גיליון מס` 28

‫גיליון מס' ‪28‬‬
‫ברור חיל‬
‫תשרי תשע"ד ‪ /‬ספטמבר ‪2013‬‬
‫השנה היא רכבת‬
‫שלומית כהן‪-‬אסיף‬
‫מתוך הספר “גם לירח יש גומות חן”‪,‬‬
‫ספר שירים‪ ,‬בהוצאת עם עובד‪.‬‬
‫השנה היא רכבת‬
‫לה קרונות תריסר‪,‬‬
‫השנה היא רכבת‬
‫תשרי הוא הקטר‪.‬‬
‫בקרון של חורף‬
‫רוקדים המעילים‪,‬‬
‫בקרון של קיץ‬
‫רוקדים הסנדלים‪.‬‬
‫קרון מביא גשם‬
‫אחר רק מבטיח‪.‬‬
‫קרון עמוס בתפוזים‬
‫אחר מגלגל אבטיח‪.‬‬
‫נוסעת הרכבת‬
‫במסילה עגולה‬
‫אלול נוגע בתשרי‬
‫סוף שורק להתחלה‬
‫והירח מלמעלה‬
‫נושף בקרונות‬
‫מגלגל הוא בקצב‬
‫חודשים ועונות‪.‬‬
‫דבר העורכת‬
‫אגודת מתיישבי‬
‫ברור חיל‬
‫קהילתון ‪ -‬עלון קיבוץ ברור חיל‬
‫עורכת ומפיקה‪ :‬אוגניה שקולניק‬
‫חברי מערכת‪ :‬עודד פלוט‪ ,‬אבי דבוש‬
‫ואוגניה שקולניק‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מיכל לויט ‪ -‬ק‪ .‬ניר יצחק‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס סתיו ‪ -‬שדרות‬
‫כתובתנו במייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫העלון מופיע בצבע גם באתר‬
‫האינטרנט של ברור חיל בכתובת‪:‬‬
‫‪www.brorhail.org.il‬‬
‫© אין להעתיק מה'קהילתון'‬
‫ללא קבלת רשות מהעורכת‬
‫‪2‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫הקהילתון שלנו יוצא לאור כבר שלוש‬
‫שנים‪.‬‬
‫התרגלנו לקבל גיליון חדש ויפה בערך‬
‫פעם בחודש‪ ,‬בהפקתה של איילה שניר‬
‫והמערכת שלה‪.‬‬
‫איילה הגיעה אלינו כרכש מוצלח‬
‫מאד‪ ,‬בעקבות נישואיה לבן הקיבוץ‬
‫נדב‪ ,‬ולאחר שבחרו לבנות את ביתם‬
‫בקיבוץ‪.‬‬
‫למרות שאיילה לא היתה בת המקום‪,‬‬
‫כישרונותיה הרבים ככותבת ועורכת‪,‬‬
‫וניסיונה בתחום הוצאת ספרים‪ ,‬לשונה‬
‫הקולחת והנכונות הגבוהה שלה‬
‫להשקיע ‪ -‬כל אלה תרמו ליצירתו של‬
‫ה”בייבי” שלה והניבו פירות יפים‪.‬‬
‫הגיליון האחרון יצא לאור בחודש יוני‬
‫האחרון‪ ,‬וכיוון שתהליך ההחלפה לקח‬
‫זמן ארוך יחסית‪ ,‬חשוב היה לי שהגיליון‬
‫הנוכחי יצא עוד בתקופת החגים‪.‬‬
‫תקופת השנה החדשה וזמן של‬
‫התחלות חדשות‪.‬‬
‫אני מודה מקרב לב לאיילה על‬
‫ההדרכה‪ ,‬הליווי והעצות הטובות‪.‬‬
‫לעליזה בנדקובסקי‪ ,‬וצביה בר‪-‬נתן‬
‫שטורחות לחפש ולהעביר לנו חומר‬
‫רב ערך ונוסטלגי מהארכיון הפעיל‬
‫והמשתכלל‪.‬‬
‫לויקי שטיינבאום שממשיכה לעדכן‬
‫אותנו מהנעשה בספרייה‪.‬‬
‫תודה לאנשים שטרחו וכתבו‪ .‬אשמח‬
‫לקבל מכם –רעיונות‪ ,‬כתבות‪ ,‬ברכות‬
‫וידיעות לפרסום‪ ,‬סיפורים מנסיעות‬
‫וטיולים ועוד‪..‬‬
‫אני מזמינה את כולכם להצטרף‬
‫ככותבים קבועים או חד‪-‬פעמיים‪..‬בואו‬
‫לקרוא‪ ,‬לכתוב‪ ,‬לשתף ולהיות חלק‬
‫מהעשייה‪.‬‬
‫אני מאמינה שהקהילתון יכול להיות‬
‫הבמה שמשקפת את חיינו בקהילה‬
‫חיה וצומחת‪ ,‬ובאפשרותו לשמש ככלי‬
‫נהדר להיכרות ולקירוב‪.‬‬
‫אנו חיים בקהילה הטרוגנית‪ ,‬ועדיין‬
‫רבים מאיתנו זרים זה לזה‪..‬‬
‫אני מקווה שתצטרפו אלי במאמץ‬
‫להמשיך ולקיים את ערוץ התקשורת‬
‫הייחודי הזה‪.‬‬
‫אשמח להזמנות אישיות להכיר אתכם‬
‫ולכתוב עליכם‪( .‬נכון‪ ,‬צריך להרים‬
‫טלפון‪)...‬‬
‫מאחלת שנהפוך כמאמר השיר‬
‫“לרקמה אנושית אחת חיה‪”..‬‬
‫שנה טובה ומאושרת‪ .‬שנה של שקט‪.‬‬
‫שנה של עשייה‪ .‬כל אחד בתחומי‬
‫עשייתו‪ -‬וכולנו יחד כחברה‪.‬‬
‫שנהיה בריאים ונדע לשמוח בכל רגע‬
‫של אושר‪ .‬ולדעת את שמחת הפרטים‬
‫הקטנים‪...‬‬
‫ושיהיה לכולנו טוב !‬
‫אוגניה שקולניק‬
‫‪050-3130600‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ועוד משהו לסיום‪ :‬בעיתון “ידיעות‬
‫הקיבוץ” מ‪ 30.8.2013-‬התפרסמה‬
‫כתבה ארוכה ומעניינת על הוגו ירדן‪,‬‬
‫חבר הקיבוץ ושחקן פעיל שנים רבות‪.‬‬
‫הוגו מופיע גם בתמונת השער!!‬
‫הוגו משחק עכשיו בהצגה המומלצת‬
‫'אישה‪ ,‬בעל‪ ,‬בית' בבית לסין וגם‬
‫ממשיך להצטלם לסדרה 'חסמבה'‪.‬‬
‫גאים בך ומאחלים שנה טובה ובריאות‪.‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫‪3‬‬
‫רשמים מטיול בארץ השמש העולה‬
‫מאת‪ :‬אוגניה שקולניק‬
‫נראה לי שכל ארץ שטרם ביקרנו‬
‫בה מתלווה לה סטיגמה ואיזה דימוי‬
‫מעורפל‪ ,‬תמונה לא ברורה או פנטזיה‬
‫שלא ברור מה מקורה‪...‬‬
‫למשל אפריקה נדמית לי מלוכלכת‪,‬‬
‫חמה‪ ,‬צבעונית ולא כל‪-‬כך מושכת‬
‫אותי‪ ,‬אני מודה‪.‬‬
‫אולי אגיע גם אליה ביום מן הימים‬
‫והדימיון יתחלף בתמונות מהמציאות‪.‬‬
‫יפן נדמתה לי רחוקה ויקרה מאד‪ .‬בלתי‬
‫מושגת כמעט‪ .‬והנה ‪ -‬צירוף מקרים‬
‫נהדר אפשר לי לטייל בה ‪ 3.5‬שבועות‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬יולי‪-‬אוגוסט הם חודשי הקיץ‬
‫החמים ולא הזמן האידיאלי‪ .‬גם לח מאד‬
‫בדרום יפן‪( .‬ואצלנו ‪ -‬יותר טוב?)‬
‫לפחות שם האיום העיקרי הוא רעידות‬
‫אדמה ולא מלחמה‪...‬‬
‫חברי הטובים‪ ,‬מאו ונעמי‪ ,‬למי שמכיר‬
‫וזוכר‪ ,‬גרו בטוקיו‪ .‬נעמי עבדה שם כחצי‬
‫שנה והייתה להם דירה‪ .‬זאת הזדמנות‬
‫שאין להחמיץ!!‬
‫ידעתי שזה דבר זמני‪ ,‬וכאשר התברר‬
‫שעוזבים כבר בסוף אוגוסט התארגנתי‬
‫על חופש שמצדיק את מחיר הטיסה‬
‫הלא‪-‬זול‪.‬‬
‫פרסמתי מודעה באתר "למטייל"‪ ,‬מקום‬
‫מומלץ למי שמחפש שותפים למסע‪-‬‬
‫(משה לא בא איתי ‪ -‬הבעל צריך‬
‫בכל זאת לפרנס ולשלם את הוצאות‬
‫המסע‪)...‬‬
‫וכך יצאתי לדרך מצוידת בספר על‬
‫יפן‪ ,‬בהמלצות ובשותפה שתגיע שבוע‬
‫אחרי‪.‬‬
‫נכון יפן לא זולה‪ ,‬אבל גם לא יקרה כמו‬
‫שחושבים‪ .‬האוכל למשל‪ ,‬כמו בארץ‪.‬‬
‫תלוי מאד איפה אוכלים‪ .‬אוכל מקומי‬
‫פשוט די זול (נע בין ‪ 6-10‬דולר)‪.‬‬
‫פירות וירקות יקרים מאד‪ .‬יפן מיושבת‬
‫בצפיפות‪ ,‬מעט שטחים חקלאים ורוב‬
‫הפירות והירקות הם יבוא מארצות‬
‫שכנות והמחיר בהתאם (עד כדי‬
‫אבסורד)‪.‬‬
‫תשכחו מלקנות קילו מכל דבר‪2-3 ...‬‬
‫עגבניות שזה בסיסי בשבילי‪ ,‬עולה‬
‫כ‪ 5-‬דולר‪ .‬והפירות הזולים היחידים היו‬
‫בננות ותפוזים‪ .‬אז מתאפקים קצת‪ ,‬לא‬
‫נורא‪..‬‬
‫פעם אחת בלבד הכנתי סלט ישראלי‪-‬‬
‫חסה‪ ,‬מלפפון‪ ,‬עגבניות‪ ,‬פטריות‬
‫‪4‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫מקומיות ונבטים‪ ,‬דווקא הם היו הכי‬
‫זולים‪...‬‬
‫טוקיו פשוט ענקית‪ .‬אבל מרושתת‬
‫היטב ברשת צפופה של קווי מטרו‪,‬‬
‫רכבות ואוטובוסים‪.‬‬
‫בכל מקום יש שילוט גם באנגלית‬
‫ולשכות מידע לתיירים‪ .‬כך שבסוף‬
‫מסתדרים‪ .‬היפנים מאד אדיבים ורוצים‬
‫לעזור גם כשלא יודעים אנגלית מנסים‬
‫מאד‪.‬‬
‫קרה לי שבחור ששאלתי לא ידע וחזר‬
‫אלי אחרי דקה כי פתאום ראה את‬
‫השלט ואת הכיוון הנכון‪..‬‬
‫או זוג צעיר שעמד להיכנס לרכב‬
‫בחנייה‪ ,‬ובכל זאת התעכב וטרח ללוות‬
‫אותי עד לפתח החנות שחיפשתי ע"פ‬
‫המפה שבידי‪ ,‬וכבר לא היה לי נעים‬
‫להטריח אותם‪ ,‬והוא מרגיע‪ ...‬זה בסדר‪...‬‬
‫יפן נקייה מאד‪.‬‬
‫וגם המיחזור כמו שאני חולמת עליו‪..‬‬
‫ועל בתי השימוש כתבתי כמה פוסטים‬
‫בפייסבוק‪ - ..‬יש בכל מקום‪ .‬לעולם לא‬
‫תתקעו ביפן ללא שירותים‪ ,‬כולם נקיים‪,‬‬
‫עם נייר ועם מתקני שטיפה אוטומטיים‪.‬‬
‫באזור גבעות רופונגי – אזור חדש‬
‫יחסית‪ ,‬ישנם שני מגדלים גדולים‬
‫המשמשים כמרכזי קניות‪ :‬רופונגי ומיד‪-‬‬
‫טאון‪ .‬לידם גם פסל עכביש ענק‪..‬‬
‫כך נראית לי טוקיו עצמה‪ :‬עכביש ענק‬
‫שטווה עוד ועוד קורים ‪ -‬קווי התחבורה‬
‫שמקשרים את טוקיו בינה לבין עצמה‬
‫ העיר מחולקת לרבעים ועוד ערים‬‫שסובבות אותה והכול מתחבר למופת‪.‬‬
‫טוקיו צמחה מהעיר אדו וכבר במאה‬
‫ה‪ 18-‬גרו בה מיליון איש – כך שכבר‬
‫אז הייתה כנראה המטרופולין הגדול‬
‫בעולם‪.‬‬
‫כיום מונה טוקיו עצמה כ‪ 12-‬מיליון‪,‬‬
‫וטוקיו רבתי כולל הערים הסובבות‬
‫אותה מונה מעל ‪ 34‬מיליון איש‪.‬‬
‫טוקיו ויפן צומחות ע"י יצירת שטחים‬
‫ע"י מילוי אדמה‪ -‬למשל האי אודייבה‪-‬‬
‫שכיום הוא חלק מטוקיו‪ -‬וניתן להגיע‬
‫אליו בנסיעת מטרו‪/‬רכבת קצרה‬
‫יחסית ולחזור בשיט בסירה (או להיפך‬
‫כמובן)‪ ,‬הוא אי מלאכותי הנחשב‬
‫לרובע ה"עתיד" ובו בין היתר המוזיאון‬
‫למדע‪ .‬תצוגה של רכבי טויוטה ועוד‪.‬‬
‫יש שם סופר מרקט גדול שכולו מיועד‬
‫לחתולים וכלבים‪ .‬כולל בגדים לכלבים‪,‬‬
‫עגלות טיול לכלבים‪ ,‬ומיליון דברים‬
‫שלא יעלה על דעתכם אפילו שהחתול‬
‫או הכלב שלכם צריך‪...‬‬
‫מיחזור כבר אמרנו? חלק גדול מהאי‬
‫"נוצר" למעשה על ידי השקעת מצבורי‬
‫אשפה ענקיים שהפכו לסוג של משטח‬
‫עליו בנויים חלקים גדולים מאזור‬
‫אודייבה‪ .‬כך הופכים גם זבל למשהו‬
‫שימושי ‪ -‬שטח למגורים‪ ,‬מסחר‬
‫ובילויים‪..‬‬
‫בשבוע הראשון טיילתי בטוקיו עם‬
‫אורחים נוספים שהגיעו יום לפני (אחיה‬
‫של נעמי ואשתו)‪.‬‬
‫היינו במקומות שרוב התיירים הולכים‬
‫אליהם ובהם הרבה חנויות‪..‬‬
‫צפינו על טוקיו מבניין הממשלה הגבוה‪.‬‬
‫אגב‪ ...‬מול אחד הבניינים נמצא המלון‬
‫שבו צולם הסרט "אבודים בטוקיו"‪.‬‬
‫ביום של ראות טובה ניתן לראות את‬
‫הר פוג'י בעל הצורה המושלמת‪ ,‬אתר‬
‫שנחשב קדוש ביפן‪.‬‬
‫שלוש פעמים הייתי במרחק ראייה‬
‫תיאורטית אך הר פוג'י התחבא מפני‪...‬‬
‫בטיסה חזרה הסתכלתי מחלון המטוס‪,‬‬
‫ופתאום צץ מולי בין ההרים‪ -‬הר‬
‫גבוה מכולם‪ ,‬דומה בצורתו לתמונות‬
‫שראיתי‪ ..‬מיד החלטתי שיפן נותנת לי‬
‫מתנת פרידה וצילמתי אותו‪.‬‬
‫לאחר שעזבו האורחים‪ ,‬טיילתי יומיים‬
‫לבד‪ .‬כבר הכרתי קצת את המטרו‬
‫ואת התחנות הגדולות והמסועפות‪.‬‬
‫לתחנה יכולות להיות מעל ‪ 10‬יציאות‬
‫שונות ורצוי לדעת איפה לצאת‪..‬‬
‫הגעתי בשלום למוזיאון 'אדו‪-‬טוקיו'‬
‫מוזיאון קטן ואינטראקטיבי שניתן‬
‫לקבל בו הדרכה חינם גם למבקר‬
‫בודד‪ ,‬ואשר מספר את סיפורה של‬
‫העיר מזמן הקמתה ככפר קטן יחסית‬
‫(בשם אדו) כאשר השוגון הפך להיות‬
‫השליט במקום הקיסר‪.‬‬
‫אגב המשפחה הקיסרית‪ ,‬שעדיין יש לה‬
‫מעמד חשוב וסמלי ביפן‪ ,‬היא המשפחה‬
‫המלכותית בעלת השושלת הארוכה‬
‫ביותר בעולם שעדיין מתפקדת‪..‬‬
‫מוזיאון קטן נוסף ונחמד‪ ,‬וגם בו הדרכה‬
‫חינם הוא מוזיאון שיטאמאצ'י‪ ,‬המוזיאון‬
‫נמצא בקצה הדרומי של פארק אואנו‬
‫הגדול שבמרכזה של טוקיו‪.‬‬
‫טוקיו חרבה פעמיים בעת החדשה‪-‬‬
‫בשנת ‪ 1923‬בעקבות רעידת אדמה‬
‫חזקה מאד שהתרחשה בשעת‬
‫הצהריים כאשר אלפי נשים יפניות‬
‫בישלו ארוחת צהריים‪ ...‬דליפות הגז‬
‫גרמו לשריפות ענק שהשתוללו למעלה‬
‫משלושה ימים‪ 140,000 .‬הרוגים‬
‫ומיליונים איבדו את בתיהם‪.‬‬
‫במוזיאון זה משוחזרים בתים שמראים‬
‫את אורח החיים הפשוט והצנוע של‬
‫הרובע ‪ -‬בית שהוא גם חנות מכולת‪,‬‬
‫ביתו ומשפחתו של הנפח‪ ,‬הנה מוכרת‬
‫הממתקים ועוד‪ ..‬המוזיאון מקים לתחייה‬
‫אורח חיים שהתקיים לפני פחות‬
‫מ‪ 100-‬שנה וכה שונה מטוקיו של‬
‫היום!!‪ .‬בקומה השנייה אוסף צעצועים‪,‬‬
‫ועוד מגוון חפצים מעוררי נוסטלגיה‬
‫שנתרמו ע"י תושבי הרובע במטרה‬
‫לשמר את העבר‪ .‬ואכן קבוצות ילדים‬
‫רבות באות לבקר ולראות‪.‬‬
‫בפארק שוכנים גם גן החיות ומוזיאונים‬
‫נוספים‪ .‬וכמובן אגם יפה עם פרחי‬
‫לוטוס ורודים‪ ,‬דגים‪ ,‬צבים ועוד‪..‬‬
‫לאחר שהגיעה שותפתי למסע‪ ,‬פגשנו‬
‫יפני נחמד בשם נורי‪ ,‬מתנדב בארגון‬
‫של אנשים המעוניינים להיפגש עם‬
‫תיירים‪ ,‬במטרה לשפר את האנגלית‬
‫ולהכיר להם את העיר‪ .‬נורי פגש אותנו‬
‫מחוץ לטוקיו‪ ,‬נסענו ברכבת לעיר בשם‬
‫אטאמי הגענו למוזיאון מאד יפה ועל‬
‫הדשא המשתפל על צלע הר‪ ,‬כשברקע‬
‫האוקיינוס חזינו בחוץ בהצגת תיאטרון‬
‫'נו'‪ .‬זאת אחת משלוש צורות של‬
‫תיאטרון יפני מסורתי‪ .‬לא רק אנחנו לא‬
‫הבנו כלום‪ ,‬גם רוב הצופים היפנים‪..‬‬
‫המקום היה מאד יפה ומיוחד והיה‬
‫מעניין לדבר איתו ולשמוע ממקומי על‬
‫החיים האמיתיים ביפן‪ ,‬שגם הם אינם‬
‫נטולי לחצים וקשיים‪.‬‬
‫היפנים מודעים לכך שהתחבורה‬
‫יקרה מאד‪ ,‬ומאפשרים לתיירים‬
‫לקנות כרטיס "חופשי שבועי" לשבוע‪,‬‬
‫לשבועיים או לשלושה‪ .‬דבר זה מוזיל‬
‫מאד את העלויות‪ .‬קנינו לשבוע ונסענו‬
‫להירושימה‪ ,‬לקיוטו ולנארה‪.‬‬
‫בהירושימה התארחנו בבית שלום‪.‬‬
‫זאת קהילה של נוצרים אוהבי ישראל‬
‫שגם מארחים (בתיאום מראש!)‪.‬‬
‫האירוח היה לבבי בצורה בלתי‬
‫רגילה ומאד מרגש‪ .‬במקרה הגענו‬
‫להירושימה יומיים לפני יום הזיכרון‬
‫לפצצה האטומית שהוטלה על העיר‬
‫ב‪ 6.8.1945-‬כך שגם ביקרנו בפארק‬
‫שנים חלתה בסרטן ומתה כמו רבים‬
‫אחרים כתוצאה מתופעות הלוואי‪.‬‬
‫בזמן שהייתה מאושפזת ונלחמה‬
‫במחלה קיבלה עגורי נייר כסמל‬
‫לאריכות ימים‪ .‬סאדוקו החליטה לקפל‬
‫‪ 1000‬עגורי נייר‪ ,‬אך נפטרה לפני‬
‫שהספיקה לסיים‪ .‬ילדים מכל רחבי‬
‫יפן התגייסו לקפל אלפי עגורי נייר‬
‫צבעוניים לזכרה‪ ,‬ושרשרות ארוכות‬
‫וצבעוניות מוצבות ליד הפסל לזכרה‪.‬‬
‫את הטקס ראינו בשידור חי בטלוויזיה‬
‫היפנית ובתרגום לאנגלית‪ .‬אגב‪ ,‬חלק‬
‫מהסיפורים של הניצולים נכתבים‬
‫במתכונת של ספרים מצוירים‪' :‬מאנגה'‬
‫שאהובים מאד על היפנים‪ ,‬בכדי למשוך‬
‫יותר לקריאה‪.‬‬
‫אחד הספרים מתורגם כעת לשפות‬
‫שונות‪ ,‬וגם לפרסית‪ -‬ע"י סטודנטית‬
‫איראנית שלומדת ביפן‪ .‬נקווה שיגיע‬
‫לאנשים הנכונים באיראן‪...‬‬
‫מהירושימה לקיוטו שהיא עיר עתיקה‬
‫והייתה עיר הבירה לפני טוקיו‪ .‬שהינו‬
‫בה ‪ 4‬ימים (כמובן שאפשר יותר)‬
‫ראינו המון מקדשים‪ ,‬את גן הארמון‪ ,‬את‬
‫מבצר השוגון‪ ,‬גן‪-‬זן‪ :‬גן יבש מאבנים‬
‫וחול וסמליות שלמה סביבו‪.‬‬
‫גיון‪ :‬רובע הגיישות והבילויים‪ ,‬ועוד‪...‬‬
‫קצרה היריעה מלספר על הכול‪.‬‬
‫היינו גם בעיר נארה השכנה‪ ,‬בפארק‬
‫שמסתובבים בו הרבה צבאים‬
‫חופשיים ופסטיבל פנסים בערב‪...‬‬
‫בשבוע האחרון בטוקיו יצאנו לשלושה‬
‫טיולים למקומות יפים מחוץ לטוקיו ‪ -‬גן‬
‫הפסלים הפתוח בהאקונה‪ ,‬אנושימה‬
‫לחוף האוקיינוס עם מערות‪ ,‬מגדלור‬
‫גבוה ועוד‪ ..‬וניקו ‪-‬שבה אחד המקדשים‬
‫המרשימים ביותר שבנה בנו של שוגון‬
‫שהפך לנזיר‪.‬‬
‫השלום הנמצא ברובע שנהרס ושוקם‬
‫בדיוק בזמן שנערכו בו ההכנות לטקס‪.‬‬
‫במתחם ישנו בניין גדול ומרשים בעל‬
‫כיפה עגולה שנשאר הרוס בכוונה‬
‫תחילה ומשמש עדות מוחשית מאד‬
‫לתוצאות הפצצה‪.‬‬
‫בפארק‪ ,‬כמה אנדרטאות ומוזיאון‪.‬‬
‫המסר העיקרי הוא של שלום ונגד‬
‫המשך פיתוח נשק וניסויים אטומיים‬
‫בכל מקום בעולם‪.‬‬
‫האנדרטה המרגשת ביותר היא לזכרה‬
‫של ילדה בשם סאדאקו‪ ,‬שהפכה לסמל‬
‫הקורבנות ובמיוחד של הילדים‪ .‬היא לא‬
‫נפגעה בזמן הפצצה‪ ,‬אך כעבור כמה‬
‫לסיכום‪ :‬יפן היא ארץ גדולה ויפהפיה‪.‬‬
‫אך לא ניתן להספיק לראות בה הכול‪..‬‬
‫בצפון ‪ -‬האי הוקאידו הקר‪ ,‬ובו שלגים‬
‫ופסטיבל קרח מפורסם פעם בשנה‪.‬‬
‫בדרום ‪ -‬אזור אוקינאווה ‪ -‬שרשרת‬
‫איים שהיא אזור סוב טרופי שגם‬
‫הוא התפרסם בשל הקרבות הקשים‬
‫במלחמת העולם השנייה וכיום אזור‬
‫של שקט ותיירות‪.‬‬
‫ובאמצע כל היתר‪ ..‬וכדי לראות יותר‪,‬‬
‫צריך הרבה יותר זמן‪.‬‬
‫בינתיים אני עדיין מתגעגעת ומפנטזת‬
‫על הפעם הבאה‪..‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫‪5‬‬
‫סיפור על נדודים וגעגוע‬
‫הסיפור שלנו מתחיל‬
‫באמריקה‪ ,‬עובר לארץ‪ ,‬חוזר‬
‫לדרום אמריקה ושוב לארץ‪..‬‬
‫אבל נתחיל בהתחלה‪ :‬ג’ני‪ ,‬ילידת‬
‫ארה”ב החליטה בשנת ‪ 1968‬לבוא‬
‫לארץ לשנה‪.‬‬
‫הכינה דרכון‪ ,‬קנתה כרטיס והציעו לה‪:‬‬
‫למה שלא תעשי גם אולפן לעברית?‬
‫אמרה‪ :‬רעיון לא רע‪...‬‬
‫הגיעה לאולפן בקיבוץ עין‪-‬השופט‪,‬‬
‫שם פגשה את מוריס בירנבאום‪ ,‬עולה‬
‫חדש מברזיל והשאר כמו שאומרים‪..‬‬
‫היסטוריה‪.‬‬
‫לאחר סיום האולפן‪ ,‬החליט הזוג הצעיר‬
‫לעבור לקיבוץ‪ ,‬שנשמע רעיון לא רע‪,‬‬
‫אך לא חייבים להישאר בעין השופט‪.‬‬
‫אמרו ועשו‪ .‬נסעו לעיר הגדולה (תל‪-‬‬
‫אביב) וביום חורפי וסוער במיוחד‪ ,‬הגיעו‬
‫למשרד תנועת דרור‪-‬הבונים ששכן‬
‫ברחוב קרוב לים‪ .‬את פניהם קיבל‬
‫לא אחר מאשר משה פרנקל ולאחר‬
‫ששמע את בקשתם‪ ,‬אמר‪ :‬מה השאלה?‬
‫ברזילאי? – לברור חיל!‬
‫מוריס התלבט כי חשב שלג’ני הסגנון‬
‫הברזילאי לא יתאים‪ ,‬אך דווקא ג’ני‬
‫התלהבה והרגישה בבית‪.‬‬
‫וכך לפני יותר מ‪ 40-‬שנה‪ ,‬בנו את‬
‫ביתם בקיבוץ‪..‬‬
‫המשפחה גדלה ולזוג כיום בת ושני‬
‫בנים‪ .‬ולא פחות חשוב‪ 7 :‬נכדים (ליתר‬
‫דיוק‪ :‬שש נכדות ונכד‪.).‬‬
‫דורית ‪ -‬הבכורה‪ ,‬עזבה לפני לא מעט‬
‫שנים לארה”ב‪ .‬עדיין חיה בניו‪-‬יורק‪,‬‬
‫עובדת בבית‪-‬ספר יהודי‪ ,‬מלמדת‬
‫שיעורי שחייה ועובדת כמצילה בקיץ‪.‬‬
‫החיים ב'תפוח הגדול' לא תמיד קלים‬
‫כמו שזה נראה מכאן‪ .‬נראה לי שעם‬
‫העידוד המתאים אולי תאזור אומץ‬
‫ותחזור כמו יתר המשפחה לארץ‪.‬‬
‫אשר ‪ -‬נשוי לסימה ואב לשלוש בנות‪:‬‬
‫יעל בת ‪ ,10‬מיכל בת ‪ 8‬ותמר בת שנה‬
‫וחצי‪ .‬אשר וסימה חיו למעלה מ‪10-‬‬
‫שנים בניו יורק‪ ,‬שתי הגדולות נולדו‬
‫שם‪ ,‬ורק תמר הצעירה היא צברית‪.‬‬
‫לפני כשנתיים‪ ,‬כאשר הילדות גדלו‪,‬‬
‫החליטו לחזור‪ .‬אשר שעבד כמנעולן‬
‫משתבח בשתי ידיים טובות ובארץ‬
‫‪6‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫עובד כ“הנדי‪-‬מן” בעל ידי זהב‪ ,‬עוסק‬
‫בשיפוצים ועבודות שונות‪ .‬וסימה‪ :‬שפית‬
‫במקצועה‪ ,‬עסוקה כרגע בגידול הבנות‬
‫וטיפוח הקן המשפחתי בזיכרון יעקב‪.‬‬
‫בועז ‪( -‬הצעיר)‪ ,‬נשוי לענבל ולהם‬
‫תאומים‪ :‬תמרי הבת ועינב הבן‪ ,‬שניהם‬
‫בני ‪ ,7‬נועם בת ה‪ .5-‬לאחרונה נולדה‬
‫הבת הצעירה‪ :‬דורון רק בת חודש וחצי‪.‬‬
‫גם בועז וענבל חיו כמה שנים בארה”ב‬
‫(קליפורניה)‪ .‬גם בועז עבד כמנעולן‪ ,‬אך‬
‫בארץ עשה הסבה לאחראי לוגיסטיקה‬
‫בחברה שנותנת שרותי תחזוקה‬
‫לבניינים גבוהים‪ .‬את ביתם קבעו‬
‫בפתח תקווה‪ ,‬וענבל שמפיקה‬
‫כנסים רפואיים נמצאת כרגע‬
‫בחופשת לידה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬במשך כעשור גרה‬
‫כל המשפחה המורחבת‬
‫בחוץ לארץ‪ ,‬כיוון שמוריס ‪-‬‬
‫חקלאי בנשמתו ובעל ניסיון‬
‫רב בתחום‪ ,‬עבד כ‪11-‬‬
‫שנים בארצות שונות במרכז‬
‫אמריקה‪ :‬ונצואלה‪ ,‬הונדורס‪,‬‬
‫ניקרגואה ומקסיקו – עסק‬
‫בניהול חוות ובפיתוח חקלאי‪,‬‬
‫וג’ני כמובן התלוותה אליו‪.‬‬
‫ועכשיו –‬
‫הגענו סוף סוף לסיפור‪..‬‬
‫את ‪ 4‬שנות השליחות‬
‫האחרונות עשו בחצי האי‬
‫שנקרא באחה קליפורניה‬
‫(קליפורניה התחתית) שהוא‬
‫חלק ממדינת מקסיקו‪.‬‬
‫בסופי שבוע יצאו לטיולים‬
‫בעיקר לאורך החופים היפים‪.‬‬
‫בכל פעם הגדילו את הטווח‬
‫והגיעו לעיירה אחרת‪ ,‬וכך‬
‫בהדרגה הכירו את כל האזור‪.‬‬
‫באחד מהטיולים האלה הגיעו‬
‫לעיירה בשם לורטו (תמצאו‬
‫אותה במפה המצורפת‪.)..‬‬
‫לורטו היא עיר נופש על שפת‬
‫ים קורטז‪ .‬הייתה זאת הנקודה‬
‫הדרומית ביותר באותו טיול‪,‬‬
‫ולאחר שביקרו ונהנו הגיע הזמן‬
‫לחזור הביתה‪.‬‬
‫כ‪ 16-‬שעות של נהיגה הביתה‬
‫במדבר אינסופי ‪ -‬מלא קקטוסים‬
‫גבוהים כפי שניתן לראות בסרטים‪.‬‬
‫ומוריס‪( ..‬כמובן מצויד) שולף את‬
‫הדיסק‪-‬און‪-‬קי ועליו מוקלטים שירים‬
‫רבים‪..‬‬
‫כך עוברת הנהיגה כשרק המוזיקה‬
‫הבוקעת מן המכשיר הקטן מפרה את‬
‫דממת המדבר‪.‬‬
‫ולפתע קול מוכר בוקע מן הצלילים‪,‬‬
‫קולה של אסתר רוזנהק ‪ -‬בשיר מתוך‬
‫דיסק שהקליטה‪ ,‬התחושות שעולות‬
‫מן המילים העבריות באמצע המדבר‬
‫המקסיקני כל‪-‬כך זרות ומתאימות בו‬
‫זמנית‪..‬‬
‫גם כשג’ני מספרת על הרגע הזה‪,‬‬
‫וכבר עברו כמה שנים‪ ,‬מרגישים את‬
‫ההתרגשות שתקפה אותה לשמע הקול‬
‫המוכר שכל‪-‬כך מזוהה עם הבית‪.‬‬
‫תערובת של געגועים חזקים‪ ,‬המרחק‬
‫העצום יחד עם תחושת קרבה לבית‪,‬‬
‫לקיבוץ‪ ,‬לארץ‪ -‬רגש ששוכן בלב ולא‬
‫קשור למרחק הפיזי‪ ,‬תחושת אושר‬
‫שמתעוררת כאשר הקקטוסים מפנים‬
‫פתאום את מקומם לנופים הרחוקים‬
‫שהלב מכיר אותם גם בעיניים עצומות‪.‬‬
‫ג’ני מספרת שפשוט הצטרפה לשירתה‬
‫של אסתר שבקעה מן המכשיר‪,‬‬
‫והמשיכה לשיר איתה שיר אחר שיר‪,‬‬
‫וכל השירה הזו צבעה את כל הנסיעה‬
‫הזו באור מיוחד‪...‬‬
‫כבר שנתיים שהם איתנו חזרה‪ .‬תקופת‬
‫השליחות ללא ספק השאירה שפע‬
‫חוויות וסיפורים‪ ,‬מקומות שלא חלמו‬
‫שיגיעו אליהם‪ ,‬אנשים שפגשו‪ ,‬אפילו‬
‫זוג מטיילים ישראלים שפגשו באחת‬
‫ההזדמנויות‪ ,‬במקום שמעט תרמילאים‬
‫ישראלים מגיעים אליו‪ .‬הזדמנות‬
‫לפטפט בעברית‪ ,‬להחליף חוויות‪ ,‬לתת‬
‫להם טרמפ לכביש הראשי ואף להזמין‬
‫אותם לארוחת צהרים‪ ...‬זיכרונות‬
‫ורגעים שישארו לעד‪.‬‬
‫שמעה וכתבה‪ :‬אוגניה שקולניק‬
‫השירים ותחושת הקשר עזרו להתגבר‬
‫על הגעגועים ועל הקשיים של הריחוק‬
‫והבדידות‪ ,‬למרות שבכל מקום נוצרו‬
‫גם קשרים יפים עם המקומיים‪.‬‬
‫ג’ני ומוריס המשיכו להגיע לביקורי‬
‫מולדת בכל פעם שיכלו ואף שמרו‬
‫בכל התקופה על ביתם בקיבוץ ולא‬
‫במקרה‪...‬‬
‫בית אפדון‬
‫אחד הבניינים המרכזיים בחצר‬
‫הקיבוץ‪ ,‬ממש מול המזכירות‬
‫והמרפאה‪ ,‬הוא הבניין ששנים רבות‬
‫שימש כמחסן הבגדים‪.‬‬
‫בגדי קיץ וחורף התחלפו בו עם חילופי‬
‫העונות‪ .‬חבילות גדולות נשלחו לבתי‬
‫הילדים למדידה וביצוע “נורמה” בכל‬
‫קיץ וחורף‪ .‬רכילויות לא מעט שמעו‬
‫הקירות‪ ,‬וטוב שאין הסודות דולפים‪..‬‬
‫בשנים האחרונות נכנסנו בעיקר כדי‬
‫לפשפש ולמצוא מציאות בחנות יד‪-‬‬
‫שניה‪ ,‬ואולי סתם לקשקש ולהחליף‬
‫חדשות עם אחת מצוות הנשים‬
‫המקסימות שלקחו חלק בהפעלת‬
‫החנות המיתולוגית‪.‬‬
‫החנות נסגרה אך לא נשכחה‬
‫מלב‪ -‬ומי שיאמץ את זכרונו יותר‬
‫אחורה בשנים‪ ,‬יראה גם את התאים‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫‪7‬‬
‫יותר לפעילות המתרחבת‪,‬‬
‫וכך הגיעו למבנה הנוכחי‪.‬‬
‫בהתחלה שכרו חצי‬
‫מהמבנה‪ ,‬וכיום את המבנה‬
‫כולו‪.‬‬
‫המבנה אף עבר שיפוץ‪-‬‬
‫החלל חולק לשני אגפים‬
‫ע”י מסדרון ארוך שמקושט‬
‫בתמונות יפות‪.‬‬
‫במרפסת בהם זרקנו‬
‫את הכביסה המלוכלכת‬
‫שנשלחה למכבסה האזורית‪.‬‬
‫התאים ארוכים‪ ,‬ובצד התא‬
‫הקטן של הגרביים‪..‬‬
‫ואיך לפעמים עמדנו‬
‫מתלבטים מול סינתטי או‬
‫כותנה? ואולי בכלל זה שייך‬
‫למצעים?‬
‫כבר מזמן אין משליכים‬
‫שם כביסה וגם לא נכנסים‬
‫לחנות‪..‬‬
‫הבניין לבש צורה חדשה‪,‬‬
‫והמרפסת האחורית ששנים‬
‫רבות עמדו בה תאי הכביסה‬
‫ הפכה לגן פורח‪ .‬מדרגות‬‫עץ רחבות ונוחות‪ ,‬ספסל עץ‬
‫מזמין לשבת ולשתות כוס‬
‫קפה‪ ,‬ועציצים לרוב מוריקים‬
‫ומשרים אוירה נעימה ושלווה‪.‬‬
‫ועל הקיר ‪ -‬שלט אדום‬
‫ובוהק מכריז‪ :‬בית אפדון‪.‬‬
‫אז מי השוכנים בבנין המחודש?‬
‫הסתקרנתי ונכנסתי לגלות‪.‬‬
‫את פני קיבל רוני דדון – אחד משני‬
‫המקימים של החברה ‪ .‬רוני ושותפו‬
‫איתן אפרון‪ ,‬חברים מזה שנים רבות‪,‬‬
‫הגיעו לקיבוץ בשנת ‪ 2009‬בחיפוש‬
‫אחר מקום מתאים לפיתוח היזמות‬
‫שלהם ובעקבות היכרותם עם רון שני‪,‬‬
‫מנכ”ל ענת קשב‪ .‬רוני ואיתן התקבלו‬
‫בברכה ע”י רון‪ ,‬ואכן בתחילה התמקמו‬
‫בשני חדרים בתוך ענת קשב ומשם‬
‫פתחו בתהליך הקמת החברה‪.‬‬
‫עם פיתוחה של החברה והגדלת כמות‬
‫המועסקים בה‪ ,‬חיפשו מקום מתאים‬
‫‪8‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫באגף האחד – חדר ישיבות ואזור‬
‫הפיתוח‪ ,‬עליו משקיף רוני משולחנו‪ .‬רוני‬
‫משמש כסמנכ”ל פיתוח ושותפו איתן‬
‫מכהן כמנכ”ל החברה‪.‬‬
‫באגף זה עובדים כ‪ 10-‬מהנדסי חומרה‬
‫ומהנדסת תוכנה אשר מפתחים את‬
‫הטכנולוגיה לדור הבא של תקשורת‬
‫בסיבים אופטיים בקצבים של ‪100‬‬
‫מגה ביט לשנייה – ובעברית פשוטה‬
‫יותר‪ :‬אינטרנט ותקשורת הרבה יותר‬
‫מהירים מהיום‪.‬‬
‫החברה אמורה לספק גם ציוד חומרה‬
‫וגם תוכנה שתאפשר הפעלה עוד יותר‬
‫מהירה יותר של האינטרנט ממה שאנו‬
‫מכירים כיום‪.‬‬
‫לשם כך מוקם בימים אלה האגף בצד‬
‫השני של המסדרון ‪ -‬אגף היצור ‪-‬‬
‫שכבר נמצא בשלבי סיום‪.‬‬
‫כרגע נמצאים במעבר משלב הפיתוח‬
‫לשלב היצור‪ ,‬והתכנון הוא להתייצבות‬
‫והגדלת היצור‪.‬‬
‫לשם כך ישכרו בעתיד גם עובדים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫על פי התכנון‪ ,‬יגיעו בשלב התפוקה‬
‫המלאה להעסקה של‬
‫כ‪ 15-‬אנשים נוספים‪,‬‬
‫אשר יעבדו ביצור‪.‬‬
‫יש לציין שאנשי‬
‫החברה גם הם‬
‫תושבי הדרום ‪ -‬רוני‬
‫תושב אשדוד‪ ,‬וחלק‬
‫מהעובדים מגיעים‬
‫מאשקלון‪.‬‬
‫נקווה לשמוע בקרוב‬
‫על חיפוש העובדים‬
‫לייצור‪ ..‬רוני אומר‬
‫שיחפשו בעיקר אנשים‬
‫עם ידע באלקטרוניקה‬
‫וכישורים מתאימים‪.‬‬
‫העבודה מתאימה‬
‫גם לצעירים וגם‬
‫למבוגרים‪ ,‬ויש‬
‫אפשרות שגם אנשים‬
‫מהקהילה ימצאו בו‬
‫מקום עבודה ‪ -‬כאשר‬
‫הדבר יהיה אקטואלי‪..‬‬
‫בסה”כ מרגישים טוב‬
‫אצלנו‪ ,‬וגם אנשים‬
‫שמגיעים אליהם‬
‫מבחוץ מציינים את‬
‫האווירה הנעימה אשר מגיעה מהקיבוץ‬
‫וכמובן מהבניין‪ ,‬במיוחד לאחר השיפוץ‬
‫שנעשה בו‪.‬‬
‫ישנו שיתוף פעולה טוב עם מוסדות‬
‫הקיבוץ‪ ,‬במיוחד עובדים מול סיימון‬
‫גוטרי ‪ -‬מרכז המשק‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬נאחל לאנשי אפדון שנה טובה‬
‫ומוצלחת‪ .‬שהחברה אכן תשגשג‬
‫ותגשים את שאיפות מקימיה‪,‬‬
‫ונקווה שגם אנו – אנשי הקיבוץ‬
‫והקהילה נהנה מפירות שיתוף הפעולה‬
‫המוצלח עם הדיירים ה”חדשים”‪..‬‬
‫אוגניה שקולניק‬
‫דור צעיר‬
‫בשבת האחרונה של חודש אוגוסט‪,‬‬
‫נפגשנו במועדון כדי להכין חבילות שי‬
‫לראש השנה‪.‬‬
‫הגיעו הורים‪ ,‬סבתות ו"סתם" אנשים‬
‫שאיכפת להם והתגייסו בחפץ לב‬
‫למבצע שנערך בניצוחו של הצוות‬
‫המוביל ‪ -‬בתיה עמרם‪ ,‬מלי מלון‬
‫ויהודית דגן‪ .‬וכן ‪ -‬הן תשמחנה לצרף‬
‫עוד מתנדבים‪..‬‬
‫יש לציין שהועדה מטפלת ב‪60-‬‬
‫צעירים ‪ -‬מסיום י"ב ‪ :‬שנת שירות‬
‫ומכינות‪ ,‬חיילים בסדיר וקבע‪,‬‬
‫ומשוחררים צעירים‪.‬‬
‫זה המקום להודות‬
‫לכולם‪ ,‬וגם‪:‬‬
‫* לאנשי האלונית‬
‫שתרמו מוצרים‬
‫לחבילות השי ‪-‬‬
‫חטיפים וממתקים‪,‬‬
‫שתיה ושמפו כך שיהיו‬
‫החבר'ה גם שבעים וגם‬
‫נקיים‪..‬‬
‫* הורים וסבים שתרמו‬
‫אף הם וגם הביאו‬
‫עוגיות מאפייה בייתית‪.‬‬
‫* ילדי ארזים (ד'‪-‬ו')‬
‫שכתבו ברכות‬
‫מושקעות‪.‬‬
‫* קנינו מתנות סימליות‬
‫מעמותות 'איל"ן' בבאר‬
‫שבע ועמותת 'גוונים'‬
‫באשקלון‪ .‬שתי העמותות מטפלות‬
‫באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫קיבלנו מהם הנחה בעת הקנייה ‪ -‬כך‬
‫שגם תרמנו וגם נתרמנו‪ ,‬והמצווה‬
‫כפולה‪..‬‬
‫* אנשי 'יחדיו' צבעו וקישטו עבורנו‬
‫ברכות שגם הן נכנסו לחבילות השי‪.‬‬
‫כמו שאתם מבינים היה מאמץ משותף‬
‫שאיחד אנשים רבים‪ ,‬ובנוסף לסיפוק‬
‫בראיית החבילות המוכנות‪ ,‬היה גם‬
‫הכיף של המפגש של מי שבא לעזור‬
‫ולארוז‪.‬‬
‫צוות דור צעיר מבקש למסור שהשי‬
‫צנוע בהתאם למגבלות התקציב אך‬
‫הרצון הוא גדול והתקווה היא לשמור‬
‫על קשר עם אוכלוסיה כמה שיותר‬
‫גדולה‪.‬‬
‫אז חבר'ה ‪ -‬הכדור מתגלגל למגרש‬
‫שלכם‪ ,‬אנחנו מושיטים יד ומחכים‬
‫לתגובות‪ ,‬הצעות ויוזמות שלכם!‬
‫לסיום נאחל‪ -‬שתהיה שנה טובה‬
‫ומוצלחת לכולם‪ -‬ובעיקר שקטה ‪..‬‬
‫צוות דור צעיר‬
‫יוצאים לדרך חדשה‬
‫יש לנו בקהילה ‪ 4‬בוגרים – שסיימו‬
‫השנה את לימודיהם בבית הספר‪.‬‬
‫‪ 3‬גברים צעירים‪ ,‬תושבי ההרחבה –‬
‫ואחת עלמת חמד‪ ,‬בת הקיבוץ‪.‬‬
‫אז הנה דיווח קצר על הארבעה‪ ,‬שכל‬
‫אחד מהם מתחיל השנה את דרכו‬
‫הייחודית בחיים‪.‬‬
‫תומר גודווין בנם הבכור של ניקול‬
‫וקרל גודווין‪ ,‬אשר הגיעו אלינו מקיבוץ‬
‫נחל עוז‪ ,‬היישר לבית החדש בהרחבה‪.‬‬
‫תומר כבר התגייס לצבא בסוף חודש‬
‫יולי ונמצא בטירונות בבסיס הנדסה‬
‫קרבית‪ .‬נאחל לו בהצלחה‪ ,‬ולהורים‬
‫שישנו טוב בלילה‪...‬‬
‫אלי דיין בנה של בתיה עמרם‪.‬‬
‫גם אלי גר בהרחבה וסיים את לימודיו‬
‫בשער הנגב‪ ,‬אך מתכוון להמשיך‬
‫ללמוד‪.‬‬
‫אלי מיועד לעתודה צבאית‪ ,‬מסלול‬
‫ארוך שמשלב לימודים בתחום‬
‫ההנדסה ושרות צבאי‪.‬‬
‫המסלול מתבצע לסירוגין וכרוך גם‬
‫בחתימה לתקופת שרות בקבע‪..‬‬
‫נאחל לאלי הצלחה גם בלימודים וגם‬
‫במסלול הצבאי ‪.‬‬
‫יריב קרן בנם של יוסי ואביבה‪ ,‬ואחיו‬
‫הבכור של ערן‪ .‬יריב הגיע לקיבוץ לפני‬
‫כחמש שנים מקריית גת והתחיל ללמוד‬
‫בבית הספר “שער הנגב”‪.‬‬
‫השנה סיים את לימודיו וכבר התחיל‬
‫את שנת השירות בפנימיית “בית‬
‫הנוער” בתל אביב‪.‬‬
‫עם סיום שנת השירות יתגייס לצה”ל‬
‫כשהמטרה שלו היא להיות הכי קרבי‬
‫שניתן!‬
‫ליאן סלסטה אחרונה חביבה‪ ,‬הבת‬
‫הצעירה של ברנדה ואנדרה‪,‬‬
‫ה”גוזלית” האחרונה שפורחת מהקן‬
‫המשפחתי החם‪..‬‬
‫ליאן‪ ,‬שנולדה וגדלה בקיבוץ כבר‬
‫מתנסה בחיי העיר‪ ,‬עם שבע בנות‬
‫נוספות‪ ,‬שחציין בנות קיבוץ וחציין בנות‬
‫ישובים וערים – כולן גרות יחד בקומונה‬
‫בפתח תקווה‪.‬‬
‫כל הבנות משובצות לעבודה עם נוער‬
‫בסיכון שגר בפנימייה ולומד בבתי‬
‫ספר באזור‪.‬‬
‫הבנות משתלבות עם צוות הפנימייה‪,‬‬
‫ומשמשות כ”אחיות בוגרות”‪.‬‬
‫מה זה אומר? הכול ‪ -‬עזרה בשיעורי‬
‫בית‪ ,‬הקשבה ויצירת קשרים אישיים‪,‬‬
‫הכנת פעילויות ועוד‪.‬‬
‫איך ליאן מסכמת את ההתחלה?‬
‫אינטנסיבי‪ ,‬מאתגר ונותן טעם לעוד‪...‬‬
‫נאחל שיתחילו את דרכם ברגל ימין‪.‬‬
‫אנחנו מצטרפים להורים ולמשפחות‬
‫בעידוד ובאיחולי שנה טובה ומוצלחת!!‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫‪9‬‬
‫מהנעשה בנוי‬
‫לכבוד ראש השנה‪:‬‬
‫לחברי ותושבי ברור חיל שלום‪,‬‬
‫בחודש האחרון ולקראת חג ראש‬
‫השנה הבא עלינו לטובה‪ ,‬השקענו‬
‫מאמץ רב בשיפור פני הנוף בישוב‪,‬‬
‫ולשם כך ביצענו ‪ 4‬פרויקטים במקביל‬
‫בשלושה אזורים שונים‪.‬‬
‫פרויקט ראשון‪:‬‬
‫הכנסת כמויות גדולות של אדמה‬
‫נקייה למילוי המקומות שהושארו עם‬
‫פסולת בניין ולכלוך לאחר סיום בניית‬
‫הכיכר החדשה והכביש המוליך אל‬
‫שכונת ההרחבה‪.‬‬
‫שולי הכביש נוקו‪ ,‬אדמה חדשה ונקייה‬
‫הושמה ובעתיד תהיה אפשרות לגנן‬
‫לאורך הכביש ובהיקף הכיכר ולחבר‬
‫בצמחייה בין שכונת ההרחבה לקיבוץ‬
‫הקיים‪.‬‬
‫כמו כן הושקע מאמץ רב בניקיון‬
‫השטח הגדול מצד מזרח העוטף את‬
‫שכונת ההרחבה‪ ,‬מקוצים ופסולת של‬
‫שנים‪ .‬וכן בוצעה עבודה בסידור הניקוז‬
‫והולכת מי הגשמים אל תעלת הניקוז‬
‫העוקפת את שכונת ההרחבה‪.‬‬
‫פרויקט שני‪:‬‬
‫למרגלות הסילו הישן יצרנו גינה‬
‫מדורגת בשלושה גבהים שונים‪.‬‬
‫בשני הגבהים הראשונים נשתלו פרחי‬
‫עונה ובקומה התחתונה‬
‫הוצבה על משטח חצץ‬
‫מחרשה ישנה (שן אחת) מימי‬
‫ראשית הקיבוץ‪.‬‬
‫הגינה מחולקת ל‪ 3-‬תאים‪,‬‬
‫נבנתה מבולי עץ עגולים‪ ,‬בכדי‬
‫להמשיך ולהתחבר לקווי‬
‫המתאר העגולים של הסילו‪.‬‬
‫גינה זו באה לפאר את הסילו‬
‫הישן ואת ימי החקלאות‬
‫הגדולים‪ ,‬לשפר ולקשט את‬
‫מרכז הקיבוץ‪.‬‬
‫פרויקט שלישי‪:‬‬
‫שער הכניסה לקיבוץ‬
‫בנינו במה מסלעים גדולים‬
‫ועליה הצבנו עוד מחרשה‬
‫ישנה (שלוש שיניים) ששימשה‬
‫בעבר את משפחת “בני עזיז“‬
‫העובדים בקיבוץ כבר עשרות‬
‫שנים‪.‬‬
‫מחרשה זו נצבעה בצבע‬
‫כתום בכדי שתבלוט על רקע‬
‫השדות המחליפים את גווניהם מירוק‬
‫לחום לאורך עונות השנה‪ .‬מראה זה‬
‫מתקבל בצורה ברורה‪ ,‬לכל מי שמגיע‬
‫בנסיעה מכיוון מגרש הכדורגל אל עבר‬
‫שער הכניסה‪ .‬כמו כן שיפצנו וצבענו‬
‫ספסל ישן‪ ,‬יצקנו משטח בטון על יד‬
‫“בוטקה“ השמירה‬
‫והצבנו את הספסל‬
‫במשטח לנוחות‬
‫הטרמפיסטים‪.‬‬
‫פרויקט רביעי‪:‬‬
‫שיפור מראה הכניסה‬
‫למשרדי הקיבוץ‬
‫(מזכירות) בנינו משטח‬
‫המקיף ספסל ששופץ‬
‫ונצבע‪ ,‬שתלנו שני‬
‫שיחי פרחים משני צידי‬
‫הספסל‪ ,‬הצבנו אדני‬
‫רכבת לאורך חלקו‬
‫התחתון של קיר מבנה‬
‫המשרדים ומלאנו‬
‫בחצץ שעליו יעמדו‬
‫אדניות עם פרחים‬
‫‪10‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫ובכך הסתרנו את חלקו התחתון‬
‫והמוזנח של קיר המשרדים‪ .‬הוכנה גם‬
‫מערכת השקיה וישתלו פרחים חדשים‬
‫בתקופת הסתיו‪.‬‬
‫גינות אלו תוכננו על ידי ונבנו ע”י צוות‬
‫הנוי‪.‬‬
‫כאן המקום להודות לבועז סרי‬
‫שאחראי לצד הטכני של הבנייה‪,‬‬
‫הצביעה וההרכבה בפרויקטים‪.‬‬
‫תודה גם ליעקב רדאי שתרם מזמנו‬
‫בחיזוק וריתוך המחרשות‪.‬‬
‫וכמובן רחמים העובד הותיק ביותר‬
‫בענף שגם היה שותף במילוי אדמה‪,‬‬
‫ניקיון ושתילה בפרויקטים‪.‬‬
‫בנוסף לכל הנ”ל ובמקביל אנו מבצעים‬
‫תחזוקה שוטפת‪ ,‬כיסוח דשאים‪,‬‬
‫גיזומים‪ ,‬השקיה‪ ,‬ניקיון וכו’‬
‫עד כאן להפעם מהנעשה בנוי‪.‬‬
‫בברכת שנה טובה וגשומה!‬
‫שגיא הוניג‬
‫הנדסאי אדריכלות נוף‬
‫רכז נוי‪ ,‬ברור חיל‬
‫רועי רפפורט ז”ל‬
‫שנה חלפה מאז נפרדנו מרועי‪.‬‬
‫רועי‪ ,‬בן הקיבוץ‪ ,‬בן לחנניה ועליזה רפפורט ז”ל‪.‬‬
‫אח לדני וטל – יבדלו לחיים ארוכים‪.‬‬
‫אבא של ירדן‪ ,‬נווה‪ ,‬גל ופלג‪.‬‬
‫השאיר אחריו הרבה חברים ואוהבים‪ .‬ושירים‪.‬‬
‫דאגנו כולנו כאשר נודע דבר המחלה הקשה‬
‫והפתאומית‪ .‬עקבנו בחרדה אחר הטיפולים הקשים‬
‫והמאבק ההרואי והשקט‪.‬‬
‫שמחנו כשנמצא לך תורם‪.‬‬
‫התאכזבנו כשזה לא הצליח‪.‬‬
‫גם כאשר לא היית עוד בקיבוץ ‪-‬‬
‫המשכנו ללוות אותך בתפילות ומחשבות‪.‬‬
‫אתה חסר לכולנו ואנחנו זוכרים אותך באהבה גדולה‪.‬‬
‫מן התרבות‬
‫סיכום הפעילות לתשע"ג‬
‫ומילות פרידה מרכזת התרבות‪.‬‬
‫קהילת ברור חיל היקרה!‬
‫שנה עברית חדשה פורסת כנפיה עלינו‪.‬‬
‫בהתרגשות רבה אנו מביעים משאלות‪,‬‬
‫מצהירים מטרות ונושאים מבטינו‬
‫אל עתיד מלא תקווה לטוב‪.‬‬
‫בעודנו נושמים את אוויר ביכורי תשע”ד‬
‫יימצא לנו המקום להודות לזו שחלפה‪,‬‬
‫על המתנות שנתנה לנו בדרכה שלה‪.‬‬
‫להרגיש‪ ,‬להיזכר‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לחבק‬
‫ולהותיר כל דבר ועניין במידה הנכונה‬
‫ולטובתנו הגבוהה והנעלה‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים זכיתי להכיר פעם‬
‫נוספת קהילה נפלאה‪ ,‬עשירה בקולות‬
‫וגוונים‪ ,‬קהילה מחייכת‪ ,‬עוטפת בחום‪,‬‬
‫קהילה שרוקדת את הריקוד שלה‬
‫בקצב ובמנגינה הייחודיים לה כל כך‪.‬‬
‫אבני חן אלו מונחים גלויים באין מפריע‬
‫על כל שביל ראשי וצדדי כאחד‬
‫לראות ולגעת בהן יוכלו כל אחד ואחת‬
‫ברוך‪ ,‬בהבנה‪ ,‬ברגש חם ובאהבה ללא‬
‫תנאי‪.‬‬
‫הדרך בה יחדיו פסענו ידעה את קצוות‬
‫הקשת ‪ -‬ימי זיכרון ואבל שלובים‬
‫בימי חג ומועד‪ .‬דמעות מלוחות של‬
‫כאב וצער‪ ,‬דמעות מלוחות של שמחה‬
‫וריצה בדהרה כנטע רך וצעיר המגשש‬
‫שורשיו באדמה‪ ,‬מעבה את גזעו‬
‫ושוקק חייו בנסיקה אל השמיים‪.‬‬
‫כל שצריך שתיל קט ועדין זה‬
‫הוא להרוות צימאונו במים‪.‬‬
‫כל אחד ואחת מאיתנו‬
‫כטיפת מים חיים‬
‫וכולנו בצוותא‪ ,‬ביחד‪,‬‬
‫כמטר מענני המרומים‪.‬‬
‫תודה על הזכות להיות חלק מבית‬
‫אוהב‪.‬‬
‫שלכם ‪-‬‬
‫מיטל אסרף‪-‬שמעון‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫‪11‬‬
‫ברכת דיאלוג פורה‬
‫השנה העברית החדשה מביאה בחובה חגיגות משפחתיות‪.‬‬
‫כמיטב המסורת נשיט יחד סירות ומשאלות‪,‬‬
‫נשב בסוכה ונחגוג בשמחת תורה‪.‬‬
‫אבל אם נחפור מעט יותר ניזכר שמאורעות שכאלה‬
‫הם לא רק סיבה למסיבה אלא גם עת לחשבון נפש‪.‬‬
‫את המשפט האלוהי נשאיר לאחרים‪,‬‬
‫אבל זהו בהחלט זמן טוב לחקירה עצמית‬
‫לצורך התחדשות‪ ,‬סליחה וצמיחה‪.‬‬
‫כשאני שואל את עצמי‬
‫מה הייתי רוצה שנלמד כקהילה‬
‫בשנת תשע”ד הבאה עלינו לטובה‬
‫אז ברור לי שארצה שנדע לעבוד עם מחלוקות‪.‬‬
‫זהו הרי המצב האנושי‪.‬‬
‫אנחנו איננו גזורים מאותו האריג‬
‫ולכן התפיסות‪ ,‬הרצונות והעמדות שלנו מתנגשים‪.‬‬
‫אז מה עושים?‬
‫היהדות מציעה לנו דיאלוג פורה ואמיץ‪.‬‬
‫לא לפחד מחשיפה לאור השמש וליבון משותף‪.‬‬
‫כל עוד יש לנו כבוד בסיסי‬
‫האחד לשני ולשנייה ורצון משותף לשגשוג קהילתי‪,‬‬
‫הכול יכול להיפתח ולהיות מונח על השולחן‪.‬‬
‫אנחנו חיים בתקופה בה אין משמעות להסתרות‬
‫וסוף כל הדחקה להתגלות‪.‬‬
‫אפשר לקונן על זה ואפשר להתברך בזה‪.‬‬
‫אני מציע לכולנו (וראשית כל לעצמי) אומץ‪.‬‬
‫לשוחח עם השונה‪ .‬לדבר עם ה”אחר”‪.‬‬
‫לעשות מאמץ ולצאת מאזורי הנוחות‪.‬‬
‫לוותר על תחושת ‘יודעי כל’ המשתלטת עלינו לעיתים‪.‬‬
‫אני ממליץ לקרוא את הקטע הבא של ש”י עגנון במלואו‬
‫(ויותר מפעם אחת‪ ,‬כי אז הוא נעשה ברור יותר)‪:‬‬
‫“פעם ראשונה אדם לומד ומבין;‬
‫פעם שנייה לומד ותוהה‪ :‬משטה הייתי בי שדימיתי מבין‪,‬‬
‫הרי אינני מבין ולא כלום;‬
‫פעם שלישית מבין ואינו מבין;‬
‫פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין;‬
‫וכן על דרך זה פעם אחר פעם‪.‬‬
‫ואם יגע הרבה וחזר הרבה ‪ -‬עד ששוכח כמה פעמים חזר‪ ,‬ויש‬
‫לו סיוע מן השמיים‪ ,‬הרי הוא מתחיל להבין‪ ,‬וזו תחילתה של‬
‫חוכמה‪”.‬‬
‫מתוך‪" :‬עיר במלואה" ‪ -‬הוצאת שוקן‪.1973 ,‬‬
‫שתהיה לכולנו שנה טובה‪ ,‬מלאה בשורות טובות והרבה‬
‫בריאות!‬
‫‪ ‬אבי דבוש‬
‫מנהל תכניות שתיל‬
‫‪0732-445230‬‬
‫נייד‪052-5345923 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.shatil.org.il‬‬
‫‪12‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫לסיכום השנה החולפת ‪-‬‬
‫מתוך תוכנית ערב לראש השנה‬
‫(‪)6.9.2013‬‬
‫באדיבות‪ :‬אשר ביטון‬
‫מה היה לנו בשנה החולפת?‬
‫שנת תשע"ג?‬
‫אז בארצנו היו בחירות‪ ,‬קיבלנו עיתונאי עם ג'ל כשר אוצר‬
‫ונובוריש של הייטק כשר של כלכלה ומסחר‪.‬‬
‫את מקומה של סוליקה משדרות‪,‬‬
‫תפסה ריקי כהן מחדרה וגם היא תצטרך להסתדר עם פחות‪.‬‬
‫רונלדו הגדול היה בארץ למשחק נבחרת מאתגר‬
‫ואפילו מסי‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬ביקר לתפארת באור‪-‬הנר‪.‬‬
‫כוורת שוב חיברו את מה שכבר פורק‪,‬‬
‫ומי שהשיג כרטיס זכה להזיע בפארק‪.‬‬
‫והיה עוד מבצע‪ ,‬קראו לו עמוד ענן‪.‬‬
‫מזל שבדיוק סיימו לבנות את התיכון הממוגן‪.‬‬
‫ואצלנו שנה של תרבות ענפה עם המון אירועים וטקסים‪,‬‬
‫צריך רק למצוא פתרון לשיטת הגיוסים‪.‬‬
‫חגגנו יחד את כל החגים כמנהג המסורת‪.‬‬
‫ובעצמאות פתחנו מנגל ענקי לקרניבורי ברור חיל‪,‬‬
‫כי איך אפשר אחרת?‬
‫את הקיץ פתחנו בבריכה עם גלי צה"ל בשידור‪,‬‬
‫וזליו הסביר לאומה למה לאהוב ארגנטינאים זה אסור‪.‬‬
‫שוק קח‪-‬תן‪ ,‬שעת קריאה‪ ,‬סוכה‪ ,‬קוסם ‪ -‬היה באמת מהכול‪.‬‬
‫פורים וסילבסטר עמוסים באלכוהול‪.‬‬
‫מנהל קהילה חדש‪ ,‬אודי‪ ,‬לשירותכם‪.‬‬
‫ורכזת חינוך חדשה בשם אפרת‪ .‬בהצלחה לשניכם‪.‬‬
‫פסלים סביבתיים חדשים התחילו לצוץ‪ ,‬תודה לשגיא על הרצינות‪.‬‬
‫ויש קרון רכבת מצרי שהפך לברזילאי כדי להיות תערוכת אמנות‪.‬‬
‫לכולבו פרצו‪ ,‬איזה אנשים יודפויומט‪.‬‬
‫מזל שלא הצליחו להוציא ת'כספומט‪.‬‬
‫שלב נוסף בהרחבה לדרך יצא ויש כבר מתעניינים‪,‬‬
‫ויש גם תוכנית לגל נוסף של קליטת בנים‪.‬‬
‫אז זו היתה השנה שלנו‪ ,‬ובטח שכחתי להזכיר לפחות אירוע אחד‪.‬‬
‫לפנינו שנה חדשה‪ ,‬שנת תשע"ד‪.‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫‪13‬‬
‫ספרים חדשים במכלול ‪ /‬אוגוסט ‪2013‬‬
‫להלן אחדים מהספרים החדשים‬
‫שהגיעו לספרייה‬
‫סיפורת‪:‬‬
‫שתיים דובים ‪ /‬מאיר שלו (מומלץ)‬
‫גן נעמי ‪ /‬ישי שריד‬
‫אשת הסנדלר ‪ /‬אדריאנה טרייג’יאני‬
‫(מומלץ)‬
‫המתיקות שבשכיחה ‪ /‬קריסטין הרמל‬
‫קולות מן ההרים ‪ /‬חאלד חוסייני‬
‫מומלץ‪:‬‬
‫ספרי ילדים ונוער‪:‬‬
‫מומלץ‪:‬‬
‫זבנג! ‪ / 25‬אורי פינק‬
‫פוניאלה ‪ /‬לורה ג’ופה נומרוף‬
‫הטרקטור בארגז החול ‪ /‬מאיר שלו‬
‫בון ‪ – 11‬רוז ‪ /‬ג’ף סמית‬
‫סרטי ‪ DVD‬חדשים‪:‬‬
‫האנושות‪ :‬הסיפור של כולנו פרקים ‪1-3‬‬
‫האנושות‪ :‬הסיפור של כולנו פרקים ‪4-6‬‬
‫האנושות‪ :‬הסיפור של כולנו פרקים ‪7-9‬‬
‫האנושות‪ :‬הסיפור של כולנו פרקים ‪10-12‬‬
‫משפטו של ג’קי ג’‬
‫ועוד הרבה סרטים חדשים אחרים‬
‫פינת המתכונים‬
‫‪14‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫שתיים דובים‬
‫מאת‪ :‬מאיר שלו‪.‬‬
‫‪ 70‬שנה חלפו‪ ,‬מורה בבית הספר התיכון של המושבה כותבת‬
‫ומעלה זיכרונות על הרצח ההוא ועל הגברים של המשפחה‪.‬‬
‫אשת הסנדלר‬
‫מאת‪ :‬אדריאנה טרייג’יאנה‪.‬‬
‫זה רומן רחב יריעה‪ ,‬שברכזו אנצה רוואנלו‬
‫שנולדה באלפים האיטלקיים‪ ,‬נאלצת לעזוב‬
‫את ביתה עם אביה‪ ,‬ולנסוע לאמריקה כדי להציל את משפחתה‬
‫מרעב‪.‬‬
‫ספריית מכלול ‪ -‬ויקי‬
‫ברכות‪ ,‬תודות והודעות‪...‬‬
‫ברוכים הבאים‪.‬‬
‫משפחה חדשה הגיעה להרחבה‪,‬‬
‫שכנים חדשים של איתן וארנית‪.‬‬
‫משפחת חדד הגיעה אלינו מבאר שבע ‪-‬‬
‫ההורים‪ :‬פועה ואבי‪,‬‬
‫הילדים‪ :‬נויה בת ‪ 4‬בגן יורה‪ ,‬איתמר בן ‪ 3‬בגן תות‪,‬‬
‫ורונה התינוקת רק בת שבועיים‪ ..‬וגם יש כלבה‬
‫כמובן‪ ...‬נאחל לכולכם התאקלמות מהירה‪ ,‬שנה‬
‫טובה ואושר בביתכם החדש‪.‬‬
‫קול ששון וקול שמחה‪..‬‬
‫חגגה ‪ - 70‬במזל טוב!‬
‫ליליאן בנאי (אמה של סנדרה הירש)‬
‫יחד עם המשפחה והחברים ‪ -‬ניצלו את הפינה‬
‫הנעימה בבריכה שעוד רגע נסגרת שוב‪..‬‬
‫נאחל בריאות רבה‪ ,‬שנים רבות‬
‫ונחת מכל מה שיש לחיים להציע‪...‬‬
‫למועדון סבתא ‪ /‬סבא רבא הצטרפו‪..‬‬
‫מזל טוב לחברינו רותי וסרג'יו יהושע‪ ,‬חברי ברור‬
‫חיל לשעבר‪ ,‬ותושבי קציר ‪-‬‬
‫לרגל חתונת הבת נאוה‪ ,‬ילידת הקיבוץ‪,‬‬
‫עם בחיר ליבה יובל‪.‬‬
‫החתונה נערכה ביער עופר בנוף הירוק והיפה של‬
‫הכרמל‪ ,‬בנוכחות משפחה וחברים ‪ -‬כולל כמובן‬
‫חברים מברור חיל‪ .‬חיתנתם את שלושת הבנות‪,‬‬
‫ועכשיו אפשר להתרווח ולחכות לעוד נכדים‪..‬‬
‫סוניה ואמיר פלוט ‪ -‬מזל טוב וחיבוק גדול‪.‬‬
‫הכל בזכות מיכל נוסצקי (פלוט) – שביולי הפכה‬
‫לסבתא כפולה – כאשר לנגב נולדו תאומים ‪-‬‬
‫הבן‪ :‬אדם והבת‪ :‬מיילי‪.‬‬
‫מזל טוב גם לדוד עודד ולדודות אורלי ונגה‪,‬‬
‫ולכל בני המשפחה המסועפת והמאושרת!‬
‫כל קהילת ברור חיל משתתפת באבלה‬
‫של משפחת גל‪-‬און עם פטירתו של אביו של עמי‬
‫למועדון סבתא ‪ /‬סבא רבא הצטרפו‪..‬‬
‫שמעון אוחיון ז"ל‬
‫עמי ושרית חיים בקרבנו ותורמים‬
‫לפעילות בקהילה שנים רבות‪.‬‬
‫כולנו איתכם‪ ,‬עם הילדים ועם כל המשפחה‬
‫בשעה קשה זו‪ .‬תנחומינו לכולכם‪.‬‬
‫גם שרה ויהושוע גלבוצקי‪.‬‬
‫חן‪ ,‬הבכורה של יואב ואודט גלבוצקי ילדה בשעה‬
‫טובה את הנין הראשון במשפחת גלבוצקי‪:‬‬
‫תינוק חמוד וחייכן בשם‪ :‬אורי‪.‬‬
‫מזל טוב לאם הסטודנטית הצעירה והנמרצת‪,‬‬
‫לסבים המאושרים ולכל המשפחה המורחבת‪.‬‬
‫קהילתון ‪28‬‬
‫‪15‬‬
‫שיר לשנה החדשה‬
‫אילאיל שרון‬
‫ציפור אחת קטנה‬
‫שלחה אלי נוצה‬
‫רציתי להחזיר ‪-‬‬
‫אמרה לי ‪ :‬לא‪ ,‬תודה!‬
‫זאת מתנה לראש השנה‬
‫שתהיה לך שנה יפה ונחמדה!‬
‫וגם לי‪ ...‬תודה!!‬
‫ענף אחד נמוך‬
‫שלח עלה אדום‬
‫רציתי להחזיר ‪-‬‬
‫אמר לי‪ :‬מה פתאום?!‬
‫זאת מתנה לראש השנה‬
‫שתהיה לך שנה יפה‬
‫ונחמדה!‬
‫וגם לי‪ ...‬תודה!!‬
‫ענן אחד אפור‬
‫שלח טיפה קטנה‬
‫טיפה אחת קטנה ‪-‬‬
‫בכלל לא בעונה‪..‬‬
‫זאת מתנה לראש השנה‬
‫שתהיה לך שנה יפה ונחמדה!‬
‫וגם לי‪ ...‬תודה!!‬
‫ילדה אחת יפה‬
‫ציירה לי על החול‬
‫שמש ושמיים‬
‫ופרח עם גבעול‪.‬‬
‫זאת מתנה לראש השנה‬
‫שתהיה לך שנה יפה ונחמדה!‬
‫וגם לי‪ ...‬תודה!!‬
‫אילאיל שרון יוצרת דיסקים מיוחדים לפעוטות‬
‫וילדים ‪ -‬המכילים שירים מחורזים ודקלומים‪.‬‬
‫שירתה צלולה ונעימה‪ ,‬העיבודים עדינים ורגישים‪.‬‬
‫הדיסקים נולדו מתוך עבודה בגנים‪ ,‬מקסימים‬
‫ומלאי הומור‪.‬‬
‫מותאמים לחגים‪ ,‬לעונות השנה וכו'‪...‬‬
‫מומלצים בחום וניתנים לרכישה דרך האינטרנט‪.‬‬
`