פרשת בשלח- הרב ברוך רוזנבלום שנת תשעה

‫בס"ד‬
‫פרשת בשלח – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ה‪.‬‬
‫אנחנו היינו רוצים להביא ראיות‪ ,‬לדברי המגן אברהם‪ ,‬שעיקר יציאת‬
‫מצרים‪ ,‬היא קריעת ים סוף‪ ,‬ולא כפי שהחתם סופר מביא ‪ ,‬שעיקר‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם‪ ...‬אלא אדרבא ואדרבא‪,‬‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬היא יוֹם צֶ ְ‬
‫צודק המגן אברהם‪ ,‬שעיקר יציאת מצרים ‪ ,‬הוא הקטע שקשור‬
‫לקריעת ים סוף‪ ...‬ותכב אנחנו נוכיח את זה‪ ,‬מדברי ירושלמי ומדברי‬
‫מדרשים ‪ ...‬ולאחר מכן‪ ,‬ננסה להסביר מזה‪ ,‬כמה וכמה יסודות‬
‫ביציאת מצרים‪...‬‬
‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת בשלח שנת תשע"ה‪ .‬היא‬
‫הפרשה שעוסקת בקריעת ים סוף‪ ...‬עם ישראל יוצא ממצרים‪...‬‬
‫השבת נקראת בפי כולם "שבת שירה"‪ ,‬על שם שירת הים שנקרא‬
‫בע"ה בשבת זו‪ ...‬שירת הים‪ ,‬אלו פסוקים שאנחנו אומרים בכל יום‪...‬‬
‫וחז"ל אומרים‪ ,‬כך מופיע בזוהר הקדוש‪ ,‬מובא גם בספר חרדים‪,‬‬
‫שאדם שאומר שירת הים בשמחה‪ ,‬נמחלים לו כל עוונותיו‪ ...‬כך‬
‫מביא גם המשנה ברורה‪.‬‬
‫היינו רוצים לעמוד על נקודה אחת בס"ד‪ ,‬שקשורה לשירת הים‪...‬‬
‫ותחילת הדברים‪ ,‬בדברי המגן אברהם‪ ...‬נקרא את הדברים בפנים‪:‬‬
‫אומר הירושלמי ‪ ...‬פסוקים שנקרא בע"ה בהפטרת השבוע‪ ,‬פסוקים‬
‫הקשורים לשירת דבורה‪ ...‬מופיעה שם הפסוק הבא }שופטים ה‪ ,‬ב{‬
‫בִּ ְפרֹעַ ְפּ ָרעוֹת בְּ יִ ְשׂ ָראֵ ל בְּ ִה ְתנַדֵּ ב עָ ם בָּ רֲ כוּ ה'‬
‫אומר המגן אברהם }או"ח סימן ס"ז‪ ,‬א{ ‪ -‬ואיתא בש''ס דף י''ג ע''ב‬
‫שאם אמר הלכה שמוזכר בה יציאת מצרים יצא‪ .‬וכ' המ''א ונראה‬
‫לי דכל שכן‪ ,‬אם אמר שירת הים דיצא‪.‬‬
‫אומר הירושלמי ‪ -‬בְּ ִה ְתנַדֵּ ב עָ ם כשהקב"ה עושה להם ניסים‪ ,‬הם‬
‫אומרים שירה‪...‬‬
‫אומר המגן אברהם‪ ,‬אם אדם אומר הלכה‪ ,‬ויש בה מענייני יציאת‬
‫מצרים ‪ ...‬כמו ריבית‪ ,‬ציצית ‪ ,‬תולעים‪ ,‬תפילין‪ ...‬יצא ידי חובת לְ מַ עַ ן‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪ ...‬אעפ"י שבשירת‬
‫ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫הים‪ ,‬לא מוזכר‪ ,‬ולו במילה אחת‪ ,‬ענין יציאת מצרים‪...‬‬
‫ולכן החידוש הגדול הוא‪ ,‬שאדם שאומר שירת הים‪ ,‬יצא ידי חובה‪,‬‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל‬
‫למה שנצטווינו בתורה לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫יְ מֵ י חַ יֶּ י‪.‬‬
‫שואל קרבן העדה שם – למה לא אמרו שירה‪ ,‬ביום שיצאו בני ישראל‬
‫ממצרים‪ ...‬יכלו לומר שירה בט"ו בניסן ? למה המתינו עם השירה‪,‬‬
‫עד יום כ"א בניסן ?‬
‫אומר הירושלמי תשובה – משום שהיא תחילת גאולתן ‪ .‬יום ט"ו‬
‫בניסן‪ ,‬זה לא סיום הגאולה‪ ,‬אלא תחילת הגאולה‪.‬‬
‫אומר קרבן העדה – ביום ט"ו בחודש ניסן‪ ,‬היה תחילת גאולתן ‪ ,‬ולא‬
‫היתה גמר הגאולה ‪ .‬הגאולה הסתיימה‪ ,‬בזמן שעברו את הים‪,‬‬
‫והמצרים טבעו בתוכו‪.‬‬
‫החתם סופר‪ ,‬הן בהגהותיו על השולחן הערוך‪ ,‬והן בשו"ת חתם סופר‬
‫}או"ח‪ ,‬סימן ט"ו{ שואל ‪ -‬לא ידעתי מאיפה לקח את זה המגן אברהם‬
‫את‪‬‬
‫‪ ,‬שכל האומר שירת הים‪ ,‬יצא ידי חובת לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪ ..‬למה ?‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל‬
‫כיון שהתורה מקפידה לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫יְ מֵ י חַ יֶּ י‪ ... ‬ולא קריעת ים סוף ‪.‬‬
‫קריעת ים סוף‪ ,‬זו לא יציאת מצרים‪ ...‬קריעת ים סוף‪ ,‬זה מה שבא‬
‫לאחר יציאת מצרים‪ ...‬שבוע לאחר יציאת מצרים‪ ,‬היתה קריעת ים‬
‫סוף‪ ...‬איך אתה יוצא ידי חובה‪ ,‬באמירת שירת הים‪ ,‬ב ‪ -‬לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪? ‬‬
‫אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫זו השאלה ששואל החתם סופר‪ ,‬על דברי המגן אברהם‪.‬‬
‫אומר הפני משה )מבאר נוסף על הירושלמי( – שלא נגאלו לגמרי‪ ,‬עד‬
‫ששקעו המצרים בים‪ ,‬כדכתיב }שמות יד‪ ,‬ל{ וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם ַההוּא אֶ ת‬
‫יִ ְשׂ ָראֵ ל ִמיַּ ד ִמצְ ָריִ ם ‪ -‬הישועה מיד מצרים‪ ,‬היתה בקריעת ים סוף‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬שואל הירושלמי – ולמה לא אמרו שירה‪ ,‬ביום יציאת‬
‫ישראל ממצרים ?‬
‫ואומר – אין לך על מה לומר שירה‪ ,‬ביציאת מצרים‪ ,‬כיון שהיא עדין‬
‫לא הושלמה‪ ...‬מתי היא הושלמה ?‬
‫וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם הַ הוּא הכוונה לקריעת ים סוף‪.‬‬
‫עד כאן דברי הירושלמי‪...‬‬
‫אם כן‪ ,‬יש לנו ראיה מדברי הירושלמי‪ ,‬שסיומה של גאולת מצרים‪,‬‬
‫היתה בים סוף‪.‬‬
‫חותנו של החתם הסופר‪ ,‬ר' עקיבא איגר‪ ,‬בהגהות לשולחן ערוך‪,‬‬
‫כותב ראיה לדברי חתנו‪ ,‬וכך הוא כותב – חתני הגאון ר' משה סופר‬
‫נרו יאיר אב"ד דקהילה קדושה פלשבורג השיג על דברי המגן‬
‫את‪‬‬
‫אברהם‪ ,‬שאפשר לצאת ידי חובה‪ ,‬בענין לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם ‪ ,‬גם באמירת אז ישיר ‪ ,‬כי רחמנא קפיד ‪ ...‬לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם התורה הקפידה לזכור את יום צאתך‬
‫אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫מארץ מצרים‪...‬‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם‪.‬‬
‫קריעת ים סוף‪ ,‬איננה יום צֶ ְ‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬תורת אמת בפיו של משה – צודק החתם סופר‪ ,‬בהשגה‬
‫שהיתה לו על דברי המגן אברהם‪ ,‬למה ?‬
‫נביא ראיות נוספות‪ ,‬מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים‪ ,‬שגם הם‬
‫סוברים‪ ,‬שעיקר יציאת מצרים ‪ ,‬זו קריעת ים סוף‪...‬‬
‫בואו נראה לראשונה‪ ,‬את דברי רבינו בחיי ‪ ,‬שהבאנו לפני שבועיים‬
‫אתי‪,‬‬
‫בשיעורים‪ ,‬בפרשת וארא‪ ...‬בענין ארבעה לשונות של גאולה וְ הוֹצֵ ִ‬
‫וְ ִהצַּ לְ ִתּי‪ ,‬וְ גָאַלְ ִתּי‪ ,‬וְ ל ַָק ְח ִתּי‪ ...‬מחלק אותם רבינו בחיי לתאריכים ‪:‬‬
‫אומר הגאון ר' עקיבא איגר – כיון שיש ראיה לדברי החתם סופר ‪,‬‬
‫מדברי המדרש }שמות רבה‪ ,‬פרשה כב‪ ,‬אות ג {‪:‬‬
‫ָשׁנוּ ַרבּוֹתֵ ינוּ הַ קּו ֵֹרא אֶ ת ְשׁמַ ע צָ ִרי‪ ‬לְ הַ זְ כִּ יר ְק ִריעַ ת יַם סוּף וּמַ כַּ ת‬
‫ירין אוֹתוֹ‪ ,‬אֲ בָ ל ִאם ‪‬א‬
‫בְּ כו ִֹרים בֶּ אֱ ֶמת וְ יַצִּ יב‪ ,‬וְ ִאם ‪‬א ִהזְ כִּ יר אֵ ין מַ חֲ זִ ִ‬
‫ירין אוֹתוֹ‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ ַמר )דברים טז‪ ,‬ג(‪ :‬לְ מַ עַ ן‬
‫ִהזְ כִּ יר יְ צִ יאַת ִמצְ ַריִ ם מַ חֲ זִ ִ‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם ‪.‬‬
‫ִתּזְ כֹּר אֶ ת יוֹם צֵ ְ‬
‫אתי אֶ ְתכֶ ם ִמ ַתּחַ ת ִסבְ ‪‬ת ִמצְ ַריִ ם היה בראש השנה‪...‬‬
‫}שמות ו‪ ,‬ו{ וְ הוֹצֵ ִ‬
‫כדברי הגמרא }מסכת ראש השנה יא‪ ,‬א{ ‪ -‬בר''ה בטלה עבודה‬
‫מאבותינו במצרים‪.‬‬
‫שם אומרת הגמרא‪ ,‬ששישה וחצי חודשים‪ ,‬לפני שיצאו עם ישראל‬
‫אתי אֶ ְתכֶ ם ִמ ַתּחַ ת ִסבְ ‪‬ת‬
‫ממצרים‪ ,‬פסקה העבודה ‪ ...‬יוצא‪ ,‬ש ‪ -‬וְ הוֹצֵ ִ‬
‫ִמצְ ַריִ ם ‪ ,‬היה כבר בא' בתשרי‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬אומר ר' עקיבא איגר‪ ,‬צודק חתני שאומר‪ ,‬שאדם שלא הזכיר‬
‫יציאת מצרים ‪ ,‬אלא אמר את קריעת ים סוף‪ ,‬לא יצא ידי חובה‪ ,‬כי‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם‪.‬‬
‫עיקר הענין הוא יוֹם צֶ ְ‬
‫אלו הדברים שמביא ר' עקיבא איגר‪ ,‬לאור דברי החתם סופר‪,‬‬
‫בהגהותיו על המגן אברהם‪.‬‬
‫וְ ִהצַּ לְ ִתּי‪ ,‬אומר רבינו בחיי – זו מכת בכורות‪ ...‬בשעה שפרעה צעק‬
‫"אתם משוחררים‪ ...‬צאו לדרך‪ – "...‬זה השלב הבא‪.‬‬
‫וְ גָאַלְ ִתּי ‪ ,‬זה השלב האחרון של קריעת ים סוף‪ ,‬שלא נאמרה גאולה‪,‬‬
‫אלא עד לאחר שהמצרים טבעו בים‪ ...‬למה ?‬
‫‪1‬‬
‫כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪...‬‬
‫החתם סופר חולק עליו‪ ,‬ואומר – לא‪ ...‬בקריעת ים סוף‪ ,‬אתה לא‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם‪ ...‬ור'‬
‫את‪ ...‬כי זה לא יוֹם צֶ ְ‬
‫מקיים בזה אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫עקיבא איגר‪ ,‬מוכיח זאת עפ"י ראיה מדברי מדרש‪...‬‬
‫הבאנו פה את דברי רוב המפרשים‪ ,‬ובראשם הירושלמי שאומר‪,‬‬
‫שתחילת היציאה היתה ביום ט"ו בניסן‪ ,‬אבל הגמר לא היה‪ ,‬אלא עד‬
‫קריעת ים סוף‪ ,‬ולכן לא אמרו שירה‪...‬‬
‫הבאנו את דברי הראשונים והאחרונים שסוברים‪ ,‬שעד קריעת ים‬
‫סוף‪ ,‬בני ישראל היו כעין 'עבדים בורחים' ‪ ,‬שהרגישו את פחד האדון‬
‫שלהם ‪,‬שזה היה פרעה‪...‬‬
‫אומר רבינו בחיי – וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים"‬
‫)שמות ו‪ ,‬ו(‪" :‬וזהו רמז לקריעת ים‪-‬סוף‪ ,‬שאז נחשבו גאולים‪ ,‬כי‬
‫העבד היוצא מתחת יד האדון הקשה אשר מרר את חייו בכמה מיני‬
‫שעבודים והוצרך לשלחו מאיתו ולעשותו בן‪-‬חורין‪ ,‬על כורחו עוד‬
‫העבד ירא ומתפחד‪ ,‬פן ירדוף אדוניו אחריו‪ ,‬ואין הגאולה שלימה‬
‫אצל העבד‪ ,‬עד שיתברר במיתת האדון‪ ,‬וזהו שלא תמצא לשון גאולה‬
‫ביציאת מצרים‪ ,‬רק אחר אובדן המצריים‪ ,‬שנאמר }יד‪ ,‬כז{ וַיְ נַעֵ ר ה'‬
‫אֶ ת ִמצְ ַריִ ם בְּ תוֹ‪ ‬הַ יָּ ם‪ ...‬וסמיך ליה }ל{ וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם ַההוּא אֶ ת‬
‫יִ ְשׂ ָראֵ ל ִמיַּ ד ִמצְ ָריִ ם‪ ...‬כי אז נחשבו גאולים ונושעים‪ ,‬ואז הייתה‬
‫הישועה שלימה‪ ,‬כי כל זמן שלא מת האדון‪ ,‬לא היו נחים מיראתם‬
‫ופחדם ‪ ,‬שמא ירדוף אחריהם‪ ,‬לכן לא נושעו‪ ,‬עד אחר שנטבעו‬
‫המצרים במים‪.‬‬
‫אנחנו רוצים לבסס את דבר‪ ,‬ממקור נוסף‪ ,‬שהגאון מוילנה לומד‬
‫מדברי גמרא‪:‬‬
‫הגמרא מופיעה במסכת ברכות }ט‪ ,‬א{ ומסתימת }ט‪ ,‬ב{‪...‬‬
‫אומר לנו רבינו בחיי‪ ,‬שאדם שמשחרר עבד מרצונו‪ ,‬אז העבד לא‬
‫מפחד ממנו יותר‪ ...‬אבל כשכפו על האדון לשחרר את העבד‪ ,‬שלא‬
‫מרצונו‪ ...‬אז העבד תמיד מפחד‪ ,‬שמא האדון יתפוס אותו שוב פעם‬
‫בחזרה‪ ...‬ולכן אומר רבינו בחיי‪ ,‬שגאולת ישראל לא היתה שלמה‪ ,‬עד‬
‫שטבעו המצרים במים‪.‬‬
‫אומרת הגמרא }מסכת ברכות ט‪ ,‬א‪-‬ב{ ‪} -‬שמות יא‪-‬ב{ דבר נא באזני‬
‫העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי ‪ .‬אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה‬
‫הקב''ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם‬
‫שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר אותו צדיק }בראשית‬
‫טו‪-‬יג{ ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא‬
‫קיים בהם אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שהיה חבוש‬
‫בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית‬
‫האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני‬
‫היום ואיני מבקש כלום‪.‬‬
‫אומר הספורנו ‪ -‬ויושע ה' ביום ההוא את ישראל‪ .‬במיתת‬
‫המסתוללים בם לשעבדם נשארו הם בני חורין‪ ,‬כי עד עת מותם היו‬
‫ישראל כעבדים בורחים‪.‬‬
‫מתי שראו עם ישראל את המצרים מתים‪ ,‬אז הגיע הגאולה‪...‬כי לפני‬
‫זה‪ ,‬היו ישראל בבחינה של עבדים שברחו‪ .‬כך כותב רבינו עובדיה‬
‫עד כאן דברי הגמרא‪ ,‬ותכב ניכנס לדברי הגאון מוילנה בספרו }קול‬
‫אליהו{‪ ...‬אבל דבר ראשון‪ ,‬בואו נעבור לדברי הגמרא‪:‬‬
‫ספורנו‪.‬‬
‫אותם דברים‪ ,‬כותב האבן‪-‬עזרא ‪ -‬ויושע‪ .‬עתה היו ישראל נושעים‬
‫מיד מצרים כי עד עתה היה עליהם פחד המלך וכתוב כי המצריים‬
‫טבעו בים‪ .‬והים לא השליכם אל היבשה‪ .‬כי כן כתוב תבלעמו ארץ‪.‬‬
‫על כן פי' וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים‪ .‬שהיו ישראל על‬
‫שפת הים‪ .‬וראו מצרים מת כאשר טבע‪.‬‬
‫השאלה הראשונה שכל אחד שואל את עצמו – צריכים לשכנע בני‬
‫אדם‪ ,‬כדי שיקחו כסף ?!‬
‫מעטים הם האנשים שצריך לשכנע אותם‪ ,‬כדי לקחת כסף‪ ...‬רובם‬
‫ירוצו בשמחה ‪ ...‬למה צריך לומר דבר נא באזני העם וגו' כל אחד‬
‫היה רץ בשמחה‪ ,‬כדי לקחת את הממון הזה !‬
‫האור‪-‬החיים הקדוש כותב ‪ -‬ביום ההוא‪ .‬פירוש ביום ההוא היתה‬
‫התשועה ולא קודם הגם שיצאו ממצרים לא היו בוטחים בעצמן‬
‫מהם‪.‬‬
‫כותב הרי"פ }עין יעקב{ – הסיבה שהיה צריך להתחנן לפני בני‬
‫ישראל‪ ,‬כדי שיקחו את הכסף‪ ,‬כי עם ישראל פחד לבקש מהמצרים ‪.‬‬
‫אתה מדבר פה אחרי עשר מכות שקבלו המצרים‪ ....‬דופק היהודי על‬
‫דלת המצרי "תעשה טובה‪ ,‬תן לי כמה כלי כסף‪ ...‬כמה תכשיטים‬
‫עבור האישה‪ ...‬אנחנו יוצאים לשלושה ימים להקריב קרבנות ‪"...‬‬
‫המצרים יכלו לתת להם מכות‪ ,‬או להעניש אותם‪ ,‬על זה שהם‬
‫מעיזים לדפוק על הדלת ולבקש מהם דברים‪ ,‬אחרי עשרת המכות‪...‬‬
‫לכן היה צריך לבקש מעם ישראל‪ ,‬שלא יפחדו‪ ...‬שייגשו ויקחו }יב‪,‬‬
‫לו{ וַה' נָתַ ן אֶ ת חֵ ן הָ עָ ם בְּ עֵ ינֵי ִמ ְצ ַריִ ם וַיַּ ְשׁ ִאלוּם וַיְ נַצְּ לוּ אֶ ת ִמצְ ָריִ ם‪...‬‬
‫אם כן‪ ,‬עפ"י הדברים שהקראנו עד עכשיו‪ ...‬אמנם הגאולה היתה‬
‫ביום ט"ו בניסן‪ ,‬זו היתה יציאת מצרים‪ ,‬אבל זה ודאי לא ניגמר‪ ...‬כל‬
‫זמן שלא ראו את המצרים טובעים בתוך המים‪ ,‬עם ישראל לא‬
‫הרגיש בביטחון‪.‬‬
‫נוסיף רק עוד נדבך אחד‪ ...‬את דברי הש"ך על התורה ‪ -‬ויושע ה'‬
‫ביום ההוא את ישראל‪ .‬כשראו את מצרים מת‪ ,‬אז החזיקו לבם‬
‫ועצמם להיות נושעים‪ ,‬כי העבד שברח מרבו ‪ ,‬כל עוד שרבו חי ‪ ,‬הוא‬
‫מחזיק עצמו‪ ,‬כי אפשר שיבוא אחריו‪ ,‬וכשמת רבו קרא עצמו בן‬
‫חורין‪ ,‬ולזה אמר ִמיַּ ד ִמצְ ָריִ ם‪ ,‬מידם ממש‪ ,‬שכל עוד שהם בחיים‪ ,‬היו‬
‫כבושים תחת ידם בכל מקום שילכו ‪ ,‬ובפרט שהיו מצרים שולטים על‬
‫כל העולם ‪.‬‬
‫הקב"ה נתן את חן העם בעיני המצרים‪ ,‬עד שדוד המלך מציין את זה‬
‫בתהילים‪ ,‬שנאמר }תהילים פד‪ ,‬יב{ חֵ ן וְ כָ בוֹד יִ ֵתּן ה' ‪‬א יִ ְמנַע‪-‬טוֹב‬
‫ֽ ַלהֹלְ כִ ים בְּ תָ ִֽמים‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬למדנו מכאן את היסוד הגדול ‪ ,‬שהקב"ה נתן את חנו בעיני‬
‫המצרים‪ ...‬ובגלל הפחד גדול שהיה לכם ישראל‪ ,‬לדפוק על דלתות‬
‫המצרים ולבקש כלי כסף וכלי זהב‪ ...‬לכן היתה בקשה של הקב"ה‬
‫דבר נא באזני העם וגו' שלא יפחדו ‪...‬‬
‫בא המבי"ט ואומר דבר נוסף ‪ ,‬ומוכיח ראיה נפלאה מדברי פסוק‪:‬‬
‫אַראֶ נּוּ נִ ְפלָאוֹת‪ ...‬למה כתוב‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ְ‬
‫}מיכה ז‪ ,‬טו{ כִּ ימֵ י צֵ ְ‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ָריִ ם ? והלא יצאו ביום אחד?‬
‫כִּ ימֵ י צֵ ְ‬
‫הערה נוספת שאומרים רבותינו‪ ,‬למה היה צריך לבקש את זה ?‬
‫אומר המבי"ט – שלא היתה יציאתם גמורה‪ ,‬עד לאחר קריעת ים‬
‫סוף‪.‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬שיציאת מצרים נמשכה על פני שבעה ימים‪ ...‬ולכן‪,‬‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ָריִ ם – זה לא נמשך על פני יום‬
‫אומר המבי"ט כִּ ימֵ י צֵ ְ‬
‫אחד‪ ...‬ענין יציאת מצרים‪ ,‬נמשך על פני שבעה ימים‪.‬‬
‫מסיבה פשוטה מאוד – עם ישראל פחד מניסיון העושר ‪ ,‬שהוא הרבה‬
‫יותר קשה‪ ,‬מניסיון העוני‪...‬‬
‫כי בדרך כלל‪ ,‬בניסיון העושר‪ ,‬מגיעים למה שנאמר }דברים לב‪ ,‬טו{‬
‫וַיִּ ְשׁמַ ן יְ שֻׁ רוּן וַיִּ בְ עָ ט ָשׁמַ נְ ָתּ עָ בִ יתָ כָּ ִשׂיתָ וַיִּ טֹּשׁ אֱ לו ַֹה עָ ָשׂהוּ וַיְ נַבֵּ ל צוּר‬
‫יְ שֻׁ עָ ֽתוֹ ‪ ...‬לכן עם ישראל העדיפו לוותר על ניסיון העשירות‪" ...‬לא‬
‫רוצים כסף וזהב"‬
‫אם נסכם את מה שהבאנו עד עכשיו‪...‬‬
‫הבאנו את דברי המגן אברהם שאומר‪ ,‬שיוצאים באמירת קריעת ים‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם‬
‫סוף ‪ ,‬ומקיימים את הפסוק לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫‪2‬‬
‫אבל אברהם אבינו‪ ,‬הובטח לו }בראשית טו‪ ,‬יד{ וְ גַם אֶ ת הַ גּוֹי אֲ ֶשׁר‬
‫ַי ֲעבֹדוּ ָדּן אָנֹכִ י וְ אַחֲ ֵרי ֵכן יֵצְ אוּ ִבּ ְרכֻשׁ גָּדוֹל ‪ ...‬עם ישראל לא רצה‬
‫לקחת‪ ,‬כי לא רצה להתנסות בניסיון העושר‪ ...‬אבל היות ואברהם‬
‫אבינו‪ ,‬נתנסה בשני הניסיונות האלה‪ ,‬גם בניסיון העוני וגם בניסיון‬
‫העושר‪...‬‬
‫וּמבֵּ ית אָבִ י‪ ‬אֶ ל‬
‫וּממּוֹל ְַד ְתּ‪ִ ‬‬
‫אַרצְ ‪ִ ‬‬
‫כשאברהם אבינו קיים בו לֶ‪ ‬לְ ‪ ‬מֵ ְ‬
‫אַראֶ ָךּ ‪ ...‬לא היה לו שום דבר‪ ...‬הוא ירד למצרים‪...‬‬
‫אָרץ אֲ ֶשׁר ְ‬
‫הָ ֶ‬
‫השאיר חובות בכל הבתי מלון שעבר בהם על הדרך‪ ,‬כי לא היה לו‬
‫במה לשלם‪....‬‬
‫אבל בחזרתו ממצרים‪} ....‬בראשית יג‪ ,‬ב{ וְ אַבְ ָרם כָּ בֵ ד ְמאֹד בַּ ִמּ ְקנֶה‬
‫בַּ כֶּ ֶסף וּבַ זּ ָָהב‪ ...‬מהמתנות שנתן פרעה לאברהם אבינו‪ ,‬הוא התעשר‪...‬‬
‫חזר בחזרה לאותם מקומות שהשאיר בהם חוב‪ ,‬ופרע את הקפותיו‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬שאברהם אבינו התנסה קודם‪ ,‬בניסיון העוני‪ ,‬ולאחר מכן‪,‬‬
‫בניסיון העושר‪.‬‬
‫בא הגאון מוילנה }קול אליהו‪ ,‬פרשת בֹא‪ .‬פנינים משולחן הגר"א{ ואומר‬
‫– בפסוק דבר נא באזני העם וישאלו וגו' – איתא בגמרא ברכות )דף‬
‫ט' ע"א( אין נא אלא לשון בקשה א"ל הקב"ה למשה בבקשה ממך‬
‫לך אמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי‬
‫זהב כדי שלא יאמר אותו צדיק )אברהם( ועבדום וענו אותם קיים‬
‫בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם‪ ,‬אמרו לו הלואי‬
‫שנצא בעצמנו‪ ,‬משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו‬
‫אומרים לו בני אדם מוציאים אותך למחר ונותנים לך ממון הרבה‪,‬‬
‫אמר להם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום וכו' ע"ש‪ ,‬ולכאורה הוא‬
‫תמוה מאוד מה זה שצריך לבקש מישראל שישאלו וכי לתחבולות‬
‫הוא צריך להעמיד דבריו‪ ,‬ועוד תמוה מה שאמר שלא יאמר אותו‬
‫צדיק וכו' והא אף אם לא יאמר ג"כ צריך לקיים הבטחתו‪ ,‬וגם‬
‫המשל שמביא לכאורה אינו דומה להנמשל‪ ,‬דהלא אם היו אומרים‬
‫לאדם שמוציאים אותו מיד ונותנים לו ממון הרבה אז לא היה מבעט‬
‫בממון כלום‪ ,‬והרי כאן הי' שאמר להם שישאלו ממצרים כלי כסף‬
‫וכלי זהב ולהוציאם מיד‪ ,‬א"כ אין המשל דומה להנמשל‪ .‬אמנם י"ל‬
‫כי האמת הוא שהגאולה שלמה לא היתה רק על ים סוף ששם נדונו‬
‫על המים כנגד מה שעשו לישראל כל הבן הילוד וגו'‪ ,‬כי הגזירה לא‬
‫היתה רק לענוי ולעבדות כמאה"כ אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה‪,‬‬
‫וזהו שאמר הקב"ה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי )בראשית טו‪.‬‬
‫יד(‪ ,‬פי' אם יעשו יותר ממה שנגזר על ישראל‪ .‬וזהו שאמר יתרו כי‬
‫בדבר אשר זדו עליהם )שמות יח‪ .‬יא(‪ ,‬פי' שעשו לישראל יותר ממה‬
‫שנגזר עליהם מפני זדון לבם‪ ,‬ולכן אמר לישראל שישאלו ממצרים‬
‫כלי כסף וכלי זהב רק בשביל אברהם שיחשוב שהיציאה ממצרים‬
‫הוא הגאולה השלימה‪ ,‬ויאמר ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים‬
‫בהם‪ ,‬אבל לפי האמת הגאולה שלימה והרכוש יהיה על ים סוף‪ ,‬ולכן‬
‫אמרו ישראל הלואי שנצא בעצמנו ואין אנו רוצים לא הרכוש ולא‬
‫הפחד והצרות מרדיפת פרעה‪ ,‬ועתה המשל דומה להנמשל כי הם‬
‫רצו שתהי' הגאולה שלימה תיכף ביציאתם ממצרים‪) .‬תלמידו ובן‬
‫אחיו בעבודת הגרשוני על שה"ש(‪.‬‬
‫אומר הקב"ה למשה רבינו – }יא‪ ,‬ב{ ַדּבֶּ ר נָא בְּ אָזְ נֵי הָ עָ ם וְ יִ ְשׁאֲ לוּ ִאישׁ‬
‫מֵ אֵ ת ֵרעֵ הוּ וְ ִא ָשּׁה מֵ אֵ ת ְרעוּתָ הּ כְּ לֵי כֶ ֶסף וּכְ לֵי ז ָָהב ‪ ...‬אני לא יכל לומר‬
‫לאברהם אבינו‪ ,‬שעם ישראל לא רצה לקחת כסף‪ ,‬כי הוא פחד‬
‫מניסיון העושר‪ ...‬גם לו היה את ניסיון העושר‪ ,‬והוא עמד בזה‪.‬‬
‫אומרים רבותינו – משה רבינו ניצל את זה‪ ,‬בשלב מאוחר יותר ‪...‬‬
‫כשהגיע חטא העגל‪ ,‬נאמר בחז"ל }מסכת ברכות לב‪ ,‬א{ ‪ -‬אמר משה‬
‫לפני הקב''ה רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם‬
‫לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל‪...‬‬
‫יוצא‪ ,‬שנתינת הכסף הזאת‪ ,‬היא זו שהביאה את עם ישראל לבסוף‪,‬‬
‫לעשות את חטא העגל‪.‬‬
‫משה רבינו מבקש מחילה מהקב"ה‪ ,‬על מעשה חטא העגל‪ ...‬מה הוא‬
‫אומר ?‬
‫}שמות לב‪ ,‬לב{ וְ עַ ָתּה ִאם ִתּ ָשּׂא חַ ָטּאתָ ם וְ ִאם אַיִ ן ְמחֵ נִ י נָא ִמ ִסּ ְפ ְר‪‬‬
‫אֲ ֶשׁר כָּ תָ ְב ָתּ – הזכיר משה רבינו לקב"ה‪ ,‬את אותו נא שהוא ביקש ‪,‬‬
‫ביציאת מצרים ‪ַ -‬דּבֶּ ר נָא בְּ אָזְ נֵי הָ עָ ם‪ ...‬התחננתי לפניהם שיקחו‬
‫כסף‪ ...‬תראה מה שיצא מה‪ -‬נָא הזה‪ ...‬הוא שהביא את חטא העגל !‬
‫בא הנציב מוולוז'ין‪ ,‬ואומר דבר נפלא ‪ ...‬מה היה מונח כאן‪ ,‬בגאולה‬
‫ממצרים‪ ,‬שהיתה מחולקת לשתים‪...‬‬
‫היה שלב ראשון‪ ,‬בט"ו בחודש ניסן – מכת בכורות ויציאת בני ישראל‬
‫מארץ מצרים‪ ...‬והשלב הבא‪ ,‬בקריעת ים סוף‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אומר משה רבינו – ריבונו של עולם‪ ,‬תזכור את מה‬
‫שביקשת אז ‪ַ ...‬דּבֶּ ר נָא‪ ...‬ולכן ְמחֵ נִ י נָא ‪ ...‬תוריד את ה‪ -‬נָא הזה ‪...‬‬
‫כי אם לא הייתי מתחנן בפניהם‪ ,‬לא היה להם כסף וזהב‪ ,‬ואז לא היו‬
‫מגיעים למצב כזה‪ ,‬לעשות את חטא העגל‪ ...‬אז תתחשב בענין הזה‪,‬‬
‫שהכסף וזהב שהשפעת עליהם‪ ,‬הוא זה שהביא את חטא העגל‪...‬‬
‫אומר הנציב מוולוז'ין – ביום ט"ו‪ ,‬לא שחררו המצרים את בני‬
‫ישראל ‪ ,‬משום שהמצרים היו בטוחים שעם ישראל יוצא לשלושה‬
‫ימים‪ ,‬וחוזר בחזרה‪...‬‬
‫אם עם ישראל יוצא לשלושה ימים וחוזר בחזרה‪ ,‬למה צריך לשחרר‬
‫אותו ?!‬
‫תשובה נוספת שאומרים רבותינו סביב הענין הזה‪ ...‬שבקשתו של‬
‫משה רבינו‪ ,‬למה שהקב"ה אמר לו‪ ,‬שלא יאמר אותו צדיק ‪ ...‬משום‬
‫שביזת מצרים היתה בזכותו של אברהם אבינו ‪ ...‬ביזת הים‪ ,‬היתה‬
‫בזכותו של יוסף הצדיק‪ ...‬כך כתוב ‪.‬‬
‫את כל אוצרות פרעה‪ ,‬שהוא הוציא כדי לרדוף אחרי בני ישראל‪ ,‬זה‬
‫לא היה באוצרות מצרים‪ ,‬אלא זה היה באוצרות שיוסף הגריל‬
‫למצרים‪ ,‬בעקבות פתרון החלומות ‪....‬‬
‫אז זכות ביזת הים‪ ,‬שהיתה גדולה יותר מביזת מצרים‪ ,‬היתה בזכותו‬
‫של יוסף‪ ,‬לכן הדגש שאמר הקב"ה ‪ -‬זה נכון שבים הם יקבלו יותר ‪...‬‬
‫כמו שנאמר בחז"ל‪ ,‬שביזת מצרים‪ ,‬היתה כנקודות שלכסף ‪ ...‬מול‬
‫ביזת הים‪ ,‬שהיתה כתורי זהב‪...‬‬
‫אם כל זה‪ ,‬אמר הקב"ה לאברהם אבינו – שלא יאמר אותו צדיק‬
‫"ריבונו של עולם‪ ,‬הבטחת לי שביזת מצרים תהיה בזכותי ולא‬
‫בזכות יוסף"‬
‫אם ככה‪ ,‬אומר הנציב מוולוז'ין – אין לך טעם לשחרר אותם‪ ...‬עבד‪,‬‬
‫אתה משחרר אותו‪ ,‬כשאתה מתכוון לשלוח אותו לחופשי ‪ ...‬אבל אם‬
‫אתה מתכוון לשחררו רק לשלושה ימים‪ ,‬אין לך טעם לשחררו ‪....‬‬
‫אלה הדברים שאומר הנציב מוולוז'ין ‪ ,‬ואם כך אנחנו מציבים דבר‬
‫נפלא ביותר ‪:‬‬
‫בא הספר שאילת יעקב‪ ...‬היה חתנו של המהר"ם שיק ‪ ,‬קראו לו ר'‬
‫יעקב סגל פרגר ‪ ...‬כותב הספר שאילת יעקב‪ ,‬להסביר את דברי המגן‬
‫אברהם‪ ,‬שאכן קריעת ים סוף‪ ,‬היא הסיומת של יציאת מצרים‪,‬‬
‫ואפשר לצאת באמירת אָז י ִָשׁיר מ ֶֹשׁה‪ ,‬ולקיים בזה את המצוה של‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם ‪...‬‬
‫לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫כותב השאילת יעקב – איתא בתורה הקדושה וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם הַ הוּא‬
‫אֶ ת יִ ְשׂ ָראֵ ל ִמיַּ ד ִמצְ ָריִ ם‪ ...‬וגם כתיב וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ יָּ ד הַ גְּ ֹדלָה‬
‫אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה ה' ְבּ ִמצְ ַריִ ם ‪ ,‬דמשמע‪ ,‬דעד כאן לא ראו את הַ יָּ ד הַ גְּ ֹדלָה ‪,‬‬
‫וגם העם לא האמינו ?‬
‫לכן הדגש שלא יאמר אותו צדיק ַועֲבָ דוּם וְ עִ נּוּ אֹתָ ם קיים בהם ‪...‬‬
‫וְ אַחֲ ֵרי כֵן יֵצְ אוּ בִּ ְרכֻשׁ גָּדוֹל‪ ...‬לא קיים בהם ‪ ,‬משום שההבטחה שהם‬
‫יצאו ברכוש גדול‪ ,‬היתה בזכותי ‪ ...‬אם הם יוצאים עם תורי זהב‪ ,‬זה‬
‫בזכות יוסף הצדיק‪...‬‬
‫לכן הדגש הוא ‪ ,‬שלא יאמר אותו צדיק ‪ ,‬על החלק הראשון של‬
‫הביזה‪ ,‬שקשורה לענין יציאת מצרים‪...‬‬
‫מסביר השאילת יעקב – והנה ביציאת מצרים בט"ו לחודש ניסן‪,‬‬
‫היתה רק נתינת רשות לצאת למדבר‪ ,‬לעבוד את ה'‪ .‬זה היה לזמן‬
‫מוגבל‪ ,,‬והיו המצרים חושבים שישובו אחרי הזמן המגבל‪ ,‬וכשלא‬
‫‪3‬‬
‫אומר הגאון מוילנה – אלא‪ ,‬לפי שבקריעת ים סוף‪ ,‬היו יותר מכות‪,‬‬
‫מאשר היו ביציאת מצרים ‪ ...‬לכן הקדים את ענין קריעת ים סוף‪,‬‬
‫לפני ענין יציאת מצרים‪.‬‬
‫רצו לחזור‪ ,‬רצו אנשי המלחמה ששלח פרעה עמהן לכופם‪ ,‬וגם פרעה‬
‫צווח "מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו" ‪ ...‬ואָמַ ר א ֹויֵב‬
‫אֶ ְרדֹּף אַ ִשּׂיג‪ ...‬ארדוף אחריהם ואשיגם‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אם שחררתם אותם‪ ,‬בשביל מה אתם רצים אחריהם ?‬
‫אלא‪ ,‬משום ששחררו אותם רק לשלושה ימים‪ ,‬זאת היתה הסיבה‬
‫שרצו אחריהם ‪...‬‬
‫ובאמת‪ ,‬כותב השאילת יעקב‪ ,‬גם ישראל יראו מאוד‪ ,‬ומובן שהיציאה‬
‫מארץ מצרים לא היתה גאולה שלמה‪ ,‬כי אילו היה פרעה וחילו‪ ,‬היו‬
‫כופים אותם לשוב‪ ,‬היה רע ומר גורלם ‪ ,‬יותר מימי קדם‪.‬‬
‫אימתי יקצו מן הבהלה והפחד ? שמת שרה של מצרים ופרעה וחילו‬
‫נאבדו‪ ,‬ולכן כתיב וַיּו ַֹשׁע ה' בַּ יּוֹם ַההוּא ‪ ,‬וגם כשראו את שרו של‬
‫מצרים מת וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ יָּ ד ַהגְּ ֹדלָה יותר ממה שנודע להם‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ‬
‫במצרים ‪ ,‬לכן כתבה התורה לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫ִמצְ ַריִ ם‪ ...‬הכוונה לקריעת ים סוף‪ ,‬כי זו הסיומת של יציאת מצרים ‪.‬‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬למדנו כאן יסוד נפלא ביותר‪ ...‬לפי כל הדברים‬
‫שהבאנו עד כה יוצא‪ ,‬שיציאת מצרים היתה‪ ,‬רק לאחר שהסתיימו‬
‫כלל המכות ‪.‬‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬נוכל ללכת לשלב הבא‪ ,‬לשאלה‬
‫המתבקשת‪ ...‬לשאלתו של השאילת יעקב‪ ,‬וקדם לו הנציב מוולוז'ין‪,‬‬
‫שיציאת מצרים לא היתה מושלמת‪ ,‬ביום ט"ו בניסן ‪ ...‬מדוע ?‬
‫משום שהמצרים לא שיחררו אותם מתחת ידם‪ ...‬למה לא שיחררו‬
‫אותם ?‬
‫משום שרק פרעה‪ ,‬אומר הנציב‪ ,‬אמר "הרי אתם ברשותכם ‪ ,‬הרי‬
‫אתם בני חורין"‪ ...‬המצרים עצמם ידעו‪ ,‬שעם ישראל יוצא לשלושה‬
‫ימים‪ ,‬וחוזר בחזרה‪ ...‬פירוש הדבר‪ ,‬שיציאת מצרים היתה בתרמית‬
‫ובהונאה ‪ ,‬למה ?‬
‫משום כשלקחו את התכשיטים מהמצרים ‪ ,‬מה הם אמרו ?‬
‫תנו לנו תכשיטים‪ ,‬כי אנחנו הולכים להקריב קרבנות במדבר" ‪ ...‬אם‬
‫הולכים להקריב קרבנות במדבר‪ ,‬יוצאים לשלושה ימים‪ ,‬וחוזרים‬
‫בחזרה‪ ...‬פירוש הדבר‪ ,‬שבעוד שבוע‪ ,‬אתה מחזיר את התכשיטים‬
‫בחזרה !‬
‫כל מצרי ידע‪ ,‬שכל מה שהוא השאיל ליהודי‪ ,‬הוא אמור לקבל את זה‬
‫בחזרה בעוד שבוע‪...‬‬
‫דבר אחרון‪ ,‬אומר השאילת יעקב‪:‬‬
‫בֹא ואראה לך‪ ,‬שמכות מצרים היו חלק קטן‪ ,‬לעומת מה שהיה על‬
‫הים ‪...‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י הַ גְּ לִ ילִ י אוֹמֵ ר‪ִ :‬מנַּיִ ן אַ ָתּה אוֹמֵ ר ֶשׁלָקוּ ַה ִמּצְ ִרים בְּ ִמצְ ַרים‬
‫עֶ ֶשׂר מַ כּוֹת וְ עַ ל הַ יָם לָקוּ חֲ ִמ ִשּׁים ַמכּוֹת? ְבּ ִמצְ ַרים ַמה הוּא אוֹמֵ ר?‬
‫‪‬הים ִהוא‪ ,‬וְ עַ ל הַ יָּ ם ַמה הוּא‬
‫ֹאמרוּ ַהחַ ְרטֻ ִמּים אֶ ל פַּ ְרעֹה‪ :‬אֶ ְצבַּ ע אֱ ִ‬
‫ַוי ְ‬
‫יראוּ‬
‫הוָה ְבּ ִמצְ ַרים‪ ,‬וַיִ ְ‬
‫אוֹמֵ ר? וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ יָד הַ גְּ ֹדלָה אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה יְ ֹ‬
‫משׁה עַ בְ דוֹ‪ .‬כַּ ָמה לָקוּ בְ אֶ ְצבַּ ע? עֶ ֶשׂר‬
‫וּב ֶ‬
‫הוָה ְ‬
‫הוָה‪ ,‬וַיַּ אֲ ִמינוּ בַּ יְ ֹ‬
‫הָ עָ ם אֶ ת יְ ֹ‬
‫מַ כּוֹת‪ .‬אֱ מוֹר מֵ עַ ָתּה‪ְ « :‬בּ ִמצְ ַרים לָקוּ עֶ ֶשׂר ַמכּוֹת וְ עַ ל הַ יָּ ם לָקוּ חֲ ִמ ִשּׁים‬
‫מַ כּוֹת‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱ לִ יעֶ זֲר אוֹמֵ ר‪ִ :‬מנַּיִ ן ֶשׁכָּ ל מַ כָּ ה וּמַ כָּ ה ֶשׁהֵ בִ יא ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא‬
‫אַרבַּ ע מַ כּוֹת? ֶשׁנֶּאֱ מַ ר‪ :‬יְ ַשׁלַּח בָּ ם חֲ רוֹן‬
‫עַ ל הַ ִמּצְ ִרים בְּ ִמ ְצ ַריִ ם הָ יְ תָ ה ֶשׁל ְ‬
‫אַ פּוֹ‪ ,‬עֶ בְ ָרה ָוזַעַ ם וְ צָ ָרה‪ִ ,‬מ ְשׁלַחַ ת ַמלְ אֲ ֵכי ָרעִ ים‪ .‬עֶ בְ ָרה ‪ -‬אַחַ ת‪ָ ,‬וזַעַ ם ‪-‬‬
‫אַרבַּ ע‪ .‬אֱ מוֹר מֵ עַ ָתּה ‪:‬‬
‫ְשׁ ַתּיִ ם‪ְִ ,‬וצָ ָרה ‪ָ -‬שׁלשׁ‪ִ ,‬מ ְשׁלַחַ ת מַ לְ אֲ ֵכי ָרעִ ים ‪ְ -‬‬
‫אַרבָּ עִ ים מַ כּוֹת וְ עַ ל הַ יָּ ם לָקוּ ָמאתַ יִ ם מַ כּוֹת‪.‬‬
‫בְּ ִמצְ ַרים לָקוּ ְ‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ִ :‬מנַּיִ ן ֶשׁכָּ ל מַ כָּ ה ומַ כָּ ה שהֵ בִ יא ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא על‬
‫הַ ִמּצְ ִרים ְבּ ִמצְ ַרים הָ יְ ָתה ֶשׁל חָ מֵ שׁ מַ כּוֹת? ֶשׁנֶּאֱ ַמר‪ :‬יְ ַשׁלַּח בָּ ם חֲ רוֹן‬
‫אַ פּוֹ‪ ,‬עֶ בְ ָרה ָוזַעַ ם וְ צַ ָרה‪ִ ,‬מ ְשׁלַחַ ת ַמלְ אֲ ֵכי ָרעִ ים‪ .‬חֲ רוֹן אַ פּוֹ‪ -‬אַחַ ת‪ ,‬עֶ בְ ָרה‬
‫אַרבַּ ע‪ִ ,‬מ ְשׁלַחַ ת מַ לְ אֲ ֵכי ָרעִ ים ‪ -‬חָ מֵ שׁ‪.‬‬
‫ ְשׁ ַתּיִ ם‪ָ ,‬וזַעַ ם ‪ָ -‬שׁלושׁ‪ ,‬וְ צָ ָרה ‪ְ -‬‬‫אֱ מוֹר מֵ עַ ָתּה ‪ :‬בְּ ִמצְ ַרים לָקוּ חֲ ִמ ִשּׁים מַ כּוֹת וְ עַ ל הַ יָּ ם לָקוּ חֲ ִמ ִשּׁים‬
‫וּמָ אתַ יִ ם מַ כּוֹת‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – אם ככה יוצא‪ ,‬שבשעה שעם ישראל לקח את‬
‫התכשיטים מארץ מצרים ‪ ,‬הוא עשה כאן מעשה של השאלה‪ ,‬ולא‬
‫החזיר את זה‪ ...‬עשו כאן מעשה של תרמית והונאה ‪ ...‬איך יצאת‬
‫ממצרים דרך הונאה‪ ,‬שהונאת את המצרים ???‬
‫אני מקריא את דברי האבן עזרא ‪:‬‬
‫כשהקב"ה נגלה למשה רבינו בסנה‪ ,‬ומבקש ממנו ללכת ולגאול את‬
‫ישראל‪ ...‬מה הוא אמר לו לומר לפרעה ???‬
‫הוא לא אמר לפרעה – תשמע‪ ,‬אנחנו יוצאים ממצרים‪ ...‬עד עכשיו‬
‫עבדת אותם‪ ...‬נגמרה העבודה‪ ,‬הולכים הביתה‪ ...‬מה הוא אמר לו ???‬
‫אומרת התורה }ג‪ ,‬יח{ וּבָ אתָ אַ ָתּה וְ זִ ְקנֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ל‪-‬מֶ לֶ‪ִ ‬מ ְצ ַריִ ם‬
‫וַאֲ מַ ְר ֶתּם אֵ לָיו ה' אֱ ‪‬הֵ י ֽ ָהעִ בְ ִריִּ ים נִ ְק ָרה עָ לֵינוּ וְ עַ ָתּה ֽ ֵנלֲכָ ה‪-‬נָּא ֶדּ ֶר‪‬‬
‫‪‬הינוּ‪.‬‬
‫‪‬שׁת י ִָמים בַּ ִמּ ְדבָּ ר וְ נִ זְ בְּ חָ ה ֽ ַלה' אֱ ֽ ֵ‬
‫ְשׁ ֶ‬
‫אומר משה רבינו לפרעה – אנחנו הולכים לשלושה ימים‪ ,‬לזבוח‬
‫קרבנות !‬
‫אומר השאילת יעקב – מזה שאתה רואה‪ ,‬שיש ריבוי כזה גדול של‬
‫מכות ‪ ,‬בקריעת ים סוף‪ ,‬אז אתה מבין שעיקר יציאת מצרים‪ ,‬נמצאת‬
‫בים סוף‪ ,‬ולא במצרים עצמה‪.‬‬
‫אלו הדברים שאומר הספר שאילת יעקב‪ ,‬להוכיח את דברי המגן‬
‫אברהם‪ ,‬שאפשר לצאת ידי חובה‪ ,‬באמירת שירת הים‪ ,‬את החובה‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪.‬‬
‫של לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫מה אומר משה רבינו במכת ארבה ?‬
‫}י‪ ,‬יא{ לְ כוּ נָא הַ גְּ בָ ִרים וְ עִ בְ דוּ אֶ ת ה' כִּ י אֹתָ הּ אַ ֶתּם ְמבַ ְק ִשׁים ‪ ...‬אמר‬
‫פרעה ‪ ,‬אתם רוצים להקריב קרבנות ?! תלכו אתם הגברים‪...‬‬
‫תשאירו פה את הנשים והילדים !‬
‫אמר משה רבינו – בשום פנים ואופן לא ! למה ?‬
‫}ט{ ַויֹּאמֶ ר מ ֶֹשׁה בִּ נְ עָ ֵרינוּ וּבִ זְ ֵקנֵינוּ ֵנלֵ‪ ‬בְּ בָ נֵינוּ וּבִ בְ נוֹתֵ נוּ בְּ צֹאנֵנוּ‬
‫וּבִ בְ ָק ֵרנוּ ֵנלֵ‪ ‬כִּ י חַ ג ה' לָנוּ‪ ...‬על מה הדיונים עם פרעה ?? אין דיונים‬
‫על שחרור קבוע‪ ...‬מדברים על הליכה לשלושה ימים‪ ,‬להקריב‬
‫קרבנות ולחזור בחזרה‪...‬‬
‫בא הגאון מוילנה ומוסיף על זה ידיעה נפלאה ‪:‬‬
‫}דברים ג‪ ,‬כד{ ה' אלהים אַ ָתּה הַ ִחלּוֹתָ לְ הַ ְראוֹת אֶ ת עַ בְ ְדּ‪ ‬אֶ ת גּ ְָדלְ ‪‬‬
‫ֲשׂי‪‬‬
‫ֲשׂה כְ ַמע ֶ‬
‫אָרץ אֲ ֶשׁר ַיע ֶ‬
‫וְ אֶ ת י ְָד‪ ‬הַ חֲ ז ָָקה אֲ ֶשׁר ִמי אֵ ל בַּ ָשּׁ ַמיִ ם וּבָ ֶ‬
‫וְ כִ גְ בוּרֹתֶ ‪.‬‬
‫אומרים חז"ל ‪ -‬אֶ ת גּ ְָדלְ ‪ ‬זו קריעת ים סוף וְ אֶ ת י ְָד‪ ‬הַ חֲ ז ָָקה זו‬
‫יציאת מצרים‪.‬‬
‫אֶ ת גּ ְָדלְ ‪ ‬זו קריעת ים סוף‪ ,‬שנאמר וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ת הַ יָּ ד הַ גְּ ֹדלָה‬
‫אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה ה' ְבּ ִמצְ ַריִ ם ‪ ...‬וְ אֶ ת י ְָד‪ ‬הַ חֲ ז ָָקה זו יציאת מצרים ‪ ,‬שנאמר‬
‫חזֶק יָד הוֹצִ יאָנוּ ה' ִמ ִמּצְ ֽ ָריִ ם‪.‬‬
‫}יג‪ ,‬טז{ כִּ י בְּ ֹ‬
‫אם ההליכה היא לשלושה ימים‪ ,‬כדי להקריב קרבנות ולחזור ‪ ,‬יוצא‬
‫שההשאלה של הכלים‪ ,‬היתה לשלושה ימים בלבד‪ ....‬אז בעוד שבוע‪,‬‬
‫המצרים אמורים לקבל את התכשיטים בחזרה‪ ...‬איך אנחנו יוצאים‬
‫ממצרים בצורה כזאת של רמאות ?!‬
‫וכי קשה לקב"ה להגיד לפרעה "תם זמנך‪ ...‬אנחנו יוצאים עכשיו‪...‬‬
‫לא נשארים כאן אפילו עוד רגע‪ ...‬תנו לנו את התכשיטים‪ ...‬אנחנו‬
‫הולכים הביתה" ‪ ...‬למה זה צריך להיעשות במעשה של תרמית ?‬
‫שואל הגאון מוילנה – ולמה הקדים קריעת ים סוף ‪ ,‬ליציאת מצרים‬
‫?‬
‫היה צריך להיות כתוב ‪ ,‬קודם כל וְ אֶ ת י ְָד‪ ‬הַ חֲ ז ָָקה‪ ,‬ואח"כ אֶ ת‬
‫גּ ְָדלְ ‪ ...‬זה הסדר הנכון !‬
‫אני מקריא שלושה מקורות ‪ ...‬לפני שנגיע לתשובתו של הר"ן ‪ ,‬שהוא‬
‫עיקר הדברים‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫העם וישאלו איש מאת רעהו וגו' כלי כסף וכלי זהב"‪ .‬וזה באמת‬
‫יראה ענין זר או תמוה מאד‪ ,‬שאף על פי שאנשי מצרים היו חייבים‬
‫להם שכרן שנשתעבדו בהם כמו שאמרו בסנהדרין )צא א(‪ ,‬לא היו‬
‫ראוים לבא עליהם בעקבה ובדרכים של אנשי רמיה וכל שכן אחר‬
‫שיד ה' יתברך תקיפה וחזקה עליהם‪ ,‬למה הוצרכו לעשות כן?! וכל‬
‫אלו הדברים מתמיהין בעצמם‪ ,‬וראוי שיפול ספק מצידן לישראל‬
‫בנבואתו של משה‪.‬‬
‫אבל היתר אלו שני הקשרים‪ ,‬הוא דבר אחד‪ ,‬ה' יתברך‪ ,‬כיוון שרצה‬
‫לדון כל המצריים בדבר אשר זדו על ישראל‪ ,‬כמאמר יתרו )שמות יח‬
‫יא(‪ ":‬עתה ידעתי כי גדול ה' וגו' כי בדבר אשר זדו עליהם"‪ ,‬ורצה‬
‫להביאם בעניין שהם בבחירתם יכנסו במים וימותו שמה‪ .‬לפיכך לא‬
‫רצה השם יתברך שיאמר משה לפרעה הענין כאשר הוא‪ ,‬אלא‬
‫שיאמר שהם הולכים דרך שלשת ימים לזבוח‪ ,‬שכאשר יגידו לו‬
‫אחר כך‪ ":‬כי ברח העם"‪ ,‬יחשוב פרעה שכל מה שעשה משה רבינו‬
‫עליו השלום‪ ,‬לא בא מאת השם יתברך‪ ,‬אבל נעשה בעקבה וברמיה‪,‬‬
‫כי לולא כן‪ ,‬למה יגנוב לבבו לאמר שאינם הולכים רק לזבוח?!‬
‫ולזאת הסיבה עצמה צוה‪ ":‬וישאלו איש מאת רעהו" ‪,‬צוה שיבואו‬
‫בעקבה‪ ,‬ולא ישאלו למה‪ .‬וכאשר הוגד למלך מצרים ולעמו שישראל‬
‫בורחים‪ ,‬אין ספק שחשדום באנשי דמים ומרמה‪ ,‬וכל זה הניעם בלי‬
‫ספק לרודפם‪ .‬וכוונת כל אלו הדברים‪ ,‬היתה נעלמת מישראל‪ ,‬ואולי‬
‫גם ממשה‪ .‬ולסיבת כל זה היה ראוי שיספקו ישראל בשליחותו של‬
‫משה‪ ,‬אף על פי שהאמינו בו בתחילה‪ .‬והוא שרמז ואמר )שמות יד‬
‫לא(‪ ":‬וירא ישראל את היד הגדולה וגו'"‪ ,‬כלומר‪ :‬אז הכירו שכל מה‬
‫שהיו מופלאים ממנו תחילה ומסתפקים בו‪ ,‬לא היה‪ ,‬רק לסבב‬
‫שמצריים עצמם יכנסו בים"‪.‬‬
‫וּמגּ ַָרת בֵּ יתָ הּ‬
‫אומרת התורה }שמות ג‪ ,‬כב{ וְ ָשׁאֲ לָה ִא ָשּׁה ִמ ְשּׁכֶ נְ ָתּהּ ִ‬
‫וּשׂמָ ‪‬ת וְ ַשׂ ְמ ֶתּם עַ ל בְּ נֵיכֶ ם וְ עַ ל בְּ נֹתֵ יכֶ ם וְ נִ צַּ לְ ֶתּם‬
‫כְּ לֵי כֶ ֶסף וּכְ לֵי זָהָ ב ְ‬
‫אֶ ת ִמצְ ָריִ ם‪.‬‬
‫אומר האבן עזרא על הפסוק ‪ -‬ויש מתאוננים ואומרים כי אבותינו‬
‫גנבים היו ואלה הלא יראו כי מצוה עליונה היתה ואין טעם לשאול‬
‫למה כי השם ברא הכל והוא נתן עושר למי שירצה ויקחנו מידו‬
‫ויתננו לאחר‪ .‬ואין זה רע כי הכל שלו הוא‪.‬‬
‫האמת היא‪ ,‬שזה מה שכתוב גם ברש"י הראשון בתורה ‪ -‬שאם‬
‫יאמרו אמות העולם לישראל לסטים אתם‪ ,‬שכבשתם ארצות שבעה‬
‫גוים‪ ,‬הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא‪ ,‬הוא‬
‫בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם‬
‫ונתנה לנו‪.‬‬
‫בא רבינו בחיי ואומר – חס ושלום‪ ,‬שיתיר הקב"ה לגנוב דעת‬
‫הבריות‪ ,‬שישאלו מהם כלי כסף וכלי זהב ולא ישיבו להם‪ .‬אבל לשון‬
‫שאלה‪ ,‬הוא לשון מתנה‪.‬‬
‫אותו דבר הרשב"ם אומר ‪ -‬וְ ָשׁאֲ לָה ִא ָשּׁה ִמ ְשּׁכֶ נְ ָתּהּ במתנה גמורה‬
‫בחנותה ‪ ,‬כמו שנאמר }תהילים ב‪ ,‬ח{ ְשׁאַל ִממֶּ נִּ י וְ אֶ ְתּנָה גוֹיִ ם נַחֲ לָתֶ ‪‬‬
‫אַפסֵ י‪ָ ֽ -‬א ֶרץ‪.‬‬
‫וַאֲ חֻ זּ ְָת‪ְ ‬‬
‫בא אור‪-‬החיים הקדוש‪ ,‬ושואל שאלה עצומה‪:‬‬
‫הוא אומר‪ ,‬אני לא מבין מה הולך כאן‪ ,‬בכל הסוגיה הזאת של יציאת‬
‫מצרים‪ ...‬הרי למצרים היה אמון מוחלט בבני ישראל‪ ,‬בשעה שנתנו‬
‫להם את התכשיטים‪ ..‬למה ?‬
‫כי במכת חושך‪ ,‬היהודים הסתובבו בין הבתים‪ ,‬וידעו איפה כל הזהב‬
‫והרכוש שלהם נמצא‪...‬‬
‫אומר לנו הר"ן‪ ,‬שכל זה נעשה במעשה תרמית‪ ,‬כדי שיבואו למים‪,‬‬
‫ויקבלו את עונשם !‬
‫כל התהיות שהיו לעם ישראל‪ ,‬היה רק עד לים סוף‪ ...‬הגיעו לים סוף‬
‫‪ ...‬הבינו‪ ,‬איך זה שהם בורחים‪ ,‬בלי להחזיר בחזרה‪ ...‬וַיַּ אֲ ִמינוּ בַּ ה'‬
‫משׁה עַ בְ דּוֹ‪ ...‬עכשיו הבינו למה הקב"ה עשה את זה‪ ...‬כדי למשוך‬
‫וּבְ ֶ‬
‫את המצרים החוצה‪ ,‬כדי שיכנסו לתוך המים‪.‬‬
‫שואל אור‪-‬החיים הקדוש – וכי יש בעיה‪ ,‬שעם ישראל יצא ויקח את‬
‫מה שמגיע לו ?‬
‫בא הגאון מוילנה ושואל ‪ -‬ולמה לעשות את זה ? אי אפשר לעשות‬
‫את זה‪ ,‬בלי מעשה תרמית ?‬
‫יוצא שכל מעשה "ההונאה" הזה היה‪ ,‬כדי שירדפו אחרי בני‬
‫ישראל‪ ...‬ואלו הדברים שכותב רש"י במפורש‪:‬‬
‫ויהפך‪ .‬נהפך ממה שהיה‪ ,‬שהרי אמר להם )שמות יב לא( קומו צאו‬
‫מתוך עמי‪ ,‬ונהפך לבב עבדיו‪ ,‬שהרי לשעבר היו אומרים לו )שם י ז(‬
‫עד מתי יהיה זה לנו למוקש‪ ,‬ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשביל‬
‫ממונם שהשאילום‪.‬‬
‫ואומר תשובה נפלאה }פנינים משולחן הגר"א ‪ ,‬פרשת בֹא{ – מה זה‬
‫שלא יאמר אותו צדיק ?‬
‫אך יש לבאר‪ ,‬שהקב"ה שילם לו בזה‪ ,‬במידה כנגד מידה‪ .‬ד'בתחילת‬
‫העבודה שהתחילו לשעבד את ישראל ‪ ,‬עשה הכל ברמאות‪ ,‬שנאמר‬
‫בפרך ‪,‬אל תקרי בפרך‪ ,‬אלא בפה‪-‬רך ‪ .‬ובתחילה הלך גם פרעה‬
‫לעבודה‪ ,‬ואם מלך עובד כל שכן עבדיו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬היה משלם בכסף‬
‫על מלאכתם ‪ ,‬ועבדו ועשו הרבה לבנים יותר מהראוי לעשות ‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן אמר‪ ,‬רבותי עבדתם ? עכשיו תעשו בלי כסף ‪ .‬ורמאות גדולה‬
‫יותר‪ ,‬מה שעשה עם היולדות ‪ ,‬שאמר להן כָּ ל הַ בֵּ ן הַ יִּ לּוֹד הַ יְ א ָֹרה‬
‫ַתּ ְשׁלִ יכֻהוּ‪ ,‬ואמר להן‪ ,‬עשו עצמכן כאילו באונס אתן עושות ותשליכו‬
‫ליאור‪ ,‬ואחרי שיבואו לדון לפני דין זה‪ ,‬אני אצדיק אתכן ‪ .‬ולכן אמר‪,‬‬
‫אעשה לכן דבר‪ ,‬שלא יבואו אליכן בטענות ‪ .‬אמר להם‪ ,‬בואו וראו‬
‫כיצד הורגים את הילדים‪...‬ברגע שהילד מוציא את הראש‪ ,‬תחנקו‬
‫אותו לפני שימצא בכי התינוקות ‪ .‬זכר פניו למטה ונקבה פניה‬
‫למעלה‪ ,‬וכך תדעו איך להרוג אותם ‪ ,‬מיד כשהוא יצא ‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נהג הקב"ה‪ ,‬להבדיל אלף אלפי הבדלות ‪ ,‬נגד כל דבר‬
‫שברמאות ‪ .‬שבתחילה נצטוו לשאול בני ישראל מהמצרים‪ ,‬כלי כסף‪,‬‬
‫וכלי זהב ‪ ,‬ואחר כך נאמר להם‪ ,‬לבל ישיבו להם את הכלים ‪.‬‬
‫אחרי זה אמר משה לפרעה נלכה נא דרך שלשת ימים ‪,‬כדי שיהיה‬
‫פרעה רודף אחריהם ‪ ,‬וכדי שיבוא אל תוך הים‪ ...‬וכשבאו לים‪ ,‬ראו‬
‫יבשה ‪ ,‬גם זה מעשה רמאות‪ ,‬כדי להכניס אותם בתוך המים‪.‬‬
‫למה לעשות את כל זה‪ ,‬בדרך של רמאות והונאה ? שאלתו של האור‪-‬‬
‫החיים הקדוש‪...‬‬
‫בא הר"ן בדרשותיו }דרשות הר"ן פרק יא{ ושואל את כל השאלות‬
‫האלה‪ ...‬ועונה תשובה מאוד מעניינת‪:‬‬
‫לא משה ולא בני ישראל ידעו‪ ,‬שהמעשה‪ ,‬של לקחת בהשאלה‬
‫מהמצרים ‪ ,‬זה מעשה הונאה‪ ...‬הם עשו את זה בתמימות ‪ ,‬כיון‬
‫שמשה רבינו ביקש זאת‪ ,‬בציוויו של הקב"ה‪.‬‬
‫הם לא היו מודעים כלל ‪ ,‬שהם עושים מעשה הונאה‪ ...‬הם עשו ‪ ,‬כי‬
‫כך משה אמר !‬
‫עד כדי כך‪ ,‬שעפ"י זה מסביר הר"ן‪ ,‬למה כתוב }יא‪ ,‬ב{ ַדּבֶּ ר נָא בְּ אָזְ נֵי‬
‫עוּתהּ כְּ לֵי כֶ ֶסף וּכְ לֵי זָהָ ב‬
‫הָ עָ ם וְ יִ ְשׁאֲ לוּ ִאישׁ מֵ אֵ ת ֵרעֵ הוּ וְ ִא ָשּׁה מֵ אֵ ת ְר ָ‬
‫למה נאמר ַדּבֶּ ר נָא ?‬
‫אומר הר"ן }דרוש י"א{ – מאי טעמא לגנוב דעתו של פרעה כלל‪,‬‬
‫שיאמרו לו‪ ":‬ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים"‪ ,‬והנה זה דרך‬
‫העבדים שאין ידם תקיפה‪ ,‬שרוצים לברוח‪ ,‬ומתנכלים על אדוניהם‬
‫לברוח‪ ,‬ולמה משה ואהרן שהיו שלוחי ה'‪ ,‬לא יאמרו אל פרעה ביד‬
‫רמה‪ ,‬שהגיע קיצם של ישראל ליגאל‪ ,‬ושלא ישתעבד בהם עוד‪ ,‬היד‬
‫ה' תקצר מהכניע לבו של פרעה להודות הדבר גם כי יאמרו אליו‬
‫בפירוש?! וזה באמת עניין‪ ,‬שראוי שיסתפקו ממנו ישראל בשלמותו‬
‫של משה‪ .‬ועוד נשאר לנו מקום ספק גדול‪ ,‬באמרו‪ ":‬דבר נא באזני‬
‫אומר הגאון מוילנה – השיב הקב"ה לפרעה‪ ,‬על כל מעשי הרמאות‬
‫שהוא עשה‪ ,‬השיב לו במידה כנגד מידה‪.‬‬
‫אָמרוּ‬
‫בא המדרש עצמו‪ ,‬ואומר דבר נפלא }שמות רבה‪ ,‬פרשה כב‪ ,‬א{ ‪ְ -‬‬
‫בּוֹאוּ וְ נָבוֹא ֲעלֵיהֶ ן בְּ חָ כְ מָ ה‪ ,‬וְ נִ ְראֶ ה הֵ יאַ ‪ ‬אֲ נ ְַחנוּ ְמ ַשׁעְ ְבּ ִדין עַ ל יִ ְשׂ ָראֵ ל‬
‫‪5‬‬
‫אומר הספר מעין גנים יסוד נפלא – יציאת מצרים היתה מחולקת‬
‫לשניים‪ .‬היתה יציאת מצרים בט"ו לחודש ניסן‪ ...‬אז יצאו בני‬
‫ישראל ממצרים‪ .‬בני ישראל שוחררו‪ ...‬אמר להם פרעה – הרי אתם‬
‫משוחררים‪ ...‬אבל הנפש של עם ישראל‪ ,‬נשארה במצרים‪ .‬הגוף יצא‬
‫החוצה‪ ,‬אבל הנפש נשארה בפנים‪ ...‬למה ?‬
‫כיון שהמצרים‪ ,‬לא רק שפגעו בגופם של בני ישראל‪...‬‬
‫אחד המפרשים אומר‪ ,‬את מה שהזכרנו בשבוע שעבר על הפסוק }שיר‬
‫השירים ח‪ ,‬ה{ ַתּחַ ת ַה ַתּפּוּחַ עו ַֹר ְר ִתּי‪ – ‬שתפחו ממוגלה פצעיהם של‬
‫ישראל‪.‬‬
‫אבל היתה גם פציעה נפשית – עשו עבודת האנשים על הנשים‪,‬‬
‫ועבודת הנשים על האנשים‪ ...‬לתת לאדם לעשות עבודה של נשים‪ ,‬או‬
‫שלא לצורך ‪ ,‬שוברת את נפשו של האדם !‬
‫המצרים פגעו‪ ,‬לא רק בגופם של עם ישראל‪ ,‬אלא גם בנפשם ‪...‬‬
‫יהן יָכוֹל לְ הָ בִ יא עָ לֵינוּ בְּ או ָֹתהּ ִמ ָדּה‪ִ ,‬אם נְ דוּנֵם‬
‫בְּ ָדבָ ר ֶשׁ‪‬א יְ הֵ א אֱ ‪‬הֵ ֶ‬
‫בַּ חֶ ֶרב‪ ,‬יָכוֹל הוּא לְ הָ בִ יא עָ לֵינוּ חֶ ֶרב‪ ,‬וְ ִאם בָּ אֵ שׁ‪ ,‬יָכוֹל הוּא לְ הָ בִ יא עָ לֵינוּ‬
‫אֵ שׁ‪ ,‬יו ְֹדעִ ין אָנוּ ֶשׁנִּ ְשׁבַּ ע ֶשׁאֵ ינוֹ מֵ בִ יא ַמבּוּל לָעוֹלָם‪ ,‬אֶ לָּא בּוֹאוּ וְ נָדוּנֵם‬
‫בַּ מַּ יִ ם ֶשׁאֵ ינוֹ יָכוֹל לְ הָ בִ יא אוֹתָ ם עָ לֵינוּ‪ .‬אָמַ ר לָהֶ ם הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא‬
‫ֱשׂה לָכֶ ם‪,‬‬
‫ְר ָשׁעִ ים כְּ בָ ר נִ ְשׁבַּ עְ ִתּי ֶשׁאֵ ינִ י מֵ בִ יא מַ בּוּל לָעוֹלָם אֲ בָ ל ָמה אֶ ע ֶ‬
‫אֲ נִ י מֵ בִ יא אֶ ְתכֶ ם לַמַּ בּוּל וְ כָ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד אֲ נִ י גו ְֹררוֹ לְ מַ בּוּלוֹ‪ ,‬וְ הוּא ֶשׁ ָדּוִ ד‬
‫אוֹמֵ ר )תהלים סג‪ ,‬יא(‪ :‬יַגִּ ירֻ הוּ עַ ל יְ דֵ י חָ ֶרב ְמנָת ֻשׁעָ לִ ים יִ ְהיוּ‪ ,‬אֵ לּוּ‬
‫הַ ִמּצְ ִריִּ ים הָ ְר ָשׁעִ ים ֶשׁגְּ ָר ָרן הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא לְ חַ ְרבּוֹ ֶשׁל יָם‪ .‬מַ הוּ ְמנָת‬
‫אָמר הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא הַ ַמּכָּ ה הַ זּוֹ ְתּהֵ א ְמתֻ ֶקּנֶת לָהֶ ם‬
‫שֻׁ עָ לִ ים יִ ְהיוּ‪ַ ,‬‬
‫לַשּׁוּעָ לִ ים ֶשׁ ְשּׁ ָמ ָרן ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא וְ ‪‬א הֵ בִ יא ֲעלֵיהֶ ן י' מַ כּוֹת‪ ,‬וְ ָשׁם‬
‫מֵ תוּ‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬הענישו הקב"ה במידה כנגד מידה‪ ,‬שמידתו אמת‪ ,‬וחותמו אמת‬
‫‪ ,‬והוא אמת‪ ,‬ואין דרכו חס וחלילה משהו‪ ,‬ששונה ממידת האמת ‪...‬‬
‫לכן אומר הגאון מוילנה ‪ ,‬נהג הקב"ה עם פרעה‪ ,‬באותו מעשה‬
‫תרמית‪.‬‬
‫רבותי‪ ,‬מי שמכיר משפחות של ניצולי שואה יודע‪ ,‬שהרבה אנשים‬
‫יצאו מהשואה‪ ...‬אבל השואה לא יצאה מהם‪.‬‬
‫הייתי רוצה ללכת לשלב האחרון ‪ ...‬שגם אם נאמר אותו מאה שנה‪,‬‬
‫אולי לא נשים לב‪ ...‬אבל הערה נפלאה שמצאתי בספר מעין גנים ‪:‬‬
‫אם עם ישראל היה יוצא ממצרים מבחינת גוף‪ ,‬והנפש שלהם היתה‬
‫נשארת פצועה ‪ ,‬מה היה עוזר לך יציאת מצרים ?‬
‫שואל הספר מעין גנים – למה אנחנו אומרים בקידוש זֵכֶ ר לִ יצִ יאַת‬
‫ִמצְ ָריִ ם ?‬
‫המצרים אף פעם לא יצאו ממצרים‪ ...‬הם נשארו שם‪ ...‬היינו צריכים‬
‫לומר זֵכֶ ר לִ יצִ יאַת בני ישראל ממצרים !‬
‫אומר הספר מעין גנים – אנחנו לא מאזכרים את הענין‪ ,‬שיצאו בני‬
‫ישראל ממצרים ‪ ...‬אנחנו מאזכרים את יציאת מצרים מעם ישראל‪...‬‬
‫שמבחינת הגוף שלהם‪ ,‬ודאי שהוא יצא בט"ו בחודש ניסן‪ ...‬אבל‬
‫הנפש שלהם‪ ,‬נשארה במצרים!‬
‫התשובה נפלאה עוד יותר‪:‬‬
‫מתי הנפש נהיתה בריאה ??‬
‫כאשר ראו את אותם רודים שרדו בהם ‪ ,‬טובעים בתוך המים ‪ ,‬אז‬
‫נרפאה הנפש שלהם‪...‬‬
‫בפרשת בֹא‪ ,‬מביאה התורה שני פסוקים ‪ ,‬עם שינויים קלים ביותר‪,‬‬
‫והתורה לכאורה‪ ,‬חוזרת עליהם פעמיים‪ ...‬נקרא את הפסוקים בפנים‬
‫‪:‬‬
‫לכן עפ"י זה תבין טוב מאוד – אומר לנו המגן אברהם ‪ ,‬אתה יכל‬
‫את‪‬‬
‫לומר קריעת ים סוף‪ ,‬ולצאת ידי חובה‪ ,‬של לְ מַ עַ ן ִתּזְ כּוֹר אֶ ת יוֹם צֶ ְ‬
‫את‪ ‬מֵ אֶ ֶרץ‪ ,‬אמנם מתבטא‪ ,‬שאתה‬
‫מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם כָּ ל יְ מֵ י חַ יֶּ י‪ ...‬אז צֶ ְ‬
‫יצאת מארץ מצרים‪ ...‬אבל ישנה מעלה יותר גדולה – שמצרים יצאה‬
‫מתוכך !‬
‫אומרת התורה }יב‪ ,‬מא{ וַיְ ִהי בְּ עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה ֽ ָיצְ אוּ כָּ ל‪-‬צִ בְ אוֹת ה'‬
‫מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ֽ ָריִ ם‪ ...‬וכמה פסוקים אח"כ }נא{ וַיְ ִהי בְּ עֶ צֶ ם הַ יּוֹם הַ זֶּה‬
‫הוֹצִ יא ה' אֶ ת‪-‬בְּ נֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִ ם עַ ל‪-‬צִ בְ א ֽ ָֹתם‬
‫אותו פסוק‪ ,‬חוזר על עצמו פעמיים‪...‬‬
‫אז נכון שיש במפרשים שאומרים‪ ,‬שיצאו שני צבאות – צבא ישראל‬
‫שיצא ‪ ,‬והמלאכים יצאו‪ ...‬גם פמליה של מעלה‪ ,‬גם היא עזבה את‬
‫מצרים‪...‬‬
‫עפ"י זה רבותי‪ ,‬אפשר להבין טוב מאוד ‪ ,‬מה כתוב בירושלמי‪:‬‬
‫בגמרא במסכת פסחים כתוב‪ ,‬שבשעה שהמצרים נכנסו לתוך הים‪,‬‬
‫עם ישראל לא האמינו‪ ,‬שהמצרים טבעו בתוך הים‪ ...‬אמרו – כְּ ֵשׁם‬
‫אָמר לוֹ הַ ָקּדוֹשׁ‬
‫ֶשׁעָ לִ ינוּ ִמן הַ יָּ ם ִמצַּ ד זֶה‪ ,‬כָּ ‪ ‬עוֹלִ ין ִמצְ ַריִ ם ִמצַּ ד אַחֵ ר‪ַ .‬‬
‫בָּ רוּ‪ ‬הוּא לְ ָשׂרוֹ ֶשׁל יָם‪ְ :‬פּ‪‬ט או ָֹתם לַיַּ בָּ ָשׁה‪ .‬אָמַ ר לְ פָ נָיו‪ִ :‬רבּוֹנוֹ ֶשׁל‬
‫עוֹלָם‪ ,‬כְּ לוּם יֵשׁ עֶ בֶ ד )*( ֶשׁנּוֹתֵ ן לוֹ ַרבּוֹ פַ ְרנ ָָסה לְ תוֹ‪ִ ‬פּיו וְ חוֹזֵר וְ נו ְֹטלוֹ‬
‫אָמר לְ פָ נָיו‪:‬‬
‫ִממֶּ נּוּ‪ .‬אֲ מַ ר לֵיהּ‪ :‬אֲ נִ י נוֹתֵ ן לְ ‪ ‬עַ ד אֶ חָ ד וּמֶ חֱ צָ ה ֶשׁבָּ הֶ ם‪ַ .‬‬
‫ִרבּוֹנוֹ ֶשׁל עוֹלָם‪ ,‬כְּ לוּם יֵשׁ עֶ בֶ ד ֶשׁתּוֹבֵ עַ אֶ ת ַרבּוֹ? אֲ מַ ר לֵיהּ‪ :‬נַחַ ל ִקישׁוֹן‬
‫יְ הֵ א עָ ֵרב בְּ ָדבָ ר זֶה‪ִ .‬מיָּ ד פָּ לַט אוֹתָ ם לַיַּ בָּ ָשׁה וּבָ אוּ יִ ְשׂ ָראֵ ל וְ ָראוּ אוֹתָ ם‪.‬‬
‫ל־שׂפַ ת הַ יָּ ם'' )שמות‬
‫ת־מצְ ַריִ ם מֵ ת עַ ְ‬
‫וְ הַ יְ נוּ ִדּכְ ִתיב‪'' :‬וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ִ‬
‫יד‪ ,‬ל(‪.‬‬
‫הערה נוספת‪ ,‬שלא קשורה לשיעור היום‪ ,‬אבל אולי אפשר להסביר‬
‫עם זה דבר נוסף על הדרך‪:‬‬
‫אָרץ אֲ ֶשׁר‬
‫וּמבֵּ ית אָבִ י‪ ‬אֶ ל הָ ֶ‬
‫וּממּוֹל ְַד ְתּ‪ִ ‬‬
‫אַרצְ ‪ִ ‬‬
‫כתוב בפסוק לֶ‪ ‬לְ ‪ ‬מֵ ְ‬
‫אַראֶ ָךּ ‪...‬‬
‫ְ‬
‫שואל הספר מעין גנים – למה נאמר לֶ‪ ‬לְ ‪ ? ‬היה צריך לומר לְ ‪‬‬
‫אַרצְ ‪ ... ‬וחוץ מזה‪ ,‬הסדר הוא הפוך‪ .‬קודם יוצאים מבית האבא‪...‬‬
‫מֵ ְ‬
‫מהמולדת‪ ...‬ורק אז‪ ,‬יוצאים מהמולדת‪ ...‬מה הענין כאן ?‬
‫ל־שׂפַ ת‬
‫ת־מצְ ַריִ ם מֵ ת עַ ְ‬
‫אומר הילקוט שמעוני – נאמר וַיַּ ְרא יִ ְשׂ ָראֵ ל אֶ ִ‬
‫ל־שׂפַ ת ַהיָּ ם‪ ...‬מכאן אתה למד שהם פרפרו‪,‬‬
‫הַ יָּ ם ‪ ...‬לא נאמר מתים עַ ְ‬
‫ולא מתו לגמרי‪.‬‬
‫זאת השאלה‪ ,‬ואני רוצים להסביר את הדברים בצורה קצרה ‪:‬‬
‫שלמה המלך‪ ,‬אומר בספר משלי }יח‪ ,‬יד{ רוּחַ ִאישׁ יְ כַ לְ כֵּל מַ חֲ לֵהוּ‬
‫וְ רוּחַ נְ כֵאָה ִמי יִ ָשּׂאֶ נָּה‪.‬‬
‫פירוש הדבר – האדם מחולק מגוף ונפש ‪ .‬גופו של האדם צריך להיות‬
‫בריא‪ ,‬וכך גם נפשו‪...‬‬
‫אומר לנו שלמה המלך – אם‪ ,‬לא עלינו ולא על אף אחד מישראל ‪,‬‬
‫גופו של האדם חלה‪ ,‬אבל הנפש שלו בריאה‪ ,‬יש אפשרות לאדם לצאת‬
‫מהמחלה‪.‬‬
‫רוּחַ ִאישׁ יְ כַ לְ כֵּל ַמחֲ לֵהוּ אם האדם עצמו‪ ,‬יש לו תכונות נפשיות‬
‫בריאות ‪ ,‬הוא יכבוש את מחלתו‪ ...‬אבל‪ ,‬אומר לנו שלמה המלך וְ רוּחַ‬
‫נְ כֵאָה ִמי יִ ָשּׂאֶ נָּה אם אדם‪ ,‬יש לו גוף בריא ונפש פצועה‪ ,‬הגוף הבריא‬
‫לא יסייע ביד הנפש הפצועה ‪ ,‬לצאת מהמחלה‪.‬‬
‫עוד אומר המדרש – היה כל אחד נותן אל כלבו ‪ ,‬ואומר לאותו כלב‬
‫"הנה זה‪ ,‬היד שלו היא שנתנה לי מכות‪ ...‬אכל אותה" ‪ ...‬והיה הכלב‬
‫מכלה את ידו‪" ...‬הרגל הזאת בעטה בי‪ ...‬נשך אותה" ‪ ...‬והיה הכלב‬
‫נושך אותה‪...‬‬
‫נשאלת השאלה – בשביל מה צריך לעשות את הפעולות האלה ?‬
‫אני חושב‪ ...‬שאם מדברים על גאולת נפש‪ ,‬של בן‪-‬אדם‪ ...‬הנפש של‬
‫הבן‪-‬אדם נשארת פצועה‪ ,‬עד שהוא לא רואה‪ ,‬שהוא נוקם את‬
‫הנקמה‪...‬‬
‫‪6‬‬
‫אומר רש"י במקום על הפסוק }תהילים קי‪ ,‬ו{ ‪ -‬מלא גויות‪ .‬אסיפת‬
‫פגרים‪ ,‬מלא לשון אסיפה כמו )ירמיה י''ד( קראו אחריך מלא‪ ,‬אשר‬
‫יקרא עליו מלא רועים )ישעיה ל''א(‪ ,‬והיכן דן מלא גויות את מצרים‬
‫על שפת הים )שמות ט''ו(‪.‬‬
‫אנחנו ‪ ,‬בני עדות אשכנז‪ ,‬אומרים לפני תפילת מוסף של שבת קודש‪,‬‬
‫נוסח של אב הרחמים‪:‬‬
‫ֲצוּמים הוּא יִ ְפקוֹד בְּ ַרחֲ ִמים‬
‫אַב הָ ַרחֲ ִמים שׁוֹכֵן ְמרו ִֹמים‪ְ .‬בּ ַרחֲ ָמיו הָ ע ִ‬
‫ימים‪ְ .‬ק ִהלּוֹת הַ קּ ֶֹדשׁ ֶשׁמָּ ְסרוּ נ ְַפ ָשׁם עַ ל‬
‫ידים וְ הַ יְ ָשׁ ִרים וְ ַה ְתּ ִמ ִ‬
‫הַ חֲ ִס ִ‬
‫ימים בְּ חַ יֵּ יהֶ ם וּבְ מוֹתָ ם ‪‬א נִ ְפ ָרדוּ‪.‬‬
‫ְקדֻ ַשּׁת הַ ֵשּׁם‪ .‬הַ נֶּאֱ הָ בִ ים וְ הַ נְּ עִ ִ‬
‫צוּרם‪ .‬יִ זְ כְּ ֵרם‬
‫ִמנְּ ָשׁ ִרים ַקלּוּ וּמֵ אֲ ָריוֹת גָּבֵ רוּ ַלעֲשׂוֹת ְרצוֹן קוֹנָם וְ חֵ פֶ ץ ָ‬
‫יקי עוֹלָם‪ .‬וְ יִ נְ קוֹם לְ עֵ ינֵינוּ נִ ְקמַ ת ַדּם עֲבָ ָדיו‬
‫אֱ ‪‬הֵ ינוּ לְ טוֹבָ ה עִ ם ְשׁאָר צַ ִדּ ֵ‬
‫‪‬הים‪ .‬הַ ְרנִ ינוּ גוֹיִ ם עַ מּוֹ כִּ י ַדם‬
‫משׁה ִאישׁ הָ אֱ ִ‬
‫הַ ָשּׁפוּ‪ .‬כַּ כָּ תוּב בְּ תו ַֹרת ֶ‬
‫אַד ָמתוֹ עַ מּוֹ‪ :‬וְ עַ ל יְ דֵ י עֲבָ ֶדי‪‬‬
‫עֲבָ ָדיו יִ קּוֹם וְ נ ָָקם י ִָשׁיב לְ צָ ָריו וְ כִ פֶּ ר ְ‬
‫וּבכִ ְתבֵ י‬
‫שׁכֵן ְבּצִ יּוֹן‪ְ :‬‬
‫יתי ַוה' ֹ‬
‫יתי ָדּ ָמם ‪‬א נִ ֵקּ ִ‬
‫יאים כָּ תוּב לֵאמֹר‪ .‬וְ נִ ֵקּ ִ‬
‫הַ נְּ בִ ִ‬
‫ֹאמרוּ הַ גּוֹיִ ם אַ יֵּ ה אֱ ‪‬הֵ יהֶ ם‪ .‬יִ וּ ַָדע בַּ גּוֹיִ ם לְ עֵ ינֵינוּ‬
‫הַ קּ ֶֹדשׁ נֶאֱ ַמר ל ָָמּה י ְ‬
‫נִ ְקמַ ת ַדּם עֲבָ ֶדי‪ַ ‬ה ָשּׁפוּ‪ :‬וְ אוֹמֵ ר‪ ,‬כִּ י דו ֵֹרשׁ ָדּ ִמים אוֹתָ ם זָכָ ר ‪‬א ָשׁכַ ח‬
‫צַ ע ֲַקת ֲענָוִ ים‪ :‬וְ אוֹמֵ ר‪ ,‬י ִָדין בַּ גּוֹיִ ם ָמלֵא גְ וִ יּוֹת מָ חַ ץ רֹאשׁ עַ ל אֶ ֶרץ ַרבָּ ה‪.‬‬
‫ִמנַּחַ ל בַּ ֶדּ ֶר‪ ‬יִ ְשׁ ֶתּה עַ ל ֵכּן י ִָרים רֹאשׁ‬
‫יוצא‪ ,‬שליציאת מצרים ישנם שתי חלקים – החלק הראשון‪ ,‬הוא‬
‫יציאת הגוף ממצרים‪ .‬והחלק השני‪ ,‬הוא יציאת הנפש של המצרים‬
‫מתוך בני ישראל‪.‬‬
‫לכן בחג הפסח‪ ,‬אנחנו מזכירים את שתי הדברים האלה גם יחד ‪...‬‬
‫בשעה שאנחנו מבקשים מהקב"ה‪ ,‬שאת הגאולה השלמה‪ ,‬שנשיר‬
‫בפניו שיר חדש‪ ...‬נודה לו על גאולתנו ועל פדות נפשנו ‪ ...‬גאולתנו זה‬
‫אחד‪ ...‬ופדות נפשנו זה שתים‪.‬‬
‫יזכנו הקב"ה‪ ,‬שנזכה בקרוב לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן !!!‬
‫נתרם להצלחת אהרון דב דניאל שיינברגר‬
‫ובני משפחתו הי"ו‬
‫‪7‬‬
`