לחץ כאן

‫לחץ וחרדה לא ינהלו אותנו‬
‫שירות פסיכולוגי חינוכי‬
‫עירית מודיעין‪-‬מכבים‪-‬רעות‬
‫תמר דגן‪ ,‬פסיכולוגית חינוכית מדריכה‪ ,‬מטפלת במצבי לחץ‪ ,‬חרדה‪ ,‬משבר וטראומה‬
‫‪[email protected] tamardagan.com‬‬
‫אוגוסט‪2014 ,‬‬
‫אינך יכול למנוע מצפרי העצב מלעופף מעל ראשך‪,‬‬
‫אולם אתה יכול למנוע מהן לקנן בין שערותיך (זן)‪.‬‬
‫התערבות מידית נכונה יכולה למנוע התפתחות הפרעה פוסט‪-‬טראומטית‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫למה בכלל לדבר על לחץ וחרדה?‬
‫האם לא עדיף להתעלם‪ ,‬לחזור לשגרה‪ ,‬להסיח את הדעת?‬
‫• כי הילדים חוו באופן ישיר‪ :‬אזעקות‪ ,‬בומים‪ ,‬כניסה למרחבים מוגנים‪ ,‬חדשות‪ ,‬ויתכן‬
‫שחלקם אף פציעה או אבדן של קרוב משפחה‬
‫• כי הילדים שומעים אותנו ורואים אותנו וחווים דרכנו את חומרת האירועים עבורנו‬
‫• כי אירוע קשה שנחווה ולא עבר עיבוד‪ ,‬נצרב במוחנו כאירוע טראומטי‪ ,‬ועלול‬
‫להתפתח להפרעה פוסט‪-‬טראומטית (‪,)PTSD‬‬
‫בעוד אירוע קשה שנחווה ועבר עיבוד‪ ,‬נצרב במוחנו כחוויה קשה‪ /‬לא נעימה‪/‬‬
‫מפחידה‪ /‬עצובה‪ /‬מעליבה‪ /‬משפילה‪ ,‬אבל לא כחוויה טראומטית‪.‬‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫כללי עשה ואל תעשה‬
‫ לא מתעלמים‪ ,‬אבל גם לא מגזימים בדיבור ולא מדגישים את האסונות שעלולים לקרות‬‫ לא מבטיחים מה שלא בידינו‪ ,‬אבל מדגישים אמצעים מרגיעים (נוכחות‪ ,‬מקום בטוח)‬‫ שומרים על שגרה‪ ,‬אבל מאפשרים גמישות (שינה בחדר ההורים‪ ,‬בממ"ד)‬‫ מספקים מידע והסבר בהתאם לגיל‪ ,‬אבל מצמצמים הצפת חדשות‪ ,‬ומעדיפים רדיו על טלביזיה‬‫ מאפשרים ביטוי רגשי של לחץ ופחד‪ ,‬אבל משדרים בטחון‪ ,‬שלווה‪ ,‬אמונה‬‫‪ -‬מאפשרים שיח פתוח וישיר‪ ,‬אבל לא מחייבים ולא כופים על ילד שמעדיף לא לדבר‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מאפייני החשיבה של ילדים צעירים בהתמודדות עם מצבי לחץ‬
‫• ההבנה של הסיטואציה פחות ישירה ‪ -‬יותר תלויה בהסבר של המבוגרים‬
‫• החשיבה קונקרטית – לא מבינים מושגים כמו חוזה‪ ,‬צדק‪ ,‬הדדיות‪ ,‬יחסיות‬
‫• התפיסה דיכוטומית‪ ,‬בשחור ולבן – רע‪ /‬טוב; חבר‪/‬אויב; לעשות שלום‪ /‬להרוג‬
‫• החשיבה אסוציאטיבית – קרה משהו למישהו= קרה לי‬
‫• בעיות קשב ‪ -‬קליטה חלקית ואפיזודית של מה ששומעים בתקשורת ומהסביבה‬
‫ואת מה שאינם מבינים הם משלימים בעזרת הדמיון‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מאפייני ההסבר האופטימלי‬
‫ קצר‪ ,‬עובדתי‪ ,‬ענייני‪ ,‬ללא תיאורים פלסטיים‬‫ מתייחס לרמת ההבנה של הילד‪ ,‬על פי גילו ועל פי מאפייניו האישיים‬‫‪ -‬משדר אמינות‪ .‬לעולם לא נשקר לילד‬
‫ נותן לגיטימציה לרגשות כמו פחד ולחץ‪ ,‬ובו בזמן מרגיע ונותן בטחון‬‫‪ -‬מגיב לשאלות ולאמירות של הילד‬
‫‪ -‬מגיב להתנהגויות הילד‪ ,‬שבוטאו ללא מילים (בכי‪ ,‬חוסר שקט‪ ,‬אקטינג אאוט)‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מאפיינים רגשיים של ילדים צעירים בהתמודדות עם מצבי לחץ‬
‫ילדים חווים את הלחץ דרך חווית הלחץ של המבוגר‪.‬‬
‫השאלה המעניינת ילדים במצב לחץ‪ ,‬היא‪:‬‬
‫האם יש מישהו שיגן עלי אם יקרה לי משהו רע?‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מה יקבע אם אירוע מסוים ייזכר כאירוע‬
‫טראומטי‪ ,‬או כחוויה לא נעימה?‬
‫מחקרים מראים שמה שקובע אם אירוע יחווה וייזכר כאירוע טראומטי‬
‫או כאירוע קשה או לא נעים‪ ,‬הוא פחות חומרת האירוע‪ ,‬ויותר‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫נוכחות מבוגר תומך ומכיל‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫הדרך בה האירוע נתפס על ידי האדם‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫והאם הצליח לעבד ולהכיל את שחווה‪ ,‬או שהחוויה היתה מציפה‬
‫ובלתי ניתנת לעיבוד )‪.)overwhelming‬‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫השפעת נוכחות מבוגר תומך‬
‫• יש הרבה הוכחות‪ ,‬שילדים שנשארו קרוב להורה בזמן צונמי‪ ,‬תאונה‪ ,‬או פיגוע – היו‬
‫בסיכוי גבוה יותר להחלים מהטראומה‪.‬‬
‫גם ילדים שהגיבו קשה מאוד‪ ,‬אחרי חדשיים לא הראו כל סימני פ‪.‬ט‪.‬ס‪.‬ד‪.‬‬
‫• לעומת זאת‪ ,‬ילד בן שנתיים שחווה אלימות בבית בין ההורים ומכה חד פעמית‬
‫שכוונה כלפיו‪ ,‬יכול לפתח תסמונת פ‪.‬ט‪.‬ס‪.‬ד‪ .‬ברורה למרות ששני הוריו בבית והוא‬
‫לא היה באירוע של סכנת מוות‪.‬‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מהי נוכחות מכילה המאפשרת עיבוד של חוויה?‬
‫• האם היה לי למי לספר מה שקרה לי? עם מי לדבר? מי שיסביר לי?‬
‫• האם התאפשר לי לבטא את רגשותי ומחשבותי (במילים‪ ,‬בציור‪ ,‬בתנועה‪ ,‬במשחק)?‬
‫• האם הרגשתי שמבינים אותי‪ ,‬מאמינים לי‪ ,‬מכילים אותי‪ ,‬מתקפים את רגשותי?‬
‫• האם עוד אנשים חווים דברים דומים?‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫זה לא חומרת האירוע אלא תפיסת האירוע‬
‫• מה אני חושב על עצמי בעקבות האירוע? מה הדרך בה הגבתי אומרת עלי‬
‫כאדם? האם אני חושב שאני‪:‬‬
‫• אמיץ או פחדן?‬
‫• בעל תושיה או חסר אונים?‬
‫• מתמודד במצבי קושי או חלש ורכרוכי?‬
‫• מנצח או לוזר?‬
‫• חש בטוח מוגן או עדיין חש בסכנה?‬
‫• שווה ומוערך או חסר ערך‪ ,‬לא שווה ולא מוערך?‬
‫• האם יצאתי מהאירוע בתחושת שליטה או בתחושת חוסר אונים?‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מבנה המוח בהקשר של זכרון‬
‫התלמוס – קולט את המידע מהחושים ומעבירו לעיבוד‬
‫האמיגדלה – מעבדת ומאחסנת רגשות לא מעובדים‬
‫ההיפוקמפוס – מאחסן זכרונות מעובדים לטווח הארוך‬
‫מכאן‪:‬‬
‫חוויה שעובדה היטב – תיצרב בהיפוקמפוס יחד עם כלל‬
‫החוויות הנעימות והלא נעימות‬
‫חוויה שלא עובדה היטב – תיצרב באמיגדלה באופן גלמי‬
‫גזע המוח‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מבנה המוח בהקשר של לחץ‬
‫הקורטקס הפרהפרונטלי‬
‫התפקודים הניהוליים‪ :‬גמישות‬
‫מחשבתית‪ ,‬תכנון פעולה‪ ,‬בחירת‬
‫תגובה‪...‬‬
‫גזע המוח‬
‫קדום‪ ,‬השרדותי‪ ,‬מתריע על‬
‫סכנה‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מבנה המוח בהקשר של שליטה ברגשות‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מערכת העצבים האוטונומית‬
‫•‬
‫המערכת הסימפאטתית (העוררות)‪,‬‬
‫והמערכת הפארא‪-‬סימפאטתית‬
‫(ההרגעה)‪ ,‬אינן יכולות להיות בו זמנית‪,‬‬
‫שתיהן גבוהות או שתיהן נמוכות‪.‬‬
‫•‬
‫החדשות הטובות הן‪ :‬על המערכת‬
‫הפארא‪-‬סימפאטתית יש לנו שליטה!‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫איך מעלים את פעילות המערכת הפארא‪-‬סימפאטתית?‬
‫• נשימות – שקטות‪ ,‬איטיות‪ ,‬עם תשומת לב מלאה לנשימה – לפחות ‪ 3‬פעמים‬
‫• מיקוד תשומת הלב לחפץ כלשהו בסביבה – חקירתו לפרטי פרטים בהתבוננות‬
‫• דמיון מודרך למצב בטוח‪ /‬מקום בטוח‪ /‬חוויה עם אדם אהוב‬
‫• דיבור פנימי מרגיע‪ :‬אני יכול לסמוך על עצמי‪ /‬זה נגמר‪ /‬אלוהים שומר עלי‪ /‬כבר עברנו‬
‫את זה פעם נעבור גם הפעם ‪...‬‬
‫• גש"ר מאח"ד‪ :‬גוף‪ ,‬שכל‪ ,‬רגש‪ ,‬מערכת אמונות‪ ,‬דמיון‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫מניעת התפתחות הפרעה פוסט‪-‬טראומטית על ידי‬
‫סיוע בעיבוד החוויה‬
‫אונה ימנית – יצריות‪,‬‬
‫יצירתיות‪ ,‬ספונטניות‪,‬‬
‫סימולטניות‪ ,‬תנועה‪ ,‬רגש‬
‫אונה שמאלית – חשיבה אנליטית‪,‬‬
‫סדרתית‪ ,‬מילולית‪ ,‬לוגית‪ ,‬היסקית‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫במצב רגוע‬
‫נדבר עם האונה‬
‫השמאלית‬
‫נסביר בהגיון‬
‫במצב לחץ‬
‫במצב הסטרי‬
‫נדבר עם האונה הימנית‬
‫"מה שחשוב בטיפול זה הקומוניקציה‬
‫בין האונה הימנית של המטופל לאונה‬
‫הימנית של המטפל‪ :‬הקול‪ ,‬הקצב‬
‫הדיבור‪ ,‬המגע‪ ,‬הבעת הפנים‪.‬‬
‫נדבר עם שתי‬
‫האונות בו זמנית‬
‫כל המידע החושי עובר בין האונות‬
‫הימניות ב ‪ 3‬אלפיות שניה‪ .‬המידע‬
‫שעובר בין האונות השמאליות הרבה‬
‫יותר איטי‪".‬‬
‫אלן שור‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫להחזרת איזון במצב הסטרי – נגרה את שתי האונות לסירוגין‬
‫(גריה בי‪-‬לטרלית)‪ ,‬תוך כדי העברת מסרים מרגיעים‬
‫• עכשיו הכל בסדר‪,‬‬
‫• אתה עכשיו כאן איתי‪,‬‬
‫• אנחנו נמצאים במקום מוגן‪,‬‬
‫• זה היה‪ ,‬זה נגמר‪,‬‬
‫• זה היה שם‪ ,‬עכשיו אתה נמצא כאן‪,‬‬
‫איתי‪ ,‬במקום בטוח‪,‬‬
‫• כל הכבוד‪ ,‬אני רואה שהגוף שלך‬
‫מתחיל להירגע‪ ,‬הנשימה מתחילה‬
‫להסתדר‪ ,‬יופי‬
‫• אתה כאן איתי‪ ,‬הכל עכשיו בסדר‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
‫חיבוק הפרפר – הרגעה עצמית‬
‫על ידי גריה בילטרלית ומשפט מרגיע‬
‫תמר דגן ‪ -‬פסיכולוגית חינוכית בכירה‬
`