סיור 1

‫עמוד שער‬
‫סיור ‪1‬‬
‫חרמון‬
‫הבניאס‪ ,‬תל פאחר‪ ,‬קלעת נמרוד‪ ,‬עין קיניה‪ ,‬נווה אטיב‪ ,‬מג'דל שמס‪,‬‬
‫תופעת הדולינות ורכבל תחתון‪ .‬נסיעה דרך מסעדה‪ ,‬ברכת רם‪.‬‬
‫הרחבה‪:‬‬
‫נחל סער‪ ,‬בית אוסישקין‪ ,‬חורשת טל‪ ,‬נחל עיון ומפל‬
‫התנור‪ ,‬המוזיאון הפתוח בתל חי‪.‬‬
‫נושאים להדרכה‪ :‬בניאס – נצרות‪ ,‬אתר הרודיאני‪ ,‬מקדשים‪,‬‬
‫נושא המים‪ ,‬שמורת טבע‪ .‬ע'ג'ר – הסבר על המקום‪ :‬כפר עלוואי‬
‫ובעיותיו‪ ,‬גבול הצפון‪ ,‬סיפור הגדר הטובה‪ .‬צפרות‪ .‬פארק שניר –‬
‫טיולי אופניים‪.‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עמוד שער‪...........................‬‬
‫תכנים מהסיור‪.....................‬‬
‫תכנים מהרחבה‪..................‬‬
‫סיכומים מהסיור בכתב יד‪.....‬‬
‫דפי שורות‪..........................‬‬
‫ביבליוגרפיה‪.......................‬‬
‫נספחים‪..............................‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬
‫‪102‬‬
‫‪112‬‬
‫‪116‬‬
‫‪128‬‬
‫‪132‬‬
‫‪133‬‬
‫תכנים מהסיור‬
‫החרמון‬
‫שמות‪.‬‬
‫במקרא ‪ 4‬שמות‪ :‬חרמון )מלשון חרם‪ ,‬מקום קדוש‪ ,‬כמו בערבית(; שיאון; שיריון; שניר‪] .‬דברים פרק ג' כ"ט[‪.‬‬
‫בערבית ‪ 2‬שמות‪ :‬ג'בל אל תלג' )הר השלג‪ ,‬כך גם במשנה – טור תלגא(; ג'בל אל שייח' )הר השייח'‪ ,‬בגלל הזקן‬
‫הלבן(‪.‬‬
‫החרמונית‪ ,‬השייח'ה‪) ,‬גם בערבית וגם בעברית היא האשה(‪ ,‬ליד עמק הבכא‪.‬‬
‫גיאוגרפיה‪.‬‬
‫בישראל כ‪ 7%-‬משטח החרמון‪ .‬השיא לא אצלנו‪ ,‬אבל יש אצלנו חלקים גבוהים‪ .‬מעל ‪ 2,000‬מ'‪.‬‬
‫‪ – 2,800‬שיא החרמון הסורי‪.‬‬
‫החרמון‪ ,‬בגלישתו מערבה לכיוון ישראל נחלק ל‪ 3-‬שלוחות‪ ,‬ביניהן נחל גובתה ונחל שיאון‪.‬‬
‫מדרום לצפון‪ :‬כתף חרמון‪ ,‬נחל גובתה‪ ,‬שלוחת שיריון‪ ,‬נחל שיאון‪ ,‬שלוחת שיאון‪.‬‬
‫הר דוב בשלוחת שיאון‪ .‬עין קיניה בכתף חרמון )ולא בגולן(‪.‬‬
‫שירטוט‪:‬‬
‫גיאולוגיה‪.‬‬
‫המסלע בחרמון הוא גיר מגיל היורה – עתיק מאוד‪ 150-160 :‬מיליון שנה לפני זמננו‪ .‬לא מוצאים במקומות אחרים‬
‫בארץ‪ ,‬כי בדר"כ הוא מצוי מתחת לפני האדמה‪ .‬במכתש רמון הוא נחשף מאוד מעט‪ .‬נחלק ל‪ 7-‬תתי‪-‬תקופות‪ .‬רוב‬
‫החרמון הוא יורה ‪ .4‬שכבות מוקדמות יותר יש רק בחרמון הסורי‪ .‬גיר מאוד סדוק וקארסטי – בלייה וקפיאה‬
‫והפשרה של מים‪ .‬יש כאן גם בזלות עתיקות‪ ,‬בנות ‪ 120‬מיליון שנה – בגליל הן צעירות יותר‪.‬‬
‫השבר מתפצל באיזר צפון עמק החולה לאלומה של ‪ 7‬שברים‪ ,‬חלקם מקבילים‪ :‬שבר חצבאיה‪ ,‬שבר רשאיה ]= נחל‬
‫שיאון‪ ,‬שבר גדול שחותך את החרמון[‪ ,‬שבר סרג'איה‪ ,‬שבר ימונה‪.‬‬
‫בוטניקה‪.‬‬
‫עד ‪ 1,300‬מ' – חורש ים תיכוני‪.‬‬
‫מעל ‪ 1,300‬מ' – יער הספר ההררי‪ :‬חורש דליל מאוד‪ .‬מינים נפוצים‪ :‬אלון תולע‪ ,‬ורדניים )נשירים‪ :‬אגס סורי‪ ,‬חוזרר‪,‬‬
‫עוזרר‪ ,‬שזיף הדוב(‪ ,‬אבל עדיין גם אלון מצוי וליבנה‪ .‬אלון הלבנון‪ /‬החרמון‪ ,‬ואלון שסוע )נדיר מאוד( – שני מינים של‬
‫אלון שיש רק כאן בארץ‪ .‬ערער )נדיר(‪.‬‬
‫]בראש הר מירון‪ ,‬על חורבת שפנים‪ ,‬יש כמה מאות שיחים של ערער ארזי‪ ,‬וכאן יש ערער גלעני‪ ,‬שהוא מכובד וגדול‬
‫יותר‪ .‬דומה לברוש‪ ,‬אבל מרשים יותר[‪.‬‬
‫מעל ‪ 1,800‬מ' – הצומח הכרקוצי‪ .‬החגורה העליונה של החרמון‪.‬‬
‫שירטוט‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫אתרים‪.‬‬
‫מג'דל שמס – ‪ 1,100‬מטר – החורש מדלדל‪] .‬סביב כפר תמיד החורש מידלדל בגלל רעיה וכריתה[ – אבל כאן‪,‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בגלל הגובה‪.‬‬
‫בקעת מן – בקעה קארסטית – דולינה‪ .‬מתנקזת לנחל ערער ]שבו ריכוז של עצי ערער[‪ ,‬המתנקזת לנחל שיאון‪.‬‬
‫מדרש‪.‬‬
‫במדרש היהודי מסופר‪ ,‬שמשה ביקש מה' לעלות לשמים כמו אליהו הנביא והוא מסכים – מטור תלגא )החרמון(‪.‬‬
‫רכבל תחתון – הקרב ב‪.'73-‬‬
‫‪ 6‬באוקטובר‪.‬‬
‫‪ ,14:00‬המלחמה מתחילה‪ 15:45 .‬מאבדים קשר עם המוצב ומבינים שנפל‪ :‬המוצב הישראלי בחרמון נכבש ע"י‬
‫הסורים‪ 31 .‬חיילים נלקחו בשבי‪ .‬כ‪ 10-‬הצליחו להמלט‪ .‬כ‪ 6-‬נהרגו‪ .‬היו במוצב בעיקר אנשי תחזוקה – אנשים‬
‫טכניים‪ .‬ומעט אנשי גולני שאבטחו אותו‪.‬‬
‫את יתר המוצבים בגולן לא כבשו אלא פשוט חלפו על פניהם והמשיכו מערבה והשאירו מוצבים מאויישים מבודדים‪.‬‬
‫‪ 7‬באוקטובר‪.‬‬
‫הסורים מפסיקים להתקדם‪ .‬למחרת הם כבר מתחיים לסגת ותוך ‪ 4‬יממות מראשית המלחמה הסורים כבר נסוגו‬
‫מעבר לגבול לתוך שטח סוריה – למעט החרמון‪) .‬ב‪ 10-‬באוקטובר נשארו סורים רק בחרמון(‪.‬‬
‫‪ 8‬באוקטובר‪.‬‬
‫ניסיון לכבוש את החרמון ב‪ 2-‬כוחות – גדוד ‪ 17‬של גולני דרך הרכבל התחתון והכביש‪ ,‬וגדוד ‪ 51‬של גולני דרך‬
‫המדרון לאותו מקום‪ .‬ברגל – טיפוס של כ‪ 1,000-‬מטר‪ ,‬דרך מה שנקרא היום "מעלה גולני"‪ 51 .‬נתקלים מתחת‬
‫ל"עיקול הטנק" בכח סורי‪ 17 .‬נתקלים במחרוזת מוקשים – המג"ד וקצינים נוספים נהרגים‪.‬‬
‫סה"כ כ‪ 25-‬הרוגים‪ .‬למעלה מ‪ 50-‬פצועים‪ ,‬ונסיגה‪.‬‬
‫שבועיים ללא נסיונות תקיפה‪ .‬מעט התקפות אוויריות וארטילריה‪.‬‬
‫‪ 18-19‬באוקטובר‪.‬‬
‫אנחנו כבר בדרך לדמשק‪ .‬הסורים פונים לרוסים לעזרה‪ .‬קיסינג'ר טס לרוסיה – מסתבר שמתבשלת הפסקת אש‪.‬‬
‫אנחנו לא רוצים הפסקת אש בלי החרמון‪ ,‬ומתארגנים להתקפה נוספת‪.‬‬
‫‪ 20‬באוקטובר‪.‬‬
‫ניסיון נוסף לפלישה לחרמון‪ ,‬הפעם ב‪ 2-‬חטיבות‪ .‬צנחנים – ‪ 650‬איש‪ ,‬אל מעבר לחרמון הסורי ב‪ 27-‬גיחות‪ ,‬יעפים‪,‬‬
‫של מסוקים‪ ,‬יסעורים‪ 14:30 .‬אחה"צ‪ ,‬הם ממוקמים‪ .‬בלילה הם מתחילים לרדת דרומה לכיוון הרכבל העליון‪ ,‬דרך‬
‫החרמון הסורי‪ .‬יש מעט כח סורי על הציר הזה וההתקדמות שלהם קלה יחסית‪] .‬הרוג אחד[‪.‬‬
‫סיירת מטכ"ל יושבת במצפ"ש במשך כל ההתקפה‪ ,‬והיא לא ממש רלוונטית לקרב עצמו‪.‬‬
‫‪ 21‬אוקטובר‪.‬‬
‫גולני מטפסים רגלית במעלה הרכס ומגיעים ל"גבעה ‪" ,"16‬גבעת הקרב"‪ ,‬בגובה ‪ 2,000‬מטר‪ .‬הם נתקעים שם מ‪5-‬‬
‫לפנות בוקר ועד ‪ 14:00‬והקרב תקוע – הם מאבדים שם ‪ 55‬לוחמים‪.‬‬
‫בשלב מוקדם המג"ד נפצע ומפונה‪ ,‬ודקות ספורות אח"כ ממלא מקומו – ומהר מאוד נהיית לחימה של כוחות‬
‫מפוזרים שמנוהלים ע"י מפקדים זוטרים ומ"כים וחיילים‪.‬‬
‫יואב גולן ויועד זליבנסקי‪ ,‬קצין אג"מ‪ ,‬תופסים פיקוד‪ .‬זליבנסקי מתחיל לרכז את הכוחות ולארגן אותם באמצעות‬
‫הקשר‪ .‬סביבות ‪ 7:00‬הקצונה הסורית נסוגה מהמוצב במעלה הרכס‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬כנראה ההתעקשות להמשיך עם הכוח של גולני נגד ההתנגדות הקשה הייתה מיותרת והיו כובשים את‬
‫החרמון גם בלי זה‪ ,‬וחבל על כל ההורגים‪.‬‬
‫בני מסס – לוחם שהסתער ממוצב למוצב וחיסל הרבה סורים‪ ,‬ומיוחסת לו האמירה "כבשנו כי אמרו לנו שזה‬
‫העיניים של המדינה"‪.‬‬
‫גולני של ‪ '48‬היא החטיבה הכי משובחת – בני מושבים וכו'‪ .‬אח"כ היא נהיית חטיבה של בני שולי החברה – בין‬
‫להגיע לכלא לבין להגיע לגולני‪ .‬מספרים שלא היו ממושמעים‪ ,‬לא קיבלו דרגות כסמכות‪ ,‬אלא רק קצינים כריזמטיים‪,‬‬
‫מנהיגים‪ ,‬שהם העריכו‪ .‬לגולני היו הרבה הצלחות מבצעיות ונאמר עליה פעמים רבות "שוב הוכיחה את עצמה שהיא‬
‫מסוגלת" – ובעצם לומדים מזה שתמיד הייתה צריכה להוכיח את עצמה‪ ,‬כי היה לה דימוי רע‪ .‬על יחידות אחרות לא‬
‫נאמר שהוכיחו את עצמן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שרטוט‪:‬‬
‫‪ – 14:00‬מתחילים להטיס צנחנים‪.‬‬
‫‪ – 14:30‬הם ממוקמים‪.‬‬
‫‪ – 23:00‬כוחות ‪ 2‬החטיבות מתחילים לנוע‪.‬‬
‫‪ – 5:00‬גולני נתקלים בכח הסורי בגבעה ‪16‬‬
‫‪ – 5:10‬המג"ד נפצע ומפונה‬
‫‪ – 5:15‬ממלא המקום נפצע ומפונה‬
‫‪ – 5:30‬יואב גולן משתלט על המערכה‬
‫‪ – 7:00‬הקצונה הסורית מתחילה לסגת‬
‫‪ – 14:00‬גולני מצליחים להדוף את הכוחות המתנגדים ולכבוש את העמדה‪.‬‬
‫חוק ‪ 30‬השנה – חוק בריטי שאימצנו‪ :‬רק כעבור ‪ 30‬שנה ארכיונים של הצבא והמדינה נפתחים למחקר‪) .‬וחלקם רק‬
‫אחרי ‪ 40‬או ‪ 60‬שנה(‪ .‬לכן אין מחקר מסודר ומקיף על מלחמות מיד לאחר שנערכו‪.‬‬
‫הבניאס‬
‫שמות‪.‬‬
‫בניאס – הגרסה הערבית לשם פאניאס‪ ,‬או פאניאון‪.‬‬
‫פאן – אל יווני שחציו אדם וחציו תיש‪ .‬המילה פאניקה – על שמו‪ ,‬כיוון שהיה מפחיד את הבריות‪.‬‬
‫און – סיומת של אתרים קדושים‪.‬‬
‫אפשרות‪ :‬המקום על שם הפאניקה שהתחוללה בו‪ ,‬בקרב בין בית תלמיי לבית סלווקוס‪ ,‬כיוון שהסלווקים הגיעו עם‬
‫פילים‪ ,‬והפחידו את התלמיים‪ .‬ובדיעבד‪ ,‬בגלל הפאניקה‪ ,‬המקום התקדש עבור האל פאן‪ ,‬והוקם כאן מזבח לכבודו‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬היה קודם לכן אתר של היתורים‪ ,‬שהיו רועי צאן‪ ,‬וייתכן שמסיבה זו היה להם קל לאמץ את הפולחן היווני‬
‫לאל פאן‪ ,‬שנחשב לאל של מתבודדים‪ ,‬נוודים‪ ,‬רועים וציידים‪.‬‬
‫הפולחן לפאן‪ :‬זורקים עז לתוך המים‪ ,‬אם נעלמה ללא סימן – סימן טוב‪ ,‬אם נעלמה ונשארו דם או עצמות וכו' – סימן‬
‫רע‪.‬‬
‫שם נוסף –‬
‫מייחסים להורדוס את שתי הערים קיסרי מארימה )קיסריה שליד הים(‪ ,‬וקיסרי פיליפי )קיסריה שעל‪-‬שם פיליפוס( –‬
‫זו בניאס‪.‬‬
‫מדרש‪.‬‬
‫במדרש היהודי מסופר‪ ,‬שמשה מתחנן שה' יאפשר לו להיכנס לארץ‪ .‬הוא מסרב והוא מבקש להיכנס לא כמנהיג‪,‬‬
‫אלא כפשוט‪-‬עם‪ .‬הוא מסרב‪ ,‬והוא מבקש להיכנס מתחת לחרמון‪ ,‬דרך "מערת קיסרי"‪ .‬הוא מסרב‪ ,‬והוא מבקש‬
‫להיכנס אפילו כציפור או פרח וכן הלאה‪.‬‬
‫בוטניקה‪.‬‬
‫עבקנה – דומה לקנה‪ ,‬הקנים יותר עבים וגבוהים יותר‪ ,‬והתפרחת צפופה יותר‪.‬‬
‫שרטוט‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫היסטוריה‪.‬‬
‫בניאס היא ממשיכת דרכה של דן – זו עולה כשזו יורדת‪.‬‬
‫היישוב בבניאס נמשך ברצף לאורך כל התקופות עד ‪.'67‬‬
‫מאה ‪ 3‬לפה"ס‪ /‬ראשית‪.‬‬
‫ראשיתה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ע"י היתורים‪) ,‬עם ערבי שחי במרחב הזה‪ .‬מגלי עדרים(‪ ,‬כאתר פולחני לאל פאן‪ .‬המעיין נבע‬
‫מתוך המערה‪ ,‬והשילוב הזה התאים לפולחן‪) .‬בגלל רעידות אדמה מקור הנביעה הוסט מאוחר יותר(‪] .‬מקדשים‬
‫פגאניים[‪.‬‬
‫‪ 198‬לפה"ס‪ /‬קרב תלמי‪-‬סלווקוס‪.‬‬
‫מסופר על קרב ליד המקום הנקרא פאניאון בין בית תלמי לבית סלווקוס‪ .‬זה אזכור כתוב ראשון של המקום‪ .‬בשלב‬
‫זה עוד אין עיר‪ ,‬רק אתר מקודש‪.‬‬
‫סביב ‪ 20‬לפה"ס‪ /‬מקדש הורדוס‪.‬‬
‫הורדוס בונה לאוגסטוס מיטיבו ‪ 3‬מקדשים – קיסריה‪ ,‬סבסטיה )ליד שומרון(‪ ,‬פאניאון‪] .‬מקדש הורדוס‪ 2 ,‬הצעות‬
‫באתר‪ ,‬ואחת מחוץ לו[‪.‬‬
‫‪ 4‬לפה"ס עד ‪ 34‬לספירה‪ /‬שלטון פיליפוס‪.‬‬
‫פיליפוס‪ ,‬יורש הורדוס‪ ,‬בונה כאן עיר‪ .‬עד אז היה רק מקדש הורודוס – זה היה הבניין הראשון שנבנה כאן‪ ,‬ופיליפוס‬
‫הופך את המקום לעיר ממש – עיר פאגנית‪ .‬הוא‪ ,‬ואגריפס ה‪ II-‬אחריו‪ ,‬מעצבים את התשתית‪ ,‬את הקרדו‬
‫והדקומאנוס וכו'‪.‬‬
‫הצעה‪ :‬אולי נטישת דן והמעבר לבניאס נעשו כדיי לשבת ממש על הדרך העולה לרמה"ג – את דן אפשר לעקוף‬
‫ולהתחמק מתשלום מיסים‪ ,‬אבל את נחל הבניאס חייבים לחצות איפשהו‪ ,‬וחייבים לחצות כמה שיותר גבוה לפני‬
‫שהוא נהייה מצוקי‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬חייבים לעבור על הגשר‪ .‬לכן כדאי שעיר הגבול המרכזית תשב ממש על הגשר שמעל‬
‫הבניאס‪ ,‬והעוברים לא יוכלו להתחמק מתשלום המס‪] .‬הגשר הרומי‪ .‬הקרדו[‪.‬‬
‫‪ 34‬לספירה‪ /‬שלטון אגריפס ה‪.I-‬‬
‫שלטון קצר של אגריפס ה‪) .I-‬אגריפס ה‪ I-‬הוא נכד של הורדוס‪ :‬בנו של אריסטובולוס‪ ,‬בן מרים והורדוס‪ ,‬שהורדוס‬
‫חיסל‪ .‬אגריפס ה‪ I-‬גדל ברומא והתחנך בבית הקיסר(‪.‬‬
‫המאה ה‪ /I-‬ישו ופטרוס‪.‬‬
‫כאן פטרוס מנחש שישו הוא המשיח‪ ,‬מנבא את עתידו ומקבל את מפתחות השמים‪) .‬הערה ספרותית‪ :‬ישו יוצא‬
‫מהנק' הכי צפונית ורחוקה בארץ‪ ,‬לכיוון י‪-‬ם – ליבה של הארץ‪ ,‬ולכיוון מותו(‪ .‬ראוי לשאול מדוע ישו בא לכאן‪ ,‬שהרי‬
‫זו לא הייתה עיר יהודית )אם כי הייתה קהילה יהודית קטנה(‪ .‬ייתכן שהסיפור הבא בברית החדשה – סיפור‬
‫ההשתנות‪ ,‬הטראנספיגורציה – התרחש בהר של קלעת נמרוד‪ .‬ע"פ המסורת הוא התרחש בהר תבור‪ ,‬אבל שם‬
‫הייתה מצודה רומית ולכן זה לא סביר‪.‬‬
‫מסופר בברית החדשה על ורוניקה‪ ,‬חולת דם‪ ,‬שמקרוה בבניאס‪ .‬היא מגיעה אל ישו בכפר נחום‪ ,‬אוחזת בכנף מעילו‬
‫ונרפאית‪ .‬ישו אומר לה‪" :‬לא אני ריפאתי אותך‪ ,‬אלא כח אמונתך"‪ ,‬והיא נחשבת לסמל לאמונה חזקה‪ ,‬ומכאן ואילך‬
‫היא באה בעקבותיו לכל מקום‪.‬‬
‫בערך ‪ 52‬עד ‪ 96‬לספירה‪ /‬שלטון אגריפס ה‪.II-‬‬
‫שלטון של אגריפס ה‪ – .II-‬לא בטוח שהשנים מדוייקות‪ ,‬אבל בטוח שהוא שלט כאן למעלה מ‪ 40-‬שנה‪ .‬מרבית‬
‫המחצית השנייה של המאה ה‪ I-‬לספירה‪) .‬אגריפס ה‪ II-‬הוא נין של הורדוס‪ :‬הורודוס – אריסטובולוס – אגריפס ה‪I-‬‬
‫– אגריפס ה‪ .(II-‬אגריפס ה‪ II-‬השתדל מאוד למנוע את המרד הגדול‪ ,‬כי חשב שהוא יפגע ביהודים‪ ,‬והגיע לי‪-‬ם כדיי‬
‫לנאום בפניי המורדים‪ .‬בסוף המרד הוא ישב עם טיטוס בתיאטרון שבנה בבניאס בעצמו‪ ,‬וראה שבויים יהודים‬
‫בקרבות בזירה‪.‬‬
‫המקורות שלנו מעטים‪ .‬יוספוס מזכיר במשפט שפיליפוס בנה את העיר‪ ,‬ובמשפט שאגריפס ה‪ II-‬בנה כמה אתרים‬
‫חשובים בה‪ ,‬ומספר על המרד ועל אחריתו‪] .‬ארמון אגריפס‪ .‬תעלות מים‪ .‬הקרדו[‪.‬‬
‫המאה ה‪ /3-‬כנסייה‪.‬‬
‫מתחילה להיווצר כאן כנסייה‪ ,‬אחת הכנסיות העתיקות בעולם‪ .‬מתקיימים במקביל פולחן פגאני ופולחן נוצרי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫המאה ה‪ /4-‬קהילה נוצרית‪.‬‬
‫כבר יש כאן קהילה נוצרית עם בישוף – אחת הקהילות הקדומות בעולם‪ .‬בשלב זה נפסק הפולחן הפגאני באתר‪.‬‬
‫‪ 363‬לספירה‪ /‬רעידת אדמה‪.‬‬
‫רעידת אדמה גדולה בכל הארץ‪ ,‬שהרסה בין היתר את המקדשים כאן‪ ,‬ואולי היא זו שהסיטה את מקור נביעת‬
‫המעיין‪.‬‬
‫התק' הביזנטית‪ /‬פריחה‪.‬‬
‫האתר מוכר כמקום צלייני‪ ,‬מקום עלייה לרגל‪ ,‬בגלל הסיפור של ישו ופטרוס‪ .‬בתק' זו הייתה בניאס בשיא גודלה –‬
‫בת כ‪ 1,000-‬דונם‪ .‬אחת מ‪ 6-‬הערים הגדולות ביותר בארץ‪] .‬בתי מרחץ בתוך ארמון אגריפס‪ .‬תעלות מים‪.‬‬
‫כנסייה[‪.‬‬
‫התק' המוסלמית הקדומה‪ /‬עיר גדולה‪.‬‬
‫הכיבוש הערבי לא החריב את העיר‪ ,‬והיא נשארת עיר גדולה במשך כמה מאות שנים‪.‬‬
‫המאה ה‪ /8-‬ויליבדוס‪.‬‬
‫ויליבדוס‪ ,‬נוסע נוצרי שמבקר כאן‪ ,‬מספר על המסורת בקשר לורוניקה‪ ,‬ועל פסל של ישו‪ ,‬שעשב הצומח למרגלותיו‬
‫מרפא את כל המחלות‪.‬‬
‫‪ 980‬לספירה‪ /‬הגירת פליטים מטרסוס‪.‬‬
‫ההיסטוריון הערבי אל מוקאדסי מספר שטרסוס שבתורכיה נכבשה ע"י הביזנטים‪ ,‬ופליטיה הערבים ברחו לבניאס‪.‬‬
‫העיר גדלה מאוד ומתעשרת מאוד‪ ,‬ולפיו – עשירה אפילו מדמשק‪.‬‬
‫המאה ה‪ / 11-‬בית‪-‬כנסת‪.‬‬
‫יש כאן בי"כ מהמאה ה‪ 11-‬במתחם ארמון אגריפס‪ ,‬שנהפך בהמשך למסגד‪ .‬הייתה כאן קהילה קראית וקהילות‬
‫נוספות‪ .‬בגניזה הקאהירית מסופר על הקהילה היהודית שחיה כאן‪] .‬שרידי ביה"כ בארמון אגריפס[‪.‬‬
‫התק' הצלבנית‪ /‬מצודה‪.‬‬
‫העיר נמסרת לחשאשינים‪ ,‬קבוצה מוסלמית קיצונית‪ ,‬כדיי להרחיק אותם מדמשק‪ ,‬והם מבקשים מהצלבנים לבוא‬
‫ולהתיישב בה כדיי להגן עליהם מפני השלטון המוסלמי‪ .‬הם בונים כאן חומות ומצודה גדולה‪ ,‬אבל נמצאו רק חלקים‬
‫קטנים ממנה‪ ,‬ולא ברור מה מחומות העיר מימה"ב צלבני‪ ,‬מה איובי‪ ,‬ומה ממלוכי‪] .‬המגדלים‪ .‬הקיר החוסם את‬
‫קמרונות ארמון אגריפס‪ .‬חומות ימה"ב[‪.‬‬
‫התק' הממלוכית‪ /‬יציבות ודעיכה‪.‬‬
‫במשך רוב התק' הממלוכית העיר הייתה יציבה‪ .‬אין בנייה משמעותית‪ ,‬אבל גם אין דעיכה משמעותית‪ .‬החל במאה‬
‫ה‪ 15-‬העיר מתחילה לדעוך‪.‬‬
‫התקופה העות'מאנית‪ /‬טחנת קמח‪.‬‬
‫העיר הולכת ודועכת וממשיכה להתקיים ככפר קטן עד ‪.1967‬‬
‫טחנת קמח – בת כ‪ 200-‬שנה‪ ,‬עות'מאנית‪ .‬משוחזרת וניתן לראות איך עבדה‪ .‬היחידה שעובדת בארץ‪ .‬הטחנות‬
‫העתיקות ביותר בעולם הן בארץ‪ ,‬או במרחב הזה‪ .‬סה"כ כ‪ 250-‬טחנות בארץ‪ ,‬מקו ירקון‪-‬עין גדי וצפונה‪ .‬מיעוטן‬
‫עתיקות )מלפני ‪ 2,000‬שנה( ורובן עות'מאניות‪ .‬עד התק' העות'מאנית טחנו רק בידיים‪ .‬זה פיתוח טכנולוגי אדיר‪.‬‬
‫]טחנת קמח‪ .‬אתרים דרוזים[‪.‬‬
‫‪ /1967‬מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫כ‪ 110,000 -‬אנשים גרו ברמה"ג לפני‪-‬כן‪ ,‬מתוכם כ‪ 30,000-‬בקונייטרה‪ ,‬וברחו עם המלחמה‪ .‬ברחו – לא היה אקט‬
‫של גירוש‪ ,‬אבל היו שניסו לחזור אחרי המלחמה וירו בהם‪ .‬כמה עשרות אנשים נהרגו כאן בנסיבות אלה והפסיקו‬
‫לנסות לחזור‪.‬‬
‫חפירות‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬היו כאן מעט חפירות פזורות‪.‬‬
‫מ‪ '88-‬שני חופרים עיקריים‪ :‬וסיליוס צפיריס את העיר‪ ,‬וצבי מעוז את מתחם המקדשים‪.‬‬
‫את רוב האתר לא חפרו‪ .‬חפרו פחות מ‪ 10-‬אחוז‪ ,‬פחות מ‪ 100-‬דונם‪.‬‬
‫לא נמצא התיאטרון של אגריפס ה‪ ,II-‬ולא נחפרה המצודה הצלבנית‪ .‬מעניין שכמעט לא נמצאו כאן שרידים‬
‫מוסלמיים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אתרים‪.‬‬
‫מקדשים פגאניים‪.‬‬
‫סיפור האל פאן‪ ,‬קרב תלמי‪-‬סלווקוס‪ .‬היתורים‪ .‬רעידת האדמה והטיית הנביעה‪.‬‬
‫מקדש הורדוס‪.‬‬
‫שלוש הצעות ל"מקדש הורדוס לאוגוסטוס שליד פאניאון"‪:‬‬
‫‪ .1‬צבי מעוז‪ ,‬חופר מתחם המקדשים בבניאס – על צלע הקיר משמאל למערה מעל הנחל – אתר יפה ומרשים‪,‬‬
‫ונמצא כאן מטבע עם איור המקדש‪) .‬אבל נראה רק למי שמגיע לכאן(‪.‬‬
‫‪ .2‬אהוד נצר‪ ,‬חוקר הורדוס – קיר אופוס רטיקולטום כ‪ 70-‬מטר מערבה – רק הורדוס בנה בשיטה יקרה זו )קיר‬
‫מרוצף במעיין חרסינות מעויינות(‪.‬‬
‫‪ .3‬אנדי הוברמן‪ ,‬חופרת חורבת עמרית – חרבת עמרית – נמצא מסד שמתאים למבנה המקדש ע"פ האיור שנמצא‬
‫על המטבע‪ ,‬על הדרך הראשית ונראה בכל המרחב‪ ,‬סטוקו )טיח מכוייר(‪ ,‬רק קילומטר מבניאס‪) .‬הכי משכנע‬
‫מבחינת הממצאים והסגנון של הורדוס(‪.‬‬
‫הגשר הרומי‪.‬‬
‫הגשר העתיק ביותר בארץ‪ ,‬בנוי בסמוך לקיר אפילו עתיק ממנו‪ .‬סיפור המס והמעבר מדן‪ .‬פיליפוס‪.‬‬
‫הקרדו‪.‬‬
‫רוחבו ‪ 9‬מטר‪ ,‬בין עמוד לעמוד ‪ 3‬מטר‪ ,‬מאוד רחב‪ ,‬מאוד מדוייק‪ .‬במרכז עובר קיר לא שייך‪ ,‬חדש‪ .‬פיליפוס או‬
‫אגריפס ה‪.II-‬‬
‫ארמון אגריפס ה‪.II-‬‬
‫מבנה ענק שנמשך משני צדי הכביש‪ .‬כמה דונמים‪ .‬אמות מים הובילו מים מהמעיינות לארמון‪ ,‬ותעלות ניקזו מים‬
‫ממנו לנחל‪ .‬בנייה מאוד מרשימה ומפוארת‪ .‬שלטון של למעלה מ‪ 40-‬שנה‪ .‬המרד ואחריתו‪ .‬בתי מרחץ ביזנטיים‪.‬‬
‫בי"כ מהמאה ה‪ 11-‬שכולל במה וספסלים‪ ,‬ושעושה משני בעמודים מארמון אגריפס‪ .‬אח"כ נחצב בו מחרב בחזית‬
‫והוא הוסב למסגד‪ .‬הקיר שחוסם את הקמרונות הוא צלבני‪ ,‬ומעבר לו מזרחה ישבה המצודה הצלבנית‪ .‬נמצאו‬
‫מגדלים בשני קצות העיר ובקצה הצפוני‪ ,‬את יתר המצודה לא חפרו‪.‬‬
‫תעלות מים‪.‬‬
‫רק לערים מועטות יש בעיה של עודף מים )דן‪ ,‬בית שאן‪ ,‬בניאס(‪ .‬יש כאן תעלות ומערכות מים רבות לניקוז מים‬
‫בחזרה לנחל‪.‬‬
‫כנסייה‪.‬‬
‫ישו‪ ,‬פטרוס‪ ,‬ורוניקה‪ ,‬הטראנספיגורציה בקלעת נמרוד‪ ,‬הכנסייה והקהילה העתיקות‪ ,‬הכנסייה הביזנטית‪ ,‬הפריחה‬
‫בתק' הביזנטית‪ ,‬הפסל שראה ויליבדוס במאה ה‪.8-‬‬
‫טחנת קמח‪.‬‬
‫התק' העות'מאנית‪ ,‬דעיכה‪ ,‬שכלול טכנולוגי‪) .‬וגם שבארץ הטחנות העתיקות בעולם(‪.‬‬
‫הנקודות הדרוזיות‪.‬‬
‫סית שרה‪ ,‬מטיפה דרוזית‪.‬‬
‫אל חאדר‪) ,‬מלשון חאצר‪ :‬חציר( – קדוש מוסלמי שאחראי על גשם וצמיחת עשב‪.‬‬
‫אליהו בסיפור הבעל אחראי על ירידת גשם ועל מלחמה בפאגנים‪ .‬אל חאדר אחראי על ירידת גשם‪ ,‬וסנט ג'ורג' הוא‬
‫קדוש שנלחם בפאגנים‪ ,‬וכך השלישייה הזו אוחדה במסורת לכדיי דמות אחת‪ .‬השלישייה הזו מסומנת בלמעלה מ‪-‬‬
‫‪ 100‬אתרים בארץ‪.‬‬
‫קלעת נמרוד‬
‫שמות‪.‬‬
‫במקור נקראה מצודת צובייבה – מצודת הצוקים‪.‬‬
‫נמרוד – פולקלור מקומי – חדר לשם המצודה ב‪ 200-‬השנים האחרונות‪ .‬מסופר עליו שנכנסו לו יתושים לראש‪.‬‬
‫ביקש מעוזריו שייכרתו את ראשו ויחליפוהו בראש זהב‪ ,‬ושיטמינו את המקורי בים החולה‪ .‬זו הסיבה שעד הייבוש‬
‫הייתה החולה שורצת יתושים‪] .‬יש גם סיפור תלמודי דומה על טיטוס[‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫נמרוד המקראי – יוזם מגדל בבל‪ .‬במדרשים שומעים על נמרוד ועל אברהם כזוג אוייבים – נמרוד מנסה לחסל את‬
‫אברהם‪ .‬האר"י מביא את המסורת של ברית בין הבתרים לכאן‪ ,‬בגלל סיפור קרב ‪ 5‬המלכים )"וירדפם עד דן"(‪.‬‬
‫– חיבור גיאוגרפי שמסתדר יפה עם החיבור במסורת ובפולקלור‪ ,‬בין אברהם ונמרוד‪.‬‬
‫נתונים‪.‬‬
‫‪ 400‬מ' אורכו‪ 70 ,‬מ' רוחבו – נמרוד הוא המבצר הגדול בארץ‪.‬‬
‫קלעת נמרוד בגובה של כ‪ 800-‬מ'‪ .‬בסביבתה חורש ים תיכוני – אלון‪ ,‬אלה‪.‬‬
‫היסטוריה‪.‬‬
‫]‪ [1099‬הצלבנים כובשים את הארץ וגם מעט מעבה"י וחלק מסיני‪ .‬הם כובשים את כל הגליל‪ ,‬אבל לא מצליחים‬
‫לכבוש את עמק החולה והבניאס‪.‬‬
‫]‪ [1126‬השליט בדמשק מגרש את החשאשינים – קבוצה מוסלמית קיצונית – מדמשק‪ ,‬ונותן להם את בניאס‪.‬‬
‫]‪ [1129‬החשאשינים שוב מסתכסכים עם השליט ומבקשים מהצלבנים לבוא לשבת שם ולהגן עליהם‪.‬‬
‫]‪ [1164‬הצלבנים מאבדים את בניאס בקרב‪ ,‬נגד האיובים מדמשק‪ .‬הבישוף הצרפתי אומר על זה אמירה נבואית‪:‬‬
‫עם איבוד בניאס איבדו גם את המפתחות לי‪-‬ם‪.‬‬
‫מאז – שוב הצלבנים לא ייכבשו את החולה והבניאס!‬
‫]‪ [1187‬קרב קרני חיטין‪.‬‬
‫]‪ 3 [1193‬שנים של כאוס‪ .‬צלאח א‪-‬דין מת ובניו לא מצליחים להשתלט על השלטון וכמעט מאבדים את כל הארץ‪.‬‬
‫]‪ [1217 – 1196‬אל עאדל‪ ,‬אחיו של צלאח אדין לוקח מהם את השלטון‪.‬‬
‫]‪ [1217‬אל עאדל מת ובניו יורשים אותו‪ :‬אל אשראף )ערב הסעודית וכו'(‪ ,‬אל כאמל )מצרים(‪ ,‬ואל מועט'ם )סוריה(‪.‬‬
‫במקביל‪ :‬הרבה מסעות צלב‪ ,‬אבל הצלבנים נשארים בעצם בעכו‪.‬‬
‫]‪ [1217‬מסע הצלב ה‪ ,5-‬הצלבנים מצליחים לפרוץ לרמה"ג ולהתקדם לכיוון דמשק‪ ,‬אך נהדפים‪.‬‬
‫]‪ [1218‬אל מועט'ם‪ ,‬בגלל החשש מהצלבנים‪ ,‬הורס את המבצרים בצפת ובתבור‪ ,‬כדיי שהם לא יישתלטו עליהם‪.‬‬
‫]‪ [1228‬מסע הצלב ה‪ ,6-‬בהנהגת פרידריך ה‪ ,II-‬מלך גרמניה‪ .‬משיג את י‪-‬ם בחוזה ל‪ 10-‬שנים‪ .‬האפיפיור מתנגד‬
‫אליו מאוד‪ ,‬ובסופו של דבר הוא נוטש ועובר לסיציליה‪) .‬פרידריך ברברוסה ה‪ I-‬טבע בנהר ולא הצליח להגיע ארצה(‪.‬‬
‫]‪ [1227‬עזיז אל עות'מאן‪ ,‬אחיו של מועט'ם‪ ,‬בונה בהוראתו את קלעת נמרוד‪ .‬הוא שולט על בניאס ומועט'ם מבקש‬
‫ממנו לבנות את המבצר כדיי להתגונן מפני הברית של פרידריך ואל כאמל‪.‬‬
‫]‪ [1240 – 1239‬בעקבות בניית המבצר הצלבני בצפת – הגדול במבצרים הצלבניים בארץ‪ ,‬כ‪ 2000-‬מ' אורכו –‬
‫עזיז אל עות'מאן מרחיב את המצבר בקלעת נמרוד למתאר שלו כמו שאנחנו מכירים אותו היום‪.‬‬
‫]‪ [1250‬הממלוכים משתלטים על המבצר‪.‬‬
‫]‪ [1258‬הכיבוש המונגולי בבגדד – סיום תקופת השושלת העבאסית‪.‬‬
‫]‪ [1260‬המונגולים כובשים את נמרוד ללא קרב‪ .‬באותה שנה הממלוכים מביסים אותם בקרב עין ג'אלוד )עין‬
‫חרוד(‪ ,‬הודפים אותם צפונה וכובשים את נמרוד‪.‬‬
‫]‪ [1265‬הממלוכים כובשים את צפת‪.‬‬
‫]‪ [1270‬הממלוכים כובשים את המונפורט‪.‬‬
‫]‪ [1275‬ביליק‪ ,‬קצין בצבא ביברס שהיה מוצב בי‪-‬ם הועבר לכאן כתפקיד פנסיה‪ ,‬ובנה כאן וילה מפוארת מאוד‪.‬‬
‫]‪ [1275 – 1225‬זו התקופה שבה המבצר נבנה‪ .‬כל השלבים‪ .‬שלב א'‪ :‬עות'מאן‪ .1227 ,‬שלב ב'‪ :‬עות'מאן‪.1239 ,‬‬
‫שלב ג'‪ :‬ממלוכים‪ 1260 ,‬עד ‪.1275‬‬
‫]‪ [1291‬הממלוכים כובשים את עכו‪ ,‬המעוז הצלבני האחרון בארץ‪ ,‬ומשלימים את כיבוש הארץ‪.‬‬
‫הממלוכים הגיעו לארץ בשביל לבלום את המונגולים‪ ,‬ואח"כ כבשוה בשיטת הסלמי במשך ‪ 30‬שנה‪.‬‬
‫הם בונים ומפתחים את כל מה שעל הדרך בין קהיר ודמשק‪ ,‬ומצד שני הורסים את כל ערי החוף‪ ,‬בשביל למנוע‬
‫פלישה צלבנית‪ ,‬וגם את מה שקרוב לחוף‪ ,‬כמו צפת‪.‬‬
‫רמה"ג על הדרך‪ ,‬ולכן יש בה לא מעט חאנים ממלוכיים‪) .‬למשל – ג'יב יוסף‪ ,‬בצומת עמיעד(‪.‬‬
‫הם גם מרחיבים ומעבים את קלעת נמרוד‪.‬‬
‫]‪ [1759‬רעידת אדמה חזקה בכל הארץ‪ ,‬שפגעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בחלקים רבים בנמרוד‪.‬‬
‫בניאס הלכה ונהייתה שולית ולא חשובה‪ ,‬והאתר הזה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬נזנח לחלוטין‪.‬‬
‫]התקופה העות'מאנית[‬
‫ישנה תיאוריה לא מבוססת שהיה כאן בית מעצר‪ ,‬אבל גם אם כן – זה רק מחזק את הטענה שהמקום לא היה‬
‫מרכזי‪ ,‬כי כלא נמצא תמיד הרחק מהחברה והסיוויליזציה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫]המנדט הצרפתי[ בזמן החפירות מצאו כאן בקבוק זכוכית משנות ה‪ ,20-‬ובו פתקים עם שמות של חיילים צרפתיים‬
‫שהיו מוצבים כאן‪ .‬היה אירוע חגיגי‪ ,‬ויצרו קשר עם המשפחות‪ ,‬וזה שודר בטלויזיה וכו'‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬המצודה מעולם לא עמדה בקרב‪ .‬אילו עמדה‪ ,‬ניתן היה לשים בה אלפי חיילים‪ ,‬כנראה בפועל איישו אותה‬
‫מעטים‪.‬‬
‫מבצר צלבני או איובי‪-‬ממלוכי‪.‬‬
‫סיבות לחשוב שזה צלבני‪:‬‬
‫נוסעים במאה ה‪ 19-‬הניחו שזה צלבני וכשהמחקר החל פשוט הניחו שזה כך‪ ,‬ולא בחנו לעומק‪.‬‬
‫הצלבנים ישבו בבניאס‪ ,‬לא סביר שמעליהם מבצר שאיננו צלבני‪ .‬התכנית )מבצר בתוך מבצר(‪ ,‬הסיתות‪,‬‬
‫הארכיטקטורה – הכל דומה לצלבני‪.‬‬
‫יש כאן מבצר בתוך מבצר – אופייני לתק' הצלבנית‪] .‬ביצור כפול[‪ .‬וסיתות שוליים‪ .‬כל סלע מסותת בכל צלע בשוליה‬
‫– אופייני לתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫שירטוט‪:‬‬
‫הבעיות‪:‬‬
‫נמצאו למעלה מ‪ 10-‬כתובות‪ ,‬כולן ערביות‪ ,‬ואף כתובת צלבנית או אירופית‪.‬‬
‫הכתובות שמתארות את שלבי הבנייה‪ .‬על עזיז כתוב במבצר הפנימי עם השורש ב‪.‬נ‪.‬א שפירושו‪ :‬בנה מאפס‪ ,‬ברא‪.‬‬
‫לא נמצא שום צלב או שום רמז לכנסיה‪ ,‬שום שרידי זכוכית )מויטראז'ים‪ ,‬כמו באתרים צלבניים אחרים(‪.‬‬
‫לא נמצא שום אזכור של המבצר הזה בארכיונים הצלבניים‪ ,‬והם היו מאוד מסודרים וכל מבצר שלהם נזכר בתעודה‬
‫כזו או אחרת‪.‬‬
‫אבן ג'ובאייר‪ ,‬נוסע ערבי בסוף המאה ה‪ 12-‬מדמשק לא"י המערבית‪ .‬נחשב לנוסע מהימן ומפורט‪ .(1184) .‬מספר‬
‫על מבצר הונין הצלבני ששולט על עמק החולה – היכן שהיום מרגליות – מבצר קטנטן ביחס לנמרוד‪ .‬לא מתקבל על‬
‫הדעת שנמרוד‪ ,‬המבצר הגדול בארץ‪ ,‬עמד אז‪ ,‬והוא התעלם ממנו‪ .‬חוסר ההתייחסות של אבן ג'ובאייר מעיד על כך‬
‫שהמבצר לא היה קיים כשהוא עבר כאן‪.‬‬
‫‪ – 1275 – 1225‬זו התקופה שבה המבצר נבנה‪ .‬כל השלבים‪ .‬מתק' זו כל הכתובות שנמצאו בו‪.‬‬
‫אתרים‪.‬‬
‫בית המעצר העות'מאני‪.‬‬
‫בפינה הצפ'‪-‬מע' חדר ששרד בשלמותו‪ ,‬אבן לאבן‪ ,‬עם הבנייה המקורית‪ .‬יש סברה לא מעוגנת שהוא שימש כבית‬
‫מעצר בתק' העות'מאנית‪.‬‬
‫כניסה‪.‬‬
‫בכניסה משמאל ניתן לראות תבליט של האריה של ביברס‪.‬‬
‫מימין זה המקום בו נמצא הבקבוק עם שמות החיילים הצרפתיים‪.‬‬
‫תצפית‪.‬‬
‫המצבה של כפר גלעדי‪ ,‬צלקת מאוד גדולה בנוף‪.‬‬
‫מארג' עיון‪ ,‬המעוז הנוצרי של דרום לבנון‪ ,‬קצת מצפון למטולה‪ ,‬ממש מעליה הבופור‪.‬‬
‫הנוף הבזלתי של הגולן יותר מישורי ומעוגל מהנוף המצוקי של החרמון‪.‬‬
‫המגדל המערבי‪.‬‬
‫ניתן לראות כאן את השלבים‪ :‬חרכי הירי מכוונים לתוך חדר – בתק' האיובית פנו החוצה‪ ,‬ובתק' הממלוכית הרחיבו‬
‫ועיבו את המגדל‪ ,‬והחרכים נהיו פנימיים‪.‬‬
‫גרם מדרגות ממלוכי – המגדל היה בן ‪ 4‬קומות‪.‬‬
‫אפשר לראות הבדל בין בנייה מקורית לתיקונים – התיקונים פחות מסותתים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בור המים הגדול‪.‬‬
‫יש בור מים חיצוני שהיה ענק וממנו הובילו מים באמות לתוך הבור הזה‪ .‬במקור הוא היה סגור כמובן‪ ,‬למנוע אור‬
‫ופוטוסינתזה וזיהום וחיריוני יונים וכו'‪ .‬עוד רואים שרידי טיח‪ .‬הגיעו לבור גם מי גשם מגגות המבצר‪.‬‬
‫המבצר המתומן‪.‬‬
‫למעשה בן ‪ 7‬צלעות – עמוד במרכז וממנו יוצאות ‪ 7‬קשתות‪.‬‬
‫במקום קיר שנושק לקיר‪ ,‬יש בזווית החיבור בין הקירות אבן אחת לכל גובה החיבור – אבנים מסותתות עם זווית‪,‬‬
‫כך שחצין בקיר הזה וחציין בזה‪.‬‬
‫הגימור של הטיח עם בליטה מחודדת רציפה‪ .‬כל זה מעיד על אופי הבנייה של ביברס – הכל עם גימור מושלם‬
‫ואסתטי – אפילו שזה מבצר צבאי‪ ,‬ולא אתר נופש או ארמון או משהו כזה‪.‬‬
‫הבאשורה‪.‬‬
‫זו היחידה הראשונה שנבנתה‪ ,‬ורק בהמשך נהפכה למבצר פנימי‪ .‬אח"כ‪ ,‬כמבצר פנימי‪ ,‬הייתה מוקפת חפיר )בתוך‬
‫המצבר החיצוני(‪ ,‬ויכלה לתפקד כמבצר כשלעצמה‪ ,‬כך שניתן היה לסגת אליה ולהתבצר בה במידה וההיקף נכבש‪.‬‬
‫מאקאלה‪.‬‬
‫בדרך לבאשורה יש מאקאלה‪ ,‬משחק של החיילים‪ ,‬חצוב באבן‪.‬‬
‫מגדל מזרחי‪.‬‬
‫לפני הבאשורה ממזרח יש מגדל עגול גדול נוסף – חיזוק בנק' תורפה של המבצר‪ ,‬באוכף‪.‬‬
‫החומה המערבית‪.‬‬
‫אבנים גדולות בהרבה מכל מה שמוצאים בארץ למעט י‪-‬ם של בית ‪.II‬‬
‫ביליק – מפקד בצבא ביברס בי‪-‬ם‪ .‬לקראת הפנסיה נתנו לו להיות המפקד של המצודה הזאת‪ .‬הוא בונה לעצמו וילה‬
‫מפוארת מאוד ובה גם כתובת המספרת‪ :‬אני ביליק בניתי כאן את הוילה הזו ב‪ 1275-‬ברשותו של ביברס )וכל‬
‫הסופרלטיבים‪."(...‬‬
‫קשתות ליד הוילה של ביליק‪.‬‬
‫ליד בור המים וחדר השירותים יש קשת כניסה איובית מהשלב השני עם כתובת של עזיז מ‪ 1240-‬ולפניה קשת של‬
‫הכניסה הממלוכית‪ ,‬וסלעים נוטות ליפול בזווית מסויימת בתוך הקשתות‪ ,‬בגלל הרעידה של ‪.1795‬‬
‫השירותים ובור המים שייכים לוילה של ביליק‪ ,‬והחומה המערבית ומנהרת הסתרים הן ביסודות הוילה שהייתה‬
‫גדולה ומפוארת‪ ,‬ונזקקה ליסודות מסיביים‪ .‬בנוסף‪ :‬ביליק הגיע מי‪-‬ם וראה את הבנייה שם ואולי היה מושפע ממנה‪.‬‬
‫ברכת רם‬
‫גובה‪ 950 :‬מ' מעל פני הים‪ .‬עומק המים‪ :‬מטרים ספורים‪.‬‬
‫מרחב בזלתי גדול אלכסוני‪ :‬צפון‪-‬מזרח – דרום‪-‬מערב‪ .‬מכיוון סוריה‪ ,‬דרך הגולן‪ ,‬ועד הגליל התחתון והעליון )רמת‬
‫דלתון‪ ,‬רמת עלמה(‪ ,‬ולתוך לבנון‪.‬‬
‫כל הבזלת כאן צעירה מאוד‪ .‬החל מ‪ 5-‬מיליון שנים‪ ,‬והצעיר ביותר בן ‪ 60,000‬שנים )בסוריה אפילו התפרצות אחת‬
‫לפני ‪ 4,000‬שנים‪ ,‬ונמצאו שם עצמות אדם וצאן(‪.‬‬
‫מבנים פוזיטיביים – הרי געש ותילים‪ ,‬חומרים פירוקלאסטיים שהתעופפו ונחתו ונערמו‪.‬‬
‫מבנים נגטיביים – ברכת רם והג'ובה‪.‬‬
‫ההר היה בגובה של כ‪ 1,400-‬מטר מעל פני הים‪ .‬היום הברכה בגובה ‪ 950‬מ'‪.‬‬
‫היה הר געש ודרך צינור ההזנה מפעם לפעם יצאו התפרצויות‪.‬‬
‫התרחשויות אפשריות‪] :‬א[‪ .‬הפתח נסתם והלבה מתמצקת בו‪ ,‬ואז בהתפרצות הבאה אחת משלוש‪ .1 :‬הפתח‬
‫נפתח‪ .2 .‬נוצר פתח חדש‪ .3 .‬כל ההר מתפוצץ ונשארת קלדרה‪] .‬ב[‪ .‬הכיס בתוך ההר מתרוקן לאחר התפרצות‬
‫לבה‪ ,‬ואח"כ ההר קרס לתוך הכיס הריק‪ – .‬זה המצב כאן‪.‬‬
‫יש אגם של מי תהום בכל המרחב – מקורם בחרמון‪ ,‬וכאן יש מעין חלון שגובה מי התהום נחשף בו‪ ,‬ומי התהום‬
‫האלה זורמים מערבה ונובעים אח"כ במעיינות עין קיניה‪ .‬עומק בקעת רם מטרים ספורים‪.‬‬
‫בימי בית ‪ II‬פיליפוס עשה ניסוי וטען שהמים זורמים מברכת רם ושוקעים ונובעים בבניאס‪ – .‬מסתבר שטעה‪,‬‬
‫הבניאס מגיע ישירות מהחרמון‪ ,‬אבל צדק לגבי העיקרון‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הדרכות דרך‪:‬‬
‫בזמן העתיק‪ 3 ,‬דרכים להיכנס לארץ מצפון‪ :‬מדמשק ורמה"ג‪ ,‬מקו השבר )לבנון(‪ ,‬או ממישור החוף דרך צור ועכו‪.‬‬
‫בעמק החולה הייתה ביצה‪ ,‬והיה צורך לאגוף אותה‪ .‬הדרך באיזור זה עברה באחת מ‪ 3-‬אופציות‪:‬‬
‫]א[‪ .‬גדות וגשר בנות יעקב )לא היה גשר‪ ,‬אבל הירדן שם רדוד(‪ ,‬ולדמשק‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬לאגוף ממערב כמו כביש ‪ 90‬לק"ש‪ ,‬ולעלות לרמה"ג ולדמשק‪.‬‬
‫]ג[‪ .‬לאגוף ממערב כמו כביש ‪ 90‬לק"ש‪ ,‬ולהמשיך צפונה ע"ב קו השבר הסורי‪-‬אפריקאי‪.‬‬
‫אפשרות ]ב[‪:‬‬
‫נחל סער נקרא בערבית ואדי אל רקם – "נחל המעלה"‪ ,‬כי שם עברה הדרך העתיקה‪.‬‬
‫עין קיניה עומדת על הדרך‪ .‬היא בנויה על אבן חול‪ ,‬כיוון שזו אבן פריכה יותר ונוח יותר להעביר עליה דרך מאשר על‬
‫בזלת‪ .‬לכן השטח הזה נראה יותר שטוח ומעוגל‪ ,‬דומה לגולן‪ ,‬אבל נחשב לחלק מהחרמון‪.‬‬
‫בואדי חזורי‪ ,‬בתחילתו‪ ,‬גשר ממלוכי קטנטן – ראייה שכאן עברה הדרך העתיקה‪ .‬קלעת נמרוד – ממש על הדרך‪.‬‬
‫אפשרות ]ג[‪:‬‬
‫תגלת פלאסר‪ ,‬בשנת ‪ 732‬לפה"ס‪ ,‬עבר דרך השבר‪) .‬אפשרות ג'(‪.‬‬
‫לכן האיזור הזה היה מאוד חשוב ומפותח‪:‬‬
‫חצור‪ ,‬התל הגדול בארץ‪ 700 ,‬דונם‪ .‬תל דן מקום שני ותל בית ירח מקום שלישי‪ .‬מדוע? – האיזור הזה מלא מים‪,‬‬
‫וזה קו הגבול של גבול פתוח‪ ,‬שעוברים דרכו עם סחורה ושיירות‪ ,‬והוא ממוקם רגע לפני מדבר גדול‪) .‬נדמיין – אם‬
‫הייתה אוטוסטרדה מק"ש לתורכיה‪ ,‬איך ק"ש הייתה מתפתחת וצומחת‪ .‬היום היא קטנה בגלל שהיא נדחת‪ ,‬בקצה‬
‫המדינה ועל גבול סגור(‪.‬‬
‫לכן גם מהתק' ההלניסטית יש כאן הרבה אתרים ויישובים‪:‬‬
‫תל ענפה – תק' הלניסטית‪ 170 ,‬לפה"ס‪ ,‬אלות אטלנטיות‪ ,‬פריחת נרקיסים‪.‬‬
‫חרבת עמרית – מדרום לתל עזזיאת ומצפון לגבעת האם‪ .‬בחרבת עמרית ‪ 3‬מקדשים ב‪ 3-‬שכבות‪ .‬הראשונה לא‬
‫ברורה‪ ,‬מהמאה ה‪ 1-‬לפה"ס‪ ,‬אולי יתורית‪ .‬השניה הרודיאנית‪ ,‬זה החלק החשוב באתר )אולי פאניאון‪ ,‬קיסרי‬
‫פיליפי(‪ .‬השלישית כנראה מימי טריאנוס קיסר‪.‬‬
‫תזכורות לכך שאנחנו באיזור גבול‪ ,‬ובאיזור קרב לשעבר‪:‬‬
‫שדות מוקשים‪ ,‬ומוצבים סוריים )תל פאחר‪ ,‬תל עזזיאת‪ ,‬מצפה גדות(‪.‬‬
‫מגבעת האם יצאו הכוחות ב‪) .'67-‬האם‪ ,‬ע"ש הנרייטה סאלד(‪.‬‬
‫דרוזים‪:‬‬
‫נבי הודא – אתר קדוש לדרוזים‪ ,‬ע"ש יהודה בן יעקב‪) .‬דרכו הכניסה לתל עמרית(‪.‬‬
‫הדגל הדרוזי – ‪ 5‬צבעים – דגל דתי‪ .‬כל צבע מסמל משהו‪ .‬כמצווה דתית לא מעוניינים להקים מדינה‪.‬‬
‫עין קיניה היא ותיקה‪ .‬הברון רוטשילד קנה מהצרפתים את האדמה במטולה‪ ,‬והדרוזים שהיו שם התפנו‪ ,‬ועברו לעין‬
‫קיניה‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬הנוצרים שהיו בעין קיניה קודם לכן עברו לדרום לבנון‪ .‬נשארו שם עד היום שתי משפחות‬
‫נוצריות‪ ,‬ויש שם כנסיה‪.‬‬
‫מג'דל שמס היא ותיקה‪ .‬בנים ממנה יצאו להרחבה‪ ,‬והקימו את מסעדה‪ .‬בנים ממסעדה יצאו להרחבה והקימו את‬
‫בוקתעה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תכנים מהרחבה‬
‫תל פאחר‬
‫השם‪ :‬פאחר – פאר‪ ,‬בערבית‪ .‬היום הוא נקרא "מצפה גולני"‪.‬‬
‫נתגלו בו ממצאים מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל‪ ,‬וחרסים מהתקופה ההלניסטית‪.‬‬
‫‪ 9‬ביוני ‪ – 1967‬קרב תל פאחר‪.‬‬
‫היה קו מוצבים בין זעורה לישראל‪ ,‬ובו' – בורג' בביל‪ ,‬תל עזזיאת‪ ,‬חריאת‪ ,‬חירבת א‪-‬סודה‪ ,‬ותל פאחר‪.‬‬
‫תל עזזיאת – המוצב המערבי‪-‬הקדמי‪ ,‬העיקרי‪ ,‬ששלט בתצפית ובאש על צפון עמק החולה‪) .‬מערבית לפאחר ולדרך‬
‫הפטרולים(‪.‬‬
‫הקרב נערך כחלק מקרב הבקעה שביצעה חטיבת גולני‪ ,‬בפיקוד יונה אפרת‪ ,‬בצפון רמת הגולן‪.‬‬
‫תגבורים לגולני‪ :‬גדוד טנקים ‪ 377‬בפיקוד אמנון חינסקי )מחטיבה ‪.(37‬‬
‫כוחות האויב‪:‬‬
‫התל היה מוצב פלוגתי מבוצר‪ ,‬בעל שתי כיפות‪ :‬צפונית ודרומית‪ ,‬כאשר הצפונית חולשת על הדרומית‪ .‬בתל היו‬
‫שבע מצדיות ורשת מחילות ובונקרים והוא היה חפור סביבו בשלוש רצועות של תעלות והיה מוקף שדות מוקשים‬
‫וגדרות תיל מכל עבר‪.‬‬
‫הכוח המגן היה פלוגה מגדוד חי"ר ‪ 187‬של הצבא הסורי מתוגבר ביחידת תותחי נ"ט ‪ 57‬מ"מ‪ ,‬סוללת מרגמות ‪82‬‬
‫מ"מ‪ ,‬שני תול"רים ושלושה מקלעים דו קניים‪.‬‬
‫הכוח שלנו‪:‬‬
‫גדוד ‪ ,51‬בפיקוד בני ענבר – אמור לכבוש את תל עזזיאת‪.‬‬
‫גדוד ‪ ,12‬בפיקוד משה )מוסה( קליין – אמור לכבוש את תל פאחר‪.‬‬
‫וגדוד ‪ – 13‬אמור להיכנס בפרצה שנוצרה בקו הסורי‪ ,‬להרחיב ולהעמיק את האחיזה הישראלית בשטח‪.‬‬
‫מהלך הקרב‪:‬‬
‫בתכנית – גדוד ‪ 12‬עלה על ציר הנפט‪ ,‬נע עליו צפונה‪ ,‬ותוקף מהעורף‪ ,‬ממזרח‪.‬‬
‫בפועל – לא הצליחו למצוא את הציר‪ ,‬ונפתחה עליהם אש סורית ממספר מקורות‪ .‬כל הטנקים שליוו את הכח וחלק‬
‫מהזחל"מים נפגעו‪ ,‬ומפקד הגדוד החליט לתקוף בהסתערות רגלית ממערב‪ ,‬מול חזיתו של התל‪.‬‬
‫ההסתערות הייתה קשה וחלק גדול ממפקדי הכוחות המסתערים נפגעו‪ :‬המג"ד משה קליין נהרג‪ ,‬סגנו נפצע ו‪3-‬‬
‫מתוך ‪ 4‬מפקדי הפלוגות נהרגו‪.‬‬
‫בתוך תעלות התל התפתח קרב עז‪ ,‬ולבסוף חוליות חיילים עצמאיות הצליחו להשתלט על חלקו הדרומי של התל‪.‬‬
‫מכיוון שלא הושגה הכרעה בקרב‪ ,‬הפנה לשם מפקד החטיבה כוח בפיקוד סגן מפקד החטיבה‪ ,‬שכלל‪ :‬חלק‬
‫מהסיירת החטיבתית ו‪ 2-‬פלוגות מגדוד ‪) ,51‬שבדיוק סיים את כיבוש תל עזזיאת(‪.‬‬
‫עד שהגיעו כוחות התגבור‪ ,‬הצליחו היחידות של גדוד ‪ 12‬להשתלט על חלקו הצפוני של התל והשלימו את כיבושו‪.‬‬
‫הקרב נמשך ‪ 4‬וחצי שעות ונהרגו בו ‪ 34‬חיילים‪ .‬מתוכם‪ 23 :‬מגדוד ‪ .12‬ביניהם משה דרימר ודוד שירזי‪ ,‬שעוטרו‬
‫לאחר המלחמה בעיטור הגבורה‪.‬‬
‫יצחק רבין‪ ,‬רמטכ"ל מלחמת ששת הימים‪ ,‬אמר בכנס שנערך ללוחמי החטיבה בעכו‪ ,‬מספר חודשים אחרי המלחמה‪:‬‬
‫"אתם ביצעתם את אחד ממבצעי ההבקעה הקשים ביותר בצה"ל‪ ,‬אחד ממבצעי המופת לצה"ל כולו" ]‪.[2‬‬
‫עין קיניה‬
‫)או‪ :‬עין קנייא(‪ .‬פירוש השם‪ 2 ,‬הצעות – ]א[‪ .‬ברוש‪ .‬בגלל עצי צפצפה רבים שמצויים בו‪ ,‬ודומים לברוש בצורתם‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬תעלת מים‪ .‬בגלל שיש בו הרבה תעלות מים‪.‬‬
‫גובה‪ 750 :‬מ' מעל פני הים‪.‬‬
‫קיים מאז המאה ה‪ .14-‬הוכרזה כמועצה מקומית בשנת ‪ 2,000 .1982‬תושבים‪ .‬האוכלוסייה גדלה בקצב גידול‬
‫שנתי של ‪ .2.1%‬מדורגת ‪ 3‬מתוך ‪ ,10‬בדירוג החברתי‪-‬כלכלי של הלמ"ס‪.‬‬
‫בכפר נמצא קבר שעבנה ‪ -‬ביתו של יתרו‪ ,‬הקדוש לדרוזים‪.‬‬
‫נווה אטיב‬
‫מקור השם‪ :‬ראשי תיבות של שמות ‪ 4‬מלוחמי סיירת אגוז שנפלו במסגרת שירותם הצבאי בצפון הגולן – אברהם‬
‫המאירי‪ ,‬טוביה שרקינגר‪ ,‬יאיר אלגרנטי )שנפלו בפעולה צבאית ליד כביש הנפט בגולן ב‪ 3-‬בספטמבר ‪(1968‬‬
‫ובנימין חדד )שנפל במארב ליד ירדנה ב‪ 30-‬באפריל ‪.(1968‬‬
‫‪12‬‬
‫הוקם בשנת ‪ 1972‬כמושב שיתופי של תנועת העובד הציוני‪ .‬בשנת ‪ 1977‬הפך למושב של תנועת האיחוד החקלאי‪.‬‬
‫מושב של תנועת האיחוד החקלאי‪.‬‬
‫גובה‪ 850 :‬עד ‪ 1,050‬מ'‪.‬‬
‫הגרעין המייסד התארגן ב‪ .1968-‬התכוונו לבנות את היישוב בבקעת בית צידה‪ ,‬ולצורך כך התגוררו בראש פינה‬
‫ועבדו באזור‪ .‬קבוצת "רמת שלום" ניסו להתיישב על מורד החרמון‪ ,‬הכפר הנטוש ג'ובתא‪-‬א‪-‬זית‪ ,‬ונכשלו‪ ,‬והגרעין‬
‫המיסד החליט להתיישב במקומם באותו אתר‪.‬‬
‫היישוב עלה לקרקע במיקומו הנוכחי ב‪ 20-‬בפברואר ‪ .1972‬במושב עצמו שלושה רחובות‪ :‬רחוב נפתלי‪ ,‬רחוב‬
‫עירית‪ ,‬ושדרות סיירת אגוז‪.‬‬
‫‪ 32‬משפחות‪ .‬הן חברות במושב ובאגודה השיתופית‪ ,‬וכ‪ 12-‬בנים חוזרים שחלקם בעלי משפחות‪.‬‬
‫אתר החרמון בבעלות משותפת של חברי המושב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש להם גידולי מטעים‪ ,‬בעיקר תפוחים‪ ,‬אגסים‪ ,‬ודובדבנים‪ .‬נסיונות להקים במקום לולים כשלו‪ ,‬לאחר‬
‫שהלולים קרסו בשלג‪ .‬כן יש ביישוב גלריות לאמנות והרבה מלוניות וצימרים‪ .‬בעבר פעלו בו מסעדות ובתי קפה‪ ,‬אך‬
‫כולם נסגרו בשל חוסר רווחיות בעונה הלא‪-‬מתויירת‪.‬‬
‫מג'דל שמס‬
‫משמעות השם‪" :‬מגדל השמש" ‪ -‬בשל גובה היישוב‪ ,‬מאירות אותו קרני השמש ראשון‪ ,‬עם הזריחה‪.‬‬
‫גובה‪ 1230 – 1120 :‬מ'‪ .‬הגבוה ביותר בישראל‪.‬‬
‫נוסד בשנת ‪ .1595‬הוכרז כמועצה מקומית בשנת ‪ .1982‬בעבר ישבו בו נוצרים וגם עלווים אולם כיום רוב התושבים‬
‫דרוזים‪.‬‬
‫בקרבתו – נבי יעפורי‪ ,‬קבר קדוש לדרוזים‪ ,‬וכן שמורת גבעות חוואר ועליהן צומח אופייני‪.‬‬
‫‪ 9,400‬תושבים‪ .‬האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‪ .1.4%‬מדורגת ‪ 3‬מתוך ‪ ,10‬בדירוג החברתי‪-‬כלכלי של‬
‫הלמ"ס‪ 49.3% .‬אחוז הזכאים לבגרות‪ 2,988 .‬ש"ח השכר הממוצע לשכירים ‪) .2006‬ממוצע ארצי‪ 7,466 :‬ש"ח(‪.‬‬
‫עלילת הסרט הכלה הסורית משנת ‪ 2004‬מתרחשת ביישוב זה‪.‬‬
‫תופעת הדולינות‬
‫הגדרה ]א[‪ .‬שקע המסה קרסטי רדוד שנפער בפני השטח ויש לו ניקוז פנימי אל תת‪-‬הקרקע‪ .‬קוטרו מטרים אחדים‬
‫עד עשרות מטרים ועומקו ‪ 10-5‬מטרים‪ .‬הדולינה נראית כעמק קטן ללא ניקוז‪ ,‬כלומר עמק המוקף מכל עבריו‪ ,‬שאין‬
‫ערוץ שמנקז אותו‪.‬‬
‫הגדרה ]ב[‪ .‬זהו למעשה סוג של בקעה קארסטית קטנה וסגורה‪ ,‬שנוצרה בשל המסת סלעי גיר שמתחת לקרקעית‬
‫הבקעה‪ ,‬והתמוטטויות הסלע לתוך החללים שנוצרו‪ .‬שטחן של דולינות נע ממטרים מרובעים ספורים לאלפי מטרים‬
‫מרובעים )כמו הדולינה שליד קבוץ סאסא ‪" -‬עמק פער"(‪ .‬בחורף מצטברים בהן מים והדולינות הופכות לאגמים‬
‫עונתיים‪.‬‬
‫מסעדה‬
‫הוכרזה כמועצה מקומית בשנת ‪ 3,500 .1982‬תושבים‪ .‬האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‪.1.2%‬‬
‫מדורגת ‪ 3‬מתוך ‪ ,10‬בדירוג החברתי‪-‬כלכלי של הלמ"ס‪ .‬היה ‪ 74.4%‬זכאים לבגרות‪ 3,164 .‬ש"ח ממוצע שכר‬
‫לשכירים ‪) .2006‬ממוצע ארצי‪ 7,466 :‬ש"ח(‪.‬‬
‫נחל סער‬
‫מקורות‪ :‬עין סער‪ ,‬מדרום לגבעת הצעקות ליד מג'דל שמס‪ .‬מנקז את בקעת יעפורי ומעיינותיה‪ .‬עובר ב"תפר"‬
‫הגאולוגי שבין סלעי הגיר והדולומיט של מורדות החרמון לבין הבזלות של הגולן‪ .‬נחשב לגבול הגאוגרפי בין הגולן‬
‫לחרמון‪.‬‬
‫‪ 2‬מפלים גבוהים‪] :‬א[‪" .‬מפל רסיסים" )כקילומטר ממזרח ל"גשר הידידות" בכביש העולה לעין קיניה(‪] ,‬ב[‪" .‬מפל‬
‫סער" )סמוך ל"גשר סער" בכביש העולה לנווה אטי"ב(‪.‬‬
‫היווצרות המפלים‪ :‬היה אפיק קדום של הנחל‪ .‬לפני כ‪ 120,000-‬שנה היה קילוח לבה – "בזלת כרמים"‪ ,‬שזרם‬
‫באפיק‪ .‬הלבה התקשתה וסתמה את הערוץ בחלקו‪ .‬הנחל המשיך להתחתר בבזלת ויצר את הערוץ הנוכחי‪.‬‬
‫כתוצאה מהתגברות על ה"פקקים" נוצרו המפלים‪ .‬מלבד שני הגדולים‪ ,‬יש בו עוד כמה עשרות מפלונים ואשדות‬
‫קטנים‪.‬‬
‫המסלע באיזור הוא חווארי )מתק' הסנון(‪ ,‬והמדרון תלול‪ ,‬ולכן יש בו תופעה של גלישת קרקע‪.‬‬
‫הידרולוגיה‪.‬‬
‫באופן טבעי – נחל איתן שמימיו זורמים כל השנה‪ .‬בפועל – כבר לפני שנים רבות השתמשו תושבי הסביבה במי‬
‫המעיינות של עמק יעפורי‪ ,‬כך שהנחל זרם למעשה רק בחורף‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬התחילו לשאוב מים מהנחל גם בחורף‬
‫‪13‬‬
‫ומאז זורמים בו מים רק כאשר עוצמת הזרימה בו עולה על ספיקת המשאבות )אחרי גשם חזק(‪ ,‬או כאשר המאגרים‬
‫מלאים‪ ,‬לרוב רק במחציתו השנייה של החורף‪ .‬בשיאה של עונת הגשמים עשויה זרימתו להגיע לשיעור מרשים‪ ,‬ואז‬
‫כדאי לבקר במפל סער‪.‬‬
‫צמחייה‪.‬‬
‫מפגש ‪ 3‬קבוצות צומח‪ :‬בזלת )גדה דרומית(‪ ,‬גיר וחוואר )גדה צפונית(‪ ,‬ומעט צומח‪-‬נחלים )באפיק(‪.‬‬
‫גדה דרומית )מפנה צפוני( – חלק מיער אודם – חורש צפוף מאוד וגבוה למדי‪ .‬אלון מצוי‪ ,‬אלון תולע‪ ,‬אלה‬
‫ארצישראלית‪ ,‬אלה אטלנטית‪ ,‬אחירותם החורש‪ ,‬עוזרר קוצני‪ ,‬עוזרר חד‪-‬גלעיני‪ ,‬אגס סורי‪ ,‬ער אציל ולבנה רפואי‪.‬‬
‫בתת‪-‬יער מתבלטת שרכיה אשונה מפותחת ושופעת‪.‬‬
‫גדה צפונית )מפנה דרומי( – צומח מורדות החרמון‪ .‬בקטע שבין עין קיניה למפל רסיסים נחשף שם חוואר‪ ,‬ועליו‬
‫חורש בשליטת אלון התולע‪ ,‬עם הרבה סחלביים‪.‬‬
‫אפיק – בעיקר הרדוף‪.‬‬
‫בית אוסישקין‬
‫מוזיאון להיסטוריה ולטבע בקיבוץ דן‪ .‬הוקם בעקבות ייבוש החולה‪ ,‬על מנת להציג בו את הנוף הייחודי ועולם החי‬
‫שאפיינו העמק טרם הייבוש‪ .‬אוספים של פוחלצי בעלי חיים ‪ -‬דגים‪ ,‬פרפרים‪ ,‬זוחלים‪ ,‬דו‪-‬חיים‪ ,‬עופות ויונקים‪ ,‬ומופע‬
‫אור‪-‬קולי‪ :‬ארץ ירדן וחרמונים" – המתאר את עולם החי והצומח של אזורי מקורות הירדן והר החרמון‪.‬‬
‫בנוסף – תערוכה המציגה את אורח החיים בעמק החולה בתקופת המקרא‪ ,‬לרבות ממצאים ארכאולוגיים שנמאו‬
‫בתל דן‪.‬‬
‫מבנה המוזיאון – תוכנן ע"י האדריכל לאופולד קרקואר‪ .‬נבנה בשנות ה‪ .50-‬נבנה מאבנים שהובאו למקום מהכפר‬
‫הערבי הנטוש הונין שברכס רמים‪ ,‬ועובדו בידי סתתים מירושלים‪ .‬הוכרז כמבנה לשימור ע"י "המועצה לשימור‬
‫מבנים ואתרי התיישבות" בגלל צורתו הייחודית‪.‬‬
‫הקצה הצפוני של שביל ישראל‪.‬‬
‫חורשת טל‬
‫חלקה שמורת טבע וחלקה גן לאומי‪ .‬נמצאת על כביש ‪ .99‬זורמים בה פלגי מים‪ ,‬המסתעפים מנחל דן ויש בה‬
‫מדשאות רחבות‪ ,‬בריכת שחייה ומתקני נופש פעיל לסוגיו‪ .‬בשמורה עצי אלון תבור שגדלו שם באופן טבעי‪ ,‬ונשמרו‬
‫ללא פגע במשך מאות שנים הודות לקדושתם ולאמונה העממית שהפוגע בהם ייענש‪ .‬החורשה הנה שריד ליער‬
‫שהשתרע בעבר על שטח גדול‪ ,‬בין החרמון לירקון דרך מישור החוף‪.‬‬
‫באזור הגן הלאומי יש גם עצים אחרים‪ ,‬לא כולם מעצי הארץ‪ ,‬וכן צמחיית נוי אחרת‪.‬‬
‫נחל עיון ומפל התנור‬
‫"עיון" נזכר כבר בתנ"ך‪" .‬נקבתא דעיון" )הנקבה של עיון( נזכר בתלמוד‪.‬‬
‫]מלכים א‪ ,‬טו‪ ,‬כ; שם טו‪ ,‬כט; דברי הימים ב טז‪ ,‬ד‪[.‬‬
‫]תלמוד ירושלמי‪ ,‬מסכת סנהדרין )פרק א דף יח טור ג ‪/‬ה"ב(‪[.‬‬
‫]תוספתא שביעית )ליברמן( ד‪ ,‬יא; ספרי דברים )פיסקא נא ד"ה תחומי ארץ(‪[.‬‬
‫ראשיתו – באיזור מרג' עיון שבדרום לבנון‪ ,‬והוא זורם כ‪ 7-‬ק"מ לפני שהוא נכנס לשטח ישראל‪ ,‬סמוך למטולה‪.‬‬
‫המערבי בין ‪ 4‬מקורות הירדן‪.‬‬
‫בשטח ישראל הוא זורם בשמורת עיון בערוץ עמוק‪ ,‬ובו ‪ 4‬מפלי מים‪ :‬מפל עיון שגובהו ‪ 9.2‬מ'; מפל הטחנה שבו‬
‫נופלים המים מגובה של ‪ 21‬מטרים לתוך טחנת קמח ישנה; מפל האשד‪ ,‬שהוא בעצם שני מפלים סמוכים‪ ,‬העליון‬
‫של ‪ 5‬מ' והתחתון של ‪ 9.5‬מ'‪ ,‬ומפל התנור שגובהו כ‪ 30-‬מטרים‪.‬‬
‫שמו של האחרון נגזר מהמילה הערבית "תנורה"‪ ,‬מין חצאית שנוהגות ללבוש נשים ערביות ובדואיות‪) .‬ואין קשר‬
‫ל"תנור" בעברית(‪.‬‬
‫זורם כל השנה‪ ,‬אבל הזרימה בחורף חזקה יותר‪ .‬המים מוטים להשקיית חלקות חקלאיות בסמוך לשמורה‪.‬‬
‫באיזור כ‪ 900-‬מ"מ גשם בשנה‪.‬‬
‫בליל הגשרים פוצץ גשר מטולה צפון‪-‬מזרח‪ ,‬שעל נחל עיון‪ ,‬בידי כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד דני נוימן‪.‬‬
‫נפתחה אש על הכוח‪ ,‬אך הוא הצליח לשוב ללא נפגעים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫במרץ ‪ 2005‬היטו פעילי החזבאללה את מקורותיו של נחל עיון‪ ,‬משום שלטענתם כמות האזרחים בדרום לבנון גדלה‬
‫ויש צורך במקורות מים נוספים לחקלאות ולצירכה אישית‪ .‬הדבר הביא לכך שבמורד הנחל‪ ,‬בשטח ישראל‪ ,‬הוא יבש‬
‫בחלק ניכר של השנה‪ .‬רה"מ אריאל שרון איים שישראל לא תעבור בשתיקה על פעולה זו‪ ,‬אך בסופו של דבר‬
‫הסתפק במגעים דיפלומטיים בלבד‪ ,‬שהתבררו כחסרי תועלת‪.‬‬
‫המוזיאון הפתוח בתל חי‬
‫"המוזיאון הפתוח לצילום תל חי" הוא מוזיאון לצילום הממוקם בגן התעשייה בתל חי‪ .‬המוזיאון מהווה חלק מקבוצה‬
‫של ה"מוזיאונים הפתוחים" הממוקמים בגני התעשייה שהקים סטף ורטהיימר בתל חי‪ ,‬במגדל תפן ובערד‪ .‬מוזיאון‬
‫זה הוא המוזיאון היחיד בישראל המוקדש כולו לאמנות הצילום‪.‬‬
‫למוזיאון אוסף גדול של תצלומים והוא מציג מספר תערוכות בשנה‪ .‬בין הצלמים שעבודתם הוצגה במוזיאון נמנים‬
‫מיכה בר‪-‬עם‪ ,‬פטר מרום‪ ,‬אברהם סוסקין‪ ,‬עליזה אורבך‪ ,‬שוש קורמוש‪ ,‬ורנר בראון‪ ,‬אלפונס הימלרייך‪ ,‬שמחה שירמן‬
‫ואחרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוקם במוזיאון גן פסלים ובו יצירותיהם של אמנים ישראלים שונים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מתוך דף סיור‪:‬‬
‫מלחמות היהודים ברומאים‪ /‬יוספוס פלאביוס‬
‫הגולן אלפיים שנה‬
‫רמת הגולן ואתריה‪ /‬הוצאת אריאל‬
‫מדריך ישראל‪ ,‬גולן חרמון ועמק החולה‬
‫הגולן – הפסקת אש גיאולוגית‪ /‬דורון מור‬
‫חצור‪ /‬יגאל ידין‬
‫מהמדף‪:‬‬
‫דפים למורי דרך‪ /‬מאי – יוני ‪1978‬‬
‫‪16‬‬
`