מאיר מירב - אמבר מרכזי מזון

‫האיש שפרש ונפרש על תחומים מרתקים‬
‫מאיר מירב מקיבוץ נחשונים‬
‫יוסי מלול – מרכזי מזון אמבר‬
‫הוא כבר קרוב לגיל ‪ 08‬ועדיין כוחו במותניו במגוון פעילויות ובתחומים רבים – רפת‪,‬‬
‫ריצה‪ ,‬טרקים‪ ,‬ציור קריקטורות‪ ,‬התנדבות בהוראה‪ ,‬ארכיונאי ‪ ,‬פעילות בקיבוץ וגם‬
‫משפחה ענפה – אדם מלא ומאושר – מאיר מירב חבר קיבוץ נחשונים שליד ראש‬
‫העין שגם משמש כמלווה רפתות בבארות יצחק‬
‫כנס אמבר של מרכז המזון בבארות יצחק התקיים השנה בקיבוץ נחשונים‪ .‬מקום‬
‫המפגש שלנו נקבע בארכיון הצנוע של הקיבוץ שמאיר אחראי עליו‪.‬‬
‫מאיר‪ ,‬מחויך כולו‪ ,‬מלא אנרגיות ומוכן לאתגר הבא‪ .‬בינתיים הוא מוכן לשתף אותנו‬
‫במקצת ממה שעבר עליו בשנותיו ואשר כאילו חלפו ביעף‪.‬‬
‫שמונים שנה עברו מהר‪ ,‬איפה היית בצעירותך? אתה יודע שמירב כותבים בלי י' –‬
‫מה מקור השם?‬
‫ההורים שלי עלו מגליציה ואני נולדתי בראשון לציון בשנת ‪ .1639‬אחר כך עברנו‬
‫לנשר ליד חיפה ושם ביליתי את שנות נערותי‪ .‬בתיכון הצטרפתי לקן השומר הצעיר‬
‫בחיפה והיינו בגרעין היובל שהקים את קיבוץ חורשים בשנת ‪ .1611‬ב‪1615-‬‬
‫התחתנתי עם רבקה‪ ,‬בת הגרעין שלנו‪ ,‬ולאחר חמש שנים‪ ,‬שבהן עבדתי כמרכז גן‬
‫הירק והמספוא ובעקבות משבר שהיה בחורשים‪ ,‬עברנו עם ילדתנו בת השלוש‬
‫לקיבוץ נחשונים הקרוב‪.‬‬
‫הייתי ממקימי קיבוץ חורשים‪ ,‬נקראתי זילברמן במקור‪ ,‬החברים עברתו את שמם‬
‫– ובייעוץ של בלשן ידוע החלפנו לשם שהכי מתאים זה מירב‪ ,‬כי הקיבוץ הרי יושב‬
‫על מעיינות הירקון ויש בו מים רבים ומאז זה נשאר‪.‬‬
‫איך היה פרק הרפת?‬
‫קיבוץ נחשונים הוקם ב‪ 1696-‬וכשהגעתי אליו המשכתי בעבודת המספוא‪ .‬אחרי‬
‫כמה שנים נכנסתי לרפת‪ ,‬שהייתה מבנה גרמני קלסי עם קירות בטון וחלונות‬
‫אוורור בתוכם ותעלות זבל‪ ....‬הפרות היו על בטון עם תעלת ניקוז‪ ,‬כאשר את הזבל‬
‫מפנים עם מריצה‪ .‬כשהגענו להכרה‪ ,‬שיש להתאים את הרפת לאקלים של המזרח‬
‫התיכון‪ ,‬אז נבנו בהדרגה גם סככות חדשות ומכון חליבה‪ ,‬טנדם ‪ 9X9‬צנצנות‪.‬‬
‫היינו בין היחידים בארץ שהמספוא והרפת היו ענף אחד שבו הרפתנים עשו הכול ‪-‬‬
‫השקיה‪ ,‬זריעת גידולי מספוא‪ ,‬דישון‪ ,‬קציר ירק וחלוקתו‪ ...‬בחורף היה תלתן וכרוב‬
‫מספוא ואף זון‪ ,‬בקיץ מרעה עשב רודוס ופספלום‪.‬‬
‫מאז ועד היום אני ברפת בהפסקות לצרכים משקיים – כיהנתי כגזבר‪ ,‬כמרכז משק‪,‬‬
‫בניהול מפעל (רדיאטורים ומוצרי שינוע)‪ .‬הרפת הייתה ברקע כל הזמן עם תורנויות‬
‫ושותפות בענף‪.‬‬
‫רפת נחשונים התפתחה יחד עם הענף‪ ,‬לא פיגרנו אחר ההתפתחויות וכאשר עברו‬
‫לסככות גדולות מיד בנינו את סככות הרפד העמוק‪.....‬‬
‫כל השנים ניהלתי את הרפת עם הצוות המקומי (עד שהגיעו התאילנדים)‪ .‬גידלנו‬
‫דורות של בנים ‪ -‬הם החזיקו שנתיים שלוש ועזבו‪ .‬בקיבוץ הארצי לא אהבו שכירים‪,‬‬
‫אז נעזרנו בהרבה תורנים עם תמיכה נרחבת של הנהלת הקיבוץ‪.‬‬
‫כשנכנסתי לרפת‪ ,‬כאמור‪ ,‬כבר לא חלבו ביד‪ ,‬הקימונו מכון ‪ 9‬צנצנות אלפא‪-‬לואל‪,‬‬
‫אחר כך הרחבנו לשני הצדדים‪ .‬הזנו תערובת במכון עד‪ ,‬שבשלב מסוים ב‪,1699-‬‬
‫בנינו מכון חליבה חדש בעזרת הסוכנות‪ .‬הסתובבנו וחיפשנו מכון מתאים ולבסוף‬
‫החלטנו על טריגון שהיה קיים כבר בשלוש רפתות בארץ‪( .‬בעין החורש‪ ,‬בברקאי‬
‫ובשדמות דבורה) המכון – ‪ 3‬צלעות ל‪ 89-‬עמדות והיתרון הגדול הוא‪ ,‬שניתן לראות‬
‫את כל המכון מכל נקודה שהיא בתוכו‪ .‬אפשר לחלוב בו עד ‪ 966‬נחלבות ולכן לא‬
‫נזקקנו להרחבה או לבניית מכון עם הרפורמה בענף הרפת‪.‬‬
‫חברים ברפת – לא נקלטו ולא נשארו‪ ,‬הגיעו ועבדו ולא שרדו‪ .‬היה גרעין מרכזי של‬
‫חברים ותיקים‪ .‬בשנת ‪ 8666‬הבאתי את יואב מעין חרוד מאוחד‪ ,‬שעבד כשכיר ברפת‬
‫והפך להיות מספר ‪ 8‬כעבור חמש שנים‪ .‬כיום הוא מנהל את הרפת בהצלחה רבה –‬
‫התלמיד עלה על רבו ואף נקלט והתקבל עם משפחתו לחברות בנחשונים‬
‫הזנה – עד שנות ה‪ 8666-‬הזנו לבד‪ ,‬היה לי משבר ברפת ובדקתי האם הבעיה היא‬
‫הזנה‪ .‬עברנו לקבל בלילים ממרכז המזון בבארות יצחק במשך שנה ואחרי‬
‫התלבטויות‪ ,‬נשארנו שם גם אחרי שהמרכז עבר לאמבר‪.‬‬
‫העברת את הפיקוד על הרפת בצורה ראויה ויואב ממלא את התפקיד לעילא‪ ,‬מה‬
‫אתה עושה בזמן שהתפנה לך?‬
‫היום אין לי זמן‪ ,‬פנסיונר ללא זמן‪ .‬בגיל ‪ 56‬פרשתי מהרפת והיום אני משתרע על‬
‫כמה תפקידים‪ :‬יום בשבוע בארכיון של הקיבוץ לאחר שהכנסתי הכול למחשב‪,‬‬
‫יומיים בשבוע מתנדב בהוראת מתימטיקה לכיתות ה‪-‬ו בביה"ס האזורי "מעבר‬
‫אפק"‪ ,‬התנדבתי עד גיל ‪ 59‬גם במשטרת התנועה עד שאמרו לי שעל פי התקנות‬
‫וההיגיון המשטרתי‪ ,‬אני צריך לפרוש‪....‬‬
‫זה שנים מספר שאני מצייר קריקטורות לעיתון "ידיעות הקיבוץ" וגם חבר במוסדות‬
‫הנהלה שונים בקיבוץ‪ .‬אין לי יותר זמן (כי צריך גם זמן לריצות‪ )...‬כי צריך למצוא‬
‫זמן גם למשפחה הרחבה שלנו‪.‬‬
‫המעבר של הקיבוץ להפרטה‪ ,‬עשה שינוי בעל משמעות חיובית במבנה החברתי‬
‫והכלכלי ושיפר להרבה חברים את חייהם‪ .‬ממשיכים להיות קיבוץ עם רמת שוויון‬
‫גבוהה יחסית‪ ,‬עם עזרה הדדית וטיפול ראוי בחבר הוותיק והמזדקן‪ .‬יש לנו נהירה‬
‫גדולה של בנים וצעירים השבים לקיבוץ ואף נעשינו מבוקשים מאוד כקיבוץ קולט‬
‫– קיבוץ פורח במרכז הארץ‪.‬‬
‫למאיר ולרבקל'ה יש ארבע בנות‪( ,‬שתיים מהן רצות בעקבותיו ומשתתפות‬
‫במרתונים ואף במרתון האחרון בטבריה‪ )...‬עוד ‪ 18‬נכדים ונכדות ו‪ 3-‬נינים ‪....‬‬
‫אתה יודע שריצה בגילך יכולה להיות דבר מסוכן‪ ,‬למה אתה רץ בזמן שכולם הולכים‬
‫ואפילו לאט?‬
‫‪ 96‬שנה אני רץ‪ ,‬הייתי גזבר הקיבוץ בשנות ה‪ 56-‬הייתי חוזר מתל‪-‬אביב תשוש‪,‬‬
‫נעלתי נעלי בית "המגפר"‪ ...‬ויצאתי לשדות עם חברים או לבד‪ .‬מרתון ראשון עשיתי‬
‫ב‪ ,59-‬ובסך הכול רצתי ‪ 99‬מרתונים (חלקם הקטן בחו"ל) ועוד מאות מרוצים קצרים‬
‫יותר כולל טריאתלונים‪ .‬בעבר לא היה טרנד של מרתונים בחו"ל‪ ,‬התקיימו שני‬
‫מרתונים בתל אביב ובטבריה‪/‬כנרת בלבד‪ .‬היום הריצה הפכה נפוצה מאוד בחוגים‬
‫רחבים וזה טוב לכולם‪.‬‬
‫בגיל ‪ 59‬ירדתי מהמרוצים הארוכים ונשארתי עם הריצה היומית הנינוחה‪ .‬ידעתי‬
‫להציב לעצמי גבול ומתי לשנות פאזה‪ ,‬כל יום אני רץ בשדות ובכבישים מסביב‬
‫למשק‪ 16-9 ,‬ק"מ‪ ,‬ובשבתות רכיבה על אופני כביש להפעיל שרירים אחרים‪....‬‬
‫בגילאים שלי נשארו עוד כמה משוגעים‪ ,‬מוותיקי הרצים‪ ,‬בעיקר מקיבוצים‪ ,‬וכולם‬
‫נהנים להיפגש בריצות‪.‬‬
‫בין לבין מוצא זמן גם לטרקים באירופה‪ .‬כבר עשיתי ‪ 966‬ק"מ במשך שלוש פעמים‬
‫בטרקים רגליים באירופה – שביל הצליינים‪( ,‬קמינו דה קומפוסטייל)‪ ,‬מצרפת ועד‬
‫האטלנטיק‪ .‬מתוכנן שבסופו אעשה את כל ה‪ 1,966-‬ק"מ‪ .‬לפני שנה צעדנו על המון‪-‬‬
‫בלאן באלפים (‪ –)MTB‬במשולש הגבולות שלצרפת‪ ,‬שוויץ‪ ,‬איטליה‪.‬‬
‫איך הגעת לאייר במהירות גדולה ובחדות המסרים?‬
‫יש לי כישרון ציור (שלא פיתחתי בשנותי בקיבוץ) והייתי מאייר את העיתון‬
‫המקומי‪ ,‬לא הלכתי לכוון העיתונות הכללית והספרים‪ ,‬כי הייתי איש קיבוץ שדואג‬
‫קודם לקיבוץ‪ ,‬לתנועה ולמשפחה‪ .‬רצו שאהיה בזמנו הקריקטוריסט של הביטאון‬
‫"חותם" של על המשמר‪ ,‬אך המזכירות בנחשונים התנגדה כי רצו שאשאר ברפת‬
‫שהייתה בשלבי הקמת סככה חדשה‪.....‬‬
‫לאחר פרישתי לפנסיה‪ ,‬המצב הכללי בארץ הרגיז אותי ובמקום לכתוב מכתבים‬
‫למערכת‪ ,‬פניתי ל"ידיעות הקיבוץ" באם ירצו שאצייר להם‪ .‬מזה שש שנים אני‬
‫מאייר ומפרסם שם‪ .‬אין הרבה חומרים קריקטוריסטים על הקיבוץ‪ ,‬אף אם זה עיתון‬
‫קיבוצי‪ ,‬לכן אני מצייר בעיקר‪ ,‬קריקטורות פוליטיות‪-‬חברתיות והכול בהתנדבות‪.‬‬
‫הנכדים פתחו לי דף בפייסבוק כדי שהן תופצנה וכמובן‪ ,‬יש לי שם המון‬
‫חברים‪...‬כמו לכולם בפייסבוק‪ .‬כמוכן‪ ,‬אני מפרסם אותן ב"קפה דה‪-‬מרקר" שבו אני‬
‫חבר‪ .‬מציאת רעיון לקריקטורה זה עיסוק שלוקח קצת זמן ולפעמים ברכיבה או‬
‫בריצה‪ ,‬אני חושב והן צצות עם סיבובי הדוושות או הטפיפות של הנעליים‪ ....‬אך‬
‫בעיקר קורא עיתונים עד סופם וכך באים לי הרעיונות‪.‬‬
‫בין כל התחביבים וההתנדבויות מצאת זמן גם לעבוד קצת בייעוץ לרפת – אתה‬
‫זוכר מה לייעץ היום עם כל הטכנולוגיה ותכנת הניהול שהרפת עוברת במהירות?‬
‫איזידור קפיטולניק היה בעבר מנהל מרכז המזון של בארות יצחק והוא הזמין אותי‬
‫לאחר פרישתי לתת ייעוץ מקצועי במסגרת קשרי לקוחות‪ ,‬במשך יום בשבוע‪ .‬עם‬
‫הזמן הוטל עליי לנהל את ה‪ ISO-‬למרכז המזון ואני עושה את זה גם היום‪ ,‬עוקב‬
‫ועורך את כל הדוחות‪.‬‬
‫בעונת התחמיצים אני אחראי על קבלת המשאיות‪ ,‬שקילתן ובדיקת טיב הירק‪ ,‬ח"י‪,‬‬
‫או החצירים למיניהם‪ .‬מדי פעם יורד לשטח ואף נעזר במדריכי אמבר וביועצים‬
‫חיצוניים שנותנים ייעוץ‪ .‬בניתי לי מודל כלכלי פשוט שמבוסס על מודל של סיכומי‬
‫משקי הדרום וגרנות ובשילוב נתוני נעה‪ ,‬מתאים אותו ללקוחות המושביים ועל פיו‬
‫אני עוזר לרפתן להבין את מצבו ‪ -‬לא כל כך מדויק אך מספיק להדליק לו אור אדום‬
‫או לתת לו ברכת שאפו‪ . ...‬לקוחותינו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הם רפתנים מושביים ובתי ספר‬
‫חקלאיים‪.‬‬
‫מהו הסוד הגדול של לעשות כל כך הרבה ומחוץ לבית?‬
‫זה לא סוד‪ ,‬זאת עובדה קיימת וזו היא האישה‪ ,‬רבקל'ה‪ ,‬שמתחשבת ומבינה את‬
‫הצרכים שלי ויש לה חלק משמעותי במגוון הפעילויות שלי‪ .‬היא טיפלה במשפחה‬
‫יותר ואני יכולתי‪ ,‬במידת ההסכמות שלה‪ ,‬לבצע את כל התחביבים והעיסוקים‬
‫שמטבעם גם גזלו זמן משפחה – תודה לאשתי רבקלה !‬
`