שאלון ליום הפתוח

‫עמדתם של הורים‬
‫לגבי נטייתם החד‪-‬מינית של צאצאיהם‬
‫מגיש‪ :‬טל שובל‬
‫למנחה‪ :‬דר' שרה ארנון‬
‫קורס‪ :‬סמינריון קהילות | החוג הרב‪ -‬תחומי‬
‫סמסטר ב' תשע"ב | דצמבר ‪1021‬‬
‫‪-0-‬‬
‫| תוכן עניינים |‬
‫‪ .1‬תקציר ‪2 ....................................................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מבוא ‪3 ......................................................................................................................................‬‬
‫‪ .3‬סקירת ספרות ‪4 .........................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1‬קהילה ‪4 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.1.1‬הקהילה ההומו‪-‬לסבית (הומוסקסואלית) והתפתחותה‪4 ......................................................‬‬
‫‪ 3.1.2‬מאפייני ייחוד להומואים ומאפייני ייחוד ללסביות ‪6 ............................................................‬‬
‫‪ 3.2‬מהי עמדה? ‪6 .........................................................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.1‬מקורות השפעה על עמדות ‪7 .............................................................................................‬‬
‫‪ 3.2.2‬עמדה חברתית (הטרוסקסואלית) על הקהילה הגאה ‪7 .........................................................‬‬
‫‪ 3.2.3‬הבדלים מגדריים בעמדה חברתית (הטרוסקסואלית) כלפי ההומואים ולסביות ‪8 ....................‬‬
‫‪ 3.3‬מודל האבל בקרב הורים לילדים הומוסקסואלים ‪8 ...................................................................‬‬
‫‪ 3.4‬שאלת מחקר ‪9 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬מתודולוגיה ‪10............................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.1‬המדגם ‪10..............................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬הליך המחקר ‪10.....................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.3‬כלי המחקר ‪10.......................................................................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬ניתוח הממצאים ‪10................................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬ממצאים ‪12................................................................................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬קוגניטיבי ‪ -‬לפני היציאה מהארון ‪12.........................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬התעמקות בסיקור תקשורתי ‪12.........................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.2‬חיים בסביבה הומו‪-‬לסבית ‪12............................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.3‬התפיסה אודות התופעה ההומו‪-‬לסבית‪12...........................................................................‬‬
‫‪ 1.1.4‬השפעת היכרות אישית עם פרט הומו‪-‬לסבית‪13...................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬הבדלים בין דוריים ‪13......................................................................................................‬‬
‫‪ 1.2‬קוגניטיבי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון ‪14.......................................................................................‬‬
‫‪ 1.2.1‬המחשבה הראשונה שחולפת ‪14.........................................................................................‬‬
‫‪ 1.2.2‬מחשבות שעוברות כשצריך להוציא את המסר ‪14.................................................................‬‬
‫‪ 1.3‬רגשי ‪ -‬לפני היציאה מהארון ‪14................................................................................................‬‬
‫‪ 1.3.1‬הפגנת קירבה בפומבי ‪11...................................................................................................‬‬
‫‪ 1.4‬רגשי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון ‪11..............................................................................................‬‬
‫‪ 1.4.1‬התחושה הראשונה כשהצאצא מדווח על נטייתו המינית ‪11...................................................‬‬
‫‪ 1.4.2‬ההתמודדות הרגשית עם הצאצא החד מיני ‪11.....................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬התנהגותי ‪ -‬לפני היציאה מהארון ‪16.........................................................................................‬‬
‫‪ 1.1.1‬התנהגות כלפי הקהילה ההומו‪-‬לסבית ‪16............................................................................‬‬
‫‪ 1.6‬התנהגותי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון ‪16.......................................................................................‬‬
‫‪ 1.6.1‬לעשות מעשה‪16...............................................................................................................‬‬
‫‪ 1.6.2‬הגילוי לסביבה ‪17.............................................................................................................‬‬
‫‪ 1.6.3‬היחס אל הצאצא ‪17.........................................................................................................‬‬
‫‪ .6‬דיון ומסקנות‪18..........................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.1‬מגבלות המחקר ‪20.................................................................................................................‬‬
‫‪ 6.2‬הצעות למחקרי המשך ‪20........................................................................................................‬‬
‫‪ .7‬בבליוגרפיה ‪21............................................................................................................................‬‬
‫‪ .8‬נספחים ‪24.................................................................................................................................‬‬
‫‪-1-‬‬
‫| ‪ .1‬תקציר |‬
‫מחקר זה בחן עמדות של הורים לגבי נטייתם החד‪-‬מינית של צאצאם‪ .‬בחינה זו נעשתה תוך הפרדה בין‬
‫ההורים ובין הצאצאים על בסיס מין ‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבדקו מקורות ההשפעה על עמדות ההורים‪ .‬שיטת המחקר‬
‫שנבחרה לבחינת הנושא הינה איכותנית‪ ,‬ויושמה באמצעות ביצוע ‪ 11‬ראיונות חצי מובנים בקרב ‪ 6‬זוגות‬
‫הורים בחלוקה שווה בהתאם לנטייה המינית של צאצאם‪ .‬ממצאי המחקר מעלים כי קיימת עמדה זהה‬
‫אודות הקהילה ההומו‪ -‬לסבית בקרב אבות ואמהות כאחד‪ ,‬אלא שבקרב אבות קיימת עמדה שלילית‬
‫יותר אודות צאצא ממין זכר היוצא מהארון‪ .‬עוד נמצא כי תהליך גיבוש העמדה תלוי בגורמים רבים‬
‫ביניהם‪ :‬הכרות קודמת‪ ,‬מידע זמין‪ ,‬מגדר וגיל‪.‬‬
‫‪-2-‬‬
‫| ‪ .2‬מבוא |‬
‫"גשם יורד בחוץ‪ ,‬הוא לבד וקר לו‪/‬‬
‫בטלפון הציבורי שומע קול שמוכר לו‪/‬‬
‫זאת אמא שלו מהבית‪/‬‬
‫אוטומטית‪ ,‬בקצרה‪/‬‬
‫שלום‪ ,‬תשאירו הודעה ואתקשר בחזרה‪/‬‬
‫זה דחוף לו נורא‪/‬‬
‫אבל היא‪ ,‬מה היא יודעת‪/‬‬
‫היא רואה פופוליטיקה‪/‬‬
‫והיא בקושי שומעת‪/‬‬
‫היא אמרה לו‪ :‬אל תגור פה‪/‬‬
‫גם אבא שלו אמר‪/‬‬
‫אחד כמוך לא אצלנו‪/‬‬
‫לא ביקשנו עוף מוזר" (נמס בגשם‪ :‬יעקב גלעד)‬
‫במהלך השנים האחרונות גוברת המודעות לתופעה ההומו‪ -‬לסבית אשר זוכה לסיקור תקשורתי רחב‪,‬‬
‫כותרות במדיות השונות‪ ,‬אושיות תרבות המשייכים עצמם אליה‪ ,‬וצמצום פערים מעמדיים וחוקתיים‪-‬‬
‫בעוד שהקהילה ההומו‪ -‬לסבית מהווה מיעוט של כ‪ 10%-‬בלבד מכלל האוכלוסייה ( & ‪Kinsey, Pomeroy‬‬
‫‪ .)Martin, 1948‬אף על פי כן‪ ,‬גילויי ההומופוביה‪ ,‬המתבטאים בסטריאוטיפים‪ ,‬דעות קדומות ו‪/‬או‬
‫אפליה כלפי הפרטים בקהילה ההומו‪ -‬לסבית שכיחים מאוד ומשפיעים בדרכים שונות על הפרטים‬
‫בקהילה והוריהם‪.‬‬
‫כל פרט היוצא מהארון ומשייך עצמו לקהילה ההומו‪ -‬לסבית מוביל את הוריו להתמודדות עם‬
‫מידע חדש אודותיו‪ ,‬אשר לו השלכות רבות על חייהם‪ .‬חלקם של ההורים מקבל את נטייתו המינית‬
‫השונה של הצאצא וחלקם לא‪ .‬תגובת ההורים כלפי המידע החדש מושפעת מהעמדה המצויה בידיהם‬
‫אודות התופעה הנדונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מחקר זה מבקש לבחון את עמדתם של הורים לגבי נטייתם החד‪ -‬מינית‬
‫של צאצאם‪ .‬הקהילה ההומו‪ -‬לסבית מורכבת משתי קבוצות הנבחנות ביניהן על בסיס מין‪ ,‬באותו אופן‬
‫בו בנוי התא ההורי‪ -‬שני פרטים השונים מבחינה מינית‪ .‬השוני בין המינים גורם ליצירת הבדלים בין‬
‫הפרטים בתוך התא המשפחתי כמו גם בתוך הקהילה ההומו‪ -‬לסבית‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬נבחנה עמדתם של‬
‫אבות למול עמדתן של אמהות‪ ,‬ובנוסף נבחנו עמדות לגבי צאצא ממין זכר היוצא מהארון לבין צאצא‬
‫ממין נקבה‪.‬‬
‫במהלך השנתיים האחרונות הדרכתי קבוצה חברתית של בני נוער בעלי נטייה חד מינית או כאלה‬
‫המתלבטים בנוגע לנטייתם‪ .‬סיפוריהם של בני הנוער‪ ,‬והמפגש עם הוריהם העלה תמונה לפיה הומואים‬
‫נתפסים כחריגים יותר ומתקבלים בקשיים רבים יותר בחברה בכלל ובמשפחה בפרט‪ .‬במסגרת זו ביצעתי‬
‫מפגשים עם בני נוער ומבוגרים הטרו‪ -‬סקסואליים במטרה להפגיש את ה"עוף המוזר" עם האוכלוסייה‬
‫הרחבה ולצמצם את הפער הקיים בהם בין הדמיון למציאות בהקשר לתופעה ההומו‪ -‬לסבית‪.‬‬
‫עמדות שליליות קיצוניות עלולות להוביל לפירוקו של התא המשפחתי או לחילופין‪ ,‬להישארותו‬
‫של הצאצא בארון תוך ניהול חיים כפולים והסתרה מתמדת של נטייתו המינית‪ .‬הידע והנסיון המצוי בידי‬
‫התבססו על סמך ניסיון אישי אשר לא נמצאה לו עדות בספרות‪ .‬תחום מחקר זה‪ ,‬רלוונטי לאנשים רבים‪,‬‬
‫שכן התופעה הולכת ומתרחבת‪ .‬מחקר זה עתיד לשפוך אור חדש על הנושא‪ ,‬להרחיב את הידע המחקרי‬
‫בתחום ולהוות בסיס למחקרי המשך‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪-3-‬‬
‫| ‪ .3‬סקירת ספרות |‬
‫‪ 3.1‬קהילה‬
‫מושג הקהילה הינו מושג שנוי במחלוקת המקיים בו זמנית רעיון מופשט מחד‪ ,‬ויישות מוחשית‬
‫מאידך ותלוי פעמים רבות באלו המגדירים אותו ואת מטרותיהם (סדן‪ .)Dominelli, 2006 ;2009 ,‬ראיה‬
‫לכך ניתן לראות בהבדלים בין ההגדרות הקיימות בספרות‪ :‬על פי הגדרה אחת קהילה הינה ציבור של‬
‫אנשים בעלי עניין משותף המתקבצים יחדיו (בריק‪ ,)1978 ,‬ואילו אחרת טוענת כי קהילה הינה "מקום‬
‫שבו חיים אנשים בעלי מאפיינים משותפים ‪ -‬תרבותיים‪ ,‬דתיים‪ ,‬אתנים או אחרים ‪ -‬שיש ביניהם דמיון‬
‫או הסכמה" (‪ Webster's unadridged dictunary, 1996‬בתוך‪ :‬סדן‪ .2009 ,‬עמ' ‪ .)21‬אף על פי שקיימות‬
‫נקודות השקה בין ההגדרות השונות‪ ,‬כל הגדרה מבקשת להבליט או להשמיט נתונים אשר שייכים‪ ,‬ככל‪-‬‬
‫הנראה‪ ,‬למהות של הקהילה לכשעצמה‪ .‬המשותף להגדרות שהוצגו זה עתה‪ ,‬כמו גם לאחרות המבקשות‬
‫להגדיר "קהילה‪ -‬מהי?" הינו בשני תחומים עיקריים‪ :‬האחד‪ ,‬העיסוק בציבור של אנשים‪ ,‬והשני‪ ,‬תחום‬
‫העניין המשותף‪.‬‬
‫במאמרו של בריק (‪ ,)1978‬מציג הכותב שלוש גישות עיקריות להגדרת המושג קהילה אשר‬
‫נקודות המחלוקת ביניהן הינן‪ :‬המרכיב הגיאוגרפי‪ -‬טריטוריאלי‪ ,‬מרכיב התפקוד המשותף והמטרות‪.‬‬
‫המצדדים בגישה הראשונה‪ ,‬מבקשים לתהות אודות הקהילה הא‪ -‬טריטוריאלית‪ .‬לדידם‪ ,‬בני אדם אשר‬
‫מקיימים מנהגים משותפים‪ ,‬פועלים לפי אמונה זהה‪ ,‬תרבות זהה‪ ,‬עמדות זהות ובעיות זהות אך חיים‬
‫במרחב גיאוגרפי שונה מהווים קהילה של ממש‪ .‬גישה נוספת אשר מגדירה את מושג הקהילה מציגה את‬
‫הקהילה כקולקטיב‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬לכלל המשתתפים בקהילה מסוימת ישנו אינטרס משותף אחד‪,‬‬
‫אינטרס ציבורי אשר מוסכם על כלל הבודדים‪ ,‬והקבוצות שבתוכה‪ .‬האינטרס המשותף הינו כזה השונה‬
‫מאינטרסים של סביבה אחרת‪ ,‬דבר אשר מוביל לסולידריות ולויאליות לקהילה וכמו‪ -‬כן‪ ,‬מהווה כר‬
‫להומוגניות של המשתתפים בה‪ .‬הגישה האחרונה‪ ,‬השלישית‪ ,‬ממקדת את ההגדרה במרחב הגיאוגרפי‬
‫המוגדר‪ .‬התומכים בגישה זו טוענים כי‪ ,‬מקבץ האנשים והארגונים הפועלים בתוך מרחב מוגדר מהווים‬
‫קהילה‪ ,‬גם אם לא פועלים על פי אינטרסים או דפוסים משותפים‪.‬‬
‫‪ 3.1.1‬הקהילה ההומו‪-‬לסבית (הומוסקסואלית) והתפתחותה‬
‫לכל אדם באשר הוא אדם‪ ,‬זהות אישית המורכבת מזהות מינית‪ ,‬מקצועית‪ ,‬לאומית וזהויות‬
‫רבות נוספות‪ .‬חלק מזהותו המינית של אדם היא הנטייה המינית‪ ,‬אשר מתייחסת למשיכה הרגשית‪,‬‬
‫המינית והאירוטית של האדם אל אנשים אחרים (לוז ואבני‪ ;2000 ,‬קריגר ולוי‪' .)1996 ,‬הומוסקסואל'‪,‬‬
‫הינו מונח המתייחס הן לגברים והן לנשים אשר נטייתם המינית מופנית כלפי בני או בנות אותו המין‪.‬‬
‫מקורו של המונח ביוונית‪ ,‬והוא בנוי כהלחם בסיסים של המילים '‪ -'homo‬אחד‪ ,‬זהה‪ ,‬אותו‪ ,‬ו'‪ -'sex‬מין‬
‫(מרכוס‪ ;1994 ,‬קריגר ולוי‪.)1996 ,‬‬
‫התופעה ההומוסקסואלית‪ ,‬זוכה לבחינה באמצעות שתי תפיסות שונות‪ :‬דגם האסנציאליזם‬
‫ודגם הקונסטרוקציוניזם החברתי‪ .‬לדידם של האסנציאליסטים‪ ,‬ההומוסקסואליות הינה "תופעה‬
‫ממשית מוגדרת בעלת תכונות פחות או יותר זהות בכל מקום ברחבי העולם" (גוד‪ ,2002 ,‬עמ' ‪ .)280‬לפי‬
‫תפיסה זו‪ ,‬המאפיינים של אלה‪ ,‬מאפשרים לנו להבדיל באופן חד משמעי בינם ובין הטרוסקסואלים‬
‫באותו האופן בו נוכל להבדיל בין עץ אלון לעץ אורן‪ .‬לעומתם‪ ,‬הקונסטרוקציוניסטים החברתיים‪ ,‬טוענים‬
‫כי ההומוסקסואליות הינה תוצר של הבניה חברתית אשר מקורה ביצירת קטגוריה חברתית חדשה‬
‫המושתתת על הבדל בנטייה מינית (גוד‪ ;2002 ,‬קמה‪.)2003 ,‬‬
‫‪-4-‬‬
‫"החברה ההטרוסקסואלית השלטת היא זו שנותנת כל הזמן חיזוקים להתנהגות‬
‫הטרוסקסואלית‪ ,‬ליחסי בן‪ -‬בת‪ ,‬גבר‪ -‬אישה‪ .‬ההטרוסקסואליות איננה רק התנהגות וזהות מינית‪ ,‬אלא‬
‫גם שיטה חברתית וארגונית" (ריצ'‪ ,2003 ,‬עמ' ‪ .)71‬גברים ונשים קיימו מאז ומעולם יחסי‪ -‬מין עם בני‬
‫מינם‪ ,‬אך רק במאה ה‪ 19 -‬ניתנה הגדרה חברתית שונה וייחודית לאנשים אלה‪ ,‬המהווים כיום מיעוט של‬
‫בין שבעה לעשרה אחוזים מהאוכלוסייה‪ .‬מלבד מתן הגדרה חברתית‪ ,‬הגדילה לעשות החברה המערבית‬
‫והגדירה את התופעה כפתולוגית (לוז ואבני‪ ;2000 ,‬קורן‪.)2003 ,‬‬
‫במהלך שנות השישים של המאה העשרים ביקשו ההומוסקסואלים להפגין שלמות עם נטייתם‬
‫המינית ואימצו לעצמם‪ ,‬בהתאם‪ ,‬את המונח "עליזים" (‪ .)gays‬במקביל להגדרתם‪ ,‬פעלו העליזים כנגד‬
‫האפליה הנרחבת אשר הופעלה כנגדם ולמען הסברה כי מלבד נטייתם המינית הזהה‪ ,‬יש ביניהם מגוון‬
‫רחב של אנשים בעלי תכונות אופי‪ ,‬חלומות‪ ,‬וזהויות שונות בדיוק כמו בחברה ההטרוסקסואלית‬
‫(משוניס‪.)1999 ,‬‬
‫במהלך השנים בוצעו מחקרים רבים אשר ניסו לאמוד את אחוז ההומוסקסואלים בקרב‬
‫אוכלוסיות שונות‪ .‬הראשון שבהם בוצע בשנת ‪ ,1948‬על‪-‬ידי אלפרד קינסי‪ ,‬מחלוצי המחקר המיני‪.‬‬
‫במחקרו‪ ,‬תיאר את הנטייה המינית כסקאלה בת ‪ 6‬שלבים‪ ,‬אשר ראשיתה בהטרוסקסואליות מוחלטת‪,‬‬
‫וסופה בהומוסקסואליות מוחלטת‪ .‬תוצאות מחקרו העלו כי בארצות הברית כולה ההומוסקסואלים‬
‫מהווים כ‪ 10%-‬מכלל האוכלוסייה (‪ .)Kinsey, Pomeroy & Martin, 1948‬כשלושים שנים לאחר מכן‬
‫בוצע סקר מקיף בארצות הברית בנושא המיניות אשר טען כי להגדרה האופרציונלית של‬
‫"הומוסקסואליות" השפעה מכרעת על תוצאות המחקר‪.‬‬
‫עד מועד כתיבת עבודה זו לא ידוע במדע על מקור חד משמעי של הנטייה המינית וקיימות שלוש‬
‫גישות עיקריות אשר נחקרו ונחקרות במהלך השנים‪ :‬הראשונה בהן‪ ,‬פסיכולוגית‪ ,‬הגורסת כי נטייה חד‪-‬‬
‫מינית מקורה בהתעללות מינית אשר נחוותה בילדותם של הפרטים ההומוסקסואלים וקושי ההתמודדות‬
‫עם הטראומה הפך אותם לשכאלה‪ .‬הדוגלים בגישה השנייה‪ ,‬סביבתית ביולוגית‪ ,‬טוענים כי הנטייה הינה‬
‫תולדה של התנהגות מגדרית‪ .‬לדידם‪ ,‬המשחקים של בני המין השני נראים בעיניהם למעניינים יותר‪,‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הם מתחברים לבני המין השני ומאמצים את התנהגויותיהם‪ .‬מצב זה מוביל בבגרותם‬
‫למשיכה התואמת את משיכת המין השני הבא לידי ביטוי במשיכה חד‪ -‬מינית‪ .‬כיום‪ ,‬מקובלת יותר‬
‫הגישה השלישית‪ ,‬אף על פי שלא נמצאו לה תימוכין חד‪ -‬משמעיים‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬מקור הנטייה הינו גנטי‪-‬‬
‫ביולוגי‪ .‬חלקם של המחקרים הרלוונטיים לגישה זו‪ ,‬מציג מאזן הורמונלי שונה מהנורמה בקרב‬
‫ההומוסקסואלים‪ ,‬אחרים מציגים תהליכים כימיים מקבילים בקרב נשים וגברים הומוסקסואלים‬
‫ולהיפך בהתאמה‪ .‬אף על פי אלה‪ ,‬אין תשובה חד משמעית אודות מקורה של הנטייה (בלוקמן‪;2007 ,‬‬
‫מרכוס‪ ;1994 ,‬משוניס‪.)1999 ,‬‬
‫בשנת ‪ 1971‬הוקמה בישראל האגודה לזכויות הפרט‪ ,‬שלימים שונה שמה לאגודת ההומואים‪,‬‬
‫לסביות‪ ,‬בי וטרנס‪ ,‬שהחלה את דרכה כקבוצה חברתית והפכה עם השנים למובילת המאבק של הקהילה‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬סיפקה האגודה שירותים שונים ביניהם‪ :‬קווי תמיכה‪ ,‬שירות הרצאות וקבוצות לנוער‪ .‬כשלוש‪-‬‬
‫עשרה שנים לאחר מכן‪ ,‬בשנת ‪ 1988‬אישרה כנסת ישראל בקריאה שלישית את ההצעה לתיקון חוק‬
‫העונשין‪ ,‬אשר הוביל לביטולו של הסעיף אשר אוסר על משכב זכר "שלא כדרך הטבע"‪ ,‬פעולה אשר‬
‫נחשבה עד אותו הזמן לעבירה פלילית‪ .‬בשנת ‪ 1993‬ביקשו נציגי הקהילה ההומו‪ -‬לסבית בתל‪-‬אביב לקיים‬
‫אירוע פומבי בתביעה לשוויון זכויות ובדרישה לציין בארץ את יום הגאווה הבין‪-‬לאומי אשר מתקיים‬
‫בחודש מאי בכל רחבי העולם החל משנת ‪ 1969‬כנגד השמרנות‪ ,‬האלימות‪ ,‬הדיכוי והפגיעה בקהילה‬
‫(פנסטר ומנור‪http://www.tel-aviv.gov.il ;2010 ,‬א)‪ .‬בשנת ‪ 1998‬התקיים האירוע במתכונת חדשה אשר‬
‫‪-1-‬‬
‫נהוגה עד היום המוכרת כ"מצעד הגאווה"‪ .‬במסגרת אירוע זה יוצא ציבור רחב ומגוון במצעד ססגוני‪,‬‬
‫צבעוני ושמח בו הצועדים מעלים על נס את יופיו וחיוניותו של המגוון האנושי ומפגינים ברחובות בזכות‬
‫החירות המינית ולמען שוויון זכויות לכל‪ .‬בשנים האחרונות המצעד מתקיים בתל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים‬
‫ואילת תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות (‪http://www.tel-aviv.gov.il‬ב)‪.‬‬
‫מכל האמור ניתן לאמר כי הקהילה ההומוסקסואלית הינה אוסף של פרטים אשר מקיימים‬
‫ביניהם פעילות גומלין על רקע נטייה מינית משותפת אשר הובילה את אלה לשולי החברה‪ .‬כיום‪ ,‬הקהילה‬
‫ההומוסקסואלית מקיימת עצמה על בסיס תמיכה ומאבק משותף להשגת שוויון זכויות בפני החוק‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬מאפייני ייחוד להומואים ומאפייני ייחוד ללסביות‬
‫הספרות המחקרית ממעיטה לדון בנושא ההומו‪ -‬לסבי‪ ,‬לא קל שכן בהתנהגותם ובמאפיינים‬
‫אחרים‪ .‬אף על פי כן נמצא אזכור אודות המאפיין הראשוני השכיח ביותר המפריד את הקהילה‬
‫ההומוסקסואלית‪ -‬הוא שם הכינוי אשר ניתן לבנות ההומוסקסואליות‪ :‬לסביות‪ .‬המונח "לסבית"‬
‫מתייחס לבנות "הומוסקסואליות" ומקורו בעיר לסבוס אשר בה הקימה המשוררת סאפפו בית‪ -‬ספר‬
‫לנשים בלבד‪ ,‬במאה השישית לפני הספירה‪ .‬סאפפו‪ ,‬מורה ומשוררת‪ ,‬זכתה להכרה הודות לשיריה בם‬
‫היללה אהבת נשים‪ .‬סאפפו ותלמידותיה‪ ,‬אשר אהבו נשים וחיו בעיר לסבוס זכו לכינוי לסביות‪ ,‬אשר הפך‬
‫במהלך השנים לכינוי המזוהה עם כלל הנשים ההומוסקסואליות (מרכוס‪.)1994 ,‬‬
‫למרות הנסיון למצוא הבדלים ברורים וחד משמעיים‪ ,‬להוציא את ההבדלים בהרכב הגוף‬
‫הביולוגי‪ ,‬המובחן כ"מין" והכינוי התואם‪ ,‬לא נמצאו עדויות להבדלים אלה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬הבסיס לחוסר‬
‫שונות זו היא העובדה שבקרב ההומוסקסואלים ניתן למצוא מגוון רחב של טיפוסים בכל ספקטרום‬
‫שנבחר‪ ,‬מבחינת השכלה‪ ,‬צבע עור‪ ,‬דת‪ ,‬עוררות מינית ועוד‪ ,‬כפי שניתן למצוא בכל פלח אחר של‬
‫אוכלוסיית העולם (מרכוס‪.)1994 ,‬‬
‫‪ 3.2‬מהי עמדה?‬
‫המונח עמדה מוגדר במילון ספיר (אבניאון‪ )2004 ,‬כ"יחס עקרוני לבעיה חברתית או מוסרית‬
‫וכד'" (עמ' ‪ .)697‬לעמדה תפקיד חשוב בחיי האדם‪ ,‬שכן‪ ,‬העמדה מסייעת לאדם להתמודד מול גירויים‬
‫שונים אשר הוא נתקל בהם במהלך חייו‪ .‬העמדה אשר מגבש לעצמו אדם על פריט מסוים תשויך לפרטים‬
‫בעלי אופי דומה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אם עמדתי לגבי הצבע הצהוב שלילית‪ ,‬אמנע מרכישת בגדים‪ ,‬רהיטים ופרחים‬
‫בצבע הזה באופן כמעט מוחלט‪ ,‬ולא אבחן מחדש את עמדתי כלפיו בהקשרים השונים‪ .‬תהליך מקביל‬
‫יתרחש כאשר תתגבש אצלי עמדה אודות קבוצת בני אדם ללא אבחנה מבדילה באינדיבידואלים (רוקס‬
‫ושורצולד‪.)2000 ,‬‬
‫גם לגבי המונח "עמדה"‪ ,‬כמו מונחים אחרים שהוצגו בפרק זה‪ ,‬אין תמימות דעים והוא זכה‬
‫להגדרות שונות‪ .‬הגישה הראשונה והכוללנית ביותר הינה הגישה התלת‪ -‬רכיבית המתייחסת לעמדה כאל‬
‫שילוב בין שלושה פרמטרים‪ :‬קוגניטיבי‪ ,‬רגשי והתנהגותי‪ .‬לפי המצדדים בגישה זו העמדה מתגבשת‬
‫משילוב בין הידע שיש לפרט אודות נושא מסוים‪ ,‬התחושות אשר עולות בו בהתייחס לידע המצוי בידיו‬
‫ובין הפעולה או ההתנהגות אשר מפגין הפרט כלפי אותו הנושא‪ .‬כל זאת מתוך הנחה כי קיים קשר בין‬
‫הפרמטרים (‪ .)Haddock, Zanna & Esses, 1993‬מנגד‪ ,‬ניתן למצוא את הגישה החד‪-‬רכיבית אשר טוענת‬
‫כי עמדה מתקיימת באמצעות בסיס רגשי‪ -‬הערכתי בלבד (‪.)Ajzen & Fishbein, 1975‬‬
‫עמדה זהה בקרב פרטים רבים אודות אוכלוסייה מסוימת נקראת סטריאוטיפ‪ ,‬והיא תשמש את‬
‫הפרט כלפי כלל האובייקטים על סמך השתייכותם לקטגוריה מסוימת‪ .‬פעמים רבות יוצר הסטריאוטיפ‬
‫‪-6-‬‬
‫עיוות תפיסות ושיפוט (רוקס ושורצולד‪ .)Baron & Byrne, 2006 ;2000 ,‬המסגרת התיאורטית אשר‬
‫נבחרה לעמוד בבסיס עבודה זו הינה הגישה התלת רכיבית‪.‬‬
‫‪ 3.2.1‬מקורות השפעה על עמדות‬
‫את המקורות ההשפעה אודות גיבוש עמדה ניתן לחלק לשתי דרכים עיקריות‪ :‬סבילה ופעילה‪.‬‬
‫בדרך הסבילה‪ ,‬הפרט מאמץ לעצמו עמדה "אינטואיטיבית" על סמך מגוון תנאים סביבתיים שאינו נותן‬
‫עליהם את הדעת‪ ,‬צלילי רקע לא נעימים‪ ,‬מזג אויר חם מידי או קר מידי‪ ,‬סביבה לחוצה וכדומה‪ ,‬יובילו‬
‫לגיבוש עמדה שלילית על פרטים עמם תתקיים אינטראקציה באותה הסביבה‪ ,‬ולהיפך‪ .‬גם תגובת‬
‫הסביבה להבעת דעתו של הפרט תוביל אותו לגיבוש דעה מסוימת בהתאם לריצוי הסביבה וקבלת‬
‫חיזוקים חיוביים ממנה‪ .‬פעמים רבות עמדה סבילה נרכשת באמצעות חיקוי‪ ,‬וזאת בעיקר בגילאים‬
‫צעירים אשר אין בידו של הפרט מידע מספק אודות הנושא המדובר (רוקס ושורצולד‪Baron & ;2000 ,‬‬
‫‪.)Byrne, 2006‬‬
‫בדרך הלמידה הפעילה הפרט שואף לאיזון בין דעותיו ומחשבותיו על הפרטים הסובבים אותו‬
‫ודעותיהם לבין דעותיו שלו‪ ,‬על‪-‬מנת לשמר את האיזון על הפרט לקיים שינויים בתפיסות ועמדות בכל עת‬
‫בה הוא נתקל בדבר מה אשר מפר את האיזון‪ .‬לעיתים‪ ,‬פועל האדם לגיבוש עמדה על סמך רצונות או‬
‫צרכים בהתאם למצב נתון תוך התייחסות לנתוני רווח והפסד בתחומים שונים‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם איני אוהב‬
‫את הכפר‪ ,‬אך רצה הגורל וזכיתי בדירה בכפר בחינם‪ ,‬אבצע גיבוש מחדש של עמדתי על הכפר שכן עתה‬
‫מתאפשר לי חיסכון של משכנתא‪ ,‬תשלומים שונים ועוד (רוקס ושורצולד‪Baron & Byrne, ;2000 ,‬‬
‫‪.)2006‬‬
‫תמיכתו של פרט בעמדה מסויימת משייכת אותו לקבוצה חברתית בעלת עמדות זהות‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬השוואה בין קבוצות ממעמדות שונים מאפשרת היררכיה מעמדית בהתייחס לעמדה המקובלת ביחס‬
‫אל הפרטים באותו המעמד‪ ,‬הקבוצה או הקטגוריה‪ .‬לעיתים‪ ,‬עמדות מסויימות נרכשות בהשאלה‪,‬‬
‫כתוצאה מרצון של השתייכות לקטגוריה מעמדית‪ -‬חברתית מסויימת ללא כל בסיס אישי (רוקס‬
‫ושורצולד‪.)Baron & Byrne, 2006 ;2000 ,‬‬
‫‪ 3.2.2‬עמדה חברתית (הטרוסקסואלית) על הקהילה הגאה‬
‫בשנת ‪ ,1968‬הוכנס הערך "הומוסקסואליות" לספר האבחנות האמריקאי של מחלות הנפש‬
‫(‪ )DSM‬והפך את התופעה להפרעה קלינית‪ .‬מהלך זה הוביל את הפרטים ה"סובלים" מהתופעה לסבול‬
‫מאפליה‪ ,‬גילויי אלימות והדרה לשולי החברה‪ .‬כמה שנים לאחר מכן‪ ,‬בראשית שנות ה‪ 70 -‬הפך המונח‬
‫"גיי" (‪ )gay‬לשכיח יותר ולמעשה השכיח את השיוך בעל ההקשרים הקליניים המסמנים רדוקציה של‬
‫האדם למיניותו‪ .‬מונח זה היווה הגדרה עצמית שהאוכלוסייה הגאה אימצה לעצמה ועיצבה אותו כרצונה‬
‫(גרוס וזיו‪ .)2003 ,‬על‪ -‬פי קריגר ולוי (‪ ,)1996‬למרות שינוי המינוחים אשר‪ ,‬על‪ -‬פניו‪ ,‬הוציא את ההקשר‬
‫הקליני מאותה הקהילה‪ ,‬רק בשנת ‪ 1973‬הוצא הערך "הומוסקסואליות" מספר האבחנות האמריקאי של‬
‫מחלות הנפש (‪ .)DSM‬על אף פעולה זו אשר הפכה את ההומוסקסואליות מהפרעה התנהגותית חמורה‬
‫לחלופה אפשרית של דרך חיים‪ ,‬גם כיום נתפסת התנסות הומו‪ -‬לסבית כ"משהו שבין סוטה לנתעב או‬
‫פשוט מועלם מהעין" (ריצ'‪ ,2003 ,‬עמ' ‪.)73‬‬
‫בשנת ‪ 1988‬אישרה כנסת ישראל בקריאה שלישית את ההצעה לתיקון חוק העונשין‪ ,‬אשר הוביל‬
‫לביטולו של הסעיף האוסר על משכב זכר "שלא כדרך הטבע"‪ ,‬פעולה אשר נחשבה עד אותו הזמן לעבירה‬
‫‪-7-‬‬
‫פלילית‪ .‬ארבע שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ 1992‬נחקק החוק אשר אוסר הפליה תעסוקתית על רקע נטייה‬
‫מינית (קריגר ולוי‪ .)1996 ,‬במהלך עשרים השנים האחרונות‪ ,‬חוקקו בעולם בכלל ובישראל בפרט‪ ,‬עשרות‬
‫חוקים נוספים המשווים את זכויותיהם של הומואים ולסביות להטרוסקסואלים בנושאי הורות‪ ,‬דיור‪,‬‬
‫גמלת שארים ועוד‪ .‬כמו‪ -‬כן‪ ,‬הוקמו בשנים אלה תאים "הומו‪-‬לסבים" במפלגות ורשויות אשר חרטו על‬
‫דגלן את צמצום הפערים החברתיים בין קהילה זו לבין כלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫ההתקדמות וההתפתחות אשר התרחשה במהלך השנים האחרונות‪ ,‬לא הצליחה לצמצם את‬
‫גילויי ההומופוביה‪ ,‬המוגדר כפחד אי‪ -‬רציונלי מהומוסקסואליות וסלידה מאורח חייהם (אבניאון‪,‬‬
‫‪ .)2004‬ההומופוביה הינה מבנה חברתי המתבטא בסטריאוטיפים‪ ,‬דעות קדומות ו‪/‬או אפליה כלפי‬
‫הפרטים בקהילה ההומו‪ -‬לסבית‪ .‬אף על פי התקדמותה של ישראל בנושא‪ ,‬בכ‪ 72 -‬מדינות בעולם יחסים‬
‫חד‪ -‬מיניים נמצאים מחוץ לחוק‪ ,‬כאשר ב‪ 7-‬מהן קיים עונש מוות‪ .‬במדינות אחרות יחסים חד מיניים‬
‫מובילים לעונשי מאסר בתקופות שבין שנה למאסר עולם‪ .‬מעבר לאפליה על ידי החוק‪ ,‬מתרחשים ברחבי‬
‫העולם‪,‬‬
‫בכל‬
‫שנה‪,‬‬
‫מאות‬
‫מקרי‬
‫רצח‬
‫והתעללות‬
‫בחברי‬
‫הקהילה‬
‫ההומו‪-‬‬
‫לסבית‬
‫(‪.)http://www.havana.org.il‬‬
‫‪ 3.2.3‬הבדלים מגדריים בעמדה חברתית (הטרוסקסואלית) כלפי ההומואים ולסביות‬
‫ממצאיהם של מחקרים שונים מראים כי קיימת עמדה שלילית קיצונית יותר כלפי‬
‫הומוסקסואלים בקרב גברים הטרוסקסואלים מאשר בקרב נשים הטרוסקסואליות‪ .‬תוצאות אלו נצפו‬
‫במחקרים שונים שבוצעו בישראל‪ ,‬באנגליה ובארצות הברית ( & ‪kite & whitley 1998; Liblich‬‬
‫‪ .)friedman, 1985; Hayes, 1997‬בשנת ‪ 1996‬נערך ניתוח של ‪ 109‬מחקרים על‪ -‬ידי ‪Kite & whitley‬‬
‫אשר העלה ממצאים לפיהם קיים הבדל של ממש בתפיסתם של גברים ונשים את הקהילה ההומו‪-‬‬
‫לסבית‪ .‬בקרב גברים נצפתה עמדה שלילית יותר כלפי הומואים מאשר כלפי לסביות‪ ,‬כאשר בקרב נשים‬
‫נצפתה הערכה זהה באופן יחסי ללסביות ולהומואים‪.‬‬
‫הספרות המחקרית מציעה סיבות מסיבות שונות להבדלים‪ ,‬כמו גם לבסיס העמדה של הגברים‬
‫והנשים‪ .‬לפי הגישה הפונקציונליסטית (‪ )Herek, 1987‬ההתייחסות כלפי הומואים ולסביות נקבעת לפי‬
‫הפונקציה הפסיכולוגית‪ -‬חברתית שהם ממלאים אצל הפרט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הגישה הקלינית טוענת כי‬
‫ההתיי חסות נקבעת בהתאם לתהליך גיבוש הזהות האישי של הפרט והתמודדות עימו באמצעות מנגנוני‬
‫הגנה (‪ .)Reiter, 1991‬גישת המגע של ‪ ,)1994( Herek‬מעלה כי להיכרות מוקדמת של הפרטים עם הומו‬
‫או לסבית השפעה חיובית על עמדותיו כלפיהם‪ .‬עוד עולה ממחקרים קודמים כי לגברים תפיסה קיצונית‬
‫יותר בהתייחס לקשר בין התנהגות סוטה בהקשר של נטייה מינית ומגדר‪ .‬גברים מגלים אינטמיות‬
‫מועטה עם בני מינם ושמרנות גבוהה (‪.)Kite & Deaux, 1986; Stark, 1991‬‬
‫‪ 3.3‬מודל האבל בקרב הורים לילדים הומוסקסואלים‬
‫אף על פי שהרפואה והפסיכיאטריה אינן מגדירות הומוסקסואליות כמחלה או הפרעה‪ ,‬לנטייה זו‬
‫תפקיד מרכזי בתיפקוד היום‪ -‬יומי ובחיי הנפש של הפרט ושל סביבתו‪ .‬ממשותה של נטייה זו עלולה‬
‫לגרום‪ ,‬בדומה לקינונה של מחלה כרונית‪ ,‬למצוקה פסיכולוגית‪ .‬על‪ -‬מנת להתמודד עם מצב זה נדרש‬
‫ניצול של משאבים חיצוניים ופנימיים‪ ,‬ולעיתים אף ביצוע רה‪ -‬ארגון בסגנון החיים של הפרט ומשפחתו‬
‫(קריגר ולוי‪.)Melamed, 2002 ;1996 ,‬‬
‫‪-8-‬‬
‫במאמרם של ‪ )1996( Pianta, Marvin, Britner & Borowits‬טוענים החוקרים כי בעקבות‬
‫אבחנה של מחלה או מוגבלות חווה ההורה זעזוע של "אובדן דמות הילד"‪ .‬לטענתם‪ ,‬אובדן זה הינו‬
‫שבירה של רגשות וציפיות של ההורה כלפי הילד‪ ,‬אמונות ותפיסות‪ ,‬והוא מקביל לזעזוע המתרחש אצל‬
‫ההורה בעת אובדן ממשי של הילד‪ ,‬אשר מאופיין גם הוא בתהליך אבל‪ .‬תגובות דומות מתרחשות‬
‫בתהליך זה ביניהן‪ :‬זעזוע‪ ,‬הכחשה‪ ,‬כעס‪ ,‬בלבול ועוד‪ .‬מרגע קבלת האבחנה מתחיל תהליך עיבוד שבסופו‬
‫עתיד ההורה להגיע להשלמה עם מחלת ילדו‪ .‬ההשלמה עם מחלתו של הילד או מוגבלותו אינה קשורה‬
‫לחומרתה או לאופייה‪ ,‬אלא לרמת הלחץ בו שרויה האם בתפקיד ההורי אותו היא נושאת עימה‬
‫וליכולתה לקבל סיוע ותמיכה חברתית‪.‬‬
‫הורים רבים המתמודדים עם יציאה מהארון בקרב ילדיהם חווים תחושות אשמה‪ ,‬בושה וחיים‬
‫בצילן של חרדה ודאגה מתמדת לעתידם של צאצאיהם‪ .‬גילוי המשיכה לבני אותו מין חושפת תגובה‬
‫חברתית של חריגות ושונות ברמות שונות כאשר הקיצונית שבהן היא קלון ודחייה על‪ -‬ידי החברה‪.‬‬
‫רגשות אלו מובילים הורים לצאצאים חד מיניים‪ ,‬לא אחת להסתגרות בתוך עצמם תוך העצמה של‬
‫תחושת בדידות‪ ,‬אומללות ודחיה‪ .‬הבסיס לתחושות אלה הינו בנורמות חברתיות אשר שופטות ומוקיעות‬
‫את הצאצאים החד מיניים והוריהם‪ .‬הבעיה האישית‪ ,‬הינה תוצר של הקשר חברתי‪ -‬פוליטי‪ .‬בהתאמה‪,‬‬
‫התמודדות תקינה עם הבעיה תתקיים במרחב החברתי‪ -‬פוליטי‪ .‬החברה ה"מוקיעה"‪ ,‬תשמש להורה כר‬
‫לתמיכה וסיוע אשר יובילו אותו להשלמה (לוז ואבני‪.)2000 ,‬‬
‫‪ 3.4‬שאלת מחקר‬
‫לאור הסקירה אשר הוצגה לעיל‪ ,‬עולה השאלה מהו ההבדל בעמדתם של הורים לגבי נטייתם החד‪-‬מינית‬
‫של בניהם למול בנותיהם ומה מקורו?‬
‫כמו‪ -‬כן בעבודה זו נבחנו שלוש שאלות נוספות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד נתפסת הקהילה ההומו‪-‬לסבית בעיניי הורים לאור יציאת צאצאם מהארון?‬
‫‪ .2‬כיצד המין ומידת החריגות מהנורמה משפיעים על עמדת ההורים לגבי נטייתם החד‪-‬מינית של בניהם‬
‫למול בנותיהם?‬
‫‪ .3‬מהו הבדל בעמדתם של אבות לעומת עמדתן של אמהות לגבי נטייתם החד‪-‬מינית של בניהם למול‬
‫בנותיהם?‬
‫‪-9-‬‬
‫| ‪ .4‬מתודולוגיה |‬
‫‪ 4.1‬המדגם‬
‫אוכלוסיית מחקר זה כוללת ‪ 6‬זוגות הורים‪ 6 ,‬גברים ו‪ 6 -‬נשים‪ .‬זוגות המרואיינים חולקו באופן‬
‫שווה לפי שלוש קטגוריות‪ :‬הורים לילדים הטרוסקסואלים‪ ,‬הורים לבן הומו והורים לבת לסבית‪ .‬כלל‬
‫המרואיינים חצו את גיל ‪ 10‬ולכולם בן ובת (לפחות אחד מכל מין)‪ .‬ילדיהם מעל גיל ‪ .20‬כולם חילונים‪.‬‬
‫המרואיינים נבחרו בשיטת הדגימה המכוונת המתמקדת במציאת הנחקרים אשר יש באפשרותם להאיר‬
‫את נושא המחקר באופן המקיף ביותר‪ .‬שיטה זו עולה בקנה אחד עם מטרותיו של המחקר האיכותני‬
‫בהיותו ממוקד בפרט תוך מיקוד באיסוף נתונים מעמיק ומקיף אודות חוויות סובייקטיביות‪ .‬זוגות‬
‫ההורים אותרו באמצעות היכרות קודמת של המראיין עם ילדיהם‪.‬‬
‫‪ 4.2‬הליך המחקר‬
‫לאחר האיתור הראשוני של זוגות המרואיינים ואישורם העקרוני על ביצוע הראיון‪ ,‬נוצר עמם‬
‫קשר ראשוני‪ -‬טלפוני אשר בו הוצג להם אופי המחקר ומטרותיו‪ ,‬כמו‪ -‬כן ניתן הסבר כללי אודות מהלכו‪,‬‬
‫ואופן איסוף הנתונים‪ .‬לאחר אישורם של מושאי המחקר נקבע במשותף מועד לראיון וכן‪ ,‬התקבלה‬
‫הסכמתם לקיים את הראיון בביתם הפרטי מתוך תפיסה כי קיימת רגישות לנושא ומיקום ביתי ונוח‬
‫יהווה כר נוח אשר יאפשר לדבר בחופשיות ונוחות מירבית‪ .‬הראיונות נערכו עם כל אחד מבני הזוג בנפרד‪,‬‬
‫להוציא זוג אחד‪ ,‬מתוך שאיפה להפיק מידע עשיר יותר אודות הבדלי תפיסות בין הגברים לנשים ומתוך‬
‫תפיסה כי ראיון זוגי עלול להוביל לצידוד בדברי בן או בת הזוג ללא פירוט או פירוש‪.‬‬
‫‪ 4.3‬כלי המחקר‬
‫המחקר התבצע באמצעות ראיונות אתנוגרפים‪ ,‬מובנים למחצה‪ ,‬במטרה לשמור על מסגרת רעיונית‬
‫אחידה‪ ,‬אך בה בעת‪ ,‬לאפשר יכולת ביטוי טובה של המרואיינים תוך מתן אפשרות להעלות נושאים אשר‬
‫לא נלקחו בחשבון מראש (צבר בן יהושע‪ .)1991 ,‬הראיונות נפתחו בשאלות דמוגרפיות כלליות על‪ -‬מנת‬
‫להכיר את הנחקר וסביבתו ולכוון את השאלות בהתאם‪ .‬בהמשך‪ ,‬הוצגו שאלות העוסקות בחוויות‬
‫המקושרות לנטייה המינית של בנם‪ /‬בתם וההשלכות על מימדים שונים בחייהם‪ .‬השאלות כללו שלושה‬
‫סוגים עיקריים‪ :‬שאלות מתארות‪ -‬המאפשרות לתאר מצבים ומאורעות בחיי המרואיין או סביבתו‬
‫מנקודת מבטו (למשל "מה את זוכרת מהרגע הזה?")‪ ,‬שאלות מבניות‪ -‬שאלות המאפשרות לחשוף את‬
‫האופן בו הוא מבצע את ארגון הידע שלו (למשל "מה גרם לך לעשות את הצעד הזה?") ושאלות השוואה‬
‫או הנגדה המאפשרות להבדיל ולהבחין בין אובייקטים ואירועים בעולמו (למשל "ומאז שהם יצאו משהו‬
‫השתנה בך בהקשר אליהם? שאיפות? רצונות?")‪ .‬במהלך הראיון התקיים דיאלוג בין המתרחש לבין‬
‫הנושאים והשאלות שעלו מתוך הסקירה הספרותית במטרה לאפשר למרואיין הרגשת נוחות ואמון‪,‬‬
‫ובמטרה לשמור על פתיחות מירבית לדבריו שתוביל להעמיק במשמעויות האישיות‪.‬‬
‫טרם כל ראיון התקבל אישור הקלטה ותמלול והוסברו למרואיינים נהלי חשיפה ודיסקרטיות‬
‫הנוגעים למחקר זה‪ .‬בתומו של הראיון הוצגה למרואיינים שאלת המחקר‪ .‬כל הראיונות הוקלטו ותומללו‬
‫במלואם תוך ביצוע שינויים בפרטים המזהים של המרואיינים במטרה לשמור על פרטיותם‪.‬‬
‫‪ 4.4‬ניתוח הממצאים‬
‫ממצאי הראיונות נותחו באמצעות שיטת ניתוח תוכן‪ ,‬המתמקדת בהפקת היסקים באופן שיטתי‬
‫אשר ניתן לחזור עליהם מתוך מידע כלשהו המופיע בהקשר מסויים (צבר בן‪ -‬יהושע‪ .)1991 ,‬הניתוח כלל‬
‫‪- 10 -‬‬
‫שתי רמות‪ :‬בראשונה‪ ,‬מתבצע ניתוח ממצאים גלויים וישירים‪ ,‬בהתאם‪ ,‬מנוסחות קטגורית מיון ויחידות‬
‫ניתוח אשר מובילות להיסקים שונים‪ .‬בשנייה‪ ,‬מתבצע פירוש היסקים והחוקר מצביע על המשמעויות‬
‫הקיימות הן בתכנים הגלויים והן בסמויים‪ .‬בסופו של התהליך‪ ,‬תוך התבססות על השיטה‬
‫האינדוקטיבית‪ ,‬יהווה הניתוח מצע לפיתוח השערות והכללות תאורטיות על‪ -‬פי תהליך של בניית תאוריה‬
‫בשדה (‪ .)Glaser & Strauss, 1967‬במרכזו של תהליך זה‪ -‬פיתוח תאוריה מבוססת מציאות חיים של‬
‫מרואיינים תוך שימוש ברעיונות מנחים‪ ,‬ללא שימוש במודלים תאורטיים מגובשים‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫| ‪ .5‬ממצאים |‬
‫מניתוח תכני הראיונות עולים פרמטרים רבים המרכיבים את עמדתם של ההורים לגבי צאצאם בהתייחס‬
‫לנטייתו המינית‪ ,‬כאשר כל פרמטר עבר שינויים במהלך הזמן בהתאם להתנסויות שונות ובהתייחס לשלב‬
‫שלפני ואחרי יציאתו של הצאצא מהארון‪ .‬הממצאים יוצגו בחלוקה בהתאם לשלושת מרכיבי עמדה‪:‬‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬רגשי‪ ,‬התנהגותי‪ .‬בכל מרכיב תוצג חלוקה נוספת לקטגוריות מין‪ ,‬הן של ההורים‪ ,‬והן של‬
‫הצאצא לצורך בחינת השפעת ההבדל המגדרי על עמדת ההורה בשאלה הנדונה‪ .‬הצגת המאפיינים תתבצע‬
‫באמצעות הצגת תמות שונות‪ ,‬אשר עלו מתוך ניתוח הראיונות‪.‬‬
‫‪ 5.1‬קוגניטיבי ‪ -‬לפני היציאה מהארון‬
‫מרכיב זה יתמקד במחשבות‪ ,‬מידע וידע של ההורים במהלך חייהם בתקופות שונות‪ ,‬ובשינויים‬
‫המתקיימים באלה בהתאם להתנסויות ולאירועים שונים טרם יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות‬
‫נטייתו המינית‪.‬‬
‫‪ 5.1.1‬התעמקות בסיקור תקשורתי‬
‫במהלך העשור האחרון הקהילה ההומו‪-‬לסבית זוכה להתייחסות וסיקור רבים במדיות השונות והחשיפה‬
‫היומיומית אליה נרחבת‪ ,‬באופן יחסי‪ .‬המידע הזמין המצוי במרחב אודות הקהילה גדול וזמין לכל‪,‬‬
‫"ידעתי שזה קיים‪ ]1[ "..‬אומרת אחת האמהות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬מפאת חוסר רלוונטיות אישית בוחרים‬
‫ההורים שלא להתעמק בנושא‪" .‬אבל לא היה לי כל קשר‪ ]1[ "..‬מוסיפה האם‪ .‬אבא אחר מספר על הנושא‬
‫מנקודת ראותו‪" :‬התייחסתי לזה לא כמשהו ששייך לי‪ ,‬לא לטוב‪ ,‬לא לרע‪ .‬לא היה לי מידע מפורט‪ ,‬לא‬
‫התעניינתי בזה" [‪ .]4‬ההתייחסות המרוחקת דווחה בקרב כלל ההורים ללא קשר לנטייה של צאצאם‪.‬‬
‫‪ 5.1.2‬חיים בסביבה הומו‪-‬לסבית‬
‫חברי הקהילה ההומו‪-‬לסבית חיים ומקיימים עצמם במרחב הציבורי‪ ,‬מה שמוביל רבים מההורים‬
‫להיתקל בשכאלה ולהיחשף אליהם‪ .‬אחד האבות מספר‪:‬‬
‫היו כמה‪ ,‬כמה אנשים אפילו פה בסביבה שידענו שהם חד מיניים‪ ...‬אני מכיר את‬
‫דויד מבית הספר‪ ,‬מערכת החינוך‪ ..‬שם נתקלים בכל מיני אנשים שהם לא‬
‫במיינסטרים‪ ,‬לא מבחינה פוליטית‪ ,‬לא מינית או כל מיני‪ ..‬ידעתי שהוא קיים ולא‬
‫מעבר‪.]4[ ..‬‬
‫גם במקרה של חשיפה ממשית לבני ובנות הקהילה ההומו‪ -‬לסבית‪ ,‬חוסר קירבה אישית‪ ,‬או עניין אישי‬
‫משאיר את ההורים ללא ידע אודות הקהילה‪ .‬אחת האימהות מספרת‪" :‬יש לי גם אנשים שעובדים איתי‪..‬‬
‫בעיקר אנשים שעובדים איתי‪ .‬יש עוד פה ושם נקודתי שאני מכירה וזהו‪ .‬לא משפיע לא לכאן ולא לכאן‪,‬‬
‫זה לא ענייני" [‪.]9‬‬
‫‪ 5.1.3‬התפיסה אודות התופעה ההומו‪-‬לסבית‬
‫"הנורמה‪ ..‬לא שזה לא נורמטיבי אבל זה חריג‪ ,‬הרי זה ‪ 10%‬מהחברה" [‪ .]2‬אומרת אחת האמהות‪ ,‬ומעלה‬
‫את הנושא המשמעותי ביותר אולי בעניין הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪ :‬נורמלי? נורמטיבי? טבעי?‪ .‬בתשובה‬
‫לשאלות אלה יש תשובה זהה לכלל המרואיינים‪ .‬התפיסה על הקהילה הגאה מתבססת על הערכים‬
‫והנורמות המקובלים בחברה‪ .‬הנטייה החד‪ -‬מינית מהווה משהו שלטענת ההורים הוא "אחר‪ ,‬זה לא‬
‫נורמה" [‪" ,]3‬כלומר זה זה נגד הטבע כביכול‪" .]8[ "..‬כי‪ ..‬זה לא צריך להיות ככה? זה בת ובן זה לא שני‬
‫‪- 12 -‬‬
‫בנים או שתי בנות‪ .‬זה לא צריך להיות ככה" [‪ .]11‬הנורמות שהחברה פועלת על‪ -‬פיהן מהוות מעין תבנית‪,‬‬
‫מסלול שכולם אמורים ללכת בגבולותיו‪" :‬תשמע‪ ,‬כל אחד רוצה שהילדים שלו ילמדו ויהיה להם מקצוע‪,‬‬
‫וזוגיות‪ ,‬ודור המשך‪ .‬ככה אנחנו‪ .‬ופתאום אחד בורח לך ככה‪ ,‬הולך מהמסלול" [‪.]2‬‬
‫‪ 5.1.4‬השפעת היכרות אישית עם פרט הומו‪-‬לסבית‬
‫תפיסת הקהילה ההומו‪ -‬לסבית מקבלת עומק חדש כאשר יש להורים היכרות אישית ומעמיקה עם אנשי‬
‫הקהילה בין עם במשפחה‪ ,‬בעבודה או בסביבת החברים‪ .‬אמא אחת מספרת על חבר טוב של הבת שהפך‬
‫לבן‪ -‬בית "לפני שהכרתי את עומר הייתי די שלילית בנדון" [‪ .]11‬אבא אחר מוסיף‪" :‬נחשפנו לזה כי יש לנו‬
‫ידידים בחברים‪ ,‬במשפחה‪ ...‬החברים שלנו במשפחה עזרו לי לפתוח את העיניים למשל‪.]10[ "..‬‬
‫אבא אחר מספר על קירבה במקום העבודה‪" :‬הפקידה שלי חיה עם חברה שלה‪ ...‬הן אחלה‬
‫בחורות שבעולם‪ ,‬ויש חבר'ה מדהימים ביניהם" [‪ .]8‬אמא אחרת מוסיפה‪" :‬אני עובדת עם חברה שיש בה‬
‫המון כאלה‪ ,‬והם מגניבים הראש שלהם עף‪ ,‬עף‪ .‬יצירתיים ומצחיקים ואפשר לעבוד איתם וכיף‪.]9[ "...‬‬
‫"הקהילה הזו היא חברה הרבה יותר יצירתית‪ ,‬הרבה יותר פתוחים ואתה יושב מול האנשים בקהילה הזו‬
‫והשיחה מעניינת כי הם פתוחים לנושאים ולכל מיני דברים בעולם‪ ,‬הם אנשים מרתקים‪ ,‬הם אנשים‬
‫מצחיקים‪ "...‬אך לא מתעלמת מהנטייה המינית ומוסיפה‪" :‬אז הם עושים סקס עם בן אותו המין‪ ,‬בסדר‪,‬‬
‫נו מה‪ ,‬נו מה?" [‪ . ]9‬במילותיה האחרונות של האם היא למעשה מבצעת את ההפרדה בין הפרט לבין‬
‫נטייתו המינית החריגה המהווה את הגורם לחריגות שהוצגה לעיל‪.‬‬
‫הורים אשר נחשפו לקהילה ברמה אישית מדווחים על השפעה חיובית ומשמעותית‪" :‬יותר קל‬
‫לקבל כי זה לא משהו אפלטוני שפתאום נוחת עליך ואתה לא יודע מה זה" [‪" .]1‬אני חושב שזה עוזר‪ ...‬כן‪,‬‬
‫כן‪ ,‬בהחלט כן‪ .‬כשאתה נחשף גם ו‪" .]10[ "..‬בשוליים זה יכול להקל‪ ,‬זה יכול לרכך‪.]4[ "..‬‬
‫‪ 5.1.5‬הבדלים בין דוריים‬
‫ההורים מדווחים על הבדל תפיסות משמעותי בין הדור שלהם‪ ,‬של הוריהם‪ ,‬ושל הצאצאים‪" .‬יש הבדל‬
‫משמעותי בין הדורות‪ ,‬אתה מבין? להגיע לרמה של הומו או לסבית זה אתה צריך למות‪ ..‬או לעבור‬
‫למדינה אחרת לגמרי" [‪" ,]8‬בצעירות שלנו לא שמעתי על זה‪ ,‬לא דיברו על זה" [‪" ,]*3‬אז לא דיברנו‪ ,‬לא‬
‫דיברו‪ ,‬זה היה 'אוי ואבוי'‪ ,‬פעם היו המון סטיגמות‪ ..‬אמרו שזה מחלה בכלל‪ ,‬בוא נגיד ככה‪ .‬וזה לא‬
‫מחלה‪" ,]6[ "...‬לאנשים מבוגרים יש דעות קדומות שונות מאשר לחברה הצעירה" [‪" ,]3‬זה דור ישן‬
‫יותר‪ ...‬פעם הכל היה בתוך הארונות" [‪" .]2‬כשאני יושב עם אנשים מבוגרים ומישהו מספר שזה הומו או‪..‬‬
‫הוא ישר פוסל‪ ,‬הוא‪ ...‬אני לא יכול להזיז אותו מזה על סמך זה שזה לא נורמאלי" [‪" .]8‬שמעתי מאבא‬
‫שלי ששחורים וגאים‪ ,‬זה היה נוראי‪ ..‬זוועה‪ ...‬זה חטא ממש אצלי בבית‪ .‬וזה השפיע עליי זה עניין של‬
‫גישה" [‪.]11‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הדור הצעיר לטענתם הוא אחר לגמרי‪" :‬העולם משתנה‪ ,‬הכל משתנה מסביב" [‪.]*3‬‬
‫"היום‪ ,‬גם מדברים על הומואים ולסביות‪ ,‬היום בת"א אתה רואה שתיים‪ ,‬שניים" [‪.]2‬‬
‫הפתיחות‪ .‬אז לא היה הרבה דברים‪ .‬אצלינו‪ ..‬מהטלויזיה שמראים לך את כל‬
‫הפתיחות‪ .‬החברה הצעירים פשוט מקבלים את זה כעובדה גמורה‪ .‬זה כל‪ -‬כך נראה‬
‫להם טבעי‪ .‬פתאום אתה שומע שזאת‪ ,‬בביה"ס חצי מהכיתה שלה הם כאלה‪ ,‬וחצי‬
‫מהכיתה של הזה‪ ..‬אתה שומע מכל מיני מקומות [‪.]7‬‬
‫‪- 13 -‬‬
‫‪ 5.2‬קוגניטיבי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון‬
‫מרכיב זה יתמקד במחשבות‪ ,‬מידע וידע של ההורים במהלך חייהם בתקופות שונות‪ ,‬ובשינויים‬
‫המתקיימים באלה בהתאם להתנסויות ולאירועים שונים לאחר יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות‬
‫נטייתו המינית‪.‬‬
‫‪ 5.2.1‬המחשבה הראשונה שחולפת‬
‫שני דפוסי מחשבה עיקריים מופיעים בקרב ההורים ברגע הראשון שלאחר קבלת הבשורה על הנטייה‬
‫המינית של הצאצא‪ :‬הראשון‪ ,‬מחשבה אודות הילד כפרט בחברה‪ ,‬והשני‪ -‬המשכיות של המשפחה‪.‬‬
‫"שיהיה בריא‪ .‬יהיו לו חיים קשים" [‪ ]11‬אומר אחד האבות‪" ,‬איך היא תתמודד עם זה בחיים‪ ,‬לא תתקבל‬
‫בחיוב וכדומה" [‪ ]4‬משתפת אמא אחרת במחשבותיה‪" .‬הטריד אותי שאולי הוא יצא מזה‪ ..‬אתה מבין?‬
‫שכאילו זה משהו רגעי‪ ,‬והוא יצא מזה‪ ..‬זו האמת" [‪.]2‬‬
‫מה שכנראה מטריד את ההורים יותר מכל זה המשכיות המשפחה‪ ,‬בעיקר בקרב הורים לבנים‬
‫שיצאו מהארון‪" :‬הדבר הראשון שעובר בראש זה חתונה ונכדים‪ ...‬שלא יהיו לי נכדים" [‪ ]*3‬מציינת אחת‬
‫האמהות‪" .‬להומואים קשה יותר במדינה" [‪" ,]2‬חשבתי איך שהוא יכול להביא מישהי‪ ,‬וכאילו בלי‬
‫נישואין‪ ..‬אם כן טוב‪ ..‬אם לא‪ ..‬אין 'חד הורי' " [‪" ,]1‬המשכיות‪ ..‬זוגיות‪ ..‬ילדים זו בעיה‪" ,]2[ "..‬איפה‬
‫הנכדים? איפה הפה? הכל בתת‪ -‬מודע כזה‪ .‬לא ממש בצורה שיפוטית מסודרת" [‪" .]4‬אני לא יודעת אם‬
‫יהיו לי נכדים ממנו" [‪ .]1‬אצל בנות כאמור‪ ,‬זה מטריד פחות‪" :‬ללסביות זה יותר קל" [‪" ,]1‬אין בעיה‪ ..‬זה‬
‫אפשר‪ ..‬היום זה לא בעיה‪ .‬זה ידוע‪ .‬או שמאמצים או שמבנק הזרע‪ .‬זה משהו שהוא פתיר" [‪.]6‬‬
‫אמא אחת מספרת על מחשבה משפחתית אחרת לחלוטין‪" :‬חשבתי רק‪ ,‬התחלתי לחשוב‪ ,‬יש לי‬
‫גם עוד ילדים‪ ,‬התחלתי לחשוב מבחינה טכנית איך אני בולעת את כל הסיפור הזה" [‪.]1‬‬
‫‪ 5.2.2‬מחשבות שעוברות כשצריך להוציא את המסר‬
‫אף על פי שהפצת הבשורה הינה תהליך התנהגותי במהותו‪ ,‬בסיסו קוגניטיבי והוא מלווה במחשבות רבות‬
‫שמתבססות בעיקר על הסביבה‪ ,‬כפי שאמר אחד האבות‪" :‬יותר איך יגיבו האחרים מאשר התחושה שלי"‬
‫[‪" .]7‬שמע‪ ,‬אני חושב‪ ,‬אבל זה לא יעזור לי‪ .‬מה יגידו זה‪ ,‬מה יגיד זה‪ ,‬אבל אחרי זה‪ ..‬תשמע‪ ,‬החיים מלאי‬
‫הפתעות" [‪ .]8‬אמא אחת מספרת על התמודדות בתוך המשפחה מול הסבתא "לא רצינו לגרום לה משבר‬
‫או אכזבה" [‪ ]4‬ואמא אחרת‪ ,‬על התמודדות עם האחים הקטנים "ההתלבטות שלי היתה יותר איך‪ ,‬מה‬
‫אני עושה איתם‪ ,‬איך אני‪.]1[ "..‬‬
‫במקרים אחרים כעבור זמן מה ממועד היציאה מהארון המחשבה משתנה‪" :‬יום בהיר אחד‬
‫קמתי בבוקר ואמרתי 'תגידי את מטומטמת? את מתביישת לדבר על זה?' " [‪" .]*3‬לקח לי זמן‪ .‬לקח הרבה‬
‫זמן מאז שהיא יצאה ועד שאני סיפרתי‪ ..‬שלוש שנים לקח עד שהבנתי שזה באמת זה" [‪ .]6‬הזמן לעיתים‬
‫מוביל לתובנות של ממש‪:‬‬
‫אני חושבת שזה איך שאני משדרת את זה ואם למישהו יש בעיה‪ ,‬והוא לא רוצה‬
‫להיות חבר שלי הוא גם יכול ללכת‪ ...‬אין שום בעיה‪ ..‬הילדים שלי הם בתיעדוף עליון‬
‫מבחינתי וכל בחירה שלהם‪ ...‬אהה‪ ...‬מבחינתי זה בסדר‪.]9[ ...‬‬
‫‪ 5.3‬רגשי ‪ -‬לפני היציאה מהארון‬
‫התחום הרגשי סוקר את מגוון הרגשות אותם חש הפרט במצבים ממצבים שונים בהקשר לקהילה‬
‫ההומו‪ -‬לסבית טרם יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות נטייתו המינית‪.‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫‪ 5.3.1‬הפגנת קירבה בפומבי‬
‫כל הורה רוצה לראות את הילד שלו בזוגיות טובה‪ ,‬עם פרפרים בבטן ואהבה כנה‪ .‬לעומת זאת הפגנת‬
‫זוגיות בפומבי זה משהו שההורים פחות מרגישים איתו בנוח‪" :‬אם אני אראה זה מאוד יפריע לי‪ -‬גברים‪.‬‬
‫אני פעם ראיתי זוג ברמת השרון ככה‪ ,‬וההליכה והזה‪ ...‬היה לי קשה‪ ]6[ " ..‬מעיד אבא אחד‪" .‬אם היה‬
‫הבן ואישתו או חברה שלו היה לי יותר נעים מאשר לראות שניים מאותו מין" [‪ ,]11‬מוסיפה אמא אחרת‪.‬‬
‫נקודה נוספת שמעלה אחד האבות עניינה בזוגיות פומבית שאינה מקובלת וגורמת לסובבים לחוש שלא‬
‫בנוח‪ ,‬ללא קשר למושאים הנאהבים‪" :‬כל עוד אין מגע אין לי בעיה‪ .‬אל תחשוב ש‪ ..‬גם בין זוג נורמטיבי‬
‫היה נוגע זה לא היה מרגיש לי בנוח" [‪ .]1‬גם האמהות מצדדות בכך "ואפילו אתה יודע מה? זוג רגיל‪..‬‬
‫אפשר להתאפק‪ .‬לא נורא‪ .‬גם זוג רגיל גבר ואישה‪ ..‬אפשר להתאפק‪ ..‬לא נורא‪ ..‬קחו חדר‪ ..‬תלכו‪ ...‬לא ליד‬
‫השולחן‪ .‬לא כולם חייבים לראות את מה שקורה" [‪.]2‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬הגברים מדווחים כי קיים בהם קושי רב יותר לראות הומואים מאשר לסביות‪:‬‬
‫"נשים אני לא יודע‪ ,‬פחות מזעזע אותי‪ .‬רוב הגברים‪ ,‬ככה אני חושב‪ ,‬יותר נעים להם לראות זוג לסביות‬
‫מאשר זוג הומואים‪ .‬אני חושב שזה יותר פיזי יותר ויזואלי" [‪ .]6‬וגם הנשים מתייחסות לנושא‪" :‬הוא גבר‬
‫אז אולי קל לו לראות יותר שתי בנות‪.]11[ "..‬‬
‫‪ 5.4‬רגשי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון‬
‫התחום הרגשי סוקר את מגוון הרגשות אותם חש הפרט במצבים ממצבים שונים בהקשר לקהילה‬
‫ההומו‪ -‬לסבית לאחר יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות נטייתו המינית‪.‬‬
‫‪ 5.4.1‬התחושה הראשונה כשהצאצא מדווח על נטייתו המינית‬
‫ללא קשר למין ההורה או למינו של הצאצא‪ ,‬כלל ההורים מדווחים על השנייה הראשונה שלאחר רגע‬
‫קבלת הבשורה אודות הנטייה החד‪ -‬מינית כמכה‪" :‬אתה מקבל מצב שלא ציפית לו ‪ -‬בהפתעה‪ ...‬זה היה‬
‫הבום הגדול הראשון" [‪" ,]4‬זה היה הלם כאילו‪ ..‬כאילו‪ ..‬שוק להורים" [‪" ,]2‬החסרתי פעימה‪ .‬בתוכי" [‪.]4‬‬
‫גם הורים לילדים שאינם חד מיניים מדווחים על תחושה דומה לשאלה לו היו נתקלים במצב זהה‪" :‬היה‬
‫מתכווץ לי קצת הלב" [‪ " ,]9‬אני חושבת שבכל שלב זה שוק להורים‪ .‬בכל שלב‪ .‬גם אם זה בן וגם אם זה‬
‫בת" [‪.]2‬‬
‫פעמים רבות מדווחים ההורים על חשדות או שמועות על נטייתו המינית של הצאצא טרם הגעת‬
‫הבשורה ממנו‪ ,‬אך התחושות ברגע ההודאה של הבן או הבת זהים לחלוטין לאלה שקיבלו זאת בהפתעה‪:‬‬
‫" זה בעיה‪ ,‬זה נותן לך צביטה בלב‪ ,‬מה זה‪ ..‬למרות שזה היה ברור כבר באיזשהו שלב בצבא‪ ,‬לפני‬
‫הצבא‪" ,]3[ "...‬אתה יודע‪ -‬יודע‪ -‬יודע‪ ,‬אבל כמה שזה קשה כששמים את החותמת" [‪.]*3‬‬
‫‪ 5.4.2‬ההתמודדות הרגשית עם הצאצא החד מיני‬
‫כלל ההורים דיווחו על תחושות זהות כאשר צאצאם יצא מהארון‪ .‬אך מן הראיונות עולה התייחסות‬
‫מינית ברורה לנושא‪" :‬אם זה היה עם גבר אני הייתי לוקח את זה הרבה יותר קשה" [‪ ,]6‬מספר אחד‬
‫האבות‪ .‬גברים ונשים‪ ,‬מתייחסים אחרת לנושא ומתמודדים איתו בדרך שונה‪ ,‬אחת האבות מספר על‬
‫פורום להורים לילדים 'גאים'‪:‬‬
‫מה שאני נתקלתי מספרית‪ ,‬בכל פורום לא היו גברים‪ ,‬אולי אחד נוסף אליי‪ ..‬נשים‬
‫הם סוג אחר של אנשים הן יכולות רגשית להכיל הרבה יותר מגברים‪ .‬גברים הם‬
‫שחור לבן‪ .‬או שהוא גבר או שהוא "הומ‪-‬הומו"‪ .‬יכול להיות שבינם לבין עצמם זה‬
‫‪- 11 -‬‬
‫אחרת‪ .‬אבל בפומבי‪ ...‬אני גם שמעתי מאנשים שפעילים בקהילה שיש מעט גברים‪..‬‬
‫גברים לא מפותחים רגשית [‪.]4‬‬
‫האמהות‪ ,‬כך נראה‪ ,‬יודעות מה מקור ההבדל‪" :‬אמא מבינה בצורה רגשית ואבא מבין את זה יותר מסודר‬
‫'לוגי'‪ ,‬הוא חושב יותר על העתיד וכאלה‪ ..‬והאמהות פחות" [‪" ,]11‬לנשים יש יכולת הכלה יותר גבוהה‬
‫לדבר‪ ..‬לתופעה‪ ..‬מאשר לגברים‪ .‬גברים‪ .‬אם הם גברים מצ'ואיסטים וזה ‪ -‬מאוד קשה להם עם זה‪ .‬ויש‬
‫גברים‪ ,‬אפילו לא מעט‪ ,‬שקשה להם לקבל את זה" [‪" ,]9‬אצל הורים אני חושבת שאמא יותר מקבלת‬
‫מאשר האבא ברוב הזוגות לגברים קשה יותר לקבל דברים כאלה‪ .‬אחותי למשל‪ ,‬שסיפרתי לה‪ ..‬לא‬
‫סיפרה לבעלה" [‪.]7‬‬
‫‪ 5.5‬התנהגותי ‪ -‬לפני היציאה מהארון‬
‫התחום ההתנהגותי סוקר את כלל התגובות המילוליות והפיזיות אשר מתבצעות בהקשר של הקהילה‬
‫ההומו‪ -‬לסבית טרם יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות נטייתו המינית‪.‬‬
‫‪ 5.5.1‬התנהגות כלפי הקהילה ההומו‪-‬לסבית‬
‫המרחק בין הקהילה ההומו‪-‬לסבית לבין המרואיינים טרם יציאת צאצאיהם מהארון כמעט ומנע מהם‬
‫התייחסות אליה‪ ,‬שמקורה ככל הנראה בתפיסה‪" :‬זה אפילו לא ענייני‪ ,‬כל אחד והבחירות שלו בחיים"‬
‫[‪" ,]9‬אל תפריע לי לא אפריע לך" [‪ .]1‬המרחק האסטטי מאפשר נקודת מבט "נוחה" יותר‪" :‬אתה מבין‬
‫טוב יותר בבית של אחרים לא בבית אצלך" [‪ ]2‬מספרת אמא אחת‪ ,‬ואמא אחרת נותנת דוגמא‪" :‬בן של‬
‫החברה הכי הכי טובה שלי‪ ,‬אז הוא הומו‪ ,‬פעם היא צלצלה ואמרה לי‪ .‬ואמרתי לה "אז מה? אין לו‬
‫תיקים במשטרה והוא בריא אז מה?" [‪ .] 11‬אף על פי כן‪ ,‬לעיתים מגיעות שמועות שמישהו שקרוב אליך‬
‫הינו חד מיני ואז "מכחישים‪ ,‬אתה מכחיש את זה" [‪ ]3‬וממשיך לחיות במרחק הנוח‪.‬‬
‫‪ 5.6‬התנהגותי ‪ -‬אחרי היציאה מהארון‬
‫התחום ההתנהגותי סוקר את כלל התגובות המילוליות והפיזיות אשר מתבצעות בהקשר של הקהילה‬
‫ההומו‪ -‬לסבית שלאחר יציאת הצאצא מהארון והגילוי אודות נטייתו המינית‪.‬‬
‫‪ 5.6.1‬לעשות מעשה‬
‫רגע היציאה מהארון מוביל את האמהות לבצע מחקר על התחום באופן אקטיבי‪ .‬חלקן פונות לאינטרנט‪,‬‬
‫ספרות‪ ,‬ומידע כתוב‪" :‬אתה מחפש‪ ...‬אינטרנט‪ .‬מסתכלת‪ ,‬קוראת‪ ...‬אני קוראת כתבות‪" .]2[ "..‬הסתגרתי‬
‫בספריה של ***** כל ערב וקראתי כל מה שאפשר לקרוא על זה" [‪ .]*3‬אמא אחת מספרת על הליכה‬
‫לאנשי מקצוע "הלכתי‪ ,‬אחרי זה לשיחה אצל פסיכולוגית" [‪ .]2‬חלק אחר מעיד על כניסה פיזית לתוך‬
‫עולמה של הקהילה ההומו‪-‬לסבית וביקור ממשי בו‪:‬‬
‫חגית אז גם עברה לת"א והיא מאוד רצתה להכניס אותי לעולם הזה והיא ביקשה‬
‫איזה יום "אמא אני רוצה שתבואי" היא עבדה שם באיזה פאב של איזה בחורה‬
‫לסבית‪ ,‬אמ‪ ...‬והיא אמרה לי אמא אני רוצה שתבואי לת"א שתכירי את החברים‬
‫שלי‪ ,‬ועברנו והרוב היו באמת הומואים ולסביות‪ ..‬רציתי להכיר את האנשים [‪.]1‬‬
‫בקרב האבות‪ ,‬כך נראה‪ ,‬לא מתקיימים צעדים אקטיביים והם בוחרים להישאר פסיביים יותר ולקבל את‬
‫המידע מהסביבה הקרובה‪" :‬אני לא שואל אותו‪ ..‬הוא מספר לי‪" .]1[ "..‬לא פתחתי סמינריון כלפי עצמי‪,‬‬
‫לא התנפלתי על האינטרנט וחיפשתי מידע" [‪.]4‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫שאני בא לילדים אני רואה חברותא שיושבת שמה‪ ..‬אני מכיר את האנשים‪ ...‬הכרנו‬
‫אחד אחד את בני הזוג הראשונים והאחרים וכד'‪ ..‬זה אנשים שרואים‪ ,‬וזה היה‬
‫תאכל'ס [‪.]4‬‬
‫אחת הנשים מוסיפה ומספרת שהיא המקור של בעלה‪" :‬ועם משה שאל שאלות ישר תקפתי אותו‪ ,‬ידעתי‬
‫לענות לו הכל" [‪.]*3‬‬
‫‪ 5.6.2‬הגילוי לסביבה‬
‫רגע היציאה מהארון מצייד את ההורים במידע חדש על צאצאם‪ ,‬אשר הופך להיות חלק מחייהם‪ .‬רוב‬
‫האמהות מדווחות על שיתוף וגילוי‪:‬‬
‫כל מקום שזה עלה או דיבורים או אם שואלים אותי היום נגיד מה המצב המשפחתי‬
‫שלך אני אומרת שיש לי בת נשואה לאישה‪ ,‬ובן שיש לו בן זוג ואני אומרת את זה‬
‫כנתון משפחתי‪ ...‬יש לי חברה דתיה‪ .‬ואפילו לה סיפרתי [‪.]1‬‬
‫" סיפרתי לחברה שלי הכי טובה שהבת שלה גדלה עם יוסי‪ .‬ואז סיפרתי לעוד חברה‪ .‬דיברתי איתה על זה‬
‫חופשי היום אין לי שום בעיה" [‪ .]*3‬גם אמהות שאין להן עדיין ילדים השייכים לקהילה אומרות‪" :‬הייתי‬
‫מספרת" [‪.]11‬‬
‫אף על פי‪-‬כן‪ ,‬השיתוף אינו מגיע מיד לאחר היציאה מהארון אלא תלוי בתהליך של קבלה‪" :‬יום בהיר‬
‫אחד קמתי בבוקר ואמרתי 'תגידי את מטומטמת? את מתביישת לדבר על זה?' אני זוכרת שלאט לאט‬
‫התחלתי לדבר על זה" [‪" .]*3‬זה לא בא לי בבת אחת‪ .‬זה תהליך שלוקח זמן" [‪.]7‬‬
‫בקרב האבות ניתן לראות באופן כמעט גורף הסתרה של הנושא‪" :‬אני לא מדבר על זה" [‪" .]3‬אני‬
‫לא סיפרתי‪ ,‬אני לא מפיץ" [‪" .]1‬אני עד לא אמרתי לאף אחד" [‪" ,]6‬לא הייתי חושף‪ ,‬אבל זה לא משהו‬
‫שהייתי מסתיר" [‪ .]10‬לעיתים הסביבה יודעת כי סיפר הצאצא או האישה‪ ,‬אך גם אצל הגברים קיים‬
‫תהליך זמן‪" :‬לקח הרבה זמן מאז שהיא יצאה ועד שאני סיפרתי כי עד שאני הפנמתי את זה בעצמי לקח‬
‫איזה שלוש‪ ,‬ארבע שנים‪ .‬שלוש שנים לקח עד שהבנתי שזה באמת זה" [‪.]6‬‬
‫‪ 5.6.3‬היחס אל הצאצא‬
‫כלל ההורים במחקר הראו התנהגות חיובית כלפי צאצאם גם ברגע היציאה מהארון‪" :‬אנחנו אוהבים‬
‫אותו ללא תנאים" [‪" ,]2‬אמרתי לה‪ :‬את נשארת ילדה שלי לכל דבר ואני אוהבת אותך" [‪" .]1‬היינו‬
‫מקבלים אותו" [‪" .]11‬אמרתי לה שאהבנו אותה קודם נאהב אותה גם בהמשך" [‪" .]4‬היינו מתייחסים‬
‫אליה אותו דבר" [‪.]*3‬‬
‫כשנשאלו ההורים לגבי מצב בו הורים זורקים את ילדיהם התשובה היתה חד משמעית אצל‬
‫כולם‪ " :‬אני לא הייתי עושה את זה‪ .‬אני לא עושה את זה‪ .‬עובדתית‪ .‬לא שלא הייתי עושה את זה‪ .‬אני לא‬
‫עושה את זה" [‪" .]1‬לא!" [‪" .]4‬לא‪ ,‬בכלל לא" [‪" .]10‬אני לא אזרוק‪ ,‬אני לא אשב עליו שבעה‪ ...‬הם‬
‫מפסידים את הילד‪ .‬עושים טעות ממדרגה ראשונה" [‪" .]6‬אין כזה דבר‪ .‬ילד זה ילד‪ ,‬תקבל אותו כמו‬
‫שהוא" [‪" .]3‬לא‪ .‬אנחנו זה לא עבר לנו בראש בכלל" [‪" .]*3‬אני לא רוצה לאבד ילד" [‪" .]11‬לא איבדת את‬
‫הילד שלך אז למה לאבד אותו?" [‪ " .]9‬אני לא‪ ...‬את זה אני לא יכולה להבין שהורה מוכן למחוק את הילד‬
‫שלו‪ .‬את השלב הזה אני לא יכולה להבין" [‪".]1‬תשמע‪ ,‬אתה הורה‪ .‬תפקיד של הורה זה לתת גיבוי לילד‬
‫בכל מצב‪ .‬זה התפקיד של הורה‪ .‬אתה הורה" [‪.]2‬‬
‫‪- 17 -‬‬
‫| ‪ .6‬דיון ומסקנות |‬
‫בעבודה זו נבחנה עמדתם של הורים כלפי הנטייה החד מינית של צאצאם‪ ,‬תוך בחינה של מאפייני‬
‫הקהילה ההומו‪ -‬לסבית ותפיסתה בחלוקה לפי מין של ההורים והצאצאים‪ .‬מן הממצאים ניכר כי גם‬
‫אבות וגם אמהות הראו עמדה שלילית יותר כלפי צאצא הומו‪ ,‬וזאת מאחר וחייו של הומו נתפסים‬
‫כקשים יותר בחברה בנוסף לקושי הרב יותר בהעמדת המשכיות למשפחה בהשוואה ללסביות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫עולה כי אמהות פתוחות יותר לקבלת נטייתם החד מינית של צאצאם בהשוואה לאבות ללא קשר למינו‬
‫של הצאצא‪ .‬עוד עולה מן הממצאים כי קיים הבדל בתפיסת ההורים את הקהילה ההומו‪ -‬לסבית בין‬
‫התקופה שלפני היציאה מהארון לבין התקופה שלאחר היציאה‪.‬‬
‫תפיסת הקהילה ההומו‪ -‬לסבית בעיניי הורים לאור יציאת צאצאם מהארון‬
‫הבסיס להגדרת הומואים ולסביות כקהילה אחת הינו השוני בין נטיתם המינית הייחודית להם‪ -‬המשיכה‬
‫לבני מינם‪ ,‬לבין הנטייה המינית המקובלת בחברה הרחבה‪ -‬משיכה לבן‪ /‬בת המין השני‪ ,‬וככל הנראה‪ ,‬תו‪-‬‬
‫לא‪ .‬מן הממצאים עולה כי טרם יציאת הצאצא מהארון רובם המכריע של ההורים חשופים לקהילה‬
‫באופן מינימלי עד שולי ומחזיקים במידע כללי המתבסס בעיקרו על תפיסות חברתיות רווחות אשר‬
‫בדומה לאשר הוצג בסקית הספרות‪ ,‬מושתתות בעיקר על דעות קדומות וסטריאוטיפים‬
‫(‪ .)http://www.havana.org.il‬הממצאים מראים כי ההורים נמנעים מהעמקת והרחבת הידע בנושא‬
‫התופעה ההומו‪ -‬לסבית מכיוון שאינם מקושרים אליו באופן אישי או ישיר ומשום תפיסת התופעה‬
‫כחריגה תוך ידיעה והכרה כי התופעה הינה מיעוט חריג בלבד באוכלוסייה הכללית (משוניס‪.)1999 ,‬‬
‫מרגע יציאתו של הצאצא מהארון מדווחים ההורים על תהליך מורכב‪ ,‬המערב חקירה אודות‬
‫התופעה ההומוסקסואלית‪ ,‬בחינה עצמית וכמובן ארגון מחדש של יחסים‪ ,‬תפיסות‪ ,‬דעות ועוד‪ .‬בסופו של‬
‫תהליך זה דיווחו כלל ההורים על קבלה של צאצאם‪ .‬ממצא זה מאשש ומחזק את קיומו של התהליך‬
‫המוכר בספרות המחקרית כ"מודל האבל" אשר הוצג בפרק הסקירה ( & ‪Pianta, Marvin, Britner‬‬
‫‪ .)Borowits, 1996‬קבלת הצאצא מקבילה לקבלת התופעה ההומו‪ -‬לסבית ככלל על בסיס הדומה בין‬
‫כלל הפרטים הנמנים בקהילה זו‪ .‬ראיה לכך ניתן לראות בדיווחי המרואיינים אודות התנגדויות כלפי‬
‫התנהגויות של הפגנת קירבה פומבית בין פרטים הומו‪ -‬לסבים אשר עולות כשמופיעה התנהגות זהה‬
‫בקרב צאצאם‪.‬‬
‫השפעת מין ומידת החריגות מהנורמה על עמדת ההורים‬
‫אף על פי שיחסי הורה‪ -‬ילד מהווים חלק משמעותי ובלתי נפרד מתהליך גיבוש העמדה ללא קשר למינו‬
‫של הצאצא‪ ,‬מן הממצאים עולה כי למינו של הצאצא השפעה רבה על עמדת ההורים בנוגע לנטייה המינית‬
‫של הצאצא‪ .‬המחקר מעלה כי יציאתו מהארון של צאצא ממין זכר יתקבל בקרב ההורים בקושי רב יותר‬
‫מאשר צאצא ממין נקבה‪ ,‬כיוון שבפן הרגשי ישנם חששות גדולים יותר ותהליך השלמה מורכב יותר‪.‬‬
‫אף על פי שבספרות המחקרית חסר ידע אודות חלוקה מספרית אשר תעיד על יחסיות וחריגות מהנורמה‪,‬‬
‫בהשוואה בין הומואים ללסביות‪ ,‬מן הממצאים עולה כי הומואים נתפסים בעיני ההורים כחריגים יותר‪.‬‬
‫התמונה אשר עלתה בראיונות מציגה כי מידת החריגות מהנורמה אינה נפרדת ממינו של הצאצא שכן‬
‫בסיסה של החריגות הינו המין‪ ,‬אשר משויכים לו תפיסות והתנהגויות מסוימות‪ .‬מציאות החיים‬
‫הממשית היא זו שתוכל אפוא להסביר את הקשר בין החריגות לבין המין‪ .‬כפי שמציגים המרואיינים‪,‬‬
‫בקרב הזוגות החד מיניים‪ ,‬בניגוד לזוגות נשים‪ ,‬לזוגות גברים קושי רב בהעמדת צאצאים בעצמם מסיבות‬
‫ביולוגיות מחד וחוקתיות מאידך‪ ,‬קושי דומה קיים גם בתחום האימוץ‪ .‬קושי זה להעמדת משפחה בקרב‬
‫‪- 18 -‬‬
‫זוגות הומואים מהווה סוגיה משמעותית בחייהם של הצאצאים כאשר הם יוצאים מהארון‪ ,‬ובהתאמה‪,‬‬
‫מהווה סוגיה משמעותית גם בחייהם של ההורים‪.‬‬
‫הבדל בעמדתם של אבות לעומת עמדתן של אמהות‬
‫הספרות מצביעה על כך שקיימים מספר הבדלים בין גברים לנשים‪ :‬הבדלים פיזיולוגים‪ -‬ביולוגים אשר‬
‫מאפשרים לנו להבחין בין זכר ונקבה על בסיס הבדלים בהרכב הגוף‪ ,‬הבדלים פסיכולוגיים‪ -‬קוגניטיביים‬
‫ורגשיים אשר מבחינים בין תכונות ויכולות המאפיינות גברים לעומת אלה המאפיינות נשים‪ ,‬והבדלים‬
‫חברתיים הנרכשים במהלך החיים ותלויים בתרבות בה חי הפרט (אור ובן‪ -‬אליהו‪ .)1993 ,‬הבדלים אלה‬
‫מהווים בסיס משמעותי לגיבוש עמדות ותפיסות שונות לגבי נושאים מסוימים‪ ,‬ביניהם הבדל בתפיסת‬
‫יציאת צאצא מהארון‪ .‬אף על פי שהממצאים מראים כי גם לאבות וגם לאמהות היה קושי רב יותר עם‬
‫יציאת צאצא ממין זכר מהארון מאשר צאצא ממין נקבה‪ ,‬ניכר הבדל משמעותי בין האבות לאמהות‪,‬‬
‫כאשר האבות דיווחו על קושי רב יותר עם מצב זה‪ .‬ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים‬
‫שבחנו תפיסה של גברים ונשים הטרוסקסואלים כלפי הומואים ולסביות אשר טענו כי לגברים תפיסה‬
‫קיצונית יותר בהתייחס לקשר בין התנהגות סוטה בהקשר של נטייה מינית ומגדר ( ‪Kite & Deaux,‬‬
‫‪.)1986; Stark, 1991‬‬
‫הבדל נוסף שנצפה במחקר זה‪ ,‬הינו דרך ההתמודדות ההורית‪ .‬רוב הנשים הפגינו אקטיביות‬
‫שהתבטאה ביוזמה‪ ,‬חיפוש ובדיקה מקיפה של התופעה ואילו הגברים גילו פסיביות יחסית שאופיינה‬
‫באדישות יחסית ובהעלאת קשיים עתידיים‪ .‬אף על פי שקיימים מחקרים מועטים בלבד אשר בחנו‬
‫הבדלים בדפוסי התמודדות בין גברים ונשים‪ ,‬עיון בחומרים המועטים הקיימים מעלה תמונה המחזקת‬
‫את הממצאים לפיה נשים מתמודדות באמצעות דפוסים הקשורים לפתרון הבעיה יותר מאשר גברים (גל‪-‬‬
‫אתרוג‪.)2002 ,‬‬
‫מקור ההבדל בעמדתם של הורים לגבי נטייתם החד‪ -‬מינית של בניהם למול בנותיהם‬
‫מלבד ההבדל בין מין ההורה‪ ,‬ובין מין הצאצא‪ ,‬השפעה מכרעת על גיבוש עמדת ההורה מבוססת גם על‬
‫שלושה תחומים בהתאמה לגישה התלת רכיבית להגדרת עמדה (‪.)Haddock, Zanna & Esses, 1993‬‬
‫הידע הקוגניטיבי המצוי בהורה ובסביבתו‪ ,‬הרגש המקושר אצלו לתופעה ההומו‪ -‬לסבית‪ ,‬ההתנהגות אשר‬
‫חווה מהקהילה ההומו‪ -‬לסבית ומההתנהגות אשר הסביבה שלו גילתה כלפי הקהילה‪ ,‬יהוו בסיס לגיבוש‬
‫עמדתם של ההורים אודות הקהילה ההומו‪-‬לסבית‪.‬‬
‫כפי שהציגו המרואיינים בעבודה זו‪ ,‬היכרות אישית קודמת ומעמיקה עם פרט הומו‪ -‬לסבי‬
‫מגדילה את הידע אודות התופעה‪ ,‬מבטלת דעות קדומות ומהווה ניסיון חיובי אשר תורם לגיבוש עמדה‬
‫חיובית כלפי התופעה ההומו‪ -‬לסבית והפרטים בה‪ ,‬ממצא אשר תואם את גישת המגע‪ ,‬לפיה להיכרות‬
‫קודמת השפעה חיובית בעיצוב עמדה (‪ .)Herek, 1994‬כמו‪ -‬כן עולה כי היכרות קודמת ומעמיקה עם‬
‫חוקים רלוונטיים‪ ,‬סטטיסטיקות ומידע זמין ונגיש‪ ,‬מסייע בגיבוש עמדה חיובית‪.‬‬
‫פער נוסף שניתן לראות בבירור מתוך הממצאים‪ ,‬אשר לא נמצאו לו תימוכין בספרות‪ ,‬הוא פער‬
‫חברתי שמקורו בגילם של ההורים‪ ,‬המקושר באופן ישיר לתפיסות חברתיות‪ ,‬מידע וידע כמו‪-‬כן לאופי‬
‫ושיטת חינוך‪ .‬מן הממצאים עולה כי ככל שגיל ההורים קטן יותר כך הקבלה של הצאצא מתקבלת בקלות‬
‫רבה יותר‪ ,‬וזאת בהתאמה לשינוי אשר התרחש במהלך השנים ברמת המודעות לתופעה ולקבלתה‬
‫היחסית באוכלוסייה הרחבה כפי שהוצג בסקירת הספרות‪.‬‬
‫‪- 19 -‬‬
‫נקודה נוספת שעלתה במחקר ללא הבדל בין מין הצאצא או מין ההורה הינה הקבלה‪ ,‬האהבה והתמיכה‬
‫אשר ניתנה לצאצא‪ ,‬ללא קשר לעמדה אשר הייתה בידי ההורים בעת היציאה מהארון‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עלה כי‬
‫קיימת הכרה בצאצא כיישות אהובה ומוערכת‪ ,‬המתבטאת בתמיכה בצאצא בכל אשר ילך או יבחר‪.‬‬
‫בנוסף ניכרה סלידה מוחלטת מזריקתו מהבית או מניתוק היחסים עימו‪ .‬התמיכה בצאצא מהרגע‬
‫הראשון ולכל אורך הדרך‪ ,‬על אף הקושי הפנימי של ההורה‪ ,‬אינה ברורה מאליה ואינה עומדת בקנה אחד‬
‫עם מודל האבל (‪ .)Pianta, Marvin, Britner & Borowits, 1996‬בניגוד לתמיכה בילד‪ ,‬ובהתאמה למודל‬
‫האבל‪ ,‬ההתמודדות עם היציאה מהארון של הצאצא בהקשר החברתי מהווה עבור ההורים אתגר לא‬
‫פשוט אשר מלווה אותם לאורך תקופות שונות לעיתים ארוכות במיוחד‪ ,‬ולעיתים‪ -‬לעד‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל עולה כי הקהילה ההומו‪ -‬לסבית מורכבת משתי קבוצות אשר היחס כלפיהן מובחן‪ ,‬הן‬
‫מבחינת החברה ככלל והן מבחינת הוריהם‪ .‬כן ניכר כי עמדות על לסביות הינן חיוביות יותר ביחס‬
‫להומואים‪ .‬בהתאמה לגישה התלת רכיבית אשר היוותה מסגרת תאורטית למחקר זה‪ ,‬נמצא כי לשילוב‬
‫בין ידע קוגניטיבי‪ ,‬בחינה רגשית והתנהגות כלפי הקהילה ההומו‪ -‬לסבית חשיבות רבה בבנייתה של‬
‫העמדה כלפי הקהילה ההומו‪ -‬לסבית‪.‬‬
‫‪ 6.1‬מגבלות המחקר‬
‫מחקר זה בוצע תחת שתי מגבלות עיקריות‪ :‬הראשונה‪ ,‬חומר ספרותי רלוונטי והשנייה‪ ,‬מציאת נחקרים‪.‬‬
‫עדויות אודות התופעה ההומו‪ -‬לסבית ניתן למצוא בכתבים עתיקים שנכתבו לפני מאות בשנים‪ .‬אף על פי‬
‫כן‪ ,‬ולמרות המודעות העולה לנושא ולהתקדמות שחלה בשנים האחרונות בנושאי חקיקה ושוויון‪ ,‬התיעוד‬
‫המחקרי אודות התופעה‪ ,‬השלכותיה‪ ,‬ומאפייניה הינו קטן לאין שיעור‪ .‬מצב נתון זה הוביל לשימוש‬
‫בתאוריות המבוססות על מקרים דומים או קרובים במהותם אך אינם דנים בתופעה הנדונה‪.‬‬
‫תהליך הדגימה התאפיין בקשיים רבים‪ ,‬חסמים וסירובים מצידם של מושאי המחקר אשר‬
‫ביקשו שלא לדון בנושא חרף נכונותם ורצונם של פרטים הומו‪ -‬לסבים דרכם בוצעה הפניה להורים‪ ,‬אשר‬
‫הראו נכונות לשלב את הוריהם במחקר הנוכחי‪ .‬אי לכך‪ ,‬קיימת סבירות כי הממצאים המבוססים על‬
‫נחקרים אשר נמצאים במצב בו הם מקבלים את ילדיהם ובנוסף‪ ,‬נתנו את הסכמתם להשתתף ולחשוף‬
‫עצמם אינם מהווים בסיס להכללה והם נכונים לדגימה הנוכחית בלבד‪.‬‬
‫‪ 6.2‬הצעות למחקרי המשך‬
‫בהתחשב במגבלות המחקר הנוכחי אשר הוצגו לעיל‪ ,‬מחקר המשך אפשרי הינו מחקר אשר יצליח להגיע‬
‫לקהל הורים רחב ומגוון יותר‪ .‬מחקר זה דרוש על‪ -‬מנת לספק תמונה מקיפה יותר שתסייע בהעשרת‬
‫הספרות הקיימת‪.‬‬
‫מחקר אפשרי נוסף הינו מחקר שבמרכזו ייבחנו דרכי ההתמודדות בקרב הורים לצאצאים חד‬
‫מיניים‪ ,‬מחקר זה יאפשר כתיבת מסקנות ממשיות ומבחינה יישומית מסקנות אלה יוכלו להוות "גלגל‬
‫הצלה" להורים המתמודדים עם יציאת צאצא מהארון‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי‪ ,‬מציג תמונה חד ממדית אודות היציאה מהארון והשלכותיה מנקודת מבטם של‬
‫ההורים‪ .‬מחקר המשך אפשרי נוסף הינו מחקר שישלים את תמונת המצב באמצעות חקירה מנקודת‬
‫מבטם של הצאצאים וההבדלים אשר הורגשו בקרבם‪.‬‬
‫‪- 20 -‬‬
‫| ‪ .7‬בבליוגרפיה |‬
‫אור‪ ,‬א‪ ,.‬ובן‪-‬אליהו‪ ,‬ע‪ .)1993( .‬דימויי מין‪ ,‬תפיסה עצמית והערכה עצמית‪ :‬הבדלים בין המינים בגיל‬
‫ההתבגרות‪ .‬מגמות‪ :‬רבעון למדעי ההתנהגות ‪ ,‬ל"ד‪.138-162 :‬‬
‫אבניאון‪ ,‬א‪ .)2004( .‬עמדה‪ .‬בתוך מילון ספיר (עמ' ‪ .)697‬תל‪-‬אביב‪ :‬איתאב‪.‬‬
‫בלוקמן‪ ,‬ל‪ .)2007( .‬גאוות יחידה‪ .‬גבעתיים‪ :‬אורנית‪.‬‬
‫בריק‪ ,‬י‪ .)1978( .‬הגדרת מושג הקהילה‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬א'‪.16-21 ,‬‬
‫גוד‪ ,‬א‪ .)2002( .‬על הסטייה‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫גל‪ -‬אתרוג‪ ,‬ר‪ .)2002( .‬הבדלים בין אמהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק‪ ,‬בדפוסי‬
‫התמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם‪ /‬בנותיהם בקהילה‪ .‬עבודת גמר לקבלת תואר‬
‫"מוסמך"‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫גרוס‪ ,‬א‪ ,.‬וזיו‪ ,‬ע‪ .)2003( .‬בין תאוריה לפוליטיקה‪ :‬לימודים הומו‪-‬לסביים ותאוריה קווירית‪ .‬בתוך‪ :‬קדר‪,‬‬
‫י‪ ,.‬זיו‪ ,‬ע‪ ,.‬וקנר‪ ,‬א‪( .‬עורכים)‪ .‬מעבר למיניות ‪ -‬מבחר מאמרים בלימודים הומו‪-‬לסביים ותאוריה‬
‫קויירית (עמ' ‪ .)9-44‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫לוז‪ ,‬ד‪ ,.‬ואבני‪ ,‬ש‪ .)2000( .‬אמא‪ ,‬יש לי משהו לספר לך‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬שופרא‪.‬‬
‫מרכוס‪ ,‬א‪ .)1994( .‬האם זו בחירה?‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מודן‪.‬‬
‫משוניס‪ ,‬ג'‪ .)1999( .‬סוציולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫סדן‪ ,‬א‪ .)2009( .‬עבודה קהילתית‪ :‬שיטות לשינוי חברתי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫פנסטר‪ ,‬ט‪ ,.‬ומנור‪ ,‬א‪ .)2010( .‬אזרחות עירונית הומו‪-‬לסבית במרחב התל‪-‬אביבי והירושלמי‪ .‬סוציולוגיה‬
‫ישראלית‪ ,‬י"ב (‪.7-28 .)1‬‬
‫צבר בן‪-‬יהושע‪ ,‬נ‪ .)1991( .‬המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה‪ .‬מושב בן‪-‬שמן‪ :‬מודן‪.‬‬
‫קורן‪ ,‬ע‪ .)2003( .‬ארון בתוך ארון ‪ -‬סיפוריהם של הומואים ולסביות דתיים‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬למשכל‪.‬‬
‫קמה‪ ,‬ע‪ .)2003( .‬העיתון והארון ‪ -‬דפוסי תקשורת של הומואים‪ .‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫קריגר‪ ,‬י‪ ,.‬ולוי ע‪ .)1996( .‬הומוסקסואליות‪ .‬הרפואה‪( 130 ,‬ג)‪.190-194 ,‬‬
‫רוקס‪ ,‬ס‪ .‬ושורצולד‪ ,‬י‪ .)2000( .‬פסיכולוגיה חברתית‪ -‬ב‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫ריצ'‪ ,‬א‪ .)2003( .‬הטרוסקסואליות כפויה והקיום הלסבי‪ .‬בתוך‪ :‬קדר‪ ,‬י‪ ,.‬זיו‪ ,‬ע‪ ,.‬וקנר‪ ,‬א‪( .‬עורכים)‪ .‬מעבר‬
‫למיניות ‪ -‬מבחר מאמרים בלימודים הומו‪-‬לסביים ותאוריה קויירית‪( .‬עמ' ‪ .)73-102‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫‪Ajzen, I., & Fishbein, M. (1975). Understanding attitudes and predicting social behaviour.‬‬
‫‪New Jersey; Prentice-Hall.‬‬
‫‪Baron, R. A., & Byrne, D. (2006). Social Psychology 11th edition. Boston: Allyn & Baco.‬‬
‫‪Dominelli, L. (2006). Women and community action. (Revised 2nd Ed). Bristol: The‬‬
‫‪Policy Press.‬‬
‫‪Esses, V. M., Haddock, G., & Zanna, M. P. (1993). Values, stereotypes, and emotions as‬‬
‫‪determinants of intergroup attitudes. In D. M. Mackie & D. L. Hamilton (Eds.),‬‬
‫‪Affect, cognition, and stereotyping: Intergroup processes in group perception (pp.‬‬
‫‪- 21 -‬‬
137-166). San Diego, CA: Academic.
Hayes, b.c (1997) the influence of gender on public attitudes toward homosexual rights in
Britain. International jurnal of public opinion research, 9, 361-385.
Herek, G.M. (1987). Can functions be measured? A new perspective on the functional
approach to attitudes. Social Psychology Quarterly, 50(4), 285-303.
Herek, G. M. (1994). Assessing heterosexuals' attitudes towards lesbian and gay men: A
review of empirical research with the ATLG scale. In B. Green & G. M. Herek
(Eds.), Contemporary Perspectives on Lesbian and Gay Issues in Psychology (pp.
206-228). Newbury Park, CA: Sage.
Glaser, B. G., & Strauss, A. (1967). The discovery of grounded theory: Strategies for
qualitative research. New York: Aldine.
Kinsey, A, C., Pomeroy, W, B., & Martin, C, E. (1948). Sexual Behavior in the Human
Male. Philadelphia: W. B. Saunders
Kite, M.E., & Deaux, K. (1986). Attitudes toward homosexuality: Assessment and
behavioral consequences. Basic and Applied Social Psychology, 7, 137-162
Kite, M.E., & Whitley, B.E.. Jr. (1996). Sex differences in attitudes toward homosexual
persons, behavior, and civil rights: A meta-analysis. Personality and Social
Psychology Bulletin, 22, 336-353.
Kite, M.E., Whitley, B.E.. Jr. (1998). Do heterosexual women and men differ in their
attitudes toward homosexuality? A conceptual and methodological analysis. In
Bernard E. Herek, Gregory M. (Ed), Stigma and sexual orientation: Understanding
prejudice against lesbians, gay men, and bisexuals. Psychological perspectives on
lesbian and gay issues, Vol. 4., (pp. 39-61). Thousand Oaks, CA, US: Sage
Lieblich, A & .Friedman, G. (1985). Attitudes toward Male and Female Homosexuality
and Sex-Role Stereotypes in Israeli and American Students .Sex Roles ,21 )6/5( ,
652-675.
Melamed, B. G. (2002). Parenting the ill child. In M. H. Bornstein (Ed.), Handbook of
Parenting, Vol. 5: Practical Issues in Parenting (pp. 329—348). Mahwah, NJ:
Lawrence Erlbaum Associates.
Pianta, R. C., Marvin, R. S., Britner, P. A., & Borowitz, K. C. (1996). Mothers` resolution to
their children's` diagnosis: Organized patterns of caregiving representations. Infant
Mental Health Journal, 17, 239-256.
Reiter, L. (1991). "Developmental origins of antihomosexual prejudice in heterosexual men
and women." Clinical Social Work Journal, 19: 163-175.
Pianta, R. C., Marvin, R. S., Britner, P. A., & Borowitz, K. C. (1996). Mothers’ resolution to
their childrens’ diagnosis: Organized patterns of caregiving representations. Infant
Mental Health Journal, 17, 239-256.
- 22 -
Stark, L. P. (1991). Traditional Gender Role Beliefs and Individual Outcomes: An
Exploratory Analysis. Sex Roles, 24, (9/10), 639-649.
http://www.havana.org.il/about :‫ נדלה מתוך אתר הבנ"ה‬.)‫ת‬.‫מה זה הבנ"ה (א‬
:‫ אביב יפו א‬-‫ נדלה מתוך אתר עיריית תל‬.)‫ת‬.‫ (א‬.‫היסטוריה של הגאווה בישראל‬
http://www.tel-aviv.gov.il/Download/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95
%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%92%D7%
90%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7
%90%D7%9C.pdf
:‫ אביב יפו ב‬-‫ נדלה מתוך אתר עיריית תל‬.)‫ת‬.‫ (א‬.‫אביב יפו‬-‫הקהילה הגאה בתל‬
http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Community/Pages/Gays.aspx?tm=2&sm=2
&side=487
- 23 -
`