הפקעת הקרקעות בימין משה: שקיפות ומשילות/ עמיחי

‫הפקעת הקרקעות בימין משה – שקיפות ומשילות‬
‫מאת‪ :‬אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫זהו סיפורה של שכונת ימין משה‪ ,‬כפי שלא מוכר היום לרבים‪ .‬בשנת ‪ ,8691‬חתם שר האוצר על צו‬
‫הפקעה‪ ,‬שהפקיע את הקרקעות בשכונת ימין משה בירושלים‪ .‬אחת השכונות הותיקות‪ ,‬מבין השכונות‬
‫הירושלמיות הראשונות של מחוץ לחומות‪ ,‬הופקעה מבעליה‪ ,‬ופונתה מדייריה‪.‬‬
‫הדבר אפשר להרוס בתים ישנים‪ ,‬לשפץ‪ ,‬ולבנות בתים חדשים‪ ,‬אליהם נכנסו דיירים חדשים‪.‬‬
‫האוכלוסייה החדשה בשכונה לא דמתה במאומה לאוכלוסיית המפונים‪ .‬בעלי הקרקעות שהופקעו היו‬
‫אנשי היישוב הישן וצאצאיהם‪ ,‬בעלי זיקה דתית‪ ,‬אנשים של תורה ושל עמל‪ .‬דיירי המשנה שהתגוררו‬
‫בשכונה היו אנשים קשי יום‪ ,‬ועולים חדשים מתורכיה‪ .‬לעומתם‪ ,‬הדיירים החדשים שנכנסו לשכונה היו‬
‫בעלי אמצעים‪ ,‬מיליונרים מחו"ל ומקורבים‪.‬‬
‫במאמר זה‪ ,‬ננסה להתחקות אחר פרשה זו‪ ,‬מופלאה ומטרידה כאחד‪ .‬נעיין במסמכים השונים המתעדים‬
‫את הפעולות השונות של השלטונות‪ :‬בממשלה‪ ,‬בעירייה ובחברה לפיתוח מזרח ירושלים שהייתה‬
‫אחראית על אכלוס השכונה מחדש‪ .‬ננסה להבין איך קרם עור וגידים רעיון שכזה‪ ,‬להפקיע קרקעות‬
‫מאנשים שהחזיקו בהן שנות דור‪ ,‬ולהעבירם לבעלי ממון ומקורבים‪ ,‬ללא שום סיבה מוצדקת הנראית‬
‫לעין‪ .‬נראה כיצד התנהל כל ההליך‪ ,‬ננסה להבין את מניעי הגורמים הרלוונטיים ואת דרכי פעולתם‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬נבחן את התמודדות המפונים‪ ,‬בראש ובראשונה במאבק המשפטי שלהם כנגד רוע הגזרה‪,‬‬
‫ננסה להבין תהליכים שעמדו מאחורי המשפט עצמו בהתנהלות של הגורמים השונים במשפט‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נדון בהרחבה בהשלכות השונות של הפינוי‪ ,‬בביקורות הפורמאליות‪ ,‬בדיווחים של כלי‬
‫התקשורת ובדיון הציבורי שהתפתח בעקבות הפרשה באותה התקופה‪.‬‬
‫ננסה לסקור בקצירת האומר‪ ,‬קצת מן הרקע ההיסטורי של השכונה מבחינה ביטחונית וכלכלית לאורך‬
‫המלחמות וביניהן‪ .‬מבט זה יאפשר לנו להתייחס להפקעה בהקשרה הנכון‪ .‬במהלך המאמר‪ ,‬ננסה לעמוד‬
‫על הקשר בין העוול המיוחד שנגרם בהפקעה לבין ההתנהלות של המדינה והשמירה על הכללים‬
‫והחובות שהמדינה מחויבת לפעול על פיהן‪ .‬העקרונות החשובים של השמירה על טוהר המידות‪ ,‬מניעת‬
‫שחיתות ואיסור משוא פנים הם אבני הדרך הבסיסיות בכל מעשה ציבורי‪ .‬רק באמצעות השקיפות‪,‬‬
‫הגילוי והפומביות ניתן לממש עקרונות אלו‪.‬‬
‫סיפורה של השכונה‪ ,‬היווה שערורייה בעת התרחשותו ובשנים שלאחריו‪ ,‬אולם נראה כי נשכח כיום‬
‫מליבותיהם של אנשי ירושלים‪ .‬במחקרנו זה ניקרה בנו רבות השאלה האם אירוע זה היה יכול להישנות‬
‫‪ 1‬עמיחי פישמן הינו עו"ד במשרד כבירי‪-‬נבו ושות'‪ .‬אביעד איגרא הינו דוקטורנט ומנחה בקליניקה לגישור וליישוב סכסוכים‬
‫בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬המאמר מבוסס על עבודה של המחברים שהוגשה במסגרת הלימודים לתואר‬
‫שני באוניברסיטת בר‪-‬אילן במסגרת סמינר ההיסטוריה של מערכת השיפוט בישראל‪ .‬תודתנו נתונה למנחה הסמינר ד"ר נתן‬
‫ברון על ההנחיה והעזרה בכתיבה‪ ,‬ולאישים המכובדים ששוחחו עמנו ובכך סייעו לנו רבות‪ :‬עו"ד מנחם ינובסקי‪ ,‬פרופ'‬
‫אליעזר יפה והעיתונאי דב גניחובסקי‪ .‬כבוד השופט יצחק מילנוב אשר קיבל אותנו בלשכתו בבית משפט השלום בירושלים‬
‫ואירח אותנו בכבוד רב‪ .‬בנוסף לסיועו הרב במסגרת הסמינר הוא אף הקדיש לנו מזמנו לצורך סיור היסטורי ומפורט בבית‬
‫המשפט על אולמו תיו וחדריו השונים‪ .‬כמו כן תודתנו לד"ר זהבה בן‪-‬דב ששוחחה איתנו ופתחה בפנינו את ביתה‪ ,‬ואת‬
‫הארכיון הפרטי שברשותה‪ .‬תודה מיוחדת למר שמעון כהן שסייר עמנו בשכונה ועזר לנו ללמוד ולהכיר את ימין משה‪ ,‬אנשיה‬
‫ואתריה‪.‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫במדינת ישראל גם בימינו אנו‪ .‬אנו מקווים כי העלאת סיפור זה אשר איננו נתפס בשנות ה‪ 0,222-‬יעורר‬
‫את לבבות הקוראים‪ ,‬והעובדה כי כל דברינו מגובים במסמכים ותיעודים נותנת לנו תקווה כי סיפורים‬
‫אלו לא יחזרו על עצמם במדינת ישראל‪ .‬לו יהי‪.‬‬
‫הקמת שכונת ימין משה‬
‫אדמות משכנות שאננים וימין משה נרכשו על ידי משה מונטיפיורי בשנת ‪ 8111‬מכספים של הקרן‬
‫‪2‬‬
‫”‪ “Holy Land Appeal Fund‬אשר מונטיפיורי היה אפוטרופסה של קרן זו‪ .‬בשנת ‪ 8181‬ובמלאת ‪62‬‬
‫שנה למונטיפיורי הוקמה "קרן מזכרת משה" אשר מטרתה הייתה להנציח את גדולתו של משה‬
‫מונטיפיורי ל מזכרת עולמים וזאת כפי שהוחלט על ידי ועד הקרן ייעשה באמצעות צדקה להטבת מצבם‬
‫של היהודים בארץ ישראל על ידי עבודת אדמה‪ ,‬מלאכה‪ ,‬מסחר ובנייה ולא באמצעות נדבות‪.3‬‬
‫סר משה מונטיפיורי נפטר בשנת ‪ 8111‬בהיותו בן ‪ .4828‬לאחר פטירתו של מונטיפיורי‪ ,‬רצה יוסף סבאג‬
‫אחיינו של מונטיפיורי להשכיר את הקרקע שעליה נבנתה לימים ימין משה‪ ,‬לחברת "כל ישראל אחים"‪,‬‬
‫אולם לאחר שהובהר לאחיין כי הקרקעות נקנו בכספי הקרן ולא בהונו הפרטי של מונטיפיורי נאות מר‬
‫סבאג להעביר את הקרקע לידי קרן מזכרת משה‪.5‬‬
‫בשנת ‪ 8160‬נחתם חוזה בין קרן מזכרת משה‪ ,‬יוסף סבאג וחברת ימין משה בדבר הקמת שכונת ימין‬
‫משה‪ ,6‬וכך בין השנים ‪ 8160-8161‬הוקמה שכונת ימין משה שהייתה השכונה ה‪ 02-‬מחוץ לחומות העיר‬
‫העתיקה‪.7‬‬
‫שמה של השכונה נבחר ע"פ הפסוק בספר ישעיהו‪" :8‬מוליך לימין משה זרוע תפארתו‪ ...‬לעשות לו שם‬
‫עולם" פסוק זה נבחר לאחר שהמתיישבים היהודים רצו לעשות למשה מונטיפיורי שם עולם‪.‬‬
‫שכונת ימין משה בדומה למשכנות שאננים נועדה לחלוקה שווה בין אשכנזים וספרדים‪ .‬התושבים‬
‫שהקימו את בתיהם בשכונה היו אלו שנרשמו למגורים בחברת "עדת ישראל" ("החברה למשכנות‬
‫ישראל"‪ )9‬וקנו בה זכויותיהם כדין‪ .10‬המשתכנים העתידיים בשכונת ימין משה קיבלו את הקרקעות‬
‫לידיהם הפרטיות ונתבקשו להוציא קושאנים על שמם‪ .11‬מסמך התקנות אשר נקרא גם הספר הקטן‬
‫‪12‬‬
‫ניתן לדיירי השכונה והיה שטר המכר של השכונה‪.‬‬
‫‪ 2‬אליעזר ד‪ .‬יפה ימין משה סיפורה של שכונה עמ' ‪( .)8611( 02-08‬להלן‪" :‬יפה")‪.‬‬
‫‪ 3‬שם‪ ,‬עמ' ‪.12‬‬
‫‪ 4‬שם‪ ,‬עמ' ‪.02‬‬
‫‪ 5‬שם‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬
‫‪ 6‬שם‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪ 7‬שם‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬
‫‪ 8‬ישעיהו ס"ג‪ ,‬י"ט‪.‬‬
‫‪ 9‬הארכיון הציוני המרכזי‪ ,‬ירושלים (להלן‪" :‬אצ"מ") ‪ ,A486/296‬תקנות החברה משכנות ישראל ותקנות ימין משה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫יצחק חיים בינדר (עורך( מוליך לימין משה (תשנ"ט) (להלן‪" :‬בינדר") בעמ' ‪ ;80‬וכן ראה ארכיון העיר ירושלים‪ ,‬כיכר‬
‫ספרא (להלן‪" :‬אע"י") מיכל ‪ 1221‬תיק ‪ ;00‬וכן ראה אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,011‬מסמך שמתייחס לקרקעות עליהן נבנו בתי ימין משה‪.‬‬
‫‪ 11‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,011‬פניות לחברת בית יהודית בימין משה‪.‬‬
‫‪ 12‬יפה‪ ,‬עמוד ‪.12‬‬
‫‪2‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫החיים בשכונה במהלך התקופות השונות‬
‫עד שנת ‪ 8611‬התנהלו בשכונה חיי קהילה פורחים‪ ,‬כל תושב הכיר את כל שכניו‪ ,‬והיה חיי שיתוף ודאגה‬
‫אחד כלפי השני‪ .‬הקהילתיות הרבה בימין משה באה לידי ביטוי בין השאר על ידי "קופת מתן בסתר"‪,‬‬
‫גמ"ח שדאג לרווחת התושבים העניים‪ .‬למעשה וועד השכונה ניהל את הגמ"ח‪ ,‬והחברים בו החזיקו‬
‫כרטיס חבר‪ ,‬כדוגמת תעודה רשמית לכל דבר ועניין‪ .13‬הערבות ההדדית הייתה מוסדרת ומנוהלת על ידי‬
‫הקהילה‪ .‬תקנות הקופה פורסמו בצורה ברורה‪" :‬כל אחד אשר ידבנו לבו‪ .‬המטרה‪ :‬לעזור לעניים ולכל‬
‫אדם הנצרך‪ .‬להושיט עזרה הדדית לחולים וגם ליולדות עד כמה שאפשר‪.14"...‬‬
‫הוועד היה גוף שניהל את השכונה‪ ,‬ייצג את התושבים ודאג לכל מחסורם‪ .‬הוועד ניהל דין וחשבון על‬
‫הכנסות והוצאות‪ ,‬כמו כל עמותה מודרנית כיום‪.15‬‬
‫על אף פריחתה ושגשוגה של השכונה וההווי שלה‪ ,‬התושבים סבלו רבות מהתנכלויות מצד שכניהם‬
‫הערבים‪ .‬בניגוד לשכונות האחרות בירושלים‪ ,‬הייתה שכונת ימין משה מנותקת משכנים יהודים ועל כן‬
‫השכונה אף סבלה יותר התנכלויות‪.‬‬
‫הגברים היהודים עבדו מחוץ לשכונה במהלך היום‪ ,‬ובשעות הלילה השתתפו בשמירה עליה‪ .‬בפתחי‬
‫השכונה הוצבו שערי ברזל גדולים אשר נמצאים שם עד היום‪ ,‬ובשעת התפרעויות של ערבים היוו‬
‫השערים מחסום משהה כנגד ההתפרעות עד אשר יקראו לעזרה של מגני השכונה‪.‬‬
‫במהלך שנות העשרים והשלושים היו הרבה מאורעות בהם עשרות ערבים התקיפו את השכונה ושומרי‬
‫השכונה הצליחו להניסם‪ .‬בין הסיפורים השונים היה שומר שהניס מתפרעים בירייה בודדת של אקדח‪.‬‬
‫קרב מפורסם אחר על הגנת השכונה היה הגנתו של מיכאל אברהם קירשנבוים במלחמת השחרור‪.‬‬
‫לאחר מלחמת ה שחרור תושבי השכונה סבלו רבות מהלגיון הירדני אשר שכן מעל ראשיהם‪ .‬בתקריות‬
‫ביטחוניות שונות בין השנים ‪ 8611-8698‬נהרגו בשכונה כ‪ 02-‬איש שנפגעו ברובם מיריות צלפים הירדנים‬
‫שעל החומה‪ .16‬בעלי הדירות השכירו את בתיהם או עזבו אותה בשל הסכנה הכרוכה בשהות בה ועולים‬
‫תורכיים נכנסו אל הדירות השוממות‪ .‬רק ‪ 1‬משפחות מבעלי הבתים נותרו במהלך שנים אלו בשכונה‪ .‬גם‬
‫המשפחות שלא התגוררו באותה תקופה בשכונה הרבו לשוב ולבקר במקום‪.‬‬
‫באותה עת‪ ,‬פורסם טור מאת יונה כהן בו נכתב על תושבי משכנות שאננים וימין משה‪:‬‬
‫"עתה אין שאננים במשכנות האלה‪ ...‬לא מעט סבל נפל בחלקם של תושביה האמיצים‪...‬‬
‫למרגלות מגדל דוד שבשער יפו‪ ,‬מרצחים אורבים לצאצאי דוד‪ ...‬כל בית עמדה וכל בית‬
‫מבצר איתן‪.17 "...‬‬
‫מצבה הכלכלי של השכונה התדרדר‪ ,‬והיא נותרה כמקום מפלטם של עניי העיר‪.‬‬
‫הפקעת הקרקעות‬
‫השנים הקשות אותם עברו התושבים בין השנים ‪ 8698 - 8611‬השאירו אותותיהם על מראה השכונה‪.‬‬
‫התושבים היו מותשים מהסבל שעברו בשנים האחרונות‪ ,‬ובעלי המעמד הגבוה שבשכונה אשר עמדה‬
‫‪ 13‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,011‬כרטיס חבר בקופת מתן בסתר‪.‬‬
‫‪ 14‬שם‪.‬‬
‫‪ 15‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,011‬קריאה לגבי ההוצאה וההכנסה בימין משה‪.‬‬
‫‪ 16‬יפה‪ ,‬עמ' ‪.80‬‬
‫‪ 17‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,011‬ימין משה המותקפת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫להם האפשרות והיכולת לחיות את חייהם בצורה רגועה יותר בחרו באפשרות להעתיק את מגוריהם עד‬
‫יעבור זעם למקום בו יוכלו לגדל את ילדיהם בבטחה וכן תושבים אשר היו מבוגרים ועזבו למקום רגוע‬
‫ושקט יותר‪.‬‬
‫בשכונה כאמור‪ ,‬התגוררו אנשים קשי יום אשר שיפצו את בתיהם לצורכי נוחות ולא לצרכי הנוי של‬
‫השכונה‪ .‬הגדלת הדירות נעשתה בפחונים לצורך אפשרות אכלוס של המשפחות המתרחבות והתוספות‬
‫שעל המבנים נעשו בצורה פרקטית וזולה יותר‪.‬‬
‫ראשית הרעיון‬
‫הרעיון הראשוני של שיכון אמנים בשכונת ימין משה לא כלל פינוי אנשים מבתיהם ולא כלל שיפוצים‬
‫נרחבים של פני השכונה שכן השכונה הייתה עדיין במקום שנחשב כבעייתי מאוד מבחינה ביטחונית‪.‬‬
‫הוגה התוכנית היה כמובן אמן‪ ,‬האמן דוד פלומבו‪ 18‬אשר היה האמן של הכנסת‪ 19‬ומר מרדכי שטנר יו"ר‬
‫מועצת המנהלים של החברה הכלכלית לירושלים פנו בתחילת שנות השישים לראש עיריית ירושלים‬
‫מרדכי איש שלום וכן ליו"ר חברת התיירות הממשלתית דאז מר טדי קולק‪ .‬לא ניתן היה שלא ליפול‬
‫בקסמה של התכנית המקורית‪ ,‬אנשי אמנות אשר מעוניינים לקחת את נפשם בכפם ולהגיע לאזור כה‬
‫מסוכן בכדי לשאוב יצירתיות ורוחניות מנופה המרהיב של חומת העיר העתיקה ובתוך כך למשוך‬
‫אליהם תיירים ואומנים מרחבי העולם ובכך גם ולשפר את האוכלוסייה אשר מתגוררת באזור המסוכן‪.‬‬
‫חלופות המכתבים בחצי הראשון של שנות השישים הראתה ניסיון להגשים את אותו חזון‪.‬‬
‫האמנים שערכו סיור עם ראש העיר באזור התלהבו מהרעיון אך ראש העיר בד בבד כאשר ניסה לקדם‬
‫את התכנית מול הרשויות ומול אגודת הציירים והפסלים בישראל‪ ,20‬דחה מעליו פניות אישיות של‬
‫אמנים‪ 21‬בהדגישו לפניהם כי‪" :‬התכנית אינה ניתנת לביצוע עתה"‪.22‬‬
‫אומנם כבר אז עלתה מחשבה להפקיע קומץ של שטחים (ולא בתים)‪ 23‬אולם ניתן לראות בברור כי כל‬
‫ההתכתבויות הינן בנוגע לגוש ‪ 02208‬שכמעט ולא כלל שטחים פרטיים‪ 24‬אלא שטח של המינהל‪ ,‬של‬
‫העירייה ושל הכנסייה היוונית‪ .‬אזור זה הוגדר כ‪":‬למטה מימין משה"‪ ,25‬ו"ההמשך הצפוני של שכונת‬
‫‪ 18‬מעניין לציין עובדה אירונית‪ :‬פלומבו‪ ,‬תושב הר ציון‪ ,‬מצא את מותו הטרגי בגיל ‪ 19‬בשנת ‪ ,8699‬כאשר האופנוע שעליו רכב‬
‫נ תקל בשרשרת שבת שהייתה ממוקמת בכניסה לשכונת ימין משה‪ ,‬ולא הוסרה במוצאי השבת‪ .‬עיין באתר הכנסת‪:‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/lexicon/heb/plimbo.htm‬‬
‫‪ 19‬קשריו בכנסת ככל הנראה סייעו לו להעביר רעיונותיו לחלונות הגבוהים‪ ,‬כיום גם אחד משערי הכניסה לכנסת קרוי על‬
‫שמו‪.‬‬
‫‪ 20‬גנזך המדינה‪ ,‬ירושלים (להלן‪" :‬ג"מ") גל‪ ,8006230-‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים‪ ,‬מכתב לראש העיר מאת‬
‫אגודת הציירים והפסלים‪ .‬וכן שם‪ ,‬תשובת הממונה על הנכסים לאותה הפנייה‪ .‬וכן פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י‬
‫בעניין שיכון אמנים בגוש ‪ ,02208‬בצירוף מפת הגושים‪.‬‬
‫‪ 21‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ , 030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬פנייתו של האמן בנימין תמוז לראש העיר לצורך קבלת פרטים על התוכנית‬
‫המתגבשת ותשובת ראש העיר‪.‬‬
‫‪ 22‬שם‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ג"מ‪ ,‬גל‪ ,8006230-‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים‪ ,‬פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י בעניין שיכון‬
‫אמנים בגוש ‪.02208‬‬
‫‪ 24‬שם‪ ,‬עיין במפת הגושים המצורפת‪ .‬כמו כן באע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מסמך הבעלות לפי חלקות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ג"מ‪ ,‬גל‪ ,8006230-‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים‪ ,‬פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י בעניין שיכון‬
‫אמנים בגוש ‪.02208‬‬
‫‪4‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫ימין משה"‪ .‬מכל מקום ניתן לראות בברור במפה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫‪26‬‬
‫כי הגוש המדובר הוא אינו שכונת ימין משה‬
‫שהופקעה לבסוף‪.‬‬
‫בתחילת הדרך גם החברה הכלכלית לירושלים בע"מ ניסתה לקדם את רעיון קריית האמנים ונוצר מצב‬
‫של בלבול רב איזה גורם מקדם את הפרויקט‪ ,27‬עד שלבסוף התברר כי‪" :‬שתי התוכניות אחת הן"‪ .28‬גם‬
‫העירייה וגם החברה הכלכלית לירושלים נתבקשו לפעול ביחד בעניין זה‪ ,‬ובהמשך נראה גם את האופן‬
‫שבו שיתוף הפעולה ביניהם יצא לפועל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מתחילת דרכה של התוכנית היה טדי קולק מעורב בה‪ ,‬עוד בהיותו עובד במשרד התיירות ורעיון‬
‫האומנים היה אמור לכאורה למשוך תיירים לירושלים‪ .‬אולם‪ ,‬בשנים הראשונות‪ ,‬עד ‪ ,8698‬הרעיון קודם‬
‫בעצלתיים‪ .‬קשה לתאר את היופי הנגלה משכונת ימין משה‪" ,‬רבים סבורים שהוא מן היפים בעולם"‪,29‬‬
‫ולכן‪ ,‬מייד לאחר המלחמה כאשר השכונה היפה אשר נחשבה כשכונת ספר נהייתה פתאום מרכזה של‬
‫העיר‪ ,‬התוכנית החלה לפתע לקרום עור וגידים והחזון של טדי קולק התחיל להתבצע בחיפזון‪.‬‬
‫התוכנית אשר החלה במשרד התיירות מצאה את עצמה לבסוף מתגלגלת על שולחן הממשלה‪ .‬הממשלה‬
‫דנה בעניין השכונה כאשר הייתה כמעט הומוגניות מוחלטת בדעות של חברי הכנסת כפי שנראה בהמשך‪,‬‬
‫על אף שבדרך משולחן הממשלה ועד ביצוע התוכנית בפועל התוכניות קצת השתנו‪.‬‬
‫לעומת תומכי התוכנית עמדו שני אישים שהתנגדו נמרצות לתוכנית שערורייתית זו‪ .‬שר הדתות דאז‪-‬‬
‫ד"ר זרח ורהפטיג‪ ,‬וכן מר רוזן ממשרד המשפטים‪ .30‬השיקול הראשון והמרכזי שעמד לנגד עיני‬
‫המתנגדים היה החשש מפגיעה באותה אוכלוסייה שמפנים מבתיהם‪ ,‬שהרי אותם אנשים סבלו כל כך‬
‫הרבה שנים וכעת לאחר שהסכנות פסקו והסבל נגמר דווקא אז מפנים אותם מבתיהם‪.‬‬
‫ד"ר ורהפטיג אף תיאר אירועים אלו בספרו "‪ 12‬שנה זיכרונות של זרח ורהפטיג"‪ .31‬זרח ורהפטיג מציין‬
‫בספרו כי ניתן היה לשפץ את השכונה מבלי להוציא ממנה את התושבים אולם הייתה מגמה ברורה‬
‫לשנות את אופי השכונה‪ .‬בנוסף הוא מתאר‪:‬‬
‫"שילמו למפונים פיצויים דלים‪ .‬תשע עשרה שנה סבלו המפונים מהישענותם על חומת‬
‫העיר העתיקה‪ .‬לא פעם נבהלו מיריות של חיילי ירדן ממוצביהם שעל החומה‪ .‬בסבלם‬
‫הבטיחו את גבולותיה של מדינת ישראל בירושלים עיר קדשנו‪ ,‬ואילו משניצחנו במלחמת‬
‫ששת הימים‪ ,‬הפכו להיות מיותרים‪ .‬לא הם שנהנו מפרי הניצחון של האומה‪ ...‬ימין משה‬
‫‪32‬‬
‫נהרסה"‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ג"מ‪ ,‬גל‪ ,8006230-‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים‪ ,‬פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י בעניין שיכון‬
‫אמנים בגוש ‪.02208‬‬
‫‪ 27‬א"ע‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מכתבים שונים בנוגע לבלבול שחל לאחריות הקמת קריית האמנים‪.‬‬
‫‪ 28‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מכתב של הממונה על הנכסים לממ"י‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫הסופר אריאל הירשפלד בעיתון הארץ יום שישי ה‪ .02.9.8668-‬הובא בספר זרח ורהפטיג חמישים שנה של זכרונות עמ'‬
‫‪( .)8661( 000‬להלן‪" :‬ורהפטיג‪ ,‬חמישים שנה")‪.‬‬
‫‪ 30‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬ישיבה אצל ראש העיר ביום ‪ 80.8.8691‬בעניין הפקעת ימין משה‪.‬‬
‫‪ 31‬ורהפטיג‪ ,‬חמישים שנה‪ ,‬עמ' ‪.000-001‬‬
‫‪ 32‬שם‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫הממשלה החליטה להפנות הנושא לטיפול וועדת השרים לענייני ירושלים בהתאם להחלטה מספר ‪191‬‬
‫מיום ‪ 8.82.98‬שעניינה‪ 33‬מינוי ועדת שרים עליונה לעניין ירושלים‪ ,‬אשר תתאם בין הסמכויות השונות‬
‫הפועלות בעניין ירושלים‪.‬‬
‫ביום ‪ 01.9.8691‬מינתה ועדת השרים העליונה לעניין ירושלים וועדה אשר תפנה לתושבים לצורך הצעת‬
‫פיצוי זעום בעד הפינוי מבתיהם ולאיים עליהם כי אם לא ייענו לדרישות תפקיע הממשלה את רכושם‪.34‬‬
‫ייסוד החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‬
‫ב‪ 80-‬לאוגוסט ‪ 8690‬הגה מרדכי שטנר‪ ,‬יו"ר החברה הכלכלית לירושלים בע"מ את רעיון הייסוד של‬
‫חברה לפיתוח מזרח ירושלים אשר תקים קריית אמנים בהמשך הצפוני של שכונת ימין משה‪ .35‬בשל‬
‫תחילת פעולתה הן של החברה הכלכלית לירושלים לקידום קריית אמנים והן של העירייה‪ ,‬הוחלט כי‬
‫בחברה שתוקם יילקח חלק הן ע"י העירייה והן ע"י החברה הכלכלית‪.36‬‬
‫כשנה לאחר הצעה זו‪ ,‬באוגוסט ‪ 8690‬החלה החברה לפיתוח מזרח ירושלים (להלן‪" :‬החברה") לפעול‬
‫כחברה שביסוד‪.‬‬
‫כבר בסמוך לתחילת פעולתה‪ ,‬העלה על הכתב יצחק יעקבי תמצית של רעיונות שעלו בשיחה בינו לבין‬
‫טדי קולק בעניין הקמת קרית אמנים במזרח ירושלים והעביר דו"ח על פעולותיו בהתאם להנחיותיו של‬
‫טדי קולק‪" .37‬קרית האמנים עתידה לשכון בחלקות הגובלות בשכונת "ימין משה"‪ ,‬צפונה לשכונה וצפון‬
‫מערב לה‪ .‬השכונה נוסדה ב‪ 8160-‬והיא הראשונה הנקראת על שם משה מונטיפיורי" ‪.38‬‬
‫ב‪ 01.1.90-‬שלח יצחק יעקובי מכתב למנהל מחוז ירושלים במשרד התעשייה והמסחר‪ ,‬בו הוא ביקש‬
‫אינפורמציה על בעלי מקצועות שעיסוקם ופרנסתם ב"מלאכת מחשבת"‪ ,‬וזאת לצורך התכנון של קריית‬
‫האמנים‪ .‬וכך הוא כותב במכתבו‪:‬‬
‫"הכוונה במונח הכולל "מלאכת מחשבת" ‪ -‬צורפים; עובדים בקרמיקה; אריגה‬
‫אומנותית‪ ...‬סופרי סת"ם‪ ...‬תעשיית תכשיטים; חפצי מזכרת‪...‬‬
‫אסיר תודה אהיה לך אם תואיל להמציא לנו בהקדם האפשרי אינפורמציה‪ ...‬הנחוצה‬
‫ביותר להמשך התכנון המעשי"‪. 39‬‬
‫מר יעקבי סוקר את המסגרת של הפרויקט ואת שלבי ביצועו לפרטי פרטים‪ .‬הסקירה דנה בהיבט‬
‫הביטחוני המיוחד וכן במקורות המימון של הפרויקטים‪ .‬יעקבי מנסה להכווין אפשרויות התרמה או‬
‫השקעה מיהודי הגולה‪:‬‬
‫‪33‬‬
‫ג"מ‪ ,‬א‪ , 8680308-‬פרוטוקולים מישיבות ועדת השרים לעניין ירושלים‪ ,‬החלטת ממשלה לעניין מינוי ועדה עליונה לעניין‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪ 34‬ג"מ‪ ,‬ג‪ , 8026038-‬פרוטוקולים מישיבות ועדת השרים לענייני ירושלים‪ .‬וכן שם‪ ,‬עדכון השרי ם בעניין הקמת הוועדה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬עיין שם‪ ,‬לגבי החלטות הועדה שהוקמה לטיפול בענייני שכונת ימין משה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ההפקעה לא בוצעה כפי‬
‫שתוכננה‪.‬‬
‫‪ 35‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ , 030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מכתבו של מרדכי שטנר לראש עיריית ירושלים‪ ,‬איש שלום‪ ,‬וליו"ר חברת‬
‫בתיירות הממשלתית‪ ,‬טדי קולק‪.‬‬
‫‪ 36‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ , 030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מכתבו של צ‪ .‬ברק מנהל החברה הכלכלית לירושלים לממונה על הנכסים‬
‫בעיריית ירושלים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,8801‬תיק ‪ , 030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מכתבו של יצחק יעקבי‪ ,‬מנכ"ל החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪ ,‬אל טדי‬
‫קולק‪ ,‬בעניין קריית האמנים‪.‬‬
‫‪ 38‬שם‪.‬‬
‫‪ 39‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מכתבו של יצחק יעקבי‪ ,‬בקשה לקבלת אינפורמציה לגבי מקצועות שונים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫"אין הכרח שהדבר ייעשה בהתרמה‪ ,‬להיפך‪ ,‬יש להציג את הנושא כמפעל זיכרון‬
‫באמצעות השקעה‪ ,‬תמורת מניות‪ .‬נוכל להסביר כי בשלב זה אין אמנם סיכוי לרווחים‪,‬‬
‫אך העתיד יוכל לצפון בחובו סיכויים כי ההשקעה תשא רווחים‪ ,‬וזה יובטח ע"י המניות‬
‫שיימסרו לידי התורמים‪-‬משקיעים"‪.40‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יצחק יעקובי שלח ביום ‪ 01.1.8690‬מכתב למר אהרון נתן‪ ,‬שהיה איש קרן קיימת לישראל‬
‫בלונדון‪ .‬המכתב מרתק ביותר‪ ,‬וריח לא נעים עולה ממנו‪.‬‬
‫וכך כותב יעקובי‪:‬‬
‫"אגרת זו נכתבת אליך בעקבות שיחה עם מר טדי קולק ולפי הצעתו‪ .‬רעיונו המקורי של‬
‫טדי היה אמנם שנקיים שיחה בעל פה‪...‬‬
‫החלפתי מקום עבודה ומני תחילת יולי הנני עוסק בנושא חדש הקרוי פיתוח מזרח‬
‫ירושלים‪.41"...‬‬
‫אין ספק‪ ,‬כי ניתן לראות שטדי קולק מניע את גלגלי המערכת‪ ,‬עושי דברו פועלים לפי הנחיותיו‬
‫המדויקות אשר ניתנות גם בפרטים הקטנים ביותר של התוכנית‪.‬‬
‫בהמשך דבריו יעקובי מסביר מדוע הוא פונה למר נתן‪ ,‬וכך הוא כותב‪:‬‬
‫"לקידום תוכניתנו אנו זקוקים לאינפורמציה מקיפה על צאצאי סיר משה מונטיפיורי‬
‫המנוח שעל שמו קרויה שכונת "ימין משה"‪...‬‬
‫אין אנו מעוניינים שיהיו הדים כלשהם‪ ...‬חיוני ביותר שהבדיקה תיעשה בהשקט‪ ,‬על‬
‫רקע כאילו אקדמאי‪ .‬רצוי מאוד שלא תקיים בירורים ישירים עם הנוגעים בדבר וכי‬
‫תנסה לשאוב את האינפורמציה ממקורות הרגילים בכך‪ ,‬מבלי שהדבר יעורר שאלות‬
‫וסקרנות מיותרת‪. 42"...‬‬
‫דיסקרטיות הפנייה וניסוחה מעלים חשד בתקינות ההליכים בחברה‪.‬‬
‫בנוסף להיכרות הקודמת של מר יעקבי וטדי קולק מעבודתם המשותפת במשרד רה"מ‪ ,‬ובנוסף לעובדה‬
‫שמר קולק היה מהוגי תוכנית הפינוי של ימין משה והוא היה זה שהמליץ על מינויו של מר יעקבי להיות‬
‫מנהל החברה‪ ,‬התבקש טדי קולק אף לקבוע את תנאי העסקתו של מר יעקבי‪" :‬לסכם עם מר יעקבי את‬
‫תנאי עבודתו – בתיאום עם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה‪ 43".‬לאור כל זאת ניתן לשער כי טדי‬
‫קולק הבטיח לעצמו את עושה דברו‪.‬‬
‫מר יצחק יעקבי לא הסכים לקבל בנקל את הדרישות של החברה הכלכלית לירושלים להצטרף‬
‫כמייסדים של החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪ ,‬וזאת כעולה ממכתבו ה"אישי‪-‬כמוס" ששלח יצחק‬
‫יעקובי לאמיציה שהיה ככל הידוע לנו אחד העוזרים של טדי קולק‪:‬‬
‫‪40‬‬
‫אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,8801‬תיק ‪ , 030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מכתבו של יצחק יעקבי‪ ,‬מנכ"ל החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪ ,‬אל טדי‬
‫קולק‪ ,‬בעניין קריית האמנים‪.‬‬
‫‪ 41‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬מכתבו של יצחק יעקובי למר אהרון נתן מקק"ל לונדון‪.‬‬
‫‪ 42‬שם‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫ג"מ‪ ,‬א‪ , 8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬מכתבו של ע‪ .‬עיראון למר חיים מרינוב‪ ,‬יו"ר מועצת המנהלים‪,‬‬
‫החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪ .‬המכתב עסק בעניין מינוי של מנהל החברה ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫"דברי אלה הינם אישיים גרידא ואני מבקש במפגיע שלא לצטטם בשום פנים ואופן‪-‬‬
‫כמנהל החברה עלי לשמור על אובייקטיביות גמורה וזו הסיבה שהנני כותב מכתב זה‬
‫בכתב יד ולא באורח רשמי"‪.44‬‬
‫כבר ב‪ , 81.1.8691-‬בישיבתה השלישית של מועצת המנהלים של החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪ ,‬נדונה‬
‫תוכנית שעסקה בפיתוח מזרח ירושלים‪.‬‬
‫במסמך המפרט את התוכנית מופיעים הנושאים שימצאו את מקומם בתוכנית‪ ,‬ובין בניינים ציבוריים‪,‬‬
‫שטחי מסחר ושטחים ציבוריים מופיע גם הנושא הקרוי במסמך קריית אמנים‪ .‬בתוכנית מוקצה לקריה‬
‫זו שטח נרחב של ‪ 01,222‬מ"ר‪ ,‬יותר מהשטחים שנועדו להיות שירותים לתיירים ושירותים קהילתיים‪.45‬‬
‫קריית האמנים‪ ,‬על פי הצעת התוכנית‪ ,‬אמורה לכלול בית אמנים‪ ,‬אולם תערוכות‪ ,‬בית ספר לאומנות‪,‬‬
‫אולפנים‪ ,‬מרכז למלאכת מחשבת ומרכז למכירות‪.46‬‬
‫ביום ‪ 1.8.8699‬העביר מנהל רשות החברות הממשלתיות מכתב לשר התיירות מר ע‪ .‬גוברין‪ -‬ולפיו‬
‫"הרשות מסכימים לייסוד החברה"‪ .47‬בו ביום‪ ,‬שר התיירות העביר למזכיר ועדת השרים לענייני‬
‫כלכלה‪" :‬להוסיף את נוסח הקמת החברה לפרוטוקול ועדת השרים לענייני כלכלה"‪.48‬‬
‫בשנת ‪ 8699‬התקבל האישור מרשם החברות על רישומה כחברה ציבורית ועל הזכות להתחיל בעסקים‪.‬‬
‫ביום ‪ 82.1.8699‬הוקמה החברה‪ 49.‬מטרתה המוצהרת של החברה הייתה‪" :‬לפתח את האזור הידוע‬
‫ממזרח ירושלים המשתרע בין העיר העתיקה לבין עיר החדשה"‪ ,50‬כאשר המטרה בפועל הלכה למעשה‬
‫היא‪ :‬החלפת תושבי השכונה של ימין משה‪ ,‬פיתוח אזורי והכנסת אוכלוסייה חדשה ורעננה‪ ,‬שלא לומר‬
‫"אנשי טדי"‪ .‬מזכירת הממשלה‪ ,‬הגברת יעל עוזאי העבירה ביום ‪ 8.1.8699‬מכתב בנוגע לייסוד החברה‬
‫לפיתוח מזרח ירושלים ובא ציינה את הרחבת מטרת החברה לפיתוח אזורים נוספים מעבר לימין‬
‫משה‪.51‬‬
‫בדברי ההסבר לקראת האסיפה המכוננת של החברה נכתב כי הרעיון לייסד חברה שתעסוק רק בפיתוח‬
‫מזרח ירושלים‪:‬‬
‫"הועלה לראשונה על ידי המנוח מר מרדכי שטנר ז"ל – יו"ר מועצת המנהלים של‬
‫החברה הכלכלית לירושלים ביוזמת הפסל דוד פולומבו ז"ל‪ .‬ההצעה הובאה לפני ראש‬
‫העיר דאז‪ ,‬מר מרדכי איש שלום‪ ,‬ויו"ר מועצת המנהלים של החברה הממשלתית‬
‫לתיירות‪ ,‬מר טדי קולק‪ ,‬ובמשותף הוסכם על כינון החברה"‪ .‬כמו כן צוין בדברי הסבר‬
‫אלו כי מטרות החברה הן‪" :‬לפתח את האזור הידוע כמזרח ירושלים‪ ...‬על ידי פיתוח‬
‫קרקעות והקמת מרכזי תיירות‪ ,‬בידור ונופש‪ ,‬קריית אמנים‪ ,‬מרכזי מלאכה‪ ,‬מסחר‬
‫‪ 44‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬מכתבו הכמוס של יצחק יעקובי לאמיציה‪.‬‬
‫‪ 45‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬הצעת פרוגרמה לפיתוח אזור מזרח ירושלים‪.‬‬
‫‪ 46‬שם‪.‬‬
‫‪ 47‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬ייסוד חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪.‬‬
‫‪ 48‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬הקמת החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪.‬‬
‫‪ 49‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬מסמכי התאגדות החברה והגדרת המטרות‪.‬‬
‫‪ 50‬שם‪.‬‬
‫‪ 51‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬הרחבת מטרות החברה החברה‪ .‬כמו כן ראה את החלטת הממשלה‬
‫בעניין מטרות החברה‪ ,‬ואת דברי ההסבר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫ושיקום המפעלים ועבודות הקשורים או הדרושים או העשויים להיות מועילים‪ ,‬או‬
‫דרושים לכל אחת מהמטרות הנ"ל"‪.52‬‬
‫מפרוטוקול האסיפה המכוננת של החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ מיום ‪ 88.82.8699‬עולה כי‬
‫נתקבלו תמורות לצורך הספציפי של שיכון אמנים‪:53‬‬
‫"ה‪ .‬ימין משה‪ -‬התקבלה תרומה ממשפחת הכט בסך ‪ 02,222‬ל"י לצורך עזרה לאומנים‬
‫ואנשי רוח אשר יהיו מעוניינים להתיישב ב"ימין משה"‪ .‬הצלחנו להגדיל את הקרן עד ל‪-‬‬
‫‪ 62,222‬ל"י ע"י שיתוף העירייה‪ ,‬משרד השיכון ובנק טפחות‪ ...‬מר קולק‪ :‬יש אפשרות‬
‫לקדם את עני ין אכלוס "ימין משה" והפיכתו למרכז לאומנים ואנשי רוח ע"י הקמת בית‬
‫ספר בצלאל במקום‪ .‬אך לצורך זה יש לעניין ולשכנע את התורם האמריקאי השוהה כעת‬
‫בארץ‪."...‬‬
‫לא בכדי‪ ,‬יו"ר מועצת המנהלים של החברה‪ ,‬ד"ר פאול יעקבי התפטר בשל המחדל בבניין שכונת ימין‬
‫משה‪ ,54‬ונרחיב על כך עוד בהמשך‪.‬‬
‫צו ההפקעה‬
‫ביום ‪ 80.8.91‬התקיימה ישיבה של החברה לפיתוח מזרח ירושלים בלשכת ראש העיר בנושא הפקעת‬
‫ימין משה‪ ,55‬וזאת יום לאחר קבלת חוות הדעת המשפטית של ד"ר מ‪ .‬אלטס ששימש באותה עת כסגן‬
‫פרקליט המדינה‪ .56‬מר רוזן‪ ,‬נציג משרד המשפטים בישיבה התנגד להפקעה בכלל‪ ,‬ואף ביקש לבדוק‬
‫האם אפשר להפקיע לפי החוק ולא לפי הפקודה וניסה להתנות את ההפקעה בתנאים שונים‪ .‬באותה‬
‫ישיבה טדי קולק לאחר שחש שחוות הדעת המשפטית של ד"ר מ‪ .‬אלטס עלולה להשתנות לגבי ההפקעה‬
‫מהפקודה הדגיש כי‪" :‬הכוונה היא ברורה לשקם את השכונה ולא את התושבים"‪.57‬‬
‫החשש הגדול של טדי קולק מפני הפקעה לפי החוק היא העובדה שהדבר עשוי להימשך זמן ממושך‬
‫יותר‪ ,‬דבר שנגד את האינטרסים של טדי קולק‪.‬‬
‫ביום ‪ 1‬לאוקטובר ‪ 8691‬פורסם בילקוט הפרסומים‪ ,‬בדבר צו הפקעת שכונת ימין משה‪ 58‬בהתאם לצו של‬
‫שר האוצר אשר ניתן על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) ‪.8610‬‬
‫‪59‬‬
‫אם נחזור מעט אחורה בזמן‪ ,‬נראה שהחלטת ועדת השרים העליונה לעניין ירושלים ניתנה ביום‬
‫‪ 82.6.8691‬ולפיה ימין משה תופקע‪" ,‬ולהבטיח לתושבי השכונה דיור חלוף"‪ .‬בהמשך עבודתנו נדון‬
‫בעובדות‪ ,‬האם בפועל תושבי השכונה זכו לדיור חלוף או לא‪ ,‬והאם ההפקעה בפועל התקיימה כפי‬
‫שהממשלה סברה שצריכה להתקיים‪.‬‬
‫‪ 52‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬הרחבת מטרות החברה‪.‬‬
‫‪ 53‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬פרוטוקול האספה המכוננת של החברה מיום ‪.88.82.99‬‬
‫‪54‬‬
‫ג"מ‪ ,‬א‪ , 8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום ‪ ,88.0.88‬לגבי הצורך לעכב את‬
‫המכרזים הנוגעים לימין משה‪.‬‬
‫‪ 55‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬ישיבה אצל ראש העיר ביום ‪ 80.8.8691‬בעניין הפקעת ימין משה‪.‬‬
‫‪ 56‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬חוות דעתו של סגן פרקליט המדינה בעניין פינוי שכונת ימין משה‪.‬‬
‫‪ 57‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬ישיבה אצל ראש העיר ביום ‪ 80.8.8691‬בעניין הפקעת ימין משה‪.‬‬
‫‪ 58‬ילקוט פרסומים ‪ 1.82.8691 -8188‬עמוד ‪ ,02‬ילקוט פרסומים ‪ 8.88.8691 -8110‬עמוד ‪ ,891‬ילקוט פרסומים ‪1.6.8696 -8111‬‬
‫עמוד ‪ ,0806‬ילקוט פרסומים ‪ 80.1.8682 -8910‬עמוד ‪.0800‬‬
‫‪ 59‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬פנייה של שר הדתות לד"ר אליעזר יפה בעניין מחקרו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫מעניין לציין כי טדי קולק שלח כבר ביום ‪ 08.1.91‬מכתב לראש הממשלה דאז‪ ,‬מר לוי אשכול‪ ,‬ששימש‬
‫כיו"ר ועדת השרים לענייני ירושלים ובו הוא בעצם ביקש הלכה למעשה את תמיכתו בתוכנית הפינוי וכן‬
‫העברת האינפורמציה לשאר חברי הוועדה‪ .‬חשוב לציין שהמידע שסיפק טדי קולק לראש הממשלה לא‬
‫בהכרח היו מדוייקות‪.60‬‬
‫שר האוצר‪ ,‬העדיף להשתמש בצו ההפקעה על פי הפקודה המנדטורית ולא בחוק בינוי ופינוי של אזורי‬
‫שיקום‪ ,‬תשכ"ה ‪ . 8691-‬אין חולק כי מטרת הפקודה שונה בתכלית ממטרת החוק‪ ,‬אולם ההבדל העיקרי‬
‫ביניהם הוא הכסף אשר צריך לשלם לתושבים המפונים‪ ,‬שבפקודה היא כמובן כמעט אפסית‪ .‬מובן‬
‫ש"הצורך הציבורי החשוב" בהחלפת ושיפור האוכלוסייה למקורבים מצדיק את השימוש הקיצוני‬
‫והחריג בפקודה ולא בחוק‪.‬‬
‫אט אט‪ ,‬לאחר מלחמת ששת הימים וההשלכות העצומות של המלחמה על האזור של ימין משה‪,‬‬
‫התחילה החברה לרדת מרעיון אכלוס האומנים ולעבור לרעיון חדש‪ -‬אכלוס בעלי ממון ומקורבים‪.‬‬
‫במהלך זה‪ ,‬הפרה החברה את הייעוד שלה והוא פיתוח התיירות‪ 61‬ועברה על דעת עצמה לדאוג‬
‫לאינטרסים אחרים‪.‬‬
‫התיעוד שאנו נתקלנו בו לעניין הפקעת קרקעות ימין משה בגוש ‪ 02202‬שרובו קרקע ומבנים פרטיים‬
‫התחיל רק לאחר המלחמה ולאחר שבחברה הבינו כי לאמנים אין מספיק מבנים‪ .‬עד אותו שלב‪ ,‬התכנית‬
‫בכלל לא כללה את מבני השכונה עצמה‪ ,‬ובעצם רק התכניות תכנון עיר המאוחרות כללו את שכונת ימין‬
‫משה אשר נמצאת בגוש ‪.6302202‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬הראשון שהגה את ההפקעה של השכונה המיושבת מתושביה ומבעליה היה מר טדי קולק‪,‬‬
‫כפי שעולה ממכתבו של הממונה על נכסי העירייה אל מנהל חברת הפיתוח למזרח ירושלים‪:64‬‬
‫"ראש העיר הודיע למר בלקינד (ממנהל מקרקעי ישראל‪ -‬א‪.‬א‪ .‬וע‪.‬פ) שיש בדעתו להפקיע‬
‫את שכונת ימין משה"‪.‬‬
‫בפרוטוקול ישיבת מועצת המנהלים של החברה מיום ‪ 00.8.96‬מציין מר טדי קולק במפורש‪:‬‬
‫‪62‬‬
‫"מר קולק‪ -‬מבקש לשקול מחדש‪ ,‬אם לא להתקין במקום ‪ 00‬כי אם ‪ 89‬יחידות בלבד‪,‬‬
‫מהן ‪ 82‬יחידות בגודל ממוצע ו‪ 9-‬יחידות בגודל גדול‪ ,‬וזאת מאחר והניסיון הוכיח‬
‫שאישים מהסוג הרצוי עשויים לדרוש להם שטח מגורים ניכר"‪.‬‬
‫אף לאחר שינוי כיוון זה של החברה‪ ,‬כאשר היה ברור שמעוניינים לשכן אוכלוסייה עמידה יותר‪ ,‬פנתה‬
‫החברה בכל זאת אל העירייה בבקשת הגדלת ההשתתפות הכספית של העירייה‪.65‬‬
‫בישיבת מועצת המנהלים של החברה מיום ‪ – 88.6.96‬בה דנו במצבה הכספי של החברה‪ .‬קולק מציין‬
‫שיש להפנות את כל מאמצי החברה לפרויקט ימין משה בלבד‪" :‬מציע להשאיר רק ‪ 0‬פרויקטים – ימין‬
‫משה וממילא‪ ...‬כל הכספים שהתקבלו יש להקדיש אך ורק לקידום פרויקט ימין משה"‪. 66‬‬
‫‪60‬‬
‫לדוגמא בציינו לגבי המשפחות השוכנות בשכונה‪ .." :‬והן מייחלות לרגע בו תינתן להן האפשרות לעבור‪ "..‬למרות‬
‫שהעדויות שאנו נתקלנו בהן העידו על בכייה לדורות בעניין הגירוש מהשכונה‪.‬‬
‫‪ 61‬כפי שעלה מהגדרת מטרת החברה בנספחי ההקמה וכן לאור העובדה שהיא הוקמה כחברת בת חסותו של שר התיירות‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫ג"מ‪ ,‬גל‪ ,8006230-‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים‪ ,‬פנייתו של הממונה על הנכסים לממ"י בעניין שיכון‬
‫אמנים בגוש ‪ .02208‬וכן אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪,‬מסמך הבעלות לפי חלקות‪.‬‬
‫‪ 63‬ג"מ‪ ,‬א‪ , 8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬פרוטוקול מישיבת הועדה האדריכלית המייעצת לימין משה‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬מכתב מאת הממונה על נכסי העירייה ליעקובי בעניין הפקעת‬
‫השכונה‪.‬‬
‫‪ 65‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬השתתפות כספית של העירייה בפיתוח ימין משה‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫נראה כי חברי ההנהלה מבינים כי שיכון אמנים לא יוכל להיות כלכלי מספיק‪:‬‬
‫"קולק‪ :‬יש מספר לא קטן של אמנים וציבור שחשבו משום מה שמצפה להם בית בימין‬
‫משה והעניין לא מתגשם‪ .‬המחירים עולים – חלומותיהם נעלמים"‪.67‬‬
‫דברי היו"ר‪" :‬היו"ר‪...:‬השאלה האם עלינו לתת עדיפות לאמנים בימין משה‪ ,‬אם ניתן‬
‫להם הלוואה עומדת של ‪ 82%‬מהיכן נקבל את ההלוואה?‪.68"...‬‬
‫ודברי המנהל‪" :‬י‪ .‬יעקבי‪... :‬אפשר לומר כי לא תפקידן של ‪ 822‬משפחות להעביר מים‬
‫ביוב‪ ,‬אלא אם כן זוהי שכונה של מיליונרים‪ ".‬וכן‪" :‬השטח הופקע לשיקום שכונה‬
‫ותיקה‪' .‬עמך' יהפוך זאת ל'סלאם' "‪.69‬‬
‫בעקבות ישיבות הכספים והמימון‪ ,‬נשלח ביום ‪ 9.82.8696‬מכתב מהממונה על התקציבים‬
‫אל שר התיירות בו הוא מתריע בפניו "שבמחיר כזה לא ניתן יהיה לאייש את השכונה‬
‫בתושבים‪.70"...‬‬
‫ביום ‪ 80.82.8696‬הגישו חברי הועדה לימין משה בחברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ דו"ח בנוגע‬
‫לשכונה ובו הגיעו למסקנה הנחרצת כי יש בעיה כלכלית קשה בשיכון האמנים בשכונה‪:‬‬
‫"‪ .1‬לפי הערכתנו‪ ,‬גבוה מחיר זה ממחיר השוק והוא בלתי מציאותי לגבי האוכלוסייה‬
‫שהחברה חשבה לשכן בשכונה‪ ,‬גם אם לוקחים בחשבון אחוז מסוים של אנשי חו"ל אשר‬
‫ישלמו מחיר גבוה יותר‪ . 8...‬הועדה לכן בדעה כי על ההנהלה להחליט על אחת משתי‬
‫האפשרויות הבאות‪ :‬א‪ .‬לקבוע את מחיר יחידת הדירה לפי העלות ולאכלס את השכונה‬
‫ע"י האוכלוסייה שיכולה לעמוד במחיר זה‪ ."...‬האופציה השנייה דורשת השגת‬
‫סובסידיות גבוהות פי כמה מהסכומים אשר אספו עד אותה עת‪.71‬‬
‫אומנם‪ ,‬האוכלוסייה המיועדת הוגדרה כאמנים אך בפועל ניתן לראות כי דווקא מיליונרים הם אלו‬
‫שקיבלו את המפתחות לשכונה‪ .‬ייתכן והייתה עדיפות כלשהי למיליונרים שיודעים להחזיק מכחול אולם‬
‫הבחינה הייתה אם הם יודעים לרשום עם המכחול מספרים גדולים על הצ'קים‪ .‬ייתכן והייתה גם‬
‫עדיפות כלשהי לסופרים‪ ,‬אך הדגש היה על אלו שסופרים הרבה יותר כסף ומעבירים לחברה‪.‬‬
‫לצורך ההפקעה נכתב במהלך אוקטובר ‪ 8682‬נוהל מסודר שעל פיו ניתן יהיה להפקיע את הקרקע ‪.‬‬
‫מעניין לציין שהנוהל לא עסק כלל בסוגיה של שינוי מטרת הפקעה לאחר ההפקעה על אף שהסוגיה‬
‫העסיקה רבים כבר מספר שנים קודם לכן‪.73‬‬
‫סוגיה זו עלתה שנית בתקופה שלאחר חקיקת חוק היסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו בבג"ץ ‪ 0062369‬יהודית‬
‫קרסיק‪ 74‬נ' מדינת ישראל ומינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬נה (‪-901 )0‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ 66‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬פרוטוקול של ישיבת מועצת המנהלים של החברה‪.‬‬
‫‪ 67‬שם‪.‬‬
‫‪ 68‬שם‪.‬‬
‫‪ 69‬שם‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ , 030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬תחילת שיקול מחדש של כדאיות הכלכלית של פיתוח ימין משה מאת‬
‫הממונה על התקציבים במשרד האוצר‪.‬‬
‫‪ 71‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬דו"ח של החברה בעניין גובה מחירי הדירות‪.‬‬
‫‪ 72‬ג"מ‪ ,‬גל‪ ,8018038 -‬הפקעת קרקעות לצרכי ציבור‪ ,‬נוהל הפקעת מקרקעין‪.‬‬
‫‪ 73‬ג"מ‪ ,‬א‪ 8889388 -‬ועדת שרים עליונה לענייני ירושלים‪ ,‬הפקעות מקרקעין ושימוש בהן שלא למטרה לשמה הן הופקעו‪.‬‬
‫‪ 74‬בג"ץ ‪ 0062369‬יהודית קרסיק נ' מדינת ישראל ומינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬נה (‪.901 )0‬‬
‫‪00‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫נקבעה ההלכה לפיה אם המטרה הציבורית אשר שימשה בסיס להפקעת מקרקעין לפי פקודת הקרקעות‬
‫(רכישה לצרכי ציבור)‪( 8610 ,‬להלן‪ :‬פקודת הקרקעות) חדלה להתקיים‪ ,‬ההפקעה מתבטלת וככלל‬
‫(בכפוף לחריגים שונים) יש להחזיר את המקרקעין לבעלים שממנו הופקעו‪.‬‬
‫מעניין לציין שבדברי ההסבר להצעת חוק הפקעת מקרקעין‪ ,‬התשס"ה‪ 0221-‬התייחסו לעניין הפקעות על‬
‫פי דברי חקיקה שונים‪ 75‬תוך רצון להסדיר את העניין ולמנוע פגיעה מיותרת מבעלי קרקעות‪.‬‬
‫ועדות האכלוס‬
‫החברה‪ ,‬הפעילה ועדות א כלוס אשר יקבעו את זהות התושבים המיועדים החדשים לשכונה המשופצת‪.‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬וועדת האכלוס פנתה ישירות למיועדים אשר היו אמורים להציע במכרז הצעות לרכישת‬
‫הדירות‪ .‬חוברות המכרז אשר קיבלו המקורבים כללו טפסי מכרז ושאלון אישי למועמד‪.76‬‬
‫ועדת האכלוס פעלה בסתר‪ .‬שבוע לפני תום המכרז פרסמה הוועדה לראשונה הודעה לקראת סגירת‬
‫המכרז ולאחר מכן פונים שהגיעו נדחו בשל העובדה שהתאריך האחרון להציע הצעות עבר‪.‬‬
‫הכנסת ביום ‪ 88.0.88‬דנה בשאלת הצורך לעכב את המכרזים הנוגעים לשכונת ימין משה‪ .77‬חבר הכנסת‬
‫חיים קורפו סקר בצורה מאלפת את השתלשלות השכונה מאז הקמתה ועד ההפקעה‪ ,‬הוא סקר את‬
‫הכאב של המפוני ם ששמרו לשכונה אמונים בשעותיה הקשות ונזף בחברה ובהתנהלותה‪ .‬חבר הכנסת‬
‫שם דגש מיוחד בנוגע למכרזים שהוצעו על ידי החברה בחשאי ואשר קיבלו בו ‪ 882‬הצעות שמתוכן ‪821‬‬
‫דירות מיועדות לאכלוס‪:‬‬
‫"האם יש מישהו שמתייחס לזה ברצינות? הרי די בהידברות אחת בין המועמדים כדי‬
‫שמחיר המינימום כלל לא יעלה והרי ישנם גם חמישה עורכי דין בין המועמדים" חבר‬
‫הכנסת קורפו מציין אף מדגיש כי‪" :‬ערך הרכוש שנלקח מהתושבים בשכונה ימין משה‬
‫עולה בהרבה על התמורה שניתנה להם כיום" ומסיים את דבריו בקריאה נרגשת לשאר‬
‫חברי הכנסת לביטול המכרז‪" :‬חברי הכנסת‪ ,‬העניין העומד בפנינו הוא כולו בתחום‬
‫המוסרי‪ .‬אני מציע לבית לדון בו‪ ,‬לבל ייאמר 'נבלה נעשתה בישראל' "‪.‬‬
‫בהצעה נוספת לסדר היום של הכנסת בעניין "אופיה של ירושלים וימין משה" של חבר הכנסת יצחק‬
‫רפאל‪ ,78‬מפנה ח"כ רפאל אצבע מאשימה כלפי מעשיו של טדי קולק בתור מעשים פוליטיים שאינם‬
‫מתפקידו‪ ,‬ושכול פעולותיו בעניין ימין משה נוגדים את רצון המייסדים של השכונה ונוגדים את‬
‫תקנותיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבקש רפאל התערבות הכנסת בעניין המכרזים‪ ,‬ומצביע גם הוא על התפטרותו של‬
‫ד"ר פאול יעקבי ששימש כיושב ראש מועצת המנהלים של החברה והתפטר מתפקידו בשל העובדה‬
‫‪75‬‬
‫"על אף השוני המהותי שבין דברי החקיקה השונים‪ ,‬נקבע בפסקי דין שעסקו בנושא כי הרשות הינה בת חורין לבחור על‬
‫פי איזה דבר חקיקה תפקיע את המקרקעין מאת בעליהם‪ .‬דבר שהציב את בעל המקרקעין בעמדה נחותה ביחס לרשות‬
‫המפקיעה‪ .‬בכדי לעגן את זכותו של בעל המקרקעין‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאור חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬שקבע את ההגנה על‬
‫קניינו של אדם כזכות חוקתית‪ ,‬מוצע לאחד בהצעת החוק את כל דברי החקיקה ולקבוע כי הפקעת מקרקעין תחסה בצלו של‬
‫חוק אחד בלבד‪ .‬איחוד דברי החקיקה בהצעת החוק יגביר את הוודאות ואת הבהירות בהליך ההפקעה וייטיב את מעמדו של‬
‫בעל המקרקעין‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאור ניסיון העבר ביישום הליכי הפקעות מקרקעין‪ ,‬הוכנסו לחוק הלכות חדשות המאזנות בין‬
‫זכותו של בעל המקרקעין להגנה על קניינו לבין הצורך הציבורי בהפקעת המקרקעין"‪.‬‬
‫‪ 76‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬מכרז פומבי למגורים בשכונת ימין משה‪ ,‬החברה לפיתוח‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫ג"מ‪ ,‬א‪ , 8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום ‪ ,88.0.88‬לגבי הצורך לעכב את‬
‫המכרזים הנוגעים לימין משה‪.‬‬
‫‪ 78‬שם‪ ,‬פרוטוקול הדיון בכנסת בעניין אופייה של ירושלים וימין משה‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫שלטענתו המכרזים של וועדות האכלוס אינם מתנהלים באופן ציבורי‪ .‬בהמשך הדיון בכנסת עמד חבר‬
‫הכנסת אליעזר שוסטק‪ 79‬אל מול הסבריו של סגן שר התיירות י‪ .‬שערי לתרץ את הליקויים שנתגלו‬
‫בחברה ודרש לבטל את המכרזים בשל העובדה שלא היה פרסום לגביהם‪ ,‬וזאת לאחר שאף שר התיירות‬
‫הודה שההודעה הראשונה בעיתונים לגבי המכרז הייתה ‪ 1‬ימים לפני סגירתו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬י‪ .‬שערי הכריז בדיון כי האוצר ומנהל החברות הממשלתיות הדגישו בפניו היא הפרויקט חייב‬
‫להיות כלכלי‪" :‬ברצוני להדגיש פעם נוספת שלדעתנו חייב פרויקט זה להתנהל אך ורק על בסיס כלכלי‬
‫שיש לממן בתנאים עסקיים"‪ .80‬המשך הדיון במליאה כלל ויכוחים רבים בין ח"כ מנחם פורוש מאגודת‬
‫ישראל ואשר משמש גם כסגן ראש העיר בירושלים לבין חבר הכנסת יצחק רפאל מהמפד"ל בנוגע‬
‫לאשמה של מי מהם גדולה יותר בנוגע להפקעת השכונה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬המסקנה של שני הדיונים בכנסת‬
‫שהתנהלו בנושא זה בתחילת שנת ‪ 8688‬הייתה להעביר את הבדיקה של המכרזים מ‪ 8696-‬בעניין אכלוס‬
‫ימין משה לוועדת הפנים‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫וועדת הפנים אשר מונתה לעניין זה שמעה את עמדתם 'האובייקטיבית' של סגן שר התיירות שמשרדו‬
‫מקדם באופן מוזר ביותר את נושא שיכונם של בעלי הממון בשכונה וכן את עמדתו האובייקטיבית של‬
‫ראש העיר טדי קולק‪ .‬הוועדה רשמה לפניה את הודעת סגן השר התיירות לפיה יתקיימו עוד מכרזים‬
‫שבהם יתקבלו מועמדים נוספים והדבר יפורסם כיאות‪ .‬אף מבקר המדינה ראה את התנהלות המכרז‬
‫בחומרה רבה‪:82‬‬
‫"החברה לא פרסמה מודעה על פתיחת ההרשמה ועל תנאיה‪ ,‬אלא הודיעה ב‪88.8.8696-‬‬
‫בארבעה עיתונים‪ ,‬שרשימת המועמדים תיסגר ב‪ 81-‬בו‪ ,‬היינו‪ ,‬שבוע ימים אחרי פרסום‬
‫המודעה‪ .‬לדברי החברה‪ ,‬היא מילאה בפרסום מודעה זו את חובתה בדבר הוצאת מכרז‬
‫לציבור‪ .‬המודעה שימשה לה עילה לדחות בקשות רבות מתוך נימוק‪ ,‬שרשימת המועמדים‬
‫נסגרה ביולי ‪ ,8696‬והודעה על כך פורסמה בעיתונות‪ .‬מבקר המדינה סבור‪ ,‬כי הזמן‬
‫שנותר בין פרסום המודעה לבין סגירת הרשימה לא נתן למעוניינים שהות‬
‫מספקת‪...‬המודעה פורסמה רק אחרי שהחברה כבר החליטה על מספר רב של מועמדים‪...‬‬
‫בציבור נשמעו טענות לא מעטות על דרכי בחירת המועמדים‪ .‬רק אחרי התערבות שר‬
‫התיירות והעלאת העניין בכנסת פרסמה החברה מכרז פומבי לאכלוס השכונה"‪.83‬‬
‫בסופו של דבר ועדות האכלוס קיבלו עשרות טפסי מועמדות ושאלונים למועמדים‪ ,‬ומתוכם בחרו‬
‫בפינצטה את המועמדים הזוכים‪ .‬טפסי המכרז כללו גם הסכם פיתוח וחכירה לדורות‪.84‬‬
‫צאצאי ותיקי השכונה אשר ניסו לקנות חזרה את בית משפחתם נתקשו לעשות זאת עקב המחירים‬
‫המופקעים וסינון הועדות‪ .‬בשל גובה הדרישות‪ ,‬משפחות המפונים לא יכלו לעמוד בכך‪ .‬מעניין לציין כי‬
‫‪ 79‬שם‪.‬‬
‫‪ 80‬שם ‪ .‬י‪ .‬שערי מקריא ממכתבו של מנהל החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫ג"מ‪ ,‬גל‪ 8006238-‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים כללי‪ ,‬מסקנות ועדת הפנים בעניין הצורך לעכב את המכרזים הנוגעים‬
‫לשכונת ימין משה‪ ,‬וכן אופייה של השכונה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫עיתון מעריב מיום ‪" , 02.20.8680‬אי סדר והעדר נוהל באכלוס ימין משה"‪ ,‬מאת אהוד גוט‪ .‬מובא ב ג"מ‪ ,‬גל‪8006238-‬‬
‫החברה לפיתוח מזרח ירושלים כללי‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫דברים דומים מופיעים גם בידיעות אחרונות‪" ,02.20.8680 ,‬סדרים לקויים בהרשמה לימין משה"‪ .‬מובא ב‪-‬ג"מ‪ ,‬גל‪-‬‬
‫‪ 8006238‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים כללי‪.‬‬
‫‪ 84‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬הסכם פיתוח וחכירה לדורות בין החוכר לבין החברה לפיתוח‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫החברה החליטה לייקר את מחירי הדירות לתושבי חו"ל ובכך לסבסד חלק מהסכום לתושבים שרצו‬
‫בייקרם ולא לבעלי הנכסים‪.‬‬
‫בכתבה שהתפרסמה‪ 85‬ביום ‪ 00.0.88‬שכותרתה‪" :‬מעשה חלם ו‪3‬או שערורייה" התייחסו לסבסוד הרב‬
‫שזכו המיוחסים‪:‬‬
‫"והנה רק בימים אלה נתבשרנו כי ‪ 01‬בעלי יכולת בחו"ל רכשו דירות בימין משה ב‪812-‬‬
‫אלף ל"י הדירה‪ .‬וזאת‪ ,‬כדי לאפשר למשתכנים אנשי "עלית" לקבל את הדירות הללו‬
‫תמורת מחצית הסכום הזה‪ -‬בסך ‪ 81‬אלף ל"י‪ .‬כלומר מתן סובסידיה בשיעור גודל של ‪81‬‬
‫אלף ל"י לאנשים מסוי מים‪ .‬אם מישהו סבור כי המועמדים ל"השתכנות" ב"ימין משה"‬
‫הם מקרים סוציאליים הזקוקים לתמיכת סעד אינו אלא טועה"‪ .‬בנוסף‪ ,‬על אף החלטת‬
‫הממשלה לתת עדיפות לבעלי הנכסים לרכוש את הדירה לא הודיעה החברה לבעלי‬
‫הנכסים לגבי זכות זו ואת גובה הפיצוי קבע עובד אחד ללא נוהלי דיווח ראויים לפי‬
‫מבקר המדינה‪.86‬‬
‫אף בתכתובת פנימית שעוסקת בדוח המבקר מצוין‪:‬‬
‫"עקרונית אינני מרגיש בנוח בכל הפרשה‪ .‬קודם דובר כי השכונה הידרדרה והפכה‬
‫לשכונת עוני ומחליטים להפוך האזור למרכז תיירות‪...‬לאחר המלחמה משתנית כל‬
‫התמונה‪ :‬מצד אחד יש להוציא דיירים בכוח החוק ומצד שני מדברים על שכונה‬
‫המורכבת גם מבעלי מקצועות חופשיים ובעלי יכולת מחו"ל‪ .‬מה לזה ולתיירות? האם‬
‫זה מצדיק פינוי דיירים בכוח החוק?"‪.87‬‬
‫המכרז כלל ‪ 891‬הצעות שהוגשו שמתוכם נכון ליום ‪ ,80.0.96‬נדחו ‪ 10‬הצעות ונתקבלו ‪ 19‬הצעות של‬
‫תושבי ישראל ‪ 16‬קונים הצריכו בדיקה נוספת וניתן רק לשער כי מדובר בקונים תושבי חו"ל והבדיקה‬
‫הנוספת היא גובה הסכומים המדויקים שכל אחד יעביר‪.88‬‬
‫ניתן לראות במסמכים רבים את הדאגה הרבה ותשומת הלב של ראש העיר לפרויקט מיוחד זה‪ .‬ראש‬
‫העיר ביקש פעמים רבות את ביכור הפרויקט על פני משימות אחרות ואף הסביר בפניות מספר את‬
‫חשיבותה של ההתקדמות המהירה‪ .‬בתוך המסמכים שראינו לגבי סוף שנת ‪ 8691‬ולגבי מהלך שנת ‪8696‬‬
‫היו המון התכתבויות וישיבות אדריכליות שונות לגבי אופן הביצוע ברמה של הנחת התשתיות השונות‬
‫בשכונה אולם מכתב אחד מעניין בנושא זה הוא מכתבו של טדי קולק למהנדס צבי נוימן בו הוא מבקש‬
‫ממנו בעניין חידוש תשתיות הביוב‪ ,‬הדרכים והמים של ימין משה‪" :‬לתת לנושא עדיפות גבוהה ביותר‬
‫ולפעול עם צוותים מוגברים כדי לזרז את הכנת התכניות"‪ .89‬התבטאויות דומות ניתן לראות‬
‫בפרוטוקולים השונים של ישיבות החברה‪.‬‬
‫‪90‬‬
‫מעניין לראות את רשימות השמות של המשפחות אשר וועדת האכלוס החליטה לאשר ‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫ג"מ‪ ,‬גל‪ 8006238-‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים כללי‪" ,‬מעשה חלם ו‪3‬או שערורייה"‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫ידיעות אחרונות‪" ,02.20.8680 ,‬סדרים לקויים בהרשמה לימין משה"‪ .‬מובא ב‪-‬ג"מ‪ ,‬גל‪ 8006238-‬החברה לפיתוח מזרח‬
‫ירושלים כללי‪ .‬בפרטי דו"ח מבקר המדינה נעסוק בהרחבה בהמשך‪.‬‬
‫‪ 87‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬תכתובת פנימית לגבי דוח המבקר‪ .‬ההדגשות שלנו – א‪.‬א‪ .‬וע‪.‬פ‪.‬‬
‫‪ 88‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬בחירת ועדות האכלוס‪.‬‬
‫‪ 89‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 8801‬תיק ‪ ,030030‬פיתוח השכונה‪ ,‬בקשה לזירוז תוכניות בפרויקט ימין משה‪.‬‬
‫‪ 90‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬רשימת המועמדים שאושרו על ידי החברה‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫בין המשפחות אשר אושרו לאכלוס היו משפחת אבי‪-‬יצחק‪ ,‬גוב‪ ,‬ון‪-‬ליר‪ ,‬עוזי נרקיס‪ ,‬נעמי שמר ועוד‪.‬‬
‫מעניינים במיוחד היו רות ומישאל חשין‪ ,‬וזאת כשחשין עצמו שימש באותה תקופה כסגן לפרקליט‬
‫המדינה ואף היה מעורב בייצוג המדינה בבג"ץ פילצר שנדון עליו בהרחבה בהמשך‪ .‬מכתב מוזר שלא‬
‫הצלחנו לפענח את פישרו היה מכתבו של מנהל החברה לפיתוח מזרח ירושלים לראש העיר טדי קולק‬
‫בעניין שיקום רחוב המדרגות בימין משה‪ ,‬שהעתק המכתב מוען לגברת רות חשין‪ .91‬הנחתנו הייתה כי‬
‫היא עצמה פנתה למנהל החברה בתלונה כלשהי על מצב המדרגות ועל כן המכתב גם מוען אליה‪.‬‬
‫משפחות נוספות הן רחל ברנזון ודן ואילנה אלרוד הלוא היא בתו של השופט צבי ברנזון‪ .‬השופט ברנזון‬
‫היה שופט קרוב ל‪ 88-‬שנה כאשר התיק המשפטי הגיע לבית המשפט העליון‪ .‬אין לנו הוכחה כלשהי‬
‫שהוא השפיע בצורה זו או אחרת על חברי ההרכב שדנו בנושא אך די אם נניח שהחיבה לתוכנית החדשה‬
‫של החברה על ידי השופט ברנזון הייתה ידועה לשאר חברי ההרכב הלוא הם עמיתיו לעבודה היום‪-‬‬
‫יומית‪ ,‬ובנוסף הוא עצמו דן בעניין השכונה לגבי הסעדים הזמניים‪.‬‬
‫דמות חשובה נוספת ברשימות אלה ואולי אף המשמעותית ביותר היא עמוס קולק הלוא הוא בנו בן‬
‫העשרים ושלוש (באותה עת) של ראש העיר טדי קולק‪ .‬בעניין זה לא נותר לדמיון מקום לשער שום‬
‫ספקולציות‪ ,‬המציאות והעובדות מדברות בעד עצמן ועולות על כל דמיון‪.‬‬
‫רשימת התושבים שנדחו פחות מעניינת מבחינת עמודת השמות שכן לא מצאנו ברשימה זו שם מוכר‬
‫ומיוחס שרצה לרכוש דירה אולם דווקא העמודה של הערות היא המעניינת‪ .‬סיבות הדחייה השונות הן‬
‫חלקם מפאת רצון של שימוש חלקי בדירה או בודדות וחלק סיבות הדחייה הן‪" :‬חסרי יכולת"‪" ,‬לא‬
‫יעמדו בתנאים" ו"לא משתלם"‪.92‬‬
‫מסתבר‪ ,‬שעל אף שהמושג "שוחד" הוא מושג תנ"כי‪ ,‬בראשית ימי המדינה פחות הבינו הגדרת המושג‬
‫ואף היו נוהגים להצהיר בריש גלי על עניינים אלו‪ .‬ולהלן נביא לכך דוגמא מפרוטוקול דיון בחברה‪:93‬‬
‫"היו"ר‪...:‬בעוד שלמועמדים הרגילים לא יימסרו הבתים אלא עפ"י מכרז‪ ,‬רשאית מועצת‬
‫המנהלים לאשר לאנשי חו"ל מראש בתים ספציפיים‪ ,‬וזאת אף לאור הוספת המחיר שהם‬
‫יידרשו למעשה לשלם לחברתנו‪.‬‬
‫י‪.‬יעקובי‪... :‬יש אפוא‪ ,‬מקום לאישור משפחת ליפסון‪ ...‬אגב‪ ,‬משפחה זו תרמה ‪ 12,222‬ל"י‬
‫לשיקום הגן ב"משכנות שאננים" ("גן שרה") ומעוניינת לרכוש‪ ,‬כמובן במחירים גבוהים‬
‫במיוחד‪ ,‬הקצאת שני מבנים שבחלקות ‪ 821‬ו‪."826-‬‬
‫האם רק לבני הדור של ימינו השערות סומרות מקריאת מילים אלו? אנו רוצים להניח שלא‪ ,‬אולם אין‬
‫ספק שמהמסכים שהראנו עולה התמונה שאווירה זו שררה בחברה שהובילה את פינוי ימין משה ככלל‬
‫ובוועדות האכלוס בפרט‪.‬‬
‫המאבק המשפטי – בג"ץ פילצר‬
‫בעלי הקרקעות בימין משה ניסו להיאבק ברוע הגזירה מייד כשנודע להם על התוכנית‪ .‬עוד בשלב מאוד‬
‫מוקדם‪ ,‬ב‪ , 9.0.8690-‬מעט לאחר ייסוד החברה לפיתוח מזרח ירושלים שלח ישראל משה ווילף בשם‬
‫ה"ועדה לשיקום שכונת ימין משה" מכתב לראש העיר ירושלים דאז‪ ,‬מרדכי איש שלום‪ .‬אותה ועדה‬
‫אשר אדון ווילף מייצג מורכבת מבעלי בתים בשכונה ונבחרה באסיפה הכללית מתוכם‪ .‬ככל הנראה‬
‫‪ 91‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬שיקום רחוב המדרגות בימין משה‪.‬‬
‫‪ 92‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬רשימת המועמדים שהוחלט עליהם בשלילה‪.‬‬
‫‪ 93‬ג"מ‪ ,‬גל‪ ,8006230-‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים – פרוטוקולים‪ ,‬מכתב לראש העיר מאת אגודת הציירים והפסלים‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫הוקמה וועדה זו מתוך כוונה להיות שותפים בשיקום‪ ,‬ולא להיגרר לתוכו‪ ,‬וזאת כדי להשיג תוצאות‬
‫רצויות‪ .‬כפי שאנו יודעים‪ ,‬ניסיון זה לא צלח‪ ,‬וההפקעה יצאה לפועל תמורת פיצויים נמוכים ביותר‪.‬‬
‫מהמכתב עולה שלא הייתה פנייה מסודרת לתושבים בשלבי התכנון‪ ,‬והם נאלצו ללמוד על כך רק‬
‫מהעיתונות‪ .‬וכך כותב ווילף במכתבו‪:‬‬
‫"מהעיתונות אני למד שקיימת ב"עיריית ירושלים" תוכנית לשיקום שכונת ימין משה‬
‫וסביבתה‪ .‬בהיות אני חבר בוועדה לשיקום שכונת ימין משה‪ ...‬הייתי מעוניין לדעת כל‬
‫הפרטים הקשורים בתכנית הנ"ל ואודה‪ ,‬אפוא‪ ,‬לכבודו אם יואיל בטובו להזמינני לשיחה‬
‫בנדון"‪.94‬‬
‫תשובת העירייה לא איחרה לבוא‪ .‬י‪ .‬מאראש‪ ,‬מזכיר העיר‪ ,‬כותב לווילף ב‪:88.0.8690-‬‬
‫"‪ ...‬הנני להודיעך שעדיין אין פרטים על התוכנית לשיקום מזרח העיר‪.‬‬
‫קיימת מגמה לשקם ולפתח את החלק המזרחי של העיר‪ ,‬כולל שכונת ימין משה ואם יש‬
‫בידך פרטים או הצעות כל שהן ביחס לזה אדרבא הואל נא להעבירן אלינו ונעיין בהן‬
‫ברצון"‪.95‬‬
‫אין ספק שמדובר בתשובה דיפלומטית ומתחמקת שהשאירה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬את התושבים מחוץ‬
‫לתמונה עד שלב בו כבר היה מאוחר מדי עבורם‪ .‬כשהגיע שלב ההפקעה עצמו רוב בעלי הנכסים קיבלו‬
‫עליהם את הדין וחתמו על מסמכי ויתור על זכויותיהם לטובת החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬היו מתי מעט שהחליטו להיאבק ברוע הגזירה‪ ,‬וכך הוגשו שלוש עתירות‪ ,‬זו אחרי זו‪ ,‬נגד צו‬
‫ההפקעה שהוציא שר האוצר‪ .‬בעתירה הראשונה‪ 96‬סירב בית המשפט להוציא צו על תנאי‪ .‬בעתירה‬
‫השנייה‪ 97‬ניתן צו על תנאי על ידי הרכב בראשות השופט ברנזון‪ ,98‬אך בוטל לאחר מכן לפי בקשת‬
‫העותרים בתקווה להשיג הסדר‪ .‬משנכשל ניסיון זה‪ ,‬הוגשה העתירה השלישית‪ 99‬בעתירה זו ניתן פסק‬
‫הדין המרכזי והמפורט בפרשה זו‪.‬‬
‫העתירה הוגשה על ידי ‪ 08‬בעלי נכסים בשכונת ימין משה‪ ,‬מהם רק פנינה פילצר התגוררה בשכונה עצמה‬
‫באותה העת‪ .100‬העתירה הוגשה בפני שלושה שופטים‪ :‬לנדוי שישב בראש ההרכב וכתב את פסק הדין‪,‬‬
‫והשופטים ויתקון ומני שהסכימו לפסיקתו‪ .‬באי כוחם של העותרים היו עורכי הדין הירושלמים דניאל‬
‫ינובסקי‪ 101‬ובנו‪ ,‬מנחם ינובסקי‪ .‬את המדינה ייצג עו"ד יורם ברסלע‪ ,‬מי שהיה אז סגן פרקליט המדינה‪,‬‬
‫ועו"ד א' שפאר‪.‬‬
‫טענות מרכזיות‬
‫העותרים טענו טענות רבות‪ ,‬ונזכיר בקצרה כמה מהם ‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫‪ 94‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬מכתב של ווילף לראש העיר‪ ,‬איש שלום‪.‬‬
‫‪ 95‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬מכתב ממזכיר העיר לווילף‪.‬‬
‫‪ 96‬בג"צ ‪.001391‬‬
‫‪ 97‬בג"צ ‪.88396‬‬
‫‪ 98‬תיק בית המשפט העליון ‪ ,888396‬צו על תנאי על ידי ברנזון‪.‬‬
‫‪ 99‬בג"צ ‪ 888396‬פנינה פילצר ו‪ 62-‬אח' נגד שר האוצר והחברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ פ"ד כד (‪.880 )8‬‬
‫‪ 100‬שם‪ ,‬עמ' ‪.889‬‬
‫‪ 101‬דניאל ינובסקי אף שימש כחבר מועצת העיר באותה תקופה‪.‬‬
‫‪ 102‬תיקי בית המשפט העליון‪ ,‬בגצ ‪ ,888396‬ו‪ ,88396-‬פרשת פילצר ‪ -‬העתירות ונימוקיהן‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫טענה אחת נוגעת להפעלת הפקודה המנדטורית הישנה‪ ,‬פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)‪,8610 ,‬‬
‫ולכך שלא הופעל החוק החדש מ‪ 8691-‬שעוסק בפינוי ושיקום‪ ,‬חוק שהיה מאפשר לתושבים הליך של‬
‫התנגדות לכל המהלך השלטוני בצורה אפקטיבית יותר‪.‬‬
‫טענה שנייה נוגעת לעובדה שלא יושמה הצעה שקבעה שכל הבעלים ביום ההפקעה יהיו זכאים להישאר‬
‫בדירה ולקבל על עצמם את הוצאות השיפוץ‪ .‬בסיס הטענה הוא שיש לתת עדיפות לבעלים במגורים‬
‫בשכונה לאחר השיפוץ‪ ,‬דבר שכידוע לא נעשה‪.‬‬
‫בכתב הטענות מצוטטת ידיעה שהתפרסמה בעיתון הצופה מיום ‪:81.1.96‬‬
‫"ההחלטות אומרות כי במסגרת השיקום ישמר האופי של השכונה‪ ...‬כן הוחלט לתת‬
‫זכות קדימה לתושבים ולבעלי בתים להשתכן בשכונה והחברה תיתן להם את ההלוואות‬
‫לצורך שיקום"‪.103‬‬
‫הטענה היא שהחברה לפיתוח מזרח ירושלים התנערה מההצעה ולא נתנה שום זכות קדימה לשיפוץ‬
‫הנכסים על ידי הבעלים עצמם‪ .‬כפי שהם כותבים "העותרים יטענו כי אין כל הצדקה להפקעת השכונה‬
‫עבור אחרים כאשר הם עצמם נכונים להשתתף במעמסת השיקום"‪.104‬‬
‫טענות נוספות עסקו בכך שהתנהגות החברה לפיתוח מזרח ירושלים לאורך כל הדרך מלמדת שהיא‬
‫אינה הגוף המתאים לביצוע מטרות ההפקעה‪.105‬‬
‫העותרים הזכירו בטענותיהם שהם בעלי בתים בימין משה‪ ,‬ושהם צאצאים לבוני השכונה ולמייסדי‬
‫ירושלים החדשה‪ .106‬הם סוקרים את המצב הביטחוני שעבר על השכונה במרוצת השנים‪ ,‬וכך הם‬
‫טוענים‪:‬‬
‫"מאז מלחמת השחרור לא דאגו לשכונה וליושביה על אף המצאה נוכח החומה ואל מול‬
‫לועי ועמדות האויב אשר היו על חומת ירושלים‪ .‬במשך כל שנות קיום המדינה‪ ,‬לא זכתה‬
‫השכונה לכל תשומת לב מצד ראשי העיר‪ .‬השכונה הוזנחה ולא זכתה לכל פעולות פיתוח‬
‫ורבים מיושביה נאלצו לעזבה‪ .‬כל פניות העותרים משך שנים לפנות החורבות בשכונה‬
‫ולהתחיל בעבודות פיתוח במקום לא נענו‪ .‬רק עתה לאחר הניצחון המזהיר של מלחמת‬
‫ששת הימים ‪ ...‬לאחר שהשכונה נשתחררה מאיומי עמדות הלגיון ‪ ...‬נתעוררו ראש העיר‬
‫‪107‬‬
‫ירושלים וגורמי תיירות ולטשו עיניהם לעבר שכונת ימין משה‪"...‬‬
‫העותרים מביאים את מכתב ראש העיר טדי קולק לראש הממשלה‪ ,‬וטוענים טענות קשות ביותר של‬
‫אפליה‪ ,‬אי צדק וחוסר הגינות מצד ראש העיר ומצד החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪.‬‬
‫וכך הם כותבים‪:‬‬
‫"יש בנימוקיו (של ראש העיר – א‪.‬א וע‪.‬פ‪ ).‬משום הפליה ופגיעה חמורה בתושבי השכונה‬
‫הנראים לראש העיר כנחותי דרגה ולא הולמים את רמת השירותים שבדעתו לתת‬
‫לשכונה; ביוב‪ ,‬מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬טלפון וכד'"‪.108‬‬
‫כמו כן הם כותבים‪:‬‬
‫‪ 103‬שם‪.‬‬
‫‪ 104‬שם‪ ,‬בסעיף ‪.16‬‬
‫‪ 105‬שם‪ ,‬סעיף ‪.08‬‬
‫‪ 106‬שם‪ ,‬בסעיף ‪.1‬‬
‫‪ 107‬שם‪ ,‬סעיפים ‪.80-81‬‬
‫‪ 108‬שם‪ ,‬סעיף ‪.89‬‬
‫‪07‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫"ידוע למבקשים שהמשיבה מס ‪( 0‬החברה לפיתוח מזרח ירושלים – א‪.‬א וע‪.‬פ‪ ).‬השכירה‬
‫דירות לאזרחים אשר לפי מיטב ידיעתם של המבקשים לא הייתה כל הצדקה בבחירה‬
‫זו"‪.109‬‬
‫בהמשך הדברים נטענו טענות קשות נוספות בנוגע לאפליה של תושבי השכונה‪ ,‬דווקא אותם אנשים‬
‫שעברו את כל הסבל של השנים הקשות בהם השכונה הייתה במצב בטחוני רעוע מול לועי הלגיון הירדני‪,‬‬
‫דווקא הם מופלים לרעה‪ .‬וכך הם טוענים‪:‬‬
‫"אכזרי הוא הנימוק כי לתושבים המקומיים אין יחס נפשי לשכונה‪ ,‬בעוד שהמבקשת‬
‫מס' ‪( 8‬גברת פנינה פילצר – א‪.‬א וע‪.‬פ‪ ).‬ורבים אחרים כמוה עברו את כור הייסורים‬
‫בשכונה מזה ‪ 11‬שנה ללא זניחתה לרגע‪ .‬מוזר שראש בעיר מוצא למתאים לטעון שדווקא‬
‫אנשים אשר לא מכבר יבואו לירושלים להם יהיה הרגש המתאים והזכות לשבת ולגור‬
‫בדרך המלך למבוא הראשי לעיר העתיקה"‪.110‬‬
‫משפט מעניין וחשוב שמופיע בטענות העותרים משקף היטב את אשר על לבם בכל מה שנוגע לאינטרסים‬
‫שעומדים בבסיס ההפקעה‪:‬‬
‫"לפי מיטב ידיעת המבקשים ריח של סרסרות ועשיית עושר על חשבון התושבים‬
‫המקומיים נודף מרצון המשיבים"‪.111‬‬
‫משפט חד וחריף יותר ממשפט זה לא יכול היה להיאמר‪.‬‬
‫חשדנות העותרים זועקת מכל שורה‪:‬‬
‫‪112‬‬
‫"‪ ...‬אין למבקשים אלא לפקפק בכוונת המשיבים ביחס לעתיד השכונה" ‪.‬‬
‫בסיום הנימוקים לעתירה הם כותבים‪:‬‬
‫"ההפקעה הינה שרירותית‪ ,‬אינה חוקית ומחוסרת כל צורך ציבורי ועל כן יש לבטלה‪.‬‬
‫ההפקעה הינה פגיעה בבוני ירושלים החדשה ובזכרו של הנדיב הידוע‪ ...‬ההפקעה מפלה‬
‫בין אזרח לאזרח‪ ...‬השיקולים כפי שמתקבלים ממכתבו של ראש העיר הם פסולים‬
‫ונוגדים את הצדק‪.113"...‬‬
‫יש לצי ין נקודה מעניינת‪ :‬העותרים צירפו לעתירה מכתב כנספח‪ .‬המכתב נשלח מעורך הדין שייצג את‬
‫תושבי השכונה‪ ,‬עו"ד ינובסקי‪ ,‬אל ראש הממשלה ב‪ .08.9.91-‬במכתב זה התושבים מפנים אצבע‬
‫מאשימה למי שעומד מאחורי כל הרעיון – והוא טדי קולק‪.‬‬
‫וכך הם כותבים‪:‬‬
‫"נודע למר שי כי מאחרי הלחץ להפקעת השטח עומד ראש עיריית ירושלים מר טדי‬
‫קולק‪ ...‬מרשי הורוני לפנות לכבודו ולמחות נמרצות על המזימה הנרקמת מאחורי‬
‫הפקעה זו‪ .‬מרשי מוחים נגד אלו הרואים בעיר מוזיאון ופארק לאומי ומנערים את תוכנה‬
‫המהותי של העיר מקדושתה ומהילת הדורות‪.114"...‬‬
‫אם היה למישהו עד עתה ספק מי היוזם של התוכנית‪ ,‬הרי שביטחון העותרים‪ ,‬עשוי לנערו מספק זה‪.‬‬
‫‪ 109‬שם‪ ,‬סעיף ‪.88‬‬
‫‪ 110‬שם‪ ,‬סעיפים ‪81-86‬‬
‫‪ 111‬שם‪ ,‬סעיף ‪.02‬‬
‫‪ 112‬שם‪ ,‬סעיף ‪.09‬‬
‫‪ 113‬שם‪ ,‬בסעיפים ‪.92-98‬‬
‫‪ 114‬תיק בית המשפט העליון‪ ,‬בגצ ‪ ,888396‬מכתב לראש הממשלה מאת עו"ד ינובסקי‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫הדיון המשפטי‬
‫על אף הטענות הרבות‪ ,‬הדיון המשפטי התמקד בטענה מרכזית אחת‪ ,‬וזו הטענה שהיה צריך להפעיל את‬
‫החוק ולא את הפקודה‪ .‬השופט לנדוי פורש על פני מספר עמודים את התייחסותו לטענה זו‪ ,‬ובסיכומו‬
‫של עניין הוא קובע שיש זכות לשלטון לפעול גם על פי הפקודה הישנה‪ .‬לדבריו הפרשנות המשפטית‬
‫הנכונה היא שהחוק החדש לא ביטל את הפקודה הישנה‪ .‬החוק עומד וקיים במקביל לפקודה‪ ,‬מה עוד‬
‫שמטרתו שונה ממטרת הפקודה‪ .‬החוק מטרתו לשקם תושבי שכונות עוני‪ ,‬ומטרת מעשי השלטון‬
‫במקרה הנדון היא לא מטרת שיקום השכונה‪ ,‬אלא שימור אופייה ההיסטורי‪ .‬שיקום תושבי השכונה זו‬
‫רק תוצאת לוואי של ההליך‪ .‬לנדוי קיבל בכך את עמדת המדינה בצורה כמעט מלאה‪ .‬בסוף פסק דינו‬
‫לנדוי כותב‪" :‬מר ינובסקי טען טענות נוספות‪ ,‬אך אלה נופלות מאליהן בנפול טענתו העיקרית‪ ,‬עליה‬
‫הרחבתי את הדיבור"‪.‬‬
‫אין ספק שההחלטה של השופט לנדוי להתמקד בשאלה הנוגעת להפעלת החוק החדש מול הפקודה‬
‫הישנה‪ ,‬גרמה לכך שבפסק הדין אין כלל דיון בשאלות המהותיות הנוגעות לקניין של התושבים ולזכויות‬
‫אדם‪ .‬בהקשר זה מעניין ללמוד מאחד הפרוטוקולים של ישיבת הדירקטוריון של החברה לפיתוח מזרח‬
‫ירושלים התייחסות לעניין זה‪ .‬וכך כתוב בשם היו"ר יעקובי‪:‬‬
‫"ב‪ 09.8.8682-‬זכתה החברה בבג"צ בקשר לעתירת ‪ 08‬בעלי בתים בימין משה‪ .‬ואולם‬
‫מאחר ולדעת העותרים נמנע השופט לנדאו לדון באי‪-‬אלו מטענותיהם ולהחליט אל נכון‬
‫על השאלה העיקרית‪ ,‬הם הגישו בקשה לדיון נוסף‪.115"...‬‬
‫נמצאנו למדים שהעותרים סברו שהשופט לנדוי לא דן בכל הנושאים שהועלו כפי הנדרש‪ .‬מעדויות‬
‫שונות עולה כי לנדוי עצמו היה בעל השקפת עולם בעד ירושלים יפה וראה ערך רב בבנייה ופיתוחה של‬
‫ירושלים‪ .‬דברים ברוח זו עלו מכתבה בעיתון הארץ‪ ,‬שהופיעה ב‪ 1.0.8682-‬וסיקרה את פסק הדין (שניתן‬
‫ב‪ .)09.8.8682-‬וכך נכתב שם‪" :‬השופט לנדוי מטעים בפסק דינו‪ ...‬המגמה האסתטית היא השלטת‬
‫בתכנית המשיבים‪."...‬‬
‫לא איחרה לבוא‪.‬‬
‫‪116‬‬
‫מגמה אסתטית זו התיישבה היטב בתוך השקפת עולמו של לנדוי‪ ,‬והתוצאה‬
‫תוצאות ההליך המשפטי‬
‫תוצאת הדיון‪ ,‬אם כן‪ ,‬הייתה דחיית העתירה‪ ,‬ולמעשה בכך נסללה הדרך להפקעת האדמות ולפינויים‬
‫של הדיירים משכונת ימין משה‪ .‬מאז פינוי השכונה ובנייתה מחדש הפכה שכונת ימין משה בירושלים‬
‫לאחת השכונות היקרות ביותר בעיר לאחר שכמעט כל בתיה נמכרו למיליונרים מהארץ ומחו"ל‪.‬‬
‫החשש העיקרי כיום הוא הפיכתה של שכונת ימין משה לשכונת רפאים כפי שאירע באזור העיר העתיקה‬
‫לאחר שמספר רב של בתים הינם בבעלות מיליונרים מחו"ל אשר מגיעים לבית זה רק מספר ימים בשנה‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬אין זכר לכל אותם בעלי קרקעות מקוריים שחיו בשכונה מספר דורות מהקמת השכונה ועד‬
‫תש"ח‪ ,‬וחלקם גם לאחר מכן‪ .‬לא ניתנה אפשרות ממשית והוגנת לבעלי הקרקעות להישאר בשכונה‪ ,‬והם‬
‫מצאו את עצמם עם פיצויים מועטים עד מאוד‪ ,‬מתגוררים בשכונות אחרות ברחבי העיר‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ 115‬ג"מ‪ ,‬א‪ ,8006381-‬חברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬מכתבו של פאול יעקובי בעניין הבג"ץ‪.‬‬
‫‪ 116‬עיתון הארץ‪" ,1.0.8682 ,‬שיחזור דמותה ההיסטורית של שכונת עוני – כיצד?"‪.‬‬
‫‪ 117‬ראה להלן בעניין דו"ח מבקר המדינה‪.‬‬
‫‪09‬‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫תגובות‪ ,‬ביקורות והשלכות של הפינוי‬
‫כפי שראינו‪ ,‬המהלך של הפקעת הקרקעות בימין משה‪ ,‬פינוי התושבים‪ ,‬וכניסתם של מקורבים ובעלי‬
‫ממון לשכונה צלח בסופו של דבר‪ .‬יש לעצור ולחשוב האם דבר כמו זה יכול היה לקרות כיום? האם זה‬
‫היה אפשרי?‬
‫נראה שלא‪ .‬ראשית‪ ,‬נראה שמקבלי ההחלטות לא היו מקבלים כיום החלטה כה דרמטית וכה פוגעת‬
‫בציבור חלש חברתית וכלכלית‪ .‬גם אם היה מתחיל מהלך בכיוון זה‪ ,‬יש להניח שהיה מתפתח מאבק‬
‫ציבורי חסר תקדים בתמיכה ועידוד של כלי התקשורת נגד המהלך‪ .‬היום‪ ,‬כשהתקשורת מנסה לחשוף‬
‫מעשי שחיתות ושערוריות‪ ,‬כשאישי ציבור עומדים לדין על מינוי מקורבים‪ ,‬נראה שמהלך כמו הפקעת‬
‫קרקעות מאנשים עניים‪ ,‬והעברתם לידי מקורבים ואנשי ממון‪ ,‬לא היה מצליח לעבור בצורה חלקה כלל‬
‫וכלל‪ .‬שנית‪ ,‬יש להניח שהמאבק המשפטי היה נראה לגמרי אחרת אם הוא היה מתרחש כיום‪ .‬זאת בגלל‬
‫שהשיח המשפטי היום הוא שונה לגמרי לאחר התפתחויות זכויות אדם וחוקי יסוד‪.‬‬
‫הש' לנדוי בפסק דינו כתב כך‪:‬‬
‫"לא מצאתי בפסיקה שום סייג‪ ...‬לגבי חקיקה בשטח ציבורי העלולה להשפיע על זכויותיו‬
‫החומריות של האזרח"‪.118‬‬
‫נראה שהיום משפט כזה לא היה נכתב‪ .‬זכויות קנייניות של אדם קיבלו משנה תוקף במהלך השנים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬החל משנת ‪ ,8660‬עם חקיקת חוקי היסוד‪ ,‬השתנה מעמדם של זכויות האזרח‪ .‬אם היה מגיע מקרה‬
‫דומה היום בית המשפט היה בוחר בפרשנות המשפטית המכבדת זכויות אדם על פני פרשנות שעושה‬
‫זאת פחות‪ .‬לכן אם עניין פילצר היה מגיע היום לדיון והיה מאושר הוצאת אנשים מביתם הרי שלכל‬
‫הפחות היה נבחר החוק החדש כדרך הנכונה לשיקום השכונה‪ ,‬ולו רק בגלל שהוא נותן יותר מקום‬
‫לזכויות האדם‪.‬‬
‫נבחן כעת את התגובות בציבור‪ ,‬את הביקורות הרשמיות מחד‪ ,‬ואת הביקורות הלא‪-‬פורמאליות מאידך‪,‬‬
‫בכדי לקבל תמונה שלמה על ההשלכות של המהלך‪ ,‬וכדי להבין כיצד הוא התקבל בציבור‪.‬‬
‫דו"ח מבקר המדינה‬
‫ב‪ 88-‬בינואר ‪ 8680‬התפרסם דו"ח מלא ומקיף על ידי מבקר המדינה‪ .‬הדו"ח עסק בהתנהלות החברה‬
‫לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ .‬הדו"ח דן בהיבטים רבים שנוגעים להקמת החברה ולהתנהלותה‪ .‬בין‬
‫היתר הדו"ח דן בהון החברה ובמקורות המימון שלה‪ ,‬במוסדותיה‪ ,‬בתקציבים ובהנהלת חשבונות‪ ,‬אך‬
‫הפרק המרכזי ביותר אליו מתייחס הדו"ח הוא אותו חלק העוסק בפעולות החברה‪.‬‬
‫המבקר דן בכל הפרויקטים בהם התעסקה החברה‪ ,‬כשהם מחולקים לכמה סוגים‪ .‬סוג אחד עוסק‬
‫בפרויקטים שנועדו לקידומן הישיר של מטרות החברה פרויקטים נוספים כדוגמת‪:‬הקמת ביתן לאמנות‬
‫שימושית‪ ,‬הקמת בתי מלון‪ ,‬פיתוח איזור עין כרם ועוד‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫סוג שני של פרויקטים קרוי "פרויקטים נושאי רווחים" ‪ ,‬ותחת כותרת זו מופיעים מספר פרויקטים‬
‫‪119‬‬
‫ובהם פיתוח החאן הירושלמי‪ ,‬חוצות היוצר‪ ,‬שער יפו ועוד‪.‬‬
‫הפרויקט המרכזי שנכתב עליו בדו"ח המבקר תחת כותרת זו‪ ,‬הוא פרויקט "ימין משה"‪.‬‬
‫‪ 118‬בג"צ ‪ 888396‬פנינה פילצר ו‪ 62-‬אח' נגד שר האוצר והחברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ ,‬פ"ד כד(‪.808 ,880 )8‬‬
‫‪ 119‬דו"ח על הביקורת בחברה פיתוח מזרח ירושלים בע"מ‪ .8680 ,‬מובא באע"י מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪.‬‬
‫‪ 120‬שם‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫המבקר סוקר את ההיסטוריה לגבי הקמת השכונה‪ ,‬הדיירים‪ ,‬המצב הביטחוני המשתנה בחלוף השנים‬
‫וכתוצאה מכך גם ההידרדרות במצב הכלכלי‪ .‬בדו"ח מתוארת פעילות החברה ושאר מוסדות השלטון‬
‫בנוגע להליכי ההפקעה והפינוי כפי שתוארו באריכות גם בעבודה זו‪.121‬‬
‫בדו"ח ישנה ביקורת לא מבוטלת על חלקים מהתנהלות החברה בנוגע להפקעה ולפינוי התושבים‪.‬‬
‫וכך כותב המבקר‪:‬‬
‫"החברה התחילה לבצע את ההפקעה על ידי פינוי התושבים מהשכונה וצעדים לאכלוסה‬
‫מחדש‪ ,‬בלא שקיבלה הנחיות מוועדת השרים המיוחדת שמונתה לשם כך‪ ,‬ואף ללא‬
‫התחשבות בחלק מההמלצות של הוועדה הבין‪-‬משרדית‪ :‬היא לא עשתה את הסידורים‬
‫הדרושים לניהול הפרויקט כיחידה משקית סגורה; לא צירפה לעצמה‪ ,‬כגוף המבצע את‬
‫שיקום השכונה נציג של הרשות לבינוי ופינוי במשרד השיכון; ולא הודיעה לבעלי‬
‫הנכסים בשכונה על זכות העדיפות לרכוש מחדש את נכסיהם‪.122"...‬‬
‫המבקר‪ ,‬אם כן‪ ,‬מציין במפורש שלא ניתנה עדיפות לבעלי הנכסים לרכוש מחדש את הקרקע שהופקעה‬
‫מהם‪ ,‬וזאת בניגוד לסיכומים השונים ולהגיון המתבקש‪.‬‬
‫בהמשך הדו"ח‪ ,‬המבקר מתייחס לעניין הפיצויים למפונים‪ .‬וכך הוא כותב‪:‬‬
‫"מהפרוטוקולים של החברה לא ניתן לוודא‪ ,‬שהדירקטוריון קבע קריטריונים לגבי גובה‬
‫תשלומי הפיצויים למפונים ונהלים‪ ,‬לפיקוח על המשא ומתן ולביצוע התשלומים ודיווח‬
‫עליהם‪.123"....‬‬
‫ובהמשך הוא מוסיף‪" :‬אשר לדמי הפינוי לדיירים‪ ,‬הרי גובהם לא התבסס על הערכתו של‬
‫שמאי‪.124"...‬‬
‫נקודה חשובה ביותר בה דן המבקר היא עניין ההזדמנות שניתנה לציבור הרחב לקבל מידע על האכלוס‬
‫של השכונה ועל האפשרות שעמדה בפניו להצטרף לפרויקט‪.‬‬
‫המבקר טוען שלא ניתנה הזדמנות אמיתית כזו‪ ,‬וכשכבר ניתנה זה היה מאוחר מדי בדרך כלל‪ .‬וכך הוא‬
‫כותב בנושא זה בלשונו הבהירה‪:‬‬
‫"‪ ...‬הוצע לפרסם בעיתונות מודעה על פתיחת ההרשמה למשתכנים בשכונה‪ ...‬אך החברה‬
‫עצמה לא פרסמה מודעה על פתיחת ההרשמה למשתכנים בשכונה ועל תנאיה‪ ,‬אלא‬
‫הודיעה ב‪ 88.8.8696-‬בארבעה עיתונים‪ ,‬שרשימת המועמדים תיסגר ב‪ 81-‬בו‪ ,‬דהיינו שבוע‬
‫ימים אחרי פרסום המודעה‪ ...‬המודעה שימשה לה עילה לדחות לאחר מכן בקשות רבות‬
‫מתוך נימוק שרשימת המועמדים נסגרה ביולי ‪ ,8696‬והודעה על כך פורסמה בעיתונות‪.‬‬
‫לדעת הביקורת‪ ,‬הזמן שנותר בין פרסום המודעה לבין סגירת הרשימה לא נתן‬
‫למעוניינים שהות מספקת לגבש דעה ולהחליט בדבר רצונם להשתכן בימין משה‪...‬‬
‫‪125‬‬
‫המודעה גם פורסמה רק לאחר שהחברה כבר המליצה על מספר רב של מועמדים‪".‬‬
‫הנושא הטעון ביותר עוסק באופי המשתכנים החדשים שהובאו לימין משה‪ ,‬ועל דחיקתם של דיירי‬
‫השכונה המקוריים‪ .‬וכך כותב המבקר‪:‬‬
‫‪ 121‬שם‪.‬‬
‫‪ 122‬שם‪.‬‬
‫‪ 123‬שם‪.‬‬
‫‪ 124‬שם‪.‬‬
‫‪ 125‬שם‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫"‪...‬באותה ישיבה של ועדת האכלוס הציע היושב ראש קווים עקרוניים לאמור‪' :‬השכונה‬
‫תאוכלס על ידי אנשי חן וטעם‪ ,‬אמנים ואינטלקטואלים כאחד‪ ,‬ואלה שיוכלו לשמש‬
‫חבורה להם‪ .‬וכן על ידי אנשים מעניינים אחרים‪ '...‬הועדה החליטה להסתפק בקווים‬
‫אלה ולא להוסיף עליהם‪ ...‬בתיקי החברה אין פרוטוקולים ‪ ...‬מתיקי החברה לא ניתן‬
‫לוודא שהיא דרשה פרוטוקולים על דיוני ועדת האכלוס ומתן הסברים והנמקות בכתב‬
‫להחלטותיה"‪.126‬‬
‫המבקר מוסיף ודן בהתנהלות הבעייתית של החברה בנוגע לבקשות האכלוס שהגיעו ‪ ,‬וכך הוא כותב‪:‬‬
‫"‪...‬מאחר שהחברה לא ניהלה יומן או רשימות מרוכזות של הבקשות שהוגשו אליה‪ ,‬לא‬
‫ניתן לוודא אם אמנם הובאו לדיון כל הבקשות שנתקבלו"‪.127‬‬
‫בהמשך דבריו המבקר כותב שעלתה דרישה בדיון של ועדת הפנים של הכנסת‪ ,‬בתאריך ‪,88.0.8688‬‬
‫לפרסם מכרז פומבי בצורה נאותה‪ ,‬וכן לתת זכות קדימה לבעלי הבתים בשכונת ימין משה‪ .128‬בעקבות‬
‫הדרישות שעלו מהכנסת פורסם מכרז פומבי בעיתונות‪ ,‬ונקבע בו שבעלי בתים בשכונה שנכסיהם‬
‫הופקעו‪ ,‬יועדפו‪. 129‬‬
‫הביקורת של המבקר הסתיימה בשלב בו עדיין לא נבחרו מועמדים חדשים‪ .‬אך למעשה‪ ,‬ההיסטוריה‬
‫הוכיחה שהביקורת לא יושמה‪ .‬אמנם פורסם מכרז פומבי‪ ,‬אך במבחן התוצאה אותם מועמדים שאושרו‬
‫לראשונה אושרו גם לאחר המכרז הפומבי‪ ,‬ובעלי הקרקעות בימין משה לא הצליחו לעמוד בתנאים‬
‫הגבוהים שהציבו להם‪ ,‬ואף אחד מהם לא הצליח לשמור על הנכס שלו לאחר ההפקעה‪ .‬בשורה‬
‫התחתונה זכות הקדימה הפורמאלית שניתנה‪ ,‬התגלתה כריקה מתוכן‪.‬‬
‫למעשה משפטי הסיכום של המבקר אומרים הכול‪:‬‬
‫"הממצאים המובאים בדין וחשבון זה מראים שהחברה לא שמרה במידה מספקת על‬
‫דפוסי עבודה וכללי מנהל תקינים‪ ,‬כנדרש מחברה ממשלתית ‪ ...‬לגבי כמה פעולות של‬
‫פינוי ואכלוס לא נרשמו בתיקי החברה הנמקות‪ .‬בפעולותיה לפינוי ימין משה ומיקומה‪,‬‬
‫שהן בין הפעולות החשובות שהחברה ביצעה‪ ,‬נקבעו ליקויים בעלי משקל‪ :‬החברה לא‬
‫פעלה בהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי ועדה ממשלתית שהוקמה בקשר לפינוי השכונה;‬
‫הטיפול בנושא רוכז בידי עובד אחד‪ ...‬לא ניתנו שהות ואפשרות מספיקות לציבור‬
‫המעוניינים להירשם כמועמדים לאכלוס השכונה‪ ,‬ורק בעקבות דיון בועדת הפנים של‬
‫הכנסת פורסם מכרז פומבי"‪.130‬‬
‫כאן המקום לציין‪ ,‬שהחברה לפיתוח מזרח ירושלים העבירה את הערותיה על טיוטת הדו"ח למשרד‬
‫מבקר המדינה‪ ,131‬ובכל זאת‪ ,‬גם לאחר מכן‪ ,‬הדו"ח הסופי שפורסם הוא חמור ביותר‪.‬‬
‫‪ 126‬שם‪.‬‬
‫‪ 127‬שם‪.‬‬
‫‪ 128‬שם‪.‬‬
‫‪ 129‬שם‪.‬‬
‫‪ 130‬שם‪.‬‬
‫‪ 131‬אע"י מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬הערות החברה לפיתוח על טיוטת דוח המבקר‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫המחקר של ד"ר אליעזר יפה‬
‫המחקר‬
‫באוניברסיטה העברית התפרסם מחקר אשר נעשה בהנחייתו של ד"ר אליעזר יפה‪ .‬יפה היה אז מרצה‬
‫בכיר בביה"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית‪ ,‬והמחקר שהם ערכו על מפוני ימין משה‬
‫היה למעשה דו"ח ביניים‪ ,‬תחילת מהלך שלהם במחקר מקיף אף יותר שנושאו הוא מפוני שכונות עוני‬
‫בירושלים ובישראל‪.‬‬
‫באותה תקו פה של העבודה על המחקר‪ ,‬יפה "הושאל" מהאוניברסיטה העברית בירושלים בכדי לעמוד‬
‫בראש המחלקה הסוציאלית של עיריית ירושלים‪ ,‬לבקשתו של ראש העיר‪ ,‬טדי קולק‪ .‬אחד התנאים‬
‫שהוצבו על ידי האוניברסיטה ל"השאלה" זו‪ ,‬היה שיפה ימשיך להנחות סמינר מחקרי במקביל לעבודתו‬
‫בעירייה‪.‬‬
‫יפה שבמסגרת תפקידו בעיריית ירושלים נוכח לראות מקרים רבים של מפונים הנזקקים לסיוע ניתב‬
‫את אותו סמינר שלימד למחקר על מפוני ימין משה‪ ,‬וכך נולד המחקר הסנסציוני‪.‬‬
‫המחקר היה מקיף‪ ,‬ונערך במשך יותר משנה‪ ,‬מנובמבר ‪ .8688‬רואיינו משפחות שפונו‪ ,‬ומשפחות‬
‫שבאותו השלב עדיין היו במקום‪ .‬עוזרי המחקר של יפה הרכיבו רשימה של כל התושבים שפונו‪ ,‬הכוללת‬
‫את כתובת המגורים שלהם לאחר הפינוי‪ 132‬והמפונים רואיינו על ידי ד"ר יפה וצוותו‪.‬‬
‫היות שהמחקר עורר מהומה לא קטנה‪ ,‬נציג בקצרה את מסקנותיו כפי שעולות מן המחקר עצמו‪,133‬‬
‫ומתומצתות במסמך שהכין ד"ר יפה הסוקר את עיקריו‪. 134‬‬
‫הטענה המרכזית שעלתה מן המחקר היא שפינוי ימין משה כלל וכלל לא הביא לשיקום התושבים‪.‬‬
‫ולפירוט העניין ‪ -‬מסקנה ראשונה‪ 96% :‬מהמשפחות המפונות נכנסו לחובות לאחר הפינוי‪ ,‬וזאת כאשר‬
‫לא היו להם חובות כלל לפני הפינוי‪ .‬וכפי שנאמר במחקר‪" :‬יש בהחלט מקום לראות את החובות‬
‫כתוצאה של קשיים כלכליים"‪.135‬‬
‫בסוף המחקר נאמר‪" :‬חלק גדול מן המשפחות מתקשות במצבן ללא פתרון‪ ,‬דבר המתבטא באי יכולת‬
‫להסתדר עם התקציב החודשי ו"לגמור" את החודש"‪.136‬‬
‫מסקנה שנייה שעולה מן המחקר‪ :‬לא נמצאו קריטריונים אחידים לקביעת גובה הפיצויים‪ .‬ממצא זה‬
‫תואם את מסקנות מבקר המדינה שפורסמו בעיצומו של המחקר‪ .137‬עולה תמונה קשה ביותר על‬
‫ההתנהלות כולה‪ ,‬ועל הדרכים בהם נקטו הרשויות בכדי לגרום לאנשים לעזוב עם פיצויים נמוכים‬
‫ביותר‪ .‬ראשית לא היו קריטריונים ברורים לפיצויים‪ .‬המשא ומתן נוהל עם כל אחד בנפרד‪ ,‬כשהתהליך‬
‫כולו נוהל בסודיות‪ .138‬הלחץ היה רב מנשוא‪ ,‬וכך נכתב במחקר‪:‬‬
‫"הופעל לחץ רב על התושבים לעזוב‪ ...‬התחילו במשא ומתן עם התושבים החלשים‪ ,‬להם‬
‫הוצע פיצוי נמוך‪ ,‬ותושבים אלו אשר לא הבינו מהן התוכניות לגבי השכונה שמחו לכל‬
‫‪ 132‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬פרטי המפונים מימין משה‪.‬‬
‫‪133‬‬
‫אע"י‪ ,‬מיכל ‪ , 111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪" ,‬ימין משה‪ :‬מצבם הכלכלי של מפוני שכונה ירושלמית"‪ ,‬מחקר מטעם‬
‫ביה"ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬דצמבר ‪( .8680‬להלן‪" :‬המחקר")‪.‬‬
‫‪ 134‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬עיקרי תוצאות המחקר‪.‬‬
‫‪ 135‬שם‪.‬‬
‫‪ 136‬שם‪.‬‬
‫‪ 137‬עיין לעיל בנושא של דוח מבקר המדינה‪.‬‬
‫‪ 138‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬עיקרי תוצאות המחקר‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫הצעה‪ ,‬נתפתו ועזבו‪ .‬התוצאה – לקחו ממרבית האנשים את הדירות במחיר מוזל ומכרו‬
‫אותן במחיר גבוה"‪.139‬‬
‫במחקר מצוינת העובדה שככל שדובר על אוכלוסיות חלשות יותר כל הפיצוי שהן קיבלו היה נמוך‬
‫יותר‪ ,140‬מדובר על אוכלוסיות של עולים חדשים‪ ,‬זקנים וחסרי השכלה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הצעת המחיר שהוצעה הייתה שרירותית‪ ,‬ללא קשר לגודל המשפחה המפונה או לגודל הדירה‪,‬‬
‫כפי שהיה מתבקש להניח‪.141‬‬
‫מסקנה שלישית‪ :‬המפונים הביעו בראיונות עימם תחושות קשות של מרירות וניצול‪ .142‬כמעט כולם‬
‫הביעו חוסר שביעות רצון מההתנהלות של הפינוי‪ ,‬מהעובדה שהמשא ומתן התנהל עם כל דייר לחוד‪,‬‬
‫שהפיצוי לא ניתן על פי קריטריונים ברורים כנ"ל‪ ,‬והדבר גרם ל"חשדנות בין התושבים" ו"אווירה‬
‫עכורה"‪.143‬‬
‫הפולמוס וההדים למחקר‬
‫כפי שרמזנו לעיל‪ ,‬המחקר היה סנסציוני‪ ,‬ועורר תגובות רבות מאוד‪ .‬כותרת המשנה בידיעות אחרונות‬
‫של הידיעה שסיקרה את המחקר פירטה‪:‬‬
‫"בניגוד לחוק‪ ,‬לא ניתנו למפונים‪ -‬רובם נתמכי סעד‪ -‬דירות‪ ,‬אלא פיצויים שרירותיים‬
‫שגרמו להם לשקוע בחובות"‪. 144‬‬
‫מעת הפרסום הראשון בתחילת חודש פברואר ‪ 8680‬ובמשך שבועות רבים השתלחו על גבי העיתונות טדי‬
‫‪145‬‬
‫קולק ונציגים שונים של העירייה והחברה לפיתוח כנגד ד"ר יפה וחוזר חלילה‪.‬‬
‫בין ההתכתבויות מציין יפה שהדגש במחקר הוא מצב המפונים‪ ,‬אך מן הראוי היה שמישהו יבדוק‬
‫בעתיד גם את "רווחי המפנים"‪ ,‬בכך רומז יפה על התעשרות וקידום אינטרסים ממוניים בחברה לפיתוח‬
‫מזרח ירושלים על ידי פינוי ימין משה ואכלוסה מחדש‪ .146‬טדי קולק לעומתו האשים את האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים בכך שהיא נותנת בית למחקר "מפוקפק" לשיטתו‪ 147.‬בנוסף לכך‪ ,‬טוען קולק‪ ,‬כי‬
‫‪ 139‬שם‪.‬‬
‫‪ 140‬שם‪.‬‬
‫‪ 141‬שם‪.‬‬
‫‪ 142‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬עיקרי תוצאות המחקר‪.‬‬
‫‪ 143‬שם‪.‬‬
‫‪ 144‬ידיעות אחרונות‪ ,‬מובא ב‪ -‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪" ,‬פינוי ימין משה לא הביא לשיקום התושבים"‪.‬‬
‫‪145‬‬
‫אע"י‪ ,‬מיכל ‪ , 111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬נתונים על פינויים לשנת ‪ 8680‬מטעם החברה; אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי‬
‫השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬מכתב מאת עו"ד וייל לאליעזר יפה; אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬מכתב התשובה של‬
‫אליעזר יפה לעו"ד וויל; אע"י‪ ,‬מיכל ‪ , 111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬הערותיו של הכלכלן ניסים ברוך למחקר; אע"י‪ ,‬מיכל‬
‫‪ , 111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬הערות מטעם האוניברסיטה לביקורת של ניסים ברוך; אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪,‬‬
‫אליעזר יפה‪ ,‬הערותיו של שלום רייכמן למחקר; אע"י‪ ,‬מיכל ‪ , 111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬תשובת אליעזר יפה לטדי‬
‫קולק‪.‬‬
‫‪ 146‬שם‪ ,‬במכתב התשובה לעו"ד וויל‪.‬‬
‫‪ 147‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ , 111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬מכתב מטדי קולק לפרופ' רוזנבאום‪ ,‬שעמד בראש ביה"ס לעבודה סוציאלית‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬כמו כן נשלח העתק ממכתב זה לנשיא האוניברסיטה‪ ,‬מר א‪ .‬הרמן‪ .‬טענות אלו עולות גם‬
‫בקטעי עיתונות‪ ,‬מובאים באע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬טענותיו של קולק כנגד המחקר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫המחקר עצמו הוא תוצאה של נקמנות בעירייה בשל פיטוריו מהעירייה‪.‬‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫‪148‬‬
‫יפה הגיב אחת לאחת לכל‬
‫הטענות שהופנו כלפיו במכתבים חוזרים‪ .‬הוא התנער מהטיעון של אשמת הנקמנות והזמין את העירייה‬
‫‪149‬‬
‫והחברה ליזום מחקר נוסף ולהיווכח כי קיימים עיוותים חמורים לגבי מפוני ימין משה‪.‬‬
‫העיתונים ממשיכים במלאכתם‪ ,‬וכתבות רבות מתפרסמות בזו אחר זו בעיתונים‪ 150.‬בין השאר‪ ,‬מציינות‬
‫הידיעות כי המשפחות שפונו שקועות בחובות של אלפי לירות‪ 151.‬בין אותותיו של המאבק פורסם כי בית‬
‫‪152‬‬
‫הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית "ימנע פרסום עבודות סטודנטים ללא אישור מוקדם‪.‬‬
‫מעט לאחר פרסום המחקר‪ ,‬התקיימה ישיבת הנהלה בה נכח גם ראש העיר טדי קולק והוטחו בישיבה זו‬
‫טענות קשות ביותר על הפינוי ומשמעויותיו‪ 153.‬בין הטענות עלתה גם הסלידה מהפקעת רכוש ותמיהה‬
‫מדוע לא ניתן היה לסייע לתושבים הקיימים בשיפוץ הבתים‪.‬‬
‫‪154‬‬
‫אף לאחר סיום הפרשה ודעיכתה‪ ,‬המשיכו התכתבויות שונות בעניין כשרות ההפקעה‪ .‬ההדים של‬
‫הפרשה השפיעו גם על מקרים אחרים בהם נציגים של שכונות אחרות שנפגעו פנו ליפה על מנת‬
‫שיושיעם‪ .‬הפניות הגיעו מנציגי שכונות שנפגעו בצורות שונות‪ 155.‬ימין משה הפכה‪ ,‬אפוא‪ ,‬לדוגמא‬
‫שלילית ביותר ממנה השכונה התל‪-‬אביבית מנסה להישמר ולהתרחק‪.‬‬
‫כלי התקשורת וביקורת בציבור‬
‫הפקעת השכונה לא הייתה מקרה יחידי בנוף התקופה‪ .‬השימוש בהפקעת קרקעות נעשה במקרים‬
‫נוספים כבר לפני פרשת ימין משה‪ .‬לא חסרה ביקורת ציבורית על הפקעות שונות‪ ,‬ופורסמו כתבות כגון‪:‬‬
‫"אדמות מופקעות – לבנייני פאר" שכותרתה המשנית הכריזה "קרקעות שהופקעו לצרכי ציבור‬
‫מנוצלות על ידי רשויות ומוסדות לצרכים שאינם ציבוריים"‪.156‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הייחודיות של הפקעת ימין משה בעיקר ברכיב מטרת ההפקעה ביחס לשימוש בפועל יצרה‬
‫קיצוניות מיוחדת‪ .‬מחאת הציבור בעת הפקעת הקרקעות ופינוי התושבים לא נשמעה בצורה שתמנע את‬
‫המעשה‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬היו לה הדים לא מעטים בכלי התקשורת באותה התקופה‪.‬הציבור חש היטב‬
‫שהתרחשה כאן שערורייה של ממש‪ .‬פגיעה בבעלי הקרקעות שהיו בניהם של מייסדי העיר החדשה‪,‬‬
‫והכנסת עשירים במקום הדיירים העניים‪ ,‬צרמו לכל אוזן‪ .‬לאור‪ ,‬הייחודיות של הפרשה נוצר שינוי‬
‫‪ 148‬מעריב‪" ,86.0.80 ,‬ובכל זאת‪ :‬מדוע פונו תושבי ימין משה בירושלים?" מובא ב‪ -‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר‬
‫יפה‪.‬‬
‫‪ 149‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬תשובת אליעזר יפה לטדי קולק‪.‬‬
‫‪150‬‬
‫ראה‪ :‬קטעי עיתונות‪ ,‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ 111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ :‬מעריב‪" ,86.0.80 ,‬ובכל זאת‪ :‬מדוע פונו תושבי ימין‬
‫משה בירושלים?"; "האמת אודות פינוי תושבי מין משה"; "פינוי תושבי ימין משה"; עיתון מעריב‪ ,‬קוראים כותבים‪,‬‬
‫"הפרסומים על שכונת ימין משה"‪ ,‬מאת הקורא טדי קולק‪.‬‬
‫‪ 151‬ידיעות אחרונות‪" ,8.0.8680 ,‬שיקום השכונה אינו מצדיק הוצאת העניים והכנסת עשירים"‪.‬‬
‫‪ 152‬קטעי עיתונות‪ ,‬מובא באע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪" ,‬פינוי תושבי ימין משה"‪.‬‬
‫‪ 153‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬זיכרון דברים מישיבת הנהלה‪.‬‬
‫‪ 154‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬מכתב ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬ותשובה מטעמו‪.‬‬
‫‪ 155‬אע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪ ,‬אליעזר יפה‪ ,‬פנייה של בן אריה לאליעזר יפה; תשובת אליעזר יפה לבן אריה; פנייה של‬
‫משפחת מזרחי מיד אליהו לאליעזר יפה; קריאה של דוד בן ציון גלילי‪ ,‬ראש ועד הפעולה והועד היוזם של קורבנות נתיבי‬
‫איילון‪ ,‬יד אליהו‪ ,‬תל אביב; ועוד‪.‬‬
‫‪ 156‬עיתון מעריב‪ ,88.6.8690 ,‬מובא בג"מ גל‪ 8018038-‬הפקעת קרקעות לצרכי ציבור‪",‬אדמות מופקעות‪-‬לבנייני פאר"‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫ותודעה ציבורית שגרמה לסתימת הגולל כמעט לחלוטין על הפקעת קרקעות קבוצתיות למטרות לא‬
‫ברורות‪.‬‬
‫כותרות העיתונים מביעות את תחושת התסכול העזה של האזרחים מהתנהלות המדינה בהפקעת‬
‫השכונה‪ :‬הארץ‪" :‬ימין משה – קריית אמנים ומיליונרים"‪ .157‬ידיעות אחרונות‪" :‬אנשי רוח מישראל‬
‫ומיליונרים מחו"ל יתגוררו בשכונה המחודשת שממול חומות העיר העתיקה"‪ .158‬שיכון האומנים הפך‬
‫לשיכון מיליונרים‪.‬‬
‫‪159‬‬
‫בעיתון דבר‪ ,‬ב‪ 1.82.8689-‬פורסם מאמר שכותרתו "ימין משה חיה בלב אבל מתה בעין" בכתבה זו‬
‫נכתב בין השאר כי הכישרונות שנכנסו לשכונה היו בעיקר כישרונות פיננסיים‪ .‬הנושא אף נכלל במודעות‬
‫‪160‬‬
‫סאטיריות‪.‬‬
‫לאור הפרשייה כבר נוצר מטבע לשון לפיו "תושב ימין משה" נהפך למילה נרדפת ל"פראייר"‪ .‬כך גם‬
‫מפרטת הכתבה "הפראיירים הלכו‪ ,‬אנשי החן באו"‪ 161.‬בכתבה אחרת‪" ,‬אנשי חן וטעם"‪ 162‬מצויין שרק‬
‫‪ 08‬אחוזים מהדיירים החדשים הם אומנים‪ .‬הכתבה מסיימת במילים‪:‬‬
‫"זה סיפורה של שכונה ירושלמית ותיקה ששרים ופרנסי עיר כפו על תושביה לעזוב‬
‫אותה 'לטובת הציבור' כדי להושיב בה 'אנשי חן וטעם‪ ,‬אמנים ואינטלקטואלים'‬
‫והושיבו בה בעיקר בעלי ממון"‪.‬‬
‫נמצאנו למדים שהתחושה אצל רבים מתושבי ירושלים ומהציבור בכללותו‪ ,‬כפי שהיא משתקפת‬
‫בעיתונות של אותה תקופה‪ ,‬ובשנים שלאחר מכן‪ ,‬שנעשה עוול בלתי רגיל באותה הפקעה‪ .‬התושבים כינו‬
‫את האירוע כ"גירוש"‪.‬‬
‫משפט הסמנכ"ל‬
‫פרשייה נוספת שצצה לה לאחר פינוי ימין משה ויכולה ללמד אותנו רבות עוסקת במשפטו של ראובן‬
‫תמיר שהיה הסמנכ"ל של החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪ .‬ראובן תמיר הועמד למשפט פלילי בעבירה‬
‫החמורה של לקיחת שוחד‪ .163‬הסיפור מתחיל ביהודי אמריקאי בשם שמואל סגל‪ .‬סגל הוא יהודי עשיר‬
‫הגר במיאמי‪-‬ביץ' אשר בפלורידה‪ ,‬ארה"ב‪ .‬סגל היה מעוניין לרכוש חלקה בימין משה ולהקים עליה‬
‫בית‪ .164‬בתחילת שנת ‪ 8682‬הוא פנה אל החברה לפיתוח מזרח ירושלים‪ ,‬לגבי רכישה של חלקה מסוימת‬
‫בימין משה‪ ,‬אך בקשתו נדחתה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬באורח פלא‪ ,‬בקשתו לגבי קרקע אחרת‪ 165‬אושרה‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫תמיר שהיה סמנכ"ל החברה מקבל מימון משמואל סגל עבור טיסה לארה"ב‪ ,‬עבורו ועבור בנו במהלך‬
‫חופשת הקיץ‪.‬‬
‫‪ 157‬עיתון "הארץ"‪" ,00.8.88 ,‬ימין משה‪-‬קריית אמנים ומיליונרים"‪ ,‬מובא באע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪.‬‬
‫‪ 158‬ידיעות אחרונות‪ ,‬מובא באע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪" ,‬ימין משה – הראשונה לשיקום"‪.‬‬
‫‪ 159‬עיתון דבר‪ ,1.82.8689 ,‬מובא באע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪" ,‬ימין משה חיה בלב אבל מתה בעין"‪.‬‬
‫‪ 160‬הארץ‪ ,1.0.8610 ,‬מובא באע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪" ,‬מחירון עקירת נטועים"‪.‬‬
‫‪ 161‬כל העיר‪ ,‬אפריל ‪ ,8610‬מובא באע"י‪ ,‬מיכל ‪ , 111‬פינוי השכונה‪" ,‬הפראיירים הלכו‪ ,‬אנשי החן באו" וכן "העמדה האחרונה‬
‫של הטורקים"‪.‬‬
‫‪ 162‬קטע עיתונות‪ ,‬מובא באע"י‪ ,‬מיכל ‪ ,111‬פינוי השכונה‪" ,‬אנשי חן וטעם"‪.‬‬
‫‪ 163‬ע"פ ‪ 089381‬ראובן תמיר נגד מדינת ישראל פ"ד ל(‪.896 )0‬‬
‫‪ 164‬שם‪.888 ,‬‬
‫‪ 165‬תיק ביהמ"ש העליון‪ ,‬תיק ע"פ ‪ ,089381‬מכתב משמואל סגל לחברה לפיתוח‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫באוגוסט ‪ 8682‬טסו תמיר ובנו‪ ,‬והגיעו לארה"ב‪.‬‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫‪166‬‬
‫החשד דיבר על כך שמדובר בשוחד במלוא מובן‬
‫המילה‪ .‬עבור מימון הטיסות והאירוח דאג תמיר לאשר את בקשתו של סגל לרכישת הקרקע בימין משה‪.‬‬
‫תמיר בתצהירו מכחיש את הקשר בין הדברים‪:‬‬
‫"‪...‬הוחלט על סכום כנ"ל‪ .‬נחתם זיכרון דברים עם סגל‪ ,‬והוא שילם על חשבון‪ .‬אחרי‬
‫העסקה‪ ,‬אני לא זוכר כמה זמן לאחר שהתיידדנו והוא סיפר על הישגיו בארה"ב והוא‬
‫שאל אותי אם הייתי פעם בחו"ל‪ ,‬עניתי בשלילה‪ ,‬אז הוא הציע לי לקחת אותי לחו"ל על‬
‫חשבונו‪ ...‬לאחר ששוכנעתי שהעסקה נגמרה‪ ,‬האיש עומד בתשלומיו (עוד לא גמר לשלם)‬
‫לא ראיתי מקום לא להסכים‪.167 "...‬‬
‫העיתונים ששו על השלל שנפל בחלקם עם היוודע החקירה המשטרתית‪ 168 .‬במשרד מבקר המדינה‬
‫נדלקת נורה אדומה‪ 169.‬בתכתובת פנימית במשרד מבקר המדינה נכתב‪ 170‬כי גם בטיוטה של דו"ח‬
‫המבקר על החברה הוזכר תמיר בתור אחד שמרכז בידיו תפקידים וסמכויות רבות‪ ,‬בהעדר נהלי פיקוח‪,‬‬
‫בין היתר גם בנושא של רכישת הדירות בימין משה על ידי אנשי חו"ל‪ .171‬דברים אלו מלמדים שבמשרד‬
‫מבקר המדינה לא הופתעו מהחשדות החדשים נגד תמיר‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬מורשע ראובן תמיר בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של לקיחת שוחד על ידי עובד‬
‫ציבור בעד פעולה הקשורה לתפקידו‪ .‬בערעור שהגיש תמיר בבית המשפט העליון בהרכב בראשות‬
‫אגרנט‪ ,‬כשלצידו מני ובייסקי‪ ,‬מתקבל הערעור של תמיר והוא מזוכה מחמת הספק‪ .‬יש לציין כי הזיכוי‬
‫כפי שהוא מופיע בפס"ד עצמו‪ ,‬נובע משאלות משפטיות צרופות כדוגמת חוזקן של ראיות נסיבתיות‪,‬‬
‫והצטרפותן יחד לכדי הרשעה‪ .172‬אך אין חולק על נכונותן של העובדות כפי שסופרו בפסק הדין‪ .‬פרשת‬
‫ראובן תמיר משלימה את התמונה במבט קצת יותר רחב על המניעים‪ ,‬הדרכים והאופי שנשא האכלוס‬
‫מחדש‪ ,‬ועל דרכי התנהלותה הבעייתיים‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬של המאכלסת הרשמית והחוקית‪ ,‬החברה‬
‫לפיתוח מזרח ירושלים‪.‬‬
‫לאור פרשת ההפקעה ואי הסדרים בחברה ואולי אף בשל הסמיכות לחשדות הפליליים משרד התיירות‬
‫ביקש להתנתק מן החברה‪ .‬מספר ימים מועט לאחר פרסום החשדות נגד תמיר התפרסמה ידיעה‬
‫לפיה‪:173‬‬
‫"משרד התיירות החליט לצאת מהחברה נוכח העובדה כי עיקר עבודתה‬
‫עכשיו הוא אכלוס שכונת ימין משה‪ ,‬שהפכה לשכונת אמנים ואישים בעלי‬
‫אמצעים‪ ,‬דבר שאין לו שום קשר עם התיירות"‪.‬‬
‫‪ 166‬ע"פ ‪ 089381‬ראובן תמיר נגד מדינת ישראל פ"ד ל(‪ ,896 )0‬עמ' ‪.880‬‬
‫‪ 167‬תיק ביהמ"ש העליון‪ ,‬תיק ע"פ ‪ ,089381‬תצהירו של ראובן תמיר‪.‬‬
‫‪168‬‬
‫עיתון מעריב‪" ,0.88.88 ,‬המשטרה חוקרת חשד של טובות הנאה" וכן ‪ , Jerusalem Post‬מיום ‪Officials ,0.88.8688‬‬
‫"‪ ,"suspected in land allocation‬מובאים בתיק ביהמ"ש העליון‪ ,‬תיק ע"פ ‪.089381‬‬
‫‪ 169‬תיק ביהמ"ש העליון‪ ,‬תיק ע"פ ‪ ,089381‬תכתובת פנימית במשרד המבקר‪.‬‬
‫‪ 170‬תיק ביהמ"ש העליון‪ ,‬תיק ע"פ ‪ ,089381‬תכתובת פנימית במשרד המבקר‪.‬‬
‫‪ 171‬שם‪.‬‬
‫‪ 172‬ועיין בהרחבה בע"פ ‪ 089381‬ראובן תמיר נגד מדינת ישראל פ"ד ל(‪.896 )0‬‬
‫‪173‬‬
‫ידיעות אחרונות‪" ,8.88.8688 ,‬משרד התיירות יפרק את החברה לפיתוח מזרח י‪-‬ם"‪ ,‬מובא בתיק ביהמ"ש העליון‪ ,‬תיק‬
‫ע"פ ‪.089381‬‬
‫‪27‬‬
‫הפקעת הקרקעות בימין משה‬
‫אביעד איגרא ועמיחי פישמן‬
‫אחרית דבר‬
‫בעבודה זו‪ ,‬סקרנו את סיפורה של ימין משה‪ ,‬החל מיום הולדתה‪ ,‬כאשר התמקדנו בסיפור הפקעת‬
‫הקרקעות ופינוי התושבים מימין משה‪ ,‬במאבק המשפטי‪ ,‬ובהשלכות השונות של הפינוי‪.‬‬
‫לאחר מחקר נרחב כפי שהצגנו בחיבור זה ניתן להניח שסיפור כמו שהצגנו לא יכול היה להתרחש כיום‪.‬‬
‫כל בר דעת מבין שפינוי תושבים מביתם ללא מטרה לאומית‪ ,‬ביטחונית או מדינית‪ ,‬לא היה עובר בצורה‬
‫יחסית פשוטה‪ ,‬כפי שעבר פינויה של ימין משה‪ .‬למרות שהצגנו ביקורות פורמאליות‪ ,‬דיון ציבורי‬
‫והשלכות רבות לפינוי‪ ,‬יש לשים לב שמדובר בדרך כלל בחכמה שלאחר מעשה‪.‬‬
‫כולם היו שותפים לעוול‪ :‬הממשלה‪ ,‬טדי קולק ועיריית ירושלים‪ ,‬החברה לפיתוח‪ ,‬מקורבים ובוחשים‬
‫בקדרה‪ ,‬אך מצערת מכולם היא העובדה שבית המשפט לא מנע את העוול תוך הגנה על זכויות האדם‬
‫הכרוכות בכך‪ .‬הכשרת מעשה זה על ידי בית המשפט נעשה על חשבונם של דיירים קשי יום ושל ותיקי‬
‫ובוני ירושלים‪.‬‬
‫ניסינו בעבודה זו להקיף את פרשת הפינוי מימין משה‪ .‬בתחילת עבודתנו נטינו לחשוב שמדובר בסיפור‬
‫ספציפי הנוגע לשכונה המסוימת בנסיבות המסוימות‪ .‬אך עם הזמן‪ ,‬עם ההתקדמות שלנו בקריאה‪,‬‬
‫בעיבוד ובכתיבת הדברים‪ ,‬התחוורה לנו התמונה‪ .‬הבנו שלמעשה מדובר בדוגמה להתנהלות בעייתית של‬
‫גופי השלטון בישראל‪ ,‬ושל הכשרתה על ידי מערכת המשפט הישראלית‪ .‬פרשיית ימין משה מסמלת‬
‫'דגל'‪ .‬אנו מקווים כי פרשה דומה לא תקרה שוב‪ .‬הפקעה ללא מטרה לאומית ראויה הפוגעת בזכויות‬
‫אדם ללא פיצוי ראוי‪ ,‬לא הייתה יכולה להתרחש כיום באותו אופן‪ ,‬לא במגרש הציבורי ואף לא במגרש‬
‫המשפטי‪.‬‬
‫בשלבי המחקר חששנו לגלות שחיתות אישית כלכלית של גורם זה או אחר שהניעו את מטרת ההפקעה‬
‫אולם לא מצאנו לכך שום ראיה חותכת למעט גילוי אי סדרים משמעותיים אצל כל המעורבים בפרשה‪.‬‬
‫אנו תקווה שמאמר זו יאיר את הנקודות הבעייתיות בהתנהלות של גופים שלטוניים בהחלטות הנוגעות‬
‫לזכויותיו של האזרח הקטן‪ ,‬ומקרה ימין משה‪ ,‬שנחשף כאן בהרחבה‪ ,‬אכן יסמן כדגל את גבולות‬
‫האפשר ביחס שבין הרשות לאזרח‪.‬‬
‫נוסח התפילה המקובל בסידורים הוא ברכה לעוסקים בעסקי ציבור אשר נאמרת בכל שבת‪:‬‬
‫"וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם‪ ,‬ויסיר מהם כל מחלה‪ ,‬וירפא‬
‫לכל גופם‪ ,‬ויסלח לכל עונם‪ ,‬וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן"‬
‫תפילתנו היא שכל העוסקים בעסקי ציבור יעשו כן באמונה ובשקיפות ושאי סדרים משמעותיים כפי‬
‫שאירע בענייני ימין משה לא יחזרו על עצמם בשום מקרה‪ ,‬ונאמר אמן‪.‬‬
‫‪28‬‬
`