קול צופיך - הרב מרדכי אליהו

‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫תולדות ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫השיעור לעילוי נשמת ‪:‬‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫פרשת השבוע ‪ :‬תולדות‬
‫השיעור נמסר ע"י הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‪ ,‬בשנת תשס"ז‪.‬‬
‫יציאה לחו"ל‬
‫השיעור הועבר ע"י הרב הר"ה"ג רבי שמואל אליהו שליט"א הרב הראשי של‬
‫צפת‪.‬‬
‫למה יצחק לא יורד למצרים?‬
‫ָארץ ִמ ְל ַבד‬
‫בפ רשת השבוע כתוב שאלוקים אומר ליצחק ‪( :‬א) וַיְ ִהי ָר ָעב ָב ֶ‬
‫ימ ֶל ְך ֶמ ֶל ְך ְְּ ִל ְׁש ִִּים‬
‫ֵל ְך יִ ְצ ָחק ֶאל ֲא ִב ֶ‬
‫ַאב ָר ָהם ַוי ֶ‬
‫ימי ְ‬
‫ָה ָר ָעב ָה ִראׁשֹון ֲא ֶׁשר ָהיָה ִב ֵ‬
‫ָארץ ֲא ֶׁשר א ַֹּמר‬
‫ֹּאמר ַאל ִֵּ ֵרד ִמ ְצ ָריְ ָמה ְׁשכֹּן ָב ֶ‬
‫ֵרא ֵא ָליו ה' ַוי ֶ‬
‫ְג ָר ָרה‪( :‬ב) ַוי ָ‬
‫ֲך ֶא ִֵּן ֶאת ָכל‬
‫ַרע ָ‬
‫ּולז ְ‬
‫ֲכ ָך ִכי ְל ָך ְ‬
‫ַא ָבר ֶ‬
‫ָארץ ַהזֹּאת וְ ֶא ְהיֶה ִע ְמ ָך ו ֲ‬
‫יך‪( :‬ג) גּור ָב ֶ‬
‫ֵא ֶל ָ‬
‫יך‪:‬‬
‫ָאב ָ‬
‫ַאב ָר ָהם ִ‬
‫ֻעה ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַב ְע ִִּי ְל ְ‬
‫ַה ִקמ ִֹּתי ֶאת ַה ְשב ָ‬
‫ָה ֲא ָרצֹּת ָה ֵאל ו ֲ‬
‫אלוקים אומר ליצחק שלא ירד מארץ ישראל לחו"ל‪ .‬וחכמינו אמרו על זה כי‬
‫הסיבה לכך שהוא "עולה תמימה"‪ .‬וברש"י שם‪:‬‬
‫"שהיה דעתו לרדת למצרים כמו שירד אביו בימי הרעב אמר לו אל תרד‬
‫מצרימה שאתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך"‪.‬‬
‫ובגמרא בבא בתרא צא‪.‬‬
‫ת"ר‪ :‬אין יוצאין מארץ לחו"ל ‪ -‬אא"כ עמדו סאתים בסלע‪ .‬א"ר שמעון‪:‬‬
‫אימת י? בזמן שאינו מוצא ליקח‪ ,‬אבל בזמן שמוצא ליקח‪ ,‬אפי' עמדה סאה‬
‫בסלע ‪ -‬לא יצא‪.‬‬
‫והסביר שם הרשב"ם כי כשאדם יוצא לחו"ל מלבד מה שהוא מפסיד כמה‬
‫וכמה מצוות שקיימות רק בארץ ישראל‪( ,‬רשב"ם ב"ב צא‪ ).‬ולפי הרמב"ן‬
‫הוא מפסיד את קדושה הרבה של הארץ שאינה קיימת בחו"ל‪ .‬עד שאמרו כי‬
‫כל היוצא ממנה כאילו עובד עבודה זרה‪ .‬ושם נאמר על יציאה זמנית של דוד‬
‫המלך‪ .‬אמרו חז"ל בספרי ‪,‬פרשה ה‪ ,‬פסקא ד‪" :‬היוצא לחו"ל כאילו עובד‬
‫ע"ז" עכ"ל‪ .‬ובגמרא‪:‬‬
‫תנו רבנן לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים ואל ידור‬
‫בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי‬
‫שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנא' "לתת‬
‫לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים"‪(.‬ויקרא כה‪ ,‬לח)‬
‫וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה?‬
‫אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים‪ .‬וכן בדוד הוא‬
‫אומר "כי גרשוני היו ם מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים"‪.‬‬
‫וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך כל הדר בחוץ‬
‫לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים‪( .‬כתובות קי‪):‬‬
‫ואע"פ שאין פסוק מפורש שאומר אי אסור לעזוב את ארץ ישראל‪ .‬אומר‬
‫האבני נזר (יו"ד סי' תנד) כי אחרי שאנו רואים את הערך הגדול של העליה‬
‫לארץ ושל חשיבות המגורים בה‪ .‬אין צורך לאוסר עלינו במפורש את היציאה‬
‫ממנה וזה דבר טבעי‪.‬‬
‫וגם ברמב"ם (הל' מלכים פ"ה הי"ב) נפסק לא לעזוב את הארץ ומאריך‬
‫להסביר את קדושתה הרבה של הארץ ומעלתה המיוחדת‪ .‬ואע"פ שכתב שם‬
‫כי כשם שאסור לעזוב את ארץ ישראל כך אסור לעזוב את בבל שנאמר‬
‫"בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אותם‪( .‬עיין לח"מ שם) ואם כן משמע‬
‫שהבעיה היא בעיה של מקום תורה ולא של קדושה מיוחדת‪ .‬עם זאת‬
‫כשקוראים את דברי הרמב"ם משמע שזו קדושה עצמית של הארץ ולא בגלל‬
‫היותה מקום תורה שהרי חכמים היו מנשקים את אדמתה ולא מצינו שהיו‬
‫מנשקים את אדמתה של בבל‪ .‬ועוד שההלכה שאומרת לגור בארץ ישראל‬
‫אפילו בעיר רובה עכו"ם מלמדת שהעיקר הוא קדושת הארץ ולא מקום של‬
‫תורה‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪484‬‬
‫(י) גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה‬
‫ומתגלגלין על עפרה וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה‬
‫יחוננו‪:‬‬
‫(יא) אמרו חכמים כל השוכן בארץ ישראל עונותיו מחולין שנאמר וכל יאמר‬
‫שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון אפילו הלך בה ארבע אמות זוכה לחיי‬
‫העולם הבא וכן הקבור בה נתכפר לו וכאילו המקום שהוא בו מזבח כפרה‬
‫שנאמר וכפר אדמתו עמו ובפורענות הוא אומר על אדמה טמאה תמות ואינו‬
‫דומה קולטתו מחיים לקולטתו אחר מותו ואעפ"כ גדולי החכמים היו‬
‫מוליכים מתיהם לשם צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק‪:‬‬
‫(יב) לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור‬
‫בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו‬
‫עובד ע"ז שנאמר "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד‬
‫אלהים אחרים" ובפורעניות הוא אומר "ואל אדמת ישראל לא יבאו" כשם‬
‫שאסור לצאת מהארץ לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות‬
‫שנאמר "בבלה יובאו ושמה יהיו"‪:‬‬
‫חסידות לא לצאת אפילו בעת רעב‬
‫ולכאורה צ ריך להבין מה יצחק שונה מכל אחד אחר‪ .‬הרי לכל אחד ואחד‬
‫אסור לרדת מארץ ישראל לחו"ל?‬
‫התשובה היא כמובן במקרה שבו מדובר‪ .‬התיאור של התורה הוא במקרה‬
‫של "רעב בארץ" וזה בדיוק המקרה שבו מותר לאדם לרדת לחו"ל כמו שירד‬
‫אברהם אבינו‪ .‬ועל זה אמרו חכמינו כי אף על פי שמותר לאדם לרדת לחו"ל‬
‫בשנות רעבון‪ ,‬ראוי לאדם לקדש את עצמו ולא לרדת והביאו על זה את‬
‫המעשה של אלימלך שירד בשנות רעבון ומה היה סופו‪.‬‬
‫וכך כתב על זה הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה‪.‬‬
‫(ט) אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או‬
‫לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ וכן יוצא הוא לסחורה‪ .‬אבל‬
‫לשכון בחוצה לארץ אסור אלא אם כן חזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר‬
‫חטין בשני דינרין במה דברים אמורים כשהיו המעות מצויות והפירות‬
‫ביוקר אבל אם הפירות בזול ולא ימצא מעות ולא במה ישתכר ואבדה‬
‫פרוטה מן הכיס יצא לכל מקום שימצא בו ריוח‪.‬‬
‫אם כן יש לנו שלושה שהם ארבע מקרים שבהם מותר לאדם לצאת לחו"ל‪.‬‬
‫והם ללמוד תורה או כדי לשאת אשה או להציל מן העכו"ם‪ .‬ובכל המקרים‬
‫הללו יוצא וחוזר מיד‪ .‬אבל אם היה רעב בארץ מותר לצאת עד שיגמר הרעב‬
‫ומוסיף הרמב"ם שם‪:‬‬
‫ואף על פי שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי‬
‫הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום‪:‬‬
‫ולכן אברהם ירד והביא משם רכוש גדול כדי שיהיה סימן לבניו לרדת‬
‫ולהביא רכוש גדול‪ .‬אבל יצחק אינו צריך לעשות את הסימן הזה לבניו‬
‫ובמיוחד שהוא לא יצא כלל מארץ ישראל מעולם‪ .‬ואברהם נולד מחוץ לארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫וזכורני שפעמים רבות הוא נשאל אל כך שהרבי מחב"ד ע"ה לא עלה לארץ‬
‫ושאלוהו למה לא בא לפחות לביקור קצר בארץ‪ .‬ועל זה ענה מו"ר אבא‬
‫שליט"א כי ברור לו שאם הרבי יבוא לארץ הוא ינהג עלפ י "מידת‬
‫החסידות" שכתב הרמב"ם בהלכותיו דלעיל‪ .‬ולא יצא יותר לעולם לפקוד‬
‫את חסידיו שבחו"ל ככל כך צריכים להוראותיו‪.‬‬
‫גם לדעות שהארץ עדיין לא נתקדשה‬
‫וקדושה זו אינה דווקא ענין של מצוות שהרי יצחק והאבות עוד לא נתחייבו‬
‫במצוות‪ .‬והכפתור ופרח (פרק י) מביא שמצוות ישיבת הארץ אינה קשורה‬
‫דווקא לקדושה של הארץ שקודשה על ידי יהושע ועולי בית שני‪ .‬שהרי שעת‬
‫"הקדושה הראשונה"‪ ,‬היא בזמנו של יהושע‪,‬‬
‫ואעפ"כ לגבי יצחק אומרים שהיה 'עולה תמימה' ולא יצא מן הארץ‪ .‬ומכאן‬
‫שבכל זמן יש מצוות ישיבה בארץ ואיסור לעוזבה‪ .‬אלא זו קדושה עצמית של‬
‫הארץ משעת בריאת העולם ובגלל זה נאמר ליצחק לא לעזוב את הארץ‪.‬‬
‫וכך כותב הרמב"ן ב חידושי על מסכת גיטין דף ב‪/‬א למה חכמים היו‬
‫מנשקים את אבני עכו שהם גבול ארץ ישראל‪ .‬הרי הגמרא אומרת שלא‬
‫נכבשה על ידי עולי בבל‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫תולדות ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫"ואי נמי סבירא להו לא קדשה לעתיד לבא לענין תרומות ומעשרות‪ ,‬חביבא‬
‫עלייהו‪ ,‬דהא איכא דאמרי קדושה שלישית יש להם ואעפ"כ ארץ ישראל‬
‫בחיבתה היא עומדת ובקדושתה לענין ישיבתה ודירתה‪:‬‬
‫לקברי צדיקים‬
‫ונשאלה שאלה חשובה על דבר יציאה לחו"ל לקברי צדיקים‪ .‬האם מותר או‬
‫אסור? שהרי לכאורה אין כאן אחד מהמקרים שבהם פסק הרמב"ם שמותר‬
‫לצאת ואם כן למה יותר?‬
‫דעת השדי חמד מפורסמת מאוד אצל חסידי ברסלב היוצאים לאומן שמותר‬
‫ללכת לקברי צדיקים כיון שזה חלק ממצוות לימוד תורה‪ ,‬כי ביקור זה‬
‫בקברי צדיקים מעלה יש בו והוא חשוב עד מאוד‪ .‬וכך הוא כותב בתחילת‬
‫"אסיפת דינים"‪ ,‬ערך "ארץ ישראל" בשם מחבר "שדה הארץ"‪:‬‬
‫ומיהו דווקא כשאינו מתבטל באותם הימים [בהם נוסע לחו"ל] מעבודת ה'‬
‫בשום מצוה וכו'‪ .‬ובפרט אם חכם הוא [ו]מתבטל מלימודו‪ ,‬לא יפה עושים"‬
‫עכ"ל‪.‬‬
‫והוסיף עליו ה"שדי חמד"‪:‬‬
‫"ובאמת דבריו נכונים וכו'‪ .‬ובפרט אם תורתו אומנותו וכו' קרוב הוא‬
‫להפסד מלשכר וכו' כי אי אפשר שילמד בדרך כמו שלומד בביתו‪ .‬אבל לכל‬
‫העם‪ ,‬חיובא רמיא להשתדל להשתטח על קברי הצדיקים‪ ,‬כי זכות גדול הוא‪.‬‬
‫וכן מובא גם במשנה ברורה סימן תקס"ח סעיף י´‪ .‬שערי תשובה סעיף קטן‬
‫כ´ דיבור המתחיל" בהליכה"‪" :‬בשם "פרי הארץ"‪:‬‬
‫אף אם יושב בארץ ישראל ונפשו איוותה להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל ‪-‬‬
‫שרי לילך אדעתא לחזור‪.‬‬
‫דעת הרב אבא היא כי יש ערך גדול בתפילה על קברי צדיקים כמו שראינו‬
‫בכלב בן יפונה שהתפלל על קברי אבות בחברון‪ .‬וכמו שראינו בפרשה‬
‫הקודמת על הערך הגדול של המקום הזה כפי שאברהם משקיע אותו וקונה‬
‫בכסף מלא‪ .‬עם זאת פעמים רבות נשאל מו"ר אבא על נסיעה לאומן לתפילה‬
‫בראש השנה או בכלל ודעתו לא נוחה מזה‪ .‬למרות שהוא אומר שזה עדיף‬
‫אלף אלפי פעמים על אלה הנוסעים לשם לצורך חופשה או בילוי‪.‬‬
‫לטיול‬
‫אף אם יש הבנה לאלה הנוסעים לאומן‪ .‬אין שום היתר לאלה נוסעים לבילוי‬
‫בחו"ל‪ .‬וכל המאזינים הקבועים של השיעור של מו"ר אבא שמעו אותו כמה‬
‫וכמה פעמים ממש מתפלא על אלא הנוסעים לחגים לחו"ל‪ ,‬שמלבד כל‬
‫הבעיות הקשות של הכשרות שיש שם אע"פ שרשום עליה "מהדרין"‪ ,‬יש שם‬
‫בעיה קשה מאוד של יציאה מארץ ישראל לחו"ל‪ .‬מי התיר להם לצאת‬
‫לחו"ל לצורך נופש?‬
‫ובמיוחד היה מתפלא על אלה הנוסעים בחגים כמו פסח וכד' שהיה אומר‬
‫להם כי ארץ ישראל היא "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה" ובחגים במיוחד‬
‫אנחנו מקבלים את הברכה "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך" ומה‬
‫יותר חשוב מלהיות בשעת הברכה בארץ הברכה‪ .‬במיוחד במיוחד בפסח‬
‫שיצאנו מעבדות לחרות ואנו אומרים שבה אנחנו עתידים להגאל‪ .‬מה יאמר‬
‫אדם שיבוא משיח וימצא אותו שהוא יצא מארץ ישראל לחו"ל דווקא‬
‫בפסח? האם לא האמנת למה שאתה אומר "כי לישועתך קיוונו כל היום"?‬
‫ובגמרא מועד קטן יד‪ .‬המשנה אומרת שמי שבא בחול המועד ממדינת הים‬
‫יכול לגלח כיון שהוא אנוס על כך שלא גילח לפני המועד‪ .‬אומרת הגמרא‪:‬‬
‫מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר הבא ממדינת הים לא‬
‫יגלח‪ ,‬מפני שיצא שלא ברשות‪ .‬אמר רבא לשוט (לשוט בעולם ולראותו –‬
‫רש"י) ‪ -‬דברי הכל אסור‪( .‬מפני שיצא שלא ברשות)‪ .‬למזונות ‪ -‬דברי הכל‬
‫מותר‪ .‬לא נחלקו אלא להרויחא (שיש לו נכסים הרבה‪ ,‬ויוצא כדי להרויח‬
‫יותר – רש"י)‪ .‬מר מדמי ליה כלשוט ומר מדמי ליה כלמזונות‪.‬‬
‫וכך נ פסק הלכה בשולחן ערוך כדעת חכמינו במשנה‪ .‬בשו"ע או"ח תקלא‬
‫סעיף ד'‪ .‬על אלה שמותר להם להתגלח בחול המועד נמנה גם‪:‬‬
‫"וכן הבא ממדינת הים בחול המועד או שבא בערב הרגל ולא היה שהות‬
‫ביום לגלח‪ ,‬והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל"‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪484‬‬
‫בשו"ע לא מדובר באם מותר לצאת או לא‪ ,‬אלא שוב דווקא לגבי היתר‬
‫גילוח‪ :‬אך מהרא"ש שמביא הירושלמי משמע שיש התאמה בין האיסור‬
‫לגלח ובין האיסור לצאת‪ ,‬כפי שסובר הראב"ד בסוגיא‪.‬‬
‫ויש שואלים למה צורך פסיכולוגי נפשי לצאת לטיול בחו"ל לראות דברים‬
‫שלא ניתן לראות בארץ הוא גרוע יותר מצורך ממוני?‬
‫וצריך לומר כ י התקשרות לחו"ל אין בה יישוב ארץ ישראל ואילו רווח ממוני‬
‫של אדם הגם שאינו ללחם וחלב אלא להרווחה יש בו ישוב ארץ ישראל‪.‬‬
‫שכידוע העושר של העשירים מספק עבודה לעניים‪.‬‬
‫מסחר‬
‫לעומת זאת נסיעה לצורך מסחר וכד' היא נסיעה מותרת והיא בכלל‬
‫הפרנסה שדובר עליה קודם לכן‪ .‬והנוסעים לצורך פרנסה – נסיעתם מותרת‪.‬‬
‫והנוסעים לצורך הרווחה גדולה ‪ -‬נסיעתם במחלוקת שנויה‪.‬‬
‫וכתב הב"י בשם הראב"ד כי נסיעה של הרווחה אינה יכולה להיות בגדר‬
‫"שלא ברשות" כי כך דרך כל התגרנים‪ .‬וכן מובא בענין אחר בהלכות שבת‬
‫שאסור לצאת בספינה שלושה ימים לפני שבת חוץ מדבר מצוה (או"ח רמ"ח)‬
‫וכתב הרמ"א‪:‬‬
‫"יש אומרים שכל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חברו‪ ,‬חשוב‬
‫הכל דבר מצוה‪ .‬ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל‪ .‬ועל כן נהגו‬
‫בקצת מקומות להקל בענין הפלגת הספינות והליכת שיירא תוך שלשה ימים‬
‫כי חושבים הכל לדבר מצוה ואין למחות בידן הואיל ויש להם על מי‬
‫שיסמוכו"‪.‬‬
‫ומלשונו משמע שאין דעתו נוחה רק אין למחות ביד הנוהגים היתר לראות‬
‫חבירהם או לסחורה שהולכים שלושה ימים קודם שבת‪ .‬אבל לענין יציאה‬
‫לחו"ל אפשר שאין בזה הגדרה של יציאה שלא ברשות‪.‬‬
‫לריפוי מחלה‬
‫וגם היוצאים להתרפאות יכולים לצאת מקל וחומר‪ .‬אם לצורך פרנסה מותר‬
‫שהיא כדי חייו‪ .‬כל שכן אם אין רופא מומחה כמותו בארץ שמותר לצאת‬
‫להתרפא בחו"ל‪ .‬שהרי פיקוח נפש דוחה את התורה כולה חוץ משלושה‬
‫דברים‪ .‬ואף שאמרנו קודם כי היוצא לחו"ל כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫אין זה ממש דמיון שהרי התירו לצורך נשיאת אשה‪ .‬לצאת לחו"ל וכי יתירו‬
‫עבודה זרה לצורך נישואין או פרנסה או לימוד תורה‪ .‬אלא שודאי אין זה‬
‫ממש כעובד עבודה שרה לכל דיניה‪ .‬אלא ללמד לנו את חומרת העבירה של‬
‫היציאה לחו"ל‪.‬‬
‫למחנות ההשמדה בפולין‬
‫ופעמים רבות נשאלתי על ידי תלמידים ומורים ושאלתי את מו"ר אבא על‬
‫נסיעה למחנות ההשמדה בפולין‪ ,‬שם התלמידים לומדים מי זה עמלק‬
‫ולומדים שאסור לשכוח אותו‪ .‬שם הם לומדים גם על יחודו של עם ישראל‬
‫ועל החובה לשמור עליו מכל משמר‪ .‬יש ערך גדול מאוד לנסיעות הללו‪ ,‬אבל‬
‫הם לא סתם בחו"ל‪ .‬הם על אדמה שספוגה בדם ובאפר של יהודים‪.‬‬
‫וכששאלתי דעתו לא נוחה מזה גם בגלל שזה חו"ל וגם בגלל שלא צריך לתת‬
‫לכל האויבים והשונאים וצאצאיהם להרויח מהאסון שגרמו הם ואבותיהם‪.‬‬
‫אמנם יש כאלה שזאת להם האפשרות היחידה ללמוד על חשיבות עם ישראל‬
‫ולהם הוא מתיר בדוחק‪ .‬כי יותר טוב ללמוד על חשיבותו של עם ישראל על‬
‫דרך החיוב ולא על דרך השלילה‪.‬‬
‫ואם תאמר שהיציאה הזאת יש בה חשיבות של הנפטרים שמכבדים אותם‬
‫בכך שמבקרים במקום קבורתם‪ .‬יש על זה את הגמרא שאומרת שאין לצאת‬
‫לחו"ל אפילו לכבוד המת‪ .‬בקידושין לא‪ :‬מספרים לרב אסי שאמו יצאה‬
‫מבבל לבוא לא"י‪ ,‬שאל את ר' יוחנן אם מותר לו לצאת מא"י לקבל פניה?‬
‫"אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר לי' מהו לצאת מארץ לחוצה לארץ? א"ל‬
‫אסור‪ .‬לקראת אמא מהו? א"ל איני יודע‪[ .‬אתרח] פורתא‪ .‬הדר אתא אמר‬
‫ליה‪ :‬אסי נתרצית לצאת? המקום יחזירך לשלום‪ .‬אתא לקמיה דרבי אלעזר‬
‫א"ל חס ושלום דלמא מירתח רתח‪ .‬א"ל מאי אמר לך? אמר ליה המקום‬
‫יחזירך לשלום‪ .‬אמר ליה ואם איתא דרתח לא הוה מברך לך‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫תולדות ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫אדהכי והכי שמע לארונא דקאתי אמר אי ידעי לא נפקי‪.‬‬
‫רואים שרבי יוחנן בקושי התיר לו לצאת לכבוד אימו‪ .‬אבל אחרי שיצא‬
‫לקראתה ונודע לו כי מתה וארונה מגיע‪ .‬אומר רב אסי‪" :‬אי ידעי‪ ,‬לא נפקי"‬
‫כלומר אין היתר לצאת מא"י לכבוד מת‪ ,‬אפילו היא אמו! ומדובר כאן‬
‫במצוה ללוות את אמו עד לקבורה‪ .‬ומכאן שאין להתיר לכבוד נפטרים‪ .‬ובכל‬
‫זאת אין על כך איסור כיון שיש כאן לימוד חשוב על עם ישראל‪ .‬ואם ילוו‬
‫אותם מדריכים שיעשו את הביקור הזה לימוד חשוב אפשר בדוחק להכניס‬
‫את זה בתוך ההיתר של "לימוד תורה"‪.‬‬
‫לבקשת ההורים‬
‫ומכאן תשובה לשאלה שנשאלת לפעמים על משפחה שעושה איזה שמחה‬
‫בחו"ל‪ ,‬וההורים לוחצים ללכת לשמחה‪ .‬האם מותר לצאת לחו"ל מדין‬
‫כיבוד הורים?‬
‫כל מה שראינו שמותר משום כיבוד הורים לצאת לחו"ל זה דווקא כשמדובר‬
‫בהורים עצמם‪ .‬וכגון שיש לו הורים בחו"ל והוא יוצא לבקרם או לטפל‬
‫בהם‪ .‬אבל אם מדובר בשמחה של דוד או דודה ויש להורים כבוד בכך‬
‫שהילדים שלהם שגרים בארץ יוצאים לבקרם‪ .‬האם מותר לצאת?‬
‫וכתב הבן איש חי בהלכות שנה שניה ‪ -‬פרשת שופטים הלכה יט‪:‬‬
‫א"ל אביו לעבור על דברי תורה בין מצוות עשה ובין מצוות לא תעשה ואפילו‬
‫מצוה דרבנן לא ישמע לו‪ ,‬לפיכך אם צוה שלא ימחול לאדם פלוני ולא ידבר‬
‫עמו והבן רוצה לעשות שלום עמו לא ישמע לאביו‪ .‬וכן אם צוהו לגרש את‬
‫אשתו וכן שלא יעלה לארץ ישראל לא ישמע לו‪ .‬וכן א"ל שלא ילמוד עם‬
‫פלוני לא ישמע לו‪ .‬ואם הבן רוצה ישא אשה ההוגנת לו וחפץ בה אין האב‬
‫יכול לעכב‪ .‬ואם היה האב רשע ובעל עבירה אפילו הכי חייב הבן לכבדו‬
‫ולהיות לו מורא ממנו ויש אומרים שאינו חייב ומכל מקום אסור לצערו‪:‬‬
‫משמע שבמקרה זה אין כיבוד הורים‪ .‬כי אין כיבוד הורים במקום שזה נגד‬
‫ההלכה‪ .‬אבל כשמדובר בכבוד שלהם עצמם – זה ההלכה לכבדם גם מחוץ‬
‫לארץ‪.‬‬
‫ללמוד תורה‬
‫בגדר המצוה של ללמוד תורה‪ ,‬צריך לדעת כי לא מן הכל אדם זוכה ללמוד‪.‬‬
‫ומצינו במסכת מגילה דף טז‪/‬ב‬
‫"אמר רב ואיתימא רב שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית‬
‫המקדש‪ ,‬שכל זמן שברוך בן נריה קיים‪ ,‬לא הניחו עזרא ועלה"‪.‬‬
‫ולמרות שהיו באותה שעה חכמים בארץ ישראל לא עלה עזרא למרות שהיו‬
‫עסוקים בבנין בית המקדש‪ .‬כיון שבלי לימוד תורה עלול כל בנין בית‬
‫המקדש לרדת לטמיון כמו שהיה בימי הבית הראשון‪.‬‬
‫ולכן נפסקה הלכה שמותר לצאת לתלמוד תורה‪ .‬ואע"פ שדעת רב יהודה כי‬
‫אם יש ישיבות בארץ ישראל אסור לצאת לחו"ל‪ .‬דעת רבי יוסי אחרת‪ .‬וכך‬
‫בגמרא בעבודה זרה דף יג‪/‬א‬
‫תניא הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהם בהמה עבדים ושפחות‬
‫בתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידם‬
‫ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם‪ ,,,‬ומטמא ללמוד‬
‫תורה ולי שא אשה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל בזמן‬
‫שמוצא ללמוד אינו מטמא רבי יוסי אומר אפילו בזמן שמוצא ללמוד יטמא‬
‫לפי שאין אדם זוכה ללמוד מכל אמר רבי יוסי מעשה ביוסף הכהן שהלך‬
‫אחר רבו לצידן ללמוד תורה ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי‬
‫ואם מותר לכהן לצא ת לחו"ל למרות שאדמתה טמאה‪ .‬כל שכן שמותר‬
‫לישראל לצאת לחו"ל לצורך לימוד תורה‪.‬‬
‫להביא כסף ללומדי תורה‬
‫ושאלה זו נשאלה בדורות עברו על ידי שלוחים שונים שהיו יוצאים לחו"ל‬
‫כדי לאסוף תרומות להקים את הישוב היהודי בארץ ישראל ולהחזיק את‬
‫היושבים שנאחזו פה בכל כוחם‪ .‬וכבר בימיהם נפסקה ההלכה כי האוסף‬
‫כסף עבור יושבי ארץ ישראל הריהו כאילו יוצא ללמוד תורה‪ .‬שלא רק‬
‫לצורך הלימוד עצמו מותר‪ .‬אלא גם להחזיק את הלומדי תורה‪.‬‬
‫ובימים עברו היו שולחים את גדולי החכמים לחו"ל כיון שהם גם היו‬
‫אוספים כסף ללומדי ארץ ישראל וליושביה וגם היו מלמדים בעצמם תורה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪484‬‬
‫ופועלים למען הישוב היהודי בארץ להרבות את גודלו וחזקו‪ .‬ומי יכול לדבר‬
‫בשבחה של ארץ ישראל יותר מהתלמידי חכמים שלה‪.‬‬
‫וכמו שהסביר הפאת השולחן (פ"ב סוף ס"ק כח) על ההיתר של יציאה‬
‫לסחורה‪ ,‬כך נסביר על השלוחים שיוצאים להביא פרנסה ליושבי הארץ‪.‬‬
‫"ולסחורה הטעם דזהו חייו‪ ,‬וישוב ארץ ישראל תליא בזה‪".‬‬
‫לקיום מצוות‬
‫ובגמרא כתובות (קיא)‪" :‬ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה‪ .‬אתא‬
‫לקמיה דר' חנינא‪ ,‬אמר ליה‪ ,‬מהו למיחת וליבמה? אמר ליה‪ ,‬אחיו נשא‬
‫כותית ומת – ברוך המקום שהרגו – והוא ירד אחריו?!"‬
‫וזה נראה חריף מאוד‪ .‬כיון שבאמת הוא לא נשא כותית רק היה גר בחו"ל‬
‫ונקרא כאילו נשא נכריה‪ .‬ורבי חנינא אומר "ברוך המקום שהרגו"!!‪ .‬ואוסר‬
‫עליו ללכת ליבם אותה למרות שזו מצוה‪.‬‬
‫ובאמת אין שום היתר לצאת לחו"ל לצורך קיום מצוות‪ .‬ובמיוחד לדברי‬
‫הרמב"ן (ויקרא פרק יח פסוק כה) שאמר כי המצוות בחו"ל הם כדי שנקיים‬
‫אותם בארץ כשנחזור אליה‪.‬‬
‫והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם‪ ,‬אבל ארץ‬
‫ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו‪ ,‬לא נתן עליה מן‬
‫המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע‬
‫אוהביו‪,,,,‬וכן שנו בספרא (קדושים יא יד)‪ ,‬ולא תקיא הארץ אתכם וגו'‪ ,‬ארץ‬
‫ישראל אינה כשאר ארצות‪ ,‬אינה מקיימת עוברי עבירה‪,,,‬ואמרו בתוספתא‬
‫דע"ז (פ"ה ה"ה)‪ ,‬הרי הוא אומר (בראשית כח כא) ושבתי בשלום אל בית‬
‫אבי והיה ה' לי לאלהים‪ ,‬ואומר לתת לכם את ארץ כנען‪ ,‬כל זמן שאתם‬
‫בארץ כנען הייתי לכם לאלהים‪ ,‬אין אתם בארץ כנען כביכול אין אני לכם‬
‫לאלהים‪,‬‬
‫ומן הענין הזה אמרו בספרי (עקב מג)‪ ,‬ואבדתם מהרה (דברים יא יז)‪ ,‬אף על‬
‫פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצות שכשתחזרו‬
‫לא יהו עליכם חדשים ‪ ,‬משל לאדון שכעס על אשתו ושלחה לבית אביה‪ ,‬אמר‬
‫לה הוי מתקשטת תכשיטים שכשתחזרי לא יהיו עליך חדשים‪ ,‬וכן אמר‬
‫ירמיה (לא כ) הציבי לך ציונים‪ ,‬אלו המצות שישראל מצוינין בהם‪:‬‬
‫והנה הכתוב שאמר (דברים יז יח) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה‬
‫וגו'‪ ,‬אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות‪ ,‬ופירשו בהן כדי‬
‫שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ‪ ,‬כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ‬
‫ה'‪ .‬ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ)‪ ,‬וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם‬
‫לעשות (דברים יא לא לב)‪ ,‬ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות‬
‫שבתורה‪ ,‬וכך הוא בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ב)‪.‬‬
‫וכתב החתם סופר בגיטין דף מד ע"א‪ ,‬ד"ה חוץ‪ ,‬למה מוכר עבדו לחו"ל יוצא‬
‫לחרות אע"פ שמקיים כל התורה כולה חוץ ממצות ישיבת ארץ ישראל ואילו‬
‫מי שמוכר עבדו בארץ ישראל חוץ משבת יום טוב – ספק אם יוצא לחרות‪.‬‬
‫וכתב החת"ס‪:‬‬
‫"וי"ל דהתם אינו מקיים שום מצוה‪ ,‬דכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה‪,‬‬
‫אפילו קריאת שמע שקורא בחו"ל איננו כקורא בא"י‪ ,‬כי גרשוהו מהסתפח‬
‫בנחלת ה'‪ .‬וזהו מוסר גדול" עכ"ל‪.‬‬
‫וגם המצוות של ללמוד תורה ולישא אשה שהותרו דווקא אם חוזר‪ .‬אבל אם‬
‫לא חוזר אסור‪ .‬וכך כותב התו"ס בעבודה זרה יג‪:.‬‬
‫ללמוד תורה ולישא אשה ‪ -‬פירוש ודעתו לחזור לא"י‪ ,‬דאילו אין דעתו לחזור‬
‫אמר בכתובות פ"ב (דף קיא‪ ).‬אחיו של זה נשא (אשה) [עבודת כוכבים] ומת‪,‬‬
‫ברוך המקום שהרגו‪ .‬וזה ירד אחריו לחוצה לארץ? ודוקא בהנך מצות שהן‬
‫חשובות ללמוד תורה שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה‪ ,‬ואשה נמי‬
‫דכתיב (ישעיה מה) 'לא תהו בראה'‪ .‬אבל לשאר מצות לא‪ .‬והכי משמע פ"ד‬
‫דמגילה (דף כז‪ ).‬אבל בשאלתות דרב אחא מפורש הנך דקילי וכ"ש לשאר‬
‫מצות שהם חשובות‪.‬‬
‫ולהלכה לא נפסקה דעת השאילתות להתיר לצאת לחו"ל לקיים מצוות‬
‫אחרות‪ .‬והמדרש (ספרי ראה כח) מביא מעשה בשני גדולי החכמים שלפי‬
‫הענין יצאו לקיים מצווה חשובה‪.‬‬
‫מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי ר' יהושע‬
‫ור' יונתן שהיו יוצאים ח"ל והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו‬
‫עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשת אותם‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫קול צופיך‬
‫מרן הראשון לציון הרה"ג המקובל הא‪-‬לקי‬
‫הרב מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫תולדות ‪ -‬תשס"ז ‪ -‬מאת מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל‬
‫וישבת בארצם‪ .‬וחזרו ובאו למקומם אמרו ישיבת א"י שקולה כנגד כל‬
‫המצות שבתורה‪.‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
‫ויכוח בן בני זוג‬
‫ואע"פ שמותר לצאת כדי לצאת אשה כבר כתב תוס שמדובר כשהוא חוזר‪.‬‬
‫וכן מובא בגמרא כתובות דף קיא‪/‬א‬
‫אילפא מוסיף בה דברים מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת וביקש‬
‫לירד כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד יום מותו‬
‫בכל הכתובות שנוהגים היום כתוב כי הבעל לא יכול להוציא את אשתו‬
‫מהארץ ולא יכול לעזוב את הארץ בלי רשותה‪ .‬בכתובות הישנות היו כותבים‬
‫גם את המקומות שמהם אי אפשר לצאת וסימנו את נוא אמון שבמצרים‪.‬‬
‫למרות שתקופה ארוכה לא היתה כלל אפשרות להגיע לשם‪.‬‬
‫בכל מקרה כאן מדובר על היציאה של האדם עצמו בלי אשתו ובלי רשותה‪.‬‬
‫אבל אם מדוברל על מגורים קבועים בזה יש הלכה מפורשת‪ .‬בשו"ע אבן‬
‫העזר סימן עה הלכה ג'‪:‬‬
‫"מחוץ לארץ לארץ ישראל כופין אותה לעלות אפילו מנוה יפה לנוה הרע‬
‫ואפילו ממקום שרובו ישראל למקום שרובו כותים‪ ,‬ואין מוציאין מארץ‬
‫ישראל לחוצה לארץ ואפילו מנוה הרע לנוה הטוב ואפילו ממקום שרובו‬
‫כותים למקום שרובו ישראל‪:‬‬
‫אמר האיש לעלות לא"י והיא אינה רוצה ‪ -‬תצא בלא כתובה‪ :‬אמרה היא‬
‫לעלות והוא אינו רוצה ‪ -‬יוציא ויתן כתובה וה"ה לכל מקום מארץ ישראל‬
‫לירושלים שהכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין משם‪ ,‬הכל מעלין‬
‫לירושלים‪ ,‬ואין הכל מוציאין משם‪:‬‬
‫וכתב בפתחי תשובה שם‪:‬‬
‫כי הסכמת הפוסקים היא ש לא כמו רבינו חיים בתוס' שכתב כי בימינו אין‬
‫מצוות ישוב ארץ ישראל‪ .‬ובימינו הרבה נוסעים לסחורה ולטיולים בכל‬
‫מקום ולא יכולים לומר שזה מקום סכנה‪.‬‬
‫חיבת הארץ‬
‫וכתב אחר מחכמי צפת רבי אלעזר אזכרי‪ .‬בעל "ידיד נפש" בספר חרדים‪:‬‬
‫צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ‬
‫בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו‪ ,‬כי תחילת עווננו שנקבעה לנו בכיה לדורות‬
‫יען מאסנו בה שנאמר (תהלים קו‪ ,‬כד) וימאמו בארץ חמדה‪ ,‬ובפדיון נפשנו‬
‫מהרה יהיה כתיב (שם קב‪ ,‬טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו‪,‬‬
‫ושם נאמר (יד) אתה תקום תרחם ציון‪,‬‬
‫ולפיכ ך היו האמוראים מנשקים עפרותיה ואבניה בבואם אליה ומה טוב‬
‫ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר יסד ר' יהודה הלוי עליה באהבה רבה‪,‬‬
‫תחילת השירה‪ ,‬ארץ הקדושה יקרה חמודה וכו'‪ ,‬כן אנו משוררים על ציון‬
‫רבי יהודה בר אלעאי כל ערב ר"ח בשמחה רבה ומתחננים לאל שאל יגרשנו‬
‫מעליה‪ .‬גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה ראוי להם שיהיו נכספים‬
‫ותאבים אליה‪ ,‬כי כשם שבחר בהם‪ ,‬כך בחר בא"י ויחד אותה להם ואין‬
‫נקראין "גוי אחד" אלא עמה‪.‬‬
‫ובתלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיב‪/‬א‬
‫רבי זירא כי הוה סליק לא"י לא אשכח מברא למעבר נקט במצרא וקעבר‬
‫אמר ליה ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו אכתי‬
‫בפזיזותייכו קיימיתו אמר ליה דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר‬
‫דזכינא לה ר' אבא מנשק כיפי דעכו ר' חנינא מתקן מתקליה ר' אמי ורבי‬
‫אסי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא ר' חייא בר גמדא מיגנדר‬
‫בעפרה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו‬
‫* * *‬
‫*רוצים לקבל קול צופיך באמייל כל שבוע !!‬
‫שלחו לנו בבקשה באמייל ל‪[email protected] -‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪484‬‬
‫‪www.harav.org‬‬
`