חקיקה חוזרים

‫במבזק זה ‪ 3‬עמודים‬
‫כ"ג באב התשע"ד )‪(19.8.2014‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪971‬‬
‫חקיקה‬
‫חקיקה‬
‫הצעת חוק שכר שווה‬
‫לעובדת ולעובד )תיקון‬
‫מס' ‪) (4‬פיצויים בשל‬
‫נזק לא ממוני והגנה‬
‫על מתלונן(‪ ,‬התשע"ד‪-‬‬
‫‪2014‬‬
‫חוזרים‬
‫הסכם קיבוצי מיום‬
‫בדבר‬
‫‪3.8.2014‬‬
‫תשלום שכר לעובדים‬
‫באזור הקובע במהלך‬
‫מבצע צוק איתן‬
‫רשות המסים תאפשר‬
‫הגשת שתי תביעות‬
‫נפרדות במסלול שכר‬
‫עבור נזקי מבצע "צוק‬
‫איתן" אחת בגין יולי‬
‫והשנייה בגין אוגוסט‬
‫חוק שכר שווה לעובדת ולעובד )תיקון מס' ‪ ,(5‬התשע"ד‪2014-‬‬
‫ביום ‪ 6.8.2014‬פורסם ברשומות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד )תיקון מס' ‪ ,(5‬התשע"ד‪2014-‬‬
‫)להלן‪" :‬התיקון החוק"(‪ .‬להלן עיקרי התיקון לחוק‪:‬‬
‫חוק שכר שווה לעובדת ולעובד‪ ,‬התשנ"ו‪) 1996-‬להלן‪" :‬חוק שכר שווה"( מסדיר את הזכות לשכר‬
‫שווה וקובע‪ ,‬כי "עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה‪ ,‬זכאים לשכר‬
‫שווה בעד אותה עבודה‪ ,‬עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך"‪.‬‬
‫בית הדין לעבודה‪ ,‬שלו סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי חוק שכר שווה‪ ,‬רשאי לפסוק לתובע‬
‫הפרשי שכר‪ ,‬אם מצא קיומו של פער בשכר כאמור‪.‬‬
‫בהתאם לתיקון לחוק‪ ,‬בית הדין לעבודה רשאי‪ ,‬בנוסף לכל סעד אחר‪ ,‬לפסוק פיצויים אף אם לא‬
‫נגרם נזק של ממון בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מוצע לקבוע כי הוראות סעיף ‪ 6‬לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ"ח‪,1988-‬‬
‫המעניקות הגנה לעובדים שהתלוננו או הגישו תביעה על הפרת איסור האפליה לפי חוק זה‪ ,‬יחולו‬
‫גם על עובדים שהתלוננו או הגישו תביעה לפי חוק שכר שווה‪.‬‬
‫שאלות תשובות‬
‫עובד‬
‫ב‪1-‬‬
‫היעדרות‬
‫בספטמבר‬
‫האם מעסיק של עובד‬
‫זר חייב בהפקדת‬
‫מינימום של ‪ 700‬ש"ח‬
‫לחודש?‬
‫תקצירי פסיקה‬
‫חוזרים‬
‫הסכם קיבוצי מיום ‪ 3.8.2014‬בדבר תשלום שכר לעובדים באזור הקובע‬
‫במהלך מבצע צוק איתן‬
‫ביום ‪ 11.8.2014‬פרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר חוזר שעניינו יישום ההסכם‬
‫הקיבוצי לתשלום שכר לעובדים באזור הקובע‪ ,‬אשר נעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני‪ ,‬בתקופה‬
‫החל מיום ‪ 8.7.2014‬ועד ליום ‪ 31.8.2014‬או עד לביטול ההכרזה על מצב מיוחד בעורף‪.‬‬
‫החוזר כולל הוראות ביצוע בנוגע לתשלום שכר לעובדים בשירות המעסיקים‪ ,‬שנעדרו מעבודתם‬
‫בהתאם להוראות פיקוד העורף או עקב הוראת רשות מקומית‪ ,‬עקב סגירת מוסדות חינוך בשל‬
‫המצב הביטחוני או בשל המצב הביטחוני‪ ,‬כמוגדר בהסכם‪.‬‬
‫החוזר המלא נמצא באתר "כל עובד" ‪.www.koloved.net‬‬
‫רשות המסים תאפשר הגשת שתי תביעות נפרדות במסלול שכר עבור‬
‫נזקי מבצע "צוק איתן" אחת בגין יולי והשנייה בגין אוגוסט‬
‫סיכומם של דברים‬
‫בעלי עסקים שניזוקו‬
‫במהלך המבצע ואשר‬
‫בוחרים להגיש תביעה‬
‫לפיצויים במסלול שכר‪,‬‬
‫יוכלו להגיש שתי‬
‫תביעות נפרדות ‪-‬‬
‫האחת בגין חודש יולי‬
‫והשנייה בגין חודש‬
‫אוגוסט‪ ,‬וזאת במקום‬
‫הגשת תביעה אחת‪.‬‬
‫ביום ‪ 14.8.2014‬פרסמה רשות המסים בישראל הודעה שעניינה הגשת שתי תביעות נפרדות לפיצוי‬
‫בגין נזקי מבצע "צוק איתן" במסלול שכר עבור יולי ואוגוסט‪ .‬להלן ההודעה במלואה‪:‬‬
‫מתוך התחשבות במצוקת תזרים המזומנים אליה נקלעו בעלי עסקים בדרום בעקבות מבצע "צוק‬
‫איתן" החליט מנהל רשות המסים‪ ,‬משה אשר‪ ,‬כי בעלי עסקים שניזוקו במהלך המבצע ואשר‬
‫בוחרים להגיש תביעה לפיצויים במסלול שכר‪ ,‬יוכלו להגיש שתי תביעות נפרדות ‪ -‬האחת בגין‬
‫חודש יולי והשנייה בגין חודש אוגוסט‪ ,‬וזאת במקום הגשת תביעה אחת‪.‬‬
‫יצוין כי אחד התנאים לקבלת פיצויים הוא תשלום משכורות העובדים‪ ,‬ובשל קושי אמיתי של‬
‫בעלי העסקים לשלם את המשכורות לעובדים‪ ,‬ללא סיוע מיידי‪ ,‬הגשת תביעה בנפרד במסלול שכר‬
‫לחודש יולי‪ ,‬תהווה הקלה משמעותית מבחינתם‪.‬‬
‫יובהר כי ניזוק אשר הגיש תביעה במסלול שכר עבור חודש יולי לא יוכל לבחור גם בהגשת תביעה‬
‫במסלול מחזורים או הוצאות שוטפות אלא אם כן זכאי להגיש במסלול האדום‪.‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫המשך בעמוד ‪2‬‬
‫עמוד ‪ 2‬תוך ‪ 3‬עמודים‬
‫כ"ג באב התשע"ד )‪(19.8.2014‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪971‬‬
‫שאלות ותשובות‬
‫היעדרות עובד ב‪ 1-‬בספטמבר‬
‫עובד מעוניין ללוות את ילדו העולה לכיתה א' לבית הספר ביום הראשון ללימודים‪ ,‬אשר יחול‬
‫בשנת הלימודים הקרובה ב‪ 1 -‬בספטמבר‪ .‬האם העובד זכאי לשכר עבודה ביום היעדרות זה?‬
‫המחלקה המשפטית משיבה‪:‬‬
‫סיכומם של דברים‬
‫האם עובד שנעדר ב‪1 -‬‬
‫בספטמבר על מנת‬
‫ללוות את ילדו ביום‬
‫הראשון ללימודים זכאי‬
‫לשכר עבודה ?‬
‫ככלל‪ ,‬החוק אינו מקנה זכות להיעדר בתשלום ב‪ 1 -‬בספטמבר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה שונים נקבע‪ ,‬כי עובדים יהיו זכאים להיעדר‬
‫מעבודתם בתשלום )ימי בחירה( בלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותם‪ .‬חלק מן‬
‫ההסכמים מפרטים‪ ,‬אילו ימים ייחשבו כימי בחירה‪ ,‬וחלקם מציינים‪ ,‬כי העובד יהיה זכאי ליום‬
‫בחירה‪ ,‬בלי לפרט‪ ,‬אילו ימים ייחשבו כיום בחירה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬על פי הודעת נציבות שירות המדינה מיום ‪) 17.6.2010‬הודעת נש"מ מס' שע‪ ,(27/‬נוסף‬
‫לרשימת ימי הבחירה יום פתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך‪ .‬כלומר‪ ,‬העובדים בשירות‬
‫המדינה יוכלו לבחור להעדר ביום זה במסגרת ימי הבחירה‪ ,‬תוך תשלום שכרם הרגיל‪ ,‬ללא ניכוי‬
‫יום זה מצבירת ימי החופשה‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי על פי סעיף ‪)6‬ב( לחוק חופשה שנתית‪ ,‬התשי"א‪) 1951-‬להלן‪" :‬החוק"( רשאי עובד לקחת‬
‫יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי במועד שיבחר‪ ,‬ובלבד שהודיע על כך למעבידו‬
‫‪ 30‬ימים מראש לפחות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬החל מיום ‪ ,31.05.2010‬רשאי העובד לבחור מועד נוסף לניצול יום חופשה מתוך ימי‬
‫החופשה השנתית הצבורים לזכותו‪ ,‬מאחד הימים המנויים בתוספת לחוק‪ .‬יצוין‪ ,‬כי ה‪1 -‬‬
‫בספטמבר אינו מנוי ברשימת הימים המנויים בתוספת‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬עובד שאין לו זכות ליום בחירה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה רשאי לקחת יום‬
‫חופשה‪ ,‬על חשבון החופשה השנתית לה הוא זכאי‪ ,‬בהודעה מראש למעביד כמפורט לעיל‪.‬‬
‫האם מעסיק של עובד זר חייב בהפקדת מינימום של ‪ 700‬ש"ח לחודש?‬
‫סיכומם של דברים‬
‫חוק עובדים זרים קובע‬
‫חובת הפקדה‬
‫מינימלית של ‪700‬‬
‫ש"ח בעד עובד זר‪.‬‬
‫בנסיבות בהן שיעורי‬
‫ההפקדות בהסכם‬
‫הקיבוצי או בצו‬
‫ההרחבה החל על‬
‫מעסיק‪ ,‬נמוכים מ‪700 -‬‬
‫ש"ח בחודש‪ ,‬מהם‬
‫השיעורים המחייבים‬
‫את המעסיק?‬
‫עפ"י סעיף ‪1‬יא לחוק עובדים זרים‪ ,‬התשנ"א‪) 1991-‬להלן‪" :‬החוק"( המעסיק יפקיד בעד עובד‬
‫זר סכום שלא יעלה על ‪ 700‬ש"ח לחודש‪ .‬הסכום לא יופקד בקופת גמל אלא בקרן מיוחדת‬
‫שתקבע או בחשבון בנק שיאושר‪.‬‬
‫בהמשך הסעיף נקבע ששיעורי ההפקדה יהיו על פי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה‪.‬‬
‫בנסיבות בהן שיעורי ההפקדות בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה החל על מעסיק‪ ,‬נמוכים מ‪-‬‬
‫‪ 700‬ש"ח בחודש‪ ,‬מהם השיעורים המחייבים את המעסיק?‬
‫עו"ד איריס מעיין‪ ,‬ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד הכלכלה‪ ,‬משיבה‪:‬‬
‫סעיף ‪1‬יא לחוק עדיין אינו מיושם כלל כך שאין מינימום ואין מקסימום‪.‬‬
‫מה שיש היום זה החיוב להפריש כספים בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק‬
‫)להלן‪" :‬הצו"(‪.‬‬
‫הסכום שיש להפריש הוא בהתאם למשכורת של העובד )אחוזים כנקוב בצו מהמשכורת החודשית(‪.‬‬
‫החובה להפריש כספים בהתאם לצו ההרחבה או להסכם מיטיב אחר – היא חובה בחוק שיש לבצעה‪.‬‬
‫בשלב זה וכל עוד לא ניתן לקיימה כלשונה בדיוק על פי הוראות צו ההרחבה )משום שעדיין לא‬
‫נחקקו התקנות המייסדות קרן ייעודית לצורך העניין בהתאם להוראות סעיף ‪1‬יא לחוק עובדים‬
‫זרים( ‪ -‬יש לקיים את החובה בקירוב האפשרי‪.‬‬
‫לצורך כך הוציא המשרד את ההמלצה בנוסח הבא‪ ,‬שהיא כמעט לשון חיוב )אלא אם יש בנמצא‬
‫פתרון אחר טוב יותר(‪:‬‬
‫ככלל‪ ,‬כספים לפנסיה בגין עבודת כל עובד זר )ובכלל זה "עובד זר" שהוא מסתנן‪/‬מבקש מקלט(‬
‫יופרשו כחוק לחשבון ייעודי‪ ,‬שייפתח לצורך צבירת כספים אלה ויהיה ברור לכל המעורבים בדבר‬
‫)העובד‪ ,‬המעסיק‪ ,‬וגורמים אחרים המוסמכים לקבל מידע בנושא( להיכן בדיוק מופרשים הכספים‬
‫הללו‪ .‬הכספים יופרשו וייצברו בחשבון עד למועד שבו העובד יסיים עבודתו‪ .‬אם העובד מחליף‬
‫מעסיק במהלך תקופת שהייתו כחוק לצורך עבודה בישראל – ניתן להעביר את הכספים מחשבון‬
‫הפיקדון שנפתח ע"י המעסיק הקודם לחשבון ייעודי חדש שייפתח ע"י המעסיק החדש‪.‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫המשך בעמוד ‪3‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪ 3‬עמודים‬
‫כ"ג באב התשע"ד )‪(19.8.2014‬‬
‫גיליון מס'‬
‫‪971‬‬
‫אציין כי בהתאם לצו ההרחבה‪ ,‬הכספים המופרשים לטובת העובד הם משלושה 'כיסים'‪ :‬כיס‬
‫המעסיק לטובת חסכון פנסיוני; כיס העובד לטובת חסכון פנסיוני וכיס המעסיק לטובת פיצויים ‪ -‬הכל‬
‫לפי האחוזים המפורטים בסעיף ‪ 6‬בצו‪.‬‬
‫במקרה של זכאות לפדיון הכספים שהופרשו כנ"ל – העובד יקבל אליו )בכפוף להוראות הצו( את כל‬
‫הכספים שהופרשו ללא יוצא מהכלל )לרבות הכספים שהופרשו מכיס המעסיק לטובת פיצויים(‪.‬‬
‫במקרה של זכאות לפיצויי פיטורים וגם זכאות לפדיון הכספים שהופרשו כנ"ל ‪ -‬מכלל הכספים להם‬
‫זכאי העובד כפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים יש לנכות את הכספים שהופרשו כפיצויי‬
‫פיטורים לפי צו ההרחבה‪ ,‬ואשר ייפדו ע"י העובד לפי צו זה‪.‬‬
‫כל הכספים בחשבון הפיקדון הנ"ל‪ ,‬מופקדים לטובת העובד והמעסיק אינו יכול למשוך אותם חזרה‪,‬‬
‫אלא בכפוף להוראת צו ההרחבה‪.‬‬
‫אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו‪/‬או‬
‫תחליף לייעוץ משפטי‪.‬‬
‫תקציר פסיקה חדשה‬
‫מידת ההתערבות של מעסיק בהתארגנות עובדים‬
‫בג"ץ ‪ 4179/13‬לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' )טרם‬
‫פורסם(‪ .‬ניתן ביום ‪ ,7.7.2014‬בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‪ ,‬ע"י כבוד‬
‫השופט אליקים רובינשטיין‬
‫בג"ץ קיבל את קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה לפיה הבעת עמדה על ידי המעסיק או מטעמו‬
‫בנוגע להתארגנות עובדים או להשלכותיה‪ ,‬מהוה הפעלת לחץ והשפעה בלתי הוגנים על העובדים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אין בחזקה זו כדי לשלול את חופש הביטוי והקניין של המעסיק בהתנהלותו השוטפת במקום‬
‫העבודה‪ .‬במסגרת ניהול מקום העבודה‪ ,‬רשאי המעסיק להמשיך בפעילותו בהתאם לצרכי העבודה‪,‬‬
‫כפי שנהג קודם לכן‪ .‬כך למשל‪ ,‬בידי המעסיק לקיים מפגשים או שיחות עם העובדים‪ ,‬ובלבד‬
‫שבהתנהלותו אין זיקה להתארגנות ואין השפעה עליה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בית הדין הבחין כאמור בין תקופת‬
‫ההתארגנות הראשונית‪ ,‬לתקופה שבה התארגנות העובדים ניצבת על רגליה‪ ,‬ומאזן הכוחות משתנה‪.‬‬
‫פיטורי עובד באמצעות ‪ S.M.S‬זיכתה את העובד בפיצוי של ‪ 10,000‬ש"ח‬
‫סע"ש ‪ 1520-01-13‬גדעון שמעוני נ' מ‪ .‬אגם בניה בע"מ )טרם פורסם(‪ .‬ניתן ביום ‪,9.5.2014‬‬
‫בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪-‬יפו‪ ,‬ע"י כבוד השופטת חופית גרשון יזרעאלי‬
‫עובד הועסק כמנהל באתר בנייה במשך חודש וחצי‪ ,‬עד לסיום העסקתו‪ .‬הצדדים היו חלוקים בנוגע‬
‫לשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד‪ ,‬האם החוזה היה לתקופה קצובה וכן האם העובד פוטר ולכן‬
‫זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת‪ ,‬פדיון חופשה ופיטורים שלא כדין‪ .‬בית הדין קבע‪ ,‬כי מרבית‬
‫הסממנים במבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך קביעת קיום יחסי עובד מעביד מתקיימים בעניין הנדון‬
‫ואין לייחס משקל לסממן הטכני של אופן תשלום השכר‪ ,‬דיווח לרשויות המס ותקופת ההתקשרות‬
‫הקצרה‪ .‬טענתו של העובד בדבר חוזה לתקופה קצובה‪ ,‬נדחתה‪ ,‬היות והחוזה הכיל הוראה שמאפשרת‬
‫לסיימו בטרם סיומה של התקופה המוסכמת‪ .‬תביעתו של העובד לפדיון חופשה התקבלה היות‬
‫והמעסיק לא הציג פנקס חופשה‪ .‬עוד נקבע‪ ,‬כי כפי שעלה מקריאת המסרונים העובד הוא זה שפוטר‬
‫בהליך לא תקין מבלי שבוצע לו שימוע ולכן בנסיבות אלה זכאי לתשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת‬
‫ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין‪.‬‬
‫תקצירי פסקי הדין מאת‪:‬‬
‫עו"ד נטע סלע ועו"ד דנה פרייס‬
‫נמצא באתר "כל עובד"‪ ,‬באינטרנט ‪www.koloved.net -‬‬
‫עורכת‪ :‬עו"ד הלית כהן‪-‬רזניצקי‬
‫ביצוע גרפי‪ :‬אולגה פאי‬
‫המידע ניתן כמידע כללי למנויי "כל עובד"‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לחברת חשבים ה‪.‬פ‪.‬ס מידע עסקי בע"מ מקבוצת קו‪-‬מנחה ‪ -‬אין להעתיק או לצלם חומר כלשהו ממבזק זה בכל דרך או‬
‫שיטה‪ ,‬בדפוס‪ ,‬בצילום‪ ,‬בהעתקה‪ ,‬בהקלטה וכו'‪ ,‬ללא קבלת אישור בכתב מהמחברים‪.‬‬
‫"חשבים" בע"מ‪ ,‬יד חרוצים ‪ ,12‬תל אביב ‪ ,67778‬טל' ‪ ,03 - 5680888‬פקס' ‪ 03 - 5680899‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪http:\\www.koloved.net‬‬
‫סוף‬
`