אביב - בתל עמיתי מחקר

‫עמיתי מחקר בתל‪-‬אביב‬
‫‪ .1‬ד"ר אריק סדן (‪)-3112‬‬
‫ד"ר אריק סדן הוא בעל תואר ראשון מהחוגים לבלשנות ולשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים (‪ )3111‬ובעל תואר שני ושלישי מהחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים (‪ .)3111 ,3114‬את עבודות המ"א והדוקטורט שלו כתב בהנחייתו של פרופ' אריה לוין‪ ,‬חתן‬
‫פרס ישראל לחקר הבלשנות (‪ ,)3111‬והן עסקו במחשבה הדקדוקית הערבית בכלל ובמערכת הפועל של‬
‫הערבית הקלאסית בפרט‪ .‬עם הגשת עבודת הדוקטור‪ ,‬נסע סדן לשהות בת שנתיים בפריז וביינה‪ ,‬לצורך‬
‫ביצוע פרויקט פוסט‪-‬דוקטורט באוניברסיטאות פריז ‪ 7‬ופרידריך‪-‬שילר‪-‬יינה‪ ,‬בהתאמה‪ .‬פרויקט הפוסט‪-‬‬
‫דוקטורט התמקד בההדרה וניתוח של יצירה דקדוקית ערבית העוסקת בעיקר בדקדוק ובתחביר‪ ,‬אך גם‬
‫ברטוריקה ולוגיקה‪ ,‬וזאת על בסיס אחד‪-‬עשר כתבי יד‪ .‬בשנת ‪ 3113‬פרסם סדן את המהדורה המדעית של‬
‫יצירה זאת בהוצאת האראסוביץ‪ 1‬וכן מהדורה אנגלית מעובדת ומקוצרת של עבודת הדוקטור שלו‬
‫בהוצאת בריל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תחומי המחקר של סדן הם המחשבה הדקדוקית הערבית‪ ,‬המדקדקים הערבים‪ ,‬הבלשנות הערבית‬
‫הקלאסית‪ ,‬המודרנית והמדוברת וכתבי יד בתחום הדקדוק ובתחומים אחרים‪ .‬במסגרת פרויקט ה‪-‬דיפ סדן‬
‫שוקד על הכנת מהדורה ביקורתית לפירושו של יפת בן עלי לספר איוב‪ ,‬על בסיס כמה עשרות כתבי יד‪,‬‬
‫שאותה בכוונתו לפרסם בהוצאת בריל בשני כרכים‪ :‬מהדורה מדעית ותרגום מוער לאנגלית‪ .‬פרט לכך‪,‬‬
‫הוא עוסק בהיבטים שונים הקשורים למאפיינים הלשוניים של כתבי‪-‬יד קראיים בערבית‪-‬יהודית‬
‫ובהשוואה בינם לבין כתבי יד נוצריים ואחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬ד"ר רועי וילוז'ני (‪)-3112‬‬
‫ד"ר רועי וילוז'ני הוא בעל תואר ראשון בשפה וספרות ערבית ובלימודי האסלאם והמזרח התיכון מן‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים (‪ .)3111‬את עבודת הגמר שלו לתואר השני‪ ,‬שעסקה במעגל חייו של‬
‫המאמין השיעי – מלפני הבריאה ועד לאחרית הימים – כתב בהנחיית פרופ' איתן קולברג במסגרת‬
‫לימודיו לתואר מוסמך בתוכנית אישית במדעי הרוח באוניברסיטה העברית (‪ .)3114‬את עבודת הדוקטור‬
‫שלו‪ ,‬שעניינה מחשבה שיעית ותיאולוגיה אימאמית בימי הביניים (המאות התשיעית – האחת‪-‬עשרה‬
‫לספה"נ) כתב בהנחייתו של פרופסור מאיר בר‪-‬אשר מן האוניברסיטה העברית בירושלים (‪.)3113‬‬
‫במסגרת פרוייקט הדיפ‪ ,Biblia Arabica ,‬בוחן וילוז'ני כיצד התייחסו מלומדים אסמאעיליים בני ימי‬
‫הביניים אל המקרא‪ .‬דגש עיקרי בעבודתו מושם על הפירוש האסמאעילי לסיפורי הנביאים‪ ,‬שלו חשיבות‬
‫מרכזית בעיצוב תפיסת ההיסטוריה המחזורית של העולם‪.‬‬
‫‪http://www.harrassowitz-verlag.de/dzo/artikel/201/004/4123_201.pdf?t=1328168239.‬‬
‫‪http://www.brill.com/subjunctive-mood-arabic-grammatical-thought.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬ד"ר דוד סקלייר (‪)-3112‬‬
‫ד"ר דוד סקלייר קיבל את תואר ראשון מאוניברסיטת ייל (‪ )1771‬בחוג ללימודי דתות ותואר דוקטור‬
‫מאוניברסיטת הארווארד (‪ )1773‬בחוג ללשונות ותרבויות של המזרח התיכון‪ ,‬במסלול של ספרות עברית‬
‫והסטוריה יהודית בתר‪-‬מקראית‪ .‬נושא עבודת הדוקטור היה "המחשבה הדתית ומשפטית של שמואל בן‬
‫חפני גאון‪ :‬טקסטים ומחקרים בהסטוריה תרבותית‪ ".‬העבודה כללה פרסום ותרגום מוער של שני חיבורים‬
‫בערבית‪-‬יהודית לא ידועים של שמואל בן חפני גאון הדנים בתיאוריה הלכתית‪.‬‬
‫במחקר סקלייר מתעניין בתרבות (או תרבויות) היהודים בארצות ערב בימי הביניים וספרותם בערבית‪-‬‬
‫יהודית‪ .‬בין היתר‪ ,‬הוא עסק בספרות ההלכה ותיאוריה הלכתית (גם רבנית וגם קראית)‪,‬‬
‫תיאולוגיה‪/‬פילוסופיה‪ ,‬פולמוס יהודי‪-‬מוסלמי ופולמוס רבני‪-‬קראי‪ ,‬ופרשנות המקרא‪ .‬סקלייר ניהל את‬
‫המרכז לחקר התרבות הערבית‪-‬היהודית וספרותה שליד מכון בן‪-‬צבי‪ .‬המרכז התעסק בקטלוג כתבי היד‬
‫באוספי פירקוביץ' (הנמצאים בסט‪ .‬פטרבורג) וגם רוב הקטעים בערבית‪-‬יהודית מן הגניזה של בית כנסת‬
‫בן‪-‬עזרא בקהיר‪ .‬חלק מן הפרוייקטים של המרכז התעסקו גם בשחזור וההדרה של ספרות ההלכה‬
‫ופרשנות המקרא בערבית‪-‬יהודית‪.‬‬
‫במסגרת פרוייקט ‪ Biblia Arabica‬סקלייר עוסק בשני תחומים‪ .‬התחום הראשון הוא קיטלוג כתבי היד‬
‫של תרגומי מקרא באוספי פירקוביץ'‪ .‬התחום השני הוא חקר הסוגה הספרותית של שאלות במקרא‪ .‬אלו‬
‫חיבורים קדומים בערבית‪-‬יהודית המהווים שלב ראשוני של פרשנות הפשט של המקרא‪ .‬החיבורים‬
‫הקדומים ביותר מן הסוגה הזאת הם כנראה מן המאה התשיעית‪ .‬סקלייר מכין מהדורה ותרגום של‬
‫השרידים של שני חיבורים אנונימיים‪.‬‬
‫‪ .4‬ד"ר מירב נדלר (‪)-3112‬‬
‫ד"ר מירב נדלר‪-‬עקירב בוגרת המחלקה לערבית באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬שם סיימה את לימודי התואר‬
‫הראשון ולימודי הוראה (‪ ,)1771‬התואר השני (‪ )3111‬והתואר השלישי (‪ .)3111‬נושא המחקר במסגרת‬
‫התואר השלישי הוא "פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עמוס‪ ,‬מהדורה ביקורתית לפרקים א‪-‬ד עם תרגום‬
‫עברי‪ ,‬מבוא והערות"‪ ,‬בהנחייתם של פרופ' א‪ .‬שלוסברג ופרופ' ד‪ .‬דורון‪ .‬תחום מחקרה של נדלר הוא‬
‫פרשנות המקרא בימי הביניים‪ ,‬ובעיקר זו שנכתבה בערבית יהודית במאות העשירית והאחת‪-‬עשרה‪.‬‬
‫במסגרת פרויקט ה‪-‬דיפ נדלר מהדירה את פירושו של יפת בן עלי לספר חגי וכן עובדת במקביל על פרסום‬
‫מספר עבודות‪ .‬כעת שוקדת נדלר על כתיבת שני מאמרים בנושא פרשנות המקרא‪ :‬גישתו ההיסטורית של‬
‫יפת בפירושו לספר עמוס; ותרגום המילים "אולי" ו"אולם" בתרגום יפת למקרא‪ ,‬תוך השוואה לפרשני‬
‫מקרא נוספים‪ .‬בנוסף‪ ,‬נדלר עובדת גם על שני ערכים ל‪ :THB -‬האחד בשיתוף עם פרופ' מ‪ .‬פוליאק‬
‫בנושא תרגומים בערבית יהודית לנביאים ראשונים ואחרונים‪ ,‬והשני בשיתוף עם פרופ' מ' פוליאק ומר י'‬
‫צורן על תרגומים בערבית יהודית לספרים עזרא נחמיה ודברי הימים‪.‬‬
‫‪ .5‬פרופ' עתליה ברנר (‪)-3114‬‬
‫לפרופ' עתליה ברנר ב"א במקרא ושפה וספרות אנגלית מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬מ"א במקרא מן‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ותואר דוקטור בלימודי מקרא מן האוניברסיטה של מנצ׳סטר (המחלקה‬
‫ללימודי המזרח הקרוב) באנגליה‪ .‬ברנר היא פרופסור אמריטה של הקתדרה ללימודי מקרא‪/‬הברית הישנה‬
‫באוניבר סיטת אמסטרדם‪ ,‬הולנד‪ ,‬ועובדת עתה בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 3113‬הוענק לה דוקטורט לשם כבוד באוניברסיטת בון (גרמניה)‪ ,‬והשנה (‪ )3114‬היא משמשת‬
‫בתפקיד סגן הנשיא של החברה האמריקאית לחקר המקרא ( ‪http://sbl-site.org = SBL, Society of‬‬
‫‪.)Biblical Literature‬‬
‫היא עבדה בישראל‪ ,‬אירופה‪ ,‬ארצות הברית והונג קונג‪ .‬יש לה פרסומים רבים בשטחי החקר הבאים‪,‬‬
‫כשהם מיושמים לחקר המקרא ונושאים קרובים‪ :‬פילולוגיה שמית‪ ,‬בקורת פמיניסטית‪ ,‬ניתוח ספרותי‬
‫ותרבותי‪ ,‬יהדות קדומה וספרותה‪ .‬עיקר העיסוק המחקרי שלה בשנים האחרונות הוא סביב ההסטוריה של‬
‫פרשנות המקרא על רקע זמנים‪ ,‬מקומות‪ ,‬הקשרים ואמונות שונים ומשתנים‪ .‬פרטים נוספים על פעילותה‬
‫המחקרית אפשר למצוא באתר הבית שלה‪.http://athalya-morah-letorah.com ,‬‬
‫במסגרת הפרוייקט תעסוק ברנר בשני נושאי מחקר‪ )1 .‬מיפוי הקשרים שבין הסיפורים המקראיים על‬
‫אברהם‪ ,‬שרה והגר לבין בריאתם מחדש במסורות יהודיות ואיסלאמיות תוך השפעה הדדית וכתיבתם‬
‫מחדש בתרגום ובפרשנות‪ ,‬עם התמקדות הנושא הטריטוריאלי ומקומו בעיצוב מחדש של המסורות‪)3 .‬‬
‫התפתחות התפיסה והרשימה האיסלאמית של נבואה ונביאים למן המקרא ודרך הקוראן והחדית׳ והלאה‪.‬‬
‫כמו שהיא משתקפת בספרות של האלף הראשון לספירה‪ .‬תפקיד נוסף יהיה תמיכה וקידום של נראות‬
‫הפרוייקט ומטרותיו מול ארגוני המחקר הבינלאומיים הרלוונטים‪ ,‬במו למשל ה־‪.SBL‬‬
‫מלגות פוסט‪-‬דוקטור‬
‫‪ .1‬ד"ר אילנה ששון (‪)-3112‬‬
‫ד"ר אילנה ששון קיבלה את תואר המוסמך הראשון שלה מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬המחלקה לגנטיקה‪,‬‬
‫הדסה עין כרם‪ ,‬והוא היה בתחום הגנטיקה של האדם‪ .‬עבודת המחקר שלה במוסמך עסקה במוטציה של‬
‫הגן ‪ G6PD‬והשלכותיה על אוכלוסיות ספציפיות שמוצאן בעיראק‪ .‬את המאסטר בפילוסופיה‪,M Phil ,‬‬
‫קיבלה ששון מבית המדרש לרבנים בארה"ב (‪ )The Jewish Theological Seminary‬ב‪,3117-‬‬
‫במחלקה למקרא ושפות שמיות עתיקות‪ ,‬ותואר זה היה אינטגראלי ללימודי הדוקטוראט‪ .‬גם את‬
‫הדוקטורט קיבלה מאותה מחלקה ומאותו מוסד בשנת ‪ .3111‬נושא עבודת הדוקטורט שלה‬
‫הוא‪Methods and Approach in Yefet ben Eli al-Basri's Translation and Commentary :‬‬
‫‪ .on the Book of Proverbs‬כיום משמשת ששון כפוסט‪-‬דוקטורנטית בהנחייתה של פרופ' מאירה‬
‫פוליאק בפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬החוג ללימודי התרבות העברית‪ ,‬מגמת מקרא באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫תחומי ההתעניינות והמחקר שלה הם פרשנות ותרגומי מקרא קראים ימי‪-‬ביניימים‪ ,‬קראות‪ ,‬סיפרות‬
‫ערבית‪-‬יהודית‪ ,‬יפת בן עלי‪ ,‬הגניזה הקהירית‪ .‬תחומי המחקר והעיסוק שלה במסגרת פרויקט ה‪-‬דיפ‬
‫כוללים הכנת מהדורה ביקורתית לפירוש יפת בן עלי לספר משלי וכן מחקר וניתוח פירושיו‪ ,‬ובהמשך גם‬
‫תרגום פירושו של יפת למשלי לאנגלית‪.‬‬
‫‪ .3‬ד"ר מרזנה זבנובסקה (‪)-3112‬‬
‫ד"ר מרזנה זבנובסקה בוגרת בהצטיינות של המחלקה ללימודי עברית וערבית באוניברסיטת ורשה‬
‫(‪ .)3111‬היא קיבלה את התואר השלישי שלה בפרשנות המקרא בשנת ‪ 3111‬מן החוג למזרחנות באותה‬
‫האוניברסיטה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב‪ .‬הגרסה המעובדת והמורחבת של התזה שלה על‬
‫פרשנותו של הקראי יפת בן עלי על סיפורי אברהם (כוללת מהדורה מחקרית של הפירוש הנ''ל) פורסמה‬
‫בשנת ‪ 3113‬בהוצאת בריל‪ 3.‬חוץ מפרשנות המקרא‪ ,‬תחומי עניין ומחקר של זבנובסקה כוללים ספרות‬
‫עברית ומחשבת ישראל‪ .‬בין היתר היא ניהלה פרויקט שבמסגרתו כמעט כל שירי ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק יצאו לאור‬
‫בשנת ‪ 3113‬בהוצאה דו‪-‬לשונית פולנית‪-‬עברית ופולנית‪-‬ידייש‪ .‬במסגרת פרויקט ה‪-‬דיפ זבנובסקה מכינה‬
‫כרך שני של הספר המוקדש לפרשן הקראי יפת בן עלי‪ .‬הספר יכלול תרגום אנגלי של הטקסט שהוהדר‬
‫בכרך הראשון‪ .‬בנוסף לכך היא גם עובדת על סדרת מאמרים שבהם היא חוקרת את גישתם המורכבת של‬
‫הקראים הפעילים בירושלים במאות העשירית והאחת‪-‬עשרה לביטויי האנשה שבמקרא‪.‬‬
‫‪ .2‬ד"ר דורון יעקב (‪)-3114‬‬
‫ד"ר דורון יעקב סיים את לימודי התואר הראשון בתחומי מקרא ולשון עברית במכללת הרצוג להכשרת‬
‫מורים (‪ .)3111‬את לימודי התואר השני סיים באוניברסיטה העברית בירושלים (‪ .)3115‬נושא עבודת‬
‫הגמר הוא סיומות הרבים בלשון המשנה (על פי כתב יד קאופמן לסדר זרעים)‪ .‬עבודת הדוקטור שלו‪,‬‬
‫שנכתבה באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ' משה בר‪-‬אשר‪ ,‬הייתה בנושא מסורת הלשון שבפי יהודי‬
‫דרום תימן (קהילות שרעב ועדן)‪ :‬תורת ההגה של העברית ותצורת שם העצם בלשון המשנה (‪.)3112‬‬
‫כיום עובד יעקב באקדמיה ללשון העברית ומלמד במכללת הרצוג בחוג ללשון עברית‪ .‬הוא מתעניין ועוסק‬
‫בחקר הלשון העברית לתקופותיה‪ ,‬בפרט בלשון חז"ל על מסורותיה השונות‪ .‬במקביל הוא עוסק בערבית‬
‫הלהגית של יהודי תימן‪ ,‬ושוקד על הכנת מילון ללהג של יהודי עדן‪.‬‬
‫במסגרת פרויקט הדיפ עוסק יעקב בתיאור מסורת הקריאה של יהודי תימן בתפסיר רב סעדיה גאון –‬
‫כתיבת דקדוק‪ ,‬ועמידה על תופעות מיוחדות הנוגעות למסורת חיה המהלכת על פה של הערבית היהודית‬
‫בימי הביניים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪http://www.brill.com/arabic-translation-and-commentary-yefet-ben-eli-karaite-abraham-narratives‬‬‫‪genesis-1110-2518.‬‬
‫מלגות דוקטור‬
‫‪ .1‬סיון ניר (‪)-3112‬‬
‫סיון ניר הוא דוקטורנט במגמת מקרא בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב‪ .‬הוא התחיל‬
‫את הדוקטורט באוקטובר ‪ ,3112‬ונושאו הוא‪" :‬דמויות נביאים בין המדרש לפרשני הפשט"‪ .‬העבודה‬
‫מהווה הרחבה מתודולוגית של עבודת המאסטר שלו‪" ,‬דמותה של רות במדרש ובפרשני ימי הביניים"‪ .‬ניר‬
‫סיים בהצטיינות יתרה את התואר השני במקרא (‪ )3112‬ואת התואר הראשון (‪ )3111‬במקרא ובתלמוד‬
‫גם יחד‪ .‬הוא למד לשני התארים בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬היה מצטיין דיקן‬
‫בשנת ‪ 3117‬וכן זכה בפרס "בימת החוקר" בשנת ‪ .3113‬ניר מתעניין בהרמנויטיקה בימי הביניים‪,‬‬
‫בהשפעות אפשריות של פרשני ספרד והלבאנט על פרשני אשכנז‪ ,‬במדרש המאוחר והשפעתו על פרשנות‬
‫הפשט וכן בנביאי התרי עשר‪ .‬הוא הצטרף לפרויקט ה‪-‬דיפ באוקטובר ‪ ,3112‬ובו הוא מתרגם טקסטים‬
‫פרשניים נבחרים מכתבי יד‪ ,‬בעיקר של יפת בן עלי‪ .‬ניר נותן דגש לטקסטים לא מתורגמים עד עתה‪,‬‬
‫דוגמת פירוש יפת לשמואל‪.‬‬
‫‪ .3‬אקבאל עבד אלראזק (‪)-3112‬‬
‫אקבאל עבד אלראזק קיבלה את התואר הראשון מטעם החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת תל‬
‫אביב בשנת ‪ .1777‬בשנת ‪ 3113‬קיבלה את התואר השני מהחוג לערבית ולימודי אסלאם באוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ .‬את עבודת התיזה כתבה עבד אלראזק בהנחיית פרופ' אורי רובין‪ .‬נושא עבודת המאסטר הוא‬
‫"אלילות ואלילים בקוראן ובמסורת האסלאמית הקדומה"‪ .‬בשנת הלימודים ‪ 3112‬התחילה עבד אלראזק‬
‫את השלב הראשון בלימודי הדוקטוראט במסגרת הפרויקט "ביבליה ארביקה"‪ .‬את עבודת הדוקטוראט‬
‫היא כותבת בהנחיית פרופ' קמילה אדנג ופרופ' מאירה פוליאק‪ ,‬ונושאה הוא "ההתגלות של כתבי הקודש‬
‫היהודיים על פי המקורות האסלאמיים הקדומים והקלאסיים"‪ ,‬שם היא תבחן את תפיסתם של המלומדים‬
‫המוסלמים הקדומים והקלאסיים את כתבי הקודש היהודיים ויחסם אל כתבים אלה‪ .‬תחומי העניין שלה‬
‫במחקר הם הקוראן והתפתחותה של המסורת האסלאמית הקדומה בזיקה לקוראן‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא מתעניינת‬
‫ביחסים ובאנטראקציה בין אסלאם‪ ,‬יהדות ונצרות‪ ,‬בעיקר כפי שהם משתקפים במקורות האסלאמיים‬
‫הקדומים‪.‬‬
‫‪ .2‬יולנדה יבור (‪:)-3114‬‬
‫יולנדה יבור התחילה את לימודיי האקדמיים בשנת ‪ 3111‬במסגרת החוג ללימודי הערבית והאסלאם‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬בשנת ‪ 3117‬סיימה את לימודי התואר הראשון בהצטיינות יתרה‪ .‬מיד עם סיום‬
‫התואר הראשון‪ ,‬נרשמה יבור ללימודי התואר השני בחוג ללימודי הערבית והאסלאם‪ ,‬שבמסגרתם כתבה‬
‫עבודה מחקרית בהנחייתה של פרופ' קמילה אדנג‪ .‬העבודה הוקדשה לניתוח טקסטואלי‪-‬פילולוגי של‬
‫סיפור העקדה הקוראני; זאת‪ ,‬תוך השוואתו למקבילו המקראי ולמקורות יהודיים בתר‪-‬מקראיים קדם‪-‬‬
‫קוראניים‪ ,‬ותוך התייחסות לפסוקי קוראן נוספים ולמסורת המוסלמית הסונית הקדומה‪ .‬יבור סיימה את‬
‫התואר השני בהצטיינות ב‪ ,3114-‬והחל מסמסטר ב' של שנה"ל היא דוקטורנטית במסגרת הפרויקט‬
‫"ביבליה ארביקה"‪ .‬עבודת הדוקטור שלה במסגרת הפרויקט‪ ,‬בהנחייתן של פרופ' קמילה אדנג ופרופ'‬
‫מאירה פוליאק‪ ,‬תוקדש לאופן שבו מוצגים הנביאים יחזקאל וירמיה (ואולי גם נביאים נוספים‪ ,‬כגון‬
‫ישעיהו ונביאי תרי‪-‬עשר) באסלאם הקדום‪ .‬תחומי העניין שלה במחקר הינם הקוראן והמסורת המוסלמית‬
‫הקדומה ובחינת האינטראקציה בין קורפוסים אלה ובין כתבי הקודש של היהודים והנוצרים‪.‬‬
‫עמיתי מחקר בברלין‬
‫‪ .1‬ד"ר רוני וולנדט (‪)-3112‬‬
‫לאחר שסיים את לימודיו בשנת ‪ 3117‬בשפה ובספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ד"ר‬
‫רוני וולנט השלים דוקטורט בפילולוגיה שמית באוניברסיטת קיימברידג' בשנת ‪ .3111‬הוא קיבל מלגות‬
‫מחקר בין היתר ב‪:‬‬
‫‪"Centro Cardinal Bea" per gli Studi Giudaici, Pontificia Università Gregoriana,Rome,‬‬
‫כמו גם ב‪,Oxford Centre of Hebrew and Jewish Studies :‬‬
‫‪University of Oxford; Section Hébraïque, Institut de Recherche et‬‬
‫‪d'Histoire des Textes, CNRS; Zukunftsphilologie, Forum Transregionale‬‬
‫‪.Berlin ,Studien, and The Max Planck Institute for the History of Science‬‬
‫מחקריו מתמקדים בגרסאות ערביות של התנ"ך ופרשנות מקרא בשפה הערבית ‪ ,‬ובאופן רחב יותר‪,‬‬
‫הספרות נוצרית והספרות הערבית‪-‬יהודית של ימי הביניים‪ .‬וולנדט כרגע עובד על מונוגרפיה על תרגום‬
‫החומש של סעדיה גאון לערבית ומכין את הדוקטורט שלו ''תרגומים נוצריים ערבים של חמישה חומשי‬
‫התורה מהמאות הט' עד הי'ג ‪:‬מחקר השוואתי של כתבי יד וטכניקות תרגום" לפרסום‪ .‬במסגרת הפרויקט‬
‫אחריותו תכלול פיקוח על מיפוי‪ ,‬תיאור וניתוח של מסורות נוצריות של תרגומים ערביים תנ"כיים‪.‬‬
`