פסק-דין בתיק

‫‪20/1/2014‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫בבית המשפט העליון‬
‫רע"א ‪6590/10‬‬
‫לפני‪:‬‬
‫כבוד הנשיא א' גרוניס‬
‫כבוד המשנה לנשיא א' ריבלין‬
‫כבוד השופט נ' הנדל‬
‫המבקשים‪:‬‬
‫עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח'‬
‫נ ג ד‬
‫המשיבה‪:‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬משרד הביטחון‬
‫בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי‬
‫בחיפה )כבוד סגן הנשיאה י' גריל( מיום ‪ 1.7.2010‬בת"א‬
‫‪754/05‬‬
‫בשם המבקשים‪:‬‬
‫עו"ד חוסיין אבו חוסיין‬
‫בשם המשיבה‪:‬‬
‫עו"ד ערן בן‪-‬ארי‬
‫פ סק‪ -‬די ן‬
‫הנשיא א' גרוניס‪:‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה )כבוד סגן הנשיאה י' גריל( דחה את בקשת המבקשים )להלן –‬
‫‪.1‬‬
‫התובעים( לצירוף תובעים נוספים לתביעה נזיקית שהגישו נגד המשיבה )להלן – המדינה(‪ .‬כמו כן נעתר‬
‫בית המשפט לבקשת המדינה לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאות‪ ,‬לפי תקנה ‪ 519‬לתקנות‬
‫סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪) 1984-‬להלן – תקנות סדר הדין(‪ .‬מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו‪.‬‬
‫רקע‬
‫בשנת ‪ 2005‬הגישו התובעים לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נזיקית נגד המדינה )להלן –‬
‫‪.2‬‬
‫התביעה‪ ,‬או – התביעה המקורית(‪ .‬הרקע להגשת התביעה הינו מותם של מספר שוטרים פלסטינים בשנת‬
‫‪) 2002‬להלן – המנוחים (‪ .‬בתביעה נטען‪ ,‬כי מותם של המנוחים נגרם במהלך פעילות של כוחות צה"ל‬
‫באזור‪ .‬בתביעה הועלו האשמות קשות נגד כוחות צה"ל‪ .‬נטען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי חיילי צה"ל ביצעו טבח‬
‫מתוכנן במנוחים כמעשה נקמה‪ .‬רשימת התובעים המקורית כללה יורשים ועיזבונות של תשעה‬
‫שוטרים‪ .‬בהמשך‪ ,‬נמחקו התובעים הקשורים לשני שוטרים‪ ,‬לאחר שהתברר שהללו הלכו לעולמם בלא‬
‫‪1/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫קשר לאירוע נשוא כתב התביעה‪ .‬לאחר הגשת התביעה עתרה המדינה לסילוקה על הסף‪ .‬טענתה‬
‫המרכזית של המדינה הייתה כי התביעה התיישנה‪ .‬המדינה הסתמכה על סעיף ‪5‬א)‪ (3‬לחוק הנזיקים‬
‫האזרחיים )אחריות המדינה(‪ ,‬התשי"ב‪) 1952-‬להלן – חוק אחריות המדינה(‪ .‬סעיף זה קובע‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫תקופת התיישנות של שנתיים לעניין הגשת תביעה נגד המדינה או שלוח של המדינה בגין נזק שנגרם‬
‫באזור כתוצאה ממעשה של כוחות צה"ל‪ .‬במקרה דנא מדובר היה באירוע שהתרחש בשנת ‪ ,2002‬ואילו‬
‫התביעה הוגשה בשנת ‪ ,2005‬כלומר לאחר שחלפו שנתיים ממועד האירוע‪ .‬אי לכך טענה המדינה‪ ,‬כי‬
‫התביעה התיישנה‪ .‬בהחלטה מיום ‪ 19.3.2006‬דחה בית המשפט המחוזי בחיפה )כבוד השופטת ח'‬
‫הורוביץ( את הבקשה לסילוק על הסף‪ .‬בדחותו את הבקשה ציין בית המשפט‪ ,‬כי לפי סעיף ‪5‬א)‪ (3‬לחוק‬
‫אחריות המדינה רשאי בית המשפט להאריך את תקופת ההתיישנות לתקופה נוספת‪ ,‬מעבר לשנתיים‪,‬‬
‫שלא תעלה על שנה‪ .‬זאת‪ ,‬אם הוכח כי לא הייתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את התובענה‬
‫במהלך תקופת ההתיישנות‪ .‬במקרה דנא קבע בית המשפט כי טענת ההתיישנות תוכרע במהלך הדיון‬
‫בתובענה לגופה‪ ,‬ולא בשלב מקדמי‪ .‬בית המשפט הבהיר‪ ,‬למען הסר ספק‪ ,‬כי טענות המדינה בנושא‬
‫ההתיישנות שמורות לה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2010‬כחמש שנים לאחר הגשת התביעה‪ ,‬הגישו התובעים בקשה לתיקון כתב התביעה‬
‫‪.3‬‬
‫)להלן – בקשת התיקון(‪ .‬התובעים עתרו לתיקון התביעה בדרך של צירוף תובעים נוספים‪ :‬רשימה של‬
‫יורשים נוספים של ארבעה מתוך שבעת המנוחים )להלן – היורשים הנוספים(‪ .‬המדינה התנגדה לבקשה‪.‬‬
‫במקביל הגישה המדינה בקשה להורות לתובעים להפקיד ערובה להוצאות לפי תקנה ‪ 519‬לתקנות סדר‬
‫הדין )להלן – בקשת הערובה(‪ .‬בהחלטתו דחה בית המשפט המחוזי בחיפה )כבוד סגן הנשיאה י' גריל(‬
‫את בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקשת המדינה בעניין הפקדת הערובה נתקבלה‪.‬‬
‫כל אחת מקבוצות התובעים חויבה להפקיד ערובה בסכום של ‪ 15,000‬ש"ח‪ .‬בקשת רשות הערעור‬
‫מופנית נגד שני ראשי ההחלטה‪.‬‬
‫הבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף יורשים נוספים‬
‫תחילה יש להידרש להחלטה לדחות את בקשת התיקון‪ .‬כזכור‪ ,‬התביעה דנא הינה תביעה‬
‫‪.4‬‬
‫נזיקית‪ .‬היא הוגשה בעקבות מותם של המנוחים‪ .‬התביעה הוגשה על‪-‬ידי שני סוגים של תובעים‪:‬‬
‫עיזבונות שבעת המנוחים‪ ,‬ויורשים של שבעת המנוחים‪ .‬בחנתי את טענות בעלי הדין בעניין תיקון כתב‬
‫התביעה‪ .‬דעתי היא‪ ,‬כי היה מקום לאפשר לתובעים לתקן את כתב התביעה‪ .‬בתביעה המקורית נפלו‬
‫פגמים‪ .‬הפגם הראשון נעוץ בעובדה שעיזבונות המנוחים נימנו עם רשימת התובעים‪ .‬זאת‪ ,‬למרות‬
‫שעיזבון אינו אישיות משפטית וממילא אינו יכול להיות בעל דין‪ .‬פגם נוסף שנפל בתובענה הוא בכך‬
‫‪2/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫שביחס לחלק מהמנוחים לא הוגשה התביעה מטעם כלל יורשיהם )אלא רק על ידי חלקם(‪ ,‬ואף לא‬
‫בהסכמת כלל היורשים‪ .‬במקרה דנא סבורני‪ ,‬כי תיקון כתב התביעה לצורך תיקון הפגמים הנזכרים‪ ,‬אין‬
‫בו כדי להוליך לפגיעה באינטרסים של המדינה‪ ,‬שהיא הנתבעת‪ ,‬וביתר פירוט לעניין ההתיישנות‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬אי תיקון התביעה יותיר בה את הפגמים הנזכרים‪ .‬נראה לי‪ ,‬כי יש להתיר לתובעים לתקן את‬
‫התביעה המקורית‪ .‬אעמוד עתה בהרחבה על עמדתי בסוגיות הנזכרות‪.‬‬
‫פעמים רבות‪ ,‬וכך אף אירע בענייננו‪ ,‬מוגשות לבתי המשפט תביעות בהן מצוין כי התובע הוא‬
‫‪.5‬‬
‫עיזבונו של אדם שהלך לעולמו‪ .‬במקרים אחרים מוגשת תביעה נגד עיזבון‪ .‬תביעות כאלה הינן פגומות‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬משום שעיזבון אינו אישיות משפטית‪ ,‬ומשכך אינו יכול להיות בעל דין בהליך משפטי כלשהו‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי ההתייחסות אל עיזבון כאל בעל דין היא טעות שכיחה‪ ,‬החוזרת על עצמה‪ .‬בתי המשפט‬
‫משלימים במקרים רבים עם טעות זו‪ ,‬בלא להעלותה מיוזמתם‪ .‬מן הראוי‪ ,‬איפוא‪ ,‬לעמוד על מספר‬
‫מושכלות יסוד הנוגעות למהותו של העיזבון‪ .‬המשמעות המילונית של המילה עיזבון הינה "ירושה‪,‬‬
‫רכוש שנשאר אחרי מות אדם" )מילון אבן שושן המרוכז ‪) 713‬מהדורת ‪ .((2006‬כלומר‪ ,‬העיזבון הינו‬
‫כינוי למסת הנכסים שהותיר אחריו המנוח‪ .‬אין לעיזבון אישיות משפטית משל עצמו‪ ,‬ולא ניתן לעשות‬
‫שימוש בו‪ ,‬כבעל דין‪ ,‬לצורך הגשת תביעה )ראו רע"א ‪ 5059/10‬אלום גולד בע"מ נ' דור‪ ,‬פיסקה ‪10‬‬
‫)טרם פורסם‪ .((10.8.2010 ,‬כפי שלא ניתן להגיש לבית המשפט תביעה בשם כלי רכב‪ ,‬ארון או מיטה‪,‬‬
‫או בשם כל הנכסים הללו ביחד‪ ,‬כך לא ניתן לתבוע בשם עיזבון‪ .‬במילים אחרות‪[...]" ,‬מותו של אדם‬
‫אינו מוליד כל גוף משפטי או מעין‪-‬משפטי‪) "...‬ע"א ‪ 181/67‬גרינשפן נ' שרעבי‪ ,‬פ"ד כא)‪639 ,630 (2‬‬
‫)‪) (1967‬השופט י' זוסמן((‪ .‬ודוקו‪ ,‬הדין מסדיר את העברת הבעלות של נכסי המנוח‪ ,‬כלומר את העיזבון‪,‬‬
‫ליורשים‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק הירושה‪ ,‬התשכ"ה‪) 1965-‬להלן – חוק הירושה(‪ ,‬קובע בהקשר זה‪ ,‬כי "במות‬
‫אדם עובר עזבונו ליורשיו"‪ .‬משמעות הדברים היא‪ ,‬כי עם מותו של המנוח עוברים נכסיו לידי יורשיו‪.‬‬
‫עיקרון זה מכונה "עיקרון הנפילה" )ראו‪ ,‬שמואל שילה פירוש לחוק הירושה‪ ,‬תשכ"ה‪) 1965-‬סעיפים ‪(55-1‬‬
‫‪ ;(1992) 35‬מיכאל קורינאלדי דיני ירושה – צוואות‪ ,‬ירושות ועזבונות ‪ .((2008) 25-23‬אולם‪ ,‬עצם העברת‬
‫העיזבון לידי היורשים אין בה כדי להקנות אישיות משפטית לעיזבון‪ .‬יפים לעניין זה דבריו של‬
‫השופט מ' זילברג‪ ,‬אשר ציין כי "העזבון‪ ,‬כלומר‪ :‬כלל נכסי המת העוברים בירושה אל היורש‪ ,‬אינו הוא‬
‫גופו גוף משפטי‪ ,‬ואין לו – בנפרד מן היורשים או הזכאים האחרים או מנהליו – שום מעמד עצמאי‬
‫באיזה משא‪-‬ומתן משפטי שהוא" )ע"א ‪ 148/53‬מ‪ .‬פנץ ו"אגד" בע"מ נ' פלדמן ‪ ,‬פ"ד ט ‪1719 ,1711‬‬
‫)‪] (1955‬ההדגשה במקור – א' ג'[; ראו עוד אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי ‪) 101‬מהדורה עשירית‪,‬‬
‫‪) (2009‬להלן – גורן ((‪.‬‬
‫המסקנה כי עיזבון אינו יכול להיות בעל דין נלמדת‪ ,‬בנוסף‪ ,‬דרך בחינת הוראות הדין הכלליות‬
‫‪.6‬‬
‫המקנות כשרות לבצע פעולות משפטית‪ .‬כפי שיובהר‪ ,‬עיזבון אינו נמנה עם ישויות משפטיות שונות‬
‫להן היקנה הדין כשרות משפטית כאמור‪ .‬כך‪ ,‬קובע סעיף ‪ 2‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪,‬‬
‫התשכ"ב‪) 1962-‬להלן – חוק הכשרות המשפטית (‪ ,‬כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות‪ ,‬זולת אם‬
‫נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט"‪ .‬הכוונה בסעיף זה לפעולות משפטיות‬
‫‪3/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫הינה לפעולות בעלות נפקות משפטית הדורשות הבעת רצון )ראו יצחק אנגלרד חוק הכשרות המשפטית‬
‫והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב‪ ,1962-‬ס' ‪ , 13-1‬עמ' ‪) 46-45‬מהדורה שנייה‪) (1995 ,‬להלן – אנגלרד((‪ .‬הגשת‬
‫תביעה היא פעולה משפטית במשמעות סעיף זה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬סעיף ‪ 2‬לחוק הכשרות המשפטית מקנה‬
‫את הכשרות לפעולות משפטיות לבני אדם בלבד ולא למשל לתאגיד )אנגלרד ‪ ,‬עמ' ‪ .(48-47‬חובה‬
‫לציין‪ ,‬כי ההסדר בסעיף ‪ 2‬לחוק הכשרות המשפטית אינו ממצה‪ .‬כלומר‪ ,‬אין בו כדי למנוע את‬
‫האפשרות להקנות כשרות משפטית לישויות שאינן בני אדם‪ .‬אך הכלל הוא‪ ,‬שלצורך מתן כשרות‬
‫משפטית לישויות כאלה נדרשת הוראה מפורשת בדין )ראו אנגלרד‪ ,‬שם ; כמו כן ראו גואלטירו‬
‫פרוקצ'יה התאגיד מהותו ויצירתו‪ ,(1965) 5 ,‬שם נאמר כי "‪...‬הפתרון לבעיית האישיות המשפטית‬
‫יימצא בנורמות של הדין החיובי" ]ההדגשה הוספה – א' ג'[(‪ .‬ואכן‪ ,‬בהוראות דין שונות קבועות הוראות‬
‫המקנות לישויות משפטיות‪ ,‬שאינן בני אדם‪ ,‬את הכוח לבצע פעולות משפטיות‪ ,‬ובין היתר את‬
‫האפשרות לתבוע ולהיתבע )ראו למשל‪ ,‬סעיף ‪ 4‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪ ;1999-‬סעיף ‪ 21‬לפקודת‬
‫האגודות השיתופיות; סעיף ‪ 8‬לחוק העמותות‪ ,‬התש"ם‪ ;1980-‬סעיף ‪ 7‬לפקודת העיריות ]נוסח חדש[;‬
‫סעיף ‪ 5‬לחוק רשות השידור‪ ,‬התשכ"ה‪ ;1965-‬סעיף ‪ 5‬לחוק רשות נאות מרפא‪ ,‬התשל"ג‪ ;1973-‬סעיף ‪3‬‬
‫לחוק רשות שדות התעופה‪ ,‬התשל"ז‪ ;1977-‬סעיף ‪ 3‬לחוק הרשות לפיתוח ירושלים‪ ,‬התשמ"ח‪.(1988-‬‬
‫הנתון החשוב לענייננו הינו‪ ,‬כי לגבי עיזבון לא קבועה בדין כל הוראה המעניקה לו כשרות משפטית‪.‬‬
‫אף מכך ניתן ללמוד כי עיזבון אינו אישיות משפטית‪ ,‬כלומר כי לא ניתן להגיש בשמו או נגדו תביעה‬
‫לבית משפט‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬עיזבון אינו אישיות משפטית‪ .‬משכך‪ ,‬תביעה המוגשת בשם עיזבון או נגד עיזבון‬
‫‪.7‬‬
‫הינה פגומה מיסודה‪ ,‬שהרי היא מוגשת בשם או כנגד מי שאינו יכול‪ ,‬מבחינה עקרונית‪ ,‬להיות תובע או‬
‫נתבע‪ .‬בהינתן נקודת מוצא זו‪ ,‬נשאלת השאלה מי רשאי להגיש תביעה נזיקית שעילתה מותו של אדם‪,‬‬
‫כתוצאה מעוולה נטענת שבוצעה כלפיו במעשה או במחדל‪ .‬על‪-‬מנת להשיב על שאלה זו חובה לציין‪,‬‬
‫תחילה‪ ,‬כי בדין מוכרים שני סוגים עיקריים של תביעות נזיקיות המוגשות בעקבות עוולה נטענת‬
‫שגרמה למותו של אדם‪ .‬סוג אחד של תביעות מכונה "תביעת תלויים"‪ .‬תביעת תלויים הינה תביעה‬
‫המוגשת בגין נזקי ממון של בן זוגו‪ ,‬הורו או ילדו של המנוח הניזוק )ראו סעיפים ‪ 81-78‬לפקודת‬
‫הנזיקין ]נוסח חדש[ )להלן – פקודת הנזיקין((‪ .‬זאת‪ ,‬בגין הפסד התמיכה הכלכלית לה היו צפויים‬
‫התלויים אילו היה המנוח נותר בחיים )ע"א ‪ 140/00‬עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום‬
‫ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ‪ ,‬פ"ד נח)‪) (2004) 526-524 ,486 (4‬השופט א'‬
‫ריבלין( )להלן – עניין אטינגר ((‪ .‬סוג נוסף של תביעות נזיקיות שניתן להגיש עקב מותו של אדם‪ ,‬הוא‬
‫מה שמכונה‪ ,‬למען הקיצור‪" ,‬תביעת העיזבון" )ראו‪ ,‬סעיף ‪ 19‬לפקודת הנזיקין וסעיף ‪ 78‬לחוק ההוצאה‬
‫לפועל‪ ,‬תשכ"ז‪ .(1967-‬תביעה כזו עניינה בזכויות התביעה האישיות של המנוח‪ .‬זכויות אישיות אלה‬
‫"'שורדות'‪ ,‬אם לא מוצו‪ ,‬ועוברות ליורשיו" )עניין אטינגר‪ ,‬עמ' ‪ ;524‬ראו עוד‪ ,‬ע"א ‪ 1945/09‬עזבון‬
‫המנוח סמניה מרווה ז"ל נ' המועצה האזורית מטה אשר‪ ,‬פיסקה ‪) 6‬המשנה לנשיאה א' ריבלין( )טרם פורסם‪,‬‬
‫‪ .((19.1.2012‬מכל מקום‪ ,‬ניתן לסכם ולומר כי בעוד שתביעת התלויים עניינה בפיצוי התלויים על הפסד‬
‫התמיכה הכלכלית שנגרם להם‪ ,‬באופן אישי‪ ,‬עקב מות הניזוק‪ ,‬הרי זו המכונה תביעת העיזבון הינה‬
‫‪4/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫תביעה הכוללת עילות תביעה אישיות של המנוח‪-‬הניזוק‪ ,‬הנובעות ממעשה או מחדל נטען ואשר‬
‫עומדות לטובת העיזבון‪ .‬היינו‪ ,‬זכייה בתביעת העיזבון תפעל לטובת העיזבון בכך שהיא תגדיל את‬
‫מסת הנכסים שהעיזבון יכלול‪.‬‬
‫נוכח העובדה שתביעת התלויים כוללת עילות תביעה אישיות של התלויים‪ ,‬הרי המסקנה‬
‫‪.8‬‬
‫המתבקשת היא כי תביעת התלויים צריכה להיות מוגשת לטובת התלויים באופן אישי‪ .‬נניח למשל‪,‬‬
‫שניזוק השאיר לאחר מותו בת זוג ושני ילדים‪ ,‬אשר היו תלויים בו מבחינה כלכלית‪ .‬סעיף ‪ 79‬לפקודת‬
‫הנזיקין קובע‪ ,‬כי תביעת התלויים תוכל להיות מוגשת במקרה כזה על‪-‬ידי מבצע הצוואה‪ ,‬מנהל‬
‫העיזבון או יורשי המת )אלה האחרונים אינם חייבים להיות‪ ,‬בהכרח‪ ,‬התלויים(‪ .‬הסעיף האמור מוסיף‬
‫וקובע‪ ,‬כי בחלוף שישה חודשים מיום קרות הנזק‪ ,‬יכולים התלויים עצמם להגיש את התביעה‪ ,‬בשם כל‬
‫התלויים או בשם מקצתם‪ .‬במציאות‪ ,‬התביעות אכן מוגשות על ידי התלויים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬העיזבון‪,‬‬
‫שאינו אישיות משפטית‪ ,‬לא נמנה עם הגורמים הרשאים להגיש את תביעת התלויים‪ ,‬לפי סעיף ‪79‬‬
‫לפקודת הנזיקין‪ .‬תביעת העיזבון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬תוכל להיות מוגשת על‪-‬ידי מנהל העיזבון ואם לא מונה‬
‫כזה‪ ,‬על‪-‬ידי היורשים‪ .‬בהקשר זה קובע סעיף ‪)121‬א( לחוק הירושה‪ ,‬כי אם נתמנה מנהל לעיזבון‪" ,‬אין‬
‫היורשים רשאים לעשות בעזבון‪ ,‬אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט"‪ .‬משמעות הדברים הינה‪,‬‬
‫כי מנהל העיזבון‪ ,‬בהנחה שקיים כזה‪ ,‬הוא הגורם שרשאי להגיש את תביעת העיזבון‪ .‬במקרים בהם לא‬
‫נתמנה מנהל עיזבון‪ ,‬קובע סעיף ‪)121‬ב( לחוק הירושה כי העיזבון יחולק וינוהל על‪-‬ידי היורשים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬היורשים‪ ,‬שהם הבעלים של נכסי העיזבון בהתאם ל"עיקרון הנפילה"‪ ,‬יהיו רשאים להגיש את‬
‫תביעת העיזבון בעצמם‪ ,‬אם לא נתמנה מנהל עיזבון )ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי ‪) 118‬מהדורה‬
‫שביעית‪) (1995 ,‬להלן – זוסמן ((‪ .‬חובה לציין‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬כי התביעה צריכה להיות מוגשת על‪-‬ידי כל‬
‫היורשים ביחד‪ ,‬או לחלופין בהסכמה של כל היורשים‪ .‬הסכמה זו יכולה להינתן מראש או למפרע‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להינתן אף על‪-‬ידי בית המשפט‪ ,‬במקום היורשים )ראו‪ ,‬סעיפים ‪)122‬א( ו‪)-‬ב( לחוק הירושה;‬
‫גורן‪ ,‬עמ' ‪ .(101‬יודגש‪ ,‬כי אם מדובר בעניין "שאינו סובל דיחוי"‪ ,‬קובע סעיף ‪)122‬ג( לחוק הירושה כי‬
‫כל אחד מן היורשים יכול לפעול על דעת עצמו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מדיוננו עד עתה עולה בבירור‪ ,‬כי תביעה‬
‫אינה יכולה להיות מוגשת על‪-‬ידי "עיזבון"‪ ,‬שכן אין מדובר באישיות משפטית‪.‬‬
‫עיון בתביעה שהוגשה במקרה דנא מלמד כי לגבי כל המנוחים נתבקשו סעדים הנובעים‬
‫‪.9‬‬
‫מעילות אישיות של כל מנוח )"תביעת עיזבון"(‪ ,‬למשל "פיצויים עונשיים בגין כאב וסבל‪/‬קיצור‬
‫תוחלת חיים ליורשים‪/‬לעיזבון"‪ .‬לגבי חלק מהמנוחים )שלושה מתוך השבעה( נתבקשו אף סעדים‬
‫אישיים של חלק מהתובעים כתלויים )"תביעת התלויים"(‪ ,‬לדוגמה סעדים של הפסד תמיכה מהמנוח‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שעסקינן בתביעה המשלבת תביעות של תלויים עם תביעות עיזבון‪ .‬התביעה הוגשה‪ ,‬כזכור‪,‬‬
‫על‪-‬ידי עיזבונות המנוחים ועל‪-‬ידי חלק מיורשיהם )ובהם תלויים בשלושת המנוחים הרלוונטיים(‪.‬‬
‫העובדה שהתביעה הוגשה רק על‪-‬ידי חלק מהיורשים‪ ,‬ולא על‪-‬ידי כולם‪ ,‬התבררה רק בדיעבד‪ ,‬לאחר‬
‫הגשת בקשת התיקון‪ .‬מכאן‪ ,‬שנפל פגם בתביעה‪ .‬ראשית‪ ,‬לא היה מקום לצרף את העיזבונות כבעלי‬
‫דין‪ .‬זאת‪ ,‬הן לגבי תביעות של זכויות המגיעות לעיזבון והן לגבי תביעות התלויים‪ .‬שנית‪ ,‬ובהינתן‬
‫‪5/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫העובדה שלא נטען‪ ,‬כי נתמנה בענייננו מבצע צוואה או מנהל לעיזבונות המנוחים‪ ,‬הרי מכוח הכללים‬
‫הנזכרים היה על התובעים להגיש את התביעה בשם כל היורשים‪ ,‬ככל שזו מתייחסת לתביעות של‬
‫זכויות המגיעות לעיזבון‪ .‬לחלופין היה על התובעים לצרף את אישור יתר היורשים להגשת התביעה‬
‫)הסכמה כזו לא צורפה במקרה דנא לתובענה עם הגשתה(‪ .‬כך עולה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מהוראת סעיף ‪)122‬ב(‬
‫לחוק הירושה‪ .‬יצוין‪ ,‬כי לפי תקנה ‪ 27‬לתקנות סדר הדין‪ ,‬רשאי בית המשפט לדון בעניין מסוים אפילו‬
‫לא צורפו כל בעלי הדין הדרושים‪ .‬דא עקא‪ ,‬הוראה זו נסוגה מפני הוראת סעיף ‪)122‬ב( לחוק הירושה‪,‬‬
‫שהיא הוראת דין ספציפית )ע"א ‪ 526/89‬עוואדה נ' עיזבון המנוח עומר עלי עוואדה ‪ ,‬פ"ד מה)‪,749 (5‬‬
‫‪) (1991) 754-753‬להלן – עניין עוואדה((‪ .‬כלומר‪ ,‬תקנה ‪ 27‬לתקנות סדר הדין לא יכולה לרפא את‬
‫הפגם שנפל בכך שכלל היורשים לא צורפו לתביעה המקורית‪ ,‬ככל שזו התייחסה לתביעות העיזבונות‪.‬‬
‫האם יש מקום להתיר לתובעים לתקן את התביעה במקרה דנא ולצרף את יורשיהם הנוספים של‬
‫‪.10‬‬
‫המנוחים כתובעים‪ ,‬תוך מחיקת העיזבונות מכתב התביעה? בבואנו לבחון סוגיה זו עלינו לזכור‪ ,‬כי‬
‫ככל שתידחה בקשת התיקון תיגרם פגיעה חמורה בתובעים‪ ,‬שכן הפגמים שנפלו בתביעה דנא אינם‬
‫קלי ערך‪ .‬פגמים כגון דא עשויים‪ ,‬בנסיבות מסוימות‪ ,‬להצדיק סילוק תובענה על הסף )ראו זוסמן‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(118‬המדינה טוענת‪ ,‬מנגד‪ ,‬כי אל מול הפגיעה בתובעים‪ ,‬ככל שתידחה בקשת התיקון‪ ,‬צפויה היא‬
‫להיפגע אם בקשת התיקון תתקבל‪ .‬לטענתה‪ ,‬על התביעה דנא חלה תקופת התיישנות של שנתיים‪ ,‬עם‬
‫אפשרות הארכה לשלוש שנים‪ ,‬לפי שיקול דעתו של בית המשפט )סעיף ‪5‬א)‪ (3‬לחוק אחריות המדינה(‪.‬‬
‫בנסיבות אלה טוענת המדינה כי היעתרות לבקשת התיקון‪ ,‬תוך צירוף היורשים הנוספים כתובעים‪,‬‬
‫תוביל לפגיעה בה שכן הבקשה הוגשה לאחר שחלפו אף שלוש שנים מיום הגשת התביעה‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬טענת המדינה היא כי אפילו יוחלט בסופו של דבר על הארכת תקופת ההתיישנות משנתיים‬
‫לשלוש שנים )סוגיה שעדיין תלויה ועומדת כאמור‪ ,‬לפני בית משפט קמא(‪ ,‬הרי צירוף היורשים‬
‫הנוספים‪ ,‬לאחר חלוף שלוש שנים מיום המעשה‪ ,‬יהיה בו משום עקיפה של כללי ההתיישנות‪.‬‬
‫דעתי היא כי דין הטענה להידחות‪ .‬כידוע‪ ,‬לבית המשפט נתון שיקול דעת להורות על הוספת‬
‫‪.11‬‬
‫בעלי דין‪ ,‬בדרך של תיקון כתב התביעה )תקנה ‪)26‬א( לתקנות סדר הדין(‪ .‬אחד השיקולים שנבחנים‬
‫בהקשר זה הינו האפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מן הצד שכנגד טענת הגנה‪ ,‬כגון טענת התיישנות‬
‫)רע"א ‪ 1118/06‬הראש נ' מדינת ישראל‪ ,‬פיסקה ד)‪) (2‬לא פורסם‪ .((2.7.2006 ,‬כאשר מועלית טענה כי‬
‫הוספת בעל דין תוביל לעקיפת כללי ההתיישנות חלה הוראת תקנה ‪)26‬ב( לתקנות סדר הדין‪ .‬תקנה זו‬
‫קובעת‪ ,‬כי אם "הוסף או הוחלף בעל דין‪ ,‬רואים‪ ,‬לעניין התיישנות‪ ,‬את ההליכים לגבי בעל הדין החדש‬
‫כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן"‪ .‬היינו‪ ,‬המועד הרלוונטי למניין תקופת ההתיישנות לגבי בעל‬
‫הדין החדש אינו מועד הגשת כתב התביעה המקורי‪ ,‬אלא מועד הגשת כתב התביעה המתוקן‪ .‬לצד זאת‬
‫חובה להדגיש‪ ,‬כי עצם צירוף בעל דין חדש לאחר חלוף תקופת ההתיישנות אין בו כדי למנוע בהכרח‬
‫את התיקון המבוקש‪ .‬הלכה היא‪ ,‬כי כאשר מוגשת בקשת לתיקון כתב תביעה לאחר חלוף תקופת‬
‫ההתיישנות‪ ,‬יש לבחון אם התיקון חורג מעילת התביעה המקורית‪ .‬אם כתב התביעה חורג מעילת‬
‫התביעה המקורית‪ ,‬אין להתיר את תיקון התביעה‪ ,‬שכן התרתו תגרום פגיעה באינטרסים של הנתבע‪.‬‬
‫‪6/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫זאת‪ ,‬משום שתיקון כתב התביעה ימנע ממנו טענת התיישנות‪ ,‬אשר הייתה עומדת לו אלמלא התיקון‬
‫)ראו‪ ,‬רע"א ‪ 1527/09‬מדינת ישראל – משהב"ט נ' אבו עודה‪ ,‬פיסקה ‪) 5‬טרם פורסם‪ .((14.10.2009 ,‬אולם‪,‬‬
‫אם תיקון כתב התביעה לא יוביל לחריגה מעילת התביעה המקורית‪ ,‬אין מניעה מיוחדת לאשר את‬
‫התיקון‪ .‬בהקשר זה נפסק‪ ,‬כי לצורך בחינת עילת התביעה לפני ואחרי התיקון המבוקש "די בייחוס‬
‫היולי‪ ,‬בלתי מלא ובלתי מפורט של העובדות בכתב התביעה המקורי‪ ,‬לנתבע‪ ,‬כדי להניח נדבך שניתן‬
‫לבנות עליו בקשת תיקון‪ ,‬אם בתקופת הביניים עברה תקופת ההתישנות" )ע"א ‪ 728/79‬קירור אגודה‬
‫שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד ‪ ,‬פ"ד לד)‪) (1980) 132 ,126 (4‬השופט ש' לוין (; וראו עוד‪ ,‬רע"א ‪2607/12‬‬
‫אל על נתיבי אוויר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ‪ ,‬פיסקה ‪) 10‬טרם פורסם‪.((29.4.2012 ,‬‬
‫יישום ההלכות הנזכרות בענייננו מוביל אל המסקנה כי תיקון כתב התביעה לא יוביל לחריגה‬
‫‪.12‬‬
‫מהותית מעילת התביעה המקורית‪ .‬משכך‪ ,‬אפילו חלפה תקופת ההתיישנות במועד הגשת בקשת‬
‫התיקון דנא‪ ,‬אין בכך כדי למנוע את תיקון כתב התביעה בדרך של צירוף היורשים הנוספים‪ .‬מסקנה זו‬
‫נלמדת מעיון בבקשת התיקון ומכתבי בי‪-‬דין נוספים שהוגשו לבית משפט קמא‪ .‬כך‪ ,‬בבקשה לתיקון‬
‫כתב התביעה עתרו התובעים לצירוף יורשיהם של ארבעה מתוך שבעת המנוחים‪ .‬מבקשת התיקון‬
‫שהגישו התובעים עולה בבירור‪ ,‬כי הללו ביקשו לצרף את היורשים הנוספים בקשר עם תביעת העיזבון‬
‫בלבד‪ ,‬ולא לצורך הוספת עילות תביעה חדשות של תלויים שלא צורפו לתביעה המקורית‪ .‬בבקשת‬
‫התיקון הדגישו התובעים‪ ,‬כי למדינה "לא צפוי להיגרם נזק כלשהו מקבלת הבקשה" )בקשת התיקון‪,‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לפרק "נימוקי הבקשה"(‪ .‬בהמשך‪ ,‬בכתב בי‪-‬דין נוסף שהגישו התובעים ביום ‪ ,17.5.2010‬בה‬
‫התייחסו התובעים לטענת המדינה כי התיקון יפגע בה נוכח סוגיית ההתיישנות‪ ,‬הוסיפו התובעים‬
‫והדגישו כי "הבקשה לתיקון כתב התביעה‪ ...‬מתייחסת לתובעים שהם יורשים במסגרת תביעת עזבון‬
‫בלבד ואין בפיהם טענות כתלויים" ]ההדגשה הוספה – א' ג'[‪.‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬בקשת התיקון התייחסה לצירוף תובעים נוספים בקשר עם תביעת העיזבון בלבד‪,‬‬
‫‪.13‬‬
‫ולא עם תביעת התלויים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬צירוף היורשים הנוספים לא נתבקש לצורך הוספת עילות‬
‫תביעה אישיות חדשות של אותם יורשים נוספים‪ .‬נראה‪ ,‬שאילו היו התובעים עותרים לצירוף תובעים‬
‫חדשים במסגרת תביעת תלויים‪ ,‬כלומר לצירוף תלויים חדשים לתביעה‪ ,‬הרי קבלת הבקשה הייתה‬
‫מרחיבה את עילות התביעה המקוריות‪ ,‬וכפועל יוצא מכך ובהתחשב בעיתוי הגשת הבקשה‪ ,‬היה בכך‬
‫כדי להוביל לעקיפה של כללי ההתיישנות‪ .‬אולם‪ ,‬במקרה דנא צמצמה עצמה בקשת התיקון לצירוף‬
‫תובעים לתביעת העיזבון בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬צירוף התובעים הנוספים נועד להשלים את רשימת יורשי‬
‫המנוחים בקשר עם תביעת העיזבון ובקשר עימה בלבד‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬עצם צירוף היורשים הנוספים‬
‫אין בו כדי להוביל לשינוי מהותי בתביעת העיזבון‪ ,‬שהרי תביעה כזו היא ממילא תביעה אישית של‬
‫המנוחים העומדת לטובת העיזבון של כל אחד מהם‪ ,‬כאשר מאחורי כל עיזבון עומדים‪ ,‬למעשה‪ ,‬כלל‬
‫יורשיו של המנוח המסוים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היעתרות לבקשת התיקון תרפא את הפגם היסודי שנפל בתובענה‬
‫בכך שלא צורפו אליה כלל היורשים עם הגשתה‪ .‬יוער‪ ,‬כי בתגובת המדינה לבקשת התיקון טענה‬
‫המדינה כי התביעה המקורית הוגשה רק לגבי חלקם היחסי של התובעים המקוריים בעיזבון‪ ,‬ולא לגבי‬
‫‪7/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫החלקים הנוספים בעיזבון המתייחסים לאותם יורשים שצירופם עומד על הפרק בבקשת התיקון‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המדינה טענה כי התביעה המקורית לא התייחסה לכלל נכסי העיזבון אלא רק לחלקו היחסי‬
‫השייך לתובעים – היורשים המקוריים‪ .‬ניתן להסביר את טענת המדינה כך‪ :‬אם לגבי אחד המנוחים‬
‫הוגשה תביעת העיזבון בשם שני יורשים מתוך ארבעה‪ ,‬ושחלקם מגיע יחדיו למחצית‪ ,‬הרי אם הללו‬
‫יוכיחו את תביעת העיזבון הם יזכו רק לחמישים אחוזים מהסכום שייפסק לטובת העיזבון בכללותו‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬כך טוענת המדינה‪ ,‬צירוף התובעים הנוספים לתביעת העיזבון יגרור פגיעה בה‪ ,‬שכן‬
‫תביעת העיזבון תתייחס בעקבות התיקון לכלל נכסי העיזבון‪ .‬דעתי היא כי אין לקבל טענה זו‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫האפשרות להגשת תביעת עיזבון על‪-‬ידי חלק מהיורשים )בלא אישור מטעם היורשים האחרים( היא‬
‫אפשרות שהדין הישראלי אינו מכיר בה‪ .‬משכך‪ ,‬לא ניתן לקבל טענה לפיה הגשת תביעת עיזבון‬
‫על‪-‬ידי חלק מהיורשים יכולה ליצור אצל הנתבע הנחה סבירה לפיה התביעה מתייחסת רק לחלק יחסי‬
‫מן העיזבון‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בנסיבות המקרה דנא שוכנעתי כי ממילא לא הייתה יכולה להיווצר ציפייה כזו‬
‫אצל המדינה‪ .‬בכתב התביעה המקורי אין כל רמיזה לכך שתביעת העיזבון מתייחסת רק לחלקם בעיזבון‬
‫של התובעים המקוריים שצויינו בכתב התביעה‪ .‬אדרבה‪ ,‬עצם העובדה שעיזבונות המנוחים צויינו‬
‫בכתב התביעה כתובעים‪ ,‬לצד העובדה שהמדינה לא עמדה על הפגם שנפל בכך עד שהגיבה לבקשת‬
‫התיקון‪ ,‬יש בה כדי ללמד כי כוונת התובעים הייתה להגיש את התביעה לטובת כלל יורשי המנוחים‪,‬‬
‫כלומר לגבי כלל נכסי העיזבונות ולא לחלק יחסי מהם‪ .‬אכן‪ ,‬לא ניתן היה להבין באופן סביר מהתביעה‬
‫המקורית שהיא מתייחסת רק לחלק יחסי של העיזבון ולחלק מהיורשים בלבד‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר נוכח ציון‬
‫העיזבונות כתובעים‪ .‬וכמובן יש לזכור כי עילת התביעה אינה משתנית כלל עקב ציון יורשים נוספים‬
‫כתובעים‪ .‬גם מבחינת הרציונלים של התיישנות אין כל פגיעה במדינה‪ .‬כך חלוף הזמן אינו משפיע‬
‫לרעה על יכולתה של המדינה להתגונן מפני התביעה המסוימת‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד למצב אילו היו נוספים‬
‫תובעים חדשים שהינם תלויים‪ .‬נזכיר‪ ,‬כי מלכתחילה התייחסה התביעה המקורית לכלל נכסי‬
‫העיזבונות‪ ,‬אף שנפל פגם בכך שלא כל היורשים צורפו לתביעה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בנסיבות העניין שוכנעתי כי לא יהיה בצירוף היורשים הנוספים כדי להוביל לשינוי‬
‫‪.14‬‬
‫בעילת התביעה המקורית‪ .‬משכך‪ ,‬אין בתיקון המבוקש כדי לבטל טענת התיישנות שהייתה עומדת‬
‫למדינה אילו הוגשה התובענה המקורית גם על‪-‬ידי היורשים הנוספים‪ .‬מן העבר השני‪ ,‬ייתכן שאי‬
‫צירוף היורשים הנוספים עשוי היה להצדיק את סילוק התביעה על הסף מטעם זה בלבד‪ ,‬ובכך לגרום‬
‫נזק חמור לתובעים )בכל הנוגע לתביעת העיזבונות(‪ .‬באיזון בין שני השיקולים‪ ,‬מחד העובדה שהצירוף‬
‫לא יפגע במדינה‪ ,‬ומאידך העובדה שאי הצירוף ינציח פגם בסיסי שנפל בתביעה‪ ,‬נראה לי כי עדיף‬
‫להתיר את תיקון כתב התביעה מאשר לדחות את בקשת התיקון‪ .‬כבר נפסק במקרה דומה כי "]‪[...‬אין‬
‫דוחים‪ ,‬דרך כלל‪ ,‬תביעה על הסף על‪-‬פי אחת מהעילות המאפשרות זאת‪ ,‬כשכתב התביעה ניתן לתיקון‬
‫בדרך השוללת עילת דחייה כזו" )עניין עוואדה ‪ ,‬עמ' ‪ ;754‬זוסמן‪ ,‬עמ' ‪ .(118‬נוכח מסקנה זו איני רואה‬
‫צורך להידרש לבקשתם החלופית של התובעים לראותם תובעים בחזקת נציג )כנציגי יתר היורשים(‪,‬‬
‫במשמעות תקנה ‪ 11‬לתקנות סדר הדין )לעניין אפשרות זו ראו‪ ,‬ע"א ‪ 4396/90‬רוזנמן נ' קריגר‪ ,‬פ"ד‬
‫מו)‪ ;(1992) 258-257 ,254 (3‬זוסמן‪ ,‬עמ' ‪ .(118‬לסיום אזכיר‪ ,‬כי בשלב זה תלויה ועומדת טענת‬
‫‪8/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫ההתיישנות שהעלתה המדינה בפתח ההליך‪ .‬טענה זו תתברר במהלך הדיון בתובענה לגופה כפי שקבע‬
‫בית משפט קמא‪ .‬ברור‪ ,‬שיש לברר טענה זו אף ביחס ליורשים הנוספים‪.‬‬
‫הבקשה להפקדת ערובה להוצאות‬
‫אשר לסוגיית הערובה‪ :‬דעתי היא כי צדק בית משפט קמא משחייב את התובעים בהפקדת‬
‫‪.15‬‬
‫ערובה להוצאות המדינה‪ .‬התובעים‪ ,‬בהיותם תושבי האזור‪ ,‬נחשבים תושבי חוץ לצורך תקנה ‪519‬‬
‫לתקנות סדר הדין )ראו רע"א ‪ 2146/04‬מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים‪ ,‬פ"ד נח)‪(5‬‬
‫‪) (2004) 869 ,865‬להלן – עניין איברהים((‪ .‬כאשר מדובר בתביעה של תושב חוץ קיימת נטייה לחייבו‬
‫בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע‪ .‬עם זאת‪ ,‬היותו של התובע תושב חוץ אינה מצדיקה‪ ,‬כשלעצמה‪,‬‬
‫הפקדת ערובה‪ .‬על בית המשפט לבחון שיקולים רלוונטיים נוספים מלבד מקום מגוריו של התובע‪,‬‬
‫למשל את סיכויי התובענה‪ .‬שיקול מרכזי נוסף הינו מצבו הכלכלי של התובע )ראו‪ ,‬עניין איברהם ‪ ,‬שם;‬
‫רע"א ‪ 2310/10‬אבו קבע נ' מדינת ישראל‪ ,‬פיסקה ‪) 6‬טרם פורסם‪ .((27.6.2010 ,‬הלכה היא‪ ,‬כי אם‬
‫התובע הזר אינו מצליח להצביע על נכסים בישראל קיים צידוק לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות‬
‫הנתבע )ראו‪ ,‬רע"א ‪ 544/89‬אויקל תעשיות )‪ (1985‬בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ‪ ,‬פ"ד מד)‪650 ,647 (1‬‬
‫)‪) (1990‬להלן – עניין אויקל (; רע"א ‪ 1007/08‬עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל‪ ,‬פיסקה ‪) 5‬טרם‬
‫פורסם‪ .((31.1.2010 ,‬מן העבר השני‪ ,‬על בית המשפט ליתן משקל לזכות הגישה לערכאות של התובע‪.‬‬
‫זכות זו הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי‪ ,‬בודאי ככל שמדובר באזרח או תושב ישראלי )ראו‪ ,‬עניין‬
‫אויקל ‪ ,‬שם; ולסקירה כללית של מעמד זכות הגישה לערכאות בדין הישראלי ראו‪ ,‬בג"ץ ‪ 2171/06‬כהן נ'‬
‫יו"ר הכנסת‪ ,‬פיסקה ‪) 19‬טרם פורסם‪ .((29.8.2011 ,‬בענייננו‪ ,‬התובעים כלל לא התייחסו למצבם‬
‫הכלכלי בתגובתם לבקשת המדינה להפקדת ערובה‪ .‬אף לא נעשה מצידם כל ניסיון להצביע על נכסים‬
‫בישראל מהם תוכל להיפרע המדינה אם תידחה התביעה‪ .‬בנסיבות אלה צדק בית משפט קמא משקבע‬
‫כי יש לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להוצאות המדינה בהליך‪ .‬עוד אוסיף‪ ,‬כי לא ראיתי מקום‬
‫להתערב בגובה הערובה )‪ 15,000‬ש"ח לכל קבוצות התובעים הקשורה לאחד השוטרים(‪ .‬סכום זה הינו‬
‫סביר בנסיבות העניין‪ .‬בהקשר זה אין להתעלם מכך שמדובר‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬בעניינם של שבעה‬
‫מנוחים שונים‪ .‬כלומר‪ ,‬על המדינה יהיה להתייחס לעניינם הפרטני של כל אחד מהמנוחים‪ .‬זאת‪ ,‬אפילו‬
‫שנסיבות האירוע בכללותו מהוות מסכת ראייתית אחת‪ .‬יצוין‪ ,‬כי לאחר הגשת בקשת רשות הערעור‬
‫ביקשו התובעים לצרף תצהירים המעידים על מצבם הכלכלי‪ .‬בהמשך הוגשה מטעמם בקשה נוספת בה‬
‫עתרו להחזיר את הדיון בסוגיית הערובה לבית המשפט המחוזי‪ ,‬על מנת שיוכלו להשלים טיעונים‬
‫בנוגע למצבם הכלכלי‪ .‬בנסיבות העניין‪ ,‬ועל רקע העובדה ששתי הבקשות הנ"ל אינן כוללות אף הן כל‬
‫פירוט לגבי מצבם הכלכלי של התובעים‪ ,‬איני רואה מקום להיעתר להן ולאפשר לתובעים לתקן בשלב‬
‫זה את מחדלם הדיוני‪.‬‬
‫מן הטעמים עליהם עמדתי‪ ,‬הוחלט לדחות את בקשת רשות הערעור ככל שזו מופנית נגד‬
‫‪.16‬‬
‫ההחלטה לחייב את התובעים בהפקדת ערובה בהוצאות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בסוגיית תיקון כתב התביעה‬
‫‪9/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
‫‪20/1/2014‬‬
‫פסק‪-‬ד י ן בת יק רע"א ‪6590/10‬‬
‫החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה‪ .‬דין הערעור‬
‫להתקבל‪ .‬היורשים הנוספים שנזכרו בבקשת התיקון יצורפו כתובעים נוספים לתובענה‪ .‬נוכח העובדה‬
‫שעיזבונות המנוחים אינם יכולים להיות בעלי דין‪ ,‬אנו מורים על מחיקתם מרשימת התובעים‪.‬‬
‫בנסיבות העניין לא יוטלו הוצאות‪.‬‬
‫הנשיא‬
‫המשנה לנשיא א' ריבלין‪:‬‬
‫אני מסכים‪.‬‬
‫המשנה לנשיא‬
‫השופט נ' הנדל‪:‬‬
‫אני מסכים‪.‬‬
‫שופט‬
‫הוחלט כאמור בפסק‪-‬דינו של הנשיא א' גרוניס‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬ז' בסיון התשע"ב )‪.(28.05.2012‬‬
‫הנש יא‬
‫המשנה לנשיא‬
‫שופט‬
‫_________________________‬
‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 10065900_S08.doc .‬דז‬
‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 077-2703333‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬
‫‪10/10‬‬
‫‪http://elyon2.court.gov.il/files/10/900/065/S08/10065900.S08.htm‬‬
`