להורדה לחץ כאן! - מרכז רבני אירופה

‫ב"ה‬
‫ציורים‪ :‬הרה"ח ר' זלמן קליינמן‬
‫מתי נוצר חג שמחת תורה? Š התפתחות מנהגיו Š הקשר שלו לשמיני‬
‫עצרת Š וכיצד התנהל סדר קריאת התורה הקדום‬
‫מאת‪ :‬ישראל פינחס טירנואר‬
‫מתי סיימו את קריאת התורה בארץ‬
‫ישראל?‬
‫לכשנתבונן במקורות הקדומים ‪ -‬בבלי‪,‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬מדרשים )מלבד הזוה"ק עיין‬
‫לקמן( ‪ -‬נגלה כי אין כל זכר לחג "שמחת‬
‫תורה"! חז"ל מתייחסים אך ורק לשם‬
‫"שמיני עצרת" המופיע בתורה ולהלכות‬
‫הנגזרות ממנו שהן "פז"ר קש"ב" )עיין סוכה‬
‫מח‪ .(.‬אם כן מנין צמח חג "שמחת תורה"‬
‫אותו אנו חוגגים על שמחתנו בסיום התורה‬
‫ומה הקשר שלו ל"שמיני עצרת"? התמיהה‬
‫מתגברת לנוכח העובדה כי בארץ ישראל‬
‫כלל לא נהגו לסיים את קריאת התורה‬
‫בשמיני עצרת! המנהג הארצישראלי הקדום‬
‫היה לחלק את התורה לסדרים מרובים יותר‬
‫באופן שהסיום נערך אחת לשלוש שנים או‬
‫שלוש שנים ומחצה ‪" -‬בני מערבא מסקי‬
‫לאורייתא בתלת שנין" )בני ארץ ישראל‬
‫מסיימים את התורה בשלוש שנים‪ ,‬מגילה‬
‫כט‪ (:‬ויש שאף סיימוה אחת לשבע שנים!‬
‫אם כן‪ ,‬לא יתכן שהקריאה הסתיימה בשמיני‬
‫עצרת‪ .‬לעומת זאת נהגו בני בבל לסיים את‬
‫התורה כמנהגנו ‪ -‬אחת לשנה‪.‬‬
‫וכן נפסק ברמב"ם )תפילה יג א(‪" :‬המנהג‬
‫הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה‬
‫בשנה אחת‪ ,‬מתחילין בשבת שאחר חג‬
‫הסוכות וקורין בסדר בראשית‪ ...‬ויש מי‬
‫שמשלים את התורה בשלש שנים ואינו‬
‫מנהג פשוט"‪.‬‬
‫שמחה לגמרה של תורה‬
‫ברור הוא שכשהסתיימה קריאת התורה‬
‫לפי כל המנהגים‪ ,‬נחוג הסיום מתוך שמחה‬
‫של מצוה כפי שאומרים חז"ל ‪" -‬ויבא‬
‫ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל‬
‫עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל‬
‫עבדיו‪ ,‬א"ר אלעזר מכאן שעושין סעודה‬
‫לגמרה של תורה" )שהש"ר א(‪ ,‬כך שבארץ‬
‫ישראל חגגו היהודים את סיום התורה בכל‬
‫מקום לפי מנהגו ‪ -‬או כעבור שלוש שנים‬
‫או שלוש ומחצה או שבע שנים‪ .‬חגיגות‬
‫שמחה אלו יכלו היו כמובן לחול גם באמצע‬
‫השנה‪ .‬ואילו בבבל‪ ,‬עוד מזמן האמוראים‬
‫ויתכן שאפילו קודם‪ ,‬חגגו את סיום התורה‬
‫בשמיני עצרת ‪ -‬כפי שמעיד חיבור מתקופת‬
‫הגאונים המתאר את החילוקים שבין אנשי‬
‫מזרח לבין בני ארץ ישראל‪" :‬אנשי מזרח‬
‫)בבל( עושין שמחת תורה בכל שנה ושנה‬
‫בחג הסוכות‪ .‬ובכל מדינה ומדינה‪ ,‬ובכל עיר‬
‫ועיר‪ ,‬קורין בפרשה אחת‪ .‬ובני ארץ ישראל‬
‫אין עושין שמחת תורה אלא לשלוש שנים‬
‫ומחצה‪ ,‬וביום שישלימו‪ .‬הפרשה שקורין‬
‫בפלך זה אין קורין בזה" )הובא גם ביש"ש‬
‫סוף ב"ק(‪ .‬הרי לנו כי אפילו בתוך ארץ‬
‫ישראל עצמה היו חילוקים בין עיר לעיר‬
‫במועד הסיום והשמחה‪.‬‬
‫אפילו בספרי הפיוטים של פייטני ארץ‬
‫ישראל הקדמונים כמו יוסי בן יוסי‪,‬‬
‫יניי‪ ,‬הקליר‪ ,‬לא מצאנו פיוטים מיוחדים‬
‫ליום שמחת תורה‪ .‬נכון שכיום מופיעים‬
‫במחזורים פיוטים כאלו‪ ,‬אבל הללו לא‬
‫התחברו במיוחד ליום שמיני עצרת‪ ,‬אלא‬
‫ליום סיום התורה באופן כללי‪.‬‬
‫יו"ל ע"י 'מרכז רבני אירופה'‬
‫‪Rue Du Cornet 22, Brussels 1040, Belgium‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫ארץ ישראל‪ :‬בית הדפוס ‪) 12‬בית השנהב( ירושלים ‪95483‬‬
‫טל‪ +972-2-6535949 :‬פקס‪+972-2-6516585 :‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬
‫וסגנונן התוכן הנכתב בגליון משקף את עמדת הכותבים בלבד‬
‫סמנכ"ל‪ :‬הרב אריה גולדברג מנהל אגף הו"ל‪ :‬הרב שמואל‬
‫ביסטריצקי יו"ר הוועד לפיקוח על ההו"ל‪ :‬הגאון הרב יעקב‬
‫דוד שמאהל שליט"א דיין דק"ק שומרי הדת אנטוורפן עורך‪:‬‬
‫א‪ .‬מ‪ .‬זילברברג כתיבה‪ :‬י‪ .‬פ‪ .‬טירנואר הגהה לשונית‪ :‬מוטי ריזל‬
‫עיצוב וביצוע גרפי‪y.w. designgrafic :‬‬
‫‪Made possible by the‬‬
‫עידכונים שוטפים מהנעשה והנשמע בקהילות אירופה באתר מרכז רבני אירופה‪www.rce.eu.com :‬‬
‫‪2‬‬
‫שישו ושמחו בשמחת תורה ‪ -‬נספח למגזין רבני אירופה ׀ אלול‪-‬תשרי ה'תשע"א‬
‫מתי נעלם המנהג הארצישראלי?‬
‫בידינו השתמרה עדותו של הנוסע ר' בנימין‬
‫מטודילה‪ ,‬שעבר במצרים בשנת ד'תתק"ל‬
‫בערך וכך הוא מספר‪" :‬ושם )בקהיר( שני‬
‫בתי כנסיות‪ ,‬אחת לאנשי ארץ ישראל ואחת‬
‫לאנשי בבל 'כניסה אל עראקיין'‪ ,‬ואינן‬
‫נוהגים כולם מנהג אחד בפרשיות ובסדרים‬
‫של תורה‪ ,‬כי אנשי בבל נוהגים לקרות בכל‬
‫שבוע פרשה‪ ,‬כמו שעושין בספרד‪ ,‬ובכל‬
‫שנה ושנה מסיימים את התורה‪ ,‬ואנשי ארץ‬
‫ישראל אינם נוהגים כך‪ ,‬אבל עושים מכל‬
‫פרשה ג' סדרים ומסיימים את התורה לסוף‬
‫ג' שנים‪ ,‬ויש ביניהם מנהג ותקנה להתחבר‬
‫כולן ולהתפלל ביחד ביום שמחת תורה‬
‫וביום מתן תורה"‪.‬‬
‫אבל מנהג זה השתמר רק בקהילה בודדה‬
‫זו שבמצריים‪ ,‬את ארץ ישראל עצמה כבשו‬
‫הצלבנים שהכחידו את הישוב היהודי שבה‪,‬‬
‫ומנהג הקריאה הקדום התבטל‪ .‬שנים לאחר‬
‫מכן חודש הישוב היהודי בא"י בעיקר על ידי‬
‫עולים מאשכנז‪ ,‬והללו הנהיגו את מנהגם‬
‫לסיים את התורה בשמיני עצרת‪ .‬כך שמהלך‬
‫הדורות התאחדו כל קהילות ישראל סביב‬
‫מנהג קריאה אחד‪.‬‬
‫הנה האירו עינינו כי חג שמחת תורה ביו"ט‬
‫שני של שמיני עצרת מקורו בבבל ומשם‬
‫התפשט לעולם כולו‪ ,‬אלא שבארץ ישראל‬
‫בה אין נוהגים יו"ט שני‪ ,‬תקנו את חג שמחת‬
‫תורה ביום שמיני עצרת עצמו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מקור אחד בחז"ל מצינו לשמחת‬
‫תורה בשמיני עצרת‪ ,‬והוא ברעיא מהימנא‬
‫)זוהר‪ ,‬במדבר‪ ,‬רנו‪" (:‬וביום השמיני עצרת‬
‫פר אחד איל אחד הא אוקמוה מארי‬
‫מתניתין‪ ,‬למלכא דזמין אושפיזין לבתר‬
‫דשלח לון אמר לאלין בני ביתא דיליה אנא‬
‫ואתון נעביד סעודה קטנה‪ ,‬ומאי עצרת‪,‬‬
‫כמד"א )שמואל א ט( זה יעצור בעמי ולית‬
‫עצר אלא מלכות מסטרא דשכינתא עלאה‬
‫עביד סעודתא רברבא ומסטרא דמלכותא‬
‫סעודתא זעירא ונוהגין למעבד ישראל עמה‬
‫חדוה ואתקריאת שמחת תורה ומעטרן‬
‫לס"ת בכתר דיליה רמז ס"ת לתפארת‬
‫שכינתא עטרת תפארת"‪ .‬לעת עתה לא‬
‫מצאתי הסבר לדברים אלו‪ ,‬שהרי רשב"י‬
‫התגורר בא"י בה לא סיימו את התורה‬
‫בשמע"צ‪ ,‬ולכשנדייק בדברי הרע"מ נראה‬
‫שאכן לא מוזכר עניין הסיום אלא השמחה‬
‫בלבד!‬
‫הטעם לסיום התורה דווקא בשמיני‬
‫עצרת‬
‫מדוע בבבל סיימו את התורה דווקא בשמיני‬
‫עצרת? התשובה לכך נמצאת בדברי הגמרא‬
‫)מגילה לא‪ (:‬וכפי שנפסק ברמב"ם‪" :‬עזרא‬
‫תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות‬
‫שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה‬
‫תורה קודם ראש השנה‪ ,‬והמנהג הפשוט‬
‫שיהו קוראין‪ ...‬אתם נצבים קודם ראש‬
‫השנה‪ ...‬לפיכך יש שבתות שקורין שחרית‬
‫שני סדרין‪ ...‬כדי שישלימו בשנה ויקראו‬
‫אלול‪-‬תשרי ה'תשע"א ׀ שישו ושמחו בשמחת תורה ‪ -‬נספח למגזין רבני אירופה‬
‫‪3‬‬
‫אותן הסדרים בעונתן" )תפילה יג ב(‪ .‬אבל‬
‫עדיין אין הדבר מסביר לנו מדוע הסיום הוא‬
‫דווקא בשמיני עצרת ‪ -‬שהרי גם אם נקרא‬
‫את פרשת "כי תבוא" בסיום השנה‪ ,‬עדיין‬
‫ניתן לסיים את התורה באחת משבתות‬
‫חודש תשרי‪ ,‬ומדוע נהגו לחבר או להפריד‬
‫את פרשיות "ניצבים וילך" כדי ש"וזאת‬
‫הברכה" תחול בשמיני עצרת?‬
‫נקבע גם בתימן השם שמחת תורה ליום‬
‫טוב השני‪.‬‬
‫טעם מקורי לסיבת השם "שמחת תורה"‬
‫הביא בהגהות לספר המנהגים של רבי‬
‫אייזיק טירנא‪":‬למה נקרא שמחת תורה‪ ,‬על‬
‫שבשעה שסיימו ישראל את התורה הלך‬
‫השטן לפני הקב"ה לקטרג עליהם ואומר‪:‬‬
‫ישראל לומדים תורה ואין מסיימים אותה‪,‬‬
‫כשמסיימים אותה אומר לו הקב"ה‪ :‬הלוא‬
‫סיימוה‪ .‬והוא משיב‪ :‬אף על פי שסיימוה אין‬
‫מתחילין אותה‪ .‬וכשמתחילין אותה ע"י חתן‬
‫בראשית‪ ,‬משיב לו הקב"ה‪ :‬הלוא התחילוה‪.‬‬
‫נמצא שאין יכול לקטרג‪ ,‬על שם זה נקרא‬
‫'שמחת תורה'‬
‫כבר הראשונים התחבטו בשאלה זו ותירצוה‬
‫בכך שרצו לסמוך את שמחת התורה‬
‫לשמחת החג וכן שרצו לסמוך את ברכת‬
‫משה לברכת שלמה המלך שבירך את‬
‫ישראל בשמיני עצרת כמסופר במלכים )א‬
‫ח(‪:‬‬
‫"יום תשיעי ספק שמיני קורין וזאת הברכה‪.‬‬
‫כדי לסמוך שמחת התורה‪ .‬שזכו לסיימה‬
‫לשמחת החג‪ .‬שכן נכפלה שמחה במקרא‬
‫בשמיני עצרת‪ .‬לפי ששמחת החג מרובה‪.‬‬
‫ועוד כדי לסמוך ברכת המלך לברכת משה‪.‬‬
‫שביום טוב האחרון היתה ברכת המלך כמו‬
‫שאמרו חכמים שהוא חלוק מן החג שזקוק‬
‫לברכה בפני עצמה )מחזור ויטרי שפה(‬
‫ובתוספת ביאור מצינו ב"ספר המנהיג"‬
‫)סוכה ע' תיג(‪" :‬וביום שמיני שהוא תשיעי‬
‫ספק שמיני עצרת קורין כל ישראל וזאת‬
‫הברכה‪ ,‬לפי ששלמה המלך ע"ה בירך את‬
‫ישראל בשמיני של חג‪ ,‬שנ' ויברך את כל‬
‫קהל ישראל לפיכך אנו קורין בתשיעי ספק‬
‫שמיני וזאת הברכה אשר בירך משה ע"ה‬
‫את ישראל‪ .‬ולפיכך היום שמחת תורה‪...‬‬
‫ושבת שאחרי ר"ה קורין האזינו להעיד על‬
‫ישראל ולהזהיר על התשובה‪ ,‬וזאת הברכה‬
‫בשמחת תורה שכתוב בו בשמיני עצרת‬
‫והיית אך שמח‪ ,‬ודרשו בו לרבות כל מיני‬
‫שמחות לשמחה לפי שהוא תשלום כל‬
‫קורבנות החג‪ ...‬ולעניין שנת הביעור‪ ...‬והיו‬
‫עושין י"ט גדול בזמן הבית בשמחת בית‬
‫השואבה‪."...‬‬
‫טעם נוסף כתב ה"לבוש" כי היה ראוי‬
‫לסיים את התורה בראש השנה אלא שרצו‬
‫לבלבל את השטן שלא יידע מתי חל ר"ה‪,‬‬
‫ומאחר שנדחתה הקריאה‪ ,‬דחוה עד לסוף‬
‫הימים הטובים כדי שלא יצטרכו להפסיק‬
‫בפרשיות היו"ט‪.‬‬
‫מקור השם "שמחת תורה"‬
‫ואכן בעבר ‪ -‬בתקופת הגאונים ‪ -‬היה נקרא‬
‫היום על פי הטעם המרכזי של קריאת‬
‫וזאת הברכה ‪ -‬על שם ברכת המלך ‪" -‬יום‬
‫‪4‬‬
‫שמחת תורה ‪ -‬זכר למצוות הקהל‬
‫הברכה"‪ ,‬ובערבית ‪" -‬יום אל תבריך"‪ .‬ובימי‬
‫הראשונים ‪" -‬יום סיום הספר" או "יום‬
‫הסיום"‪ .‬ואילו השם "שמחת תורה" שכיום‬
‫החליף את השם שמיני עצרת לחלוטין‪ ,‬לא‬
‫הוזכר כלל! רק בסוף תקופת הגאונים הוזכר‬
‫השם שמחת תורה אבל לא ככינוי מוחלט‬
‫ליום )עיין בספר החילוקים שהבאנו לעיל(‪.‬‬
‫הפעם הראשונה בה מוזכר השם "שמחת‬
‫תורה" הוא במחזור ויטרי ומשם הוא הלך‬
‫והתפשט בקהילות ישראל עד שהתקבע‬
‫כשם המיוחד ליום זה‪ ,‬ואפילו בארץ ישראל‬
‫בה ישנו רק יו"ט אחד‪.‬‬
‫המקום היחיד בו לא השתמשו בשם‬
‫"שמחת תורה" עד לדורות האחרונים הוא‬
‫תימן‪ ,‬וכך מצינו במחזור תימני משנת ת"י‪:‬‬
‫"ויום ת'אני )השני לשמיני עצרת‪ ,‬דהיינו‬
‫יום טוב של גלויות( שמיני עצרת‪ ,‬אסתסנו‬
‫אן יגיבו הד'ה אלקאויל בעד אן יתמו יקרו‬
‫)נוהגים לומר פיוט זה אחרי שיגמרו לקרות(‬
‫וזאת הברכה בספר תורה יקול )יאמר(‪ ,‬אשר‬
‫בגלל אבות…" רק בשנים מאוחרות יותר‬
‫שישו ושמחו בשמחת תורה ‪ -‬נספח למגזין רבני אירופה ׀ אלול‪-‬תשרי ה'תשע"א‬
‫לעומת זאת מחדש ה'אברבנאל' שיטה‬
‫מקורית ומחודשת‪ ,‬דבריו הם נגד הדעה‬
‫המקובלת כי שמחת תורה מקורו במנהג‬
‫בבל ‪ -‬לשיטתו צמח חג שמחת תורה דווקא‬
‫בארץ ישראל ויש לייחסו כנובע ממצוות‬
‫"הקהל"! ואלו הם דבריו‪" :‬וכבר ראיתי‬
‫כתוב שבכל שנה ושנה היה הכהן הגדול‪ ,‬או‬
‫הנביא‪ ,‬או השופט‪ ,‬או גדול הדור‪ ,‬קורא בחג‬
‫הסוכות חלק מן התורה‪ ...‬ובשנה השביעית‬
‫היה המלך מסיים התורה‪ ...‬ומכאן נשאר‬
‫המנהג בימינו‪ ,‬שהיום השמיני חג העצרת‬
‫האחרון‪ ,‬נקרא יום שמחת תורה‪ ,‬בו אנו‬
‫משלימים את התורה‪ ,‬עומד הגדול שבקהל‬
‫ומסיים אותה‪ ...‬לדמיין מעשה המלך בזמן‬
‫ההוא )אברבנאל וילך(‪.‬‬
‫בהתבסס על דברי האברבנאל‪ ,‬סוברים‬
‫חוקרים שונים על פי מספר מקורות‪ ,‬כי‬
‫בארץ ישראל נהגו בשני מחזורי קריאה‬
‫שהתפרסו על פני שבע שנים והסתיימו‬
‫בשמיני עצרת‪ .‬לדבריהם‪ ,‬סידרו יהודי ארץ‬
‫ישראל את סדרי הקריאה ‪ -‬על ידי צירוף‬
‫וחילוק פרשיות ‪ -‬בצורה כזו שתסתיים‬
‫בדיוק בשמיני עצרת של שנת השמיטה ‪-‬‬
‫אפשרות א'‪ :‬שני מחזורי קריאה של ‪154‬‬
‫סדרים‪ ,‬אפשרות ב'‪ :‬מחזור ראשון של ‪141‬‬
‫ומחזור שני של ‪ .167‬לשיטה זו ניתן למצוא‬
‫סימוכין במסכת סופרים )ט"ז י(‪" :‬הלכך‬
‫קבעו מאה שבעים וחמשה סדרים בתורה‬
‫בכל שבת ושבת עולת תמיד"‪.‬‬
‫הסיבה לכך שחילקו את הקריאה לשני‬
‫מחזורים ולא לאחד‪ ,‬נובעת מכך שאם‬
‫יחלקו את פרשיות התורה לשבתות שבע‬
‫שנים‪ ,‬ייצא שמספר הפסוקים לקריאה מדי‬
‫שבת יהיה מועט מדי והרי יש צורך בשבעה‬
‫קרואים שכל אחד קורא לפחות שלושה‬
‫פסוקים‪.‬‬
‫לפי דברי האברבנאל כי מקור השמחה של‬
‫סיום התורה נובע מזכר למצוות הקהל‪ ,‬יאיר‬
‫לעינינו מנהג ישראל לשתף את הילדים‬
‫בצורה כה בולטת בחגיגות שמחת התורה‪,‬‬
‫שהרי מצוות הקהל כוללת בצורה מפורשת‬
‫את תשב"ר ‪" -‬הקהל את האנשים והנשים‬
‫והטף‪.‬‬
‫קריאת התורה בשמיני ובתשיעי‬
‫אך אם אכן נקבעה שמחת סיום התורה ליום‬
‫זה משום שבו הייתה ברכת שלמה‪ ,‬עלינו‬
‫להבין מדוע נהגו בחו"ל לקרוא את "וזאת‬
‫הברכה" ביו"ט שני שהוא היום התשיעי‪,‬‬
‫ולא ביו"ט ראשון של שמיני עצרת שהוא‬
‫היום בו ברך שלמה את ישראל? וכבר‬
‫הקשה כן החיד"א )יוסף אומץ פ"ב( ותירץ‬
‫שאנו בקיאים בקביעות החודש על כן‬
‫קוראים אנו כל הבכור ביום הראשון‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מכיון שלא רצו לשנות את המנהג לקרוא‬
‫ביו"ט את פרשת המועדות‪ ,‬הנהיגו לקרוא‬
‫"וזאת הברכה" רק ביו"ט שני ולא בראשון‬
‫בו המשיכו לקרוא "כל הבכור" שהוא פרשת‬
‫המועדות‪.‬‬
‫וכן נהגו מימי קדם לחלק את הפרשות בין‬
‫שני הימים הטובים‪ ,‬אלא שמצאנו חילוקי‬
‫מנהגים עתיקים בקריאת שמיני עצרת ‪-‬‬
‫"והא דתנן ביום טוב האחרון של חג קורין‬
‫מצות וחקים ובכור‪ ,‬הכי אמר רבינו האיי‬
‫שמענו כי סימן הוא יש שקורין כי המצוה‬
‫הזאת ועדיין קורין אותו בארץ ישראל‬
‫בירושלים‪ ,‬ויש שקורין ברכות שבאם‬
‫בחקתי בשביל ונתתי גשמכם בעתם כי יום‬
‫הזכרת גשמים הוא‪ ,‬ויש שקורין כל הבכור‬
‫ואנו קורין כל הבכור‪ .‬ואמר רב עמרם קורין‬
‫עשרה בזאת הברכה והגומר נוטל שכר‬
‫כנגד הכל שכך אמרו חכמים עשרה שקראו‬
‫בתורה גדול שבכולן גולל ספר תורה‪ .‬ומפטיר‬
‫קורא וביום השמיני‪ ,‬ומפטיר במלכים ויעמד‬
‫שלמה ויש שמפטירין ביהושע ויהי אחרי‬
‫מות משה עד רק חזק )הלכות רי"ץ גיאת‬
‫לולב עמוד קנח(‪.‬‬
‫מה הפטירו?‬
‫בקטע האחרון הבחנו כי כבר בימי הגאונים‬
‫שררו חילוקי מנהגים באופן ההפטרה ‪-‬‬
‫מדינא דגמרא יש להפטיר "ויעמד שלמה"‬
‫אבל בסוף תקופת הגאונים היו שנהגו‬
‫לקרוא "ויהי אחרי מות משה"‪ ,‬וכפי שכותב‬
‫התוספות )מגילה לא‪" :(.‬למחר קרינן‬
‫וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה ‪-‬‬
‫ויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי אחרי‬
‫מות משה‪ ,‬ושיבוש הוא שהרי הש"ס אין‬
‫אומר כן‪ .‬ויש אומרים שרב האי גאון תקן‬
‫לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעין‬
‫הסברא אמאי שנה סדר הש"ס"‪ .‬אולם היו‬
‫מהפרשנים שפירשו את טעמו של רב האי‬
‫להפטיר ב"ויהי אחרי מות משה" שהוא‬
‫הפרק הראשון ביהושע‪ ,‬כדי להפטיר בעניין‬
‫הפרשה ולהורות על המשך מסורת התורה‪.‬‬
‫מעניין לציין כי בימי הגאונים נהגו לשלב‬
‫בתוך ברכת ההפטרה את הפיוט "אשר בגלל‬
‫אבות בנים גדל"‪ .‬אבל בהמשך קמו עוררים‬
‫למנהג ומלבד במקומות ספורים העבירו את‬
‫הפיוט לאחר סיום התורה‪.‬‬
‫מחלוקת זו שררה במשך שנים רבות ומצינו‬
‫לה הדים גם ב"מחזור ויטרי" )סימן שפה(‪:‬‬
‫"‪...‬ומפטיר במלכים‪ ,‬ויעמוד שלמה‪ .‬ואף‬
‫הוא כדי לסמוך ברכת משה לברכת שלמה‬
‫שבירך להק' ולישראל‪ .‬כמו שמסיים בעניין‬
‫היום ויהי ככלות‪ .‬ובדין הוא לסיים העיניין‬
‫היום אם לא מפני שקרינוהו כבר אתמול‪ :‬ויש‬
‫שמפטירין ויהי אחרי מות משה‪ .‬וטועים הן‪.‬‬
‫שכך פירשו חכמים בפר' בני העיר ‪ -‬ויעמוד‬
‫שלמה‪ ...‬ואני מצאתי בספרים ישנים ויהי‬
‫אחרי מות משה‪ .‬וכן מצאתי בהלכות הגאון‬
‫רב אלפסי זצ"ל"‪.‬‬
‫לבסוף התפשט המנהג כמעט בכל קהילות‬
‫ישראל להפטיר ב"ויהי אחרי מות משה"‪,‬‬
‫ויש שצירפו פסוקים משתי ההפטרות‪.‬‬
‫חוגגים את שמחת‬
‫תורה ביום שמיני‬
‫עצרת ולא בשבועות‪,‬‬
‫מאחר שבשבועות‬
‫התקבלה התורה‬
‫כאיתערותא דלעילא‪,‬‬
‫ואילו אנו רוצים‬
‫להראות את שמחתנו‬
‫על עבודתנו ויגיעתנו‬
‫העצמית ולקבלה‬
‫עלינו מחדש באהבה‬
‫ובשמחה‪ .‬לכך‬
‫ניתן להטעים עוד‬
‫ששמחת תורה נחוג‬
‫דווקא ביו"ט שני ולא‬
‫בראשון ‪ -‬כי יום טוב‬
‫שני הוא כולו תקנת‬
‫חכמים ‪" -‬חביבים‬
‫דברי סופרים יותר‬
‫מיינה של תורה" ‪-‬‬
‫ואנו חפצים להראות‬
‫שהתורה חביבה עלינו‬
‫קריאת בראשית‬
‫בימי הגאונים לא קראו כלל פרשת בראשית‬
‫בשמחת תורה‪ .‬בימיהם היה קיים מנהג‬
‫שנשכח והוא לקרוא פרשת בראשית ביום‬
‫הכיפורים! )אך לא כתחילת מחזור הקריאה‬
‫החדש אלא כקריאה בפני עצמה( ‪" -‬וכיוצא‬
‫בהן מצינו באגדה‪ ,‬עשרת ימי תשובה השטן‬
‫מקטרג שהרי סיימו התורה ואינן שונין‪,‬‬
‫ולפיכך נהגו לקרות בראשית במנחה ביום‬
‫הכיפורים ויהי ערב ויהי בקר יום אחד‪ ,‬ואמר‬
‫ליה הקב"ה הרי ישראל זריזין שהרי עדיין‬
‫לא השלימו הסדר ומתחילין בראשית‪ .‬וכן‬
‫נוהגין בשתי ישיבות" )שבולי הלקט ר"ה‬
‫שא(‪.‬‬
‫אלול‪-‬תשרי ה'תשע"א ׀ שישו ושמחו בשמחת תורה ‪ -‬נספח למגזין רבני אירופה‬
‫‪5‬‬
‫במספר קהילות‬
‫בחוץ לארץ נהגו‬
‫להקיף את התיבה עם‬
‫ספרי התורה בשני‬
‫הימים ‪ -‬גם בשמיני‬
‫עצרת וגם בשמחת‬
‫תורה‪ .‬המנהג להקיף‬
‫יומיים התקבל ברוב‬
‫קהילות החסידים‬
‫וכן חלק מקהילות‬
‫הספרדים כמו בבגדד‬
‫לפי דעת ה"בן איש‬
‫חי" ובאיזמיר לפי רבי‬
‫חיים פלאג'י‪ .‬אולם‬
‫היו כאלו כמו החיד"א‬
‫שהתנגדו למנהג‬
‫להקיף בחוץ לארץ גם‬
‫בשמיני עצרת מחשש‬
‫שיבואו לזלזל ביום‬
‫טוב שני של גלויות‪.‬‬
‫רק בתחילת ימי הראשונים החלו לקרוא‬
‫פרשת בראשית בשמחת תורה )אלא‬
‫שנחלקו המנהגים מתי לקוראה(‪ .‬בתחילה‬
‫קראו בראשית בעל פה‪ ,‬ובבית מדרשו של‬
‫רש"י הנהיגו לקרוא בס"ת מיוחד‪ ,‬ומשם‬
‫התפשט המנהג לכל קהילות ישראל‪.‬‬
‫סיבת קריאת פרשת בראשית היא כדי שלא‬
‫יקטרג השטן שאנו מסיימים את התורה‬
‫ולא מתחילים אותה מחדש‪ ,‬אבל ב"ספר‬
‫המנהיג" מצינו גם טעם נוסף‪" :‬ונהגו כל‬
‫ישראל להתחיל היום בבראשית לפי שביום‬
‫שמחת תורה שהשלמנוה היו מתחילים‬
‫אותה כמו שזכינו להשלימה נזכה בהתחלה‬
‫ובהשלמה‪ ,‬ולפי שהיום יום שמחה שנתכפרו‬
‫עונותינו מהכל כאשר אמרנו מתוך דבר‬
‫שמחה אנו רוצים להשלים ולהתחיל ולהיות‬
‫שכינה שורה עלינו‪ ,‬כי אין השכינה שורה לא‬
‫מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך‬
‫דבר שמחה‪ ,‬שנאמר ויהי כנגן המנגן ותהי‬
‫עליו רוח אלקים"‪.‬‬
‫קריאה בליל שמחת תורה‬
‫במשך דורות רבים לא נהגו כלל לקרוא‬
‫בתורה בליל שמחת תורה אלא רק ביומו‪,‬‬
‫הפעם הראשונה בה מוזכר מנהג הקריאה‬
‫בליל שמחת תורה הוא במנהגי רבי אייזיק‬
‫מטירנא )הובא ברמ"א תרס"ט(‪ ,‬ונוהגים בה‬
‫רק מקצת מקהילות אשכנז‪ .‬בדבר פרטי‬
‫הקריאה‪ ,‬רבו מאוד הדעות‪ .‬כללו של דבר ‪-‬‬
‫הכל קוראים פרשיות מיוחדות של ברכה‪.‬‬
‫חתן תורה וחתן בראשית‬
‫מנהג קדום הוא עד למאוד לכנות את‬
‫העולה לסיום התורה בשם "חתן תורה"‬
‫ואת העולה לתחילת בראשית בשם "חתן‬
‫בראשית"‪ ,‬ונהגו לכבדם כבוד מלכים‬
‫ולשורר לכבודם פיוטים מיוחדים‪ .‬המושג‬
‫חתן הוזכר לראשונה רק בספרי תלמידי‬
‫בית מדרשו של רש"י‪ .‬והנה אחד המקורות‬
‫הקדומים ‪" -‬ומנהג צרפת לקרות בזמירות‬
‫חתן התורה המשלימה‪ ,‬וחתן בראשית‬
‫המתחילה‪ .‬ונודרים נדרים הרבה וכל הקהל‬
‫כאחד מקטנם ועד גדולם קורים התורה‬
‫וידרו נדרים לפי השגת ידם‪ ,‬ועושי' שמחות‬
‫גדולות כל הקהל בבתי החתנים ולפי שהוא‬
‫תכלית הכפרה ושמחת התורה" )ספר‬
‫המנהיג(‪ .‬אבל יש שקראוהו "חתם תורה"‪,‬‬
‫ובארצות המזרח "חתן מסיים" או "חתן‬
‫משלים" )ובתימן ‪" -‬פטירת משה"(‪ ,‬ולחתן‬
‫‪6‬‬
‫שישו ושמחו בשמחת תורה ‪ -‬נספח למגזין רבני אירופה ׀ אלול‪-‬תשרי ה'תשע"א‬
‫בראשית ‪" -‬חתן מתחיל" )ובתימן "ראשון‬
‫בראשית"(‪.‬‬
‫במרבית הקהילות הספרדיות קיים חתן נוסף‬
‫המכונה "חתן מעונה" הקורא את הפסוקים‬
‫"מעונה אלקי קדם" עד "ויעל משה"‪ .‬בכמה‬
‫מקהילות הבלקן‪ ,‬ובקהילות גאורגיה‪ ,‬קיים‬
‫חתן רביעי‪ ,‬המכונה "חתן ויעל"‪ .‬חתנים‬
‫אלו עולים לפני חתן תורה‪ ,‬שלפי המנהג‪,‬‬
‫חוזר וקורא‪ ,‬את כל פרשת "וזאת הברכה"‬
‫מתחילתה‪.‬‬
‫עוד מזמן הגאונים נהגו לכבד את גדול הקהל‬
‫בעליית חתן תורה ורק בחלק מהקהילות‬
‫הנהיגו למוכרה‪ .‬ה'רשות' הנאמרת לפני‬
‫קריאת החתנים נזכרת לראשונה במחזור‬
‫ויטרי ומנוסחה נראה שהינה קדומה מאוד‪.‬‬
‫הכל עולים לתורה‬
‫כפי שראינו‪ ,‬בית מדרשו של רש"י שימש‬
‫כמקור ויסוד למנהגים רבים הקשורים‬
‫לשמחת תורה‪ .‬שם גם הנהיגו שהכל עולים‬
‫לתורה ואפילו קטנים‪ ,‬ומנהג זה התפשט‬
‫לכל קהילות אשכנז‪ .‬אבל בהמשך היו‬
‫קהילות שהגבילו את מספר הקרואים‬
‫משום טירחא דציבורא‪.‬‬
‫הקפות‬
‫המנהג להוציא את כל ספרי התורה התחדש‬
‫באשכנז אבל לא נהגו בהקפת התיבה!‬
‫ההקפות התחדשו אצל האר"י הקדוש‬
‫וגוריו ומשם נפוצו על פני תבל )כשבחלק‬
‫מהקהילות נהגו ללוות את ספרי התורה‬
‫באבוקות דולקות(‪ .‬וכך העיד תלמידו רבי‬
‫חיים ויטאל‪" :‬יום שמחת תורה מה שנהגו‬
‫להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף‬
‫עמהם התיבה בשחר ובמנחה ובערבית‬
‫דבמוצאי יום טוב ‪ -‬מנהג אמיתי הוא‪ ,‬וכבר‬
‫נכתב בספר הזוהר וז"ל ונוהגין ישראל‬
‫למעבד עמה חדוה ואתקראת שמחת תורה‬
‫ומעטרן לס"ת בכתר דיליה כו'‪ ,‬וראיתי‬
‫למורי ז"ל נזהר מאד בדבר זה להקיף אחר‬
‫הס"ת או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר‬
‫לפניו בכל יכלתו בליל מוצאי יו"ט אחר‬
‫תפלת ערבית‪ ,‬והי' מקפיד מאד לעשות אז‬
‫ז' הקפות שלימות זולת ההקפות שלימות‬
‫של יום ש"ת‪ ,‬אבל בענין ההקפות שביום לא‬
‫נמצאתי עמו ולא ראיתיו‪ .‬גם ראיתיו בליל‬
‫מוצאי יו"ט שהלך לבית הכנסת אחר והקיף‬
‫ז' הקפות והלך לדרכו‪ ,‬ומצא בית הכנסת‬
‫אחרת שנתאחרו בהקפות וחזר להקיף‬
‫עמהם" )שער הכוונות ‪ -‬דרושי חג הסוכות‬
‫הקדמה(‪.‬‬
‫יש לציין שבמספר קהילות וכן בחלק‬
‫מחצרות החסידים מקיפים בשמחת תורה‬
‫ביום רק שלוש פעמים או שלוש ומחצה‪,‬‬
‫כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל רמז בכך‬
‫כי הקב"ה עצמו משלים את השאר! ועוד‬
‫חידש האדמו"ר זצ"ל כי משה רבנו ע"ה‬
‫תיקן בעצמו את מנהג ההקפות בשמחת‬
‫תורה! )התועדויות תשד"ם(‪.‬‬
‫מדברי מהרח"ו אנו למדים כי האר"י נהג‬
‫לערוך הקפות גם במוציו"ט‪ ,‬וכאן המקום‬
‫להזכיר כי היו שראו בהקפות ובמיוחד‬
‫בהקפות של מוצאי ש"ת זכר לשמחת בית‬
‫השואבה‪ .‬וכן מצינו גם באגרתו של רבי‬
‫אברהם גרשון מקיטוב‪ ,‬גיסו של הבעש"ט‪,‬‬
‫המתאר באגרתו את השמחה בחברון‬
‫במוצאי שמחת תורה‪" :‬כשהייתי חתן תורה‬
‫בשמחת תורה בליל מוצאי יום טוב‪ ,‬באו אלי‬
‫כל החכמים לשמוח עימי‪ ,‬ובאו גם השרים‬
‫)הערבים(‪ ,‬והיו מטפחין ומרקדין כאחד‬
‫היהודים‪ ,‬ומזמרים שבחות בלשונם‪ ,‬לשון‬
‫ערבי" )אגרות א"י(‪.‬‬
‫הקפות בשמיני עצרת‬
‫במספר קהילות בחוץ לארץ נהגו להקיף‬
‫את התיבה עם ספרי התורה בשני הימים‬
‫ גם בשמיני עצרת וגם בשמחת תורה‪.‬‬‫המנהג להקיף יומיים התקבל ברוב קהילות‬
‫החסידים וכן חלק מקהילות הספרדים כמו‬
‫בבגדד לפי דעת ה"בן איש חי" ובאיזמיר‬
‫לפי רבי חיים פלאג'י‪ .‬אולם היו כאלו כמו‬
‫החיד"א שהתנגדו למנהג להקיף בחוץ‬
‫לארץ גם בשמיני עצרת מחשש שיבואו‬
‫לזלזל ביום טוב שני של גלויות‪.‬‬
‫מנהגי כבוד ושמחה‬
‫ריבוי השמחה בשמחת תורה באופן שאין‬
‫למעלה ממנו הוא ממנהגן של ישראל‬
‫לאורך כל הדורות‪ ,‬וכבר כתבו בתשובות‬
‫הגאונים )סי' שי"ד‪ ,‬זהו המקור הקדום ביותר‬
‫לשמחת תורה!(‪" :‬רגילין אצלינו שמרקדין‬
‫אפילו כמה זקנים בשעה שאומרין קלוסין‬
‫לתורה"‪ .‬המנהגים הקשורים וסובבים אודות‬
‫הגדלתה של השמחה רבו עד למאוד ודומה‬
‫שאין עוד חג אשר רוב סדר יומו בנוי ומיוסד‬
‫רק על מנהגי ישראל קדושים )ורבים מהם‬
‫אף נגדו לכאורה את ההלכה‪ ,‬ורבותינו‬
‫הפוסקים התאמצו להצדיקם(‪ .‬במסגרת‬
‫זו לא נביא את כולם כי רבים הם‪ ,‬אלא‬
‫רק את העתיקים והמרכזיים שבהם ‪ -‬עוד‬
‫מזמן הגאונים נהגו לעטר את ספרי התורה‬
‫בעטרות מיוחדות שאחר כך הושמה בראש‬
‫החתנים ‪ -‬מנהג שעורר פולמוס הלכתי‬
‫בהקשר ל"מעלין בקודש ואין מורידין"‪ .‬נהגו‬
‫אף להקטיר מוגמראות )קטורת ובשמים על‬
‫גבי גחלים( לכבוד התורה‪ ,‬מנהג שאף עליו‬
‫קמו עוררין )עיין תשובות הגאונים ‪ -‬שערי‬
‫תשובה סי' שיד(‪ .‬כבר בתרגום למגילת‬
‫אסתר מוזכר שבשבועות היו זורקים פירות‬
‫ובעיקר תפוחים ובהמשך עבר המנהג‬
‫לשמחת תורה‪ .‬מנהג עתיק יומין הוא לומר‬
‫קינות על מות משה‪ .‬בבבל תיקנו לומר‬
‫ברכה מיוחדת לקהל אשר נשתמרה רק‬
‫בעדות המזרח‪.‬‬
‫שמחת תורה בשמיני עצרת לאור‬
‫החסידות‬
‫ספרי הקבלה והחסידות לא ראו בשמחת‬
‫תורה יום שחל ב'מקרה' בשמיני עצרת‪,‬‬
‫ואפילו הטעמים ההלכתיים אותם הזכרנו‬
‫לעיל לא סיפקום‪ .‬החסידות כדרכה פתחה‬
‫צוהר דרכו בקע אור יקרות מחודש ונערב‬
‫ששינה לחלוטין את ההסתכלות על יום‬
‫שמחת תורה ועל הסיבה בשלה הוא חל‬
‫דווקא בשמיני עצרת )הדברים שלהלן‬
‫מבוססים כולם על הכתוב בספה"ק אשר‬
‫רובם ככולם התנבאו בסגנון אחד‪ ,‬ומפאת‬
‫ריבוי המקורות לא ציינתים‪ .‬כדאי מאוד‬
‫לעיין בדבריו העמוקים של בעל ה"בני‬
‫יששכר" ‪ -‬תשרי מאמר י"ג‪ ,‬ובפרי צדיק‪,‬‬
‫סוכות מו(‪.‬‬
‫נפתח בשאלתו של בעל ה"מאור ושמש"‬
‫ "‪...‬הנה היום טוב שני של גלויות משמיני‬‫עצרת הוא נקרא בפי כל ישראל שמחת‬
‫תורה‪ ,‬ובארץ ישראל שאין היום טוב רק‬
‫יום אחד היום השמיני הוא יום שמחת‬
‫תורה‪ ,‬וכן קיימו וקבלו עליהם כללות בני‬
‫ישראל בכל מושבותיהם‪ .‬והנה ליכא מידי‬
‫דלא רמיזא באורייתא וצריך טעם מדוע‬
‫ניתן היום הזה לשמוח בו שמחת תורה‬
‫ומן הראוי היה שביום שבועות יום מתן‬
‫תורתינו יהיה שמחת תורה‪ .‬הגם כי בו אנו‬
‫מסיימים התורה‪ ,‬הרי מצאנו לחז"ל שאמרו‬
‫שבמערבא לא הוי מסיימי אורייתא רק לג'‬
‫שנים‪ .‬ויראה לרמוז מנהגם בפסוק זה ביום‬
‫השמיני עצר"ת נוטריקון ע'ושים צ'דיקים‬
‫ר'יקודי ת'ורה" )רמזי שמיני עצרת ד"ה‬
‫ביום(‪.‬‬
‫יום אחדות בין ישראל לאביהם‬
‫שבשמים‬
‫חז"ל גילו לנו כי יום שמיני עצרת הוא יום‬
‫בו באה לידי ביטוי מעלתם של ישראל‬
‫והתקשרותם לבורא‪ ,‬יום בו מתגלית בחירתו‬
‫של העצמות אין סוף בישראל עצמם‪ ,‬ואין‬
‫לכל אומה ולשון הזכות להתערב בשמחה‬
‫זו ‪" -‬עשו לי סעודה קטנה"‪" ,‬עכבו עמי עוד‬
‫יום אחד‪ ,‬קשה עלי פרידתכם" ‪ -‬ובמה יוכלו‬
‫ישראל לשמוח ולהתאחד במלכם אם לא‬
‫בשמחת התורה שהיא עצמות ומהותו של‬
‫הבורא בעצמו?! )ובזאת תתורץ קושיית‬
‫האחרונים מדוע תקנו ש"ת בשמע"צ ואין‬
‫חוששין לעירוב שמחה בשמחה‪ ,‬שהרי‬
‫השמחה בתורה היא השמחה בה' עצמו‪,‬‬
‫וזוהי מהותו של שמע"צ!(‬
‫ובשל"ה )סוכה ‪ -‬נר מצוה ‪-‬כ'(‪" :‬שמיני‬
‫עצרת שהוא גם כן שמחת תורה לנו בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬והאריך מאוד הזוהר איך שראוי‬
‫להתקשט לילו ויומו בקישוטי התורה‪ ,‬כי‬
‫שבע ימי החג הקרבנות נגד שרי האומות‪,‬‬
‫יום זה אהבת וחיבת ישראל לבוראנו ברוך‬
‫הוא אשר נתן לנו תורתו וזכינו לסיים אותה‬
‫ולחזור ולהתחיל בה"‪ ...‬וכן כתב ב"מאור‬
‫עינים" )האזינו( ‪" -‬והנה כל העובדות שאנו‬
‫עושים בחודש זה ראש השנה ויום הכיפורים‬
‫שופר סוכה ולולב תכלית הכל הוא בשביל‬
‫שמיני כצרת שאנו מתייחדים עם הבורא‬
‫ב"ה באחדות הגמור"‪.‬‬
‫יום תשובה ‪ -‬כנגד לוחות שניות‬
‫עוד גילו לנו צדיקים שהשמחה בשמחת‬
‫תורה היא המשך וסיום ליום הכיפורים בו‬
‫התקבלו לוחות שניות‪ ,‬ולפי דברים אלו‬
‫ישנה משמעות מיוחדת לכך שחוגגים‬
‫דווקא ביו"ט שני שהוא כנגד לוחות שניות!‬
‫אלול‪-‬תשרי ה'תשע"א ׀ שישו ושמחו בשמחת תורה ‪ -‬נספח למגזין רבני אירופה‬
‫‪7‬‬
‫לפי דברים אלו נבין מדוע לשמיני עצרת‬
‫אין שום מצווה מיוחדת ולא מצאנו בה רמז‬
‫לשמחת התורה‪ ,‬אלא אדרבה ‪ -‬כל הליכות‬
‫ומנהגי היום הינם תקנות ומנהגים שנהגו‬
‫ישראל מעצמם ‪ -‬אשר בהם יש חביבות‬
‫מיוחדת ‪ -‬שהרי לוחות שניות כידוע הינם‬
‫כנגד מדריגת בעלי תשובה וישראל קיבלום‬
‫בזכות עבודתם העצמית‪ ,‬שלא כלוחות‬
‫ראשונות שהגיעו כמתנה מלמעלה‪) .‬ועיין‬
‫שפת אמת‪ ,‬תרל"ו ‪ -‬כי שמ"ע הוא נגד‬
‫התשובה(‪ ,‬וכפי שכתב זקני בעל "השפתי‬
‫צדיק" ‪" -‬נראה להוסיף נופך )על דברי‬
‫השפת אמת כי סוכות הוא זמן תשובה‬
‫מאהבה( כי חז"ל אמרו שעל ידי תשובה‬
‫מאהבה מתהפכין זדונות לזכיות‪ ,‬זאת הוא‬
‫בשמיני עצרת שהקב"ה אומר קשה עלי‬
‫פרידתכם‪ ,‬רצונו יתב"ש שלא יהיה דבר‬
‫חוצץ ולא שום פירוד‪ ,‬זהו על ידי שמהפכין‬
‫כל הזדונות לזכיות ולא נשאר עוד שום‬
‫פירוד" )שמע"צ לו(‪.‬‬
‫ארץ ישראל מערבבים באטשווענע )מין‬
‫ירק( עם בשר" )כלומר‪ ,‬ביו"ט ראשון טמון‬
‫גם היו"ט השני(‪.‬‬
‫הסיבה לשמחה הגדולה‬
‫השמחה העצומה למעלה מכל מדידה‬
‫והגבלה שכלל ישראל שש ושמח בשמחת‬
‫התורה‪ ,‬היא על שזכו להיבחר בידי בורא‬
‫העולם ולהידבק בו בדבקות מוחלטת‬
‫ואחדות שאין כמותה ‪ -‬בחינת פסוקי‬
‫ההקפות‪" ,‬אתה הראת לדעת כי ה' הוא‬
‫אלוקים אין עוד מלבדו" ‪ -‬נקודה זו כאמור‬
‫מתגלה ביום שמיני העצרת שהוא מעל‬
‫הטבע ומיוחד לבני ישראל בלבד‪ .‬שמחה‬
‫שאינה מוגבלת יכולה להיות רק כזו שאינה‬
‫נובעת מחיוב אלא מתוך מנהג ישראל‬
‫עצמם! שמחה זו כה גדולה היא עד שהיא‬
‫חודרת עד לעקבו של אדם ומרוממת את‬
‫האדם לריקוד טפח מעל הקרקע‪ .‬וכפי‬
‫שאנו שמחים בתורה ונותנה‪ ,‬כך התורה‬
‫שמחה בנו‪ ,‬וכפי שמפרש אדה"ז ב"ליקוטי‬
‫תורה" ‪'" -‬שמחת תורה' ‪ -‬שהתורה עצמה‬
‫שמחה"‪.‬‬
‫מדוע חוגגים בשמע"צ ולא‬
‫בשבועות?‬
‫ולכן חוגגים את שמחת תורה ביום שמיני‬
‫עצרת ולא בשבועות‪ ,‬מאחר שבשבועות‬
‫התקבלה התורה כאיתערותא דלעילא‪,‬‬
‫ואילו אנו רוצים להראות את שמחתנו על‬
‫עבודתנו ויגיעתנו העצמית ולקבלה עלינו‬
‫מחדש באהבה ובשמחה‪ .‬לכך ניתן להטעים‬
‫עוד ששמחת תורה נחוג דווקא ביו"ט שני‬
‫ולא בראשון ‪ -‬כי יום טוב שני הוא כולו‬
‫תקנת חכמים ‪" -‬חביבים דברי סופרים יותר‬
‫מיינה של תורה" ‪ -‬וכאמור‪ ,‬אנו חפצים‬
‫להראות שהתורה חביבה עלינו‪.‬‬
‫קריאת 'וזאת הברכה' קשורה‬
‫לעיצומו של יום‬
‫שמיני עצרת נקרא "סוף כל המועדות"‪,‬‬
‫ובו נכללים כל המועדות ובאה לידי סיום‬
‫עבודת הימים הנוראים ובמיוחד ראש‬
‫השנה ויום הכיפורים וכן השמחה בחג‬
‫הסוכות‪ ,‬ומתאים ביותר לחוג בו את סוף‬
‫התורה‪) .‬שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו‬
‫ואינו המשך לסוכות וכדברי חז"ל בפדר"כ‪,‬‬
‫כח‪" :‬א"ר יהושע בן לוי ראויה היתה עצרת‬
‫של חג להיות רחוקה חמשים יום"(‪ .‬ויותר‬
‫מכך ‪ -‬קריאת היום "וזאת הברכה" קשורה‬
‫באופן ישיר ועצמי לעיצומו של יום‪ ,‬שכן‬
‫הפרשה כולה מדברת אודות אחדותם של‬
‫‪8‬‬
‫בני ישראל אשר בורכו על ידי משה רבנו‬
‫ע"ה‪ ,‬אחדות ישראל היא הדרך היחידה‬
‫שעל ידה תשרה השכינה עליהם ויצליחו‬
‫להתאחד ישראל עם התורה ונותנה‪ .‬ועל כן‬
‫הכל רוקדים יחד בשמחת התורה‪ ,‬ומשתפים‬
‫בשמחה אפילו את הנשים והטף‪ .‬ועוד‬
‫נאמר בפרשה הפסוק "ויהי בישרון מלך‬
‫בהתאסף ראשי עם" הרומז לעבודת ראש‬
‫השנה‪ .‬ומסיימת הפרשה בשבירת הלוחות‬
‫ "ישר כחך ששיברת" ‪ -‬שעל ידי השבירה‬‫התקבלו לוחות שניות עליהן נאמר "כפליים‬
‫לתושיה" וכפי שהזכרנו ‪ -‬לוחות שניות‬
‫קשורות בקשר בל ינתק לשמחת תורה‪.‬‬
‫בארץ ישראל שני הימים כלולים‬
‫יחד‬
‫על אף כל הכתרים שקשרנו למנהג חו"ל‬
‫לערוך את שמחת תורה ביו"ט השני‪ ,‬לא‬
‫נגרע חלקם של יושבי ארץ ישראל החוגגים‬
‫רק יו"ט אחד‪ ,‬ובספה"ק אי' שבארץ ישראל‬
‫יש את סגולת שני הימים גם יחד! ועל‬
‫כך אמר אדמו"ר האמצעי מחב"ד )מובא‬
‫בשיחות הריי"ץ‪ ,‬שמע"צ תרצ"ט( ‪" -‬בני‬
‫שישו ושמחו בשמחת תורה ‪ -‬נספח למגזין רבני אירופה ׀ אלול‪-‬תשרי ה'תשע"א‬
‫שמחה זו משמעות מיוחדת לה כהמשך‬
‫לשמחת חג הסוכות‪ ,‬וכעדות של ה"שפתי‬
‫צדיק" ‪" -‬שמעתי מפ"ק אדמו"ז זצ"ל‬
‫)החידושי הרי"ם( בשם הרה"ק אדמו"ר‬
‫מקאצק ז"ל ענין שמחת תורה‪ ,‬לאשר שיש‬
‫בימים אלו לישראל שמחה זמן שמחתינו‪,‬‬
‫לכן מניחין השמחה הזאת בהתורה"‪...‬‬
‫)שמח"ת מג(‪.‬‬
‫ומה מתאים לסיים בדבריו המאירים‬
‫ובברכתו מרוממת הלב של בעל ה"תפארת‬
‫שלמה"‪" :‬ענין ההקפות בשמחת תורה‪ .‬כי‬
‫אחר גמר כל התיקונים אשר נעשו בחודש‬
‫הזה ירח האיתנים מר"ה עד היום הזה‬
‫בתקיעת שופר וסוכה וארבע מינים הנה‬
‫בנ"י האירו האותיות בתורה ע"י המצות‬
‫אשר נעשו להביא השמחה בתורה הקדושה‬
‫ולזה בכל ז' ימי הסוכות אנו מקיפין הס"ת‬
‫עם הלולב וד' מינים כדי להאיר האותיות‬
‫בתורה‪ .‬וביום שמחת תורה מקיפין התיבה‬
‫עם הס"ת כדי שהתורה תאיר בהנשמות‬
‫של בנ"י‪ .‬כי כן הדרך האמת הארון נושא‬
‫את נושאיו‪ .‬כאשר בנ"י עושים התיקונים‬
‫בהתורה אזי התורה תאיר בהם בלבבות‬
‫בנ"י להיות להם לעזר ולסייע על כל השנה‬
‫ללמוד תורה לשמה ביראת שמים ושמחת‬
‫עולם על ראשם אמן"‪.‬‬
`