שבת בשבתו

‫שבת בשבתו‬
‫גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען‬
‫ב"ה‪ ,‬שנה י"ג‪ ,‬גליון תשנ"ב עש"ק כ"ד מנחם‪-‬אב תשס"ט‬
‫ראה‬
‫הדלקת הנרות‪ 20.47 :‬פלג המנחה‪19.35 :‬‬
‫מוצאי ש"ק‪ 22.00 :‬ר"ת‪22.16 :‬‬
‫דף היומי בבא מציעא קי"א ‪Nr 752‬‬
‫‪14 AUGUSTUS 2009‬‬
‫נא לשמור על קדושת הגליון‬
‫מפנינים יקרים‬
‫את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' וגו'‬
‫והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' א‪-‬להיכם‬
‫וגו' (יא‪,‬כז‪-‬כח)‬
‫יש לדקדק‪ ,‬למה בברכה קאמר "אשר"‬
‫תשמעו‪ ,‬ובקללה כתוב "אם" לא תשמעו?‬
‫יש לפרש על פי מה שכתב הרמב"ם בהל'‬
‫תשובה‪ ,‬שהברכות הגשמיות הכתובים בתורה‬
‫אינן בגדר שכר‪ ,‬אלא הם הבטחות שיהא להם‬
‫כל טוב למען יוכלו גם להבא לקיים כל המצוות‬
‫בהרחבת הדעת בלי שום מניעות עוה"ז‪ .‬וזה‬
‫שהדגיש הכתוב‪ ,‬את הברכה אשר תשמעו אל‬
‫מצות ה'‪ ,‬שאינן בגדר שכר‪ ,‬אלא כדי שתוכלו‬
‫לשמוע גם בעתיד למצות ה' בלי שום מניעות‪.‬‬
‫ולכן נאמר אשר תשמעו‪ ,‬כלומר כדי שתשמעו‪.‬‬
‫(תפארת שלמה)‬
‫‬
‫לא תעשון כן לה' א‪-‬להיכם (יב‪,‬ד)‬
‫ונראה לפרש‪ ,‬דהנה למעלה כתוב אבד‬
‫תאבדון וגו' את אלהיהם על ההרים‪ ,‬ודרשו חז"ל‬
‫(ע"ז מה) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם‪,‬‬
‫שאם הגוים עובדים להרים אינן נאסרין בהנאה‬
‫דמחובר אינו נאסר‪ .‬אולם קיי"ל (רמב"ם פ"ד‬
‫מאיסורי מזבח ה"ז) המשתחוה להר אע"פ שהוא‬
‫מותר בהנאה אבניו אסורין למזבח‪ ,‬כי לגבוה‬
‫נאסר אף מחובר‪.‬‬
‫וי"ל דזה כונת הכתוב‪ ,‬דאחר שאמר הכתוב‬
‫למעלה את אלהיהם על ההרים‪ ,‬ודרשו חז"ל מזה‬
‫דבר בעתו מה טוב‬
‫יום כפור קטן‬
‫ערב ראש חודש אלול נהגו רבים להתענות‬
‫ולעשות סדר יום כפור קטן אף במקום שאין‬
‫נוהגין לעשות כסדר הזה בשאר חדשים כדי‬
‫שיכינו לבם לתשובה (מטה אפרים)‪ .‬ועיין בספר‬
‫שער יששכר (מאמר ח' אלול) שיוצא מדבריו‬
‫דבאמת עיקר אמירת יום כפור קטן הוא בכ"ט אב‬
‫ער"ח אלול‪ ,‬שכתב טעם על מה שנקרא יום כפור‬
‫קטן‪ ,‬דרש"י כתב בפ' עקב (ט‪-‬יח) דארבעים יום‬
‫האמצעים שהי' משה בהר לרצות על חטא העגל‪,‬‬
‫היו כלים בכ"ט באב‪ ,‬ובו ביום נתרצה הקב"ה‬
‫לישראל‪ ,‬וארבעים יום האחרונים היו כלים ביום‬
‫כפור‪ ,‬ובו ביום נתרצה לישראל "בשמחה"‪ ,‬נמצא‬
‫דגם בכ"ט באלול נתרצה הקב"ה‪ ,‬אלא שלא היה‬
‫בשמחה עד יום כפור‪ ,‬ועל כן נקרא הסליחות‬
‫שאומרים בכ"ט באב ער"ח אלול יום כפור קטן‪,‬‬
‫שאז נתרצה הקב"ה כמו יו"כ‪ ,‬אלא שלא נתרצה‬
‫בשמחה‪ ,‬על כן אינו אלא יום כפור קטן‪ ,‬ועל שם‬
‫המושאל זה קראו גם לשאר ערב ר"ח יום כפור‬
‫קטן עיי"ש‪ .‬ולפי זה עיקר אמירת יום כפור קטן‬
‫אינו אלא בכ"ט באב‪.‬‬
‫‬
‫(מנהג ישראל תורה‪ ,‬סימן תקפ"א ס"א)‬
‫ולא ההרים אלהיהם‪ ,‬אמר הכתוב דזהו דוקא‬
‫להדיוט‪ ,‬אבל לא תעשון כן לה' א‪-‬להיכם לקחת‬
‫אבנים מהרים האלה לגבוה‪ ,‬כי לשמים כן נאסרו‬
‫(פרשת דרכים‪ ,‬דרוש יד)‬
‫אף שמחוברים המה‪.‬‬
‫ובאת שמה וגו' והבאתם שמה (יב‪,‬ה‪-‬ו)‬
‫מסמיכות זו למדו חז"ל (חגיגה ד‪,‬ב) שטמא‬
‫פטור מהבאת עולת ראיה (דהיינו‪ ,‬שאינו חייב לשלוח‬
‫את עולת הראיה על ידי שליח ‪ -‬רש"י)‪ ,‬שכן נאמר‬
‫"ובאת שמה ‪ -‬והבאתם שמה"‪ ,‬כל שישנו בביאה‬
‫ישנו בהבאה‪ ,‬וכל שאינו בביאה אינו בהבאה‪.‬‬
‫לכאורה קשה טובא‪ ,‬למה נזקקו חז"ל ללימוד‬
‫זה‪ ,‬והלא ממילא אין חייב להביא קרבן אלא מי‬
‫שמקיים מצות ראיה‪ ,‬שנאמר "ולא יראו פני‬
‫ריקם"‪ ,‬וראיה זו היא בעזרה דוקא ולא בהר הבית‪,‬‬
‫והלא כל טמא אסור להכנס לעזרה‪ ,‬ואם נכנסו‬
‫הרי הם בכרת‪ ,‬ואם כן מכיון שאין הטמא נכנס‬
‫ואינו מקיים מצות ראיה‪ ,‬ממילא לא מתחייב כלל‬
‫בהבאת עולת ראיה?‬
‫וי"ל שמדובר בכהן טמא שנכנס כדי להקריב‬
‫קרבן ציבור‪ ,‬וכניסה זו מותרת שהרי טומאה‬
‫הותרה בציבור‪ .‬כהן זה התחייב לכאורה בקרבן‬
‫ראייה‪ ,‬שהרי בפועל נראה במקדש‪ ,‬אולם מן‬
‫הסמיכות בפסוק למדנו שהוא פטור‪ ,‬שכן צריך‬
‫להיות ראוי לביאה כדי להתחייב בקרבן ראיה‪,‬‬
‫אבל אם ראוי הוא לבוא רק מצד דין אחר‪ ,‬אינו‬
‫נחשב כראוי לענין חיוב הבאת "עולת ראיה"‪,‬‬
‫אלא הוא פטור‪.‬‬
‫עוד יש לומר‪ ,‬שמדובר באדם טהור‪ ,‬שביום‬
‫הראשון של הרגל התחייב להביא "עולת ראיה"‪,‬‬
‫אבל טרם הביא את הקרבן‪ ,‬וביום השני לרגל‬
‫נטמא‪ .‬יכולנו להעלות על דעתנו שאף שעתה הוא‬
‫טמא‪ ,‬יתחייב לשלוח את הקרבן על ידי אחרים‪,‬‬
‫שהרי כבר התחייב בכך מאתמול‪ ,‬אך חכמינו ז"ל‬
‫למדו מן הסמיכות בפסוק שפטור‪ ,‬כיון שצריך‬
‫שיהיה ראוי לביאה בשעת הבאת הקרבן‪.‬‬
‫‬
‫(טורי אבן)‬
‫ואכלתם שם לפני ה' א‪-‬להיכם ושמחתם בכל‬
‫נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו (טו‪,‬י)‬
‫אל הרה"ק ר' מרדכי דוב מהארנסטייפל‬
‫זצוק"ל נכנס פעם יהודי אחד שהיה מקודם גביר‬
‫ונעשה יורד רח"ל‪ .‬כשקרא הרה"ק את הפתקא‬
‫שלו נאנח מאוד‪ ,‬והוציא סכום גדול מאוד ונתן‬
‫להיהודי‪ .‬אח"כ שוב לקח הרה"ק את הפתקא‬
‫והתחיל לקרוא עוד הפעם‪ ,‬ושוב הוציא סכום‬
‫גדול ונתן להיהודי‪ .‬נענה היהודי וטען‪ :‬רבי‪ ,‬הלא‬
‫לא באתי עבור זה שהרבי יעניק לי כל כך‪ .‬השיב‬
‫לו הרה"ק‪ :‬כתוב בתורה נתון תתן לו ולא ירע לבבך‬
‫בתתך לו‪ ,‬פי' שתתן לו כל כך עד כדי שכבר לא‬
‫יכאב לך לבך מצרתו‪ .‬וסיים הרה"ק‪ :‬מה אעשה‪,‬‬
‫הלא עדיין הלב כואב לי מצרתך‪ .‬ולא נחה דעתו‬
‫של הרה"ק‪ ,‬עד שהיהודי נעתר ליקח ממנו את כל‬
‫(ילקוט מאורי אור)‬
‫המעות שהיו אז אצלו‪.‬‬
‫קריאת שמע ליל ש"ק ראה‬
‫משעה ‪21.52‬‬
‫*‬
‫סוף זמן ק"ש ש"ק ראה בבוקר‬
‫מג"א‪ - 9.31/9.06 :‬גר"א‪10.07 :‬‬
‫משלח ידכם (יב‪,‬ז)‬
‫ושמחתם לפני ה' אלקיכם ‪ -‬עבדו את ה'‬
‫בשמחה‪ ,‬כראוי לכל עובד מאהבה‪ .‬בכל משלח‬
‫ידכם ‪ -‬כי אז תצליחו את דרכיכם ואז תשכילו‬
‫(ספורנו)‪.‬‬
‫בפירושו של ה"ספורנו" אפשר להבין מה‬
‫שכתוב בפרשת כי תבוא (כח‪,‬כז) "תחת אשר לא‬
‫עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב‬
‫כל"‪ ,‬שבו ראינו כי נענשים על כך שלא עובדים‬
‫את ה' בשמחה‪ ,‬ולכאורה קשה‪ ,‬היכן היא האזהרה‬
‫שהעבודה צריכה להיות מתוך שמחה? אלא שלפי‬
‫ה"ספורנו" שביאר שה"ושמחתם" מתייחס למה‬
‫שנאמר לפני כן "לפני ה' א‪-‬להיכם"‪ ,‬כאילו נאמר‬
‫(המשך בעמוד ד)‬
‫מתוך לוח הקהלה‬
‫שבת פ' ראה‪ ,‬כ"ה מנחם־אב‪.‬‬
‫הדלקת הנרות‪( 20.47 :‬פלג המנחה‪)19.35 :‬‬
‫מפטירין "עניה סערה" (ישעיה נד) עד "כי פארך"‪,‬‬
‫מברכין חודש אלול "יהיה ביום החמישי וביום‬
‫הששי"‪"( ,‬דער מולד וועט זיין דאנערשטיג‬
‫ביינאכט‪ 10 ,‬אזייגער‪ 3 ,‬מינוטען און ‪ 6‬חלקים")‬
‫אין אומרים אב הרחמים‪ .‬במנחה אומרים צדקתך‪.‬‬
‫אבות פרק ה'‪.‬‬
‫מוצאי שבת‪( 22.00 :‬לשיטת ר"ת‪)22.16 :‬‬
‫יום ד' שפטים‪ ,‬כ"ט מנחם־אב‪ ,‬יום כיפור קטן‪,‬‬
‫אין נופלין על פניהם במנחה‪( .‬אף במקומות‬
‫שלא מסדרים יום כיפור קטן בכל ערב ראש‬
‫חודש‪ ,‬אמנם בערב ראש חודש אלול נהגו הרבה‬
‫לאומרו)‪.‬‬
‫א' דראש חודש‪ ,‬יום ה' פ' שפטים‪ ,‬ל' מנחם־אב‪.‬‬
‫נוהגין בו כבכל ראש חודש‪ ,‬שמונה־עשרה‪ ,‬יעלה‬
‫ויבא‪ ,‬חצי הלל‪ ,‬קריאת התורה ומוסף‪.‬‬
‫ב' דראש חודש‪ ,‬יום ו' פרשת שפטים‪ ,‬א' אלול‪.‬‬
‫שחרית ומוסף‪ ,‬נוהגין בו כבכל ראש חודש‪.‬‬
‫תקיעת שופר‪ ,‬בחודש אלול‪ ,‬בכל בוקר אחר‬
‫עלינו‪ ,‬תוקעין בשופר תשר"ת‪ ,‬ומתחילין אחר‬
‫תפלת מוסף דיום ב' דר"ח עד ערב ראש השנה‬
‫ולא עד בכלל‪.‬‬
‫מתחילים לומר "לדוד ה' אורי"‪ ,‬ואומרים אותו‬
‫בבוקר ובערב (יש נוהגין לאמרו במנחה ויש נוהגין‬
‫לאמרו במעריב) עד שמיני עצרת ועד בכלל‪.‬‬
‫יש אומרים מזמורי תהלים בכל יום על פי הסדר‬
‫כמנהגם (הסדר עיין במטה אפרים)‪.‬‬
‫שבת פ' שפטים‪ ,‬ב' אלול‪.‬‬
‫הדלקת הנרות‪( 20.33 :‬פלג המנחה‪)19.23 :‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬
‫‪1‬‬
‫וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך (ו‪,‬ח)‬
‫עובדות וסיפורים בענין מצות תפילין (ג)‬
‫השאיל התפלין‬
‫שמעתי מהרה"ח ר' משה פרנס‪ ,‬ששמע מזקינו‬
‫הרה"ק ר' אשר מאיר אב"ד באכניא שהיה נכד‬
‫להרה"ק מצאנז זי"ע‪ :‬מנהג זקינו הרה"ק מצאנז היה‬
‫ליתן לכל נכד תפלין על הבר מצוה‪ ,‬וכשנתן לר' אשר‬
‫מאיר אמר לו אני משאיל לך את התפלין‪ .‬וכשלשה‬
‫שנים אח"ז נסע פעם הרה"ק מצאנז אל 'קור ארט'‬
‫והגיע שם באמצע הלילה בשעה אחת ולא היה‬
‫יכול לילך להאכסניא שלו על כן נסע לבית מלון‪.‬‬
‫והבעה"ב נתן לו חדר על הקומה השני'‪ ,‬ובקומה‬
‫הראשונה היה שם פריצה אחת‪ ,‬וכידוע שהרה"ק‬
‫מצאנז קרא ק"ש בהתלהבות גדול והיה רגיל לומר‬
‫אז אני מאמין‪ ,‬וכשהתחיל לקרוא ק"ש דפק ברגליו‬
‫על רצפת הקרקע ועורר את הפריצה‪ ,‬והיא התחלה‬
‫לצעוק בקולות על שערר אותה מהשינה‪ .‬הבעה"ב‬
‫בא להרה"ק מצאנז ואמר לו סכנת נפשות היא‪ ,‬כי‬
‫היא פריצה גדולה ותלך לקבול עלי ואהיה מוכרח‬
‫לסגור הבית מלון‪ .‬ומיד חבשו את העגלה ונסעו‪,‬‬
‫ובתוך הבהלה שכחו התפלין‪ .‬ובבקר אמר הרה"ק‬
‫מצאנז לזקיני‪ :‬אשר מאיר השאלתי לך תפלין‪ ,‬עכשיו‬
‫תן לי אותם בחזרה‪.‬‬
‫ותמצית המעשה היה שהרה"ק מצאנז מעולם‬
‫לא התפלל בתפלין של אחרים‪ ,‬על כן השאיל אז את‬
‫התפלין לזקיני כדי שעכשיו שהיה נצרך לתפלין יהיה‬
‫לו תפלין משלו‪ ,‬ואח"כ החזיר לו הרה"ק מצאנז את‬
‫התפלין ואמר‪ ,‬עכשיו אני נותנם לך במתנה‪.‬‬
‫(שיח זקנים ח"א)‬
‫‬
‫שמר תם וראה ישר‬
‫הגה"ח ר' אלטר קופטשיק ז"ל כשלמד בבחרותו‬
‫בישיבת קישינוב‪ ,‬הזכיר פעם את עצמו לפני הרה"ק‬
‫ר' דוד מסקווירא זצוק"ל על שמירה שיוכל להפטר‬
‫מעבודת הצבא‪ .‬צוה לו הרה"ק שיתחיל להניח תפלין‬
‫דר"ת‪ ,‬אף שזה היה עוד קודם נישואיו‪ ,‬ואמר רמז‬
‫לזה דכתיב שמר תם וראה ישר‪ ,‬שישמור להניח‬
‫תפלין דר"ת ותפלין דרש"י‪ ,‬יש"ר אותיות רש"י‪ ,‬ועל‬
‫ידי זה אחרית לאיש שלום‪ ,‬יהיה לו שלום ושלוה‬
‫שלא יגייסו אותו לעבודת הצבא‪( .‬ילקוט מאורי אור)‬
‫בינו שנות דור ודור‬
‫כ"ה אב‬
‫תקנ"ה‪ :‬רבי יששכר בער מזלאטשוב ‪ -‬בת עיני‬
‫תקצ"ט‪ :‬רבי יעקב אורנשטיין ‪ -‬ישועות יעקב‬
‫כ"ו אב‬
‫תשל"ב‪ :‬רבי שלמה חיים פרידמאן ‪ -‬האדמו"ר‬
‫מסאדיגער‬
‫תשל"ט‪ :‬רבי יואל טייטלבוים ‪ -‬האדמו"ר מסאטמאר‬
‫‪ -‬דברי יואל‬
‫כ"ז אב‬
‫רבי יהושע חריף ‪ -‬רב דקראקא ‪ -‬מגיני‬
‫ת"ח‪:‬‬
‫שלמה‬
‫תרמ"ג ‪ :‬רבי נחום דוב בער פרידמאן מסאדיגער‬
‫תש"ב ‪ :‬רבי יהודה משה פתיה ‪ -‬בית לחם יהודה‬
‫כ"ח אב‬
‫תרנ"ד‪ :‬רבי נפתלי צבי יהודה בערלין ‪ -‬הנצי"ב‬
‫מוואלאז'ין‪ -‬העמק דבר‬
‫כ"ט אב‬
‫תרס"ט ‪ :‬רבי שמואל סאלאנט ‪ -‬רב דירושלים‬
‫תש"ב ‪ :‬הקדוש רבי מנחם מענדל אלטער ‪ -‬רב‬
‫דפאביאניץ‬
‫תשמ"ב‪ :‬רבי אליעזר זוסיא פארטוגאל ‪ -‬האדמו"ר‬
‫מסקולען‬
‫א' אלול‬
‫ג'תשכ"ח‪ :‬שמעיה ואבטליון‬
‫תנ"ד‪ :‬רבי שמואל אבוהב ‪ -‬דבר שמואל‬
‫תרמ"ד‪ :‬רבי חנוך העניך מאלעסק ‪ -‬לב שמח‬
‫תשי"א‪ :‬רבי ישראל פרידמאן מבאיאן‬
‫‪2‬‬
‫היסח הדעת‬
‫כבר ידוע אזהרת חז"ל שלא יסיח דעתו מן‬
‫התפלין ק"ו מציץ‪ ,‬על כן בהתפלל זמירות וברכות‬
‫ימשמש בתפלין כל שעה שלא יסיח דעתו מהם‬
‫ח"ו‪ ,‬והיה מעשה בתלמיד ותיק אחד של האריז"ל‬
‫שנפטר והלך לעולמו‪ ,‬לאחר כמה ימים ראה אותו‬
‫האריז"ל בחלום ושאל לו על מעמדו בעוה"ב‪ ,‬אמר‬
‫לו טוב מאוד רק בשביל דבר אחד דקדקו עמי קצת‪,‬‬
‫כשהייתי מגיע לתפלת למען לא ניגע לריק ולא נלד‬
‫לבהלה של ובא לציון הייתי מכוין שם ביותר כי היא‬
‫תפלה עצומה ומחמת הכיון הגדול הסחתי דעתי אז‬
‫מן התפלין‪ .‬ובזה ראה עונש המסיח דעתו מן התפלין‬
‫מחמת מחשבות זרות ח"ו‪ ,‬זולת בתפלת י"ח אז אין‬
‫צריך למשמש בהם‪ ,‬ויתפלל בכונה ואין לחשוש אם‬
‫יסיח דעתו מן התפלין בשביל הכונה כדאיתא בסודי‬
‫(אור צדיקים)‬
‫האריז"ל ע"ש‪.‬‬
‫זוהי מדריגה‬
‫על שני סיפורים אמר כ"ק האדמו"ר ה"אמרי‬
‫חיים" מויזניץ זצ"ל שהם עושים עליו רושם יותר‬
‫ממי שהחיה את המת‪ .‬א) הסיפור הידוע מהרה"ק‬
‫הרבי ר' מיכל'ע מזלוטשוב שאשתו נשכה את‬
‫הפיטם של האתרוג אחר שמישכן בעדו את תפיליו‪,‬‬
‫וקרא הרה"ק ואמר‪ :‬תפלין אין לי‪ ,‬אתרוג אין לי‪ ,‬האם‬
‫גם לא אקיים שמחת יו"ט‪ ,‬גיב מיר די וועש צו גיין‬
‫אין מקוה‪ ,‬והלך למקוה‪.‬‬
‫והסיפור השני‪ :‬מחסיד זקן שמצאו בתפיליו‬
‫פסול מעיקרא ויצא שהיה קרקפתא דלא מנח‬
‫תפלין עשרות שנים‪ .‬ואמר החסיד הרי הייתי יכול‬
‫עוד כמה שנים לברך ברכה לבטלה ולמות כן‪ ,‬עכשיו‬
‫שהקב"ה עזר לי שמהיום והלאה אניח תפלין‪ ,‬לא‬
‫אהיה בשמחה? ‪ -‬על סיפור זה הוסיף ה"אמרי חיים"‬
‫(אור חיינו)‬
‫זצ"ל‪ :‬ס'איז א מדריגה ‪.‬‬
‫ובמצות תפלין בפרט‪ .‬אמונה ‪ -‬על כי הקב"ה מוכיח‬
‫לנו את השגחתו הפרטית גם בעת הסתר פנים‬
‫שכזו‪ .‬ותפלין ‪ -‬שכן אנו יכולים ללמוד מכך על כחם‬
‫וסגוליותם‪ ,‬שהרי במקרה הנ"ל 'צועקים' התפלין‬
‫(עלינו לשבח ח"ב)‬
‫כביכול ומצביעים על שאירע ‪.‬‬
‫הבתים של בעל התניא‬
‫בספרו הקדוש "כתם אופיר"‪ ,‬בפסוק (אסתר‬
‫ח‪,‬טז) "ויקר" אלו תפלין (מגילה טז‪,‬ב)‪ ,‬כתב הרה"ק רבי‬
‫יצחק אייזיק מקאמרנא זי"ע‪ :‬ומענין ה"פוטרינוק"‬
‫שנותנין תחתיו לחיזוק‪ ,‬הוא כשר לכתחלה בלי‬
‫פקפוק וכו' וכן ראיתי לבתים של הגה"ק מו"ה רבי‬
‫זלמן בעל התניא‪ ,‬שהקדוש הזה היה מדקדק מאוד‬
‫בכל מצוה שיהיה בלי פקפוק כלל‪ ,‬והם עם פוטרינוק‬
‫לחזק‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫וסיפר איש מופלג ביראת השם‪ ,‬חסיד מפורסם‪,‬‬
‫ששאל להרה"ק מקאמרנא‪ :‬האיך ראה הבתים‬
‫של הגה"ק מו"ה רבי זלמן (כי לפי הנשמע נאבדו‬
‫מהעולם)? והשיב לו‪ ,‬כי בעת כתב ספרו הנ"ל והגיע‬
‫למקום הנ"ל‪ ,‬נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה‪ ,‬ובא‬
‫אליו הגה"ק מו"ה רבי זלמן‪ ,‬ותפלין בידו‪ ,‬והראה לו‬
‫שכך נעשו‪ ,‬וצוה לו לכתוב כן בספרו‪ .‬וסיים הרה"ק‬
‫מקאמרנא‪" :‬און פאר די וועלט‪ ,‬האב איך דאס‬
‫נישט געוואלט ארויסשרייבן‪ ,‬וכתבתי סתם שראיתי‬
‫(עשר קדושות)‬
‫הבתים"‪.‬‬
‫קשר התפלין‬
‫כשנסתלק הרה"ק מצאנז‪ ,‬בקש הרה"ק‬
‫משינאווא מאחיו הרה"ק רבי שלום אליעזר‬
‫מראצפערט להביא לפניו את תפיליו (הרה"ק‬
‫משינאווא היה מבוגר במ"ו שנים מאחיו הרה"ק‬
‫מראצפערט)‪ ,‬והבין רבי שלום אליעזר שבדעתו‬
‫לשנות צורת הקשר של התפלין שקיבל מאביו‬
‫הקדוש (כי היה לו בזה חילוקי דעות עם אביו)‪ ,‬ויען‬
‫לו שאביו הזהירו שאם ירצה מאן דהוא לשנות את‬
‫קשר התפלין לא יניחנו‪ .‬אמר לו הרה"ק משינאווא‬
‫שבטח נתכוין אביו באזהרתו הזאת עליו‪ ,‬ואם כן לא‬
‫(י"ג אורות ח"א)‬
‫יגע בהקשר‪.‬‬
‫אין לוחצים‬
‫הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק זצ"ל היה‬
‫נוהג בכריכת הרצועות בתפלין של יד כרך כל‬
‫הרצועה על צד אחד לא על הצד של היוד‪ ,‬ופעם כרך‬
‫בחור א' התפלין ולא ידע מזה וכרך על שני הצדדים‬
‫וקרא אותו רבי איציקל ואמר לו שיסלק הרצועות‬
‫מצד השני ואמר‪ :‬אויף א יוד דריקט מען נישט‪.‬‬
‫פחד ובושה‬
‫הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע אמר‬
‫פעם אחת‪" :‬בעת הנחת תפלין‪ ,‬יש לי יציאת הנפש‬
‫מפחד והבושה‪ ,‬שעל ראש כזה‪ ,‬אניח התפלין‬
‫(עשר עטרות)‬
‫הקדושים"‪.‬‬
‫פסול בתפלין‬
‫מספר הגר"י זילברשטיין‪ :‬כאשר מתרגשת‬
‫צרה על יהודי‪ ,‬חלילה‪ ,‬הוא מנסה לבדוק את כליו‪,‬‬
‫כדי לדעת בשל מה ובשל מי הרעה הגדולה הזו‪.‬‬
‫הגיע אלינו סיפור מזעזע שהתרחש בראשון לציון‪,‬‬
‫בעת הפיגוע שהיה שם בחורף תשס"ב‪ .‬אחד מ‪15-‬‬
‫האנשים מתושבי העיר שנהרגו בפיגוע‪ ,‬היה ישראל‬
‫שיקאר הי"ד‪ ,‬שהשאיר אחריו משפחה עם ילדים‪,‬‬
‫שביכו את האבידה הגדולה‪ .‬אביו‪ ,‬יבדל לחיים‪ ,‬ר'‬
‫יעקב שיקאר‪ ,‬יהודי שומר מצוות‪ ,‬שדאב במיוחד‬
‫את רצח בנו‪ ,‬הופנה על ידי אחד מרבני העיר ראשון‬
‫לציון ל'מכון פאר' של הרב ישראל יוד בבני ברק‪,‬‬
‫כדי לבדוק את התפלין שלו (של האב)‪ .‬והתוצאה‬
‫היתה מזעזעת‪ .‬אות הנו"ן במילה 'בניכם'‪ ,‬נכתבה‬
‫ללא ראש‪ .‬האבא שבא לקבל את התפלין‪ ,‬התעלף בו‬
‫במקום‪ ,‬ואחד מחברי המכון שהוא גם איש 'הצלה'‬
‫אץ לטפל בו‪.‬‬
‫עד מהרה התברר להרב ישראל יוד שהיתה לר'‬
‫יעקב סיבה טובה להתעלף‪ .‬הרמז היה כל כך שקוף‪,‬‬
‫שאם הוא לא היה מתעלף‪ ,‬לא היה מנוס מלומר‬
‫שיש לו לב של אבן‪' ...‬באותו לילה שבו התרחש‬
‫הפיגוע‪ ,‬סיפר האב‪ ,‬כאשר אנשי זק"א באו לטפל‬
‫בבן שלי‪ ,‬הי"ד‪ ,‬הם גילו שגופו היה ממש שלם‪ .‬רק‬
‫הראש נפגע מ‪ 3-‬רסיסים שחדרו לשם‪ ,‬והנה עכשיו‬
‫אתם מראים לי שבמלה 'בניכם'‪ ,‬נכתבה הנו"ן בלי‬
‫ראש' ‪- - -‬‬
‫לדידנו יש בכך חיזוק גדול באמונה בכלל‪,‬‬
‫‬
‫(אבות על בנים)‬
‫איפה השלישי?‪...‬‬
‫בואו ותשמעו כיצד מנצל יהודי את ה'ראש‬
‫היהודי' החכם שנתן לו בוראו‪ ,‬כדי להציל תפלין‬
‫מיד הגוים‪.‬‬
‫הרב אהרן זינגר‪ ,‬איש רעננה‪ ,‬מספר לנו‬
‫שבתקופה שלפני השואה עשו הגוים ביום השבת‬
‫פוגרום בעיירה שלו בחו"ל‪ .‬ביום ראשון שלאחר‬
‫השבת הנוראה‪ ,‬פגש גוי אחד את הרב זינגר ברחוב‪,‬‬
‫ובקש למכור לו זוג תפלין ששדד מאחד היהודים‪.‬‬
‫ראיתי שהתפלין שייכים לאחד מחבריי הטובים‪,‬‬
‫ורציתי להצילם מהגוי‪ ,‬אבל הוא דרש מחיר מופרז‬
‫ביותר‪ ,‬שלא היה באפשרותי להשיגו בשום אופן‪,‬‬
‫מספר הרב זינגר‪ .‬פניתי אל הקב"ה בתפלה‪ ,‬ובקשתי‬
‫ממנו שיתן לי חכמה ובינה כדי שאוכל לפדות את‬
‫התפלין‪ .‬והקב"ה שמע לתפילתו של הרב זינגר‪,‬‬
‫שפנה אל הגוי בשאלה 'תמימה'‪' :‬אני רואה כאן‬
‫רק שני תפלין‪ ,‬אחד של ראש ואחד של יד‪ .‬איפה‬
‫השלישי'?‪ ...‬הרשע‪ ,‬בשומעו את השאלה‪ ,‬פונה אל‬
‫הרב זינגר בתמהון‪ ,‬ואומר שבשקית התפלין היו רק‬
‫‪ 2‬תפלין‪ ,‬ואין הוא יודע על דבר נוסף שהיה כאן‪ .‬אבל‬
‫היהודי הפקח אינו מותר ואומר שבשקית התפלין יש‬
‫'חסרון' גדול מאוד‪ ,‬כיון שיהודים מניחים ‪ 3‬תפלין‪,‬‬
‫האחד על הראש ועוד שנים על‪ ...‬שתי הידים‪,‬‬
‫(המשך בעמוד ג)‬
‫פרקי אבות‬
‫א יידיש ווארט‬
‫כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים‬
‫ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים (פ"ה‬
‫מי"ז)‬
‫והקשו המפרשים הא אדרבה אם הוא‬
‫לשם שמים אין צריך להתקיים‪ ,‬כדיליף בגמרא‬
‫(קידושין ל‪,‬ב) מהפסוק (במדבר כא‪,‬יד) את והב‬
‫בסופה‪ ,‬דתלמידי חכמים העוסקים בתורה‬
‫ונעשים אויבים זה את זה אינם זזים משם עד‬
‫שנעשים אוהבים זה את זה? יש לומר עפ"י‬
‫מילתא דבדיחותא כי יש מחלוקת על ידי עסקי‬
‫עוה"ז ועל ידי קנאה שמקנא אחד לחבירו והוא‬
‫שנאה שתלוי בדבר שאין לו קיום‪ ,‬כי כל עניני‬
‫עוה"ז חולפים וכלים‪ ,‬לכן גם השנאה לא יוכל‬
‫להתקיים ובטל דבר בטלה השנאה‪ .‬אולם יש‬
‫פירוד לבבות ע"י עסקי שמים כמו שנוהג עתה‬
‫בעוה"ר רוב מחלוקת הוא על עסקי שמים‪ ,‬זה לא‬
‫במהרה ינתק כי תולין הדבר ביסוד ושורש חזק‬
‫ואינו דבר בטל‪ ,‬זה יותר גרוע ממחלוקת הראשון‬
‫כי הוא עולה עד לשמים ושומר נפשו ירחק מהם‬
‫כמטחוי קשת כי הוא כמו אש שורף‪.‬‬
‫וזה פירוש המשנה‪ :‬כל מחלוקת שהיא לשם‬
‫שמים היינו שהיצה"ר דבר בלבו שיקנא קנאת ה'‬
‫צב‪-‬אות והוא לשם שמים ‪ -‬זה סופה להתקיים‬
‫ובכל פעם יעלה יותר כיון דרוח רוח‪ .‬וכל מחלוקת‬
‫שאינה לשם שמים רק עבור עסקי עוה"ז והוא‬
‫דבר בטל ‪ -‬אין סופה להתקיים‪ ,‬להודיע שיותר‬
‫צריך להתרחק מזה אשר נדמה בעיניו שהוא‬
‫(עבודת הגרשוני)‬
‫לשם שמים‪.‬‬
‫בנים אתם לה' א‪-‬להיכם לא תתגדדו ולא תשימו‬
‫קרחה בין עיניכם למת (יד‪,‬א)‬
‫א ייד וואס זיין טאטע איז ל"ע נפטר געווארען‪,‬‬
‫דארף ער זיך נישט מתגודד זיין‪ ,‬ווייל ער איז נישט‬
‫געווארען פאר'יתום'ט‪ ,‬ער איז השם יתברך'ס א‬
‫קינד וואס לעבט אויף שטענדיג‪.‬‬
‫וקשרתם לאות (המשך)‬
‫וממילא לא שוה לו לקנות את התפלין הללו‪ .‬הסוף‬
‫היה שבעוד שהגוי דרש כאמור מחיר מופרז ביותר‪,‬‬
‫הצליח הרב זינגר לשכנעו שאף אחד לא יקנה את‬
‫התפלין הללו‪ ,‬בשל היעדרו של השלישי‪ ,‬והוציא‬
‫ממנו את שקית התפלין במחיר זול מאוד‪ ,‬ממש‬
‫(עלינו לשבח ח"ה)‬
‫פרוטות מעטות‪.‬‬
‫לימוד זכות‬
‫הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע היה ידוע האיך‬
‫שלימד זכות על כל יהודי באשר הוא‪ .‬פעם ביקר‬
‫אצלו הרב הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן מפוניביז'‬
‫ואמר למרן‪ ,‬היות שקרובה שעת הגאולה יש להכין‬
‫כמות גדולה של תפלין בשביל בני הקיבוצים שיחזרו‬
‫בתשובה‪ .‬תיקן מרן מיד את דבריו ואמר‪ :‬שצריכים‬
‫להכין תפלין דרבינו תם‪.‬‬
‫פעם ביקר אחד שלא היה מתנהג כדבעי‪ ,‬אמר‬
‫מאן דהוא אל מרן שהוא מכיר את הפושע ישראל‬
‫הזה שאינו מניח תפלין‪ ,‬ענה לו מרן מבעלזא ז"ל‪:‬‬
‫אין פרי מגדים שטייט פארקערט פון דיר (או"ח סי'‬
‫ל"ז) "הירא להניחם משום דבעי גוף נקי ושמא לא‬
‫יזהר בקדושתם כראוי לא הוי בכלל פושעי ישראל"‬
‫ער איז אודאי איינער וואס איז חושש שאין לו גוף‬
‫(בקדושתו של אהרן)‬
‫נקי‪.‬‬
‫הייתי מתיירא‬
‫שמעתי מידידי ותיק וחסיד‪ ,‬מוה"ר אברהם‬
‫גאטסמאן ז"ל יליד מונקאטש‪ ,‬שבא אליו איש כפרי‬
‫אחד ובישר לו שאביו ירש לו מעזבונו התפלין של‬
‫רבה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע‪ ,‬ולפשר שאלתו‬
‫מה יעשה בהם ויחיה‪ .‬עצתו אמונה שיוליכם אחר‬
‫כבוד למשכן קדשו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא‬
‫זי"ע‪ ,‬כשהגיע לביתו נאוה קודש חקרו ודרשו הגה"ק‬
‫מבעלזא כדי לודא שאכן הם של רבינו העט"צ‪,‬‬
‫וכשנתאמת אצלו הדבר בבירור‪ ,‬אמר לו שאלה‬
‫גדולה אליך בני‪ ,‬אם כבר הנחת תפלין אלו‪ ,‬אמר‬
‫אפשר לקבל בחנם את ה"שבת בשבתו"‬
‫דרך ה‪ E-mail-‬בכל מקום בעולם‪.‬‬
‫נא לפנות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‬
‫על הגר"י קמינצקי זצ"ל מסופר‪ ,‬שפעם ראו‬
‫תלמידיו תלמיד חכם ישיש כבן שמונים המניח‬
‫תפלין של רבינו תם‪ ,‬שאלו את רבם מדוע הוא אינו‬
‫מניח את התפלין הללו‪ ,‬השיב להם בדרך בדיחותא‪:‬‬
‫"כשאגיע לגילו של אותו איש‪ ,‬גם אני אניח"‪...‬‬
‫תלמידיו של הגר"י מספרים שכאשר הגיע לשנת‬
‫השמונים שלו‪ ,‬החל גם הוא להניח תפלין דר"ת‪ ,‬בגין‬
‫אותו משפט שיצא מפיו שלא יכול לשוב ריקם‪.‬‬
‫(דעת זקנים מבעלי התוספות)‬
‫לו הכפרי ברוב תמימותו‪ ,‬אכן כשנתתי תפלין שלי‬
‫להסופר סת"ם לבודקם כדי לעמוד על כשרותם‬
‫או אז הנחתי תפלין אלו‪ .‬הפטיר הגה"ק מבעלזא‬
‫לעומתו אני הייתי מתיירא להניחם‪ ,‬מפני שזקיני הק'‬
‫העיד עליו שמיום ה' אחר הצהריים אינו רואה מפני‬
‫קדושת השבת הממשמש ובא 'אני הייתי מתיירא‬
‫(ילקוט עטרת צבי)‬
‫להניח תפלין כאלו!'‬
‫אל תגע בו יד‬
‫סיפר הרה"צ מוהר"ר בן ציון יהודה לייב‬
‫טווערסקי זצ"ל מעשה ששמע מפי בעל העובדא‬
‫עצמו שהיה אחד מהרבנים החשובים ברוסיא והיו‬
‫לו תפלין שנכתבו ע"י הרה"ק בעל אור פני משה‬
‫מפשעווארסק זי"ע‪ ,‬ובעת בדיקתם מצא הסופר‬
‫אות אחת שנראית כאילו שנפסקה ובקשו הרב‬
‫שיוסיף עליה דיו לתקנה כדי שלא תפסל לגמרי‪ ,‬אך‬
‫הסופר מיאן להעביר בקולמסו על גבי כתב הרה"ק‬
‫מפשעווארסק‪ .‬פנה הרב אל סופר אחר‪ ,‬אך גם‬
‫הלה מיאן‪ .‬הרב בראותו שהסופרים נמנעים מלגעת‬
‫בכת"י הרה"ק מפשעווארסק‪ ,‬פנה לסופר אחר מבלי‬
‫לגלות לו מי כתבם‪ .‬כשטבל הסופר קולמסו בדיו‬
‫והושיט ידו לתקנה נפל לפתע על הפרשה ספר אחד‬
‫מארון הספרים שעמד סמוך לשלחן‪ ,‬העומדים סביב‬
‫נבהלו אך כשהרימו את הספר נכחו לראות שסר‬
‫כל האבק מן הפרשה ונתגלה שלא היה נפסק כלל‪,‬‬
‫ומה גדל תמהונם שכשבקשו להחזיר הספר למקומו‬
‫ראו שלא היה זה ספר אחר מאשר הספה"ק אור פני‬
‫משה להרה"ק מוהר"מ מפשעווארסק זי"ע‪.‬‬
‫‬
‫נדפס על נייר‬
‫‪Natuurvriendelijk - arm aan chloor‬‬
‫(ילקוט צורת האותיות)‬
‫מתמלא יראה‬
‫הרה"ק מלעכוויטש זצ"ל הראה להרה"ק ר'‬
‫אשר מסטאלין שני קוויטלאך‪ ,‬אחד מר' נחום שוחט‬
‫שכתב שכשמניח התפלין של יד הוא מתמלא כל כך‬
‫יראת השם עד שאינו יכול להניח את השל ראש‪,‬‬
‫ואחד מהקוברינער זצ"ל שכתב שה' יעזור לו שיוכל‬
‫(בית אברהם)‬
‫לעת זקנתו לשבר את קשה ערפו‪.‬‬
‫בקשת הרבינו תם‬
‫סיפר הרה"ג ר' שמואל טרויבע נ"י‪ ,‬בשם אביו‬
‫הרה"ח ר' אפרים ז"ל‪ ,‬שבהיותו משב"ק אצל מרן‬
‫מהר"א מבעלזא זצ"ל‪ ,‬טעה פעם והגיש למרן להנחת‬
‫תפלין‪ ,‬את תפלין דר"ת במקום תפלין דרש"י‪ .‬וכאשר‬
‫גלה זאת‪ ,‬היתה לאביו עגמת נפש גדולה‪ ,‬הרגיעו‬
‫מרן ואמר‪ :‬רבינו תם האט זעך אויס געבעטען שכל‬
‫יהודי המניח גם תפלין דר"ת‪ ,‬יטעה פעם בחייו ויברך‬
‫(דבר חן)‬
‫בטעות על תפלין דר"ת‪.‬‬
‫בקשת מחילה‬
‫פעם היה הרה"ק רבי דוד משה מטשארטקוב‬
‫זי"ע חולה‪ ,‬וכשחלץ תפיליו אחרי תפילתו נתנם‬
‫למשמשו לכרכם כי היה תש כח מאד רח"ל‪ ,‬ובשעת‬
‫מעשה בקש מקודם "סליחה" מהתפלין ואמר‪:‬‬
‫תפלין! אני מבטיח לכם דברצות השם כשאשוב‬
‫לבריאותי אכרוך אתכם לבדי‪ ,‬אבל עכשיו אין לי‬
‫(נר ישראל)‬
‫כח‪.‬‬
‫ככל היוצא מפיו יעשה‬
‫גדולי ישראל שבכל הדורות ידעו את החשיבות‬
‫הכבירה שיש לכל מלה היוצאת מפיהם‪ ,‬ולעתים‬
‫ בשל מלה אחת כזו ‪ -‬גזרו על עצמם גזירות לכל‬‫חייהם‪.‬‬
‫(טובך יביעו ח"ב)‬
‫‬
‫מדריגות הצדיקים‬
‫עובדא הוי בהרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק‬
‫זי"ע‪ ,‬שפעם ראו תלמידיו שנמנע הוא מלהניח תפלין‬
‫דר"ת למשך מספר ימים‪ .‬על תמיהתם אמר להם‪,‬‬
‫שהיות דנפסק בשו"ע (סימן לד סעיף ב) שרק יראי‪-‬‬
‫שמים יניחו את התפלין דר"ת‪ ,‬והנה באחד הלילות‬
‫בשעה מאוחרת דפק אחד על חלון ביתו וחרה לו‬
‫קצת על שמפריעים לו באישון ליל‪ ,‬אך כשפתח‬
‫החלון נוכח שהיה זה הזכרה למקשה לילד‪ ,‬ואח"כ‬
‫התבונן‪ ,‬שאילו היתה זאת בתו שהיתה מקשה לילד‪,‬‬
‫וכי לא היה ברצונו לעזור לה אף באמצע הלילה? ומה‬
‫נשתנתה בתו מבת ישראל אחרת? ולכן אמר לעצמו‬
‫שאינו ראוי להניח תפלין דר"ת‪ ,‬הואיל ואינו מרגיש‬
‫(שיחות ישרים)‬
‫בצער הזולת כצערו‪ .‬‬
‫מסופרו של הבעש"ט‬
‫הרה"ק מהר"ם מענדל מקאסוב ז"ל ירש מאביו‬
‫שני מרגליות טובות ואלו הן "שתי זוגות תפלין"‬
‫דרש"י ור"ת‪ ,‬שהיה למר אביו ז"ל מכתיבת יד הרה"ק‬
‫מו"ה צבי סופר ז"ל שהיה הסופר של מרן הבעש"ט‬
‫ז"ל (ונזכר בס' שבחי הבעש"ט ובס' משנת אברהם על דיני‬
‫סת"ם)‪ .‬ואחרי מותו נפלו בירושה לבנו הה"ק מו"ה‬
‫דוד מזאבלטוב ז"ל בעל צמח דוד עה"ת‪ .‬ואחרי‬
‫מותו נפלו התפלין של רש"י בגורלו של בנו הרה"צ‬
‫ר' יחיאל מיכל האגער ז"ל מסטריזיניץ‪ .‬ושל ר"ת‬
‫נפלו בגורלו של בנו הה"צ מו"ה יעקב ז"ל אבד"ק‬
‫זאבלטוב‪ .‬ושאל הה"צ ר' יחיאל מיכל ז"ל את חותנו‬
‫זקנו הגה"ק מרן ר' שלום רוקח ז"ל אבד"ק בעלז‪,‬‬
‫אם יניח תפלין הללו‪ ,‬והשיב לו אם תרגיש אצלך‬
‫שביכולתך להניח התפלין של זקנך הק' אז תניחם‪.‬‬
‫ולא הניחם כל ימיו‪ ,‬כי לא הרהיב עוז בנפשו לומר‬
‫שירגיש שביכולתו להניחם‪ .‬והתפלין הללו הם‬
‫כעת תחת יד בנו הה"צ ר' שלום האגער (שי') ז"ל‬
‫מסטריזיניץ‪ ,‬והוא אמר שיש סברא שהתפלין הללו‬
‫הניחם גם הבעש"ט לפרקים‪.‬‬
‫וגם הה"צ ר' יעקב ז"ל הנז' לא היה מניח תפלין‬
‫דר"ת האלה‪ ,‬רק פעם אחת בערב יו"כ קידש עצמו‬
‫למאוד‪ ,‬והניח תפלין האלה‪ ,‬ובאותה שנה נסתלק‬
‫ר"ל‪ .‬והתחרט על שהניח תפלין האלה‪.‬‬
‫(אבן שתיה פ"א‪,‬ט)‬
‫‬
‫ד' אמות של הלכה‬
‫אין לסמוך על שורות אלו כשנוגע למעשה‪ ,‬שכידוע אין הנידון דומה תמיד‬
‫לראיה‪ ,‬וגם לפעמים יש עוד דעות בפוסקים‪ ,‬וע"כ תמיד יש להתייעץ עם‬
‫מורה מוסמך‪.‬‬
‫המערכת‬
‫שאלה‪:‬‬
‫אם זקן שהגיע לשבעים שנה יברך‬
‫שהחיינו‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫לדעתי אין להוסיף דברים חדשים וברכות‬
‫חדשות שלא נמצא בש"ס‪ ,‬ואין זה דומה לקנה‬
‫בית חדש וכלים חדשים דמבואר בש"ס ברכות‬
‫(נד‪ ,‬א) ושו"ע או"ח סימן רכ"ג דמברך שהחיינו‪,‬‬
‫דהתם ההנאה מוכנת מכאן ולהבא‪ ,‬אבל לענין‬
‫הזקנה אין ההנאה מוכנת מכאן ולהבא‪ ,‬דאדרבה‬
‫ימי הזקנה ימי הרעה הם כמו שכתוב בקהלת‪,‬‬
‫וכיון שלא נמצא בש"ס לברך על זה אין מברכין‬
‫(שו"ת מהרש"ג ח"ד סי' מ"ט‪,‬‬
‫כנ"ל‪.‬‬
‫‬
‫להג"ר שמעון גרינפעלד אבד"ק סעמיהאלי)‬
‫‪3‬‬
‫מפנינים יקרים (המשך)‬
‫"ושמחתם לפני ה' א‪-‬להיכם"‪ ,‬הרי האזהרה‬
‫שצריך לקיים את המצוות מתוך שמחה נאמרה‬
‫(דרכי חיים)‬
‫בפסוק זה‪.‬‬
‫לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך וגו' (יב‪,‬יז)‬
‫רבי יהושע בן קרחה אומר‪ ,‬יכול אתה אבל‬
‫אינך רשאי (רש"י)‪.‬‬
‫ולמה הוציא הכתוב את האיסור בלשון "לא‬
‫תוכל"? אלא ללמד בא שיהיו כל הדברים שאין‬
‫אדם רשאי כאילו אינו יכול‪ .‬כי כמו הדבר שאינו‬
‫יכול לעשותו אם מפני כובד המשא ואם מפני‬
‫ריחוק המקום‪ ,‬דבר זה אינו מעלהו במחשבתו‬
‫כלל‪ ,‬כן יהיו אצלו הדברים שאינו רשאי לעשות‬
‫(תורת חיים)‬
‫על פי התורה הק'‪.‬‬
‫השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם‬
‫מפניך וגו' לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את‬
‫אלהיהם ואעשה כן גם אני‪ .‬לא תעשה כן לה'‬
‫א‪-‬להיך (יב‪,‬ל‪-‬לא)‬
‫לכאורה תמוה‪ ,‬שאחרי שיראו שנשמדו הגוים‬
‫האלה‪ ,‬יבוא מי שיאמר "אעשה כן גם אני"? גם‬
‫קשה הלשון "לא תעשה כן לה' א‪-‬להיך"‪ ,‬וכי בזה‬
‫עושין דבר מה לה'‪ ,‬והלא אמר הכתוב (איוב לה‪,‬ו)‬
‫אם חטאת מה תפעל בו?‬
‫ונראה לומר בכונת הכתוב שבא להזהיר שלא‬
‫יעלה על דעת בני ישראל לחפוץ לעבוד את השי"ת‬
‫באותם אופנים ומנהגים שנהגו האומות לעבוד‬
‫ע"ז‪ ,‬וכמו שרואים בדורנו באותן הרחוקים מיראת‬
‫ה' שבונים בתי כנסיות באופן שהאומות בונים‬
‫בית הטומאה ומכניסים כלי שיר כמותם‪ ,‬אוי לה‬
‫לאותה בושה‪ .‬וזה שאמר הכתוב‪ ,‬שלא תאמר‬
‫"איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה‬
‫כן גם אני"‪ ,‬שיהא נראה בעיניך מנהגיהם ותעשה‬
‫כן גם אתה לעבוד בזה את ה'‪ ,‬לכן מזהיר הכתוב‬
‫"לא תעשה כן לה' אלקיך"‪ ,‬שלא תעבוד את ה' כן‪,‬‬
‫"כי כל תועבות ה' אשר שנא עשו לאלהיהם"‪ ,‬כי‬
‫כל דרכיהם ומנהגיהם מתועבים ומאוסים בעיני‬
‫(דברי אברהם)‬
‫ה'‪( ,‬ועיין גם ברמב"ן כאן)‪.‬‬
‫אחרי ה' א‪-‬להיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו‬
‫תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון‬
‫(יג‪,‬ה)‬
‫אותם הדברים נאמרו בעצם גם בפרשה‬
‫הקודמת‪ ,‬בלשון יחיד‪" :‬את ה' א‪-‬להיך תירא אותו‬
‫תעבוד ובו תדבק" (י‪,‬כ)‪ ,‬ולמה איפוא חזרה תורה‬
‫ואמרה זאת כאן בלשון רבים?‬
‫וי"ל‪ ,‬אם בימים כתקונם מסוגל כל אחד‬
‫להיות ירא שמים ועובד השם ביחידות‪ ,‬הרי‬
‫בזמן שיש מסיתים ומדיחים בעולם‪ ,‬אין בכחו‬
‫של היחיד לפעול מאומה‪ ,‬אלא מן ההכרח שיוצר‬
‫מכל היחידים כח רבים מלוכד כדי להתגונן מפני‬
‫ההסתות וההדחות‪ .‬לפיכך‪ ,‬כאן בפרשה המדברת‬
‫בהדחתו של נביא שקר‪ ,‬חוזרת התורה ואומרת‬
‫אותם הדברים בלשון רבים‪ ,‬לפי שאז חייבים‬
‫היחידים להתלכד יחד‪ ,‬למען יוכלו לקיים‪" :‬אתו‬
‫תיראו ואת מצותיו תשמרו ואותו תעבדו ובו‬
‫(אמרי אמת)‬
‫תדבקון"‪.‬‬
‫ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש‬
‫(יג‪,‬יז)‬
‫אם יכולה היתה עיר שלמה להכשל בעבודה‬
‫זרה‪ ,‬הרי סימן הוא זה כי אנשים היו שטופים‬
‫רק בעניני רוחי ממון ולא נתנו דעתם על כל ענין‬
‫נעלה מזה‪ .‬על כן נטמטם לבם כל כך עד כי נוח‬
‫היה להדיחם‪ .‬ממילא ראוי גם הונם ורכושם‪ ,‬אשר‬
‫(אבני אזל)‬
‫גרמו לידי כך‪ ,‬להשמד כולו באש‪.‬‬
‫וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק‬
‫‪Periode: vanaf 02 t.e.m. 24 augustus‬‬
‫‪open‬‬
‫‪open‬‬
‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬
‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬
‫‪open‬‬
‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬
‫‪wo en vr: 10:00-14:00, do: 12:00-17:00‬‬
‫‪ma en woe: 10:00-13.00, don: 10:00-13.00 en‬‬
‫‪16:00-18:00, vr: 10:00-12:30‬‬
‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬
‫‪ma en woe: 10:00-13.00, don: 10:00-13.00 en‬‬
‫‪16:00-18:00, vr: 9:00-12:30‬‬
‫‪Mercatorstraat 20‬‬
‫‪Terliststraat 1‬‬
‫‪Provinciestraat 206‬‬
‫‪Mercatorstraat 40‬‬
‫‪Lange Kievitstraat 64‬‬
‫‪gesloten 02/08 t/m 23/08‬‬
‫‪Producten worden geleverd aan winkels‬‬
‫‪4‬‬
‫‪GOTTESFELD‬‬
‫‪HEIMISCHE‬‬
‫‪KLEINBLATT‬‬
‫‪LAROMME‬‬
‫‪STEINMETZ‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪Beenhouwerijen:‬‬
‫‪ BERKOWITZ‬‬
‫‪Isabellalei 9‬‬
‫‪ DRESDNER‬‬
‫‪Simonsstraat 10‬‬
‫‪ MOSZKOWITZ‬‬
‫‪Lange Kievitstraat 47‬‬
‫‬
‫‪Gevogeltehandelaars:‬‬
‫‪ FRESH PACK‬‬
‫‪tel: 03/281.72.34‬‬
‫ ‪ MANDELOWITZ‬‬
‫‪Isabellalei 96‬‬
‫‬
‫‪Isabellalei 50/ Hovenierstraat 42‬‬
‫‪gesloten 02/08 t/m 16/08‬‬
‫‪Lge Herentalsestr. 70‬‬
‫‪open‬‬
‫‪Lge Kievitstraat 52‬‬
‫‪open‬‬
‫ ‪Pl. en Moretuslei 10‬‬
‫‪open‬‬
‫‪Lange Leemstraat 138‬‬
‫‪gesloten 29/07 t/m 18/08‬‬
‫‪Lge Herentalsestr. 58‬‬
‫‪vanaf 02/08 t/m 23/08 open tussen 17:30-21:00‬‬
‫‪gesloten 02/08 t/m 24/08‬‬
‫‪gesloten 31/07 t/m 19/08‬‬
‫‪gesloten 02/08 t/m 16/08‬‬
‫‪don. 06/08 en 13/08 open tussen 9.00-14.00‬‬
‫‪gesloten 04/08 t/m 18/08‬‬
‫‪Bakkerijen:‬‬
‫‪Restaurants:‬‬
‫‪AL HAËSH‬‬
‫‪BLUE LAGOON‬‬
‫‪HOFFY’S‬‬
‫‪MAMA MIA‬‬
‫‪PASTERSNACK‬‬
‫‪TIME OUT‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪Viswinkels:‬‬
‫‪ BERNSTEIN‬‬
‫‪Simonsstraat 16‬‬
‫ ‪ DAGIM‬‬
‫‪Mercatorstraat 70‬‬
‫‪ HOFFMAN‬‬
‫‪Lge Kievitstraat 85‬‬
‫‬
‫‪ KORNIK‬‬
‫‪Isabellalei 33‬‬
‫‪Zuivelhandel:‬‬
‫‪ HERCZL & GOLD Provinciestraat 216‬‬
‫‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬
‫ממך המקום וגו' (יד‪,‬כד)‬
‫יש לדקדק מה שכופל ואומר "כי ירבה ממך‬
‫הדרך" ‪" -‬כי ירחק ממך המקום"?‬
‫ונראה לומר כי הנה בעבודת השי"ת נאמר‬
‫כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו‪,‬‬
‫ומי שמרגיש שעבודת ה' היא אצלו יגיעה כבידה‪,‬‬
‫סימן הוא כי רחוק הוא מהשי"ת‪ ,‬כי אם היה קרוב‬
‫לה' באהבה רבה אז לא היה מרגיש שום טורח‬
‫ועמל‪ .‬וזה שאמר הכתוב "וכי ירבה ממך הדרך כי‬
‫לא תוכל שאתו"‪ ,‬שיהיה עליך הדבר לעול ולמשא‪,‬‬
‫אז ראיה הוא "כי ירחק ממך המקום"‪ ,‬שרחוק‬
‫(אלשיך הק')‬
‫אתה מהמקום ב"ה מהשי"ת‪.‬‬
‫השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר וגו'‬
‫ורעה עינך באחיך האביון (טו‪,‬ט)‬
‫מהו הלשון "דבר עם לבבך"?‬
‫יש לבאר‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל (בבא בתרא י‪,‬א)‪:‬‬
‫"כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה‬
‫זרה"‪ ,‬והביאור הוא שהרי אדם זה רואה מה‬
‫שכתוב בתורה‪" :‬כי בגלל הדבר הזה יברכך וגו'"‪,‬‬
‫ושנוי בנביאים‪" :‬הלוא פרוס לרעב לחמך וגו'"‪,‬‬
‫ומשולש בכתובים‪" :‬וצדקה תציל ממות רודף‬
‫צדקה וחסד ימצא חיים"‪ ,‬וכן יודע מה שדרשו‬
‫חז"ל במעלות הצדקה‪ ,‬ואם למרות כל אלה הוא‬
‫מעלים עיניו‪ ,‬הרי מורה הוא שאינו מאמין בתורה‬
‫ובנביאים ובכתובים ובדברי חז"ל‪ ,‬ואינו מאמין‬
‫לא בשכר ולא בפורענות‪ ,‬ואם כן הרי הוא ככופר‬
‫וכאילו עובד עבודה זרה‪ .‬ולמה רק "כאילו"? זאת‬
‫משום שבכל זאת יש הבדל‪ :‬כי בעוד שבעבודה‬
‫זרה אפילו מחשבה רעה מצטרפת‪ ,‬הרי בצדקה‬
‫אינו נחשב כעבודה זרה אלא כאשר ידבר גם כן‪,‬‬
‫וזאת למדנו מן הפסוק שלפנינו‪" :‬פן יהיה דבר עם‬
‫לבבך בליעל" ‪ -‬גם "דבר" וגם "עם לבבך"‪.‬‬
‫‬
‫(החיד"א בשם רבי חיים ויטאל)‬
‫תורנות בתי מרקחת‬
‫שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא‬
‫)‪Weekenddienst (tot 22 uur‬‬
‫‪van vrijdagmorgen 14 augustus - 9.00u.‬‬
‫‪tot zondagavond 16 Augustus - 22.00u.‬‬
‫‪Peys, Pothoekstraat 12‬‬
‫‪236.02.42‬‬
‫‪Waelput, Mechelsesteenweg 181239.24.38‬‬
‫‪Godelaine, Berkenlaan 85‬‬
‫‪827.09.23‬‬
‫*‬
‫‪):‬ליל ש"ק( ‪Na 22u. op 14 augustus‬‬
‫‪Waelput, Mechelsesteenweg 181‬‬
‫‪Apotheek Zuid, Amerikalei 82‬‬
‫*‬
‫)‪Weekdienst (tot 22 uur‬‬
‫‪van maandagmorgen 17 Augustus - 9.00u.‬‬
‫‪tot donderdagavond 20 Augustus - 22.00u.‬‬
‫‪Peys, Pothoekstraat 12‬‬
‫‪236.02.42‬‬
‫‪Waelput, Mechelsesteenweg 181239.24.38‬‬
‫‪Van Reeth, Grote Steenweg 241 239.31.28‬‬
‫‪Godelaine, Berkenlaan 85‬‬
‫‪827.09.23‬‬
‫*‬
‫)‪Na 22u.: 0900-10500 / 10512 (0.45¤ per min.‬‬
‫‪HATZOLOH - 03.289.00.00‬‬
‫הצלה‪:‬‬
‫שמירה‪SHMIRA - 03.218.91.00 :‬‬
‫מלב ללב‪HULPLIJN - 03.232.22.27 :‬‬
‫בקור חולים‪BIKUR CHOLIM - 0.32.33.34.35 :‬‬
‫שידוך‪-‬ליין‪SHIDDUCH LINE - 03.230.77.70 :‬‬
‫שלוה‪SHALVA - 03.239.88.57 :‬‬
‫חברים‪CHAVERIM - 03.80.80.424 :‬‬
‫גמ"ח תרופות‪Albertstraat 44 :‬‬
`