גאלט מק`דרמוט - התיאטרון הקאמרי

‫מחזה ושירים‪ :‬ג'רום ראגני וג'יימס ראדו ‪ /‬מוסיקה‪ :‬גאלט מק'דרמוט‬
‫מחזה ושירים ג'רום ראגני וג'יימס ראדו מוסיקה גאלט מק'דרמוט‬
‫תרגום אהוד מנור‬
‫בימוי משה קפטן‬
‫כוראוגרפיה אביחי חכם‬
‫ניהול מוסיקלי‬
‫ג'וני גולדשטיין וטל בלכרוביץ'‬
‫תפאורה ערן עצמון‬
‫תלבושות יובל כספין‬
‫תאורה קרן גרנק‬
‫יוצרי הוידאו‬
‫בהנחיית התיאטרון והבמאי‬
‫יואב כהן‪ ,‬אדם לבינסון‬
‫עיצוב צליל ערן פרלדיק‬
‫הדרכה קולית דוקי עצמון‬
‫מפיק חיים סלע‬
‫ע‪ .‬במאי אורית גפן‬
‫ע‪ .‬כוראוגרף קים גורדון‬
‫הדרכת דיבור דפנה מרסר‬
‫יחסי ציבור ארבל תקשורת‬
‫נגנים‪:‬‬
‫ניצוח‪ ,‬קלידים וסמפלר‬
‫טל בלכרוביץ'‪/‬נדב רובינשטיין‬
‫חצוצרה ‪ 1‬גרגורי ריבקין‬
‫חצוצרה ‪ 2‬אודי צ'ונסטקובסקי‪/‬רועי ברנדייס‬
‫סקסופון בריטון‪ ,‬סופרן וחליל גלעד רונן‬
‫ויולה נועם חיימוביץ' ויינשל‬
‫צ'לו יעל שפירא‬
‫כלי הקשה עידן קיי‬
‫נגנים בהקלטת השיר "שיער"‪:‬‬
‫תופים רון אלמוג‬
‫בס אורי קליינמן‬
‫גיטרות עוזי פיינרמן‪ ,‬אריאל טוכמן‬
‫קלידים עמרי בר‬
‫משתתפים‪:‬‬
‫ברגר עוז זהבי‬
‫קלוד דן שפירא‬
‫האד אופיר צמח‬
‫ווף עידו רוזנברג‪/‬דני לשמן‬
‫ג'יני מירב פלדמן‬
‫שילה חן אמסלם‬
‫דיון מיי פיינגולד‬
‫קצין עודד לאופולד‬
‫סמל אור משיח‬
‫מתגייס ‪ 1‬גל קורן‬
‫מתגייס ‪ 2‬אלון סנדלר‬
‫הוריה של שילה עודד לאופולד‪ ,‬נטע טמשה‬
‫שופט זוהר בדש‬
‫הוריו של ברגר נעה גורן‪-‬זהבי‪ ,‬גל קורן‬
‫פסיכיאטר עודד לאופולד‬
‫אשה בקהל יואב מילשטיין‬
‫יוברט כפיר לוי‬
‫קריסי משי קלינשטיין‬
‫שבט בנות‬
‫שבט בנים‬
‫עדי אברהמי‬
‫עינת אזולאי‬
‫נעה גורן‪-‬זהבי‬
‫הילה הויזמן‬
‫מור חממי‬
‫נטע טמשה‬
‫שירן לגזיאל‬
‫אמילי מגנאג'י‬
‫רוני מרחבי‬
‫נעמה נחום‬
‫נועם עמית‬
‫משי קלינשטיין‬
‫אדר ריקליס‬
‫אייר שטיימן‬
‫אברי ארבל‬
‫זוהר בדש‬
‫נתנאל בסיל‬
‫אור דנון‬
‫כפיר לוי‬
‫עמית לוי‬
‫יואב מילשטיין‬
‫אור משיח‬
‫יגאל משינסקי‬
‫אלון סנדלר‬
‫עוז שושן‬
‫מיכאל שניידר‬
‫גל קורן‬
‫מנהלות ההצגה שרה לבקוביץ'‪ ,‬נילי בארי‬
‫מנהל הבמה אילון מעודד‬
‫דאנס קפטן שירן לגזיאל‬
‫תאורן – תכנות והפעלה אלי חדידה‬
‫בקליינר מנחם דביר‪ ,‬עידו בן יעקב‪ ,‬אלון בר‬
‫סאונד אבי שדה‬
‫בקליינר נדב בנדרסקי‪ ,‬אנדריי חריסטיצ'נקו‪,‬‬
‫אביב אוזן‪ ,‬עמית פלד‬
‫וידאו – עיצוב טכני ותכנות אוהד לויטן‬
‫תפעול עמית מרקו‬
‫תאום והפעלת צוגים דרור שאשא‬
‫פולוספוט איתמר לוריא‪ ,‬דודי מלמד‪ ,‬טומי קמבוס‬
‫הלבשה אתי אליאס‪ ,‬רחלי שוקר‬
‫אבזרים רעיה לידר‪ ,‬שי לויאן‪ ,‬אסף פרידמן‬
‫איפור כל המחלקה‬
‫עוזר הפקה נטע שביט‬
‫מנהל ייצור גונאר זטרברג‬
‫בניית התפאורה תיאטרונית‬
‫ייצור מכונית מיכאל בוגוסלבסקי‬
‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬
‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬
‫צלם ליאור נורדמן‬
‫הצגה ראשונה‪7.1.2015 :‬‬
‫משך ההצגה‪ :‬כשעה ו‪ 50-‬דקות‪ .‬אין הפסקה‬
‫מחלקות הייצור של הקאמרי להצגה זו‪:‬‬
‫תפאורה ובמה‪ :‬ריבה גולדברג רוט‪ ,‬אלכס‬
‫גולדין‪ ,‬בן‪-‬יה הלוי ‪ /‬תלבושות ומתפרה‪ :‬הדס‬
‫אבנרי‪ ,‬אביב רון‪ ,‬מיכאל צ'בן‪ ,‬שלומית‬
‫פניכל‪ ,‬גלינה גולצמן‪" ,‬תפור עלי" ‪/‬‬
‫אבזרים‪ :‬אורלי שנברגר‪ ,‬רועי ואטורי‪ ,‬שרי‬
‫גוליאט‪ ,‬ליטל וייס ‪ /‬איפור‪ :‬רנה שפלר‪,‬‬
‫לרה גולומב‪ ,‬מיכל שביט‪ ,‬מיכל עשת‪,‬‬
‫מיטל אייזנשטיין‪ ,‬אירה סימנובה‪ ,‬חני‬
‫שלום‪ ,‬קרן וילנסקי ‪ /‬פיאות‪ :‬עיצוב מלאני‬
‫קפלן תפירת הפיאות נטשה אוסמולובסקי‪,‬‬
‫לנה פרגמן‪ ,‬טניה רוזנשטיין‪ ,‬אירנה סגל‪,‬‬
‫מרינה נודל‪ ,‬מריאנה גרייב‬
‫תודה מיוחדת למעצב קדם ששון‬
‫על עזרתו הרבה בתלבושות להצגה‬
‫השחקנים בהצגה אופרו במוצרי בובי בראון‬
‫החל את דרכו באוף ברודוויי ב‪17-‬‬
‫באוקטובר ‪ .1967‬משם המשיך להצגה‬
‫בברודוויי ב‪ 29-‬באפריל ‪ .1968‬ההפקה זכתה בפרס הטוני‬
‫כמחזמר הטוב ביותר לאותה שנה‪ .‬עד הקיץ של ‪ 1970‬הוקמו‬
‫‪ 11‬להקות שהופיעו עם "שיער" במקביל בכל רחבי ארה"ב‪ .‬אין‬
‫זה מוגזם לומר ש"שיער" הפך לתופעה לאומית‪ .‬ב‪ 1979-‬עובד‬
‫המחזמר לסרט בבימויו של מילוש פורמן‪ .‬ב‪ 2008-‬הועלתה‬
‫בברודווי גירסה חדשה‪ ,‬שזכתה כעבור שנה בפרס הטוני על‬
‫העלאה מחודשת‪.‬‬
‫המחזמר‪ ,‬במקורו‪ ,‬שתול בתקופת "ילדי הפרחים" של שנות‬
‫השישים – חבורה של פעילים תוססים‪ ,‬ארוכי שיער‪ ,‬שחרטו‬
‫על דגלם את המאבק לשלום‪ ,‬לשוויון‪ ,‬לאהבה‪ ,‬לחופש ולאחווה‬
‫בין בני האדם‪ .‬שירי המחזמר‪ ,‬שהיו ללהיטים במצעדי הפזמונים‪,‬‬
‫הפכו עם השנים לביטוי של מרד נעורים וביקורת חברתית נוקבת‪.‬‬
‫במחזה שזורים סיפורי אהבות נכזבות וטלטלות רגשיות‪ ,‬לצד‬
‫שאלות רבות המעסיקות צעירים עד היום‪ :‬זהות מינית‪ ,‬הפרט מול‬
‫הקבוצה‪ ,‬האינטרס האישי מול הציבורי‪.‬‬
‫סיפור המחזה מתאר חבורת צעירים תוססת‪ ,‬שבה כולם אוהבים‬
‫את כולם‪ ,‬וכולם רוצים לעשות אהבה עם כולם‪ :‬האד מאוהב‬
‫בג'יני‪ ,‬ג'יני מאוהבת בקלוד‪ ,‬קלוד מאוהב בשילה‪ ,‬שילה מאוהבת‬
‫בברגר (שאינו מעוניין בכלל)‪ ,‬ולצידם‪ ,‬ווף‪ ,‬צעיר דו‪-‬מיני המאוהב‬
‫בכולם‪ ,‬ובמיוחד בזמר מיק ג'אגר‪ .‬יחד הם מבלים ‪ 48‬שעות‬
‫אחרונות לפני גיוסו של קלוד לצבא ארצות הברית‪ ,‬ועושים הכל‬
‫כדי למנוע בעדו מלהתגייס‪.‬‬
‫כשעלה לראשונה היה "שיער" מחזמר רוק מהפכני‪ ,‬פורץ דרך‪,‬‬
‫שהעז לא רק לעסוק בנושאים חברתיים בוערים‪ ,‬אלא גם שבר‬
‫את המוסכמות המקובלות בתיאטרון והפך כל הצגה בכל ערב‬
‫ובכל מקום בעולם לאירוע תיאטרוני‪ ,‬להפנינג שסחף את הקהל‪.‬‬
‫עם עלייתו המחודשת של "שיער" על בימות ברודווי ב‪2008-‬‬
‫נכתב‪" :‬כיום 'שיער' נראה יותר נועז מתמיד"‪ .‬במרוצת השנים‬
‫נעשה המחזמר רלוונטי יותר ויותר והפך למושא הזדהות של‬
‫מיליוני צופים בעולם כולו (כולל בישראל‪ ,‬בהפקות שהועלו כאן)‬
‫כשבמרכזו שאיפתם של הצעירים לעולם טוב יותר המשוחרר‬
‫ממלחמות‪ ,‬כשעיני הכל נשואות לשלום המיוחל‪" .‬שיער" הוא לא‬
‫רק סמל לתקופה אלא למחאה על‪-‬זמנית של האנושות בכלל‬
‫ואנשים צעירים בפרט בעד שלום‪ ,‬פתיחות ואחווה‪.‬‬
‫"שיער" בישראל‪ :‬יוני ‪ – 1970‬הפקה פרטית של אורגד‪-‬ורדימון‪,‬‬
‫בבימויו של פיטר גרלנד ׀ יולי ‪ – 1991‬טלית הפקות‪ ,‬בבימויו‬
‫של צדי צרפתי ׀ אוקטובר ‪ 2002‬בתיאטרון הספריה‪ ,‬בבימויו‬
‫של גדי ענבר‪ .‬מאז עולה המחזמר מדי כמה שנים ב"בית צבי"‪.‬‬
‫שירן לגזיאל‬
‫עמית לוי‬
‫עידו רוזנברג‬
‫רוני מרחבי‬
‫אופיר צמח‬
‫דן שפירא‬
‫עוז שושן‬
‫עוז זהבי‬
‫אור משיח‬
‫אלון סנדלר‬
‫מירב פלדמן‬
‫מור חממי‬
‫אקו ו רי וס‬
‫הלבנה בבית השביעי‪,‬‬
‫וצדק מול המאדים‪,‬‬
‫וכל הכוכבים מנגד‪,‬‬
‫הם לאהבה עדים‪.‬‬
‫הנה עולה השחר על האקווריוס‪,‬‬
‫דור האקווריוס‪,‬‬
‫אקווריוס‪,‬‬
‫אקווריוס‪.‬‬
‫איזה חום ותום ויופי‪,‬‬
‫איזו אהבה בלי דופי‪,‬‬
‫אין עוד לעג‪ ,‬אין עוד שקר‪,‬‬
‫ים של אור עד לאין‪-‬חקר‪,‬‬
‫התגלות זכה כבדולח‪,‬‬
‫נפש מוכנה לסלוח‪,‬‬
‫אקווריוס‪,‬‬
‫אקווריוס‪.‬‬
‫הלבנה בבית השביעי‪,‬‬
‫וצדק מול המאדים‪,‬‬
‫וכל הכוכבים מנגד‪,‬‬
‫הם לאהבה עדים‪.‬‬
‫הנה עולה השחר על האקווריוס‪,‬‬
‫דור האקווריוס‪,‬‬
‫אקווריוס‪,‬‬
‫אקווריוס‪.‬‬
‫איזה חום ותום ויופי‪,‬‬
‫איזו אהבה בלי דופי‪,‬‬
‫אין עוד לעג‪ ,‬אין עוד שקר‪,‬‬
‫ים של אור עד לאין‪-‬חקר‪,‬‬
‫התגלות זכה כבדולח‪,‬‬
‫נפש מוכנה לסלוח‪,‬‬
‫אקווריוס‪ ,‬אקווריוס‪,‬‬
‫אקווריוס‪ ,‬אקווריוס‪,‬‬
‫אקווריוס‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫העלילה‪/‬השירים‬
‫עידו רוזנברג‬
‫לשכת הגיוס ‪ -‬בעיצומו של יום עמוס נכנס אל הלשכה‬
‫קלוד הופר בוקובסקי‪ .‬עוד הוא מנסה להציג סידרת‬
‫שאלות לקצין הגיוס‪ ,‬פורצת אל הלשכה חבורת צעירים‬
‫בנסיון למנוע מקלוד להתגייס‪.‬‬
‫‪ ‬אקווריוס דיון והשבט‬
‫פארק מחוץ ללשכת הגיוס ‪ -‬ברגר‪ ,‬מנהיג החבורה‪,‬‬
‫מגלה על ספסל בפארק את שילה‪ .‬הוא פונה אליה‬
‫בנסיון להשיג קצת כסף‪ ,‬אך היא מסרבת לשתף פעולה‪.‬‬
‫‪ ‬משכב זכר ווף והשבט‬
‫קלוד מבחין שחברי השבט עוברים את הגבול ומבקש‬
‫מהם להניח לשילה‪ .‬הוא מציע לה לבלות קצת זמן יחד‪,‬‬
‫אך היא מעדיפה לעזוב כשהיא משאירה אחריה הזמנה‬
‫למסיבת יום ההולדת שלה שחל למחרת‪ .‬קלוד‪ ,‬שאינו‬
‫מסוגל ללכת אחריה‪ ,‬מסביר לחבורה שאין בזה טעם‬
‫כיוון שהוא מתגייס כעבור יומיים‪...‬‬
‫‪ ‬דנה ברגר והשבט‬
‫חברי השבט מסתלקים מן הפארק ומחפשים מקום‬
‫להעביר בו את הלילה‪ .‬קלוד מבקש להצטרף והחברים‬
‫מאמצים אותו בשמחה‪.‬‬
‫‪ ‬חשיש השבט‬
‫החבורה מתכנסת באולם קולנוע נטוש וכמדי לילה כולם‬
‫מעשנים מכל הבא ליד‪ .‬קלוד‪ ,‬שזו לו הפעם הראשונה‬
‫שהוא מתנסה בעישון סמים‪ ,‬נקלע לשיחה בנוגע לשריפת‬
‫צווי הגיוס המתוכננת למחרת בצהריים‪ .‬כשברגר מפציר‬
‫בו להצטרף אליהם ולשרוף את צו הגיוס שלו הוא מסרב‬
‫ופונה לעזוב‪ .‬קריסי‪ ,‬חברה צעירה בשבט‪ ,‬מספרת לו על‬
‫אהובה החייל‪ ,‬פרנק מילס‪ ,‬לו היא עדיין מחכה‪.‬‬
‫‪ ‬פרנק מילס קריסי‬
‫קלוד נשאר ומנסה להבין אם ג'יני באמת בהריון‪ .‬שאלה‬
‫זו מזמינה ויכוח על זהותו של האב ועימות בין ווף והאד‪.‬‬
‫‪ ‬קוף שחור האד והשבט‬
‫השעה היא אחת אחר חצות‪ .‬חלק מן החברים מוצא פינה‬
‫להירדם בה‪ .‬קלוד אינו מבין כיצד הם מסוגלים להתגלגל‬
‫כל הלילה ברחובות‪ .‬כשהוא מחליט לעזוב את החבורה‬
‫ולמצוא לעצמו מקום לישון בו‪ ,‬מפציר בו ברגר להמשיך‬
‫איתם את המסע‪.‬‬
‫‪ ‬מנצ'סטר ברגר‪ ,‬קלוד והשבט‬
‫קלוד מתאהב ברעיון ה"חופש" ומצטרף לחברי השבט‬
‫במסע לילי שכולו מחאה‪.‬‬
‫‪ ‬אין לי גראס דיון‪ ,‬האד‪ ,‬ווף‪ ,‬ברגר‪ ,‬קלוד‪ ,‬ג'יני והשבט‬
‫עם עלות השחר כל חברי השבט מוצאים את עצמם‬
‫בפארק זרוקים על הרצפה וישנים‪.‬‬
‫‪ ‬אוויר ג'יני והשבט‬
‫קלוד מתעורר ומחליט לעזוב‪ .‬ברגר מראה לו את‬
‫ההזמנה שהשאירה שילה על הספסל ומציע לו להצטרף‬
‫אל החבורה ולהשתתף במסיבת יום ההולדת שלה‪.‬‬
‫‪ ‬מאמינה באהבה שילה והחברות‬
‫מסיבת יום ההולדת של שילה‪ .‬חברי השבט שלא הוזמנו‬
‫באופן רשמי פולשים אל המסיבה‪ .‬כשאביה של שילה‬
‫מנסה לסלקם‪ ,‬מחליט ברגר שלא יעזבו לפני שקלוד‬
‫יבלה עם שילה‪ ,‬לפחות כמה דקות‪.‬‬
‫‪ ‬יש לי חיים ברגר והשבט‬
‫אביה של שילה מזמין שוטרים כדי לעצור את חברי השבט‬
‫שהתפרעו במסיבה‪ .‬בבית המשפט גוזר עליהם השופט‬
‫מעצר לשלושים יום או שחרור בערבות‪ .‬קלוד מנסה לשלם‬
‫את סכום הערבות אך ברגר מפציר בו לאפשר לו להשתחרר‬
‫במקומו‪ ,‬כדי שישיג כסף לשחרר גם את האחרים‪.‬‬
‫‪ ‬איך נפלתי ווף והשבט‬
‫ברגר‪ ,‬שלא הצליח להשיג כסף משילה‪ ,‬חוזר אל תא‬
‫המעצר ומגלה שהוריו הגיעו גם הם לשם‪ .‬לאחר עימות‬
‫ביניהם מחליט אביו לתת לו כסף כדי לשחרר את כולם‪.‬‬
‫‪ ‬שיער ווף‪ ,‬האד‪ ,‬קלוד‪ ,‬ברגר‪ ,‬ג'יני והשבט‬
‫החבורה משתחררת מן הכלא ומתעמתת עם אשה בקהל‬
‫שמציגה להם שאלות נוקבות על הדרך בה בחרו לחיות‪.‬‬
‫‪ ‬אין בלבי ספק אשה בקהל‬
‫שעת ההתכנסות בפארק‪" ,‬מציצה המונית" כפי שהיא‬
‫מוגדרת בעיתונים‪ .‬החבורה מתכנסת לעשן יחד ולמחות‬
‫נגד הגיוס המיותר לצבא‪.‬‬
‫‪ ‬שחור זה יופי‪ ,‬לבן זה יופי‪ ,‬אל‪ .‬אס‪ .‬די בנות השבט‪ ,‬השבט‬
‫שילה מגיעה אל הפארק ומבקשת לדבר עם ברגר‪ .‬הוא‬
‫מזהה את הסקרנות בעיניה ומזמין אותה להצטרף אליהם‪.‬‬
‫קלוד צופה מן הצד ומקנא‪.‬‬
‫‪ ‬בלוז חשמלי רביעיית הבלוז‬
‫בהשפעת האל‪.‬אס‪.‬די‪ .‬שקלוד טיפטף על לשונו הוא חווה‬
‫הזייה פסיכודלית בה הוא מפנטז על נישואיו לשילה‪.‬‬
‫‪ ‬הרה קרישנה דיון והשבט‬
‫שעת לילה מאוחרת‪ .‬קלוד עומד בפני החלטה קשה‪:‬‬
‫האם להתגייס או לעזוב הכל ולהצטרף אל החבורה?‬
‫‪ ‬אנה אלך קלוד והשבט‬
‫קלוד מעביר את הלילה ליד הנהר‪ .‬כשחבריו מציעים לו‬
‫לחגוג אתו את הלילה האחרון שלו כאדם חופשי‪ ,‬הוא‬
‫מבקש ללוות את שילה הביתה‪ .‬כשהשניים מוצאים את‬
‫עצמם בשחייה לילית בנהר החבורה מתלוצצת ומחביאה‬
‫את בגדיה של שילה‪ .‬שילה בורחת בכעס ובין ברגר‬
‫וקלוד מתפתח וויכוח על מהות החיים‪ .‬למחרת קלוד‬
‫מתגייס ועובר טירונות סיזיפית ואימונים מפרכים‪.‬‬
‫‪ ‬הליכה בחלל דיון‪ ,‬קלוד‪ ,‬שילה‪ ,‬ג'יני והשבט‬
‫כעבור שבועות אחדים ‪ -‬קלוד כותב לשילה מכתב‪.‬‬
‫‪ ‬כמה קל ללעוג שילה‬
‫שילה מחליטה למצוא את ברגר ואת החברים ולשתף‬
‫אותם בחליפת המכתבים בינה לבין קלוד‪ .‬החבורה יוצאת‬
‫למסע ארוך אל הבסיס בו נמצא קלוד‪.‬‬
‫‪ ‬תשע אפס אפס השבט‬
‫ברגר מתגנב אל הבסיס במדי קצין מאולתרים ומנסה‬
‫לשכנע את קלוד לעזוב הכל ולצאת לכמה דקות כדי‬
‫להיפגש עם חבריו שממתינים בחוץ‪ .‬הם מחליפים ביניהם‬
‫את הבגדים וקלוד רץ אל מחוץ למחנה‪.‬‬
‫‪ ‬כוכב בן שחר שילה‪ ,‬ג'יני‪ ,‬האד‪ ,‬ווף‪ ,‬קלוד‬
‫קולות אזעקה נשמעים והחיילים (וביניהם ברגר) מצווים‬
‫לארוז את חפציהם ולעלות למטוסים שיובילו אותם‬
‫לשטח האויב‪ .‬ברגר‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬עולה עם שאר‬
‫החיילים על המטוס ומשאיר אחריו את קלוד ואת‬
‫החברים המומים וחרדים למה שהעתיד צופן לו‪.‬‬
‫‪ ‬תנו לשמש יד השבט‬
‫אופיר צמח‪ ,‬מירב פלדמן‪ ,‬דן שפירא‪ ,‬חן אמסלם‪ ,‬עידו רוזנברג‬
‫‪7‬‬
‫ככה זה התחיל‬
‫מ‬
‫‪8‬‬
‫אנה אלך ‪ -‬עם מי הנחל?‬
‫תנו לי לעוף עם השחפים‪,‬‬
‫הם יגלו לי‪ ,‬הם יענו לי‪,‬‬
‫על מה עלי לחיות ‪ -‬למות?‬
‫אנה אלך ‪ -‬עם מי הגשם?‬
‫תנו לי לשאול פי ילדים‪,‬‬
‫הם יספרו לי‪ ,‬רק הם יאמרו לי‪,‬‬
‫על מה עלי לחיות ‪ -‬למות?‬
‫לך עם הרוח‪ ,‬לך עם הרעם‪,‬‬
‫לך עם השמש‪ ,‬מחר היא יוצאת‪,‬‬
‫לך אל העוני‪ ,‬לך אל העושר‪,‬‬
‫אל‪-‬תוך העיר‪ ,‬אל‪-‬תוך האמת‪.‬‬
‫ואם לבי חש את הדרך‪,‬‬
‫ואם ידי לא תאכזב‪,‬‬
‫הם יספרו לי‪,‬‬
‫רק הם יאמרו לי‪,‬‬
‫על מה עלי לחיות ‪ -‬למות?‬
‫לחיות ‪ -‬למות?‬
‫למה לחיות? למה למות?‬
‫אנה אלך? מי יאמר‪,‬‬
‫מי יגיד‪ ,‬מי יאמר‪,‬‬
‫מי יגיד‪ ,‬מי יאמר לי?‬
‫דן שפירא‪ ,‬עוז זהבי‬
‫יד לאחר שהתמנה כדיקן ביה"ס לדרמה‬
‫של אוניברסיטת ייל ב‪ ,1966-‬הזמין מבקר‬
‫התיאטרון האמריקני הנודע רוברט ברוסטיין‬
‫כמה מאנשי התיאטרון הנסיוני של ניו יורק כדי ללמד‬
‫אצלו במחלקה‪ .‬אחד מהם היה ג'וזף פאפ‪ ,‬שהתפרסם‬
‫בעיקר בזכות ההפקות השקספיריות הנועזות שהציג‬
‫לציבור הרחב במסגרת הפסטיבל השקספירי שיזם‬
‫והפיק‪ .‬ההצעה הגיעה אל ג'ו פאפ בסתיו של ‪,1966‬‬
‫בדיוק כשעמד להפוך ספריה עירונית נטושה ברחוב‬
‫לאפייט במנהטן לחלל תיאטרוני רב‪-‬תכליתי‪ ,‬שלימים‬
‫נקרא שמו ה"פאבליק תיאטר"‪ .‬גוף תיאטרלי אחר‬
‫שהוזמן לאוניברסיטת ייל להעלות שם את ההצגה‬
‫"וייטרוק" היה "התיאטרון הפתוח"‪.‬‬
‫ערב אחד באוקטובר ‪ ,1966‬בדיוק שנה לפני שעלה‬
‫"שיער"‪ ,‬ברכבת שהיתה בדרכה לניו יורק‪ ,‬ניגש‬
‫השחקן ג'רום ראגני אל ג'ו פאפ והציע לו לעיין בטיוטא‬
‫הראשונה של מחזמר חדש שהוא וחברו השחקן ג'יימס‬
‫ראדו כתבו במשותף‪ .‬וכך סיפר על כך ב‪ 1970-‬ג'ו פאפ‬
‫בראיון לעיתון‪" :‬הוא הראה לי כמה דפים מקומטים‬
‫שהיו משורבטים עליהם כמה דיאלוגים ושירים‪ .‬החומר‬
‫נשמע מעניין‪ ,‬רפרפתי עליו ולפני שידעתי בעצמי מה‬
‫אני הולך להגיד‪ ,‬אמרתי לו‪ :‬בוא נפתח את התיאטרון‬
‫שלנו עם החומר הזה"‪ .‬למען הדיוק ההיסטורי – ראגני‬
‫הגיש לג'ו פאפ טקסט שלם‪ ,‬כרוך‪ ,‬של המחזמר (הוא‬
‫שמור אצל ג'יימס ראדו עד היום)‪.‬‬
‫במקביל פנו שני הכותבים – ראגני וראדו – לאדם בשם‬
‫נט שפירו‪ ,‬שהיה קשור לחברת תקליטים‪ ,‬והסכים‬
‫לעזור להם למצוא מלחין מתאים‪ .‬נט בדיוק פגש את‬
‫גאלט מק'דרמוט‪ ,‬מלחין שהיגר ממונטריאול לניו יורק‪,‬‬
‫היה בעל תספורת שמרנית ואב ל‪ 4-‬ילדים‪ .‬לדעת נט‬
‫הוא היה בדיוק הטיפוס המטורף והיצירתי המתאים‬
‫למשימה‪ .‬הוא גם אהב והבין את השורשים של‬
‫המוסיקה הפופולרית והדינמיקות שלה‪ .‬אחרי שנפגש‬
‫עם הכותבים לשיחת גישוש חזר גאלט לביתו וכתב‬
‫את המוסיקה לשיר "אקווריוס" ולעוד כמה שירים‬
‫תוך ‪ 36‬שעות‪ .‬בינתיים קיבלו ראגני וראדו טלפון מג'ו‬
‫פאפ שאמר להם שהוא מתלהב מהמחזה וברצינות‬
‫שוקל להעלות אותו‪ .‬הוא נאות להקשיב למוסיקה‬
‫שכתב מק'דרמוט‪ .‬השלושה הגיעו למשרד שהיה בו‬
‫פסנתר והמלחין שר וליווה את עצמו‪ .‬ג'ו פאפ התרשם‬
‫מהמוסיקה ומהמקצבים‪ .‬לאחר שהתבקשו להמתין‬
‫בחוץ כחצי שעה נאמר ליוצרים שההפקה הראשונה של‬
‫"הפאבליק תיאטר" תהיה "שיער"‪ ,‬כמובטח‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬המחברים שהיו מעונינים ש"שיער" יגיע‬
‫לקהלים רחבים ככל האפשר‪ ,‬פנו גם למפיקים שונים‬
‫בברודוויי‪ ,‬אבל הנושא של מלחמת וייטנאם וסיפורה‬
‫של חבורת היפים‪ ,‬לא מצאו אצלם אוזן קשבת‪ .‬כעבור‬
‫זמן לא רב קיבלו המחברים טלפון שבו נאמר להם שג'ו‬
‫פאפ שינה את דעתו והחליט לפתוח את התיאטרון שלו‬
‫עם מחזה אחר‪.‬‬
‫בשלב זה ראגני וראדו כבר הכירו היטב את השירים‬
‫ויכלו לבצע אותם בעצמם‪ .‬כשהבינו כמה עוצמה יש‬
‫בהם‪ ,‬החליטו לצלצל שוב לג'ו פאפ ולבקש שיתן להם‬
‫צ'אנס נוסף‪ .‬ג'ו הזמין אותם שוב למשרדו והפעם היה‬
‫שם גם הבמאי ג'רלד פרידמן‪ .‬פאפ אהב את הביצועים‬
‫וגם את החיבור המוצלח בין המוסיקה למלים‪ .‬היוצרים‬
‫שוב התבקשו לחכות בחוץ – הפעם ‪ 45‬דקות –‬
‫וכשהוזמנו בחזרה למשרד נאמר להם ש"שיער" בכל‬
‫זאת יפתח את התיאטרון החדש‪ .‬הבמאי המיועד היה‬
‫ג'רלד פרידמן שהציע את הכוראוגרפית אנה סוקולוב‪,‬‬
‫יוצאת להקת מרתה גרהאם וחניכת סדנת התיאטרון‬
‫של ג'רום רובינס‪ .‬הכל היה איפוא כמעט מוכן לצאת‬
‫לדרך‪ .‬האודישנים התחילו בקיץ של ‪ .1967‬בעיקר‬
‫היה חשוב לאייש את התפקידים המובילים‪ ,‬קלוד‬
‫וברגר‪ .‬המחברים ראגני וראדו אמנם הועידו את עצמם‬
‫לתפקידים האלה‪ ,‬אבל הבמאי חשב שראדו מבוגר מדי‪.‬‬
‫לאחר כל ההכנות ‪ -‬בחירת השחקנים וצוות היוצרים‪,‬‬
‫החלו החזרות להפקה שהתגלתה‪ ,‬למרבה האסון‪,‬‬
‫כמסע רצוף מוקשים ותהפוכות‪ ,‬סכסוכים בין היוצרים‬
‫והתקלויות חוזרות ונשנות עם השחקנים‪ .‬כשג'ו פאפ‬
‫הגיע לחזרה הגנרלית הוא נדהם למראה עיניו‪ .‬הוא‬
‫פיטר מיד את הכוראוגרפית אנה סוקולוב ושלח מברק‬
‫בהול לבמאי שהתפטר בינתיים‪" :‬תחזור בבקשה"‪.‬‬
‫פרידמן הסכים לחזור בתנאי שימולאו כל התנאים‬
‫שדרש‪ .‬ההרצה של "שיער" במשך שמונה השבועות‬
‫הראשונים בתיאטרון של ג'ו פאפ ב‪ ,1967-‬היתה‬
‫קרובה רחוקה של ההצגה שתופיע בברודווי כעבור חצי‬
‫שנה‪ .‬ובכל זאת ההצגה נמכרה היטב גם בזכות‬
‫‪‬‬
‫אנה א לך‬
‫מירב פלדמן‬
‫חן אמסלם‬
‫‪10‬‬
‫יואב מילשטיין‬
‫במרוצת ‪ 3‬השנים בהן רקחו ראגני‬
‫סצינת העירום‬
‫וראדו את הרשמים‪ ,‬התובנות‪,‬‬
‫החוויות והרעיונות שהיו עתידים לקרום עור וגידים‬
‫במחזמר "שיער"‪ ,‬הם נכחו בארוע שהתקיים בסנטרל‬
‫פארק בניו יורק‪ ,‬שבו‪ ,‬באופן ספונטני‪ ,‬התפשטו שני‬
‫משי קליינשטיין‬
‫הביקורות שהיו טובות‪ ,‬אך לא ממש מצוינות‪ .‬פאפ‬
‫לא יכול להקצות להצגה יותר מ‪ 8-‬שבועות כי היה‬
‫מחוייב להצגה נוספת שהיתה חייבת להיפתח במועד‪.‬‬
‫לתמונה נכנס אז מייקל באטלר‪ ,‬פוליטיקאי מתוקשר‪,‬‬
‫שחשב לרוץ לסנט על הפלטפורמה של אנטי וייטנאם‪:‬‬
‫"רציתי מאד שתסתיים כבר מלחמת וייטנאם ורציתי‬
‫להביא את בשורת המחזמר הזה לציבור הרחב"‪ .‬הוא‬
‫חבר לג'ו פאפ כמפיק‪ ,‬השקיע ‪ 50,000‬דולר ויחד‬
‫הסכימו להעביר את ההצגה למועדון צ'יטה‪ ,‬שהיה‬
‫ממוקם על ברודוויי ורח' ‪ ,53‬מועדון שאחרי תום‬
‫ההצגה הקהל היה נשאר שם לשתות ולרקוד‪ .‬הקו‪-‬‬
‫פרודוקציה בין "הפאבליק תיאטר" למייקל באטלר‬
‫היתה כשלון חרוץ‪ .‬ההצגה נסגרה אחרי ‪ 45‬הופעות‬
‫וזכויות המחזה חזרו ליוצרים ראדו‪ ,‬ראגני ומק'דרמוט‪.‬‬
‫באטלר החליט להמר על כל הקופה‪ .‬הוא רכש מחדש‬
‫את זכויות ההצגה בברודוויי‪ ,‬גייס עוד ‪ 250,000‬דולר‬
‫כדי להפיק את ההצגה‪ ,‬החליט לוותר על הריצה לסנט‬
‫והפך למפיק במשרה מלאה‪ ,‬לתדהמתם של כל מיודעיו‬
‫הפוליטיקאים‪ .‬העובדה שההצגה היתה אמורה לעבור‬
‫לברודוויי‪ ,‬לאולם חדש בתוך ניו יורק עצמה‪ ,‬עודדה‬
‫את באטלר לחתור לשיפור החומר‪ .‬גם היוצרים האמינו‬
‫שמן הראוי לשדרג ולרענן‪ .‬כל הנוגעים בדבר הסכימו‬
‫שיש לגייס במאי חדש‪ ,‬מעצבים חדשים‪ ,‬להקה חדשה‬
‫והחשוב מכל – שירים חדשים‪ .‬הבמאי או'הורגאן ניחן‬
‫בסגנון ספונטני נועז‪ ,‬הוא עודד את השחקנים להציע‪,‬‬
‫לנסות ולאלתר בתחום התנועה‪ ,‬המוסיקה‪ ,‬ואפילו‬
‫בקטעי הדיאלוג‪.‬‬
‫יש להניח ששום מחזמר ניו יורקי לא עבר תהפוכות‬
‫כאלה בתוך זמן כה קצר‪ .‬תוך פחות מ‪ 3-‬חודשים ההצגה‬
‫בוימה מחדש‪ ,‬לוהקה מחדש‪ ,‬זכתה לכוראוגרפיה‬
‫מחודשת ועיצוב חדש‪ ,‬ואולי מה שעוד תרם להצלחה‬
‫הממושכת שלה – ‪ 1750‬הצגות (ההצגה הופיעה גם‬
‫במשך כעשור עם כמה להקות נוספות במקביל) הוא‬
‫החידוש בסוף מערכה ראשונה‪ :‬סצינת העירום שזכתה‬
‫לכותרות בעיתונות כארוע השערורייתי ביותר בהצגה‪,‬‬
‫יותר מהגסויות‪ ,‬יותר מעישון המריחואנה‪.‬‬
‫גברים וניצבו עירומים בתוך הקהל‪ .‬תמונה מרשימה‬
‫זו נחרטה בתודעתם של שני היוצרים והם ניסו לחולל‬
‫בהצגה סצינת עירום כמו זו שהיו עדים לה‪ .‬אבל‬
‫ג'ו פאפ‪ ,‬מנהל ה"פאבליק תיאטר" שבו התקיימה‬
‫הבכורה ב‪ 17-‬באוקטובר ‪ ,1967‬הטיל וטו על הרעיון‪.‬‬
‫יוצרי המחזמר לא ויתרו‪ .‬בהצגת הרצה ל"שיער"‬
‫המחודש‪ ,‬שהתקיימה בתיאטרון בילטמור בברודוויי‪,‬‬
‫ב‪ 11-‬באפריל ‪ 1968‬ראגני ועוד שני שחקנים התפשטו‬
‫בשיאה של המערכה הראשונה ועמדו עירומים על‬
‫הבמה‪ .‬מבקר התיאטרון של הניו יורק טיימס‪ ,‬קלייב‬
‫ברנס‪ ,‬שסייע מאד בביקורתו להצלחת ההצגה‪ ,‬הגיב‬
‫בהתלהבות‪ .‬המפיקים בדקו בסעיפי החוק ומצאו‬
‫שעירום על הבמה הוא חוקי אם הוא מופיע כתמונה‬
‫דוממת‪ ,‬ללא תזוזה‪ .‬יוצרי המחזה וההצגה עמדו‬
‫בתוקף על כך שתמונת העירום חיונית מאד למסרים‬
‫של המחזה על אהבה‪ ,‬שחרור ממעצורים וממוסכמות‪.‬‬
‫אין ספק שלתמונת העירום היתה השפעה גדולה על‬
‫הפופולריות של ההצגה‪ ,‬זו היתה אחת האטרקציות של‬
‫ההופעה והקהל ציפה לסצינה כשהוא חמוש במצלימות‬
‫והבזקי פלש‪ .‬המפיק באטלר אמר במפורש‪" :‬אני צריך‬
‫להודות לתמונת העירום שמשכה קהל רב לתיאטרון‪.‬‬
‫ככה תפשנו אותם במערכה הראשונה והם נשארו‬
‫אתנו למערכה השנייה כדי לשמוע את המסרים האנטי‬
‫מלחמתיים שרצינו להעביר אליהם"‪.‬‬
‫לעומת כל מי ששיבחו וברכו היו גם מי ששללו את‬
‫סצינת העירום כתופעה של מיסחור‪ ,‬זילות ופורנוגרפיה‬
‫וטענו שהעירום לא הוסיף שום ערך משמעותי להצגה‬
‫או למסרים שלה‪ .‬ברגע שהסצינה הפכה להיות חלק‬
‫בלתי נפרד מן ההצגה‪ ,‬השחקנים החדשים שהגיעו‬
‫לאודישנים היו מודעים לדרישה של תמונת העירום‬
‫כחלק מתפקידם‪ .‬היו גם שחקנים שהביעו התנגדות‬
‫נחרצת והמפיקים נאלצו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לשלם תוספת‬
‫לשכרם של השחקנים שהסכימו להתפשט‪ .‬במסעות‬
‫שערכה ההצגה ברחבי ארה"ב היו ערים שהטילו וטו‬
‫על סצינת העירום ודרשו לבטלה כתנאי לקיומה של‬
‫ההצגה‪ .‬כמו הבטים אחרים של "שיער" תמונה זו‬
‫ניזונה מרעיונות אידאליסטיים אבל לא התעלמה מן‬
‫ההבטים הכלכליים והפופוליסטיים‪ ,‬תערובת של מה‬
‫שחשוב שייאמר עם מה שעוזר לנו למכור‪★ .‬‬
‫מתוך ספרו של אריק גרודה "שיער – סיפורה של הצגה‬
‫שהגדירה דור" הוצאת "ראנינג פרס"‪2010 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫מיכאל שניידר‬
‫אופיר צמח‬
‫עינת אזולאי‬
‫רוני מרחבי‬
‫מירב פלדמן‬
‫דן שפירא‬
‫אור דנון‬
‫עידו רוזנברג‬
‫אור משיח‬
‫יואב מילשטיין‬
‫אדר ריקליס‬
‫יגאל משינסקי‬
‫עוז שושן‬
‫עוז זהבי‬
‫נטע טמשה‬
‫אמילי מגנאג'י‬
‫נעמה נחום‬
‫עמית לוי‬
‫עדי אברהמי‬
‫אלון סנדלר‬
‫הילה הויזמן‬
‫אברי ארבל‬
‫נועם עמית‬
‫שיע ר‬
‫אין לי הסבר‪ ,‬אני בחור שעיר‪,‬‬
‫שעיר לעזאזל‪ ,‬הרבה שיער‬
‫בראש וכל השאר‪.‬‬
‫אין לי הסבר‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪...‬‬
‫זה לא בגלל רעב‪,‬‬
‫יש לי אם ואב‪.‬‬
‫מותק‪...‬‬
‫תנו לי הרבה שיער‪,‬‬
‫ארוך ונהדר‪ ,‬פוני‪ ,‬קוקו‪,‬‬
‫טונה של בננה‪.‬‬
‫כמה שיותר שיער‪,‬‬
‫עד כתפיי ומטה‪,‬‬
‫פה‪ ,‬מותק‪ ,‬שם‪ ,‬אמא‪,‬‬
‫כל עבר‪ ,‬אבא‪ ,‬אבא‪,‬‬
‫התעטפו כמו כבשים‪,‬‬
‫הסתבכו בעצים‪,‬‬
‫תנו משכן לכינים בשיער‪.‬‬
‫משכן כינים‪ ,‬מחבוא יונים‪,‬‬
‫חלת‪-‬דבורים‪ ,‬הרבה דברים‪,‬‬
‫ואיזה יופי‪ ,‬איזה יופי‪,‬‬
‫שיער חלק‪ ,‬או מסולסל‪,‬‬
‫או מתולתל‪ ,‬או מדובלל‪,‬‬
‫או משולשל‪ ,‬או מדולדל‪,‬‬
‫או מפולפל‪ ,‬או מגולגל‪,‬‬
‫אסוף או בתפזורת‪,‬‬
‫קלוע כמכמורת‪,‬‬
‫ממולח או ממותק‪,‬‬
‫אפוי ברוטב קארי‬
‫או ספגטי‬
‫שיער‪ ,‬שיער‪,‬‬
‫מטר‪ ,‬שניים‪,‬‬
‫מטה ולמעלה‪,‬‬
‫שיער‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מלחמת וייטנאם‬
‫"‬
‫הרקע למלחמה ב‪ 1945-‬דרשה התנועה הלאומנית‬
‫הוייטנאמית בהנהגתו של הו צ'י מין להשתחרר מעולה‬
‫של צרפת ולזכות בעצמאות‪ .‬הו צ'י מין קיווה לזכות‬
‫בתמיכתה של ארה"ב‪ ,‬שהבהירה את התנגדותה‬
‫‪14‬‬
‫דעת הקהל האמריקני בדעת הקהל האמריקני החלה‬
‫מלחמת וייטנאם להיתפס כעימות חסר‪-‬פתרון שגבה‬
‫קורבנות מיותרים‪.‬‬
‫המלחמה הפכה להיות אחד הארועים הטראומטיים‬
‫ביותר במאה ה‪ – 20-‬מלחמה‪ ,‬אשר למרות שלא הוכרז‬
‫עליה רשמית‪ ,‬התנהלה לאורך כהונתם של חמישה‬
‫נשיאים‪ .‬העורף החל לבטא תסכול עמוק ואי‪-‬שביעות‪-‬‬
‫רצון מן המעורבות האמריקנית בוייטנאם‪ .‬המלחמה‬
‫החריפה את הפיצול החברתי והגדילה את הפער בין‬
‫השכבות השונות; בין היתר בלט לעין ניצול החיילים‬
‫השחורים וההיספאנים תחת פיקודם של לבנים‪,‬‬
‫שלא נכחו בשדה הקרב‪ .‬הציבור הרחב בעצם לא‬
‫הבין את הסיבות להתערבות האמריקנית בוייטנאם‪.‬‬
‫המלחמה חשפה את חוסר האמינות של המימשל‪ ,‬את‬
‫השקרים והטיוח של המנהיגים הפוליטיים והצבאיים‪.‬‬
‫היא הוציאה לאור החלטות מוטעות והנחות שגויות‬
‫שעלו בחייהם של חיילים רבים‪ .‬תוצאות המעורבות‬
‫הצבאית היו הרות אסון‪ .‬החיילים לא ידעו בדיוק‬
‫מה הם עושים בג'ונגלים של וייטנאם‪ ,‬המטוסים‬
‫האמריקניים הפציצו כפרים עלובים ומחקו אותם מעל‬
‫פני האדמה‪ .‬חיילי מיפקדה אמריקנים היו מעורבים‬
‫במעשי שחיתות‪ ,‬בגזענות‪ ,‬בסירוב למילוי פקודות‬
‫ובעריקות‪ .‬כתוצאה מכל אלה הסתמנו בארה"ב לאורך‬
‫שנות ה‪ 60-‬שלושה כיווני התנגדות ציבורית למלחמת‬
‫וייטנאם‪ :‬התנגדות שמקורה במחנה הימני‪-‬שמרני‬
‫וחוסר הרצון של מחנה זה להמשיך לתמוך במשטר‬
‫של דרום וייטנאם‪ .‬התנגדותן של נשים ואמהות של‬
‫חיילים ששרתו בוייטנאם וארגוני חיילים משוחררים‪,‬‬
‫שטענו כי רק העניים וחסרי ההשכלה אולצו להתגייס‪.‬‬
‫המקור השלישי היה הכיוון הליברלי של השמאל‪,‬‬
‫קבוצות סטודנטים‪ ,‬פעילים של זכויות האדם‪ ,‬ארגוני‬
‫איכות הסביבה‪ ,‬צעירים לפני גיוס‪ ,‬שהחלו בפעולות‬
‫מחאה כמו שביתות רעב והפגנות נגד פשעי המלחמה‪.‬‬
‫בקמפוסים היו התפרצויות אלימות בין סטודנטים לבין‬
‫כוחות המשטרה‪ .‬מלחמת וייטנאם מיקדה את כל גווני‬
‫המחאה וסיפקה למפגינים מטרה מוחשית וקונקרטית‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬מוסכם כיום על חוקרי התקופה שהמלחמה‬
‫היתה בעצם מנוגדת לאינטרסים האמריקניים‪★ .‬‬
‫על פי ויקיפדיה ומקורות נוספים‬
‫זהר בדש‪ ,‬עודד לאופולד‬
‫מלחמת וייטנאם" (‪ )1975-1959‬הוא הכינוי‬
‫המקובל בעולם המערבי למלחמה שהתנהלה בין‬
‫צפון וייטנאם הקומוניסטית (שנתמכה על ידי‬
‫בריה"מ וסין) לבין דרום וייטנאם וארה"ב‪ .‬המלחמה‬
‫הסתיימה בנצחונו של הצפון ובאיחודה של וייטנאם‬
‫תחת שלטון קומוניסטי‪ ,‬כשנתיים לאחר נסיגת חילות‬
‫ארה"ב ב‪ .1973-‬מלחמת וייטנאם היתה אחד משיאיה‬
‫של ה"מלחמה הקרה" בין הגוש המערבי‪-‬קפיטליסטי‪,‬‬
‫לבין הגוש המזרחי‪-‬קומוניסטי‪ ,‬ומקור לטראומה‬
‫עמוקה בארה"ב‪ .‬מספר ההרוגים במלחמה היה כ‪4-‬‬
‫מיליון‪ ,‬מתוכם כ‪ 58-‬אלף חיילים אמריקנים‪.‬‬
‫לאימפריאליזם האירופי הישן‪ .‬אולם בעקבות מותו‬
‫של הנשיא רוזוולט‪ ,‬תחילתה של "המלחמה הקרה"‬
‫ונטיותיו הקומוניסטיות של הו צ'י מין‪ ,‬בחרה ארה"ב‬
‫לתמוך בצרפת‪ ,‬מתוך חשש כי נפילתה של וייטנאם‬
‫בידי הקומוניסטים תביא לשליטה קומוניסטית גם‬
‫בשאר מדינות מזרח אסיה‪.‬‬
‫במהלך המלחמה הקרויה "מלחמת הודו‪-‬סין‬
‫הראשונה" (בשנים ‪ )1954–1946‬לחמו וייטנאם‪,‬‬
‫לאוס וקמבודיה על קבלת עצמאות והשתחררות‬
‫מעול השלטון הצרפתי‪ .‬בועידת ז'נבה שהתקיימה‬
‫ב‪ 1954-‬עם סיום מלחמת הודו‪-‬סין הראשונה‪ ,‬הוחלט‬
‫לחלק את וייטנאם‪ ,‬זמנית‪ ,‬לשני חלקים‪ :‬בצפון קמה‬
‫תנועה לעצמאות (נגד הקולוניאליזם) בשם וייט מין‪,‬‬
‫במדינה קומוניסטית שבירתה האנוי‪ ,‬בהנהגת הו צ'י‬
‫מין; בחלקה הדרומי של הארץ קמה מדינה אנטי‪-‬‬
‫קומוניסטית שבירתה סייגון‪ ,‬בהנהגת הקיסר באו דיי‪.‬‬
‫כעבור שנה הודח הקיסר בידי נגויין דיים‪ ,‬איש עסקים‬
‫וייטנאמי‪ ,‬לאומן‪ ,‬נוצרי קתולי ואנטי קומוניסט‪ ,‬שזכה‬
‫לתמיכת ארה"ב‪ .‬הוא הפך לשליטה של דרום וייטנאם‬
‫בלי לקיים מערכת בחירות‪ ,‬מתוך חשש שבבחירות יעלו‬
‫הקומוניסטים לשלטון‪ .‬במטרה לתמוך בו ולחזק את‬
‫שלטונו החלה ארה"ב להשקיע כספים ולשגר מומחים‬
‫ויועצים‪ ,‬אנשי צבא ומשטרה‪ .‬במקביל החלו להתארגן‬
‫בכפרי דרום וייטנאם יחידות לוחמים עממיות שכונו‬
‫ה"וייטקונג" (החזית לשחרור לאומי)‪ ,‬שהתנגדו למה‬
‫שנתפס בעיניהם כממשלת‪-‬בובות בסייגון‪ .‬הוייטקונג‬
‫נתמכו על ידי צפון וייטנאם הקומוניסטית ועל ידי‬
‫רבים מתושבי דרום וייטנאם‪ .‬ארה"ב וממשלת דרום‬
‫וייטנאם טענו שמטרתן בעימות היא מניעת התפשטות‬
‫הקומוניזם‪ .‬צפון וייטנאם טענה שמטרתה היא איחוד‬
‫המדינה מחדש וסילוקה של ארה"ב‪ ,‬כהמשך למלחמת‬
‫העצמאות שסילקה את צרפת‪.‬‬
‫הנשיא קנדי היה נחוש בדעתו למנוע נצחון קומוניסטי‬
‫בוייטנאם‪ .‬הוא שלח כוחות שיטור גדולים ויחידות‬
‫לוחמים במטרה לסייע לממשלת דרום וייטנאם להקים‬
‫צבא יעיל‪ .‬לאחר רצח קנדי בנובמבר ‪ ,1963‬הבהיר‬
‫הנשיא לינדון ג'ונסון שארה"ב תמשיך לתמוך בדרום‬
‫וייטנאם‪ .‬בתקופת כהונתו ביצע הצבא האמריקני‬
‫פעולות תקיפה אוויריות מאסיביות‪ ,‬שמטרתן‬
‫העיקרית היתה פגיעה מוראלית בצבא הצפון‪ ,‬ונסיון‬
‫לכפות על צפון וייטנאם – שקיבלה סיוע מבריה"מ‬
‫ומסין ‪ -‬כניסה למשא ומתן על הפסקת הלחימה‪.‬‬
‫בימי כהונתו של לינדון ג'ונסון (‪ )1969–1963‬הוכפלו‬
‫הכוחות האמריקניים בוייטנאם פי ‪.40‬‬
‫ילדי הפרחים‬
‫ר‬
‫אשיתה של תנועת ה"היפים" בברקלי‪,‬‬
‫קליפורניה‪ ,‬כשכמה תריסרי צעירים שהתכנסו‬
‫דרך קבע בבית קפה פופולרי יצרו סינתזה‬
‫בין מוסיקת‪-‬עם והז'אנר המתפתח של רוק פסיכדלי‪,‬‬
‫תרכובת של אקספרימנטים מוסיקליים עם מיצגי‬
‫תאורה‪ .‬בקליפורניה לא חל אז עדיין איסור על שימוש‬
‫ב‪ LSD-‬וסמים מחוללי הזיות הפכו לחלק בלתי נפרד של‬
‫חבורה זו‪ .‬סמים לכל דורש היו כלולים בשירות שסיפקה‬
‫להקת הרחוב ‪ DIGGERS‬שאירגנה קונצרטים חינם‪,‬‬
‫חילקה אוכל חינם והציגה מופעי רחוב אנרכיסטיים‪.‬‬
‫ובניו יורק‪ 10,000 ,‬איש נאספו בסנטרל פארק ביום‬
‫ראשון של פסחא ‪ ,1967‬רבים מהם היפים‪ ,‬וחנכו‬
‫את מה שזכה לשם "קיץ של אהבה"‪ .‬באותו קיץ‬
‫הגיעו לסאן פרנסיסקו עשרות אלפי צעירים להצטרף‬
‫לחבורות ההיפים המקומיים‪ .‬התפוצצות אוכלוסין‬
‫היתה בלתי נמנעת‪ .‬האזור לא יכול להכיל את כל‬
‫הבאים וצעירים רבים התגודדו וחיו ברחובות כחסרי‪-‬‬
‫בית‪ .‬היה מי שהגדיר אותם כדור של צעירים מטורפים‪,‬‬
‫מוארים‪ ,‬ששוטטו ברחבי אמריקה בטרמפים‪ ,‬לעיתים‬
‫קרובות לבושי סחבות‪ ,‬לעיתים יחפים‪ ,‬חיים מהיד‬
‫לפה‪ .‬נושא הנשק הגרעיני שעלה על הפרק נתן תוקף‬
‫לדבקות שלהם בשלום ובהרמוניה‪ .‬מלחמת וייטנאם‬
‫שהלכה והסלימה‪ ,‬כתוצאה ישירה מהמלחמה הקרה‬
‫שהזהירה מפני התפשטות הקומוניזם ברחבי העולם‪,‬‬
‫איששה את העמדות שלהם שדגלו בהתנגדות למימסד‬
‫על כל גווניו‪ .‬היתה זו תנועת מחאה עממית של אנשים‬
‫צעירים‪ ,‬שצברה תאוצה ומשכה אליה אלפי אוהדים‬
‫אשר האמינו ביכולתם לשנות את העולם‪.‬‬
‫ההיפים‪ ,‬או בכינויים האחר‪" ,‬ילדי הפרחים"‪ ,‬יצרו‬
‫בשנות ה‪ 60-‬בארה"ב את תרבות האנטי‪ ,‬שהפכה‬
‫לתופעה חברתית‪ .‬הם עישנו מריחואנה והשתמשו‬
‫בסמים פסיכדליים‪ .‬הם האשימו את המבוגרים בהרס‬
‫העולם‪ ,‬הם דגלו באהבה חופשית ובשויון הזדמנויות‬
‫לנשים‪ ,‬הם היו נגד אפליה על רקע גזעי‪ ,‬הם היו‬
‫בעד שימוש חופשי בסמים‪ ,‬התנגדו למלחמות בכלל‬
‫ולמלחמת וייטנאם בפרט‪ .‬הם הטיפו לשלום‪ ,‬לאהבה‬
‫ולאחווה בין בני האדם‪ .‬הם דגלו גם בשמירה על הטבע‬
‫ועל בעלי החיים‪ .‬על מנת לחיות בהרמוניה עם הטבע‬
‫הם גידלו את שערם‪ .‬אנשי דור הפרחים זכו גם לכינוי‬
‫"דור הבייבי בום"‪ ,‬הדור שנולד אחרי מלה"ע השנייה‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬היתה ארה"ב שקועה עמוק במלחמת‬
‫וייטנאם שגבתה קורבנות רבים ונתפסה בעיני רוב‬
‫הציבור כמלחמה מיותרת ולא מוצדקת‪ .‬גיוס החובה‬
‫היה מאד לא פופולרי בקרב האוכלוסיה האמריקנית‬
‫והשמועות על איך להתחמק ממנו פרחו ושגשגו‪ .‬בקרב‬
‫הצעירים צמחו זמרי בלוז ורוק שגידלו שיער‪ ,‬שרו‬
‫שירי מחאה ומשכו אחריהם המוני צעירים‪ .‬קהל זה‬
‫הפך לתנועה החברתית שכונתה "ילדי הפרחים" בשל‬
‫סלידתם מהרס הטבע בידי בני האדם וגם בגלל מנהגם‬
‫לשזור פרחים בשערם ולהושיט פרח לאנשי הכוחות‬
‫המזויינים ושומרי החוק‪ .‬ההיפים‪ ,‬שראשיתם בתנועת‬
‫מחאה נגד מלחמת וייטנאם‪ ,‬התפתחו והפכו לתנועה‬
‫אידאולוגית שהציגה תפיסת עולם חדשה‪ ,‬מהפכנית‪:‬‬
‫להחליף את המלחמות במוסיקה ובסמים המקנים‬
‫תחושת אושר ושלווה‪ ,‬מעודדים הידברות‪ ,‬משרים‬
‫הרמוניה ואהבה‪ .‬כחלק מתפישתם לשוויון ולאחווה‬
‫התארגנו ההיפים בקומונות ובחרו להינתק מהדור‬
‫של הוריהם ומעקרונותיו המיושנים‪ .‬בין הדמויות‬
‫שהשפיעו עליהם היו ג'ון לנון‪ ,‬ג'ימי הנדריקס‪ ,‬ג'ורג'‬
‫האריסון הרברט מרקוזה ומרטין לותר קינג‪.‬‬
‫תנועת "ילדי הפרחים" החלה לדעוך בהדרגה בשנות‬
‫ה‪ 70-‬אבל עקרונותיה חילחלו לתודעתו של הציבור‬
‫האמריקני ומשם לעולם המערבי כולו‪ .‬שני ארועים‬
‫שהתרחשו ב‪ 1969-‬הכפישו את דמותה של התנועה‬
‫בעיתונות המקומית‪ .‬אחד מהם היה הרצח שהתבצע‬
‫על ידי בני חבורתו של צ'רלס מנסון וכעבור ארבעה‬
‫חודשים‪ ,‬הקונצרט החינמי של וודסטוק שבסיומו‬
‫נדקר למוות בחור בן ‪ 18‬על ידי אופנוען‪ ,‬חבר בלהקת‬
‫האופנועים "מלאכי הגיהינום"‪ .‬בעוד תנועת ההיפים‬
‫דועכת תפסה מלחמת וייטנאם תאוצה‪ .‬הגיוס וכל‬
‫מה שהיה כרוך במלחמה זו היו בין המניעים שדחפו‬
‫את ראדו וראגני לכתיבת המחזה‪ .‬כשהמחזמר נפתח‬
‫ב"פאבליק תיאטר" באוקטובר ‪ 1967‬מלחמת וייטנאם‬
‫היתה בעיצומה‪ 58,000 ,‬חיילים אמריקנים נהרגו‪ ,‬שני‬
‫שליש מהם בין השנים ‪ 1967‬עד ‪★ .1969‬‬
‫עפ"י ספרו של אריק גרודה "שיער" ומקורות נוספים‬
‫שורה ראשונה‪:‬‬
‫מירב פלדמן‬
‫דן שפירא‬
‫אופיר צמח‬
‫עידו רוזנברג‬
‫עוז זהבי‬
‫שורה שנייה‪:‬‬
‫אייר שטיימן‬
‫נעה גורן‪-‬זהבי‬
‫זוהר בדש‬
‫גל קורן‬
‫אור דנון‬
‫אמילי מגנאג'י‬
‫שירן לגזיאל‬
‫עמית לוי‬
‫הילה הויזמן‬
‫‪16‬‬
‫"שיער" ב‪ , 2015 -‬למה?‬
‫ההחלטה להציג את "שיער" נכונה‪ ,‬לצערי‪ ,‬כמעט‬
‫בכל עת‪ .‬היחסים בין הפרט והמדינה היו ויישארו‬
‫מורכבים וכמעט תמיד יימצא במרכזם קונפליקט‬
‫טעון‪ .‬בשיחות שניהלתי עם השחקנים ויוצרי ההצגה‬
‫בתהליך העבודה עלו אינספור שאלות ביחס לבלבול‬
‫שאופף את הדור הצעיר בישראל של היום‪ :‬על מה‬
‫המחזה? על מה אנחנו מוחים? מה כואב לנו? במה‬
‫אנחנו דומים – אם בכלל – להיפים של אותה תקופה?‬
‫איך אפשר להעלות על הבמה בישראל מחזה שמציג‬
‫את הצבא כישות רצחנית ולכן מצדיק את ההשתמטות‬
‫מילה גסה)‪" ,‬שיער" שלנו קורא לשמש לעלות ולהאיר‬
‫עתיד שמקדש את החיים ולא את המוות‪ .‬זהו מחזמר‬
‫שמציג בזכוכית מגדלת את האזהרה מפני ההשלכות‬
‫האיומות של המלחמה והשכול‪ ,‬ומפני הקשיים הבלתי‬
‫מוצדקים שמעמיס המימסד על הפרט‪ .‬כאנשי תיאטרון‬
‫מוטלות עלינו החובה והזכות לשאול שאלות ולנער‬
‫מעלינו את השגרה האפורה וההרסנית‪ .‬שקספיר היה‬
‫זה ששם בפיה של אופליה את המילים‪" :‬אנחנו יודעים‬
‫מה אנחנו‪ ,‬אך איננו יודעים מה היינו יכולים להיות"‬
‫("המלט" מערכה ‪ 4‬תמונה ‪" .)5‬שיער" שלנו מפציר‬
‫בקהל הצופים שלא להסתפק ב"מה אנחנו" אלא‬
‫"שיער" מנקודת מבט ישראלית‬
‫מן השירות? על השאלות הקשות ניסינו לענות יחד‪.‬‬
‫לא פעם שררה בינינו אי‪-‬הסכמה‪ ,‬אבל סביב עניין‬
‫אחד היתה תמימות דעים‪" :‬שיער"‪ ,‬במהותו‪ ,‬הוא נגד‬
‫המלחמה ובעד השלום‪ ,‬נגד שתיקה ובעד הידברות‪,‬‬
‫נגד אטימות ובעד הלגיטימציה לשאול שאלות‪.‬‬
‫כמעט כל ‪ 35‬שחקני ההצגה שירתו בצבא ואף אחד‬
‫מהם אינו מתחרט על כך ו‪/‬או מצדיק השתמטות‪,‬‬
‫אבל באותה מידה כולם מוצאים את הזכות לבקר‬
‫כלגיטימית‪ .‬זכותנו לתבוע כל נסיון אפשרי להידברות‬
‫לפני יציאה למלחמה‪ ,‬ובמדינה בה חברי הממשלה‬
‫אינם מסוגלים להידבר ביניהם ולמנוע בחירות טרם‬
‫זמנן‪ ,‬זכותנו לומר‪ :‬די! דור העתיד הוא דור מבולבל‬
‫שמנסה להגדיר מחדש מושגים בסיסיים כמו אושר‪,‬‬
‫אהבה‪ ,‬משפחה‪ ,‬חיים‪ ,‬נתינה‪ ,‬קבלה‪ ,‬חופש; במסגרת‬
‫הנסיון להגדיר מחדש אנחנו הולכים לאיבוד בין הרצוי‬
‫למצוי‪ ,‬בין מי שאנחנו לבין מה שמצופה מאתנו‪.‬‬
‫זהו דור שחי בהתאם למוסכמות שעל‪-‬פי רוב נכפו‬
‫עליו‪ ,‬דור שחי על‪-‬פי מערכת חוקים שמחוקקת כנסת‬
‫המורכבת (בחלקה) מאנשים שהתנהלותם מטילה‬
‫בספק את כשירותם וזכותם להשפיע על עתידנו‪,‬‬
‫דור שזהותו וחיוניותו הולכות ונשחקות בצילן האפל‬
‫של הבירוקרטיה‪ ,‬האדישות וההתקהות‪ ,‬שמאפיינות‬
‫את מי שמופקדים על חיינו‪" .‬שיער" שלנו ב‪2015-‬‬
‫הוא נסיון לעורר‪ ,‬לחשוב‪ ,‬לשאול שאלות ולפקוח‬
‫עיניים‪" .‬שיער" שלנו מתחנן להידברות ולמיצוי כל‬
‫דרך אפשרית לשקט ושלווה (כי "שלום" הפכה להיות‬
‫‪18‬‬
‫לשאוף ולרצות לדעת "מה היינו יכולים להיות"‪.‬‬
‫האם נעשו שינויים דרמטיים בעיבוד המחזה?‬
‫"שיער" מוצג ברחבי העולם כשהאלמנט המרכזי שלו‬
‫הוא המוסיקה הנפלאה והשירים האהובים והמוכרים‪.‬‬
‫סרטו של מילוש פורמן משנת ‪ 1979‬הצליח להפוך‬
‫את המחזמר הנפלא הזה ללהיט ענק‪ ,‬בין היתר כי‬
‫הציע להפנינג התיאטרוני מסגרת דרמטית משובחת‪.‬‬
‫סיפורו של קלוד למן הרגע שהוא פוגש את "השבט"‬
‫ועד למועד גיוסו הביא את הקונפליקט המרכזי של‬
‫המחזמר למיצוי אופטימלי‪ .‬מה יותר נכון? ללכת אחרי‬
‫הלב או אחרי מה שתובע השכל? לקיים את כל מה‬
‫שחונכנו עליו או לבעוט בכל המוסכמות? בגירסת‬
‫הבמה שלנו יבחינו חדי‪-‬העין שאין תשובה מוחלטת‬
‫לשאלה "מה נכון יותר"? החופש מזמין ומפתה‪,‬‬
‫אך מצד שני ברור באלו ערכים אסור לנו לבעוט‬
‫ואלו מוסכמות קשה לנו לנתץ‪ .‬בעבודה הדרמטית‬
‫על ההצגה שלנו השתדלנו לשמור ככל האפשר על‬
‫גירסת המקור משנות השבעים‪ ,‬אך גם נעשה מאמץ‬
‫"לפרמט" אותה לצורת התיאטרון המוכרת יותר לקהל‬
‫של היום‪ ,‬לכן העצמנו אלמנטים דרמטיים שחשוב‬
‫היה להבליט‪ ,‬כפי שנעשה בעבר בגירסאות בימתיות‬
‫נוספות של "שיער" בארץ ובחו"ל‪ .‬שאלת התרגום‬
‫העסיקה אותנו לפני תחילת החזרות‪ .‬האם התרגום‬
‫של אהוד מנור ז"ל עומד במבחן הזמן או שהתאים רק‬
‫לתקופה בה נוצר‪ ,‬כלומר ‪ ?1971‬קריאה מוקפדת של‬
‫התרגום חושפת שלל ביטויים מטאפוריים ופואטיים‬
‫שהופכים אותו ליצירה על‪-‬זמנית וכל האזנה מחדש‬
‫לביצועי השירים הופכת את החוויה לעשירה ומרתקת‬
‫יותר‪ .‬המפגש של שחקני ההצגה עם התרגום המקורי‬
‫הוכיחה לנו עד כמה הוא רלוונטי‪.‬‬
‫מי זה השבט?‬
‫פענוח "השבט" הוא אחד המפתחות המרכזיים‬
‫שניסינו להתמודד אתו בעבודה על המחזמר‪ .‬מי הם‬
‫ה"היפים" של ‪ ?2015‬מי זה "השבט" כיום? מצאנו‬
‫לא מעט הקבלות לימינו אנו‪ ,‬שאינן בהכרח התבדלות‬
‫ויחד עם זאת‪ ,‬המשל והנמשל ברורים בשני המקרים‪.‬‬
‫הבחירה במלחמה ולא בהידברות‪ ,‬היא הנושא אצלנו‪.‬‬
‫ההחלטה להציב חיילים במוקדים של פורענות‪ ,‬בקו‬
‫האש‪ ,‬בצמתים פגיעים שאין מהם דרך חזרה‪ ,‬לסכן‬
‫את חייהם באופן מודע‪ ,‬במקום לנסות ולפתור את‬
‫הבעייה באמצעים של דו‪-‬שיח‪ ,‬היא הבעיה שעליה‬
‫אנחנו מניחים את יסודות ההקבלה בין "שיער" של‬
‫אמריקה ל"שיער" של ישראל‪ .‬ולא רק זאת‪" .‬שיער"‬
‫מבקש לעצור לשנייה‪ ,‬לנשום ולחשוב‪ .‬רגע אחד לפני‬
‫שנדלק האור האדום ומופעלים צופרי האזעקה ראוי‬
‫שנדע שניסינו הכל כדי למנוע זאת‪.‬‬
‫שיחה עם הבמאי משה קפטן‬
‫חברתית‪ ,‬אלא התכנסות רחבה ומשמעותית כדי להביא‬
‫יחד מסר‪ ,‬או לחלוק אג'נדה שתומכת בפרט ויוצאת‬
‫נגד המימסד‪ .‬האם אפשר לומר שהמחאה החברתית‬
‫של השנים האחרונות‪ ,‬זו שהוציאה אל הרחובות מאות‬
‫אלפי צעירים היא אופציה כזאת? אני חושב שכן‪.‬‬
‫האם אפשר להגדיר את משתתפי מחאת האוהלים‬
‫שנמשכת עד היום תחת כותרת דומה ל"היפים"? אני‬
‫חושב שכן‪ .‬האם אפשר להתייחס ל"ילדי הנרות" של‬
‫שנות התשעים‪ ,‬אלה שמילאו את הכיכרות יום אחרי‬
‫יום‪ ,‬שבוע אחרי שבוע‪ ,‬הדליקו נרות ושרו שירים על‬
‫שלום‪ ,‬כמשהו דומה ל"שבט"? אני חושב שכן‪ .‬בשיחה‬
‫עם איש טלוויזיה שאני מעריך מאד‪ ,‬הוא הציג בפניי‬
‫תיאוריה מחוייכת שההיפים של היום הם החרדים‪.‬‬
‫הם משתמטים מן הצבא‪ ,‬הם שורפים צווי גיוס‪ ,‬הם‬
‫מנהלים חיים רוחניים‪ ,‬והשיער הארוך שההיפים גידלו‬
‫על ראשם הפך לזקנים הארוכים שמגדלים החרדים‪...‬‬
‫אפשר להסתכל על זה גם ככה‪ ,‬לא?‬
‫מה לישראל ולוייטנאם?‬
‫"שיער" זועק נגד היציאה המיותרת של חיילים אל‬
‫מותם על אדמה שאין להם שום קשר אליה‪ .‬צבא‬
‫ההגנה לישראל הוא צבא שמגן על עמו מפני סכנות‬
‫קיומיות העומדות בשערנו יום יום‪ ,‬שעה שעה‪ .‬קשה‬
‫להתייחס לעזה כוייטנאם‪ ,‬או למבצע "צוק איתן" כאל‬
‫מבצע מיותר‪ .‬ההגנה על ישובי הדרום אינה מזכירה‬
‫כהוא זה את ההתערבות האמריקאית בוייטנאם‪,‬‬
‫מהו הערך המוסף של העירום?‬
‫עירום בתיאטרון הוא תמיד עניין מושך אש‪ .‬עירום‬
‫הוא דבר מסקרן‪ ,‬מציצני‪ ,‬לא תמיד הוא משולב‬
‫במופעים מן הטעמים הנכונים‪ ,‬אך כשהוא נובע מתוך‬
‫הסיטואציה הוא יכול להיות מצמרר ובעל משמעות‪.‬‬
‫הבחירה שלי שלא להשמיט את סצנת העירום מן‬
‫המחזה היא כיוון שאני מאמין שסיבת ההתפשטות‬
‫של הדמויות אל מול עיני הקהל היא כדי לומר‬
‫לצופים‪" :‬מתחת לבגדים כולנו שווים"‪ .‬לא משנה כמה‬
‫חליפות‪ ,‬עניבות‪ ,‬מעילים יוקרתיים ונעליים אופנתיות‬
‫יכסו את גופנו‪ ,‬יקבעו או ישקפו את מעמדנו החברתי‪.‬‬
‫כשאנחנו מסירים מעלינו את הבגדים כולנו בני אדם‬
‫שווים‪ .‬ומן המקום הזה צריך להתחיל הכל מחדש‪.‬‬
‫שיח ומחשבה ממקום של שוויון וקבלה‪ ,‬הכלה של‬
‫האחד את האחר וכבוד הדדי‪.‬‬
‫במה מתבטא החיבור האישי שלך ל"שיער"?‬
‫קלישאתי ככל שזה יישמע‪ ,‬אני אבא לשני ילדים ואני‬
‫חרד לעתידם עד מאד‪ .‬אני רוצה להאמין שאפשר‬
‫לחלום על עתיד טוב יותר באזורנו‪ .‬אני רוצה להאמין‬
‫שיש לנו הכוח לשנות‪ .‬האופציה לחיות כאן חיים‬
‫שלווים ושקטים ניתנת למימוש‪ ,‬ולא עוד חלום‬
‫באספמיה‪" .‬שיער" שלי הוא זעקה לעצור את הסחף‬
‫הפוליטי–חברתי שעוטף את חיינו‪ ,‬וקריאה לחלום יחד‬
‫על עולם טוב יותר לילדינו‪★ .‬‬
‫‪19‬‬
‫הילה הויזמן‬
‫מור חממי‬
‫אייר שטיימן‬
‫חן אמסלם‬
‫אופיר צמח‬
‫נטע טמשה‬
‫מיי פיינגולד‬
‫אלון סנדלר‬
‫עידו רוזנברג‬
‫מירב פלדמן‬
‫תנו ל ש מ ש יד‬
‫עינינו תועות‪ ,‬הנשימה כבדה‪,‬‬
‫צועדים בגשם האפור‪,‬‬
‫אפופים ניחוח‪-‬רעל‬
‫מול פני אומה גוועת‪,‬‬
‫אל מול מקסם אורות כוזבים‬
‫שקר מלומד שומעים‬
‫והוזים חרש ניגון תועה‪.‬‬
‫חרש זורם אי‪-‬שם נהר הנצח‪,‬‬
‫וכל רזי מחר זורמים בו‪,‬‬
‫חיי נגלים לי כאלם סרטי חלל‪,‬‬
‫הדממה לוחשת לי את הכל‪,‬‬
‫את הכל‪.‬‬
‫עינינו תועות‪ ,‬הנשימה כבדה‪,‬‬
‫צועדים בגשם האפור‪,‬‬
‫אפופים ניחוח רעל‪,‬‬
‫מול פני אומה גוועת‪,‬‬
‫אל מול מקסם אורות כוזבים‬
‫שקר מלומד שומעים‪,‬‬
‫והוזים חרש ניגון תועה‪.‬‬
‫זמר‪-‬חלל פורטים על מיתרי‪-‬סיטאר‬
‫והחיים הם בנו ובכם‪,‬‬
‫בך ובי ובנו‪ ,‬מסביבנו‪.‬‬
‫תנו לשמש‪,‬‬
‫תנו לשמש יד‪,‬‬
‫לשמש יד‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מן הביקורת על "שיער"‬
‫ג'רום ראגני (המחזאי וכותב השירים) יליד ‪ .1935‬שחקן אמריקני‪ ,‬זמר ופזמונאי‪ .‬בעיקר התפרסם בזכות‬
‫המחזמר "שיער"‪ .‬נולד למשפחה איטלקית ענייה‪ ,‬כאחד מעשרה ילדים‪ .‬כשסיים את לימודי המשחק שמח לגלם כל‬
‫תפקיד שהוצע לו‪ .‬ראגני היה מעורב בעבודתו של "התיאטרון הפתוח" ובנטיות הנסיוניות שלו‪ .‬ב‪ 1964-‬פגש בהצגה‬
‫בה השתתף באוף ברודוויי ‪" -‬הפטנט" של אן ג'ליקו ‪ -‬את השחקן ג'יימס ראדו‪ .‬כשהתברר שיש להם שפה משותפת‬
‫ותחומי עניין משותפים‪ ,‬החליטו השניים לעבוד על מחזמר מחיי ההיפים‪ .‬על מנת לערוך תחקיר וללמוד על חבורות‬
‫ההיפים התחברו השניים לקבוצה של צעירים שניסו להשתמט מן הגיוס לוייטנאם‪ ,‬ראיינו צעירים ברחוב‪ ,‬קראו‬
‫מאמרים רבים על ההיפים ועל השקפת עולמם והחלו בכתיבת השירים‪ .‬את שני התפקידים הראשיים – קלוד וברגר ‪-‬‬
‫הועידו בעצם לעצמם‪ .‬כשהיה להם נוסח כתוב שהניח את דעתם‪ ,‬הביאו אותו למפיק נט שפירו שהתנדב לסייע להם‬
‫למצוא מלחין מתאים‪ .‬לאחר ההצלחה של "שיער" נפרדו ראגני וראדו מבחינה מקצועית וכל אחד מהם הלך לדרכו‪.‬‬
‫הם חזרו לשתף פעולה ולכתוב יחד מחזמר שעסק בנושאים סביבתיים‪ .‬הם כתבו גם מחזמר שעלה בתיאטרון לה‬
‫מאמא ב‪ .1978-‬ראגני מת ב‪ 1991-‬ממחלת הסרטן בגיל ‪.55‬‬
‫"‬
‫מחזמר הרוק הראשון"‪" ,‬מחזמר הקונספט‬
‫הראשון"‪" ,‬מות ברודוויי"‪" ,‬העתיד של ברודוויי"‪.‬‬
‫אלה היו מקצת הכותרות בהן הוכתר "שיער"‬
‫כשעלה לראשונה על הבמה‪" .‬שיער" היה הנסיון האמיתי‬
‫הראשון להסביר למיינסטרים האמריקני את תופעת תת‬
‫התרבות ההיפית‪ .‬שירי המחזמר נטועים כולם עמוק בתוך‬
‫זמנם ויחד עם זה הם על‪-‬זמניים‪[ .‬אריק גרודה*]‬
‫על מעט מאוד הפקות נאמר ששיקפו את פני התקופה‬
‫וגם שינו אותה – "שיער" נחשב לאחת מהן‪ .‬כשהמחזמר‬
‫עלה לראשונה על הבמה בברודוויי‪ ,‬הנימה הכללית של‬
‫הביקורות היתה נלהבת מאד‪ .‬חזרו ועלו ביטויים כמו‬
‫"חדשני"‪" ,‬מרענן"‪" ,‬כן"‪" ,‬נועז"‪" ,‬מרגש"‪" ,‬מסעיר"‪.‬‬
‫היתה גם ביקורת שלילית ‪ -‬זו שנבעה מעטו של ג'ון‬
‫צ'פמן מהעיתון "דיילי ניוז"‪ ,‬כינתה את המחזמר "זול"‪,‬‬
‫"וולגרי"‪" ,‬חסר טעם"‪ .‬מבקרים נוספים שמתחו ביקורת‬
‫על המחזה‪ ,‬עשו זאת על בסיס אידאולוגי‪.‬‬
‫כרזת המחזמר‪1968 ,‬‬
‫‪ ‬קלייב ברנס‪ ,‬ה"ניו יורק טיימס"‪1968 ,‬‬
‫"שיער"‪ ,‬מחזמר הרוק השבטי‪ ,‬הרב‪-‬גזעי‪ ,‬התפוצץ על ברודוויי‪ .‬אחריו‪ ,‬ברודויי לעולם לא תחזור להיות‬
‫מה שהיתה‪ .‬שני המחברים ראגני וראדו בוחנים במבט אוהב‪ ,‬חי וריאליסטי את "ילדי הפרחים" של היום‪,‬‬
‫שמביאים איתם אל הבמה מערכת שלמה של ערכים חדשים‪" .‬שיער" הוא תופעה תוססת‪ ,‬מרעננת – כל‬
‫מה שקורה בהצגה זו משוחרר ממעצורים ומצטיין בכנות רבה‪" ...‬שיער" הוא המחזמר הברודוויי הראשון‬
‫מזה זמן מה שמשמיע קול אותנטי של היום ולא של שלשום‪ ...‬הגיע הזמן למהפיכה נוספת ויתכן ש"שיער"‬
‫הוא המחזמר שיתחיל אותה‪ ...‬אני מכתיר את שנת ‪ 1968‬כשנת "שיער" – ההצגה הכנה ביותר בעיר‪.‬‬
‫‪ ‬בן ברנטלי‪ ,‬ה"ניו יורק טיימס"‪ 21 ,‬במרץ ‪2009‬‬
‫הם חזרו לברודוויי בכל עוצמת הצעירות שלהם‪ ,‬והביאו איתם את כל קשת הגוונים של השמחה והחרדה‪,‬‬
‫האופייניות למצב הקיומי‪ ,‬הדו‪-‬קוטבי‪ ,‬הקרוי נעורים‪ .‬הצעירים של "שיער" הם אמנם מלאי התלהבות‪,‬‬
‫עליצות ותעלולים אבל הם גם זועמים‪ ,‬עוינים‪ ,‬מבולבלים ומפוחדים עד מוות – ולא רק בגלל מלחמת‬
‫וייטנאם שמאיימת לטרוף את הבחורים; הם חוששים מפני מה שהחיים עלולים לעולל להם‪ ,‬הם חרדים‬
‫מפני מה שצופן בחובו העתיד‪...‬‬
‫‪ ‬מייקל בילינגטון‪" ,‬הגארדיין"‪ 14 ,‬באפריל ‪ ,2010‬לונדון‬
‫"שיער" הוא יותר מסתם מחזמר – מדובר בתופעה חברתית ותרבותית‪ ,‬חגיגה של החיים והחופש וזעקת‬
‫מחאה נגד הפוליטיקאים‪ ,‬שבשנות ה‪ 60-‬המאוחרות שלחו דור שלם של צעירים אמריקנים למלחמה‪.‬‬
‫ב‪ 1968-‬כתב (על ההפקה הלונדונית דאז) הבמאי‪-‬המבקר צ'רלס מארוביץ'‪" :‬בלי וייטנאם ותגובתה של‬
‫אמריקה למלחמה‪ ,‬הצגה זו לא היתה נולדת‪ .‬היא הוזנה על ידי שנאתו של הדור הצעיר למה שהדור‬
‫המבוגר עולל לאמריקה"‪" .‬שיער"‪ ,‬שנולד מתוך מחאה‪ ,‬היווה פריצת דרך בתקופה בה מחזות הזמר היו‬
‫מנותקים לחלוטין מן הרקע הפוליטי והחברתי‪.‬‬
‫* מתוך ההקדמה לספרו "שיער – סיפורה של הצגה שהגדירה דור" הוצאת "ראנינג פרס"‪2010 ,‬‬
‫‪22‬‬
‫ג'יימס ראדו (המחזאי וכותב השירים) נולד ב‪ 1932-‬כג'יימס ראדומסקי‪ .‬שחקן אמריקני‪ ,‬מחזאי ומלחין‪ .‬החל‬
‫להתפרסם בעקבות "שיער" אותו כתב עם ג'רום ראגני‪ .‬אחרי שסיים את לימודי הדרמה באוניברסיטה המשיך בניו‬
‫יורק ללמוד בסטודיו של לי סטרסברג‪ .‬במקביל כתב שירים פופולריים‪ ,‬אותם הלחין יחד עם חברי הלהקה שלו‪.‬‬
‫כשפגש את ראגני ב‪ 1964-‬השניים התידדו והחלו לכתוב ביחד את המחזמר "שיער"‪" .‬ג'רי ואני היינו מקור השראה‬
‫זה לזה‪ .‬מצאנו נושא שלדעתנו היה ראוי לשמש בסיס ליצירה דרמטית‪ .‬הקשבנו לדברים שהתרחשו סביבנו‪ ,‬ראינו‬
‫עולם חדש שהיכה שורשים ממש לנגד עינינו‪ ,‬עולם מרתק שהציע לנו לטעום‪ ,‬להריח‪ ,‬לגעת‪ ,‬לשמוע‪ ,‬לעשן‪ ...‬הרגשנו‬
‫כפטריוטים אמיתיים כשהאמנו ברעיונות של‬
‫חופש וחירות ואהוב את שכנך‪ ...‬היתה אז‬
‫כל כך הרבה התרגשות ברחובות ובפארקים‬
‫ובאזורי ההתגודדות של ההיפים‪ .‬חשבנו שאם‬
‫נצליח להעביר את ההתרחשות הזאת לבמה‪,‬‬
‫יהיה נפלא‪ .‬הסתובבנו בחברתם של ההיפים‪,‬‬
‫הלכנו למקומות המיפגש שלהם וכמוהם גידלנו‬
‫שיער‪ .‬בהשראתם ישבנו וכתבנו וכתבנו‪"...‬‬
‫בהפקה של "שיער" שעלתה בברודוויי שיחק‬
‫ראדו את תפקיד קלוד מול ראגני שגילם‬
‫את ברגר‪ .‬שני התפקידים היו במידת‪-‬מה‬
‫אוטוביוגרפיים‪ .‬ראדו הכריז בגלוי שהוא דו‪-‬‬
‫מיני ולא הסתיר את יחסיו עם ראגני‪ .‬ב‪1970-‬‬
‫ביימו השניים במשותף את המחזמר שלהם‬
‫בטורונטו‪ .‬הם נהגו‪ ,‬ככל יכולתם‪ ,‬לפקוד את‬
‫הצגות הבכורה של המחזמר גם מחוץ לגבולות‬
‫ארה"ב ונהנו במיוחד מההצגה שעלתה‬
‫בבלגרד‪ ,‬שגם נשיא יוגוסלביה המרשל טיטו‬
‫נהנה ממנה‪ .‬לאחר מותו של ראגני התמקד‬
‫ראדו בעיקר בפיתוח הפקות חדשות של‬
‫מק'דרמוט‪ ,‬ראדו‪ ,‬ראגני‬
‫"שיער" כולל סיורים ברחבי ארה"ב‪.‬‬
‫גאלט מק'דרמוט (המלחין) יליד מונטריאול ‪ .1928‬פסנתרן ומלחין‪ ,‬בנו של דיפלומט קנדי‪ .‬למד לתואר ראשון‬
‫באוניברסיטת קייפטאון‪ ,‬בדרום אפריקה‪ ,‬שם התמחה במוסיקה אפריקנית‪ .‬במקביל השתלם בנגינה בפסנתר‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1964‬עבר עם משפחתו להתגורר בניו יורק וכעבור ‪ 3‬שנים כתב את המוסיקה ל"שיער"‪ ,‬עליה זכה בפרס הגראמי‬
‫היוקרתי‪ .‬הצלחה גדולה נוספת היתה לו עם המוסיקה שכתב ל"שני ג'נטלמנים מוורונה" ב‪ ,1971-‬שגם עליה זכה‬
‫בפרס‪ .‬מחזות הזמר הבאים שהיה שותף לכתיבתם לא זכו להצלחות דומות בברודוויי‪ .‬ב‪ 1979-‬ייסד להקה שביצעה‬
‫את יצירותיו‪ .‬המוסיקה שלו מוכרת היטב לאספנים של מוסיקת ג'אז ופאנק ולמוסיקאים מתחום ההיפ‪-‬הופ‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫אייר שטיימן‬
‫נועה גורן‪-‬זהבי‬
‫מירב פלדמן‬
‫גל קורן‬
‫מור חממי‬
‫אופיר צמח‬
‫אור משיח‬
‫זוהר בדש‬
‫רוני מרחבי‬
‫עמית לוי‬
‫יגאל משינסקי‬
‫אמילי מגנאג'י‬
‫נאום המפקד‬
‫ע‬
‫ומד אני כאן כנציגם של מאות המפקדים ורבבות החיילים שיביאו למדינה את הניצחון‪.‬‬
‫צבאינו שונה מצבאות אחרים‪ .‬אף על פי שמשימתו הראשונה במעלה היא המשימה‬
‫הצבאית‪ ,‬נוטל הוא על עצמו שורה של משימות המכוונות לענייני שלום‪ .‬לא לחורבן‪ ,‬אלא‬
‫להאדרת כוחה התרבותי והמוסרי של האומה‪.‬‬
‫הלוחמים שיצאו היום לקווים הקדמיים יראו במו עיניהם לא רק את תפארת הניצחון אלא גם‬
‫את מחירו העקוב מדם‪ .‬ויודע אני שהמחיר הנורא שישלם האויב‪ ,‬יגע אף הוא עמוק בליבם‪.‬‬
‫התעלותו של צבאינו‪ ,‬לא בזכות הברזל באה‪ ,‬אלא בזכות התודעה של שליחותכם העליונה‪,‬‬
‫של אהבה עמוקה למולדת‪ ,‬של ערכים‪ ,‬ושל הכרת התפקיד המוטל עליכם‪ :‬להבטיח את המשך‬
‫קיום האומה במולדת‪.‬‬
‫זו ברכתי‪ ,‬זכרו אותה בדרככם לניצחון!‬
‫נאום המפקד נערך בהשראת נאומו של יצחק רבין באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬יוני ‪.1967‬‬
‫נתנאל בסיל‪ ,‬גל קורן‪ ,‬עוז שושן‪ ,‬אברי ארבל‪ ,‬מיכאל שניידר‪ ,‬אור דנון‬
‫השפה התנועתית של "שיער"‬
‫"‬
‫שיער" נחשב לאחת הקלאסיקות הגדולות בכל מה שקשור לפיצוח או המצאה של עולם‬
‫תנועתי‪ .‬תמונות ומראות רבים צרובים בזכרון הסלקטיבי שלנו מן הסרט הנפלא שהפך‬
‫את "שיער" ללהיט ענק ולא רק בזכות הסיפור הדרמטי המרגש‪ ,‬אלא גם ובעיקר נוכח‬
‫החיבור יוצא‪-‬הדופן בין המוסיקה והתנועה‪.‬‬
‫הכוראוגרפיה היתה לשפה שביטאה רעיון‪ ,‬והעולם התנועתי ביטא את מאוייהם המודעים‬
‫והתת‪-‬מודעים של יוצרי המחזמר‪ .‬כמעט ארבעים שנה אחרי‪ ,‬התחבטתי זמן רב בשאלה מה‬
‫עליי לעשות ככוראוגרף ב"שיער" של היום? חשוב היה לי להתכתב עם המקור המצוין‪ ,‬ובד‬
‫בבד לעצב אותו בלבוש חדש‪ ,‬כזה המוכר לדור הצעיר של היום ממקורות ההשראה שסביבנו‪:‬‬
‫טלוויזיה‪ ,‬קולנוע‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מוסיקה ומחול‪ .‬האזנתי למוסיקה כמעט שנה לפני שהתחלתי‬
‫ליצור ובכל פעם מחדש העירו בי הצלילים עולם אסוציאטיבי‪ ,‬שופע דימויים‪ ,‬שאילץ אותי‬
‫להתמודד עם הפרשנות האישית שלי למושגים כמו אור וחושך‪ ,‬שנאה ואהבה‪ ,‬דיאלוג‪,‬‬
‫עצמאות או חופש‪ ,‬סדר וכאוס‪ ,‬ויותר מהכל בער בי מתוך המוסיקה העיסוק במושג "שחרור"‪.‬‬
‫בחדר החזרות חברנו כולנו – צוות יוצרים ומבצעים – לשאול את עצמנו שאלות ולהעיר עמוק‬
‫בתוכנו את הדחף המושתק 'לקום ולעשות‪ ,‬לקום ולהיות'‪ .‬כך נוצר העולם התנועתי בהפקה‬
‫זו‪ ,‬ככזה המבטא דיאלוג על‪-‬זמני בין עבר להווה‪ ,‬ומחבר את הדור הצעיר שמבצע את היצירה‬
‫הזאת על הבמה אל רעיונות ותיקים מובהקים ולשאלות שנותרו לגיטימיות עד ימינו אנו‪.‬‬
‫אביחי חכם – הכוראוגרף‬
‫‪25‬‬
‫משה קפטן (בימוי) בוגר בהצטיינות של החוג לתיאטרון‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬בין השנים ‪ 2014–2011‬כיהן כמנהל‬
‫אמנותי של פסטיבל ישראל‪ .‬לאחרונה התמנה לתפקיד‬
‫במאי הבית של התיאטרון הלאומי הבימה‪ .‬בין עבודותיו‪:‬‬
‫גבירתי הנאווה‪ ,‬חיזור גורלי‪ ,‬פאנק רוק‪ 33 ,‬וריאציות‪ ,‬רעל‬
‫ותחרה‪ ,‬שם פרטי‪ ,‬אם יש גן עדן‪ ,‬אחרון ימיה‪ ,‬בחורים טובים‪,‬‬
‫ינטל‪ ,‬כנר על הגג‪ ,‬ארוחה עם אידיוט‪ ,‬אליס בארץ הפלאות‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,AVENUE Q ,‬צלילי המוסיקה‪ ,‬היפה והחיה‪ ,‬אוליבר‪ ,‬עץ‬
‫הדומים תפוס‪ ,‬לרקוד עם אבא‪ ,‬הכבש ה‪ ,16-‬שומבצל ועוד‪.‬‬
‫זוכה הפרס ע”ש פינקל ליוצר מצטיין ‪ ,2013‬זוכה הפרס ע”ש‬
‫יוסף מילוא ‪ 2008‬על בימוי כנר על הגג‪ .‬זוכה פרס הבמה‬
‫לילדים ולנוער ‪ 2006‬עבור בימוי שומבצל‪.‬‬
‫ג’וני גולדשטיין (ניהול מוסיקלי) מפיק מוסיקלי‪ ,‬אמן‬
‫יוצר‪ ,‬מעבד ומיקסר‪ .‬הפיק‪ ,‬עיבד‪ ,‬מיקסס ועבד עם צמרת‬
‫המוסיקאים בישראל ועם חברות המוסיקה המובילות‪ .‬יצר‬
‫והפיק מוסיקה לתוכניות טלוויזיה‪ ,‬ביניהן ‪ X‬פקטור‪ ,‬חיי בלה‬
‫לה לנד‪ ,‬אייל גולן קורא לך‪ 2.3 ,‬בשבוע‪ .‬היה חבר בצוות‬
‫השופטים בתוכנית הילדים ״פרוייקט הלהקה ‪2‬״‪ .‬ב‪2011-‬‬
‫ייסד יחד עם עברי לידר את ההרכב הבינלאומי‪TYP/THE YOUNG ‬‬
‫‪ .PROFESSIONAL‬ב‪ 2014-‬הם הפיקו וכתבו שני שירים לזמרת‬
‫הצרפתיה‪ .SHY’M ‬בימים אלה שוקד ההרכב על הקלטות‬
‫האלבום השני שייצא במהלך ‪ 2015‬בכל רחבי העולם‪.‬‬
‫טל בלכרוביץ’ (ניהול מוסיקלי) מלחין‪ ,‬מעבד ופסנתרן‪.‬‬
‫בוגר האקדמיה למוסיקה בת”א (תואר ראשון בהצטיינות‬
‫יובל כספין (עיצוב התלבושות) מעצב תלבושות לתיאטרון‪,‬‬
‫למחול ולמופעים מוסיקליים‪ .‬בין עבודותיו המוכרות‪ :‬ברנשים‬
‫וחלומות‪ ,‬הקוסם‪ ,‬גריז‪ ,‬אנה ומלך סיאם‪ ,‬היפה והחיה‪ ,‬הלב‪,‬‬
‫אוליבר‪ ,‬שיקגו‪ ,‬מתנקשים בבית ליסין‪ ,‬מלך היהודים‪ ,‬מרי לו‪,‬‬
‫מאמי בהבימה‪ ,‬הערב מחזמר‪ ,‬קול נדרי‪ ,‬זהר‪ ,‬סאלח שבתי‬
‫בקאמרי‪ ,‬האזור החופשי‪ ,‬לס מואה טמה מיס ישראל בחאן‪,‬‬
‫כבוד השופטת‪ ,‬עלייתו ונפילתו של כלב‪ ,‬רחל בצוותא‪ ,‬המעגל‪,‬‬
‫המוזג המבשר‪ ,‬אדיפוס בפסטיבל עכו (פרס העיצוב לשנת‬
‫‪ ,)2000‬ללהקת המחול של רנה שיינפלד‪ ,‬בת דור‪ ,‬ולהקת‬
‫ענבל‪ .‬תלבושות למופעי במה של טובי הזמרים והזמרות‪,‬‬
‫להקות הפופ והרוק בארץ‪ .‬מלמד עיצוב תלבושות ואופנה בין‬
‫היתר ב"בצלאל" ובויצ”ו חיפה‪.‬‬
‫אדם לבינסון (וידאו ארט) יוצר ומעצב וידאו‪ .‬בוגר ביה”ס‬
‫לעיצוב פארסונס בניו יורק‪ .‬עבודותיו מתפרשות על פני מגוון‬
‫תחומים‪ :‬טלוויזיה‪ ,‬קולנוע‪ ,‬דוקומנטרי‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬אירועי‬
‫חוצות‪ ,‬תיאטרון והקרנות‪ .‬זכה בפרסי אקו”ם‪ ,‬תמוז‪ ,‬מלגת‬
‫הצטיינות ע”ש הנרי וולף‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬ובמספר תחרויות בינ”ל‪.‬‬
‫ערן פרלדיק (עיצוב צליל) בעל תואר ‪K-SYSTEM ENGINEER‬‬
‫מטעם ‪ ,L-ACOUSTIC‬שימש כיועץ טכני לשלוחה האירופית של‬
‫‪ .MEYER SOUND‬עיצב את הסאונד במחזמר הלהקה בהבימה‪.‬‬
‫טכנאי מיקס ראשי בהופעות של יהודית רביץ‪ .‬עובד עם עברי‬
‫לידר‪ ,‬שירי מימון‪ ,‬הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬הסימפונית‬
‫ראשל״צ ועוד‪ .‬שימש כמתכנן מערכות במופעי הפארק של‬
‫הרולינג סטונס‪ ,‬ליידי גאגא‪ ,‬ג׳סטין טימברלייק ואחרים‪.‬‬
‫אהוד מנור (תרגום) (‪ )2005-1941‬נולד בבנימינה‪ .‬פזמונאי‪,‬‬
‫מתרגם‪ ,‬שדרן רדיו וטלוויזיה‪ .‬לאחר שירותו הצבאי למד‬
‫פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫וב‪ 1981-‬השלים תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת‬
‫קיימברידג’‪ .‬כ"כ למד תקשורת בניו יורק‪ .‬ב‪ 1971-‬תרגם את‬
‫המחזמר שיער ובעיקבותיו את שיקגו‪ ,‬קברט‪ ,‬סוויני טוד‪,‬‬
‫אחים בדם‪ ,‬סיפור הפרברים‪ ,‬עלובי החיים‪ ,‬אופרה בגרוש‪ ,‬יוסף‬
‫וכתונת הפסים‪ ,‬החלילן מהמלין‪ .‬תרגם עשרות מחזות לכל‬
‫התיאטרונים בישראל‪ ,‬ביניהם אילוף הסוררת‪ ,‬הלילה ה‪,12-‬‬
‫רומיאו ויוליה (שקספיר)‪ ,‬מנהל הבית (פינטר)‪ ,‬אקווס (פיטר‬
‫שאפר)‪ ,‬חוות החיות (אורוול)‪ ,‬המעגל (שניצלר)‪ ,‬הקמצן‪,‬‬
‫טרטיף‪ ,‬בית ספר לנשים (מולייר)‪ ,‬יחסים מסוכנים (לאקלו)‪,‬‬
‫אוליאנה (דייויד מאמט)‪ ,‬חתולה על גג פח לוהט‪ ,‬חשמלית‬
‫ושמה תשוקה (טנסי וויליאמס)‪ ,‬קופנהגן (מייקל פריין)‪ ,‬בשם‬
‫האהבה (אייקבורן)‪ .‬אהוד מנור נחשב כפזמונאי הפורה ביותר‬
‫בישראל‪ .‬הוא כתב ותרגם למעלה מאלף שירים‪ ,‬ביניהם שירי‬
‫ילדים‪ ,‬להיטים ללהקות צבאיות וגם שירים רבים לתחרויות‬
‫זמר‪ .‬הגיש תוכניות רדיו בקול ישראל וכן תוכנית טלוויזיה‬
‫בנושאי קולנוע ומוזיקה‪ .‬ב‪ 1995-‬זכה בפרס אקו”ם על מפעל‬
‫חייו בפזמונאות‪ ,‬וב‪ 1998-‬זכה בפרס ישראל בתחום הזמר‬
‫העברי‪.‬‬
‫אביחי חכם (כוראוגרפיה) בוגר וינגייט‪ .‬זכה בפרס‬
‫התיאטרון על הכוראוגרפיה לגבירתי הנאווה בתיאטרון‬
‫הבימה‪ .‬בקאמרי‪ :‬הם יורים גם בסוסים‪ .‬כוראוגרף ראשי‬
‫בתוכנית הטלוויזה ‪ X‬פקטור‪ .‬מעביר סדנאות ברחבי הארץ‬
‫בסגנונות מחול שונים‪.‬‬
‫בקומפוזיציה)‪ ,‬למד ב‪( MANHATTAN SCHOOL OF MUSIC-‬ניו‬
‫יורק)‪ ,‬בוגר ביה"ס “רימון”‪ .‬בין עבודותיו בתיאטרון‪ :‬ניהול‬
‫מוסיקלי וניצוח‪ :‬מעגל הגיר הקווקזי‪ ,‬דבר מצחיק קרה‪ ,‬כולם‬
‫רוצים לחיות‪ ,‬עובד בשביל שניים‪ ,‬אוליבר‪ ,‬אבניו קיו‪ ,‬סיפורי‬
‫נרניה‪ ,‬הכבש ה‪ ,16-‬הו אליאס אליאס‪ .‬מוסיקה להצגות‪ :‬שחק‬
‫אותה סם‪ ,‬דו רה מו‪ ,‬קולות בלילה‪ ,‬ליזיסטרטה‪ ,‬חיים כפולים‪,‬‬
‫תיבת נוח‪ ,‬שחק אותה סם‪ ,‬הכל בג‪ ,‬בעל למופת‪ .‬נגינה וניצוח‪:‬‬
‫אמא קוראז’‪ ,‬פופר‪ ,‬הנפש הטובה מסצ’ואן‪ ,‬ג’וני הלך‪ ,‬השוטר‬
‫אזולאי‪ ,‬יוסף וכתונת הפסים המשגעת‪ ,‬הלהקה‪ ,‬הכבש ה‪,16-‬‬
‫שלמה המלך ושלמי הסנדלר‪ ,‬אהובת הדרקון‪ ,‬המצליחים‪,‬‬
‫מלחמה על הבית‪ ,‬מילה של אהבה‪ .‬טלוויזיה‪ :‬הלחנה וניהול‬
‫מוסיקלי לרחוב סומסום‪ ,‬בית ספר למכשפים‪ .‬לא מכבר יצא‬
‫לאור דיסק משיריו ובעקבותיו מופע ברחבי הארץ‪.‬‬
‫ערן עצמון (עיצוב התפאורה) בוגר מסלול עיצוב במה‬
‫בסמינר הקיבוצים ‪ .2006‬בין עבודותיו ‪ -‬הקאמרי‪ :‬ריצ’רד‬
‫השני‪ ,‬ריצ’רד השלישי‪ ,‬סיראנו דה ברז’ראק‪ ,‬תעלת בלאומילך‪,‬‬
‫הפושעים החדשים‪ .‬בית ליסין‪ :‬המקרה המוזר של הכלב בשעת‬
‫לילה‪ ,‬מנדרגולה‪ ,‬שיינדלה‪ ,‬אביב מתעורר‪ ,‬ולנטינו‪ .‬הבימה‪:‬‬
‫החייל האמיץ שוייק‪ ,‬גבירתי הנאווה‪ ,‬לילה במאי‪ .‬ת‪ .‬חיפה‪ :‬גזע‪,‬‬
‫הר אדוני‪ ,‬עץ אחרון בירושלים‪ .‬פסטיבל עכו‪ :‬מתחם התפודים‬
‫(הפרס על עיצוב תפאורה)‪ .‬ת‪ .‬הערבי עברי‪-‬יפו‪ :‬נשים זרות‪,‬‬
‫האוהל האדום‪ .‬ת‪ .‬הספריה‪ :‬הצודקים‪ ,‬נדנדה בשניים‪ ,‬ריצ’רד‬
‫השלישי‪ .‬ת‪ .‬אורנה פורת‪ :‬הרפתקה בקרקס (פרס התפאורה‬
‫בפסטיבל חיפה ‪ )2008‬במדיטק‪ :‬אורה הכפולה‪ ,‬עלילות‬
‫פרדיננד‪ ,‬מפצח האגוזים‪ .‬ב"בית צבי"‪ :‬איש חסיד היה‪ ,‬תשוקה‪,‬‬
‫אנדורה‪ .‬לקבוצת המחול פרסקו‪ :‬בגדי המלך החדשים‪.‬‬
‫קרן גרנק (מעצבת התאורה) בוגרת המגמה לעיצוב בחוג‬
‫לתיאטרון באוניברסיטת ת”א‪ .‬עיצבה תאורה להצגות רבות‪,‬‬
‫ביניהן ‪ -‬הקאמרי‪ :‬הפושעים החדשים‪ ,‬אלקטרה‪ ,‬חברים של‬
‫חברים‪ ,‬דג מוסר‪ ,‬דבר מצחיק קרה‪ ,‬סיראנו‪ ,‬מקבת‪ ,‬הם יורים‬
‫גם בסוסים‪ ,‬בית ספר לנשים‪ ,‬בעל למופת‪ ,‬האריסטוקרטים‪,‬‬
‫רומיאו ויוליה‪ ,‬מכולת‪ ,‬לילה לא שקט‪ ,‬לעוף מכאן‪ ,‬הבדלה‪,‬‬
‫אמדיאוס‪ ,‬תרה‪ ,‬אוי אלוהים‪ ,‬הגיל הנכון לאהבה‪ ,‬היה או לא‬
‫היה‪ .‬הבימה‪ :‬גבירתי הנאווה‪ ,‬ליזיסטרטה‪ ,‬החולה ההודי‪,‬‬
‫רעל ותחרה‪ ,‬ביקור הגברת הזקנה‪ ,‬הלהקה‪ ,‬טייפ‪ ,‬טקסי‪,‬‬
‫שלמה המלך ושלמי הסנדלר‪ ,‬ג’ניס‪ .‬ת‪ .‬באר שבע‪ :‬איזה יופי‪,‬‬
‫פרח השכונות‪ ,‬סוביניר‪ ,‬בוגד‪ ,‬איזבלה‪ ,‬תשליך‪ ,‬ג’ייפס‪ .‬בית‬
‫ליסין‪ :‬אקווס‪ ,‬אנדה‪ ,‬עלמה ורות‪ ,‬מייק‪ ,‬האגם המוזהב‪ ,‬הדבר‬
‫האמיתי‪ ,‬המקרה של הכלב בשעת לילה מאוחרת‪ .‬מופעי מחול‪:‬‬
‫משחקי ילדים‪ ,‬בארץ שחורה שחורה‪ ,‬ג’וי‪ ,‬טיפהפופה‪ .‬זוכת‬
‫פרס התיאטרון ‪ 2005‬על עיצוב התאורה להמלט בקאמרי‪.‬‬
‫יואב כהן (וידאו ארט) למד במחלקה לוידאו וניו מדיה‬
‫ב"בצלאל"‪ .‬בוגר בהצטיינות של ביה"ס סם שפיגל לקולנוע‬
‫וטלוויזיה‪ .‬יצר וידאו ארט עבור ת‪ .‬בית ליסין‪ :‬המקרה המוזר‬
‫של הכלב בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬משאלה אחת ימינה‪33 ,‬‬
‫וריאציות‪ ,‬אמא שלו‪ ,‬פרינסס מרי ‪ ,7‬בראנז’ה‪ ,‬דולפינים‪.‬‬
‫הקאמרי‪ :‬פאנק רוק‪ ,‬תרה‪ ,‬אלקטרה‪ .‬הבימה‪ :‬ביקור הגברת‬
‫הזקנה‪ ,‬כוכב יאיר‪ ,‬החייל האמיץ שוויק‪ .‬ת‪ .‬באר שבע‪:‬‬
‫הביתה הביתה‪ .‬הבימה‪/‬הקאמרי‪ :‬אלוף הבונים‪ .‬תיאטרון קיל‬
‫בגרמניה‪ :‬בית ברנרדה אלבה‪ LIEBELEIV. SZPERA 42 ,‬בשיתוף‬
‫עם תיאטרון ‪ CHOREA‬פולין‪ .‬יוצר ‪ BODY PRINT‬מיצב וידאו‬
‫אינטראקטיבי בפסטיבל פרינט סקרין‪.‬‬
‫דוקי עצמון (הדרכה קולית) לימדה שנים רבות ב”אורנים”‪.‬‬
‫מלמדת ב”בית צבי”‪ ,‬שם היתה שותפה ליצירת מחזות הזמר‬
‫צ’ריטי המתוקה‪ ,‬ערב ברודווי‪ ,‬גריז‪ ,‬משתגעים מאהבה‪ .‬בת‪.‬‬
‫חיפה הדריכה בדיבור ובשירה לצד עריכה מוסיקלית‪ :‬פלטונוב‪,‬‬
‫אדיפוס‪ ,‬וינה על הים‪ ,‬הדה גבלר‪ .‬המשכן לאמנויות הבמה‪ :‬עלובי‬
‫החיים‪ .‬בית ליסין‪ :‬ברנשים וחתיכות‪ ,‬שיקגו‪ ,‬אחים בדם‪ ,‬נערי‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬מייק ברנט‪ .‬הקאמרי‪ :‬כנר על הגג‪ ,‬סוף טוב‪ ,‬וויצק‪,‬‬
‫ינטל‪ ,‬קברט‪ ,‬המצעד‪ ,‬איש קטן מה עכשיו?‪ ,‬שגעון באופרה‪ .‬באר‬
‫שבע‪ :‬סוביניר‪ ,‬קומפני‪ .‬החאן‪ :‬משחק של אהבה ומזל‪ ,‬האדרת‪.‬‬
‫בהבימה‪ :‬גבירתי הנאווה‪ .‬כמו כן‪ :‬שירי לאה גולדברג‪ ,‬משורר‬
‫בניו־יורק‪ ,‬מנגינות מוזרות‪ ,‬ערב שירי חזי לסקלי‪.‬‬
‫אורית גפן (עוזרת לבמאי) עוזרת בכירה לבמאים במיטב‬
‫הפקות התיאטרון בישראל‪.‬‬
‫קים גורדון (עוזרת לכוראוגרף) רקדנית שחקנית‬
‫וכוראוגרפית‪ .‬מתופפת ומנהלת חזרות ב"טררם"‪ .‬בוגרת‬
‫האקדמיה למוסיקה ולמחול בי‪-‬ם וביה"ס למשחק "הדרך"‪ .‬זוכת קרן‬
‫שרת לרקדנים מקצועיים‪ .‬מקום ‪ 1‬בתחרות הכוראוגרפיה בכרמיאל‪.‬‬
‫סולנית להקת "פרסקו" ו"‪ ."DDC‬מורה לתנועה לשחקנים‪.‬‬
‫חיים סלע (מפיק) מפיק בתחום הבידור‪ ,‬התיאטרון‬
‫והטלוויזיה‪ .‬הפיק את סאלח שבתי‪ ,‬קברט‪ ,‬סיפור הפרברים‪,‬‬
‫המכשפה והברווזון בהבימה; הערב מחזמר‪ ,‬המפיקים‪ ,‬כנר‬
‫על הגג‪ ,‬ינטל‪ ,‬גטו‪ ,‬קברט‪ ,‬קזבלן‪ ,‬הם יורים גם בסוסים‪ ,‬דבר‬
‫מצחיק קרה בקאמרי; מצעד המלאכים‪ ,‬מתנקשים‪ ,‬שיקגו‪,‬‬
‫ברנשים וחתיכות בבית ליסין; יוסף וכתונת הפסים‪ ,‬כנר על‬
‫הגג‪ ,‬צלילי המוסיקה‪ ,‬אוויטה‪ ,‬אחים בדם‪ ,‬גבירתי הנאווה‪,‬‬
‫היפה והחיה בתיאטרון המסחרי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫נועם עמית‬
‫נטע טמשה‬
‫נתנאל בסיל‬
‫דן שפירא‬
‫מיי פיינגולד‬
‫אמילי מגנאג'י‬
‫עידו רוזנברג‬
‫עוז זהבי‬
‫מור חממי‬
‫אדר ריקליס‬
‫אור דנון‬
‫אלון סנדלר‬
‫שירן לגזיאל‬
‫נועה גורן‪-‬זהבי‬
‫עוז שושן‬
‫יש לי חיי ם‬
‫יש‬
‫יש‬
‫יש‬
‫יש‬
‫לי‬
‫לי‬
‫לי‬
‫לי‬
‫חיים‪ ,‬אמא‪,‬‬
‫צחוק‪ ,‬אבא‪,‬‬
‫חופש‪ ,‬סבא‪,‬‬
‫כיף לחיות‪.‬‬
‫יש לי שגעונות‪ ,‬דודה‪,‬‬
‫יש לי חן וקסם רב‪ ,‬סבתא‪,‬‬
‫כאבי‪-‬ראש ושיניים‪,‬‬
‫וצרות כמו לכם‪.‬‬
‫יש לי שיער ויש לי ראש‪,‬‬
‫ויש לי מוח ואוזניים‪,‬‬
‫יש עיניים‪ ,‬יש לי אף‬
‫ויש לי פה‪ ,‬יש לי שיניים‪.‬‬
‫יש לי לשון‪ ,‬יש לי סנטר‪,‬‬
‫יש לי צוואר‪ ,‬יש לי פטמות‪,‬‬
‫יש לי גם לב‪ ,‬יש נשמה‪,‬‬
‫ויש לי גב‪ ,‬ויש לי תחת‪.‬‬
‫יש לי זרועות ואצבעות‪,‬‬
‫יש לי רגליים‪ ,‬בהונות‪,‬‬
‫יש לי פרקים ומרפקים‪,‬‬
‫יש לי סרעפת‪ ,‬יש לי דם‪.‬‬
‫יש‬
‫יש‬
‫יש‬
‫יש‬
‫לי‬
‫לי‬
‫לי‬
‫לי‬
‫חיים‪ ,‬אמא‪,‬‬
‫צחוק‪ ,‬אבא‪,‬‬
‫חופש‪ ,‬סבא‪,‬‬
‫כיף לחיות‪.‬‬
‫יש לי שגעונות‪ ,‬דודה‪,‬‬
‫יש לי חן וקסם רב‪ ,‬סבתא‪,‬‬
‫כאבי‪-‬ראש ושיניים‪,‬‬
‫יש שרירים‪ ,‬יש ביצים‪,‬‬
‫יש לי חיים!‬
‫חיים!‬
‫חיים!‬
‫חיים!‬
‫חיים!‬
‫חיים!‬
‫חיים!‬
‫‪28‬‬
‫חן אמסלם (שילה) בוגרת תיכון במגמת תיאטרון‪.‬‬
‫קורס משחק מול מצלימה – גלית רוזנשטיין‪ ,‬להקה צבאית‪,‬‬
‫תפקיד ראשי בסידרה זגורי אימפריה‪ .‬קולנוע‪ :‬אזעקת שווא‪,‬‬
‫מיגלשות‪ .‬פרסומות שונות‪.‬‬
‫עוז זהבי (ברגר) בוגר סטודיו יורם לוינשטיין‪ .‬קולנוע‬
‫וטלוויזיה בישראל‪ :‬הכל הולך‪ -‬רשת‪ ,‬ערוץ ‪ .2‬ג’וני בג׳וני‬
‫ואבירי הגליל‪ .‬אביאל בזגורי ‪ .‬בנימין ג’יבלי בטוביאנסקי‪ .‬טום‬
‫בהסיפור של יוסי‪ .‬יוסי בפרדייס קרוז‪ .‬יקיר בחיים אחרים‪.‬‬
‫איציק בנסולי בעספור‪ .‬אפרים בנבלות‪ .‬אלון בהתגנבות‬
‫יחידים‪ .‬צ’יף בהאי‪ .‬קולנוע וטלוויזיה בחו״ל‪MIDNIGHT SUN :‬‬
‫‪ -‬פיילוט לרשת ‪ ,NBC‬תפקיד ‪ -‬אלכס‪ .‬ארי בסרט ‪BORDERING‬‬
‫השחקנים‬
‫רשומון‪ .‬תיאטרון באר שבע‪ :‬ביבר הזכוכית‪ .‬הקאמרי‪ :‬כטוב‬
‫בעיניכם‪ ,‬מעיין הכבשים‪ ,‬המלט‪ ,‬המלך ליר‪ ,‬החגיגה‪ ,‬קולות‬
‫בלילה‪ ,‬גטו‪ ,‬סוף טוב‪ ,‬מנהל הבית‪ ,‬עד לא ידע‪ ,‬קזבלן‪.‬‬
‫דני לשמן (ווף) בוגר הסטודיו של יורם לוינשטיין‪.2009 ,‬‬
‫סדנת מחזמר עם מורים מובילים מאנגליה מטעם “סדנאות‬
‫הבמה”‪ .‬בין תפקידיו – תיאטרון חיפה‪ :‬מסע הדוד מקס‪ ,‬פיטר‬
‫פן‪ .‬הבימה‪ :‬כוכב יאיר‪ ,‬פוסטראומה‪ ,‬אם יש גן עדן‪ ,‬הסוחר‬
‫מוונציה‪ .‬ת‪ .‬אורנה פורת‪ :‬לשמור על הכדור‪ .‬המדיטק‪ :‬צפרדי‬
‫וקרפד‪ .‬תיאטרון השעה‪ :‬ביקור מולדת‪ .‬קולנוע‪ :‬סופשבוע‬
‫בגליל‪ ,‬עץ לימון‪ ,‬עדות‪ ,‬אילוף הגוררת‪ ,‬ילדי הסתיו‪ .‬טלוויזיה‪:‬‬
‫השמיניה‪ ,‬חצוייה‪ ,‬השמינייה הדור הבא‪ ,‬השועלים‪.‬‬
‫לפי סדר הא"ב‬
‫חן‬
‫‪ ,ON BAD BEHAVIOR‬דרום אפריקה‪ .‬סאות׳לנד‪ ,‬תפקיד אורח‬
‫בעונה ‪ ,8‬ארה”ב‪ .‬פרסומות‪ :‬פרזנטור ״רנואר״ משך ‪6‬‬
‫עונות‪ .‬פרזנטור ״מאניה ג׳ינס״ משך ‪ 2‬עונות‪ .‬במה‪ :‬ארז‬
‫באם יש גן עדן‪ ,‬הבימה‪ .‬פסטיגל ‪ .2013 ,2011-2008‬סיבוב‬
‫מסוכן בסטודיו יורם לוינשטיין‪ .‬זכיות ופרסים‪ :‬מקום שלישי‬
‫בתחרות מלגות בתמיכת קרן שוסהיים‪ .‬זוכה פרס “ינשוף‬
‫הזהב”‪ -‬השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ‪ CINERAMABC‬בברזיל‬
‫על תפקידו בסרט פרדייס קרוז‪ .‬פרס השחקן הטוב ביותר‬
‫בתפקיד משני בפסטיבל ‪ INDIE GATHERING 2014‬על תפקידו‬
‫ב‪.BORDERING ON BAD BEHAVIOR-‬‬
‫עינת‬
‫עדי‬
‫אברי‬
‫זוהר‬
‫עודד לאופולד (קצין‪ ,‬אביה של שילה‪ ,‬פסיכיאטר) בוגר‬
‫“בית צבי”‪ .1998 ,‬במסגרת לימודיו הופיע בהצגות הירושה‬
‫לבית וויז‪ ,‬מהומה רבה על לא מאומה‪ ,‬ברנשים וחתיכות‪ ,‬שקרן‬
‫יקר‪ ,‬רבקה‪ ,‬כטוב בעיניכם‪ ,‬נסיכת התיאטרון‪ .‬זכה במילגת‬
‫קרן הסטודנטים‪ ,‬מילגת רוטרי ר”ג‪ ,‬ומילגת ניורה ושמואל‬
‫רודנסקי‪ .‬תיאטרון הספרייה‪ :‬מעגל הגיר הקווקזי‪ ,‬כובע מלא‬
‫גשם‪ ,‬עד התביעה‪ ,‬שד היער‪ ,‬האריה‪ ,‬המכשפה וארון הבגדים‪,‬‬
‫הגנרל של השטן‪ ,‬איך אוהבים האוהבים‪ ,‬מקבת‪ ,‬חלום ליל קיץ‪,‬‬
‫‪30‬‬
‫אופיר צמח (האד) בוגר “בית צבי”‪ .2003 ,‬זכה במלגות‬
‫ע”ש עדנה פלידל וקרן שרת‪ .‬תפקידים בהצגות ‪ -‬תיאטרון‬
‫הספריה‪ :‬ארי במיקה שלי (הופיעה גם ברחבי הארץ)‪,‬‬
‫לוי ושמעון ביוסף וכתונת הפסים‪ ,‬המספר באחים בדם‪,‬‬
‫מיסטופליס ב‪ ,CATS-‬ערבי שירה – סינטרה בסינטרה מארח‬
‫חברים‪ ,‬תחת שמי פריז‪ ,‬על ספה אדומה –משירי רחל‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הקאמרי‪ :‬המפיקים‪ ,‬צ’וצ’ו בקזבלן‪ .‬תיאטרון באר שבע‪ :‬עלי‬
‫כינור‪ .‬תיאטרון אורנה פורת‪ :‬השיר הזה הוא גם שלי‪ .‬תיאטרון‬
‫ארצי לילדים ולנוער‪ :‬הרוקדים ברחוב‪ .‬במקביל מדובב לסדרות‬
‫ילדים ומופיע כסולן בלהקת רוק‪ .‬ניוט לי במחזמר המצעד‪,‬‬
‫פסטיבל ישראל‪ .‬טלוויזיה‪ :‬רמזור ‪ ,4‬להיות איתה‪.‬‬
‫עדי אברהמי בוגרת להקת צופי ת”א‪ .‬בוגרת “בית צבי”‬
‫‪ .2014‬במסגרת לימודיה השתתפה בהצגות‪ :‬ילדים חורגים‬
‫לאלוהים‪ ,‬גריז‪ ,‬אחים בדם‪ ,‬חלום ליל קיץ‪ ,‬סונטת סתיו‪ ,‬הקסם‬
‫הגדול‪ .‬תפקידים בתיאטרון‪ :‬ספר הג'ונגל (תיאטרון מסחרי)‪,‬‬
‫טריפ (תיאטרון הסמטה)‪ ,‬מאמי (צוותא)‪.‬‬
‫עינת אזולאי בוגרת האקדמיה למוסיקה בירושלים‪.2012 ,‬‬
‫לימודים נוספים‪”:‬בית צבי”‪ ,‬סדנת מחזות זמר ב”סדנאות‬
‫הבמה”‪ .‬מופעים והצגות‪ :‬בטח יש ילד‪ ,‬אוויטה‪ ,‬אנני‪INTO ,‬‬
‫‪ ,THE WOODS‬מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג’מה‪,‬‬
‫אהיה לכם הקול בכל‪ ,‬לשבור את הקרח‪ .‬הופיעה עם תזמורת‬
‫הסינפונייטה הישראלית באר שבע‪ .‬דיבוב לקולנוע ולטלוויזיה‪.‬‬
‫עוז‬
‫מיי פיינגולד (דיון) זמרת ושחקנית‪ .‬ב‪ 2009-‬זכתה‬
‫לחשיפה כשהשתתפה בעונה השביעית של התוכנית "כוכב‬
‫נולד"‪ .‬זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המשנה‬
‫לשנת ‪ 2012‬על תפקידה במחזמר קזבלן בתיאטרון הקאמרי‪.‬‬
‫ב‪ 2010-‬זכתה בפרס תגלית השנה של התיאטרון הקאמרי‬
‫על תפקידה במחזמר לילה לא שקט על פי שיריו של שלמה‬
‫ארצי‪ .‬ב‪ 2014-‬ייצגה את מדינת ישראל בתחרות האירויזיון‬
‫הבינלאומית שהתקיימה בקופנהגן‪ .‬במקביל‪ ,‬מופיעה על‬
‫במות בכל רחבי הארץ עם חברי להקת “משינה” בהרכבם‬
‫המוסיקלי המשותף לימוזינה אקספרס‪.‬‬
‫נתנאל‬
‫נעה‬
‫אור‬
‫מירב פלדמן (ג’יני) נולדה בכפר סבא‪ .‬בוגרת החוג‬
‫לתיאטרון‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ .‬מתפקידיה בטלוויזיה‪:‬‬
‫החברים של שוש‪ ,‬השמיניה‪ ,‬האי‪ ,‬פיז'מות‪ ,‬היא לא תדע‪,‬‬
‫נויורק‪ ,‬הבורר‪ ,‬החפרנים‪ ,‬אבודים באסיה‪ ,‬חצויה‪ .‬תיאטרון‬
‫– צוותא‪ :‬משומשים‪ ,‬תיאטרון האוניברסיטה‪ :‬האישה שלפני‪,‬‬
‫דון ז’ואן ושיפל חברו‪ ,‬תיאטרון הקיבוץ‪ :‬שבלול‪ ,‬מחזמר זורו‪.‬‬
‫קולנוע‪ :‬ברבי בלוז (זוכה פרס הסרט העצמאי הקצר בפסטיבל‬
‫ירושלים ‪.)2011‬‬
‫עודד‬
‫דני‬
‫מיי‬
‫עידו רוזנברג (ווף) בוגר תלמה ילין‪ ,2002 ,‬בוגר “בית‬
‫צבי”‪ .2005 ,‬זוכה פרס צבי קליר על הצטיינות בשלוש שנות‬
‫הלימוד‪ .‬בין תפקידיו – תיאטרון הספריה‪ :‬משהו יפה‪ ,‬אחים‬
‫בדם‪ ,‬הלילה הקצר ביותר בשנה‪ ,‬קברט‪ .‬הקאמרי‪ :‬ע’ ‪,17‬‬
‫משפחה חמה‪ ,‬כנר על הגג‪ ,‬האריסטוקרטים‪ ,‬ריצ’רד השלישי‪,‬‬
‫שגעון באופרה (בשיתוף חיפה)‪ ,‬דבר מצחיק קרה‪ ,‬סיראנו דה‬
‫ברז’ראק‪ .‬הבימה‪ :‬העז או מי זאת סילביה‪ ,‬אכזר ורחום‪ ,‬הכבש‬
‫הששה עשר‪ ,‬אנטיגונה‪ ,‬חברון‪ ,‬יוסף וכתונת הפסים המשגעת‪,‬‬
‫בראוו – שרים ‪ .90‬בית ליסין‪ :‬נערי ההיסטוריה‪ ,‬ארץ הצללים‪,‬‬
‫אביב מתעורר‪ ,‬אחים בדם‪ ,‬הקוסם מארץ עוץ‪ .‬טלוויזיה‪ :‬תמיד‬
‫אותו חלום‪ ,‬חקירה פנימית‪ ,‬חטופים‪ ,‬מעורב ירושלמי‪ ,‬החיים‬
‫זה לא הכל‪ .‬מביים בביה”ס תלמה ילין וב”בית צבי”‪.‬‬
‫דן שפירא (קלוד) בוגר החוג לאמנות התיאטרון‬
‫באוניברסיטת ת”א‪ .‬בוגר הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה‬
‫קלאסית‪ .‬שרת בלהקת חיל האויר‪ .‬תפקידים בתיאטרון –‬
‫בית ליסין‪ :‬אלן סרטאנג באקווס‪ ,‬מייק בראנט במייק‪ ,‬דקין‬
‫בנערי ההיסטוריה‪ .‬בקאמרי‪ :‬אבנר בהבדלה‪ ,‬זוהר ארגוב‬
‫בזוהר‪ ,‬רומאו ברומאו ויוליה‪ ,‬אנטיפולוס מסירקוז בקומדיה‬
‫של טעויות‪ ,‬ויליאם בפאנק רוק‪ ,‬ג’ים רסטון בפרוסט‪/‬ניקסון‪,‬‬
‫זיגמונד בכתה שלנו‪ .‬תיאטרון האוניברסיטה‪ :‬ג’ון פרוקטור‬
‫בציד המכשפות‪ ,‬אסטרגון במחכים לגודו‪ ,‬היפוליטוס באהבתה‬
‫של פדרה‪ ,‬פרד בהצילו‪ ,‬מר ז’ורדן בגם הוא באצילים‪ .‬תמונע‪:‬‬
‫אפשר לעשות עם זה משהו‪ .‬קולנוע‪ :‬מרכבה ירוקה‪ ,‬תיאום‬
‫כוונות‪ .‬טלוויזיה‪ :‬מה שנחוץ לרווק‪ ,‬הנפילים‪ ,‬עספור‪ ,‬סימני‬
‫שאלה‪ ,‬הצרות שלי עם נשים‪ ,‬אלביס רוזנטל והאשה המסתורית‪,‬‬
‫גולסטאר‪ ,‬מסודרים ‪ .2‬זוכה מילגת קרן תרבות אמריקה‬
‫ישראל ‪ ,2005-6‬זוכה פרס השחקן המבטיח בתיאטרון ‪.2008‬‬
‫מירב‬
‫אופיר‬
‫דן‬
‫עידו‬
‫אברי ארבל שחקן‪ ,‬זמר‪ ,‬מדבב ורקדן סטפס‪ .‬שרת‬
‫בתיאטרון צה”ל ובלהקה הייצוגית של חיל חינוך‪ .‬בוגר תלמה‬
‫ילין‪“ ,‬בית צבי”‪ ,2008 ,‬ומשחק מול מצלמה אצל רותי דייכס‪.‬‬
‫החל לשחק כילד ברצח בקאמרי‪ .‬הבימה‪ :‬כתם לידה‪ ,‬בראבו‬
‫שרים ‪ ,90‬הקומקום והמטאטא‪ ,‬אלף לילה ולילה‪ .‬מחוות‬
‫וערבים מוזיקליים בקאמרי ובהבימה‪ .‬קולנוע וטלוויזיה‪ :‬טירוף‬
‫כפול שלוש‪ ,‬משפחת יום הולדת‪.‬‬
‫זוהר בדש בוגר “בית צבי” ‪ .2014‬זכה במילגת אלי לאון‪,‬‬
‫נתן מייזלר‪ ,‬ניורה ושמואל רודנסקי‪ .‬בין תפקידיו בהצגות‪:‬‬
‫טוביה החולב‪ ,‬ז’אן ולז’ן‪ ,‬פרדריק (במוסיקת לילה זעירה)‪.‬‬
‫תיאטרון הספרייה‪ :‬דוד וניה‪ ,‬תפילה‪.‬‬
‫נתנאל בסיל בוגר “בימת הנוער”‪ .‬יוצא להקת המשטרה‬
‫הצבאית‪ .‬בוגר “בית צבי”‪ .2014 ,‬בתיאטרון הספריה‪ :‬הדוד‬
‫וניה‪ ,‬תפילה‪ .‬במסגרת לימודיו זכה פעמיים במילגת אלי לאון‪,‬‬
‫במילגה ע”ש עדנה ועמוס גזית ובמילגת קרן פרת‪ .‬מופיע‬
‫בלהקות ובהרכבים קוליים בארץ בעולם‪.‬‬
‫נעה גורן‪-‬זהבי בוגרת “בית צבי” ‪ .2008‬בין תפקידיה ‪-‬‬
‫בתיאטרון הספריה‪ :‬חברות הכי טובות‪ ,‬אנני‪ ,‬לצאת מכאן‪,‬‬
‫בראבו ‪ -‬שרים ‪ 90‬להבימה‪ .‬הצגות ילדים‪ :‬הכבש ה‪ ,16-‬הקיץ‬
‫שלי‪ ,‬הנחשול‪ ,‬מבצע סבא‪ ,‬מגש הכסף‪ ,‬דלת הקסמים‪ ,‬מסביב‬
‫לעולם ב‪ 80-‬יום‪ .‬טלוויזיה‪ :‬מצודת כח‪.‬‬
‫אור דנון בוגר תיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪,‬‬
‫רקדן מצטיין בצה”ל‪ ,‬קורס משחק מול מצלימה – ליאת‬
‫ביין‪ ,‬ניב רז ואולי שטרנברג‪ ,‬השתתף בתוכנית נולד לרקוד‬
‫‪ .3‬הצגות ילדים בתיאטרון ארצי לנוער ובתיאטרון השעה‪,‬‬
‫פרסומות שונות‪ .‬בקאמרי השתתף בקברט ובכנר על הגג‪.‬‬
‫מורה למחול בביה"ס “זוז במחול”‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מור‬
‫הילה‬
‫נטע‬
‫שירן‬
‫נעמה‬
‫יגאל‬
‫‪32‬‬
‫אלון‬
‫נועם‬
‫אמילי מגנאג’י רקדנית‪-‬שחקנית וכוראוגרפית‪ .‬סיימה‬
‫בהצטיינות את לימודיה ב‪ ,ROYAL ACADEMY OF DANCING-‬לונדון‪.‬‬
‫מילגת קרן תרבות אמריקה ישראל ‪ .2005‬סולנית בלהקת‬
‫“פרסקו”‪ ,‬באופרה הישראלית ובבית ליסין‪ .‬השתתפה‬
‫בהצגות‪ :‬אלאדין ומנורת הקסמים‪ ,‬אליס בארץ הפלאות‪ ,‬אנה‬
‫פרנק ועוד‪ .‬מורה בכירה לבלט‪ ,‬בין היתר ב“בית צבי”‪.‬‬
‫יואב מילשטיין שרת בלהקת פיקוד צפון‪ .‬בוגר “בית צבי”‬
‫‪ .2014‬מלגות‪ :‬סנו‪ ,‬גרי בילו‪ ,‬ג’ורג’ ואל ואילנה פיקרסקי‪ ,‬צבי‬
‫קליר‪ .‬בין ההפקות בהן השתתף‪ :‬אחים בדם‪ ,‬גריז‪ ,‬חלום ליל‬
‫קיץ‪ ,‬סיפור אהבה‪ ,‬עלובי החיים‪ ,‬קופסא שחורה‪ ,‬מוסיקת לילה‬
‫זעירה‪ .‬הופעות בתיאטרון‪ :‬ספר הג’ונגל‪ ,‬בקאמרי‪ :‬קזבלן‪.‬‬
‫רוני מרחבי בוגרת “בית צבי” ‪ ,2008‬זוכת פרס צבי קליר‬
‫ומלגות קרן שרת‪ ,‬ירון ירושלמי‪ ,‬הירשפלד‪ ,‬בלהה דיוויס‪,‬‬
‫אלי ליאון ושירה צייטלין‪ .‬טלוויזיה‪ :‬תיכון השיר שלנו‪ ,‬מלבי‬
‫אקספרס‪ ,‬בנות הזהב‪ ,‬דני הוליווד‪ ,‬גרי מנדלבאום‪ ,‬תנוחי‪.‬‬
‫בתיאטרון הספריה‪ :‬שמנה‪ ,‬אם יש עוד לא מצאתי‪ ,‬שני קוני‬
‫למל‪ ,‬רנט‪ .‬הצגות ילדים‪ :‬הכבש ה‪ ,16-‬המכשפה בבית ממול‪.‬‬
‫אור משיח בוגר “בית צבי” ‪ .2009‬תיאטרון הספריה‪:‬‬
‫שיער‪ ,‬קורוס ליין‪ ,‬מאסטר‪ ,‬חתולים‪ ,‬מעשיית חורף‪ .‬הבימה‪:‬‬
‫הקומקום והמטאטא‪ ,‬גבירתי הנאווה‪ .‬הצגות נוספות‪ :‬פרימיירה‪,‬‬
‫המצפה‪ ,‬בילי שוורץ‪ALL MY ,THE PERFECTLY MARVELOUS CABARET ,‬‬
‫‪.OH JERUSALEM ,RAINMAKER SHOWSTOPPERS ,SONS‬זוכה בפרס‬
‫אסיטז’ ‪ 2014‬להצגות ילדים ונוער על כוראוגרפיה למלך היער‪.‬‬
‫יגאל משינסקי בוגר האקדמיה למחול בומר‪ .‬היה סולן בבית‬
‫“התיאטרון השחור” של פראג בישראל‪ .‬רקד בלהקת המחול‬
‫הקיבוצית‪ ,‬בבית האופרה באמסטרדם‪ ,‬בלהקת ‪DANCEKERN‬‬
‫‪ ,UTRECHT‬בלהקת “פרסקו”‪ ,‬להקת עידו תדמור ולהקת סאלי‬
‫אן פרידלנד‪ .‬בקאמרי מופיע בכנר על הגג‪ ,‬קברט וקזבלן‪.‬‬
‫נעמה נחום בוגרת האקדמיה למחזות זמר ותיאטרון ‪-‬‬
‫‪ AMDA‬ניו יורק ‪ 2007‬והאקדמיה למחזות זמר בישראל ‪.2014‬‬
‫הופיעה בגבירתי הנאוה‪ ,‬סוויני טוד‪ ,‬קארי‪ ,‬המיוזיקל היהודי‪,‬‬
‫שירה וחיקוי בציבור‪ .‬זמרת בטריו קברט ג׳אז הדו וואפ גירלס‪.‬‬
‫גל‬
‫משי‬
‫אדר‬
‫אלון סנדלר טלוויזיה‪ :‬אליפים‪ ,‬נשואים פלוס‪ ,‬עמוק במים‪.‬‬
‫בתיאטרון המסחרי‪ :‬ספר הג’ונגל‪.‬‬
‫נועם עמית לימודי מחול במשך ‪ 10‬שנים‪ .‬בוגרת “בית צבי”‬
‫‪ .2014‬בין ההצגות בהן השתתפה‪ :‬המחזמר גריז‪ ,‬מוסיקת‬
‫לילה זעירה‪ ,‬אבות ובנים‪ .‬תיאטרון מסחרי‪ :‬ספר הג’ונגל‪.‬‬
‫גל קורן למד בסטודיו מיסודו של יורם לוינשטיין‪.2014 ,‬‬
‫במסגרת לימודיו השתתף במחברת הגדולה ובאנה קרנינה‪.‬‬
‫זכה במלגה של קרן תרבות אמריקה ישראל‪.‬‬
‫משי קלינשטיין בוגרת המכינות של “בית צבי”‪ ,‬סטודיו‬
‫יורם לוינשטיין וסטלה אדלר ניו יורק‪ .‬שרתה כסולנית בלהקת‬
‫חיל החינוך‪ .‬דיבוב‪ :‬פלונטר‪ ,‬עידן הקרח‪ ,‬אליס בארץ הפלאות‪.‬‬
‫אדר ריקליס בוגרת ביה"ס התיכון לאמנויות תלמה ילין‪.‬‬
‫בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים‪ .‬בוגרת המסלול‬
‫להכשרת רקדנים של ביכורי העיתים‪ .‬מורה למחול‪ .‬רקדנית‬
‫במיגוון פרוייקטים עם הכוראוגרפים ברק מרשל‪ ,‬רננה רז‪,‬‬
‫סופי קרנץ‪ ,‬אביחי חכם‪ ,‬אריאל כהן‪ ,‬אסנת קנלר‪ ,‬נדב צלנר‪,‬‬
‫הפקות מקור של מרכז סוזן דלל ועוד‪.‬‬
‫עוז שושן בוגר מגמת המחול בתיכון האקדמיה למוסיקה‬
‫ולמחול בירושלים‪ .‬שרת בצה”ל כרקדן מצטיין‪ .‬סולן להקות‬
‫“מחולה” במסגרתן הופיע על במות בארץ ובחו”ל‪ ,‬רקד‬
‫בלהקת בת שבע‪ .‬זוכה מלגות הצטיינות מטעם קרן התרבות‬
‫אמריקה ישראל ‪ .2012–2006‬השתתף בפרוייקט ‪DANCE IS‬‬
‫‪ CULTURE‬ישראל‪-‬איטליה‪.‬‬
‫אייר שטיימן שחקנית‪-‬זמרת‪-‬תסריטאית‪ .‬בוגרת “בית‬
‫צבי” ‪ .2014‬מלגות‪ :‬ניורה ושמואל רודנסקי‪ ,‬ג’ורג’ ואל‪ ,‬אלי‬
‫ליאון‪ ,‬קרן פראט וקרן אמריקה‪-‬ישראל‪ .‬במסגרת הלימודים‬
‫גילמה תפקידים ראשיים בבית ברנרדה אלבה‪ ,‬מוזיקת לילה‬
‫זעירה ועוד‪.‬‬
‫מיכאל שניידר בוגר תיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול‬
‫בירושלים‪ .‬החל מ‪ 2010-‬לקח חלק בפרוייקטים של להקת‬
‫“בלט ירושלים”‪ .‬רקד בלהקת המחול הקיבוצית‪ ,‬בלהקת‬
‫הבלט הישראלי ולהקת הבלט הלאומי של מיינץ (גרמניה)‪.‬‬
‫עוז‬
‫אייר‬
‫דן שפירא‪ ,‬מיי פיינגולד‪ ,‬חן אמסלם‬
‫הילה הויזמן חברה במקהלת “בת קול” ובלהקת “השכנים‬
‫של צ’יץ’”‪ ,‬שרתה בלהקת הנח”ל‪ .‬בוגרת “בית צבי”‪.2014 ,‬‬
‫תפקידים ראשיים (במסגרת הלימודים) בהצגות גריז‪ ,‬אחים‬
‫בדם‪ ,‬סיפור אהבה‪ ,‬מוסיקת לילה זעירה‪ .‬זכתה במילגת “סנו”‬
‫ואפרים בן זאב‪.‬‬
‫מור חממי מלמדת במיטב בתי הספר למחול בארץ‬
‫בסגנונות ההיפ הופ‪ .‬טלוויזיה‪ :‬מתמודדת בתוכנית לא נפסיק‬
‫לרקוד‪ ,‬רקדנית בהפקות טלויזיוניות וספיישלים‪ .‬רקדנית‬
‫בקבוצת ‪ RICHFAM‬מלוס אנג'לס ו‪COCKTAIL OF MADNESS-‬‬
‫מישראל‪ .‬מופיעה על במות בינלאומיות‪.‬‬
‫נטע טמשה בוגרת סטודיו יורם לוינשטיין‪.2013 ,‬‬
‫זכתה במלגות על שם שושנה קמחי ואהוד מנור‪ .‬תפקידים‬
‫בתיאטרון‪ :‬המצעד‪ ,‬פסטיבל ישראל‪ ,‬שרול ‪ -‬אופרת רוק‪.‬‬
‫טלוויזיה‪ :‬קנדה‪ ,‬מריה בנשות התנ”ך‪.‬‬
‫שירן לגזיאל שחקנית‪ ,‬רקדנית וזמרת‪ .‬בוגרת “בית‬
‫צבי” ‪ .2012‬השתתפה בהצגות‪ :‬פרפרים הם חופשיים‪ ,‬ירמה‪,‬‬
‫שיקגו‪ ,‬סיפור הפרברים‪ .‬מלגות‪ :‬קרן פראט וגינדי בביצקי‪.‬‬
‫כרקדנית השתתפה בפסטיבלים‪ ,‬הופעות מוסיקליות‪ ,‬תוכניות‬
‫טלוויזיה וספיישלים‪ .‬עיצוב התנועה ברסיסים במסגרת “סמול‬
‫במה” ‪ ,2011‬בירמה ובאחים בצוותא‪ .‬משתתפת בקזבלן‬
‫כשחקנית וע‪ .‬כוראוגרף‪.‬‬
‫כפיר לוי זמר–שחקן‪ ,‬מורה לפיתוח קול ופסנתר‪ .‬בוגר‬
‫ביה”ס הגבוה למוסיקה ע”ש בוכמן‪-‬מהטה‪ .‬בין ההפקות בהן‬
‫השתתף‪ :‬אוויטה‪ ,‬האומר כן‪ ,‬האלמנה העליזה‪ .‬בימים אלה‬
‫סולן במופע ההיסטוריה של ברודווי‪ ,‬ומשחק בהצגת הילדים‬
‫אופרה בקרקס‪ .‬חבר במקהלה ע”ש גארי ברתיני‪.‬‬
‫עמית לוי בוגר סמינר הקיבוצים‪ .2012 ,‬סטודנט לתואר‬
‫שני באוריינות חזותית‪ .‬זכה במלגות על מצוינות‪ .‬מורה‬
‫לתנועה וכוראוגרף בביה”ס למחול של קלוד דדיה ובחברת‬
‫ההפקות רן צחור‪ .‬הופיע במחזות הזמר שיקאגו‪ ,‬פיטר פן‪,‬‬
‫יוסף וכתונת הפסים‪ .‬השתתף בפרסומות שונות‪ .‬בקאמרי‪:‬‬
‫הם יורים גם בסוסים‪.‬‬
‫כפיר‬
‫עמית‬
‫אמילי‬
‫יואב‬
‫רוני‬
‫אור‬
‫מיכאל‬
‫‪33‬‬
‫העונה ה‪70-‬‬
‫ע ו נ ת‬
‫ת ש ע " ד‬
‫מועצת הנאמנות‬
‫הועד המנהל‬
‫עפר שחל – יו"ר‬
‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר ישראל פלג‬
‫דוד ברודט‬
‫אוסקר אבו ראזק יואב צוקרמן‬
‫אמינה הריס‬
‫עמיקם בן צבי תמר רודיך‬
‫אמיר רוזנברג ליאורה מינקה‬
‫דוד ברודט‬
‫יואב צוקרמן‬
‫זאב רותם‬
‫יוסי גרבר‬
‫תמר רודיך‬
‫עפר שחל‬
‫ערן גריפל‬
‫לינדה שטרייט אמיר רוזנברג‬
‫משה הנדלס‬
‫אברהם תירוש זאב רותם‬
‫אמינה הריס‬
‫לינדה שטרייט‬
‫יגאל וינשטיין‬
‫שלמה וישינסקי ועדת הביקורת עמיקם בן צבי‬
‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר גיל פייר‬
‫אתי כספי‬
‫ליאורה מינקה רון ארנרייך‬
‫רויטל בן‪-‬אשר פרץ‬
‫מנחם סלע‬
‫רון סמוראי‬
‫ועדת מנגנון וכח אדם‬
‫ליאורה עופר אמיר רוזנברג‪-‬יו"ר ליאורה מינקה‬
‫זאב רותם‬
‫ערן גריפל‬
‫גיל פייר‬
‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר כבוד של הועד המנהל‬
‫(כיהן בתפקיד יו"ר הועד המנהל בשנים ‪)2014-1984‬‬
‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬
‫אסף פריינטא‬
‫שלומי אברהם נסים זוהר‬
‫אופיר צמח‬
‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי אביב זמר‬
‫יוסי קאנץ‬
‫יגאל זקס‬
‫יפתח אופיר‬
‫אסתי קוסוביצקי‬
‫אורטל חאייק‬
‫גיא אלון‬
‫אודיה קורן‬
‫שרונה אלימלך יצחק חזקיה‬
‫תמר קינן‬
‫ציון חורי‬
‫חן אמסלם‬
‫זיו קלייר‬
‫ליאור חקון‬
‫גילת אנקורי‬
‫מיקי קם‬
‫איתי טיראן‬
‫נדב אסולין‬
‫עירית קפלן‬
‫אבי טרמין‬
‫רותי אסרסאי‬
‫רועי קקון‬
‫גדי יגיל‬
‫דיויד בילנקה‬
‫אורי רביץ‬
‫אוהד יהודאי‬
‫עדנה בליליוס‬
‫עידו רוזנברג‬
‫טל בלנקשטיין הלנה ירלובה‬
‫יואב רוטמן‬
‫אסנת בן יהודה שחר ישי‬
‫אודי רוטשילד‬
‫שלמה בר‪-‬אבא אושרי כהן‬
‫שני שאולי‬
‫שמחה ברבירו איציק כהן‬
‫איה שבא‬
‫אלברט כהן‬
‫רמי ברוך‬
‫אנדריאה שוורץ‬
‫מוטי כץ‬
‫ירדן ברכה‬
‫עודד לאופולד איתי שור‬
‫שירי גדני‬
‫אולה שור‪-‬סלקטר‬
‫יואב לוי‬
‫נעה גודל‬
‫אוהד שחר‬
‫אסף גולדשטיין כנרת לימוני‬
‫נעמה שיטרית‬
‫לימור גולדשטיין דני לשמן‬
‫רוני שיינדורף‬
‫אלי גורנשטיין ג'יטה מונטה‬
‫שהם שיינר‬
‫עידו מוסרי‬
‫יוסי גרבר‬
‫רובי מוסקוביץ' ניסו שליו‬
‫נטע גרטי‬
‫תמר שם אור‬
‫ערן מור‬
‫עזרא דגן‬
‫גלעד שמואלי‬
‫קרן מור‬
‫אלון דהן‬
‫רונה לי שמעון‬
‫אנה דוברוביצקי דנה מיינרט‬
‫דן שפירא‬
‫רבקה מיכאלי‬
‫נתן דטנר‬
‫ערן שראל‬
‫רמה מסינגר‬
‫תיקי דיין‬
‫עודד תאומי‬
‫דון נדל‬
‫הגר דנון‬
‫אביהוד תדהר‬
‫דודו ניב‬
‫תחיה דנון‬
‫עמוס תמם‬
‫שמואל וילוז'ני לורן סביר‬
‫יובל סגל‬
‫גיל וינברג‬
‫שלמה וישינסקי אסף סלומון‬
‫מיכה סלקטר‬
‫טל וייס‬
‫שרה פון שוורצה‬
‫ענת וקסמן‬
‫מיי פיינגולד‬
‫עוז זהבי‬
‫מירב פלדמן‬
‫ליאור זוהר‬
‫נועה שכטר‬
‫עוזרת למנהל האמנותי‬
‫אבי ברכר‬
‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬
‫יורם אמיר‬
‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬
‫איתמר וכסלר‬
‫יועץ חזותי‬
‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬
‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬
‫ב‪ 1971-‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון‬
‫העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת נאמנות‬
‫הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪ .‬להקת‬
‫שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים ממיטב‬
‫אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים ידועי‬
‫שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫הקאמרי מציג ב‪ 6-‬אולמות‪ :‬קאמרי ‪ ,4 ,3 ,2 ,1‬קפה תיאטרון‪,‬‬
‫וקאמרי ‪ 5‬ע"ש סיירוס ומירטל קאצן ‪ -‬אולם חזרות והופעות‬
‫חדש המכיל כ‪ 200-‬מקומות‪ .‬על במות אלה עולות עשר‬
‫הפקות חדשות מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪40,000-‬‬
‫מנויים וכ‪ 1,100,000-‬צופים בארץ ובחו"ל‪.‬‬
‫התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד‬
‫התרבות והספורט ‪ -‬מינהל התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה‬
‫על ידי מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫מינהל התרבות‬
‫המחלקה לתיאטרון‬
‫נעם סמל‬
‫‬
‫מנהל כללי‬
‫עמרי ניצן‬
‫מנהל אמנות י ‬
‫יפה ענתבי‬
‫מנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫חביבה הדר‬
‫סמנכ"ל כספים ומינה ל‬
‫נועה סיקסיק‪-‬יוסף‬
‫‬
‫עוזרת מנכ"ל‬
‫דפנה הררי‬
‫‬
‫מנהלת שיווק‬
‫אפרת ליבנה‬
‫דוברות ויחסי ציבו ר‬
‫רות אזר‪-‬מדברי‬
‫מנהלת הפרסו ם ‬
‫ריבה גולדברג‬
‫מנהלת הפקות וייצו ר‬
‫ד"ר ורדה פיש‬
‫‬
‫מנהלת קשרי חוץ‬
‫אבי גז‬
‫‬
‫מפיק ראשי‬
‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬
‫ורדית שלפי‬
‫מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת‬
‫שלומית לשם‬
‫מרכזת אגודת העמיתי ם‬
‫רון בן גידה‬
‫המחלקה החינוכי ת ‬
‫סופי וייס‬
‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬
‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬
‫לימור רוטשילד‬
‫‬
‫מח' שכר‬
‫אגף מנויים ומכירות ע"ש שולה הגרי‬
‫עינת פנחס‬
‫מנהלת ‬
‫‬
‫יהודית סילבר‬
‫ורדי חן‬
‫אחראים‬
‫נחמה אפשטיין מרינה סלבין‬
‫אוהד לורי‬
‫קורה בליצשטיי ן שגיא קרישר‬
‫מוקדנים ‬
‫גלית יפת‬
‫נורית חפ ץ‬
‫מיטל אקרמן‬
‫אפרת וקסלר‬
‫שלי לי כת ר‬
‫לוטן וקסל ר‬
‫איריס טביביאן חן תמיר‬
‫מירב שטרן‬
‫מעיין ברייט‬
‫יהלי טיי ב‬
‫חני בוכרי ס‬
‫דקלה הד ס‬
‫מיכל אוחנ ה‬
‫קופאי ם‬
‫דברת והב ה‬
‫ליבי ר ן‬
‫‬
‫גלי טימן‬
‫עידו בן עמי‬
‫‬
‫עומר סביו‬
‫עדי בלומברג‬
‫‬
‫אבישג מור‬
‫מח' מנויים לועדי ם ‬
‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬
‫מח' מכירות‬
‫קרן הורביץ זלי ט מירי סבן‬
‫‬
‫חני קרקובסקי‬
‫ויקי מזרחי‬
‫‬
‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬
‫מלאני קפלן‬
‫מנהל ת‬
‫‬
‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬
‫ילנה פרגמן‬
‫לרה גולומ ב‬
‫‬
‫אורלי שנברגר‬
‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬
‫רועי ואטורי‬
‫‬
‫הדס אבנרי‬
‫מנהל ת‬
‫מתפרה ‬
‫בועז רותם‬
‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬
‫נועה כרמון‬
‫אביב רון‬
‫‬
‫אלי טמסוט‬
‫דן סיון‬
‫תאורני ם‬
‫אלכס גולדין‬
‫‬
‫נגריה‪/‬מסגריה‬
‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו‬
‫אבירם שהינ ו‬
‫מזל מלכה‪-‬קט י‬
‫נאוה לו י‬
‫מנהלי הצג ה‬
‫שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה‬
‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פאר י סיגל קרייף‬
‫‬
‫ולרי רייזס‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫סאונד ‬
‫נילי באר י‬
‫שרה לבקוביץ '‬
‫‬
‫ישי חממי‬
‫ברוך ביב ס‬
‫אייל רייכשט ט‬
‫ניסן זהיר ה‬
‫הראל קלמר ו‬
‫‬
‫אוהד לויטן‬
‫אחראי ‪:‬‬
‫וידא ו‬
‫דפי אברבך‬
‫ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬
‫יעקב משה‬
‫‬
‫מנהל טכני‬
‫נועה דקל‬
‫‬
‫ע' למנהלת השיווק‬
‫יוסי כוכב י‬
‫שמואל פקרמ ן‬
‫מנהלי במ ה‬
‫מישל זבלודוביץ'‬
‫מזכירה ‬
‫רונן שלו‬
‫שרלי סב ח‬
‫אילון מעוד ד‬
‫רונן לניאדו‬
‫סדרנים ואולמות מנה ל‬
‫ג'קי חן‬
‫אבי גרינברג‬
‫ששון סגרון‬
‫עמית אורן‬
‫גליה גבריא ל‬
‫רומן ברקוביץ'‬
‫דרור שאשא‬
‫צוגים‪ ,‬תכנות והפעל ה‬
‫זיו גולן‬
‫מועדון קפה תיאטרון‬
‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת רקפת יחיאל‬
‫מרכזיה פאבל קרקוז‪ ,‬אדם רמי ‪ /‬מינהלה אבי מרכוס‬
‫אתי אליאס‪ ,‬רותי לוי‪ ,‬שרה כהן‪ ,‬דפנה הנדלי‪-‬יצחקי‪,‬‬
‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬
‫ציונה זקן‪-‬ברק‪ ,‬רעיה לידר‪ ,‬אירנה ויימן‪ ,‬מירב בשארי‪,‬‬
‫שמרית רון‬
‫‬
‫מנהלת כללית‬
‫סילבי קלקשטיין‪ ,‬רחלי שוקר‪ ,‬אסף פרידמן‪ ,‬ענת היימן‬
‫קרן ליאור‪-‬תרבות ואמנות לחיילי צה" ל מירי מרקוביץ‬
‫עו"ד אייל יפה‪ ,‬משרד עו"ד צבי יפה‬
‫יעוץ משפטי‬
‫קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית‬
‫רו"ח אלכס וטובה הילמן‬
‫רואה חשבון‬
‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬
‫רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג‬
‫מבקר פני ם‬
‫רנה ירושלמי‬
‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬
‫יעקב הכהן‬
‫‬
‫ממונה בטיחות‬
‫ארז חסון‬
‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬
‫מכטינגר‬
‫‬
‫מישרד פירסום‬
‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל‬
‫בחו"ל בשני העשורים האחרונים ‪:‬‬
‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו־יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬
‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬
‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬
‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬
‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪ ,‬דיסלדורף‪,‬‬
‫מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ;1999 ,‬סאן‪-‬פרנציסקו‪.2000 ,‬‬
‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬
‫רצח פסטיבל פרמה‪ ;1998 ,‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪.1999 ,‬‬
‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬
‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו־יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬
‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬גרמניה‪ ,‬יולי ‪ ;2000‬בודפשט‪,‬‬
‫נובמבר ‪ ;2000‬וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2001‬ברלין‪ ,‬נובמבר ‪ ;2001‬בוקרשט‪ ,‬יוני‬
‫‪ ;2004‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪;2006‬‬
‫צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪-‬רוסיה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2010‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬
‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬
‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬
‫בצהרי היום ניו־יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬קייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪.2008‬‬
‫המלט גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬וושינגטון די‪.‬סי‪,.‬‬
‫מרץ ‪ ;2007‬קליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ ‪ ;2009‬מוסקבה‪,‬‬
‫אוקטובר ‪.2009‬‬
‫פלונטר קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬סיאול‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪ ;2006‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬ברלין‪ ,‬מרץ ‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪;2007‬‬
‫לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2007‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬
‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬
‫אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק‪ ,‬טייפה‪ ,‬אפריל ‪;2008‬‬
‫הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪ ,‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪ ;2008‬פסטיבל‬
‫לדרמה יוונית עתיקה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬
‫הדיבוק הולנד‪ ,‬צכיה‪ ,‬גרמניה‪.2011-2009 ,‬‬
‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬
‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬
‫סטמפניו ניו דלהי‪ ,‬נובמבר ‪.2012‬‬
‫הנשים מטרויה טוקיו‪ ,‬דצמבר ‪.2012‬‬
‫בין שני העולמות שטוטגרט‪ ,‬ספט'‪-‬נוב' ‪.2012‬‬
‫אורזי מזוודות בייג'ין‪ ,‬מרץ ‪.2013‬‬
‫וויצק ויסבאדן‪ ,‬מאי ‪2013‬‬
‫גטו בודפשט‪ ,‬מאי ‪2014‬‬
‫אגודת עמיתי‬
‫התיאטרון הקאמרי‬
‫עמיתי כבוד‬
‫ליזיקה ועמי שגיא‬
‫פנינה ומשה אדרי‬
‫יעל ורמי אונגר‬
‫נורית ואבנר אזולאי‬
‫ענת ואודי אנג'ל‬
‫דניאלה אפשטיין‬
‫דוריס ומורי ארקין‬
‫ישראלה ורם בנין‬
‫ורדה ובועז דותן‬
‫אורלי ונוחי דנקנר‬
‫דליה הורביץ‬
‫שלמה בר‬
‫נשיאת כבוד ראשונה‬
‫לאה רבין ז"ל (‪ )2000-1993‬רותי ושמואל בר‪-‬אור‬
‫יו"ר האגודה ליאורה עופר ג'ני וחנינה ברנדס‬
‫קוני ודן ברניצקי‬
‫מייסדת ויו"ר בשנים‬
‫אילנה ברנר‬
‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬
‫מירי ואיתן ברק‬
‫מייסדת ויו"ר האגודה‬
‫הבינלאומית אמינה הריס נאוה ברק ושלום זינגר‬
‫אורנה ברקת‬
‫מנהלת האגודה יפה ענתבי מיקי ושייקה ברקת‬
‫רכזת האגודה שלומית לשם עדנה וארנן גבריאלי‬
‫קרן ועזי גוט‬
‫שרה וד"ר יעקב גולן‬
‫עמיתים‬
‫הלגה גוטסדינר ותדי קוק‬
‫קובי אבן עזרא‬
‫מירלה ושמעון גולדברג‬
‫יגאל אהובי‬
‫ד"ר אלן גור‬
‫עליזה אביגדורוב‬
‫ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר עליזה גורן ודני רוטשילד‬
‫דניאלה וששי גז‬
‫רותי וגדעון אורבך‬
‫אלישבע גיבלי‬
‫מיה אוריון פלג‬
‫שרה ומיכה גייגר‬
‫שרי ותנחום אורן‬
‫גילה גיל‬
‫יפה וד"ר אריה אורנשטיין‬
‫ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי ג'נס ודני גילרמן‬
‫חוה גל‪-‬און‬
‫רותי אחיעזר‬
‫לאה ויורם גלובוס‬
‫שרה אילין‬
‫חני ואיתן גלוזמן‬
‫אהובה אילן וגדעון בן טל‬
‫נילי גליק‬
‫ברוריה ויהושע אימבר‬
‫אורסולה וניסים גלעם‬
‫שרה אלאלוף‬
‫מאירה גרא‬
‫עפרה ורפי אלול‬
‫מרים גרוס‬
‫מירי ואבי אלון‬
‫צביה ופרופ' יוסף גרוס‬
‫איטה אלחנני‬
‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬
‫עדית אלקון‬
‫פנינה דגן וטלי זינגר‬
‫טלי ואבי אנג'ל‬
‫גבריאלה דוד‬
‫קארין ואורי אנג'ל‬
‫גדליה דורון‬
‫דפנה וחיים אסא‬
‫מרים דורון‬
‫רות ואברהם אסף‬
‫ד"ר יוסף דיין ויעל רב‪-‬הון‬
‫דרורה וצבי אפרת‬
‫נאוה ואמנון דיק‬
‫אורית ודוד אפרתי‬
‫שושנה ומשה דראל‬
‫רינה צ'צ'קס אקסלברד‬
‫ורד ואברי דרנגר‬
‫אסתי אקרמן‬
‫נעמי ואהוד הומינר‬
‫רינה וגדעון באום‬
‫ניצה הינדלס‬
‫ניצה וישראל באומן‬
‫אלי הלפן‬
‫נורית ועמירם בוקשפן‬
‫הילה ואמנון הלפר‬
‫רותי ואלדד בוקשפן‬
‫אלכס הלרמן‬
‫יעל ואיזי בורוביץ'‬
‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי אילנה ויאיר המבורגר‬
‫חנה וגדעון המבורגר‬
‫גינה ודני בירן‬
‫שלוה ויורם הסל‬
‫ורד ואלברט בן דהן‬
‫האכסדרה ע"ש ליזיקה‪ ,‬עמי וטדי שגיא‬
‫באכסדרה‪ :‬פינת פסנתר לקידום פסנתרנים צעירים‪ ,‬קופות התיאטרון‪ ,‬מכירת‬
‫ספרים ותוכניות‪ ,‬אוזניות לכבדי שמיעה‪ ,‬קבלות פנים ומפגשים אמנותיים‬
‫אטקה ויגאל וינשטיין‬
‫דרורית ורטהיים‬
‫אריאלה ואיתן ורטהיימר‬
‫אילנה וראובן זכר‬
‫יוסי לנדסמן וגלית אלפסי‬
‫נורית וישה סיטון‬
‫ליאורה עופר‬
‫איה עזריאלנט‬
‫דיים שירלי פורטר‬
‫יורם פטרושקה‬
‫חמי ולזר פרוכטר‬
‫דליה ויוסי פרשקר‬
‫אורה וד"ר אביקם הראל‬
‫רונית ומיקי מור‬
‫טלי ועמוס וולטש‬
‫ארלט מזרחי וסימוני מזרחי‬
‫נורית ודוד וולף‬
‫ענת ומוריאל מטלון‬
‫נילי ואלי זהר‬
‫רותי וניסו מטלון‬
‫חני ופרופ' אורי זליגסון‬
‫סילבי ונתי מיכאלי‬
‫אורה ויוסי זרניצקי‬
‫ג'וזיאן מיתר‬
‫פארה ועופר חודורוב‬
‫עפרה מיתר‬
‫אורלי חיות ואסף סלע‬
‫מרגלית וחנן מלצר‬
‫יוסף חכמי‬
‫נעמי ומאיר מנדלמן‬
‫אמה ואבי טביסל‬
‫נורית ויואב מנור‬
‫גדעון טהלר‬
‫רות ויצחק מנור‬
‫נירה טולידאנו‬
‫אלי מסר ונגה קינן‬
‫עדנה טוקטלי‬
‫אורה ואברהם מעוז‬
‫עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל דליה ואייבי נאמן‬
‫נעמי ושלמה טיסונה‬
‫דליה ורונן נחמני‬
‫ענת טמיר‬
‫ורדה וחיים סאמט‬
‫אריאלה טרנר‬
‫טובה וסמי סגול‬
‫ליאורה ורמי יהושע‬
‫מרשה סגל‬
‫חנה ואלי יונס‬
‫גדעון ופנינה סיטרמן‬
‫עליזה ופרופ' אריאל יפו‬
‫תמי ואורי סלונים‬
‫הילה ודורון כהן‬
‫שרה ופרופ' מיכאל סלע‬
‫ז‪ .‬מאיר כהן‬
‫יהודית סלע‪-‬אריאן‬
‫סמדר ודיויד כהן‬
‫ברכה וחיים סמו‬
‫פנינית ופנחס כהן‬
‫רלי וג'ק סמית‬
‫אתי ורם כספי‬
‫רחל ועודד עידן‬
‫זהבה כץ‬
‫גילה עירוני‬
‫ציפה ואריק כרמון‬
‫איילת ותומר עמיר‬
‫יהודית ואורי ענבר‬
‫שוש ואליעזר כרמל‬
‫עדי ורן פוקס‬
‫מרים לאופר‬
‫רוני פוקס‬
‫איריס ואלי לבון‬
‫מיכל ודוד פורר‬
‫איריס לביא ויעקב פרנקל‬
‫לילי ופרופ' ראובן פייזר‬
‫חיה ורובי לדנר‬
‫רבקה ורוני פיינר‬
‫נעמי ויאיר להב‬
‫שרה ואבנר פלטק‬
‫תקוה וצבי לובצקי‬
‫יפעת ועמירם פליישר‬
‫אבי לוי‬
‫מעיינה ופרופ' דן פליס‬
‫רחל ויצחק לוי‬
‫אברהם פרדקין‬
‫אורנה ואורון לוסטרניק‬
‫רוחמה פרוכטר‬
‫מלכה ואמנון ליאון‬
‫סוזי ודן פרופר‬
‫עדה ופרופ' דוד ליבאי‬
‫ד"ר ילנה ופרופ' סימון ליצין נאוה פרי‬
‫שושנה ואריה פרידנבורג‬
‫ליאורה ואלי לנדאו‬
‫נורית פרייס‬
‫יובל ומאי לנדסברג‬
‫אורנה וד"ר חיים פרלוק‬
‫דיתי ואלכס לנדסברג‬
‫ענת ושמואל פרנקל‬
‫רותי וגבי לסט‬
‫שלומית פרנקל‬
‫נילי ושי מאייר‬
‫קרן וגיל פרשקר‬
‫אפרת ומוטי מאיר‬
‫תמר רודיך‬
‫מיכל ויובל רכבי‬
‫לינדה ואלי שטרייט‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫י‪ .‬גורניצקי ושות'‬
‫ניצן ענבר מהנדסים‬
‫זיוה ואבי פתיר‬
‫תמר צ'ורלי‬
‫דליה ואוריאל צבילינגר‬
‫שולה ואריק צדר‬
‫רינה צ'צ'קס‪-‬אקסלברד‬
‫ציפי ואפרים קונדה‬
‫יעל ודורי קלגסבלד‬
‫אתי ומיקי קני‬
‫לילך וד"ר חיים קפלן‬
‫יהודית ורוני קצין‬
‫פרופ' אסי קריב‬
‫נילי וד"ר שמואל קריב‬
‫שושנה ודוד רבינוביץ‬
‫רונית ואשר רבינוביץ‬
‫הילה ורני רהב‬
‫תמי ויהודה רוה‬
‫רבקה ויוסי רוזן‬
‫ריקי רוזנברג‬
‫נלי ויאיר רוטלוי‬
‫דליה ופנחס רוטנברג‬
‫אתי וגבי רוטר‬
‫ריטה ונחום רויטמן‬
‫חנה רומן‬
‫חדווה ואבישי רייכס‬
‫דפנה ושי רייכר‬
‫טלי ומשולם ריקליס‬
‫פנינה רמון‬
‫שלי ויעקב רמון‬
‫אורית וד"ר חיים רסנר‬
‫עירית רפפורט‬
‫רז'ין שבח‬
‫חסיה שביט‬
‫יעל ושבתי שביט‬
‫רונית ורמי שבירו‬
‫דנה ושמעון שבס‬
‫אתי ופרופ' משה שבתאי‬
‫ד"ר עמי שגיב‬
‫רחל ודוד שדות‬
‫כנה וזלמן שובל‬
‫תמר ויורם שוחט‬
‫ג'ודי ויצחק שויגר‬
‫אילנה וגדעון שטיאט‬
‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬
‫ישראלה שטיר אינשטיין‬
‫בת שבע שטראוכלר‬
‫אנה ודובי שיף‬
‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair : Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark‬‬
‫‪Bekerman, Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona‬‬
‫‪Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and‬‬
‫‪Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha‬‬
‫‪and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust,‬‬
‫‪Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and‬‬
‫‪Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation‬‬
‫‪INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman,‬‬
‫‪Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬
‫פוטוליין דיגיטל בע"מ‬
‫קרן מ‪.‬א‪.‬ה‬
‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬
‫סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ‬
‫הדסה ומאיר שני‬
‫רנה ואליהו שעשוע‪-‬חסון‬
‫נעמה ויגאל שפר‬
‫רבקה שפירו‬
‫שושנה וישעיהו שקד‬
‫פנינה והרצל שקלים‬
‫רות ושלמה שרון‬
‫יוכי ואיציק שרם‬
‫רותי וארה'לה שרף‬
‫עירית ומושיק תאומים‬
‫דב תדמור‬
‫זיוה ואהרון תומרס‬
‫פרופ' חנה וד"ר ישראל תמרי‬
‫מועצת המנהלים‬
‫יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלום אלקיים‬
‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬
‫שלי חשן‬
‫חברי הדירקטוריון‬
‫מיקי ירושלמי‬
‫אלי לוי‬
‫מיכל וייסברוט‬
‫משה קורניק‬
‫דפנה הראל‬
‫שמואל גפן‬
‫דן להט‬
‫אופירה יוחנן וולק‬
‫מהרטה ברוך‪ -‬רון‬
‫אהרון מדואל‬
‫מנכ"ל‬
‫עו"ד יוחנן דן‬
‫סמנכ"ל כספים‬
‫רו"ח אורי קופרברג‬
‫סמנכ"לית‬
‫שרית עשרי‬
‫מנהלת לשכה‬
‫מיטל יהודה‬
‫יועץ משפטי‬
‫עו"ד גדעון פישר‬
‫מבקר פנים‬
‫רו"ח משה בקשי‬
‫מנהלת חשבונות‬
‫דנית דהן‬
‫מנהל תפעול ואחזקה‬
‫דוד אשכנזי‬
HAIR
Book and Lyrics by
Gerome Ragni & James Rado
Music by
Galt MacDermot
Originally produced on the New York Stage by Michael Butler
Translated by Ehud Manor
Directed by Moshe Kepten
Choreography Avichay Hacham
Music direction Yonatan Goldstein, Tal Blecharovitz
Set Eran Atzmon
Costumes Yuval Kaspin
Lighting Keren Granek
Video Art with the guidance of the theatre/the director
Yoav Cohen, Adam Lewensohn
Sound Eran Pereldik
Vocal Coach Doki Atzmon
Producer Haim Sela
Assistant Director Orit Gefen
Assistant Choreographer Kim Gordon
Speech Coach Dafna Mercer
Cast:
Berger Oz Zehavi
Claude Dan Shapira
Hud Ofir Zemah
Woof Ido Rozenberg / Danny Leshman
Jeanie Meyrav Feldman
Sheila Chen Amsalem
Dionne Mei Finegold
Officer Oded Leopold
Sergeant Or Mashiah
Recruit 1 Gal Koren
Recruit 2 Alon Sandler
Sheila's parents Oded Leopold, Neta Tamshe
Judge Zohar Badash
Berger's parents Noa Goren Zahavi, Gal Koren
Psychiatrist Oded Leopold
Woman in the crowd Yoav Milshtein
Hubert Kfir Levy
Chrissy Meshi Kleinstein
Girls Tribe: Adi Avrahami, Einat Azulay, Noa Goren
Zahavi, Hila Hausman, Mor Hamami, Neta Tamshe,
Shiran Lagziel, Emily Meghnagi, Ronny Merhavi,
Naama Nachum, Noam Amit, Meshi Kleinstein, Adar
Riklis, Eyar Shteiman
Boys Tribe: Avri Arbel, Zohar Badash, Netanel Basil,
Or Danon, Kfir Levy, Amit Levy, Yoav Milshtein, Or
Mashiah, Yigal Mashinsky, Alon Sandler, Oz Shoshan,
Michael Schneider, Gal Koren
Instrumentalists:
Conductor, Keyboard, Sampler Tal Blecharovitz/Nadav Rubinstein
Trumpet 1 Gregory Rivkin
Trumpet 2 Udi Chonstkovsky/Roy Brandies
Saxophone baritone, Soprano & Flute Gilad Ronen
Viola Noam Haimovitz Weinschel
Cello Yael Shapira / Percussion Idan K
Instrumentalists in recording of the song "Hair"
Drums Ron Almog / Bass Uri Kleinman
Guitars Uzi Finerman, Ariel Tuchman
Keyboard Omri Behr
Technical Production Manager Gunnar Zetterberg
Production manager Sara Levkovitch, Nily Beeri
Stage manager Eilon Meoded
Lighting - programming & operator Eli Hadida
Backliner Menachem Dvir, Idan Ben Yaakov, Alon Bar
Sound operator Avi Sade
Backliner Nadav Bendarski, Andrei Charistichenko,
Aviv Uzan, Amit Peled
Video - programming & technical design Ohad Levitan
Video operator Amit Marko
Fly system - coordinating & operating Dror Shasha
Follow spot Itamar Luria, Dudi Melamed, Tomy Cambos
Wardrobe Etti Elias, Racheli Shooker
Props Raya Lieder, Shay Lavian, Asaf Friedman
Make up The entire Dept.
Production assistant Neta Shavit
First performance: 7.1.2015
Length: approx. 1 hour 50 minutes. No interval
THE CAMERI THEATRE OF TEL AVIV
ISRAEL PRIZE RECIPIENT
H
AIR had its debut on Off-Broadway on 17 October
1967, and went on to be performed on Broadway
in April 1968. By the summer of 1970, eleven
companies were concurrently performing HAIR all over the US.
It would not be an exaggeration to say that HAIR became a
national phenomenon. In 1979 the musical was adapted for
the screen and directed by Miloš Forman, and in 2008 a new
version was presented on Broadway.
The musical originated in the Flower Children period of the
1960s: a band of vivacious, long-haired political activists who
have raised the banner of the struggle for peace, equality,
love, freedom, and fraternity. Over the years, the musical’s
lyrics, which took the hit parades by storm, have become an
expression of youthful rebellion and trenchant social criticism.
Interwoven with the musical’s social critique are stories of
unrequited love and emotional upheavals alongside questions
that preoccupy young people even today: sexual identity, the
individual vs. the group, personal vs. public interests.
HAIR presents a band of vivacious young people, who all love
each other, and want to make love with one another: Hud
is in love with Jeanie, who is in love with Claude, who is in
love with Sheila, who is in love with Berger, who is not at all
interested, and Woof, who is bisexual, is in love with everybody,
especially Mick Jagger. They spend Claude’s last forty-eight
hours together before he is drafted into the US Army, doing
everything they possibly can to stop him from going.
When it was first staged, HAIR was a revolutionary,
groundbreaking rock musical that not only dared to engage
with burning social issues, but also broke accepted theatre
conventions and made every performance a theatrical event,
a happening that swept up the audiences.
In 2008, when it was revived on Broadway, one reviewer wrote:
“Today HAIR is more audacious than ever”. Over the years the
musical has become increasingly relevant, and the object of
identification for millions of theatergoers all over the world
(including in Israel), at the center of which is the aspiration of
young people for a better world, free of war, in which everyone
longs for peace. HAIR is not only the symbol of a period, it is the
timeless protest of humanity in general and young people in
particular for peace, openness, and fraternity.
‫מנהל כללי‪ :‬נעם סמל‬
‫מנהל אמנותי‪ :‬עמרי ניצן‬
‫טל‪ / 03-6061900 :‬פקס‪ / 03-6060950 :‬קופות‪03-6060900/960 :‬‬
‫דואר אלקטרוני‪w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‬‬
‫מחזאות ישראלית‬
‫כולם רוצים לחיות‬
‫גורודיש‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת הלל מיטלפונקט‬
‫אשכבה‬
‫תעלת בלאומילך‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫עפ"י תסריט מאת אפרים קישון‬
‫הפושעים החדשים‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫חברים של חברים‬
‫בין שני עולמות‬
‫מאת חנוך לוין‬
‫מאת עדנה מזי"א‬
‫מאת שרה פון שוורצה‬
‫מאת הלל מיטלפונקט‬
‫גטו‬
‫** חברות הכי טובות‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫מאת ענת גוב‬
‫הבדלה‬
‫דג מוסר‬
‫מאת שמואל הספרי‬
‫מאת מירי חנוך‬
‫הילכו שניים יחדיו‬
‫הסלבריטאים‬
‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫פזמונים ‪ :‬דן אלמגור‪ ,‬עמוס אטינגר‪ ,‬חיים חפר‪/‬מוסיקה דב (דובי) זלצר‬
‫מאת טוביה ציפין‬
‫מאת א‪.‬ב‪ .‬יהושע‬
‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬
‫איש קטן מה עכשיו ?‬
‫שיער‬
‫מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה‬
‫מאת ג'רום רגני וג'יימס ראדו‪/‬מוסיקה‪ :‬גאלט מק'דרמוט‬
‫ריצ'רד השלישי‬
‫איבנוב‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫מאת אנטון צ'כוב‬
‫פולארד‬
‫*** חשמלית ושמה תשוקה‬
‫מאת ויקטור גורדון‬
‫מאת טנסי ויליאמס‬
‫קברט‬
‫* וניה‪ ,‬סוניה‪ ,‬מאשה ושפיץ‬
‫מאת ג'ו מסטראוף‬
‫מאת כריסטופר דוראנג‬
‫משרתם של שני אדונים‬
‫אלקטרה‬
‫מאת קרלו גולדוני‬
‫מאת סופוקלס‬
‫כנר על הגג‬
‫הכתה שלנו‬
‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬
‫מאת טדאוש סלובודז'אנק‬
‫סיראנו דה ברז'ראק‬
‫המלט‬
‫אמא קוראז' וילדיה‬
‫המלך הולך למות ❙ הטייפ האחרון של קראפ‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫מאת אדמונד רוסטאן‬
‫מאת סמואל בקט ❙ מאת אז'ן יונסקו‬
‫מאת ברטולט ברכט‬
‫מקבת‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫בקרוב‬
‫נשוי במנוסה‬
‫מאת ריי קוני‬
‫חולה אהבה בשיכון ג'‬
‫מאת שבי גביזון‬
‫[אנסמבל עיתים]‬
‫* בשיתוף תיאטרון חיפה ‪ ** /‬בשיתוף תיאטרון בית ליסין ‪ *** /‬בשיתוף תיאטרון הבימה‪ **** /‬בשיתוף תיאטרון מראה‪ ,‬קרית שמונה‬
‫מחזה מקורי ‪ :‬יגאל מוסינזון‪/‬עיבוד למחזמר ‪ :‬יואל זילברג ויגאל מוסינזון קזבלן‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
`