חוברת פעילויות ליום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין 1922-1995

‫חוברת פעילויות ליום‬
‫הזיכרון לרצח ראש‬
‫הממשלה‬
‫יצחק רבין‬
‫‪1922-1995‬‬
‫‪1‬‬
‫מד"בים ומדריכים יקרים‪,‬‬
‫ב‪ 4-‬בנובמבר ‪ ,5991‬י"ב בחשון תשנ"ו‪ ,‬נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בידי‬
‫מתנקש יהודי‪ ,‬בכיכר מלכי ישראל בתל אביב‪ ,‬בסיומה של עצרת תמיכה בדרכו שנשאה‬
‫את הכותרת "כן לשלום‪ ,‬לא לאלימות"‪ .‬הרצח אירע בשיאו של מאבק פוליטי קשה על‬
‫אופייה ועל עתידה של מדינת ישראל‪ ,‬מאבק שלווה בהסתה נגד ראש הממשלה ונגד‬
‫התהליך המדיני אותו הוביל‪ .‬רצח יצחק רבין היה רצח פוליטי‪ -‬ניסיון בוטה לקעקע את אבני‬
‫היסוד של המשטר הדמוקרטי‪ .‬הרצח הפוליטי בו נרצח ראש ממשלה שנבחר בבחירות‬
‫דמוקרטיות בשל דעותיו‪ ,‬מטיל עלינו חובה מוסרית כחברה בכלל וכמדריכים מחנכים‬
‫בפרט להנציח את זכרו של יצחק רבין‪.‬‬
‫הנושאים סביב רצח רבין מגוונים‪ ,‬בניהם‪ :‬אלימות‪ ,‬כבוד האדם‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬הסתה ועוד‪.‬‬
‫בחוברת זו תמצאו רקע כללי על רבין האיש ופועלו‪ ,‬קטעים מנאומיו וכן רעיונות בהתאם‬
‫לגיל המודרך‬
‫בהצלחה!‬
‫דבר ועדת החינוך של מרכז יצחק רבין‬
‫"זהו סיפורו של העולם במאה שחלפה‪.‬‬
‫זהו סיפורה של ישראל‪.‬‬
‫זהו סיפורו של רב‪-‬אלוף (מי"ל) יצחק רבין‪ ,‬בן דור התקומה‪ ,‬המפקד והמנהיג‪,‬‬
‫שעשה מאמץ עליון כדי להשיג‪ ,‬בדרכו‪ ,‬שלום עם שכנינו‪.‬‬
‫ראש‪-‬הממשלה הנבחר יצחק רבין‪ ,‬קורבנו של רצח פוליטי‪ ,‬שבוצע בידי יהודי‬
‫על רקע של הסתה‪,‬‬
‫אשר חצתה את הגבול בין ביקורת של מדיניות לבין קריאה לאלימות‪.‬‬
‫היה זה רצח שסיכן את הדמוקרטיה שלנו‪,‬‬
‫משום שלראשונה נוצרה סכנה שהמדיניות תיקבע לא על ידי דיון והצבעה‪ ,‬אלא‬
‫בכוח הזרוע‪.‬‬
‫היה זה רצח שאיים לקרוע לגזרים את העם היהודי ואת החברה הישראלית‪.‬‬
‫מאז הרצח המשיכה החברה הישראלית להיות שסועה ומקוטבת‪,‬‬
‫על רקע לאומי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬דתי וחברתי‪.‬‬
‫סכנת הקרע והאלימות הפוליטית עודנה מרחבת מעל ראשינו‪.‬‬
‫האם נדע בעתיד להתווכח מתוך כבוד הדדי?‬
‫האם נצליח לכבד את החוק‪ ,‬את החלטותיהם של מוסדות המדינה ואת‬
‫הדמוקרטיה שלנו?‬
‫‪2‬‬
‫האם נצליח לשמור על אודותינו למרות המחלוקות?‬
‫התשובות על שאלות אלה תלויות במנהיגים ובמחנכים‪.‬‬
‫התשובות על שאלות אלה תלויות בכולנו‪.‬‬
‫ויותר מכך‪ :‬התשובות האלה תלויות בך‪".‬‬
‫רבין‪ -‬האיש ופועל‬
‫יצחק רבין נולד ב‪ 5-‬במרס ‪ 5911‬בירושלים‪.‬‬
‫בילדותו למד יצחק שמונה שנים בבית הספר המחוזי "בית החינוך לילדי עובדים" בתל‬
‫אביב‪ .‬לאחר סיום לימודיו בבית החינוך‪ ,‬ולאחר שנתיים בבית הספר המחוזי בקיבוץ‬
‫גבעת השלושה‪ ,‬החל יצחק רבין ללמוד במחזור הרביעי של בית הספר החקלאי "כדורי"‪,‬‬
‫השוכן לרגלי התבור‪ .‬ערכים של כבוד ושל אמון ואמת היו דגלו של המוסד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 5941‬סיים יצחק רבין את לימודיו ב"כדורי" בהצטיינות‪ .‬במקום לצאת ללימודים‪,‬‬
‫הצטרף להכשרת "הנוער העובד" בקיבוץ רמת יוחנן‪ ,‬היה לחבר פעיל בשורות ה"הגנה"‬
‫ובשנת ‪ 5945‬היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח‪ ,‬שנוסד בשנה זו‪ .‬במהרה היה יצחק רבין‬
‫למפקד פעיל בשורות הפלמ"ח‪ .‬בראשית שנת ‪ ,5941‬עם הקמתם של גדודי הפלמ"ח‪,‬‬
‫התמנה לסגן מפקד הגדוד הראשון‪ .‬בתקופה זו גובשה התורה הצבאית של הפלמ"ח‪,‬‬
‫שעיקרה עידוד מחשבה עצמאית ומקורית‪ ,‬תושייה ואלתור לפי הנסיבות‪ -‬והעדפת‬
‫ערכים אלה על שיגרת אימונים‪ .‬עקרון הפיקוד בפלמ"ח הדגיש את מרות המפקד לא‬
‫מכוח פקודות והיררכייה‪ -‬אלא מכוח דוגמא אישית שהמפקד נותן לפקודיו‪.‬‬
‫בשלהי ‪ 5941‬יצא הפלמ"ח למבצע לשחרור מאתיים עולים בלתי לגליים שהיו כלואים‬
‫במחנה מעצר של הבריטים בעתלית‪ .‬יצחק רבין היה סגן מפקד המבצע ופיקד על הכוח‬
‫שפרץ למחנה‪ .‬ב‪ 19-‬ביוני ‪ ,5941‬בשבת שכונתה "השבת השחורה"‪ ,‬נעצר עם אביו בידי‬
‫הבריטים ונשלח למחנה מעצר‪ .‬הוא שוחרר בנובמבר ‪ .5941‬לאחר שחרורו מונה יצחק רבין‬
‫למפקד הגדוד השני של הפלמ"ח‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 5949‬היה לקצין המבצעים של הפלמ"ח‪.‬‬
‫מלחמת העצמאות‪ -‬בראשית מלחמת העצמאות הייתה ירושלים מנותקת ממרכז‬
‫הארץ‪ .‬התפקיד המרכזי של יצחק רבין היה להבטיח את שלומן של השיירות לירושלים‬
‫ובעיר עצמה‪ ,‬ורבים מחבריו ומחייליו נפלו בהם‪ .‬הקרבות העיקריים ניטשו בחזית המרכז‪,‬‬
‫בפרוזדור ירושלים ובעיר עצמה‪ -‬ויצחק רבין מילא בהם תפקיד מרכזי‪.‬‬
‫בעיצומה של המלחמה נשא יצחק רבין לאישה את לאה‪ .‬לימים נולדו לזוג שני ילדים‪ -‬דליה‬
‫ויובל‪ .‬יצחק רבין החליט לקשור את גורלו בצה"ל‪ ,‬והתגייס לצבא הקבע‪ .‬בשנת ‪ 5911‬יצא‬
‫יצחק רבין ללימודים באקדמיה צבאית באנגליה‪ .‬משנת ‪ 5911‬שימש אלוף פיקוד הצפון‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,5915‬מונה יצחק רבין לסגן הרמטכ"ל‪ ,‬ולאחר שלוש שנים מונה לרמטכ"ל‪ .‬הוא כיהן‬
‫כרמטכ"ל בשנים ‪ .5914-5911‬בתקופת כהונתו הוקדשו מאמצים רבים לבניית כוחו של‬
‫צה"ל‪ -‬הוכנסו שינויים במבנה הצבא‪ ,‬עוצבה התפיסה הצבאית של צה"ל‪ ,‬פותחו שיטות‬
‫‪3‬‬
‫אימונים ושיטות לחימה‪ ,‬הוכנס לצבא נשק חדיש והושם דגש על חיזוק והרחבה של חילות‬
‫האוויר והשריון‪.‬‬
‫בזמן כהונתו התרחשה מלחמת ששת הימים‪ ,‬מלחמה שבסופה הייתה מדינת ישראל‬
‫אחרת‪ .‬שטחה של המדינה גדל ביותר מפי שלושה‪ ,‬הוכחה של עליונות צבאה על כל‬
‫צבאות ערב‪ ,‬וארץ ישראל ההיסטורית הייתה כולה בשליטה ישראלית‪ .‬מעמדה הבין‪-‬‬
‫לאומי של ישראל השתנה לחלוטין‪ ,‬והיא נתפסה עתה כמעצמה אזורית‪ .‬החרדה הקיומית‬
‫של אזרחיה ותחושות המצור שהיו מנת חלקם מאז קום המדינה נחלשו‪ .‬במקביל‪ ,‬בעקבות‬
‫מלחמה זו החל שלב חדש בחיים המדיניים והפוליטיים של ישראל‪ .‬הוויכוח המר על גבולות‬
‫המדינה‪ ,‬אשר הסתיים לכאורה בתום מלחמת העצמאות‪ ,‬נפתח מחדש‪.‬‬
‫לאחר המלחמה החליטה האוניברסיטה העברית בירושלים להעניק לרב‪-‬אלוף יצחק רבין‬
‫תואר דוקטור לשם כבוד‪ .‬בתחילת ‪ ,5911‬לאחר ‪ 19‬שנות שירות צבאי‪ ,‬עזב יצחק רבין את‬
‫צה"ל והתמנה לתפקידו החדש‪ -‬שגריר ישראל בארצות הברית‪ .‬בתפקיד זה כיהן חמש‬
‫שנים‪.‬‬
‫לאחר ששב ארצה מוושינגטון בשנת ‪ ,5991‬הצטרף יצחק רבין למפלגת העבודה ונבחר‬
‫למקום העשרים ברשימת מועמדי המערך לכנסת השמינית‪ .‬במלחמת יום הכיפורים‪,‬‬
‫שפרצה באוקטובר ‪ ,5991‬לא נשא רבין בתפקיד רשמי כלשהו‪ .‬מלחמה זו יצרה שבר גדול‬
‫בחברה הישראלית‪ ,‬האמונה הבלתי מעורערת ביכולתו של צה"ל להביס כל אויב נופצה‬
‫כאחת‪ .‬כתוצאה מכך החלה לחדור לתודעת הציבור ההכרה‪ ,‬שהפתרון לסכסוך‬
‫הישראלי‪-‬ערבי מצוי בזירה המדינית ולאו דווקא בזירה הצבאית‪.‬‬
‫בבחירות שהתקיימו אחרי המלחמה ניצח המערך‪ ,‬ויצחק רבין מונה לשר העבודה‬
‫בממשלת גולדה מאיר‪ .‬דוח ועדת אגרנט והמחאות שפשטו בארץ בשל "המחדל" שגרם‬
‫למלחמת יום הכיפורים‪ ,‬הביאו להתפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר‪ .‬יצחק רבין‬
‫נבחר לראש מפלגת העבודה ולראש ממשלת ישראל‪ .‬בתקופת כהונתו הראשונה כראש‬
‫ממשלה ניהל יצחק רבין את המשא ומתן על הסכמי הביניים עם מצרים ועם סוריה‪.‬‬
‫במקביל לחתירה לשלום עם מדינות ערב‪ ,‬נקט יצחק רבין מדיניות של יד קשה נגד אש"ף‪,‬‬
‫שהיה באותן שנים ארגון טרור‪ ,‬שדרך פעולתו הייתה פגיעה באזרחים חפים מפשע‪ .‬רבין‬
‫טען שאין לשאת ולתת בעת הפיגועים עם הטרוריסטים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,5999‬בעקבות גילוי חשבון בנק שנותר לאשתו לאה בארצות הברית מתקופת‬
‫שליחותם שם‪ ,‬התפטר יצחק רבין מתפקידו‪ .‬שמעון פרס נבחר למועמד המערך לתפקיד‬
‫ראש הממשלה בבחירות (‪ .)59.1.5999‬בבחירות אלה התחולל ה"מהפך"‪ -‬מפלגת‬
‫‪4‬‬
‫העבודה‪ ,‬שהייתה מפלגת השלטון מאז קום המדינה‪ ,‬איבדה את מקומה לליכוד‪ ,‬ומנחם‬
‫בגין נבחר לראש הממשלה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 5999-5914‬שימש יצחק רבין חבר כנסת מן השורה‪ .‬בשנת ‪ ,5914‬עם הקמתה של‬
‫ממשלת האחדות‪ ,‬מונה יצחק רבין לשר הביטחון ובתפקיד זה כיהן כשש שנים‪.‬‬
‫בעקבות הבחירות בשנת ‪ 5911‬הוקמה ממשלת האחדות השנייה‪ ,‬ויצחק רבין המשיך לכהן‬
‫כשר הביטחון‪ .‬בראשית ‪ 5919‬הציג תוכנית למשא ומתן עם הפלסטינים‪ ,‬שתשמש ברבות‬
‫הימים בסיס לוועידת מדריד ולתהליך השלום‪ .‬הרעיון המרכזי בתוכנית היה לטפח‬
‫מנהיגות פלסטינית מקומית אמינה על ידי בחירות בשטחים‪ .‬בשנת ‪ ,5991‬בעקבות ניסיון‬
‫מפלגת העבודה להפיל את הממשלה‪ ,‬התפרקה ממשלת האחדות הלאומית‪ ,‬ויצחק‬
‫רבען חזר לאופוזיציה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 5991‬בחרה מפלגת העבודה את יצחק רבין לעמוד בראש רשימתה בבחירות‬
‫לכנסת‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה זה ‪ 51‬שנים שרבין נבחר לתפקיד זה‪ .‬יצחק רבין סחף‬
‫אחריו המונים במערכת הבחירות של שנת ‪ ,5991‬והסיסמא "ישראל מחכה לרבין" הייתה‬
‫לסיסמא מנצחת‪ .‬יצחק רבין נבחר לראשות הממשלה‪ ,‬הרכיב ממשלה עם מר"צ ועם ש"ס‬
‫וקיבל עליו גם את תפקיד שר הביטחון‪ .‬מיד עם כניסתו לתפקיד העמיד בראש מעיניו את‬
‫קידום תהליך השלום או‪ ,‬כדבריו‪ ,‬את "עשיית השלום" וכן את שינוי סדר העדיפויות‬
‫החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬על פי תפיסתו‪ ,‬עתידה הכלכלי של ישראל היה כרוך ביציאה ממצב‬
‫המלחמה ובהפניית המשאבים מן ההתנחלויות לחינוך ולקליטת העלייה הגדולה שהגיעה‬
‫ממדינות ברית המועצות לשעבר‪.‬‬
‫מאבקיהם של יצחק רבין ושמעון פרס על ראשות המפלגה‪ ,‬שנמשכו מאז ‪ ,5994‬פסקו‬
‫עתה והם שיתפו פעולה לקידום תהליך השלום‪ .‬התמורה שחלה בתפיסתו של יצחק רבין‬
‫בדבר קבלת אש"ף כשותף בעשיית השלום היה תהליך ממושך‪ ,‬שמקורו בהכרתו שאין לו‬
‫שותף אחר להסכם שלום פרט לאש"ף‪ ,‬ולכן הוא חייב לבוא עימו בדברים‪.‬‬
‫שיחות אלה‪ ,‬שהתקיימו באביב ובקיץ ‪ 5991‬באוסלו‪ ,‬הולידו את הסכם העקרונות ("הסכם‬
‫אוסלו א'") שנחתם בספטמבר ‪ .5991‬עיקרו של ההסכם היה מתן שלטון עצמי לפלסטינים‬
‫בשטחים לתקופה של חמש שנים‪ .‬הוסכם שבשלב הראשון תצא ישראל מעזה ומיריחו‪,‬‬
‫ולאחר מכן תיסוג גם משטחים בגדה המערבית‪ ,‬והפלסטינים יערכו בחירות‪.‬‬
‫אחרי החתימה של הסכם העקרונות גברו מעשי הטרור של המחבלים הקיצוניים‪ .‬מדיניותו‬
‫של יצחק רבין הייתה להמשיך בתהליך השלום כאילו אין טרור‪ ,‬ולהילחם בטרור כאילו אין‬
‫תהליך שלום‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בתאריך ה‪ 4-‬במאי ‪ 5994‬חתם יצחק רבין על "הסכם עזה‪ -‬יריחו"‪ ,‬שאפשר את מימוש‬
‫השלב הראשון של הסכם העקרונות‪ ,‬כלומר הקמת מנהל עצמי פלסטיני בעזה וביריחו‪.‬‬
‫צה"ל עזב את רוב שטח רצועת עזה‪ ,‬אך המשיך לשמור על היישובים היהודיים באזור‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 11‬בספטמבר ‪ 5994‬נחתם "הסכם אוסלו ב'" בין ישראל לבין אש"ף‪ ,‬הסכם שהרחיב את‬
‫שטחי האוטונומיה בגדה‪.‬‬
‫התקדמות תהליך השלום עם הפלסטינים אפשרה את פריצת הדרך המדינית לחתימת‬
‫הסכם שלום עם ירדן‪ .‬לאחר כמה חודשי משא ומתן נחתם באוקטובר ‪ 5994‬הסכם שלום‬
‫מלא בין ישראל לירדן‪ .‬כחודשיים לאחר מכן הוענק פרס נובל לשלום ליצחק רבין‪ ,‬לשמעון‬
‫פרס וליאסר ערפאת‪.‬‬
‫במקביל נמשכו המאמצים המדיניים של ממשלת ישראל לשאת ולתת עם סוריה‪ .‬יצחק‬
‫רבין היה מוכן לוותר על שטחים למען הסכם עם סוריה‪ ,‬אך רק תמורת הסכם שלום‬
‫שיתקבל על דעת הציבור בישראל‪ .‬לשם כך תכנן לערוך משאל עם בעניין הנסיגה מרמת‬
‫הגולן‪.‬‬
‫מדיניות השלום של יצחק רבין זכתה בתמיכה רחבה של העם בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא‬
‫עוררה התנגדות עזה בקרב המתנחלים‪ .‬הימין הקיצוני הדתי ואף בחלקים מן הליכוד‪.‬‬
‫פיגועי הטרור של מתנגדי הסכם אוסלו ותהליך השלום (החמאס והג'יהאד האסלאמי)‬
‫הגבירו את מרירות המתנגדים לתהליך השלום בקרב הישראלים‪ .‬ואת זעמם‪ ,‬בצד מחאה‬
‫דמוקרטית נעשו פעולות הסתה ודה‪-‬לגיטימציה ליצחק רבין ולשמעון פרס‪ .‬כשבעיקר‬
‫ההתקפות מכוונות נגד ראש הממשלה ומטרתן לפגוע באישיותו ולהציגו כ"בוגד"‪.‬‬
‫במוצאי שבת‪ ,‬ה‪ 4-‬בנובמבר ‪ ,5991‬י"ב בחשון תשנ"ו‪ .‬הגיע יצחק רבין לכיכר‬
‫מלכי ישראל בתל אביב‪ ,‬כדי להשתתף בעצרת המונים בסיסמא "כן‬
‫לשלום‪ -‬לא לאלימות"‪ .‬בתום עצרת חמה ואוהדת‪ ,‬שבה הפגינו המונים את‬
‫אמונם בו ואת אהבתם אליו‪ ,‬נורה יצחק רבין בדרכו למכוניתו ונפצע‬
‫אנושות בידי רוצח יהודי‪ .‬כעבור זמן קצר נפטר מפצעיו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פעילויות לשכבות ד'‪-‬ו'‬
‫איך פותרים בעיות? (מתוך השומר הצעיר)‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .5‬להבין מה זו אלימות‪.‬‬
‫‪ .1‬להבין שאלימות פוגעת בי ובאחר‪ -‬חבר שלי‪.‬‬
‫‪ .1‬ללמוד על דרכי ביטוי ופתרון ביות נכונות‪.‬‬
‫למדריך‪ -‬בפעולה זו נבין עם החניכים מהי אלימות‪ ,‬מדוע אנשים נוקטים באלימות ואילו‬
‫פתרונות אחרים יכולים להיות‬
‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫‪ .5‬משחק פתיחה‬
‫‪ .1‬מוציאים חניך לכמה דקות‪ ,‬ותוך כדי אומרים לקבוצה לעמוד במעגל ולתת לחניך‬
‫להיכנס רק אם יבקש יפה‪ ,‬ולחניך אומרים שיכנס למעגל בכל דרך אפשרית!‬
‫מה הייתה הדרך הראשונה שבה הוא ניסה להיכנס? למה?‬
‫‪ .1‬יוצאים החוצה‪ .‬בחוץ מונחים ‪ 1‬דליים מלאים במים עד החצי‪ .‬מחלקים את החניכים ל‪1-‬‬
‫קבוצות‪ ,‬ונותנים לכל קבוצה כרטיסייה עם משימה (נספח א')‪:‬‬
‫על קבוצה אחת להעביר את המים לגיגית גדולה בצד השני בעזרת כוסות בלבד‪ .‬על‬
‫הקבוצה השנייה לבנות מגדל יציב וגבוה מהדליים‪ .‬אומרים להם שעליהם לסיים את‬
‫המשימה בכל מחיר‪ .‬ניתן לתת זמן מוגדר‪ .‬לדוגמא‪ :‬עליכם לסיים את המשימה תוך ‪1‬‬
‫דקות‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫ אין ניסיתם להשיג את מה שהייתם צריכים?‬‫ מה היה קורה אם הייתם מדברים אחד עם השני?‬‫ האם אלימות זו הדרך היחידה לפתור בעיות?‬‫ אילו עוד דרכים יש?‬‫‪ .4‬סטואציות‪ -‬חוזרים לחדר‪ .‬מותחים קו באמצע החדר ומחלקים אותו לשניים‪ .‬צד‬
‫אחד יהיה מסכים והצד השני לא מסכים‪ .‬בכל פעם יקריא המדריך סיטואציה‬
‫‪7‬‬
‫(נספח ב') ועל כל חניך להחליט האם הוא מסכים עם איך שהגיב הילד בסיטואציה‬
‫או לא‪ .‬ניתן לשאול את השאלות לדיון תוך כדי הפעילות‪.‬‬
‫ איך אני מרגיש כשנוהגים כלפיי באלימות?‬‫ מה אני יכול לעשות כשאני כועס‪ ,‬שהוא לא פתרון אלים?‬‫ "אל תעשה לאחרים מה ששנוא עלייך"‪ .‬אתם מסכימים עם המשפט הזה?‬‫ למה חשוב לחשוב על פתרונות אחרים ולא על אלימות כשאני מגיב למשהו‬‫שקורה לי?‬
‫סיכום‪ -‬טבעי שלפעמים אנחנו נתקלים בסיטואציות שבהן אנחנו כועסים או פגועים‪ ,‬ואנחנו‬
‫רוצים "להחזיר" למי שפגע בנו‪ .‬בפעולה ראינו שיש פתרונות טובים ויעילים יותר מאשר‬
‫להגיב באלימות‪ .‬בעזרת שיחה ניתן לפתור בעיות בצורה טובה יותר וכך אף אחד לא‬
‫נפגע‪ .‬יש לנו הרבה פתרונות שאנחנו יכולים להשתמש בהם‪ ,‬אם זה לפנות לאדם מבוגר‬
‫או מישהו שאנחנו סומכים עליו ואם זה לפעמים לדעת לספור עד ‪ 51‬ולהירגע‪.‬‬
‫אלימות רק גוררת עוד ועוד אלימות‪.‬‬
‫כדי להצליח לשנות את הסביבה שלנו‪ ,‬אנחנו צריכים קודם כל להיות אחראיים על‬
‫ההתנהגות שלנו‪ .‬ככה אנחנו מתנהגים במועדון ובכל מקום בו אנו נמצאים‪.‬‬
‫נספח א'‬
‫לפניכם דליי מים‪ .‬עליכם להעביר תוך שתי דקות את כל המים לגיגית הגדולה‬
‫בעזרת כוסות בלבד! עליכם לסיים את המשימה בכל מחיר!‬
‫לפניכם דליים‪ .‬עליכם לבנות תוך כדי שתי דקות את המגדל הכי גבוה ויציב‬
‫מהדליים‪ .‬עליכם לסיים את המשימה בכל מחיר!‬
‫‪8‬‬
‫נספח ב'‬
‫סיטואציות למסכים‪/‬לא מסכים‬
‫מעיין וסיגל התמודדו על להיות נציגות הכיתה במועצת תלמידים ומעיין ניצחה‪ .‬סיגל‬
‫החליטה לעשות עליה חרם וסחפה אחריה את כל הכיתה‪.‬‬
‫אף אחד לא דיבר איתה במשך חודש‪.‬‬
‫‪ -‬האם אתם מסכימים עם מה שסיגל עשתה?‬
‫דנית קראה לשני שמנה‪ ,‬לקחה לה את הסנדוויץ' מהיד וזרקה אותו על הרצפה‪ .‬שני‬
‫בתגובה קיללה אותה‪.‬‬
‫ האם אתם מסכימים עם איך ששני הגיבה?‬‫‪ -‬מה היא יכלה לעשות אחרת?‬
‫שלושה ילדים בסוף יום הלימודים מחכים לילד שהלשין עליהם על העתקה במבחן‬
‫ליד הבית שלו ומחטיפים לו מכות‪.‬‬
‫‪ -‬האם אתם מסכימים עם התגובה של אוהד?‬
‫שתי קבוצות התחילו ללכת מכות בהפסקה כי אף אחת לא הייתה מוכנה לוותר על‬
‫המגרש‪.‬‬
‫ האם אתם מסכימים עם איך שהם בחרו לפתור את הבעיה?‬‫‪ -‬איך הם יכלו לפתור את זה אחרת?‬
‫‪9‬‬
‫חוקים בחברה הדמוקרטית (מתוך השומר הצעיר)‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .5‬להבין ולהגדיר מה זה חוק בחברה‪.‬‬
‫‪ .1‬הבנת הצורך בחוקים בחברה‪.‬‬
‫‪ .1‬להבין ולבחור בחוקים שקיימים אצלם בקבוצה‪.‬‬
‫ציוד‪ -‬כסאות‪ ,‬פלקט‪ ,‬טושים‪ .‬לאמנה‪ -‬פלקט אמנה‪ ,‬כרטיסיות לכתוב חוקים‪/‬בלונים‪,‬‬
‫פתקים עם החוקים מהאמנה‪ ,‬מחטים‪.‬‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .5‬משחק פתיחה‪ -‬היפ‪-‬הופ‪ -‬מטרת המשחק‪ :‬לתפוס את הכיסא לפני שייפול‪.‬‬
‫מהלך‪ -‬סדר את החניכים במעגל‪ ,‬כך שכל אחד מהם אוחז בכיסא הנוטה על שתי‬
‫רגליו האחוריות בלבד‪ ,‬כך שאם יעזבו אותו הוא ייפול קדימה‪ .‬לקריאה "הופ" על כל‬
‫החניכים לעבור כיסא אחד ימינה מספיק מהר כדי לתפוס אותו לפני שהוא נופל‪,‬‬
‫וקריאה "היפ" החניכים צריכים לזוז כיסא אחד שמאלה‪ .‬בהמשך ניתן להוסיף‬
‫"היפהופ" שזה להסתובב במקום ולתפוס שוב את הכיסא‪.‬‬
‫‪ .1‬שואלים‪:‬‬
‫ מה היו חוקי המשחק?‬‫ מה זה בעצם חוק? מגדירים ביחד מה זה חוקים‪.‬‬‫ מה היה קורה אם לא היו חוקים למשחק? עדיין היינו יכולים לשחק?‬‫ איפה עוד יש חוקים?‬‫‪ .1‬תן קן‪ -‬כל חניך ירשום על פתקים חוקים שהוא מכיר מהחיים שלו (בית ספר‪ ,‬תנועה‪,‬‬
‫חוגים‪ ,‬משפחה וכו')‪ .‬על כל פתק חוק אחד‪ .‬המדריך מרכז את כל הפתקים אצלו‪.‬‬
‫משחקים תן קו‪ -‬מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬מטרת כל קבוצה לנחש כמה שיותר‬
‫חוקים‪ .‬בכל פעם תשלח קבוצה נציג אחד ללוח‪ .‬על הנציג לשלוף חוק ולצייר אותו‬
‫ועל הקבוצה שלו לנחש מה החוק‪ .‬ברגע שהיא ניחשה הוא יכול לשלוף חוק נוסף‪ ,‬עד‬
‫שנגמר לו הזמן‪.‬‬
‫ניתן לשחק גם בפנטומימה‪ -‬הנציג יציג בפנטומימה במקום לצייר‪.‬‬
‫ למה צריך שיהיו חוקים בחברה כלשהי? מה היה קורה אם לא היו חוקים?‬‫ כולם חייבים להסכים עם החוקים?‬‫‪11‬‬
‫ מה קורה שלא עומדים בחוקים?‬‫ איך עושים שכולם יסכימו עם החוקים ויבינו מה קורה שלא עומדים בהם?‬‫‪ .4‬חוקים במועדון ובקבוצה‪ -‬שואלים‪:‬‬
‫ איזה חוקים יש במועדון? מה מותר לעשות ומה עשות לעשות במועדון?‬‫ מי מחליט על החוקים במועדון? בפעולה?‬‫יש חוקים שהמדריכים מחליטים והמד"ב מחליט ויש חוקים שהקבוצה מחליטה‪ .‬אבל‬
‫הקבוצה חייבת להסכים על כל החוקים ולחשב ביחד אילו חוקים ודרכי התנהגות היא רוצה‬
‫שיהיו בקבוצה ובפעולות‪.‬‬
‫‪ .1‬כעת יש שתי אופציות‪ :‬לקבוצה שכבר כתבה תקנון ולקבוצה שעדיין לא כתבה‪:‬‬
‫‪ ‬לקבוצה שעדיין לא כתבה תקנון‪ -‬המדריך אומר שאם כולנו צריכים להסכים‬
‫ביחד על החוקים‪ ,‬אז אנחנו צריכים לעשות תקנון קבוצתי ולהחליט ביחד אילו חוקים‬
‫אנחנו רוצים שיהיו בקבוצה שלנו‪.‬‬
‫מניחים פלקט במרכז‪" -‬תקנון קבוצת_______" (הפלקט צריך להיות מקושט‬
‫ומעוצב‪ ,‬שימשוך את החניכים וישדר רצינות‪.‬‬
‫כל חניך מקבל מלבן בריסטול ועליו הוא כותב חוק אחד שלדעתו צריך להיות‬
‫בקבוצה‪ .‬עושים סבב וכל אחד מקריא את החוק שכתב‪ .‬אם הקבוצה מסכימה עם‬
‫החוק‪ ,‬המדריך יכתוב אותו בתקנון‪ .‬ניתן בסוף להוסיף חוקים שעלו להם תוך כדי‬
‫כתיבת התקנון‪ .‬גם למדריך מותר להציע חוקים שלא נאמרו! כל החניכים חותמים‬
‫על התקנון ותולים את התקנון על הקיר‪.‬‬
‫חשוב להגדיר עם הקבוצה מה קורה אם לא עומדים בתקנון‪ -‬אם יש אלימות‬
‫בקבוצה הפעולה נפסקת וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬לקבוצה שכתבה אמנה‪ -‬המדריך מזכיר לקבוצה שהם כתבו תקנון קבוצתי‪.‬‬
‫משחקים כדורסל בלונים‪ -‬מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬בתוך הבלונים פתקים עם‬
‫החוקים מהתקנון של הקבוצה‪ .‬מטרת כל קבוצה להשיג כמה שיותר חוקים‪ .‬נציג‬
‫מכל קבוצה עומד על כיסא עם סיכה‪ .‬בכל פעם מכניס המדריך בלון למשחק ועל‬
‫כל קבוצה להעיף אותו לנציג שלה ועליו לפוצץ אותו‪ .‬ניתן לשחק גם טאץ' דאון‪-‬‬
‫בשתי קבוצות‪ .‬בכל פעם שהקבוצה תבקע גול‪ ,‬היא תקבל חוק‪ .‬מוסרים את‬
‫הכדור באוויר‪ ,‬אסור לזוז עם הכדור‪ .‬לכל קבוצה יש שער והיא מבקיעה כשהיא‬
‫מניחה את הכדור על הרצפה בשער שלה‪ .‬כל חניך קורא חוק שהקבוצה כתבה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שואלים‪:‬‬
‫ האם לדעתכם הקבוצה עומדת בחוקים האלה?‬‫ מה צריך לקרות כדי שהיא תעמוד בהם?‬‫ האם זה רק תפקידו של המדריך לאכוף אותם?‬‫סיכום‪ -‬בכל מקום שבו אנו נמצאים ישנם חוקים‪ .‬החוקים נועדו ליצור סדר ולמנוע מצב שבו‬
‫כל אחד עושה מה שהוא רוצה‪ .‬מצב כזה יכול לפגוע בסופו של דבר באנשים אחרים‪.‬‬
‫החוקים עוזרים לנו להגן אחד על השני בחברה שלנו‪ .‬גם במועדון ובפעולות אנחנו צריכים‬
‫חוקים כדי שנוכל לקיים פעילות בה כולם נהנים ואף אחד לא נפגע‪.‬‬
‫האחריות לשמירה על החוקים היא של כולנו ולא רק של המדריך‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פעילויות לשכבות ז'‪-‬ט'‬
‫חופש הביטוי ‪ -‬בשבילי ובשבילך (מתוך הנוער העובד והלומד)‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .5‬החניך יכיר מהו חופש הביטוי ויבין מהי חשיבותו‪.‬‬
‫‪ .2‬החניך יבין שלכל אדם יש זכות להביע את דעתו מתוקף היותו אדם שווה בין שווים‪.‬‬
‫‪ .3‬החניך יחשוב מהם גבולות חופש הביטוי – הפגיעה באחר! אלימות!‬
‫‪ . 4‬החניכים יחליטו על כללים על פיהם תתנהל השיחה בקבוצה‪.‬‬
‫עזרים‪ :‬עזרים להדמיית טיסה‪ ,‬קופסא או ארגז שאפשר לעמוד עליו ‪ ,‬פלקטי נושאים‬
‫(נספח א')‪ ,‬נייר עיתון וטוש‪ ,‬כרטיסי "מותר‪/‬אסור לדבר" לכל חניך‪.‬‬
‫הכנה מראש‪ :‬כרטיסי טיסה מזויפים‪ ,‬שלטים של "אל ‪ -‬על"‪ ,‬תחפושת של דייל‪/‬ת‪.‬‬
‫למדריך‪:‬‬
‫האם אתה מצליח להרגיש בנוח בשיחה עם אחרים? האם אתה מצליח לדבר ולהביע את דעתך?‬
‫חניכים רבים אינם בטוחים שמישהו יקשיב להם או מפחדים מתגובותיהם של האחרים‪ .‬בחברה בה אנו‬
‫חיים כיום‪ ,‬נדיר הוא הדיון ונדירה היא השיחה התרבותית‪ .‬הקוד הרווח הוא של תרבות שיחה אלימה‬
‫ופוגעת אשר מבטלת את האדם האחר על מחשבותיו ודעותיו‪ .‬בתנועתנו ובקבוצותינו השיחה הינה‬
‫מרכיב חיוני ומרכזי‪ ,‬ועל מנת שתהיה שיחה כזו‪ ,‬האנשים ששותפים לה צריכים להכיר בגבולות שלה‪,‬‬
‫ובא ופן הנכון בו היא צריכה להתנהל‪ .‬חופש הביטוי והסובלנות לאחר הינם עקרונות מכוננים של‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬הם מאפשרים למעשה לכל האנשים לקחת חלק ביצירה החברתית ובעיצובה של‬
‫החברה ללא סתימת פיות‪.‬‬
‫את ה פעולה הקרובה רצוי ללוות בתערוכה שתתלה על קירות הקן המראה ומלמדת על תהליכי ההסתה‬
‫הפעולה‪:‬‬
‫מהלך‬
‫ההפגנות האלימות‪ ,‬הכרזות והקריאות‪.‬‬
‫לרצח –‬
‫שהובילו‬
‫‪ . 5‬משחק פתיחה‪.‬‬
‫‪ . 1‬טסים ללונדון ‪ -‬ספר לחניכים כי בלונדון ישנו פארק גדול בשם "הייד פארק" אליו‬
‫אתה מעוני ין להגיע עימם‪.‬‬
‫ערוך הדמיית טיסה ‪ -‬כיסאות‪ ,‬כרטיסי טיסה "אל ‪ -‬על" שהכנת מבעוד מועד‪,‬‬
‫מספור כיסאות‪ ,‬מחלקה ראשונה (רק החניכים הנמוכים‪ ,)...‬דיילת (אתה המדריך‬
‫‪13‬‬
‫ לבוש בסינר)‪ ,‬מטליות לחות חמות‪ ,‬בוטנים בכוסות חד פעמיות‪ ,‬הסברים על‬‫גובה הטיסה‪ ,‬על נוהל נחיתת חירום וכו'‪ .‬הגעתם ללונדון להייד פארק ‪ -‬מעכשיו‬
‫כולם מתחילים לדבר במבטא אנגלי‪.‬‬
‫‪ .1‬ספר לחניכים כי בכל יום א' מתאספים ב"הייד פארק" אנשים רבים לדבר‬
‫ולשמוע נאומים בנושאים שעל סדר היום השנויים במחלוקת‪ .‬מקובל בהייד‬
‫פארק לעמוד על קופסא קטנה (כדי שהקהל הרב שנאסף יוכל לראות את מ י‬
‫שמדבר) ולדבר על כל מה שרוצים‪ .‬מובטח שיהיה קהל של שומעים וסביר‬
‫שתתפתח שיחה‪.‬‬
‫אנחנו נערוך עכשיו "הייד פארק"‪.‬‬
‫‪ . 4‬תלה על הקיר פלקטים עם נושאים לדיון (ראה נספח א')‪ ,‬הנחה את החניכים שכל‬
‫מי שרוצה להעלות נושא ולדבר עליו יזנק על הקופסא ויאמר דברו ‪ -‬קטע את‬
‫"ההייד פא רק" תוך מספר דקות!‬
‫למדריך‪:‬‬
‫במתודת "ההייד פארק" אנו רוצים להמחיש את חשיבותו של חופש הביטוי לפיכך‪ ,‬בשלב‬
‫הראשון של המתודה אין בהייד פארק שום חוק‪ .‬חשוב מאוד שתיווצר אוירה של בלאגן‪ ,‬חניכים‬
‫לא מקשיבים אחד לשני‪ ,‬מתפרצים לד ברים‪ ,‬מתעצבנים שלא נותנים להם לדבר‪.‬‬
‫במידה ולא נוצרת אוירה של זלזול בחופש הביטוי חשוב שתבקש מחניכים להיאבק על זכותם‬
‫לדבר‪.‬‬
‫רק בחלק הבא נגדיר חוקים המגינים ומאפשרים לכל חניך או חניכה שמדברים לבטא את‬
‫עצמם‪.‬‬
‫‪ . 1‬שאל‪:‬‬
‫‪ ‬איך היה "ההייד ‪ -‬פארק"?‬
‫‪ ‬האם הצלחתם להביע את דעתכם?‬
‫‪ ‬האם הקשיבו לכם?‬
‫‪ ‬האם צריכים חוקים שמאפשרים לאנשים לדבר? אילו? (רשום על גבי פלקט)‪.‬‬
‫‪ ‬האם צריך שיהיה מישהו שיארגן את השיחה? שייתן רשות דיבור?‬
‫‪ . 1‬בשלב זה חשוף בפני החניכים את הכ ללים המקובלים בהייד פארק והסבר‬
‫אותם‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫א ‪ .‬רק מי שעומד על הבמה מקבל את זכות הדיבור‪.‬‬
‫ב ‪ .‬לכל דובר ‪ 1‬דקות לשאת דבריו‪.‬‬
‫ג ‪ .‬מקשיבים למה שיש לדובר לומר‪.‬‬
‫ד ‪ .‬אפשר להגיב על מה שנאמר לפי סדר‪.‬‬
‫ה ‪ .‬לא מגיבים באלימות ומתפרצים לדברים של הדוברים‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מותר להגיד הכל‪.‬‬
‫‪ . 9‬תן כעת למספר חניכים לדבר על הנושא שבחרו והקפד ביותר על הכללים‪.‬‬
‫‪ . 1‬דיון‪:‬‬
‫‪ ‬האם צריך מקומות כמו הייד פארק? למה?‬
‫‪ ‬האם חשוב שלאנשים תינתן האפשרות להתבטא?‬
‫‪ ‬מישהו מכיר את המושג "חופש הביטוי"? מישהו יכול להסביר מה זה?‬
‫‪ ‬האם חופש הביטוי חל גם עליכם?‬
‫‪ ‬האם לכל אדם מותר לעמוד ולומר את דעתו? למי אסור ?‬
‫למדריך‪:‬‬
‫בחלק זה ננסה לבחון עם החניכים את גבולות חופ ש הביטוי ונגדיר מה לגיטימי ומה חורג‬
‫מגבולות השיח ומוביל להסתה ופגיעה בציבור או אדם אחר‪.‬‬
‫מספר משפטים מתייחסים לתקופת ההסתה אשר קדמה לרציחתו של יצחק רבין‪ ,‬חשוב‬
‫שתספרו לחניכים על כך‪.‬‬
‫‪ . 9‬חלק לכל חניך חתיכת בריסטול מצד אחד רשום "מותר להגיד" ומהצד השני‬
‫"אסור להגיד"‪ .‬אמור לחניכים את המשפטים שמופיעים בנספח ב'‪ .‬עליהם‬
‫להרים את השלט לפי דעתם‪.‬‬
‫‪ . 51‬דיון‪:‬‬
‫‪ ‬מה מותר לומר בשם חופש הביטוי ומה אסור?‬
‫‪ ‬האם כשאתם מדברים אתם שמים לב למה שיל דים אחרים מרגישים כלפ י מה‬
‫שאתם אומרים?‬
‫‪ ‬באיזה דרך מותר להעביר ביקורת? להגיב על דברים שלא מסכימים איתם?‬
‫‪15‬‬
‫למדריך‪:‬‬
‫איך יכול להיות שלחופש הביטוי יש גבולות? כביכול מתקיימת סתירה ב תוך המשפט הזה‬
‫אולם אין הדבר כך‪ .‬חופש הביטוי הינו עקרון מכונן ביכולת לקיים חברה דמוקרטית‪,‬‬
‫חברה בה כל האנשים שותפים ואחראים לעיצובה‪ .‬בתור שכזה הוא מחויב להיות דבר‬
‫חיובי המאפשר שיחה בין אנשים שמכילה את מגוון הדעות השונות‪ .‬גבולות חופש הביטוי‬
‫עוברים במקום בו יש פגיעה באדם כגון הסתה‪ ,‬הטרדה מינית או פגיעה נפשית כזו או‬
‫אחרת‪.‬‬
‫בחלק הבא נגדיר עם החניכים כללים שיעצבו את תרבות הדיון והשיחה בקבוצה‪ .‬עליך‬
‫לזכור כי חניכים מתקשים לעצב באופן מודע את ההתנהגות שלהם‪ .‬אתה צריך להעלות‬
‫בפניהם‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬את הדרישה לשים לב להתנה גותם‪ ,‬לתוכן ולצורה בה הם‬
‫מדברים‪ .‬אפשר להשתמש בדוגמאות שעלו בחלק הקודם של הפעולה‪.‬‬
‫‪ . 55‬תרבות הדיון הקבוצתית ‪ -‬על הקבוצה להגיע להחלטה על ‪ 1‬כללים לשיחה בין‬
‫האנשים בכלל ובקבוצה בפרט ולהתחייב לעמוד בהם‪ .‬עלייך המדריך להציע‬
‫מס' כללים בהתחלה ולתת לחניכים ל ערוך עליהם הצבעה כדי לעודד אותם‬
‫להמציא כללים בעצמם‪ .‬כמו כן אפשר לחלק לחניכים פתקים ולבקש שכל אחד‬
‫מהם יכתוב על פתק אחד הצעה לכלל‪ .‬את כל הפתקים אוספים לשקית ואז‬
‫עושים הצבעה על כל כלל בנפרד (בלי לומר מי הציע את הכלל)‪ .‬ניתן להחליט‬
‫שצריך רוב גבוה במיוחד בשביל ל העביר את החוקים‪.‬‬
‫לדוגמא ‪-‬‬
‫‪ ‬להקשיב למי שמדבר‪.‬‬
‫‪ ‬לתת לכל אחד הזדמנות להגיד מה שהוא רוצה‪.‬‬
‫‪ ‬לשים לב שהדברים שאני אומר לא פוגעים במישהו אחר‪.‬‬
‫‪ ‬מותר להתעצבן אבל אסור למנוע מהשני לענות‪.‬‬
‫‪ ‬כל אחד מדבר בתורו כשהמדריך נותן לו את זכות הדיבור‪.‬‬
‫‪ . 51‬סיכום‪:‬‬
‫חופש הביטוי הוא דבר שמאפ שר לכל אחד להביע את דעתו האישית‪ .‬יש‬
‫לזכור שלחופש הביטוי‪ ,‬כמו לכל דבר אחר‪ ,‬יש גבולות שנועדו להגן עליו ועלינו‬
‫מעצמנו‪ .‬תחושות‪ ,‬עמדות ורעיונות צריכים להיאמר בכל זמן ובכל מקום ולא‬
‫להישאר בבטן‪ ,‬אולם לדרך בה הדברים נאמרים יש משמעות רבה שאסור‬
‫‪16‬‬
‫להתעלם ממנה מפני שהמו ן פעמים היא עלולה לפגוע באדם אחר‪ .‬כאשר‬
‫מקללים‪ ,‬מעליבים או מסיתים נגד מישהו‪ ,‬הוא לא יוכל להביע את דעתו‪.‬‬
‫לפני ‪ 59‬שנים‪ ,‬במדינת ישראל היו אנשים שהסיתו נגד ראש הממשלה יצחק רבין‬
‫ז"ל כיוון שלא הסכימו עם דעותיו ודרכו‪ .‬המילים בהם השתמשו יצרו אוירה‬
‫אלימה שעודדה את ר ציחתו‪ .‬עלינו כחלק מהחברה לשמור על גבולות חופש‬
‫הביטוי ולא לאפשר פגיעה מילולית או הסתה מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫נספח א'‬
‫רשימת נושאים ‪ -‬עלייך להוסיף עוד נושאים שמעניינים את החניכים‪:‬‬
‫‪ ‬מתמטיקה או אנגלית ‪ -‬מה עדיף?‬
‫‪ ‬מבחנים ‪ -‬האם צריכים אותם?‬
‫‪ ‬חופשות ‪ -‬קיצור החופשות לטובת יותר לימודים‪.‬‬
‫‪ ‬כסף ‪ -‬הדבר הכי חשוב בחיים יותר מכל דבר אחר‪.‬‬
‫‪ ‬מה יותר חשוב יופי או אופי ?‬
‫‪ ‬בנים ‪-‬בנות ‪ -‬מה הכי טוב להיות בן או בת ?‬
‫‪ ‬סיגריות ‪ -‬זה מגעיל אותי ?‬
‫‪ ‬יהודים וערבים ‪ -‬האם יש סיכוי לחיות בשלום ביחד בארץ?‬
‫‪ ‬פלאפונים ‪ -‬היום כל אחד חייב שיהיה לו פלאפון!‬
‫נספח ב'‬
‫משפטים ‪ -‬גבולות חופש הביטוי‬
‫אמירות לגיטימיות‬
‫אמירות פוגעניות ולא‬
‫לגיטימיות‬
‫"אין שותפים לשלום!" (אין עם מי לעשות‬
‫"מוות לערבים!!!"‬
‫שלום)‬
‫"סתום את הפה‪ ,‬יא חרא‪ ,‬את‪/‬ה "אני לא מסכים איתך! אתה טועה‬
‫מדבר‪/‬ת שטויות"‬
‫לדעתי ! "‬
‫"את ה אוכל בצורה לא מנומסת!"‬
‫"אתה אוכל כמו בהמה ‪ -‬שמן אחד! "‬
‫"מכבי תל אביב זו הקבוצה הכי טובה"‬
‫"שיישרפו כל אוהדי הפועל"‬
‫‪ ‬למדריך‪ :‬הוסף משפטים הנראים לך מתאימים ליום יום של חניכייך‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫אדישות ומעורבות (מתוך השומר הצעיר)‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .5‬להבין את תופעת האדישות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫‪ .1‬להבין את ההשלכות החברתיות של היותנו אדישים למה שקורה סביבנו‪.‬‬
‫‪ .1‬לבחור במעורבות כדי להשפיע על המציאות‪.‬‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .5‬מפזרים במרכז המעגל בריסטולים עם משפטים המבטאים מקרי אלימות שונים או‬
‫מקרים שמבטאים אדישות לחברה (נספח א')‪.‬‬
‫‪ .1‬כל חניך בוחר את המקרה שנראה לו הכי חמור‪.‬‬
‫‪ .1‬יחד מנסים לדרג לפי חומרתם‪ ,‬תוך כדי המדריכים שואלים שאלות כדי להבין מה‬
‫עומד מאחורי בחירות החניכים ומציפים גם מורכבות בדברים שהם אומרים‪.‬‬
‫‪ .4‬מתחלקים לשתי קבוצות (כל קבוצה עם מדריך)‪ .‬כל קבוצה מקבלת את אחד‬
‫מהמקרים וציר זמן שעליו הם צריכים לכתוב את השתלשלות האירועים לפני‬
‫המקרה‪.‬‬
‫השתלשלות האירועים‪:‬‬
‫המקרה‬
‫איך הכול‬
‫התחיל?‬
‫‪ .1‬כל קבוצה ממחישה את מה שכתבה על הציר בהצגה לקבוצה השנייה‪.‬‬
‫‪ .1‬דיון‪:‬‬
‫ מה בהשתלשלות האירועים הוביל למקרה האלים?‬‫‪ -‬האם משהו בדרך היה יכול לעצור את זה? מה?‬
‫ אם היינו מחזירים את ההצגה אחורנית‪ ,‬באיזה שלב הייתם עוצרים ומצליחים לשנות‬‫את סוף המקרה?‬
‫ של מי האחריות בסיפור הזה?‬‫ איך הייתם מתנהגים אם הייתם "עובר אורח" ברחוב בנקודה הזאת?‬‫ אתם מכירים מקרים שאנשים התערבו ושינו את הסיטואציה?‬‫‪18‬‬
‫ את מכירים מקרים שאנשים בחרו לא להתערב?‬‫ למה אנשים בוחרים לא להתערב?‬‫ מה הבעיה בזה שאנשים אדישים או לא אכפת להם מדברים שקורים?‬‫ איזו חברה נוצרת אם כולם אדישים? (חברה שבה אנשים פוגעים אחד בשני‬‫והורסים את סביבתם‪ .‬חברה שגבולות הטוב והרע בה אינם רלוונטיים כי לאף אחד‬
‫לא אכפת‪ .‬חברה שכל אחד דואג רק לעצמו ואינו מנסה להשפיע על המציאות‪.‬‬
‫חברה בה החזק שורד ושולט)‪.‬‬
‫‪ .9‬מפזרים על הרצפה קטעים ממוספרים מתוך הטקסט "קופסא שחורה" (נספח ב')‪.‬‬
‫מסבירים שהטקסט כתוב בצורת יומן ומספר מה קרה בימים האחרונים לפני רצח‬
‫רבין‪ .‬החניכים עוברים בין הקטעים ובוחרים משפט אחד שהפתיע אותם‪.‬‬
‫‪ .1‬לפי המספרים הם קוראים את הקטעים בקול רם‪ .‬אחרי כל פסקה שואלים שאלות‬
‫הבהרה לטקסט וממשיכים לקרוא‪.‬‬
‫‪ .9‬שיחת עיבוד ודיון‪:‬‬
‫ למה קוראים לטקסט "קופסא שחורה"? (בכל מטוס יש "קופסא שחורה"‪ .‬זוהי קלטת‬‫שבה נרשם כל הנעשה במטוס‪ .‬היא נשמרת היטב ובמקרה של תקלה או אסון‬
‫במטוס בודקים אותה כדי להבין מה היו המאורעות שהובילו לבעיה)‪.‬‬
‫ מה ההלך רוח שהיה בארץ לפני הרצח?‬‫ מה היו התגובות לאלימות ולהסתה שהייתה? של מי הייתה האחריות לתגובה?‬‫ איך נוצרת אדישות כל כך גדולה בחברה?‬‫ אתם מרגישים שגם היום יש אדישות לדברים שקורים?‬‫ מה האחריות שלנו אל מול זה? איך אנחנו יכולים להיות פחות אדישים? (להתעניין‬‫בדברים שקורים סביבנו וכשאפשר להגיב עליהם‪ .‬לקרוא עיתון‪ ,‬לראות חדשות‪.‬‬
‫להתחיל מהדברים היומיומיים)‪.‬‬
‫ אילו דרכים יש לאזרחים להביע דעות‪ ,‬להגיב ולשנות את המציאות? (בחירות‪,‬‬‫הפגנות‪ ,‬שיחות‪ ,‬מכתבים לעיתון וכו')‪.‬‬
‫אחת הדרכים היחידות שהגיעו לאירועים שקרו לפני הרצח הייתה העצרת בעד‬
‫השלום שבסופה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .51‬סיכום‪ -‬בחברה שלנו תופעת האדישות הולכת וגדלה עם השנים‪ .‬אנחנו הופכים‬
‫קהים למה שקורה סביבנו‪ .‬אנשים לא טורחים להסתכל על ההתרחשויות סביבם‬
‫ואם כן‪ ,‬לא מעיזים לעשות משהו בנוגע לזה‪ .‬האדישות גורמת לכך שהכול מותר‪,‬‬
‫כי אין מי שיגיד או יתריע מתי עוברים את הגבול‪ ,‬אם זה לא בסדר לנהוג כך או‬
‫אחרת‪ .‬החברה הופכת אלימה‪ ,‬קיצונית‪ ,‬בה כל איש דואג לעצמו‪ .‬עלינו לשאול את‬
‫עצמנו כל הזמן שאלות על מה שסביבנו‪ ,‬להבין מה עמדתנו ולפעול בנושא כדי‬
‫לשנותו‪ .‬המקרים האלימים שדיברנו עליהם קודם‪ ,‬הן כרזות הקוראות לנו להסתובב‬
‫עם עיניים פקוחות לקורה סביבנו‪ ,‬כי רק המעורבות שלנו יכולה להשפיע על המשך‬
‫ההתפתחות שלהם‪.‬‬
‫נספח א'‬
‫הבחירות לכנסת מתקרבות‪ ,‬ורוב האנשים החליטו לא ללכת להציע "כי מה זה‬
‫כבר משנה‪"...‬‬
‫עמית הוא הילד הכי פחות מקובל בכיתה‪ ,‬אף אחד לא מדבר איתו‪ .‬אמיר הילד‬
‫הכי מגניב בבית הספר תמיד מרביץ לו אחרי בית הספר‪ ,‬ראיתי את זה קורה‬
‫כמה פעמים ולא עשיתי כלום‪.‬‬
‫חותרת מקצועית טבעה בנחל הירקון‪ ,‬ואף אחד לא קפץ להצילה‪.‬‬
‫אישה החלה לצעוק לעזרה לאחר שגבר זר איים עליה באקדח‪ ,‬אנשים שהיו במקום‬
‫רצו להתחבא ולא עזרו‪.‬‬
‫לינץ בוצע בנהג מונית ערבי על ידי המון זועם של חרדים בירושלים‪.‬‬
‫אדם התעלף באמצע הרחוב‪ ,‬ושכב שם ללא התעניינות מצד עוברי אורח כמה‬
‫שעות‪.‬‬
‫שלומי יצא ממסיבה בפאב הסמוך לביתו‪ ,‬בדרכו הביתה בשעת לילה מאוחרת‬
‫חבורה של גברים התחילו להכות אותו‪21 .‬‬
‫נספח ב'‬
‫קופסה שחורה ‪ -‬איך לא ראינו ‪ /‬יעל גבירץ‬
‫‪ , 51.01.5‬חמישי‪ ,‬ירושלים‬
‫‪ . . .‬ב ‪ 51:8‬נפרדים רבין ושחק‪ ,‬וללשכה נכנס לפגישה אישית עם ראש השב"כ‪ ,‬כרמי גילון‪.‬‬
‫הפגישה מתארכת וגיל ון מחליט לתפוס טרמפ עם ראש הממשלה להר הרצל‪ ,‬לטקס האזכרה‬
‫לחללי מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫המכונית עוצרת ברחבה‪ ,‬ורבין וגילון עולים ברגל אל מקום הטקס‪ .‬אב שכול רץ לעברם ומתפרץ‬
‫לעבר ראש הממשלה בצעקות "רוצח‪ ,‬בוגד"‪ .‬רבין קופא על מקומו‪ .‬גילון רואה אותו המום‬
‫ופגוע‪ .‬הפוליט יקאי שבו הורגל לצעקות האלה באירועים ציבוריים‪ ,‬אבל איש הצבא‪ ,‬הרמטכ"ל‬
‫לשעבר‪ ,‬נדהם לשמוע אותן מוטחות בו בבית העלמין הצבאי‪ .‬כעבור דקה הוא מתעשת וממשיך‬
‫בדרכו אל בימת הטקס‪.‬‬
‫‪ . . .‬בסביבות שמונה בערב מפעילים את מכשיר הטלוויזיה‪ .‬התמונות המחרידות והקולות‬
‫האלימים מהפ גנת הימין בכיכר ציון חודרים בבת אחת לדממת הלשכה‪ .‬רבין במדים נאציים‪,‬‬
‫כרזות "רבין הכלב של עראפת" ו"העם נגד רבין"‪ ,‬הנושאות את תמונתו כשגופו גוף כלב ופניו‬
‫עטופות כאפיה‪ ,‬הגרונות המתלהמים "רבין בוגד" ו"רבין רוצח" ו"בדם ואש את רבין נגרש"‪,‬‬
‫השאגות והאגרופים הקפוצים ‪ ,‬קריאות ה"נאצים" ו"יודנראט"‪ .‬מרית דנון‪ ,‬מזכירת ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬בת לניצולי שואה‪ ,‬מתבוננת במרקע מזועזעת‪ .‬כמה ימים קודם לכן שבה ממסע אל‬
‫מחנות המוות בפולין‪ .‬היא מתחילה לרעוד‪ .‬אם רבין הולבש במדי קצין נאצי‪ ,‬היא מהרהרת‬
‫בחרדה‪ ,‬דינו נחרץ‪.‬‬
‫‪ , ..1.01.5‬רביעי‬
‫‪ . . .‬באותו יום שוב מתקבלות בלשכת ראש הממשלה חבילות מצחינות עם פגרי יונים ומכתבי‬
‫איום בנוסח "נחסל אותך"‪ .,‬טלפונים אנונימיים של נאצות ואיומים על חיי רבין מתקבלים‬
‫בלשכה כעניין של שגרה‪.‬‬
‫‪ , .91.01.5‬שישי‬
‫בנימין נתניהו מתקשר אליו ומציע פגישה‪ .‬בשעות אחר הצהריים המאוחרות מגי ע רבין לביתו‪.‬‬
‫המפגינים כמידי שישי‪ ,‬חוסמים את הכביש ופורצים בצרחות ובקללות‪ .‬במעלית מחליט רבין‬
‫להודיע לנתניהו שהוא מסרב לפגישה‪ .‬להבר הוא אומר‪" 1‬כשראיתי את הצעקנים האלה‪ ,‬אמרתי‬
‫לעצמי שזאת תהיה איוולת מצידי להיפגש עם מי שנאם‪ ,‬כשמתחתיו מניפים תמונות שלי במדי‬
‫גסט אפו‪ .‬הוא ביקש את הפגישה לצורך יחסי ציבור‪ ,‬אינני מאמין לו"‪ .‬תגובת נתניהו נמסרת‬
‫בישיבת סיעת הליכוד‪" 1‬רבין הוא המסית הלאומי"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ , 591.01.5‬שבת‬
‫… עליזה גורן לחוצה‪ .‬היא ממהרת לעדכן את רבין במה ששמעה זה עתה ממארגני ועידת‬
‫ירושלים לעסקים‪ .‬הסתננו לתוך הקהל פעילים מ"זו ארצנו"‪ ,‬אמרה לו‪" ,‬שמבשלים‬
‫פרובוקציות"‪ .‬רבין מרים ידו בביטול‪ .‬שיפריעו ‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬זה לא אכפת לי‪ .‬נאומו מופרע שוב‬
‫ושוב על ידי גברים ונשים בקהל‪ ,‬שנעמדים על פי התור וצועקים נגדו במבטא אנגלו ‪ -‬סקסי‬
‫כבד‪ 1‬אש"פיסט‪ ,‬מוסר מדינה‪ ,‬בוגד‪ ,‬רוצח‪ .‬השוטרים משחקים איתם תופסת ברחבי האולם‪.‬‬
‫רבין ממשיך בנאומו כאילו זה לא נוגע לו‪ .‬בכל פעם שמוצא מפגין מהאולם‪ ,‬פורץ הקהל‬
‫במחיאות כפיים סוערות‪.‬‬
‫‪ , 91..1.5‬שישי‬
‫בשלוש אחר הצהריים מגיעה לאה רבין לבית ברמת אביב‪ .‬המפגינים מתנפלים עליה בקריאות‪1‬‬
‫"בעוד שנה נתלה אתכם בכיכר כמו את מוסוליני ו פילגשו"‪ .‬שיא חדש בהסתה‪ .‬היא עולה הביתה‬
‫רועדת מכעס‪ .‬כמה פעמים בזמן האחרון אמרה ליצחק‪ ,‬שאיך זה יתכן שמאפשרים להם‬
‫להשתולל ככה‪ ,‬ואף אחד לא מתייצב מולם להגנתו‪ .‬נסערת‪ ,‬היא מספרת לו את הדברים בשובו‪.‬‬
‫הפעם תגובתו שונה‪" .‬אני מצפצף עליהם ולא אכפת לי מה הם עושים כלפי" ‪ ,‬היא שומעת אותו‬
‫אומר בטלפון כמה פעמים במהלך הערב‪" ,‬אבל אני לא מוכן לסבול את הפגיעה המתמשכת הזו‬
‫בכבודה של לאה"‪.‬‬
‫‪ , 51..1.5‬שבת‪ 1‬פרשת השבוע‪ :‬עקדת יצחק‪1‬‬
‫רבין מאושר‪ .‬הוא מתבונן בהמונים‪ .‬בראשונה זה שלוש שנים הוא לא ניצב לבדו‪ .‬הוא מתחבק‬
‫בחום עם שמעון פרס‪" .‬שיר ה שלום" מסתיים‪ ,‬ורבין מקפל את דף המילים ומכניסו לכיס‬
‫חולצתו‪ .‬הוא מקפיד להיפרד מכל אחד מהנוכחים‪ .‬דמתי מתניע את הרכב‪ .‬יורם רובין קולט את‬
‫הבהק הירי‪ .‬הוא מחבק את רבין מאחור ומפילו לקרקע‪ .‬בדרכם למטה הוא חש בכדור שחודר‬
‫לזרועו‪.‬‬
‫דמתי מפלס את דרכו לאיכילוב‪ .‬רבין ורוב ין במושב האחורי‪ .‬רבין נאנח מכאב‪ .‬דמתי מסובב את‬
‫ראשו לאחור‪" .‬נפגעת? נפגעת?" הוא שואל‪" .‬כואב לי"‪ ,‬עונה רבין‪" .‬לא נורא"‪ ,‬הוא מוסיף‪,‬‬
‫וראשו נשמט‪.‬‬
‫בדיוק חודש חלף‪ .‬מההסתה ועד הרצח‪ .‬מכיכר ציון לכיכר רבין‪" .‬ממשלת ישראל מודיעה‬
‫בתדהמה‪ ,‬בצער רב וביגון עמוק‪ ,‬על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין‪ ,‬אשר‬
‫נרצח בידי מתנקש הערב בתל אביב"‪ ,‬קורא איתן הבר את ההודעה הרשמית‪ .‬מהקהל הצובא על‬
‫פתח בית החולים עולה צעקה נוראה‪ .‬הבר מכניס לכיסו את הנייר‪ ,‬ועליו לוח הפעילות המתוכנן‬
‫של יצחק רבין לשבועיים הקרובים‪ .‬הוא לא יזדקק לו עוד‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫פעילויות לשכבות י'‪-‬יב'‬
‫מחלוקות ערכיות בחברה הישראלית‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .5‬להכיר אירועים היסטוריים במדינת ישראלי ששיקפו מחלוקות ערכיות משמעותיות‪.‬‬
‫‪ .1‬לבחון דרכי התמודדות שונות עם מחלוקות ערכיות וקונפליקטים‪.‬‬
‫‪ .1‬לדון במחלוקות ערכיות במדינה דמוקרטית תחת שלטון חוק‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫מחלקים את הקבוצה לארבע קבוצות קטנות‪ .‬כל קבוצה תקבל מקרה מבחן שונה בו יוצג‬
‫אירוע היסטורי מחיי המדינה המשקף דילמה‪/‬קונפליקט‪/‬מחלוקת ערכית עמוקה‪ .‬כל‬
‫קבוצה תקרא את מקרא המבחן שלה ותמלא את השאלות הנלוות‪ .‬כל קבוצה תציג בפני‬
‫המליאה את מקרה המבחן בו עסקה‪ ,‬ותתאר את המחלוקת שעורר האירוע בחברה‬
‫הישראלית‪ .‬לאחר כל הצגה יתקיים דיון פתוח על המקרה‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪ :‬אילו אמצעים וכלים עומדים לרשותנו כחברה דמוקרטית על מנת‬
‫להתמודד עם מחלוקות ואי הסכמות?‬
‫באיזו מידה המקרים שתוארו רלווונטיים לימינו? מה ניתן ללמוד מהם?‬
‫נקודות מרכזיות להדגיש בדיון‪:‬‬
‫הסכם השילומים‪ :‬לאחר אישור ההסכם על ידי הכנסת‪ ,‬הודיע מנחם בגין כי למרות‬
‫התנגדותו העזה להסכם‪ -‬המאבק הסתיים‪ .‬מבחינתו ברגע שהכנסת הכריעה באופן‬
‫דמוקרטי הסתיים המאבק‪.‬‬
‫פינוי ימית‪ :‬בפעם הראשוונה התרחש פינוי של ישובים יהודים על בסיס העיקרון של שטחים‬
‫תמורת שלום‪ .‬נוצר משבר שבמהלכו התושבים והחיילים מצויים בעימות קשה‪ .‬אירוע‬
‫שבמהלכו עולה השאלה‪ :‬מהן גבולות המחאה הלגיטימית?‬
‫מלחמת לבנון‪ :‬תחילת תופעת הסרבנות‪.‬‬
‫רצח רבין‪ :‬שיאו של התהליך בו נחצה באופן בוטה וברור גבול המחאה הלגיטימית בויכוח‬
‫הציבורי סביב תהליך השלום‪.‬‬
‫למד"ב‪ :‬החברה הישראלית מורכבת מקבוצות שונות‪ ,‬זהויות נבדלות וקונפליקטים‬
‫תמידיים המביאים לפתחה מבחנים קשים ומחלוקות ערכיות מפלגות‪ .‬עם זאת קיימת‬
‫מעטפת יציבה השומרת על חוזקה‪ :‬הסכמה על כללי משחק דמוקרטיים‪ ,‬שלטון חוק וציות‬
‫לו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הסכם השילומים ‪5915-5912‬‬
‫לא רצח רבין‪ ,‬לא מלחמת יום כיפור ובטח לא ההתנתקות ‪ -‬נקודת השבר הקשה ביותר בתולדות‬
‫המדינה התרחשה כבר ‪ 4‬שנים לאחר הקמתה‪ ,‬בויכוח סביב הסכם השילומים‪.‬‬
‫מערכת היחסים של מדינת ישראל עם גרמניה התאפיינה לכל אורך חייה של המדינה ברגשות עזים‬
‫וזיכרונות קשים משואת יהודי אירופה‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬שהוקמה שנים מספר לאחר סיום מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬שמה לה למטרה להעלות אליה את שרידיה של יהדות אירופה‪ .‬שנותיה הראשונות של המדינה‬
‫החלו במלחמה על עצמאותה ובגלי עלייה עצומים של פליטים מאירופה ועולים ממדינות אחרות‪ .‬שנים‬
‫בודדות לאחר שהוקמה‪ ,‬כשזיכרון השואה טרי עדיין בלב כל ורבים עדיין מחפשים את קרוביהם‪ ,‬עמדה‬
‫מדינת ישראל בפני משבר כלכלי עמוק שהוביל את הממשלה לכונן משטר "צנע" (משטר של קיצוב‬
‫במזון ובמוצרים בסיסיים)‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬האבטלה הייתה גבוהה ביותר (לרוב תושבי המעברות לא הייתה‬
‫עבודה והמצב בערים לא היה טוב בהרבה) והמדינה נעדרה יתרות מטבע חוץ‪ ,‬שהיו חיוניים לרכישת‬
‫סחורות בחו"ל‪ .‬על רקע אירועים אלו‪ ,‬עלה לסדר היום הסכם פיצויים עם גרמניה‪ ,‬אשר נאותה להכיר‬
‫באחריותה ולשלם כספים כפיצוי על השואה‪ .‬הסכם זה‪ ,‬אשר נודע כ"הסכם השילומים"‪ ,‬הוביל את אזרחי‬
‫המדינה ואת מנגנוני השלטון אל סף איבוד שליטה‪ .‬גם כיום‪ ,‬ישנם כאלו הגורסים כי היה זה האירוע הקשה‬
‫והמשמעותי ביותר בתולדות מדינת ישראל‪ ,‬אשר ערער את יסודות המדינה הצעירה והעמיד בספק‬
‫את המשכיותה‪.‬‬
‫עיקרי ההסכם‬
‫בבסיסו של הסכם השילומים עמדה התפיסה כי גרמניה‪ ,‬כנושאת באחריות על השואה‪ ,‬תשלם פיצויים על‬
‫כך למדינת ישראל‪ ,‬כיורשת של הניצולים‪ .‬גרמניה לא התיימרה לפצות על רצח שישה מיליונים‪ ,‬כי (לא ניתן‬
‫לקבוע מחיר לכך) ולא על רכוש יהודי מוחרם)‪ ,‬כי אם לסייע למדינת ישראל בקליטת העולים‪ ,‬בחלקם‬
‫הגדול ניצולי שואה עם צרכים מיוחדים (טיפולים רפואיים ונפשיים) ובמתן פיצוי פרטני לניצולי השואה‪ ,‬על‬
‫הסבל שנגרם להם (סכום חודשי קבוע לכל החיים‪ ,‬שכונה "רנטה"‪ ,‬אותו החלה גרמניה לשלם ב‪.)5911-‬‬
‫הדיונים על ההסכם נערכו בין שר החוץ משה שרת והקנצלר המערב גרמני קונרד אדנאואר‪ .‬תומכי‬
‫ההסכם‪ ,‬בראשם ראש הממשלה בן גוריון ומפלגתו מפא"י‪ ,‬בחנו את הנושא באופן פרקטי וסברו כי הייתה‬
‫זו הדרך היחידה להמשיך ולקיים את כלכלת המדינה‪ ,‬ובעיקר – לממן ולתמוך בקליטתם של מאות אלפי‬
‫נרדפי הנאצים ופליטי השואה‪ .‬סכום השילומים נקבע לבסוף על שלושה מיליארד מארק גרמני (כ‪111-‬‬
‫מיליון דולר) למדינת ישראל וכ‪ 411-‬מיליון מארק אשר שולמו ל"איגוד הארגונים היהודיים בעולם"‪ ,‬ואשר‬
‫יועד לשיקום יהודים בתפוצות‪ .‬התשלום התפרס על פני ‪ 54‬שנים‪ ,‬והיווה את החלק המכריע בהכנסות‬
‫המדינה (בשנת ‪ ,11‬התשלומים מגרמניה היוו כ‪ 19.1%-‬מהכנסות המדינה)‪.‬‬
‫פעולות המחאה‬
‫למרות זאת‪ ,‬השיח הציבורי במדינה (ואף בכנסת)‪ ,‬היה אולי החריף ביותר בתולדות המדינה‪ .‬הרגשות‬
‫העזרים שהתעוררו מעצם הרעיון חצו מפלגות ועדות‪ ,‬והמתנגדים להסכם היו מכל קצוות הקשת‬
‫הפוליטית – ממפ"ם השמאלנית (אשר רבים מיוצאי הפרטיזנים היו חברים בה) אשר השוו בין התומכים‬
‫במשא ומתן ליודנראט (המועצות היהודיות שהקימו הנאצים)‪ ,‬דרך מק"י הקומוניסטית שהתנגדה לכל‬
‫‪24‬‬
‫התדיינות עם מדינות קפיטליסטיות ועד חרות הימנית בראשות מנחם בגין‪ ,‬אשר חזר מפרישתו מהחיים‬
‫הפוליטיים (עליה החליט לאחר מפלתה של מפלגתו בבחירות לכנסת השנייה‪ ,‬עת הצטמצם כוחה של‬
‫חרות מ‪ 54-‬ל‪ 1-‬מנדטים)‪ ,‬על מנת לעמוד בראש המאבק כולו ולטעון כי למדינת ישראל אין שום זכות‬
‫לנהל מגעים בשמם של קורבנות השואה‪ .‬המתנגדים טענו כי אסור לחתום על הסכם עם הגרמנים מאחר‬
‫והדבר עשוי להתפרש כמתן לגיטימציה לאלו שעסקו בהשמדת יהודים רק שנים ספורות לפני כן‪ .‬נוסף על‬
‫כך‪ ,‬טענו המתנגדים כי בהסכמה לקחת פיצוי תוכל גרמניה לנקות את מצפונה ולזכות למחילה מהעם‬
‫היהודי‪ ,‬למרות שהיה מדובר בסכום קטן יחסית לרכוש שנגזל מהיהודים ובוודאי שלא ניתן היה לקבוע תג‬
‫מחיר על הנזק בנפש‪ .‬לקראת הדיון בכנסת‪ ,‬ב‪ ,9.5.11-‬נסגרו לתנועה כל הרחובות הסמוכים‪ .‬סביב הבניין‬
‫הוקמו מחסומים וגדרות תיל‪ ,‬וצה"ל הועמד בכוננות על רקע אפשרות של מרד אזרחי נגד הממשלה‪.‬‬
‫העצרת שכונסה ע"י מתנגדי ההסכם משכה אליה ‪ 51,111‬איש וההתפרעויות שפרצו לאחריה – היו לניסיון‬
‫המשמעותי ביותר שנעשה בתולדות המדינה במטרה למנוע מהכנסת החלטה דמוקרטית‪ .‬זו התקבלה‬
‫לבסוף ברוב של ‪ 15‬תומכים מול ‪ 11‬מתנגדים‪ ,‬לא לפני שהתקדמותן של ההתפרעויות לכיוון הכנסת‬
‫הביאו לפעם הראשונה בתולדותיה של הכנסת להפסקת דיון המליאה שדן בנושא‪ ,‬בעקבות לחץ ההמון‬
‫שצר עליה‪.‬‬
‫נאומו של מנחם בגין‬
‫למרות פעולות המחאה הרבות שנערכו לפני‪ ,‬תוך כדי ואחרי ההחלטה על ההסכם‪ ,‬נדמה כי נאומו של‬
‫בגין בהפגנה נגד ההסכם היה לא רק לשיאו של המאבק‪ ,‬אלא לקריאת תיגר של ממש על המשטר‬
‫הדמוקרטי במדינת ישראל‪ ,‬באופן ובעוצמה שלא חזרו מאז ‪ -‬בגין‪ ,‬שאיבד את אביו בשואה‪ ,‬סרב לכל‬
‫אפשרות של הידברות עם הגרמנים ונתן דרור למחשבותיו ולרגשותיו‪ .‬ניכר היה בדבריו השינוי שעבר בו‬
‫מאז פרשת אלטלנה‪ ,‬עת קרא לאיפוק‪ .‬הפעם‪ ,‬קרא בגין בגלוי‪ ,‬בפומבי ובמילים מפורשות למרי אזרחי‬
‫ולמסירת חיים כנגד ההחלטה על אישור הסכם השילומים ‪:‬‬
‫"בני ירושלים‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬הערב עומד לקרות המקרה המחפיר ביותר בתולדות עמנו‪ .‬בשעה מרה זו‬
‫נעביר לנגד רוחנו את אבותינו הקדושים‪ ,‬אמהותינו הטבוחות ותינוקותינו שהובלו במיליונים לטבח על‪-‬ידי‬
‫השטן שיצא מתחתית הגיהינום להחריב את שארית עמנו‪ .‬לא היה אכזר אחד בעולם אשר העיז להגיע‬
‫למעשה תועבה בממדים כפי שנעשו על‪-‬ידי המרצחים הגרמנים‪ .‬את אבי הזקן‪ ,‬יחד עם חמש‪-‬מאות‬
‫יהודי בריסק‪ ,‬הוציאו אל הנהר וטיבעום שם‪ .‬נערות תמימות נקברו חיים כשראשיהן למטה‪ .‬תינוקות נקרעו‬
‫מזרועות אמהותיהם ונשלחו אלי כבשן ואש‪ .‬לא הרג בלבד היה כאן‪ ,‬זו הייתה התעללות גסה וברבריות‬
‫מאין כמוה‪ ,‬מעשה אשר אין מילים בפי אנוש לתאר את עומק הזוועה‪ ,‬שאין לו תקדים בהיסטוריה‪".‬‬
‫"והנה היום הזה‪ ,‬ארבע שנים לאחר האתחלתא דגאולה‪ ,‬עומד ראש הממשלה העברי ומודיע כי ילך‬
‫לגרמניה בכדי לקבל כסף‪ ,‬כי ילך בעד בצע כסף למכור את כבוד עם ישראל ולהטיל עליו חרפת עד‪.‬‬
‫ולכן אני אומר לאדון בן‪-‬גוריון‪ :‬לא יהיה משא‪-‬ומתן עם גרמניה‪ ,‬על זה אנחנו כולנו מוכנים למסור את‬
‫נפשנו‪ .‬ייהרג ובל יעבור‪ .‬אין קרבן אשר לא נקריב בכדי לסקל מזימה זו‪ .‬אדון בן‪-‬גוריון העמיד שוטרים‪,‬‬
‫ובידיהם ‪ -‬לפי ידיעות שקיבלנו זה עתה – רימונים וגזים מדמיעים מתוצרת גרמנית‪ ,‬אותם גזים שהחניקו‬
‫את אבותינו‪ ,‬יש לו בתי‪-‬סוהר ומחנות ריכוז‪ ...‬כאשר יריתם בי בתותח‪ ,‬נתתי את הפקודה‪ :‬לא! היום אתן‬
‫‪25‬‬
‫את הפקודה‪ :‬כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו‪ ,‬אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם‪ ,‬זאת תהיה‬
‫מלחמה לחיים או למוות‪ .‬למען השם‪ ,‬עריצים אטומי לב‪ ,‬חוסו על העם הזה‪ ,‬בטרם תיפתח הרעה‪".‬‬
‫"אותנו לא תכניעו‪ ,‬כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ"ל‪ ,‬היום הזה אני מודיע לכם כי לא תהיו‬
‫עוד ממשלה יהודית‪ ,‬ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל‪ .‬ממשלה זו‪ ,‬שתפתח במשא‪-‬ומתן עם‬
‫המרצחים משמידי עמנו‪ ,‬תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון‪ ...‬תאמרו לשוטרים‬
‫היהודים‪ :‬גם אתה יהודי‪ ,‬אין לנו אפשרות להסכים לזה‪ .‬אל תרימו יד‪ ,‬כי אין אנו נלחמים על לחם‪ ,‬איננו‬
‫נלחמים נגד קיצוב ‪ -‬על נשמת העם וכבוד האומה אנו נלחמים‪ .‬נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים‪ ,‬בשם‬
‫עולי הגרדום‪ ,‬בשם זאב ז'בוטינסקי‪ .‬באם אשכחך חרפת ההשמדה ‪ -‬תשכח ימיני‪ ,‬תדבק לשוני לחכי אם‬
‫לא אזכרנה‪ ,‬אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני‪ .‬בני ירושלים‪ ,‬למערכה! על כבוד ישראל ועתידו!‬
‫כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!" עם סיום נאומו‪ ,‬צעד בגין בראש המפגינים אל עבר הכנסת במושבה‬
‫הישן בבית פרומין‪ .‬ההפגנה עברה לפסים אלימים עת המפגינים החלו לרגום באבנים את החלונות של‬
‫הבניין כאשר המשטרה מפעילה כוח בכדי למוסס את ההפגנה‪ .‬לאחר כ‪ 1-‬שעות של מהומות מול‬
‫הכנסת‪ ,‬השתלטה המשטרה על המצב תוך שימוש בזרנוקי מים ובגז מדמיע‪ .‬מאות נעצרו‪ ,‬ומניין‬
‫הנפגעים נאמד בכ‪ 111-‬מפגינים ו‪ 541-‬שוטרים פצועים‪ .‬למרות קבלת ההחלטה לא פסקו פעולות‬
‫המחאה‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 5911‬נעצר דב שילנסקי בקרבת משרד החוץ‪ .‬שילנסקי‪ ,‬ניצול שואה שהיה על‬
‫האלטלנה (ולימים יו"ר הכנסת)‪ ,‬נעצר כשבתיקו חבילה של דינמיט‪ .‬במשפט שנערך לו נטען כי היה חבר‬
‫במחתרת שפעלה כנגד הסכם השילומים והוא נידון ל‪ 15-‬חודשי מאסר‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬מעטפת נפץ‬
‫שנשלחה לקנצלר הגרמני התפוצצה בידי החבלן שטיפל בה והרגה אותו‪ .‬נטען כי היו אלה יוצאי אצ"ל‬
‫שביצעו את המעשה אך הדבר מעולם לא הוכח‪ .‬למרות שההסכם אושר בכנסת ונחתם לבסוף ב‪-‬‬
‫‪ ,51.9.11‬נדמה כי נאומו של בגין בהפגנה היה לא רק לשיאו של המאבק עצמו‪ ,‬אלא אף ליסודות נאומי‬
‫מנהיגי הימין בשנים הבאות‪ .‬נאומו של בגין במליאת הכנסת עצמה‪ ,‬נשמע כאילו נלקח לא מתחילת שנות‬
‫החמישים‪ ,‬אלא מתחילת שנות ה‪ 11-‬עם פינוי סיני‪ ,‬מתחילת שנות ה‪ 91-‬והחתימה על הסכמי אוסלו‪ ,‬או‬
‫משנת ‪ ,1111‬מימי ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות החד‪-‬צדדית מרצועת עזה‪" :‬אסיים את דברי‬
‫במספר פניות‪ .‬פנייתי הראשונה היא אליך‪ ,‬אדוני בן‪-‬גוריון‪ ,‬אני פונה אליך לא כיריב אל יריב – כיריבים‬
‫תהום בינינו‪ ,‬אין גשר‪ ...‬אני פונה אליך כיהודי ליהודי‪ ...‬לכו אל העם‪ ...‬הרי אין לכם רוב בעניין זה בכנסת‪ .‬חלק‬
‫מחברי מפלגתכם מתנגדים‪ ...‬פנייתי השנייה היא אל חברי הכנסת שנבחרו על ידי אזרחי המדינה‬
‫הערבים‪ ...‬הבחינו בין זכות פורמלית לזכות מוסרית‪ ...‬זהו עניין שלנו‪ ,‬תנו לנו להכריע בכך‪ ...‬פנייתי‬
‫השלישית היא אל חברי המפלגות הדתיות‪ ...‬הלכתם אל העם בבחירות בשם דת ישראל‪ ,‬בשם תורת‬
‫ישראל‪ ...‬מה לתורת ישראל ולמשא ומתן עם עמלק‪" ...‬ומלחמה לה' בעמלק מדור לדור"‪ ...‬הרי אשתקד‬
‫על גיוסן של בנות דתיות התפלגתם ועל זה לא תהיו מוכנים להשיב לא?" (דברי הכנסת‪ ,‬ישיבה ל"ח‪,‬‬
‫‪)9.5.11‬‬
‫מה היו הטיעונים בעד ונגד הסכם השילומים?‬
‫מדוע כוחות צבא ומשטרה נערכו לשמור על הכנס‪ .‬מה הייתה הסכנה למדינת ישראל?‬
‫‪26‬‬
‫פינוי ימית‬
‫חבל ימית הוא אזור בצפון חצי האי סיני‪ ,‬סביב העיר ימית ולחוף הים התיכון‪ ,‬שהכיל יישובים ישראליים‬
‫בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬שבמסגרתה נכבש חצי האי סיני על ידי צה"ל‪ .‬חבל ימית (שכונה‬
‫גם פתחת רפיח)‪ ,‬הקרוב לתחומי הקו הירוק‪ ,‬היה האזור העיקרי של התיישבות אזרחית ישראלית בסיני‪.‬‬
‫בנוסף לו היו שלושה יישובים ישראלים לאורך מפרץ אילת‪ ,‬ובסיסי צבא היו פזורים ברחבי חצי האי‪ .‬חבל‬
‫ימית הוקם כדי ליצור חיץ ישראלי בין רצועת עזה לסיני‪.‬‬
‫תחילת יישובו של האזור על ידי ישראלים בהקמתן של היאחזויות נח"ל‪ .‬היישוב הראשון‪ ,‬מושב שדות‪ ,‬קם‬
‫ב‪ .5995-‬חמש שנים לפני הקמת העיר ימית עצמה‪.‬‬
‫בחבל ימית הוקמו ברבות השנים היישובים‪ :‬ימית‪ ,‬עצמונה‪ ,‬נתיב העשרה‪ ,‬שדות‪ ,‬דקלה‪ ,‬פריאל‪ ,‬פרי גן‪,‬‬
‫תלמי יוסף‪ ,‬אוגדה‪ ,‬ניר אברהם‪ ,‬נאות סיני‪ ,‬חרובית‪ ,‬חצר אדר‪ ,‬סופה‪ ,‬אבשלום‪ ,‬חולית‪ .‬כן הוקם בחבל ימית‬
‫שדה התעופה הצבאי איתם‪.‬את המתיישבים בחבל ליוותה תחושת חלוציות‪ ,‬של הפרחת חבל ארץ‬
‫שומם והפיכתו לגן פורח‪ .‬תחושה זו באה לידי ביטוי ב"המנון חבל ימית"‪:‬‬
‫"פה היו החולות הלבנים‪,‬‬
‫נודדים ועוברים בשריקה‪,‬‬
‫עד אשר פה הצבנו גבולות למדבר‪,‬‬
‫ובנינו חומה ירוקה"‪.‬‬
‫בהסכם השלום בין ישראל ומצרים הסכימה מדינת ישראל להחזיר את השליטה בחצי האי סיני לידי‬
‫מצרים‪ .‬ממשלת ישראל החליטה לפנות מבתיהם את כל תושבי חבל ימית‪ ,‬ולהרוס את בתיהם עד‬
‫היסוד‪.‬‬
‫חלק מתושבי החבל‪ ,‬וכן פעילי ימין ובהם חברי כנסת‪ ,‬סירבו להשלים עם החלטת הפינוי והתבצרו במקום‬
‫בניסיון למנוע את ה"גזירה" ‪ -‬כדבריהם‪ .‬עם הבולטים שבמתנגדים נמנה צחי הנגבי שהתבצר על‬
‫אנדרטת ימית‪.‬במאמצים קשים ביותר (באמצעות כלובים‪ ,‬שרשראות‪ ,‬זרנוקי מים וקצף וכדומה) הצליחו‬
‫חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל לפנות את המתבצרים‪ .‬מרבית התושבים החקלאיים של האזור עברו‬
‫לפתחת שלום‪ .‬כל המבנים נהרסו (למעט בתי הכנסת)‪ .‬האזור נמסר למצרים ב ‪ 11‬באפריל ‪.5911‬‬
‫המצרים לא ישבו מחדש את האזור‪ ,‬והדיונות כיסו עם השנים את החורבות‪ .‬מאז הנסיגה הישראלית‪,‬‬
‫הגישה לאזור חבל ימית לשעבר טעונה אישור מצרי מיוחד הניתן לעתים רחוקות‪ .‬הפינוי מחבל ימית היווה‬
‫מודל לקראת פינוי גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת ‪.1111‬‬
‫מדינת ישראל לא ציינה בשום מקום באופן רשמי את עובדת קיומו בעבר של חבל ארץ מיושב ישראלי‬
‫בסיני‪ .‬המקום היחיד בו הוקמה אנדרטה לזכר חבל ימית‪ ,‬היה בישיבת נוה דקלים ‪ -‬ישיבה שהועתקה‬
‫מימית לגוש קטיף‪ .‬עם פינוי נווה דקלים במסגרת תוכנית ההתנתקות‪ ,‬פונתה גם הישיבה והיא מוקמת‬
‫בימים אלו באשדוד‪ .‬במבנה הישיבה החדש אמורים להיות מוקמות אנדרטאות לציון חבל ימית וגוש‬
‫קטיף‪.‬‬
‫מה הייתה המחלוקת בעם?‬
‫מה הסכנות שבפניהן עמדה מדינת ישראל והחברה הישראלית?‬
‫‪27‬‬
‫מלחמת לבנון‬
‫מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה‪ :‬מבצע שלום הגליל‪ ,‬ובר"ת‪ :‬של"ג) התרחשה בין‬
‫ישראל לסוריה ולארגוני טרור פלסטיניים שפעלו נגד ישראל בשטח לבנון‪ ,‬על רקע מלחמת האזרחים‬
‫בלבנון‪ .‬החלה בהפצצות חיל האוויר הישראלי ב‪ 4-‬ביוני ‪ 5911‬כחלק ממבצע ערצב ‪ ,59‬שלאחריהן פלשה‬
‫ישראל ללבנון ב‪ 1-‬ביוני‪ ,‬והסתיימה כעבור ‪ 1‬שנים‪ ,‬ביוני ‪ ,5911‬עם נסיגת כוחות צה"ל מרוב שטחה של לבנון‬
‫והתייצבותם ברצועת ביטחון צרה לאורך הגבול‪ .‬לאחר ‪ 51‬שנים‪ ,‬במאי ‪ ,1111‬החליטה הממשלה על‬
‫הסגת כוחות צה"ל לקו הגבול הבינלאומי‪.‬מאז נסיגת צה"ל ב‪ 5911-‬והיערכותו ברצועת הביטחון הייתה‬
‫מדיניות ישראל שילוב של מהלכי הרתעה נגד מחבלי החזבאללה וניסיונותיו לפגוע במוצבי צה"ל בדרום‬
‫לבנון‪ ,‬וחתירה לשיתוף פעולה עם אוכלוסיית האזור‪ .‬צה"ל פעל לשיתוף פעולה עם צד"ל באזור הביטחון‬
‫וצמצם את הכוחות במוצבים בגזרה‪ .‬פעילות צה"ל הפכה בעיקר להגנתית‪ :‬החזקת המוצבים‪ ,‬סיורים‬
‫ומארבים לבלימת חדירות‪ .‬ננקטו גם פעולות של פשיטות‪ ,‬הפעלת חיל האוויר ופגיעה במנהיגי‬
‫החזבאללה‪.‬רצועת הביטחון הרחיקה את צפון ישראל מטווח הקטיושות‪ ,‬אם כי אלה לא הסתיימו לגמרי‪.‬‬
‫השהות בלבנון חשפה את חיילי צה"ל וחיילי צד"ל לעימותי גרילה קשים עם אנשי חזבאללה שהתעצמו‬
‫והתמקצעו‪ ,‬וצה"ל התקשה לתת להם מענה הולם‪ .‬שני אירועים מרכזיים בשנים אלו היו מבצע דין וחשבון‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,5991‬ומבצע ענבי זעם בשנת ‪.5991‬מחיר הדמים ההולך וגובר ששילם צה"ל על השהות ברצועה‬
‫הוביל ללחץ ציבורי גובר לפינויה‪ ,‬כמו זה של ארגון "ארבע אמהות"‪ .‬בין האירועים שהגבירו את הלחץ‬
‫הציבורי לפינוי היו אסון השייטת‪ ,‬אסון המסוקים‪ ,‬הקרב על הבופור ונפילתו של מפקד יחידת הקישור‬
‫ללבנון‪ ,‬תא"ל ארז גרשטיין‪ .‬ב‪ 14-‬במאי ‪ ,1111‬בעקבות הוראתו של ראש הממשלה‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬נסוג‬
‫צה"ל מלבנון‪ ,‬לאחר ‪ 51‬שנות שהייה שם‪ .‬נסיגת צה"ל מדרום לבנון נעשתה מתוקף הבטחת בחירות שנתן‬
‫ברק לפני היבחרו לתפקיד ראש הממשלה‪ ,‬ולפיה אם ייבחר לתפקיד יסיג את צה"ל מ"רצועת הביטחון"‬
‫בתוך שנה‪ .‬ההחלטה לבצע את המהלך באורח חד‪-‬צדדי‪ ,‬ללא הסכם עם סוריה או לבנון‪ ,‬הייתה פועל‬
‫יוצא של כישלון המשא ומתן לשלום שניהל ברק עם סוריה בחודשים שקדמו לנסיגה‪ .‬מערכת הביטחון‪,‬‬
‫שתמכה ברובה בהשגת הסדר מדיני עם הסורים ונסיגה מדרום לבנון בחסות הסדר מעין זה‪ ,‬התנגדה‬
‫התנגדות חריפה ליציאה חד‪-‬צדדית של צה"ל‪ ,‬בלא ערובות או הבנות לגבי הריבון בדרום לבנון‬
‫בעקבות נסיגה כזו‪ .‬החשש הרווח היה‪ ,‬כי נסיגה ללא הסדר תוביל למציאות בה ישתלט חזבאללה על‬
‫האזורים המפונים תוך ביצוע פיגועים באופן יומיומי נגד היישובים הישראלים לאורך הגבול‪ .‬באמ"ן היו מי‬
‫שסברו כי מדובר במתכון ודאי להידרדרות שתוביל למלחמה עם סוריה‪.‬מלחמת לבנון הייתה הראשונה‬
‫שבה חלחלה הסרבנות המצפונית לדרגים גבוהים כמו במקרה של אל"מ אלי גבע‪ ,‬מפקד חטיבה‬
‫שסירב לפקד על חייליו להמשיך במבצע אך הסכים להשתתף כחלק מהכוח הלוחם‪ ,‬והודח‪ .‬עם תחילת‬
‫המלחמה הוקמה תנועת הסרבנות "יש גבול"‪ ,‬על ידי חיילי מילואים שסירבו לשרת בשטח לבנון‪ .‬בשלב‬
‫מאוחר יותר הוקמה תנועת ארבע אמהות‪ ,‬לאחר אסון המסוקים שבו נהרגו ‪ 91‬חיילים‪ .‬תנועת ארבע‬
‫אמהות והוויכוח הציבורי שנוצר בעקבות פעילותה‪ ,‬תרמו אף הם ליציאת צה"ל מלבנון בשנת ‪.1111‬‬
‫מדוע עוררה מלחמת לבנון מחלוקת קשה בחברה הישראלית?‬
‫האם תופעת הסרבנות עלולה להוות סכנה לדמוקרטיה או שהיא לגיטימית כחלק‬
‫מעקרונות הדמוקרטיה?‬
‫‪28‬‬
‫רצח יצחק רבין ז"ל‬
‫רצח יצחק רבין הוא רצח פוליטי שאירע ב‪ 4-‬בנובמבר ‪( 5991‬י"ב בחשוון ה'תשנ"ו) בתל אביב‪ .‬הרצח בוצע‬
‫בתום עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו כשהרוצח‪ ,‬יגאל עמיר‪ ,‬ירה בראש הממשלה יצחק רבין והרגו‪.‬‬
‫לרצח היו השלכות רבות על המצב הפוליטי בישראל‪ ,‬והוא אף תואר כנקודת שבר ביחסים בין ימין‬
‫ושמאל במדינת ישראל‪.‬‬
‫התקופה שלאחר חתימת הסכמי אוסלו הייתה תקופה סוערת במדינה‪ .‬טבח מערת המכפלה וגל של‬
‫פיגועי התאבדות בישראל בשנים ‪ ,5994-5991‬שבהם נהרגו עשרות אנשים‪ ,‬עוררו קרע חריף בין ימין‬
‫ושמאל‪ .‬מסע ציבורי נרחב נוהל נגד הממשלה ויצחק רבין‪ ,‬שעמד בראשה‪ .‬דוברי הימין בכנסת טענו כי‬
‫הממשלה אינה לגיטימית‪ ,‬ומתחו עליה ביקורת חריפה‪ .‬הפגנות רבות נערכו בכל רחבי הארץ ‪ -‬הפגנות‬
‫מאולתרות שאורגנו בזירות פיגועים מיד לאחר התרחשותם‪ ,‬והפגנות שבהן נחסמו כבישים וצמתים‪.‬‬
‫מפגינים קראו "רבין בוגד" ו"רבין רוצח"‪ ,‬וכרזות המציגות את רבין עטוי כאפייה ומחבק את ערפאת נתלו‬
‫ברחבי הארץ והונפו בהפגנות ימין‪ .‬בעקבות ההפגנות התקיימה ישיבת ממשלה שבה נידונה האפשרות‬
‫להעמיד לדין את מי שמתיר את דמו של ראש הממשלה ומסית לפגוע בו באופן פיזי‪ .‬באוגוסט ‪ 5991‬חסם‬
‫אוהד ברט‪ ,‬מדריך בבני עקיבא ולימים מועמד של האיחוד הלאומי‪-‬מפד"ל לכנסת את מכוניתו של השר‬
‫לאיכות הסביבה יוסי שריד תוך כדי נסיעה‪ ,‬ואף עשה תנועות מגונות לעבר השר‪.‬‬
‫בעקבות ההתקדמות בתהליך אוסלו וחתימת הסכם ביניים נוסף‪ ,‬שהעניק לפלסטינים שלטון עצמי בערים‬
‫הפלסטיניות הגדולות ובעוד כ‪ 411-‬כפרים בגדה וברצועה‪ ,‬המדינה שוסעה במחלוקת פנימית עזה‪ .‬ב‪1-‬‬
‫באוקטובר נערך טקס פולסא דנורא מול ביתו של רבין בירושלים‪ .‬בליל הדיון על הסכמי אוסלו ב'‬
‫התקיימה הפגנת רבבות בכיכר ציון בירושלים‪ ,‬שם נאמו ראשי מפלגות הימין‪ .‬במהלך ההפגנה נשמעו‬
‫קריאות "בדם ואש את רבין נגרש" ו"מוות לרבין" וכן נשרפו תמונותיו של רבין‪ .‬בתום ההפגנה‪ ,‬כמה מאות‬
‫מהמפגינים צעדו מהכיכר לכנסת ושם השתוללו באלימות‪ ,‬ניסו לפרוץ לרחבת הכנסת‪ ,‬והרסו את‬
‫מכוניותיהם של שרי הממשלה וחברי הקואליציה‪ .‬יו"ר הכנסת‪ ,‬שבח וייס שלל מחבר הכנסת חנן פורת את‬
‫זכות הדיבור במליאה בשל המהומות שהתחוללו בחוץ והורידו מהדוכן בצעקות "תרגיע את האנשים‬
‫שלך שם שבחוץ"‪.‬‬
‫בשמאל היו שהתריעו מפני פגיעה ברבין על ידי פעילי ימין קיצוני‪ .‬למשל‪ ,‬אריה כספי כתב בעיתון‬
‫"הארץ" שבועיים לפני הרצח‪'" :‬רבין בוגד' הוא ביטוי שיכול להביא מישהו מהמאזינים של הימין לחסל את‬
‫החשבון עם הבוגד‪ .‬כל מי שמשתמש בביטוי יודע זאת‪ ".‬אל מול האשמות וחששות אלה היו בימין‬
‫שהאשימו את השמאל בפרובוקציה ובניסיון לסתימת פיות‪.‬‬
‫כמשקל נגד להפגנות הימין ארגנו תנועות השמאל הפגנה גדולה לתמיכה בממשלה וברבין‪ ,‬תחת‬
‫הכותרת ‪" -‬כן לשלום‪ ,‬לא לאלימות"‪ ,‬הפגנה שבסופה נרצח רבין‪.‬‬
‫הרצח אירע אור לי"ב בחשוון התשנ"ו‪ ,‬בשעה ‪ , 15:41‬בכיכר מלכי ישראל בתל אביב‪ ,‬בתום עצרת‬
‫תמיכה בהסכמי אוסלו תחת השם "כן לשלום‪ ,‬לא לאלימות"‪ .‬העצרת הסתיימה בביצוע "שיר לשלום"‬
‫שבו השתתף גם רבין; הדף ובו מילות השיר‪ ,‬שנותר בחולצתו של רבין והוכתם בדמו‪ ,‬הפך מאוחר יותר‬
‫לאחד מסמלי האירוע‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫בעת שצעד מהמדרגות היורדות מן הכיכר אל עבר דלת מכוניתו הפתוחה‪ ,‬מלווה במאבטחיו‪ ,‬אנשי‬
‫היחידה לאבטחת אישים‪ ,‬נורו לעבר יצחק רבין שלוש יריות‪ .‬שתיים פגעו ברבין‪ ,‬שלא לבש אפוד מגן‪,‬‬
‫ואחת במאבטחו יורם רובין‪ .‬רבין הוחש אל מכוניתו והובל למרכז הרפואי תל אביב‪ ,‬שם נפטר מפצעיו‬
‫כעבור ‪ 41‬דקות‪.‬‬
‫הרוצח‪ ,‬יגאל עמיר‪ ,‬נעצר מיד במקום הרצח‪ .‬הוא היה סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ובעל‬
‫אוריינטציה ימנית קיצונית‪ .‬עמיר סבר שהסכמי אוסלו הם סכנה קיומית למדינת ישראל וקיווה שהרצח‬
‫ימנע את מימושם; כמו כן ערך לפני הרצח מספר ניסיונות להתקרב לרבין על מנת לבחון את מעגל‬
‫האבטחה סביבו‪ .‬על פי הודאתו במשטרה לרצח קדמו שלושה ניסיונות כאשר הראשון שבהם היה בינואר‬
‫‪.5991‬‬
‫לאחר שהוכרז מותו של רבין‪ ,‬קרא מנהל לשכתו‪ ,‬איתן הבר‪ ,‬את הודעת הממשלה מחוץ לשערי בית‬
‫החולים‪" :‬ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה‪ ,‬בצער רב‪ ,‬וביגון עמוק על מותו של ראש הממשלה ושר‬
‫הביטחון יצחק רבין‪ ,‬אשר נרצח בידי מתנקש‪ ,‬הערב בתל אביב‪ .‬הממשלה תתכנס בעוד שעה‪ ,‬לישיבת‬
‫אבל בתל אביב‪ .‬יהי זכרו ברוך"‪ .‬ההודעה נוסחה בידי הבר בשיתוף עם שמעון פרס ומילותיה הראשונות‪,‬‬
‫"ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה"‪ ,‬הפכו למטבע לשון‪ ,‬אשר שימש מאוחר יותר גם ככותרת ספר‬
‫שעסק ברצח‪ .‬את המילה "בתדהמה" הוסיף למעשה יוסי שריד‪ ,‬כאשר הבר שאל לדעתו על נוסח‬
‫ההודעה הסופי‪.‬‬
‫בעקבות הרצח הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר‬
‫שמגר ("ועדת החקירה לעניין רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל")‪ .‬ב‪ 11-‬במרץ ‪ 5991‬פרסמה הוועדה‬
‫את ממצאיה‪ .‬היא מתחה ביקורת על תפקוד השב"כ בהגנת ראש הממשלה‪ ,‬אך שללה תאוריות קשר‪,‬‬
‫שהועלו בחוגי הימין והשמאל‪.‬‬
‫על המהפך שחולל הרצח כתבה הוועדה‪:‬‬
‫מאז כינונה של מדינת ישראל היה כוחה בשילוב ובאיזון ההכרחיים בין טיפוח כוחה‪ ,‬לבין ההגבלות‬
‫המוסריות שנטלה על עצמה‪ .‬גאוותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון‪ ,‬הייתה בין‬
‫השאר בכך שתופעות שליליות‪ ,‬כגון רצח פוליטי‪ ,‬אינן מצויות בתרבות הפוליטית שלה‪ .‬ראינו את עצמנו‬
‫משוחררים מלחצים של אלימות פנימית‪ ,‬שאפיינה לא אחת מדינות אחרות באזור‪ .‬לא העלינו על דעתנו‬
‫כי חשבונות פוליטיים או מחלוקות אידאולוגיות יוכרעו במדינת ישראל בלחיצה על ההדק‪ .‬לא האמנו כי‬
‫יישוב מחלוקות אידאולוגיות נמצא בטווח של ירייה‪ .‬סירבנו להשלים עם המחשבה כי שפיכות דמים בין‬
‫יהודים תהפוך להיות דרך שאיש או קבוצה‪ ,‬ויהיו קיצוניים ככל שיהיו‪ ,‬תתייחס אליה כאמצעי שניתן לנקוט בו‬
‫במסגרת של מאבק פוליטי‪-‬אידאולוגי‪ .‬האמנו כי כוחנו המוסרי יעמוד לנו לעצור את התהליכים השליליים‪.‬‬
‫שלוש יריות אקדח ב‪ 4-‬בנובמבר ‪ 5991‬שינו כליל את הנחות היסוד האמורות‪ .‬מדינת ישראל שלאחר רצח‬
‫ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל‪ ,‬לא תשוב להיות מה שהייתה לפניו‪.‬‬
‫מדוע עוררו הסכמי אוסלו מחלוקת כה קשה בחברה הישראלית?‬
‫מהן הסכנות שבפניהן עמדה מדינת ישראל והחברה הישראלית בעקבות הרצח?‬
‫האם לדעתכם מקרה מעין זה יכול להתרחש שוב?‬
‫‪31‬‬
‫דור הנרות‪ -‬מעורבות הנוער בחברה דמוקרטית (מתוך השומר הצעיר)‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .5‬להכיר את מקומו של הנוער עד אירוע הרצח ובעקבותיו‪.‬‬
‫‪ .1‬להבין את מקום הנוער היום בחברה‪.‬‬
‫‪ .1‬להבין את כוחו של הנוער להיות מעורר‪ ,‬מנהיג ואחראי כלפי החברה‪.‬‬
‫מהלך‪:‬‬
‫‪ .5‬משחק פתיחה‪ -‬משחקים "תופסים קו" עם ביטויים שקשורים לרצח רבין (דוגמאות‬
‫לביטויים‪ -‬כיכר מלכי ישראל‪ ,‬הסכמי אוסלו‪ ,‬רצח פוליטי‪ ,‬עיצוב זיכרון‪ .‬הביטוי‬
‫האחרון צריך להיות "דור הנרות" (מושג שהם כנראה לא יכירו)‪.‬‬
‫‪ .1‬שואלים‪ :‬האם מישהו נתקל בביטוי "דור הנרות" או "נוער הנרות"?‬
‫ביטוי זה מתייחס לאותו נוער שבימים שאחרי הרצח התגלה כנוער שמחפש את‬
‫הסיכוי‪ ,‬את הרצון והחיפוש בשינוי פני המציאות‪.‬‬
‫אותו נוער חזר לכיכר יום אחרי יום במשך שבועות אחדים‪ .‬חבורות‪ ,‬חבורות היו‬
‫יושבים במעגלים סביב נרות‪ ,‬תמונות של רבין‪ ,‬היו שרים שירים לשלום‪ ,‬כותבים‬
‫שירים‪ ,‬מכתבים ואמירות חברתיות ופוליטיות על הקירות שסביב הכיכר‪.‬‬
‫אותו נוער גם הגיע לביתה של לאה רבין ולכל העצרות שהיו מאז‪ .‬בכל‬
‫ההתבטאויות בלט לא רק הכאב האישי כי אם בעיקר צורך עז לשינוי חברתי (ניתן‬
‫להראות גם תמונות מהתקופה ההיא)‪.‬‬
‫‪" .1‬חוזרים אחורה בזמן"‪ -‬חוזרים לשנת ‪ .5991‬מתחלקים לשתי קבוצות וכל קבוצה‬
‫מקבלת מאפיין של התקופה‪:‬‬
‫קבוצה א'‪ -‬נוער מפלגות‪ .‬מקבלים הסבר על מהו נוער מפלגות וחולצה לבנה‬
‫וצריכים להכין עליה חולצה של נוער "העבודה" שמבטאת את רוח התקופה‪.‬‬
‫קבוצה ב'‪ -‬האווירה בעם‪ .‬מקבלים את תוצאות הבחירות ב‪ 5991-‬וסטיקרים‬
‫לדוגמא‪ .‬מקבלים גם סטיקר ריק עליו הם כותבים סלוגן שמבטא את רוח התקופה‬
‫(נספח א')‪.‬‬
‫ מה הייתה האווירה הכללית בעם בשנים האלה?‬‫‪ -‬מה היה המקום של הנוער ביצירת האווירה הזאת?‬
‫‪31‬‬
‫‪ .4‬עדיין בשתי הקבוצות‪ ,‬שואלים‪" :‬נוער הנרות‪ ,‬האם הוא קיים את תפקידו או‬
‫לא?" כל קבוצה תקבל קטע קריאה של בעד או נגד‪ .‬עליהם להכין טיעונים למשפט‬
‫(אפשר להיערך למשפט עם עדים‪ ,‬שופט‪ ,‬קטגוריה וסנגוריה או לערוך דיון אקווריום‪.‬‬
‫התאימו לקבוצה שלכם)‪.‬‬
‫‪ ‬קטע לקבוצת הבעד‪" -‬לכו לכיכר רבין‪ :‬אנשים צעירים מדברים שם עברית‬
‫אחרת"‪ /‬סבר פלוצקר (נספח ב')‪.‬‬
‫‪ ‬קטע לקבוצת הנגד‪" -‬ילדי הנרות הכבויים"‪ /‬גדעון לוי (נספח ג')‪.‬‬
‫‪ .1‬דיון‪:‬‬
‫ כל קבוצה מספרת בקצרה על מה הקטע שלה דיבר‪.‬‬‫ איזה תמונה של נוער מצטיירת מתוך הקטעים?‬‫ אם אנו מסתכלים על מצב הנוער היום (על עצמנו‪ ,‬החברים שלנו בשכבה‪ ,‬בבי"ס)‬‫איזה תיאור יותר מתאים?‬
‫ איך ובאיזה מידה הייתם אתם והחברים שלכם מעורבים במחאה החברתית?‬‫ מה לדעתכם צריך להיות מקומו של הנוער במאבק היום?‬‫‪ .1‬קוראים את "ציון ונוער"‪ /‬מרטין בובר (נספח ד')‪ .‬אפשר לקרוא רק חלק מהטקסט‪.‬‬
‫ מה אומר בובר על הנוער? האם אתם מסכימים?‬‫ למה הוא חוזר ומאבד את הסיכוי?‬‫ מה היה הסיכוי אחרי רצח רבין? למה לדעתכם הוא לא התממש?‬‫ איך הערכתם את עצמכם בכתבות שכתבתם? למה?‬‫ מה יכול להקטין או להגביר את הסיכוי של הנוער להיות אחראי‪ ,‬מנהיג‪ ,‬מוביל‬‫שינויים? (מודעות וביקורתיות‪ ,‬להיות מונע מתוך ערכים‪ ,‬לא להיות לבד‪ -‬להיות‬
‫חלק מקבוצה גדולה שמתמודדת יחד על הדברים)‪.‬‬
‫ האם בני נוער יכולים ללכת לעצרות והפגנות ועדיין להיות אותו "נוער נרות כבויים"?‬‫מה נדרש מאיתנו כנוער כדי שלא יהיה כך הדבר? (על הנוער להיות מלוכד ופעיל‬
‫ככל שיזדמן לו לאורך כל ימות השנה ובכל עת‪ ,‬הפגנה היא אירוע שיא בו בה‬
‫הדבר לידי ביטוי)‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ .9‬סיכום‪ -‬הסיבה שהנוער לקח את הרצח בצורה כל כך רגשית וקשה היא מפני‬
‫שאחד הדברים היציבים והאחרונים במציאות המפורקת‪ ,‬התנפץ גם הוא‪ .‬רבין‬
‫סימל לרבים מנהיגות של יושר ומתוך מצפן ערכי‪ .‬תהליך השלום שהיה אז בשיאו‬
‫יצר תקווה גדולה אצל רבים שכה ייחלו לו‪ .‬המציאות באותן שנים הייתה שונה‪-‬‬
‫הכתבות בעיתונים‪ ,‬היחס לפוליטיקה‪ ,‬השיח בחרה‪ ,‬הייתה תחושה של סיכוי לשלום‪.‬‬
‫הנוער הזה גדל במציאות שבה הוא התבגר לצד מסכי טלוויזיה עם לחיצות ידיים‬
‫ותהליכים מתקדמים לעבר אותו שלום מיוחל‪ ,‬שהיום נראה לכולנו כל כך רחוק‬
‫וחסר סיכוי‪ .‬אותו נוער מצא לרגע אחד מכנה משותף‪ ,‬המוני בני נוער מגיעים‬
‫מרצונם החופשי‪ ,‬לשבת יחד‪ ,‬לבכות ולשיר‪ .‬אבל מהרגע שהדברים דעכו‪ ,‬איש‬
‫איש הלך לדרכו‪ .‬אף אחד כבר לא ארגן אותם ולא היה איך לתעל את הדברים‬
‫למשהו גדול‪ .‬וכך אותו נוער חזר להיות פשוט אוסף של הרבה נערים ונערות שכל‬
‫אחד לעצמו טרוד בענייניו האישיים ולא בענייני החברה‪ .‬לא במקרה רוב האנשים‬
‫בעצרת הם בעיקר מתנועות הנוער ולא סתם‪ ,‬כי זהו נוער ערכי‪ ,‬מאוגד ואכפתי‬
‫שיכול לממש את אותו סיכוי של האנושות עליו דיבר בובר‪.‬‬
‫נספח א'‬
‫נוער מפלגות‬
‫נתוני הבחירות בשנת ‪5991‬‬
‫ארגון נוער חינוכי פוליטי המשויך למפלגה כלשהי‪.‬‬
‫המפלגה‬
‫מנדטים‬
‫הארגונים היו בעלי אופי התנדבותי ופעלו בהם אלפי בני‬
‫עבודה‬
‫‪44‬‬
‫נוער שהאמינו באידיאולוגיה של המפלגה אותה ייצגו‪.‬‬
‫ליכוד‬
‫‪11‬‬
‫מרצ‬
‫‪51‬‬
‫צומת‬
‫‪1‬‬
‫מפד"ל‬
‫‪1‬‬
‫ש"ס‬
‫‪1‬‬
‫יהדות התורה‬
‫‪4‬‬
‫חד"ש‬
‫‪1‬‬
‫מולדת‬
‫‪1‬‬
‫מד"ע‬
‫‪1‬‬
‫מי שהוביל את הפעילות היו בני הנוער עצמם שרצו‬
‫לתמוך ולהיות מובילים בפעילות הפוליטית במדינה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נוער מרצ‪ ,‬נוער העבודה וכו'‪.‬‬
‫‪33‬‬
34
‫נספח ב'‬
‫‪35‬‬
‫נספח ג'‬
‫ילדי הנרות הכבויים‪ /‬גדעון לוי‬
‫שוב היה סטוץ בכיכר העיר‪ :‬ביום חמישי שוב באו ילדי הנרות של לפני שנה להתייחד עם‬
‫זכרו של יצחק רבין‪ .‬ניידת של "אטרקציה‪ -‬הפקות ואירועים מתגלגלים" השמיע גידי גוב‪.‬‬
‫"מרכז התבוננות אושו בן גוריון"‪ ,‬ככה זה נקרא‪ ,‬ארגן "מעגלי דממה‪ ,‬משונים‪ ,‬עצומת‬
‫"לחתום ולא לשכוח" עברה מיד ליד וזכתה להצלחה כבירה‪ ,‬והילדים הטובים משנה‬
‫שעברה שוב ישבו בשקט במעגלים‪ ,‬שרו שירים נוגים והדליקו נרות נשמה‪.‬‬
‫לפני שנה נשטפה הארץ בגל הערצה לנוער הזה‪ .‬אחרי שנים שבהן רווחה הדעה שצעירי‬
‫הארץ הם נציגיה הכי קיצוניים‪ ,‬פתאום היה נדמה שבאמת "דור שלם דורש שלום"‪ ,‬כשמה‬
‫של התנועה העממית שקמה אז ונישאת על גל ההצלחה של ילדי הנרות הללו ואמנם‬
‫התנועה הזאת מילאה את הארץ בסטיקרים הירוקים שלה‪ ,‬מענה למדבקות של חברון‬
‫והגולם‪ ,‬גייסה את יובל בין הפוטוגני להיות לה לדובר ולמנהיג‪ ,‬ובערב יום השנה אפילו הלכו‬
‫ראשיה לנשיא המדינה‪ ,‬לשמוע ממנו ש"ערפאת עושה דאווינים"‪.‬‬
‫זהו‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬מאזנו של דור הנרות‪ .‬בעוד ארבע‪-‬חמש שנים שוב יישבו במעגלים על‬
‫הרצפה‪ .‬אבל הפעם בגואה או באנדים‪ .‬ההתלהבות מיפי הדור הייתה מוגזמת‪ .‬בין יום‬
‫הרצח ליום הזיכרון הם חזרו לסתמיותם‪ ,‬לא מעובים ולא עושים דבר למען השלום שביכו‬
‫כל כך‪ .‬אחר כך היה שפך דם בשטחים‪ ,‬תהליך השלום עם הפלשתינאים מאיים להיחנק‪,‬‬
‫סכנת המלחמה בפתח‪ ,‬בני דורם הפלשתינאים נאבקים תחת עול הכיבוש והסגר‪ ,‬וילדי‬
‫הנרות אינם נוקפים אצבע‪.‬‬
‫"הארץ"‪ ,‬נוב' ‪91‬‬
‫‪36‬‬
‫ציון הנוער‪ /‬מרטין בובר (‪)5951‬‬
‫הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות‪ ,‬המזדמן לה וחוזר ומזדמן מחדש וזו מאבדת וחוזרת‬
‫ומאבדת‪.‬‬
‫שוב מופיע על הבמה דור בני העשרים‪ ,‬להט הכיסופים אל המוחלט בלבו‪ ,‬בעל מסירות נפש לאידיאל‪,‬‬
‫והרי הוא מוכן ומזומן לפרוץ את שערי גן העדן החסומים‪ .‬ואין עומד בין דור זה ובין מילוי חובתו‪ ,‬אלא‬
‫המעשה ברצונו לעשותו‪ ,‬ואליו הוא אומר להתכונן לפי שעה‪.‬‬
‫אך בשעת ההכנה‪ ,‬משתלט על נפשו הצעירה שפע המטרות הזעירות שהחברה מוזמנת לו‪ .‬משתלטים‬
‫עליו יצרי האנוכיות של הבל‪ ,‬ובייחוד היצר להתבלט ולהתנשא‪ .‬הלא סביבתו כולה מטיפה והולכת כי‬
‫חזקות הן "העובדות" מן האידאות‪ ,‬כי נתונים אנו להשתלשלות שאין בכוחנו לשנותה אפילו שינוי כלשהו‪,‬‬
‫ליצור לה צורה ולהשתלט עליה‪ ,‬וכי השאיפה להימלט מפולחן ה"תועלת" הכל‪-‬יכולה‪ ,‬עתידה לעשות את‬
‫המתמרד לאדם שלא מן היישוב ולבעל הזיה‪ ,‬לאדם החי חיי בדידות‪ ,‬הפורש מן הציבור וחסר הצלחה‪.‬‬
‫תורה זו מתגברת על כיסופים ועל מסירות הנפש‪ .‬הכוח הטהור‪ ,‬שעמד להגשים את חיי האמת עלי‬
‫אדמות‪ ,‬כפוי עליו עוול השקר ועוול ההליכה נטולת הרוח בתלם‪ .‬והמתמרדים המעטים‪ ,‬שקובץ חבריהם‬
‫לנשק נוטש ועוזב אותם‪ ,‬נהפכים‪ ,‬כפי שהוגדר להם מראש‪ ,‬ליוצאי דופן שלא יצליחו בחייהם‪.‬‬
‫‪...‬ושוב פעם ניצל המנגנון הריק‪ .‬שוב הוכח‪ ,‬כי חוק ההתמדה הוא חזק ממעוף הרוח המשוחרר‪ ,‬השואף‬
‫לחוקק חוקים נעלים יותר‪ ,‬ושוב לא זכתה האנושות לאותה זכייה ולאותו סיכוי שזימן לה הגורל‪.‬‬
‫ועולה דור חדש‪ ,‬נוער חדש‪ ,‬אשר אף לו יקרה מה שקרה לקודמיו‪...‬‬
‫ברם‪ ,‬זה ייחודן של התקופות שבהן חלים בחיי העמים והאנושות כולה משברים גדולים מבית ומחוץ‪:‬‬
‫שמסרבות הן להיכנע לגזירה‪ ,‬שמתמרדות הן נגד חוק ההתמדה‪ ,‬ומעיזות להציל את מרץ הנוער שלא‬
‫יתפורר‪ ,‬ולהצמיח ממנו מעשה הפיכה‪ ,‬מעשה חידוש‪.‬‬
‫תקופות אלו מדברות אל הנוער בלשונות של אש‪ .‬הן תובעות ממנו‪ ,‬אף מצוות עליו‪ ,‬שלא ייכנע‪ ,‬שיעמוד‬
‫בפני הרעה‪ ,‬שיציל את הנפש ושיעשה את מעשהו‪.‬‬
‫והנוער שומע בקולן‪ .‬הוא מתמתח תוך התאמצות אדירה‪ ,‬ומתנער מכפייתו של המנגנון הריק ואינו נפתה‬
‫לו‪ .‬הוא מרהיב עוז בנפשו לעשות את הנבצר ממנו‪ .‬הוא עושה כמעשה יהושע בגבעון‪ :‬הוא משהה את‬
‫השמש בשמיים‪ ,‬למען יושלם מפעלו‪ .‬הוא מאריך בשעה אחת‪ ,‬בשעה אחת גדולה‪ ,‬את נעוריו‪ ,‬ועושה‬
‫ומקיים את מצוותה של שעת המפנה‪.‬‬
‫‪37‬‬
`