חלק 1 - קרן פוזן

‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כריבוי תרבויות דצמבר ‪2011‬‬
‫יהודיות‬
‫החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק מורים אידיאליסטים‬
‫פותחים לתלמידים את הראש זהות שאינה מתגוננת המטרה‬
‫עדיין לפנינו‬
‫מקרקע המסורת שירת נשים‬
‫ שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! "חילוניות יהודית" מהי? ודע‬‫מה שתשיב לאורתודוקס המאבק החילוני בבית המחוקקים‬
‫השיבה להיסטוריה ‪-‬‬
‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כריבוי תרבויות יהודיות‬
‫החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק מורים אידיאליסטים פותחים‬
‫לתלמידים את הראש זהות שאינה מתגוננת‬
‫עדיין לפנינו מרד שצמח מקרקע המסורת שירת נשים ‪-‬‬
‫שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! "חילוניות יהודית" מהי?‬
‫ודע מה שתשיב לאורתודוקס המאבק החילוני בבית המחוקקים‬
‫השיבה‬
‫ 'חילוניות יהודית' ושברה‬‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כריבוי תרבויות יהודיות‬
‫החילוניות הנינוחה‪:‬‬
‫מורים אידיאליסטים‬
‫פותחים לתלמידים את הראש זהות שאינה מתגוננת המטרה‬
‫עדיין לפנינו מרד שצמח מ‬
‫שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! "חילוניות יהודית"‬
‫מהי? ודע‬
‫לאורתודוקס המאבק החילוני‬
‫בבית המחוקקים השיבה להיסטוריה ‪' -‬חילוניות יהודית' ושברה‬
‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית ו‬
‫יהדות‬
‫כריבוי תרבויות יהודיות החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק מורים‬
‫פותחים לתלמידים את הראש זהות‬
‫שאינה מתגוננת המטרה עדיין לפנינו מרד שצמח מקרקע‬
‫המסורת שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! "חילוניות‬
‫יהודית" מהי? ודע מה שתשיב לאורתודוקס המאבק החילוני בבית‬
‫המחוקקים‬
‫להיסטוריה ‪' -‬חילוניות יהודית'‬
‫ושברה יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כ‬
‫החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק‬
‫מורים אידיאליסטים פותחים לתלמידים את הראש זהות‬
‫שאינה מתגוננת המטרה עדיין לפנינו מרד שצמח מקרקע‬
‫ה‬
‫שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה לא ישמע?!‬
‫"חילוניות יהודית" מהי? ודע מה שתשיב לאורתודוקס המאבק‬
‫החילוני בבית המחוקקים השיבה להיסטוריה ‪' -‬חילוניות יהודית'‬
‫ושברה יהדות‪,‬‬
‫וצדק חברתי‬
‫יהדות כריבוי מהי? ודע מה שתשיב לאורתודוקס המאבק החילוני‬
‫על ידי קרן פוזן‬
‫מוגש‬
‫המחוקקים השיבה להיסטוריה ‪' -‬חילוניות יהודית' ושברה‬
‫בבית‬
‫יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי יהדות כריבוי תרבויות‬
‫יהודיות החילוניות הנינוחה שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה‬
‫מרד שצמח‬
‫'יהדות כריבוי תרבויות‬
‫המטרה‬
‫להיסטוריה‬
‫ללא מאבק‬
‫קרקע המסורת‬
‫מה שתשיב‬
‫צדק חברתי‬
‫אידיאליסטים‬
‫השיבה‬
‫תרבויות יהודיות‬
‫מסורת‬
‫מדינה יהודית‬
‫ריבוי‬
‫בפתח הגיליון‬
‫הגיליון שלפניך‪" ,‬יהדות כתרבות ‪ -‬היופי שבחילוניות" ‪ -‬שמופיע בעידודה ובתמיכתה של קרן‬
‫פוזן הפועלת לראיית היהדות כתרבות ‪ -‬מנסה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להשיב על שאלה המתייחסת לפגיעה‬
‫בביטחונם העצמי של חילונים רבים‪ :‬במה אני יהודי‪ ,‬אם אורח חיי אינו אורח חיים דתי? עצם‬
‫ניסוחה מעלה את ההשקפה‪ ,‬לפיה היהדות אינה אלא דת‪.‬‬
‫אלה שהעלו את השאלה הזו והעמידו רבים בפני דילמה קשה שוכחים שישנן שתי דרכי יציאה‪ .‬אחת מהן‬
‫היא זו המתבקשת‪ :‬אם אני יהודי‪/‬יהודיה‪ ,‬אני חייב‪/‬ת "לחזור בתשובה" ולשמור על אורח חיים דתי‪ .‬אבל יש‬
‫גם דרך יציאה אחרת‪ :‬אם איני שומר‪/‬ת מצוות‪ ,‬הרי שאיני יהודי‪/‬ה ולא איכפת לי שאיני יהודי‪/‬ה‪ .‬יציאה זו‬
‫מסוכנת לעתידו של העם היהודי הרבה ‪ -‬אבל הרבה ‪ -‬יותר מאשר אי‪-‬שמירת מצוות‪.‬‬
‫הגיליון שלפניך מוקדש לרעיון שהיהדות היא תרבות ולא רק דת‪ ,‬כך שגם מי שאינו דתי יכול להיות יהודי‬
‫טוב‪ .‬יהודי הוא‪ ,‬כדברי ברנר‪ ,‬יהודי בעצם קיומו‪ .‬הוא יהודי מפני שהוא יהודי‪ .‬רובם הגדול של יהודי העולם‬
‫אינם דתיים במובן המקובל בישראל‪ .‬הם מכבדים מסורת‪ ,‬הם תומכים בזכותם של דתיים לחיות על פי אורח‬
‫החיים הנראה להם‪ ,‬אבל הם חילונים‪ .‬התרבות היהודית הנוצרת בדורות האחרונים היא ברובה הגדול חילונית‪.‬‬
‫החילוניות רואה את היהדות כתרבות ולא כדת‪ .‬היא רואה בתרבות היהודית דבר המיוסד על אוצרות הרוח של‬
‫העבר‪ ,‬אבל מתחדש תמיד‪ ,‬פתוח לתרבויות העולם‪ ,‬מחפש את המיטב בתוך עצמו ובתוך אוצר התרבות הכללי‪.‬‬
‫ישנן דרכים רבות מאוד להיות יהודי‪ .‬שמירה על אורח חיים דתי היא רק אחת מהן‪ .‬להיות יהודי משמעו‪,‬‬
‫להכיר את התרבות העשירה‪ ,‬הענפה‪ ,‬הרבגונית‪ ,‬שיצרו יהודים בתולדותיהם‪ .‬להמשיך את יצירתה של התרבות‬
‫הזו‪ .‬להיות יהודי משמעו‪ ,‬לכבד את ההשקפות ואורחות החיים של מי שאינם נמנים עם המחנה שלך ולחפש‬
‫דרכים לפעול עימם במשותף להמשך קיומה של התרבות היהודית‪ .‬משמעו‪ ,‬להזדהות עם גורלו של העם‬
‫היהודי‪ ,‬אבל גם לא להסתגר בתחום צר‪ ,‬אלא להיות פתוח לעולם הגדול‪ .‬מוסף זה של "תרבות יהודית חילונית"‬
‫מוקדש לפנים הרבות של התרבות היהודית‪ .‬הוא מוקדש לרעיון שתרבות יהודית יכולה להיות חילונית ותרבות‬
‫חילונית יכולה להיות יהודית‪.‬‬
‫פנים רבות לרעיון הזה‪ .‬פנים רבות לכותבים ולכותבות כאן‪ .‬יש בהם חוקרים אקדמיים המתארים את פניה‬
‫של התרבות היהודית החילונית‪ ,‬או דנים בסוגיות מתוכה‪ .‬יש פעילי שטח המביאים את ניסיונם בפעולה‬
‫להפצתה של תרבות שהיא גם יהודית וגם חילונית‪ .‬יש כאן הוגי‪-‬דעות המציגים עמדות בעלות פן אישי‪.‬‬
‫יש כאן ראיונות עם בנו של פליקס פוזן‪ ,‬מייסד קרן פוזן ‪ -‬דניאל פוזן‪ ,‬העומד בראש הקרן ואחראי לניווטה;‬
‫עם פרופ' רון מרגולין העומד בראש תכנית "אופקים" להכשרת מורים להוראת התרבות היהודית הפתוחה;‬
‫ועם ניצן הורוביץ ושלמה מולה‪ ,‬חברי השדולה החילונית בכנסת‪ .‬יש כאן כתבות מאלפות על עבודת השדה‬
‫שמבצעים גופים המקדישים עצמם לחינוך צעירים לראיית היהדות כתרבות‪.‬‬
‫בין הכותבים והכותבות כאן יש חילונים באידיאולוגיה‪ ,‬אבל יש גם דתיים‪ ,‬שומרי מצוות ברמה זו או אחרת‪,‬‬
‫המכירים בריבוי הפנים של היהדות ואינם נוטלים חלק ממסע הכפייה הדתית שיש המנהלים בארץ‪ .‬הם מכירים‬
‫בזכותם של כל איש ואישה לחיות את חייהם בדרכם שלהם‪ .‬אדם חילוני תובע את זכותו של כל אדם להיות‬
‫חילוני‪ ,‬אבל גם את זכותו של כל אדם להיות לא חילוני‪ ,‬להיות דתי‪ ,‬לחיות את חייו על פי דרכו ועל פי הבנתו‪.‬‬
‫משמע‪ ,‬התרבות היהודית מכילה גם את הדתיות וגם את החילוניות‪ .‬שיתוף הפעולה בין חילוניים לבין דתיים‬
‫הוא שיצר את הגיליון הזה שלפניכם‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ | 02‬תרבות יהודית חילונית | ‪20.12.11‬‬
‫דוד שחם‬
‫העורך‬
‫תרבות יהודית חילונית | ‪03 | 20.12.11‬‬
‫‪06‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ 06‬יהדות‪ ,‬מדינה יהודית וצדק חברתי‬
‫א‬
‫‪ //‬ד"ר עובדיה עזר ‬
‫‬
‫‪ 0‬חילוניות יהודית מהי?‬
‫‪ 8‬‬
‫‪ //‬ד"ר ידידיה יצחקי‬
‫‬
‫‪" 11‬ודע מה שתשיב לאורתודוקס" (ביקורת ספרים)‬
‫ם‬
‫‪ //‬טובה בירנבאו ‬
‫‬
‫‪ 12‬יהדות כריבוי תרבויות יהודיות‬
‫‪ //‬יעקב מלכין‬
‫‬
‫‪ 14‬השיבה להיסטוריה ‪" -‬חילוניות יהודית" ושברה‬
‫‪ //‬פרופ' שלום רצבי‬
‫‬
‫‪ 18‬על מיגדר וראשית החילון ביהדות אירופה‬
‫‪ //‬פרופ' שמואל פיינ ר‬
‫‬
‫‪ 20‬המאבק החילוני בבית המחוקקים‬
‫‪ //‬ליאור טל מראיין את ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ שלמה מולה‬
‫‬
‫‪ 23‬מרד שצמח מקרקע המסורת ( ביקורת ספרים)‬
‫‪ //‬נעם רג ב‬
‫‬
‫‪ 24‬החילוניות הנינוחה‪ :‬ללא מאבק‬
‫ת‬
‫‪ //‬ד"ר גיא בן פור ‬
‫‬
‫‪ 25‬על מוזיקה‪ ,‬תהילים ואלוהים‬
‫‪ //‬דורון נש ר‬
‫‬
‫‪" 26‬יהדות‪ ,‬תרבות ומה שביניהן‪ .‬ראיון מיוחד עם דניאל פוזן‬
‫‪ //‬יוסי ביילין בשיחת רעים עם דניאל פוזן‬
‫‬
‫‪ 29‬המטרה עדיין לפנינו‬
‫‪ //‬פליקס פוזן‬
‫‬
‫‪ 30‬מורים אידיאליסטים פותחים לתלמידים את הראש‬
‫‪ //‬דורון נשר מראיין את פרופ' רון מרגולין‬
‫‬
‫‪ 34‬יהדות כתרבות‬
‫‪ //‬ד"ר אריאל פיקא ר‬
‫‬
‫‪ 35‬החילוניות ואני‬
‫‪ //‬מרים קיני‬
‫‬
‫‪ 36‬זהות שאינה מתגוננת‬
‫‪ //‬ד"ר אלה באואר‬
‫‬
‫‪ 38‬מה שכתוב במחירון קדוש ‪ -‬על חילון העברית‬
‫‪ //‬ד"ר צביה ולדן‬
‫‬
‫‪26‬‬
‫‪ | 04‬תרבות יהודית חילונית | ‪20.12.11‬‬
‫‪36‬‬
‫קרן פוזן‬
‫קרן פוזן נוסדה בידי פליקס פוזן המכהן כנשיא הקרן‪,‬‬
‫ומנוהלת בידי בנו‪ ,‬דניאל פוזן‪ .‬הקרן קמה במטרה לקדם‬
‫את רעיון היהדות כתרבות‪ ,‬המבוסס על ראיית היהדות‬
‫כתרבות וכציוויליזציה היסטורית‪ ,‬ולא כדת בלבד‪ .‬במונח‬
‫תרבות נכללים ההיסטוריה והמורשת היהודית‪ ,‬היצירה‬
‫היהודית החילונית והדתית והיבטים הקשורים לאורחות‬
‫חיים‪.‬וזכותו של כל אדם לבחור לעצמו אורח חיים‬
‫כרצונו‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‬
‫‪41‬‬
‫‬
‫‪42‬‬
‫‬
‫‪43‬‬
‫‬
‫‪44‬‬
‫‬
‫‪46‬‬
‫‬
‫‪48‬‬
‫‪12‬‬
‫‬
‫‪50‬‬
‫‬
‫שירת נשים ‪ -‬שפתיה נעות וקולה לא ישמע?!‬
‫ת‬
‫‪ //‬אלי ברק ‬
‫על צניעות‪ ,‬מתירנות ושתיקת החילונים‬
‫‪ //‬גליה עו ז‬
‫תיאטרון הפרינג' של הישיבה החילונית‬
‫‪ //‬אריאל לוינסון‬
‫כיצד השפיעה החילוניות על חיי?‬
‫‪ //‬שלומית נעים נאו ר‬
‫בינ"ה ‪ -‬החיבור של קרן פוזן לבני נוער וצעירים בישראל‬
‫ה‬
‫‪ //‬גל ברוזין מראיינת את ערן ברוך‪ ,‬מנכ"ל בינ" ‬
‫נאמנות‪ ,‬גמישות יעוד‪-‬אתגרי היהדות החילונית‬
‫ם‬
‫‪ //‬דב אלבוי ‬
‫דובנוב וקאליש‪ :‬סיפורים אישיים על חילון‬
‫‪ //‬ד"ר אבריאל בר‪-‬לב ב‬
‫הויה ‪ -‬מרכז טקסי חיים ישראלי‬
‫‪ //‬עו"ד סמדר דקל נעים‬
‫לקרן מחויבות עמוקה לתרבות היהודית ואמונה בכוחו‬
‫של החינוך להביא לשינוי משמעותי בחיים היהודיים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬רוב יהודי העולם מגדירים את עצמם חילונים‪.‬‬
‫פעילות הקרן מעניקה לציבור זה את האפשרות להעמיק‬
‫ולהעשיר את לימוד מורשתו התרבותית וההיסטורית‬
‫מנקודת ראות חילונית‪.‬‬
‫עוד על קרן פוזן ‪www.posenfoundation.co.il -‬‬
‫עורך‪ :‬דוד שחם‬
‫סגן עורך‪ :‬יעל נכון הראל‬
‫עריכה לשונית‪ :‬אסנת גזית‬
‫מנהלת הפקה‪ :‬סמדר אברבוך‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו קליימקס בע"מ ‪www.climax-design.co.il ,03-7516747‬‬
‫מנהלות פרסום‪ :‬אילנה כהן ‪ 03-5121117‬נייד‪[email protected] ,050-7117673 :‬‬
‫מנהלת המחלקה המסחרית‪ :‬לימור טילן‬
‫דפוס‪ :‬גרפופרינט הארץ‬
‫"הארץ" המחלקה המסחרית ‪ /‬רח' שוקן ‪ ,21‬תל אביב‬
‫טל'‪ / 03-5121311 .‬פקס‪03-5121170 .‬‬
‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‪ .‬המערכת מבקשת להבהיר כי המוסף הינו פרסומי‬
‫ואין לראות במאמרים ו‪/‬או במודעות המלצה מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫תרבות יהודית חילונית | ‪05 | 20.12.11‬‬
‫יהדות‪,‬‬
‫מדינה יהודית‬
‫וצדק‬
‫חברתי‬
‫עובדיה עזרא‬
‫קיץ ‪ 2011‬החזיר לשיח‬
‫הציבורי בישראל‬
‫מושג שנעלם ממנו‬
‫בעשורים האחרונים‪,‬‬
‫"צדק חברתי"‪ .‬בשנותיה‬
‫הראשונות ניסתה‬
‫המדינה‪ ,‬למרות מצוקות‬
‫כלכליות וחברתיות‬
‫להיצמד למודל מדינת‬
‫הרווחה‪ .‬האם מודל זה‬
‫עדיין רלוונטי?‬
‫‪ | 06‬תרבות יהודית חילונית | ‪20.12.11‬‬
‫קיץ ‪ 2011‬החזיר לשיח הציבורי בישראל מושג‬
‫שנעלם ממנו בעשורים האחרונים‪ .‬הסיסמא "העם‬
‫דורש צדק חברתי" נראתה עד אז כל כך זרה להוויה‬
‫הישראלית‪ ,‬עד כי נדמה שהערכים העומדים בבסיסו‬
‫של צדק חברתי‪ ,‬השוויון והסולידריות‪ ,‬עומדים בסתירה גם לערכי‬
‫היהדות וגם לערכי הציונות‪ ,‬שהמדינה היא תוצר של חזון מנהיגיה‪.‬‬
‫התדהמה מתוכן הדרישה לצדק חברתי נבעה בחלקה מכך שאחרי‬
‫נפילת הגוש הסובייטי (שבעקבותיה נעלמו שרידי מדינת הרווחה‬
‫גם מרבות ממדינות אירופה המערבית ובכלל זה ישראל)‪ ,‬דרישה‬
‫בעלת תוכן חברתי נראתה תלושה לחלוטין מהמציאות‪ .‬סיבה‬
‫נוספת הייתה התהייה מנין הופיעו בהווייתנו החדשה‪ ,‬הלאומית‬
‫והבדלנית‪ ,‬תכנים המשקפים ערכים אוניברסאליים‪ ,‬במקום‪ ,‬נניח‪,‬‬
‫ערכים פרטיקולריים לאומיים ופטריוטיים‪ .‬מה שנשכח כבר מזמן‬
‫הוא‪ ,‬שהערכים שעליהם קמה התנועה הציונית‪ ,‬שהם גם הערכים‬
‫המכוננים של המדינה היהודית‪ ,‬היו שונים לגמרי מאלה הרווחים‬
‫כיום בחברה הישראלית‪.‬‬
‫להתחיל ב"אלטנוילנד"‬
‫אם מתחקים אחרי חזון ראשי הציונות להגשמת רעיון הבית‬
‫הלאומי לעם היהודי‪ ,‬אפשר להתחיל בספרו (האוטופי משהו) של‬
‫בנימין זאב הרצל‪" ,‬אלטנוילנד"‪ ,‬ארץ ישנה חדשה‪ ,‬שתורגם לעברית‬
‫בידי נחום סוקולוב בשם "תל אביב"‪ .‬בספר זה מציג הרצל חזון של‬
‫מדינה יהודית חילונית ובעיקרה שוויונית‪ ,‬הן מבחינת התפיסה‬
‫של האזרחים זה את זה‪ ,‬והן מבחינת היחס של אזרחי המדינה‬
‫והיהודיםאל הלא יהודים שבה‪ .‬להרצל‪ ,‬להיות לא יהודי‪ ,‬אין פירושו‬
‫נחות או בעל זכויות פחותות‪ .‬המדינה היהודית בתפיסתו של הרצל‪,‬‬
‫סלדה מגזענות והתנגדה לכל צורה של נישול (כלקח ממה שהכיר‬
‫וחווה בעצמו באירופה של המאה התשע עשרה‪ ,‬שבה במקומות‬
‫רבים מדי‪ ,‬יהודיות הייתה תכונה שהסבה כאב וסבל למי שנשא‬
‫אותה)‪ .‬נכון‪ ,‬זה היה חזון נאיבי‪ ,‬שהניח שאפשר ליישב מיליוני‬
‫יהודים בארץ ישראל‪ ,‬ללא נישול האוכלוסייה הערבית שחיה שם‬
‫קודם‪ .‬כבר אחד העם ביקר הנחה זו‪ ,‬ביקורת שהתגלתה כנכונה‬
‫כעבור שני דורות‪ ,‬וכעבור עוד שני דורות החלה לאיים על הצביון‬
‫הלאומי של המדינה‪ .‬ברם‪ ,‬המדינה היהודית שראה הרצל בעיני רוחו‬
‫שאפה לקידמה‪ ,‬שוויון‪ ,‬פתיחות וסובלנות‪.‬‬
‫גם ספרו של משה הס‪" ,‬רומא וירושלים" הידוע פחות מזה של‬
‫הרצל‪ ,‬הביע השקפה דומה על טיבה הרצוי של מדינת הלאום של‬
‫העם היהודי‪ .‬בספר זה מוצגת המדינה היהודית כמגשימה ערכים‬
‫סוציאליסטיים במובהק‪ ,‬שאחדים מהם זיהה הס (שהיה בראשית‬
‫דרכו קומוניסט‪ ,‬לפני שנעשה סוציאליסט) אפילו במקורות‬
‫היהודיים הקדומים‪ .‬כבר בראשיתה מימשה האומה היהודית‬
‫רעיונות העומדים בבסיסה של כל דרישה לצדק חברתי‪ .‬רעיון‬
‫שנת יובל‪ ,‬שבה משוחררים העבדים‪ ,‬והקרקעות חוזרות לבעליהם‬
‫המקוריים‪ ,‬למשל‪ .‬רעיון זה הוא אחת הדרכים המופלאות למניעת‬
‫הצטברות הון בידי אחדים‪ ,‬באמצעות נישול או הדרה של אחרים‪.‬‬
‫מנהג קדום נוסף שהס ראה בו מימוש של רעיונות מתקדמים הוא‬
‫שנת השמיטה‪ ,‬שבה מתבטלים חובות של לווים שמועד פרעונם חלף‬
‫אך לא היה סיפק בידי הלווים להחזירם‪ .‬בספרו של הס יש אמנם‬
‫להיבט הלאומי מקום מרכזי בכינון המדינה‪ ,‬ובדומה לתחיית רעיון‬
‫הלאומיות באירופה של אותה תקופה‪ ,‬סבר הס שגם ללאום היהודי‬
‫ראוי שתהיה מדינה‪ ,‬אך עקרונות השוויון והשיתוף בין אנשים‬
‫יוצרים היו לב החזון שלו‪ .‬הוא ראה בעיני רוחו מדינה סוציאליסטית‬
‫שתושתת על עבודה עצמית‪ ,‬תשאף לשוויון‪ ,‬תפתח תרבות מודרנית‬
‫ותוביל לקידמה‪.‬‬
‫"‬
‫צדק חברתי‬
‫צילום‪ :‬גיל כהן מגן‬
‫בקיץ ‪ ,2011‬התעוררו מאות אלפים‪ ,‬שנקעה נפשם ממאבקי הישרדות חסרי‬
‫תוחלת‪ ,‬שחשו מנוכרים מהחברה ומנושלים מכל אפשרות להשפיע על סדר‬
‫היום במדינה‪ ,‬ופתחו במאבק נואש להחיות את חלום מדינת הרווחה"‬
‫לממש רעיונות אוניברסאליים‬
‫גם התנועות הפוליטיות המרכזיות של טרום המדינה ושל‬
‫ראשיתה היו מפלגות פועלים סוציאליסטיות ששאפו לממש‬
‫רעיונות אוניברסאליים של שיתוף ושוויון בחברה‪ .‬בין הכוחות‬
‫הפוליטיים הבולטים של טרום המדינה נמצאים ארגונים רבים‬
‫שראו בציונות‪ ,‬כתנועת השחרור של העם היהודי מצד אחד‪,‬‬
‫ובסוציאליזם‪ ,‬כהשקפת עולם הנסמכת על עקרונות אוניברסאליים‬
‫מן הצד האחר‪ ,‬ערכים הראויים ואף ניתנים להגשמה יחדיו‪ .‬המוכרת‬
‫ביניהם לפני מלחמת העולם הראשונה הייתה מפלגת "פועלי ציון"‬
‫(שהתגלגלה אחר כך ל"אחדות העבודה")‪ ,‬שמנהיגיה הבולטים‬
‫היו גם למנהיגי המדינה עם הקמתה‪ .‬דוד בן גוריון‪ ,‬יצחק בן צבי‪,‬‬
‫ברל כצנלסון‪ ,‬ישראל שוחט‪ ,‬ואביה הרוחני של המפלגה (שלא זכה‬
‫להגיע לישראל)‪ ,‬דב בר בורוכוב‪ ,‬ראו בערכי השוויון ובסוציאליזם‬
‫את ההגשמה הראויה של המפעל הציוני ואת יעודה של ההתיישבות‬
‫היהודית בארץ ישראל‪ .‬יחד עם המפלגה המתחרה בהם‪" ,‬הפועל‬
‫הצעיר"‪ ,‬שעם מנהיגיה הבולטים נמנו יוסף שפרינצק‪ ,‬אליעזר‬
‫קפלן‪ ,‬יוסף אהרונוביץ ואביה הרוחני אהרון דוד גורדון‪ ,‬הקימו שתי‬
‫התנועות את ההסתדרות הכללית‪ .‬לימים התאחדו שתי מפלגות‬
‫אלו ביצירת "מפלגת פועלי ארץ ישראל"‪ ,‬מפא"י‪ ,‬שמנהיגיה עמדו‬
‫בראש המדינה עם הקמתה‪ .‬מרבים מהשמות שהוזכרו כאן אפשר‬
‫להבין שהתשתית הרעיונית‪ ,‬הפוליטית והחברתית שעליה הוקמה‬
‫המדינה‪ ,‬ולפיה הונהגה בשנותיה הראשונות‪ ,‬הייתה סוציאליסטית‬
‫בעיקרה‪ ,‬ששאפה לחברה צודקת ושוויונית עד כמה שאפשר‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬על תשתית רעיונית של ציונות סוציאליסטית‪ ,‬חילונית‬
‫ברובה‪ ,‬קמה לאחר מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה‬
‫מדינת ישראל‪ .‬היו שראו בה בעיקר מפלט לשארית הפליטה‪ ,‬אך‬
‫היא שאפה להרבה יותר מכך‪ .‬במסמך המכונן של הקמתה‪ ,‬מגילת‬
‫העצמאות‪ ,‬מוצגים הערכים המכוננים שלה‪ ,‬שאליהם שאפו מקימי‬
‫המדינה‪ ,‬ואותם התיימרה המדינה החדשה להגשים‪" :‬מדינת ישראל‬
‫תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ‬
‫לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום‬
‫לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור‬
‫לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; ‪ ‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪,‬‬
‫חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה‬
‫נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות"‪ .‬הבטחה ערכית‬
‫רבת יומרה‪ ,‬מלאת תקווה ואופטימיות‪ .‬ואכן‪ ,‬בשנותיה הראשונות‬
‫ניסתה המדינה‪ ,‬למרות מצוקות כלכליות וחברתיות‪ ,‬להיצמד למודל‬
‫מדינת הרווחה הדואגת גם לחלשים והנזקקים בתוכה‪.‬‬
‫התעוררות המנוכרים‬
‫עם השנים‪ ,‬פינו בהדרגה הערכים הסוציאליסטים שעמדו ביסוד‬
‫הקמת המדינה את מקומם לקפיטליזם דורסני וחסר עכבות‪ ,‬והרעיונות‬
‫האוניברסאליים‪ ,‬שאותם שאפו להגשים מקימי המדינה היהודית‪,‬‬
‫הוחלפו בהדרגה בקנאות לאומית ובקנאות דתית‪ .‬מחברה המשקפת‬
‫סולידריות‪ ,‬ערבות הדדית וחמלה‪ ,‬נהפכה החברה הישראלית לדורסנית‪,‬‬
‫מנוכרת וגסת לב‪ ,‬עד שלרבים בתוכה נעשו החיים למלחמת קיום נואשת‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬בקיץ ‪ ,2011‬התעוררו מאות אלפים‪ ,‬שנקעה נפשם ממאבקי‬
‫הישרדות חסרי תוחלת‪ ,‬שחשו מנוכרים מהחברה ומנושלים מכל‬
‫אפשרות להשפיע על סדר היום במדינה‪ ,‬ופתחו במאבק נואש‬
‫להחיות את חלום מדינת הרווחה‪ .‬הם ראו את עמיתיהם במדינות‬
‫שכנות מתקוממים נגד דיכוי ושלילת חירויות פוליטיות‪ ,‬והבינו‬
‫שגם דיכוי כלכלי מגביל את חירויות הפרט ומנוול את החברה‪ ,‬ויש‬
‫להתקומם גם נגדו כשם שיש להתקומם כנגד כל צורת דיכוי‪ .‬בדרכם‬
‫הלא אלימה אך נחושה‪ ,‬הם שטפו את הרחובות בקריאה לצדק‬
‫חברתי‪ ,‬לכינון מחדש של מדינת הרווחה ולחזרה לאותם ערכים‬
‫שעליהם קמה המדינה ועליהם חלמו מקימיה‪ .‬ערכים של שוויון‪,‬‬
‫שיתוף‪ ,‬ערבות הדדית‪ ,‬וכן‪ ,‬גם של חמלה‪ .‬יתכן וזה קרב המאסף של‬
‫הסוציאליזם בכלל‪ .‬בטוח שהוא המאבק האחרון כאן להחזרת ערכי‬
‫השוויון ומדינת הרווחה‪ .‬אם יכשל‪ ,‬והדרישה לצדק חברתי תצלול‬
‫לתהום הנשייה‪ ,‬או שתישמר כזיכרון עמום של זמנים שחלפו ואינם‬
‫עוד‪ ,‬יישארו רק הציניות‪ ,‬האופורטוניזם‪ ,‬גסות הלב ותאוות הבצע‬
‫כערכים המכוננים של המדינה היהודית‪.‬‬
‫ד"ר עובדיה עזרא הוא מרצה בכיר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫עוסק באתיקה‪ ,‬פילוסופיה פוליטית ופילוסופיה חברתית‬
‫תרבות יהודית חילונית | ‪07 | 20.12.11‬‬
`