ראש השנה תשע"א

‫ההכתרה תשע"א‬
‫מבצע מיוחד לנוסעים לאומן‬
‫‪ orange‬מזמינה אותך ליהנות מחבילה הכוללת‬
‫‪ 50‬דקות במחיר מיוחד של ‪₪ 78‬‬
‫בכדי שתוכל להיות בקשר עם הקרובים‬
‫אליך במחיר קבוע וידוע מראש‬
‫לרישום חייג עכשיו ‪*3330‬‬
‫להוצאת שיחה מאומן לישראל דרך שירות חיסכון עולמי‪:‬‬
‫ˆ הקש *‪( *00‬כוכבית ‪ 00‬כוכבית) ˆ הקש את המספר אליו אתה רוצה‬
‫להתקשר כולל קידומת‪ ,‬כולל הספרה ‪( 0‬אין צורך בקידומת בינלאומית‬
‫‪ ˆ )+972‬הקש בסיום ‪( #‬סולמית) ועל מקש החיוג (‪ ˆ )send‬תוך מספר‬
‫שניות תתקבל במכשירך שיחה ולאחר שתענה לה תקושר אל היעד המבוקש‬
‫הדקות כוללות דקות נכנסות וכן דקות יוצאות לארץ דרך שירות חסכון עולמי ˆ תוקף החבילה ‪ 7‬ימים מרגע ההצטרפות‬
‫ˆ המחירים כוללים מע”מ ˆ התנאים הכללים החלים על ההתקשרות בינינו‪ ,‬תנאי שירות הנדידה‪ orange ,‬בינלאומי ותנאי שירות “חיסכון עולמי”‪ ,‬המפורטים במסמכי ההתקשרות ובאתר שלנו ‪www.‬‬
‫‪( orange.co.ill‬עמוד ‪ orange‬בינלאומי)‪ ,‬חלים גם על החבילות ˆ החבילות ושירות “חיסכון עולמי” ניתנים בכפוף לתנאים ולכיסוי הסלולארי המוצעים על ידי מפעילי הרשתות בחו”ל‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬מסיי‬
‫בות שאינן תלויות בנו‪ ,‬לא תמיד ניתן לספק את השירות “חיסכון עולמי” ˆ על דקות שיחה יוצאת באמצעות שירות “חיסכון עולמי” ליעדים אחרים‪ ,‬על דקות שיחה יוצאת לארץ באמצעות חיוג ישיר‪ ,‬על‬
‫דקות שתצרוך בתום תקופת החבילה ועל דקות שתצרוך מעבר ליתרה שבחבילה יחולו התנאים והתעריפים המלאים העדכניים החלים בשירות הנדידה ˆ לנוחותך‪ ,‬לאחר ניצול ‪ 75%‬מיתרת שבחבילה‪,‬‬
‫נשלח לך הודעת ‪ sms‬שתתריע על כך בפניך במכשירים התומכים בקבלת והוצאת ‪ .sms‬אולם‪ ,‬שים לב כי מסיבות שתלויות במפעילי הרשתות בחו”ל איננו יכולים להתחייב כי הודעת ה‪ sms‬אכן תיי‬
‫שלח ותגיע אליך במועדה או בכלל ˆ יתרת הדקות שלא תנוצל עד תום תקופת החבילה – לא תישמר ולא יתקבל כל החזר כספי בגינה ˆ תוך ‪ 24‬שעות ממועד בקשת הרישום לחבילה‪ ,‬תקבל מאיתנו‬
‫הודעת ‪ sms‬בה נודיעך על קבלת הבקשה (במכשירים התומכים בקבלת והוצאת ‪ .sms‬אם לא תקבל הודעה כזו‪ -‬פנה אלינו במספר ‪ ˆ 972747054033 +‬לשינוי או ביטול הבילה לפני כניסתה לתוקף‪,‬‬
‫פנה אלינו במספר לעיל ˆ לאחר מועד כניסת החבילה לתוקף‪ ,‬לא ניתן לבטל את החבילה או לדחות את מועד מימושה ˆ החבילה תהיה בתוקף החל ממועד ההפעלה שתבחר ועד תום משך הזמן המוי‬
‫גדר של החבילה שבחרת ˆ כל התאריכים והזמנים הם על – פי שעון ישראל ˆ החבילה לא ניתנת להעברה למנוי ‪ orange‬אחר‪ ,‬אף אם מדובר במנוי תחת אותו לקוח משלם ˆ החבילות אינן מיועדות‬
‫ללקוחות ‪ ˆ bilg talk‬אנו רשאים להפסיק או לשנות את תנאי ומחירי החבילות המוצעות מעת לעת‪ .‬מידע מעודכן מצוי בשירות הלקוחות ובאתר האינטרנט שלנו ˆ התשלומים בגין רכישת החבילות כוללים‬
‫מע”מ בשיעורו כפי שחל במועד ההצטרפות ˆ התנאים והתעריפים של שירות הנדידה מתעדכנים מדי פעם – מידע עדכני תוכל לברר בשירות הלקוחות שלנו ובאתר האינטרנט שלנו ‪www.orange.co.ill‬‬
‫(עמוד ‪ orange‬בינלאומי) ˆ יש לעיין בתקנון המלא באתר ‪ ˆ orange.co.ill‬החיוג ל‪ *3330-‬מחו”ל בתשלום ˆ ניתן להירשם לחבילה פעם אחת בלבד ˆ חברת פרטנר תקשורת בע”מ ח‪.‬צ ‪520044314‬‬
‫מאמרים‬
‫אסופת מאמרים בתורת רביז"ל‬
‫ותלמדיו הקדושים‬
‫היומן‬
‫מסע לאחור שנה אחרי שנה‬
‫בעקבות מאורעות ואישים‬
‫פרוייקט פולין‬
‫אלבום תיעודי ענק‬
‫זכרון נצח לאלפי אנ"ש‬
‫שבפולין של קודם החורבן‬
‫שנה חדשה‪ ,‬ספרים חדשים‬
‫תוכן‬
‫נקודות הכסף‬
‫ה – י'‬
‫מאמרי הרבנים שליט"א‪:‬‬
‫מאמר מכון מאור הנחל‬
‫י"ג – ט"ו‬
‫הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א‬
‫ט"ז – י"ז‬
‫הרה"ח ר' אליעזר ברלנד שליט"א‬
‫י"ח – כ'‬
‫הרה"ח ר' שמואל משה קרמר שליט"א‬
‫כ"א‪ -‬כ"ג‬
‫הרה"ח ר' נתן ליברמנטש שליט"א‬
‫כ"ד – כ"ז‬
‫הרה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון שליט"א‬
‫כ"ח – ל"א‬
‫הרה"ח ר' שלום ארוש שליט"א‬
‫ל"ב – ל"ד‬
‫הרה"ח ר' אברהם יצחק כרמל שליט"א‬
‫ל"ה – ל"ו‬
‫הרה"ח ר' יצחק מאיר מורגנשטרן שליט"א‬
‫ל"ז ‪ -‬מ"א‬
‫הרה"ח ר' שמואל שטרן שליט"א‬
‫מ"ב – מ"ג‬
‫הרה"ח ר' יהודה צבי שפירא שליט"א‬
‫מ"ד ‪ -‬מ"ה‬
‫הרה"ח ר' עופר ארז שליט"א‬
‫מ"ו – מ"ז‬
‫הדפסה‪ :‬ח‪.‬ש‪.‬ג מודיעין עילית‬
‫הרה"ח ר' מאיר שלמה שליט"א‬
‫מ"ח – מ"ט‬
‫טלפון‪050-4157000 -‬‬
‫הרה"ח ר' פינחס בונקר שליט"א‬
‫נ' – נ"ג‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הרה"ח ר' ניסן דוד קיוואק שליט"ט‬
‫נ"ד – ס"ב‬
‫פרטי המכון‪-‬‬
‫בני הנעורים‬
‫ס"ה – ע"ג‬
‫כתובת‪ :‬מנחם משיב ‪ 1‬ירושלים‬
‫יומן ‪ 200‬שנה‬
‫ע"ד – פ'‬
‫טל'‪0548402164:‬‬
‫הקיבוץ – כתבה‬
‫פ"א – פ"ה‬
‫פרוייקט פולין – כתבה‬
‫פ"ו – ק"ה‬
‫הלכות‬
‫ק"ו – קי"ד‬
‫עריכה והפקה‪ :‬מכון 'עלה לתרופה'‬
‫גרפיקה‪ :‬ט‪ .‬קניג ‪057-3123023‬‬
‫פקס‪029925407:‬‬
‫דא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שאגה | ב‪ .‬אבני‬
‫ספר מתח‪ ,‬ספר מחשבה‪ ,‬ספר על השואה וספר על‬
‫ימינו אנו ‪ .‬השאגה‪ ,‬עלילה שלא במהרה תשכחו‪,‬‬
‫נכתבה בתמצית דם ליבו של הסופר ב‪ .‬אבני‪ ,‬שחווה‬
‫את הדברים מאוד מקרוב‪ ,‬וראה בכתיבתו שליחות‬
‫גדולה עבורכם‪-‬עבורנו‪.‬‬
‫מחלק התמונים | יעל ג'יקובס‬
‫זהו סיפור קסום ועוצר נשימה על מסע מפרך של‬
‫יחיד ושל עם – ששכח זה מכבר – מי הוא‪.‬‬
‫צומת הדרורים | חיה הרצברג‬
‫ספרה המדהים של חיה הרצברג! בין צחוק ודמעות‪,‬‬
‫ביטחון וספקות‪ ,‬כאב וחומות‪ ,‬לכל גיבורי הסיפור‬
‫יש בעומק לבם צומת לבחור ַּב ֵחרות‪.‬‬
‫הספר שכולם חיכו לו!‬
‫ממדבר מתנה | צפורה שלנגר‬
‫ספר מתח מיוחד במינו‪ ,‬המציג תמונת חיים מלאת‬
‫רגישות ועומק על אנשים מסוג אחר‪ ,‬על תעלומה‬
‫לא פתורה וחיים שלמים של סוד‪.‬‬
‫והיו מספרים (א‪-‬ב) | ירוחם לנדסמן‬
‫סיפורי צדיקים יחודיים‪ ,‬לא מוכרים‪ ,‬מפרי עיטו‬
‫המבורך והמאיר של הסופר ירוחם לנסדמן‪.‬‬
‫סיפורים שירימו אתכם טפח מעל הקרקע ויקנו‬
‫ללבכם אמונת חכמים טהורה‪.‬‬
‫בריאות בקלילות | אביגיל מייזליק‬
‫לספר הזה חיכיתם! ‪ 120‬מתכוני בריאות נפלאים‪,‬‬
‫קלים‪ ,‬זמינים וטעימים להפליא‪.‬‬
‫ספרה החדש של אביגיל מייזליק – המתנה‬
‫המושלמת לחגים!‬
‫ושמנבוה טו הב‬
‫רכת!‬
‫סיפורים מהדרך | אביגיל מייזיליק‬
‫בהומור דק‪ ,‬ברגישות וביראת שמיים‪ ,‬שוזרת א‪.‬‬
‫מייזליק מאורעות וסיפורי חיים קרובים ומוכרים כל‬
‫כך‪ ,‬ומחברת אותם תמיד אל אבינו שבשמיים‪ ,‬אל‬
‫הטוב‪ ,‬הקדוש והנאצל שבכל אדם‪.‬‬
‫אתמולים | מנוחה טוקר‬
‫במשך חודשים רבים‪ ,‬אספה הסופרת סיפורי חיים‬
‫של נשים מבוגרות‪ ,‬החושפות למולנו עולם עשיר‪,‬‬
‫צבעוני ומרתק‪ ,‬עולם הולך ונעלם – מסע מאלף‬
‫מה"חיים של פעם"‪.‬‬
‫מרכז הזמנות ישיר‪02-9925421 ,02-9925571 :‬‬
‫זה מה שקורא!‬
‫תחל שנה וברכותיה‬
‫בפרוס השנה החדשה‪ ,‬נאחל‬
‫יהי רצון‬
‫שתתקבלו תפילותיכם‬
‫ברחמים וברצון‬
‫שנת אושר ושמחה‬
‫כתיבה וחתימה טובה‬
‫צאתכם לשלום‬
‫'זה היום תחילת מעשיך'‬
‫בערב ראש השנה‪ ,‬עושה כל אחד לעצמו משהו כמו 'סקירה לאחור'‪ .‬ימים‪ ,‬שבועות‪ ,‬חודשים ותקופות רצים‬
‫כעת ברצף‪ .‬תמונות עולות‪ ,‬וגם קולות‪ .‬לכל אחד יש שנה שלימה מאחור‪ ,‬שנה של עליות וגם ירידות‪ ,‬מצבים‬
‫שונים לאלפים ולרבבות‪ .‬שנה של רצונות‪ ,‬תקוות‪ ,‬ניסיונות‪ ,‬אכזבות‪ ,‬התחזקויות ותהיות‪.‬‬
‫מאחור יש לנו שנה ומלפנים עוד אחת ממתינה‪ .‬ראש השנה הוא נקודת הפתיחה‪' .‬זה היום תחילת מעשיך'‬
‫ הבריאה כולה‪ ,‬הכללית והפרטית עומדת בימים הקרובים להתחיל חיים חדשים‪ .‬לכל אחד מאיתנו צרור‬‫משאלות‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ובכל תחום‪ .‬דברים רבים עשינו במשך החודשים שחלפו‪ ,‬מהם טובים ונכונים‪,‬‬
‫ומהם פחות‪ .‬ראש השנה הוא יום גורלי‪ ,‬היום בו תיקבע צורתה של הבריאה כולה לשנה הקרובה‪.‬‬
‫מאז חטא אדה"ר ממתין העולם לתיקון‪ ,‬יושב ומצפה שנה ועוד שנה‪ .‬מכל אינספור היצורים שחיים‬
‫כאן‪ ,‬כדוממים צומחים חיים ומדברים‪ ,‬היחידים שמסוגלים לעשות בנידון משהו משמעותי ‪ -‬הם אנחנו‪.‬‬
‫וכשאחריות אדירה שכזו רובצת על הכתפיים‪ ,‬מוצא האדם את עצמו מתמיה – 'האם באמת התכוונו אלי'‪.‬‬
‫אלי שלא נקפתי ולו אצבע בודדת למען המטרה‪...‬‬
‫מכאן‪ ,‬מתוך אותה הבנה של סוף שנה‪ ,‬צומחת בכל לב יהודי התעוררות לתשובה‪ .‬ואז‪ ,‬כשנדנוד של חרטה‬
‫פורט על נימי הלב‪ ,‬מבקש האדם לעשות משהו שיצעיד אותו בדרך אל התשובה‪ .‬מבקש‪ ,‬ועל פי רוב איננו‬
‫מוצא‪ .‬יש ופתח החרטה נסתר מעיניו‪ ,‬ויש שאימה הדין חונקת את רעיוניו‪ .‬כך או כך זקוק המצפה לתשובה‪,‬‬
‫לתשובה‪.‬‬
‫והתשובה מצוייה כאן בעולם שלנו‪ .‬צדיקי הדורות‪ ,‬הם שהשלימו זה מכבר את תיקון נפשם‪ ,‬באו הנה לעולם‬
‫החומר השפל רק עבורנו‪ ,‬עבור אלו שאינם מסתדרים כל כך עם כל מה שצריך‪ .‬בדורות האחרונים‪ ,‬דורות של‬
‫משיח וחבלי לידת הגאולה‪ ,‬זרח בעולמנו אור מופלא צח ומצוחצח‪ ,‬נחל נובע מקור חכמה‪ .‬ככל שמעמיקה‬
‫הגלות ויורדת אל עומקים חדשים‪ ,‬מוצאות נפשות רבות יותר שבילים אל הנחל‪ .‬עוד ועוד מבקשי עצה‬
‫ותרופה מרווים את צמאונם במימיו הזכים‪ ,‬ובגופים רבים נולדים כל שעה חיים חדשים‪.‬‬
‫באנו הנה כולנו‪ ,‬אל אבן השתיה‪ ,‬לא מתוך שכל‪ ,‬גם לא מתוך סברה והבנה‪ .‬באנו הנה משום שקראו לנו‪,‬‬
‫הכריזו ואמרו 'בואו'‪ ,‬ואנחנו נתננו אמון‪ ,‬עזבנו הכל ובאנו‪ .‬אומן איננה דורשת פירושים‪ ,‬או נכון יותר – היא‬
‫אינה סובלת אותם‪ .‬הצדיק מצוי מעל ומעבר לכל מה שמוכר לנו‪ ,‬ואת הדרך אליו עושים על כנפי אמונת‬
‫חכמים‪.‬‬
‫אבל כשנמצאים כאן סביב לציון הקדוש‪ ,‬בד' אמות של הרבי‪ ,‬בחצרו ובביתו הפרטי‪ .‬משהו בלב מתחיל‬
‫להתגעגע‪ .‬פתאום מתחשק להכיר אותו יותר‪ ,‬אולי אלו הפנים של אנשי שלומנו‪ ,‬אינספור הפרצופים‬
‫היהודיים המרוכזים בתוך כמה רחובות בודדים‪ .‬על פניהם של החוסים בצילו של הצדיק‪ ,‬ניתן לראות את זיו‬
‫קלסתר פניו הקדושות – כך מובא אצלנו‪ .‬ואולי זוהי השהות בצל ציונו הקדוש‪ ,‬קדושת הימים או כל סיבה‬
‫אחרת‪ .‬עמוק בתוך הלב מתנער מיתר דקיק‪ ,‬מבקש למצוא תווים לניגון שאצור בקרבו כבר שנים‪.‬‬
‫עבורכם‪ ,‬באי הקיבוץ הקדוש‪ ,‬המחפשים תמיד‪ ,‬מתוך ידיעה וגם בלעדיה‪ ,‬מוגש הקובץ הזה‪ .‬תמצאו‬
‫כאן את 'נקודות הכסף' – זהרורים קטנים של אור מתוך משנתו של מוהרנ"ת‪ ,‬נקודות למחשבה שתוליד‬
‫געגועים ורצון‪ .‬מאמרים נפלאים מגדולי וזקני אנשי שלומנו בעניינים הנוגעים לקדושת הימים‪ .‬בני הנעורים‬
‫המגששים דרך בנבכי העבודה‪ ,‬התורה והתפילה‪ ,‬ייגלו עד כמה התייחסו רביז"ל ותלמידיו הקדושים גם‬
‫ובעיקר ל'בעיות הקטנות' של היום (גם למבוגרים מותר)‪.‬‬
‫מאתיים שנה להסתלקות רבינו‪' ,‬עלה לתרופה' צעד לאחור‪ ,‬לאורך השנים והמאורעות‪ .‬היומן השלם מוגש‬
‫לפניכם – ההיסטוריה חוזרת‪.‬‬
‫ולסיום פרוייקט תיעודי ענק‪ ,‬מעלה את פולין הברסלבאית שמאחורי החורבן‪ .‬נר נשמה וזכרון לאלפי נשמות‬
‫אחינו חסידי ברסלב שחיו ונשמו אמונת חכמים‪ ,‬וגם מלאו את אדמות הגולה באור של קדושת ארץ ישראל‪.‬‬
‫'ההכתרה' – הגליון ה‪ 65‬של 'עלה לתרופה' מופיע הפעם כקובץ תורני מפואר ומורחב‪ .‬את התוצאה אתם‬
‫מחזיקים כעת ביד‪ ,‬קדמו לה שבועות של הכנה‪ ,‬עיבוד‪ ,‬עריכה‪ ,‬ליטוש והמון 'מניעות'‪ .‬המכון עשה כל מאמץ‬
‫בכדי שמה שיוגש לפניכם יהיה טוב ואיכותי ברוח ובגשם גם יחד – שידוך קשה בדרך כלל‪ .‬בשנה שעברה‬
‫ראתה אור החוברת 'ההכתרה' ‪ -‬תש"ע‪ ,‬ובמשך שנים עשר החודשים שמאז ועד היום‪ ,‬לא פסקו התגובות‬
‫הנלהבות‪ .‬הפעם הציבור התפלל כנראה יותר‪ ,‬גם אנחנו השקענו יותר תפילה והשתדלות‪ ,‬תקוותינו כי גם‬
‫אתם תפיקו את מירב התועלת האמיתית מהיוזמה הזו‪.‬‬
‫נסיים בתפלה ותקווה לעלייה תמידית בקודש‪ ,‬והשנה שתבוא על כולנו תהיה בעז"ה שנה ברוכה בחיפוש‬
‫ומציאה‪ ,‬והמון שימוש חכמים‪.‬‬
‫מכון עלה לתרופה‬
‫החיבור הנורא של רבי נתן – ליקוטי הלכות‪ ,‬אוצר בתוכו אוצרות אדירים של תורה‪ ,‬אמונה והתחדשות‪ .‬בעיקר‬
‫סלולים שם נתיבות ושבילים‪ ,‬מי שזוכה לעלות עליהן‪ ,‬יכול לעשות משם את דרכו לכל ש"י עולמות ומדורי‬
‫גן עדן‪ .‬גן עדן העליון‪ ,‬ובעיקר זה התחתון שהניח לנו רביז"ל כאן בעולם הזה‪ .‬החידושים ופירושי התורה‬
‫הממלאים את ה'הלכות' הקדושות‪ ,‬הם אינן העיקר‪ .‬רבי נתן ראה חשיבות גדולה בעיקר בעצות היוצאות‬
‫למעשה‪ .‬מי שרגיל בלימוד ספריו הקדושים מוצא‪ ,‬איך עם הזמן מתמלאים שבילי החיים בהארות‪ ,‬סימני דרך‬
‫ומתנות‪ .‬הצדיקים הטמינו עבורנו בין הדפים כוחות אדירים‪ ,‬כשלומדים בהם‪ ,‬מתעוררים גם הכוחות החבויים‬
‫וזורמים בעורקים‪.‬‬
‫אם על סדר ימות החול יש לנו בדברי מוהרנ"ת תלי תילים‪ ,‬הרי שהחגים והימים הנוראים מלאים ועמוסים‬
‫בכל טוב‪ .‬חידושים ועצות‪ ,‬דרכים ונתיבות‪ .‬בהפציע הימים הנוראים‪ ,‬מבקש כל אחד למצוא קצה חוט מאותו‬
‫אריג מופלא של תורה ואמונה‪ ,‬מבקש לאחוז במוחו רעיון ומחשבה קדושה‪ .‬גם מי שרגיל בלימוד הזה‪ ,‬וגם מי‬
‫שעדיין לא כל כך‪ ,‬מחפש להצטמצם מעט לתוך משבצת קטנה וקדושה של מחשבה אחת קדושה‪ .‬כזו שתעורר‬
‫את הלב באמירת סליחות‪ ,‬תאיר את העיניים בכוונת המילות‪ ,‬ותוליד סביבו 'מקיף' שיחמם את המח ואת הלב‬
‫להתחדש בעבודתו‪.‬‬
‫נקודות הכסף‪ ,‬הוא ליקוט קצר של נקודות טובות למחשבה ישרה‪,‬‬
‫מתוך אספקלריית הדעת והאמונה שהניח לנו רבי נתן‪.‬‬
‫נקודות הכסף‬
‫ערב ראש השנה אצל ציון הצדיק‬
‫תכלית הבריאה היא‪ :‬לגלות כבודו יתברך‪ ,‬שנזכה ונכיר אותו ונטעם טעם נעימות‬
‫דקדושה‪ .‬זוהי הבחירה שיש בעולם‪ ,‬כי כאשר מתעורר האדם לקבל הנועם‪ ,‬מתגברים‬
‫כנגדו המקטרגים החובלים‪ ,‬הבאים לפגום את נעימות החשק דקדושה‪ ,‬בעיקר על ידי‬
‫הפגם הידוע‪.‬‬
‫בימי ראש השנה‪ ,‬שאז נברא האדם‪ ,‬עיקר עבודתנו להמשיך על עצמנו נועם דקדושה‪,‬‬
‫ועל כן הולכים בערב ר"ה להשתטח על קברי צדיקים‪ ,‬אשר זכו לחזות בנועם ה'‪ ,‬ונשמתם‬
‫גנוזה בנועם העליון‪ ,‬ושם במקום גניזתם שופע תמיד אותו הנועם‪ .‬והוא ההכנה לקבל‬
‫קדושת ראש השנה בהשפעת הנועם העליון‪.‬‬
‫ומרבים שם באמירת תהילים‪ ,‬שנתחבר על ידי דוד המלך ע"ה 'נעים' זמירות ישראל‪ ,‬אשר‬
‫במזמורים אלו אפשר לתקן הברית‪ ,‬שהוא עיקר תיקון כל החטאים‪ ,‬וזוכים לשפע הנועם‬
‫דקדושה‪.‬‬
‫ותיקון גדול לומר העשרה מזמורי תהילים שגילה רביז"ל‪ ,‬אשר הם כלולים מכל מזמורי‬
‫התהילים‪ .‬ובמזמור הראשון 'מכתם לדוד'‪ ,‬מזכירים 'חבלים נפלו לי בנעימים‪ ...‬נעימות‬
‫בימינך נצח'‪ ,‬שהחובלים והמקטרגים באים לפגום את הנעימות האמיתי‪ .‬ותיכף מודים‬
‫להשי"ת 'אברך את ה' אשר יעצני' שנתן לנו עצות הצדיקים‪ ,‬על ידם נזכה לשפע הנועם‪,‬‬
‫'כי לא תעזוב נפשי לשאול' – שבזכותם לא נראה את השאול‪ .‬ומבקשים‪' ,‬שויתי ה' לנגדי‬
‫תמיד' שנזכה תמיד להשתוקק רק אל השי"ת בלי הפסק כלל‪.‬‬
‫נותנים פדיון ומרבים ליתן צדקה בער"ה‪ ,‬כי הצדקה הוא הכלי לקבל הנועם העליון‪( .‬ליקוטי‬
‫הלכות ברכת הפירות ד'‪ ,‬מנחה ו')‬
‫כלליות ראש השנה‬
‫כלליות העבודה של ימי ראש השנה היא‪ :‬המלכת השי"ת בעומק‬
‫המחשבה‪ ,‬לבוא לטהרת המחשבה‪ ,‬לזכך ולברר את האמונה והדעת‪ .‬והכל‬
‫מתוך עסק התפילות‪.‬‬
‫ועל כן נקרא 'ראש' השנה‪ ,‬כי אז נתתקן המוח והראש‪.‬‬
‫חמשה חושים יש באדם‪ ,‬וכולם נמשכים מהמח‪ :‬ראיה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬ריח‪,‬‬
‫טעם ומישוש‪ ,‬בשעה שהחושים הללו מתעוררים שלא לצד הקדושה‪,‬‬
‫המוח מתקלקל במחשבות של היפך האמונה‪ .‬בראש השנה אנו מתקנים‬
‫את החושים הללו‪ ,‬ומזככים את המוח‪.‬‬
‫משום שבראש השנה מתגלים חמשת חלקי האמונה‪ .‬א‪ .‬השגחה פרטית‪,‬‬
‫שהשי"ת צופה ומביט על כל השנה‪ .‬ב‪ .‬שהשי"ת שומע כל תפילות‬
‫עמו ישראל ברחמים‪ .‬ג‪ .‬יראת שמיים‪ ,‬לזכור מציאות פחד ה'‪ .‬ד‪ .‬הטעם‬
‫שהשי"ת טועם המעשים טובים שלנו‪ .‬ה‪ .‬ידו פשוטה לקבל שבים‪.‬‬
‫על כן מסוגלים הימים הללו מאוד‪ ,‬לדבק את המחשבה בחמשת חלקי‬
‫האמונה‪ :‬לזכור שהשי"ת רואה ושומע אותנו‪ ,‬מציאותו שורה על כל‬
‫העולם‪ ,‬מתענג מהטעם הטוב של כל מעשה טוב‪ ,‬ורוצה ומצפה שנשוב‬
‫אליו תמיד‪.‬‬
‫בזכרון חמשת חלקי האמונה‪ ,‬הלא אנו מתקנים את החמשה חושים‬
‫ומזככים את המח‪( .‬ליקוטי מוהר"ן סי' ה' תנינא)‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ו‬
‫קיבוץ‬
‫נהגו קהילות ישראל להתקבץ יחדיו בתפילות ראש השנה‪.‬‬
‫מכיוון וכל איש מישראל‪ ,‬הוא חלק אחד מגילוי האמונה‬
‫הכללי בעולם‪ ,‬משום כך בראש השנה‪ ,‬בו עסוקים אנו‬
‫בגילוי האמונה‪ ,‬מתקבצים ומתלקטים עם ישראל יחדיו‪,‬‬
‫ללקט ולקבץ את כל ליקוטי וחלקי האמונה שיש בכל אחד‪.‬‬
‫כך בא המוח אל תיקונו‪.‬‬
‫עיקר תיקון המוח הוא‪ ,‬בהתקבצות התלמידים אצל הצדיק‪,‬‬
‫שעל ידי זה מתקנים את חמשת החושים‪ :‬ראיה ‪ -‬על ידי‬
‫ראיית פני הצדיק‪ .‬שמיעה – על ידי שמיעת תורת הצדיק‪.‬‬
‫ריח – על ידי היגיעות והטרחות של הנסיעה לצדיק‪' ,‬חכמה‬
‫שבאף עמדה לי'‪ .‬טעם – על ידי שטועם טעם מתיקות‬
‫אמרי נועם של הצדיק‪ .‬מישוש – על ידי ההוצאות שכל‬
‫אחד מוציא הוצאות מיגיע כפו לבוא לצדיק‪.‬‬
‫ובשעה שנוסעים אליו לראש השנה‪ ,‬מתוך יגיעות וטרחות‬
‫בהוצאות מרובות‪ ,‬ומשתדלים לראות ולשמוע ולטעום‬
‫טעם הצדיק‪ ,‬בזה מתחזקים ביותר בראש השנה לדבק‬
‫המחשבה בחמש החלקי אמונה המתגלה בראש השנה‪.‬‬
‫(ליקוטי מוהר"ן סי' ה' תנינא)‬
‫תפילות ראש השנה‬
‫בימים קדושים אלו עוסקים עם ישראל להמליך את השי"ת‪ .‬המלכת הבורא מתחילה בתמימות ופשיטות גמור‪ ,‬ללא שום חכמות‪ .‬כלל ישראל מבטלים אז‬
‫את עצמם לגמרי‪ ,‬ועוסקים בתפילות ותחנונים‪ ,‬שירות ותשבחות של ספר תהילים‪ ,‬ושאר מיני בקשות ותחינות וסליחות ופיוטים‪.‬‬
‫באופן זה מעלים ישראל נחת רוח גדול לפניו יתברך‪ ,‬שיש לו עם כזה‪ ,‬היודע ומכיר אותו מתוך עולם גשמי שכזה‪( .‬ליקוטי הלכות נטילת ידיים שחרית ג'‪,‬‬
‫ברכת המזון ד')‬
‫בימים הללו מתרחשת מלחמה עצומה עם הסטרא אחרא‪ .‬כוחות הרע מבקשים לבלוע לגמרי את תפילות ישראל‪ ,‬שלא יהיו תפילות כאלו של רחמים‬
‫ותחנונים והתנוצצות דעת‪ .‬כך יעלה בידם להפיל חלילה את מחיצות המוח‪ .‬משום כך‪ ,‬יש להתחזק ביותר‪ ,‬להתפלל בכח ובהתאמצות גדולה מאוד 'תפילה‬
‫בבחינת דין'‪ ,‬ובהתקשרות לצדיק הבעל כח‪ .‬כך נזכה להוציא מהסט"א את חיותה שבלעה מאתנו‪ ,‬ולחלץ את תפילתנו שנבלעו בקרבה משך כל ימות השנה‪.‬‬
‫ותתברר האמונה מחדש‪ ,‬עדי נזכה לשמוע קול הניגון שיתעורר לעתיד לבוא‪( .‬ליקוטי מוהר"ן סי' ח' תנינא)‬
‫הניגונים שבתפילה‬
‫מובא בזוהר הקדוש‪ ,‬שהמתקת הדינים נעשית‪ ,‬על ידי שמפשיטים מהשכינה את הלבושים החשוכים‪ ,‬ומלבישים אותה בלבושים נהירים‪ .‬כוונת הדברים‬
‫היא‪ :‬שאנו‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬אמורים לקבל עול מלכות שמים‪ ,‬אך לא בלבושים חשוכים‪ ,‬רק בלבושים מאירים של התעוררות הלב בנועם ורצון‪ .‬וזה נעשה‪ ,‬על ידי‬
‫שמנגנים ומזמרים את אותיות התפילה בזכות ובבהירות‪.‬‬
‫ועל כן נוהגים כלל ישראל בימים אלו‪ ,‬להרבות בניגונים נפלאים‪" ,‬ומנגנים התפילות הקדושים והפיוטים בניגונים מתוקים ונוראים"‪ .‬וכל זה בכדי לזכות‬
‫לראות את השכינה בתפארתה בריבוי הגוונים‪ ,‬עד שתתעורר הנפש בהמלכת השי"ת על כל העולם‪( .‬ליקוטי הלכות הל' חזקת מטלטלין ה')‬
‫זכרינו לחיים‬
‫על איזה חיים מבקשים אנו ומתפללים‪...‬‬
‫מבאר מוהרנ"ת‪ :‬עיקר החיים הוא מי שיש לו אריכות ימים‪ ,‬שאינו נופל לידי זקנה‪ ,‬ועבודתו אינה‬
‫בזקנה וחלשות‪ ,‬אלא תמיד מחדש כנשר נעוריו‪ ,‬ובכל יום מתחיל מחדש בתוספת קדושה‪ ,‬ואינו‬
‫מתעייף לומר‪ ,‬נתייגעתי דיו‪ ,‬ותש כוחי‪.‬‬
‫משום כך יש להתחזק מאוד באריכות אפיים כל ימי חייו‪ .‬להאריך אפו ורוחו על כל היגיעות והכבידות‬
‫שמזדמנים במשך החיים‪ ,‬ולהתחיל בכל פעם מחדש לעלות מדרגא לדרגא‪.‬‬
‫גם להיפך‪ ,‬לאחר שעשה חלילה מה שעשה‪ ,‬ועבר מה שעבר‪ ,‬אף על פי כן אסור להיות זקן ח"ו‪,‬‬
‫כלומר ‪ -‬לבוא לידי יאוש‪ ,‬ולומר בלב 'כבר זקנתי והורגלתי במעשי הרעים‪ ,‬ואי אפשר שאשתנה – חס‬
‫ושלום'‪ ,‬אדרבה מן הראוי להתחזק ולהתחיל מחדש בכל מה שאפשר‪ ,‬דבר גדול או דבר קטן‪.‬‬
‫וגם במצב שכזה יש להתחזק באריכות אפיים‪ ,‬שלא יתבלבל מרשעותו‪ ,‬ולא תחלש דעתו מריבוי‬
‫עוונותיו‪ ,‬אלא יבטח בחסדו הגדול שבוודאי ישוב לבסוף‪.‬‬
‫ועל זה מרבים לבקש ולהתפלל בראש השנה‪ ,‬שהוא יום התחדשות הבריאה‪' :‬חדש עלינו שנה טובה'‪,‬‬
‫זכרנו לחיים אמיתיים – שנזכה להאריך אף‪ ,‬ולקבל הדרך לחדש חיותנו בכל עת‪ ,‬בשנה הבא עלינו‬
‫לטובה‪( .‬ליקוטי הלכות תפילין ה')‬
‫ז‬
‫לדוד מזמור‬
‫עתה לאחר שזכינו להמליך את ה' בתפילת ערבית‪ ,‬מתעוררים להמליך את ה' במזמור זה‪ ,‬וכולם אומרים‬
‫אותו יחד פסוק בפסוק בהתעוררות גדול‪.‬‬
‫באמירת המזמור הזה אנו משיבים את הבריאה כולה להשי"ת‪" :‬לה'' הארץ ומלואה" ‪ -‬כי עיקר חטא‬
‫אדם הראשון בראש השנה היה‪ ,‬שהנחש שהסית את חוה‪ ,‬להפריד את הבריאה מהשי"ת‪ ,‬ולהתיימר‬
‫להיות כאלקים‪ ,‬למלוך בעצמו – אנא אמלוך‪.‬‬
‫ועל זה מתעוררים לומר 'לדוד מזמור'‪ ,‬כי עיקר התשובה הוא להשפיל עצמו לבחינת 'ארץ'‪ ,‬ולהמשיך‬
‫במחשבתו אלקותו ית'‪ ,‬לבל תוטרד מחשבתו במלכות עצמו‪ ,‬רק יקשר כל הארץ ומלואה להשם‪.‬‬
‫ועל זה ממשיכים לבקש "שאו שערים ראשיכם" – שיפתחו שערי הדעת‪" ,‬ויבוא מלך הכבוד" –‬
‫שתתגלה אלקותו וכבודו בעולם בכלל ובפרטיות במוח ובלב‪.‬‬
‫אלא שאז מתעוררים המחשבות הזרות ומבלבלים "מי זה מלך הכבוד" – כי נדמה להם שכבר העלימו‬
‫את כבודו יתברך לגמרי‪ ,‬עד שבלתי אפשרי שיתנוצץ משהו ממנו בדעתנו וליבנו‪ .‬ותיכף אנו משיבים‬
‫להם ואומרים "ה' עיזוז וגיבור‪ ...‬ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה" – כי בוודאי יגמור את שלו לגלות כבודו‬
‫לעין כל‪.‬‬
‫(ליקוטי מוהר"ן פ"ב תנינא‪ .‬ליקוטי הלכות‪ ,‬מקוואות א'‪ ,‬השכמת הבוקר ה')‬
‫לשנה טובה תכתב ותחתם בספרן של צדיקים‬
‫הזוכים לנסוע בראש השנה לצדיקים אמיתיים‪ ,‬נקראים גם הם בשם 'צדיקים'‪ ,‬משום שכל המחובר לטהור – טהור‪ .‬משום כך הם‬
‫זוכים ונחתמים לאלתר בספרן של צדיקים‪ ,‬לחיים אמיתיים‪.‬‬
‫ומה טבעם של חיים אמיתיים ‪ -‬להיכלל בספרן של צדיקים‪ .‬כי המיתה‪ ,‬עיקרה 'מיתת הלב'‪ .‬כלומר‪ ,‬שאפילו שלומדים ומעיינים‬
‫בספרים הקדושים‪ ,‬עדיין לא מסוגלים להוציא הנהגות ישרות ועצות אמיתיות מתוך דברי הצדיקים‪ .‬אך בשעה שנכללים בצדיקים‬
‫ומאמינים בהם‪ ,‬נמתקים הדינים והמוח נטהר‪ ,‬וממילא זוכים להוציא הנהגות ישרות מכל הספרים הקדושים‪.‬‬
‫והמתקת הדין‪ ,‬נעשית בעיקר בשעה שנכללים יחדיו נפשות ישראל בקיבוץ ראש השנה אצל הצדיק באהבה ושלום‪ .‬כי 'ואהבת‬
‫לרעך הוא כלל גדול בתורה'‪ ,‬משום שעל ידי אהבת חברים מתגלה אור התורה – האמונה בספרים הקדושים‪ .‬ועל כן אנו מאחלים‬
‫איש לרעהו בהארת פנים‪ ,‬שנזכה להיחתם ולהיכלל באור הספרים הקדושים‪ ,‬למצוא שם תמיד עצה לנפשנו‪( .‬ע"פ ליקוטי הלכות‪,‬‬
‫סוכה ז'‪ ,‬פקדון ה')‬
‫סעודת ראש השנה‬
‫"אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' היא מעוזכם"‬
‫בראש השנה מתגלה ההתפארות שהשי"ת מתפאר בעמו ישראל‪ .‬אולם‪ ,‬לא כל אחד זוכה לראות את זה‪ .‬מי שמסתכל על הצדיק‪ ,‬בפרט‬
‫בשעה שמתקבצים אצלו בימי ראש השנה‪ ,‬בשביל לעבוד את ה'‪ ,‬הוא יכול להמשיך על עצמו את ההתפארות הזו ולחזות בה‪.‬‬
‫ההתפארות הזו של השי"ת‪ ,‬עולה בעיקר בשעה שאנו משבחים ומפארים אותו יתברך בתפילה‪ ,‬על ידי זה השי"ת מתגדל ומתפאר בכל‬
‫העולמות‪ ,‬מחמת שיש לו עם שכזה‪ ,‬שבתוך עולם גשמי כל כך יודעים ממנו‪.‬‬
‫לאחר שזכינו להעלות לפניו יתברך נחת בתפילה‪ ,‬מתגלה המלכות וההתפארות שלו בנו בסעודת יום טוב‪ .‬כי כך דרכו של מלך ‪ -‬להראות‬
‫כבוד עשרו ותפארת גדולתו בשעת סעודה‪.‬‬
‫בשעה שישראל אוכלים בקדושה‪ ,‬בעיקר על ידי מצוות ברכת המזון בכוונה והתעוררות‪ ,‬מתגלה מלכות השם בעולם‪ ,‬וכפי המובא בספר‬
‫המדות "על ידי ברכת המזון נתוודע השי"ת בעולם"‪.‬‬
‫וזה שכתוב‪" :‬לך אכול בשמחה לחמך‪ ,‬כי כבר רצה האלקים את מעשיך"‪ .‬משום שלאחר שזכינו להעלות התפארות לפניו בתפילה‪ ,‬כעת‬
‫יכולים אנו לאכול בקדושה‪ ,‬ולגלות ההתפארות‪.‬‬
‫ולכן יש לאכול בשמחה‪ ,‬ככתוב "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות ה' מעוזכם"‪ .‬משום שבשעה זו אנו מזכירים לעצמנו את‬
‫ההתפארות הנוראה שיש להשי"ת מאיתנו‪ ,‬שזכינו לעסוק בתפילה‪ ,‬לשבח‪ ,‬לפאר‪ ,‬ולרומם‪ ,‬בפרט מי שזכו להיות חלק מהקיבוץ הקדוש‬
‫שעליו נאמר ביותר פסוק זה כמובא בשיחות רביז"ל‪( .‬ליקוטי הלכות ברכת המזון ד')‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ח‬
‫המלך‬
‫בראש השנה נברא העולם הזה‪ ,‬שהוא מורכב כולו מפעולות ומקרים משתנים‪ .‬וזוהי עיקרה של הבחירה בעולם‪,‬‬
‫כשרואים פעולות ומקרים משתנים בעולם‪ ,‬ונדמה כאילו ישנם בעלי בית רבים חלילה‪ .‬מתוך המציאות הזו יש לזכור‬
‫שהבריאה כולה מונהגת ונמשכת רק מהאחד היחיד והמיוחד‪.‬‬
‫עבודתנו בראש השנה‪ ,‬לעסוק בתפילות‪ ,‬שירות ותשבחות‪ ,‬ולגלות מתוך כך את האחדות‪ ,‬איך הבריאה כולה מושרשת‬
‫באחד הפשוט‪ .‬לכן אנו מתחילים את התפילה בצעקת "המלך יושב על כסא רם ונשא"‪ ,‬ואומרים 'יושב'‪ ,‬ולא 'היושב'‪.‬‬
‫כי בכל ימות השנה אומרים 'היושב'‪ ,‬כמו מי שיושב זה מכבר‪ .‬אבל בר"ה אנו אומרים 'יושב' כי כעת התחלת ישיבתו על‬
‫כסא המלכות‪ ,‬שאנו מיישבים מלכותו על הכסא על ידי תפילתנו אליו‪( .‬הלכות פריקה וטעינה ד')‬
‫שיר המעלות ממעמקים‬
‫בשעה שהאדם רואה את עצמו רחוק מאוד מצעקה אמיתית להשי"ת‪ .‬וקול נגינתו וצעקתו אינם בזכות ובבהירות‪ ,‬אזי‬
‫עיקר תקוותו לצעוק הרבה מעומק הלב‪ ,‬בקולות רבים אדירים‪ ,‬לעורר רחמי השי"ת שיסתכל על פנימיות דפנימיות‬
‫שיש בעומק ליבו‪ ,‬ששם נעלם הרבה טוב אמיתי‪ .‬כי בפנימיות הלב כל אחד מישראל הוא צח ומצוחצח בנקודות טובות‬
‫ויקרות‪ ,‬ועל כן אנו מבקשים שישמע לקול הפנימי והעמוק שלנו‪ ,‬וימתיק כל הדינים‪.‬‬
‫"ה' שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני" – כי אף על פי שאין אנו זכאים‪,‬על כל פנים מתחננים שיהיו אזניך‬
‫קשובות‪ ,‬ותברר מתפילתנו את הקול הזך והמצוחצח‪( .‬הלכות חזקת מטלטלין ה')‬
‫קריאת התורה‬
‫כל אדם צריך להיות תמיד בשמחה‪ ,‬לשמח עצמו בכל מה שאפשר‪ .‬אך עיקר השמחה היא‪ ,‬להפוך את היגון ואנחה דווקא‬
‫לששון ושמחה‪ .‬וזוהי מעלת התשובה‪ ,‬שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים‪ .‬מחמת שהבעל תשובה‬
‫עוזב עוונותיו שהם גורמים לעצבות‪ ,‬כמו שכתוב 'אדאג מחטאתי'‪ ,‬ומהפכים את העוונות לזכיות‪ ,‬ונעשה בחינת מחול של‬
‫לעתיד לבוא‪.‬‬
‫ולכן בראש השנה שהוא תחילתם של עשרת ימי תשובה‪ ,‬קוראים בפרשת העקידה‪ ,‬ששם טמון עיקר המתקת הדינים‪,‬‬
‫שלוקחים את גבורות יצחק‪ ,‬ועוקדים אותם עד שמהפכים גם אותם לשמחה‪.‬‬
‫כי זהו חלק מעבודות הימים הללו ‪ -‬לעורר את עשרת מיני הנגינה‪ ,‬ולרפאות את הנפש בתשובה ותיקון המעשים‪ ,‬על ידי‬
‫השמחה‪( .‬הלכות פ"ו וה"א ג')‬
‫דורמיטא (‪ -‬תרדמה)‬
‫בראש השנה נברא אדם הראשון‪ ,‬אז הפיל עליו השי"ת תרדמה ולקח אחת מצעלותיו ‪" -‬ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם‪,‬‬
‫לאשה" ואז התחיל בניין בחינת האישה ‪ -‬תיקון האמונה‪ ,‬להיתקן‪.‬‬
‫באותו יום בא הנחש והסית את חוה להיות כאלקים‪ ,‬לומר 'אנא אמלוך'‪ ,‬ונתקלקלה המלכות והאמונה‪ .‬חווה הסיתה עמה גם את האדם‪,‬‬
‫ושניהם גורשו מגן עדן‪ .‬תיכף ומיד לאחר מכן‪ ,‬התחילו אדם וחוה לעשות תשובה‪ ,‬ביקשו לתקן את הפגם הנורא‪ .‬אולם התיקון לא יוכל להיות‬
‫שלם אלא עם ביאת משיח צדקנו‪ .‬בתיקון אותו חטא קדמון עוסקים אנו משך כל ימות השנה‪ ,‬ותחילתו בראש השנה‪.‬‬
‫בראש השנה מפיל השי"ת תרדמה‪ ,‬בכדי להוציא את נקודת המלכות והאמונה‪ ,‬לבנותה ולעשותה קומה שלמה בפני עצמה‪ .‬שתתבטל‬
‫באמונה להשי"ת‪ ,‬ולא תאמר 'אנא אמלוך'‪.‬‬
‫לכן תחילתה של עבודת ראש השנה היא‪ ,‬לבטל דעתנו לגמרי כאילו אין לנו שום דעת‪ ,‬רק להמליך אותו יתברך בתמימות גמור בלי שום‬
‫חכמות‪ .‬ועוסקים הרבה בתפילות שירות ותשבחות באמונה פשוטה‪ ,‬גם כשאין הארת הדעת והמח‪ .‬מתוך כך אנו בונים את מדת המלכות ‪-‬‬
‫חוה‪ ,‬שתהיה קומה שלימה של גילוי מלכות ה'‪( .‬ליקוטי הלכות נטילת ידיים ג')‬
‫ט‬
‫נסירה‬
‫לאחר הפלת התרדמה על האדם‪ ,‬יש לנסר את המלכות‪ ,‬לבנותה שתהיה בקומה שלמה‪ ,‬כך תוכל להתייחד עם זעיר‬
‫אנפין פנים בפנים‪ .‬ומבאר מוהרנ"ת‪ :‬זעיר אנפין הוא התורה‪ ,‬מלכות עניינה ‪ -‬תפילה‪ .‬בנקודת ההתחלה התפילה‬
‫עודנה בקטנות‪ ,‬משום שבני אדם רגילים לעסוק בתפילה בעיקר על עניינים גשמיים‪ .‬תפילה שכזו נמוכה היא‪,‬‬
‫ואיננה שווה לקומת התורה‪ .‬עבודתנו היא‪ ,‬להגדיל את המלכות‪ ,‬ולהמשיך דרך שכל עיקר תפילתנו תהיה לזכות‬
‫ליראת השם ועבודתו‪ .‬כך נביא לייחוד התורה והתפילה בשלימות‪ .‬כי הלא עיקר כוונת התורה שתביא לידי מעשה‪,‬‬
‫דבר זה ניתן להשיג רק על ידי תפילה‪ ,‬שמתפללים ליראה את ה' הנכבד והנורא‪.‬‬
‫ועל כן בתחילת התפלה אומרים 'ובכן תן פחדך על כל מעשיך'' כי זה עיקר עסקנו לבנות קומת התפילה‪ ,‬שאז‬
‫התפילה לא תהיה טפילה לתורה‪ ,‬אלא חלק מהתורה‪.‬‬
‫וזוהי עיקר המשכת דרך התשובה למעשה‪ .‬כי יש הרבה מניעות לשוב בתשובה‪ ,‬אך על ידי שממשיכים דרך להרים‬
‫את קומת התפילה‪ ,‬לעשות מהתורות תפילות‪ ,‬להתפלל שנזכה לקיים כל דברי התורה‪ ,‬בזה מקיימים תשובה‬
‫למעשה‪( .‬ליקוטי הלכות ראש חודש ה')‬
‫שופר‬
‫בתקיעת שופר אנו מעוררים בעצם את 'קבלת התורה'‪ ,‬שניתנה בקול שופר וביראה גדולה‪ .‬על ידי זה ממשיכים אור גדול של חידושי‬
‫תורה אמיתיים של צדיקים‪ ,‬שכל עיקר תורתם להביאנו לקרבת השם‪ .‬תורה שכזו‪ ,‬בונה את קומת התפילה‪ .‬היא גורמת לתפילה‬
‫שתהיה מלאה בחיות‪ .‬כי חידושי התורה של הצדיקים מביאים את האדם לעשות מתורות תפילות‪ .‬ושלימות התורה היא‪ ,‬כשזוכים על‬
‫ידה לקנות שלימות גדולה יותר של דביקות אמיתית להשם בשעת התפילה‪.‬‬
‫לכן מתעוררים ישראל מאוד בעת תקיעת שופר‪ ,‬בכדי להמשיך אז אור חידושי התורה‪ .‬על ידי שמיעת קול השופר מתעוררת יראה‪,‬‬
‫ונשלם הייחוד בין תורה לתפילה‪ .‬ולמעשה‪ ,‬זהו בניין הדעת בשלימות שנעשה בראש השנה‪ .‬כי תפילה שכזו שמתפללים על דברי‬
‫תורה‪ ,‬מביאה לידי דביקות של יראה בהשי"ת‪ ,‬כך באה התורה לידי מעשה‪.‬‬
‫ולכן אנו אומרים הפסוקים של מלכויות זיכרונות ושופרות‪ ,‬בכדי להפוך את פסוקי התורה לדיבורים עם השי"ת‪ ,‬לעשות מהתורות‬
‫תפילות (שם)‪.‬‬
‫תשר"ת תש"ת תר"ת‬
‫בראש השנה הוציא השי"ת את הבריאה מן הכח אל הפועל‪ ,‬כלומר ‪ -‬בתחילה עלה ברצונו לברוא את העולם ולגלות מלכותו 'בכח'‪ ,‬ואח"כ‬
‫ברא את העולם גם 'בפועל'‪ .‬כך הסדר גם בעבודת השם‪ :‬ההתחלה היא במחשבות טובות‪ ,‬שמצייר האדם לעצמו עבודת השם ומעשים‬
‫טובים‪ ,‬ואחר כך מתייגע להוציא את הפעולות הטובות מהכח אל הפועל‪ .‬את ההוצאה מכח אל הפועל עושים על ידי השתוקקות‪.‬‬
‫וזהו עניינה של תשובה‪ :‬החטאים והפגמים גורמים להחריב את העולם‪ ,‬כלומר להחזיר אותו למצב של קודם התגלות השם בפועל כי כל‬
‫חטא גורם הסתרה ומסך מבדיל‪ ,‬ועל זה אנו שבים בתשובה‪ .‬נמצא שעבודת התשובה אמורה לתקן את המציאות הזו‪ ,‬ולבנות מחדש את‬
‫התגלות השם בעולם‪ .‬וממילא יש כאן ב' חלקים‪ :‬א‪ .‬יש לשוב על פגם המחשבה‪ ,‬שעלה ציור של עבירה בדעתו‪ .‬ב‪ .‬יש להוסיף ולשוב על‬
‫עצם מעשה העבירה שיצא לפועל‪.‬‬
‫ובשעה שאנו שומעים קול שופר‪ ,‬ומתעורר הלב לתשובה וחרטה‪ ,‬מתקנים את ב' החלקים הללו‪ :‬שברים‪ -‬הוא לב נשבר ונדכה‪ ,‬שגונחים‬
‫מעומק הלב‪ .‬כך מתקנים את מחשבת הלב‪ ,‬על שעלה בדעתו ציור של עבירה‪.‬‬
‫תרועה ‪ -‬הם קולות תכופים יותר‪ ,‬כאן מתקנים את פגם המעשה‪ .‬כי לאחר שהעבירה יצאה לפועל‪ ,‬כעת צריכים כבר לצעוק הרבה וליילל‬
‫בקולות תכופים‪ ,‬עד שיתוקן החטא ויתבטלו הקליפות שנבראו‪.‬‬
‫על כן תקנו חז"ל ג' מיני תקיעות‪:‬‬
‫תשר"ת – כי יש צורך לשוב גם המחשבה והמעשה גם יחד‪ .‬משום שישנם פגמים שהיו במעשה ובמחשבה‪.‬‬
‫תש"ת – על מחשבות רעות שלא יצאו לפועל‪.‬‬
‫תר"ת – על מעשים לא מחשבה‪ ,‬דוגמת שוגג שהוא בלא מחשבה (ליקוטי הלכות ראש השנה ב')‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫י‬
‫מאמרים‬
‫אסופת שיעורים ומאמרים‬
‫ממשפיעי אנ"ש שליט"א‬
‫בס"ד‬
‫לתועלת הציבור המתקבץ לרביה"ק וחפץ לדעת את אשר יעשה ישראל בדבר ה' זו הלכה‪.‬‬
‫הננו להציג רשימת רבנים מאנ"ש מורי הוראה בישראל הנמצאים פה באומאן‪.‬‬
‫שם הרב‬
‫הרב אלחנן שלום אלגרוד שליט"א‬
‫הרב יצחק )ברי"נ( אנשין שליט"א‬
‫הרב שמעון אנשין שליט"א‬
‫הרב בנימין בצרי שליט"א‬
‫הרב נחמן ברלנד שליט"א‬
‫הרב נחמן בריינס שליט"א‬
‫הרב יצחק מאיר ברלב שליט"א‬
‫הרב יהושע ברסקי שליט"א‬
‫הרב יעקב ג'אן שליט"א‬
‫הרב פנחס עקיבא גולדשטיין שליט"א‬
‫הרב בנימין הכט שליט"א‬
‫הרב משה הרוש שליט"א‬
‫הרב נחמן וינשטוק שליט"א‬
‫הרב אלחנן טאובר שליט"א‬
‫הרב אברהם יארבלום שליט"א‬
‫הרב נחמן כהן שליט"א‬
‫הרב אברהם כץ שליט"א‬
‫הרב דוד לפק שליט"א‬
‫הרב יצחק מנדל שליט"א‬
‫הרב נחום מרגוליס שליט"א‬
‫הרב בצלאל נהרי שליט"א‬
‫הרב ראובן נקר שליט"א‬
‫הרב מאיר סירוטה שליט"א‬
‫הרב נחמן שכנא קעניג שליט"א‬
‫הרב נחמן )ברא"מ( קעניג שליט"א‬
‫הרב משה יעקב קורץ שליט"א‬
‫הרב יצחק רוזנבלט שליט"א‬
‫הרב מאיר רביבו שליט"א‬
‫מספר הפלאפון באומאן‬
‫‪80638783641‬‬
‫‪80638783642‬‬
‫‪80638783603‬‬
‫‪80638783611‬‬
‫‪80638783613‬‬
‫‪80638783612‬‬
‫‪80638783616‬‬
‫‪80638783619‬‬
‫‪80936557764‬‬
‫‪80638783644‬‬
‫‪80638783647‬‬
‫‪80638783620‬‬
‫‪80638783621‬‬
‫‪80638783622‬‬
‫‪80638783625‬‬
‫‪80638783626‬‬
‫‪80638783627‬‬
‫‪80638783628‬‬
‫‪80638783629‬‬
‫‪80638783631‬‬
‫‪80638783633‬‬
‫‪80638783634‬‬
‫‪80632275965‬‬
‫‪80638783635‬‬
‫‪80638783637‬‬
‫‪80638783639‬‬
‫‪80633495819‬‬
‫‪80638783640‬‬
‫הערות‬
‫באידיש ואנגלית בלבד‬
‫רח' פושקינא ‪27/44‬‬
‫באידיש ואנגלית בלבד‬
‫באידיש ואנגלית בלבד‬
‫בין השעות ‪12:00-16:00‬‬
‫הרבנים דלהלן משמשים גם כחברי ועד העירוב באומאן‬
‫‪80638783555‬‬
‫הרב אליעזר יהודה קעניג שליט"א‬
‫‪80638783530‬‬
‫הרב שמעון מן שליט"א‬
‫‪80638783535‬‬
‫הרב נתן פישר שליט"א‬
‫‪80638783536‬‬
‫הרב נחמן זאב פרנק שליט"א‬
‫מפאת קוצר הזמן ומסיבות טכניות לא הצלחנו להשיג את כל הרבנים ועם כבוד תורתם הסליחה‪.‬‬
‫רח' פושקינא ‪27/43‬‬
‫הראש השנה שלי עולה על הכל!‬
‫מכון "מאור הנחל"‬
‫נסורה נא ונראה את המראה הגדול‪ :‬מה נפלאה התורה הנסתרת‬
‫אשר נפוצו מעיינותיה וגאו נחליה לרפאות כל חולי ולהשקות כל חי‬
‫באחרית הימים‪' :‬ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל‪,‬‬
‫לא יבול עלהו ולא יתום פריו‪ ,‬לחדשיו יבכר‪ ,‬כי מימיו מן המקדש המה‬
‫יוצאים‪ ,‬והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה‪ ,‬וירפאו וחי כל אשר יבוא‬
‫שמה הנחל' (יחזקאל מ"ז)‪.‬‬
‫נתבונן ונתבונן ומתוך ההתבוננות יעלה ויצוץ פלא כפול ומכופל‪ :‬מה‬
‫אדיר ומה נורא ה'ראש השנה העולה על הכל'‪ .‬מה גדולה מעלתו של‬
‫המאושר הזוכה ליטול חבל באותה התקבצות באומן‪ ,‬שהלא כך אמר‬
‫רביה"ק‪' :‬ככל שהליקוטי מוהר"ן שלי גדול‪ ,‬וככל שהספר הנשרף שלי‬
‫והספר הגנוז שלי גדולים‪ ,‬הרי הראש השנה שלי גדול עוד יותר ויותר'!‬
‫(הקדמת ציון המצוינת)‪.‬‬
‫צא ולמד‪:‬‬
‫'ככל שהליקוטי מוהר"ן שלי גדול‪'...‬‬
‫מעשה שהיה כך היה‪ :‬בין פורים לפסח של שנת תקס"ח שהה רביה"ק‬
‫בעיר למברג‪ ,‬באותה עת 'הלך אל חדר מיוחד ובכה שם הרבה מאד‪,‬‬
‫וקרא לר' שמעון (תלמידו הראשון) ודמעתו על לחייו ונאנח ואמר‪ :‬אין‬
‫עם מי להתייעץ‪ .‬וסיפר לו אז שיש לו ספר בביתו שאבד אשתו ובניו‬
‫בשביל זה‪ ,‬כי נסתלקו עבור זה‪ ,‬ומסר נפשו על זה‪ ,‬ועכשיו אינו יודע‬
‫מה לעשות‪ .‬והענין היה כי ראה שמוכרח להסתלק שם בלמברג‪ ,‬אך‬
‫אם ישרף זה הספר יוכל לחיות‪ ,‬ועל כן היה רביה"ק מסופק ולא ידע‬
‫עצה בנפשו מה לעשות‪ ,‬כי היה צר לו מאד לשרוף זה הספר הקדוש‬
‫והנורא מאד אשר מסר נפשו על זה'‪.‬‬
‫ר' שמעון פצה את פיו‪' :‬בודאי אם יש איזה סברא שחייכם תלוי בזה‪,‬‬
‫בודאי טוב יותר לשרוף הספר כדי שתישארו בחיים'‪ .‬ורביה"ק השיב‪:‬‬
‫'אם ישרף זה הספר על כל פנים יהיה לי ארכא לחיות בעולם הזה עוד‬
‫איזה זמן‪ ,‬אבל אף על פי כן צר לי מאד לשרפו כי אין אתה יודע גודל‬
‫יקרת קדושתו של זה הספר‪ ,‬ואנכי אבדתי אשתי הראשונה ובני וכמה‬
‫זהו הספר עליו אמר רביה"ק‪' :‬הספר שלי אתחלתא דגאולה'! (חיי יסורים עצומים שהיו לי בשביל זה'‪ ,‬והיה הצדיק הגדול שופך דמעות‬
‫מוהר"ן שמ"ו)‪ .‬אלו הם ליקוטי הדיבורים כלפיהם התבטא 'כי בכל כמים ובוכה בכי גדול‪.‬‬
‫דיבור ודיבור שהוא מדבר בפני העולם תלויים בו כל העולמות עליונים‬
‫בסוף נפל הגורל‪' ,‬הא לך המפתח'‪ ,‬ציוה רביה"ק לתלמיד‪' ,‬ולך מהרה‬
‫ותחתונים'! (חיי מוהר"ן מ"ח)‬
‫חושה אל תעמוד‪ ,‬תשכור עגלה לברסלב ואל יעצרך הגשם והשלג‪,‬‬
‫אכן‪ ,‬כל יודע ספר ומעמיק‪ ,‬כל מי שעינים בראשו ומח בקדקדו‪ ,‬עומד רוץ מהרה‪ ,‬תקח את שני הספרים (הספר המקורי והעתק שהועתק‬
‫מרעיד ומשתומם נוכח הגילויים האין גבוליים הנפרשים בתורות בידי רבי נתן) ותשרוף אותם‪ .‬למען השם‪ ,‬תזדרז מאד'‪.‬‬
‫הליקוטי מוהר"ן‪ :‬רביה"ק מקיף את כל העולמות מראש ועד סוף‪,‬‬
‫רביה"ק מספר את פרשת תיקוניהם של כל הנשמות וכל הדורות‪ .‬ומה 'אוי לנו' זועק רבי נתן‪' ,‬שלא זכינו שישאר אור הזה של הספר הזה‬
‫מפליא הדבר‪ :‬באותה מידה ממש יורדים המים העליונים ומתפתלים ובעוונותינו הרבים גזרו עליו מן השמים לשורפו‪ .‬ועוצם קדושת‬
‫ומתגלגלים למעמקי מבוכותיהם ונפילותיהם של כל באי עולם‪ :‬נוראת זה הספר אי אפשר לדבר מזה כלל‪ ,‬ואם היה נשאר זה הספר‬
‫התורה הגבוהה ביותר יורדת עד לנמוכים ביותר‪ ,‬והנמוכים ביותר בעולם היו רואין גדולת רבינו ז"ל עין בעין'‪( .‬חיי מוהר"ן קס"ט)‬
‫פוקחים עיניים לרוחש בגבהים העליונים ביותר‪...‬‬
‫זהו איפוא 'הספר הנשרף'‪ ,‬אך גבוה מעל גבוה‪...‬‬
‫'וככל שהספר הנשרף שלי והספר הגנוז שלי גדולים'‪ ...‬מה הם אותם 'עוד היה לו ספר אחד שהוא גבוה עוד יותר ויותר אפילו מהספר‬
‫כתבים נעלמים‪ ,‬גנוזים‪ ,‬ושרופים?‬
‫הנשרף והוא הספר הגנוז‪ .‬ואמר שאפילו גופו סילק כשכתבו‪ ,‬ואותו‬
‫גי‬
‫הספר לא שזפתו עין‪ ,‬ואמר שהוא בחינת רזין דרזין אצלו‪ ,‬ואמר 'מיתת הצדיק'‪ ,‬אמר רבי נחמן לבתו‪' ,‬הוא רק כמו מי שיוצא מחדר‬
‫שמשיח יגיד על זה פירוש‪ ,‬וספר הגנוז הזה כבר היה נגמר חמש שנים לחדר אחר'‪' ...‬והמשיל אז לבתו על עצמו‪' :‬כמו שאני עתה בחדר זה‪,‬‬
‫ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני וסוגר הדלת אחרי‪ ,‬אם‬
‫לפני הסתלקותו'‪.‬‬
‫את תבואי אצל הדלת ותצעקי‪ :‬אבי! אבי! לא אשמע דבריך?!'‪...‬‬
‫'ועתה בוא וראה והבן מה השיג אחר כך'‪ ,‬קורא רבי נתן לאיש המשכיל‪,‬‬
‫'כי כבר התפאר כמה וכמה פעמים שהוא אינו עומד על מדרגה אחת כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים‪ ,‬שרמז לכל אחד ואחד‬
‫לעולם‪ ,‬ובכל פעם אמר שאינו יודע כלל מחמת שרצה להשיג יותר כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא‪ ,‬כי‬
‫ויותר‪ .‬ועתה בין תבין את אשר לפניך עד היכן עצמו השגותיו‪ ,‬כי חי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר'! (שיחות הר"ן‬
‫אחר כך חמש שנים רצופים‪ ,‬גם היו לו יסורים קשים ועצומים אחר כך‪ ,‬קנ"ו)‬
‫והיה בכל העירות והטלטולים‪ ,‬שעל ידי כל זה פעל ועשה הרבה מאד‬
‫והשיג הרבה מאד‪ .‬ומי שיש לו מח בקדקדו יוכל להתנוצץ לו איזה אותם ארבע אמות טמירות ונעלמות מתוכם יהיו נפעלים ונגמרים‬
‫התנוצצות על ידי זה מגדולת רבינו ז"ל אשר לא היה דוגמתו בעולם'! תיקוני הדורות והעולמות כולם מריש כל דרגין ועד סוף כל דרגין‪ ,‬יהיו‬
‫גם למעיין בלתי פוסק של ישועות ותיקונים‪ .‬כל אדם שיבקר שם‬
‫(חיי מוהר"ן קע"ה)‬
‫יהפוך לאדם אחר‪ ,‬לאדם בעל לב חדש ורוח חדשה ורצונות טהורים‬
‫ולמעלה‪ ,‬למעלה‪ ,‬למעלה‪ ,‬בפסגת כל הפסגות‪ ,‬בשיא כל השיאים‪ ,‬כמותם לא הכיר מעולם‪ .‬הוא באמת יוולד שם מחדש על אף שלא‬
‫קמה וגם ניצבה 'הראש השנה שלי העולה על הכל'‪ ,‬למעלה מהספרים תמיד יחוש זאת על אתר‪.‬‬
‫הנדפסים‪ ,‬למעלה מהספר הנשרף‪ ,‬למעלה מהספר הגנוז‪ ...‬אין דבר‬
‫אומן מדליקה את הניצוץ העמוק ביותר ומחברת את האדם לנקודות‬
‫גדול מזה!‬
‫שמעולם לא ידע על קיומם‪ .‬הביאו לשם את המיואש ביותר ותחזו‬
‫כי זאת היתה הצוואה האחרונה שנאמרה מפי מי 'שכבר זכה למעלה בעיניכם כיצד הוא שב משם כתינוק שנולד מחדש‪ ,‬כיצד הוא לומד‬
‫ואף מלמד כי לעולם לא אבדה התקווה ועוד יתהפך הכל לטובה‪ .‬אין‬
‫עליונה שלא זכה לה אדם מעולם' (שיחות הר"ן קס"ד)‪.‬‬
‫עוד מקום כזה‪ ,‬אין עוד‪.‬‬
‫'בערב ראש השנה האחרון באומן‪ ,‬עמדנו לפניו‪ ,‬וענה הוא ז"ל ואמר‬
‫בקול חזק מעומק הלב‪ :‬מה אומר לכם‪ ,‬אין דבר גדול מזה‪ ,‬היינו כי יש בני אדם שנפלו כל כך בעוונותיהם עד שנאחז בהם הרע כל כך‪,‬‬
‫עד שאי אפשר להם בשום אופן לשוב להשם יתברך רק ע"י שבאין על‬
‫מלהיות אצלי על ראש השנה‪ .‬כל הענין שלי הוא ראש השנה'!‬
‫קבר הצדיק האמיתי‪ ,‬והוא בכחו הגדול שגדול במיתתו יותר מבחייו‬
‫ובלשון זו מדבר אלינו התלמיד אשר לא מש מתוך האהל‪:‬‬
‫יכול להוציאו ממקום שנפל לשם ולתקנו‪ ,‬אע"פ שלא היה אפשר לו‬
‫להתתקן בשום אופן' (ליקוטי הלכות נזיקין ג')‪.‬‬
‫'ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים‪ .‬למדנו‬
‫עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה‪ .‬כי אף על אלו הם מעשים שבכל יום‪ :‬אין אדם שהיה באומן ונשאר כשהיה‪.‬‬
‫פי שידענו זאת מכבר‪ ,‬אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה‪ ,‬משהו נבקע בתוכו והמשהו הזה לא יירדם ויתר לעולם‪ :‬הוא יביא את‬
‫ומתנועותיו הנוראות אז הבינו עוצם החיוב יותר ויותר‪ ,‬שאי אפשר האדם לשיאו‪ .‬פלא כזה עדיין לא היה‪.‬‬
‫לבאר זאת בכתב‪ .‬וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר‬
‫שבקדושה‪ ,‬בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם באומן רואים ישועות וניסים בכל התחומים‪ :‬חולים מיואשים‬
‫ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה‪ .‬וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות מתרפאים לחיים טובים וארוכים‪ ,‬מעוכבי זיווג נושעים‪ ,‬חשוכי בנים‬
‫אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו‪ ,‬ושאין דבר גדול נפקדים‪ ,‬וצינורות הפרנסה נפתחים‪ ...‬אך כל אלו הם רק תוצאות‬
‫מהניסים השורשיים‪ ,‬מהמהפכה האמיתית שמתרחשת בשורש הכי‬
‫מזה'‪( .‬חיי מוהר"ן ת"ו)‬
‫עליון‪.‬‬
‫אין דבר גדול מזה!‪...‬‬
‫להפוך אדם גס ומגושם שמעולם לא ידע נשמה מהי‪ ,‬לאדם שמעתה‬
‫היכול העולם המוגבל להכיל את השמחה האינסופית הפורצת כיום ינשום כל חייו כיסופים אלוהיים ‪ -‬זהו המופת הנדיר ביותר וזה מה‬
‫מפי האלפים והרבבות הזוכים לעלות ולהראות ולשיר ולרקוד‪ :‬אשרינו שמתרחש באומן‪ .‬אין זאת אלא תוצאה מחיבור הנשמה למקורה‬
‫אשרינו אשרינו‪..‬‬
‫ולשורשה משם הכל מתחדש ביתר שאת מבראשונה‪...‬‬
‫כל מי שניסה יעיד‪ :‬אומן היא רפואה שורשית‪ .‬יסודית‪ .‬מוחלטת‪.‬‬
‫רפואה מעבר אל עבר‪ .‬יש חיים שלפני אומן ויש חיים שאחרי‪ ...‬זה לא‬
‫אני לא גמרתי? גמרתי ואגמור!‬
‫מה שהיה‪ :‬כל מבקר יחוש זאת במוקדם או במאוחר‪ .‬זה בדוק‪ .‬רואים‬
‫תקות כל העולמות ושורש הנשמות לא נפרד חלילה מהעולם הגשמי את זה עין בעין ובחנוני נא בזאת‪...‬‬
‫ומריבואי ריבואי הנשמות עד סוף כל הדורות‪ ,‬הלא זהו מסר הרגע‬
‫כשאדם חוזר מאומן הוא יודע מה והוא גם לומד איך‪...‬‬
‫האחרון‪' :‬איני עוזב אתכם'! הצדיק הגדול נשאר בינינו‪ ,‬איתנו ובתוכינו‪.‬‬
‫אדרבה‪' :‬ככוחו אז כל כוחו עתה יותר ויותר' (עלים לתרופה) אני רוצה למה? מדוע?‬
‫להשאר ביניכם'‪ ,‬גילה רבינו‪' ,‬ואתם תבואו על קברי'‪ ,‬וכאמור‪' :‬כל‬
‫מקורם של הכחות?‬
‫העולמות תלויים בזה מה שנשאר בינינו'‪...‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫די‬
‫'כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לתיקון העולם לדורות'! באחרית הימים נכון יהיה בראש ההרים ייקרא לכל העמים (ישעיה‬
‫ב‪ ,‬נ"ז)בית זה הולך ונבנה אבן ע"ג אבן‪ :‬אבני הקודש הלא הם נפשות‬
‫ישראל‪ ,‬ובונה היכל ה' הלא הוא 'הראש בית שהוא הצדיק האמת‬
‫הבעל הבית של העולם העוסק לקבץ הנפשות ולבנות מהם הבתים‬
‫כל תיקוני הדורות‪ ,‬כל תיקוני העולמות ‪ -‬הכל בנקודה קדושה זו שם‬
‫הנפלאים והנוראים לאין קץ' (לקוטי הלכות נזקי שכנים ד')‪.‬‬
‫שורה ומשם פועלת רוחו הקדושה של קודש הקדשים‪ ,‬ומי אשר בא‬
‫בסוד ה' ובנסתרות נוראות פעולות סבא דסבין לתקנא כולהו עלמין כאשר מתקבצים האבנים יחדיו אל ראש הבית ביום הכסה מצטרפים‬
‫ונשמתין‪ ,‬יבין מאליו עד היכן מגיעים הדברים‪.‬‬
‫הם אלו לאלו ואלו לאלו עד שמתרחב הבית ללא גבול ומכנס אף את‬
‫כל הנשפכים בחוצות לפני ולפנים‪ .‬אבנא הוית לטור רב ומלאת כל‬
‫ואם ובכל יום ויום מימות השנה אמורים הדברים‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬
‫ארעא (דניאל ב')‪( .‬ע"פ הכלל המובא בספר יצירה‪' ,‬שלש אבנים בונות‬
‫ביום הכסה אשר יירש ונחל בחיר הבחירים במתנת עולמים‪' ,‬אומן‬
‫ששה בתים‪ ,‬ארבע אבנים בונות עשרים וארבע בתים‪ ,‬חמשה אבנים‬
‫ראש השנה' ‪ -‬בהתקבצות זו לרועה וראש בני ישראל בימים ההם‬
‫בונות מאה ועשרים בתים וכו'‪ ,‬עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב'‪,‬‬
‫ובאתרא קדישא הדין תלוי ועומד הכל‪...‬‬
‫ומבואר באריכות נפלאה בלקוטי מוהר"ן ח"ב סי' ח'‪ ,‬חיי מוהר"ן מ"ג‪,‬‬
‫'לא מיבעיא אתם כולכם תלויים בראש השנה שלי‪ ,‬אלא אפילו כל ליקוטי הלכות פ"ו ה')‪.‬‬
‫העולם כולו תלוי בראש השנה שלי'!‬
‫'כי ע"י עוצם ריבוי הבתים שנעשים ע"י צירופי נפשות ישראל‬
‫עי"ז כונסים לפנים גם הנפשות שהם בחוץ לגמרי‪ ,‬כי הבתים נבנים‬
‫'הראש השנה שלי עולה על הכל' !‬
‫ממילא גם סביבם מעוצם ריבויים ומקיפים ומסבבים אותם‪ ,‬עד שכל‬
‫הצדיק הגדול קורא אליו את כל הנשמות מארבע כנפות‪ ,‬כי השלב הרחוקים המונחים בראש כל חוצות נכנסים לתוך הבתים דקדושה‪.‬‬
‫הסופי בתיקון העולם ייעשה רק על ידינו! זהו סוד ה'אתערותא‬
‫דלתתא' בו תלוי התיקון כולו כידוע ליודעים‪ .‬הצדיק 'גמר' כביכול את 'והכל בכח הצדיק הגדול שעוסק בכל התיקונים ובונה כל הבתים‬
‫שלו‪ ,‬עתה מצפים כל העליונים ליוזמה שלנו‪ ,‬להתעוררות שתעלה הנפלאים עד אין קץ‪ ,‬שעי"ז תבוא הגאולה השלימה במהרה בימינו‬
‫מעולמינו‪ ,‬כאשר אנו עולים באמונה ובהתמסרות למקומו של הצדיק ויתתקן כל העולם כולו' (לקוטי הלכות פ"ו ה')‪.‬‬
‫העליון‪ ,‬אנו הופכים כביכול ל'שותפים' במלאכתו של העוסק בתיקון‬
‫מי שהפקיר את עצמו למענינו‪ ,‬מי שיותר מכל מרחם עלינו וללא הרף‬
‫הבריאה כולה‪ .‬ראש איתנו הוא 'גומר'‪...‬‬
‫עוסק בתיקוננו ובגאולתינו‪ ,‬קורא אלינו‪ :‬בואו! אני חפץ בכם! הבו לי‬
‫ראש השנה הוא יום 'חגינו' ‪ -‬החג שלנו‪ .‬ביום זה נפגשים החמה אבנים למלאכת התיקון הנצחי והריקותי לכם ברכה בכל מכל כל עד‬
‫והלבנה (אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא)‪ ,‬זהו יום פגישת בלי די! נתקן את כל העולמות‪ ,‬נרפא את כל הנשמות‪ ,‬נעלה ארוכה‬
‫הצדיק עם כנסת ישראל‪ .‬הצדיק שקיבל את ראש השנה כמתנה‪ ,‬הוא לכל הדורות!‬
‫זקוק אפוא לנו‪ ,‬לדרי המטה שישלימו מצידם את המלאכה ויבואו‬
‫בימינו אלה‪ ,‬ברגעים האחרונים טרם קץ הפלאות‪ ,‬מחפש עם ישראל‬
‫ויעלו אליו ברננה‪...‬‬
‫את הניגון הפנימי שנעלם‪ .‬השאלה הסמוייה של כל המשוטטים‬
‫לבקש ולשמוע היא‪ :‬איה הרוח הצפונה? אמנם משתדלים לקיים הכל‬
‫וכבר אמר רבי נתן‪:‬‬
‫אך איפה הלב ולאן נעלמה הנשמה?‬
‫'כל נסיעה ונסיעה לאומן ראש השנה יהיה לה חלק בקץ הגאולה'‬
‫הרעב הרוחני שהושלך בארץ באחרית הימים אינו מבדיל בין סוגי‬
‫(כוכבי אור)‪.‬‬
‫לבוש‪ ,‬הוא מחלחל בכל הלבבות‪ ,‬הוא מדליק בכל הנפשות כמיהה‬
‫וכך הולך ומתתקן העולם כולו באמצעות המתקבצים ל'ראש השנה ותשוקה אדירה לכל מה שמובטח ומיועד לבני אלוקים וחלקי אלוה‬
‫שלי עולה על הכל''‪ :‬עלייתם של בני ישראל אל מנגן על העשרה ממעל‪ :‬ליהודים!‬
‫מעירה ומעוררת את ניגון השופר הגדול המשיב כל האובדים (ישעיה‬
‫כ"ז) ‪' -‬אשרקה להם ואקבצם'! 'והיתה מסילה לשאר עמו'! (זכריה רעבים וצמאים אנחנו‪ ,‬לא ללחם ולא למים‪ ...‬שואלים‪ ,‬רוצים‪ ,‬כוספים‪,‬‬
‫משתוקקים עד כלות‪.‬‬
‫י'‪ ,‬ישעיה י"א)‪.‬‬
‫'אמר משל לענין עסק הקבוץ שלו שיש עוף אחד שמטיל ביצים‬
‫הרבה מאד ריבוי מופלג‪ ,‬ונתן לו השם יתברך בטבעו שהולך ומשליך‬
‫בערמה ביצים שלו בקנים של עופות אחרים‪ ,‬ואחר כך פורח העוף עם‬
‫הילדים שלו‪ ,‬ומתחיל לצפצף‪ ,‬ואזי שומעים כל העופות שנעשו אצל‬
‫אחרים מביצים שלו‪ ,‬והם מכירים הקול ונמשכים מיד אחר העוף הזה‬
‫שבאמת יצאו ממנו‪ ,‬וחוזרים אליו‪ .‬והנמשל מובן מעט למי שיודע‬
‫איזה רמז מענין גדולת עסק הנהגתו של רבינו זכרונו לברכה עם‬
‫העולם'! (חיי מוהר"ן תר"ג)‬
‫שופרו הגדול דיתער בעלמא הוא הוא הבית הגדול והנורא אשר‬
‫ורוויה מליאה לא תהיה אלא זו הנובעת מהשורש הכי עליון‪ ,‬מהמקור‬
‫הקדום‪ ,‬מתחילת ההשתלשלות‪ .‬זוהי העלייה אומנה לראש השנה‪:‬‬
‫עולים לראש בני ישראל שעלה ונכלל בראש השנה ונקודת ההתחלה‬
‫של כל הבריאה‪ .‬רק שם ורק אז מתחיל הכל מההתחלה הקדומה‪ .‬זהו‬
‫כרוז התקווה לפגום שבפגומים ולמקולקל שבמקולקלים‪ :‬בוא והתחל‬
‫הכל מהתחלה! בוא וקבל כחות מהשורש!‬
‫והלא לתיקון כזה ייחלנו כל הימים‪.‬‬
‫‪ ...‬והנה זה בא‪.‬‬
‫וט‬
‫הכל הולך אחר ההתחלה‬
‫׀ הרה”ח ר’ יעקב מאיר שכטער שליט”א ׀‬
‫בתחילה‪ .‬כי זהו כח הראשית לברר ולגלות את נקודת אמיתיות הדבר‪.‬‬
‫'בראשית ברא אלהים'‪ ,‬א"ר יהודה בר שלום‪ ,‬בשביל ישראל שנקראו‬
‫ראשית‪ ,‬בשביל התורה שנקראת ראשית‪ ,‬בשביל משה שנקרא‬
‫ראשית‪ ,‬בשביל חלה שנקראת ראשית‪ ,‬בשביל בכורים שנקראו זה היום תחילת מעשיך‬
‫ראשית‪( .‬ע"פ ילקוט שמעוני בראשית ב')‬
‫ראש השנה הוא יום התחלת הבריאה‪ ,‬ראש וראשון הוא לשנה כולה‪,‬‬
‫ולכאורה יש להבין‪ ,‬כי בשלמא בשביל ישראל שיקיימו התורה או כל השנה כולה תלויה היא ביום זה‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל 'האי מאן דדמיך‬
‫בשביל התורה שהיא יסוד העולם וכן בזכות הצדיקים יחידי הדורות‪ ,‬בריש שתא דמיך מזליה'‪.‬‬
‫אשר הם הם היסודות אשר עליהם הושתת העולם‪ ,‬ולמענם נברא‪,‬‬
‫אבל המשך הברייתא הלא הוא פלאי‪ ,‬על מה נבחרו מצוות אלו על ועל כן ביום זה אין מתוודים כלל‪ ,‬כל תפילות היום סבים הם סביב‬
‫פני כל המצוות להיות כדאי העולם בשבילם‪ ,‬הלא לכאורה הם מצוות מלכות ה'‪ ,‬ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך‪ ,‬ובכן יתקדש שמך‪,‬‬
‫המלך הקדוש‪ ,‬ביום בריאת העולם אנו ממליכים את מי שבראו‪ ,‬שלו‬
‫פרטיות בלבד‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬ואנו מבקשים ממנו שנזכה לעבדו בלבב שלם‪.‬‬
‫ויבואר ע"פ מה דאיתא בספה"ק על פסוק 'קדש לי כל בכור'‪ ,‬שעיקר‬
‫ההתקדשות הדרושה בעשיית איזה דבר צריכה להיות בתחילתו‪ ,‬כי כמו שידוע מהרה"ק מקאצק זי"ע שהיה סגור הרבה זמן בחדרו‪,‬‬
‫כשההתחלה היא כראוי‪ ,‬הכל נגרר אחריה‪ ,‬וכמו במעשה התפילין‪ ,‬שדי עכ"ז היה לפעמים פותח דלתו ונכנס לבית המדרש‪ ,‬והיה נופל פחד‬
‫כשמכוון בתחילת עיבוד העור לשם קדושת תפילין‪ ,‬ואח"כ בהמשך על כל הסובבים‪ ,‬פעם פתח את דלתו ונכנס לבית המדרש‪ ,‬ומצא‬
‫עיבודו אין צריך שוב לכוון לשם קדושת תפילין‪ ,‬שהכל נגרר אחר שם ג' חסידים בעלי מח‪ ,‬ואמר להם שכל אחד יאמר 'א גוט ווארט'‪,‬‬
‫ההתחלה‪ ,‬וכמאמר שלמה המלך 'טוב אחרית דבר‪ ,‬מראשיתו' היינו פתח אחד מהם ואמר‪ ,‬כתיב 'וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא‬
‫על ידי ראשית יצירתו הנעשית כראוי טוב ובריא הוא אחרית הדבר‪ .‬האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד'‪ ,‬ופירש‪ ,‬אין עוד‪,‬‬
‫כן הוא במצוות אלו אשר האדם מקדיש בהם את ראשית תבואתו‪ ,‬היינו שאין עוד ידיעה לדעת בעולם כי אם את הידיעה הזאת בלבד‪,‬‬
‫כמו שאמרו חז"ל 'יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה וכו' כשיש לאדם את הידיעה הזאת כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל‬
‫הרי אלו בכורים'‪ ,‬וכן חלה אשר האדם מפריש את ראשית מאכלו‪ ,‬הארץ מתחת ‪ -‬יש לו הכל‪ ,‬כלל כל התורה היא ידיעה זו‪ ,‬וזהו ענין יום‬
‫כלשון הכתוב 'ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה'‪ ,‬אשר ראשית ראש השנה‪ ,‬להמליך את הבורא ית' על השמים ועל הארץ‪.‬‬
‫והתחלה זו היא תכלית הבריאה ובעבורה נברא העולם‪.‬‬
‫ועל יום זה נאמר (נחמיה ח‪ ,‬י) 'לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים‬
‫משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאב ובנו שהלכו במדבר ותם הלחם‪ ,‬והתהלכו וכו' כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם'‪ ,‬היינו‬
‫שניהם ברעב ובחוסר כל‪ ,‬עד שלא יכלו לסבול עוד את צער הרעב‪ ,‬שהשי"ת שמח בעם ישראל שממליכים אותו‪ ,‬אין לשער איזה ענוה‬
‫וכשהגיעו למקום ישוב אז נמדדת אהבת האב את בנו‪ ,‬שאם יקנה ושפלות הוא שהשי"ת מחמת אהבת ישראל מבקש מאיתנו להמליכו‪,‬‬
‫לחם בתחילה לבנו ואח"כ לעצמו‪ ,‬סימן הוא שאוהב את הבן יותר ומנגד זה הוא לנו זכות עולם לנצח נצחים‪ ,‬שהנברא זוכה לעמוד‬
‫מגופו‪ ,‬הרי שעיקר הסימן באהבת בנו הוא הראשית‪ ,‬למי יתן הלחם ולהמליך את בוראו ולהתדבק בו ית'‪ ,‬כענין שנאמר 'קדש ישראל‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫זט‬
‫לה' ראשית תבואתה' (ירמיהו ב ג) אין נועם יותר מזה שהנברא יודע ובטוב לבב עם הזכוכית‪ ,‬הרי הוא חי בשוא ומרמה‪.‬‬
‫מבוראו‪ ,‬ולכן הוא יום שמחה שזוכים להמליך את המלך‪.‬‬
‫זכורני מימי נעורי בעיר העתיקה יהודי זקן שהיה סוחר של נחושת‪,‬‬
‫וקנה מערבי אחד עשר חביות של גרגירי נחושת שבאו ממקום‬
‫תמימות ‪ -‬כח השמירה‬
‫המצרף‪ ,‬והסבלים הביאו את החביות לבית הקונה שם שילם עליהם‬
‫יום זה אשר בו תלויה כל השנה כולה צריך הוא שמירה מיוחדת‪ ,‬טבין ותקילין‪ ,‬אחר שהלכו הסבלים והסוחר מביתו‪ ,‬פתח היהודי את‬
‫וכידוע שכל השנה יש בה שס"ה ימים כנגד שס"ה גידים‪ ,‬והאיברים החביות ומצא שרק מלמעלה היו מונחים גרגירים יפים של נחושת‪,‬‬
‫הפנימיים הם כנגד הימים טובים‪ ,‬וראש השנה הוא מכוון כנגד המח‪ ,‬אבל למטה היו כל החביות מלאות חול‪ ,‬מיד כשראה זאת הסוחר יצאה‬
‫ועל כן יש למח מכסה חזק של הגולגולת‪ ,‬כי המח צריך שמירה חזקה‪ ,‬נשמתו ונסתלק לבית עולמו‪.‬‬
‫שהוא ראש לכל האיברים ובו תלויה חיותם‪ ,‬כן הוא בראש השנה‬
‫כך יש שהעולם מרמה את האדם‪ ,‬מלמעלה בשטחיות נראה לו‬
‫אשר בו תלויה חיות כל השנה כולה‪.‬‬
‫שמעשיו יפים ונאים‪ ,‬אבל בעומק‪ ,‬הכל שוא ודמיון‪ ,‬וכמו דאיתא‬
‫שמירה זו היא תמימות היינו להתפלל בתמימות‪ ,‬אם יאיר לו אור במדרש שמי שיש לו נסיון וסוגר עיניו‪ ,‬זוכה לחזות בנועם ה' ולהנות‬
‫קדושת היום מה טוב‪ ,‬אבל גם כשלא מאיר לו יאמר דיבורי ההמלכה מזיו השכינה‪ ,‬הרי שצריך להתעורר מאד לא לרמות עצמינו‪ ,‬לא‬
‫בפשטות‪' ,‬קחו עמכם דברים ושובו אל ה''‪ ,‬העיקר שלא יצא להחליף רווח נצחי עבור שאול תחתיות וגהינם מר‪.‬‬
‫מהתמימות‪ ,‬תמימות זו היא כלי חזק על המח‪.‬‬
‫וכשאדם שומר את בריתו‪ ,‬אזי גם אכילתו ומשא ומתן שלו מתעלים‬
‫וגם ענין ראש השנה הוא תמימות ופשיטות כדאיתא בלקו"ה (הל' במעלה גדולה‪ ,‬וכמו שאמר הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע שמי שפוגם‬
‫נט"י ג' ה'‪ ,‬הל' ביהכנ"ס ה' כ"ד) ואין לנו אלא לתלות עצמנו באילן בבריתו רח"ל אינו שווה את מאכל פיו‪ ,‬וכל מה שהוא אוכל‪ ,‬הוא בזכות‬
‫גדול‪ ,‬לבטל דעתנו לרביה"ק אשר אמר 'השי"ת נתן לי מתנה את ראש שמישהו אחר שומר בריתו‪.‬‬
‫השנה' ולהתקרב אליו בתמימות‪ ,‬על יום זה כתוב בתורה 'בכסה ליום‬
‫חגנו'‪ ,‬בשונה משאר המועדים החלים בעת שהלבנה במלואה‪ ,‬יום זה ובפרט בימינו אלה‪ ,‬בהעלמה שכזאת‪ ,‬מי שיודע חשיבות הקדושה‬
‫חל בכסוי הלבנה דייקא‪ ,‬בשעה שאין אנו רואים אותה‪ ,‬דווקא אז הוא שכדאי לבא לעוה"ז בשביל להתאכזר על עצמו ולשמור בריתו‪ ,‬בזה‬
‫מטהרים כל העולמות‪ ,‬וכשיש איזה נסיון‪ ,‬הוא עת רצון והשי"ת מתחנן‬
‫יום הראשית לכל השנה‪.‬‬
‫אליו‪' ,‬אנא המלך אותי בעולמי'‪ ,‬אין לשער מה שנעשה בשמים ברגע‬
‫חדוות ה' היא מעוזכם‬
‫הנסיון‪ ,‬שהמלאכים עומדים ומליצים יושר עליו ומבקשים שיזכה‬
‫לעמוד בנסיון‪ ,‬וגם אין לשער איזה זכות הוא כשעומד בנסיון‪.‬‬
‫כתב רביז"ל (לקו"מ סי' י"א‪ ,‬כ"ז)ש'עֹז' הוא מרמז על שמירת הברית‪,‬‬
‫וזה שאמר עזרא הסופר על ראש השנה 'כי חדות ה' היא מעזכם' כי יעזור ה' ונזכה להמליך אותו ית' בשמחה רבה‪ ,‬ולפעול לכל ישראל‬
‫עיקר המלכת השי"ת אינו אלא באמונה ובשמירת הברית שזה תלוי רפואות וישועות חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬
‫בזה‪ ,‬ועל זה ביקש דוד המלך ע"ה‪' ,‬העבר עיני מראות שוא'‪ ,‬שלא‬
‫יראה מראות שוא‪ ,‬כל ראיה שאינה ראיה דקדושה‪ ,‬היא שוא ושקר‪" ,‬חזקו וגילו כי שוד גמר‪ ,‬לצור הוחילו בריתו שמר‪ ,‬לכם ותעלו לציון‬
‫שהיא היפך התכלית שלמענה נברא‪ ,‬כמו המוכר חתיכת זכוכית ואמר‪ ,‬סולו סולו מסילותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה" (מפייט 'אחות‬
‫במחיר של יהלום ששווה מליוני דולרים‪ ,‬והקונה הולך לביתו בשמחה קטנה')‬
‫זי‬
‫מאתיים שנה להסתלקות ולהעלות האור הגנוז והנורא‪,‬‬
‫הבוקע מעתיקא קדישא מאדם קדמו"ן (‪)200‬‬
‫׀ הרה”ח ר’ אליעזר ברלנד שליט”א ׀‬
‫‬
‫"מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו‪ ,‬אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" (תהלים קיח‪ ,‬כב־כג)‪ ,‬מימות עולם זה שש אלפים‬
‫שבע מאות ושבעים ואחת שנים‪ ,‬מצפים כל העולמות‪ ,‬אצילות‪ ,‬בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ ,‬לנסיעה קדושה ונוראה כמו שאמר רבנו‬
‫הקדוש והנורא "דרכי ציון אבילות מבלי באי מועד" (איכה א‪ ,‬ד) שהדרכים כבר מצפים ומייחלים לפעמי הנוסעים והולכים לציון‬
‫הקדוש והנורא (חיי מוהר"ן שטו)‪ ,‬שכל האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬עם שם ועבר‪ ,‬וכל הצדיקים שבדורותיהם‪ ,‬ציפו‬
‫ויחלו לנשמה הנוראה הזאת‪ ,1‬בסוד "הוציא לחם ויין"‪( 2‬בראשית יד‪ ,‬יח)‪ ,‬שעולה במספר נחמן (לחם ‪ ,87‬יין ‪ ,)841 = 07‬שבישר שם‬
‫לאברהם אבינו על הנשמה הנוראה‪ ,‬שעליה נאמר "קורא הדורות מראש‪ ,3‬אורח ברגליו לא יבוא"‪( 4‬ישעיה מא‪ ,‬ג־ד)‪' ,‬שלא נתאבקו‬
‫רגליו של אברהם אבינו במלחמת המלכים‪ ,‬אלא כהולך מביתו לבית המדרש'‪( 5‬בראשית רבה מג‪ ,‬ג)‪ ,‬וכמספר שבאו אל אברהם אבינו‬
‫לחם עמו‪ ,‬מאתיים ששים אלף רבוא פחות אחד‪ ,‬כך באו אל חזקיהו‪ ,6‬וכך יבואו עם נשמת מלך המשיח‪ ,‬ועליהם ממונים מאה ושמונים וחמשה‬
‫אלף ראשי גייסות‪ ,‬שעל זה מסביר האר"י‪( 7‬ספר הליקוטים פ' תולדות עה"פ ויאהב יצחק)‪ ,‬שהם כנגד מחצית ש"ע אלף נהורין‪ ,‬שמאירין‬
‫עי' כוכבי אור חכמה ובינה מ"א כי הוא הרב והתלמיד שעליהם הביטו והסתכלו מעת תחילת בריאת העולם ועד עתה וכו' עי"ש‪ ,‬וע"ע זוה"ק מדרש הנעלם‬
‫א‬
‫לך לך‪ .‬בספר אור עולם לרמ"ד והאלי בראשית י"ד "מלך שלום הוציא לחם ויין" והנה מלך סדום שיצא לקראתו הוא סוד מלך בלהות שמבקש לקטרג אל הצדיק אבל‬
‫כשראה שהעליונים והתחתונים כולם מסכימים לטובתו ולגדלותו של הצדיק גם הוא הוכרח לשבות מקטרוגו‪.‬‬
‫כשחזר אברהם אבינו ממלחמת ד' המלכים‪ ,‬קיבל את פניו מלכי צדק מלך שלם שהוא שם בן נח‪ ,‬והוציא לו 'לחם ויין'‪ ,‬שזהו רמז לנשמתו הנוראה של רבנו‬
‫ב‬
‫הק'‪ ,‬ובעצם כאן התבשר אאע"ה על נשמתו הק' של רבנו הק' שתרד לעולם שהיא המסייעת לכל הצדיקים בכל מלחמותיהם‪ .‬בספר אור עולם לרמ"ד והאלי בראשית יד‬
‫"מלך שלם הוציא לחם ויין" מלך שלם מרמז על המשכת כל הש"ע נהירין של ע"ק שעולים כמנין שלם שעל ידיהם האירו פניו של אברהם‪.‬‬
‫עי' ליקו"מ תו' ס"ז ‪" -‬קורא הדורות מראש ‪ -‬שכל הדורות נמשכים מן הראש‪ ,‬דהיינו מהצדיק"‪ .‬ועי' ליקו"ה הל' שבת ד‪ ,‬ט‪.‬‬
‫ג‬
‫מלשה"כ ישעיה מא‪ ,‬ג־ד ‪" -‬ירדפם יעבור שלום אורח ברגליו לא יבוא‪ ,‬מי פעל ועשה קורא הדורות מראש"‪ ,‬שכל הפסוק הזה קאי על מלחמתו של אאע"ה‬
‫ד‬
‫בד' המלכים‪.‬‬
‫דהיינו שאאע"ה נלחם בקלות בארבעת המלכים‪' ,‬כמי שהולך מביתו לבית המדרש'‪ ,‬וכל זאת מחמת סיועו של הקב"ה בעצמו‪ ,‬ואפילו למלאכים הנקראים‬
‫ה‬
‫'רגליו' לא נזדקק‪ ,‬כי כביכול מרכבתו של הקב"ה בעצמו הלכה לפניו וניצחה במלחמתו (ועי' זוהר פר' לך לך ח"א פו‪.).‬‬
‫ו‬
‫מלכים ב' יט‪ ,‬לה‪ .‬סנהדרין צה‬
‫‪.‬‬
‫האר"י הק' מסביר את מאמר חז"ל 'ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג'‪ ,‬וקיצור דבריו כך הוא‪ :‬כי ישנם ‪( 370‬ש"ע) אלף קליפות כנגד‬
‫ז‬
‫ש"ע נהורין‪ ,‬והם נקראים ע"ש דקליפה המוזכר בדברי רבינו בתורה מ"א שהיא קליפת תולע המכלה את הכל‪ ,‬והצדיק השלם אמור להכניעם לגמרי‪ .‬אלא שאאע"ה‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חי‬
‫בפנים של אריך אנפין‪ ,‬והצדיק שיזכה לכל הש"ע אלף נהורין של אריך אנפין‪ ,8‬לעתיד לבוא הוא אשר יוכל להכניע את כל שאר המאה ושמונים‬
‫וחמישה אלף הממונים על מאתיים ששים אלף ריבוא קליפות פחות אחד‪.‬‬
‫כי להכניע את כל האין סוף קליפות יכול רק הצדיק שעולה לעתיקא ולאדם קדמון‪ ,‬ששום קליפה ושום הסתרה‪ ,‬אפילו הסתרה שבתוך הסתרה‬
‫לא תוכל לעמוד כנגד האור הנורא הבוקע מהציון הקדוש והנורא‪ ,‬אשר הצדיק הנורא השוכן בתוכו זכה להכלל בעתיקא ובאדם קדמון‪ ,‬כמו‬
‫שאמר (חיי מוהר"ן רעב) אני סבא דסבין‪ ,‬שהוא עתיקא דסבין‪ ,‬סתימא דכל סתימין‪ ,‬עילת העילות‪ ,‬אדם קדמון דאדם קדמון‪ ,‬יחידה דיחידה‪.‬‬
‫ורבנו הקדוש והנורא גילה לנו‪ ,‬שבכל רגע ושניה הוא אך ורק מוסיף עוז ותעצומות ומכפיל את כוחותיו ואורותיו פי שנים‪ ,‬המרמז לאין סוף‪ ,‬כמו‬
‫שנאמר "נתן תתן" אפילו מאה פעמים‪ .9‬ולכן רבנו הקדוש והנורא‪ ,‬שזכה לעיבור של נשמת פנחס‪ ,‬שנאמר עליו "ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר‬
‫המגפה"‪( 10‬תהלים קו‪ ,‬ל)‪ ,‬שזכה ליחידה דנפש‪ ,‬ליחידה דרוח‪ ,‬ליחידה דנשמה‪ ,‬וליחידה דחיה‪ ,‬וליחידה דיחידה (עשרה מאמרות מאמר אם‬
‫כל חי א‪ ,‬לד)‪' .‬כי יש תפלות שאינן צריכות סיוע למעלה בעלייתן כגון פנחס‪ ,‬שעלה בתפלתו לחיה ויחידה‪ ,‬שלא נמסרו פניהם לשליח'‪ ,‬ושהן‬
‫בפסוק חמש תיבות‪ ,‬בעלות חמש אותיות‪ ,‬שכל זה מרמז לכל ה' הפרצופין הנכללים זה בזה‪.‬‬
‫רבנו הק' שזכה גם כן להיכלל לגמרי בנשמת משה‪ ,‬שעליו נאמר (עשרה מאמרות‪ ,‬שם) 'נביא אשר השלים הדיוקן האנושי יותר מכל בן‬
‫תמותה'‪" ,‬ולא כהתה עינו ולא נס ליחו"‪ ,‬ובתרגום‪" :‬ולא שנא זיו יקרא דאפוהי" (דברים לד‪ ,‬ז)‪ ,‬כי זכה משה לעורר בעליונים מה שלא זכה שום‬
‫אדם‪ ,‬והוא בחינת הכהן הגדול אשר נשא על מצחו את נזר הקודש‪ ,‬הציץ הנורא המתנוצץ בכל הגוונין עילאין‪ ,‬שבו תלויה כל הכפרה של עם‬
‫ישראל לדורות עולם‪ ,‬והוא אשר יתקן את כל הדורות‪ ,‬כמו שאמר רשב"י‪' :‬יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין' (סוכה מה‪ ,).‬ואת כל‬
‫הבאים אליו באמת ובתמים‪.‬‬
‫רבנו הק' הוא המתקן את כל ארבעה אבות נזיקין‪ ,‬שור בור מבעה הבער‪ ,‬ראשי תיבות במש"ה‪ ,‬ודבר זה רמוז גם אצל אברהם‪" :‬שוכן באלוני‬
‫ממרא האמורי"‪ ,‬ראשי תיבות במש"ה‪ ,‬שהצדיק שהוא איש החסד האמת בבחינת אברהם זוכה להכניע בכל רגע ושניה את ד' אבות נזיקין ע"י‬
‫שהוא מתחבר בכל רגע ושניה לד' אותיות השם ויודע ורואה שאין עוד מלבדו (עפ"י מגלה עמוקות חיי שרה דף מ"א)‪ ,‬וראשי תיבות במש"ה‪11‬‬
‫הם כנגד ד' אותיות הוי"ה‪ ,12‬שכל הפוגם באות אחת ניזוק באחד מד' אבות נזיקין‪ ,‬שכנגד אותה האות‪ ,‬אבל זה שמודה‪ ,‬ואפילו רק אמר בפיו‬
‫'הריני משלם'‪ ,‬כבר זוכה בכל התיקונים‪ ,‬שהם כפל ד' וה'‪ .‬ומסביר מוהרנ"ת (הל' גניבה ד' ז') שתיקונים אלו מכניעים את כל י"א אלופי עשו‪,13‬‬
‫וכל מאה ושמונים וחמשה אלף ראשי גייסות‪ ,‬שעומדים על גבי ישראל בכל דור ודור‪ ,‬ורק על ידי הצדיק‪ ,‬שזוכה לאורות ש"ע אלף נהורין‪,‬‬
‫זוכים להכניעם ולמגרם ולבטלם עד עולם‪.‬‬
‫כעת נוסעים אנו בחיל ורעדה‪ ,‬פחד ומורא ואימה‪ ,‬נוסעים לבראשית מאמר סתום‪ ,‬למקור כל ההשפעות שורש הבריאה‪ ,‬לבריאה חדשה שלא‬
‫הייתה מעולם‪ ,‬חסדים חדשים שעדיין לא נבראו‪ ,‬מוחין חדשים שהולכים כעת להיבראות‪ ,‬מוחין חדשים לתורה ותפילה‪ ,‬מוחין שלא היו‬
‫מעולם (ליקו"ה ר"פ מתנה ה' דף י"ז)‪ ,‬מוחין שאי אפשר לקבלם רק ע"י אהבת חברים אמיתית‪ ,‬התכללות אמיתית זה בזה‪ ,‬והרגשת שפלות‬
‫אין סופית‪ .‬שאין יותר גרוע ממני‪ ,‬שאני באמת הכי גרוע בעולם‪ ,‬יותר מכל הצדיקים‪ ,‬יותר מכל הבינונים‪ ,‬יותר מכל הרשעים‪ ,‬וגם יותר ממה‬
‫שאני חושב למדרגת עצמי הנמוכה שאין יותר מדרגה נמוכה מזו‪ ,‬ואע"פ כן עדיין אני נמוך מהמדרגה שאני חושב את עצמי רבבות רבבות אין‬
‫סוף פעמים (תורה י"ד)‪ ,‬ורק ע"י הציון הקדוש והנורא שנוסעים אליו אלפי אלפי אנשים‪ ,‬שרק ע"י ההתכללות האמיתית בכולם בבחי' מקבלים‬
‫דין מן דין‪ ,‬ע"י שזוכים באמת לקבל את כל הנקודות הטובות אשר משפיע הצדיק האמת בכולם‪.‬‬
‫הכניע רק מחציתם בסך ‪ 185‬אלף‪ ,‬וכן חזקיהו הכניע רק מחציתם בסך ‪ 185‬אלף‪ ,‬ואילו היה אומר שירה היה זוכה שיבוא שוב סנחריב ויכניע את המחצית הנותרת של‬
‫הש"ע אלף קליפות‪ ,‬ואז היתה באה הגאולה‪ ,‬כשחזקיהו משיח בראשה‪ .‬וזה נרמז כאן‪ ,‬שנשמת רבנו הק' היא זו שזכתה לש"ע נהורין‪ ,‬והיא אשר תכניע הסטרא אחרא‬
‫בשלימות‪.‬‬
‫ש"ע נהורין הם אור הפנים כמבואר בדברי רביז"ל תורה כ"א בחי' ”חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח‪ ,‬א)‪ .‬האר"י מבאר זאת‪ :‬כי כאשר כותבים את אותיות‬
‫ח‬
‫השם המפורש במילוי יו"ד מקבלים את השם הקדוש יו"ד ה"י וי"ו ה"י‪ ,‬שם זה מכונה "שם ע"ב"‪ ,‬בגלל סכום אותיותיו (‪ ,)72‬ובגימטריא הוא עולה חכמה עם הכולל‪,‬‬
‫כאשר כותבים שם זה "באחוריים"‪ ,‬מתקבל השם יו"ד‪ ,‬יו"ד ה"י‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו‪ ,‬יו"ד ה"י וי"ו ה"י [העולה בגימטריא ‪ ,184‬ועם הכולל מתקבל המספר ‪ ,]185‬השוה לערכה‬
‫של המילה הפנים‪ ,‬לפנים ישנם שני צדדים‪ ,‬ומשום כך נכפיל את המספר הזה וכך נקבל (‪ ,)370‬אלו הם ''ש"ע נהורין''‪ 370 ,‬האורות הנובעים מן החכמה‪.‬‬
‫בדומה לכך השם הקדוש אל‪ ,‬ששורשו בשם ע"ב עולה ‪ 185‬כאשר ממלאים את אותיותיו – אל"ף למ"ד‪ ,‬נמצא שפעמיים שם אל עולים גם כן ‪ – 370‬כערכם אורות‬
‫הפנים‪ ,‬אורות אלה נובעים מתוך שלש עשרה מידות הרחמים‪ ,‬וביתר פירוט ממידת האמת (גם בחינת אל וגם מידת האמת מקבילים לפנים‪ ,‬זו ללחי שמאל וזו ללחי‬
‫ימין‪ ,‬עץ חיים)‪.‬‬
‫עפ"י ליקו"ה הל' תפילין ה‪ ,‬לט‪.‬‬
‫ט‬
‫כתב בספר עשרה מאמרות שפסוק זה הינו בן ‪ 5‬תיבות‪ ,‬שבכל אחת מהן ‪ 5‬אותיות‪ ,‬והוא כנגד כל חמשת הבחינות של נפש רוח נשמה חיה יחידה‪ ,‬שכל‬
‫י‬
‫אחת מהם כלולה בעצמו מכל הנרנח"י‪ ,‬ולמדרגה מושלמת זו זכה פנחס‪ ,‬ומי שנמצא במדרגה שכזו‪ ,‬תפילתו עולה ישירות ללא שתזדקק לסיוע של המלאכים‪.‬‬
‫במש"ה רומז לצדיק הדור‪ ,‬שרב כוחו לתקן מכל ד' אבות הנזיקין הרמוזים בר"ת של שמו‪.‬‬
‫י"א‬
‫מוהרנ"ת מבאר בהל' נזקי ממון א‪ ,‬א‪ ,‬שכל ההזיקות והדינים שבעולם נמשכים מד' אבות נזיקין (ועי' חת"ס בהקדמה לב"ק)‪.‬‬
‫י"ב‬
‫וז"ל מוהרנ"ת שם "ע"כ הוכרחו להוציא מהסט"א כל בחי' התשלומין של הגנב שהם כפל וד' וה' שסכום כולם עולה י"א כי כפל הוא שנים וד' הו' תשעה‬
‫י"ג‬
‫וכולם יחד עולה י"א"‪ .‬וכך מוציאים מהסט"א כל הקדושות מקרבה ובטנה בחי' תשלומי כפל ד' וה' שעולים כולם י"א‪ ,‬בחי' אחד עשר יריעות עזים‪ ,‬בחי' אחד עשר‬
‫סממני הקטורת‪ ,‬שעל ידם עיקר הכנעת הסט"א שמוציאין ממנה גם עצמות חיותה‪.‬‬
‫טי‬
‫הנשמה האדירה של ראש בית‪ ,‬אשר ממנה משתלשלים כל הנשמות וכל השכלים של כל הברואים‪ ,‬דומם צומח חי מדבר‪ ,‬אש רוח מים‬
‫עפר‪ ,‬וכל הבריאה משלשול קטן שבים ועד מלאכים ושרפי מעלה‪ ,‬כולם משתלשלים מהנשמה הפלאית הזאת‪ ,14‬ראש כל בית‪ – 15‬בראשית‬
‫מאמר סתום‪ ,16‬שאין דבר בעולם יותר סתום מאשר הנשמה הפלאית הזאת‪ ,‬שרש כל הברואים והנבראים‪ ,‬אשר אין לה שום ישות ואין‬
‫חקר לגדלותה‪ ,‬ולית שום מוח שיוכל להשיג את עצם מעלתה וסתרי פעולותיה‪ ,‬להשיב את כל העולם כולו בתשובה‪ ,‬להחזיר את כולם לצור‬
‫מחצבתם‪ ,‬כל אחד ואחד לשרשו האמיתי שיש לו בצור עולמים אשר ברא את כולם יש מאין‪ ,‬ואשר הקדים לבריאת כולם את הנשמה הפלאית‬
‫הזאת‪ ,‬סוד בראשית מאמר סתום שהוא בחכמה סתימאה‪ ,‬הסתום ונעלם מכל מוח שבעולם‪ ,‬מכל מלאך ושרף‪ ,‬אשר לעולם אי אפשר להשיג‬
‫את סוד מעלתה‪.‬‬
‫ואך ורק היא היחידה אשר קבלה את סוד ר"ה בהליכתה ד' אמות ראשונות בער"ה על אדמת הקודש‪ ,17‬אשר אז השיגה את כל סודות פלאי‬
‫הבריאה‪ ,‬אשר שום אחר לא לפני ולא לאחרי יוכל להשיג יותר לעולם‪ ,‬וכל הדרגות של כל הצדיקים נמשכים אך ורק מנשמה זו – סוד בראשית‬
‫מאמר סתום‪ ,‬הקדומה לכל הקדומים‪ ,‬הנסתרת יותר מכל הנסתרים‪ ,‬הנעלמת יותר מכל הנעלמים‪ ,‬אשר זכינו דווקא אנחנו הקטנים מכל‬
‫והפחותים מכל בריה‪ ,‬דווקא ליסע אל הנשמה הזו אשר בידיה ובתפילותיה כל המפתחות למוחין החדשים של השנה החדשה‪ ,‬ואשר עליה‬
‫ועל הנלווים עמה נאמר‪ :‬צדיקים גמורים נחתמים לאלתר לחיים טובים ולשלום‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה בנסיעה זו לחרטה אמיתית ולוידוי דברים בתכלית אמת‪ ,‬עד אשר נשוב מאהבה‪ ,‬עד שכל הזדונות יהפכו לזכויות על ידי לב‬
‫נשבר אמיתי‪ ,‬אשר הוא הכלי לאור אין סוף‪ ,‬ש"ע אלף נהורין‪.‬‬
‫עי' מדרש רבה פרשה ח' (דף ט')‪" :‬רבי יהושע דסכנין בשם רבי שמואל אמר‪ ,‬בנפשותן של צדיקים נמלך הקב"ה וברא את העולם"‪ ,‬וכן במדרש רבה רות ב'‬
‫י"ד‬
‫ג' (דף ס"ז) ‪ ,‬וכן מובא בילקוט שמעוני בראשית א' י"ג ודברי הימים‪-‬א פרק ד' רמז תתרע"ו‪ .‬וכן מובא בספר הליקוטים להאר"י הקדוש פר' עקב פרק ב'‪ ,‬מגלה עמוקות‬
‫עה"ת פר' בא‪" :‬נשמות צדיקים אשר צרורים בצרור החיים‪ ,‬הן הן אבות העולם"‪ .‬ע"ע בעבודת הקודש ח"ג ה'‪" :‬כלומר‪ ,‬בעבור נפשותיהן של צדיקים נמלך והסכים‬
‫בדעתו הנפלאה לברוא את העולם‪ ,‬נמצאו הצדיקים סיבת הבריאה כולה"‪.‬‬
‫מובא בליקו"מ ח"ב תורה ס"ז‪ :‬וזהו "בראשית ‪ -‬ראש בית"‪ ,‬בחינת הבעל הבית של העולם‪ .‬היינו הצדיק האמת‪ ,‬שהוא היופי והפאר של העולם‪ ,‬שהוא‬
‫ט"ו‬
‫בחינת יוסף‪ ,‬בחינת "ויוסף הוא השליט‪ ,‬הוא המשביר" וכו' (בראשית מב‪ ,‬ו)‪ ,‬בחינת ראש בית‪ ,‬בחינת בעל הבית של העולם‪.‬‬
‫ראה ליקו"מ ח"ב תורה ס"ו ‪ -‬ס"ז‪ .‬וראה הרמב"ן (בראשית א‪ ,‬ג) וז"ל‪" :‬וכן וירא ראשית לו דמשה‪ ,‬יסברו כי משה רבינו נסתכל באיספקלריא המאירה‬
‫ט"ז‬
‫(יבמות מט ב) וראה ראשית לו‪ ,‬ולכן זכה לתורה‪ .‬הכל כוונה אחת להם"‪.‬‬
‫ראה שבחי הר"ן אות ט"ו אמר שתיכף שהלך ד' אמות בארץ ישראל פעל מיד מה שרצה להשיג‪ ,‬ראה עוד חיי מוהר"ן רל"ד בכוכבי אור שיחות וסיפורים כרך‬
‫י"ז‬
‫ו' סעיף ז'‪ ,‬וז"ל‪ :‬נסיעת רבינו ז"ל לא"י שמכוון ממש לימי ראש השנה נכנס בעיר חיפה (ועיין בשיחות הר"ן ט"ו בסיפור הנסיעה ברוב שמחתו שהייתה בזאת הלילה) כי‬
‫לפי הנ"ל יש לבאר שזה מה שקבע מאז והלאה לכל אנשיו את יום אסיפתם אליו בראש השנה‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫כ‬
‫אור הצדיק וציונו הקדוש‬
‫׀ הרה"ח ר' שמואל משה קרמר שליט”א ׀‬
‫וכמו שמפרש רביה"ק 'כל הנהנה מן התורה נוטל חייו מן העולם'‪,‬‬
‫אור הצדיק הוא אור היראה והאהבה‬
‫כי הצדיק מגלה הפנימיות של התורה שזה אהבה ויראה‪ ,‬ואם היינו‬
‫איתא בליקוטי מוהר"ן בתורה י"ז שיראה ואהבה מקבלים מהצדיק מרגישים את זה‪ ,‬לא היינו רודפים כלל אחר הבלי עוה"ז‪ .‬וכל זמן‬
‫הדור‪ ,‬שהוא המגלה היראה והאהבה‪ .‬והרי ידוע ששלימות כל דרכי שעדיין רודפים אחר הבלי עוה"ז זה סימן שלא מרגישים אור הצדיק‪,‬‬
‫העבודה הוא יראה ואהבה‪ ,‬כמ"ש בזה"ק שכל תורה ותפילה וקיום כי נחשך אור הצדיק ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול‪.‬‬
‫מצוה‪ ,‬אם לית בה דחילו ורחימו לא פרחת לעילא‪ ,‬הרי ששלימות‬
‫העבודה הוא רק ע"י יראה ואהבה‪ .‬וכן מובן ממה שמפרש רביה"ק אור הצדיק גנוז לעתיד‪ ,‬ושייך היום לטעום ממנו‬
‫בתורה קי"ב שכשאדם נמצא בחושך אינו יכול להוציא תיבות‬
‫התפילה ביראה ואהבה‪ .‬הרי שזה העיקר‪ .‬וכל החיות והתלהבות ורבינו ממשיך ואומר‪" ,‬שאם נחשך אצל אור הצדיק נחשך אור היראה‬
‫והאהבה‪ ,‬ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעום ולהבין ולראות‬
‫והתעוררות שיש לאדם בעבודת ה' הוא לפי היראה ואהבה‪.‬‬
‫אורו הגדול של הצדיק"‪ ,‬ויש להבין את שינוי הלשון שבתחילה‬
‫ובאמת בכל דרגא יוכל האדם לבא ליראה ואהבה רק שצריך להתבונן‪ ,‬כתב לשון 'להבין ולראות'‪ ,‬וכאן רבינו מוסיף לטעום ולהבין ולראות‪,‬‬
‫וכמ"ש בתחילת השו"ע‪ ,‬שאם יתבונן האדם שהשי"ת מלא כל הארץ ויבואר ע"פ מה שמובא ענין הטעם בתורה ט"ו לענין שמי שרוצה‬
‫כבודו ורואה כל מעשיו‪ ,‬עי"ז נופל עליו יראה והכנעה‪ .‬הכלל שאהוי"ר לטעום טעם אור הגנוז ירבה במשפט והתבודדות‪ ,‬וידוע שמוהרנ"ת‬
‫שייך לכל אחד לפי דרגתו‪ ,‬אלא שצריך לעורר את זה‪ ,‬כי יש בעולם למד פעם את התורה הזאת בלשון 'מי שרוצה לטעום טעם רביה"ק‪,‬‬
‫השפעה של יראה ואהבה‪ .‬וההשפעה הזאת‪ ,‬אינה באה כי אם ע"י ירבה בהתבודדות'‪ ,‬ויובן לפי זה הלשון 'טעימה' כי עצם האור יתגלה‬
‫צדיק הדור‪ ,‬וא"כ נמצא שאת כל החיות וההתלהבות בקיום התורה לעתיד‪ ,‬ומה ששייך היום זה טעימה‪ .‬ומובא פירוש מא' מתלמידי‬
‫ומצוות ועבודת ה' מקבלים מהצדיק‪.‬‬
‫המגיד על הנאמר במוסף של שבת טועמיה חיים זכו‪ ,‬ומפרש שמי‬
‫שטועם את האור בעוה"ז זוכה לעתיד בשלימות האור‪.‬‬
‫כי בפשטות היה אפשר לשאול מה הצדיק מחדש‪ ,‬הרי יש כבר תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬אלא שהחיות וההתעוררות שירגיש האדם באהבת ה' ויקיים נמצא לפי פירוש מוהרנ"ת‪ ,‬שהאור הגנוז הוא אור הצדיק‪ .‬כי אמרו‬
‫המצוה בהתלהבות וחיות‪ ,‬זהו היראה ואהבה שמקבלים מהצדיק‪.‬‬
‫חז"ל שהשי"ת גנז את אור לצדיקים לעתיד לבא‪ .‬ובפשטות הכונה‬
‫לעתיד לבא‪ ,‬אבל בדרך הבעש"ט מבארים‪ ,‬שגנז את האור בשביל‬
‫על ידי אור היראה והאהבה בטל טעם העוה"ז‬
‫הצדיקים שיבואו בכל דור ודור‪ .‬כי האור הגנוז נמצא אצל הצדיק‪,‬‬
‫וכשטועמים את טעמו‪ ,‬זהו טעם אור הגנוז שלעתיד‪.‬‬
‫רבינו מביא בסי' קל"ג שהתורה וכן אור הצדיק גדולים מאד יותר‬
‫מכל העולם אלפים ורבבות פעמים‪ .‬ויש בלשון זאת פלא לכאורה‪ ,‬וזה מה שרביה"ק אומר שמי שאינו זוכה‪ ,‬אף שהוא אצל הצדיק‪ ,‬אינו‬
‫כי התורה היא רוחנית ולא גשמי כלל‪ ,‬וא"כ מה שייך אלפים ורבבות יכול לטעום אור הצדיק שעל ידו יוכל לבא לתכלית התורה‪ ,‬כי ע"י‬
‫פעמים כנגד העולם הזה‪ .‬אלא פירוש הענין שכלפי אור התורה ונועם שמתקרבים לצדיק וטועמים אורו‪ ,‬זוכים אל התכלית‪.‬‬
‫הצדיק אין כל הבלי עולם נחשבים כלל‪.‬‬
‫אכ‬
‫הדרך לזכות לזה‪ ,‬ע"י עצות הצדיק והביטול אליו‬
‫ואהבה בבחינת ''אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם''‪ ,‬שמים‬
‫הוא יראה ואהבה בחי' אש ומים‪ ,‬שזה נתלבש בקדרות ונחשכים‬
‫ונתכסים בשק‪ ,‬והיינו שאינו מרגיש חיות בעבודת ה'‪ ,‬לא בתורה ולא‬
‫בתפילה והכל נעשה אצלו יבש‪ ,‬ולומד ומתפלל אלא שאין מרגיש‬
‫שום חיות‪.‬‬
‫ויש לבאר מדוע תפס רבינו דווקא את הדוגמא של מערת המכפלה‪.‬‬
‫ובפשטות אפשר לומר שהנשמות עולים דרך שם לגן עדן‪ ,‬כי הם‬
‫מגיעים משם לתכלית הטוב‪ ,‬וכן הצדיק הוא הבחינה הזאת שכל‬
‫הנשמות עולים על ידו לגן עדן‪.‬‬
‫הכלל‪ ,‬שרבינו אומר שבכדי להבין ולטעום אור הצדיק צריך להיות‬
‫נקי ממעשים רעים‪ .‬וא"כ יש מקום להקשות מהיכן ההתחלה‪ ,‬הרי‬
‫כל המעשים טובים שאנו זוכים הוא גם ע"י הצדיק‪ .‬ומפרש מוהרנ"ת‬
‫בכמה מקומות שיש הרבה דברים שאחד תלוי בשני‪ ,‬וצריך להתחיל‬
‫מיד מאיפה שמתחילים‪ ,‬ובמה שנמצאים‪ .‬אם בקיום המעשים‬
‫טובים‪ ,‬אם בעסק ההתקרבות לצדיק‪.‬‬
‫והנה רבינו אמר שיש לו רחמנות על שני כתות אנשים‪ :‬כת אחת‬
‫שלא זוכים לדעת ממנו לגמרי‪ ,‬וכת שניה שזוכים לדעת ממנו ואין‬
‫מצייתים לעצותיו‪ ,‬ושם רבינו אומר שכשיבא הזמן לאחר פטירת‬
‫האדם‪ ,‬כשישכב עם הרגליים אל הדלת‪ ,‬אז יבין שאם היה מקיים את‬
‫עצות הצדיק לא היה דרגא בעולם שלא הייתי מעלה אותו‪ .‬כי לצדיק ועל זה אומר רביה"ק שם‪ ,‬שזה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק‪.‬‬
‫יש עין יפה‪ ,‬והוא רוצה שנהיה כמוהו ממש והוא רוצה ויכול להעלות שהרי מהצדיק מקבלים יראה ואהבה‪ ,‬כי אור הצדיק הוא אור יראה‬
‫את האדם לכל המדרגות שבעולם מה ששייך לכל אחד לפי בחינתו‪ ,‬ואהבה‪ ,‬וכשנחשך ממנו אור הצדיק אזי נסתם לבו מאהבה ויראה‪.‬‬
‫וזה תלוי כפי ההתחלות שלנו בפשטות‪ ,‬באמונה ובביטול‪,‬שעל ידי‬
‫זה נזכה לראות ולהבין אורו הגדול של הצדיק‪ ,‬שזה גם ביאור במה וכל זה מחמת עכירות מעשיו שאין עולים יפה‪ .‬כי יתכן שיהיה האדם‬
‫שאומר שעל ידי הצדיק יוכל לבא לתכלית הטוב‪ .‬כי גם לעתיד לבא חכם גדול מאד‪ ,‬אבל מעשיו מגושמים ומלא תאוות‪ ,‬שאע"פ שלפי‬
‫תהיה הגאולה ע"י צדיק הדור‪ ,‬שמשיח יהיה צדיק הדור והוא יביא חכמתו יודע מיאוס התאוה‪ ,‬בכל זאת למעשה אינו מתגבר‪ .‬אבל‬
‫באמת חכמה דקדושה תלוי במעשי האדם‪ ,‬כי מעשי האדם הם הכלי‬
‫את כל העולם לתכלית הטוב‪.‬‬
‫לאור הרוחני של החכמה דקדושה‪ .‬ולכן אומרים בכל מצוה‪ ,‬אשר‬
‫קדשנו במצוותיו‪ ,‬קודש הוא בחי' חכמה ושכל‪ ,‬כמה שאדם עושה‬
‫אור הצדיק הגדול‪ ,‬מאיר בציון הקדוש כבקודש הקדשים‬
‫יותר מעשים למעשה ממש‪ ,‬זהו הכלי והצמצום לאור השכל והחכמה‬
‫ובהמשך דבריו שם בתו' י"ז‪ ,‬מביא דוגמא לענין שנחשך אור הצדיק דקדושה‪ ,‬ולכן ע"י מעשים רעים ח"ו‪ ,‬נחשך שכלו‪ ,‬ונעשה בבחי'‬
‫אף שהוא אצלו‪ ,‬ממעשה עפרון ואברהם‪ ,‬שמצינו אצל עפרון שהיה חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו‪.‬‬
‫במקום מערת המכפלה שבאמת יש שם אור גדול מאד‪ ,‬אעפ"כ‬
‫אצל עפרון זה היה מקום חושך ואפילה‪ ,‬ועל כן מכרו בשמחה רבה כי באמת הצדיק הוא החכם האמיתי שמאיר‪ ,‬כמ"ש בתו' ל' שהוא‬
‫לאברהם‪ .‬וכמו כן כשנחשך אור הצדיק שבאמת אורו גדול מאד‪ ,‬מאיר השגות אלקות אפי' בהקטנים והנמוכים‪ ,‬כי יכול לצמצם משכל‬
‫שמאיר בכל העולמות כולם‪ ,‬ואין עיקרו רק להאיר למעלה‪ ,‬אלא גדול לשכל קטן‪ ,‬וזה מה שמקבלים מהצדיק‪ ,‬את השכל והחכמה‬
‫בעיקר להאיר בעולם הזה‪ .‬ואעפ"כ אצל זה האדם אינו מאיר כלל‪ ,‬דקדושה‪ ,‬אך כדי לשמוע את קול הצדיק צריך כלים‪ ,‬והוא המעשים‬
‫טובים‪ ,‬כמ"ש בתורה כ"ב שע"י שימוש הצדיק זוכים לשמוע קולו‪.‬‬
‫אדרבה הוא חושך אצלו‪.‬‬
‫אבל גם יש לרמז שרביה"ק רמז על הציון הק' שלו‪ ,‬שיש כאן במקום‬
‫הציון הק' אור גדול מאד‪ ,‬וכמ"ש מהרנ"ת שבציונו הק' מאיר בחינת‬
‫פי שנים כבעת הסתלקותו‪ ,‬וכן רואים את ההתעוררות שיש כאן‪ ,‬ובזה נתבאר שככל שיעשה עוד מעשים טובים יאיר אצלו אור‬
‫הצדיק‪ ,‬ולכן אל יטעה האדם כשאינו מרגיש אור הצדיק ואינו טועם‬
‫שאין זה ענין פשוט כלל‪.‬‬
‫אורו‪ ,‬לומר שזה סימן שנפל מאור הצדיק והוא מרוחק ממנו‪ ,‬ח"ו‬
‫ואפשר לומר שהוא בחי' מש"כ על ארץ ישראל שיש בהם עשר לומר כן‪ ,‬אלא אדרבה יתעורר יותר להתקרב אל הצדיק ולעשות‬
‫קדושות שזה למעלה מהמקום ולמעלה מהטבע‪ ,‬ועל שם זה נקראת 'מעשים' טובים‪ ,‬ורבינו אומר במ"א שעיקר העשיה זה צדקה וכן‬
‫'ארץ צבי' משום שכמו שעור הצבי אין מחזיק את בשרו‪ ,‬כן בארץ אמרו חז"ל שצדקה שקולה ככל המצוות‪ ,‬וכן לימוד תורה נקרא‬
‫ישראל כמה שיושבים בה כן מחזיקה ביותר‪ ,‬וכן בירושלים מעולם אצל רבינו עשיה‪ ,‬שאמר 'נכספתי להמשיך את העולם לידי עשיה'‬
‫לא אמר אדם צר לי המקום‪ ,‬וביותר נתגלה זאת בעזרה ש'עומדים להרבות הרבה בלימוד התורה‪ ,‬לכן יתעורר לעשות מעשים טובים‪,‬‬
‫צפופים ומשתחוים רווחים'‪ ,‬וראו בחוש ממש שהמקום מתרחב‪ ,‬צדקה וחסד וללמוד תורה‪ .‬ואע"פ שדרגת העשיה הגשמית היא‬
‫ועוד יותר בקודש הקדשים ש'מקום ארון אינו מן המדה'‪ ,‬וזה היה נס חושך כלפי אור החכמה‪ ,‬אעפ"כ הוא כמו כלי שמגביל את האור‪ .‬וכמו‬
‫תמידי ממש‪ .‬וכן אפשר לומר שכאן בציוה"ק שהוא בקדושת ארץ שאיתא בליקו"מ סי' ס"ו שעצם המניעות הוא הכלי אל האור‪ ,‬להגביר‬
‫ישראל‪ ,‬יש כאן ממש בחי' למעלה מהמקום‪ ,‬ואין לשער הכח המושך את החשק‪ ,‬וכן מפרש בסי' קט"ו על הפסוק ומשה ניגש אל הערפל‪-‬‬
‫שיש בציוה"ק ממש בבחי' קודש הקדשים‪ ,‬שקבר הצדיק הוא בחי' אשר שם האלקים‪ .‬ולכן גם כשאדם מרגיש ריחוק וערפל‪ ,‬אם יתחזק‬
‫אבן שתיה‪ ,‬ולמעלה מן המקום‪.‬‬
‫להתקשר לצדיק בלי טעם כלל‪ ,‬אזי זה הריחוק נתהפך לעשיית הכלי‬
‫לאור השכל והחכמה דקדושה‪.‬‬
‫איך להזהר שח"ו לא יוחשך אצלו אור הצדיק‪ ,‬והתיקון לזה‪.‬‬
‫עבודתינו לבא לרבינו בהתחדשות בכל פעם‬
‫עם כל האור הגדול הזה‪ ,‬אומר רבינו שיש אדם שנחשך אצלו כל זה‬
‫האור‪ ,‬כמו שממשיך רביה"ק שיש מציאות שנחשך אצל אחד היראה כשאנו זוכים להיות כאן אצל ציון רביה"ק נשים לב ונדע שיש כאן כח‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫בכ‬
‫נצחי של התחדשות‪ ,‬כי בחייו רבינו היה חידוש בענין ההתחדשות‪,‬‬
‫ובפרט לאחר הסתלקותו הוא עולה מדרגא לדרגא‪ ,‬וכן אמר רבינו‬
‫שההיכל שלו למעלה‪ ,‬הוא היכל הגוונין המשתנים‪ ,‬כי כמו שבחייו‬
‫היה מתחדש ממש בכל רגע ורגע‪ ,‬על אחת כמה וכמה שכאן אצל‬
‫הציוה"ק מקבלים כח של התחדשות‪.‬‬
‫וכמ"ש בשיר של ר' יצחק בריטער‪" ,‬ציונו הק' קדש קדשים‪ ,‬בכל עת‬
‫ורגע מחדש חדשים"‪.‬‬
‫ואיתא גם כן בתו' ס"ב שכשבאים לצדיק‪ ,‬צריך לבא אליו כמו פעם‬
‫ראשונה‪ ,‬וזה עיקר עבודתינו כאן לקבל על עצמינו שאנו שייכים‬
‫לרביה"ק‪ ,‬ללקוטי מוהר"ן‪ ,‬וזה הצדיק שלנו שיהיה מה שיהיה‪ ,‬על‬
‫ידו נבא לתכלית הטוב‪ ,‬ואפי' אם נרגיש חושך וריחוק‪ ,‬אדרבה נתחזק‬
‫ביותר‪ ,‬כי אין האור בא ברגע אחד‪ ,‬צריך הכנה וכלי לזה‪ ,‬וההתחזקות‬
‫בזמן שלא מרגישים‪ ,‬ונראה שזה חושך‪ ,‬זה עושה את הכלי‪.‬‬
‫הרי שעלינו להתחדש מעכשיו להתחזק בהתקרבות וההתקשרות‬
‫לצדיק‪ .‬כמ"ש בתו' קכ"ג שהעיקר והיסוד שהכל תלוי בו זה להתקשר‬
‫לצדיק ולבטל את שכלו לגמרי‪ ,‬ורבינו מביא דוגמא מקבלת התורה‬
‫שאז השליכו את שכלם לגמרי‪ ,‬עמא דקבילו אורייתא ולא חכימו‪.‬‬
‫וכן בתו' ס"ו שהנסיעה לצדיק כל יהדותו תלוי בזה‪ .‬וכל אחד שזכה‬
‫לטעום קצת‪ ,‬רואה ומרגיש את זה‪ ,‬שכל החיות וההתעוררות תשובה‬
‫שלנו‪ ,‬הכל תלוי בצדיק‪ ,‬ואי אפשר לתאר מה שנעשה כאן‪ ,‬שרבינו‬
‫עוסק עם כל אחד ואחד‪ .‬ועל ידו נוכל לבא לתכלית הטוב‪ .‬נתחזק‬
‫ונתחדש לקבל על עצמינו לקשר עצמנו עם הצדיק‪ ,‬ו'לקבל דבריו כל‬
‫אשר יאמר כי הוא זה‪ ,‬דבר קטן ודבר גדול‪ ,‬ולהשליך כל החכמות‪.‬‬
‫כי כל זמן שנשאר שום שכל‪ ,‬אינו בשלימות ואינו מקושר לצדיק'‬
‫(לשון רבינו בתו' קכ"ג)‪ ,‬ולזה אנו צריכים לכסוף‪ ,‬מה שיותר להתקרב‬
‫לצדיק ולבטל עצמינו ולזרוק שכלינו‪ ,‬רק נכליל עצמינו בתורותיו הק'‪,‬‬
‫ולהשתדל עד כמה שיכולים לקיים עצותיו הק'‪.‬‬
‫ובפרט בעצת כל העצות השיחה בינו לבין קונו‪ ,‬שאנ"ש היו אומרים‬
‫שאלמלא התקרבנו רק לדעת העצה של התבודדות היה הכל כדאי‪,‬‬
‫ועי"ז בודאי נזכה להיות אנשים כשרים‪ .‬לכן נתחדש בזה ללמוד‬
‫התורות של רבינו ולחיות איתם‪ ,‬לעשות מתורות תפילות‪ ,‬בפרט‬
‫בענין של שיחה בינו לבין קונו‪ ,‬ועי"ז נזכה באמת לבא לתכלית הטוב‬
‫כמו שרבינו יכול להביא אותנו‪ .‬אמן‪.‬‬
‫גכ‬
‫מלכות ה'‬
‫׀ הרה”ח ר’ נתן ליברמנטש שליט”א ׀‬
‫כל מאורעותיו הם לטובתו‪ .‬העלאת המלכות‪ .‬ענין ראש‬
‫השנה‪ .‬וידוי דברים בער"ה‪.‬‬
‫רביה"ק פותח בלקו"מ סי' ד' 'כשאדם יודע שכל מאורעותיו לטובתו‪,‬‬
‫זאת הבחינה היא מעין עולם הבא'‪ .‬ואי' בגמ' (פסחים נ‪ ):‬על הפסוק‬
‫ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד‪ ,‬וכי האידנא לאו הוא אחד‪ ,‬אלא לברך הטוב והמטיב על הרעה‪ ,‬כי רואה את הרע אלא שמקבלו באהבה‬
‫דהאידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב‪ ,‬ועל הרעה ברוך דיין ומברך עליו בשמחה‪.‬‬
‫האמת‪ ,‬אבל לעתיד יברכו על הכל הטוב והמטיב‪ .‬וזהו ה' אחד ושמו‬
‫רבינו מלמד אותנו בזה המאמר‪ ,‬את התיקון שלעתיד‪ ,‬ביום ההוא יהיה‬
‫אחד‪ ,‬כמו שרביה"ק מפרש בהמשך‪ ,‬ה' הוא מדת הרחמים‪ ,‬שמו‬
‫ה' אחד ושמו אחד‪ .‬היום גם צריך לומר בשמחה‪ ,‬אבל הרגשת האהבה‬
‫מרמז על מלכות‪ ,‬בחי' אלקים‪ ,‬אחד בגי' אהבה‪ ,‬בין ה' הוא מאהבה בין‬
‫הוא רק לעתיד‪ ,‬ובזה המאמר מלמד רבינו איך זוכים לחיות כך‪ .‬חוץ‬
‫שמו הוא באהבה‪ .‬כמו שכתוב 'בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר'‪.‬‬
‫מענין האמונה שהכל לטובה‪ ,‬יש דרגא לאחוז בדרגת אחד‪ ,‬בין ה' בין‬
‫אלקים‪ .‬וכמו שרבינו מפרש אנכי ה' אלקיך‪ ,‬שידע שגם הרחמים וגם‬
‫ונבאר פשטות הענין‪ ,‬כל מאורעותיו‪ ,‬מאורע הוא מקרה שקרה הדין‪ ,‬הכל אנכי‪ .‬אם לומדים את הדבר לענין האמונה‪ ,‬הוא דרוש נאה‪.‬‬
‫לאדם‪ ,‬לא ענין שהאדם בידים עשה‪ ,‬כידוע שיש לאדם בחירה‪ ,‬יכול אבל הוא תחילת עשרת הדברות‪ ,‬וצריך לדעת מה 'אנכי' אומר לנו‪.‬‬
‫לקלקל ויכול לתקן ולשוב‪ .‬אבל מה שקורה איתו דברים שאינו שולט אנכי הוא אור אין סוף לפני שהוא מתחלק לדרגות של הויה ואלקיך‪,‬‬
‫עליהם‪ ,‬דבר שאין האדם עושה אלא נעשה עמו‪ ,‬זה בחי' מאורע‪ ,‬וזה אנכי לפני הצמצום‪ ,‬שממנו נמשכים כל הצנורות‪ .‬כשאדם דבוק באין‬
‫הכל לטובתו‪ .‬וכמו שרבינו ממשיך‪ ,‬אפי' כשעובר עליו יסורים ח"ו‪ ,‬סוף‪ ,‬מרגיש רק את אנכי‪ ,‬לפני שמשתלשל לחלוקים בין "ה'" ובין‬
‫לדוגמא כשבאים לרופא עם דלקת והרופא חותך ומוציא המוגלה‪" ,‬אלקיך"‪ ,‬לפני צמצומי חסד ודין‪ .‬הרי שרבינו מלמד אותנו איך לחיות‬
‫וזה כואב מאד‪ ,‬אין צועקים עליו‪ ,‬אדרבה מודים לו ומשלמים לו על עם האור של אנכי‪ ,‬לא רק מתוך אמונה וקבלה באהבה‪ ,‬אלא שהוא‬
‫שחתך והוציא את המוגלה‪ .‬כמו כן כשיש ח"ו לאדם יסורים‪ ,‬הרי כיון לפני החילוק‪ ,‬להיות דבוק בשורש ממש‪ ,‬אנכי‪.‬‬
‫שהתכלית הוא טוב‪ ,‬הוא טובה ממש‪ ,‬כשיודע אדם שאין דבר במקרה‪,‬‬
‫אלא כל מה שעובר עליו‪ ,‬הוא ענין שמרפא אותו‪.‬‬
‫רשות‬
‫העצה לזה‪ ,‬העלאת המלכות‪.‬‬
‫אמונה ודעת‬
‫בפשטות הנלמד הוא להתחזק להאמין שהכל לטובה‪ .‬אבל בהמשך‬
‫המאמר רבינו עובר לענין אחר‪ .‬כי בימינו אומרים על הטובה הטוב‬
‫והמטיב‪ ,‬ועל הרעה ברוך דיין האמת‪ ,‬ולעתיד יאמרו על הכל הטוב‬
‫והמטיב‪ .‬ולכאו' צריך עיון שהרי כתיב שצריך לברך בשמחה אפי' על‬
‫הרעה ח"ו גם בימינו‪ ,‬וא"כ מאי שנא היום ולעתיד‪ .‬אלא שלעתיד לא‬
‫יאמרו כלל ברוך דיין האמת‪ ,‬כי לא יראו בכלל מציאות של רע‪ .‬אבל‬
‫בימינו‪ ,‬הגם שמברכים בשמחה‪ ,‬ובאמונה שהכל לטובה‪ ,‬אבל אין‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫דכ‬
‫איך זוכים לכך‪ .‬רבינו ממשיך שאי אפשר לזכות לכך‪ ,‬אלא כשמעלה‬
‫מלכות דקדושה מבין העכו"ם‪ .‬כי שם אלקים הוא שם המלכות‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב 'ואלקים מלכי מקדם'‪ .‬והנה בשו"ע סי' ה'‪ ,‬מפרש שם אלקים‪,‬‬
‫פירוש המלות‪ ,‬הוא שליט תקיף‪ ,‬שזהו בחי' מלכות‪ .‬כי בזה העולם‬
‫כל הבחירה הוא לייחד שם האלקים לשם הויה‪ .‬כי השי"ת הוא נעלם‬
‫ונסתר ואין רואים‪ .‬ורצונו ית' שנכיר במציאות מלכותו ואין עוד מלבדו‬
‫ית'‪ .‬אלא שכל היצר הרע הוא לעסוק עסק ממציאות עוה"ז ולא לבטל‬
‫אותו‪ .‬אפי' שיכולים לדרוש שהכל אלקות‪ ,‬אבל צריך וידעת עם לבבך‬
‫כי ה' הוא האלקים‪ ,‬שכל עניני העולם הזה‪ ,‬הכל הוא ית' לבדו‪ .‬ומנסים שחטאתי‪ .‬אלא שאותיות הוידוי נצטרפים מאלו האותיות שזרק אל‬
‫את האדם‪ ,‬מלמעלה ומלמטה‪ ,‬בכמה תאוות ונסיונות‪ ,‬אפי' שבתחילה הסט"א‪[ ,‬והוא ענין סגולי‪ ,‬כי אין משנה דווקא איזה אותיות אומר‬
‫עושה בשביל רצון ה'‪ ,‬אח"כ עושה קצת בשביל רצון עצמו‪ ,‬או יצר בוידוי‪ ,‬אלא שזה משמים שכשמתודה על איזה ענין שחטא‪ ,‬אזי‬
‫אותיות הוידוי מצטרפים לטובה מאלו הצירופים שקלקל בחטאיו]‪.‬‬
‫הרע של עונות ממש רח"ל‪.‬‬
‫וכל אחד צריך לעשות חשבון הנפש בהתבודדות שיתכן שיעברו כמה‬
‫וכמה ימים שלא הרים את המלכות דקדושה אלא אדרבה הפילה אל‬
‫רבינו מגלה עוד נפלאות בזה‪ ,‬ששורש המלכות הוא אש‪ ,‬וכן התוה"ק‬
‫החצונים ח"ו‪ ,‬אם אינו מתבטל אליו ית'‪ ,‬ועושה רק כרצונו וכהבנתו‪.‬‬
‫היא שורש המלכות‪" ,‬הלא כה דברי כאש"‪ .‬ואמרו בגמ' (מכות כב)‬
‫כי היצר הרע עצום ונורא‪ ,‬שאפי' שכשכבר מבקשים על מלכות 'כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי‬
‫דקדושה בראש השנה‪ ,‬ומבקשים מלוך על כל העולם כולו‪ ,‬מכוונים על גברא רבה'‪ ,‬הרי שיש לצדיק את סגולת התורה‪ ,‬שורש המלכות‪.‬‬
‫כל העולם‪ ,‬על כל האומות והחילונים אבל לא על עצמו‪ .‬רק כשעושה ולכן כשאדם מתודה לפני הצדיק‪ ,‬אזי נצטרפים אותיות הוידוי מאלו‬
‫חשבון הנפש אמיתי מה שנעשה עמו‪ ,‬רואה שרוב הימים עוברים הצירופים שהפיל לסט"א בחטאיו‪ ,‬ומעלה אותם מיד לשרשן כיון‬
‫עם עסקים עצמיים ללא כונה אמיתית לגלות מלכות השם‪ .‬ויש בזה שמתודה לפני הצדיק שהוא גם שורש המלכות‪.‬‬
‫כמה דרגות‪ ,‬אם ח"ו חוטא ממש‪ ,‬הרי הוא כמורד כמלכות‪ ,‬וגם כשאינו‬
‫חוטא ממש‪ ,‬אלא עוסק בדברי רשות בלי רצון לגלות מלכותו‪ ,‬הרי הוא ונרחיב בביאור הענין קצת לקרב אל השכל‪ .‬הנה יש ד' יסודות אש רוח‬
‫מים עפר‪ .‬העפר הוא המגושם ביותר‪ .‬מי שרוצה להכניס אצבעו בעפר‪,‬‬
‫גם חסרון במלכות ה'‪.‬‬
‫צריך להוציא עפר במקומו‪ .‬מים יותר זך‪ ,‬אפשר להכניס בו אצבע‪.‬‬
‫וזה מה שרביה"ק מפרש ה' הוא האלקים‪ ,‬כי אלקים בגי' הטבע‪ ,‬וה' רוח יותר רוחני‪ ,‬והאש רוחני ממש שאין לו שום שייכות לגשמיות‪,‬‬
‫ברא סדר טבעי‪ ,‬כדי שיהיה בחירה‪ ,‬וכל הרוצה לטעות יבא ויטעה אדרבה הוא מכלה ושורף כל דבר גשמי‪ ,‬וכן שאר היסודות מושכים‬
‫ויחשוב שזה מסתובב לבד‪ ,‬והעבודה היא לצעוק שה' הוא האלקים‪ ,‬כלפי מטה‪ ,‬חוץ מאש שמושך כלפי מעלה‪ .‬השי"ת נתגלה בזה העולם‬
‫בסנה ובהר סיני בבחי' אש‪.‬‬
‫הוא ית' מולך עלי ועל הבריאה כולה‪.‬‬
‫וידוי דברים לפני הצדיק‬
‫וידוי דברים‬
‫הכלל שכשאדם מעלה את המלכות לה'‪ ,‬הרי הוא מעלה את האלקים‬
‫להויה‪ ,‬אזי הם מתאחדים והוא זוכה לאור של אנכי‪ .‬וכל זמן שהשאיר‬
‫ניצוצין שבלעה הסט"א מחלקי המלכות‪ ,‬אפי' שעכשיו הוא כבר‬
‫מתנהג כראוי‪ ,‬אבל נשארו חלקי המלכות שבלעה הסט"א על ידו‪ ,‬הרי‬
‫שחסר באחדות שם אלקים ושם הויה‪ ,‬ואיך יזכה לבא ל'אנכי'‪ ,‬להרגיש‬
‫שאין רע כלל‪ ,‬שהרי לזה צריך להעלות המלכות לה' בשלימות‪.‬‬
‫ולכן אומר רביה"ק שצריך לזה וידוי דברים‪ ,‬להעלות ניצוצי המלכות‬
‫שכבר הפיל ע"י החטאים‪ .‬רבינו אומר שזה ע"י וידוי דברים לפני‬
‫הצדיק‪ .‬כי הדיבור הוא גם בחי' מלכות‪ ,‬כמ"ש ב'פתח אליהו'‪ ,‬שם‬
‫מפרש הספירות כצורת אדם‪ ,‬ומפרש 'מלכות‪ -‬פה'‪ .‬ועוד מביא‬
‫רביה"ק הפסוק קחו עמכם דברים ושובו אל ה'‪ ,‬דברים מרמז על‬
‫הנהגה‪' ,‬דבר אחד לדור'‪ ,‬הרי שהמלכות לשון דיבור‪ ,‬שגנוז בכח‬
‫הדיבור ענין המלכות‪.‬‬
‫ובזה מבאר רבינו שכשהאדם מתודה לפני הצדיק הרי הוא מעלה את‬
‫המלכות‪ .‬ורבינו מוריד את הענין לכל אחד לעובדא למעשה‪ ,‬כי כל‬
‫מצוה יש לה דיבור בתורה‪ ,‬מה כן לעשות ומה לא לעשות‪ .‬וחלילה‬
‫כשאחד פוגם בעשה או בלא תעשה‪ ,‬הרי הוא מחריב צירוף הטוב‪,‬‬
‫ונעשה צירוף רע‪ ,‬והסט"א בולעת זה הצירוף‪ ,‬כי זה חיותה והיינו שהם‬
‫בולעים את האותיות של זה הדיבור‪ ,‬והדיבור הוא מלכות‪ .‬וכל פגם או‬
‫עבירה‪ ,‬או הליכה אחר התאוות והגשמיות‪ ,‬הרי יש אותיות בתורה כגון‬
‫"קדושים תהיו"‪ ,‬וכל מה שעוברים על רצון ה'‪ ,‬נעשה צירופים אחרים‬
‫והאותיות נופלים אצל הסט"א‪ ,‬והרי אותיות הדיבור הוא מציאות‬
‫המלכות‪.‬‬
‫התורה הק' נקראת אש‪ ,‬הלא כה דברי כאש‪ .‬כי התוה"ק היא כביכול‬
‫הדעת של השי"ת‪ ,‬דעת ה'אין סוף'‪ ,‬שהשי"ת הוריד השתלשלות‬
‫אחר השתלשלות עד דברי התורה שיש לנו‪ .‬וצריך לכתוב דברי‬
‫התורה ולכתוב בדיו על הקלף‪ ,‬הגם שהתורה היא א"ס‪ ,‬אבל הוא‬
‫ההשתלשלות של הא"ס בזה העולם‪ .‬וזהו מציאות צירופי האותיות‬
‫של המלכות‪ ,‬שהם אלו אותיות התורה‪ .‬לכן נקראת התורה אש‪ ,‬היא‬
‫ההשתלשלות הראשונה של הא"ס‪.‬‬
‫רביה"ק מחדש חידוש נוסף שהצדיק הוא גם בבחינה זאת‪ .‬ומסמיך‬
‫לזה הגמ' שצריך לקום לפני הת"ח‪ .‬בענין הצדיק אין לנו השגה‬
‫והרגשה‪ ,‬הוא מזוכך מכל‪ ,‬ועולה ועולה לדרגות שאין לנו בהם השגה‪.‬‬
‫כי כל מציאות האדם הוא המח‪ ,‬כמובא בתורה כ"א‪ ,‬והיכן שהמח מונח‬
‫שם כל האדם‪ ,‬לא משנה היכן ידיו ורגליו‪ ,‬אם הוא הולך ברחוב אבל‬
‫מחו שקוע בתורה הרי הוא בבית המדרש‪ .‬המח של הצדיק משוטט‬
‫בעולמות העליונים‪ ,‬כבר עבר את העולם הזה‪ ,‬ומזוכך ומשיג עד אין‬
‫סוף‪ ,‬והשי"ת אוחז אותו כאן בציור של גוף גשמי‪ ,‬ממש כאותיות‬
‫התורה שכתובים בדיו ע"ג קלף‪ ,‬היינו 'אור אין סוף' כתוב על קלף‪,‬‬
‫כמו כן הצדיק הוא בבחינה זאת‪ ,‬השתלשלות אא"ס על גוף מזוכך‬
‫של הצדיק‪ .‬ורבינו מסמיך לזה רמז מה שצריך לקום מפניו ק"ו‬
‫מס"ת‪ .‬נמצא‪ ,‬שהצדיק הוא שורש המלכות‪ ,‬היינו שהוא ראשית‬
‫ההשתלשלות שמ'אור אין סוף' לתוך הבריאה‪ .‬כי כל חיות הבריאה‬
‫הוא ממדת המלכות‪ ,‬והצדיק שהוא עומד במקום המשכת אא"ס‬
‫לתוך הבריאה‪ ,‬כאותיות התורה‪ ,‬לכן הוא שורש המלכות‪.‬‬
‫וזה מה שרביה"ק מגלה כאן לעובדא למעשה‪ ,‬אחר שאנו יודעים‬
‫שהצדיק הוא שורש המלכות‪ ,‬לכן כיון שאנו צריכים להוציא את‬
‫צירופי האותיות מהסט"א‪ ,‬שזהו מצות הוידוי בפשטות‪ .‬אבל היום‬
‫כיון שיש התגברות הסט"א כ"כ גדול‪ ,‬אפי' אם יתודה האדם וירבה‬
‫ולכן נתן לנו השי"ת מצות הוידוי‪ ,‬לתקן את המלכות‪ .‬שלכאו' קשה‪,‬‬
‫בדברי וידוי‪ ,‬מי יודע אם יעלו הצירופים האלה לשרשן‪ ,‬לכן צריך וידוי‬
‫הרי העיקר הוא החרטה בלב‪ ,‬וה' יודע הכל‪ ,‬א"כ מה הענין לומר לו‬
‫הכ‬
‫דברים לפני הצדיק דייקא‪.‬‬
‫היינו בתוך ענין ציורי האותיות‪.‬‬
‫מול בית פעור‪ ,‬מרמז על הסט"א שפוער פיו בצירופים רעים‪ .‬ולכן‬
‫נקבר מול בית פעור להכניע אותן שרוצים לבלוע את האותיות ע"י‬
‫החטאים‪.‬‬
‫ודוגמא לדבר‪ ,‬הוא מה שרביה"ק אומר בתורה ב' שצריך לקשר את‬
‫התפילה לצדיק‪ ,‬חוץ מכלל ענין ההתקשרות לצדיקים במח ולב‪ ,‬יש‬
‫עבודה מיוחדת לקשר התפילה לצדיק‪ ,‬וכמובא בכל הספה"ק‪ ,‬ורבינו‬
‫מחדש עוד‪ ,‬שדייקא היום צריך ביותר ויותר לקשר התפילה לצדיק‪.‬‬
‫כמו שמפרש שם מאמר רבב"ח שיש שנפלו מהאמונה וחושבים והנה לעיל נתבאר שהצדיק בהסתלקותו נכלל ברצון הא"ס‪ ,‬והרי‬
‫שאין תפילותיהם מתקבלות‪ ,‬וכד חם גבה אתהפך‪ ,‬היינו שהצדיקים הפסוק אומר שנקבר משה רבינו בגיא בארץ מואב‪ ,‬היינו בתוך בחי'‬
‫תמיד העלו התפילות‪ ,‬אלא שהיום בזמן התגברות כזה‪ ,‬צריך לגלות מלכות שהם ציורי האותיות שנשתלשלים מאא"ס‪ ,‬וא"כ איך אמר‬
‫זאת לרבים‪ ,‬לומר לפני התפילה שמקשר את התפילה לצדיק‪ ,‬שזה רביה"ק בתחילה שהצדיק דבוק בא"ס ממש?‬
‫מסוגל שתבא התפילה למקומה הראוי‪.‬‬
‫אלא שזהו החילוק בין הנשמה והגוף‪ ,‬כי נשמת משה רבינו בעצמו‬
‫ואל ישאל האדם היתכן שאכשר דרי‪ ,‬ומדוע לא נתגלה זה הגילוי לפני נכלל ברצון א"ס‪ ,‬אלא שהרשימו שנשאר בגוף‪ ,‬יש בו כח הרצון‬
‫כמה מאות שנים‪ ,‬כי היה העולם מזוכך יותר והיו נעשים התיקונים שבתוך המלכות‪ ,‬שבו יש את הכח להכניע את הסט"א בית פעור‬
‫האלה ממילא‪ .‬אלא שדייקא היום שיש התגברות הרע מאד חזק‪ ,‬שבולע את האותיות ורוצה להחריב את הקדושה ח"ו‪.‬‬
‫מוכרח לגלות זאת לרבים שיחפשו את הצדיק ויתחברו אליו‪ .‬מרוב‬
‫והנה ציונו הק' של משה רבינו נעלם מאיתנו‪ ,‬ואין אנו יכולים להתוודות‬
‫המניעות שיש על התפילה שתתעלה למקומה‪.‬‬
‫ולהתפלל שם‪ ,‬כי לא ידע איש את קבורתו‪ ,‬וכל פעולת ציונו הק' הוא‬
‫והוא אותו ענין לגבי מה שנתבאר בענין הוידוי‪ ,‬שלעולם לא היו צריכים באתערותא דלעילא‪ ,‬שעוסק להכניע בית פעור‪ .‬ואם ישאל האדם‬
‫להתוודות דייקא לפני הצדיק‪ ,‬שהרי כל וידוי מוציא ומעלה את צירופי מדוע באמת לא נכנעת הסט"א לגמרי בכח קברו של משה‪ ,‬תשובה‬
‫האותיות‪ ,‬אלא שכיון שהיום יש התגברות הסט"א חזק‪ ,‬לכן הוריד לדבר‪ ,‬כי כל ענין שנעשה באתערותא דלעילא הוא רק כדי חיונו‪,‬‬
‫וגילה לנו השי"ת בזה העולם את שורש המלכות‪ ,‬הוא הצדיק האמת‪ ,‬שהסט"א רוצה לבטל לגמרי את הקדושה‪ ,‬ומשה רבינו עומד נגדם‬
‫וגילה לנו שצריך להתוודות לפניו‪ ,‬שבזה יתעלו הצירופים מיד לשרשן‪ .‬להכניעם‪ ,‬ולהשאיר את הקדושה ב'כדי חיונו'‪.‬‬
‫והנה כל העולם עומד וקיים רק ברצונו ית'‪ ,‬ואפי' בתי ע"ז וכדו'‪,‬‬
‫עשה השי"ת למען הבחירה‪ ,‬הרי שגם זה קיים ברצונו ית'‪ ,‬והוא ענין‬
‫נעלם‪ ,‬כמובא בלקו"ת סי' י"ב‪ ,‬אבל סוף סוף רק רצון ה' מחיה הכל‪.‬‬
‫והנה כל אות יש בו רצון ה' איך יהיה תמונתו וציורו‪ ,‬וחוץ מזה יש‬
‫גם רצון האא"ס‪ .‬כלומר‪ ,‬שיש רצון פרטי איך יהיה נראה צורת הא'‬
‫והב'‪ ,‬וכל זה נמשך משורש הרצון שרצה השי"ת שיהיה מציאות של‬
‫בריאה‪ ,‬עוד לפני הרצון שבציורים הפרטיים‪ ,‬אלא מדת הרצון הכללי‬
‫והשרשי‪ ,‬שורש הרצון הוא הנקרא רצון א"ס‪ ,‬למעלה מכל ציור ופרט‪.‬‬
‫וכל הרצונות והציורים נמשכים ומקבלים חיות מרצון הא"ס‪.‬‬
‫ובזה נבא לענין ציונו הק' של רביה"ק‪ ,‬שהוא כן דיבר מקברו‪ ,‬ואמר‬
‫בפירוש שענינו נמשך גם אחר הסתלקותו‪ .‬וכל מי שבא לציונו הק'‬
‫בפרט בערב ראש השנה‪ ,‬שבודאי בא להתפלל על כמה ענינים‪ ,‬אבל‬
‫בל נשכח שעיקר תפילתינו הוא להחזיר האותיות שזרקנו חלקי‬
‫המלכות להסט"א‪ ,‬הלב יודע מרת נפשו‪ ,‬וכאן אנו יכולים לפעול‬
‫שלימות התיקון בכח רביה"ק‪ ,‬באופן של וידוי דברים‪ .‬לא רק בגלל‬
‫שהתפילה על קברי הצדיקים מסוגלת להתקבל‪ ,‬אלא שזהו סגולת‬
‫ציונו הק' של רביה"ק להעלות ולהחזיר כל צירופי האותיות להמלכות‬
‫דקדושה‪ .‬והוא מחכה לאתערותא דלתתא‪ ,‬כל אחד כפי ערכו‪ .‬עיקר‬
‫עבודתינו עכשיו הוא להוציא האותיות מהסט"א‪.‬‬
‫וכלל הדברים הוא‪ ,‬שכשמעלים את האותיות‪ ,‬מעלים אותם לשרשם‪,‬‬
‫היינו להרצון א"ס‪ ,‬שהוא בחי' האנכי‪ ,‬לפני ה' אלקיך‪ .‬לכן כשבא האדם ובזה נבין את ענין הוידוי בערב ראש השנה‪ .‬כי את הראש השנה‬
‫לפני הצדיק ומתודה לפניו‪ ,‬ומכניס האותיות לשורש הא"ס‪ ,‬אזי חוזר בעצמו אי אפשר להסביר כלל‪ ,‬ואין מי שיוכל להסביר זאת‪ ,‬אפי' לא‬
‫שרפים וחיות ואופני הקודש‪ ,‬רבינו אמר 'השי"ת נתן לי מתנה את‬
‫משם באור השרשי‪ ,‬של אנכי‪.‬‬
‫הראש השנה'‪ ,‬גם אמר‪' ,‬מי שמאמין בי יבא אלי על ראש השנה'‪ ,‬היינו‬
‫שהוא ענין שאי אפשר להסביר‪ ,‬אם אתה מאמין בי‪ ,‬תבא‪' .‬מה אומר‬
‫לכם‪ ,‬גדול מזה אינו בנמצא'‪.‬‬
‫וידוי דברים בערב ראש השנה דייקא‬
‫ענין ראש השנה‪ ,‬מלכות ה' ויום הדין‬
‫ראש השנה הוא יום הדין‪ .‬ומה נפלא הדבר שבעיקרי התפילות לא‬
‫נזכר כלל שהוא יום הדין‪ ,‬כי אם בפיוטים שמוסיפים‪ ,‬אבל בשמונה‬
‫עשרה לא נזכר כלל ענין הדין‪ ,‬רק מבקשים על מלכות דקדושה‪ .‬המלך‬
‫הקדוש‪ ,‬מלוך‪ ,‬וידע כל פעול‪ ,‬מלך על כל הארץ וכו'‪ .‬שאנו מבקשים‬
‫רק על התגלות המלכות‪.‬‬
‫ועתה נבאר בענין הוידוי בערב ראש השנה‪ .‬רביה"ק מפרש הפסוק‬
‫'ויקבור אותו בגיא בארץ מואב מול בית פעור'‪ .‬שכיון שהצדיק‬
‫עומד בדרגת התפשטות הגשמיות‪ ,‬הרי הוא נסתלק לאא"ס‪ ,‬כי‬
‫בחייו הוא דבוק בא"ס ברצוא ושוב‪ ,‬אך כשבא עת הסתלקותו‪ ,‬עולה‬
‫נשמתו לאא"ס‪ .‬ולכן 'ויקבור אותו בגיא'‪ ,‬גיא מרמז על שפלות‪ ,‬אין‪,‬‬
‫שכשנסתלק משה רבינו נתדבק בבחי' אין סוף‪' .‬בארץ מואב'‪ ,‬הוא אלא הביאור שכיון שכל עיקר סיבת הבריאה היתה לגלות מלכותו‪,‬‬
‫בחי' מלכות‪ .‬כי משה רבינו נקבר ונגנז בא"ס שבמלכות‪ ,‬בחי' בגיא ואין מלך בלא עם‪ ,‬לכן ברא השי"ת את הבריאה בראש השנה‪ ,‬שזה‬
‫בארץ מואב‪ ,‬כי לא נטמן בא"ס ממש‪ ,‬אלא בא"ס שמחיה את המלכות‪ ,‬היה היום השישי מבראשית‪ ,‬ובריאת האדם היה בראש השנה‪ ,‬שהוא‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫וכ‬
‫הבעל בחירה שצריך לקבל על עצמו מלכות שמים‪ .‬וראש השנה ולזה צריך מאד מאד להתחזק לנצל את היום הזה של ערב ראש‬
‫נקרא יום הולדת המלך‪ ,‬שבו נולדה מדת המלכות‪ .‬ומובא בכ"מ השנה‪ ,‬לבקש להמליך את השי"ת על כל ישותינו‪.‬‬
‫בספרי רבינו‪ ,‬שהדין נשרש במלכות‪ ,‬דינא דמלכותא‪ ,‬לכן ראש השנה‬
‫ויש להעיר מה שרביה"ק מביא בהמשך המאמר‪ ,‬שמע ה' קול יהודה‪,‬‬
‫הוא יום הדין‪ ,‬כי הוא יום המלכות‪.‬‬
‫שהיו עצמותיו מגולגלין היינו שצירופי האותיות היו חקוקין על‬
‫ומהו המתקת הדין‪ ,‬למסור המלוכה להשי"ת‪ ,‬להמליך אותו ית'‪ ,‬עצמותיו‪ ,‬ומשה רבינו הזכיר וידויו‪ ,‬ובזה נחשב שהתודה עכשיו לפני‬
‫ולבקש על התגלות מלכותו ית'‪ ,‬וזהו עיקר המתקת הדין‪ ,‬וזה מה הצדיק‪ ,‬ובזה העלה את יהודה‪ .‬ויש להבין שהרי עצמותיו היו מגולגלין‬
‫משום מעשה דבנימין‪ ,‬ואילו הוידוי היה צדקה ממני במעשה תמר‪.‬‬
‫שרוצים מאיתנו שנבקש על התגלות המלכות‪.‬‬
‫א"כ מה שייך הוידוי של מעשה תמר להצילו מחרם על שאמר אנכי‬
‫אלא שבתוך זה יש להתעורר מאד‪ ,‬לא רק לבקש המלכתו על כל אערבנו (עי"ש בגמ' סוטה ז)‪.‬למדנו מכאן שהוידוי אינו מוכרח להיות‬
‫אומות העולם וכל ישראל‪ ,‬אלא לעיין היטב האם אני בעצמי בטל על אותו פרט שחטא בו‪ ,‬כמ"ש בזה"ק להדיא שאין הוידוי צריך להיות‬
‫למלכות ה'‪ ,‬האם אני עושה בכל עת רק רצונו ית'‪ ,‬האם אני ממליך דווקא לזכור הכל ולפרט הכל‪ ,‬אלא יתוודה על מה שזוכר‪ ,‬כי אין הכהן‬
‫אותו על המחשבה‪ ,‬הדיבור והמעשה‪ ,‬האם אני שומר את הזמן מסתכל בבית הסתרים‪ ,‬הוא רק מתודה על מה שזוכר‪ ,‬והשאר מתוקן‬
‫למלאות אותו במלכות ה'‪.‬‬
‫ממילא‪ .‬העיקר לקיים מצות הוידוי‪ .‬ולכן כיון שעשה יהודה מעשה‬
‫הוידוי במעשה דתמר‪ ,‬בזה נתתקן גם ענין הערבות על בנימין‪.‬‬
‫זהו ההתבודדות של ראש השנה‪ ,‬וזה עיקר תפילותינו באלו הימים‬
‫הקדושים‪ ,‬כי אפי' להתוודות אסור בזה היום‪ ,‬רק מבקשים על לכן כשבאים אל הציון הק' אינו העיקר להאריך ולהזכיר עוד ועוד‬
‫העלאת המלכות‪.‬‬
‫פרטים דייקא‪ ,‬כי יכלה הזמן והם לא יכלו‪ ,‬העיקר להזכיר מה שלוחץ‬
‫על המח‪ ,‬ומונח על הלב‪ ,‬השאר מתוקן ממילא‪ .‬ובעיקר להאריך‬
‫מלכות ה' בראש השנה ע"י וידוי דברים בער"ה בריצויים ופיוסים לפניו ית'‪ .‬לבקש אצל רביה"ק לזכות להעלאת‬
‫וכמו שהזכרנו לעיל שהעלאת המלכות הוא ע"י וידוי דברים‪ ,‬לכן המלכות‪' .‬רבי קדוש‪ ,‬אני רוצה להשתנות‪ ,‬לחיות אחרת‪ ,‬להתדבק‬
‫הולכים על קברי הצדיקים בערב ראש השנה‪ ,‬כי דייקא ע"י וידוי בהשי"ת'‪.‬‬
‫לפני הצדיק בערב ראש השנה‪ ,‬אזי ממשיך הצדיק להעלות המלכות‬
‫בראש השנה עצמו‪ .‬כי גדולת ר"ה בעצמו אין לנו שום השגה ורעיון‪ ,‬מהו הסימן אם האדם רוצה להשתנות באמת או לא‪ ,‬מוצאי ראש‬
‫רק אמונה בלבד‪ .‬אבל בערב ראש השנה‪ ,‬על זה צריך אתערותא השנה‪ ,‬בנסיעה חזור הביתה‪ .‬לא ליסוע בהרגשה שהכיסים מלאים‬
‫דלתתא כל אחד כפי דרגתו‪ ,‬ובזה היום כל השנה תלויה בו‪ ,‬להרבות וכבר לא משנה כ"כ מה שיהיה בעשי"ת וביוה"כ‪ ,‬כי אדרבה בכח של‬
‫בהרהורי תשובה‪ ,‬ובקשות אמיתיות לפניו ית'‪ .‬כאן אפשר לפעול ר"ה לשנות אותנו לגמרי‪ ,‬לכן צריך להמשיך הכיסופים והרצונות‬
‫בנסיעה חזור‪ ,‬וכל העשרת ימי תשובה‪ ,‬שהימים האלה מתקנים כל‬
‫רחמים אצלו ית' לתקן הכל‪.‬‬
‫השנה‪ .‬וכ"ש כשבא יום הכיפורים‪.‬‬
‫ובזה יומשכו גם שפע גשמי וחיים טובים עם כל מה שנצרך לכך‪,‬‬
‫כמו שרביה"ק מביא בזה המאמר 'חמת מלך מלאכי מות'‪ ,‬כי חמתו כל אחד יודע בעצמו במה שיש לו להשתנות‪ ,‬וכאן הוא המקום‬
‫של הקב"ה בשביל המלכות שהשפיל על ידי עוונותיו'‪ .‬היינו שכל להוציא את האותיות הצירופים הרעים‪ ,‬ולבקש להתדבק בהשי"ת‪.‬‬
‫מה שעובר על האדם יסורים וחסרונות ח"ו‪ ,‬הכל רק מחמת השפלת וכל זה בעיקר בערב ראש השנה‪ ,‬שהוא זמן האתערותא דלתתא‬
‫המלכות‪ ,‬אבל כשמתגבר ומתעורר להחזיר בנין המלכות‪ ,‬בזה נמתקין דילן‪ ,‬אבל עבודת עצם העלאת המלכות הוא עבודת רביה"ק בעצמו‬
‫בר"ה‪ ,‬ומה שיש לנו לעשות הוא לבקש על מלכותו ית'‪ .‬ויהי רצון‬
‫כל הדינים‪.‬‬
‫שנזכה לגלות מלכותו יתברך על כל מעשינו‪.‬‬
‫זכ‬
‫דרך התשובה לאור רבינו‬
‫׀ הרה"ח ר' יעקב שלמה מוזסון שליט”א ׀‬
‫בליקו"מ ח"א סי' ו' גילה רבינו אור חדש בתשובה (חדש שהוא ישן‬
‫כמ"ש מהרנ"ת) שיכול להחיות כל אחד בכל מצב שהוא‪ ,‬הבקיאות‬
‫ברצוא ושוב‪ ,‬שני הדרגות של תשובה‪ .‬הדרגא עילאה של תשובה‬
‫על תשובה‪ ,‬שבכל עת משיג יותר‪ ,‬ולפי דרגתו היה עבודת אתמול‬
‫בבחינת הגשמה (וכמו שמסופר מרבינו סעדיה גאון שבא למקום‬
‫שלא הכירו‪ ,‬וכבדוהו המארח כתלמיד חכם מן השורה‪ ,‬ואח"כ‬
‫כשהתגלה לבעה"ב שהוא רבינו סעדיה גאון המפורסם‪ ,‬בא אליו עם‬
‫בקשת סליחה‪ ,‬ואמר רס"ג שסוף סוף קיבל מה שצריך ממנו‪ .‬ואמר‬
‫המארח שלפי רום דרגתו היה חייב לכבדו באופן יותר מעולה‪ .‬ולמד‬
‫מזה רס"ג לעבודת ה'‪ ,‬שאין סוף לתשובה) ותשובה פירוש ריצה יותר‬
‫ויותר לאור הנערב לשוב לשורשו‪ ,‬שממנו נחצב‪ .‬ולאידך גיסא יש‬
‫התשובה השניה של בקי בשוב‪ ,‬שלא התחיל שום הויה בעולם‪ ,‬וע"י‬
‫בושה וכלימה משתנה כל גוונין שלו ודמו נשפך‪ ,‬ואח"כ מגיע הדמימה‬
‫ושתיקה‪ ,‬ונעשה התחדשות ובריה חדשה‪ ,‬ובחינת כתר ישרה עליו גם‬
‫בדרגא זאת‪ ,‬והם בחינות אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך‪.‬‬
‫ומובא שם שהכתר של בקיאות בשוב הוא מלשון המתנה‪' ,‬כתר לי‬
‫זעיר ואחוך' שדרך התשובה הוא הסבל והעלבון‪ ,‬ולא לזוז ממקומו‬
‫בשום פנים‪ ,‬שגם אם לא יראה בעצמו שום תזוזה קטנה לטוב‪,‬‬
‫'מקומך אל תנח' שכל זה מהנסיון שעבורו באנו לעוה"ז‪ ,‬ויצפה ויתחנן‬
‫ויחפש ויבקש‪ ,‬ודוקא במצבו מקבל שפע מהכתר עליון של בעל‬
‫תשובה עילאה שלא מפסיק לחזור בתשובה‬
‫על תשובה‪ ,‬ולהתעלות עוד ועוד‪ ,‬כאילו שעדיין לא נברא‪ ,‬בחינת‬
‫משה מאיר ליהושע‪.‬‬
‫ומבואר בתורה הנ"ל איך שבקרא 'דרך כוכב מיעקב' מרומז ענין של‬
‫השתנות הגוונין בחינת רקיע‪ ,‬בחינת יעקב‪ ,‬והוא ענין הבושה הנ"ל‪,‬‬
‫שאינו רק תנאי בתשובה‪ ,‬אלא הוא עיקר התיקון שרק ע"ז עומד‬
‫להיות הויה חדשה‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חכ‬
‫ויש בזה רמז נפלא‪ ,‬כי לכל אחד יש הנקודה הטובה הטמון בו‪ ,‬וכתב‬
‫בלקו"ה שהוא בחי' האבידה שצריך לחפש אחריה‪ ,‬כמבואר בתורה‬
‫פ"ז ח"ב שהוא סוד חודש אלול ותקיעת השופר‪ ,‬ובח"א סי' קפ"ח‬
‫שהאבידות נמצאים אצל הצדיק שמלקט כל האבידות של כל העולם‪,‬‬
‫והוא ענין הנשגב של אזמרה לאלקי בעודי ח"א סי' רפ"ב‪ ,‬לחפש‬
‫נקודה טובה שבו ולשמח עצמו בנקודה זאת‪.‬‬
‫וגם ענין חיפוש נקודות טובות שבאחרים וללקטם (וגם בח"ב סי'‬
‫י' וסי' מ"ה ובח"א סי' נ"ד אות ו' – שזה סוד הניגון לברר הנקודה‬
‫הטובה‪ ,‬שהוא רוח הקודש בחינת משיח שבו מתוך רוח נכאה) וכתב‬
‫מוהרנ"ת בלקו"ה ובלקו"ת שהלואי ונמצא אבידה אחת במשך כל‬
‫ימינו‪ ,‬ומרוב התלהבות והתפעלות של מוהרנ"ת בהרבה מכתבים‬
‫בעלים לתרופה בענין תורת אזמרה הנ"ל אנו רואים שאין לנו שום‬
‫מושג עד היכן הדברים מגיעים‪ .‬עי' במכתב מר' נחמן טולטשין סי'‬
‫ה' שכתב וז"ל כאשר שמעתי מפיו של הקדוש מורי ורבי מוהרנ"ת‬
‫נאר אזמרה און נאר אזמרה לאלוקי בעודי עכ"ל‪ -( ,‬רק אזמרה רק‬
‫אזמרה לאלוקי בעודי) שבזה כלול הכל‪ .‬וכפי הנראה מלקו"ה ולקו"ת‬
‫שהוא מיסודות של התפילה והתבודדות שבדיבורים של השתוקקות‬
‫וכיסופים לה' מעומק הלב בעקביות‪ ,‬יכול למצוא איזה נקודה‬
‫טובה‪ ,‬והנקודה הטובה שיש בו הוא האבידה שנאבד ממנו בגלגול‬
‫זה ובגלגולים קודמים‪ ,‬וצריכים לזכות לדיבור הנכון הבוקע הלב‪.‬‬
‫וכדאיתא בלקו"מ ח"א סי' קי"ב שהלואי ונזכה לדיבור אחד אמיתי‬
‫במשך החיים (שיעלה כל בקשותיו ותפילותיו שלא היו בדרגא זאת)‬
‫ואיתא בעונג שבת במכתבי הגאון החסיד ר' אפרים מפשעדבוז עמוד‬
‫תט"ו‪ ,‬ששמע בשם מוהרנ"ת שהתפילה האמיתית הזאת הוא דייקא‬
‫באחד מימי ירידה‪ .‬עכ"ד‪( .‬היפוך דעת ההמון שדווקא במצב עליה‬
‫יכול לזכות לתפילה הראויה‪ ,‬א גישמאקע דאוונען) ולהנ"ל מובן שזה‬
‫החיפוש של האבידות שהוא גופא חיפוש של נקודה טובה שנשאר‬
‫בו שיכול להחיות עצמו‪ ,‬והוא נמצא דווקא כשנמצא בבחינת כתר‪-‬‬
‫המתנה שסובל העלבון והבושה‪ ,‬ונעשה דמימה ושתיקה‪ ,‬וצועק איה‬
‫מקום כבודו במקום שהוא נמצא (כמבואר לקו"ת סי' י"ב)‪.‬‬
‫א"כ להנ"ל יתכן שזה ג"כ מרומז בדרך כוכב מיעקב – שכוכב הוא‬
‫נקודה קטנה המאירה‪ ,‬וצריך ללקטם‪ ,‬ואמנם נראים כאור קטן אבל הם‬
‫באמת אורים גדולים‪( .‬ובזה פייס דעתה של ירח‪ ,‬כשאמרה שאין שני‬
‫מלכים משתמשים בכתר אחד‪ ,‬הירח הוא בחי' יהושע‪ ,‬בחי' הדמימה‬
‫והשתיקה‪ .‬עי' לקו"ה הל' ר"ח ה"ו) ודוקא ע"י בושה השתנות הגוונין‬
‫שמתפורר ישותו לחלקים קטנים‪ ,‬אזי אפשר למצוא בין הגוונים‬
‫נקודות טובות ומאירות‪( .‬ואולי זה כלול ג"כ בר"ת תשר"י שגילה‬
‫רבינו בח"ב סי' ח' אתה פוררת בעזך י'ם ש'ברת ר'אשי ת'נינים על‬
‫המים‪ ,‬שהפירורים הם משברון הישות והגאוה ע"י בושה שמשתנה‬
‫לגוונין‪ ,‬ומתפורר מהותו‪ ,‬ואז אפשר לברר הפנינים‪ ,‬שהוא ג"כ מכלל‬
‫ההקאה של הסט"א ע"י תפילת הבעל כח המבואר בתורה הנ"ל‪,‬‬
‫וכתב רבינו בח"א סי' נ"ב שביטול הישות הוא מעיקרי ההתבודדות‪,‬‬
‫וכשזוכים לדיבורים מנקודת הלב ששואב מלב העליון‪ ,‬עי"ז מתפורר‬
‫הישות ונעשה בריה חדשה)‪ .‬וכמו שבדריכת הקשת שחייבים למתוח‬
‫אחורה כדי לירות החץ‪ ,‬כן בענין תשובה חייב לעבור נסיגות ונפילות‬
‫המרומז ב'כולו סג יחדיו' – ס"ג הוא השם הויה במלוי (המכוון כנגד‬
‫בינה‪ -‬תשובה עילאה) שנקוד בחיריק לשון יחרק שן‪ ,‬ענין דמימה‬
‫ושתיקה‪ ,‬שהוא סוד כוונת אלול בבחינת 'בקי בשוב'‪ ,‬שלא מתייאש‬
‫כשנסוג אחור‪ ,‬וסובל הכל‪ .‬ואחרי שעובר ה'סג' אח"כ מול זה‪ ,‬ילך‬
‫החץ למרחק בחינת דרך כוכב מיעקב‪ ,‬ויאיר בכל העולמות‪ .‬ואדרבה‪,‬‬
‫כמה שמושך המיתר של הקשת אחורה‪( ,‬ס"ג אחור) אח"כ עף החץ‬
‫יותר למרחקים‪ .‬והוא חיזוק גדול‪ .‬וכמבואר בח"א סי' נ"ו אות ד'‬
‫שכמה שיותר ההסתרה‪ -‬מונח שם תורה יותר גבוהה‪ ,‬וכן בח"א סי'‬
‫י' שדווקא בבחינת רגלין מונח פנימיות סודות התורה‪ ,‬וכמו שהרחיב‬
‫בלקוטי הלכות שסודות התורה אינם דווקא צירופי אותיות של שמות‬
‫הקדושים‪ ,‬אלא התגלות ה' ותורתו בכל מקום אפי' בירוד שבירודים‪.‬‬
‫(ודרַך אותיות ֶדרֶך ‪ -‬הנותן בים דרך – בק'י בעייל בק'י בנפיק‪ ,‬שתי‬
‫ָ‬
‫בקיאות בגי' דרך)‪.‬‬
‫על כל אחד ואחד' עכ"ל‪ .‬שלעתיד לבא יתגלה שבאמת יש בכל אחד‬
‫מישראל שם קדוש‪ ,‬שהוא מציאת האבידה והארת נקודה הטובה‬
‫שבו‪ ,‬שיאיר לעתיד לבא לעין כל‪ .‬אפילו לעיני הגויים‪( .‬כי יתגלה האור‬
‫של הכוכבים ‪ -‬נקודות הטובות)‪ .‬והמדרש מביא פסוק עד"ז 'שנאמר‬
‫(ישעיה מט) 'כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי‬
‫לעבד מושלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו'‪ .‬ע"כ‪ .‬בא לרמז שמי‬
‫שמבזה עצמו ‪ -‬בזות נפש שפיכות דמים‪ -‬דמימה ושתיקה‪ ,‬יזכה‬
‫לע"ל לכבוד ה' ‪ -‬שמי אשר בקרבו‪ .‬ועי' בלקו"מ ח"ב ע"ג שבפסוק‬
‫אל'ה שמו'ת בנ'י ישרא'ל הבאי'ם מצרימ'ה א'ת יעק'ב אי'ש ובית'ו‪,‬‬
‫ס"ת תהלים תשובה‪ .‬שאמירת תהלים מסוגל לתשובה‪ .‬ולכן ישראל‬
‫מרבים בתהלים באלול ועשי"ת ע"כ‪ .‬וי"ל שזה הרמז כנ"ל שבנ"י‬
‫יהיה לשם 'שמות' היינו ֵשמות הקדושים השרויים בתוכם‪ ,‬דייקא‬
‫יצרים וסופגים הבזיונות ושפיכות דמים‪ ,‬והכח‬
‫במ ָ‬
‫כשבאים מצרימה ‪ֵ -‬‬
‫הוא מ'יעקב' שהוא הגוונים המשתנים והבושות שבבקיאות בשוב‬
‫(כמ"ש בתורה ו') ולכן דרך כוכב מיעקב‪.‬‬
‫ומתוך תורת רבינו הנ"ל אנו לומדים דרך המחודש בתשובה‪ ,‬שאין‬
‫צריך לאיזה הקדמה להיות במצב של התעלות בכדי לחזור בתשובה‪,‬‬
‫אלא כמו"ש בפרשת ואתחנן 'ובקשתם משם את ה' אלקיך כי‬
‫תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך'‪ ,‬שאי' בסה"ק שבשפל המצב ושאול‬
‫תחתית שנמצא‪ִ ,‬מ ָשם דייקא תמצא את ה' אלקיך‪ .‬וכדאי' בח"ב סי'‬
‫י"ב בתורת איה מקום כבודו שהצעקה בשאול תחתית איה מקום‬
‫כבודו‪ ,‬בודאי אתה מוסתר תוך ההסתרה והחושך‪ ,‬הוא המגלה‬
‫האלקות ואור התקוה‪ .‬גם בפרשת יוה"כ באחרי מות בתוך פרשת‬
‫עבודת היום כתוב 'השוכן איתם בתוך טומאתם' ופירש"י אע"פ שהם‬
‫טמאים שכינה ביניהם‪ ,‬אשר לכאורה יפלא מדוע דווקא בפרשת‬
‫יוה"כ שכולו כפרה על כל העוונות וטומאת מקדש וקדשים‪ ,‬מוזכר‬
‫ענין השכינה תוך טומאת של ישראל‪ ,‬אך הענין כנ"ל שאדרבה דוקא‬
‫תוך טומאתם אפשר לצאת ולמצוא האור‪ ,‬וכמו שגילה רבינו בח"א‬
‫סי' ר"ו על פסוק 'תעיתי כשה אובד בקש עבדך' שהתועה בדרכים‬
‫המקולקלים כשתועה מאד באלו דרכים הנבוכים אזי דוקא מרוב‬
‫תעותו בהם יתהפך וישוב עד שיהיה סמוך למקומו הראשון ולא‬
‫יהיה רק מעט בינו לבין מקומו הראשון‪ ,‬ובקל ע"י נסיון קל‪ ,‬ישוב עוד‬
‫למקומו עכ"ל‪( .‬ע"ע בספה"ק תולדות יעקב יוסף פר' דברים בשם‬
‫הבעש"ט שכשיורד לתחתית ממש‪ ,‬חייב על כרחך שוב לעלות‪ ,‬כמו‬
‫הגלגל המסתובב)‪.‬‬
‫ומרומז עוד דבר נפלא מאד שכל סוד התשובה הנפלאה של בקי‬
‫בשוב‪ ,‬בחינת אהיה‪' ,‬אנא בעינא למהוי' כמבואר בהתחלת תורה ו'‬
‫שאין לי עדיין שום הויה בעולם‪( .‬עי' סידור הרב כונת מקוה בערב‬
‫שבת שהרחיב שזה ג"כ כונת המקוה‪ ,‬שאין לו עכשיו שום הויה‪ ,‬רק‬
‫אנא בעינא למהוי‪ ,‬והענין תואם עם מש"כ בשיחות הר"ן שיחזיק‬
‫נשימתו במקוה עד יכולתו ע"ש‪ ,‬שאז נחשב כבריה חדשה בעלותו מן‬
‫ולפי כל הנ"ל מובן שהצדיק השליח ציבור שיודע לעשות ניגון‬
‫המקוה‪ ,‬בקבלתו חיות חדש)‪.‬‬
‫מכל הנקודות טובות שבכל אחד מישראל‪ ,‬אפי' בגרוע שבגרועים‪,‬‬
‫ויש עוד רמז נפלא שאחרי 'אהי'ה ‪ -‬שאין לו עדיין שום הויה בעולם‪ ,‬הוא הראוי להתפלל לפני העמוד שכל נקודות טובות תאבים אליו‬
‫מתקדם הלאה כדריכת הכוכב‪ ,‬ונעשה מאהי'ה אותיות בוכ'ו שהוא ונכללים בו‪ ,‬והוא באמת מרוצה על הציבור‪( ,‬שם ח"א סי' רפ"ב)‪ ,‬והוא‬
‫שם קדוש הנקרא חילוף שם אהיה‪ ,‬כמ"ש בלקו"מ מהאריז"ל ח"א הצדיק המובא בח"א סי' קפ"ח שאוסף אבידותיו של כל אחד ואחד‬
‫סי' ס"ז אות ז' שהוא ענין הולדת הנפש בחינת יד הגדולה‪ ,‬ומביא עד שמוצא האבידות של כל העולם ע"י שהאבידות הם הנקודות‬
‫רבינו על זה את הפסו 'כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף' עי"ש‪ ,‬טובות שנאבדו‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬וצריך להחכם לבקשו להכיר אבידתו‪( ,‬אך‬
‫ומרמז ג"כ לכל הנ"ל‪ ,‬כי ענין כבוד חדש ע"י בזיונות ושפיכות דמים‪ ,‬הצדיק אינו מחזירו עד שידרשנו אם אינו רמאי ושקרן כמ"ש עד‬
‫בחינת דריכת הקשת שמתחלף מאהי'ה לבוכ'ו שם קדוש‪( .‬וכתב דרוש אחיך וכו' (שם)) והוא המובא בח"א סי' י"ז אות א' שהצדיק‬
‫רבינו ששם בוכ'ו בגי' 'ידך' שעל ידו ההולדה‪ .‬ובוכ'ו עם יד (יד פשוטה ע"י שמבקש ומחפש תמיד מוצא ההתפארות שיש בישראל ובכלל‬
‫לקבל שבים ‪ -‬סוד חודש אלול) בגי' כוכב‪ ,‬עוד רמז נפלא) ויתכן ובפרט ופרטי פרטיות בכל אבר ותנועה של כל אחד ואחד מישראל‪,‬‬
‫שע"ז נאמר מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא‪ ,‬שכל נקודה ע"י שיודע ומשיג כל הרצונות של השי"ת שהיה לו בכל הבריאה‪,‬‬
‫טובה ומציאת אבידה‪ ,‬בחינת כוכב‪ ,‬הוא שם קדוש‪ .‬ואי' במדרש פ' בכלל ובפרט‪ ,‬ופרט פרטיות‪ ,‬כי כל הרצונות של כל הבריאה הכל היה‬
‫בא פרשה ט"ו פיסקא י"ז וז"ל‪' :‬ולא עוד אלא שיהיו גדולי העם (של בשביל ההתפארות של ישראל‪ ,‬עכ"ל‪ .‬שהנקודה טובה הוא ישראל‬
‫הגוים) רואין קטן מישראל ומתאוין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב אשר בך אתפאר והוא המוכיח שראוי להוכיח‪ ,‬שמוסיף ונותן ריח טוב‬
‫טכ‬
‫בהנשמות ע"י תורתו‪( .‬ח"א סי' ח') כי הוא מנהיג רחמן אמיתי שיודע‬
‫איך להשתמש ברחמנותנו לרחם על כל אחד במה שצריך לו דייקא‬
‫(ח"ב סי' ז) והוא העוסק בתיקון השדה העליונה ויודע גודל יקר ויופי‬
‫השדה וגידוליו ששם נשמות גדולות וקדושות הגדלים שם‪ ,‬ונקרא‬
‫בעל השדה שמשגיח ומשתדל תמיד להשקות האילנות ולגדלם‬
‫ובשארי תיקוני השדה ולהרחיק האילנות זה מזה הרחקה הראויה‬
‫שלא יכחיש אחד את חבירו (ח"א סי' ס"ה)‪.‬‬
‫לפי המבואר בספומ"ע מעשה א' של אבידת בת מלך שחיפוש אחרי‬
‫האבידות הוא ההשתוקקות וכיסופין של כל השנה‪ ,‬והעיקר ביום‬
‫האחרון של השנה‪ ,‬שעומד לפני פתח האור שאז מתגבר ההסתרות‬
‫וכמובא בלקו"ה בכ"מ שבר"ה הוא זמן ליקוט הנקודות‪ ,‬ואמר רבינו‬
‫שהענין שלי כולו ר"ה‪ ,‬וכן אמר הענין שלי הוא תפילה‪( ,‬ואמר שלכן‬
‫מזלזלין בעניינו שתפילה הוא דברים העומדים ברומו של עולם‬
‫ומזלזלים בו‪ ,‬כמבואר בגמ' ברכות ו' על פסוק כרום זולות לבני אדם‪,‬‬
‫וגם אמר שהענין שלי כולו אמונה‪ ,‬ואמר למוהרנ"ת שבעניני אמונה‬
‫יאריך ביותר‪ ,‬ובהתאספות קיבוץ הקדוש של ר"ה מאיר עצם ענין‬
‫רבינו‪ ,‬וענין האמונה ותפילה‪ ,‬בהתחדשות נפלאה‪ .‬וקשה לכתוב על‬
‫דף הרגשי קדושה והתחדשות העילאה שזוכים ליכלל באור הנערב‪,‬‬
‫כמו שלא יוכל להסביר לעיוור טיב השמש‪ ,‬וכמבואר בלקו"מ ח"א‬
‫סי' יג אות ד' שכל בני אדם הבאים לחכם הדור שלכל אחד ואחד יש‬
‫לו איזהו רצון והצדיק לוקח כל הרצונות ועולה עימהם‪ ,‬ומתחדשים‬
‫בסוד העיבור ואח"כ 'ויורד עוז מבטחה'‪ ,‬שממשיך השגחה עליונה‬
‫מתורתו ומצחצח הנפשות מאור הצחצחות משקיא דנחלא וכמבואר‬
‫בגוף התורה הנ"ל שאפי' הכי פחות שעדיין לא זכה לתקן מדותיו‬
‫זוכה לבחינת עיבור הנ"ל‪ ,‬כל אחד ואחד לפי בחינתו‪ ,‬וכפי יגיעתו‬
‫והשתוקקותו‪.‬‬
‫המדברים בענין זה ומרחיב בסיבות פגם האמונה הנ"ל‪ ,‬והיאוש‬
‫המסתעף ממנו‪ .‬ומלהיב הלבבות להתחזק בענין זה‪ ,‬ולהיות בשמחה‬
‫בפשיטות ותמימות על שלא עשני גוי ויכול לקיים מצוות ה' ולעסוק‬
‫בתורתו‪ ,‬שהוא באמת הנקודה טובה הנ"ל‪ ,‬שיכול למצוא תמיד בכל‬
‫מצב שהוא‪ ,‬כמ"ש בעלים לתרופה ולקו"ת ולקו"ה בהרבה מקומות‬
‫להחיות עצמו בדבר זה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫בלקו"ה הל' ברכת הריח ד' אות א'‪' :‬וזהו בחינת מה שאנו רואים כמה‬
‫אנשים שהם רשעים גדולים כמה שנים ועוברים עבירות גדולות‬
‫וחמורות רחמנא לצלן‪ ,‬ואחר כך נתעוררים בתשובה ונעשים בעלי‬
‫תשובה גמורים וכו'‪ ,‬כי באמת בכל אחד מישראל יש נשמה יקרה שיש‬
‫לה כח גדול לעמוד כנגד היצר הרע וחילותיו וכו' על כן צריכין לדעת‬
‫ולהאמין שבודאי כל אחד ואחד מישראל אפילו הפחות שבפחותים‬
‫הוא בעל כח גדול לעמוד כנגד היצר הרע שלו‪ .‬ועיקר כל החטאים‬
‫והתאוות היא רק מחמת שטות שאינו יודע מכחו וכו'‪ ,‬כמבואר בדברי‬
‫רבינו זכרונו לברכה בנעימת החרוזים שלו הנדפסים בתחילת ספר‬
‫לקוטי מוהר"ן וזה לשונו‪ ,‬חזק ונתחזק ואל תהיה כפיל הגדול וכגמל‬
‫אפילו כשמשכהו העכבר לא יבעט בו וכל זה מחמת שטות שאין יודע‬
‫מכחו אבל נפשי הפקחת והחזקה'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ושם באות ב' ממשיך‪' :‬כי אין זה דרך הענווה להקטין כחו ולומר שאין‬
‫לו נשמה גבוה כמו הצדיקים והכשרים כאלו אין בידו להיות איש‬
‫כשר או צדיק‪ ,‬כי ענוה כזו אסורה והיא ענוה פסולה ואין זה ענוה כלל‪,‬‬
‫רק מוחין דקטנות שצריכין להתרחק מזה מאד כמו שכתב רביז"ל‬
‫במקום אחר (לקו" ת סי' כה‪ ,‬שיחות הרן סי' קמא) רק אדרבה‪ ,‬צריך‬
‫כל אחד לומר בדעתו שיש לו נשמה גבוה מאד‪ ,‬כי הנשמה של הפחות‬
‫שבפחותים שבישראל הוא גבוה מאד מאד וכו'‪ .‬וכמו שכתב רביז"ל‬
‫ומוזכר כמה פעמים בלקו"מ הפסוק וכל העם אשר ברגליך ופרש"י במאמר כי מרחמם ינהגם‪ ,‬כי כל אחד מישראל הוא בעל כח גדול‬
‫ההולכים אחר עצתך‪ ,‬כי זהו דרך ההתקשרות 'קיום העיצות פשוטו לעמוד כנגד כל העולם עם תאוותיהן רק העיקר שיזכה לידע מכחו‪.‬‬
‫כמשמעו'‪ ,‬המרפאים כל חולי נפש בכמה דרגין‪ ,‬דרי מעלה עם דרי עי"ש אריכות נפלאה‪.‬‬
‫מטה‪ ,‬ראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך‪ ,‬ושואב מימיך‪ ,‬וכמו שיעיד‬
‫ב‪.‬‬
‫כל אחד הזוכה לשמור העצות האמיתיות כמה שכתב אדונינו רבינו‬
‫במכתב (תרגום ללשה"ק) 'תזכרו לכם איך מצאתי אתכם כשבאתי בלקו"ה הל' ברכת השחר ה"ג אות ה' ואות ו' ‪' -‬כי אין זה דרך הענווה‬
‫לברסלב‪ ,‬וכמה כוחות ברוחניות וכו' השקעתי אודותיכם‪ .‬ובספר האמיתית שיחזיק את עצמו לרשע גמור ח"ו‪ ,‬ולהקטין מעלת נפשו‬
‫החינוך בהקדמה כתב שאפילו מי שרחוק מהדת‪ ,‬אם יוחלט בדעתו הקדושה‪ .‬רק‪ ,‬אדרבא‪ ,‬צריך לידע ולהאמין שנפשו בשרשה היא‬
‫לקיים מצוות התורה לכמה חדשים‪ ,‬מבלי לשאול שום שאלות‪ ,‬גדולה ויקרה וגבוה מאד מאד ואלפי אלפים ורבי רבבות עולמות‬
‫רק לעשות בתמימות ופשיטות‪ ,‬בודאי יראה האור ויגיע לתשובה בלי שיעור תלויים בה וכמו שאמר רבנו ז"ל (בשיחות הרן) שאם היו‬
‫שלימה‪ ,‬והוא הדין להיפוך‪ ,‬הבעל מדרגא שיפסיק ח"ו מלקיים מצוות מהפכין את האדם היו רואין שבכל גיד וגיד מגידי האדם תלויים אלפי‬
‫התורה יתרחק מתורה ומצות‪ ,‬ומאמונה בה' רח"ל‪ ,‬עכ"ד‪ .‬והוא הדין אלפים ורבי רבבות עולמות‪( .‬בשיחות הרן מבואר ע"פ פשוט שיש‬
‫בענין רבינו‪ ,‬המקיים העצות שנמצאים בכל תורה‪ ,‬כמו שליקט מליוני תאים בכל גיד‪ ,‬וכמו שנתגלה היום ענין ה‪ ).A.N.D‬כמבואר‬
‫מהרנ"ת בספר לקוטי עצות‪( ,‬ונתן לו משפט קדימה על שאר ספריו כי בשאר ספרים מגודל מעלת האדם שהוא בחינת צלם אלקים‪ .‬ואפילו‬
‫נפש הפחות שבפחותים של ישראל גם כן גבוה מאד מאד‪ ,‬מכל שכן‬
‫הוא התכלית) ירגיש במשך הזמן נועם זיו אור העולם‪.‬‬
‫וכל שכן נפשות של בני תורה‪ .‬ובפרט אותן שיש להם שכל גדול‪ ,‬כי‬
‫כל מה שהשכל גדול ביותר הנשמה גבוה יותר‪ ,‬וכו'‪ .‬וצריך להתגבר‬
‫לרחם על עצמו לבל יאבד אוצרות וסגולות יקרות וחמודות כאלה‬
‫חלק ב'‬
‫התלויים בנפשו אשר עין לא ראתה וכו'‪ .‬ויתגבר בכל עוז להציל את‬
‫נשמתו‬
‫וגדולת‬
‫בכחו‬
‫מאמין‬
‫שאינו‬
‫כתב בשיחות הרן סי' ק"מ שמי‬
‫נפשו מני שחת להצילה מן העושק והתמורה ח"ו‪ ,‬והעיקר על ידי‬
‫נחשב פגם באמונה‪ .‬שצריך שיהיה לו אמונה שגם הוא חביב בעיני ריבוי תפלות ובקשות וכו'‪ .‬וזהו טעות רוב בני אדם שטועים בעצמם‬
‫השי"ת‪ .‬עי"ש‪ .‬ומכיון שדבר זה שכיח מאד בדורינו ובפרט בבחורים וסוברים שנפשם אינה קדושה משרשה‪ ,‬וקשה להם לשוב לה'‬
‫ואברכים ת"ח חסידים‪ ,‬והוא המרחק העיקרי והמביא להתייאש ולהיות איש צדיק או איש כשר באמת כמו שאר הצדיקים והכשרים‪,‬‬
‫מעבודת ה' בשמחה‪ ,‬לכן ליקטתי מדברי מוהרנ"ת בלקוטי הלכות‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ל‬
‫כמו שמרגלא בפומא דאינשי לומר כששומעים שמספרין מאיזה חשובים המייגעים בתורה ותפילה‪ ,‬ונפשם מושפלים ע"פ השקפות‬
‫צדיק ויש לו הרהור תשובה להתחיל גם כן להתקרב להשם יתברך‪ ,‬משובשות‪ ,‬כי מעט אור של מוהרנ"ת דוחה כל עצבות ושברון לב‪.‬‬
‫מיד הוא חושב מי יכול להתדמות אליו לזה האיש הצדיק וכו'‪ .‬כי היה‬
‫ה‪.‬‬
‫נשמה קדושה מנעוריו‪( ,‬הנקרא אצל חסידים 'געבוירן אויפן בארג –‬
‫נולד על ההר) כי כך הרגילו עצמם לומר שצדקת הצדיקים והכשרים מצוי מאד היום בהרבה אברכים שבמקום לקחת חיזוק מספרי מוסר‬
‫הוא מצד הנשמה הקדושה שיש להם מתולדתם‪ .‬ובאמת אמר רבנו וחסידות עושים ההיפוך שנשברים בלמדם ספרי מוסר שרואים‬
‫ז"ל בפירוש שאינו כן‪ .‬וזה עיקר החסרון של העולם שאומרים כך‪ .‬רק חומר כל חטא ופגם הגדול בעולמות העליונים‪ ,‬והקושי לשוב‬
‫ומחמת זה אינם מתעוררים ומתגברים להשוות עצמן לצדיקים‪ ,‬אבל בתשובה‪ ,‬ובלימוד בספרי החסידות שמדברים מעבודות הנשגבות‬
‫באמת אינו כן וכו'‪ .‬ובהמשך מבאר שכל זה בא מהיכלי התמורות של הצדיקים‪ ,‬ויש לפעמים ההרגשה של חוסר אונים וריחוק כלפי‬
‫(המבואר בלקו"מ ובספומ"ע מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו) דרגות הצדיקים ששואף אליהם‪.‬‬
‫שהנשמות שנראים כפשוטות שורשם ממקום גבוה מאד‪ .‬עי"ש‬
‫ורבינו מהרנ"ת כתב בזה דברים חוצבים להבות אש‪( ,‬בסוף הל'‬
‫באריכות‪.‬‬
‫בכור בהמה טהורה ד' אות ג'‪ ,‬ומרוב חביבותו העתיק תלמידו הגדול‬
‫מהר"ן מטולטשין חלק מדבריו במקום הקדמה ללקוטי הלכות יו"ד)‬
‫וז"ל‪ :‬כי יש שמחמת יראת הענש נופל לעצבות חס ושלום ולפעמים‬
‫ג‪.‬‬
‫לכפירות חס ושלום כמצוי באנשים רבים כשיושבין על ספרי מוסר‬
‫בלקו"ה הל' נטילת ידים ה"ו אות ס"ז האריך בענין חטאו של קורח שמדברין מעוצם העונשים הם באין לעצבות חס ושלום וכו' ונופלים‬
‫שטען שירושה הוא מאבותיו הק' וגם ראה שלשלת נפלאה יוצא יותר חס ושלום וכו''‪ .‬ובאות כ"ז‪' :‬שצריכין ליזהר מאד שיקבל היראה‬
‫ממנו‪ ,‬וטעה שהתורה הוא ירושה ואין צורך לייגע‪ ,‬שירושה הוא לחיים ולא למות וכו'‪ ,‬כי לפעמים על ידי שהאדם רואה דברי מוסר‬
‫מאבותיו הק' וישאר אצלו לעולמים‪ .‬וז"ל‪' :‬ובזה טועים הרבה גם בספרי יראים או ששומע תוכחה ומוסר מאיזה איש חשוב הוא נופל‬
‫בדורות האלו כאלו התורה הולכת בירושה וכו'‪ .‬כידוע לבקיאים קצת בדעתו יותר ויותר מחמת ששומע גודל עונש החטא ועד כמה וכמה‬
‫בהנהגת העולם עתה‪ .‬ורבותינו זכרונם לברכה אמרו בהפך‪ ,‬כתר שם מגיע הפגם של נדנוד עבירה ואפלו של תאוות שאינם אסור גמור‬
‫טוב מנח‪ ,‬כל הרוצה יבוא ויטול‪ .‬וכתיב אב לא ישא בעון הבן ובן לא וכו' והוא יודע בנפשו שפגם הרבה וכו' עי"ש‪ ,‬וזהו בחינת יראה רעה‬
‫ישא בעון האב וכו'‪ .‬וכמו שראינו בכל הדורות שהיו צדיקים גדולים שצריכין לברוח ממנה מאד וכו'‪ .‬עי"ש בהמשך פירוש נפלא בפסוק‬
‫הרבה שהיה להם בנים רשעים‪ ,‬והיו רשעים הרבה שהיו להם בנים במשלי 'חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת' שהפסוק מזהיר‬
‫צדיקים וכו'' עי"ש‪ .‬וכן באות סח ממשיך‪' :‬אבל דורותיו שיצאו ממנו את האדם שימנע ויחדל את עצמו מלשמוע מוסר ותוכחה המזיקים‬
‫יהיה נשאר בהם נקודת קדושתו וכו' עד שסוף כל סוף יתגלה על לו הגורמים לו לשגות מאמרי דעת‪ ,‬דהינו כנ"ל שעל ידי המוסר‬
‫ידי זרעו של זה הרשע והכופר‪ ,‬יתגלה על ידו גם כן קדושת כבודו והתוכחה יפול בדעתו יותר עד שחס ושלום ישגה מאמרי דעת על‬
‫יתברך‪ .‬וכו' ובפרט במלכי בית דוד‪ .‬ואחר כך יצאו מהם דייקא צדיקים ידי זה‪ .‬צריך לחדול ולמנוע עצמו מזה‪ ,‬כי צריכין לקבל תורה ומוסר‬
‫קדושים ונוראים מאד מאד‪ .‬כמו אחז שהיה בן הצדיק יותם והוא רק לחיים ולא למות וכנ"ל'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫היה רשע גדול ואחז בתי כנסיות ובתי מדרשות‪ .‬ובקש לבטל התורה‬
‫מישראל כו' אם אין גדיים אין תיישים‪ ,‬אעפ"כ יצא ממנו צדיק קדוש ומי שמתקרב לאור רבינו והולך בעצותיו הקדושות והוגה בספריו‬
‫ונורא מאד שהוא יחזקיהו וכו' יחזקיהו הוליד את מנשה ואמון שהיו הקדושים וספרי רבינו מוהרנ"ת‪ ,‬מוצא האור והתקוה והחיזוק בכל‬
‫רשעים‪ .‬ואחר כך יצא מהם יאשיהו הצדיק שכמוהו לא היה אשר ספר מוסר וחסידות בבחינת צוהר תעשה לתיבה שפי' הבעש"ט‬
‫שב אל ה' וכו'‪ .‬וכן בכמה דורות עד שסוף כל סוף יצא מהם משיח זי"ע ברענג אריין א לעכטיקייט אין דער תיבה (תמשיך אור לתוך‬
‫צדקנו'‪ .‬עי"ש‪.‬‬
‫התיבות) במילים של התורה‪ ,‬שאותו חסידישער ספר נלמד לגמרי‬
‫אחרית אחרי שיש לו האור הקדוש של רבינו‪ ,‬וכמו שאמר מוהרנ"ת‬
‫ד‪.‬‬
‫על מש"כ בלקו"מ ח"א סי' נ"א שהאמת רק אחת – שאפשר למצוא‬
‫הרוח‬
‫משבירת‬
‫נובע‬
‫בדורנו‬
‫החסידים‬
‫חלק גדול מעצבות מצעירי‬
‫דברי רבינו בתוך כל מאמרי חז"ל והספרים הקודמים‪ ,‬ואין שום‬
‫על שלא נתקדשו כראוי וכמו שכתב מוהרנ"ת כמה פעמים בליקו"ה סתירה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬רבינו מסיר העיוורון המונע מלראות האור הנפלא‬
‫וכידוע גם היום‪ .‬והילך לשון מוהרנ"ת בהל' שבת הלכה ו' אות כג‪' :‬כי בכל ספה"ק‪( .‬ולא כאלו שטועים במאמר 'האמת רק אחת' שכאילו‬
‫על ידי הולדות ישראל מתבררין ניצוצות מדור לדור וכו' עיי"ש‪ ,‬וכל כל העולם ח"ו פסולים חוץ מחסידי ברסלב‪ .‬ואימרות אלו המשובשים‬
‫זה אפילו בהולדה הפחותה אפילו אם נולדים קלי עולם קטני ערך‪ ,‬מרחקים רבים מליהנות מאור הגנוז)‪.‬‬
‫מכל שכן וכל שכן שבכל דור ודור נולדים כמה וכמה יראים וצדיקים‬
‫קטנים וגדולים‪ ,‬עד שלפעמים נולד צדיק שהוא חידוש נפלא ונורא והכלל שבכל אחד ואחד יש נשמה גבוהה מאד‪ ,‬וצריכים להתפלל‬
‫מאד מאד‪ .‬שהוא יכול לתקן כמה דורות‪ ,‬ויש שיכולים לתקן כל הרבה להתחזק באמונה בענין זה‪ ,‬כי הוא מעיקרי הדת‪.‬‬
‫העולם כולו כמו שאמר רשב"י יכולני לפטור כל העולם כולו מן הדין‪.‬‬
‫וגם ר' שמעון בר יוחאי נולד מזיווג איש ואישה‪ ,‬ומי יודע אם כל וכתב בספר כוכבי אור שאין שום הבדל בין הצדיק שמזיז אצבע ובזה‬
‫אבותיו למעלה היו כולם צדיקים וקדושים‪ .‬כי בודאי היו באבותיו מזיז את כל העולמות‪ ,‬לבין כל אחד ואחד שמזיז אצבעו‪ ,‬רק בזה‬
‫הקדושים מצד אביו ומצד אימו כמה וכמה אנשים פשוטים‪ ,‬וזכו שהצדיק האמיתי רואה תזוזת העולמות‪ ,‬ואנו מאמינים בזה‪.‬‬
‫שיצא מזרע שלהם תנא קדוש ונורא איש אלוקים כזה וכו' וכו' וכל‬
‫זה בכלל היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה וכו'' עי"ש‪ .‬ודברים אלו יעזור השי"ת להתחזק בכל הנ"ל‪ ,‬ולמצוא האוצר האמיתי הטמון בנו‪.‬‬
‫מחיי נשמות ממש‪ ,‬אשרי מי שמפיצם על פני תבל‪ ,‬לחזק אברכים אמן‪.‬‬
‫אל‬
‫הקבצו ושמעו בני יעקב כולכם‬
‫׀ הרה"ח ר' שלום ארוש שליט”א ׀‬
‫אשרינו שיש לנו רבי כזה‪ ,‬עם כזו דעת נפלאה‪ ,‬ועצות נפלאות‬
‫ומתוקות‪ .‬רבי עם כאלו הבטחות‪ .‬בפרט ההבטחה שהבטיח‪ ,‬שמי‬
‫שיבוא אליו בראש השנה‪ ,‬יוכל לקבל תיקונים כאלה‪ ,‬מה שבשאר‬
‫ימות השנה אי אפשר לפעול עבורו‪ .‬וככל שיותר אנשים באים‬
‫לקיבוץ‪ ,‬יותר רבינו יכול לפעול בתיקונים נפלאים‪ ,‬ליחיד ולכלל‬
‫ישראל‪ .‬ומזה יבין כל אחד כמה הוא צריך לשמוח‪ ,‬בכל אדם שנוסף‬
‫לקיבוץ באומן‪ .‬כי התיקון של כל אחד יותר גדול ויותר מושלם‪ ,‬ככל‬
‫שיש יותר שבאים ומתקבצים ביחד‪.‬‬
‫אבל אם הוא לא בא בכוונה האחת לקיים הציווי של רבינו להתקבץ‪,‬‬
‫אלא הוא בא בשביל עצמו‪ ,‬כדי לקבל ישועות‪ ,‬או לקבל את‬
‫ההבטחות‪ ,‬אז בודאי שכולו שרוי בדינים‪ .‬כי אין לו למעשה עניין‬
‫בקיבוץ‪ ,‬הוא לא בא להתקבץ כלל‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ ,‬הוא היה רוצה‬
‫שיהיה לו נוח‪ ,‬ולא יהיה לו צפוף‪ ,‬ולא יצטרך להידחק ושלא יפריעו לו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הוא מצטער מתנאי המגורים או מהאכילה הלא מסודרת‪ ,‬והוא‬
‫מתעצבן מההוא שנתקל בו‪ ,‬ומההוא שצועק שם בציון‪ ,‬ומהקבוצה‬
‫ההיא ששרים ורוקדים – הכל מפריע לו‪....‬‬
‫כל מי שחווה כבר את הנסיעה לאומן בימי הראש השנה‪ ,‬יודע – או‬
‫מנסיון אישי‪ ,‬או ממה שחזו עיניו אצל אחרים‪ ,‬שיכולים להיות שני‬
‫צדדים קיצוניים לחוויה ה'קיבוצית'‪ .‬יכול אדם מחד גיסא‪ ,‬לזכות‬
‫להארה עצומה‪ ,‬להתעוררות נפלאה‪ ,‬לדבקות ולביטול כל הישות‬
‫ולחזרה בתשובה שלמה‪ ,‬ולהיות מלא בהתפעלות‪ ,‬מגילוי אהבת‬
‫ישראל שיש בקיבוץ באומן‪ .‬ויכול האדם מאידך גיסא‪ ,‬להרגיש‬
‫בלבול‪ ,‬חוסר ישוב הדעת‪ ,‬מצוקה‪ ,‬לחץ‪ ,‬רגשות של טינא‪ ,‬התרחקות‪,‬‬
‫מחלוקות וכו' וכו'‪ ,‬ה' ירחם‪.‬‬
‫זכורני שבתחילת התקרבותי לחסידות ברסלב‪ ,‬כשעוד היתה הדרך‬
‫לאומן סגורה ומסוגרת‪ ,‬ולא היה קיבוץ באומן‪ ,‬והיינו מתקבצים‬
‫בירושלים‪ ,‬הייתי מתפלל ומתחנן לה'‪ ,‬שרק ימצא לי איזה מקום‪,‬‬
‫אפילו רק לעמוד‪ ,‬בין אנשי שלומנו בקיבוץ‪ .‬לא היה אכפת לי כלל‬
‫מהדוחק‪ ,‬ושמטבע הדברים אני אקבל הרבה דחיפות בעמדי שם‬
‫במעברים‪ ,‬ומן הסתם יהיה לי קשה להתפלל וכו'‪ ,‬פשוט זה לא עניין‬
‫אותי! עניין אותי דבר אחד‪ :‬העיקר שאהיה בקיבוץ! ממש כמו שאמר‬
‫רבינו‪ :‬כן תתפלל לא תתפלל‪ ,‬כן תאכל לא תאכל וכו'‪.‬‬
‫הדבר העיקרי שיוצר את כל ההבדל‪ ,‬איך האדם יעבור את ימי ראש‬
‫השנה באומן‪ ,‬הוא הכוונה והגישה שלו‪ ,‬במה שבא והצטרף לנסיעה‬
‫ולקיבוץ הקדוש! אם‬
‫הגישה הזאת‪ ,‬שהאדם מרוכז רק בדבר אחד‪ :‬לקיים את ציווי רבינו‬
‫להתקבץ ביחד באהבה עם כל אנ"ש‪ ,‬והוא רק רוצה שעוד ועוד‬
‫אנשים יבואו להתקבץ ביחד‪ ,‬ולא מעניין אותו שיהיה לו צפוף‪,‬‬
‫אדרבה הוא נותן לאנשים חדשים מקום לידו ומצטופף עוד קצת‪,‬‬
‫כדי שיהיה לעוד אחד מקום לשבת בקלויז‪ ,‬או לעמוד ליד הציון וכו' ‪-‬‬
‫היא הגישה שעל ידה האדם זוכה לקבל את האור של רבינו הקדוש‪.‬‬
‫ובודאי שיש לו סייעתא דשמיא‪ ,‬ובסוף הוא מתפלל יפה מאוד‪ ,‬וגם‬
‫אוכל וישן וכו'‪ ,‬וחווה את החוויה הנפלאה של הקיבוץ וזוכה לקבל‬
‫את כל החיזוקים שהוא צריך‪.‬‬
‫הוא בא עם רצון ברור‪ ,‬לקיים את ציווי רבינו שציווה להתקבץ ביחד‪,‬‬
‫באחדות באהבה‪ ,‬וכל רצונו מרוכז בזה‪ ,‬שהוא רוצה לקיים מה‬
‫שהרבי ציווה ותו לא ‪ -‬אז הוא לא מתבלבל מכלום ולא מרגיש שום‬
‫רגש שלילי‪ ,‬ההפך הגמור‪ ,‬הוא מקבל 'תדלוק' והתחדשות נפלאה‪,‬‬
‫ומתגבר אצלו החשק והרצון להדבק בדרך רבינו הקדוש ותלמידיו‪,‬‬
‫בדרך של חסידי ברסלב!‬
‫כי האחדות והאהבה הם הדבר הכי חשוב בקיבוץ הזה! ובכלל בחייו‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫בל‬
‫של כל חסיד ברסלב! רק ככה זוכים לקבל את האור של רבינו הקדוש‬
‫ כשאוהבים את כל חסידי ברסלב‪ ,‬כשמחוברים עם כולם‪ ,‬עם כל‬‫הקבוצות‪ ,‬עם כל הכתות‪ .‬כמו שרבינו הקדוש אמר‪ :‬כשתהיו ביחד‬
‫באחדות‪ ,‬אז תמשיכו אותי אליכם!‬
‫את המלים האלו רבינו הקדוש אמר ברגעים האחרונים של חייו‪.‬‬
‫ממש לפני פטירתו מן העולם‪ ,‬הוא פתח את עיניו הקדושות ואמר‬
‫מלים אלו! אז עוד לא היו כתות וקבוצות בברסלב‪ .‬היו רק התלמידים‬
‫של רבינו עצמו‪ .‬אבל רבינו ראה מה שיהיה‪ .‬הוא ידע שיהיו תלמידים‬
‫שיעשו תלמידים‪ ,‬ויהיו קבוצות רבות‪ ,‬ועל זה הזהיר אותנו‪ ,‬שנחזיק‬
‫את עצמנו ביחד!‬
‫מי שאין לו אהבה לכל אנשי שלומנו‪ ,‬ולכן באי הקיבוץ הקדוש‪ ,‬סימן‬
‫שלא קיבל את הדעת של רבנו‪ .‬כי השלום תלוי בדעת‪ ,‬כמו שכותב‬
‫הרבי בתורה נ"ו‪:‬‬
‫"גם לפי הגדלת הדעת‪ ,‬כן נתרבה השלום‪ .‬כי שלום תלוי בדעת‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב (ישעיה י"א)‪" :‬וגר זאב עם כבש וכו' כי מלאה הארץ דעה"‪.‬‬
‫שיהיה שלום נפלא בעולם‪ ,‬שיוכלו לגור ביחד שני הפכים‪ ,‬מחמת‬
‫גודל הדעת שיהיה אז‪ .‬כי על ידי הדעת נגדל השלום‪ ,‬כי נתבטל הכעס‬
‫והאכזריות על ידי הדעת‪ .‬כי כעס ואכזריות הוא מהעדר הדעת‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב (קהלת ז)‪" :‬כעס בחיק כסילים ינוח" וכל מה שמתרבה הדעת‪,‬‬
‫מתרבה הרחמנות והשלום‪"...‬‬
‫לכן אמר רבינו‪' :‬העולם יתפלאו על האהבה שתהיה ביניכם'‪ .‬כי ידע‪,‬‬
‫שהוא השאיר אחריו דעת כזו נפלאה‪ ,‬שהיא דעת של אהבה ושלום‪,‬‬
‫והאמין שלחסידיו בודאי תהיה הדעת הזו‪ ,‬ולכן העולם יתפלאו על‬
‫האהבה שביניהם‪ .‬רבינו ידע באיזו דרך נפלאה הוא מוליך אותנו‪ ,‬דרך‬
‫שמי שילך בה‪ ,‬לא יהיה לו קנאה ולא תחרות ולא שנאה וכו'‪ .‬אבל אם‬
‫אדם נשאר עם המדות הללו‪ ,‬זה סימן שלא קיבל את הדעת‪ ,‬את האור‪.‬‬
‫ריבוי הקבוצות והכתות בברסלב‪ ,‬זה משרת את המטרה של קירוב‬
‫רחוקים‪ ,‬כי בודאי שאי אפשר שכל המתקרבים ילמדו באותה‬
‫ישיבה‪ ,‬מהרבה סבות‪ ,‬הן רוחניות והן גשמיות‪ .‬וקירוב רחוקים הוא‬
‫אחת מהמטרות היסודיות של רבינו הקדוש בכל מפעל חייו‪ ,‬שעליו‬
‫מסר נפשו ונפש בניו‪ .‬ועל זה רמז בסיפורי מעשיות‪ ,‬במעשה מחיגר‬
‫בתחילתו‪" :‬מעשה בחכם אחד‪ ,‬קודם מותו קרא את בניו ומשפחתו‬
‫וצוה אותם להשקות אילנות‪ .‬גם יש לכם רשות לעסק בשאר פרנסות‪,‬‬
‫אבל בזה תשתדלו‪ -‬להשקות אילנות!" רמז בזה‪ ,‬שאף על פי שיש וזה קשור למה שרבינו אמר שצריכים לקרב את כל ישראל‪ ,‬שאם‬
‫הרבה עניינים בעבודת ה'‪ ,‬אבל העיקר‪ ,‬יהיה להרבות עוד ועוד דעת יראו שיש אהבה ואחדות‪ ,‬הם יתקרבו‪ ,‬ואם יראו שנאה ומחלוקת‬
‫הם יתרחקו‪ .‬וצריכים לדעת‪ ,‬שלגרום ח"ו למישהו שיתרחק מרבינו‪,‬‬
‫בישראל‪ ,‬ולהשקות נשמות‪ ,‬לקרב בני אדם לעבודתו יתברך‪.‬‬
‫זה העוון החמור ביותר שישנו‪ ,‬ה' ישמור‪ .‬כי זה ידוע מה שאמר‬
‫רבינו‪ ,‬שעל הכל הוא מוחל‪ ,‬חוץ מחילול שמו‪ .‬והמחלוקת זה הדבר‬
‫וכן כתב וציווה בתורה ז' חלק שני‪ ,‬וזו לשונו‪:‬‬
‫שהכי הרבה גורם לחילול שמו של רבינו‪ ,‬ועל זה אמר ראבר"נ זצ"ל‪,‬‬
‫"כי צריך כל אחד לעסק בישובו של עולם‪ ,‬שיהיה העולם ממלא מבני שלפעמים היו רואים 'פסקים' בציון רבינו הקדוש‪ ,‬שמי שהיה אוחז‬
‫אדם‪ ,‬כמו שכתוב (בראשית א)‪" :‬ומלאו את הארץ"‪ ,‬כי זה עיקר ישוב במחלוקת לא היה גומר את שנתו ר"ל‪ .‬וההפך ההפך‪ ,‬מדה טובה‬
‫העולם‪ ,‬כשהעולם ממולא מבני אדם‪ ,‬היינו מבני דעה‪ .‬כי מי שאין בו מרובה‪ ,‬האחדות והאהבה הם קידוש שם רבינו הגדול שיש והשימוש‬
‫דעת‪ ,‬אינו אדם כלל כנ"ל‪ ...‬כי העיקר להעמיד תולדות ממין בני אדם הגדול שיש‪ .‬כי זה הדבר הכי חשוב לרבינו הקדוש‪ ,‬שיהיה דעת‪,‬‬
‫דוקא‪ ,‬ולא מין בהמות וחיות בדמות אדם‪ .‬על כן כל זמן שאין מאיר שיהיה שלום‪ ,‬שיתקרבו כולם לדרך האמת‪.‬‬
‫הדעת בבני אדם‪ ,‬ואינם יודעים ומרגישים אלקותו יתברך וממשלתו‪,‬‬
‫אינם בכלל בני אדם‪ ,‬מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה'‪ ,‬שזה עקר בפרט בקיבוץ של חסידי ברסלב באומן‪ ,‬שכל מהותו היא האחדות‪,‬‬
‫והמילה עצמה‪' :‬קיבוץ' מגלה על כך‪ ,‬שמתקבצים ביחד כאיש אחד‬
‫גדר האדם‪"...‬‬
‫בלב אחד‪ .‬כי עיקר ההתקבצות היא דבר שבלב‪ ,‬שהרי התנאים‬
‫קירוב הרחוקים נעשה בראש ובראשונה על ידי השלום והאחדות! הגשמיים לא מאפשרים שיהיו כולם ממש ביחד‪ ,‬שיכירו כולם את‬
‫כי אהבה ואחדות זה הדבר שהכי מקרב בני אדם‪ ,‬ואילו מחלוקת כולם‪ ,‬וידברו עם כולם ויתפללו עם כולם – זה בלתי אפשרי‪ .‬אבל‬
‫וזלזול זה הדבר שהכי מרחיק אותם‪ .‬לכן זו חובה גמורה על כל באי כשבלב יש כוונה להתקבץ‪ ,‬ואוהבים את כל מי שבא להתקבץ‪ ,‬את כל‬
‫הקיבוץ להאיר פנים לכולם‪ ,‬בפרט לאלו שבאים פעם ראשונה‪ ,‬ולעזור הקבוצות‪ ,‬את כל הכתות‪ ,‬את כל המניינים‪ ,‬אז זה נקרא שכולם ביחד‬
‫להם למצוא דירה וכד'‪ ,‬ובכלל להתאקלם‪ ,‬וזהו שימוש רבינו הגדול מקובצים! ואז גם אם לא מצליחים כולם להתפלל במניין אחד‪ ,‬כמו‬
‫ביותר‪ ,‬שעוזר לרבי שהקיבוץ שלו יצליח‪ .‬כי על ידי זה יגרום שאותו שאנחנו יודעים מה שקורה בראש השנה‪ ,‬אבל זה נחשב מניין אחד‪,‬‬
‫אדם ירצה לבוא שוב‪ ,‬וגם יביא איתו עוד אנשים‪ ,‬כי יש לו זכרון טוב כי הלבבות ביחד – בלב אחד!‬
‫מהקיבוץ‪ ,‬זכרון של אהבה ואחדות‪.‬‬
‫כמו שהיה אז בהר סיני בקבלת התורה‪ ,‬הרי היו שם רבבות של יהודים‬
‫רק מי שיש לו את הנקודה‪ ,‬שהוא אוחז עם כל אנשי שלומנו באהבה‪ ,‬סביב ההר‪ ,‬הם בטח לא יכלו לראות זה את זה כולם‪ ,‬ולא להכיר‬
‫רק הוא יכול לקבל את האור של הצדיק ולהאיר אותו הלאה ולקרב כולם זה את זה‪ ,‬אבל הלב היה אחד‪ ,‬וזה עשה אותם אחד‪ .‬הכל תלוי‬
‫רחוקים‪ .‬השגת האור והדעת של רבינו אינה תלויה דווקא בכך בלבבות‪ ,‬באהבה‪ ,‬ברצון‪.‬‬
‫שהאדם יהיה למדן‪ ,‬או שיפלפל בלי סוף בספרי רבינו‪ .‬כי כך רבינו‬
‫אמר‪ :‬תהיו ביחד ואז תמשכו אותי אליכם‪ .‬צריך להיות ביחד בשביל נמצא‪ ,‬שהגודל של הקיבוץ נמדד לפי מספר האנשים שמחוברים‬
‫לקבל את האור של רבינו! כל שכן‪ ,‬מי שהוא בעל מחלוקת‪ ,‬שבודאי ביחד בלבם‪ ,‬ולא לפי מספר הגופות שנמצאים שם‪ .‬כי למעשה בפועל‪,‬‬
‫רבינו לא נמצא איתו‪ ,‬והוא לא יכול לקבל את הדעת ולא לקבל את הקיבוץ מורכב רק ממי שבאמת מתקבץ‪ ,‬באהבה באחדות‪ .‬ומי‬
‫שלבו חלוק מחבריו אינו נחשב שמקובץ עמהם‪ ,‬שהרי אינו מצטרף‬
‫האור של רבינו הקדוש‪.‬‬
‫עמהם מחמת המחלוקת שבלבו‪ .‬ולכן יתכן מצב‪ ,‬שיש מאה אלף‬
‫גל‬
‫אנשים בקיבוץ‪ ,‬אבל למעשה הקיבוץ האמיתי יש בו רק אלף אנשים‪,‬‬
‫שרק הם אוהבים ומאוחדים‪ .‬כי כל החשבון של רבי נתן עם האבנים‬
‫המצטרפות לחשבון גדול‪ ,‬הוא דווקא כשמקובצים באהבה‪ ,‬על כן כל‬
‫אחד צריך לראות להרבות באהבה ובאחדות כמה שיותר‪.‬‬
‫וזה חלק גדול מהעניין של המתקת הדינים הנעשה בראש השנה‬
‫אצל הצדיק‪ ,‬שזה נעשה על ידי האחדות ואהבה של אלו המתקבצים‪,‬‬
‫ֲצ ִּבים ֶא ְפ ָריִם ַה ּנַח לוֹ"‪ .‬ודרשו חז"ל‪,‬‬
‫וכמו שנאמר (הושע ד')‪" :‬חֲבוּר ע ַ‬
‫שכשעם ישראל מחוברים באהבה‪ ,‬אין מדת הדין שולטת בהם‪ .‬אבל‬
‫"חלַק‬
‫אם חס ושלום הם חלוקים בלבם זה מזה‪ ,‬על זה נאמר (הושע י)‪ָ :‬‬
‫ׁשמוּ" ‪ -‬כל האשמות שלהם עולות וצצות‪ ,‬ה' ירחם‪...‬‬
‫ִל ָּבם ַע ָּתה י ְֶא ָ‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫דל‬
‫זה המסר שיוצא ממאמר זה‪ ,‬להאיר לכל מי שבא להתקבץ בקיבוץ‬
‫של חסידי ברסלב בראש השנה בעיר אומן‪ ,‬שלא מי שדוחף יותר‬
‫משיג יותר את רבינו‪ ...‬ולא מי שמגיע קרוב יותר לציון על חשבון צער‬
‫של השני‪ ,‬מקבל את האור של רבינו‪ ...‬ולא מי שדואג כמה שיותר רק‬
‫לעצמו רבינו מתגלה אליו יותר‪ ...‬אלא אדרבה‪ ,‬מי שעוזר לשני‪ ,‬שמאיר‬
‫פנים לשני‪ ,‬שעוזר לאלה שבאים פעם ראשונה להסתדר‪ ,‬שהלב שלו‬
‫עם כולם! הוא יכול אפילו לעמוד באיזה פינה רחוקה מהציון הקדוש‬
‫– ורבינו יתגלה אליו‪.‬‬
‫יהי רצון שהשנה הזו תהיה שנה של אחדות ואהבה בקיבוץ הקדוש‬
‫באומן‪ ,‬ובזכות זה יאמר ה' לצרותנו די‪ ,‬ותכלה שנה וקללותיה ותחל‬
‫שנה וברכותיה‪ ,‬ונראה כולנו בביאת ינון ובניין בית עולמים‪ ,‬ותחזינה‬
‫עינינו בשובך לציון ברחמים‪ ,‬במהרה בימינו‪ .‬אמן‪.‬‬
‫כי לה' המלוכה‬
‫׀ הרה”ח ר’ אברהם יצחק כרמל שליט”א ׀‬
‫בתורה ד' כתב רביז"ל וז"ל‪' :‬כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו‪,‬‬
‫זאת הבחינה היא מעין עוה"ב‪ ,‬כמ"ש בה' אהלל דבר באלקים אהלל‬
‫דבר‪ ,‬וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמשחז"ל (פסחים נ) ביום‬
‫ההוא יהיה ה' אחד וכו'‪ ,‬והקשו וכי האידנא לאו הוא אחד‪ ,‬ותרצו חז"ל‪,‬‬
‫האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב ועל הרעה דיין אמת‪ ,‬ולעתיד‬
‫כולו הטוב והמטיב‪ ,‬שיהיה שם ה'‪ ,‬ושם אלקים אחדות אחד‪ .‬וזאת‬
‫הבחינה א"א להשיג אלא כשמעלה מלכות דקדושה מהגלות מבין‬
‫העכו"ם‪ ,‬כי עכשיו המלכות והממשלה להעכו"ם ובשביל זה נקראים‬
‫ע"א שלהם בשם אלהים (אחרים) כי יונקים מבחינת מלכות הנקרא‬
‫אלקים וכו‪ ,‬וכשמעין בחי' מלכות מבין העכו"ם אזי נתקיים כי מלך כל‬
‫הארץ אלקים' עכ"ל‪.‬‬
‫מאידך‪ .‬האם אלקים מורה על התלבשות האלקות בטבע והנהגת‬
‫העולם‪ ,‬וזהו מה שנתבאר בפרדס (שער י"ב שער הנתיבות פ"ב)‬
‫שהטבע גי' אלקים כמנין פ"ו‪ ,‬וכן כתב גם השלה"ק קפט‪ ,‬ועוד‪ .‬ועי'‬
‫בראשית חכמה שער האהבה פ"א שכל פעולות העולם מתנהגים‬
‫ע"פ הטבע שהוא אלקים‪ ,‬ועי' זה"ק משפטים צו‪ .‬וז"א ושמא חד מכל‬
‫שמהן דיליה ההוא דאתפשט ואתפלג לכמה ארחין ושבילין ואקרי‬
‫אלקים‪ ,‬ואחסין שמא דא ואתפלג לתתאי דהאי עלמא ואתפלג שמא‬
‫דא לשמשין ולממנין דמנהגי לשאר עמין כד"א ויבא אלקים אל בלעם‬
‫לילה וכו'‪ ,‬ואפילו עבודה זרה בשמא דא אקרי וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫ומכיון שכל ענין הבריאה אינו יכול להתגלות רק כשצמצם השי"ת‬
‫אורו‪ ,‬וביותר ויותר כשנשתלשל מעולם לעולם עד עולם העשיה שהוא‬
‫בפרוס עלינו ימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה‪ ,‬בהם אנו עוסקים מרוחק בתכלית הריחוק ממנו ית'‪ ,‬וצמצום האור נמשך ממדת הדין‪,‬‬
‫בהמלכת השי"ת עלינו ועל כל העולם במחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬נבאר הגבורה‪ ,‬שענינה הוא צמצום וגבול לבל יתפשט האור יותר מהנצרך‪,‬‬
‫לכן השם אלקים הוא שם של מדת הדין והגבורה‪.‬‬
‫את הדרך להמלכת השי"ת כפשנ"ת במאמר זה‪.‬‬
‫איתא בפרדס שער שם בן ד' (שער י"ט) וכן הוא בשלה"ק פ"ט‪,‬‬
‫ובראשית חכמה ובעיקרים מאמר ב' פכ"ח‪ ,‬וכן כתב הב"י בכ"מ הל'‬
‫עבוד"ז פ"ב ה"ז‪ ,‬ששם הויה אינו כשאר שמות הק'‪ ,‬אלא הוא נקרא‬
‫'שם העצם' ואינו כינוי להנהגה ומידה בלבד כשאר השמות הק'‪.‬‬
‫ומטעם זה שונה הוא משאר שמות שמשמשין גם לחולין‪ .‬משא"כ‬
‫שם הויה ברוך הוא‪ ,‬מכיון ששם זה הוא 'שם העצם' לכן ניתן לישראל‬
‫להיות אחוזים ודבוקים ומושרשים בו‪ ,‬כמ"ש בזה"ק (משפטים צו‪).‬‬
‫ת"ח כל שמהו וכל כנויין מתפלגין לארחין ושבילין ידיען בר שמא‬
‫יחידאה בריר דכל שאר שמהן דאיחסן לעמא יחידאה בריר מכל שאר‬
‫עמין‪ ,‬ואיהו הויה דכתיב כי תלך ה'ויה עמו‪ ,‬וכתיב ואתם הדבקים בהויה‬
‫אלקיכם וכו' (וע"ע בזה"ק בראשית קצה‪.).‬‬
‫ושם זה מורה על מדת הרחמים כידוע‪.‬‬
‫וזהו כוונת חז"ל באמרם בתחילה נברא העולם במדת הדין‪ ,‬ראה שאין‬
‫העולם מתקיים‪ ,‬עמד ושיתף מדת הרחמים היינו שהמשיך לעולם‬
‫מאורו ית' הארה משם הויה‪ ,‬וזהו סוד הכתוב 'ביום עשות הויה אלקים‬
‫ארץ ושמים' (כמבואר בפרדס שער י"ב כנ"ל)‪.‬‬
‫והנה כל גילוי מדת המלכות של השי"ת אינה אלא ע"י בריאת העולם‪,‬‬
‫כי 'אין מלך בלא עם' (פרקי דר"א) ודייקא ע"י האדם שנברא בעולם‬
‫המרוחק הזה‪ ,‬מיסוד העפר שהוא הנמוך ושפל מד' יסודות‪ ,‬שם דייקא‬
‫נתגלית מדת המלכות שענינה הוא המלכת השי"ת מתוך בחירה‪.‬‬
‫משא"כ בעולם הגבוה מעולם העשיה‪ ,‬שם אין ניכרת מלכותו באופן‬
‫זה‪ ,‬מפני ששם הכל מודים שהוא מלך יחיד חי העולמים‪ ,‬מפני ששם‬
‫אין את החושך וההסתר‪ ,‬אין את ההנהגה הנקראת 'טבע'‪ ,‬וממילא כל‬
‫הנמצא שם מוכרח כביכול להמליכו‪.‬‬
‫הל‬
‫משא"כ בבריאת העולם שנברא באופן של העלמה כשרז"ל עה"פ גם והנה מכלל ענין זה יתבאר לנו מעט ענין הוידוי דברים בערב ראש‬
‫את 'העולם' נתן בליבם‪' ,‬העלם' חסר כתיב‪ ,‬לשון העלמה‪ .‬כאן ישנה השנה‪ ,‬שהאו הכנה וכלי להמשיך את גילוי מלכותו ית' בימי ראש‬
‫אפשרות ובחירה להמליכו או ח"ו לא (כמבואר ענין זה לקו"ה)‪ ,‬ולכן השנה‪.‬‬
‫השם אלקים נקרא כאן שם של 'מלכות' כי על ידו תתגלה המלכות‪.‬‬
‫וכבר נתבאר בלקו"ה ר"ה הלכה ד' שאין שנים ללבנה ואין חדשים‬
‫והנה מכח הבחירה הוא‪ ,‬שהמציאות של הבריאה כפי שנראית לעין לחמה‪ ,‬והזמן היחיד שנכלל מהחמה והלבנה הוא יום ראש השנה‪,‬‬
‫היא מציאות בפני עצמה‪ ,‬רחוקה מהשי"ת עד כדי כך שיש בה כח שהוא ראש חודש וראש השנה‪.‬‬
‫להטעות את הנבראים שיחשבו שהיא כח בפני עצמו עד שנהפכו‬
‫אותם אנשים לעובדי עבודה זרה שנתנו כח לצבא השמים או לכמות והנה החמה מרמזת על שם הויה‪ ,‬ולבנה על שם אלקים‪ ,‬כמ"ש כי‬
‫הנמשכים מהם‪ ,‬וכיון שגם העבו"ז אין לה כח רק מה שיונקת מאחורי שמש ומגן הויה אלקים‪ .‬ולכן המלכת השי"ת בר"ה הוא הגילוי שכל‬
‫הקדושה‪ ,‬נמצא שיש איזה שם שבהעלמה והסתר הם יונקים ממנו‪ .‬מציאות העולם אינה קיימת כלל כיישות בפני עצמה‪ ,‬וכל מציאות‬
‫וזהו השם אלקים שבו נברא העולם‪ .‬ומהדין והצמצום של גילוי האדם וכל כוחותיו בטלים ונכללים בהשי"ת‪ ,‬שזהו תכלית התגלות‬
‫המלכות בבחי' וכל בני 'בשר' יקראו בשמך‪.‬‬
‫האלקות שעל ידו נברא העולם‪ ,‬משם יניקתם‪.‬‬
‫ומפני כך משמש השם א' גם להם עד שנקראים אל' אחרים‪ ,‬והנה‬
‫כשאדם חוטא ח"ו שזה נעשה ע"י הכח האלקי שמחיה אותו פוגם‬
‫ומפריד את מציאותו ‪ -‬שהיא מדת המלכות‪ ,‬שורש נשמות ישראל‬
‫(כמבואר בתורה ע"ח) משורשה‪ ,‬משם הויה‪ .‬ולכן כל זמן שלא‬
‫תיקן זאת‪ ,‬נמצא שהוא במציאות ששם אלקים שהוא מדת הדין‪,‬‬
‫מרוחק ומנותק משם הויה ‪ -‬שם העצם‪ ,‬ולכן אינו יכול להרגיש שכל‬
‫מאורעותיו לטובתו‪ ,‬שהדין כלול ומיוחד‪ ,‬ברחמים‪.‬‬
‫ולזה כתב רביז"ל שהשבת המלוכה להשי"ת הוא ע"י וידוי דברים לפני‬
‫ת"ח‪ ,‬שעי"ז אותיות הדיבור שהם מושרשים במדת המלכות הנקראת‬
‫'דבר' חוזרים ועולים להשי"ת ע"י אותו ת"ח בחי' משה הדבוק באור‬
‫א"ס‪ ,‬בשורש המלכות שבכוחו מעלה את אותם דיבורים ומתקן את‬
‫הנרנח"י של המתודה ומעלהו לשורשו‪ .‬שאזי בשובו‪ ,‬זוכה לדעת‬
‫שהויה הוא האלקים שגם הדין נכלל ומושרש ודבוק במדת הרחמים‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ול‬
‫וידוע הוא פירוש הפסוק כי להויה ה'מלוכה' ו'מושל' בגויים‪ ,‬כי‬
‫המלוכה הוא מתתא לעילא‪ ,‬שאנו ממליכין אותו‪ ,‬והממשלה היא‬
‫מעילא לתתא‪ ,‬בלי בחירה‪ ,‬ולכן כי להויה המלוכה ‪ -‬לגבי ישראל‬
‫עמו‪ ,‬ומושל בגויים ‪ -‬כלפי אומות העולם‪ .‬אבל כשיתקיים והיתה לה'‬
‫המלוכה אזי והיה הויה למלך על 'כל הארץ'‪.‬‬
‫יזכנו השי"ת להמליכו בלב שלם במח ולב ברעותא דלבא ותתגלה‬
‫מלכותו עלינו בב"א‪.‬‬
‫האמן בעצמך ובעבודתך‪...‬‬
‫׀ הרה"ח ר' אליהו נטע גודלבסקי שליט"א ׀‬
‫רביה"ק אמר שאין דבר גדול כמו להיות אצלו על ראש השנה‪.‬‬
‫מוהרנ"ת מוסיף שבעיני הקב"ה אין דבר יותר גדול מראש השנה של‬
‫רביה"ק‪ .‬כמה עלינו להודות לה' שזכינו לכך‪.‬‬
‫אולם ידוע גם הדיבור של רביה"ק שלא נהיה כמו החסידים שבאים‬
‫לרבם ואינם יודעים על מה נוסעים‪ ,‬ועם מה הם חוזרים‪ .‬לכן עלינו‬
‫להתעורר ולדעת מה אנחנו אמורים לקבל מרביה"ק‪.‬‬
‫ההכרח להאמין בעצמו ואין די באמונת צדיקים‬
‫נתבונן בדברי מוהרנ"ת (הל' פקדון ה' אות ז') המבוססת על התורה‬
‫ס"א שאמרה רביה"ק בר"ה‪ .‬הוא מדבר שם מאמונת חכמים‪ ,‬שצריך‬
‫להאמין בצדיקים האמיתיים‪ ,‬ויחד עם זאת צריכים גם להאמין‬
‫בחברים‪ ,‬שיש לכל אחד נקודה טובה‪ ,‬באותה נקודה הוא בחינת צדיק‪,‬‬
‫לכן יש להתחבר לחבר טוב‪ ,‬בכדי לקבל ממנו את נקודתו הטובה‪.‬‬
‫עוד מוסיף מוהרנ"ת שעוד יותר ממה שצריך להאמין בצדיק ובטוב‬
‫שבחבר‪ ,‬יש הכרח להאמין בעצמו 'וביותר צריך להתחזק ולהתגבר‬
‫להאמין בעצמו‪ ,‬להאמין שגם מעט עבודתו ועסקו בתורה יקר מאד‬
‫אצל השי"ת'‪.‬‬
‫(מתוך שיחה)‬
‫אבל מה קורה לו לאדם‪ .‬בשעה שהוא לומד ספרי מוסר או שומע‬
‫דרשות‪ ,‬ולכל יהודי יש הרי נשמה‪ ,‬חלק אלוה ממעל‪ .‬לכן הוא מתעורר‬
‫מיד‪ ,‬ומחליט לקחת עצמו לידים ולהיות צדיק גמור מיד‪.‬‬
‫כולנו מכירים את התמונה הזו‪ ,‬איך פעמים רבות מתעורר באדם‬
‫חשק דקדושה‪ ,‬והוא גומר אומר לצאת כאן ועכשיו מכל ההסתרות‬
‫של עוה"ז ולהיות מלאך‪ .‬ולמעשה‪ ,‬יש מי שנופל חמש דקות אחרי‬
‫הדרשה‪ ,‬האחר 'מושך' עוד יום או יומיים‪ ,‬והגיבור מחזיק מעמד‬
‫שבוע או שבועיים‪.‬‬
‫למעשה אצל רוב בני אדם זה נגמר מיד אחרי השיעור‪ .‬הוא חזר‬
‫הביתה ורק 'טעם' משהו‪ ,‬בדרך מאן ‪ -‬דהו הרגיז אותו ופגע בכבודו‪,‬‬
‫ושוב הוא אותו בן אדם‪ ,‬עם אותן מדות רעות‪ ,‬אותן הנפילות ואותן‬
‫המחשבות‪ .‬האדם הנעלה מהשיעור נגוז ונעלם‪ .‬מתי יפגוש בו שוב‪,‬‬
‫מתי יתעורר בשנית‪ .‬אולי מחר‪ ,‬בדרשה הבאה‪ .‬ואז מה‪ ,‬הוא יתעורר‬
‫שוב פעם לכמה דקות‪.‬‬
‫ואז מגיע מיודענו להחלטה הברורה‪' ,‬בעולם ישנם אנשים בודדים‪,‬‬
‫יחידי סגולה‪ ,‬הם נולדו אי שם על ההר‪ ,‬הם המסוגלים להיות צדיקים‪,‬‬
‫ואילו אנחנו רוב רובו של עם ישראל‪ ,‬אנחנו כאלה 'עמך'‪ ,‬זה המצב‪,‬‬
‫וכך אנו נישאר לעולם'‪.‬‬
‫רבינו מלמד 'אם אתה רוצה לדעת מה קורה בעולם‪ ,‬תתבונן מה קורה‬
‫אצלך'‪ .‬הבה נתבונן‪ ,‬מה גורם לרוב אנשים להיות מיואשים‪.‬‬
‫דברים אלו מעוררים תמיהה‪ ,‬כל אחד שואל בודאי את עצמו‪ .‬מה יש‬
‫לי להאמין בעצמי‪ ,‬הלא יודע אני את מקומי‪ ,‬היכן אני מונח‪ ,‬ומה עובר‬
‫עלי‪ .‬מה יש לי כבר להאמין בעצמי? על כך עונה מוהרנ"ת 'אפילו אם‬
‫יאמין בהשי"ת‪ ,‬ובצדיקים‪ ,‬ובחביריו הכשרים שכולם צדיקים‪ ,‬אבל‬
‫אינו מאמין בעצמו‪ ,‬דהיינו שאינו מאמין שאמונתו שמאמין בחכמים ראשית יש לדעת שייאוש איננו דווקא זה שמתהלך עם 'אף באדמה'‪,‬‬
‫אמתיים וכו' יקר מאד מאד‪ ,‬גם זה פגם אמונת חכמים ובאופן אחד זה עלול להיות גם אדם עליז ושמח עם כסף וכבוד‪ ,‬אבל מיואש‬
‫פגם הזה גרוע מהכל‪ ,‬כאשר מצוי נגע המספחת הזאת בכמה בני אדם מלהיות איש כשר‪ ,‬כי ניסה כמה פעמים ולא הלך‪ ,‬ואם כך זה כבר לא‬
‫שהם כשרים קצת ומתחילים להתקרב לאנשי אמת לחכמים וכשרים בשבילו‪.‬‬
‫אמתיים‪ .‬אבל אומרים על חבריהם הם בוודאי כשרים וצדיקים‪ ,‬אבל הסיבה לייאוש היא‪ ,‬האכזבה‪ .‬הוא התעורר ורצה להיות צדיק גמור‪,‬‬
‫מה מועיל לי כי אני יודע חסרוני בנפשי שאני מלא חטאים ועוונות ראה שאיננו מצליח‪ ,‬נפל והתייאש‪ .‬אבל אולי הוא פשוט לא קרא נכון‬
‫ופגמים ועי"ז נופל ח"ו ומתרחק לגמרי ח"ו‪ ,‬ונופל מאמונת חכמים את המפה‪.‬‬
‫לגמרי‪ ,‬עד שהרבה נעשו מתנגדים וחולקים עי"ז‪ .‬נמצא שכל פגמו וכי ביום אחד ניתן להפשיט את כל הלבושים הרעים‪ ,‬וכי ברגע אחד‬
‫יוצאים מהרגלים של שנים‪.‬‬
‫באמונת חכמים‪ ,‬ע"י שלא האמין בעצמו'‪.‬‬
‫נמצא שהאמונה בעצמו היא עיקר העיקרים‪ ,‬כשיזכה האדם לזה‪ ,‬אדם המורגל לעשן שני קופסאות סיגריות ביום‪ ,‬אם ירצה להיגמל‬
‫מהרגלו‪ ,‬האם נעלה על הדעת‪ ,‬שזה יקרה ביום אחד‪ .‬ואם אכן קרה‬
‫ממילא יזכה להכל‪.‬‬
‫זל‬
‫פעם כזה מקרה‪ ,‬ומישהו כן הצליח‪ ,‬ייחשב הדבר בודאי למקרה‬
‫יוצא דופן‪ ,‬זו לא הדרך הרגילה‪ .‬עלולים להיות מקרים יוצאי דופן של‬
‫אנשים שאתמול היו רשעים גמורים‪ ,‬והיום הם צדיקים גמורים‪ ,‬יש‬
‫כאלו מעשיות‪ .‬אבל אני ואתה לא נמצאים עדיין בקטגוריה הזו‪ ...‬זה‬
‫לא ללמד על הכלל‪.‬‬
‫הקול‪ ,‬ואמר 'לפני שאתה אומר מה שאתה רוצה‪ ,‬קודם אני חייב‬
‫לומר לך משהו‪ :‬הייתי בחור ישיבה‪ ,‬השתדלתי לשמור על העיניים‪.‬‬
‫אחרי שבניתי את ביתי והקמתי משפחה‪ ,‬נאלצתי לצאת ולהתפרנס‬
‫מנהיגה בטנדר‪ ,‬המציאות לימדה אותי שבתור נהג טנדר לא שייך‬
‫לשמור עיניים‪ .‬הפקרתי את עיני ליצר הרע רח"ל‪.‬‬
‫לפני שעתיים כשדברת איתי‪ ,‬ואמרת שכדאי לבא לעולם הזה בשביל‬
‫הרהור אחד פחות‪ .‬התחזקתי‪ ,‬ובמשך השעתיים הללו כבר הספקתי‬
‫לשמור את עיני ולהתגבר על עשרות ניסיונות! כעת הלא אני יודע‬
‫שכדאי לבא לעוה"ז בשביל הרהור אחד פחות‪'.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬זה עיקר מה שמונע את האדם מלצאת מהייאוש‪ .‬הדרשן‬
‫הציג סיפור מרעיש על מאן ‪ -‬דהו שהצליח לעזוב את הרע‬
‫ולהתקדש‪ .‬אין בלימוד הזה שום דבר שיוכל ללמד את האדם משהו‬
‫לגבי עצמו‪ ,‬אין באותה מעשיה מופלא שום קווים מקבילים למצבו‪.‬‬
‫זה רק מכניס בלב ייאוש ותחושת תבוסתנות‪ ,‬מעודד אמונות טפלות‬
‫על 'מצליחנים' ו'מפסידנים' ומצייר מציאות מעוותת ובלתי אמיתית‪ .‬אין להסתכל כלל על עבודת הזולת‪ ,‬כל אחד ותיקונו‪.‬‬
‫רבינו לעומת זאת מגלה‪ ,‬את סוד ההצלחה ‪ -‬האמן בעצמך‪ .‬כי באמת‬
‫יש לך מה להאמין בעצמך‪ ,‬גם בשעה שאתה מלא בתאוות וירידות‪,‬‬
‫אתה הלא מניח תפילין כל בוקר‪ ,‬ובכן‪ ,‬תאמין שמצוות התפילין שלך‬
‫חשובה מאד בעיני השם‪ .‬אם אתה זוכה לשמוע בכל יום שיעור‬
‫תורה‪ ,‬תאמין בעצמך‪ ,‬שמעט עבודתך ועסקך בתורה חשוב ויקר‬
‫מאד בעיני השם‪ .‬גם כשזה מלא בפניות ומחשבות זרות‪ .‬תאמין שזה‬
‫מאד יקר בעיני השם‪.‬‬
‫עבור זה ממש מתקבצים אנו כאן באומן‪ .‬את זה אנו אמורים לקבל‬
‫מרביה"ק‪ ,‬להכניס למזוודה ולקחת הביתה‪ .‬את הידיעה הזאת‪ ,‬כן כן‪,‬‬
‫אתה ראובן או רונן‪ ,‬צבי או צור‪ ,‬שוקי או שמעון כל אחד מאיתכם‪,‬‬
‫מעט עבודתכם חשובה מאד מאד בעיני השי"ת‪ .‬עם האמת הזו אנו‬
‫אמורים לשוב הביתה ‪ -‬להתחיל להאמין בעצמינו‪.‬‬
‫כשתאמין בעצמך תקבל חשק לעשות עוד ועוד טוב‬
‫אם עד עתה עשינו את המצוות באופן של 'מצות אנשים מלומדה'‪,‬‬
‫רק בגלל שהרגילו אותנו כך‪ .‬ולהיות עובדי השם‪ ,‬צדיקים גמורים‪,‬‬
‫נראה היה לנו מחוץ לתווך‪ ,‬מעבר לאופק‪ .‬זאת הסיבה שהשלמנו גם‬
‫עם מינימום של יהדות‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬בלי שום חשק ורצון‪ .‬הרי לעולם‬
‫לא נהיה צדיקים גמורים‪ ,‬ואם כבר אז כבר‪...‬‬
‫בשעה שזוכים אנו לבוא ולהסתופף בצילו של רביה"ק‪ ,‬ראשית עלינו‬
‫לדעת שרבינו איננו תובע מאיתנו מאומה‪ ,‬זכינו להגיע לפה‪ ,‬אשרינו‪.‬‬
‫הגענו ברוך השם לבית החולים‪ ,‬כולנו חולים מסוכנים‪ ,‬אין זה בית‬
‫חולים רגיל‪ ,‬שאדם מגיע לשם מלא בפחדים וספיקות‪ .‬מי יודע אם‬
‫הרופא יזהה את המחלה כראוי ויתן טיפול מתאים‪ ,‬יש גם הרבה‬
‫כישלונות‪ ,‬טיפולים רבים אינם מצליחים‪.‬‬
‫כאן מצויים אנו בידיו של רופא מושלם‪ ,‬מעולם הוא לא טעה‪ .‬מסוגל‬
‫הוא לזהות בדיוק מוחלט כל מחלה‪ .‬הוא מכיר אותנו לא רק מהגלגול‬
‫הזה‪ ,‬הוא רואה את השתלשלות נשמתנו עוד מאדם הראשון‪ ,‬יודע‬
‫בכמה בתי קברות כבר הספקנו להטמן‪ ,‬ומכיר היטב את כל מעשינו‪,‬‬
‫דיבורינו‪ ,‬ומחשבותינו‪ ,‬וכל מה שעתיד עוד לעבור עלינו‪.‬‬
‫כמו בכל בית חולים מביאים את האדם קודם לחדר המיון‪ ,‬שם מזהים‬
‫את המחלה‪ ,‬ושולחים למחלקה המתאימה‪ .‬הרבה וילונות יש שם‪ ,‬כל‬
‫אחד שוכב במיטה שלו‪ ,‬סגור עם וילון‪ .‬כשמגיע תורו‪ ,‬נכנס רופא בודק‬
‫ומאבחן‪ ,‬ומחליט על תרופה או טיפול במחלקה המתאימה‪ .‬אחד הוא‬
‫משחרר כעבור מספר דקות‪ ,‬ואילו את האחר הוא שולח תקף לחדר‬
‫ניתוח‪ .‬מעולם לא שמענו חולה טוען כלפי הרופא 'מדוע אותו אתה‬
‫שולח הביתה ואותי לא‪ ,‬מדוע אתה מפריד לכמה מחלקות‪ ,‬תשלח‬
‫את כולם ביחד למחלקה אחת'‪ .‬כל אחד מבין שלכל אחד עניין משלו‪,‬‬
‫לא מקישים מאחד לחברו‪.‬‬
‫כך ממש בשעה שבאים אל רביה"ק‪ ,‬הרופא הגדול‪ .‬כל אחד בא‬
‫ובעיותיו עימו‪ .‬אין מה להציץ דרך הוילון מה קורה עם החבר‪ .‬לפעמים‬
‫עלולים אנו לפגוש בחבר עומד ליד הציון הקדוש ובוכה בדמעות‬
‫שליש‪ ,‬מדבר דיבורי התבודדות כמה שעות‪ .‬ואילו אני בקושי יכול‬
‫להוציא מילה אחת‪ ,‬הלב סתום והמח מסוחרר‪.‬‬
‫אבל כשנטה אוזן ונאמין לדברי רביה"ק ומוהרנ"ת המצווים אותנו‬
‫להאמין בעצמינו‪ ,‬שמעט עבודתנו יקרה מאוד בעיני ה'‪ .‬הלא נקבל‬
‫בודאי חשק ורצון להתמיד‪ ,‬לנסות פעם ושוב פעם להתעלות בקודש‪.‬‬
‫ניקח בתור דוגמא את עניין שמירת העיניים‪ .‬כתוב בתורה 'ולא תתורו‬
‫אחרי לבככם ואחרי עיניכם'‪ .‬יש ונדמה לו לאדם שפירוש הדברים‬
‫הוא ש'זהו זה‪ ,‬בחיים אינני מסתכל יותר'‪ .‬ומה יקרה ברגע של כשלון‪,‬‬
‫כשלא יצליח פעם כמו שצריך‪ .‬אם מעט העבודה שהוא כן מסוגל עלינו לדעת שכולנו נמצאים כעת ב"ה אצל הרופא הגדול‪ .‬הכל כאן‬
‫לעשות איננה נחשבת אצלו‪ ,‬עלול הוא להפקיר עצמו לגמרי ח"ו מדוייק להפליא‪ ,‬לא תתכן טעות מזערית‪ .‬יש והרבי רואה שתיקונך‬
‫הוא לסלק את המח‪ ,‬הלב‪ ,‬והדיבור‪ .‬זה התיקון שלך‪ ,‬רק זה ירפא‬
‫ואחריתו מי ישורנה‪...‬‬
‫נסעתי פעם עם נהג טנדר‪ ,‬בדרך שוחחנו בדברי חיזוק של רביה"ק‪ ,‬אותך‪ .‬אוי ואבוי אם תבכה עכשיו‪ ,‬אם תהיה לך התעוררות‪ ,‬לא כך‬
‫הזכרתי לו את דברי מהרנ"ת שכדאי לבא לעולם הזה בשביל הרהור תבוא אל תיקונך‪ .‬ואילו החבר‪ ,‬תיקונו עכשיו לשפוך לב כמים‪ ,‬ואוי‬
‫אחד פחות‪ ,‬אפילו אם כל חייו מלאים חטא ופשע‪ ,‬אם פעם אחת בימי ואבוי אם יבקש ליטול מהתרופה שלך‪.‬‬
‫דבר זה נכון כמובן גם לכל השנה ובכל מקום בעולם‪.‬‬
‫חייו התגבר לשמור המחשבה‪ ,‬כדאי היה לו לבא לזה העולם!‬
‫יש לנו רבי שכזה‪ ,‬ותלמיד שכזה‪ ,‬בכחם נחזיק מעמד בכל המלחמות‪,‬‬
‫נסתיימה לה הנסיעה ושבנו הביתה‪ .‬לאחר כשעתיים אני שם לא נכנע‪ ,‬נמשיך ללחום‪ ,‬נזכור שעיקר תכליתנו לא להצליח להגיע‬
‫לב ששכחתי איזה חפץ באותו המקום משם לקח אותנו הנהג‪ .‬לפסגות‪ ,‬אלא ללחום וללחום‪ .‬ובכך נזכה ל'תכלה שנה וקללותיה‪,‬‬
‫התקשרתי אליו לברר האם הוא עדיין באזור‪ .‬הוא זיהה אותי לפי תחל שנה וברכותיה'‪ ,‬ונכתב ונחתם כולנו לשנה טובה‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חל‬
‫אומן ‪ -‬הדרך לארץ ישראל‬
‫׀ הרה”ח ר’ יצחק מאיר מורגנשטרן שליט”א ׀‬
‫‪.‬ידוע שאנשי שלומנו היו בראש השנה באימה וביראה ובפרט ביום פנים שלא לעבור עבירות במזיד‪ ,‬דהיינו שלא נרצה בהם ונמחה ביצר‬
‫הראשון שהוא דינא קשיא ולכן נהגו שלא לשיר בלילה הראשון של הרע שרוצה להפילנו בעבירות‪.‬‬
‫ראש השנה רק את השיר אשת חיל בניגון הידוע‪ ,‬ולא שאר שירים‬
‫אחרים כדי לשמור על כובד ראש‪ .‬וכן השתדלו מחמת היראה שלא על פי זה מובנים דברי רבינו הקדוש שאמר (חיי מוהר"ן ת"ה)‪:‬‬
‫לדבר דבורים מיותרים‪ .‬כי ראש השנה הוא יום דין ויום שבו זוכים “הראש השנה שלי הוא חידוש גדול‪ ,‬והשם יתברך יודע שאין הדבר‬
‫הזה בירושה מאבותיי‪ ,‬רק השם יתברך‬
‫למחילת עוונות‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שכל אחד מצידו צריך להשתדל לעשות ככל יכולתו לזכות נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה‪ .‬לא מבעיא אתם‬
‫למחילת עוונות בראש השנה‪ .‬אבל האם באמת אנו מסוגלים לפעול כולכם בודאי תלויין בראש השנה שלי‪ ,‬אלא אפילו כל העולם כולו‬
‫תלוי בראש השנה שלי"‪.‬‬
‫מחילת עוונות שלימה בכח עצמנו?‬
‫עיקר עשיית התשובה היא בעשרת ימי תשובה המתחילים בראש‬
‫השנה‪ .‬לכן רבינו שעוזר לנו בעשיית התשובה‪ ,‬ציוה אותנו להיות‬
‫אצלו בראש השנה‪ ,‬שאז הוא פועל עבורנו ועוזר לנו בעשיית התשובה‬
‫ומחילת עוונות יותר מכל השנה כולה‪.‬‬
‫על זה עונה לנו רבינו הקדוש בשיחתו בחיי מוהר"ן (“מעלת המתקרבים‬
‫אליו" אות ד"ש) שאין בכוחנו לתקן אפילו פגם אחד שפגמנו בימי‬
‫חיינו בשלימות וזה לשונו‪“ :‬שמעתי בליפויץ שהיה מדבר עם אנשי‬
‫שלומנו ששם‪ ,‬ואמר מה אתם יכולים לעשות תשובה?! וכי מספיקים‬
‫ימיכם וכחכם כולכם לתקן פגם אחד ממה שקלקלתם?! רק אני עושה‬
‫ולכן על הענין הזה שצריכים להיות אצלו על ראש השנה אמר וזה‬
‫תשובה בשבילכם‪ ,‬ויש לאל ידי לתקן הכל כל מה שקלקלתם עד הנה‪,‬‬
‫לשונו‪“ :‬שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה‬
‫רק העיקר מעתה לא תעשו עוד‪ .‬ואפילו מהיום והלאה איני מקפיד‬
‫באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן‪ ,‬אף על פי כן בראש השנה‬
‫על השגגות שתעברו חס ושלום‪ ,‬רק העיקר שעל כל פנים תשמרו‬
‫יכולין אפילו הם לקבל תיקון‪ .‬אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו‬
‫עצמכם ממזיד ועוד דיבר מזה הרבה‪ "...‬עכ"ל‪.‬‬
‫זכרונו לברכה לא היה יכול לתקנם‪ ,‬אבל בראש השנה גם הם יכולים‬
‫לקבל תיקונים‪ .‬כי אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים‬
‫מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות"‪( .‬חיי מוהר"ן גודל יקרת‬
‫כמובן שאין כוונת רבינו בשיחה זו שלא נעשה תשובה כלל ושרק הוא ראש השנה ‪ -‬ת"ו)‬
‫יעשה תשובה בשבילנו‪ ,‬אלא כמובן שאנו מצידנו צריכים להשקיע‬
‫ולעשות תשובה כפי יכולתנו‪ ,‬אבל מכיון שאין בכוחנו לעשות תשובה נמצא שאחד הדברים שבגללם צריכים לבוא אל רבינו הקדוש בראש‬
‫שלמה באמת‪ ,‬כי עדיין אנו נשארים עם הנגיעות והתאוות שלנו השנה‪ ,‬כי אז הוא פועל עבורנו תיקונים נוראים שבכל השנה אינו יכול‬
‫ה’ ירחם‪ ,‬לכן רבינו הקדוש שהוא צדיק יסוד עולם שורש נשמות לעשות‪.‬‬
‫ישראל‪ ,‬שבו תלוי תיקונם של כל נשמות ישראל‪ ,‬לקח על עצמו לעזור‬
‫לנו לגמור את התיקון‪ ,‬ולתקן עבורנו את כל הקלקולים‪ .‬וזאת בתנאי‬
‫שהתשובה שלנו תגיע למקום כזה שנשתדל על כל‬
‫מדוע אכן פועל רבינו הקדוש דווקא בראש השנה תיקונים כאלה‬
‫זל‬
‫שאינו יכול לעשות כל השנה?‬
‫רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות (הלכות בית הכנסת ה’ סעיף ט"ז) זה‬
‫לשונו‪“ :‬על כן צריכין לנסוע לצדיקי אמת על ראש השנה‪ .‬כי זה החסד‬
‫חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה שהוא הדרך לארץ ישראל"‬
‫שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו‪ ,‬בזכות רבינו הקדוש המליץ יושר‬
‫טוב עלינו ועושה בשבילנו תשובה כמובא לעיל‪ ,‬ועל ידי זה זוכים‬
‫לתיקון הצלחה ומחילה בימי הדין‪.‬‬
‫לכן אף על פי שעוזבים את ארץ ישראל ונוסעים לחוץ לארץ‪ ,‬אבל‬
‫נוסעים לשורש ארץ ישראל לאבן השתייה הוא הצדיק האמת‪ ,‬שעל‬
‫כל אחד מאיתנו צריך שהקדוש ברוך הוא יעשה עמו בראש השנה ידו זוכים לאור שהוא הדרך לארץ ישראל שמשם נמשכים הרחמים‬
‫חסד חנם כדי לצאת זכאי בדין‪ ,‬כי רק צדיקים יכולים לעמוד מצד הגדולים האלה בראש השנה כפי שנתבאר‪.‬‬
‫עצמם במידת דין ולצאת זכאים בדין‪.‬‬
‫וזה שכתב בליקוטי הלכות שם‪“ :‬וזה בחינת ראש השנה‪ .‬כי בראש‬
‫את החסד חינם הזה ממשיכים לנו הצדיקים האמיתיים ובפרט בימי השנה נברא העולם‪ ,‬על כן אז אנו עוסקין לעשות דרך כבושה לארץ‬
‫ראש השנה‪ .‬לכן צריכים לנסוע לצדיקים לראש השנה מפני שאז הם ישראל‪ ...‬כי עיקר התגלות קדושת ארץ ישראל הוא בראש השנה‪...‬‬
‫ממשיכים עלינו את החסד חינם הזה‪.‬‬
‫כי עיקר הדרך לארץ ישראל הוא על ידי שממשיכין החסד חנם שבו‬
‫נברא העולם‪ .‬וזה נעשה בראש השנה‪ ,‬כי זה היום תחילת מעשיך"‪.‬‬
‫אותו חסד חינם שבזכותו אנו יוצאים זכאים בדין נקרא הדרך לארץ‬
‫ובפרט בנסיעתנו לאומן ששם נמצא רבינו הנקרא אבן השתיה‪,‬‬
‫ישראל דהיינו הדרך אל הקדושה‪ .‬שם בדרך אל הקדושה צריכים אור‬
‫שממנו התחלת הדרך לארץ ישראל דהיינו שממנו מקבלים את הכח‬
‫גדול שיאיר לאותם שעדיין לא זכו לכבוש את הקדושה‪.‬‬
‫ללכת בדרך הקדושה‪.‬‬
‫מי שמאיר לנו את האור של החסד חינם הזה בראש השנה הוא‬
‫מעתה יובנו ביתר שאת דבריו הקדושים של רבינו על הנסיעה אליו‬
‫רבינו הקדוש‪ .‬זהו אור גדול מאד שיכול לקרב גם רחוקים כמונו אל‬
‫לראש השנה‪“ :‬מה אומר לכם אין דבר גדול מזה‪ ,‬היינו להיות אצלי‬
‫הקדושה‪ .‬ולכן עלינו לבוא אל הצדיק בראש השנה כדי שיאיר בנו את‬
‫על ראש השנה‪ .‬אף על פי ששאר צדיקים אינם אומרים כך‪ ,‬כי אצלם‬
‫האור הזה‪ ,‬המקרב אותנו לה’ יתברך‪ ,‬ויוריד אותו אלינו מן המאמר‬
‫אינו חיוב גדול כל כך להיות אצלם על ראש השנה‪ ,‬הרי עוד קושיא‬
‫הסתום‪ ,‬ועל ידי ההתקרבות הזו אנו זוכים לתיקון ומחילה‪.‬‬
‫אחת‪[ .‬כלומר בלא זה כבר מקשים עליו קושיות הרבה תמיד‪ ,‬ויהיה‬
‫האור הזה נמשך מן המילה בראשית שנקראת מאמר סתום‪ .‬ראש קשה עליו עוד קושיא זו גם כן מה שהוא מזהיר ביותר להיות אצלו‬
‫השנה הוא גם כן בראשית‪ ,‬ולכן מונח בו האור הסתום שעל ידו על ראש השנה דייקא יותר משאר הגדולים]‪ .‬ואמר שכל עסקו הוא‬
‫מרחמים על כל הרחוקים‪ ,‬והוא האור של החסד חינם שבזכותו זוכים רק ראש השנה והפליג אז מאד מאד להיות אצלו בראש השנה" (חיי‬
‫לרחמים בראש השנה‪ .‬ואת האור הזה ממשיך לנו רבינו הקדוש מוהר"ן ר"כ)‪.‬‬
‫בראש השנה על ידי נסיעתנו לקיבוץ הקדוש באומן‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה להדבק בצדיק שהוא ה’בראשית’‪ ,‬ה’אבן שתיה’‪,‬‬
‫וזה שכותב רבי נתן (שם)‪“ :‬ועיקר החיות היום של אותן שנשארין בראש השנה שהוא הבראשית של השנה‪ ,‬ועל ידי זה נזכה לעלות אל‬
‫הקדושה בתשובה שלימה ולשנה טובה ומתוקה‪.‬‬
‫על עמדן הוא רק בכח הפשיטות של הצדיק שממשיך החסד חנם"‪.‬‬
‫ולכן כשנוסעים לאומן לראש השנה‪ ,‬זוכים על ידי הצדיק האמת‪,‬‬
‫להמשכת האור הפשוט של המאמר הסתום‪ ,‬שהוא החסד חינם‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חל‬
‫אומן – הדרך לארץ ישראל‬
‫הרה"ח ר’ שמואל שטרן שליט"א‬
‫ידוע שאנשי שלומנו היו בראש השנה באימה וביראה ובפרט‬
‫ביום הראשון שהוא דינא קשיא ולכן נהגו שלא לשיר בלילה‬
‫הראשון של ראש השנה רק את השיר אשת חיל בניגון‬
‫הידוע‪ ,‬ולא שאר שירים אחרים כדי לשמור על כובד ראש‪ .‬וכן‬
‫השתדלו מחמת היראה שלא לדבר דבורים מיותרים‪ .‬כי ראש‬
‫השנה הוא יום דין ויום שבו זוכים למחילת עוונות‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שכל אחד מצידו צריך להשתדל לעשות ככל יכולתו‬
‫לזכות למחילת עוונות בראש השנה‪ .‬אבל האם באמת אנו‬
‫מסוגלים לפעול מחילת עוונות שלימה בכח עצמנו?‬
‫על זה עונה לנו רבינו הקדוש בשיחתו בחיי מוהר"ן (“מעלת‬
‫המתקרבים אליו" אות ד"ש) שאין בכוחנו לתקן אפילו פגם‬
‫אחד שפגמנו בימי חיינו בשלימות וזה לשונו‪“ :‬שמעתי‬
‫בליפויץ שהיה מדבר עם אנשי שלומנו ששם‪ ,‬ואמר מה אתם‬
‫יכולים לעשות תשובה?! וכי מספיקים ימיכם וכחכם כולכם‬
‫לתקן פגם אחד ממה שקלקלתם?! רק אני עושה תשובה‬
‫בשבילכם‪ ,‬ויש לאל ידי לתקן הכל כל מה שקלקלתם עד הנה‪,‬‬
‫רק העיקר מעתה לא תעשו עוד‪ .‬ואפילו מהיום והלאה איני‬
‫מקפיד על השגגות שתעברו חס ושלום‪ ,‬רק העיקר שעל כל‬
‫פנים תשמרו עצמכם ממזיד ועוד דיבר מזה הרבה‪ "...‬עכ"ל‪.‬‬
‫כמובן שאין כוונת רבינו בשיחה זו שלא נעשה תשובה כלל‬
‫ושרק הוא יעשה תשובה בשבילנו‪ ,‬אלא כמובן שאנו מצידנו‬
‫צריכים להשקיע ולעשות תשובה כפי יכולתנו‪ ,‬אבל מכיון‬
‫שאין בכוחנו לעשות תשובה שלמה באמת‪ ,‬כי עדיין אנו‬
‫נשארים עם הנגיעות‬
‫והתאוות שלנו ה’ ירחם‪ ,‬לכן רבינו הקדוש שהוא צדיק יסוד‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫במ‬
‫עולם שורש נשמות ישראל‪ ,‬שבו תלוי תיקונם של כל נשמות‬
‫ישראל‪,‬‬
‫לקח על עצמו לעזור לנו לגמור את התיקון‪ ,‬ולתקן עבורנו את‬
‫כל הקלקולים‪ .‬וזאת בתנאי שהתשובה שלנו תגיע למקום כזה‬
‫שנשתדל על כל פנים שלא לעבור עבירות במזיד‪ ,‬דהיינו שלא‬
‫נרצה בהם ונמחה ביצר הרע שרוצה להפילנו בעבירות‪.‬‬
‫על פי זה מובנים דברי רבינו הקדוש שאמר (חיי מוהר"ן ת"ה)‪:‬‬
‫“הראש השנה שלי הוא חידוש גדול‪ ,‬והשם יתברך יודע שאין‬
‫הדבר הזה בירושה מאבותיי‪ ,‬רק השם יתברך נתן לי זאת‬
‫במתנה שאני יודע מהו ראש השנה‪ .‬לא מבעיא אתם כולכם‬
‫בודאי תלויין בראש השנה שלי‪ ,‬אלא אפילו כל העולם כולו‬
‫תלוי בראש השנה שלי"‪.‬‬
‫עיקר עשיית התשובה היא בעשרת ימי תשובה המתחילים‬
‫בראש השנה‪ .‬לכן רבינו שעוזר לנו בעשיית התשובה‪ ,‬ציוה‬
‫אותנו להיות אצלו בראש השנה‪ ,‬שאז הוא פועל עבורנו ועוזר‬
‫לנו בעשיית התשובה ומחילת עוונות יותר מכל השנה כולה‪.‬‬
‫ולכן על הענין הזה שצריכים להיות אצלו על ראש השנה אמר‬
‫וזה לשונו‪“ :‬שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל‬
‫השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן‪ ,‬אף על‬
‫פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון‪ .‬אף על פי‬
‫שבכל השנה אפילו הוא בעצמו זכרונו לברכה לא היה יכול‬
‫לתקנם‪ ,‬אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים‪ .‬כי‬
‫אמר שהוא עושה בראש השנה עניינים ותיקונים מה שבכל‬
‫השנה גם הוא אינו יכול לעשות"‪( .‬חיי מוהר"ן גודל יקרת ראש‬
‫השנה ‪ -‬ת"ו)‬
‫נמצא שאחד הדברים שבגללם צריכים לבוא אל רבינו הקדוש‬
‫בראש השנה‪ ,‬כי אז הוא פועל עבורנו תיקונים נוראים שבכל‬
‫השנה אינו יכול לעשות‪.‬‬
‫מדוע אכן פועל רבינו הקדוש דווקא בראש השנה תיקונים‬
‫כאלה שאינו יכול לעשות כל השנה?‬
‫רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות (הלכות בית הכנסת ה’ סעיף‬
‫ט"ז) זה לשונו‪“ :‬על כן צריכין לנסוע לצדיקי אמת על ראש‬
‫השנה‪ .‬כי זה החסד חנם שהיה מקיים העולם קודם מתן תורה‬
‫שהוא הדרך לארץ ישראל"‬
‫כל אחד מאיתנו צריך שהקדוש ברוך הוא יעשה עמו בראש‬
‫השנה חסד חנם כדי לצאת זכאי בדין‪ ,‬כי רק צדיקים יכולים‬
‫לעמוד מצד עצמם במידת דין ולצאת זכאים בדין‪.‬‬
‫את החסד חינם הזה ממשיכים לנו הצדיקים האמיתיים ובפרט‬
‫בימי ראש השנה‪ .‬לכן צריכים לנסוע לצדיקים לראש השנה‬
‫מפני שאז הם ממשיכים עלינו את החסד חינם הזה‪.‬‬
‫אותו חסד חינם שבזכותו אנו יוצאים זכאים בדין נקרא הדרך‬
‫לארץ ישראל דהיינו הדרך אל הקדושה‪ .‬שם בדרך אל הקדושה‬
‫צריכים אור גדול שיאיר לאותם שעדיין לא זכו לכבוש את‬
‫הקדושה‪.‬‬
‫מי שמאיר לנו את האור של החסד חינם הזה בראש השנה‬
‫הוא רבינו הקדוש‪ .‬זהו אור גדול מאד שיכול לקרב גם רחוקים‬
‫כמונו אל הקדושה‪ .‬ולכן עלינו לבוא אל הצדיק בראש השנה‬
‫כדי שיאיר בנו את האור הזה‪ ,‬המקרב אותנו לה’ יתברך‪ ,‬ויוריד‬
‫אותו אלינו מן המאמר הסתום‪ ,‬ועל ידי ההתקרבות הזו אנו‬
‫זוכים לתיקון ומחילה‪.‬‬
‫האור הזה נמשך מן המילה בראשית שנקראת מאמר סתום‪.‬‬
‫ראש השנה הוא גם כן בראשית‪ ,‬ולכן מונח בו האור הסתום‬
‫שעל ידו‬
‫מרחמים על כל הרחוקים‪ ,‬והוא האור של החסד חינם שבזכותו‬
‫זוכים לרחמים בראש השנה‪ .‬ואת האור הזה ממשיך לנו רבינו‬
‫הקדוש בראש השנה על ידי נסיעתנו לקיבוץ הקדוש באומן‪.‬‬
‫וזה שכותב רבי נתן (שם)‪“ :‬ועיקר החיות היום של אותן‬
‫שנשארין על עמדן הוא רק בכח הפשיטות של הצדיק‬
‫שממשיך החסד חנם"‪.‬‬
‫ולכן כשנוסעים לאומן לראש השנה‪ ,‬זוכים על ידי הצדיק‬
‫האמת‪ ,‬להמשכת האור הפשוט של המאמר הסתום‪ ,‬שהוא‬
‫החסד חינם שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו‪ ,‬בזכות רבינו‬
‫הקדוש המליץ יושר טוב עלינו ועושה בשבילנו תשובה כמובא‬
‫לעיל‪ ,‬ועל ידי זה זוכים לתיקון הצלחה ומחילה בימי הדין‪.‬‬
‫לכן אף על פי שעוזבים את ארץ ישראל ונוסעים לחוץ לארץ‪,‬‬
‫אבל נוסעים לשורש ארץ ישראל לאבן השתייה הוא הצדיק‬
‫האמת‪ ,‬שעל ידו זוכים לאור שהוא הדרך לארץ ישראל שמשם‬
‫נמשכים הרחמים הגדולים האלה בראש השנה כפי שנתבאר‪.‬‬
‫וזה שכתב בליקוטי הלכות שם‪“ :‬וזה בחינת ראש השנה‪ .‬כי‬
‫בראש השנה נברא העולם‪ ,‬על כן אז אנו עוסקין לעשות דרך‬
‫כבושה לארץ ישראל‪ ...‬כי עיקר התגלות קדושת ארץ ישראל‬
‫הוא בראש השנה‪ ...‬כי עיקר הדרך לארץ ישראל הוא על ידי‬
‫שממשיכין החסד חנם שבו נברא העולם‪ .‬וזה נעשה בראש‬
‫השנה‪ ,‬כי זה היום תחילת מעשיך"‪ .‬ובפרט בנסיעתנו לאומן‬
‫ששם נמצא רבינו הנקרא אבן השתיה‪ ,‬שממנו התחלת הדרך‬
‫לארץ ישראל דהיינו שממנו מקבלים את הכח ללכת בדרך‬
‫הקדושה‪.‬‬
‫מעתה יובנו ביתר שאת דבריו הקדושים של רבינו על הנסיעה‬
‫אליו לראש השנה‪“ :‬מה אומר לכם אין דבר גדול מזה‪ ,‬היינו‬
‫להיות אצלי על ראש השנה‪ .‬אף על פי ששאר צדיקים אינם‬
‫אומרים כך‪ ,‬כי אצלם אינו חיוב גדול כל כך להיות אצלם על ראש‬
‫השנה‪ ,‬הרי עוד קושיא אחת‪[ .‬כלומר בלא זה כבר מקשים עליו‬
‫קושיות הרבה תמיד‪ ,‬ויהיה קשה עליו עוד קושיא זו גם כן מה‬
‫שהוא מזהיר ביותר להיות אצלו על ראש השנה דייקא יותר‬
‫משאר הגדולים]‪ .‬ואמר שכל עסקו הוא רק ראש השנה והפליג‬
‫אז מאד מאד להיות אצלו בראש השנה" (חיי מוהר"ן ר"כ)‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה להדבק בצדיק שהוא ה’בראשית’‪ ,‬ה’אבן‬
‫שתיה’‪ ,‬בראש השנה שהוא הבראשית של השנה‪ ,‬ועל ידי‬
‫זה נזכה לעלות אל הקדושה בתשובה שלימה ולשנה טובה‬
‫ומתוקה‪.‬‬
‫גמ‬
‫זה היום תחילת מעשיך‪...‬‬
‫| הרה"ח ר' יהודה צבי שפירא שליט"א |‬
‫ראש השנה זמן של התחדשות והתעוררות‪ ,‬יום הרת עולם‪ ,‬יום‬
‫התחדשות הבריאה‪.‬‬
‫בא' בתשרי הראשון‪ ,‬לפני יותר מחמשת אלפים ושבע מאות ושבעים‬
‫שנה‪ ,‬השפיע הקב"ה שפע של חסד ללא גבול ומידה‪ ,‬נזר הבריאה‬
‫– האדם יציר כפיו של הקב"ה – האדם‪ ,‬נברא ונוצר ביום זה‪ .‬ואף‬
‫לדברי רבי יהושע שבניסן נברא העולם כבר כתבו ע"כ בתוס' (ר"ה י‪):‬‬
‫שבתשרי עלה במחשבה להבראות‪' .‬עלה במחשבה' זו היא גם עצם‬
‫הבריאה שהרי כל הבריאה כולה בחכמה נברא 'כולם בחכמה עשית'‪.‬‬
‫וכדברי רבינו בתורה ל"ה שהחכמה היא שורש כל הדברים‪.‬‬
‫כאז כן עתה‪ ,‬מדי שנה בשנה – בראש השנה‪ ,‬מתעורר עניין זה של‬
‫התחדשות תכלית בריאת האדם שנברא ביום זה‪ .‬בימים אלו נפתחים‬
‫מחדש שערי שמים‪ ,‬משם מושפעים ונכתבים לבני אנוש – חיים‪,‬‬
‫פרנסה‪ ,‬וכל הצטרכותם לימות השנה כולה‪" .‬ובכל ראש השנה חוזר‬
‫ונעשה מה שהיה בתחילת הבריאה כמבואר בכתבי האריז"ל‪"...‬‬
‫(ליקוטי הלכות מתנה ה' ג')‪.‬‬
‫היום הרת עולם‬
‫ראש השנה‪ ,‬שהוא "יום הרת עולם" שבו נברא אדם הראשון‪ ,‬הוא זמן‬
‫של התחדשות‪ .‬זמן זה צופן במהותו את היכולת המוטלת על האדם‬
‫להתחדש כביום בריאתו‪ ,‬כיום בריאת אדם הראשון שגבהו היה ביום‬
‫זה מהארץ עד לרקיע וצפה מסוף העולם ועד סופו (חגיגה יב‪ ,).‬ואשר‬
‫עיקר הכוונה הפנימית כידוע הוא למדרגתו הרמה ביום זה‪.‬‬
‫ואם על כל יום אומרים חכמינו "בכל יום יהיו בעינך כחדשים"‪" ,‬בכל‬
‫יום יהיו בעיניך כאילו היום נכנסת עמו בברית"‪ ,‬בוודאי ביום זה‬
‫מקבלת ההתחדשות משנה תוקף‪ ,‬שהרי ביום זה מקבלת כל קומת‬
‫הבריאה ‪ -‬עולם‪ ,‬שנה‪ ,‬נפש – התחדשות‪ .‬וכך הם דבריו של רבי נתן‬
‫בהלכות ערלה ד' י"ח‪" :‬כי עיקר ההתחלה בראש השנה‪ .‬ומראש השנה‬
‫נמשך החיות והתיקון לכל השנה כולה‪ ,‬ועל כן נקרא ראש השנה ‪-‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫דמ‬
‫ראש דייקא‪ .‬כי יש ג' קומות‪ .‬עולם שנה נפש‪ .‬וכמו שבקומת נפש‬
‫שהוא קומת האדם‪ ,‬עיקר חיות האדם תלוי בהראש ששם המוחין‬
‫שמחיין כל קומת הגוף‪ ,‬כידוע לחכמי הניתוח שחיות כל הגוף עד‬
‫ציפורני הרגל הכל נמשך מהמוח ששם עיקר משכן הנשמה המחיה‬
‫את כל הגוף כל אבר ואבר כפי חיותו‪ ,‬כמו כן ממש נקרא יום הקדוש‬
‫והנורא הזה ראש השנה‪ .‬ראש דייקא‪ .‬דהיינו שבו עיקר המוח והחיות‬
‫של כל השנה‪ ,‬כי בו מתחילין כל התיקונים והוא מחיה את כל ימות‬
‫השנה כמו הראש שבאדם שמחיה כל הגוף ואין שום הרגשה וחיות‬
‫בשום אבר בלא החיות הנמשך לו מהראש והמוח כידוע‪ .‬כמו כן אין‬
‫חיות ותיקון בכל ימות השנה כ"א על ידי ראש השנה ראש דייקא‬
‫שמחיה את כל הקומה" (ערלה ד' י"ח)‪.‬‬
‫בראש השנה תוקעים בשופר שגם הוא הארה של התחדשות‬
‫והתעוררות‪ ,‬בקול חרדת השופר מתנערים ומתנתקים מעפרוריות‬
‫ושינת הזמן‪ ,‬כאותו אדם לאחר שניעור משנתו בכוחות מחודשים‬
‫כבריה חדשה‪" :‬וזה בחינת שופר כי שופר הוא בחינת התעוררות‬
‫השינה כמובא בספרים‪ ,‬ששופר מרמז בחינת עורו ישנים מתרדמתכם"‬
‫(ליקוטי מוהר"ן מ')‪ .‬וכדבריו של רבינו בתורה ל"ז שבשמיעת קול‬
‫השופר מחדשים את המוחין וזוכים לאור הפנים‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬שורש ההתחלה וההתחדשות של ימי ראש השנה הקדושים‬
‫אנו שואבים ומקבלים מצדיקי אמת‪ .‬שכל מסכת מהותם וימי חייהם‬
‫היו התחדשות תמידית והשגות חדשות שהשיגו בהקב"ה ובדרכי‬
‫עבודתו‪.‬‬
‫ולהבין זאת ‪ -‬כי הרי עיקר כח ההתחדשות שאנו ממשיכים בראש‬
‫השנה‪ ,‬הוא ע"י התשובה שאנו שבים אליו יתברך ועל ידה אנו נעשים‬
‫כבריה חדשה ולחזור לשרשינו ולכור מחצבינו‪ ,‬וכמבואר בדברי‬
‫רבינו (תורה ל"ה) ע"פ דברי הזוהר שתשובה היא לשוב את הדבר‬
‫למקום שניטל משם‪ ,‬בחינת 'זרקא' – 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת‬
‫מתמן' ‪ -‬לחזור למקורו ושרשו‪ ,‬לשוב ולהתקרב אליו יתברך‪ .‬וכלשון‬
‫הפסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה ‪ -‬חדש ימינו כקדם"‪ ,‬כי התשובה‬
‫וההתחדשות שזורים וכרוכים זה בזה‪.‬‬
‫כה גדול הוא כוחה של התקרבות זו על ידי התשובה בראש השנה‪,‬‬
‫שאנו נהיים כביכול מקשה אחת עם הקב"ה‪ ,‬אנו מקריבים את כל‬
‫כולנו אליו יתברך‪" .‬בכל הקרבנות בפרשת פנחס כתוב 'והקרבתם‬
‫עולה' ובראש השנה כתוב 'ועשיתם עולה' – ללמד שבר"ה יעשה‬
‫אדם עצמו כאילו מקריב את עצמו" (מ"ב ס' תקפ"א סק"ו‪ ,‬ומקורו‬
‫באליהו רבא)‪.‬‬
‫התשובה – בכח הצדיקים‬
‫ותשובה זאת בעצמה – שהיא בעצם ההתחלה וההתחדשות הפנימית‬
‫למקור ולשורש הבריאה בימי הרת עולם הם רק בכח הצדיקים‬
‫האמיתים‪" :‬וזה עוצם עבודת גדולי הצדיקים בראש השנה‪ ,‬שהוא יום‬
‫בריאת העולם שיצאה הבריאה מכח אל הפועל‪ ...‬ועל כן הוא תחילת‬
‫התשובה‪ ,‬כי עיקר התשובה הוא בבחינה זאת‪ ,‬להחזיר ולהרים כפי‬
‫חלקו שיש לו בכלליות הבריאה‪ ,‬להרים הכל ולהשיב לשרשו הראשון‪,‬‬
‫לחזור ולהיכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה‪ ,‬שזהו עיקר בחינת‬
‫תשובה להשיב הכל לשרשו הראשון‪ ...‬ועל כן צריכים לנסוע לצדיקים‬
‫הגבוהים ביותר על ראש השנה‪ .‬כי אין מי שיודע לעסוק בתיקון זה כי‬
‫אם הצדיקים הגדולים במעלה מאוד‪ .‬ואפילו גדולי הצדיקים אינם זוכין‬
‫לזה בשלימות בחייהם כי אם לאחר הסתלקותם‪ .‬ובשביל זה הולכים‬
‫על קברי הצדיקים בערב ראש השנה‪ ,‬כי עיקר זה התיקון בשלימות‬
‫הוא רק על ידי גדולי הצדיקים אחר הסתלקותם‪ ,‬שאז הם מגיעים‬
‫לשלימות מעלתם‪ ,‬להשיב נשמתם למקום שנטלה משם בתחילת‬
‫שרש שרשה העליון‪ ,‬שעל ידי זה משיבים כל הבריאה התלויה בהם‬
‫לשרשה‪ ,‬וכוללים אחר הבריאה בקודם הבריאה‪( "...‬ליקוטי הלכות‬
‫רבית ה')‪.‬‬
‫בכוח הצדיקים אנו נוגעים בשורש התשובה‪ ,‬בזכותם ובתיקונם שבים‬
‫אנו לשרשנו‪ ,‬למהותנו‪ ,‬למה שאנו בעצם ‪ -‬מה שהיינו בראש השנה‬
‫הראשון בתחילת הבריאה‪ -‬במדריגתו של אדם הראשון‪.‬‬
‫מחלקת מחוקק ‪ -‬מקום גניזת ציונו הקדוש נאצלים ונשפעים דרכי‬
‫התשובה וההתחדשות ביום בריאת האדם‪ ,‬וכדברי רבי נתן בהלכות‬
‫ערלה‪" :‬ובשביל זה נוסעים על קברי הצדיקים בראש השנה‪ ,‬כי‬
‫במקום מנוחת הצדיקים שם כלולים כל המקומות של כל אחד ואחד‬
‫כי במקום מנוחתו שם נמשך קדושת הכסא כבוד שהוא נחלתם כמו‬
‫שכתוב וכסא כבוד ינחילם‪ .‬וע"כ שם הוא בחינת מקומו של עולם ויכול‬
‫כ"א למצוא שם את מקומו ולשוב להשי"ת‪ ...‬כי בחלקת מחוקק ספון‬
‫יכול כל אחד לראות הראשית שלו‪ ,‬היינו בחינת ההתחלה והראשית‬
‫שהוא צריך להתחיל לשוב להשי"ת‪ .‬מחמת ששם כל המקומות של‬
‫כל אחד ‪ -‬שהם בחינת התחלה והראשית של כל אחד"‪.‬‬
‫מכלול הדרכים והנתיבים לתשובה והתחדשות‪ ,‬נמשכים לנו מכוחם‬
‫של הצדיקים שמאירים ומחדירים בנו זאת‪ .‬כל ההתחלות והענפים‬
‫השייכים לתשובה נמשך מכוחם ובזכותם בימי ראש השנה הקדושים‪:‬‬
‫וכה מסביר זאת רבי נתן בהמשך דבריו‪..." :‬וזה שאנו רואים בחוש‬
‫שבראש השנה ועשרת ימי תשובה מגיע על כל אחד מישראל איזה‬
‫הרהור תשובה והכל צועקים להשי"ת מעומק הלב‪ ,‬ומאין בא זאת‪,‬‬
‫כל זה נמשך רק מהצדיקים האמיתים שיכולים לעשות ראש השנה‬
‫ע"י שהם יודעים מקום כל אחד ואחד‪ ,‬שעי"ז דנים הכל לכף זכות‬
‫ומכניסים בהם הרהורי תשובה ומודיעים להם ומאירים להם בדעתם‬
‫שורש העצה והראש וההתחלה לכנוס בדרכי התשובה‪ ,‬שהעיקר הוא‬
‫לצעוק אל ה' תמיד מעומק הלב‪ .‬וכל זה נמשך על כל אחד מישראל‬
‫מגדולי הצדיקים שיודעים מקום כל אחד ואחד שהם דנים הכל לכף‬
‫זכות והם עושים ראש השנה‪ ,‬ומשם עיקר התחלת התשובה לכל אחד‬
‫מישראל‪ ,‬ועל כן צריכים לנסוע לצדיקים אמיתים על ראש השנה‪."...‬‬
‫אכן כן‪ .‬כל המשכת הארת ודרך התשובה שאנו זוכים לכך בראש השנה‬
‫הם מהצדיקים האמיתים ובכוחם אנו ממשיכים את ההתחדשות של‬
‫ראש השנה‪ ,‬התחדשות של זה היום תחילת מעשיך‪.‬‬
‫אומן – ראש השנה‬
‫כל העולם צועק בראש השנה 'המלך' אולם ההכתרה היא ב'אומן' –‬
‫התבטא פעם רבי נתן‪ .‬התגלות מלכותו יתברך מחדש ביום גנוסיא‬
‫דמלכא‪ ,‬יום התחדשות הבריאה הוא באומן‪ ,‬כי הרי כל ההתחלות לכל‬
‫השנה אנו ממשיכים בכח הצדיקים‪ ,‬בזכותם ובדרכי תיקונם‪.‬‬
‫כשעומדים אנו עם הפנים לשנה החדשה‪ ,‬זה הזמן לתקוה חדשה‪,‬‬
‫להתחלה חדשה‪ ,‬לחדש נעורינו כימי קדם‪ .‬נוסעים אנו לאומן לרבינו‬
‫הקדוש שם נקבל את מתנת ההתחדשות‪ .‬נבקש ונפציר על זאת‪,‬‬
‫וכשיחתו של ר' לוי יצחק בשם אנשי שלומינו על סמיכות פסוקי‬
‫התהלים‪" :‬בני אתה אני היום ילדיתיך ‪ -‬שאל ממני ואתנה" שע"י‬
‫השאלה‪ ,‬הבקשה והתפילה ‪" -‬שאל ממני" יכול האדם לזכות ל"אני‬
‫היום ילדיתיך" מתנת ההתחדשות מחדש‪.‬‬
‫מסופר על ר' יצחק ברייטער הי"ד‪ ,‬שפעם בכת שחזר ברכבת מימי‬
‫שהותו ב'קיבוץ' בלובלין על ימי ראש השנה‪ ,‬אמר לסובביו שב"ה ניקה‬
‫את השעון היטב‪ ...‬כמנהגם בימים אלו שניקו את שעונם לחדשם‬
‫בעבודתם בהתחדשות וביעילות ‪ -‬כל מהלך החחים‪ ,‬כל שעות היממה‬
‫שלאחר ראש השנה מסוגלת לקבל משמעות אחרת – שעון נקי‪,‬‬
‫חדש ומסודר‪ .‬סדר היום מחודש של התחדשות והתקרבות‪.‬‬
‫נמשיך באומן את ההתחדשות של ימי ראש השנה הקדושים‪ ,‬את‬
‫דרכי התשובה של שורש הבריאה‪ ,‬ובעזרת ה' בכוחו של זקן דקדושה‬
‫תתחדש שנה טובה ומתוקה‪ ,‬עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫המ‬
‫שימוש חכמים‬
‫׀ הרה”ח ר’ עופר ארז שליט”א ׀‬
‫בראש השנה העולם נידון‪ ,‬יום הדין הוא היום בו עתיד כל אחד‬
‫מאיתנו לעמוד למשפט נוקב מול בורא העולם‪ .‬יהודי מאמין מתייחס‬
‫לעובדה הזו בכובד ראש‪ .‬משפט איננו דבר של מה בכך‪ ,‬קל וחומר‬
‫משפט אלוקי‪ .‬בעוד ומול שופט בשר ודם ניתן להסתדר‪ ,‬הרי ששופט‬
‫כל הארץ משפטו נוקב ויורד עד התהום‪ ,‬ואף בשר ודם איננו מסוגל‬
‫לעמוד לפניו‪.‬‬
‫האדם על מדת הכנתו להיות כלי לצדיק‪ ,‬עד כמה השתדל בשימוש‬
‫צדיקים‪ .‬הדין הרפוי לא מתייחס למצבו של האדם בפני עצמו‪ ,‬משום‬
‫שאף אחד לא יעמוד בזה‪ .‬הדין הרפוי מתייחס רק לחלק שמסר האדם‬
‫את עצמו לצורך שימוש הצדיק‪.‬‬
‫וכעת שואל כל אדם את עצמו‪ ,‬שימוש צדיקים מהו‪.‬‬
‫ראש השנה הוא החג היחידי שגם בארץ ישראל חוגגים יום טוב שני‪.‬‬
‫היום הראשון הוא מעיקר הדין‪ ,‬השני תוספת של חז"ל‪ .‬בזהר הקדוש‬
‫מובא שעל פי פנימיות יום ראשון של ר"ה נקרא 'דינא קשיא'‪ ,‬היום‬
‫השני הוא בחינת 'דינא רפייא'‪.‬‬
‫כשמזכירים את המושג 'שימוש חכמים' מצטיירת בעיניים בדרך כלל‬
‫תמונה קלאסית של 'משמש בקודש'‪ .‬כזה שמתרוצץ סביב הצדיק‬
‫ומסדר עניינים‪ ,‬מכין כוס משקה‪ ,‬מסדר קבלת קהל ומפנה מקום‬
‫לרב‪ .‬אבל לרבינו יש הגדרה שונה‪ .‬שימוש כמו שהזכרנו קודם חשוב‬
‫בוודאי‪ ,‬אבל זה בהחלט לא הכל‪ .‬בתורה כ"ב למשל מדבר רבינו על‬
‫כך שהאדם צריך להפוך את עצמו כלי לאור הצדיק‪ ,‬שימוש צדיקים‬
‫במשנת רבינו הוא דבקות והתקשרות בעניינו של הצדיק‪ ,‬בתורתו‪,‬‬
‫ובעצותיו‪.‬‬
‫כיוון שראו חז"ל את ירידת הדורות‪ ,‬שקלו וראו שאילו ייאלץ כלל‬
‫ישראל להתמודד עם דין פנימי אין סיכוי‪ ,‬עמדו ותקנו את יום טוב‬
‫שני‪ .‬ביום זה נידון האדם בדינא רפיא‪.‬‬
‫עושה מה שהצדיק מבקש בספריו הקדושים‪ ,‬זהו יהודי שמשרת את‬
‫הצדיק‪ .‬כך הופכים 'כלי' לאור הצדיק‪.‬‬
‫אם נבקש לפשט מעט את המושגים הללו‪ ,‬נסביר זאת כך‪ :‬בדברי מרן‬
‫האריז"ל מובא שיום טוב ראשון מתייחס לפנימיות והיום השני מקביל‬
‫לחיצוניות‪ .‬הפנימיות כשמה היא‪ ,‬נוגעת אל העניינים הפנימיים‪ ,‬אלו‬
‫שידועים רק לאדם בינו לבין אלוקיו ובינו לבין עצמו‪ .‬ביום הראשון‬
‫נידון האדם על מה שמעבר למעשים הפשוטים והחיצוניים‪ ,‬בודקים הצדיק כשלעצמו‪ ,‬איננו זקוק למאומה‪ .‬וצדיק בסדר גודל של רבינו‬
‫אז היטב מה היתה כוונתו בעת עשיית המצוות‪ .‬מה למשל הניע אותו בוודאי לא זקוק ל'טובות' שלנו‪ .‬אם בחייו לא נזקק רבינו לטובת אדם‪,‬‬
‫לתת צדקה‪ .‬איזו כוונה מילאה את מוחו בשעת לימוד התורה‪ ,‬וכמה שנים רבות לאחר הסתלקותו על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫לב וכח נשמתי הוא הכניס בעבודת התפלה‪.‬‬
‫את הצדיק משמשים על ידי שמשרתים את המטרה אליה הוא חותר‬
‫אם כלפי חוץ מצוי רוב הציבור במצב סביר‪ ,‬בכל אופן בקהל שומרי כל ימיו‪ .‬והצדיק אין לו בעולמו מאומה חוץ מטובת ישראל‪ .‬רבינו העיד‬
‫התורה באופן מוצהר‪ .‬הרי שבפנימיות המצב לא ממש טוב‪ .‬אם תוסר על עצמו שלא בא הנה אלא עבורנו‪ ,‬עבור הנשמות החלושות של‬
‫המעטפת החיצונית תתגלה בפנים דמות עלובה למדי‪ .‬הרבה מעשים אחרית הדורות‪ ,‬אלו שנואשו מהם צדיקים גדולים בדורות קודמים‪,‬‬
‫יפים נעשים מתוך כוונות לא ממש 'בלתי להשם לבדו'‪ ,‬ואם נזדקק האנשים הללו‪ ,‬עבורם הגיע הצדיק‪.‬‬
‫לעמוד מול מבחן שכזה‪ ,‬מתי מעט יצאו משם נקיים‪.‬‬
‫ומאותן נשמות יקרות הוא מבקש 'עיזרו לי לעזור לכם'‪ .‬כשיהודי‬
‫ומהו דינא רפיא‪ .‬מובא בספרים הקדושים‪ ,‬שביום שני של ר"ה נידון‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ומ‬
‫נמצא אם כן‪ ,‬ששימוש חכמים הוא ציות לדבריהם‪ .‬כשיהודי עושה‬
‫את הדבר הטוב ביותר עבור עצמו – קיום עצת הצדיק‪ ,‬בכך הוא‬
‫ביום השני של ראש השנה נידון האדם על עניין שימוש הצדיקים‪,‬‬
‫משרת בעצם את הצדיק‪.‬‬
‫ביום הזה יש לכל אדם סיכוי נפלא לצאת זכאי גם מדין אלוקי‪ .‬כי הדין‬
‫עצות רבות מובאות בדברי רבינו‪ ,‬בכל תחום ולכל עניין‪ .‬והגדולה מכל הרפוי לא מתייחס למה שהצלחת לקיים בעצמך‪ ,‬ביום הזה דורשים‬
‫אותם עצות היא הנסיעה לאומן‪ .‬רבינו העיד בעצמו ואמר 'מה אומר ממך את ההשתדלות שכל אדם יכול לעשות – התקרבות לצדיקים‪.‬‬
‫לכם‪ ,‬דבר גדול מזה אין'‪ .‬יהודי שנוסע לאומן זורק בעצם את שכלו‬
‫ואת הבנותיו‪ ,‬הוא נוסע רק משום שהצדיק אמר‪ .‬הנסיעה לאומן היא כשאנו מגיעים לציון הקדוש בימי ראש השנה‪ ,‬הופכים אנו כולנו‬
‫למשמשי צדיקים‪ ,‬וכשידונו אותנו על המידה בה השתדלנו בשימוש‬
‫איפה השימוש הגדול ביותר של רבינו‪.‬‬
‫חכמים‪ ,‬אומן תהיה מליץ יושר נפלא‪.‬‬
‫אלה יעמדו על הברכה‪ ,‬עמודי התווך שזכו להשתתף בהוצאות ההדפסה‬
‫הר"ר יהושע קניג הי"ו‬
‫אוסטרליה‬
‫יהי רצון שיזכה לשנה טובה ומתוקה‬
‫ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים‬
‫הר"ר נחמן אלחדד הי"ו‬
‫ירושלים‬
‫יהי רצון שיזכה לשנה טובה ומתוקה‬
‫ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים‬
‫לעילוי נשמת האשה החשובה מרת הענא בת ר' שמעון‬
‫דוב ע"ה נלב"ע כ"ו אלול תשס"ט ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫נתרם ע"י משפחת ליברמנטש‬
‫לעילוי נשמת ר' ירחמיאל ישראל דוב ב"ר משה אהרן‬
‫ע"ה‬
‫נלב"ע כ"ז אלול תשס"א‪ ‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫לעילוי נשמת ר' הענטשא בת ר' יצחק ע"ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫הר"ר אברהם גליק ירושלים‬
‫לעילוי נשמת סבו ר' יהודה אריה בן ר' שלמה ע"ה‬
‫נלב"ע ט' כסלו תשנ"ו ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫ולעילוי נשמת זוגתה מרת לאה בת ר' פנחס ע"ה‬
‫נלב"ע כ"ה סיון תשס"ג ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫הר"ר יהושע לייב פלטניק הי"ו‬
‫ירושלים‬
‫יהי רצון שיזכה לשנה טובה ומתוקה‬
‫ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים‬
‫לעילוי נשמת ר' חיים מכלוף בן שמחה ע"ה נלב"ע ו' אייר‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫ולהצלחת נינט בת חסיבה וכל יוצאי חלציה‬
‫יהי רצון שיזכו לשנה טובה ומתוקה ולהכתב ולהחתם‬
‫בספרן של צדיקים‬
‫לזכות האשה החשובה והצנועה מרת אסתר רות בת‬
‫צירל דבורה להצלחה וישועה ולרפואה מן השמים‬
‫לעילוי נשמת ר' משה ב"ר יעקב שמואל ע"ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫לעילוי נשמת מרת חנה בת פייגא ע"ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫האשה מרת יפה בת מרים ורבקה בת יפה לרפואת הגוף‬
‫והנפש‬
‫יהי רצון שיזכו לשנה טובה ומתוקה‬
‫ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים‬
‫לעילוי נשמת ר' עזריאל בן ר' חיים ז"ל‬
‫נלב"ע א' תשרי תשס"א‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫לעילוי נשמת מרת נחמה בת ר' חנוך שמעון הרשקוביץ‬
‫ע"ה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫לעילוי נשמת ר' מאיר אליעזר בן ר' צבי ע"ה‪ ,‬ולעילוי‬
‫נשמת מרת נחמה פסיה בת ר' בנימין ע"ה‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬
‫נתרם ע"י בתם ש‪ .‬שנקר תחי'‬
‫יהי רצון שתזכה היא וכל יו"ח לשנה טובה ומתוקה‬
‫ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים‬
‫זמ‬
‫באים מתחדשים וזוכים‬
‫| הרה"ח ר' מאיר שלמה שליט"א |‬
‫מתוך שיעור‬
‫של ראש השנה סובבות והולכות על ענין המלכות‪ ,‬כמ"ש 'מלוך על‬
‫עניני הוא ראש השנה‬
‫רבינו הק' קרא והכריז 'כל הענין שלי הוא רק ראש השנה'‪ ,‬הראש כל העולם כולו בכבודך'‪' ,‬ותמלוך אתה הוא ה' אלקינו מהרה לבדך על‬
‫השנה שלי עולה על הכל (חי"מ ת"ג) ועוד לשונות כאלו שמהם כל מעשיך' ועוד ועוד‪ ,‬וזה עיקר העבודה של ראש השנה להמליך את‬
‫עולה שכל עניינו של רבינו הוא היום הזה של ראש השנה‪ ,‬דהיינו השי"ת עלינו ועל כל העולם כולו‪.‬‬
‫שכל הדברים שעניינם הוא ראש השנה מתגלים ביתר שאת ועוז‪ ,‬קבלת עול מלכותו יתברך ‪ -‬התחדשות‬
‫ומתעצמים במשנה תוקף אצל הצדיק ואצל המקורבים אליו‪ ,‬ובפרט וכל ענין תיקון המלכות דהיינו לקבל על עצמו עול מלכותו יתברך זהו‬
‫מתגלה ומאיר אצל מי שזוכה להיות אצלו בימי ראש השנה‪.‬‬
‫ענין ההתחדשות‪ ,‬כיון שבראש השנה כשזוכים להמליך את השי"ת‪,‬‬
‫אז נמשך על כל אחד יראת שמיים חדשה וכוח חדש להכנס בחיים‬
‫התחדשות אצל רבינו הק'‬
‫אצל רביה"ק אנו מוצאים דגש מיוחד על ענין ההתחדשות‪ ,‬עוד אמיתיים של עבודת ה' וקרבת אלקים‪ ,‬וכמובא בדברי רביז"ל ‪' -‬כי‬
‫מילדותו של רבינו רואים איך שהיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש‪ ,‬עיקר בחינת המלכות הוא רק על ידי ישראל שמקבלין מלכותו‪ ,‬כי אין‬
‫והיה לו כמה התחלות בכל יום וכו' (שבחי הר"ן ו')‪ ,‬עד שבסוף ימיו מלך בלא עם‪ ,‬ואז ביום הולדת המלכות‪ ,‬יום גנוסיא דמלכא‪ ,‬דהיינו‬
‫אמר רבינו שאין הבל שיוצא מפיו ללא התחדשות‪ ,‬וכל הזמן הוא שנתגלה ההתפארות של ישראל‪ ,‬אז מתפעל נפש הרואה‪ ,‬ונתגלה‬
‫עולה מדרגא לדרגא וכו'‪ .‬וכן בעולם העליון רבינו אמר שכשיחפשו את ונופל יראתו על כולם‪ ,‬ואפילו על שנאני שחק‪( .‬לקו"מ סי' י"ז)‪.‬‬
‫היכלו ידעו שהוא שוכן ממול ההיכל של הרה"ק רבי ברוך ממעזבו'ז יראה עם שמחה ‪ -‬התחדשות‬
‫זצוק"ל‪ ,‬ושהיכלו של רבינו מחליף גוונים כל הזמן‪ ,‬כיון שגם לאחר ובראש השנה מתגלית היראה מתוך שמחה‪ ,‬כמ"ש 'וגילו ברעדה'‪,‬‬
‫הסתלקותו רבינו עולה כל הזמן לדרגות חדשות‪.‬‬
‫יראה מהשי"ת ע"י קבלת עול מלכותו שעי"ז נופל פחדו יראת ה'‬
‫על האדם‪ ,‬ושמחה על הזכות שנפלה בחלקנו להמליך את השי"ת‪,‬‬
‫התחדשות בראש השנה‬
‫גם בראש השנה אנו מוצאים שעניינו הוא התחדשות‪ ,‬שהרי בחודש ולהיות נכללים בין עבדי ה' שממליכים אותו יתברך‪ ,‬ובפרט על הזכות‬
‫תשרי נברא העולם‪ ,‬וכמ"ש תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון‪ ,‬וכמו שזוכים להשתתף בקיבוץ הק'‪ ,‬שעי"ז בוודאי נצא זכאים בדין‪ .‬וכדברי‬
‫שמובא בדברי מוהרנ"ת‪' :‬כי עיקר קדושת ראש השנה הוא שנזכה רביה"ק ‪ -‬ועי"ז שנכללים יחד כל הנפשות עי"ז נעשה שמחה (לקו"מ‬
‫לתשובה שלימה‪ ,‬כי הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה‪ ,‬היינו שנזכה סי' ס"א)‪ ,‬וזה ענין ההתחדשות של ראש השנה שהיא יראה מתוך‬
‫לחדש ימינו שעברו בחושך‪ ,‬ולהוסיף מעתה תוספות קדושה ועבודה שמחה שזה מביא להתחדשות אמיתית‪.‬‬
‫מחדש‪ ,‬שזהו בחינת חדש עלינו שנה טובה שאנו מבקשים בראש מה מפריע לנו להתחדש?‬
‫השנה‪ ,‬חדש דייקא‪ ,‬לשנה חדשה דייקא לחיות מעתה חיים חדשים' מי שניסה לעבוד את השי"ת גיבש לעצמו במשך השנים דעה‬
‫(לקו"ה הל' תפילין ה"ה)‪.‬‬
‫מסוימת שמקורה בנסיון ח"ו‪ ,‬כלומר הנסיונות שלו לעבוד את ה'‪,‬‬
‫ההצלחה מחד‪ ,‬והכשלונות מאידך‪ ,‬הם נותנים לאדם מימד היכן אני‬
‫ראש השנה ‪ -‬התגלות המלכות‬
‫עיקר העבודה בראש השנה היא לגלות מלכותו יתברך‪ ,‬וכל התפילות נמצא בתמונה‪ .‬אבל הבעיה היא שגם הבעל דבר משתתף בעריכת‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חמ‬
‫המסקנות‪ ,‬והוא דואג בשיטתיות לטרפד כל נסיון ורצון להתחיל‬
‫מחדש‪.‬‬
‫הכיצד‬
‫אדם במשך השנים הולך עם סטיגמה על עצמו‪' ,‬זה אני' ולא נראה‬
‫שישנה אפשרות לשינוי דרסטי בתמונה‪ .‬אני אדם ריאלי‪ ,‬מציאותי‪,‬‬
‫ולא תמים ונאיבי (כביכול)‪ ,‬שהרי יש לי נסיון חיים‪ ,‬ואין חכם כבעל‬
‫הנסיון‪ ,‬ומאחר ואני מכיר את עצמי‪ ,‬למה שאנסה לחשוב שפתאום‬
‫יכול לבוא שינוי ולהפוך אותי לאדם מרומם יותר‪.‬‬
‫כבר ניסיתי‬
‫ובפרט כשאדם הולך ונזכר איך שבמשך תקופה שלימה היו לו רצונות‬
‫טובים וחזקים לזכות לעבוד את ה' בכל מיני תחומים‪ ,‬כגון לבא לתפילה‬
‫בזמן‪ ,‬או לקבוע סדרי לימוד‪ ,‬ולהספיק כך וכך‪ .‬או להיות חזק ועקבי‬
‫בקימת חצות‪ ,‬או תפילה בכח והתבודדות וכו' וכו'‪ ,‬וכל ההתחלות‬
‫וההתחדשות לא החזיקו מעמד לאורך ימים‪ ,‬ולא חלפה תקופה ארוכה‬
‫או קצרה והנה שוב נפלתי‪ ,‬ואז נכנסות מחשבות שאולי אין כ"כ מה‬
‫לעשות כיון שיתכן שיש לי חוסר נחישות‪ ,‬או יתכן שאין לי מספיק‬
‫כוח לעמוד בהחלטות שלי וכו'‪ ,‬בעבר ניסיתי שוב ושוב‪ ,‬וקיויתי‬
‫שההצלחה תאיר פנים אלי‪ ,‬אבל היום אני כבר יודע שזה משהו‬
‫זמני‪ ,‬בר חלוף‪ ,‬ולכאורה זה לא יחזיק מעמד‪ .‬נכון שבד"כ בהתחלה‬
‫יש תנופה ואור מההתחדשות‪ ,‬ואז יש כמה ימים קצת מוצלחים‪ ,‬אבל‬
‫אח"כ אני שוב חוזר לאותם שגרת חיים‪ ,‬וממילא עדיף לי מראש לא‬
‫להלך בגדולות‪ ,‬ולא לנסות להכנס למקומות שחוסר ההצלחה בהם‬
‫כבר אינו מוטל בספק‪...‬‬
‫מסקנת העבר‬
‫וכך כשהאדם מגיע להתחדש המחשב מעבד אוטומטית את כל‬
‫הנתונים‪ ,‬כל הזכרונות‪ ,‬כל התוצאות‪ ,‬כל הנסיונות‪ ,‬המסקנות‪ ,‬ופולט‬
‫תוצאה סופית מאד ברורה‪ ,‬לא עוד נסיונות שווא! לא עוד נסיונות‬
‫ואכזבות! לא כדאי! שוב לא!‬
‫וכשמגיעים להתמודד על כל הטענות המשכנעות האלו של הבע"ד‪,‬‬
‫אז רוב הסיכויים שהאדם ישתכנע‪ ,‬ולא יקח את הסיכון לעורר לעצמו‬
‫מוטיבציה חדשה ורצון מחודש להכנס שוב בעבודת ה' ולהתחיל‬
‫מחדש‪.‬‬
‫ראש השנה ‪ -‬התחדשות חדשה לגמרי‬
‫וע"ז רביה"ק בא ומגלה שבראש השנה נוצר מצב חדש לגמרי‬
‫שמסוגל מאד להתחדש‪ ,‬כיון שראש השנה הוא נקודת ההתחלה של‬
‫כל הבריאה‪ ,‬שהרי באביב רואים איך שהבריאה מתחדשת הכל פורח‬
‫וכו'‪ ,‬אבל בראש השנה זה התחדשות המוחין‪ ,‬שמקבלים עלינו מחדש‬
‫עול מלכותו יתברך באהבה וברצון‪ ,‬ואז נמשך לכל אחד שכל ומוח ולב‬
‫חדש לעבוד את השי"ת כראוי‪.‬‬
‫הזוכים להיות אצל הצדיק ‪ -‬התחדשות חדשה לגמרי‬
‫בפרט מי שזוכה להיות בראש השנה אצל הצדיק‪ ,‬שכל עניינו הוא‬
‫התחדשות‪ ,‬בוודאי הוא זוכה לקבל כוח מיוחד להתחיל מחדש‪ ,‬שע"כ‬
‫רביה"ק נפטר בחודש תשרי‪ ,‬כיון שרבינו הק' כל הזמן עולה לדרגות‬
‫חדשות‪ ,‬ומבואר בספה"ק (כוכבי אור בשם המקובלים) שהתחלת‬
‫עליית הנפש בחודש של היארצייט הוא מתחילת ראש החודש‪ ,‬שע"כ‬
‫עניינו של רבינו שהוא התחדשות מאיר מראש השנה‪.‬‬
‫בפרט שבכל פעם שמגיעים לצדיק מקבלים תיקון מחדש‪ .‬והצדיק‬
‫עולה בכל פעם לדרגות יותר גבוהות‪ ,‬וממשיך רחמים יותר גדולים‪,‬‬
‫והוא מפריש לאדם דרך לפי שורש נשמתו (תורה ד')‪ ,‬ובכל פעם‬
‫הצדיק ממשיך דרך חדשה מלאה ברחמים‪ ,‬שעי"ז דרך התיקון יותר‬
‫קלה ומאירה‪ ,‬וממילא כל אחד מקבל כוח להתחדש ולהכנס שוב‬
‫לעבודת ה'‪ ,‬וכדברי מוהרנ"ת ‪' -‬ע"כ כשבא אחד על קברו וצועק על‬
‫ריבוי עוונותיו‪ ,‬שהם בחינות ירידות‪ ,‬עי"ז הצדיק עולה עוד לעילא‬
‫ולעילא לפי בחינתו‪ ,‬בבחינת ירידה תכלית העליה‪ ,‬כי זוכה לחתור‬
‫ולמצוא עוד חסדים חדשים לגמרי‪ ,‬נפלאים ונעלמים מאד מאד‪,‬‬
‫ולגלות אותם מההעלם אל הגילוי‪ ,‬באופן שיוכל להושיע ולהעלות את‬
‫זה גם מאותה הירידה העצומה שירד עכשיו' (לקו"ה הל' מתנה ה"ה)‪.‬‬
‫הצדיק מחזיר את האבידות‬
‫התחדשות אמיתית רבינו נותן לכל אחד ע"י שהצדיק מחזיר את‬
‫האבידות‪ ,‬שהרי כל אחד איבד הרבה אבידות מתחילת חייו ומגלגולים‬
‫קודמים‪ ,‬שהאבידות האלו הם ניצוצות של האדם‪ ,‬שהם חלקי נפש‬
‫רוח ונשמה שלו שנאבדו ונזרקו לסטרא אחרא‪ ,‬וכשמגיעים לצדיק‬
‫שאצלו נמצאים האבידות של כל העולם (לקו"מ סי' קפ"ח)‪ ,‬והוא‬
‫מחזיר לכ"א את האבידות שלו‪ ,‬ואז האדם מקבל חלקי נפש רוח‬
‫נשמה חדשים‪ ,‬ועי"ז נמשך לאדם התחדשות חדשה לגמרי‪.‬‬
‫ואעפ"כ הרי אני מכיר את עצמי‬
‫וגם אחרי שהאדם רואה שזה זמן ומצב מסוגל מאד להתחיל מחדש‪,‬‬
‫אבל בכל אופן קשה מאד להכנס באמת ולהתחיל שוב‪ ,‬כיון שכל אחד‬
‫מלא ושבע מכשלונות העבר‪ ,‬וקשה מאד לנפש האדם להתרומם‬
‫ולשכנע את עצמו שהפעם אני כן יצליח‪ .‬שהרי האדם חושב כדברים‬
‫האלו כבר חזרתי ואמרתי לעצמי כ"כ הרבה פעמים‪ ,‬שהפעם אני‬
‫מתחיל‪ ,‬הפעם אני כן יחזיק מעמד‪ ,‬אבל התוצאות שוב חזרו על‬
‫עצמם‪ ,‬והמציאות טופחת על הפנים ולא משאירה מקום לאשליות‬
‫ולתקוות רחוקות‪ .‬ע"כ צריך לדעת שההתחדשות אינה בהכרח דבר‬
‫שיחזיק מעמד לאורך ימים‪ ,‬ולהתחיל מחדש אין פירושו שמעכשיו‬
‫ילך לי כסדר כל החיים‪ ,‬אלא שנכנסים שוב ומתחילים מחדש בתנופה‬
‫חדשה‪ ,‬אע"פ שבעומק נפשו האדם צריך להיות מוכן וערוך לכך שיוכל‬
‫להיות שהאור הזה יעלם‪ ,‬ואעפ"כ אני מתחיל מחדש‪ ,‬כיון שעצם‬
‫התחדשות משנה את האדם לגמרי‪ ,‬ומזככת אותו‪ ,‬עד שבאמת האדם‬
‫נהיה חדש‪ ,‬וממילא יש לו הבנות חדשות‪ ,‬ולב חדש‪ ,‬וקרבת אלוקים‬
‫חדשה לגמרי (ואכמ"ל ועי' שארית יצחק חלוקי הנחל)‪.‬‬
‫וכיצד זה נעשה‬
‫והאתערותא דלתתא שרוצים מאיתנו היא עצם זה שהגענו לצדיק‬
‫לראש השנה‪ ,‬ומשתטחים על קברו הק'‪ ,‬ומתפללים וכוספים להתחיל‬
‫מחדש‪ ,‬ואז ע"י הר"ה‪ ,‬והקיבוץ הק'‪ ,‬ובכוח הצדיק‪ ,‬נכנס בכל אחד‬
‫רצונות חדשים לעבודת ה'‪ ,‬ואז כל אחד יכול להכנס לחיים חדשים‪,‬‬
‫כי העבר נמחק ואינו קיים כלל‪ ,‬ואצל כאו"א נעשה 'איפוס כללי'‪,‬‬
‫ומקבלים מנוע חדש‪ ,‬ונעשה התחלה חדשה לגמרי‪ ,‬בכל מקום ובכל‬
‫המצבים‪ ,‬ועי"ז מתחזק אצל האדם האמונה בעצמו שאני מסוגל ויכול‬
‫לזכות להתחלה חדשה ואמיתית‪ ,‬לקבל עלי עול מלכותו יתברך מתוך‬
‫יראה ושמחה‪ ,‬ואמונה חדשה בהשי"ת ובכח הצדיק ההולך לפנינו‪,‬‬
‫ועי"ז נזכה כולנו לשנה טובה וחדשה!‬
‫הכוח להתחדש ע"י החסדים החדשים‬
‫טמ‬
‫כרחם אב על בנים‬
‫׀ הרה”ח ר’ פינחס דוד ישראל בונקר שליט”א ׀‬
‫"מה שהעולם נוסעין על ר"ה לצדיקים כי עיקר המתקת הדינין אינו‬
‫אלא על ידי קדושת וטהרת המחשבות‪ ,‬כי שם שרשם (של הדינים)‬
‫כמובא בזהר 'כלא במחשבה אתבררו' ואי אפשר לבוא למוחין זכים‬
‫אלא ע"י התקשרות לצדיקים כמו שכתוב "ויקח משה את עצמות‬
‫יוסף"‪ ,‬משה הוא בחי' מוחין ויוסף הוא בחינת צדיק היינו שאין‬
‫שלימות למוחין אלא ע"י התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא‬
‫מקור הדינים של כל השנה‪ ,‬וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם‪ ,‬מה הבירור והסבר בדבר הזה שקדושת המחשבה הוא המתקת‬
‫ובשביל זה נוסעים לצדיקים כדי לזכות לקדושת המחשבה"‪.‬‬
‫הדינים‪ ,‬לכאו' הדינים הם בגלל העבירות שלנו וצריכים לחזור‬
‫רי"א‪.‬‬
‫מוהר"ן‬
‫לקוטי‬
‫בתשובה ולעורר רחמים ולמה רבינו תולה הכל בקדושת המחשבה‪.‬‬
‫כך מבאר רבינו בתורה קצרה ומתומצתת העניין שנוסעים לצדיקים‬
‫מובא בתורות אחרות ובשיחות של רבינו הקדוש‪ ,‬דברים מופלגים‬
‫לר"ה‪ .‬לכאו' במבט ראשון תורה ברורה ומובנת מאד הרי ראש השנה‬
‫ונוראים בעניין הנסיעה אליו לר"ה שאין דבר גדול מזה בכל העולם‪,‬‬
‫הוא יום הדין וכל יהודי רוצה לזכות בדין ושיהי' לו שנה טובה בגשמיות‬
‫וכל הגאולה תלויה בזה ושהוא תיקון על הכל ממש‪ ,‬ומי שהגיע כבר‬
‫וברוחניות‪ ,‬ומוכן לעשות הכל להיכתב בספרן של צדיקים‪ ,‬וע"כ אומר‬
‫לו צריך שם תיקון אחר‪ ,‬ואם לא היה הנסיעה הזאת אז כל העולם היה‬
‫רבינו נוסעים לצדיקים‪ ,‬כי בכדי לזכות במשפט צריכים להמתיק הדין‬
‫חוזר כבר לתוהו ובהו וכו' ולכאו' לפי התורה כאן יוצא שכל העניין הוא‬
‫היינו צריכים לבטל הטענה של המקטרגים וכו' והרי אין צדיק בארץ‬
‫פשוט איזה עצה לזכות לקדושת המחשבה‪ ,‬יטען הטוען שהוא יש‬
‫שיעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬וכל אחד יודע נגעי לבבו ויודע כמה רחמים‬
‫לו איזה עצה אחרת לזכות לקדושת המחשבה והלכה לו כל החיוב‬
‫הוא צריך וע"כ מבקש בכל דרך אפשרי להמתיק הדין להפוך את הדין‬
‫בנסיעה הנוראה הזאת‪ ,‬ולכאו' היתכן‪ ,‬הרי כל העולם תלוי בזה והוא‬
‫לרחמים‪.‬‬
‫מגיע לפני כל העבודת הש"י שבעולם‪ ,‬וע"כ דבר זה טעון ביאור רחב‪.‬‬
‫וע"ז בא רבינו ואומר שעיקר הדרך להמתיק הדין הוא ע"י קדושת‬
‫ולאור הקושיות האלו נתחיל לבאר קצת העניין עפ"י דברי רבינו‬
‫וטהרת המחשבה וזה לזכות רק ע"י הצדיק וע"כ נוסעים לצדיק‬
‫ומוהרנ"ת ובעז"ה בביאור דבר זה יצא לנו ג"כ בירור עצום ומחודש‬
‫בשביל לזכות לטהרת המחשבה‪ ,‬ושיהי' לנו רק מחשבות טובות‬
‫בכל הנסיעה לרבינו ובעומק העבודה שלנו בימים הנוראים האלו‪.‬‬
‫וקדושות ועי"ז נזכה בדין‪.‬‬
‫ידוע לכל שראש השנה הוא יום הדין‪ ,‬ששופטים כל אחד ואחד על‬
‫כשמסתכלים על הדברים בצורה מופשטת הכל נראה מובן ופשוט‪,‬‬
‫המצוות והעבירות שעשה בשנה שעברה‪ ,‬וקובעים לו לפי זה שנה‬
‫אבל כשמנסים להוריד את זה ללמעשה‪ ,‬הרי אז קושיות ושאלות‬
‫טובה‪ ,‬ועם ישראל הקדושים כל אחד במקום שהוא שם משתדל‬
‫מתעוררים‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬
‫לחזור בתשובה ולהיטיב מעשיו בשביל שיזכה בדין‪ .‬אבל בד בבד יודע‬
‫הקושיא הראשונה שישאל כל אחד האמנם באומן בר"ה אין לי שום כל מי שהסתכל אי פעם בדברי חז"ל על ר"ה או התבונן טיפה בתפילת‬
‫היום ‪ -‬שעיקר ר"ה הוא יום המלכת השי"ת על העולם‪ ,‬יום קבלת עול‬
‫מחשבה זרה כ"א מחשבות קדושים וטהורים‪ ,‬הרי ג"כ שם צריכים‬
‫זכות גדול לשמור על המחשבה כמו בכל מקום אחר‪ ,‬ועוד אם באמת‬
‫כל הנסיעה הוא בשביל קדושת המחשבה אז אם ח"ו אינני מתוך אלו‬
‫הזוכים לזה בשלימות אולי לא נכללתי בתיקון בכלל‪ ,‬ועדיף שלא אסע‬
‫ח"ו‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫נ‬
‫חיות מהסטרא אחרא היינו אע"פ שאין זה שפע באמת כי השפע של‬
‫כעס ודאגה אינו שפע אמיתי‪ ,‬והוא בעצם רק העדר של שפע ומוחין‬
‫אלוקי‪ ,‬אעפ"כ הוא נקרא שפע של הסט"א‪ ,‬כי זה בדיוק כל המציאות‬
‫של הסט"א ‪-‬העדר ובלתי מציאות אמיתי‪ ,-‬אבל כיון שנכנס לדמיון‬
‫הזאת הוא לאט לאט מתנתק עוד יותר מהחיות האלוקי ונכנס יותר‬
‫להעדר שהוא עניין הדינים שהוא העלם והסתר החסדים‪.‬‬
‫מלכות שמים על כל השנה כמו שאנו מאריכים בתפילה ותמלוך אתה‬
‫הוא הוי' לבדך על כל מעשיך וכן לאורך כל התפלה של ר"ה ממש אנו‬
‫מזכירים שוב ושוב 'מלוך' 'מלך' 'המלך' ועסוקים אך ורק עם דבר אחד‪,‬‬
‫להמליך את השי"ת עלינו כמו שביקש מאתנו "תמליכוני עליכם"‬
‫שהוא עיקר מצוות היום והראשונים מביאים שגם עיקר פנימיות‬
‫מצוות תקיעת שופר על פי הפשט הוא המלכת השי"ת‪ ,‬כי תקועת‬
‫שופר מראה על מלוכה ובהמלכת המלך היו תוקעים בשופרות‪ ,‬וכן‬
‫הטעם עפ"י הפשט שהולכים לתשליך כי כל המלכים היה ממליכים והמשל לזה הוא ילד שאבא שלו אוהב אותו אהבת נפש ואבא מנסה‬
‫אותם ליד הנהר לרמז שימשך מלכותם‪ ,‬ומובן בודאי שיש קשר בין לעזור להבן להתקדם בעסקיו ובעזרת האבא התקדמו העסקים מאד‪,‬‬
‫שתי הדברים האלו שמצד אחד הוא יום הדין ומצד שני יום ההמלכה‪ ,‬אבל עם הזמן התחיל הבן להרגיש השפלה מסיומת בזה שאביו עוזרו‬
‫ובכדי להבין את עומק הקשר נקדים עוד עניין עיקרי הטמון בראש וע"כ התחיל להתרחק הימנו ומהעדר הנסיון הדרוש ושכל המיושב‬
‫של אביו התחיל לעשות טעיות על ימין ועל שמאל עד שבמשך שנה‬
‫השנה ועל ידי זה יבואר כל העניין כמין חומר‪.‬‬
‫הפסיד כל כספו‪.‬‬
‫"ראש השנה" כשמו כן הוא‪ ,‬היינו כמו שראש האדם הוא מקום‬
‫משכן המוח והשכל של כל האדם‪ ,‬כך ראש השנה הוא זמן המיועד והנה הבן לאורך כל השנה שהיה לבד לא רק שלא ביקש עזרה מאביו‬
‫להמשיך מוח ושכליים חדשים לכל השנה כולו‪ ,‬ודבר זה מבואר אלא התפתח לו כל הזמן הרגשיים שליליים כלפי אביו "בטח אבא‬
‫באריכות בכתבי אריז"ל ומודגש מאד בספרי רבינו כעיקר היסוד שלי שמח שהולך לי כ"כ לא טוב כי הרי עזבתי אותו" וכן כל מיני‬
‫של ראש השנה כמו שמבואר בתורה לה' "תקיעת בר"ה הם בחינת מחשבות רעות ודמיונות שוא‪ ,‬וכל מה שהוא נכנס יותר למחשבות‬
‫התחדשות המוחין שהוא השכל והנשמה של כל אחד" ובתורה ה' האלו הוא מתרחק במוחו יותר ויותר מאבא שלו כי הוא בטוח שהאבא‬
‫תניינא "המוחין מתקנים ומתנוצצים בר"ה" ובתורה ח' תניינא ג"כ נגדו ויש לו עוד הוכחות ברורות‪ ,‬א‪ :‬כי הרי הולך לו לא טוב‪ ,‬וזה ודאי‬
‫אמר בפרוש "בר"ה אז הדעת והמח בשלמות וזה בחינת ראש השנה בגלל הקפידה של אבא שלו ב‪ :‬כי אבא שלו כל כך מרוחק ממנו ולא‬
‫מתקרב אליו כלל‪.‬‬
‫ראש דייקא" וכן בהרבה שיחות ותורת‪.‬‬
‫אבל האמת לאמתו הוא שאין האב כועס על הבן כלל אלא אדרבה‬
‫אוהבו מאד וכל הסיבה שהבן מפסיד בעסקיו אינו בגלל קפידה של‬
‫אביו אלא בגלל שהבן הרחק ממנו ולא נותן לו לעזור לו וכל מה שהאבא‬
‫רוצה הוא שהבן יבוא ויבקש שיחזור אליו ולפעמים יראה האבא פנים‬
‫כועסים בשביל שיבין הבן כמה שכואב לו ורוצה כבר להיות יחד עימו‬
‫אבל הבן רואה הפנים של כעס אז מתרחק עוד יותר רח"ל‪.‬‬
‫וביאור העניין קצת‪ ,‬איזה מוחין ממשיכים ומהיכן ממשיכים‪ ,‬הוא‬
‫דיון ארוך בתורת הקבלה‪ ,‬אבל נבאר העניין בתמצית‪ :‬החיות של כל‬
‫דבר שיש בעולם הוא מהשכל שבו כמו שמבואר בתורה א' ולאורך כל‬
‫הלקוטי מוהר"ן‪ ,‬וכן האדם בעצמו כל החיות שלו הוא מהמח והשכל‪,‬‬
‫הן החיות הגשמי ממש‪ ,‬כמו שידוע שהמח הוא המנהיג של כל הגוף‬
‫כל אברי הגוף הלב הידיים והרגליים כולם מקבלים פקודות מהמח ועל‬
‫פי זה הם פועלים‪ ,‬ואם ח"ו יש בעיה בגיד קטן במוח זה יכול לגרום‬
‫וזה אנו צריכים להבין שאין דין כלל וכל הדין שכן רואים הוא רק‬
‫לשיתוק לחצי הגוף רח"ל‪ ,‬וכן בחיות הרוחני של האדם‪ ,‬שכל החיות‬
‫חיצוניות‪ ,‬היינו הפנים הכועסים של אבא שאינו באמת כועס‪ ,‬אלא‬
‫נמשך בעצם מהמוח היינו מה שהאדם שמח‪ ,‬מאושר או עצוב‪ ,‬הכל‬
‫הם רק בשביל לעורר אותנו להתקרב‪ .‬וכל הדין מתחיל ונולד במוח‬
‫נמשך מהמוח‪ ,‬וכן כל הדביקות והשגת אלוקות של האדם הכל‬
‫שלנו ואם האדם דבוק באמת בהשי"ת אז הכל רחמים וחסדים ממש‬
‫מהמוח‪ ,‬והחיות הפנימי של המוח של כל אחד הוא מהנשמה שהוא‬
‫בלי שום חלות לדין כלל‪.‬‬
‫חלק אלוקי ממעל ממש‪ ,‬והחיות הזאת הוא נקרא אור המוחין ‪-‬היינו‬
‫האור שמחיה את המוח והשכל וכשיהודי עושה רצון השי"ת ומקושר וע"כ בהגיע יום הדין ר"ה שמבואר בכתבי האריז"ל שכיון שאותו יום‬
‫לא"ס ב"ה אז הוא ממשיך עוד ועוד חיות מהשי"ת למוח שלו ואז יש היה חטא אדה"ר אז כל שנה מתעורר דין "מה אנוש כי תזכרנו" אבל‬
‫לו חיות‪ ,‬ומתי שאינו מקושר אם הא"ס אז החיות של המוח נקטן הדין מתעורר רק על מי שהוא בדרגת אנוש‪ ,‬שהוא מנותק מהשי"ת‬
‫מאד והמצב הזה נקרא בקבלה ובספרי רבינו מצב של מוחין דקטנות‪- .‬כי יש ארבע שמות למין האנושי כידוע‪ -‬והשם אנוש הוא הדרגה‬
‫הנמוכה שהוא לשון שכחה "כי נשני אלוקים" והוא היפך שם אדם‬
‫כל יהודי הוא בן של השי"ת והשי"ת אוהב אותו מאד ורוצה שיהיה לו‬
‫שהוא מלשון "אדמה לעליון" וע"כ מי שזכה לבחינת אדם שהוא דבוק‬
‫רק שפע וטוב‪ ,‬וכל הדין שיש ח"ו על האדם‪ ,‬כולו נמשך רק מהסתר‬
‫בעליון‪ ,‬הוא דבוק בהשי"ת אז עליו לא מתעורר דין כלל ונכתב לאלטר‬
‫פנים היינו ברגע שהאדם מתנתק מהשי"ת כביכול ולא חושב עליו אז‬
‫לחיים טובים‪ ,‬אבל מי שהוא בעלמא דפרודא צריך הרבה רחמים‬
‫השפע וחיות אלוקי הנשפע למוח האדם הולך ונחלש עד שנשאר עם‬
‫לזכות בדין‪ ,‬כי ברגע שהוא בעלמא דפרודא אז הוא רואה רק את הדין‬
‫חיות קצת מאד ואז מאבד את כל החיות והמוטיבציה שלו ברוחניות‪,‬‬
‫של החיצוניות כנ"ל ואדרבה מתחיל להרגיש רגשי אשמה וריחוק‪,‬‬
‫הנמשך מחיות הנשמה‪ ,‬ובאופן אוטומטי מתחיל לקבל חיות רח"ל‬
‫ומרגיש אהה בטח אני לא יזכה בדין‪ ..‬כי אני מלא חטאים‪ ,‬הש"י לא‬
‫מהסט"א‪ ,‬כי הכלל הוא ש"זה לעומת זה ברא אלוקים"‪ ,‬והסט"א‬
‫אוהב אותי‪ ..‬וכל מיני מחשבות של ריחוק דמיוני שהתעוררו מרוב‬
‫עומד בכל מצב ובכל מקום ממש מול הקדושה כקוף בפני אדם וברגע‬
‫ריחוקו כל השנה מהש"י‪ ,‬כמו הבן הטיפש במשל‪.‬‬
‫שהאדם עוזב את הקדושה אז באופן ממילא מתחבר אם הסט"א‪ ,‬ואז‬
‫מתחיל להרגיש עצבות וכעס ודאגה ושאר תחושות רעות‪ ,‬שהם גם כן בכדי שהאדם יזכה בדין עליו לצאת ממצב של פירוד ולהתחבר‬
‫מהמוח אבל מהסתלקות אור המוחין דייקא‪ .‬וברגע שהאדם ממשיך להשי"ת‪ ,‬ומצינו בעולם שתי מצבים של ביטול אחד הוא עבד למלך‬
‫אנ‬
‫שהוא בטל ומבוטל לגמרי בלי שום מציאות רק מה שאומר המלך‬
‫(אע"ג שגם עבד לבעל הבית רגיל גם כן בטל ומבוטל אבל אינו דומה‬
‫כלל לביטול של עבד למלך שמחמת המרחק העצום בין העבד למלך‬
‫הרי הביטול מתבטא אין ערוך פעמים יותר)‪ .‬וע"כ בכדי לזכות בדין צריך‬
‫האדם ג"כ להגיע לאחד משתי המצבים האלו או בחינת בן או בחינת‬
‫עבד‪.‬‬
‫המציאות הזאת של בן או עבד אינו רק מה שהאדם קורא לעצמו בן או‬
‫עבד אלא האדם צריך להפוך באמת למציאות של בן או עבד‪.‬‬
‫וזה מגיע כאן רבינו וצועק ומכריז כל הר"ה הוא רק במוח‪ ,‬להתבטל‬
‫להשי"ת ולהגיע במוחו למצב של עבד או בן‪.‬‬
‫כי כל מה שאומר לנו השי"ת הוא תמליכוני עליכם ‪ -‬תקבלו עול מלכותי‬
‫תהפכו עצמכם לעבדים שלי ואז כבר תזכו בדין‪ .‬וזה כל המלוכה שאנו‬
‫ממליכים את השי"ת ביום הזה לחזור לדביקות לחזור ולהתכלל‬
‫באחדות הפשוט לחזור לגמרי להשי"ת‪.‬‬
‫בשביל החזרת פנים בפנים במוחין בפנים בשופר שהוא בעצם הקרבה‬
‫הכי גדול)‪.‬‬
‫וע"כ אומר הרבי תעזוב כל הדין וכל הבלבול הדעת שלך‪ ,‬יש עכשיו‬
‫קריאה מהשי"ת שתבוא ותמליך אותו הוא רוצה שחזור אליו והוא‬
‫יחזור אליך אבל עתה חייב לעשות את בשלימות‪ .‬כי אם לא עשית את‬
‫זה בשלימות בעצם לא עשית כלום כי ביטול צריך להיות מוחלט או‬
‫שאתה מבוטל או שלא‪ .‬ולזה אומר רבינו חייבים לנסוע לצדיק שידוע‬
‫שכוונתו היה בעיקר שצריכים לנסוע אליו דייקא לאומן שרק אז אפשר‬
‫לעשות המלוכה בשלימות כמו שאמר מוהרנ"ת "כל העולם צועקים‬
‫המלך אבל ההכתרה הוא באומן" כי רק שם אפשר לשמור המחשבה‬
‫לגמרי לגמרי לחשוב רק על המלכת השי"ת ועוד יותר הזהיר בשיחות‬
‫שצריכים לחשוב רק מחשבות טובות ולא לחשוב על שום דין וצער וכו'‬
‫כי אפי' מחשבה על דין כבר קשור לפירוד כי השי"ת הוא עצם הטוב‬
‫ודרך הטוב הוא רק להיטיב כמו שכתבנו למעלה‪.‬‬
‫וצריך ביאור מה קורה באומן שרק שם אפשר להגיע לדביקות הזאת‪,‬‬
‫והעניין הוא כי בעצם בשביל שהאדם יזכה לדביקות הזאת של עבד‬
‫נמצא שבעצם כל השלשה עניינים של ר"ה הם היינו הך‪,‬‬
‫הוא צריך בעצם להפוך לעובד השי"ת עצום ופעול בנפשו שהוא‬
‫הדין והוא בגלל שהמוח אינו מקושר להשי"ת אבל הוא רק בחיצוניות בטל ומבוטל להשי"ת וגם הבחינת עבד הזה צריך להיות בדרגה גבוה‬
‫מאד כנ"ל שבודקים אותו לראות עם אפשר באמת לחונן אותו כמו‬
‫ואינו המציאות האמיתי‪.‬‬
‫שאומרים בתפלה "אם כבנים ‪ ..‬אם כעבדים‪ ..‬עינינו לך תליות עד‬
‫תיקון הדין ע"י שמתקרבים להשי"ת והוא רק ע"י שממליכים אותו שתרחמינו ותוציא לאור משפטינו" כי העבד בודקים מאד כנ"ל כי‬
‫ומקבלים עול מלכות שמים כעבד למלך‪ .‬כי כל הסיבה שאנחנו כאן בודקים אם הוא באמת עבד או לא‪.‬‬
‫בעולם זה אך ורק בשביל להמליך את השי"ת היינו לעשות אותו מלך‬
‫על עולם הזה שזה כל סיבת הבריאה שנתאווה לו דירה בתחתונים אבל יש בחינה אחרת בחינת בן שזה בעצם לא עבודה רק מציאות "בנים‬
‫כמו שאמרו חז"ל ותחתון פירושו גם במקומות שהם ניגוד הגמור אתם להשם אלוקיכם" וזה לא בודקים ולא מתווכחים כי זה מציאות!!‬
‫לאלוקותו וכשמגיע יהודי ומגלה את השי"ת גם כאן בעולם הזה ומקבל כמו שאנו אומרים "אם כבנים תרחמינו כרחם אב על בנים" בלי שום‬
‫עול מלכותו ואומר שהשי"ת המלך ואני עבדו בלי שום רצון עצמי אז תנאים והסברים‪ .‬ומציאות הזה אבל‪ ,‬צריכים לגלות‪ ,‬וכשמגלים את זה‬
‫הכל נמתק לגמרי ואז זוכין לדביקות עוד הרבה הרבה יותר ממי שיש‬
‫הוא בעצם ממשיך שליטת השי"ת על העולם‪.‬‬
‫לו בחינת עבד בשלימות‪.‬‬
‫וכל זה צריך להיות במוח כנ"ל כי שם מקום הדביקות והפירוד כנ"ל‬
‫דהרי בחינת בן עבד צריך להיות בכל רמ"ח איברים ושס"ה בכל תנועה אז איך זוכים לגלות הבחינת בן הטמון בתוכינו איך מוציאים את זה‬
‫בכל מחשבה דיבור מעשה וכ"ז ע"י שהפנים שהוא באמת רק עבד ובן החוצה‪ ,‬זה הכוח של משיח שמקבלו מהיכל קן ציפור (כמובא בזוהר‬
‫ובכתבים ובכתבי הרמ"ק) ששם האם רובצת על הבנים כי שם בהיכל‬
‫של השי"ת‪.‬‬
‫של משיח מתגלה ומאיר "הבנים אתם להשם אלוקיכם" ואז מתגלה‬
‫וזה מה שמגיע רבינו ואומר יש כאלו שמסתכלים רק על החיצוניות בחינת בן שבכל אחד ואחד וזה עיקר עבודתו של משיח להשיב לב‬
‫של היום ואז רואים רק דין ועושים עסק גדול יום הדין יום הדין ואז אבות על בנים ולב בנים על אבותם וזה מה שאמר רבינו שיש לו אותו‬
‫הוא מחפש עצות להינצל מהדין אבל באמת כל מי שיש לו טיפת שכל כוח שהיה לדוד המלך שבאומרו שבעה פעמים בני העלה את אבשלום‬
‫בקדקדו יחשוב 'מה אני עושה פה איזה טריק או תרגיל‪ ,‬אני מקבל עול משאול תחתית לתכלית המדריגות ורבינו עושה את זה עם כל אחד‬
‫מלכות שמים והופך את עצמי לעבד ויושב בבית כנסת וצועק המלך ואחד וע"כ אמר "שמהיכל קן ציפור ארד להתפלל עמכם בר"ה" כי‬
‫המלך ומשתווה על הרצפה בעלינו ומוחה כפיים בהמלך הקדוש רק דייקא מהיכל קן ציפור ששם מתגלה בחינת בן‪.‬‬
‫בשביל לברוח מהדין‪ ,‬הרי או אני אוחז בזה או לא‪ ,‬אבל סתם לרמות‬
‫והביאור בזה פשוט מאד כי למה נקרא כל יהודי בן להשם ית' כי יש‬
‫את עצמי?‬
‫לו חלק אלוקי ממעל ממש הנמשך מא"ס ובזה הוא אחד עם השי"ת‬
‫על זה אומר הרבי‪ ,‬השי"ת מנהיג את העולם ואין דין וקטרוג כלל וחלק ממנו ממש כמו בן הנמשך ממוח האב והוא חלק ממנו ממש‪,‬‬
‫רק הכל רק החיצוניות של הסיפור אבל בפנימיות זה רק דרך להביא והחלק הזה נקרא היחידה שבנרנח"י שיש בכל יהודי ויהודי אבל בעצם‬
‫אותנו לדביקות יותר עמוקה ויותר פנימית עם השי"ת‪ ,‬כמו האבא החלק הזה נסתר מאד ואינו מתגלה רק בעבודה יתירה מאד מאד או‬
‫במשל שהבאנו שמראה פנים זועפות בשביל לעורר את בנו לחזור ע"י‪ ...‬רבינו הקדוש!!!‬
‫אליו‪ ,‬אבל אין לפנים זועפות שום מציאות כלל והוא רק בשביל אהבה‬
‫וקירבה עצומה שרוצה להשפיע על בנו (וזה מה שמובא בכתבי אריז"ל כי כל צדיק יש לו את העבודה שלו והבחינה שלו ומובן שבמהות של‬
‫ובלקוטי הלכות שכל הדין הוא מחמת הנסירה‪ ,‬והנסירה כולו הוא רק רבינו אין לנו מושג אבל זה אנו רואים שכל עניינו היה לגלות את הבנים‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫בנ‬
‫אתם להשם אלוקיכם בכל אחד ואחד‪ .‬וזה מה שהעיד על עצמו‬
‫שהוא השיג היחידה בתכלית השלימות‪ ,‬וכל ההשגות והתורות ועצות‬
‫שהוריד לנו הם הכל להחלק הכי פנימי שבנפשינו שהוא היחידה‬
‫דייקא‪.‬‬
‫כי בעצם מי שלא עשה עירוב פעם אחרי פעם הוא בעצם בעונש‪ ,‬לא‬
‫יהיה לו מה לאכול בשבת ואז יכאב לו ואז לא ישכח עוד פעם‪ ,‬ובא‬
‫נתבונן קצת מה היה‪ ,‬כל יהודי היה לו מצוה להביא מנות למי שלא‬
‫עשה עירוב תשילין‪ ,‬כמה יהודים זה עשרים שלושים? וכל יהודי‬
‫וודאי קיים את זה בשלימות עם כל ההידורים‪ ,‬יצא שכל מי שלא‬
‫עשה עירוב תבשילין קיבל עשרות אלפי מנות אוכל ולא רק שלא‬
‫קיבל עונש רק קיבל סעודה שלקח לו עד ערב פסח לגמור אותו‪ ,‬זה‬
‫מה שרצה נחמיה להסביר להם‪ ,‬יהודים! עונש הוא לא בשביל להכאיב‬
‫ח"ו‪ ,‬דין אינו בשביל לרחק ח"ו‪ ,‬כי אם לגרום להיהודי לעצור ולהתבונן‬
‫ולחזור להשי"ת וברגע שהוא חוזר אפילו קצת מיד מתעורר רחמיו ית'‬
‫וזוכה לקירבה עצום מאד מאד !!!‬
‫נמצא שבעצם כל התכלית של ר"ה הוא לגלות הבחינת בן הטמון בלב‬
‫כל אחד ואז המלכת השי"ת בתכלית השלימות וע"כ "ההכתרה הוא‬
‫באומן" "ובו תלוי כל העולם כולו" וזה אולי קצת מה שאמר ש"רק‬
‫הוא יודע מה זה ר"ה" כי בעצם אפשר לראות את ר"ה בהרבה אופנים‪,‬‬
‫אפשר לראות רק את הדין‪ ,‬אפשר לראות את המתקת הדין‪ ,‬אפשר‬
‫לראות עוד יותר כל הסיבה שיש בכלל דין (ולמה בכלל עשה את‬
‫מיעוט הירח רק בכדי לעשות אותה לעתיד שבועתיים כאור החמה‬
‫בסוד אשת חיל עטרת בעלה) שהוא רק בשביל לקרב אותנו עוד יותר וע"כ אמר רבינו שמי שזוכה להיות אצלו על ר"ה ראוי לו לשמוח מאוד‬
‫"כי התרחקות כולו התקרבות" (תורה מח תניינא) ובעצם בשביל מאוד אכלו מעדנים ושתו ממתקים וכו'‪ .‬ולכאורה פסוק זה נאמר על‬
‫לגלות את היחידה שבנפש כל אחד‪ .‬וע"כ רק רבינו שעושה את זה ידי נחמיה בר"ה לכל בית ישראל‪ ,‬וכאן אומר רבינו שזה דייקא לבאי‬
‫בעצם הוא יודע מה זה ר"ה כי השיג התכלית והסוף של ר"ה‪ ,‬שהוא הקיבוץ ולפי זה יובן מאוד‪ ,‬כי עניין גלוי הפנימי הזאת נעשה בר"ה רק‬
‫לגלות בכל יהודי בעולם את בחינת בן‪ .‬ואז יקבל על עצמו עול מלכותו אצל רבינו דייקא‪.‬‬
‫בשלמות באהבה וחשק נמרץ‪.‬‬
‫"וע"כ נוסעים לצדיקים על ר"ה לשמור את המחשבה" ‪ -‬לחזור להיות‬
‫וזה מה שאומר בתורה א' תניינא 'שרק השי"ת יכול לעשות ר"ה כי רק בן של השם לחשוב כל הזמן רק על כמה שהשי"ת אותנו וכמה הוא‬
‫הוא יכול לדון כל אחד לכף זכות כי הוא מקומו של כל אחד' כי רבינו רוצה אותנו וכמה תענוג ונחת עצום יש לו מאתנו כמו שאומר רבינו‬
‫לשיטתו בתורה רפ"ב שלדון לכף זכות פירושו לראות הפנימיות של שצריכים לראות בר"ה את ההתפארות שהשי"ת מתפאר בישראל‬
‫כל אחד ואחד (הנקודה טובה) ואמר שם שגם הצדיק יש לו הכח הזה אומר רבינו שזה רואים כשמסתכלים על הקיבוץ אצל הצדיק בר"ה‪.‬‬
‫ולפי דברינו יוצא להפליא כי כל הר"ה הוא לגלות הנקודה הכי פנימי וזה עבודתינו שנתכלל לגמרי בדעת של הרבי בתורות של הרבי‬
‫של האדם‪ ,‬מקומו האמיתי‪ ,‬שהוא החלק אלוקי ממעל שבכל אחד‪ ,‬בהשגות של הרבי‪ ,‬להתכלל לגמרי בהיכל קן ציפור לחשוב רק איך‬
‫הנקודת בן שבכל אחד ואחד‪ ,‬שזה עבודתו של הצדיק האמת‪ ,‬וע"כ לעשות עוד איזה נחת להשם עוד איזה תענוג לאבא כמו בן היושב‬
‫לפני אביו ורוצה רק לגרום לו תענוג ונחת‪ .‬כל התפילות כל הריקודים‬
‫הוא עושה ר"ה ‪.‬‬
‫לחשוב רק על דבר אחד אבא !!!! אתה הבורא אבא שלי ואני הבן‬
‫ובזה נבין דבר נורא שאמר נחמיה לישראל בר"ה הראשון שחזרו לא"י שלך‪.‬‬
‫'ושלחו מנות לאין נכון לו' ואמרו חז"ל למי שלא הניח עירוב תבשילין‬
‫ולכאורה כמה אנשים יש ששכחו לעשות עירוב תבשילין‪,‬שהיה צריך וזה מה שאמר הבעל שם טוב שהכוונות של התקיעות הם "אבא אבא‬
‫לדאוג להם דייקא בר"ה‪ ,‬ובפרט שהרי בפעם הראשון שאדם שכח תושיע אבא אבא תציל" כי זה כל הר"ה!!!‬
‫הוא יכול לסמוך על העירוב של המרא דאתרא רק בפעם השני גזרו‬
‫חז"ל שנקרא פושע ואסור לא לבשל לשבת‪ .‬וע"כ כמה אנשים יש ובזה יובן כל הקושיות‪ ,‬דהרי הקשנו שיש עוד עצות לשמור על‬
‫כבר ששכחו פעמיים לעשות בזה אחר זה עירוב תבשילין ודווקא המחשבות ולמה זה נתלה דייקא בתיקון העצום של רבינו בר"ה‪ ,‬ולפי‬
‫להנקרא לפושע הזה צריכים לדאוג מה עם כל החולים ואלמנות מה שכתבנו פשוט שאין הכוונה שמירת המחשבה גרדה אלא לזכות‬
‫ויתומים‪ ,‬רק לפי דברינו יובן מאד כי אמר להם אתם אל תעצבו כי לגלות עומק קדושת המחשבה שזה המחשבה של דביקות של בן‬
‫חדות הוי' הוא מעוזכם וכו' והיסו בעם לא לבכות כי היה אז הרבה לאביו וזה יזכה כל אחד באומן‪ .‬כי הרי כשרבנו יורד מהיכל קן ציפור הוא‬
‫יהודים שהסתכלו על החיצוניות של היום הדין הנורא וכו' וזה גרם משפיע את האור שלו משום‪ ,‬וכל האור העצום שנשפע אז הוא ממש‬
‫להם ליפול לעצבות וע"כ אמר חדוות ה' הוא מעוזכם היינו בנים אתם המוחין האלו‪ ,‬כמו שמעיד כל אחד שזוכה להתכלל בקיבוץ הקדוש‪.‬‬
‫להשם אלוקיכם ישראל אשר בך אתפאר ישמח ה' במעשיו וע"כ אמר וזה עבודה שכל אחד יכול לעשות‪ ,‬מי לא רוצה להרגיש טוב ? מי לא‬
‫להם להביא מנות למי שלא עשה עירוב תבשילין דייקא‪ .‬כי רצה ללמד רוצה להרגיש מחוזק ? מי לא רוצה להרגיש שהוא בן של מלך מלכי‬
‫המלכים ? הרגש הזה מאיר לנו רבינו באומן‪ ...‬אשרינו!!!‬
‫אותם עומק העניין של ר"ה‪.‬‬
‫גנ‬
‫מסוד חכמים ונבונים‬
‫ומלמד דעת אמונת חכמים‬
‫| הרה"ח ר' ניסן דוד קיוואק שליט"א |‬
‫התשובה לכל השאלות‬
‫לפעמים יש שאלות‪ ,‬כל כך הרבה שאלות‪ ,‬שאין יודעים מה לשאול‬
‫קודם‪ .‬והנה יש ולפעמים זוכים לשמוע תשובה‪ ,‬תשובה אחת לכל‬
‫השאלות כולם‪ .‬ובשעה שתשובה זאת מקובלת בלב המאמין‪ ,‬אע"פ‬
‫שהוא איננו מבין כלל‪ ,‬בכל זאת הוא כבר מבין הכל‪ .‬וזוהי תשובה לכל‬
‫השאלות‪ ,‬כי מכח אותה תשובה אחת‪ ,‬אין כבר שום שאלה וספק‪ ,‬כלל‬
‫וכלל לא‪ .‬ומהי אותה תשובה ‪ -‬האחת שכבר קולעת לשערה ופותחת‬
‫עינים להבין שאין שאלה? זאת מה שעונים ואומרים לאדם‪ :‬יש כאן‬
‫בדבר זה סוד! וכך יש לעשות‪ ,‬משום שכך אמר הרב"י ‪ -‬שעלינו‬
‫להאמין שכל דרכיו רזין עילאין שמחייבים גם אותנו!‪.‬‬
‫בשעה שהתשובה היא‪ ,‬שיש בדבר זה רזין וסודות עליונים‪ ,‬עד שלא‬
‫שייך להסביר‪ ,‬ואיננו מסוגלים להבין‪ ,‬ולכן מן הראוי לקבל הדבר כמות‬
‫שהוא‪ ,‬לשמור ולעשות ולהירתם לקיום הדבר על אף שאין מבינים‬
‫כלל‪ .‬מכח אותה תשובה ניצחת‪ ,‬אנו מתעוררים ומוסרים נפש לקיים‬
‫בלי שום שאלות כלל‪.‬‬
‫סוד שמחייב ומביא חיות ושמחה‬
‫את נפשנו ומדריך אותנו לקיום התורה‪ ,‬מזכה אותנו גם להיות חלק‬
‫מעיקר תיקוני עולם‪ ,‬אע"פ שאין אנו יודעים כלל‪ .‬והוא מצוה ומנהיג‬
‫אותנו לזכות וליטול חלק במה שהוא מעיקרי המשכת הקדושה‬
‫ותיקון הבריאה‪ ,‬כאשר ידוע ליודעי הסוד ולבקיאים במה שנעשה‪.‬‬
‫אלא שהנהגת הצדיק‪ ,‬גם פשיטותו ומכ"ש עבודתו הנוראה ועצותיו‪,‬‬
‫כולם עבודה של רזין עילאין וכו'‪ .‬וזכותו וכוחו עומדים לנצח‪ ,‬ושום‬
‫תיקון ודיבור שבדבה"ק אינו מתבטל כלל‪ ,‬בפרט ענין נורא כעניין‬
‫ראש השנה‪ ,‬שהתבטא עליו בפירוש ואמר שזה "כל ענינו"‪ .‬ובוודאי‬
‫שאין לנו צורך להבין‪ ,‬רק לדעת שזכינו לגרום ולפעול דבר נורא שאין‬
‫כמוהו‪ .‬וכלשון רבינו ז"ל שאמר שהראש השנה שלו הוא חידוש גדול‪,‬‬
‫ואני יודע מהו ראש השנה‪ .‬וגם התבטא ואמר‪' :‬מה אומר לכם‪ ,‬אין‬
‫דבר גדול מזה‪ .'...‬ובדיבורים הללו הוא הראה ורימז לנו שזהו סוד גדול‬
‫מאד‪ ,‬עד שאי אפשר לומר ולהגיד‪ .‬מתוך ההבנה הזו יש לנו תשובה‬
‫ברורה לכל השאלות‪ ,‬וממילא מוכנים אנו בוודאי להוציא הדבר לפועל‬
‫במסירות נפש‪ .‬נוטשים אנו את מה שמובן לנו‪ ,‬מוותרים על כל מה‬
‫שהיינו רוצים שיהיה‪ ,‬ומוכנים גם לעבור קשיים גדולים מאוד‪ .‬זה מה‬
‫שמביא אותנו אל ההבנה שזכינו לדבר גדול וחשוב מאד אצל השי"ת‪,‬‬
‫עד שמכוחו כדאי וראוי להיות שמח מאד בכל יום ויום משך השנה‬
‫כולה‪.‬‬
‫אשרי העם שככה לו שיודעים אנו כי בראש השנה עלינו להתקבץ‬
‫להיות אצל רבינו ז"ל בכל שנה ושנה‪ .‬אשרי הזוכה לשבר כל המניעות‪,‬‬
‫ומוציא לפועל ונכלל יחד עם אנשי הצדיק בראש השנה‪ ,‬מתוך‬
‫חיות הקיבוץ מעורר קבלת דבר הסוד‬
‫והתחדשות הנמשכים מאמונת הצדיקים‪ .‬אשרי העם יודעי דרך‬
‫האמונה‪ ,‬השומעים ומקבלים בלב ומבינים משמעות הדבר‪ ,‬שיש ובאמת גם בכל יום מימות השנה‪ ,‬ראוי לנו להתדבק באור האמונה‬
‫לשמוע להאמין ולעשות‪ .‬משום שההנהגות והדרכים שהנחיל לנו ולהבין שדרכי עצת רבינו ז"ל אינם כפשוטם‪ ,‬כי יש בכל דבר סודות‬
‫רבינו ז"ל כוללים את קיום התורה כולה‪ ,‬והעולם כולו עומד וקיים ותיקונים גדולים‪ .‬כי עי"ז נזכה לקיום עצותיו הקדושים בחיות גדול‬
‫עליהם‪ .‬ובאמת גם מעשיו של כל אדם אינם פשוטים כלל ועיקר‪ ,‬ויש וכו'‪ .‬ומכאן נתעורר גם לקבלת עול מלכות שמים באמת‪ ,‬לקדש כל‬
‫בהם פנימיות ורזין עילאין‪ .‬והצדיק שעלה וכו' ויודע ומשיג כלליות מעשינו ולזכות ליראת שמים כאשר נזכור שיש בכל דבר רזין‪ ,‬ובאמת‬
‫הרזין והסודות‪ ,‬ואיך לייחדם ממש באמת וכו' בנוסף למה שמרומם הודיע לנו רביז"ל את העניין הזה בפשטות ובקיצור (חיי מוהר"ן סי'‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫דנ‬
‫בחינת י"ד אותיות של י"י אלקינו י"י שהם ר"ת אברהם יצחק יעקב‬
‫שהם בחינת תלת גוונין דקש"ת שהם בחינת לבושין דנהירין הנ"ל‬
‫שעי"ז וראיתיה לזכור וכו' בחינת ביטול כל הדינים מישראל וכו' ע"ש‪.‬‬
‫תק"ה) ואמר‪" :‬שאם היו מהפכין את האדם (רצונו לומר לראות את‬
‫פנימיותו) היו רואין שבכל גיד וגיד מגידיו תלויים אלפי אלפים ורבי‬
‫רבבות עולמות" ע"ש‪ .‬והנה‪ ,‬גם כאשר אנו רחוקים מלהבין זאת‪,‬‬
‫מצווה עלינו להזדרז בכל אופן ולפשפש בנפשנו תמיד‪ ,‬אם לא נעלם‬
‫מעינינו אורו הגדול עד שנדמה לנו כאילו חלילה דבה"ק כפשוטם‪ .‬ומוהרנ"ת ממשיך לבאר איך באמת כל קדושת ישראל וקיום התורה‬
‫ולהתגבר באמונה חזקה לזכור האמת‪ .‬והנה כח ההתחדשות והדבקות של כל אדם‪ ,‬עומד על אמונת חכמים‪ .‬כי א"א לזכות לקיום התורה‬
‫באור האמונה הזה‪ ,‬נעוץ בעניין הקיבוץ של ראש השנה‪ .‬שם טמון ולהכיר את הבורא יתברך אלא ע"י אמונת חכמים שהם הצדיקים‬
‫הכח להמשיך את זאת האמונה על פני כל השנה‪ .‬כי החיוב להתקבץ‪ ,‬האמתיים שכבר שברו את יצרם לגמרי עד שזכו להשיג רזי עולם‪,‬‬
‫וגם כל שאלה ותמיהה שמתעוררת בלב‪ ,‬וכל ספק איך להתנהג אצל להבין ולהשיג את כל המעשה הנעשה תחת השמש‪ .‬כי באמת‬
‫הציון וכו' ‪ -‬כל אלו מהווים שער ודרך לחזור לאמונת צדיקים‪ .‬להבין העולם ומלואו מלא רזין וסודות נוראות ונשגבות מאד‪ .‬ואפילו מי‬
‫שבכל מה שמסר לנו מוהרנ"ת איך להתנהג‪ ,‬ישנם סודות נוראים שאיננו צדיק‪ ,‬רק בר דעת אמיתי ומאמין באמת‪ ,‬יוכל להבין מרחוק‬
‫ותיקונים גדולים‪ .‬ובכל אופן שייך גם לנו הענין‪ ,‬ואין מה לשאול כלל‪ .‬נפלאות הבורא ונוראותיו שהם מלאים כל העולם‪ .‬כי בכל הבריאה‬
‫ובשעה שתשובה זו מקובלת על הלב‪ ,‬כעת נכנס האדם בשערי בכלליות ובפרטיות‪ ,‬וכל מה שנעשה בכל יום‪ ,‬בהכל יש חכמה עמוקה‬
‫האמונה‪ ,‬וזוכה גם בכל השנה לאמונת צדיקים‪ .‬בראש השנה מצוי אם ונפלאה‪ ,‬כ"ש "כולם בחכמה עשית"‪ ,‬דהיינו חכמת התורה שהיא‬
‫עיקר החכמה‪ .‬נמצא‪ ,‬שיש בכל דבר חכמות התורה הקדושה‪ .‬והתורה‬
‫כן השער והפתח לאור האמונה‪.‬‬
‫מלאה רזין ורזין דרזין עד אין קץ‪ ,‬ופנימיות התורה מלובשת בכל‬
‫הדברים שבעולם‪ .‬ע"כ בוודאי בכל דבר שבעולם בכלל ובפרט‪ ,‬יש‬
‫המתגלה במאמר וירא בצר להם וגו' ‪ (-‬ליקו"מ סי' מ"ב)‬
‫רזין נשגבין מאד מאד‪ .‬ועל זה התפלא דוד ואמר "מה גדלו מעשיך‬
‫הנה מבואר בדברי מוהרנ"ת איך ענין ראש השנה‪ ,‬שבכלליות הוא השם‪ ,‬מאד עמקו מחשבותיך" וכתיב "מה רבו מעשיך השם כולם‬
‫ענין המתקת דיני השנה כולה‪ ,‬לזכות במשפט ולהכתב לחיים טובים‪ ,‬בחכמה עשית"‪ .‬והכוונה בעיקר על חכמות התורה שמלאה רזין‬
‫וגם כל ענין תקיעת שופר ‪ -‬הכל תלוי ועומד על אמונת צדיקים‪ ,‬עד עילאין‪ .‬וכל אחד צריך להתעורר בכל יום להתדבק באמונה הזו שבה‬
‫שזוכה גם להבין שיש סודות ורזין בכל דבר גם אצלו‪.‬‬
‫תלוי כל הקדושה ‪ -‬כי אנו מאמינים בפנימיות התורה שבכל מצוה‬
‫ובכל אות ואות מהתורה יש רזין ורזין דרזין נוראים ונשגבים עד אין‬
‫כי מבואר בדברי מוהרנ"ת (הל' חזקת מטלטלין ה"ה)‪ ,‬על מה דאיתא קץ כ"ש "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד"‪ ,‬וכתיב "פלאות‬
‫בדברי רבינו ז"ל (לקו"מ סי' מ"ב) שצריכין להאמין בחכמים אמתיים עדותיך" וכו'‪ ,‬וכתיב "ארוכה מארץ מדה" וכו'‪ .‬ואפילו בכל הדברים‬
‫שכל דיבוריהם ומעשיהם אינם פשוטים רק יש בהם רזין‪ ,‬וכאשר שבעולם ובכל מה שנעשה‪ ,‬יש בהם רזין נפלאים‪ ,‬כי כל דבר מקבל‬
‫מאמינים בזה נמתקין כל הדינים‪ .‬כ"ש בזוה"ק שמי שעובדוהי חיות מחכמת התורה שמלאה רזין‪ ,‬כי הד' יסודות ארמ"ע שהם בחינת‬
‫לאפשטא משכינתא לבושין דקדרינותא דפשטין ולאלבשא בלבושין דצח"מ שהם כלל הבריאה‪ ,‬הם בחינת ד' אותיות שם הוי'ה ב"ה בחינת‬
‫דנהירין דרזין דאורייתא דאור רז איתקרייא וכו' כדין וראיתיה לזכור טנת"א וכו'‪ .‬ויש טעם נפלא וכמוס לכל דבר ודבר מפרטי הטבע‪ ,‬כי‬
‫ברית עולם‪ .‬שזהו עיקר ביטול והמתקת כל הדינין‪ .‬ומקדים שם רבינו באמת אין שום טבע כלל‪ ,‬כי הטבע מתנהגת בחכמתו יתברך בהשגחה‬
‫ומבאר על פי הכתוב "וירא בצר להם בשמעו את רנתם" (תהלים ק"ו)‪ ,‬נפלאה‪ ,‬רק שהש"י העלים זאת מדעת הבריות בשביל הבחירה‪ .‬כי‬
‫שגם ע"י נגינה‪ ,‬בשעה שמלבישים את דיבורי התפילה בניגון‪ ,‬וגם ע"י עיקר הבחירה תלויה בזה מה שאין רואין ההשגחה באתגליא ויכול‬
‫שעושין לבוש נאה לצדיק‪ ,‬עי"ז גם כן נעשה המתקת הדינים‪ ,‬כמו הטועה לטעות שיש טבע ח"ו‪ .‬אבל אנו בני ישראל קדשנו במצוותיו‬
‫ע"י אמונת צדיקים שכל מעשיהם רזין וכו'‪ .‬וזה ענין אות הקש"ת‪ ,‬והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת ע"י משה רבינו ע"ה וע"י‬
‫כי הצדיק הוא בחינת קשת בחינת השכינה‪ ,‬וכשעושים עבורו לבוש צדיקיו האמיתיים שפירשו לנו התורה כפי קבלתינו מחכמי המשנה‬
‫נאה‪ ,‬או על ידי שמאמין בו שכל דבריו אינם כפשוטו‪ ,‬רק יש בהם רזין‪ ,‬והתלמוד‪ ,‬לידע ולהאמין שהכל בהשגחה פרטיית‪ ,‬והקב"ה ברא את‬
‫בכך מפשיט הוא מהשכינה מבחי' קשת לבושין דקדרינותא‪ .‬כלומר‪ ,‬העולם ומנהיגו בכל עת בחכמה נפלאה בהשגחה פרטיית ע"י אותיות‬
‫מה שהשכינה בקטנות מחמת העוונות וכו'‪ ,‬ומלבישין אותה בלבושין התורה הקדושה‪ ,‬שבהם ברא ומנהיג הכל בנפלאותיו הנוראות‪ .‬וע"כ‬
‫דנהירין שהם בחינת גווני הקשת בחינת רזין‪ ,‬ועי"ז נתעוררין רחמי בכל דבר שבעולם בכלל ובפרט יש בו רזין עילאין‪.‬‬
‫השי"ת לבטל כל הדינים מישראל בבחי' וראיתיה לזכור ברית עולם‬
‫וכו' ע"ש‪.‬‬
‫והנה אע"פ שראוי ומוטל על כל אדם לזכור ולהאמין בכל זה‪ ,‬הרי‬
‫ישנה הסתרה בעולם‪ ,‬ומחמת שכל זה נעלם מהעולם מאד‪ ,‬מפני‬
‫והנה נוראת עמקות עניין זה מתגלה‪ ,‬מתוך המשך הדברים‪ ,‬שם גשמיות עכירות מעשיהם‪ ,‬שעי"ז נתעכר השכל‪ ,‬ע"כ אין שום אדם‬
‫מבואר שעניין המתקת הדין ע"י אמונת חכמים ועל ידי לבוש יודע מה נעשה בעולם בכל עת‪ .‬משום כך העיקר הוא ‪ -‬אמונת חכמים‬
‫ונגינה‪ ,‬הוא ממש סוד תקיעת שופר של ראש השנה‪ ,‬שעל ידו עומד אמתיים שהם הצדיקי אמת ששברו את גופם לגמרי עד שזכו להשיג‬
‫השי"ת מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ .‬והוא עיקר קיום העולם רזי עולם‪ ,‬עד שכל מעשיהם ודיבוריהם יש בהם רזין נפלאים ואינו‬
‫וכלל המתקת הדין של ראש השנה‪ ,‬ממש כפי הענין שיש באמונת פשוט כלל‪ .‬כי הם יודעים מה שעושים ומדברים‪ ,‬לא כמו המון עם‬
‫חכמים‪ .‬וכפי שמבאר שם‪ ,‬שהסימן של תק'יעה ש'ברים ת'רועה הוא שעושים ומדברים ואינם יודעים כלל פנימיות מעשיהם ודיבוריהם‬
‫קש"ת‪ ,‬שזה בחינת תלת גוונין דקש"ת בחינת האבות שמלבישין את עד היכן הדברים מגיעים‪ .‬וע"י שמאמינים שכל דיבוריהם ומעשיהם‬
‫השכינה‪ ,‬שזה המתקת הדין כנ"ל‪ ,‬ומוסיף לגלות שענין שופר מרומז אינם כפשוטם רק יש בהם רזין‪ ,‬עי"ז נמתק הדין מעלינו‪ ,‬וגם אנו‬
‫במ"ש והיה שד"י בצריך (איוב כ"ב) שי"ן בחינת תלת אבהן‪ ,‬י"ד הם שייכים להקדושה‪ .‬כי רק עי"ז נעשה היחוד קוב"ה ושכינתיה שזה‬
‫הנ‬
‫עיקר תיקון כל העולמות‪ ,‬ומתבטלים כל הדינים‪ .‬כי בזה תלוי קיום כל‬
‫התורה‪ ,‬במה שמתקשרים לצדיק ומאמינים שבכל הדברים יש רזין‪,‬‬
‫ואע"פ שאין אנו מבינים מחמת גשמיות גופינו‪ ,‬הלא זה הצדיק יודע‬
‫הכל ואנו מתקשרים אליו‪.‬‬
‫ומהרנ"ת ממשיך לבאר את עניין כח האמונה‪ ,‬שע"י שמאמין‬
‫שבכל דבר יש רזין‪ ,‬הרי הוא מפשיט מהשכינה לבושין דקדרינותא‪,‬‬
‫ומלבישה בלבושין דנהירין דרזין דאורייתא‪ .‬ומתוך כך מתעוררין‬
‫רחמיו יתברך לזכור ברית עולם‪ ,‬בבחינת "וראיתיה לזכור"‪ .‬וזהו בעצמו‬
‫עניין עשיית לבוש נאה לצדיק‪ ,‬שבזה ממתיק גם כן דינים‪ .‬כי הלא‬
‫מפשיט מהצדיק‪ ,‬שהוא בחינת השכינה לבושים גסים ומקולקלים‪,‬‬
‫ומלבישו בלבושין נאים‪ .‬וממשיך מוהרנ"ת ומגלה שעיקר תיקון‬
‫העולמות כולם הוא‪ ,‬ע"י תיקון הלבושין‪ .‬כי הכל תלוי בתיקון הלבושין‬
‫שזה ענין בריאת העולם בראש השנה‪ .‬כי כל הצמצומים שמצמצם‬
‫הש"י אלקותו כדי שיוכלו הברואים לקבל אורו יתברך‪ ,‬כל זה הוא‬
‫בחינת לבושין‪ .‬כי על ידי שצמצם והלביש אורו בלבושין הללו‪ ,‬לבוש‬
‫על לבוש‪ ,‬עי"ז יכולין לקבל ולינק מאורו הגדול בבחינת "עוטה אור‬
‫כשלמה"‪ ,‬וכ"ש "עוז והדר לבושה" וכתיב "ה' מלך גאות לבש‪ ,‬לבש‬
‫ה' עוז התאזר"‪ .‬שעל ידי שהלביש גאוותו וגדלותו בלבושין הללו‬
‫שהם העולמות שנתהוו ע"י צמצום אותיות התורה הקדושה‪ ,‬עי"ז‬
‫דייקא "השם מלך"‪ .‬כי רק עי"ז מתגלית מלכותו יתברך‪ ,‬ועל ידי כך ‪-‬‬
‫"אף תיכון תבל בל תמוט"‪ .‬כי ראוי להתעורר מאד למצוא את השי"ת‬
‫בתוך הלבושין‪ .‬כי מחמת שצמצם האור בלבושין הללו‪ ,‬נתעלם‬
‫ונתכסה האור בכמה כיסויים ולבושים‪ ,‬עד שיכול הטועה לטעות‬
‫כאילו חיצוניות הלבוש הוא עיקר‪ ,‬ואין בו פנימיות כלל ח"ו‪ ,‬וכמ"ש‬
‫בזוה"ק דטפשאי לא מסתכלין אלא בלבושין וכו'‪.‬‬
‫ובאמת זה עיקר עניינו של היצר הרע וכל סיבת הקלקולים שמקלקל‬
‫האדם בעונותיו‪ ,‬כי זהו עיקר הנסיון של כל אדם שרואה את מציאות‬
‫הלבוש החיצוני ונמשך אחריו‪ ,‬ורואה וחש את משיכת התאוות‬
‫והמידות עד ששוכח מהשי"ת‪ .‬והסיבה היא‪ ,‬משום שאיננו מתעורר‬
‫לראות שבכל דבר יש רזין‪ ,‬ואינו זוכר מעלתו‪ ,‬שנברא כדי לראות‬
‫שבכל דבר יש פנימיות ותורה‪ .‬ומי שטועה בזה ח"ו הוא כופר בכל‬
‫התורה כולה ר"ל‪ ,‬ומשם כל כוחו של היצה"ר‪ ,‬ומזה נמשך מידת‬
‫הדין ר"ל‪ .‬כי כל מה שנעשה דין‪ ,‬הוא מחמת שאין מסתכלים רק על‬
‫הלבוש חס ושלום‪ ,‬ומכאן כל כח היצה"ר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הצדיקים והכשרים הנלוים אליהם‪ ,‬מסתכלים תמיד‬
‫רק על הפנימיות‪ ,‬כי הצדיקים הלא יודעים ומשיגים וכל מעשיהם‬
‫כולם רזין עילאין‪ .‬והכשרים הנלווים עליהם מאמינים שגם אצלם אין‬
‫שום דבר בעולם פשוט‪ ,‬כי הכל רזין וכבוד להשי"ת‪ .‬לכן‪ ,‬ראוי להתגבר‬
‫לקיום התורה ולקבל עצת הצדיקים‪ ,‬ומשום כך מתייגעים בכמה‬
‫יגיעות ועבודות עד שמשיגים מה שמשיגים בפנימיות הלבושים‪,‬‬
‫שהוא בחינת השגות חכמות התורה הקדושה‪ .‬והכשרים‪ ,‬גם כשהם‬
‫משיגים משהו‪ ,‬עדיין הם מאמינים שיש עוד פנימיות דפנימיות‪ ,‬רזין‬
‫דרזין עד אין קץ וכנ"ל‪ .‬ואפילו מי שאינו יכול להשיג כלל הוא זוכה‬
‫ע"י התקרבותו להצדיק להאמין באמונה שלימה‪ ,‬באמונה חזקה כ"כ‬
‫כאילו רואה בעיניו ממש שיש פנימיות נפלא ורזין עמוקין מאד מאד‬
‫בכל דבר שבעולם‪ .‬כי מי שיש לו מוח אמיתי בקדקדו ומסתכל על‬
‫האמת לאמיתו יכול להבין מרחוק מה גדלו מעשי השם שברא הכל‬
‫ע"י אותיות התורה הקדושה‪ ,‬וגם כעת מתנהג הכל על ידם‪ .‬ובכל יש‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ונ‬
‫נפלאות ורזין עד אין חקר‪ ,‬ובפרט ריבוי השינויים הנעשים בכל עת‬
‫בכל שנה ובכל חדש ובכל שבוע ובכל יום ובכל שעה‪ ,‬שהכל נעשין‬
‫ע"י הלבושין הנ"ל‪ ,‬כ"ש בזוה"ק "ולבושין דלביש ביומא דא לא לביש‬
‫ביומא אוחרא‪ ,‬ולבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא‪ ,‬ולבושין‬
‫דלביש ביומא דשבתא לא לביש ביומי' דחול"‪ .‬וכך מתנהג העולם‬
‫ונעשים שינויים רבים בכל יום‪ ,‬ובכל עת וכמו שמבואר כל זה בעץ‬
‫חיים בתחילתו ומובא בדברינו כ"פ עי"ש‪.‬‬
‫ואע"פ שזוהי עבודת כל אדם מישראל‪ ,‬הלא עיקר הכל הוא הצדיק‬
‫האמת שהש"י שוכן איתו‪ ,‬כי הצדיקים הם מרכבתו של מקום‪.‬‬
‫וע"כ הצדיק הוא בחינת השכינה כנ"ל‪ ,‬והוא יודע ומבין את המעשה‬
‫הנעשה בעולם‪ ,‬ואנו צריכים להתקשר אליו‪ .‬וכל מי שמקורב אליו‬
‫ומאמין בו שכל דבריו ומעשיו אינם פשוטים רק יש בהם רזין‪ ,‬ואע"פ‬
‫שסתם בני אדם אינם יודעים מה הם עושים‪ ,‬אנו מאמינים שהצדיק‬
‫יודע היטב בבירור וכו'‪ ,‬ע"כ כל דבוריו ומעשיו הוא עושה ומדבר ברזין‬
‫עילאין‪ .‬מתוך האמונה הזו אנו ממתיקים דינים ומפשיטין מהשכינה‬
‫לבושין דקדרינותא וכו'‪.‬‬
‫והרי שענין כח האמונה הוא כענין הכח שיש בהלבוש שעושה‬
‫להצדיק‪ ,‬שמתגלה אור הקש"ת ונמתקין הדינים‪ .‬ומוהרנ"ת מדגיש‬
‫כאן שיש להתבונן בכך‪ ,‬שמעוצם מעלת הצדיק לבושיו יקרים כל כך‬
‫עד שנחשבים לבחינת לבושי השכינה‪ ,‬ועל ידם נעשה המתקת הדין‪.‬‬
‫ענין ראש השנה ע"פ המובן מדברי מוהרנ"ת‬
‫העולה לנו מכלליות דברי מוהרנ"ת‪ :‬שעיקר מעלת האדם ותכלית‬
‫בריאתו‪ ,‬להכיר ולידע נפלאות השי"ת‪ ,‬ולהאמין שבהכל יש רזין‬
‫נפלאים וכו'‪ .‬והנה בריאת האדם היתה בראש השנה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בשעה‬
‫שהשי"ת הלביש את אורו במלבושים רבים עד שנתהווה מציאות‬
‫עולם הזה הגשמי‪ ,‬שנדמה כאילו כולו טבע ומקרה‪ .‬ולשם כך נברא‬
‫האדם ‪ -‬לגלות מי ברא ופעל הכל‪ .‬כי להשם הארץ ומלאה תבל‬
‫ויושבי בה‪ ,‬ומוטל על כל אדם להכיר שיש פנימיות בכל דבר‪ ,‬ואיך‬
‫מלכות השי"ת תלויה בו‪ .‬וגם תיקון העולם‪ ,‬לגלות כבוד השי"ת‪ ,‬תלוי‬
‫במחשבה‪ ,‬דיבור‪ ,‬והמעשה שלו‪ .‬משום כך ראוי להיזהר מאד‪ ,‬שכל‬
‫פעולה שלו תיעשה על פי התורה‪ ,‬ולהתייגע להשיג ולדעת יותר‬
‫ויותר איך בכל דבר‪ ,‬מצויה התגלות גדולת השי"ת ועוצם תפארתו‪.‬‬
‫ומתוך כך יבין גם יותר איך לעבוד את השי"ת ע"פ פנימיות חכמת‬
‫התורה‪ ,‬כפי שאכן זכו לכך הצדיקים השלימים בתכלית השלמות‪,‬‬
‫ש"נעשה אדם" נאמר בעבורם ועליהם‪.‬‬
‫אלא שזה לעומת זה עשה האלקים‪ ,‬ובעולם החומרי ישנה‪ ,‬מציאות‬
‫של מדמה‪ ,‬שהוא לבוש והסתרה‪ ,‬וכוחו של יצה"ר שהתגבר בעולם‬
‫מחטא עץ הדעת‪ .‬עד כדי כך שהאדם איננו מכיר אלא את הלבוש‬
‫מצד הרע‪ ,‬והמלחמה גדולה‪ ,‬והיצר מכשיל את האדם במעשים‬
‫שאינם ראויים‪ ,‬כי מצייר לו כאילו אין כאן שום משמעות ורזין‪ ,‬עד‬
‫שנופל אדם ממעלתו ואיננו נקרא בשם 'אדם' כלל‪ ,‬כי אין הוא יודע‬
‫מהפנימיות שבכל דבר ואיך להתנהג ע"פ הפנימיות והתורה‪.‬‬
‫ולכן דייקא בראש השנה‪ ,‬שבו התחיל הרצון להפך את הלבוש‬
‫והגבורה להתגלות כבוד השי"ת‪ .‬זו העת והזמן לחזור בתשובה‪,‬‬
‫לשוב ולהיות אד"ם‪ ,‬כזה שמוכן לדעת שיש רזין בכל דבר‪ .‬ועל עניין‬
‫זה עומד כל אדם לדין ומשפט‪ ,‬בכדי שיתעורר לשוב ולא יגרום‬
‫חלילה חורבן העולם ע"י שכחת האמונה בסוד שבכל דבר‪ ,‬ולבל ישכח‬
‫שכל תנועה נוגעת לכבוד שמים‪ .‬ומי שזוכה לתשובה בימים אלה‪,‬‬
‫וחוזר להכלל בבחינת אד"ם‪ ,‬על ידו מתגלה כבוד השי"ת‪ .‬וזה עצמו‬
‫בחינת המתקת הדין שנעשה בקול שופר‪ ,‬להיות יום תרועת מלך בו‪,‬‬
‫להתפלל ולומר מלכויות‪ ,‬להמליך את השי"ת ולדעת שכבודו מצוי‬
‫בכל דבר‪ .‬וזכרונות ‪ -‬לחזור אל הדעת שיש זכרון בכל תנועה ומעשה‪,‬‬
‫והמעשים כולם‪ ,‬עוד מבראשית‪ ,‬זכורים‪ ,‬כי העולם מלא רזין‪ .‬וכל‬
‫זה נעשה ע"י שופרות כלומר‪ ,‬בחינת המתקת הדין‪ ,‬הרמת הקש"ת‬
‫שנעשה ע"י התשובה‪ ,‬שעי"ז יזכה להנצל ממידת הדין ולחזור‬
‫להזכרון‪ .‬לכן נקרא ראש השנה 'יום הזכרון'‪ ,‬משום שבו חוזרים אנו‬
‫לזכרון האמונה כראוי‪.‬‬
‫עיקר התשובה‬
‫כי כשנזכה ליישב דעתנו היטב‪ ,‬נזכור ונבין בוודאי שכשרוצים לזכות‬
‫לתשובה‪ ,‬ויראת השם וכשחפצים לקדש את המעשים‪ ,‬שיהיו כראוי‪,‬‬
‫מתוך זהירות מפני כל רע ופגם‪ .‬ושליבנו יתעורר להיות תמיד כרצון‬
‫השם ‪ -‬הלא העיקר הוא‪ ,‬להתקשר לזיכרון שבכל דבר יש סודות‬
‫ורזין‪ ,‬כלומר‪ ,‬שנדע איך בכל מחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬אנו פועלים‬
‫ועושים הרבה מאד‪ ,‬ואין שום דבר שלא יהיה בו משמעות ופעולה‪.‬‬
‫ולכן יש להיזהר ולהתעורר מאד בתשובה‪ ,‬לעשות כל מצוה בזריזות‪,‬‬
‫ולהזהר מאד מכל פגם‪ .‬וכפי התמדת הזכרון והאמונה שיש בכל דבר‬
‫פנימיות‪ ,‬כך נזכור ולא נשכח‪ ,‬וכך יהיה בנו גם כח להתגבר‪ .‬כי יתעוררו‬
‫אז בקרבנו כוחות כאלו שאינם מצויים בנו בדרך כלל‪ ,,‬ורק מחמת‬
‫הזכרון הזה‪ ,‬שישנו דבר יקר כזה לעשות‪ ,‬והלב חושק מאוד לזכות‬
‫לעשות אותו בפועל‪ ,‬נולד החשק והכח לעשות למעשה‪ .‬כי מתוך‬
‫שנבין ונזכור שיש כאן פנמיות וסוד‪ ,‬והיצה"ר מסתתר ומראה כאילו‬
‫אין כאן מאומה‪ ,‬ואנו עלולים להפסיד חלילה הפסד נורא ‪ -‬מתוך‬
‫כך יהיו בנו כוחות עצומים‪ ,‬עד שנזכה להתגבר ולהשתנות לגמרי‪,‬‬
‫להיזהר מאד בקיום התורה‪.‬‬
‫שזוכר שעומד לפני השי"ת וכו' ושומעים כל דיבור וכו' ויש רזין וכו'‪.‬‬
‫ומי יזכה להתעורר לקבל שבת כראוי ולקיים המצות בדחילו ורחימו‪,‬‬
‫לזכות לזכור בהשי"ת ‪ -‬בוודאי רק מי שזוכר האמונה שאין שום דבר‬
‫פשוט ויש בכל דבר רזין‪.‬‬
‫התקרבות להצדיק‬
‫והנה זהו באמת עיקר ענין ההתקרבות לצדיקים וכלל אמונת צדיקים‪,‬‬
‫כי רק באורם מתגלה אמיתת ענין מה שיש פנימיות בכל דבר‪ .‬כי זה‬
‫ידוע שרק באור הצדיקים שייך להבין שיש פנימיות בכל דבר‪ ,‬ורק‬
‫באורם שייך לתפוס מהו אמונה בהשי"ת כראוי‪ ,‬אמונת היחוד‪ ,‬מהו‬
‫יראה ואהבה ודביקות‪ ,‬ואיך צריך להיות קיום כל מצוה‪ ,‬ואיך יש‬
‫לברר ניצוצות הקדושה‪ ,‬שהם כלל הרזין שמתגלים בזהר הקדוש‪.‬‬
‫והרי בספה"ק מבואר הרבה מה שרק באורם מתגלה אור של כבוד‬
‫אלקי‪ ,‬שעי"ז יוכל האדם ללמוד תורה ולעשות מעשיו לשם שמים‪,‬‬
‫לבוא להכנעה ולשפלות לפני השי"ת‪ ,‬לזכות לצאת מהגאוה והישות‬
‫שמסבב האדם בכל עת שמצליח במשהו‪ ,‬אשר בוודאי זהו ענין גדול‬
‫מאד‪ ,‬כי כל מי שמונח בגאוה הרי אין עבודתו מתעלה כלל להיות‬
‫תיקון העולם ואין אני והוא וכו'‪ ,‬וגם מבואר בספה"ק עוד ענינים מה‬
‫שרק ע"י הצדיקים אפשר לבא ליראה ולאהבה ולאמונה שלימה וכו'‪,‬‬
‫אשר בוודאי זהו העיקר ומה שיש לזכות‪ ,‬אלא שהרבה יותר מזה‬
‫נמצא מה שרק ע"י הצדיקים יש דרך תיקון הנפש של כלל ישראל‪,‬‬
‫תיקון כל מה שנפל ופגם‪ ,‬ורק לאורם שייך שנבא גם אנחנו לעסוק‬
‫בתורה ותפילה‪ ,‬ולנסות להבין שיש פנימיות ורזין בכל דבר‪ ,‬ואפילו‬
‫רזין פשוטים שאם יתעורר לקיים התורה יגרום האדם שכר וטובה‬
‫ונחת רוח להשי"ת‪ ,‬ואם ח"ו יכשל בחטא‪ ,‬יש צד העונש ר"ל וצער‬
‫להשי"ת‪ ,‬שאלו הם רזין פשוטים שעל כל אדם לזכור היטב כדי שיוכל‬
‫להתגבר נגד היצה"ר‪ ,‬ורק בכח הצדיקים שייך להתחזק ולהתגבר בכל‬
‫זה לפי מה שעובר בעולם כדי לבא לקיום התורה באמת‪ ,‬כי רק באורם‬
‫יודעים מהו אמיתת דרכי עבודת השי"ת‪ ,‬איך ומה יש לעשות ע"פ‬
‫מה שיש רזין בכל דבר‪ ,‬ורק על ידם שייך שגם אנחנו נקרא אד"ם‪ ,‬וגם‬
‫אנחנו נזכה להכנס להקדושה‪ ,‬לזכור שיש פנימיות בכל דבר ולהתנהג‬
‫על פי זה בכל דבר‪ ,‬ולהבין שמה שמתגלה בזה"ק בענין חצות ותיקון‬
‫עבודת הבוקר שייך לנו‪ ,‬ומה שמתגלה בענין מה שיש להמתיק הדין‬
‫ע"י אמונה שייך לנו‪ ,‬עד שנבין איך לזכות לקדש השבת ולעשות‬
‫כל מצוה כראוי בהתעוררות גדולה‪ ,‬ולשוב בתשובה שלימה להזהר‬
‫בתכלית מכל מה שיש להזהר‪ .‬ובכל זה לזכור שבאמת התיקון‬
‫שיש בכל דבר‪ ,‬מה שיש להשלים ע"י כל דבר בפרט בענין עבודת‬
‫התפילה וכלל התשובה ‪ -‬כל זה נעשה ע"י מה שאנו מקושרים‬
‫לצדיקי אמת שיש בהם שלימות הנשמה‪ ,‬ורק הם יכולים להשלים‬
‫אמיתת הענין לפי שהוא ע"פ הסוד והרזין‪ ,‬כי כך הוא מציאות קיום‬
‫התורה‪ ,‬ומה שמתבאר ברזי תורה שעל כל אדם לעשות לפי דרגתו‬
‫ואמיתת ההתעוררות שבלבו‪ ,‬אבל השלמת הענין ומה שיש לגרום‬
‫למעלה‪ ,‬זהו ע"י מה שמתקשרים בהצדיקים ורוצים שיהיה נעשה‬
‫התיקון בשלימות‪ ,‬כי רוצים בכבוד השי"ת‪ ,‬ועי"ז נעשה ונשלם היחוד‬
‫והתיקון בכל ענין וענין‪ ,‬בפרט בענין המתקת הדין והמשכת מידת‬
‫הרחמים משורש הרחמים שהוא כלל עבודת הימים הנוראים‪.‬‬
‫וכל כמה שמתיישבת בלב הדעת והאמונה שיש בכל דבר רזין‪ ,‬כך‬
‫בא אדם לזהירות יתרה ולהקדשות‪ .‬כי הלא באמת ראוי להתעורר‬
‫מאד להסתכל בשכל שבכל דבר שעושה (עיין לקו"מ סי' א')‪,‬‬
‫להבין שיש פנימיות ורזין גם בכל דברי הרשות‪ ,‬שמתקנים ומעלים‬
‫ניצוצות הקדושה ומוצאים האבידות וכו'‪ .‬כשעוסקים בכל דבר לשם‬
‫שמים‪ ,‬כלומר‪ ,‬מתוך הטיית הלב לזכרון בהשי"ת והסחת דעת מצד‬
‫הגשמיות במדת האפשר‪ .‬וכל אדם ראוי שיתגבר מאוד לעשות בזה‬
‫בכדי שיהיה ראוי להקרא אד"ם‪ ,‬שמאמין שיש בכל דבר כבוד שמים‪.‬‬
‫ובעניין זה יש חילוקים רבים‪ ,‬כי יש הזוכים להתייגע יותר ולעסוק‬
‫בספרי מוהרנ"ת ולהבין בספרי הצדיקים איך להדבק בהשי"ת יותר‬
‫ולהכיר גדולת השי"ת בכל דבר‪ ,‬כמבואר בדברי מוהרנ"ת הנ"ל שיש‬
‫בעניין זה מלחמה גדולה‪ ,‬וישנם זמנים של עליה וזמנים של ירידה‪.‬‬
‫ויש בעלי הבנה גדולה יותר ויש פחות‪ .‬אולם‪ ,‬איך שיהיה‪ ,‬כל מה‬
‫שהאדם זוכה להתקדם לזכות למה שצריך לזכות‪ ,‬הוא רק ע"י הזכרון‬
‫הזה שיש בכל דבר רזין עילאין שמחייבים אותו‪ .‬וכל כמה שמתיישב‬
‫העניין הזה בלב‪ ,‬זוכה האדם לחזור למעלתו להיות אדם שעוסק‬
‫בגילוי כבוד שמים‪ ,‬ועי"ז יבא להוציא לפועל כל דבר שבקדושה‪ .‬אמונת חכמים פותח שערי האמונה‬
‫כי מי יזכה לקום בחצות ‪ -‬רק מי שזוכר את שמבואר בזה"ק מה‬
‫שנעשה על ידי קימת חצות כו'‪ .‬ומי יזכה לתפילה בכוונה ‪ -‬רק מי לפי מה שהאדם זוכה לאמונת חכמים ומתגבר לקיים העצות‬
‫זנ‬
‫שמתגלים בדבריהם הקדושים‪ ,‬כך נכנס בליבו שגם אצלו יש פנימיות‬
‫וגם עליו להזדרז לקיום התורה ולגרום תיקון הרזין‪ ,‬ולפי מה שהאדם‬
‫מתרשל ואינו רואה באור הצדיקים באמונה גדולה‪ ,‬הרי כך חסרה‬
‫בליבו האמונה‪ ,‬כי הכרת וידיעת הצדיק אינו תלוי במה שאנו רואים‬
‫אותו או קוראים ממנו‪ ,‬אלא במה שאדם זוכה להתעורר להבין מהו‬
‫שלימות האדם‪ ,‬שיש מי שכל מעשיו אינם פשוטים כלל רק סודות‬
‫נוראים ותיקונים ששייכים ונצרכים גם לו אישית‪ ,‬בזה מכיר האדם‬
‫באמת את הצדיק‪ ,‬וגם הוא נכלל בדרכי עבודת השי"ת‪ .‬ולפי מה‬
‫שמאמין יותר‪ ,‬כך זוכה האדם שנפתח לפניו אור האמונה‪ ,‬שזה עיקר‬
‫ההתקרבות ע"י שזכה לאמונת חכמים‪ ,‬אמונת צדיקים‪ ,‬וגם הוא‬
‫מתעורר למה שהרזין מחייבים כל אדם לפעול ולעשות‪ ,‬כי באמת זהו‬
‫עיקר ההתקרבות לרבינו ז"ל לבוא לקבל מה שיש לעשות ע"פ הרזין‬
‫ולמצוא באורם דרך איך שגם הוא שייך לו לזכות לכל זה‪.‬‬
‫שלימות קיום כל עצה ע"י אמונת חכמים‬
‫כשהאדם זוכה להבין שיש תיקונים ורזין בכל ענין שהצדיקים מגלים‪,‬‬
‫הרי בזה יזכה להתקרב לקיום עצת רבינו ז"ל באור וחיות וכח נורא‪,‬‬
‫כי יבין שגם שכל העצות והדרכים שמתגלים מרבינו ז"ל אינם ענין‬
‫פשוט כלל‪ ,‬ואע"פ שיש דברים והנהגות שיכולין להבין בפשטות כמו‬
‫ענין התמדת הלימוד וההתגברות לתפילה והתבודדות‪ ,‬הרי באמת‬
‫אפשר לזכות לקיים העצה בדרך של התקשרות‪ ,‬לתקן על ידם מה‬
‫שיש לתקן‪ ,‬מה שיש בהם פנימיות ורזין אשר בזה האדם מתקשר‬
‫לפנימיות תיקון כל דבר‪ ,‬ונמשך עליו שפע רב ושמחה גדולה אמיתית‪,‬‬
‫וגם מקבל כוחות לזכות לקיום העצות למעשה תמיד‪.‬‬
‫פתיחת השער להכנס לאמונת חכמים בהקיבוץ של ראש‬
‫השנה‬
‫להתקרב להצדיקים ולקדש כל מחשבותיו ומעשיו שיהיו בכלל תיקון‬
‫העולם‪ ,‬לכן באמת בו ביום נפתחין שערי רחמים לזכות להתקרב‬
‫לרבינו ז"ל מחדש כראוי ולזכות לאמונת חכמים‪ ,‬עד שגם אצלינו יכנס‬
‫התורה בלב באמת להחתם לחיים‪ ,‬שלימוד התורה יהיה חתום בליבנו‬
‫עד שנזכה לקיום התורה באמת‪ ,‬כי באמת כלל הדין הוא גם לענין זה‪,‬‬
‫כמה יזכה להתקרב לרביה"ק באמת מחדש‪.‬‬
‫כי כלל הדין שיש ביום הדין על כל יושבי תבל הוא האם יהיה לנו‬
‫הזכות להתקרב להצדיק וכמה יהיה איכות ההתקרבות הזו‪ ,‬והאם יהיו‬
‫לו הזכות לתקן את העולם הזה מקום הלבושין‪ ,‬ולעבוד את השי"ת‬
‫לגלות כבודו ית'‪ ,‬כאשר ידע שהכל רזין ויש בכל דבר פנימיות‪ .‬וזהו‬
‫שנאמר בלשון חז"ל 'שלשה ספרים נפתחין' והעיקר לזכות להכתב‬
‫ב'ספרן של צדיקים'‪ ,‬היינו להכלל בהצדיק ולהבין בספריו הקדושים‬
‫(כמבואר בדברי מוהרנ"ת הל' שכירות פועלים ה"א)‪ ,‬כי ההתרחקות‬
‫מאור הצדיק ומהאמונה שיש בכל דבר רזין‪ ,‬זהו עיקר הדין שהאדם‬
‫נזרק למקום של ריקנות וחושך שאין חייו חיים ואי אפשר לו לסבול‬
‫מה שעובר עליו‪ ,‬ובסוף הרי גם נידון‪ ,‬כי בר"ה הדין הוא לפי מה שזכה‬
‫לתקן הלבושין שהם הגבורות או לא‪ ,‬והם המקטרגים וכו'‪ ,‬ולפי‬
‫מה שהאדם זכה לתקן הלבושים ולזאת מתגבר בתשובה לתקנם‬
‫בחודש אלול להחזיר האבידות ולבוא להשגת הדעת שיש רזין בכל‬
‫דבר (עיין לקו"מ סי' כ"א שבאלול יש לשנות המלבוש לבא להשגה‬
‫חדשה בבבחי' משנה פניו וכו' ושזה מרומז במ"ש ל'בושה ו'תשחק‬
‫ל'יום א'חרון ר"ת אלו"ל) ‪ -‬עי"ז יזכה שיתנו לו חיים ושלום‪ ,‬ימים של‬
‫חיים והניצוצות ששייכים לו‪ ,‬שיחיה ויהיה לו חיים מתוקנים ומה‬
‫שיש לתקן‪ ,‬כדי שיזכה לעשות עבודתו לחיות באור האמונה והדעת‬
‫שיש רזין בכל דבר‪ .‬ואם חסר תיקון העולם תיקון הלבושים‪ ,‬הרי‬
‫מוכרח למצוא דרך להמתיק ולבטל הדין וכו'‪ .‬ואם נזכה להתגבר מאד‬
‫בתשובה להוריד כנחל דמעה על מה שלא זכינו לקדש כל מעשינו‬
‫כראוי להבין היטב שיש בכל דבר תיקון או להיפך פגם ח"ו‪ ,‬ועי"ז לא‬
‫זכינו להתנהג לפי מה שיש להתנהג על פי הרזין השייכים לנו‪ ,‬ואנו‬
‫מתעוררים מאד ומתגעגעים לזכות לחזור להיות אדם‪ ,‬הרי אז נזכה‬
‫להכתב בספר החיים להתקרב יותר ולזכות יותר לאמונת צדיקים‬
‫שזה ממש עיקר הטעם של החיים‪ ,‬עד שנזכה להאמין גם בכל דבר‬
‫שאנו עושים שיש בכל דבר רזין ועבודה רוחנית‪ .‬כי אם ח"ו מתגבר‬
‫מידת הדין‪ ,‬מתגברת ההסתרה ויש לאדם לעבור עוד קושי ואינו זוכה‬
‫שיאיר ליבו להבין מה שיש להבין שיש עבודה ותיקון בכל דבר‪ .‬אבל‬
‫מי שזוכה בדין‪ ,‬הרי יזכה להכתב ולהחתם לזכות למצוא דרכי האמונה‬
‫ועבודת השי"ת‪ ,‬והכל תלוי בהתשובה והתפילה בראש השנה‪ ,‬ובו‬
‫עיקר ההתחלה לזכות להתקרב להצדיק ולבא לאמונה‪.‬‬
‫והנה הזכרנו בפתיחת דברינו כלל מה שהנסיעה להקיבוץ הקדוש‬
‫יש בו כח לעורר לב כל אדם שיש סוד ופנימיות בכל דבר‪ ,‬וכל אחד‬
‫מתעורר לקבל תשובה לשאלות ותמיהות לאור מה שיש סוד בדבר‪,‬‬
‫והרי באמת בראש השנה עיקר מה שכל אדם צריך הוא לזכות‬
‫לחזור להיות אד"ם להנצל ממידת הדין ולהמתיק הגבורות‪ ,‬והרי זה‬
‫נעשה ע"י האמונה שהאדם מאמין שיש פנימיות וסוד בכל דבר‪ ,‬הרי‬
‫שבאמת יש להבין היטב שזה בעצמו אחד מהסודות והתיקונים של‬
‫ראש השנה מה שאנו מתדבקים לאור רבינו ז"ל ומקיימים דבה"ק‬
‫ובאים עי"ז לחיות ולשמחה‪ ,‬מכח עוצם האמונה התמימה שלאורה‬
‫אנו יודעים שזכינו להיות חלק מתיקון נורא‪ ,‬מרזין עלאין‪ ,‬ע"י מה‬
‫שזכינו לקיים מה שעלינו לעשות‪ ,‬לבא לראש השנה‪ ,‬והרי שזה‬
‫עיקר עבודת היום לזכות להיות בשמחה עצומה מכח האמונה בעוצם להתגבר לבקש אור האמונה‬
‫מעלת רבינו ז"ל שתיקן לנו דבר נורא כזה שסודו גדול מאד עד שאי‬
‫אפשר לומר כלל וכו'‪ ,‬והרי לפי מה שנכללין באמונה זו נמתקין הדינין וכאשר אנו זוכים לשבר המניעות ולמסור נפשינו לזכות לבוא לראש‬
‫ומתגלה הרחמים כמבואר (שם לקו"מ סי' מ"ב) ע"פ וראיתיה לזכור השנה‪ ,‬הרי עלינו להמשיך למסור נפשינו להתקשר לרבינו ז"ל באמונה‬
‫ברית עולם‪ ,‬שהכעס והחרון אף מסתלקין כאשר המלך רואה את שאין שום דבר פשוט (ולהכריח עצמנו להתפלל בכח גדול ביותר‬
‫ולקשר התפילה להצדיק שהוא הבעל כח עיין לקו"ע אות י')‪ ,‬וכאשר‬
‫השכינה בלבושים נהירין שנעשין ע"י אמונת צדיקים‪.‬‬
‫כנ"ל מכלל ענין הקיבוץ מתעוררים להבין שיש סוד ופנימיות כנ"ל‪ ,‬כך‬
‫עלינו לשוב בתשובה שלימה ולקבל עול מלכות שמים באמת שנתגבר‬
‫לזכות להכנס לשערי חיים בראש השנה‬
‫ביום הזכרון‪ ,‬להכנס לעבודת הזכרון לזכור בהשי"ת שיש בכל דבר רזין‬
‫בראש השנה כאשר נפתחין שערי תשובה‪ ,‬והוא היום הראשון עילאין‪ ,‬ולזה נתגבר לקבל בלב שלם שגם בכל ימות השנה נתקשר‬
‫לעשרת ימי תשובה‪ ,‬הרי בו מתעורר כל אדם לתשובה‪ ,‬ומבין שעליו להצדיקים כדי לבוא להבין שיש פנימיות בכל דבר‪ ,‬וכדי שבכוחם‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חנ‬
‫יתוקן גם מה שאין אנו יודעים כלל‪ ,‬וכל מה שלא זכינו לזכור כראוי‪,‬‬
‫והרי כאשר עי"ז נעשה המתקת הדין מחמת שזכינו להכנס לאמונה‬
‫(כמבואר בהנ"ל לקו"מ סי' מ"ב)‪ ,‬הרי בזה גם זכינו לתשובה באמת‬
‫ולהדבק באמונת צדיקים שעל ידו יכולים להוציא המשפט לאור (עיין‬
‫לקו"מ סי' ס"א שמתגלה שכל הכולל וכלל השכליים היינו שהכל‬
‫מלא רזין)‪ ,‬ואולי ע"י כל זה נזכה להתעורר באמת לזכות למה שיש‬
‫לזכות בראש השנה לתיקון האמונה (עיין לקו"ת סי' ה')‪ ,‬ולהתעורר‬
‫מהשינה (עין לקו"מ סי' ס') לשמוע היטב קול שופר (שהוא התגלות וזה כלל קדושת ימי אלול הקדושים שבהם מתעורר הרצון והרחמים‬
‫הרזין‪ ,‬שהשי"ת בא למלוך עלינו ברחמים‪ ,‬ועיין לקו"ת סי' ח' ששופר ונמצא דרך כבושה לתשובה‪( ,‬כמבואר לקו"ת סי' פ"ב שדרך הזה‬
‫הוא התגלות הכבוד והנבואה בחי' עשרה מיני נגינה)‪ ,‬ולהמשיך חיות הוא מה שאנו מתקשרים מחדש להצדיק בבחי' ויקהל משה וכו' כולו‬
‫ושכל חדש מאור הפנים (עיין לקו"מ סי' ל"ה)‪ ,‬וכמו שנזכה למצוא ס"ג יחדיו‪ ,‬כי באמת זה עיקר התשובה לבא עי"ז לאמונה כנ"ל)‪ ,‬ואנו‬
‫המתקה ורחמים נזכה להכנס לעבודת השי"ת ביום הזכרון שיהיה יום באים ללכת בדרך התשובה לחזור להיות אד"ם שיודע מכבוד אלקי‬
‫תרועת מלך בו‪ ,‬שהלב שלנו יפתח לקבל עול עבודת השם‪ ,‬שיתקיים שיש רזין בכל דבר‪ ,‬ובוודאי עלינו להרבות בתשובה ווידוי וזעקה‬
‫מלוך על כל הארץ בכבודך וכו' ויתגלה הדעת שידע כל פעול כי אתה לבקש רחמים שנצא ממה שאנו תפוסים במכסה השכחה והקטנות‪,‬‬
‫פעלתו ויבין כל יצור שעל ידי עבודתינו תתעורר הבריאה לנגן שהשם לזכות למה ששייך לנו לזכות להתעורר ולהחזיק מעמד ע"י דרכי‬
‫אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה‪ ,‬כי ע"י מעשינו זכינו להכניס ההתחזקות והבקיאות בשוב‪ .‬והרי בזה מתגלה בדברי רבינו ז"ל‬
‫התגלות המלכות בכל מקום וגם הלבושים נתהפכו להיות כלי לשפע (עיין לקו"מ סי' ו') שעיקר דרך התשובה הוא ע"י ישמע בזיונו ידום‬
‫וישתוק ע"ש‪ ,‬אשר באמת בנוסף לעצם הענין הרי בזה נכנס האדם‬
‫הרחמים‪.‬‬
‫לעולם אחר‪ ,‬כי יש סודות ורזין בכל דבר‪ ,‬והשי"ת הזמין לו ענין הבזיון‬
‫כדי לזכות לתשובה‪ ,‬כי הכל בהשגחה פרטית אפילו בזיון לרגע קט‬
‫אלול מחזיר את נפשנו לדרך האמונה‪ ,‬דרך התשובה‪.‬‬
‫וכו'‪ ,‬והרי בפשטות אם אדם יושב עם חבירו להתיעץ ולדבר מצערו כי‬
‫והנה אע"פ שמובן היטב שעיקר התשובה הוא במה שהאדם יודע יש לו שונא שמצער ומבזה אותו‪ ,‬ושעובר עליו הרבה מעברים שלא‬
‫שיש בכל דבר רצון התורה‪ ,‬וגם משמעות נורא‪ ,‬ומעשיו מטים כל כסדר‪ ,‬אם יעיז לומר לו שכל זה הוא דרך בעבודת השי"ת‪ ,‬הרי הדבר‬
‫הבריאה להצד שהוא גורם וכו'‪ ,‬הרי למעשה ידוע כמה זה קשה אינו מובן כלל ומי שאומר כך לזר יחשב‪ ,‬והאדם לא יבין כלל‪ ,‬הרי הוא‬
‫לזכות להגיע לזה כראוי‪ ,‬כי רק ע"י מה שהאדם מתגבר בתשובה מבקש עצה למה שמפריע לו מעבודת השי"ת‪ ,‬ואיך שייך לומר שזה‬
‫ומרבה בהזהירות וריבוי המעשים‪ ,‬אז נטבע בנפשו לזכור המשמעות בעצמו העבודה שלו‪ .‬והנה באמת זהו נוראת עצת רבינו ז"ל ודרך‬
‫והרזין שיש בכל דבר‪ ,‬ומה יעשה זה ששותה עוולה כמים ונכשל כמה התשובה של ימי אלול‪ ,‬לבוא להכיר במציאות ההשגחה הפרטית‬
‫פעמים בכל יום‪ ,‬וגם בכל שעה לעשות מה שלא היה בתכלית המכוון שיש בכל מה שעובר על האדם בגוף ונפש ובכל היסורים והבזיונות גם‬
‫לשם שמים‪ ,‬ומה יעשה מי שנכשל במה שיש בו נדנוד חטא ומכשול כן‪ ,‬לשוב בתשובה להאמין שיש בזה סוד וכו'‪ ,‬וכאשר נתעורר ונקבל‬
‫ממש‪ ,‬ומכל שכן מי שממש נפל למקום שנפל‪ ,‬ומרוב מה שהתנהג זאת בלב‪ ,‬נבין עוצם אמיתת עמקות הענין ונראה שאנו שקועים כל‬
‫בלי להתקשר לקבלת עול תורה‪ ,‬ואיך יזכה לגרום להשלמת הרזין כך במה שאינו נותן לנו לראות בפנימיות שום דבר‪ ,‬רק עסוקים אנחנו‬
‫שהחסיר וכו'‪ ,‬והרי אינו יכול לחשוב כלל שהשי"ת נמצא איתו‪ ,‬ונדמה בכבוד עצמינו ובמלחמות של רגש ורצון שיהיה דווקא כך וכך‪ ,‬ועיקר‬
‫לו שהשי"ת רחוק ממנו מאד‪ ,‬ומכ"ש כאשר ימים ושנים אינו זוכה התשובה הוא להוציא את נפשינו מבור החשכות הזה‪ ,‬וזה עצת רבינו‬
‫להוציא לפועל מה שצריך‪ ,‬איך יחזור להיות אד"ם כאשר אינו יכול ז"ל שבימי אלול מאירין מידות הרחמים שיהיה לנו לעזר לקבל הבזיון‬
‫לדבק המחשב"ה ולהכיר במה שבאמת נעשה בעולם‪ ,‬והחיצוניות והשלא כסדר בדרך אחרת‪ ,‬ובזה נעלה לכבוד אלקי לראות בפנימיות‬
‫תופסת כל המחשבה והלב וגם כל ההרגשות כולם‪.‬‬
‫כל דבר שיש דרך לעשות נחת רוח והתעלות הכבוד להשי"ת בכל‬
‫דבר‪ ,‬כי יש בו רזין וכו' ולזכות ללכת בדרך התשובה‪ .‬נמצא שבאמת‬
‫אלא שבאמת אדרבה ואדרבה‪ ,‬עיקר הרזין הנסתרים הם מה שעיקר דרך התשובה הוא ההכנה לראש השנה לחזור להיות אד"ם היושב על‬
‫גדולת השי"ת מתגלה דייקא ע"י מי שהוא רחוק ואינו יודע כלל‪ ,‬הכסא היינו אדם שגורם המתקת הדין‪ ,‬ע"י שיודע שיש פנימיות בכל‬
‫כשהוא מתעורר קצת‪ ,‬הוא פועל ועושה הרבה ממש‪ ,‬וכל העולמות דבר‪ .‬ואולי לזאת בענין אלול מזכיר בדבה"ק שהם כוונות וכו' היינו‬
‫מתהפכין ע"י שהוא מתגבר לחשוב מ"ה אני ומה חיי הרי כבוד השי"ת להחזיר נפשנו להבין שיש רזין עלאין בכל דבר שעובר עלינו‪.‬‬
‫נמצא בכל דבר‪ ,‬ואני מתחרט מאד שעשיתי מה שעשיתי וחשבתי‬
‫מה שחשבתי בלי לזכור בהשי"ת‪ ,‬ואני רוצה וכוסף מאד לזכות לזכרון הקיבוץ ‪ -‬הלבוש של הצדיק‬
‫דקדושה‪ .‬כי באמת זה עיקר הרז והסוד שגם במקומות הנמוכים‬
‫והשפלים מאד מתעלה נחת רוח להשי"ת ע"י כל תזוזה ומחשבה והנה כמה יש לפנינו לזכות להתעורר כאשר נבין שכאשר אנו באים‬
‫קטנה ששייכת להקדושה‪ ,‬ולזה עלינו להתדבק בדרכי הבקיאות להצדיק על ראש השנה אנו זוכים להיות בבחי' לבוש של הצדיק‬
‫בשוב‪ ,‬דרכי ההתחזקות שהשי"ת איתי תמיד ואני כן עושה וגורם (כמובן מדבה"ק לקו"מ סי' ב' וסי' י"ג מה שהנשמות מלבישים‬
‫נחת רוח להשי"ת‪ ,‬ועי"ז יתגבר באמת להכנס לשערי אמונה‪ ,‬ועוד הצדיק)‪ ,‬כאשר בפשטות ענין הצדיק האמת הוא נעלם ונסתר מאד‪,‬‬
‫יבוא ללמוד דרכי הבקיאות ברצוא איך להתדבק באור התשובה ובמה ורק ע"י אנשיו מתגלה ויודעים שנמצא כזה רב"י ויש כאלו עצות‬
‫שיש רזין עלאין בכל דבר‪.‬‬
‫ודרכים להתחזק וכו'‪ ,‬והרי שיש להבין שעל ידי כל הבאים להכלל‬
‫בהקיבוץ של ראש השנה (שנקראים שכני"ם בדבה"ק לקו"ת סי'‬
‫כי דייקא לענין זה יש לנו להבין כלל מה שרבינו ז"ל צעק שאין שום‬
‫יאוש בעולם כלל‪ ,‬כי אפילו מי שעובר עליו ימים ושנים ואינו יכול‬
‫לזכור שיש רצון השי"ת ופנימיות בכל דבר‪ ,‬הרי אם יעשה את שלו‬
‫ויבין שעצם המלחמה הזו יש בה רזין עילאין‪ ,‬ואינו פשוט כלל‪ ,‬אז‬
‫בוודאי יפתח השער ויכנס לכבוד אלקי דהיינו לזכור הכבוד שמתעלה‬
‫מכל דבר להשי"ת‪.‬‬
‫טנ‬
‫ח' ועי"ז נעשה תיקון הלבושים כמבואר בדברי מוהרנ"ת ע"פ קשר‬
‫המתבאר בהלכות ציצית הל' ה' למ"ש בהל' ז' שם) נעשה לבוש‬
‫נאה להצדיק שעי"ז נמתקין הדינים‪ ,‬ואנו נכללים במה שבוודאי אצל‬
‫הצדיק הלבושים שלמים ומתוקנים‪ ,‬שזה כלל תיקון העולם והתגלות‬
‫אור התורה בתוך לבוש הצמצום (כמובא בדברי מוהרנ"ת הל' שבת‬
‫הל' ז')‪ ,‬שלאורם נזכה בכל יום של השנה‪.‬‬
‫הנגינה מגלה הרזין‬
‫והנה לענין הנגינה שגם בו נמצא הכח להמתיק כל דין‪ ,‬הרי ע"פ הנהוג‬
‫בראש השנה יש בו גם שלימות גדול בענין זה‪ ,‬לפי מה שאנו באים‬
‫לעורר לב בכח הנגינה‪ ,‬ובנוסף למה שאנו זוכים לדעת מניגונים של‬
‫הימים הנוראים שמתלבשים כל כך על התיבות של התפילה כמו‬
‫כלל הנוסח והתנועה שיש בתפילות ר"ה‪ ,‬ובפרט ע"פ הנוסח הנהוג‬
‫אצלינו שכל העולם מתפלאים מאד על עוצם מתיקות הניגונים האלו‬
‫ואיך בדרך פלא מתקשר כל תיבה עם הכוונה ופירוש המילה ומאיר‬
‫אורה‪ ,‬והרי שבר"ה נמצא גם ענין זה לעורר ברית עולם ולהמתיק כל‬
‫דין (כמבואר בהמאמר הנ"ל לקו"ת סי' מ"ב)‪ ,‬הרי יש להבין שעיקר‬
‫מציאות הניגון שמתלבש על תיבות התפילה הוא מחמת מה שהאדם‬
‫יודע ומרגיש את הרזין עילאין שיש בדיבור זה של התפילה‪ ,‬ולזאת‬
‫מבין שיש ביאור ופירוש לתיבה זו שהוא ניגון ארוך מאד‪ ,‬והוא מתדבק‬
‫בנועם פירוש התיבה לפי מה שמאיר לו‪ .‬כי כאשר האדם מתעורר ובא‬
‫לראות בתוך תיבה של תפילה את מה שמבין בגדולת השי"ת ובעוצם‬
‫ההתפארות והיראה וכו' (שזה עיקר תיקון הלבושים תיקון המדמה‬
‫כמבואר בלקו"ת סי' ח'‪ ,‬וע"ש שזה עיקר בחי' ראש השנה – שנקרא‬
‫יום חגינו‪ ,‬היינו שמתעורר בחי' השיר והניגון שהוא שיר חדש של‬
‫עשרה מיני נגינה וכו'‪ ,‬ואנו יכולים לתאר "במחוגה" היינו ע"י תיבות‬
‫התפילה‪ ,‬להבין בגדולת השי"ת ע"ש) עי"ז נולד ניגון ושיר שהוא‬
‫מעין השיר חדש שיתער לעתיד‪ ,‬שהוא כלל הכח להתפלל בכוונה‬
‫ולהתדבק בהשי"ת (וכמבואר בדבה"ק שעיקר ההתקרבות והדביקות‬
‫להשי"ת הוא ע"י נגינה עי' בהל' אפוטרופוס ה"ג)‪ ,‬אשר בפשטות זה‬
‫עיקר הדרך להמתיק ולבטל הדין כמ"ש תכין ליבם תקשיב אזניך‪.‬‬
‫כי עכשיו בגלותינו העולם מסתיר ומלביש וגורם שאין האדם שומע‬
‫ויודע מהרזין שיש בכל דבר ואיך השי"ת נמצא ומחדש כל דבר‬
‫בנפלאות גדולות‪ ,‬כי אין שומעים הניגון של הבריאה‪ ,‬אבל לעתיד‬
‫תתגלה ההשגחה ונשמע התגלות כבוד שמים‪ .‬ועי"ז שאנו נכללים‬
‫בהקיבוץ הקדוש ובאים עי"ז לאמונה שיש בכל דבר רזין‪ ,‬בזה הרי‬
‫נתעורר גם בחי' הניגון שהוא שלימות קשר אור הדעת להדיבור‪ ,‬שהוא‬
‫עיקר עליית השכינה ועיקר עבודת התפילה בכוונה‪ ,‬כאשר בוודאי‬
‫בראש השנה יש לזכות לכוון היטב‪ ,‬ובזה נמצא כח של המתקת הדין‪,‬‬
‫כידוע שבתפילה בכוונה גדולה ימצא האדם שערי קבלת התפילה‬
‫ופתיחת שערי רחמים ורצון‪.‬‬
‫והנה אע"פ שאין אנו עוסקים בזה לבאר מאמר וירא בצר להם וגו'‪,‬‬
‫הרי עפ"ז יובן כלל קשר עניניו‪ ,‬שרבים מעוררים איך יתכן שהאמונה‬
‫והניגון הם ממש באותו דרגא כקול שופר תשר"ת וכו'‪ .‬כי יש לומר‬
‫שבכל מה שמוסיף לגלות‪ ,‬מתגלה דרגא יותר עליונה של המתקת‬
‫הדין‪ ,‬כי כאשר העיקר הוא לזכות להאמין בצדיקים‪ ,‬הרי יש להאמין‬
‫כ"כ שאפילו הלבוש הגשמי הוא גבוה מאד‪ ,‬ולבא לבחי' תיקון‬
‫הלבושים‪ ,‬דהיינו להאמין שהשי"ת התלבש בלבוש גאות לברוא‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ס‬
‫הכל‪ ,‬ויש רצון הבורא וכבוד אלקי בכל דבר‪ ,‬ועי"ז נזכה יותר להמשכת‬
‫הרחמים שממתיקים הדין‪ ,‬והנה עי"ז יש לבוא לבחי' ניגון שהוא‬
‫תכלית תיקון הלבושים תיקון המדמה‪ ,‬שהכל מתהפך לשיר והתגלות‬
‫אלקות ממש‪ ,‬ובא האדם לאמונה חזקה ודביקות‪ .‬וכאשר מסיים בזה‬
‫בענין תקיעת שופר ואיך ענינו בבחי' מ"ש והיה שדי בצריך וגו' דהיינו‬
‫בכח הצדיק שמתלבש באבהן‪ .‬וזה מתקשר עוד יותר ויותר בתקיעת‬
‫שופר במה שהאבות מרומזים בתיבות של שמע ישראל יא"י ע"ש‪,‬‬
‫שזהו בוודאי הדרגא הכי עליונה של ניגון והמתקת הדין‪ ,‬מה שבקול‬
‫שופר פועלים ממש חיים ושלום ופתיחת שערי אמונה ודעת‪ ,‬כאשר‬
‫הניגון עולה לשורש האחדות בבחי' עשרה מיני נגינה כידוע‪.‬‬
‫לפני התקיעות ואחרי התקיעות‬
‫והנה כמו שיש שלימות גדול בענין הנגינה כנ"ל‪ ,‬הרי יש בנגינה כלליות‬
‫דרך התחלת בנין הקדושה‪ ,‬ועל האדם לקבץ הנקודות טובות שלו אחד‬
‫לאחד‪ ,‬לדון את עצמו לכף זכות (כמבואר לקו"מ סי' נ"ד וסי' רפ"ב)‪,‬‬
‫והרי גם בראש השנה שעלינו לבא לדין בהכנעה ובושה‪ ,‬מוכרחים אנו‬
‫לקבץ הטוב שבנו כמבואר בדברי מוהרנ"ת (הל' ברכת הפירות ה"ה)‬
‫שכלל הכח של ר"ה הוא לקבץ נדחים‪ ,‬בבחי' ובאו האובדים לקבץ‬
‫חזרה כל הניצוצות והאבידות כדי להמליך יחד את המלך שזה בחי'‬
‫החזרת הלבושים וכו' ובנין המלכות של יום תרועה‪.‬‬
‫והנה נבין שבאמת יש שתי בחי' נגינה‪ .‬כי גם כאשר אין יכולים לנגן‬
‫כלל‪ ,‬רק האדם מרבה בזעקה וצעקה להשי"ת ומייגע את גרונו‬
‫וכוחותיו "ער רייסט די קיילע" וכו' לצעוק להשי"ת‪ ,‬זהו ניגון יפה‬
‫ומפואר מאד (כמבואר בדברי מוהרנ"ת חזקת קרקעות ה"ה)‪ ,‬אע"פ‬
‫שעוד לא מצא מנוחה ומתיקות הדעת כמו זה שרואה את הניגון כנ"ל‪,‬‬
‫הרי בעצם מה שמבקש ורוצה להאמין שיש בזה פנימיות ומבקש‬
‫להתעורר‪ ,‬כבר נמצא כח של המתקת הדין‪.‬‬
‫והנה בזה יובן שבראש השנה מתעורר עיקר הניגון הנורא בעת תקיעת‬
‫שופר‪ ,‬ואז נעשה עיקר המשכת אור הפנים והתחדשות הבריאה‪,‬‬
‫ומאיר אור הדעת בגוונין נהירין להלביש ולהעלות השכינה להוציאה‬
‫מכל חשכות וקדרות‪ ,‬לבנות אורה בשלימות הדעת כדי לגלות מלכות‬
‫השי"ת עלינו גם ביום דין בקול תרועת מלך‪ ,‬והשי"ת בא לשבת על‬
‫כסא רחמים כי נתבטל ונמתק הדין‪ ,‬ואנו זוכים להכנס לשנה חדשה‬
‫של תשובה וזכרון שיש רזין בכל דבר ממש‪ ,‬ועי"ז אנו מתעוררים מאד‬
‫להתפלל חובת היום לומר מלכויות זכרונות ושופרות‪ ,‬שזה כלל ענין‬
‫הנגינה שמתלבש על התיבות לזכות למצוא מילים ותיבות ששייך‬
‫לומר שבהם נעשה 'תמליכוני עליכם'‪ ,‬שזה תיקון הלבושים והתגלות‬
‫עצם אור כל תיבה ותיבה של עשרה הפסוקים וכו'‪ .‬והרי זהו כלל הענין‬
‫שאדם זכה להתעורר להבין שיש סודות ופנימיות בכל דבר ולהרגיש‬
‫ולהתעורר מזה כראוי‪.‬‬
‫אלא שלפני שזוכה לכך‪ ,‬מוכרח לעבור על האדם מה שהוא כענין‬
‫התפילה לפני התקיעות‪ ,‬שעוד לא זכינו להתעוררות השינה‪ ,‬ועובר‬
‫מה שעובר ואין בכח האדם לזכור כראוי שיש פנימיות‪ ,‬והנה הוא נפל‬
‫גם ממה שהתחיל לזכור וכו'‪ ,‬והרי אז עיקר העבודה הוא להתקשר‬
‫לצדיק ולהאמין שהוא יודע כל הרזין ומשלים ענינם בשלימות‪ ,‬ועלינו‬
‫להתחזק מאד להתחיל בכל פעם במה שיכולים‪ ,‬ולהאמין שכל התחלה‬
‫הוא פועל הרבה כי הכל מלא רזין וכו'‪ .‬והרי יגיעה זו הוא כענין מי‬
‫בהם פנימיות גדולה וסודות נשגבים‪ ,‬וע"י האמונה בהם נתתקנים‬
‫לבושי השכינה‪ ,‬ונמתק גם הדין מעלינו‪.‬‬
‫שמייגע הקול לצעוק וכו'‪ ,‬כאשר באמת זה עיקר עבודתנו להתגבר‬
‫במה שיכול להתייגע "איינרייסן די קיילע" לצעוק להשי"ת מעומק‬
‫הלב בתשובה‪ ,‬ולנסות עוד פעם ועוד פעם להתחיל להבין בדיבורי‬
‫התפילה אע"פ שהוא בקטנות ושינה וכו'‪ ,‬כי בכח הקיבוץ הקדוש כשברא השי"ת את העולם‪ ,‬צמצם והלביש את אורו ית' בלבוש אחר‬
‫מתקבץ כל שערה ונקודה‪ ,‬ונהיה מזה קול נפלא אשר ממתיק הדין לבוש‪ ,‬בכדי שהברואים יוכלו לקבלו‪ ,‬אך ע"י הלבושים והכיסויים‬
‫בבחי' ההמתקות שנעשים בר"ה אפילו לפני התקיעות ע"י התשובה יכולים לטעות כאילו חיצוניות הלבוש הוא העיקר‪ ,‬ולא רואים את‬
‫וכו'‪ .‬ועי"ז נפתח פתח ושער גם לכל אדם להתדבק באמונת צדיקים הפנימיות‪ ,‬ומזה נובע כל קלקולי העוונות וכו' מחמת שרואה את‬
‫ולהבין מרחוק שיש רזין בכל מה שנעשה‪ ,‬בפרט בראש השנה ובסדר הלבוש החיצוני ומשיכת התאוות‪ ,‬ונדמה לו שאין רזין עילאין‪ ,‬ושוכח‬
‫התפילות‪ ,‬אע"פ שהוא בבחי' שינה וביטול ואינו מבין כלל‪ .‬הרי בזה את הפנימיות שהוא אור השי"ת‪ ,‬וזהו עיקר התגברות הדינים ר"ל‪.‬‬
‫מתגלה עיקר ההמתקה שהוא לגלות הניגון גם ממקום זה‪ ,‬להבין לכן‪ ,‬עיקר עבודת האדם אשר בשביל זה נברא היא‪ ,‬למצוא את‬
‫השי"ת בתוך הלבושים‪ ,‬לגלות מי ברא הכל‪ ,‬ולראות שבכל דבר יש‬
‫שיש רזין גם בענין השינה כדי להתחדש וכו'‪.‬‬
‫פנימיות ותורה‪ ,‬ולהבין כפי יכולתו בפנימיות הלבושים‪ ,‬ואף מי שאינו‬
‫ודייקא ע"י שזוכים להתגבר לגלות הניגון שבזמן הקטנות‪ ,‬נבוא עי"ז זוכה להשיג כלל‪ ,‬בכל זאת ע"י התקרבותו לצדיק והאמונה בו שכל‬
‫לתקן הכל יחד ונעשה קול הניגון השלם בתכלית השלימות‪ ,‬שהוא מעשיו וענייניו הם רזין עילאין‪ ,‬עי"ז נמתקים הדינים מעליו‪ ,‬וגם הוא‬
‫קול שופר שמתגלה אור הפנים ונמשך חיות חדש להבין שיש רזין זוכה לאמונה שלימה שבכל דבר יש בו סודות‪ ,‬וגם מה שאינו יודע‪,‬‬
‫בכל דבר‪ ,‬בדרך שזוכים לזכור זאת בשמחה וחיות של עבודת השי"ת‪ .‬הלא הצדיק יודע את הסודות‪.‬‬
‫כי יש מה שעלינו להתחיל תמיד בבחינת נגינה ללקט הנקודות טובות‪,‬‬
‫להיות בקי בשוב‪ ,‬אבל ברחמי השי"ת יש מה שזוכים להתעורר מאחר שבראש השנה נברא העולם דהיינו האדם שכל עבודתו‬
‫לדרכי הבקיאות ברצוא לדרכי העבודה כאשר בשפע מידת הרחמים להאמין ולדעת שיש רזין בכל דבר‪ ,‬לכן הוא יום הדין לעורר אותו‬
‫אנו נזכרים לחיים משורש אמיתת הרחמים (אשר לשם עולה קול לשוב על מה ששכח עיקר עבודתו לזכור שהכל הוא סודות‪ ,‬ולכן‬
‫שופר כמו שמרומז בזה בר"ת יא"י‪ ,‬שהוא היחוד העליון שנעשה הוא היום שבו צריך האדם לחזור בתשובה להמליך את השי"ת ע"י‬
‫ע"י מסירת נפש)‪ ,‬ונפתח לפנינו כח הזכרון והתשובה לזכור תמיד האמונה והזיכרון שכבודו נמצא בכל דבר שבעולם‪ ,‬ועי"ז נמתקים‬
‫שבכל דבר יש פנימיות ורזין‪ ,‬ולמצוא אמיתת דרך עבודת השי"ת הדינים בקול השופר‪.‬‬
‫ע"י ההתקשרות להצדיק שמקשר הכל לשורש כל הרזין‪ ,‬לאחדות‬
‫עיקר הדרך לזכות לתשובה שלימה היא‪ ,‬ע"י שהאדם מקשר את‬
‫השי"ת‪ ,‬וממשיך מידת הרחמים‪ .‬וע"י מה שאנו מקבלים התשובה‬
‫עצמו לידיעה זו שכל דבר מלא סודות ורזין‪ ,‬כך הוא מתחיל להיזהר‬
‫שיש סוד בדבר‪ ,‬ואנו זוכים לבוא להקיבוץ הקדוש ולהכלל באמונת‬
‫היטב בכל מעשיו לעשותם כרצון השי"ת‪ ,‬מאחר שיודע שכל מעשה‬
‫צדיקים‪ ,‬בזה נזכה לפעול חיים ושלום‪ ,‬לכתיבה ולחתימה טובה לנו‬
‫יש בו משמעות עמוקה‪ ,‬וידיעה זו נותנת לו כוחות עצומים להשתנות‬
‫וכל ישראל אמ"ן‪.‬‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫באור זכרון ידיעה זו גם יוכל להתקדם ולהתקדש יותר אף בדברי‬
‫הרשות לעשותם בקדושה וטהרה מתוך זיכרון הבורא‪ ,‬מבלי‬
‫להימשך אחר התאווה הגשמית שבהם‪ ,‬מאחר שהרי מאמין שגם‬
‫בכל דברי הרשות יש בהם סודות עליונים וניצוצות הקדושה וכו'‪ .‬כמו‬
‫דברי סיכום – כלל היוצא למעשה‬
‫כן גם יזכה על ידה לכלל העבודות הקדושות כמו קימת חצות ותפילה‬
‫אנו מאמינים שכל הנהגה שרבינו ז"ל ציווה‪ ,‬כל כולה סודות עליונים‪ ,‬בכוונה וכו' מתוך מה שיזכור כמה כל עבודה שכזו היא קדושה ונוראה‬
‫ובפרט ענין 'ראש השנה' שזה כל עניינו‪ ,‬והקיבוץ הקדוש אצלו שאין ומלאה רזין‪.‬‬
‫דבר גדול מזה‪ ,‬בוודאי הוא סוד גדול‪ ,‬ואנו מוסרים נפשנו‪ ,‬ומוותרים‬
‫אי אפשר לזכות לאור אמונה וידיעה זו רק ע"י התקרבות ואמונת‬
‫על הכל‪ ,‬בשביל להיות אצלו על ראש השנה‪.‬‬
‫צדיקים‪ ,‬כי הם הם המגלים לנו סוד זה שיש בכל דבר סודות עליונים‪,‬‬
‫הדביקות בקיום ציוויו של רבינו מתוך התבטלות ואמונה שגנוז בה והם מביאים אותנו לאמונה שלימה‪ ,‬אהבה ויראה ודביקות הבורא‪,‬‬
‫סודות נוראים ותיקונים גדולים‪ ,‬היא ממשיכה ומחדשת את האמונה הכנעה אמיתית וכו'‪ ,‬ובפרט אחרי מה שהאדם פגם ונכשל במה‬
‫הזו גם לכל השנה‪ ,‬להבין שכל עצות רבינו ז"ל אינם כפשוטם אלא שנכשל ח"ו‪ ,‬הלא רק הצדיק מתקן אותו‪ ,‬ומחזירו אל עבודת הדעת‬
‫גנוז בהם סודות עצומים‪ ,‬וכך באור אמונה זו נזכה לקיום עצותיו והאמונה לזכור שיש רזין בכל דבר עד שכל מעשה יש בו משמעות‬
‫הקדושים בחיות גדולה‪ ,‬ולהיכנס לאור האמונה להאמין שבעצם כל גדולה אם לשכר או לעונש‪ .‬כך גם הם מגלים לנו הסודות הטמונים‬
‫דבר שבעולם מלא רזין עילאין‪.‬‬
‫בכל מצוה ומעשה‪ ,‬והם גם משלימים ומייחדים כל עבודה ומעשה‬
‫שלנו לשרשו העליון ע"י התקשרותינו אליהם‪.‬‬
‫כל אדם צריך בכל יום להתעורר לאמונה זו שכל הבריאה כולה על כל‬
‫פרטיה מלאה רזין וסודות עליונים‪.‬‬
‫האמונה בצדיק שכל מעשיו סודות עליונים‪ ,‬מביאה את האדם‬
‫להכרה והבנה מהי שלמות האדם‪ ,‬שבאמת כל מעשיו אינם פשוטים‬
‫מאחר שהבריאה הגשמית ומעשיהם הרעים של בני אדם מסתירים כלל‪ ,‬וכך נפתח אור האמונה גם אצלו ונכנס בליבו שגם אצלו הכל‬
‫ומעלימים מהאדם אמונה זו‪ ,‬לכן עיקר הדרך לזכות לזה הוא ע"י פנימיות וסודות‪ ,‬ומתעורר מאד לשמור כל מעשיו בדרך הרזין‪ .‬וכפי‬
‫'אמונת חכמים' להאמין שכל מעשיהם דבוריהם ותנועותיהם יש‬
‫אס‬
‫איכות האמונת צדיקים‪ ,‬כך תהיה איכות האמונה גם אצל עצמו‪.‬‬
‫האמונה בעוצם גדולת הרזין והתיקונים הטמונים בכל גילוי של רבינו‬
‫ז"ל‪ ,‬מביאה את האדם לקיום כל עצות רבינו בחיות נוראה‪ ,‬ונותנת‬
‫לו כוחות עצומים להתגבר לקיימם‪ ,‬ואף הדברים הנראים כפשוטים‬
‫ומובנים הריהו זוכה לקיימם בדרך של ביטול והתקשרות בשביל‬
‫תיקונים עליונים‪ ,‬מאחר שיודע שכל עצה אינה פשוטה כלל וכלל‪.‬‬
‫ביום ראש השנה שאנו כה זקוקים לזכות בו להינצל ממידת הדין‪,‬‬
‫שעיקר המתקתו הוא הרי ע"י עבודת התשובה לחזור לאמונה שיש‬
‫פנימיות בכל דבר כנ"ל‪ - ,‬לכך זהו אחד מהסודות והתיקונים של‬
‫ראש השנה להאמין באמונה תמימה בעניין הנסיעה והקיבוץ אצל‬
‫רביה"ק בראש השנה‪ ,‬מתוך ידיעה שיש בה סודות נוראים שאין‬
‫למעלה מזה‪ ,‬א"כ ע"י אמונה זו בפנימיות וסוד‪ ,‬ממתיקים את הדין‬
‫של ראש השנה‪ ,‬וכפי מה שיתגבר יותר באמונה זו ביום קדוש זה‬
‫וייכנס לשמחה עצומה בעוצם מעלת רבינו שתיקן לנו דבר נורא זה‪,‬‬
‫כך יומתקו הדינים ויתגלה הרחמים בזכות האמונת צדיקים‪.‬‬
‫כלל הדין בראש השנה הוא גם לענין זה‪ ,‬כמה יזכה להתקרב לרביה"ק‬
‫מחדש‪ ,‬ולהיכתב ב'ספרן של צדיקים' לזכות לאורו הקדוש‪ ,‬ולהינצל‬
‫מהריקנות והחושך כאילו אין פנימיות בכל דבר‪ ,‬הנמשכים מחמת‬
‫הלבושים והכיסויים שהם המקטרגים‪ ,‬אלא אדרבה לזכות לדעת‬
‫שהכל רזין עילאין ולגלות כבודו בכל דבר‪.‬‬
‫גבוהים ואינו פשוט כלל‪ .‬וע"י ההתגברות לזכור כל זה‪ ,‬ייפתח לו‬
‫השער ויזכה גם הוא להיכנס לעבודה הנפלאה הזו‪.‬‬
‫וזהו עבודת ימי אלול הקדושים ללכת בדרך התשובה להתחרט על‬
‫מה שתפוס במכסה השכחה והקטנות ולהיות בקי בשוב‪ ,‬ועי"ז גם‬
‫לחזור להיות בקי ברצוא‪ ,‬ועל כל ביזיון שיש לו‪ ,‬ידע שהוא בהשגחה‬
‫פרטית ויש בו רזין עילאין‪ ,‬עד כדי כך שהביזיון הוא עצמו העבודה‬
‫שלו‪ ,‬וע"י הביזיון יתפוס שבעצם כל כולו עסוק בחיצוניות והרגשות‬
‫של כבוד עצמו‪ ,‬מבלי להסתכל על פנימיות כל דבר‪ ,‬וע"י קבלת‬
‫הביזיון בדרך נכונה‪ ,‬יאירו עליו הרחמים הנפתחים באלול‪ ,‬ויתעלה‬
‫לכבוד אלקי להסתכל בפנימיות שיש רזין עילאין בכ"ד‪.‬‬
‫ע"י שעושין לבוש נאה לצדיק‪ ,‬נמתקים הדינים – וע"י עצם ביאתינו‬
‫אל הצדיק שהוא נעלם ונסתר‪ ,‬כולו רזין עילאין‪ ,‬בזה אנו נעשים‬
‫לבושים אל הצדיק‪ ,‬ומתגלה אורו הקדוש ועצותיו הנוראים‪ ,‬וכך אנו‬
‫נכללים בלבושי הצדיק השלמים והמתוקנים‪.‬‬
‫ע"י נגינה והלבשת דיבורי התפילה בנגינה‪ ,‬נמתקים הדינים – לכן‬
‫בראש השנה יש ניגונים נוראים ומתוקים המלבישים ומבארים את‬
‫תיבות התפילה‪ ,‬ועיקר הרגשת הניגון הוא מתוך ההכרה והאמונה‬
‫שכל תיבה של התפילה יש בה רזין עילאין‪ ,‬והניגון מאיר לו נועם‬
‫פירוש התיבה‪ ,‬ומתעורר לתפילה בכוונה ולגדולת ה' ודביקות בו ית'‪,‬‬
‫ומתחיל לשמוע את הניגון של הבריאה מעין השיר חדש שיתער‬
‫לעתיד‪ ,‬שיתגלה ההשגחה‪ ,‬ויתגלה שהכל רזין עילאין והתגלות‬
‫אלקות ממש‪.‬‬
‫בחודש אלול מתגברים מאד בתשובה על מה שלא זכה לקדש‬
‫מעשיו להבין שיש בכ"ד סוד של תיקון או פגם ח"ו‪ ,‬ומתקנים את‬
‫הלבושים‪ ,‬ומגלים את הפנימיות‪ ,‬ומעלים את הניצוצות החבויים בכל כמו שיש בעבודת הנגינה תכלית שלימות הקדושה‪ ,‬כך ישנה ג"כ‬
‫דבר‪ ,‬וכך זוכה אח"כ בראש השנה ע"י התשובה והתפילה ביום קדוש בעבודת הנגינה דרך התחלת בנין הקדושה‪ ,‬לקבץ הנקודות טובות‬
‫זה‪ ,‬שיתנו לו חיים מתוקנים באור האמונה שיש רזין בכ"ד‪ ,‬ויזכה שבו‪ ,‬שנעשה עי"ז ניגונים‪.‬‬
‫לחיים מתוקים של אמונת צדיקים‪.‬‬
‫כי ישנם שני דרגות של נגינה‪ .‬קודם תקיעת שופר – עדיין אין‬
‫כשם שאנו מוסרים נפשנו לבוא לרבינו על ראש השנה‪ ,‬כך יש לנו יכול לנגן‪ ,‬ועוד לא זכה למתיקות הדעת בבחי' שיר‪ ,‬ועדיין עובר‬
‫למסור נפשנו להתקשר לרבינו שאין שום דבר פשוט רק הכל רזין מה שעובר שאינו זוכה לזכור שיש פנימיות‪ ,‬ומנסה להתחיל לזכור‬
‫עילאין‪ ,‬ועי"ז נזכה לכל תקוני ראש השנה‪ ,‬ונקבל על עצמנו גם לכל ופתאום נופל ושוכח וכו'‪ ,‬ואז מתקשר להצדיק להאמין שהוא יודע‬
‫השנה להיכנס לעבודת הזיכרון לזכור שיש פנימיות בכ"ד‪ ,‬ולגלות את כל הרזין‪ ,‬ומנסה מצד עצמו להתחיל כפי יכולתו‪ ,‬ומאמין שכל התחלה‬
‫יש בה רזין ופועלת הרבה ומתקבץ כל נקודה ושערה‪ ,‬ולכן בתוך זה‬
‫מציאות השי"ת ומלכותו בכל מקום‪.‬‬
‫מתחזק לעסוק בזעקה וצעקה להשי"ת‪ ,‬שבאמת זהו ג"כ ניגון יפה‬
‫אף אדם שכבר נפל ופגם מה שפגם ח"ו‪ ,‬ונדמה לו שהשי"ת רחוק ומפואר מאד‪ ,‬הממתיק את הדינים‪ ,‬מאחר שמגלה ניגון ממקום כזה‪,‬‬
‫ממנו מאד‪ ,‬והחיצוניות תופסת את כל כולו‪ ,‬ואינו יכול לדבק מחשבתו ומבין שיש רזין גם בתוך הקטנות‪ - .‬וע"י ההתחזקות במצב הזה‪,‬‬
‫ברזין הפנימיים הנעשים בכל דבר בעולם‪ ,‬אמנם באמת‪ ,‬אדרבה מתגלה דרגא הב' של נגינה שהוא 'תקיעת שופר'‪ ,‬שמאיר אור הדעת‬
‫ואדרבה‪ ,‬זה עיקר הרז והסוד‪ ,‬שאדם נמוך כזה מעלה נחת לה' ומתגלה שיש פנימיות ורזין בכל דבר‪ ,‬ונמשך חיות חדש שמרגיש‬
‫ממקום שפל מאד ע"י שמתגבר לחשוב שבאמת כבוד ה' הרי נמצא את זה היטב ומתעורר עי"ז כראוי‪ ,‬ונכתב ונחתם לחיים טובים אמ"ן‪.‬‬
‫בכל דבר ומתחרט על מה שעשה מבלי לזכור את ה' וכוסף לחזור‬
‫לזיכרון דקדושה‪ ,‬וזוכר שע"י כל תזוזה קטנה מהפכין כל העולמות‪,‬‬
‫וכל המלחמות והריחוקים שעברו עליו יש בהם רזין עילאין ועניינים‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫בס‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫עומדים אנו על פתחם של ימים גדולים‪ ,‬ימי ראש‬
‫השנה והחגים‪ .‬לנו הנוסעים לאומן ישנה התעלות‬
‫נוספת‪ ,‬קדושה גדולה ומיוחדת המתווספת אל‬
‫קדושת הימים‪ .‬בימים הקרובים נזכה בעזרת‬
‫השם לפקוד את הציון הקדוש‪ ,‬נשהה אצל הרבי‬
‫ונשתטח על ציונו הקדוש‪ .‬כמה שגדול העניין‬
‫ונשגב כך – כפי שידוע אצלנו‪ ,‬גדלות גם המניעות‬
‫ומתרחבות‪ ,‬מתפשטות לאורך ולרוחב וגם‬
‫לצדדים‪ .‬המניעות שמתחילות בקשיים כספיים‬
‫וארגוניים‪ ,‬מגיעות אל שיאן שעה ש'מניעות המח'‬
‫מתעוררות‪ .‬אמרו חז"ל "כל הגדול מחבירו יצרו‬
‫גדול הימנו"‪ ,‬ואנו השלוחים של כלל ישראל צוברים‬
‫ניסיונות קשות עבור הכלל‪ ,‬ובעוצמה גדולה יותר‪.‬‬
‫זוהי הסיבה מאחורי כל אותן קושיות טרדות‬
‫והסתבכויות שבמחשבה‪ ,‬שכל בחור (וגם אברך)‬
‫מורגל בהן בעיקר סביב ימי הקיבוץ הקדוש‪ .‬כוחו‬
‫של עמלק טמון בגימטרייא של שמו – 'ספק'‪.‬‬
‫הספקות‪ ,‬המבוכות והתהיות‪ ,‬מבזבזות לנו זמן‬
‫שו"ת‬
‫לבני הנעורים‬
‫רב‪ ,‬ובעיקר חלקי נפש ומח חשובים ונצרכים‪.‬‬
‫על שולחן המערכת הצטברו בתקופה האחרונה‬
‫שאלות נפוצות בעניין הנסיעה והשהיה על‬
‫הציון‪ .‬ראינו לנכון להתייחס לכמה מהן‪ ,‬בכדי‬
‫להעמיד דברים על דיוקם ומקומם‪ ,‬להסיר‬
‫בלבול ולחץ מיותר‪ ,‬ולחזק את בני הנעורים‬
‫מבקשי ה'‪ ,‬בעזות דקדושה‪ ,‬חיות ושמחה‪.‬‬
‫הס‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫?‬
‫אני מעוניין לנצל כראוי את הנסיעה הארוכה‪ .‬לכן בדרך כלל אני מכין לעצמי כמה ספרי לימוד ומטעין‬
‫שעורי תורה בנגן‪ .‬אך למעשה בשעת הנסיעה נופלת עלי עייפות ואני מאבד את הריכוז‪ .‬ההמתנות גם‬
‫הן מייגעות‪ ,‬כך שאני שוכח מכל התשוקה והכיסופים שהיו לי‪.‬‬
‫עיקר החיים היא התורה‪" ,‬כי הם חיינו ואורך ימינו"‪ ,‬וצריך להיות זריז לחטוף כל רגע פנוי ללימוד התורה הק'‪ .‬אך יחד עם זאת‬
‫צריך להיות חכם להכיר את עצמו ואת מגבלות הדרך‪ ,‬ולהצטייד בספרי לימוד קלים שלא מצריכים הרבה ריכוז‪ ,‬ויכולים למשוך‬
‫את הלב גם בזמני קטנות‪ .‬לשמוע שיעורים מעוררים ומלהיבים‪ ,‬לגרוס בפיו מה'אמירות' המיוחדות לחודש אלול ‪ :‬תיקוני זוהר‪,‬‬
‫ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬שיחות הר"ן‪ ,‬סיפורי מעשיות‪ ,‬ספר המידות ותהילים‪ .‬אפשר גם לקרוא סיפורי צדיקים המקרבים את הלב להשי"ת‪.‬‬
‫אמנם בהמולת הדרך וההמתנות המתישות‪ ,‬כשרעש הדיבורים מסביב‪ ,‬התלונות והצעקות וכו' מעייפים את הגוף והנפש‪.‬‬
‫קשה כדבריך בכל זאת להתרכז‪ .‬דע לך‪ ,‬כי רביז"ל גילה סוד נפלא (ליקו"מ סי' ע"ח תנינא)‪ ,‬שלפני כל 'קדושה' יש 'דרך‬
‫לקדושה'‪ .‬וה'דרך לקדושה' צריכה לעבור הרבה קטנות הדעת‪ ,‬מצבים בהם אי אפשר ללמוד כלום‪ ,‬וכמעט שאין במה‬
‫להחיות את הנפש‪ .‬העצה לכך היא פשיטות ותמימות‪ .‬להחזיק ביהדות וביראת שמיים פשוטה‪ ,‬ולהזהר מייאוש וחלישות‬
‫הדעת‪ .‬וכשינהג כך‪ ,‬יוכל להמשיך על עצמו חיות מ'אוצר מתנת חינם'‪ ,‬בו קיים השי"ת את העולם קודם קבלת התורה‪.‬‬
‫גם רבינו בדרכו לארץ ישראל הלביש עצמו בקטנות גדולה ביותר‪ ,‬כמובא בשבחי הר"ן וכך זכה להכנס לארץ‬
‫ישראל‪ .‬כי צריך חכמה גדולה להיות בקטנות‪ ,‬ואף על פי כן להחזיק עצמו בפשטות‪ ,‬ולהחיות נפשו במה שאפשר‪.‬‬
‫אין זה אומר כי צריך לכתחילה ליפול לקטנות‪ .‬אדרבא קח כמה ספרים ונגן עם שיעורי תורה וכדומה‪ .‬אך עם כל זאת זכור‪ ,‬כי‬
‫כשם שיש קדושה של קבלת התורה‪ ,‬יש את ה'דרך' לאותה קדושה‪ ,‬והיא החיות שהיתה בעולם 'לפני' שהתגלתה התורה‪ .‬לכן‬
‫אל תיפול בדעתך בראותך שאינך לומד ושומר את הזמן בנסיעה‪ ,‬ואל תרדוף את עצמך מכך שנאבד ממך כל האור והחשק‪.‬‬
‫אלא תחייה את עצמך בפשטות בשמחת היהדות ושמירת המצוות‪ ,‬הייה עם השי"ת‪ .‬דבר קצת דיבורי אמונה עם הסובבים אותך‪,‬‬
‫והאמן שכל הקורה עמך בנסיעה הוא משמיים‪ .‬ממילא‪ ,‬אין טעם להתנפל ולדחוף‪ .‬גם כשהנך עייף התפלל את התפילות מתוך‬
‫סידור‪ ,‬ברך על כל מאכל בכוונה‪ ,‬התחזק בשמירת העיניים והתחדש בכך בכל פעם גם אם ח"ו היה לך כשלון‪ .‬גם אפשר להחיות‬
‫את הנפש בניגונים כשרים‪ .‬והכל מתוך שמחה וחיות שבכך הנך עובד את ה' ממש‪ .‬ולדעת שעבודת ה' שלך בזמן זה‪ ,‬היא להיות‬
‫'יהודי פשוט'‪ .‬זוהי ההכנה לקבלת הקדושה‪ .‬כך תבוא לרבינו בהתחדשות ותזכה שם בעז"ה לעורר את הכיסופים וההשתוקקות‪.‬‬
‫כדאי לזכור את דברי רביז"ל שאמר (ספר המידות)‪" :‬טוב לבלות זמן הרבה בשביל להיות שעה אחת אצל הצדיק"‪ .‬הרי שהנסיעה‬
‫עצמה הינה עבודת ה'‪ .‬עוד אמר‪" :‬אחלי שאזכה לראות אור בהירות הדרך"‪ ,‬כלומר רביז"ל איחל לעצמו שיזכה לראות את האור הבהיר‬
‫שבנסיעתינו אליו‪ .‬לכן התאמץ להחיות עצמך בהשי"ת אפילו בלי אור וחשק‪ ,‬וגם אם אינך מסוגל ללמוד‪ ,‬הישאר ביראת שמיים פשוטה‪.‬‬
‫?‬
‫אני כוסף כל כך להגיע לאומן‪ ,‬ולהתקרב לה' על ידי הצדיק‪ .‬אך כשאני שם‪ ,‬אני חש כי ליבי סתום ואטום‪.‬‬
‫דע לך‪ ,‬כי מובא בספרים שהסימן לקדושה הוא שאין מרגישים אור בתחילה‪ .‬כך היא דרך הקדושה‪ .‬בתחילה היא צרה‪,‬‬
‫וככל שהולכים ומתעסקים בה‪ ,‬כך היא הולכת ומתרחבת‪ .‬לכן אל תצפה כי תיכף בבואך לציון הק' ייפתח לבך ותבכה‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫וס‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫ותתפלל בעומק הלב‪ .‬היה סבלן‪ ,‬קח תיקון הכללי‪ ,‬תהילים וכדו'‪ ,‬ותאמר בתמימות ופשיטות את המילים‪ ,‬אם יש ביכולתך‬
‫אמור מילה במילה בקול נעים‪ ,‬ברוגע ויישוב הדעת‪ ,‬השתדל להטות אזנך ליוצא מפיך‪ ,‬והעיקר זכור שכל מילה יקרה מאד‬
‫למעלה‪ .‬ואתה זוכה לדבר עם השי"ת במקום קדוש כזה‪.‬‬
‫אם תתמיד בכך‪ ,‬אולי תזכה שייפתח לבך בהמשך התפילה‪ .‬אבל אל תדחוק עצמך לזה בכח‪ .‬כי הלחץ הוא עיקר המניעה‬
‫שמונעת מהאדם להתעורר‪ .‬רביז"ל אמר שכשאחד מתפלל וחושב ומצפה לבכי שיבוא‪ ,‬הרי זו מחשבה זרה (ליקו"מ תנינא‬
‫צ"ה)‪.‬‬
‫נקודה נוספת הראויה לציון היא‪ ,‬החשיבות בקביעת שיעורי לימוד באומן בכל ספר שהוא‪ .‬התורה הק' היא הכלי לחדש את‬
‫המח ולפתוח את הלב לתפילה‪.‬‬
‫?‬
‫קשה לי להתחזק בתמימות ופשיטות‪ ,‬כאשר סביבי כולם מלאי התעוררות ודעתי נחלשת‪.‬‬
‫חלישות הדעת מגיעה כשהאדם חושב על עצמו‪ ,‬ומשווה את מצבו ביחס לאחרים‪ .‬דע לך כי עיקר עבודת ה' ובפרט בראש‬
‫השנה הוא‪ ,‬להרים את המח ולחשוב רק ממלכות ה' ומהנחת רוח שיש לו כאן בעולם מאלו הממליכים אותו‪ .‬כל עם ישראל‬
‫מכתירים יחדיו את המלך‪ .‬כל אחד עם חלקו ותפקידו‪ ,‬אין שני בני אדם שווים‪.‬‬
‫איך יידע כל אחד מהו תפקידו הפרטי? לא צריך לכך הרבה הבנה‪ .‬כל אחד צריך לעשות כל שביכולתו באותה עת‪ .‬בתמימות‬
‫ופשיטות לקחת ספר ולהתחיל לומר מתוכו‪ .‬העיקר לזכור ולהאמין שכעת אני מכבד את ה'‪.‬‬
‫אם אתה מתבלבל מאחרים המתפללים טוב ממך‪ .‬אדרבא‪ ,‬הסתכל עליהם ותאמר אשרי העם שככה לו‪ .‬כל כך הרבה‬
‫יהודים ממליכים כעת את ה'‪ ,‬כמה נחת רוח יש לה' מזה‪ .‬ומה טוב חלקי שגם אני זכיתי להצטרף לחבורה קדושה זו‪[ .‬וכמובא‬
‫בחיי מוהר"ן שרביז"ל הוכיח את ר' ליפא על שלא בא אליו תקופה‪ ,‬באמרו אליו‪" :‬מדוע לא שמת את העבודה שלך בקופת‬
‫החבורה?"‪ .‬כי זהו עיקר המלכת ה'‪ ,‬להכלל בתוך כל עם ישראל]‪ .‬מאידך אל תשאר במחשבה כי כולם עובדים את ה'‬
‫מלבדך‪ .‬אלא חזק עצמך שגם לך יש תפקיד בהמלכת ה'‪ ,‬וצריכים אותך אישית‪ .‬אלולי כן לא היית זוכה לעמוד במקום זה‪.‬‬
‫אלא‪ ,‬שממך נדרשת כעת עבודה אמיתית‪ ,‬לחזק את הנפש שהשי"ת איתך ואצלך‪ ,‬ולהמשיך כפי כוחך לומר את תיבות‬
‫התפילה והתהלים מילה במילה וכדו'‪.‬‬
‫?‬
‫הקהל באומן גדול ומגוון בסגנונו ובמנטליות שלו‪ ,‬בשנוי הנהגותיו והרגליו‪ .‬קשת הגוונים מבלבלת אותי לגמרי‪,‬‬
‫אני רחוק מיישוב הדעת ומהאווירה אליה אני רגיל‪ ,‬בפרט שרואים כאלו שאינם מתנהגים כראוי‪.‬‬
‫אהבת חברים היא היסוד לקבלת התפילה‪ .‬אין זה אומר שצריך להתנהג כמו כולם‪ .‬בוודאי לכל אחד מנהגיו והרגלי‬
‫התנהגויותיו‪ ,‬אכן יש את אלו שאינם מתנהגים כראוי‪ .‬צריך שתהיה ברורה לך ההתנהגות הראויה וזו שאינה‪ .‬התחבר לאנשים‬
‫ראויים וכשרים‪ ,‬והתנהג בקדושה ובדרך ארץ‪ ,‬בפרט בימי ראש השנה‪ .‬והתעורר לזכור מיראת השי"ת‪.‬‬
‫זס‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫מאידך אומר רביז"ל (ליקו"מ תנינא סי' מ') כי עיקר התפארות השי"ת בעמו מתגלה בראש השנה של הצדיק‪ .‬כאשר‬
‫מתקבצים הרבה בני אדם החפצים להתקרב להשי"ת‪.‬‬
‫יהיה מי שיאמר שאין הכוונה לסגנון כזה או אחר של אנשים‪ ,‬שלפי עניות דעתו אין הם חפצים כלל להתקרב‪ ...‬דע‪ ,‬כי‬
‫זוהי טענת היצר הרע‪ .‬כי השי"ת מסתכל על האמת הפנימית שבלב כל אחד‪ .‬ואיזו הבנה יש לנו הקטנים בנחת רוח של‬
‫השי"ת‪ .‬הודה לה' על שיש לך מושגי קדושה והנהגה טובה‪ .‬לא לכולם יש את היידע זה‪.‬‬
‫זוהי עיקר עבודת ראש השנה‪ .‬לצאת מהריכוז ב'אני'‪ ,‬ב'עבודה הפרטית שלי' וב'התקדמותי האישית'‪ ,‬ולחשוב ממלכות‬
‫ה'‪ .‬דבר זה מתאפשר במיוחד כשהנך מצוי בתוך קהל גדול ומגוון שלא בסגנונך‪ .‬כאן קל לך יותר להפנים כי הנך רק חלק‬
‫אחד מכל העם הקדוש הזה‪ .‬כולנו כאן יחד‪ ,‬כל אחד בחלקו המיוחד ממליכים את ה'‪.‬‬
‫?‬
‫גם לאחר שהתחזקתי באהבת חברים‪ ,‬סוף סוף יש המולה וריבוי קהל‪ ,‬אין לי מקום לשבת‪ ,‬דחיפות מכל‬
‫כיוון‪ ,‬איך אפשר ליישב את הדעת?‬
‫היה ראוי אם יתאפשר לך למצוא איזה מקום אפילו מחוץ לציון‪ ,‬בקלויז או בדירה וכדו'‪ ,‬בו תוכל ללמוד קצת ביישוב‬
‫הדעת‪ ,‬וכך לחזור לציון ולהכלל יחד בעבודת העם הקדוש‪.‬‬
‫אך גם אם זה לא מתאפשר לך‪ ,‬תזכור שחלק מהמלכת ה' בכל ימות השנה‪ ,‬ובפרט בימי ראש השנה‪ ,‬הוא להתבטל‬
‫לרצונו ית'‪ .‬אולי משום כך‪ ,‬השי"ת מזמין לכל אחד נסיונות באומן‪ .‬אין מקום‪ ,‬דחיפות‪ ,‬אין מיטה‪ ,‬חסר אוכל וכו'‪ ,‬השי"ת‬
‫רוצה שנתחזק באמונה בהשגחה פרטית להאמין שהכל משמיים‪ ,‬ולבטוח בה' שידאג לכל צרכיך‪ ,‬וכמו שתראה שבאמת‬
‫השי"ת בסוף יסדר לך את הכל באופן הכי טוב‪.‬‬
‫הרה"ח ר' נתן ליברמנש אמר פעם כאשר עלה להסעה שלקחה אותו לשדה תעופה וחגר את חגורת הבטיחות‪" :‬עכשיו‬
‫אנו חוגרים את עצמנו בחגורות של סבלנות‪ ...‬עד סוף שבוע הבא"‪ ,‬זהו המלכת ה' בפשטות‪.‬‬
‫?‬
‫האם נהגו אנ"ש לדבר עם רבינו בציון‪ ,‬או שהתפללו להשי"ת בזכות הצדיק?‬
‫אכן נהגו אנ"ש לדבר עם רבינו‪ ,‬כמו שדיברו עמו בחיים חיותו‪ .‬וכפי שכותב מוהרנ"ת על עצמו שלאחר הסתלקות רבינו‬
‫ישב ודבר עמו מה שלא הספיק לדבר עמו בחייו‪ .‬כך גם אמר רבינו לבתו שלאחר קבורתו הוא כמו מי שעובר מחדר לחדר‪,‬‬
‫וכי אם תצעקי אבא לא אשמע אותך?!‬
‫בתפילה שחיבר ר' נתן על רבי שמעון בר יוחאי גם מצאנו שמדבר עם הרשב"י‪ ,‬ותוך כדי כך עובר לדבר להשי"ת‪ .‬אין צריך‬
‫להתבלבל‪ ,‬אפשר לדבר עם רבינו‪ ,‬ותוך כדי כך לעבור לצעוק להשי"ת‪ ,‬ברצוא ושוב‪.‬‬
‫ואין בזה שום פגם באמונה‪ .‬כי אנו צועקים לצדיק שיעורר רחמי השי"ת עלינו למעלה‪ ,‬זהו הכח שיש לצדיקים‪ ,‬לפעול‬
‫עלינו רחמים ולפתוח לנו השערים‪ ,‬בעיקר שערי רוחניות והתקרבות להשי"ת‪ .‬וכמו שבחיי הצדיק באים לבקש ממנו ברכה‪,‬‬
‫ואין בזה שום פגם באמונה כאילו שם מבטחו על בני אדם‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חס‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫ובעניין מה שערערו על זה שהוא כדורש אל המתים‪ ,‬עיקר ההלכה וכמעט כל הפוסקים שאין זה דורש אל המתים‪ ,‬כי‬
‫הצדיקים במיתתם קרויים חיים‪ .‬וכמובא הרבה בזוה"ק איך שדיברו עם הרשב"י לאחר הסתלקותו‪ ,‬וכמובא גם הרבה בגמרא‪.‬‬
‫(עיין בשו"ת מנח"א סי' ס"ח שמאריך להוכיח כן מהזוה"ק ומהגמרא ומדרשים‪ ,‬וכן כתב השל"ה הק' ועוד)‪.‬‬
‫[לדבר עם הצדיק שלא בציונו היא סוגיה בפני עצמה‪ .‬אך לדבר עמו בציונו הק' הוא בוודאי אפשר‪ ,‬וכפי שרביז"ל אמר‬
‫בפירוש לבתו שהוא כמו בחיים חיותו שאפשר לדבר עמו מאחורי הדלת]‬
‫?‬
‫האם הדיבור עם רבינו נחשבת לחלק מההתבודדות‪ ,‬או שצריך להפריד את הזמן של ההתבודדות לדיבור‬
‫עם רבינו?‬
‫ההתבודדות כוללת הרבה חלקים‪ :‬הודאה‪ ,‬תחינות ובקשות‪ ,‬משפט‪ ,‬אבילות‪ ,‬צעקה ואנחה‪ ,‬לדבר לאברים שלו בעצמו‬
‫וכו'‪ ,‬התדבקות להשי"ת באהבה ויראה‪ ,‬לייחד עצמו אליו ית' בשמחה וכו'‪ ,‬אי אפשר לצמצם את ההתבודדות לסוג מסויים‬
‫בדווקא‪ .‬כל פעם הוא עניין אחר‪ .‬הכלל שההתבודדות הוא זמן בו משתוקקים לבוא ליישוב הדעת‪ ,‬להתעורר להשי"ת‪,‬‬
‫ומנקודת אמת שבלבבו לדבר עם השי"ת‪.‬‬
‫ולכן בוודאי שהדיבור עם רבינו הוא חלק מהתבודדות‪ ,‬ואין צריך להתבלבל כלל‪ ,‬אפשר לדבר עם השי"ת ותוך כדי כך לעבור‬
‫לדבר עם רבינו‪ ,‬ולחזור לדבר עם השי"ת‪ .‬כי פנימיות ענין ההתבודדות הוא שאתה מדבר עם אור האמת‪.‬‬
‫?‬
‫‪:‬בציון הק' יש התעוררות גדולה של תפילות וצעקות‪ ,‬וזה מאוד מעורר לי את הלב בדיבורי התבודדות‪ ,‬אך‬
‫האם דיבורים אלו נחשבים התבודדות שהרי הם בריבוי עם? פעמים שאני שם על הראש מגבת או צעיף‪,‬‬
‫אך אז אני נרדם והמוח מצטמצם‪ .‬האם עלי להתאמץ ללכת לשדה או למקום אשר בו אהיה לבד‬
‫ולהתבודד?‬
‫כפי שאמרנו עיקר ההתבודדות הוא לבוא לדבר דיבור אמת להשי"ת‪ .‬אם יש לך התעוררות בציון‪ ,‬אין לך מה להתבלבל‬
‫מריבוי העם‪ ,‬זה נחשב התבודדות לכתחילה‪ .‬וכך נהגו אנ"ש לדורותיהם להתבודד בקברי צדיקים‪.‬‬
‫בהזדמנות זו כדאי להעיר‪ ,‬שתזהר מאוד מבלבולים ודקדוקים בעניין התבודדות‪ ,‬מה שהרבה בני נעורים מתבלבלים בכל‬
‫פעם בספיקות חדשים‪ ,‬האם ההתבודדות זו או אחרת נחשבים להתבודדות‪ .‬רוב האנשים שנפלו מעניין ההתבודדות‪ ,‬הוא‬
‫מחמת שיצאו מהתבודדות מתוך הרגשה שההתבודדות שלהם לא היתה ההתבודדות שאליה כיוון רבינו‪.‬‬
‫וכאמור התבודדות כוללת הרבה אופנים‪ ,‬עיקר העניין הוא לבוא לפני ה' ולהתקרב אליו‪ ,‬וכל צורה שאמורה לעשות זאת‬
‫נחשבת להתבודדות‪[ .‬לא תמיד זוכים להתעורר כראוי‪ ,‬אך על כל פנים‪ ,‬עצם ההפסקה שאדם עושה באמצע היום ומזמין‬
‫את עצמו לשבת ולהתקרב להשי"ת יש בה את התועלת של התבודדות]‪.‬‬
‫?‬
‫אחד מהתיקונים הנוראים של העלייה לציון הצדיק הוא הוידוי דברים‪ .‬מה לעשות שאיני זוכר את כל העוונות?‬
‫אם אני מכין רשימה‪ ,‬אז אני מרגיש שכל הוידוי נהפך לנוסח קבוע‪ ,‬לא מעומק הלב‪.‬‬
‫מובא בליקו"מ תורה ד'‪ ,‬בגודל מעלת הוידוי דברים לפני הצדיק‪ ,‬שיש בכוחה להוציא את כל העוונות החקוקים על‬
‫טס‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫עצמותיו של האדם‪ .‬ואכן בחיי רבינו היו מכנים את חסידי ברסלב בשם "וידויניקעס" מחמת שהיו מתוודים לפני רבינו‪.‬‬
‫אך צריך מאוד להזהר מבלבולים וספיקות בזה‪ ,‬כי העיקר הוא להאמין בכח הוידוי שכל דיבור אחד של וידוי נחשבת לוידוי‪,‬‬
‫ומוציאה את 'כל' העוונות החקוקים‪ ,‬גם אם לא התוודה עליהם‪[ .‬עיין שם בתורה שהוכיח מהוידוי של יהודה שהתוודה ועל‬
‫ידי זה נתחברו עצמותיו של יהודה על עוון אחר לגמרי]‪ .‬גם בחיי רבינו היו נכנסים אליו‪ ,‬ורק היו מתחילים להתוודות‪ ,‬תיכף‬
‫היה מורה להבא בתור להכנס להתוודות‪ ,‬לפני שהקודם סיים‪.‬‬
‫והרבה העידו על עצמם שבתוך דברי הוידוי עולה פתאום במחשבתם כמה וכמה ממעשיהם שעברו לפני כמה וכמה שנים‪,‬‬
‫כי כשהשי"ת רואה את לבו הזך שבא להתודות באמת‪ ,‬הרי הוא מסייע בעדו להזכר במעשיו ולהתוודות עוד ועוד‪.‬‬
‫ובכלליות יש לדעת שהוידוי אינו רק עבודה של למנות עוונות בפה‪ ,‬אלא עיקרו להביא את האדם להכיר בהשי"ת ולהודות‬
‫על האמת‪ .‬ולכן אין הכרח לספר דווקא הכל‪ ,‬העיקר הוא לקחת איזה עניין של מידה רעה וכיוצא‪ ,‬ולהודות על הטעות ועל‬
‫הריחוק שיש בזה ומזה להתחזק להכיר באמת שהשי"ת הוא המלך‪.‬‬
‫בוודאי שראוי להרבות ולספר כמה שיותר לפי מה שזוכר כרגע‪ ,‬אך אין צריך להתבלבל בזה ולדחוק עצמו‪ ,‬העיקר לבוא‬
‫להתעוררות חדשה בהשי"ת מתוך החרטה על איזה עניין‪.‬‬
‫וכיון שמטרת הוידוי הוא לבוא להכיר בהשי"ת‪ ,‬לכן צריך להזהר שלא יפול לעצבות מתוך הוידוי אדרבא‪ ,‬כל וידוי צריך‬
‫להביא לידי שמחה‪ ,‬הנה כעת הוצאתי את החטא מעצמותי‪ ,‬ובוודאי נתכפר לי‪.‬‬
‫ולכן גם עיקר הוידוי הוא לפני הצדיק‪ ,‬כי הצדיק במקום גניזתו הוא נכלל באין סוף ב"ה וכשאדם בא על ציונו הק' ועומד‬
‫ומבקש‪ ,‬זועק ומתחנן להשי"ת שיקרבהו לעבודתו‪ ,‬אזי הצדיק יורד לסייע בעדו להרימו לדביקות הבורא‪.‬‬
‫לכן תראה בעת עלייתך לציון‪ ,‬לעמוד ולבקש על נפשך‪ ,‬לספר המידות רעות והתאוות‪ ,‬מה שיש לך בזכרון‪ .‬ובעיקר בערב‬
‫ראש השנה‪ ,‬שאז התיקון הזה הוא גדול ביותר‪.‬‬
‫אך שהכל יהיה מתוך אמונה שהצדיק שומע‪ .‬להאמין שהצדיק דבוק בהשי"ת ורוצה להביאך אליו והוא יכול ללמד אותך‬
‫דרך והבנה בו תוכל להכיר את השי"ת תמיד‪ ,‬הן ברצוא – בהשתוקקות גדולה להשי"ת‪ ,‬ובשוב – לדעת איך להיות דבוק‬
‫במלכות ה' גם כאשר אין התלהבות וחשק‪.‬‬
‫והאמת היא שתיקון זה של וידוי דברים הוא בכל התבודדות‪ ,‬גם שלא בציון הצדיק‪ ,‬להתוודות בהתקשרות לצדיק‪ ,‬היינו על‬
‫פי דעת הצדיק‪ ,‬לדעת שיש דרך לתקן הכל‪ ,‬ולהאמין שכל וידוי דברים מכפרת ומחדשת ומביאה את האדם להכיר יותר‬
‫בהשי"ת‪.‬‬
‫?‬
‫אני מסתובב באומן בתחושת החמצה שאני לא עושה מספיק מה שצריך‪ ,‬כי מצד אחד אני רוצה לשבת‬
‫בציון כל היום בתורה ותפילה‪ ,‬אך במציאות אני מוצא את עצמי הרבה זמן מחוץ לציון‪.‬‬
‫כל תחושת חוסר סיפוק נובע מריבוי אור‪ .‬ובדרך כלל הוא מופיע מזה שאדם מצייר לעצמו לעצמם איזה ציור של אומן‪..‬‬
‫ובסוף כאשר בא לשם רואה הכל רגיל‪ ,‬אותם אנשים‪ ,‬הלב יבש וכו'‪ ,‬עד שמרוב אכזבה בורח מהציון‪ .‬וכמו שרביז"ל סיפר‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ע‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫על אלו שציירו לעצמם את ארץ ישראל כדבר נעלה שלא מעלמא הדין‪ ,‬ולבסוף כאשר באו‪ ,‬ראו הרים ואדמה ככל שאר‬
‫המדינות‪ .‬כי הן אמת שכל דבר שבקדושה הוא עניין אחר לגמרי‪ ,‬אך הוא תלוי באמונה להאמין שבכל רגע בציון תלויים‬
‫תיקונים נוראים‪ ,‬ואתה כעת עושה זאת ממש‪ ,‬רק תאמין‪...‬‬
‫לכן תכיר את כוחותיך‪ ,‬ותקבע לעצמך חק ולא יעבור כמה זמן הנך מסוגל לשבת בציון‪ ,‬ותשתדל מאוד לעמוד בזה‪ .‬כדאי‬
‫מאוד לקבוע כמה סדרים בציון רבינו במשך היום‪ .‬ואם רואה הנך שאין זה עולה בידך‪ ,‬אז תחטוף מזה כמה שאפשר‪ ,‬אל‬
‫תאמר 'או הכל או כלום'‪...‬‬
‫והנהגה טובה היא לעסוק בתורה לפני שהולכים לציון‪ ,‬ותיכף ללכת לציון בלא להפסיק בשיחה בטילה‪ ,‬והעיקר ביישוב‬
‫הדעת בלא לחץ‪ .‬תתחיל להודות להשי"ת על מה שזכית ותפתח בדברי תשובה ווידוי כמה דקות‪ ,‬אח"כ תאמר תיקון הכללי‬
‫ואת התפילה שלאחריה‪ .‬ובעיקר תשתדל להתגבר לעשות התבודדות ולפרש שיחתו לפני השי"ת ‪ .‬אלא שגם זה בלי לחץ‪.‬‬
‫תתגבר לדבר מתוך הלב בפשיטות דיבור אמת מכל מה שעובר עליך‪ ,‬ולספר לפניו ית' הרצונות וההשתוקקות דקדושה‬
‫שלך‪.‬‬
‫ואם צריך לנוח‪ ,‬אפשר לשבת בצד לומר קצת תהילים בפשטות‪ ,‬אפשר גם לצאת החוצה כדי לפקח המוח לדבר ולהתחזק‬
‫עם חברים‪ ,‬לטעום משהו‪ ,‬אין בזה איסור כלל‪ ,‬רק להזהר מפטפוטי סרק וויכוחים‪ ,‬ואז לחזור לציון עוד קצת‪ ,‬לחטוף עוד כמה‬
‫דברים קדושים‪ ,‬וכמו בישיבה שיש סדרים של לימוד‪ ,‬ויש זמן של הפסקה‪.‬‬
‫וכך תוכל להתבשם מאווירת ההתעלות שיש בסביבת הציון הק'‪ ,‬כי אפשר שיהיו ב' אנשים זה נהנה מש"י עולמות‪ ,‬וזה לא‬
‫מרגיש כלום [ליקו"מ סי' קצ"א] הכל תלוי בשמחה והאמונה‪ ,‬יישוב הדעת ורוגע‪ ,‬כי גם בלימוד צריך הסתפקות [ליקו"מ סי'‬
‫נ"ד]‪.‬‬
‫אך העיקר הזהר להיות בשמחה וחיות על הדבר הנורא לו זכית‪ ,‬ותודה לה' בפה מלא על כל רגע שהנך בציון‪ ,‬כי הבעל דבר‬
‫מאוד מפחד מכל רגע שהנך שוהה שם‪.‬‬
‫וכשאתה יוצא מהציון והולך לביתך‪ ,‬הכנסת אורחים‪ ,‬לשוחח עם חברים וכדומה‪ ,‬תזכור את השי"ת‪ .‬כעת הוא הזמן להתחזק‬
‫מאוד בלימודים של רבינו המלמד אותנו איך להיות תמיד עם השי"ת‪ ,‬גם כאשר אין עוסקים בתורה ותפילה‪ .‬לאכול בקדושה‬
‫ויראת שמיים‪ ,‬בדרך ארץ‪ .‬ובשיחה עם החברים להזהר מלשון הרע ומחלוקת וכו'‪ ,‬כך אפשר תמיד להפוך כל דבר לעבודת‬
‫ה'‪.‬‬
‫?‬
‫לפעמים בעת חולשה אני נזכר ברצינות שיש בציון‪ ,‬או בתפילות הארוכות של ראש השנה ונופל עלי כבידות‬
‫גדולה מכל עבודת ה'‪.‬‬
‫יש הרבה סוגי יצר הרע‪ ,‬והרבה סוגי כפירות בהשי"ת‪ .‬אך דע לך ששורש כל היצרין רעין הוא הכבידות‪ ,‬עייפות הנפש והזקנה‬
‫שמפיל על האדם‪ ,‬שלא יהיה כבר כח לראות או לשמוע עבודת ה'‪.‬‬
‫אין ספק שבעומק לבך הנך אוהב את השי"ת בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬אך העזות של הגוף לפעמים מתגבר ומנסה להכביד‬
‫עליך את כל המושג 'עבודת ה'‪ ,‬עד כדי כך שאפילו עבודה של אחרים קשה כבר לראות‪ .‬צריך להכיר את הנחש בשמו‪.‬‬
‫תדע‪ ,‬שזהו שורש כל היצר הרע‪ ,‬אין זה אתה בכלל‪ ,‬כי אתה מצד עצמיותך האמיתית היית מוכן למסור את הנפש לכל עניין‬
‫אע‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫בעבודת ה'‪.‬‬
‫יצר הרע זה בא בדרך כלל‪ ,‬ממש ברגע לפני שהנך הולך לזכות להכנס לקדושה‪ ,‬הוא מדמה לך חלל פנוי לגמרי מקדושה‪,‬‬
‫אבל באמת הוא הקדמה לבריאה‪ .‬ולכן הוא מתגבר בעיקר בימים נוראים‪ ,‬אשר אז מתחדשת הבריאה להמלכת השי"ת‪,‬‬
‫ודייקא בימים אלו הרבה אנשים נופלים מחמת דמיון הכבידות של עבודת התשובה‪ ,‬וריבוי התפילות‪.‬‬
‫אך אתה אל תתן עצמך ליפול בשיני הס"מ‪ .‬דייקא בעת חולשה‪ ,‬קום אזור חלציך בהתגברות גדול‪ ,‬תכיר את מי שמכניס‬
‫לך ללב כבידות‪ ,‬ואמור לו בשמחה‪ -‬כן‪ ,‬אני רוצה עבודת ה'‪ .‬בזאת אני בוחר‪" ,‬אחת שאלתי אותה אבקש שבתי בבית ה' כל‬
‫ימי חיי"‪.‬‬
‫בהתגברות זו הנך שובר יצה"ר גדול ומוציא את התפילה מגלותה‪ ,‬אשר על זה אנו מתייגעים מאוד בימי ראש השנה‪ ,‬שלא‬
‫נבזה את התפילה‪ ,‬ונבין שהוא מהדברים היקרים ביותר בעולם‪.‬‬
‫זהו סוד תקיעות שופר‪ ,‬לחזק את העזות דקדושה שיש לך כבר מצד נשמתך ולהגבירה על עזות הגוף (ליקו"מ תורה כ"ב)‪,‬‬
‫חזק ואמץ!‬
‫?‬
‫רביז"ל כל כך הפליג בעניין הראש השנה שלו‪ ,‬שהוא סוד נורא ונפלא שקיבל במתנה מהשי"ת ושאין לנו‬
‫שום הבנה בזה‪ .‬אך רציתי להבין‪ ,‬למה בכל זאת מתבארים בליקוטי מוהר"ן ובליקוטי הלכות כמה וכמה‬
‫תורות‪ ,‬בעניין הנסיעה לצדיק על ראש השנה?‬
‫הנה כי כן בוודאי שאין לנו שום השגה במהות הראש השנה של רבינו‪ ,‬ואדרבא מתורותיו הנוראים בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬יכולים‬
‫אנו להבין עד כמה הראש השנה שלו נשגב מבינתנו‪.‬‬
‫אך אם בכל זאת גילה לנו רבינו כמה וכמה תורות בזה‪ ,‬הרי שבוודאי מוטל עלינו ללומדם ולהבין בזה כמה שיש‬
‫באפשרותנו‪ .‬לא בכוונה בכדי להבין את כל טעם הנסיעה‪ ,‬אלא שנדע מה חלקנו בנסיעה‪ ,‬ומה עלינו לחפש שם‪ ,‬ומתוך‬
‫אמונה שיש בזה עוד הרבה יותר עד אין סוף‪.‬‬
‫וכדוגמת שאר מצוות התורה‪ ,‬כדוגמת שבת‪ ,‬תפילין‪ ,‬תורה וכדומה‪ ,‬אשר בוודאי אין לנו שום הבנה והשגה בהם‪ .‬ובכל זאת‬
‫כל ספרי הצדיקים מדברים הרבה ממעלת כל מצווה ומצווה ומדרך הדביקות והעבודה של אותה מצווה‪ .‬וההנהגה בזה‬
‫ברורה מאוד‪ ,‬את מעשה המצווה צריך לעשות בפשיטות ותמימות כהלכותיה‪ ,‬ולשמוח באותה המצווה כמוצא שלל רב‪ ,‬גם‬
‫אם לא טעם בזה שום הרגש‪ ,‬אך סוף סוף הצדיקים מלמדים אותנו איך להשתדל להוסיף דביקות ונועם בהשי"ת מתוך‬
‫אותה המצווה שעושים‪ ,‬אשר לכל מצוה ומצוה יש אור פרטי‪ ,‬אשר לכן נהגו הכשרים לפני כל חג וחג ללמוד עניני אותה‬
‫המועד‪ ,‬וכן לפני כל מצוה להבין מהו סודה‪ ,‬לא ח"ו שזהו כל העניין של אותו המצווה‪ ,‬אלא שזו הדרך להתחבר לאורה‬
‫הפנימי הנשגב מאיתנו ‪ .‬וכאמור שצריך להאמין שטעם המצוות עולה הרבה למעלה מהשגתנו‪.‬‬
‫?‬
‫יש כאלו באומן המעוררים שצריך לחטוף עוד ועוד‪ ,‬מאידך יש אשר מדברים רק מעניין השמחה שבאנו‬
‫לציונו הק'‪ ,‬מהו הבירור בזה? וכי תיקוני רבינו תלוי בעבודתי הפרטית בראש השנה? והרי מדבריו הק' נראה‬
‫שהראש השנה שלו הוא גבוה מעל גבוה למעלה מחלק הבחירה שלנו עד כדי כך שאמר לאחד שיבוא‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫בע‬
‫?‬
‫שו"ת לבני הנעורים‬
‫אליו אפילו אם יתפלל אצלו שלא כראוי‪.‬‬
‫בוודאי זכינו ובאנו לציון רביז"ל באמונה שלימה שהוא עוסק בתיקון נשמתנו‪ ,‬אבל עיקר עסקו הוא לסייע בעדנו שנוכל אנו‬
‫לבחור בטוב‪ ,‬שנזכה אנו בחיי חיותנו להכלל בהכתרה‪ ,‬לזעוק 'המלך' בלב שלם ובחשק נמרץ‪ ,‬בהרגשת הנעימות דקדושה‪.‬‬
‫ולכן אדרבא‪ ,‬ככל שאנו מזכירים לעצמנו כח הצדיק‪ ,‬גודל אצלנו העזות דקדושה להתחדש מעתה בעבודת ה'‪ ,‬להרבות‬
‫בתורה ותפילה כפי יכלתנו‪ .‬הכל מתוך שמחה וחיות‪ ,‬כיון שאנו מאמינים שאנו עושים את שלנו‪ ,‬ויש צדיק שמשלים את‬
‫העבודה‪ .‬וממילא מובן שאין ענין להפריד בין עבודתינו לעבודת הצדיק‪ ,‬וכל בלבול בזה מקורו בקטנות המוחין שאין יכול‬
‫לחבר שני ענינים כאחד‪.‬‬
‫וזו התשובה גם לאלו ששואלים על כך שבאו לרבינו ולא רואים שינוי‪ .‬כי לא תמיד רואים שינוי שמעת ביאתו לציון נהפך‬
‫ליבו לעובד ה' מופלג‪ .‬אלא שמעתה ע"י תיקוניו הנוראים של רבינו יש לו כח ויכול הוא להתחדש לצאת מכל יאוש ועגמת‬
‫נפש‪ ,‬ולעשות את עבודת ה' שלו מחדש‪ .‬וגם כאשר רואה מעט עבודתו‪ ,‬שכמעט ואינו עולה לכלום לא יפול מזה‪ ,‬כי כאשר‬
‫בא לרביז"ל מתחדשת התקווה לחטוף מה שיש ביכלתו בעבודת ה'‪ ,‬ולכלול מעט עבודתו בעבודת הצדיק ולהאמין שהצדיק‬
‫בונה מאבנים והסיד שלו בנינים נפלאים למעלה‪.‬‬
‫ובכך ימשיך כל ימות השנה להזכר שהוא קשור לצדיק‪ ,‬וממילא אין הוא עובד את ה' לבד‪ ,‬אלא הוא שותף לצדיקים‬
‫בעבודתו‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬שבעיקר על זה אנו מרבים להתחנן בציון הק'‪ ,‬שנזכה להתקשר היטב לרביז"ל להתחדש בלימוד ספריו הק'‪ ,‬להבין‬
‫תמיד עצה לנפשנו‪ ,‬ולהכנס כבר בחיי חיותנו לתיקוניו הפלאים‪.‬‬
‫?‬
‫יש לי פחד מהחזרה הביתה ולשגרת החיים‪.‬‬
‫רביז"ל אמר פעם למוהרנ"ת‪ ,‬יש עניין של 'נסיעה לצדיק'‪ ,‬ויש עניין של 'לשוב הביתה' כמו שנאמר – "שובו לכם לאהליכם"‪.‬‬
‫לא שייך להיות דבוק תמיד בעונג של הקדושה‪ .‬אחד מיסודות דרכי רביז"ל הוא לעבוד את השי"ת ברצוא ושוב‪ ,‬כלומר‬
‫לטעום טעם אמת של עונג רוחני‪ ,‬ותיכף לצמצם זאת למציאות שגרת החיים‪ ,‬להתבודד וליישב את הדעת‪ ,‬למצוא עצות‬
‫מעשיות איך להתקרב להשי"ת לאחר החזרה‪.‬‬
‫מן הראוי שתחשוב איזה עניין מעשי שתוכל לקבל על עצמך למשך השנה הבעל"ט‪ ,‬דבר שתוכל לעמוד בו‪ .‬אך עיקר‬
‫העקרים הוא להתחדש מעתה בלימוד ספרי רביז"ל בהתמדה חדשה שמיעת שיעורים מאנ"ש וכו'‪ ,‬מתוך חיפוש אמיתי‬
‫למצוא עצות מעשיות לעבודת ה'‪.‬‬
‫דע! רבינו איננו לוקח מאיתנו את הבחירה‪ ,‬אלא נותן לנו עצות איך לעבוד את ה' בתוך הבחירה‪ .‬לכן צריך לשוב הביתה עם‬
‫עזות דקדושה‪ ,‬בבטחון ואומץ‪ ,‬כחייל המוכן לקרב היושב ממוגן מכף רגל ועד ראש‪ ,‬זכית וקבלת את התיקון של ראש השנה‪,‬‬
‫לך בכוחך זה והמשך להמליך את השי"ת בשגרת החיים‪...‬‬
‫גע‬
‫דע‬
‫תשע"א‬
‫ההכתרה דע‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫דע‬
‫‪ 200‬שנה להסתלקות רביה"ק‬
‫תקע"א ‪ -‬תשע"א‬
‫תקע"א ‪ -‬ח"י תשרי הסתלקות רביז"ל‪ ,‬בער"ח שבט ההתקבצות הראשונה על ציונו הקדוש‪ ,‬מוהרנ"ת מדפיס חלק ב' של ליקו"מ‪ ,‬ספר המדות‪ ,‬וקיצור‬
‫ליקו"מ‪ .‬בקיץ מוהרנ"ת מתעורר מחדש לקרב את בני הנעורים‪.‬‬
‫תקע"ב ‪ -‬ר"ה הראשון של קיבוץ באומאן ‪ 60‬חסידים [מתפללים בביה"כ "שומרים לבוקר"‪ -‬כציווי רביז"ל להתערב עם הקהל‪ ,‬שם התפללו עד שנת‬
‫תקפ"ב]‪ .‬בפורים התארסה חי'ה בת רביז"ל‪.‬‬
‫תקע"ג ‪" -‬בית המדרש של הרבי" בברסלב נבנה מחדש לאחר שנשרף בתק"ע‪.‬‬
‫תקע"ד ‪ -‬בסוכות מתקרב ר' יהודה אליעזר למוהרנ"ת [הוא זה שליוה אותו בנסיעתו לא"י]‪.‬‬
‫תקע"ה ‪ -‬מוהרנ"ת מתחיל לכתוב ליקוטי תפילות‪[ .‬שעליהם אמר מוהרנ"ת שלקחם משער החמשים ושיש כבר אנשים שיושבים בגן עדן בזכותם]‪.‬‬
‫תקע"ו ‪ -‬מוהרנ"ת מדפיס סיפורי מעשיות באוסטראה ומצורף לזה שבחי הר"ן‪ .‬בחודש ניסן חולם מוהרנ"ת מרבינו שמחזקו מאד בעוצם מעלת‬
‫ה'ליקוטי הלכות'‪ ,‬ומבטיחו שיודפס‪.‬‬
‫תקע"ז ‪ -‬חתונת ר' שכנא בנו של מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תקע"ח ‪ -‬מוהרנ"ת מחבר התפילה שלאחר תיקון הכללי‪[ ,‬כידוע היה לאנ"ש הרגשה מיוחדת התפילה זו]‪.‬‬
‫תקע"ט ‪ -‬חתונת ר' ישראל בן שרה נכד רביז"ל עם בתו של הרה"ק ר' אהרן בהרה"ק ר' מרדכי מטשערנאבל‪ ,‬משתתפים בה כל אנ"ש‪[ .‬הר"מ‬
‫מטשערנאביל מתבטא "בתחילה חשבתי שצדיקים רוקדים‪ ,‬אבל עכשו אני רואה שמלאכים רוקדים"]‪.‬‬
‫תק"פ ‪ -‬מוהרנ"ת מתחיל בהקמת דפוס בביתו כדי להדפיס באופן עצמאי‪ .‬הוא מתעורר לכסוף לנסוע לא"י‪.‬‬
‫תקפ"א ‪ -‬בט"ו בשבט חנוכת בית הדפוס‪ ,‬מדפיסים ליקו"מ ב' חלקים‪ ,‬ספר המדות ושמות הצדיקים‪ .‬ר' שכנא בן מוהרנ"ת מדפיס תיקון הכללי‬
‫לראשונה‪.‬‬
‫תקפ"ב ‪ -‬בחורף מדפיס מוהרנ"ת כ"ב תפילות הראשונות של ליקוטי תפילות‪ .‬באותה שנה מתקרב ר' נחמן טולטשינר למוהרנ"ת והוא בן שמונה שנים‪.‬‬
‫בסוף ניסן יוצא מוהרנ"ת לא"י‪ ,‬ומגיע לצידון בי"ט סיון‪ .‬גם ר' שמעון תלמיד רבינו עולה לא"י בערך בתקופה זו‪.‬‬
‫תקפ"ג ‪ -‬בר"ה מתפללים בבית גביר א' ושמו ר' מרדכי [שנתן אל לבו שכבר אין לאנ"ש מקום בביהמ"ד]‪ ,‬והוא מכין להם כל צרכם‪ .‬שם התפללו ה'‬
‫שנים עד תקפ"ז ‪ -‬ג' שנים בחיים חיותו ועוד ב' שנים לאח"מ הניחו בני המשפחה להתפלל שם‪ .‬בכסלו חוזר מוהרנ"ת בשלום מא"י‪.‬‬
‫תקפ"ד ‪ -‬ר' יצחק בן מוהרנ"ת נושא זוגתו הראשונה‪ .‬מוהרנ"ת מדפיס חלק א' של ליקוטי תפילות‪ ,‬הלשנה על הדפוס שבביתו וחותמים אותו‪ .‬חתונת‬
‫פיגא סאשא בת שרה בת רבינו עם נכד הרה"ק הר"ר ברוך ממעזבוז‪.‬‬
‫תקפ"ה ‪ -‬בחורף פותחים את בית הדפוס‪ .‬ר' יצחק בן מוהרנ"ת מתגרש מזוגתו הראשונה‪.‬‬
‫תקפ"ו ‪ -‬ר' יצחק בן מוהרנ"ת נושא זוגתו השניה‪ .‬באלול פטירת זוגתו הראשונה של מוהרנ"ת מרת אסתר שיינדל בת הרה"ג ר' דוד צבי הגדול‬
‫אויערבאך‪.‬‬
‫תקפ"ז ‪ -‬בתחילת השנה נושא מוהרנ"ת זוגתו השניה מרת דושיל‪ ,‬ובאותו שנה נולד להם בנם נחמן‪ .‬גם לר' יצחק נולדה בתו הבכורה‪ .‬גזירת‬
‫הקנטוניסטים מתחילה [כפי שאמר רביז"ל שדחה אותו לעשרים וכמה שנים]‪ .‬פטירת ר' שמואל אייזיק‪.‬‬
‫תקפ"ח ‪ -‬בר"ה מתפללים אנ"ש באמבאר היכן שהתפללו בר"ה האחרון לחיי רביז"ל‪ .‬נולד ר' דוד צבי ב"ר יצחק בן מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תקפ"ט ‪ -‬גם בשנה זו מתפללים באמבאר‪ .‬בשנה זו נולד יוסף יונה בנו הקטן של מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תק"צ ‪ -‬בר"ה זו התפללו אנ"ש בדירה של א' שהיה סמוך לגמר בנינו ורצה לזכות שיקדשו אותו בתפילתם‪.‬‬
‫תקצ"א ‪ -‬בשנה זו שכרו דירה גדולה מר' זלמן מאומן בכדי להתפלל וכן עוד ב' שנים‪ .‬חתונת ר' אברהם בער בן אדל נכד רבינו עם בת משה‬
‫חינקעס‪ .‬גם זכה מוהרנ"ת להניח היסודות של הקלויז‪[ .‬הוא הקלויז שעליו דיברו אנ"ש עם כאלו געגועים כי אין לתאר את העבודת השם שהיה שם‬
‫ החצות'ן והתפילות וכו']‪.‬‬‫תקצ"ב ‪ -‬בחנוכה נסתלקה שרה בת רבינו‪ .‬באותה שנה הניח מוהרנ"ת העמודים והקורות של הקלויז‪.‬‬
‫תקצ"ג ‪ -‬עדיין ר"ה אצל ר' זלמן‪ .‬חתונת בתו של מוהרנ"ת מרת חנה צירל עם ר' ברוך‪.‬‬
‫תקצ"ד ‪ -‬הראש השנה הראשון שמתפללים בקלויז אע"פ שעדיין לא נשלם‪ .‬לחנה צירל נולדה בת אסתר שיינדל‪ .‬נודע למוהרנ"ת שאפשר להדפיס‬
‫בלמברג‪.‬‬
‫תקצ"ה ‪ -‬מתפללים שנה שניה בקלויז לאחר השלמת הבניה‪ .‬בשנה זו פורצת המחלוקת הגדולה נגד מוהרנ"ת‪ .‬בעוצם המחלוקת מתגלה רביה"ק‬
‫למוהרנ"ת ומנחמו בגודל מעלת ה'ליקוטי הלכות'‪ ,‬גם קיבל אז הסכמה ממשה רבינו‪" .‬שבועות הגדול"‪ .‬בר"ח אלול הוגלה לנמירוב‪ .‬חתונת ר' דוד צבי‬
‫בן מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תקצ"ו ‪ -‬בנסים משיג מוהרנ"ת אישור לשהות באומאן בר"ה‪ .‬החולק נוסע לקמניץ להלשין‪ ,‬ומסיבות שונות היה צריך לברוח מעבר לגבול ומאז נחלשה‬
‫המחלוקת‪.‬‬
‫תקצ"ז ‪ -‬מוהרנ"ת שב ומקבל אישור להגיע מנעמירוב לאומאן‪ .‬נולד ר' מיכל ב"ר יצחק‪.‬‬
‫תקצ"ח ‪ -‬בסוף שנה זו הותר למוהרנ"ת לחזור לברסלב‪ .‬חתונת בנו החורג ר' שמעלקא‪ .‬פטירת ר' יודל‪.‬‬
‫תקצ"ט ‪ -‬שבת חנוכה מרוממת אצל מוהרנ"ת אחרי ג' שנים שלא יכלו להתקבץ אצלו‪.‬‬
‫הע‬
‫הע‬
‫הע‬
‫ת"ר ‪ -‬מוהרנ"ת נוסע עם ר' נחמן טולטשינער ללמברג להדפסת ליקוטי עצות‪ .‬פגישה מרגשת עם הרה"ק ר' מנחם מנדל מקאצק‪.‬‬
‫תר"א ‪ -‬חתונת בתו של ר' שכנא נכדתו הראשונה של מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תר"ב ‪ -‬סיום הדפסת הליקוטי עצות בלמברג והבאת הספרים לברסלב‪.‬‬
‫תר"ג ‪ -‬ר' נחמן טולטשינר נוסע ליאס להדפיס כרך א' של ליקוטי הלכות‪ ,‬ומוהרנ"ת מגייס כספים לזה‪.‬‬
‫תר"ד ‪ -‬גג הקלויז קורס עקב חורף קשה‪ ,‬בקיץ מתקנים אותו‪ .‬ר' דוד צבי בן מוהרנ"ת שהתאלמן מתחתן שוב‪ .‬ר' נחמן בנו של מוהרנ"ת מתחתן‬
‫בליפוויץ [ובדרך לחתונה אחרי שהמתנגדים רצו לארוב לו מנגן מוהרנ"ת "אונזער גרוסקייט און אונזערע שיינקייט‪ ,‬וועט מען זען ווען משיח וועט‬
‫קומען"]‪.‬‬
‫תר"ה ‪ -‬בר"ה באומאן מוהרנ"ת חורג ממנהגו ואינו אומר תורה‪ .‬הסתלקות מוהרנ"ת בעשרה בטבת‪ .‬פטירת ר' אהרן מברסלב בר"ח אב‪.‬‬
‫תר"ו ‪ -‬ר' נחמן טולטשינער עוסק בהעתקת הליקוטי הלכות [משום שמוהרנ"ת היה כותב מאד בזריזות עם אותיות מחוברות]‪ ,‬בכדי שיהיה אפשר‬
‫למסרו לדפוס‪.‬‬
‫תר"ז ‪ -‬ר' נחמן טולטשינר מדפיס ח"ב וח"ג של ליקוה"ל או"ח‪ ,‬ומסיים בשנה הבאה ביחד עם חלקי יו"ד‪.‬‬
‫תר"ח ‪ -‬ר' נחמן טולטשינר מתחיל להתפלל מוסף לפני העמוד ביוה"כ בברסלב‪ .‬בשנה זו עובר לגור בברסלב‪.‬‬
‫תר"ט ‪ -‬ר"נ טולטשינר מתחיל להתפלל לפני העמוד במוסף לר"ה בקיבוץ באומאן‪.‬‬
‫תר"י ‪ -‬נדפס לראשונה בפולין ספר שבחי הר"ן [בשם 'מסעות הים']‪.‬‬
‫תרי"א ‪ -‬בר"ה זו מגיע ר' לייב קאסטנטינר פעם ראשון לקיבוץ‪ .‬ר' אייזיק אייזנשטיין מתקרב על ידו‪.‬‬
‫תרי"ב ‪ -‬בערך בשנה זו נדפס סיפו"מ והשיחות שלאחריו [לראשונה] המכונה 'שיחות הר"ן‪ -‬מגיד שיחות'‪.‬‬
‫תרי"ג ‪ -‬בתקופה זו הרב מטשעהרין רואה את מוהרנ"ת בחלום נושא ספריו ואומר לו שהם כבדים ומבקשו לעזור לו‪ ,‬ומזה נתעורר אח"כ לכתוב‬
‫אוצר היראה‪.‬‬
‫תרי"ד ‪ -‬פטירת אדל בת רביז"ל‪ .‬בעצת ר' נפתלי נוסע ר' נחמן טולטשינער להאיר אור רבינו בטרהויץ‪ .‬והם הוזילו מכספם להמשך הדפסת הליקוטי‬
‫הלכות‪.‬‬
‫תרט"ו ‪ -‬בהשתדלות ר' נפתלי מתמנה ר' נחמן 'הטשעהרינר רב' לרב בטשעהרין [בחיי אביו ר' הירש ליב שהיה רב בברסלב] אחרי פטירת ר' שמואל‬
‫יצחק [רוזנפלד]‪.‬‬
‫תרט"ז ‪ -‬פטירת ר' דוד צבי בן מוהרנ"ת‪ .‬לידת ר' נחמן נמירובר [ב"ר דוד צבי ב"ר שכנא בן מוהרנ"ת] שהיה אח"כ חזן בקיבוץ‪.‬‬
‫תרי"ז ‪ -‬בתקופה זו מתחיל הרב מטשעהרין בכתיבת ספרו פרפראות לחכמה‪ ,‬וכן שאר ספריו‪.‬‬
‫תרי"ח ‪ -‬ר' הירץ אביו של ר' אברהם שטערנהארץ נעשה חתן הרב מטשעהרין‪ ,‬מזיווג זה נולד ר' אברהם‪ ,‬וכשנתאלמן נעשה חתן ר' שמשון מן‬
‫היער‪.‬‬
‫תרי"ט ‪ -‬נדפס חלק חו"מ של ליקוטי הלכות‪.‬‬
‫תר"כ ‪ -‬בי"ט אב הסתלקות ר' נפתלי באומאן‪.‬‬
‫תרכ"א ‪ -‬בשנה זו נדפס חלק אהע"ז של ליקוה"ל‪ ,‬ובזה הסתיימה הדפסת כל הליקוטי הלכות [שנדפסו קימעא קימעא במשך עשרים שנה]‪.‬‬
‫תרכ"ב ‪ -‬נולד ר' אברהם שטערנהארץ‪.‬‬
‫תרכ"ג ‪ -‬ר' אפרים בר' נפתלי עולה לא"י‪.‬‬
‫תרכ"ד ‪ -‬מתקופה זו ‪ -‬זמן תלמידי מוהרנ"ת‪ ,‬מתקיים קיבוץ בר"ה במירון‪.‬‬
‫תרכ"ה ‪ -‬ר' סנדר טרהויצר אוסף כסף לחידוש הקלויז‪ ,‬ר' אברהם בער'ניו נותן אלף רענדלאך‪[ .‬ר' סנדר מנשק ידיו‪" :‬אשרי הידים שנותנים ‪1000‬‬
‫רענדלאך לענין של רביז"ל]‪.‬‬
‫תרכ"ו‪ -‬בהשתדלות ר' סנדר טראהויצר נבנה הקלויז באומאן מחדש‪ .‬ר' נחמן טולטשינר עובר לגור באומאן‪.‬‬
‫תרכ"ז ‪ -‬ר' לייבלע ראובנ'ס עולה לא"י לצפת ונפטר בכ"ב אב‪.‬‬
‫תרכ"ח ‪ -‬ר' הירש ליב שהיה רב בברסלב אחרי אביו ר' אהרן נפטר בי"א אדר‪.‬‬
‫תרכ"ט ‪ -‬הרב מטשעהרין עושה נסיעה לא"י ביחד עם נגידי טשעהרין‪ .‬ר' חיים קראסינשטיין עולה לא"י ואח"כ חוזר‪.‬‬
‫תר"ל ‪ -‬פטירת ר' יצחק בן מוהרנ"ת בי"ד אדר א'‪ .‬ר' איצאלע מטולטשין שגר בירושלים נוסע לאומאן‪.‬‬
‫תרל"א ‪ -‬ר' יצחק אייזק אחיו של ר' אלטר טפליקר עולה לא"י [ובתרל"ז ותרל"ט נסע לאומאן לר"ה]‪.‬‬
‫תרל"ב ‪ -‬בשנה זו עד שנת תרל"ו הדפיס הרב מטשעהרין כל ספרי רבינו ע"י תלמידו ר' ברוך אפרים [מח"ס באבי הנחל]‪.‬‬
‫תרל"ג ‪ -‬ר' חיים קראסינשטיין עולה שוב לא"י‪.‬‬
‫תרל"ד ‪ -‬נדפס אוצר היראה בלמברג‪ ,‬בירושלים מדפיסים ליקוטי מוהר"ן ע"י נגידי טשעהרין‪.‬‬
‫תרל"ה ‪ -‬שנת נח"ל נוב"ע מקו"ר חכמ"ה הרב מטשעהרין מדפיס ליקו"מ עם הפרפראות‪ .‬ר' נתן מטבריא בעל "נתיב צדיק" עולה לא"י‪.‬‬
‫תרל"ו ‪ -‬הרב מטשעהרין מדפיס חלק א' של ימי מוהרנ"ת בלמברג‪ ,‬וכן מדפיס ה'לשון חסידים' ו'דרך חסידים'‪.‬‬
‫תרל"ז ‪ -‬ר' נתן מטבריא נוסע לאומאן לר"ה וכן ר' יצחק אחיו של ר' אלטר טעפליקר‪.‬‬
‫תרל"ח ‪ -‬בתקופה זו עולה ר' בערל ווארשיוער [דיין אצל האבני נזר] רבו של ר' שמואל הורביץ לצפת‪.‬‬
‫תרל"ט ‪ -‬חתונת ר' אברהם שטערנהארץ עם בת ר' יוסף יונה בן מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תר"מ ‪ -‬בתקופה זו נפטר ר' פנחס קיבליטשר שהתקרב במסי"נ ע"י ראבר"נ‪ ,‬וזכה לקרב הרבה מאנ"ש מקיבליטש [ביניהם ר' חיים ור' אהרן]‪.‬‬
‫תרמ"א‪ -‬ר' נתן מטבריא בעל נתיב צדיק נוסע מא"י לאומאן‪.‬‬
‫תרמ"ב ‪ -‬ר' אפרים בר' נפתלי מדפיס ליקוטי אבן ואשמורת הבוקר בירושלים‪.‬‬
‫תרמ"ג ‪ -‬מנחה ער"ה עד שנה זו התפלל ר' אליעזר ביליסטוצקי‪ .‬פטירת ר' אפרים ב"ר נפתלי בערב סוכות‪ .‬ר' דוד צבי דאשיווסקע מבקר בא"י‪.‬‬
‫וע‬
‫תשע"א‬
‫ההכתרה וע‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫וע‬
‫תרמ"ד ‪ -‬מער"ה זו מתפלל ר' משה ברסלבר לפני העמוד למנחה‪ .‬בכ"ו אדר פטירת ר' נתן מטבריא בעל נתיב צדיק‪ ,‬בכ"ו ניסן נסתלק ר' נחמן‬
‫טולטשינר‪.‬‬
‫תרמ"ה ‪ -‬ר' אברהם שטערנהארץ מתחיל להתפלל שחרית לפני העמוד בקיבוץ‪ .‬ר' לייב קאנסטנטינר מתפלל מוסף ה' שנים עד הסתלקותו‪.‬‬
‫תרמ"ו ‪ -‬ראבר"נ מתחיל לכתוב כל הסיפורים והמסורת של אנשי שלומינו [אח"כ נדפס מזה אנשי מוהר"ן]‪.‬‬
‫תרמ"ז ‪ -‬ראבר"נ כותב חלק שיחות וסיפורים שבכוכבי אור וכן שאר חלקי כוכבי אור‪.‬‬
‫תרמ"ח ‪ -‬ר' שלמה וקסלר מגיע לא"י‪ ,‬ור' עקיבא יוסף שלזינגר מייעץ לו להתקרב לחסידי ברסלב‪.‬‬
‫תרמ"ט ‪ -‬בשנה זו מתקרב ר' ישראל קארדונר‪ .‬ר' לייב קאנסטנטינר נפטר ונטמן באומאן‪ .‬גם פטירת ר' יוסף יונה בן מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תר"נ ‪ -‬ר' נחמן נעמירובר מתחיל להתפלל מוסף לפני העמוד עד שנת תר"פ‪ .‬פטירת ר' צבי הירש טרהויצר בצפת ונטמן ע"י ר' יצחק בן מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תרנ"א ‪ -‬מתקופה זו מתחיל קיבוץ בירושלים‪.‬‬
‫תרנ"ב ‪ -‬פטירת ר' סנדר הקטן מצפת בב' חשון‪.‬‬
‫תרנ"ג ‪ -‬ר' סנדר טרהויצר מצפת [אחיינו של ר' סנדר הקטן]‪ ,‬מדפיס בירושלים לראשונה קונטרס מכתבי מוהרנ"ת [מכתבים שלא היו בעלים לתרופה‬
‫ולא במכתבי מוהרנ"ת עד תר"צ]‪ ,‬ביחד עם תיקון הכללי‪.‬‬
‫תרנ"ד ‪ -‬ראבר"נ עולה לא"י‪ .‬ר"ח שבט פטירת ר' משה ברסלבר‪ ,‬פטירת הרב מטשעהרין בתענית אסתר‪.‬‬
‫תרנ"ה ‪ -‬ראבר"נ נוסע מא"י לאומאן על ר"ה י"ט שנים עד תרע"ד‪.‬‬
‫תרנ"ו ‪ -‬ראבר"נ מדפיס בירושלים ספר 'כוכבי אור'‪ .‬בבארדיטשוב מדפיסים לראשונה 'עלים לתרופה' [חלק א' של מכתבי מוהרנ"ת]‪.‬‬
‫תרנ"ז ‪ -‬בתקופה זו עולה ר' נפתלי כהן חמיו של ראבר"נ לא"י‪.‬‬
‫תרנ"ח ‪ -‬פטירת ר' אשר זעליג אביו של ר' אלטר טפליקר בצפת‪.‬‬
‫תרנ"ט ‪ -‬בתקופה זו עולה ר' יעקב פילמר מבארדיטשוב לא"י‪.‬‬
‫תר"ס ‪ -‬ר' נתן בייטלמאכר עולה לא"י‪ ,‬לימים נשא את הצדקת מרת גיטל אלמנת ר' ישראל קארדונר‪.‬‬
‫תרס"א ‪ -‬במשך שנתים עד תרס"ג‪ ,‬ר' ישראל קארדונר מדפיס הרבה מספרי רבינו בלמברג‪.‬‬
‫תרס"ב ‪ -‬נדפס לראשונה ספר 'משיבת נפש' מכתבי ר' אלטר טעפליקר‪ ,‬וכן רמזי סיפו"מ מהרב מטשעהרין מצורף לסיפו"מ‪.‬‬
‫תרס"ג ‪ -‬נבנה הקלויז בשלישית ע"י ר' אייזיק אייזנשטיין [שהתפללו שם עד תרצ"ו]‪ ,‬ייסוד "אנשי מעמד" באומאן למשך ‪ 30‬שנה‪ .‬ר' שמואל מאיר‬
‫אנשין עולה לא"י‪.‬‬
‫תרס"ד ‪ -‬בתמוז נוסד הביה"כ הראשון ע"ש רביז"ל בא"י בער העתיקה בהשתדלות ר' עקיבא יוסף שלזינגר‪ .‬נדפס חלק ב' של ימי מוהרנ"ת בירושלים‬
‫ע"י ר' ישראל קארדונר‪.‬‬
‫תרס"ה ‪ -‬קיבוץ הראשון בא"י בר"ה בביה"כ הנ"ל‪ .‬הרה"ח ר' יצחק ברייטר מתקרב בלובלין‪.‬‬
‫תרס"ו ‪ -‬בר"ה מגיע רי"ב לאומאן וחוזר עם תבערת הלב לגלות אור הצדיק‪ .‬נדפס לראשונה בגאליציה ליקוטי תפילות עם הסכמות של הרבנים דשם‪.‬‬
‫תרס"ז ‪ -‬ר' יצחק ברייטר מגיע מפולין עם שבעה מקורבים חדשים [ביניהם ר' יחזקאל ור' שמואל אליהו מנדלאיל ר' בן ציון אפטר ור' שלמה‬
‫גבריאל]‪.‬‬
‫תרס"ח ‪ -‬ר' יצחק מאיר קארמאן מגיע לקיבוץ בר"ה‪.‬‬
‫תרס"ט ‪ -‬נוסד ביה"כ הראשון בצפת ע"י ר' ישראל קארדונר ור' נתן טראהויצר‪.‬‬
‫תר"ע ‪ -‬נדפס בירושלים ליקו"מ ע"י ר' דוד צבי דאשיווסקע‪ ,‬וכן חלק שני של מכתבי מוהרנ"ת‪ ,‬וכן ספר נחת השולחן ע"י ר' ישראל קארדונר‪.‬‬
‫תרע"א ‪ -‬נדפס בבארדיטשוב ליקוה"ל או"ח חלק א' ע"י ר' יודל דאשיווסקע‪.‬‬
‫תרע"ב ‪ -‬כולל ווארשא נותן ביה"כ לאנ"ש ברובע‪.‬‬
‫תרע"ג ‪ -‬ראבר"נ מדפיס ספר 'שיחות וסיפורים'‪ .‬פטירת ר' הערץ אביו של ר' אברהם שטערנהארץ‪.‬‬
‫תרע"ד ‪ -‬בחודש אב ראבר"נ חוזר עם האניה האחרונה מא"י‪ ,‬ור' ישראל קארדונר חוזר עם אותו אניה לא"י‪ ,‬באותו שנה מתקרב ר' לוי יצחק וכן גם‬
‫ר' אליהו חיים רוזין עם עוד עשרות מקורבים [ע"י ר' יצחק אוטוואצקר בישיבת מאקאווא]‪ ,‬ובאלול ר' לוי יצחק מגיע מפולניה לאומאן‪.‬‬
‫תרע"ה ‪ -‬מגיע לקיבוץ זקן מופלג מאלכסנדריווקע [מלפנים מטרהוויץ] שעוד זכה לקבל פני מוהרנ"ת‪ ,‬וראבר"נ שמח לקראתו‪.‬‬
‫תרע"ו ‪ -‬ר' לוי יצחק מלוה ראבר"נ בנסיעתו לטשעהרין‪ ,‬שם נפגשים עם ר' אהרן קיבליטשר ונעשה השידוך‪.‬‬
‫תרע"ז ‪ -‬ר' לוי יצחק נושא בת הר' אהרן קיבליטשר‪.‬‬
‫תרע"ח ‪ -‬בחנוכה נסתלק ראבר"נ‪ .‬ור' געצי נסתלק בשביעי של פסח‪.‬‬
‫תרע"ט ‪ -‬באדר נרצח ר' אלטר טעפליקער ובניסן עבר ר' לוי יצחק לדור בביתו‪ .‬באמצע הקיץ נעשה נס ל‪ 50‬אנשים שהיו בקלויז באומאן שכמעט‬
‫נרצחו‪ ,‬וניצלו בנס‪ .‬ט' חשון פטירת ר' ישראל קארדונר בטבריא [ובזה נעצרה המגיפה]‪ ,‬ופטירת ר' נתן טרהויצר בצפת‪.‬‬
‫תר"פ ‪ -‬ר' אלטר מירקעס מתפלל שחרית בקיבוץ‪ .‬סכנת נפשות לבוא לאומאן לר"ה‪ ,‬ובמסי"נ הגיעו שבעה אנשים מקיבליטש [ביניהם ר' אהרן‬
‫קיבליטשר וחתנו ר' לוי יצחק]‪ ,‬ר' לוי יצחק מתחיל להתפלל מוסף לפני העמוד בקיבוץ‪ .‬גם מפולין מגיע במסי"נ ר' יעקב ברזסקי בחור צעיר אחרי‬
‫חדשיים עולה לא"י‪.‬‬
‫תרפ"א ‪ -‬שמונה עשר בחורים פולנים מצליחים להבריח הגבול ולהגיע לאומאן לר"ה‪ .‬כולל ווארשא נותן לאנ"ש עגונה'ס שוהל ברובע‪ .‬ר' ברוך‬
‫בארדיטשובר נפטר‪ .‬נדפס חיי"מ עם השמטות‪ .‬פטירת ר' אהרן קיבליטשר בכ' אלול‪.‬‬
‫תרפ"ב ‪ -‬ר' הירש ליב ליפל מגיע לאומאן לר"ה במסי"נ ממש עם עוד בחור א'‪ .‬משנה זו התפלל ר' לוי יצחק שחרית ור' אברהם שטערנהארץ מוסף‬
‫בקיבוץ באומאן‪.‬‬
‫תרפ"ג ‪ -‬משנה זו דאג ר' משה ירוסלבסקי לכל צרכי אנ"ש בקיבוץ עקב נס גדול שאירע לו שניצל ממיתה‪ .‬בקיבוץ בירושלים בתקופה זו מתפלל ר'‬
‫דוד שטפר לפני העמוד למוסף וכן הוא בעל תוקע‪.‬‬
‫זע‬
‫זע‬
‫זע‬
‫תרפ"ד ‪ -‬מדפיסים לראשונה ליקו"מ בפולין‪ ,‬כשיצא מהכריכיה עשו אנ"ש סעודה עם בגדי שבת‪ .‬ר' ישראל אבא רוזנפלד עולה לאמריקא מברית‬
‫המועצות‪.‬‬
‫תרפ"ה ‪ -‬לאומאן לר"ה הצליחו כמה פולנים להגיע ואיש א' מקאוקאז‪ .‬נדפס שמות הצדיקים בצירוף משפחת אדמו"ר וגדולי אנ"ש‪.‬‬
‫תרפ"ו ‪ -‬אנ"ש בטשנסטחוב מייסדים שיעור ללימוד ליקוטי מוהר"ן בעיון ברבים ומעלים החידושים בכתב‪ .‬ר' אהרן ליב ציגלמאן מדפיס ליקוטי עצות‬
‫עברי טייטש‪.‬‬
‫תרפ"ז ‪ -‬ע"י ר' נאשקע טולטשינער נדפס סידור עם תיקון הכללי בפעלטבא‪ ,‬ובירושלים נדפס 'הגדת אור זורח'‪.‬‬
‫תרפ"ח ‪ -‬יצא לאור בפולין חוברת אור זורח למשך שנתיים‪.‬‬
‫תרפ"ט ‪ -‬הקיבוץ הראשון בפולין‪.‬‬
‫תר"צ ‪ -‬ר' שמואל הורביץ מגיע לאומאן ושוהה שם ג' ראשי שנה‪ .‬תלמידי ר' אפרימ'ל בעל עונג שבת מייסדים ביה"כ ברסלב בתל‪-‬אביב‪ .‬ר' אהרן ליב‬
‫ציגלמאן מדפיס לראשונה 'עלים לתרופה' מושלם עם מכתבי רבינו ומכתבי ר' יצחק בן מוהרנ"ת‪.‬‬
‫תרצ"א‪ -‬משנה זו עד פרוץ השואה הקיבוץ של פולין נמצא בישיבת חכמי לובלין‪.‬‬
‫תרצ"ב ‪ -‬ר' שמואל הורביץ יוצא מהכלא ברוסיה בנצח שבנצח‪.‬‬
‫תרצ"ג ‪ -‬התקרבותם של ר' שמואל שפירא ר' בנימין זאב חשין ור' העשל פרנקל‪ .‬ר' שמואל הורביץ מדפיס חלק מכתבי ראבר"נ‪.‬‬
‫תרצ"ד ‪ -‬ר' הירש ליב ליפל עולה לא"י‪ ,‬מדפיסים תורות מכת"י רבינו עם כתבי ר' שלמה וקסלר‪.‬‬
‫תרצ"ה ‪ -‬עשרים אנשים מפולין מצליחים להגיע לקיבוץ עם אישורים‪ .‬ער"ח סיון פטירת ר' שמשון בארסקי‪ .‬ר' שמואל הורביץ מדפיס 'ביאור‬
‫הליקוטים'‪.‬‬
‫תרצ"ו ‪ -‬בשנה זו סגרו הקומוניסטים הקלויז‪ .‬בחשון ר' לוי יצחק ור' אליהו חיים נלקחים למאסר‪ ,‬ובאדר בדרך נס הם משתחררים‪ .‬ר' משה בורשטיין‬
‫עולה לא"י ער"ח כסלו‪ .‬ר' אברהם שטערנהארץ עולה לא"י בער"ח אדר‪ .‬ר' אהרן ליב ציגלמאן מדפיס אלפי ספרי רבינו‪ .‬באלול ר' מרדכי יגלניק ומשפ'‬
‫עולים לא"י והוא מתפלל מעריב בליל ר"ה לפני העמוד בקיבוץ‪ ,‬עד שהגיע ר' לוי יצחק‪.‬‬
‫תרצ"ז ‪ -‬אנ"ש מתפללים בביהמ"ד לעלוב בעיר העתיקה‪ .‬באותה שנה מייסדים מנין בשערי חסד בדירה‪ .‬ר' יחזקאל מנדלאיל ומשפ' עולים לא"י‪.‬‬
‫באמריקא [באיסטסייד] נפתח לראשונה ביה"כ דחסיד ברסלב ע"י ר' יצחק מנדל רוטנברג‪.‬‬
‫תרח"צ ‪ -‬נשלחו עשרים ושבעה הקדושים מאנ"ש למקום לא נודע הי"ד‪ .‬בודדים מהם זכו לחזור ולעלות לא"י‪.‬‬
‫תרצ"ט ‪ -‬על אף שנסגר הקלויז באומאן הרבה חסידים מגיעים אלא שמתפללים בארבעה דירות‪ .‬השנה האחרונה שר' לוי יצחק בקיבוץ באומאן‬
‫במסי"נ [כיון שהוא מבוקש]‪ .‬ר' אהרן ליב ציגלמאן מדפיס תיקון הכללי‪ .‬ר' נתן בארסקי מגיע לא"י עם הספינה האחרונה לפני השואה‪.‬‬
‫ת"ש ‪ -‬אנ"ש בונים ביה"כ בשערי חסד‪ .‬נדפס קונטרס תיקון חצות ע"י חסידי ברסלב‪.‬‬
‫תש"א ‪ -‬ר' אברהם שטערנהארץ מייסד הקיבוץ במירון‪[ .‬סימן כי תש"א את רא"ש]‪ .‬ר' יונה לבל בעל תוקע במירון עד הסתלקותו‪.‬‬
‫תש"ב ‪ -‬ר' מרדכי סוקולובר נפטר בסיביר‪.‬‬
‫תש"ג ‪ -‬בקיבוץ במירון ר' יעקב מלמד מתפלל לפני העמוד שחרית‪ ,‬ור' אברהם שטערנהארץ מוסף ‪ -‬עד תשי"ד‪ .‬נדפס בשנחאי תיקון הכללי עם‬
‫צעטיל קטן של הר"ר אלימלך‪ .‬ביוה"כ מחנכים הביה"כ בשערי חסד‪ .‬פטירת ר' יו"ט זלוטניק [שקירב הרבה מאנ"ש בשערי חסד והיה שם הרוח‬
‫חיים]‪.‬‬
‫תש"ד ‪ -‬נחרב האהל על הציון הקדוש‪.‬‬
‫תש"ה ‪ -‬בר"ה ר' זאנויל טורח לעשות מנין בר"ה באומאן אחר שנות השואה שלא היה מנין [ביניהם ר' מיכל דורפמן ור' חיים בנימין ברוד]‪ .‬משנה‬
‫זו ר' מיכל עושה קיבוץ בכל ר"ה עד שעולה לא"י‪.‬‬
‫תש"ו ‪ -‬ר' אברהם שטערנהארץ רוכש שטח ביהמ"ד בעיר העתיקה‪ .‬בט"ו טבת פטירת ר' אפרימ'ל ‪ -‬בעל ה'עונג שבת'‪.‬‬
‫תש"ז ‪ -‬ר' זאנויל קונה שטח הדירות על יד הציון כדי לשמר מקום הציון‪.‬‬
‫תש"ח ‪ -‬הירדנים כובשים עיר העתיקה‪ ,‬הרבה מאנ"ש בורחים לקטמון‪ ,‬וחלק נלקחו לשבי [ביניהם ר' שמואל שפירא ר' שמואל הורביץ ויבלחט"א ר'‬
‫משה בורשטיין]‪.‬‬
‫תש"ט ‪ -‬הקיבוץ של מירון מתקבצים בשנה זו בטבריא אצל רמבעה"נ כי מירון בשליטת הערביים‪ .‬במשך השנה שוחררו השבויים מירדן ור' משה‬
‫בורשטיין שליט"א מייסד ביה"כ בקטמון‪ .‬ר' לוי יצחק בנדר מגיע לא"י בחודש חשון‪.‬‬
‫תש"י ‪ -‬ר' יעקב זאב מתחיל להתפלל שחרית בקיבוץ במירון‪ .‬בקיבוץ בירושלים ר' לוי יצחק התפלל לפני העמוד מנחה ער"ה‪ ,‬ערבית ומוסף‪ ,‬עד‬
‫הסתלקותו‪.‬‬
‫תשי"א ‪ -‬נדפס לראשונה בירושלים "ירח האתנים" מכת"י הרב מטשעהרין‪.‬‬
‫תשי"ב ‪ -‬קונים השטח שעליו נבנה החלק הראשון של ביהמ"ד מאה שערים [כהיום הכולל]‪.‬‬
‫תשי"ג ‪ -‬ר' אליהו חיים רוזין מסייע בגופו לבניית הביהמ"ד וכן גם נוסע לאמריקא לגייס כספים לזה‪.‬‬
‫תשי"ד ‪ -‬התקרבות ר' משה קרמר‪ ,‬ר' נתן צבי קניג זצ"ל ור' אברהם הרשלר‪.‬‬
‫תשט"ו ‪ -‬ר' משה בורשטיין מתפלל מוסף בקיבוץ במירון‪ .‬פטירת ר' אברהם שטערנהארץ בכ' אלול‪ .‬נדפסו ‪ 100,000‬תיקון הכללי ע"י ר' אלעזר‬
‫וייצהנדלר‪ ,‬וכן לראשונה תיקון הכללי עם פי' ר' יצחק ברייטר‪ .‬באמריקא ר' יעקב דוב מדפיס עלים לתרופה‪ .‬חנוכת ביהמ"ד "מיימון" בבני ברק‪.‬‬
‫תשט"ז ‪ -‬בקיבוץ במירון ר' משה בורשטיין מתפלל מוסף יום א' ור' יעקב זאב הכהן יום ב'‪ .‬ר' נתן שטערנהארץ עולה לא"י‪.‬‬
‫תשי"ז ‪ -‬משנה זו ר' נתן שטערנהארץ מתפלל מוספים בקיבוץ במירון עד תשכ"ב‪.‬‬
‫תשי"ח ‪ -‬נדפס באמריקא ליקו"מ בצירוף הפרפראות ובאבי הנחל‪.‬‬
‫תשי"ט ‪ -‬באלול נתייסדה ישיבת ברסלב ב"ב‪.‬‬
‫תש"כ ‪ -‬הנחת אבן הפינה לישיבת ברסלב ב"ב‪.‬‬
‫חע‬
‫תשע"א‬
‫ההכתרה חע‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חע‬
‫תשכ"א ‪ -‬בשנה זו קונים החלק השני של ביהמ"ד במאה שערים‪ .‬פטירת ר' יונה לבל‪.‬‬
‫תשכ"ב ‪ -‬ר' גדליה פליער נוסע לאומאן אבל לא מגיע לציון‪ .‬פטירת ר' שמואל מאיר אנשין‪ .‬פטירת ר' זאנויל [שקנה שטח הציון] בלמברג‪[ .‬אחרי כמה‬
‫שנים העלו אותו לא"י והיה גופו שלם‪ ,‬ואמרו מפני שלא עבר עליו יום בלי התבודדות וי"א משום שמסר נפשו על הציון]‪ .‬נדפס מחדש לשון חסידים‬
‫דרך חסידים וחכמה ותבונה‪.‬‬
‫תשכ"ג ‪ -‬בקיבוץ במירון ר' נחמן בורשטיין מתפלל מוסף יום א' ור' יעקב הכהן יום ב'‪ .‬הנסיעה השניה של ר' גדליה פליער ובה מגיע לציון [הפעם‬
‫הא' שמגיע מישהו מבחוץ לציון]‪ .‬ר' משה בורשטיין מרחיב ביה"כ של קטמון‪ ,‬ומייסד ישיבת אור אברהם‪.‬‬
‫תשכ"ד ‪ -‬הנסיעה השלישית של ר' גדליה פליער לאומאן בחודש כסלו ביחד עם רבו ר' צבי ארי'ה רוזנפלד ועוד ‪ 8‬אנשים‪.‬‬
‫תשכ"ה ‪ -‬בר"ה התפללו לראשונה במאה שערים למעלה‪ .‬ר' שמואל שפירא מדפיס לראשונה קונטרס "תפילות לזמני השנה"‪ .‬הדפסה גדולה מאד של‬
‫ספרי רבינו באמריקה‪.‬‬
‫תשכ"ו ‪ -‬ר' גדליה פליער באומאן בר"ה עם ר' מיכל ועוד אנשים ממוסקבה וטשקנט‪ .‬הרבה חשובי אנ"ש תלמידי ישיבת פוניבז' מתקרבים לרבינו ע"י‬
‫ר' נתן ליברמנש ור' אברהם מרדכי פלברבוים‪.‬‬
‫תשכ"ז ‪ -‬חנוכת ביהמ"ד דחסידי ברסלב בבורו פארק‪ ,‬שם התקיים קיבוץ של אנ"ש דאמריקא עד פתיחת שערי אומאן‪ .‬יוצא לאור ירחון אולפן חדת‬
‫ע"י ר' נחמן בורשטיין‪ .‬פטירת ר' יצחק מאיר קורמן‪.‬‬
‫תשכ"ח ‪ -‬ר' שמואל הורביץ מדפיס יעלת חן על תו' א'‪ .‬יו"ל ספר פיתוחי חותם‪ .‬ליקו"מ באותיות מרובעות ע"י ר' אריה ויינשטוק‪ .‬ייסוד ביהמ"ד ברסלב‬
‫בוויליאמסבורג‪ .‬ייסוד כולל ברסלב וביהמ"ד ברסלב ברח' אלשיך בב"ב ע"י רנת"צ קניג‪.‬‬
‫תשכ"ט ‪ -‬ר' נתן צבי קניג מדפיס מפתחות על ליקו"מ‪.‬‬
‫תש"ל ‪ -‬ר' אריה ויינשטוק מדפיס לראשונה סט שלם של ליקוטי הלכות‪ .‬ר' צבי אריה רוזנפלד מדפיס עוד פעם כל ספרי ברסלב‪.‬‬
‫תשל"א ‪ -‬הרה"ח ר' גדליה קניג קונה שטח בצפת לבנות עליו ביה"כ ברסלב וקרית ברסלב‪ .‬ר' מיכל דורפמן עולה לא"י‪.‬‬
‫תשל"ב ‪ -‬פטירת ר' שמואל הורביץ‪ ,‬ר' נתן ברסקי ור' דוד רומיינישר‪.‬‬
‫תשל"ג ‪ -‬קבוצה מא"י בראשות ר' אליעזר ברלנד מגיע לאומאן באמצע השנה‪ .‬פטירת ר' נתן שטערנהארץ ור' בן ציון אפטר‪ .‬ייסוד ת"ת 'תורה‬
‫תמימה' בירושלים עיה"ק‪.‬‬
‫תשל"ד ‪ -‬בר"ה קבוצה מאנ"ש בקישינב‪ ,‬ר' ישראל נחמן אנשין ויבלח"ט ר' שר שלום מרזל באומאן‪.‬‬
‫תשל"ה ‪ -‬בקיץ חנוכת הבית של פאר הנחל‪.‬‬
‫תשל"ו ‪ -‬קבוצה מאנ"ש באומאן בער"ה בראשות ר' הרשל ואסילסקי מאמריקא ור' ניסן דוד קיוואק מא"י‪ ,‬ובר"ה בקייב‪ .‬יסוד אירגון הצעירים של‬
‫חסידי ברסלב בא"י בח"י תשרי‪ .‬ר' לוי יצחק עושה הכנסת ס"ת‪.‬‬
‫תשל"ז ‪ -‬קבוצה מאנ"ש באומאן בער"ה‪ ,‬ובר"ה בקייב‪ .‬חנוכת ביהמ"ד היכל ברוך בצפת ‪ -‬כהיום הכולל‪.‬‬
‫תשל"ח ‪ -‬מנין אנשים בראשות ר' אליעזר שלמה שיק מגיע לזכור ברית לאומן‪ ,‬אבל אח"כ המשטרה מחזירים אותם לקייב‪ .‬וכן קבוצה [ביניהם ר'‬
‫אליעזר ברלנד ובני ר' שמואל שפירא] באמצע השנה מגיעים לאומאן ונעצרים ע"י המשטרה‪ .‬פטירת ר' נחמן שותק [שתק כ‪ 40‬שנה]‪ .‬יו"ל בירושלים‬
‫קובץ מבועי הנחל [כ‪ 70‬קבצים עד תשמ"ג]‪.‬‬
‫תשל"ט ‪ -‬בער"ה קבוצה גדולה של אנ"ש בציון ואח"כ נעצרים ע"י המשטרה ועושים ר"ה בכלא‪ .‬פטירת ר' צבי אריה רוזנפלד‪ .‬ר' ניסן דוד קיוואק‬
‫מדפיס ‪ 5000‬תיקון הכללי וכן ‪ 5000‬משיבת נפש [לראשונה פורמט כיס בכריכה רכה] – וזה היה התחלת ההדפסה של "מכון תורת הנצח"‪.‬‬
‫תש"מ ‪ -‬פטירת ר' הירש ליב ליפל‪ ,‬ור' גדליה קניג‪.‬‬
‫תשמ"א ‪ -‬בר"ה עשרים ואחד מאנ"ש בקייב‪ ,‬מהם תשעה שוהים באומאן‪ ,‬ועם רבינוביץ [תושב אומאן] יש מנין‪.‬‬
‫תשמ"ב ‪ -‬הדפסת תורת נתן על ליקו"מ‪.‬‬
‫תשמ"ג ‪ -‬חנוכת הבית של קרית ברסלב בצפת‪ .‬פטירת ר' אלחנן ספקטור‪.‬‬
‫תשמ"ד ‪ -‬פטירת ר' אליהו חיים רוזין בונה ביהמ"ד מאה שערים‪.‬‬
‫תשמ"ה ‪ -‬פטירת ר' יעקב הכהן ברזסקי‪ .‬משנה זו מתפלל ר' נחמן בורשטיין ב' ימים מוסף‪ .‬ייסוד ביהמ"ד ברסלב "מאירת עינים" באונסדורף‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫תשמ"ו ‪ -‬ייסוד ביהמ"ד דחסידי ברסלב בסנהדריה המורחבת‪.‬‬
‫תשמ"ז ‪ -‬שני אנשים באומאן בר"ה [רי"מ גבאי ור' אלון דימרמנס עם בניהם]‪ .‬באמצע השנה קבוצה מאנ"ש באומאן ביניהם ר' מרדכי יגלניק‪.‬‬
‫תשמ"ח ‪ -‬עשרים אנשים באומאן בר"ה‪[ ,‬עם ר' ישראל מאיר גבאי]‪ .‬חודש אדר ‪ -‬הרה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א מגיע לאומאן‪.‬‬
‫תשמ"ט ‪ -‬מאתיים וחמשים אנשים באומאן בר"ה בראשות הרה"ח ר' שמואל שפירא‪ ,‬ר' שמואל צציק‪ ,‬ר' מרדכי אלעזר‪ ,‬ר' מיכל דורפמן ור' משה‬
‫בורשטיין‪ .‬נסתלקו הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר הרה"ח ר' שמואל שפירא והרה"ח ר' בנימין זאב חשין‪.‬‬
‫תש"נ ‪ -‬השנה הראשונה שנרשמו חפשי לקיבוץ באומאן‪ ,‬והגיעו כאלף אנשים‪ .‬הקיבוץ מתקיים בזאוואד‪ .‬גם שנה ראשונה שיש קבוצה מאנ"ש‬
‫באומאן בשבת חנוכה‪.‬‬
‫תשנ"א ‪ -‬בונים מציבה נמוכה על הציון [עד אז רק היו בלטות עם כיתוב שציינו מקום גניזתו]‪ 2000 ,‬אנשים באומאן‪ ,‬ומתפללים במיגומטר‪.‬‬
‫תשנ"ב ‪ -‬בונים מצבה גבוהה על הציון‪ 2500 .‬אנשים באומאן‪ ,‬גם השנה מתפללים במיגומטר‪ .‬ר' מיכל דורפמן בונה את האהל על הציון מבחוץ‪.‬‬
‫תשנ"ג ‪ 3000 -‬אנשים באומאן‪ ,‬מתפללים באינסטיוט‪ .‬ייסוד בית המדרש 'תפארת הנחל' בית שמש‪ .‬ייסוד בית המדרש דחסידי ברסלב בביתר עילית‪.‬‬
‫תשנ"ד ‪ 3500 -‬אנשים באומאן‪ ,‬מתפללים בקלויז שבונה ר' מיכל דורפמן [במקום שעומד עכשיו הקלויז]‪ .‬פטירת ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין‪.‬‬
‫תשנ"ה ‪ 4200 -‬אנשים באומאן‪ .‬פטירת ר' ישראל דב אודסר – וייסוד "הקרן ר' ישראל בער" להדפסת והפצת ספרי רבינו‪.‬‬
‫תשנ"ו ‪ 4700 -‬אנשים באומאן‪.‬‬
‫תשנ"ז ‪ 5200 -‬אנשים באומאן‪ .‬פטירת ר' יצחק גלבך‪.‬‬
‫טע‬
‫טע‬
‫טע‬
‫תשנ"ח ‪ 7000 -‬אנשים באומאן‪ .‬שתי הדירות שעל יד הציון נרכשים מן הגויים ע"י ועד העולמי‪ ,‬ואז בונים המצבה והאוהל כפי שנראה היום‪.‬‬
‫הקלויז נבנה מחדש ביתר שאת עם כ‪ 3000‬מקומות‪ .‬בחשוון פטירת ר' נתן צבי קניג‪ .‬ייסוד ביהמ"ד דחסידי ברסלב ב'מנשסטר'‪.‬‬
‫תשנ"ט ‪ 8,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬פטירת ר' שמואל צ'ציק‪ .‬ייסוד בית המדרש 'נחלת חן' ברמת בית שמש‪.‬‬
‫תש"ס ‪ 10,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬ייסוד קהילת ברסלב באחוזת ברכפלד מודיעין עילית‪ .‬חנוכת ביהמ"ד 'אור אברהם' ברח' גבעת משה‪.‬‬
‫תשס"א ‪ 11,500 -‬אנשים באומאן‪ .‬ייסוד ישיבת ברסלב בעיה"ק צפת‪.‬‬
‫תשס"ב ‪ 13,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬ייסוד ביהמ"ד דחסידי ברסלב בלייקווד‪.‬‬
‫תשס"ג ‪ 15,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬ייסוד וחנוכת ביה"כ 'מקור הנחל' ביתר עילית בשכונת הגפן‪.‬‬
‫תשס"ד ‪ 17,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬הנחת אבן הפינה לקלויז ברכת הנחל במודיעין עילית‪ ,‬שנבנה בתבנית הקלויז באומאן‪ .‬יו"ל ליקוטי מוהר"ן‬
‫במהדורת פורמט כיס‪.‬‬
‫תשס"ה ‪ 20,000 -‬אנשים באומן‪ .‬אלפי כרטיסים חינם מחולקים לאלו שאף פעם לא נסעו ‪ -‬נעשה התעוררות גדול בעולם לבוא לאומאן‪ .‬ייסוד קלויז‬
‫'אנשי מוהר"ן' בירושלים עיה"ק‪.‬‬
‫תשס"ו ‪ 21,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬ה' אב פטירת ר' מיכל דורפמן‪.‬‬
‫תשס"ז ‪ 22,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬ייסוד תלמוד תורה ברסלב בית שמש‪ .‬התחדשות 'כולל חצות' בביהמ"ד הגדול ברסלב במאה שערים‪.‬‬
‫תשס"ח ‪ 23,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬יו"ל פרפראות החכמה החדש‪.‬‬
‫תשס"ט ‪ 24,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬יו"ל עלון שבועי 'אוצרות' ו'עלה לתרופה'‪ ,‬להפצת אוצרות רביה"ק למבקשי התרופה והעצה לעובדא ולמעשה‪.‬‬
‫תש"ע ‪ 25,000 -‬אנשים באומאן‪ .‬ייסוד ישיבה גדולה מתיבתא דחסידי ברסלב בירושלים עיה"ק‪.‬‬
‫תשע"א ‪ 200 -‬שנה לפטירת רביז"ל ועדיין מהדהד בנו קולו "מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם" ‪" -‬אין שום יאוש בעולם כלל" ‪" -‬מיין‬
‫פייערל וועט טלואין ביז משיח וועט קומען"‪.‬‬
‫התודה והברכה להרה"ח ר' אברהם שמעון בורנשטיין שליט"א‬
‫שסייע רבות בעריכת היומן‪ ,‬ופתח בפנינו את ארכיונו וכתביו‪.‬‬
‫פ‬
‫ההכתרה פתשע"א‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫פ‬
‫הקיבוץ‪ -‬מילה שמעבירה‬
‫בליבו של כל חסיד ברסלב‬
‫רטט של התרגשות‪ .‬מאתיים‬
‫שנה מאז הסתלקות רביז"ל‬
‫ועדיין מהדהד ציוויו באוזני‬
‫אנשיו‪ ,‬מקבץ ומלקט עוד ועוד‬
‫נפשות‪ .‬הקיבוץ ידע זמנים‬
‫של גאות וגם שפל‪ ,‬אולם‬
‫תמיד הוא התקיים‪ ,‬לעיתים‬
‫רבות מתוך סכנות וחירוף‬
‫נפש‬
‫חלק מרכזי בקיבוץ‬
‫תופסות נוסחאות התפלה‪,‬‬
‫אצורה בהם רוח חייה של‬
‫שוועה‪ ,‬תקווה וגעגוע‬
‫ר' נחמן בורנשטיין – מזקני‬
‫חסידי ברסלב‪ ,‬מגולל בפני‬
‫'עלה לתרופה' את סיפורם‬
‫של בעלי התפלה‪ ,‬הנוסחאות‬
‫והמסורות השונות‪ .‬מאומן‬
‫ועד מירון דרך ירושלים‬
‫אפ‬
‫בפ‬
‫קטמון‪ .‬אבן ירושלמית‪ ,‬ניחוח של ירוק‪ ,‬והמון‬
‫צל‪ .‬גישוש קצר בין רחובות וכתובת‪ ,‬הל"ה‬
‫‪ 27‬זוהי הכתובת‪ .‬הבית שבקומה הראשונה‬
‫מהווה שריד לדור דעה‪ .‬בעבר היה כאן‬
‫קיבוץ מופלא של אנשי שלומנו‪ ,‬ר' שמואל‬
‫שפירא‪ ,‬ר' אברהם שטרנהרץ‪ ,‬ר' הירש לייב‬
‫ליפל ועוד‪...‬‬
‫הובילו אותנו הנה הזכרונות‪ ,‬לא זכרונות‬
‫שצבורים באמתחתנו‪ ,‬רק דברים ששמענו‬
‫מזקננו ורבותינו‪ ,‬מעתיקי השמועה‪ .‬קצת‬
‫לפני הקיבוץ הגדול באומן‪ ,‬מתעוררת‬
‫בנו הערגה לחזור לשם‪ ,‬אל המקומות‬
‫שזכו לשמש משכן לרוחם הגדולה של‬
‫עובדי השם מופלאים‪ .‬אל הרחובות שהיוו‬
‫אכסניה לאנשים שטעם עולם הזה כבר פג‬
‫מפיהם‪ ,‬ורוח אחרת נשבה בם‪ .‬מהלכים אנו‬
‫ברחובות קטמון‪ ,‬גדרות אבן נמוכות‪ ,‬סגנון‬
‫בנייה ערבי‪ .‬מי יודע כמה 'שיחות חברים'‬
‫התנהלו כאן על צידי הדרך‪.‬‬
‫היום יש כאן קטמון אחרת‪ ,‬כזו של שנת‬
‫תשע"א‪ .‬בית הכנסת הברסלבאי שהתמלא‬
‫בכל ליל שבת עד גדות כבר איננו‪ ,‬וחבורות‬
‫ה'עובדים' שהתקבצה כאן‪ ,‬העתיקה‬
‫זה מכבר את מקומה‪ ,‬מי לחיי נצח‪ ,‬ומי‬
‫לשכונות המרכז‪.‬‬
‫בקומה הראשונה שבבניין ‪ 27‬ממתין לנו‬
‫ר' נחמן בורשטיין‪ .‬מי שהיה כאן אז‪ ,‬ואולי‬
‫האחרון שנותר במקום עד היום‪ .‬דרך כלל‬
‫רגילים אנו בפניו הקורונות של ר' נחמן‬
‫כשהוא מוקף בעדת 'צורבים' ברסלבאים‬
‫לוהטים‪ ,‬כאלו שמטים אוזן קשבת‪ ,‬שלא‬
‫לאבד ולו טיפה אחת מנחל השיחות‬
‫והמעשים שנוטף כמו צוף מתוק מפיו של‬
‫החסיד הוותיק‪ .‬ר' נחמן עומד אז בתוך‬
‫מעגל צעירים צמאי דעת ומרווה את‬
‫צימאונם‪ ,‬ויותר משהעגל מבקש לינוק‪,‬‬
‫מעוניין המשפיע להעניק‪.‬‬
‫כשהפציע החיוך המאיר מאחורי הדלת‬
‫של אותם צהריים שרביים‪ ,‬ידענו – חסיד‬
‫ברסלב נותר כזה גם בגיל שיבה‪ .‬הרוח‬
‫הברסלבאית איננה תלויה בסביבה כזו או‬
‫אחרת‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫בפ‬
‫את השיחה פותח ר' נחמן מתוך הנושא שזורם‬
‫כמו דם בעורקיו – ברסלב‪' .‬ארבעה גלגלים יש‬
‫לעגלת ברסלב‪ :‬שמחה‪ ,‬התחזקות‪ ,‬התעוררות‬
‫והתחדשות' אומר ר' נחמן ומונה אותם אחד‬
‫לאחד על ד' אצבעות‪.‬‬
‫למעשה באנו הנה לשמוע על גלגולם של‬
‫נוסחאות התפילה בימים נוראים‪ ,‬מאומן‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬ועל השינויים שהתהוו בין‬
‫ירושלים למירון‪ .‬מבין שיטי הדברים אנו מגלים‬
‫כעת‪ ,‬עד כמה קשורות הנוסחאות ומעורות‬
‫באישים שהעבירו אותם מדור לדור‪ .‬ואם כבר‬
‫בנוסחאות עסקינן אי אפשר לפטור אותם‬
‫בלא כמה מעשיות‪.‬‬
‫מסירות נפש של חזן‬
‫"למעשה" פותח ר' נחמן "עברו לפני התיבה‬
‫שבקלויז כמה וכמה בעלי תפילה מופלגים‬
‫במשך הדורות‪ .‬אם נדבר על דורו של ר' נחמן‬
‫טולטשינער הרי שהיה שם גם את ר' לייבל'ה‬
‫קוסטנטינר‪ .‬אותו ר' לייבל מעשה שלם קשור‬
‫בהתמנותו כחזן‪ .‬ר' לייבל היה חזן של ממש‪,‬‬
‫בעירו קוסטנטין הוא היה שליח ציבור משך כל‬
‫ימות השנה‪ .‬זה היה מקור מחייתו‪ .‬היה לו קול‬
‫מופלא‪ ,‬עדין כמו נימים של כינור‪ ,‬ומתוק מאוד‪.‬‬
‫כשזכה והתקרב‪ ,‬נסחפו אחריו עוד אנשים‪,‬‬
‫וכדרכם של חסידי ברסלב שאינם שומרים את‬
‫טובתם לעצמם‪ ,‬השתדל ר' לייבל להאיר את‬
‫האור גם בלבבות חבריו‪ .‬אחד מאותם מקורבים‬
‫היה ר' אייזיק'ל‪ ,‬הוא שבנה ברבות‬
‫הימים את הקלויז"‪.‬‬
‫"כשהגיעו ימי ראש השנה‪ ,‬פנה ר' אייזיק ושאל‬
‫את ר' לייבל 'נו‪ ,‬מה עם נסיעה לקיבוץ באומן'‪.‬‬
‫השתמט ר' לייבל ואמר 'הלא אני חזן‪ ,‬ואיך‬
‫אנטוש את משרתי הקבועה‪ ,‬סע איפה אתה'‪.‬‬
‫החזיר לו ר' אייזיק 'אם אינך נוסע‪ ,‬גם אני נשאר‬
‫כאן'‪ .‬ראה ר' לייבל שרובצת על כתפיו אחריות‬
‫של ממש‪ ,‬החליט איפה 'אסע ויהי מה'"‪.‬‬
‫"ראשי הקהל‪ ,‬כששמעו על הנסיעה המתוכננת‪,‬‬
‫הודיעו לחזן הנוטש 'אם אתה נוסע ראה את‬
‫חוזה החזנות מבוטל‪ ,‬אין לך למה לשוב הנה'‪.‬‬
‫כששמעו אנ"ש על מסירות הנפש של החזן‬
‫מקוסטנטין‪ ,‬החליטו כי ראוי לתת לו גם כאן‬
‫את ה'עמוד'‪ .‬היה זה ראש השנה הראשון בו‬
‫עבר ר' לייבל לפני העמוד‪ .‬הוא לא הכיר את‬
‫הנוסח‪ ,‬ובאותו ראש השנה נשמעו בקלויז‬
‫נעימות וניגונים בנוסח קוסטנטין (ר' לייבל ניגש‬
‫ביום השני לתפילת מוסף כשר"נ טולטשינר‬
‫ניגש ביום הראשון‪ ,‬אולי היה זה בכדי שילמד‬
‫קצת את הנוסח ביום הראשון)‪.‬‬
‫לאחר הימים הנוראים הזמינו אנשי שלומנו את‬
‫ר' לייבל להישאר באומן לצמיתות‪' .‬אין לך מה‬
‫לחפש במקומך הישן‪ ,‬מוטב תביא הנה את בני‬
‫משפחתך‪ ,‬נשתדל להחזיק אותך איכשהו'‪".‬‬
‫נוסחאות משולבות‬
‫"לר' לייבל היה קול עדין ובעל נעימה – כבר‬
‫אמרנו‪ ,‬ר' נחמן טולטשינר היה בעל קול ארי‪,‬‬
‫התפילה יצאה מפיו בשאגה וברגש‪ .‬בתקופה‬
‫מסוימת התעוררו חילוקי דעות‪ ,‬וציבור גדול‬
‫ביקש שר' נחמן יעבור לפני התיבה בשני‬
‫הימים‪ .‬כשסיפרו על כך לר' לייבל הוא הגיב‬
‫בפשטות 'אינכם משערים איזו חלישות הדעת‬
‫תהיה לי‪ '...‬וכך נותרה החזנות מחולקת בין שני‬
‫החזנים"‪.‬‬
‫"וכאן מתחיל בעצם השילוב בין הנוסחאות‬
‫השונות‪ .‬יש לנו היום 'שטיקלאך' שמקורם בר'‬
‫לייבל‪ ,‬כמו הפתיחה של קודם 'אשרי' במוסף‪.‬‬
‫ר' נחמן טולטשינער למשל היה מתחיל בלי‬
‫ניגון‪ ,‬הוא שאג בקול אדיר 'אשרי' והתחיל‪.‬‬
‫הניגון של 'ויאתו' גם הוא מקורו בנוסח שהביא‬
‫ר' לייבל‪ ,‬כמו גם הניגון על 'מכלכל חיים בחסד'‪,‬‬
‫וזה של 'ונתנה תוקף'‪' .‬הנני עני ממעש' המוכר‬
‫לנו היום הגיע אף הוא מקוסטנטין‪ ,‬לר' נחמן‬
‫לא היתה כאן נעימה מיוחדת‪ ,‬ב'שד‪-‬י' איום‬
‫ונורא כמו גם במילים 'אה‪-‬יה אשר אהי'ה' הוא‬
‫הגביה את קולו בהתעוררות מופלאה‪ ,‬אבל ניגון‬
‫של ממש לא היה"‪.‬‬
‫הנוסח המשולב עובר בירושה אל הדור הבא‪.‬‬
‫בתקופה מאוחרת יותר משמשים כבעלי תפילה‬
‫ר' נחמן נעמירובער ור' אברהם שטרנהרץ‪.‬‬
‫"כאן מתחילים בעצם חילוקי הדעות בין ר' לוי‬
‫יצחק בנדר זצ"ל לביני" אומר‬
‫לנו ר' נחמן בורנשטיין‪ ,‬ובעיניו ניצת שוב אותו‬
‫זיק 'מירוני' שמכבר הימים‪" .‬רלוי"צ אימץ את‬
‫הנוסח של ר' נחמן‪ ,‬ואילו הקיבוץ במירון הורגל‬
‫בנוסח של ר' אברהם"‪.‬‬
‫מדוע לדעתכם אימץ רלוי"צ‬
‫דווקא את נוסח ר' נחמן?‬
‫"רלוי"צ ראה את הנוסח של ר' נחמן כהדוק‬
‫יותר למקור‪ .‬אני לעומת זאת טענתי תמיד‪:‬‬
‫מניין לכם‪ ,‬הלא ר' נחמן כמו ר' אברהם‪ ,‬שניהם‬
‫שמעו שני חזנים‪ ,‬את ר' לייבל ור' נחמן‪ .‬ומי‬
‫יאמר מה נלקח מר' נחמן טולטשינער ומה מר'‬
‫לייבל"‪.‬‬
‫וכיוון שהזכיר ר' נחמן את ר' אברהם ור' נחמן‬
‫נעמרובער‪ ,‬צפים הזיכרונות‪ ,‬עולים וגואים‪.‬‬
‫כשר' נחמן מדבר על אנשי שלומנו נשזרים‬
‫בקולו געגועים‪ ,‬ואינך יכול להכיר מי מאלו‬
‫זכו עיניו לראות בחוש‪ ,‬ועל מי שמע אף הוא‬
‫מזקנים‪.‬‬
‫"ר' נחמן מנעמרוב היה בעל תפילה מיוחד‬
‫במינו‪ .‬הוא היה קשור בנעימת התפילה‪ ,‬והיא‬
‫ליוותה אותו עד לרגע הסתלקותו‪ .‬בקיץ‬
‫תרע"ט בתקופת הפרעות הנוראות‪ ,‬ערכו‬
‫בנעמרוב עצרת תפילה‪ ,‬ר' נחמן עבר לפני‬
‫התפילה ועורר את הציבור מאוד‪ .‬באותו לילה‬
‫הוא השיב את נשמתו הטהורה לבוראו במיתת‬
‫נשיקה‪ ,‬בבוקר מצאה אותו זוגתו ללא רוח‬
‫חיים"‪.‬‬
‫"בראש השנה שלאחר מכן נותר העמוד‬
‫מיותם‪ .‬ר' נחמן נפטר‪ ,‬ור' אברהם גם הוא לא‬
‫יכול להגיע‪ .‬נערכו אז פרעות והרוצחים הרגו‬
‫על ימין ועל שמאל‪ ,‬כל מי שיצא לדרכים‬
‫נכנס לכלל סכנה מוחלטת‪ .‬אותה שנה עבר‬
‫רלוי"צ לפני התיבה בפעם הראשונה‪ ,‬והוא רק‬
‫כבן עשרים ושתיים שנה‪ .‬בשנה הזו הגיעו אל‬
‫הקיבוץ מבחוץ מתי מעט אם בכלל‪ .‬ר' אייזיק‬
‫נסע אז במסירות נפש‪ ,‬הוא התבטא ואמר‪:‬‬
‫'ממה נפשך‪ ,‬אם אהרג חלילה בדרכי אל‬
‫הקיבוץ‪ ,‬הלא הייתי שם בשנה הקודמת‪ .‬ואם‬
‫יקרה זה אחר שאזכה שוב לפקוד את הציון‬
‫הק'‪ ,‬הלא הייתי שם גם בשנה החדשה‪ ,‬ומעתה‬
‫אינני מפחד כלל'‪.‬‬
‫"שנתיים התפלל רלוי"צ לפני העמוד בקלויז‬
‫שבאומן‪ .‬בתר"פ ובתרפ"א‪ ,‬בשתי השנים הללו‬
‫לא היה ר' אברהם מסוגל להגיע אל הקיבוץ‬
‫מחמת הפרעות ורלוי"צ האברך הצעיר מילא‬
‫את מקומו"‪.‬‬
‫"גם ר' אברהם שטרנהרץ היה חזן בגיל צעיר‬
‫מאוד" ‪ -‬נזכר כעת ר' נחמן "ומהיכן אני יודע‪,‬‬
‫משום מעשה שהיה‪ .‬פעם בליל שבת אחד‪,‬‬
‫כאן בקטמון‪ .‬ניגש אלי ר' אברהם ובקשני‬
‫לעבור לפני התיבה לקבלת שבת‪ .‬הייתי אז‬
‫כבן עשרים שנה והמשרה הרמה נראתה בעיני‬
‫גדולה ממני פי כמה‪ .‬דחק בי ר' אברהם והפטיר‬
‫'וכי מה זאת‪ ,‬הלא גם אני עברתי לפני התיבה‬
‫באומן כשאינני אלא אברך כבן עשרים'"‪.‬‬
‫נחל של דמעות וקול אדיר‬
‫יושבים אנו יחד‪ ,‬בני הדור העכשווי וחסיד וותיק‬
‫אחד מדור קודם‪ ,‬בקטמון של היום‪ .‬ביקשנו מר'‬
‫נחמן לספר על השתלשלותם של נוסחאות‪,‬‬
‫כיוון שהתחיל לספר‪ ,‬דומה שנטלו אותו‬
‫הזכרונות עימם כמה עשורים לאחור‪ .‬ר' נחמן‬
‫רואה כעת את ר' אברהם שטרנהרץ‪ ,‬באוזניו‬
‫מהדהד קולו האדיר‪ ,‬הנורא‪ .‬הקול המופלא‬
‫שגדולי החזנים לא עמדו על פשרו‪ .‬הנוסח‬
‫המופלא שמטובל היה בדמעות‪ .‬לרגע רואה‬
‫הוא את ר' אברהם של ארץ ישראל‪ ,‬צופה בו‬
‫מעבר לבימה בהיכל רשב"י‪ .‬ולרגע משקיפות‬
‫עיניו בר' אברהם של אומן‪ ,‬זה שחלק את‬
‫העמוד עם ר' נחמן מנמערוב‪.‬‬
‫הוא יצא הלום רעם ופניו‬
‫מאובנות‪ .‬חבריו שבחוץ שאלו‬
‫בצחוק מתגלגל 'נו‪ ,‬איך היתה‬
‫ההצגה החסידית בפנים'? אבל‬
‫הוא נשאר לגמרי רציני ורק‬
‫אמר‪' :‬מה אומר לכם‪ ,‬האנשים‬
‫בכו – הקירות בכו'‬
‫"לר' אברהם היה קול אדיר וחזק‪ .‬וכשהוא‬
‫התפלל אף אחד לא היה זקוק למשהו נוסף‬
‫בכדי להתעורר‪ .‬פעם נכנס משכיל אחד אל‬
‫הקלויז הברסלבאי‪ ,‬ביקש להציץ ונפגע‪ .‬הוא‬
‫יצא הלום רעם ופניו מאובנות‪ .‬חבריו שבחוץ‬
‫שאלו בצחוק מתגלגל 'נו‪ ,‬איך היתה ההצגה‬
‫החסידית בפנים'? אבל הוא נשאר לגמרי‬
‫רציני ורק אמר‪' :‬מה אומר לכם‪ ,‬האנשים בכו –‬
‫הקירות בכו'‪ .‬כזו היתה תפלתו של ר' אברהם‪,‬‬
‫נהר אחד שוטף של דמעה והתעוררות"‪.‬‬
‫"מה שמפליא במיוחד היא העובדה שהדמעות‬
‫והבכי מעולם לא חנקו את גרונו‪ ,‬וקולו נותר‬
‫חזק אדיר ומלא רגש גם מתוך בכי‪ .‬סירוטה‪,‬‬
‫החזן הנודע‪ ,‬הגיע פעם במיוחד בכדי להאזין‬
‫לתפילתו‪ .‬בשום אופן הוא לא הצליח להבין‬
‫איך ר' אברהם בוכה ומתפלל בעונה אחת‪.‬‬
‫'אין זאת' טען החזן 'אלא שיש לו תחבושת (א‬
‫באנד) בגרונו המאפשרת לו לבכות ולהתפלל‬
‫גם יחד"‪.‬‬
‫"למעשה ניתן לומר שהיה בו משהו מחוץ לגדר‬
‫הטבע‪ .‬בתקופה מסוימת עבר ר' אברהם לפני‬
‫התפילה שחרית וגם מוסף‪ ,‬לאחר תשליך‬
‫הוא עוד נשא דרשה משך ארבע שעות בקול‬
‫אדיר וחזק‪ .‬כך שמעתי בפירוש מרלוי"צ‪.‬‬
‫שאלתי אז את רלוי"צ 'אתם בטוחים שהדבר‬
‫מדוייק'‬
‫'כן נחמן' – ענה לי רלוי"צ וחזק והדגיש 'ארבע‬
‫גפ‬
‫שעות הוא אמר 'תורה'‪ ,‬ארבע שעות'‪.‬‬
‫הקלויז היה אז מתמלא עד אפס מקום‪,‬‬
‫לפעמים נאלצו לסגור את הדלת בכדי שלא‬
‫להגיע לידי סכנת נפשות‪ .‬שנה אחת נאלץ‬
‫רלוי"צ שנותר בחוץ ללכת עם מניין אנשים‬
‫לביתו‪ ,‬הוא אמר שם 'תורה' ואח"כ התפללו‬
‫ערבית"‪.‬‬
‫"ובתנאים הללו‪ ,‬ללא אמצעי הגברה‪ ,‬כשמאות‬
‫אנשים גודשים את בית המדרש‪ .‬נשמע קולו‬
‫של ר' אברהם בבהירות נפלאה‪ .‬כי הציבור‬
‫היה להוט כל כך לקראת כל מילה‪ ,‬שניתן היה‬
‫לשמוע 'סיכה' שנופלת על הרצפה‪ .‬גם זה‬
‫מתוך תיאור של ר' לוי יצחק"‪.‬‬
‫מהנמל ישר אל רבי שמעון‬
‫ר' אברהם עלה ארצה בשנת תרצ"ו‪ .‬הוא יצא‬
‫בספינה רגע לפני שנעצר‪ .‬הטלגרמה מהשירות‬
‫החשאי הגיעה כשעמד על הסיפון‪ ,‬והאונייה‬
‫שניתקה מהחוף הותירה אותו בן חורין‪ .‬רלוי"צ‬
‫ור' שמואל נעצרו באותה תקופה‪.‬‬
‫אל חופי הארץ הגיע ר' אברהם ביום שני ר"ח‬
‫אדר‪ .‬מיד עם בואו לירושלים‪ ,‬שם את פעמיו‬
‫למירון‪ .‬את געגועיו שהצטברו משך עשרות‬
‫שנים‪ ,‬הוא פרק בצל ה'עיר וקדיש'‪ .‬שבת‬
‫ראשונה עשה ר' אברהם כמובן שם אצל‬
‫רשב"י‪ .‬את רשומי אותה שבת מופלאה‪ ,‬שמע‬
‫ר' נחמן מר' שמואל שפירא‪.‬‬
‫"'זה היה באמת מעין עולם הבא' – אמר לי‬
‫ר' שמואל‪ .‬ר' שמואל 'חי' את אותה שבת‬
‫במחיצת ר' אברהם משך שנים רבות‪ .‬כשהוא‬
‫סיפר עליה‪ ,‬ראיתי בעיניו את אותה התלהבות‬
‫דאז‪ ,‬שלא דעכה עם השנים כמלא נימה‪.‬‬
‫התפילות נערכו בהיכל הציון‪ ,‬והסעודות בבית‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫דפ‬
‫הזקנים‪ ,‬היכן‬
‫ש ה י ו ם‬
‫מ מ ו ק מ ת‬
‫'בני‬
‫ישיבת‬
‫עקיבא'‪ .‬כבר‬
‫של‬
‫במנחה‬
‫שבת‬
‫ערב‬
‫ר'‬
‫'ראה'‬
‫אברהם את‬
‫הקיבוץ במירון‪,‬‬
‫עמד‬
‫הוא‬
‫אז על פתח‬
‫המערה ואמר‪:‬‬
‫חבל‪,‬‬
‫'כמה‬
‫היה‬
‫אפשר‬
‫שנתפלל כאן‬
‫יחד כל אנ"ש‬
‫בראש השנה'‪.‬‬
‫למעשה לא‬
‫יצא הדבר אל‬
‫עד‬
‫הפועל‬
‫שנת תש"א"‪.‬‬
‫"'נחמן‪ ,‬אינך מסוגל לדמיין מהו 'גישמאק'‬
‫מהו עונג שבת' – אמר לי ר' שמואל ברבות‬
‫הימים‪' .‬קבלת שבת‪ ,‬מעריב‪ ,‬שחרית ומוסף‪,‬‬
‫איזה טעם היה להם כשר' אברהם ניגש לפני‬
‫העמוד' וכשר' שמואל מנה את כל אותם‬
‫תענוגים‪ ,‬ניתן היה לחוש את טעמו של גן עדן‪.‬‬
‫'ואיזה 'תורה' הוא אמר‪ .‬היכל הציון היה חשוך‪,‬‬
‫רק מנורה קטנה דלקה בצד‪ .‬ר' אברהם דיבר‬
‫ואני התאמצתי לראות את צורתו הנוראה‪.‬‬
‫ישבתי בחושך והקשבתי‪ ,‬מה אומר לך‪ ,‬ליקוטי‬
‫מהור"ן חדש נפתח לי שם‪ .‬איזו מתיקות איזה‬
‫אור מופלא‪ .‬הרגשתי אז בחוש כאילו אני בגן‬
‫עדן‪ ,‬שומע תורה מפי הרבי בעצמו'"‪.‬‬
‫'רבי שמעון מעל הכל'‬
‫וכעת אנו מעוניינים לשמוע קצת‬
‫על התהוות הקיבוץ במירון‪ .‬ר'‬
‫אברהם חידש את הקיבוץ בשנת‬
‫תש"א עד אז בלתי אפשרי‬
‫היה להגיע מחמת סכנת דרכים‬
‫ומלחמה‪ .‬באיזו תקופה נוסד אותו‬
‫קיבוץ?‬
‫"הקיבוץ במירון נוסד על ידי תלמידי מוהרנ"ת‬
‫שעלו לארץ ישראל כשאת המסורת ממשיך‬
‫ר' נתן טראוויצער שהתגורר באותה העת‬
‫בצפת‪ .‬הוא זה שדאג למזון עבור אנשי הקיבוץ‬
‫ששהו שם עד יום כיפור‪ ,‬ואחריו בנו ר' סנדר‬
‫טראוויצער ור' ישראל קרדונר‪ .‬ר' שמואל‬
‫הורביץ מאריך עליו ועל ההיסטוריה הקשורה‬
‫בו ביומנו‪ .‬בשנים האחרונות התבטל הקיבוץ‬
‫במירון עקב התנכלות הערבים דרי הכפר‪ ,‬דבר‬
‫שגבל בסכנת נפשות‪ ,‬עד לשנת תש"א בה‬
‫גמר ר' אברהם בלבו לחדש את הקיבוץ על‬
‫ציונו הק' של ה'עיר וקדיש'"‪.‬‬
‫"בראש השנה הראשון מנה הקיבוץ במירון‬
‫כשלושים טליתות ושלושה בחורים‪ .‬ר' אברהם‬
‫היה אז זקן מופלג‪ ,‬אף אחד לא האמין שהוא‬
‫יטלטל את עצמו עד למירון בתנאים של אז‪.‬‬
‫אבל הוא הגיע לשם‪ ,‬ו'סחב' אחריו קיבוץ שלם‪.‬‬
‫היו שם ר' הירש לייב ליפל‪ ,‬ר' שמואל הורביץ‪,‬‬
‫ר' שמואל שפירא‪ ,‬ר' אברהם יעקב גולדרייך‪,‬‬
‫ר' יונה לבל‪ ,‬ר' ישראל דב אודסר תלמידו של‬
‫ר' ישראל קרדונר ‪ -‬מבאי הקיבוץ הק' במירון‪,‬‬
‫ר' גדליה אהרן קניג שהיה אז מקורב טרי‪ ,‬אבי‬
‫שיחי'‪ ,‬ועוד רבים מאנ"ש‪ ,‬בשנה השנייה הגיע‬
‫גם ר' יעקב מלמד‪ .‬כששאל פעם מאן‪-‬דהו את‬
‫ר' אברהם‪ ,‬על מה זה מטריח הוא את עצמו‬
‫בגיל כה מופלג להגיע בר"ה עד מירון‪ ,‬וכי אין‬
‫אפשרות להתפלל במקום אחר‪ ...‬ענה לו ר'‬
‫אברהם הישיש בהחלטיות לוהטת 'רבי שמעון‬
‫מעל הכל'"‪.‬‬
‫מדוע התעקש ר' אברהם דווקא‬
‫על מירון?‬
‫"ר' אברהם גרס תמיד שלדעת רבינו יש‬
‫לפקוד בערב ראש השנה קברי צדיקים דווקא‪.‬‬
‫מן הראוי לעשות את הקיבוץ אצל קברי‬
‫צדיקים‪ .‬אם לא אומן‪ ,‬הולכים למירון‪ .‬כל כך‬
‫בער לו עניין קברי הצדיקים‪ ,‬שבשנת תש"ט‬
‫כשה'מירונער'ס' נלקחו כולם בשבי הירדני‪,‬‬
‫ולמירון בלתי אפשרי היה להגיע‪ .‬הציע ר'‬
‫אברהם לכל מי שיבוא איתו לטבריה אל ר'‬
‫מאיר בעל הנס‪ ,‬תשורה של שתי פונט"‪.‬‬
‫"הנוסח המירוני היה מטובל באש של‬
‫התלהבות ובנחל של דמעות‪ .‬שח לי פעם ר'‬
‫אברהם יעקב גולדרייך‪' .‬כשר' אברהם שאג‬
‫את ה'ונתנה תוקף' ו'הנני העני ממעש'‪ ,‬הייתי‬
‫רץ אל הבימה בכדי לראות איך נראים פני‬
‫הכהן גדול בעבודתו'"‪ .‬את הנחלים שזרמו‬
‫מעיניו של ר' אברהם זוכר גם ר' נחמן בעצמו‪.‬‬
‫לא פעם הוא הציץ מאחורי הבימה‪ ,‬והנחלים‬
‫שירדו מהעיניים העצומות‪ ,‬על הזקן‪ ,‬ומשם על‬
‫המחזור‪ ,‬זכורים לו היטב עד היום‪.‬‬
‫הנוסח הברסלבאי נוצר מתוך כור הגעגועים‪,‬‬
‫בשדות בהתבודדות‪ .‬כל אוזן ששמעה אותו לא‬
‫יכלה שלא להתפעם‪ .‬כשר' אושר פריינד שמע‬
‫את הנוסח הזה מפיו של ר' נחמן בורנשטיין‬
‫בפעם הראשונה במירון‪ ,‬הוא התבטא ואמר‪:‬‬
‫'זו לי הפעם הראשונה ששומע אני מוסף‬
‫שכזה'‪.‬ר' נחמן מעלה עוד ועוד מזיכרונות מירון‪.‬‬
‫את 'תשליך' עשו למשל במגידו‪ ,‬במעיין‪ ,‬תוך‬
‫כדי תשליך הספיקו גם 'לחטוף' טבילה הגונה‪.‬‬
‫בדרך כלל היה ר' שמואל צ'צ'יק קופץ ראשון‪.‬‬
‫"בכל מקום היה ר' אברהם אומר 'תורה'‪ .‬תמיד‬
‫פגשת בו כשהוא מוקף בחבורה קשובה‪ ,‬והוא‬
‫בתווך יושב או עומד ופיו מפיק עוד ועוד‬
‫מרגליות מתוקות ומאירות‪ .‬שיחה או סיפור‪,‬‬
‫דיבור או מאמר‪ .‬גם בדרך אל מעיין מירון‪,‬‬
‫בשבילים הנפתולים‪ ,‬ממרומי ההר עד לוואדי‬
‫שלמטה היה ר' אברהם מספיק לומר 'תורה'‪.‬‬
‫אני זוכר את עצמי הולך לצד אבי שיחי'‪ ,‬יחד‬
‫עם עוד מאנ"ש‪ ,‬ר' אברהם צועד במרכז‬
‫ומדבר‪ .‬עד היום זוכרים לי שתי מעשיות שהוא‬
‫סיפר‪ .‬אחת מהם‪ ,‬על ר' יצחק יוסף שר' נתן‬
‫שמע אותו בליל יום כיפור קורא פעמיים את‬
‫ספר התהילים בהתלהבות‪ .‬הוא התבטא ואמר‬
‫'שה כזה שייך לרועה הזה'‪ .‬כשקרבו אותו הוא‬
‫הפך לחסיד נלהב ועובד השם מופלג"‪.‬‬
‫לא פעם הוא הציץ מאחורי‬
‫הבימה‪ ,‬והנחלים שירדו‬
‫מהעיניים העצומות‪ ,‬על הזקן‪,‬‬
‫ומשם על המחזור‪ ,‬זכורים לו‬
‫היטב עד היום‬
‫"התפילה של ר' אברהם הפעימה יהודים‬
‫פשוטים כמו אנשי מעלה‪ .‬צדיקים גדולים‬
‫התבטאו בשבחה‪ .‬כך למשל אמר פעם ר'‬
‫שלומק'ה מזוויהל לשמשו המסור ר' אליעזר‬
‫עקשטיין‪' :‬אם רצונך לשמוע א הימלדיגע‬
‫תפילה לך אצל ר' אברהם'‪ .‬וזו היתה פסיעה‬
‫ראשונה של ר' אליעזר אל היכלו של רביז"ל‪,‬‬
‫כך הוא התקרב"‪.‬‬
‫כשר' נחמן מספר‪ ,‬ההיסטוריה חוזרת‪ ,‬חייה‬
‫ונושמת כמו בעבר‪ .‬מוכרחים להיפרד‪ ,‬השעון‬
‫דוחק‪ .‬בעוד כמה שבועות יחול שוב ראש‬
‫השנה‪ .‬הקיבוץ של פעם סוכך כעת אלינו‬
‫מעורר געגועים וכמיהה‪ ,‬אולם‪ ,‬חיוניותו של‬
‫ר' נחמן מחדירה בנו את התקווה והאמונה‪,‬‬
‫שהרוח הברסלבאית עוד זורמת בעורקים‪.‬‬
‫והיום יש לה פנים חדשות‪.‬‬
‫עם סגירת הגליון נתקבלה בשורה טובה שהוקמו האהלים‬
‫לרווחת אנ"ש‪ ,‬ולכך נרתמו חברי וועד העירוב להרחיב את‬
‫גבולי העירוב סביב וכל מתחם האהלים ודרכי הגישות אליו‬
‫הם בגבול העירוב המהודר לימי ראש השנה‪.‬‬
‫חברי הוועד‪ :‬הרב אליעזר יהודה קעניג שליט"א ראש הוועד‬
‫הרב שמעון מן שליט"א‬
‫הרב נתן פישר שליט"א‬
‫הרב נחמן זאב פראנק שליט"א‬
‫מפת העירוב אומן ‪ -‬ראש השנה תשע"א‬
‫נ‪ .‬ב‪ .‬הבתים שאצל האגם והבית החים החדש אינם כלולים בערוב‪,‬‬
‫כמו"כ יש לשים לב לשינוים בקו הערוב‬
‫להארות והערות ניתן לפנות‪:‬‬
‫באומן‪063-8783-555 :‬‬
‫להרב אליעזר יהודה קעניג‬
‫באומן‪063-8783-530 :‬‬
‫הרב שמעון מן שליט"א‬
‫באומן‪063-8783-535:‬‬
‫הרב נתן פישר שליט"א‬
‫הרב נחמן זאב פראנק שליט"א באומן‪063-8783-536:‬‬
‫בא"י‪052-7635068 :‬‬
‫בא"י‪052-7693475 :‬‬
‫בא"י‪052-7620166 :‬‬
‫בא"י‪057-3124041 :‬‬
‫לתרומות והנצחות בית מדרש להוראה דחסידי ברסלב עיה"ק ירושלם ת"ו ת‪.‬ד‪ 57554.‬ירושלם ת"ו‬
‫הפ‬
‫עשרות ריכוזים פרוסים על‬
‫פני למעלה משישים עיירות‬
‫וערים‪ .‬אלפי מקורבים מכל‬
‫גווני היהדות‪ .‬עשרות בתי‬
‫חסידים‪ ,‬בתי מדרש‪ ,‬ישיבות‬
‫וחבורות‬
‫דוד ברסלבר‬
‫בעקבות חסידות ברסלב‬
‫בפולין המתנערת מאבק‬
‫ההיסטוריה‬
‫סיפורו של‬
‫ניצוץ שהפך ללהבה שגם‬
‫כבשני אושוויץ וטרבלינקה‬
‫לא יכלו לה‬
‫סיפורי‬
‫התקרבות מפעימים‬
‫פרויקט יחודי מסוגו‬
‫׀ ד‪ .‬ברסלבר ׀‬
‫בימים אלה‪ ,‬במלאות מאתיים שנה להסתלקות רבינו הקדוש‪ ,‬יצאנו‬
‫בלב רוגש‪ ,‬לתור אחר עקבותיהם של חסידי ברסלב בפולין בתקופה‬
‫של טרם חורבן‪ .‬לעלעל בכתבי ידם של אותם קדושי עליון שקידשו‬
‫שמו יתברך בחייהם ובמותם‪ ,‬ובזכרונותיהם של אודים מוצלים מאש;‬
‫להתפעל ולהתרגש מדביקותם של חסידים תמימים וישרים אלו ברבינו‬
‫הקדוש וממסירות נפשם על קיום דבריו הקדושים‪.‬‬
‫חוזרים אנו יובל ומחצה לאחור‪ ,‬אל רחובותיה היהודיים של פולין‪ ,‬אל‬
‫בתי החסידים של ברסלב‪ ,‬ששקקו חיים ויקדו באשו של צדיק‪ ,‬כאשר‬
‫עוד ועוד נפשות מתקרבים ומתחממים לאורו‪.‬‬
‫עבור חסידים נלהבים אלו היה קיום עצת ה’התבודדות’ חיוב כמו‬
‫הנחת תפילין‪.‬‬
‫את נפשם חרפו‪ ,‬כדי לזכות לפקוד את אותם ד’ אמות קדושות‬
‫ונוראות‪ ,‬באומן בית חיינו‪.‬‬
‫תכתב זאת לדור אחרון‪ ,‬להודיע נוראותיו וגבורותיו של צדיק האמת‬
‫בכל דור ודור‪.‬‬
‫***‬
‫אין שום הסבר טבעי‪ ,‬כיצד חסידות קטנה‪ ,‬שרוב אנשיה דלים ועניים‪,‬‬
‫בזויים ונרדפים‪ ,‬חוצה גבולות‪ ,‬וכובשת בסערה אלפי לבבות במדינה‬
‫מרוחקת‪ ,‬אין זאת‪ ,‬אלא רוחו החיה והקיימת של רבינו הקדוש שהבטיח‪:‬‬
‫‘האש שלי תוקד עד ביאת המשיח’‪ ,‬שהולכת ומבעירה את לבות ישראל‬
‫לאביהם בשמיים‪.‬‬
‫הברסלב’ר הראשון‬
‫על אדמת פולין‬
‫הפעם הראשונה‪ ,‬בה שמענו על המצאותו‬
‫של חסיד ברסלב בפולין‪ ,‬היתה בשנת‬
‫תקס”ח‪ ,‬כאשר שלח רבינו את תלמידו ‘רבי‬
‫זלמן הקטן’‪ ,‬עם הספר ‘ליקוטי מוהר”ן’‪,‬‬
‫כדי לקבל הסכמות מצדיקי הדור‪ .‬תחנתו‬
‫הראשונה של רבי זלמן‪ ,‬היתה בעיר לובלין‬
‫הפולנית‪ ,‬אצל החוזה מלובלין‪ ,‬שכתב הסכמה‬
‫נלהבת על ספרו של רבינו‪ ,‬משם המשיך רבי‬
‫זלמן לקוז’ניץ‪ ,‬עירו של ה’מגיד’‪ ,‬ולשאר צדיקי‬
‫פולין‪.‬‬
‫גם בדורו של מוהרנ”ת‪ ,‬יצא שמעו של‬
‫רבינו הקדוש בפולין‪ ,‬כאשר גדוליה וצדיקיה‬
‫חרדים לדברו‪ ,‬היה זה כשביקר מוהרנ”ת‬
‫בלמברג‪ ,‬בעת ששהה שם הרה”ק רבי מנחם‬
‫מנדל מקאצק‪ ,‬שבא להתרפא ממחלת‬
‫הריאה‪ ,‬רבי מנחם מנדל היה מסוגר בחדרו‬
‫כאשר איש אינו מורשה להכנס אליו‪ .‬כשבא‬
‫מוהרנ”ת לעיר רצה להתוועד עמו‪ ,‬אולם‬
‫שני תלמידיו של רבי מנחם מנדל‪ ,‬ה’חידושי‬
‫הרי”ם’‪ ,‬ועוד אחד מגדולי התלמידים‪ ,‬לא‬
‫איפשרו לו להכנס‪ .‬אמר להם מוהרנ”ת ‘אימרו‬
‫לרבכם שתלמידו של ה’ליקוטי מוהר”ן’ מבקש‬
‫להכנס אליו’‪ ,‬כששמע זאת הרבי מקאצק‪,‬‬
‫הורה מייד להכניס אליו את מוהרנ”ת ושוחח‬
‫איתו למרות חוליו‪ ,‬שעה ארוכה‪ .‬לאחר מכן‬
‫אמר לתלמידיו בהתפעלות‪‘ :‬האברך הזה הוא‬
‫עילוי בחסידות’!‪.‬‬
‫בעירה ושפך את ליבו באמירת ‘תיקון חצות’‬
‫בבכיה עצומה‪ ,‬הבחינו בו שני אברכים‪ ,‬גאונים‬
‫מופלגים ומבקשי ה’‪ :‬רבי מרדכי הלברשטט‪,‬‬
‫ורבי שלמה גבריאל‪ ,‬השניים נמנו על תלמידי‬
‫רבי גרשון העניך מראדזין‪ ,‬בעל ה’תכלת’‪,‬‬
‫ושמעו מפי רבם דברים נשגבים בגדולת רבינו‪,‬‬
‫לאחר שראו במו עיניהם את ה’תיקון חצות’‬
‫של נחום הסנדלר‪ ,‬שנאמר בבכיה עצומה‬
‫שכזו‪ ,‬כמוה לא ראו מימיהם ‪ -‬החליטו לחקור‬
‫אחר דרכו המופלאה של רבינו‪ ,‬שבכוחם‬
‫לקרב כל אדם אל בוראו‪ ,‬אפילו אם פשוט‬
‫שבפשוטים הינו‪ .‬לא חלף זמן רב‪ ,‬והשניים‬
‫נסעו לאומן‪ ,‬השתטחו על ציון רבינו‪ ,‬והפכו‬
‫לחסידי ברסלב בלב ונפש‪ ,‬וברבות הזמן‪,‬‬
‫קירבו רבים לאורו של רבינו‪.‬‬
‫סוקולוב‬
‫לא ארכו הימים‪ ,‬ורבי מרדכי הלברשטט‬
‫נתמנה למורה צדק בעיר סוקולוב‪ ,‬שם השקה‬
‫מתורתו של רבינו ברבים‪.‬‬
‫אברך למדן ודורש אלוקים היה רבי‬
‫אלחנן ספקטור‪ ,‬כשהיה מתלווה אל חותנו‬
‫רבי נפתלי רבה של מונקוביד‪ ,‬בנסיעותיו אל‬
‫גדולי ומאורי פולין‪ ,‬היו הללו משתעשעים עמו‬
‫בדברי תורה‪ ,‬ונהנים מרוחב בינתו ויראתו שעל‬
‫פניו‪ .‬בתחילת שנות העת”ר‪ ,‬נקלע רבי אלחנן‬
‫לבית החסידים של ברסלב בוורשה‪ ,‬אותה‬
‫שעה דיבר בפני הציבור בתורת רבינו‪ ,‬החסיד‬
‫הנלהב רבי שלמה גבריאל‪ ,‬דבריו הלהיבו את‬
‫ליבו של האברך ממונקוביד‪ ,‬ונפשו נקשרה‬
‫ב’נחל נובע מקור חכמה’ לכל ימי חייו‪.‬‬
‫לאחר שעזב חותנו את מונקוביד‪ ,‬ביקש‬
‫מחתנו רבי אלחנן שימלא את מקומו ברבנות‬
‫העיר‪ ,‬רבי אלחנן‪ ,‬שמידת ‘הצנע לכת עם‬
‫אלוקיך’ היתה נר לרגליו‪ ,‬סרב בתחילה‪ ,‬אך‬
‫כאשר הפציר בו חותנו שוב ושוב‪ ,‬קיבל עליו‬
‫את עול הרבנות במונקוביד‪.‬‬
‫קרוב לעשר שנים השקה מתורתו לצעירי‬
‫הצאן בישיבת ‘תורת אמת ואמונה’ דחסידי‬
‫ברסלב בוורשה‪ .‬לאחר מכן עלה ארצה‪ ,‬ובכך‬
‫מילט נפשו מן השואה הנוראה שפקדה את‬
‫חסידות ברסלב בפולין‪ .‬עוד מחסידי ברסלב‬
‫במונקוביד היו‪ :‬ר’ פינחס מיידאבניק‪ ,‬ור’‬
‫שלמה ישראל קרעדא‪.‬‬
‫ופעם‪ ,‬כשהחזיק הרבי מקאצק בספר‬
‫‘ליקוטי מוהר”ן’ נענה ואמר‪‘ :‬בעניני קדושה‬
‫איני מתבייש משום אדם בעולם‪ ,‬רק בפני‬
‫ה’ליקוטי מוהר”ן’!‬
‫יענדז’יב‬
‫לאמאז’‬
‫את הניצוץ הראשון הדליק החסיד הנודע‬
‫רבי נחום שוסטער‪ ,‬יליד העיירה ‘לאמאז’‪,‬‬
‫באותם ימים היה עדיין נער צעיר‪ ,‬וכאשר‬
‫התייתם‪ ,‬שלחו אותו אחיו ללמוד את מלאכת‬
‫הסנדלרות בעיר ברדיטשוב‪ .‬בברדיטשוב חיו‬
‫חבורה נלהבת של חסידי ברסלב שקרבו את‬
‫הנער לאורו של רבינו‪ ,‬ולימדו אותו את דרכיו‬
‫הקדושים‪ .‬נחום הצעיר‪ ,‬שב לעיירת מולדתו‪,‬‬
‫ולילה אחד‪ ,‬כאשר הגיע אל בית המדרש‬
‫מונקוביד‬
‫גאון בנגלה ובנסתר היה‪ ,‬אך בורח מן‬
‫הכבוד‪ ,‬ובכל פעם שהיה מתוועד עם חבריו‪,‬‬
‫היה נוהג בפשטות גמורה‪ ,‬ולא אבה שיחלקו‬
‫לו כבוד‪.‬‬
‫ובנוסח אחר‪‘ :‬מצח מאיר וזוהר מתחת‬
‫לכובע מצחיה פשוט’‪.‬‬
‫כשהסנדלר עורך‬
‫‘תיקון חצות’‪...‬‬
‫חסידי ברסלב נוספים דרו בסוקולוב‪,‬‬
‫מהם‪ :‬רבי שמואל סוקולובר‪ ,‬רבי יונה יוסף‬
‫פאסמנטער‪ ,‬ורבי יעקב שמעון גאלאנד‪.‬‬
‫ר' מרדכי סוקולובער‬
‫מידי שנה לקראת ראש השנה היה נוסע‬
‫לאומן‪ ,‬לפני נסיעתו היה מכריז ואומר לבני‬
‫עירו‪‘ :‬מי שחפץ לשלוח קויטל לרבי הקדוש‬
‫שר העולם רבינו נחמן בן פייגא שימסרהו לי‪,‬‬
‫ואניחנו על ציונו הקדוש’‪...‬‬
‫רבי מרדכי היה מגדולי תלמידיו של הגה”ק‬
‫רבי אברהם בן רבי נחמן‪ ,‬ושנים ארוכות זכה‬
‫לשתות מבארו‪ ,‬את מימי ‘הנחל נובע’‪.‬‬
‫לאחר שכיהן רבי אלחנן ספקטור ברבנות‬
‫בעיר מונקוביד עבר לדור ביענדז’יב‪ ,‬שם‬
‫נתמנה לרב‪ ,‬עד שעקר את מגוריו לעיר‬
‫ביאליסטוק‪.‬‬
‫טשנסטחוב‬
‫טשנסטחוב היתה עיר מולדתו של החסיד‬
‫ר’ משה גילדמאן שהתקרב לחסידות ברסלב‬
‫על ידי החסיד הגדול רבי יצחק’ל אוטבוצקר‪,‬‬
‫בעת שלמדו יחד בישיבת מאקוב‪ ,‬לאחר מכן‬
‫השתקע רבי משה באומן‪.‬‬
‫תקופה מסויימת התגורר בטשנסטחוב‬
‫החסיד רבי אלימלך לובלינג‪ ,‬שקרב רבים‬
‫לדרך רבינו‪ ,‬אחד מהם היה רבי יצחק קנטור‪,‬‬
‫שתרגם את הספר ‘משיבת נפש’ לאידיש‬
‫בלשון ספרותית‪ ,‬כדי שהנוער הצעיר בפולין‬
‫יהגה בו וישיב נפשו בדברי רבינו‪.‬‬
‫הנעול שהיה נראה ריק מאדם‪ ,‬הוא ישב‬
‫והחל קורא בספר סעיף אחר סעיף‪ ,‬כשנפשו‬
‫מתמלאת התפעלות; מילות הספר הציתו‬
‫בליבו הצעיר השתוקקות עצומה להתקרב אל‬
‫בוראו‪ ,‬מתוכו הבין כי כל אדם החפץ להתדבק‬
‫בקונו‪ ,‬צריך לייחד בכל יום מקום שבו ָימצא‬
‫לבדו‪ ,‬וישיח את כל ליבו לפני ה’‪...‬‬
‫במכתבו כותב רבי אהרן לייב ציגלמאן‪ ,‬על‬
‫רבי יצחק קנטור‪‘ :‬כעת הוא מתגעגע להיות‬
‫בוורשה‪ ,‬לעזור בכל עניני ההדפסה‪ ,‬על טהרת‬
‫הקודש’‪.‬‬
‫עודו שקוע בהרהורים‪ ,‬וקולו של אדם‬
‫נשמע מאחוריו‪‘ :‬מהו הספר שהנך לומד‬
‫בו?’ הוא הסתובב מופתע‪ ,‬וגילה את פניו‬
‫המחויכות של ‘משה טענצער’‪ ,‬מחסידי‬
‫ברסלב שבעיירה‪ ,‬ר’ משה זה‪ ,‬אדם שמח‬
‫היה‪ ,‬ומרוב דביקותו בבוראו‪ ,‬היה מרבה לרקד‬
‫לפניו ית’ מתוך שמחה‪ ,‬עד שדבק בו הכינוי ‘ר’‬
‫משה טענצער’ (‪ -‬הרקדן)‪.‬‬
‫באחד ממכתביו‪ ,‬מספר רבי אלימלך‬
‫לובלינג לחבירו‪ ,‬כי בעת התקבצות אנשי‬
‫שלומינו בעיר‪ ,‬למדו יחד את תורה י’ מלקוטי‬
‫מוהר”ן‪ ,‬שם התחדש להם כי ע”י שאדם‬
‫מתרגל להתפלל על צרכי ה’בית’‪ ,‬אפילו‬
‫שנראה שאין להתפלל עליהם‪ ,‬יזכה אח”כ‬
‫לתפילה שהיא בחינת ‘הר ושדה’ ‪ -‬על דברי‬
‫רוחניות‪‘ :‬וזה פירוש ‘בית’ יעקב‪ ,‬היינו שהרגלנו‬
‫עצמינו בתפילה בדברים גשמיים‪ ,‬עכשיו ‘לכו‬
‫ונלכה באור ה’’ בחינת מדרגות עליונות וכו’‪.‬‬
‫‘וכמו כן דיברנו ב”ה כמה דיבורים נחמדים‪,‬‬
‫וזכינו ברוב חסדו לריקודין‪ ,‬ומחמת שרציתי‬
‫לשמחך‪ ,‬על כן כתבתי לך מעט מזעיר‪...‬‬
‫פריסת שלום עבור כל אנ”ש בשם הקיבוץ‬
‫מפה‪ ,‬ונזכה ביחד לאור על ציונו הקדוש בערב‬
‫ראש השנה אכי”ר’‪.‬‬
‫עוד ונזכה לחדש ולבאר‬
‫בהם ולעשות מהתורות‬
‫תפילות‪ ,‬ולהתפלל עם‬
‫כל תורה כל יום‪ ,‬ועדיין‬
‫צריכים לזה הרבה תפילה‬
‫והתבודדות‪...‬‬
‫‘וישמע שוועתינו ויעזרנו‬
‫שנזכה להיות על ראש‬
‫השנה באומן‪ ,‬אשרינו!‬
‫אשרינו!’‪.‬‬
‫מחסידי ברסלב בעיר זו היו האחים רבי‬
‫יחיאל דוד ורבי שלמה אונגערזאהן‪ ,‬רבי מרדכי‬
‫'ר' אלחנן ספקטור‬
‫יהודה ראטשטיין‪ ,‬וכן החסיד רבי יהודה מרדכי‬
‫בייגאלע‪ ,‬שמספר אף הוא לחבירו‪‘ :‬אודיעך‬
‫שבעזר ה’‪ ,‬התחלנו ללמוד ביום ראשון בעיון‬
‫שיעור בספר ‘ליקוטי מוהר”ן’ בתורה י’ ‘ואלה‬
‫המשפטים’‪ ,‬והשי”ת יאיר לנו וירחם עלינו‪,‬‬
‫ונזכה לעסוק תמיד בספריו הקדושים של‬
‫רבינו ז”ל‪ ,‬ונזכה לחדש ולבאר בהם ולעשות‬
‫מהתורות תפילות‪ ,‬ולהתפלל עם כל תורה‬
‫כל יום‪ ,‬ועדיין צריכים לזה הרבה תפילה‬
‫והתבודדות‪...‬‬
‫‘וישמע שוועתינו ויעזרנו שנזכה להיות על‬
‫ראש השנה באומן‪ ,‬אשרינו! אשרינו!’‪.‬‬
‫לוקאב‬
‫התקרבות מתוך הגניזה‬
‫נער צעיר היה רבי יצחק גלבך‪ ,‬כאשר‬
‫באחת הפעמים‪ ,‬כאשר נשלח להטיל את‬
‫הספרים הישנים שהצטברו בבית הכנסת‬
‫אל בית הגניזה‪ ,‬בלוקאב ‪ -‬עיירת מגוריו‪,‬‬
‫גילה ספר ללא כריכה‪‘ ,‬השתפכות הנפש’‬
‫שמו‪ .‬הוא הסתקרן לקרוא מתוכו‪ ,‬וכשסיים‬
‫מלאכתו‪ ,‬התגנב דרך החלון אל בית הכנסת‬
‫רבים סברו כי חסר דעה הוא‪ ,‬ורק מעטים‬
‫ידעו כי ר’ משה עובד ה’ נלהב הוא שכל‬
‫ימיו ולילותיו קודש לה’‪ .‬כשראה ר’ משה‬
‫את הספר שבידי הנער‪ ,‬נתפשטה נהרה על‬
‫פניו‪‘ :‬שמא רוצה אתה ספר כמו זה שבידיך‪,‬‬
‫אבל חדש?’ יצחק הנהן בהתלהבות‪ ,‬ומאותו‬
‫יום היה מרבה להגות ב’השתפכות הנפש’‬
‫ולקיים את הנאמר בו‪ ,‬חיות עצומה החל‬
‫טועם בעבודת בוראו‪ ,‬ובעקבות כך ביקש‬
‫מאביו ללמוד בישיבה בוורשה‪ ,‬כשבכוונתו‬
‫להכיר מקרוב את גדולי חסידי ברסלב שם‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬בוורשה התוודע לחסיד הגדול רבי‬
‫יצחק ברייטר ושאר חסידי ברסלב‪ ,‬במחיצתם‬
‫נקשרה נפשו ברבינו הקדוש‪ ,‬עד יומו האחרון‪.‬‬
‫***‬
‫בשנת תרע”ה‪ ,‬כאשר הדפיס רבי לייבל‬
‫רוזנפלד את ה’ספר המידות’ נידב הגאון רבי‬
‫שלמה שמעון בראן אב”ד העיירה לוקאב‪,‬‬
‫מכספו עבור הדפסת ספר קדוש זה‪.‬‬
‫ביאליסטוק‬
‫בעיר זו הנמצאת באיזור הגבול בין פולין‬
‫וליטא‪ ,‬התגורר תקופה מסויימת החסיד רבי‬
‫אלחנן ספקטור‪ .‬ביאליסטוק היתה מרכזן של‬
‫ישיבות נובהרדוק בפולין‪ ,‬ושם‪ ,‬בראש חבורת‬
‫אברכים מבקשי תורה ויראה עמד הגאון רבי‬
‫רחוב בעיר ביאליסטוק‬
‫אברהם יפה’ן‪ ,‬כשבא רבי אלחנן לעיר‪ ,‬השפיע‬
‫על רבים מדעת רבינו הקדוש‪ ,‬ולימדם את‬
‫עצותיו הקדושות‪.‬‬
‫בין חסידי ברסלב בעיר זו היו‪ :‬החסיד רבי‬
‫אריה לייב לופאטע‪ ,‬מתמיד ועובד ה’ עצום‪,‬‬
‫שמאוחר יותר עלה ארצה‪.‬‬
‫לנסוע מפולין לאומן‪ ,‬השכיר ר’ ישראל דוד‬
‫עצמו ל’רועה צאן’ כדי שיהיה לו כסף בשביל‬
‫הנסיעה לאומן‪ ,‬וכך זכה להשתטח על ציון‬
‫רבינו הקדוש‪.‬‬
‫וונגרוב‬
‫ר’ הלל טראפקין‪ ,‬ר’ זרח יודקובסקי‪ ,‬ר’‬
‫מאיר פודרבינק‪ ,‬ור’ שרגא יצחק קאהן‪.‬‬
‫מעריץ נלהב של כתבי רבי אלטר טפליקר‪,‬‬
‫היה החסיד ר’ מרדכי מנחם מנדל קיצקובסקי;‬
‫בשנת תרע”ד‪ ,‬הדפיס את ספרו של ר’ אלטר‬
‫‘מילי דאבות’‪.‬‬
‫בעיר זו דרו חבורה מחסידי ברסלב‪,‬‬
‫ביניהם‪ :‬רבי אברהם שוורצשטיין‪ ,‬רבי אביגדור‬
‫פיינזילבר‪ ,‬רבי חיים יצחק דוד קריסטל‪,‬‬
‫רבי מאיר גרשון מילגרוים‪ ,‬רבי שלום משה‬
‫שטיינמאן‪ .‬במכתביו‪ ,‬מספר רבי אהרן לייב‬
‫ציגלמאן על החסיד רבי ברוך ז’ליחובער‪,‬‬
‫מיוצאי פולין שנסע לאומן והתיישב שם‪.‬‬
‫וכך כותב המדפיס הגדול של ספרי‬
‫רבינו בפולין‪ ,‬רבי אהרן לייב ציגלמאן‪‘ :‬והנה‬
‫אודות הסידור ‘אור הגנוז’‪ ,‬שהביא ר’ מנדל‬
‫קיצקאווסקי מוונעגראווע‪ ,‬אשר ליקט הר’‬
‫אלטר טפליקער ע”ה על ענייני התפילה‬
‫וכו’‪ ,‬הנה אני מקבל בכל פעם מכתבים מרבי‬
‫מרדכי מו”צ מסוקולוב נ”י‪ ,‬ומפציר עלי לזרז‬
‫ולעסוק בהדפסתו’‪...‬‬
‫ז’ליחוב‬
‫‘הספר ליקוטי מוהר”ן‬
‫הוא ספר קדוש ונורא‪ ...‬אני‬
‫למדתי ספר הקדוש הזה‬
‫כולו ה’ פעמים’‪‘ ...‬תביט‬
‫בספר ליקוטי עצות מהר”ן‬
‫מברסלב ז”ל‪ ...‬זאת מועיל‬
‫לזכך הנפש ומחשבות‬
‫הטורדות ר”ל’‪...‬‬
‫הגאון רבי שימעל’ה ז’ליחובר‪ ,‬המשגיח‬
‫הרוחני בישיבת ‘חכמי לובלין’‪ ,‬היה ידוע‬
‫בדביקותו בתורת רבינו ובחיבתו לחסידי‬
‫ברסלב‪ ,‬בספר מכתביו ‘נהרי אש’‪ ,‬הוא כותב‬
‫לאחד מתלמידיו‪‘ :‬הספר ליקוטי מוהר”ן הוא‬
‫ספר קדוש ונורא‪ ...‬אני למדתי ספר הקדוש‬
‫הזה כולו ה’ פעמים’‪‘ ...‬תביט בספר ליקוטי‬
‫עצות מהר”ן מברסלב ז”ל‪ ...‬זאת מועיל לזכך‬
‫הנפש ומחשבות הטורדות ר”ל’‪( ...‬נהרי אש‬
‫מכתבים ו’‪ ,‬י’)‪.‬‬
‫צוזמיר‬
‫מחסידי ברסלב בעיר זו היו‪ :‬ר’ בנימין יהודה‬
‫קופרבערג‪ ,‬ור’ קלונימוס קלמן קליינמאן‪ ,‬עיר‬
‫זו היתה מוצאו של החסיד ר’ ישראל דוד‬
‫גרינהויז‪ ,‬מבעלי התפילה בקיבוץ ב’לובלין’‪.‬‬
‫בתחילת התקרבותו‪ ,‬כשעדיין התאפשר‬
‫רבי מנדל קיצקובסקי אף ליקט את הספר‬
‫הידוע ‘עצות ישרות’‪.‬‬
‫עוד מאנשי רבינו דרו בוונגרוב‪ ,‬ואלו‬
‫שמותם‪ :‬ר’ ברוך מורגנשטרן‪ ,‬ר’ אהרן דוד‬
‫פאסמאנטער‪ ,‬ר’ געציל לאמאז‪ ,‬ר’ בן ציון‬
‫קורפינקל‪ ,‬ר’ חיים דוד קורפינקל‪ ,‬ר’ יצחק‬
‫דוד ליבער‪ ,‬ר’ יעקב דוד גילצער‪ ,‬ר’ יהושע‬
‫פפיאלק‪ ,‬ר’ לוי יצחק סגאלאק‪ ,‬ר’ מרדכי‬
‫סקאלא‪ ,‬ר’ שמואל חיים גאלדשטיין‪ ,‬ר’ שמעון‬
‫חיים קאליוסקא‪ ,‬ר’ שמעון וורנר‪.‬‬
‫בוונגרוב התגורר החסיד הנלהב ר’ ישראל‬
‫עזרא מיערניק‪ ,‬שקירב רבים לאורו של רבינו‪,‬‬
‫וכה כותב אליו החסיד ר’ אהרן לייב ציגלמאן‪:‬‬
‫‘נהניתי מאד בראותי ממכתבך כי אתה מכיר‬
‫השגחת השי”ת‪ ,‬ובפרט בעניין הנורא והנשגב‬
‫שהוא קדושת ענין ההתקרבות להצדיק‬
‫האמת‪ ,‬שאנו מאמינים שסוף כל סוף יבואו‬
‫כולם‪ ,‬ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון‬
‫אבינו שבשמיים‪ ,‬על ידי לימודי דעתו של‬
‫הצדיק האמת הזה דייקא‪ ,‬שהוא רבינו ז”ל‬
‫זיע”א‪ ,‬ולעת עתה‪ ,‬הוא בהעלם והסתר מאד‪,‬‬
‫עד שאף בין הכשרים והיראים קצת‪ ,‬ואף גם‬
‫בין אנ”ש בעצמם הוא סוד כמוס’‪.‬‬
‫בלאז’אב‬
‫החסידים ר’ דוד הכהן שנעלל ור’ שבתי‬
‫פריינד‪.‬‬
‫אדאמאוו‬
‫החסיד ר’ צבי מיידאבניק‪.‬‬
‫גאוואראווע‬
‫החסידים ר’ יצחק שפרן‪ ,‬ור’ משה מאזעס‪.‬‬
‫אינאוולודז‬
‫החסידים ר’ אברהם משה קראהן‪ ,‬ור’‬
‫יעקב פסח פיעניצא‪.‬‬
‫נליינצ’וב‬
‫משמד ‪ -‬לברסלב‬
‫בעיירת המרפא נליינצ’וב הסמוכה‬
‫ללובלין‪ ,‬התגורר החסיד רבי יצחק ברייטר‬
‫לאחר נישואיו‪ ,‬ושם כתב את הקונטרס ‘חלוקי‬
‫הנחל’‪ .‬באותן שנים זכה לקרב כמה מבין יהודי‬
‫העיירה לאורו של רבינו‪ ,‬ביניהם ידוע החסיד‬
‫ר’ ישראל מאיר‪ ,‬שר’ יצחק הוציאו מעברי פי‬
‫פחת והשיבו לאביו שבשמיים‪:‬‬
‫ישראל מאיר עסק לפרנסתו במקצוע‬
‫הפחחות‪ ,‬ולרגל עבודתו היה נוסע לכפרי‬
‫הסביבה אל בתיהם של הגויים‪ ,‬כיון שהיה‬
‫מרבה להתרועע עמם‪ ,‬החל מידרדר מדחי אל‬
‫דחי‪ ,‬עד שדמה בהתנהגותו לגוי ממש‪.‬‬
‫חבריו היהודים הביטו בו ברחמים; כיצד‬
‫נטש ישראל מאיר את יהדותו‪ ,‬והלך לחצוב‬
‫בורות נשברים אשר לא יכילו המים? אלא‬
‫שלא יכלו לעשות מאומה‪ ,‬כה שבוי היה ביד‬
‫יצרו‪ ,‬שנאטם לבו לשומע דברי אמת‪.‬‬
‫הוא לא שיתף איש‬
‫בהחלטתו‪ ,‬ופנה אל‬
‫הכמרים במנזר בעיירה‬
‫הסמוכה‪,‬‬
‫‘בומבעליץ’‬
‫שיעבירוהו‬
‫בבקשה‬
‫על דתו‪ ,‬הכמרים שמו‬
‫אותו מייד תחת שמירה‬
‫קפדנית‪ ,‬פן יחזור בו‪.‬‬
‫גם בנו לייבל‪ ,‬כאביו‪ ,‬חי חיי הפקר והוללות‪,‬‬
‫והגיעו הדברים לידי כך‪ ,‬שהחליט להמיר‬
‫דתו‪ ,‬הוא לא שיתף איש בהחלטתו‪ ,‬ופנה אל‬
‫הכמרים במנזר בעיירה ‘בומבעליץ’ הסמוכה‪,‬‬
‫בבקשה שיעבירוהו על דתו‪ ,‬הכמרים שמו‬
‫אותו מייד תחת שמירה קפדנית‪ ,‬פן יחזור בו‪.‬‬
‫יום אחד החליט רבי יצחק ברייטר לשוחח‬
‫עם ישראל מאיר‪ ,‬שמא יעלה בידו להשיבו‬
‫למוטב‪ .‬כששמעו יהודי העיירה על כוונתו‪,‬‬
‫לעגו לו‪‘ :‬לחינם תכלה את זמנך‪ ,‬דבריך ייפלו‬
‫על אוזניים ערלות!’‬
‫אך רבי יצחק‪ ,‬האמון על דברי רבינו כי יאוש‬
‫אינו בעולם כלל‪ ,‬ואפילו בשאול תחתית נמצא‬
‫ה’ יתברך לכל אשר יבקשוהו באמת‪ ,‬לא אמר‬
‫נואש‪ ,‬ולאחר מאמצים רבים‪ ,‬הצליח לפגוש‬
‫בישראל מאיר הפחח‪ ,‬כאשר ביקר אצל אחד‬
‫מבתי יהודי העיירה‪ ,‬במסגרת עבודתו‪ .‬הוא‬
‫החל לשוחח עמו בתבונה‪ ,‬מבלי שהלה יידע‬
‫את כוונתו‪ ,‬בדברי אמת ואמונה היוצאים מן‬
‫הלב‪.‬‬
‫שעה ארוכה שוחח עמו‪ ,‬ובעקבותיה‪,‬‬
‫נפקחו עיניו ולבו של ישראל מאיר‪ ,‬רבי יצחק‬
‫הוסיף לחזקו בדבריו‪ ,‬כי אם יזכה לשוב‬
‫מאהבה‪ ,‬יהפכו כל חטאיו לזכויות‪ .‬כתוצאה‬
‫מדבריו הנלבבים‪ ,‬שב ישראל מאיר לאמונת‬
‫אבותיו‪ ,‬הוא עבר לדור בוורשה‪ ,‬והפך לחסיד‬
‫ברסלב נלהב‪ .‬למעלה מעשר פעמים זכה‬
‫לנסוע לציון רבינו באומן‪ ,‬וכל ימיו נתן שבח‬
‫והודאה לה’ על הצלתו הרוחנית בכוח דברי‬
‫רבינו הקדוש‪.‬‬
‫אחרי שהצליח להשיב את ישראל מאיר‬
‫בתשובה‪ ,‬החל רבי יצחק במאמצים מרובים‪,‬‬
‫כדי לחלץ אף את בנו לייבלה מציפרני השמד‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬עלה בידו לפגוש בו‪ ,‬בשעה‬
‫שטייל בגן העיר בומבעליץ‪ ,‬הוא ניגש אל‬
‫העלם במאור פנים‪‘ :‬שלום עליכם’‪ ...‬הנער‬
‫נדהם מכך שיהודי עטור זקן ופיאות שואל‬
‫בשלומו בלבביות כזו‪ ,‬הוא החליף עמו מספר‬
‫מילים‪ ,‬והביע את רצונו לפגוש עמו שוב‪,‬‬
‫למחרת‪.‬‬
‫לאט לאט נוצר קשר ידידות ביניהם‪,‬‬
‫ובאחת השיחות ביקש לייבל מרבי יצחק‬
‫שיסייע לו לצאת מהמנזר‪ .‬ואמנם‪ ,‬רבי יצחק‬
‫הבריחו מהכלא הרוחני והגשמי בו שהה‪,‬‬
‫בעזרת יהודי עשיר מהעיר פלונסק‪.‬‬
‫פלונסק‬
‫הנער לייבלה‪ ,‬נמלט מן המנזר‪ ,‬אל פלונסק‬
‫הרחוקה‪ ,‬שם שב בכל לב אל חיק היהדות‪,‬‬
‫וברבות הזמן היה לאחד מגדולי אנשי הצדקה‬
‫והחסד בעיר זו‪ .‬כל זאת‪ ,‬בעטיה של אותה‬
‫שיחה עם רבי יצחק ברייטר בגן העיר‪...‬‬
‫קראקא‬
‫(קרקוב)‬
‫מלחמה לאנ”ש‬
‫ב’טרייף פסול’‬
‫בעיר גדולה לאלוקים זו‪ ,‬היה קיים ‘קיבוץ’‬
‫גדול של חסידי ברסלב‪ ,‬ואף בית מדרש‬
‫שנקרא על שם רבינו‪.‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬נשבו בקראקא רוחות‬
‫ההשכלה הארורה‪ ,‬וכינוסים רבים נערכו ע”י‬
‫פורקי עול‪ ,‬בהם טיפטפו ללב הנוער ארס של‬
‫כפירה‪.‬‬
‫אי לכך‪ ,‬ערכו חסידי ברסלב בעיר‪ ,‬אסיפה‬
‫רבתי‪ ,‬בעשרה בטבת תרפ”ט‪ ,‬יום ההילולא‬
‫של מוהרנ”ת‪ ,‬כדי להתחזק יחדיו בהתקשרות‬
‫לרבינו הקדוש‪ ,‬ובקיום עצותיו‪.‬‬
‫הם שלחו מכתבים אל שאר קיבוצי חסידי‬
‫ברסלב בפולין‪ ,‬וקראו להם לבוא ולהשתתף‬
‫באסיפה זו‪‘ :‬בואו אחים לעזרתינו‪ ,‬לעזרת ה’‪,‬‬
‫לעזרת כבוד רבינו הקדוש‪ ,‬ולעזרת נפשינו‬
‫ונפשכם ונפש בניכם‪ ,‬בואו כולכם יחד מכל‬
‫עריכם כל מי שנחשב בין אנ”ש‪ ,‬ורוצה לקרב‬
‫עצמו לדעת הקדוש הזה‪ ,‬לבל יחסר שום‬
‫רחוב בעיר בקרקוב‬
‫איש על שבת קודש פרשת ויגש‪ ,‬כי האסיפה‬
‫נועדה להיות במוצאי שבת קודש ויגש‪ ,‬שאז‬
‫הילולא דמורנו רבי נתן זצלה”ה‪ ,‬ובו מת עזרא‬
‫הסופר‪ ,‬ואז ניתן לתקן ולהציל עצמנו מתורה‬
‫יוונית ומטרייף פסול שנתפשטה היום כל כך‪.‬‬
‫וזה לעומת זה‪ ,‬נגד אסיפותיהם וקרחיהם‬
‫הרעים‪ ,‬מוכרחים אנחנו להתאסף בשם ה’‪,‬‬
‫ובשם תורתו הקדושה‪ ,‬ובכח קדושת אדמו”ר‬
‫ותלמידו הקדוש’‪...‬‬
‫‘בלב מלא תקווה שכולכם תחרידו לבוא‬
‫אלינו על שבת קודש הנ”ל‪ ,‬מברכים אנחנו‬
‫לקראת בואכם לשלום‪ ,‬שלום בממונכם‪,‬‬
‫שלום בגופכם‪ ,‬שלום בנפשכם‪ ,‬בשם הקיבוץ‬
‫דחסידי ברסלב דפה עיר קראקא יצ”ו‪ ,‬אברהם‬
‫וואלדינגער‪ ,‬ישראל שטייגער‪.‬‬
‫‘ומבקשים אנחנו מאת כל אנשי שלומנו‬
‫להודיענו קודם בואם‪ ,‬כדי שנדע כמה להכין‬
‫אש”ל עבורכם‪ ,‬מקום בית תפילתינו ‪-‬‬
‫מאוזינצא ‪ 9‬פארטיער’‪.‬‬
‫על הקיבוץ של חסידי ברסלב בקראקא‪,‬‬
‫נמנו גם‪ :‬רבי יצחק יעקב קאנטאר‪ ,‬שתירגם‬
‫לאידיש את הספר ‘משיבת נפש’ שנדפס‬
‫בשנת תר”צ בוורשה‪ ,‬ע”י רבי אהרן לייב‬
‫ציגלמאן‪ ,‬ר’ אליעזר זלמן גרוסמאן‪ ,‬ר’ אברהם‬
‫אליעזר אפפנער‪ ,‬ר’ אהרן זאב כאלעווע‪,‬‬
‫ר’ אליהו רוזנפעלד‪ ,‬ר’ אברהם רפאפארט‪,‬‬
‫ר’ אברהם לויפער‪ ,‬ר’ אפריים פישל‬
‫שטראסבערג‪ ,‬ר’ בן ציון וואקס‪ ,‬ר’ דוד אליהו‬
‫לעמבערג‪ ,‬ר’ דוד ברגער‪ ,‬ר’ דוד אויסאיבעל‪,‬‬
‫ר’ חיים צימערשפיץ‪ ,‬ר’ חיים אונגער‪ ,‬ר’ חיים‬
‫יוסף רובינשטיין‪ ,‬ר’ חיים גרשון יאקאבי‪ ,‬ר’‬
‫ישראל שטערן‪ ,‬ר’ יצחק מאיר אופמאן‪ ,‬ר’‬
‫יעקב צער‪ ,‬ר’ יחזקאל שרגא קנאבלאך‪ ,‬ר’‬
‫יצחק ליטמאן‪ ,‬ר’ יוסף שלאנגער‪ ,‬ר’ יוסף‬
‫קראקיוער‪ ,‬ר’ נחמן מלמד‪ ,‬ר’ עקיבא יצחק‬
‫ברגניכט‪ ,‬ר’ ראובן טייטלבוים‪ ,‬ר’ שמואל צבי‬
‫רועה‪ -‬דל‪ ,‬ר’ שמעון בעק‪ ,‬ר’ שמעון מאיאר‪,‬‬
‫ר’ שלמה רוזנליכט‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בענדין‬
‫בבענדין‪ ,‬היו חסידי ברסלב מתוועדים‬
‫יחד בביתו של החסיד ‘ר’ יענקאלע מלאך’‪,‬‬
‫ולומדים בספרי רבינו הקדוש‪ .‬ביניהם היו‪ :‬רבי‬
‫אלימלך לובלינג שעבר מטשנסטחוב לעיר‬
‫זו‪ ,‬וכן ר’ אשר אנשיל שייער‪ ,‬ר’ יעקב יוסף‬
‫ציטראן‪ ,‬ר’ יהודה צבי פרייבארג‪ ,‬ר’ יצחק‬
‫ווילקאם‪ ,‬ר’ יצחק שוורצברג‪ ,‬ר’ יהודה שלמה‬
‫בייטנער‪ ,‬ר’ יצחק זיסקינד‪ ,‬ר’ לייב פרידמאן‪,‬‬
‫ר’ מרדכי שיף‪ ,‬ר’ נטע באזיקאווסקי‪ ,‬ר’ צבי‬
‫רופשיץ‪ ,‬ר’ קלמן מרדכי מאליס‪ ,‬ור’ ישראל‬
‫חיים וועקסלמאן‪.‬‬
‫“‪...‬כשנתבשר הרה”ק‬
‫מווארקי שאיש אחד בא‬
‫אצלו‪ ,‬להביא לו הספר‬
‫הקדוש ‘ליקוטי מוהר”ן’‪,‬‬
‫נתמלא שמחה וחדוה‬
‫עצומה על בשורה זו‪ ,‬ומיד‬
‫לבש השטריימל ויצא‬
‫לקראתו לקבל פני הספר‬
‫הקדוש בבגדי שבת‪ ,‬והיה‬
‫אצלו כמו שמחת תורה‪”...‬‬
‫ווארקי‬
‫בעיר זו חי הרה”ק ר’ יצחק מווארקי‬
‫תלמידו של היהודי הקדוש מפשיסחא‪ ,‬בספר‬
‫תולדותיו ‘תולדות יצחק’ מובא‪‘ :‬ועוד שמעתי‪,‬‬
‫כשנתבשר הרה”ק מווארקי שאיש אחד‬
‫בא אצלו‪ ,‬להביא לו הספר הקדוש ‘ליקוטי‬
‫מוהר”ן’‪ ,‬נתמלא שמחה וחדוה עצומה על‬
‫בשורה זו‪ ,‬ומיד לבש השטריימל ויצא לקראתו‬
‫לקבל פני הספר הקדוש בבגדי שבת‪ ,‬והיה‬
‫אצלו כמו שמחת תורה‪.‬‬
‫מחסידי ברסלב בוורקי ‪ -‬ר’ אלימלך‬
‫קאמליאט‬
‫ברנוביץ’‬
‫בין חסידי ברסלב בעיר זו‪ ,‬היו‪ :‬רבי מאיר‬
‫אלטמאן‪ ,‬רבי חיים בעקער וחסיד נוסף בשם‬
‫רבי אברהם‪.‬‬
‫בישיבתו הנודעת של הגאון רבי אלחנן‬
‫ווסרמן הי”ד בברנוביץ’‪ ,‬למדו בשנת תרצ”ז‪,‬‬
‫שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה‪,‬‬
‫קבוצה של למעלה מארבעים בחורים מחסידי‬
‫ברסלב‪ .‬רבם‪ ,‬רבי אלחנן‪ ,‬חיבב והעריץ אותם‬
‫על התמדתם ויראת ה’ שעל פניהם‪ .‬החסיד‬
‫רבי יצחק גלבך‪ ,‬שלמד בישיבה זו‪ ,‬סיפר‬
‫שראה אצל רבי אלחנן‪ ,‬את הספרים ליקוטי‬
‫מוהר”ן וליקוטי תפילות‪.‬‬
‫על בחורי ברסלב בישיבה זו‪ ,‬נמנו‪ :‬הבחור‬
‫הקדוש פנחס ארביטמן הי”ד‪ ,‬בנו של החסיד‬
‫רבי בן ציון אפטר; עילוי עצום היה‪ ,‬ואף חיבר‬
‫ספר חידושים על הש”ס‪ ,‬בשם ‘גבעת פנחס’‪,‬‬
‫הוא נהרג על קידוש ה’ בשנות השואה‪ ,‬יחד‬
‫עם רבו רבי אלחנן וסרמן הי”ד‪ .‬כן למדו‬
‫בברנוביץ‪ :‬רבי יוסף צבי וואסילסקי‪ ,‬רבי‬
‫שמעון ברגשטיין‪ ,‬רבי נחמן אלבוים‪ ,‬רבי פסח‬
‫קורנדרקסלר‪ ,‬ורבי מרדכי לסקר‪ .‬מידי שבת‪,‬‬
‫בסעודה שלישית‪ ,‬היו החברים מתאספים‬
‫בביתו של רבי חיים בעקער‪ ,‬ולומדים יחד‬
‫בספר הקדוש ‘ליקוטי מוהר”ן’‪ ,‬כשהם מחיים‬
‫עצמם בדעת רבינו הקדוש‪.‬‬
‫מנחם בעאגן‪ ,‬רבי מנחם יהודה נייברג‪ .‬בעיר‬
‫זו הודפסו בשנת תרפ”ט חלקים מליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬ועוד מספרי רבינו‪.‬‬
‫לסעודה‬
‫‘כשישבנו‬
‫בשעה ‪ ,21‬ישבנו בשירות‬
‫ותשבחות ודברי אלקים‬
‫חיים מספרי רבינו‬
‫ושיחות‪ ,‬הר’ בן ציון ועוד‬
‫אחד ברגש והתלהבות עד‬
‫שעה ‪’...5‬‬
‫בחודש אדר תרפ”ו‪ ,‬לאחר שעלה לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬נסע החסיד רבי לייבל רוזנפלד‬
‫לפולין‪ ,‬הוא ביקר בפיעטרקוב‪ ,‬והתפעל עד‬
‫מאד מאורו של רבינו הזורח בעיר זו‪ ,‬לאחר‬
‫מכן כתב לחבירו רבי ישראל בער אודסר‪,‬‬
‫מארץ ישראל‪‘ :‬בערב נסענו כל אנ”ש מלודז’‬
‫לפיעטרקוב על ברית מילה אצל ידידנו ר’‬
‫יחיאל נ”י וינבערג‪ ,‬ואחיו‪ ,‬הוא חותנו הר’‬
‫ר’ יודל וינבערג מפשעדבארז‪ ,‬ובאלשקא‬
‫נזדמן גם ידידינו רבי בן ציון אפטר‪ ,‬אילו פינו‬
‫מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו‪ ,‬אין‬
‫בכוחנו לספר אחד מני אלף‪ ,‬את יקר תפארת‬
‫הסעודת ברית מילה שהיה שם‪ ,‬כי יש להם‬
‫שטיבל זה לא מכבר‪ ,‬שנתן גביר אחד‪ ,‬וגם הוא‬
‫נותן בכל פעם פחמים מעץ‪ ,‬וכסף’‪.‬‬
‫‘כשישבנו לסעודה בשעה ‪ ,12‬ישבנו‬
‫בשירות ותשבחות ודברי אלקים חיים מספרי‬
‫רבינו ושיחות‪ ,‬הר’ בן ציון ועוד אחד ברגש‬
‫והתלהבות עד שעה ‪’...5‬‬
‫ביאלעבז’שיק‬
‫בעיר זו‪ ,‬כיהן כרב‪ ,‬החסיד הגאון רבי ישעי’ה‬
‫ריעבסקי‪ ,‬חתנו של הרה”ק רבי שמחה בונים‬
‫מווארקי זצ”ל‪ .‬רבי ישעיה התקרב לדרך רבינו‬
‫הקדוש‪ ,‬ונמנה על חסידי ברסלב‪.‬‬
‫פראמפל‬
‫בפראמפל התגורר החסיד ר’ לייבל‬
‫רוזנפלד‪ ,‬המכונה ‘ר’ לייבל פראמפלער’‪ ,‬לר’‬
‫לייבל היה בית דפוס בעיר‪ ,‬שבו הדפיס רבים‬
‫מספרי רבינו והפיצם בישראל‪.‬‬
‫פיעטרקוב‬
‫בין חסידי ברסלב בפיעטרקוב‪ :‬רבי יצחק‬
‫‪.‬ר' לייבל פראמפלער‬
‫זילקאווקי‬
‫מחסידי ברסלב בעיירה זו‪ ,‬רבי אליהו‬
‫הוכמאן‪.‬‬
‫טארלא‬
‫מחסידי ברסלב בעיר זו‪ :‬רבי אליעזר משה‬
‫טננבוים‪ ,‬רבי צבי אבא פאלאסט‪ ,‬וחסיד נוסף‬
‫בשם רבי אליהו‪.‬‬
‫טומשוב‬
‫באחד ממכתבי החסיד ר’ אברהם שלמה‬
‫קאמינסקי מטומשוב‪ ,‬לחבירו ר’ דוד יעקב‬
‫בעקערמאן‪ ,‬הוא מספר לו על ההתעוררות‬
‫והשמחה בקיבוץ בלובלין בראש השנה‬
‫תרפ”ח‪ ,‬שאינה נמחית בלבו‪‘ .‬תוכלו לשער‬
‫עוצם השמחה והגיל אשר בלבבי על זה‪,‬‬
‫ולאשר כי אמר רבינו ז”ל‪ ,‬כי כל השנה צריכין‬
‫לזכור בהראש השנה‪ ,‬ותיכף שחולף ועובר‬
‫ראש השנה זה‪ ,‬הוא מטה אוזנו לשמוע אם‬
‫כבר קוראין סליחות לראש השנה הבא‪ .‬לזאת‪,‬‬
‫אזכיר ברכתי לכם ברכת ראש השנה‪ ,‬הגם‬
‫שהוא מאוחר מעט; שיהיה לכם ולנו ולכולנו‬
‫גמר חתימה טובה’‪...‬‬
‫עוד מחסידי ברסלב בטומשוב‪ :‬ר’ יהושע‬
‫גילערנטער‪ ,‬ור’ יעקב יוסף גולדברג‪.‬‬
‫לינטשיץ‬
‫מחסידי ברסלב בלינטשיץ‪ ,‬היו‪ :‬רבי ישראל‬
‫פאלאטש‪ ,‬רבי אהרן יצחק פירשט‪ ,‬ורבי שלום‬
‫פרידמאן‪.‬‬
‫ליז’ענסק‬
‫בליז’ענסק התגורר החסיד רבי הלל‬
‫גוטערמאן‪.‬‬
‫פשיסחא‬
‫אברהם יוסף רוזנבערג‪ ,‬ר’ דוד רוזנבערג‪ ,‬ר’‬
‫דוד ליפרזלץ‪ ,‬ר’ חיים צבי זיידנפלד‪ ,‬ר’ יצחק‬
‫אונגר’ץ’‪ ,‬ר’ יצחק אבנר רוזנבערג‪ ,‬ר’ ישראל‬
‫פאפיערניק‪ ,‬ר’ יחיאל מנחם יונגבאך‪ ,‬ר’ משה‬
‫מרדכי יונגבאך‪ ,‬ר’ שמחה בונים יונגבאך‪ ,‬ר’‬
‫משה אליעזר בלייווייס‪ ,‬ר’ נחמן בלייווייס‪ ,‬ר’‬
‫מנחם מנדל מענטשיק‪ ,‬ר’ מאיר מענטשיק‪,‬‬
‫ר’ נתן ארבייטמאן‪ ,‬ר’ צבי מילשטיין‪ ,‬ר’ ראובן‬
‫לענגע‪ ,‬ר’ שמעון יוסף לאקס‪ ,‬ר’ שמואל זקן‪,‬‬
‫ר’ בן ציון גראטאוויטש‪.‬‬
‫כארז’על‬
‫האדמו”ר שנעשה לחסיד‬
‫מגדולי חסידי ברסלב בפולין היה‬
‫החסיד המופלא רבי אפריימל קרקובסקי‬
‫מפשעדבורז’‪ .‬הוא נולד לאביו רבי אלתר בן‬
‫ציון‪ ,‬שהיה מורה הוראה בפשעדבארז’‪ ,‬ונכדו‬
‫של הרה”ק רבי דוד’ל מלעלוב זצ”ל‪ ,‬לאחר‬
‫פטירת אביו‪ ,‬מילא רבי אפריימ’ל את מקומו‬
‫בהוראה‪.‬‬
‫מחסידי ברסלב בכארז’על‪ :‬ר’ ישראל‬
‫שלום מונדרזשיצקא‪.‬‬
‫גאון וחריף היה רבי אפריימ’ל‪ ,‬וייחד עם‬
‫זאת עניו ושפל ברך וירא ה’ מרבים‪ .‬גדולי דורו‬
‫העריצוהו מאד‪ ,‬והיו אומרים שראוי הוא להיות‬
‫רבי להמוני חסידים‪.‬‬
‫מחסידי ברסלב בסעראצק‪ :‬ר’ מאיר‬
‫יארבלום‪.‬‬
‫חברו של רבי אפריימל היה החסיד הגדול‬
‫‘רבי פינחס’ל עילוי’ מפשעדבורז’‪ ,‬מגאוני‬
‫פולין‪ ,‬ושניהם התקרבו לאורו של רבינו על ידי‬
‫החסיד הנלהב רבי נחום שוסטער‪.‬‬
‫סעראצק‬
‫נירבאטור‬
‫מחסידי ברסלב בנירבאטור‪ :‬ר’ משה‬
‫יאקאב‪.‬‬
‫פאביאניץ‬
‫בא לרחק ונמצא מקורב‪...‬‬
‫בפאביאניץ הסמוכה ללודז’‪ ,‬היה ריכוז של‬
‫חסידי ברסלב‪ ,‬מהם ידועים‪ :‬רבי שמחה בונים‬
‫קלושינער‪ ,‬ורבי יצחק שולשטיין‪.‬‬
‫התקרבותו של רבי שמחה בונים לחסידות‬
‫ברסלב היתה בנסיבות מופלאות‪ :‬היה זה‬
‫לאחר שהחל אחיו הצעיר להתקרב לדרך‬
‫רבינו‪ ,‬כיון שדעת הוריו לא היתה נוחה מכך‬
‫שעזב את החסידות עליה נמנתה המשפחה‪,‬‬
‫שלחו את שמחה בונים‪ ,‬האח הגדול‪ ,‬לוורשה‪,‬‬
‫לבית החסידים הברסלבאי‪ ,‬כדי להשיב את‬
‫אחיו הביתה‪.‬‬
‫בפשיסחא (‘פשיסוכע’) התגורר תקופה‬
‫מסויימת החסיד רבי בן ציון אפטר‪ ,‬רבי בן ציון‬
‫ידוע במידת השמחה שלו‪ ,‬הוא היה מיודד עם‬
‫גדולי אדמו”רי פולין‪ ,‬שאהבוהו וחיבבוהו‪ ,‬ונכנס‬
‫אליהם כל אימת שרצה‪ .‬בביקוריו אצלם‪ ,‬היה‬
‫מספר להם על גדולת רבינו ומעניק להם‬
‫מספריו הקדושים‪ ,‬רבים מאנשי פולין קרב רבי‬
‫בן ציון לרבינו‪ ,‬בדרכי נדודיו ומסעותיו הרבים‪.‬‬
‫שמחה בונים הגיע אל השטיבל של חסידי‬
‫ברסלב בוורשה‪ ,‬בדיוק בשעה שדיבר החסיד‬
‫המופלא רבי יצחק ברייטר דברי דעת ואמונה‬
‫מבארו של רבינו הקדוש‪ ,‬בפני הציבור‪ ,‬שמחה‬
‫בונים רותק לדבריו‪ ,‬הם חילחלו למעמקי ליבו‬
‫ועוררוהו לעבודת ה’‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬במקום‬
‫שישיב את אחיו לבית הוריו‪ ,‬התקרב הוא‬
‫עצמו בכל ליבו לחסידות ברסלב‪...‬‬
‫לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה‪ ,‬נמלט‬
‫רבי בן ציון לרוסיה וכך ניצל מגיא ההריגה‪.‬‬
‫רבי שמחה בונים‪ ,‬ניצל מגיא ההריגה ועלה‬
‫ארצה‪ ,‬ועד יומו האחרון היה דבוק בעבודת ה’‪,‬‬
‫על פי דעת רבינו הקדוש‪.‬‬
‫עוד מחסידי ברסלב בפשיסחא‪ :‬ר’‬
‫פשעדבורז’‬
‫היה זה כשהגיע רבי נחום לפשעדבורז’‪,‬‬
‫ובבואו לבית המדרש‪ ,‬החל מדבר עם אברים‬
‫דיבורים ממעיינו של רבינו‪ .‬כיון שהיה נראה‬
‫כאדם פשוט‪ ,‬התלוצצו ממנו רבים‪ .‬אך ר’‬
‫נחום לא נחלש בדעתו והמשיך בדבריו‪,‬‬
‫כשהוא מוסיף ומספר סיפורים על אנשי רבינו‬
‫לדורותיהם‪ .‬באותה שעה שהו בבית המדרש‪,‬‬
‫שני הגאונים הצדיקים רבי אפריימ’ל ורבי‬
‫פינחס’ל‪ ,‬הם היטו אוזנם לדבריו של ר’ נחום‪,‬‬
‫והלכו שבי אחריהם‪...‬‬
‫אותו חסיד מופלא‪ ,‬ר’ נחום שוסטר שזכה‬
‫להבעיר את אישו של רבינו בפולין‪ ,‬זכה‬
‫לקרב גם שני ענקי רוח אלו לאורו‪.‬‬
‫על רבי אפריימל קרקובסקי כותב החסיד‬
‫ר’ מוטל יגלניק‪:‬‬
‫‘’אף על פי שאי אפשר לבאר ולתאר על‬
‫כתב את חיי האיש הגדול שבענקים הדגול‬
‫בין חסידי ברסלב‪ ...‬אבל כדי שזכרו לא ימיש‬
‫מפינו‪ ,‬ושהדורות הבאים ידעו שבעולם השפל‬
‫הזה‪ ,‬חי איש כזה‪ ,‬שטיפס ועלה מדרגות כל כך‬
‫גבוהות‪ ,‬וגם להודיע את גדולת רבינו הקדוש‬
‫והנורא נ’חל נ’ובע מ’קור ח’כמה‪ ,‬רבי נחמן‬
‫מברסלב זצוק”ל שאמר ברוח קדשו בזה”ל‪:‬‬
‫‘’וויא עפעס רעכטס‪ ,‬איז מחויב צו מיר מקורב‬
‫צו ווערן’ (‪ -‬היכן שיש איזהו ‘טוב’‪ ,‬הוא מחוייב‬
‫להיות מקורב אלי) והוא היה האיש הצדיק‬
‫שהיה מקורב בלב ונפש לרבינו הקדוש‪ ,‬על‬
‫כן אמרתי ויהי מה‪ ,‬ארוצה לספר אפס קצה‬
‫ממה שעיניי ראו ולא זר‪’...‬‬
‫כמה מאדמו”רי פולין‬
‫הסמיכוהו לאדמו”ר‪ ,‬אולם‬
‫מעת שזכה להתקרב‬
‫לאורו של רבינו‪ ,‬הסיר את‬
‫בגדי אדמו”רותו‪ ,‬והיה‬
‫נוהג בפשטות גמורה‪.‬‬
‫הוא לא הסכים יותר לקבל‬
‫פדיונות וקוויטלאך‪ ,‬ובכל‬
‫פעם שהביאו לו פדיון‬
‫היה משליכו מייד מידיו‪.‬‬
‫ברבי אפריימל נתקיימו דברי חז”ל‪‘ :‬מאד‬
‫מאד הוי שפל רוח’‪ ,‬מדבר היה עם כל אדם‪,‬‬
‫אפילו עם ילדים קטנים‪ ,‬בשפלות רוח עצומה‪,‬‬
‫לטוב לבו לא היה שיעור‪ ,‬ומעולם לא רצה‬
‫להטריח שום אדם‪.‬‬
‫בספר מכתביו ‘עונג שבת’ מתגלה טפח‬
‫מגאונותו האדירה בנגלה ובנסתר‪ ,‬מתמימותו‬
‫ופשיטותו‪ ,‬ומביטולו המופלא לרבינו הקדוש‪.‬‬
‫רבי אפריימל עלה ארצה‪ ,‬בסיוע תלמידיו‬
‫רבי ישראל ורבי הלל מיכאליץ‪ ,‬אותם קרב‬
‫לרבינו וכך ניצל ממוראות השואה‪.‬‬
‫חבירו רבי פינחס עילוי (גראסבארד)‪ ,‬היה‬
‫תלמידו של בעל ה’אבני נזר’ מסוכאטשוב‪,‬‬
‫כמה מאדמו”רי פולין הסמיכוהו לאדמו”ר‪,‬‬
‫אולם מעת שזכה להתקרב לאורו של רבינו‪,‬‬
‫הסיר את בגדי אדמו”רותו‪ ,‬והיה נוהג בפשטות‬
‫גמורה‪ .‬הוא לא הסכים יותר לקבל פדיונות‬
‫וקוויטלאך‪ ,‬ובכל פעם שהביאו לו פדיון היה‬
‫משליכו מייד מידיו‪.‬‬
‫אמונתו ברבינו הקדוש ליהטה בקרבו;‬
‫בעת הקיבוץ בלובלין‪ ,‬שוחח עם הגאון רבי‬
‫מאיר שפירא‪ ,‬והשפיע עליו לומר את עשרת‬
‫מזמורי ‘תיקון הכללי’‪.‬‬
‫עוד מחסידי ברסלב שדרו בפשעדבורז’‪,‬‬
‫היו‪ :‬ר’ זאב יעקב גאלדבערג‪ ,‬ר’ דוד שמואל‬
‫וידאמא‪ ,‬ר’ יודל וויינבערג‪ ,‬ור’ זאב גולדבערג‪.‬‬
‫קארטשין‬
‫מחסידי ברסלב בקארטשין‪ :‬ר’ מרדכי‬
‫פאש‪ ,‬ר’ ישעיה פאש‪ ,‬ר’ שמואל יעקב‪ ,‬ור’‬
‫יהודה אלימלך‪.‬‬
‫קריסטיאנא‬
‫מגדולי חסידי ברסלב בעיר זו‪ :‬הגאון רבי‬
‫שלום יצחק לעוויטאן‪.‬‬
‫רובנה‬
‫מגדולי חסידי ברסלב ברובנה‪ ,‬היו‪:‬‬
‫החסיד הגדול ר’ משה שמואל לוין‪ ,‬שלאחר‬
‫התקרבותו‪ ,‬נסע לאומן ונשאר לדור שם‪ .‬רבי‬
‫משה שמואל היה מתלמידי רבי אברהם בן‬
‫רבי נחמן‪ :‬בימי זקנותו של רבי אברהם היה‬
‫מלווה אותו בלכתו אל הציון‪ ,‬והיה מספר‬
‫בהשתאות על תפילותיו בדמעות שליש בעת‬
‫שהותו בציון‪.‬‬
‫גם אחיו של ר’ משה שמואל ‪ -‬ר’ אהרן‬
‫זכה להתקרב לדרכו של רבינו‪.‬‬
‫כן דרו ברובנה החסידים הגאונים‪ :‬ר’ משה‬
‫אליעזר רוטנברג‪ ,‬ר’ שמחה הירץ מה יפית‪,‬‬
‫ור’ שניאור זלמן גרינפלד‪.‬‬
‫עוד מן החסידים הנלהבים בעיר זו‪ :‬ר’‬
‫אברהם זיבערם‪ ,‬ר’ אליהו גורפינקל‪ ,‬ר’‬
‫אברהם שוחט‪ ,‬ר’ אלחנן כהן‪ ,‬ר’ אפריים‬
‫מנשה ווייסברויט‪ ,‬ר’ אהרן שמואל דזשאק‪ ,‬ר’‬
‫בעריל נאסאלוויטץ‪ ,‬ר’ געברודער זיידענמאן‪,‬‬
‫ר’ גרשון זאבער‪ ,‬ר’ חיים ליפא הלפערין‪,‬‬
‫ר’ יאקיל גאלדין‪ ,‬ר’ יצחק העלפערסאן‪ ,‬ר’‬
‫יוסף פאלבע‪ ,‬ר’ לייב קאטף‪ ,‬ר’ ליפא ווינער‪,‬‬
‫ר’ מענדל פרישבערג‪ ,‬ר’ משה זיידענמאן‪,‬‬
‫ר’ פנחס טיטלבוים‪ ,‬ר’ שמעון ראק‪ ,‬ר’‬
‫שלמה צריף‪ ,‬ששימש כשוחט ובודק בעיירה‬
‫‘ראדוויל’‪.‬‬
‫ריפין‬
‫מחסידי ברסלב בריפין; ר’ זאב זיבענבערג‪.‬‬
‫ליפסק‬
‫מחסידי ברסלב בליפסק; ר’ יהודה יעקב‬
‫באמשטיק‬
‫ליפנא‬
‫מחסידי ברסלב בליפנא; ר’ יהודה לייב‬
‫איילענבערג‪.‬‬
‫מאציעאוב‬
‫מחסידי ברסלב במאציעאוב; ר’ משה‬
‫מרדכי זיסמאן‪.‬‬
‫סאליץ‬
‫בעיר סאליץ הסמוכה לאוסטרובצה‬
‫התגורר החסיד ר’ בירך רובינזון‪ ,‬לאחר נישואיו‪,‬‬
‫משם נהג להתכתב רבות עם חבירו החסיד‬
‫הגדול רבי משה דוד טעביל אייזנמאן‪ ,‬בדברי‬
‫תורה הנובעים ממעיינו של רבינו הקדוש‪.‬‬
‫שידלובצה‬
‫בשידלובצה התגורר החסיד המופלג רבי‬
‫משה דוד טעבל אייזמאן‪ .‬אמרו עליו שכל‬
‫דבר שלמד‪ ,‬שוב לא שכח‪ ,‬הוא ידע על‬
‫פה ש”ס ופוסקים‪ ,‬והגאון רבי מאיר יחיאל‬
‫מאוסטרובצה‪ ,‬שלמד עמו בחברותא‪ ,‬היה‬
‫מכנהו‪‘ :‬ארון הספרים שלי’‪.‬‬
‫ר’ משה דוד טעבל‪ ,‬התקרב לדרך רבינו‬
‫ע”י החסיד הגדול רבי אברהם יצחק וייסזאנד‪,‬‬
‫כאשר למד אצלו באוסטרובצה‪.‬‬
‫חבירו החסיד ר’ בירך רובינזון כותב עליו‪:‬‬
‫‘היו מספרים עליו שהיה יושב הרבה שנים‬
‫במרתף‪ ,‬ולמד שם‪ ,‬ולא יצא‪ ,‬רק על ההכרח‬
‫מה שנצרך‪ .‬ואחר כך כשיצא‪ ,‬כמעט שהיה‬
‫קשה לו לילך‪ ,‬ונפל פעם אחת על האילן אצל‬
‫הכותל‪ .‬וזה היה עושה בשביל שמירת עינים‪,‬‬
‫והיו אומרים עליו שהיה צדיק וקדוש בעניין‬
‫שמירת הברית‪.‬‬
‫‘והיה מתמיד גדול; היה יכול ללמוד על‬
‫מקום אחד הרבה שעות ולא זז‪ .‬אין לי דיבורים‬
‫יותר‪ ,‬מה שנוכל לדבר ממנו‪ ,‬כל ימי חייו היה‬
‫משתוקק ודואג לזכות להיות על ציון של רבינו‬
‫ז”ל‪ ,‬ובכה מפני מה הוא לא זכה לזה’‪.‬‬
‫יאנוב‬
‫ביאנוב היה קיים קיבוץ גדול של חסידי‬
‫ברסלב‪ ,‬מתוכם‪ :‬ר’ אליעזר קוימאן‪ ,‬ר’ אפריים‬
‫זינגער‪ ,‬ר’ אליעזר שולקלאפער‪ ,‬ר’ בנימין‬
‫חיים ריכטער‪ ,‬ר’ זאב סגל‪ ,‬ר’ חיים גענזאל‪,‬‬
‫ר’ בנימין ענגלענדער‪ ,‬ר’ יוסף גוטרמאן‪ ,‬ר’‬
‫יואל רייזוואסער‪ ,‬ר’ יעקב רוזנבלום‪ ,‬ר’ משה‬
‫אהרן רוזנבלום‪ ,‬ר’ ישראל מרדכי עפלבוים‪,‬‬
‫ר’ יוסף עפלבוים‪ ,‬ר’ יעקב פיינבוך‪ ,‬ר’ יצחק‬
‫שולמייסטער‪ ,‬ר’ יצחק שקלארז‪ ,‬ר’ מיכאל‬
‫שטיינקלאפער‪ ,‬ר’ מאיר קאטליערסקי‪ ,‬ר’‬
‫משה אהרן פישמאן‪ ,‬ר’ צבי דוד בירנבוים‪ ,‬ר’‬
‫מנחם ווינסמאן‪ ,‬ר’ צבי מאן‪ ,‬ר’ שבתי לעבזאן‪,‬‬
‫ר’ מנחם גרינבוים ור’ נחום פאקמאן‪.‬‬
‫ביאנוב‪ ,‬דר גם החסיד ר’ גבריאל קעפלער‪,‬‬
‫הוא ניצל מאימי המלחמה ועלה ארצה‬
‫כשהוא מתמסר לעבודת בוראו‪ .‬ר’ גבריאל‬
‫הדפיס בשנת תשי”ג את הספר משיבת נפש‪,‬‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫וישקוב‬
‫מחסידי ברסלב בוישקוב‪ :‬ר’ אברהם‬
‫געלבארד‪ .‬לאחר פרוץ השואה נמלט עם אחיו‬
‫ר’ משה ועוד מאנ”ש לרוסיה‪ ,‬אולם בראותו‬
‫שגם שם נרדפים יהודים‪ ,‬חזר על עקבותיו‪.‬‬
‫פאלטוסק‬
‫על חסידי ברסלב בפאלטוסק‪ ,‬נמנו‪:‬‬
‫ר’ אברהם רזשעפקא‪ ,‬ר’ ישראל גרשון‬
‫רזשעפקא‪ ,‬ר’ אברהם קאנארעק‪ ,‬ר’ יחיאל‬
‫מאיר אסמאן‪ ,‬ור’ משה יוסף געלבארד‪.‬‬
‫קאוועל‬
‫מחסידי ברסלב בקאוועל‪ :‬ר’ אברהם אבא‬
‫זעממעל ובנו צבי‪.‬‬
‫במכתבו מפרשת שלח שנת ת”ש‪,‬‬
‫בעיצומה של המלחמה‪ ,‬מספר החסיד ר’‬
‫רפאל לאנדא מוורשה‪ ,‬כי נמלט ליאנוב‪ ,‬ועמו‬
‫נמצאים קבוצת בחורים מחסידי ברסלב‪,‬‬
‫ביניהם הבחור צבי בנו של ר’ אברהם אבא‬
‫זעממעל‪.‬‬
‫קאטערבורג‬
‫מחסידי ברסלב בקאטערבורג‪ :‬ר’ יחיאל‬
‫מארק‪ ,‬וחסיד נוסף בשם ר’ שמעון‪.‬‬
‫קאנסטאנטינוב‬
‫מחסידי ברסלב בקאנסטאנטינוב‪ :‬ר’ ברוך‬
‫בענדיט ווינטער‪.‬‬
‫קראשניק‬
‫מחסידי ברסלב בקראשניק‪ :‬ר’ יצחק‬
‫אייזיק אויסשפעטער‪.‬‬
‫ריישא‬
‫להט של אמונה ‪ -‬ר’ יצחק‬
‫ברייטר‬
‫מחסידי ברסלב בריישא‪ :‬ר’ שלמה‬
‫בערגער‪.‬‬
‫בוורשה בירת פולין‪ ,‬יקדו לפידי אש והבעירו‬
‫את שלהבת תורתו של רבינו בכל סביבותיהם‪,‬‬
‫הלא הם החסידים הגדולים‪ :‬רבי יצחק ברייטר‪,‬‬
‫ורבי אהרן לייב ציגלמאן‪ ,‬ששמותיהם חקוקים‬
‫באותיות של אש על ספרו של רבינו הקדוש‪.‬‬
‫מחסידי ברסלב בשעדליץ‪ :‬ר’ יוסף ירליכט‪,‬‬
‫ר’ יוסף נפתלי קאמיעניעץ‪ ,‬ר’ צבי יוסף‬
‫בוכהאלטער‪ ,‬ר’ עזריאל לעסמאן‪ ,‬ר’ צבי‬
‫ווסרשטיין‪.‬‬
‫כוח מופלא היה לו לרבי יצחק בדיבורו;‬
‫בנועם אמרי פיו קירב רבים לדרך רבינו‪,‬‬
‫והביאם אל ציונו הקדוש באומן‪ .‬בעלי תשובה‬
‫רבים עשה‪ ,‬בהצילו אותם מרשת ה’השכלה’‬
‫והכפירה‪ ,‬ע”י דיבוריו הקדושים של רבינו‪.‬‬
‫שעדליץ‬
‫בשעדליץ התגורר החסיד ר’ יוסף ארליך; ר’‬
‫יוסף היה גיסו של ר’ יצחק גרשטנקורן‪ ,‬מייסד‬
‫ובונה העיר בני ברק‪ ,‬והוא פעל במרץ רב כדי‬
‫להעלות חסידי ברסלב מפולין לארץ ישראל‪,‬‬
‫כדי להתיישב בה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬התכוון רבי‬
‫יצחק ברייטר ועמו עוד רבים לעלות ארצה‪,‬‬
‫אלא שנטרפה השעה‪ ,‬ורק בודדים מהם‬
‫הצליחו לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ביניהם ר’ יוסף‬
‫עצמו‪ ,‬ר’ שמואל טרינובסקי‪ ,‬ר’ אברהם גוז‪,‬‬
‫ועוד כמה חסידים‪.‬‬
‫ואילו רוב מניינם ובניינם של חסידי ברסלב‪,‬‬
‫נהרגו על קידוש שמו יתברך‪.‬‬
‫רדומסק‬
‫ה’תפארת שלמה’ – חיבה‬
‫יתרה לספרי רביז”ל‬
‫בעל ה’תפארת שלמה’ מרדומסק זצ”ל‬
‫נודע בחיבתו לספרי רבינו הקדוש‪ ,‬בספרו‬
‫הביא מדברי רבינו‪ .‬כן היה רגיל באמירת‬
‫‘ליקוטי תפילות’‪ ,‬ובלימוד ‘ליקוטי הלכות’‪ ,‬ועד‬
‫היום נמצא הספר ליקוטי הלכות שלו‪ ,‬ועליו‬
‫חתימתו וחתימות בנו ונכדו‪.‬‬
‫רבים מחסידיו עסקו אף הם בספרי רבינו;‬
‫החסיד רבי הירש לייב ליפל סיפר‪ ,‬כי אביו ר’‬
‫אהרן בצלאל שהיה מחסידי רדומסק היה‬
‫נוהג ללמוד בספרי רבינו‪ ,‬בזכות אחד מספרים‬
‫אלו התקרב בנו לדרך רבינו‪.‬‬
‫מחסידי ברסלב ברדומסק‪ ,‬היו‪ :‬ר’ מרדכי‬
‫ווינטרויב‪ ,‬ור’ שמואל נתן רוזנצוויג‪ .‬ר’ משה‬
‫אהרן ציטרינבוים‪.‬‬
‫ר' הירש לייב ליפל‬
‫ווארשה‬
‫רבי יצחק היה תלמידו של החסיד הגדול‬
‫רבי שמשון ברסקי‪ ,‬וממנו קיבל את ההרגש‬
‫הגדול בדברי רבינו‪ ,‬ואת האמונה הפנימית‬
‫ב’השגחה פרטית’‪ .‬מרבה היה לדבר על‬
‫חשיבות ה’התבודדות’‪ ,‬והשיחה בינו לבין‬
‫קונו‪ ,‬אשר על ידה זוכים להתקרב לה’ באמת‪,‬‬
‫ולקבל את תיקוניו של רבינו הקדוש‪.‬‬
‫זמן קצר אחרי נסיעתו‪,‬‬
‫התדפקו שוטרים על דלת‬
‫ביתו עם צו מעצר עבורו‪,‬‬
‫עקב היותו עריק מן הצבא‪,‬‬
‫רק אז התברר שאם לא‬
‫היה נוסע לאומן‪ ,‬היה‬
‫מבלה את היום הקדוש‬
‫בתא מעצר‪...‬‬
‫מידי שנה בשנה‪ ,‬היה נוסע לציון רבינו‬
‫באומן לראש השנה‪ ,‬ובכל פעם מחדש‬
‫השתטחו נגדו מניעות חדשות‪ ,‬גדולות‬
‫ועצומות‪ ,‬שללא מסירות נפש לא היה‬
‫באפשרותו לשברן‪ ,‬עד שהיה הדבר לפלא‪.‬‬
‫באחת השנים‪ ,‬נקבע משפט לחותנו ביום‬
‫ר”ה‪ ,‬כאשר רבי יצחק אמור להעיד לטובתו‪,‬‬
‫אולם ר’ יצחק החליט להעדר מן המשפט‬
‫ולנסוע לאומן‪ ,‬בזכות נסיעתו זו התרחש נס‬
‫כפול‪ :‬זמן קצר אחרי נסיעתו‪ ,‬התדפקו שוטרים‬
‫על דלת ביתו עם צו מעצר עבורו‪ ,‬עקב היותו‬
‫עריק מן הצבא‪ ,‬רק אז התברר שאם לא היה‬
‫נוסע לאומן‪ ,‬היה מבלה את היום הקדוש בתא‬
‫מעצר‪...‬‬
‫הנס השני ארע במשפט עצמו‪ ,‬כאשר‬
‫העד הראשי התבלבל לפתע וסתר את דבריו‬
‫הראשונים; בעקבות כך בוטלה התביעה‪,‬‬
‫וחותנו יצא זכאי‪.‬‬
‫כשבאחת השנים לא הצליח רבי יצחק‬
‫להגיע לאומן לר”ה‪ ,‬שלח וידוי דברים שכתב‪,‬‬
‫וביקש שיאמרוהו בשמו על ציון רבינו‪.‬‬
‫או אז‪ ,‬הבין ר’ יצחק שכל המניעות היו‬
‫מעשי בעל דבר‪ ,‬כדי למנוע ממנו את תיקוניו‬
‫הנפלאים של רבינו בר”ה‪.‬‬
‫מתבודד ובעל בכי עצום היה רבי יצחק‪,‬‬
‫תלמידו רבי מוטל יגלניק‪ ,‬כותב‪‘ :‬ראיתי אצלו‬
‫בסליחות הראשון‪ ,‬שכל הסליחות היה רטוב‬
‫מדמעות’‪.‬‬
‫במכתבו של רבי אהרן לייב משנת תרפ”א‪,‬‬
‫הוא מספר על נסיון שעשו רבי יצחק ברייטר‪,‬‬
‫ור’ ישראל זינגר מוורשה ובנו הבחור נחמן‪,‬‬
‫להבריח את הגבול לאומן‪ ,‬לאחר שנסגרו‬
‫הגבולות‪.‬‬
‫הם הגיעו עד לעיירה טשעשטין לגשר של‬
‫הגבול‪ ,‬ושם נתפסו ר’ ישראל ובנו‪ .‬בעוד רבי‬
‫יצחק מצליח להמלט לקראקא‪.‬‬
‫ר’ ישראל ובנו שוחררו ממעצרם כעבור‬
‫שלשה ימים‪ ,‬אולם השלשה לא ויתרו‪ ,‬וניסו‬
‫שוב להבריח את הגבול‪...‬‬
‫הוידוי דברים בכת"י של ר' יצחק ברייטער‬
‫בוורשה יסד רבי יצחק את ‘בי כנישתא‬
‫חדא’ ‪ -‬התחברות חברים יחד‪ ,‬ללימוד ספרי‬
‫רבינו במשמרות‪ ,‬במשך כל שעות היום‪ .‬כן‬
‫הפרישו בני החבורה מהכנסותיהם עבור‬
‫הדפסת ספרי רבינו‪ ,‬וכדי שבכל שנה‪ ,‬יוכלו‬
‫שניים מבני החבורה לנסוע לארץ ישראל‪.‬‬
‫בבית החסידים ברחוב נווליפיע ‪ ,28‬אף‬
‫התקיימה ישיבת ‘תורת אמת ואמונה’‪ ,‬בה‬
‫למדו בחורי חסידי ברסלב‪ ,‬ש”ס ופוסקים‬
‫וספרי רבינו‪ ,‬ושם גדלו והיו לחסידים נלהבים‬
‫המקושרים בכל נימי נשמתם ברבינו הקדוש‪.‬‬
‫מספר ר’ שלמה זלמן פרישבלט‪ ,‬בנו של‬
‫ר’ יצחק מאיר פרישבלט‪ ,‬מחסידי ברסלב‬
‫בוורשה‪‘ :‬וזכורני שקירב את אבי לחסידות‬
‫ברסלב חבירו לספסל הלימודים בשטיבל של‬
‫אלכסנדר ‪ -‬ר’ נחום גולדפרב ז”ל מחסידי‬
‫ברסלב המובהקים‪ ,‬בשנת תרע”ז‪ ,‬כשאבי ז”ל‬
‫חזר ממלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בא חבירו ר’‬
‫נחום לבקרו‪ ,‬זה היה בשבת קודש‪ ,‬והביקור‬
‫הראשון בבית חסידי ברסלב (הראשון)‬
‫בווארשה‪ ,‬היה במנחה ברעוא דרעוין‪ ,‬ונשארנו‬
‫שם גם לשלש סעודות‪ ,‬ומאז כבר לא מש‬
‫מתוך האהל‪.‬‬
‫‘כשהייתי עוד נער צעיר לפני הבר‬
‫מצוה‪ ,‬נוסדה ישיבת ברסלב בשם ‘תורת‬
‫אמת ואמונה’‪ ,‬בראשה עמד העניו והצדיק‬
‫הדגול שבין אנ”ש‪ ,‬הרב ר’ אלחנן ספקטור‬
‫(שליט”א) זכיתי להיות נמנה בין תלמידיו‪,‬‬
‫וכשהישיבה גדלה ומנתה כבר כמה כיתות‪,‬‬
‫הביאו לנהל את הישיבה את הצדיק הקדוש‬
‫והטהור‪ ,‬הלמדן הגדול בנגלה ובנסתר רבי‬
‫אברהם יצחק זצ”ל מאוסטרובצא‪ .‬היה קיים‬
‫גם מטבח מסודר לתלמידים‪ ,‬והישיבה היתה‬
‫באמת מוקד חשוב ומקור משיכה להתקרב‬
‫לחסידות ברסלב‪ ,‬הן מוורשה עצמה‪ ,‬והן לאלו‬
‫שבאו מיתר ערי ועיירות פולני’ה’‪...‬‬
‫‘אמי הצדקנית נ”ע היתה מצטיינת‬
‫בהתנדבותה ובתמיכתה למען הישיבה‬
‫הקדושה’‪.‬‬
‫‘אני הקטן‪ ,‬נשארתי בין האחרונים בישיבה‪,‬‬
‫יחד עם הבן של רבי אלחנן ‪ -‬ר’ דוד ספקטור‪:‬‬
‫ובנו של רבי יצחק ברייטר ‪ -‬דוד הי”ד; אחד‬
‫מהאחים הדגולים של ר’ אליהו ור’ יעקב‬
‫קוטיינר‪ ,‬הבחור יוסף הי”ד; הבחור משה‬
‫אלברט הי”ד; המגיד שיעור האחרון‪ ,‬היה רבי‬
‫יעקב קוטיינר זצ”ל‪ ,‬מגדולי חסידי ברסלב‪,‬‬
‫כולם קדושי השואה‪ ,‬ה’ יקום דמם’‪.‬‬
‫קירוב חוצה גבולות – רבי‬
‫אהרן לייב ציגלמאן‬
‫החסיד הגדול רבי אהרן לייב ציגלמאן‬
‫מוארשה‪ ,‬התקרב לאורו של רבינו ע”י החסיד‬
‫המופלא רבי שלמה גבריאל; היה זה לאחר‬
‫ששמע מרבי יצחק ברייטר‪ ,‬דברים בשבחו‬
‫של רבי שלמה; ר’ אהרן לייב שהיה עדיין נער‬
‫צעיר‪ ,‬ומבקש ה’‪ ,‬החליט לנסוע אל ביתו של‬
‫רבי שלמה ולשוחח עמו‪ ,‬כשהתדפק על דלתו‪,‬‬
‫שאלו רבי שלמה‪‘ :‬מה רצונך?’ ‘מעיר סמוכה‬
‫אני’ השיב אהרן לייב הצעיר‪ ,‬שם הכרתי‬
‫את רבי יצחק בריייטר שסיפר לי בשבחכם‪,‬‬
‫שבכוחם להבעיר לבו של אדם בעבודת ה’‪.‬‬
‫‘אין לי מצד עצמי מאומה’ נענה רבי‬
‫שלמה‪‘ :‬הכל מכוחו של הרבי הקדוש‬
‫מברסלב! אבל אם רצונך לשמוע דברי אמת‪,‬‬
‫הרבה נשוחח יחדיו’‪ ...‬שעה ארוכה האזין‬
‫אהרן לייב לדבריו הלוהטים של רבי שלמה‬
‫גבריאל‪ ,‬שחדרו למעמקי ליבו והציתו בקרבו‬
‫את אישו של רבינו‪ .‬וכך‪ ,‬בזכות הכרותו עם רבי‬
‫יצחק ברייטר‪ ,‬ובזכות דבריו המלהיבים של רבי‬
‫שלמה גבריאל‪ ,‬זכה והיה לאחד מגדולי חסידי‬
‫ברסלב‪.‬‬
‫רבי אהרן לייב קרב רבים לדרך רבינו‪:‬‬
‫מכל גווני הציבור בוורשה היהודית‪ ,‬הגיעו אל‬
‫שיעוריו‪ :‬חסידים ומתנגדים‪ ,‬אנשי רפואה‪,‬‬
‫עיתונאים‪ ,‬ואפילו ראשי מפלגות ציונות‪ .‬דבריו‬
‫הנלבבים חילחלו אל הלבבות‪ ,‬והשיבו יהודים‬
‫תועים רבים לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫רבי אהרן לייב‪ ,‬אף שיכנע את רבי יצחק‬
‫ברייטר שיעקור את מגוריו מנליינצ’וב הקטנה‬
‫אל וורשה; שבה קירב רבי יצחק המונים‬
‫לחסידות ברסלב‪.‬‬
‫רבי אהרן לייב מסר את נפשו לקיום צוואת‬
‫מוהרנ”ת ‪‘ :‬יפוצו מעיינותיך חוצה’‪ ,‬את כל חייו‬
‫הקדיש עבור העבודה הנשגבה של הדפסת‬
‫ספרי רבינו‪ :‬תודות למסירותו של חסיד גדול‬
‫זה‪ ,‬לא היתה כמעט עיר ועיירה בפולין‪ ,‬שלא‬
‫הגיעו אליה ספרי רבינו‪ ,‬כך הגיעו תורותיו‪,‬‬
‫שיחותיו ומעשיותיו אל ליבם של אלפים‬
‫והציתו בלבם שלהבת טהורה לבוראם‪.‬‬
‫לעזרתו של רבי אהרן לייב‪ ,‬נרתמו מאות‬
‫חסידים‪ ,‬שנהגו מידי חודש למסור לו ‘מס‬
‫חודשי’ מהכנסותיהם‪ ,‬קודש להפצת אורו של‬
‫רבינו‪.‬‬
‫כל עוד התאפשרה הנסיעה לאומן‪ ,‬היו‬
‫החסידים בפולין עושים בכל שנה את דרכם‬
‫אל ציון רבינו לראש השנה‪ ,‬כשהם ממלאים‬
‫קרונות שלמים‪.‬‬
‫עם סגירת הגבולות‪ ,‬לא פסקו געגועיהם‬
‫לציון רבינו אפילו לרגע‪ ,‬באחד ממכתביו‬
‫מאותם ימים‪ ,‬כותב רבי אהרן לייב לחביריו‪:‬‬
‫‘כבוד רבותי וחבריי‪ ,‬ה’ עליהם יחיו! הנה ימי‬
‫ראש השנה הבא עלינו לטובה ממשמשין‬
‫ובאין‪ .‬כמעט עבר קיץ וכלה קציר‪ ,‬ועדיין לא‬
‫נושענו! עדיין אין לנו דרך כבושה‪ ,‬שנוכל‬
‫לזכות לנסוע על ראש השנה לרבינו הקדוש‬
‫ולהשתטח בערב ראש השנה‪ ,‬בתפילה על‬
‫ציונו הקדוש‪ ,‬ולהתפלל שם‪ ,‬שנזכה להתעורר‬
‫בתשובה אמיתית כרצונו יתברך‪ ,‬וכרצון‬
‫הצדיק האמת‪ ...‬והנה‪ ,‬אף שאנו אנוסים‬
‫במניעה הזאת‪ ,‬וכמעט שאין בחירה על זאת‪,‬‬
‫אבל בטח נשאר לנו דבר שנוכל לקיימו‪ ,‬ולכן‬
‫כשנתבונן בספרי רבינו ז”ל ובספרי תלמידו‬
‫הקדוש‪ ,‬נראה לדעת‪ ,‬שאין לך דבר שעומד‬
‫בפני הרצון‪ ,‬והפירוש הוא‪ ,‬שאף שיש איזה‬
‫מניעה על איזה דבר‪ ,‬אבל על ה’רצון’ אין שום‬
‫מניעה‪ ,‬היינו שאין לנו לעזוב הרצון והחשק‬
‫בשביל המניעה’ ‪- - -‬‬
‫על הדלת‪ ,‬וכשזו נפתחה‬
‫לפניו‪ ,‬ביקש מבעל הבית‬
‫לראות את ‘סחורותיו’‬
‫מאות מחסידי ברסלב התגוררו בוורשה‪,‬‬
‫מתוכם‪ :‬החסיד הדגול רבי מתתיהו ברזסקי‪,‬‬
‫גאון וקדוש ודבוק בכל לבו ברבינו‪ ,‬רבי‬
‫מתתיהו עבר לדור באומן‪ ,‬מאוחר יותר‬
‫הוגלה לסיביר ועקבותיו לא נודעו‪ .‬גם אחיו‪,‬‬
‫רבי יצחק גרשון ברזסקי‪ ,‬ובנו יעקב זאב‬
‫התקרבו לחסידות ברסלב‪ .‬ר’ יצחק גרשון‬
‫שימש כבעל תפילה בקיבוץ בלובלין‪ .‬כן‬
‫התגוררו בוורשה‪ :‬ר’ ישראל דוד גרינהויז‪ ,‬ור’‬
‫שלמה יהודה האפמאן‪ ,‬שניהם מבעלי תפילה‬
‫בקיבוץ בלובלין‪ ,‬ר’ אליהו קאמינקאווסקי‪,‬‬
‫ר’ אברהם ישעיה לינדוואסער‪ ,‬ר’ אליעזר‬
‫פרץ וועסטינצוויג‪ ,‬ר’ אליהו קוטיינר‪ ,‬ר’‬
‫אלחנן טרעבלינסקי‪ ,‬ר’ אליעזר ליפא פיש‪,‬‬
‫ר’ אברהם חיים שארפשטיין‪ ,‬ר’ אברהם‬
‫רובינשטיין‪ ,‬ר’ אליעזר יהודה אלטערוויין‪ ,‬ר’‬
‫אהרן פערלמאן‪ ,‬ר’ אליעזר ליפא בורשטיין‪,‬‬
‫ר’ אברהם יצחק גערשטיין‪ ,‬ר’ אברהם מרדכי‬
‫האכצייט‪ ,‬ר’ אברהם יצחק מלינעק‪ ,‬ר’ אהרן‬
‫משה פרוזשינסקי‪ ,‬ר’ אברהם געלערמאן‪ ,‬ר’‬
‫אברהם נטע איוואנטיק‪ ,‬ר’ אריה ראזענבערג‪,‬‬
‫ר’ אליעזר משה גאלדשניידער‪ ,‬ר’ אריה‬
‫אלימלך פינקעלשטיין‪ ,‬ר’ אלעזר מאיר‬
‫מיאדאווניק‪ ,‬ר’ אפריים בורשטיין‪ ,‬ר’ אשר‬
‫מילגרוים‪ ,‬ר’ אברהם נחום פשעוואזמאן‪,‬‬
‫ר’ אברהם בלומענשטיין‪ ,‬ר’ אברהם יוסף‬
‫קליינמאן‪.‬‬
‫סיפר החסיד רבי יצחק גלבך‪ ,‬כי בבחרותו‪,‬‬
‫כאשר למד בוורשה‪ ,‬ראה פעם יהודי ההולך‬
‫רבי יצחק שם לב‪ ,‬כי‬
‫ביני לביני‪ ,‬מדבר ‘רוכל’‬
‫זה בינו לבין עצמו‪ ,‬הוא‬
‫הסתקרן לדעת את פשר‬
‫הדבר ועקב אחרי אותו‬
‫יהודי‪ ,‬עד שהגיע אל ביתו‪,‬‬
‫ששכן במרתף נמוך מתחת‬
‫לפני הקרקע‪ .‬נקש הנער‬
‫ר' יצחק גרשון ברזסקי‬
‫ברחוב‪ ,‬כשהוא מוביל עגלה עם ‘אלטע זאכן’‪-‬‬
‫חפצים ישנים למכירה‪ ,‬ומידי פעם מכריז על‬
‫מרכולתו‪ .‬רבי יצחק שם לב‪ ,‬כי ביני לביני‪,‬‬
‫מדבר ‘רוכל’ זה בינו לבין עצמו‪ ,‬הוא הסתקרן‬
‫לדעת את פשר הדבר ועקב אחרי אותו יהודי‪,‬‬
‫עד שהגיע אל ביתו‪ ,‬ששכן במרתף נמוך‬
‫מתחת לפני הקרקע‪ .‬נקש הנער על הדלת‪,‬‬
‫וכשזו נפתחה לפניו‪ ,‬ביקש מבעל הבית לראות‬
‫את ‘סחורותיו’‪ ,‬ה’רוכל’ שטביעת עין היתה לו‬
‫בבני אדם‪ ,‬הבין שלא זו הסיבה שהביאה את‬
‫הנער אל פתחו‪ ,‬ושאל אותו לחפצו‪.‬‬
‫קאמינקאווסקי‪ ,‬ר’ פסח ראווינסקי‪ ,‬ר’‬
‫פינחס ווינפעלד ר’ פינחס פעפער‪ ,‬ר’ צבי‬
‫בארנשטיין‪ ,‬ר’ צבי גיבערשטיין‪ ,‬ר’ צבי צוקר‬
‫(עלה לא”י וניצל מגיא ההריגה)‪ ,‬ר’ ראובן‬
‫געשייד‪ ,‬ר’ רפאל יצחק קארינבלוט‪ ,‬רבי רפאל‬
‫לאנדא‪ ,‬ר’ שלמה זלמן שערפינסקי‪ ,‬ר’ שלמה‬
‫גערשטיין‪ ,‬ר’ שמחה גוטהארץ‪ ,‬ר’ שרגא פייבל‬
‫פיינער‪ ,‬ר’ שלמה קאמינקאווסקי‪ ,‬ר’ שמואל‬
‫מיטעלפונקט‪ ,‬ר’ שכנא חיים קארקוליאטור‪,‬‬
‫ר’ שלום העשל הכהן‪ ,‬ר’ שמואל מרדכי‬
‫טריאנאווסקי‪ ,‬ר’ שמחה קאמינקאווסקי‪,‬‬
‫ר’ שלמה אריה מידא‪ ,‬ר’ שמואל אלטער‬
‫קלייטמאן‪ ,‬ר’ שמעון פעפער‪.‬‬
‫‘שמעתי אתכם מדברים בינכם לבין‬
‫עצמכם’ אמר לו רבי יצחק‪‘ ,‬סקרן אני לדעת‬
‫אל מי דיברתם’‪.‬‬
‫‘אהה נערי היקר‪ ,‬אסביר לך את מנהגי’‪:‬‬
‫הרבי הקדוש רבי נחמן מברסלב‪ ,‬לימדנו‬
‫להשיח את כל לבנו בכל יום לפני ה’‪ ,‬לכן‪,‬‬
‫תוך כדי עבודתי מפרש אני שיחתי לפני בורא‬
‫עולם שאזכה לעבדו בלב שלם’‪ .‬אותו ‘רוכל’‪,‬‬
‫היה לא אחר מאשר החסיד רבי בצלאל פפר‪,‬‬
‫מיקירי אנ”ש בוורשה‪.‬‬
‫עוד מחסידי ברסלב בוורשה‪ ,‬היו‪ :‬ר’‬
‫גרשון עמנואל סטאשעווסקי‪ ,‬ר’ דוד גדליה‬
‫שטיינזאלץ‪ ,‬ר’ דוב ליבערמאן‪ ,‬ר’ דוד דוב‬
‫פרייטאג‪ ,‬ר’ דוד האפמאן‪ ,‬ר’ דוד אצאפ‪ ,‬ר’‬
‫דוד געלבלום‪ ,‬ר’ דוד שלמה ספעקטאר‪ ,‬ר’‬
‫דוב זילבערמאן‪ ,‬ר’ זאב זיגעלמאן‪ ,‬החסיד‬
‫הגדול רבי לייבל צערטנר‪ ,‬שנסע לאומן והיה‬
‫מגדולי העובדי ה’‪ ,‬אחיו‪ :‬ר’ חיים צערטנר‪ ,‬ר’‬
‫חיים זאב געלבענדארף‪ ,‬ר’ זאב רויזנבערג‪,‬‬
‫ר’ חיים דוד זאב לעוו‪ ,‬ר’ חיים פעלדמאן‪ ,‬ר’‬
‫חיים זיידענווארים‪ ,‬ר’ יחיאל זיידענווארים‪,‬‬
‫ושני בניו‪ :‬אשר ובנימין‪ ,‬ר’ חיים הערינגפעלד‪,‬‬
‫ר’ חיים שמואל נתן לעווערטאווסקי‪ ,‬ר’‬
‫יעקב ציגלער‪ ,‬ר’ ירחמיאל יעקב דאמבראט‪,‬‬
‫ר’ יהודה צבי מייננעמער‪ ,‬ר’ יצחק אייזיק‬
‫איילבוים (ניצל מגיא ההריגה) ר’ יצחק‬
‫לאטהע‪ ,‬ר’ יצחק מנחם שטיינזאלץ‪ ,‬ר’ יוסף‬
‫חיים בורשטיין‪ ,‬ר’ יהודה אריה סענדאטש‪ ,‬ר’‬
‫יעקב יצחק אלטער לייב‪ ,‬ר’ ישראל שלמה‬
‫קלינגער‪ ,‬ר’ ישראל פסח ראווינסקי‪ ,‬ר’ יהודה‬
‫אריה ליאנאייל‪ ,‬ר’ יוסף אריה לינדוואסער‪,‬‬
‫ר’ יחיאל יצחק אייזיק פיינער‪ ,‬ר’ יוסף יהושע‬
‫נאאוטשיטשעל‪ ,‬ר’ יצחק שלמה זיגעלמאן ר’‬
‫ישראל אברהם ערינבערג‪ ,‬ר’ יוסף פראש‪ ,‬ר’‬
‫יעקב וואסערמאן‪ ,‬ר’ יעקב יצחק לאזעווניק‪,‬‬
‫ר’ יוסף קארנדרעקסלער‪ ,‬ר’ ישראל אריה‬
‫זילבערבערג‪ ,‬ר’ יוסף דוד זילבערבערג‪,‬‬
‫ר’ משה חיים זילבערבערג‪ ,‬ר’ יצחק ברוך‬
‫טילבער‪ ,‬ר’ יהודה הערמאן‪ ,‬ר’ ישכר שלמה‬
‫בורשטיין‪ ,‬ר’ ישכר ראשיצקע‪ ,‬ר’ ישראל‬
‫ר' אברהם יעקב גולדרייך‬
‫הערשענבארן‪ ,‬ר’ יצחק מאיר זיבערשטיין‪,‬‬
‫רבי יצחק גלבך‪( ,‬נמלט לרוסיה‪ ,‬ניצל מגיא‬
‫ההריגה ועלה לארץ ישראל) ר’ יחזקאל‬
‫פעטער‪ ,‬ר’ יחיאל מאיר ווייסמאן‪ ,‬ר’ יואל‬
‫מינץ‪ ,‬ר’ יעקב יחיאל ראזאמנע‪ ,‬ר’ יהודה‬
‫אריה שטאזינגער‪ ,‬ר’ יקותיאל יעקב נערווער‪,‬‬
‫ר’ יצחק מאיר פרישבלט‪ ,‬ר’ יוסף קוטיינער‪,‬‬
‫ר’ ישראל ברייער‪ ,‬ר’ יוסף ווירטה‪ ,‬ר’ ישעיה‬
‫דוד מיעדזיאנסקי‪ ,‬ר’ מרדכי יוסף ליכטשטיין‪,‬‬
‫ר’ מנחם מענדרזשעזשיצקי‪ ,‬ר’ משה‬
‫צוקערמאן‪ ,‬ר’ מרדכי נתן דוד איגעלניק (עלה‬
‫לא”י לפני המלחמה‪ ,‬וניצל מגיא ההריגה)‪,‬‬
‫ר’ משה בצלאל שארפשטיין‪ ,‬ר’ מרדכי‬
‫סטאשעווסקי‪ ,‬ר’ משה ראשינער‪ ,‬ר’ משה‬
‫דוד לאקארעוויטש‪ ,‬ר’ משה וואלדינגער‪ ,‬ר’‬
‫מאיר יוסף האפמאן‪ ,‬ר’ משה וויינשטאט‪ ,‬ר’‬
‫משה בוים‪ ,‬ר’ מרדכי יעקב קוטיינער‪ ,‬ר’ מאיר‬
‫פרומערמאן‪ ,‬ר’ משה עלנארט‪ ,‬ר’ מנחם‬
‫מנדל גאנץ‪ ,‬ר’ משה זאב האכנסלאבער‪,‬‬
‫ר’ נחום גאלדפארב‪ ,‬ר’ נח זונשיין‪ ,‬ר’ נטע‬
‫גולדשטיין‪ ,‬ר’ נפתלי זאב קרייקערמאן‪ ,‬ר’ נתן‬
‫דוד זשערניצקא‪ ,‬ר’ נחמן ראזמאנע‪ ,‬הבחורים‬
‫נחמן ונתן ודוד‪ ,‬בני רבי יצחק ברייטר‪ ,‬הבחורים‬
‫נחמן וראובן מאיר בני רבי אהרן לייב ציגלמאן‪.‬‬
‫במכתבו כותב ראובן מאיר לחבירו‪‘ :‬זכיתי‬
‫על ידי אדוני אבי מורי נרו יאיר‪ ,‬וע”י שברוך ה’‬
‫ביתנו בית ועד לחכמים‪ ,‬ומתוך כך הרבה זכיתי‬
‫לשמוע ולשמש תלמידי חכמים‪ ,‬כידוע לכבודו‬
‫כל זאת היטב‪ ,‬ועי”ז נקבע בלבי גודל יקרת‬
‫וקדושת רבינו ז”ל‪ ,‬ולימודיו הקדושים ועצותיו‬
‫האמיתיות‪ .‬ועל זאת אודה יה שזכיתי להיות‬
‫בין הנמנין ומקורבים להצדיק האמת’‪...‬‬
‫עוד מחסידי ברסלב בוורשה‪ :‬ר’ פסח‬
‫ר’ אברהם יצחק פראש‪ ,‬ר’ אריה לייב‬
‫שיינבערג‪ ,‬ר’ בנימין עוזר קארלסברון‪ ,‬ר’ דוד‬
‫צבי רייזנער‪ ,‬ר’ זאב דוב לינדוואסער (נסע‬
‫לאומן והשתקע בה)‪ ,‬ר’ חיים משה גאנץ‪ ,‬ר’‬
‫יחיאל ציגלמאן‪ ,‬ר’ יחיאל אייזיק פיילער‪ ,‬ר’‬
‫יהושע קאלושינער‪ ,‬ר’ יוסף אריה לינדוואסער‪,‬‬
‫ר’ יוסף אריה גאלדשטיין‪ ,‬ר’ יחיאל משה‬
‫געלבפיש‪ ,‬ר’ מנחם מנדל בעקער‪ ,‬ר’ משה‬
‫עלגארט‪ ,‬ר’ מנשה שטרנליכט‪ ,‬ר’ מרדכי דוד‬
‫בלומנקראנץ‪ ,‬ר’ משה העפנער‪ ,‬ר’ שלמה‬
‫ווישינסקע‪ ,‬ור’ שלמה שפייזער‪.‬‬
‫לענטשנע‬
‫מחסידי ברסלב בלענטשנא‪ :‬ר’ אברהם‬
‫מאיר דארפשניידער‪ ,‬ר’ אהרן לעווין‪ ,‬ר’‬
‫אברהם יצחק פרענק‪ ,‬ר’ ברוך איידלשטיין‪,‬‬
‫ר’ דוב בערל מאיל‪ ,‬ואחיו ר’ יעקב מאיל‪ ,‬ר’‬
‫חיים וועלטשער‪ ,‬ר’ ירחמיאל ראבינאוויטש‪,‬‬
‫ר’ ישראל דארפשניידער‪ ,‬ר’ שמואל מרדכי‬
‫קארינבלוט (ניצל מגיא ההריגה ועלה לארץ‬
‫ישראל)‪.‬‬
‫גראדזיסק‬
‫עיר זו היתה מוצאו של החסיד רבי לוי יצחק‬
‫בנדר שהתקרב לחסידות ברסלב‪ ,‬ע”י ר’ יצחק‬
‫קרקובסקי בעת שלמד עמו בישיבת מאקוב‪.‬‬
‫מחסידי ברסלב בגראדזיסק‪ :‬ר’ אברהם יצחק‬
‫פראש‪.‬‬
‫גארוואלין‬
‫מבין חסידי ברסלב בעיר זו‪ :‬ר’ ישראל‬
‫יצחק מגארוואלין‪.‬‬
‫לודז’‬
‫בעיר הגדולה לודז’‪ ,‬מריכוזי היהדות בפולין‪,‬‬
‫היה קיבוץ גדול של חסידי ברסלב‪ ,‬החסיד‬
‫הנלהב רבי שמחה בארינשטיין מלודז’‪ ,‬הקים‬
‫בעירו את ‘ועד מפיצי ספרי מוהר”ן בפולין’‪,‬‬
‫שתפקידו היה לאסוף כסף מידי החסידים‬
‫לטובת הדפסת ספרי רבינו‪ ,‬ולשלוח אותו‬
‫למדפיס המסור רבי אהרן לייב ציגלמאן‪.‬‬
‫חברי הועד היו‪ :‬ר’ שמחה ואחיו ר’ משה חיים‬
‫בארינשטיין‪ ,‬ר’ ירחמיאל גרינוואלד‪ ,‬ר’ דוד‬
‫בוכהאלטר‪ ,‬ר’ יודל בראנדוויימאן‪ ,‬ר’ מרדכי‬
‫דאמב‪.‬‬
‫בלודז’ אף היה בית חסידים של ברסלב‪,‬‬
‫שם היתה ישיבה לצעירי הצאן‪ ,‬בה היו יושבים‬
‫והוגים בתורה ובדעת רבינו הקדוש‪.‬‬
‫עוד מחסידי ברסלב בלודז’‪ :‬החסיד‬
‫הגדול ר’ שלמה גבריאל (בסוף ימיו עבר‬
‫לגור בוורשה ושם נסתלק)‪ ,‬ר’ אברהם בנימין‬
‫קאהן‪ ,‬ר’ אברהם מרדכי פעפער‪ ,‬ר’ איסר‬
‫חנוך בארינשטיין‪ ,‬ר’ אברהם נתן גערטנר‪ ,‬ר’‬
‫אלחנן האללא‪ ,‬ר’ אברהם כהנא‪ ,‬ר’ אביגדור‬
‫בעסערמאן‪ ,‬ר’ אברהם יעקב גודלרייך ואחיו‬
‫ר’ קלמן (עלו לארץ הקודש וניצלו מאימי‬
‫השואה)‪ ,‬ר’ אליעזר בוכהאלטר‪ ,‬ר’ אפריים‬
‫פישל קויפמאן‪ ,‬האחים ר’ אהרן ור’ אשר‬
‫ליובאוונע‪ ,‬ר’ ברוך געלבארד‪ ,‬ר’ בנימין‬
‫כהנא‪ ,‬ר’ דוב בעריש וולקאוויטש‪ ,‬ר’ דוב‬
‫בעריש וורשאווסקי‪ ,‬ר’ דוד שרעדזקי‪ ,‬ר’ דוד‬
‫יעקב בעקערמאן‪ ,‬ר’ זאב גאנצארסקי‪ ,‬ר’‬
‫יחיאל אלכסנדר צערטנר‪ ,‬ר’ ישראל אלקנה‬
‫האלפערין‪ ,‬ר’ יחיאל דאמב‪ ,‬ר’ יהודה מאיר‬
‫גערנטר‪ ,‬ר’ יהודה אריה בערגמאן‪ ,‬ר’ יעקב‬
‫זאב בזשעסקי‪ ,‬ר’ יחיאל בעקערמאן‪ ,‬ר’‬
‫יעקב ליפשיץ‪ ,‬ר’ יחיאל נייבערג‪ ,‬ר’ יחיאל‬
‫מיכל זיסקינד‪ ,‬ר’ יחיאל אברהם אייזענבערג‪,‬‬
‫ר’ ישראל יהודה לאבערשטיין‪ ,‬ר’ יוסף דוב‬
‫ראזנבוים‪ ,‬ר’ יעקב משה שידלובסקי‪ ,‬ר’‬
‫ישעיה דיאמנט‪ ,‬ר’ יעקב שלמה נייבערג‪ ,‬ר’‬
‫יחיאל יעקב לובלינסקי‪ ,‬ר’ יעקב זאב פוקס‪,‬‬
‫ר’ יחיאל נתן כהנא‪ ,‬ר’ יצחק שולץ‪ ,‬ר’ יהודה‬
‫אריה אייזענבערג‪ ,‬ר’ יעקב שלום שעראדזקי‪,‬‬
‫ר’ יחזקאל דוד קויפמאן‪ ,‬ר’ ישראל יהודה‬
‫פעפער‪ ,‬רבי יהודה אריה ווינגאראדזקי‪ ,‬ר’‬
‫ישעיה קויפמאן‪ ,‬ר’ יצחק מאיר גרינמאן‪ ,‬ר’‬
‫יוסף אימבער‪ ,‬ר’ משה אהרן ציטרינאווסקי‪ ,‬ר’‬
‫משה אהרן שאטא‪ ,‬ר’ משה קויפמאן‪ ,‬ר’ משה‬
‫שעראדזקי‪ ,‬ר’ משה מנחם בזשעסקי‪ ,‬ר’ משה‬
‫צבי גאלדמאן‪ ,‬ר’ משה נחמיה קאהן‪ ,‬ר’ מנחם‬
‫שטראסבערג‪ ,‬ר’ משה זלאטניק‪ ,‬ר’ משה‬
‫חיים כענטשינסקי‪ ,‬ר’ נפתלי צבי ליובאוונע‪,‬‬
‫ר’ נח קויפמאן‪ ,‬ר’ עמנואל צבי טייטלבוים‪,‬‬
‫ר’ עזריאל לעסמאן‪ ,‬ר’ צבי בוכהאלטער‪ ,‬ר’‬
‫יצחק מנחם בעגאן‪ ,‬ר’ יוסף יצחק קערשבוים‪,‬‬
‫ר’ יצחק שולטשטיין‪ ,‬ר’ ברוך בנדיט ווינטער‪,‬‬
‫ר’ יצחק וואלף‪ ,‬ר’ גבריאל קענפנר‪ ,‬ר’ גדליה‬
‫ספיר‪ ,‬ר’ אליהו קוטינער‪ ,‬ר’ הלל גאלדמאן‪,‬‬
‫ר’ זאב ליברמנטש‪ ,‬ר’ נחמן יהודה נייברג‪ ,‬ר’‬
‫שמואל אליעזר יצחק סעגאל‪ ,‬ר’ שמעון חנוך‬
‫קוטאס‪ ,‬ר’ שלמה לעווין‪ ,‬ר’ שלמה נייבערג‪ ,‬ר’‬
‫שלמה איזעראוויטש‪ ,‬ר’ שלמה צבי וויינריב‪ ,‬ר’‬
‫שרגא פייויש פוקס‪ ,‬ר’ שרגא פייבל אייזנבערג‪.‬‬
‫בלודז’ ‪ -‬באלוט התגוררו‪ :‬ר’ אליעזר‬
‫ליפמאן יורקעוויטש ‪ -‬בשנת תרפ”ח הדפיס‬
‫תיקון הכללי עם פירוש רש”י‪ ,‬ופירוש על‬
‫המזמורים באידיש מדוברת‪ ,‬בשנת תרצ”ד‬
‫הדפיס ר’ אליעזר ליפמאן את הקונטרס‬
‫‘שומרי משפט’‪ ,‬ובו הנהגות טובות המלוקטות‬
‫מספרי רבינו‪ .‬כן דרו בלודז’ ‪ -‬באלוט החסיד‬
‫הגדול רבי אלתר בן ציון קראסקאפ ואחיו ר’‬
‫אברהם משה‪ ,‬ר’ אליהו בן ציון וויסעלמאן‪ ,‬ר’‬
‫אליהו אהרן בראף‪ ,‬ר’ דוד מארקאוויטש‪ ,‬ר’ דוד‬
‫יחיאל לערמאן‪ ,‬ר’ יהודה געלערמאן‪ ,‬ר’ ישעיה‬
‫יארקעוויטש‪ ,‬ר’ ישראל צבי יארקעוויטש‪ ,‬ר’‬
‫יצחק יוסף הירשבוים‪ ,‬ר’ יוסף מאיר פעפער‪,‬‬
‫ר’ ישראל שטיין‪ ,‬ר’ לוי יצחק שטערן‪ ,‬ר’ לייביש‬
‫לאבערשטיין‪ ,‬ר’ מנשה קאטשינסקי‪ ,‬ר’ משה‬
‫בערגער‪ ,‬ר’ משה צבי בעקערמאן‪ ,‬ר’ מרדכי‬
‫דוב לוקסנבערג‪ ,‬ר’ משה פאזנאנסקי‪ ,‬ר’ נתן‬
‫יארקעוויטש‪ ,‬ר’ צבי דוד רוזנער‪ ,‬ר’ בעריש‬
‫לינשיצער‪ ,‬ר’ זושא צערטנר‪.‬‬
‫“אחי ורעי‪ ,‬אין בפי‬
‫די מילים לתאר את‬
‫המחזה השמחה והחדוה‬
‫ר' יהודה זילברמן‬
‫וההתעוררות שהיה בליל‬
‫שבת‪ ...‬ממש חיות הנפש‪,‬‬
‫לבי נתמלא גיל וחדוה‪ ,‬עד‬
‫לבכות מגודל הנחת רוח‪”...‬‬
‫בשנת תרפ”ו ביקר החסיד רבי לייבל‬
‫רוזנפלד מארץ ישראל‪ ,‬בעיר לודז’‪ ,‬בראותו‬
‫כיצד מלהטת אשו של רבינו בעיר זו נתפעמה‬
‫רוחו‪ ,‬והוא סיפר באיגרת לחבירו רבי ישראל‬
‫בער אודסר מארץ ישראל‪‘ :‬הייתי בלודז’‬
‫שבת פרשת תרומה‪ ,‬אחי ורעי‪ ,‬אין בפי די‬
‫מילים לתאר את המחזה השמחה והחדוה‬
‫וההתעוררות שהיה בליל שבת‪ ,‬אכלתי בלילה‬
‫אצל הרשל בוכהאלטער נ”י‪ ,‬בלי עין הרע‪,‬‬
‫שולחן ה’‪ ,‬כביכול‪ ,‬מסובין בנים ובנות היודעים‬
‫ומבינים ענייננו בדעת האמת‪ ,‬ממש חיות‬
‫הנפש‪ ,‬לבי נתמלא גיל וחדוה‪ ,‬עד לבכות‬
‫מגודל הנחת רוח שהיה לי מזה‪ ,‬ובשבת‬
‫בבוקר בבית החסידים התפילה בהתעוררות‬
‫והתרוממות ובאחדות‪ ,‬וביניהם נפשות מביני‬
‫דבר בדעת‪ ,‬וספרי רבינו הקדוש בהתמדה‪ ,‬אין‬
‫באפשרות להעלות על הכתב‪ ...‬נפשי כלתה‬
‫אליכם ידידי ורעי‪ ,‬שתזכו גם אתם לראות‬
‫בעיניכם כל זאת; הבית החסידים מלא מפה‬
‫אל פה מבלי אפס מקום‪ ,‬עומדים צפופים‪’...‬‬
‫לובלין‬
‫לא יכול לחיות בלי ספר‬
‫המדות ‪ -‬רבי צדוק‬
‫העיר לובלין שזכתה לכינוי ‘ירושלים‬
‫דפולין’‪ ,‬היתה מן הערים הראשונות בפולין‪,‬‬
‫בהן החל לזרוח אורו של רבינו‪ .‬בעיר הגדולה‬
‫לובלין אף התקיים ה’קיבוץ’ בראש השנה‪,‬‬
‫בכל אותן השנים שלא התאפשר לנסוע‬
‫לאומן‪ ,‬עקב סגירת הגבולות‪.‬‬
‫מן המקורבים הראשונים בעיר זו‪ ,‬היה‬
‫החסיד ר’ יודל זילברמן‪ ,‬בהיותו אברך צעיר‪,‬‬
‫היה ממקורביו ומבאי ביתו של הגה”ק ר’‬
‫צדוק הכהן מלובלין זצ”ל‪ ,‬ר’ צדוק היה מגדולי‬
‫מעריצי רבינו הקדוש בפולין‪ :‬האות הראשונה‬
‫בספרו ‘צדקת הצדיק’ היא מן הספר לקוטי‬
‫הלכות הלכות פסח‪ .‬וספרי רבינו לא משו‬
‫מעל שלחנו (ספר אוצר המחשבה)‪ .‬כעדותו‬
‫של רבי יודל זילברמן ועוד מחסידי ברסלב‬
‫בלובלין‪ ,‬היו ספרי רבינו שברשותו של רבי‬
‫צדוק בהגהות וחידושים שחידש בהם תוך כדי‬
‫לימודו‪.‬‬
‫על ‘ספר המדות’ ערך רבי צדוק מראה‬
‫מקומות‪ ,‬ובערוב ימיו‪ ,‬כשנכנס אליו רבי יודל‪,‬‬
‫ביקש ממנו שיתן לו את ה’ספר המדות’ שלו‬
‫עם המראי מקומות בכתב ידו‪ ,‬כדי להביאו‬
‫לדפוס‪ ,‬כששמע רבי צדוק בקשתו‪ ,‬נענה‪:‬‬
‫‘ספר זה יקר לי מאד ואיני יכול לחיות יום אחד‬
‫בלעדיו‪ ,‬היות שהוא היחידי שברשותי‪ ,‬אסכים‬
‫לתיתו לך‪ ,‬בתנאי שתביא לי אחר במקומו’‪.‬‬
‫רבי יודל עשה כדבריו‪ ,‬ובעקבות זאת הובא‬
‫לדפוס כעבור זמן קצר ספר המדות עם‬
‫מראה מקומות מרבי צדוק‪.‬‬
‫הגאון ר’ אליהו כי טוב זצ”ל אף סיפר כי‬
‫אביו ראה בין כתביו של רבי צדוק‪ ,‬פירוש על‬
‫הספר הקדוש ליקוטי מוהר”ן‪.‬‬
‫ציון רבי צדוק הכהן מלובלין‬
‫ניגונו הטמיר והנעלם‪ ,‬שבכוחו להוציא נפשות‬
‫מ’שאול תחתיות’‪...‬‬
‫כשחזר אחד מחסידי ברסלב בלובלין‬
‫מאומן‪ ,‬לאחר שהיה שם בראש השנה‪ ,‬אמר‬
‫לו רבי צדוק‪‘ :‬רואה אני עליך שאתה בא מרבי‬
‫חי!’‪.‬‬
‫הוא הסתיר את הספר בפינת ארון‬
‫הספרים‪ ,‬כדי לשוב ולעיין בו‪ ,‬אך למחרת‪,‬‬
‫גילה שהספר נעלם‪.‬‬
‫החסיד ר’ יודל זילברמן‪ ,‬שהתקרב בכל‬
‫לב לרבינו הקדוש‪ ,‬זכה להיות בין הראשונים‬
‫במדינתו שנסעו לאומן‪( .‬מאוחר יותר עלו הוא‬
‫ואחיו לארץ הקודש)‪.‬‬
‫***‬
‫לובלין היתה ערש התקרבותו של החסיד‬
‫הגדול רבי יצחק ברייטר לאורו של רבינו‪.‬‬
‫היה זה בתקופה בה היה יושב והוגה בתורה‬
‫בהתמדה בבית המדרש של רבי צדוק הכהן‪,‬‬
‫כאשר מצא לפתע ספר בלתי מוכר‪ ,‬הוא‬
‫פתח אותו ולנגד עיניו עמדו המילים הבאות‪:‬‬
‫‘ודע שיש שני מיני אפיקורסות; יש אפיקורסות‬
‫שבא מחכמות חיצוניות‪ ,‬ועליו נאמר‪‘ :‬ודע‬
‫מה שתשיב לאפיקורס’‪ ...‬אבל יש עוד מין‬
‫אפיקורסות שבא מהחלל הפנוי’‪...‬‬
‫רבי יצחק התמלא צער עצום‪ ,‬ולא חדל‬
‫לדרוש אחר הספר המופלא‪.‬‬
‫כעבור תקופה‪ ,‬אינה ה’ לידו את הספר‬
‫‘פרפראות לחכמה’ על ליקוטי מוהר”ן‪.‬‬
‫לאחר דרישות וחקירות‪ ,‬נודע לו על שמעו‬
‫של רבינו‪ ,‬ועל ידי מכתב שכתב לאומן‪ ,‬נוצר‬
‫הקשר בינו לבין חסידי ברסלב‪ ,‬הם השיבו‬
‫לו מכתבים מלאים דעת ואמונה ממקור‬
‫החכמה‪ ,‬וכן שלחו לו את ספרי רבינו‪ .‬רבי‬
‫יצחק שהיה מספר שוב ושוב בהתפעלות‬
‫על דרכי ההשגחה שקשרה בינו לבין אנשי‬
‫הצדיק‪ ,‬היה מוסיף‪‘ :‬המכתבים של אנ”ש‬
‫באומן הלהיבו את לבי לבוראי‪ ,‬אך יותר מכל‬
‫השפיעו עלי דבריו של רבי שמשון ברסקי‬
‫שכתב לי לאמר‪ :‬אם יזכה לבא למחננו‪ ,‬יבחין‬
‫בין האמת לשקר’ ‪- - -‬‬
‫הוא הסתיר את הספר‬
‫בפינת ארון הספרים‪,‬‬
‫כדי לשוב ולעיין בו‪ ,‬אך‬
‫למחרת‪ ,‬גילה שהספר‬
‫נעלם‬
‫רבי יצחק שהיה בעל מחשבה גדול‪ ,‬ולא‬
‫פעם הציקוהו קושיות וחקירות שונות‪ ,‬שתה‬
‫בצמא את דבריו הנשגבים והעמוקים של‬
‫רבינו‪ ,‬וכשהגיע אל סעיף ה’‪‘ :‬ודע שעל ידי‬
‫הניגון של הצדיק שהוא בחי’ משה‪ ,‬הוא‬
‫מעלה את הנשמות מן האפיקורסות הזאת‬
‫של החלל הפנוי שנפל לשם’‪ ...‬התמלא‬
‫השתוקקות לדעת מיהו אותו צדיק‪ ,‬ומהו‬
‫ר' יחזקאל מנדליאל‬
‫ישיבת חכמי לובלין‬
‫בעקבות התקרבותו התקרב גם חבירו‬
‫רבי שמואל אליהו מנדלאייל ואחיו רבי‬
‫יחזקאל מנדלאייל‪ ,‬הם חברו לחבורה אחת‬
‫יחד עם רבי יודל זילברמן‪ ,‬ואחיו ר’ שלמה‬
‫שהתקרב בעקבותיו‪ ,‬רבי אהרן לייב ציגלמאן‬
‫ורבי יצחק מאיר קורמן וחסיד נוסף בשם רבי‬
‫לייביש שהתקרבו לברסלב באותה תקופה‪.‬‬
‫שמונה מקורבים אלו נסעו‬
‫לקראת ראש השנה תרס”ז‬
‫לאומן‪ ,‬והיה להם חלק גדול‬
‫בהמשכת אורו של רבינו‬
‫במדינתם‪.‬‬
‫באותה תקופה כתב להם‬
‫החסיד המופלא רבי ישראל‬
‫קרדונר מארץ ישראל‪‘ :‬אחי‬
‫ורעי‪ ,‬שמוע שמעתי שתהילה‬
‫לא‪-‬ל נתגלה קצת מדעת‬
‫רבינו הקדוש במחניכם‪ ,‬הוא‬
‫העיר לובלין‪ ,‬ומאד מאד‬
‫רציתי להתראות עמכם ועל‬
‫כל פנים לבא לכם במכתביי‪ ,‬אולי נקבל מה‪,‬‬
‫דין מן דין כמצווה עלינו מפי רבינו הקדוש’‪....‬‬
‫עוד מחסידי ברסלב בלובלין‪ ,‬היו‪ :‬ר’ שמעון‬
‫צבי מנדלאייל‪ ,‬ר’ אלימלך קדישויץ’‪ ,‬ר’ אהרן‬
‫ברייטר אחיו של רבי יצחק‪ ,‬ר’ אברהם דוד‬
‫רוזנבלאט‪ ,‬ר’ אביגדור אליעזר האנדילסמאן‪,‬‬
‫ר’ אפריים מיטלמאן‪ ,‬ר’ אלכסנדר נישעווע‪ ,‬ר’‬
‫אהרן לווין‪ ,‬ר’ אברהם הערצמאן‪ ,‬ר’ אברהם‬
‫ראזנוואסער‪ ,‬ר’ בן ציון סאמבורסקע‪ ,‬ר’‬
‫גאדיל גאלדבערג‪ ,‬ר’ דוד סאטאנאוויטש‪ ,‬ר’‬
‫דוב גוטערמאן‪ ,‬ר’ הלל גוטערמאן‪ ,‬ר’ חנוך‬
‫העניך גוטערמאן‪ ,‬ר’ חיים יחיאל טענענבוים‪,‬‬
‫ר’ חיים יצחק קריסטאל‪ ,‬ר’ חיים האבערמאן‪,‬‬
‫ר’ יצחק מאיר לווין‪ ,‬ר’ יחיאל גרינוואלד‪ ,‬ר’‬
‫ישיעה גרינוואלד‪ ,‬ר’ יצחק‬
‫ברענער‪ ,‬ר’ יהושע פישל‬
‫האבערמאן‪ ,‬ר’ ישראל‬
‫גרינבוים‪ ,‬ר’ יצחק בערגמאן‪,‬‬
‫ר’ יחזקאל טרייסמאן‪ ,‬ר’‬
‫יצחק אהרן גאלדפארב‪ ,‬ר’‬
‫יהודה אריה לאטערמאן‪ ,‬ר’‬
‫יהודה בלייכמאן‪ ,‬ר’ שמואל‬
‫מרדכי קורנבליט‪ ,‬ר’ ישראל‬
‫נחמן קורנבליט‪ ,‬ר’ יוסף‬
‫דוד מנדלאייל‪ ,‬ר’ יהושע‬
‫העשיל פראנק‪ ,‬ר’ יהושע‬
‫רייז‪ ,‬ר’ מרדכי קופעמאן‪,‬‬
‫ר’ דוד סאטאנאוויטש‪ ,‬ר’‬
‫נח קורלענדער‪ ,‬ר’ צבי אריה ראט‪ ,‬ר’ צדוק‬
‫שטאמפטער‪ ,‬ר’ שלמה שטאמפטער‪ ,‬ר’‬
‫שמואל יצחק פרידמאן‪ ,‬ר’ שלמה יחזקאל‬
‫לווין‪ ,‬ר’ שרגא פייבל שטירפמאן‪ ,‬ר’ שמעון‬
‫ראט‪ ,‬ר’ שמואל זיידל‪ ,‬ר’ שמואל פרץ‬
‫זילבערמאן‪ ,‬ר’ אפריים פישל ווישעגראד‪ ,‬ר’‬
‫אהרן בן ציון שעפלער‪ ,‬ר’ אברהם אייזנגארן‪,‬‬
‫ר’ יעקב בלומעלעס‪ ,‬ר’ מרדכי צבי וויינגארטן‪,‬‬
‫ר’ משה אהרן האלבערסבערג‪ ,‬ר’ נתנאל‬
‫מאטיוועצקי‪ ,‬ר’ נפתלי הירץ ראזענבערג‪ ,‬ר’‬
‫נחמן רונזבלאט‪ ,‬ר’ צבי דוב ווישעגראד‪.‬‬
‫נשמת אפם ברבינו הקדוש‪ .‬מי שהבעירו את‬
‫שלהבת הצדיק בעיירה זו‪ ,‬היו החסיד הגאון‬
‫המופלא רבי אברהם יצחק ווייסזאנד‪ ,‬והחסיד‬
‫המופלא רבי דוד קליינמאן‪.‬‬
‫טעביל אייזנמאן‪ ,‬שהיה לומד בחברותא עם‬
‫הגאון מאוסטרובצא‪ ,‬אחיו ר’ פסח מאיר‬
‫אייזנמאן‪ ,‬ר’ בירך רובינזון (ניצל מגיא ההריגה)‬
‫ואחיו ר’ ישראל דוד‪ ,‬ר’ עימנואל קורנבלום‪ ,‬ר’‬
‫בלובלין התגורר החסיד רבי נתן ברסקי‬
‫בנו של רבי שמשון‪ ,‬תודות לקשרי המכתבים‬
‫עם אביו‪ ,‬נותרו רבים מדברי האמת והאמונה‬
‫שכתב רבי שמשון‪ ,‬לדורות‪( .‬ר’ נתן ברסקי‬
‫ניצל בנסי נסים מאיימי השואה‪ ,‬ועלה לארץ‬
‫הקודש‪).‬‬
‫בלובלין נוסד במשך הזמן בית מדרש על‬
‫שם רבינו הקדוש‪ ,‬ששקק חיים עד למלחמה‪,‬‬
‫ובין כתליו התקרבו רבים מבני העיר לחסידות‬
‫ברסלב‪.‬‬
‫אוסטרובצה‬
‫באוסטרובצה ליהטה אשו של רבינו עד‬
‫לפרוץ המלחמה‪ ,‬בלבם של חסידי ברסלב‬
‫שדרו בה; היו אלו תלמידי חכמים‪ ,‬עובדי‬
‫ה’ ומתבודדים מופלגים‪ ,‬שהיו דבוקים בכל‬
‫מגדולי גאוני פולין היה רבי אברהם יצחק‪,‬‬
‫כבר בבחרותו בלט בחריפותו העצומה‪ ,‬ורבה‬
‫של לודז’ עיר מגוריו ‪ -‬רבי אליהו חיים מייזל‪,‬‬
‫המליץ לאביו לשלחו לראדין‪ ,‬לישיבתו של‬
‫החפץ חיים‪ .‬שמונה שנים עשה רבי אברהם‬
‫יצחק חיל בלימודיו בראדין‪ ,‬ולא שב אל ביתו‬
‫עד לסיום תקופה ארוכה זו‪.‬‬
‫לאחר שובו ללודז’‪ ,‬החל לומד בבית‬
‫המדרש דחסידי אוסטרובצא‬
‫בעיר‪ .‬כשהגיע הגאון רבי מאיר‬
‫יחיאל מאוסטרובצא ללודז’‪,‬‬
‫דיבר עמו הנער בדברי תורה‪,‬‬
‫והגאון מאוסטרובצא התמלא‬
‫התפעלות מידיעותיו ולקחו‬
‫לחתן לבת גיסו‪.‬‬
‫בלודז’ זכה רבי אברהם‬
‫יצחק להתוודע לדרך רבינו‬
‫בזכות החסיד הגדול רבי‬
‫שלמה גבריאל‪ ,‬ומאז יקדה‬
‫האש הקדושה בלבו‪ ,‬והוא‬
‫קירב רבים לחסידות ברסלב‪.‬‬
‫לאחר נישואיו התיישב‬
‫באוסטרובצא‪ ,‬והחל משקה‬
‫מתורתו לבחורי העיירה‪ ,‬עד‬
‫מהרה נתחבב על כל תושבי‬
‫אוסטרובצה‪ ,‬וכולם נכספו‬
‫שילמד את בניהם‪.‬‬
‫רבי אפרים'ל מפעשדבורז‬
‫אברכים ובחורים יקרים‬
‫נתקרבו על ידו לחסידות‬
‫ברסלב‪ ,‬ביניהם ר’ משה דוד‬
‫יחיאל משה אייזענמאן‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לאחר הסעודה היה‬
‫אומר רבי אברהם יצחק‬
‫שהולך לנוח קצת שהוא‬
‫עייף‪ ,‬אבל אח”כ‪ ,‬אחר‬
‫איזה שעה‪ ,‬בעת שבא‬
‫בחזרה‪ ,‬ראינו שהיו עיניו‬
‫אדומות מבכיות‪ ,‬זה היה‬
‫לו התבודדות‪ ,‬ולא היה‬
‫מפרסם כלום’‬
‫תלמידו ר’ בירך רובינזון כותב על גאונותו‬
‫העצומה‪ ,‬ענוותנותו ותמימותו‪‘ :‬אני זוכר עוד‬
‫ששאלנו התלמידים אותו על איזה גמרא‪,‬‬
‫ואמרנו לו איזה תיבות שלשה או ארבעה‬
‫מהעניין‪ ,‬והיה משיב לנו באיזה דף‪ ,‬באיזה‬
‫מקום מהדף למעלה או למטה‪ ,‬ובאיזה‬
‫שורה‪’...‬‬
‫‘חברי מרדכי קריינדל היה חלש והיה נצרך‬
‫לאויר‪ ,‬בכן ביקש אביו ממורי ורבי אברהם‬
‫יצחק שילך בכל פעם ליער לשאוף אויר‪,‬‬
‫ונתן לנו חלות ומיני מתיקה לעשות סעודה‬
‫בהיער‪ ,‬וכן עשינו‪ .‬לאחר הסעודה היה אומר‬
‫רבי אברהם יצחק שהולך לנוח קצת שהוא‬
‫עייף‪ ,‬אבל אח”כ‪ ,‬אחר איזה שעה‪ ,‬בעת שבא‬
‫בחזרה‪ ,‬ראינו שהיו עיניו אדומות מבכיות‪ ,‬זה‬
‫היה לו התבודדות‪ ,‬ולא היה מפרסם כלום’‪.‬‬
‫‘ועניוות שלו אין לשער‪ ,‬היה אוחז עצמו‬
‫לקטן אפילו בפני הקטן ממנו‪ ,‬הרבה פעמים‬
‫כשבא מהמקוה בערב שבת קודש‪ ,‬בא בלי‬
‫כתונת או בלי גרביים‪ ,‬ואמר שנאבדו‪ ,‬אבל‬
‫באמת‪ ,‬כשראה אחד שאין לו כתונת‪ ,‬או‬
‫שהיה קרוע‪ ,‬או שלא היה לו גרביים‪ ,‬אז נתן‬
‫להאיש משלו’‪...‬‬
‫רבי אברהם יצחק יסד יחד עם החסיד רבי‬
‫משה רוזנברג‪ ,‬רבי יצחק ברייטר‪ ,‬רבי אהרן‬
‫לייב ציגלמאן‪ ,‬ורבי משה אהרן ציטרינבוים‬
‫מרדומסק‪ ,‬את ישיבת ברסלב באוסטרובצה‬
‫שנקראה בשם ‘הלכתא כנחמני’‪ .‬הגאון רבי‬
‫מאיר יחיאל מאוסטרובצה תמך רבות בישיבה‬
‫זו וסייע בהחזקתה‪.‬‬
‫הישיבה מנתה כשישים תלמידים‪ ,‬רובם מן‬
‫העיר לודז’‪ .‬ר’ בירך רובינזון כותב‪‘ :‬והמשגיח‬
‫הכללי היה ר’ יצחק ברייטר זצ”ל ה’ יקום דמו‪,‬‬
‫באותה העת שהיה משגיח באוסטרובצה‪ ,‬היה‬
‫זכות לשמוע ממנו דיבורים חדשים‪ ,‬דיבורים‬
‫חמים‪ ,‬איך היה לומד בליקוטי מוהר”ן וליקוטי‬
‫הלכות ושאר ספרים‪ ,‬וגם שיחות‪.‬‬
‫וגם אני בעצמי‪ ,‬הגם שהייתי עוד צעיר‬
‫באותו זמן‪ ,‬אחר הנחת התפילין (בר מצוה)‬
‫דיבר עמי הרבה‪ ,‬והלכתי עמו מהיער על‬
‫רבי יוסף ווסילסקי‬
‫התבודדות‪ ,‬ופעם אחת רציתי לשמוע ממנו‬
‫מה מדבר‪ ,‬לפי שבאמת אז לא ידעתי הרבה‪,‬‬
‫אפילו מה זאת התבודדות‪ ,‬באיזה לשון צריכים‬
‫לדבר ומה צריכים לדבר‪ ,‬ולא שמעתי כלום‪,‬‬
‫רק שמעתי אותם הדברים‪ :‬רבונו של עולם!‬
‫רבונו של עולם! ואמר לי‪ :‬לך הלאה קצת’‪.‬‬
‫עוד מחסידי ברסלב באוסטרובצה‪ ,‬היו‬
‫ר’ חיים יושע ויינברג‪ ,‬ובניו ר’ משה מנחם‬
‫שהיה תלמיד חכם ובקי בהלכה מובהק‪,‬‬
‫זכה לנסוע לאומן ולהיות על ציון רבינו‪ ,‬ואחיו‬
‫ר’ ישראל יהודה‪ ,‬הם נתקרבו לברסלב ע”י‬
‫רבי דוד קליינמאן ‘חוקק המצבות’‪ ,‬חסיד‬
‫נלהב שבביתו היו מתאספים מפעם לפעם‬
‫ומדברים בתורת רבינו הקדוש‪ .‬עוד מחסידי‬
‫ברסלב באוסטרובצה‪ :‬ר’ צדוק מנחם‪ ,‬ר’ אריה‬
‫גולדוואסער‪,‬‬
‫עליהם מספר ר’ בירך‪“ :‬היו חברים‬
‫מדובקים אחד לחבירו כשני אחים‪ ,‬היו לומדים‬
‫יחד‪ ,‬היו מתפללים יחד‪ ,‬ומקיימים התבודדות‬
‫וגם ‘הנעור בלילה’ הרבה פעמים‪ ,‬וגם הרבה‬
‫פעמים הלכנו לשדה בלילה לקיים ‘הנעור‬
‫בלילה’”‪.‬‬
‫ר’ משה אייזנמן‪ ,‬ר’ ישראל רוזנברג‪ ,‬ר’‬
‫יצחק אייזיק גרינבוים‪ ,‬ר’ יחיאל מאיר הלפרין‪,‬‬
‫ר’ יחיאל משה ציטרינבוים‪ ,‬ר’ מרדכי קריינדל‪,‬‬
‫ר’ שמואל חיים גלייטמאן (אלקוש)‪ ,‬ר’‬
‫עמנואל קורנבלום ובנו ר’ יהושע‪ ,‬ר’ ישעיה‬
‫סארדניבער‪ ,‬ר’ יעקב צוקרמן‪.‬‬
‫ר’ בירך רובינזון‪ ,‬בן העיירה אוסטרובצה‬
‫מספר על החסיד ר’ דוד קליינמאן‪‘ :‬בזמן‬
‫שאני התחלתי להכיר אותו היו שנותיו בערך‬
‫חמישים‪ ,‬איך היה התקרבותו איני זוכר היום‪,‬‬
‫אפשר על ידי רבי ישראל קרדונר זצוק”ל‪ ,‬וגם‬
‫על ידי רבי בן ציון אפטר‪ ,‬ר’ דוד היה נקרא‬
‫ר’ דוד’ל‪ ,‬והיה צדיק במעשיו‪ ,‬היה בפשטות‬
‫ובתמימות‪ .‬היה מקורב בכל לב ונפש‪,‬‬
‫כל האסיפות הראשונות היו אצלו בבית‪,‬‬
‫הסעודות היו ג”כ אצלו‪ ,‬אשתו הצדקת היתה‬
‫מלאה שמחה שיכולה לאפות ולבשל עבור‬
‫אנשי שלומנו מברסלב‪ ,‬כמעט כל הבית היה‬
‫הפקר‪ ,‬ומקודש עבור ברסלב‪ ,‬והשמחה היו‬
‫יכולים למשש בידיים‪ ,‬שאי אפשר לצייר רק מי‬
‫שהיה שם’‪.‬‬
‫הירשענבום‪ ,‬וחסיד בשם ר’ משה אליעזר‪.‬‬
‫תקופה מסויימת התגורר בעיירה זו החסיד‬
‫רבי בן ציון אפטר‪.‬‬
‫אפטא‬
‫בעיר זו התגורר ר’ יחזקאל ארבייטמאן‪,‬‬
‫אביו של החסיד רבי בן ציון אפטר‪ ,‬ר’ יחזקאל‬
‫ובנו ר’ בן ציון שנמנו על חסידי מאדזיץ התקרבו‬
‫לדרך רבינו הקדוש‪ ,‬ונסעו לאומן להשתטח‬
‫על ציון רבינו‪ ,‬לפני נסיעתם לא נכנסו לרבם‬
‫כדי לקבל ממנו ברכת פרידה‪ ,‬מחשש שמא‬
‫יעכב בעדם מלנסוע‪.‬‬
‫כשחזרו מאומן וסיפרו לאדמו”ר ממאדזיץ‬
‫על נסיעתם‪ ,‬שאל אותם בתמיהה‪‘ :‬מדוע לא‬
‫סיפרתם לי קודם לכן‪ ,‬והייתי שולח עמכם‬
‫קוויטל?’‬
‫בספרו ‘דברי ישראל’ מביא הוא מדברי‬
‫רבינו הקדוש‪.‬‬
‫החסיד ר’ בירך רובינזון סיפר כי כשביקר‬
‫החסיד הגדול רבי ישראל קרדונר בפולין‪ ,‬נסע‬
‫במיוחד לאפטא‪ ,‬כדי לחזק את רבי יחזקאל‬
‫ארבייטמאן בהתקרבותו לדעת רבינו‪ .‬וכשיצא‬
‫מן העיר‪ ,‬ליווהו כמעט כל בני העיר ברוב‬
‫החיבה והכבוד שרחשו אליו‪.‬‬
‫***‬
‫אוטבוצק‬
‫בעיירת מרפא זו‪ ,‬הנמצאת סמוך לוורשה‪,‬‬
‫התגורר החסיד הגדול רבי יצחק קרקובסקי‪,‬‬
‫גאון וחריף ועובד ה’ מופלא‪ ,‬מתוך עניות‬
‫ודחק‪ ,‬רבי יצחק היה כמעיין המתגבר בתורת‬
‫רבינו‪ ,‬ולעתים קרובות היה שולח לחביריו‬
‫גליונות שלמים מלאים חידושי תורה על פי‬
‫הקדמות רבינו הקדוש‪.‬‬
‫באוטבוצק‪ ,‬התגורר תקופה מסויימת‬
‫החסיד ר’ שלמה יהודה הופמאן‪ ,‬מבעלי‬
‫התפילה בקיבוץ בלובלין‪.‬‬
‫ראדאם‬
‫מחסידי ברסלב בראדאם‪ :‬ר’ אהרן יוסף‬
‫פרקים אלו‪ ,‬הרוויים בדם ובדמע‪,‬‬
‫הם בבחינת הצצה ממרחק‪ ,‬אל עולמם‬
‫של חסידי ברסלב התמימים והישרים‬
‫בפולין‪ ,‬שמסרו נפשם על קידוש ה'‪,‬‬
‫אשר גדולת ותפארת נשמותיהם‬
‫תתגלה רק לעתיד‪ ,‬עם פרשת תקפו‬
‫וגדולתו של צדיק האמת‪ ,‬העוסק‬
‫בתיקון נשמות ישראל בכל דור‪.‬‬
‫לאחר שנסתיימה מלחמת העולם‬
‫השניה‪ ,‬והתבררו מימדיי הטבח הנורא‬
‫שעוללו הנאצים והבולשביקים ימ"ש‬
‫לבני עמנו בכלל‪ ,‬ולחסידי ברסלב בפרט‪,‬‬
‫נדמה היה כי נרו של רבינו הקדוש דועך‬
‫חלילה‪ ,‬זעיר פה זעיר שם נותרו פליטי‬
‫חרב המקושרים לדעתו הקדושה‪ ,‬אחד‬
‫מעיר ושנים‬
‫ממשפחה‪,‬‬
‫גל ‪ -‬עד‬
‫לעולמות‬
‫ש ל מ י ם‬
‫שנגנזו‪.‬‬
‫ואז‪ ,‬מתוך‬
‫גלי האפר של החורבן הגדול‪ ,‬החל‬
‫צומח מחדש בניינו של רבינו הקדוש‪.‬‬
‫אותה שלהבת טהורה‪ ,‬שהלהיבה את‬
‫ליבם של אלפי חסידי ברסלב בפולין‪,‬‬
‫ה' יקום דמם‪ ,‬נעורה מחדש‪ ,‬כשהיא‬
‫עולה מאליה‪ ,‬יוקדת ומחממת את ליבם‬
‫של כל אלו שנכספה נפשם להתקרב‬
‫לבוראם באמת‪.‬‬
‫עוד מקורב‪ ,‬ועוד אחד‪...‬‬
‫'התנערי מעפר קומי' ‪- - -‬‬
‫אותם מרצחים ארורים‪ ,‬יכלו לחומר‪,‬‬
‫אך לא לרוח; רוחם של אותם קדושים‬
‫וטהורים אנשי ה'נחל נובע'‪ ,‬חיה וקיימת‪,‬‬
‫כיסופיהם העצומים להתפשטות דעת‬
‫רבינו בעולם‪ ,‬לא שבו ריקם; יעידו‬
‫רבבות הדבקים בדעת הצדיק בכל‬
‫לב ונפש‪,‬‬
‫המקיימים‬
‫עצותיו‪,‬‬
‫ועולים‬
‫ב ג י ל‬
‫ורעדה‬
‫לעמוד‬
‫ולהתחנן‬
‫על נפשם באהל ציונו הקדוש‪ ,‬שמשם‬
‫מתפשט אורו לכל העולם כולו‪.‬‬
‫'האש שלי תוקד עד ביאת המשיח' ‪- - -‬‬
‫הלכות והליכות‬
‫הלכות והליכות‬
‫לנוסעים על ציונו הקדוש אומנה‬
‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א‬
‫מו"צ דבית הכנסת נחלת חן בית שמש‬
‫זמני היציאה‬
‫[א] אע"פ שאמרו חז"ל שיש לצאת ב'כי טוב'‪ ,‬והיינו ביום‪ .‬מכל מקום לדבר מצוה‪ ,‬אין צריך להקפיד לצאת אז דוקא‪.‬‬
‫[ב] אף על פי שאסור לצאת לדרך מזמן 'עלות השחר' עד לאחר שיתפלל – מכל מקום לעניננו כיון שהוא יציאה לדבר מצוה ‪ -‬מותר לצאת‪.‬‬
‫אמנם לכתחלה נכון מאד שיאמר 'ברכות השחר'‪ .‬ואם הוא חמישים דקות לפני הנץ‪ ,‬טוב שיקרא גם קריאת שמע‪[ .‬אבל לפני זה אי אפשר לקרות‬
‫שמע]‪ .‬ובפרט שקרוב הדבר שיתעסק גם בדברים שאינם לצורך גוף המצוה‪ ,‬שאז מחויב לומר הנ"ל על פי הדין‪.‬‬
‫הנהגות‬
‫ביציאה לדרך‬
‫[א] ישתדל מאד שילוו אותו‪ ,‬שכל המלווה את חבירו ארבע אמות אפילו בתוך העיר‪ ,‬אין המתלווה ניזוק‪ .‬ושכר המלווה הרבה מאד‪.‬‬
‫[ב] צריך שילווהו בעת שיוצא ממש לדרך‪ ,‬ולא קודם‪ .‬ושיעורו לפחות 'ארבע אמות' [כשני מטר וחצי]‪ .‬ואם אי אפשר לצאת מפתח הבית כדי‬
‫ללוות [מצוי באמצע הלילה‪ ,‬כשבני הבית רוצים ללוות] ‪ -‬די שילווהו בתוך הבית בכיוון הפתח‪.‬‬
‫[ג] יש להזהר מאד כשנפרדים ממנו‪ ,‬לומר 'לך לשלום' או 'סע לשלום'‪ ,‬ולא 'לך בשלום'‪.‬‬
‫[ד] היוצא לדרך בבוקר לאחר שהגיע זמן תפלת שחרית – אסור לקרוביו ולחבריו שלא התפללו עדיין‪ ,‬לבוא לביתו להיפרד ממנו בברכת 'לך‬
‫לשלום'‪ .‬או בכל לשון אחרת להצלחת הדרך‪ .‬אמנם אם בדעתו גם ללוותו ביציאתו לדרך‪ ,‬שהיא מצוה והוא בכלל גמילות חסדים ‪ -‬מותר גם‬
‫להשכים לפתחו וגם לברכו בברכת לך לשלום‪ ,‬כיון שהולך לדבר מצוה‪.‬‬
‫תפלת הדרך‬
‫[א] אם ביציאה מהעיר יש ארבע קילומטר דרך פנויה מבלי ישוב ‪ -‬יברך אותה כשיצא מחוץ לעיר‪ ,‬ויכוין גם על הנסיעה במטוס‪ ,‬ובמטוס לא‬
‫יברכנה שוב‪ .‬כי אין לברך אותה אלא פעם אחת ביום‪ .‬ולענין זה‪ ,‬הלילה נחשבת כהמשך של היום ולא כיום אחר‪.‬‬
‫[ב] אם מהעיר שיוצא עד שדה התעופה‪ ,‬אין ארבע קילומטר של מקום פנוי בלי יישוב‪ ,‬יברך תפלת הדרך במטוס‪ .‬ונראה שלכתחלה זמנה הוא‪:‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫וק‬
‫הלכות והליכות‬
‫כשהמטוס נעמד בסוף המסלול מוכן להמראה‪ .‬ואם אמרה קודם‪ ,‬יצא‪ .‬ואם לא אמרה אז‪ ,‬ימהר לומר כשממריא‪[ .‬כי צריך לאומרה אחר ‪ 72‬אמה‬
‫משכלו הבתים‪ ,‬וא"כ כל שעומד עדיין ליד המסוף‪ ,‬הוא כמו בתוך העיר‪ .‬ולאומרה לאחר שהמריא‪ ,‬חבל להפסיד את השמירה תיכף]‪.‬‬
‫[ג] ובכל אופן היכן שבירך תפלת הדרך הרגילה‪ ,‬נכון לומר את התפלה המיוחדת למטוס‪.‬‬
‫[ד] אם הנסיעה נמשכת יותר מיום אחד‪ ,‬צריך לומר תפלת הדרך בסיום הברכה עם ֵשם בכל יום‪ .‬אך דוקא כשישן בלילה במלון וכדו' שינת קבע‪.‬‬
‫אבל אם ישן רק שינת ארעי בדרך – יאמרנה למחר בלא ברכה בסיומה‪.‬‬
‫[ה] יעסוק בתורה בדרך‪ ,‬וכבר אמרו המהלך בדרך ומפנה לבו לבטלה וכו'‪ .‬או לפחות יקרא מזמורי תהלים וכדומה‪.‬‬
‫[ו] הרואה את הים [התיכון או השחור] מברך ברכת 'עושה מעשה בראשית'‪ .‬אך דוקא כאשר לא ראה אותו תוך שלושים יום‪.‬‬
‫אמנם הרואה אותו מרחוק כל כך עד שכמעט ואינו מבחין מהו – נכון שלא לברך‪.‬‬
‫טלית ותפילין‬
‫[א] כתב המשנ"ב‪ ,‬נכון לכל ירא שמים בעת יציאתו לדרך‪ ,‬שיקח עמו הטלית ותפילין שלו‪ ,‬ולא יסמוך שישאל מאחרים‪ ,‬כי מצוי כמה מכשולות‬
‫בזה‪ ,‬ע"כ‬
‫ועל כן מן הראוי והנכון‪ ,‬שכל אחד יחזיק את הטלית ותפילין שלו בתיק יד שלוקח עמו ולא במזוודה‪ ,‬כדי שבהגיע זמן הנחתם יהיו תחת ידו‪ ,‬ואל‬
‫יסמוך שיהיו לו בעת שחרור המטענים‪ ,‬כי כבר קרו הרבה מקרים בזה‪.‬‬
‫[ב] ודע‪ ,‬שאם הטלית ותפילין מונחים בשקית או תיק שיש בנפח שלו 'טפח' [‪ 10X10‬ס"מ] – מותר להניחה על הקרקע‪.‬‬
‫[ג] אסור לשבת על מזודה שיש בה תפילין‪ .‬ואם מתיירא מפני הגנבים‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫שינה על בגדיו‬
‫הישן בדרך יזהר שלא להניח מלבושיו תחת לראשו‪ ,‬שגורם שישכח תלמודו‪ .‬אמנם אם מניח דבר המפסיק בין ראשו לבגדיו‪ ,‬אפשר שאין קפידא‪.‬‬
‫אבל תחת גופו‪ ,‬אפשר להניחם‪.‬כשנוסע ומעילו תלוי בקולב משולשל למטה – נראה שמותר לסמוך ראשו על מעילו ולישון כך‪.‬‬
‫נטילת ידים אחר השינה‬
‫[א] הישן בלילה בדרך כחצי שעה ‪ -‬אם רק 'נרדם על הכסא' ‪ -‬אינו מחויב מעיקר הדין ליטול ידיו‪ ,‬אך נכון ליטול ידיו‪ .‬אבל אם 'התיישב בכונה‬
‫לישון'‪ ,‬וכל שכן אם הוא במקום שינת הלילה הקבועה ‪ -‬יש לו ליטול ידיו שלושה פעמים [כמו בכל בוקר] כדי להעביר הרוח רעה‪ .‬ואם אין לו כלי‪,‬‬
‫יכול ליטול בלא כלי‪ .‬ויכול ליטול בשירותים של המטוס‪.‬‬
‫[ב] אם אין לו מים ורוצה ללמוד‪ ,‬יקנח ידיו במטלית כדי שיהיו ידיו נקיות‪ ,‬אך צריך לנקות כל היד בין גבו בין תוכו ובין האצבעות עד הפרק‪,‬‬
‫ובדיעבד די עד קשרי אצבעותיו‪[ .‬אבל אינו מועיל להעביר הרוח רעה]‪ ,‬ואל יבטל מדברי תורה בגלל העדר הנט"י‪[.‬ג] הישן במטה עליונה של‬
‫מיטת קומתיים‪ ,‬שאז בהכרח שהמים רחוקים ממנו ארבע אמות – אינו מחויב להחמיר להביא המים אליו ליד המיטה העליונה‪ ,‬אלא יכול לרדת‬
‫למטה כדי ליטול ידיו‪.‬‬
‫אכילה לפני עלות השחר‬
‫[א] כשהגיע חצי שעה שקודם עלות השחר‪ ,‬אסור לאכול יותר מכביצה‪ .‬אבל פחות מזה מותר עד עלות השחר‪ .‬ובשם הזוהר כתבו‪ ,‬שאפילו קם‬
‫בחצי הלילה‪ ,‬אסור לטעום קודם שמתפלל‪ .‬ומשהגיע עלות השחר ‪ -‬אפילו טעימה בעלמא אסור‪ .‬ואם התחיל לאכול קודם החצי שעה שלפני‬
‫זק‬
‫הלכות והליכות‬
‫עלות השחר ‪ -‬מותר להמשיך‪ ,‬אך חייב להפסיק כשמגיע עלות השחר‪.‬‬
‫[ב] מצוי מאד דבר זה‪ ,‬כשנוסעים בלילה‪ ,‬ואין מרגישים שהגיע סמוך לעלות השחר‪ .‬בפרט כשמחלקים אוכל במטוס‪.‬‬
‫[ג] וכל זה בבריא‪ ,‬אבל מי שהוא חלוש ומוכרח לאכול ‪ -‬יכול לאכול כדי חיונו‪ .‬אבל בשתיה נהגו העולם להקל בדבר בכל ענין‪.‬‬
‫[ד] צום גדליה‪ .‬אם הוא כבר בתוך החצי שעה לעלות השחר‪ ,‬ואם לא יאכל אז‪ ,‬שוב לא יוכל לאכול כל היום ‪ -‬יש להתיר לאכול עד עלות השחר‬
‫ממש‪ .‬אבל אח"כ אסור לאכול או לשתות מחמת התענית‪ .‬אבל לכתחלה יזהר לתכנן אכילתו לפני החצי שעה‪.‬‬
‫מאימתי אפשר להתפלל‬
‫קרבנות – לכתחלה מעלות השחר‪ ,‬ואם אין פנאי – יכול לאומרם בלילה‪.‬‬
‫פרשת הכיור ותרומת הדשן – אף לכתחלה יכול לאומרם בלילה‪.‬‬
‫ברכות התורה – מעת שישן שינת קבע בתחילת הלילה‪ ,‬אף כשקם קודם חצות‪ ,‬יכול לברך‪.‬‬
‫ הישן שינת ארעי אפילו בלילה‪ ,‬כגון שנרדם על מושבו – א"צ לברך ברכת התורה‪ .‬ורק אם ישן שינת קבע על מיטתו אפילו בתחלת הלילה‪,‬‬‫יברך‪ .‬רכות‪ :‬אלו' נשמה‪ ,‬על נט"י‪ ,‬ואשר יצר – עדיף להסמיכם בבוקר קודם התפלה‪ .‬ואם לא ישן שינת קבע‪ ,‬לא יברך רק אחר שעשה צרכיו או‬
‫שפשף וכו'‪.‬‬
‫שאר ברכות השחר – מחצות הלילה‪.‬פסוקי דזמרה – מעלות השחר‪.‬קר"ש וברכותיה – מזמן 'שיכיר את חבירו'‪ ,‬והוא כפי הנהוג הוא ‪ 50‬דקות‬
‫קודם הנץ‪.‬שמו"ע – לכתחלה מהנץ‪ ,‬ובדיעבד או בשעת הדחק מעלות השחר‪.‬זמן עלות השחר המדויק – אינו ברור ומשתנה ממקום למקום‬
‫ומזמן לזמן‪ .‬ולכתחלה יחמיר בזמן המוקדם ביותר‪ ,‬ובשעת הדחק – אפשר להקל שהוא ‪ 72‬דקות לפני הנץ‪.‬‬
‫הזמנים בעת טיסה‬
‫[א] כידוע שלמעלה השקיעה מתאחרת והזריחה מתקדמת בהרבה ממה שהוא למטה‪ ,‬ויש לברר האם יש לחשב לפי המצב למעלה או כפי‬
‫שהוא למטה‪.‬‬
‫ובשו"ת אגרות משה [או"ח ח"ג סו"ס צו] משמע שהולכים לפי מה שהוא למטה‪[ .‬אכן לענ"ד אין הכרח דמיירי שם לענין אחר ושיגרא דלישנא‬
‫נקט]‪ .‬ובשו"ת תשובות והנהגות [ח"ד כה] מסתפק בזה טובא‪ ,‬וכתב דעכ"פ לענין תפלת שחרית אם השמש כבר זורחת‪ ,‬יכול להתפלל שחרית‪,‬‬
‫מטעם יראוך עם שמש‪.‬‬
‫[ב] ולמעשה‪:‬‬
‫'בלילה' ‪ -‬לא יתפלל ערבית כל עוד שגם למעלה לא החשיך‪ ,‬ואם התפלל לפני זה‪ ,‬יצא [שהרי הוא בודאי אחר פלג המנחה‪ ,‬שיוצאים בזמן‬
‫בדיעבד עכ"פ]‪.‬‬
‫וכן יזהר שלא לאכול במוצאי צום גדליה עד זמן האמור [ואם הוא חלוש מאד‪ ,‬אולי יש להקל ולסמוך על פשטות דברי האג"מ]‪.‬‬
‫'ביום' ‪ -‬לא להניח תפילין ולקרוא קר"ש‪ ,‬אף אם כפי האור הנראה במטוס נחשב לזמן 'משיכיר'‪ ,‬אלא ימתין עד שיהיה כן גם למטה‪ .‬אמנם לענין‬
‫שמו"ע‪ ,‬אפשר לסמוך על הנ"ל להתפלל שחרית כשנראה כבר אור במטוס‪.‬‬
‫וכן יש להחמיר לא לאכול בליל צום גדליה‪ ,‬כאשר יש כבר אור במטוס כדי להחשב זמן עלות השחר‪ ,‬אף שלמטה הוא עדיין חושך גמור [וזמן זה‬
‫אינו כתוב בלוחות‪ ,‬וקשה לחשבנו לבד]‪.‬‬
‫היוצא לדרך בעוד לילה‬
‫[א] אם יודע שיוכל להתפלל שחרית 'כהוגן ועם מנין' ובזמן הראוי לקר"ש ושמו"ע – ימתין עד אז ולא יתפלל מקודם‪ .‬ואף אם יצטרך בגלל זה‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫חק‬
‫הלכות והליכות‬
‫להתפלל שמו"ע בישיבה‪.‬‬
‫[ב] אך אם גם אז לא יתפלל כהוגן ‪ -‬לכתחילה ימתין עד זמן 'משיכיר'‪ ,‬ואז יתפלל בביתו‪ .‬ואם אי אפשר לו להמתין עד אז – יתפלל מזמן עלות‬
‫השחר בביתו [וזמן עלוה"ש – ראוי מאד שיהיה לפי חשבון של ‪ 72‬דקות לפני הנץ]‪ .‬ולפני זמן זה – אין אפשרות להתפלל‪.‬‬
‫[ג] וכמו כן עדיף להתפלל מנחה גדולה בעירו‪ ,‬מאשר להתפלל מנחה מאוחר יותר בשדה תעופה או בדרך‪.‬‬
‫[ד] לפיכך ראוי לכל ירא שמים לתכנן את נסיעותיו הן בהלוך וכל שכן בחזור [שרבו שם הבלבולים]‪ ,‬שיהיו בזמן שאינו מפריע לתפלה בציבור‬
‫וכהוגן‪.‬‬
‫תפלה בדרך‬
‫[א] בעת הנסיעה ורוצה להתפלל שמונה עשרה – חייב לשבת! כי אין שום אפשרות לכוין ולהתפלל כהוגן בעמידה הן במטוס והן ברכב‪ .‬אך יכוין‬
‫רגליו זו אצל זו‪ ,‬ואל יסמוך גופו לאחוריו‪ .‬זולת אם מוצא פינה שקטה בתחלת או בסוף המטוס‪ ,‬שאז יכול לעמוד‪ .‬והכל לפי הענין‪.‬‬
‫[ב] יש להזהר מאד בעת התפלה בדרך‪ ,‬לא להתפלל נגד נשים [בדרך כלל הם פרועות ראש וכו']‪ .‬ועדיף להתפלל לצד אחר שלא כנגד ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬מאשר להתפלל כנגדם‪.‬‬
‫אם נוסע במטוס שיש שם נשים‪ ,‬ורוצה להתפלל או לברך‪ ,‬יצדד עצמו לצד אחר כמה שיוכל‪ ,‬וגם יעצום עיניו‪.‬‬
‫[ג] וכן יש להזהר מאד לא להתפלל ולומר שאר דבר שבקדושה‪ ,‬נגד טינוף או בית הכסא מטונף‪ .‬וביותר יש להזהר בזה בתפלה או אמירת ברכת‬
‫אשר יצר‪ ,‬סביב שירותים ציבוריים‪ ,‬או נגדם‪ .‬כי יתכן מאוד שאסור לומר שם שום דבר שבקדושה‪.‬‬
‫ישיבה והליכה אצל המתפלל‬
‫[א] אסור לשבת ארבע אמות סביב המתפלל‪ .‬וכנגדו ‪ -‬אסור כמלוא עיניו‪ .‬ואם היושב מתפלל או לומד ‪ -‬יכול לשבת לאחוריו או בצדדיו‪ ,‬אבל‬
‫כנגדו‪ ,‬יש מחמירים‪ .‬ואם הוא חלוש ‪ -‬יכול לשבת לאחוריו‪ .‬אם יש הפסק מחיצה בינו למתפלל ‪ -‬יכול לשבת אף כשהוא מלפניו‪.‬‬
‫[ב] 'לעבור' לפני המתפלל אסור בכל ענין‪ .‬אכן יש להקל כאשר יש הפסק מחיצה ביניהם והמתפלל סוגר עיניו‪ .‬וכן מותר לצאת לבית הכסא אף‬
‫אם יצטרך לעבור לפניו‪ .‬אבל צ"ע אם מותר לו להכנס שוב‪ ,‬אף שהוא בכדי לשמוע חזרת הש"ץ‪ .‬אמנם כדי לשמוע שופר‪ ,‬מותר‪ .‬ובשעת הדחק‪,‬‬
‫אם המתפלל עוצם עיניו אף שאין מחיצה מפסקת‪ ,‬התיר באשל אברהם‪.‬‬
‫[ג] הספסלים בקלויז‪ ,‬היו יכולים להיחשב כמחיצה לעניננו‪ .‬כיון שהם גבוהים עשרה טפחים [שמונים ס"מ]‪ ,‬ואף שאין בהם ד' טפחים רוחב‪ ,‬מכל‬
‫מקום הם 'קבועים'‪ .‬אמנם מכיון שיש חלל למטה יותר משלושה טפחים‪ ,‬על כן אינם יכולים להחשה כמחיצה‪.‬‬
‫וטובה גדולה היו עושים הגבאים אילו היו מוסיפים איזה דבר באמצע החלל [כגון 'לייסט' או אפילו חוט קשור היטב]‪ ,‬ואזי לא יהיה חלל של ג'‬
‫טפחים‪ ,‬הנחשב כסתום מדין 'לבוד'‬
‫[ד] במטוס‪ ,‬כשיש מי שמתפלל שמונה עשרה ‪ -‬מותרים היושבים מאחוריו ומלפניו להמשיך לשבת [כי אין זה מקום מיוחד לתפילה‪ ,‬שאז‬
‫היושב קודם א"צ לקום]‪ .‬ואפשר שגם יכול להתיישב אף אחר שהמתפלל נעמד כבר‪ ,‬כי הכסאות נחשבים כמחיצה‪ .‬אך בכל אופן אסור לעבור‬
‫לפני המתפלל‪ ,‬וגם ליזהר שלא לדחפו‪.‬‬
‫האוכל המוגש במטוס‬
‫[א] בדרך כלל יש שם 'לחמניה' שכתוב עליה שברכתה 'מזונות'‪ .‬אך למעשה לפי המבואר בשו"ע והפוסקים [בסימן קסח ס"ו] – מי שאוכל את‬
‫כל מה שיש במגש – חייב ליטול ידיו ולברך המוציא וברכת המזון! [גם בלאו הכי לפי דעת המשנ"ב ורוב הפוסקים ברכת הלחמניה הזאת היא‬
‫'המוציא' אף כשאוכלה בפני עצמה]‪.‬‬
‫[ב] ואין להשתמט מזה בגלל שקשה אז ליטול ידיו וכו'‪ .‬והחכם עיניו בראשו ליטול ידיו בעת שרואה שמכינים עצמם לחלק את האוכל‪ ,‬וישמור‬
‫ידיו עד עת האכילה‪ .‬ואפשר ליטול ידיו בבית הכסא של המטוס‪ ,‬ויברך וינגבם בחוץ‪.‬‬
‫[ג] ואם קשה לו מאד הדבר‪ ,‬יש עצה שלא להתחייב בזה‪ ,‬אם יאכל תחלה את שאר הדברים בלא הלחמניה ויברך עליהם ברכה אחרונה‪ ,‬ויעשה‬
‫איזה הפסק‪ ,‬ואחר כך יאכל את החלה הנ"ל‪[ .‬אך כאמור לרוב הפוסקים ברכתה המוציא]‪.‬‬
‫[ד] יש לבדוק היטב האם המגש עם האוכל החם‪ ,‬מונח בשתי כיסוים‪ ,‬והיינו חוץ מהמגש עצמו צריך שיהיה עטוף עם עוד שקית אטומה‪ .‬ואם‬
‫טק‬
‫הלכות והליכות‬
‫איננה בשתי כיסויים האמורים – אסור לאכול את האוכל! כיון שהוא מחומם בתנורי טריפה ממש‪ ,‬ובלא שתי הכיסויים האלו‪ ,‬נעשה כל המאכל‬
‫הנמצא במגש גם הוא טריפה‪.‬‬
‫דיני הדלקת הנרות בשבת ויו"ט‬
‫[א] אם אשתו מדליקה בביתו [דייקא ולא בבית אחרים] ‪ -‬אם היכן שנמצא בין במקום שאוכל ובין במקום שישן‪ ,‬יש שם אור‪ ,‬אין עליו חיוב‬
‫בהדלקת נרות שבת‪ .‬אבל אם הוא במקום שאין שם אור במילא‪ ,‬יש עליו חיוב הדלקת נרות שבת עם ברכה‪.‬‬
‫[ב] אם אין אשתו מדליקה בביתו‪ ,‬אף שמדליקה בבית אחרים – דינו שונה‪:‬‬
‫ אם אוכל וישן במקום אחד – ידליק שם עם ברכה‪.‬‬‫אם אוכל במקום ציבורי וישן במקום אחר – ידליק בחדרו עם ברכה‪ ,‬ויזהר שידלקו הנרות עד בואו לישון שם‪ ,‬ואם לא ידלקו עד אז‪ ,‬לא יצא ידי‬
‫חובתו וברכתו לבטלה‪.‬‬
‫ ואם בחדרו יש אור בלאו הכי‪ ,‬אי אפשר להדליק שם‪ .‬וצריך לצאת במה שהדליקו נרות במקום האכילה – לכן יבקש ממי שהדליק שם לזכות לו‬‫חלק בנרות‪[ ,‬ולכתחלה ישתדל לשמוע הברכה מהמדליק] ואז יצא ידי חובתו‪ .‬ואם הנרות נקנו מקופת הציבור האוכל שם ‪ -‬אין צריך לזכותו‪ .‬אך‬
‫כל זה בתנאי שהנרות מונחים באופן שמוסיפים עונג וכבוד לשבת ויו"ט‪ ,‬אבל אם נמצאים באיזה פינה שאין הוא נהנה מהם ‪ -‬י"ל שאין יוצאים‬
‫ידי חובתו בנרות הללו‪.‬‬
‫ אך דע‪ ,‬כי מי שאמרנו שיש לו להדליק נרות במקום שאינו אוכל שם‪ ,‬אם יש שם אור בלאו הכי – אינו יכול להדליק שם נרות שבת [כיון שהוא‬‫רק תוספת אורה]‪ .‬ולכן ביו"ט שני של ר"ה בין מה שמדליק בלילה לכבוד יו"ט ובין מה שמדליק בסוף היום לכבוד שבת‪ ,‬שיש כבר אור בלאו הכי‬
‫מהחשמל – אי אפשר להדליק שם נרות שבת‪ .‬אלא אם ידליקנו במקום שהוא חשוך והוא משתמש שם‪ .‬אבל המדליק נרות במקום אכילה‪ ,‬אזי‬
‫אף כשיש שם אור בלאו הכי‪ ,‬יכול להדליקם ולברך עליהם אם אכן נהנה מהם קצת‪.‬‬
‫[ה] בחור ‪ -‬יש לו דין כמי 'שאין אשתו מדליקה בביתו'‪ .‬אף שנמצא שם עם אביו‪.‬‬
‫[ו] כשיש כמה אנשים במקום אחד‪ ,‬וכולם חייבים בהדלקת הנרות ‪ -‬ידליק רק אחד ויזכה ֵחלק בנרות לכולם‪.‬‬
‫[ז] זמן הדלקת נרות שבת ויו"ט‪ ,‬הוא מזמן 'פלג המנחה'‪ .‬ולפני זמן זה ‪ -‬המדליקם אינו יוצא ידי חובתו‪ .‬ואף לאחר זמן פלג המנחה‪ ,‬אפשר‬
‫להדליק רק אם מקבל שבת בהדלקתו‪ .‬אבל מזמן 'הדלקת נרות' ‪ -‬אפשר להדליק אף בלא קבלת שבת בהדלקה ‪ -‬לכן‪:‬‬
‫ כשהולכים לבית הכנסת הרבה לפני זמן הדלקת הנרות – ידליקם אחר תפלת המנחה דייקא‪ .‬או לפחות מזמן שמתכוננים לקבלת יו"ט או שבת‪.‬‬‫או שיקבל עליו יו"ט או שבת בהדלקת הנרות‪ ,‬ומכל מקום מותר להתפלל אח"כ מנחה‪.‬‬
‫ וביו"ט שני ידליק בלילה‪ ,‬כי בלאו הכי אין להדליק ביום משום 'מכין מיו"ט אחד לשני'‪.‬‬‫ השנה שחל להיות שבת תיכף אחר יו"ט‪ ,‬יש להדליק נרות שבת ביום השני של ר"ה לפנות ערב‪ ,‬כי בלילה אסור להדליק‪ .‬אמנם כפי האמור יש‬‫להזהר שלא להדליק מוקדם מדאי‪ ,‬אלא אחר זמן פלג המנחה‪ ,‬וכאמור לעיל‪.‬‬
‫[ח] כשאין אפשרות להדליק נר ממש – אפשר לצאת ידי חובתו באור החשמל‪ .‬ואם הוא דלוק כבר‪ ,‬אם הוא בימות החול‪ ,‬יכבנו וידליקהו שוב‬
‫לכבוד יו"ט או שבת‪.‬‬
‫שבת ‪ -‬שונות‬
‫[א] כשיש מוקצה במזוודה‪ ,‬צריך להזהר מאוד בטלטול המזוודה והדברים שבתוכה‪ .‬ועל כן חכם עיניו בראשו להוציא כל דברי המוקצה ממנה‬
‫מבעוד יום‪ .‬ואם נשארו בה ‪ -‬יעשה שאלת חכם איך להתנהג‬
‫[ב] הדרכון ושאר המסמכים של הנסיעה – הם מוקצה‪.‬‬
‫[ג] כרטיסי האוכל והשינה והמקוה – אינם מוקצים‪ .‬וגם אין בהם משום איסור 'שטרי הדיוטות'‪.‬‬
‫[ה] הדיבור בשבת ויו"ט מעסקי הנסיעה לאומן [או חזרה] וכדומה לזה מדברים שאסור לעשותם בשבת – אם הוא לצורך הנסיעה וכדו'‪ ,‬מותר‬
‫לדבר בהם‪ .‬אבל אם אין בזה צורך‪ ,‬יש להמנע מזה‪.‬‬
‫[ו] יש להמנע מלקרוא בשבת ויו"ט את השלטים והכרזות של מועדי הטיסות וכדומה‪.‬‬
‫[ז] יש ללבוש בגדי שבת אף בהיותו בדרך ובמקום זר‪ .‬ולאו שפיר עבדי אלא הלובשים באתרא הדין בגדים חול או משונים‪ ,‬מתוך עצלות או‬
‫נוחיות גרידא‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫יק‬
‫הלכות והליכות‬
‫דיני 'אמירה לגוי'‬
‫[א] יש בזה שני איסורים‪( :‬א) לומר לו לעשות מלאכה‪ ,‬אף כשלא נהנה ממנה כלל‪( .‬ב) ליהנות ממלאכתו‪ ,‬אף כשלא אמר לו כלום לעשותה‪.‬‬
‫[ב] אסור לומר לגוי לעשות מלאכה‪ ,‬בין כשהמלאכה היא מן התורה ובין כשהיא רק מדרבנן‪ .‬וכן אסור 'לרמז לו בלשון ציווי' לעשות המלאכה‪ .‬וכל‬
‫זה אף שאינו נהנה ממנה כעת‪ .‬אבל מותר לרמז 'שלא בלשון ציווי'‪ ,‬ומכל מקום עדיין נשאר איסור הנאה ממלאכתו‪.‬‬
‫[ג] אסור ליהנות ממלאכת הגוי שעשאה בשביל היהודי‪ ,‬אף שלא אמר לו כלום לעשותה‪ ,‬אלא עשאה מעצמו כדי שהיהודי יהנה ממנה‪ .‬אמנם‬
‫אם אין זה 'הנאה גמורה' [כגון שהיה אור בחדר והוא הוסיף אור] ‪ -‬מותר ליהנות ממנה‪.‬‬
‫[ד] יש מקילים לרמז לו לעשות מלאכה כזו שאין מזה הנאה גמורה‪ .‬ורבים חולקים על זה‪ .‬ועל כן אין להקל אלא בשעת הדחק גדול‪.‬‬
‫[ה] לצורך חולה גמור‪ ,‬אף כשאין בו סכנה ‪ -‬מותר לומר לגוי לעשות אפילו מלאכה האסורה מן התורה‪ ,‬וגם וליהנות ממנה‪.‬‬
‫[ו] כשהמלאכה היא רק מדרבנן ‪ -‬מותר לומר לגוי לעשות מלאכה כזו ואף ליהנות לצורך הדברים המנוים להלן‪' :‬מקצת חולי'‪' .‬הפסד גדול'‪' .‬צורך‬
‫גדול'‪' .‬צורך מצוה'‪.‬‬
‫[ז] למעשה‪ ,‬אין להורות לעצמו בידיעת כללים אלו בלבד‪ ,‬כי הגדרתם צריכה לימוד גדול‪ ,‬כגון מהו הנחשב רמז ומהו בלשון ציווי‪ ,‬מהו הנחשב‬
‫הנאה גמורה ושאינה גמורה‪ .‬איזה מלאכה היא מן התורה ואיזו היא מדרבנן‪ .‬ובפרט שיש לשקול ביראת שמים ובדעת תורה מהו הנחשב מקצת‬
‫חולי‪ ,‬צורך או הפסד גדול‪ ,‬ומצוה‪.‬‬
‫ודלא כטועים שמותר לומר לגוי וליהנות מכל מלאכה שעושה בכל מצב שהוא‪ .‬ואינם יודעים שעוברים על איסור גמור!‬
‫[ח] וביותר מוטלת חובה זו על העוסקים בצרכי הציבור‪ ,‬הנעזרים בעובדים נכרים‪ ,‬הואיל ואי אפשר שלא להכשל באיסור זה בהשתמשות‬
‫עמהם‪ ,‬מבלי לימוד היטב ובקיאות בהלכות אלו‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא לפעמים כאשר מצד הדין נאסרת 'ההנאה' ממלאכתו‪ ,‬הרי מכשילים בכך את‬
‫הרבים‪ ,‬כיון שאז גם לכלל הציבור שהמלאכה נעשתה בעבורם‪ ,‬נאסרת ההנאה ממלאכה זו לכולם אף בדיעבד‪ ,‬או עכ"פ לכתחלה היא אסורה‪,‬‬
‫וזאת כאשר יש להקפיד ביותר בימים אלו אפילו על דברים המותרים מצד הדין‪[ .‬וכמו כן יש להם להזהר טובא בדיני 'בישול גוים']‪.‬‬
‫הכנה מיו"ט ראשון לשני‬
‫[א] אסור להכין שום דבר מיום ראשון של ר"ה ליום השני‪ .‬הן בבישול והן בחימום האוכל‪ .‬אמנם כשהגיע זמן מוצאי יו"ט‪ ,‬מותר אף כשעדיין לא‬
‫עשה קידוש‪.‬‬
‫[ב] אבל מיו"ט לשבת – אם עשה עירוב תבשילין – מותר להכין הכל בשביל שבת‪ .‬ואם לא עשה עירוב תבשילין‪ ,‬יש דברים שמותר להכין ויש‬
‫שהם אסורים‪ .‬וכמו שנתבאר כל זאת להלן בסעיף כו‪.‬‬
‫[ג] כמו כן יש להזהר שלא להכין שום דבר בשבת לצורך ימות החול‪ .‬ומצוי מאוד באלו הנוסעים חזרה תיכף במוצאי החג‪ ,‬שלא לארוז את‬
‫המזוודות וכו' בשבת‪.‬‬
‫[ד] מענין לענין‪ :‬יש לזכור כשאוכלים ביו"ט הראשון והשני לפנות ערב‪ ,‬שלא למלא כרסו עד כדי כך שלא יאכל בלילה 'לתיאבון'‪ .‬וגם צריך להזהר‬
‫לגמור את כל הסעודה עד כמה דקות לפני השקיעה‪ ,‬כי אחרי זה אסור לאכול‪ ,‬הואיל ומחויב כבר בקידוש [ואינו דומה לסעודה שלישית של שבת‬
‫שאפשר להמשיכה תוך הלילה]‪.‬‬
‫השתמשות בכלי הגוים‬
‫[א] לכתחלה לא ישתמש בשום כלי שיש בבית הגוי‪ ,‬לא בצונן וכל שכן בחמים‪ .‬אכן השולחנות‪ ,‬השיש‪ ,‬המקרר‪ ,‬והגז‪ ,‬הרי מוכרח להשתמש‬
‫עמהם ‪ -‬לכן לגביהם הדין כך‪:‬‬
‫[ב] השולחן‪ ,‬המקרר‪ ,‬השיש – יפרוס איזה דבר המפסיק‪ ,‬כגון 'ניר כסף' וכדומה‪.‬‬
‫[ג] הכיריים – אין שום היתר להשתמש בו בלא דבר המפסיק לסיר! כי אין שום אפשרות לנקותם כהוגן‪ ,‬והלכלוך שהצטבר על גביהם לא נשרף‬
‫באופן שלא יוכל לאסור‪ .‬ובקל יכול לבוא לידי איסור דאורייתא‪ .‬לכן יכרוך על החצובה כמה פעמים בנייר כסף‪ .‬וראוי מאד שגם על שאר חלקי‬
‫איק‬
‫הלכות והליכות‬
‫הכיריים יפרוס נייר כסף‪.‬‬
‫[ד] תנור – אין שום היתר להשתמש בו כמות שהוא‪ ,‬אלא אם ינקהו היטב היטב [כמו לפסח!] ואח"כ ידליק אותו למשך שעה על חום הכי גבוה‪,‬‬
‫ואז יש מתירים לאפות בו‪ .‬והואיל וקשה מאוד לנקותו וגם הרבה מפקפקים על ההכשרה האמורה‪ ,‬לכן לא יעשה כן אלא בשעת הדחק גדול‪.‬‬
‫אם יש לו הכרח לחמם בתנור שלא הכשירו כדין‪ ,‬יעטוף את המאכל עם שני כיסוים של נייר כסף‪ ,‬וכך יחממנו בתנור‪.‬‬
‫[ה] לכן השוכר דירה מגוי‪ ,‬יהיה מן החכמים שעיניהם בראשם‪ ,‬להצטייד עם מלאי מספיק של נייר כסף‪ .‬וגם לחתוך מהם בערב יו"ט‪ ,‬כדי שיוכל‬
‫להשתמש בהם לעת הצורך ביו"ט עצמו‪ ,‬שאז הרי אסור לחתוך או לקרוע מהחבילה‪.‬‬
‫[ו] טבילת כלים‪ :‬הקונה כלים מגוי צריך להטבילם במקוה כשירה כדין‪ .‬ובלא טבילה‪ ,‬אסור להשתמש בהם אפילו באקראי‪.‬‬
‫כשרות המאכלים‬
‫[א] 'בשר שנתעלם מן העין'‪:‬‬
‫אם הוא במקום שישראל יוצא ונכנס שם‪ ,‬כלומר כל שהגוי ירא שמא יבוא הישראל – אין לחוש לבשר שנתעלם מן העין‪ .‬וכן כל שמכיר בטביעות‬
‫עין שהוא שלו – אין לחוש שמא החליפו הגוי‪.‬‬
‫[ב] יין נסך‪:‬‬
‫מגע גוי האוסר‪ ,‬הוא רק באופנים דלהלן‪ :‬אם נגע ביין עצמו ביד או בעזרת כלי‪ .‬או שתה מן היין‪ .‬או הגביה את בקבוק יין פתוח ונענע אותו‪ .‬ואם‬
‫רק הזיז את הבקבוק הפתוח – יש להתיר במקום הפסד‪.‬‬
‫אבל אם הגוי רק נגע בבקבוק יין סגור או אפילו נענע אותו – אין ביין שום חשש‪.‬‬
‫אם השאיר בקבוק יין במקום שהגוי מסתובב ‪ -‬אם הוא במקום שהגוי חושש שבכל עת יבוא מישהו‪ ,‬אין בו חשש יין נסך‪.‬‬
‫'יין מבושל' – אינו נאסר משום יין נסך‪' .‬מיץ ענבים מפוסטר' ‪ -‬אין דינו כיין מבושל‪ .‬ויש מקילים‪.‬‬
‫[ג] יש להזהר מאוד שלא לאכול ולשתות בלא בירור יסודי אם כשרים המה‪ ,‬ולא לסמוך בשום אופן על שמועות שונות‪ .‬ובפרט בר"ה ועשרת ימי‬
‫תשובה שכתבו הפוסקים שיש להחמיר אפילו בדברים המותרים מדינא‪.‬‬
‫הנחת מאכלים תחת המטה‬
‫[א] לכתחלה יש להזהר שלא להניח מאכל או משקה תחת המטה‪ ,‬מפני שרוח רעה שורה עליהם‪ .‬ואפילו כשהם סגורים היטב בכלי‪ .‬ואפילו‬
‫כשאין אדם ישן שם אז‪.‬‬
‫בדיעבד אם הניחם – המיקל לאכלם או לשתותם – יש לו על מי לסמוך‪ .‬וכן יש יותר צד להקל כאשר היו מונחים בכלי סתום‪.‬‬
‫וכל שכן שיש להקל כשהיו שם רק בעת שלא ישנו שם כלל‪ .‬או שהיו רק בעת שישנו ביום‪.‬‬
‫[ב] מטה שעל גבי מטה – יש מי שמתיר להניח מאכלים תחת המטה העליונה‪.‬‬
‫[ג] אם אדם אחר הניחם תחת המטה – י"א שאין שורה על זה רוח רעה‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫ביק‬
‫הלכות והליכות‬
‫איסור גזילה‬
‫[א] גזל מגוי – אסור מן הדין‪ ,‬ויש אומרים שאסור מן התורה‬
‫[ב] גזל שינה‪ .‬יש להזהר בזה מאוד‪ .‬וכל שכן בימים אלו שיש להתרחק מכל נדנוד איסור‪ ,‬ובפרט בדברים שבין אדם לחבירו‪.‬‬
‫שעטנז‬
‫בדבר שמצוי בהם שעטנז ‪ -‬אין שום היתר ללבשו קודם בדיקה‪ .‬אבל בדברים שאין מצוי בהם שעטנז – אין חיוב לבדקו‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫הבגדים המצוים בארץ זו – חייבים בבדיקה‪ .‬מזרון – בדרך כלל לא שכיח בהם שעטנז‪ .‬ואם הוא מזרון קשה שאינו נכפף כלל‪ ,‬ופורס עליו סדין‪,‬‬
‫מותר לשכב עליו אפילו כשיש ספק שעטנז [ויש מתירים לשכב עליו באופן האמור אף כשיש ודאי שעטנז]‪ .‬שמיכה – יש לחשוש לשעטנז‪.‬‬
‫ואם יש באתרא הדין 'מעבדה לשעטנז' – בודאי חייב כל ירא שמים לבדוק כל דבר שיש בו חשש שעטנז‬
‫ברכת 'מעין שבע' [מגן אבות]‬
‫ברכת מעין שבע אומרים דוקא במקום הקבוע לתפלה ויש בו ספר תורה‪ .‬אך אם אינו קבוע לתפלה ויש בו ס"ת‪ ,‬או קבוע לתפלה ואין בו ס"ת –‬
‫אין אומרים שם ברכת מעין שבע‪.‬‬
‫מקום הקבוע לתפלה לזמן מסוים ויש שם ס"ת – אומרים ברכת מעין שבע‪ .‬ובעניננו‪ ,‬אם הוא קבוע לכל שנה להתפלל שם בראש השנה – נחשב‬
‫קבוע‪ .‬ואף אם אין להם ס"ת‪ ,‬י"א שאפשר לומר שם מעין שבע‪.‬‬
‫ולפי זה‪ ,‬המארגנים מנין לעצמם בשבת – אם אינו בגדר 'קבוע' האמור – אין להם לומר ברכת מעין שבע‪ .‬ואף אם הוא ספק קבוע‪ ,‬לא יאמרוהו‬
‫משום חשש 'ברכה לבטלה'‪.‬‬
‫טלית או חפצים שהוחלפו‬
‫[א] אם נתחלפה הטלית שלו עם אחרת‪ ,‬ישתדל מאוד למצוא את מי שהחליף אתו‪ .‬ואם אינו מוצאו וצריך להתפלל‪ ,‬מותר לו ללבוש את הטלית‬
‫בעת התפלה בלבד‪ ,‬אך יכוין ללבשה רק בהשאלה ולא לזכות בזה‪ ,‬ולא יברך עליה‪.‬‬
‫אך צריך להזהר מאוד שלא תתלכלך‪ ,‬ותיכף אחר התפלה לפשוט אותה‪ .‬ואחר ר"ה יקפלה אותה כהוגן ויחפש היטב את בעל הטלית‪ ,‬ואם לא‬
‫מצאו‪ ,‬יעשה שאלת חכם כדת מה לעשות עם הטלית‪.‬‬
‫[ב] וכל זה הוא רק ב'טלית' שהוא דבר מצוה ואנו אומרים ש'ניחא לאדם למיעבד מצוה בממונו'‪ .‬מה שאין כן בשאר בגדים או חפצים כגון מגבת‬
‫וכדומה – אין היתר להשתמש עם של מישהו אחר‪ ,‬אפילו כשסביר להניח שההוא משתמש עם שלו‪ .‬אלא יעשה שאלת חכם מה לעשות עם זה‪.‬‬
‫דיני עירוב תבשילין‬
‫[א] מטרת עשיית ערוב תבשילין‪:‬‬
‫אסור לבשל או לאפות ביו"ט לצורך השבת‪ ,‬אלא אם עשה 'עירוב תבשילין'‪ .‬אם לא עשה עירוב תבשילין – יעשה שאלת חכם כדת מה לעשות‪.‬‬
‫גיק‬
‫הלכות והליכות‬
‫גם בכדי להדליק נרות שבת [שמדליקים אותם ביו"ט לפנות ערב שבת] ‪ -‬יש לעשות עירוב תבשילין‪ .‬אך אין לברך ברכת עירוב תבשילין על‬
‫הדלקת נר גרידא‪.‬‬
‫גם לצורך שאר ההכנות לצורך שבת‪ ,‬כגון הדחת כלים וכדומה ‪ -‬ראוי לעשות עירוב תבשילין‪ .‬אך לא יברך על זה‪.‬‬
‫אמנם אף מי שלא עשה עירוב‪ ,‬מכל מקום מותר לטבול במקוה לצורך שבת‪ .‬וכן מותר לסדר את הבית‪ ,‬אם נהנה מזה כשעדיין יו"ט‪.‬‬
‫אף שכאמור שהעירוב תבשילין מתיר את הכנת התבשילים לשבת‪ ,‬מכל מקום יש להזהר להקדים את הכנתם בעוד היום גדול‪ .‬ובשעת הדחק יש‬
‫להקל אף אם נתאחר בהכנתם עד סמוך לכניסת השבת‪.‬‬
‫ודע‪ ,‬שהעירוב תבשילין מתיר הבישול ואת ההכנות הנעשים רק ביום שישי‪ ,‬אבל שום היתר להכין לצורך שבת ביום חמישי!‬
‫[ב] מי שאינו מבשל‪:‬‬
‫אף אנו בזמנינו שאין דרכנו לבשל או לאפות ביו"ט לצורך שבת – מכל מקום יש לעשות עירוב תבשילין‪ .‬הואיל ובדרך כלל יש‬
‫צורך לחמם את התבשילים לצורך שבת‪ ,‬שהיו עד עתה במקרר‪ ,‬וזאת הרי יש לעשות ביו"ט דוקא [כי בשבת אסור משום איסור‬
‫בישול או שהייה]‪ .‬וכן מצוי שיש צורך בהוספת מים למיחם‪ .‬גם כי לפי האמור לעיל שגם לצורך הדלקת נרות שבת ושאר הכנות לצורך‬
‫שבת‪ ,‬יש לעשות עירוב תבשילין‪.‬‬
‫אכן מי שברור לו שאין לו מה לבשל או לאפות ואף לא לעשות אחד מן הדברים האמורים ‪ -‬פטור מעשיית עירוב תבשילין‪.‬‬
‫[ג] סדר עשייתו‪:‬‬
‫לוקח מנה חשובה של בשר או דג [אפשר גם בקופסת טונה]‪ ,‬עם חלה או לחמניה שלימה‪ ,‬ואומר את נוסח העירוב וברכתו ככתוב בסידור‪[ .‬זולת‬
‫אם בודאי אינו מבשל ועושהו רק בשביל הדלקת נרות וכדו' – שאז אומר רק את הנוסח בלי הברכה]‪ .‬ומניחו במקרר וישמרהו עד כניסת השבת‪.‬‬
‫ונכון לעשות היכר כדי שלא יאכלום קודם‪ .‬ויהדר לעשות בשבת 'לחם משנה' על הלחם של העירוב תבשילין‪ ,‬וכן לאכול את התבשיל בשבת‪.‬‬
‫] ממה עושהו‪':‬התבשיל' צריך להיות מדבר המלפת את הפת דייקא‪ ,‬וכגון אלו המנוים לעיל‪ .‬אבל אין לעשותו מדבר שאין מלפתים בו את הפת‪,‬‬
‫כגון 'מרק' או 'חמין' וכדומה שאינם עשויים ללפת בו הפת‪'.‬מנה חשובה' האמורה לעיל‪ ,‬אינו לעיכוב אלא הידור מצוה בלבד‪ .‬אך צריך שיהיה בו‬
‫כזית‪ .‬כמו כן אפשר לעשותו עם 'ביצה מבושלת'‪ ,‬וכן נהגו מקדמת דנא‪ ,‬אך מכל מקום לכתחלה יהדר לעשות עם בשר או דג שהם חשובים יותר‪,‬‬
‫והם שנהגו כן‪ ,‬הוא משום שלא היה להם אפשרות לשמרם שלא יתקלקלו‪.‬לכתחלה מצוה מן המובחר לקחת תבשיל שנתבשל כדי לקחת ממנו‬
‫את העירוב תבשילין‪ .‬אמנם העירוב כשר בכל תבשיל שהוא מלפת את הפת‪[ .‬ה] זמנו‪:‬‬
‫לכתחלה יש לעשותו בערב יו"ט‪ .‬ובדיעבד יוצא אף כשעשהו כמה ימים קודם‪[.‬ו] החייבים בזה‪:‬אורח הסמוך על שולחן בעל הבית לגמרי – פטור‬
‫מלעשות ערוב תבשילין‪ ,‬וזאת אף אם ירצה לבשל או להדליק נרות בבית מארחו‪ .‬אורח שאוכל כל סעודותיו בבית מארחו‪ ,‬אבל מדליק נרות שבת‬
‫בביתו שלו – יש לו לעשות עירוב תבשילין‪ ,‬אבל לא יברך‪ .‬וכן הדין בבנים הנשואים שאוכלים בבית הוריהם וישינים בביתם‪.‬‬
‫כמה אנשים הנמצאים בבית אחד‪ ,‬יש בזה כמה פרטי דינים איך יעשו את הערוב תבשילין‪ .‬והנכון שאחד יערב בשביל כולם‪ ,‬ויעשה כמו שיתבאר‬
‫להלן בסדר הזיכוי‪.‬‬
‫[ז] סדר הזיכוי‪:‬‬
‫אם כל אלו הצריכים להשתתף בעירוב נמצאים בעת עשיית העירוב – יקח כל אחד את העירוב ויגביהו עשרה ס"מ ויכוין לזכות ֵחלֶק בעירוב [לא‬
‫כולו!]‪ ,‬ואח"כ יחזירו לבעל הבית או לאחד מהם והוא יגיד את הברכה ונוסח העירוב‪ ,‬והשאר ישמעו ויכונו לצאת‪ .‬אבל אם אין כולם נמצאים אז‪,‬‬
‫יעשה הבעה"ב או אחד מהם כך‪ :‬יתן את העירוב למי שאינו משתתף בעירוב זה וגם אינו מבני הבית‪ ,‬על מנת שיזכה לההוא שאינו נמצא שם‬
‫חלק בעירוב התבשילין‪ ,‬וחוזר ונוטלו ממנו ואומר את נוסח הערוב והברכה‪.‬‬
‫[ח] החיוב למעשה לנוסעים לרביז"ל אומנה‪:‬‬
‫אם אשתו נשארת בבית – לכתחלה תעשה היא את העירוב תבשילין בערב יו"ט דייקא‪ .‬ואם חושש שמא תשכח וכדו' – יכול הבעל לעשות את‬
‫העירוב תבשילין בביתו כמה ימים קודם‪ .‬אך יזהרו מאוד שיהיה קיים עד כניסת השבת‪.‬‬
‫אבל בשום אופן אינו מועיל לעשות את העירוב תבשילין כשהוא באומן [או במקום אחר‪ ,‬אם הוא מקום שאי אפשר להגיע שם ביו"ט ברגל]‪ .‬ואם‬
‫היא אינה בביתה אלא סמוכה על שולחן אחרים‪ ,‬דינה כאמור לעיל‪.‬‬
‫ולגבי הבעל‪ ,‬אם אין מכין את ארוחותיו לבד וגם אין מדליק נרות – פטור מעשיית העירוב תבשילין‪ .‬וכן אם אוכל במקום ציבורי – יתכן‬
‫כשהאחראי עשה עירוב תבשילין וזיכה אותם לכולם‪ .‬ואם מכין בעצמו אוכל מיו"ט לשבת או מדליק נרות‪ ,‬צריך לעשות ע"ת‪ ,‬וזאת אף אם עשה‬
‫עירוב תבשילין בביתו‪.‬‬
‫ההכתרה תשע"א‬
‫דיק‬
‫סדרי השיעורים באומן‬
‫בימי הקיבוץ הקדוש ראש השנה תשע"א‬
‫לאחינו היקרים העולים להסתופף בצל קדושת רבינו הקדוש זיע"א‬
‫ברוכים הבאים בשם השם‬
‫הנכם מוזמנים להשתתף בסדרת שיעורים בתורת רבינו הקדוש זי"ע להתחזק ולהתעורר כראוי‬
‫בדרכיו ועצותיו הקדושים‬
‫אשר ימסרו מפי רבני ברסלב שליט"א‬
‫יום שני כ"ז אלול‬
‫‪ 11:00‬הרב שמואל שטרן‬
‫‪ 12:00‬הרב צבי צוקר‬
‫‪ 13:00‬הרב נחמן טיקולסקי‬
‫‪ 14:00‬הרב אליהו גודלבסקי‬
‫‪ 15:00‬הרב יוסף פרץ‬
‫‪ 16:00‬הרב יצחק רוזנבלט – בהלכות‬
‫‪ 23:00‬הרב עופר ארז‬
‫ראש השנה‬
‫‪ 17:00‬הרב מאיר שלמה‬
‫‪ 18:00‬הרב שלום ארוש‬
‫‪ 19:00‬תפילת מנחה‬
‫‪ 19:30‬הרב משה ביננשטוק‬
‫‪ 20:30‬תפילת ערבית‬
‫‪ 21:00‬הרב ארז משה דורון‬
‫‪ 22:00‬הרב אלכסנדר זושא שטיצר‬
‫יום שלישי כ"ח אלול‬
‫‪ 10:00‬הרב יחזקאל ששון‬
‫‪ 11:00‬הרב בצלאל נהרי –‬
‫בהלכות ראש השנה‬
‫‪ 12:00‬הרב פנחס בונקר‬
‫‪ 13:00‬הרב מרדכי פראנק‬
‫‪ 14:00‬הרב שמעון טייכנר‬
‫‪ 15:00‬הרב ניסן דוד קיוואק‬
‫‪ 16:00‬הרב אליהו גודלבסקי‬
‫‪ 17:00‬הרב יצחק רוזנבלט‬
‫בהלכות ראש השנה‬
‫‪ 18:00‬הרב שלום ארוש‬
‫‪ 19:00‬תפילת מנחה‬
‫‪ 19:30‬הרב משה ביננשטוק‬
‫‪ 20:30‬תפילת ערבית‬
‫‪ 21:00‬הרב ארז משה דורון‬
‫‪ 22:00‬הרב מאיר שלמה‬
‫‪ 23:00‬הרב עופר ארז‬
‫יום רביעי ערב ראש השנה‬
‫‪ 10:00‬הרב יחזקאל ששון‬
‫‪ 11:00‬הרב אליהו גודלבסקי‬
‫‪ 12:00‬תיקון הכללי העולמי‬
‫‪ 14:00‬הרב יצחק טשינגל‬
‫ליל א' דראש השנה‬
‫‪ 22:00‬הרב בנימין זאב בצרי‬
‫יום א' דראש השנה‬
‫‪17:15‬הרב ארז משה דורון‬
‫מנחה ‪18:15‬‬
‫אחרי תשליך ‪ -‬מתקיימים שיעורים מפי רוב‬
‫חשובי אנ"ש כל אחד במקומו‬
‫ליל ב' דראש השנה‬
‫אחרי הסעודה – הרב בנימין זאב בצרי‬
‫יום ב' דראש השנה‬
‫‪ 18:00‬הרב ארז משה דורון‬
‫מנחה וקבלת שבת ‪19:00‬‬
‫שבת שובה – ג' תשרי‬
‫ליל שבת‬
‫‪ 21:45‬הרב בנימין בצרי‬
‫יום שבת קודש‬
‫אחרי תפילת שחרית – מתקיימים שיעורים‬
‫בספר 'ספורי מעשיות'‬
‫‪ 13:00‬הרב מאיר מיימוני‬
‫‪ 14:00‬הרב שמעון טייכנר‬
‫‪ 15:00‬הרב ישראל מאיר ברנר‬
‫‪ 16:00‬הרב ארז משה דורון‬
‫‪ 17:00‬הרב שלום ארוש – קומת ביהכנ"ס הספרדי‬
‫‪ 17:00‬הרב יעקב שלמה מוזסון שליט"א –‬
‫קומת ביהכנ"ס האשכנזי‬
‫מנחה ‪18:10‬‬
‫בעת סעודה שלישית ‪ -‬יתקיימו שיעורים‬
‫מפי רוב חשובי אנ"ש כל אחד במקומו‬
‫יום ראשון צום גדליה – ד' תשרי‬
‫‪ 11:00‬הרב אליהו גודלבסקי‬
‫‪ 12:00‬הרב אהרן ישכיל‬
‫‪ 13:00‬הרב בצלאל נהרי – שיעור‬
‫בהלכה‬
‫‪ 14:00‬הרב מיכאל גול‬
‫‪ 15:00‬הרב ברוך מרדכי פראנק‬
‫‪ 16:00‬הרב מאיר מיימוני‬
‫‪ 17:00‬הרב עופר גיסין‬
‫‪ 18:00‬הרב יהודה צבי שפירא‬
‫מוצאי שבת‬
‫‪8:15‬‬
‫‪8:15‬‬
‫‪8:00‬‬
‫מוצ"ש לר"ת‬
‫‪8:47‬‬
‫‪8:32‬‬
‫‪8:17‬‬
‫המנין המרכזי‬
‫סליחות יום א'‬
‫‪4:30‬‬
‫סליחות ימים ב' ג'‬
‫‪5:00‬‬
‫מנחה ימים א' ב' ג'‬
‫מעריב ימים א' ב' ג'‬
‫סליחות זכור ברית‬
‫מנחה ערב ר"ה‬
‫‪7:05‬‬
‫שחרית ב' ימי ר"ה‬
‫‪6:30‬‬
‫מנחה יום א' דר"ה (תשליך)‬
‫‪6:20‬‬
‫מעריב ליל ב' דר"ה‬
‫מנחה יום ב' דר"ה וקב"ש‬
‫‪7:00‬‬
‫‪7:10‬‬
‫‪8:20‬‬
‫‪3:00‬‬
‫‪8:35‬‬
‫אומן‬
‫תשע‪/‬א‬
‫כ"ד אלול‬
‫כ"ה אלול‬
‫כ"ו אלול‬
‫כ"ז אלול‬
‫כ"ח אלול‬
‫כ"ט אלול‬
‫א' תשרי‬
‫ב' תשרי‬
‫ג' תשרי‬
‫ד' תשרי‬
‫ה' תשרי‬
‫ו' תשרי‬
‫ז' תשרי‬
‫ח' תשרי‬
‫שב"ק‬
‫א' דסליחות‬
‫ב' דסליחות‬
‫ג' דסליחות‬
‫ערב ר"ה‬
‫א' ר"ה‬
‫ב' ר"ה‬
‫שבת שובה‬
‫צום גדליה‬
‫ב' דעשי"ת‬
‫ג' דעשי"ת‬
‫ד' דעשי"ת‬
‫ה' דעשי"ת‬
‫ערב יו"כ‬
‫עלות‬
‫השחר‬
‫‪4:39‬‬
‫‪4:40‬‬
‫‪4:42‬‬
‫‪4:44‬‬
‫‪4:46‬‬
‫‪4:48‬‬
‫‪4:49‬‬
‫‪4:51‬‬
‫‪4:53‬‬
‫‪4:55‬‬
‫‪4:56‬‬
‫‪4:58‬‬
‫‪5:00‬‬
‫‪5:01‬‬
‫‪5:03‬‬
‫עטיפת‬
‫טלית‬
‫‪5:27‬‬
‫‪5:28‬‬
‫‪5:29‬‬
‫‪5:31‬‬
‫‪5:32‬‬
‫‪5:34‬‬
‫‪5:35‬‬
‫‪5:37‬‬
‫‪5:38‬‬
‫‪5:39‬‬
‫‪5:41‬‬
‫‪5:42‬‬
‫‪5:44‬‬
‫‪5:45‬‬
‫‪5:46‬‬
‫סזק"ש‬
‫מג"א הנץ החמה‬
‫‪6:19‬‬
‫‪6:20‬‬
‫‪6:21‬‬
‫‪6:23‬‬
‫‪6:24‬‬
‫‪6:26‬‬
‫‪6:27‬‬
‫‪6:29‬‬
‫‪6:30‬‬
‫‪6:31‬‬
‫‪6:33‬‬
‫‪6:34‬‬
‫‪6:36‬‬
‫‪6:37‬‬
‫‪6:38‬‬
‫‪6:40‬‬
‫‪8:49‬‬
‫‪8:49‬‬
‫‪8:50‬‬
‫‪8:51‬‬
‫‪8:52‬‬
‫‪8:52‬‬
‫‪8:53‬‬
‫‪8:54‬‬
‫‪8:54‬‬
‫‪8:55‬‬
‫‪8:56‬‬
‫‪8:56‬‬
‫‪8:57‬‬
‫‪8:58‬‬
‫‪8:58‬‬
‫‪8:59‬‬
‫סזק"ש‬
‫גר"א‬
‫‪9:38‬‬
‫‪9:39‬‬
‫‪9:39‬‬
‫‪9:40‬‬
‫‪9:40‬‬
‫‪9:41‬‬
‫‪9:42‬‬
‫‪9:42‬‬
‫‪9:43‬‬
‫‪9:43‬‬
‫‪9:44‬‬
‫‪9:44‬‬
‫‪9:45‬‬
‫‪9:45‬‬
‫‪9:46‬‬
‫‪9:46‬‬
‫שקיעת‬
‫החמה חצות היום סזת"פ גר"אסזת"פ מג"א‬
‫‪10:12‬‬
‫‪10:12‬‬
‫‪10:13‬‬
‫‪10:13‬‬
‫‪10:13‬‬
‫‪10:14‬‬
‫‪10:14‬‬
‫‪10:14‬‬
‫‪10:15‬‬
‫‪10:15‬‬
‫‪10:16‬‬
‫‪10:16‬‬
‫‪10:16‬‬
‫‪10:16‬‬
‫‪10:17‬‬
‫‪10:17‬‬
‫‪10:45‬‬
‫‪10:45‬‬
‫‪10:45‬‬
‫‪10:46‬‬
‫‪10:46‬‬
‫‪10:46‬‬
‫‪10:46‬‬
‫‪10:47‬‬
‫‪10:47‬‬
‫‪10:47‬‬
‫‪10:47‬‬
‫‪10:48‬‬
‫‪10:48‬‬
‫‪10:48‬‬
‫‪10:48‬‬
‫‪10:48‬‬
‫‪12:59‬‬
‫‪12:58‬‬
‫‪12:58‬‬
‫‪12:58‬‬
‫‪12:57‬‬
‫‪12:57‬‬
‫‪12:56‬‬
‫‪12:56‬‬
‫‪12:56‬‬
‫‪12:55‬‬
‫‪12:55‬‬
‫‪12:55‬‬
‫‪12:54‬‬
‫‪12:54‬‬
‫‪12:54‬‬
‫‪12:53‬‬
‫‪7:37‬‬
‫‪7:35‬‬
‫‪7:33‬‬
‫‪7:31‬‬
‫‪7:29‬‬
‫‪7:27‬‬
‫‪7:25‬‬
‫‪7:23‬‬
‫‪7:21‬‬
‫‪7:19‬‬
‫‪7:16‬‬
‫‪7:14‬‬
‫‪7:12‬‬
‫‪7:10‬‬
‫‪7:08‬‬
‫‪7:06‬‬
‫‪8:17‬‬
‫‪8:15‬‬
‫‪8:13‬‬
‫‪8:11‬‬
‫‪8:09‬‬
‫‪8:07‬‬
‫‪8:05‬‬
‫‪8:03‬‬
‫‪8:01‬‬
‫‪7:59‬‬
‫‪7:56‬‬
‫‪7:54‬‬
‫‪7:52‬‬
‫‪7:50‬‬
‫‪7:48‬‬
‫‪7:46‬‬
‫‪8:28‬‬
‫‪8:25‬‬
‫‪8:23‬‬
‫‪8:21‬‬
‫‪8:19‬‬
‫‪8:17‬‬
‫‪8:15‬‬
‫‪8:13‬‬
‫‪8:12‬‬
‫‪8:09‬‬
‫‪8:08‬‬
‫‪8:06‬‬
‫‪8:04‬‬
‫‪8:02‬‬
‫‪8:00‬‬
‫‪7:58‬‬
‫זמני היום‬
‫יום בשבוע‬
‫שישי‬
‫שבת‬
‫ראשון‬
‫שני‬
‫שלישי‬
‫רביעי‬
‫חמישי‬
‫שישי‬
‫שבת‬
‫ראשון‬
‫שני‬
‫שלישי‬
‫רביעי‬
‫חמישי‬
‫ט' תשרי‬
‫‪5:48‬‬
‫הדלקת‬
‫הנרות 'צה"כ ב 'צה"כ א‬
‫‪7:17‬‬
‫‪7:07‬‬
‫‪6:48‬‬
‫שישי‬
‫‪5:05‬‬
‫‪8:45‬‬
‫‪7:00‬‬
‫‪5:30‬‬
‫‪4:00‬‬
‫‪6:45‬‬
‫יום כיפור‬
‫‪5:00‬‬
‫‪6:15‬‬
‫י' תשרי‬
‫‪4:45‬‬
‫סליחות צום גדליה‬
‫מנחה גדולה‬
‫‪1:30‬‬
‫מנחה קטנה‬
‫‪7:00‬‬
‫מעריב‬
‫‪( 7:30‬לקרוא קר"ש שוב בזמנה)‬
‫המנין הספרדי‬
‫סליחות ערב ר"ה‬
‫מנחה ערב ר"ה‬
‫שחרית ב' ימי ר"ה (אלוקינו)‬
‫מנחה יום א' דר"ה‬
‫מעריב ליל ב' ר"ה‬
‫מנחה יום ב' דר"ה וקב"ש‬
‫שחרית שב"ק‬
‫מנחה שב"ק‬
‫ערבית מוצ"ש‬
‫‪8:30‬‬
‫‪6:10‬‬
‫שבת‬
‫שחרית שב"ק‪:‬‬
‫מניין א' כוותיקין (הודו)‬
‫‪5:30‬‬
‫מניין ב' (הודו)‬
‫‪( 7:55‬התחלת התפילה בקלויז בצד מערב)‬
‫מנחה שב"ק‬
‫‪6:10‬‬
‫ערבית מוצ"ש‬
‫‪8:30‬‬
‫זמני התפילות לימי ר"ה‬
‫ה'תשע"א‬
‫דירות להשכרה‬
‫דירות למכירה‬
‫‪ 2‬דירות חדר (גדולים) צמודות בפירוסקא‬
‫‪ 99‬ק"א‪.‬‬
‫לימות השנה מחירים נוחים וסבירים‪ ,‬דירות‬
‫נקיות ומטופחות‪.‬‬
‫דירת חדר (גדול) בפירוסקא ‪ 6‬ק"א‬
‫וכן נשארו מספר דירות מצום גדליה עד אחרי‬
‫יוהכ"פ‬
‫חיים גולדרינג‬
‫‪CHAIM GOLDRING‬‬
‫‪72-9997126‬‬
‫‪757-6997126‬‬
‫אומן – ‪+687-662996118‬‬
‫לכבוד מערכת 'עלה לתרופה' שיחיו‪.‬‬
‫אי אפשר לשער מה שהגליון השבועי שלכם פועל‪ ,‬הרבה אברכים ובחורים אמרו לי‬
‫שהתחזקו בעבודת ה' מאד ע"י הגליון‪ .‬ובפרט בחלק השו"ת של בני הנעורים‪ .‬ואפילו‬
‫פה בבית הכנסת (שוהל מאה שערים) באים הרבה מחסידויות אחרים לבקש את‬
‫זה‪ .‬וזכותכם גדול מאד‪ ,‬לקרב אנשים לעבודת השי"ת לפי דעת רביז"ל‪.‬‬
‫השי"ת יחזק אותכם להמשיך בזה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן‬
‫שמעון שפירא‬
‫כבר מזמן כספתי לכתוב מעט מהרגשת לבבי מגולת הענין הנורא הזה שנקרא בשמו "עלה לתרופה"‪.‬וכפי‬
‫שנכתב "למבקשי העצה והתרופה לעובדא ולמעשה"‪ ,‬שזה כבר עידן ועדנים שיש לי חיות עצומה מהדיבורים‬
‫הנאמרים‪ ,‬שכאשר ברוך ה' התחיל להופיע העלון הנפלא עלה לתרופה ממש אי אפשר לתאר ולשער את עוצם‬
‫החיות שהיה לי מזה‪ ,‬שב"ה מתחיל להגיע עד הבית כל הדיבורים המחיים הללו ובצורה מסודרת ומחולקת לפי‬
‫נושאים וסוגי מאמרים‪ ,‬ובפרט בשבועות האחרונים שלאט לאט העלון קיבל תוכן מרתק ממש בכל מאמר ומאמר‪,‬‬
‫וממש אפשר לומר ללא כל גוזמא שכל החיים של אותו שבוע בנויים על פי העלון של השב"ק שעבר‪ ,‬ואין שום‬
‫אפשרות לצייר גודל החיות שיש לכל מי שעדיין יראת ה' בלבבו וכוסף עדיין מעט להכנס בפנימיות עבודת ה'‪,‬‬
‫וכפי שאני יודע מעצמי‪ ,‬והרבה הרבה מחברי‪ ,‬שכל העלון הזה נותן להם חיות והתחדשות נפלאה בעבודת ה'‪.‬‬
‫ובפרט שתוכן המאמרים עצמם מכילים מעת לעת חידושים נוראים שמפוצצים בעיות נפשיות שמעיקות כבר‬
‫במשך שנים‪ ,‬ומחדדים הרבה נקודות עמומות בענייני רבינו ה'‪ ,‬ובעיקר נותנים תרופה ועצה אמיתית איך‬
‫להתחדש להכנס בעבודת ה' מתוך חיות ואור אמיתי ושמחה עמוקה פנימית בהתגלות כבוד ה' על ידי ועל ידי‬
‫כל העולם וכו'‪.‬‬
‫ופרטיות יותר‪ ,‬המאמר הראשון שופך אור על כל השבוע‪ ,‬כל שבוע עצה אחרת מתוך כלל עצות רבינו‪ .‬והמאמר‬
‫של התחזקות מחייה בעיקר כשהמוחין שרופים‪ ,‬והמאמר בעניין של שב"ק מאיר התנוצצות מרחוק שקיים כזה‬
‫מין אור בעולם‪ ,‬שצריך לכסוף להגיע אליו‪ ,‬ומאיר מקיפים חדשים לגמרי שרק הידיעה שיש אנשים כאן בעולם‬
‫הזה שזוכים לחיות כך (כמו כל הלשונות שיש שם‪ :‬בקידוש מאיר כך‪ ,‬ובליל שבת וכו' ותפילה זוכין לזה ועי"ז‬
‫זוכים לזה וכו') רק עצם הידיעה הזאת מחדש את הרצונות לכסוף לעבוד את ה' באמת‪.‬‬
‫ובפרט הפלא הנורא הזה‪ ,‬שזוכים שמתגלה בעולם המאמר לבני הנעורים שכל שבוע מחדש מגיע לעוד נקודות‬
‫שמסבכות בחיים‪ ,‬וכל פעם מחדש לא מתבייש ולא מתייאש מלהאיר שהעיקר זה להכנס בפנימיות עבודת‬
‫ה' להאיר בעצמו שיש להשי"ת נחת רוח ממני וכו' וכו' שרק על ידי זה אפשר להכנס כלל בפסיעה הראשונה‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫הכלל הוא אשריכם‪ ,‬אשרי חלקכם‪ ,‬אשרי כל מי שיש לו חלק במלאכה קדושה זו‪ ,‬וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו‬
‫הכ"ד דוד שלמה‬
‫בית שמש‬
‫לכבוד מערכת 'עלה לתרופה'‪.‬‬
‫רציתי בשורות אלו להביע את רגשותי לעלונכם המכובד‪.‬‬
‫בכל שבוע כאשר אני קורא עלון זה‪ ,‬אני מרגיש כזו התחזקות נפלאה‬
‫בעבודת ה'‪ ,‬כ"כ מזדהה עם כל מילה שם‪ ,‬הוא מתאים ממש לכל אחד‬
‫בכל מצב‪ ,‬היות והעלון כתוב בגובה העיניים‪ ,‬ומגלה שהשי"ת נמצא 'בכל‬
‫מקומות ממשלתו' (כלשון מוהרנ"ת)‪.‬‬
‫ובעיקר כאשר מתקרבים זמני המועדים‪ ,‬העלון מחייה את הזמן‪ ,‬מכניס‬
‫בו הארה ומתיקות ממש 'מיט לעבן דעם זמן' ‪ -‬לדעת איך לעבוד את ה'‬
‫ומה לעשות בכל מועד‪.‬‬
‫יה"ר שתזכו להפיץ עוד ועוד תורת רביה"ק‬
‫אליהו גודלבסקי‬
‫לכבוד עורכי עלון 'עלה לתרופה' ה' עליכם יחיו‪.‬‬
‫אחרי שזכיתי בעזרתו ית' להתקרב לאור רביה"ק לפני כמה שנים‪ ,‬התחלתי לחפש‬
‫ביאור על התורות העמוקות שבליקוטי מוהר"ן‪ ,‬ובפרט על הנושאים שנראים כגבוהים‬
‫ושמימיים‪ ,‬והנה לא מזמן אינה ה' לידי את העלון הנפלא שלכם‪ ,‬כרכא דכולה ביה‪,‬‬
‫וממש האיר את עיני‪ ,‬שלוקח את כל העניינים שתמיד היו נראים כאינם שייכים לי‪,‬‬
‫ומבאר אותם בדרך השוה לכל נפש באופן שהנני רואה ששייך גם לי לקיים אותם‪,‬‬
‫ולהתקדם יותר בעבודת ה'‪.‬‬
‫עוד לא ראיתי כזה עלון שנותן מענה לציבור ה'מבקשי השם' וה'עובדים' לגלות להם‬
‫את המשמעות העמוקה שבעבודת ה' ע"פ עומק המאמרים של רביה"ק ולהרחיב להם‬
‫את אופקיהם‪ ,‬וממש מצמיח להתעלות יותר ויותר‪ ,‬כמו שהיה רצון רבינו להעלות אותנו‬
‫מדרגא לדרגא עד שנזכה לדרגת 'כמוני ממש'‪.‬‬
‫ה' עמכם גבורי החיל‪ .‬חזקו ואמצו‪.‬‬
‫אברך שמחכה בכליון עינים לכל עלון נוסף‬
‫לכבוד מערכת עלה לתרופה‪.‬‬
‫ברצוני להודות לכם מעומק הלב על העלון היקר שיוצא מידי שבוע בשבוע‪.‬‬
‫עוד לא ראיתי כזה עלון ברמה גבוהה כזו‪ ,‬שמדבר בצורה מעשית כל כך‪ ,‬על כל‬
‫הדברים שבעולם‪ ,‬בעצות נפלאות שבאמת עוזרות בעת מעשה‪ ,‬ועומדים להועיל בעת‬
‫ניסיון‪ .‬מאז שהתחלתי לקרוא את העלה לתרופה‪ ,‬החיים שלי פשוט השתנו‪ ,‬מהקצה‬
‫אל הקצה ממש‪...‬‬
‫ואני יוצא כל שבוע כל כך מחוזק ומתמלא בברען חדש לקיים בפשטות ובעמקות‬
‫את עצותיו של רבינו הקדוש‪.‬‬
‫כמו לדוגמא העלון של שבוע שעבר חיזק אותי כל כך לראות ולהבין את ה'ישמע‬
‫בזיונו ידום וישתוק' עד כדי כך שכמה וכמה פעמים בזמן ניסיון נזכרתי בזה‬
‫והמאמר שנכתב בטוב טעם פשוט חיזק אותי עד אין לתאר ואין לשער‪.‬‬
‫תזכו למצוות ותבורכו משמים‪ ...‬אשריכם שאתם זוכים להפיץ את אור רבינו‬
‫בעולם‪.‬‬
‫פ‪ .‬ר‪.‬‬
‫'צ'יינג המרת כספים ללא עמלה'‬
‫מאחלים לכל בני ישראל‬
‫ובפרט לעולים להשתטח על הציון הק' של מוהר"ן‬
‫מברסלב זיע"א באומן‬
‫ברכת שנה טובה ומבורכת 'שנת שפע ושובע דקדושה'‬
‫ירושלים סורוצקין ‪48‬‬
‫ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים אמיתיים‬
‫‪0573108887‬‬
‫‪025023947‬‬
‫‪Fax 025023947‬‬
‫בני ברק בן זכאי ‪4‬‬
‫‪0527624143‬‬
‫‪036163860‬‬
‫‪Fax 036164635‬‬
`