גליון מספר 13 - עמותת פרקינסון בישראל

‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫ראיון‪:‬‬
‫עמיר כרמין‬
‫ראיון‪:‬‬
‫רבקה נהרה‬
‫טיבם של הרגשות‬
‫חיי מין ומחלת‬
‫הפרקינסון‬
‫הכנס הראשון‬
‫למטפלים בחולי‬
‫הפרקינסון‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫בישראל‬
‫ראל‬
‫שראל‬
‫אלל‬
‫שרררא‬
‫שראא‬
‫פרקינסוןן בבייש‬
‫פרקקיינננססו‬
‫סו‬
‫פררק‬
‫מותת פר‬
‫תת‬
‫עמותת‬
‫ביטאוןןון עממווות‬
‫מותת‬
‫טאו‬
‫יטאא‬
‫בייטט‬
‫בי‬
‫בישראלל‬
‫בביטאון עמותת פרקינסון בישרא‬
‫עמ‘ ‪4-5‬‬
‫ראיון‪ :‬עמיר כרמין‬
‫עמ‘ ‪6‬‬
‫מי ומה בעמותה‬
‫עמ‘ ‪7-9‬‬
‫ראיון‪ :‬רבקה נהרה‬
‫עמ‘ ‪12-13 ,10‬‬
‫טיבם של הרגשות‬
‫עמ‘ ‪14‬‬
‫הכנס הראשון של מטפלים בחולי פרקינסון ממקצועות הבריאות‬
‫עמ‘ ‪15-16‬‬
‫ספר חדש‬
‫עמ‘ ‪18-20‬‬
‫חיי מין ומחלת הפרקינסון‬
‫עמ‘ ‪22‬‬
‫למען רווחתי האישית‬
‫עמ‘ ‪23‬‬
‫רוחניות‬
‫עמ‘ ‪24‬‬
‫שירים של מתמודדים עם פרקינסון‬
‫עמ‘ ‪25‬‬
‫!‪Don’t Worry, be happy‬‬
‫עמ‘ ‪26‬‬
‫קצרצרים מהעולם‬
‫עמ‘ ‪27‬‬
‫סשה ידידי‬
‫רשימת טלפונים של סניפי העמותה‬
‫שם הסניף‬
‫חיפה והקריות‬
‫ראש הסניף‬
‫יריב פורת‬
‫מס‘ טלפונים‬
‫‪052-2982390‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מעלות‪-‬תרשיחא‬
‫שלמה שקד‬
‫‪052-3522036‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עפולה‬
‫פסח מאור‬
‫‪050-5520469‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חדרה‬
‫חיה עגור‬
‫‪052-2664402‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫נתניה‬
‫טובה חמו‬
‫‪09-8335352‬‬
‫‪-‬‬
‫כפר סבא‪,‬‬
‫הרצליה‪ ,‬רעננה‬
‫רחל )זמני(‬
‫‪09-7431614‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פתח תקווה‬
‫יפה ויינשטיין‬
‫‪054-8100241‬‬
‫‪-‬‬
‫תל אביב‪-‬יפו‬
‫יהודית רז‬
‫‪054-3418055‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫רמת גן‬
‫אילנה משה‬
‫‪050-9864621‬‬
‫‪-‬‬
‫חולון‬
‫רבקה נהרה‬
‫‪052-5527399‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דוא“ל‬
‫ראיון‪:‬‬
‫עמיר כרמין‬
‫ראיון‪:‬‬
‫רבקה נהרה‬
‫טיבם של הרגשות‬
‫חיי מין ומחלת‬
‫הפרקינסון‬
‫הכנס הראשון‬
‫למטפלים בחולי‬
‫הפרקינסון‬
‫בשער‪:‬‬
‫ציורה של רבקה נהרה‪,‬‬
‫יו“ר הסניף בחולון‬
‫עמותת פרקינסון בישראל‪ ,‬הוקמה‬
‫ב‪ 1993-‬ובראשה עמד יצחק מחרז ז“ל‪.‬‬
‫העורך‪ :‬רם סופר‬
‫להצטרפות למנויי פרקינתון נא‬
‫להתקשר‪ 077-4181900 :‬או בדוא“ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עמותת פרקינסון בישראל‬
‫טלפון‪ 077-4181900 :‬פקס‪153-77-4181900 :‬‬
‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ , 25418 .‬תל אביב ‪61253‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אתר העמותה‪:‬‬
‫‪www.parkinson.org.il‬‬
‫‪,Phone: +972-77-4181900‬‬
‫‪,Fax: +972-153-4181900, P.O.Box 25418‬‬
‫‪Tel-Aviv 61253, Israel‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ראשל“צ‬
‫יוסף ארליך‬
‫‪052-8820241‬‬
‫‪-‬‬
‫רחובות‬
‫מרגלית שני‬
‫‪052-2741817‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫עיצוב‪ ,‬הפקה והבאה לדפוס‪:‬‬
‫הוצאת רותם הפקות בע“מ‬
‫ירושלים‬
‫אילנה תמיר‬
‫‪052-2601826‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.rotemltd.co.il‬‬
‫מודיעין‬
‫צביה חזון‬
‫‪08-9761820‬‬
‫‪-‬‬
‫אשדוד‬
‫שרה ברוכי‬
‫‪050-6998860‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫באר שבע‬
‫זיוה מורם‬
‫‪054-9987558‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חפ"ץ )סניף חולים‬
‫צעירים(‬
‫ורדה טל‬
‫‪054-7573277‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪2‬‬
‫פרקינתון‬
‫מודעות‬
‫חני חיימוב‪ ,‬הוצאת רותם‪050-8430108 :‬‬
‫‪e-mail: [email protected]‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
ĺIJľŅŁ
‫ראיון עם‬
‫עמיר כרמין‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬רם סופר‬
‫עמיר כרמין‬
‫עמיר כרמין‪ ,‬יו“ר עמותת פרקינסון ישראל‪ ,‬מכהן‬
‫בתפקיד כשנתיים‪ .‬עמיר הוא בן ‪ ,59‬ופעיל בעמותה זה‬
‫שלוש שנים‪.‬‬
‫מתי אובחנת לראשונה במחלת פרקינסון?‬
‫אובחנתי בפעם הראשונה בשנת ‪ .2007‬המשכתי לעבוד‬
‫כרגיל במשך למעלה משלוש שנים‪ .‬בשלב מסוים הדבר הפך‬
‫להיות בעייתי‪ ,‬צמצמתי את פעילותי והצטרפתי לעמותה‪.‬‬
‫כיום אני עדיין עובד ב‪ 80%-‬משרה ארבעה ימים בשבוע‪ ,‬אולם‬
‫יום אחד בשבוע מוקדש לענייני העמותה‪.‬‬
‫אילו הישגים של העמותה אתה יכול לזקוף לזכותך?‬
‫זה לא לזכותי אלא לזכות הצוות המוביל של העמותה‪ .‬עשינו‬
‫צעדים יפים מאוד בשלוש שנים האחרונות‪ .‬אחד מהם הוא‬
‫פתיחת ”הקו החם“‪ :‬מוקד טלפוני ייעודי לחולי פרקינסון‪.‬‬
‫מאמץ אחר היה ניסיון להגיע לכמה שיותר חולי פרקינסון‬
‫בארץ דרך מרפאות הפרקינסון באזורים השונים‪ .‬לאחרונה‬
‫ביקרו גם נציגי הנהלת ‪ EPDA‬בארץ‪ ,‬והוקמה שדולה בכנסת‪.‬‬
‫תמיכה לחולים חדשים לשם מתן מידע וייעוץ‪ .‬כאמור‪ ,‬נציגי‬
‫הנהלת ‪ EPDA‬כבר ביקרו בישראל במהלך חודש מרץ‪,‬‬
‫והפרויקטים הוגדרו‪ .‬כעת אנו צריכים לממש אותם‪.‬‬
‫תוכל לפרט יותר על שני הפרויקטים?‬
‫פרויקט ההטמעה של תרבות הכושר והספורט בקרב‬
‫החולים נרחב יותר בהיקפו‪ ,‬ויימשך כ‪ 3-‬עד ‪ 4‬שנים‪ .‬מטרתו‬
‫היא לעזור למתמודדים עם מחלת פרקינסון לשנות את‬
‫אורח חייהם ולאמץ את תרבות שמירת הכושר‪ .‬המחקרים‬
‫מוכיחים שזה עוזר לא פחות מתרופות‪ .‬צריך להתייחס לזה‬
‫כמו טיפול רפואי‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו מודעים לקשיים שביישום‬
‫עניין זה‪ ,‬ולכן אנו מתכננים להכשיר פיזיותרפיסטים ומאמני‬
‫כושר כדי שידריכו ויתמכו בחולי פרקינסון וילוו את התהליך‬
‫של הסתגלות למצב של שמירת כושר קבועה לאורך זמן‪.‬‬
‫מהי משמעות הביקור של נציגי הנהלת ‪ EPDA‬בישראל?‬
‫הפרויקט השני נוגע במאובחנים חדשים במחלת פרקינסון‪.‬‬
‫חולים אלה נוטים להיות אובדי עצות ולהימצא בהלם‪ .‬ברצוננו‬
‫לעזור להם להסתגל למצבם החדש‪ .‬הדרך שבה נעשה זאת‬
‫היא באמצעות הקמת קבוצת תמיכה שתכלול את החולים‬
‫שאובחנו לאחרונה ואת בני זוגם‪ .‬במפגשי הקבוצה ישתתפו‬
‫נציגי העמותה‪ ,‬רופאים ובעלי מקצועות פרא‪-‬רפואיים‪.‬‬
‫זהו חלק מפרויקט שנקרא ‪ .STRONG‬פרויקט זה כולל יום‬
‫של סדנה המאגד בשולחן אחד את נציגי העמותה‪ ,‬את‬
‫נציגי חברות התרופות ואת נציגי אנשי המקצוע המלווים את‬
‫העמותה – ועדה מייעצת רפואית וועדה של מקצועות פרא‪-‬‬
‫רפואיים‪ .‬כל זה בהנחיית נציגי ‪ .EPDA‬המטרה היא להגדיר‬
‫פרויקט שאפשר להשלים אותו בתוך כשנה‪ ,‬והוא מקובל‬
‫על כל הנציגים בדיון‪ .‬במשך השנה הקרובה ננסה לממש‬
‫אותו‪ .‬חברות התרופות תומכות בפרויקט מבחינה פיננסית‪,‬‬
‫והעמותה תנהל את הפרויקט ותדחוף אותו‪.‬‬
‫ראשית יוסבר לחולים החדשים לאן הגיעו‪ ,‬כי חייהם כבר לא‬
‫יהיו אותו דבר‪ .‬הם יקבלו מידע על מה שצפוי‪ ,‬על השירותים‬
‫הניתנים להם במסגרת הביטוח הלאומי ומסגרות שלטון‬
‫נוספות ועל השירותים הניתנים על ידי העמותה‪ .‬מטרתנו‬
‫היא‪ ,‬ראשית‪ ,‬לעזור לאנשים להסתגל למצבם‪ .‬כמו‪-‬כן רצוי‬
‫שיצטרפו לעמותה וישתלבו בפעילויותיה‪ .‬אציין כי מפגשים‬
‫אלה יכולים להיות גם וירטואליים באמצעות האיטרנט‪.‬‬
‫אנשים רבים מעדיפים לשמור על אנונימיות ועדיין לקבל‬
‫מידע ותמיכה‪.‬‬
‫על איזה פרויקט מדובר?‬
‫מה תוכל לספר על השדולה שהוקמה בכנסת?‬
‫במקרה שלנו מדובר על שני פרויקטים‪ :‬האחד – הטמעה של‬
‫תרבות כושר וספורט בקרב החולים‪ ,‬והשני – הקמת קבוצות‬
‫ישנן עשרות שדולות בכנסת‪ .‬השדולה שלנו הוקמה בסיוע‬
‫אחת מחברות התרופות שעזרה לנו לחבור לח“כ משה‬
‫מה זה ‪?EPDA‬‬
‫‪ EPDA‬הוא ארגון הגג של כל עמותות פרקינסון באירופה‪,‬‬
‫כולל ישראל‪ .‬ארגון זה מאגד בסך הכול ‪ 48‬עמותות שונות –‬
‫יש מדינות עם יותר מעמותה אחת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פרקינתון‬
‫ע‬
‫ראיון עם‬
‫עמיר כרמין‬
‫פייגלין‪ ,‬שאשתו חולת פרקינסון זה שנים רבות‪ .‬הוא הסכים‬
‫לעמוד בראש השדולה וצירף אליו עוד חמישה חברי‬
‫כנסת‪ .‬המפגש הראשון של השדולה היה באוקטובר ‪2013‬‬
‫בהשתתפות שרת הבריאות‪ ,‬ובו עלו שתי יוזמות‪ :‬האחת‬
‫– עבודה עם משרד הבריאות במגמה לנסות להגדיל את‬
‫מספר הנויורולוגים המתמחים במחלת פרקינסון ואת מספר‬
‫המרפאות בארץ המתמחות במחלת פרקינסון‪ .‬הגידול‬
‫במספר המרפאות החדשות יהיה בפריפריה והן תפעלנה‬
‫במודל של טיפול רב מקצועי‪.‬‬
‫היוזמה השנייה כללה שני כלי עזר לחולי פרקינסון מול‬
‫הביטוח הלאומי‪ :‬הנחיות ברורות לחולה כיצד להתכונן‬
‫לפגישה עם ועדה רפואית‪ ,‬ותבנית שתסייע לנויורולוג‬
‫שכותב מכתב על מצבו של חולה לוועדה רפואית כך‬
‫שהמכתב יהיה אפקטיבי יותר עבור החולה‪ ,‬בהתאם למה‬
‫שהביטוח הלאומי מחפש לדעת‪.‬‬
‫המפגש הראשון של השדולה התניע את הנושאים האלה‪,‬‬
‫ואנו המשכנו עצמאית מול משרד הבריאות והמוסד לביטוח‬
‫לאומי‪.‬‬
‫האם התקיימה פגישה נוספת של השדולה בכנסת?‬
‫במהלך חודש מרץ התקיימה הפגישה השנייה של השדולה‪,‬‬
‫שבה אירחנו את נציגי הנהלת ‪ EPDA‬שסיפרו על עבודתם‬
‫ועל המצב באירופה‪ .‬במהלך פגישה זו הוצגה עבודת מחקר‬
‫של המרכז למידע של הכנסת‪ ,‬שמצאה פערים בין מה‬
‫שמשרד הבריאות יודע לבין המציאות בשטח בנושא טיפול‬
‫בפרקינסון בישראל‪.‬‬
‫פגישה נוספת המתוכננת לסוף מאי תעסוק ביום הפרקינסון‬
‫הבין לאומי‪ .‬מוזמנים אליה חברי הכנסת מהשדולה‪ ,‬שרת‬
‫הבריאות שתיתן תשובות לשאלות ומנכ“ל קופ“ח כללית‬
‫שידבר על נושא פתיחת מרפאת פרקינסון בבית החולים‬
‫”סורוקה“‪.‬‬
‫פרויקט ההטמעה של תרבות הכושר והספורט בקרב המתמודדים עם‬
‫המחלה‪ ,‬יצא לדרך‬
‫כיצד אתה מסכם את פעילות השדולה?‬
‫אנו משתמשים בשדולה כפלטפורמה פוליטית לקידום‬
‫עניינם של חולי פרקינסון בישראל‪ .‬אני מקווה שנמשיך‬
‫בגל ההצלחה של הפעילות הזאת וניצור חיים טובים יותר‬
‫למתמודדים עם מחלת פרקינסון בארצנו‪.‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪5‬‬
‫מי ומה‬
‫בעמותה‬
‫פרויקט הקו החם‬
‫החל מחודש דצמבר פועל ”הקו החם“ למען חולי פרקינסון‪,‬‬
‫משפחותיהם ומכריהם‪ .‬הקו מיועד לשמש אוזן קשבת‬
‫ולהקל על הבדידות‪ ,‬שרבים מהחולים ומהסובבים אותם‬
‫מתמודדים עמה‪.‬‬
‫נוסף לתמיכה הרגשית‪ ,‬ניתן באמצעות הקו החם לקבל‬
‫מידע על הסניפים השונים המפוזרים ברחבי הארץ ועל‬
‫הפעילויות הנערכות בסניפים אלו‪ .‬הקו החם מופעל על‪-‬ידי‬
‫מתנדבים‪ ,‬ואילו הפעלת הפרויקט מלווה ע“י ער“ן‪.‬‬
‫‪ //‬בעריכת‪ :‬רחל גולדנברג‬
‫עדכונים מהשטח‬
‫בשנה האחרונה עמלה העמותה רבות לפתיחת סניפים‬
‫חדשים ברחבי הארץ‪ ,‬כגון ראשון לציון‪ ,‬רמת גן ומודיעין‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן הוכנסה רוח חדשה לסניפים הקיימים‪ .‬בזכות שיתוף‬
‫הפעולה של העיריות עם הסניפים שלנו הצלחנו להגדיל‬
‫את מגוון החוגים המותאמים לאוכלוסייה והוזלנו את עלותם‬
‫באופן משמעותי‪.‬‬
‫הקו החם פועל בימים ראשון עד חמישי בין השעות ‪17:00‬‬
‫ל‪.23:00 -‬‬
‫לכל אחד מסניפי העמותה ראש סניף וצוות מתנדבים‪,‬‬
‫הפועלים במרץ ובנתינה ללא לאות למען חולי פרקינסון‪.‬‬
‫אנשי הסניף יוצרים קשר עם העיריות ועם מפעילי החוגים‬
‫ונותנים מענה לצרכי האוכלוסייה‪ .‬ראשי הסניפים קיבלו‬
‫הדרכה בניהול הסניף לפי תקנון העמותה ממנכ“ל העמותה‬
‫אלכס מויססקו‪.‬‬
‫דרושים מתנדבים‬
‫לתפקידים הבאים‪:‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬העמותה פועלת בשיתוף עם ”יד שרה“ במתן‬
‫מענה רגשי ובתמיכה באוכלוסיית המתמודדים‪ ,‬בבני זוגם‬
‫ובמשפחותיהם‪ ,‬באמצעות מפגשים עם עובדים סוציאליים‬
‫המתקיימים בבאר שבע‪ ,‬בראשון לציון‪ ,‬בירושלים ובקרוב‬
‫גם ברעננה‪.‬‬
‫הקו החם מיועד לשירותכם‪ .‬כל שעליכם לעשות הוא לחייג‬
‫לטלפון ‪ .098891312‬עיזרו לנו לעזור לכם!‬
‫אחראי על טלפון ופקס – הקשר עם העמותה‬
‫כישורים‪ :‬עברית ואנגלית ברמה טובה‪ ,‬הכרת תוכנת‬
‫‪ Office‬על כל רכיביה‪ ,‬נכונות להשתלב בעשיית העמותה‪.‬‬
‫העבודה מהבית‪ ,‬בהתאם לפניות המגיעות מדי פעם‪.‬‬
‫מנהל לוגיסטיקה‬
‫תיאור התפקיד‪ :‬אחראי על ביצוע משימות הלכה‬
‫למעשה‪ ,‬כולל מעקב אחרי ביצועים בפרויקטים שונים‬
‫ומילוי ישיר של משימות בעלות אופי לוגיסטי‪ .‬היקף‬
‫הזמן הדרוש – בממוצע ‪ 4‬שעות בשבוע‪ .‬התפקיד כולל‬
‫מינוי כחבר מזכירות העמותה‪ .‬כישורים‪ :‬עדיף בעל רקע‬
‫וניסיון בתחום‪.‬‬
‫אחראי על הליך קליטת חברים חדשים‬
‫תיאור התפקיד‪ :‬קיום הליך מוגדר לקליטת חברים‬
‫חדשים‪ .‬כישורים‪ :‬הפעלת מחשב באופן כללי ושימוש‬
‫בתוכנה קיימת לרישום החברים וקליטתם‪ .‬היקף הזמן‬
‫הנדרש‪ :‬פחות מ‪ 4-‬שעות בשבוע‪ .‬העבודה מתבצעת‬
‫מהבית‪ .‬קשר ישיר עם מנכ“ל העמותה והגזבר‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫נא ליצור קשר עם מנכ“ל העמותה אלכס מויססקו‪,‬‬
‫טל‘‪ 052-2464536 .‬או בדוא“ל ‪[email protected]‬‬
‫‪6‬‬
‫פרקינתון‬
‫ועוד דרושים‪:‬‬
‫העמותה מחפשת סטודנטים למשפטים אשר‬
‫יסייעו לחולי פרקינסון בהבהרת זכויותיהם‪.‬‬
‫קבוצה של חמישה תלמידים מעמק חפר‪ ,‬אשר‬
‫בנו מערכת ראשונית בסיסית )ואף זכו עליה בפרסים(‬
‫העשויה להפחית את רמת הרעידות בידיים עד כדי חזרה‬
‫לתפקוד רגיל‪ ,‬מעוניינת להמשיך לפתח את המוצר‪.‬‬
‫זקוקים לסיוע בהתנדבות של מהנדס מכונות‬
‫ושל חולה פרקינסון‪.‬‬
‫המעוניינים יפנו לצביקה‪,‬‬
‫טל‘‪ 050-5253690 .‬או בדוא“ל ‪[email protected]‬‬
‫ראיון עם‬
‫רבקה נהרה‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬רם סופר‬
‫רבקה נהרה‪ ,‬ראש סניף חולון של העמותה‪ ,‬היא בת ‪.69‬‬
‫בעבר עבדה עשרות שנים במערכת החינוך‪ ,‬מתוכן ‪ 6‬שנים‬
‫בהן שימשה מנהלת בית ספר‪.‬‬
‫מתי פרשת ממקצוע ההוראה?‬
‫בשנת ‪ 1997‬החלטתי לפרוש מההוראה וללמוד רפואה‬
‫אלטרנטיבית‪ .‬רכשתי כלים כמו מדיטציה‪ ,‬שכיום עוזרים לי‬
‫מאוד להתמודד עם מצבי‪ .‬אני יכולה לקום בבוקר‪ ,‬לצחוק‬
‫את הצחוק הכי כיפי בעולם ולדעת שהיום הולך להיות נפלא‬
‫עבורי – וכך זה קורה‪.‬‬
‫כשהייתי מנהלת בית ספר פחדתי מהחיים‪ .‬פחדתי להעז ולא‬
‫בטחתי בעצמי‪ .‬עכשיו פשוט כיף לי – אני יכולה ללכת ברחוב‬
‫עם אזניות‪ .‬בא לי לרקוד‪ ,‬ואני רוקדת‪.‬‬
‫כיצד החלה ההתמודדות שלך עם מחלת פרקינסון?‬
‫הייתי בת ‪ ,60‬וחשבתי שזה כמו להיות בת ‪ .15‬פתאום זה‬
‫קרה‪ ,‬והגוף הגיב לאט מאוד לפקודות של המוח‪ .‬הרגשתי‬
‫מנותקת מעצמי‪ .‬הייתי פעילה מאוד מבחינה גופנית‪ :‬רקדתי‪,‬‬
‫רצתי‪ ,‬התאמנתי‪ .‬סמכתי על הגוף שלי שיעשה את זה לתמיד‪,‬‬
‫ופתאום זה נעלם‪ .‬היה לי גם חלון ראווה מרשים‪ ,‬שפה עשירה‬
‫– בוחרת את המילה הנכונה בזמן הנכון ומצליחה לעשות‬
‫רושם על כל העולם – וגם זה נעלם‪.‬‬
‫זה היה שבר מאוד גדול‪ .‬כל הדברים שהייתי רגילה לזהות עם‬
‫עצמי לא היו בנמצא‪ ,‬ואז הבנתי שזה לא אני‪ ,‬שכל הדברים‬
‫האלה היו רק רושם שעשיתי על אחרים‪ .‬כאשר הם נעלמו‬
‫עם התפתחות המחלה‪ ,‬רק אז התחלתי לגלות מי אני באמת‪.‬‬
‫למדתי שאני אוהבת לשיר‪ ,‬לרקוד‪ ,‬לצייר‪ ,‬לכתוב שירים ולהיות‬
‫פעילה עם אנשים אחרים‪.‬‬
‫כיצד את רואה את עצמך כיום לעומת מה שהיית לפני‬
‫המחלה?‬
‫גיליתי שאני יצור מאושר ושמח‪ .‬קודם הייתי קורבן‪ .‬מה‬
‫שהצלחתי להבין על עצמי קיים ותקף גם כעת‪ .‬גם כאשר אני‬
‫עוברת רגעים קשים‪ ,‬יש בי עוצמה רבה‪ ,‬ואני יודעת שאפשר‬
‫להתמודד עם זה‪ .‬זוהי מתנה אדירה‪ .‬יש לי הכלים לצאת‬
‫מהמקום הזה ולצחוק צחוק מתגלגל שאומר‪ :‬החיים נפלאים‪,‬‬
‫ויש לנו כל הסיבות להיות מאושרים גם כשקשה לנו‪ .‬להיפך‪,‬‬
‫הקושי מעצים את הבנת החיים‪.‬‬
‫אני מקבלת מתנות שאין להן ערוך‪ ,‬למשל‪ :‬כשאני מגיעה עכשיו‬
‫למצב ‪ ON‬שבו הגוף מתפקד כמו שצריך והראש צלול‪ ,‬זהו‬
‫אושר אדיר‪ .‬הדבר אינו מובן מאליו – אני מרגישה שזכיתי בזה‪.‬‬
‫לפני המחלה הייתי מחויבת לכל העולם‪ .‬עבדתי קשה‪ ,‬ולא‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪7‬‬
‫נתתי לעצמי‪ .‬חשבתי שעליי להיות חכמה‪ ,‬לנהל אחרים‪,‬‬
‫לשלוט בכל העולם ולהחליט איך דברים צריכים להיות‪ .‬היום‬
‫אני יודעת שזה מצחיק‪ .‬הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה‬
‫לחיות בעצמי‪ .‬אני חופשיה לחיות איך שאני רוצה‪ ,‬וזה לא‬
‫מחייב אף אחד אחר‪.‬‬
‫כתבתי שירים רבים‪ .‬אחד מהם אומר‪ :‬השתנו אצלי סדרי‬
‫בראשית‪ .‬בשיר הזה אני מספרת מהן כיום אמות המידה שלי‬
‫לחיים‪ .‬אני רואה את עצמי כשליחה שעושה טוב לאנשים‪,‬‬
‫שמעלה חיוך על פניהם – שינוי גדול לעומת מה שהייתי‪.‬‬
‫איך נוצר הקשר שלך עם עמותת פרקינסון‬
‫סון‬
‫בישראל?‬
‫לאחר שאובחנתי הלכתי וחיפשתי באינטרנט כל‬
‫פתרון אפשרי וכל דבר שיעזור לי להתמודד‬
‫ד עם‬
‫המחלה‪ .‬הגעתי לשיטה של תנועה שנקראת‬
‫קראת‬
‫ג‘יירו‪-‬קינטיקס‪ .‬לא אשכח את אלכס‬
‫המדריך שהחזיר לי‬
‫את האמונה ביכולת‬
‫שלי לחיות‪ .‬הגעתי אליו‬
‫לסטודיו‪ ,‬וראיתי בחור‬
‫צעיר עם דרבוקה‪ .‬הוא‬
‫השמיע מוזיקה‪ ,‬ואני התחלתי‬
‫לתי‬
‫לנוע‪ .‬ואז הוא התחיל לתופף‬
‫פף‬
‫בדרבוקה‪ ,‬וגופי המריא לשחקים‪ .‬לא‬
‫האמנתי שמצבי יאפשר לי לרקוד‬
‫ד‬
‫בצורה כזו‪ .‬הוא החזיר אותי לחיים‪,‬‬
‫ומשם לא הפסקתי‪.‬‬
‫מסתבר שלגופי נטייה טבעית‬
‫ת‬
‫למוזיקה‪ .‬כשאני שומעת מוזיקה‬
‫הוא זז‪ .‬המוזיקה עוזרת לי לצאת‬
‫ממצבים של ‪ ,OFF‬לשנות את‬
‫ת‬
‫מצב רוחי ולהיות שמחה ומרוצה‪ .‬זהו‬
‫הו כלי‬
‫אדיר שמשמש אותי‪ .‬יש לי בבית מערכת‬
‫ערכת‬
‫קול פנטסטית‪ .‬כשאני פותחת אותה בקולי‬
‫קולות ונעה‪ ,‬כל השכונה יכולה לשמוח איתי‪.‬‬
‫תי‪.‬‬
‫הגעתי לעמותה בעקבותיו של אלכס‪ ,‬ואז‬
‫ראיתי שהיתרון הגדול של העמותה מבחינתי‬
‫ינתי‬
‫הוא באנשים‪ .‬מצאתי אנשים שיש להם קשיים‪,‬‬
‫שיים‪,‬‬
‫שמתמודדים‪ ,‬שסובלים‪ ,‬שבוכים אבל יש בהם נפש‬
‫פש‬
‫יתרה – פתיחות לראות את הזולת‪ ,‬ופתאום לא הייתי‬
‫לבד‪ .‬הרגשתי שאני שותפה לקבוצה איכותית של אנשים‬
‫נפלאים‪ ,‬שמעודדים זה את זה ונוסעים לכל מקום שאפשר‬
‫למצוא בו מזור והקלה‪.‬‬
‫הקשר הזה בין חברי העמותה קיים גם כיום‪ .‬אף אחד לא‬
‫שומר בסוד – מספרים אחד לשני באהבה‪ .‬בכל פעם שאני‬
‫באה למפגש של אנשים מהעמותה‪ ,‬אני נכנסת עם חיוך גדול‬
‫על השפתיים‪ .‬אני יודעת שאמצא אהבה‪ ,‬אכפתיות ואמפתיה‬
‫– הרגשה נפלאה‪ .‬כשאני רואה מישהו עצוב‪ ,‬איני יכולה לעמוד‬
‫מנגד‪ .‬אני ניגשת אליו‪ ,‬משוחחת עמו ולא יכולה להפסיק עד‬
‫שאני רואה את החיוך על פניו‪.‬‬
‫אפשר לומר שזה הבסיס למה שאני עושה היום בסניף חולון‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרקינתון‬
‫הקמתי מקום מפגש שעושה טוב לאנשים‪ ,‬שהם יכולים להגיע‬
‫אליו אפילו אם זה המקום היחיד שאליו הם יוצאים כל השבוע‪.‬‬
‫ישנם כאלה שאינם יוצאים מהבית – הם מגיעים לסניף שלנו‪,‬‬
‫וטוב להם‪ .‬פוגשים אנשים ויוצרים אווירה משפחתית חמה‬
‫ואוהבת‪ .‬אכפת לנו מכל אחד‪.‬‬
‫מתי התחלת להיות פעילה בסניף?‬
‫החל מראש השנה האחרון‪ .‬לפניי הייתה בלה שעשתה עבודה‬
‫מצוינת ובנתה את הקבוצה‪ .‬נותר לי רק להמשיך את העבודה‬
‫שלה בצורה הכי טובה שאני יכולה‪.‬‬
‫רציתי לספר לך כיצד‬
‫לסניף שלנו חוברים‬
‫שעוזרים‬
‫אנשים‬
‫להפעיל אותו‪ .‬בבחירת‬
‫הפעילויות אני מחפשת‬
‫את הדבר המעניין – משהו‬
‫שהאדם יחווה וילך איתו‪.‬‬
‫עשינו סדנת‬
‫תופים‪ ,‬פשוט מדהים! אנשים לא‬
‫צעירים שידיהם לא זזות קיבלו תוף גדול שאפשר להכות‬
‫בו‪ .‬הם התעוררו לחיים עם התופים האלה‪ .‬היה רגע שלמדנו‬
‫את שפת התופים ואז כולם תופפו בערך אותו דבר‪ .‬מדהים‬
‫לאן אתה יכול ללכת כשהנפש שלך מאושרת‪ .‬זוהי דוגמה‬
‫למפגש קצת שונה‪.‬‬
‫דוגמה אחרת – אני מכירה מספר סיפורים מקסים שבא‬
‫לסניף בהתנדבות וסיפר על ילדותו ביפו‪ .‬כל‪-‬כך יפה ידע‬
‫לספר‪ ,‬שממש ראינו את החיים שלו‪ .‬זה היה מדהים ומרתק‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן אני פעילה במרכז שנקרא מוט‘קה גיל הזהב‪.‬‬
‫שם אני מפרסמת בקשות להתנדב לפעולות בסניף‪.‬‬
‫ישנו בחור במוט‘קה בשם ניסו‪ ,‬והוא עושה קריוקי‬
‫לשמחת האנשים‪ .‬כשביקשתי ממנו לעזור הוא בא‬
‫לסניף בהתנדבות ונתן שעה שלמה של קריוקי‪ .‬כתוצאה‬
‫מהקשרים שלי יש לאנשים רצון לבוא ולתת‪.‬‬
‫מ‬
‫רציתי להזכיר גם את חיה עגור הנפלאה‪ ,‬שבאה אלינו‬
‫רצ‬
‫בהתנדבות ועשתה לנו סדנת צחוק‪ .‬כל הדברים האלה‬
‫בה‬
‫גורמים לחברי הסניף להיפתח לנושאים שלא הכירו‪ .‬זה‬
‫גור‬
‫מעשיר את עולמם ונותן להם עניין בחיים‪.‬‬
‫מע‬
‫כל זה קרה במפגשים השבועיים שלכם במשך חצי‬
‫ש‬
‫שנה?‬
‫כן‪ ,‬ויש לי עוד דוגמאות‪ .‬הוריו של בעלה של בתי הפיקו בעבר‬
‫אירועים‪ .‬הם התנדבו לבוא אלינו בט“ו בשבט ועשו לנו סדנה‬
‫מעניינת על המקבילות בין האדם לעץ השדה והדרכים שבהן‬
‫אנו יכולים לראות את העץ בזמנים שונים‪ .‬זו הייתה חוויה‬
‫יוצאת מן הכלל‪.‬‬
‫רציתי לציין שבסניף אני לא לבד‪ .‬התפתחה קבוצת אנשים‬
‫שתומכת ומסייעת לפעילות הסניף‪ .‬לסיום הראיון‪ ,‬ברצוני‬
‫להודות להם מכל הלב‪.‬‬
‫ראשית כל‪ ,‬לבן זוגי אברהם‪ .‬אחרי שביקשתי יפה הוא היה‬
‫מוכן להיות גזבר הסניף‪ .‬אברהם הוא פשוט יד ימיני‪ :‬מגיע‬
‫לכל מפגש ונוטל חלק בארגון‪.‬‬
‫לזוג שלמה ומזל בוקאי‪ ,‬שעושים עבודה נהדרת; לחבר בשם‬
‫זאב‪ ,‬שעוזר בכל פעם שאני זקוקה לעזרה – לוקח אחריות‪,‬‬
‫עושה טלפונים וקובע עם אנשים; למדריכת ספורט בשם‬
‫ליליאן שמגיעה להפעיל את האנשים – היא ממש אבן שואבת‪.‬‬
‫אנשים אוהבים להיות בחברתה‪ ,‬כי היא מאוד נעימה עם חיוך‬
‫על השפתיים‪.‬‬
‫לבחור מקסים בשם דב‪ ,‬שאחראי על הפצת המידע על‬
‫פעילות הסניף לכל הרשימה הגדולה שיש לו‪ .‬פעם בחודש‬
‫אני שולחת רשימה‪ ,‬והוא מפיץ לכל החברים‪.‬‬
‫ליוסי ונורית ארליך‪ ,‬הפועלים באהבה בכל יום חמישי לטובת‬
‫אני ואת בארץ‬
‫הכיבוד‪ ,‬האירגון הטכני והאוירה הנעימה‪.‬‬
‫לכרמלה מוסיוב ולבעלה שמריהו‪ ,‬שבאים באדיקות לכל‬
‫המפגשים‪ .‬כרמלה מוכנה גם להרים טלפונים ולשאול אנשים‬
‫מה שלומם; לחברה בשם גאולה שגם היא עוזרת לשמור על‬
‫קשר עם האנשים‪ .‬אני מודה לכולכם על העזרה הנפלאה‬
‫שלכם‪.‬‬
‫תודה גם לך‪ ,‬רבקה! אני מאחל לך עוד פעולות מוצלחות‬
‫רבות בסניף‪ .‬אין ספק כי גישתך המיוחדת לחיים עוזרת‬
‫לעוד אנשים רבים להיות יותר מאושרים‪.‬‬
‫נכר ‪ //‬רבקה נהרה‬
‫אני ואת בארץ נכר‬
‫מכתתות רגלינו לשוא‬
‫נתקלות נחבלות‬
‫מה לנו עכשיו?‬
‫הנה אפרוש כנפי פרפרי‬
‫ויחדיו נעוף תמתי‬
‫באהבת אין קץ‪,‬‬
‫ברכות‪ ,‬בלטיפה‬
‫למקום המצפה‬
‫לאמצנו עד תום‬
‫לרפאנו ללא מתום‬
‫ובשלמות טהורה‬
‫נקבל החיים שנברא‬
‫נתענג על הבריאה‬
‫מאושרים נהיה כמו ילדים‬
‫המגשימים חלומות ויעדים‬
‫נחייך נצחק ונשיר‬
‫והכל מאיר‬
‫אקפל כנפי פרפרי‬
‫הגעתי אל ביתי‬
‫עטף ליל‬
‫קו דק בין ארץ לשמים‬
‫‪ //‬רבקה נהרה‬
‫קו דק בין ארץ לשמים‬
‫בין חיים למוות‬
‫בין אושר לעצב‬
‫בין בריאות לחולי‬
‫בין אמונה ליאוש‬
‫קו דק חד ומדוייק‬
‫ואיך אתה עם דקות‬
‫חדות‬
‫ודיוק?‬
‫התדע לחצות בזמן ובמקום?‬
‫אינני חוצה אני שוהה‬
‫ובכל שניה‬
‫משתנה העולם‬
‫חיי וקיים תוסס צבעוני‬
‫אתי‪.‬‬
‫שחור ‪ //‬רבקה נהרה‬
‫התקוה הנחנקת‬
‫צללו אל התהום‬
‫ללא אומר ודברים‬
‫הכל נאמר נשמע וחדל‬
‫נאסף לערסל מתכרבל‬
‫מתפתל מול עצמו‬
‫שפוף ביגונו‬
‫מה טעם ‪ ,‬תכלית ‪,‬נגיעה‬
‫מול היאוש השוכן בגרונו‬
‫האמנם יציר תפארת‬
‫המאמין שאפשר אחרת?‬
‫וכבר נמשך עלי תהום‬
‫צעיף זהב ובו‬
‫כדורי הכסף ועטרה‪.‬‬
‫נתמלא לבו אורה‬
‫וידע פנינים לפזר‬
‫ויהלומים נבחרים‬
‫קוראים לתקווה‬
‫להמריא לשחקים‪:‬‬
‫”מאמין שאפשר אחרת‪,‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪9‬‬
‫טיבם של הרגשות‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬ד“ר אריאל אריאלי‬
‫הקדמה‪ :‬פועלו של ד“ר ריצ‘רד דוידסון‬
‫בשנת ‪ 2000‬נערכה בדרמסלה‪ ,‬הודו‪ ,‬פגישה מדעית בין‬
‫הדלאי למה‪ ,‬מנהיגם הרוחני של הבודהיסטים‪ ,‬ומספר נזירים‬
‫בעלי השפעה‪ ,‬ובין חוקרי מוח אמריקנים‪.‬‬
‫הפגישה נערכה בעקבות בקשתו של הדלאי למה לדון‬
‫במקורם של הרגשות ההרסניים הקיימים אצל כל אדם‬
‫ולנסות לנטרל רגשות אלה ואף להפכם לרגשות חיוביים‪.‬‬
‫ד“ר דניאל גולמן‪ ,‬מחבר הספר ”אינטליגנציה רגשית“‬
‫ועיתונאי שהתמחה בנושאים של חקר המוח והכיר מקרוב‬
‫את כל הנאספים‪ ,‬קבע את סדר היום של הפגישה המדעית‬
‫ורשם את כל שאירע בה‪.‬‬
‫מספר שנים לאחר מכן הוא פרסם את ספרו ”רגשות הרסניים‬
‫– איך נוכל להתגבר עליהם?“‪ .‬ספר זה תורגם לעברית‪ ,‬והוא‬
‫המקור העיקרי ששימש אותי לכתיבת מאמר זה‪.‬‬
‫הדובר העיקרי בפגישה המדעית היה ד“ר ריצ‘רד דוידסון‪,‬‬
‫שחבריו כינו אותו ריצ‘י‪ .‬בספרו מתאר ד“ר גולמן את הדרך‬
‫המרתקת והמייגעת שעבר ריצ‘י עד שזכה לקבל לידיו ולנהל‬
‫את אחת המעבדות הטובות בעולם לחקר הרגשות במוח‪.‬‬
‫כך כתב על ריצ‘י חברו לספסל הלימודים בנוירולוגיה‬
‫באוניברסיטת הרווארד‪:‬‬
‫”כבר בהיותו סטודנט צעיר‪ ,‬כפר ריצ‘י ברעיון שהאזורים‬
‫בקדמת המוח מיועדים אך ורק למערכת החשיבתית‪ .‬הוא‬
‫האמין שהאזור הזה – קליפת המוח של האונות הקדמיות‪ ,‬או‬
‫ליתר דיוק קליפת המוח של האונות הפרה‪-‬פרונטליות‪ ,‬מהווה‬
‫גם מרכז למערכת הרגשית“‪.‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬שנות השבעים של המאה ה‪ ,20-‬עם שקיעת‬
‫ההגמוניה של הפסיכו‪-‬אנליזה‪ ,‬הייתה הפסיכולוגיה ברובה‬
‫נתונה להשפעתה של התיאוריה הביהביוריסטית‪-‬קוגניטיבית‪.‬‬
‫הפסיכולוגים הקוגניטיביים האמינו רק בעובדות אובייקטיביות‬
‫שאפשר למדוד ולכייל‪ .‬הם לא ייחסו חשיבות לנתונים‬
‫הסובייקטיביים שמטופליהם מסרו להם‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬האמין ריצ‘י שיש חשיבות רבה לקבלת הנתונים‬
‫הסובייקטיביים של המטופלים‪ ,‬מאחר שניתן ללמוד מהם‬
‫רבות‪ .‬במשך כעשר שנים היה קולו של ריצ‘י כקול קורא‬
‫במדבר‪ .‬הוא זכה לקיתונות של ביקורת ובוז‪ .‬החוקרים התייחסו‬
‫לפרסומיו כאל ספקולציות שאין מאחוריהן שום בסיס מדעי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ריצ‘י קיבל עידוד רב ממורהו ד“ר דויד מקללנד‪,‬‬
‫שהמריצו לחקור לפי האינטואיציה שלו‪ ,‬למרות דעתם של‬
‫חוקרי המוח המפורסמים האחרים‪.‬‬
‫בין לבין‪ ,‬התקדם מאוד חקר המוח‪ .‬נוספו חוקרים רבים‬
‫חדשים משטחים שונים‪ :‬טובי חוקרי האנטומיה‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬
‫פסיכיאטרים‪ ,‬נוירולוגים וכן חוקרי התפתחות העובר‬
‫‪10‬‬
‫פרקינתון‬
‫והתפתחות הילד‪ .‬תיאוריות רבות השתנו או נזנחו‪.‬‬
‫אחת התגליות החשובות ביותר שהתגלו בשנים האחרונות‬
‫הייתה‪ ,‬שהמערכת הקוגניטיבית אינה פועלת בנפרד‬
‫מהמערכת הרגשית כפי שהאמינו חוקרי המוח במשך דורות‬
‫רבים‪ .‬כך יכולה המערכת הקוגניטיבית השולטת על תפקודים‬
‫כגון חשיבה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬התמצאות‪ ,‬שיפוט‪ ,‬שפה ועוד להשפיע על‬
‫רגשות כגון פחד‪ ,‬חרדה‪ ,‬כעס‪ ,‬קנאה אהבה ועוד ולווסתם‪,‬‬
‫בעוד המערכת הרגשית המכילה רגשות כגון פחד‪ ,‬חרדה‪,‬‬
‫אהבה ושנאה יכולה להשפיע על תפקודים כגון זיכרון‪ ,‬שיפוט‪,‬‬
‫שפה ועוד ולווסתם‪.‬‬
‫לעתים מוצאים במערכת הרגשית תאים של המערכת‬
‫הקוגניטיבית‪ ,‬ואילו במערכת הקוגניטיבית אפשר למצוא‬
‫תאים של המערכת הרגשית‪ .‬במקרים מסוימים יכולות שתי‬
‫המערכות להחליף זו את זו‪ .‬אין פלא בדבר‪ ,‬משום שבשנים‬
‫האחרונות נמצאו תאי מוח אפילו במערכות שאין להן שום‬
‫קשר עם המערכת הנוירולוגית‪ ,‬כגון מערכת העיכול או‬
‫מערכת הלב‪.‬‬
‫שתי המערכות הללו‪ ,‬הקוגניטיבית והרגשית‪ ,‬תופסות במוח‬
‫אזורים רבים ושונים‪ .‬לכל אחת מהן יש מרכז וגם גבולות‪.‬‬
‫המערכת הקוגניטיבית נחקרה עד תומה‪ ,‬והשטחים שהיא‬
‫תופסת במוח ברורים‪ .‬לעומתה‪ ,‬המערכת הרגשית לא נחקרה‬
‫עדיין עד תומה‪ ,‬והשטחים שהיא תופסת במוח עדיין אינם‬
‫נהירים לחלוטין‪.‬‬
‫במשך שנים רבות נחשב ההיפוטלמוס למרכז המערכת‬
‫הרגשית‪ .‬כיום משערים שמרכז המערכת הרגשית נמצר‬
‫באמיגדלה )בלוטת השקד(‪ .‬הדופמין המגיח מהסובסטנצה‬
‫ניגרה )החומר השחור( יחד עם המעגלים החשמליים הרבים‬
‫הנעים באזור‪ ,‬מגיע אל האמיגדלה ומפעיל אותה‪ .‬האמיגדלה‬
‫נמצאת באזור הלימבי של גזע המוח‪ .‬גודלה של בלוטה זו‬
‫כ‪ 2-‬ס“מ‪ ,‬ומאחוריה נמצא מבנה הנקרא היפוקמפוס שאורכו‬
‫כסנטימטר‪.‬‬
‫לאמיגדלה‪ ,‬להיפוקמפוס ולמעגלים הנמצאים באזור ישנה‬
‫חשיבות רבה לגבי הזיכרון ואיכותו‪ ,‬למשל‪ :‬כאשר אני רואה‬
‫מרחוק דמות מוכרת‪ ,‬עוזרת לי בלוטת השקד לזהות שזו בת‬
‫דודתי‪ ,‬וההיפוקמפוס מזכיר לי שבפעם האחרונה רבנו‪ .‬כך‬
‫אני ממהר להסתלק מהמקום‪.‬‬
‫רגשות חזקים חיוביים‪ ,‬ובעיקר רגשות חזקים שליליים‪,‬‬
‫מגבירים את עוצמת הזיכרון‬
‫במחקריו הסתייע ריצ‘י בשלושה מכשירים שהוא פיתח‬
‫בעצמו‪ .‬מכשירים אלה הינם כיום נחלת הכלל‪ .‬המכשירים הם‪:‬‬
‫‪ .1‬מכשיר ‪ EEG‬הקיים כמעט בכל בתי החולים‪ .‬ריצ‘י כיסה‬
‫פרסום‬
‫כריכת הספר עליו התבסס המאמר‬
‫באמצעות מכשיר זה את כל שטח הקרקפת באלקטרודות‬
‫רבות שאפשר היה להצליבן עם אלקטרודות אחרות ובכך‬
‫להגיע גם לעומק המוח‪.‬‬
‫‪ .2‬מכשיר ‪ MRI‬העוקב אחר השינויים המזעריים ביותר בזרימת‬
‫הדם ברחבי המוח ומאפשר למדוד כל פעולה בתוככי המוח‬
‫בעת פעילות מנטלית‪.‬‬
‫‪ .3‬מכשיר ‪ PET‬המסוגל לעקוב אחר החומרים הרדיו‪-‬אקטיביים‬
‫בכל כלי הדם של המוח‪.‬‬
‫חשיבותם של הרגשות‬
‫‪ .1‬הרגשות בשירות ההישרדות‬
‫במחקרים האחרונים נמצא כי לאמיגדלה ישנה חשיבות‬
‫גדולה בסיוע שמקבל האינדיבידואל במקרה של איום של‬
‫קיומו )הישרדותו(‪ .‬המערכת הרגשית המופעלת על‪-‬ידי דופמין‬
‫מגיבה ראשונה בשורה של אמצעים ביו‪-‬כימיים והורמונליים‪,‬‬
‫למשל‪ :‬אדם יוצא מפתח ביתו ורואה חיה מאיימת‪ .‬המסר‬
‫המפחיד שנקלט בעיניו מגרה את האמיגדלה‪ ,‬והיא הופכת‬
‫למעין תחנת חירום של כיבוי אש ומפעילה במוחו שורה של‬
‫תהליכים המיועדים להילחם באיום‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬היא מפעילה את המערכת האוטונומית )סימפטית‬
‫ופרא‪-‬סימפטית( שבאמצעותה מועבר הדם לאזורים רבי כוח‬
‫כמו שרירי הגפיים‪ .‬מערכת זו מהירה מאוד‪ ,‬אך אינה מדויקת‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן מעוררת המערכת הסימפטית את מערכת האדרנלין‬
‫ומגבירה את לחץ הדם ואת הדופק‪ .‬כל התסריט הזה אינו‬
‫הכרתי‪ ,‬והוא מופעל על‪-‬ידי המערכת הרגשית‪ .‬מצב זה נקרא‬
‫על‪-‬ידי חוקרי מוח שונים‪ ,‬בעיקר קנון‪” ,‬ערעור ההומאוסטזיס“‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פרקינתון‬
‫בינתיים מתחילה לפעול גם המערכת הקוגניטיבית האיטית‬
‫יותר ומתחיל תהליך השיפוט‪ ,‬ואז האדם נרגע קמעא‬
‫בהבחינו כי החיה המאיימת נמצאת בעצם אצל השכן‪ ,‬וגדר‬
‫מפרידה ביניהם‪ .‬אלמלא הייתה המערכת הרגשית מקדימה‬
‫את המערכת הקוגניטיבית‪ ,‬ספק אם היה האינדיבידואל‬
‫יכול לשרוד‪.‬‬
‫‪ .2‬המערכת הרגשית והתודעה )הכרה(‬
‫פרויד גילה בסוף המאה ה‪ 19-‬את העובדה‪ ,‬שחלק גדול‬
‫מהרגשות אינו מגיע לתודעה‪ .‬עובדה זו הפכה לאחת‬
‫מאבני היסוד של התיאוריה הפסיכו‪-‬אנליטית והטיפול‬
‫הפסיכו‪-‬אנליטי‪ .‬העובדה שכל זה נשכח לפני כשלושים‬
‫שנה‪ ,‬בעקבות עלייתה של התיאוריה הביהביורלית‪ ,‬הינה‬
‫מעניינית ואירונית כאחד‪ .‬דווקא כיום הנוירולוגים וחוקרי‬
‫המוח מחזירים עטרה ליושנה ומעריכים מאוד את דבריו של‬
‫פרויד בנוגע לכך שחלק מהרגשות אינו מגיע לתודעה‪.‬‬
‫‪ .3‬רגשות חיוביים ושליליים‬
‫”‪...‬כי יצר לב האדם רע מנעוריו“‪.‬‬
‫פעמיים חשב אלוהים להשמיד את כל הבריות בעולם בגלל‬
‫הרעות והעוולות שהם עשו‪ ,‬אך ניחם מלעשות זאת משום‬
‫שהוא עצמו ברא את האדם בדמותו ובצלמו )פרשת נוח(‪.‬‬
‫מספר פילוסופים שנקרא אוטופיסטים‪ ,‬ובראשם ז‘ן‪-‬ז‘ק‬
‫רוסו‪ ,‬סברו שהאדם נולד ”טבולה ראסה“ – לוח חלק –‬
‫ואפשר לחנך אותו להיות אדם טוב‪ .‬הפילוסופים האחרים‪,‬‬
‫בעיקר אלה שעסקו בתורת המוסר‪ ,‬סברו כי יצר לב האדם‬
‫רע מנעוריו‪ ,‬והרוע הוא חלק אינטגרלי מהאדם‪.‬‬
‫לפי האמונה הבודהיסטית ישנם בעיקר שלושה רגשות‬
‫שליליים המאמללים את האדם‪:‬‬
‫הכעס – שבקלות יכול להפוך לאלימות ולאמלל אנשים‬
‫רבים אחרים‪.‬‬
‫התאווה – בעיקר כאשר אינה מווסתת על‪-‬ידי התבונה‪.‬‬
‫האשליה – האדם שוקע באשליות בתוך עצמו ומתרחק‬
‫מהמציאות ומכל הסובב אותו‪.‬‬
‫לדעתו של הדלאי למה‪ ,‬מדיטציה הינה מכשיר יעיל כדי‬
‫לגרש את הרגשות השליליים ואפילו להפכם לרגשות‬
‫חיוביים כגון אמפתיה וחסד‪.‬‬
‫רוב הבריות‪ ,‬ואף הפילוסופים העוסקים בתורת המוסר‪,‬‬
‫מצביעים על כך שאכן ”יצר לב האדם רע מנעוריו“‪ .‬אפילו‬
‫פרויד חשב כך בראותו אם שהניקה תאומים – כל תאום‬
‫דחף את אחיו והתחרה על שד אימו‪ .‬במשך כל הדורות‬
‫התקיימו ויכוחים סוערים‪ ,‬אם אכן היצר הרע הוא השולט‬
‫על התנהגות האדם‪ ,‬או שמא היצר הטוב‪ .‬כמו‪-‬כן נשאלה‬
‫השאלה‪ ,‬האם ניתן לשנות את אופיו של האדם‪.‬‬
‫הבודהיסטים‪ ,‬ובראשם הדלאי למה‪ ,‬מאמינים שבאמצעות‬
‫המדיטציה אפשר להפוך אדם כעסן ההורס את מה‬
‫שמסביבו לאדם טוב החש אמפתיה וחמלה כלפי הסובבים‬
‫אותו‪ .‬גם ריצ‘י‪ ,‬שהחל להתעניין במדיטציה באותה תקופה‪,‬‬
‫סבר כך‪.‬‬
‫‪ .4‬הדיכאון במחלת פרקינסון‬
‫מחסור בדופמין גורם לא רק להפרעה מוטורית‪ ,‬כי אם גם‬
‫להפרעה רגשית‪ .‬כ‪ 80%-‬מחולי פרקינסון עוברים במשך‬
‫מחלתם גם תקופות של דיכאון‪ .‬דיכאון זה שונה מהדיכאונות‬
‫המוכרים – דיכאון אנדוגני ודיכאון נוירוטי‪.‬‬
‫אצל חולי פרקינסון הדיכאון אינו עמוק‪ .‬אין ביניהם מתאבדים‬
‫רבים‪ .‬דיכאון זה מאופיין בתסמינים של אדישות ובחוסר‬
‫מוטיבציה לעשות אפילו את המאמץ הקל ביותר‪.‬‬
‫פניהם של חלק מחולי פרקינסון קפואים כמסכה וחסרי‬
‫הבעה או רגש‪ .‬חולים אלה אינם מסוגלים לקרוא את ארשת‬
‫הפנים של הסובבים אותם ולהתייחס לרגש המפעיל את‬
‫ארשת הפנים‪ .‬אם יראו להם תמונות של אנשים במצבי רוח‬
‫שונים‪ ,‬הם לא יוכלו לנחש איזה מצב רוח קשור לאנשים אלה‪.‬‬
‫טיפול בתרופות אנטי‪-‬דיכאוניות יכול לעזור במעט לדיכאון‬
‫של חולי פרקינסון‪ .‬הטיפול היעיל ביותר הינו החזרת הדופמין‬
‫למוח באמצעות תרופות‪.‬‬
‫דיון וסיכום‬
‫דלדולם של התאים המפרישים דופמין במוח גורם לא רק‬
‫להפרעה מוטורית קשה ולמחלת פרקינסון‪ ,‬כי אם גם לפגיעה‬
‫במערכת הרגשית ולתסמונת של דיכאון‪ .‬תסמונת הדיכאון‬
‫הפרקינסונית שונה מהדיכאון המוכר לנו‪ ,‬שהוא דיכאון עמוק‬
‫יותר‪ ,‬לעתים עם נטייה להתאבדות‪.‬‬
‫המאמר הנוכחי מצטרף למאמרים אחרים המבקשים להחזיר‬
‫את המערכת הרגשית למקומה הנכון במרכז ההתעניינות‪,‬‬
‫יחד עם המערכת הקוגניטיבית‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬אין הדבר כך‪.‬‬
‫המערכת הרגשית עדיין לא נחקרה עד תומה‪ ,‬וההתעניינות‬
‫במערכת זו אצל החוקרים קטנה מההתעניינות במערכת‬
‫הקוגניטיבית‪.‬‬
‫העובדה שהמערכת הרגשית אינה נהירה דיה‪ ,‬גורמת לעיכוב‬
‫בהבנת המנגנונים המופעלים על מערכת זו‪ .‬ייתכן שהדבר‬
‫גורם גם לעיכוב בטיפול בהפרעות של המערכת‪ .‬ככל‬
‫שתגבר ההבנה‪ ,‬ייתכן שיהיה קשר אמיץ יותר בין הנוירולוגיה‬
‫לפסיכולוגיה ושיימצאו שיטות טיפול נוספות על בסיסו של‬
‫קשר זה‪.‬‬
‫מדור משפטי‬
‫זכויות נפגעי מחלת הפוליו ‪ -‬הסוף?‬
‫חלון מימוש זכויותיהם הרפואיות של נפגעי מחלת הפוליו עומד בקרוב‬
‫להיסגר‪ .‬בתיקון מספר ‪ 2‬לחוק פיצוי לנפגעי פוליו‪ ,‬התשע"ב ‪) 2012‬להלן‪:‬‬
‫"החוק"( נקבע‪ ,‬כי החל מיום ‪ 01.03.2015‬לא יוכלו נפגעי מחלת הפוליו‬
‫להגיש עוד תביעות חדשות בשל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמחלה‪.‬‬
‫עו”ד ברק נבות‪ ,‬יועץ משפטי חיצוני )לשעבר( למוסד לביטוח לאומי‬
‫יועץ משפטי‪ ,‬לענייני ביטוח לאומי‪ ,‬לעמותת הפרקינסון בישראל‬
‫חוק פיצוי לנפגעי פוליו‪ ,‬מגדיר את מחלת הפוליו כמחלת שיתוק‬
‫ילדים‪ ,‬לרבות החמרה מאוחרת של המחלה‪ .‬כיום‪ ,‬מרבית החולים‬
‫הינם בני חמישים ומעלה ואשר חלקם סובלים מתופעת פוסט‪-‬פוליו‪,‬‬
‫המאופיינת במצב בו השרירים שנפגעו נחלשים מאד‪ .‬החוק מקנה‬
‫למבוטחים אשר לקו במחלת שיתוק ילדים למצות את זכויותיהם מול‬
‫המוסד לביטוח לאומי לקבלת פיצויים והטבות‪.‬‬
‫אדם אשר יוכר כחולה במחלת הפוליו וועדה רפואית של המוסד‬
‫לביטוח לאומי תקבע כי נגרמה לו‪ ,‬עקב מחלתו‪ ,‬נכות צמיתה‪ ,‬יהא זכאי‬
‫לקבלת פיצוי חד‪-‬פעמי ולקצבה חודשית או למענק חד פעמי במקום‬
‫קצבה חודשית‪ ,‬בהתאם לדרגת הנכות אשר תיפסק לו וזאת אף אם‬
‫הנפגע זכאי או מקבל קצבאות אחרות במקביל‪ .‬בהתאם לדרגת‬
‫הנכות נעים סכומי הפיצוי בין ‪ 50,000‬ש"ח ועד ל‪ 120,000-‬ש"ח‪.‬‬
‫בהליך תקדימי אשר נידון‪ ,‬לאחרונה‪ ,‬בבית הדין לעבודה כנגד המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ ,‬זכתה מבוטחת כבת חמישים להיות מוכרת כחולת‬
‫פוליו‪ ,‬וזאת לאחר שעניינה הובא בפני ועדה רפואית בשנית ולאחר‬
‫הכרעת בית הדין הארצי לעבודה‪ .‬ולמרבה התימהון‪ ,‬גם לאחר שוועדה‬
‫רפואית בהרכב חדש קבעה כי המבוטחת הינה חולת פוליו‪ ,‬לא תמו‬
‫ייסורי המבוטחת שעה שהמוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על‬
‫קביעה זו‪ .‬סופו של מקרה‪ ,‬שערעור המוסד נדחה ובצדק קבע בית הדין‬
‫לעבודה כי החלטת הוועדה להכיר במבוטחת כחולה במחלת הפוליו‬
‫עם נכות רפואית בשיעור של ‪ 90%‬נכות לצמיתות תיוותר על כנה‪.‬‬
‫יש לשים לב כי כל תביעה אשר תוגש‬
‫לאחר יום ‪ 02.12.2012‬ועד ליום ‪01.03.2015‬‬
‫לא תאפשר קבלת תשלומים למפרע )אלא‬
‫רק מיום הגשת התביעה(‪ ,‬וכן כי תביעות‬
‫ניתן להגיש רק עד יום ‪ 01.03.2015‬שכן לאחר‬
‫מועד זה לא ניתן יהיה עוד להגיש תביעות‬
‫בגין פגיעה מהנובעת ממחלת הפוליו‪.‬‬
‫כתבה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה‬
‫בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו‪/‬או כתחליף ליעוץ‬
‫משפטי לכל מקרה ונסיבותיו‪ .‬אין להסתמך על האמור‬
‫בכתבה מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום דיני‬
‫הביטוח הלאומי בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל‬
‫החלטה‪.‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪13‬‬
‫הכנס הראשון‬
‫למטפלים בחולי‬
‫פרקינסון ממקצועות‬
‫הבריאות‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬פרופ‘ ניר גלעדי‬
‫בתאריך ‪ 9‬בפברואר ‪ 2014‬נערך בשפיים הכנס הראשון לאנשי מקצועות הבריאות‪,‬‬
‫שהתמקד כולו בהיבטים של הטיפול המודרני במשפחותיהם של מתמודדים עם‬
‫פרקינסון‪ .‬כנס זה שאורגן על ידי עמותת פרקינסון בישראל‪ ,‬היווה צעד גדול קדימה‬
‫בדרך ליישום אחת ממטרותיה העיקריות של עמותת פרקינסון‪ :‬הרחבת מעגל‬
‫המטפלים בחולי פרקינסון והתמקצעותם בהיבטיה הייחודיים של המחלה‪.‬‬
‫הכנס ריכז ליום אחד ‪ 380‬מטפלים מכל רחבי הארץ‬
‫מהתחומים הבאים‪ :‬פיזיותרפיה‪ ,‬סיעוד‪ ,‬ריפוי בעיסוק‪,‬‬
‫הפרעות דיבור ובליעה‪ ,‬תזונה‪ ,‬מיןולוגיה והיבטים פסיכו‪-‬‬
‫סוציאליים‪.‬‬
‫סדר היום החל בברכתו של עמיר כרמין‪ ,‬יו“ר עמותת‬
‫פרקינסון‪ ,‬שגם הסביר למשתתפים את מבנה העמותה ואת‬
‫מגוון הפעולות שהיא מציעה לחבריה‪.‬‬
‫ישיבת המליאה המשיכה בהרצאתו של פרופ‘ ניר גלעדי‪,‬‬
‫שסקר את החידושים בהבנת המנגנונים של מחלת פרקינסון‬
‫ואת הגישות החדישות לאבחון וטיפול במחלה‪.‬‬
‫אחריו הרצה פרופ‘ בס בלום מהולנד על המודל ההולנדי‬
‫של הפעלת רשת מטפלים כלל‪-‬ארצית לטיפול בחולי‬
‫פרקינסון‪ .‬פרופ‘ בלום הוא מוביל דעה עולמי בתחום הטיפול‬
‫הרב‪-‬מקצועי במחלת פרקינסון‪ .‬הרצאתו הדגישה עד כמה‬
‫חשוב לעבוד כקבוצה לשם השגת מרב המטרות בטיפול‬
‫בחולי פרקינסון‪ .‬פרופ‘ בלום הביא נתונים התומכים בהנחה‪,‬‬
‫שהתמקצעות מטפלים תשפר את תפקודם של חולי‬
‫פרקינסון ואף תחסוך אשפוזים וכסף למערכת הבריאות‪.‬‬
‫בתום ישיבת המליאה התחלקו ‪ 380‬המטפלים לקבוצות‬
‫עבודה לפי המקצועות‪ ,‬וייסדו למעשה קבוצות עניין לפי‬
‫תחומי התמחות‪ .‬כל אחת מקבוצות העבודה דנה בהיבטים‬
‫ייחודיים של הטיפול במחלת הפרקינסון‪ ,‬לרבות הרצאותיהם‬
‫של מובילי דעה בתחומים השונים‪ .‬כלל משתתפי קבוצות‬
‫העניין חשו את כנפי ההיסטוריה והרגישו שמדובר באירוע‬
‫חשוב מאין כמוהו של התגייסות מטפלים רבים לטובת‬
‫חולי פרקינסון והקמת קבוצות עבודה שיקדמו את הנושא‪,‬‬
‫איש איש בתחומו‪ .‬היה מרגש לראות מטפלים רבים כל‪-‬כך‬
‫מגויסים למען השיפור של איכות הטיפול בחולי פרקינסון‬
‫בישראל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫פרקינתון‬
‫לאחר ארוחת צהרים שאפשרה למטפלים הרבים להכיר זה‬
‫את זה ולתכנן שיתופי פעולה‪ ,‬נפגשו ראשי קבוצות העבודה‬
‫בתחומי מקצועות הבריאות השונים לדיון על המשך הדרך‪.‬‬
‫הוחלט כי בשנה הקרובה ייערך בחסות העמותה קורס‬
‫מיוחד בן ‪ 42‬שעות לכלל תחומי מקצועות הבריאות במטרה‬
‫ליצור מאות מטפלים בעלי ידע וניסיון ייחודי בטיפול בחולי‬
‫פרקינסון‪.‬‬
‫הקורסים יכללו הן לימוד תאורטי על מחלת פרקינסון ועל‬
‫הטיפול בה‪ ,‬והן התנסות ייחודית בעבודה עם חולי פרקינסון‪.‬‬
‫הכוונה היא שלקורסים אלו יירשמו נציגים מכלל בתי החולים‬
‫וכן מכלל המחוזות של קופות החולים‪ .‬עם הרחבת מעגל‬
‫המקצוענים בטיפול בחולי פרקינסון ותשומת לב מיוחדת כי‬
‫בקורסים אלו ישתתפו מטפלים מאזורי הפריפריה כמו הגליל‬
‫והנגב‪ ,‬תושג מטרה נוספת של עמותת פרקינסון – שיפור‬
‫של איכות הטיפול בחולי פרקינסון המתגוררים באזורים‬
‫מרוחקים ממרכז הארץ‪.‬‬
‫כנס המטפלים ממקצועות הבריאות סוכם כהצלחה גדולה‪.‬‬
‫הוא שימש הוכחה להצלחת האסטרטגיה של הנהלת עמותת‬
‫פרקינסון בישראל‪ ,‬לקדם את איכות הטיפול בחולי פרקינסון‬
‫ולהטמיע את הגישה של טיפול בקבוצה רב‪-‬מקצועית של‬
‫בעלי מקצוע המתמחים במחלה‪ .‬רק לפני כשנה הוקמה‬
‫בוועדה המייעצת לעמותת פרקינסון תת‪-‬ועדה למקצועות‬
‫הבריאות‪ .‬המיןולוגית גילה ברונר נטלה על עצמה לרכז תת‪-‬‬
‫ועדה זו‪ .‬גילה הייתה הכוח המניע מאחורי הכנס כולו‪ ,‬ומגיעות‬
‫לה ברכות ותודות גדולות מכולנו‪ .‬בתום הכינוס ביקשה גילה‬
‫לסיים את תפקידה כרכזת תת‪-‬הוועדה למקצועות הבריאות‬
‫בוועדה המייעצת של העמותה‪ ,‬ולהישאר רכזת תחום‬
‫המיןולוגיה בלבד‪ .‬את תפקידה של גילה קיבלה על עצמה‬
‫הפיזיותרפיסטית יעל גלילי‪-‬רותם‪ ,‬ואנו מאחלים לה הצלחה‬
‫רבה בשם כלל המטפלים והמטופלים‪.‬‬
‫ספר חדש‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬רחל גולדנברג‬
‫לאחרונה התפרסם ספרו החדש של פרופ‘ ניר גלעדי מחלת‬
‫פרקינסון – תנועה בכיוון התקווה‪ ,‬המאפשר היכרות ראשונית ומקיפה‬
‫בשפה העברית עם המחלה המורכבת‪.‬‬
‫עלות הספר היא ‪ ₪ 50‬לחברי עמותת פרקינסון ישראל‪ ,‬ו‪ ₪ 120-‬לאלה‬
‫שאינם חרבים בעמותה‪ .‬לרכישת הספר ניתן לפנות לגזבר העמותה‬
‫בטל‘ ‪ 03-5743491‬בימים ראשון‪ ,‬שני או רביעי בין השעות ‪ 19:00‬ל‪.21:00-‬‬
‫מתוך דברי ההקדמה לספר‪:‬‬
‫לפניכם מהדורה חדשה ומעודכנת של הספר ”מחלת‬
‫פרקינסון – תנועה בכיוון התקווה“‪ ,‬שיצא לאור ב‪.2004-‬‬
‫במהדורה חדשה זו באות לידי ביטוי תפיסות ותובנות חדשות‪,‬‬
‫וכן גישות טיפוליות עדכניות על אודות מחלת פרקינסון‪.‬‬
‫מעודד להיווכח עד כמה העמיקה התובנה והתחדשה הגישה‬
‫האבחנתית והטיפולית למחלה במשך תשע שנים‪ ,‬והרי בדיוק‬
‫משום כך כבר לפני תשע שנים קישרתי בשם הספר הראשון‬
‫את מחלת פרקינסון לתנועה קדימה אל עבר הרפואה‬
‫המתפתחת והמדע פורץ הגבולות‪ .‬כיום אנו מבינים הרבה‬
‫יותר מדוע ואיך מתפתחת מחלת פרקינסון‪ ,‬ועל בסיסו של‬
‫ידע זה זוכים החולים לטיפול נכון יותר‪ .‬שילוב זה של מחקר‪,‬‬
‫ניסיון ויכולת לשנות‪ ,‬לשפר וללמוד הוא מקור התקווה האמיתי‬
‫לעשרות אלפי המשפחות בישראל המתמודדות יום‪-‬יום עם‬
‫מחלת פרקינסון‪ ,‬על כל היבטיה‪.‬‬
‫מהדורה מעודכנת זו‪ ,‬היחידה עד כה בשפה העברית‪,‬‬
‫סוקרת בהרחבה את מחלת פרקינסון‪ ,‬החל בבסיס הפתולוגי‬
‫לתופעות‪ ,‬דרך הגורמים להתפתחות המחלה וכלה באבחונה‪,‬‬
‫בטיפול בה ובדרכים לצמצם או לדחות את הסיכון של בני‬
‫משפחה בריאים ללקות במחלה‪.‬‬
‫הספר מאפשר היכרות ראשונית ומקיפה בשפה עברית‬
‫מובנת וקולחת עם מחלה מורכבת‪ ,‬המערבת את המוח‪,‬‬
‫הנפש והגוף כולו‪.‬‬
‫המחלה נקראת על שמו של ד“ר ג‘יימס פרקינסון‪ ,‬מי שתיאר‬
‫אותה לראשונה ב‪ ,1817-‬וכיום לוקים בה בישראל כ‪25,000-‬‬
‫איש או כמעט ‪ 2%‬מהאוכלוסייה שמעל גיל ‪ .60‬מעניין לציין כי‬
‫שכיחות מחלת פרקינסון בישראל היא מהגבוהות בעולם‪ .‬עם‬
‫העלייה בתוחלת החיים והתובנה החדשה כי יהודים אשכנזים‬
‫הם בסיכון‪-‬יתר לפתח את המחלה בשל מטען גנטי ייחודי‪,‬‬
‫הופכת מחלת פרקינסון לבעיה לאומית‪ ,‬והרצון לא רק להקל‬
‫על הלוקים במחלה‪ ,‬כי אם גם למנוע את הופעתה – הופך‬
‫למשימה לאומית‪...‬‬
‫הטיפול המודרני במחלת פרקינסון משלב את התרופות‬
‫הקיימות והטובות הקיימות בשוק זה יותר מ‪ 20-‬שנה‪ ,‬ובראשן‬
‫הדופא היעילה והבטוחה‪ ,‬יחד עם טכנולוגיות חדשות של‬
‫אספקת תרופות תוך שימוש במדבקות על העור‪ ,‬משאבות‬
‫המזליפות תרופות באופן רציף דרך העור או ישירות למעי‬
‫וקוצבי מוח מתוחכמים המקלים את תסמיני המחלה‪ .‬הגישות‬
‫הטיפוליות החדשות משפרות את איכות התפקוד של חולי‬
‫פרקינסון המתקדמים במידה ניכרת‪ ,‬ומאפשרות עצמאות‬
‫וניידות לאורך שנים רבות‪ .‬השיפור המשמעותי ביכולת הרפואה‬
‫המודרנית לשמר עצמאות ואיכות חיים לאורך יותר מעשרים‬
‫שנות הפרעות תנועה‪ ,‬מחייב היום התמודדות עם היבטים של‬
‫המחלה שבעבר כמעט ולא הכירו בשל התדרדרות מהירה‬
‫וטיפול יעיל פחות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כיום אנו מקדישים מקום מרכזי‬
‫לשימור איכות המחשבה וצלילות הדעת‪ ,‬כושר הריכוז‪ ,‬איכות‬
‫התקשורת והתובנה – תחומים שהוזנחו במשך כמאתיים שנה‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ההכרה מחד גיסא בחשיבותו הרבה של הקשר‬
‫הזוגי ומאידך גיסא במחיר הכבד שמשלמת המשפחה‬
‫המתמודדת עם המחלה לאורך עשורים‪ ,‬הביאה להבנה כי‬
‫חובה לתת תשומת לב לבן הזוג הבריא‪ ,‬לתמוך בו‪ ,‬להדריך‬
‫וללוות אותו – כך יוצאים נשכרים הן החולה‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬
‫והן בני משפחתו‪...‬‬
‫ספר זה מבקש להציג בפני הקוראים תמונה רחבה של‬
‫מחלת פרקינסון‪ ,‬הכוללת את ביטוייה הקליניים ואת מאפייניה‬
‫הייחודיים‪ .‬הספר מתייחס בהרחבה למנגנונים הגופניים‬
‫והמוחיים המביאים להתפתחות סימני המחלה‪ ,‬לתהליך‬
‫האבחון המורכב וכן לתרומה הגנטית להתפתחות המחלה‬
‫והשפעתה על מאפייני המחלה‪ .‬הספר במהדורתו החדשה‬
‫נותן דגש מיוחד להפרעות התנועה‪ ,‬אך מטפל במידה שווה‬
‫גם בהיבטים שאינם קשורים בתנועה‪ ,‬וזאת בשל היעדר‬
‫מודעות מספקת של משפחות החולים ושל אנשי הצוות‬
‫המטפל לחשיבותם הרבה של ההיבטים שאינם קשורים‬
‫בתנועה‪ ,‬לשימור ולשיפור של תפקוד החולה ומשפחתו‪.‬‬
‫הטיפולים התרופתיים המוכרים ייסקרו בהרחבה‪ ,‬ויושם דגש‬
‫על השפעותיהם החיוביות ועל תופעות הלוואי שלהם והדרכים‬
‫להקל אותן‪ .‬אעמוד על חשיבות הטיפול הרב‪-‬מערכתי והרב‪-‬‬
‫מקצועי והכוח שבו‪ ,‬ואקדיש פרק לשימוש בטכנולוגיות‬
‫חדישות המיועדות לשיפור תפקודם של חולים עם מחלה‬
‫מתקדמת‪ .‬פרק חשוב אחר עוסק בניתוחים פונקציונליים‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪15‬‬
‫)תפקודיים( של המוח‪ ,‬שחשיבותם בטיפול במחלה הולכת‬
‫וגוברת‪...‬‬
‫כולי תקווה‪ ,‬כי פרסומו של ספרי החדש והמעודכן בעברית‬
‫יקל על אנשים המתמודדים עם מחלה ייחודית זו ועל בני‬
‫משפחותיהם‪ ,‬להכיר דרכים ”לנצח אותה“ ולחיות חיים‬
‫איכותיים ובריאים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬ספר זה נועד לשרת נאמנה‬
‫סטודנטים לרפואה ולמקצועות פרא‪-‬רפואיים ולקדם את‬
‫הכרת המחלה בקרב הקהילה המקצועית על כל ענפיה‪.‬‬
‫אין זה הולם לאחל ”קריאה מהנה“‪ ,‬מכיוון שחולים המתמודדים‬
‫עם מחלת פרקינסון ימצאו סימוכין רבים לעובדת היותם‬
‫חולים‪ ,‬ולעתים קרובות בספר יבינו טוב יותר את מצבם‬
‫וקשייהם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני תקווה כי ספר זה יעזור לשפר את‬
‫הטיפול בחולה‪ ,‬את התקשורת בין המשפחה עם פרקינסון‬
‫ובין הצוות הרפואי‪ ,‬וכן ייתן לחולה כלים להתמודדות טובה‬
‫יותר עם מחלתו‪ ,‬בתוך לקיחות אחריות ויוזמה אישית לקידום‬
‫ושימור של בריאותו‪ .‬אם כך יהא‪ ,‬הרי שמשימתי הושגה‪.‬‬
‫פרופסור ניר גלעדי‬
‫אם אתם חושבים להפיק ספר ייחודי ואישי‪ ,‬אנחנו הכתובת‪:‬‬
‫בחברתנו עורכים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬מדפיסים‪ ,‬כורכים ושולחים אליך עד הבית‪,‬‬
‫ספרים שנשארים במשפחה‬
‫ביוגרפיה משפחתית‬
‫סיפור המשפחה וחיי הנפשות בה‪ ,‬תמונות‪,‬‬
‫אילן יוחסין מעוצב ועוד‬
‫ספר זיכרון‬
‫תיעוד חיי יקירכם‪ ,‬ראיונות אישיים עם בני‬
‫המשפחה והמקורבים‪ ,‬תמונות‪ ,‬שירים ועוד‬
‫ספר מתכונים משפחתי‬
‫מתנה מתוקה לסבתא‪ ,‬אמא ולכל בני‬
‫המשפחה‪ ,‬עריכת המתכונים העוברים‬
‫במשפחה‪ ,‬מלווה בסיפורים‪ ,‬בתמונות ועוד‪...‬‬
‫וכל רעיון שיעלה על דעתכם‬
‫טל'‪ ,077-5401053 :‬דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫‪www.rotemltd.co.il‬‬
‫‪16‬‬
‫פרקינתון‬
‫פרסום‬
‫חיי מין‬
‫ומחלת פרקינסון‬
‫בהמשך למאמר על מערכות יחסים מהגיליון הקודם אנו מפרסמים‬
‫מאמר על חיי מין ומחלת פרקינסון הלקוח מהאתר של ‪.Parkinson’s UK‬‬
‫כיצד יכולה מחלת פרקינסון להשפיע על חיי המין?‬
‫בעיות בחיי המין עלולות להיגרם לאנשים רבים עם מחלת פרקינסון‪.‬‬
‫זה יכול לקרות כתוצאה מההשפעות הגופניות של המצב על‬
‫דברים כמו מהירות תנועה וקואורדינציה‪ ,‬וגם מסוגיות רגשיות כגון‬
‫מצב רוח ירוד או דיכאון‪.‬‬
‫מחלת פרקינסון אינה משפיעה על התפקוד המיני של כל החולים‪.‬‬
‫בעוד זוגות רבים מתנסים בבעיות‪ ,‬קיים מספר משמעותי של זוגות‬
‫שאין לו בעיות‪.‬‬
‫מחלות מסוימות‪ ,‬תרופות ותסמינים של שלבי פרקינסון המאוחרים‬
‫תורמים לבעיות בחיי המין‪ .‬אבל זה יכול להיות קשור גם להשפעה‬
‫של המחלה על מערכת היחסים ועל תחושת המיניות של המתמודד‪.‬‬
‫אם חווית בעיות מיניות בטרם אובחנת במחלת פרקינסון‪ ,‬תיתכן‬
‫סבירות גבוהה יותר שתחווה בעיות חדשות או אף תוותר כליל על‬
‫חיי המין שלך‪.‬‬
‫אם יש לכם פרקינסון‪ ,‬זה עלול להשפיע על ההערכה המינית‬
‫העצמית שלכם‪ .‬ייתכן כי תרגישו פחות מושכים או רצויים‪ .‬אם‬
‫אתם מטפלים בבן זוג עם פרקינסון‪ ,‬אתם עלולים להיות מודאגים‬
‫מכך שאתם דורשים יותר מדי כאשר אתם רוצים מין‪ .‬התפקידים‬
‫החדשים של מטפל ומטופל עלולים להקשות עליכם להרגיש כמו‬
‫שותפים שווי ערך לחיי המין‪.‬‬
‫גורמים אלה‪ ,‬כמו‪-‬גם ההשפעה של המצב ושל התרופות על הגוף‪,‬‬
‫עלולים להשפיע על התפקוד המיני‪.‬‬
‫בעיות מיניות‬
‫קשיים בחיי המין מתעוררים כאשר מישהו מפריע לתגובות המיניות‬
‫שלכם‪ .‬זה יכול לקרות לאנשים רבים‪ ,‬לא רק לאנשים עם פרקינסון‪.‬‬
‫אבל היכולת הגופנית שיהיה לכם מין מושפעת על‪-‬ידי מערכת‬
‫העצבים‪ ,‬כך שזו תופעה נפוצה שאנשים עם בעיות נוירולוגיות כגון‬
‫מחלת פרקינסון יחוו בעיות בתפקוד המיני‪.‬‬
‫ארבע הבעיות המיניות הנפוצות ביותר הן‪:‬‬
‫מערכות היחסים המיניות שלנו משתנות במשך חיינו‪ ,‬ובכל מערכת‬
‫יחסים מתעוררות בעיות בזמן כלשהו‪ .‬אלו עשויות להיפתר מעצמן‪,‬‬
‫או שהזוג יצטרך‪:‬‬
‫• כאב מיני )אצל נשים(‬
‫• לשנות את מה שהם עושים ביחד מתוך התחשבות ביכולות‬
‫הגופניות שהשתנו‪.‬‬
‫• בעיות של עוררות מינית )זקפה גרועה או היעדר זקפה אצל‬
‫גברים או היעדר התרגשות מינית אצל נשים‪ ,‬בעיות באברי המין(‬
‫• להגדיר מחדש את ציפיותיהם כדי שיתאימו למציאות – ישנם‬
‫זוגות העשויים לחשוב שזו בעיה אם אינם נהנים ממרתון מיני‬
‫אתלטי מדי שבוע‪ ,‬בעוד אחרים עשויים להיות שבעי רצון בהחלט‬
‫מלטיפות חושניות פעם בחודש‪.‬‬
‫• בעיות בהגעה לאורגזמה או לשפיכה‬
‫אם הייתם במערכת יחסים עם מין טוב‪ ,‬ושניכם הייתם מסוגלים‬
‫לשוחח בנוחות ובביטחון על אודות הרצונות והמגבלות שלכם‪,‬‬
‫אז יהיה לכם קל יותר להתמודד עם האתגרים הכרוכים במחלת‬
‫פרקינסון‪.‬‬
‫• אבדן של עניין במין או חשק מיני )ליבידו מופחת(‬
‫הסבירות שיהיו בעיות עולה עם הגיל‪ .‬הן גברים והן נשים עלולים‬
‫לסבול מקשיים מיניים‪ .‬מחקרים הראו שאצל נשים יש סבירות‬
‫גבוהה לדווח על בעיות של חשק נמוך‪ ,‬סיכה של אברי המין או‬
‫אורגזמה‪ .‬הבעיות הנפוצות אצל גברים קשורות להשגת זקפה‬
‫ולשמירה עליה‪.‬‬
‫מין הוא חלק חשוב בחייהם של אנשים רבים‪ ,‬כך שבעיות בו עלולות‬
‫להיות בעלות השפעה גדולה על חייכם‪ .‬ניתן להתגבר כליל על‬
‫בעיות מיניות‪ ,‬או לחילופין למצוא דרך אחרת של אינטימיות‪ .‬ייתכן‬
‫כי מציאת הפתרון הנכון למצב האינדיבידואלי שלכם תערב מספר‬
‫אנשי מקצוע בתחום הבריאות‪.‬‬
‫אבל אם זה היה נושא מביך‪ ,‬ייתכן כי תצטרכו לעבוד קשה יותר‬
‫כדי לחלוף על פני המשוכות‪ .‬שווה לנסות – ייתכן כי הפתיחות‬
‫והיצירתיות המוגברים שיידרשו בחיי המין שלכם יהפכו אותם‬
‫לטובים יותר מאשר לפני כן‪.‬‬
‫מה גורם לבעיות מיניות?‬
‫בעיות מיניות עלולות להשפיע הן על בן הזוג החולה והן על בן‬
‫הזוג הבריא‪ .‬הגילוי כי לאחד מכם יש מצב משנה חיים יכול לשנות‬
‫את נקודת ההשקפה שלכם על מערכת היחסים הגופנית‪ .‬זה יכול‬
‫להיות פחות חשוב או אפילו יותר חשוב מאשר לפני כן‪ ,‬מאחר‬
‫שאתם חשים שצריך למצות באופן מרבי את הזמן המשותף שלכם‬
‫מחשש שבעתיד היכולת תהיה פחותה‪.‬‬
‫היות שבעיות הקשורות למין נפוצות הן אצל אנשים עם פרקינסון‬
‫והן אצל אחרים‪ ,‬לא קל לקבוע אם הבעיה שאתם חווים נובעת‬
‫ממצבכם או שלא‪ .‬הבעיות אינן חייבות להיות תוצאה ישירה של‬
‫המצב‪ .‬הן יכולות להיות גם תוצאה של ההשפעה של מצבכם על‬
‫הרגשות שלכם וביתר כלליות על החיים שלכם‪ .‬ייתכנו גם גורמים‬
‫אחרים ביסודן של הבעיות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫פרקינתון‬
‫ח‬
‫ו‬
‫חיי מין‬
‫ומחלת פרקינסון‬
‫הגורמים לבעיות מיניות כוללים‪:‬‬
‫• בעיות בתנועה‪ :‬שיתוק גופני‪ ,‬חולשת שרירים‪ ,‬עוויתות ברגליים‪,‬‬
‫תחושות חריגות‪ ,‬היעדר קואורדינציה‪ ,‬רעד או כאב‪.‬‬
‫בעיות במעיים ובשלפוחית השתן‬
‫קבלת טיפול בבעיות של המעיים או שלפוחית השתן עשויה‬
‫להשפיע על קשיים כלשהם שאתם חווים בפעילות המינית‪ .‬חשש‬
‫מחוסר שליטה במשך פעילות מינית עלול להשפיע לרעה לא רק‬
‫על ההערכה העצמית אלא גם על מערכת היחסים‪.‬‬
‫• חוסר שליטה בשלפוחית השתן או במעיים‪ ,‬או נוכחות של קתטר‪.‬‬
‫אם אתה חווה חוסר שליטה בשתן‪ ,‬אז ריקון שלפוחית השתן לפני‬
‫המגע המיני עשוי להגביר את השליטה‪ ,‬כמו‪-‬גם טיפולים תרופתיים‬
‫מסוימים‪ .‬אצל אנשים עם בעיות חמורות‪ ,‬ייתכן כי יידרש קתטר‪.‬‬
‫• דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬כעס‪ ,‬אשמה ופחד‪.‬‬
‫• עייפות‪.‬‬
‫• תרופות‪.‬‬
‫• שינוי בדימוי העצמי או הערכת עצמית נמוכה‪.‬‬
‫אם אתה חווה חוסר שליטה במעיים‪ ,‬שימוש בחוקן לפני המגע‬
‫המיני או שימוש בפלג אנאלי עשוי להועיל‪.‬‬
‫• יחסים עם השותף‪ ,‬שינוי בתפקיד המשפחה‪.‬‬
‫תרופות אחרות‬
‫כל התרופות האחרת שאתה נוטל צריכות להיבחן לפי תופעות‬
‫הלוואי שעלולות להיות להן כל התפקוד המיני‪ .‬חלק מנוגדי הדיכאון‬
‫קשורים להפחתת החשק המיני‪ ,‬בעיות של עוררות אורגזמה‬
‫מאוחרת או היעדר אורגזמה‪ .‬בעיות אלה גורמות לאנשים רבים‬
‫להפסיק ליטול את התרופה‪ .‬עדיף לשוחח עם הרופא המומחה או‬
‫האחות על אודות האופציות הזמינות לכם‪.‬‬
‫• בעיות קשב וריכוז‪.‬‬
‫תסמיני מחלת פרקינסון ומין‬
‫עבור אנשים עם פרקינסון‪ ,‬המשמעות של התסמינים הגופניים של‬
‫המחלה כגון שרירים נוקשים ואיטיות תנועה יכולה להיות שתצטרכו‬
‫לשנות את הדרך שבה אתם עושים מין‪.‬‬
‫מאחר שהתסמינים יכולים להשתנות ולהיות מושפעים מגורמים‬
‫כה רבים‪ ,‬הטיפול בבעיות מיניות של אנשים עם פרקינסון חייב‬
‫להתחשב בכל הגורמים העלולים לתרום לבעיה ולכלול שילוב של‬
‫תרפיות‪.‬‬
‫הרופא הכללי או המומחה ינסו לטפל בכל דיכאון או הפרעת מצב‬
‫רוח שאתם חווים‪ .‬הם גם ינסו לטפל בתסמינים אחרים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫בעיות בתנועה‬
‫מה אפשר לעשות בנוגע לבעיות מיניות?‬
‫דחף מיני מופחת‬
‫מתמודדים רבים עם פרקינתון ובני זוגם חווים דחף מיני מופחת‪,‬‬
‫אבל זה קשור לעתים קרובות יותר להשפעה הפסיכולוגית‬
‫והרגשית של האבחון מאשר להשלכות הישירות של המצב‪ .‬גם‬
‫עייפות כללית‪ ,‬לחץ ודיכאון‪ ,‬שהינם מצבים נפוצים אצל אנשים עם‬
‫פרקינסון ובני זוגם‪ ,‬עלולים לגרום להפחתת החשק המיני‪.‬‬
‫בעיות כלשהן בתנועה הקשורות למחלת פרקינסון עלולות להשפיע‬
‫על הפעילות המינית שלכם‪ .‬אם התרופות שלכם פועלות בצורה‬
‫יעילה‪ ,‬זה עשוי לשפר את המצב – דברו עם הרופא המומחה או עם‬
‫האחות‪ .‬גם ייעוץ בנוגע לתנוחה המינית עשוי לעזור‪.‬‬
‫• לקחת זמן להירגע באמבטיה‪.‬‬
‫עייפות‬
‫• לקבל מסז‘ חושני לאור נרות‪.‬‬
‫עייפות יכולה להיות סימפטום של מחלת פרקינסון‪ .‬הוכח כי כמה‬
‫תרופות לכך )כגון אמנטדין( משפרות את התפקוד המיני‪.‬‬
‫• לעשות משהו אנרגטי יותר או לשחק ביחד כדי להיכנס למצב‬
‫הרוח המתאים‪.‬‬
‫ישנם דברים רבים שאפשר לנסות כדי להיכנס למצב רוח של מין‬
‫– עשו מה שמתאים לכם כזוג‪:‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪19‬‬
‫• להחיות את הניצוץ באמצעות השקעה בצעצועי מין‪ ,‬לצפות‬
‫ב‪ DVD-‬מעורר או לקרוא סיפורים ארוטיים זה לזה‪.‬‬
‫מין תותב‪ ,‬אבל רק כמוצא אחרון ולא אצל אנשים שמחלתם במצב‬
‫מתקדם‪.‬‬
‫אין זה משנה במה בחרתם‪ ,‬עליכם להסכים מראש שהמטרה‬
‫שלכם היא להתקרב זה לזה וליהנות מהזמן שאתם ביחד‪ .‬ייתכן‬
‫שהתוצאה תהיה סקס‪ ,‬וייתכן שלא‪ .‬הפחיתו את הלחץ באמצעות‬
‫השקעת אנרגיה ביצירת הסביבה הנכונה‪ .‬התוצאה תתרחש ביתר‬
‫טבעיות‪.‬‬
‫לפני שתנסו את אחד מאלה‪ ,‬עליכם לדון באופציות עם בן הזוג‬
‫ולנסות לשלול גורמים רגשיים כגון לחץ או מתחים במערכת‬
‫היחסים‪.‬‬
‫בעיות בעוררות מינית‬
‫הן גברים והן נשים עלולים להתקשות בעוררות מינית‪ .‬ניתן לחוות‬
‫זאת כתופעת לוואי של תרופה לפרקינסון או של המחלה עצמה‪,‬‬
‫או בגלל עייפות‪ ,‬לחץ‪ ,‬דיכאון או הערכה עצמית נמוכה‪ .‬הדרך‬
‫החשובה ביותר להתגבר על כך היא להירגע‪.‬‬
‫בעיות בעוררות מינית אצל נשים‬
‫אישה מסוגלת להמשיך ליהנות מסקס אפילו אם גופה אינו ממש‬
‫במצב רוח )אם כי חשוב לא לנסות לחדור אם אין עוררות מינית‪ ,‬כי‬
‫זה עלול לכאוב(‪.‬‬
‫אין אופציות טיפוליות רבות המבוססות על ראיות עבור בעיות‬
‫סקסואליות של האישה‪ ,‬אבל יש תרפיות הקשורות לטיפול בחשק‬
‫המיני‪ ,‬בעוררות‪ ,‬בבעיות אורגזמה ו‪/‬או בכאב מיני‪.‬‬
‫חלק מהנשים חוות כאב במהלך סקס‪ .‬אם אתן חוות מחסור‬
‫ברגשות של התלהבות מינית או בעיות של התנפחות וגינלית או‬
‫היעדר סיכה כשאתן עושות סקס‪ ,‬הרופא עשוי להמליץ על ג‘ל‬
‫אנסתטי‪ ,‬חומרי סיכה וגינליים או שיטות אחרות להפחתת הכאב‪.‬‬
‫בעיות בזקפה‬
‫כאשר גבר מתקשה להשיג עוררות‪ ,‬ההשלכות מובנות מאליהן‪.‬‬
‫בעיות בזקפה הינן נפוצות‪ ,‬בייחוד כאשר גברים מזדקנים‪ .‬לחלק‬
‫יש בעיות להשיג בכלל זקפה‪ ,‬בעוד אחרים משיגים זקפה ואז‬
‫מאבדים אותה‪.‬‬
‫ייעוץ זוגי או פסיכותרפיה עשויים להועיל אם אתם חווים היעדר עניין‬
‫או חשק מיני‪ .‬קיימות גם אופציות רפואיות כגון‪ :‬ויאגרה‪/‬ציאליס‪/‬‬
‫לוויטרה‪ ,‬הזרקה עצמית ועוד‪ .‬ניתן גם לשקול ניתוח להשתלת אבר‬
‫הדברים הבאים יכולים להועיל‪:‬‬
‫• שינוי בשגרה‪ ,‬כגון עשיית סקס בשעות הבוקר כשיש לכם יותר‬
‫אנרגיה‪ ,‬במקום בערב‪.‬‬
‫• הגברת הגירוי‪ ,‬למשל על‪-‬ידי שימוש בויברטור‪.‬‬
‫• לקחת הרבה זמן כדי להכין את הרקע ולהשיג את מצב הרוח‬
‫הנכון‪.‬‬
‫ככל שתשתדלו להיות חושניים יותר ביחד‪ ,‬כך גדלים הסיכויים‬
‫שהעוררות תתרחש באופן טבעי‪.‬‬
‫בעיות באורגזמה‬
‫הן גברים והן נשים עלולים לחוות היעדר אורגזמה או אורגזמה‬
‫מופחתת‪ .‬הטיפולים למצב זה כוללים תרפיה פסיכו‪-‬סקסואלית‬
‫ותרפיה קוגניטיבית‪-‬התנהגותית וכן אופציות נוספות‪.‬‬
‫ישנם גברים אשר חווים בעיות עם שפיכה מוקדמת או מאוחרת‬
‫מדי‪ ,‬או לא מגיעים לשפיכה בכלל‪.‬‬
‫אם יש לכם בעיות להגיע לאורגזמה‪:‬‬
‫• נסו לא להיות מודאגים‬
‫• הכירו זה את זו‬
‫• בקשו עזרה‬
‫• השתמשו בעזרים מיניים‬
‫היפר‪-‬סקסואליות‬
‫ישנם אנשים הנוטלים אגוניסטים של דופמין וחווים התנהגות‬
‫אימפולסיבית וכפייתית‪ .‬עבור מספר קטן של אנשים‪ ,‬הוכח כי‬
‫לסוגים אחרים של תרופות לפרקינסון‪ ,‬בייחוד לבודופה יש תופעות‬
‫לוואי דומות‪.‬‬
‫היפר‪-‬סקסואליות היא סוג של‬
‫התנהגות אימפולסיבית וכפייתית‪,‬‬
‫כאשר מישהו ממוקד ברגשות מיניים‬
‫ובמחשבות מיניות‪ .‬סוג זה של התנהגות‬
‫עלול להשפיע לרעה על האדם ועל‬
‫הסובבים אותו‪ .‬הוא עלול להיות מלווה‬
‫באשליות ובהזיות מיניות‪ ,‬כגון מחשבה‬
‫שאחרים עושים מין כאשר הם אינם‬
‫עושים זאת‪.‬‬
‫אם זה קורה במערכת היחסים שלכם‪,‬‬
‫הדבר הראשון שצריך לעשות הוא‬
‫לשוחח עם הרופא הכללי‪ ,‬הרופא‬
‫המומחה או האחות‪ .‬לפעמים שינוי‬
‫בתרופות יקל את הבעיה או יגרום‬
‫להיעלמותה‪ .‬אנשים אחרים זקוקים‬
‫לתמיכה מקצועית נוספת‪ ,‬למשל‬
‫תרפיה פסיכו‪-‬סקסואלית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫פרקינתון‬
‫כאבי המפרקים‬
‫מתחילים מהרגליים‬
‫נעלי ‪ KYBOOT‬פותחו בשוויץ כמענה לעומס המופעל בעת המודרנית על השלד האנושי‪ .‬הן מפחיתות‬
‫את השחיקה במפרקים‪ ,‬מגבירות את פעילות השרירים וגורמות למרכז הכובד לנוע באופן מיטבי‬
‫כאשר אנו הולכים‪ ,‬אנו מפעילים לחץ‬
‫לא רק על כפות הרגלים אלא על‬
‫כל המסלול העובר מכף הרגל דרך‬
‫הקרסוליים‪ ,‬לברכיים‪ ,‬לירכיים לאגן‬
‫ולעמוד השדרה עד לבסיס הגולגולת‪.‬‬
‫כל פסיעה גורמת לגל הלם וזעזוע העולה‬
‫ומטפס לאורך המסלול‪ .‬התפתחות‬
‫האנושות הביאה עמה שפע של דברים‬
‫טובים ‪ -‬אנו חיים שנים רבות יותר‪,‬‬
‫בריאים יותר ואוכלים טוב יותר‪ .‬אך‬
‫עקב כך גם משקל גופנו וגובהנו הוכפל‬
‫בהשוואה לאדם הקדמון‪ .‬ולכן‪ ,‬גם העומס‬
‫על השלד האנושי גדל משמעותית‪.‬‬
‫המעבר מהכפר לעיר גרם לכך שהפסקנו‬
‫ללכת על משטחים רכים )שבילים‪ ,‬חוף‬
‫הים ועוד( ועברנו להליכה על משטחים‬
‫קשים של ריצוף‪ ,‬בבית ומחוצה לו‪ .‬אלו‬
‫גורמים לכך שגל הזעזוע בכל מפגש בין‬
‫כף הרגל לרצפה אינו נספג במשטח‪,‬‬
‫אלא עולה לאורך השלד‪ .‬כתוצאה מכל‬
‫אלו אנו גורמים נזק לכל המפרקים‬
‫נושאי המשקל‪.‬‬
‫בעיה נוספת הנגרמת ממשטחי ההליכה‬
‫החדשים היא העובדה שהם חלקים‪ .‬במבט‬
‫ראשון הדבר נראה כיתרון‪ ,‬אבל כאשר‬
‫הולכים על משטח חלק לעומת הליכה‬
‫בשדה חרוש‪ ,‬המשמעות היא שבכל פעם‬
‫שהרגל דורכת על הקרקע‪ ,‬היא דורכת‬
‫באותו מקום ומרכז הכובד של הגוף‬
‫כולו נמצא באותו מקום‪ .‬המשמעות‪ :‬כל‬
‫המפרקים נושאי המשקל נחבלים בדיוק‬
‫באותה נקודה‪ ,‬והמשקל מועמס רק על‬
‫אזור קטן במפרק‪ ,‬שנשחק‪ .‬כתשובה לכל‬
‫אותן בעיות פותחה נעל מיוחדת שמנסה‬
‫למנוע את השחיקה במפרקים‪ ,‬להגביר‬
‫את פעילות שרירי הרגליים‪ ,‬ולגרום‬
‫למרכז הכובד לנוע בזמן הליכה ועמידה‪:‬‬
‫נעלי ‪.KYBOOT‬‬
‫נעל ה– ‪ KYBOOT‬היא הפיתוח האחרון‬
‫בתחום‪ .‬הנעל פותחה ומיוצרת בשוויץ ע“י‬
‫קארל מולר‪ ,‬המהנדס שהמציא את נעל‬
‫ה– ‪ .MBT‬הנעל מספקת מענה לבעיית גל‬
‫כתבה פרסומית‬
‫פוקוס‬
‫* המאמר מבוסס בחלקו על הרצאתו של‬
‫ד“ר איתי גור אריה‪ ,‬מנהל מחלקת כאב‬
‫בבית חולים שיבא‪ ,‬תל השומר‪” ,‬כאבים‬
‫מוסקולו‪-‬סקלטלים בראי ההתפתחות‬
‫האבולוציונית‪-‬פתרון פיזיולוגי“‬
‫‪.www.kybun.co.il‬‬
‫‪y‬‬
‫‪,,“Kyboot‬‬
‫‪y‬‬
‫לפרטים‪” :‬‬
‫ת‬
‫בניית משטח‬
‫ההלם של הדריכה על ידי‬
‫קפיצי הבולם את גל הזעזועים תוך‬
‫בתוך סוליה‬
‫בתוך מסגרת‬
‫עבה ורכה‪ .‬הסוליה סגורה‬
‫ך‬
‫ישר‪ .‬מבנה‬
‫קשיחה ובעלת משטח דריכה שר‪.‬‬
‫זה מעניק קפיציות לכף הרגל‪ ,‬אך ללא‬
‫נה‬
‫מבנה הנעל‬
‫המחיר של חוסר יציבות‪.‬‬
‫הכובד מצד‬
‫הייחודי גורם לגלגול של מרכז כובד‬
‫כך הפעלת‬
‫לצד‪ ,‬קדימה ואחורה‪ ,‬ועל ידי ך‬
‫השרירים בגפיים התחתונות באגן וגב‬
‫תחתון‪ .‬בכך מקבלים את תנועתיות‬
‫התנועתיות‬
‫המשקל על‬
‫הרצויה עם חלוקה טובה של משקל‬
‫יציבות‪.‬‬
‫המפרקים‪ ,‬אך ללא אובדן‬
‫ת‪.‬‬
‫הנעל מתאימה לאנשים עם כאבים‬
‫א מחלות‬
‫בגפיים תחתונות וגב תחתון ללא‬
‫‪2‬‬
‫חמורות הדורשות תיקון ניתוחי‪ .‬הנעל‬
‫מאטה את השחיקה במפרקים ואף‬
‫משפרת אותם‪ .‬היא גם משפרת ניקוז‬
‫וורידי מהרגליים בהליכה‪ ,‬ומגינה על‬
‫כפות רגליים סוכרתיות‪.‬‬
‫למען‬
‫רווחתי האישית‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬סקוט ג‘ונסון‬
‫טרי הריגאן‬
‫טרי הריגאן חיה חיים מלאים עד הקצה‪ .‬היא עבדה ‪50-40‬‬
‫שעות בשבוע במשרה פרא‪-‬משפטית תובענית‪ ,‬וזה השאיר‬
‫זמן מועט לעשות דברים מחוץ למשרד‪ .‬ימי העבודה שלה היו‬
‫קדחתניים מאוד‪ .‬כל זה נבלם בחריקה בנובמבר ‪ ,2006‬ימים‬
‫ספורים לפני יום הולדתה ה‪ ,50-‬כאשר חוסר תחושה מטריד‬
‫בידה הימנית החמיר‪ ,‬והיא אובחנה במחלת פרקינסון‪ .‬פתאום‬
‫הכול עמד מלכת‪” .‬יצאתי ממשרדו של הרופא ועמדתי בחניון‬
‫– פשוט עמדתי שם“‪ ,‬היא נזכרת בתגובתה לחדשות הרעות‪.‬‬
‫”הייתי בהלם מוחלט“‪.‬‬
‫כל זה קרה לפני כשבע שנים‪ .‬מאז‪ ,‬טרי הריגאן למדה מה זה‬
‫באמת אומר לחיות חיים מלאים‪” .‬לא היו לי חיי חברה מלאי‬
‫עיסוקים כפי שיש לי היום“‪ ,‬היא אומרת‪” .‬אני הולכת ליוגה‬
‫שלוש פעמים בשבוע ומבקרת חברים ובני משפחה‪ .‬בכל יום‬
‫שעובר אני מנסה לצאת מהבית ולעשות משהו – אני סבורה‬
‫שזה חשוב לבריאות הנפש בדיוק כמו לבריאות הגוף“‪.‬‬
‫טרי‪ ,‬שהפסיקה לעבוד לפני שלוש שנים כדי להקדיש את‬
‫חייה ”למען רווחתי האישית“‪ ,‬גילתה מקום של פורקן ואחווה‬
‫במרכז הרפואי של ‪ Northwest Hospital‬דרך כיתות יוגה‬
‫הנערכות שלוש פעמים בשבוע בשביל מתמודדים עם‬
‫פרקינסון‪” .‬זו הייתה נקודת מפנה בחיי‪ ,‬פשוטו כמשמעו“‪ ,‬היא‬
‫אומרת‪” ,‬זה כמו קבוצת תמיכה ותרפיה גופנית ביחד‪ .‬אתה‬
‫נמצא עם אנשים שמבינים מה אתה עובר‪ .‬אתה עושה דברים‬
‫מחוץ לכיתה‪ .‬אם אתה צריך טרמפ – יש מישהו; אם אתה‬
‫צריך מישהו לשוחח עמו – תמצא מישהו; ראיתי איך זה כשיש‬
‫לך תמיכה של אנשים אחרים‪.‬‬
‫דרך היוגה טרי מצאה שלהתחבר עם אנשים מהווה חלק‬
‫חשוב של התהליך‪ ,‬בדיוק כמו הישגים תרפויטיים גופניים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫פרקינתון‬
‫היא מקדישה את חייה לעזור לאחרים להתמודד עם מחלת‬
‫פרקינסון‪ ,‬בעיקר דרך תכנית חונכות שנקראת ‪PD Link‬‬
‫‪ .Northwest‬זוהי תכנית חונכות בין עמיתים שהייתה מיועדת‬
‫להתחיל באוקטובר ‪ .2013‬לטרי היה חלק עצום בהתנעתה‪.‬‬
‫”לא יכולנו ליצור את התכנית הזאת בלי התמיכה ההתנדבותית‬
‫של טרי וחבריה לוועדת ההיגוי“‪ ,‬אומר סטיב רייט‪ ,‬מנכ“ל‬
‫‪.Northwest Parkinson’s Foundation‬‬
‫יוגה מהווה גם חלק חשוב של רווחתה האישית של טרי‬
‫הריגאן‪ .‬היא מעודדת את כל מי שמתמודד עם המחלה‬
‫למצוא פורקן גופני לסייע לרווחתם‪ ,‬בין שמדובר בשחייה‪,‬‬
‫הליכה או ריקוד‪ .‬היא מבינה גם שלא כל חולה פרקינסון הוא‬
‫בר‪-‬מזל כמוה‪ ,‬והיא אסירת תודה על כך‪ .‬טרי הריגאן אסירת‬
‫תודה גם לגוף שלה על הדרך שבה הוא הגיב ללבודופה‪/‬‬
‫קרבידופה‪ ,‬והיא מעניקה לנוירולוגית שלה‪ ,‬ד“ר ג‘ניפר וויט‪,‬‬
‫חלק גדול מהקרדיט על היכולת שלה להתמודד עם המחלה‪.‬‬
‫”לא כל אחד מגיב לתרופות בצורה טובה כמוני‪ .‬על כן אני‬
‫מסתכלת בדברים הטובים בחיים במקום בדברים הגרועים“‪.‬‬
‫טרי רואה את חייה בראש ובראשונה כחיים מלאים‪ .‬פעם הם‬
‫היו מלאים בעבודה ובלחץ; היום הם מלאים בחמלה ובקהילה‪.‬‬
‫כל זה מוביל למה שהריגאן אוהבת לכנות ”גישה של הכרת‬
‫תודה“‪ .‬במקום להיות תקועה בגעגועים למה שהיה פעם‬
‫בחייה‪ ,‬היא בוחרת להתבונן בכל הדברים הנפלאים שעדיין‬
‫נמצאים בחייה‪.‬‬
‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬
‫המאמר המקורי ‪ To My Wellness‬התפרסם ב‪Parkinson’s Post-‬‬
‫‪-‬סתיו ‪.2013‬‬
‫רוחניות‬
‫רוחניות‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬פבל סוחה‬
‫לפני שאובחנתי במחלת פרקינסון‪ ,‬אפילו לא חשבתי שיש‬
‫אפשרות שאקבל את המחלה‪ .‬גם לא פיללתי שדיכאון‬
‫יהפוך לסימפטום אקוטי עבורי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כפסיכולוג ומדען‪ ,‬אני מעדיף לחפש פרשנות‬
‫פסיכולוגית במקום פשוט לקבל את השינוי במצב הרוח‬
‫שלי‪.‬‬
‫כעת אני יודע‪ ,‬כמובן‪ ,‬שהדיכאון שלי היה ברובו תוצאה של‬
‫חסר בדופמין במוחי‪ .‬בו זמנית‪ ,‬במאמץ להיפטר מהרגשות‬
‫השליליים האלה‪ ,‬פיתחתי הבנה משלי לתכונה האנושית‬
‫הבלעדית הנקראת רוחניות‪ .‬זוהי הדרך להתמודד עם‬
‫המצב הקיומי‪.‬‬
‫במוקדם או במאוחר‪ ,‬כל אחד חייב לעמוד מול הלם קיומי זה‬
‫או אחר‪ ,‬אף על פי שלא כל אחד מצליח להסתדר עם זה‪.‬‬
‫זה דומה במקצת להבדל בין יכולת )שהיא ברובה תורשתית(‬
‫ובין מיומנות )שאפשר ללמוד אותה(‪.‬‬
‫אני מאמין גם שהמורשת התרבותית של אדם עשויה‬
‫לכלול אין‪-‬ספור נתיבים להתפתחות רוחנית‪ .‬הנתיב ”הדתי“‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הוא אולי הנפוץ ביותר‪ ,‬אבל נראה לי שקיימים גם‬
‫נתיבים אחרים‪.‬‬
‫לנתיב הראשון שלי הגעתי במקרה לאחר שמצאתי את‬
‫ההתאחדות למחלת פרקינסון בעיר קרקוב‪ ,‬ואני עדיין‬
‫מקדיש חלק מזמני למחויבות זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬זה אינו הפתרון‪,‬‬
‫בדיוק כפי ששתיית מים ללא מינרלים אינה מרווה את‬
‫הצימאון‪.‬‬
‫מתברר שהדרך העיקרית שלי להתפתחות רוחנית היא‬
‫אחרת‪ .‬אם לצטט את שירם של הביטלס ”‪All you need is‬‬
‫‪ – “love‬זו האמת שלי‪.‬‬
‫אהבתי היא אשתי‪ ,‬ועם כל יום שעובר אני מודע יותר ויותר‬
‫עד כמה היא נפלאה ויחידה במינה‪ ,‬ועד כמה הייתי בר‪-‬מזל‬
‫כאשר הבנתי שהיא אוהבת אותי‪ .‬לכל‪-‬כך הרבה אנשים אין‬
‫שותף לחיים‪ ,‬אפילו לא חברים קרובים!‬
‫ככל שהרגשתי בהתקדמות מחלתי‪ ,‬התחלתי לשבח כל‬
‫יום שעבר‪ ,‬משום שידעתי שזו מתנה יקרת ערך! פתאום‬
‫הדיכאון שלי נעלם כלא היה‪ ,‬ואז יום אחד הבנתי שאני הוא‬
‫זה שמייעץ לפסיכיאטר שלי במקום להיפך‪ .‬וזה היה עוד‬
‫נתיב לעבר טרנספורמציה רוחנית‪ ,‬מכיוון שחוויתי מציאות‬
‫שמימית אחרת‪.‬‬
‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬
‫זהו מכתב למערכת מפולין שהתפרסם ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף‬
‫‪.2014‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪23‬‬
‫של‬
‫ש‬
‫מתמודדים‬
‫פרקינסון‬
‫עם‬
‫שירים של‬
‫מתמודדים‬
‫עם פרקינסון‬
‫עופר ישראלי‪ ,‬חקלאי ומחנך‪ ,‬נולד בכפר ויתקין‪ .‬ב‪ 1967-‬השתתף בהקמת ”גרעיני עודד“‪,‬‬
‫קומונות מתנדבים מהקיבוץ והעיר שפעלו בעיירות הפיתוח‪ .‬ב‪ 1973-‬הקים את המחלקה לחינוך‬
‫במועצה האזורית עמק חפר ועמד בראשה במשך ‪ 13‬שנים‪ .‬במשך כל אותן שנים כתב מדי יום‬
‫שיר שהיה בבחינת יומן חיים ותעודת חיים‪ .‬לימים‪ ,‬כאשר נודע לו שהוא חולה פרקינסון בשלב‬
‫מתקדם‪ ,‬גמלה בליבו ההחלטה לכנס את שיריו בספר שקרא לו ”להיות עצמי“‪.‬‬
‫שירי‬
‫‪ //‬עופר ישראלי‬
‫שירי הוא אנוכי עצמי‪,‬‬
‫נובע מתוך ליבי‪,‬‬
‫מושקה בדמעותיי‪.‬‬
‫שירי אינו נצחי‪,‬‬
‫איננו בן‪-‬אלמוות‪.‬‬
‫בעת אשוב אל מקורי‪,‬‬
‫יחדל גם הוא להתקיים‪.‬‬
‫שירי הוא אנוכי עצמי‪.‬‬
‫יום חדש‬
‫מקום לאהוב‪,‬‬
‫פינה לבכי וחלומות‪.‬‬
‫להרגיש כמו עץ‬
‫ולחפש שמיים‪.‬‬
‫לגלות גבהים‬
‫ולצפות למרחב‪.‬‬
‫להעז לראות עוד‬
‫ולסרב להישאר נמוך כשלשום‪.‬‬
‫להרגיש כמו עץ‪,‬‬
‫לעמוד איתן מול רוחות וסערות‪.‬‬
‫‪ //‬עופר ישראלי‬
‫השקיעות סופן לזרוח‬
‫עם תקווה של יום חדש‪.‬‬
‫מקדם תופיע קרן אור‪,‬‬
‫מעל רכסי ההרים תגלוש‪.‬‬
‫ישחקו הגוונים בברכת יקום‪,‬‬
‫יצבעו רקיע‪.‬‬
‫כי נולד יום‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מקום לאהוב‬
‫‪ //‬עופר ישראלי‬
‫פרקינתון‬
‫העץ‪ ,‬גם אם‪:‬‬
‫יישברו ענפיו‪,‬‬
‫יעופו עליו‪,‬‬
‫גזעו יקבל צלקות חדשות‪,‬‬
‫ימשיך להיות עץ‪,‬‬
‫מלוא קומתו אהבה‪.‬‬
‫ם‬
‫!‪Don’t Worry, be happy‬‬
‫אני בן ‪ 81‬ומתמודד עם מחלת פרקינסון במשך ‪ 23‬שנים‪ .‬כיום‬
‫אני חווה מצבים של ‪ – On/Off‬תקופות של שליטה טובה‬
‫בתסמינים ובעקבותיהן שליטה גרועה – לפחות פעמיים ביום‪.‬‬
‫בתקופות ה‪ Off-‬אני חווה תנודות מוטוריות אופייניות למחלת‬
‫פרקינסון – נוקשות שרירים‪ ,‬הליכה איטית ומצבי קיפאון –‬
‫ומשמעות הדבר שלעתים קרובות איני יכול לנוע בחופשיות‬
‫כפי שהייתי רגיל‪ .‬בנוסף יש לי קשיים מילוליים עקב בעיות‬
‫ריכוז‪ .‬המחלה משתנה באיטיות‪ ,‬אבל לבטח מתקדמת‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הבחנתי אצל עצמי בתופעה מעניינת‪.‬‬
‫לפעמים אני חווה את מה שאני מכנה ”הקלה רוחנית“‬
‫מהתסמינים שלי‪ .‬כאשר זה קורה‪ ,‬אפיזודות ה‪ Off-‬שלי‬
‫נעלמות‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬תסמיני פרקינסון שלי נסוגים‪ ,‬כאילו‬
‫מעולם לא היו קיימים‪ .‬הנסיבות המביאות לתוצאה של הקלה‬
‫הן כדלקמן‪ ,‬באופן כללי‪:‬‬
‫• כאשר אני נמצא בין חברים שאוהבים אותי ומרגיש שהם‬
‫נותנים לי כבוד‪.‬‬
‫• כל אימת שאני מתגבר על ספקותיי ועל חוסר הביטחון שלי‬
‫ומצליח לכתוב משהו בעל ערך‪ ,‬כך שאפילו אדם קשוח‬
‫וביקורתי כמוני חש שביעות רצון‪.‬‬
‫• כל אימת שאני משתתף במשימה חדשה ומאתגרת‪.‬‬
‫• כאשר אני מבצע מעשה טוב‪ ,‬כמו עזרה לחבר שסובל‬
‫הרבה‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬נראה כי היעלמותם של התסמינים קשורה‬
‫לרגשות כמו אהבה או סיפוק‪ ,‬או לפעולות אלטרואיסטיות‪.‬‬
‫אציין כי רגשות ופעולות אלה מספקים את הצרכים של‬
‫שלושת האלמנטים המרכיבים את האישיות שלנו על פי‬
‫התיאוריה של פרויד‪ :‬האיד )החלק האינסטינקטיבי שוחר‬
‫ההנאה של התת‪-‬מודע שלנו(; האגו )החלק המודע והרציונלי‬
‫שעוזר לנו לפתח אסטרטגיות מציאותיות להישרדות(‬
‫והסופראגו )החוש המוסרי או המצפון שלנו‪ ,‬המאפשר לנו‬
‫להבחין בין טוב לרע ושולט על האיד(‪.‬‬
‫משך ההקלה הרוחנית‬
‫היעדר התסמינים הבא בעקבות הקלה רוחנית עשוי להימשך‬
‫כשבעה ימים‪ .‬חוויתי תקופה אחת כזו לאחר שהשתתפתי‬
‫לאחרונה בסמינר של עמותת פרקינסון בישראל‪ .‬על פי‬
‫ניסיוני‪ ,‬החופש הזה מתסמינים עשוי להימשך כל עוד הגורם‬
‫להקלה עודנו שם‪.‬‬
‫תופעה זו מזכירה לי את התקופות הקצרות ללא תסמינים‬
‫שרואים אצל אנשים עם פרקינסון החווים את התופעה‬
‫הנקראת קינסיה פרדוקסלית‪ .‬אנשים אלה רתוקים לכיסאות‬
‫גלגלים עם תסמינים חמורים‪ .‬פתאום הם מסוגלים לקום‬
‫מכיסאות הגלגלים וללכת בקלות באופן חלק בלי שום עזרה‪.‬‬
‫דברים דומים קורים כאשר אנשים עם פרקינסון חווים‬
‫התלהבות גדולה או שמחה‪ .‬הבחנתי בכך במשך חגיגות‬
‫הסיום של הסמינרים של עפ“י‪ ,‬ועדיין איני יכול להאמין למראה‬
‫עיניי‪ .‬ההבדל היחיד בין התופעה הזאת ובין מה שאני חווה הוא‬
‫משך הזמן; עבורי זה יכול להימשך שעות‪.‬‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬דר‘ אריאל אריאלי‬
‫לאחרונה פגשתי חבר שגם הוא חווה היעדר של מצבי ‪Off‬‬
‫דרך הקלה רוחנית‪ .‬אף על פי שאפיזודות ה‪ Off-‬שהוא חווה‬
‫גרועות מהאפיזודות שלי‪ ,‬הוא עדיין טס לפראג כדי להשתתף‬
‫בנישואי בתו‪ .‬כל עוד היה שם‪ ,‬הוא נדהם לגלות שהוא לא‬
‫סבל כלל מאפיזודות ‪ Off‬במשך שישה ימים‪ .‬כך התאפשר‬
‫לו לסייר בעיר וליהנות מיופייה‪.‬‬
‫שאלתי כמה נוירולוגים אם התופעה הזאת קרתה במהלך‬
‫הניסיון הקליני שלהם‪ .‬מחציתם אמרו שלא חוו זאת‪ ,‬בעוד‬
‫האחרים טענו שהתופעה קיימת‪ ,‬אך נדירה מאוד‪.‬‬
‫כאשר שאלתי על אודות הסיבות למה שחוויתי‪ ,‬קיבלתי‬
‫תשובות שונות‪ .‬רוב הנוירולוגים סברו ש“אפקט הפלסבו“ היה‬
‫אחראי לכך‪ .‬נוירולוג אחר אמר כי אינו מאמין שזה אפקט‬
‫הפלסבו‪ ,‬אבל כנראה היו מעורבים בכך הורמונים כגון דופמין‪.‬‬
‫נוירולוג אחד אמר בכנות שהוא אינו יודע‪.‬‬
‫הבנה של הקלה רוחנית‬
‫אני מאמין שלדבר שאני קורה לו הקלה רוחנית יש השפעה‬
‫דומה לאפקט הפלסבו אצל אנשים עם פרקינסון‪ .‬בשני‬
‫המקרים תהליכים פסיכולוגיים מפיקים שיפור בתסמינים‬
‫מוטוריים באמצעות שחרור דופמין‪ .‬נראה כי רגשות כמו‬
‫שמחה ממריצים את מרכז התגמול במוח בדרך דומה‬
‫לציפיות החולה המקבל פלסבו‪ .‬בשני המקרים התוצאה היא‬
‫שחרור דופמין המשפר את מצבו של האדם‪.‬‬
‫יהיו הגורמים לכך אשר יהיו‪ ,‬אני מאמין כי שליטה טובה‬
‫בתסמינים יכולה לבוא כתוצאה מהקלה רוחנית‪ ,‬הנגרמת‬
‫מכך שחווים רגשות כמו שמחה או סיפוק או מבצעים פעולה‬
‫נדיבה‪ .‬אני מאמין גם שהתוצאות הללו עשויות להימשך זמן‬
‫רב ולהיות חיוביות ביותר‪.‬‬
‫אני חי עם מחלת פרקינסון זה למעלה מ‪ 20-‬שנים‪ ,‬ומצבי‬
‫מכתיב את היכולות שלי לבצע פעילויות יום‪-‬יומיות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫מדי יום אני מנסה להשיג הקלה בתסמינים שלי באמצעות‬
‫הקלה רוחנית‪ ,‬היות שהתוצאות מתגמלות כל‪-‬כך‪.‬‬
‫ייתכן כי מתמודדים אחרים עם המחלה חוו הקלה דומה‪ ,‬אולם‬
‫לא ידעו במה מדובר או איך לטפל בזה‪ .‬אם תשאלו בעצתי‪,‬‬
‫אמליץ כי אנשים אלה ינסו להשיג שליטה טובה בתסמינים‬
‫באמצעות הרגשות או הפעולות שתוארו לעיל בקווים כלליים‪.‬‬
‫ואולי למתמודדים אחרים יש דרכים שונות להגיע לזה? אם‬
‫כן‪ ,‬הייתי רוצה מאוד לדעת‪.‬‬
‫כיום מטפלים במחלת פרקינסון בעיקר נוירולוגים‪ ,‬אשר אולי‬
‫אינם מכירים במלואה את יכולת הריפוי של הרגשות‪ .‬אני‬
‫מאמין כי חוויה של הקלה רוחנית‪ ,‬בין שהיא מושגת ביחידות או‬
‫בקבוצה – אולי בעזרת פסיכולוגים ופסיכיאטרים – יכולה להביא‬
‫תועלת לאנשים רבים עם מחלת פרקינסון‪ .‬מה דעתכם?‬
‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬
‫המאמר המקורי התפרסם ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף ‪,2014‬‬
‫עמודים ‪.23-22‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪25‬‬
‫קצרצרים מהעולם‬
‫פוקס מציב שוב את מחלת פרקינסון‬
‫באור הזרקורים‬
‫מייקל ג‘‪ .‬פוקס חזר לטלוויזיה האמריקנית בפעם הראשונה‬
‫זה ‪ 13‬שנים כדי לככב בקומדיה חדשה‪ ,‬ובכך החזיר את‬
‫עצמו אל תוך לבבות האמריקנים‪ ,‬וחשוב מכך – החזיר את‬
‫מחלת פרקינסון למודעותם‪.‬‬
‫‪ //‬קרולין לאבלס‬
‫השחקן האהוב‪ ,‬שהוא כעת בן ‪ ,52‬נטש את ‪ Spin City‬בשנת‬
‫‪ 2000‬בעודו בשיא הפופולריות כדי לטפל במחלת פרקינסון‬
‫המחמירה שלו‪ .‬מאז בילה חלק גדול מזמנו בקמפיינים של‬
‫קרן מייקל ג‘‪ .‬פוקס‪ ,‬שאותה הקים באותה שנה כדי לסייע‬
‫במציאת מרפא למחלה‪.‬‬
‫בסדרה החדשה ‪ Michael J. Fox Show‬הוא משחק את‬
‫מייק הנרי‪ ,‬אישיות ניו‪-‬יורקית בכירה‪ ,‬הקוטע את הקריירה‬
‫שלו לאחר שהתפתחה אצלו מחלת פרקינסון‪ ,‬ממש כפי‬
‫שהשחקן עצמו עשה במציאות‪.‬‬
‫בעת השקת הסדרה בספטמבר‪ ,‬רמז פוקס למגזין ‪Rolling‬‬
‫‪ Stone‬שהוא מודע לכך שכמה אנשים יקבלו השראה‬
‫בראותם אדם עם מחלת פרקינסון חוזר לעבוד במשרה‬
‫מלאה‪” .‬עוד היבט של הנושא שאינני עוסק בו יום‪-‬יום‪ ,‬אבל‬
‫הוא נוכח שם לבטח‪ ,‬הוא שברמה מסוימת הסדרה הזאת‬
‫עשויה להיות מעצימה בשביל אנשים“‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬
‫הכתבה המקורית התפרסמה ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף ‪.2014‬‬
‫תחנת רדיו מקוונת לאנשים עם‬
‫פרקינסון‬
‫אדם עם פרקינסון השיק את תחנת הרדיו המקוונת‬
‫הראשונה המוקדשת במלואה לאנשים המתמודדים עם‬
‫המחלה ולקריירות שלהם‪.‬‬
‫ביל שמאלפלדט‪ ,‬בן ‪ 58‬ממרילנד‪,‬‬
‫ארה“ב‪ ,‬מתמודד עם המחלה זה ‪14‬‬
‫שנים‪ .‬הוא כבר הריץ ערוץ מוזיקה‪ ,‬אבל‬
‫בנובמבר ‪ 2013‬הוא השיק את ”‪Deep‬‬
‫‪ .“Brain Radio‬תחנה זו משדרת במשך‬
‫‪ 24‬שעות ביום את החדשות האחרונות‬
‫על מחקר וטיפולים הקשורים למחלת‬
‫פרקינסון‪.‬‬
‫”האינטרנט עדיין לא הדביקה את‬
‫הצרכים של ששת מיליוני המתמודדים‬
‫עם פרקינסון בכל רחבי העולם“‪ ,‬אומר‬
‫‪26‬‬
‫פרקינתון‬
‫שמאלפלדט‪” .‬ישנם אתרים מעולים המלאים במידע מצוין‪,‬‬
‫אבל איזו מדיה אחרת משרתת את האוכלוסייה הזאת? ודאי‬
‫שלא הטלוויזיה“‪.‬‬
‫‪ Deep Brain Radio‬מערבת דיווחים עדכניים ממרכזים‬
‫רפואיים ברחבי העולם עם סיפוריו האישיים של שמאלפלדט‪.‬‬
‫”ההאזנה היא לגמרי חינם“‪ ,‬הוא אומר‪” ,‬ניתן למצוא את‬
‫התחנה באתר ‪ .http://pupsoc.com‬באתר זה אפשר‬
‫לראות את הווידג‘ט ‪ .Live365 listener‬תתחברו‪ ,‬נסו להאזין‬
‫קצת‪ ,‬תלמדו משהו“‪.‬‬
‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬
‫הכתבה המקורית התפרסמה ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף ‪.2014‬‬
‫כפית מיוחדת לאנשים עם פרקינסון‬
‫לאחרונה פותחה כפית חדשה‪ ,‬אשר נטען כי היא עוזרת‬
‫לאנשים עם פרקינסון לאכול יותר בקלות‪.‬‬
‫‪ Liftware‬היא כפית אלקטרונית המשתמשת במיקרו‪-‬‬
‫צ‘יפ ובחיישנים כדי לאתר את הכיוון ואת העוצמה של רעד‬
‫המשתמש‪ ,‬ולאחר מכן להניע את הכפית בכיוון ההפוך כדי‬
‫לבטל את תנועת הרעד במידת האפשר‪.‬‬
‫התוצאות אינן מושלמות‪ ,‬והכפית מתאימה רק לחולים‬
‫שהרעד שלהם הוא חמישה ס“מ או פחות‪ ,‬אבל המשתמשים‬
‫דיווחו על שיפור עצום לעומת שימוש בכפית רגילה‪ .‬ניתן‬
‫לנתק ”קטע הכפית“ של המכשיר מן הידית לשם שטיפה‪,‬‬
‫וניתן לטעון את הידית‪ .‬נאמר כי הסוללה תחזיק מעמד‬
‫למשך ”מספר זמני ארוחות“‪.‬‬
‫מידע נוסף על אודות המוצר אפשר למצוא בקישור‬
‫‪www.liftlabsdesign.com‬‬
‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬
‫הכתבה המקורית התפרסמה ב‪ ,EPDA Plus-‬גיליון ‪ – 24‬חורף ‪.2014‬‬
‫סשה‬
‫זמן קצר לאחר שאובחנתי במחלת פרקינסון‪ ,‬פיתחתי ”קיפאון‬
‫הילוך“ )באנגלית‪ Freezing of Gait:‬או בראשי תיבות ‪,(FOG‬‬
‫שגרם לעתים קרובות לנפילות‪.‬‬
‫כעת יש לי בן‪-‬לוויה חדש‪ ,‬סשה‪ .‬זהו כלב שירות ערני המסוגל‬
‫לחזות מראש אפיזודות של ‪ FOG‬ולהתריע עליהן בעוד מועד‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬כאשר אני חווה אפיזודות של ‪ ,FOG‬אני מתיישבת‬
‫במקום ליפול‪.‬‬
‫כלבי שירות משתמשים בדרך כלל בחוש הריח כדי להתריע‬
‫בפני מישהו על סכנות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרופאים שראו את סשה‬
‫פיתחו תאוריה שהוא רואה או שומע שינויים בצורת ההליכה‬
‫שלי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬סשה התריע בפני על נפילה אפשרית ‪43‬‬
‫פעמים‪ 15 .‬מתוך ‪ 19‬הנפילות שלי היו בלעדיו‪ .‬היו לי רק ארבע‬
‫נפילות בנוכחותו‪ ,‬פעמיים מכיוון שהתעלמתי מההתרעה שלו‬
‫– שגיאה שנשבעתי לעולם לא לחזור עליה!‬
‫פעם‪ ,‬בשלב מוקדם באילוף של סשה‪ ,‬זרקתי כדור‪ ,‬צעקתי‬
‫”תפוס“ ואז הבנתי שהרצועה שלו כרוכה סביב פרק היד שלי‪.‬‬
‫יישמתי במהירות תכנית שבסופו של דבר הייתה שגויה וניסיתי‬
‫לרוץ‪ .‬אילו מישהו היה מצלם את זה‪ ,‬הוידאו היה הופך ויראלי‪.‬‬
‫סשה עוזר לי לעלות ולרדת במדרגות‪ .‬הוא ממתין לי על כל‬
‫מדרגה כאשר כפותיו מוצבות באופן מאוזן‪ ,‬כך שאני יכולה‬
‫לייצב את עצמי בלי לפגוע בו‪ .‬כאשר אני עומדת‪ ,‬הוא נשען‬
‫עליי בעדינות ומשגיח עליי‪ .‬הוא הולך עמי לאט ובטוח דרך‬
‫קרח או דרך מרחבים צרים או הומי אדם‪ ,‬ועוזר לי לבצע‬
‫משימות יום‪-‬יומיות‪ .‬הוא מרים דברים שאני מפילה‪ ,‬מושך‬
‫בעדינות את הגרביים והשרוולים שלי‪ ,‬פותח דלתות‪ .‬הוא שכב‬
‫בלי שיבחינו בו מתחת למושבים במטוס‪ ,‬במסעדות‪ ,‬בשיעורי‬
‫יוגה‪ ,‬בהצגות ובזמן פגישות עם רופאים‪.‬‬
‫סשה מפחית את הלחץ באופן משמעותי‪ .‬כעת בעלי אינו‬
‫נכנס לפאניקה אם לוקח לי זמן רב מדי לענות לקריאתו‪ .‬לפני‬
‫השותפות עם סשה‪ ,‬לפחות פעם בשבוע מישהו היה שואל‬
‫אותי אם שתיתי יותר מדיי‪ .‬מאז שסשה נמצא לצדי‪ ,‬אף אחד‬
‫לא חשב בטעות שאני שיכורה!‬
‫לכל זה יש מחיר‪ .‬כאשר אנו נוחתים לאחר טיסה ארוכה‪ ,‬אני‬
‫הולכת מיד לאזור הנוחיות לכלבי שירות‪ ,‬לא לשירותי הנשים‪.‬‬
‫אני תמיד נושאת עמי פריטים רבים בשביל סשה‪ ,‬כמו חטיפי‬
‫טלה וכבד‪ ,‬צלחת מים מתקפלת‪ ,‬שקיות פלסטיק )עליך‬
‫לשים בשקית את ”הזבל של הכלב“( ומברשת בד )גם כלבים‬
‫שמברישים אותם יום‪-‬יום עדיין משילים פרווה(‪.‬‬
‫פעם נהניתי לעשות מניקור ופדיקור‪ ,‬אבל כעת הטיפוח‬
‫השבועי והטיפול בציפורניים של סשה נמצאים בעדיפות‬
‫ראשונה‪ .‬אני מברישה את פרוותו ואת שיניו‪ .‬מזון יקר וטיפול‬
‫וטרינרי מקוזזים במס באופן חלקי בלבד‪ ,‬מאחר שהוצאות על‬
‫כלבי שירות נחשבות כמו כל הוצאה רפואית אחרת‪.‬‬
‫כמו דאגות רפואיות אחרות‪ ,‬לעובדה שיש לי את סשה יש‬
‫תופעות לוואי‪ .‬החרדה הגדולה ביותר שלי היא דאגה מכלבים‬
‫חופשיים ותוקפניים‪ .‬כלבי שירות רבים אינם יכולים לעבוד‬
‫לאחר שהותקפו על‪-‬ידי כלב אחר‪.‬‬
‫ידידי‬
‫‪ //‬מאת‪ :‬בטסי ארבלובסקי‬
‫אני נהנית מלשוחח על מגוון רחב של נושאים‪ ,‬אבל כאשר‬
‫סשה לצדי אני מגלה שרוב האנשים רוצים לדבר איתי על‬
‫כלבים‪ .‬בדרך כלל הם תומכים בצורה נפלאה ובעלי ידע על‬
‫החוקים וכללי ההתנהגות של כלבי השירות‪ ,‬אבל מדי פעם‬
‫יש ויכוחים שהם מתישים ואפילו גורמים כאב עמוק‪ .‬כאשר‬
‫מישהו חולק על זכותך להיות במקום ציבורי‪ ,‬זה טראומטי‪ ,‬לכן‬
‫אני נושאת עמי עותק של חוק כלבי השירות של ‪ ADA‬כדי‬
‫לשתף אותו במידת הצורך‪ .‬אני מחנכת בעדינות‪ .‬אני נותנת‬
‫לאנשים זמן כדי לאשר את זה בעצמם‪ ,‬וזה כמעט תמיד‬
‫עובד‪.‬‬
‫לפעמים כל המאמצים נכשלים‪ .‬מנהל אחד דרש‪” :‬אנו‬
‫מקבלים כלבי שעשוע‪ ,‬אבל מאחר שברור שאת עם מוגבלות‬
‫וזהו כמובן כלב רפואי מאולף‪ ,‬את חייבת להראות מרשם או‬
‫מכתב מרופא!“‪ .‬אחר הצהיר‪” :‬אנו מקבלים נכים‪ ,‬בין שהם‬
‫משתמשים בכיסא גלגלים או בכלב שירות‪ ,‬אבל אנו מושיבים‬
‫אותם מאחור ליד המטבח‪ ,‬היות שפטרונים אחרים אינם רוצים‬
‫לראות אנשים עם מוגבלות“‪.‬‬
‫פעם אחת זה היה כל כך גרוע עד שהתקשרתי למשטרה‬
‫כדי שינהלו משא ומתן‪ .‬הם היו נפלאים! לאחר שאמר למנהל‬
‫המלון שעליו לתת לי להישאר‪ ,‬הקצין פנה אליי ושאל‪” :‬כאשר‬
‫המלון הזה יהיה בבעלותך‪ ,‬האם תקראי לו על שם סשה?“‪.‬‬
‫הגשתי תלונה למחלקה המשפטית‪ ,‬ואותו מלון בניו‪-‬יורק‬
‫משלם כיום על הכשרת כלבים בשביל אנשים עם מוגבלות‬
‫באלסקה!‬
‫כל יום אני מודה לסשה על שהוא שומר על בטיחותי‪ .‬כל יום‬
‫אנו חווים רגעים המחממים את הלב‪ .‬רגע מבדח אחד הותיר‬
‫אותי ללא מלים‪ .‬במגדלור שבחוף המזרחי‪ ,‬אישה שאלה אותי‬
‫מדוע יש לי כלב‪ .‬כאשר אמרתי לי שזה בגלל מחלת פרקינסון‪,‬‬
‫היא התפרצה‪” :‬את אישה כה נדיבה שאת לוקחת לטיול כלב‬
‫עם מחלת פרקינסון!“‪ .‬למזלי‪ ,‬הבת שלה התערבה‪” :‬אמא‪,‬‬
‫אני חושבת שלגברת יש מחלת פרקינסון ושהכלב עוזר לה“‪.‬‬
‫עבור אנשים שאינם זקוקים או אינם רוצים כלב שירות מאולף‬
‫לגמרי‪ ,‬הכלב המשפחתי עשוי לעזור לאחר סשנים בודדים‬
‫עם מאלף כלבים‪ ,‬או לכל הפחות לא לגרום נזק‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫לצאת באופן קבוע לטיול עם הכלב שלך יעודד אותך באופן‬
‫טבעי להאריך את צעדיך‪ .‬גם גירוי ויזואלי יכול להפחית את‬
‫הסיכון של ‪ ,FOG‬כך שכל כלב שאולף לצייתנות המטלטל‬
‫את אפו לפני הברך שלך עשוי למנוע נפילה‪ .‬ניתן לאלף‬
‫כלבים בקלות כך שהם ירימו את מה שהפלת‪ .‬הכי חשוב‪,‬‬
‫אילוף הכלב המשפחתי לא לדחוף או להכשיל אותך עשוי‬
‫למנוע נפילה קטסטרופלית‪ ,‬ואחרי הכול‪ ,‬אף אחד מאתנו אינו‬
‫רוצה ליפול!‬
‫תרגום מאנגלית‪ :‬רם סופר‪.‬‬
‫המאמר המקורי ‪ To My Wellness‬התפרסם ב‪- Parkinson’s Post-‬‬
‫קיץ ‪.2013‬‬
‫ביטאון עמותת פרקינסון בישראל‬
‫גליון מס‘ ‪13‬‬
‫אפריל ‪2014‬‬
‫‪27‬‬
‫טלפון אחד ואתם לא לבד‬
‫ייעוץ לאוכלוסייה המבוגרת ולבני משפחותיהם במגוון שפות*‬
‫שירות הייעוץ לקשיש בביטוח הלאומי מקשיב לכם‪ ,‬ומפעיל למענכם קו טלפון‬
‫מיוחד‪,‬‬
‫שבו תוכלו לשאול ולהתייעץ בנושאים הקשורים לגיל זקנה‪:‬‬
‫‪ $‬סיוע במיצוי זכויות בביטוח הלאומי‪.‬‬
‫‪ $‬מידע על השירותים הקהילתיים הקרובים לביתך‪ ,‬כמו מועדונים‪ ,‬מרכזי יום ובתי אבות‪.‬‬
‫הלאומי לאלמנים ואלמנות‪,‬לבני זוג של חולים סיעודיים‪,‬‬
‫ח הל‬
‫‪ $‬מידע על קבוצות התמיכה של הביטוח‬
‫‪ $‬לבני משפחה של חולי אלצהיימר ועוד‪.‬‬
‫מים א‪-‬ה בשעות‬
‫בי‬
‫ל‬
‫ע‬
‫הקו פו‬
‫שפות הבאות‪:‬‬
‫‪ $‬ייעוץ והכוונה לבני משפחה‪.‬‬
‫ב‬
‫‪ 13:00-8:00‬ת ‪02-6463400‬‬
‫בשפה העברי ת ‪02-6463401‬‬
‫בשפה הערבי ת ‪02-6463402‬‬
‫בשפה הרוסירית ‪02-6463403‬‬
‫בשפה האמה ת ‪02-6463404‬‬
‫בשפה האנגלי‬
‫אתם מוזמנים להתקשר!‬
‫הודעה במענה‬
‫ניתן להשאיר אליכם בהקדם‪.‬‬
‫קולי‪ ,‬ואנו נחזור‬
‫ה‬
‫הביטוח הלאומי‬
‫פרסום‬
‫שירות הייעוץ לקשיש ולגמלאי‬
‫‪* 6050 & www.btl.gov.il‬‬
`