ת.א. 165-10-07 שלום גרוס נ. הפניקס

‫בית המשפט המחוזי מרכז‬
‫‪ 52‬ינואר ‪5202‬‬
‫ת"א ‪ 062-02-20‬שלום גרוס בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ‬
‫כב' השופטת מיכל נד"ב‬
‫לפני‪:‬‬
‫התובעת‪ :‬שלום גרוס בע"מ‬
‫נגד‬
‫הנתבעת‪:‬‬
‫הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ‬
‫פסק דין‬
‫‪ .1‬לפניי תביעתה של התובעת לתשלום תגמולי ביטוח‪ ,‬לפיצוי בגין נזקי מימון‬
‫ואובדן רווחים ולפיצויים עונשיים בסך של ‪ ₪ ,,4,2,5,2‬בגין שריפה שארעה‬
‫בבית העסק של התובעת וגרמה לנזקים למבנה‪ ,‬למלאי ולציוד‪.‬‬
‫העובדות שאינן במחלוקת‬
‫‪ .,‬התובעת עוסקת בשיווק מוצרי עץ ורעפים‪ .‬בית העסק שלה נמצא באזור‬
‫התעשייה סגולה‪ ,‬פתח‪-‬תקווה (להלן‪" :‬בית העסק")‪ .‬בית העסק משתרע על‬
‫שטח של מספר דונמים והוא כולל מבנה משרדים‪ ,‬סככות לאחסון‪ ,‬לעיבוד עצים‬
‫וניסור עצים‪ ,‬מכולות וציוד‪ .‬בבית העסק נמצא שומר גם לאחר שעות העבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬הנתבעת ביטחה את התובעת בפ וליסת ביטוח הנקראת "אלומה לבית העסק"‬
‫מספר ‪ ,26256/26,,5/,,‬מיום ‪ 1.1.,2‬ועד יום ‪( 21.1,.,2‬להלן‪" :‬הפוליסה")‬
‫(הפוליסה ותנאיה צורפו כנספח א' לכתב התביעה)‪ .‬החל מיום ‪( 12.2.,2‬ועד סוף‬
‫תקופת הפוליסה ביום ‪ )21.1,.,2‬עודכנה הרשימה המקורית בהתאם לתוספת ‪1‬‬
‫לפוליסה (מצורפ ת כחלק מנספח א' לכתב התביעה) (להלן‪" :‬הרשימה")‪ .‬בפתח‬
‫התוספת נקבע‪" :‬כפוף לפוליסה לביטוח בית העסק 'אלומה'‪ ...‬תוספת זאת‬
‫מהווה חלק בלתי נפרד מן הפוליסה הנ"ל וכפופה לתנאיה‪ ,‬הגדרותיה‪ ,‬סכומיה‬
‫וסיגיה‪ ,‬עד כמה שלא שונו על ידה"‪.‬‬
‫‪ .5‬ביום ‪ ,,,.4.,2‬ערב חג השבועות‪ ,‬סמוך לשעה ‪ 10:,,‬הבחין שומר בית העסק‬
‫בשריפה שפרצה בבית העסק (להלן‪" :‬השריפה")‪ .‬השריפה התרחשה באזור בו‬
‫היה מלאי של עצים בחצר המרכזית של בית העסק ובסככה הצפונית המשמשת‬
‫כנגריה‪.‬‬
‫בפרק ‪ 4‬לתנאי הפוליסה שכותרתו "תכולת בית העסק" מוגדר "מקרה הביטוח"‬
‫כ"נזק תאונתי‪ ,‬מקרי ובלתי צפוי שאירע לרכוש המבוטח בעת הימצאו בבית‬
‫העסק‪( "...‬עמ' ‪ 2‬לתנאי הפוליסה)‪.‬‬
‫בפרק ‪ /‬לתנאי הפוליסה שכותרתו "מבני בית העסק" מוגדר "מקרה הביטוח"‬
‫כ"א‪ .‬נזק למבנים כתוצאה מכל אחד מהארועים הבאים‪ .0 :‬אש‪( "...‬עמ' ‪11‬‬
‫לתנאי הפוליסה)‪.‬‬
‫לנוכח הנזקים שנגרמו בעקבות השריפה אירע "מקרה ביטוח" כהגדרתו‬
‫בפוליסה‪.‬‬
‫‪ .4‬הנתבעת שלחה אל בית העסק חוקרים ומומחים מטעמה‪ .‬ביום ‪ 1,.2.,2‬הודיעה‬
‫הנתבעת לתובעת כי היא דוחה את תביעתה לתגמולי ביטוח וזה נוסח ההודעה‪:‬‬
‫"לאחר שהוברר לנו כי לא קיימתם את אמצעי המיגון הנקובים‬
‫בפוליסה ביחס לכיסוי נזקי אש‪ ,‬ובעיקר את הדרישה לפינוי שיירי‬
‫נסורת מכל שטח סככת הנגרייה בתום כל יום עבודה‪.‬‬
‫כמו כן הופרו דרישות הפוליסה בכל הנוגע לביצוע עבודות בחום‪.‬‬
‫לפי בדיקות יסודיות שנעשו ע"י חוקרים מטעמנו הוברר כי האש‬
‫פרצה עקב נתז לוהט שנפל לנסורת וגרם לאש עוממת שהתפרצה‬
‫לאחר פרק זמן ובכך התקיים גם קשר סיבתי ישיר בין אי קיום‬
‫המיגון כנגד סיכוני השריפה לבין האירוע" (נספח ב' לכתב התביעה)‪.‬‬
‫‪ ./‬ב"כ התובעת במכתבו מיום ‪ 4.0.,2‬דחה את טענות הנתבעת‪ .‬הנתבעת לא‬
‫שילמה לתובעת תגמולי ביטוח בגין אירוע השריפה‪.‬‬
‫‪ .2‬שווי מלאי העצים בבית העסק ערב המקרה היה בסך ‪ .₪ ,,200,45,‬מלאי‬
‫העצים‪ ,‬שהיה מונח בערמות בגובה ‪ 2‬מ' על שטח כולל של כ ‪ 1,,,, -‬מ"ר‪ ,‬נפגע‪.‬‬
‫‪ .0‬השאלות שבמחלוקת‬
‫א‪ .‬מהו הגורם לשריפה בבית העסק‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הופרו תנאי הפוליסה או האם לא התקיים תנאי לחבות הביטוחית‬
‫של הנתבעת ובהתאמה האם חייבת הנתבעת לשלם לתובעת על פי‬
‫הפוליסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם נכרת הסכם מחייב בין שמאי הצדדים לעניין גובה הנזק‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם לא – מה שיעור תגמולי הביטוח שעל הנתבעת לשלם לתובעת‪.‬‬
‫ה‪ .‬האם חייבת הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקי מימון ואובדן רווחים‪.‬‬
‫ו‪ .‬האם זכאית התובעת לפיצויים עונשיים‪.‬‬
‫דיון‬
‫הגורם לשריפה בבית העסק‬
‫‪ ./‬המחלוקת בעניין זה היא אם גורם השריפה הוא גץ‪ ,‬שמקורו במסור‬
‫הקרייזיק (להלן‪" :‬המסור") שבבית העסק‪ ,‬אשר נתפס בנסורת שהצטברה‬
‫מתחת למסור‪ ,‬או סיבה אחרת לרבות כשל חשמלי במסור‪.‬‬
‫אין מחלוקת שמסור הקרייזיק שהוא "פלטת שולחן כשמתחתיו מנועים וכל‬
‫זה סגור בארון מתכת עם דלת נעולה ומה שמתחת לשולחן סגור בדלת עד‬
‫הרצפה‪...‬למסור הזה לא היה שואב אבל ‪ 02%‬מהנסורת עפה החוצה באופן‬
‫טבעי וכל השאר נשאר כלוא בתוך הארון הזה" (ר' עדות שלום גרוס פרו' עמ' ‪0‬‬
‫שו' ‪.),/-,,‬‬
‫‪ .1,‬רשף שמואל לוי‪ ,‬חוקר שריפות בכיר באיגוד ערים אזור פתח תקוה – שרותי‬
‫כבאות (להלן‪" :‬לוי ")‪ ,‬הובא לעדות מטעם הנתבעת‪ .‬בטופס "חקירת דליקות ‪-‬‬
‫טופס מסקנות וסיכום" (שצורף כחלק מראיות הנתבעת)‪ ,‬בפרק העובדות‬
‫והממצאים‪ ,‬מציין לוי כי "‪...‬קורת תמיכת גג הסככה ממתכת קרס לחלוטין‬
‫דבר שמעיד על חום גבוה בבעירה‪ .‬בבדיקה מתחת להריסה נראה משור שולחן‬
‫מותך לחלוטין כו לל חלקים מהמנוע שיכול להחשיד על תחילת מוקד הבעירה‬
‫והמשך התפשטות האש לכלי עב'' נוספים בסככה"‪ .‬בפרק המסקנות והסיבה‬
‫המשוערת לפרוץ השריפה ציין‪" :‬לאור הממצאים והעובדות בזירת הארוע‬
‫ותבנית הבעירה כולל התכת שולחן העבדה [כך במקור – מ' נ'] וחלקים מהמנוע‬
‫הסגור מתחת לשולחן ושריפת הנסורת מתחת למנוע קימת סבירות שגורם‬
‫פרוץ הבעירה הוא מגיץ חם לאחר חיתוך עץ שהתישב על הנסורת וגרם‬
‫לתחילת השריפה‪....‬הערה‪ -‬אין לשלול גם גורם פרוץ הבעירה מכשל חשמלי‬
‫במנוע והמשור החשמלי בשולחן העבודה שהותך‪ .‬לצורך קביעת סיבת הכשל‬
‫ומקומו המדוייק יש לפנות למהנדס חשמל‪."...‬‬
‫בחקירתו העיד לוי כי מוקד השריפה היה מתחת למסור וכי קשה היה לו‬
‫להחליט בוודאות שהגורם הוא גץ שהחל לשרוף באיטיות את הנסורת‪ .‬הוא ציין‬
‫שהייתה נסורת מתחת למסור וכי‪" :‬בגלל שהמקום סגור הלכתי גם בזהירות‬
‫על נושא החשמל" (פר' עמ' ‪ 1,,‬שו' ‪ .)12-15‬בהמשך העיד‪" :‬לא כתבתי חד‬
‫משמעית שהגורם הוא גץ אלא סבירות‪ .‬קשה לי לקבוע‪ .‬אך המוקד היה‬
‫שם" (שם‪ ,‬שו' ‪ .) 1/‬העד הסביר שציין אפשרות של חשמל כגורם השריפה כיוון‬
‫שהמסור מוזן מחשמל וכשנשאל שוב מה הגורם חשמל או גץ הבהיר‪" :‬הלכתי‬
‫בזהירות על חשמ ל ובסבירות על הגץ שהתיישב על הנסורת לכן הפניתי‬
‫למהנדס חשמל" (שם‪ ,‬שו' ‪ .) ,/ -,4‬כשנשאל שוב אם שתי האפשרויות סבירות‬
‫השיב שלא וכי‪" :‬בגדול יותר יש סבירות של הגץ‪ .‬אני הלכתי בזהירות על‬
‫החשמל" (שם‪ ,‬שו' ‪ .) 2,‬העד הוסיף כי מה ששכנע אותו בקביעותיו הוא שגם‬
‫הנסורת מתחת למסור הייתה שרופה וגם המסור עצמו היה מותך (פר' עמ' ‪1,2‬‬
‫שו' ‪ ) ,,‬לסיכום הבהיר העד שציין את הכשל בחשמל כאפשרות אך "אני הולך‬
‫יותר לכיוון הגיץ" (שם‪ ,‬שו' ‪.),2‬‬
‫‪ .11‬לעניין הגורם לשריפה הובאו על ידי הנתבעת גם שתי חוות דעת‪ ,‬האחת של אלי‬
‫היינה מומחה לחקירת שריפות (להלן‪" :‬היינה ") והשנייה של אבי מרקוביץ‬
‫מהנדס חשמל (להלן‪" :‬מרקוביץ ")‪ .‬מרקוביץ קובע בחוות הדעת כי הגורם‬
‫לשריפה אינו נעוץ בכשל חשמלי וכי מערכות החשמל נבדקו על ידו ולא‬
‫נמצאו "עדויות שיכלו להצביע על התלקחות על רקע של כשל חשמלי" (עמ' ‪4‬‬
‫לחוו"ד מרקוביץ)‪ .‬היינה קבע כ י גג הפח קרס ונשכב על המסור‪ .‬כי יש סימני‬
‫שריפה והתחמצנות חזקים על שולחן המסור בחלקו המרכזי וכן סימני שריפה‬
‫סביב המסור‪ .‬כי בחלק התחום על ידי דפנות הפח ודלת הפח מתחת למסור‬
‫נמצאה הצטברות נסורת עם סימני שריפה וחריכה‪ .‬עוד ציין כי מערכת החשמל‬
‫של המסור נבדקה על י דו וכי נמצאה ללא סימני כשל נראים לעין וללא סימנים‬
‫חריגים‪ .‬מסקנתו הייתה כי השריפה נגרמה כתוצאה מנתז לוהט כנראה‬
‫מעבודות המסור אשר מצא מקומו באזור הצטברות הנסורת מתחת למסור‪,‬‬
‫גרם לבעירה עוממת שבהמשכה התפתחה והתפשטה לבעירת להבות‪ .‬התובעת‬
‫לא הביאה חוות דעת מטעמה‪.‬‬
‫‪ .1,‬ב"כ התובעת תוקף בסיכומיו את מומחי הנתבעת וטוען כי לא הוכח כי השריפה‬
‫נגרמה עקב גץ שהתיישב על הנסורת וגרם לאש עוממת‪ .‬אני סבורה כי הנתבעת‬
‫הוכיחה במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי כי זוהי הסיבה לשריפה‬
‫ואלה בתמצית טעמיי‪:‬‬
‫א‪ .‬לוי הוא עד נטרלי שחקר את השריפה מטעם שרותי הכבאות‪ .‬מדו"ח‬
‫החקירה שערך ברור כי בעת החקירה נמצאה נסורת שרופה מתחת למסור‪.‬‬
‫מעדותו עולה כי‪ ,‬כי נוכח חקירתו וממצאיו (נסורת שרופה בתא שמתחת‬
‫למסור ועובדת היותו של המסור מותך לחלוטין) ונוכח ניסיונו המקצועי‬
‫בחקירת שריפות‪ ,‬יותר סביר שגץ הוא שגרם לשריפה ולא כשל חשמלי‪ .‬העד‬
‫עמד על דעתו בעניין זה גם לאחר שב"כ התובעת ניסה לשכנעו כי הסבירות‬
‫לכשל חשמלי מסתברת כמו זו של בעירה עוממת‪ .‬עדותו הייתה מהימנה עלי‬
‫והתרשמתי כי עניין הכשל החשמלי נרשם על ידו רק למען הזהירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התובעת לא המציאה חוות דעת מטעמה לעניין גורם השריפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חוות הדעת של לוי נתמכת בחוות הדעת של היינה‪ .‬עדותו הייתה מהימנה‬
‫עלי‪ ,‬למרות העובדה שהשמיט מחוות הדעת שהגיש לבית המשפט את‬
‫העובדה שצוינה על ידו בחוות הדעת המקורית שהציג בחקירתו‪ ,‬קרי שגובה‬
‫הנסורת מתחת למסור היה ‪ 11‬ס"מ‪ .‬העובדה שהייתה נסורת מתחת למסור‬
‫נתמכת בעדותו של לוי‪ .‬כמו כן היא נתמכת בעדותו של שלום גרוס מנהל‬
‫התובעת שהעיד כי שיירי הנסורת מתחת למסור אינם מנוקים מידי יום‬
‫אלא פעם בשבוע או שבועיים בדרך כלל ביום שישי (פר' עמ' ‪ 0‬שו' ‪ )10-12‬וכי‬
‫אינו זוכר אם ביום שישי עובר לשריפה ניקו מתחת למסור (פר' עמ' ‪ 11‬שו'‬
‫‪.),1‬‬
‫היינה תמך מסקנתו בממצאים שהצטברותם תומכת במסקנתו כדלקמן‪ :‬גג‬
‫הפח של הסככה קרס דווקא מעל המסור; היו סימני שריפה והתחמצנות‬
‫חזקים על שולחן המסור ונמצאו סימני שריפה וחריכה חזקים סביב המסור‬
‫(אני מאמינה למומחה כי תמונה ‪ /,‬שבה נראה כתם שחור על השולחן‬
‫צולמה לאחר שהניח על השולחן נסורת שרופה שאסף וזאת נוכח השוואת‬
‫תמונה זו לתמונה מספר ‪ 10‬ששם לא קיים "הכתם השחור"(התמונות צורפו‬
‫כמוצג נ‪ ;)) 1,6‬נמצאו סימני חריכה עמוקים מתחת לחלקו המרכזי של גוף‬
‫המסור; נמצאה הצטברות נסורת עם סימני חריכה חזקים מתחת למסור;‬
‫סימני ה תחמצנות חזקים בדפנות הפנימיים של אזור מיקום המנוע על אחת‬
‫הדפנות נמצאו סימני חריכה בצורת ‪ V‬המצביעים על מוקד האש; נמצאו‬
‫סימני התכה על החיווט לאורך החומה הצפונית כתוצאה מחשיפה‬
‫לטמפרטורה גבוהה ‪ -‬סימנים שאינם מאפיינים כשל חשמלי ולא היו‬
‫סימנים חריגים על מערכת החשמל של המסור‪.‬‬
‫היינה נתן לטעמי הסבר מניח את הדעת לכך שלא כל הנסורת שמתחת‬
‫למסור נשריפה‪:‬‬
‫" כאשר נתז לוהט נופל פנימה תלוי באיזה מקום הוא נפל‪ .‬אם נפל‬
‫על החלק העליון של הערימה הוא מתחיל כמו תולעת‪ ,‬חפרפרת‬
‫להכנס פנימה‪ .‬איפה שיש לו את החמצן‪ ,‬את האויר‪ ,‬הוא לא חודר‬
‫תמיד עד הסוף‪ .‬קצב ההתפשטות בתוך הנסורת כשאין חמצן‬
‫בתנאי מעבדה הוכח שזה ‪ 2‬ס"מ לשעה‪ .‬זה גם ימינה וגם שמאלה‬
‫גם למטה וגם למעלה‪ .‬זה קצב ההתפשטות‪ .‬אם במקום מסוים זה‬
‫הלך למטה אפילו ‪ 02‬או ‪ 00‬או ‪ 05‬ס"מ שהיו‪ ,‬אז בלמטה למטה‬
‫במקומות שרחוקים מהנתז‪ ,‬הנסורת לא נשרפת‪ ,‬השריפה לא‬
‫מגיעה אליה‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫אני הסברתי וחלק יש את זה במאמר‪ ,‬כשנופל גץ מלמעלה זה‬
‫חופר את הנסורת בדיוק כמו חפרפרת‪ .‬אף פעם זה לא מגיע עד‬
‫למטה למעט במזרונים‪ ,‬שם זה עלול ללכת עד למטה ואז כשנכנס‬
‫האויר‪ ,‬זה פורץ ללהבה"‪( .‬פר' עמ' ‪ 11,‬שו' ‪ ,5-,/‬וכן בעמ' ‪ 1,,‬שו'‬
‫‪.),,-,,‬‬
‫זאת ועוד‪ .‬חוות דעתו של היינה מהימנה עלי גם משום שאינה מגמתית וחד‬
‫צדדית למרות שהיא "מטעם הנתבעת" והראייה שהוא טרח לציין בחוות‬
‫הדעת כי "הרצפה נמצאה יחסית נקייה כך שגרסת העדים לפיה הנסורת‬
‫נאספת בתום יום עבודה הינה סבירה ביותר" (ר' סעיף ‪ 4.5‬בחוות הדעת)‪.‬‬
‫המומחה חזר על הדברים גם בחקירתו (פר' עמ' ‪ 11,‬שו' ‪ .)2,‬לא מצאתי‬
‫ממש בהשערות החילופיות שניסה ב"כ התובעת לבסס בשאלותיו למומחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬לעניין מרקוביץ אני מקבלת שאולי לא נעשו על ידו כל הבדיקות הדרושות‬
‫וכי אי הבאת כל החומר לחקירתו בבית המשפט אינה מצביעה על יסודיות‬
‫יתר‪ .‬עם זאת ממצאיהם של לוי והיינה די בהן לבסס את טענת הנתבעת‬
‫בעוד שההשערות של התובעת לא הוכחו ונותרו בגדר השערות‪.‬‬
‫אין אני מקבלת את טענת ב"כ התובעת כי יש לקבל את עדותו של‬
‫ה‪.‬‬
‫וייס‪ ,‬עד התביעה‪ ,‬ולקבוע כי המסור נוקה ביום האירוע‪ .‬עדותו של וייס‬
‫אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של עבד עיסא שביצע חיתוכים ביום‬
‫השריפה‪ .‬הוא העיד כי מתחת למסור הוא מנקה פעם בשבוע וכי ביום‬
‫השריפה לא ניקה שם אלא רק מסביב למסור (פר' עמ' ‪ 4,‬שו' ‪ .)2-1‬עדות זו‬
‫מתיישבת עם עדותו של שלום גרוס לעניין שגרת ניקוי המסור והיא גם‬
‫מתיישבת עם עדות הראייה של לוי ושל היינה בדבר נסורת שהייתה מתחת‬
‫למסור בעת השריפה‪.‬‬
‫מסקנתי היא על כן כי הוכח במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי כי‬
‫השריפה פרצה עקב גץ שפגע בנסורת והביא להתלקחותו‪.‬‬
‫האם הופרו תנאי הפוליסה או האם לא התקיים תנאי לחבות הביטוחית של‬
‫הנתבעת‬
‫‪ .12‬ברשימה נקבעו תנאים "לחבות החברה ולתשלום תביעות"‪ .‬ברשימה‬
‫נקבע תחת הכותרת "הגנות בית העסק" כי‪:‬‬
‫"תנאי מוקדם לחבות החברה ולתשלום תביעות הינו בקיום כל‬
‫הדרישות המצוינות בדו"ח שמאי‪/‬סוקר מס' ‪ 502‬מיום ‪ 52/20/22‬של‪:‬‬
‫רוברמן אודי בדבר קיום אמצעי המיגון והמלצות הבטיחות המהוות‬
‫חלק בלתי נפרד מהתנאות הפוליסה"‪.‬‬
‫בהמשך נקבע תחת הכותרת "תאור הכיסוי" לגבי מגרש ב'‪:‬‬
‫"שיירי נסורת מפונים‪ ,‬בתום כל יום עבודה‪ ,‬מסככת הנגרייה לפח‬
‫החיצוני"‪.‬‬
‫(עמ' ‪ 5‬ו‪ /-‬ברשימה)‪.‬‬
‫בתוספת לפוליסה שונו התנאים שלעיל באופן שבהגנות לבית העסק נקבע כי‬
‫תנאי מוקדם לחבות החברה הוא קיום הדרישות שבדו"ח שמאי‪6‬סוקר אודי‬
‫רוברמן מתאריך ‪( 12.2.,2‬ולא ‪ ,,.1.,2‬כאמור לעיל) (עמ' ‪ 4‬בתוספת לפוליסה)‪.‬‬
‫לדו"ח הסוקר מיום ‪ ,,.1.,2‬צורף מסמך שבו דרישה לשיפור ההגנות ובין היתר‬
‫כדלקמן‪" :‬יש לפנות נסורת מסככת הנגרייה לפח חיצוני בתום כל יום‬
‫עבודה" (נספח ב' לדו"ח סוקר בעמ' ‪ ,2‬סעיף ‪ .),‬מר גרוס חתם על התחייבות‬
‫לביצוע האמור‪ .‬דו"ח הסוקר מיום ‪ 12.2.,2‬חוזר על הדרישה הנ"ל‪ .‬על מסמך‬
‫זה לא חתומה התובעת או מי מטעמה‪.‬‬
‫‪ .15‬הנתבעת טוענת כי תנאי מוקדם לחבותה הוא קיום כל הדרישות המצוינות‬
‫בדו"ח הסוקר רוברמן מיום ‪ ,,.1.,2‬קרי "שיירי נסורת מפונים בתום כל יום‬
‫עבודה מסככת הנגריה לפח חיצוני"‪ .‬ההתנאה הובאה לידיעתו של שלום גרוס‬
‫והוא התחייב בכתב לביצועה‪ .‬משלא קוים התנאי לחבות הביטוחית ולא בוצע‬
‫ניקיון מתחת למסור מידי יום‪ ,‬דין התביעה להידחות‪.‬‬
‫‪ .14‬התובעת טוענת לעומתה כי בפוליסה אין כל התייחסות למסור ולדרישת‬
‫הניקיון מתחתיו‪ .‬הוכח כי התובעת דאגה בסיום כל יום עבודה לפינוי שיירי‬
‫הנסורת בנגרייה‪ .‬עובדה זו מוכחת מדו"ח הסוקר רוברמן שביקר בנגרייה‬
‫כח ודשיים לפני השריפה‪ .‬עובדה זו גם מוכחת למועד התאונה מחוות הדעת של‬
‫היינה‪ .‬על כן התובעת עמדה בדרישות הפוליסה‪.‬‬
‫‪ .1/‬בעניין פרשנות מסמכים בכלל‪ ,‬ופוליסות ביטוח בפרט‪ ,‬עסקה הפסיקה‬
‫בהרחבה‪ ,‬ואלה העקרונות העולים מהפסיקה‪:‬‬
‫בע"א ‪ 22,62,‬דינרי נ' חתמי ללוידס לונדין‪ ,‬פ"ד כח(‪ )1/25( 40/ )1‬אימץ בית‬
‫המשפט את ההלכה מע"א ‪ /,062,‬החברה הלאומית לביטוח ולאחריות בע"מ נ'‬
‫לבן‪ ,‬פ"ד כה(‪:)1/21( 200 ,204 )1‬‬
‫"כלל ראשון הוא בפרשנות מסמך כגון פוליסה לביטוח שיש לתת לו‬
‫פירוש מתקבל על הלב ושווה לכל נפש ומתיישב בצרכי החיים היום‬
‫יומיים‪ .‬על‪-‬כן עלינו לתת להגבלה האמורה פירוש שאינו עלול‬
‫להכשיל מבוטחים תמימים ועמו את הציבור הרחב ולעשות את‬
‫הביטוח פלסתר‪."...‬‬
‫בע"א ‪ 11,016,,‬דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש ( ‪ ),4./.,2‬נקבע‪:‬‬
‫"יוצא מכל אלה‪ ,‬כי מוטלת על המבטח חובה להגדיר את החריגים‬
‫לכיסוי הביטוחי‪ ,‬כדי שיוסק דבר היעדרו של כיסוי ביטוח בצורה‬
‫המדויקת ביותר‪ .‬מקום שהדבר נעשה בהגדרות כלליות וסתמיות‪,‬‬
‫תועדף פרשנות תכליתית המקיימת את הכיסוי‪ ,‬מפרשנות השוללת‬
‫אותו‪ .‬אין די שהמבטח יצביע על‪-‬פירוש סביר של החריג‪ ,‬כדי שיוכר‬
‫דבר קיומו‪ ,‬אלא עליו להראות כי התקיימות החריג לכיסוי הביטוחי‬
‫היא פירוש סביר יחידי של סעיף הפטור (פרשת סולל בונה‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .) 250‬יש לבחון כל חוזה ביטוח לפי נסיבותיו‪ ,‬ולאמץ את האופציה‬
‫הפרשנית‪ ,‬המלמדת על כוונת הצדדים‪ ,‬ואשר יש בה סבירות ואיזון‬
‫(שם‪ ,‬עמ' ‪.)253‬‬
‫בע"א ‪ 41246,/‬כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אסרף (‪ )2,.1.,0‬נקבע‪:‬‬
‫"בהתאם נקבע בפסיקתו של בית משפט זה‪ ,‬כי בעת פרשנותו של‬
‫חוזה ביטוח יש להיעזר בכלל בדבר הפרשנות כנגד המנסח‪ ,‬ולפיו‬
‫במקרה של ספק בדבר הפרשנות הראויה לחוזה הביטוח‪ ,‬יש להעדיף‬
‫את הפרשנות המובילה לזכאות המבוטח (ראו ע"א ‪ 2002/25‬נווה גן‬
‫(א‪.‬כ‪ ).‬בניה ופיתוח השקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה‬
‫לביטוח (‪ ;)55.0.5222‬ע"א ‪ 000/30‬שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ‪,‬‬
‫פ"ד מח(‪ .)) 0002( 522-520 ,550 )0‬עוד יש לפנות‪ ,‬במידת הצורך‪ ,‬לכלל‬
‫בדבר ציפייתו הסבירה של המבוטח‪ ,‬אשר על פיו בהיעדר אומד דעת‬
‫משותף לצדדים לחוזה הביטוח‪ ,‬יש לבחון את פרשנותו לפי ציפייתו‬
‫הסבירה של המבוטח בדבר פרשנות החוזה (ראו רע"א ‪2053/05‬‬
‫אגודה שיתופית בית הכנסת רמת‪-‬חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ‪,‬‬
‫פ"ד נ(‪."))0006( 530 )2‬‬
‫בע"א ‪ 22/60/‬שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬פ"ד מח(‪)1//2( ,2, ,,,1 )1‬‬
‫קובע כב' השופט ברק (כתוארו אז)‪:‬‬
‫"אך לעתים קיימים כללי פרשנות מיוחדים ‪ -‬בעלי אופי משני‬
‫המשחררים את השופט מהנטל של שימוש בשיקול‪-‬דעתו ומכוונים‬
‫אותו אל 'התכלית הסופית'‪ .‬בתחום דיני הביטוח מצוי כלל פרשני‬
‫משני שכזה‪ .‬כלל זה קובע כי במקום שהחיפוש אחר תכלית חוזה‬
‫הביטוח ‪ -‬כפי שניתן ללמוד עליה מכוונתם של הצדדים‪ ,‬מלשון‬
‫הפוליסה וממקורות חיצוניים ‪ -‬אינו מביא לתוצאה חד‪-‬משמעית‪ ,‬יש‬
‫לבחור באותה תכלית המיטיבה עם המבוטח (ראה ד' מ' ששון‪ ,‬דיני‬
‫ביטוח (שוקן‪ ,‬תשמ"ט) ‪ .)52‬מבין שתי תכליות אפשריות ‪ -‬המעוגנות‬
‫במקורות שמהם למד הפרשן על תכליתו של חוזה הביטוח ‪ -‬יש‬
‫לבחור באותה תכלית שתוצאתה פועלת למען המבוטח‪ ... .‬אכן‪' ,‬כלל‬
‫זה יפה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כאשר ניצבות לפני הפרשן שתי משמעויות‬
‫סבירות במידה שווה פחות או יותר‪ ,‬שאז יש להעדיף אותה משמעות‪,‬‬
‫שהי א נוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך'‪( ...‬השופט ד' לוין‬
‫בע"א ‪ 620/32‬הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ .)205‬רב‪-‬משמעות הניסוח ‪ -‬המאפשרת‬
‫החלתו של הכלל הפרשני המשני ‪ -‬היא רב‪-‬משמעות הנשארת לאחר‬
‫שהפרשן בחר באותה משמעות לשונית המגשימה את תכליתה של‬
‫הפוליסה"‪.‬‬
‫‪ .12‬בענייננו המחלוקת נוגעת לדרישה‪" :‬שיירי נסורת מפונים‪ ,‬בתום כל יום‬
‫עבודה‪ ,‬מסככת הנגרייה לפח החיצוני" שמצוינת כתנאי מוקדם לחבות‬
‫הנתבעת‪ .‬הסוקר רוברמן מסר בתצהירו כי הדרישה לפינוי הנסורת היא אמצעי‬
‫מנע אש בסיסי בכל נגריה שכן נסורת היא חומר דליק המתלקח בקלות והדבר‬
‫ידוע לכל העוסקים בת חום‪ .‬בחקירתו אישר הסוקר כי רשם בשני הדוחות שערך‬
‫בעניין בית העסק‪ ,‬האחד פחות מחודשיים לפני השריפה‪ ,‬כי רמת התחזוקה בו‬
‫תקינה (פר' עמ' ‪ 22‬שו' ‪ .),,‬הסוקר אישר כי בדרישות המיגון בפוליסה אין‬
‫התייחסות למסור (פר' עמ' ‪ 2/‬שו' ‪ .)1,‬כן אישר שאין התייחסות בתנאי המיגון‬
‫לשגרת ניקיון המסור (שם‪ ,‬שו' ‪.)1/‬‬
‫‪ .10‬שלום גרוס טען בעדותו כי הניקוי מתחת למסור לא היה עקרוני ולכן אם קרה‬
‫שביום שישי הוא לא היה בעסק‪ ,‬לא ניקו את המסור (פר' עמ' ‪ /‬שו' ‪.)1,-11‬‬
‫אשר למטרת ניקוי הנסורת בנגרייה בכלל הסביר את תכליתה לפי הבנתו "כדי‬
‫שאם ייפול חתיכת סיגריה או משהו‪ ....‬ואם מישהו יכנס ויזרוק סיגריה זה‬
‫יתלקח" (שם‪ ,‬שו' ‪ .) 1/-14‬הוא גם אישר שברור לו שהדרישה לפינוי הנסורת‬
‫היא דרישה בטיחותית וציין שלכן הוא מבצע זאת כל יום והוסיף‪" :‬כמובן שיש‬
‫הבדל גדול בין נסורת שעומדת איפה שאנשים מסתובבים לבין ארון כלוא שלא‬
‫מגיעים אליו" (שם‪ ,‬שו' ‪ )1/-10‬גרוס המשיך והעיד כי נדרש על ידי הסוקר‬
‫לפנות נסורת וזאת על מנת שלא תהיה ערמת נסורת שמשהו יזרוק סיגריה‬
‫ותהיה דלקה‪ .‬לטענתו כך נהג והסוקר אף אישר שבית העסק נקי (שם‪ ,‬שו' ‪21-‬‬
‫‪ .),2‬שלום גרוס העיד כי הנסורת שמצטברת מתחת למסור אינה מסוכנת כיוון‬
‫שאינה גלויה ואין סיכוי להתלקחות ולכן שם ניקו פעם בשבוע (פר' עמ' ‪ 1,‬שו'‬
‫‪.)4-5‬‬
‫‪ .1/‬הנתבעת לא חלקה על כך שהנסורת בנגרייה‪ ,‬להבדיל מארון המסור‪ ,‬פונתה‬
‫כראוי‪ .‬אין גם מחלוקת כי אין בפוליסה התייחסות למסור בכלל והוא הדין‬
‫בתנאי המיגון ב פרט‪ .‬המלצת הבטיחות ברשימה ובדו"ח הסוקר שנטען כי היא‬
‫תנאי מוקדם בפוליסה‪ ,‬זו לשונה‪" :‬שיירי נסורת מפונים בתם כל יום‬
‫עבודה מסככת הנגריה לפח חיצוני" (הדגשה שלי ‪ -‬מ' נ')‪ .‬אני סבורה שבניקוי‬
‫הנגרייה עמדה התובעת בתנאי הפוליסה‪ .‬אני מאמינה לשלום גרוס כי הבין‬
‫שמטרת הניקיון הייתה בעיקר למנוע חשיפה של נסורת גלויה לסיכוני אש וכי‬
‫הנסורת שהייתה מתחת למסור לא הייתה חשופה להבנתו לסיכון כזה וכי לכן‬
‫שם הסתפק בשגרת ניק יון של פעם בשבוע שבועיים‪ .‬אם כטענת הנתבעת יש‬
‫בנסורת שמתחת למסור משום סיכון מיוחד היה עליה לציין זאת במפורש‬
‫בפוליסה‪ .‬הלשון אותה נקטה הפוליסה אינה מחייבת פרשנות שניקוי הסככה‬
‫מידי יום כולל גם את ניקוי המסור מידי יום‪ .‬דו"ח הסוקר שאישר את עמידת‬
‫התובעת בתנאים‪ ,‬מ בלי לברר בנפרד את שגרת ניקוי המסור‪ ,‬מלמדת שגם‬
‫מבחינת הנתבעת הסיכון שבהצטברות הנסורת מתחת למסור לא היה בבחינת‬
‫סיכון שהנתבעת מצאה להתייחס אליו או לבדוק אותו‪.‬‬
‫מסקנתי היא על כן כי התובעת עמדה בתנאי הפוליסה לרבות התנאי המוקדם‪,‬‬
‫וכי על כן על הנתבעת לשלם לה תגמולי ביטוח בגין מקרה הביטוח‪.‬‬
‫האם נכרת הסכם מחייב בין שמאי הצדדים לעניין גובה הנזק‬
‫‪ .,,‬אין מחלוקת כי בין השמאים של הצדדים נוהל מו"מ בנוגע להערכת הנזקים‬
‫וכי הם גיבשו הסכמות‪ .‬המחלוקת היא האם ההסכמות היו תלויות בהסכמה‬
‫על האחריות‪ ,‬קרי גם בתשלום‪ ,‬אם לאו‪ .‬בכתב ההגנה לא טענה הנתבעת‬
‫להסכמה כאמור (ר' סעיפים ‪ ,,‬ו‪ ,5-‬בכתב ההגנה)‪ .‬כבר מטעם זה דין הטענה‬
‫להידחות‪.‬‬
‫מעבר לדרוש אציין כי אשכנזי‪ ,‬שמאי הנתבעת‪ ,‬טען להסכמה בינו לבין השמאי‬
‫עזר ‪ -‬מטעם התובעת‪ .‬לטענת אשכנזי העריכו השמאים את הנזק בצורה נכונה‬
‫ללא קשר לשאלת האחריות (פר' עמ' ‪ /0‬שו' ‪ .),/-,0‬אשכנזי אישר כי לא הייתה‬
‫הסכמה בכתב (פרו' עמ' ‪ /0‬ש' ‪ ) 15‬וכי אין חוו"ד מוסכמת בין שמאים (עמ' ‪/0‬‬
‫ש' ‪ - 21‬עמ' ‪ //‬ש' ‪ ),‬אך טען ש"פרקטית היא מוסכמת" (פר' עמ' ‪ //‬שו' ‪ .)5‬עזר‬
‫העיד כי היה שיתוף פעולה עם אשכנזי (פרו' עמ' ‪ 12‬ש' ‪ )1,‬וכי סכום הנזק‬
‫המ ופיע בחוות הדעת של אשכנזי היה מקובל עליו "באותה עת" (שם‪ ,‬שו' ‪.)12‬‬
‫עזר העיד כי היה מוסמך‪ ,‬באישורו הסופי של שלום גרוס‪ ,‬להגיע לכל סיכום‬
‫(פר' עמ' ‪ ,,‬שו' ‪ .) ,/‬עוד העיד כי בשלב השיחות עם אשכנזי היה נכון להעמיד‬
‫את התביעה לעניין המלאי על סכום נמוך יותר "מתוך זה שהאווירה מול‬
‫המבטח הייתה לגמור את התיק מהר ובחיוב" (פר' עמ' ‪ ,1‬שו' ‪.)1,‬‬
‫אני מאמינה לעזר כי ההסכמות עם אשכנזי נועדו לייתר את ההליך המשפטי‬
‫ולהגיע לסיכומים מהירים וכי ההסכמות ניתנו למקרה שאכן יבוצע תשלום‬
‫ויסתיים העניין‪ .‬משלא הגיעו הצדדים להסכמות בעניין האחריות‪ ,‬לא מצאתי‬
‫שההסכמות‪ ,‬ככל שהיו‪ ,‬מחייבות את הצדדים‪ .‬על כן אני קובעת כי לא הייתה‬
‫הסכמה לסכומים שמצוינים בחוות הדעת של אשכנזי מקום שהתובעת נאלצה‬
‫לפנות בתביעה על מנת לממש את זכותה על פי הפוליסה‪.‬‬
‫תגמולי הביטוח שעל הנתבעת לשלם לתובעת‬
‫‪ .,1‬חוות דעת מומחי הצדדים מת ייחסות לשלושה סוגי נזקים עיקריים כדלקמן‪:‬‬
‫נזק למבנה וצמודות‪ ,‬תכולה ‪-‬ציוד ומלאי‪ .‬עזר ערך שתי הערכות‪ .‬האחת באומדן‬
‫ראשוני מיום ‪( ,/./.,2‬להלן‪" :‬האומדן הראשוני") והשנייה בחוות דעת מיום‬
‫‪( 15./.,0‬להלן‪" :‬חוו"ד עזר")‪ .‬אשכנזי ערך חוות דעת מיום ‪2.2.,2‬‬
‫(להלן‪" :‬חוו"ד אשכנזי")‪.‬‬
‫‪ .,,‬נזק למבנה ‪ -‬בכתב התביעה טוענת התובעת לנזק למבנה וצמודות (להלן‪:‬‬
‫"הנזק למבנה") בסך כולל של ‪ .₪ ,14,,,,‬בחוו"ד עזר העריך עזר את הנזק‬
‫למבנה בסך כולל של ‪ .₪ 1/1,44,‬בחוו"ד אשכנזי הנזק למבנה לפי ערך כינון‬
‫‪ ₪ 14,,0,,‬ולפי ערך ריאלי ‪ .₪ 1,,,,,,‬הנתבעת אינה חולקת על כך שעל פי‬
‫הפוליסה זכאי המבוטח לפיצוי בערך כינון‪ .‬פרק ‪ /‬ברשימה שעניינו "מבני בית‬
‫עסק" קובע‪" :‬ערך כינון למבנה בתוקף"‪ .‬הנתבעת טוענת כי פיצוי בערך כינון‬
‫כפוף להוראות פרק ‪ /‬בפוליסה הקובעות כי‪" :‬כל עוד לא נשא המבוטח‬
‫בהוצאות לקימום הרכוש שנהרס או ניזוק‪ ,‬לא יהא המבטח חייב בכל תשלום‬
‫שהוא‪ ,‬העולה על הסכום שהיה צריך לשלם אותו לפי פרק זה‪ ,‬אילולא היה‬
‫כלול סעיף זה" (עמ' ‪ 11‬בפוליסה ס' ב' תחת הכותרת "הוראות מיוחדות‬
‫לקימום")‪ .‬לטענת הנתבעת נוכח הוראה זו זכאית התובעת לפיצוי בערך שיפוי‪,‬‬
‫לאחר ניכוי פחת מתאים‪ ,‬בסך ‪ ₪ 1,,,,,,‬בלבד‪.‬‬
‫‪ .,2‬מהו אם כן "הסכום שהיה צריך לשלם אותו לפי פרק זה אילולא היה כלול בו‬
‫סעיף זה" ‪ .‬נראה כי סעיף זה אינו ברור‪ .‬פרק המבנה שבפוליסה סתום והוא‬
‫אינו קובע כי בהיעדר כינון ישולם פיצוי בערך שיפוי‪ .‬זאת להבדיל מהסעיף‬
‫בפרק "תכולת בית העסק" בפוליסה הקובע שבהעדר כינון בפועל הפיצוי יהיה‬
‫בערכי שיפוי‪ .‬על כן‪ ,‬אני קובעת שבנסיבות אלה יחול האמור ברשימה‪ ,‬דהיינו‬
‫פיצוי לפי שווי כינון‪.‬‬
‫‪ .,5‬משהגעתי למסקנה כי הפיצוי בגין הנזקים למבנה הוא בערכי כינון הרי שהפער‬
‫בין מומחי הצדדים בעניין המבנה עומד לפי ערכי כינון על ‪ ₪ 0,24,‬בלבד‪.‬‬
‫הנזק למבנה בחוו"ד עזר כולל עשרה סעיפים המקבילים לתשעה סעיפים‬
‫בחוו"ד אשכנזי (כאשר סעיפים ‪ 2‬ו‪ 0-‬בחוו"ד עזר מהווים ביחד את סעיף ‪/‬‬
‫בחוו"ד אשכנזי)‪ .‬למעשה‪ ,‬אין מחלוקת בין עזר לאשכנזי באשר לשמונה מתוך‬
‫עשרת הסעיפים שבחוו"ד עזר בסך של ‪ .₪ 1,2,0,,‬המחלוקת מתמצית בשני‬
‫סעיפים בחוו"ד עזר העוסקים בתיקוני אספלט בשטח ‪ 1,,,,‬מ"ר ובעלויות‬
‫שטיפת רחבה מפיח ושרידי אש (להלן‪" :‬תיקוני אספלט" ו"שטיפת הרחבה")‪.‬‬
‫עזר העריך את הנזק בגין תיקוני האספלט בסכום של ‪ ₪ ,0,24,‬ואת הנזק בגין‬
‫שטיפת הרחבה בסך של ‪( ₪ 4,,,,‬סעיפים ‪ /‬ו ‪ 2-‬בעמ' ‪ ,‬בחוו"ד עזר)‪ .‬אשכנזי‬
‫העריך את הנזק בגין תיקוני האספלט ושטיפת הרחבה בסכום כולל של ‪,4,,,,‬‬
‫‪ ₪‬בערך כינון (סעיף ‪ /‬בעמ' ‪ 4‬בחו"ד אשכנזי)‪ .‬לעניין תיקוני האספלט עזר העיד‬
‫שבפועל שולם סכום של ‪( ₪ ,0,,,,‬פרו' עמ' ‪ 10‬ש' ‪ ),1-,,‬ובחוו"ד ציין כי‬
‫קיימת חשבונית ‪ 122/‬מאת ספק "סלימאן" בסך ‪( ₪ ,0,24,‬עמ' ‪ ,‬בחוו"ד)‪.‬‬
‫חשבונית לא הוצגה‪ .‬לעניין שטיפת הרחבה עזר מציין בחוו"ד כי מדובר בעבודה‬
‫עצמית (עמ' ‪ ,‬לחוו"ד ליד ס' ‪ .)0‬ה וא לא הסביר כיצד הגיע לסכום של ‪.₪ 4,,,,‬‬
‫נראה מחוות הדעת כי אשכנזי מסכים שמגיע לתובעת פיצוי בגין תיקוני‬
‫האספלט ושטיפת הרחבה‪ .‬על כן אני מקבלת את הערכת אשכנזי שמהווה‬
‫הודאת בעל דין של הנתבעת‪ ,‬בהעדר הוכחה אחרת על ידי התובעת‪ ,‬ומחייבת את‬
‫הנתבעת לשלם לתובעת ‪ ₪ ,4,,,,‬בגין הנ"ל‪.‬‬
‫לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת בגין המבנה סך‬
‫של ‪ ₪ 025,322‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום השריפה ועד לתשלום‬
‫בפועל‪.‬‬
‫‪ .,4‬ביטוח חסר‪ :‬בעמ' ‪ /-4‬לפוליסה נקבע לעניין ביטוח חסר כך‪" :‬אם בשעת קרות‬
‫מקרה הביטוח היה סכום הביטוח לפי פרק ‪( 2‬תכולת בית העסק) פרק ‪( 6‬מבני‬
‫בית העסק)‪ ...‬פחות משוויו של הרכוש המבוטח‪ ...‬יופחתו תגמולי הביטוח לפי‬
‫הפוליסה‪ ,‬בשל אובדן או נזק‪ ,‬בהתאם ליחס שבין סכום הביטוח ובין שוויו של‬
‫הרכוש המבוטח‪ ...‬אם הורחבו הפרקים הנ"ל לכלול תוספת ערך כינון אזי‬
‫יבוסס החישוב הנ"ל על בסיס ערכו הכללי של הרכוש המבוטח כחדש"‪.‬‬
‫בנוסף קובעת הפוליסה כי תגמולי הביטוח יחושבו לפי שווי הרכוש ביום מקרה‬
‫הביטוח ולא יותר מסכום הביטוח (עמ' ‪ 2‬לפוליסה)‪.‬‬
‫סעיף ‪ /,‬בחוק חוזה ביטוח קובע‪" :‬היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח‬
‫פחות משוויו של הנכס המבוטח‪ ,‬תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא‬
‫כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס בשעת כריתת החוזה"‪.‬‬
‫סכום הביטוח לפי הפוליסה הוא ‪( ₪ 51/,522‬ר' עמ' ‪ ,‬לרשימה מיום ‪)12.2.,2‬‬
‫וכך גם כותב עזר בעמ' ‪ 1‬לחוות דעתו‪.‬‬
‫אשכנזי מציין בחוו"ד כי שווי המבנים הוא מיליון ‪ ₪‬לפחות (ר' עמ' ‪ 1,‬בחוו"ד)‪.‬‬
‫אשכנזי לא מפרט כיצד הגיע לסכום זה‪ .‬בעדותו טען כי לא הסתייע בשמאי‬
‫מקרקעין וכי אין צורך בהערכת שמאי שכן זו הערכה לצרכי ביטוח‪ .‬עוד טען כי‬
‫הערכתו היא על הצד הנמוך (פרו' עמ' ‪ 24‬ש'‪ ,2‬עד עמ' ‪ 2/‬ש' ‪ .)2‬עזר לא התייחס‬
‫לשווי המבנים בחוו"ד ולא נחקר על כך במהלך עדותו‪.‬‬
‫אני סבורה שההערכה של אשכנזי בחוות דעתו היא הערכה סתמית שלא ניתן‬
‫לה כל הסבר והוא הדין בעדותו‪ .‬על כן אני קובעת כי לא הוכח שווי המבנים‬
‫וממילא לא הוכח ביטוח חסר בעניינם‪.‬‬
‫‪ .,/‬נזק לתכולה ‪ -‬בכתב התביעה טענה התובעת לנזק לתכולה בסכום של ‪1/5,,/0‬‬
‫‪ ₪‬לפי האומדן הראשוני‪ .‬לפי חוו"ד עזר הנזק לתכולה הוא בסכום של ‪1/2,,/0‬‬
‫‪ .₪‬אשכנזי העריך את הנזק לתכולה בסך ‪ ₪ 14,,,,,‬לפי ערך כינון וב‪0,,,,,-‬‬
‫‪ ₪‬לפי ערך ריאלי‪.‬‬
‫‪ .,2‬על פי הפוליסה "תכולת בית העסק" היא‪" :‬כל תכולת בית העסק המשמשת‬
‫לצרכי עסקו של המבוטח כדלהלן‪ :‬א‪ .‬מכונות וציוד ‪ -‬מכונות‪ ,‬כלי עבודה‪,‬‬
‫ריהוט משרדי וכל תכולה אחרת למעט מלאי‪ .‬ב‪ .‬מלאי ‪( "... -‬עמ' ‪ 2‬בפוליסה‬
‫הסעיף הראשון בפרק ‪.)4‬‬
‫‪ .,0‬הנזק לתכולה בחוו"ד המומחים מורכב משני סעיפים‪ :‬האחד‪ ,‬בגין פינוי‬
‫וסילוק צ יוד שניזוק והשני‪ ,‬נזק מוחלט למכונות בתוך הסככה ובמכולה‪.‬‬
‫פינוי וסילוק ציוד ‪ -‬לפי עדות עזר הפינוי בוצע על ידי העובדים של התובעת‬
‫(פרו' עמ' ‪ 1/‬ש' ‪ .) 2‬אין מחלוקת בין השמאים עזר ואשכנזי‪ :‬שניהם מציינים‬
‫סכום של ‪ ₪ 5,222‬כפיצוי לו זכאית התובעת בגין סעיף זה‪.‬‬
‫נזק למכונות ולציוד ‪ -‬עזר העריך את הנזק בסכום של ‪ ₪ 1/1,,/0‬ואשכנזי‬
‫העריך את הנזק בסכום של ‪ ₪ 14,,,,,‬בערך כינון ובסכום של ‪ ₪ 0,,,,,‬בערך‬
‫ריאלי לאחר ניכוי "פחת מתאים"‪( .‬ר' עמ' ‪ 0‬לחוו"ד אשכנזי בפסקה השנייה‬
‫לסעיף ב‪.).‬‬
‫עזר כתב בחוות דעתו כי "פרוט הציוד והתכולה אשר היה במוקד האירוע קיים‬
‫במשרדנו‪ .‬המדובר ברשימות אשר בוצעו במקור על ידינו בשיתוף עם שמאי‬
‫מטעם המבטח‪ .‬כללית‪ ,‬הציוד ניזוק באופן מוחלט ללא ניצולת‪ .‬לעניין ערכי‬
‫הציוד שניזוק‪ ,‬קבענו את הערכתנו על בסיס עלויות השוק" (עמ' ‪ 2‬לחוו"ד עזר‬
‫תחת הכותרת "ציוד ותכולה")‪ .‬עזר אף ציין כי מדובר בהערכה "על פי רשימה‬
‫פרטנית" (עמ' ‪ ,‬בחוו"ד עזר ליד סעיף ב‪ .)1 .‬עזר נחקר על הרשימה שערך (פרו'‬
‫עמ' ‪ 1/‬ש' ‪ ) 0‬הרשימה לא הוגשה לבית המשפט‪ .‬מעדותו של עזר עולה כי‬
‫ההערכה הכספית של הציוד נעשתה על ידו ועל ידי גרוס על בסיס בירור עם‬
‫ספקים בדבר עלות ציוד חדש (פרו' עמ' ‪ 1/‬ש' ‪.),/-,4‬‬
‫אשכנזי ציין בחוו"ד כי "להבות האש גרמו נזקים מוחלטים לציוד ולמכונות‬
‫שנמצאו בתוך סככת הנגריה ובתוך המכולה‪ ,‬עם זאת הם הותירו שרידים‬
‫ברורים שאיפשרו זיהוי מלא ומפורט‪( "...‬עמ' ‪ 0‬בפסקה הראשונה לסעיף ב‪.).‬‬
‫לעניין זיהוי הציוד שניזוק העיד אשכנזי כי "כנראה הניסוח‪ ...‬לא מדויק‪.‬‬
‫הכוונה שיכולתי לזהות איזה סוג מכשיר אבל לא את הפרטים‬
‫המדויקים" (פרו' עמ' ‪ 2,‬ש' ‪ )10-12‬וקודם העיד "לכן במקרים האלה נוקטים‬
‫אומדן מעוגל‪ ,‬סגר [צ"ל ‪ -‬סדר‪ -‬מ' נ']גודל שהוא סביר‪ ,‬מקובל על הצד‬
‫השני‪( "...‬פרו' עמ' ‪ 2,‬ש' ‪ .)12-1,‬בנוגע לאופן הערכת הנזק ציין אשכנזי‬
‫בחוו"ד "‪ ...‬הוגשה תביעה המבוססת על הצעות מחיר או על הבנה אישית של‬
‫המבוטחים (פרוט מלא בצרופה)‪ ,‬בבדיקתה מצאנו מקום לעדכון מעוגל של‬
‫הסכומים‪ ,‬כאשר בהערכה הראלית‪ ,‬ניכינו פחת מתאים" (עמ' ‪ 0‬בחוו"ד‬
‫אשכנזי בפסקה השנייה לסעיף ב‪ .).‬הצרופה לא צורפה לחוו"ד אשכנזי‪ .‬אשכנזי‬
‫העיד כי מדובר בפירוט התביעה של התובעת (פרו' עמ' ‪ 2,‬ש' ‪ .)4-5‬בנוסף העיד‬
‫אשכנזי "הוא [עזר ‪ -‬מ' נ'] נתן רשימה מפורטת‪ ,‬הדברים נשרפו‪ ,‬אי אפשר‬
‫לזהות אותם אחד לאחד‪ ,‬סגרנו בהסכמה סכום מעוגל‪ ,‬מבלי ללכת לסעיף כזה‬
‫או אחר ‪ ...‬שמאות זה לא מדע מדויק‪( ".‬פרו' עמ' ‪ 2,‬ש' ‪.)0-2‬‬
‫הואיל והרשימה המוזכרת בעדות עזר לא הוגשה לבית המשפט אין אפשרות‬
‫לבחון את הערכתו של עזר‪ .‬כמו כן לא ניתן לבחון את חוו"ד אשכנזי שאף הוא‬
‫לא מפרט כיצד הגיע להערכתו פרט לכך שציין שעיגל סכומים‪ .‬הנטל להוכיח‬
‫את הציוד ושוויו מוטל על התובעת והיא לא עמדה בנטל נוכח אי המצאת‬
‫הרשימה של הציוד כמו גם ראייה לעניין שווי הציוד‪ ,‬למעט אמירה כללית של‬
‫עזר שברר עם ספקים עלות הציוד כחדש‪ .‬בנסיבות אלה אני מקבלת את הערכת‬
‫אשכנזי‪ ,‬לעניין שווי המכונות והציוד בערכי כינון‪ ,‬העומדת על סך ‪₪ 14,,,,,‬‬
‫בהיותה הודאת בעל דין של הנתבעת‪.‬‬
‫‪ .,/‬על פי הפוליסה "תשלום פיצוי לפי ערך כינון‪ ...‬מותנה בהקמה מחדש‪ ...‬לא‬
‫הוקם מחדש‪ ,‬תוקן או הוחלף הרכוש שאבד או ניזוק‪ ,‬יהיה הפיצוי עבורו לפי‬
‫ערך שיפוי" (עמ' ‪ 1,‬בפוליסה ס' ‪ ./‬ב‪.).‬‬
‫התובעת לא הציגה חשבוניות בדבר תיקון המכונות או רכישתן מחדש על כן לא‬
‫הוכח שהציוד והמכונות נרכשו מחדש או תוקנו‪ .‬על פי הפוליסה הפיצוי המגיע‬
‫לתובעת בנסיבות אלה הוא לפי ערך שיפוי‪.‬‬
‫אשכנזי קבע ערך השיפוי לאחר שניכה כ ‪ 52%-‬פחת מהערכתו (‪÷ 0,,,,,‬‬
‫‪ .),.42222=14,,,,,‬אשכנזי לא הסביר כיצד הגיע לשיעור הפחת בו נקב‪.‬‬
‫לעניין ערכי השיפוי העיד עזר כי הוא אינו יודע מתי נרכשו הפריטים (פרו' עמ'‬
‫‪ 1/‬ש' ‪ .) 1,-2‬בנוגע לתקינות הציוד שניזוק העיד כי אין מחזיקים בעסק ציוד לא‬
‫תקין וכי הציוד היה מחובר לחשמל (פרו' עמ' ‪ 1/‬ש' ‪ .)15-12‬מאידך גיסא אישר‬
‫כי חלק גדול מהציוד ה יה מאוחסן במכולה וכי הוא מעריך שלא נעשה בו‬
‫שימוש יום ‪-‬יומי (פרו' עמ' ‪ 1/‬ש' ‪ .),,-12‬בנוסף העיד כי עיקר הסכום הכספי‬
‫נובע ממכונות שהיו מחוץ למכולה והיו מחוברות לחשמל (פרו' עמ' ‪ 1/‬ש' ‪,2-‬‬
‫‪.),,‬‬
‫כאמור לא הוכח לפניי מהו בדיוק הציוד שניזוק‪ ,‬מה עלותו כחדש או שוויו‬
‫כמש ומש‪ ,‬מתי נרכש הציוד ובהתאמה מהו שוויו בערכי שיפוי‪ ,‬ומהו הציוד‬
‫שניזוק בשריפה מתוך כלל הציוד בבית העסק‪ .‬מכיוון שכך אני קובעת על פי‬
‫אומדנה כי לשם חישוב ערך השיפוי יש לנכות פחת בשיעור ‪ .2,%‬לאחר ניכוי‬
‫פחת זכאית התובעת לפיצוי בגין נזק למכונות ולציוד בסך ‪1-(=( ₪ 022,222‬‬
‫‪ .)14,,,,,*),.2,‬עוד אני קובעת כי לא הוכח ביטוח חסר שכן לא ברור מנין‬
‫הנתון של אשכנזי שכל הציוד בבית העסק שוויו ‪.₪ ,,,,,,,‬‬
‫‪ .2,‬התובעת טענה כי יש לפסוק לה פיצוי בערכי כינון לפי ההלכה שנפסקה בע"א‬
‫‪ 1/160,‬הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מלון דבורה בע"מ פ"ד לה(‪)5‬‬
‫‪ .)1/01( 215‬בעניין מלון דבורה עתר המלון ‪-‬המבוטח להארכת המועד להשלמת‬
‫הכינון ב‪ 15-‬חודשים נוספים מעבר לנקוב בפוליסה‪ ,‬עד לאחר מתן החלטת‬
‫הבורר במחלוקת בין הצדדים בפלוגתאות שביניהם בעניין העבודות שיש‬
‫לבצע‪ .‬בשל המחלוקות נמנעה השלמת הכינון במועד שנקבע בפוליסה‪ .‬עובר‬
‫להגשת הבקשה הנ"ל עתר המבוטח לחייב את המבטח לשלם לו את הנזק‬
‫הממשי מבלי לכרוך עניין זה בסעיף הכינון‪ .‬באותו עניין הגיעו הצדדים לפשרה‬
‫לפיה התחייב המבטח לשלם למבוטח חלק נכבד מהנזק הממשי‪ .‬סכום זה שולם‬
‫לאחר שננקטו הליכים נגד המבטח ואולם ברור שווי הכינון "לא התקדם"‬
‫וחלפה התקופה הנקובה בפוליסה לביצוע הכינון‪ .‬בית המשפט קיבל את הערעור‬
‫בחלקו‪ .‬הוא אישר את קביעת בית המשפט המחוזי שהאריך את מועד הכינון‬
‫בהתאם לרוח הפוליסה ונוכח החובה לקיים את החיוב בדרך מקובלת ובתום‬
‫לב‪ .‬בית המשפט קיבל את הערעור על כך שבית המשפט המחוזי הורה למבטח‬
‫להקדים הוצאות הכינון למבוטח‪ ,‬בטרם נשא בהן וקבע‪:‬‬
‫" מוכן אני להניח יחד עם השופט המכובד קמא‪ ,‬כי לרוב נמצא‬
‫מבוטח‪ ,‬שזה כעת נאכל רכושו בשריפה‪ ,‬בקשיי מימון לכונן הנזק ‪-‬‬
‫ולכך הוא מצפה לעזרת המבטח תמורת הפרמיה ששילם‪.‬‬
‫אבל בנסיבות רגילות‪ ,‬וכאשר נוהג המבטח בדרך מקובלת ובתום‪-‬לב‬
‫ואינו מערים על דרכו של המבוטח קשיים של דחיות והשהיות‪ ,‬שכל‬
‫אחת מהן מחייבת הזדקקות לערכאות שהן בדרך כלל ממושכות‪ ,‬הרי‬
‫תוך זמן סביר וקצר יקבל המבוטח את הפיצוי הממשי‪ ,‬הקשור בנזק‬
‫שנגרם ושלא בתחום סעיף הכינון‪ .‬פיצוי זה חייב המבטח לשלם מיד‬
‫וללא כל קשר‪ ,‬אם נשא בו תחילה המבוטח‪... .‬‬
‫משמע‪ ,‬סכום הנזק הממשי על‪-‬פי הפוליסה ושאינו בתחום סעיף‬
‫הכינון‪ ,‬חייב המבטח לשלם מיד ובלי להמתין עד שיושלם הכינון‪ .‬רק‬
‫בהוצאות הנוספות הכרוכות בכינון ‪ -‬ושהן מעבר לנזק הממשי ‪ -‬חייב‬
‫לשאת תחילה המבוטח‪ ,‬ואלה יוחזרו לו לאחר השלמת הכינון תוך‬
‫המועד המותנה‪ .‬דא עקא‪ ,‬שבמקרה דנן גם את התשלום של הנזק‬
‫הממשי השהו המערערות שנה ומעלה מאז הדליקה‪ ,‬ואת הסך‬
‫‪ 5,022,222‬ל"י לא שילמו‪ ,‬עד שהעניין בא לפני הערכאות‪...‬‬
‫ויש גם ממש בטענת בא‪-‬כוח המערערות‪ ,‬כי מה שפסק השופט‬
‫המכובד בנושא זה הוא מעבר לעתירה‪ ,‬שכן בבקשתן לא עתרו‬
‫המשיבות כלל להקדמת המימון‪ ,‬וכל שביקשו הוא הארכת מועד‬
‫הכינון‪ .‬אלא שכאמור גם לגופו של עניין לא היה מקום לצוות כפי‬
‫שציווה בית המשפט‪.‬‬
‫‪ .05‬סיכומו של דבר‪ :‬הוראה זו מפסק הדין של בית‪-‬משפט קמא‪,‬‬
‫בדבר הקדמת הוצאות הכינון על‪-‬ידי המערערות תמורת המצאת‬
‫ערבויות בנקאיות על‪-‬ידי המשיבות‪ ,‬יש לבטל"‪.‬‬
‫(ההדגשות הוספו ‪ -‬מ' נ') (שם‪ ,‬בעמ' ‪.)2,/-2,4‬‬
‫אינני סבורה שעניין מלון דבורה רלבנטי לענייננו‪ .‬באותו עניין לא הייתה‬
‫מחלוקת בדבר זכאות המלון לפיצוי הממשי וזה שולם באיחור‪ .‬בעניין שלפניי‬
‫הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר לזכאותה של התובעת לתגמולי הביטוח‬
‫כולם‪ ,‬נוכח תנאי הפוליסה ופרשנותם‪.‬‬
‫נראה לי כי לא ראוי לקבוע כלל כי בכל מקרה של מחלוקת פרשנית בנוגע‬
‫לפוליסה‪ ,‬שהובאה לפתחו של בית המשפט‪ ,‬על המבטח לשלם למבוטח פיצוי‬
‫בערכי כינון עקב חלוף המועד לכינון או עקב אי ביצוע הכינון בשל אי תשלום‬
‫תגמולי הפוליסה‪ .‬יתכן שיהיו מקרים שיצדיקו קביעה כזו‪ ,‬למשל מקום‬
‫שהמבטח נהג בחוסר תום לב ברוח סעיף ‪,0‬א בחוק חוזה הביטוח‪ ,‬התשמ"א‪-‬‬
‫‪ 1/01‬ואולם אין זה ה מקרה שלפניי ועל כן אין לי צורך להכריע בשאלה זו‪.‬‬
‫בשולי הדברים אציין שעדי התובעת לא טענו כי הציוד החילופי לא נרכש עקב‬
‫כך שלא שולמו תגמולי הביטוח‪.‬‬
‫אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין הנזק לתכולה בסך ‪020,222‬‬
‫‪ ₪‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום השריפה ועד לתשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ .21‬נזק למלגזות ‪ -‬בכתב התביעה טענה התובעת לנזק בסכום ‪( ₪ ,4,,,,‬לפי‬
‫האומדן הראשוני) ובחוו"ד עזר הסכום הוא ‪.₪ 12,5,/‬‬
‫‪ .2,‬אשכנזי לא העריך סכום בגין נזק למלגזות וכך כתב בחוו"ד‪" :‬במהלך פעולות‬
‫הכיבוי נעשה שימוש ב‪ 5-‬מלגזות שנמצאו במקום‪ ...‬ובעקבות זאת נגרמו‬
‫נזקים למלגזות עצמן‪ .‬בגין הנ"ל הוגשה תביעה כוללנית‪ ,‬בלתי מפורטת‪,‬‬
‫שנראית לנו מופרזת‪ ,‬כמו כן ובכל מקרה לא מצאנו כיסוי למלגזות במסגרת‬
‫הגדרת הרכוש המבוטח בפוליסה ולכן נמנענו מהתייחסות לדרישה בסעיף‬
‫זה" (ההדגשה הוספה ‪ -‬מ' נ') (עמ' ‪ /‬לחוו"ד אשכנזי בסעיף ד')‪ .‬הרשימה‬
‫מגדירה את "תכולת בית העסק" כך‪" :‬ציוד ומלאי המכולות‪ ,‬ציוד משרדי‪ ,‬כלי‬
‫עבודה‪ ,‬מכונות ניידות‪ ,‬מלאי עסקי" (עמ' ‪ 2‬בפוליסה) (ההדגשה הוספה ‪ -‬מ' נ')‪.‬‬
‫נראה שמלגזות אינן נכנסות להגדרת "תכולת בית העסק"‪.‬‬
‫ואולם על פי הפוליסה זכאית התובעת לפיצוי בגין הוצאות הצלה ומנע עד‬
‫לסכום של ‪( $ 1,,,,,‬ס' ‪ 2‬בעמ' ‪ /‬לפוליסה)‪ .‬עזר כתב בחוו"ד "‪ ...‬הועברו אלינו‬
‫חיובים של תיקונים והובלות מלגזות בסך כולל של ‪ + ₪ 56,322‬מע"מ לאור‬
‫זאת הוכר מחצית מסכום זה כהוצאות מנע" (עמ' ‪ 5‬לחוו"ד עזר)‪.‬‬
‫התובעת לא הציגה חשבוניות עם זאת אשכנזי מאשר שנגרם נזק למלגזות‪ .‬אני‬
‫מעמידה את הנזק על פי אומדנה על סך של ‪ ₪ 0,222‬במועד השריפה‪ .‬הנתבעת‬
‫תשלם לתובעת סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום השריפה ועד‬
‫לתשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ .22‬הוצאות מיוחדות ‪ -‬חיוב מכבי אש ‪ -‬התובעת טוענת לפיצוי בסכום ‪₪ ,2,/4,‬‬
‫לפי חיוב ים בפועל של רשויות הכיבוי כאמור בחוו"ד עזר (עמ' ‪ 2‬בחוו"ד עזר ליד‬
‫סעיף ד')‪ .‬התובעת לא הציגה חשבוניות‪ .‬אשכנזי אינו מתייחס לתביעה בגין‬
‫הוצאה זו‪ .‬בהעדר ראיה התביעה בעניין זה נדחית‪.‬‬
‫‪ .25‬נזק למלאי ‪ -‬בכתב התביעה טענה התובעת לנזק למלאי בסכום של ‪1,1/4,,,,‬‬
‫‪( ₪‬לפי אומדן ראשוני) ובחוו"ד עזר טענה לנזק למלאי בסכום של ‪.₪ 1,,42,/1,‬‬
‫אשכנזי העריך את הנזק למלאי בסכום של ‪ ₪ 2,2,4,,‬בערך כינון ו‪21,,,,,-‬‬
‫בערך ריאלי‪.‬‬
‫אין מחלוקת בין השמאים עזר ואשכנזי כי בבית העסק הנהלת ספרים מסודרת‬
‫וכי ערך המלאי המחושב ערב השריפה עמד על ‪( ₪ ,,200,45,‬ר' עמ' ‪ 2‬בחוו"ד‬
‫עזר‪ ,‬עמ' ‪ 0‬בחוו"ד אשכנזי ועדותו בפרו' עמ' ‪ 2,‬ש' ‪ 2,‬וכן עדות רו"ח זייתוני‬
‫בפור' עמ' ‪ 12,‬ש' ‪.))12-1/‬‬
‫הערכת הנזק למלאי שערך עזר מורכבת משלושה תתי‪-‬ראשי נזק‪ :‬מלאי עצים‬
‫שניזוק על פי שיחזור חשבונאי (להלן‪" :‬מלאי בנזק מוחלט")‪ ,‬פגיעה בטיב‬
‫המלאי הנותר בסככה עקב פיח וריח (להלן‪" :‬נזקי פיח וריח למלאי") ועלויות‬
‫מיון ופינוי מלאי עצים‪ .‬להלן אדון בכל אחד מהם בנפרד‪.‬‬
‫‪ .24‬מלאי עצים שניזוק על פי שיחזור חשבונאי (מלאי בנזק מוחלט) ‪ -‬לפי חוו"ד עזר‬
‫לאחר השריפה נספרו העצים שנותרו בשווי של ‪ .₪ 1,54,,00,‬לאחר ניכוי סכום‬
‫זה מערך המלאי ערב השריפה‪ ,‬הגיע עזר למסקנה כי שווי המלאי שניזוק באופן‬
‫מוחלט הוא ‪ .₪ /22,//,‬באומדן הראשוני על פיו הוגשה התביעה‪ ,‬העריך עזר‬
‫את הנזק בתת‪-‬סעיף זה בסכום של ‪ .₪ 04,,,,,‬שלום גרוס בתצהירו סמך על‬
‫האומדן הראשוני של עזר וטען לנזק לפי אומדן זה‪ .‬עזר העיד לעניין ההבדל בין‬
‫האומדן הראשוני לבין חוות דעתו כי בעת כתיבת האומדן הראשוני עשה הנחה‬
‫למבטח כדי לא להיראות תאוותן (פרו' עמ' ‪ ,,‬ש ‪ ),/‬ובהמשך העיד כי נקב‬
‫בסכום של ‪ ₪ 04,,,,,‬כדי להימנע מטענה של ביטוח חסר (פרו' עמ' ‪ ,1‬ש' ‪)/-2‬‬
‫וכן‪":‬באותו רגע מצאנו לנכון להעמיד את התביעה רק על ‪ .₪ 322,222‬אותו‬
‫רגע הכוונה מתוך זה שהאווירה היתה לגמור את התיק מהר ובחיוב" (פר' עמ'‬
‫‪ ,1‬שו' ‪.)1,-11‬‬
‫ע זר העיד כי העצים שהגדיר כנזק מוחלט היו בחצר הפתוחה ובגבול סככת‬
‫הנגרייה שהייתה ריקה ממלאי ושנשריפה לגמרי (פרו' עמ' ‪ ,,‬ש' ‪ .)/-/‬כן העיד‬
‫כי המלאי שניזוק באופן מוחלט הוא מלאי שנשרף פיסית והתפחם כולו או חלקו‬
‫וכן מלאי עם סימני פיח כבדים ומי כיבוי באופן שהטראומה שעבר העץ (רטיבות‬
‫ופיח כבד) מביאה לאובדן מוחלט שלו (פרו' עמ' ‪ ,1‬ש' ‪ .)21-,/‬עזר גם העיד שיש‬
‫צילומים של העצים שהוגדרו כנזק מוחלט (פרו' עמ' ‪ ,,‬ש' ‪ )1‬וכי הוא היה נוכח‬
‫במהלך הפינוי של כל מלאי העצים שניזוק באופן מלא ולכן מלאי זה לא נמכר‬
‫כחלק מהעצים שניזוקו באופן חלקי (פרו' עמ' ‪ 2,‬ש' ‪.),,-12‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬לפי חוו"ד עזר מלאי העצים שנותר לאחר השריפה הוא בשווי‬
‫‪ .₪ 1,54,,00,‬עזר העיד כי ספירת העצים התבצעה על ידו ועל ידי מר גרוס ובנו‬
‫(פרו' עמ' ‪ ,1‬ש' ‪ ) 14‬וכי הוא זיהה את סוגי העצים לפי הניסיון שלו ולפי הכיתוב‬
‫שהופיע על המערו מים‪ .‬את מחיר העצים קבע לפי חשבוניות עדכניות שהוצגו לו‬
‫לכל סוג עץ (פרו' עמ' ‪ ,1‬ש' ‪.),5-12‬‬
‫לפי חוו"ד אשכנזי סך שווי כל מלאי העצים שניזוק (הן המלאי שניזוק באופן‬
‫מוחלט הן המלאי שניזוק חלקית) הוא בשווי ‪ .₪ 2,,,,,,‬העץ שניזוק היה מונח‬
‫על שטח של ‪ 1,,,,‬מ"ר תחת כיפת השמים‪ .‬האש כילתה חלק מהעצים באופן‬
‫מוחלט ופגעה בחלק באופן חלקי‪ .‬במקום בוצע שיחזור ונמצא כי כמות העצים‬
‫שנפגעה היא בערך ‪ 4,,‬קוב בעלות ‪ ₪ 1,/4,‬לקוב ללא מע"מ קרי ‪.₪ 0,,,,,,‬‬
‫בנוסף התבצע לטענתו מיון במהלכו הופרדו לוחות שניזוקו חלקית‪ .‬במקביל‬
‫נערכה ספירת מלאי של ה עצים שלא נפגעו ואשר ערכם הסתכם לפי הערכת‬
‫התובעת בכ‪ .₪ 1,4,,,,,, -‬בהתאם נאמד שווי העצים שניזוקו על סכום עגול של‬
‫‪ .₪ 04,,,,,‬בבדיקה חוזרת של הספירה הסתבר ששווי המלאי שלא נפגע גבוה‬
‫יותר‪ .‬לכן בשקלול הוסכם ששווי העצים שנפגעו עומד על כ ‪ ₪ 24,,,,, -‬ובניכוי‬
‫ניצולת של כ‪ ₪ 4,,,,, -‬הוערך המלאי שניזוק על ‪.₪ 2,,,,,,‬‬
‫אשכנזי אישר בחקירתו כי הספירה נעשתה על ידי המבוטח‪ .‬כי יצא למקום עם‬
‫עזר וביקש לראות איך נעשתה הספירה‪ ,‬וכי הגיע למסקנה כי לא ניתן לעשות‬
‫ספירה מדויקת (פר' עמ' ‪ 21‬שו' ‪ 5-2‬ועמ' ‪ 2,‬שו' ‪ .)1/-14‬לטענתו גילה עצים שלא‬
‫נ כללו בספירה וכי הספירה היא על הצד הנמוך ואז הגיע עם עזר לשקלול מוסכם‬
‫בסכום של ‪ 24,,,,,‬ש"ח (ר' שם שו' ‪ .)11-0‬העד אישר כי הסכום שננקב הוא‬
‫תוצאה של אומדן (שם שו' ‪ .)21‬הבדיקה היתה מדגמית (פר' עמ' ‪ 22‬שו' ‪ .)11‬גם‬
‫הניכוי של ה‪ ₪ 4,,,,,-‬מבוסס על נסיון הערכה מוסכמת בעל פה (שם‪ ,‬שו' ‪,,-‬‬
‫‪.)10‬‬
‫המכנה המשותף בין חוות דעת המומחים הוא הסכמה כי גרוס ביצע את‬
‫הספירה וכי על פי ספירתו המלאי שנותר היה בשווי של כ‪ .₪ 1,4,,,,,, -‬על כן‬
‫בהתאמה המלאי שנשרף היה בשווי של כ‪),,200,45,-1,54,,,,,( ₪ 000,45, -‬‬
‫שאותו עיגלו ל ‪ ₪ 04,,,,, -‬שזהו האומדן של עזר שעל פיו הוגשה התביעה‪ .‬אני‬
‫סבורה שבנסיבות אלה יש לאמץ את הספירה שנעשתה על ידי גרוס לפני‬
‫שהצדדים כיווננו טענותיהם לתביעה בבית המשפט‪ .‬אני מחייבת את הנתבעת‬
‫לשלם לתובעת את הסך של ‪ ₪ 322,222‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין‬
‫מיום השריפה ועד לתשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ .2/‬נזקי פיח וריח למלאי ‪ -‬לפי חוו"ד עזר‪ ,‬חלק מהמלאי שנותר ושנספר לאחר‬
‫השריפה נמכר בהנחה בשל נזקי פיח‪ ,‬עשן ורטיבות‪.‬‬
‫באומדן הראשוני העריך עזר נזק זה בסכום ‪ .₪ ,/,,,,,‬אשכנזי מצידו אישר‬
‫שלא הביא מומחה עץ ולא שלח עץ לבדיקת מעבדה כי סבר שהעץ לא ניזוק (פר'‬
‫עמ' ‪ 25‬שו' ‪.)1,‬‬
‫אשכנזי העיד כי לאחר שהוגשה התביעה אליה צורף האומדן הראשוני‬
‫הנ"ל "קיימתי דיון עם בני [עזר] ואחרי הדיון יצאנו למקום כדי להיווכח ונוכחנו‬
‫שאין [ירידת ערך ‪ -‬מ' נ'] ולכן גם לא היה צורך במומחים" (פרו' עמ' ‪ 24‬ש' ‪.),-1‬‬
‫עוד העיד גם "יצאתי באופן מיוחד לבדיקה של הנושא הזה וראינו את העצים‪.‬‬
‫זה עצים שנמצאים ממילא וחלקם תחת כיפת השמיים‪ .‬הערכתי אותם‪ ,‬הרחנו‬
‫אותם‪ ,‬מיששנו אותם בני ואני והסתכלנו בעין ולא הבחנו בשום דבר שהצדיק‬
‫להביא את העצים למעבדה או להביא מומחה עץ‪ .‬זה חלק מכללי המשחק‪ ,‬אם‬
‫הצד השני לא היה מקבל‪ ,‬הייתי מביא מומחה עץ" (פרו' עמ' ‪ 25‬ש' ‪.),1-10‬‬
‫לפי חוו"ד עזר המלאי שניזוק חלקית הוא מלאי בשווי ‪ ₪ 1,114,,4,‬שאוחסן‬
‫בסככה הסמוכה למוקד האירוע כאשר הערכת הנזק "נקבעה על סמך ההנחה‬
‫כי מחצית מעצים אילו נמכרו בהנחה של ‪ .22%‬יובהר כי הועברו למשרדינו‬
‫חשבוניות מייצגות למכירה בהנחה לאחר האירוע‪ .‬מחשבוניות אילו עולה‬
‫תמונה כי ההנחה הממוצעת שניתנה היא ‪ .62%‬לאור זאת קביעתנו היא על‬
‫הצד הנמוך" (עמ' ‪ 2‬לחוו"ד עזר)‪ .‬הנזק לפי הערכת עזר בחוות דעתו הוא בשווי‬
‫‪ .₪ ,20,24,‬הוא גם העיד כי היה נוכח בימים שלאחר השריפה במהלך הפינוי‬
‫של כל מלאי העצים שניזוק באו פן מלא ולכן מלאי זה לא נמכר כחלק מהעצים‬
‫שניזוקו באופן חלקי (פרו' עמ' ‪ 2,‬ש' ‪.),,-14‬‬
‫שרית לוי‪-‬גרוס (להלן‪" :‬שרית ") הצהירה והעידה כי במשך שלושה עד ארבעה‬
‫חודשים לאחר השריפה היא והעובדים נאלצו להשתמש במסכות נשימה במהלך‬
‫עבודות השיקום עקב נזקי הפיח וכי נזק הפיח היה מהנזקים הגדולים עקב‬
‫השריפה (סעיף ‪ 5‬לתצהיר שרית לוי ‪-‬גרוס וכן ר' עדותה בפרו' עמ' ‪ 2/‬ש' ‪.),,-14‬‬
‫עדות דומה מופיעה גם בתצהירי פנינה גרוס (ס' ‪ ,)5‬שמואל וייס (ס' ‪ ,)/‬חסן שייך‬
‫יוסף (ס' ‪ ) 2‬ועאבד עיסא יוסף שאף הצהיר כי בעקבות שאיפת העשן אושפז‬
‫בבית החולים בעקבות קשיי נשימה שחווה (ס' ‪ .)2‬עדים אלו לא נחקרו בנושא‬
‫זה בחקירתם‪.‬‬
‫שרית העידה שהחשבוניות שצירפה לתצהירה אינן כל החשבוניות הקיימות בגין‬
‫מלאי שנמכר בהנחה בעקבות השריפה אלא רק מדגם מייצג וכי העבירה לאביה‬
‫את כל החשבוניות (פרו' עמ' ‪ 52‬ש' ‪ .)10-15‬בנוסף העידה שרית כי מי שמפיק את‬
‫החשבוניות רושם את ההערות וכי הדבר נעשה בדרך כלל באישור ישיר‬
‫שלה "כל מה שקורה במשרד או בחוץ זה אני" (פרו' עמ' ‪ 52‬ש' ‪.),/-,/‬‬
‫התובעת הציגה "מדגם מייצג" של חשבוניות המעידות על הנחות שניתנו בשל‬
‫נזקי השריפה לטענתה‪ .‬מעיון בחשבוניות שצורפו לתצהירי התובעת עולה כי‬
‫במרביתן ניתנו הנחות בשיעורים שבין ‪ ,5.4%‬ועד ‪ .2,%‬החשבוניות צורפו‬
‫לתצהיריהן של פנינה גרוס ושל שרית גרוס סה"כ שלוש עשרה חשבוניות‪.‬‬
‫בחשבוניות ‪ 5,0‬ו ‪ 51,-‬מופיעה הערה "התחשבנות כוללת על עץ סוג ב' עץ‬
‫מהשריפה ועץ ממוין" אך מצוינת הנחה ‪ .,‬בחשבונית ‪ /,4‬מצוינת הנחה ‪,‬‬
‫ומופיעה הערה "מצורף הסכם" ההסכם לא צורף‪ .‬פנינה גרוס העידה כי ההסכם‬
‫לא צורף בטעות וכי מדובר בלקוח קבוע שכל עסקה איתו מתמשכת הרבה זמן‬
‫ותמיד עם הסכם (פרו' עמ' ‪ 5/‬ש' ‪ .),,-4‬ההסכם לא צורף גם במהלך עדותה של‬
‫פנינה גרוס והיא לא העידה על סכום ההנחה שניתנה‪.‬‬
‫שלוש החשבוניות ‪ /,4 ,5,0 ,51,‬אינן מעידות על הנחות שניתנו בגין מכירת עץ‬
‫פגוע על כן לא מצאתי לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעת בגינן‪.‬‬
‫אשר ליתרת החשבוניות‪ :‬רו"ח זיתוני התייחס בחוות דעתו לחשבוניות שצורפו‬
‫לתצהירי התובעת וציין כי סכום ההנחות מסתכם ב ‪ 10,,22-‬בלבד (עמ' ‪ 0‬לחוו"ד‬
‫זיתוני ונספח ‪ 2‬לחוו"ד)‪ .‬זייתוני אישר שבטעות לא כלל בחשבון את חשבונית‬
‫‪ 051/‬בסכום הנחה של ‪( ₪ 4//.2/‬פרו' עמ' ‪ 1,2‬ש' ‪ .)10‬זייתוני הוציא מהחשבון‬
‫את חשבוניות ‪ ,/0‬ו‪ 5/5/-‬מכיוון שלא צוין בהן שההנחות ניתנו בגין השריפה‪.‬‬
‫אכן בחשבונית ‪ ,5/5/‬בה ניתנה הנחה של ‪ ,,5.4/%‬אין ציון של קשר לשריפה‪.‬‬
‫הוא הדין בחשבונית ‪ ,/0‬בה ניתנה הנחה של ‪ 4,.,/%‬ומופיעה בה הערה‬
‫"סחורה סוג ב'"‪ .‬עם זאת פנינה גרוס העידה כי הנחות שניתנו ללא קשר‬
‫לשריפה הן עד ‪ 4%‬הואיל והתובעת היא מפעל סיטונאי לחומרי גלם (פר' עמ' ‪54‬‬
‫שו' ‪ .) ,5-,2‬עדותה של פנינה גרוס הייתה מהימנה עלי בעניין זה והיא לא‬
‫נסתרה‪.‬‬
‫נוכח האמור עד כאן הוכח לפני כי התובעת מכרה מלאי של עץ שניזוק בשריפה‪,‬‬
‫בהנחה‪ ,‬כפי שעולה מעשר החשבוניות שפורטו בסכום הנחות כולל של ‪,2,0,,‬‬
‫‪.₪‬‬
‫לא ניתן כל הסבר להמצאה מדגמית בלבד של חשבוניות ספורות‪ .‬הסברו של עזר‬
‫בחקירתו לשאלה מדוע השתמש ב"חשבוניות מייצגות" ומדוע לא קיבל את כל‬
‫החשבוניות היה‪ ,‬שביקש את כולן אלא שלא עשה שימוש בכולן עקב כך‬
‫שה תאריכים על חלקן לא נראה לו‪ ,‬שעל חלקן לא נרשם שההנחה היא עקב‬
‫השריפה ושבחלקן הפריטים לא תאמו את מה שהיה בסככה (פר' עמ' ‪ ,/‬שו' ‪- 5‬‬
‫‪ .) 2‬מעדות זו עולה כי בעצם התובעת הציגה את החשבוניות שעזר סבר שיש להן‬
‫קשר לשריפה‪ .‬על כן אני קובעת כי החשבוניות שהוצגו משקפות את הסחורה‬
‫שנמכרה בהנחה ועל כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של ‪52,355‬‬
‫‪ ₪‬בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כדין מיום השריפה ועד ליום התשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ .22‬מיון ופינוי מלאי עצים – בחווד' עזר הוא העריך את הנזק בגין פינוי ומיון מלאי‬
‫עצים בסכום של ‪ ₪ 22,,,,‬וציין כי הסכום נקבע על סמך "חיובים בפועל" לפי‬
‫חשבונית ‪ ,4/0‬של "אחים עמר" (ר' עמ' ‪ 2‬בחוו"ד עזר)‪ .‬החשבונית לא הוצגה‬
‫לבית המשפט‪ .‬באומדן הראשוני של עזר הנזק בגין תת ‪-‬סעיף זה הוערך בסכום‬
‫של ‪.₪ ,4,,,,‬‬
‫אשכנזי העריך את הנזק בסכום של ‪ ,2,4,,‬בערך כינון וב‪ ₪ 1,,,,,-‬לפי ערך‬
‫ריאלי‪ .‬בחוות דעתו כתב אשכנזי "התביעה בגין מיון מלאי העצים הפגועים‬
‫ופינויים לאתר מורשה מבוססת על הצעת מחיר שהוגשה למבוטחים‪ ,‬בעוד‬
‫הערכתנו על בסיס כינון מב וססת על הצעה נגדית בסכום מופחת‪ ,‬עם זאת ועד‬
‫להמצאת חשבונית מס נקטנו אומדן זהיר בעמודה הראלית" (ר' עמ' ‪ /‬בחוו"ד‬
‫אשכנזי)‪ .‬הואיל והתובעת לא המציאה את החשבונית להוכחת ההוצאה בפועל‪,‬‬
‫ולא ניתן טעם כלשהו לאי המצאתה‪ ,‬אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת‬
‫לפי הערכת אשכנזי בסכום של ‪ ₪ 02,222‬בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כדין‬
‫מיום השריפה ועד ליום התשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ .20‬אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין כל הנזקים למלאי סכום‬
‫של ‪ ₪ 332,355‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום השריפה ועד התשלום‬
‫בפועל‪.‬‬
‫נזקי מימון ואובדן רווחים‬
‫‪ .2/‬בסיכ ומיה טוענת התובעת לנזקי מימון ואובדן רווחים בסך ‪ ₪ /24,01,‬בהתאם‬
‫לחוו"ד סופרין‪ .‬בכתב תביעתה טענה התובעת לנזקי מימון ואובדן רווחים בסך‬
‫‪ ₪ /,,,,,,‬בלבד‪ .‬אני קובעת כי התובעת אינה זכאית לסכום הגבוה מזה שננקב‬
‫בכתב התביעה‪.‬‬
‫הערכת הנזק שערך סופרין מורכבת מארבעה ראשי נזק‪ :‬הוצאות מימון בסך‬
‫‪ ,₪ ,11,/2/‬אובדן רווחים עקב עצים מפויחים שנשלחו לעיבוד מחדש בסך‬
‫‪ ,₪ 2/,,//1‬עלויות עבודה ותשומות ניהול בסך ‪ ₪ 2/1,102‬ושכ"ט רו"ח סופרין‬
‫בסך ‪ .₪ 1,,,,,‬להלן אדון בקביעות אלה כסידרן‪.‬‬
‫‪ .5,‬הוצאות מימון בגין אי תשלום תגמולי הביטוח במועד ‪ - ₪ ,11,/2/ -‬לפי חוו"ד‬
‫סופרין‪ ,‬לאחר השריפה ומשלא שולמו תגמולי הביטוח‪ ,‬נטלו בעלי השליטה‬
‫בתובעת ובני משפחתם הלוואות מבנקים והזרימו כספים אישיים למימון‬
‫פעילותה של התובעת בסך כולל של ‪ .₪ 1,0,,,,,,‬מעיון בפירוט ההלוואות‬
‫וההעברות שבוצעו עולה אלה הועברו מספטמבר ‪ ,,,2‬ועד אפריל ‪ ,,,0‬וכי‬
‫מדובר בהלוואות מבנק לאומי ומבנק מזרחי‪ ,‬העברת כספים על ידי מר גרוס‬
‫והעברה נוספת על ידי שרית‪ ,‬בתו של מר גרוס‪( .‬ר' עמ' ‪ 5‬לחוו"ד סופרין)‪ .‬סופרין‬
‫קובע כי לתובעת נגרמו נזקי מימון בשיעור ריבית פריים ‪ 2% +‬סה"כ ‪,11,/2/‬‬
‫‪ ₪‬מיום ‪ , ,,.2.,2‬חודש לאחר השריפה (הוא המועד שלדעת סופרין היה סביר‬
‫לקבל את הפיצוי מהנתבעת) ועד למועד מתן חוות דעתו (‪ .)10.11.,0‬סופרין כתב‬
‫עוד כי יש לבצע את חישוב הריבית מיום ‪" ,,.2.,2‬ולא מיום העמדת כל הלוואה‬
‫בפועל היות שהפיצוי לא התקבל‪ .‬נטילת ההלוואות‪ ,‬הן מהבנק והן מהבעלים‪,‬‬
‫החליפו את המימון שהיה קודם לנטילתן ע"י מסגרות האשראי האחרות של‬
‫החברה" (עמ' ‪ 4‬לחוו"ד סופרין)‪ .‬סופרין הודה כי כל שעשה הוא להכפיל את‬
‫שיעור הריבית הממוצע ב‪ 1.0 -‬מיליון ‪( ₪‬פר' עמ' ‪ 02‬שו' ‪.),,‬‬
‫‪ .51‬חוו"ד זייתוני אינה קובעת הערכה אחרת לנזקים הנטענים אלא שהוא מציין‬
‫בחוות דעתו "הערות לנתונים הנכללים בחוות דעת המומחים מטעם התובעת"‪.‬‬
‫ואלו הן הערותיו‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי המסמכים המצורפים לתצהירי התובעת ההלוואות מהבנקים ניתנו‬
‫לתובעת ולא לבעליה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפיצוי עבור הנזקים (כ ‪ ₪ 0,,,,,,-‬לפי חוו"ד אשכנזי וכ‪ ₪ 1,/,,,,,,-‬לפי‬
‫חוו"ד עזר ‪ -‬לפני השתתפות עצמית וביטוח חסר) מסתכם בסכום נמוך‬
‫מסכומי ההלוואות שבחוו"ד סופרין‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיעורי ריבית הבסיס בהן חויבה התובעת בגין ההלוואות שנטלה נעים בין‬
‫‪ 4.00%‬ל‪ /.2/%-‬ואילו סופרין חישב לפי שיעור ריבית פריים‪ - 2%+‬באופן‬
‫שהריבית היא בשיעור ‪ 2.4%‬ויותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬התובעת לא המציאה את כל המסמכים הרלוונטיים לעניין הוצאות‬
‫הריבית על מנת שניתן יהיה לבדוק האם כל ההלוואות שנטלה התובעת היו‬
‫עקב הקשיים ה מימוניים שנוצרו בגין אי תשלום פיצוי לתובעת או שמא‬
‫מדובר בהלוואות שנלקחו עקב צרכים עסקיים שוטפים‪.‬‬
‫ה‪ .‬בהתבסס על המסמכים שכן צורפו עולה כי שיעור הוצאות המימון‬
‫מהמחזור של התובעת בשנת ‪( ,,,2‬השנה בה אירעה השריפה) דומה‬
‫לשיעורן בשנים ‪ ,,,4‬ו‪( ,,,/-‬ר' טבלה בעמ' ‪ 15‬לחוו"ד זייתוני)‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫גידול גרעון התובעת בשנת ‪ ,,,/‬לעומת ‪ ,,,4‬גרם להוצאות מימון ששולמו‬
‫לבנקים בשנת ‪ ,,,2‬ואין מדובר בהוצאות שנגרמו בגלל אירוע השריפה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫זייתוני לא מחווה דעתו על תקופת חישוב הריבית בשל העדר מידע משלים‪.‬‬
‫‪ .5,‬אכן‪ ,‬השאלות שהעלה רו"ח זיתוני יש בהן ממש‪ .‬כמו כן התובעת לא הביאה‬
‫ראייה כלשהי למה שימשו כספי ההלוואות‪ .‬עדותה של שרית בנושא נזקי‬
‫המימון לא הייתה מבוססת על ידיעה אישית (פרו' עמ' ‪ 52‬שו' ‪ 11-1,‬ועמ' ‪ 55‬שו'‬
‫‪ .) ,4-,5‬על כן לא הוכח קשר סיבתי בין ההלוואות לשריפה ולא מצאתי לחייב‬
‫את הנתבעת בפיצוי התובעת בעניין זה‪.‬‬
‫‪ .52‬אובדן רווחים עקב עצים מפויחים שנשלחו לעיבוד מחדש ‪-‬‬
‫רו"ח סופרין קבע כי בעקבות משלוח חלק מהעץ לעיבוד מחדש נגרמו לתובעת‬
‫נזקים בגין אובדן רווחים ועלויות נלוות בסך ‪ ₪ 2/,,//1‬לפי החלוקה הבאה‪:‬‬
‫הובלה אל הספק החיצוני (‪ ,)₪ 14,///‬עלות העיבוד מחדש (‪ ,)₪ 21,,10‬הובלה‬
‫חזרה אל בית העסק (‪ )₪ 1,,21/‬ועלות אובדן חומרי הגלם כתוצאה מתהליך‬
‫העיבוד מחדש (‪ .)₪ ,/4,200‬סופרין ציין בחוו"ד כי "בתהליך העיבוד מחדש‬
‫הולך לאבוד חלק מחומר הגלם‪ ...‬הפסד נוסף נגרם כתוצאה מהעובדה שבעת‬
‫השריפה היו מחירי העץ גבוהים ב‪ 02% - 2%-‬ממחירי העץ בתקופה שחזר‬
‫מהעיבוד‪( "...‬עמ' ‪ /‬לחוו"ד סופרין)‪.‬‬
‫הנתבעת טענה כי הנזק הנטען הוא נזק ישיר ולא נזק תוצאתי‪ .‬עוד טענה‬
‫הנתבעת כי מדובר בהרחבת חזית משום שאין זכר לנזק זה בכתבי הטענות או‬
‫בתצהירים וכי הוא הועלה לראשונה בחוות בדעת של סופרין‪ .‬טענות אלה‬
‫מקובלות עלי‪.‬‬
‫עזר העיד לעניין הוצאות העיבוד "אני מעריך שזה בגין המלאי שבגינו אמרתי‬
‫שזה ימכר ללא נזק" (פר' עמ' ‪ 24‬שו' ‪ .),0‬בהמשך טען שכל המלאי בבית העסק‬
‫נפגע (פרו' עמ' ‪ 2/‬ש' ‪ .) 1/‬כשנשאל מדוע לא הזכיר את הוצאות העיבוד הנוסף‬
‫ומדוע אלה לא מופיעים בתצהירי התובעת השיב‪" :‬כי לא הכנסתי זאת‬
‫לחווה"ד" (שם‪ ,‬שו' ‪.)21‬‬
‫אינני מקבלת את הגרסה שהעיבוד מחדש בוצע על מלאי שניזוק ולא נכלל‬
‫בחוו"ד עזר‪ .‬הערכת הנזקים למלאי נמצאת בתחום מומחיותו של עזר ואני‬
‫מאמינה שהתייחס באומדן הראשוני ובחוות הדעת לכל הנזקים שנגרמו למלאי‬
‫בגין אירוע השריפה‪ .‬עזר לא העריך נזק למלאי נוסף מעבר לנזק המוחלט ולנזקי‬
‫פיח ורי ח ואף לא הזכיר נזק כזה בחוות דעתו‪ .‬בתצהירי עדי התובעת גם אין‬
‫זכר לנזקים נטענים אלה‪ .‬לאור כל האמור עד כאן התביעה בעניין זה ‪ -‬נדחית‪.‬‬
‫‪ .55‬עלויות עבודה ותשומות ניהול ‪ -‬רו"ח סופרין העריך נזק זה בסכום ‪.₪ 2/1,102‬‬
‫המומחה מסביר בחוות דעתו‪ " :‬שריפה ככלל‪ ,‬ושריפה גדולה כפי שארעה בבית‬
‫העסק של החברה בפרט‪ ,‬גורמת לנזקים מתמשכים אשר לצורך התגברות‬
‫עליהם וחזרה למסלול עסקים רגיל נדרשים מאמצים גדולים מצד כל צוות‬
‫העובדים ובוודאי מצד הנהלת החברה" (ר' עמ' ‪ 2‬בחווה"ד)‪ .‬בעמ' ‪ 0‬בחוות‬
‫הדעת הוא מפרט את תשומות העבודה שנגרעו מהעבודה השוטפת והוקדשו‬
‫לטיפול בנזקי השריפה‪.‬‬
‫‪ .54‬התובעת טענה בסיכומיה כי אובדן הרווחים בגין העלויות שבדיון נגרמו בשל אי‬
‫תשלום תגמולי הביטוח במועד‪ .‬נראה כי התובעת אינה מבחינה בין נזקים‬
‫תוצאתיים שנגרמו בשל אי תשלום תגמולי הביטוח על פי הפוליסה‪ ,‬לבין אובדן‬
‫רווחים שנגרם עקב השריפה‪ .‬כב' השופט עמית בת"א (חי') ‪ ,2,6,,‬סקאי קלאב‬
‫בע"מ נ' סוכניות פלתורס ביטוח בע"מ (‪ ) ,5.5.,/‬הבחין בין נזק תוצאתי הנובע‬
‫מהפרת חוזה הביטוח לבין נזק של אובדן רווחים שהוא נזק תוצאתי שעשוי‬
‫להיות לו כיסוי במסגרת הפוליסה‪.‬‬
‫"יש להבחין בין כיסוי לנזק תוצאתי במסגרת הפוליסה‪ ,‬לבין נזק‬
‫תוצאתי כתוצאה מהפרה של הפוליסה‪ .‬לדוגמה‪ :‬בעל מפעל רוכש‬
‫פוליסה המכסה את המפעל מפני נזקי שריפה וגם כיסוי מיוחד‬
‫עבור אבדן הכנסות לתקופה של שנה‪ .‬בעל המפעל יוצא מנקודת‬
‫הנחה‪ ,‬כי חברת הביטוח תשלם במועד את תגמולי הביטוח‪ ,‬אך‬
‫מאחר שרכישת מכונות חדשות והרכבתן ושיפוץ המפעל בעקבות‬
‫השריפה עלול להתארך כשנה‪ ,‬יש צורך בכיסוי עבור אבדן‬
‫הכנסות"(שם‪ ,‬בסעיף ‪.)5/‬‬
‫‪ .5/‬בענייננו‪ ,‬אובדן רווחים שנגרם לתובעת כתוצאה מייקור הוצאות תפעול (הנובע‬
‫מגידול בשכר עבודה ומגריעת תשומות עבודה)‪ ,‬ככל שנגרם‪ ,‬הוא נזק תוצאתי‬
‫שנגרם בע טייה של השריפה ולא נזק שנגרם בשל הפרת הפוליסה‪ .‬על פי‬
‫הפוליסה אין לתובעת כיסוי בגין אובדן רווחים‪ ,‬עלויות עבודה ותשומות ניהול‪.‬‬
‫התובעת יכולה הייתה לרכוש כיסוי כזה (ר' עמ' ‪ 12‬בפוליסה) אולם בחרה שלא‬
‫לעשות כן‪ .‬על כן לא מצאתי לחייב את הנתבעת בגין נזקים אלה‪.‬‬
‫האם זכאית התובעת לפיצויים עונשיים‬
‫‪ .52‬בכתב התביעה ובסיכומיה טענה התובעת לפיצוי עונשי בסך ‪.₪ ,,,,,,,‬‬
‫הנתבעת טוענת בסיכומיה כי התנאים המחמירים להפעלת סעיף ‪,0‬א לחוק‬
‫חוזה ביטוח אינם מתקיימים וכי אף התובעת לא טוענת כך‪ .‬קל וחומר שאין‬
‫בסיס לחיוב בפיצוי עונשי‪.‬‬
‫כב' השופט רובינשטיין סיכם את ההלכה באשר לסוגיית הפיצויים העונשיים‪:‬‬
‫"הפסיקה הישראלית הכירה‪ ,‬כמעט מראשית דרכה‪ ,‬באפשרות‬
‫לפסוק פיצויים עונשיים (בין היתר ראו ע"א ‪ 506/25‬שניידר נ' גליק‪,‬‬
‫פ"ד ט(‪ ;0222 ,0220 )5‬ע"א ‪ 500/22‬רבינוביץ נ' סלע בע"מ‪ ,‬פ"ד יב(‪)5‬‬
‫‪ ;0500 ,0560‬לסקירה מקיפה ראו ע"א ‪ 052/22‬עזבון אטינגר ז"ל נ'‬
‫החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים‬
‫בע"מ‪ ,‬פ"ד נח(‪ 536 )5‬פסקאות ‪ - 32-02‬מפי השופט‪ ,‬כתארו אז‪,‬‬
‫ריבלין)‪ .‬פיצויים אלה 'לא באו להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו‪.‬‬
‫הם מעניקים לו פיצוי העולה על נזקו‪ .‬הם נועדו לשקף את סלידתה‬
‫של החברה מהתנהגותו של המזיק'‪ ...‬ברם‪' ,‬בית המשפט לא ייטה‬
‫לפסוק פיצויים עונשיים במסגרת הליך אזרחי‪ ,‬אלא במקרים‬
‫חריגים'‪ ...‬בעבר נדרשתי לטעמה של הגישה המצמצמת‪:‬‬
‫'הרציונל מאחורי הפיצויים העונשיים אינו 'ריפוי' או 'תיקון'‪,‬‬
‫כדרך המסורתית של דיני הנזיקין‪ ,‬אלא עונש והרתעה‪ .‬רציונל‬
‫זה אינו פשוט ואינו מובן מאליו במשפט האזרחי‪ ,‬אך יוצדק‬
‫במקרים חמורים במיוחד‪( '...‬עניין עזבון מרציאנו‪ ,‬פסקה‬
‫לד(‪.))0‬‬
‫ובמקום אחר‪' :‬מטרתם של הפיצויים העונשיים היא להעניש את‬
‫המזיק‪ ...‬ובמיוחד להרתיע את המזיק ואחרים‪ ...‬הם ניתנים ככלל‬
‫בנסיבות חריגות'‪."...‬‬
‫(רע"א ‪ //2,6,2‬פלונית נ' פלוני בפסקה כ"ב (‪.))/.2.,/‬‬
‫התובעת לא נימקה ולא פירטה מדוע ענייננו מצדיק פסיקתם של פיצויים‬
‫עונשיים‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬בנסיבות העניין תגמולי הביטוח לא שולמו מחמת‬
‫מחלוקת פרשנית של הפוליסה‪ ,‬שאינה מופרכת‪ .‬לא מצאתי לקבוע כי המקרה‬
‫שלפניי על נסיבותיו הוא אחד מאותם מקרים חריגים שבהם יפסוק בית‬
‫המשפט פיצויים עונשיים כנגד הנתבעת‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫‪ .50‬אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬נזק למבנה‪:‬‬
‫התשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ ₪ 14,,0,,‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום השריפה ועד‬
‫ב‪ .‬נזק לתכולה‪ ₪ 1,2,,,, :‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום השריפה ועד‬
‫התשלום בפועל‪.‬‬
‫ג‪ .‬נזק למלגזות‪ ₪ 2,,,, :‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום השריפה ועד‬
‫התשלום בפועל‪.‬‬
‫ד‪ .‬נזק למלאי‪:‬‬
‫ועד התשלום בפועל‪.‬‬
‫‪ ₪ 002,0,,‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום השריפה‬
‫‪ ₪ 0,022,655‬בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום השריפה ועד‬
‫ה‪ .‬סה"כ‪:‬‬
‫התשלום בפועל‪.‬‬
‫הסך הכולל ישולם בניכוי דמי השתתפות עצמית בהם חייבת התובעת על פי‬
‫תנאי הפוליסה‪.‬‬
‫‪ .5/‬באשר להוצאות ושכר טירחה‪ ,‬נוכח העובדה שהתובעת זכתה בפחות ממחצית‬
‫תביעתה ומאחר שהסתבר כי סכום התביעה היה מופרז ונראה כי לא נועד אלא‬
‫להביא את התביעה בשערי בית המשפט המחוזי‪ ,‬אני מחייבת את הנתבעת‬
‫בסכומים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬הוצאות התובעת בגין האגרה היחסית ‪ -‬כיחס שבין הסכום שנפסק לסכום‬
‫התביעה‪.‬‬
‫‪ .,‬הוצאות השמאי עזר בסך ‪ ₪ ,4,,,,‬בצירוף מע"מ‪.‬‬
‫‪ .2‬שכ"ט עו"ד בסך ‪ ₪ 04,,,,‬בצרוף דמי מע"מ כחוק‪.‬‬
‫לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת לשאת בשכר טרחת רו"ח סופרין מאחר‬
‫וכפי שנקבע בפסק הדין לא היה בה ממש‪.‬‬
‫המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬י' שבט תש"ע‪ 52 ,‬ינואר ‪ ,5202‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
`