סיור שחקנים בהר הרצל

‫"חזון ומציאות" – סיור בהר הרצל‬
‫רציונאל‬
‫הסיור הינו אחת מן המשבצות המרכזיות והחשובות בסמינר תעודת זהות בפעילויות נוספות‬
‫בנושא זהות ישראלית‪ -‬אזרחית‪ .‬מטרת הסיור להמחיש למשתתף ארבע גישות שונות מתוך כלל‬
‫הגישות הקיימות לאופייה של מדינת ישראל ( גישת מדינת התורה‪ ,‬גישת מדינת כל אזרחיה‪ ,‬גישת‬
‫מדינת העם היהודי וגישת מדינת לאום יהודית‪-‬תרבותית‪).‬‬
‫דרך הסיור נבחן כיצד הזהות היהודית משולבת כמרכיב בזהות הישראלית ולבחון את אופייה‬
‫היהודי‪-‬דמוקרטי של מדינת ישראל‪ .‬מצד אחד התייחסות לרוב היהודי של אוכלוסייתה‪,‬‬
‫באידיאולוגיה הציונית ובחזון שיבת ציון‪ ,‬בזיקתה של המדינה ליהדות התפוצות ולתרבות‬
‫ההיסטורית היהודית‪ ,‬בסמלים ובטקסים של המדינה‪ ,‬ומצד שני כמדינה דמוקרטית המחויבת‬
‫לשוויון זכויות ומעמד של כל אזרחיה‪ ,‬יהודים ולא יהודים כאחד‪.‬‬
‫במובנים מסוימים ממשיך הסיור את אלמנט המפגש עם המציאות הישראלית מחוץ לכיתה‪ ,‬אלא‬
‫במפגש עם עיר הבירה‪/‬קודש‪ :‬עצם ההגעה אליה‪ ,‬השיטוט במרחבי החיים של העיר [מרכז העיר‪/‬‬
‫השוק במשימת הצילום] וכעת המפגש עם אחד מסמלי הישראליות האולטימטיביים‪ -‬מפגש עם‬
‫המישור הסמלי שלה‪.‬‬
‫במהלך הסיור יפגשו המשתתפים ארבע דמויות‪( .‬ניתן לומר למשתתפים מראש שנפגוש כמה‬
‫'דמויות' לאורך המסלול‪ .‬לא כדאי להשתמש במלה 'שחקנים'‪ ,‬כדי לא להרוס את האפקט‪ ,‬אך כן‬
‫להכין אותם לקראת המפגש‪ ,‬כדי שלא יבלו את רב הזמן בלנחש האם זו דמות אמיתית או לא‪)..‬‬
‫במקביל לעובדה שהסיור ממחיש באמצעות השחקנים ‪ 4‬גישות לזהותה של המדינה‪ ,‬הסיור גם‬
‫משקף את זה דרך החיבור הגיאוגרפי לאחד הסמלים של הישראליות‪ -‬הר הרצל ומה שמרוכז בו‪:‬‬
‫גדולי האומה [מיהם‪ ,‬למה?] השכול [מי‪ ,‬למה?] החיבור ליד ושם [יהדות‪ /‬ישראליות? חו"ל‪/‬‬
‫ארצישראליות?]‬
‫תוך כדי המפגשים השונים יעלו לדיון שאלות המבקשות מן המשתתפים להגיב לאמירות ולטענות‬
‫של כל אחת מן הדמיות השונות‪.‬‬
‫מטרות‬
‫‪ .1‬הכרות עם ארבע גישות מרכזיות לדמותה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינת המורכבות באופייה הציבורי של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪-‬‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .3‬היכרות בסיסית עם הר הרצל‪ ,‬האישים הקבורים בו והקשר בינם ובין דמותה של‬
‫מדינת ישראל כיום והקונפליקטים המצויים בה‪.‬‬
‫התחנות בהר‬
‫(בפועל לא כל קבוצה תלך בין התחנות בסדר הזה בהכרח)‬
‫‪1‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫‪‬‬
‫רחבת הכניסה להר הרצל‪ -‬שם נפגוש את עידו הסטלן המבקש כי מדינת ישראל תהא מדינה‬
‫כלל אזרחיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבר זאב ז'בוטינסקי– בתחנה זו נפגוש את עומרי הברסלבר המייצג את גישת מדינת תורה‬
‫‪‬‬
‫קבר רבין‪ -‬בתחנה זו נפגוש את קורל‪ ,‬יורדת מהארץ‪ ,‬המייצגת את גישת מדינת העם היהודי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבר הרצל‪ -‬בתחנה זו נפגוש את יגאל הגנן‪ ,‬המייצג את גישת מדינת לאום יהודית‪-‬תרבותית‬
‫‪ 4‬הגישות המוצגות בסיור‬
‫(מסודרות בהתאמה לדמויות המופיעות לעיל)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מדינת כל אזרחיה‪-‬מדינה שזהותה מנותקת מסממנים אתניים‪ ,‬דתיים ותרבותיים‪ .‬בגישה זו‬
‫בא לידי ביטוי בין היתר חוקי‪-‬ההגירה והאזרחות שלה שאינם מעדיפים אזרחים שמוצאם‬
‫(באמצעות בחינת השתייכותם האתנית הוא בעל קשר לאומי לאותה מדינה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גישת מדינת תורה‪ -‬מדינת ישראל צריכה להתנהל על‪-‬פי חוקי ההלכה היהודית‪ ,‬תונהג‬
‫בהשראת גדולי התורה ותקדם ערכים כמו לימוד תורה ושמירת מצוות‬
‫‪‬‬
‫גישת מדינת העם היהודי‪-‬המדינה צריכה להוות מרכז עבור כלל יהודי העולם‪ ,‬אשר חלקם‬
‫יעלו אליה וחלקם יישארו בארצותיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גישת מדינת לאום יהודית‪-‬תרבותית‪ -‬מדינת ישראל צריכה להיות בעלת אופי תרבותי היונק‬
‫מהמסורת ומהמורשת היהודית‪ ,‬אך אינו מחויב כלפי ההלכה והדת היהודית‪.‬‬
‫דגשים חשובים ביותר!‬
‫‪‬‬
‫המנחה המוביל את הקבוצה נדרש לספק ידע אודות התחנות השונות ולכן‪ ,‬חייב להיות בקיא‬
‫בידע על ההר עצמו בכלל ועל התחנות השונות בפרט‪[ .‬על פי ה"נספחים" בסוף המערך] ואפילו‬
‫[לסתום אזנים חזק] להדריך בהן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המנחה הוא מוביל הסיור ולא השחקן‪ .‬השחקן צריך להמתין לזמן מתאים להשתלבות‪ .‬גם‬
‫במידה והשחקן התערב‪ -‬מותר לנהוג בו כפי שהייתם נוהגים לו לא היה שחקן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המנחה מוביל את הדיון לאחר שהשחקן מסיים את ה"מונולוג שלו" והשחקן אינו "חבל‬
‫ההצלה" של המנחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נדרשת התמצאות בסיסית בהר‪ -‬למי שאין‪ -‬מוזמן לפנות לרכז היום ולבקש סיוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעלו בהתאם ובצמוד לטבלת השליטה שתהיה בתדרוך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התמקדו עם המשתתפים בתכנים ולא בשאלת האותנטיות של השחקנים‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫ הסבר על התחנה ‪ -----‬הופעה של שחקן ‪ -----‬עיבוד קצר של דבריו ‪ -----‬מעבר לתחנה הבאה‬‫כל מנחה יקבל מהרכז (בדרך כלל בתדרוך לקראת הפעילות) טבלה ובה שעות בהן הוא אמור‬
‫להגיע לתחנות השונות ולהיפגש עם שחקן‪ .‬בכל תחנה יתחיל המנחה בהסבר של כמה דקות על‬
‫המקום הספציפי בו אנו עומדים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫לאחר שיסתיים ההסבר יפנה השחקן אל המנחה והקבוצה‪ ,‬יבקש (או שלא‪ )..‬להפריע לרגע‪,‬‬
‫ויתחיל בנאום הקצר שלו‪ .‬נאומיהם של השחקנים הם בין ‪ 4‬ל‪ 11-‬דקות‪ .‬תוך כדי דבריו של‬
‫השחקן מומלץ ורצוי לעודד את התלמידים להגיב אליו‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬להתנגד או להסכים‬
‫(כמובן שלא בתור משחק‪ ,‬אלא רק אם הם באמת חושבים כך)‪ .‬אם התלמידים אינם עושים זאת‪,‬‬
‫כדאי שהמנחה יעשה זאת בעצמו‪ ,‬על מנת שלא ייווצר מונולוג ארוך אלא שיחה‪ .‬כמובן שיש לתת‬
‫לשחקן בכל זאת להשלים את נאומו ואת דבריו‪ ,‬ולא לקטוע אותו בכל רגע‪.‬‬
‫לאחר תום דבריו של השחקן‪ ,‬יש לקיים עיבוד קצר עם המשתתפים על הנאמר‪.‬‬
‫לאחר עיבוד של כמה דקות (ובהתאם לטבלת הזמנים) יש להתקדם לעבר התחנה הבאה‪.‬‬
‫תקציר הדמויות ושאלות לדיון‪:‬‬
‫תקציר דבריו של 'עידו הסטלן'‬
‫אנשים כה צעירים בכלל לא צריכים להיכנס לבית קברות! למה לטמא את היופי של החיים‪ .‬עדיף‬
‫לא לקדש את החיילים או את גדולי האומה‪ ,‬אלא להתחבר לעולם שמסביבנו‪ .‬לא להיות לאומיים‬
‫ולקדש מתים‪ ,‬אלא אוניברסאליים אוהבי חיים‪ .‬אין סיבה להגדיר את המדינה כיהודית‪ ,‬שפשוט‬
‫תהיה מדינה שתעשה טוב לתושביה‪.‬‬
‫שאלות שניתן לשאול את עידו תוך כדי דבריו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה עם קצת כבוד לאנשים שבזכותם אנחנו חיים כאן?‬
‫מה בכל זאת הוא עושה דווקא כאן על הדשא?‬
‫שאלות לדיון קצר אחרי שעידו מסיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה הם חשבו על דבריה של הדמות? מסכימים? לא מסכימים?‬
‫האם הדמות אמיתית? האם נתקלתם באנשים כמותו?‬
‫איזו גישה ביחס למדינת ישראל הוצגה כאן? (מדינת כל אזרחיה)‬
‫אילו השלכות (חיוביות ושליליות) יש לגישה זו?‬
‫למה לא באמת לצמצמם את העיסוק בכל העניינים הביטחוניים והפוליטיים‪ ,‬ולדאוג‬
‫להטבת חייו של הפרט?‬
‫תקציר דבריו של 'יגאל הגנן'‪:‬‬
‫יגאל הוא הגנן של קבר הרצל והאזור‪ .‬בעקבות כך התחיל להתעניין בדמותו‪ .‬כשקרא יגאל בכתביו‬
‫של הרצל הבין כי המדינה שקמה לו מול העיניים רחוקה מאד ממדינת הלאום עליה דיבר הרצל‬
‫בכתביו‪ .‬יגאל החליט‪ ,‬בעת מילוי תפקידו כגנן‪ ,‬לדבר עם התלמידים על החזון של הרצל למדינת‬
‫לאום לעם היהודי‪ .‬הדגש מבחינתו הוא על מדינה שיונקת ממורשת לאומית יהודית[‪ -‬לא דתית]‪-‬‬
‫חלקת לא יהודים שקיימת בהר היא בושה לתפיסתו‪ .‬מדינה יהודית צריכה להיות חברת מופת‪.‬‬
‫שאלות לדיון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה הם חשבו על דבריה של הדמות? מסכימים? לא מסכימים?‬
‫האם הדמות אמיתית? האם נתקלתם באנשים כמותה?‬
‫איזו גישה ביחס למדינת ישראל הוצגה כאן? (מדינת העם היהודי)‬
‫‪3‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אילו השלכות (חיוביות ושליליות) יש לגישה זו? (גזענות)‬
‫מה באמת משותף לכולנו בלאום היהודי? (היסטוריה? דת? תרבות?)‬
‫מה היחס בגישה זו ללאומים השונים?(ערבים‪,‬נוצרים‪,‬בדואים)‬
‫במה נבדלים קורל ועמרי בראייתם את הלאום?‬
‫עד כמה המדינה רחוקה מחזון חברת המופת של הרצל?‬
‫האם המורשת היהודית‪-‬לאומית יכולה לתרום לכינונה של חברת מופת? באמצעות מה?‬
‫כיצד?‬
‫תקציר דבריו של 'עמרי הברסלבר'‬
‫אם אתם בירושלים – לכו לכותל‪ .‬להרצל היה חזון‪ ,‬אבל הוא לא חשב על הצד הרוחני‪ .‬כדאי‬
‫להקים מדינת הלכה‪ ,‬המדינה חשובה רק אם יש לה משמעות דתית‪ .‬במידה ותהיה – יגיע המשיח‪.‬‬
‫לא צריך צבא‪ ,‬כנסת‪ ,‬מוסדות – צריך מדינה של רוחניות‪ ,‬של לימוד תורה‪ .‬מדינה יהודית היא‬
‫מדינת תורה‪ .‬מדינת הלכה‪ -‬זה פשוט מכיוון שזו משמעות המילה יהדות!‬
‫שאלות שניתן לשאול את עמרי תוך‪-‬כדי דבריו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אז אתה בעד שהרבנים יחליטו וישלטו?‬
‫מה בעצם אתה אומר לתלמידים שנמצאים פה על מה שהם משקיעים בו? על שירותם‬
‫הצבאי בעתיד? על אורחות חיהם?‬
‫מה היה קורה אם כולם היו נשארים רק בצד הרוחני ואף אחד לא היה עושה מעשה‪ ,‬כפי‬
‫שעשעה הרצל?‬
‫מה עם כל האנשים שהוא פוסל את אורחות חייהם בכך שרוצה להחיל עליהם את‬
‫אורחות חייו הוא?‬
‫שאלות לדיון קצר אחרי שעמרי מסיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה הם חשבו על דבריה של הדמות? מסכימים? לא מסכימים?‬
‫האם הדמות אמיתית? האם נתקלתם באנשים כמותו?‬
‫איזו גישה ביחס למדינת ישראל הוצגה כאן? (מדינת הלכה‪ ,‬תיאוקרטיה)‬
‫אילו השלכות (חיוביות ושליליות) יש לגישה זו?‬
‫במה מבטאת מדינה שאיננה מדינת הלכה את יהדותה?‬
‫מה ההבדל בין החזון של עמרי לחזון של עידו לגבי המדינה האידיאלית? (עמרי –‬
‫שכולם יאמינו באלוהים כולל המדינה‪ ,‬עידו – שכל פרט יגשים את עצמו)‬
‫תקציר דבריה של 'קורל יורדת מהארץ'‬
‫קורל‪ ,‬בת ‪ , 31‬ירדה מהארץ לפני מספר שנים‪ .‬היא נולדה בישראל ושירתה בחיל אויר כקצינה‪.‬‬
‫לאחר שחרורה‪ ,‬טסה לארה"ב לעבוד בעגלות ומשם "התגלגלה" והקימה קו עגלות משלה‪ .‬קורל‬
‫נשואה לבחור נוצרי שאביו יהודי‪ .‬קורל חברה בעמותת ישראלי בכל מקום פונה המנסה לקדם‬
‫חקיקה שתאפשר זכות הצבעה‪ ,‬לכל היהודים בעולם‪ ,‬לבחירות לכנסת בישראל‪ .‬האג'נדה שלו היא‬
‫שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וכשמה כן היא מדינת העם היהודי כולו‪ .‬המאפיין החשוב‬
‫ביותר במדינה עבורה הוא‪ :‬המקלט לעם היהודי ולדעתה‪ ,‬אם כל אחד היה נוהג כפי שהיא עצמה‬
‫נהגה‪ ,‬מדינת ישראל תמיד תישמר ותהיה מקלט ומגן לעם היהודי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫שאלות שניתן לשאול את קורל תוך‪-‬כדי דבריה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מי ישלם מיסים‪ ,‬יפתח את הכלכלה וכד' במדינה?‬
‫האם היא שלמה עם ההחלטה להתחתן עם "לא יהודי"?‬
‫שאלות לדיון קצר אחרי שקורל מסיימת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה יקרה אם כולם יחליטו כמוה?‬
‫מה היה אומר יגאל על העובדה שהיא בחרה לגור בחו"ל?‬
‫מה הם חשבו על דבריה של הדמות? מסכימים? לא מסכימים?‬
‫האם הדמות אמיתית? האם נתקלתם באנשים כמותו?‬
‫איזו גישה ביחס למדינת ישראל הוצגה כאן?‬
‫אילו השלכות (חיוביות ושליליות) יש לגישה זו?‬
‫האם אנחנו יכלים להבין את מניעיו?‬
‫במה נבדלים יגאל ועידו בתפיסתם את המדינה?‬
‫מה בכל זאת משאיר כאן אנשים למרות המציאות הלא פשוטה?‬
‫שאלות לדיון לאחר המפגש עם כל הדמויות וסיום הסיור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עם איזו דמות הכי הזדהיתם? עם מי הכי פחות?‬
‫האם אנו יכולים לשתף פעולה עם אדם בעל זהות שונה משלנו?‬
‫אם כן‪ ,‬באילו מישורים? אם לא‪ ,‬כיצד אנו יכולים להתמודד עם הפער?‬
‫האם קיימת זהות מסוימת המפחידה או מרתיעה אותנו? מדוע?‬
‫מהי הדרך שבה ניתן ליישב קונפליקטים הנוצרים עקב זהויות שונות?‬
‫סיכום‪:‬‬
‫ראינו שבחברה הישראלית ישנם אנשים בעלי גישות שונות לחיים‪ .‬הם רואים את תפקידם ואת‬
‫האופן בו ראוי לחיות בצורה שונה‪ .‬השוני הזה נגרם בשל הגדרה שונה של הזהות העצמית‬
‫הקשורה גם לזהות הקבוצתית‪.‬‬
‫במהלך חיינו נפגוש אנשים שונים‪ ,‬בעלי זהויות שונות‪ .‬אנו צריכים תמיד לזכור שהדעות השונות‬
‫ואורחות החיים של אנשים שונים נובעים מהזהויות הללו‪ .‬עלינו להגדיר לעצמנו את סולם‬
‫הזהויות‪ ,‬כלומר סולם הערכים שלנו‪ ,‬אך לזכור שאנשים אחרים מיחסים חשיבות אחרת לאותם‬
‫ערכים וזהויות בהם אנחנו מאמינים‪.‬‬
‫עלינו למצוא את הדרך להקשיב וללמוד על תפיסת עולמם של אזרחים אחרים גם אם איננו‬
‫מסכימים לגביה ולהציג את התפיסה שלנו‪ ,‬בדרך זו ניתן יהיה להגיע לכללים מוסכמים של קבלת‬
‫החלטות וחיים משותפים‪.‬‬
‫שאלת אופיה היהודי של המדינה הינה מורכבת‪ .‬ראינו בהר ארבע גישות בסיס‪ .‬היכן אתם על‬
‫הרצף הזה? במה אתם מסכימים עם מי מהדמויות? באיזה דגם של מדינה יהודית אתם רוצים‬
‫לחיות?‬
‫‪5‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫נספחים‬
‫פתיחת הסיור‪ :‬רקע על הר הרצל‬
‫הר הרצל נקרא על שמו של חוזה המדינה – תיאודור בנימין זאב הרצל‪ ,‬שקבור כאן בראש ההר‪.‬‬
‫הר הרצל מחולק למספר חלקים‪ :‬קבריהם של הרצל וז'בוטינסקי‪ ,‬חלקת גדולי האומה‪ ,‬החלקה‬
‫הצבאית – ואנדרטאות רבות לאירועים חשובים בתולדות המדינה‪ ,‬ביניהן האנדרטה לנפגעי‬
‫פעולות האיבה‪ .‬הר הרצל מוכר לרובנו בעיקר כבית הקברות הצבאי הממלכתי‪ ,‬בו מתקיימים‬
‫טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות‪.‬‬
‫המקום הפך לבית קברות צבאי לאחר מלחמת העצמאות‪ .‬במלחמה זו‪ ,‬נהרגו ‪ 0111‬אנשים‪ -‬כאחוז‬
‫מתוך כלל האוכלוסייה בארץ באותם ימים‪ ,‬והתעורר הצורך להביא את כל הרוגי הקרבות‬
‫לקבורה במקום ממלכתי‪ .‬מספר מקומות עלו כהצעה לבית קברות צבאי ממלכתי‪ :‬הר הזיתים –‬
‫היה אז בשליטה ירדנית ולכן נפסל‪ .‬הר הצופים הסמוך לו ‪ -‬מובלעת יהודית בתוך שטח ירדני‬
‫ולכן גם הוא נפסל‪.‬‬
‫לבסוף הוחלט על המקום הזה‪ ,‬המתנשא לגובה רב במערבה של העיר‪ ,‬כשבמרחק במזרחה‬
‫מתנשא הר הזיתים‪ .‬בין שתי הנקודות המקבילות הללו נמצאות עוד פסגות המהוות רצף רעיוני‪-‬‬
‫רגשי (ניתן להראות בפסיפס בכניסה) ‪ :‬הגבעה הממלכתית בגבעת רם‪ ,‬והר המוריה – עליו היה‬
‫בית המקדש ‪ -‬אם תרצו‪ -‬רצף התיישבותי יהודי‪ -‬לאומי‪ -‬ציוני‪.‬‬
‫הראשונים שהובאו כאן לקבורה היו חללי הקרב בגוש עציון במלחמת העצמאות שהיו קבורים‬
‫תחילה בקבר אחים זמני‪.‬‬
‫הר הרצל צמוד ל"יד ושם" ושביל מחבר ביניהם‪ .‬החיבור הזה מסמל את המעבר משואה‬
‫לתקומה ולמדינה‪ ,‬ומהווה הר זיכרון לכל אלו שנהרגו בשל היותם שייכים לעם היהודי או‬
‫הישראלי‪.‬‬
‫קבר הרצל‪[ :‬גישות שונות ליהדות דרך גישות שונות לציונות]‬
‫תיאודור בנימין זאב הרצל נולד ב‪ 1601-‬בבודפשט שבאוסטרו‪-‬הונגריה (כיום בירת הונגריה)‪ .‬הוא‬
‫עבר לוינה שבאוסטריה‪ ,‬שם למד משפטים‪ ,‬אך לא הורשה לעסוק בתחום ופנה לעיתונאות‪,‬‬
‫תיאטרון וספרות‪.‬‬
‫יחסיו של הרצל עם היהדות היו מורכבים מאוד‪ ,‬ועברו שינוי קיצוני באמצע חייו‪ :‬הוא נולד‬
‫למשפחה יהודית מתבוללת‪ ,‬וסלד מ"הגטו היהודי"‪ .‬הוא אהב את התרבות הגרמנית‪ ,‬ובצעירותו‬
‫היה מקורב לחוגים לאומיים גרמניים ששאפו לאחדות גרמנית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הטרידה אותו מאוד‬
‫– "הבעיה היהודית"‪ ,‬בעיית האנטישמיות‪ .‬אחד הפתרונות ששקל היה התנצרות המונית‪ ,‬כפי‬
‫שהוא כותב ביומנו‪:‬‬
‫"בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית‪ .‬ביקשתי‬
‫להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על ידיהם ראיון אצל‬
‫האפיפיור‪ ,‬כדי להגיד לו‪ :‬עזור לנו מפני האנטישמים‪ ,‬ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים‬
‫שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות‪ .‬חופשי ונאה במובן זה‪ ,‬שמנהיגי התנועה ‪ -‬בייחוד אני ‪-‬‬
‫יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת‪ .‬בעצם היום‪ ,‬בראשון בשבת‪ ,‬בשעה ‪12‬‬
‫בצהריים‪ ,‬תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן‪ .‬לא בבושת‬
‫פנים‪ ,‬כמו שעשו יחידים עד כה‪ ,‬כי אם בגאון‪ .‬והעובדה שהמנהיגים יקיימו בידם את יהדותם‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫ובלוותם את העם עד מפתן הכנסייה יישארו בעצמם בחוץ – תרומם את כל העניין ותשווה לו קו‬
‫של כנות רבה"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1684‬חל שינוי דרמטי בתפיסתו של הרצל‪ .‬בשנה זו‪ ,‬נשלח כעיתונאי מטעם עיתון אוסטרו‪-‬‬
‫הונגרי לסקר את משפט דרייפוס בפריז‪ .‬אלפרד דרייפוס היה יהודי מתבולל‪ ,‬קצין בכיר בצבא‬
‫הצרפתי‪ ,‬שהואשם ב ריגול למען האויב‪ .‬משפטו לווה בהאשמות אנטישמיות חריפות ובקריאות‬
‫"מוות ליהודים"'‪ .‬בסופו של דבר נמצא דרייפוס אשם‪ ,‬ללא ראיות ודאיות‪ ,‬ונידון לגלות מצרפת‪.‬‬
‫לאחר זמן מה התגלה כי המרגל כלל לא היה דרייפוס‪ ,‬אלא קצין אחר בצבא הצרפתי‪ ,‬אך הדבר‬
‫הושתק‪.‬‬
‫הרצל לא האמין‪-‬כיצד ייתכן שדבר כזה קורה בצרפת‪ -‬שחרטה על דגלה את סמל השוויון? הרצל‬
‫הבין כי אם דרייפוס‪ ,‬יהודי מתבולל‪ ,‬שהיה מסור לצרפת ולעם הצרפתי ‪ -‬לא הצליח להתערות‬
‫באירופה והופלה קשות על רקע אנטישמי‪ ,‬אז היהודים לא יוכלו לעולם להתערות באירופה‪,‬‬
‫והאנטישמיות לא תיעלם‪ .‬וכפי שמעיד הרצל על עצמו‪" :‬לציוני נעשיתי על ידי משפט דרייפוס‬
‫שהייתי עד לו"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬מאז המשפט הקדיש הרצל את עצמו לאיחוד התנועה הציונית‪ ,‬ולמציאת בית ליהודים‪,‬‬
‫"מקלט לילה" שהצורך בו נהיה דחוף יותר ויותר על רקע פוגרומים ברוסיה ובאוקראינה‪ .‬הרצל‬
‫הצליח לאחד את התנועות הציוניות השונות תחת כותרת אחת‪ -‬ובמקום אחד בקונגרס הציוני‬
‫הראשון בבאזל (‪ .)1861‬ולכן למרות שקדמו לו הוגים ציוניים אחרים זכה לכינוי "חוזה מדינת‬
‫היהודים"‪.‬‬
‫שאלות רבות הועלו בקונגרס ולבסוף הוחלט כי מטרת התנועה הציונית היא‪" :‬להקים בית לאומי‬
‫לעם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬במשפט העמים"‪.‬‬
‫הרצל האמין שהדרך להשגת את מטרות הציונות חייבת להיות מדינית‪ ,‬ובהסכמת אומות העולם‪.‬‬
‫הוא לא האמין שע"י קנייה של "דונם פה‪ ,‬דונם שם" בארץ ישראל תקום מדינת היהודים‪ ,‬אלא‬
‫רצה לפעול בגדול‪ ,‬במהלך מדיני‪ ,‬ובתמיכתם של השליטים המשפיעים של אותה התקופה‪ .‬כך החל‬
‫הרצל בפגישות עם מדינאים ברחבי העולם‪ ,‬ובגיבוש תוכניות שונות למציאת בית ליהודים‪ .‬הוא‬
‫נפגש עם הסולטאן התורכי במטרה לקבל "צ'רטר" על ארץ ישראל‪ ,‬אך הפגישה לא הניבה‬
‫תוצאות‪ .‬הוא נפגש עם שר המושבות הבריטי‪ ,‬צ'מברלין‪ ,‬במטה לקבל חבל ארץ באל‪-‬עריש‬
‫שבסיני‪.‬‬
‫תכניתו המפורסמת ביותר היא "תכנית אוגנדה"‪ ,‬שהועלתה בקונגרס הציוני השישי ב‪.1813-‬‬
‫תכנית זו העלתה בעצם את השאלה הרגישה ביותר‪ :‬למה דווקא ארץ ישראל? הרצל הדגיש‪ ,‬כי אין‬
‫בתוכנית זו משום נסיגה ממטרתה הסופית של הציונות – מדינה יהודית בארץ ישראל – אך יש‬
‫צורך דחוף במקלט ליהודים‪ ,‬עקב הפוגרומים ברוסיה ובאוקראינה‪ .‬תכנית זו כמעט והביאה לקרע‬
‫בתנועה הציונית‪ .‬באפריל ‪ 1814‬כינס הרצל את הועד הציוני הפועל והכריז כי הוא מוסיף לשמור‬
‫אמונים לארץ ישראל‪ .‬כך הצליח הרצל למנוע את הקרע בעם‪ .‬אך תכניותיו הרבות של הרצל לא‬
‫הניבו תוצאות ממשיות (לפחות לא בחייו)‪ ..‬הוא נפטר ב‪ 1814-‬והוא בן ‪ 44‬בלבד‪.‬‬
‫ב‪ 1848 -‬הועלו עצמותיו של הרצל ארצה‪ ,‬כפי שביקש בצוואתו חוק מיוחד נחקק למטרה זו‪ -‬החוק‬
‫להעלאת עצמות הרצל לארץ ישראל‪ ,‬שנחקק על ידי ראש הממשלה‪ ,‬דוד בן גוריון‪.‬‬
‫הרצל נקבר בטקס מרשים‪ ,‬בו השתתפו אנשים מכל הארץ שליוו את ארונו‪ ,‬כשכל אחד מהם‬
‫נושא שקיק עפר ממקום מגוריו כדי לכסות בו את הקבר ובכך לסמל את ההשתתפות של כל‬
‫היישובים בארץ בקבורתו של הרצל‪ -‬סמל הציונות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫במלאת ‪ 011‬שנים להולדתו‪ ,‬שנת ‪ ,0691‬נערך טקס גילוי המציבה‪ :‬אבן שיש שנחצבה בגליל‬
‫והונחה על קברו‪ ,‬בראש ההר‪ .‬אפשר לראות שקברו דומה יותר לאנדרטה מלקבר‪ ,‬והוא ממוקם‬
‫במקום המרכזי והגבוה ביותר ב"מוזיאון לתולדות הציונות" שגם נקרא על שמו‪:‬‬
‫הר הרצל‪ .‬קבר הרצל צופה על הגבעה הממלכתית – גבעת רם‪ ,‬כך בעצם משקיף הרצל על‬
‫התגשמות חזונו‪ .‬על חזית הקבר חקוקה מילה אחת בלבד‪" :‬הרצל"‪.‬‬
‫אחת הסיבות לכך היא‪ ,‬ש להרצל מקום כה חשוב בהיסטוריה שלנו ובחיינו‪ ,‬עד שכל אדם בישראל‬
‫צריך לדעת מיהו‪ ,‬ודי במילה אחת – "הרצל" – כדי שיידעו כולם במי מדובר‪.‬‬
‫חלקת גדולי האומה‪ :‬קברם של לאה ויצחק רבין [מיהו גדול אומה? וקונפליקטים בחברה‬
‫הישראלית]‬
‫בטרם ההתמקדות ברבין ובקברו‪ ,‬כדאי לומר מעט מלים כלליות על חלקת גדולי האומה‪.‬‬
‫החלקה היא ניסיון ליצור מעין פנתיאון לאומי‪ ,‬בו יקברו כל מנהיגי האומה‪ .‬הזכאים להיקבר‬
‫בחלקה הם ראשי ממשלה‪ ,‬נשיאים‪ ,‬יושבי ראש הכנסת ובני ‪ /‬בנות הזוג שלהן‪/‬ם‪.‬‬
‫(ניתן ומומלץ לתת למשתתפים כמה דקות להסתובב בעצמם בחלקה ולראות מי קבור בה‪ .‬אפשר‬
‫לתת להם את הזמן לפני הסבר כלשהוא‪ ,‬ולבקש מהם לגלות בעצמם אילו בעלי תפקידים קבורים‬
‫בחלקה‪ ,‬או לתת להם את הזמן להסתובב אחרי הסבר קצר‪ ,‬ולבקש מהם לראות מי מבעלי אותם‬
‫תפקידים שהוזכרו אינם קבורים כאן‪).‬‬
‫א‪ .‬רקע על יצחק רבין‬
‫רבים אומרים‪ ,‬כי קריאת תולדות חייו של רבין‪ ,‬כמוה כקריאת ההיסטוריה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬חייו של רבין עוד מצעירותו‪ ,‬שזורים עמוק בהיסטוריה של ישראל‪ :‬נולד בארץ ישראל ולמד‬
‫בבי"ס החקלאי כדורי‪.‬‬
‫כבר בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה"‪ ,‬כדבריו‪" :‬בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות‪ ,‬בגיל בו חוקרים‬
‫התלמידים את מסתורי התנ"ך ונפלאות המתמטיקה‪ ,‬בגיל ‪ - 14‬שמו בידי נשק בכוונה להגן על‬
‫עצמי ולצערי גם כדי להרוג‪ .".‬ב‪ ,1841-‬בגיל ‪ , 18‬הצטרף לפלמ"ח‪ .‬כעבור כמה שנים‪ ,‬ויתר על מלגת‬
‫לימודים גבוהים בחו"ל כדי להוסיף ולהתקדם בפלמ"ח‪ ,‬לבקשתו של מפקד הפלמ"ח – יגאל אלון‪.‬‬
‫במלחמת העצמאות פיקד על חטיבת הפלמ"ח "הראל" ששחררה את הדרך לירושלים‪ .‬הוא‬
‫התקדם בסולם הדרגות‪ ,‬ובמלחמת ששת הימים היה הרמטכ"ל‪.‬‬
‫ב‪ 1806-‬השתחרר מהצבא ומונה לשגריר ישראל בוושינגטון‪ ,‬ומכאן החל בשורה של תפקידים‬
‫מדיניים‪ – 1814 :‬שר העבודה בממשלת גולדה מאיר‪ – 1814-11 .‬ראש הממשלה בפעם הראשונה‬
‫(לאחר שגולדה מאיר התפטרה בעקבות מלחמת יום כיפור)‪ .‬במהלך כהונתו החל בתהליך השלום‬
‫עם מצרים‪ ,‬אותו המשיך וסיים מנחם בגין שהיה ראש הממשלה אחריו‪ :1811-1864 .‬ח"כ‪1864- ,‬‬
‫‪ :81‬שר הביטחון‪ .‬בשנת ‪ 1882‬נבחר רבין לראש הממשלה בפעם השנייה‪.‬‬
‫בשנת ‪ '84‬חתם על הסכם שלום עם ירדן‪ .‬באותה שנה אף זכה בפרס נובל לשלום ביחד עם שמעון‬
‫פרס ויאסר ערפאת‪ ,‬על מאמציהם לחתור לשלום במזרח התיכון ועל חתימת הסכם אוסלו‪.‬‬
‫ב‪ ,1881-‬נרצח רבין על ידי מתנקש יהודי על רקע דעותיו הפוליטיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התבוננות בקבר‬
‫קברו של יצחק רבין שונה משאר הקברים בחלקה‪ ,‬בשל נסיבות מותו‪ .‬אשתו‪ ,‬לאה רבין‪ ,‬עצבה את‬
‫הקבר‪ .‬מה לפי דעתכם מבטא עיצוב המצבה?‬
‫‪8‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫בעיצוב המצבה בחרה לאה רבין ז"ל להדגיש מספר דברים‪:‬‬
‫צורת המצבה ‪ -‬חצי מעגל‪ :‬מסמלת מעגל שלא הושלם‪ -‬בדומה למפעלו של רבין שנקטע באמצע‬
‫ולמעגל חייו שלא הושלם‪.‬‬
‫האבנים שמנוגדות בצבען‪ -‬השחור והלבן‪ .‬רמז לקונפליקטים בעם‪ ,‬שהמתח ביניהם באותם ימים‬
‫הגיע לשיאו ברצח‪ :‬ימין‪-‬שמאל‪ ,‬דתיים‪ -‬חילוניים ועוד‪...‬‬
‫אם יש זמן‪ ,‬ניתן לפתוח כמה שאלות לדיון‪:‬‬
‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬עיצוב הקבר משקף את המצב בחברה הישראלית היום?‬
‫אילו קונפליקטים נוספים ישנם בחברה ה ישראלית?‬
‫האם הקונפליקט מעמיק ? האם יש ניסיון למצוא דרכים להידברות?‬
‫האם חשוב לכם שתהיה הידברות? או שעדיף שכל פלג ידאג לעצמו וכך יהיו פחות בעיות?‬
‫מה יכול להיות משותף לכולם‪ ,‬למרות כל חילוקי הדעות?‬
‫זאב ז'בוטינסקי‬
‫זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת ‪ 1661‬באודסה שברוסיה להוריו חוה ויונה‪ ,‬משפחה אמידה‪ ,‬משכילה‬
‫ושומרת מצוות‪ .‬בילדותו למד בבית ספר רוסי‪ ,‬אך למד עברית ויהדות בביתו‪ .‬בזכות כתיבתו‬
‫הכישרונית התקבל לעבודה כעיתונאי באודסה ונשלח ככתב לעיר בֶּ ְרן שבשוויץ (תרנ"ח ‪)1686 -‬‬
‫ולאחר מכן‪ ,‬עוד באותה שנה‪ ,‬היה לכתב ברומא‪ .‬בשנת תרס"ג ‪ ,1813 -‬בעקבות הפוגרום‬
‫בקישיניב‪ ,‬הצטרף ז'בוטינסקי להסתדרות הציונית ושימש ציר בקונגרס הציוני שהתקיים באותה‬
‫שנה‪ .‬מאותה שנה ועד לפרישתו מן ההסתדרות הציונית היה ז'בוטינסקי פעיל בתנועה הציונית‪.‬‬
‫במקביל פעל לקידומם של היהודים‪.‬‬
‫באותן שנים פעל באודסה לתחיית השפה העברית וייסד את הוצאת הספרים "תורגמן" בשאיפה‬
‫להוציא לאור מבחר תרגומים לעברית מספרות העולם ‪.‬ז'בוטינסקי הקים רשת של בתי ספר‬
‫עבריים "תרבות"‪ ,‬ובקונגרס הציוני ה‪ 11-‬הציע להכריז על העברית כשפת לימוד יחידה בבתי‬
‫הספר הלאומיים‪ ,‬ואף ניסה לקדם את הקמתה של אוניברסיטה עברית בירושלים‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העולם הראשונה (‪ )1816 - 1814‬יזם ‪ -‬יחד עם יוסף טרומפלדור ופינחס רוטנברג ‪-‬‬
‫את הקמת הגדודים העבריים שלחמו לצד הבריטים לשחרור ארץ ישראל מן השלטון התורכי‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי עצמו השתתף בקרבות ואף קיבל אות הצטיינות על לחימתו‪ .‬בסיום המלחמה (‪)1816‬‬
‫הצטרף אל ד"ר חיים ויצמן בפעילותו לעידוד עלייה יהודית לארץ ישראל‪ ,‬שעברה לשלטון‬
‫הבריטים‪ ,‬ולאחר מכן הצטרף להנהלה הציונית‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי התאכזב ממדיניותה של ההנהגה הציונית כלפי השלטון הבריטי‪ ,‬שהייתה בעיניו‬
‫פשרנית ופייסנית‪ .‬בשנת ‪ 1823‬הקים את תנועת הנוער בית"ר‪ ,‬במטרה לחנך נוער יהודי ברוח‬
‫לאומית וצבאית‪ .‬ושנתיים לאחר מכן התפטר מן ההנהלה הציונית והקים את האגף‬
‫הרביזיוניסטי בתנועה הציונית‪ .‬בשנת תרצ"ה ‪ 1831 -‬פרש סופית מן ההסתדרות הציונית והקים‬
‫את ההסתדרות הציונית החדשה ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1826‬עלה לארץ יחד עם אשתו יוענה ובנו ערי‪ .‬ז'בוטינסקי הספיק לחיות בארץ פחות‬
‫משנתיים‪ :‬כשיצא למסע הרצאות בדרום אפריקה לא הורשה לחזור ארצה בשל יחסו העוין אל‬
‫שלטונות המנדט הבריטי‪ .‬הוא עבר לגור בפריז ולאחר מכן ‪ -‬בארצות הברית‪ ,‬שם נפטר ב‪.1841-‬‬
‫‪9‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
‫בקשתו האחרונה‪ ,‬שנכתבה בנובמבר ‪ , 1935‬הייתה להעלות את עצמותיו לארץ ישראל רק‬
‫בפקודה של הממשלה העברית ‪.‬ממשלת בן‪-‬גוריון לא נתנה יד לדבר בשנותיה הראשונות של‬
‫המדינה ‪.‬בן‪-‬גוריון נימק את הסירוב בטענה ש"אין אנו זקוקים לעצמות"‪ .‬רק לאחר פרישתו של‬
‫בן‪-‬גוריון ב ‪-1963‬מן החיים הפוליטיים התיר ראש הממשלה דאז לוי אשכול את הבאת עצמותיו‬
‫למנוחת עולם בארץ ישראל‪ .‬ארונו הוצב בכיכר הרברט סמואל בתל אביב‪ ,‬ותור ענק של עולים‬
‫לרגל לארון השתרך מכיכר הרברט סמואל ועד כיכר המושבות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫כל הזכויות שמורות לגשר מפעלים חינוכיים‬
`