4 מפגש מס` העוני קו קַו הָעֹנִי כְּאִ לּוּ אֶפְשָר לִמְ תֹּח קַו וְלוֹמַר:

‫מפגש מס' ‪4‬‬
‫קו העוני‬
‫קַ ו הָ עֹ נִ י‬
‫כְּ ִאלּוּ אֶ פְ שָ ר לִ ְמתֹּ ח קַ ו וְ לוֹמַ ר‪ִ :‬מתַּ חְ תַּ י ו הָ עֹ נִ י‪.‬‬
‫הִ נֵּה הַ לֶּחֶ ם שֶׁ בְּ צִ בְ ﬠֵי ִאפּוּר זוֹלִ ים‬
‫נִ הְ יָה שָׁ חֹ ר‬
‫ֵיתים בְּ צַ לַּחַ ת קְ טַ נָּה‬
‫וְ הַ זּ ִ‬
‫ﬠַ ל מַ פַּ ת הַ שֻׁ לְ חָ ן‪.‬‬
‫בָּ אֲ וִ יר‪ ,‬ﬠָפוּ יוֹנִ ים בִּ ְמטַ ס הַ צְ ְדּﬠָה‬
‫לִ צְ לִ ילֵי הַ ַפּﬠֲמוֹן שֶׁ בְּ יַד מוֹכֵר הַ נֵּפְ ט בָּ ֲﬠ ָגלָה הָ ֲאדֻמָּ ה‪,‬‬
‫גּוּמי בָּ ֲאדָ מָ ה הַ בֻּצִּ ית‪.‬‬
‫וְ הָ יָה גַּם קוֹל הַ נְּ חִ יתָ ה שֶׁ ל מַ גְּ פֵי הַ ִ‬
‫יתי ֶילֶד‪ ,‬בַּ בַּ יִ ת שֶׁ קָּ ְראוּ לוֹ צְ ִריף‪,‬‬
‫הָ יִ ִ‬
‫בַּ ְשׁכוּנָה שֶׁ אָ ְמרוּ ָﬠלֶיהָ מַ ﬠְ בָּ ָרה‪.‬‬
‫וּמתַּ חְ תָּ יו הַ כֹּ ל נִ ְראָ ה‬
‫יתי הָ יָה קַ ו הָ אֹ ֶפק ִ‬
‫הַ קַּ ו הַ יָּחִ יד שֶׁ ָר ִא ִ‬
‫עֹ נִ י‪.‬‬
‫רוני סומק‪ ,‬גן עדן לאורז‪ ,‬עמ' ‪,76‬‬
‫רוני סומק משורר‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1951‬בבגדד‪ .‬עלה ארצה בשנת ‪ .1953‬היה סוחר עורות ומדריך חבורות רחוב‪ .‬בשנים האחרונות הוא‬
‫‪,‬מלמד ספרות ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת‪ .‬בשנת ‪ 1989‬זכה בפרס ראש הממשלה על שיריו‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫קו העוני‬
‫‪U‬‬
‫מטרות המפגש‬
‫הבנה מעמיקה של מורכבות העוני‪ ,‬שתוביל לפיתוח רגישות למצבם של העניים‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫רציונאל‬
‫כל אחד מאתנו מגדיר את מושג העוני על פי דרכו‪ .‬הגדרה זו משפיעה על דרכי הפעולה שלנו‪ :‬מתן צדקה וסיוע‬
‫או הימנעות מהם‪ .‬גם הקהילות היהודי ות בעבר וכן מוסדות החברה בימינו הגדיר ו את העוני בדרכים שונות‪.‬‬
‫חלק מ ן ה הגדרות האלה חוטאות ב ראייה חד ממדית של העניים וב שיפוט כלפיהם‪ .‬לפי הגדרות אלה מוצב‬
‫לעוני רף אחיד‪ ,‬הנוגע לרוב לתחום החומרי ‪ .‬מי ש עומד מתחת לרף זה יקבל סיוע‪ ,‬ומי ש עומד מעליו לא י קבל‬
‫דבר‪.‬‬
‫במפגש נציע דרך ל הערכת העוני תוך ראייתו כתופעה רב ממדי ת‪ ,‬הבאה לביטוי במגוון מצבים‪) ,‬שאליהם‬
‫נחשפים יותר בשנת השירות(‪ :‬העוני כמחסור חומרי במזון‪ ,‬כסף או כסות והעוני הרגשי‪ ,‬הנושא עמו בושה‬
‫מתמדת‪ ,‬חוסר ביטחון ו ייאוש‪ .‬הגדרה זו אמנם מכניסה תחת 'מטריית העוני' אנשים רבים יותר ‪ ,‬אך בכך נוכל‬
‫להיאבק בהתעלמות מהם‪ ,‬ולפעול ביתר שאת כדי לסייע להם ולספק את צרכיהם‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫מבנה המפגש‬
‫‪ .1‬פתיחה‪" :‬רק האיש העני עם החורים בגרביים לא יוצא לי מהראש" )‪ 20‬דקות(‬
‫סבב על מפגש עם עוני‪.‬‬
‫כאלו אפשר למתח קו ולומר‪ :‬מתחתיו העוני" )‪ 45‬דקות(‬
‫‪ .2‬לימוד מרכזי‪ִ " :‬‬
‫עיון בשני מקורות המציגים דרכים חד ממדיות למדידת עוני‪ ,‬ובמקור נוסף המציג מדד מורכב ומעמיק‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪U‬‬
‫‪ .3‬סיכום‪ :‬קו הבושה )‪ 25‬דקות(‬
‫הצגת המושג 'קו העוני' ודיון במציאות החברתית בישראל כיום‪.‬‬
‫ציוד נדרש‬
‫דפי מקורות‬
‫שלטים ובהם מספרים שונים‪ ,‬המייצגים משכורות‬
‫‪U‬‬
‫מהלך המפגש‬
‫‪ .1‬פתיחה‪" :‬רק האיש העני עם החורים בגרביים לא יוצא לי מהראש"‬
‫זמן‪ 20 :‬דקות‬
‫נפתח את המפגש בסבב שבו יציגו המשתתפים מפגש עם עוני‪ .‬הסבב ישקף כיצד כל אחד מחברי הקבוצה‬
‫מגדיר עוני‪ .‬באמצעות דיון זה נמחיש לקבוצה כיצד הגדרת העוני שלנו משפיעה על יחסנו כלפי העניים‪ .‬נתבונן‬
‫בנזקים הטמונים בכל אחת מן ההגדרות‪.‬‬
‫שאלות והנחיות לקבוצה‪:‬‬
‫•‬
‫נסו להיזכר במפגש שלכם עם אדם עני ברחוב‪ ,‬שבו החלטתם שלא לתת לו צדקה‪ .‬על פי מה החלטתם‬
‫לפעול כך?‬
‫•‬
‫מה החמצת‪ ,‬כאשר לא נתת צדקה לעני?‬
‫‪U‬‬
‫‪U‬‬
‫למנחה‬
‫נעסוק דווקא במקרים שבהם החליטו המשתתפים להתעלם מן העני ולהימנע מנתינה ‪ ,‬כדי שנוכל לעמוד על‬
‫מחירן החברתי של הגדרות שונות של העוני‪.‬‬
‫אם חלק מהמשתתפים אינם מצליחים להיזכר במקרה שבו החליטו שלא ייתנו צדקה‪ ,‬ניתן לשאול את השאלה‬
‫ההפוכה‪ ,‬ולבקש מהם שיספרו על מקרה שבו נתנו צדקה‪ ,‬ועל השיקולים שהובילו אותם לכך‪.‬‬
‫כאלו אפשר למתח קו ולומר‪ :‬מתחתיו העוני"‬
‫‪ .2‬לימוד מרכזי‪ִ " :‬‬
‫ציוד נדרש‪ :‬דפי מקורות‬
‫זמן‪ 45 :‬דקות‬
‫מקור מדף המקורות‬
‫היא‪ :‬כיצד מוגדר העוני‪ ,‬ומהן‬
‫השאלה המרכזית שתנחה אותנו בלימודו של כל‬
‫השלכותיה המעשיות של הגדרה זו?‬
‫המקור הראשון המופיע בדף לקוח מתוך החיבור 'מעיל צדקה' של הרב אליהו הכהן‪.‬‬
‫הרב אליהו הכהן האתמרי )‪ ,(1729-1659‬רב‪ ,‬דיין ודרשן‪ ,‬מחכמי איזמיר שבתורכיה‪ .‬בחייו האישיים רדף צדק‬
‫וצדקה‪ .‬היה מקבץ כסף מאמידים‪ ,‬מחלקו לעניים ומפייסם ומנחמם בדברים‪ .‬הרב הכהן הדגיש את חשיבותה‬
‫של התמיכה בעניים‪ .‬כאשר שמע על הגבלות שהוטלו על איסוף צדקה‪ ,‬לא נשא פניו למנהיגים‪ ,‬ודיבר בדרשתו‬
‫הפומבית "על עניין רע שעשו כמה אנשים‪ ,‬דברים נגד התורה‪ ,‬שעשו הסכמה שלא יתנו צדקה לעניים בכל‬
‫שבוע‪ ,‬רק מחודש לחודש‪ ,‬מסיבת עול המיסים שנכבד עליהם‪ ,‬והרביתי להם בדברים‪ ,‬באמרי להם שהמעשה‬
‫הזה הוא נגד התורה"‪ .‬על העשירים כתב ‪" :‬כמה פעמים קראתי תיגר על האנשים הבונים חורבות למו‪ ,‬בתים‬
‫ועליות במשכיות בריבוי הוצאות לריק‪ ,‬והיה קונה עולמו אם אפילו חצי ההוצאה היה מחלק לעניים"‪.‬‬
‫בספר 'מעיל צדקה' אסף הרב אליהו הכהן מקורות רבים מהתנ"ך ומדברי חז"ל על הצדקה‪ ,‬והוסיף את‬
‫פרשנותו שלו‪.‬‬
‫בקטע שלפנינו מוצגת ההבחנה המקובלת בין 'עניים הגונים' לבין 'עניים שאינם הגונים'‪ ,‬בדומה להבחנותיהם‬
‫של המשתתפים בחלק הקודם של המפגש‪:‬‬
‫‪...‬ואפילו בשעה שנותנים פרוטה לעני גוערים בו ומעלימים עיניהם מן הצדקה‬
‫] ‪ [...‬בשימה בפיהם לומר‪:‬‬
‫העניים בלתי הגונים הם! רמאים הם! אין מדות בהם! משוללים מדרך‪-‬ארץ הם! נמשל כבהמות נדמו! אינם מן‬
‫הישוב! וכמה מהכעור והדומה לו שאומרים עליהם‪ ,‬בחושבם עם זה למצוא מקום פטור לקפוץ ידם מן הצדקה‬
‫]‪ [...‬אך אם ימצאו עניים מהוגנים‪ ,‬יתנו להם די מחסורם אשר יחסר להם דבר יום ביומו‪ ,‬כי עליהם אמר‬
‫הכתוב‪" :‬נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו" )דברים טו ‪ ,‬י(‪ ,‬אך לא לשאינם מהוגנים ]‪ [...‬אין זה כי אם‬
‫פיתוי היצר הרע‪ ,‬השם בלבם כל אלה הדברים לבטלם ממצווה כי רבה היא‪...‬‬
‫הרב אליהו הכהן‪ ,‬מעיל צדקה‪ ,‬הקדמת המחבר‬
‫הרב אליהו הכהן מותח ביקורת חריפה על האנשים המתייגים את העניים כ'ראויים' או כ'בלתי ראויים' לקבל‬
‫צדקה‪ .‬חלוקה זו נובעת‪ ,‬לדעתו‪ ,‬מחשיבה סטריאוטיפית ושיפוט שטחי של העוני‪ ,‬ומאפשרת אידיאליזציה לאי‬
‫נתינת צדקה‪ .‬במקרה זה העוני מוגדר על ידי הפרט‪ ,‬הנותן או המסרב לתת צדקה‪.‬‬
‫במקור הבא‪ ,‬קו העוני מוגדר על ידי החברה‪ :‬כשביקשו חכמי המשנה להגדיר באופן נורמטיבי‪ -‬משפטי את‬
‫מצוות הצדקה‪ ,‬הם קבעו קריטריונים שונים המזכים את העניים והמחייבים את היחיד ואת החברה כולה‪.‬‬
‫במשנה מופיעים שלושה מבחנים לקביעת הזכאות לקבלת צדקה‪ :‬הגדרת הזכאי ליטול מן התמחוי; הגדרת‬
‫הזכאי ליטול מקופת הצדקה; והגדרת הזכאי ליטול ממתנות העניים הבאות מיבול הארץ‪:‬‬
‫מי שיש לו מזון שתי סעודות – לא יטול מן התמחוי‪,‬‬
‫מזון ארבע עשרה סעודות – לא יטול מן הקופה‪.‬‬
‫מי שיש לו מאתיים זוז – לא יטול לקט‪ ,‬שכחה ופאה ומעשר עני‪.‬‬
‫היו לו מאתיים חסר דינר – אפילו אלף נותנין לו כאחת – הרי זה יטול‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬מסכת פאה‪ ,‬פרק ח‪ ,‬משניות ז‪-‬ח‬
‫תמחוי – קערת צדקה שנתנו ממנה אוכל לעניים; קופה‪ -‬קופת צדקה שחילקו ממנה כספי צדקה בערבי שבתות לעניי‬
‫העיר; זוז – מטבע עתיק; לקט‪ ,‬שכחה‪ ,‬פאה ומעשר עני – מתנות עניים‪ ,‬חיובים שונים מן התורה המוטלים על בעלי‬
‫הקרקעות להשאיר חלק מהיבול לעניים או למסרו לעניים‪.‬‬
‫בניגוד לגישה הקודמת ‪ ,‬שלפיה כל אדם מגדיר מי עני ומי לא ‪ ,‬המשנה מודדת את העוני בצורה אבסולוטית‪,‬‬
‫‪ ,‬ועלולה להניב‬
‫שכן היא מבקשת לקבוע רף אחיד לעוני‪ .‬אולם גם קביעה זו היא שרירותית במידה רבה‬
‫תוצאות מופרכות‪ ,‬כפי שעולה מן המקור‪ :‬מי שיש לו מאתיים דינר לא נחשב עני‪ ,‬ואילו מי שיש לו מאה‬
‫תשעים ותשע דינרים ‪ ,‬ואפילו קיבל אלף דינרים כצדקה‪ ,‬נחשב 'עני'‪ .‬צורת ניסוח החוק במשנה מעידה על‬
‫מודעותם של חכמים לשרירות יות שבעצם קביעת ו של קו ‪ ,‬המפריד בין מי שיוגדר כעני לבין מי שיוגדר כבלתי‬
‫נזקק‪.‬‬
‫מעניין עוד לציין כי האחריות על הנטילה מן הצדקה מוטלת כאן על העני ‪ .‬החברה סומכת עליו שייקח בדיוק‬
‫את מה שמגיע לו בהתאם לחוק‪.‬‬
‫שאלות לקבוצה‪:‬‬
‫•‬
‫כיצד מוגדר העוני בכל אחד מן המקורות?‬
‫•‬
‫מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מן השיטות?‬
‫בשני המקורות שלמדנו ראינו את הבעייתיות הכרוכה במדידת העוני‪ ,‬הנובעת מהתבוננות צרה בתופעת העוני‬
‫ומניסיון להגדירה על בסיס ממד אחד‪ :‬מידת ההגינות וההתנהגות של העני או כמות הכסף או המזון שבידו‪.‬‬
‫מן המקור הבא‪ ,‬הלקוח מתוך מדרש משלי‪ ,‬עולה כי עוני הוא מצב אנושי מורכב ‪ .‬המדרש מבטא מורכבות זו‬
‫דרך עיון בשמות הנרדפים הרבים למילה 'עני' בשפה העברית‪:‬‬
‫אמר רבי חייא‪ :‬שבעה שמות נקראו לעני‪ ,‬ואלו הן‪ :‬עני‪ ,‬אביון‪ ,‬מסכן‪ ,‬דל‪ ,‬דך‪ ,‬רש‪ ,‬מך‪.‬‬
‫עני – כמשמעו;‬
‫אביון – שהוא מתאווה לכל‪ ,‬רואה דבר ואינו אוכל ואינו שותה;‬
‫מסכן – שהוא מסוכן בחייו;‬
‫דל – שהוא דל מנכסיו;‬
‫דך – שהוא מדוכדך ממקום למקום;‬
‫רש – שהוא מתרושש;‬
‫מך – שהוא מך עד האסקופה התחתונה‪.‬‬
‫מדרש משלי‪) ,‬בובר( כב‪ ,‬כב‬
‫שאלה לקבוצה‪:‬‬
‫•‬
‫כיצד מוגדר העוני במקור זה?‬
‫ניתן לראות בשמות השונים ביטויים ל דרגות שונות של עוני‪ ,‬ואפשר לראות בהם ממדים שונים של העוני ;‬
‫כמתייחסות ל אנשים שונים‪ ,‬או למגוון טיפוסי עניים ‪ .‬עצם‬
‫לחלופין‪ ,‬אפשר להתייחס להגדרות השונות‬
‫ההבחנה ב סוגים שונים של עוני ומחסור נובעת מ רגישות למציאות העוני ‪ ,‬למורכבותו ולמרכיביו המגוונים‪:‬‬
‫מחסור כלכלי‪ ,‬השפלה חברתית‪ ,‬חוסר ערך עצמי‪ ,‬דיכוי ודיכאון‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום‪ :‬קו הבושה‬
‫ציוד נדרש‪ :‬שלטים ובהם מספרים שונים המייצגים משכורות‪ ,‬דפי מקורות‬
‫זמן‪ 25 :‬דקות‬
‫נסיים את המפגש באמצעות הצגת המושג 'קו העוני'‪ ,‬כפי שהוא מוגדר כיום במדינת ישראל‪' .‬קו העוני' מציין‬
‫רמת הכנסה‪ ,‬אשר מי שמשתכר פחות ממנה‬
‫– נחשב עני‪ .‬כל מדינה קובעת את קו העוני שלה‪,‬‬
‫כדי לזהות את מי‬
‫שהכנסותיהם אינן מאפשרות להם קיום ראוי ‪ .‬אנשים אלה זכאים לקבל מן המדינה סיוע וקצבאות שיאפשרו להם רמת‬
‫חיים הוגנת‪ .‬בישראל 'קו העוני' מוגדר כ"מחצית מן החציון של ההכנסה הפנויה באוכלוסייה"‪ .‬חציון ההכנסה הוא גובה‬
‫‪0T‬‬
‫‪0T‬‬
‫הכנסה‪ ,‬של‪ 50%-‬מהמשפחות יש הכנסה שווה לה או נמוכה ממנה‪ ,‬ול‪ 50% -‬האחרים יש הכנסה גבוהה ממנה‪.‬‬
‫כדי להדגים את השיטה נחלק לכל אחד מחברי הקבוצה שלטים עליהם רשומים מספרים שונים המסמלים‬
‫משכורות‪ .‬נבקש מחברי הקבוצה להסתדר בשורה מן המספר הנמוך ועד למספר הגבוה ביותר‪.‬‬
‫כעת נוכל להדגים מהו השכר החציוני – זהו השכר הכתוב על השלט של המשתתף ה עומד בדיוק באמצע‬
‫השורה‪ ,‬כלומר מחצית מן המשתתפים 'משתכרים' יותר ממנו‪ ,‬והמחצית השנייה – פחות ממנו‪.‬‬
‫השכר החציוני נמוך מן השכר הממוצע במשק‪ .‬לכן מספר האנשים שמשכורתם נמוכה מן השכר הממוצע גדול‬
‫ממספר האנשים שמשכורתם נמוכה מן השכר החציוני‪ ,‬וכך פחות אנשים מוגדרים כ עניים‪ .‬יש לציין כי קו‬
‫העוני מחושב על פי גודל המשפחה – לדוגמה‪ ,‬ב שנת ‪ 2011‬קו העוני למשפחות בעלות ארבע נפשות ה יה ‪6,401‬‬
‫שקל בחודש למשפחה‪ ,‬ובמשפחות בעלות שש נפשות ‪ 8,502‬שקל בחודש למשפחה‪.‬‬
‫‪U5T‬‬
‫בכל שנה מפרסם המוסד לביטוח לאומי את נתוני העוני על פי הגדרה זו‪ ,‬אולם דו"ח זה כולל נתונים יבשים‬
‫בלבד‪ ,‬וכפי שראינו‪ ,‬הדעות חלוקות לגבי דרכי מדידת העוני‪) .‬דוגמה למדד עוני שונה ניתן למצוא ב'דו"ח העוני‬
‫האלטרנטיבי'‪ ,‬שמפרסם מדי שנה ארגון 'לתת'‪:‬‬
‫‪.(http://www.latet.org.il/_Uploads/134Latetpovertyreport2010.pdf‬‬
‫‪5TU‬‬
‫מן המקור ממדרש משלי עולה מורכבותו של העוני‪ .‬בשל ההיבטים הרבים של תופעה זו בכל ניסיון למדוד את‬
‫העוני ולהגדירו מוחמץ ממד אחר‪ ,‬ובסופו של דבר מביא הדבר להתעלמותו של הממסד מאנשים הזקוקים‬
‫לעזרה‪.‬‬
‫נסיים את המפגש בקריאת קטע מתוך המאמר "קו הבושה" של אבירמה גולן ‪ ,‬הממחיש את עומק הבעיה שבה‬
‫מצויה החברה הישראלית כיום לאור ההגדרה הצרה של העוני‪:‬‬
‫נכון‪ .‬צריך להודות‪ .‬אין בישראל אנשים רעבים שמתגוללים ברחובות חסרי כל‪ ,‬כמו בארצות קפיטליסטיות‬
‫מסוימות‪ .‬אין‪ .‬פה ושם זקנים עריריים נוברים בלילות באשפת השוק‪ ,‬אבל לילדים אין כאן‪ ,‬למזלנו‪ ,‬חוסר‬
‫חמור בוויטמינים מפני שיש שמש ופרי הדר בשפע ובזול‪ .‬וגם הים עדיין בחינם‪ ,‬בחלק מהמקומות‪ .‬אבל‬
‫הגדרת העוני‪ ,‬למרות כל הטענות והעובדות האלה‪ ,‬הגדרת העוני היא אחרת לחלוטין‪ .‬לא בפרוסת הלחם‬
‫במרגרינה מדובר‪ .‬גם לא בגרונות העוף שמהם מבשלים‪ ,‬במשפחות רבות‪ ,‬מרק‪ ,‬וקוראים לזה מנת הבשר‪.‬‬
‫הגדרת העוני היא עמוקה מזה‪ .‬היא חברתית‪ .‬היא נפשית‪ .‬אדם עני מגדל ילדים עניים שיגדלו ילדים עניים‪.‬‬
‫שלא יוכלו לחלום אפילו על התקדמות‪ ,‬על לימודים‪ ,‬על התפתחות‪ .‬מי מדבר על אוכל‪ ,‬אף על פי שגם האוכל‬
‫הוא בעיה‪ ,‬כמובן‪ .‬מדובר בחינוך‪ .‬מדובר בשניים או שלושה או יותר ילדים‪ ,‬שאי אפשר לקנות להם נעליים או‬
‫טרנינג חדש והם לא יכולים ללכת לחוג אחרי הצהריים ומדובר בחמישים שקל לחודש שצריך לשלם בעד‬
‫החינוך האפור‪ .‬מדובר ברופא פרטי שצריך להתייעץ איתו אם יש בעיה חמורה‪ ,‬ואי אפשר לשלם לו אז‬
‫מסתפקים במערכת הבריאות החולה‪ ,‬ולפעמים נגרם נזק לילד שהאבחנה שעשו לו היתה שגויה‪ .‬מדובר ברופא‬
‫שיניים שעושה ציפוי וסתימות וניקוי אבן‪ ,‬וגובה הון תועפות‪ .‬מדובר בשוויון ההזדמנויות המפורסם שאבד‬
‫עליו הכלח‪.‬‬
‫וזאת הבעיה‪ .‬והיא מורכבת מן הדברים הכי קטנים‪ .‬תעשו חשבון כמה עולה כל דבר‪ .‬תעשו חשבון פשוט‬
‫ותחברו בגד‪ ,‬נעל‪ ,‬כרטיס לתערוכה‪ ,‬חוג קארטה‪ ,‬סתימה בשן ושולחן כתיבה‪ ,‬וכמה מכשירי כתיבה בסיסיים‪.‬‬
‫ומחברת‪ .‬ויום הולדת עם עוגה וכיבוד מינימלי‪ .‬בלי קוסם או קייטרינג‪ .‬ואוטובוס‪ .‬תעשו חשבון‪ ,‬אם אפשר‪,‬‬
‫כמה עולה ההשפלה והבושה וכמה עולה הייאוש של הורים שיודעים שמה שלא יעשו וכמה שלא יאהבו את‬
‫ילדם‪ ,‬לא יוכלו לתת לו כל מה שילד צריך כדי לפרוש כנפיים ]‪[...‬‬
‫מי שחי מתחת לקו העוני אולי לא הולך לישון רעב‪ ,‬אבל קם בבוקר ללא תקווה‪ .‬והוא יוצא החוצה ורואה‬
‫חברה שהעשירון העליון שלה הולך ומתרחק ממנו עד לאופק בלתי מושג‪ .‬הוא מביט אל הרחוב ורואה מכוניות‬
‫חדשות ומסעדות חדשות ורואה בטלוויזיה אנשים ומקומות שדומים בעיניו לגיבורי אגדות‪ .‬ולא רק המצוקה‬
‫אוחזת בצווארו לחנוק אותו‪ ,‬אלא הזעם והייאוש והתסכול‪ .‬אלמלא הילדים הלבושים "ליוויס" ונעולים‬
‫"ריבוק" ומספרים על טיול בתורכיה‪ ,‬לא היה קו העוני חותך עמוק כל כך בבשרו של מי שלא יוכל לעולם‬
‫להרים את ראשו מעל למים העכורים‪ .‬אלמלא הייתה האוניברסיטה רחוקה כל כך מעולם החלומות של הילד‬
‫העני ביפו‪ ,‬אולי גם הוא היה גדל להבין את המספרים המסובכים של בעלי הסטטיסטיקות המתוחכמים‪.‬‬
‫אבירמה גולן‪" ,‬קו הבושה"‬
‫שאלות והנחיות לקבוצה‪:‬‬
‫•‬
‫מיהם האנשים ה'נופלים בין הכיסאות' כתוצאה מ 'קו העוני '‪ ,‬וכיצד החברה הישראלית צריכה לפעול‬
‫ביחס אליהם?‬
‫הנחיה לקבוצה – סוף מעשה במחשבה תחילה‪:‬‬
‫•‬
‫כיצד נראה העוני בשכונה שלכם‪ ,‬וכיצד הייתם מגדירים את 'קו העוני' לנוכח ניסיון זה?‬
‫קו העוני‬
‫‪...‬ואפילו בשעה שנותנים פרוטה לעני גוערים בו ומעלימים עיניהם מן הצדקה‪ ...‬בשימה בפיהם לומר‪ :‬העניים בלתי‬
‫הגונים הם! רמאים הם! אין מדות בהם! משוללים מדרך‪-‬ארץ הם! נמשל כבהמות נדמו! אינם מן הישוב! וכמה מהכעור‬
‫והדומה לו שאומרים עליהם‪ ,‬בחושבם עם זה למצוא מקום פטור לקפוץ ידם מן הצדקה‪ ...‬אך אם ימצאו עניים מהוגנים‪,‬‬
‫יתנו להם די מחסורם אשר יחסר להם דבר יום ביומו‪ ,‬כי עליהם אמר הכתוב‪" :‬נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו"‬
‫)דברים טו‪ ,‬י(‪ ,‬אך לא לשאינם מהוגנים‪...‬‬
‫אין זה כי אם פיתוי היצר הרע‪ ,‬השם בלבם כל אלה הדברים לבטלם ממצווה כי רבה היא‪...‬‬
‫הרב אליהו הכהן‪ ,‬מעיל צדקה‪ ,‬הקדמת המחבר‬
‫הרב אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי ) ‪ (1729-1659‬מחכמי איזמיר שבתורכיה‪ ,‬רב‪ ,‬דיין‪ ,‬דרשן‪ .‬בחייו האישיים רדף אחר‬
‫הצדק והדגיש את החשיבות בתמיכה בעניים‪ ,‬היה מקבץ כסף מאמידים ומחלקם לעניים והיה מפייסם ומנחמם בדברים‪ .‬הספר‬
‫"מעיל צדקה" זכה לפרסום רב בכל הקהילות‪ .‬בספר זה קיבץ הרב אליהו הכהן מקורות רבים על הצדקה מהתנ"ך ומדברי חז"ל‬
‫והוסיף את פרשנותו בנושא‪.‬‬
‫הרב אליהו חיבר בחייו עשרות ספרים שחלקם הגדול כנראה נשרף בשרפה גדולה שפרצה באיזמיר‪ .‬ספרו המפורסם הנוסף הוא‬
‫"שבט מוסר" שהתקבל כספר חשוב בכל הקהילות במזרח ובמערב‪.‬‬
‫מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי‪ ,‬מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה‪ .‬מי שיש לו מאתיים זוז‬
‫לא יטול לקט‪ ,‬שכחה ופאה ומעשר עני‪ .‬היו לו מאתיים חסר דינר‪ ,‬אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬מסכת פאה‪ ,‬פרק ח‪ ,‬משניות ז‪-‬ח‬
‫אמר רבי חייא‪ :‬שבעה שמות נקראו לעני‪ ,‬ואלו הן‪ :‬עני‪ ,‬אביון‪ ,‬מסכן‪ ,‬דל‪ ,‬דך‪ ,‬רש‪ ,‬מך‪.‬‬
‫עני – כמשמעו;‬
‫אביון – שהוא מתאווה לכל‪ ,‬רואה דבר ואינו אוכל ואינו שותה;‬
‫מסכן – שהוא מסוכן בחייו;‬
‫דל – שהוא דל מנכסיו;‬
‫דך – שהוא מדוכדך ממקום למקום;‬
‫רש – שהוא מתרושש;‬
‫מך – שהוא מך עד האסקופה התחתונה‪.‬‬
‫מדרש משלי‪) ,‬בובר( כב‪ ,‬כב‬
‫•‬
‫מהו 'קו העוני' על פי כל אחד מן המקורות?‬
‫קו העוני‬
‫נכון‪ .‬צריך להודות‪ .‬אין בישראל אנשים רעבים שמתגוללים ברחובות חסרי כל‪ ,‬כמו בארצות קפיטליסטיות מסוימות‪.‬‬
‫אין‪ .‬פה ושם זקנים עריריים נוברים בלילות באשפת השוק‪ ,‬אבל לילדים אין כאן‪ ,‬למזלנו‪ ,‬חוסר חמור בוויטמינים מפני‬
‫שיש שמש ופרי הדר בשפע ובזול‪ .‬וגם הים עדיין בחינם‪ ,‬בחלק מהמקומות‪ .‬אבל הגדרת העוני‪ ,‬למרות כל הטענות‬
‫והעובדות האלה‪ ,‬הגדרת העוני היא אחרת לחלוטין‪ .‬לא בפרוסת הלחם במרגרינה מדובר‪ .‬גם לא בגרונות העוף שמהם‬
‫מבשלים‪ ,‬במשפחות רבות‪ ,‬מרק‪ ,‬וקוראים לזה מנת הבשר‪.‬‬
‫הגדרת העוני היא עמוקה מזה‪ .‬היא חברתית‪ .‬היא נפשית‪ .‬אדם עני מגדל ילדים עניים שיגדלו ילדים עניים‪ .‬שלא יוכלו‬
‫לחלום אפילו על התקדמות‪ ,‬על לימודים‪ ,‬על התפתחות‪ .‬מי מדבר על אוכל‪ ,‬אף על פי שגם האוכל הוא בעיה‪ ,‬כמובן‪.‬‬
‫מדובר בחינוך‪ .‬מדובר בשניים או שלושה או יותר ילדים‪ ,‬שאי אפשר לקנות להם נעליים או טרנינג חדש והם לא‬
‫יכולים ללכת לחוג אחרי הצהריים ומדובר בחמישים שקל לחודש שצריך לשלם בעד החינוך האפור‪ .‬מדובר ברופא‬
‫פרטי שצריך להתייעץ איתו אם יש בעיה חמורה‪ ,‬ואי אפשר לשלם לו אז מסתפקים במערכת הבריאות החולה‪,‬‬
‫ולפעמים נגרם נזק לילד שהאבחנה שעשו לו היתה שגויה‪ .‬מדובר ברופא שיניים שעושה ציפוי וסתימות וניקוי אבן‪,‬‬
‫וגובה הון תועפות‪ .‬מדובר בשוויון ההזדמנויות המפורסם שאבד עליו הכלח‪.‬‬
‫וזאת הבעיה‪ .‬והיא מורכבת מן הדברים הכי קטנים‪ .‬תעשו חשבון כמה עולה כל דבר‪ .‬תעשו חשבון פשוט ותחברו בגד‪,‬‬
‫נעל‪ ,‬כרטיס לתערוכה‪ ,‬חוג קארטה‪ ,‬סתימה בשן ושולחן כתיבה‪ ,‬וכמה מכשירי כתיבה בסיסיים‪ .‬ומחברת‪ .‬ויום הולדת‬
‫עם עוגה וכיבוד מינימלי‪ .‬בלי קוסם או קייטרינג‪ .‬ואוטובוס‪ .‬תעשו חשבון‪ ,‬אם אפשר‪ ,‬כמה עולה ההשפלה והבושה‬
‫וכמה עולה הייאוש של הורים שיודעים שמה שלא יעשו וכמה שלא יאהבו את ילדם‪ ,‬לא יוכלו לתת לו כל מה שילד‬
‫צריך כדי לפרוש כנפיים ]‪[...‬‬
‫מי שחי מתחת לקו העוני אולי לא הולך לישון רעב‪ ,‬אבל קם בבוקר ללא תקווה‪ .‬והוא יוצא החוצה ורואה חברה‬
‫שהעשירון העליון שלה הולך ומתרחק ממנו עד לאופק בלתי מושג‪ .‬הוא מביט אל הרחוב ורואה מכוניות חדשות‬
‫ומסעדות חדשות ורואה בטלוויזיה אנשים ומקומות שדומים בעיניו לגיבורי אגדות‪ .‬ולא רק המצוקה אוחזת בצווארו‬
‫לחנוק אותו‪ ,‬אלא הזעם והייאוש והתסכול‪ .‬אלמלא הילדים הלבושים "ליוויס" ונעולים "ריבוק" ומספרים על טיול‬
‫בתורכיה‪ ,‬לא היה קו העוני חותך עמוק כל כך בבשרו של מי שלא יוכל לעולם להרים את ראשו מעל למים העכורים‪.‬‬
‫אלמלא הייתה האוניברסיטה רחוקה כל כך מעולם החלומות של הילד העני ביפו‪ ,‬אולי גם הוא היה גדל להבין את‬
‫המספרים המסובכים של בעלי הסטטיסטיקות המתוחכמים‪.‬‬
‫אבירמה גולן‪ ,‬קו הבושה‪ ,‬הארץ‪1.10.01 ,‬‬
`