רמב"ן – רבי משה בן נחמן

‫‪31‬‬
‫‪I‬‬
‫‪c‬‬
‫י‬
‫‪"•finH‬‬
‫‪I 11‬‬
‫אהםר^ואחדכר ה׳ וראיתם ושש לבבכם ונודעת י‬
‫יד ה׳ אח עבדיו עברו ממה נאמן ביתי •‬
‫\‬
‫|‬
‫‪1:‬‬
‫פירוש על שיר השירים‬
‫^מ^״^יי^משהברנהמ^ |‬
‫‪J‬‬
‫‪a‬‬
‫ג‬
‫‪JL‬‬
‫•'׳;‪$‬‬
‫‪•& ,‬‬
‫)‪3‬תוכו רצוף אהגה תדיגמצויז מרמזים ‪3‬עשיי‪1‬הד‪3‬ימ‬
‫יעירישעלאיזהפרשיות ‪3‬זכרי׳ו‪3‬דניאל אשר עמוק עמוק‬
‫היא־‬
‫׳•;•‬
‫‪'. ,‬־׳ •י• ׳‪-‬׳־״‪..‬ן־‬
‫‪3‬‬
‫‪*3‬‬
‫‪•G‬‬
‫‪elD‬‬
‫היש‬
‫נ‪0‬‬
‫*‬
‫זלל מקיקקלווריע במדינות ליטא גליל הוראדכא הגדולה‬
‫יעיא ‪ :‬י‬
‫‪1.1‬‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י היים תשס״ט‬
‫‪CAT‬‬
‫‪, .‬״ך‪/‬׳?‬
‫י‬
‫\ ^ ‪ V‬׳ ־ ^ ! ^ ? ‪ T 7‬״ " ^ ‪ ,‬ו ‪.‬׳י ‪O‬‬
‫ז‪ -,‬ל ‪Ca3‬‬
‫| « ‪1; i ° A‬׳׳' י י • * • ׳ * " \ י‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫נדפס פה ק ק‬
‫תחת ממשלת אדונינו המלך הגדול האדר והחסיד‬
‫פרירריך החמישי׳‬
‫מלן דעני מרק וכאל מפגין השם ירום הודו ו י ת נ ש א ו‬
‫לו)לגבירתו המלכה ולזרעו וליועציו עד עולם אמן ‪<1 :‬‬
‫י|י‬
‫|‬
‫^‬
‫^‬
‫ותשלם המלאכה יום החמישי שיו שגט ״ לסררןלפרט‬
‫‪D ^ H 1"W‬‬
‫א ש‬
‫ר תדנף א ל בני ישיאל ‪-‬‬
‫על ידי המדפישהכעלה כ׳ אהרן גןכ׳אלי׳ילן זילמקיקאלטונאיגלא ‪t‬‬
‫‪9‬י‪6‬‬
‫הסדמח^־הגאונים‬
‫•שלעה יעדה מאדונינו מיו \‪ \mf‬המפורסם מו׳^‬
‫יתנקז נדו אבד ורמ דשלש קהילות אתו ישא ז;‬
‫המופלא מהו יציזקנר׳ו הפצירביליתןהסכמתיעלספרכתויבכ״יהמאהיג •‬
‫התורני‬
‫מהו׳ מרדכי רביד דקיק ברלין פירוש על שיר השירים מהרמב״ן זצןקיל ‪%‬‬
‫להדפס בכאן יאין רצוני למתות בידו ט אוקי גברא בחזקת כשרות ומסתמא |‬
‫ממקום קדוש גא ואין בו רמי׳ • אכל שאהי׳ אני מן המסכימים כנר הוא במוסכם אצלי! שלא ליתן י‬
‫הסכמה על ספרי קבלה ועס נעלמים לא אבא מכמה טעמים • אמכםמימ בקשתי עגורן להמיג־‬
‫עמו מפאת עצמו בר אוריין למעני ומפאת ספריי מציליןתיקהספר וכלמאןדעביד לי׳נייח^י‬
‫יתעבדל נייח‪ t‬משמיא י ח)תםכ'חחשזןתקןד לר‪.‬ק׳יהוגתןחו׳פהאה״ו<א ‪:‬‬
‫י‪/‬‬
‫‪+‬‬
‫הסכ‪0‬ה וחרם מהגאון אב״דדק״קהוראדנא הגדול ה במדיגוח ליטא ‪:‬‬
‫ד‬
‫•\‬
‫ה‬
‫הרבנימהוריריצחק במהןר״ר שמעון זללה״ה מתושבי ק״קקאלמריעא דלה חספא ומצא‬
‫י*‬
‫מרגניתא דלית בי׳ טימא ־ היהפיחשמרגאוןהרמבץ זצלל העלמגילתשירהשירי‪6‬ז‬
‫עפיי תורת אמת כאשר היא בכתביזשר שבידו ולא הובא עדיין לבית הדפוס מעולם‬
‫ונדבה דור־ *ת מהוריד יצחק הכיל להביאו אל מכבש הדפוס זמראגהמדבר שלא יבאאחר ויתחמם‪:‬‬
‫בגחלתו ויביאו לידי היזק ״ לכן גזרתי בחרם ולטותא דרבנן שלא ירים איש הן יהודי אןארמאי‪:‬‬
‫עיי גירי׳ לילי׳ להדפיסו שנית משן עשרה שנים מיום כלות הדפוס בלי רשות והרמבא מהרבנל מהורי‪:‬‬
‫יצחקהנ״ל ‪ :‬ולהשומעים יונעם ותבא אליהם ברכת טוב ״ כידהיוםיום הששי עש״קייא‬
‫תשרי תקן*ב לפיק הןראדנא יעיא הקטן משה יהושע בלוי הוחוץ החן׳ נק*ק הלל והגלילות יע*א‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫הסכמה והרם מהרב המאה״ג רביד דק*ק פיפדאדר ‪:‬‬
‫והרבכימהודריצאק במהור״רשמעוןזללהיה מקיק קאלווריעאשיחרפביוהראהלי‬
‫החויגי‬
‫אוצר בלים ‪ :‬הלא הי׳ כמוס זה שנים רבות באזצרןתיו של המאהיגמהזר״רמרדהי‬
‫טאקליש רב* ד דקיק ברלין יע*א ספר קדוש יאמר לו פירוש על שיר השירים מהמפורםם‬
‫רגן של כני הגולה אשר מימיו אנו שותין רבים שתו בצמא את דבריו דברי אלה־ס חיים למוצאי^‬
‫הרב רבינו משה בר נסמן זצוקיל אשר עד היום לא זכינו לאורו של ספר זה תןרה צוה לנו משה מאורש*״‬
‫)אחריו יאיר נתיב נתיבות החכמה הגאון י י > ‪1‬‬
‫אר״ש רחבת ידים היא קודש ואין תמורתו ״‬
‫א*מ*ומוהרירמיכל זצילאגידדקיק ברלין ועבר עליו רוח חכמה ובינה ודעת ןיראת ה׳ ה יץי!‬
‫ועשהמדרשלפיחשן ״ ומרדכי יצא מלפני המלן מלכי רבנן גדול מרנן שמן שעשהזרזהנסנ‬
‫^‬
‫י ; *•‬
‫ה מ פ‬
‫י א‬
‫הסכמת הגאינים‬
‫ואףהוא עשה מוכני לכיור מקור מים חיים הרב מהודרמרדכיהלל לחוותדעתו הרמהבאיז*‬
‫מקומן במלאכה הצריכה לגופו והם תקעו יתד במקום כאמן בכל ניתן כאמן הוא לנרד זללקולגלות‬
‫מצפוניזומהרבטובהצפוןלצדיקיםהלל • וזאתהתורהאשרשם משה אינו צריך להסכמה‬
‫כי מי שיכא אחר המלן בשכבר עשהו ובודאי משה שפיר קאמר אן התורנימהו׳ יצחק הנ׳ ל הרד פצ‬
‫דברו לנליסיג אחר גבול‪-‬וחרדה מסלקת הדמים אחר כל הטרחותאשרטרחלהזציאכאורצדקד‬
‫לכן אף ידי תכון עס הרבנים אשר קדמוני לבל ירים איש את ידו לעפות כדמותו ובמתכוכתו לא תעשו‬
‫כמוהו מיו׳כלות הדפוס עד משן עשרה שביםבלתי ידיעת מהריי הלל ולהשומעים יוכעםברכת ה׳הי‬
‫תעשיר)ברון מבנים י ל ד המדבר לכבוד התורה מידיעברי פה קיק ברלין יום ה׳ ייחתמוז דהמי שת*‬
‫תקךגלפיקהלל • כאוםהקטןגרשוןאב׳׳דגקיקפיפדאיייעא ג‬
‫הסכמה וחרם מהרבהמאה״גאב״דדק״קקאלישיע״א ‪:‬‬
‫ב י ז י ו ת‬
‫שעברתי פהקיק ברלין ואגב אורחא קמשמעלןהיההתורניוהרנכימהו׳ יצחקגמהז'‬
‫שמעון מקיקקאלווריעא שרוצה להדפיסולגלות אורהגבוז מצדיקים והראה לפני‬
‫הסכמה מהישיש ה גאון מהו׳ גרשון אביר בקיקפיפדאדרובודאיהןאראהאמ החידושפי׳עלשיר‬
‫השירים קודש קדשים מתורת רביכומשה‬
‫ברכחמן זצויךל כמבואר גהסכמתווגודאיכל‬
‫הללאיןצרין חיזוק וחזי חאן גברא רבאדקמסהד אן בהיות שהתורכימהריי הלל מורא עלה על‬
‫ראשו פן ישיג אחר גבולו בכן הנני מסכים עם הרבנים גאוני ארץ ולעשות גדר מזה בארורמשיג גבולו‬
‫שלאירוםאישאתידולהדפיסספרהלל הןכדמותווהןשלא כדמותו מיום כלותהדפוש עדמשן‬
‫עשרה שבים בלתי הרמנא מהרבני מהודר יצחק הלל והשומע תגאעליו ברכת טוגלידהמדבר‬
‫נאום יזסףחיים בהרכהמאה׳יג‬
‫לכבוד התורה היום יזם הששיעשיק ך תמוז תקךג לפיק •‬
‫הגאון מהודר אלכסנדר סענדר דל החונה בקיק קאליש יעיא ‪:‬‬
‫הסכמה והרם מהמאוד הגדול אביר דק״ק קאלווריעיע״א ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫איצ ראי הפי׳ על שיר השירים שחיבר הגאון הרמכין ע*ה ועד היום הי צפון וגנוז‬
‫המשורםמות‬
‫תחתפורפירא של כו׳ ועדיין לא זכינו לאורו רק שמגלגלין זכות עיייזכאי ומעתה‬
‫קם ונתעורר היה הרבכי מהו׳ יצחק במהו׳ שמעון זללי\הורוצה להעלותאתספר הללעלמכבש‬
‫הדפו׳לרוותהצמאי׳ותאבי׳לראו׳פי׳הללרקשמודהעןל׳עלראשושלאיסיגאחראתגגולוולהדפי‬
‫שניות מדברי כו׳ לכן הנני גוזר בשמתא דרבנן שלא ירום אישאתידולהדפיסאתס׳הללמשןעשרה‬
‫שניסאחרגמרי־־‬
‫י)נעםותבאעלי‬
‫גי'ט*ז שבט לפרט ו‬
‫‪1‬‬
‫״' ^ י ^ י י י י י‬
‫הקדמה והתנצלות המגיה והמביא לבית הדפוס‬
‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫* גול‪-‬‬
‫ובכמה מקומות כתבכלמהר״םהיה כבוד הגאון מהוריד מיכל שהיה ^ ‪P * P‬‬
‫והבוחר יבחרוצוה לשני מותו שבניו יתעסקו במצוה זו להוציא לאור התורה אשר שם משה שפיל ף י)‪:‬‬
‫כיל לו כיל אליומחכמה ודעת עשות ספרים הרבה אין קץ לעל הכל הגדיל תושי׳ בפי׳ ההוא ומחמי•‬
‫כמה מעמים שלא הי׳ באפשרם לבקשלאןתוצדיק להביא השי הקדוש לבית הדפוס געצמםוהי^‬
‫התולה הזאת מונחת בקרן זויות ופחד יצחק היה לי אם אומר להתאמץ שיבוא הספר ליל‪,‬‬
‫להוציא לאור תעלומהיראתימגשת אל הקודש באתר זקוקין דנויאמאןמעייל כו׳ןאםלא אימי '‬
‫חאתתורתהאדםהגדולמילנוגדול ממשה שתורתן אמת ותהא נעדרת חיו ונתתי אל לגי להיו^‬
‫מהמזכיס את הרבים ודברתי על לב בנן הלבהלל שיתנו לי הסכל ההואבמחירכסן וביהשנתמ‪,‬‬
‫מקום לדברי והי׳ בדעתי לםמוןתיכף לנטילה ברכהלהדפיס בקיקהלל ולאעלתהלי מ ט ע ^‬
‫הכמוס ווןהכרח הי׳ להרחיק כחד ובאתי לעיר מלאה חכמים וסופרים סגנים וחורים יריאים‬
‫ושלימים ‪ wb‬המשולש שלש קהילות קדושות ועשיתי כל ההתאמצות להדפיסהספרהקדושהלל^ל‪,‬‬
‫כייר לבן ואותיות נאים וברכתי ברכת הטוב עצ כל הטובה אשר עשה ה׳ לישראל עמו נלי השתדלותי ־‬
‫ולהיות כטפל לעושי מצות וזכרה לי אלהי לטובה כל היגיעות והטרחות שהי׳ לי להעתיק הספל‬
‫ולהגיה פעמים ושלש להסיץמכשןל לא ערבהעלי שנתי ולא אכלתי בטובה מחמת הגהה הלל וא׳שאלתי‬
‫מאת הקולא החביב אם שימצא איזה טעות ידינני לכף זכות שעשיתי כל הפעולות • אןהיא‬
‫מיעוטכשםשאיא לברבליתבןכן איא לדפוס בלי טעות • ולא ימלט אנוש בכל הון וכופר וכמי?‬
‫והטיבה ה'‬
‫נעים זמירות ישראל עם הספר שגיאות חי יבין קרוץ מחומר עפר ואפר •‬
‫לטוביםאשר הטיבו עמיבעת דחקי יבלו שנותיהם וטוב ובנעימים ומהראוי הי׳ לפרטשמותםאו‬
‫לרוב ענותכותם גזרו אומר שיהיההספר‪6‬תןם לחתום וירם קק לכל נדיב לב אשר על נדבות יצ*י‬
‫עץ חיים היא למחזיקים נה ותומכיה מאחל עדי עד י יי* יי* קלה׳אלהיהצגאות‬
‫וזכות ה י‬
‫יצילנו מתלאות ־ ויעשה עמנו לטונה אות ״ זיראינו בתורתו נפלאות ״‬
‫שמו לפני שמש יכו! !‬
‫והמחבר הגאוןיעמוד לכו לראות בביאת דמורח ודאון •‬
‫ביב אמן ‪ :‬כיד המעתיר לה׳ ומצפה לישועתו‬
‫יצחק באיא מוהריר שמעון‬
‫־‬
‫זללה״ה‬
‫ר‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ח‬
‫ג י ם‬
‫ההרמה להגאון הרמבן זציל לפירושו על‬
‫שד השירים‬
‫אשל פלה במחשבתו‬
‫ה׳ אלקיםאלקי ישראלמן העולם עדהעזלם •‬
‫ברוד‬
‫בראשית ממלכתו • להכין כםאו לשנתו • רכונכהו מרוחו •‬
‫י‬
‫דפעלהו בזרוע כחן • וימציאאתהחכמה ןאתהתגוכה • וחין ק‪,‬ה‬
‫משך חיי הנשמות וקיום העולמות • הומייודע תוצאותיו ומובאיו‬
‫לתכונה ״‬
‫)הלי‪ :‬ולי נראה מאחז פניו צריך להיות זקאי על משה‬
‫זתכונתיוזולת מאחר פניו•‬
‫דידע תוצאותיו וכו׳ כמו שררשועל ותמסרו מעט מאלהים והוא תיקן הכל שהי׳ הז והוריד‬
‫ומעמידו על מכוכותיו כדכתיג ) איוב ך ו ( מאחז פכי כסאו‬
‫השכינה למטה עיכ(‬
‫פרשזעליוענכו ורהכיכואת הכסא לששתימי המעשהגראשני עפריםתאמיצבית •‬
‫)הגיהנילדרילאדםוחוהעיכ( • וינחם בבית חמדה חדר משכיה אין דבר מהם נגרע ״‬
‫והכוונה בבריאותם להיותם זרעאמתזיע קודש‬
‫איןאל זר בקרבם ולא צד הרע •‬
‫מצבתם להתהלך גתוךאבכי אש במעמד העליוכים והשכינה גם היא מתהלכת בתחתונים •‬
‫עד אשר קם איש תהפוכות עלובתחבולות עלצדקכאהופשע ״ להתעןלל עלילות ברשע •‬
‫להסית ולהדיח אשת חן בפתיות ובל ירעה מה • לא שמרה מצותה ״ והלכה אחל‬
‫וילך אישה אחריה כי הטתהו גרוב לקחה במתק שפתים ״ אז עבר רוח‬
‫עצתו ״‬
‫טיתאה וידליף עליהם)נקשר בהם ובכל ת;למתיק כדכתיב )קהלת יין( לבד ראה זה‬
‫מצאתי אפר עשה אלקיםאת האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים • ובשיגו מדרכו‬
‫מחםבחלותו״ כי שקר נסכו ״ הוליד בצלמו כדמותו את שתושתהוליד'‪,‬אתאנוש‬
‫ומהםיצא חנוך אשר התהלך לפני האלקים לדעת אותו ולהכירו גאמתשכאמר )בראשית‬
‫ה׳( ויתהלך חנוך את האלקים ונתגלגלו ה ח מ ת עד דור נח העשירי לדור אדם • וגם‬
‫היא ידע אלהיו יריעה שלימה בחכמה שוככת ערמה ״ ומתוך כך מצאחןבעיכיוכדכתיכ‬
‫)בראשיתו ( ונח מצא חן• ומשלמת בני נח נבחר שם ״ כי הוא הבכור להכיר בוראו‬
‫לדעת אותו להכיר באמונתו ״ ועברגם הוא אשר מזרעו הי אחז דרכו ותמך אשוריו ונבחר‬
‫ומתון הידיעה השלימה הברןרה‬
‫מכל בני דורו י להיות סגולה ״ לשם ולתהילה•‬
‫והתמימה ״ ידעומצותשכליות ותיקות אלהזת גלהעמ ידליושר ולכושר דליות‬
‫והזהירו רבים ללכת בדרכי ה׳ ער אשר נתגייגל מי הדורות ההם דור העשירי צנח האיש הנבחר‬
‫מרחם משחר לוא אברהם אבינו ע״ה השיג מידיעת בוראו אשר לא השיגו הראשונים וידע‬
‫מאמיתתואשר לא ידעו מלפנים והתחיל לקרוא בשם ה׳בכלהמים ובכלהממלכותכןכתיג‬
‫?‬
‫)בראשיתי( רבן שם מזבח ל ׳ ויקרא בשםה'ואומר )שםןיא(‬
‫^ ״ י ״ ! ^ ^‬
‫שנע ויקרא שם גשם ה אל עולם ומעודו אחז מידת החסד בייל ״‬
‫י י ן עלהנעל עצא תןכנ?של‬
‫מעיויצחק אבינוכדכתינ ) ש ך א ( אל י‬
‫מסמל‬
‫א א ‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י י ט‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫ר ע‬
‫ב ע‬
‫כ‬
‫נ‬
‫מ‬
‫הקדמה להגאון הרמב‪-‬ז זיל לפירושו על‬
‫שיר השירים‬
‫תאמר אליך ‪£‬יה שמע נקולהכי ניצלה יקרא לך זרע ״ והשיג מידיעת מורא והזהר‬
‫גםהוא ללכת בדרכיו כדכתינ )בםךין( דנן שם מזבח ויקרא בשםה׳רטשסאהלו •‬
‫והוא לקח את הדין לחלקו • וכאשר נולד יעקנ אבינו ונראת בעולם דוגמת דיוקנא‬
‫של הקביה החקוק בכשא הכבוד לקח ממידת הדין וממידת המשד הדרך ממוצעת והשוה ״‬
‫והי׳ דרכיו דרך אמת ופתיל שצום ״ ושימש בני׳עבלייל שנים וקיבל מיצחק אבינו‬
‫ומאברהם אבינו ידיעת הבורא ונגלהאלץכנוד השכיכהואז הי׳ג׳האבות מרכבהלרוכב‬
‫בשמי שמי קדם • ומקיימים התורה והמצות והעבודה מצד ידיעות בוראם לא נגר<מהעבודה‬
‫דברכדכתיב )גראשיתךיו( עקבאשרשמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי‬
‫ותירותי ״ והוליד יעקב י*ב בנים צדיקים וטוביסמכירים הבורא יתברך ויודעים מותו‬
‫נפימהשקבלו מיעקבאביהם ־ והםלכקיימו מצדידיעתם והשגות בוראםממצות‬
‫כרכתיב ) שםל״ח( ויאמר יהודא לאונן בא אלאשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך ״‬
‫עדאשר נחגלגל הדבר וירד יעקב אביהם למצרים ״ מהזליד תולדות והיו מעין דוגמת של‬
‫מעלה י*נ שבטים שבטי יה עדות לישראל מהם יצאו תולדות עדשנשלמזשבעים ״ ואחר‬
‫הדורההוא נשחקעהחומרנמצרים בתוךעםלא בינתעםעמקישפהולשוניתש‪:‬בות נחרו‬
‫נדרכיהם ובשיקוציהם וילמדו מעשיהם • ולא ידעו ידיעת השם שקגלואב)תיד‪w‬ם מזקניהם‬
‫ומראשוניהם ״ עד אשר שלח להם האל ברחמיו משה נאמן ביתו אהובו וקרוא ונגלה ע‪:‬יו‬
‫ואמר לו להודיע להם ‪30‬אוהגיעזמן שיוציאי׳‬
‫תוך הסנה בוער עם כבוד השכינה •‬
‫אבהרחמיםממאסר ומביתשביה וניראהאתעניםהחילתכלדבר אשלאמרמשלרגיכועיה‬
‫)שמותל( הנה אנכי בא אל גבי ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואחרו‬
‫זאתתחילת שאלת בני ישראל כי הוא תכלית הכוונה וסוד‬
‫לי מה שמו מהאומר אליהם ״‬
‫האמונה זזה מה שמו ירצה לדעת מה סבתו והתקשר שמו בעילה הראש וכה וקבל במעמד הקודש‬
‫ההזאידיעתה׳שישנזל שחזת מיינאזתיזת )נזהר פרשתבשלחדןלמעיא()הלהלל‬
‫דר״לאהי״ההריאהיידסכרו שסהסיינ אזתיותע״כ( שהם פניםנתזךפנים ואהיזיו‬
‫נתוךהויות • )הלהללדרילשהירדהיאדסוף שם אהי״ה הוא התחלת קםהזי״ה לוא‬
‫ששםאי\הגתוךהוי*הנעיףהאי׳‪3‬פירחועלההורהע*ש * והיותר נראהדקאיעלהוי'‬
‫אהייה אדני כמו שדרשו על זה שמי לעלם כלל משוס דאדני יותר נגלה נקרא נאדניוגם‬
‫שם אהייה בתוך הריה כהו שכתב בפירושו על ההורה כנזכר ובכתבי האריי ז* ל דאהייה באמא‬
‫והיא בתוך ת*תוק*ל • וזה שאמרשהם פכים תוךנכים ובספרי קבלה הראשונים א י \ ה‬
‫^כתרהוי״הנת״תאדני במלכות וכל זה בהו האמצעי וזהו עיקר כוונתו לפידואחרכן עיינתי‬
‫נספר חיי עולם הגא והוא ספר קדוש מלא שמות קדושים וראיתי נכתג בושםיץבצירופים‬
‫ובגילמלים‬
‫לי‬
‫י‬
‫הקדמי! לוזגאון הרמכין זציל לפירושו עד‬
‫שיר השירים‬
‫ובגילגולים אפל אין ה‪5‬גתי להכין דגר מהן ועכיפבראהשאץ הכוונה רק שבמילת זהשהוא‬
‫מספד י*ב רגי‪,‬ז זה השם הקדוש ואפ ‪ '1‬שאינן השמו׳ הכתוגים גזה הפסוק זזה אמלו והוסיף רה ע״כ‬
‫הגיה( ולאמיתות השליחות כזר וכירש כה תאמרו לבכי ישראל וגו׳ אחר כן אהל )שם( ויאמר‬
‫עוד אלהים והכיח אהי״ה והתחיל מן הדיה הוסיף זה ופירשואמר )שם( זהטמיוזהזכרי‬
‫ובמאמר ההוא אמר ) שם( בהוציאך את העם ממצרים תעבדון אלהים עלההר הזה הבטיחם‬
‫כי שם ה׳ יתראה להם ויראו עין בעין את כבודו לפי שהי׳ בקצת העם ספק בנבואת משה כדי‬
‫להציאםמן החשך והן הספק ההואאמל )שמותי‪/‬ו( הנה אנכי בא אליך בעבהענן‬
‫בעמר ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ראו ישראל במעמד הקידש הזה עין בעין‬
‫כיוד השכינה )לאו שגע מחיצ‪/‬יתישל אש לפחדם אלת׳ ואלטובו וכמעט כששמעו הקו לההוא‬
‫השמעעסקול‬
‫שפרחו הכשמות ואירע להם כפי מה שאירעלצומותכלכ&יב )לבריסל׳(‬
‫אלהיםמדנרמתוךהאשכאשרשמעתאתהויחיואומר )תהיליםקליח( יודזךה׳כלמלכי ארז‬
‫כי שמעו אמרי פיך במעמ׳ ההוא השיגו משה ואהרן ונדב ואביהו ושבעים איש מזקני ישראל וכל‬
‫ישראל מידיעת אמיתתוועצם כבודו וכל אחד ואחד לפי שלימןתווכחו ועוצם ידו והיה נם מחיצו'‬
‫זן למים מזן ומתוך הידיעה ההא האמתת נתנה התורה הקדושה ויצא מן הקול הפנימי וכחלק‬
‫הקול ההוא לשכעים ענפין וכנגדן שבעים פנים לתורה ״ )הפכים משתכיסומתהפכים מכל צד‬
‫לטמא)לטהור לאסור ולמותר לפשולולכשר את זה לעומת‪/‬ת ״ ובו היה מובן טומאת השרך‬
‫וטהרתו ובעת ההיא קבלו הככיאים העומדים נכל דור ודור כנואתם • וחכמים העתידים לעמוד‬
‫בגורלם• עקרי תורתם במשפטיהם ןגמחלוקןתם מכתיב) ישעי׳ מ*ח( לאמראשסתר‬
‫יברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני ה שלחכי ורוחו ואומר) דברים ה׳( את כל הדברים האלה‬
‫ליברה׳ אל כל קהלכם מתוך האשהענן והערפל קול גדול ולא יסף וגל י ומן העת ההיאעד‬
‫עתה לא חדל בישראל דור אחר דור שלא נמסרו להםמסורת החכמההיאידיעת השםעלסרר‬
‫הקבלה תורה שבעיפ • כי משה רבינועית סמוך למיתתו שנסתמו מממ מסורת החכמה‬
‫מסר החכמה הזאת ליהושעכדכתינ )דבריםל*ד( ויהושע גן בון מלא רוחחכמהטסמך‬
‫משה ידיו עליו• ויהושע מםר לזקנים • וזקנים היו פרכסי הדור ומט;יגי ישראל ומתפללים‬
‫נעדם׳בעתצלתם• וכל ישראל היו נשמעים להם ומתנהגים על פיהם כדכתיג )יר^שע קיר(‬
‫ויעבודישראל את ה׳ כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחר יהושע ־ והזקנים‬
‫לנניאים ומן הנביאים הועתק לאנשיכנסת הגדזלי‪:‬דניאל חנני׳מישאל ועזרי׳ ומרדכיזר!גנל‬
‫»זרא והאחרון *בהם הנא שמעון הצדיק ואחר כך נתגלגל החכמה לאנשי המשנה‪:‬דציכישרבינו‬
‫׳גקדושמסר בשעת פטירתו לשממ זן נכו מסורת פחכמהורגיעק יגאוחביריונכנסולפלמ‬
‫)לני יוחנן בן זכאי)רני אליעזר גן ערך שהיו חרשיןגמעשה המרכבה וענה מלאך מן השמים‬
‫)‪9‬מל^ ‪:‬‬
‫י ')‪2 (.) (:) (:‬‬
‫‪,‬‬
‫ההרמה להגאון הרמביז זצל לפירושו על‬
‫שיר השירים‬
‫ואמר הן הן מעשה המרכבה • ומן אז שחרג בית אלהיכו והחכמים נדלדלו והאשכולות ננולו‬
‫והחסידים ואנשי מעשה חדלו • והגלות הולך וחזק והצרות מתמידות ומתחדשות ״ ובאות‬
‫ומתרגשות ואץ מורה דיעה ואין מבין שמועה פסקה החכמה הזאת מישראל אבדה החכמה אבדה‬
‫התורה עמה ואין יודע פירושה ודקדוקיה ןמדרשיה וטעמי מצותיה אשר בין טעמי המצות ופירוש‬
‫התורה ודברי קבלה לבון החכמה הזאת קשר אמיץ וחזק ודבק • ורבות מפרשיות כתבי הקודש‬
‫מיוסדים על החכמה הזאת ובאו המפרשים אשר צא יבינו ולא ישכילו כי יומיכז וכי ישמאילז(הפכו‬
‫דברי קודש לדרך חול וחסרו המקרא י והוסיפו וגרעו והעדיפו ופרשו בפרשיות שה ס אמורות‬
‫ברוח הקודש ממחצב אבני קודש דברים אשר לא י תכן להעלות במחשבת הלב• וכל שכן לאמרם‬
‫על אחת כמה וכמה לכותבם במגילת ספר זאכי קורא עליהם מה פכים דברי *להים חיים ה׳‬
‫צבאות ״ ועל ההפסק והביטול שתים אלה מישראל אמר הנביא מרעיד ושומם ונאנח)‪7‬״ה ב׳ טין(‬
‫וימים רבים לישראל ללא אלהיאמת ללא תורה ״מה שאמר ללא אלהי אמת הואההפסקידיעת‬
‫הש'ימישראל‪:‬אמרללא תורה רצה לומר בעבור הסיגה הרעה הזאת לא יתבררו להם טעמי‬
‫התורה וסודותיה • וכמו שאירע בתורה ובדברי קבלה כך אירע בדברי חכמיכז יל שדברו כחכמה‬
‫הזאת במדרשים ובהגדות דרך משלים וחירות ‪:‬נהסתירהדברים האלה ולהעלימם ופזרו אחת‬
‫הנה ואחת הכה כדי להסתיר מקומן • והעובר בהם לא ירגיש בהם ויקחםכפשוטולאיתבוובן‬
‫פנימות פרטן ולא ישוב אל לבז ״ לא דעת ולא תבונה בקרבו לאמר איך יתכן לחכמים שבאו‬
‫לוליכיאוצרבחמדתבו‪1‬זגנוזבתזכם י‬
‫לכתובהדבריסהאלה ‪ :‬ועל הספר להעלותם •‬
‫כזה וכזה ראיתיזה שנים רבות והחרשתי ״ וידי לתופי שמתי עד אשר נכנסתי כמדריגה‬
‫החמישית שנאמר אחתמשכת חיי ״‪) .‬הלה ונראה למורי הרב ר״מ כריו שלל וחמישים ואחת‬
‫שנה ״ ואפזיר שלל שנה אחת משנות חיי' ריל שנת עיאעיכ( י וללדהמדריגההה׳קאיעל‬
‫הסתכלות יום המיתה כמו ד&יתא בברכו דף יוד עיא דוד דר בה׳ עולמות ועל כולם אמר שירה‬
‫והסתכלות יום המיתה היא העול הה עיש( ראיתי כי פנה היום לנגדי והזקנה הלך תלך וקר ב‬
‫טלכןקדמתילפרשאחדמךידםפרים ״ כוללחמומת־‪ :‬ומדגרבו נכגדותמסתרים וסודות‬
‫אשרהאגידו המפרשים זכרו והכיחו קימו והדרו • הוא ספר שיר השירים • וככחיכפימה‬
‫שקבלתי מרבותינו פרשתיו ובטעמי המצותעמדתיו ובסודות מעשהבראשיתחבב־תיו״ וראיתי‬
‫והנה כחלק בו ל כיתות ללדיעות • הכת האחת לא בבינה ולא הבינה ולא השכילה ורבים חללי*‬
‫יסכר פיהםותמקנה‬
‫הפילהנאמרםכידגריודבריחשקוקססזאלילהבלזאיןבסמועיל ״‬
‫עיניהם • ואםהיהכדבריהס״לאנכתבכתוךכתכי‪-‬הקודשולאנמנהעמהם• והכתהאחר^‬
‫במשילה אהבתהכוראאלהיכלהאיז •י יקרא סגולתו וחגל נחלתו • כאהכת הטשקאת‬
‫ממסתו • והאיש אתרעייתו • להעמידו את דבריהם והציעו פירושיהם על המשל ההוא‬
‫והכת‬
‫•*‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הקדמה להגאון הרמב׳ן מנד לפירושו ע ן‬
‫״ •׳‪5‬‬
‫שיר השירים‬
‫והפח השלישית הוא כת מקבלי רשכיכהאשרלהםחלקוזברוןנתורתהאל ״ הםהםחכמי‬
‫ישראל אשר גילו סתריו וצפוכותיו והוציאו למן תעלומותיו מדרךיהחכמה ומצד הידיפות ופירשו‬
‫על הכפר בכלל קצר אמרו במסכת שבועות כל שלמה האמור בשיר השירים קודש למי שהשלום של•‬
‫ההרמה ראשונה‬
‫כי הספר חברו שלמה לעת זקנותוברוח הקודש • וקראשמושל הקג״ם‬
‫להודיה ד‬
‫שלמה כשמו כן הוא• כמושמציכושנקראשלוםדכתיב )שופטיסו (‬
‫ןיקראלוה׳שלןס י והיה השם משתמש לשני פנים • גלוי ונסתר‬
‫זצפהנוכלמהשעתידלהיות מבנין המקדשים והגליות • וסתםהגלותבתון זכרוןכילא‬
‫להזכיר נלשוןשירוחתםגראש דנריוזמירותונפלאותזצדקנוראות ״ והזכיר בכין כסאו של‬
‫הקביה ומראהו ומעשהו וקומתו ותבכיתו וכמה מעלות שיש בווהזכירכל המאורעותשאירע‬
‫לישראל מיציאת מצרים אשר מאותו זמן ולהלן נקראו עם ה׳ • ונתייחד ג*כ שמושלהקביה‬
‫נאומה עד האלף השביעי שהוא יום שכולו שבתומכוח חיי׳העןלמים ״• וסתם ג״כ וחרם בסוף‬
‫זכל־ין קז גלות ומכל מקום יהי ישראל מחזיקים בתורתם ןעומדיס באמונתם • ואף אם יעברו‬
‫עליהםתגבורתהשמד והגזירות • ואמרשירהשיריםהשירכאמרגדרןמשל וכמשל • עיקר‬
‫צריןאדסלפרש אותו השיר ולהעמידה על ממכותיה • ויש גו דברים הנאים לקשר המשל‬
‫וליחסז לא לעכיץ ולא לצורך אחי • והכבימעיראותן!פסןקאחדמפםוקיםמן הספרההזה ״‬
‫אמריש^י מנשיקות • והנשיקהמשל לדביקות הנשמהכמושננאר־ ןאמרפיהוןאיןלוענין‬
‫גכאן ‪ :‬אואווישהמ‪6‬ילדניה)תהנש»הלהג‪*0‬קה‪3‬פה ־ הוצרןל‪1‬מרפיהולקשרהמשלגו‬
‫^‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫כמושהקדםלכתוגכספרואחדמחכמיהדוי י‬
‫‪J‬‬
‫פרטן גשום עכין כמו הנצכים כראוגארץ • ועת הזמיר הגיע וקול התור כשמעג<זרני ;‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז ד ע כ י נ‬
‫י ש ב ס פ‬
‫ה ז ה מ ש ל י‬
‫ת‬
‫ק‬
‫נ‬
‫והדומה להם אץ עליכן לדקדק נהם רק לפרש ני‬
‫‪to‬‬
‫ל ש ו ן‬
‫י מ ש ל ל ג ) ד ל י מ י ה נ ח ה‬
‫רסתיו‬
‫ק‬
‫הקדמה להגיון הרמש דלל לפירושו על‬
‫שד השדים‬
‫ש‪:‬כל תלוי גז ויתר שהפלכשען עליו להביא פירוש הספר הזה כמים בקרבך ־ )לאשר נדלן‬
‫לבך • אמר החכם בדרך משל)איוב ךיח( כי יש לכשף מוצא ומקום לזהב יזקו ברזל מעפר‬
‫יקח ואבן יצוק כחושה • הזכיר כאן ד׳ מתמתהמוצקים בארץ שהם כנגד ד׳ יסודות באדם המרה‬
‫הלננההאחמההירזקההשחןרהוכןנכלדגרחימרגיש)שאינו מרגיש • )הלהללר״לצומח‬
‫ישנוד׳יסודות • שואבים חיים מן היסודות הראשונים הרומנים שהם בכלל עשר םפירות והם‬
‫ד׳ היסודות התחתונים הכסף והזהב והברזל והנח‪1‬שת‬
‫אבי אבות כל התולדות • ונש‬
‫רמז לד׳ יסודות הראשוכים ‪:‬כי יש להם מוצא ופירוש ואמר מאין מוצאם קץ שם לחושך‪ ) .‬שם (‬
‫ידוע הוא כי החושך הוא אפיסה ולא יתכן לומר בובשום פנים יצירה כי אס בריאה והבריאה‬
‫עצמה ריל שבירר מן החושך שאץ לו קץ וסוף כלל אחר ואצילות אחר ״ ובאמרו קץ שם לחושך ריל‬
‫הגביל מן החושך גבול ונתן לו קץ ותכלית ולכל תכלית הוא[ חקר ״ ןלכל מידה ומידה )הוי׳‬
‫העומדת בכחהאפיסה ההוא ״ כתן לה חקר• רילאחכשהזציאו מן הכחאלהפועל פעל כפועל‬
‫ההוא • ועשה מידות וכלים שיש להם חקר וגבול • ועל כן נאמר במקרא החושך נלשון‬
‫בריאה ״ והאור שהוא עומד בכח החושך בלשון יצירה יוצר אור ובורא חושך • וזהומגלה׳‬
‫קורא חושן וצלמות האפיסה‬
‫)איובייב(‬
‫עמוקות מני חושך ויוצא לאור צלמות‬
‫וזהו שאמר )שםךיח( אבן קופל)צלמות •‬
‫אשר הי׳ בכוחה אור ושאר דברים ״‬
‫הגן אפ זה ״ כי הוא עיקר גדול־ ואמר )עסןיח( פרץ כחל מעם גר ד ל כי‬
‫היהמקרה ״ )והרב ר״מ הגיה מקור או מקום( אותו נחלפנאה ממנו ההשקאה סתום‬
‫וחתום המשל על נתינת החכמ‪ 6‬ואין דרך ואין מפום להשקות עצי הלבגגן והאחים‬
‫הםועיסואץפלץגחלממקוםשהית ראוילהיותנגל ‪) :‬הגהיתפהר׳ מניגרלל והוא‬
‫לשון נוגע ומפרש לשון גר דקראו^״שברש״יעכ״ל • והמקוםההוא שהתחיל לעשות בה פרצי*‬
‫אמרדרך הפלגת משלומלי בה לרוב העומק ההוא ) מ ם ( הנשכחים מנירגל דלו‬
‫מאנוש מ ו ואמר )שם( איץ ממנה יצא לחם • קרא ארץ מקוםתח י‪6‬תהדכי‬
‫מתעוררת הרצון משם הסתפקות כל דגר יצא והם עקור חיים ו תוצאות צרכי עליזני*‬
‫ותחתונים• ותחתיה נה*ןכמו אש ) ש ם ( משל על הזוהר הכפלאוהאורהצמאשי אין‬
‫לוערןודמיון )שם( מ<ךםספירא‪3‬ביה משסמחצבאנני הקודש הם ך נ אוניות שכל‬
‫אחת ואחת חפץ ועפה כלי י ומהם יקרב הקדושה ומגדול עוז ע נ ה ונחצב )עשלייים(‬
‫‪3‬ו ירוץ צדק ונשגכ )איונשם( כתיבלאידעועיט• קרא ללינכתינות בשם כתינ‬
‫נעגורכיהי׳מקד* סתומים וחתומים לא נודע למלאכי משרת ולא הניעשם *ץאיהעד*ת‬
‫^ ז צ ו ו )שם( נחלמיששלת ידו המשל החכמה לחלמיש עלהנתינןתשהיהנםנמומי*‬
‫והמשיל‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫הקרמה להגיון הרמבין זציל לפדוש על‬
‫שיר השירים‬
‫וכןגטנן ערמתחיעים עט ע ד ן כשכיעפרים ״‬
‫הסתיו לימי הגלות היוצאים •‬
‫בדעתן מצד הידיעה והקבלה הכללי׳ לא תבקש להם פיטם • ותעמוד במחשבה נרכ דניים‬
‫והבלים והרגה המכשולים ישמענה ואתה דע לן ‪:‬‬
‫הקדמה השנייה‬
‫קו*טאמריאמתיש נספרהזהמילתאשראיןלהםספר להודותהענין‬
‫‪iV^DiV‬‬
‫ועליהםיסזד הגנייןוהמשל• רש מהם קבלנו פירושם ויש מהם מצאנו‬
‫נאגדות ומדרשים מפוזרים נדגריחכמיםאשרהםגורותעמוקיםשאינן‬
‫מאנדץטפה וכל דגריהםלכפכימי מגלי קליפה י והמילות האלה מעצי הלגכון‪ :‬כריח לבנון‬
‫אתימלגנזןונוזליםמן לבנון וקבלכו כיהואחכמה )נזוהרשמותדףן׳עינ( )כוונתמנמינו‬
‫זיל היה זה גאמרם מעצי הלכנון בעצת התורההמלוגכתבדברים • וגםהמתרגםאחזהדרן‬
‫הזה שתרגם ההר הטוב זהלככון טורא *בא הדין ובית מקדשא • וכןכיפובים דודיךמייך‬
‫אשקן מיין הרקח קבלנו כמו כן כי הוא משל על החכמה• ומצאממספר האותיותשבעים רמז‬
‫לע׳שמותמאצליםמןהחכמהמספרהחכמה גי׳ שבעים ושלש ‪ :‬והשלש כבר נודע עקרם ״‬
‫כל מה שאמרנו הוא סמן וסעד לדבר מלבד הקבלה • וכן כל ראשי בשמים• לטרוגת הבושם‪:‬‬
‫לפי שהוא תחילת‬
‫מכל בשמים ‪ :‬יזלי בשמיו על הרי בשמים ״ הכל משל על החכמה י‬
‫הדבר ומשם תהחלת התפשטות הריח וכן כתפוח בעצי היער • וריח אפיך כתפוחים• רפדוני‬
‫‪ ,‬בתפוחים • תחתהתפןחעוררתיןקבלנוכיהואמשללכבודהשכינהלפי השתנות המראות‬
‫יריק ״ אדום לבן ״ כמראה הקשת אשר יהיה בענן) עיין בזוהר פרשת שלח לן דף קסיאעינ‬
‫זקס״נעיא( והתפוח משל על פכי הכרובים וכמו שאמרן חכמים נמסכת שבת כריח שדה‬
‫אשרנרכוה׳ אמררניהודאאמר רנ כריח שדה תפוחים וכן הרועה נשושניס סוגה בשמנים •‬
‫שושנתעמקים • ללקןטפושנים• קבלנוניהוא הצמחפנקראלידייוישלו ששהעלים ‪:‬‬
‫ןהמ&ל?]עלששקצוות • וכןלרעותגגנים • היושגתבגניס י מעיןגניס • גןנעול‬
‫המשל גועל השכינה וכמו שאנזעתידיםלבאר ‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫הקדמה השלישית‬
‫להעמיךך‬
‫נקצרה עלדנריהקכצההסמוכה עלהמקראות ה ל ל ו א ש ר ה ם ע ^‬
‫הקדמה להנאת חרמש זציל לפירושו על‬
‫שיר השדים‬
‫)שם( נצורת‬
‫<המשיל י‪8‬גכיןםהזאלדנרהנםתר נמקום קשהוחזקזהפך שרשה‬
‫יאוריםביקעקרא יאןריםכלל כליויזתוהוא חגזרתאורכמו )תהליםצ״ג (נשאו נהרות•‬
‫)איוב שם( ומבכי נהרות חבש מגזרת אל תופע עליו נהרה )שם( והם הרות הנכללים‬
‫נשם מים בממשה בראשית כרכתי׳ )בראשי׳ א׳( ורוח אלהים מרחפת על פני המים •‬
‫ומאחר שיצאו כלהיאורים ההם )איוגשס( כליקר ראתהעינוובכלל ההויותשנאצלו‬
‫ביוםראזשן הואעפרהדברים ״ ומעורביםזהגזהשמים<ארץתוהוובוהו אן״חחושיך רן*ח‬
‫*ח ומים מידת יום ומידמ לילה ״ וזהו )איובךיח( מבבינהרותחבש ״ אחרשהי׳‬
‫העתרהדבריםאלו כמשלים כאחד והיה העולם מים במים חבש אותם כהרו׳ והבדילנץמים‬
‫למים במאמר יהירקיע )שם( ותעלומה יוציא אור מפיק היא תעלומת החכמה תוציא‬
‫אור )שם( והחכמה מאין תמצא מציאתם מאין )שם(לאידעאכזשערכת ״ פירוש ערפ‬
‫הסדרה דיל לסדר ה*ויותיה ולדעת תכונותיה כדכתיב )ישעי׳מיד( ומי כמוכי יקרא ויגידה‬
‫ויערכה לימשומיעםעולם )איובךיח( בארן החיים אפילו המלאכים אינם יודעים‬
‫אותם ומסדר דרך משל )שם( תהוםאמרוגז׳ ושאר הסכין ואמר המכמה )שס( מאץ‬
‫תמצא ונעלמה מעיניכלחי מאותם שחייהם חיי העולם )שם( ומעוף השמים נסתרה הם‬
‫המלאכי שרת )שם( אבדון ומותאמת ״ זה האפיםה אשר משם האצילות כל ההויות •‬
‫)שם( אלהים הבין דרכה י עלידי התכוכנות שהבין בה צייר והאציל ד׳ יסודות הראשונים‬
‫ואלוהן )שם( כי הוא לקצות הארץ יביע תחת כל השמים יראהלעש זתלרוחמש הלומים‬
‫תכןבמדה אז יאה הניט בה במחשבה העהורה כמו האדם המשער את המעשה ״ ‪.‬והעלה בלבו‬
‫תחילה * זאחיכ מתחיל לעשות ולעסיק גו ועל זה אמרן טכמים זילמחשבזתםשלימראל‬
‫קלתה לכל ״ וכפי הציורים שהי׳ בה צייר באותו כלל שהאציל ממכה) שם ויספרה ג׳ ספרים•‬
‫ספרוםפרוםיפורשהם חכמהותבוכה ודעתהכינהריל כיהייותלאהיה עומדתעלסדי‬
‫היוכותהנכץיה^א יתברך המצ‪.‬ז אותן ההזיות וסדק על סדר מהם בנץ • אחר צירוף ושיקול‬
‫והתרה גךיב אותיות אשר כל אחת זאחתקשןרהחגרתהומרובילותאשה אל אחותה • וגם‬
‫חמיה • שם במידות שיש להם חקר וגבול ״ אעפיי שאין להם גבולמצד התחלת עצמה •‬
‫נילעצמןרם )שם( ויאמרלאד״םהידוע הןיראתאדכיהיאחכמהשהיא מיד‪$‬מובזשל‬
‫ובעבזרכיממנה‬
‫<מג״ה והפל נמצא ויצא ונאצלמזיוהחכתהומתברךתמירבאיןהפםק ״‬
‫תוצאתם י משם עיקר הסתפקות אחתהיאשאלתםונגדהכלתאוותםלהתעלותולגא בחדרי‬
‫היכ} קודש פ •ימה ול‪-‬ןאג מים חמעייני נכבדי החכמה • הכל כמה שאנו‬
‫עתיךםלבא* • זומאחי שהקדמתי לך שלש הקדמות אלו‬
‫*תשיל לפרש הספר נעזרת‬
‫?‪*-‬‬
‫האל ‪:‬‬
‫פירו׳ עד שיה נזת^וןהרמבןזצ‪-‬ל‬
‫שי‪1‬־‬
‫י‬
‫‪W‬‬
‫מבחר‬
‫הש‪-‬ריםנע‪-‬םזמירות •‬
‫ו ד נ ר ג י י ח ת אשר‬
‫ישיחת •‬
‫‪CVSCM‬‬
‫«™ •‬
‫א‬
‫)קכיידריאאלהינזאתהאןיניסיג )נמשו‬
‫נזהאח־פי״שררמנ‪-‬סדלעיץנמש־תתמיד‬
‫פ ר ה ג׳ משנה ט ׳ מ ה ב י א ה ר ׳ ע נ ר ה נ ו ר א פ י י מ‬
‫הניחת הוא הרלקי־ן‬
‫נשפה בתזה • ער! כה‬
‫וכן משמע בזוהר ריש‬
‫א ׳י‬
‫בכלושתןרה •‬
‫הסירים יאשר לסלסה ‪ :‬פרשה‪:‬בהעל*תךעיש( ‪:‬‬
‫הקלה‬
‫לשלמה שמ< ל‬
‫‪.‬שמניך טובים‬
‫ישקני מנשיקות טיחוכי ל‬
‫כקרא כן כמה דכתיב‬
‫טובים דודיך מיין‪ :‬לריח‬
‫קורא ריח שפע‬
‫)שופטים זי(‬
‫דקרא שמניך טובים שכלן הוריק שמך על כן‬
‫מ‪/‬לפגי אחריך הנמפך אל הכבוד שהוא‬
‫לו ה׳ שלום ולזה כוונו עלמות אהבוך ‪:‬‬
‫חכמינו זיל* ואמרו כיר ברוצה הביאני המלך מרדיו בגילה שער לדברים וממנו‬
‫מה־זג״ה אומרו בכלץי ‪ :‬ונשמחה בך בזכירה דודיך מיין מתרבה ומרד על הענפים‬
‫עהו רה אגי‬
‫גזישרים אהבוך ‪:‬‬
‫קדר אשר הם סודע׳ )זוהר‬
‫י׳ ? " מנשיקו׳ דגרי ובאוה בנוח ירושלים כאהלי‬
‫הכבוד הממאן׳ כידיעות שלמה ‪ :‬אל תראוני שאני שמות( )הגהלל כי‬
‫להתעלות שחרחורת שזנוהני השמש בנ*אמי נמצא בספרי הקבלה‬
‫כמשתוקק‬
‫להדגק לאור באור העליון נחרו בי ממוני נוטרה אח הכרמים דכמושיש בחצובים ע׳‬
‫כרמי שלי לא נטרתי ‪:‬‬
‫הגירה לי שרים כן כקדושה הפנימי‬
‫אשר אין לו דמיון‬
‫שאהבת‬
‫ע׳ וכגדם ע׳ זקנים‬
‫ו‪1‬ולה במחשבה רעיון •‬
‫משפעים מז׳ ספירות‬
‫ולכן מדבר דרן נסתר •‬
‫והנשיקה משל לתענוג דביקות הנשמה ההנץאשרכלא׳כלולמי׳( • העומדיםסביב‬
‫הקו האמצעי ועמו ע*א וכפי הענין הזה אמר‬
‫במקור החיים ותוספת רוח הקודש‬
‫ולכן אמר מנשיקות • כיכלסיגה וסיבה מנשיקות פיהו ‪:‬מןהאורההוא״שמןתורק כמן‬
‫מקבלת המחשבה ותום פת מן האור המתוק כמן כשמן הטוב המריקי‪ ,‬אותו מכלי אל‬
‫והמר ״׳‪:‬צח ההוא וכשהוא מדבר עם הכבוד כלי ״ הע׳שמות כאצליסמןהז׳ ספירות‬
‫)כיל השפע הכתשן אל הכבוד( שהזא להתיתוהע׳ לאומה יחידה לישראל כי ישראל‬
‫שער לדברים מדבר דרךנסתר • כי טובים יונקים מעיקר האילן שהם הית ״ )ללהת״ת‬
‫והע׳ ויכל בחיבור הכל( ד ל יסוד ומלכות‬
‫דודיך מיין אין האור כאצל מתרבה עלי‬
‫‪.1‬ללאלא(מתוך שהוא מיין היא מגמת אני • וריחו הולך עדיל לאומה ) מורים הגיה ונדל‬
‫מעלת האור העלי׳ין לנלי‪:‬חפץ)הרצון להתלנק למאוד ״ ול״נעדלא!מהישראל(כן טמן‬
‫ולהתעלות ״ ולשק כי טובים ה»א שפע ודיבר מתרבה ונאצל אןר צח ובהיר לשכינה הכלוצה‬
‫האור הנהיר הנחלק והמתכלצץ לכל צד מ*א והחומה בכל ועמה נלב )דהיינו עם הש^נז‬
‫קמות ל׳ נהכדנןיאתמיח׳ תרגומי׳ נאדלוקותי' ע״נ( ״ וזהו על ‪ p‬עלמות אהבוך ר;כ כל‬
‫ד^קבל •‬
‫ב א ‪2‬‬
‫ש‬
‫‪13‬‬
‫שיר‬
‫ר י ח‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬פירוש על שיר השירים מהגאון הרמב־ן זצ־ל‬
‫אניוכאזה דברי השכינה שירדה‬
‫שחורה‬
‫המקבלים עם המיל ‪:‬‬
‫עם יעקב אבינו למצרים כדכתיב‬
‫אחריך אמר הכבוד יהי רצונך‬
‫•ושכני‬
‫)בראשיתמיו( אככיארד עמן מצרים‬
‫שאתעלה אחריך כרוצה בהתעלזת‬
‫הקו האמצעי מתעלים הענפים כולם ונהתקבלו והיתה גגלותעםישראל כמןשאמרוחכמיכו‬
‫מגילה‬
‫דל במסכת‬
‫תוס׳ ברכה מתברכות‬
‫גלו למצרים ‪ .‬שכיכה‬
‫וכמו שאנו‬
‫כולם •‬
‫עתידים לבאר והוא שאהבה נפשי איכה‬
‫תרעה עמהםשנהמר)שמןאלל(‬
‫)לל והוא אינה תרביץ בצהרים שלמה אחיה הל גלה נגליתי לבית‬
‫מתכשר‬
‫אס לא‬
‫כעטיה על עדרי הברך ‪:‬‬
‫תדעי לך היעד‪ .‬בנשים צאי לך בעקבי אביך בהיותם במצרים‬
‫מבזר ואומר לל(‬
‫הביאני המיך חדריו הצאן ורעי אח גדיחיך על משכנות ו ‪ rr v‬מתאוננת ןמתרעת׳‬
‫רצונו שאתעצה ואכנס הרעים ‪:‬‬
‫לססחי ברכבי פרעה על היותה בגלזת מתהלכת‬
‫בחורים‬
‫לחייך‬
‫נאוו‬
‫‪:‬‬
‫רעיתי‬
‫דרך דמיחיך‬
‫קודרת עם שאר הכתות‬
‫על‬
‫בחדריו‬
‫נעשה‬
‫זהב‬
‫תורי‬
‫‪:‬‬
‫בחרודם‬
‫צוארך‬
‫עד שהמלך הממונים על האומ׳ת‬
‫לב‬
‫שהם‬
‫כתיבותיו‬
‫לךעםנל־ןדוחהכםף ‪:‬‬
‫שאכנס נגילה במסבו ני־די נחן ריחו ‪ :‬צרור המור ואמר שתורה אני וקודרת‬
‫ואחר‬
‫השמחה דורי לי בין שדי ילין ‪ :‬אשכל הכפר מן הגלות ואם אין‬
‫ונשמחה ״‬
‫הנך י‪£‬ה‬
‫התוספת רוח דודי לי בכרמי עין גרי ‪:‬‬
‫) ל ל ג!ות אני נאוה‬
‫היא‬
‫הקודש לנלב שמות של רעיתי הנך יפה עי‪:‬יך יונים ‪ :‬הנך כיריעות שלמה שמן של‬
‫יפה‬
‫)הלה‬
‫הקלה(‬
‫עיין‬
‫הקלה •‬
‫לצ שלל שמו‪.‬של הקלה‬
‫בזוהר ס*ת פרשת וירא‬
‫לעניות י ד^תי שהמלכות‬
‫דף יףח • מ ט י מלשון אזכרה ותענוג כוונתו‬
‫הנשמה בהונאת רוח ״ משרים אהבוך קורא נאוה כעצם שהוא הקלה לזה מביא הפסיק‬
‫מישרים העוללים והיונקים הפשוטים מבלי ןתחת רגליו כעצם השתים לטוהר וקיל ועיין‬
‫הרכבה וכן הוא אומר כוננת מישרים אהבוך מזה בזוהר אחרי דף ל ט ע*ב ועיין בשמות ן*ד‬
‫כיתכליתחפצם וכוונתםלהתדבק ולהתעלות על פסוקנעצםמהשפיירשיישםגלכהלה(‬
‫למקום יניקתם ולכן תקנו חכמיכו הברכה דל כעצם השמים לטוהר וכן הוא אומר‬
‫והקדושה והיחוד להאציל ולהמשיך מקור‬
‫)תהיליםק*ד( כזט‪ :‬שמיס כיריעה ‪:‬‬
‫תראוני אל תבזוני בעבור שאני‬
‫החיים‪ it,‬שאריהספירות האבות ) ר*ל חלת אל‬
‫להסתפק לבניהם( ) דל לנצח והוד שהם‬
‫שחרחרת שזפתני השמש • כלומר‬
‫שפירשתי‬
‫מ י ס ( אחריהם ואלהעבין הזה‬
‫אבי שרויה עם בניי העוברים בפרך את כל‬
‫כפירשהזאת העירו אותי חכמינו דל שאמרו עבודתם בשרה ״ בבי אתי המשל על ח ח‬
‫במדרש שיר השירים הגיאכי המלך חדריו אלהים כי הכל נאצל משם דל שאר השרים‬
‫אלסדריגןעדן ‪:‬‬
‫הממונים‬
‫פירוש על שיר השירים מהגאון הרמב‪-‬ן זציל ב‬
‫הממונים על כל אומה ואומה • כחרוביכי משפעים רמז שםיב • תרביץ בצהרים‬
‫תתקצפז ביוהניעוביממיה )מור״מ פירש שהו׳ המשל על סילוק הכבוד והתעלותו למרום‬
‫רית ממלך המלכים( כמו שאמרו חכמינו מרומים שלמה אהי׳עדמתי תרצה שאתערב‬
‫זילאיןהאומה ביפלתעדשתפול שרהתחילה עם שאר האומות שהם עדרי חבריך ואפר‬
‫על לפי שקו האמצעי‬
‫שנאמר )ישעי׳ךיד(‬
‫מתעלה על הכל ג תשובת‬
‫יפקוד ה׳ על צבא‬
‫המרום במרום ועל מלכי יפה דודי אף נעים אף ערבונו רעננה ‪ :‬הכבוד אם לא תדעי‬
‫אדמה באדמה ואומר) שם קורות בתינו ארזים רהיטנו כרותים ‪ :‬לך הסילוק והתאחדות‬
‫אני חבצלת השרון שושנת העמקים‪:‬‬
‫)ולמורי מורים כראה‬
‫י׳יד( איך נפלת משמים כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין‬
‫בתפוח בעצי היער כן והתאחדות( הקץ וככסף‬
‫הלל בן שחר כגדעתלארץ הבנות ‪:‬‬
‫חולש על גויס ואומר דורי בין הבנים בצילו חסרתי וישבתי לשוב נפ‪3‬ךעם‪3‬כיךאל‬
‫)שםליד( כ י ת ת ה ופריו מחוקלהיכי ‪ :‬הביאני אל ערייך )למהר״ס כר׳‬
‫כיח היין ודגלו עלי אהבה ‪ :‬ממכוני‬
‫חולת לשון יפה כמו שאמר היפה‬
‫בשמים חרבי הכה על באשישוח רפדוגי בתפוחים כי‬
‫אדום תרד • שמוכי אהבה אני ‪ :‬שמאלו תחת לראשי נכשים ול״כ ערייך(‬
‫כימרה אכי טרודה וימינו חחבקני ‪ :‬השבעחי אחכם למקומך צאי לן בעקבי‬
‫לעשות צרכי האומות בנוח ירושלים בצבאוח אובאילוח הצאן שתכהיגי בכייך‬
‫השרה אם תעירו ואם תעוררו‬
‫האהבה אח במוסר הטוב והיושר‬
‫ולשמור אותם ואין לי פנאי‬
‫והיראה והכושר ולהחזיק‬
‫לשמור אומתי כי איכם‬
‫בעגודהוגאמונת׳ויתכהגו‬
‫על אדמתם ואניעמהם‬
‫האומה נקראת כרם כשם כמנהג האבות והרועים לא בחוקות הגרם‬
‫בגלותם •‬
‫שהכרם צריךלעבוד ולזמר ולהשקות כן הבל המה מעשי תעתועים כמו שמפורש ע*י‬
‫האומה וכלמה שיש בעולם צריכים לכחות יחזקאל ך׳ • ואמר להם איששקוציו עיניו‬
‫השליכוובגלולימצרים אל תמתאואני ה׳‬
‫הראשוכים ולהבדילם ולהצמיח ‪: c‬‬
‫אלהיכם )שסך׳( בחקותי לכו וגו׳ ועל‬
‫לשם‬
‫שאלך‬
‫לי הראכי מקומך‬
‫זה הבטיח דכיאל באורך זמן הגלות הז‪ :‬שיהיו‬
‫בכיי‬
‫וישובו‬
‫כקדם‬
‫ושתשב עמי‬
‫ישראל שומרים תורתם ומחזיקים באמוכתם‬
‫כקדמותם ״ איכה תרעה קראה רעית כדכתיב )דניאל י״נ( והמשכילים יזהירו‬
‫ההסתפקות מתענוג ההמשכה והתוספות כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם‬
‫וקראוה רביכו יל אכילה כמו שאמר במדרש ואלה ועד ) ומורים הגיה יציל והמשכילים יבינו‬
‫שמות» רבה‬
‫)שמות י*ד( דחזו את והרשיעורשעים ולא יבינו כי כןהוא באיגרת‬
‫האלהים שזכזעיכיהם מן השכיבה ר׳ יוחנן‬
‫תימןלהרמביםיל ‪:‬‬
‫אמר אכילה ודאית שנאמר )משליט׳ז(‬
‫גאור פני מיךחיים ועיין בילקוט פרשת לסוםחי דברי הכבוד והמשל בו ל מ ת ת‬
‫פר< •‬
‫) ‪(;< ( : ) ( :‬‬
‫ו ז ג י ר ת‬
‫פירו• על שיר השירים מהרמכן זצל‬
‫פרעה ברכבן ובפרשיו אחרי ישראל והכבוד והוא׳המעתיד אותה כלומר התורה שבכתב‬
‫כמו המש‬
‫והשכינה עןזןעחהם • דימיתך רעיתי מעמיד את הזורה שכעיפ •‬
‫הין ישראל מםתכלין בשכינה כאדם המדמה מעמיד הגוףהמשילתורה שבכתב לנקודה‬
‫את חבירו ואתר זה פלוני כך היו ישראל מסתכלין שהכקודות באותיות כמו הרוח בטף כמו שאמרו‬
‫רגינוז״ל בגופא דאיכשא •‬
‫בשכינה ומראים אותה‬
‫ו‪:‬תי התורות נתנו על ידי‬
‫ואומרים זה אלי ואנוהו ‪:‬‬
‫לחייך המשל האהבה‬
‫‪,‬‬
‫עדשחחפץ ‪ .‬קול דודי חגה השכ־כ׳כמו שאמרן במדרש‬
‫על‬
‫מקפץ‬
‫ההרים‬
‫על‬
‫מדלג‬
‫השכינה היוצאת זה בא‬
‫תהילים סיח אדני יתן‬
‫הגבעות ‪ :‬דומי דודי לצבי או לעפר‬
‫מן הגלות והיא ככלה האילים הגה זה עוטר אהד כתלנו אומר המבשרות צבא רב‬
‫מכל זה מבואר שלא היה‬
‫•״‬
‫הנככסת לחופה תורים משגיח מן ההלנות מציץ מן החרכים ‪:‬‬
‫וחרוזים תכשיטי נשים ענה דודי ואמר לי קומי ל ך רעיתי הקל! פנימי נחלה ונשמע‬
‫וכלי כלה י‬
‫תורי זהב ־פתי ולכי ל ך ‪ :‬כיהנה הסהיי ע ב י עד השונ> והיא הספירה‬
‫כעשההמשל‬
‫)הלם‬
‫^ הגשם חלף הלך לו הנצניםנראובארץ העשירית ״•‬
‫שבכתב ושבעל פה על ידה‬
‫דלשלאנחל׳הקולהפנימי‬
‫שנמשלו שניהם לזהב‬
‫אלמן המיל ולהלאה לזה‬
‫ולכסף‬
‫)תהילים קיימ( טונ ליתורת מניאהפסוקונותביתתי־ולקשלל • וכןהוא‬
‫פיך מאלפי זהב וכסף ״ וכמשלו כמו קליין אומר ) ס ס ( ידודוןידודוןונותגיתתחלין‬
‫וחלב ולרבשזחלב )ישעי׳לח(‬
‫ובלא שלל • ומה בצריך אתה לרעת מה שאמרן‬
‫מחיר יין וחלב • ודב׳וחלב תחת לשונך ד ל שכולם בברכות כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו‬
‫הדמות והמראה • מים מרוח׳ ןאשממים עובר בה׳ קולות שנאמר )ירמי׳ליג( קול‬
‫ולפי ששון וקול שןחהקול חתן וקול כלה • קול‬
‫) בזוהר ויקהל קלז ע*ב שורהליא(‬
‫שהאדום קרוב לבו מקדים האדום והקלה אומר הודו את ה׳ וגו׳ ואם שמחו מה שכרו זוכה‬
‫מקדים הלבן שנאמר )חגי נ׳(' לי הכסף לתורה שנתנו בה׳ קילות שנאמר )שעותייט(‬
‫ולי הזהב • ) ה ל ה ב‪.‬לדר*ל ה זורה שבכתב ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קזלותזכ נ׳‬
‫בגד מדהיר ושגגלפ בגד מידת הדין לכך זהב וקול שופר וכן׳ ויהי קול השופר וכו׳ ואלהים‬
‫דין ודבש שהם אדומים הם נגד תורה שבילפ יעככו בקול • איני והכתיב וכלהעס רואים‬
‫וחלב וכסף!הם לבנים נגד תורה שבכתב לזה אתהקולזת הנךקולות דמעיקדאכיכהוובזוהר‬
‫בא במקשה כיון דמים מרוח ואש ממים א׳כ ואתחנן דףרסיא עיאשורה ייג וכולא נפקא‬
‫המיס היו קודמים לאש וא*כ המדה״ר קודם מהאי קול פכימאהדכילא בגין דגי׳ תלי׳ מילתא‬
‫למה׳דלמה מקדים הכתוב זהב ויין ומתרץ לפי ע‪.‬שע*כ( ״ הרי כי כאן אתרו ה׳ קולי‬
‫שהאדום וכו׳נלכ( ״ עםכקודות הכםף ותציכו כי ז׳ קולות אמר דוד צלה במזמור הגי‬
‫לפיתויה שנעיפ נאצלתמן תןרהשבכתב לה׳ בני אלים וחכמינו זיל אמרו הי׳ הדיבור יוצא‬
‫ונחלק‬
‫ג א ו ה‬
‫שתכתן‬
‫‪1‬‬
‫פית על שירהשדים מהגאון הרמבןזצ‪-‬ל ג‬
‫וכחלק לז׳ קולות ובמכילתא בילקוט תהילים‬
‫רמז תשיט אמר אס שמוע תשמע לקול ה׳ אלהיך‬
‫אלו עשרת הדברות שנתנו מפה לפה בירד‬
‫קונות הט אזניךושמע דגר ה׳ כדי שיהיה דברי‬
‫חכמים קיימים דע כי מה שהשיג משה רבימ‬
‫גלה וכל ישראל במעמד ההוא וראו עץ במין ה׳‬
‫קילות • ולא עוד ״ וזהו שהכריח; לרבי‬
‫חלבו זכלהעם רואים את הקולות הנך קולות‬
‫דמעיקראוהה׳ האלו הן כלל וביקש ממלה‬
‫להשיג עוד ולא נענה והה׳ קולות אלו נכללים‬
‫בהםזייין קצוזתמק־סנלכ( ללשהםנשמה‬
‫לילתומיל ״ ואפשרדר*לדז׳הכ«דםהבנין‬
‫כיהלבעלמיםועם השלשההםעשר( ומהם‬
‫ע׳ שמות הממונים על ע׳ אומות ועם הקול‬
‫הפנימי המעמד הכל שלא • והקול הפנימי‬
‫ההיא כחלק בדברו אל ע׳ אומות עיין בזוהר‬
‫תרומה דף קמץ <לא • וכל אומה שמעה הדיבו׳‬
‫׳וזהו קול גדול ולא יסף ״ ודימה הכל לפטיש‬
‫שכחו איכו אלא דבר אחד ומפוצץ הסלע לכמה‬
‫שברים • הרי שכלל הכלה׳ ^ולות •‬
‫פרטן זיי״ן זולתי הקול הפכימי שהוא ככגד אומה‬
‫יחידה• ועליו כאמר קול גדול ולא יסף ״‬
‫והאומרעשרה אחזהכלל הגבוה הםהעשר‬
‫ספירותוהכל יוצאלררךאחד כתנו מרועה‬
‫אחד ג עד שהמלך במםיגו_בעוד שהכבוד‬
‫יושגבכסאוזזההיהבמעמדהרסיני ״ אמרה‬
‫השכינה נדדו כתן ריחו בקשו ישראל לראות עין‬
‫בעין ואמרו רצונינו לראות את מלכינו •‬
‫) ה ג ה זאפ*ר ררילאת המלכות ועין‬
‫מביא הפסוק ואלמשה אמרכו׳ כלומראלשם‬
‫הוי׳שהוא המעלה גבוהמזהכמו שדרשורול‬
‫)אומרויחזןאלהי• זןמידתהגבורה<לכ( ״‬
‫ונפנו על זה דכתיב )שמותךיר( ואל‬
‫מכה אמר עלה אל ה׳ ואומר ויחזו אלהיס ‪:‬‬
‫צחר המור דימה לצמר המור הצור‪ :‬ח שהם במו׳‬
‫פכימים ונעלמים ‪ :‬ולאשכול ־‪:‬כיכררגלוים‬
‫ןהמפןרכדדכוכן כקרא המור כמובן צרור‬
‫החיים על בס שהנשמות צרורות וקברות שם‬
‫וכן אמרו ז*ל כמדרש שיר השירים תוכו יצוף‬
‫אהבה אלו כפשות צרי‪.‬ךם שהם כתוכותעמו‬
‫במרום ״ לככנסוזה לנכיםמזהמשהנגש‬
‫אל הערפל )שסך׳( פירוש בתרגום נצית‬
‫אמיטתא כלומר השיג נת״בתכל א״ד )הגיה‬
‫)ללדלל כחיבעיכ( באספקלריא ה‪1‬םכן‬
‫)לל דלל המאירה( א*כ לפני׳ממכן צדק ומשפמ‬
‫שכןכתוג )תהילים פ*ט( צדקומשפע‬
‫)הלה מורימ רשם לז כתיב‬
‫מכוןכםאך ״‬
‫ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכק כסאו אל&נא‬
‫צדק ומשפט לפכים מן הערפל ובפרק אין דורשין‬
‫איתאדחושך ענן וערפלמקיפים אותושכאמר‬
‫)שםייח( ישיתחושךסתרונלכ( לפנים‬
‫ממנו נשמת הצדיקים שנאמר )איובייב(‬
‫אשרבידו כפשכלחי ״ )ללמדקאמרגידו‬
‫משמע שהוא לפנים מהכסא( ואומר )שמואל‬
‫א ׳ ך ו ( והיתהנפש אדוני צרורה בצרור‬
‫החיים ) ה ל ה ללמדקאמרגצרורהחיים‬
‫גמקוםשבאחייםלכלאפילו לכסא וכן אמר‬
‫לעילשהכנורעצמוכקראצרור א״כהואלפני*‬
‫ממנןגלג( ‪ :‬ואמר דורי לי לפי שהאצילה‬
‫וגשגילוקיומה )לאלפי שאצילה ובמילה‬
‫ןיןמו( עיןגדיבמקו׳ההואהכופרהמובחר(‬
‫הנך יפה מדבר בעשיות המשכן והכנסת החופה‬
‫כמושנאמר )במדבר ז׳( ו י ה י ב י ו ׳ ג ^ מ ה‬
‫להחי׳אתהמשכןאממרגימזילכלתנת^ץם‬
‫שגמק^‬
‫‪:‬‬
‫פירו׳ על שה מ זגאון הרמב־ן זצ־ד‬
‫ו‬
‫שנכנסה כלה לחופה ענינו והמשל על בית‬
‫קדשי הקדשים היא השכינה • קורות בתינו‬
‫ארזים קורות המשכן היו עצי שיטים וארזים‬
‫ממיןשיטה )לל דלל להיפך ושיטה ממין‬
‫ארזים כראיתא בגמרא עשרה מיני ארזים הן‬
‫וכדכתיג אתן במדברארז שיטה והדסירהיטנו‬
‫ככה הבריחים )ללדריל‬
‫ברזתים י‬
‫דהגריחי׳היו לכממיןארדם כיבגמראדריה‬
‫דףך״גמוכהלכ ברושים ומפרש עליו ברתה‬
‫ואיכברותיס לכ ממין ארזים( )על שהם רצים‬
‫לל שדל למה‬
‫במרוצה מן הקצה אל הקצה (‬
‫כקראים הבריחים בלשון רהיטים נלזאמר לפי‬
‫שהם רצים ורהיט הוא לשון ריצה בלשון הגמרא(‬
‫וכלזהמשל לעכין החיבור והקירוב עת דודים•‬
‫אני חבצלת השרון אמרו רזיל אין שרון אלא שירה‬
‫שרה למי שברא את העולם ‪ :‬כשושנה הצמח‬
‫שקוריןלידהויש לו ששהעליןכךהשכיבהשש‬
‫קצוות זרימה הכבודלתפוח שישלו מראות הרבה‬
‫ירוקואדוםולבן • ביןהחוחיםובעצייערים‬
‫הכל משל על קו האמצעי העומד בכתיםואין‬
‫בהםעושה פרי זולתןלפישכולם משם יניקתם ״‬
‫בצלו‪ ,‬חמדתיבכוחו וגסבתו ובשבילו קיומי ״‬
‫ופריו מתוק לחכי הנשמות הס פריו של הקלת‬
‫כדכתיב )הומעי״ד( ממניפריךנמצא(‬
‫ואומר )תהיליםלו( אור זרוע לצדיק‬
‫ואומר )קהלת ייא( ומתוק האור‬
‫) הלה ללדדללעיר זאיכ משמע דזרעהצדיק‬
‫שהוא יסוד נקרא אור ואצל אור נא׳ מתוק זאיכ‬
‫ופריו מתוק קאי אהבשמו׳‪ :‬הביאני אל בי׳היין‬
‫משל להתעלו׳ הכבוד ורב החדוה והתענוג באור‬
‫העליון ‪ :‬ודגלו עלי אהבה שסידר ד׳ דגלים‬
‫ו מ ח ו מ ה באמצע כמו שסיבב כסאן נד׳‬
‫מחנות של המלאכים מיכאל בימינו שהוא מלאן‬
‫החסד והר חמים כנגד ראובן שהי דגלו כדרום‬
‫שפתח ברחמים • ובהצלה תחילה שנאמר‬
‫) בראשית ליו( וישמע ראובן ויצילהו מידם‬
‫אוריאל משמאל שהוא מלאן הממונה על הרין‬
‫והנקמה כנגד דן שהי׳ דגלו בצפון שעשה פסל‬
‫)הלה ובזוהר‬
‫מיכה וקיבל עגל ירבעם •‬
‫במדבר דף קי״ח ע״ב דגבריאל משמאל ולפניו‬
‫אוריאל וכל הענין שסרק בקצת לא ושם דף‬
‫קלדעיבעיש( ־ גבריאל מלפניו מ ג ד‬
‫מלכות בית יהודא שהי׳ דגלובמזיחכדגתיב‬
‫כי יהודא גבר באחיו ״ רפאל מאחוריו מ ג ד‬
‫אפרים שהי׳ במערב הצריך לרפואה בחשאת‬
‫ירבעם וכל הסדר הזה ד׳ די חות העולם מזרח‬
‫משםהאזריוצא לעולם ותערב אוצריתשלג‬
‫ואוצרות ברד וקור וחום יוצאים לעולם דרום‬
‫טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאים ל»ולם‬
‫צפון משם חושך יוצא לעולם וזהו סדר המין ביום‬
‫פניה למזרח למשול על פקודת היום אגל בלילה‬
‫פניה למערב להתפלל והוא היפך למה שאמרנו‬
‫) ה ל ה לל פירושם כיק שפניה למזרח הוא‬
‫הסדר הלל‪ .‬אבלגלילה שפניה למערב הסדר‬
‫מהופך וזהו היפוך למה שאמרנו( וכשם‬
‫שהרגלים עשוים דוגמת העהיב והעה״ז כפי מה‬
‫שבאיכו והמשכן כתיק כעשה על דרך העולם‬
‫העליין בכין קדש הקדשים ששם השכיכהשורה‬
‫בין שני הכרובים • כנגד עולם התיכון‬
‫שי־ משיתים שם אשר משטרם בארץ הי׳אוה‬
‫למועדאשר שםהלזולחן והמנורה ומזבח הזהב‬
‫אשר י ם כלים פנימיים רוחניים • מזבח‬
‫הזהב לא לעולה ולא לזבח כי אם לקטורת הסמים‬
‫שהוא דבר דק ורוחני וכנגדו המנורה והאור‬
‫בששה‬
‫‪,‬‬
‫פירו על שיה מהגאון הדמבז זציל ד‬
‫בששה קנים היוצאים מקשה מן הקנה האמצעי גלה לפני הקלה אוכללעשות כאלה איל‬
‫ותפניששה בקכים)הגה'ת מורים ופניששת בתבניתם בתכלת ובארגמןותולעתהשכיונשש‬
‫הקנים( מאירים אל עבר פניו • וכנגד זכןככלל )העולם( בבכיו המשכן בעולם‬
‫העילםהתחתון מזבח העולה המושם בחיבור כתינ )בראשית א ( ברא אלהים את‬
‫השמים ואת הארז וכתיב‬
‫גיר׳ מורים בחצר אוהל‬
‫)תהילים קיר מטה‬
‫מועד להקריב עליו כל‬
‫הקרגכזת כולם וכן באדם עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע שמים כיריעה ובמשכן‬
‫לעולמות עולם הדיבור בארצנו ‪ :‬התאנה חנטה פגיה יריעות עיזים לאוהל ״‬
‫והגפנים סמדר נחנו ריח קומילכ״י‬
‫בחמי בןני יהי רקיע בתוך המים‬
‫יונתי‬
‫הואהראשועולם החיות רעיתי יפתי ולבי לך ‪:‬‬
‫מן הטנור ולמעלה ועולם הסלע בסהר הטדרגה הראיני אח ויהי מבדיל ובמשכן‬
‫הטבע מן הטבורולמטה מראיך השמיעני אח קולך כי קולך והבדילה הפרוכת לכם ״‬
‫אשר הוא בית המכמלים ערב ומראיך נאוה ‪ :‬ארזו לנו שעלים בשלישי יקוו המים אל‬
‫שעלים קטנים מהבלים כרמים‬
‫וכרמינו מקום אחד ובמשכן ועשית‬
‫)ואפשר|שלל המאכלים( םמרר ‪ :‬דודי לי ואני לו הרעה‬
‫כיורבחושת • ברביעי‬
‫בשושנים‬
‫המרובים ולכך אמר ודגלו‬
‫יהי מאור׳ ובמשכן מכורת‬
‫עלי אהבה רמז למחנה‬
‫זהב טהור • בחמישי‬
‫השכינה אשר היא תוך‬
‫הד׳ דגלים כדכתיב ) במדבר ‪3‬׳( ונסע ועוף יעופף על האדן ובמשכן והין הכרובים‬
‫אוהל מועד מחנה הלדם בתיך המחנות ומצאנו פורשי כנפים • בששי נברא האדם ובמשכן‬
‫כמו כן ציורי המשכן הוא דוגמת כבידו של ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך • בשביעי‬
‫הקלה ודוגמת העולם הזה • וזהו שאמרו ויכולו ובמשכן ותכל • בבריאותעולםכתיכ‬
‫חכמינו ז״ל במדרש רבה פרשת נשא דף מלח ויברך אותם אלהים ובמשכן ויברך אותם‬
‫עיר ובשיר השירים ךיב ע״ב ר׳ יהושיע רסיככץ משה ״ בשביעי ויכל אלהים ביום השביעי‬
‫בשם רייהלוי אמר בשעה שאמר ר קלה ובמשכן ויהי ביום כלת משה ״ נשניעי ויקדש‬
‫למשהרנינזעיה ןעשולימשכןהי׳ לו לעמוד אותו ובמשכן ויקדש אותם כל זה רומז כי‬
‫ד׳ קוכדיסון ולמתוח המשכן עליהם ןלן ) שם העולם הזה שואב חיים וכתשר ובדבק נשמו של‬
‫הגי אלא( אמר מלמד שהראה הקלה אש הקניה וכן הארון וכליו לרמז למעלה שרפים‬
‫אדומהאשירוקהאש שחזרה אשלמה אמר עומדים• למטה עצי שטיס עומדים • למעלה‬
‫לו בתבניתם אשר אתה מראה בהר ר׳נרכיה יושב הכרובים למטה ויהי׳ הכרובים פורשי‬
‫אמרמשל למלך שהי׳ לולנזשמשונח עשוי כנפים למעלה האופנים • למעלה ״ לל‬
‫במרגליות אמר לבן ניתועשה ליכזהאמרלו ולמטה מעשי האופנים כמעשי אופן המרכבה ‪:‬‬
‫נ׳אשישזת המשל על התענוג‬
‫אדוני המלך יכול אכי לעשות כמותו אמרלו טטביגי‬
‫הגדול וקרא אשישות הדגרי^הם‬
‫אנינכנודיואת בשממנך כךאמרמשהרנינ!‬
‫אשיות ••‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫פית על שד‪ .‬מהגאון הרמביןזצל‬
‫אשיות מעלה ומטה״ בתפוחים בשני הכרובים אמר על קרבתי‪.‬זי ההנחה וניאת הנחלה‬
‫שאני כתוכהביניהם ומקבלת הברכה משניהם כי ןהמב־חה ‪ :‬יונתי בחגי הסלע שהיא עד הנה‬
‫ח‪1‬ל׳אהב'צכ חיליאהב׳ מכל תענוג הלב‪:‬חולשת יושבת עס ישראל בגלות כמיש חזיל נפסח‬
‫הכפש ״ השבעתי אתכם אומרת לישראל ראשון )תהליםקייג( מושיבי עקרת‬
‫הבית אם הבנים שמחה‬
‫הזהרוק יגרום החטא‬
‫אהדה מ ס ת ישראל לפני‬
‫ותסתלק השכינה •בצבאות‬
‫נשמו של הקלה שהמושל בשושנים ‪:‬‬
‫עד שיפוח היום ונסו הקניה עשאוני נכי כהולל'‬
‫הצללים סב דמה לך דודי לצבי או‬
‫על שדרה נעקרי הכתים •‬
‫הקניה יזם צבאותיו ״ לעפר האילים על הרי בתר ‪:‬‬
‫ב^ילתהפדה שכיכתעזזו מסבבי בלילות בקשתי אח שאהבה אחזו לנו שועלים המפל‬
‫וכן הוא אומר )תהל• ם נפשי בקשתיו ולא מצאחיל ‪ :‬אקומה על המרגלים שהיו חלושים‬
‫נא ואסובבה בעיר בשוקיים‬
‫וברהביח כשועלים ואמלו )במדבר‬
‫ךלו( קול ה׳ יחולל אבקשה אח שאהבה נ‪2‬שי בקשהיו‬
‫אעזת ״ קיל דודי דברי ולאטעאחיו ‪ :‬מצאוני השומרים ייג( אפםכיעזהעם‬
‫השכינה וזה היה כעשרים הסבבים בעיר אח שאהבה נפשי היושנ בארץ עמלק‬
‫באייר כמעלה העכן מעל ראיחם ‪:‬‬
‫כמעט שעברתי מהם עד יושב נארץ הנגנ •‬
‫שמצאתי‬
‫מחבלים כרמים המשל על‬
‫משק העדות ״ מדלג‬
‫האומות שהיומשתכרין‬
‫על ההרים ר*ל שהיה‬
‫הכנוד מדלג והולך מהר אל מ ע ה וארון אלהים בביאת ישראל לארץ ובגביןבית המקדש כמו‬
‫בתוך היריעה וזהו שאמר דומה דודי לצבי או שאמרן רבינו זיל ביבמות ובברכו בך כל משפחות‬
‫לעופר אילים אין דעתי נוחה בכל המקומות אשר האדמה אפילו משפחות הדרים באדמה איבן‬
‫מתהלך שם בסנה בסיבי באוהל מועד עד שיהיה מתברכות אלא בזכות ישראל ובזמן שהין ישראל‬
‫שוכן בבית המקדש בכותל מערבי כמו שאמרו על אדמתן היה המזבח מכפר עליהן כמו שאמרו‬
‫לו״ללאזזה השכיכה מכותל מערבי שנאמר הנה רזיל בסוכה אמר אביי ע׳ פייס כנגד ע עומות‬
‫זה עומד אחר כתלינו משגיח משם ומשקיף על פר יחידי למה מ ג ד אהגה יחידי משל למלך‬
‫בני אדם • קומי לך להעתיק במקדש וללכת שאמרעשולי סעודה באחרונה אמר לאוהבו‬
‫לפני מחנה ישראל וקהראיני צ ת מרצין פנל עשה לי סעודה קטנה כדי שאהכהממך • אמר‬
‫רבי יוחנן אוי להם לאומ?ת ש‪$‬בח ואינם יודעין‬
‫משל על זה כמו שאמרו דל )דבריסל׳ד(‬
‫ושבה׳אלהיןאת שמתן והעיב לא נאמר אלא מה אבדו בזמן שהי׳ בית המקדש קיים הי׳ מזבח‬
‫ועב מלמד שהשכינה שנה עמהם מן הגלןח וזכו מ מ ר עליהן האידנא מין מכפל כלייהן ״‬
‫)ירמי׳ליא( שיתי לגן למס• לה דרך הלכת וכל זה מבואר נהתכרל <‪3‬קו האמצעימתפרנםין‬
‫ושכבתבשדה הענפץ כמן המשכת החיות והשקאה הכמשכת‬
‫הלכתי נתיב )מיכה ד (‬
‫שככתיכתיב ‪ :‬כיהנה הסתוענרהמשכעל מן המוח לחוט השררה ןמשםמתפשע לגידים‬
‫ה^הקץןהשתלקותהנלןת‪.‬״ הנצכיסנרצו אילןואילן ‪ :‬סמדר המשל על ישראל שהיו‬
‫סמדר‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫פי׳ להגאון הרמב־ן זצל על שיח‬
‫הי* הדיבור מלמד י שער‬
‫סמדרבחחילתכניסתןלארךשראל• ובזמן ה׳אלילאמוראליהי‬
‫נתככא ‪ 5:‬אקומהנא הוסיף עוד‪.‬‬
‫‪vjji^pyw^v‬‬
‫ישועחסכמו הפרי‬
‫המתגרה עכשיו לא‬
‫הפריהמחגלה‬
‫קנהים ישועתם כמו‬
‫׳‪h‬׳‪ pv‬אלהים‬
‫הראות‬
‫בהיות הגפן סמדר ובגזר גזר רץ בשבועה שלא לאמורהרבתי בתחנונים וסבבתי כסאכבודו‬
‫״־י‪.‬׳‪ .‬׳‪-.‬״ן‬
‫‪6‬לומשה‪.‬‬
‫«\‪.>*.,‬ידר«‪/ ,1 1%‬‬
‫ממה‬
‫בעיר אלו‬
‫י!מוד‪3‬יס בעיר‬
‫עמיי)?גזל גזי יין ^ג• ׳״ ׳^ ^׳ ־« ״^ ' ‪^ ^i‬י ' י‪l ^u .‬י • הסובבים‬
‫ןצאהועצת‬
‫השכינה‬
‫לארץונסתלקהכבו׳והבבוא׳)אמי‬
‫ימסו‬
‫ואהרןשהיושומרי׳יזשמרפ‬
‫ואט‬
‫לי‬
‫דודי‬
‫בהסתלקו‬
‫הקודש כרכתיב )כמדבר‬
‫לו הרועה בשושנים שמצאתי את שאהבה נפשי אמותיו י*ח( ואתה ימיך אה ן‬
‫המנהיג ע^למו בששה ולא ארפנו ע ד שהביאתיו אל בית אמ* תשמרו אן כה כחכם לכל‬
‫דברים )רילכילהשושנה ואלחררחורתי ‪:‬‬
‫השבעתי אתכם דגרהזזבח • ושאלתי‬
‫ששה עלים שהם הצמח בנות ירושלים בצבאות או באילות‬
‫השדה אם תעירו ואם תעוררו את אותם את שאהבה נפשי‬
‫לידייז(‬
‫שהם ששה חאהב־• ער שחחפץ י ‪ :‬מי ןאת עולה ראיתם כתעע שעברתי‬
‫אבות‬
‫אבי‬
‫אשרהם‬
‫קצץ׳]‬
‫כשמת משם‬
‫מ! המדבר כתמדות עשןמקטרחמור מהם‬
‫הנה‬
‫‪:‬‬
‫רוכל‬
‫אבקת‬
‫מכל‬
‫ולבונה‬
‫עד‬
‫‪:‬‬
‫התולדות‬
‫כל‬
‫ונסתלקתי מהם עד‬
‫לה‬
‫םביב‬
‫גבורים‬
‫ששים‬
‫שלשלמה‬
‫מטתו‬
‫שיפוח היום ישולם עון מנכורי ישראל ‪ :‬כלם אחוזי חרב שמצאתי יהושע כדצתיב‬
‫האמורי ויסתלק כחם‬
‫ויהי‬
‫)יהושע א (‬
‫מלמדי‬
‫»‪£‬ם גבורתם ‪ :‬וכסו‬
‫אחרי מות משה עבדה׳‬
‫)שם(‬
‫יהושע ״ ואומר‬
‫‪u‬‬
‫‪,‬‬
‫שלהם•‬
‫מ ה‬
‫‪,‬‬
‫) נ מ ד ג י‬
‫״הפי׳נמןשלהגסיק‬
‫‪W‬‬
‫‪B‬‬
‫‪M‬‬
‫‪W‬‬
‫״‪n‬‬
‫‪T‬‬
‫*‪•X'S‬‬
‫?^‪X‬‬
‫יי *?‬
‫עמוולפישהיתה נ ע ו נ ד ‪ 1‬מ ת ה ל ו י ‪^ .‬‬
‫יק‬
‫)מאהל למשכן ־ פלהיי נתיייי׳‬
‫הנגיד • עלמשכניקזרא מפמארנעיס‬
‫שנהשהיוישיאלנמדנרישלאטקלייסי^‬
‫לכמסצאיי ‪ :‬בליל‪1‬ת שהי׳ לישראל נהם‬
‫נקשתי ממי י־יי*ל‬
‫‪5‬דה‪.‬ציקהיאפיל •‬
‫י‬
‫ס‬
‫י‬
‫ד‬
‫ג‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ר‬
‫מה‬
‫ל‬
‫גנ‬
‫ל ש י ל‬
‫ה‬
‫*•מ־סבנהנסיזלקהשכינהיככס־ןההנ״אה‬
‫‪.‬׳ה‪-‬יכאשיממי‬
‫) י ג י י ס ני(‬
‫כדכי׳‪-‬ינ‬
‫כלאנשי המלחמה למותמקינהעפ • דאמל‬
‫‪f‬‬
‫‪w‬‬
‫?‬
‫‪S‬‬
‫‪,‬‬
‫״ ^ ״ ג י י פ ו ^ י !‬
‫י‪£‬לי‪31‬ה י אלי׳דיהויתיזס ניתהמקלמ‬
‫‪ /‬ה ״ ר ־ ל נ י יר)שליפנגד היבלהשנינה‬
‫‪! U‬המקיש נגד השנינה‬
‫‪1‬‬
‫? ‪' K f l S t t .‬‬
‫אשרשס־<צא ״ ? ‪ * . Z‬נ י ע מי*‬
‫‪3:‬דגמ־?''&^‬
‫'‬
‫י « י • מי‪%‬פ‬
‫‪11‬‬
‫נכניי»‬
‫^ י ד י י ־ י ל ״ פ פני‬
‫י‬
‫יס‬
‫‪B‬‬
‫ע‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫(‬
‫‪ :‬מ ע ל ה‬
‫ג י י מ י ם‬
‫ת ה א‬
‫פ‬
‫ל ס י ל י ק‬
‫פ ה‬
‫ע ש ‪ 1‬ל ' ' ״ ? ‪,, J J‬יעליוה׳נאמ‬
‫! י י ‪» * :‬״‪«P‬־״‪Wta‬‬
‫<י‪-‬י '‬
‫הוא •‬
‫‪,‬יעלעש״כעשן הנ«‪1‬‬
‫ס‬
‫ג י < ג ש‬
‫נ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫פ‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫‪:‬‬
‫פיד‪:‬על^יה להנאה ־הרמבן זצ־ל‬
‫הוא מ‪5‬רז&אל שהואיל וצזזשךהו׳נאש היסודי ואומי שהוא לקשר המשל כמו שמבואר בהקדמה‬
‫זאת האש ע׳ש • ועיין בזוהר אחרי דף ס׳ ע״אעיכ( ג‬
‫)דבלים י*ח(‬
‫שנאמר עליו‬
‫הגדולה הזאת לא אלאה עוד ולא אמות ואומר כמו שהקדמתי לבאר בפתיחת הספר וכן הוא‬
‫) דברים ה׳"( ר^יבאמצכם אי! הקול מתוך אומר ) תהלים ח׳( מפי עולליס ויזבחים‬
‫יסדת עוז להשבית אויב‬
‫החושך ‪ :‬י מק‪5‬ןרתמור י‬
‫ומתנקם )ש‪0‬צש(‬
‫ול• זנה י מ י מקטרת היא‬
‫נפעלת מקבלת אצילות מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו ועוז מלן משפע אהב‬
‫אעריוןעשהלו‬
‫מפחד בלילוח ‪:‬‬
‫)דילשהעוזהיא מידת‬
‫מדלתה ״ מור ולב בה המלך שלמה מעצי חלבגן ‪ :‬עמודיו‬
‫)בזו; ר שמות דף ך עשי‪ .‬כסף רפידתו זהב מרנבו ארגמן הגבורה ייזה תביא הפסוק‬
‫עיב( שני דבר־םזה־ תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם ‪:‬‬
‫הב ועוז מלך משפט וזה‬
‫שלמה‬
‫היכךזה כמראה זהאדום צאינה וראינה בנית ציון במלך‬
‫יסדת כדי להשבית ראי׳‬
‫ב‪#‬טרא ^שעטרה לואמוביום החנתו‬
‫חנך יפח רעיתי שי‪:‬ם ממוכים על הדין‬
‫זזהצבן עמוד והתבונן וביום שמחת לבו ‪:‬‬
‫פלאות המשל הזה ״ הנך *יפד‪ ,‬עיניך יונים מבעד לצמחך וקיל( מפחד בלילות‬
‫שערך‬
‫אמר חכמה • )הלה‬
‫ר׳לעלשני כרובים הם‬
‫ללשציל מחכמה כלומר‬
‫אבות העולם שהיא נתו&‬
‫מה שקבלת מחכמה כתו׳‬
‫ביניהם ומקבל׳ משניהם‪:‬‬
‫שכתבנולעי׳ מורולגונה•‬
‫מכל אבחת ויוכל אמר עם‬
‫כל זה היה כלולה מכל שאר דברים הרומנים ומקשה כיון שממוכים על הדין למה מקבלים ג ם‬
‫וחתומה י בכל עד כאן שאילת השואל וסידור מן החכמה שהיא שורשרחסד־סילזיאכו׳ ע*כ(‬
‫פנינים וסיפור דמיונה ‪ :‬תשובת השאלה‪ :‬מפחד בלילות הפחד שלגיהנם שדומה ללילה‬
‫הנהמפתו שלשלמה של שאו של הקלה ששים וזה באמת כי משם ‪-‬מקבלת *•)הלהנלעיד?‬
‫אמרששים גגדששה פירושו מאחר שהממונים הלכו עושים'הדין כרי‬
‫ג‪3‬ןריםס‪3>3‬לה י •‬
‫קצוות ובכל אחד מן הקצה עשרה ולפישהקצה להצילישריזלמן הגיהנם א״כהדין הזההיא‬
‫השביעי התיכון הןא רוחני ומעמד הכל ומשם רחמים לכ לכן מקבלת ל כ מן החכמה הלבונה‬
‫מתפרנס הכל לא חשבו • וכמו שאנו עתידי׳ הלל ואפשר שיש פודסחך להללברקיאהזה‬
‫ואמר גבורים לפי שמקבלים במה שאמר מלומדי מלחמה ודרשו יזיל במלחמה‬
‫לבאר ״‬
‫ושאלעוד על מה הם של הורה שהיא נובלת חנח׳ מפחד בלילות להציל‬
‫ממידת הנמרה •‬
‫ממונם על הדין ‪ :‬כולם אחוזי חרב מלומדי מןהגיהנםכללויךלעי׳כ( ״ ומתתיללסיר‬
‫הנניין ‪ :‬אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי‬
‫מלחמה איש חרבו כ ל יריכו מפחד בלילות‬
‫כל זי הוא קשר המשל • )הלהללדר״לכיון לבנון דייל משפע החכמה ומזיוה הבהיק האיל‬
‫יאיןהתשובה רק על הדין הם ממונים למה‪ .‬ההוא ונתאצל ממנו וזהו שאמר נ ל ד מהיכן‬
‫האק* בלשונן והי די באחוזי חרב לזה מתרץ כבראתהאורה נתעעףהקלהכשלמהוהבהיק‬
‫זיווה‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫פי׳ על שיה מהגאון הרמב‪:‬ן‪.‬זצ;ל‬
‫ו‬
‫זימה מסוף העולס ועד סופו • השלמההיא והאצילות מחודשוזהושאמרוךליהיאולרהי‬
‫הזמכ׳המשלהחכמ׳הסובבתאתהכל״ונחעטף אורוהי׳לאכאמר אלא ויהי אורכבר ה־׳ט‬
‫ריל קיבל זוהר מן השפע ההוא • וכתכוצץ כבר נאצל מאור העליון‬
‫שכבר הי בכח‬
‫העליין ‪:‬‬
‫אורממש ־ זכןדעתר״אהגדןלשאמרשמים‬
‫עמודיו עשה כסף זה‬
‫מהיכן נבראו ״ מאור‬
‫ימינו של‬
‫‪,‬‬
‫לבושו לקח ועוטה כשלמה‬
‫ל מהר הקלה הוא הנקרא בם׳‬
‫מראמד ו״די^חי•*‪..‬׳‪ ,‬הגלעד ‪:‬‬
‫שניך כעדר הקצובות יצירה כף זנות ״ רפידתו‬
‫שמזמר ) ת ה י כ ם ק ד ( שעלו מן הרחצה שמלם מתאימות‬
‫בחוט השני זהב זה שמאלי הנקרא‬
‫עוטה אור כשלמה נושה ושכלה אין בהם ‪:‬‬
‫שמים כיריעה ״ הארז שפתוחי׳ומדבר׳נאו׳בפלח הרמון רקתך כף ‪.‬חובה ״ מרכבו‬
‫מאיזה מקום כבלאת מבער‬
‫»ד»דל*מחד‬
‫לצמתך ‪ :‬כמגדל דויד צואיך ארגמן קו האמצעי הכקרא‬
‫עליו‬
‫תלוי‬
‫המגן‬
‫אלף‬
‫לתלפיות‬
‫בנוישלטי הגבורים ‪ :‬שני שדיך לשון חוק האמצעי מכריע‬
‫משלגשתחת כסאכבודו כל‬
‫לקח וזרק שנאמר )איוב כשני עפריס תאומי צביה הרעים בינתים וכן אמת חיל‬
‫ליז( כי לשלג יאמר הוי בשומנים נ עד שיפות היום ונסו במדרש במדבר סיני רבה‬
‫ארץ • והוא על דעת הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת‬
‫) ה ל ה ל ל שכווכתו‬
‫כלך ימה דעיתי ומום אין‬
‫הלבונה ‪:‬‬
‫אפלעון האומר כי שזא בך ‪ :‬אתי מלבנון כלה אתי מלבנון על הא דאי׳ שם דף ז׳ רמ?‬
‫<לד מרכבו ארגמןרבי‬
‫הוא שימציא הבורא‬
‫חכואי‬
‫דגלמלאדגר ״ כייש‬
‫תגחומא אמר זה הכפורת‬
‫חומר נמצא והוא על דרן‬
‫שהוא דומה לארגמן וכתיב‬
‫משלכחומרליוצר אוככרזללנפחשיצייר ממנו בי ונתת את הכפורת על ארון העדות מלמעלה‬
‫מה שירצה • כן הבורא יתברן יצייר מן עיכ( הויאומי ) ל ל וכן הוא אומר‬
‫הח ומר שמים וארץ ופעם יצייר ממנו זולתי זה ״ כמראהאדםעליומלמעלה ״ וכיכהובארגמן‬
‫ואין קוצר בחיק הבורא יתברך כשלא יברא לפי שהוא ארוג במיני צבעוכין הרבה כ ן הוא‬
‫דבר מלא דבר • כמו שאין קוצר ביסלתו־ מקיבל מזה ומזה )לאמקובץ( ואזמר‬
‫כשלא ימציא דברים הנמכעי׳ • שיברא ממבע‬
‫)יחזקאלא( כמראההקשתאשריהי׳בעק‬
‫שיהא אלכסונו שוה לצלעו ולקבץ שני הפכים כן מראה דמותכבודה׳״ תזכורצוףא־‪.‬בה‬
‫ברגע אחד * וכת» ש•*• ין זה קו צר ניכלתו זה השכינה ירושלי׳ ) לל דלל מבכות ימשלי׳(‬
‫כך אין קיציר אם לא יאציל דבר ) לל מלא(‬
‫או הקו האמצעי ) לל דלל זה קו האמצעי(‬
‫ד<ר )לל אלא מתוך דבר( כי זה בכלל‬
‫) ל ל כמו שירושלים באמצע העולם( וזה‬
‫הנמנעים כילם ״ ועיז אמר שלמה בחכמתן המעם אשראמר הנביא )מליזכיג׳(‬
‫הברה ובמחשבתו הנמכה בחח הקידש • מעצי לאשרהשיגןנשים נכריות ולא אחד עשה ישאר‬
‫הלבכון משם הי׳ אצילת הכל וההוריות ״ רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים^גגלן‬
‫שלמי<‬
‫)‪(:) (:) (:‬‬
‫י‬
‫כ מ ת ח י ם‬
‫ל‬
‫ש‬
‫?‬
‫ד‬
‫ך‬
‫כ ע ד ר‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ם‬
‫‪,‬‬
‫ש ג‬
‫ע ו ו‬
‫מי׳ על שיה להגאון הרמביז זצ‪-‬ל‬
‫)‪*#‬ה ללדלצ ולפי שירד ספירות ככללובשלשה שהםחכמה‬
‫*למהכמו שהשוה לו ״‬
‫‪1‬איבה ןראבה בנותציוןבמלך שלמהבמלר ותבונה ורעת לכך הםג׳ קדושות ליחדשלשחן‬
‫וכן מציכי בפרקי דר׳א‪.‬‬
‫מהשלום שלוע״כ( ״ בעמדה שעטרה לן ובכללן נכלל הכל ״‬
‫אמו שכל המין ידבק ומתיחד ומתעלהעדאין בירד מאמרות כברא העולם ובג׳נכללושכאמר‬
‫סוף ואין שם סילוק רוח‬
‫ה׳ בחכמה‬
‫)שם(‬
‫הקודש• והעטרה היא‬
‫יסד לרץ מנן שמים‬
‫האצילות ברכה ותוספות תבואי תשורי מראש אמנה מראש בתכונה בדעתו תהימות‬
‫מרוח אלהים חיי׳ הנקרא׳ שניר וחרמון ממעונה ארייח מהדרי‬
‫י ‪ , ^ ^ :‬״ ‪ ,‬ל ׳ ; ׳ נבתפו ושתק־ם ידעכו‬
‫«י ‪,‬‬
‫טל ‪ :‬הנך יפה רעיתי‬
‫אס במדרש משלי על באחד מעיניך באיר ענק מצורניך ‪:‬‬
‫מאמר ישמח אביך ואמך מה יפי דדיך אחותי כלה מה טנורדיך דברי הכבוד בהיותו עם‬
‫אמרריע אפילו הקלה מיין וריח שג׳ניך מכל בשמים ‪ :‬נעת שכיכתעוזו בבית אשר בכה‬
‫שמח בז והחכמה שמחנו תטענה שפחותיך כלח דבש וחלב שלמה ״ שהית הדור‬
‫חחח לשונך וריחשלמוחיך כריח‬
‫שנאמר )משליךג(‬
‫ל ב נ ו ן ‪ ' :‬גן נעול אחותי כלה גל ההוא שלם והעת עת‬
‫ישמח אביך זה הקניה נעול מעין חתום ‪ :‬שלחיך פרדס 'מנוחה ושמחה ונם יגון‬
‫ואמךזוהמכמה )לל דמונים עם פרי מגדים כפרים עם ואנחה ‪ :‬וסידר שבח‬
‫ייל זה הגינה( דכתיב נרדים ‪:‬‬
‫ובשעריה‬
‫נרד וכרכם קנה וקגמון בעיניה‬
‫כל‬
‫עם‬
‫ואהלות‬
‫מר‬
‫לבונה‬
‫עצי‬
‫גי אם לביכה תקרא ולכך עם כל‬
‫מעין גנים באר וגשפתזתיה זצוארה ״‬
‫ראשי בשמים ‪:‬‬
‫הברכה והקדושה זהיחוד מים חיים ונזלים מן לבנון ‪ :‬עורי זכל •זהדמיןנים ומשלים‬
‫למשפילים‬
‫הנמעכים מאפיסת )כיל צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו ידועים‬
‫מאסיפת(‬
‫המחשבה יבא דודי לגנו ויאבל פרי מגדיו ‪:‬‬
‫המקיבלים ‪ :‬עד סיפוח‬
‫בקראים עטרת וכתר באחי לגני אחחי כלה אריחי מודיעם היום ״ כעור הסדר י‬
‫וכמו שאמרו ררלבמדרש בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי‬
‫)לא ביעור הסדר(‬
‫יעי‬
‫תהליס מלאךהממונהעל‬
‫ממשלת האומות ‪ :‬ונסו‬
‫עד‬
‫התפילה ממתין‬
‫שביארנו‬
‫הצללים כמו‬
‫•‬
‫*•י " ״ י ׳ ״ י י ׳ ‪\ J‬‬
‫ן‬
‫׳•••‬
‫•»י•^ * י‬
‫ח‬
‫נ מ ר‬
‫ם‬
‫ב ב ה‬
‫א ד‬
‫נ ל ה‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ג י‬
‫‪,‬‬
‫שהחפללז כנסייא אחרונהשלישראל ועושה‬
‫אותם עטרה לי אשן של הקגיה שנאמר )משלי‬
‫רד( ברכות לראש צדיק חיהעןלמיסולכן‬
‫אלךליאלהררמור ד־ירושל־ייםברכהבירתלים‬
‫איזרבהרהחוריה ‪ :‬זאלגבעתילמן)לל‬
‫זה( הרציוןודיתהיהשליםלמהשהיאאדום‬
‫ז‬
‫פי׳ על שח לחגאון חרמש זציל‬
‫הםירותאת לביולזה אמרכיהואדגרוהיפוכו‬
‫לעסוק( *במשפע)בתורה * היתה השכינה‬
‫ועל כל‬
‫בחח הקודש נאה והחלה •‬
‫חופה ועטרה ״ ובהיפוך זה היא כצפור עדית‬
‫מקינה ) ל ל ד ל ל מ ד ד ת ( חצאתמנ‬
‫שהיו שלם מלם צריקיגנ‬
‫ומתלוכה כענין שנאמר‬
‫ובוהי׳הסכהדרץוהחכמי׳‬
‫)משליי׳׳ט( משדר אב‬
‫אתי ייני עם חלבי אכלו רעים שחו ושברו היודעים בינה לעיתים‬
‫מבליח אם ‪:‬‬
‫דודים ‪:‬‬
‫אני ישנה ולבי ער קול ונקראו עיניך לפי שהם אור‬
‫הכבוד‬
‫אמר‬
‫מלבנון כלה•‬
‫דודי דופק פתחי לי אחותי‬
‫רעיחייונהי העולם כמו אם מעיני‬
‫אתי הייתה בתוך ההודיות תמתי שראשי גמלא טל קוצוחי רסיסי‬
‫העמוקות והנסתרות לילה ‪ :‬פשטתי את כתנהיאיבנה העדה נעשתה לשגגה וכז׳‬
‫בחכמה • אתימלכנון אלבשנה רחצתי את רגלי איככה ואמר אחדלפישהיההתר‬
‫תבואי • עמי באת אטנפם ‪ :‬דודי שלח יממן ההוד ההזאאחד ולאהי׳כמוהו‬
‫קמתי אני לפתח‬
‫ומעי המו עליו‪:‬‬
‫מור לפניו ולאחריו ״ באחד‬
‫ונאצלת׳ממקזם)ללדלל לדורי וידי נטפו מור ואצבעתי‬
‫למקום( אחר )הגיה עבר על כפות המנעול‪ :‬פתחתי אני ענקמצומיך המשל למלך‬
‫לל פירושו על שמסיים לדודי ודודי המק עבר נפשי יצאה )ללעל‪.‬המלך(כילאהיה‬
‫הפסוק תשורי מיאש בדברו בקעוחיהו ולא מצאחיהו קראתיו ) ל ל דלל כי הוא( פאי‬
‫מצאוני השמרים‬
‫ולא ענני ‪':‬‬
‫נשאו העם • ולפי שצפה ברות‬
‫אמנה כלומר שהיתה בהי הסבבים בעיר הכוני פצעוני‬
‫הקודש שעתיד המלכות‬
‫אמנון‪.‬לפניה׳ ועיין פישיי אח רדידי מעלי שמרי החוסות ‪:‬‬
‫ומשם הסתכלה על ישראל השבעתי אחכס ביית ירושלים אם להחלק לשתי ממלכות‬
‫ועל הכבוד שהיה בתוך תמצאו את דודי מה הנידו לו שחולת אחריו י למר באחד‬
‫מד‪ ,‬דודך טרוד היפה‬
‫אהבה אני ‪:‬‬
‫השבעתנו‪ :‬בעוד שהמלכות יהיה‬
‫ישראל»זה שמסיים ע*כ( בנשים מה דודך מרור שכבה‬
‫אחד י ויתחיל לסדר‬
‫המשל על הליכות השכינה‬
‫דויד‬
‫גכעיםאידה )כ״למור״מ‬
‫לפני מחנה ישראל לתור‬
‫דודיה( ורית שמניה‬
‫‪,‬‬
‫להם מכוחה ״ כדכתיכ‬
‫)במדבריו״ד( ואמן ביית ה׳נושעדיךש‪:‬שת ושלמותיה ודבש שפתותיה אמר מהטובו דודיך‬
‫ימיםלתיללהם מנוחה ‪• :‬לבבתבי אחותי הנמשכים מיינה שלתורה ריל מקור החכמה‬
‫כלה״ השירות לבי מרוב חשקך דברוהיפוכ׳ כמו ונסיבותיה ‪ :‬וריח שמניך המפיל עלאור‬
‫ודשנו אתהמזב׳כי הח זיז והד צון והתאחדותם החכמה המתרבה ״ היורד עלפי מידותיה‬
‫וקרבתם לפי שלימות ההוד ומעלתה )הלה הנמשך ממקום שכל הבשמיה כלולים שם •‬
‫שני התורות ועל שהא‬
‫על ~‬
‫כלע״ד פירושו לפי שאמר הכתוב לגבתני תשמע דבשוחלב המשיל ~‬
‫וריח שצמותיך‬
‫?י *‬
‫מאומרשהיא אהבתו ובאמת החשק והרצון תלוי כהונת ו‬
‫אםשפעזוהר<ב&מכמ?‬
‫‪3‬ולפי שלימןתההוד כיהיאבהןדצכךמפרש השלמהאץדברזןנתהני״‬
‫ג>ס־י‪.<3‬‬
‫ב י‬
‫ש נ י ה‬
‫) נ י ם‬
‫׳*׳־«‬
‫‪C‬‬
‫י‬
‫פי׳ על ש׳ה מהגאון הרמב׳ן זציל‬
‫הסוגבאותה • ואמרוחזילגבירעל פסוק למצא להםרמז נעשית הדגיותכמו שאט‬
‫נאמר אל האיש לבוש הבדים כהדיןקמצא רואים חכמי ישראל בכל מה שהיו מוציאים‬
‫‪%#‬מ^א מיני׳ ובי׳ ולפי שהזוהר החכמה מדרך ארץ שאינו בכלל המצות שהיו מח‪,‬׳שים‬
‫אשר בה ליגכתיבות )נילדצילהדרלבושה( לו רמז בתורה כמו שאמרו בתענית האי ינוקא‬
‫דאשכחי׳ ר׳ יוחנן דגר• ש‬
‫הנאמר )תהיליםקיד(‬
‫בפסוק )משליי״ט( ‪,‬‬
‫הוד והדר לגשת •‬
‫הגיה וניל שהמלכות היא דודי זיח ואדום דגול מרבבה ‪:‬‬
‫אולת אדם תסלף דרכו‬
‫עןחורח‬
‫ראשו כחם פז קוצתיו‬
‫חלהלים אפיקי ועלה׳ יזעף לבו אמר‬
‫עיניו כיונים על‬
‫זוהר החכמה ולכך נקראת כעורב ‪:‬‬
‫מי איכא בכתוביםמידי‬
‫חכמה תתאה שבטנה מים רחצוה בחלב יושבות על מלאח‪:‬‬
‫מן התכמהוכקרא הוד לחיו כעדוגת הבשם מגדלות מרקחים דלא רמיזה באורייתא‬
‫והדר ופרי עץ הדררומז שפתותיו שושנים גטפוח מור עבר ‪:‬‬
‫ומרמז רמז בתורה‬
‫בתרשיש‬
‫ידיו גלילי זהב ממלאים‬
‫)בראשיתלרב( ויצא‬
‫אלי׳ע״כ י לקיים מה מעיו עשת שן מעלפת ספירים ‪:‬‬
‫שנאמר והלכת בדרכיו שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני לבס ויחרדו איש אל‬
‫אחיולאמרמה זאת עשה‬
‫בצמוו ישראל בעטיפת פז מראהו כלבנון בחור כאחים ‪:‬‬
‫הטליתשישבול״נ חומץ חכו ממתקים וכלו מחמדים ?הדורי אלהיםלכו ״ על אחת‬
‫ונאמר בו וראיתם אותו וזה רעי בנות ירושלים ‪ :‬אנה הלך כמה וכמה שיש לנו לומר‬
‫דודך היפה נגשים אגה פנה‬
‫דודך בעיקרי תורה ומצות כי‬
‫דודי ירד לגנו‬
‫וזכרתם את כל מצות ונבקשנו עמך ‪:‬‬
‫בקול ההוא שנאמר עליו‬
‫)מכאן עד סוף כל לערוגת הבשם לרעות בגנים וללקט‬
‫ה׳‬
‫קול גדול ולא יסף אין‬
‫שושנים ‪:‬‬
‫מכי ץ המצות אין עכין‬
‫םעק כי בו נרמזות תרייג‬
‫לפי׳ זה רק הוא דרש‬
‫מצות ויש לנו לפרש‬
‫בפניעצמו( ולפי )לל‬
‫כפי דרכינו כל מצוה‬
‫דציל ודע( שהחכמה‬
‫כלולה ומעוטרת ומוכתרת מתרי״ג אבנים ומצוה מאיזה מדה היא ולרמוז כל שעמי‬
‫יקרות לפישגהל״ג נתיבות כל נתיב ונתי׳ כחלק המצות שאינם מפורשים בתורה ״ שהרגה‬
‫לשנים טוב ן רע ״ מצית עשה ״ ומצות לא הםכועמם מפורש כמו שנא׳גבכור)שמותי‪(:‬‬
‫תעשה מרמזי׳ ‪? 3‬שרת הדברות בזמר ושמור • ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ה כל‬
‫הרי הם ס׳יד נתיבות וכל אחר ואחד כלול בכור בארץ מצרים\‪4‬ו' על כן אני זובח לה׳ כל‬
‫מעשר הרי תר״מ ״ הוצא מהם ך״ז אותיות פטר רחם הזכרים וכל בכור בכי אפדה וכו׳ עשת‬
‫התורה הרי הדיג לכך נאמר בציצית וראיתם )כיל דצ״ל וכמו שאמר הכתוב )דברים י״ד(‬
‫אוחו וזכרהםאת כלמצות ה׳ואמרו יזיל ואכלת שסלפכי ה׳אלהיךמעשרדגגףגי *‬
‫במש׳ שמעת שקולה מצות ציצית מ ג ד כלהתצזת ממסיים הקיאלמען תלמד ליראה וגי׳ י‬
‫• אבל יס‬
‫ץשעל^תפשו ולדקדק אחריהם אחת לאחת וכאלה רבות ‪3‬מצ‬
‫בהם‬
‫ןת‬
‫ס נ ן ע מ ם מ פ ן ל ס‬
‫י‬
‫ה‬
‫תרע מצות הנרמזים בעשרת‪,‬ודברות‬
‫ו‬
‫בהם שאין טעמם מפורש כשעם הקרגן והשמיטה‬
‫והיובל והמילה והשופרועריותוהכדרים • והשכל‬
‫ותפילתם ) ל ל דלל והשבועות והתפילין‬
‫והציצית והנזיר ו הלולב והאתרוג וערלה וכלאים‬
‫ופר* אדומה ואחרים מלבד אלה הנרמזים‬
‫עליהם ממקומם • וישלך לדעת כי כל‬
‫המצות תלוים בשני עקרים מצות עשה וחצות‬
‫לא תעשה • ומצות עשה היא נולדה ממדת‬
‫זכור ־ ומצות לא תעבה מתדתשמןר •‬
‫וזכור ושמור ידוע בביאור כנגד ב׳ מידות‬
‫ממדותיושלהקלה • ולכך העושה מצות‬
‫אדונו ומקיים א‪/‬תה זה נולד ממידת האהבה‬
‫שהיא המעלה הגדולה והמרה המעולה והיא‬
‫כבגד מצות עשה • והחדל מעשות דבר‬
‫מיראת אדוניו הוא הנולד ממידת היראה שהיא‬
‫למטה ממרת האהבה • כמו שמצות לא‬
‫תעשה למטה ממדריגת מצות עשה ״ שאינו‬
‫דומה המקיים והעושה בגיפו מצות אדוניו ״‬
‫כמי שנשמר ומדיות רע מיראת אדוניו י‬
‫ואמרו חדל ברא במצות לא תעשה ר״לשלזקין‬
‫אותו ארבעים אבל במצות עשה כגון שאותדים‬
‫לועשהסוכהזאינועושה ״ עשהלוצנוייכז‬
‫כושל מכין אותו עד שתצא נפשו • וכל זה‬
‫יוצא מזכור ושמור ״ כי מדת זכור למעלת‬
‫ממדתשתור והענפים היוצאי׳ מהה הם דוגמתם‬
‫ולפי שאברהם אבינו גלה לקח לחלקו החשד‬
‫שהיא מ ג ד זכור וידע שמושל הקלה ידיעה‬
‫ממש אמיתיות קרא אותו המקום אוהבי •‬
‫ולא יתקן מידת האהבה זולתי הידיע׳ השלימה ״‬
‫ולכך תמצא עקרים הרבה ממצות לא תעשה‬
‫יוצאים ממצות עשה ״ לפישבמדת היראה‬
‫לח‪ ,‬מירי‪ 1‬האהבה ״ לפי שהיראה יוצאת‬
‫‪v‬‬
‫ממידת האהבה ״ ועלפהיאכלולהמממ י‬
‫ומה שאתה צריך לדעת כי האדם מצד מגען‬
‫ומדרך תולדתו היא כלול ומוטבע משתי המדמ|ז‬
‫האלה • רילהכח היסודי והעיקרשל מצות‬
‫עשה ושל מצות לא ‪ .‬תעשה הוא מים ואש •‬
‫האחדמימיכווהאחימשמאלו • כמושאמרו‬
‫רז״ל שכיהתלאכים המלוים לו לאדם איחד ט מ‬
‫ואחד רע • וכמו שאתר החכם )יקהלת‬
‫יויר( ילבחכם לימינו י ולבכסילבשמאלו •‬
‫והוא האמת כי ההנהגה הט;גה והיצר טוב הוא‬
‫בימין • וההנהגה רעה והיצר הרע הוא‬
‫בשמאלו ומקטרג הוא בשמאלו י ועלזהאמר‬
‫דודעיה )תהיליםט״ז( שרתיה לנגדי‬
‫תמיד כי מימינו בלאמוט • גלאמוט לא‬
‫אתרשל כהרף עין מן היצר טוב העומד לימינו •‬
‫ולפי ששתימידות האלה הם יצ*ט ויצר הרע שהם‬
‫כנגד עשה ולא תעשה הס מוטבעות באדם •‬
‫ונתנה התורה והמצות במצות עשה ולא תעשה‬
‫ולהרגיל האדם ולהדריך אותו במידת טובות‬
‫ולהיות יצר היע נמשך אחר יצר הטוב ולהיות‬
‫בטל כנגדו ״ וע״ז אמרו תכמיבוז׳יל ואהבת‬
‫את ה׳ אלהיך בכל לבבך בשניו יצריך יצר‬
‫ולכוונה הזאת הי׳‬
‫טוב ויצר הרע ״‬
‫המצות והעבודות ותפילות ותענית כדי להכניע‬
‫היצר הרע • ש׳ הא טפל ליצרו הטוב ״ ושיהי׳‬
‫הגוף אשר יסודו עפר וטבעו רע ויורד למטת ״‬
‫נמשך אחר פח ־הנשמה אשר יסודהחיים •‬
‫וטבעה כולה טוב ועולה למעלה ה שכת‬
‫ושמע בפלאות דבריי • ויהא תמיר‬
‫נוכח עינך כיינעים‬
‫כי ישמרם‬
‫בבטנך ‪:‬‬
‫אתל*‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫"י‬
‫‪-‬‬
‫•‬
‫‪o‬‬
‫י ^‬
‫תריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות‬
‫ההצעה הזאת אפרשואומר‬
‫‪*$‬חד‬
‫כי תמצא בפסוק ראשון‬
‫שבעשרת הדברות ברמזים‬
‫^יי~‪/‬‬
‫וממצות לא‬
‫»*רג»‪ 5‬ממצות עשה •‬
‫תעשה ‪:‬‬
‫אלו תרי*ג מצות היוצאים מעשרת הדברות‬
‫מ צ י ה‬
‫‪:‬‬
‫ראשוכהמצותעשהכמו• כילדליג‬
‫כ מ ו • שחייב ארם לדרוש ולתור‬
‫)לחפש זלהכיר אלהזתז ולדעת אותו בס׳ הגי׳‬
‫ומציעלה זלינשצ״לומציכולה ״ מצותעשה‬
‫וידעת היום זי‪:‬שבותאללבבך זכז׳זעלזהרזמז‬
‫כי היריעה היא היסוד‬
‫אנכיה׳אלהיך‬
‫וע״זאמרוררלכלאדם‬
‫והשורשלכלדבר ־‬
‫*ישבודיעהכאלו נבנה ביתהמקדשגימיו •‬
‫והכוונהגזה לפי שיודע לייחד שם המיוחדהוא‬
‫כאילו בונה פלטרין של מעלה ושל מטה ״ ואמרו‬
‫מוד גדולה דיעה שנתנה בין שתי אותיות ואם‬
‫אין הידיעה לא יתכןשוס דגר מהעבודה •‬
‫הןעבודתקרכנותהןעבודתהתפילה ״ כמו‬
‫שאמרו ‪3‬ת*כ כל כהן שאינו יודע לשם מיזורס‬
‫לשם מי מקטר אין עגודתו עמדה ״ ואמר‬
‫החסיד לתלמידיו כשאתם מתפללים דעו לפני‬
‫מי אתם עומדים ״ ןכךכ״לוכן • הוא אומר‬
‫אחרהיייעה‬
‫דע את אלהי אביך ועבדהו •‬
‫תהאמלאכת עבודה בחיקו ״ אשר הוצאתיך‬
‫מארץמצריםרמז בכאןשחייגכל אדסלייחד‬
‫שמו • שהגאולה ההיא לא היתה על ירי שליח‬
‫ממלאך או משרף אלא הקלה בעצמו ובכבודו‬
‫הלך • לכך צריך א ד ם לרעת כי לייחד שם הוא‬
‫אחדזייישכי דכתיבאיןעןדמצבדו • ג‬
‫ולייחדו געשי ספירות באין סוף ומצות עשה‬
‫לייחד ״ ועבדתםאתה׳אלהיכם• ונעזנודה‬
‫נרמז התפילה • וכתיב לעבדו נכללבבכם‬
‫ובכלכפשיכם ואיזה) עבודה שעיקרה בלב הר‬
‫אומר זה תפילה • ולשון עבודה היא לכבוש‬
‫המחשבה הטהורה בעסקי העולם הבא ולהביא‬
‫כשיעבוד הכווכה ״ ולזה חסידים הראשיבים‬
‫היו שוהים שעה אחת ומתפללים ״ ואמר‬
‫רביכו החסיר דל עיקר עבודת המשכילים וחושני‬
‫וזה כלל גדול שבתורה‬
‫שמו ובו תדבקון ״‬
‫לתפילת ולברכות להסכם מחשבתו באמונתו‬
‫כאילו דבקה למעלה לחבר את השם באותיותיו •‬
‫ולכלול בו עשר ספירות כשלהבת קשורה בגחלת‬
‫בפיו יזכירנו בכינויו • ובלבבו יחברבו בבנינו‬
‫ובכתבו • סימן לדבר אמור לחכמה אחותי‬
‫הגיה כלע״דפי׳‬
‫את ומדע לבינה תקרא •‬
‫הסימןשקורא לאדכיחכמה תתאישבכיכהמן‬
‫החכמה העליוכה זזה אמןר ״ ושם הוי׳ שהוא‬
‫בביכה ׳ תקרא ולא תוציא מן הפה רק ביריעה‬
‫מןל ״ וכן הלא בספר שערי אורה דף א> ע*ב‬
‫ששם הר׳ בבינה וכן בכתבי הארייזיצעיקר בכין‬
‫הזיאמן הבינה והפרק מן החכמה ה׳ בסכמה‬
‫יסד ארן כידוע ״ ע*כ י מבית עבדים•‬
‫רמז בכאן שחייב אדם לאהוב את בוראן כעבד‬
‫האוהב לאדוניו המזציאו והפודה נפשו‬
‫מכל צרה • והמוציאו מעבדות לחירות‬
‫כדכתיג)אחכם לקח ה׳ ויוציא אתכם מכול‬
‫הברזל ממצרים הרי בפסוק הזה כרמז ג׳ מצות‬
‫עשה לדעת אותו • ולייחדו ״ ולאהבה י‬
‫ושלשתן באתרו ‪3‬ק״ • שמע ישראל‬
‫ה׳ אלהינו ה׳ י־ חד ואהבת ״ ןאהבה היא מצות‬
‫עשהמכתיגואהבתאתה׳אלהיך • ובכללו‬
‫ש‬
‫לאהבה‬
‫תו*ג מצות הנרמזים בעשרת ׳הדברות ־־־ ט‬
‫״‬
‫לאהבה את אוהבו י ללשללריעו‬
‫לכך ״ ללשללוכך ״ היא מצות עשה ואה כת‬
‫לריעךכמוך כמושמציכו נב׳ר • הג״הכיל‬
‫שמרמז על המדרש וזיל ואהבת לריעךכמןך •‬
‫בןעזאי‬
‫ריעאןמר זה כלל גדול בתורה ״‬
‫מהם * וככלל יראת המקום ככלל יראת‬
‫חכמים וככולם הנקראים יחידים • בעבור‬
‫שיידעיסלייחדשסהמיוחד)ללשללובכללה‬
‫מפגי שיבה הקו• • ובכללה לשםיע אלפל‬
‫נביא ונביא ש‪-‬־הי׳ ככל דור ודור כדכתי׳אליו‬
‫אומרזהםפר תולדות האדם וגו׳ בדמותאלהים‬
‫לכללדגדולשיעמף‬
‫עשה אותו ועיין במדרש רבה דף ךחעיב ״‬
‫ובילקוט קדושים‪ .‬רמזתרייגעיכ ‪ :‬זהכלל‬
‫גדול מזה שלא תאמר הואיל וכתקלקלתי יתקלקל‬
‫חביריעמי ״ אמרר׳ תנחומיזאם עשית כן‬
‫דע למי אתהמל‪1‬ה‪-‬לל שלל בדמות אלה<»שה‬
‫ובכלל ואהבת לריעךכמוך י*א‬
‫אותן •‬
‫לל שהואלת בכלל מצות האהבה •‬
‫מצות להרתיק מן הנזיקין י ולרון בתשלומיה ן‬
‫ובבזקיהן • הלהלל פירושו ראם הזיקו זה לזה‬
‫וזה נזה לשלם במותרוכממאר בלק עיכ• ולהיות‬
‫החובל משלם ממון הבהמ׳ לרון בכזקיולרון בנזקי‬
‫הבור לדון בגניבה ובתשלומיך לדון מזק ר מבעה‬
‫לרון בנזקי האש • לדון בנזק שומר חנם ״‬
‫לרון בדן כושא שכר והשוכר ״ הלהלל‬
‫באשרשאץהשיח חייב אלא בפשיעהשהיאכמו‬
‫מזיק גידים לכך אמר בנזק שומר חנם אכל‬
‫בשומר שכר אמר ברין לפי שחייב גם בגניבת‬
‫ואבירה <לכ ה ל ה • לדון גדין השואל ״‬
‫לדוןבדיכי מקח וממכרהרי מ״ו ‪ :‬נ*ל‬
‫‪4‬‬
‫כיכאןחשבייא‬
‫) מ‬
‫‪5‬‬
‫ו ת‬
‫חשמעון • וישמיע‬
‫לישראל ‪ .‬ובכללה מצות לא תעשה שלא‬
‫להמרותאתפילך ‪ .‬ובכלל יראתהמקום‬
‫ליראה אב ואם השותפים ביצירה כדכתיג‬
‫איש אמו ואביו תיראו אחר• לל דלל והיא‬
‫אחר • יראתהמקום • ופחדעןבשובמה‬
‫תפילה ומצות לדעת‬
‫העבודה‬
‫היא עבודת קרבנות הבאים לכפר עלהעבו־ה ״‬
‫לל דלל העבירה ולרצות בין ישראל לאביהם‬
‫שבשמים ובמה ״ ללשהיאלת ובכללה‬
‫מצ* התפילה • שהתפילה לכנקישת׳‬
‫עבודה ״ דכתיב ולעבדו בכל לבבכם ובאה ״‬
‫לל שהוא ל ת ו ל ל ובמה ל ת בכלל מצות האהבה‬
‫הדביקות שאדם דבק בודכתיב ובו חדבקון•‬
‫ולהשבעבשמו באמתכדכתיב יבוחשבע‬
‫היא מצותעשהלשבע בשמולקיים רמצוה‬
‫כמושמצימ בבועז וגאלתיך אכפי חיה׳‬
‫ןבאלישע מהי פורש מאבי) ואמוללמודחכמה‬
‫חיה׳וחינפשיך אם אעזבך •‬
‫ת‬
‫ד‪3‬‬
‫מ ר נ ן‬
‫כל אלה היראהוהעבודהוהדגיקו׳ולהשבע‬
‫™ " ‪ " v‬״ ולאהבו ולאהוב ליעי היהרי בשמזבאמת דבקים זהבזהוכקשרים זהעם‬
‫זה • והםמצותהיוצאיםתמידתהאהגה י‬
‫וככלל ואהבת לריק״‬
‫*‪°‬‬
‫^ ואיןספקכי האוהבאת חבימאו אתאהכיו‬
‫י*‬
‫‪L‬‬
‫‪V‬‬
‫תהא בה יראה ״ לכךהיאמצותעמהיוצאת אוחזדלכוותומךאשוריועלקהואמצות עשה‬
‫יוצאת ממידת האהבה * וכן לינדמתכל‬
‫״‬
‫׳ יייו‬
‫‪,‬‬
‫״ מ ^‬
‫שלאלהיס?על אדבבררכיו הטוגיםלבוראוכדכתיבכיתשמןר‬
‫ובכללה מצוחלאתעשה‬
‫״ ^ י י את מצותיה׳אלהיך ותלכתברדביו ^‬
‫מצןתיוהןנכתבהן בעלפה ״‬
‫ב‬
‫ו נ ג ד י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫א ח ה‬
‫ה א ה נ ה‬
‫פ ‪ : 5‬י‬
‫א‬
‫ת י ר א‬
‫א ל‬
‫י‬
‫ג‬
‫ע‬
‫‪4‬‬
‫י א ‪4‬‬
‫כןלצ‬
‫חריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות‬
‫כולל מצות עשה למצות לאתעשה ‪ :‬והרכה שיעור למטה ״ כמו שאמדו גמשנת ס פ י‬
‫עניכי קדושה וטהרה וגמילות חסדים כמו יצירה תכליחן אין קץ • ואמי עוד שם *‬
‫שאמרו חדל מה הוא קדוש אף אתה היה קדוש• מידתן עשרה שאץ להם םוף ״ ושדרו של לולב‬
‫מההואחכץאף אתההי׳חטן ״ ובכל * לל צריך שיצא מן הי‪:‬דס טפח * כי אנו צריכים‬
‫עשיז ע ל אנכי ״‬
‫דלל ובכלל ־ צ‬
‫לראות הקו האמצעי ולכק אלץ ״ ואמרעןד‬
‫של פרי׳ י ר ב‬
‫כרמז מצ< ש‬
‫כמו כל היום כ‪.‬זר ללולב • כל זה יש לנו לרעת ני‬
‫•‬
‫מיעאיכועוסק‬
‫כל‬
‫ביבמות‬
‫שאמרו חדל‬
‫נאמר כן לעכין מוכרח ומוצרך ״ )אפשר שלל‬
‫בפרי׳ ורבי׳ כאלו שופך דמים ״ ומבטל את היום הוא מידת היום כשר ל‪ .‬ולב רמז שהלולב‬
‫הדמות • זה אינו בגמרא • ל ע אמר כנגד מידת ה ום כלל • ובו כרמז באנכי‬
‫שעא‪:‬־‪.‬ר ונקדחתי בתוך בני ישראל‬
‫כאלו ממעט את הדמית • היתוהעיט״ לקדמ‬
‫כלדצ״לובוממזמצו׳‬
‫אחרים אומרים גורם לשפיכה שתסלק מישראל אני ה׳ מקדשכם ״‬
‫שנאמר להיות לך לאלהים ןלזרעיך אחריך‬
‫שהןא עיקר היחוד‬
‫לק‬
‫זרעיך‬
‫בזמןשזדעיך אחריך שכינה שזרה אין‬
‫פעמים בכל יוס בהשתנות הזמן ליום או ללילה‬
‫עצים‬
‫אחריך שכיכה על מה שורה על‬
‫כממשלת כל מידה ומידה על פקודתה ואחדל‬
‫את‬
‫חתן‬
‫ועל אבנים ״ ונרמז ^ ‪.‬לשמת‬
‫כל מי שלא אמר אמת ויציב בשחרית ואמת‬
‫י כדכתיב נקי יהי׳ לביתו שנה אחת ואמונה בערבית לא יצא י*ח • כל זה להזכיר‬
‫ושמח את אשתו אשר לקח ״ ונרמזיבומצות כל מידה ומידה בעתהמידת היום ביום ומידת‬
‫ל ל‬
‫עשה‬
‫שהעלים שלו זז למעלה הלילה בלילה ״ וכקל ״ ללדללוגקיש*‬
‫מן‬
‫ונשר׳‬
‫•לל‬
‫ונפרד‬
‫תלוי‬
‫והכל‬
‫לפכי׳מזו‬
‫מזו וזו‬
‫ומה|י\׳המידתהיום החסד דכתיב • תהליסי׳ב‬
‫מכבוד‬
‫למעלה‬
‫למוד‬
‫רמזלשכינה‬
‫והוא‬
‫השדרה‬
‫יומס יצוה ה חסדו והוא זן בריותיו באותו מצום‬
‫כדכתיב כי גבוה מעל גבוהים שומר ״ ולענץ‪) .‬ללצוה( ומכין מזון לכלגמ• • ןמההי׳‬
‫האליהות מידת היום ומידת הלילה • זאמר מידת הלילה אהוכה פי׳העטרת שהי׳ מחכמת‬
‫בויקרא רבה פריעץהרר זההקלהשנאמ' קלעה ״ שהאדם הפקיד רוחו ונשמתו נידו‬
‫הוד והדר לפניו ״ כפול? תמרים זה הקלה ויאמינו שיחזיר לכס כקדונס * וזהו להגיד‬
‫שנאמר צדיק כתמר יפרח • ועבףעץעבות בבוקר חסדך ואמונתך בלילות ״ וכןנלמז‬
‫זה הקלה שנאמר והוא עומד בין ההדסים • • גאנכי ללמד תורה וללמדה מאמר‪ :‬ושבנתם‬
‫פי׳ נ׳ נין ח׳זפ׳״לל פיחשו צדיק זה הקניה י לבניך ודברת־ בס ״ והכוונה בלימוד לדעת את‬
‫כלל עומד בין ההדסים חסד ופחד• וערבי המצות ולקיים אותם ״ ומרוך כך יזכיר אה‬
‫נחל זה הקלה כראמר סולו לרוכב בערבות י בוראו מכתיב לא ימוש סכר התורה הזה מכ ר‬
‫ואמר לולב בימיןלפי שהו׳ כנגד מידת היום והגית בו יומם ולילה ולמען תשמןר לעשוי*‬
‫ואתרוג בשמאל לפי שהוא כנגד מידת לילה • ככלהכתובבו ״ ואומר ושמרתם את דברי‬
‫א מ י » ד אין לו שיעור למעלה אכל יש לו הברית הזאה ועשיתם אותם • ובכלל והלכת‬
‫בדרכיו‬
‫ן ת‬
‫ה‬
‫יה‬
‫ת ע‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫ש מ ו‬
‫א ה‬
‫רא‬
‫ש מ ע‬
‫ע ש ה‬
‫א ש ח‬
‫ל י ט ו‬
‫ו ל ב‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫חרי־ג מצות הנרמזים בעשרת הדברות‬
‫בדרכץ היוצא ממידת האהבה להוכיח החוטא‬
‫כדכתיבהוכיח תוכיח את עמיתך וכתיב • כי‬
‫הת אשר יאהב ה׳יוכ־ח • ואיחר ואוהבו‬
‫שחממזסר״ זבכללהיוכחותעלל להלקיח‬
‫״ ומצות ל״ת יוצא מכלל הוכיח‬
‫תוכיח ל ע לגהחוטאולשברגאוןלמ‬
‫במכת‪r‬ו • ושלאליתן‬
‫*ולאליתןשמן‬
‫עליו לבוכהכדכתיבכי חטאת היא ויכלם‬
‫ויתבייש בראותקרבכושאיבימהודר• ושלאליתן‬
‫ש״ז במנח׳סוט׳ושלא ליתןעליז לבונ׳כרכתי׳במדב׳‬
‫ה׳(לא יצוקפליושמן ולא יתן עליו לבונה כיייכחת‬
‫ד ! ר מ ע‬
‫ה מ י‬
‫ז י ח‬
‫קנאות היא ״‬
‫?זפי‬
‫ובכלל והלכת בדרכמ להניח‬
‫) ל ל ד ל ל כמו שאמרו חדל מניין‬
‫ליז‬
‫שהקלה חכיח תפילין( שנאמר כשבעה׳‬
‫בימינו ובזרוע עוזו ״ אין ימינו אלא תורה‬
‫שנאמר מימינו אשדתלמו ״ ואץ עה אלא‬
‫תפילין שכ&מרה׳ עוז לעמו יתן וכתיב וראו כל‬
‫עמי הארץ כי שם ה׳ כקרא עליך ויראו ממך •‬
‫ותכיאלא הגדול אותר אלו תפילץ שלראש‬
‫תפילין ד׳ בתים של ראש הראשונה‬
‫קדש לי כל בכור מורה על ראשית ח כמה ״‬
‫השנית להתבונן על יציאת מצרים מורה על‬
‫ג • השלישית שמע מורה על אהבת‬
‫רביעית היא מזרה על מידת הדין‬
‫ח‬
‫הקשה וזהו )ללשללשאמרז שהקלה( מניח‬
‫תפילין לפי שהוא כלול ומוכתר על מידת הדין‬
‫הקשה ובעבור כי הספירה הראשונה סיבבת‬
‫ןמעמדת הכל ונקראת )ללבקראת( כתר‬
‫ואמרו חז״ל כתפילין דמריעלמא מה כתיב מי‬
‫כעמך ישראל ״ ובכלל והלכת בדרכיו ל׳עשוח‬
‫*יציתבל״בחוטיז ״ דמיון לזוהר החכמה‬
‫העהורה אשר בהליכ כתיגומ ״ )אומר‬
‫ע ה‬
‫ס ד‬
‫)שמזתלד( ויעכורה׳ עלפביו דקי*‬
‫מלמד שנתעטף הקלה כשליח צבור • ונכלל‬
‫שלא לחור אחד הלגוהעעים כידי )נר׳‬
‫למהלם דלל כי הם( סרסורי עבירה ״‬
‫‪ $‬מילה גם היא מכלל סוד דיכיו של‬
‫הקלהשכאמרסודה׳ ליריאיו זו ברכת מילה •‬
‫ויהי׳ )מ־אהלמוהרים מיותר( והיתה )כיל‬
‫מצותה( לחימיםשפחית מכאןאינו ראוי‬
‫לרובקטנותו ״ וכןגבהמההוי )ללדלל‬
‫הוא( אומר ומיום השמיני והלאהירצה •‬
‫)אמרו ח״ל והי׳ ז׳ ימים תחת אמור יהושיע‪.‬‬
‫דסכנין בשםר׳לוי אמרמשל למלךשנכנצז'‬
‫למדינה והוציא כרוז ואמר אכסנאים שיזכאן‬
‫לא יראו פני עד שיראו פני מטרונא תחילה כן‬
‫אמרהקלה לישראל אלתביאו לפניקרקעד‬
‫שתעבוד פ ליו את השבת שאין ז׳ בלא שבת ואין‬
‫מילה בלא שב׳ ״ אמרר׳ יצחק משפסאדם‬
‫ומשפט בהמה מיום השמיני והלאהירצה •‬
‫ומגדרהאבהלקבןע מזוזה כדישיזכזרבוראו‬
‫בבואו ובצאתו כמו שמפורש בקבלה כתיכחת‬
‫ישראל ואחר הדלת והמזוזה שמתזכרונך •‬
‫זמגדר היראה הככללתבמדת האהבה להקהיל‬
‫אחי״מ כדכתיבהקהל את העם האנשים‬
‫ונשים והשף וברן אשרגשעריןלמען ישמעו‬
‫ולמען ילמדו ויראו את ׳ ״ ומעשר שני‬
‫לאבלו בירושלים כדכתיבואכלת לפני ה׳‬
‫אלהין מעשר ת נ ן וכו׳ למען תלמד ליראה‬
‫לשצ ודזמלד‬
‫א י ולכתוב כל איש‬
‫ב׳ אחת בתוךמזיו ואחת‪ .‬עמו בצאתם למלחמה‬
‫כדכתיב והיתהעמו ןקדאבו כל ימי חיין‬
‫למעןיצמדליראה אתה׳ < ובכללהאהבה‬
‫והיראה לברךאתארוכימלזכור חםד^גמולי‬
‫גכ‪1‬‬
‫‪(:) (:) ( 0‬‬
‫‪ 3‬ו‬
‫ן ת‬
‫ז מ‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ט י ח‬
‫מי‬
‫חריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות‬
‫גכלעתשיזמץ לזטרפז זמחייתו דכתיב ואכלת‬
‫ושבעת זברכת ״ צייר אתה לדעת סוד‬
‫הברכות וחיובם לפי שהברכה היא אצילת‬
‫תוספות והמשכה מאסיפת המחשבה שהיא‬
‫מקור חיים כמו שנאמר במקהלות ברכו אלהים‬
‫ה׳ ממקור ישראל לפיכך תקן דוד מאה ברכות‬
‫כנגד עשר ספירות בכל אחד מהם עשרה והיו‬
‫החכמים זריזים וזהירים להשלימם לפי שהקלה‬
‫חפץ בברכה ומתקרב לפי מעלת המברך‬
‫ושלימותז\בא בביר ו כמו שאמרו על הילל הזקן‬
‫כשהי׳שמח שמחת בית השואבההי׳ אומר אם‬
‫אכי כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן אף‬
‫הקלה אומר אם תבא לביתי אבא לביתך‬
‫ואם לא תבא לביתי לא אבא לביתך שכאמר‬
‫בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך‬
‫וברכתיך • הדברים האלה נראים לפי‬
‫פשוטם כי|היללהזקן הי׳ מתפאר ומתגדל‬
‫בעשזתותורתו הרבה וחלילה לו מרשעזמי גדול‬
‫כהילל בעגזר׳ זבחסידותכמו שהעידו עליז‬
‫במס׳ סוכה אף הילל הזקן מתזך שהיה שמח‬
‫שמחה גדול׳ באלהיו בעבודתו כי עיקרהעגוד׳‬
‫ההיא השמח׳ כמו שאמרו כל מי שלא ראה‬
‫שמחת בית השואב׳ לא ראה שמח׳ מימיו‬
‫היישמח החסיד השלם ואמר אם אני כאן כמו‬
‫אם אין אכי לי מי לי שהכזוכ׳ איכה על עצמה‬
‫ממש ל ל האדם השלם לפי שלימזתו‪.‬והשגת‬
‫בןראץ וגודל מעלתו • כי כל ]דרכיו ומעשיהן‬
‫ודבריו ומחשבתו השכיל נסמכת אתואם‬
‫בהלכה אין לן להקלה אלא ד׳ אמות של‬
‫הלכה • ומניין לשנים שיושבין ןעוסקין‬
‫בתורם )לל דלל שהשכינ׳ עמהם שנאמר‬
‫אז כד?רן יראי ה׳ איש אל רעהו וגן׳ י אם‬
‫בתפיל׳ הוא כנר מצוייבבהיכ שנאמר אלהיס‬
‫אם בדין שכיכה עמהם‬
‫כצבבעדתאל•‬
‫שכאמר בקרב אלהים ישפוט ״וכאמרגי לא לאד׳‬
‫תשפוטו כילה׳ ועמכה בדבר המשפמ • ואחר‬
‫שהקלה משתתף כל כך מם הארס אין צריכץ‬
‫להביא ראי׳ גדול׳ מזו לשלימו׳ האדם ומעלת ז ״‬
‫כשאמר הכל כאן רמז על השכיל שהי׳ כהסכמי‬
‫אחד עמו אף הקלה אומר אס תבא לביתי‬
‫אבא לביתך )לל דלל שנאמר בכל מקום‬
‫אשר אזכיר את שמי( וגז׳ ״ רישא דקרא‬
‫מזבח אדמה תעש׳ לי וזבחת עלץ • אם‬
‫תבוא את לביתי ל ל את תדע לייחד שםהמיוחד‬
‫זלהאציל אלין ברכהשמצינז שנקראשמו|של‬
‫הקלה בית שכאמר ה׳ בחכמה יבנה בית‬
‫לביתך נאוה קודש ״ גם אני אבוא לביתך‬
‫לתקן! צרכי גופך ״ כי עיי שהברכ׳ נאצלת‬
‫לשמו של הקלה מהברל הברכ׳ לעולם •‬
‫)כלומר שהברכ׳ מתבדל לעולם ל כ ( וזהבכל‬
‫מקום אשר אזכיר אתשמי אבוא אליךוברכתיך‬
‫ומציגו שהקלה חפץ מאוד בברכה כמו שאחז״ל‬
‫במס׳ שבת כשעלה משה למרום מצא להקלה‬
‫שקושר כתרים לאותיו׳ אמר למשה ‪.‬איןשלום‬
‫בעירך • אמר לפניו רבש״עכלוםישעבד‬
‫ענותן שלום לרגו אמרהי׳ לןלעזרני מידאמר‬
‫ועתה יגדל נא כח ה׳ • וע*זאמרובברכות‬
‫ואולם חי אני אמר רבא החייתני בדבריך •‬
‫זמה שאתה צריך לדעת כי הברכות עולה למכין‬
‫ק׳ ברכות ככגדעשר ספירות בכל א׳ וא׳ עשר•‬
‫והם על ג׳ פכים ברכת ההודאה• ובלכת‬
‫הנהנין • וברכת המצות ״ ושלשתן בתורי‬
‫גדנתההוואה הברכו׳ הבאגעלהנם^נעמה‬
‫לו מן הארבעה הצריכיןלהןד שנאמר בהם‬
‫‪,‬‬
‫תה‪4‬ם‬
‫הריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות יא‬
‫‪):‬תהליםקיו( יודןלה׳חסדו • אוהעובר הקניה• ועיזאמרורז״ל עשןכידפהלמה‬
‫במקום שבעשה בו נם לאבותינו או לאדם )לל שכלאחד ואחד בכוה בחופי שלחבירוהנה כי‬
‫דלל גדול ומסוים( ומחויב לברך כל פעם במשיית המצו׳ לוקח שכר שאץ למעלההתינו‬
‫שיעמד דרך שם ומברך ברוך שנגשה לי נס ובהתעםק אדם בעכיר׳ הולך בדרכי החושך‬
‫נ מקום הזה כמו שמציכו בברכו׳ פרק הרואה • ובאכילה ״ וכן הוא אומר דרךרשעי׳גאפילה‬
‫ומצינו כי הוא בתורה דכתיב וזאת תורת זנח ר׳ל בעולם הזה ובבא יקח הדרך ההוא‬
‫השלמים אשר יקריב! לה׳ • ואם על תודה וזהו העונש הגדול שאץ עונש למעלה ממנו •‬
‫יקריבנו ל ל אם מן הד׳ הצריכיםלה)דות או ועיז אמרו|חז*ל ששכר מצוה חצוה ושכר עבירה‬
‫זולתם הדומ׳להם ״ וברכת הכהבץ האוכל עבירה רילאספקלרי׳ המאירה • )הגיה כיל‬
‫והשותה אומה בית או קנה כלים טדשיס הפירוש כמו שבאספקלרי׳ יתראה המרא׳ כאשר‬
‫וברכת מצר אור וברכת מאורי האש ושאר מבחוץ אם שחור שחור ואם לבן לבן והוא בהכרח‬
‫ברכות הרבה שאדם חייב כשנהנ׳ • ומי ק יתראה העושה מצו׳ בשכר מצו׳ והעובר‬
‫שאינו מברך כקרא גוזל ומשחית כמיש במסכת עבירה בשכר עבירה וקיל ע׳יכן( וזהו שאמר‬
‫ברמת אמר ריח ל פ כל הכהכ׳ מהעולם בלא אנטיגכוס לתלמידיו אל תהיו כעבדים המשמשי׳‬
‫ברכה כאילן גוזל להקלה וכו׳ שכאמר גוזל אביו את הרב על מנת לקבל פרם וכו׳ אל תחשבו כי‬
‫אמו ואומר אץ פשע חבר הוא לאיש משחית • עשיותיהמצו׳ והגמול ‪3‬׳ דברים ־ והה הבינו‬
‫)ןעייןגזיהרלמרישפ׳ עקב( ואץאגיואלא היפוך כוונתו ויצא להפקר • ועיז הזהיר‬
‫הקלה שנאמר הלא הוא אביך קניך;זאיןאמו לאמר שלא ידבר אדם בהמון דברים סתומים‬
‫אלאכנסתישראל שנאמר ואל תטושתורתאמך הוא באומרן הזהרו בדבריכם זכו׳ ״ ועיכאמרו‬
‫העיר מחשבותיך לזה ״ ןכתיג ואכלת ושבעת נבירדףס׳ע״ג אמרר׳שמעוןברביצחקהכה‬
‫וברכת ״ ןגרכתהמצן׳היאכיבעשיי׳המצן׳ טוב מאוד זה מלאך חיים והכה עוג מאודזה‬
‫חייב אדם לברךגוראןעל הקדושהאשר;קדשנו מלאך כמות וכי מלאך המות טוכ מאוד משל למלך‬
‫ב ה ם ״ כי עשיית המצן׳ היא אור חיים • שעשה סט ודה וזימן אורחים והכניס לפניהם‬
‫והעושה אותם למטה מקיים ומעמיד כחה וכן כל טוב ואחר כל מי שאכל ומברך את המלך‬
‫הואאומרכי כרמצו׳ותור׳אור והואהולךגדרך יאכל ויערב לו וכל מי שאכל ואינן מברך את המלך‬
‫האור ולא יסיר ממכה והוא שרוי בתוכה וגהפרד יותז ראשו כסייף כך כל מי שמסגל ‪3‬מצות‬
‫הנשמה מן הגווייה האודההיאכמו משאב ו‪»3‬עשים שובים הרי מלאך חיים וכל מי שאינו‬
‫מסגל במצות ו‪3‬מעשיםטו‪3‬ים הרי מלאך המות‬
‫)גי׳ מהלם כדכתיג(‬
‫לנשמה ברכה‬
‫תהליס קייב פזר כתן לאביונים צדקתו עומדת וזהו העושה מצוה א׳ קנה לן פרקלי׳ א רילמלאך‬
‫מליץ לאדם יושר והעשה ע‪3‬יר׳א‪0‬ד קונה לו‬
‫לעד כי האור ההיא שואבת אותה )שם(‬
‫קרנו תרום בכבוד רילזוהר הנשמה ירום קטיגור אחד והכוונהבכלזה כיהאדם כלול‬
‫ויעמוד במקום עליונים ופנימי בכבודו של מכל הדברים המחנים • וכשאדם הולך‬
‫‪,‬‬
‫י ‪,‬‬
‫‪.‬י*‬
‫הדיג מצות הגרמדם בעשרת הדברות‬
‫דרך טול יתאצל עליו מדת טוגת הנקר׳מלאך טו׳‬
‫וכסהולך דרך רעה יתאצל עליו מידת רעה‬
‫הנקרא מלאך המות • עשה אזכיך כאפרכסת‬
‫והעיר ו מחשבתיך על זה כי הוא עיקר גדול‬
‫ויתד שהכל תלוי גו ״ ועל קדושת עשיו׳‬
‫המצו׳אמרז ח כמי ישראל בספרי והתהדשתם‬
‫והייתם קדושים ״ והתקדשתם קדוש מצות‬
‫והייתם קדושים אחר ) לל עשיות המצל (‬
‫והברכ׳עלעשיו׳המצו׳ • ללהיא • להזכיר‬
‫בהקדושו׳המצו׳דכתיבלמען תזכרו ההזכרה‬
‫היא הבדל שצריך להזכיר בה לשון קדושה כי‬
‫העשיו׳ המצו׳היא הקדוש׳ • וכבר בארכו‬
‫בעכץ זה כפי הצורך ״ ובכלל האהל והירא׳‬
‫הוא לבנות בית הכחידה במקום מקודש‬
‫מכווןכבגד ירושלים שלמעלהאשראוועדעמו‬
‫שם כדכתיבמכון לפבתד פעלת ה׳ מקדש אדני‬
‫כוננו ידך זה בהמיק שלמצות )לל דללשל‬
‫מטה המכוון נגד שלמעלה • אשר אמעד‬
‫ממושם • ללדלל כדכתיב שמותךיטאשר‬
‫אוועדלכם שמהלדגר אליךשם ״ לשבתך‬
‫פעלת ה׳ כוננו ידך• נראה למהר״ם מיותר •‬
‫ובכללה ליראה מן הכיח ההוא שנאמר‬
‫ובכלל הקדושה לשלח‬
‫וממקדשי תיראו ״‬
‫»»הנה הלוים הטמאים בשביל השכיכה השול‬
‫בתוכם כד כתי׳ במד ב׳ ה וישלחו מן המחנה כל‬
‫‪5‬מע וכל זג וכל טמא לבפשוכתיגולא יטמאו‬
‫‪:‬‬
‫את מחגיהם אשר אני שוכן כתוכם‬
‫ולשאת אח הארו! על הכתף ולא על מגלות‬
‫כרכתי׳ כי עגוד׳הקיד׳עליה׳גכתף ישאן וככלל‬
‫האהגהוהירא׳ להבריש לו שבט אחד •‬
‫ולאיקחומלק !בביזה'בכינזשהארץז כדכתיכ‬
‫דברים ייח • אישי ה׳ וכחלתזיאנלןן ונחלה‬
‫לא יהי׳ בקרב אחיו ה׳ הוא נחלתו וגו׳ ״ ולמעלה‬
‫מהס בבי לוי מזרע אהרן מקודשי׳ הממזבי׳להורו׳‬
‫ומצו׳לת‬
‫ולהבדיל בין הטמא יבין הטהור ״‬
‫שולא לחלוש סימני הצרעת‬
‫כי אם על פיהם״‬
‫והם מצווים מצות ל ת שלא לגלח שער •‬
‫כיל דלל הנתק ״ ומ״ע לחלק‬
‫הנחה ‪:‬‬
‫להם כבוד‬
‫כרכתיבזקדשתן‬
‫להלבישם‬
‫בכנדיקןךש ולמשחן בשמן משחת קודש‬
‫ובעבור כי הס נקראים קידש ) קדשים(‬
‫כדכתיב ויבדל אהרןלהי ות קודש קדשים נתן‬
‫לו תרומה גר‪1‬לה ראשונה לכל התרומות‬
‫הנקראות קודש כדכתיב ־ במדבר ייח• מכל‬
‫חלבו את מקדשו ממנו ״ והואא׳מנויןכנגד׳‬
‫נ׳שעריגינה ״ וכולם נמסרו למשה חוץ מא׳‬
‫וכנגד יום ממשים של מתן חורה שהוא קודש ״‬
‫ושנת חמשים שהוא שנת יובל קודש ״ ומעשר‬
‫דגן ניתן ללויםכדכתיב • ללדללולבנילוי‬
‫הכה כתתי את כל מעשר בישראל וגי׳ לפי שהם‬
‫מעשר השבטים שהפריש יעקב מבניו • כדכתיב‬
‫וכלאשרתתןליעשראעשרטלך • והארבעה‬
‫עםאפריס ומנשה היו בכורות לד׳ אמהות •‬
‫לל הפירוש כשנחשיב גם אפרים ומנשה ריב גניו‬
‫הרי הם י״ד צא מהם ד׳ בכורות לד׳ אמהות‬
‫ישארועשרהויילה לוי מהם למעשרלכךכיתן‬
‫המעשר לשבט לוי • וכעין זהגאלשוןויצאדף‬
‫מ*חע*‪3‬ע*כ • לכך ט י ן להם מעשר דגן‬
‫ולפי שהנהנים עליונים זפנימים נותבים מעשי‬
‫מן המפשר לכהנים ״ ומצות עשה לעייר‬
‫והמנללהכהזיי}‬
‫אותואלא הכהן ניתח לבהמיק י‬
‫ומכללו מצות ל*ת שלאלעזוב‬
‫*!נותנים!לו מתני׳ כדי מיהי׳ פניי לעבוד עבודתו קנים יהששה יוצאים מןהקנה האמצעי להודיע כי‬
‫נ מ א מ & מ ד הלוי • ואחר ־״ זוכין משו‪ .‬מן הןאעיקחממנה ומצאתיה • ופכי הניחת‬
‫ג^הה^מצןלית ל ל א יקהו חלק בארץ‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫ה ם ש‬
‫חרמ מצות הנרמדם בעשרת הדברות‬
‫מול נר האמצעי הנקרא נר מערבי כי השכינה‬
‫במערב והמנורה בדרום דוגמת האור הבהיר‬
‫לל כוונתו עלאורהחסד‬
‫ומזה מבואר ״‬
‫הנקרא יום‪:‬‬
‫ומ‪5‬‬
‫ית‬
‫ע ש ה‬
‫שיברך הכהן‬
‫בנשיאות כפים לרמז בעשר אצבעותיו עשר‬
‫כפירות ולהאצילהגרכ׳ מהם להודיע כי משם‬
‫מוצאות חיים ״ וכפי העניןהזה אמרו זיל‬
‫בירושלמי והי׳ כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל‬
‫מלמד שהתורה שנקראת ישראל • גתוכןתורת‬
‫אמת ״ וממי נידו ללדלל ומאי ניהו ״ תור׳‬
‫אמת דבר עמול על אמיתתו הפילמים ופעולתו‬
‫במחשבה ״ והוא עשרה מאמרותשבהןעומד‬
‫וגראגארם‬
‫העולם ״ והואאחדמהן •‬
‫כנגדן עשר אצגעות • וכשהי׳משהמריסאת‬
‫ידו נכווין כמעיט מולת י לל דלל מאוד‬
‫ככוונת הלב באותם מידת ישראל ובתוכה תורת‬
‫אמת י ורומז לו ביויד אצבעותיו שהו׳ מעמד‬
‫העבודה ״ ואם לא יעזר ישראל ולא •‬
‫לללא • יתקדשו העשרה מאמרות הלכך‬
‫וגני ישראל ״ וכאשר יביח וגבר עמלק וכי משה‬
‫הי׳עושהשיגברעמלק שנאמרוכאשר יניחידו‬
‫וגברעמלקאלא אסור לולאדסלשהותג׳שעות‬
‫כפיו פרושות לשמים )ספר הבהיר הובא בילקוט‬
‫יאזגני פרשת נשא בפרשת ברכת כמים ״‬
‫הלהלמהלמ נר׳ הטעם במה דאי׳ בזוהר‬
‫‪.‬פרשת יתרו דאםןר להדם ידו ל א בצלותא‬
‫י ^ י האי״י זיל לעל הרמת ידים‪ .‬גדם‬
‫להארת המוחין ועיש דלאחר החורבן <יא‬
‫להשהות המוחין יותר מג׳ שעות לכך חסידים‬
‫הראשונים היו שוהיןשעהאחת קודסהתפילה‬
‫•ןלאחריוא;כ א ח י ל שעותנסתלקו המוחין‬
‫לכך אסור נשהות כפיו פרושות( עיכהלה ״‬
‫‪3‬‬
‫תב‬
‫יב‬
‫ולבונה‬
‫ומצות עשה לההרירהכהןלהס‬
‫ולהקנויר קטורת ״ הקימות כונס גאים •‬
‫מהם על הרהור הלג • מהם על החטא ״‬
‫אבלהקשור׳איכ׳ גאה אלא על שמח׳ שהו׳תוספות‬
‫רוח הקודש •‬
‫‪,‬‬
‫ומכלל *ע להרים הכהן‬
‫מ‬
‫ישבי ולעגור השמורות משמורות • שכן‬
‫בכלאלומגוכץ תיקון צרכי הענוד׳ ־ ומצי׳ ל ת‬
‫‪4‬‬
‫שלא יתעסקו הנהגים‬
‫בעבודת הלדםיולא‬
‫הלויםבעבודת הכהכים • שכלאחד ואחד‬
‫הוא דוגת׳ ב׳ דברים הפכיים לפיכןלא ית קן להם‬
‫לכנוס בה חום שאינו כלו ״ הנהנים ממונים‬
‫על קרבי וכפר׳ ולמך העם ״ ואמרו חדל‬
‫מקבל׳ ואילך מצו׳ כהוכ׳ שהשמיט׳ בזד כשר׳ •‬
‫ובכלמק;ם תראה יסמך ושחט לפי שהיוהכהנים‬
‫כמכעיס לשחוט •אךהלדםהיוממוכים ״ לל‬
‫ל ל ממונים ‪ :‬מ כ השיר ״ ורכים ומורים‬
‫כמשפט וכל זה הוא דוגמא ״ ועיזאמרותז״ל‬
‫בתולין ת*ר כשר בכהנים פסול בלרם ״ כהניס‬
‫נמומין פסולים גשכים כשרים ןלדסבמומין‬
‫כשרים בשניםפםולין • ‪ .‬נמצאהכשרנפהנים‬
‫פסולגלויםוכשר בלויםפפולגכהנים • ומיע‬
‫לקדשעצמם במים בעת העבודה כי הר כקל‬
‫קיושיכדכתינ קלוש הוא ״ ולהיר נישא‬
‫ביילה כדכתיב ל א בתול׳ מעמי ויקמ אשה •‬
‫ואומר כי אכית׳ מקדשו • ומדרכיגמילות‬
‫להטמא‬
‫חסד שהוא בכלל ועושה הסר ״‬
‫בקרובים האמורים בפרש׳ ולהתעסק בצרכי‬
‫קבורתם • והקדמות אעפיי שהם בגדר‬
‫הירא׳ הס נרמזים בעשרת התרות גאמרו לא‬
‫תעבדם ״‪ .‬וממה שצריך אתה לרעת מה‬
‫שאמדו רול בלר לעבר׳ ולשמר׳ אלו רקרנבות‬
‫שנאמר תעבדון את אלהים • ה<‪$‬ושמלען‬
‫להקריא‬
‫״י ־‬
‫חריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות‬
‫להקריב לי במועדו • וזה מבואר כי הצמחים‬
‫בכל בעלי חיים צריכים לכיחות הראש כים‬
‫להגדילם ולהצמישם וסופן לשוב אליהם והכהן‬
‫הי׳' שלם בידיעתו זריז בכוונתו להמשיך הרצין‬
‫בעת העבודה )ללדלל והלדם( עיי שיר‬
‫הפה והכלי שהנשמה נהנת ומתקרבת בהם •‬
‫ועיי כוונת הכהנים לוים וישראלים שהיו על‬
‫היךכן ) ל ל נגמרת העמדה( כמו שאמרו‬
‫חדלבתעכיותכהנים )לדם וישראלים מעכבים‬
‫אתהקרבן ״ וממה שצריך אתה לדעת ) ל ל‬
‫דלל שמקטיריןעל( המזבח החלב המכסה‬
‫את הקרב והחלב אשר עלהכסליםוהיותדת על‬
‫הכבד)על הכליות המוכה בזה בכולם )גי׳‬
‫מולםכיכןלם( מסכימיםבהני ןמניי )גי׳‬
‫מורים גיוטאומטים( האדםמדרךהטוב ״‬
‫הכליות יועצות כמיש )תהיליםדיו(‬
‫בחנני זנסבי צרפה כליותי ולבי ואומר ל שם טיז‬
‫אף לילות יסרוני כלמתי • הכבד משלם כח‬
‫התאווה ומתפשטות באדם )ללוכן( החלב‬
‫המכסהאתהקרב • ואתכלהחלב המכסה‬
‫את הקרב ״ לל מיותר • כענין שנאמר‬
‫וישמן ישורון ויבעט )דברים ל*ב( שמכת‬
‫עבית כשית ואומר ״ איזבטיו ״ כי כסה‬
‫פניו בחלבו רעש פימה עלי כסל ״ הכליות שהן‬
‫מקור העצה והחלב אשר עליהן אשר על הכתלים‬
‫והיותרת המגץ על הכבד והחלבים כולו הי׳‬
‫מוקטרושגליסודולכפרעלחכוא הארםהיוצא‬
‫ממחשבות הכליות זמתאות הכבד ומשומן הלב‬
‫והדס כמו כן נזרק לכפרת אשר האדמה ״ לל‬
‫דללנפש האדם • אשרקיוו ״ ללדלל‬
‫קיומו י בדסכדכתיב ויקרא י״ז כיכפשכל‬
‫מ ל ד ע מ פ ת ה נ ת י כ • שם• הןאבנפשיכפר‬
‫וממה שאתה צריך לדעת כי הזבחים יש מהם‬
‫נאכלים לבעלים ןלכהכים והאמורים למזנח‬
‫כמו השלמים • ויש מהם נאכלים לכה‪:‬ים‬
‫כמו חטאת ואשמות וזריקות דמים והקטורת‬
‫אמורין לכפר העבירה ״ אך העולה כולה כליל‬
‫ולא הי׳ רשות לדבר גופני להכות ממכה לפי‬
‫שעיקרה באה על עון הרהורהלב בלבד ״‬
‫ולפי שהמחשבה היא המקור והתחלות הכל‬
‫והעביר המחשבה ההוא בהרהור רע הוצרך‬
‫לעלות עולה כולה כלילמכפשעדבשר יכלה‬
‫לשוב הכל רוח כמו שהיתה עיקר העבירה ברוח •‬
‫ועיזאמרז חיל הרהור עבירה קשה מעבירה •‬
‫ועיז אמר ישג״י על מה העולה באה על הרהור‬
‫הלב שנאמר )איוב א ( ויהי כי הקיפו ימי‬
‫המשתה וגו׳ כי אמר איוב אולי חטאו בכי וברכו‬
‫אלהיס בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים‬
‫וממהשצריךאתהלדעתמפכי מההעולהבאה‬
‫זכר ולא בקבה והשלמים אם זכר אם כקבה •‬
‫ויחיד ששגג במצות ל״ת כשבה או שעירה ולא זכר‬
‫כי העולה הכוונה גאה למעלה מן המקום‬
‫שאתה לקיים גי׳ מהלם שמתחלקיס זכר ונקבה‬
‫אך השלמים הכוונה בהם למטה מאמיש‬
‫שמשם מתחלקים זכר ונקנה לכך אם זכר אם‬
‫כקנה • רחידששגג במצות ל*ת נקבה ולא‬
‫זכר כי מצות לית כנגד שמורושמורהוא כנגד‬
‫המידה ההיא הפייר • נ״לעהיר מחשנותיך‬
‫לזה • וממה שצריך אתה לרעת כי החטאת‬
‫והאשם דיכם שוהאך החטאת קרב ראשון‬
‫כדכתיב והקי׳יב את אשי לחטאת ראשןכ׳ • מפני‬
‫שהחטאת אמר לל דומה למילץ טוב מרצה אוי‬
‫ללדבר המזיגש בשנינו כמו שנאמר )הוש‬
‫ייד( קח) עמכם לברים)שובו אל ה ״ ואחי‬
‫באה‬
‫‪,‬‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫חריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות‬
‫באי עילה רזדזין גי׳ מהלם דורן • וזה‬
‫שאמרו רזילאמר לש )ללדללהחנואתלמה‬
‫באה קורם לעולה ‪ C‬לפרקליט דיינה פרקליטו •‬
‫דלל יצא או ריצה • שנככס דורן אחריו •‬
‫וממה שצריך אתה לרעת כהן ששגג גמצות לית‬
‫מגיא פר • וכן סנהדרין שטעו גהוראה‬
‫וצריך מתן דמים על מזנח הפנימי והנשאר על‬
‫מזנח העולה כל זה לכפרת עון ולרצות הדנרים‬
‫החחנים הפנימי׳ והדברי׳ המןרגשיס החיצונים‬
‫כמו שההסכמות החטא עיי החח והגוף י‬
‫ועיין גגחיי מזה פ׳ ויקרא דףק״ל עיש •‬
‫ובעבור כיהדם מכפר על הכפש כדכתיגכי‬
‫בדם הוא גכפש יכפר הי׳ הרם מזה על הכפורת‬
‫ונותן על קרנות המזגח קטורת הסמים שהוא‬
‫כלידקורוחני ואומר ללוממה שללענין‬
‫תורים ונכי יוכה כי התורים צריכים להיות‬
‫גדולים ולא קטני׳ כי יסודם א׳ ״ הלה ואפשר‬
‫שללנסוד שלכלא׳וא׳ כלומר כנסת ישראל‬
‫נמשלה ליוכהלכךהיא|קטנה ואפשרשהתור‬
‫יותרגנוהבמעלה לכךצריכהלהיות גדולהדוקא‬
‫ואפשר שהם כנגד מאור הגדול ומאור הקטן ״‬
‫ואפשר עוד שהתורין מרמזין על התורה‬
‫כך כדרשגמדרש וננייונה עלכנסתישראל‬
‫שהס ת״תומ״לעיכ • ואמרוחזיל תחילת‬
‫הציהובשנזה ובזהפסולכיבתזדה הםגדולים‬
‫כל קטנים ונבכי יוכה הם קטנים לל גדולים‬
‫נכךאמרמןהבכי יונה י ועיין בזזהרצו‬
‫דף ך ו עינ שורה מיז • ואמרוחזיל כשר‬
‫בתורים פסול גנני יונה כשר גבי׳ פסול בתורים‬
‫והעירחחשנותיך כילזכאמרלעניין מוכרח‬
‫ומוצרי ; שללכיכלדנר‪1‬שהי׳גמעלהחמא‬
‫ילנאעלהחמא ‪ :‬מחימתן בצפון שהוא‬
‫יג‬
‫מקום הדן • ותודה ושלמים ובכול ומעשר‬
‫בכל מקום מן העזרה שחיכותן ״ וארז״לחוט‬
‫שלםיקראהי׳ שם כ ד להגדלנין דמים‬
‫עליונים לדמים שלתחתוכים הוא דוגמת מים‬
‫העליון ומים התחתון וביום הכיפירים סי׳‬
‫הזאת א׳ וא׳ למניין )נלידצילא׳למעל׳ח׳ •‬
‫למעה‪1‬והי׳מונהאחתא׳ןאחת • אחת ושתים‬
‫אחת ושלש להודיע כי המשכות האחת עם‬
‫כולם והכה זה מגוארלמשיכ • שלל מפני‬
‫מה לא נאמר אשה בעצרת כמו שנאמר בפרשת‬
‫תמיד וגריח ופסח וסוכות ״ וכן בה׳ וגיוס‬
‫הגי׳ )לל דלל וכן ביום השגת וכיום‬
‫הכפולים! לא נאמל בהם אשה כי אס והקרגתם‬
‫עולהלליחניחוח • הלהגםבלהלאנאמי‬
‫אשה אצל חלבן היום עיין בזוהל רלמ ע*ב‬
‫כראהדפירושו כמבואר שםדאישים אדכלי‬
‫באילנא דטוגיזחיי׳ והאי יומא באילנא דחיי׳ ואין‬
‫צרין|לאישי׳ וזהו אומרו בסמון אלא למעלה מהם‬
‫כו׳ עיכ( וגשעילי מוספים' לא נאמר בעצלת‬
‫חפאתכמושנאמל נשאל שעילימוספץ ל ו‬
‫כי כעצרת וריה • ללושגתויום הטפולים‬
‫אין הכוונה כקרבן אלא למעלה מהם • הלה‬
‫לל ניחשו כי מלת אשה נדרשגזוהרןגכתבי‬
‫האליזיל התקרכתהכקגהאלהזכר וןרי׳בי'‬
‫אשה וגאלו הימים למעלה מהם כלומר העלי׳‬
‫היא באתרדליתשמאלא כיבאלועולה הז*א‬
‫בדקנא לאריך עיכ • וכהןלל דללוכן •‬
‫בעצר׳לאנאמר בומ*אתלנישאץ‪3‬ויצרהרע‬
‫ועלץ נאמר )תהילים קיד( יתמו משאים‬
‫‪ 5‬ה *‬
‫חד‪-‬ג מצות הנרמזייס בעשרת הדברות‬
‫דרב אידיאמרבכל הקרמות כתיב חטא הדכורא מתגבורת טיפת הזכר שייזריע לובן‬
‫ונעצרת אין כתיכחטא אמרהקב״המכיון אחרטתזריעה הנקבה אודם ולכן טפתהזכר‬
‫שקבלתם עליכם עול תורה מעלה *כי עליכם הבאהבאחרוכ׳ מתגברו׳ עלטפת הנקב׳‬
‫כאלו לא חטאתם מימיכם ״ כראהמזהדיזם ויןלד׳ זכר ואץהט‪,‬מא׳כמשל ״ אנליילדת‬
‫התויהמרם לנטול היצרהרעובתדרש שירא הנקנה • הואכשהז‪:‬רמזריעתח־ל׳והכקל‬
‫השירים דף ן*גע'גע*ש ע*כ( ומיעיאשון באחרול ומיזגבל טפת הנקנה ולכך השומא׳‬
‫ללדהאי ראשוןקאינענץקדמות ״ לערוך נמשכתכפ ים • ‪ .‬ומ״עלקרש נכורנהמה‬
‫אש למזבח לעולת תמיד ״ ומצות ל*ת של»ז ווהורה ולהקריבו • כדכתינ )במדבר ח׳(‬
‫לכבות אותן • עיולת ״ ללאפשרשמכה ביום הכתי כל ככור בארץ מצרים הקי־שתי‬
‫במעינו מיו לית ‪ r‬ובכללו להזתן לקכות אותם לי ״ והוא בכלל אשר הוצאתי אתכם‬
‫ממנו תמידין בכל שנה • וליתן מחצית השקל מארץ מצרים • ולפדות בכור אדם •‬
‫בכל שנה ושבה • ללדלל בהיפוך ‪ :‬להקריב ולפרו׳ פטר חמור ״ לפי שאומו׳ע‪1‬לם כמשלו‬
‫תמידין בכל יום רום ־ וכהן גדוללהקייב לחמור ״ שנאמר אשר בשר חמורים בשרם‬
‫מנחה בכל יום כי המכפר צריך להתכפר בכל וגו׳ • וישראל לשה שנאמר שה פזורה‬
‫יום ״ ועולת יחיד זכר תמים • וחטאת ישראל• והכה במצרים בכורי אדם ובכורי‬
‫ואשם • ןשלתיםקרבן • ללדחסרתודה בהמה ״ מכתיב ויהרוג ה׳כלבכיר‪*3‬רץ‬
‫וקרבן ל ד שטעו בהורא'״ וקרבן יחיד מצרים מאדם עד בהמה ולקח בכור ישראל‬
‫יזטאת ״ אם שגג במצו׳לת שעירה או כשבה זכר ) י ׳ ח ת ( בכור מצר״ם שכאתר ביום‬
‫ואשםתלוי ״ ואשם מעילה • וקרבן עולה הכותי כל בכיר בארץ מצרים ׳יךשתיאותם לי‬
‫ויורד י• להתודו׳בשעתע׳ • לל עבודת מכתיב קדש לי כל בכור פטר כל רחם באדם‬
‫הקרגן • וקרבן הזב וזבה והיולדת •וימצורע ובבהמה • וכןצוה לפרו׳ פטר חמור מכל‬
‫היולדת הם טומאות המפןרשו׳ מןהמףנעון בהמו׳ טמאים לפי שמצרים כמ^לי בהם •‬
‫אב הראשון ואם כל חי ולכך צריכים כפרה • ואס אץ רצון ישיאל לפדותו צ‪5‬ה והעדפת •‬
‫ומה שאתה צריך ושה דיגילת ישראל הראוי להקייב ע׳גהמזבח‬
‫ומצורע על לשון הרע •‬
‫) ל ל ד ל ל והעדיפה( זכר לבכורי מצ ים‬
‫לדעתכיה׳ דברים • ללדמים • טמאים‬
‫וקרבןהמוספין מוסף‬
‫הם שמראיהםנזמים לאדום • והכומהללבן שהוכ במצרים •‬
‫מהור • והכה החכהים בקיאים ומכירים שגת • ו ל ח י ומ!ש • וקרבן מנחת השומר‬
‫במראה אם • ללדלל הי׳ כוטה לאודם היא ממחרת הפסח עם כבש ‪ :‬וקרבן מיסף‬
‫מןה‪.-‬קיס דחזקתומצד שמאל • ^הואדם עצית • ושתי לחם והקרבכות הקרעים‬
‫או אם היא בגלל י ומוסף ל ה • ו ת ס ף י ן ל ב ;‬
‫הבא י ן החדר ומן העלי׳ •‬
‫נוט׳ לובן שיזגךו מצד ימין וטהור • וטימא ולעשו עבודת היים ״ ומיסףחגהםוכןת‬
‫ושיהרב*י‪3‬ה כפליים מנזכר ״ ןכןהדץכי ומוסףש‪7,‬כיעצרת ״ ולחגנ‪-‬לים‬
‫ושנשתן‬
‫\‬
‫י•‬
‫לל‬
‫‪1‬‬
‫ו ‪ a‬יג מצו׳ הנרמזי׳ בעש! ׳ ‪ i‬ו! ‪ w‬ו! ‪1‬‬
‫ושלשחן בכללאשר הוצאתיךמארץ מצרים ״‬
‫כי עיקר הרגלים הם זכרליציא מצרים •‬
‫ולגמר חמץ ״ ולספר כיציא׳ מצרים• ולשחוט‬
‫כנש פסח ולאוכלו ״ ולעשות פםח שני •‬
‫ולאכול הפסח עם מצה ומרוד כלאלו נכללאשר‬
‫הוצאתיך • ומהכשר הקרנן לתקוע עליהם‬
‫בחצוצר! כדכתיכ והי׳לכםלזכרון • ולמלוח‬
‫אותם ולהקרינם מיום ח והלאה • ולהיותו‬
‫׳תמים • ולהקרינכלהקרננו׳חוגהאונדכה‬
‫ברגל ראשון שפגע נו • ולהטפלנהםלהניאם‬
‫לנית הנחיר׳ ״ ולפה׳ קדשי• נעלי חיים‬
‫ולהטפלנקרגנו׳‬
‫ויהיו מותרים באכילה •‬
‫חוצה לארץ להניאםלנית הנחירה • והמעשר‬
‫קיוםנ״לדציניהי • קודשנדכתינהעשירי‬
‫יהי קודש • ולהיות התרומ׳ )ניל התמורה‬
‫קודש( ולאכול אהרן ובכיו שירי מנחו • ״‬
‫ולאכול נשר חטאת ואשם • ולשרוף בשר‬
‫קודש שנטמא • ולשרוף נותר וגגדרהקמן‬
‫הככורים שמעונין הנחה אצל המזנח ״ והקריא‬
‫גםהואדרך הקרכןשקוייןכמעשהגראשית ״‬
‫ומגדר העגודה משפטהכהכיםמאתהעםכדי‬
‫*יהיו פנזים לעגוד עכודתם תרומ׳ גדולה •‬
‫וחלה ומתנו' כהונה הזרוע והלחיים והקיבה‬
‫וראשית הגז ושדה חרמים ״ ומכללו מצות ל*ת‬
‫שלא למכרן • ושלא לפדותו • כרכתיבלא‬
‫ימכר ולא יגאל כי תרם קודש קדשים הוא לה׳ •‬
‫ומעשר דגן ללוים ״ ולהפריש הלוים מעשר‬
‫'מןהמעשרלכהכים * וויחמעשר ‪ :‬ומגדר‬
‫האהנ׳ להדמות האדם בדרכיו לנזראזכדכתיב‬
‫והלכת גדרכיו ״ וככלל בועכין הקדושה‬
‫׳ להתרחק מן הטומאה ״ ולטהרמהםשגכולם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬גאמר והייתם קדושיה ט^דושאני ה׳ •‬
‫יד‬
‫להיות הנוגע בנגלה טמא ״ להייו׳‪.‬שמונה‬
‫שרצים מטמאים • להיות האוכלים מתטמאיס‬
‫) וכןהוא גרמב״ם מצוה צ*ח ( להיות הנדה‬
‫טמאה ״‪ .‬היולדת טמאהככדה ‪ :‬המצורע‬
‫טמא ומטמא * בגד המצורע שמא ומטמא•‬
‫גיתהמכוגעמטמא •"״*הזג מטמא •ישכבת‬
‫זרע מטמא• זכהמטמא המת מטמאימיהכדה‬
‫מטמאים לאדם מהוד ומטהרים מטומאת מת‬
‫גלכד ‪ :‬והטהרות מכל הטומאות כמי המקוה•‬
‫הטהרהמו הצרעת געץ ארז • גמימקוה •‬
‫נ״ל גאזוגיוגשכי התולעת וגציפורי מצורע וגילח‬
‫שעריו ״ עיין מצו׳עשהקי׳ג ״ וידוע‬
‫לנלהדגרים האמורים גו ‪ :‬ומענץ והלכת‬
‫בדרכיו • הנזיר שנקרא קדוש כדכתיג קדוש‬
‫יהי׳גדל פרעשער ראשולפישהואמעיןדוגמא‬
‫של מעלה כמו שאמרו חז׳ל במס סוטהת״רה׳‬
‫נבראים מעין דוגמא של מעלה וכולם לקו בהן *‬
‫שמשוןגכוחודכתיבדםרכחומעליו • שאול‬
‫בצוארו דכתיב רקח החרג ויפול עליו ״ אנשלום‬
‫בשערודכתיג )שמואל‪3‬׳ י*ד(וכאבשלום לא‬
‫יהי׳אישיפהגכל|גכול|ישרא׳להללמאודמכןרגלו‬
‫ועדקדקלו לא הי׳ גו מוםוגגלחו את ראשו‬
‫והי׳מקץימיסלימים אשריגלחכי כגדעליו‬
‫וגלחוושקלאתשערראשו מאתים שקליםגאגן‬
‫המלךתכאאכן שאכשי גוגרייואנשי ציפורי‬
‫שקליםבהלפיכןכתלה בשערו *נאמרויקרא‬
‫אכשלזםלפני עגדי דודואכשלום רוכב על‬
‫הפרדהתמתשוגן האלהוגז׳ ויחזקראשוגאלה‬
‫צדקי׳געיניודכתיכ זאתעיכיצדקי׳עור י‬
‫אסא ברגליו דכתיב ויהי לעת זקנתו מלה את‬
‫דגלץןאמררביהודאאמר רבשאחזופודגרא •‬
‫)כפיהעכיןשרמזוגנזירהיאמצו׳ל*^ • שלא‬
‫מי^ו‬
‫)‪:) :) (:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫תרי־נ מצות הנרמזים בעשר׳ הדברות‬
‫אכירה * ומכללו‪.‬לא תעשה מלא יתעלם יי‬
‫וליינם אשת אחיו ־« הוא חסד עם המתים *‬
‫כדי שלי להכרית ולמעט דמותו מן התמונה‬
‫הכוללת כל התמונות ולתת לו שם עולם אשר לא‬
‫יברתללאו להחליצה ונרמזותנמילתולשומרי‬
‫מצותישזו שמירת היגום או החליצה ^ הלה‬
‫לל פירושו באשר שהמיינם עושה חסד עם‬
‫המתים כלל והפסוק אומר )שמותן׳(‬
‫ועשה יוסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותיעיכ‬
‫עלהמייבםאועל הח^זקאישהיא אליו חדה‬
‫ככגדמדה • ואפשרשכזובתוכפימהשאיתא‬
‫בזוהר ובכתבי האר״ידל שהסוד היבזםהיאעיי‬
‫המ״ן שיש ביבם משרש כשמ׳ אחיו המת ועיי ימ*ן‬
‫דשדי בה בעלה מוריריןבכווכתם כשמת אחיו‬
‫המת וכן החליצה שחילצת מחכו הנעל שהוא‬
‫בגממריאקלא עם המלהאהי״ה דהי\*ןשהיא‬
‫המין משורש נשמת אח ו המת נמצא כי המצות‬
‫הללו נעשות בצד נקבות בנשמת המת וכל‬
‫שמור נרמז בט״ק ל‪p‬אמר שמרמז ולשומרי‬
‫מצותי על החליצה והיבום ע*כ הלה (‬
‫ומכלל אנכי לאבי כל ע*? ומשמשיה ״ ולהרוג‬
‫אנשי עירהנדחת ״ ולשרוף את העיר •‬
‫ולאבדז׳ עממים •־ ולזכור מעשה עמלק‬
‫תמיד שנאמר )דבריםןיז( ולא ירא‬
‫אלהים • הלה לל שזה ראי׳ שהיא מכלל‬
‫מצות אנכי לזכור מעשיו באשר שלא ירא אלהים‬
‫וממיע לל‬
‫>לכ( • ולהכרית זיעו •‬
‫ומכלללאתחמוד להשיב את הגזל • ומיגג‬
‫מכלל לא תרצח לערוף את העגלהןולהתורזי*‬
‫עלי׳ שלא ידעו באותו רציחה ״ ומהכשר‬
‫אותה מצוה שלא יעבוד אותו מקום • ולחקוי‬
‫תקיפו פאת ראש ״ ושלא להשחית פאת הזקן•‬
‫ושלא להשחית דבר מתיקזנו וישאר בו באותו סי׳‬
‫)כלומר שישאר בו סימן שהוא מעין דוגמא‬
‫מלמעלה ״ מיעלגלח הנזיר שערותיו על‬
‫קרבכותיואואםיארעלוטומאה • ומדרכי‬
‫הקדושה להתקן יד באחנה • ולתקן יתד‬
‫גנאמרזהי׳ מחניך קדוש ‪ :‬ולשחוט בהמה‬
‫ועוף כדכתיב לא תאכל כל נגלה כי עם קדוש‬
‫אתה ואזמר )יחזקאל ד׳( הנה נפשי לא‬
‫מטמאה ונבילה וטריפה לא אכלתי • ומגדר‬
‫הקדושה כמוכן לבעול בקידושין כדישתהי׳‬
‫קנין כספו ומיוחדת לו ואסורה כהקדש לכל אחד‬
‫ואחד • ללדללואשה • שהיאקכץ כספו‬
‫לל ומצה לפטזר י ותה לגיש|‪3‬שטר כדכתיב וכתב‬
‫לה ספר כריתות ואומר )ישעי׳מיט( כה אמר‬
‫ה׳ איזהספר כריתותאמכם אשר שלחתי׳ לל‬
‫ממגיאזההפסוקלראי׳שהגטהוא לכלהדמות‬
‫בדרכיו מדרכי הקדומה ״' ומגדר הקדושה‬
‫והטהרה י לעשות לסוווה כתורתה והכי‬
‫בכלל גמילות חסר • שהוא בכלל והלכת‬
‫נדרכיו כמו שנאמר ועושה חסד • לקט •‬
‫שכחה ופיאה ועומר שכחה • ולהניח עוללת‬
‫הכרם ופרט הבצר והעלה ל כראהלמהלם‬
‫)ה*‪1‬כקה ״ לעבד עבריולאמההעברי׳ •‬
‫ולייעד אמה • ללאותה אם רצה ליעדה ״‬
‫לפדות אותה • ל ל בגדעון כמף • ולהשיב‬
‫המשסן לבעליו * ללכסות יום ביום וכסות‬
‫לילהבנילה * כןהואברמלםמצוהלא *‬
‫ולייזןשכרשכיר בזמנו י ולהיות השכיר אוכל‬
‫בזמןשכירתו י ולעזוב * לללפרוקמשא•‬
‫ולהקים נ״ל‬
‫מעלתבירו או מעל בהמתו *‬
‫המשא* עלהכיהגלמהלםהגהמה* ולהשיג עדיםשמעידים ״‬
‫להרוג בדרישפובחקירה‬
‫את‬
‫‪ J T‬מצח! הנרמזים ‪j‬עש! ‪tn u ).in‬‬
‫את הנפש ולהרוג ע ד ם זוממין • ולהכין‬
‫שש ערי מקלט כדכתיב • במדבר ליה ״‬
‫והיו לכם הערים האלה למקלט מגואל ולא ימות‬
‫הרוצח ולהגלות הרוצח ההורג בשגגה ״‬
‫זנתחללויס עריםלשבת )ומאחר( שגם‬
‫הס קולטות זכר שלא יוכלו להפסיד אדזםתוא‬
‫מצות לתשלאימכר לעולם • ולעשות מעקה‬
‫כדכתיב • דברים ך*ב לא תשים דמים‬
‫בביתך • ומ״ע )כ״ל ומכללה( שללא‬
‫תשא לקיים מה שנדר וכל דיני נדרים ולא לאחר‬
‫אותם ״ ומכללם מצות ל*ת שלא להקדים‬
‫תרומה לבכורים ומעשר שכי לראשון כדכתינ‬
‫שמות ךבמלאחך ודמעךלאתאחר ואמרו‬
‫חזילת״ר חומר בכדרים משבועות וחומר‬
‫בשבועות מבנדרי ״ חומרבכדרי׳שהכדרי׳‬
‫חלים על דבר מציה כדבר הרשות מה שאין‬
‫כן בשבועת ואמריכן בספרי פרשת ראשי המטות‬
‫&פרש בין כדרים לשבועות כדרים כנודר בחיי‬
‫המלך ובשבועות בשבוע ״ לל משגע במלך‬
‫עצמו ואעפיי שאץ ראי׳ לדבר זכר לדבר ״‬
‫מלכים ב׳ ב׳ • מיה׳ וחי כפשךאם אעזבך‬
‫הלה לל שכוונתו כאן למה שמבואר בכתבי‬
‫האלי זיל שהנדר גבינה והיא נקיאת סיי‬
‫המלך והשגוע גמלך עצמו שהוא זיא וגינה הוא‬
‫נפש הזיאוזת הזכרלדגרחיה׳ זחי נפשך‬
‫ועיין כזיהר‬
‫וקאי על הכיכה שכתוך הז*א *‬
‫בלמפנחסדףרלה ע״אלמטה זגלמפרשת‬
‫יתרודףלאעיבעיסעיכ ״ ואמרעודחומר‬
‫בבדרים מבסכועזת כיצד האומר קוכם סוכה‬
‫שאיבה עושה לולב שאיכה נוטל תפילין שאינה‬
‫מכיח גכדרים אסור לעשותה אעפ׳י שהן מצות‬
‫משמעןת ‪,‬מןתי לני שאין כשבעין לעגןר על‬
‫ט!‬
‫המצוהכיזהכ*לוהואזה ״ כיכרי דברשאין‬
‫לו קצבה והו׳ למעלה מן המידות ולמעלה מגכץ‬
‫המצותולכךכחו גדוללגטל ולעקוי המצוק‬
‫והשגועו׳והמצו׳ הם המירו׳ ובעבור זה אץ כת‬
‫בשבועה לעקוי את המצות ולשין שכועהתוכית‬
‫שהיא מלה חצובה משבעה בעביי כי משם‬
‫הסתפקו׳ המירו׳ י ולא הוצרכו להזכיר אמן‬
‫בבהימלפישהי׳ השם כזכר לפכים מאסקופת‬
‫העזרה בכתבו והיתה הי מן כיל דצ׳׳ל היחןד השם‬
‫מנעת כיל מכעכת ונזכרת עכשיו'לא כזכר‬
‫איה‬
‫השם אלא דכיכויו הוצרך לומראמן ‪:‬‬
‫עבין זה אין לו חיבור עם מה שלמעלהעיכנראה‬
‫דש כאן חסרון ואפזר שלל ומה שהשבוע הוא‬
‫דוקאבשם משאיכ בנדרים לפי *הנדרים‬
‫למעלה מן המידות שאץמזכירץ את השם רק‬
‫במקדש ולא בגבולן משא*כ השבועות שהיא‬
‫בהיא אחרונה אדני שנזכר לכך צריך ל כ הזכרת‬
‫השם ומה שאמן היאשבוע׳ כדכתי׳ואמרההאש׳‬
‫אמן אמן הוא לפי שאמן הוא יחוד השם ולכך לא‬
‫הוצרכו וכו׳ או אפשר שצ״ל ומכלל לא תשא לשוא‬
‫הוא שלא להגות השם באותיותיו רק במקדש ול&‬
‫נגבילין ולא הוצרכו כו׳עיכהלה ‪ :‬עןדלל‬
‫דלל מזכר השם ככתבו זהי׳ היחוד דהיינו היא‬
‫אחרונה עם שלש אותיות הראשונות ועכשיו שלא‬
‫נזכראלאאדני והשם בכתבו לא כזכר ובמ&‬
‫שעונהאמן שהזאגי׳ הוי׳ ואדני נזכר היחוד‬
‫וגדול העונה אמן יותרמןהמברךכיהואחינול‬
‫וכןלל וכאן‬
‫עשר ספירות וייחוד הכל ‪:‬‬
‫מת פרשת הדנר יותר כיל פירושו כי גם בקריאת‬
‫אדני ובכתיבת הוי׳ ישחיגוררחודכלל בתחיל׳‬
‫עשרתהדבתת לזיאכיבכאן מתפישתהדבי‬
‫יחרהןאיל לבעילת אמן שהיאגייהוי׳אדכי‬
‫‪ 1‬מניה?‬
‫חרי־ג מצור! הגרמוים בעשר ת ״ברי‬
‫ואיע‬
‫שניהם מנעים ונזכרים גיחוד ?‬
‫נ ל מ ל מ ״ ומיע ערך אדם וערך גהמה וערך‬
‫בית י ומקדיש שדה ‪ :‬ולהוסיף המועל‬
‫או האוכל ת ח מ ה חומש על הקרן ‪ :‬ומיע‬
‫היוצא מלא תגנוכ לצדק מאזנים עם המשקולת‪:‬‬
‫ומיע ל ל היוצא מלא יהי׳ לך אלהים אחרים למנו׳‬
‫ל ל ד ל ל מישראל ולא‬
‫מלך ישראל ל ה ‪:‬‬
‫מאיה שהואלת מאומות העולם • והיותר נר׳‬
‫דמוכהכאןמצוהלה ״ דנתיג דברי׳ ייז מקרב‬
‫אחיך תשים עליך מלך ל ל פירושזכיגכללאלהים‬
‫ל כ דיין וכל שר ומושל ואיכככללכו לכשלא‬
‫יהיה לישראל שום שר ומושל מאחרים הייכו מן‬
‫האומות ‪ :‬נראהלמהלם לכדוק כסימכי‬
‫יזגגים ‪ :‬לגדוק כסימני דגים ‪ :‬לבדןק‬
‫בסימני הגהמה נין הטמאה וגץ הטהורה בכל‬
‫אלהכאמר והייתם קדושים כדי לטהר הנשמה‬
‫המשתפות ‪ :‬נ ל מ ה ל ם המתזנת ‪ :‬וליכ‬
‫הממשכת מן האוכל לפי דקות׳ הצלול והדק שגו‬
‫כיסוי דם לחי׳ ולעוף ‪ :‬שלאדמסלקדם ‪:‬‬
‫ללשלא לאכול דם ושלא לאכול חלג הקרניים ‪:‬‬
‫מיגהמזכח ‪ :‬והשלוח ‪ :‬ל ל והשלוח הקן ‪:‬‬
‫ובכלל זכור את יזם השבת לקדשו ג לשנותנו‬
‫כדכתיבויגרך אלתיםאתיום השגיעיזיקדש‬
‫אותו כי בו שגת וכו׳ ‪ :‬ובכללו שביתת המועד׳‬
‫שגם הם ‪ :‬ל ל כקראים קודש כדכתיג מקרא‬
‫קודש ‪ :‬לשבות גראשון של פסח ולשביעי ‪:‬‬
‫ולשגות‬
‫ל ל ש ל פ ס ח וליום חמשיםשלן ‪:‬‬
‫ביזם ראשון של חודש השגיעי ‪ :‬וליום צום‬
‫*עשירי‪ :-‬וביום הראשון של חג וניום ‪D‬׳ בו •‬
‫ובכללו לקדש חדשים ‪ :‬ולחשוב ל ל ולעבר‬
‫מרשים ושנים נ ל ד שכל המועדים תלויס גהם‪:‬‬
‫*נכלל זכור אתץם השנת לקדמן ‪ :‬לחמת‬
‫יובלושמיטין ‪ :‬ולמכות מקצילהעומר עד יו'‬
‫כ׳ ‪) :‬מכלל ויום השביעי שבת לה׳ אלהיך *‬
‫להשמט קרקע ב&ביעיתשהוא כנגד האלף‬
‫הנקדא יום השבת ‪ :‬כמו שאמרו חזילשיתא‬
‫אלבין שכין הזי עלמא וחד חרוב שנאמר וכשגב‬
‫ה לבדו ביום ההוא ‪ :‬תניא דרג קטינא כשם‬
‫שהשביעית משמטת שנה א׳ לז׳ כ ן העול׳משמטת‬
‫אלף אחר ר אלעים שנאמר ונשגב ה׳ לבדו ביום‬
‫ההוא ‪ :‬ואומר מזמור שיר ליום השבת ליום‬
‫ואומר כי אלף שנים בעיניך‬
‫שכולו שבת ‪:‬‬
‫כיום אתמול כי יעבור י זתיע לשבות בשנה‬
‫השביעית עבודת הארץ ‪ :‬ועבד עברי יוצא‬
‫חפשי בשביעי ‪ :‬והנרצע ביובל ‪ :‬שנאמר‬
‫למען ינוח עבדך ואמתך כמוך ‪ :‬ל ל הפירוש‬
‫כשם שאתה נח בשביעי כן ינוח עבדך ואמתך‬
‫בשביעית או ביובל • ל ל דלל ובכלל ולקדש‬
‫השבתבשביתתם ‪ :‬וליהן גא לה לארץ גשנה‬
‫זו שגס הוא נקרא קודש שנאמר ויקרא ך״ה‬
‫כי יובל הוא ק‪ .‬דש יה״ה לכם ‪ :‬כיכחושהיובל‬
‫ל ל ד ל ל מחזיר ה א ק לבעליו הראשוכים כן אחר‬
‫כ׳ אלף שנה יוחזר הכל לסיבה היאשובה כי מדור‬
‫לדור אחר ל שנת״אלף דור כ׳ אלף שכה‪ :‬והיותר‬
‫נראה ד ל ל כמו שהיובל ל שכה כן מדור לדור‬
‫אחרכו׳ ‪ :‬ועיין בזוהר נשא נאי׳דףקליועיא‬
‫מחללא תנינא זכו׳ ל אלף דרין כן׳ ואפשר משום‬
‫דלא אמר שם נ׳ אלפי ד ד ן הכי פירושו כלומר‬
‫דמתפשט האיל לאלף דרץ שהם ל אלפי שנין‬
‫זכןתואאומרלל נוצרחסדלאלפים לאוהביי‬
‫ולשומרימצותיו ללולאלפיםהואלאלף!חי‬
‫שנאמר דנר ציה לאלף דור ‪ :‬ונאמר ושנתם‬
‫איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו״ ןאומר‬
‫גשנתהיןנלהזאת ישוב השדהלאשר קנהו מאתו‬
‫לאשר‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫תריכ מצות הנרמזים בעשרת הדברות‬
‫לאשר לו אחוזת האיןללאםאותו קונה קנהו‬
‫מאחר)אחר מאחר אפילו עדמאה ישוב השדה‬
‫לאשר לז אחזת האיזכפי דרךכלא׳ ואי‬
‫ישיב השדה לאשר קכהומאתו עדשיגי*‬
‫לבעלים הראשוניםחה שאמרבלשון אחוזה‬
‫שהרבה ישבץ אחוזה לנחלה • והוארןמזכי‬
‫גביה מעל גבוה שומי־וכמושאמר החכם‬
‫הכלהי׳מןהסיבההראשוכה והכלשבאלהסיבם‬
‫הראשוכה ״ ועיין כפירושו לחומש פרשת‬
‫בהר עלפסוקשכת לה׳ • ומ״ע לתקן*‬
‫בשופר בתחילת שבת היובל נדרך שתוקעץ‬
‫בערבשבת ״ מ״עהיוצא מלאתעכהלהעיד‬
‫ג ל ד למי שלא יש לו פדות ובכלל אנכי ה'‬
‫אלהיךאי קכאהוא ירע של תקיעת שופר‬
‫להעביר הכעס והחימה ביום הדין שכל באי‬
‫עולם עוברים לפכיז כבני מרון מה שאתה צריך‬
‫לדעת כי הקלהי״ת מנהיג עולמו ע״ מידותיו‬
‫הן לרחמים הן לדין • וכשהיא מרחם על‬
‫בריותיו בדרן אחד מדרכי היחתים ״ פועל‬
‫הפעולה ההיא במידת הרחמים • וכן בש־נת‬
‫הכעס תתגלגל גם היא עיימיה ולכןאמר‬
‫בתפילת ל ה ויגולו ר^ייןעלמדותין •‬
‫ולרךבאהחקיעת שופר וכר דם גן תחתיו‬
‫שלהקב״ה ״ ה ל ה ל ל להזכיר דין ורחמים‬
‫התחעהוהשברים דין והתקיעה רחמים ואנו‬
‫מזכירים ומעוררים מידותיו?להקלהליליץ‬
‫טובבעדיכו • והת־חיע׳ לעולם היא באחי וכה‬
‫שהוא כנגדמידת הלחמים כדי שיתגוילו‬
‫רחמיועלינו בשובינו מחטאייגו ויהפוך מ*ה‬
‫למידתהרחמי׳ ״ ובשעועין • בלמילם‬
‫וכשמייעץ עלה בדין ל ל י ללשכאמר עלה אלהי׳‬
‫נתתע׳וכויןמהשופיעו^גתגךע׳ &‪ t‬נק*ל‬
‫‪1‬‬
‫טז‬
‫שופרכרתמיםשכאמרה׳ה׳אלרחוםוחנון *‬
‫ובכלל קנא תצות עשה על הרוגילד סקילה‬
‫שריפההרג וחנקותליי כבוד המקוםויראתו‬
‫לקבור התלדסביומו כי קללת אלהים תלוי •‬
‫לאיהי׳לךאלהים אחרים היא מצות ד ת שלא‬
‫להעלות במתשבהשישאלהי אחרזולתוובכלל‬
‫זה שלא למכות על ישראל מקהלגויסלל ריל‬
‫הלהלל‬
‫שלא יאמץ *מוכת האומות •‬
‫הפירושכיפלא למכות עליהם ככרי כבר כתב‬
‫לעילוכאןמחדששלאלמנותאפילוישראלשאינו‬
‫מאמין אמונות ישראל ״ וזה אמרן מקהל‬
‫גרם'כלותרמקהלשעזשי׳מעשיגןים)ו‪3‬רמלם‬
‫מצזהשס״ב מקהל גרים( • ולא ירבה לו‬
‫כשים ג׳ לללככעכין שנאמר כשין הטו את לגגו‬
‫ולא ירבה לן כםףכדכתינ דברים ח׳ וכסף‬
‫וזהב ירבה לך וכל אשר לךירבהורס לבבן‬
‫ושכחתאתה׳אלהיך ־ ואומר וכסף הרבית‬
‫לים וזהבעשוייבעל • ובכללו שלא לעשות‬
‫פסלומסכה )כ״ללעצמז( ולאיעזואחרים‬
‫לו ״ ושלא לעשות עיזאפילו לאחרים •‬
‫ושלא לעשות צואת כויאעפ״י שאץ עובדים‬
‫אותם • ושלא להשחחוית לעיזאעפ״ישאץ‬
‫דרך עבודתה בכך • ושלא לעבוד עיז בדברים‬
‫שדרכה למגור בהן ״ ושלא להעביר למולך *‬
‫וגלאלעי־ות מעסה אוב • ומעשה ידעוני •‬
‫ושלא ופכוא אחר עיז • ןשלאלהקיסמצבה י‬
‫ושלש ליתן אב משכית • שלאלטעיזאילן‬
‫במקיש • ושלאלשבעגעובדיללגעיז י‬
‫שלאלהרים\‬
‫ולא ממביעין אותר ללבה‬
‫לל ליייח בבי ישמזלאחרעיז • ושלא‬
‫ל סיתארסמיכר^לכןהואהימנ* ‪1 1 /‬‬
‫צ א ה מ ^ ת • ‪: .‬ןמלאלעזו‪5‬ה‪5‬ץי<מסיפ‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫הן‪3‬‬
‫חריג מצר הנרמזים בעשר הדברו׳‬
‫ושלא להציל את המסית אלא עומד על דמו ״‬
‫ושלא ילמד המוסת זכות על המסית ״ ושלא‬
‫המוסת ללמוד חוגה על המסית אם יודע‬
‫לן חונה ״ ושלאלהנות מציפוי נעגד •‬
‫ושלאלננותעירהנדחתלכמותשהי׳ ‪ :‬ושלא‬
‫להטת גממון עיר הנדחת י ושלא להכרת‬
‫מעיז וכל תשמישה ובתקרובת שלה ״ וניץ‬
‫שנתנסךלה י שלא להתנבא בשמה ‪ :‬שלא‬
‫להנגא שקר ושלא לשמזע למחנגאגשקרבשם‬
‫<נ*ז ‪*, :‬זלאלמנועלהדזגנגיאשקר ‪ :‬ןשלא‬
‫ללכת בחוקי עיז ולא כמנהגזתם • שלאלקסום‬
‫שלא לעונן שלא לנחש שלא לכשף ״ *לאלהחיות‬
‫שלא לשאול‬
‫מכשף ״ שלא לחבר חבר ״‬
‫נאוגשלאלשאולנידעוני ‪ :‬שלאלשאולגחלום‬
‫• ס המתים • שלאלכתוג בגוף ״ שלא‬
‫לשכון כארן מצרים לעולם שהיא גורמות להטות‬
‫מדרך האמת כדכתיג ףקרא ייחכמעשהארץ‬
‫מצרים אשר ישגתםגה לא תעשו ‪ :‬שלא לכרות‬
‫ושלא להחיות אלם מז׳‬
‫בדית לז׳ עממים •‬
‫עממיםכדכתיג דגרים ך׳למעןאשרלאילמדו‬
‫אתכם לעשות ככלתועכותם ‪ :‬ושלא לחון‬
‫לעובדעיז ״ ובכללמיעלהלוות להם גריגית‬
‫שנאמר לנכרי תשיך ‪ :‬ושלא להושיב מיז‬
‫בארצינז ‪ :‬ו‪5‬לא להתחתן געזכדיעיזכדכתיב‬
‫שמןתליר ולקחת מבנותיןלגניך ןונובנותין‬
‫אחריאלהיהן והזנו את ‪,‬בניךוגו׳לגל״ת ‪:‬‬
‫ריללגבכלל לא יהי׳ לך ‪ :‬ומכללם מצוה‬
‫לעבוד בעבד מעבי לעולם ״ ושלא ישא עמןן‬
‫ושלאליתןלהם‬
‫ומואב לגת ישראל לעולם •‬
‫שלום נעת מלחמה כשרור נלמהלם נשאר הגוים‬
‫בןהואנרמלם ‪ :‬כל אלו נקראו שונאי‬
‫*מקןסלנכללים במיל׳ לשןנ אי ועלינו לשנוא את‬
‫שונאיו‬
‫שונאיו דכתינ תהלים קליט הלא משנאיךה׳‬
‫אשנא ‪ :‬ואומר שם ‪ :‬תכלית שנאה שנאת•‬
‫לאדנים היולי ‪ :‬ומכללו מצות לית שלא ישכח‬
‫מלננינו עכין עמלק שנאמר בו ולא ירא אלהים ‪:‬‬
‫והוא בכלל אנכי ובכללן שלא ייראו האנשים מן‬
‫המלחמה ולא יפחה מאויביהם כדכתיבלא‬
‫ואומר לא תיראום כי ה׳‬
‫תעחץ מפניהם ‪:‬‬
‫אלהיכם הואהכלחם לכם ז ומיע למשוח‬
‫הכהן למלחמה לסדר להם דברים אלו‪ :‬ומכלל‬
‫לאתשאשלא לשבע עלכפירתממון ‪ :‬ואכו‬
‫מוזהרים על ברכת השם‪ :‬ועיין ברמנים‬
‫מצזתלתס׳‪ :‬ושלא לעבור על שבועת בימוי‪:‬‬
‫ושלא לשבע לשוא ‪ :‬ושלא לחלל את השם ושלא‬
‫לכסות אות ‪ :‬ושלא לעבור אדם על דברים‬
‫שאסרעלכפשו ״ ובכלל כבד את אביך ואת‬
‫אמך י• מ*ע של הקלה ושנינו נר׳ למוהרים של‬
‫כבודהקלה ושכינת עוזו כמו נאמרו חזיל גוזל‬
‫אבימאמז ג ואומראיןפשעוגו׳איןאמואלא‬
‫ובכלל‬
‫כנסת ישראל ואין אביו אלא הקלה‬
‫שלא לאגד בית המקדש ובתי כנסיות ובתי‬
‫מדרשות ״ ושלא לחלל אבני מזבח לגנותם‬
‫אמי גזית שנאמר שמות ך כי חרבך הנפת‬
‫עליהזתמלליה‪ :‬ושלא למחוק את השם ‪:‬‬
‫ושלא להשבית‬
‫ושלאלאגד כתבי קודש ‪:‬‬
‫שמירה סגיגלגית המקדש ‪ :‬ושלאלמום‬
‫ושלא יכנום בעל מום‬
‫כהן להיכל גכל עת ‪:‬‬
‫מן המזגח ולפכים לצד ההיכל‪ :‬ושלא יעגור‬
‫בעל מום ושלא יכנום שתוי למקדש ןשלאיורה‬
‫ושלאיעגוד הזרבמקרש ‪ :‬ושלאיעגודכהן‬
‫ממא ‪ :‬ושלאיעגודכהןשבוליוםעדשיעריב‬
‫שמשו‪ :‬שלא יכנום טמא לעזרה ‪ :‬ושלא‬
‫ימןס <מאלמח;ה לףה‪:‬ןשלאלהקטירולהקרי‪3‬‬
‫‪:‬‬
‫חרייג מצות הנרמזים בעשרת הדברות יג‬
‫ושלא ולאתרומהוחזה ושוקשלאנילתאכלמכחתההן‬
‫עלמזבחהזהבאלא פעםא׳גשנה ״‬
‫לעשות במתכונתו שמן המשחה • ושלאלהוצי' כןהואמצוהקליחגרמבים • כי גז׳ המכפר‬
‫בדי הארון כדי שלא יפתחנו נלמהרימיפחתנו והמרצה בין ישראללאביהם שבשמים וצריך להיו׳‬
‫מוסדר תיקונו ״ זשלאיזח הוון מעל האפוד קרגנו|כליל • שלא לגזוזהקדשים ושלא לעכור‬
‫ושלא להעלז׳ קדשים בהם ושלא לאכול בשר חמאת הנעשות בפנים ‪:‬‬
‫ושלא יקרע המעיל •‬
‫נחוץ ״ ושלא לשחומ קדשים בחוץ ״ ושלא ושלא לאכול פסולי המוקדשים שהטיל בהם מום‬
‫להקריב בעלי מומץ למזבח כמו שנאמר בקבלה• בכווכה ‪ :‬ושלא לאכול מעשר שכי •י של דגן‬
‫זבי תגישו פסח או עזר אן חולה ותירוש ויצהר חון לירושלים • ושלשתן ג׳מצות‬
‫מלאכי א׳ •‬
‫אין רע הקריבהו נא לפחתך ושלאלהעלות בעלי לית • הרייקייחכילדצילקמיחביןהכל ‪-‬‬
‫מזמיןלשםקרגן ״ ושלא לזרוק דם בעלי מזמין והטעםמפורשגהן ‪ :‬דבריםיידלמק תלמד‬
‫* ‪ y‬המזבח י ושלא להקטיראימזרי בע״מ ליראהאת ה׳אלהיןוגו׳ ג ושלאלאכולגשל‬
‫בעימ ושלאלהקרי׳עובר״ושלאלהקרינבילבימ תמים חוץ לירושלים ‪ :‬ושלא לפדות בכור‬
‫מיד ‪ P‬הוא ברמנים מצוה ציו מם • הגזים גהמהטהורה ‪ :‬ושלאלמכור מעשרבהמה‬
‫ושלא ניתן מום בקדשים כדכתיב שם • ואמרתם ושלאיאכלו הכהכיםחטאתואשםמוץלעזרה ‪:‬‬
‫במה בזינז ממן מגישי על מזבחי לחם מגו*ל ״ ושלא לאכול בשר העולה ״ ושלא יאכל זר‬
‫ושלא ילין הנבילה על העץ • ושלאיקריב בשרקודמ הקדשים • ושלא לאכולגשל‬
‫קרבן תפלמנלימלח • ושלא להקריב שאור קדשים קלים קודםזריקת דמןכמו שכתוכ‬
‫) שמואל א׳ ג ׳ ( בערם יקטירו! את החל*‬
‫שהוא דבר שנשתנה ממהותו ומורה על עבין יצר‬
‫הרע • אןניוס כ׳ קודש ונו יתבטל יצהיר ודו׳ואזמר זתכגדאתבכיךלהבריאכםמראשיפ‬
‫לללכן כתיב בו חמץ תאפינה • ושלא כל מנחת ישראל לעמי ״ ובכללה שלא לאכול‬
‫להקריב דבש • ושלא להקריב אתנו זונה פת תבואה חדשה קודם פסח י ושלא‬
‫ומחירכלב • ושלאלהמיר • ןשלאמנות לאנולכרמל מתבואה מדשה וקלי מן החדש י‬
‫מקרבן לקתן • ושלא להאכיל בשר פמח לגר שנאמר ויקרא ךגולחם וקלי וכרמל לא תאכלו‬
‫תושנ • ושלא לאכול הערלבשר פסח • עד עצם היום הזה עד הביאכם את קיגן‬
‫ושלא להאכיל בשרפסח לישראלשנשתמד ״ אלהיכ׳תואהכנש הבא עם העומר • ושלא‬
‫ושלאיאכלאדם שנטמאבקדשים* ושלאלאכול יאכל בכורים קודם הכהה בעזרה • ושלאיאכל‬
‫מן הקדשים שנעמאו י ושלא לאכול נותר מעשר שני בטומאה • ושלא לאכול מעשר‬
‫ופיגול ־ ותתמהלאיאכלזר • ושלא יאכל שני באנינות • ושלא להוציא דמי מפשר שני‬
‫תושבכהןופכירו תרומה י ושלאיאכלערל בשארדבריםשאיןבהםאכילהזשתי׳ • ושלא‬
‫תרומהוהואהדיןלשארקדשים י ןשלאיאכל לאכןלטבל ״ ושלאיכנם כהןלמקדשפרוע‬
‫ושלאתאכלתללהקודש ראש • ושלאיכבס למקדש קרועיבגדים ״‬
‫גהןממאתרומה י‬
‫ושלאיצאכהןגדולמןהעזרהבשע׳העגון׳״ושלא‬
‫יטמ‪$‬‬
‫‪w‬‬
‫‪6‬‬
‫יייו‬
‫הדיג מצות הנרמזים־ בעשרת הדברות‬
‫ומגשי התודהעד בוקר וה״ה לשאר קדשים ־•‬
‫ושלאלשגי עצם בפסח נלמהלם וגפסחשני‬
‫ושלא להוציא מן גשי הפסח מן החבויה ״‬
‫ושלא לאכול גשיפסחנאומיבישל • ומגדי‬
‫הקדושה שלא לאכול כהמה טמאה • ושלא‬
‫לאכולדגטמאועוףטמאושרץהנוף • ותולעת‬
‫הפירות י ושרץ הארץ * ורמשהאיץ •‬
‫ושרץהמים ״‪ .‬וככלא׳נאמראל תשקצואת‬
‫נפשותיכם ושלא לאכול אותם כיעס קדוש אתה‬
‫לה׳אלהיך • ושלא לאכול נבילה וגו׳ ואנשי‬
‫קודש תהיון לי וגשר בשדה טרפיה לא תאכלו! •‬
‫ושלא לאכיל אבר מן החי ״ וגיד הנשה כתו'שאמרו‬
‫׳ישראל קדושים נהגו כן איסורשלא לאכז׳דם;וחלכ‬
‫שלא לנ& בשר בחלב • שלא לאכול גשר שוי‬
‫הנסקל • ושלא לאכול ערלה • מספקא‬
‫לי׳ ״ נלמןלםשלל מפירות האילן • ועיין‬
‫נזןהי קלושים ןיזעיא • והיינו כי כוחות‬
‫האילן אינם בגדלים זה מזה כראוי עד ג׳!שנים •‬
‫רמז!הטעם הזל אמרו גאשה פחות מגת ג׳ שנים‬
‫ויום אח׳ כנותן אצבע נעין שעדיין גתולי׳ מודים‬
‫לל מוגדלים קודםג׳שכיםוהם חוזרים לאחי‬
‫מכאן • ויום אחד שאמי גא‪0‬ה כנגד שנה‬
‫הרביעית שהוא מ*ע להיות כמע יגעי קודש •‬
‫ושלא לאכול כלאי הכרם ושלא לשתות יין כסן •‬
‫ושלא לאכול‬
‫ושלא לאכול דרן זולל וסובא •‬
‫ביום הצום ומגדר הקדוש׳ והצניעות שלא לפסוע‬
‫עלהמזבח • ובגדר אשרהוצאתין מאין‬
‫מצריםמגית עגדיםשלא לאכול חמךכרכתי*‬
‫) שמות י*ג( זכוראת היום הזה אשריצאי{‬
‫מארץ מצרים מבית עכדים ללןגן׳ ולא יאכל‬
‫ח מ ץ • )ושלא לאכול מ מ ן ( ןשלאלאכון‬
‫;ושמא כהן הדיו<*לשאר מתים • ושלאינומא‬
‫כהיג אפילו לקרובים • שלא יכנס לל כי\ג‬
‫ימם ללעלמת כןהואברמלםמצוהקס״ח •‬
‫׳ומה שאתה צרין לדעת כי טומאת המת הוא‬
‫מצר מלאן המשחית הממית אותו שהוא בקרא‬
‫יצר^הרעכמ״ש הוא השטן הוא היצה*רהוא‬
‫המלאןהמןת • ןעליצהירנאמרזכרי׳ י״ג‬
‫ורוח העןמאהאעגור מן הארץ • ואומר‬
‫׳יחזקאלליו וטהרתיאתכםמכלטומאאיכם •‬
‫*ולכן אמא חכמינו זיל על הצדיקים הידועים‬
‫"ו׳ שלא שלטו נהם מלאן המות ואלו הן׳ן ״ אנרהם‬
‫'יצחק ‪:‬״ ויעקב ־ משה ״ ואהרן •‬
‫ומרים ‪ :‬דכתיבגהםעלפיה׳ • ןנמרים‬
‫‪:‬לאכאמרכיהוא גנאי לדבר • וכשאמר בכל‬
‫־מכל כל הרמז על השכינה מהיתה מיתתם על‬
‫'ידהדכתיג ישעי׳מ״ב כלהכקרא בשמי וגן׳‬
‫'וכמו שאמרו חדל הי׳ ר׳ מאיר אומר גדול השלום‬
‫גזלאבראהקלה מדה יפה^מן השלןם שנתנה‬
‫לצדיקים שבשעת שנפטרים מן העןלם ל‬
‫כיתותשלמלאכישרת מקדימיםאותםלשלום •‬
‫הראשונהאומרת יבאשלום ‪ :‬שכי׳אומרת‬
‫והשלישית אומרת‬
‫ינומו על משכבותם •‬
‫*ןלןנכחו ולא דיין לצדיקים שמיתתן על ידי‬
‫הכבוד שנאמר וה׳ יאספן • לל כבוד ה׳ יאספך‬
‫ישעי׳לח • אלאשמקלסיןלפביויבאגשלום‬
‫יגאב*לוםוכפיהענין הזהאמרו משמת ר׳‬
‫בטלו כהונה ל ל שנו נתעסקו הכהניםלהטמא‬
‫למתים לפי שלא הי׳ מיתתן אלא עיי השכינה •‬
‫וגכללאשר הוצאתין מארץ מצרים שלא לשחוט‬
‫הפסחוהחמץקיים • ושלאלהניח אימורי‬
‫הפסחעדשיפסלן • ושלאלהותירמגשרפסח‬
‫*דנוקר‪ ,‬״ ומנשרפסחשני עד נ ו ק י ‪ :‬׳ תערובת חמץ ״‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫י‬
‫וחמץאחרחצות •‬
‫יראה‬
‫י‬
‫ממ‬
‫וודיי־ג במנוח תדמזיםבעשחזהדנהח ״ יד‬
‫ושלא יר‪1‬ה לו המלך שלא לאסוףפירות אילןבשביעית •‪ .‬שלא‬
‫יראה ולא ימצא חמץ ״‬
‫לעבידגשנרהייבלבץ אדמה בין אילן * שלא‬
‫ישראל סוסים כמו שנאמר )דברים ייז(‬
‫לא ירגה לו סוסים »לא ישיב את העם מצרימה לקצור ספיחי יובל ״ שלא לאסוף פימת יובל‬
‫למעןהיגותסוס • •ומגדרהקדושה שלא שלא למכיר שריהו בארץ ישראל לצמיתות •‬
‫ישי׳ ה הנזיר יין • ולא דגר שכחערגגויין שלא ימנע מלילות לעני מפני שמיטה ‪ :‬שלא‬
‫וטעמו כטעם יץ • ושלא יאכולעכנים לחים יתבע ההלוואה שעברה עליו שביעית לפי‬
‫וערכים יבשים ‪ :‬והחרצנים זהזגץ • ולא שעבד לוה לאיש מלוה ובשנה זו העבד יוצא לחפשי‬
‫יטמא כזיי למת • ולא יכנום כאוהל המת •ולא ל ך הוא מצוה כיל לגוי שאינו יוצא חפשי‬
‫יגלמ הנזיר לפי שנקרא קדוש ולכך אסור ככל אתהנכריתגיש • וכל אלו ל ב ככללים בכלל‬
‫אנה ״ ונגדר אשר הוצאתיך מארץ מצרים ויום השביעי שבת לה׳ אלייך שהואי רמז לאלף‬
‫שלא יקצר כל השדה ״ זשלאללקוט השיכליס השביעי הנקרא יום שכולו שגת • ושלא‬
‫הכושלות בשעת לקצירה • ושלא לבצור עוללות לחרוש בשור וחמור יחדיו כרמז בלאתעשהכל‬
‫כרמים ״ ושלא ילקוט פרט הכרם • ושלא מלאכה אתה יככך וגי ך ושורך וחמורך • ובכלל‬
‫ילקוש עומר השכחה • וכןלכל האילכורבכל כגוד המקום ויראתו שלא למלות להגיד דרבין‬
‫אלו נאמר לעבי ולגר תעזוב אותם וזכרת כי עבד ללדלל שלא לעלות לחגגלאקרגן • מיץ‬
‫היית בארץ מצרים ״ ובכלל כי ששת ימים ברחלם מצופקלו כדכתיב כגד^ח ה׳ מהונך‬
‫עשה ה׳ את השמים ואת הארץ שלא לזרוע כלאים ובכלל אשר הוצאת שנאלשלוח עגד עכריריקם‬
‫ושלא לזרוע תגואה או זרעים בכרם ״ ושלא כדכתיב דברים עיו העכק תעניק לו מצאנך‬
‫להרגיע מין נשאינומיכו • לפישכלמעשה וגו׳זזכרתכיעגדהייתבאקמצרים • וכתיב‬
‫גראשיתנאמרלמינהו • מיץ גזוהר קדושים שמותייב • זיכצלואת מצרים ־« ובגדר‬
‫דף פיו ״ וכן הוא בפירושו־ על התורה ‪3‬פ׳ גמילותמסדשלאלמשכןאלמכה ‪-‬י ושלאלהנית‬
‫קדושים • והוא ככלל והלכת בדרכיו וזהו גהמהרוגצת תחת משאה כדרך ושלאלל יעליש‬
‫טעם הכלאים • שלא לערוב ולערביב עיכיו מלהחיות • וכראה דללימכעמלהלות‬
‫הכוחתהמגדיליםהצמחיסלהיזת יוכקים זה לעכיכןהואגרמלםלג ומליתן לומה שהוא‬
‫מזה • כמושאמחבלר אמרלש איןלך צריך‪ :.‬ושלאיחבעעכי ‪ :‬נהלום־‪ :‬לל‬
‫כלעשבועשבמלמטהשאיןלןמזל ביקיעמכה נחוגו ‪ :‬כןגמצוהרליד ‪ :‬ושלא להרחיק‬
‫אותוואומרלוגדלשפאמראיובליח ״ הידעת (רע עשו מןהקהל אלא עדלדורות ושלא להרחיק‬
‫חוקת שמים אם תשים משערו בארץ וזהו את זרע עשו ‪ :‬ללמצרי ״ גמצוהלדוכ^‬
‫ומגדרהיראההחמלה‬
‫חוקתי תשמורוואמרורו״לחוקת שחקקתילך אלאעדלדורות ‪:‬‬
‫גו׳ימיגייאשית תשמרו ״ וגכללזכור את וגמילות חסד עם המתים ‪ :‬שלא תנשא‬
‫׳וםהויגתשלאלעבודאדמהגמגיעית • »לא יגמה לאחר חוץ מן יגמה כדי לקיים זרע ולא‬
‫‪,‬‬
‫לעבוד אילןנשניעיתשלאלקצרספימישכיעית‬
‫‪:‬‬
‫תכרותשלשלה היתום המשתלשלת משם ושלא‬
‫להחזיר‬
‫) ‪(:) (:) :‬‬
‫תרייג מצות הנרמזים בעשרת הדברות‬
‫לארץ ישראל‬
‫להחזיר עבד שברח‬
‫מאדוניו שבחוצה לארץ ‪ :‬ושלא להלות בריבית‬
‫כדכתיגןיראתמאלהין ‪ :‬ושלאללות ברבי׳‬
‫ושלא להשית יד בין לזה למלוהבריבית • ולא‬
‫להיותערכזלא|עדזלאלכתוגגיניהם •‬
‫ושלא לעבוד בעבדעגריבעבודת;»‪3‬ד ‪ :‬ושלא‬
‫זשלאלעבוד‬
‫למכוראותוממכרתעבדיס ‪:‬‬
‫* ו כ פ ר ן ‪ :‬ושלאלהניח לנכרילע‪3‬וד‪3‬ע‪3‬ד‬
‫זשלאלמכור‬
‫‪:‬ענריהכמכר לו כפרן ‪:‬‬
‫אמההעבלן׳ לאחר ‪ :‬שלא למנוע מאמת‬
‫העברי׳ ״') ל ל היעודה( שאר כסות ועונה‬
‫ושלא יכנוש‬
‫ושלא ימכור אשת יפת תואר ‪:‬‬
‫אותהלשפחה‪ .‬אחר שלקחה לאשה ‪ :‬זשלא‬
‫שלא ימשכן בעיח‬
‫לאחר פעולת שכיר ״‬
‫ושלא למנוע )הענוט מנעליו‬
‫בזרוע •‬
‫בעתשהואצריןלו ‪ :‬שלא לגנוב‬
‫העני(‬
‫; )ממון( שלאלגנוגנפש מישראל ‪ :‬ושלא‬
‫יאכהבמקח וממכר ‪ :‬שלא לעשותעול גמדה‬
‫ןשלאלעשות ‪ :‬ל ל להיות אצלו )אגן)אבן((‬
‫ושלאלהזכותיתוםואלמכה ‪.‬‬
‫איפהואיפה ‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫שלאלהוכותכןהואברמלםמצוהמיה‬
‫עגדשברחלאיי לאדוכיו שבחיל שלבזנות‬
‫)ציע( וכנגד לאתחמודלא תגזול כעכין‬
‫שלא להשיג‬
‫שנאמרזחמדושרזת וגזלו ‪:‬‬
‫גבול ‪ :‬שלאלעשזק ‪ :‬שלאלחנש ‪ :‬ל ל‬
‫שםמצוהרמ״ח ‪:‬‬
‫לכחש בממון חנירו ‪:‬‬
‫שםמצוהרסיו ‪ :‬וכדמה‬
‫שלאלהתאוות‪:‬‬
‫גו לרון דיני נחלות כמשפט הכתוב ‪ :‬ונדמה‬
‫גומיעלללדון ‪ :‬נמפתהנלשקלכסף ‪:‬‬
‫ל ל דלללישב‬
‫ולישאאונסאתאכוסתז‪:‬‬
‫מוציאשםרע עםאשתוכלימיו‪ :‬שםמיערייט‬
‫וילתלעשןת להכדכתימלאיתנשביההייכאן‬
‫ד׳מצותשל מפתהןאונםןימציאשירויפית •‬
‫ומיע לשמור בית הנחירה מספקת נכלל היראה‪:‬‬
‫מיע לישכ ע ם אשתן כל ימוו ״ ) ל ל דכל זה‬
‫טעות( ‪ :‬ואפשרשלללשמוחחתןעסאשתו‬
‫שנהא׳זהיאמצזהריידשהיאבכלללא תחמוד‬
‫ל ל ויפית‬
‫אשתריעןאנל אשתו יחמוד ‪:‬‬
‫נכלל י לאתחמוד אשתריעןאנלאשת ‪:‬‬
‫דכתינ וחשקת‬
‫ל ל יפית מותר לחמוד ‪:‬‬
‫בה והחושק הוא חמדת הלב כ נדכה ‪ 5‬ל ל‬
‫כדכתיבמשלי ו׳ אל תחמוד יפיהנלננין י‬
‫ושלאלאכולבשעתמלאכה ‪ :‬ללמעותואפשר‬
‫שלל שלא יאכל השכיר שלא בשעת גמר מלאכה‬
‫מן המחונרשהזא עושהשהזאבכלללאתחמוד‪:‬‬
‫וגכללומוציאשירונרמז‬
‫זהיאמליתרסיז ‪:‬‬
‫במילתריען שלאלגרשאות׳לעולםכמושמפול‬
‫ואזמר ירמי׳ג׳‬
‫במלאכילכישנאשלח ‪:‬‬
‫אכן בגדה אשהמהעהכן בגדתםבי בית ישראל‬
‫זגכללז אונס שלא יגרש אנזסתו ‪ :‬ובכלל שלא‬
‫יענהלללאתענה ‪ :‬שלא יעיד בעל עבירה‪:‬‬
‫ודעת מהרים זה‬
‫רעיה ל ל שאינו ריעהן ‪:‬‬
‫רעיה הוא מבין המצות ‪ :‬ושלא להעיד קרוב‪:‬‬
‫ואפשר השעם שהוא בכלל לא תעבה בריען עד‬
‫שקרוקיזב אומר לפעמים שקרלהנאתקרזגן‬
‫וזה דוחק לעיר דהאאפילומשהזאהרןפסולים‪:‬‬
‫זבגדראנכישלא להשחית אילני מאכל והטעם‬
‫מפורש כי האדם עץ השדה ‪ :‬רמז ‪ :‬ה ל ה‬
‫ואפשר ד ל ל על דמות האדם אשר עליהם‬
‫מלמעלה שהוא עץ השדה עץ החיים אשר בתון‬
‫הגן ועץ הדעת ונפגם נעזבות ישראל לזה נ א‬
‫הרמז שלא להשחית וזהו מרומז נגדר אנכי עיכ ג‬
‫ובזוהר‬
‫ועיין גזוהרגלקדףלכרישעינ ‪:‬‬
‫שמןתדףס׳עיכ ג‬
‫דהיינוהמצוהשיהא ה‪.‬‬
‫אלהיך‬
‫תרי׳ג מצות הנרמזים בעשרת הדברות מ‪1‬‬
‫אלהיןגיחודגמור ולא שיקצץ ננטיעותחיו‬
‫ושלא לעול גמשפט‬
‫וזהו השחתת האילן •‬
‫לפי שגורם לשכינה לל להסתלק מישראל וזהו‬
‫בכללאככיה׳ אלהין שלא יגרום הסתלקות וגם‬
‫גורם להטות שכינההשהיהעמהם נ ד ן כמו‬
‫שאחזילגמדרש תהילים אלהים כצג כעדת אל‬
‫חישדגדם א׳ לא‬
‫בקרגאלהים ישפוט ״‬
‫תכירו פכים גמשפט כי המשפט לאלהים הוא ןכן‬
‫ביהושפט אמר כי לא לאדם תשפטו כי לה׳זעמכם‬
‫בדכרהמשפמ שלא יאמרו הדיינים לעצמימ‬
‫אט יושבים א*ל הקלה הוו יודעים כי עמכם‬
‫אני יושב שנאמר אלהים נצגגעדת ללונאמר‬
‫אני ה' אוהב משפט ואתם הטיתם אותי‬
‫אני‪,‬אטה אתכם שנאמר וקרבתי אליכם למשפט ״‬
‫ונכללו שלא יקח שוחר שגורם להטות ״ ובכללו‬
‫מיע למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל‬
‫מישראל כדי שלא יצטרכו לעלות ללד הגדול לל‬
‫כיאם בדבר הקשה • ומתון כן יתברר הדין‬
‫ויצא לאמיתתו כדרן הפרשה מייתר יתרן בתורה‬
‫ושלא ייראה הדיין בדין מאדם רע • ושלא‬
‫לרחםעלעכי מ י ן • ושלא להטות משפט‬
‫אדם שחוטא • ובכללו להשוות נין בעלי דיכים‬
‫בשעה שעומדים גדין • ושלא להטות משפט‬
‫גרויתום • ושלא לשמוע מאחד מכעלידיכין‬
‫ואיןחביהעמו • לאתדגק • לללאתרצח‬
‫שלא להרוג‬
‫כןהזאגרמלם מליתרלט י‬
‫נקי ־ ובכללו שלא לנטות אחרי רבים בדיני‬
‫נפשות אם המחייבים יותר מןהמזכיןאחד ״‬
‫ובכלל מיע לבטןת אחרי רבים בדיני ממןנות אם‬
‫תהי׳ מחלוקת כין הסנהדרין • ושלא ללמוד‬
‫מיכה ממי שלמד זכות תחילה בדיכי נפשות ״‬
‫ושלאלמנןת נדייכים מהם שאיכה• מןםנדביי‬
‫תןרהבדיניםאעלישהואחכםבשאריוכמות •‬
‫שלא לכרות הדין עפ״י עד אחד • ושלא‬
‫לחתוך הדין באומד הדעת עדשיראושביעדים‬
‫ושלא יורה העד שהעיד‬
‫גופו של דבר ״‬
‫ושלאיהרג המחויב הריגרז‬
‫בדינינפשות *‬
‫ושלא לחוס על הרודף‬
‫קודם שיוגמר הדין •‬
‫אלא הורגי! אותו קודם שיגיע לנרדף ״ כענין‬
‫שנאמר ומהעם ישמעו וייראו ולא תידון עוד •‬
‫לל דזה הוא טעות • ויהרגנו או יגלה עדותו‬
‫שכאמרוקצותהאתכפהלאתחוסעיכין • כן‬
‫הוא ברמלם מצוה רםיג ״ שלא לענוש‬
‫האנוס ושלא ליקח כופר מן הרוצח לפי שסופו‬
‫לרצוח ״ ושלא ליקחכזפר בגלותמןרוצח‬
‫בשגגה ״ ושלא לעמוד על הדם • ושלא‬
‫להניח מכשול • ושלא להכשיל תם גדרן •‬
‫שלאלהוסיף|במלקותהמחויבמלקות ״ ושלא‬
‫לרגל • וכן הוא אומר אנשי רכיל היה בן עד‬
‫שפון דם ואמרו חז״ללשץ הרע הורגת שלשה‬
‫האומה והמקבל) ומישכאמר עליו ״ ושלא‬
‫לשנוא בלב‪ :‬ושלא להלבין פכי ארם מישראל‬
‫כמו שאחדל יכול אפילו פניו נשתנות עליו ככה©‬
‫ת״ל לא תשא עליו חטא • ואחדלעודגמערבא‬
‫במאיזהיראגחוורייהו אנפיכדאזיל סומקא‬
‫ואתאחוורא • רעיה • )שלא לחבול כלים‬
‫שפזשיןבהםיאזנלנפש כדכתיגכינפש הוא‬
‫חוגל • ולעשות במלחמות הרשות כמשפצו‬
‫הכתובכדנתיגדגריס ן כיתקרג אלעיר‬
‫להלחם עליה ״ וקראת אלי׳לשלום וזה מיע •‬
‫ושלא לנקום ושלא לנטור שאינו הולך בדרכיו‬
‫שלהקלה מישכוקם ונוטר דכתיגירמי׳ג׳כי‬
‫־חסידאנינאום ה׳ לאאפורלעןלםואמרהתם‬
‫הינמןרלעןלםאםישמןרלנצח• ואינוכותם‬
‫‪,‬‬
‫או‬
‫י חריג מצות הנרמזים כעשרה זזדבוות‬
‫אךנקראכושאעון ועובר על פשע ‪ :‬ואין בה ‪ :‬ושלא תביא אשה בהמה עלי׳ שנאמר‬
‫משתמש נשוה ללדלל נשני מדזתהלליכי תנל הוא • ושלא לשכב עם זכר שנאמר תועב׳‬
‫ןערות‬
‫אס לכקראים בשם צריו ואויביו כדכתיג נחום א׳ הוא ‪ :‬ושלא לגלות ערות ה<*ב י‬
‫פוקס ה׳ לצריו ונוטר לאויביו ״ ומידתהחסד אחי האב ‪ :‬ושלא לקרב לעריות נדגרהמגיא‬
‫ורחמים שלא לשחוט אזתוואתגנו ־ ושלא לירי גילוי עיזה ‪ :‬ושלאתלבשאשהלבושאיש‬
‫ליקחאם על הבנים״ ואעפייכהמבקש רחמים ואיש לבוש אשהכיכל זהדרןהביאושים הזכר‬
‫לא יזכיר זה בתפילתו לפי שאינו לשון כבוד כמו להתייחד מס הכקיבותוהכקיבות עם הזכרים •‬
‫שארזיל האומר על קן ציפור יגיעו רחמיי משי‪ .‬קין ובגדר אככי שלא ישא ממזר גת ישראל לפי‬
‫אותו • ‪ ,‬ושלא לחסום שזר בדישו י ובגיר שמטריחקיכז לחתום חותםשאיכו הגוןכשרזיל‬
‫כבוד המק}ם ויראתו שלא לקלל הדיין ״ ושלא לא דיין לרשעים שעזשיןסלע שלי פומבי׳ אלא‬
‫זשלאלהכות שמטריחיןאותינעיכ ג וכןה<אאומר)ישעי׳‬
‫לקצלהכשיא • זאב ואס •‬
‫אב ו א ס • זשלא לקלל אחד מישראלשנאמר מיג( אןהעבדתכי בחטאותין הוגעתני‬
‫לאתקללחמש• ובמל לא תעשה פל מלאכה בעוונותיך ‪ :‬זשלאתהי׳ קדשה בישראל ‪:‬‬
‫שלא ילך חוץ מתחזם שבת בשבת הרי הם אלפים ובגדר הקדושה של‪ 6‬יחזיר גרושתו אסר שנשאת‬
‫ושלא לעבזש בשבת שנאמר לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה‬
‫אמהסביבהעיר •‬
‫ובכללו שביתת המועדים שהם נקראים מקרא להיות לו לאשה אחרי אשר הושעאה ‪ :‬ומצות‬
‫קודש שלא לעשות מלאכה ביום ראשון ובז׳ של ל*ת היוצא מכלל עשה של פיו ורבו בכלל אנכי ‪:‬‬
‫פסח ובחג השבועות ובאחד לחודש השביעי שלא יקח סריס בת ישראל ‪ :‬ושלא לסרס זכר‬
‫וגיזהיכ • זביום ראשון וביום השמיט של חג מכל המיכיס לא אדם ולא בהמה ולא עופות שכן‬
‫נאמר להם פרו ורבו ‪:‬‬
‫הסוכות כל אלו בכלל זכור את יום השגת לקדשו •‬
‫ובכלללאתכאףשהואמגדרהקחשה • שלא‬
‫הם תךייג מצות בין מיע ובין מלית‬
‫לגלות ערות אם וערות אשת אב • וערות ‪ ^ :‬ק י ן‬
‫הברמזים בעשרת דברים בזכור‬
‫אחות מן האב אומן השם • כמו כן הוא‬
‫ושמור ‪ >:‬וע״ז אמרו רז״ל זכור‬
‫ברמלםמצזת לית שליג • ואשתאחיהאב‬
‫מה שאין הפה‬
‫ואשת הגן ואשת האת • האג ״ ואחותאשה ושמור בדיגוראחדכאמיו ‪:‬‬
‫והטעםבכלאלו שלאלהשיגדגרמשורשו כיל יכול לדבר ‪ :‬ואיןהאוזןיכוללשמוע ‪ :‬ל ל‬
‫להשמיע קול אחד שני דברותזההיפךזה עשה‬
‫לשורשו • והענף מעיקרו לל לעיקרו ״‬
‫עיין זוהר אחרי דף ע״ז ע׳א תאנא בתר זכו׳ • ןל*תזהאיאפ‪,‬־־ר לבשר ודם ל&ץמרוולשומעו ג‬
‫•ומגדר הקרושה והטהרה שלאלגלזת ערות הנדה וגיארמ** רמיח להדריךאגרי הארםשהם‬
‫)לקיטו ללבבו‬
‫לפי שקרואה טמאה שנאמר ואל אשה בנדת רמימ בדרך הישר והמ< ל‬
‫ל ללשסיה‬
‫‪:‬ןוזמאתהלאתקינ ״ וערותאשתאיששנאמר ולברכו ולהדמות ליוצמ‬
‫זאצא^ממיתןלאתתףומחך לזרעלעחאס להדיםקנ ‪ :‬לל להדליךגילי הארסשהם‬
‫שסיה‬
‫כ ן ה ר ן‬
‫‪3‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ן מ‬
‫ת‬
‫פי׳'• על ‪#‬ד‪ .‬מהגאון הרמבן זצ ל‬
‫כאן‬
‫מתחיל 'ענץ‬
‫טז‬
‫הספר ‪:‬‬
‫שס״הבדרך הישר והטוב ״ ולמזכעומדרך‬
‫הרע והמדה המגונה ״ ובזה יהי׳ הגיף‬
‫והנשמה בדרך א׳ ובהסכמה א׳ וממה שאת ה גן כעול אחותי כלה ״ השכינה במשלח לגן לפי‬
‫צריך לדעת כי התןרר כר^רה כולה אמורה מפי שאדם נוטע וגורר אותו ומכניס לתוכו מים‬
‫הגבורה ־ ואץ בה יוות ונקודה אחת שלא להשקותו ומוציאים מיני דשאים וצמחים נאים ״‬
‫לצורך ״ כי כולהבכץאלהיס חצובה בשמוישל כן גדר השכינה הם הכרובים הצמחים הם ע׳‬
‫הקב׳׳ה •־ ואין הפרש בין ותמכעהיתה פלגש אומות • האילמת הם המל־יכים ״ יוכלזה‬
‫לאליפז • ואלוף מגדל)אלף עירם ובין מםתפקמןהמעיין היוצא מעדן החכמהאשר‬
‫עשרת הדברות ופרשת שמע ישראל וכו׳ ״ שס פורחים הנשמות בשמחה • ונמשך ואינו‬
‫זהמתסר אות אחת הרי הוא כאלו חיסר שם פוסק לאןביום ולא כלילה ״ ובשבילו העולם‬
‫מלאועולםמלא ״ ולכךהיתה־הצורךלסיפ;ר חהקייםכמו שאחיל ביומא בשביל צדיק אחד‬
‫האותיות״ ולספר התיבו׳ וחסידות ויתירות נברא העולם ומתקיים שנאמר וצדיק יסור עולם‬
‫וכתיבןלא קרייףוקריץולא כתיב וסתו׳ ופתוח ועיזאמרורזילבלר עןחייםמהלך תיקשנה‬
‫ואותיות גדולות וקטנות ״ ?ה יהי׳ בלבך וכל מימי בראשית מתפלגץמחחתיז ״ אמר‬
‫כשוע וחקוק בקרבך • והשמרעלכפשך אץ יביהזדאלאסוף דבר מפו אלא קורתו מהלך‬
‫וכיל להיות מין לאמור כי מזרא הסופר הוסיף ‪.‬תיק שכה הוא הכהר היוצא מעדן להשקות אתי‬
‫בה מלבו בהעתקותולל דצ׳ ל *יזה תיבות ״ הגן ומשם הה חלת העולם נלמהלם העולמות •‬
‫כמו והכנעני אז באיץ הבה מרשו ערש ברזל כי הכפרדיםכרכתיג ומשם יפרד והיה לארבעת‬
‫זו היא כפירה גמורה ״ זעיזאחז״ל גפ׳ ראשים ״ אמר לשון הוה ועומד בכל זמן •‬
‫חלק כי דגר ה׳ כזה זה האומר אין תורה משמים • הוא שנאמר עליו תהילים מיו כהר פלגיו ישמחו‬
‫וכל האומר כל הת רה מן השמים רוץ מפסוק עיר אלהים קדוש משכני עליון • הוא שאמד‬
‫א׳ זה שלא כאמר מפי‪.‬הגבורה אלא משה עליו תהילים קיד המשלח מעיינים בנחלים בין‬
‫הרים יהלכון ישקו כל חיתו שדי ״ הואשנאמל‬
‫מפי עצמו אמרו זההואגמ‪-‬בר ט״וכידברה׳‬
‫עליו מעיין גנים בארמים חייםוכזזליםמן‬
‫בזה לפי שהמצות הם הם גוף הטהרה והקדושה •‬
‫לגנון • ואחזילמעין גנים זה יעקב שהוא‬
‫והעוסק מתטהר ומתקדש ״ אמר וריח‬
‫מעץ לגן • גאר מים חיים זה יצחק • ונוזלים‬
‫שלמיזיךכריח לגטןכי הריח ההוא קיום שכי‬
‫זהאגרמם י והכל מסתפק מן לגנון מן‬
‫העולמות ללחיי העזה״ז וחיי הנשמות •‬
‫החכעה • התגונן פליאות המשל הזה ותדע‬
‫י‬
‫עד כאן חרייג מ ו ו ת שכילבז יצאו מפי הגבורה‬
‫בדכו׳זכור ושמור וכולם כדמזיםבעשרח הדברות‬
‫נאשר כחגתי לעילא י ׳‪,‬יא שרי המקיים בכל‬
‫לככוובנל גפמוו מ״עומליח וככל מאמאינח‬
‫י‬
‫אמן'‪1‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫־‬
‫י‬
‫ותשכיל מהשכתכוחול • איךשדכריהםהם‬
‫וין יאות‬
‫בתכלית התמימות והשליחות ״‬
‫לחכמים שכמותם אשר כל דבריה׳ אמורים ברוח‬
‫הקודש גרמז להעיר לכהמשכוליס׳ה^ןזבליס ‪5‬‬
‫פי׳ על שיה להנאון הרמב•; מייל‬
‫החזשגים הגשמים היא המשכת זוהי החכמהותוספות‬
‫לפתאים הכסילים )המבהילים •‬
‫דבריהם למשלות שועלים י וכן אמל לוח הקודש ‪ :‬והנוסף הנתקרב אל האמת‬
‫בסכהדרין חזי הדת עד די כורסוון ימיו אחד לו בשביל הקרגן ע*ז אחזיל ורמזו עורי צפון זו עולה‬
‫ואחד לחד דבריריע איל ד י הגלילי עקיבא הכשחטת בצפון ובואי תימןאלו שלמים הנשחמים‬
‫בדרום ‪ :‬יזלו בשמיו זה‬
‫עדמתי אתה עושה שכינה‬
‫קטורת הסמים ‪ :‬יבא‬
‫חול א׳ לדין וא׳ לצדקהאיל‬
‫ראלעמהלן אצל האגדה שושנים ‪:‬‬
‫אני לדודי ודודי לי דודי לגנו זו השכינה ויאכל‬
‫רעיתי‬
‫את‬
‫יפה‬
‫‪:‬‬
‫בשושנים‬
‫כלן מדברותין ולן אצל הרועה‬
‫בתרצה נאוה נירושלם אימה כנדנלות‪ :‬פרימגדיואלו הקרבנות‬
‫נגעים ואהלותאלאאחד הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבגי פיי מגדיו זו הסןל׳המתגי׳‬
‫לכסא ואחד‪ ,‬לשרפרף ג שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד‪ :‬מן הפסולת וכפיהענין‬
‫כסא לישב!עליו ושרפרף שגיד כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה נאמר עולה הואיושהריח‬
‫שכלם מתאימות ושכלה אין בהם ‪:‬‬
‫ודאי‬
‫להדום רגליו ‪:‬‬
‫אחז״ל‬
‫ניחוח לה׳ !‪:‬‬
‫החכמים האלה איכם כפלח הרמון דקתד מבעד לצמתך ‪:‬‬
‫ששים המה מלכות ושמנים פילגשים כתורת כהנים עולה לשם‬
‫ונתי עולה ‪ :‬המרה העשירי‬
‫חונקים זע ז בעיקר הדבר ועלמות אין מ ס פ ר ‪ :‬אחח היא היא המתעלה למעלה למקים‬
‫לאמה‬
‫היא‬
‫ליולרחחאחת‬
‫איןללאכן‪ :‬יש מחלוקת תמתי‬
‫ויאשרוה‬
‫בנות‬
‫ראוה‬
‫ביכיהם בעכין הכאות‬
‫ברה מ^כות מוצאה‪ :‬אשה לשם אישים‬
‫ופילגשי׳ ויהללוה‪ :‬מי זאת הנשקפה‬
‫לגלות בו הסוד מקימי כמו שחד יפה נלבנה ברה כחמה פי׳ רבינו החסיד זיל דברי׳‬
‫יארע ״״ לל אפשר שהוא אימהננדלוח ‪ :‬אל גנת אגוז ירדתי הגופכים ‪ :‬ריח לשם ריח‬
‫ממדהירוממהיד ‪ :‬זה לראות באכיהנחל לראות חפרחה המחכים בגזפכים‪ :‬ניחוח‬
‫לשם נחת ח ח הזמכת‬
‫במחלוקת דברי רדל‬
‫! התשובה שהוא חניוןעוזו‪:‬‬
‫בדברים אלו ‪ :‬גן כעול‬
‫לה׳ למי שעשה אתהעולם‪:‬‬
‫שער סגור י מעין חתו•‬
‫אין האור חסר כלום כי הוא משומר בענביו כוונת הקרבן היה להסתפק כל מרה ומדה ממנו‬
‫מששת ימי בראשית ״ שלחיין פרדס הזכיר ועיז כוונו נשיאי ישראל בחנוכת המזבח!־*ב עזים‬
‫בכאן ייבמיכי בשמים כבגד יינצ^וח׳שלהקלה )ייבאיליםדככבשים לעולהרינשעירי עזים‬
‫אשר ריח החכמה מתפשטות ומ שתלחות בהם לחטאת י הכל שב אל הרוח דרך הצמחת‬
‫אל האבות ״• עורי צפון התעורר מדת הצפון שהסייג ‪ :‬ובקר זבח השלמים ל ל פרים‬
‫היא האש הגדולה האוכלת עלהמזגמאתהעולה שהוא החיל ‪ :‬השממא‪ :‬המיל ל א היא‬
‫ואתהחלכים ‪ :‬ובואיתימןאחרשתקחמדת מדתהגכורה שהיא ל ר ע ל ה ושמתיכרכור‬
‫הצפון את חלקה תתלרכס אחרי׳ מדת הדרום שמשותיר והואכנגד ךידציחפיאוני * )הלה‬
‫וימשיכו שניהם ויספיקו לנו מן הרוח המתרכה ואפשר שלה לכ ייג צמרות ועל כל צכור ממוכה‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪U ' W W‬‬
‫‪I U / W I I W H‬‬
‫ערנםתוןך&יפוקוז^הניחיגכי יזלןנשמיו‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫כלל ומקנלת מן י נ ה ת * ת ו ה ם ל ד ע ‪ .‬כ (‬
‫וזבמ‬
‫ךא‬
‫פירוש על שיה מהגאון הרמבן זציל‬
‫וזנח השלמים אלים ששיםעתודים ששים שהיה לפני מלאות לבבל‪.‬ע׳ שנה‬
‫כנשים ששים ככגדששי׳ מעלות הלה ואפשר קזלהדיהפק המשל על הכבוד המעורר‬
‫שכוונתו על שש מעלות הכסא וכל אחד כלול הנביאי׳ שיתנבא לעלות מגנל לירושלים ״‬
‫רנלי לשבתממוץלנית‬
‫שראשינמלאטל ״‬
‫י )ועיין כזוהר נשאדףקמ״חע״ב(‬
‫אמרו ישראל פשעתי את‬
‫ששים גכורים^ ששים המס‬
‫כותנתי התנצלתי את עדיי‬
‫‪,‬‬
‫מלכות • ניחוח לשון‬
‫י ר י ד ה • הרגום וירד חנפן הג*ו חרמנים ‪ r‬ל א ידעתי המשל על הכ‪3‬וד מהיה‬
‫• ™ ‪ , 1‬י * ‪ .‬נפשי שמתני מרבבות עמי‪.‬נדיב‪:‬‬
‫\‬
‫שוכן כקרני ונסתלק •‬
‫ונחזה‬
‫שובי‬
‫שובי‬
‫השולמית‬
‫שובי‬
‫שובי‬
‫"‬
‫ד‬
‫י‬
‫רחצתי את רגלי ישנתי‬
‫הרו׳ יור׳ומתייח׳בצימרו׳ בך מה תחזו בשולמית במחולה המחני׳‪:‬‬
‫הקדוש׳ ומתקרכ עיי מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי צכאן ומיתי ליכתים •‬
‫^ ? " י ד י ג ^ י ונטעתי גנות ופרדסים‬
‫־הקרנןוהיינודאקריקרנן י ר כ י ו‬
‫‪ ,‬יקי‬
‫‪ 1‬שדרך אגן הסהר א ל יחסר המזג ואיך אעלה מזה ־• דודי‬
‫י י יי י‬
‫זיאכל‬
‫זהו יבא הדי לגנו‬
‫בטנך ערמת חיטים סוגח בשושנים‪:‬‬
‫שלחיה מן החור הכנוד‬
‫פרי מגדיו אריתי גשמי • שני שדיך כשני עפדים תאמי צביה ‪:‬‬
‫צוארך כסנדל* השן עיניך גרנות שלח גזירות רעות מן‬
‫קטזרתהלגןנה * זלבונת‬
‫בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל השמים כי לא האמנתי‬
‫המנחה • •יערי עם‬
‫ראשך‬
‫‪:‬‬
‫דמשק‬
‫פגי‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ו‬
‫*‬
‫הלבנון‬
‫לדברי הנביאים לעלות •‬
‫דבשי תמידין זמוספץ ‪,‬עליך בכרמל ודלת ראשך בארגמן מלך‬
‫ומעיהמועליו * הכרתי‬
‫‪,‬אסוך‬
‫;נדרים ונדבות חטאת‬
‫*‪:‬עצמי כי החטא גורם‬
‫׳ואשמות ככוח׳ ומעשרות‬
‫קמתי אני‬
‫־•הצרות •‬
‫עם ׳ ״ ״‬
‫ייני ‪ -‬׳ י‬
‫שתיתי *‬
‫יי‪-‬‬
‫חלב‬
‫וידי נטפו מור עובר‬
‫הנסכים ואמורי הקדשים קלים • אכלו רעים ^המשלשעלו מקצתם ״‬
‫שתוושכרודודיםאלוכפסת כלומר הצלחתי גענין כמושמפורש בעזראו׳‬
‫׳אלוהכהנים ־•‬
‫ישראל• כלזההיהנדורשלמהשהיושקטי׳ ושבייהזדאננין זמצליחיןבנבואתחגיוגו׳ ־•‬
‫׳מהמלחמות והיו כולם צדיקים ומכל עון וחטאת פתחתיאני המשלעל ניתהמקדששנננה ״‬
‫׳מנזקים״ שמחים בענזדתם ומתכפרים ודודיחמקענרשלאשרתהשסהשכינהופסקה‬
‫וביניהם ההכיבהאם המים הנכואהמישראל כימ׳שנה אחר בנין הבית‬
‫״‬
‫^י‬
‫*״״ף־ • ותמצא בפי׳ זו ששה פעמים כלה היתה חתימה חזויכמו שאז׳לבסדרעזלם •‬
‫‪* *™Izi‬עמים שלמהשנאמר נספרהזה ומלךאלכםנדר המזקדןייבשנה ומתעדכאן‬
‫‪ *F^fh:‬לששתקצזזת ״ זכשמהכן היזהנביאיםמתכבאיםבהחהקזדשמכאןואילך‬
‫‪£‬‬
‫ע ש‬
‫‪:‬‬
‫‪%‬‬
‫י נ ח ת‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ה‬
‫כ מ ו ז ז ל א י ם‬
‫ב כ ו ת ס‬
‫א•‬
‫‪9‬‬
‫אניישייה אמרה השכינה מאידכתיבזארצה בוואכבדהואכבדכתיבאלו‬
‫•אני ישינה נגלות נכלולבי׳ער לזמן הגאולה לפי ה׳דגרים שיש בין מקדש ראשון למקדששני‬
‫טלואות למרבית יימלי&ע׳שכה־שהז׳ינזשנה <אל!הן • א ח ן • ואזרים ןתזמים ‪:‬‬
‫ושמ• ‪.‬‬
‫זייץ א‬
‫יאשר הפקידה‬
‫פי׳ על שה להגאין הרמב־ן‬
‫זצ־‪-‬ל‬
‫ושמן המשחה ״ ואש ״ ושכינה • וזאת מזרעו של שם זכי שימה בית המקיש על ידיהם י‬
‫היאהגירפא מכינה י ועל כן כשנסתלק ולאהםפיקיביר סכח״נמלךאשזרלםתר! •‬
‫השכינה באז עלי צרות רנות ורמות מן השומרים וקיי*ומשו ש ש^׳םהיו מלכימז״ח וכבשו ג‬
‫הסובבים את העיר הם ע׳ מלאכים הסובבים רוח׳ העז ־׳כדכתינ ישעי׳ מיז קןראממזרח עיש •‬
‫כסא כבודי ועל ידיהם באות הגזירות •־ ובפרק• זא ו מר מם תיא מי העיר ממזרח ״ וכבש ג׳‬
‫דרבי אליעזר הבה נרדה אמר הקביה לכל הי״וחית כדכתיג ראיתי את האיל בעל קינים‬
‫המלאכים הסובבים כסא כבודו בואו ונבלבל מנגח ימה וצפונה ונגבה • ואזמר דיה ב׳ לו •‬
‫*גונם ונקראו כמו כן שומרי החומות וכל זה משל כה אמר מרש מלך פרם כל ממלכות הארן כתן‬
‫לגזירות זשמדזת שאירע לכם ככיתשניעלידי ה׳אלהיהשמיםלי ״ ותור זה הרשעה היא‬
‫מלכות יו^ ״ זממה שאתה צריך לדעת כי ד׳ החיה הרביעית הנוראה והעצומה שראה דניאל‬
‫מלכיות בגזרו גזירה שישעבדו לישראל ולא היה זרצה לעמוד על אמיתת עניבה כדכתיבקרבי‪!-.‬‬
‫בכללם שיעבוד מצלי׳ לפי שלא היו ישראל עדיין פלחדקקמי‪/‬יציבאוגז׳ • ועלי כאמרדכיאל‬
‫אימה ולא נקראו עם ה׳ עד שנכנסו לארץ ובנו ז׳ ותאכל כל ארעה ותדושנה ותדקכה ״ אתר‬
‫בית המקדש • וד׳ מנכיןת אלו הראה לאברה© ר׳ יוחנן זו חייבת שמיעה י»צא בכל העוי׳ם כולו‬
‫א!‪.‬יכו לברית בין הכתרים כירך שהיאה לדניאל ונכנסויש^לתחתיהן ״ על הס~ר הזה הגלה‬
‫עגלה משולשת זי בגל ללנגוכדנצרמלךגבל ״ סבחרב מלךישזי והוא מלך מדי עשית השבטים‬
‫ועז משולשת זה יין אלכסנדר מזקדן זהויז צפיר כדכתיב וינחם בלחיח חבור נהר כחי וערי מדי‬
‫כיל דלל ואיל זניוכדכצר מלך בבל הגלה לקץ היזים יהודא‬
‫העזים הנאמר כדניאל •‬
‫משולש זה מדי כדכתיב ראיתי את האיל בעל ומיתן • והתנבא ישעי׳ הנביא על מפלת‬
‫קרניםמכגח ימהיצפוכהזתימכה ״ זתזרזה בבלגידמדיכעלפקודתישרא׳בידכורשכדכתי׳‬
‫ואמר על מלך בבל ידעי׳ ייגהמי מעיר עליהם את מדי אשי כסף‬
‫רומי הנקרא אדום •‬
‫ישעי׳ י*‬
‫משולשת לפי שעמדזממטג׳ מלכי כבזכדנצ׳אזיל לאיחשמ וזהצ לא יחפצו בז •‬
‫מרודד בלשצרכרכתי׳ בירמ•׳ זעבדוגוי׳אותו ובסיףהפרשה והי ביום הכיח ה׳לךמעצנך‬
‫)אתבנוואתגן בבועד בא עת ארצו גם הוא ומיוגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בן‬
‫ישארהעבין• לל‬
‫נקרא עז משולשת יון שלפי שהיה מלך׳;צפין ונשאתי המשל הזה •‬
‫וכג ׳ ל ריחות ומשל בהם כמו שמשל בהם דלל יגו׳ והכרתי לבבלשס ושאר ונין‬
‫בבונד כצי בכל העולם כדכתיג ישעי י*ד הקם והתנבאכןעלפקודתישראלבימי כורשכדכתי'‬
‫ואיל משולש זה ישעי מיה כה אמר ה׳לכורש אשר החזקתי‬
‫מכסאותם כל מלכי מים ‪:‬‬
‫מדי • הם מלכי אשור כזרש זדריוש כדכתיב בימינו וגז׳ הוא יבנה עירי ג ובדכיאל גי׳ גלילם‬
‫עזרא ו׳ ויעשו בני ישראל את חג המצות בשמחה קטלבלשצר מלכא ודריוש מדאה קבל מלמתא‬
‫כי שמחם ה׳ והסב לב מלךאשןרעליהם לחזק ומלך שנה א׳ להשלים ע׳ םבהלמלהות יכל‬
‫ולפי שהיה ובשנה אחת לכןרש היה הפקידה ונכנסוישראל‬
‫ידיהם במלאכת בית אלהים •‬
‫ברשות‬
‫־ ‪9‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ךב‬
‫פי׳ על שיה להגאון הרמבן זציל‬
‫ברשות מלכות מדי ״ אח*כ‪3‬אמ<*ןיון הוא כיתים • ר*ל כי כיתים הם רומיים כן הוא‬
‫אלכסנדר הנקרא עז משולשת וצפיר העזים גיוסיפוןפרקא׳ וצפו בן אליפז מלן שסועים‬
‫בדניאל ונלחם עם האיל רם מלכי מדי הוא ואם כן יון ורומי הם אומה אחת • כל זה הוא‬
‫דריוש הפרסי והכהו לפי חרב כדכתיב דניאל בפירושי על החומש גיכ בסוף פרשה בלק על‬
‫חי ולא הי׳ מציל לאיל מידו • ונמסו יהראל פסוק וצים מיד כיתיםוגז׳עיש • והעיקר‬
‫שהם בכל ירושלים בבית שני כרשות מלן יון כדברי רז״למאחר שנזכיר מלכות גבל כבל•‬
‫ופשמו »ליהס מלכי יון קיפ שנה לצלפבי הזכיר ממלכות ישמעאל כי הוא הראש וכולם‬
‫מורכן הבית לא בפני הבית • כמו שנימ תחתיו וסרים אל משמעתו ״ ועודני יון‬
‫בילז ובעת ההיא היתה מלחמה בין חמי ובין וחמיאעפיי שהם אומה אחת שממלכות הס •‬
‫יון כמו שאמרו בע*זתלחץ ותרתין קיבץ ומקדם היתה מלחמה ביניהם כמר שהי׳ מלן‬
‫עבדץ רומאי בהדי יוונאי‪ ,‬ולא יכילו להו עד יהודא ומלן ישראל אומה אחת ובחלקת לשתי‬
‫ועל החי׳ הרביעית נאמר בדניאל‬
‫דשתפו ישראל בהדייהו ומרדו ישראל ביוונים מלכיות‬
‫בבית שני ונכנסו ורשות רומיים ועמדו עמהם ומילין לצד עילאה ימלל י שאמר כנגדו דברים‬
‫באמרתם ןיו שכה ואחיכ עמדו עליהם והחריבו שלא יתכן לאומרם • הם דברי )שם(‬
‫בית שכי והיתה מלכות יון כפופה לפכי חמי ולקדישי עליזכיןיבלא • לישראל • וזהו‬
‫ואין ל ד נא עד שיפשו׳ מלכו׳רומי׳עליכל העולש׳ תהצים מיד מפני ארג ומתנקם ״ דניאל שם‬
‫לזדשיםכמושפשטוג׳המלכיזת ״ ולכן תקנו ףסברלהשניהזמניןודת ״ גנוארם ועשרה‬
‫דנני )ללועשרת הדברן ( שם ויתירן עד‬
‫מזיל ד׳ כוסות נגד ד׳ לשונות שנאמר בגאולה‬
‫בפרשת וארא בשורה לישראל שיצאו משעמד עידן ״ שאיןהגאולהבאהלישראלעדוכו׳•‬
‫ד׳מלכיות • ביר פרשה מ״ד • זה כתבתי כדכתיבוהובדגשמה ויהיבתליקודת אשא •‬
‫לפי שראיתי ביד לל במדרש או ניר ״ איל וכתיב כמרי חזי הוית ואתו עם עכבי שמיא ככל‬
‫משולש זה יון)מביא את האיל בעל קמים שנאמר איכשאתי הוהןגו׳ ״ )להיהיבשולק דקר‬
‫ומלט ‪:‬‬
‫בלכירל לסיוע )וב‪:‬לבזה שבוש או טעות‬
‫אתכם כל זה משל על סילוק הכמד‬
‫סופר כיהאילגעלקיכים בפי׳ נאמר בדניאל השבעתי‬
‫שהוא מלכי מדי ופרס ופרשתי עוד ד׳ לשוכות )השנינה מתרעמת כהסתקלו ״ מה דודן‬
‫של גאולה מהמעםהיוח ד׳ לא פחות ולא יותר( מדוד מכל ע׳ קתדראותשל מלכות ״ דודי‬
‫)ראיתי כמוכן מי ?חלק על דברי רמתימ צח ואדום • אחזיל כמדרש שיד השירים דודי‬
‫ואמר כי החי׳ הרביעית שהראוהו לדניאל הוא צח ואדום דמותו מאודם מ‪3‬חור מירוק מלבן‬
‫מלכות ישמעיילשרןס פשטו בחב ישוב העולם כן דמותו של הקכיה כמראה הקשת אשר יהי׳‬
‫ומלכותם גדלה ויחנה )קשה בעינינו לל בענן • דנול מרבבה • סגיכותיו כיל‬
‫דלל קווצותיו ׳ תלתלים עומדים מחכה‪,‬‬
‫געינהם י לקרא יין שתי מלכות והריהן‬
‫‪$‬ומה אשת מכתיב ןכט יון ‪.‬אלישה ןתרשיש אלתים ורבבות קודש והוא אות זגצגאןתיו‪,‬‬
‫וניצר‬
‫)‪(:) (:‬‬
‫)‪(:‬‬
‫‪,‬‬
‫פי׳ על שה מהגאון הרמב‪-‬ז זצ‪-‬ל‬
‫וביכר במחנותיוכמו שאחז״לעלר״עכשנכנס אלכסנים •גבול מזרחית צפונית י זה משנת‬
‫לפרדס מה ראית ה׳צנאותשמו שהוא אות בסייפרקה׳ושםהכוסחלהיפךעיש ״ וגמל‬
‫בצנאשלו • ראשו כתם פז כלול ומוכתר מזרחית דרומית • וגבול צפונית מערבית *‬
‫וגבול מזרחית‬
‫ומעוטר ״ קיוצותיו תלתלים שחורות ״ זה וגבול מערבית דרומית ״‬
‫רומית • וגמל מזרחית‬
‫שאמר הכתזבתהלים׳יח‬
‫תחתית ״ וגבול צפונית‬
‫ישיתחושךסתרוםיינותיו‬
‫סוכתו חשכת מיס לפי אסור ברהטים‬
‫מה יפיח ומה נעמת רומית • וגבול צפונית‬
‫זאת קומתך‬
‫אהבה בחעגוגים‬
‫תחתית * וגבול מערבית‬
‫שהם היו תחילה תולדות דמתה לתמר ושדיך לאשכלוח ‪:‬‬
‫המים ^ והוא שאחדל אמרתי אעלה בתמר אחזה בםנםניו רומית ‪ :‬וגבול מערבית‬
‫במדרש ואלה שמות רנה ויהיו נאשריךכאשכלות הגפן וריח תחתית ״ וגבול דרומית‬
‫המים ס מ דלח אפילה • אפך כתפוחים ; וחכך כיין הטוב רומית * וגבול דרומית‬
‫הולך דודי למישרים דובב שפתי‬
‫זמרחיגין‬
‫תחתית •‬
‫עיניו כיונים •‬
‫עיני ישנים ‪ :‬אני לדודי ועלי תשוקתו ן‬
‫והולכיןעדעדיעד• והם‬
‫ה משוטטות בכל הארץ לכח דודי נצא השדה גלינה בכפרים ‪:‬‬
‫על מעייני נכבדי החכמה• נשכימח לכרמים נראה אם פרחה הם זרועות עולם• ובפנים‬
‫רוחצות בחלב וזכים בחלב הגפן פחח הסמדר הנצו הימוניםשם מהסהואהאילן • ובכל‬
‫אתן אח דורי לך ‪ :‬הדודאים נחנו‬
‫יושבת על מלאות עומרים ריח ועל פחחיגו כל מגדים חדשים אלה האלכסונים יש כנגדם‬
‫פקידים והם י*ג • וגם‬
‫על משככות השלמו׳ והיופי‬
‫נם‬
‫בפכים בגלגל ייבפקדים‬
‫לחיו כערוגת הנושם •‬
‫והם *לשים ושש פקידים‬
‫המשל על הזוהר הפנים‬
‫איןכלבריה עם האלכסונים לל אשר• לכלא׳שרןגנזהדכתיב‬
‫אשר לא יראה האדם וחי •‬
‫כערוגת ני גנוה מעל גבוה שומר • נמצא לרוח מזרחית‬
‫ימלה‪.‬להםתפק מןהזוהרההוא ‪:‬‬
‫הבושם הוא החכמה הפנים המאירים מזוהר תשעה לרוח מערבית מ׳ לרוח דרומית ש לרות‬
‫החכמה וע*ז כאמרבאור פכי מלך חיים ואומר צפון ט׳ • והיינו ל פעמים י״ג פקידים שהם‬
‫)במדברז ( יארה׳ פכיואליך • שפתותיו פקידים בתלי וגלגל ולב • זללדאפשרדלל‬
‫ששספירות מתכהגים בדברו‬
‫שושכים•‬
‫וברוחפיו ״ נוטפות מורעוברהםה© ד ת‬
‫אשרכלהאומותוהלשונות מודםלדברי׳ והיא‬
‫עיין‬
‫‪p‬ז ‪; v v‬‬
‫נלמהלםכמורהטונהעונרממקום‬
‫‪5‬אר •‬
‫הזוהר ח״ב בספר הבהיל השייך לדף קמ״זעייא‬
‫•‬
‫כארזים‬
‫כחור‬
‫•‬
‫דכר‬
‫שמץ‬
‫בו‬
‫ואין‬
‫למקום‬
‫ועיין‬
‫קורם מאמר וזאת התרומה ‪:‬‬
‫וכןהןאאןמר )הושעי׳ד( כגרושרענן• בזוהר אמור דף לו למטה משמ< דיפראל‬
‫עיין בזוהר שמותדףלח עיבעלפסוקאמר תחת גוף האילן והאומות תחת הענפים ״‬
‫•‬
‫ארב ״ י אילן יש להקלה ובו ייגגמלים ומהם מתפרנס הלב ״ והלב מתפרנס‬
‫נלמהלם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פי׳ ע ל ‪ m‬להגאון הרמבן זצ׳ד‬
‫ככ‬
‫נלמזהלמ מפרכס כולם ‪ ::‬ולנ שלל וכל ועיין לקמן דאי׳ שם כלהשמות ככללים במלין‬
‫הצורות קדושות לל ממונות ונס׳הגי׳אמונת שמים * הכלל כיס המצא הגי׳ גכ־נהבם׳‬
‫על כל אומה ואומה ‪ :‬וישראל קדושים ‪ :‬לל הבהיר כלל עד ניאץ בלהך נדף האחרון של‬
‫תחת צורות הקדושות * ועיין כזוהר סוף חלק הזוהר ח׳געיככרישהממודעיש ‪ :‬דכתיב‬
‫הראשין ספר הכהיר גסוף הספר • ועיין לקמן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ‪ :‬הזה כיל‬
‫וזו אילן נטלו מגוף האילן ותלבומהלבהדרפרי דלל הוי רשמו של הקלה לל כקרא שמיס ״‬
‫הגוף אף ישל פרי» ץ היר‪ :‬ומה אי'ן תמר ענפיו ואפשר שכוונתו שאין לפרש שאתה השמע יין‬
‫םביביו ולו לבו ביוי‪ .‬צעאף ־שראל נטלו גוף האילן השמים הלא כתיב השתים ושמי השמים לי‬
‫ללוהםפירותיו‪ :‬הזה תלו נ לומהאילןזהתתי׳ יכלכלוך אלא ששמו שמים ״ והוי לל והוא‬
‫ענפיו לל מלחן׳ ולולבריל ילו לכנאמל אף ישר׳ אש ואמרת קדם אלאאוללדללאלאוודאי‬
‫נטלו גוף האילן ולנושהואילנוזך וכנגד הגוף ל א כחםקדםללרליג ‪ -‬ואפשלדללעלהכתופ‬
‫הנוף י־וט השדרה באדם שהוא פיקר הגוף ומם בראשית כ״אאלהיםומ׳דמשמע דעםהחכמה‬
‫לולב זה כתב ללנייףללנ מסור ‪ :‬ואפשרדלל ברא אלהיסכלהשמותשהםשמיםוה אלהיי‬
‫ומה גזף זהכתיבללב אף ללג זהלג כתיבת וכו׳ אש כלל ומשמע דאשקדם ולזיא כחם קדם‬
‫ואפשר דקאי על אומרים הלולב דימה לשדרה ל ל החכמה העליוכה ששםכח המים כמבואר‬
‫ןאמר»ועםלפישמן השדרה נתיב לב ואמר מה כספי יצירה מים מריח ואש ממיס • שלאורם‬
‫לולב זה וכו׳ ומה ל ל ד ל ל ותהו לכזהולג הצופיות לל דכאןלל קדם ״ ותאפולל‬
‫כתיגת פליאותכחכמה אף ככל כתיב מהם צורה דלל ומאתו כרס כד״א אץקדופלהכי אץ‬
‫שאמר לל שאמרנו שנאמרלשמור אתדרךען כלתך * ועל הדמיון נאמר הזכע י״ד כברוש‬
‫החיים ומאי ניהולל השומרים צורות רענןאנינמצאה׳ה׳ה׳ ‪ -‬לל אני כגרוש רענן‬
‫דכתיכ וישכן מקדם לגן עדן את הכרוכיס ממניפריךנמצא * הנשמזתהספרי׳ללהם‬
‫וגו׳ ומאי גן וישכן מקדם לגן עדן ‪ :‬דשכן כאותן פריושלהקלה * ואםרגאנראגבראהשיגו‬
‫לעפרו כי לא הי׳ גו כח הנשמה ‪:‬‬
‫הכתיכת שקדמו לאותו מקום הכקרא הגן עדן ‪:‬‬
‫ירד לגנו אין הפרש גדגרהםובגגץ‬
‫ושקראו כלמלס ושקדמו לכרוכים ‪ :‬שנאמר יייי‬
‫מעלה ומשה והירידה היא עלייוהעליי׳‬
‫זאתהכרזכי׳‪ :‬ושקדמו ללהט החרכ המתהפך‬
‫שקדם דהאכתיכ דמיה ולל דמים ואש * ולל היאירידה ‪ :‬ובעבורהגלות|אשרסתרו‪3‬תוך‬
‫דאפשרדהאי שקדם הוא כמו קושיא איך אפשר דבריו כינהו בירידה • ולאין בהגן גערוגיו‬
‫שקדםואפשר שכללדהא^תיכדמיסזאשקדמה הבושם מקום שהריח זה והאצילות מתפשט משם‬
‫דכתיגה' אללין אש אוכלה הוא וללשאפשר היא החכמה ‪ :‬לרעותלהםתפתלעצמו ולהמשיך‬
‫מכוונתו שה' אלהיךלומזעלחכמהתתאה והוא הזוהר לגכיםעםהשכיכה ״ ןללקוטשושנימ‬
‫)אילן דשאים לל ואילן היא המחשכה זוהר החכמת לשש קצוות ״ וכל‬
‫אש אוכלה ־•‬
‫*שמים הר הקלה דכתיב ואתהתשמע זה נימי הגלות אשראץ זגמ ותולה ומנתה‬
‫והתריע ‪.‬‬
‫*מימ ! ה! אותן הנקרא שמןת על שמן •‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫פי׳ על שיה מהנאת הרמבין מגיל‬
‫והדברים הרומנים מתעליםוכמשכיםאלמקום‬
‫יכיקתם ‪ :‬וכן הוא אומר כי מפני הרעה‬
‫כאסף הצדיק ולכן צריך להשתדל ולהיזציל‬
‫ולהמשיך אל האבות את הברכה להיות לבכים‬
‫משובולל המשכה ]‪ :‬ונקראת בכאן אצילות‬
‫וההמשכה לקימה ‪ :‬וקראו רזיל כמוכן אצילות‬
‫ההזיות וגלד׳ עקירה ״ אמר כד ל<כדאיתא‬
‫בלרוימע ה׳אלהיםגןבעדןההידתתיליםקיד‬
‫ישבעו עצי ה׳ארזילבכקאשרכטע ‪ :‬אמרר׳‬
‫גםבזוהרפכחם‬
‫חנינאכקרכי חגבים היו ‪:‬‬
‫ועקרן הקלה ושתלן בתוך‬
‫ע*ב בסגנון זה י‬
‫עלפ‬
‫גן עדן הבן המאמר הנפלא הזה ‪:‬‬
‫הנוטע צריך שהי׳ בידז כשוע כך הדורות היה‬
‫אצילותם והמשכותם לעקירה ״ ובריאתם‬
‫לללהבין זהעםכתבי‬
‫זהבזהחהעסזה‬
‫האלי זיל שכזלם ממעה אחד נתנו ‪ :‬שנח׳‬
‫העליוכותמלובשים בתוןהיו׳ד התחתוכותלזה‬
‫אמר|זה בתוך ^ והכל קשור זה בזה והל עליונים‬
‫מגולים לזה אמד זה מתוך זה זזה עם זה וקיל ‪:‬‬
‫כ'ל דלל יפה את רעיתי יגו׳ הכל משל עלהחכמ׳‬
‫וכפי העכין שדברכו פתחנו דבריכו בתחילת הנופ׳‬
‫ללשערךכעדר התחיל לסדר שבחי׳השכיכה‬
‫בשערה בעיבי׳ ברקתה לל וברקתה כפלח‬
‫הרמזןרקתך ‪ :‬מבעד לצאתה לל לצמתך ‪:‬‬
‫סוגה בשושנים כלולה מז׳ קצוות וחתומה בכל‪:‬‬
‫ולכך אמר ששים המה מלקת מלכומ‪ :‬וראיתי‬
‫לסדר בכאן מעשה בראשית ולהעמידך‬
‫על האמיתות פי׳ הפסוק הזה ״ ואפרש מזמור‬
‫ונלמהלס שלל ולנטיעה ‪ :‬זצריכיםמטעים מעשהבראטית מתחילתו ועד סופו • ןזהו‬
‫כטע שעשועים ‪ :‬להשקותם לרגעים • לכך כלל כל המזמור אמר כנגד אור מ ג י א ביום‬
‫אמררכיחניכאכז׳ ‪ :‬ועייןבפירוש)עלהתזרה ראשןעומה^אורכשלמהזפי׳ כיאצילת האור‬
‫בבראשית בפסוק זיטע דף חיי ‪ :‬מדרש רבה ההוא מאין»־ )כנגד יהי רקיע הנברא כיזם שני‬
‫שם ישבעו עציה׳ ‪ :‬ישבעו חייהם ‪ :‬ישבעו להבדיל בין מים למים ‪ :‬אמר המקרה במים‬
‫מימיהם ‪ :‬ישבעו מעעתםללכיכל סיבה עליזתיז ‪ :‬ופירוש אןתז הבדלה לכמה עניביס‬
‫מקבלת מן הסיגה שהוא למעלה ממנו ‪ :‬החיים היתה ופי׳ מהלם שלל סיום המקרא השם‬
‫שואב ממקור החיים • והמים מן החיים * עבים רכובו וגו׳ עד יסד ארץ על מכוני׳ ‪:‬‬
‫אמריסד‬
‫והנטיעות מן רמים • וכלזהבאוללכאן ‪ :‬ומגד יקוו המים ותראה היבשה‬
‫ןקאי על הפס‪ :‬ק שאמר אני לדורי ודודי לי הרועה ארץ על מכוכי׳ ופי׳ זמן הקבועלה ״ לל דלל‬
‫בשושנים ‪ :‬ר*ל אני מקבל מןדודיודודילי סיום המקרא בל תימט עולסועדועולםהוישית‬
‫הרועה כשושנים מהחכמההעליונה ‪ :‬שיאמר אלפישנין ‪ :‬או דלל עולם ועד היא עד היונל‬
‫כי כל סיבה וסיבה מתעלת ‪ :‬וצופה לל ושואנפ הגדול שהוא אחר כ׳ אלף מכה שיחזור הכל ולסיבה‬
‫מסבה לל ממםיכה עליונה ממכה מרה שואכי! ראשונה ‪ :‬ועיין לעיל כקונטרס במצות הייגל‬
‫צמרהנלמהלם ממדה ‪ :‬חצוכהמחקיקה ‪ :‬וכנגד תדשא הארץ ‪ :‬אמר מצמיח חציי‬
‫וחקיקה רן הרשימה ‪ :‬והרשימה מן הנעלמת לבהמה וכנגד יהימאן ‪ .‬א גגשהירח‬
‫נלמהלםשמטיךעמכיאו ״•‬
‫מ ל זה בתור זה וזה מתון זה • וי‪%‬כלקש‪1‬ר למועדים‬
‫‪:‬‬
‫יןת‬
‫מי‬
‫‪5‬‬
‫וככג!‬
‫פי‪ -‬עד שה להנאון הרמבז זצ־ל‬
‫פד‬
‫וכנגד רעש אלהים את שני המאורית הגדולים ‪ :‬עוטהאול כשלמה • היא הזמנת המשכת‬
‫אחרתשתחשךוכן׳ ״ כ׳ ל דמאי עלם וף הפסיק החכמה הסיבבת את הכל ״ ‪ ,‬זבאןמרןעוטה‬
‫את המאור הגדולזגז׳ואתהמאורהקהןנגר • ר״ל שקינל זוהלמן השפע ההוא ועיי הרימי‬
‫ועל המיור מקטן אמר תשת חשך שנלקח האור התנוצץ אור שהי׳ בכלל משרה דברים מנאצבו‬
‫ביום ראשון כיאנלי פירוד‬
‫ממנו ואץ לו י איור רק מה‬
‫והם שמים וארץ ״ תוהו‬
‫שמקכלמןהשמש‪ :‬ע״כ‪:‬‬
‫תזרח השמש יג*ספון ואל גס ישנים דודי צפנתי לך ‪ :‬מי יחנד ובוהן ‪ .‬וחושך ואור *‬
‫מעונים ירנצון ‪ :‬וכנגד נא׳־י לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ רוח ומים • מידת היום‬
‫א״יזקךגםלאיבזולי‪ :‬אגהנךאביאך‬
‫מיין ומידת הלילה ל וזהו‬
‫ישרצו המים • אמר זה אל כיח אי‪1‬י תלמדני אשקך‬
‫שמאלו תחת הארץ היתה תזהו ובוהו‬
‫הים גדול ורחב ידים שם הרקת מעסיס דמני ‪:‬‬
‫רמש וגז׳ ״ וכנגד יום ראשי וימינו ת ח ב ק נ י ‪ :‬השבעת• תוהזדגר שאיןלוצזרה ״‬
‫הששי שנאמר בז ןיגרא אחכם בנוח ירושלם מה תעירו ומת ומהי המלבש התוהו עד‬
‫תעררו אחהאהבהעדשחחפץ ‪:‬‬
‫מתרפקה שיצטיירציורדק יותרמן‬
‫אלהיסאתהאדם • צמר מי ז*חעלה מן המדבר‬
‫לל דלל‬
‫על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה הרוח •‬
‫יהי כבוד ה׳לעזלם‬
‫זכנגדיום השביעי שהוא חבלתך אמך שמה הגלה ילדתך ‪:‬‬
‫הארץ קאי על החכמה‬
‫שימני בחותם על לבך כחותם על‬
‫כמלאה׳ גחכמה יסד‬
‫כנגד אלף השביעי שיהיה זרועיך כי עזה כמות אהבה קשה‬
‫כשאול ארץ ״ זהיתה תחילתו‬
‫העולם חרזנאמרהמביט קנאה רשפיה רשפי אש שלהבת יה ‪:‬‬
‫תוהו בלי צורה ואחר כך‬
‫מים‬
‫לארץ ותרעד • וכנגד‬
‫‪:‬‬
‫גוהו בציור דקוקיל‬
‫תענוג הנפשית בזמן ההוא‬
‫•‬
‫וחושך על פני תהום‬
‫אמר אשירה לה׳ בחיי י‬
‫זכנגד ביטול היצה׳ר אמר יתמז חטאים מן עומק רום • ועומק תחת י לל ד ל ל‬
‫והנני מפרש החושך שהוא אפיסת האור לפי שהיה הציור דק‬
‫הארץ ורשעים עוד אינם •‬
‫המזמור הזה עם פי׳ מעשה בראשית והזהכמו אפיסתעומקרום • ותהום עומק‬
‫והמשכילים יבינו • ^ ה׳אלהיגדלת מאוד תחת ‪ :‬ורוחאלהים • רוח של משיח •‬
‫רמז על זוהר החכמה המתרבה לכל צד ‪ :‬ומן ‪.‬רוח חכמה ובינה • מרחפת על פכי המים •‬
‫מכםהעל הכל • וזהכללהכלשכתאצל ביום‬
‫השפע ההיא יניקות העילות והסיבות •‬
‫ללבתלבשה ראשון כמו שאחז׳ ל באדם ראשון • שעה‬
‫הזד והדר לבשת כך נקשרה ‪:‬‬
‫החכמה ולא״תמצא אותה זולתם • ןלאחמצא ראשונה הוצברעפרו • לל דייל דכמג‬
‫היו זולתך ״ לל דל<הוי׳ זולתה י זה היה שבעפר הזה היהבכח לבריות ממנה אדם שלם‬
‫קודם בריאת העולם שהי׳ הקלה יחיד בעולמו בכל אבריו ״ • והי׳ הראי׳ והשמיעה וכדומה‬
‫והיו ההוויות עמוקת ונסתרות בחכמה • לזההכלבכח העפר כן כאצלוביום ראשין כל‬
‫ופירוש ןאומר אין היןנרי^תקניהעזלמים ‪ :‬העשרכאחד ; ןבאומרויהלאזרריל כתעטן‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫פי׳ ע ל •שיה מהגאון הרמביז ץצ‪7‬‬
‫כתעטף באותו יהאורכמו שבארנו • ל ל‬
‫דע*י דיכוי האור כלל יצא האור מכח אל הפועל‬
‫ומציכוה׳פעמים אור כתי׳ בפרשה ראשונה וה׳‬
‫ל ל ד ל ל וכאמר על אופן‬
‫פעמים כיט׳־ב ״‬
‫ה׳ פעמים אור כי טוב כ וה׳ פעמים מים‬
‫בפרפהשכיה שהיו ה׳ מיפי מים • וה׳טיפי‬
‫אור בתוכם • והם החמש קולות הנאמרים‬
‫בכתיבת התורה ״ ולכךכאמרכיטוב‬
‫כדלקהאור כמדליק נר מכרןכתןכח להם‬
‫להווייות ׳להתפשט ולהמשיך‪ :‬ויגדל אלהים‬
‫הגביללכלאהדוא׳‬
‫בין האור ובין החושך ־•‬
‫המשכתו והתפשטותו זה יהי אור ויהי אור‬
‫)שאיכה מאירה ועל‬
‫אספקלי׳ המאירה ״‬
‫שניהם נאמר כי טוב ‪ :‬וזהו ויקרא אלהים‬
‫לאוריוםוגז׳ המשךכח מידת היום ליום ‪:‬‬
‫ומידת הלילה ללילה ‪ :‬יום אחד עדיין היה‬
‫כיכלזההיההתפשטותהר׳‬
‫הכלמיוחד •‬
‫ד*א ויהי ערג אספקלרי׳ שאיכה מאירה‬
‫יוםאחד‬
‫ויהי בוקר אספקלריא המאירה •‬
‫וככגדיהי רקיע‬
‫יחיד!ומיוחד בשמותיו ‪:‬‬
‫המקרה במים עליותיו ־ יהי רקיע יתפשט‬
‫הרקיע בתוך המים כהתפשטות הכשמה בצורה •‬
‫ועשה ביום שני הגבלת המקום ‪ :‬ל ל ד ל ל‬
‫דעדכהיהיה מידת ת*ת ועד כה מדת המיל ‪:‬‬
‫ונעבור זה לא כאמרכי טוב בשכי לפי שלאכשלמה‬
‫עדיין מלאכת]מדת טוגושל ה ק ל ה ‪ :‬לל דזה קאי‬
‫עלהחכמה תתאי שלא בשלמה עד שאמרהקלה‬
‫׳יקוו המים • ועיין מז*‪3‬הקדמת הראלד‬
‫על כוי דף ד׳ • וזהו ויהי מגדיל גץ מים‬
‫•למים ‪ :‬כלל הגדלות שבים ‪ :‬מיםעליוכים‬
‫!ומים תמהונים ‪ :‬והעליונים נקראו דרך‬
‫<משלזכקם>‪ :‬זהתחתןכיםכקגןת ‪ :‬והפרטים‬
‫הרנהעצמרראשיעם ‪ :‬ללשמיתיהם‬
‫לכן אמר המקרה במים עליותיו ‪ :‬כעכין‬
‫ה ס ו ׳ ‪ :‬לצ הפסוק עמוס מ׳ הבוכה בשמים‬
‫ניהםעשוים מעלות מעלות‬
‫מעליותיו ‪:‬‬
‫כדכתיב קהלת ה כי גנוה מעל גבו׳שומר וגבוה*׳‬
‫עליהם ‪ :‬וכל הדברים האלה כצמיירוזה‬
‫לפנים מזה סובב סובב י א״כ המים חצים‬
‫למעלה וחצים למטה ‪ :‬לל להכין כימה‬
‫שהוא מלובש בחון הארץ הם מים תחתונים‬
‫ומהשלמעלה הם העליוכיסכדוגמאשאי בכתבי‬
‫האלי זילשהירל מלבוש ומסבב את הדא מחצי‬
‫וזהו כשם שהשכיבה‬
‫תית ולמטה וק״ל ‪:‬‬
‫למעלה כך השכיכה למטה ‪ :‬וכפי העכץ הזה‬
‫הםייחעולמות ‪ :‬וזהושאמרדודהמלךעיה‬
‫רגותייםאלפי שנאן ‪ :‬אחר שאמר רבותיים‬
‫שהם עשרים אלף עולמות כנגד עשר ספירות‬
‫למעלה ולמעה ג חיסור מהן האלפיים מפני‬
‫שהם אין ‪ :‬והכל אמת ‪ :‬כיהםרבותיים‬
‫והאלפים אין להזכיים בכלל המכין כי הם אץ‬
‫וידועהואכי‪.‬כלעולםועולםמאלף דורהםי״ח‬
‫אלף עולמות לל דורות ‪ :‬ולכך היו סוד‬
‫ללדללהויותמסודהחכמה‪:.‬‬
‫והחכמה ‪:‬‬
‫והעילה ‪ :‬ללוהיאאין ‪ :‬ולכןש׳לאכאמר‬
‫במעשי בראשית כי אם ט׳ פעמי׳ ויחמר והעשירי‬
‫היא רמז לאין במלת בראשית שאין יאוי להזכירו‬
‫השם עפים רכובו ‪ :‬כלל ההבדלות שכבדלו‬
‫במים עליובים שבעים חוץ מפכימיות והם ע״א‬
‫וכנגדם המים התחתונים חתומי׳גהם ובקראים‬
‫בשםא׳הריעיב ‪ :‬ולכך אמר עבים וגו׳ ״‬
‫הכהה׳ רוכב עלעבקל ללדמגיא זההפסוק‬
‫לראי׳עלמלתרכוגו ‪ :‬ואומרהנהאככיבא‬
‫אליך ‪3‬ע‪ 3‬הענן ‪ :‬ץלל דלל ןמה שההבדלות‬
‫יהם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫פי׳ על שיה להגאון הרמבן זציל‬
‫כה‬
‫הסע׳‬
‫לפישהה׳ קולות כחלקזלז׳קצוות כשאדףקליזעיכ למטהמאתה׳מןהשמיםוכר‬
‫חוןמן הקצה הפנימי הרוחני כדכתינואתה תשמע ה^מים ״ )אומרה‬
‫מקים ״ חוץ מן‬
‫המעמיד הכל שאינן ״ לל נהם • הסו׳ אלהי השמים • ואומר רוכב שמים • עושה‬
‫קצוות ״ בכל אחד ואחד מן הקצה עשרה • מלאכיו רוחות רמז כיום השני נבראו המלאכים‬
‫הם צבאותיו שעליהם‬
‫ולכך באמרבפ׳ במעשי‬
‫כקרא אלהי צבאות‬
‫בראשיתי׳ פעמיםלל ו׳‬
‫פעמים• כי טוכ ״ כפי מים רבים לא יוכלו לכבות אח האהבה שאינם מתחלפייומתגטלי׳‬
‫העכיןגזה כאמר ששים וגהרוחלא ישטפוה אם יחןאישאח כיתחלף שאר המלאכים‬
‫כל הון ביחו באהבה בוז יבוזו ל ו ‪:‬‬
‫ששים אחוח לנו קטנה ושדים ׳אין לה מה שנבראו ביו׳ה׳כגןו שבבאר•‬
‫המה מלכות ״‬
‫וכנגד יקוו המים מתחת‬
‫גמדים סביב לה הכל נעשהלאהוהינו ביום שידבר בה ‪:‬‬
‫עניןאחד • וכמושאכו אם חומה היא נבנה עליה טירת כםף השמים וגן׳ ןתראה‬
‫ואם דלח היא נצור עליה לוח א ר ז ‪:‬‬
‫היבשה • אמר המשלח‬
‫עתידין לבאר מ ל ה‬
‫אני חומה ושרי כמגרליוח אז הייתי‬
‫לל ושם מקום הקצה בעיניו כמוצאת שלום ‪ :‬כרם היה מעיינים בנחלים וגו׳ היא‬
‫השביעית שהיא לכעשר לשלמה בבעל המון נתן את הכרם הזמנ׳המשכ׳הצנורותלים‬
‫הריע׳ י * ועיין בזוהר לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף ‪:‬‬
‫החכמה • • )אמר יסד‬
‫שלמה‬
‫כרמי שלי לפני האלף לך‬
‫ארץ על מכוכי׳ נראו‬
‫שמות דף לא ע״בשןרה‬
‫ומאחים לנטרים אח פריו ‪:‬‬
‫ונבדלו הבדלה ממש ‪p i‬‬
‫ועם הקצה‬
‫מ״ן •‬
‫הישבה בגנים חברי׳ מקשיבים‬
‫ע*א‬
‫הם‬
‫הרוחני‬
‫מן‬
‫הפנימי‬
‫חזר וכלל ואמר בו כיטוכ‬
‫לקולך השמיעני‪ :‬ברח‬
‫זהכלל ההבדלות שנבדלו‬
‫דודי ורמה לך לצבי או‬
‫תחת יום השני כמו שנאמר‬
‫האילים‬
‫לעפר‬
‫הגבלה‬
‫ביום השכי י‬
‫כאדם הראשון שלישית‬
‫על הדי‬
‫ללהיא ‪ :‬הבדלות מקום‬
‫וזהו שאמר‬
‫ריקמ) ״‬
‫בשמים‪:‬‬
‫וכמו שאמר באדם הראשון‬
‫ןתראה היבשה • כשם‬
‫שעהשכיהגבלו • כאדם‬
‫שהי׳ ללכפהי׳ העולם מים‬
‫בה‬
‫הבוכה חרבה ועושה‬
‫כמים לא היתה יכולה‬
‫וכנגדו אמר‬
‫סימנים לעליות )לחדרים ובאה ההשלמה באלו להתמלאות לל להתראות •‬
‫דללבל‬
‫ההבדלות• ולכךהין• לל ההבדלה \ יסד ארץ על מכוני׳‪ :‬לל‬
‫תמוע‬
‫המהלך על ככפיחח •‬
‫הקלה מתגלה עולם ועד ״ פי׳ זמנה הקבוע לה לעולם ועד‬
‫כןלעןעליד‬
‫ועקבותיו‬
‫ומתעלה בעולם ״‬
‫שהי׳ אלף דור באלף • כלמהלםכ׳אלף שנים‬
‫תהום כלבוש כסיתו‬
‫המדותההם כהתגלות פעולת הכשמהעליד כי כל דור נ׳ שכה ״‬
‫הגוףוזמ ויקרא אלהיס לרקיע שמים •‬
‫כל שהוא לל שהי׳ ״ עם העולם בכתרה וכסות‬
‫ללפרושו‬
‫השמות ככללים בתלת שמים •‬
‫וזהועלההריםיעמדומים• והאיךכקבו ״‬
‫באי׳‬
‫הו׳‬
‫כישמ?׳אשזמי׳שכן‬
‫השמן׳של רחמים)דין‬
‫בצדאחדכיאתהגעחל>כהם‪:‬‬
‫ללכקוו •‬
‫חית‬
‫^ ל ­‬
‫א‬
‫פי׳ על שיה מהגאון הרמב׳ן מגל‬
‫ל ל וזהו מגערתך ינוסון מקולרעמךיחפזון •‬
‫*כענין קזלה׳ על המים אל הכבוד הרעים ה׳‬
‫־עלח־םיגים ״ ללדכאןחסר עניןאחד •‬
‫'ואפש׳דכווכתו לשי שעי׳ הרעם כתחלקו החי׳ לכך‬
‫אמר ל פ ״ מי׳‪ :‬לכך איו׳מי׳לפ ״ יעלו הרים ירדו‬
‫כקעות אל מקום זה יסדת להם זה אוקייכוס‬
‫'וזהו ללדלל יקוו המים אלמקיםאחד •‬
‫ויקרא אלהים ליכשהארץ • המשיך הרצון‬
‫'שהוא סוף המחשגה אל היגשה • וזה‬
‫כהקדמת' •הזוהר דףייגעיא למטה ע״ש •‬
‫כי כ ל יבשה ‪#‬שמע דבר שאין עושה פרי ליזמשיך‬
‫עוף •‪:‬מחשנ׳אלי׳שהכלללשהז׳כל כלל כל הדברי׳‬
‫ללןרללדכמה שהמשי׳הרצזןאל היבש׳בזה כקרא׳‬
‫ארץ דמשמעדברשעזשהפירות כשאיה תוצא‬
‫הארץ דשא •״ ויקוו המים ל ל יעשה הצבורות‬
‫אשר הנהר יוצא מעדן עתיד להשתלח משם‬
‫כיום החמישי להשקות את הגן • ועכשיו‬
‫יבראו באותן צכזחחגולם ״ אבל לא החשכה‬
‫׳ובעבור כי הצבורות הם •י כלמהלםההם‬
‫הזמוכההם • לל הם הזמכה 'להמשכת‬
‫'׳המעיינים ״ אמר המשלח מעיינים בנחלים‬
‫כין הרים יהלכון • ישקי כל חיתו שדי ״‬
‫היא הסי׳ הנודעת הנקרתת גן כינתינזנהר‬
‫יוצא מעדן להשקות את הגן ״ ישנרופראים‬
‫)לל‬
‫צמאם • קורא פראים מתרצים‬
‫המלאכים( אשר הם ממונים ה‪.‬ל עניני עולם‬
‫כפיההכהגתםוכעניןשנאמר הכפירם שאגים‬
‫לטרף• וזהוולמקוהמיםקראימים • המשך‬
‫הקו האמצעי היונק מן המקיר • כחיט‬
‫השירה היונק מן המוח למדת היום • לל‬
‫דחסרוממדת יוסלמדת לילה הנקראת ים‬
‫‪) :‬אול׳אהדאיצ להגיהרקבמקום היוםלל‬
‫‪1‬‬
‫ים( כעניןכל הנחלים הולכים אל הים ״‬
‫כל הצמחת נמשכים חמדת יום למדת הלילה‬
‫דדן יסוד עולם ״ עליהם עוף השתים ישכון‬
‫על בתי מדת האלה ״ בגללם קיום מלאכי‬
‫השרת • מבין עפאים יתנו קול • הקולות‬
‫הכמשכים מעי שמותהואמן הקולהדקהפניתי‬
‫שהוא אומר • זלל נגד אומה יחידה • זמן‬
‫הקול ההוא שהוא כנגד כחם של ישראל ) לל‬
‫אומה( שבעים וא׳לל ואחת אז ר*לשהעוף‬
‫השתים יתכואזתז קול לישראל ״ ןאפשל‬
‫דלל שמן אותו קול כיזוכים המלאכים לכן אמל‬
‫יתכו לשון רבים קיל לשון יחיד ‪ :‬משקה הרים‬
‫מעליותיו ״ לני שהדשאים והצמחים לא‬
‫צמחו עד שירדו גשמים ״ אמר משקה הרים‬
‫מפרי‬
‫וסמן לן מצמיח חציר לבהמה ״‬
‫מעשיך תשבע הארץ ״ ומן בכאן מ׳ •‬
‫כלזמר |אל‬
‫ללדלל ומאין גאו •‬
‫העליות לז;א מפרימעשין כי גאו אל העליות‬
‫ההם והפלטורין לל מהפלטורים הכחגל‬
‫ללהככחריםשהם היסודת ראשונים הרזחבים‬
‫כמה • נלמלם באה סבות המטר לעולם‬
‫והוא פרי המעשים ההם כי ס כ ת כל ההר׳‬
‫והפסד שגעולסזהסיגת האור והחשך •‬
‫זהתילד לל מהתילד קזטר הארץ אשר ממט גא‬
‫המטר • ומדת ישראל שותה הפכימים והזכים‬
‫לפישהואככגדהקו ׳האמצעי הם )ללהוא‬
‫הפנימי( ושאר העולם שותים תמציתם •‬
‫וכן הוא אומר ״ עמוס ט הגונה כשמים‬
‫מעלותיו ןאגןדתועל ארץ יסדה הקור*למיהים‬
‫וישפכם על פני הארץ אחר שנזכיר * *ל‬
‫שהזכיר עכין מעליות השמים הזכיר המטר‬
‫הגא משיכתם • וכן גאץכ מזכיר הסיכופ‬
‫הראשונות‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫פי על שיה להגאון הרמב־ן זציל‬
‫כו‬
‫הראשונות י ואחר כן המטר גסיכתס שפרשנו• וזהו אשר שם ציפריםיקכמ ג‬
‫הרים הגמהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים •‬
‫)איוגךח( כי הוא לקצות ארץ יגיש‬
‫תחת כל השמים יראה לעשות לרוח משקל • הנה ביאר בכאן כ י כל דבר שואב חיים ויונק מן‬
‫ומיםחק גמדה • כעשותה למטרחק * היסודות הראשונים שנראו ונתגלו ביום‬
‫ודרך לחזיז קולות ״ הרי כי מסיגת יסודות השלישי • והושם אם • כ״ל אותם במגעם‬
‫הראשוכות המטר משתלח • וע*ז כאמר כחפץ הנצחי הקדמון ‪ :‬ללושם ‪ :‬משמרם‬
‫) תהילים מיג( תהום אל תהום קורא לקול בארץ ‪ :‬ולהיות כל געלי חיים דבק עקשרבהם‬
‫וסופם לשוב אליהם וזהו‬
‫והדבר הזה מגואר ומסתפק מהם ‪:‬‬
‫)מ׳ • והגן את זה ‪:‬‬
‫בכתבי האלי דל שהטיפות מטר הוא טיפת שנאמר כאן כי טוכ * וכנגד יהי מאורות אמל‬
‫לדוג וכמשן מן הא״ס • לל מיסוד ליסוד ג עשה ירח למועדים ‪ :‬ומלת לל וגמלת יהי‬
‫ועיין בדרש מהו׳ יוסף בספר המוכות שלי אור משן חכמה לן לאלא לללכל אחדואחד‬
‫דףרייבעיב ‪ :‬וכנגד תדשא הארץ דשא שהוא למעשי לל של בראשית ‪ :‬לאללכי ‪ :‬או‬
‫נתיכת כח ומזל ״לל ומאכל לכל התולדן׳אשר לל אפשר דלל ולא כאמל יהי כי אם גדכרי׳פנימיים‬
‫ל ל ד ל ל שבכל‬
‫אמר מצמיח חציר לנהמה • אחר שהזכיר האור והרקיע והמאורות ‪:‬‬
‫כימסימת היסודות הראשונות המטר משתלח אחד מ ל אלו נאמר בהן יהי׳‪ :‬אמר לל יהי׳‬
‫אמר כי כן גדול הדשאים והצמחים היאסינת על מה שהוא בלי צורה שיאירוזיראה כהםכמ‬
‫הכוחות הדגקים בסודות הראשוכיםההם הצורה היא הנשמה ‪ :‬וכמו שאמח באדם‬
‫שאין עשב מלממל‪ :‬שאין לוכחדגקכז למעצה הראשון רביעית נזרקה גו הנשמה וקבל‬
‫המולידווהמגדלו והמצמימווגשגילו קיומו ״ אזרה השמש והירח שנתנו להאיר גמקומ׳ כשנגנו‬
‫ואמרללועשג לעמדת האדם וגן׳ ויין ישמח לשגעהללהאזרשל שגעת הימים * והיו‬
‫לבב אנוש וגו׳ לל ולחם לבג אמש יסעד ״ כי למאורות נצחי ‪ :‬ללדלל לחיי העולם ‪ :‬ל ל‬
‫המטר והדשאים והעשבים שהם * ללהם שהיסודנקראחי׳ העולם י להאירעלהארן‬
‫אורזרועלצדיק‪:‬‬
‫מזון האדם והמשקין משמחין י וכןללהם כדכתיכ )תהליםלז(‬
‫ישבעו עצי ה׳ ארזי הלככזןאשרכטע אשר שם ויעשאלהיםאתשכי המאורות הגדולים את‬
‫ציןריםיקנכן * העזפןת והמחצבים י ם ״ המאור הגדול ‪ :‬ללדלל לממשלת היום‬
‫לל והיעלים זהפפנים שהם על הסלעים ועל הפקדוהזעל המשרתים הממונים על ההנהגות‬
‫ההרים הגבוהים וכל בעלי חיים המרגישים כולם היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ‪:‬‬
‫צריכיםליסודות הראשוכים שהםאגיאבזתכל הפקדוהז על המשרתים הממוכים על ההנהגות‬
‫והאין ישבעו עצי ה׳ הם ישבעו הלילה ‪ :‬וזהולל עשה ירח למועדים שמש‬
‫התולדות‬
‫תחילה ממקור החיים ויספיקו אחר כן ממותר ידעמגואו ‪ :‬תשתחשןזיהילילהנותרמזש‬
‫ההשקאה לכל כעלי חיים מרגיש ושאיכו מרגיש ‪ :‬כל חיתו יער היא החי׳ הידועה"המושלת גלילת‬
‫אלזיהלכקאשר נטעהסההוחתהדקןתכמן והמשרתים הממוכים גלילה מנקשים ממכה‬
‫המגתם ‪.‬‬
‫)‪( 0 (:) (:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫פי׳ על שיה להגאון הרמבין זצ־ל‬
‫הנהגתם ותפקידם * וזהו הכפירים שזאגים‬
‫לטרף ולבקש מאל אכלם * לללהמשיןלהם‬
‫ולהנהיגם כדי שיוכל להתקיים הדבר אשר‬
‫נתמנו עליו * וכפי ענין הזה נאמר )משלי‬
‫למיד( ותקם כעוד צילה ותתן טרף לכיתה‬
‫וחוק לנערותיה ‪ «.‬תזרח השמש! יאספון ואל‬
‫מעונתם ירנצון ל ל המשרתים נלילה והמנהיג‬
‫אזתם * יצא אדם לפעלו היום אדם היום *‬
‫ל ל הוא למדת היום י ןלענזדתזעדיערב * ל ל‬
‫הוא לעבודת מדת הלילה‪ .‬י• ולכן כאמר כאן‬
‫כיטונעלהדלקתהאור לקובל ל ל לקבילכח‬
‫עד כאן נאה השלמת יום רניעי‬
‫הנשמה ‪:‬‬
‫ממידת המם)הלילה )אמר כי כל נעלי חיים‬
‫דבוקים ובקשרים כי‪:‬ם׳ומשםי‪1‬זצאןתם י כי‬
‫הם מושלים כממשלת האדון על [עבדו י זה על‬
‫ממשלת היום וזהעל מממלת הלילה לכן סייס‬
‫ואמרמהרבומעשין ה׳ בולם בחכמה עשית‬
‫עכשיו אתחיל‬
‫מלאה הארץ קניכן ‪:‬‬
‫לדבר מהמשכת הרצין לכל התולדות שנבראו בים‬
‫החכמה והשלמת הבנק עמהם * ועלהמשכות‬
‫המעייכות שהתחילו להמשין וללכת אלים‬
‫החכמה ביום החמשי * וכנגדי ישרצו המים‬
‫אמר זה הים גדול ורחב ידים שם רמש )אין‬
‫מספר חיות קטנות עס גדולות ‪ «-‬פני הכרוב‬
‫כפכי ל ל ופכי אדם וכרוב הוא צןרת הילד קטן *‬
‫ומי‪ .‬שאמר יעיף יעופף ל ל אמר על שכי הכרובים‬
‫הייושכיסאת הברכה מדת דרום ומדת הצפון *‬
‫ש י לי; ם נאמר עורי צפון ובואי תימן * הפיח* גני‬
‫כפיהענין שפרשנו ל ל אחר שהשמים וארץ‬
‫פועל ם פעולה ימשן ויתרבה עליהם כחשתי‬
‫המרות * שם אכיות יהלכוןהם הצבורות‬
‫שנבראו ביום השלי שי וכפי הענק הזה כאמר *‬
‫היה כאניות סוחר ממרחק‬
‫)משלישם(‬
‫תניא לחמה * זדרן אותן צכורות המעיינים‬
‫והכחליםהולכיםאלה םהזהומצשיירים שם •י‬
‫וינראאלהים את התכיכים הגדולים ה ם‬
‫ר' מחנות שהם מחוץ לשכינה ל ל דציל וכנגדם‬
‫אמר לויתן זי‪:‬יצרתלשחקכו!נראו ה ק ל ה לקלס‬
‫אותו ולרוממו נדגרי שירות ותושבחותזהו‬
‫יצרת לשחק נו י ואת כל החיה הרומסת היא‬
‫החי׳המרוכעת פנים פני אדם פני ארי׳ פני‬
‫)לכל פנים ל פנים *‬
‫השור פני הכרוב‬
‫ועיין נזוהר במדבר קייח ע'ב זד׳ כנפיים למעל׳‬
‫ככפיהםפרושו׳הכנפיה׳לל)פניהם ומראיכם‬
‫ומתון אש אדומה‬
‫ומעשיהם כמראה אש ־«‬
‫אש שחורה יזהושנאמר‪.‬נקנלה )יחזקאל יו*ד(‬
‫היא החי׳ אשר ראיתי תחת אלהי ישראל מ ה ל‬
‫ככרואדעכיכרוביםהמה * ולכן אמר אשל‬
‫שרצו המים לחיכיהם * וקראם בשם חיים ‪V‬‬
‫נלמהלםחי׳ * כי הגופות בדבקות מכל *‬
‫כלמהלסאנל פכיהם וכנפיהם פרודות לכל‬
‫פכים ל ל כ נ פ י ם * כאמור כקבלה לכן אמל‬
‫ללללדקרא‬
‫אשר שרצו המים למיכיהם *‬
‫כל המרכבה שתחת אלהי השמים בשם חי׳ אחת‬
‫בשביל שהגופות נדבקות וקראם לפעמים חיות‬
‫לשון רכים וגם למיכיהם בשביל שפכיהם וכנפיהם‬
‫)אתעוףכנףלמיכהו אלו‬
‫פרודות וק*ל ‪:‬‬
‫המלאכיסהכבראים בחמישי * כי הס מדריגות‬
‫מדריגות זה למטה מזה זזה למעלה מזה ^ כי‬
‫יש אש דוחה אש ואש אוכלת אש ומהם ממים‬
‫ומהם מרוח וכפי יסודם שליחותם והמשתלח‬
‫לרחמים הוא ממים זהמשתלח לדין הוא מאש *‬
‫ןלכן אין מלאן משתלח לדין ולרחמים * ז י נ י ו‬
‫אזתםאלהים לאמןרפרו ןרבז ומלאו את המיס‬
‫בימים‬
‫‪K‬‬
‫‪FC‬‬
‫פי על שיה לרגאון הרמבין זצ־ל‬
‫י‬
‫בימיסכלא )קהלת יא( בעצמים גגטן‬
‫המלאה ״ כי לא יצא לליצאו הים החכמה‬
‫עד יום הששי כשאמר תוציא ה<לרץ נפש ח ׳ למיל‬
‫והמלאכי׳ האלה שנבראו ביום החחשי מתבטלים‬
‫כהתבטל הניצוץ <לג גחלת אחרשאומריס שירה‬
‫כי סבת לל סבתם היא חצונה וכתם תשי׳ ובטל‬
‫לעמגד לפני יוצרם • ומתגלגלים וח‪,‬יזרים‬
‫‪.‬פעם אחית ואומרים שירה והולכים להם ‪:‬‬
‫זכפי|הענץהזה כאמר חדשים לבקרים רבה‬
‫אמזכתך ‪ :‬עלזהאיןשלזםעליךישנלמהי״ם‬
‫אמרכולסאליך ישכרון‪ :‬לתתלהםאת אכלם‬
‫בעתו לל המשכתם •י תתן להם ילקוטון יגז׳‬
‫לל תסתיר פניך יגהלוןחוסין רוחם יגועון‬
‫וגו׳ תשלח רוחך יכראון הכה כל מה שגארתי לך‪:‬‬
‫לכן נאמר כאן כי טוככעכץ שאמר גאדם‬
‫הראשון חמישית עמד על רגליו ‪ :‬וביום‬
‫הששי אמר תוצא הארץ שתוצא כל התולדזת‬
‫ועמהםיצאה רוחו שלאדם הראשון זוהר בשלח‬
‫דף לה שורה ךא* וכנגד ויברא אלי\םאת‬
‫האלשהו׳ השלמת הבכץ ותולדותיו ובו לל דלל‬
‫החח אשר יצא במאמר תוצא ‪ :‬וקשר קצהו‬
‫בקצהו והנהגתו ‪ :‬ללדלל שקשר האדם‬
‫שהיא קצה הבטן עם קצהו של כביכול שהוא‬
‫האיץ עליונה וגה הנהגתו * אתר יהי כבוד‬
‫ה׳ לעולם ‪ :‬כי לא היה השם מלא עד שנברא‬
‫האדם בצלםאלהים והי׳|החותםשלם * ועין‬
‫אמרהנכיא )יחזקאל ךיח( לנגיד צור אתה‬
‫חותם תכנית ר ל ל היית במעלת אדם‬
‫הראשון שהוא השלים י׳ ספירות ‪ :‬ולשון תככית‬
‫ועיזאמר‬
‫הוא חשבון כלא ותוכן לנכים ‪:‬‬
‫יהי כבוד ה׳ לעולם ״• זקראשםמלאעלעולם‬
‫מלא ‪ :‬ישמח ה׳ במעעיז ‪ :‬יתשרה רומ‬
‫מ‬
‫הקודש עלץ כיהואכלול ומוכתרומעוטרמיו״ד‬
‫ספייות ‪ :‬וזהושאחרבאד© הראשוןששית‬
‫עד כאן חתם דבריו ביום‬
‫קראשמות ‪:‬‬
‫סששעחתם בו כי שוב שמושלהקלהוכוכאמרז‬
‫ל פ לל דלל כפל • ו׳ פעמים * וזהו‬
‫דראאלהיםאת כל אשרעשה והכה טוב מאוד ‪.‬י‬
‫מאוד הו׳מורה על דגיקו׳באץוהז׳טזב הוא סיבות‬
‫חילוף הדורות * זעיזכתבבתורתושללחאיר‬
‫והכה טוב מאוד ״ והכה טוב זה מות ‪:‬‬
‫ועיזתקנובבית האבל הטובוהמטיב כילולא‬
‫הליכת הדור לא היה דור אחר מתחדש •« ושש‬
‫קצוות אלו כבגד ו׳ ימי השבוע וששת אלפי׳ שס*ה‬
‫משגזת העולם ‪.‬י ללשכלל ושש קצוות אלו‬
‫כנגד ו׳ ימי שבוע וששת אלפים שנה משבות‬
‫םעולס * שמל היוצא מעדן אינו פוסן‬
‫לעולם והנשמות חוזרת ומתגלגלת * מכאן‬
‫ואילךתדבראל קצה‪ .‬השביעי שהוא כמוחוע‬
‫השילה בגוף האדם המעמיד ו׳ קצוות * שמא‬
‫חביון עוזי של הקלה * ועלץ באמי בספל‬
‫יצירה קצוותמקום קדוש מוכן במקומו י זם‬
‫הגירספלא מצאתי שםיקבפ׳למשנהב׳אי'‬
‫והן שש קצוות ובו' * והיכל הקודש מכוון‬
‫באמצע והוא כושא את כולן * והוא כבגד השבת‬
‫וכנגד אלף השביעי שכולו שבת ״ מל*ה ‪:‬‬
‫ואפשר שייוא לית מזמור שירלץםהשבת ‪.‬יי‬
‫ושעליו דרשו ליום שכולו שגת י• וכל הממומ‬
‫דבוקותזכקהרות בכסא הכבודאץפרץ ואץ‬
‫יוצאת * וזהו ויפילו השמים והארץ וכצ‬
‫נשלמו המרות ונעשו כלים ‪:‬‬
‫צבאם ‪:‬‬
‫שלימים בקומתן וגתגניתס וגצגיונם ג ויכל‬
‫אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה * כלל‬
‫באותו קו האמצעי כל מה שפעל גז׳ קצוות ורמו‬
‫פד על שיה מהגאון הרמכ׳ן זצד‬
‫ציגיום השביעי הפסק המחשבה אשרבהקיום‬
‫העולם ויהי׳ העולם חרב ״ וישבות ביזם‬
‫השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ״ שבת רוח‬
‫הקודש גשש קציזת ) ל ל ד ל ג ( וביום‬
‫השגיעי שהוא הקו האמצעי ממרת טוגו של‬
‫הקלה יותר ממה ששגת רות הקודש גשש קצוות‬
‫רגרךאלהים את יזם הרגיעי • כרכואשאר‬
‫דגריםזתוספז׳ ״ ואפשר דלל כרכה הנשמה‬
‫בתוספות רוח הקזדש זדייק לה מא*ת דמשמע‬
‫דגר הטפל ליום השכיעי והוא הנשמה שכחה‬
‫מיזםהז׳ ־ והיותרנראה דללכרכומשאר‬
‫דגריםנתזספתלהזנז׳ • רזח|הקזדש •‬
‫ורמז לכשהין נלמהלס שיהיו באלף השגיעי‬
‫כל הנשמות בצרזר החיים זמתעדנתנן ״‬
‫ויקדש אותו כי בו שבת בן כתזסףכח הנשמה‬
‫•להראות לל להבראות מכלשאר דכריםאשר‬
‫בראאלהיםלעשות • פעולת לקרא ) ל ל‬
‫שלכל‪ ,‬הדורות הבאים מכאן ואילן( ואפשר‬
‫דלל שכל מלאכהועסק שנעזלם איכן מצליח‬
‫בשכתכמו בחול רקמהכהוא כחהכשמהשזה‬
‫מצליח גשגת ולעשות לשון עתיד קאי על פעולת‬
‫החרות • ןרמזכמוקשכלאותזאלףשגיעי‬
‫שהוא כנגד הקצה השגיעי יהי׳ קזדשאין שטן‬
‫ואין יצלר כאמור ויקדש אותו • הרי שרמז‬
‫׳באלף ה״גיעיתשלש דגריםחורכן העולם‬
‫ותעכוגהכשמות וגיטול היצהיר • וכנגד‬
‫תזרגן העולם אמר דוד המלך ע*ה גמזמור ק*ד‬
‫המגיט לארץ ותרעד יגע כהרים ויעשכז ״‬
‫וכנגד תענוג הנשמות • אמר אשירה לה׳‬
‫בחיי אזמרהלאלהיגעודי • איןגזרק אם‬
‫צדיקים יושגים ועטרות תהיינה סגינםמן‬
‫‪,‬‬
‫האור^הירחופהעל&ור הנשמה!‬
‫ועל‬
‫התענזגהגדזלההזאועלהטעםאשראין ע י ן‬
‫אלי׳ אמר בתיי׳ כי הם החיים התמזדים •‬
‫אנכי אשמח בה׳ • השמחה היא תוספות ח ח‬
‫הקודש והמת זיז השכיבה הדבק בנשמה •‬
‫וכנגד ביט ל היצה*ר ןי;עברתיזח הטומאה^‬
‫אמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ״‬
‫וע*ז אחז״לק״ג מזמורים אמר דוד ולא אמי‬
‫הללוי׳עדשראה מפלתן של רשעים • ששים‬
‫המה מלכות • כי ידוע כי האצילות שני‬
‫המזלמזת היו כאחת והם זה דוגמת זה זזה‬
‫לעומ‪ >:‬זה • העהינ הם ז׳ קצו‪/‬׳׳ ל;ות לל מוחלק׳‬
‫לע׳ שמות )זלל דלל בעכין דין ורחמים (‬
‫זעיין בזוהר שמות דף י״דעיב ״ זעיזאמר‬
‫שלמה בחכמתו חכמת בשים בנתה ביתה חצבה‬
‫עמודי׳ שבעה והשבעה רלזמהשנעה ״ השביעי‬
‫קודש ״ זהששה הס כשקצוות כפי מה שבארנו‬
‫ומרס ע׳ שמות עומדים בתוך י״נ זרזעזת‬
‫עולם )בזןללזכן( וכן העולםהזה זייץ‬
‫אשר כחלקים לע׳ אומות עומדים בתזךייב‬
‫גבולים אלכסונים • וכברר הקו האמצעי‬
‫)מן כיל אל( הקו האמצעי‬
‫שהוא קודש‬
‫שהוא מילה • ללשהזאר״תממדת הדין‬
‫הוא כיל והוא ״ ציון וכן הוא אומר מציון‬
‫מכלל יופי אלהים הופיע • ועיז רמזו חדל‬
‫מ הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלהי •‬
‫וכן כל אי׳ ואי נלמהלם אומה ואומה מקבל כח‬
‫מןהקצה שכנגדו שנבררממנו ״ ע״כיש‬
‫לנו לדעת באמת בלי ספק שהאומות ע ׳ ‪ :‬הוצא‬
‫ממנו עשר שהם בקו האמצעי הרוחני היא איז‬
‫ישראל • שלא יאמר נהם לעתיד )יהושע‬
‫יג( ולאהורישו כיכולם א ׳ י י ו נמחים‬
‫)אובדים וכליס מן העולם ומן כסא הכבוד •‬
‫קי‪0‬‬
‫כ‬
‫ה‬
‫פי׳ על שיה מהגאון הרמי־ן זצ‪-‬ל‬
‫ךח‬
‫קיני קניזי וקדמוני כנעני חתי אמורי חוי גרגשי ‪.‬המהמלאכות ושמונים פילגשים ועלמותאין‬
‫ינוסי פריד נשארו ששים ) ל ל ועליהם מספר אלו האומות • אח היא יונתי תמתי‬
‫נאמר ששי׳ המה מלאכות ושמוני׳( ) ועשרים ( זובנינ״ל אלו בני או ישראל ״ וחלק לאומות‬
‫פלגשים נין ״ ללהן • אלופי עשו • שדות וכרמים שנאמר דברים ל*ב גי־בחל עליון‬
‫ללדלל ומיהם • כי האלופים ה ם ל ג • גרם • וכתן לישראל פרדס א׳ זו ארץ ישראל‬
‫ובני אלופי החוריי״מ ״ ונשיאי יפמאלייג • קלוריןשלהקלה הקרבנות ממכהלחםהפנים‬
‫ובבי קטורה ט*ז בין הכל עיט • ועסאליפז ממנה הבכורים ממנה * כל הטורי כי לל‬
‫ורעואליהי׳ ל א ) ולפי שענה נמנה באלופי׳ כל הטובות ממכה וכל כך למה לפי שהפריש בין‬
‫ובבכי צבעון שהי׳ ממזר כפי׳ רשיי נשצרו פ׳( גנה של מטרזנאלבני הפלגשים שנאמר אין‬
‫ונשיאי ישמאל ובכי קטורה הם שמוכים •‬
‫אשיתך בגבים ‪:‬‬
‫זאתהנשקפה משלעלהשכיבה כענין‬
‫ועלמות הם המדינות והעירות ״ וכפיהענין »י‬
‫הזה חברו ששה סדרים • ששים מסכתו׳ כנגד‬
‫שכתב תהילים י'ד ה׳ משמים השקיף‬
‫ששים מלכות • וחברו שרים • נלמהלם‬
‫על גני אדם• השקיפה ממעון קדשיך‪:‬‬
‫גינת יגוז ירדתי אמרה שכינה עיני‬
‫סדר כשים זיין מסכת׳ כי כשים השורש לפי שהם אל‬
‫נגד מלכות והשורש זין קצוות • והםעיא‬
‫ולכי על ישרא׳ לראות כהם משכילןדורש‬
‫פרקים זהסכהדריןלל כגר הסנהדרין • לפי אתאלהיםוזה הי׳גגיתשב‪ :‬שהמשילםגאגןן‬
‫שהם ממוכי הדין ‪ :‬ואוה בקידושין • לל לפי שישראל עריגיס זה גזה י וכן הוא אומר‬
‫ואין בודקין לא מן הסכהדרין ולממלה מאי טעמא ויקרא ךיו וכשלו איש גאחיו ״ וכן גבית שני‬
‫דהכי לל דתכי ״ כשם שלד ייכוקין בצדק הי׳ גהם צדיקים וחסידים ולקו געכור הפריצים‬
‫כך הם מטחים מכל מום מאי קרא כולך יפה‬
‫)כיל שזה עלדרךמדרש שם על פסוק זה‬
‫רעייתי ומום אין ‪3‬ך| • ללשהםכנגדהשכינה שלכך נמשלו כאגוז לפי כשנוטלים אחת מן השק‬
‫שהיא משגעיםופחד וצר כיםלהיות מנוקין כולם מתנענעים עיש( השיגו ישראל לא‬
‫מכל מום כמוהו ־ ואמרו חזיל במדרש ילקוט ידעתי נפשי שמתני אני נדמיתי • כלמהלם‬
‫ירמי' ג ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן גרמתי • לעצמי שאהי׳ מרננות )עמינדנ(‬
‫לךארץחמדה • משללמלך שהיולופלנשיס טם מתנהגים נדמות • ללאפשר שיוא‬
‫והי׳ לו הרגה גנים מהם והי׳ לו גן א׳ מחטרונא לשון כדג כמו זיוף או אפשלשכלל עם מתנהגים‬
‫אשתו והיה מחגגו יותר מדאי נתן המלך לכל גרבכזת • הם מלכי יון ״ ללדלל שוכי‬
‫בכיהפלגשים שדות וכרמים • זאח״כנתן שובי השולמית דובי שוגי ונחזה ג ך • איא‬
‫לבנו פרדס א׳ שממנו כל קלורין שלו עולה וכו׳ למהרים כראהשצילאמרה השכיכהאםתמוכ‬
‫אמרהמלך חייך שכל קלירין שלי מן הפרדסהזה ישראל גתשולכחזה בך נרא׳נשמחתך ובכבודך ״‬
‫*!פישאנימחנבך יותר מאחיךכתתיולך וכו׳ השיגו ישראל מה תחזו גשולמי׳ כמחולת המחנים‪.‬‬
‫ללדקאיעלמחנה‬
‫‪ V‬הקלי! ישלוהיגהאומזת שנאמרששים כמחול שתי המחנות‬
‫הצדיקיזז‬
‫‪,‬‬
‫פי׳ על שיה מהג* ון הרמב־ן זצ־ל‬
‫הצדיקים ומחכה השכיכה כדאיחא בפסחים •‬
‫הכבוד זה שכיכה עוזו כלמהלם והשכיבה עוזו ••‬
‫ל ל שישככו בתוככם •ללדלל שיש בתוכינו‬
‫)יהי׳ עיר הגמל שעתיד הקלה לעשות מחול‬
‫לצדיקים ופירושן שם שהקלה יהי׳ באמצע‬
‫ללדלל מה יפו‬
‫והצדיקים במחול סביבו •‬
‫פעמיך • ‪ ,‬וגו׳ ״ הולך ״ ומסדר שבח‬
‫השכינה והתאחדותה בדמיון ומשל ״ לל‬
‫כך קבלתי • קבלו פירושו מפי משכיל המקובל‬
‫לל מקובל • מלך אסור ברהטים• קרבת‬
‫הכביד בכבוד והתאחחתה • וראה בחקוקה•‬
‫לתמר האילן זכר‬
‫נלמלם ודתה קומה •‬
‫ובקבה והגוף אחר והענפים שנים • אמרתי‬
‫אעלה בתמר • אמרו ישראל אעלישגרש‬
‫העון חשבתי שאעלה לגדולה בזכות השכיבה‬
‫הנמשלת לתמר ״ אחזה בסכסיכיו כאחז‬
‫בידינו מעשי׳ וזכותי׳ )יהי׳ • ללללכא‬
‫שדיך כאשכלות הגפן וריח אפיך וגו׳ מקו׳יניקת׳‬
‫כאשכלותהגפן * שתקבלו לל שתקבל זוהר‬
‫והשפע ממקור החכמה • וריח אפיך כתפוחים‬
‫וחיכך‬
‫המשל על קבלתה מן שכי הכרובים י‬
‫כיין הטוב ״ )דבריך לא יהי׳ללרק ‪:‬‬
‫למל־ ץ טוב על ישראל כנגד הכבוד • ויהי חיכך‬
‫דובב שפתי ישינים ‪ :‬לל אלו ישראל בגלותם‬
‫לכה דודי •אמלשכיכה • לל אל הכבוד י אחר‬
‫שנגזרה הגזירה הגלות למה תעמוד מרחוק‬
‫ותתעלה למרום מרומים • נצאהשדה׳ לא‬
‫תסלק שכינתך ממני • הנהבגלותבבלרגוצי‬
‫תורה ובתי כנסיות וכתי מדרשות זה משל‬
‫הכרמים והסמדר והרימונים והדודאים • מי‬
‫יתכךכאחלי * השיב הכבוד אם אתה מתאווה‬
‫גםאכיכגדךכל‬
‫ומשתוף שאחבר עמך ‪.‬‬
‫תאותישל?הי׳כ‪ $‬כלמהלם כאח • ליולא‬
‫אפלדממן יונק שני קזמי ״ נלמהל״םשד‬
‫אמי • ותקבל יניקה ממקום יניקתי הוא‬
‫רוחאלהיםחיים • אמצאךנחוץ‪ ,‬כלחפצי‬
‫ורצוני כשאמצך בזמן הגלות י שאת עם‬
‫וצרחם )לל שאתה עמם בצרתם ״ אשקך‬
‫שתהי׳דנקעמי • אבהגך • אעלה אותך‬
‫אל דביר קודש והיכלי הוא בית אמי • תלמדני‬
‫אין הנשמה מראה פעולתי׳ זולתי!הגוף ואין לגוף‬
‫פעולה בלתי הנשמה • כי הקניה מראה‬
‫אשקך‬
‫נוראותיו ואותותיו על ידי מדותיו י‬
‫כלזהמשל הסתפקות אור העליון אשרמשם‬
‫מתברכים האבות והבכים יחדיו ״ שמאלי‬
‫תחת ראשי לפון נסתר על הכבוד שאין בן יריד&‬
‫כי אס עילוי׳ • השבעתי אתכם דברי השכינה‬
‫בזמן הגלות ושמשבעת ישראל שלא ידחקו את‬
‫הקץ י ושלא יהיו למעוררים האהבה עד‬
‫שיגיעעתהרצון • ולא אמר בצבאות או בא״‪-‬ילות‬
‫לפי שאין השכיכה במקומה ״ מי זאת עולה‬
‫חו המדבר • ללהיא • המסע העובר •‬
‫כלמהלס העשירי‪ :‬מעשר מסעות שנסעה‬
‫השכיכה כמו שאחזיל עשר מסעות נסעה ה;כינה‬
‫מכפורת לכרוב • ומכרוב למפתן ״ וממפתן‬
‫לחצר • ומחצר למזבח י וממזבח לגג •‬
‫ומגג לחומה ״ ומחומה לעיר • ומעיר להר‬
‫ןמהרלמדגר ״ וממדבר עלתה וישבה לה‬
‫למקומה ״ כדכתיב אלכה ואשובה אל מקומי‪:‬‬
‫לל מתרפקת על רודה •מתרפקת ומתאוככות‬
‫עלפרידתיורה ממכה • ומהאמרה תחת‬
‫התפוחעוררתיך • המשל על הכרוב השמאל‬
‫היא התחלת הצורה ״ ולשון עוררתיך רומז על‬
‫הק־ריב והתעוררת האהבה בזמן שישראל שרוי‬
‫על אדמתם ועושין רצונו של מקום כמו שאחזילן‬
‫כח*ג‬
‫פי על שיה לתאון הרמבין מיל י‬
‫כתוגא׳אומרופכיהםאיש אלא&יווכתזגא׳אןת׳‬
‫זפכיהם לבית ליק כאן בזמן שישראל עושים רצוכו‬
‫של מקום וכאן בזמן שאיןישראל וכו׳ •‬
‫שמהמבלתךאמך• רוח אלהים חיים ״ושמה‬
‫חבלה ילדתך שאר דברים הרוחכים • אחר שהייכו‬
‫מתקינים ומעוררים את האהנהונאצלו ממקום‬
‫אחר לל למקום אחרכשנפרד בזמן הגלואמל‬
‫שמיני כחותם כשנפרד בזמן הגלו׳ • כחותם‬
‫הידוע‪ :‬כחותם על זרועך שהוא כנגד הלב‬
‫כשאחזיל בברכו׳ מכין שהקלה מכיח תפילין וכו׳‬
‫אם יתן איש את כל הון ביתו כל לבבו וכל כפשו וכל‬
‫מאודן ״ באהבה הדביקו׳ בשכינה‪ :‬גוז יבזו לו •‬
‫יחלקו לל יקדש שמו • ברבים לל ויהי לו הול‬
‫והדר• והודוקרבן כל מהלם וקרכו תרום‬
‫בכבוד רעלה למעלה עליןכהלהיו׳רצויוכמכה‬
‫במקכלי פכי השפיכה‪:‬אחות לכו קטנה המשל על‬
‫ישראל שהם נגלו׳ ננזים ושפלים • שדיםאין לה‬
‫ל ל חסר אין להם מקו׳הנקה לפי שהן|יוצאין מארץ‬
‫החיים * ונפרדים ממקום התןיהכדכתיככי‬
‫מציוןתצאתןרה • ובכלל הוא אומר ימים רבים‬
‫לישראל ללא אלהי אמת וללא תורה ״ מהנעשה‬
‫לאחותימ ביום שידובר כה •מהנעשהלהם ״‬
‫במהנוכללקיים אותםולתתלהם אחרי׳ותקוה‬
‫בגלותם׳ אם חומה היא נגנה עלי׳ טירת כםף‬
‫אםהיא לעומת האויגיםהמפתיסאותםלשקר‬
‫באמונתם • לל כחומה נגנה עליי • טירתכסף״‬
‫המשל שלא יוכל אדם להם י ללדללשלאיןכל‬
‫*דםלהרעלהם ןאםדלתהיאשהי׳נןחלהפתח‬
‫כן יהי׳ מחים להתפתות ״ כצורעלי׳לוחארז‬
‫כעניןשנאמר וגנית מצור ילחמוהאיויגיםכהם‬
‫ויוכלולהם ״ משיכההיאריללי י אניחומה י‬
‫ושדיכחגדלןת מתפשרת כ׳למתפארת ישתה‬
‫‪,,‬‬
‫כט‬
‫כחומה כצורה להחזיק באמונתם‪:‬וגשתיהתורו׳‬
‫תורהשככתב‪ :‬ותורה שבעיפמהםחיותהאדם‬
‫כמו השדים שהם חיי הולד • אזאמרההייתי‬
‫כעיכיהקלה כמוצאת שלום‪ :‬כרםהיהלשלמה‬
‫למי שהשלום שלו ישראל נקראו כרס שכא׳ ישעי׳‬
‫ה׳ כי כרם ה׳ צבאו׳ בית ישראל • ואומראכיה׳‬
‫נוציה ־ בעלהמון המשל על האומ׳נאלה והזרה‬
‫והמוכהואפשרשללהאהיעהמוןזריךישעי׳ךמ‬
‫והיותר נכון שלל על האדמה בעל לשון שדה בעל‬
‫והזרע המוני׳ועיין פירשיי על פסו׳ זה וגל העון‬
‫וכת ן אותה לאיה‪ :‬איש יבא בפריו • היו מעב דין‬
‫ישראל בגופן ובממונם • אלף כסף משל על ימי‬
‫הגלו׳‪ :‬ולא הקפיד על המיען׳שהו׳ יותרעל האלף‬
‫כרמישלילפנילללאחרשיהירימןצאיםמןהגלו'‬
‫ויהיו כשמרתיככתתילה‪:‬אלףלך שלמה‪ :‬זהו‬
‫קולנלמהלםחול‪ :‬ל ל מלכות לדורמזבכ&ן‬
‫על ימות המשיח שיהא אלף שכיס הוא האלף‬
‫הששי משנות גלים נלמהלס עזלס י שהם ששת‬
‫אלפיםשנה‪:‬ואפשרשללשבאותואלףעדסופו‬
‫נצפהעלכיאתן‪ :‬גמאתיםמןהאלףהזהלנוטרי׳‬
‫אתפריו‪ :‬לשומרי שכר התורה והמצו׳ ‪ :‬שמחו‬
‫נלמהלםשמתו ‪ :‬אוביאהשמרומלשוןואביו‬
‫שמראתהדגר ‪ :‬והתאוו לביאת הקץ ותחיית‬
‫המתים ללשיהי׳ תחיית המתים מאתייםשנה‬
‫אחר הגאולה שתהי׳ קזד׳מאתייםשנים ‪:‬‬
‫לאלףללגאלףהששי ןתגלההגאולהוהישועה‪:‬‬
‫זלכךאמרהיןשכת גגכ־םהיאהשכינהשהיאכקו‬
‫האמצעי‪ :‬ישראל מקשיגים לקולך לקבץ‬
‫נפןצןתיהםושתלכיכמאזלפניהם ‪ :‬רדועהןא‬
‫כימ׳שנהגלוי׳השגטיסקודםמנשהוככימןוגלו‬
‫כג׳גליו׳דכתי׳כעתהראשוןהקלארצ׳זבולוןןארצ׳‬
‫נפתליוהאחחןהככידוכן •מתנררבם}למהלם‬
‫‪:‬‬
‫ט‬
‫«‬
‫‪5‬‬
‫‪Dfc.‬‬
‫פי׳ על שהלהגאוןהרמביחצ‪-‬ל‬
‫נ ם ‪ :‬מןהפסויץם‪:‬דהודא ןבכימןגלוכמוכן‬
‫גג׳ גל*ז׳דכתיביחזקאלךגבדרן אחותן הלכת‬
‫מתתיכוםתבידן‪:‬וכן מפורש בכתוב‪) :‬שהלכו‬
‫בגלרראשוכהכןיצאו מן הגלו תחילה ולאחר * ן‬
‫יצאזננייהזדאוזהושהתנבאישעי׳ ואמרישעיה‬
‫ייאביזםהר^זסיףה׳שכיתידולקכו׳שארעמו‬
‫שאמ׳שבי׳שהגאוצתעשרתהשבטי׳תהי׳ראשונה‬
‫נזהןאתשארעמזאשרישארמאשןר‪:‬ואח׳כהוא‬
‫מסדר שני הגלי)׳ ומזכיר שתי הגאולו׳ וקוראו‬
‫לכלא׳)<דגשימהראך ‪ :‬אמר ונשא נס למים‬
‫ואסףכדחיישראל‪ :‬קראעשלהשכטיםכדחים‬
‫לפי שהםעזמדיס ביחד אבל כדחים ממקומן ‪:‬‬
‫וקרא גלות יהודא נפוצים ונפוצו׳ יהזדא יקבץ ״‬
‫דמשחולתם ביתישראלמשיחללזזה יהי׳ משית‬
‫בןיזסףזרככזשארצן׳ומלכיםויבאלירושלים‪:‬‬
‫ויגבה אותה כדכתיג בונה ירושלים ה׳נדחי‬
‫ישראליכנס‪ :‬דמו׳ גמלחמה*• ועליו נאמ׳ גיום‬
‫ההזא יגדלהמספדגירזשלים‪ :‬זאזמרוהגיטו‬
‫אליואשרדקרמאחרקיגואוהכפוצו׳המפוזרים‬
‫בין העמיס ושמן להם ראשא׳ הוא משיח ל ד שהי׳‬
‫עמהסבגלו׳‪ :‬וברשיון מלכיהאומו׳ ובעזרתם‬
‫ילכוצארץישרא׳כדכתי׳ישעי׳כוההגיאןאתכל‬
‫אחיכםוגו׳דהי המלכו׳ההיאכמשךואיכופוסק‬
‫לעולם‪:‬זזהושםב׳ונאוסה׳אלהיםמקגץנדחי‬
‫ישראלאלזעשרת המבטים ‪ :‬עודאקבץעליו‬
‫לכקבציועודאקקעלהכקגציםההםקזנץאחד‬
‫הםנפוצותיהודא ‪ :‬וזהוושבה׳אלהיןאת‬
‫שנותן ורחמן ושב וקבצן מכלהעמים אשר‬
‫הפיצן‪ :‬ואפשר שבין שתי קיבוץ גליל אלו יהיה‬
‫זמןמרובה‪ :‬א״כללזגתזןכך יהיזרזעיםעל‬
‫ללמרועיםמכל• העמים לברר וללבן גו רשעי‬
‫שלאל‪1 :‬להתיןאןתם כהיתוך כסףנתוןכור‬
‫‪- .‬‬
‫ממ שאירע ביציא׳ מצרים ‪ :‬זזהיהיהלאל^‬
‫ומאתיםלתשעים הואקץ דניאל שהןאחמשת‬
‫אלפים ומאתיים לכריאו׳ העולם‪ :‬כפיהשזעל‬
‫התןרהנפ׳ ויבולו מרמז הגאולה עלשנתלךת‬
‫ועליחשבון ס*ע שנחרנהני׳נשנת ת ה ך ת‬
‫ואפשר שצילכאןאלפים ומאהדיחללע ‪:‬‬
‫)הלהללשמטכז עלימהדתכיא בסדר‬
‫פולםזוטאגשנת ג׳אלפיסוח׳ מאזתזלחבא‬
‫אספיבןםןהחריכהבית זאףשנרא׳שזהכטעזת‬
‫שםכי האמית שנחרבהבית בשנת תתךת‬
‫עלפכמצאשםגירסאזן • זבגמראלכשלב‬
‫שכה אחר חורבן הבית חרבה ביתר וזה היתה‬
‫עיקר החורבן שאז לא כשאר להם שייר בארץ‬
‫ישראל זזה היתה בשבתתתקיי לאלף החמישי‬
‫לחשבוןהזה־ודניאלאמר זמעתהוסר התמיר‬
‫ולתת שיקוץ שומם ימים אלף ומאתיים ותשעים‬
‫ואפשר שהוא מפרש שיקוץ שומם על כלות‬
‫החורגןשהואכיתרואיכ מסיימיןגמאתי׳לאלף‬
‫הששיהאלףומאתיים ותשעים זאמרשאזיהי׳‬
‫ימות המשיח שכת חיללצפה על ביאתו זכעוכזתי׳‬
‫יצאו מהשיצאווקילעיכהלה( ועוד נאמר‬
‫אשרי המחנה )יגיע לימים אלף שלש מאןת‬
‫ושלשים וחמשה הריפהגאולה כמוכןתברר‬
‫ותתלכןכלומרשלאתהי׳כפעסאחת ״ כמו‬
‫שמציבו בבית שבישר\ בין גביןהביתזגין‬
‫הפקידהייחשנה ומיציאת מצרים עד שנכנסו‬
‫לארץ מ׳שנהובעת ההיא יגברוהמלחממ*‬
‫והמהומות העצומת ויגיעו ימי הנחמות‬
‫וההנטחות המופלאות הגדולות הנוראות ״‬
‫אנלהתחלת הגאולהנע״התהי׳תוןקלא י‬
‫)וכאןללתוןלנו(‪,‬ללשטעמן שכמו שהי‬
‫ביןהפקידהןהגאולהחיישניםכןיהי׳מןהקבון‬
‫השני‬
‫כדחים עד הקבוץ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫פי׳ על שיה דהגאוו הרמב ן מג ד‬
‫‪1‬‬
‫השני ואיכ מוכרח שיהי׳ קיבוץ ראשון תוך שכת השגטי׳ נקראו אפרי׳ • אין לומר אפרי׳ ע‬
‫קפיא ויהי׳ בין שני הקבוצים חיי שנים שלימות י׳ אלפי׳ שעלו מהם ופן׳ והכרתי רכנ מאפרים‬
‫ובהתחלת שנת ר׳ הקיבוץ השני לאלף הששי וסוס מירושלי׳וככרתה קשת מלחמה • זהל&הי׳‬
‫ללע ״ וראיתי לפ׳ בכאן פרש׳ צ׳ מזכרי׳ שהיא גלש כי כמה מלחמו׳ היו בין ישראל ובין מלכי יון‬
‫עתיד׳ • והמפרשים בעבור שראה שההכב׳ זכרי׳ ועוד ואיה ומושלו מים ופד יםהלאלאהיחה‬
‫עלבניןבישועלשארהמאןרעו׳שאידעכי צמר• לישראל מלוכה וממשלה כל ימי ביש כי תתת מלכי‬
‫ללבו א מ י ד כגרכלמהלםדבר הננזאה‪-‬לל פרס ויון ורומי היו • מכלטעמיאלואיןדעתי‬
‫הזאת‪ :‬בלשלאללהדנריםהרבה• כיהתה לפרש פרשה זו מלביש • ל א לעתיד בימי משיח‬
‫ננןצז׳ מן הנביאים שהם באמתעתידז׳זהןנתו׳ והכה מלכך יבא לך הואמלך המשיח • ועבי ורוכב‬
‫הנבזאי* בימיהם ״ כמו והיו באמרי׳ הימים על החמור• רמז כי לא בקשתם ובחרב׳ ירשו ארץ‬
‫שאמרוהו ישעי׳ ומיכה בסיגנון א׳ והנבזא׳ בתזך ולא בסוס ורכב כיאגרצוןהבורא • פיפל וישפיל‬
‫שאר הנבואן׳ שכבר ענו ו וכמה נחמן׳ עתידות כלהאומותלפניהם והכרתירכבמאפדים וגו׳‬
‫והגטמז׳ נפלאן׳בירמי׳ וביחזקאל עתידו׳ בין שלא יצטרכו לכלי זיין כרכתי׳ וגברתם ב״ה ונשמו‬
‫שאר הכבזאו׳ שנתקיימו גלש ופרשה זו היא יתהלכו כאוס ה׳ זכרי׳ יויד כי אבכי כזר מתטסס׳‬
‫בזכרי׳ ט׳ גילי מאוד בת ציזןהריעיגת ירושלים על אדמתו אותם אבכיקודש שכשפכו שבו‬
‫הנה מלכך יכא לךצדיקוכזשעהזאעכיורוכג פל לקדמותם )שם( כי מה טובו ומה יפיו • בצאת‬
‫החמזריופרשו הנה מלכךיגאלךעלנחמי׳גן הבור כיל הכבוד * ושכיבת עוזו מןהגלות ופרכה‬
‫התרשתאועכיזרוככ עלהחמזר שאמרכיאם )ללופרשה( עליעהס )לל עליהם( האור‬
‫הכהמה אשר אני רוכב עלי׳ ולא אמר סוס או פרד הבהירהלבןאשרעימכעיןהבדולח ״ הואמן‬
‫ופרשו ןעוררתי גניך ציון עלנניךיוןעלמלכן׳ השמי׳ למדה המטה כלפי חסד ולמר׳ המט׳ כלפי‬
‫ביתחשמונאיזזהלאנראהכי לאמצינו שנחמי׳ הדיןיתרצה השפע האדום • ואחרשיהי׳ המידות‬
‫נקרא מלך ושר כי אס זרזגגלגןשלתיאלפחת כתיקונם זבשלימ׳ לא יהי׳ גשמי׳ צמוקים פעם‬
‫יהודאלפי שהי׳ מזרע יכני׳ מלך יהןדא• אמר מרובי׳ ופעםמעושי׳ ״ כיההמשכההפכימייהי׳‬
‫להם לל לחם ״ הפחה לא אכלתי נחמי׳ ה׳ ועוד כתקוכו• לל שזה קאיעל סיפא דהרא * שם‬
‫כי לא עלו מן הגולה כי אם יהודא ומימן כדכתינ שאלו מיה מטר וגו׳ • שאו)ללשאלו( מיה מער‬
‫עזיאא׳זיקזמז ראשיהאגזת ליהזדא ומימן כשאר• כיל ושאר העכין ומשלו מים עד ים הוא‬
‫והמכים לכל העיר אלהים את רוחו ״ ובכאן גבול איי כדכתיב שמות ךיג ושתי את גבולך מים‬
‫אומר והכרתי רככ מאפרים אעפיי ששניכז כסר׳ סוף עד פלשתים וממדבר עד הכהר • ואחר‬
‫העולם כל הקהל כא׳ ארגע רגוא גכללם את מד שי;זכיר גאול׳ אפרים היא י׳ שבטים הזכי׳גאול׳‬
‫כאללמוצא״ארכעדיהו׳ללרגו׳וגפרטןאיאתה כפזצתיהודא זאמרגם• ללגהגסזכרי׳ט׳גם‬
‫מוצאאלאליכלףאלאאלושלשארשגוי׳ללשכעי׳ את בדם בריתך שלחתי וגז׳ רמז בכאן על עכבת‬
‫שעלהמיא ״ ללשעלו ונקראו אפדיםכיכל משיח שיהי׳ הדור כולה מייכ ץ*שתכמ‬
‫חזר^‬
‫־‬
‫פי׳ עד שיה להגאון הרמב‪-‬ן זצל‬
‫חורה מישראל ותינה החוצפה והעזות כל כתיב המלחמה נסור הקנא׳זסרה קנאת אפריםוצוללי‬
‫כילרצ״ג^וראין גו מיס •איג ולא ישאל גידם יהודאיכרתו אפל״םלאיקנאוגו׳ואחיכתהיה‬
‫רק זכו‪^-‬זנות מילה ״ גם היום מגיד משכה אשיכ מלחמת מג ומגוג ויהיו כל המלח ו׳ וכלהקכאים‬
‫ל ך כאשר שלחתי מכשר שוב לגאולת אפרים כן עוברתלאלףהששי ג מאות וליה שהוא ק ל ט‬
‫אשלח לכם מכשר שני• וסוף• ללוענרניםצרה וכאן צ׳לקפיג לפי משמן הלל •לל שלל מ ל ה‬
‫הוא נענור מלן הצפון הוא קסר ״ לל שילמעכל כיןלפי חשבונו יהי׳אלף רק כשכת ד א*כ אלף שלה‬
‫לים ברכב ובפרשים ונאניות רמת וילכו כל א ק בשנתרמ״ה דהיינו שאם היינו זכאיו היה כן‬
‫מצרים ומלכות כוש וזהו דכתיג והובישו כל מצול׳ בהתחל׳קפיא כלל עד ימיה ועתה בכל האלףהו׳‬
‫יאור ויאור גלמ הוא יאור מצרים וזהו דניאל ייא שהוא ימות המשיח שנחכה על ביאתו כשיהיה‬
‫)לוגים ונושים במצעדי)״ ןזהו שכא׳שסובעת רצון הבורא יהי׳ כפי הסדר הלל ליו אלפים‬
‫קץיתכגחעמומלן הכגבדשתערןמ׳ובאכיות ללע ‪ :‬ברח דודי צפה ברוח הקודש וכתכבא‬
‫רגותוגו׳״זאזמרןארץמצריםלאתהי׳לפלימה על אלף השביעי הוא היום שכולו שבת ומכוחה‬
‫ואז יפשוטעלכל העולם מלו ט׳ חדשי* ובהיותו לחיי העולמי׳ הנשמות צרול בצרור החיים ויהי׳‬
‫שםישמעשעםרגבאיםמדרןהמזרחהסעשר׳ כסאוה׳ויהי ) ל ל ע ם ( הבהראשרבו קיום‬
‫השגטי׳ויצא לקראתם ד ע ת ן מלחמהעליהס העולם ״ וישמהיוצא • לללללמקורווהנהר ״‬
‫כדכתי׳דניאלשםושמועו׳יכהלוהממזרחומצפון היוצא מעדן החכמה פוסק וזהו גרח דודי ־ למז‬
‫ויצא גחימה גדולה וגו׳ ועלאותו היוםכאמ׳ שם לסילוק הכגזד)להתעלותוגאורהעליון ״ ודמי‬
‫ייבוהיתה עת צרה אשר)מ ואמר ירמיה הככיא לן לצגי על הרי בשמים הוא המקוםהכלולמכל‬
‫שאלוכאוראואםיולדזכלוכו׳״הויכיגדולהיזם הרות ״ מלאגזיות ״ מפליאתושיות • המקרה‬
‫מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב)ממכה יושע עליות • יזכני להמכות ולהיות מן הכת המשימין‬
‫ויפלו כולם חללים לפניה׳ ולפני מחכהוכמיש עצמן כשיריים)יחייכו מיומיס • לראות כטוכ‬
‫דניאל י*א ובא עד קצן ואין שעו שמג לל ואין ירושלי׳ י בהיות אור הלבנה כאור החמה • ואור‬
‫עוזר לו• אחרי כן ילחמו בני יהודא עם בכי ישל החמהתהי׳שגעתיםברכם!• ללכדכתיג •‬
‫ויכאועל ירושלים כדכתיבוגם יהודאתלחם והיתה אור הלבנה כאור החמה וכו׳״ ביום חבש‬
‫ה׳ את שבר עמו ומחץ מכתןירפא‬
‫בירושלים לפי שקכאו אפרים על כבי יהזדא מדגר‬
‫אמן‪:‬‬
‫המלןכהןעיזנתככאישעיישתסורהקכא׳ןתעכור‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪N‬‬
‫סליק פירוש על שיר השירים מן דביגו פשה בר גחמן שהי׳ איש נאמן ה׳‬
‫‪ ,‬יהיעליגו אמן ואמן ‪:‬‬
‫ד‬
‫על י ד הפועל העוסק כמלאכת הקודש הק׳ יעקב ‪ p‬היה כר‪%‬׳ אברהם‬
‫אופינהייםז*למק*קאלטונא ‪:‬‬
`