרים לך לא להתייאש‪.‬‬
‫אם יש לך את זה‪ ,‬אז יש לך את זה‪ ,‬וזה רק‬
‫עניין של זמן‪ .‬אבל שום דבר לא קורה ואתה‬
‫בינתיים מברמן או ממלצר בעיר הגדולה‪ ,‬מחכה‬
‫להזדמנות שלך‪ .‬עוד שנה עוברת ועוד אחת‬
‫ועוד אחת‪ .‬עד שאתה מוכן לעשות הכל כדי‬
‫לקבל תפקיד‪ ,‬כדי לקבל את ההזדמנות הזאת‪,‬‬
‫להראות מה אתה שווה‪ .‬זה השלב המסוכן‬
‫ביותר בקריירה הלא מתפתחת שלך‪ ,‬כאן בדרך‬
‫כלל נעשות הטעויות הגדולות‪ .‬אתה מתחיל‬
‫לחשוב "אולי זה לא בשבילי? אולי אני לא‬
‫מתאים?"‬
‫אתה כל הזמן מחפש אישורים שבחרת במקצוע‬
‫הנכון‪" .‬איך הייתי? איך היה האודישן שלי? מה‬
‫אתה חושב עליי?"‬
‫שפיץ הוא אחד כזה שפשוט לא הלך לו‪,‬‬
‫והמקצוע הזה לאט לאט כרסם לו את כל‬
‫הביטחון בכישרון שלו‪ .‬הוא מפצה על חוסר‬
‫הביטחון במקצוע כאילו באובר בטחון עצמי‪,‬‬
‫למרות שבפנים מסתתר ילד מבולבל ופגוע‪ ,‬שכל‬
‫מה שהוא באמת רוצה וצריך זה אהבה והכרה‪,‬‬
‫שהוא כל כך זקוק להן‪.‬‬
‫אוי שפיץ היקר‪ ,‬כמה שאני מבין אותך‪ ,‬אני יכול‬
‫רק לקוות יחד איתך שהאהבה תוכיח את עצמה‬
‫ושנינו נצא מנצחים‪ ,‬אמן‪■ .‬‬
‫נינה ואני ‪ /‬דנה מיינרט‬
‫כ‬
‫גל אמיתי‪ ,‬דנה מיינרט‬
‫שם שהשחף נמשך לאגם ‪ -‬נינה נמשכת‬
‫לחיי הבמה ורוצה להיות שחקנית‪...‬‬
‫במחזה של צ'כוב ("שחף") זה גם מה שהורס‬
‫אותה‪ ...‬נינה הולכת שבי אחרי כל הדברים ה"לא‬
‫נכונים" שיש לחיים האלו להציע‪ ,‬ועד שהיא‬
‫מבינה את זה‪ ,‬זה כבר מאוחר מדי‪ ...‬היא מאבדת‬
‫את הגברים של חייה‪ ,‬את נעוריה ואת שפיותה‪...‬‬
‫דוראנג לקח את כל התום‪ ,‬הנעורים והחיות שיש‬
‫בנינה בתחילת המחזה של צ'כוב ושתל בה את‬
‫החוכמה‪ ,‬ההבנה וההשלמה שיש בה בסופו‪...‬‬
‫נינה‪ ,‬כמו שפיץ‪ ,‬היא בת דור ‪ Y‬טיפוסית ‪ -‬על‬
‫הנייר נראה שיטחי ומיותר (ולא פעם נקרא‬
‫"הדור האבוד‪ ,‬המיותר")‪ ,‬אבל בפועל‪ ,‬טמון כוח‬
‫גדול מאוד בפשטות‪....‬‬
‫ואולי זה משל‪....‬‬
‫משל על דור שיצר בעמל רב עולם שהוא עולם‬
‫ומלואו ‪ -‬גן עדן עלי אדמות‪ ,‬עולם טוב יותר‬
‫לדור שאחריו‪ .‬עולם שהוא עצמו לא יוכל לעולם‬
‫ליהנות ממנו‪ ...‬דור שלא יכול היה לשאת את‬
‫הקלות הבלתי נסבלת של החיים של הדור‬
‫שאחריו‪ ...‬החיים שהוא חלם לעצמו‪ ...‬מה‬
‫שנותר להם הוא לשבת ולחכות‪ ...‬להיות מתים‬
‫חיים‪ ...‬דור שכעס כל כך ששכחו אותו ואת‬
‫פועלו‪ ,‬עד כדי שהיה צריך להרוס את העולם‬
‫לאלפי חלקיקים‪ ,‬למולקולות זעירות‪ ,‬בשביל‬
‫להיפגש פגישה אמיתית עם עצמו ועם הדור‬
‫החדש‪ ,‬ולהבין שבסה"כ הם ממש בסדר גמור‪...‬‬
‫אני ונינה ככל הנראה לא רחוקות מאוד‬
‫אחת מהשנייה בשלב הזה של חיי‪ ...‬שתינו‬
‫צעירות‪ ,‬מלאות בשאיפות‪ ,‬אמביציות‪ ,‬חלומות‬
‫והתרגשויות‪ ...‬מתמוגגות מטקסטים טובים‪,‬‬
‫מאמנות באשר היא‪ ,‬מלפגוש כוכבים ולגלות‬
‫שהם בשר ודם‪ ,‬רוב העתיד עוד לפנינו ויש עוד‬
‫כל‪-‬כך הרבה מחשבות וחלומות על מה לעשות‬
‫איתו! ואני די בטוחה ששתינו היינו שמחות‬
‫מאוד לשחק את נינה של צ'כוב‪...‬‬
‫אבל האמת שאני קצת מקנאה בה בנינה‪ ...‬אין‬
‫בה ולו גרם של ציניות והתנצלות כלפי העולם‪...‬‬
‫היא רואה ומקבלת ומכילה הכל ועוד גורמת לזה‬
‫להראות תמיד הכי טוב בלי שום מאמץ! נראה‬
‫שדבר לא יוכל לעצור אותה או לפגוע בה‪ ...‬והיא‬
‫תמיד תישאר בעולם האלמותי של הכתוב והנייר‬
‫והתיאטרון ‪ -‬שמחה וצעירה‪ ...‬אני שמחה לחיות‬
‫אותה ואת כל מה שכל כך נהדר בה‪ ,‬לפחות‬
‫לערב אחד‪ ...‬לכמה הצגות‪ ...‬להיות פחות צינית‪,‬‬
‫יותר אופטימית וקלילה‪...‬‬
‫כמה מקסים ופשוט לשאול בכנות‪" :‬אתם לא‬
‫חושבים שהחיים נפלאים?"‬
‫ולהזכיר את זה גם לעצמי‪...‬‬
‫ ■‬
‫‪11‬‬
‫נינה‪ :‬אני שחף‬
‫סוניה‪ :‬אני תרנגולת הודוֿ‬
‫ציטטות ממחזותיו של צ'כוב‬
‫ששימשו כמקור השראה‬
‫למוטיבים שונים במחזה‬
‫"וניה‪ ,‬סוניה‪ ,‬מאשה ושפיץ"‬
‫שלוש אחיות‬
‫אירינה לעשות משהו‪ ,‬זה מה שצריך‪,‬‬
‫לעשות משהו! בגלל זה לא שמח לנו‪,‬‬
‫והחיים נראים לנו כאלה קודרים‪ ,‬כי אנחנו‬
‫לא יודעות מה זה עבודה‪...‬‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫אירינה סליחה רגע‪ ,‬מה עם התהלוכה של‬
‫המחופשים?‬
‫אנדרי לא יהיו מחופשים‪.‬‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫אירינה הכל התבלבל לי בראש‪ ,‬לא זוכרת‬
‫איך אומרים באיטלקית חלון או תקרה‪...‬‬
‫הכל אני שוכחת‪ ,‬והחיים הולכים להם ואף‬
‫פעם לא יחזרו‪ ,‬אף פעם‪...‬‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫מאשה כשאת לוקחת את האושר בחטף‪,‬‬
‫פירורים פירורים ואחר כך מאבדת אותו‪,‬‬
‫כמוני‪ ,‬לאט לאט את נעשית גסה יותר‪,‬‬
‫זועפת‪( ...‬מצביעה על החזה) הנה כאן רותח‬
‫אצלי‪...‬‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫אנדרי לאן הלך העבר שלי‪ ,‬כשהייתי צעיר‪,‬‬
‫שמח‪ ,‬חכם‪ ,‬כשהיו לי חלומות והגיגים‪...‬‬
‫אנחנו בקושי מתחילים לחיות וכבר נעשים‬
‫משעממים‪ ,‬אפורים אדישים‪ ,‬חסרי תועלת‪,‬‬
‫אומללים‪...‬‬
‫‪12‬‬
‫דוד וניה‬
‫ילנה בעצם‪ ,‬סוניה‪ ,‬אם חושבים על זה‪ ,‬אני‬
‫מאוד אומללה‪ .‬אין בשבילי אושר בעולם‬
‫הזה‪ .‬אין!‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫סרבריאקוב בממוצע‪ ,‬התשואה מהאחוזה‬
‫שלנו היא לא יותר מאשר שני אחוז לשנה‪.‬‬
‫אני מציע למכור אותה‪...‬‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫וניה אה‪ ,‬זהו בדיוק‪ .‬אתה תמכור את‬
‫האחוזה‪ ,‬נפלא‪ .‬רעיון מבריק‪ .‬ומה אתה‬
‫מציע לעשות אתי ועם האמא הזקנה שלי‪,‬‬
‫ו‪ ...‬עם סוניה?‪ ...‬עכשיו כשאני זקן הולכים‬
‫להעיף אותי החוצה‪...‬‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫וניה אם אפשר היה לחיות את שארית‬
‫החיים באיזו דרך חדשה‪ .‬להתעורר בבוקר‬
‫חדש‪ ,‬שטוף שמש‪ ,‬ולהרגיש שהתחילו‬
‫חיים חדשים‪ ,‬ושהעבר שלך נשכח ונמוג‬
‫כמו עשן‪( .‬הוא בוכה) חיים חדשים‪ ...‬איך‬
‫להתחיל‪ ,‬תגיד לי‪ ,‬מאיפה להתחיל?‬
‫אסטרוב איזה חיים חדשים! המצב שלך‬
‫ושלי חסר תקווה‪.‬‬
‫סוניה דוד וניה‪ ,‬מסכן שלי‪ ,‬אתה בוכה‪ .‬לא‬
‫היתה שמחה בחיים שלך‪ ,‬אבל חכה‪ ,‬פשוט‬
‫חכה‪...‬תראה שננוח‪ ...‬אנחנו ננוח!‬
‫שחף‬
‫מאשה אני באבל על החיים שלי‪ ,‬אני‬
‫אומללה‪....‬אני כל כך סובלת‪ ,‬אף אחד לא‬
‫יודע כמה שאני סובלת!‬
‫(לנינה‪ ,‬בבישנות) בבקשה‪ ,‬אולי תקראי לנו‬
‫משהו מהמחזה שלו?‬
‫נינה בני אדם ואריות‪ ,‬חוגלות ונשרים‪ ,‬אווז‬
‫ועכביש‪ ,‬צבי בן קרניים ודגים אילמים אשר‬
‫מתחת פני המים‪...‬‬
‫כל החיים השלימו את מסלולם העגמומי‬
‫ונכחדו‪ ...‬כל גוף חי התפורר לאפר‪...‬‬
‫הנשמות כולן היו לנשמה אחת‪ ,‬רק נשמה‬
‫אחת‪ ,‬העולמית‪ ,‬וזו אני‪ ...‬ואני בודדה‪ .‬מדי‬
‫כמה מאות שנים אני פוצה את פי כדי לדבר‬
‫וקולי מהדהד עלוב בישימון‪.‬‬
‫דורן בעיני המחזה מצא חן‪ .‬יש בו משהו‪...‬‬
‫היה בו משהו רענן‪ ,‬נאיבי‪ ...‬כמה שהם‬
‫רגישים כולם! כמה רגישים!‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫טריגורין לא לעיתים קרובות יוצא לי‬
‫להיתקל בנערות צעירות‪ ,‬צעירות ומענינות‪.‬‬
‫נינה אתה אולי לא מרוצה מעצמך אבל‬
‫בעיני כולם אתה אישיות משכמך ומעלה‪.‬‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫גן הדובדבנים‬
‫לופכין יצטרכו להרוס את כל המבנים‬
‫הישנים‪ ,‬כולל הבית הזה‪ ,‬שבין כה לא‬
‫מביא תועלת לאף אחד‪ ,‬ולכרות את גן‬
‫הדובדבנים הישן‪.‬‬
‫ליובוב לכרות את הגן? אם יש בכל האזור‬
‫משהו מיוחד במינו‪ ,‬זה רק גן הדובדבנים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫גייב הגן הזה מוזכר אפילו באנציקלופדיה‪.‬‬
‫ליובוב הגן כולו לבן! אחרי סתיו קודר‬
‫וגשום‪ ,‬אחרי החורף הוא נולד מחדש‪.‬‬
‫ענת וקסמן‬
‫ארקדינה יש לי קצת כסף‪ ,‬אבל אל תשכח‪,‬‬
‫אני שחקנית; רק התלבושות שלי לבד‬
‫מרוששות אותי‪.‬‬
‫הייתם צריכים לראות איזה קבלת פנים נתנו‬
‫לי בתיאטרון העירוני של חארקוב!‪ ...‬היתה‬
‫לי תלבושת גראנדיוזית‪ ...‬תגידו מה שתגידו‬
‫בביגוד אני עוד מבינה משהו‪.‬‬
‫_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _‬
‫קונסטנטין דיברתי בלי סוף על צורות‬
‫חדשות והנה נדמה לי שלאט לאט אני שוקע‬
‫בעצמי בקלישאות הישנות‪.‬‬
‫"שחף" ו"שלוש אחיות" ‪ -‬תרגום‪ :‬דורי פרנס‬
‫"דוד וניה"‪" ,‬גן הדובדבנים" ‪ -‬תרגום‪ :‬רבקה משולח‬
‫‪13‬‬
‫ה‬
‫קון‬
‫ך‬
‫מויות ומושגים‬
‫מ‬
‫ד‬
‫תו‬
‫ה צ גה‬
‫לקסי‬
‫א‬
‫פולו‬
‫ֶּבלוֶ ו ֶדרה [מ‬
‫וזיאון ה‬
‫וותי‬
‫ק ן]‬
‫אפולון [אפולו] אחד מתריסר האלים‬
‫האולימפיים‪ ,‬המוכתר במיתולוגיה היוונית כאל‬
‫השמש‪ ,‬האור‪ ,‬הנבואה‪ ,‬הרפואה‪ ,‬המוזיקה והאמנות‪.‬‬
‫קסנדרה במיתולוגיה היוונית היא מופיעה‬
‫כנביאה צעירה שנענשה בכך שאיש לא שעה‬
‫לנבואותיה‪ .‬האל אפולון אהב את קסנדרה והבטיח‬
‫לה את מתנת הנבואה‪ ,‬אם תיענה לחיזוריו‪ ,‬אך‬
‫לאחר שנחנה ביכולת להתנבא היא חזרה בה‬
‫ודחתה אותו‪ .‬קיללתו של אפולון התגשמה ולמרות‬
‫שנבואותיה היו נבואות אמת‪ ,‬איש לא האמין לה‪.‬‬
‫קסנדרה חזתה את נפילת טרויה‪ ,‬ואכן‪ ,‬איש לא‬
‫שעה לאזהרותיה‪.‬‬
‫אגממנון טרגדיה יוונית מאת איסכילוס‪,‬‬
‫הראשונה בטרילוגיית האורסטיאה‪ ,‬העוסקת‬
‫בטרגדיה של בית אטריאוס‪ .‬המחזה מתרחש‬
‫לאחר מלחמת טרויה ומספר על שובו של אגממנון‬
‫לממלכתו שבארגוס‪ .‬אשתו קליטמנסטרה יוצאת‬
‫לקראתו והוא מתקבל בכבוד מלכים‪ .‬אתו מגיעה‪,‬‬
‫כשפחתו‪ ,‬קסנדרה‪ ,‬בתו של מלך טרויה‪ .‬היא‬
‫מתנבאת על רציחת אגממנון על ידי אשתו ויודעת‬
‫שהיא עצמה תהיה הקורבן הבא‪.‬‬
‫הסוס הטרויאני תכסיס של אודיסאוס שבו‬
‫השתמשו היוונים כדי לכבוש את העיר טרויה‪,‬‬
‫אחרי שלא הצליחו לחדור מבעד לחומותיה במשך‬
‫עשר שנים‪ .‬האכאים (היוונים) בנו סוס עץ ענק‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫חלול‪ ,‬והשאירו אותו ליד חומות העיר טרויה‪,‬‬
‫כשהם מעמידים פנים כנסוגים‪ .‬הטרויאנים‪,‬‬
‫שהתפתו לחשוב כי היוונים אמנם נסוגו והסוס הוא‬
‫מתנת האלים‪ ,‬הכניסו אותו בשערי העיר‪ .‬בתוך‬
‫הסוס הסתתרו אודיסאוס ולוחמים נוספים‪ .‬עם‬
‫רדת הליל‪ ,‬יצאו הלוחמים‪ ,‬פתחו את שערי העיר‬
‫לצבאות אגממנון והביאו לתבוסת טרויה‪.‬‬
‫שלגיה ושבעת הגמדים סרט אנימציה‬
‫אמריקאי משנת ‪ 1937‬שהופק על ידי אולפני‬
‫וולט דיסני‪ .‬התסריט מבוסס על האגדה הגרמנית‬
‫של האחים גרים "שלגיה ושבעת הגמדים" והוא‬
‫סרט האנימציה הראשון באורך מלא בהיסטוריה‬
‫של הקולנוע‪ ,‬הסרט הראשון שהופק בצבע מלא‬
‫והראשון שהופק על ידי חברת וולט דיסני‪.‬‬
‫בת הים הקטנה סרט אנימציה שהופק ע"י‬
‫אולפני וולט דיסני ב‪ 1989-‬ומבוסס על האגדה‬
‫המפורסמת של הנס כריסטיאן אנדרסן‪ .‬בת הים‬
‫אינה מרוצה מחייה המימיים והיא סקרנית לגבי‬
‫העולם האנושי‪ .‬היא משתוקקת להצטרף אליו‬
‫ולהיות בת אדם‪.‬‬
‫קפטן הוק שודד ים‪ ,‬אויבו המושבע של פיטר‬
‫פן‪ .‬על פי הסיפור כרת פיטר פן את ידו של הקפטן‬
‫ונתן אותה מאכל (כולל השעון) לתנין הגדול‪ .‬מאז‬
‫מתפקד הקפטן עם וו ברזל (‪ )HOOK‬במקום יד‪.‬‬
‫בסרט המצוייר של דיסני מוצג הוק כפחדן וטפש‪.‬‬
‫וודו ובובת הוודו דת שצמחה כשילוב של‬
‫מסורות מערב‪-‬אפריקאיות ויסודות קתוליים‬
‫כתוצאה מסחר העבדים‪ .‬משמעות המילה היא רוח‬
‫או ישות אלוהית‪ .‬בובת הוודו היא צלמית בדמות‬
‫בובה‪ ,‬ציור או תמונה‪ ,‬המייצגים את האובייקט‬
‫שעליו רוצים להשפיע בדרך מאגית – אדם‪ ,‬חפץ‪,‬‬
‫או חיה‪ .‬לצורך הכישוף מצרפים לצלמית דבר מה‬
‫ששייך לאובייקט‪ ,‬כמו פריט לבוש‪ ,‬קווצות שיער‬
‫או טיפת רוק‪ .‬הכישוף גורם‬
‫לכך שהבובה תקבל את‬
‫דמותו של האובייקט‪,‬‬
‫וכשמכאיבים לבובה‪,‬‬
‫הכאב מועבר‬
‫לאובייקט המכושף‪.‬‬
‫‪ ‬ענת וקסמן‪ ,‬רמי ברוך‪ ,‬אודיה קורן ‪ ‬תיקי דיין‬
‫דורותי פרקר‪[ 1943 ,‬צלם‪ :‬ג'ורג' פ‪ .‬ליינס‬
‫מגי סמית דיים מרגרט נאטאלי סמית היא‬
‫שחקנית בריטית נודעת ומהוללת שהחלה את‬
‫הקריירה המגוונת שלה ב‪ 1952-‬ומאז היא מרבה‬
‫להופיע על הבמה‪ ,‬על מסך הקולנוע והטלוויזיה‪.‬‬
‫היא זכתה בפרסים יוקרתיים (ביניהם שני פרסי‬
‫אוסקר) ובתארי אצולה כאות הוקרה והערכה‬
‫למצוינותה בתחומה‪ .‬בישראל נראתה לאחרונה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בסידרת הטלוויזיה "משפחת דאונטון"‪.‬‬
‫הפמליה סידרת טלוויזיה המסווגת כקומדיה‬
‫דרמטית‪ ,‬שעוסקת בקורותיו של שחקן קולנוע‬
‫עולה והפמלייה של חברי הילדות שלו‪ ,‬המתלווה‬
‫אליו‪ .‬הסידרה עלתה לראשונה ברשת ‪ HBO‬ושודרה‬
‫במשך ‪ 8‬עונות‪ .‬פרק הסיום שלה שודר בארה"ב‬
‫ב‪ 11-‬בספטמבר ‪" .2011‬הפמלייה"‪ ,‬ששודרה גם‬
‫בישראל‪ ,‬היתה אחת מסדרות הדגל של רשת ‪.HBO‬‬
‫‪16‬‬
‫כרזת ההצגה "שחף"‪ ,‬מוסקבה ‪1898‬‬
‫דורותי פרקר סופרת‪ ,‬משוררת‪ ,‬עיתונאית‪,‬‬
‫תסריטאית ומבקרת תיאטרון אמריקנית (‪–1893‬‬
‫‪ .)1967‬למרות שאביה היה יהודי למדה בבי"ס‬
‫קתולי‪ .‬לימים‪ ,‬נודעה גם בזכות חייה הסוערים‪.‬‬
‫היא היתה נשואה כמה פעמים‪ ,‬ניהלה רומנים עם‬
‫לא מעט גברים וניסתה להתאבד פעמים אחדות‪.‬‬
‫אחד משיריה‪ ,‬המצטיינים בהומור מקאברי ולא מעט‬
‫ציניות‪ ,‬אף מורכב מרשימה של שיטות התאבדות‪.‬‬
‫מלבד הכתיבה היתה דורותי פרקר גם פעילה‬
‫פוליטית ‪ -‬ממיסדי התנועה האנטי‪-‬נאצית בהוליווד‬
‫ותומכת נלהבת בתנועות שפעלו למען זכויות‬
‫השחורים‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬נחשדה בקומוניזם‪ ,‬נחקרה‬
‫על ידי ה‪ FBI-‬והוכנסה לרשימה השחורה של הוליווד‪.‬‬
‫הולוגרמה במקורה זוהי מילה יוונית שפירושה‬
‫"התמונה כולה"‪ .‬הולוגרמה היא יצירה רבת ממדים‬
‫שמפעילה את כל החושים‪ .‬היא שייכת למשפחת‬
‫הטכנולוגיות האופטיות‪ .‬כיום משמשת תווית‬
‫ההולוגרמה לצרכי אבטחה והיא מהווה גושפנקא‬
‫למקוריות המוצר‪.‬‬
‫אריות נמרים ודובים ‪"Lions and tigers‬‬
‫"!‪ - and bears! Oh my‬מתוך הסרט "הקוסם‬
‫מארץ עוץ" (‪ ,)1939‬בכיכובה של ג'ודי גרלנד‪.‬‬
‫דמויות מתוך מחזותיו של צ'כוב‬
‫שהשראתן ניכרת במחזה‬
‫תרנגולי הודו עופות ידידותיים‪ ,‬סקרנים ויחד‬
‫עם זה פקחיים וערמומיים‪ .‬הם אוהבים לשחק והם‬
‫משעשעים מאוד‪ .‬הם מקננים בעצים אבל אוהבים‬
‫לטבול באבק שעל הקרקע כדי להיפטר מטפילים‪.‬‬
‫בלילה‪ ,‬לשם בטיחות‪ ,‬הם עפים אל העצים וישנים‬
‫שם‪ ,‬לכן קל לצוד אותם‪ .‬תרנגול ההודו הלא‬
‫מבויית‪ ,‬המצוי בקנדה ובארה"ב‪ ,‬הובא לאירופה‬
‫במאה ה‪ 16-‬והיווה בסיס לזן המסחרי של היום‪.‬‬
‫ציד תרנגולי הודו פראיים נאסר במשך מאה שנה‬
‫אולם עם גידול אוכלוסיית העופות התירו שוב רוב‬
‫המדינות את הציד‪ .‬היום ניתן למצוא תרנגולי הודו‬
‫לא מבוייתים בכל רחבי צפון אמריקה‪ .‬תרנגולי ההודו‬
‫הם בעלי החיים האחרונים אשר בויתו לפני כמאה‬
‫שנים‪ .‬בארה"ב מוגש תרנגול ההודו הממולא כמנה‬
‫עיקרית וחגיגית בסעודת חג ההודייה המסורתית‪.‬‬
‫להכנת הלקסיקן שותפה יואלית אליכין מתיאטרון חיפה‬
‫וניה וסוניה וניה וסוניה (אחייניתו הרווקה‪,‬‬
‫בחורה טובה‪ ,‬כנה וחכמה אך לא נאה) מן הדמויות‬
‫של "דוד וניה"‪ ,‬מנהלים ביחד את האחוזה‬
‫המשפחתית שהיתה שייכת לאימה המנוחה של‬
‫סוניה‪ .‬את רווחי האחוזה הם שולחים לאביה של‬
‫סוניה‪ ,‬פרופסור בדימוס‪ ,‬המתגורר בעיר‪ .‬הפרופסור‬
‫ואשתו הצעירה שוהים בביקור ממושך באחוזה‬
‫הכפרית‪ .‬הפרופסור חולה ונרגן ואשתו היפה‪,‬‬
‫המשועממת‪ ,‬היא מושא אהבתם של וניה ושל ד"ר‬
‫אסטרוב‪ .‬תוך כדי ביקור מעלה הפרופסור את הרעיון‬
‫למכור את האחוזה שאינה מניבה דיה‪ ,‬כדי שיתאפשר‬
‫לו ולאשתו להתגורר בעיר‪ .‬הצעה זו מקוממת את‬
‫וניה עד כדי פרץ עז של אלימות‪ ,‬ומעמתת אותו‬
‫במרירות עם התסכול של חייו המוחמצים‪.‬‬
‫נינה גם היא מהדמויות של "שחף"‪,‬‬
‫בחורה צעירה המתגוררת באחוזה הסמוכה עם‬
‫אביה ואימה החורגת‪ ,‬שאינם רואים בעין יפה‬
‫את שאיפתה להיות שחקנית‪ .‬נינה‪ ,‬שגדלה‬
‫בפרובינציה‪ ,‬משתוקקת להיות שחקנית בעיר‬
‫הגדולה‪ .‬בעיקר חשובה לה התהילה שתבוא‬
‫בעקבות המשחק‪ .‬גם היא רוצה מאוד להרשים‬
‫את ארקדינה‪ .‬עם הזמן מתברר לה שמשחק הוא‬
‫במהותו עבודה קשה‪ ,‬יומיומית ועקבית‪ ,‬והיא‬
‫לומדת ליהנות מהתהליך‪.‬‬
‫מאשה דמות בשם זה מופיעה בשניים‬
‫ממחזותיו הגדולים של צ'כוב‪" ,‬שחף" ו"שלוש‬
‫אחיות"‪ .‬מאשה ב"שחף" מאוהבת בקוסטיה‪,‬‬
‫סופר צעיר ודיכאוני‪ ,‬בנה של שחקנית מפורסמת‬
‫ומזדקנת‪ .‬אבל דמותה של מאשה במחזהו של‬
‫דוראנג שואבת את השראתה מדמותה של ארקדינה‬
‫ב"שחף"‪ ,‬השחקנית המהוללת‪ ,‬המוחצנת‪ ,‬העסוקה‬
‫כל העת בעצמה‪ ,‬חרדה מפני הזיקנה‪ ,‬וכשהיא‬
‫מגיעה לביקור עם המאהב שלה‪ ,‬הסופר טריגורין‪,‬‬
‫הצעיר ממנה בשנים רבות‪ ,‬אין לה פנאי נפשי עבור‬
‫בנה‪ ,‬שכל כך זקוק לאהבתה‪.‬‬
‫צ'כוב (במרכז) קורא את "שחף" באוזני חברי להקת התיאטרון‬
‫האמנותי המוסקבאי‪ .1898 ,‬לימינו של צ'כוב יושב במאי ההצגה‬
‫קונסטנטין סטניסלבסקי‪ ,‬שגם הופיע בה בתפקיד טריגורין‪.‬‬
‫קונסטנטין (קוסטיה) אחת הדמויות במחזה‬
‫"שחף"‪ .‬בחור באמצע שנות ה‪ 20-‬לחייו שפרש‬
‫מלימודיו באוניברסיטה וחי באחוזה הכפרית של דודו‬
‫סורין‪ .‬קוסטיה עושה את צעדיו הראשונים כמחזאי‬
‫וכבמאי‪ .‬מה שמניע אותו הוא בראש ובראשונה הרצון‬
‫להוכיח לאימו – השחקנית המהוללת ארקדינה ‪ -‬את‬
‫יכולותיו כיוצר‪ .‬יחסיו הסבוכים והטעונים עם אמו‬
‫ממררים את חייו‪ ,‬מבחינתו‪ ,‬התיאטרון הוא שגזל‬
‫ממנו את אימו‪ .‬הוא מציג בפניה את המחזה שלו‬
‫בביצועה של נינה‪ ,‬בה הוא מאוהב‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫השירים בהצגה‬
‫לבטא דברים שמעיקים‬
‫ד‬
‫ייויד היקר‪ ,‬יש לי מחזה חדש שאמור לעלות‬
‫במשותף על ידי תיאטרון מק'קרתר מפרינסטון‪,‬‬
‫והלינקולן סנטר של ניו יורק בסתיו הקרוב‪ ...‬המחזה‬
‫ממוקם בהווה ומספר על אח ואחות ‪ -‬וניה ומאשה‬
‫ ואחותם המאומצת סוניה‪ .‬וניה וסוניה חיים בחווה‬‫מבודדת בה גדלו‪ ,‬אבל השקט והשלווה מופרים‬
‫כשאחותם מאשה‪ ,‬כוכבת הקולנוע‪ ,‬מגיעה לפתע‬
‫לביקור של סוף שבוע‪ ,‬בלויית המאהב הצעיר החדש‪,‬‬
‫שפיץ בן העשרים פלוס‪.‬‬
‫את השמות וניה סוניה ומאשה נתנו להם הוריהם‪,‬‬
‫צמד פרופסורים שהלך לעולמו‪ .‬במובנים מסויימים‬
‫גיבורי המחזה באמת דומים לדמויות הצ'כוביות‪.‬‬
‫הייתי אומר שהמחזה לוקח דמויות צ'כוביות‬
‫ונושאים צ'כוביים ומערבל אותם‪ .‬המחזה משעשע‬
‫אבל יש בו גם רגשות אמיתיים‪ .‬אני מקווה שתסכים‬
‫לקרוא אותו ולשחק את הדמות של וניה‪■ ...‬‬
‫מתוך מכתב של המחזאי כריסטופר דוראנג לשחקן דייויד הייד‬
‫פירס‪ ,‬מאי ‪2012‬‬
‫א‬
‫ני שמחה להיות כאן איתכם כדי להעניק את‬
‫פרס איגוד המבקרים של ניו יורק עבור המחזה‬
‫הטוב ביותר לשנת ‪ 2013‬למחזאי כריסטופר דוראנג‪.‬‬
‫בדקתי בגוגל מי היו אלו שזכו בפרס היוקרתי‬
‫הזה לפניו וגיליתי שם את יוג'ין אוניל‪ ,‬את טנסי‬
‫וויליאמס‪ ,‬את ארתור מילר‪ ,‬את אדוארד אולבי‪,‬‬
‫את טום סטופארד ועוד רבים וטובים‪.‬‬
‫קומדיה נחשבת לא פעם ליצירה נחותה יותר‪,‬‬
‫למרות שכולנו יודעים שקשה הרבה יותר לכתוב‬
‫קומדיה טובה‪ .‬כריס כותב על דברים שבאמת‬
‫נוגעים לו והוא מצליח לדבר אל הצעירים שבינינו‬
‫כמו גם אל היותר מבוגרים‪ ,‬שזוכרים עדיין את‬
‫הימים בהם ליקקנו בולים וחייגנו בטלפון‪.‬‬
‫אני שמחה שמבקרי התיאטרון הכירו באיכויות‬
‫האמנותיות של המחזה וברלוונטיות שלו‪ ...‬אני גאה‬
‫להגיש את פרס איגוד המבקרים של ניו יורק לשנת‬
‫‪ 2013‬למחזאי הכישרוני כריסטופר דוראנג‪■ .‬‬
‫מתוך דברי השחקנית סיגורני וויבר (שמילאה בהצגה את‬
‫תפקיד מאשה) בטקס חלוקת הפרס של איגוד מבקרי‬
‫התיאטרון של ניו יורק למחזהו של דוראנג‪.‬‬
‫‪ ACROSS THE UNIVERSE‬‬
‫‪by John Lennon and Paul McCartney‬‬
‫‪ THE FOOL ON THE HILL‬‬
‫‪by John Lennon and Paul McCartney‬‬
‫‪ WITH A LITTLE HELP FROM MY FRIENDS‬‬
‫‪by John Lennon and Paul McCartney‬‬
‫‪ WITHIN YOU WITHOUT YOU‬‬
‫‪by George Harrison‬‬
‫‪ I AM THE WALRUS‬‬
‫‪by John Lennon and Paul McCartney‬‬
‫‪ BEACUSE‬‬
‫‪by John Lennon and Paul McCartney‬‬
‫‪ HERE COMES THE SUN‬‬
‫)בביצוע נינה סימון( ‪by George Harrison‬‬
‫תיקי דיין‪ ,‬רמי ברוך‪ ,‬גל אמיתי‬
‫דנה מיינרט‪ ,‬אודיה קורן‪ ,‬ענת וקסמן‬
‫פס הקול של כולנו‬
‫ל‬
‫קראת סוף המחזה מופיעה הערת‬
‫המחזאי המבקש לסיים את ההצגה‬
‫בשיר הידוע ‪ HERE COMES THE SUN‬של להקת‬
‫החיפושיות‪ .‬בעקבות ההערה חשב במאי‬
‫ההצגה ובצדק‪ ,‬לנסות להוליך את כל הקו‬
‫המוסיקלי של ההצגה במוסיקה ובעיבודים‬
‫של שירים שונים של הלהקה‪ .‬מכאן התחלנו‬
‫מסע ענוג של התרפקות וגילוי השירים‪ ,‬שהם‬
‫בעצם פס הקול של כולנו‪ .‬דבר נפלא הוא‬
‫לפרוט על שלושה צלילים ולהניע כל כך הרבה‬
‫"תת מודע"‪...‬‬
‫וכיון שההצגה כולה מספרת את שאיפותינו‪,‬‬
‫חלומותינו הכמוסים והפחדים שלנו‪ ,‬שמחנו‬
‫לגעת ברגש החשוף הזה עם אותן יצירות‬
‫מוסיקליות ידועות‪ ,‬שהן כל כך מנחמות‬
‫ומשמחות‪.‬‬
‫העיבודים נזהרים מלהתחכם‪ ,‬הם פשוטים‬
‫וישירים ומביאים רק את מה שצריך כדי‬
‫להפעיל את אותו זכרון משותף לכולנו‪ ■ .‬‬
‫אורי וידיסלבסקי‬
‫כ‬
‫ריס (כריסטופר)‪ ,‬שלבד מהיותו מחזאי הוא‬
‫גם שחקן‪ ,‬בעצם כתב את הדמות של וניה עבור‬
‫עצמו‪ .‬במרוצת המחזה וניה רוב הזמן מתבונן‬
‫במתרחש ולא פעם מקבל על עצמו להשכין שלום‬
‫בין הדמויות האחרות‪ .‬אבל כמו דוד וניה של צ'כוב‪,‬‬
‫גם לוניה הזה ניתנת לבסוף הזדמנות לבטא דברים‬
‫שמעיקים עליו‪ ...‬בקריאה הראשונה של המחזה‬
‫על ידי צוות המשתתפים‪ ,‬חשתי פתאום שהתפקיד‬
‫שעלי למלא הוא לא רק מצחיק וזועם אלא טעון‬
‫מאוד ברגשות‪ ,‬מה שהפתיע אותי ואת חברי כאחד‪.‬‬
‫כשנפגשנו עם הקהל הופתענו לגלות שהצופים‬
‫הגיבו בצורה דומה‪ .‬רגעים רבים במחזה מאוד נגעו‬
‫לליבם‪ .‬כריס דוראנג כתב קומדיה מאוד מסויימת‬
‫על אנשים מסויימים‪ ,‬אבל תוך כדי כך הצליח‬
‫לפרוט על מיתר שמרטיט את לב כולנו‪■ .‬‬
‫מתוך דברי השחקן דייויד הייד פירס‪ ,‬כהקדמה למחזה‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫משה נאור ‪ ‬הבמאי שרת בתיאטרון צה"ל ובלהקה צבאית‪ .‬בוגר הסטודיו‬
‫למשחק של ניסן נתיב (‪ .)1997‬בין ההצגות שביים ‪ -‬בתיאטרון חיפה‪ :‬משפחת ישראלי‬
‫מאת בועז גאון‪ ,‬סוחרי גומי מאת חנוך לוין‪ ,‬הצמא והרעב מאת אז'ן יונסקו‪ ,‬המקום ממנו‬
‫באתי מאת דיוויד מאמט‪ ,‬מי דואג לילד מאת טום סטופארד איזראל ז'ורנאל מאת רוני‬
‫סיני‪ ,‬אנשים קשים מאת יוסף בר יוסף‪ ,‬גזע מאת דיוויד מאמט‪ .‬בתיאטרון חיפה בשיתוף‬
‫הקאמרי‪ :‬שמו הולך לפניו מאת אפרים קישון (פרס התיאטרון ‪ ,)2008‬ימי שלישי עם‬
‫מורי מאת ג'פרי הטשר ומיטש אלבום‪ ,‬כולם היו בני מאת ארתור מילר (פרס ההצגה‬
‫המתורגמת ‪ ,)2011‬שיגעון באופרה מאת קן לודוויג‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬שמנה מאת‬
‫ניל לאביוט‪ ,‬הכתובה מאת אפרים קישון‪ .‬בתיאטרון הבימה‪ :‬נודניק מאת פרנסיס וובר‪ .‬כתב וביים את פחד קהל‬
‫בצוותא‪ .‬ערס פואטי עם בוגרי ניסן נתיב ירושלים‪ .‬מחזמר עם בוגרי ניסן נתיב תל‪-‬אביב‪ .‬בתיאטרון אורנה פורת‬
‫לילדים ולנוער‪ :‬הלילה הזה מאת דפנה אנגל (הצגת השנה לנוער לשנת ‪ )2008‬תום ‪ -‬כמה סיבות לחיות מאת וייל‬
‫אינו בתיאטרונטו ‪ .2006‬מכהן כמנהל אמנותי של תיאטרון חיפה מתחילת ‪.2008‬‬
‫רבקה משולח ‪ ‬המתרגמת בוגרת החוגים לספרות עברית ולתיאטרון באוני'‬
‫ת"א‪ .‬תרגמה כ‪ 120-‬מחזות עבור כל התיאטרונים בישראל‪ .‬בין עבודותיה בשנים‬
‫האחרונות‪ :‬העז או מי זאת סילביה?‪ ,‬אנה קארנינה‪ ,‬ביקור הגברת הזקנה‪ ,‬משהו טוב‬
‫(עם "מ‪.‬ר‪.‬א‪.‬ה" ק"ש)‪ ,‬הדה גבלר הבימה; האגם המוזהב בית ליסין; מגנוליות מפלדה‪,‬‬
‫בעקבות הזמן האבוד‪ ,‬בית צבי; אמא מלכה‪ ,‬לילה טוב אמא אנסמבל הרצליה וחיפה;‬
‫מעגל הגיר הקווקזי הקאמרי‪ ,‬ימי שלישי עם מורי הקאמרי בשיתוף תיאטרון חיפה;‬
‫נשים לא מציירות‪ ,‬אפריל הקסום‪ ,‬נורה תיאטרון באר שבע; מסיבת יום הולדת עבודות‬
‫תיאטרון‪ ,‬המסיבה של אביגיל עבודות תיאטרון ותיאטרון הספריה; סיפור אהבה בשלושה‬
‫פרקים תיאטרון תהל; נישואים‪ ,‬גן הדובדבנים‪ ,‬דוד וניה תיאטרון החאן; בית ברנרדה אלבה האקדמיה לתיאטרון‪,‬‬
‫באר שבע‪ .‬פרסים‪ - 1990 :‬הפרס ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום‪ - 1997 .‬הפרס ע"ש עדה בן נחום על תרגום שלוש‬
‫נשים גבוהות‪ ,‬מאסטר קלאס‪ ,‬המנצח‪ - 2004 .‬הפרס לתרגומי מופת ע"ש שאול טשרניחובסקי מטעם עיריית ת"א‪.‬‬
‫‪ - 2005‬פרס מתרגמת השנה על דמוקרטיה‪ - 2006 ,‬הפרס ע"ש עדה בן נחום על העז‪ ,‬או מי זאת סילביה? ‪2008‬‬
‫‪ -‬פרס מתרגמת השנה על אנה קארנינה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫דנה מיינרט‬
‫סשה (אלכסנדר) ליסיאנסקי ‪‬‬
‫מעצב התפאורה נולד ברוסיה‪.‬‬
‫תואר שני באדריכלות‪ .‬למד עיצוב‬
‫תפאורה אצל דוד בורובסקי בתיאטרון‬
‫"טגנקה" במוסקבה‪ .‬היה מעצב הבית‬
‫של תאטרון "סוברמנניק" במוסקבה‪.‬‬
‫עלה לארץ ב‪ .1990-‬עיצב למעלה מ‪150-‬‬
‫תפאורות להצגות ברוסיה‪ ,‬ישראל‪,‬‬
‫ארה"ב‪ ,‬הולנד‪ ,‬בולגריה‪ ,‬צרפת ואסטוניה‪ .‬מ‪ 1995-‬ועד ‪ 2001‬היה‬
‫מעצב הבית של תיאטרון "גשר"‪ .‬לימד ב"בצלאל"‪ ,‬באוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬באוניברסיטת תל אביב ובשנקר‪ .‬היצירות החשובות‬
‫בשנים האחרונות‪ :‬המלט‪ ,‬מוסקבה ‪ .2013‬צלילי המוסיקה‪ ,‬תל אביב‬
‫‪ .2013‬היפה והחיה‪ ,‬הבלט הישראלי ‪ .2013‬המשפט מאת קפקא‪,‬‬
‫מוסקבה ‪ .2012‬האופרה ‪ MARIA PADILLA‬מאת דוניצטי‪ ,‬בוסטון ‪.2011‬‬
‫העיירה שלנו מאת תורנטון ויילדר‪ ,‬סנט פטרבורג ‪ .2010‬האופרה‬
‫החוטם של שוסטקוביץ'‪ ,‬בוסטון ‪ .2009‬משרתם של שני אדונים‬
‫מאת גולדוני‪ ,‬סופיה‪ ,‬בולגריה ‪ .2009‬האופרה יבגני אונייגין מאת‬
‫צ'ייקובסקי‪ ,‬נורפולק‪ ,‬ארה"ב ‪ .2008‬התנין מאת דוסטוייבסקי‪ ,‬טלין‪,‬‬
‫אסטוניה ‪ .2007‬פרסים‪ :‬פרס התיאטרון (‪ 4‬פעמים)‪ ,‬פרס מוזיאון‬
‫תל אביב‪ ,‬הפרס ע"ש משה שטרנפלד‪ ,‬פרס בקוואדרינלה בפראג‪.‬‬
‫אורי וידיסלבסקי ‪ ‬המנהל המוסיקלי מלחין מוסיקה לתיאטרון‪ ,‬לקולנוע‬
‫ולמחול למעלה מ‪ 25-‬שנה‪ .‬הלחין מוסיקה ליותר מ‪ 250-‬הצגות‪ 12 ,‬סרטי קולנוע ו‪20-‬‬
‫ערבי מחול‪/‬קרקס‪ .‬בין עבודותיו לתיאטרון‪ :‬ריצ'רד השלישי‪ ,‬יוליוס קיסר‪ ,‬מנדרגולה‪,‬‬
‫מראה מעל הגשר (פעמיים)‪ ,‬מלאכים באמריקה‪ ,‬המכשפה‪ ,‬כריתת ראש‪ ,‬שירה‪ ,‬פיקניק‬
‫בחוסמסה (אופרת רוק)‪ ,‬לילה במאי‪ ,‬מפעל חייו‪ ,‬נמר חברבורות‪ ,‬החילוני האחרון‪,‬‬
‫נוצות‪ ,‬חצוצרה בואדי‪ ,‬אקורדיונים‪ ,‬גורודיש‪ ,‬עיר הנפט‪ ,‬ריגוש‪ ,‬אנדה‪ ,‬מסילה לדמשק‪,‬‬
‫יהוא‪ ,‬פונדק הרוחות‪ ,‬עכו‪ ,‬זכרונות דור שני‪ ,‬רוחלה מתחתנת‪ .‬ב‪ 3-‬השנים האחרונות‬
‫בתיאטרון‪ :‬כי בנו בחרת‪ ,‬איש חסיד היה‪ ,‬אוגוסט‪ ,‬הסוחר מונציה‪ ,‬החייל האמיץ שוויק‪ ,‬עת‬
‫דודים‪ ,‬זרעים של שתיקה‪ ,‬הקמצן‪ .‬מוסיקה לסרטים‪ ,‬ביניהם‪ :‬שחור‪ ,‬המיועד‪ ,‬ארץ חדשה‪ ,‬פיתוי‪ ,‬מכתוב‪ ,‬גיא אוני‪ .‬בין‬
‫העבודות למחול‪ :‬דירת שני חדרים‪ ,‬חמורים‪ ,‬במערבולת התשוקה ‪ -‬ניר בן גל וליאת דרור‪ .‬תא ‪ -‬עידו תדמור‪ ,‬דיו‪-‬כן‬
‫ ענבל פינטו‪ ,‬רק גברים רוקדים ערב שהוקדש ליצירותיו במרכז סוזן דלל‪ .‬בין עבודותיו בתחום הקרקס‪ :‬קאראבינה‬‫מופע קרקס‪-‬תיאטרון ‪ -‬מוסיקה ובימוי בפסטיבל עכו ‪ ,2010‬אפקט הפרפר‪ ,‬מוסיקה ובימוי‪ ,‬אליסה פנטזיית קרקס‬
‫ כתיבה‪ ,‬מוסיקה ובימוי‪ .‬חזרתי אל הכפר ‪ -‬מבוסס על שיריו של המשורר הדרוזי נעים עריידי – עריכה‪ ,‬בימוי‬‫וניהול מוסיקלי‪ .‬בין החומות פסטיבל עכו‪ ,‬מבוסס על שיריו של המלחין רזי אבו באקר – עריכה‪ ,‬בימוי וניהול‬
‫מוסיקלי‪ .‬שרים נגד אלימות בהבימה – עריכה‪ ,‬בימוי וניהול מוסיקלי‪ .‬הלחין את ילדי חורף ‪ '73‬שנבחר לשיר האהוב‬
‫ביותר מכל שירי הלהקות הצבאיות‪ .‬בין הדיסקים שהוציא‪ :‬מלאכים באמריקה פסקול ההצגה‪ ,‬מוזאיקה בשיתוף‬
‫עם מיכל נגרין‪ ,A VANTA DE LIBA ,‬כי בנו בחרת פסקול ההצגה‪ .‬נשוי לשחקנית נעמה שפירא ואב לדויד‪ ,‬אמנון ואלה‪.‬‬
‫אורן דר ‪ ‬מעצב התלבושות בוגר לימודי צילום ואמנות‪ ,‬סטייליסט ומעצב‬
‫תלבושות להצגות‪ ,‬לסרטים טלוויזיה ופרסומות‪ .‬מעבודותיו בתיאטרון ‪ -‬הבימה‪ :‬החותנת‪,‬‬
‫לרקוד ולעוף‪ ,‬משוגעת‪ ,‬החולה ההודי‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬יום במותה של גו'‪ ,‬פרק ב'‪,‬‬
‫ציפור שחורה‪ ,‬ימי שלישי עם מורי‪ ,‬לילה לא שקט‪ ,‬כולם היו בני‪ ,‬אסיר בלב העיר‪ ,‬קיזוז‪.‬‬
‫בית ליסין‪ :‬היורשת‪ ,‬תה‪ ,‬דולפינים‪ ,‬האגם המוזהב‪ ,‬סופ"ש עם תום‪ ,‬מי מפחד מוירג'ניה‬
‫וולף‪ ,‬אוצר יקר‪ ,‬החולה ההודי‪ ,‬אהבה זה לא הכל‪ ,‬היופי כן קובע‪ ,‬כטוב בעיניכם‪ ,‬האמת‪,‬‬
‫מדליה להארי‪ ,‬ברנז'ה‪ ,‬שבטים‪ ,‬סיפור ישן חדש‪ ,‬בית מרקחת‪ .‬תיאטרון הספריה‪ :‬מלחמת‬
‫טרויה לא תפרוץ‪ ,‬עקומים‪ ,‬הלילה הקצר ביותר‪ ,‬ענבי זעם‪ .‬תיאטרון באר שבע‪ :‬איך למדתי‬
‫לנהוג‪ ,‬לא כולל שינה‪ ,‬מהומה רבה‪ ,‬הרוזן ממונטה כריסטו‪ ,‬רוחות‪ .‬תיאטרון חיפה‪ :‬בנות עובדות‪ ,‬הדודה של מנש‪,‬‬
‫כולם היו בני‪ ,‬משהו למות בשבילו‪ ,‬אמנות‪ ,‬גזע‪ .‬קולנוע‪ :‬הבועה‪ ,‬פרוייקט וידאו דאנס בת שבע‪ .‬טלוויזיה‪ :‬על קצות‬
‫האצבעות‪ .‬בין עבודותיו בפירסום‪ :‬קסטרו‪ ,‬פלאפון‪ ,‬בנק לאומי‪ ,‬אורנג'‪ ,‬גוטקס‪ ,‬סופרפארם‪.‬‬
‫חני ורדי ‪ ‬מעצבת התאורה בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב‬
‫במגמה לעיצוב תאורה‪ .‬עיצבה תאורה לכל התיאטרונים בארץ‪ ,‬למופעי מחול‪ ,‬לפסטיבלים‬
‫ולבתי ספר למשחק‪ .‬הייתה חברה בוועדה האמנותית של פסטיבל עכו לתיאטרון אחר‬
‫(‪ .)2008–2005‬זכתה בפרס עיצוב התאורה להצגות ילדים ב‪ 2007-‬על אוזו ומוזו מכפר‬
‫קקרוזו במדיטק חולון‪ ,‬וב‪ 2011-‬על הברווזון המכוער בתיאטרון אורנה פורת‪ .‬בין‬
‫עבודותיה האחרונות‪ :‬סיפור פשוט‪ ,‬יוליסס על בקבוקים‪ ,‬תש"ח‪ ,‬איזראל ז'ורנאל‪ ,‬אמנות‪,‬‬
‫גזע‪ ,‬מסע הדוד מקס בתיאטרון חיפה‪ .‬שמו הולך לפניו‪ ,‬כולם היו בניי‪ ,‬שיגעון באופרה‬
‫בתיאטרון חיפה‪/‬הקאמרי‪ .‬הקץ של העץ‪ ,‬לב של מלך במדיטק חולון‪ .‬שירת העצבים‪ ,‬לילה‬
‫לא עלינו בתיאטרון צוותא‪ .‬הנפש הטובה מסצ'ואן‪ ,‬עד לא ידע בקאמרי‪ .‬פסטיבל הרמת מסך‪ ,‬סוזן דלל‪ .‬פסטיבל‬
‫אינטימה דאנס‪ ,‬תיאטרון תמונע‪ .‬הזירה הבינתחומית‪ ,‬זוכה פסטיבל עכו ‪ .2011‬התקפת לב‪ ,‬אנסמבל ציפורלה‪.‬‬
‫יעל גולדברג ‪ ‬עוזרת לבמאי לימודים‪ :‬בימוי ותיאטרון קהילתי בחוג לאמנות‬
‫התיאטרון אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪ .2010‬בימוי‪ :‬בצוותא ‪ -‬קלבסה‪ ,‬בפסטיבל סמול במה‬
‫ ילדות טובות‪ .‬עוזרת לבמאים‪ :‬בתיאטרון חיפה‪/‬הקאמרי‪ :‬שיגעון באופרה‪ ,‬בבית ליסין‪:‬‬‫מנדרגולה‪ ,‬בתיאטרון אורנה פורת‪ :‬הנחשול‪ ,‬מרק כפתורים‪ ,‬הרפתקה בחולות‪ ,‬הנסיך‬
‫ככה‪ ,‬אדיסון‪ ,‬מלך סיאם‪ ,‬הבחירה‪ .‬בצוותא‪ :‬לשחרר את הבננה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫גל אמיתי ‪ ‬שפיץ בוגר‬
‫הסטודיו לאמנויות הבמה מיסודו‬
‫של יורם לוינשטיין‪.2013 ,‬‬
‫בין תפקידיו בתיאטרון‪ :‬הגיבן‬
‫מנוטרדם בתיאטרון באר שבע‪,‬‬
‫‪ PARADE‬בפסטיבל ישראל‪ ,‬משחקים‬
‫בחצר האחורית בתיאטרון אורנה‬
‫פורת לילדים ולנוער‪ ,‬הכיתה‬
‫המעופפת בתיאטרון המדיטק חולון‪ ,‬מחוברים בתיאטרון‬
‫מופע‪ .‬קולנוע‪ :‬מקום בגן עדן‪ .‬טלוויזיה‪ :‬גאליס‪ ,‬משפחה טובה‪,‬‬
‫‪ .HOMELAND 2‬זכה בציון לשבח במסגרת הלימודים‪ ,‬זכה בפרס‬
‫התסריט ב״פסטיבל ‪48‬״ ‪.2013‬‬
‫השח קני ם‬
‫לפי סדר הא"ב‬
‫תיקי דיין ‪ ‬קסנדרה בקאמרי משנת ‪ .1973‬בין תפקידיה‪ :‬מלכת אמבטיה‪,‬‬
‫אלונה בהשיבה‪ ,‬רוזלינד בכטוב בעיניכם‪ ,‬קתרין באילוף הסוררת‪ ,‬אדריאנה בקומדיה של‬
‫טעויות‪ ,‬נטשה בשלוש אחיות‪ ,‬מאשה בשחף‪ ,‬שרלוט במה עושים עם ג'ני?‪ ,‬לואיז בפרק‬
‫ב'‪ ,‬המספרת ביוסף וכתונת הפסים‪ ,‬אולוון בסיבוב מסוכן‪ ,‬סוזאנה במיטות משונות‪ ,‬בלה‬
‫באורזי מזוודות‪ ,‬גברת לאבט בסוויני טוד‪ ,‬ג'סי בלילה טוב אמא‪ ,‬סאשה בדבש פרא‪ ,‬גברת‬
‫טנארדייה בעלובי החיים‪ ,‬הג'יגולו מקונגו‪ ,‬טואנט בהחולה המדומה‪ ,‬פולינה בשחף‪ ,‬באני‬
‫בבית העלים הכחולים‪ ,‬האם בענבי זעם‪ ,‬לונה במבקר המדינה‪ ,‬דומינה בדבר מצחיק קרה‪,‬‬
‫רות שחש ביעקובי ולידנטל‪ ,‬איטה בעיר הנפט‪ ,‬האם בלילה טוב אמא‪ ,‬לינדה במותו של‬
‫סוכן‪ ,‬ברתה בבואינג בואינג‪ ,‬ציונה בשמו הולך לפניו‪ ,‬לאייטשה במכולת‪ ,‬קוראז' באמא קוראז' וילדיה‪ .‬הצגת יחיד‪:‬‬
‫שירלי ולנטיין בתיאטרון יובל‪ .‬בית ליסין‪ :‬הזוג המוזר‪ ,‬מלאכת החיים‪ ,‬המים זוכרים‪ ,‬מה עושים עם ג'ני‪ .‬בין תפקידיה‬
‫בקולנוע‪ :‬ברוריה בכביש ללא מוצא‪ ,‬סימה ועקנין בסימה ועקנין מכשפה‪ .‬בין תפקידיה בטלוויזיה‪ :‬לא הכל עובר –‬
‫תוכנית סאטירית‪ ,‬זהו זה – ספי ותיקי‪ ,‬מזל במישל עזרא ספרא‪ ,‬קרובים קרובים‪ ,‬ארץ קטנה‪ ,‬איש גדול – מיני סידרה‬
‫של אברהם הפנר‪ ,‬והסידרה בנות הזהב‪ .‬פרסים‪ :‬זכתה בפרס רובינא ובפרס רוזנבלום על מכלול תפקידיה‪ .‬זכתה‬
‫בפרס התיאטרון על תפקידיה בהמים זוכרים‪ ,‬בעיר הנפט ובמכולת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫דנה מיינרט ‪ ‬נינה בוגרת‬
‫הסטודיו למשחק מיסודו של יורם‬
‫לוינשטיין‪ .‬טלוויזיה‪ :‬תא גורדין‪,‬‬
‫‪ .2.3‬בשבוע‪ .‬תיאטרון ‪ -‬גשר‪ :‬מריה‬
‫(מרגרט יוז) בפרימדונה‪ .‬הקאמרי‪:‬‬
‫מה‪-‬מה באיש קטן מה עכשיו?‪ .‬על‬
‫תפקיד זה זכתה בפרס התיאטרון‬
‫לשחקנית המבטיחה‪.2013 ,‬‬
‫גל אמיתי‬
‫רמי ברוך ‪ ‬וניה למד משחק באוניברסיטת תל אביב‪ .‬הופיע בהצגות – תיאטרון‬
‫נוה צדק‪ :‬הפטריוט‪ .‬פסטיבל עכו ‪ :1980‬פונדק הרוחות (פרס ראשון)‪ .‬פסטיבל עכו‬
‫‪ :1984‬ריקודו של ג'ינגיס כהן (פרס ראשון)‪ .‬בית ליסין‪ :‬ריקודו של ג'ינגיס כהן‪ ,‬פן‪.‬‬
‫הקאמרי‪ :‬חוות החיות‪ ,‬מיכאל קולהאס‪ ,‬המסע של אמא טאבורי‪ ,‬נוצות‪ ,‬עוץ לי בעוץ‬
‫לי גוץ לי‪ ,‬הריון‪ ,‬פיקניק בחוסמסה‪ ,‬רחם פונדקי‪ ,‬צ'יבוטיקין בשלוש אחיות‪ ,‬מדבידנקו‬
‫בהשחף‪ ,‬ראש משוגע‪ ,‬הרוצח בריצ'רד השלישי‪ ,‬המבקר במבקר המדינה‪ ,‬הסוחר מוונציה‪,‬‬
‫הנמר – הצגת יחיד עליה זכה בפרס ראשון בתיאטרונטו ‪ ,1994‬שברי זכוכית‪ ,‬בויטרה‪,‬‬
‫השוטה בהלילה ה – ‪ ,12‬ידוכים‪ ,‬הזונה מאוהיו‪ ,‬קרום בקרום‪ ,‬אבן בוחן בכטוב בעיניכם‪,‬‬
‫קרוגסטאד בנורה‪ ,‬רווקים ורווקות‪ ,‬המשרת בעוץ לי גוץ לי (‪ ,)2002‬כובע הקש האיטלקי‪ ,‬קוויאר ועדשים‪ ,‬איתמר‬
‫יעקובי ביעקובי ולידנטל‪ ,‬מקום אחר ועיר זרה‪ ,‬השוטה בהמלך ליר‪ ,‬ראש להקת השחקנים ברוזנקרנץ וגילדנשטרן‪,‬‬
‫למקה בהרטיטי את לבי‪ ,‬ביאליק בהיה או לא היה‪ ,‬וייסקופ בגטו‪ ,‬פפכץ בשיץ‪ ,‬הצגת היחיד משפט פולארד‪ ,‬המלחמה‬
‫בבית (בשיתוף תיאטרון "מראה"‪ ,‬קריית שמונה)‪ ,‬בן גוריון בהילכו שניים יחדיו‪ ,‬ארנולף בבית ספר לנשים‪ ,‬הארי‬
‫בהם יורים גם בסוסים‪ ,‬הטבח באמא קוראז' וילדיה‪ ,‬פוזנא בכולם רוצים לחיות‪ .‬תיאטרון לילדים ולנוער‪ :‬נחמן‪.‬‬
‫תיאטרון תמונע‪ :‬שעונים‪ .‬טלוויזיה‪ :‬כתר בראש‪ ,‬בגין בדב גרונר‪ ,‬קו ‪ ,300‬מגירות הלב‪ ,‬טיפול נמרץ‪ ,‬הסידרה מבקר‬
‫המדינה והדרמה על אש קטנה‪ .‬פרסים‪ :‬זכה ארבע פעמים בפרס ע"ש אברהם בן יוסף‪ ,‬פרס עיריית תל אביב ע"ש‬
‫חנה וגוטליב רוזנבלום‪ ,‬פרס התיאטרון הישראלי לשחקן בתפקיד המישנה לשנת ‪ 1998‬על תפקידו בהזונה מאוהיו‪,‬‬
‫ופרס שחקן השנה לשנת ‪ 2008‬על תפקידו בהרטיטי את לבי‪.‬‬
‫ענת וקסמן ‪ ‬מאשה בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪.1984 ,‬‬
‫בין תפקידיה ‪ -‬תיאטרון באר–שבע‪ :‬מולי בכותרת ראשית‪ ,‬הרמיה בחלום ליל קיץ‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי‪ :‬עליזה ברכוש נטוש‪ ,‬קתרין באמא קוראז'‪ ,‬אדלה בבית ברנרדה‬
‫אלבה‪ ,‬מדאם דה טורוואל ביחסים מסוכנים‪ ,‬ליזה בראש משוגע‪ ,‬לייזה דוליטל בפיגמליון‪,‬‬
‫מליסה במכתבי אהבה‪ ,‬סופי בחברות הכי טובות‪ ,‬נורה בנורה‪ ,‬רוזלינד בכטוב בעיניכם‪,‬‬
‫איבט באמא קוראז'‪ ,‬ברברה בבשם האהבה‪ ,‬ולריה בקוויאר ועדשים‪" ,‬טנגו קולוסאלי"‬
‫בשירת הקאמרי‪ ,‬האשה‪ ,‬עקרת הבית‪ ,‬האם במלון פלזה‪ ,‬שפרה בהכתובה‪ ,‬מרתה במי‬
‫מפחד מוירג'יניה וולף?‪ ,‬שרה בהבדלה‪ ,‬טליה בסוף טוב‪ ,‬רות שטיין ברומן משפחתי‪,‬‬
‫פוזנבוכא בכולם רוצים לחיות‪ .‬תיאטרון בית ליסין‪ :‬סילביה בסילביה‪ .‬קולנוע‪ :‬לא שם זין‪ ,‬השגעון הגדול‪ ,‬חבצלת‬
‫(פרס מוגרבי על משחקה בסרט זה)‪ ,‬סיפורי תל–אביב (שחקנית השנה באוסקר הישראלי‪ ,)'92 ,‬גולם במעגל‪,‬‬
‫לילסדה‪ ,‬האסונות של נינה (שחקנית מישנה באוסקר הישראלי ‪ ,)2003‬נודל‪ ,‬בננות‪ .‬טלוויזיה‪ :‬על הקו‪ ,‬משתתפת‬
‫בסידרה החיים זה לא הכל בתפקיד דפנה‪ ,‬בסידרה גומרות הולכות‪ ,‬במיני סידרה חברות הכי טובות‪ ,‬ובמיני סידרה‬
‫חקירה פנימית‪ ,‬הנרגנות‪ .‬בשנת ‪ 2000‬זכתה בפרס השחקנית המצטיינת ע"ש אבנר חזקיהו ז"ל‪ .‬בשנת ‪ 2007‬זכתה‬
‫בפרס אופיר כשחקנית המישנה בסרט נודל‪ .‬כמו כן זכתה בפרס קלצ'קין‪.‬‬
‫אודיה קורן ‪ ‬סוניה בוגרת‬
‫ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה‬
‫"בית צבי"‪ .1984 ,‬בין ההצגות בהן‬
‫השתתפה – תיאטרון נוה צדק‪:‬‬
‫המלך הלך לישון‪ ,‬נעורי ורדה'לה‪,‬‬
‫החייל האמיץ שוויק‪ ,‬הפטריוט‪.‬‬
‫הצגות שונות בתיאטרון לילדים‬
‫ולנוער‪ .‬הבימה‪ :‬אדם‪ ,‬לאלו‪.‬‬
‫הקאמרי‪ :‬נעמי באשה בעל בית‪ ,‬גליה בעקר בית‪ ,‬נעמי בהגיל‬
‫הנכון לאהבה‪ ,‬לארץ המובטחת‪ .‬תיאטרון באר שבע‪ :‬איליין‬
‫באחרון המאהבים הלוהטים‪ .‬תיאטרון חיפה‪ :‬הדודה של מנש‪.‬‬
‫תיאטרון יידישפיל‪ :‬שירלי ולנטיין‪ .‬מופע‪-‬יחיד (סטנד אפ)‬
‫סליחה שאני נושמת‪ ,‬מופע‪-‬יחיד שני‪ :‬סגורה לרגל שיפוצים‪.‬‬
‫מופע בידור‪ :‬קונגרס הנשים המצחיקות‪ .‬טלוויזיה‪ :‬סופשבוע‬
‫עם דודו טופז‪ ,‬ערוץ ‪ .1‬אין עם מי לדבר‪ ,‬זהו זה‪ ,‬ערוץ ‪.2‬‬
‫סיפור אהבה עם יוסי סיאס‪ ,‬ערוץ ‪ .3‬הסידרה מיי פירסט סוני‪,‬‬
‫טלנובלה בע"מ‪ .‬כמו כן השתתפה בסרטי טלוויזיה קצרים‪:‬‬
‫מונית צהובה‪ ,‬עניין של זמן‪ .‬קולנוע‪ :‬קפה עם לימון‪ ,‬תל‬
‫אביב ברלין‪ .‬חיברה את הספר (יחד עם עמרי בר לב) מיתה‬
‫זוגית – מדריך הישרדות לחיי זוגיות בהוצאת דיבה‪ .‬ציפורי‬
‫לילה עושות עניין (עם נתן דטנר) בגלי צה"ל‪ ,‬מאז ‪.2007‬‬
‫‪23‬‬
‫העונה ה‪70-‬‬
‫ע ו נ ת‬
‫ת ש ע " ד‬
‫מועצת הנאמנות‬
‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר ישראל פלג‬
‫אוסקר אבו ראזק יואב צוקרמן‬
‫עמיקם בן צבי תמר רודיך‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫דוד ברודט‬
‫זאב רותם‬
‫יוסי גרבר‬
‫עפר שחל‬
‫ערן גריפל‬
‫לינדה שטרייט‬
‫משה הנדלס‬
‫אברהם תירוש‬
‫אמינה הריס‬
‫יגאל וינשטיין‬
‫שלמה וישינסקי ועדת הביקורת‬
‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר‬
‫אתי כספי‬
‫עמיקם בן צבי‬
‫ליאורה מינקה רון ארנרייך‬
‫רויטל בן‪-‬אשר פרץ גיל פייר‬
‫מנחם סלע‬
‫רון סמוראי‬
‫ועדת מנגנון וכח אדם‬
‫ליאורה עופר אמיר רוזנברג‪-‬יו"ר ליאורה מינקה‬
‫זאב רותם‬
‫ערן גריפל‬
‫גיל פייר‬
‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר כבוד של הועד המנהל‬
‫(כיהן בתפקיד יו"ר הועד המנהל בשנים ‪)2014-1984‬‬
‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬
‫שלמה וישינסקי יובל סגל‬
‫אקי אבני‬
‫אסף סלומון‬
‫שלומי אברהם טל וייס‬
‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי שרית וינו אלעד הילה עופר‬
‫שרה פון שוורצה‬
‫ענת וקסמן‬
‫יפתח אופיר‬
‫מיי פיינגולד‬
‫ליאור זוהר‬
‫גיא אלון‬
‫אסף פריינטא‬
‫שרונה אלימלך נסים זוהר‬
‫גיל פרנק‬
‫אביב זמר‬
‫גילת אנקורי‬
‫יוסי קאנץ‬
‫עומר זימרי‬
‫נדב אסולין‬
‫אסתי קוסוביצקי‬
‫יגאל זקס‬
‫רותי אסרסאי‬
‫תמר קינן‬
‫אורטל חאייק‬
‫עדי ארד‬
‫יפתח קליין‬
‫יצחק חזקיה‬
‫אפרת ארנון‬
‫זיו קלייר‬
‫ציון חורי‬
‫יניב ביטון‬
‫מיקי קם‬
‫ליאור חקון‬
‫דיויד בילנקה‬
‫עירית קפלן‬
‫איתי טיראן‬
‫עדנה בליליוס‬
‫רועי קקון‬
‫טל בלנקשטיין אבי טרמין‬
‫אורי רביץ‬
‫אסנת בן יהודה גדי יגיל‬
‫עידו רוזנברג‬
‫שלמה בר‪-‬אבא אוהד יהודאי‬
‫יואב רוטמן‬
‫שמחה ברבירו הלנה ירלובה‬
‫אודי רוטשילד‬
‫שחר ישי‬
‫רמי ברוך‬
‫שני שאולי‬
‫איציק כהן‬
‫ירדן ברכה‬
‫איה שבא‬
‫מיכל ברנשטיין אלברט כהן‬
‫רוני שובל‬
‫ארז כהנא‬
‫שירי גדני‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫מוטי כץ‬
‫נעה גודל‬
‫אסף גולדשטיין עודד לאופולד איתי שור‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫לימור גולדשטיין אביטל לבני‬
‫אוהד שחר‬
‫אלי גורנשטיין יואב לוי‬
‫יחזקאל לזרוב נעמה שיטרית‬
‫יוסי גרבר‬
‫רוני שיינדורף‬
‫כנרת לימוני‬
‫נטע גרטי‬
‫שהם שיינר‬
‫ג'יטה מונטה‬
‫עזרא דגן‬
‫ניסו שליו‬
‫עידו מוסרי‬
‫אלון דהן‬
‫אנה דוברוביצקי רובי מוסקוביץ' תמר שם אור‬
‫גלעד שמואלי‬
‫ערן מור‬
‫נתן דטנר‬
‫רונה לי שמעון‬
‫קרן מור‬
‫תיקי דיין‬
‫דן שפירא‬
‫דנה מיינרט‬
‫הגר דנון‬
‫ערן שראל‬
‫רבקה מיכאלי‬
‫תחיה דנון‬
‫עודד תאומי‬
‫שמואל וילוז'ני רמה מסינגר‬
‫אביהוד תדהר‬
‫דודו ניב‬
‫גיל וינברג‬
‫עמוס תמם‬
‫שרית וינו‪-‬אלעד לורן סביר‬
‫נועה שכטר‬
‫עוזרת למנהל האמנותי‬
‫אבי ברכר‬
‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬
‫יורם אמיר‬
‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬
‫איתמר וכסלר‬
‫יועץ חזותי‬
‫הועד המנהל‬
‫עפר שחל – יו"ר‬
‫דוד ברודט‬
‫אמינה הריס‬
‫ליאורה מינקה‬
‫יואב צוקרמן‬
‫תמר רודיך‬
‫אמיר רוזנברג‬
‫זאב רותם‬
‫לינדה שטרייט‬
‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬
‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬
‫ב‪ 1971-‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון‬
‫העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת נאמנות‬
‫הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪ .‬להקת‬
‫שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים ממיטב‬
‫אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים ידועי‬
‫שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫הקאמרי מציג ב‪ 6-‬אולמות‪ :‬קאמרי ‪ ,4 ,3 ,2 ,1‬קפה תיאטרון‪,‬‬
‫וקאמרי ‪ 5‬ע"ש סיירוס ומירטל קאצן ‪ -‬אולם חזרות והופעות‬
‫המכיל כ‪ 200-‬מקומות‪ .‬על במות אלה עולות עשר הפקות‬
‫חדשות מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪ 40,000-‬מנויים‬
‫וכ‪ 1,100,000-‬צופים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד‬
‫התרבות והספורט ‪ -‬מינהל התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה‬
‫על ידי מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫מינהל התרבות‬
‫המחלקה לתיאטרון‬
‫נעם סמל‬
‫‬
‫מנהל כללי‬
‫עמרי ניצן‬
‫מנהל אמנות י ‬
‫יפה ענתבי‬
‫מנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫חביבה הדר‬
‫מנהלת כספים וחשב ת‬
‫נועה סיקסיק‪-‬יוסף‬
‫‬
‫עוזרת מנכ"ל‬
‫דפנה הררי‬
‫‬
‫מנהלת שיווק‬
‫אפרת ליבנה‬
‫דוברות ויחסי ציבו ר‬
‫רות אזר‪-‬מדברי‬
‫מנהלת הפרסו ם ‬
‫ריבה גולדברג‬
‫מנהלת הפקות וייצו ר‬
‫ד"ר ורדה פיש‬
‫‬
‫מנהלת קשרי חוץ‬
‫אבי גז‬
‫‬
‫מפיק ראשי‬
‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬
‫ורדית שלפי‬
‫מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת‬
‫שלומית לשם‬
‫מרכזת אגודת העמיתי ם‬
‫נעמה קוטנר‬
‫המחלקה החינוכי ת רון בן גידה‬
‫סופי וייס‬
‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬
‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬
‫לימור רוטשילד‬
‫‬
‫מח' שכר‬
‫אגף מנויים ומכירות ע"ש שולה הגרי‬
‫עינת פנחס‬
‫מנהלת ‬
‫‬
‫יהודית סילבר‬
‫ורדי חן‬
‫אחראים‬
‫נחמה אפשטיין מרינה סלבין‬
‫אוהד לורי‬
‫קורה בליצשטיי ן שגיא קרישר‬
‫מוקדנים ‬
‫גלית יפת‬
‫נורית חפ ץ‬
‫מיטל אקרמן‬
‫אפרת וקסלר‬
‫שלי לי כת ר‬
‫לוטן וקסל ר‬
‫איריס טביביאן חן תמיר‬
‫מירב שטרן‬
‫מעיין ברייט‬
‫יהלי טיי ב‬
‫חני בוכרי ס‬
‫דקלה הד ס‬
‫מיכל אוחנ ה‬
‫קופאי ם‬
‫עידו בן עמי‬
‫דברת והב ה‬
‫ליבי רן‬
‫עומר סביו‬
‫עדי בלומברג‬
‫גלי טימן‬
‫אבישג מור‬
‫מח' מנויים לועדי ם דור בטיטו‬
‫זמירה בן בסט‬
‫ביקורת דו"חות קופ ה‬
‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬
‫מח' מכירות‬
‫קרן הורביץ זלי ט מירי סבן‬
‫‬
‫חני קרקובסקי‬
‫ויקי מזרחי‬
‫‬
‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬
‫מלאני קפלן‬
‫מנהל ת‬
‫‬
‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬
‫ילנה פרגמן‬
‫לרה גולומ ב‬
‫‬
‫אורלי שנברגר‬
‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬
‫ולריה גלוזמן‬
‫‬
‫הדס אבנרי‬
‫מנהל ת‬
‫מתפרה ‬
‫בועז רותם‬
‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬
‫נועה כרמון‬
‫אביב רון‬
‫‬
‫אלי טמסוט‬
‫דן סיון‬
‫תאורני ם‬
‫אלכס גולדין‬
‫‬
‫נגריה‪/‬מסגריה‬
‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו‬
‫אבירם שהינ ו‬
‫מזל מלכה‪-‬קט י‬
‫נאוה לו י‬
‫מנהלי הצג ה‬
‫שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה‬
‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי שרה לבקוביץ'‬
‫סיגל קרייף‬
‫ולרי רייזס‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫סאונד ‬
‫ניסן זהיר ה‬
‫הראל קלמר ו‬
‫נילי באר י‬
‫ישי חממי‬
‫ברוך ביב ס‬
‫אייל רייכשט ט‬
‫דפי אברבך‬
‫ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫אוהד לויטן‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫וידא ו‬
‫עדי וולוצקי‬
‫‬
‫ע' למפיק הראשי‬
‫יעקב משה‬
‫‬
‫מנהל טכני‬
‫נועה דקל‬
‫‬
‫ע' למנהלת השיווק‬
‫יוסי כוכב י‬
‫שמואל פקרמ ן‬
‫מנהלי במ ה‬
‫מישל זבלודוביץ'‬
‫מזכירה ‬
‫רונן שלו‬
‫שרלי סב ח‬
‫אילון מעוד ד‬
‫רונן לניאדו‬
‫סדרנים ואולמות מנה ל‬
‫ג'קי חן‬
‫אבי גרינברג‬
‫ששון סגרון‬
‫עמית אורן‬
‫אדם הנרי‬
‫רומן ברקוביץ'‬
‫דרור שאשא‬
‫צוגים‪ ,‬תכנות והפעל ה‬
‫זיו גולן‬
‫מועדון קפה תיאטרון‬
‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת גלי קמרמן‬
‫מרכזיה פאבל קרקוז‪ ,‬אדם רמי ‪ /‬מינהלה אבי מרכוס‬
‫שרה כה ן‬
‫רותי לו י‬
‫אתי אליא ס‬
‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬
‫רעיה לידר‬
‫דפנה הנדלי‪-‬יצחקי ציונה זקן‪-‬ברק‬
‫שמרית רון‬
‫‬
‫מנהלת כללית‬
‫אירנה ויימן‬
‫‬
‫מירי מרקוביץ‬
‫קרן ליאור‬
‫עו"ד אייל יפה‪ ,‬משרד עו"ד צבי יפה‬
‫יעוץ משפטי‬
‫קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית‬
‫רו"ח אלכס וטובה הילמן‬
‫רואה חשבון‬
‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬
‫רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג‬
‫מבקר פני ם‬
‫רנה ירושלמי‬
‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬
‫יעקב הכהן‬
‫‬
‫ממונה בטיחות‬
‫ארז חסון‬
‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫ליד‬
‫‬
‫מישרד פירסום‬
‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל ‪:‬‬
‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו־יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬
‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬
‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬
‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬
‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪ ,‬דיסלדורף‪,‬‬
‫מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ;1999 ,‬סאן‪-‬פרנציסקו‪.2000 ,‬‬
‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬
‫רצח פסטיבל פרמה‪ ;1998 ,‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪.1999 ,‬‬
‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬
‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו־יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬
‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬גרמניה‪ ,‬יולי ‪ ;2000‬בודפשט‪,‬‬
‫נובמבר ‪ ;2000‬וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2001‬ברלין‪ ,‬נובמבר ‪ ;2001‬בוקרשט‪ ,‬יוני‬
‫‪ ;2004‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪;2006‬‬
‫צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪-‬רוסיה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2010‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬
‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬
‫בצהרי היום ניו־יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬קייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪.2008‬‬
‫המלט גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬וושינגטון די‪.‬סי‪,.‬‬
‫מרץ ‪ ;2007‬קליבלנד פלייהאוס‪-‬קליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ‬
‫‪ ;2009‬מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬
‫פלונטר פסטיבל קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬סיאול‪,‬‬
‫אוקטובר ‪ ;2006‬הפסטיבל הבילנאומי "סט"‪ ,‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪,2006‬‬
‫ברלין‪ ,‬מרץ ‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2007‬לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪;2007‬‬
‫אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ברביקן סנטר‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬
‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬
‫אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק‪ ,‬טייפה‪ ,‬אפריל ‪;2008‬‬
‫הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪ ,‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪ ;2008‬פסטיבל‬
‫לדרמה יוונית עתיקה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬
‫הדיבוק הולנד‪ ,‬צכיה‪ ,‬גרמניה‪.2011-2009 ,‬‬
‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬
‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬
‫סטמפניו ניו דלהי‪ ,‬נובמבר ‪.2012‬‬
‫הנשים מטרויה טוקיו‪ ,‬דצמבר ‪.2012‬‬
‫אורזי מזוודות בייג'ין‪ ,‬מרץ ‪.2013‬‬
‫וויצק ויסבאדן‪ ,‬מאי ‪2013‬‬
‫בין שני העולמות שטוטגרט‪ ,‬ספט'‪-‬נוב' ‪.2012‬‬
‫גטו בודפשט‪ ,‬מאי ‪2014‬‬
‫אגודת עמיתי‬
‫התיאטרון הקאמרי‬
‫עמיתי כבוד‬
‫ליזיקה ועמי שגיא‬
‫פנינה ומשה אדרי‬
‫יעל ורמי אונגר‬
‫נורית ואבנר אזולאי‬
‫ענת ואודי אנג'ל‬
‫דניאלה אפשטיין‬
‫נשיאת כבוד ראשונה‬
‫לאה רבין ז"ל (‪)2000-1993‬‬
‫יו"ר האגודה ליאורה עופר‬
‫מייסדת ויו"ר בשנים‬
‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬
‫מייסדת ויו"ר האגודה‬
‫הבינלאומית אמינה הריס‬
‫מנהלת האגודה יפה ענתבי‬
‫רכזת האגודה שלומית לשם‬
‫עמיתים‬
‫קובי אבן עזרא‬
‫יגאל אהובי‬
‫ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר‬
‫רותי וגדעון אורבך‬
‫מיה אוריון פלג‬
‫שרי ותנחום אורן‬
‫יפה וד"ר אריה אורנשטיין‬
‫ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי‬
‫רותי אחיעזר‬
‫שרה אילין‬
‫אהובה אילן וגדעון בן טל‬
‫ברוריה ויהושע אימבר‬
‫שרה אלאלוף‬
‫עפרה ורפי אלול‬
‫מירי ואבי אלון‬
‫איטה אלחנני‬
‫עדית אלקון‬
‫שוש ומאיר אלתר‬
‫טלי ואבי אנג'ל‬
‫קארין ואורי אנג'ל‬
‫חוה ופסח אנדרמן‬
‫רות ואברהם אסף‬
‫דרורה וצבי אפרת‬
‫אורית ודוד אפרתי‬
‫רינה צ'צ'קס אקסלברד‬
‫אסתי אקרמן‬
‫רוחמה ועופר ארביב‬
‫רינה וגדעון באום‬
‫ניצה וישראל באומן‬
‫נורית ועמירם בוקשפן‬
‫רותי ואלדד בוקשפן‬
‫יעל ואיזי בורוביץ'‬
‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי‬
‫גינה ודני בירן‬
‫האכסדרה ע"ש ליזיקה‪ ,‬עמי וטדי שגיא‬
‫באכסדרה‪ :‬פינת פסנתר לקידום פסנתרנים צעירים‪ ,‬קופות התיאטרון‪ ,‬מכירת‬
‫ספרים ותוכניות‪ ,‬אוזניות לכבדי שמיעה‪ ,‬קבלות פנים ומפגשים אמנותיים‬
‫דוריס ומורי ארקין‬
‫ישראלה ורם בנין‬
‫ורדה ובועז דותן‬
‫אורלי ונוחי דנקנר‬
‫דליה הורביץ‬
‫אטקה ויגאל וינשטיין‬
‫דרורית ורטהיים‬
‫אריאלה ואיתן ורטהיימר‬
‫אילנה וראובן זכר‬
‫יוסי לנדסמן וגלית אלפסי‬
‫נורית וישה סיטון‬
‫ליאורה עופר‬
‫שלמה בר‬
‫רותי ושמואל בר‪-‬אור‬
‫שלי ברגמן‬
‫ג'ני וחנינה ברנדס‬
‫תמר ויורם ברוש‬
‫קוני ודן ברניצקי‬
‫אילנה ברנר‬
‫מירי ואיתן ברק‬
‫נאוה ברק ושלום זינגר‬
‫אורנה ברקת‬
‫מיקי ושייקה ברקת‬
‫עדנה וארנן גבריאלי‬
‫קרן ועזי גוט‬
‫הלגה גוטסדינר ותדי קוק‬
‫מירלה ושמעון גולדברג‬
‫ד"ר אלן גור‬
‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬
‫דניאלה וששי גז‬
‫אלישבע גיבלי‬
‫שרה ומיכה גייגר‬
‫גילה גיל‬
‫ג'נס ודני גילרמן‬
‫חוה גל‪-‬און‬
‫לאה ויורם גלובוס‬
‫חני ואיתן גלוזמן‬
‫נילי גליק‬
‫אורסולה וניסים גלעם‬
‫מרים גרוס‬
‫צביה ופרופ' יוסף גרוס‬
‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬
‫אפרת ודני גרשט‬
‫פנינה דגן וטלי זינגר‬
‫גבריאלה דוד‬
‫גדליה דורון‬
‫מרים דורון‬
‫ד"ר יוסף דיין ויעל רב‪-‬הון‬
‫נאוה ואמנון דיק‬
‫שושנה ומשה דראל‬
‫ורד ואברי דרנגנר‬
‫נעמי ואהוד הומינר‬
‫ניצה הינדלס‬
‫אלי הלפן‬
‫הילה ואמנון הלפר‬
‫אלכס הלרמן‬
‫אילנה ויאיר המבורגר‬
‫חנה וגדעון המבורגר‬
‫שלוה ויורם הסל‬
‫רותי וגבי לסט‬
‫אורה וד"ר אביקם הראל‬
‫נילי ושי מאייר‬
‫טלי ועמוס וולטש‬
‫אפרת ומוטי מאיר‬
‫נורית ודוד וולף‬
‫רונית ומיקי מור‬
‫נילי ואלי זהר‬
‫ענת ומוריאל מטלון‬
‫חני ופרופ' אורי זליגסון‬
‫רותי וניסו מטלון‬
‫אורה ויוסי זרניצקי‬
‫סילבי ונתי מיכאלי‬
‫פארה ועופר חודורוב‬
‫ג'וזיאן מיתר‬
‫עפרה מיתר‬
‫אורלי חיות ואסף סלע‬
‫דורית וארז מלצר‬
‫יוסף חכמי‬
‫מרגלית וחנן מלצר‬
‫אמה ואבי טביסל‬
‫נעמי ומאיר מנדלמן‬
‫גדעון טהלר‬
‫נורית ויואב מנור‬
‫נירה טולידאנו‬
‫רות ויצחק מנור‬
‫עדנה טוקטלי‬
‫עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל אלי מסר ונגה קינן‬
‫אורה ואברהם מעוז‬
‫נעמי ושלמה טיסונה‬
‫דליה ואייבי נאמן‬
‫ענת טמיר‬
‫דליה ורונן נחמני‬
‫אריאלה טרנר‬
‫שרה ויצחק ניצן‬
‫ליאורה ורמי יהושע‬
‫ורדה וחיים סאמט‬
‫חנה ואלי יונס‬
‫טובה וסמי סגול‬
‫ירון ייני‬
‫מרשה סגל‬
‫עליזה ופרופ' אריאל יפו‬
‫גדעון ופנינה סיטרמן‬
‫הילה ודורון כהן‬
‫תמי ואורי סלונים‬
‫ז‪ .‬מאיר כהן‬
‫שרה ופרופ' מיכאל סלע‬
‫סמדר ודיויד כהן‬
‫יהודית סלע‪-‬אריאן‬
‫פנינית ופנחס כהן‬
‫ברכה וחיים סמו‬
‫אתי ורם כספי‬
‫רלי וג'ק סמית‬
‫מכאלה כספי‬
‫רחל ועודד עידן‬
‫זהבה כץ‬
‫גילה עירוני‬
‫ציפה ואריק כרמון‬
‫איילת ותומר עמיר‬
‫שוש ואליעזר כרמל‬
‫עדי ורן פוקס‬
‫אתי ופרופ' חנוך כרמלי‬
‫מיכל ודוד פורר‬
‫מרים לאופר‬
‫תמי ורלי פורת‬
‫חיה ורובי לדנר‬
‫לילי ופרופ' ראובן פייזר‬
‫נעמי ויאיר להב‬
‫רבקה ורוני פיינר‬
‫תקוה וצבי לובצקי‬
‫זהבה פירון‬
‫אבי לוי‬
‫שרה ואבנר פלטק‬
‫רחל ויצחק לוי‬
‫יפעת ועמירם פליישר‬
‫אורנה ואורון לוסטרניק‬
‫מעיינה ופרופ' דן פליס‬
‫מלכה ואמנון ליאון‬
‫אברהם פרדקין‬
‫עדה ופרופ' דוד ליבאי‬
‫ד"ר ילנה ופרופ' סימון ליצין בילהה ואיל פרוילינגר‬
‫רוחמה פרוכטר‬
‫ליאורה ואלי לנדאו‬
‫סוזי ודן פרופר‬
‫יובל ומאי לנדסברג‬
‫נאוה פרי‬
‫ברונו לנדסברג‬
‫שושנה ואריה פרידנבורג‬
‫דיתי ואלכס לנדסברג‬
‫איה עזריאלנט‬
‫רוני פוקס‬
‫דיים שירלי פורטר‬
‫יורם פטרושקה‬
‫חמי ולזר פרוכטר‬
‫דליה ויוסי פרשקר‬
‫תמר רודיך‬
‫מיכל ויובל רכבי‬
‫לינדה ואלי שטרייט‬
‫סמדר שמחאי‬
‫אופטיקנה‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫י‪ .‬גורניצקי ושות'‬
‫ניצן ענבר מהנדסים‬
‫פוטוליין דיגיטל בע"מ‬
‫קרן מ‪.‬א‪.‬ה‬
‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬
‫סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ‬
‫נורית פרייס‬
‫אורנה וד"ר חיים פרלוק‬
‫ענת ושמואל פרנקל‬
‫שלומית פרנקל‬
‫קרן וגיל פרשקר‬
‫זיוה ואבי פתיר‬
‫תמר צ'ורלי‬
‫דליה ואוריאל צבילינגר‬
‫שולה ואריק צדר‬
‫רינה צ'צ'קס‪-‬אקסלברד‬
‫ציפי ואפרים קונדה‬
‫יעל ודורי קלגסבלד‬
‫אתי ומיקי קני‬
‫לילך וד"ר חיים קפלן‬
‫יהודית ורוני קצין‬
‫פרופ' אסי קריב‬
‫נילי וד"ר שמואל קריב‬
‫שושנה ודוד רבינוביץ‬
‫רונית ואשר רבינוביץ‬
‫הילה ורני רהב‬
‫תמי ויהודה רוה‬
‫רבקה ויוסי רוזן‬
‫ריקי רוזנברג‬
‫נלי ויאיר רוטלוי‬
‫דליה ופנחס רוטנברג‬
‫אתי וגבי רוטר‬
‫ריטה ונחום רויטמן‬
‫חנה רומן‬
‫חדווה ואבישי רייכס‬
‫דפנה ושי רייכר‬
‫טלי ומשולם ריקליס‬
‫פנינה רמון‬
‫שלי ופרופ' יעקב רמון‬
‫שרית רסין‬
‫אורית וד"ר חיים רסנר‬
‫עירית רפפורט‬
‫רז'ין שבח‬
‫חסיה שביט‬
‫יעל ושבתי שביט‬
‫דנה ושמעון שבס‬
‫אתי ופרופ' משה שבתאי‬
‫ד"ר עמי שגיב‬
‫רחל ודוד שדות‬
‫כנה וזלמן שובל‬
‫תמר ויורם שוחט‬
‫אילנה וגדעון שטיאט‬
‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬
‫ישראלה שטיר אינשטיין‬
‫בת שבע שטראוכלר‬
‫אנה ודובי שיף‬
‫הדסה ומאיר שני‬
‫רנה ואליהו שעשוע‪-‬חסון‬
‫נעמה ויגאל שפר‬
‫שושנה וישעיהו שקד‬
‫פנינה והרצל שקלים‬
‫רות ושלמה שרון‬
‫יוכי ואיציק שרם‬
‫עירית ומושיק תאומים‬
‫דב תדמור‬
‫זיוה ואהרון תומרס‬
‫פרופ' חנה וד"ר ישראל תמרי‬
‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair : Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark‬‬
‫‪Bekerman, Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona‬‬
‫‪Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and‬‬
‫‪Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha‬‬
‫‪and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust,‬‬
‫‪Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and‬‬
‫‪Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation‬‬
‫‪INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman,‬‬
‫‪Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬
‫מועצת המנהלים‬
‫יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלום אלקיים‬
‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלי חשן‬
‫חברי הדירקטוריון‬
‫מיקי ירושלמי‬
‫חביבה אבי‪-‬גיא‬
‫שמואל גפן‬
‫דפנה הראל‬
‫אלי לוי‬
‫משה קורניק‬
‫חנה תמיר‬
‫מיכל וייסברוט‬
‫מנכ"ל‬
‫עו"ד יוחנן דן‬
‫סמנכ"ל‬
‫יואב קרן‬
‫מנהלת לשכה‬
‫הודיה עזר‬
‫מנהל כספים‬
‫רו"ח אורי קופרברג‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד איתן הברמן‬
‫מבקר פנים‬
‫רו"ח משה בקשי‬
‫מנהלת חשבונות‬
‫זהורית אברהם‬
‫מנהל תפעול ואחזקה‬
‫דוד אשכנזי‬
03-6060900/960 :‫ קופות‬/ 03-6060950 :‫ פקס‬/ 03-6061900 :‫טל‬
w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‫דואר אלקטרוני‬
‫ נעם סמל‬:‫מנהל כללי‬
‫ עמרי ניצן‬:‫מנהל אמנותי‬
‫מחזאות ישראלית‬
‫הילכו שניים יחדיו‬
‫תעלת בלאומילך‬
‫ יהושע‬.‫ב‬.‫מאת א‬
‫עפ"י תסריט מאת אפרים קישון‬
‫גטו‬
‫הפושעים החדשים‬
‫אשכבה‬
‫כולם רוצים לחיות‬
‫הבדלה‬
‫חברים של חברים‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת שמואל הספרי‬
‫מאת הלל מיטלפונקט‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫** חברות הכי טובות‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת ענת גוב‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫דג מוסר‬
‫הסלבריטאים‬
‫בין שני עולמות‬
‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫מאת מירי חנוך‬
‫מאת טוביה ציפין‬
‫מאת שרה פון שוורצה‬
‫ יואל זילברג ויגאל מוסינזון קזבלן‬: ‫עיבוד למחזמר‬/‫ יגאל מוסינזון‬: ‫מחזה מקורי‬
‫מוסיקה דב (דובי) זלצר‬/‫ חיים חפר‬,‫ עמוס אטינגר‬,‫ דן אלמגור‬: ‫פזמונים‬
‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬
BY CHRISTOPHER DURANG
Translated by Rivka Meshulach
Directed by Moshe Naor
Set by Alexander Lisiansky
Musical adaptations by Ori Vidislavsky
Costumes by Oren Dar
Lighting by Hanni Vardi
Assistant to director Yael Goldberg
Cast (in order of appearance):
Vanya Rami Baruch
Sonia Odeya Koren
Cassandra Tiki Dayan
Masha Anat Waxman
Spike Gal Amitay
Nina Dana Meinrath
Musical production Ori Vidislavsky
Mix and recording Eldad Yaron
Guitars Avi singolda
‫קברט‬
‫סיראנו דה ברז'ראק‬
‫משרתם של שני אדונים‬
‫אמא קוראז' וילדיה‬
The Haifa Technical Team: Performance Manager Anat Zamir/
Hila Tuaf / Production Manager Dor Shalom / Technical
Manager Ofer Tal / Stage Manager Valri Zaslavski / Lighting
Operator Eli Ashkenazy / Sound Guy Vilinsky / Wardrobe
Luba Galperin / Wigs, Makeup Luda Goldberg / Props Amalia
Zcharia / Sewing Workshop Sergei Kashin / Scenery Production
Manager Igal Morhi / Scenery Production Theatre Work shop
The Cameri technical Team: Production manager Nissan
Zehira / Stage manager Ronen Shalev/Jacky Chen / Lighting
operator Yossi Harari / Sound Eyal Reichstat / Wardrobe
Michal Ben Shosan / Props Ziona Zaken Barak / Makeup The
entire Dept.
‫מקבת‬
First performance: 18.4.2014
Length: approx. 1 hour 40 minutes; no interval
‫* שגעון באופרה‬
‫ מאשה ושפיץ‬,‫ סוניה‬,‫* וניה‬
‫מאת קן לודוויג‬
‫ *** בשיתוף תיאטרון הבימה‬/ ‫ ** בשיתוף תיאטרון בית ליסין‬/ ‫* בשיתוף תיאטרון חיפה‬
VANYA AND SONIA AND MASHA AND SPIKE
‫מאת כריסטופר דוראנג‬
? ‫איש קטן מה עכשיו‬
‫אלקטרה‬
‫מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה‬
‫מאת סופוקלס‬
‫ ריצ'רד השלישי‬/ ‫ריצ'רד השני‬
‫הכתה שלנו‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫מאת טדאוש סלובודז'אנק‬
‫פולארד‬
‫דבר מצחיק קרה‬
‫מאת ויקטור גורדון‬
‫ סטיבן זונדהיים‬:‫ מוסיקה ופזמונים‬/ ‫מאת שבלוב וגלברט‬
‫מאת ג'ו מסטראוף‬
‫מאת אדמונד רוסטאן‬
‫מאת קרלו גולדוני‬
‫מאת ברטולט ברכט‬
‫כנר על הגג‬
‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫המלט‬
‫המלך הולך למות ❙ הטייפ האחרון של קראפ‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
]‫[אנסמבל עיתים‬
‫מאת סמואל בקט ❙ מאת אז'ן יונסקו‬
‫בקרוב‬
‫איבנוב‬
‫מאת אנטון צ'כוב‬
‫*** חשמלית ושמה תשוקה‬
‫מאת טנסי ויליאמס‬
VANYA AND SONIA AND MASHA AND SPIKE
was originally commissioned and produced by
McCarter Theatre, Princeton, N.J.
Emily Mann, Artistic Director / Timothy J. Shields, Managing Director,
Mara Isaacs, Producing Director
and produced by
Lincoln Center Theater, New York City,
under the direction of André Bishop and Bernard Gersten, in 2012.
A
comedy play that revolves around three middleaged single siblings, two of whom live together,
during a visit by the third who supports them.
The three of them are named after characters in Chekov’s
plays by their parents who were professors, active in
community theatre.
After spending their adulthood looking after their now
dead parents, neither Vanya nor Sonia have a job, and
money is provided by their movie star sister Masha, who
owns the house and pays the bills. Vanya and Sonia spend
their days reflecting on their lost chances and bemoaning
their rather Chekovian lives. The only other resident of the
house is their cleaning woman Cassandra, who, like her
name sake, is prone to making dire prophecies that no one
believes.
This static environment is disrupted when Masha
returns home to attend a costume party at an influential
neighbor’s house. She brings with her a flurry of drama
and a much younger lover named Spike.
As they all prepare for the party it becomes clear that
Masha intends to sell the house, leaving Vanya and Sonia
devastated.
Another interloper arrives, the neighbor’s pretty niece,
Nina, an aspiring actress, who provokes envy in Masha,
lust in Spike, and sympathy in Vanya. ■ [From Wikipedia]
Niza Ben-Zvi Director General
Moshe Naor Artistic Director
THE CAMERI THEATRE OF TEL AVIV
ISRAEL PRIZE RECIPIENT
`