הקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית

‫הקשר בין‬
‫סדר הלידה במשפחה‬
‫לבין הערכה עצמית‬
‫פרויקט גמר במדעי החברה‬
‫היחידה החמישית – בגרות ‪ 1‬יח"ל‪.‬‬
‫מגישה ‪ :‬רוני ירקוני‬
‫ת‪.‬ז‪513021513 : .‬‬
‫מנחה‪ :‬גברת אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪2110‬‬
‫‪1‬‬
‫הקדמה אישית‬
‫אני רוני ירקוני מצור יגאל ‪ .‬אני לומדת בבית ספר התיכון עמי אסף בכיתה י"ב‪ .‬במגמת‬
‫פסיכולוגיה ביחידה החמישית אעסוק בקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית‪.‬‬
‫בחרתי בנושא זה משום שהוא מעניין אותי וידוע לי שהערכה עצמית זהו דבר מרכזי בחיי החברה‬
‫הישראלית‪ .‬בנוסף ‪ ,‬אני מגיעה ממשפחה של שלושה אחים ותמיד עניין אותי למה לאחד מאיתנו‬
‫יש יותר הערכה עצמית מהאחרים‪ ,‬האם זה משהו מולד? לכן בחרתי בנושא זה לעבודת החקר‬
‫שלי‪.‬‬
‫אני רוצה להודות לכמה אנשים שעזרו לי בעשיית העבודה‪.‬‬
‫תודה רבה לאורלי דניאל – המורה למדעי החברה שעזרה לי בכתיבת העבודה‪ .‬תודה רבה להוריי‬
‫שסייעו לי בחיפוש אחר מקורות מידע ‪ .‬בנוסף תודה ל‪ 45 -‬הנבדקים שעזרו ושיתפו פעולה על הצד‬
‫הטוב ביותר שבלעדיהם לא הייתה לי עבודה‪ .‬אני מקווה שאתם תיהנו לקרוא את העבודה‬
‫ושתלמדו ממנה כמו שאני למדתי ממנה המון‪.‬‬
‫קריאה פורייה ומעניינת!‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמוד‬
‫מבוא ‪4-5.....................................................................................................‬‬
‫החלק התיאורטי‬
‫‪ .1‬המשתנה הבלתי תלוי ‪ -‬המיקום במשפחה (סדר הלידה)‬
‫‪ 1.1‬מהי משפחה ?הגדרות‪7-8.....................................................................‬‬
‫‪ 1.1‬תיאוריות הקשורות במשפחה ‪8-9.........................................................‬‬
‫‪ 1.1‬סדר הלידה במשפחה‪9-11....................................................................‬‬
‫‪ .1‬המשתנה התלוי ‪ -‬הערכה עצמית‬
‫‪ 1.1‬מהו דימוי עצמי? הגדרות‪11-11............................................................‬‬
‫‪ 1.1‬הדברים המשפיעים על דימוי עצמי‪11...................................................‬‬
‫‪ 1.1‬ההבדל בין הערכה עצמית לדימוי עצמי‪11.............................................‬‬
‫‪ 1.4‬מהי הערה עצמית? הגדרות ‪11-15........................................................‬‬
‫‪ 1.5‬הדברים המשפיעים על הערה עצמית‪15-11............................................‬‬
‫‪ .1‬הפרק המקשר – הקשר בין סדר הלידה במשפחה להערכה עצמית‬
‫‪ 1.1‬מחקר מקשר‪17-18...............................................................................‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‪19...................................................................‬‬
‫החלק המחקרי‪ -‬עבודת השדה‬
‫מבוא למחקר שדה ‪11-11......................................................................‬‬
‫ממצאים ‪14-19...................................................................................‬‬
‫דיון ומסקנות ‪11-11.............................................................................‬‬
‫רפלקציה ‪14-15..................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה‪11-17...............................................................................‬‬
‫נספחים‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר במדעי החברה במקצוע‪ -‬נספח מספר ‪53-01..1‬‬
‫שאלון הערכה עצמית‪ -‬נספח מספר ‪01-02..............................................2‬‬
‫מקרא לשאלון ‪05.................................................................................‬‬
‫טבלאות‬
‫טבלת ריכוז נתונים‪ -‬נספח מספר ‪00-06................................................. 5‬‬
‫סיכום ממצאי המשתנים – נספח מספר ‪03-03........................................ 0‬‬
‫‪5‬‬
‫מבוא‬
‫שאלת המחקר‪ :‬האם קיים קשר בין סדר הלידה במשפחה (בכור‪,‬אמצעי‪,‬בן זקונים) להערכה‬
‫עצמית?‬
‫עבודה זו עוסקת בקשר בין סדר הלידה (המיקום במשפחה) לבין הערכה עצמית‪.‬‬
‫בעבודה זו אפרט מהי משפחה‪ ,‬אציג תיאוריות שונות הקשורות במשפחה‪ ,‬אסביר משהו סדר‬
‫הלידה במשפחה (בכור‪ ,‬אמצעי‪ ,‬בן זקונים)‪ ,‬אציג הגדרות שונות לדימוי עצמי‪ ,‬אפרט על הדברים‬
‫המשפיעים על דימוי עצמי‪ ,‬אוסיף פירוט של הבדלים בין דימוי עצמי להערכה עצמית‪ ,‬אציג‬
‫הגדרות שונות להערכה עצמית ואסיים בדברים המשפיעים על הערכה עצמית‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות שהובילו אותי לכתיבת העבודה בנושא זה נעוצות בכך שנושא זה עניין אותי‬
‫מאוד כיוון שהערכה עצמית משתנה בין אדם לאדם וזהו דבר שניתן לפתח ולשנות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫הפרט אינו יכול לשנות את מיקומו במשפחה‪ ,‬זהו דבר הקבוע מלידה ולכן עניין אותי לדעת מהו‬
‫הקשר בין השניים ואיך הם משפיעים אחד על השני‪.‬‬
‫סיבה נוספת שבגללה בחרתי בנושא זה היא כי ידוע לי שהערכה עצמית מעסיקה הרבה אנשים‬
‫כיוון שההערכה העצמית שלהם שלילית‪ ,‬ורציתי לבדוק האם זה קשור רק לאיך שאני חש כלפי‬
‫עצמי או שזה קשור למשהו שנקבע כבר בלידה‪ ,‬כמו מיקום הילד במשפחה‪.‬‬
‫את מחקר השדה אבצע באמצעות שאלון סגור הקשור להערכה עצמית‪ .‬כל אחד יצטרך לסמן מהו‬
‫מיקומו במשפחה בתחילת השאלון‪ ,‬את גילו ואת מינו ובהמשך לענות על שאלות הקשורות‬
‫בהערכה עצמית‪ .‬כך‪ ,‬אוכל לבדוק האם קיים שוני בין הבכורים‪ ,‬האמצעיים ובני הזקונים לבין‬
‫ההערכה העצמית שלהם‪.‬‬
‫נושא המחקר שלי הוא "הקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית"‪.‬‬
‫קיים הבדל בין דימוי עצמי להערכה עצמית‪ .‬דימוי עצמי הוא מונח המתייחס להיבטים שונים‬
‫בחייו האדם כמו למשל‪ :‬דימוי אישי ( לפי תכונות אופי )‪ ,‬דימוי מוסרי‪ ,‬דימוי גופני‪,‬‬
‫דימוי משפחתי‪ ,‬דימוי חברתי‪ ,‬דימוי אקדמי ועוד‪ .‬הערכה עצמית היא מונח המתאר את‬
‫ההערכה הרגשית על שוויו של האדם‪ ,‬שיש לאדם על עצמו‪ .‬המונח מתאר כיצד האדם שופט את‬
‫עצמו‪ ,‬וכיצד הוא מתייחס לעצמו‪ .‬ההערכה העצמית של האדם נגזרת מהדימוי האישי שלו‪,‬‬
‫שקשור בדימוי העצמי ‪ .‬לכן ‪ ,‬בפרק המחקר המקשר אני אשתמש במחקר החוקר את הקשר בין‬
‫סדר הילודה במשפחה ודימוי עצמי‪ .‬לפי מחקר זה ניתן לראות כי אכן קיים קשר בין רמת דימוי‬
‫עצמי לבין סדר הלידה במשפחה‪ ,‬הבכור לפי הממצאים יהיה בעל רמת הדימוי עצמי הגבוה ביותר‬
‫ויתאפיין בתכונת שאפתנות‪ ,‬ואחריו יהיה בן הזקונים המתאפיין באשיות הרפתקנית‪.‬‬
‫העבודה בנויה משני חלקים‪:‬‬
‫‪ .1‬החלק הראשון הוא החלק התיאורטי בו יוצגו תיאוריות והיבטים שונים בנוגע לנושא‬
‫הנדון מתוך מאמרים‪ ,‬ספרים ואתרי אינטרנט שקראתי העוסקים בנושא‪ .‬בחלק זה יש‬
‫שלשה פרקים וכל פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה‪ .‬הפרק הראשון דן במשתנה הבלתי‬
‫תלוי – המיקום במשפחה‪ .‬פרק זה כולל ‪ 1‬תתי פרקים‪ :‬הראשון הוא מהי משפחה? השני‬
‫הוא תיאוריות הקשורות במשפחה והשלישי הוא הסבר על סדר הלידה במשפחה‪.‬‬
‫הפרק השני עוסק במשתנה התלוי – הערכה עצמית‪ .‬בפרק זה יש חמישה תתי פרקים‪:‬‬
‫הראשון הוא מהו דימוי עצמי? השני הוא דברים המשפיעים על הדימוי העצמי‪ ,‬השלישי‬
‫‪0‬‬
‫הוא ההבדל בין הערכה עצמית לדימוי עצמי‪ ,‬הרביעי הוא מהי הערכה עצמית? והחמישי‬
‫הוא דברים המשפיעים על הערכה עצמית‪.‬‬
‫‪ .1‬החלק השני של העבודה הוא החלק המעשי‪ .‬בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי‬
‫בחלק התיאורטי בשטח עצמו‪ .‬אי לכך ביצעתי שאלון על נושא העבודה ובדקתי את שאלת‬
‫המחקר‪ :‬האם קיים קשר בין מיקום הילד במשפחה להערכה עצמית? השאלון הינו‬
‫שאלון סגור העוסק בהערכה עצמית בקרב בני נוער בגילאי ‪.11-18‬‬
‫כולי תקווה שאצליח למצוא תשובה ברורה לשאלת המחקר שלי ואצליח לאשש את השערתי‪,‬‬
‫לפיה הבכור יהיה בעל ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬אחריו בן הזקונים ולאחר מכן האמצעי‪.‬‬
‫אני מקווה שהעבודה תמחיש את מה שכה רציתי שתמחיש ‪ ,‬ותדגיש שהערכה עצמית אינה תלויה‬
‫אך ורק באיך הסביבה רואה אותנו או באיך אנו חשים עם עצמנו‪ ,‬אלא שהערכה עצמית נקבעת גם‬
‫ע"י גורם מולד כמו סדר הלידה במשפחה – המשפיע על ההערכה העצמית של הפרט‪.‬‬
‫שתהיה לכם קריאה מהנה ומעניינת ‪,‬‬
‫רוני ירקוני‬
‫‪3‬‬
‫החלק‬
‫התיאורטי‬
‫‪6‬‬
‫סקירה ספרותית‬
‫‪ .1‬המשתנה הבלתי תלוי – המיקום במשפחה (סדר הלידה)‬
‫פרק זה יעסוק במשתנה הבלתי תלוי שלי – סדר הלידה במשפחה \ המיקום במשפחה ( בכור‪,‬‬
‫אמצעי או בן זקונים )‪ .‬בפרק זה אבדוק מהי משפחה‪ ,‬מהו סדר הלידה במשפחה ותיאוריות‬
‫הקשורות למיקום במשפחה‪ .‬פרק זה חשוב לעבודתי מכיוון שאני בודקת כיצד המיקום במשפחה‬
‫משפיע על רמת הדימוי העצמי‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מהי משפחה? הגדרות‬
‫קיימות מספר הגדרות למושג משפחה‪ .‬בעבר היה נהוג להגדיר משפחה כקבוצת אנשים אשר חיו‬
‫יחד תחת קורת גג אחת והיה ביניהם קשר דם‪ .‬המשפחה כללה אב אם וילדים‪ .‬האב והאם ניהלו‬
‫יחד משק בית משותף בעוד שהאב היה המפרנס העיקרי והאם הייתה עקרת בית והייתה אחראית‬
‫לגידול הילדים‪.‬‬
‫הגדרה זו אינה תקפה עוד כיוון שכיום ישנן משפחות חדשות כמו‪ :‬משפחות חד הוריות מתוך‬
‫בחירה‪ ,‬משפחות חד מניות‪ ,‬נישואים שאינם מוכרים ע"י המדינה והורות ללא נישואים‪ ,‬לכן ‪ ,‬היה‬
‫צורך לנסח הגדרה חדשה למושג משפחה‪ ,‬אשר תתאים לכל מגוון המשפחות שמתקיים גם כיום‪.‬‬
‫האנתרופולוג צ'ארלס וויניק מגדיר משפחה כמוסד מפתח המכיל אישה אחת (או יותר) שגרה עם‬
‫גבר אחד (או יותר) וילדיהם‪ .‬הם בעלי מקם מגורים משותף ובעלי פעולות כלכליות משותפות‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬המשפחה ממלאת פונקציות שונות כמו‪ :‬פונקציה כלכלית‪ ,‬פונקציה חברתית ופונקציה‬
‫של רבייה‪.‬‬
‫כאמור לעל‪ ,‬לדעת ג'ורג' מרדוק המשפחה היא יחידה של גבר ואישה נשואים וצאצאיהם‪ .‬לפיו‬
‫המשפחה מקיימת ארבע פונקציות מרכזיות והן‪ :‬מין‪ ,‬הולדה ‪ ,‬חינוך וצבירת נכסים‪ .‬מרדוק‬
‫מדגיש את חשיבותה של המשפחה כמוסד המעניק לפרט סוציאליזציה ובהיותה סוכן העברת‬
‫התרבות החברתית‪ ( .‬ניסן‪ .‬נ ‪" .‬סוציולוגיה במעגלי החברה – משפחה" ‪). 1111 .‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬ויקטור טרנר טען שמשפחה גרעינית היא ‪ -‬יחידה המורכבת מגבר ואישה הקשורים כבעל‬
‫ואישה בנישואים מוכרים‪ ,‬וילדיהם הביולוגיים והמאומצים שנקלטו באותה יחידה‪.‬‬
‫ההגדרה המקובלת מהמאה ה‪ 11-‬של המשפחה המודרנית במדינות המתועשות מתייחסת‬
‫למשפחה גרעינית שמורכבת מאב מפרנס ואם עקרת בית‪ ,‬הנשואים כחוק וגרים תחת אותה קורת‬
‫גג‪ .‬האם והאב מנהלים משק בית משותף בעוד שילדיהם חיים איתם‪ ( .‬ניסן‪ .‬נ ‪" .‬סוציולוגיה‬
‫במעגלי החברה – משפחה" ‪) .1111 .‬‬
‫כמו כן‪ ,‬משוניס מגדיר יחידה משפחתית כקבוצה חברתית של שני אנשים או יותר הקשורים‬
‫בקרבת דם‪ ,‬בנישואים או באימוץ‪ ,‬וחיים בדרך כלל ביחד‪ ( .‬ניסן‪ .‬נ ‪" .‬סוציולוגיה במעגלי החברה‬
‫– משפחה" ‪) .1111 .‬‬
‫‪3‬‬
‫בנוסף ‪ ,‬טרוסט מציע את גישת הדיאדות לניתוח משפחה‪ .‬גישה זו מתמקדת בהרכבים שונים של‬
‫היחידה המשפחתית כיחידה בסיסית‪ .‬לפי תפיסה זו‪ ,‬המשפחה מורכבת מכמה דיאדות‪ :‬בני זוג‪,‬‬
‫אב‪-‬בן‪ ,‬אם‪-‬בת‪ ,‬אב –בת‪ ,‬אם‪-‬בן‪ ,‬אח‪-‬אחות‪ .‬דיאדות אלו אינן מתפרקות גם אם משק הבית‬
‫יתפרק‪ ( .‬ניסן‪ .‬נ ‪" .‬סוציולוגיה במעגלי החברה – משפחה" ‪) .1111 .‬‬
‫‪ 1.2‬תיאוריות הקשורות במשפחה‬
‫התיאוריה הפונקציונליסטית בחקר משפחה ‪:‬‬
‫גישה תיאורטית זו מדגישה את תפקידם החיובי של מרכיבים ותופעות בתרומתם למערכת‪,‬‬
‫ובשמירה על יציבותה והמשכיותה‪ .‬הגישה הפונקציונליסטית‪ ,‬מניחה כי אם חברה מתקיימת‬
‫ופועלת במידה של יעילות‪ ,‬מובטח כי היא נותנת מענה לצרכים יסודיים‪-‬קיומיים‪ .‬המשפחה‬
‫כתופעה אוניברסאלית עונה על צרכים אנושיים בסיסיים‪ ,‬אינסטרומנטליים ואקספרסיביים‪ ,‬כמו‬
‫– הגנה על יילודים חסרי ישע‪ ,‬הסדרת יחסי מין‪ ,‬העברה תרבותית באמצעות תהליך החברות‬
‫במשפחה‪ ,‬הצבה חברתית‪ ,‬תמיכה רגשית ועוד‪ .‬הגישה הפונקציונליסטית מייחסת חשיבות‬
‫למוסדות החברתיים‪ ,‬ומחקרים רבים בתחום המשפחה נסתייעו בגישה זו‪.‬‬
‫גישה זו זוכה לביקורת משלשה טעמים מרכזיים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬חלק מן הפונקציות עליהן עונה המשפחה‪ ,‬ניתנות להגשמה בדרכים חלופיות‪ ,‬שלא‬
‫במסגרת המשפחה‪ ,‬כמו הדאגה לילדים‪ .‬תהליכי השינוי החברתי ממילא הביאו להעברת חלק מן‬
‫התפקידים שהיו נחלת המשפחה‪ ,‬למוסדות חברתיים אחרים‪.‬‬
‫למרות ביקורת זו; יש להכיר בכך כי עדיין המשפחה משמשת כיחידה חברתית רווחת למימושן‬
‫של הפונקציות שנכתבו לעיל‪ ,‬גם אם פונקציות אלה משתנות מעט בחילופי העתים‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הגישה הפונקציונליסטית מתקשה להסביר את השינויים במפליגים שחלו במוסד‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫נסייג גם ביקורת זו; שכן למרות השינויים המתחוללים בה‪ ,‬הרי שהמשפחה שומרת במידה רבה‬
‫על צביונה‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬אין להתעלם מקיומן של תופעות דיס‪-‬פונקציונאליות הקשורות במוסד המשפחה‪,‬‬
‫שנחשבות בעיות חברתיות‪.‬‬
‫הגישה הפונקציונליסטית מתקשה להסביר תופעות כמו גילוי עריות‪ ,‬אלימות במשפחה‪ ,‬הזנחת‬
‫ילדים‪ ,‬ניצול ילדים‪ ,‬למשל בהשתתפותם בעול פרנסת המשפחה ועוד‪.‬‬
‫בחברה הפוסט מודרנית השתנתה הגדרתה של המשפחה לאור הרב‪-‬גוניות של דגמי משפחה‬
‫הזוכים למידה כלשהי של הכרה חברתית‪ .‬בעקבות הביקורת המופנית כלפי יכולתה של הגישה‬
‫הפונקציונליסטית להסביר את התמורות במשפחה‪ ,‬התפתחה גישת קונפליקט המציעה הסברים‬
‫חלופיים למוסד המשפחה‪.‬‬
‫( ניסן‪ .‬נ ‪" .‬סוציולוגיה במעגלי החברה – משפחה" ‪). 1111 .‬‬
‫‪8‬‬
‫תיאורית הקונפליקט בחקר משפחה‪:‬‬
‫גישות קונפליקט קלאסיות מצביעות על מגבלות הגישה הפונקציונליסטית בכללה‪ ,‬ומסבירות גם‬
‫תופעות שונות הקשורות במשפחה‪ .‬משתמשים בגישות הקונפליקט כדי להסביר תופעות חברתיות‬
‫הקשורות המשפחה ובהתנהגות של בני המשפחה‪ .‬גישות הקונפליקט רואות את המשפחה כ"שדה‬
‫קרב" בין פרטים לקבוצות בעלי אינטרסים שונים ולעיתים מנוגדים‪ ,‬גישות אלה מדגישות את‬
‫התחרות בין גברים לנשים או בין הורים לילדיהם‪ .‬לדעת מצדדי גישת הקונפליקט אפשר ללמוד‬
‫מן ההיסטוריה של המשפחה על התפתחות שליטת הגברים על הנשים‪ .‬המשפחה עפ"י גישת‬
‫הקונפליקט‪ ,‬אינה מבוססת רק על יחסי כוח‪ ,‬אלא בנוסף על יחסי תלות של האישה וילדיה באב‬
‫המפרנס‪ ,‬תלות של הילדים בהוריהם מבחינה פיזית‪ ,‬נפשית וכלכלית‪ .‬מצדדי הגישות‬
‫הפמיניסטיות טוענים כי שליטת הגברים בחברה המערבית כה מושרשת‪ ,‬עד כי רוב האנשים‬
‫רואים את המשפחה כטבעית ואת הנשים כבעלות תפקידים משניים טבעיים‪ .‬תיאורית‬
‫הקונפליקט רואה במשפחה זירה שבה משתקף אי שוויון מגדרי המתבטא בתפקידיהם החברתיים‬
‫השונים של האם והאב‪ ,‬הבן והבת ובחלוקת הכוח ביניהם במשפחה‪ ,‬כאשר במרבית המשפחות‬
‫עדיים מתקיים מבנה סמכות פטריאכלי‪.‬‬
‫עפ"י גישה זו המשפחה תיבדק באופן ביקורתי עפ"י תרומתה לאי השוויון החברתי ואף להנצחתו‪,‬‬
‫ולא על‪-‬פי תרומתה לחברה או התועלת שהיא מביאה לה‪ .‬המשפחה נתפסת כמסגרת החברתית‬
‫המרכזית המשכפלת את אי השוויון באמצעות תהליך הסוציאליזציה ומנציחה את אי השוויון בין‬
‫המונים מכל דור‪ .‬בחברות מסורתיות אי השוויון במשפחה ממוסד באמצעות הפטריאכליות ביחס‬
‫לבנות הזוג‪ ,‬הבנות והנשים בלבד‪ .‬גישות הקונפליקט מספקות לנו אפשרות להבין את מקורם של‬
‫השינויים במשפחה‪ ,‬הן בעקבות תהליכים בנימיים בה והן בעקבות קונפליקטים פוליטיים‬
‫ואידיאולוגים מחוצה לה‪ .‬מבקרי גישת הקונפליקט טוענים כי תהליכי האינדיבידואליזציה הביאו‬
‫לתהליכי דמוקרטיזציה במשפחה‪ ,‬וליותר שוויון וצדק בתוך המשפחה‪ .‬הלגיטימציה החברתית‬
‫לשונות בין משפחות מאפשרת לנשים להשתחרר מיחסי כוחות בתוך המשפחה ולשמור על‬
‫זכויותיהן‪ ( .‬ניסן‪ .‬נ ‪" .‬סוציולוגיה במעגלי החברה – משפחה" ‪) .1111 .‬‬
‫‪ 1.5‬סדר הלידה במשפחה (בכור‪ ,‬אמצעי‪ ,‬בן זקונים)‬
‫סדר הלידה הוא דבר הידוע מלידה‪ .‬סדר הלידה הוא הסדר בו נולדים הילדים במשפחה‪ :‬בכור‪,‬‬
‫אמצעי או בן זקונים‪.‬‬
‫הפסיכולוג אלפרד אדלר פיתח את תיאוריית סדר הלידה‪ .‬לפי תיאוריה זו‪ ,‬סדר הלידה הינו‬
‫אינדירטור משמעותי בעיצוב הפסיכולוגי של הפרט והוא משפיע על התמודדותו בקשרים‬
‫רומנטיים‪ ,‬בעבודה או בקשרים חברתיים‪.‬‬
‫ילד הבכור ‪ :‬לפי התיאוריה של אדלר‪ ,‬הבכור דומיננטי מבחינה חברתית‪ ,‬הוא רוחני ומסור מאד‪.‬‬
‫לרוב נוטה הבכור לריצוי הסביבה‪ ,‬לפרפקציוניזם ואינו פתוח לרעיונות חדשים‪ .‬את התכונות הללו‬
‫ניתן להסביר לפי כך שבשלב מסוים של חייו איבד את מלוא שומת הלב של הוריו כשהיה צעיר‬
‫כיוון שנולד ילד חדש שזקוק לתשומת לב ומאז הבכור נמצא במאבק מתמיד להחזיר אליו את‬
‫תשומת הלב‪.‬‬
‫הילד האמצעי ‪ :‬לפי התיאוריה של אדלר ילד זה נמצא "דחוק" בין האח הבכור לאחים הצעירים‪.‬‬
‫לרוב מתאפיין הילד האמצעי בתכונות אופי כמו‪ :‬מרדנות ותחרותיות ( מכיוון שנמצא בין שני‬
‫האחים)‪ ,‬שאפתנות ויוזמה ( התחרותיות הופכת אותו לשאפתן ויוזם)‪ .‬הילד האמצעי מביע‬
‫‪3‬‬
‫פייסנות וגמישות בתוך המשפחה‪ .‬לרוב כדי לזכות בשומת לב ולייחד את עצמו בפני הוריו הוא‬
‫מפתח כישרון (לרוב מוזיקלי או אקדמי)‪.‬‬
‫בן הזקונים‪ :‬לפי התיאוריה של אדלר הילד הצעיר נוטה להיות תלותי ואנוכי‪ .‬בן הזקונים נוטה‬
‫לחשוב שהכול בא לו בקלות‪ ,‬כיוון שתמיד פינקו אותו ועשו הכול כדי לרצותו ולכן הוא נוטה‬
‫להיות בעל בטחון עצמי גבוה‪ ( .‬ליכטר שגיא ‪" .‬סדר הלידה"‪ .‬בטיפולנט‪) .1119 ,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .2‬המשתנה התלוי – הערכה עצמית‬
‫פרק זה יעסוק במשתנה התלוי שלי – הערכה עצמית‪ .‬בפרק זה אבדוק מהו דימוי עצמי‪ ,‬מהם‬
‫הדברים המשפיעים על רמת הדימוי העצמי‪ ,‬מהי הערכה עצמית‪ ,‬מהם הדברים המשפיעים על‬
‫הערכה עצמית‪ ,‬תיאוריות הקשורות להערכה עצמית וההבדל בין הערכה עצמית לדמוי עצמי‪.‬‬
‫פרק זה חשוב לעבודתי מכיוון שאני בודקת כיצד הערכה עצמית מושפעת מסדר הלידה (המיקום‬
‫במשפחה)‪.‬‬
‫‪ 2.1‬מהו דימוי עצמי ? הגדרות‬
‫קיימות הגדרות שונות לדימוי עצמי‪ .‬לפי רוזמן‪ ,‬זלדמן ופרנקל‪ ,‬דימוי עצמי הוא מערכת של‬
‫אמונות ודעות שיש לאדם על עצמו‪ ,‬ערכיו‪ ,‬כישוריו ומעמדו בחברה‪ .‬אמונות אלו קובעות כיצד אנו‬
‫תופסים אירועים בעולמנו‪ ,‬כיצד אנו מתנהגים ומה אנו יכולים להיות‪( .‬כספי אמיר‪" .‬דימוי‬
‫עצמי"‪.‬אמיר כספי עו"ס קליני‪) .1119 ,‬‬
‫הגדרה נוספת היא של מורדו ר' (‪ ,)1118‬לפיו דימוי עצמי חיובי מניע את האדם להעיז ולהיות‬
‫בטוח בעצמו כדי שיצליח להתמודד עם משימות העומדות בפניו‪ .‬דימוי עצמי שלילי הוא תחושה‬
‫של חוסר סיפוק רצון מהישגים ומהמאפיינים העצמיים‪ .‬תחושה כללית של חוסר ערך עצמי‬
‫גורמת לאדם להסס בהחלטותיו‪ ,‬להימנעות מהתמודדות עם משימות הדורשות מאמץ‪ ,‬חשש‬
‫מכישלון והעדר יוזמה‪ .‬לדימוי עצמי שלילי נלווים לעיתים חרדה והיעדר כוחות פנימיים או‬
‫לחלופין נלווים רגשות מרדניים ומטען רגשי שלילי‪( .‬מורדו רינה‪" .‬טיפוח דימוי עצמי"‪ .‬מאמרים‪,‬‬
‫‪). 1118‬‬
‫ג'ורג' הרברט מיד טוען שהדימוי העצמי מורכב ממערכות יחסים של העצמי ופרטים אחרים‪.‬‬
‫האדם הוא תוצר חברתי של הסביבה והוא תופס עצמו כפי שהוא חושב שהם רואים אותו‪ .‬כך‬
‫הפרט מפתח תפיסת עצמי על סמך העמדות של אחרים כלפיו‪ .‬לכן‪ ,‬ההערכה העצמית של הפרט‬
‫הינה תוצר של אינטראקציה חברתית הנוצרת כהשתקפות תפיסות אחרים אותו‪ ( .‬אלגי‪ " .‬ג'ורג'‬
‫הרברט מיד – העצמי החברתי" ‪.‬שוונג‪) . 1117 ,‬‬
‫כמו כן‪ ,‬פלד טלי טוענת שדימוי עצמי הוא מונח רב ממדי המכיל מערכת של אמונות‪ ,‬דעות‬
‫ודימויים שהאדם מייחס לעצמו והוא מושפע כבר מגיל צעיר מהשפעות אחרים עלינו‪ ,‬מחוויות‬
‫ילדות‪ ,‬מאמירות שאמרו עלינו קרובים לנו‪ ,‬מאירועים חברתיים ועוד‪.‬‬
‫הדימוי העצמי משתרש בנו אך הוא אינו דבר קבוע וניתן לשינוי בעזרת אימון אישי ותהליכי‬
‫מודעות פנימיים‪( .‬פלד טלי ‪" .‬מהו דימוי עצמי ? " ‪ .‬בלוג האימון של טלי פלד ‪).1111 ,‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קרל רוג'רס מגדיר את התפתחות הדימוי העצמי של הפרט כתוצאה של ההשפעה של‬
‫הערכות האחרים‪ .‬הוא טוען שהעצמי של האדם מעוצב ע"י האינטראקציה עם האחרים‬
‫המשמעותיים לו ועם תגובותיהם‪( .‬כהן אורית ‪ ,‬פרידמן דפנה‪ " .‬אשיות ‪ :‬רוג'רס‪ -‬גישה‬
‫הומניסטית פנומנולוגיה ‪ :‬דימוי עצמי "‪ .‬מטח ‪).1111 ,‬‬
‫לעומתו‪ ,‬ויליאם פיטס מבחין בין חמישה חלקים בדימוי העצמי‪:‬‬
‫‪ .1‬דימוי עצמי‪ -‬תפיסת מוסריותו והתנהגותו לפי הנורמות המקובלות‪.‬‬
‫‪ .1‬דימוי אישי‪ -‬תפיסת האדם את ערכו כפרט בעל התכונות המקובלות כחיוביות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.1‬דימוי גופני‪ -‬תפיסת גופו‪ ,‬בריאותו והופעתו החיצונית של הפרט‪.‬‬
‫‪ .4‬העצמי החברתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות חברתיות‪.‬‬
‫‪ .5‬דימוי משפחתי‪ -‬תפיסת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את היחס‬
‫המשפחה אליו‪.‬‬
‫כמו כן צריך להבחין בין שני סוגי הדימוי עצמי‪ :‬דימוי עצמי ראלי ודימוי עצמי אידיאלי‪.‬‬
‫הדימוי הראלי הינו תפיסת האדם את עצמו כיום‪ .‬תוך כדי בניית הדימוי העצמי הראלי לומד‬
‫האדם ליחס ערך לתכונות המרכיבות את הדימוי העצמי שלו‪( .‬מורטל‪" .‬עצמי – אני" ‪ .‬שוונג‪,‬‬
‫‪).1117‬‬
‫‪ 2.2‬הדברים המשפיעים על דימוי עצמי‬
‫כידוע‪ ,‬קיימים גורמים שונים המשפיעים על הדימוי עצמי‪ .‬הוא אינו נבנה רק לפי הרגשתו של‬
‫האדם כלפי עצמו‪ ,‬אלא הדימוי עצמי מושפע מגורמים נוספים‪ .‬לפי שלי זאנטקרן קיימים שלשה‬
‫מקורות עיקריים המשפיעים על היווצרות הדימוי העצמי של האדם‪ .‬הראשון הוא –שיקוף‪ .‬שיקוף‬
‫הוא בעצם התייחסות למשוב שמקבל הפרט מן האחרים המשמעותיים לו‪ .‬ברוב המקרים הפרט‬
‫מעצב את דימוי העצמי בהתאם לתגובות הסביבה כלפי התנהגותו‪ .‬השני הוא – השוואה חברתית‪.‬‬
‫לפי שלי זאנטקרן השוואה חברתית מתרחשת כאשר הפרט משווה עצמו אל קבוצת ההתייחסות‬
‫שאליו הוא משתייך ומסיק מסקנות כתוצאה מהשוואה זו‪ .‬לפי השוואה זו עשוי הילד לחוות שינוי‬
‫בדימוי העצמי שלו גם אם הסביבה מגיבה אליו בדרך חיובית (שיקוף)‪ .‬השלישי הוא – אמונה‬
‫פנימית‪ .‬אמונה פנימית היא האמונה של הפרט בכישרונותיו וביכולותיו‪ .‬האמונה הפנימית היא‬
‫יציבה ומשמשת ליחיד עוגן לזהותו העצמית‪ .‬האמונה הפנימית מבוססת על החוויות של הפרט‬
‫אשר מביאות את האדם להסיק מסקנות לגבי עצמו‪ ,‬במודע או שלא במודע‪( .‬זאנטקרן שלי ‪.‬‬
‫"דימוי עצמי " ‪ .‬שלי זאנטקרן קוגנטיבית התנהגותית פסיכותרפיה ‪).1119 ,‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ד"ר הלה רובין מי‪-‬טל טוענת שדימוי עצמי כולל מגוון של הביטים ותחומי חיים‪ .‬לטענתה‬
‫דימוינו העצמי מתפתח מיום היוולדנו ומושפע משלשה היבטים מרכזיים‪ .‬הראשון הוא – חוויות‬
‫והתנסות‪ .‬החוויות בהן הפרט נוטל חלק מעצבות את האופן בו אנו תופסים את יכולותינו‪.‬‬
‫השני הוא – אינטראקציות בין אישיות‪ .‬לפי היבט זה אנו מצויים באינטראקציות אישיות מיום‬
‫היוולדנו‪ .‬התגובות מהסביבה‪ ,‬ההשוואות לאחרים ויחסו של הפרט עם אחרים הם אלו שמעצבים‬
‫את הדימוי העצמי שלו‪ .‬השלישי הוא – תרבות וחברה‪ .‬לפי היבט זה התרבות והחברה אליהן‬
‫הפרט משתייך משפיעות על הדימוי העצמי שלו‪ .‬הפרט משווה עצמו לנורמות חברתיות‪ ,‬מציב‬
‫לעצמו מטרות בהתאם לתרבות ולחברה וכך בונה את דימויו העצמי בהתאם לתרבות ולחברה‪.‬‬
‫(ד"ר רובין מי‪-‬טל הלה ‪" .‬דימוי עצמי – ‪ . "Self Image‬בטיפולנט ‪) .1119 ,‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 2.5‬ההבדל בין הערכה עצמית לדימוי עצמי‬
‫קיים הבדל בין דימוי עצמי להערכה עצמית‪ .‬דימוי עצמי הוא מונח המתייחס להיבטים שונים‬
‫בחייו האדם כמו למשל‪ :‬דימוי אישי ‪ ,‬דימוי מוסרי‪,‬דימוי גופני‪ ,‬דימוי משפחתי‪ ,‬דימוי חברתי‪,‬‬
‫דימוי אקדמי ועוד‪ .‬דימוי עצמי הוא מערכת של אמונות ודעות שיש לאדם על עצמו‪ ,‬ערכיו‪,‬‬
‫כישוריו ומעמדו בחברה‪ .‬הדימוי העצמי מתפתח כתוצאה של ההשפעה של הערכות האחרים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הדימוי העצמי הוא חיצוני מכיוון שהוא מושפע מגורמים חיצוניים כמו דעות של אחרים‪.‬‬
‫הערכה עצמית היא מונח המתאר את ההערכה הרגשית על שוויו של האדם‪ ,‬שיש לאדם על עצמו‪.‬‬
‫המונח מתאר כיצד האדם שופט את עצמו‪ ,‬וכיצד הוא מתייחס לעצמו‪ .‬התפתחות הערכה עצמית‬
‫כרוכה בפעילות גומלין מתמשכת‪ ,‬דינמית ומורכבת מאד‪ ,‬בין הפרט לסביבתו‪ .‬בנוסף ‪ ,‬הערכה‬
‫עצמית היא פנימית מכיוון שהיא נקבעת ע"י איך שהפרט מרגיש כלפי עצמו וכלפי מה שהוא תורם‬
‫לעולם‪ .‬ההערכה העצמית של האדם נגזרת מהדימוי האישי שלו‪ ,‬שקשור בדימוי העצמי‪ .‬משמע‪,‬‬
‫שההערכה העצמית שלנו נשלטת ע"י הדימוי העצמי שלנו שהוא מושפע מגורמים חיצוניים‪.‬‬
‫(ניצן דקלה ‪" .‬ערך עצמי לעומת דימוי עצמי " ‪ .‬הספרייה להצלחה ‪).1111 ,‬‬
‫‪ 2.0‬מהי הערכה עצמית ? הגדרות‬
‫קיימות מספר הגדרות להערכה עצמית‪ .‬נתנאל ברנדן מגדיר הערכה עצמית כמוניטין שאנו‬
‫רוכשים לעצמנו‪ .‬הוא טוען שהערכה עצמית בנויה משני מרכיבים הקשורים האחד בשני‪ ,‬תחושת‬
‫כשירות וכבוד עצמי‪ .‬תחושת כשירות משמעה בטחון ביכולתו של הפרט לחשוב‪ ,‬להבין‪ ,‬ללמוד‪,‬‬
‫לבחור ולהחליט החלטות‪ .‬בטחון ביכולתו של הפרט להבין את המציאות ואת העובדות הנוגעות‬
‫אליו ולצרכיו‪ .‬תחושת כשירות היא בעצם בטחון בעצמי והסתמכות על עצמי‪ .‬כבוד עצמי משמעו‬
‫בטחון בערכו של הפרט‪ ,‬הכרה נחושה בזכותו של הפרט לחיות ולהיות מאושר‪ ,‬הרגשת נוחות‬
‫בעמידה על מחשבותיו‪ ,‬רצונותיו וצרכיו של הפרט‪ .‬הפרט חווה תחושת אושר וסיפוק וחש שהם‬
‫זכותו הטבעית‪( .‬ברנדן נתנאל ‪" .‬הערכה עצמית ‪ :‬המדריך להערכה עצמית ובנייתה‪ :‬בעבודה ‪,‬‬
‫באהבה‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בחירות ובחברה " ‪).1991 ,‬‬
‫הגדרה נוספת היא של ד"ר רוברט ברוקס‪ ,‬לפיו התפתחות הערכה עצמית כרוכה בפעילות גומלין‬
‫מתמשכת‪ ,‬דינמית ומורכבת מאד‪ ,‬בין הפרט לסביבתו‪ .‬תכונותיו הייחודיות של הפרט‪ ,‬כולל‬
‫המולדות‪ ,‬לא רק ישפיעו על האופן בו אחרים מגיבים כלפיו אלא גם על האופן שבו הוא תופס את‬
‫תגובות האחרים‪ .‬הוא טוען שהתכונות של הפרט ישנו את האופן שבו הוא תופס את התגובות של‬
‫האחרים כלפיו‪ ,‬אדם אחד יכול לראות תגובה מסוימת בחיוב בעוד שאדם אחר יראה אותה תגובה‬
‫בשלילה – הכול תלוי התכונות שיש לפרט‪( .‬ד"ר ברוקס רוברט‪" .‬זרעים של הערכה עצמית" ‪,‬‬
‫‪).1995‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ג'רי מינצ'ינטון מגדיר הערכה עצמית כערך שאנו מייחסים לעצמנו‪ .‬לדעתו האומדן של‬
‫ערכנו כבני אדם‪ ,‬המבוסס על הסכמה או אי הסכמה של עצמנו ושל התנהגותנו‪ .‬ההערכה שאנו‬
‫מייחסים לעצמנו מבוססת על מה ועל מי שאנחנו מאמינים שאנו‪ .‬בספרו "הערכה עצמית" הוא‬
‫כותב‪":‬הערכה עצמית אינה איכות יחידה‪ ,‬או אספקט יחיד ; זהו מובן רחב ביותר‪ ,‬זהו הצירוף של‬
‫גישות ותכונות הקשורות זו לזו‪ .‬במובן של חשיבות‪ ,‬הרי שהערכה עצמית היא המרכז שלנו –‬
‫הבסיס שעליו אנו בונים את חיינו"‪ .‬מינצ'ינטון מוסיף ואומר שהדרך שבה אנו חושבים על עצמנו‬
‫משפיעה באופן ישיר על האופן שבו אני מתייחסים לאנשים מסביבנו ולכל שאר האספקטים של‬
‫‪15‬‬
‫החיים‪ .‬ג'רי מינצ'ינטון מחלק את המושג הערכה עצמית לשלשה אספקטים‪.‬‬
‫הראשון הוא – רגשותינו באשר לעצמנו‪ .‬אספקט זה מתחלק לשניים‪ ,‬כאשר ההערכה העצמית‬
‫שלנו גבוהה‪ ,‬וכאשר ההערכה העצמית שלנו נמוכה‪.‬‬
‫כאשר ההערכה העצמית שלנו גבוהה "אנו מקבלים את עצמנו בלי תנאים‪ ,‬בדיוק כמו שאנחנו‪ .‬אנו‬
‫מעריכים את ערכנו כבני אדם"‪ .‬הכוונה היא שאנו מעריכים עצמנו ללא תלות בשום דבר שקשור‬
‫אלינו מלבד העובדה שאנו קיימים‪ .‬אנו מעריכים את עצם היותנו ייחודיים ואת האינדיבידואליות‬
‫שלנו‪ ,‬מבלי להתייחס לתכונות האופי ליכולות או לכישורים שיש או שאין לנו‪ .‬אנחנו בעלי כבוד‬
‫עצמי ומאמינים שאנו חושבים ונחשבים‪ ,‬אם לא בעיניהם של אחרים ‪,‬אז בעיני עצמנו‪.‬‬
‫כאשר ההערכה העצמית שלנו נמוכה "אנו מאמינים כי יש לנו אך מעט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬ערך פנימי‪ .‬אנו‬
‫מאמינים כי ערכנו האישי נמצא ביחס ישר לערכם של הישגנו"‪ .‬כוונתו במשפט זה היא שהפרט‬
‫מנסה ליצור עוד רגשות אמיתיים של ערך עצמי ולהוכיח שהוא "שווה "‪ ,‬ע"י הצלחותיו והישגיו‪.‬‬
‫כיוון שהשאיפה לשלמות בקרב האדם היא גדולה‪ ,‬הפרט מציב לעצמו משימות שאינן ריאליות‬
‫ותובע מעצמו לבצע דברים שאינם ריאלים‪ .‬כיוון שהפרט נכשל בביצוע משימות אלה‪ ,‬הוא אינו‬
‫מנסה להציב לעצמו משימות הגיוניות יותר‪ ,‬אלא מכניס את עצמו למעגל של עונש והאשמה‬
‫עצמית מה שמניע אותו להתאמץ יותר בפעם הבאה‪ .‬כאשר הפרט אינו מעריך את עצמו הוא נוטה‬
‫להטיל ספק ביכולותיו ובדרך כלל מפחד לבקש דברים המגיעים לו‪.‬‬
‫האספקט השני הוא – רגשותינו באשר לחיים‪ .‬גם אספקט זה מתחלק לשניים‪ ,‬כאשר ההערכה‬
‫העצמית שלנו גבוהה‪ ,‬וכאשר ההערכה העצמית שלנו נמוכה‪.‬‬
‫כאשר ההערכה העצמית שלנו גבוהה "אנו נוטלים על עצמנו אחריות‪ ,‬ומרגישים שיש לנו שליטה‬
‫על כל חלק וחלק בחיינו"‪ .‬משמעות המשפט היא שאנו מקבלים את המציאות כמו שהיא‪ .‬הפרט‬
‫מציב לעצמו מטרות ברות הישג וציפיותיו מציאותיות‪ .‬הפרט רואה בעצמו אחראי למתרחש בחייו‬
‫ומאמין כי כל מה שמתרחש בחייו מתרחש בעיקר בשל בחירתו והחלטותיו ולא בשל גורמים‬
‫חיצוניים‪ .‬השליטה שהפרט מתרגל כאשר יש לו הערכה עצמית גבוהה היא שליטה לא על אחרים‬
‫אלא על עליו ועל תגובותיו ופעילותיו‪.‬‬
‫כאשר ההערכה העצמית שלנו נמוכה "חיינו וכל המתרחש בהם נדמים לנו לעיתים כמחוץ‬
‫לשליטה"‪ .‬הפרט נוטה לפרש לא נכון את המציאות ולכן מתייחס אליה לא נכון‪ .‬הפרט חש חסר‬
‫כוח‪ ,‬פגיע וחלש‪ ,‬ולכן מרגיש שאינו מסוגל להתמודד עם האתגרים הקטנים ביותר של היום – יום‪.‬‬
‫השליטה שהפרט מתרגל היא בעיקר שליטה על האחרים‪ .‬מאחר שהזולת בדרך כלל אינה מייחסת‬
‫חשיבות למה שהוא אומר הוא מנסה להפעיל עליהם מניפולציות שיתנהגו בדרך שבה הוא מעוניין‬
‫שהם יתנהגו‪.‬‬
‫האספקט השלישי הוא – מערכות היחסים שלנו‪ .‬אספקט זה גם כן מתחלק לשניים‪ ,‬כאשר‬
‫ההערכה העצמית שלנו גבוהה‪ ,‬וכאשר ההערכה העצמית שלנו נמוכה‪.‬‬
‫כאשר ההערכה העצמית שלנו גבוהה "אנו סבלניים ומכבדים את כל בני האדם‪ ,‬בשל האמונה‬
‫שהם זכאים לאותו יחס שאנו מצפים לעצמנו"‪ .‬הכוונה היא שכאשר אנו מרגישים בנוח עם עצמנו‪,‬‬
‫אנו מכבדים גם את זכויותיהם של אחרים להיות מי שהם‪ ,‬ולעשות מה שעולה על רוחם‪ .‬כל עוד‬
‫הם נכונים לתת לנו את חופש הבחירה הזה‪.‬‬
‫כאשר יש לנו הערכה עצמית נמוכה "אנו חסרים את הבסיס להעריך את האחרים‪ .‬אנו חסרי‬
‫סבלנות כלפי הזולת ומאמינים כי עליהם לחיות בדרך שבה אנו רוצים שיחיו"‪ .‬הפרט מעוניין‬
‫להיות דגם להתנהגות האחרים‪ .‬בדרך כלל הפרט כה עסוק בעצמו שיש לו מעט מאד זמן לחשוב‬
‫‪10‬‬
‫על מישהו אחר‪ .‬אדם שהוא חסר בטחון‪ ,‬הורס עת מערכות היחסים האישים שלו‪ .‬בשל היותו‬
‫חסר בטחון‪ ,‬הוא חש לא בטוח ולא נוח בסביבת אנשים אחרים‪( .‬מינצ'ינטון ג'רי ‪ " .‬ערכה‬
‫עצמית"‪).1997 .‬‬
‫‪ 2.3‬הדברים המשפיעים על הערכה עצמית‬
‫הערכה עצמית אינה נבנית מעצמה‪ ,‬ישנם מספר דברים המשפיעים עליה‪ .‬לפי עידית פליק קיימים‬
‫שישה גורמים שיכולים להשפיע על הערכה עצמית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיבה חיובית לגבי עצמך – על הפרט לחשוב חיובי כלפי עצמו כיוון שהוא היחיד שיכול‬
‫לשנות את דעתו לגבי עצמו‪ .‬על האדם לחשוב חיובי כדי להרגיש חיובי‪ ,‬אם האדם הוא‬
‫פסימי יחשוב על עצמו באופן שלילי‪ .‬על האדם לחשוב על כל הדברים הטובים שהוא השיג‬
‫ו"למחוק" את כל הדברים הפחות טובים בו וכך ישפר את ההערכה העצמית שלו‪ .‬עידית‬
‫כותבת‪ " :‬הייה המעודד הכי טוב של עצמך!"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גאווה בהישגיך – הפרט צריך להיות גאה בהישגיו כדי שההערכה העצמית שלו תהיה‬
‫חיובית‪ .‬כאשר הפרט מבצע משהו טוב עליו לחגוג זאת‪ ,‬לא לחכות שאחרים יגידו לו שאכן‬
‫ביצע דבר טוב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קביעת מטרות – על הפרט לקבוע לעצמו מטרות שהוא מסוגל לבצע‪ .‬ביצוע מטרות מעיד‬
‫על הצלחה‪ ,‬דבר שמחזק את ההערכה העצמית של הפרט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עקביות – הפרטי צריך להיות עקבי לגבי ערכיו‪ ,‬מחשבותיו ומטרותיו‪ .‬אם יהיה עקבי‬
‫בשלשת אלו הוא יחווה הצלחה וכך תעלה ההערכה העצמית שלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ידיעה שאינך מושלם – על הפרט להבין ולזכור שאינו מושלם ושגם הוא עושה טעויות‪,‬‬
‫וזה מותר‪ .‬עליו להיות עדין עם עצמו ולא להעניש את עצמו על כל טעות שהוא עושה‪ ,‬גם‬
‫אם נדמה לו שזה חמור‪ ,‬עליו להיות עדין עם עצמו ולזכור שלטעות זה אנושי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שמירה על הגוף – שמירה על הגוף מעניקה לפרט הרגשת שליטה על חייו ובריאותו‪.‬‬
‫פעילות גופנית יכולה לעזור לשיפור ההערכה העצמית ולשמירת גופו ובריאותו של הפרט‪.‬‬
‫(פליק עידית‪" .‬הערכה עצמית – לשפר את הדרך שבה אתה חש כלפי עצמך"‪ .‬עידית פליק ‪-‬כישורי‬
‫חיים ‪).1111 ,‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ג'רי מינצ'ינטון מראה שלשה גורמים שמשפיעים על הערכה עצמית‪.‬‬
‫הראשון הוא – עשיית טעויות‪ .‬הפרט חש שתמיד עליו להחליט החלטות נכונות ולהימנע מטעויות‪,‬‬
‫אך זה לא נכון‪ .‬עשיית טעויות היא נורמאלית לחלוטין ואפילו עשייתן של כמה טעויות נוראיות‪.‬‬
‫טעויות אינן משקפות את האינטליגנציה של הפרט או את ערכו כבן אדם למרות שהוא חש שכן‪.‬‬
‫במקום שהפרט יגלה רחמים כלפי עצמו כאשר הוא שוגה‪ ,‬הוא דווקא מתנהג בביקורתיות‪,‬‬
‫תובעניות וחוסר מחילה‪ .‬הפרט מקשר בין תחושת הערך העצמי שלו לבין היכולת להימנע מעשיית‬
‫טעויות ובכך מבטיח לעצמו סדרה של ענישה עצמית רבה וירידה בהערכה העצמית שהוא חש‪.‬‬
‫האמת היא שטעויות הן בלתי נמנעות וכולם עושים טעויות וזהו דבר שהפרט חייב להבין כדי לא‬
‫לקשר בין עשיית טעויות לבין הערך העצמי שלו‪.‬‬
‫הגורם השני המשפיע על הערכה עצמית הוא – התחרות‪ .‬הפרט חש שערכו נמדד לפי מידת‬
‫הצלחותיו במצבים תחרותיים‪ .‬להיות מנצח בעיניו נחשב לערך גבוה ומאחר שהוא מעניק לניצחון‬
‫‪13‬‬
‫חשיבות כה רבה התחרות היא בעלת תפקיד חשוב בחייו‪ .‬התחרויות מגיעות לכל רובדי חיינו ולכן‬
‫לפרט קשה להימנע מהן (מהציון הכי טוב – למשכורת הכי גבוה ולבית הכי מפואר)‪ .‬מכיוון‬
‫שהתחרות משפיעה על הפרט בכל רובד בחייו‪ ,‬הוא נכשל בחלק מהפעמים‪ ,‬מה שפוגע בהערכה‬
‫העצמית שלו‪.‬‬
‫הגורם השלישי המשפיע על ההערכה העצמית הוא – ציפיות לא מציאותיות‪ .‬הפרט מצפה מעצמו‬
‫לדברים שאינם ריאלים שאינו יכול להשיג‪ ,‬וכאשר נכשל ולא מצליח להשיגם ההערכה העצמית‬
‫שלו נפגעת‪ .‬רוב הזמן הפרט חש ‪ -‬חוסר סיפוק כרוני – משמע‪ ,‬הוא אינו מסופק בשל כך שאינו‬
‫מצליח להשיג את הדברים שהוא רוצה להשיג אך לא תמיד יכול (ציפיות לא מציאותיות)‪ .‬הפרט‬
‫חש שעל הדברים להתרחש כמו שהוא מצפה מהם‪ ,‬רק מכיוון שהוא מצפה מהם שיתרחשו כך‪ .‬אך‬
‫האמת היא שרק אם הפרט ישקיע מאמץ רב להגשמת ציפיותיו הן יתגשמו‪ ,‬אחרת רוב הסיכויים‬
‫שזה לא יקרה‪ ( .‬מינצ'ינטון ג'רי ‪ " .‬הערכה עצמית " ‪). 1997 .‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .5‬הקשר בין סדר הלידה במשפחה להערכה עצמית‬
‫בפרק זה אני אציג את המחקר שבו אשתמש לעבודתי‪ .‬המחקר בודק את "הקשר בין המיקום‬
‫במשפחה לבין רמת דימוי עצמי"‪ .‬זהו המחקר שהכי קרוב לעבודת המחקר שלי ולכן אציג‬
‫אותו‪.‬‬
‫שמו של המחקר‪" :‬הקשר בין מיקום הילד במשפחה ודימוי עצמי"‪.‬‬
‫שם המחבר‪ :‬שלום נופר‪.‬‬
‫מה הייתה מטרת המחקר‪ :‬לבדוק האם קיים הקשר בין מיקום הילד במשפחה (בכורים ובני‬
‫זקונים בלבד) לבין דימוי עצמי‪.‬‬
‫כיצד בדקו את המחקר‪ :‬המחברת ערכה שאלון אותו נתנה לארבעים אנשים‪ ,‬עשרים בכורים‬
‫ועשרים בני זקונים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עיבדה המחברת את כל הנתונים לגרפים והסיקה מסקנות‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬שאלון סגור‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬המחברת בדקה חמישה מרכיבים של דימוי עצמי‪.‬‬
‫דימוי גוף ‪ -‬האופן בו האדם תופס וחווה את האסתטיקה ומידת המשיכה של גופו ‪.‬‬
‫דימוי אישי ‪ -‬תפיסת האדם את הערך שלו כפרט בעל תכונות המקובלות כשליליות או‬
‫כחיוביות‪.‬‬
‫דימוי משפחתי ‪ -‬תפיסת המתבגר את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו את יחס‬
‫המשפחה אליו‪.‬‬
‫דימוי מוסרי ‪ -‬תפיסת המתבגר את המוסריות שלו ואת ההתנהגות שלו עפ"י הנורמות‬
‫המקובלות‪.‬‬
‫דימוי חברתי ‪ -‬תפיסת האדם את עצמו ביחס לזולת בתוך קשרים חברתיים‪.‬‬
‫ביחס למרכיב הגופני גילתה שלבכורים דימוי עצמי גבוה יותר מאשר לבני הזקונים‪.‬‬
‫ביחס למרכיב החברתי גילתה שלבכורים ולבני הזקונים רמת דימוי עצמי דומה‪.‬‬
‫ביחס למרכיב המשפחתי גילתה שלבכורים דימוי עצמי גבוה יותר מאשר לבני הזקונים‪.‬‬
‫ביחס למרכיב האישי גילתה שלבכורים דימוי עצמי גבוה יותר מאשר לבני הזקונים‪.‬‬
‫ביחס למרכיב המוסרי גילתה שלבכורים ולבני הזקונים רמת דימוי עצמי דומה‪.‬‬
‫מסקנות‪ :‬המחברת בדקה חמישה מרכיבים של דימוי עצמי והסיקה מסקנות לפי הממצאים‪.‬‬
‫ביחס למרכיב הגופני גילתה שהבכורים שלמים יותר עם המראה החיצונים שלהם ולכן חשים‬
‫פחות מאוימים כאשר לצידם אנשים עם כוח פיזי גדול יותר‪.‬‬
‫ביחס למרכיב החברתי גילתה שגם בכורים וגם בני זקונים נוהגים להשתלב במקומות חדשים‬
‫יחסית בקלות‪.‬‬
‫ביחס למרכיב המשפחתי גילתה שבכורים שואפים ללכת בדרך ההורים יותר מאשר בני‬
‫הזקונים‪.‬‬
‫ביחס למרכיב האישי גילתה שהבכורים אינם תופסים עצמם כאנשים תלותיים והם בעלי‬
‫יכולת להחליט החלטות לגבי העתיד המעידים על דימוי עצמי גבוה לעומת בני הזקונים אשר‬
‫‪13‬‬
‫תופסים עצמם כאנשים תלותיים ביחס לבכורים ובנוסף אינם יכולים להתמודד לבד עם‬
‫החלטות בקשר לעתידם‪.‬‬
‫ביחס למרכיב המוסרי גילתה שגם הבכורים וגם בני הזקונים הם אנשים בעלי מוסר אשר‬
‫תופסים עצמם כאנשים ישרים‪.‬‬
‫מחקר זה חשוב לעבודתי מכיוון שהוא בודק את הקשר בין המיקום במשפחה לבין רמת דימוי‬
‫עצמי‪ ,‬נושא הדומה לעבודת המחקר שלי‪ .‬מחקר זה יעזור לי להבין‪ ,‬בנוסף למחקר שלי‪ ,‬האם‬
‫קיים קשר בין סדר הלידה לבין דימוי עצמי‪ .‬כיוון שלא מצאתי מחקר בנושא המחקר שלי‪,‬‬
‫מחקרי הוא חדשני‪.‬‬
‫כעת אלך לבדוק האם קיים קשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‬
‫בחלק התיאורטי הסברתי על המשתנים שבהם עוסקת עבודת המחקר שלי‪ :‬סדר הלידה במשפחה‬
‫והערכה עצמית‪.‬‬
‫בחלק זה של עבודת המחקר הסברתי ש בעבר היה נהוג להגדיר משפחה כקבוצת אנשים אשר חיו‬
‫יחד תחת קורת גג אחת והיה ביניהם קשר דם‪ .‬הוספתי שהגדרה זו אינה תקפה עוד כיוון שכיום‬
‫ישנן משפחות חדשות כמו‪ :‬משפחות חד הוריות מתוך בחירה‪ ,‬משפחות חד מניות‪ ,‬נישואים‬
‫שאינם מוכרים ע"י מדינה והורות ללא נישואים‪ ,‬לכן ‪ ,‬היה צורך לנסח הגדרה חדשה למושג‬
‫משפחה‪ ,‬אשר תתאים לכל מגוון המשפחות שמתקיים גם כיום ולכן קיימות הגדרות שונות למושג‬
‫"משפחה"‪.‬‬
‫הסברתי מהי התיאוריה הפונקציונליסטית בנושא המשפחה ומהי התיאורית הקונפליקט בנושא‬
‫המשפחה‪ .‬הסברתי גם מהו סדר הלידה במשפחה מה פירוש המושגים "בכור"‪" ,‬ילד אמצעי" ו"בן‬
‫זקונים"‪.‬‬
‫בנוסף הסברתי שדימוי עצמי הוא בעצם הוא מערכת של אמונות ודעות שיש לאדם על עצמו‪,‬‬
‫ערכיו‪ ,‬כישוריו ומעמדו בחברה ושקיימות הגדרות נוספות לשאלה מהו דימוי עצמי‪ .‬הוספתי‬
‫והדגמתי דברים אשר משפיעים על הדימוי העצמי אצל האדם כמו למשל שיקוף‪ ,‬השוואה‬
‫חברתית‪ ,‬אמונה פנימית‪ ,‬חוויות והתנסות‪ ,‬אינטראקציות בין אשיות‪ ,‬תרבות וחברה והרגשתו של‬
‫הפרט על עצמו‪.‬‬
‫מהערך "דימוי עצמי" גזרתי את הערך "הערכה עצמית" אותה בחרתי לבדוק בעבודת המחקר‬
‫שלי‪ .‬להערכה עצמית קיימות הגדרות רבות‪ .‬אחת מהן היא שההערכה העצמית היא עצם‬
‫המוניטין שאנו רוכשים לעצמנו‪ .‬הוא טוען שהערכה עצמית בנויה משני מרכיבים הקשורים האחד‬
‫בשני‪ ,‬תחושת כשירות וכבוד עצמי‪ .‬תחושת כשירות משמעה בטחון ביכולתו של הפרט לחשוב‪,‬‬
‫להבין‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לבחור ולהחליט החלטות‪ .‬בטחון ביכולתו של הפרט להבין את המציאות ואת‬
‫העובדות הנוגעות אליו ולצרכיו‪ .‬תחושת כשירות היא בעצם בטחון בעצמי והסתמכות על עצמי‪.‬‬
‫או הגדרה נוספת אשר טוענת כי התפתחות הערכה עצמית כרוכה בפעילות גומלין מתמשכת‪,‬‬
‫דינמית ומורכבת מאד‪ ,‬בין הפרט לסביבתו‪.‬‬
‫הוספתי מספר גורמים אשר משפיעים על הערכה עצמית‪ .‬בחלק זה של העבודה הסברתי גם את‬
‫הקשר בין דימוי עצמי לבין הערכה עצמית‪.‬‬
‫בפרק במקשר הוספתי מחקר שעוסק בנושא דומה לנושא שאני בחרתי לעבודתי והסברתי אותו‬
‫לפי קריטריונים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫החלק המחקרי‬
‫‬‫עבודת השדה‬
‫‪21‬‬
‫מבוא למחקר שדה‪:‬‬
‫בחלק התיאורטי ערכתי סקירה שמהווה רקע לעבודת השטח ולמחקר השדה ומעניקה היבטים‬
‫תיאורטיים להשערת המחקר‪.‬‬
‫בחלק זה אבחן את השערות המחקר‪.‬‬
‫שאלת המחקר של עבודה זו היא‪" :‬האם קיים קשר בין מיקום הילד במשפחה להערכה עצמית?"‪.‬‬
‫מכאן נגזרות השערות המחקר הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ימצא קשר בין מיקום הילד במשפחה להערכה עצמית‪.‬‬
‫‪ .1‬בקרב הילד הבכור ההערכה העצמית תהיה הגבוהה ביותר‪ ,‬אחריו בן הזקונים ולאחר מכן הילד‬
‫האמצעי‪.‬‬
‫אם כן ניתן להבין שהמשתנה הבלתי תלוי בעבודת מחקר זו הוא מיקום הילד במשפחה (בכור‪,‬‬
‫אמצעי ובן זקונים)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המשתנה התלוי של העבודה הוא הערכה עצמית (חיובית \ שלילית)‪.‬‬
‫לצורך בדיקת המשתנים יש לתת הגדרות נומינליות ואופרטיביות למשתנים‪.‬‬
‫ההגדרה הנומינלית למשתנה הבלתי תלוי‪ :‬סדר הלידה במשפחה‪ .‬הכוונה היא לבכור‪ ,‬אמצעי או‬
‫בן זקונים‪.‬‬
‫ההגדרה הנומינלית למשתנה התלוי‪ :‬הערכה עצמית היא הגדרה עצמית כוללת של עצמך‪ .‬הערכה‬
‫עצמית הוא מונח בפסיכולוגיה המתאר את ההערכה הרגשית על שוויו של האדם‪ ,‬שיש לאדם על‬
‫עצמו‪ .‬המונח מתאר הן כיצד האדם שופט את עצמו‪ ,‬והן כיצד הוא מתייחס לעצמו‪.‬‬
‫ההגדרה האופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי‪ :‬בעבודתי אני מתייחסת למשפחות בעלות ‪ 1‬ילדים או‬
‫יותר‪ .‬המשתנה מיקום במשפחה – סדר הלידה – כולל בתוכו מספר דברים המבדילים בין הילדים‬
‫השונים‪ :‬הפער בין גילאי הילדים‪ ,‬המיקום במשפחה (בכור ‪ ,‬אמצעי ובן זקונים) ומספר הילדים‪.‬‬
‫ההגדרה האופרטיבית למשתנה התלוי‪ :‬ההערכה העצמית של כל ילד במשפחה לפי סדר הלידה‬
‫במשפחה‪ .‬המשתנה הערכה עצמית מתבטאת במספר רבדים נפשיים‪ :‬בתפיסה‪ ,‬ברגשות‬
‫ובהתנהגות‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪:‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪:‬‬
‫בעבודתי בחרתי לחקור את אוכלוסיית המחקר הבאה‪ :‬אוכלוסיית המחקר שלי מתחלקת לשלוש‬
‫אוכלוסיות‪ .‬הראשונה היא בכורים (מתבגרים ומתבגרות) בגילאי ‪ ,11-18‬בכיתות ז' – יב'‪ ,‬חילונים‬
‫המתגוררים באזור השרון ולומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות במגמות‬
‫ראליות והומניות‪.‬‬
‫השנייה היא אמצעיים (מתבגרים ומתבגרות) בגילאי ‪ ,11-18‬בכיתות ז' – יב'‪ ,‬חילונים המתגוררים‬
‫‪21‬‬
‫באזור השרון ולומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות במגמות ראליות‬
‫והומניות‪.‬‬
‫השלישית היא ילדי זקונים (מתבגרים ומתבגרות) בגילאי ‪ ,11-18‬בכיתות ז' – יב'‪ ,‬חילונים‬
‫המתגוררים באזור השרון ולומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות במגמות‬
‫ראליות והומניות‪.‬‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫לשם ביצוע מחקרי בחרתי בשאלון רב ברירתי סגור‪ .‬בשאלון רב ברירתי סגור השאלון מציע‬
‫לנחקר כמה תשובות אפשריות‪ ,‬והוא מתבקש לבחור את התשובה המתאימה לו ביותר‪.‬‬
‫לכלי מחקר זה יתרונות וחסרונות‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נחקרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השאלון מציג לנחקר הכוונה‪ ,‬בכך שמצמצם את התשובות האפשריות לשאלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שאלון סגור מונע תשובות אפשריות לא רלוונטיות של הנחקר‪.‬‬
‫‪ ‬התשובות המתקבלות משאלות אלו מאפשרות עיבוד נתונים יחסית בקלות‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫החיסרון הבולט הוא שכלי מחקר זה מונע מהנחקר לנסח תשובה סובייקטיבית לגביו‬
‫מכיוון שהתשובות קשיחות וסגורות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את השאלות והתשובות האלטרנטיביות מנסחים זמן רב לפני היציאה לשטח ולכן קשה‬
‫להכניס בו שינויים ולהוסיף שאלות או לשנות את כיוון המחקר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שאלות סגורות מצריכות עבודת מרובה ומחייבות את מחברן להכיר היטב את אוכלוסיית‬
‫המחקר ושפתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשובותיו של החוקר עלולות להיות לא מובנות לנחקר או נתפסות על ידו כלא רלוונטיות‬
‫לשאלה‪ ,‬מה שעלול לפגוע בתוצאות המחקר‪.‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫היעד‪:‬‬
‫השאלון אמור לבדוק הקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית‪.‬‬
‫השאלה המחקרית שלי‪:‬‬
‫האם קיים קשר בין מיקום הילד במשפחה להערכה עצמית ?‬
‫ההגדרות האופרציונליות של המשתנה התלוי‪:‬‬
‫ניתן לחלק את המשתנה התלוי שלי – הערכה עצמית – למספר היבטים‪:‬‬
‫היבט אישי‪ -‬הערכה אישית‪ :‬הערכת האדם את עצמו כפרט בעל התכונות המקובלות כחיוביות‪.‬‬
‫היבט חברתי‪ -‬הערכה חברתית‪ :‬הערכת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫היבט משפחתי‪ -‬הערכה משפחתית‪ :‬הערכת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו‬
‫את יחס המשפחה אליו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫השאלון בנוי מ‪ 15-‬שאלות‪.‬‬
‫החלק הראשון של השאלון (שאלות א‪-‬ב) בנוי משאלות על מין וגיל‪ -‬משתני רקע בלבד‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון (שאלה ג) עוסק במשתנה הבלתי תלוי‪ -‬סדר הלידה במשפחה‪.‬‬
‫שאלה ג'‪ ":‬אני בכור \ אמצעי \ בן זקונים"‪.‬‬
‫החלק השלישי של השאלון (שאלות ‪ )1-15‬עוסק במשתנה התלוי‪ -‬הערכה עצמית ולו שלשה‬
‫היבטים‪ .‬הראשון הוא היבט אישי (שאלות ‪ ,)1-5‬למשל שאלה מספר ‪ ":1‬יש לי יחס חיובי כלפי‬
‫עצמי"‪ .‬השני הוא היבט חברתי (שאלות ‪ ,)5-11‬למשל שאלה מספר ‪":7‬אני מרגיש שווה לחבריי"‪.‬‬
‫ההיבט השלישי הוא היבט משפחתי (שאלות ‪ ,)11-15‬למשל שאלה מספר ‪":11‬אני חושב שאני‬
‫מסוגל לעשות דברים כמו אחיי"‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי נעים בין ‪ ,1-4‬כאשר‪:‬‬
‫‪ =1‬לא מסכימ\ה כלל‪ =1 ,‬לא מסכימ\ה‪ =1 ,‬מסכימ\ה‪=4 ,‬מסכימ\ה מאוד‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1-1‬מציינים ערכים נמוכים‪ ,‬המבטאים הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬ואילו הערכים ‪ 1-4‬מציינים‬
‫ערכים גבוהים‪ ,‬המבטאים הערכה עצמית גבוה‪.‬‬
‫טווח ממוצע שאלות הנבדקים נע בין ‪( 15‬מינימום) ל‪( 11‬מקסימום)‪.‬‬
‫ממוצע הנע בין ‪ 15-17‬יעיד על ערך שלילי‪ ,‬המבטא הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫ממוצע הנע בין ‪ 18-11‬יעיד על ערך חיובי‪ ,‬המבטא הערכה עצמית גבוה‪.‬‬
‫בשאלון ישנן ארבע שאלות בעלות סקלה הפוכה‪ ,‬שהן שאלה מספר ‪ ,1‬שאלה מספר ‪ ,8‬שאלה‬
‫מספר ‪ 9‬ושאלה מספר ‪ .11‬שאלות מסוג זה בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות‬
‫התשובות ואת עקביות הנחקרים‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫את מחקרי ביצעתי באמצעות כלי המחקר שאלון סגור‪ .‬מחקר נערך בתיכון עמי אסף בית ברל‬
‫לילדים המגיעים ממושבים או ישובים שונים‪ .‬המחקר נעשה בזמן בית ספר במספר ימים שונים‪.‬‬
‫את השאלון העברתי לאוכלוסיית המחקר שלי כבודדים‪ .‬את השאלון הנשאלים ימלאו פעם אחת‬
‫(מתחילתו ועד סופו) ‪ .‬לנבדקים הוסבר כי השאלון הוא אנונימי והוא נעשה למטרת עבודת החקר‬
‫של היחידה החמישית במדעי החברה ולא יעשה בו שימוש נוסף‪ .‬סה"כ חולקו ‪ 41‬שאלונים שחזרו‬
‫אלי ושימשו אותי לניתוח תוצאות המחקר שלי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ממצאים‪:‬‬
‫טבלאות המרכזות את ההבדלים בין בכורים אמצעיים וילדי זקונים לבין ההערכה העצמית שלהם‬
‫תוצאות ואחוזים‪.‬‬
‫הצגת נתונים סטטיסטים באחוזים טבלה מספר ‪:1‬‬
‫טבלה המרכזת את ההבדלים בין בכורים בעלי הערכה עצמית גבוהה לבין בכורים בעלי הערכה‬
‫עצמית נמוכה‪:‬‬
‫אישי‬
‫בכורים בעלי‬
‫הערכה עצמית‬
‫גבוהה‬
‫בכורים בעלי‬
‫הערכה עצמית‬
‫נמוכה‬
‫משפחתי‬
‫חברתי‬
‫סה"כ‬
‫‪N=13‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪N=15‬‬
‫‪86.66%‬‬
‫‪93.33 %‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪N=0‬‬
‫‪N=0‬‬
‫‪13.33%‬‬
‫‪6.66%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫מהנתונים הנ"ל ניתן להבין כי הבכורים במשפחה הם בעלי הערכה עצמית גבוהה מאוד (כ‪111%-‬‬
‫לעומת ‪.)1%‬‬
‫בהיבט האישי כ‪ 81.11%-‬מהנשאלים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד‬
‫ש‪ 11.11%-‬מהם נמצאו בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫בהיבט החברתי כ‪ 91.11%-‬מהעונים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד ש‪ 1.11%-‬מהם‬
‫נמצאו בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫בהיבט המשפחתי כ‪ 111%-‬מהמשתתפים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד ש‪ 1%-‬מהם‬
‫נמצאו בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הצגת נתונים סטטיסטים באחוזים טבלה מספר ‪:2‬‬
‫טבלה המרכזת את ההבדלים בין אמצעיים בעלי הערכה עצמית גבוהה לבין אמצעיים בעלי‬
‫הערכה עצמית נמוכה‪:‬‬
‫אישי‬
‫אמצעיים בעלי‬
‫הערכה עצמית‬
‫גבוהה‬
‫אמצעיים בעלי‬
‫הערכה עצמית‬
‫נמוכה‬
‫משפחתי‬
‫חברתי‬
‫סה"כ‬
‫‪N=9‬‬
‫‪N=11‬‬
‫‪N=13‬‬
‫‪N=9‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪73.33%‬‬
‫‪86.66%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪N=4‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪26.66%‬‬
‫‪13.33%‬‬
‫‪40%‬‬
‫מהנתונים הנ"ל ניתן להבין כי רוב האמצעיים במשפחה הם בעלי הערכה עצמית גבוהה (כ‪11%-‬‬
‫לעומת ‪.)41%‬‬
‫בהיבט האישי כ‪ 11%-‬מהנשאלים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד ש‪ 41%-‬מהם נמצאו‬
‫בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫בהיבט החברתי כ‪ 71.11%-‬מהעונים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד ש‪ 11.11%-‬מהם‬
‫נמצאו בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫בהיבט המשפחתי כ‪ 81.11%-‬מהמשתתפים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד ש‪11.11%-‬‬
‫מהם נמצאו בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הצגת נתונים סטטיסטים באחוזים טבלה מספר ‪:5‬‬
‫טבלה המרכזת את ההבדלים בין בני זקונים בעלי הערכה עצמית גבוהה לבין בני זקונים בעלי‬
‫הערכה עצמית נמוכה‪:‬‬
‫אישי‬
‫ילדי זקונים בעלי‬
‫הערכה עצמית‬
‫גבוהה‬
‫ילדי זקונים בעלי‬
‫הערכה עצמית‬
‫נמוכה‬
‫חברתי‬
‫משפחתי‬
‫סה"כ‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=10‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪66.66%‬‬
‫‪66.66%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪53.33%‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪N=7‬‬
‫‪33.33%‬‬
‫‪33.335‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪46.66%‬‬
‫מהנתונים הנ"ל ניתן להבין כי בני הזקונים במשפחה הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יחסית (כ‪-‬‬
‫‪ 51.11%‬לעומת ‪.)41.11%‬‬
‫בהיבט האישי כ‪ 11.11%-‬מהנשאלים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד ש‪ 11.11%-‬מהם‬
‫נמצאו בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫בהיבט החברתי כ‪ 11.11%-‬מהעונים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד ש‪ 11.11%-‬מהם‬
‫נמצאו בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫בהיבט המשפחתי כ‪ 81%-‬מהמשתתפים נמצאו בעלי הערכה עצמית גבוהה בעוד ש‪ 11%-‬מהם‬
‫נמצאו בעלי הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ ‬בחרתי לפרט בעוגה לפי שלושת אוכלוסיות המחקר שלי את שאלה מספר ‪ 9‬כשאלה‬
‫מרכזית על הערכה עצמית‪ .‬זוהי שאלה בהיבט החברתי של הפרט‪ .‬שאלה זו הינה שאלת‬
‫סקלה הפוכה ולכן כאשר התשובה היא נמוכה יותר במספר(‪ )4, 1,1 ,1‬ההערכה העצמית‬
‫נחשבת גבוהה יותר‪.‬‬
‫בחרתי לנתח את השאלה הזו מכיוון שאני חושבת שהיא מציגה באופן הטוב ביותר את מה‬
‫שרציתי לבדוק בעבודת המחקר שלי‪ .‬שאלה זו עוסקת בהיבט החברתי של הערכה עצמית‬
‫וממחישה את ההערכה העצמית של הנבדק‪ .‬זוהי ששאלת סקלה הפוכה ולכן אם סימן הנבדק‬
‫‪( 1-1‬לא מסכימ\ה‪ ,‬לא מסכימ\ה כלל) ההערכה העצמית שלו גבוהה ואם סימן ‪( 1-4‬מסכימ\ה‪,‬‬
‫מסכימ\ה מאוד) ההערכה העצמית שלו נמוכה‪.‬‬
‫שאלה מספר ‪" :3‬אני מרגיש כי חבריי חושבים שאני כישלון"‪.‬‬
‫עוגה מספר ‪ :1‬תשובות הבכורים על שאלה מספר ‪( 3‬תשובות האחוזים)‪.‬‬
‫בכורים‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪7%‬‬
‫לא מסכימ\ה כלל‪1 -‬‬
‫לא מסכימ\ה‪1 -‬‬
‫מסכימ\ה‪1 -‬‬
‫מסכימ\ה במידה רבה‪4 -‬‬
‫‪93%‬‬
‫מעוגה זו ניתן להבין כי בכורים הם בעלי הערכה עצמית גבוהה כיוון ש‪ 91-‬אחוז מהנשאלים‬
‫הבכורים ענו כי הם כלל לא מסכימים עם הטענה הנ"ל‪ ,‬משמע הם מרגישים שחבריהם לא‬
‫חושבים שהם כישלון‪ ,‬דבר המעיד על הערכה עצמית גבוהה (בהיבט החברתי)‪ .‬כ‪ 7-‬אחוז‬
‫מהנשאלים באוכלוסיית המחקר הזו ענו כי הם לא מסכימים עם הטענה‪,‬ומכך ניתן להסיק כי הם‬
‫בעלי הערכה עצמית גבוהה (בהיבט החברתי)‪ .‬כ‪ 1-‬אחוזים מהנשאלים הבכורים ענו כי הם‬
‫מסכימים מאוד או מסכימים עם טענה זו‪ ,‬דבר המעיד על העדר הערכה עצמית נמוכה‪ -‬משמע‪ ,‬הם‬
‫בעלי הערכה עצמית גבוהה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫עוגה מספר ‪ :2‬תשובות האמצעיים על שאלה מספר ‪( 3‬תשובות האחוזים)‪.‬‬
‫אמצעיים‬
‫‪0%‬‬
‫‪6%‬‬
‫לא מסכימ\ה כלל‪1 -‬‬
‫לא מסכימ\ה‪1 -‬‬
‫‪27%‬‬
‫מסכימ\ה‪1 -‬‬
‫מסכימ\ה מאוד‪4 -‬‬
‫‪67%‬‬
‫מעוגה זו ניתן להבין כי אמצעיים הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יחסית כיוון ש‪ 17-‬אחוז‬
‫מהנשאלים האמצעיים ענו כי הם לא מסכימים כלל עם הטענה הנ"ל‪ .‬כ‪ 17-‬אחוז מהנשאלים‬
‫באוכלוסיית המחקר הזו ענו כי הם לא מסכימים עם הטענה ומכך ניתן להבין כי הם אינם‬
‫מרגישים שחבריהם חושבים שהם כישלון‪ .‬כ‪ 1-‬אחוז מהנשאלים האמצעיים ענו כי הם מסכימים‬
‫עם טענה זו‪ ,‬דבר המעיד על הערכה עצמית נמוכה מועטת‪ .‬כ‪ 1-‬אחוזים ענו כי הם מסכימים מאוד‬
‫עם טענה זו‪ ,‬מכך ניתן להבין כי אינם בעלי הערכה עצמי נמוכה לגמרי‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫עוגה מספר ‪ :5‬תשובות בני הזקונים על שאלה מספר ‪( 3‬תשובות האחוזים)‪.‬‬
‫בני זקונים‬
‫‪0% 0%‬‬
‫לא מסכימ\ה כלל‪1 -‬‬
‫‪33%‬‬
‫לא מסכימ\ה‪1 -‬‬
‫מסכימ\ה‪1 -‬‬
‫מסכימ\ה מאוד‪4 -‬‬
‫‪67%‬‬
‫מעוגה זו ניתן להבין כי בני הזקונים הם בעלי הערכה עצמית גבוהה כיוון ש‪ 17-‬אחוז מהנשאלים‬
‫בני הזקונים ענו כי הם כלל לא מסכימים עם הטענה הנ"ל‪ .‬כ‪ 11-‬אחוז מהנשאלים באוכלוסיית‬
‫המחקר הזו ענו כי הם לא מסכימים עם הטענה ומכך ניתן להסיק כי הם אינם חשים שחבריהם‬
‫חושבים שהם כישלון‪ .‬כ‪ 1-‬אחוז ענו כי הם מסכימים עם טענה זו וכי הם מסכימים מאוד עם‬
‫טענה זו‪ ,‬דבר המעיד על קיומה של הערכה עצמית גבוהה‪.‬‬
‫מעוגות אלו ניתן להבין כי הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר בהיבט החברתי‪.‬‬
‫אחר כך בני הזקונים ואז האמצעיים‪ .‬תשובות הנבדקים לשאלה זו מאששות את השערת המחקר‬
‫שלי שלפיה הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬אחריהם בני הזקונים ואחר כך‬
‫האמצעיים אך שאלה זו מתמקדת אך ורק בהערכה העצמית של הפרט בהיבט החברתי ולא‬
‫בהיבט הכללי ולכן השערת המחקר שלי לא אוששה לאורך המחקר כולו‪ ,‬אלא רק בשאלות‬
‫מסוימות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫טענה‪ :‬הילד הבכור יהיה בעל ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬אחריו בן הזקונים ולאחר מכן‬
‫הילד האמצעי‪.‬‬
‫נימוקים מסוג הסבר‪:‬‬
‫לפי הפרק המקשר חלק התיאורטי תוצאות השערת המחקר זה נכונות חלקית‪.‬‬
‫ביחס למרכיב החברתי גילתה שלבכורים ולבני הזקונים רמת דימוי עצמי דומה‪.‬‬
‫ביחס למרכיב המשפחתי גילתה שלבכורים דימוי עצמי גבוה יותר מאשר לבני הזקונים‪.‬‬
‫ביחס למרכיב האישי גילתה שלבכורים דימוי עצמי גבוה יותר מאשר לבני הזקונים‪.‬‬
‫לפי התוצאות המחקר הנ"ל השערת המחקר שלי אוששה חלקית‪ ,‬שכן לבכורים יש דימוי עצמי‬
‫גבוה יותר (במקרה של עבודת החקר שלי‪ -‬הערכה עצמית גובהה יותר) מבני הזקונים בתחום‬
‫המשפחתי והאישי אך מחקר זה בדק שתי אוכלוסיות בלבד (בכורים ובני זקונים) וערך ביניהם‬
‫השוואה בעוד שעבודת החקר שלי עוסקת שלוש אוכלוסיות מחקר (כורים אמצעיים ובני זקונים)‬
‫ומשווה בניהם‪ .‬בשל כך המחקר שנערך בין בכורים ובני זקונים בלבד לא יכול לאשש את השערת‬
‫המחקר שלי אופן מלא‪ ,‬שכן חסרה אחת מאוכלוסיות מחקר שאותן אני חוקרת ולכן היא מאששת‬
‫אותה אופן חלקי‪.‬‬
‫תיאוריית סדר הלידה של אלפרד אדלר מסבירה כי סדר הלידה הינו אינדיקאטור משמעותי‬
‫בעיצוב הפסיכולוגי של הפרט והוא משפיע על התמודדותו בקשרים רומנטיים‪ ,‬בעבודה או‬
‫בקשרים חברתיים‪ .‬על פי תיאוריה זו מתאר אדלר את סדר הלידה ומפרט לפיו‪:‬‬
‫ילד הבכור‪ :‬לפי תיאוריה זו‪ ,‬הבכור הוא הדומיננטי מבחינה חברתית‪ ,‬הוא רוחני ומסור מאד‪.‬‬
‫לרוב נוטה הבכור לריצוי הסביבה‪ ,‬לפרפקציוניזם ואינו פתוח לרעיונות חדשים‪ .‬את התכונות הללו‬
‫ניתן להסביר לפי כך שבשלב מסוים של חייו איבד את מלוא תשומת הלב של הוריו כשהיה צעיר‬
‫כיוון שנולד ילד חדש שזקוק לתשומת לב (אחיו) ומאז הבכור נמצא במאבק מתמיד להחזיר אליו‬
‫את תשומת הלב‪.‬‬
‫הילד האמצעי‪ :‬לפי התיאוריה של אדלר ילד זה נמצא "דחוק" בין האח הבכור לאחים הצעירים‪.‬‬
‫לרוב מתאפיין הילד האמצעי בתכונות אופי כמו‪ :‬מרדנות ותחרותיות (מכיוון שנמצא בין שני‬
‫האחים)‪ ,‬שאפתנות ויוזמה (התחרותיות הופכת אותו לשאפתן ויוזם)‪ .‬הילד האמצעי מביע‬
‫פייסנות וגמישות בתוך המשפחה‪ .‬לרוב כדי לזכות בשומת לב ולייחד את עצמו בפני הוריו הוא‬
‫מפתח כישרון כלשהו‪ ,‬לרוב מוזיקלי או אקדמי‪.‬‬
‫בן הזקונים‪ :‬לפי התיאורית סדר הלידה של אדלר הילד הצעיר נוטה להיות תלותי ואנוכי‪ .‬בן‬
‫הזקונים נוטה לחשוב שהכול "בא לו בקלות"‪ ,‬כיוון שתמיד פינקו אותו ועשו הכול כדי לרצותו‬
‫ולכן הוא נוטה להיות בעל בטחון עצמי גבוה‪.‬‬
‫(ליכטר שגיא ‪" .‬סדר הלידה"‪ .‬בטיפולנט‪).1119 ,‬‬
‫להערכה עצמית מספר הגדרות אך בחרתי להתמקד הגדרה של ד"ר רוברט ברוקס‪ .‬לפי הגדרה זו‪,‬‬
‫התפתחות הערכה עצמית כרוכה בפעילות גומלין מתמשכת‪ ,‬דינמית ומורכבת מאד‪ ,‬בין הפרט‬
‫לסביבתו‪ .‬תכונותיו הייחודיות של הפרט‪ ,‬כולל המולדות‪ ,‬לא רק ישפיעו על האופן בו אחרים‬
‫מגיבים כלפיו אלא גם על האופן שבו הוא תופס את תגובות האחרים‪ .‬הוא טוען שהתכונות של‬
‫‪51‬‬
‫הפרט ישנו את האופן שבו הוא תופס את התגובות של האחרים כלפיו‪ ,‬אדם אחד יכול לראות‬
‫תגובה מסוימת בחיוב בעוד שאדם אחר יראה אותה תגובה בשלילה – הכול תלוי התכונות שיש‬
‫לפרט‪( .‬ד"ר ברוקס רוברט‪" .‬זרעים של הערכה עצמית" ‪).1995 ,‬‬
‫ע"י שילוב בין התיאוריה של אדלר לבין ההגדרה של ברוקס ניתן להבין כי כל פרט (בכור‪ ,‬אמצעי‬
‫ובן זקונים) הוא בעל הערכה עצמית שונה אשר מושפעת גם ע"י התכונות המולדות והנרכשות שלו‬
‫אך גם ע"י סדר לידה שאליו הוא נולד‪ ,‬שכן לפי התיאוריה של אדלר ניתן להגדיר כל אחד מפרטי‬
‫סדר הלידה ע"י אפיון תכונות מסוימות‪.‬‬
‫אלפרד אדלר טוען כי לכל פרט סדר הלידה יש תכונות מסוימות שפיתח של המצב הנתון‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫ילד בכור הוא דומיננטי ונוטה לשאוף לרצות אחרים‪ ,‬ילד אמצעי הוא מרדני ותחרותי ומתאפיין‬
‫גמישות ופייסנות משפחה‪ ,‬בן זקונים הוא תלותי ואנוכי‪ .‬תיאוריה זו מתאימה להגדרה של ברוקס‪,‬‬
‫שכן לפי הגדרתו ההערכה העצמית של הפרט מושפעת מתכונות מולדות אך גם מתכונות נרכשות‬
‫אשר מושפעות מיחסי הגומלין של הפרט מסביבתו‪ .‬התיאוריה וההגדרה מתואמות שכן שתיהן‬
‫מציגות את תכונותיו של האדם כמשפיעות על הערכתו העצמית‪ .‬התיאוריה מציגה זו ע"י תכונות‬
‫שמקבל הפרט לפי סדר הלידה שלו (נרכשות ומושפעות מיחסי הגומלין במשפחה) וההגדרה מציגה‬
‫זו ע"י כך שהיא מפרשת הערכה עצמית כמושפעת מפעילויות גומלין מתמשכות ומתכונותיו של‬
‫הפרט‪ -‬נרכשות ומולדות‪.‬‬
‫נימוקים מסוג ראיה‪:‬‬
‫תוצאות ממצאי המחקר שלי התאימו חלקית להשערת המחקר שלי‪ ,‬שכן לפי השאלונים שחילקתי‬
‫ניתן היה לראות כי הבכורים הם אכן בעלי ההערכה העצמית הכללית הגבוהה ביותר מבין כל‬
‫האחים‪ .‬לפי השערת המחקר שלי הבא אחריו הוא בן הזקונים אך לפי ממצאי המחקר‪ ,‬הבא עם‬
‫ההערכה עצמית הכללית הגבוהה הוא האמצעי ורק לאחר מכן בן הזקונים‪ .‬לכן השערת המחקר‬
‫שלי אוששה בצורה חלקית‪.‬‬
‫למחקר שערכתי היו מספר מגבלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מדגם קטן‪ -‬מספר הנבדקים במחקרי היה ‪ .45‬כל הנבדקים שלי היו מאותו בית‬
‫הספר‪ ,‬מאותה שכבת גיל ומאותם אזורי מגורים‪ .‬אני חושבת שאם אוכלוסיית‬
‫המחקר שלי הייתה גדולה יותר ומגוונת יותר למשל; מאזורי מגורים שונים‪ ,‬שכבות‬
‫גיל שונות או בתי ספר שונים‪ ,‬השערת המחקר שלי הייתה מאוששת באופן מלא‪.‬‬
‫‪ .1‬מהימנות‪ -‬השאלון אותו העברתי בין הנבדקים היה שאלון הקשור בהערכה עצמית‪.‬‬
‫לפי דעתי אין אדם שיהיה מוכן להעיד על עצמו\ לסמן שאלות שמראות כי הוא בעל‬
‫הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬גם לא באופן אנונימי‪ .‬בשל עובדה זו‪ ,‬קיימת בעיית מהימנות‬
‫במחקר שלי‪ ,‬שכן גם נבדקים בעלי הערכה עצמית נמוכה סימנו תשובות המתאימות‬
‫לבעלי הערכה עצמית גבוהה כדי לא העיד על עצמם אפילו לא באופן אנונימי כי הם‬
‫בעלי הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬דבר שיפגע בהערכה העצמית שלהם‪.‬‬
‫‪ .1‬המציאות שונה מימה שחשבתי‪ -‬קיים סיכוי שהמציאות בה אנו חיים היום שונה‬
‫מהמציאות אותה אני רואה מנקודת המבט שלי‪ .‬לכן‪ ,‬קיים סיכוי שנקודת מבטי‬
‫השונה מהמציאות פגעה בהשערת המחקר שלי‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫מחקרי עוסק באוכלוסיית מחקר של מתבגרים בגילאי ‪ ,11-18‬חילונים המתגוררים באזור השרון‬
‫ולומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי בכיתות עיוניות במגמות ראליות והומניות‪ .‬תוצאות‬
‫הממצאים התאימו חלקית להשערת המחקר שלי הכתובה לעיל‪ ,‬שכן לפי השאלונים שחולקו‬
‫מצאתי כי הבכורים הם אכן בעלי ההערכה העצמית הכללית הגבוהה ביותר מבין כל האחים‪ .‬לפי‬
‫השערת המחקר שלי הבא אחריו הוא בן הזקונים אך לפי הממצאים הבא עם ההערכה עצמית‬
‫הכללית הגבוהה הוא האמצעי ורק לאחר מכן בן הזקונים‪.‬‬
‫בחלקו השני השאלון מתחלק לפי שלושה היבטים נוספים‪ :‬היבט אישי‪ ,‬היבט חברתי והיבט‬
‫משפחתי‪.‬בדקתי את הממצאים הסופיים לפי סדר הלידה במשפחה ומצאתי כי‪:‬‬
‫במרכיב האישי הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה הכוללת ביותר‪ ,‬לאחר מכן בני‬
‫הזקונים ואז האמצעיים‪ .‬לפי היבט זה השערת המחקר אוששה‪.‬‬
‫במרכיב החברתי הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הכוללת הגבוהה ביותר‪ ,‬לאחר מכן‬
‫האמצעיים ואז בני הזקונים‪ .‬לפי היבט זה השערת המחקר שלי לא אוששה‪.‬‬
‫במרכיב המשפחתי הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬לאחר מכן האמצעיים‬
‫ואז בני הזקונים‪ .‬לפי היבט זה השערת המחקר שלי לא אוששה‪.‬‬
‫השערת המחקר שלי אוששה חלקית לפי הממצאים כפי שכתבתי לעיל‪.‬‬
‫לפי הפרק המקשר בו הצגתי מחקר דומה למחקר שלי‪ ,‬השערת המחקר שלי אוששה חלקית גם כן‪,‬‬
‫כי תוצאות ההיבט החברתי שמצאה מחברת המחקר במחקרה הן שהבכורים ובני הזקונים הם‬
‫בעלי אותה יכולת חברתית (דבר שלא הוכח במחקר שלי)‪ .‬בנוסף המחקר המקשר בו בחרתי נערך‬
‫רק בין שתי אוכלוסיות‪ ,‬בכורים ובני זקונים‪ ,‬בעוד שמחקרי נערך בין שלוש אוכלוסיות‪ ,‬בכורים‪,‬‬
‫אמצעיים ובני זקונים‪ .‬לכן מחקר זה לא לגמרי יכול לאשש או להפריך את מחקרי‪.‬‬
‫מסקנות החקר בעבודת החקר שלי הן שהבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הכוללת הגבוהה‬
‫ביותר‪ ,‬אחריהם האמצעיים ורק לאחר מכן בני הזקונים שלא כמו השערת המחקר שלי שלפיה‬
‫הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הכוללת הגבוהה ביותר (כפי שיצא במחקרי)‪ ,‬לאחר מכן בני‬
‫הזקונים ואז האמצעיים‪.‬‬
‫מבחינת הערכה עצמית כוללת הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬לאחר מכן‬
‫האמצעיים ואז בני הזקונים‪ .‬לכן השערת המחקר שלי אוששה חלקית‪ ,‬שכן הבכורים הם בעלי‬
‫ההערכה העצמית הכוללת הגבוהה ביותר אך אחריהם האמצעיים ולא בני הזקונים כפי שהשערת‬
‫המחקר שלי טוענת‪.‬‬
‫לפי דעתי לא ניתן להשתמש בתוצאות המחקר שלי בכל אוכלוסייה‪ ,‬כיוון שתוצאות אלו נוגדות‬
‫את השערת המחקר שלי ובנוסף נושא המחקר הוא הערכה עצמית ואין נבדק שיעיד על עצמו‬
‫מרצון כי הוא בעל הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬לכן לפי דעתי קשה לבדוק את נושא זה בשל בעיה של‬
‫מהימנות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מחקרי נעשה על אוכלוסייה קטנה יחסית‪ 45 ,‬נבדקים‪ ,‬שאינה מייצגת את‬
‫האוכלוסייה כולה‪.‬‬
‫הצעה לחקר עתידי‪ :‬לפי דעתי חוקרים בעתיד יכולים לערוך השוואה בנוגע להערכה עצמית בין‬
‫תלמידים הלומדים בבית ספר של החינוך ההתיישבותי וחיים בישובים\ קיבוצים\ מושבים‪ ,‬לבין‬
‫תלמידים הלומדים בבית ספר עירוני וחיים בעיר‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫הצעות ליישום המחקר‪ :‬מחקרי מתחלק בין ‪ 1‬אוכלוסיות‪ -‬בכורים‪ ,‬אמצעיים ובני זקונים‪ .‬שאלון‬
‫ההערכה העצמית שלי מתחלק ל‪ 1‬היבטים‪ -‬היבט אישי‪ ,‬היבט חברתי והיבט משפחתי‪ .‬לפי‬
‫היבטים אלו בדקתי את ההערכה העצמית של אוכלוסיות המחקר שלי ומצאתי כי‪:‬‬
‫במרכיב האישי הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬לאחר מכן בני הזקונים ואז‬
‫האמצעיים‪.‬‬
‫במרכיב החברתי הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬לאחר מכן האמצעיים ואז‬
‫בני הזקונים‪.‬‬
‫במרכיב המשפחתי הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬לאחר מכן האמצעיים ואז‬
‫בני הזקונים‪.‬‬
‫מבחינת הערכה עצמית כוללת הבכורים הם בעלי ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬לאחר מכן‬
‫האמצעיים ואז בני הזקונים‪.‬‬
‫ניתן להיעזר בממצאים אלו בכדי לשפר את ההערכה העצמית של כל אוכלוסיה לפי ההיבטים‬
‫הללו‪.‬‬
‫לפי ההיבט האישי ניתן להעביר לאמצעיים סדנאות בנושא הערכה עצמית‪-‬אישית או לנסות‬
‫ולחזק להם הערכה זו שנחשבת חלשה יותר אצלם בהשוואה לבכורים ולבני הזקונים‪.‬‬
‫לפי ההיבט החברתי ניתן להעביר לבני הזקונים סדנאות הנושא הערכה עצמית‪-‬חברתית או לנסות‬
‫לשפר ולחזק אותה ע"י ארגון מפגשים חברתיים שיגרמו לפרט לרכוש חברים חדשים‪.‬‬
‫לפי ההיבט המשפחתי ניתן להעביר סדנאות למשפחות בני הזקונים כדי שינסו להתייחס באופן‬
‫שונה\ להראות יותר רגשות\ להעניק יותר יחס לבן הזקונים במשפחה שהוא בעל הערכה עצמית‪-‬‬
‫משפחתית נמוכה‪.‬‬
‫מבחינת הערכה עצמית כוללת ניתן להעביר לבני הזקונים סדנאות שונות או לנסות ולשפר את‬
‫ההערכה העצמית שלהם בכל תחום שהוא כדי שההערכה העצמית שלהם תגדל‪.‬‬
‫תרומת המחקר שלי‪ :‬מחקרי וממצאיו תורמים מספר דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלון‪ -‬חוקרים אחרים שיהיו מעוניינים לבדוק את הקשר בין סדר הלידה במשפחה‬
‫לבין הערכה עצמית יוכלו להשתמש בשאלון שלי ככלי המחקר שלהם‪.‬‬
‫‪ .1‬השערת מחקר‪ -‬מחקרי ותוצאותיו יכולים לסייע לחוקרים אחרים בבחירת השערת‬
‫מחקר שיכולה להתבסס על המחקר שלי‪ ,‬וכך הסיכויים שהשערת המחקר תאושש הם‬
‫גבוהים יותר‪.‬‬
‫‪ .1‬מחקרי וממצאיו מספקים מידע שיכול לשמש חוקרים אחרים במחקריהם כפרק‬
‫מקשר‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫רפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬
‫אני בחרתי לעסוק בקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית כיוון שזהו נושא מעניין‪.‬‬
‫היו עוד מספר נושאים שאותם רציתי לבדוק כמו למשל‪ :‬הקשר בין ערכה עצמית לבין רמת לחץ‪,‬‬
‫הקשר בין סדר הלידה והתנדבות והקשר בין סדר הלידה לבין צריכת אלכוהול‪ .‬בחרתי לעשות את‬
‫עבודתי על סדר הלידה במשפחה והערכה עצמית מכיוון שזה הנושא שהכי עניין אותי ומצא חן‬
‫בעיני‪ .‬בנוסף‪ ,‬זהו נושא שחשבתי שיהיו לי עליו הכי הרבה מקורות מידע ותיאוריות‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪:‬‬
‫את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט‪ .‬בחרתי להשתמש במקורות אלו‬
‫אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע‬
‫נוסף‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי‪.‬‬
‫במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי‪ ,‬אך בשלב הפרק המקשר שבו‬
‫נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי בשל‬
‫העובדה שהמחקר היחיד שמצאתי בנושא עסק בדימוי עצמי ולא בהערכה עצמית‪.‬‬
‫רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו אינטרנטיים כי אלו המקורות הזמינים ביותר‪ .‬ישנם‬
‫מקורות מידע ספרותיים שבהם השתמשתי בנוגע להערכה עצמית למשל‪" :‬זרעים של הערכה‬
‫עצמית" מאת ד"ר ברוקס רוברט‪" ,‬הערכה עצמית‪ :‬המדריך להערכה עצמית ובנייתה‪ :‬בעבודה‪,‬‬
‫באהבה‪ ,‬בחינוך‪ ,‬בחירות ובחברה " מאת ברנדן נתנאל‪.‬‬
‫בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים כמו למשל שקיימות מספר הגדרות‬
‫לכל משתנה (גם בהגדרה של משפחה וגם בהגדרה של הערכה עצמית)‪ ,‬שכל פרט בסדר הלידה‬
‫מאופיין במספר תכונות שונות (תיאוריית סדר הלידה של אלפרד)‪ ,‬למדתי את הדומה והשונה בין‬
‫הערכה עצמית ודימוי עצמי ולמדתי את הקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית‪.‬‬
‫החלק שעניין אותי במיוחד היה סיכום החלק התיאורטי כיוון שהתעניינתי לראות האם השערת‬
‫המחקר שלי והספרות תואמות או מנוגדות‪.‬‬
‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬
‫הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת החלק התיאורטי היו בעיקר בקשר למקורות‬
‫המידע שבחרתי ולסיכום שעשיתי למידע שמצאתי בהם‪ .‬קיוויתי שמקורות המידע שבחרתי‬
‫להשתמש בהם באמת יתאימו ויהיו רלוונטיות לעבודתי‪ ,‬בנוסף‪ ,‬חששתי שאיני מבינה באופן מלא‬
‫את המידע הכתוב ותוצאה מכך איני מסכמת אותו בצורה נכונה‪ ,‬דבר שהיה משפיע על ל המחקר‬
‫שלי אילו היה קורה‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר סיכמתי על הערכה עצמית מהספר של ד"ר ברוקס רוברט‪,‬‬
‫"זרעים של הערכה עצמית"‪ ,‬לא הייתי בטוחה אם הבנתי באופן מלא כיצד הוא מגדיר הערכה‬
‫עצמית וכיצד הגדרתו שונה משל החוקרים האחרים‪.‬‬
‫למדתי על עצמי‪:‬‬
‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לסכם מקורות מידע‪ ,‬להבין הנחיות‪,‬‬
‫לעמוד בלוח זמנים ולסיים את העבודה בזמן‪ .‬בנוסף למדתי כי ההערכה העצמית הכוללת שלי‬
‫היא הגבוהה ביותר‪ ,‬כיוון שאני בכורה‪ ,‬יתר על כן למדתי כי אני מתאפיינת בתכונות אופי כמו‬
‫‪50‬‬
‫דומיננטיות מבחינה חברתית ‪ ,‬רוחניות‪ ,‬מסירות‪ ,‬נטייה לריצוי הסביבה‪ ,‬לפרפקציוניזם וחוסר‬
‫פתיחות לרעיונות חדשים‪ .‬למדתי גם מהי הסיבה לתכונות אלו‪.‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬אסטרטגיה‪:‬‬
‫אסטרטגיות חשיבה‪:‬‬
‫לאורך העבודה כולה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה‪:‬‬
‫‪ .1‬השערה‪ -‬בטופס הצעת המחקר ניסחתי השערה שאותה ניסיתי להוכיח ע"י עבודת‬
‫החקר שלי‪ .‬השערת המחקר שניסחתי היא‪ :‬הילד הבכור יהיה בעל ההערכה העצמית‬
‫הגבוהה ביותר ‪ ,‬אחריו בן הזקונים ולאחר מכן הילד האמצעי‪.‬‬
‫‪ .1‬השוואה‪ -‬בסיכום הממצאים ערכתי השוואה בין התוצאות של כל הנבדקים‪ .‬בנוסף‬
‫ערכתי השוואה בין הממצאים והספרות בשלב הדיון והמסקנות‪ .‬יתר על כן השוואתי‬
‫בין תיאוריות והגדרות שונות של חוקרים שונים‪ .‬לדוגמה‪ :‬בפרק הממצאים השוואתי‬
‫בין התשובות של כל הנבדקים וכך ראיתי למי יש את ההערכה העצמית הגבוהה‬
‫ביותר (לבכורים)‪.‬‬
‫‪ .1‬הסקה‪ -‬בפרק הממצאים הסקתי והסברתי את המשמעות שלהם‪ .‬למשל‪ ,‬הסברתי‬
‫בטבלה של סיכום ממצאי המשתנים כי השערת המחקר שלי אוששה חלקית‪-‬‬
‫הסברתי מדוע וכתבתי מהן התוצאות הנכונות‪.‬‬
‫‪ .4‬שאילת שאלות‪ -‬בשאלון ניסחתי שאלות שיתאימו לנושא המחקר שלי ולמשתנים‬
‫אותם אני מעוניינת לבדוק‪ .‬כל נבדק התבקש לסמן את התשובה המתאימה לו ביותר‪.‬‬
‫שאלה לדוגמה‪":‬יש לי יחס חיובי כלפי עצמי"‪.‬‬
‫‪ .5‬העלאת מגוון נקודות מבט‪ -‬בחלק התיאורטי הצגתי לכל משתנה מספר הגדרות‬
‫שונות המציגות את דעותיהם ונקודות המבט השונות של כל אדם‪ .‬לדוגמה‪ :‬במשתנה‬
‫התלוי שלי‪ -‬הערכה עצמית הצגתי מספר הגדרות להערכה עצמית‪ :‬הגדרתו של ברנדן‬
‫נתנאל‪ ,‬הגדרתו של ד"ר ברוקס רוברט והגדרתו של מינצ'ינטון ג'רי‪.‬‬
‫‪ .1‬ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪ -‬בשלב התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה‪ ,‬בשלב‬
‫סיכום הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות ובניתוח שאלת מפתח הצגתי את‬
‫התוצאות בדיאגרמת עוגה‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן לראות כי הצגתי את המידע הנתון בעבודתי‬
‫בדרכים שונות‪.‬‬
‫‪ .7‬מיזוג‪ -‬בסקירת הספרות השתמשתי במקורות מידע שונים ומיזגתי בניהם כדי להשיג‬
‫כמה שיותר מידע על המשתנים במחקרי‪ .‬למשל בסקירת הספרות במשתנה התלוי‪,‬‬
‫הערכה עצמית‪ ,‬מיזגתי בין מקורות מידע שונים‪ :‬המאמר "עצמי‪-‬אני" מאתר שוונג‬
‫שנכתב ע"י מורטל ו"מהו דימוי עצמי?" מבלוג האימון של טלי פלד שנכתב ע"י טלי‬
‫פלד‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪ .1‬אלגי‪ " .‬ג'ורג' הרברט מיד – העצמי החברתי" ‪.‬שוונג‪.1117 ,‬‬
‫‪http://he.shvoong.com/social-sciences/1627204-%D7%92‬‬‫‪%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%98‬‬‫‪%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99/‬‬
‫‪ .1‬ברנדן נתנאל ‪" .‬הערכה עצמית ‪ :‬המדריך להערכה עצמית ובנייתה‪ :‬בעבודה ‪ ,‬באהבה‪,‬‬
‫בחינוך‪ ,‬בחירות ובחברה " ‪ .‬כרטא ‪ -‬ירושלים‪.1991 ,‬‬
‫‪ .1‬ד"ר ברוקס רוברט‪" .‬זרעים של הערכה עצמית" ‪.1995 , ADR .‬‬
‫‪ .4‬ד"ר רובין מי‪-‬טל הלה ‪" .‬דימוי עצמי – ‪ . "Self Image‬בטיפולנט ‪.1119 ,‬‬
‫‪http://www.betipulnet.co.il/lexicon/Self_Image/‬‬
‫‪ .5‬זאנטקרן שלי ‪" .‬דימוי עצמי " ‪ .‬שלי זאנטקרן קוגנטיבית התנהגותית פסיכותרפיה ‪,‬‬
‫‪.1119‬‬
‫‪http://www.cbt4u.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99_%D7%‬‬
‫‪A2%D7%A6%D7%9E%D7%99.aspx‬‬
‫‪ .1‬כהן אורית ‪ ,‬פרידמן דפנה‪ " .‬אשיות ‪ :‬רוג'רס‪ -‬גישה הומניסטית פנומנולוגיה ‪ :‬דימוי‬
‫עצמי "‪ .‬מטח ‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13533 .1111 ,‬‬
‫‪ .7‬כספי אמיר‪" .‬דימוי עצמי"‪ .‬אמיר כספי עו"ס קליני‪.1119 ,‬‬
‫‪http://www.amircaspi.co.il/69493/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%‬‬
‫‪99-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99‬‬
‫‪ .8‬ליכטר שגיא ‪ " .‬סדר הלידה " ‪ .‬בטיפולנט ‪.1119 ,‬‬
‫‪http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9C%D‬‬
‫‪7%99%D7%93%D7%94/‬‬
‫‪ .9‬מורדו רינה‪" .‬טיפוח דימוי עצמי"‪ .‬מאמרים‪.1118 ,‬‬
‫‪http://www.articles.co.il/article/41427/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%‬‬
‫‪D7%97%20%D7‬‬
‫‪%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99%20%D7%A2%D7%A6%D7%9E‬‬
‫‪%D7%99‬‬
‫‪56‬‬
http://he.shvoong.com/social- .1117 ,‫ שוונג‬. "‫ "עצמי – אני‬.‫ מורטל‬. .11
sciences/psychology/486831-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95
%D7%92%D7%99/
.1997 , ‫ אור עם‬. " ‫ " הערכה עצמית‬. ‫ מינצ'ינטון ג'רי‬.11
.1111 ,‫ רכס‬."‫ "סוציולוגיה במעגלי החברה – משפחה‬.‫ רן אורית‬, ‫ אלעד רונית‬, ‫ נוה ניסן‬.11
.1111 , ‫ הספרייה להצלחה‬. " ‫ "ערך עצמי לעומת דימוי עצמי‬. ‫ ניצן דקלה‬.11
http://diklanitsan.blogspot.co.il/2010/08/blog-post.html
.1111 , ‫ בלוג האימון של טלי פלד‬. " ? ‫ "מהו דימוי עצמי‬. ‫ פלד טלי‬.14
http://tally-coach.co.il/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%95
‫ עידית פליק‬." ‫ "הערכה עצמית – לשפר את הדרך שבה אתה חש כלפי עצמך‬. ‫ פליק עידית‬.15
http://www.iditfalik.com/?cp=697 .1111 , ‫– כישורי חיים‬
‫ "דימוי‬, "‫ "דימוי משפחתי‬, "‫ "דימוי חברתי‬, " ‫ " דימוי גוף‬, " ‫" דימו אישי‬. ‫ צמח דלית‬.11
.1111 , ‫ דיאלוג אקטואלי עם בני נוער‬. " ‫מוסרי‬
https://sites.google.com/site/dalitzemach/dimuyhevraty
https://sites.google.com/site/dalitzemach/dimuymusary
https://sites.google.com/site/dalitzemach/dimuymishpacha
https://sites.google.com/site/dalitzemach/dimuyishi
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99_%D7%92
%D7%95%D7%A3
53
‫נספחים‬
‫‪58‬‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי‬
‫החברה במקצוע‬
‫שם התלמידה‪ :‬רוני ירקוני שם בית הספר‪ :‬עמי אסף סמל המוסד ‪ 411111 :‬ישוב‪ :‬צור יגאל‬
‫שם המנחה‪ :‬אורלי דניאל‬
‫נושא העבודה‪ :‬הקשר בין המיקום במשפחה (בכור‪ ,‬אמצעי או בן זקונים) להערכה עצמית‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪:‬האם קיים קשר בין מיקום הילד במשפחה להערכה עצמית?‬
‫השערת המחקר‪ :‬הילד הבכור יהיה בעל ההערכה העצמית הגבוהה ביותר‪ ,‬אחריו בן הזקונים‬
‫ולאחר מכן הילד האמצעי‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬המיקום במשפחה ‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬סדר הלידה במשפחה (בכור אמצעי או בן זקונים)‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬בעבודתי אני מתייחסת למשפחות בעלות ‪ 1‬ילדים או יותר‪ .‬המשתנה מיקום‬
‫במשפחה – סדר הלידה – כולל בתוכו מספר דברים המבדילים בין הילדים השונים‪ :‬הפער בין‬
‫גילאי הילדים‪ ,‬המיקום במשפחה (בכור‪ ,‬אמצעי ובן זקונים) ומספר הילדים‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬הערכה עצמית‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬הערכה עצמית היא הגדרה עצמית כוללת של עצמך‪ .‬הערכה עצמית הוא מונח‬
‫בפסיכולוגיה המתאר את ההערכה הרגשית על שוויו של האדם‪ ,‬שיש לאדם על עצמו‪ .‬המונח‬
‫מתאר הן כיצד האדם שופט את עצמו‪ ,‬והן כיצד הוא מתייחס לעצמו‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬ההערכה העצמית של כל ילד במשפחה לפי סדר הלידה במשפחה‪ .‬המשתנה‬
‫הערכה עצמית מתבטאת במספר רבדים נפשיים‪ :‬בתפיסה‪ ,‬ברגשות ובהתנהגות‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪ 45 :‬נערים ונערות בין הגילאים ‪ 15 – 11-18‬בכורים‪ 15 ,‬אמצעיים ‪ 15‬בני‬
‫זקונים ‪.‬‬
‫כלי המחקר‪ :‬שאלון סגור‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה (‪ 5‬פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית)‬
‫‪ .1‬גיל ‪ " .‬חשיבות סדר הלידה במשפחה " ‪ .‬הומו סאפיינס ‪. 1\12\2113 ,‬‬
‫‪http://greengross.wordpress.com/2007/12/01/%D7%97%D7%A9%D7‬‬
‫‪%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%93%D7%A8‬‬‫‪%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94‬‬‫‪%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/‬‬
‫‪ .1‬ד"ר מילר ארז ‪ " .‬איפה הילד ? על מיקום הילד במשפחה " ‪ .‬אוזן קשבת מס' ‪.2113 , 21‬‬
‫‪https://sites.google.com/a/lakash.tzafonet.org.il/main/ok21‬‬
‫‪53‬‬
‫ עידית‬. "‫ "הערכה עצמית – לשפר את הדרך שבה אתה חש כלפי עצמך‬. ‫ פליק עידית‬.1
.2111 ,‫ כישורי חיים‬- ‫פליק‬
http://www.iditfalik.com/?cp=697
. 26.11.2113 , ‫ מאמרים‬. " ‫ מודעות עצמית‬-‫ " הערכה עצמית‬. ‫ רביד ניר‬.4
http://www.articles.co.il/article/12427/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9
B%D7%94%20%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA%20%20%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A
2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA
. 2111 . " ‫ " הקשר בין מיקום הילד במשפחה ודימוי עצמי‬. ‫ שלום נופר‬.5
http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:MYqQuGJyw
TkJ:demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/669473046/727138930.doc+&c
d=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il
http://word.office.live.com/wv/WordView.aspx?FBsrc=https%3A%2F%2Fw
ww.facebook.com%2Fattachments%2Fdoc_preview.php%3Fmid%3Dmid.138
6602389716%253A457c55cc31ef6f2c24%26id%3D9dc82911d287566396881
c9bcfbe10fd%26metadata&access_token=1482315636%3AAQDwrYNLaqYJ
3dix&title=%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%A8%20%D7%A9%D7%9C
%D7%95%D7%9D%20%20%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95
%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA
115411117 :‫ז של התלמיד‬.‫ת‬
_______________ :‫חתימת התלמיד‬
‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬
‫ההצעה אושרה‬
‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬
‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬
‫ההצעה לא אושרה‬
_________________ ‫ _____________________ תאריך‬: ‫ת‬/‫ה המאשר‬/‫שם המדריך‬
‫ עבודה ללא הצעה מאושרת לא‬.‫ הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‬:‫שימו לב‬
.‫תיבדק‬
01
‫שאלון הערכה עצמית‬
‫נבדק\ת יקר\ה‪,‬‬
‫אני מפיצה שאלון זה למטרת עבודת חקר בפסיכולוגיה אותה עליי להגיש בהמשך השנה‪ .‬השאלון‬
‫שלפניך מורכב משני חלקים‪ .‬החלק הראשון הינו שאלות מידע שעליהן תצטרך\י לענות בהתאם‬
‫(מין‪ ,‬גיל ומיקום במשפחה)‪ .‬בחלק השני השאלות הן שאלות רב ברירתיות סגורות‪ .‬לכל שאלה‬
‫בשאלון מספר תשובות אפשריות‪ ,‬עלייך לסמן את התשובה המתאימה ביותר לדעתך‪ .‬חשוב‬
‫להדגיש כי במחקר זה אין תשובות נכונות או לא נכונות‪ ,‬התשובה הנכונה היא זו שמשקפת את‬
‫הרגשתך‪ .‬השאלון הינו שאלון אנונימי ותוצאותיו ישמשו אותי לצורך למידה בלבד‪ .‬תשובות כנות‬
‫חשובות להצלחת המחקר‪ .‬אני מודה לך על שיתוף הפעולה‪ ,‬רוני ירקוני ☺‬
‫*שאלון זה נכתב בלשון זכר אך מופנה גם לנשים‪.‬‬
‫חלק א'‪ :‬אנא ענה על השאלות הבאות‪.‬‬
‫א‪ .‬מין‪ :‬זכר \ נקבה ‪.‬‬
‫ב‪ .‬גיל‪._______:‬‬
‫ג‪ .‬אני בכור \ אמצעי \ בן זקונים‪.‬‬
‫חלק ב'‪ :‬אנא סמן\י את הרמה המתאימה ביותר עבורך בה את\ה מסכימ\ה עם ההיגדים הבאים‪.‬‬
‫לא מסכימ\ה‬
‫לא‬
‫מסכימ\ה מסכימ\ה‬
‫כלל‬
‫מסכימ\ה‬
‫מאוד‬
‫‪ .1‬באופן כללי אני מרוצה מעצמי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬לעולם איני מרגיש שאני חסר ערך‬
‫לחלוטין‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬יש לי יחס חיובי כלפי עצמי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .4‬אני מסוגל לעשות דברים היטב כמו רוב‬
‫האנשים‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .5‬אני מרגיש שיש לי לפחות מספר תכונות‬
‫חיוביות‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬אני מרגיש חשוב לחבריי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .7‬אני מרגיש שווה לחבריי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .8‬אני מרגיש שיש הרבה דברים בהם‬
‫חבריי יותר מצליחים מימני‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .9‬אני מרגיש כי חבריי חושבים שאני‬
‫כישלון‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪01‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .11‬אני מרגיש שחבריי מכבדים אותי ואת‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫רצונותיי‬
‫‪4‬‬
‫‪ .11‬אני מרגיש כישלון לעומת משפחתי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫(אחים‪ ,‬הורים)‬
‫‪ .11‬אני חושב שאני מסוגל לעשות דברים‬
‫כמו אחיי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .11‬אני מרגיש מועיל במשפחתי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .14‬אני מרגיש מוערך בקרב משפחתי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .15‬אני מרגיש שמשפחתי מתגאה בהישגיי‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪02‬‬
‫מקרא לשאלון‪:‬‬
‫היעד‪:‬‬
‫השאלון אמור לבדוק הקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין הערכה עצמית‪.‬‬
‫השאלה המחקרית שלי‪:‬‬
‫האם קיים קשר בין מיקום הילד במשפחה להערכה עצמית ?‬
‫ההגדרות האופרציונליות של המשתנה התלוי‪:‬‬
‫ניתן לחלק את המשתנה התלוי שלי – הערכה עצמית – למספר היבטים‪:‬‬
‫היבט אישי‪ -‬הערכה אישית‪ :‬הערכת האדם את עצמו כפרט בעל התכונות המקובלות כחיוביות‪.‬‬
‫היבט חברתי‪ -‬הערכה חברתית‪ :‬הערכת האדם את עצמו ביחס לזולתו בתוך אינטראקציות‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫היבט משפחתי‪ -‬הערכה משפחתית‪ :‬הערכת האדם את עצמו בתוך המסגרת המשפחתית ותפיסתו‬
‫את יחס המשפחה אליו‪.‬‬
‫השאלון בנוי מ‪ 15-‬שאלות‪.‬‬
‫החלק הראשון של השאלון (שאלות א‪-‬ב) בנוי משאלות על מין וגיל‪ -‬משתני רקע בלבד‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון (שאלה ג) עוסק במשתנה הבלתי תלוי‪ -‬סדר הלידה במשפחה‪.‬‬
‫שאלה ג'‪ ":‬אני בכור \ אמצעי \ בן זקונים"‪.‬‬
‫החלק השלישי של השאלון (שאלות ‪ )1-15‬עוסק במשתנה התלוי‪ -‬הערכה עצמית ולו שלשה‬
‫היבטים‪ .‬הראשון הוא היבט אישי (שאלות ‪ ,)1-5‬למשל שאלה מספר ‪ ":1‬יש לי יחס חיובי כלפי‬
‫עצמי"‪ .‬השני הוא היבט חברתי (שאלות ‪ ,)5-11‬למשל שאלה מספר ‪":7‬אני מרגיש שווה לחבריי"‪.‬‬
‫ההיבט השלישי הוא היבט משפחתי (שאלות ‪ ,)11-15‬למשל שאלה מספר ‪":11‬אני חושב שאני‬
‫מסוגל לעשות דברים כמו אחיי"‪.‬‬
‫הערכים של המשתנה התלוי נעים בין ‪ ,1-4‬כאשר‪:‬‬
‫‪ =1‬לא מסכימ\ה כלל‪ =1 ,‬לא מסכימ\ה‪ =1 ,‬מסכימ\ה‪=4 ,‬מסכימ\ה מאוד‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1-1‬מציינים ערכים נמוכים‪ ,‬המבטאים הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬ואילו הערכים ‪ 1-4‬מציינים‬
‫ערכים גבוהים‪ ,‬המבטאים הערכה עצמית גבוה‪.‬‬
‫טווח ממוצע שאלות הנבדקים נע בין ‪( 15‬מינימום) ל‪( 11‬מקסימום)‪.‬‬
‫ממוצע הנע בין ‪ 15-17‬יעיד על ערך שלילי‪ ,‬המבטא הערכה עצמית נמוכה‪.‬‬
‫ממוצע הנע בין ‪ 18-11‬יעיד על ערך חיובי‪ ,‬המבטא הערכה עצמית גבוה‪.‬‬
‫בשאלון ישנן ארבע שאלות בעלות סקלה הפוכה‪ ,‬שהן שאלה מספר ‪ ,1‬שאלה מספר ‪ ,8‬שאלה‬
‫מספר ‪ 9‬ושאלה מספר ‪ .11‬שאלות מסוג זה בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות‬
‫התשובות ואת עקביות הנחקרים‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫את מחקרי ביצעתי באמצעות כלי המחקר שאלון סגור‪ .‬מחקר נערך בתיכון עמי אסף בית ברל‬
‫לילדים המגיעים ממושבים או ישובים שונים‪ .‬המחקר נעשה בזמן בית ספר במספר ימים שונים‪.‬‬
‫את השאלון העברתי לאוכלוסיית המחקר שלי כבודדים‪ .‬את השאלון הנשאלים ימלאו פעם אחת‬
‫(מתחילתו ועד סופו) ‪ .‬לנבדקים הוסבר כי השאלון הוא אנונימי והוא נעשה למטרת עבודת החקר‬
‫של היחידה החמישית במדעי החברה ולא יעשה בו שימוש נוסף‪ .‬סה"כ חולקו ‪ 41‬שאלונים שחזרו‬
‫אלי ושימשו אותי לניתוח תוצאות המחקר שלי‪.‬‬
‫‪05‬‬
`