הכשרת מורים משלוש נקודות מבט

‫כתב העת הד החינוך ‪" ,‬חינוך מקצועי וטכנולוגי בישראל"‪ ,‬גיליון פברואר‪4102 ,‬‬
‫הכשרת מורים‬
‫משלוש נקודות מבט‬
‫עם צאת ספרו "בשביל(י) ההכשרה להוראה‪ :‬מבט פילוסופי על הכשרת מורים" (מכון מופ"ת) מציע‬
‫פרופ' שלמה בק מבט חדש על הכשרת מורים‬
‫יורם הרפז‬
‫פרופ' שלמה בק ‪ ,‬מרצה במכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע ונשיאה לשעבר‪ ,‬פרסם ב ‪ 4112-‬את הספר "טכנאות‬
‫כחזון בהכשרת מורים‪ :‬מבט ביקורתי על הכשרת המורים הטכנית ‪-‬רציונאלית" (מוסד ביאליק) ועתה רואה אור‬
‫ספרו "בשביל(י) ההכשרה להוראה"‪ .‬לשני הספרים תכנים שונים אך רוח דומה – רוח ביקורתית ומודאגת; ביקורתית‬
‫על התפיסה הטכנית ‪-‬תועלתנית של ההוראה וההכשרה להוראה‪ ,‬ומודאגת מעתיד ההוראה והכשרת המורים‪ .‬שני‬
‫הספרים עוסקים בהכשרת מורים בהקשר פילוסופי רחב ומעמיק‪.‬‬
‫גם בספר הזה אתה ביקורתי ומודאג‪.‬‬
‫"בין שני הספרים שכתבתי על הכשרת מורים שום דבר לא השתנה לטובה – לא בהכשרת מורים ולא ביחסה של‬
‫החברה אליה ואל מערכת החינוך בכלל‪ .‬כך שגם בספר הזה אני 'ביקורתי ומודאג'"‪.‬‬
‫מה מדאיג אותך ביחסה של החברה למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט?‬
‫"מערכת החינוך מואשמת בכל חוליי החברה‪ .‬נבערות‪ ,‬אלימות‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬פערים‪ ,‬שחיתות‪ ,‬שנאה לזר‪,‬‬
‫שימוש חסר מעצורים בפייסבוק ובווטסאפ – הכול בגלל מערכת החינוך‪ .‬ומאז שדוח מקינזי המפורסם קבע‬
‫ש'איכות מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה' – המורים אשמים באוזלת ידה של מערכת החינוך‪,‬‬
‫שאשמה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתחלואי החברה‪ .‬ומדוע המורים גרועים? כי הם לא הוכשרו כראוי‪ .‬אז זה המקור לכל הרעות –‬
‫הכשרת המורים"‪.‬‬
‫התקרבנו; אנחנו לא אשמים‪ .‬אבל אתה עצמך טוען שהכשרת המורים יכולה לעשות עבודה טובה יותר‪.‬‬
‫ָּ‬
‫או קיי –‬
‫בספר החדש אתה מציע מטא ‪-‬תאוריה של הכשרת מורים על בסיס "מקורות המוסר" של טיילור‪" ,‬סגנונות הקיום"‬
‫של פרום ורנד ו"מתן הכרה" של הונת‪ .‬תסביר‪.‬‬
‫"הפילוסוף צ'רלס טיילור מקשר בין הזהות האישית לבין המוסר‪ .‬המוסר עוסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשאלה איזה סוג אנשים‬
‫אנחנו רוצים להיות ומהו החזון שלנו באשר לטוב המוסרי‪ .‬אדם שמבקש להגדיר את זהותו המוסרית מחפש 'מקור‬
‫© כל הזכויות שמורות לכתב העת‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬בהוצאת הסתדרות המורים בישראל‬
‫כתב העת הד החינוך ‪" ,‬חינוך מקצועי וטכנולוגי בישראל"‪ ,‬גיליון פברואר‪4102 ,‬‬
‫מוסרי' שישמש לו מצפן‪ .‬טיילור מציע שלושה מקורות מוסריים המגדירים את זהות האדם בעת החדשה‪ :‬האדם‬
‫הנאור‪ ,‬המסתמך על שכלו; האדם הרומנטי‪ ,‬המסתמך על רגשותיו; והאדם המאמין‪ ,‬המסתמך על סמכות חיצונית‬
‫לו (כתבי קודש‪ ,‬למשל)‪.‬‬
‫"הפסיכולוגים אריך פרום ויעקב רנד הגדירו שלושה 'סגנונות קיום'‪' :‬שיהיה לי'‪' ,‬להיות' ו'לעשות' או 'להגשים'‪ .‬אדם‬
‫מהסגנון הראשון מגדיר את זהותו באמצעות הנכסים שברשותו; אדם מהסגנון השני – באמצעות מימוש עצמי‬
‫ואותנטיות; אדם מהסגנון השלישי – באמצעות עשייה או הגשמה של אמונה או רעיון כלשהם‪.‬‬
‫הונֶת מקשר בין זהות לבין מתן הכרה חברתית‪ ,‬משום שהאדם מזהה את עצמו בהתאם‬
‫"הפילוסוף ‪-‬סוציולוג אקסל ֹ‬
‫לאופן שבו החברה מכירה בו ומזהה אותו‪ .‬בחברות המודרניות ההכרה החברתית מבוססת על שלושה דפוסים‪:‬‬
‫אהבה‪ ,‬חוק והוקרה חברתית‪ .‬האהבה היא ביטוי להכרה באדם קרוב ללא תנאי ומגבלה‪ .‬החוק מבטא הערכה לכל‬
‫אדם באשר הוא אדם וקובע את זכויותיו‪ .‬ההוקרה החברתית היא אישית‪ ,‬ומתבססת על עקרון ההישגיות (אני‬
‫מעריך אדם מסוים בגלל הישגיו)"‪.‬‬
‫שלושה מקורות של זהות‪ .‬מה הקשר להכשרת מורים?‬
‫"הטענה המרכזית של הספר היא שבדומה להגדרת הזהות האישית‪ ,‬אפשר להגדיר את זהותם של ארגונים ותכניות‬
‫בכלל ושל תכניות להכשרת מורים בפרט על בסיס המקור המוסרי שלהם‪ ,‬סגנון הקיום שהם מעדיפים ודפוס‬
‫ההכרה שהם מקדמים"‪.‬‬
‫איך זה עובד?‬
‫"על בסיס הקטגוריזציה הזאת אפשר לנתח ולהבין תכניות להכשרת מורים בעלות חזון שונה של ה'מורה הטוב'‪:‬‬
‫‪ .0‬לפי התפיסה הנאורה‪ ,‬ההוראה היא פרופסיה והמורה הוא איש מקצוע משכיל ומיומן‪ ,‬מורה חוקר המתפקד‬
‫כאומן (טכנאי) וכמאמן‪ .‬מטרתו שתלמידיו יהיו בעלי ידע ומיומנויות‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬סגנון הקיום של תכנית כזאת‬
‫הוא 'שיהיה לי'‪ ,‬ואת ההערכה החברתית של התכנית‪ ,‬המורים והתלמידים מכתיב עקרון ההישגיות‪.‬‬
‫‪ .4‬לפי התפיסה הרומנטית‪ ,‬ההוראה היא מעשה אמנות והמורה הוא אדם יוצר ורגיש שאוהב ומכיר את עצמו ואת‬
‫תלמידיו‪ ,‬מצמיח את אישיותם ומדרבן אותם לחתור למימוש עצמי אותנטי ולדיאלוג משמעותי עם האחר‪ .‬סגנון‬
‫הקיום של תכנית כזאת הוא 'להיות'‪ ,‬והתבחין להערכה החברתית של התכנית‪ ,‬המורים והתלמידים מתבסס על‬
‫אמפתיה ודאגה לזולת‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לכתב העת‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬בהוצאת הסתדרות המורים בישראל‬
‫כתב העת הד החינוך ‪" ,‬חינוך מקצועי וטכנולוגי בישראל"‪ ,‬גיליון פברואר‪4102 ,‬‬
‫‪ .3‬לפי התפיסה המאמינה‪ ,‬ההוראה היא שליחות‪ ,‬והמורה כ'איש מעשה' הוא אדם מאמין‪ ,‬שליח ציבור ומורה דרך‪.‬‬
‫חובתו לוודא שהדור הבא יאמץ את דרכו‪ .‬סגנון הקיום של תכנית כזאת הוא 'לעשות'‪ ,‬וההערכה החברתית של‬
‫התכנית‪ ,‬המורים והתלמידים מותנית במידת נאמנותם לקהילה‪ ,‬לאמונותיה ולמנהגיה‪.‬‬
‫מדובר אפוא במטא ‪-‬תאוריה שמאפשרת להתבונן בתכניות ההכשרה‪ ,‬לנתח את מאפייניהן ולהבין את דרך‬
‫התנהלותן‪ .‬פרקי הספר מביאים דוגמאות רבות לכל אחד מטיפוסי הכשרת המורים הללו"‪.‬‬
‫האם הכשרת המורים צריכה להעדיף את אחד הטיפוסים?‬
‫"הכשרת המורים צריכה לקחת בחשבון את כל נקודות המבט ולמצוא ביניהן איזון נכון‪ .‬כפי שאני מראה בספר‪,‬‬
‫מרבית התכניות הקיימות להכשרת מורים‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬מתבססות על התפיסה הנאורה‪ .‬הן מעמידות במרכזן את‬
‫המושג 'ידע' ומתכוונות לידע שמביא לאדם תועלת‪ .‬אבל כאשר תפיסה זו לבדה זוכה להתייחסות בתכנית ההכשרה‪,‬‬
‫המרכיבים האחרים של ההוראה הטובה הולכים לאיבוד‪ :‬תפקידו של הידע טמון בפיתוח אישיות התלמיד‪ ,‬בדאגה‬
‫להצמחה אישית (רגשית‪ ,‬וחברתית‪ ,‬לא רק קוגניטיבית) של כל אחד מהתלמידים ובהכשרת הלבבות לבניית חברה‬
‫צודקת יותר‪ .‬בחברה הנאו ‪-‬ליברלית של ימינו‪ ,‬ששולטת בה תרבות של תחרות‪ ,‬ניכור וראיית הזולת ועצמי כחפץ‪,‬‬
‫הכרחי להביא לתלמידים תפיסות עולם חלופיות‪ .‬תכנית נאותה של הכשרה להוראה צריכה להפגיש את הסטודנט‬
‫עם כל אחת מהתפיסות שהוזכרו ולסייע לו לגבש את זהותו האישית והמקצועית ביחס אליהן"‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לכתב העת‪ ,‬הד החינוך‪ ,‬בהוצאת הסתדרות המורים בישראל‬
`