חוברת יום העצמאות ויום הזיכרון

‫יום הזיכרון לחללי צה"ל‬
‫ויום העצמאות‬
‫גנים וכיתות יסוד‬
‫שנה"ל תשע"ה‬
‫צילום‪johnk85 :‬‬
‫כתיבה וייעוץ‪ :‬מיכל ברגמן‪ ,‬יעל ברגר‪ ,‬אסף הירשפלד‪,‬‬
‫שרית זוסמן‪ ,‬יהודית לקיצביץ‪ ,‬שרית עזרא‬
2
‫צו פיוס – סיפור הצלחה ישראלי‬
‫אנו שמחים להביא בפניכם חוברת זו שכוללת מידע בכמה נושאים‪:‬‬
‫ •מידע על החינוך המשותף ועקרונותיו החינוכיים‪.‬‬
‫ •פריסה של תכניות הלימוד של החינוך המשותף‪ ,‬צו פיוס‪.‬‬
‫ •מידע על דרכי העבודה החינוכית בחינוך המשותף‪ ,‬צו פיוס‪.‬‬
‫ •דוגמה לתכניות הלימוד שלנו –‬
‫ •תכנית בנושא יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות לכיתות גן‪ ,‬א' ו‪-‬ב'‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪ ,‬לקבלת חוברות נוספות ולהתקשרות‪:‬‬
‫‪[email protected] ,02-6215353‬‬
‫כל הזכויות שמורות לצו פיוס‪.‬‬
‫תכני הלימוד המופיעים בחוברת זו נועדו לשימוש חינוכי פנימי של צוותי הגנים ובתי הספר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מיועד לצרכי לימוד וחינוך‬
‫שלום לצוותים החינוכיים‪,‬‬
‫אנו מביאים בפניכן עלון מידע והדרכה בנושא‪:‬‬
‫יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ויום העצמאות בחינוך המשותף לגיל הרך ולכיתות‬
‫היסוד‪.‬‬
‫העלון כולל‪:‬‬
‫ •מידע לצוותים החינוכיים‬
‫ •מבנה היום בגן ‪/‬בכתות יסוד‬
‫ •הצעות לפעילות משותפת‬
‫ •הצעות לקבוצות המפגש ולקבוצת התפילה‬
‫ •מחוון לעבודה בחינוך המשותף לאור עקרונות החינוך המשותף‬
‫בעלון זה יצרנו תכנית ספיראלית המבנה לימוד בסיסי לכל גיל‪ ,‬ומציעה הצעות נוספות ללימוד‬
‫מרחיב יותר‪.‬‬
‫בתכנית לכתה ב' ישנה אפשרות להיעזר בחוברת ''מעגל החגים'' בהוצאת תל"י‪ ,‬העוסקת ביום‬
‫העצמאות‪[ .‬עמ' ‪ .]90-101‬בחרנו פעילויות מסוימות מתוך החוברת‪ ,‬בהתאם לתכנית המותאמת‬
‫לבתי הספר המשותפים שלנו‪.‬‬
‫נשמח לקבל מכם‪ ,‬הצוותים החינוכיים‪ ,‬משוב והצעות נוספות לפעילות ולדיון‪.‬‬
‫קריאה נעימה ומועילה‬
‫צוות החינוך המשותף‪ ,‬צו פיוס‬
‫‪4‬‬
‫צילום‪© ronsho :‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מידע לגננת ולמורה ‪ -‬יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות‬
‫יום הזיכרון ויום העצמאות בחינוך המשותף‬
‫תכנון ומיקוד העבודה בגן ובכתות יסוד‪:‬‬
‫מחוון לעבודה בחינוך המשותף לאור עקרונות החינוך המשותף ועקרונות החינוך המשותף‬
‫קישורים מומלצים‬
‫המלצות למורות ולילדים‬
‫טבלה ספירלית לעבודה בגן ובכיתות היסוד‬
‫משותף – יום הזיכרון– פינת זיכרון‬
‫משותף – יום הזיכרון– הסבר על משמעות היום‬
‫משותף – יום הזיכרון– שיתוף הילדים‬
‫משותף – יום הזיכרון‪ -‬התכוננות לצפירה‬
‫משותף – יום הזיכרון‪ -‬טקס ושירה משותפת‬
‫משותף – יום הזיכרון‪ -‬חנה סנש‬
‫משותף – יום העצמאות‪ -‬סיפור בנייתה של מדינת ישראל‬
‫משותף – יום העצמאות ‪ -‬הצעות לספרי ילדים בנושאי עלייה וקליטה‬
‫משותף – יום העצמאות– דמויות – בנימין זאב הרצל‬
‫משותף – יום העצמאות– דמויות – דוד בן גוריון‬
‫משותף – יום העצמאות– דמויות – נושא בחירה לכתות א'‪-‬ב' – הרב קוק [הראי"ה]‬
‫משותף – יום העצמאות– החלוצים – ''אני בניתי בית בארץ ישראל''‬
‫משותף – יום העצמאות– ''התקווה'' – ההמנון הלאומי‬
‫משותף – יום העצמאות– לוח הלאום‬
‫משותף – יום העצמאות– דגל ישראל‬
‫משותף – יום העצמאות– מפת ישראל‬
‫קבוצת המפגש– יום העצמאות– מנהגים וטקסים ביום העצמאות‬
‫קבוצת המפגש– יום העצמאות– השיר 'ונמשכת שיירה'‬
‫קבוצת התפילה– יום העצמאות– הלכות ומנהגי יום העצמאות‬
‫קבוצת התפילה– יום העצמאות–תפילה לשלום המדינה‬
‫‪5‬‬
‫מידע לגננת ולמורה‪:‬‬
‫א‪ .‬יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות איבה‪:‬‬
‫יום הזיכרון חל בצמוד ליום העצמאות ‪ ,‬בתאריך ד' באייר‪.‬‬
‫תאריך היום נקבע כבר בשנת ‪ ,1940‬לזכר הנופלים במאורעות תרצ"ו‪-‬תרצ"ט‪ ,‬ללא קשר להקמת‬
‫המדינה שהתרחשה מאוחר יותר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1951‬קבע דוד בין גוריון את ד' באייר כיום הזיכרון‪.‬‬
‫ובשנת ‪ 1963‬חוקקה הכנסת את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא‪-‬הגנה לישראל"‪,‬‬
‫והוסדרו בו מנהגיו ומועדו‪.‬‬
‫בין השאר נקבע‪:‬‬
‫'ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל‬
‫תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; יקוימו אזכרות ועצרות‪-‬עם; ייערכו‬
‫טקסי התייחדות במחנות צבא‪-‬הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; תכניות השידורים יביעו את ייחודו של‬
‫היום‪' .‬‬
‫מאוחר יותר נוספו חללי המחתרות‪ ,‬השב"כ והמוסד למניין הנופלים ובתחילת שנות ה‪ 2000-‬קבעה‬
‫הכנסת כי יום זה הוא גם יום הזיכרון לנפגעי פעולות איבה‪.‬‬
‫צפירת יום הזיכרון‪ :‬צפירות יום הזיכרון מעוגנת בחוק והיא מושמעת בערב‪ ,‬עם כניסת יום הזיכרון‬
‫ב‪ ,20:00-‬ולמחרת בשעה ‪ .11:00‬בעבר‪ ,‬צפירה שלישית‪ ,‬תחמה את המעבר מיום הזיכרון ליום‬
‫העצמאות בוטלה‪ ,‬בשל המעבר החד שהיא יצרה בין אבל לשמחה‪.‬‬
‫טקסי זיכרון‪:‬ברחבי הארץ נערכים טקסי זיכרון רבים‪ .‬בערב יום הזיכרון נערך טקס ממלכתי ברחבת‬
‫הכותל וכן נערכים טקסים בישובים ובקהילות‪ .‬למחרת נערכים טקסי זיכרון בבתי העלמין הצבאיים‬
‫ובמוסדות החינוך‪.‬‬
‫תפילת יזכור‪ :‬ביום הזיכרון מקובל לומר את תפילת 'יזכור' לזכר הנופלים‪ .‬לתפילה מספר נוסחים‬
‫– הראשון מבניהם התחבר ע"י ברל כצנלסון בשנת ‪ ,1920‬לזכר הרוגי תל‪-‬חי‪ .‬בנוסח זה מופיעות‬
‫המילים 'יזכור עם ישראל'‪ ,‬ולא 'יזכור אלוהים' כמקובל התפילה המסורתית‪ .‬על תפילת יזכור‬
‫ונוסחיה באתר ההנצחה‪ ,‬מ‪ .‬הביטחון‪.‬‬
‫קביעת התאריך‪ :‬יום העצמאות של מדינת ישראל נקבע לתאריך ה' באייר‪ ,‬בו נחתמה מגילת‬
‫העצמאות של מדינת ישראל ובה הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫המשך ‪ -‬מידע לגננת ולמורה‪ :‬יום העצמאות‬
‫יום העצמאות הוא חג צעיר‪ ,‬ופניו השתנו עם השינויים שעברה החברה הישראלית‪.‬‬
‫אירועים רשמיים‪:‬‬
‫ •טקסהדלקת המשואות בהר הרצל בערב החג‪.‬‬
‫ •חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי‪.‬‬
‫ •קבלת פנים לחיילים מצטיינים שעורך נשיא המדינה במעונו‪.‬‬
‫ •טקס קבלת פרס ישראל הנערך במוצאי יום העצמאות‪.‬‬
‫מנהגים עממיים‪:‬‬
‫ •צה"ל‪ :‬בעשורים הראשונים למדינה התקיים מצעד צה"ל ברחובות הערים‪ .‬כיום מתקיימים‬
‫משטים ומטסים של חילות הים והאוויר ובסיסי צה"ל נפתחים‪ ,‬בחלקם‪ ,‬לביקורי הקהל הרחב‪.‬‬
‫ •דגלים‪ :‬קישוט הרחובות והבתים בדגלי ישראל‪.‬‬
‫ •דגל המדינה מבוסס על דגל ההסתדרות הציונית‪ ,‬וזאת כדי בין התנועה הציונית למדינת ישראל‬
‫וכדי להכריז כי הדגל מאחד תחתיו גם יהודים שאינם חיים במדינת ישראל‪ .‬על קביעת הדגל ניתן‬
‫לקרוא כאן‪.‬‬
‫ •במות בידור‪ :‬הרקדות ובמות בידור בחוצות הישובים והערים‪.‬‬
‫ •טבע ואוכל‪ :‬רבים יוצאים אל הטבע לטיולים ולבילוי‪ .‬הכנת בשר 'על האש' הפכה לתו היכר של‬
‫היום‪.‬‬
‫הלכות ותפילות‪:‬‬
‫יום העצמאות הביא למחלוקות הלכתיות לגבי אופיו של היום וכיצד יש להתייחס אליו מבחינה‬
‫הלכתית‪ .‬מחד‪ ,‬רבנים חרדים התנגדו לציון הלכתי של היום‪ .‬מאידך‪ ,‬רבנים שהשתייכו לציונות‬
‫הדתית [ביניהם הרב גורן והרב דוד חיים הלוי] קבעו כי זהו יום חג לכל דבר ולכן יש לקרוא את‬
‫ההלל ולברך ['שקידשנו במצוותיו וציינו לקרוא את ההלל']‪ .‬הרבנות הראשית ניסתה לגשר בין‬
‫החולקים וקבעה כי יש לומר את ההלל ללא ברכה‪.‬‬
‫ •כיום ברוב בתי הכנסת של הציונות הדתית אומרים את ההלל בברכה וכן יש שמברכים את‬
‫ברכת 'שהחיינו'‪.‬‬
‫ •בנוסף‪ ,‬נערכות תפילות חגיגיות בערב‪ ,‬עם כניסת יום העצמאות‪ .‬הנוסח המקובל לתפילה כולל‬
‫קריאת פרקי תהילים‪ ,‬שירת הפיוט 'לכה דודי' [לרוב במנגינה של שיר עברי] ‪ ,‬תקיעת שופר‪,‬‬
‫'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'‪ ,‬ושירת 'שיר המעלות' [מזמור קכ"ו] במנגינת 'התקווה וכן 'אני‬
‫מאמין בביאת המשיח'‪.‬‬
‫טקסים חדשים‪:‬‬
‫טקס 'הבדלה' בין יום הזיכרון ליום העצמאות‪ :‬בחלק מהקהילות ‪,‬דתיות‪ ,‬מעורבות וחילוניות‪ ,‬הולך‬
‫ומתבסס טקס המבדיל בין היגון של יום הזיכרון לשמחת העצמאות‪ .‬דוגמה באתר בית תפילה‬
‫ישראלי‪.‬‬
‫עשרת ימי תודה‪ :‬בוגרי 'עין פרת – המדרשה באלון' מקדמים מסורת ישראלית חדשה בשם 'עשרת‬
‫ימי תודה' המיועדת לקדם את הכרת הטוב על קיומנו כיחידים וכחברה בישראל‪ ,‬כאשר בכל שנה‪,‬‬
‫בעשרה הימים המובילים ליום העצמאות נזכור להגיד תודה ולהעריך את הטוב שסביבנו‪ .‬עוד על‬
‫המיזם בסרטון‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫יום הזיכרון ויום העצמאות בחינוך המשותף‬
‫ימים אלה מצוינים במערכת החינוך כחלק מלוח השנה העברי‪ ,‬וכך גם בחינוך המשותף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העלון שלפניכן מדגיש את ערכי החינוך המשותף כפי שהם מופיעים בתכני החג‪:‬‬
‫ •כלל ישראל‪ :‬הדגשת ברית הגורל המשותפת ליהודים שונים ביום הזיכרון והדגשת ברית הייעוד‬
‫[ערכים‪ ,‬פעולות‪ ,‬תרומה לכלל] ביום העצמאות‪.‬‬
‫ •ציונות‪ :‬יום הזיכרון ויום העצמאות מביאים לידי ביטוי את סיפור ההתיישבות בארץ ישראל‪ ,‬אבות‬
‫הציונות וסמליה של המדינה‪ .‬בימים אלו אנו בוחרים להדגיש נושאים אלו ‪.‬‬
‫ •משמעות קהילתית ויצירת 'שפה' משותפת‪ :‬ימים אלה הינם מוקדי זהות‪ ,‬שייכות וזיכרון כלל‬
‫ישראלים‪ .‬בד בבד לכל אחד ואחת ישנו הסיפור שלו – סיפור העלייה ארצה‪ ,‬סיפורי התיישבות או‬
‫חלילה סיפורי שכול‪ .‬בימים אלה נוכל להכיר סיפורים ישראלים מגוונים וליצור 'שפה' משותפת‬
‫באמצעות טקס זיכרון קהילתי‪ ,‬או טקס 'הבדלה' משותף לחברים בקהילה‪ ,‬כשהגן ובית הספר‬
‫מהווים גורם מעודד להתגבשותה של קהילה‪.‬‬
‫ •תרבות יהודית ותרבות ישראלית‪ :‬בימים אלו מובלטת התרבות הישראלית – שירים‪ ,‬סיפורי‬
‫משפחות‪ ,‬קשר לטבע וסמלי המדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לימים אלה פן של הודיה דתית והכרה בגודל‬
‫השעה‪ ,‬בהסתמך על דברי הנביאים ועל המקובל בחגי ישראל [תפילות וכד']‪ .‬החינוך המשותף‬
‫משלב תכנים אלו לצד אלו‪.‬‬
‫בחירת נושאים לחינוך המשותף – מדוע נבחרו הנושאים הללו‬
‫בבחירת הנושאים עלון זה התמקדנו בנושאים הקשורים לכלל ישראל ‪ :‬בנושא העצמאות‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בחרנו לעסוק בסיפור הציוני ובהיכרות ראשונית עם 'האבות המייסדים'‪ .‬בחרנו שלא לעסוק בנושא‬
‫עצמאותו של הילד‪ ,‬משום שראינו חשיבות לעיסוק בסיפור הקולקטיבי ובהיכרות [שתלך ותעמיק עם‬
‫השנים] עם ההיסטוריה היהודית‪-‬ישראלית‪.‬‬
‫ •קבוצת התפילה – היכרות עם הלכותועם 'שיר המעלות' הקשורים ליום העצמאות שהם חלק‬
‫מזהותם הדתית‪.‬‬
‫ •קבוצת המפגש – היכרות עם הסיפור הישראלי – טקס השאת המשואות בהר הרצל‪' ,‬שיר‬
‫השיירה'‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫צילום‪maxnathans :‬‬
‫תכנון ומיקוד העבודה בגן ובכיתות יסוד‪:‬‬
‫מסגרת הזמן‪:‬‬
‫יום העצמאות ‪ -‬מסגרת הזמן בין החזרה מחופשת פסח ליום הזיכרון היא קצרה‪ .‬בשל כך אנו‬
‫ממליצים להתחיל ולעסוק בתכני יום העצמאות עם החזרה מחופשת הפסח‪.‬‬
‫יום הזיכרון – כדאי למקד את הנושא ביום עצמו‪ ,‬עם הכנה של הסבר קצר יום קודם‪ .‬בשל רגישותו‬
‫הרבה של היום‪ ,‬אנו מציעים לברר מראש האם ישנן משפחות שכולות בקרב משפחות הגן‪/‬כתה‬
‫ולתת לכך את הדעת‪ ,‬באופן המתאים לרצון המשפחות הללו‪ ,‬לילדים וליעוץ מקצועי ספציפי בעניין‪.‬‬
‫מפגשי בוקר ושיעורי הלכה‪ /‬תרבות ישראל‪ :‬ניתן לעסוק בתכני העלון במפגשי הבוקר המשותפים‪,‬‬
‫הן במפגשי הבוקר של קבוצות המפגש והתפילה‪ ,‬וכן בשיעורי תרבות ישראל‪ /‬הלכה – לבחירת כל‬
‫צוות כיצד ומתי לעסוק בתכנים השונים‪.‬‬
‫אנו מצרפים‪:‬‬
‫ •מחוון לעבודה בחינוך המשותף לאור עקרונות החינוך המשותף‬
‫ •טבלת תכנון ספיראלית מגילאי הגן ועד לכתה ב'‬
‫מושגים‪ :‬יום הזיכרון‪ ,‬צפירה‪ ,‬מולדת‪ ,‬גָ לּות‪ ,‬יום העצמאות‪ ,‬עצמאות‪ ,‬הרצל‪ ,‬בן גוריון‪,‬‬
‫המנון‪ ,‬התקווה‪ ,‬הרב קוק‪ ,‬ציונות‪ ,‬דגל‪ ,‬סמל‪ ,‬חלוץ‪ ,‬עלייה‪.‬‬
‫צילום‪BrianNegin :‬‬
‫‪9‬‬
‫עקרונות החינוך המשותף‬
‫‪10‬‬
‫מפגש בין שווים‬
‫שפה משותפת‬
‫קהילתיות‬
‫שמירה‬
‫על הזהות‬
‫הייחודית של‬
‫כל תלמיד‪/‬ה‬
‫מקורות‪ ,‬לוח שנה‬
‫וערכים משותפים‬
‫מהתרבות היהודית‬
‫והישראלית‬
‫פעילויות‬
‫משותפות‬
‫לכלל הקהילה‬
‫כבוד לאורחות‬
‫חיים שונים‬
‫היכרות משותפת ‪-‬‬
‫קבוצת התפילה וקבוצת‬
‫המפגש משתפות‬
‫בעולמן זו את זו‬
‫קשר ומעורבות‬
‫עם הקהילה‪,‬‬
‫הישוב ‪ -‬פעילויות‬
‫תרומה לקהילה‪.‬‬
‫זהויות יהודיות‬
‫מגוונות‬
‫גיוון מקורות ‪ -‬ישן‬
‫וחדש‪ ,‬עדות ותקופות‬
‫שונות‪ ,‬מקורות‬
‫כתובים‪ ,‬שירים‪,‬‬
‫מוסיקה‪ ,‬פיוט‪ ,‬אומנות‪,‬‬
‫תאטרון‪ ,‬ועוד‬
‫שיתוף‬
‫משפחות‬
‫והיכרות הדדית‬
‫מחוון לעבודה בחינוך המשותף‬
‫לאור עקרונות החינוך המשותף‬
‫למה?‬
‫למי?‬
‫תוכן‬
‫ערכים‬
‫ומסרים‬
‫איך באים ערכי החינוך המשלב לידי ביטוי?‬
‫לשם ‪ -‬מה נועדה‬
‫הפעילות? [ידע‪ ,‬חוויה‪,‬‬
‫סיום‪ ,‬התחלה וכד']‬
‫מסיבה ‪ /‬טקס‪ :‬למי נועד‬
‫הטקס? מי קהל היעד?‬
‫למי שייכת המסיבה ‪/‬‬
‫טקס?‬
‫מי משתתף פעיל [הורים‪,‬‬
‫ילדים?]‬
‫מהי חלוקת התפקידים?‬
‫אלו מרכיבים מסורתיים‬
‫יש בפעילות?‬
‫בחירת המקום [פנים‪,‬‬
‫חוץ‪ ,‬מוזיאון‪ ,‬טיול וכד']‬
‫אלו מרכיבים של חידוש‬
‫ושינוי קיימים בפעילות‪.‬‬
‫מה אורך הפעילות ‪ /‬טקס‬
‫‪ /‬מסיבה?‬
‫אלו ערכים באים לביטוי‬
‫בפעילות? ערכים גלויים ‪/‬‬
‫ערכים סמויים‪.‬‬
‫הצד החזותי ‪ -‬צבע‪,‬‬
‫לבוש‪ ,‬תפאורות‪ ,‬הכנת‬
‫הצד החזותי ‪ -‬מי מכין?‬
‫מה מכילה הפעילות ‪/‬‬
‫מסיבה ‪ /‬טקס [הצגה‪,‬‬
‫ריקוד‪ ,‬פעילות וכד']‬
‫‪11‬‬
‫קישורים מומלצים‬
‫ •הצעות לטקסים ולפעילויות – באתר משרד החינוך‪ ,‬החינוך קדם יסודי‪ :‬ליום הזיכרון‪ ,‬ליום‬
‫העצמאותוהמלצות לסרטים ‪.‬שפע הצעות לפעילות‪ ,‬מידע על ישראל‪ ,‬אישים וציונות‪ ,‬יצירה ודפי‬
‫עבודה באתר מת"ל‪.‬‬
‫ •פעילויות ומידע בנושאי ציונות‪ ,‬ממשל ותרבות ישראלית באתר על הגובה – ממשל זמין לילדים‪.‬‬
‫ •מקורות‪ ,‬שירים והצעות לטקסים באתר מכון שיטים‬
‫ •פיוטיםבאתר הזמנה לפיוט‪.‬‬
‫ •דגל המדינה – המחלוקת וההחלטה באתר מט"ח‪.‬‬
‫ •סרטוני מידע לילדים [למנויים] בנושא יום העצמאות‪ ,‬מגילת העצמאות‪ ,‬יום הזיכרון‪ ,‬בדרך‬
‫למדינה‪ ,‬דוד בן גוריון ועוד – באתר בריינפופ‪.‬‬
‫ •תפילת יזכור ונוסחיה באתר ההנצחה‪ ,‬מ‪ .‬הביטחון‪.‬‬
‫ •טקס הבדלה בין יום הזיכרון ליום העצמאות באתר בית תפילה ישראלי‪.‬‬
‫ •הצעה לפעילות משפחתית לעשרת ימי תודה באתר עין פרת – המדרשה באלון‪.‬‬
‫ •פריטי מקור מאוסף הספרייה הלאומית באתר הספרייה הלאומית‪.‬‬
‫המלצות קריאה והעשרה לצוותים ולילדים‬
‫לילדי הגן‪:‬‬
‫המדינה של ידי הגן ‪ /‬אמונה אלון ‪ -‬ילדי הגן בונים מדינה מקוביות ומוכנים לחגוג את יום העצמאות‪,‬‬
‫אלא שחברים נוספים רוצים להצטרף למדינה המוכנה‪ .‬האם יקבלו הילדים את החברים החדשים‬
‫למדינה שלהם?‬
‫לילדי כתות א‪-‬ב'‪:‬‬
‫גיליון 'דמוקרטיה' של כתב העת 'עיניים' [מס' ‪ - ]129‬על התפתחות שלטון העם‪ ,‬יכולת ההשפעה של‬
‫ילדים בדמוקרטיה‪ ,‬מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬הפעלת חשיבה עצמאית בהכרעה‬
‫דמוקרטית ובית ספר המחנך לדמוקרטיה‪.‬‬
‫הספר ''מה הסיפור שלנו'' – מדינת ישראל שנה אחר שנה ‪ ,‬מאת‪ :‬אורי קרמן ויניב שמעוני‪ ,‬הוצאת‬
‫כנרת‬
‫‪12‬‬
‫טיול על ציר הזמן של מדינת ישראל ‪ .‬הספר עוקב אחר האירועים המכוננים‪ ,‬האנשים שעשו‬
‫היסטוריה ועולמם של הילדים בישראל – שנה אחר שנה‪ .‬מכיל סיפורים‪ ,‬צילומים‪ ,‬עובדות מפתיעות‬
‫וידע המותאם לילדים‪.‬‬
‫טבלה ספיראלית לעבודה בגנים ובכיתות יסוד‬
‫גן‬
‫כתה א'‬
‫טקס זיכרון‪:‬‬
‫יום הזיכרון ‪ -‬נושאי טקס זיכרון‪:‬‬
‫הסבר על משמעות היום הסבר על משמעות היום‬
‫יסוד – משותף‬
‫הכנות לצפירה ולטקס הכנות לצפירה ולטקס‬
‫טקס קצר סביב הצפירה השתתפות בטקס בביה"ס‬
‫נושאי בחירה‪-‬‬
‫משותף‬
‫השיר 'יעשה שלום'‬
‫חנה סנש‬
‫השיר 'יעשה שלום'‬
‫סיפור בנייתה של מדינת סיפור בנייתה של מדינת‬
‫יום העצמאות –‬
‫נושא יסוד – משותף ישראל‪ :‬מושגים – מולדת‪ ,‬ישראל‪ :‬מושגים – מולדת‪,‬‬
‫גלות‪.‬‬
‫גלות‪.‬‬
‫הדגמה באמצעות מפת‬
‫העולם – מהיכן הגיעו יהודים‬
‫ישראל‪.‬‬
‫כתה ב'‬
‫טקס זיכרון‪:‬‬
‫הסבר על משמעות היום‬
‫הכנות לצפירה ולטקס‬
‫השתתפות בטקס בביה"ס‬
‫השיר 'לו יהי' ופעילות‬
‫בעקבותיו‪.‬‬
‫סיפור בנייתה של מדינת‬
‫ישראל‪ :‬מושגים – מולדת‪ ,‬גלות‪.‬‬
‫הדגמה באמצעות מפת העולם‬
‫– היכן חיו יהודים‬
‫היכן חיה המשפחה שלי‬
‫נושא יסוד – משותף דמויות‪ :‬הרצל – חוזה‬
‫המדינה‬
‫דמויות‪ :‬הרצל – חוזה המדינה דמויות‪ :‬הרצל – חוזה המדינה‪,‬‬
‫'אם תרצו אין זו אגדה'‪.‬‬
‫נושא יסוד – משותף דמויות‪ :‬בן גוריון – ראש‬
‫הממשלה הראשון‬
‫דמויות‪ :‬בן גוריון – ההכרזה על דמויות‪ :‬בן גוריון –ההכרזה על‬
‫הקמת מדינת ישראל‪ ,‬רה"מ הקמת מדינת ישראל‪ ,‬רה"מ‬
‫הראשון‪.‬‬
‫הראשון‪.‬‬
‫השיר 'בן גוריון'‬
‫הכנת תערוכה – בן גוריון‬
‫נושאי בחירה‪-‬‬
‫משותף‬
‫כתות א'‪-‬ב'‬
‫יום העצמאות –‬
‫נושא בחירה ‪-‬‬
‫משותף‬
‫חלוצים‪' :‬ארץ ישראל‬
‫שלי' – דתיה בן דור‬
‫התקווה – מהו המנון‬
‫יום העצמאות –‬
‫נושא יסוד – משותף מילות ההמנון‪ ,‬רעיון‬
‫התקווה‬
‫דמויות‪ :‬הרב קוק‬
‫בכתה א' או ב'‬
‫דמויות‪ :‬הרב קוק‬
‫בכתה א' או ב'‬
‫חלוצים‪ :‬מדרש תמונה –‬
‫תמונות חלוצים‬
‫חלוצים‪' :‬אנו נהיה הראשונים'‬
‫התקווה – התקוות והאיחולים התקווה – הבנת המילים של‬
‫ההמנון‬
‫שלנו למדינת ישראל‬
‫תפילה לשלום המדינה – תפילה לשלום המדינה –‬
‫יום העצמאות –‬
‫לימוד התפילה‬
‫נושא יסוד – משותף לימוד התפילה‬
‫יום העצמאות –‬
‫נושא יסוד – משותף‬
‫לוח הלאום – תמונת ראש‬
‫הממשלה‬
‫תפילה לשלום המדינה –‬
‫הוספת תפילה משלנו‬
‫לוח הלאום – כותרת ודגל‬
‫ישראל‬
‫דגל ישראל – היכרות‬
‫יום העצמאות –‬
‫נושא יסוד – משותף עם צורת הדגל ושירים‬
‫בנושא‬
‫דגל ישראל – משמעות‬
‫הסמלים שבדגל ויצירה‬
‫בעקבות הלימוד‪.‬‬
‫לוח הלאום‪ -‬דגל ישראל‬
‫אינטראקטיבי ויצירת דגל אישי‪.‬‬
‫מפת ישראל – מקומות שקשורים אלי ואל משפחתי‪,‬‬
‫יום העצמאות –‬
‫נושא יסוד – משותף מיקום הישוב‪ ,‬עיר בירה‬
‫מפת ישראל – מקומות שקשורים אלי‬
‫מפת ישראל –מיקום הישוב‪,‬‬
‫עיר בירה‪ ,‬צבעים במפה‪,‬היכרות‬
‫עם מקום‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫גן‬
‫נושאי יסוד – תפילה הלכות ומנהגי יום‬
‫העצמאות‬
‫כתה א'‬
‫הלכות ומנהגי יום העצמאות – 'שיר המעלות' [מזמור קכ"ו]‬
‫הוספת תפילה אישית‬
‫נושאי יסוד – תפילה תפילה לשלום המדינה‬
‫– היכרות עם התפילה‬
‫ושירה משותפת‬
‫תפילה לשלום המדינה ‪-‬‬
‫היכרות עם התפילה ושירה‬
‫משותפת‬
‫נושאי יסוד – מפגש טקס השאת המשואות‬
‫ומנהגי יום העצמאות‬
‫נושא השאת המשואות השנתי ניסוח אישי להשאת משואות‬
‫טקס השאת משואות‬
‫נושאי בחירה‪-‬‬
‫מפגש‬
‫'ונמשכת שיירה' – ‪ 2‬בתים 'ונמשכת שיירה' –‪ 4‬בתים‬
‫ראשונים‬
‫ראשונים‬
‫צילום‪GilEilam :‬‬
‫‪14‬‬
‫כתה ב'‬
‫תפילה לשלום המדינה – הבנת‬
‫המילים‪ ,‬הכמיהה לשלום‪,‬‬
‫תפילה אישית ויצירת יונת‬
‫שלום‪.‬‬
‫'ונמשכת שיירה' – השיר כולו‬
‫ופעילות בעקבותיו‬
‫פעילות משותפת‪ :‬יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל‬
‫ונפגעי פעולות איבה‬
‫יום הזיכרון הוא יום קשה בחברה הישראלית‪ ,‬וחשוב לתת את הדעת על מידת המגע שיש לילדים עם‬
‫תכני היום‪ .‬כאמור‪ ,‬ראוי לברר קודם ליום האם ישנן משפחות שכולות בין משפחות ילדי הגן ‪/‬כתה‪ .‬עם‬
‫זאת יש לזכור‪ ,‬כי הילדים חשופים לחברה בה הם חיים‪ ,‬לאווירה ולהיותו של היום יום זיכרון‪.‬‬
‫אנו ממליצים למקד את העיסוק ביום בפינת הזיכרון וכן ובמפגש משותף לילדי הגן‪ /‬כתה‪.‬‬
‫מאחר וביום הזיכרון ישנו פן יישובי וקהילתי ‪ ,‬בעיקר בישובים קטנים‪ ,‬כדאי לקחת זאת בחשבון ולחשוב‬
‫על שילוב הילדים בסביבתם‪ ,‬באופן מצומצם ומבוקר‪ .‬לדוגמה‪ :‬יציאה משותפת להנחת זר ביד הזיכרון‬
‫המקומי‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪1‬פינת זיכרון‬
‫‪2‬הסבר על משמעות היום‬
‫‪3‬שיתוף הילדים‬
‫‪4‬התכוננות לצפירה‬
‫‪5‬טקס ושירה משותפת‬
‫‪6‬חנה סנש‬
‫‪ .1‬פינת זיכרון‬
‫ •פינת זיכרון קטנה ובה נר זיכרון‪ ,‬דגל ישראל [רצוי עם תורן קטן]‪ .‬ניתן להוסיף אלמנטים צנועים‬
‫שלא יכבידו על הילדים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬יונת שלום‪ ,‬סמל מדינת ישראל ותמונות שונות של נוף ישראלי‪.‬‬
‫ •ניתן לקיים טקס קצר ועמידה בצפירה סביב פינת הזיכרון‪ ,‬ולכן כדאי למקם אותה במקום‬
‫שיאפשר לילדים להגיע אליה אך שלא תפריע לפעילות השגרתית‪.‬‬
‫ •הצעה מעשית לבניית פינת זיכרון ותמונות – באתר ילדים חוסים ‪ -‬כאן‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫צילום‪toomanyjennifers :‬‬
‫‪ .2‬הסבר על משמעות היום‬
‫ •שגרה אל מול משמעות היום‪ :‬הסבר על משמעות היום יקשור בין תכני יום העצמאות ליום‬
‫הזיכרון‪ .‬כאמור‪ ,‬ההסבר יוסבר לכל ילדי הגן ‪/‬כתה אך יש לאפשר לילדים התנהגות שגרתית‪,‬‬
‫בהתאם לגילם‪ .‬ביטויים כמו 'זהו יום עצוב לכולם'‪' ,‬כולנו עצובים היום' מבלבלים את הילדים‬
‫ואינם מובנים להם‪.‬‬
‫ •הסבר‪ :‬נסביר לילדים כי ביום זה אנו זוכרים את מי שבזכותם יש לנו מדינה עצמאית‪ .‬את‬
‫החיילים והחיילות שנפלו [יש להסביר את המושג] כשהגנו על מדינת ישראל‪ .‬לגבי נפגעי‬
‫פעולות איבה – כדאי לשקול האם הילדים מסוגלים להכיל את המושגים הקשים הללו ומה מידת‬
‫הנגיעה שלהם לנושא [משפחות שכולות ]‪.‬‬
‫ •אחדות וצפירה משותפת‪ :‬נדגיש כי זהו יום מיוחד בישראל‪ ,‬בו רוב הישראלים נזכרים בחברים‪,‬‬
‫בני משפחה ואנשים אהובים ומקדישים להם את יום הזיכרון‪ .‬נסביר מהו טקס זיכרון ונתכונן‬
‫לצפירה‪ ,‬שמבטאת את האחדות‪ :‬אנשים בכל המדינה עומדים באותם רגעים ומכבדים כך את‬
‫החיילים שנפלו‪.‬‬
‫ • מאחר והמפגש נערך לאחר שבערב הייתה צפירה‪ ,‬כדאי להזכיר אותה ולקשר בין הנעשה‬
‫מחוץ לגן ‪/‬כתה‪ ,‬לחייהקבוצה‪[ .‬ר' בהמשך – סעיף ‪]3‬‬
‫ •'התקווה' – להסביר מהו המנון‪ ,‬וללמד את הילדים את השיר‪ .‬מאחר והמילים מופשטות ורחוקות‬
‫מעולמם של הילדים‪ ,‬כדאי לעסוק בהמנון באופן הדרגתי‪ :‬מהסבר המושג 'תקווה' בהקשר‬
‫הלאומי ועד הבנת מילות ההמנון [ר' פירוט בהמשך]‪.‬‬
‫‪ .3‬שיתוף הילדים‬
‫חשוב לתת לילדים אפשרות לשתף ברגשות שלהם ובחוויות שלהם‪.‬‬
‫ •האם הם הלכו לטקס בערב יום הזיכרון?‬
‫ •מה היה בטקס – אנשים‪ ,‬שירים‪ ,‬מראה [דגלים‪ ,‬זרים וכד']?‬
‫ •אם יש לילדים חוויות אישיות לספר‪ ,‬יש לתת להם מקום לחלוק בסיפורים אישיים ומשפחתיים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫צילום‪)joseluiscel (onemillionviews :‬‬
‫‪ .4‬התכוננות לצפירה‬
‫כדאי להתכונן ביחד עם הילדים לצפירה‪ :‬להכין אותם לכך שהצפירה ארוכה [ניתן למדוד עם‬
‫שעון חול מה משך הצפירה‪ ,‬כדי להמחיש את אורכה]‪ ,‬איך עומדים‪ :‬לומר שלפעמים קשה לעמוד‬
‫בצפירה‪ ,‬לפעמים לא נוח‪ ,‬לפעמים מביך [וילדים יכולים לצחקק ממבוכה‪ ,‬לא לדעת מה לעשות עם‬
‫הגוף] ‪.‬‬
‫לדבר על כך שנשתדל לעמוד באופן מכובד ולהציע למי שלא מסוגל לכך אפשרויות נוספות – אם‬
‫ילד‪/‬ה מרגיש‪/‬ה חוסר יכולת לשלוט בצחוק‪ ,,‬למשל‪ ,‬להציע פינה צדדית שלא תפריע לשאר הילדים‪.‬‬
‫חשוב לזכור שהילדים אינם עושים זאת כדי להפריע למהלך הטקס‪ ,‬וכעס והטפת מוסר לא תסייע‬
‫להם להתמודד‪ ,‬במידה וקורה וילד‪/‬ה לא עומד‪/‬ת באופן מכבד‪.‬‬
‫‪ .5‬טקס ושירה משותפת‬
‫טקס‪ :‬בגן הילדים ניתן לקיים טקס קצר סביב הצפירה‪ ,‬לומר כמה מילים על כך שאנו זוכרים‬
‫ומכבדים את החיילים והחיילות שנפלו‪ ,‬להוריד את הדגל לחצי התורן ולשיר את 'התקווה'‪.‬‬
‫ • עושה שלום‪ :‬לילדי הגן וכתות א' – מומלץ לשלב את השיר 'עושה שלום במרומיו‪ ,‬הוא יעשה‬
‫שלום עלינו ועל כל ישראל‪.'...‬‬
‫ •רצוי ללמד את השיר לפני הטקס ולהבין את משמעותו‪.‬‬
‫ • לו יהי‪ :‬לילדי כתה ב' ‪ -‬מומלץ לשלב את השיר של נעמי שמר 'לו יהי'‪ ,‬שיר שנכתב בהשראת‬
‫השיר ‪ LET IT BE‬של להקת החיפושיות‪.‬‬
‫ •השיר נכתב בימים שלאחר מלחמת יום הכיפורים והוא תפילה של תקווה לימים של שלווה‪,‬‬
‫שלום ורוגע‪.‬‬
‫ •מומלץ לבחור חלק מבתי השיר‪ ,‬ולא את כולו‪ ,‬וללמדם לפני הטקס ולקראתו‪.‬‬
‫ •ניתן לצייר ציורים בעקבות השיר‪ ,‬ולבקש מהילדים להוסיף מה הבקשה שלהם – מה היו הם‬
‫רוצים שיתממש בחיים שלנו‪.‬‬
‫ •את מילות התפילה והתקווה שלהם ניתן לתלות בגן‪ /‬כתה או לסיים בהם את הטקס – כשכל ילד‬
‫מספר מהי התקווה שלו‪.‬‬
‫צילום‪© ronsho :‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .6‬חנה סנש‬
‫ •סיפורה הטרגי של הצנחנית חנה סנש מוכר וידוע‪ .‬בתכנית ''גיבורות וגיבורי ישראל באים לגן''‬
‫מופיעה דמותה של חנה סנש בעיבוד המתאים לילדי הגן‪.‬‬
‫ •מומלץ לספר את סיפורה קרוב ליום הזיכרון ולא ביום עצמו‪ ,‬על מנת לא ליצור עומס רגשי על‬
‫הילדים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫חנה סנש‪ ,‬ויקישיתוף‬
‫פעילות משותפת‪ :‬יום העצמאות‬
‫הפעילות ליום העצמאות תוקדש לסיפור הקשר לארץ ישראל‪ ,‬הקמת מדינת ישראל‪ ,‬סמלים ואישים‬
‫מרכזיים‪ .‬כאמור‪ ,‬בחרנו שלא לעסוק בנושא העצמאות מהפן האישי [מהו ילד עצמאי וכד']‪ ,‬משום‬
‫שבעיננו עיקרו של יום העצמאות הוא יום הקשור לכלל ישראל ואנו רואים חשיבות בסיפור ההיסטורי‬
‫המשותף‪ .‬בנוסף‪ ,‬פעמים רבות נהוג להתייחס ליום העצמאות כאל 'יום הולדת למדינה'‪ .‬ההקבלה‬
‫מובנת‪ ,‬אך ילדים נוטים לתפוס אותה כפשוטה – היינו – כחיים של אדם המחילים ובאים אל קיצים‪,‬‬
‫וביתר דיוק – אם למדינה יש יום הולדת‪ ,‬הרי שגם יום מותה יגיע‪ .‬לכן רצוי להתייחס לסיפור באופן‬
‫שונה מאשר אל חייו של אדם‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪1‬סיפור בנייתה של מדינת ישראל והצעות לספרות ילדים בנושא עלייה וקליטה‬
‫‪2‬דמויות – ‪ .1‬הרצל ‪ .2‬בן גוריון ‪.3‬הרב קוק‬
‫‪3‬החלוצים ‪' -‬אני בניתי בית בארץ ישראל'‬
‫‪4‬התקווה‬
‫‪5‬תפילה לשלום המדינה‬
‫‪6‬לוח הלאום [כתות א'‪-‬ב']‬
‫‪7‬דגל ישראל‬
‫א‪ .‬סיפור בנייתה של מדינת ישראל‬
‫ •בסיפור בנייתה של מדינת ישראל נעסוק הן בגן והן בכתות א'‪-‬ב'‪ ,‬כאשר בכל פעם נרחיב את‬
‫היריעה‪.‬‬
‫ •קישורים‪ :‬נקשר בין הנלמד בעשרה בטבת על הקשר לארץ ישראל [שבירת הכוס בחתונה כזכר‬
‫לחורבן] וכן בין הנלמד בט"ו בשבט [סדר ט"ו בשבט כביטוי לקשר עם ארץ ישראל דרך אכילת‬
‫פירותיה ] ‪.‬‬
‫ •נסביר כי יהודים שמרו על קשר עם ארץ ישראל גם כשרובם לא חיו כאן‪ :‬הן באמצעות החגים‬
‫כנזכר לעיל‪ ,‬הן באמצעות התפילות שנאמרו בכל יום – 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'‪.‬‬
‫נסביר את משמעות המילים – ציפייה לחזור לציון‪ ,‬שהיא ישראל‪.‬‬
‫ •נסביר כי יהודים חיו בארץ ישראל – לאחר ההליכה במדבר הם הגיעו לכאן‪ ,‬וחיו כאן‪ .‬רבים מהם‬
‫עזבו ויצאו לגלות ורק מעטים המשיכו לחיות כאן‪.‬‬
‫ •נסביר את המושגים 'מולדת' ו‪'-‬גָ לּות'‪ :‬מולדת – הארץ בה נולד האדם‪ .‬נשאל את הילדים מהי‬
‫המולדת שלהם‪ .‬נקשר בין המילה 'מולדת' למילה 'נולד'‪.‬‬
‫ •נסביר את המושג 'עצמאות'‪ :‬מהי מדינה עצמאית? מה ההבדל בין מדינה עצמאית למדינה‬
‫שאינה כזו – על מה אחראית מדינה עצמאית‪.‬‬
‫ •גלות – אדם שנאלץ לעזוב את המולדת שלו ולחיות במקום אחר‪ .‬בדרך כלל אדם לא יוצא‬
‫לגלות מרצון‪ ,‬אלא מכריחים אותו לעשות זאת‪.‬‬
‫ •נזכר בסממני חגיגת העצמאות בסביבתנו ונקשר אותם ליום העצמאות‪ :‬דגלי ישראל תלויים‪,‬‬
‫זיקוקי די‪-‬נור‪ ,‬יציאה לטבע ולרחובות‪ ,‬שירה וכד' – כל אלה הם ביטויי שמחה משותפת‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫א‪ .‬המשך ‪ -‬סיפור בנייתה של מדינת ישראל‬
‫ •לילדי א'‪-‬ב'‪ :‬ניתן להראות כי היהודים התפזרו על פני העולם – מומלץ להשתמש במפת העולם‬
‫ולהראות כי יהודים חיו בארצות שונות וביבשות שונות‪.‬‬
‫ •נבקש מהילדים לברר מהיכן הגיעו משפחותיהם לישראל וכל ילד ינעץ במפה נעץ מחובר לשמו‪,‬‬
‫במקום המתאים‪.‬‬
‫ •מומלץ לברר האם ישנו סיפור עלייה מעניין של אחד מההורים ‪/‬סבים וסבתות ולהביא את בן‬
‫המשפחה להציג את סיפורו בפני הילדים‪.‬‬
‫הצעות לספרי ילדים בנושאי עלייה וקליטה‬
‫הספרים המוצעים כאן מותאמים לילדי הגן וכיתות היסוד‪:‬‬
‫ •דורית אורגד‪ :‬שבועת האדרה‪ .‬הוצאת הקיבוץ המאוחד – על העלייה מאתיופיה‪.‬‬
‫ •חוה טל‪ :‬ילד חדש בא לגן‪ .‬ספרית פועלים – ילד עולה חדש בגן הילדים‪..‬‬
‫ •מירה מאיר‪ :‬אלינה היא אילנה‪ .‬ספרית פועלים – תיאור חבלי הקליטה של ילד שעולה מרוסיה‪.‬‬
‫לגילאי ‪.4-7‬‬
‫‪20‬‬
‫צילום‪ForestForTrees :‬‬
‫ב‪ .‬דמויות‬
‫‪ .1‬בנימין זאב הרצל‬
‫ •נספר לילדים על בנימין זאב הרצל‪ :‬מומלץ להיעזר באתר 'על הגובה – יום הרצל – אם תרצו'‬
‫ולהתאים את מידת הפירוט לגילם ולבשלותם של הילדים‪.‬‬
‫ •מומלץ להתעכב על דפי 'הקונגרס הציוני הראשון' ו‪'-‬החזון היה למציאות' באתר‪.‬‬
‫ •נשלב תמונות מחייו של הרצל – ניתן למצוא תמונות רבות באתר מוזיאון הרצל‪.‬‬
‫ •מומלץ לבקר במוזיאון הרצל שבהר הרצל‪.‬‬
‫ •לילדי א'– נספר כי הכינוי של הרצל הוא 'חֹוזֵ ה ַה ְּמ ִדינָ ה'‪ :‬הוא לא זכה לראות את מדינה ישראל‬
‫אך הוא‪-‬זה שארגן את היהודים והצליח להפוך את החלום לחזור לציון למעשה‪.‬‬
‫ •לילדי ב'– מומלץ לעסוק במשפט הידוע – 'אם תרצו אין זו אגדה'‪ ,‬המבוסס על ספרו ַאלְ ְטנֹויְלַ נְ ד‪.‬‬
‫ •נסביר כי בימיו של הרצל היה קשה להאמין תקום מדינה ליהודים‪ ,‬ובוודאי היה קשה להאמין‬
‫שמדינות אחרות יסכימו לזה‪ .‬ארץ ישראל של הימים ההם הייתה לא מפותחת‪ ,‬קשה היה לחיות‬
‫בה‪ ,‬לא היו הרבה מקורות פרנסה והחקלאות הייתה נחשלת [לתמונות של א"י מהמאה ה‪.]19-‬‬
‫חלק מהיהודים שהרצל פגש לא האמינו ברעיון שלו‪ ,‬אך הרצל לא התייאש והאמין שאם יהודים‬
‫יצטרפו לתנועה הציונית ויאמינו ברעיון תהיה ליהודים מדינה‪.‬‬
‫ •לילדי בתי הספר ‪ -‬מומלץ לצפות בפרק ''בנימין זאב הרצל'' בסדרה שרגא בישגדא‪ ,‬הטלוויזיה‬
‫החינוכית‪.‬‬
‫פעילות‪:‬‬
‫ •נבקש מהילדים לכתוב מכתב המתאר את מדינת ישראל תחת הכותרת 'אין זו אגדה'‪:‬‬
‫ •מה אני רואה מחלון הבית שלי?‬
‫ •מה יש במקום הישוב שלי [בני אדם‪ ,‬מוסדות‪ ,‬שירותים וכד']?‬
‫ •מה אני אוהבת בישוב שלי‪ ,‬ומדוע?‬
‫ •מקום אהוב בארץ [רצוי לצרף תצלום או לצייר] ‪.‬‬
‫ •מי מקרובי המשפחה שלי גר בארץ? [רצוי לצרף תצלומים ולהסביר בצדם]‪.‬‬
‫ •היכן עוד בעולם חיה המשפחה שלי?‬
‫‪21‬‬
‫צילום‪zeevveez :‬‬
‫ב‪ .‬דמויות ‪-‬המשך‬
‫‪ .2‬דוד בן גוריון‬
‫ •להעשרה לצוות החינוך מומלץ להיעזר במצגת שבאתר המכון למורשת בן גוריון‪.‬‬
‫ •נספר לילדים על דוד בן גוריון‪ ]1886-1973[ :‬מי שהכריז על הקמת מדינת ישראל והיה ראש‬
‫הממשלה הראשון שלה‪ .‬ניתן להיעזר מומלץ להיעזר בקורות חייו של בן גוריון באתר משרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫ •נשלב תמונות מחייו של בן גוריון – לדוגמה‪ :‬תמונת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל וחייו בצריף‬
‫צנוע בקיבוץ שדה בוקר ‪ ,‬בן גוריון עומד על הראש ‪ -‬כחלק פעילות ספורטיבית שעשה בכל יום‬
‫ בהסביר כי עלינו לעזור לגוף לעמוד על הראש[שהוא העיקר]‪ .‬בן גוריון בספרייתו העשירה‪.‬‬‫ •תמונות נוספות באתר בית בן גוריון‪.‬‬
‫ •מומלץ לבקר באחד מאתרי המורשת הקשורים בבן גוריון‪ :‬בית בן גוריון בתל אביב‪ ,‬צריף בן גוריון‬
‫בשדה בוקר‪ ,‬או בבית בן גוריון שבתל אביב‪.‬‬
‫ •לילדיהגן – מומלץ לספר את סיפור חייו של בן‪-‬גוריון בהסתמך על הפרק בתכנית ''גיבורות‬
‫וגיבורי ישראל באים לגן''‪.‬‬
‫ •לילדי כתה א' – ניתן להכין תערוכה המציגה פינות מחייו של בן גוריון – כל ילד‪/‬ה יבחר במדיום‬
‫המתאים לו [פיסול‪ ,‬פלסטלינה‪ ,‬הכנת דגם‪ ,‬מצגת‪ ,‬הכנת אלבום תמונות‪ ,‬ציור‪ ,‬קומיקס‪ ,‬מכתב‬
‫לבן גוריון וכד'] ובנושא המדבר אל לבו‪ :‬הכרזת המדינה‪ ,‬בית בן גוריון‪ ,‬צריף בן גוריון‪ ,‬הנגב‪,‬‬
‫ספרים‪ ,‬ראש ממשלה וכד'‪.‬‬
‫ •הכנת תערוכה דורשת לימוד מקדים המתמקד בדמותו של בן גוריון בפירוט ולהקדיש לדמותו‬
‫שנים עד שלושה שיעורים‪.‬‬
‫ •לילדי כתה ב' –ניתן ללמד את השיר 'בן גוריון' [מילים ומנגינה] ולהסביר – מה לא היה פה‪ ,‬מהי‬
‫קדחת‪ ,‬ובעיקר – איזו דרך עוד נמשכת? באילו מובנים היא נמשכת – עלייה‪ ,‬עברית‪ ,‬שמירה על‬
‫המדינה‪ ,‬פיתוח שלה [חקלאות‪ ,‬בניית בתים וסלילת כבישים‪ ,‬מדע‪ ,‬אומנות וכד'] ‪ ,‬פיתוח הנגב [‬
‫הקמת ישובים‪ ,‬חקלאות מדברית‪ ,‬תיירות]‪.‬‬
‫ •פעילות סיכום בכתב‪ :‬לימוד בעזרת חוברת ''מעגל החגים'' [תל"י‪ ,‬עמ' ‪ ]98‬על הכרזת המדינה‬
‫והקשר של ב"ז הרצל ודוד בן‪-‬גוריון להכרזה זו‪.‬‬
‫ •מענה על השאלות המופיעות בדף‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫דוד בן גוריון‪,‬‬
‫ראש ממשלת ישראל‪,‬‬
‫ויקישיתוף‬
‫ב‪ .‬דמויות – נושא בחירה‬
‫לילדי כתה א' או ב'‪:‬‬
‫‪ .3‬הראי"ה – הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬
‫נספר לילדים על הראי"ה‪:‬הרב קוק [‪ ]1869-1935‬עלה לארץ מליטא עוד לפני קום המדינה‪ .‬הוא‬
‫הבין את חשיבות הציונות ועודד וטיפח את החלוצים ‪ -‬האנשים שהתיישבו בארץ ישראל‪ ,‬הקימו בה‬
‫ישובים ועסקו בחקלאות ובבנייה‪.‬‬
‫רוב בוני הארץ [החלוצים] היו חילונים‪ ,‬ולכן מעטים היו הרבנים שתמכו בהם‪ .‬אבל הרב קוק הבין‬
‫את חשיבות המעשים שלהם והגיע לא"י כדי להיות לרב העיר יפו והמושבות – בהם גרו בוני הארץ‬
‫הציונים‪ .‬הרב קוק עודד אותם‪ ,‬עזר להם לפתור בעיות שקשורות למצוות התלויות בארץ‪ ,‬שהן‬
‫מצוות הקשורות לתוצרת החקלאית של א"י ושלא התקיימו בשנות הגולה‪.‬‬
‫הרב קוק יזם מסע למושבות‪ ,‬ויצא שלוש פעמים בראש משלחת רבנים לישובים החדשים כדי‬
‫לפגוש את החלוצים‪ ,‬לדבר על אהבת ישראל ועל קיום מצוות ולהביא לקרוב לבבות‪ .‬הרב קוק היה‬
‫הרב הראשי של ירושלים‪.‬‬
‫הצעות לפעילות‪:‬‬
‫ •ניתן להמחיז עם הילדים את פגישת הרב קוק עם החלוצים ולרקוד יחד‪.‬‬
‫ •ניתן לכתוב מכתב המתאר את ביקורו של הרב קוק במושבה‪ :‬יחסו החם לחלוצים ועידוד‬
‫ההתיישבות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק [הראי"ה]‪,‬‬
‫ויקישיתוף‬
‫ג‪ .‬החלוצים ‪' -‬אני בניתי בית בארץ ישראל'‬
‫ •נספר לילדים על החלוצים והחלוצות שהגיעו לארץ ישראל ובנו אותה‪ :‬הם הגיעו לכאן לבדם‪,‬‬
‫ללא משפחה‪ ,‬לארץ קשה‪ ,‬חמה ולא מפותחת כשהם נחושים להקים כאן בית ליהודים ולבנות‬
‫ישובים‪ ,‬דרכים וכל מה שנדרש כדי לאפשר חיים מסודרים‪ .‬הם עבדו קשה בתנאים קשים כדי‬
‫להקים כאן ישובים‪ ,‬לפתח את הערים ולגדל גידולים‪.‬‬
‫ •נמנה יחד עם הילדים מה נדרש כדי להקים בית‪ :‬הן במובן האישי [חומרי גלם‪ ,‬בנאים ואנשי‬
‫מקצוע‪ ,‬קירות‪ ,‬רצפה וכד'] והן במובן הלאומי [מים לשתייה ולהשקיה‪ ,‬חקלאות‪ ,‬הכנת מזון ‪,‬‬
‫הגנה על הישובים‪ ,‬מערכת בריאות‪ ,‬גני ילדים ובתי ספר וכד' – בהתאם לגיל הילדים ניתן לצמצם‬
‫או להרחיב]‪.‬‬
‫ •נסביר את משמעות המילה 'חלוץ'‪ :‬חלוץ הוא הראשון‪ ,‬מי שפועל לפני הכלל‪ ,‬הוא הראשון‬
‫שעושה ואחריו באים אנשים נוספים שהחלוץ התחיל עבורם משהו חדש‪.‬‬
‫ • ילדי גן‪ :‬נעסוק בנושא באמצעות השיר 'ארץ ישראל שלי' של דתיה בן דור [מיליםומנגינה]‪.‬‬
‫ •אחרי לימוד השיר נפרוש משטח חום על רצפת הגן [או מפת א"י‪ ,‬אם הילדים מבינים את‬
‫ההפשטה שבמושג 'מפה'] ונחלק לילדים אביזרים המתאימים לשיר [פטישי פלסטיק‪ ,‬מעדרים‪,‬‬
‫משפכים להשקיה‪ ,‬כלי נגינה וכד']‪.‬‬
‫ •בכל חלק מהשיר יקומו הילדים שבידיהם החפץ המתאים וידגימו כיצד הם בונים את א"י‪ :‬בבניה‪,‬‬
‫בנטיעה‪ ,‬בסלילת כבישים‪ ,‬בשיר וכד'‪.‬‬
‫ •נשאל מדוע הבניה כוללת שיר ומה ההבדל בין השיר לשאר הפריטים המופעים בשיר‪.‬‬
‫ •נסביר את החשיבות של בנייה תרבותית‪ :‬בא"י קמה לתחיה השפה העברית‪ ,‬ולמרות העבודה‬
‫הקשה החלוצים גם כתבו שירים לילדים ולמבוגרים‪ ,‬סיפורים וגם עסקו במוסיקה ובציור‪ .‬כמו‬
‫למשל ציוריו וסיפוריו של נחום גוטמן‪.‬‬
‫ • יצירה‪ :‬מומלץ לחזור מספר פעמים על השיר‪ .‬ניתן לשלב פריטים שהילדים ציירו‪ :‬מעדר‪ ,‬כביש‪,‬‬
‫בית‪ ,‬פרח‪ ,‬עץ‪ ,‬כאשר במהלך השיר הילדים מוסיפים לא"י את הציורים שלהם‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫בונים חומה סביב הקיבוץ‪ .‬עלייה לקרקע‪ ,‬קיבוץ אלונים ‪1938‬‬
‫צילום‪GovernmentPressOffice :‬‬
‫ג‪ .‬המשך ‪ -‬החלוצים ‪' -‬אני בניתי בית בארץ ישראל'‬
‫יצירה בקבוצות קטנות‪ :‬בעקבות השיר נשוחח בכל פעם עם קבוצה קטנה של ילדים [‪ ]4-6‬על השיר‬
‫ונצייר בעקבות השיר‪ .‬נחשוב ביחד מה יש בארץ ישראל שנבנה כפי שמתואר בשיר‪ :‬בתים‪ ,‬כבישים‪,‬‬
‫חורשות‪ ,‬גנים‪ ,‬מגרשי משחקים‪ ,‬חנויות‪ ,‬גשרים‪ ,‬מגדלים‪ ,‬פנסים ועוד‪.‬‬
‫לילדי כתה א'‪ :‬מדרש תמונה ‪ -‬נציג בפני הילדים תמונות שונות של חלוצים ‪ :‬בחקלאות‪ ,‬בהקמת‬
‫משקים ‪ ,‬בבניה ובהקמת שכונות‪ ,‬ישובים ואת העיר תל אביב ‪ ,‬בסלילת כבישים ותמונות נוספות‪,‬‬
‫כמו לדוגמה מהקמתה של המושבה חדרה‪ .‬רצוי להשוות למראה של העיר חדרה כיום‪[ .‬ר' תמונות‬
‫בהמשך]‬
‫נדגיש כי החלוציות המשיכה גם לאחר קום המדינה – כאשר עולים רבים יושבו באזורי מדבר ואזורי‬
‫גבול וחיו בתנאים קשים‪ ,‬באוהלים ובפחונים‪ :‬למשל במצפה רמון שבדרום ובנהריה שבצפון‪.‬‬
‫ •נברר בעזרת הילדים מה מתואר בתמונה אחת או בשתי תמונות– מי הם האנשים‪ ,‬היכן הם‬
‫נמצאים ובמה הם עוסקים‪ .‬ננסה לשער האם העבודה הייתה קשה‪ ,‬מדוע הם החליטו לעסוק‬
‫בה ומה הם הקימו בסופו של דבר‪.‬‬
‫ •נזכיר לילדים את המושג 'חלוץ'‪.‬‬
‫ •נתחלק לקבוצות וכל קבוצה תספר את ספורה של תמונה אחת‪.‬‬
‫ •הילדים יציירו תמונת המשך – כיצד התקדמה העבודה‪ ,‬או מה עשה החלוץ בהמשך היום‪ ,‬או‬
‫כיצד נראה המקום היום‪.‬‬
‫לילדי כתה ב'‪'ָ :‬אנּו נִ ְהיֶה ָה ִראׁשֹונִ ים'' ‪-‬נחזור ונזכיר את נושא החלוצים ונלמד את השיר ָ'אנּו נִ ְהיֶה‬
‫ָה ִראׁשֹונִ ים' [ארבעת הבתים הראשונים] נעזר בתמונות של חלוצים [ר' הפעילות לכתה א']‬
‫ •נדגים את מעשיהם על החלוצים על פי השיר ונברר במשותף – מה בנו החלוצים‪ ,‬מה עבודה‬
‫הרבה שהייתה להם‪.‬‬
‫ •נכתוב שאלות שהיינו רוצים לשאול חלוץ על חייו מעשיו‪.‬‬
‫ •נצייר ציור המתאר את חיי החלוצים‪ .‬ניתן לשלב 'בלוני' קומיקס המלווים מחשבות של החלוצים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫צילום‪© ronsho :‬‬
‫המשך ‪ -‬החלוצים ‪' -‬אני בניתי בית בארץ ישראל' – תמונות‬
‫ילדים עולים חדשים מתימן בשלג במעברת ראש העין ‪1951‬‬
‫צילום‪GovernmentPressOffice :‬‬
‫‪26‬‬
‫חלוצים בקיבוץ ניר עם ‪1949‬‬
‫צילום‪GovernmentPressOffice :‬‬
‫חברת קיבוץ השלושה בסיבוב שמירה ‪1936‬‬
‫צילום‪GovernmentPressOffice :‬‬
‫‪27‬‬
‫מעברת קסטינה‪ 1950 ,‬היום העיר קריית מלאכי‬
‫ארכיון פרטי – עזרא מורד‪ ,‬ויקישיתוף‬
‫משפחת עולים חדשים בביתה החדש במעברה בתל‪-‬אביב ‪1949‬‬
‫צילום‪GovernmentPressOffice :‬‬
‫‪28‬‬
‫עולים חדשים מגרמניה בונים חומה בקיבוץ אלונים ‪1946‬‬
‫צילום‪GovernmentPressOffice :‬‬
‫ד‪' .‬התקווה' – ההמנון הלאומי‬
‫מילות 'התקווה' מנוקדות עם הסבר קצר באתר מ‪ .‬החינוך‪.‬‬
‫ילדי הגן‪ :‬נסביר מהו המנון לאומי – שיר שמתאר את עם ומדינה‪ .‬בישראל נקרא ההמנון 'התקווה'‪.‬‬
‫ •נתאר מתי שרים את ההמנון‪ :‬כשמגיע שר או ראש ממשלה לביקור‪ .‬בארץ אחרת ‪ ,‬כשזוכים‬
‫במדליה בתחרות ספורט מטעם המדינה‪ ,‬בטקסים [נזכר בטקס יום הזיכרון] וכד' ‪.‬‬
‫ •אנו מכבדים את המדינה בכך שאנו עומדים בזמן שירת 'התקווה'‪.‬‬
‫ •נסביר מדוע נקרא ההמנון 'התקווה' – הוא מבטא את תקוותם של יהודים לחזור לארץ ישראל‬
‫ולהקים בה מדינה‪.‬‬
‫ •נלמד לשיר את 'התקווה'‪.‬‬
‫כתה א'‪ :‬נרענן את זיכרונם של הילדים באשר למושג 'המנון לאומי' ולהיותו מייצג של מדינה‪.‬‬
‫ •נתמקד במושג התקווה וברלבנטיות שלו‪ :‬מהי התקווה המובעת בהמנון?‬
‫ •למה אנו מקווים היום – מה היינו רוצים לאחל מדינת ישראל?‬
‫ •מומלץ לרשום את התקוות של הילדים והאיחולים ולקשט בהם את הכתה‪.‬‬
‫כתה ב'‪ :‬נתמקד בהבנה של מילות 'התקווה'‪.‬‬
‫ •מה נמצא בלבב [לב]?‬
‫ •מדוע העין צופה לציון? – ומה משמעות המילים [ציון‪ ,‬צופיה]?‬
‫ •מדוע העין צופה לכיוון מזרח [ניתן לקשר לתפילה לכיוון מזרח]?‬
‫ •ניתן להיעזר בפעילות המקוונת באתר אמי"ת יסודי‪.‬‬
‫ •פעילות סיכום‪ :‬מענה על השאלות בחוברת ''מעגל החגים'' [תל"י‪ ,‬עמ' ‪ ,]97‬בנוגע להמנון‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫צילום‪Steluma :‬‬
‫ה‪ .‬לוח הלאום‬
‫ •נכתב בהשראת הסדנה לחינוך מיוחד ‪ ,‬מכללת דוד ילין‪ .‬צו פיוס מודה לצוות הסדנה על הרשות‬
‫לעשות שימוש ברעיונות שפותחו בסדנה‪.‬‬
‫לכתות א'‪-‬ב' ‪ -‬לוח הלאום הנמצא בכל כתה מכיל סמלים משמעותיים הקשורים ללאום ולמדינה –‬
‫סמל המדינה‪ ,‬תמונות של ראש הממשלה‪ ,‬נשיא המדינה ‪ ,‬מילות התקווה‪ ,‬דגל ישראל‪ ,‬מפת ישראל‬
‫ותמונתו של בנימין זאב הרצל‪.‬‬
‫לרוב זהו לוח סטאטי שאינו בא לידי ביטוי באופן פעיל בחיי הכתה‪ .‬אנו שואפים להפוך אותו ללוח‬
‫דינאמי ומשמעותי ובכל קבוצת גיל לשוב ולהתייחס אליו‪.‬‬
‫כתה א' – תמונת ראש הממשלה ‪ -‬נסביר מה תפקידו של ראש הממשלה ונציג את שמו של ראש‬
‫הממשלה הנוכחי‪ .‬נקשר בין הביטוי 'ראש ממשלה' לגוף – מדוע הוא הראש? במה זה מתבטא?‬
‫ •נכין כותרת מקרטון [ארגז וכד'] לתמונת רה"מ‪.‬‬
‫ •הילדים יקשטו בקבוצות את המסגרת ובכל פעם נחליף מסגרת‪.‬‬
‫ •נבקש מהילדים לחפש במרשתת תמונות של רה"מ באירועים פרטיים ומשפחתיים [כילד‪ ,‬עם‬
‫הוריו ואחיו‪ ,‬עם בני ילדיו‪ ,‬בטיול במסיבה משפחתית וכד']‪.‬‬
‫ •הילדים יציגו את התמונה שבחרו בפני הכתה והתמונות יתלו כחלק מלוח הלאום‪ ,‬כשהן‬
‫מתחלפות והילדים מלווים אותן בכיתוביות קצרות המסבירות את התמונה‪.‬‬
‫כתה ב' – כותרת ללוח הלאום – נציג בפני הילדים את לוח הלאום ונשאל מה משותף לכל הסמלים‬
‫והתמונות שמוצגים על הלוח‪.‬‬
‫ •נבקש מהילדים לתת כותרת ללוח [לדוגמה – ישראל שלי‪ ,‬ישראל שלנו‪ ,‬המדינה שלי‪ ,‬וכד']‪.‬‬
‫ •נבקש מהילדים לעצב כותרת מפריטים שמייצגים עבורם את ישראל [דגלים‪ ,‬תמונות‬
‫משפחתיות‪ ,‬אוכל ישראלי‪ ,‬יונה‪ ,‬מטבעות וכד']‪.‬‬
‫ •נתלה את הכותרות כתערוכה ומדי פעם נחליף את כותרת הלוח לכותרת של תלמיד‪/‬ה‪.‬‬
‫ •נתלה לצד הדגל יצירות שהכינו הילדים בהשראת דגל ישראל [ר' בהמשך]‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫צילום‪maxnathans :‬‬
‫ז‪ .‬דגל ישראל‬
‫ •לגננת ולמורה‪ :‬הסבר קצר על דגל ישראל באתר משרד החינוך‪.‬‬
‫פעילות‪:‬‬
‫ •נסביר כי לכל מדינה דגל המיצג אותה בטקסים ובאירועים‪.‬‬
‫ •נזכר בצורתו של דגל ישראל‪.‬‬
‫ •נסביר כי המגן דוד הוא סמל יהודי –נסביר מהו סמל [ר' עלון י' בטבת והקשר לסמל המדינה]‪.‬‬
‫גן ‪ -‬נבחן את צורתו של הדגל ונצייר אותו‪.‬‬
‫ •נשיר שירים העוסקים בדגל‪ :‬כל הארץ דגלים‪ ,‬הדגל שלי‪.‬‬
‫כתה א' – נרענן את זיכרונם של הילדים באשר למשמעות דגל ישראל‪.‬‬
‫ •נשיר שירי דגלים ונרקוד [ר' פעילות לגן]‪.‬‬
‫כתה ב' – נעסוק בבחירת הסמלים שבדגל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•פסי כחול – מזכירים את הפסים בטלית‪.‬‬
‫•פסי כחול – מזכירים את חציית ים סוף כשבני ישראל יצאו ממצרים‬
‫•נשאל – מדע נבחרו דווקא הטלית ויציאת מצרים?‬
‫•איך הם קשורים אלינו ולמדינת ישראל?‬
‫•מגן דוד – סמל יהודי מאוחר יחסית [המאה ה‪ – ]14-‬הרחבה בלקסיקון לתרבות יהודית‬
‫•דוגמאות לשימוש בסמל מגן הדוד בתנועה הציונית ובישראל ‪ -‬כאן‪.‬‬
‫•מומלץ לצרף ללוח הלאום דגל קטן [דף ‪ ]A4‬מנוילן ועליו אותו דגל בדיוק חתוך כך שנוצרות‬
‫'דלתות' בפסים ובמגן דוד‪ .‬הילדים יכולים 'לפתוח' את הדלת ולקרוא הסבר על משמעות הפסים‬
‫והמגן דוד‪.‬‬
‫•חוברת ''מעגל החגים''‪ :‬נקרא בחוברת ''מעגל החגים'' [תל"י‪ ,‬עמ' ‪ ,]96‬את דבריו של דוד וולפסון‬
‫ונסביר אותם יחד‪.‬‬
‫•יצירה ‪' -‬הדגל שלי'‪ :‬הילדים יציירו ציור הקשור לדגל ישראל – או דגל שלהם ובו תוספת‪ /‬שינוי‬
‫לדגל הקיים‪ ,‬או תמונת דגל במקום משמעותי עבורם [בית‪ ,‬עם החברים‪ ,‬הילד עצמו מניף דגל‬
‫וכד']‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫צילום‪zeevveez :‬‬
‫ח‪ .‬מפת ישראל‬
‫בכל שכבת גיל נעסוק במפת ישראל בהתאם ליכולתם של הילדים כאשר אחד המוקדים הוא‬
‫המיקום האישי והמשפחתי של הילדים במפה; מאחר ומפה היא סמל מופשט למקומות קונקרטיים‪,‬‬
‫נעסוק בה באופן מדורג‪.‬‬
‫גן ‪ -‬מפת ישראל – מקומות שקשורים אלי‬
‫ •נציג את מפת ישראל ונברר האם הילדים יודעים מה מצויר‪.‬‬
‫ •נסביר לשם מה אנו זקוקים למפה – מפה היא כמו רמזור – או כמו תמרורים – היא מסמנת‬
‫דברים כדי שנוכל למצוא את מקומנו‪.‬‬
‫ •נוכל להדגים זאת באמצעות מבנה הגן – כדי למצוא פינה בגן‪ ,‬אפשר להסביר איך להגיע אליה‪,‬‬
‫ואפשר לשרטט את צורת החדר‪ ,‬לסמן היכן הדלת והחלונות‪ ,‬ובסימן מוסכם לסמן את פינת‬
‫המשחקים ‪.‬‬
‫ •נמצא את מקום הישוב שלנו על המפה‪.‬‬
‫ •נבחין בצבע הכחול המסמן מים – נבדוק היכן הים התיכון‪ ,‬היכן ים המלח‪ ,‬היכן הכנרת‪.‬‬
‫ •נבקש מהילדים לספר האם היו באחד מהמקומות הללו‪.‬‬
‫ •נבקש מהילדים [בעזרת ההורים] להביא תמונות של טיול שטיילו במסגרת המשפחה‪ ,‬לציין‬
‫עליו את שמם ואת מקום הטיול ונמשוך חוט מהמקום לתמונה וכך ייווצר מארג של חוטים‬
‫המקשרים בין המפה לטיולים ולילדים‪.‬‬
‫כתה א' ‪ -‬מפת ישראל – מקומות שקשורים אלי ואל משפחתי‬
‫ •נרענן את זיכרונם של הילדים באשר לשאלה מהי מפה ומה היא מסמנת [ר' פעילות לגן]‪.‬‬
‫ •נסמן על המפה את מקום הישוב שלנו וכן עיר ‪/‬ישוב מרכזי הקרוב אליו והקשור לעולמם של‬
‫הילדים‪.‬‬
‫ •נסמן על המפה את בירת ישראל ירושלים‪ ,‬תוך שאנו לומדים את המושג 'בירה'‪.‬‬
‫ •נדגיש כי ירושלים נמצאת קרוב לאמצע המפה – בלב ישראל‪ ,‬במרכז ישראל‪.‬‬
‫ •נבקש מכל ילד להכין כרטיסיה ובה הוא מצייר את תמונתו‪ ,‬כותב את שמו ‪ ,‬כותב את עיר הולדתו‬
‫והיכן מתגוררים הסבים והסבתות‪.‬‬
‫ •הכרטיסיות יתלו סביב הלוח וכל ילד יקבל מס' חוטים ונעצים וימשוך [בעזרת המורה] חוטים‬
‫מהמקומות שציין בכרטיסייה‪ ,‬לבין המפה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ח‪ .‬המשך ‪ -‬מפת ישראל‬
‫כתה ב' ‪ -‬מפת ישראל –מיקום הישוב‪ ,‬עיר בירה‪ ,‬צבעים במפה‪ ,‬היכרות עם מקום‬
‫ •נרענן את זיכרונם של הילדים באשר לשאלה מהי מפה ומה היא מסמנת [ר' פעילות לגן ולכתה‬
‫א']‪.‬‬
‫ •נסמן במפה הכללית היכן ממקום הישוב‪ ,‬היכן ממוקמת עיר הבירה ירושלים‪.‬‬
‫ •נחלק לכל ילד‪/‬ה צילום שחור‪-‬לבן של מפת ישראל‪.‬‬
‫ •נעקוב אחר הצבעים במפה ונלמד את משמעותם – הבדלי גובה מסומנים בצבעים שונים‪:‬‬
‫ •כחול – מאגר מים‪.‬‬
‫ •חום – אזור הררי‪ .‬ככל שהחום כהה יותר האזור גבוה יותר‪.‬‬
‫ •צהוב – אזור בגובה בינוני [=גובה פני הים]‪.‬‬
‫ •ירוק – אזור בגובה נמוך‪ .‬הירוק כהה יותר ככל שהאזור נמוך יותר‪.‬‬
‫ •נבחין כי אזור ים המלח‪ ,‬הנמוך ביותר בעולם‪ ,‬הוא ירוק כהה‪.‬‬
‫ •נבדוק האם הישוב שלנו נמצא במקום גבוה או נמוך‪.‬‬
‫ •הילדים יתבקשו להכין מפה צבעונית על הדף שקיבלו – הם יכולים לעשות זאת באמצעות‬
‫פלסטלינה‪ ,‬צבעים‪ ,‬קולג' של פיסות נייר עיתון ונייר צבעונים בצבעים המתאימים‪.‬‬
‫ •נבחר במשותף [או כעבודה אישית] מקום אחד על המפה – ישוב או אתר [ים המלח‪ ,‬כנרת‪,‬‬
‫החרמון וכד']‪ .‬נלמד עליו במשותף ונסמן אותו על המפה‪ .‬לצד המפה יכתבו התלמידים מדוע‬
‫בחרו במקום הנבחר – יוסיפו מעט מידע [‪ 5‬דברים על המקום‪ ]...‬וכן יוסיפו צילומים אישיים או‬
‫כאלה שנמצאו במרשתת הנוגעים למקום הנבחר‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫צילום‪MagnesMuseum :‬‬
‫פעילות לקבוצת המפגש‪:‬‬
‫בקבוצת המפגש ניתן לעסוק בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪1 .1‬מנהגים וטקסים ביום העצמאות‬
‫‪2 .2‬השיר 'ונמשכת שיירה'‬
‫א‪ .‬מנהגים וטקסים ביום העצמאות‬
‫ •נשוב ונזכר עם הילדים כיצד נראים הרחובות ביום העצמאות‪ :‬דגלים נתלים ברחובות ועל בתים‬
‫ומבני ציבור‪.‬‬
‫ •נברר מדוע חשוב לנו לתלות דגלים – מה זה מראה? –אווירה חגיגית ושונה‪ ,‬זו הארץ שלנו ואנו‬
‫מקשטים אותה‪.‬‬
‫ •נתמקד במנהג השאת המשואות בערב יום העצמאות‪:‬‬
‫ •נספר כי הטקס נערך בכל שנה בכניסת יום העצמאות‪ ,‬בערב‪.‬‬
‫ •הטקס נערך בהר הרצל – נסביר מהו המקום ונקשר לדמותו של הרצל‪.‬‬
‫ •נברר עם הילדים האם הם צפו בטקס וכדאי לשקול הראות חלק ממנו‪ ,‬ולצפות בו במשותף‪.‬‬
‫ •נספר כי לטקס מגיעים ראשי המדינה והצבא ובכל שנה משיאים בו ‪ 12‬משואות‪ ,‬כמספר שבטי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ •נספר כי ישנם ישובים בהם מקיימם טקס מקומי בסגנון הטקס הלאומי וגם בהם משיאים‬
‫משואות‪.‬‬
‫ •נזכיר לילדים את השאת המשואות על ראשי ההרים בראשי חודשים [ר' עלון ראש חודש]‬
‫ •נספר על תרגילי הסדר שעורכים חיילים ויוצרים צורות – מנורת שבעת הקנים‪ ,‬מגן דוד וכד'‪.‬‬
‫מומלץ לצפות בסרטון המציג את תרגילי הסדר‪.‬‬
‫ •נספר כי בטקס מקובל לשלב ריקודי עם‪.‬‬
‫ •נלמד לרקוד במשותף ריקוד עם‪.‬‬
‫ •כתות א‪-‬ב' ‪ -‬נספר כי בכל שנה נבחרים משיאי המשואות סביב נושא שנתי כמו – מים‪ ,‬נשים‬
‫וכד'‪.‬‬
‫ •נביא דוגמאות מטקס השנה הנוכחית ונספר על פועלם של מספר משיאי משואות‪.‬‬
‫ •נביא בפני הילדים את נוסח הדברים שאומרים משיאי המשואות‪.‬‬
‫ •נחשוב ביחד –לכבוד מה היינו רוצים להשיא משואות?‬
‫ •יצירה‪ :‬נכין משואות מגלילי נייר ומנייר צבעוני – הצעה באתר קסם היצירה‪.‬‬
‫ •נערוך טקס משותף של השאת משואות‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫ב‪ .‬השיר 'ונמשכת שיירה'‬
‫נעסוק בשיר 'ונמשכת שיירה' [מילים ומנגינה] מאת עלי מוהר בהדרגה‪ ,‬בהתאם לגיל הילדים‪:‬‬
‫גן ‪ -‬נלמד את שני הבתים הראשונים של השיר ונשיר במשותף‪.‬‬
‫ •נסביר את המילים 'מלשונות רבות דיברנו' ונבקש מהילדים לספר על קרובי משפחה שמדברים‬
‫בשפות נוספות חוץ מעברית‪.‬‬
‫ •נשאל את הילדים האם הם מכירים ארצות מהם הגיעו בני משפחותיהם לישראל‪.‬‬
‫ •נזכר כיצד האיכרים והחלוצים עמלו בפרך [ונסביר את המושג]‬
‫ •נברר יחד איזו שיירה ממשיכה‪.‬‬
‫ •נסביר מהו הכוח של שיירה לעומת קבוצה מפוזרת‪ ,‬ונדגים באמצעות הילדים‪.‬‬
‫ •לדוגמה‪ :‬הילדים יתבקשו לבצע משימה [כמו איסוף חפצים‪ ,‬או ציור כמה שיותר דגלי ישראל‬
‫בזמן קצוב‪ ,‬כיחידים וכקבוצה‪ .‬נוכל להשוות בין ההספק הקבוצתי לזה ש ליחידים]‬
‫ •נרקוד בשיירה‪.‬‬
‫צילום‪zeevveez :‬‬
‫‪35‬‬
‫ב‪ .‬המשך ‪ -‬השיר 'ונמשכת שיירה'‬
‫כתה א' ‪ -‬נוסיף לשני הבתים הראשונים שני הבתים הבאים‪.‬‬
‫ •נסביר את המילים 'ביצות' ו‪'-‬ישימון' ונספר על הקושי של החלוצים בהתמודדות עם הביצות‬
‫והמדבר‪.‬‬
‫ •נספר על דימונה ודגניה – שתי צורות ישוב שונות – הקיבוץ הראשון ועיירה של מתיישבים עולים‬
‫שהגיעו למדבר ‪.‬‬
‫ •נספר על ההתמודדות של אנשי הקיבוץ הראשונים ואנשי העיירות הראשונות‪.‬‬
‫ •נמחיז בניית ישוב‪.‬‬
‫ •נספר על תחיית השפה העברית – על הקשיים של מחיי השפה העברית‪ ,‬ההתנגדות לדיבור‬
‫בעברית ששימשה לרוב כשפת קודש ועל המילים שהיו חסרות בעברית הקדומה ונוספו‪ :‬אווירון‪,‬‬
‫גלידה‪ ,‬בובה‪.‬‬
‫ •ננסה לחשוב על דוגמאות נוספות של חפצים שנדרש להמציא להם מילים [מכונית‪ ,‬מילון‪ ,‬ועוד]‬
‫ •נשיר ונרקוד‪.‬‬
‫כתה ב' ‪ -‬נשיר את השיר במלואו ונרענן את זיכרונם של הילדים באשר לבתים שכבר נלמדו‪.‬‬
‫ •נסביר מיהו 'הזקן' ומה היה החזון שלו לגבי הנגב‪.‬‬
‫ •נסביר את הקושי שבהתיישבות בנגב ואת גודלו של הנגב ביחס לשאר מדינת ישראל‪.‬‬
‫ •נקשר למה שלמדנו על דמותו של בן גוריון‪.‬‬
‫ •נסביר את הביטוי 'יהום הסער'‪.‬‬
‫ • יצירה‪ :‬נבקש מהילדים לצייר ציור המתאר את השיר [או חלק ממנו]‬
‫ •נערוך חידון [אפשר בקבוצות]‪ :‬נציג פריט או תמונה ונבקש מהילדים למצוא לאיזה חלק של‬
‫השיר הוא קשור ולצטט [לדוגמה‪ :‬אותיות א'‪-‬ב'‪ ,‬בן גוריון‪ ,‬חלוצים‪ ,‬נגב‪ ,‬שיירה וכד']‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫עולים מאתיופיה יורדים מהמטוס‪ ,‬מבצע שלמה‪ ,1991 ,‬צילום‪GovernmentPressOffice :‬‬
‫פעילות לקבוצת התפילה‪:‬‬
‫בקבוצת התפילה נעסוק בנושאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הלכות ומנהגי יום העצמאות‬
‫תפילה לשלום המדינה‬
‫הלכות ומנהגי יום העצמאות‬
‫ •נסביר לילדים כי יום העצמאות נחשב ליום חג‪.‬‬
‫ •נשאל מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬נחשב כך יום העצמאות?‬
‫ •נבקש מהילדים לציין מזיכרונם במה מיוחד יום העצמאות כיום חג‪.‬‬
‫ •נספר על הלכות החג‪ :‬הדלקת נרות‬
‫ •תפילה חגיגית בבית הכנסת – נוהגים ללבוש כחול‪-‬לבן‪.‬‬
‫ •יש קהילות שמקיימות טקס הבדלה בין יום הזיכרון ליום העצמאות‪ :‬נחשוב יחד בין מה מבדילים‪.‬‬
‫ •נספר כי בתפילת ערבית תוקעים בשופר ונזכר מתי עוד תוקעים בשופר‪.‬‬
‫כתה א'‪ -‬נציע תפילה משלנו לכבוד יום העצמאות ונכתוב אותה‪.‬‬
‫נציג בפני הקבוצה את התפילות השונות ונתלה בכתה‪ ,‬על לוח קבוצת התפילה‪.‬‬
‫כתה ב' ‪ -‬נלמד את 'שיר המעלות' [מזמור קכו]‪.‬‬
‫ •נספר את הרקע לכתיבת המזמור‪ :‬שיבת ציון מבבל והחזרה לא"י [‪ 583‬לפנה"ס]‪.‬‬
‫ •נספר כי החוזרים היו מאושרים לחזור לארץ והרגישו שחלומם התגשם – 'היינו כחולמים'‪.‬‬
‫ •נתעכב על המילים‪'ִ :‬הגְ ִּדיל ה' לַ ֲעׂשֹות ִע ָּמנּו ָהיִינּו ְׂש ֵמ ִחים'‬
‫ •מה ה' עשה עמנו?‬
‫ •מדוע אנו שמחים?‬
‫ •נסביר את המילים ַ'הּז ְֹר ִעים ְּב ִד ְמ ָעה ְּב ִרּנָ ה י ְִקצֹרּו'‪.‬‬
‫ •נקשר בין המילים הללו לפועלם של החלוצים – לישובים שקמו בקושי ובעמל וכעת הם פורחים‪.‬‬
‫ •נלמד לשיר את 'שיר המעלות' במנגינת 'התקווה' כמקובל בתפילת יום העצמאות‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫צילום‪© ronsho :‬‬
‫ב‪ .‬תפילה לשלום המדינה‬
‫ •התפילה לשלום המדינה נקבעה ע"י הרבנות הראשית עם קום מדינת ישראל‪.‬‬
‫ •התפילה נאמרת בבתי הכנסת בכל שבת וכן ביום העצמאות‪:‬‬
‫ •התפילה במלואה – כאן‪.‬‬
‫גן וכתה א' ‪ -‬נתמקד בשורות הראשונות ונשיר אותם יחד‪.‬‬
‫כתה ב' ‪-‬‬
‫ •נסביר מהי ' ֶא ְב ָרה' – מלשון ֵ'א ֶבר'‪ ,‬כנף של ציפור‪ .‬הקב"ה מגן עלינו כמו שציפור פורשת את‬
‫אברתה על גוזליה‪.‬‬
‫ •נקשר בין אברת הציפור לסמל השלום שלנו – יונה ולהמשך התפילה והבקשה לשלום‪.‬‬
‫ •נוסיף תפילה משלנו ‪ -‬נצייר ונכתוב אותה‬
‫ •יצירה‪ :‬נכין יונת שלום ‪ ,‬הצעה – כאן‪.‬‬
‫מקור ‪ -‬מתוך התפילה לשלום המדינה‪:‬‬
‫אשׁית ְצ ִמ ַיחת גְ ֻּאלָ ֵּתנּו‪.‬‬
‫ְגֹואלֹו‪ָ ,‬ב ֵּרְך ֶאת ְמ ִדינַ ת י ְִש ָׂר ֵאל‪ֵ ,‬ר ִ‬
‫ּש ַׁמיִם‪ ,‬צּור י ְִש ָׂר ֵאל ו ֲ‬
‫ָא ִבינּו ֶש ַׁב ָ ּ‬
‫ׁלֹומָך‪.‬‬
‫ָהגֵ ן ָעלֶ ָיה ְב ֶּא ְב ַרת ַח ְס ֶדָּך‪ְּ ,‬ופרֹׂש ָעלֶ ָיה ֻסכַ ּת ְש ֶ‬
‫[מתוך סידור התפילה‪ ,‬תפילה ליום העצמאות]‬
‫‪38‬‬
‫צילום‪JonathanGropp :‬‬
‫תכניות הלימוד של החינוך המשותף‪ ,‬צו פיוס‬
‫פיתוח תכניות חינוכית לחינוך המשותף‬
‫ •עמותת צו פיוס מפתחת תכניות לימוד ייחודיות‪.‬‬
‫ •החוברות כוללת‪:‬‬
‫– –מתן מידע ורקע לגננות ולמורות‪.‬‬
‫– –התאמת הנושאים לעקרונות החינוך המשלב‪.‬‬
‫– –יצירת תכנים המותאמים לקבוצות הזהות השונות‪.‬‬
‫בשנה"ל תשע"ד‪-‬תשע"ה פותחו ‪ 21‬חוברות תוכן לגילאי גן‪ ,‬כתות א'–ב'‪-‬ג'‪:‬‬
‫ •‪ 15‬חוברות בנושאי חגים ומועדים‪ :‬ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬סוכות ושמחת תורה‪ ,‬ראשי חודשים‪ ,‬י' בטבת‪,‬‬
‫חנוכה‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬פורים‪ ,‬פסח‪ ,‬ספירת העומר ול"ג בעומר‪ ,‬שבועות‪ ,‬יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬יום הזיכרון‬
‫לחללי צה"ל ויום העצמאות ושבועות‪.‬‬
‫ •חוברת מתווה לחינוך המשלב – עקרונות ויישום‬
‫ •מפגשי בוקר – תכנים‪ ,‬פעילויות ותהליך‬
‫ •''בוקר שיר'' – פעילויות לקבוצת המפגש בנושא שירה עברית‬
‫ •''הנשים והאנשים שעשו היסטוריה'' – תרבות עולם‪ :‬על דמויות מופת היסטוריות שתרמו לאנושות [בפיתוח]‪.‬‬
‫ •פרשת שבוע – בראשית [ההמשך בפיתוח]‬
‫ •סיכום השתלמות למורות ולגננות‬
‫ •לדוגמה – ר' עלון יום הזיכרון לחללי צה"ל ויוםהעצמאות בעמ' ‪ 11‬ואילך‪.‬‬
‫ •חוברות בפיתוח – שנה"ל תשע"ה‪ :‬תפילה‪ ,‬הלכה ודינים לילדי קבוצת התפילה‪ ,‬תרבות ישראל לילדי קבוצת‬
‫המפגש‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫מידע על דרכי העבודה החינוכית בחינוך המשותף‪ ,‬צו פיוס‬
‫ •הצוות הפדגוגי של צו פיוס מורכב ממנחות בעלות ניסיון רב בהנחיית מסגרות חינוכיות ובהובלת מסגרות‬
‫שכאלה במסגרת החינוך המשותף‪.‬‬
‫ •המנחות נפגשות עם הצוותים בשטח אחת לשבועיים ופועלות בתיאום‪ ,‬עדכון ושיתוף פעולה עם מנהלי בתי‬
‫הספר וכן עם המפקחות במקום‪.‬‬
‫ •כחודש לפני כל חג ומועד נשלח לצוותים עלון בנושאי מעגל השנה‪ ,‬המכילים אפשרויות שונות לבחירה‪.‬‬
‫ •הצוותים קוראים ודנים עם מנחת צו פיוס ויחד יוצרים תכנית המותאמת לצרכי הצוות והמסגרת באופן ייחודי‪.‬‬
‫ •בכל תחילת שבוע נשלח אל הצוותים עלון העוסק בפרשת השבוע ומציע אפשרויות שונות לפעילות‪ ,‬בהתאם‬
‫לגילם של הילדים ובורח הקולות המגוונים של מסגרות ''צו פיוס''‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מידע על דרכי העבודה החינוכית בחינוך המשותף‪ ,‬צו פיוס‬
‫ •השתלמויות בית ספריות והשתלמויות ארציות בנושאי החינוך המשותף ופדגוגיה מיטבית‪ .‬לדוגמה‪ :‬דרכים‬
‫שונות לסיפור תורה או מדרש – איך עושים את זה‪ ,‬הצעות לפתיחת בוקר‪ ,‬טקסים ומסיבות בחינוך המשותף‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ •התוכן המרכיב את תכניות הלימודים מגיע מניסיונן של המנחות‪ ,‬מתיעוד תהליכים ארוכי שנים בחינוך‬
‫המשותף שלא עלו עד‪-‬עתה על הכתב‪ ,‬משיתופי פעולה‪ ,‬בין השאר עם רשת רבס"ק – רשת של בתי ספר‬
‫יהודים ברחבי העולם המלמדת ילדים ממגוון זהויות וכן יש בה פיתוח מקורי‪.‬‬
‫ •ליווי ארגוני ופדגוגי של גנים‪ ,‬בתי ספר ומסלולים משותפים‪.‬‬
‫ •בחירה‪ :‬תכני העלונים עשירים ומאפשרים בחירה המתאימה למסגרות השונות ולקבוצות שונות‪ ,‬וכן‬
‫מאפשרים גיוון וריענון לצוותים החינוכיים‪.‬‬
‫‪41‬‬
42
43
‫צו פיוס‬
‫החינוך המשותף‬
‫לחילונים‪ ,‬דתיים ומסורתיים‬
‫פשוט לחיות יחד‬
‫צו פיוס‪ ,‬המלך גו'רג' ‪ 43‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ ,02-6215353 :‬פקס‪02-5638694 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
`