מניוון שרירים ועד לחיידק הטורף: בעולם יש כ–6,000 מחלות יתום נטולות מרפא.

‫אמץ מחלה‪ :‬ומצא לה מרפא‬
‫“העולם מתחיל להבין” | פלוריסטם‬
‫התקווה ‪6‬‬
‫מניוון שרירים ועד לחיידק הטורף‪ :‬בעולם יש‬
‫כ–‪ 6,000‬מחלות יתום נטולות מרפא‪ .‬ואל תבנו‬
‫על ענקיות התרופות ‪ -‬זה לא משתלם להן‪.‬‬
‫מי שנכנסות אל הנישה הן חברות סטארט–אפ‬
‫קטנות שמבחינתן הצלחה או כישלון זה באמת‬
‫עניין של חיים ומוות‪ .‬הנה הסיפור המרתק של‬
‫שש מהן‪ .‬פרויקט ‪ > G‬רנן נצר וגלי וינרב‬
‫‪1‬‬
‫מחלות יתום‬
‫הן מחלות קשות‬
‫ומורכבות מאוד‪,‬‬
‫גנטיות בחלקן‪,‬‬
‫שאין להן‬
‫כיום תרופה‬
‫‪2‬‬
‫להערכת ארגון‬
‫הבריאות‬
‫העולמי‪ ,‬בעולם‬
‫קיימים כ–‪6,000‬‬
‫סוגים של‬
‫מחלות יתום‬
‫‪ 5‬עובדות על מחלות יתום‬
‫‪3‬‬
‫הכינוי מחלות יתום‬
‫נוצר משום שחברות‬
‫התרופות בעולם אינן‬
‫ממהרות לפתח תרופה‪,‬‬
‫בשל העלויות הגבוהות‬
‫הכרוכות בפיתוח‬
‫ובייצור‪ ,‬אל מול‬
‫פלח שוק מצומצם‬
‫‪4‬‬
‫במטרה לעודד פיתוח של‬
‫תרופות למחלות יתום‪,‬‬
‫ה–‪ FDA‬האמריקאי וה–‪EMA‬‬
‫האירופי מעניקים תמריצים‪.‬‬
‫ההטבות כוללות מסלול‬
‫אישורים מהיר יותר‪ ,‬מתן‬
‫בלעדיות שיווק של התרופה‬
‫למשך שבע שנים מיום‬
‫אישורה ‪ -‬גם אם הפטנט פג‬
‫לפני כן‪ ,‬הטבות מס ועוד‬
‫צילום‪ :‬איל יצהר‬
‫‪5‬‬
‫הערכת משרד‬
‫הבריאות כ–‪60‬‬
‫אלף איש‬
‫בישראל חולים‬
‫במחלות יתום‬
‫“לפני שש–שבע שנים היינו מעין אנקדוטה”‪ ,‬אומר זמי‬
‫אברמן (בצילום)‪ ,‬יו”ר פלוריסטם ומנכ”לה‪ ,‬שעוסקת‬
‫בפיתוח תרופות המבוססות על תאי גזע‪“ .‬שאלו אותנו מה פתאום‬
‫תלת–ממד‪ ,‬מה פתאום בהזרקה‪ .‬אנשים חושבים שאנחנו קצת‬
‫מוזרים‪ ,‬אבל העולם מתחיל להבין שהגישה השונה היא הנכונה”‪.‬‬
‫פלוריסטם אכן חלוצה בתחומה‪ :‬טיפול בחולים באמצעות‬
‫תאי גזע הנלקחים מן החלק האימהי של השליה‪ .‬החברה פיתחה‬
‫טכנולוגיה ייחודית ותלת–ממדית לגידול התאים‪ ,‬המאפשרת‬
‫להם להתרבות בתנאי גידול הדומים לתנאים שבגוף‪ .‬תאי הגזע‬
‫מוזרקים לגוף החולה‪ ,‬מפרישים חומרים‬
‫המעודדים פעילות של התחדשות כלי דם‪,‬‬
‫המחלה‪ :‬ברגר ומחלת מח עצם אפלסטית‬
‫ומשמשים לריפוי מחלות שונות‪.‬‬
‫מספר חולים מוערך‪ :‬כ־‪ 50‬אלף חולים‬
‫פלוריסטם מתמקדת בטיפול במחלות כלי‬
‫בארצות הברית ובאירופה במחלת ברגר‬
‫הדם ההיקפיים‪ ,‬כמו טיפול מונע למחלות‬
‫שוק פוטנציאלי‪ :‬כ־‪ 2.5‬מיליארד‬
‫טרשת עורקים היקפית ( ‪ ,)PAD‬צליעה‬
‫דולרים בשנה לטיפול בברגר; חולי אנמיה‬
‫לסירוגין ( ‪ ,)IC‬מחלת ברגר וטרשת עורקים‬
‫אפלסטית נכללים בתחום השתלות מח‬
‫בגפיים התחתונות‪ .‬החברה מפתחת גם‬
‫העצם‪ ,‬שוק המוערך בכ־‪ 1.3‬מיליארד‬
‫טיפולים בפציעות שלד ושרירים‪ ,‬ומבחינת‬
‫דולרים בשנה בארצות הברית בלבד‬
‫חזון רחוק יותר‪ ,‬נבחנת השפעתם של תאי‬
‫פרטי חברה‪ :‬הוקמה ב־‪ 2001‬על־ידי‬
‫גזע על מחלות במח העצם‪ ,‬פגיעות קרינה‪,‬‬
‫ד"ר שי מרצקי; יושבת בחיפה;‬
‫מחלות אוטואימוניות והפרעות במערכת‬
‫מנכ"ל‪ :‬זמי אברמן‪ ,‬עובדים‪100 :‬‬
‫העצבים המרכזית‪.‬‬
‫משקיעים בולטים‪ :‬הציבור‬
‫בתוך המגוון הזה‪ ,‬החברה שואפת להביא‬
‫מזור גם לחולים בשתי מחלות נדירות‪:‬‬
‫מחלת ברגר ( ‪ )Buerger‬ומחלת מח עצם‬
‫אפלסטית‪“ .‬הבלוקבאסטרים של ‪ 10‬מיליארד דולר זה משהו‬
‫שדועך והולך‪ ,‬וחברות הפארמה הגדולות בעולם מבינות‬
‫את זה”‪ ,‬אומר אברמן‪“ .‬אם פעם לא הסתכלו על תרופה של‬
‫מיליארד דולר‪ ,‬היום כבר מסתכלים‪ .‬צריך לזכור שגם כשיצא‬
‫הקופקסון של טבע דיברו על שוק מאוד קטן‪ .‬תרופת יתום‬
‫יכולה להגיע לשוק בתוך שלוש–ארבע שנים במקום שש–שבע‬
‫במקרה של תרופה ‘רגילה’‪ ,‬וההשקעה בה נמוכה יותר‪ ,‬בין‬
‫היתר בגלל ההקלות שנותן ה– ‪.”FDA‬‬
‫מחלת ברגר היא מחלת כלי דם התוקפת בעיקר גברים‬
‫צעירים מעשנים‪ .‬היא מאופיינת בדרך כלל בדלקת בגפיים‪,‬‬
‫פוגעת בזרימת הדם לאזור וגורמת לכאבים ולעתים לנמקים‪,‬‬
‫שעלולים להוביל לקטיעה‪ .‬אין בדיקה גנטית או אחרת‬
‫לאבחון המחלה‪ ,‬וזה מתבצע בדרך כלל על דרך השלילה‪.‬‬
‫“התופעה מתחילה בכך שלאנשים פתאום קשה ללכת”‪ ,‬מתאר‬
‫אברמן‪“ .‬הם הולכים כמה מאות מטרים ומתעייפים‪ .‬זאת‬
‫מחלה מידרדרת‪ ,‬לא סופנית‪ ,‬והמטרה בטיפול היא להצליח‬
‫לקדם אותם מכמה מאות מטרים לכמה אלפי מטרים”‪.‬‬
‫תאי הגזע של פלוריסטם הוגדרו על–ידי ה– ‪ FDA‬כתרופת‬
‫יתום למחלה‪ ,‬והחברה בוחנת את האפשרויות להתחיל‬
‫בניסויים שלב ‪ ,2‬ייתכן בהודו‪ ,‬שבה יש שיעור גבוה של‬
‫מעשנים ושל חולים במחלה‪ .‬אם תצלח הדרך‪ ,‬אברמן מעריך‬
‫כי תרופה למחלה תגיע לשוק בתוך כשלוש שנים‪.‬‬
‫המחלה הנדירה השנייה היא אנמיה פלסטית‪ ,‬שבה מח העצם‬
‫מפחית משמעותית או מפסיק את ייצור תאי הדם‪ .‬ההערכה היא‬
‫כי המחלה תוקפת חמישה עד עשרה אנשים מכל מיליון בני‬
‫אדם‪ .‬לאחרונה הגישה החברה בקשה ל– ‪ FDA‬להעניק לטיפול‬
‫מעמד של תרופת יתום‪ ,‬לאחר שטיפלה בהצלחה בילדה בת ‪.7‬‬
‫לאחר הזרקת שתי מנות של תאי הגזע של פלוריסטם‪ ,‬החברה‬
‫דיווחה על שיפור דרמטי במצבה‪“ .‬בתור אבא וסבא לשלושה‬
‫נכדים‪ ,‬זאת הייתה בשבילי חוויית חיים”‪ ,‬מספר אברמן‪“ .‬זאת‬
‫הייתה סיטואציה קשה מאוד‪ ,‬של ילדה שעומדת למות‪ .‬אחרי‬
‫הטיפול‪ ,‬היא שוחררה הביתה”‪( .‬ללא קשר לטיפולי החמלה‬
‫של פלוריסטם‪ ,‬לסיפור לא היה סוף טוב‪ .‬בשבוע שעבר הילדה‬
‫נפטרה עקב זיהום חריף בו לקתה)‪.‬‬
‫החזון ארוך הטווח של פלוריסטם הוא לייצר מוצר מדף‪,‬‬
‫שאינו מצריך התאמה אישית וגנטית למטופל‪“ .‬החלום הוא‬
‫שזה יהיה כמו מנות דם שיוזרקו בקלות לתוך השריר במקרים‬
‫של מחלות שונות‪ .‬זה גם לא יצטרך להתבצע בבית חולים;‬
‫גם אחות במרפאה תוכל לעשות זאת”‪ .‬בימים אלה מקימה‬
‫פלוריסטם מפעל בחיפה‪ ,‬ואברמן מקווה שהייצור יחל באמצע‬
‫‪ 2013‬וכי הוא יוכל לנפק עד חצי מיליון מנות בשנה‪“ .‬אנחנו‬
‫מייצרים הכול לבד‪ .‬תהליך הייצור קובע את איכות המוצר‪,‬‬
‫והסודות המסחריים נשארים אצלנו”‪ ,‬הוא מציין‪.‬‬
‫צילום‪ :‬איל יצהר‬
‫“‪ 4‬מיליארד בשנה” | עילית ביו‬
‫» המחלה‪ :‬דושן‪ ,‬מאופיינת בניוון הדרגתי של השרירים שמתחיל בלידה‪ ,‬ולרוב‬
‫מוביל למות המטופל עד גיל ‪ » 30‬מספר חולים מוערך‪ 300-250 :‬אלף‬
‫בעולם‪ ,‬וכ־‪ 300-200‬בישראל » שוק פוטנציאלי‪ 4 :‬מיליארד דולרים בשנה‬
‫» פרטי חברה‪ :‬הוקמה ב־‪ ,2009‬במימון עצמי של השותפים‪ ,‬על־ידי ד"ר‬
‫אברהם לנדא (משמש גם כמנכ"ל)‪ ,‬ד"ר יפה בק ויורם אזולאי; יושבת בתל אביב‬
‫כבר מיום הקמתה‪ ,‬עילית ביו ידעה שהיא רוצה לעסוק בפיתוח‬
‫תרופות למחלות יתום‪ .‬החברה הוקמה על בסיס טכנולוגיה לתרפיה‬
‫גנטית ‪ -‬טיפול במחלות שמקורן במוטציה גנטית על–ידי תיקון של הפגם‬
‫בדנ”א של כל תא ותא של החולה‪ .‬תרפיה גנטית נחשבה להבטחה גדולה‬
‫לפני כעשור‪ ,‬במסגרת ההתלהבות מפרויקט פענוח הגנום האנושי‪ .‬מאז‬
‫התברר כי המשימה מאוד מורכבת‪ ,‬הן מבחינת זיהוי מערך הגנים המשפיעים‬
‫על מחלות מסוימות‪ ,‬והן ברמת החלפת הגנים בתאים של החולה‪ .‬לאחר‬
‫כמה כישלונות הנושא איבד מזוהרו‪ ,‬אולם במקביל עשה המדע סביב‬
‫הטיפול הגנטי כמה קפיצות דרך; כך שבהחלט ייתכן כי הנושא יבשיל ויהיה‬
‫שוב סחורה חמה מתישהו בשנים הקרובות‪.‬‬
‫בעילית ביו מאמינים שהחברה תוכל להיות רלבנטית‪ ,‬ובחרו לתקוף‬
‫תחילה את המחלה הגנטית דושן‪ .‬זוהי מחלת ניוון שרירים גנטית חשוכת‬
‫מרפא‪ ,‬שהלוקים בה מגיעים בקושי לגיל ‪ ,30‬ועוברים סבל רב בדרך‪.‬‬
‫“ישנם כ–‪ 250‬אלף חולי דושן בעולם‪ ,‬ואפילו אם מכוונים רק לכארבעים‬
‫אלף מהם‪ ,‬שחיים בעולם המפותח והם בעלי כיסוי ביטוחי‪ ,‬ניתן לצפות‬
‫הכנסות של ‪ 4‬מיליארד דולר בשנה”‪ ,‬אומר המנכ”ל ד”ר אברהם לנדא‬
‫(משמאל בצילום למטה‪ ,‬לצדו יורם אזולאי‪ ,‬מהשותפים בחברה)‪.‬‬
‫מחלת דושן נובעת מפגם או ממחסור בחלבון דיסטרופין‪ ,‬אחד החלבונים‬
‫המבניים הקריטיים לפעילות תאי שריר בגוף‪ .‬כתוצאה מפגם (מוטציה)‬
‫בגן שאמור לקודד את החלבון‪ ,‬הוא נוצר פגום ונהרס‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬לא‬
‫ניתן פשוט לספק לחולים זריקות של ההורמון החסר‪ ,‬אף שיודעים כיצד‬
‫לייצרו‪ ,‬וזאת בגלל גודלו העצום‪ ,‬שמונע את חדירתו לתאי השריר‪ .‬אולם‬
‫מתברר כי קיים חלבון אחר‪ ,‬אוטרופין‪ ,‬שנפוץ בעוברים ופעילותו על‬
‫השרירים דומה‪ .‬למבוגרים יש רק רמות נמוכות של אוטרופין‪ ,‬אך אצל‬
‫כולנו קיים הגן שיכול לקודד אותו ‪ -‬גם לחולי דושן יש גן תקין כזה‪.‬‬
‫הטכנולוגיה של עילית ביו היא גן בשם ‪ ,Jazz‬שמקודד חלבון המתחבר‬
‫לאותו מנגנון הבקרה המונע מן הגוף המבוגר לייצר כמויות גבוהות יותר‬
‫של אוטרופין‪ ,‬ומחזיר אותו לייצר אוטרופין בכמויות גבוהות יותר‪ ,‬כמו‬
‫כשהיה עובר‪ .‬הייצור הוא בתוך תאי השריר‪ .‬הגן מוחדר לתאים באמצעות‬
‫וירוסים‪ ,‬שלמעשה “מדביקים” את התא בגן החדש‪“ .‬הצלחנו להראות‬
‫בעכברים‪ ,‬שמאופיינים באותו פגם כמו בדושן‪ ,‬שאנחנו מצליחים בשיטה‬
‫זו להגביר את ייצור האוטרופין ולשפר את תפקוד השרירים כך שחיות‪,‬‬
‫שלא היו מסוגלות ללכת‪ ,‬רצות על מכשירי הליכה”‪ ,‬אומר לנדא‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ולמרות העניין הגובר של חברות התרופות הגדולות בתרופות‬
‫יתום‪ ,‬עילית ביו לא הצליחה עד היום ליצור שיתוף פעולה עם חברות‬
‫התרופות הגדולות או לגייס סכומי כסף משמעותיים‪ ,‬משום שהמוצר‬
‫נמצא בשלבים מוקדמים מאוד‪ ,‬והסיכונים בטכנולוגיה הייחודית רבים‪.‬‬
‫“כסף של ממש לא גייסנו כבר כמה שנים”‪ ,‬כך לנדא‪“ ,‬אבל עמותת ההורים‬
‫למען חולי ניוון שרירים בארצות הברית‪ ,PPMD ,‬לקחה את הפרויקט‬
‫תחת חסותה והיא מנהלת עבורנו חקר בחיות גדולות‪ .‬זוהי ממש קפיצת‬
‫מדרגה בשבילנו‪ ,‬כי זוהי הוכחת היתכנות חשובה עבור הטכנולוגיה שלנו‪,‬‬
‫שבהחלט יכולה לעזור לנו לעניין גורמים עם כסף בהמשך‪.‬‬
‫“זוהי גם גושפנקה לטכנולוגיה שלנו‪ .‬העמותות הללו עושות בדיקת‬
‫נאותות בדיוק כמו חברה גדולה‪ .‬הן אמנם הופכות כל אבן כדי למצוא כל‬
‫שביב תקווה לטיפול‪ ,‬אבל הן לא זורקות סתם את הכסף שלהן‪ .‬הן בחנו‬
‫את התוצאות שלנו היטב‪ ,‬ולאחר מכן בחרו בנו מבין מגוון פתרונות”‪.‬‬
‫“תור של מאות לניסויים” | בריינסטורם‬
‫» המחלה‪ :‬ניוון שרירים ‪ » ALS‬מספר חולים מוערך‪ :‬כ־‪ 100‬אלף בעולם; ‪ 30‬אלף מתוכם בארצות הברית‬
‫וכ־‪ 750‬בישראל » שוק פוטנציאלי‪ :‬כמיליארד דולרים בשנה » פרטי חברה‪ :‬החלה בפיתוח טיפול ל־‪ALS‬‬
‫ב־‪ ;2007‬מחזיקה במשרדים בפתח תקוה ובניו יורק; מנכ"ל‪ :‬ד"ר אדריאן הראל; עובדים‪15 :‬‬
‫» משקיעים בולטים‪ :‬חיים לייבוביץ'‪ ,‬ג'קי בן־זקן‪ ,‬אברהם נניקשווילי‪ ,‬ברק קפיטל‪ ,‬ילין לפידות‬
‫הראל‪“ :‬אין לחולים האלה לאן ללכת‪ .‬יש אפילו ‪ 12‬חולים‬
‫מאיראן שמבקשים לבוא לישראל ולהשתתף בניסוי‪ .‬אנחנו‬
‫מדגישים בפניהם שזה טיפול ניסיוני שעוד אין לו הוכחות”‬
‫‪| 24‬‬
‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬
‫לבריינסטורם הקטנה‪ ,‬שפועלת בתחום תאי‬
‫גזע בוגרים‪ ,‬יש חלום ענק שעדיין נמצא‬
‫בחיתולים‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לא יהיה מוגזם לומר שחולי‬
‫‪ ALS‬בעולם ‪ -‬לרבות כמה “שגרירים” מפורסמים‬
‫שלה כמו המדען סטיבן הוקינג והתעשיין דב‬
‫לאוטמן ‪ -‬רואים בה כוכב קטן שעשוי ביום מן הימים‬
‫להאיר מעט את חייהם‪ .‬למחלת ניוון השרירים‬
‫הקטלנית וחשוכת המרפא אין כמעט טיפול‬
‫אפקטיבי המקל את סבל החולים ועוצר את‬
‫ההידרדרות המהירה‪ ,‬ולכן כל סיכוי לשיפור במצב‬
‫נחשב לבשורה‪“ .‬יש הרבה ציפייה”‪ ,‬אומר המנכ”ל‬
‫ד”ר אדריאן הראל (בצילום)‪ ,‬נוירולוג בהכשרתו‪.‬‬
‫“התעניינות‪ ,‬ולמעשה חלום של הרבה משפחות שזה‬
‫יקרה‪ .‬אנחנו צריכים לעשות את המקסימום‪ .‬אני כל‬
‫הזמן בודק אם אני יכול לפעול מהר יותר ולקצר‬
‫זמנים ‪ -‬ועדיין להיות מקצועי ויעיל‪ .‬בניגוד למחלות‬
‫אחרות‪ ,‬שבהן לחולים יש זמן‪ ,‬ב– ‪ ALS‬אין הלוקסוס‬
‫הזה‪ .‬החולים ובני המשפחה נמצאים מול עיניהם של‬
‫העובדים ונותנים מוטיבציה‪ .‬זאת הרגשה חזקה‪ .‬בכל‬
‫שיחת צוות שאני עושה עם העובדים אני אומר להם‬
‫ כולם עובדים בשביל משכורת‪ ,‬אבל אל תשכחו‬‫שיש מאחורינו חולים שמחכים‪ ,‬אז צריך למהר‪,‬‬
‫ובמקביל לשמור על האיכות”‪.‬‬
‫הטיפול של בריינסטורם מבוסס על שאיבת‬
‫תאי גזע מתוך מח העצם של החולה‪ ,‬ועל הזרקת‬
‫התאים בחזרה לגופו לאחר שעברו תהליכים של‬
‫ריבוי ושל התמיינות במעבדה‪ ,‬המעניקים להם‬
‫תכונות המעכבות את ניוון תאי העצב‪ .‬הפיתוח‬
‫המקורי נעשה במעבדתם של הפרופסורים דניאל‬
‫אופן ואלדד מלמד מאוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫לדברי הראל‪ ,‬מחקרים שנערכו בעכברים‪ ,‬שיש‬
‫להם ביטוי של המחלה ונזק דומה מאוד לזה‬
‫שנגרם לחולי ‪ ,ALS‬הראו כי הזרקה של תאי הגזע‬
‫המיוחדים הללו הביאה להארכת תוחלת החיים‬
‫וליכולת תנועתית טובה יותר‪ .‬עם זאת המנכ”ל‬
‫זהיר בדבריו‪“ :‬לדבר על הארכת תוחלת החיים‬
‫יהיה יומרני בשלב זה‪ ,‬כי עדיין לא הוכחנו זאת‬
‫בחולים‪ ,‬אבל הטיפול מסוגל לבלום את הידרדרות‬
‫החולה ולשפר את איכות חייו”‪.‬‬
‫החברה מבצעת ניסויים קליניים ונמצאת‬
‫בעיצומו של שלב ‪ ,2-1‬שמתנהל בבית החולים‬
‫הדסה עין כרם וכולל ‪ 24‬חולים‪ .‬לגבי ‪ 12‬הראשונים‬
‫שקיבלו את הטיפול כבר נמצאו רמזים ראשוניים‬
‫ליעילות המוצר בבני אדם‪“ .‬אצל החולים שטופלו‬
‫יש הטבה בפונקציות מסוימות כמו נשימה‪ ,‬דיבור‬
‫ויכולת בליעה”‪ ,‬מספר הראל‪“ .‬החולים גם מדווחים‬
‫על הטבות נוספות כמו שיפור בחוזק השרירים ביד‪.‬‬
‫אז אם חולה מסוגל להחזיק טלפון ביד ולחייג ‪ -‬זה‬
‫שיפור גדול”‪.‬‬
‫בחברה נערכים לשלב ‪ 2‬של הניסויים‪ ,‬שיכלול‬
‫כארבעים חולים בארצות הברית‪ ,‬ולהערכת החברה‬
‫יחל ברבעון הראשון של ‪ .2013‬שלב ‪ ,3‬שאמור‬
‫לכלול מאות חולים‪ ,‬יחל להערכתו בעוד כשנתיים‪,‬‬
‫אם הכול יתקדם כמתוכנן‪ .‬ההטבה בתפקוד החולה‬
‫מתרחשת כל עוד הוא מקבל טיפול ‪ -‬ובמונחים‬
‫של בריינסטורם‪ ,‬מנה של תאי הגזע המיוחדים בכל‬
‫שלושה חודשים‪ .‬את עלות הטיפול מעריך הראל‬
‫ב–‪ 120-100‬אלף דולרים לטיפול בודד של תאי הגזע‬
‫המיוחדים‪.‬‬
‫בניגוד לחברות ביומד אחרות שצריכות לעמול‬
‫כדי לגייס חולים לניסויים‪ ,‬בריינסטורם אינה‬
‫סובלת מן הבעיה הזאת‪“ .‬זה עצוב”‪ ,‬מודה הראל‪,‬‬
‫“אין לחולים האלה לאן ללכת‪ .‬יש תור של מאות‬
‫שרוצים להשתתף בניסויים ופניות לשגרירויות‬
‫ישראל ברחבי העולם ‪ -‬סין‪ ,‬הונג קונג‪ ,‬טאיוואן‪,‬‬
‫עיראק; יש אפילו ‪ 12‬חולים מאיראן שמבקשים‬
‫לבוא לישראל ולהשתתף בניסוי‪ .‬אנחנו מדגישים‬
‫בפניהם שזה טיפול ניסיוני שעוד אין לו הוכחות”‪.‬‬
‫בריינסטורם מקווה כי סלילת הדרך של הטיפול ל–‬
‫‪ ALS‬תביא לפתיחת דלתות למחלות ניווניות נוספות‬
‫כמו פרקינסון‪ ,‬הנטינגטון וטרשת נפוצה ‪ -‬התוויה‬
‫שעליה‪ ,‬כך מגלה הראל‪ ,‬כבר החלה החברה לעמול‪.‬‬
‫‪G‬‬
‫יום ה’ | י"ח בתשרי תשע”ג | ‪ 4‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫יום ה’ | י"ח בתשרי תשע”ג | ‪ 4‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫‪G‬‬
‫| ‪25‬‬
‫“התחום ננטש על–ידי החברות הגדולות”‬
‫| אטוקס ביו‬
‫» המחלה‪ :‬חיידק טורף » מספר חולים מוערך‪ :‬כ־‪ 21‬אלף בשנה בארצות‬
‫הברית‪ ,‬בין ‪ 400‬ל־‪ 500‬מקרים בשנה בישראל » שוק פוטנציאלי‪ :‬מאות מיליוני‬
‫דולרים בשנה » פרטי חברה‪ :‬הוקמה ב־‪ ;2003‬יושבת בנס ציונה; מייסדים‪ :‬פרופ'‬
‫ריימונד קמפפר וד"ר גילה ערד דרך חברת יישום; מנכ"ל‪ :‬דן טלמן » משקיעים‬
‫בולטים‪ :‬אינטגרה‪ ,‬קרן אספרנטה ההולנדית והמשקיע ניוטון בקר‬
‫“התאים שלנו מרגיעים את המערכת” | אנליבקס‬
‫» המחלה‪ :‬שתל נגד המאכסן‪ ,‬מחלה אוטו־אימונית קטלנית הנוצרת אחרי השתלת מח עצם » מספר חולים‬
‫מוערך‪ :‬כ־‪ 15‬אלף בשנה בארצות הברית‪ ,‬ומספר דומה באירופה » שוק פוטנציאלי‪ :‬מאות מיליוני דולרים‬
‫בשנה » פרטי חברה‪ :‬הוקמה ב־‪ ;2005‬יושבת בירושלים; מייסד‪ :‬פרופ' דרור מבורך באמצעות הדסית; מנכ"ל‪:‬‬
‫אלון מורן » משקיע בולט‪ :‬הדסית ביו אחזקות‬
‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬
‫סרטן אינו מחלה נדירה‪ ,‬אולם בשנים‬
‫האחרונות מבין עולם הרפואה כי סרטן הוא‬
‫בעצם שם כולל למגוון רחב של מחלות‪ ,‬שכל אחת‬
‫מהן זקוקה לטיפול הספציפי שלה‪ .‬כמה סוגי סרטן‪,‬‬
‫כמו סוגים של סרטן הדם‪ ,‬כבר מטופלים בהצלחה‬
‫רבה באמצעות השתלה של מח עצם‪ ,‬שהוא רכיב‬
‫בסיסי בבנייה של המערכת החיסונית‪ .‬במסגרת‬
‫הטיפול משמידים את המערכת החיסונית של‬
‫החולה‪ ,‬ובונים אותה מחדש באמצעות מח העצם‬
‫של התורם‪.‬‬
‫הטיפול אמנם אפקטיבי‪ ,‬אבל לעתים מתעוררת‬
‫בעיה בהתאמה בין השתל (מערכת החיסונית‬
‫החדשה) לבין המאכסן (החולה)‪ .‬אם המערכת‬
‫החיסונית מאוד שונה מהגוף‪ ,‬יכול להתרחש אחד‬
‫משני תרחישים שליליים‪ :‬מחלת מאכסן נגד שתל‪,‬‬
‫שבה הגוף תוקף ומשמיד את מערכת החיסון‬
‫החדשה‪ ,‬משום שהוא תופס אותה כזרה לגוף;‬
‫וכן המצב ההפוך‪ ,‬שבו מערכת החיסון החדשה‪,‬‬
‫המושתלת‪ ,‬היא שתוקפת את הגוף‪ ,‬כי היא מזהה‬
‫אותו כזר‪ .‬מצב כזה נקרא מחלת שתל נגד מאכסן‪,‬‬
‫והוא אחד הגורמים הנפוצים לכישלון של השתלות‬
‫מח עצם‪.‬‬
‫אילו ניתן היה למנוע את מחלת השתל נגד‬
‫מאכסן‪ ,‬אפשר היה לטפל בהצלחה בחולי סרטן דם‬
‫רבים יותר‪ ,‬תוך דאגה פחותה לגבי ההתאמה בין‬
‫החולה לתרומה‪ .‬כיום רק חלק מן החולים מקבלים‬
‫תרומות‪ ,‬כי לא לכולם נמצאת תרומה מתאימה‪ .‬גם‬
‫בקרב אלה שקיבלו תרומות בהתאמה מקסימלית‬
‫לעתים זה לא מספיק והשתל תוקף את הגוף‪.‬‬
‫“המצב הקריטי הוא כמאה ימים אחרי התרומה”‪,‬‬
‫אומר אלון מורן (בצילום)‪ ,‬מנכ”ל אנליבקס‪ ,‬המפתחת‬
‫טיפול למחלת השתל נגד מאכסן‪“ .‬אנחנו דווקא‬
‫שמחים לראות קצת פעילות של השתל נגד הגוף‪,‬‬
‫זה אומר שהשתל חזק‪ .‬אם איננו חזק‪ ,‬המחלה יכולה‬
‫לחזור‪ .‬אלא שלעתים המחלה היא קלה‪ ,‬ומאופיינת‬
‫במעט תסמינים במעיים ובעור‪ ,‬ולעתים היא חמורה‪,‬‬
‫ויכולה להוביל לשיעורים גבוהים של תמותה”‪.‬‬
‫הטיפול הקיים בבעיה הוא תרופות המדכאות‬
‫את המערכת החיסונית‪ ,‬אך אלה עלולות לפגוע‬
‫ביעילות של מלחמת השתל במחלת הסרטן עצמה‪,‬‬
‫וכן לסכן את החולה בזיהומים‪ .‬הטיפול שפיתחה‬
‫אנליבקס הוא מניעתי וניתן בשאיפה‪ .‬המטרה שלו‬
‫היא לאפשר לשתל להיות פעיל‪ ,‬אך ללא תופעות‬
‫הלוואי החמורות‪“ .‬נתחיל בחולים שנמצאים בסיכון‬
‫הגבוה ביותר‪ ,‬ומשם נתרחב”‪ ,‬אומר מורן‪“ .‬אנחנו‬
‫לוקחים תאים מתורם‪ ,‬ועושים להם מניפולציה כך‬
‫שהם נכנסים למצב של מוות טבעי‪ .‬תאים בגוף‬
‫יכולים למות באחת משתי צורות‪ :‬מוות בשל‬
‫התקפה‪ ,‬שהוא אלים‪ ,‬ומוות בשל סימן שקיבלו‬
‫מהגוף שהגיע הזמן למות‪ ,‬שהוא מוות נקי ומסודר”‪.‬‬
‫המוצר של אנליבקס כולל תאים שגוססים‬
‫גסיסה מסודרת‪ ,‬אבל עדיין אינם מתים‪ .‬בשלב‬
‫כזה‪ ,‬מערכת החיסון יודעת שהתפקיד שלה הוא‬
‫לפנות את התאים של הגוף‪ .‬סביב פינוי התאים‬
‫מתרחש תהליך של בקרת מערכת החיסון; תהליך‬
‫שמונע דלקות מיותרות ופעילות יתר של המערכת‬
‫החיסונית‪“ .‬אצל חולי הסרטן שעברו השתלת מח‬
‫עצם”‪ ,‬מדגים מורן‪“ ,‬קודם כול היה תהליך של‬
‫הרס מערכת החיסון העצמית‪ ,‬ותהליך כזה מדליק‬
‫הרבה ‘סימני סכנה’ בגוף‪ ,‬ולכן באופן טבעי יהיה‬
‫בגוף הזה תהליך דלקתי‪ .‬ואז זורקים פנימה מערכת‬
‫חיסון בריאה וחזקה ‪ -‬זה כמו לזרוק נפט על מדורה‪.‬‬
‫התאים שלנו מרגיעים את המערכת הזאת באופן‬
‫טבעי‪ ,‬וכך לא מתפתח התהליך הדלקתי‪ .‬זה תהליך‬
‫טבעי לגוף ‪ -‬אנחנו פשוט מעוררים אותו‪ .‬ביצענו‬
‫כבר ניסוי ב–‪ 18‬חולים‪ ,‬עם תוצאות טובות”‪.‬‬
‫גם מורן סבור כי אין טעם שחברה עם משאבים‬
‫מוגבלים תתקוף שוק גדול מדי‪“ :‬שוק תרופות‬
‫היתום הפך לחביב המשקיעים‪ ,‬וגם אם אין לך‬
‫הסכם בתחילת הדרך עם חברת ענק‪ ,‬ניתן להתקדם‪.‬‬
‫בתחומים אחרים הניסויים גדולים ורבים מדי‪ ,‬וגם‬
‫השיווק מורכב”‪.‬‬
‫“מרגש שיש שמות לאנשים” | קמהדע‬
‫» המחלה‪ :‬סיסטיק פיברוזיס » מספר חולים מוערך‪ :‬כ־‪ 100‬אלף‬
‫בעולם‪ ,‬כ־‪ 600‬בישראל » שוק פוטנציאלי‪ :‬מאות מיליוני דולרים בשנה‬
‫» פרטי חברה‪ :‬הוקמה ב־‪ ,1990‬משרדיה בנס ציונה‪ ,‬מפעל הייצור בבית‬
‫קמה‪ ,‬מנכ"ל‪ :‬דוד צור; עובדים‪ » 330 :‬משקיעים בולטים‪ :‬ראלף האן‬
‫(ממייסדי החברה)‪ ,‬ליאון רקנאטי‪ ,‬הפניקס‪ ,‬מיטב גמל‪ ,‬אקסלנס‬
‫מורן‪“ :‬שוק תרופות היתום הפך לחביב המשקיעים‪ ,‬וגם אם‬
‫אין לך הסכם בתחילת הדרך עם חברת ענק‪ ,‬ניתן להתקדם”‬
‫צילום‪ :‬איל יצהר‬
‫יום ה’ | י"ח בתשרי תשע”ג | ‪ 4‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫‪G‬‬
‫צור‪“ :‬חברות התרופות בדרך כלל מייצרות מוצרים‬
‫שעוברים לבתי חולים‪ ,‬מקבלות צ’ק וזהו זה‪ .‬אנחנו מכירים‬
‫את החולים‪ ,‬וקשה לתאר במילים את ההרגשה החזקה הזאת”‬
‫‪G‬‬
‫יום ה’ | י"ח בתשרי תשע”ג | ‪ 4‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫צילום‪ :‬אדוארד קפרוב‬
‫‪| 26‬‬
‫“את מה שהבשיל עכשיו התחלנו לפני עשר‬
‫שנים”‪ ,‬מספר דוד צור (בצילום למעלה)‪,‬‬
‫מנכ”ל קמהדע‪ ,‬ומכוון לכך שבמרוצת הזמן התברר‬
‫שהחברה “מחזיקה” בחלבון אחד עם פוטנציאל‬
‫גדול ומגוון‪ .‬קמהדע פיתחה טכנולוגיה ייחודית‬
‫לייצור חלבון האלפא ‪ 1‬אנטיטריפסין (חלבון ‪,)AAT‬‬
‫המיוצר על–ידי הכבד ומופק מפלסמה אנושית‪,‬‬
‫לניקויו ולטיהורו; והיא מתמחה בייצור תרופות על‬
‫בסיס חלבון זה ומכוונת בעיקר לחולים במחלות‬
‫כרוניות קשות‪ ,‬שכיום אין להם מענה של ממש‬
‫בשוק התרופות‪.‬‬
‫מוצר הדגל של קמהדע הוא תרופת ה– ‪,Glassia‬‬
‫הניתנת בעירוי לטיפול בנפחת תורשתית (אמפיזמה)‪.‬‬
‫זוהי מחלה הנגרמת כתוצאה מחוסר גנטי מולד‬
‫בחלבון ‪ ,AAT‬הגורם לפגיעה בלתי הפיכה ברקמת‬
‫הריאות‪ ,‬למחלת ריאות קשה ואף למוות‪ .‬התרופה‬
‫נמכרת בעולם מאז ‪ 2010‬ואחראית לחלק עיקרי‬
‫מהשורה התחתונה של קמהדע הבורסאית‪ ,‬שרשמה‬
‫ב–‪ 2011‬הכנסות של כ–‪ 210‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫חלבון ה– ‪ AAT‬נמצא יעיל גם בטיפול במחלות‬
‫נוספות‪ .‬ואם אופן מתן תרופת ה– ‪ AAT‬המקובל כיום‬
‫בעולם הוא בעירוי לווריד‪ ,‬הליך מסורבל שפוגע‬
‫באיכות החיים של החולים‪ ,‬קמהדע מתמקדת כיום‬
‫בפיתוח “הדור הבא” של ה– ‪ - AAT‬מתן המוצר‬
‫באינהלציה (ישירות לריאות)‪ .‬החברה מבצעת‬
‫ניסויים קליניים בטיפול באינהלציה בכמה מחלות‪,‬‬
‫שאף קיבלו מה– ‪ FDA‬מעמד של תרופת יתום‪:‬‬
‫נפחת תורשתית‪ ,‬סיסטיק פיברוזיס‪ ,‬ברונכיאקטזיס‬
‫ואפילו סוכרת נעורים ‪ -‬שוק ענק עם פוטנציאל של‬
‫עשרה מיליון מטופלים בעולם‪.‬‬
‫אחת המחלות הגנטיות הקשות שעבורן מנסה‬
‫החברה לפתח טיפול היא סיסטיק פיברוזיס ( ‪,)CF‬‬
‫הפוגעת במערכות רבות בגוף ובעיקר במערכת‬
‫הנשימה ובתפקודי הריאה‪ .‬במרבית הטיפולים‬
‫הניתנים כיום לחולים מנסים להתמודד רק עם‬
‫תסמיני המחלה‪ ,‬ואילו החזון השאפתני של קמהדע‪,‬‬
‫לדברי צור‪ ,‬הוא “לעכב את המחלה ולהאריך את‬
‫תוחלת החיים”‪ .‬החברה השלימה את שלב ‪ 2‬של‬
‫הניסויים הקליניים ודיווחה על הצלחה‪ :‬לדבריה‪,‬‬
‫ניתן היה להיווכח כי ה– ‪ AAT‬הקטין משמעותית‬
‫את נטל האלסטז ‪ -‬חלבון שנמצא בכמות עודפת‬
‫בריאותיהם של חולי סיסטיק פיברוזיס‪ .‬הסדרת‬
‫ה”מאזן” בגוף החולה בין שני החלבונים הללו‬
‫ ‪ AAT‬ואלסטז ‪ -‬צפויה‪ ,‬לדברי קמהדע‪ ,‬לצמצם‬‫חלק מהתופעות הקשות‪ ,‬לעכב את הידרדרות‬
‫המחלה ולשפר את איכות חייהם של החולים‪.‬‬
‫“זה אתגר גדול‪ ,‬וזה נותן כוח להמשיך”‪ ,‬אומר‬
‫צור‪“ ,‬אבל הדרך ארוכה מאוד‪ .‬חברות התרופות‬
‫בדרך כלל מייצרות מוצרים שעוברים לבתי חולים‪,‬‬
‫מקבלות צ’ק וזהו זה‪ .‬אנחנו מכירים את החולים‪,‬‬
‫וקשה לתאר במילים את ההרגשה החזקה הזאת‪.‬‬
‫גם עבור העובדים שלנו זאת הרגשה נהדרת לדעת‬
‫כמה זה אישי ומרגש שיש שמות לחולים‪ ,‬כמו‬
‫בסיסטיק פיברוזיס‪ ,‬מחלה שבה חולים רבים הם‬
‫ילדים”‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬החברה נמצאת בשלב ‪ 3-2‬של הניסויים‬
‫בתרופה לנפחת תורשתית באינהלציה‪ ,‬המתבצעים‬
‫בשמונה מדינות וצפויים להסתיים בשנה הבאה‪.‬‬
‫צור מעריך כי לפני ‪ 2015‬לא תהיה תרופה בשוק‪,‬‬
‫אולם אומר כי “ברגע שנצליח‪ ,‬זאת תהיה התרופה‬
‫המועדפת על החולים‪ .‬זה שוק קיים של ‪600-500‬‬
‫מיליון דולר עם פוטנציאל של מיליארד דולר‪ ,‬כי כל‬
‫הזמן מתגלים חולים נוספים”‪.‬‬
‫כשהומצא למחלה הזיהומית‪ ,‬שבה נלחמת אטוקס ביו‪ ,‬השם‬
‫“החיידק הטורף”‪ ,‬היה ברור מיד שהיא תקבל יחסי ציבור בלתי‬
‫פרופורציונליים‪ .‬ואכן‪ ,‬העיתונים דיווחו בתחילת הדרך כמעט על כל‬
‫מקרה של החיידק האלים התוקף צעירים ומבוגרים‪ ,‬וגורם לרקמות‬
‫חיוניות שלהם להתעכל בתוך כמה שעות‪ .‬עם יחסי ציבור כאלה‪ ,‬מעניין‬
‫שהשדה הזה נותר כמעט בתולי‪ ,‬נטול תרופות חדשות וייעודיות‪.‬‬
‫“עד לפני כמה שנים‪ ,‬תחום הטיפול במחלות הזיהומיות די ננטש על–‬
‫ידי החברות הגדולות”‪ ,‬מסביר דן טלמן (בצילום למטה)‪ ,‬מנכ”ל אטוקס‬
‫ביו‪“ .‬התפיסה הייתה כי הן מטופלות היטב על–ידי אנטיביוטיקה‪ ,‬שהיא‬
‫מוצר זול יחסית‪ .‬כמו כן הייתה תפיסה שלפיה כדאי יותר כלכלית לפתח‬
‫תרופות למחלות כרוניות‪ ,‬בשל התלות של החולה בהמשך רכישת התרופה‬
‫לכל החיים”‪ .‬בינתיים גברה התחרות בתחום הטיפול במחלות הכרוניות‬
‫הגדולות‪ ,‬ונעשה קשה יותר להמציא עבורן מוצרים חדשים‪ ,‬ובהתאמה‬
‫העניין בתחום המחלות הזיהומיות גבר מחדש‪ ,‬עקב התפתחות חיידקים‬
‫שעמידים לסוגי האנטיביוטיקה הקיימים‪.‬‬
‫אטוקס ביו‪ ,‬שהוקמה באוניברסיטה העברית על–ידי חברת המסחור‬
‫יישום‪ ,‬על בסיס מחקריהם של פרופ’ ריימונד קמפפר ושל ד”ר גילה ערד‪,‬‬
‫פיתחה מוצר אשר אינו תוקף ישירות את החיידק‪ ,‬אלא מווסת את התגובה‬
‫החיסונית של החולה‪ .‬חלק מן הנזק שמבצע החיידק הטורף‪ ,‬כתוצאה‬
‫מרעלנים מופרשים‪ ,‬נגרם מכך שהמערכת החיסונית של החולה יוצאת‬
‫משליטה‪ .‬המוצר של אטוקס יודע להיקשר לתאים של מערכת החיסון‬
‫באופן שמונע מהם לצאת משליטה‪ ,‬אך אינו מפסיק לחלוטין את פעילותם‬
‫ברמה הנדרשת לצורך המאבק במחלה‪.‬‬
‫טלמן מסביר כי ההיגיון להתמקד במחלת יתום חשוכת מרפא הוא‬
‫בראש ובראשונה כלכלי‪“ .‬השדה של מחלות המבוססות על פעילות יתר‬
‫של מערכת החיסון‪ ,‬כמו דלקת מפרקים או פסוריאזיס‪ ,‬אמנם מאוד רווי‬
‫ותחרותי”‪ ,‬הוא אומר‪“ ,‬אבל אני חושב שאלה תחומים שלא מתאימים‬
‫לחברת ביו–טק בתחילת הדרך‪ ,‬בין היתר גם כיוון שהתרופות הקיימות‬
‫לתחומים אלה טובות באופן יחסי‪ .‬לחברת ביו–טק צעירה מתאים יותר‬
‫להתחיל מאינדיקציה מוגבלת‪ ,‬אבל בהמשך אנחנו מצפים להתרחב‬
‫למחלות נוספות בתחום המחלות הזיהומיות החריפות”‪.‬‬
‫“בחיידק הטורף”‪ ,‬הוא מסביר‪“ ,‬אף אחת מהן לא יכולה להילחם כיוון‬
‫שהן חוסמות את מערכת החיסון ולא מווסתות אותה באופן סלקטיבי‪.‬‬
‫בחיידק הטורף היתרון שלנו מאוד ברור ‪ -‬התרופה שלנו נקשרת בדיוק‬
‫למקום שבו נקשר הרעלן מהחיידק המפעיל את תגובת היתר של מערכת‬
‫החיסון‪ ,‬אך לא מונעת מהמערכת החיסונית לעבוד‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫גייסנו את החולים לניסוי הקליני שלנו בתוך שמונה חודשים בלבד ‪ -‬לא‬
‫הייתה שום תחרות‪ ,‬והרופאים והחולים רצו לנסות את המוצר היחיד‬
‫שנמצא בפיתוח‪ .‬לגייס חולים לניסויים במחלות דלקתיות זה יכול להיות‬
‫עניין של שנים ושל עלויות גבוהות”‪.‬‬
‫אטוקס ביו כבר קיבלה אישור תרופת יתום למחלה‪ ,‬וממש לאחרונה‬
‫קיבלה גם אישור ‪ Fast Track‬מן ה– ‪ ,FDA‬שפירושו תהליך מואץ בפיתוח‬
‫התרופה‪“ .‬הבחירה במסלול זה מעידה על רמת העניין והצורך במוצר‬
‫שלנו‪ .‬ה– ‪ FDA‬בהחלט מעורב בתהליך‪ ,‬מתוך הבנת הצורך בהבאת פתרון‪,‬‬
‫כמו זה שאנחנו מתיימרים להוכיח‪ ,‬לשוק”‪.‬‬
‫המוצר של אטוקס אמור להפחית את משך זמן האשפוז ביחידות טיפול‬
‫נמרץ‪ ,‬לקצר את זמן ההנשמה‪ ,‬וכך להפחית את הסיכונים שבה וכן להפחית‬
‫את מספר הניתוחים‪“ .‬עלות הטיפול הקיים בחולה הנפגע מחיידק טורף‬
‫היא בין ‪ 100‬אלף ל–‪ 2‬מיליון דולר‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬אנחנו מאמינים שאם אכן‬
‫המוצר שלנו יהיה יעיל‪ ,‬נוכל לגבות מחיר גבוה יחסית‪ ,‬ולהגיע לשוק של‬
‫מאות מיליוני דולרים למרות מספר החולים המצומצם יחסית”‪.‬‬
`