הלכות סוכות תשע"ה

‫הופק לזיכוי הרבים ע"י‬
‫ב "ה‬
‫עידן המועדים‬
‫‪b a íëþ êò¼¾îí , ó−ò−ôí ’ ð , í×î½ ³î×ñí a b‬‬
‫¼‪ðî¼î ñ"®ï ¹½î− í−ðëî¼ îò−ëþ ñ"¾êþí öþô ,íþîþë íò¾ô ,ê"ôþ ,µîþ¼ öìñî¾í :−š½õ −õ ñ‬‬
‫‪(02‬‬‫‪02-5324067) ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò‬‬
‫ בניית הסוכה ‬
‫‪ .ê‬מצות סוכה ‪ -‬נאמר בתורה )ויקרא כג‪ ,‬מבמג(‪ֹ ַ " :‬ת ֵ ְב‬
‫יכ‪,‬‬
‫ֵב ַ ֹת‪ְ .‬ל ַמ ַע‪ %‬י ְֵדע דֹר ֵֹת ֶ‬
‫ִ ָר ֵאל י ְ‬
‫ִ ְב ַעת ָי ִמי‪ָ ,‬ל ָה ֶאזְ ָרח ְי ְ‬
‫ה&צ ִ‬
‫ִ ָר ֵאל‪ִ ְ ,‬‬
‫ה& ְב ִי ֶאת ְנֵי י ְ‬
‫ִי ַב &ת ַ‬
‫א&ת ֵמ ֶא ֶר( ִמ ְצ ָריִ"‪.‬‬
‫יאי ָ‬
‫וסוכות אלו ה ענני כבוד שהקב"ה הקי‪ ,‬בה את בני ישראל‪,‬‬
‫שיהיה לה צל ומחסה על ראש שלא יכו עליה השרב והשמש‬
‫ֵכר לכ‪ -‬ציונו הקב"ה לעשות סוכות ממש‪ ,‬כדי‬
‫)שו"ע תרכה‪ ,‬א(‪ ,‬וְ ז ֶ‬
‫שנזכור נוראותיו ונפלאותיו )מ"ב ש‪ ,‬א(‪ – .‬ולכ‪ ,%‬בשעה שיושב‬
‫בסוכה יכוי‪ %‬שציונו הקב"ה לשבת בסוכה זכר לכל הניסי‬
‫והנפלאות שעשה עימנו ביציאת מצרי‪ ,‬וג זכר לענני הכבוד )מ"ב‬
‫ש; מועד לכל חי כ‪ ,‬יד(‪.‬‬
‫‪ .ë‬זמן בנייתה ‪ -‬המדקדקי מתחילי בבניית הסוכה מיד‬
‫במוצאי יו‪1‬הכיפורי‪ ,‬כדי לצאת ממצוה אל מצוה‬
‫)אחר שביר‪ -‬ברכה אחרונה על סעודתו )בא"ח ויל‪ ,‬כג((‪ ,‬והיינו שיתחיל קצת‬
‫בעשייתה‪ ,‬ולמחרת‪ ,‬א אפשר‪ ,‬יתק‪ %‬את כולה )מ"ב תרכה‪ ,‬ב(‪ .‬ועל כל‬
‫פני‪ ,‬א‪ ,‬מי שלא התחיל במוצאי כיפור בעשייתה‪ ,‬ביו המחרת‬
‫אחר שיחזור מבית‪1‬הכנסת יתחיל ויגמור כולה א אפשר )מ"ב ש(‪,‬‬
‫שמצוה הבאה ליד‪ -‬אל תחמיצנה )רמ"א ש‪ ,‬א(‪.‬‬
‫)רמ"א תרכד‪ ,‬ה(‬
‫‪ .è‬מיקום הסוכה ‪ -‬ראוי שיעשה את הסוכה במקו המובחר‬
‫והיפה ביותר שיש לו )אל המג על המט"א תרכו‪ ,‬ג(‪ ,‬וצריכה להיות תחת‬
‫כיפת השמי‪ ,‬ולכ‪ %‬צרי‪ -‬להיזהר שלא לעשות הסוכה תחת גג‪,‬‬
‫מרפסת‪ ,‬איל‪ %‬וכדומה )שו"ע תרכו‪ ,‬א ובאה"ל ד"ה וי"א(‪ - .‬וסוכה שנעשית‬
‫תחת חבלי כביסה‪ ,‬אפילו א אי‪ %‬בי‪ %‬חבל לחבל שלושה טפחי‬
‫)‪ 24‬ס"מ(‪ ,‬הרי היא כשרה‪ ,‬אפילו בשעה שתולי כביסה על החבלי‬
‫)סט*((‪.‬‬
‫‪ .ð‬דפנות הסוכה ‪ -‬הסוכה צריכה להעשות משלוש דפנות וסכ‪-‬‬
‫על גביה‪) %‬סוכה ב‪ ;.‬ו‪ ,(:‬וראוי שתהיה עשויה מארבע דפנות שלימות‬
‫ויהיה בה צורת הפתח לנוי )אל המג ש‪ ,‬א ועי' רמ"א תרל ב וה(‪ 1 .‬את‬
‫הדפנות מותר לעשות מכל דבר )קיר אב‪ ,%‬מחיצות ברזל‪/‬פלסטיק וכדו'(‪,‬‬
‫אפילו מדבר המקבל טומאה )שו"ע ש‪ ,‬א(‪ .‬ויהיו הדפנות נאות‬
‫ומהודרות‪ ,‬ולא כאות שמפזרי ממו‪ %‬על ארבעת המיני‪ ,‬ואילו‬
‫לצור‪ -‬הסוכה מלקטי עצי עלובי מ‪ %‬ההפקר )חזו איש(‪.‬‬
‫‪ .í‬צרי‪ -‬שהדופ‪ %‬תהיה יציבה ולא תתנדנד אפילו מעט ברוח‬
‫מצויה‪ ,‬ולכ‪ %‬אי‪ %‬להשתמש לדופ‪ %‬בסדיני‪ֶ ְ ,‬רזֶנְ ט וכדומה‪ ,‬מפני‬
‫שאינ ראויי לעמוד ברוח מצויה‪ .‬ואפילו א קושר היטב‬
‫בעמודי הסוכה‪ ,‬אי‪ %‬להתיר‪ .‬ואפילו א עשה שתי דפנות כהוג‪,%‬‬
‫ורק דופ‪ %‬אחת מסדי‪ %‬או ברזנט‪ ,‬אי‪ %‬להתיר‪ .‬א‪ -‬א עשה שלוש‬
‫דפנות כהוג‪ ,%‬יכול לעשות את הדופ‪ %‬הרביעית מסדי‪ %‬או ברזנט‬
‫)שו"ע תרל‪ ,‬י; ב(‪ - .‬ואול ההקפדה היא רק בגובה עשרה טפחי‬
‫)שמוני ס"מ‪ ,‬וטוב להדר שיהיה שיעור מטר( שהוא שיעור דופ‪ ,%‬ולכ‪ %‬א‬
‫יש דופ‪ %‬כשרה בשיעור זה‪ ,‬מותר לעשות את המש‪ -‬הדופ‪ %‬על ידי‬
‫סדי‪ %‬או ברזנט‪.‬‬
‫______________‬
‫*( הבהרה‪ :‬סת ציו שבדברינו‪ ,‬הכוונה לעמוד שבספר חזו עובדיה‪ ,‬סוכות‪.‬‬
‫שו"ע=שולח ערו‪ .‬מ"ב=משנה ברורה‪ .‬בא"ח=ב איש חי‪.‬‬
‫‪ .î‬דפנות סוכה שנעשו על ידי קני רצופי‪ ,‬ובי‪ %‬קנה לקנה פחות‬
‫משלושה טפחי )‪ 24‬ס"מ(‪ ,‬הסוכה כשרה )מדי‪ָ %‬לבד(‪ .‬ולכ‪ ,%‬מרפסת‬
‫הסגורה משלושת רוחותיה על ידי מעקה ברזל ואי‪ %‬בי‪ %‬עמוד‬
‫לחבירו יותר משלושה טפחי‪ ,‬וסיכ‪ -‬עליה כהלכה‪ ,‬כשרה )עי' שו"ע‬
‫שסב‪ ,‬ה; ה(‪.‬‬
‫‪ .ï‬הסכך ‪ -‬הסכ‪ -‬שמסככי בו את הסוכה‪ ,‬צרי‪ -‬שיהיו בו‬
‫שלושה תנאי‪ :‬א( גידולו מ‪%‬‬
‫ופלסטיק )טו((‪ .‬ב( תלוש ולא מחובר לקרקע‪ .‬ג( דבר שאינו ראוי‬
‫לקבל טומאה )שלא יהיה מכלי או מיני אוכלי( )שו"ע תרכט‪ ,‬א(‪ 1 .‬ואי‪%‬‬
‫לסכ‪ -‬לכתחילה בדבר שיש בו ריח רע‪ ,‬ולא בדבר שנושרי העלי‬
‫שבו‪ ,‬שיש לחוש שמתו‪ -‬כ‪ -‬יאל( לצאת מ‪ %‬הסוכה )שו"ע ש‪ ,‬יד(‪.‬‬
‫האר( )ולא ממתכת‪ ,‬נייר )טז(‪ ,‬זכוכית‪ ,‬ניילו‪%‬‬
‫‪ .ì‬זהירות מגזל ‪ -‬יזהר מאוד שלא יעשה סוכתו מסכ‪ -‬או דפנות‬
‫גזולי‪ ,‬שחלילה הופ‪ -‬את הסניגור לקטיגור‪ ,‬והיצר הרע משמח‬
‫את האד לחשוב שהרויח בכ‪ -‬שלא שיל עליה ממו‪ ,%‬והוא‬
‫אינו יודע ששמחת היצר הרע היא על כ‪ -‬שהכשילו באיסור גזל‬
‫)מועד לכל חי כא‪ ,‬ה(‪.‬‬
‫ולכ‪ %‬אסור לקצו( ענפי מעצי השייכי לרשות ממשלתית או‬
‫עירונית המקפידה על כ‪ ,-‬כל שלא ניתנה לו רשות מפורשת מאת‬
‫הממוני‪ .‬ויש אנשי שאינ נזהרי מליטול קרשי העומדי‬
‫לבני‪ %‬שלא מדעת בעליה‪ ,‬להעמיד בה את הדפנות או את‬
‫הסכ‪ ,-‬ואסור לעשות כ‪ %‬אפילו א בכוונת להחזיר אות לאחר‬
‫החג‪ ,‬כי על כל פני הוא משתמש בה באיסור גזל‪ ,‬כי השואל‬
‫חפ( שלא מדעת הבעלי נחשב גזל‪) %‬שו"ע חו"מ רצב‪ ,‬א(‪ ,‬ואסור לבר‪-‬‬
‫על סוכה כזאת )באה"ל; נז(‪ .‬וכ‪ %‬יזהר שלא יבנה הסוכה במקו‬
‫שגור הפרעה לשכני או לבני רשות הרבי‪ ,‬ושלא ירעיש‬
‫בשעות המנוחה המקובלות‪.‬‬
‫¬‪ .‬אופן הסיכוך ‪ -‬בתחילה צרי‪ -‬לעשות את הדפנות של הסוכה‬
‫בכשרות‪ ,%‬ורק אחר כ‪ -‬לתת את הסכ‪ -‬מלמעלה )ובדיעבד שלא עשה‬
‫כ‪ ,%‬הסוכה כשרה( )לח(‪ - .‬כמות הסכ‪ -‬תהיה באופ‪ְִ 9ְ %‬רא דרכו את‬
‫מעוה כמו בית‪ ,‬א‪,‬‬
‫ֶ‬
‫הכוכבי הגדולי )שנראי א‪ ,‬ביו(‪ ,‬וא היה‬
‫על פי שהכוכבי ואפילו ניצוצי השמש אינ נראי מתוכו‪,‬‬
‫הסוכה כשרה )שו"ע תרלא‪ ,‬ג ושעה"צ ו(‪ .‬וצרי‪ -‬שתהיה הסוכה צילתה‬
‫רה מחמתה‪ ,‬אבל א היתה חמתה מרובה מצילתה‪ ,‬פסולה‬
‫ְמ ָ‬
‫)שו"ע ש‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫‪ .−‬העמדת הסכך ‪ -‬לכתחילה טוב לחוש ולהיזהר שלא להעמיד‬
‫הסכ‪ -‬בדבר המקבל טומאה‪ ,‬כגו‪ %‬שמעמיד את הסכ‪ -‬על גבי‬
‫צינורות ברזל )ומכל מקו א‪ ,‬א העמיד את הסכ‪ -‬בדבר המקבל טומאה‪,‬‬
‫הסוכה כשרה(‪ .‬וב"מעמיד דמעמיד"‪ ,‬מותר לכתחילה )עי' שו"ע תרל‪ ,‬יג;‬
‫תרכט‪ ,‬ז ובנו"כ; מד(‪ ,‬דהיינו שמניח על גבי הצינורות קרשי מארבע‬
‫רוחות הסוכה‪ ,‬באופ‪ %‬שהסכ‪ -‬עומד על גבי הקרשי ]א‪ ,‬שנוגע‬
‫בצינורות[‪ - .‬ומותר להתפיס את הסכ‪ -‬לקרשי באמצעות‬
‫"אזיקוני"‪ ,‬כל שהסכ‪ -‬עומד א‪ ,‬מבלי האזיקוני‪ ,‬ועושה כ‪ %‬רק‬
‫כדי שלא יעו‪ ,‬הסכ‪ -‬ברוח שאינה מצויה )חזו איש‪ ,‬כמובא בס' אורחות‬
‫רבינו ב‪ ,‬רטז; שו"ת בצל החכמה ה‪ ,‬מד(‪.‬‬
‫‪ .ê−‬קישוט הסוכה ‪ -‬מצוה לקשט את הסוכה בקישוטי נאי‬
‫לנאותה )שבת קלג‪ ,(:‬ובפרט שנויי הסוכה מנעימי לאד את ישיבתו‬
‫בסוכה )עד(‪ .‬לפיכ‪ ,-‬ראוי לעטר הסוכה בסדיני נאי ולתלות בה‬
‫רימוני לנוי וכדומה‪ ,‬וכל המרבה לנאותה וליפותה הרי זה‬
‫משובח )של"ה(‪ 1 .‬נכו‪ %‬להיזהר שלא לתלות שו קישוט בסכ‪ -‬של‬
‫הסוכה אלא רק תו‪ -‬ארבעה טפחי )‪ 32‬ס"מ( לסכ‪ ,-‬שאז הוא בטל‬
‫לסכ‪ -‬ואינו נחשב שיושב תחת הקישוט )רמ"א תרכז‪ ,‬ד; עה(‪.‬‬
‫ הישיבה בסוכה ‬
‫‪ .ë−‬הדלקת נרות ‪ -‬מצוה להדליק נרות של יו‪1‬טוב בסוכה‬
‫ולאכול לאור‪ .%‬אבל א יש חשש כל שהוא לדליקה‪ ,‬ידליק הנרות‬
‫בבית )עו‪ ,‬רז(‪ ,‬ולכ‪ %‬א אי‪ %‬לו מיתק‪ %‬סגור לנרות‪ ,‬וקיי חשש‬
‫לשריפה או שיכבו הנרות‪ ,‬ידליק הנרות בביתו במקו‬
‫שמשתמשי בו )ילקוט יוס שבת א ח"ב‪ ,‬שה ושו"ת משנת יוס י‪ ,‬נח(‪.‬‬
‫‪ .è−‬אכילת כזית בלילה הראשון ‪ -‬מצות עשה לאכול בסוכה‬
‫כזית פת )כ‪ 301‬גר( בלילה הראשו‪ %‬של חג הסוכות‬
‫לאחר צאת הכוכבי )רמ"א ש(‪ ,‬וצרי‪ -‬לאוכלו בלי הפסק תו‪415 -‬‬
‫דקות )ובדיעבד א‪ ,‬בתו‪ 7.5 -‬דקות( )קיב(‪] .‬ונכו‪ %‬שיאכל פת יותר משיעור כביצה‬
‫)כ‪ 601‬גר( בתו‪ 8 -‬דקות )מ"ב ש‪ ,‬כב; קיד( ויאכלנה בפני עצמה בלא תוספות )קטז([‪.‬‬
‫ונשי פטורות מאכילת הכזית בסוכה )עי' קח(‪] .‬וכיו‪ %‬שיש חיוב אכילה‬
‫)שו"ע תרלט‪ ,‬ג(‬
‫בסוכה בלילה הראשו‪ ,%‬לכ‪ %‬א שכח לומר בברכת המזו‪" %‬יעלה ויבוא"‪ ,‬חוזר‬
‫לתחילת ברכת המזו‪) %‬קא(‪ .‬אבל א מסופק א אמר‪ ,‬אינו חוזר )קז(‪ .‬ואשה בכל‬
‫אופ‪ %‬אינה חוזרת )קח([‪.‬‬
‫‪ .ð−‬אושפיזין‪/‬עניים ‪ -‬בכל לילה קוד שנכנס לסוכה יאמר סדר‬
‫"על אושפיזי‪ "%‬וכו' המופיע במחזור‪ ,‬וצרי‪ -‬להכי‪ %‬כסא נאה‬
‫לכבוד‪ ,‬כי א אינו עושה כ‪ ,%‬ה אינ באי )החיד"א במורה באצבע ט‪,‬‬
‫רפט(‪ .‬וכתבו בספרי הקדושי שבכל יו ויו מחג הסוכות יהיה‬
‫לו עני על שולחנו וית‪ %‬לו מנה יפה כאילו היה אחד מהאושפיזי‪%‬‬
‫מיסב אצלו )אל המג תרכה‪ ,‬נח‪ .‬ועי' חזו"ע תסה(‪ ,‬או ישלח לו מנה )בא"ח ש"א‬
‫האזינו‪ ,‬ט(‪ ,‬ולכל הפחות ית‪ %‬מעות לעניי כנגד שיעור סעודה זו‪.‬‬
‫¬‪ .î‬קדושת הסוכה ‪ -‬מבואר בזוהר הקדוש )פרשת אמור קג‪ (:‬שה&ד‬
‫קדושת האושפיזי‪) %‬אברה‪ ,‬יצחק‪ ,‬יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהר‪ ,%‬יוס‪ ,‬ודוד( נמצא‬
‫בסוכה‪ ,‬לפיכ‪ ,-‬יש לשבת בסוכה בדר‪ -‬אר(‪ ,‬בכבוד והדר‪ ,‬מה ג‬
‫שהסוכה לכשעצמה קדושתה גדולה מאוד‪ ,‬ולא ישוחח בה בדברי‬
‫בטלי‪ ,‬ובמיוחד יש להיזהר להתרחק מהכעס וההקפדה בתו‪-‬‬
‫הסוכה )קמז(‪.‬‬
‫ולכ‪ %‬ג לא יכניס סירי לתו‪ -‬הסוכה‪ ,‬כי אי‪ %‬זה מכובד להביא‬
‫סיר אצל השולח‪ %‬להגיש ממנו‪ .‬אבל מותר להביא קערה גדולה‪,‬‬
‫וכל אחד מ‪ %‬המסובי לוקח ממנה ונות‪ %‬לצלחת שלו ואוכל‪ ,‬כיו‪%‬‬
‫שדר‪ -‬לעשות כ‪ %‬ג בפני אורחי מכובדי‪ .‬ומותר לעשות נטילת‬
‫ידי לסעודה בסוכה וכ‪ %‬לעש‪ .%‬ולא יחלי‪ ,‬טיטול לקט‪ %‬בסוכה‬
‫)קכז(‪ ,‬וכ‪ %‬לא יכניס פח אשפה לתוכה‪.‬‬
‫¬‪ .ï‬אכילה ושתיה ‪ -‬בכל ימי חג הסוכות אסור לאכול סעודת‬
‫ֶק ַבע חו( לסוכה )יותר מ‪ 541‬גר פת‪ ,‬אבל פחות מכ‪ -‬מותר(‪ ,‬כמו כ‪ %‬האוכל‬
‫עוגות יותר מהשיעור הנ"ל‪ ,‬חייב לאכול בסוכה‪ - .‬והאוכל פירות‪,‬‬
‫אורז או בשר וכדומה‪ ,‬אפילו הרבה‪ ,‬וכ‪ %‬השותה כל מיני משקי‪,‬‬
‫מ‪ %‬הדי‪ %‬פטור מהסוכה‪ .‬והמחמיר על עצמו ואינו שותה אפילו מי‬
‫חו( לסוכה‪ ,‬הרי זה משובח )שו"ע תרלט‪ ,‬ב(‪ .‬אבל א אוכל סעודת‬
‫קבע בסוכה‪ ,‬אסור לו לשתות אפילו מי חו( לסוכה‪ ,‬וכ‪ %‬לא‬
‫יסיי האוכל שבפיו חו( לסוכה‪ ,‬כיו‪ %‬שהכל בא מחמת סעודת‬
‫קבע שחייבת בסוכה )שעה"צ תרלט‪ ,‬כט; קמה(‪.‬‬
‫‪ .ï−‬ברכת "לישב בסוכה" ‪ -‬כשבא לאכול סעודת קבע‪ ,‬לאחר‬
‫שנטל ידיו‪ ,‬מבר‪ -‬בסוכה בעמידה‪" :‬ברו‪ -‬אתה ה'‪ ,‬אלוקינו מל‪-‬‬
‫יב בסוכה" )והאשכנזי‬
‫העול‪ ,‬אשר קידשנו במצוותיו‪ ,‬וציונו ִל ֵ‬
‫קוראי ה‪1‬ל' בצירי(‪ ,‬ולאחר מכ‪ %‬יושב ומבר‪ -‬ברכת "המוציא"‬
‫)שו"ע‬
‫תרמג‪ ,‬ג; קעב( )ויש נוהגי לבר‪ -‬תחילה "המוציא" ואחר כ‪ -‬ברכת "לישב בסוכה"‪,‬‬
‫ויש לה על מה שיסמוכו )ש((‪ ,‬וכ‪ %‬מנהג האשכנזי )רמ"א ש(‪ .‬וא שכח‬
‫לבר‪" -‬לישב בסוכה" קוד האכילה‪ ,‬ונזכר בסיו סעודתו‪ ,‬אפילו‬
‫א אוכל רק פירות לקינוח סעודה או שותה משקה‪ ,‬רשאי לבר‪-‬‬
‫"לישב בסוכה"‪ ,‬כיו‪ %‬שהוא נמצא בהמש‪ -‬סעודת קבע‪ ,‬ועדיי‪ %‬לא‬
‫ביר‪ -‬ברכת המזו‪) %‬קעח(‪] .‬אבל על מיני מזונות אי‪ %‬מברכי ברכת לישב‬
‫בסוכה‪ ,‬כל שלא אכל שיעור קביעת סעודה )‪ 162‬גר( )קלד(‪ 1 .‬ומנהג האשכנזי‬
‫לבר‪ -‬ברכת "לישב בסוכה" כל שאוכל מזונות יותר מכביצה )‪ 54‬גר(‪ ,‬וישתדלו‬
‫שלא לצאת מיד אחר האכילה אלא לשבת ש זמ‪ %‬מה‪ ,‬ויכוי‪ %‬שהברכה היא על‬
‫האכילה ועל הישיבה שאחר זה )מ"ב תרלט‪ ,‬טז([‪.‬‬
‫‪ .ì−‬שינה ‪ -‬השינה בסוכה הינה חובה בכל שבעת ימי החג‪,‬‬
‫והשינה חמורה יותר מ‪ %‬האכילה‪ ,‬שהרי מותר לאכול אכילת עראי‬
‫חו( לסוכה‪ ,‬אבל שינה אפילו באופ‪ %‬עראי אסורה מחו( לסוכה‬
‫)שו"ע תרלט‪ ,‬ב(‪ ,‬מכיו‪ %‬שכ‪ -‬דרכו של האד שמתנמנ מעט ודי לו‬
‫בכ‪) -‬מ"ב ש‪ ,‬יא(‪ - .‬והרואה את חבירו שנרד לאונסו חו( לסוכה‪,‬‬
‫טוב להקיצו ולעוררו בנחת שיל‪ -‬לישו‪ %‬בסוכה )רא(‪ ,‬וא רואה‬
‫שקשה לו לקו‪ ,‬לא יעירהו‪ ,‬כיו‪ %‬שיש לדונו כמצטער שפטור‬
‫מהסוכה )רד(‪.‬‬
‫‪ .¬−‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות סוכה )שו"ע תרמ‪ ,‬א(‪ ,‬וא רצו‬
‫לישב בסוכה‪ ,‬יש לה‪ %‬שכר‪ ,‬אבל לא תברכנה "לישב בסוכה"‪ ,‬כיו‪%‬‬
‫שה‪ %‬פטורות )והאשכנזיות נוהגות לבר‪) -‬מ"ב ש((‪] .‬ולכ‪ %‬כששומעת ברכת‬
‫"לישב בסוכה" בעת הקידוש מפי המקדש‪ ,‬לא תענה אחריו "אמ‪ ,"%‬לפי שאי‪ %‬ברכה‬
‫זו שייכת לה‪ ,‬ונחשב הדבר להפסק בי‪ %‬ברכת בורא פרי הגפ‪ %‬של הקידוש לטעימה‬
‫שלה‪ ,‬אלא תענה "אמ‪ "%‬בהרהור‪ ,‬אבל האשכנזיות רשאיות לענות "אמ‪) "%‬קמח([‪.‬‬
‫×‪ .‬קטנים ‪ -‬קטני פטורי מסוכה )שו"ע ש(‪ ,‬ואול קט‪ %‬שאינו‬
‫צרי‪ -‬לאימו‪ ,‬והוא כב‪ %‬חמש שני או ב‪ %‬שש שני )כל אחד לפי‬
‫חריפות ִיכלו(‪ ,‬חייבי לחנכו במצות סוכה‪ ,‬ומלמדי אותו שלא‬
‫יאכל חו( לסוכה )שו"ע ש‪ ,‬ב(‪ ,‬ואסור להאכילו או לצוות עליו שיאכל‬
‫חו( לסוכה פת יותר משיעור כביצה )מ"ב ש‪ ,‬ה(‪ .‬וא הקט‪ %‬אינו‬
‫יכול לסבול הצינה והקור כשהוא יש‪ %‬בלילה בסוכה‪ ,‬אפילו הוא‬
‫קט‪ %‬שהגיע לחינו‪ ,-‬פטור מ‪ %‬הסוכה‪ ,‬וכ‪ %‬המנהג )קנב(‪.‬‬
‫×‪ .ê‬מצטער ‪ -‬המצטער פטור מ‪ %‬הסוכה‪ ,‬כגו‪ %‬א יש בסוכה‬
‫זבובי או יתושי המטרידי אותו‪ ,‬או מפני הרוח‪ ,‬או מפני ריח‬
‫רע )שו"ע תרמ‪ ,‬ד(‪ .‬וא קר‪ ,‬יש לו ללבוש בגדי חמי ולאכול בסוכה‬
‫)באה"ל ד"ה מפני הרוח; קצו(‪ .‬וא ח לו‪ ,‬יביא מאוורר לסוכה‪ .‬וחולה‬
‫שאי‪ %‬בו סכנה‪ ,‬אפילו חש בראשו או בעיניו בלבד או באחד משאר‬
‫איבריו‪ ,‬פטור ממצות סוכה‪ ,‬וכ‪ %‬משמשיו פטורי בשעה שהוא‬
‫צרי‪ -‬לה‪ .‬וחולה שיש בו סכנה‪ ,‬משמשיו פטורי לגמרי מ‪%‬‬
‫הסוכה‪ ,‬מפני שצריכי להשגיח עליו תמיד )שו"ע ש‪ ,‬ג; קנח(‪.‬‬
‫כמו כ‪ %‬אד שמפחד להיות בסוכה ִמ ַ‪ַ C‬חד ליסטי או גנבי‪ ,‬הרי‬
‫זה פטור מהסוכה )רמ"א ש‪ ,‬ד(‪ ,‬והוא הדי‪ %‬א מפחד שיפרצו גנבי‬
‫לביתו‪ .‬וכ‪ %‬חיילי או אנשי משטרה המופקדי על הבטחו‪ %‬של‬
‫תושבי העיר ועסוקי בשמירה‪ ,‬פטורי מ‪ %‬הסוכה )עי' שו"ע תרמ‪ ,‬י;‬
‫קצו(‪ - .‬והיוצאי לטייל בימי חג הסוכות‪ ,‬אינ רשאי להפקיע‬
‫עצמ ממצות סוכה‪ ,‬וחייבי לאכול סעודת קבע שלה בסוכה‬
‫)קסו(‪.‬‬
‫×‪ .ë‬גשמים ‪ -‬א היה אוכל סעודתו בסוכה‪ ,‬וירדו גשמי‪ ,‬הרי‬
‫זה נכנס לביתו ומסיי סעודתו‪ .‬מאימתי מותר להיכנס לביתו?‬
‫משירדו טיפות גשמי לתו‪ -‬הסוכה כשיעור שאילו היו נופלות‬
‫לתו‪ -‬תבשיל היה נפסל לאכילה )שו"ע תרלט‪ ,‬ה( )וא אינו בקי לשער זאת‪,‬‬
‫ישער ממתי היה יוצא מהחדר שאוכל בו מחמת הטיפות )רמ"א ש((‪ .‬וא לאחר‬
‫שנכנס לביתו להמשי‪ -‬בסעודתו‪ ,‬פסקו הגשמי‪ ,‬אי‪ %‬מחייבי‬
‫אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו )שו"ע ש‪ ,‬ו(‪ ,‬וא רצה‬
‫להחמיר לגמור את סעודתו בסוכה‪ ,‬תבוא עליו ברכה‪.‬‬
‫]וְ ַה ְ‪C‬ט&ר בזמ‪%‬‬
‫הגשמי הוא אפילו בלילה הראשו‪ %‬של החג )והאשכנזי בלילה הראשו‪ %‬מצריכי‬
‫לאכול בסוכה א‪ ,‬כשיורדי גשמי והוא מצטער‪ ,‬אבל לא יבר‪" -‬לישב בסוכה"(‬
‫)רמ"א תרלט‪ ,‬ה; תרמ‪ ,‬ד ומ"ב ש(‪ ,‬א‪ -‬בלילה הראשו‪ %‬א פסקו הגשמי‪ ,‬חייב לאכול‬
‫כזית בסוכה[‪ - .‬והוא הדי‪ %‬א ראה שיורדי גשמי‪ ,‬ולכ‪ %‬התחיל‬
‫לאכול בביתו‪ ,‬ופסקו הגשמי‪ ,‬אי‪ %‬צרי‪ -‬להפסיק סעודתו ולגמור‬
‫אותה בסוכה‪ ,‬אלא גומרה בביתו )קפה(‪.‬‬
‫ולעני‪ %‬השינה בסוכה‪ ,‬די בגשמי מועטי כדי לפוטרו )רמ"א ש‪ ,‬ז(‪,‬‬
‫אפילו בלילה הראשו‪) %‬רה(‪ ,‬וא פסקו הגשמי‪ ,‬אינו חייב לחזור‬
‫לסוכה )שו"ע ש(‪ ,‬עד שישלי את שינתו הזקוקה לו )רז(‪ ,‬ומכל מקו‬
‫א רוצה להחמיר לקו וליש‪ %‬בסוכה‪ ,‬תבוא עליו ברכה )רו(‪] .‬אבל‬
‫היש‪ %‬בביתו ביו מפני הגשמי‪ ,‬ולאחר שפסקו הגשמי התעורר מעצמו ורוצה‬
‫להמשי‪ -‬ליש‪ ,%‬צרי‪ -‬לחזור מיד לסוכה‪ ,‬כיו‪ %‬שיו אינו זמ‪ %‬שינה לרוב העול )רז([‪.‬‬
‫וְ ַה ָ‪C‬טר מ‪ %‬הסוכה מחמת ירידת גשמי‪ ,‬ומחמיר על עצמו ואינו‬
‫יוצא מ‪ %‬הסוכה ‪ 1‬הרי זה הדיוט‪ ,‬ואינו מקבל שכר על כ‪) -‬רמ"א ש(‪,‬‬
‫והוא הדי‪ %‬לעני‪ %‬מצטער )כנ"ל בסעי‪ ,‬כא‪) .‬מ"ב ש‪ ,‬מד((‪ ,‬וא ביר‪ -‬על‬
‫אכילתו "לישב בסוכה"‪ ,‬הרי זו ברכה לבטלה )מ"ב‪ ,‬מה(‪ - .‬וכשיוצא‬
‫ֵצא בהכנעה‪ ,‬כעבד שמוזג כוס לרבו‪,‬‬
‫מ‪ %‬הסוכה מפני הגשמי‪ ,‬י ֵ‬
‫ש ָפכ& רבו על פניו‪ ,‬כלומר שאינו מעוני‪ %‬שישמשו )רמ"א ש(‪ ,‬ומכל‬
‫ְ‬
‫מקו לא מפני כ‪ -‬יארי‪ -‬בעצבות ודאגה‪ ,‬ואי‪ %‬לנו אלא לקיי‬
‫מאמרו יתבר‪ -‬ולשמוח בשמחת החג הקדוש‪ ,‬והוא יתבר‪ -‬יעשה‬
‫הטוב בעיניו )אל המג תרכו‪ ,‬כ(‪] .‬יש אומרי שא ירדו גשמי מלפני החג‬
‫ונמשכו בחג או שירדו גשמי אחרי הלילה הראשו‪ %‬של החג‪ ,‬אי‪ %‬זה סימ‪ %‬קללה )קפו([‪.‬‬
‫ ארבעת המינים ‬
‫ל ַק ְח ֶ ָל ֶכ ַ‪&9‬‬
‫‪ .ê‬ד' המינים ‪ -‬נאמר בתורה )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪ְ " :‬‬
‫ַענַ‪ֵ ,‬ע( ָעבֹת‬
‫ָה ִרא&‪ִ Cְ %‬רי ֵע( ָה ָדר )=אתרוג( ַ‪ֹC‬ת ְ ָמ ִרי )=לולב( ו ֲ‬
‫ָחל )=ערבות("‪ ,‬והיינו שנצטוינו ליטול בחג הסוכות‬
‫)=הדס( וְ ַע ְר ֵבי נ ַ‬
‫ארבעה מיני‪ :‬אתרוג אחד‪ ,‬לולב אחד‪ ,‬שלושה הדסי ושתי‬
‫ערבות‪ – .‬ויקנה ארבעת מיני יפי ומהודרי‪ ,‬ולא יחוס על‬
‫כספו‪ ,‬כי הלא לקנות בגדי ותכשיטי לביתו מוציא הכס‪,‬‬
‫בשמחה‪ ,‬כל שכ‪ %‬לדבר מצוה שציוה ה' שיוציא בשמחה רבה ולא‬
‫יקמ( ממה שנת‪ %‬לו ה' )החיד"א במורה באצבע ט‪ ,‬רפז ועי' רמ"א ס"ס תרנח(‪.‬‬
‫‪ .ë‬כשרות ‪ -‬מ‪ %‬הראוי לקנות ארבעת מיני ממויני תחת‬
‫השגחה של גו‪ ,‬כשרות מפורס‪ ,‬כיו‪ %‬שישנ פרטי הלכה רבי‬
‫בכשרות ארבעת המיני )בעיות ערלה‪ ,‬טבל‪ ,‬נטע רבעי‪ ,‬הרכבה‪ ,‬גזל‪ ,‬מלבד‬
‫עצ הפסיקה א המיני כשרי לברכה(‪.‬‬
‫‪ .è‬אגד ‪ -‬לפני החג יש לאגוד בשני קשרי את הלולב יחד ע‬
‫ההדסי והערבות )שו"ע תרנא‪ ,‬א(‪ ,‬שיש בזה משו "זה א‪1‬לי ואנוהו"‬
‫)סוכה יא‪] .(:‬וא לא אגד מערב יו‪1‬טוב‪ ,‬מותר לתלוש ביו"ט עלה מהלולב‪,‬‬
‫ולכרו‪ -‬עימו את הלולב ומיניו סביב ותוחב ראש האגד לתוכו בלא קשירה‪.‬‬
‫והקושר בשני קשרי‪ ,‬יש לו על מה שיסמו‪) -‬שמו ושבת ה‪ ,‬סג([‪.‬‬
‫‪ .ð‬סדר נטילת ד' המינים ‪ -‬קוד הברכה יש לעמוד )רמ"א ש‪ ,‬ה(‪,‬‬
‫נוטלי ביד ימי‪ %‬את הלולב ומיניו בלבד‬
‫)בא"ח ש‪ ,‬יג; מ"ב תרנ‪ ,‬ח(‪ .‬וא עונד טבעת‪ ,‬יסירנה )רמ"א ש‪ ,‬ז((‪ ,‬ומברכי‪:‬‬
‫"ברו‪ -‬אתה ה'‪ ,‬אלוקינו מל‪ -‬העול‪ ,‬אשר קידשנו במצוותיו‪,‬‬
‫וציונו על נטילת לולב" )וביו הראשו‪ %‬מברכי ג ברכת "שהחיינו"(‪,‬‬
‫בסיו הברכה נוטלי ביד שמאל את האתרוג ומחברי אותו‬
‫ללולב במקו אחיזתו מלמטה )בא"ח ש‪ ,‬יד(‪ ,‬ומנענעי אות יחד‬
‫כסדר דלהל‪) %‬בסעי‪ ,‬ה'(‪] .‬ג אד שמאלי ינהג כנ"ל )שו"ע תרנא‪ ,‬ג(‪ ,‬אבל‬
‫לאשכנזי אד שמאלי נוטל הלולב ומיניו ביד שמאל והאתרוג בימינו )רמ"א ש([‪.‬‬
‫)ושידרת הלולב תהיה כנגד פניו‬
‫‪ .í‬סדר הנענועים ‪ -‬מנהג הספרדי לנענע את ארבעת המיני‬
‫לארבע רוחות העול‪ ,‬ומסתובבי כסדר הזה‪ :‬א( דרו‪ .‬ב( צפו‪.%‬‬
‫ג( מזרח ומעלה ומטה‪ .‬ד( מערב )האר"י בשער הכוונות‪ ,‬הובא בכה"ח תרנא‪,‬‬
‫‪G‬ר את צד דרו בנקל‪ ,‬כשעומד לכיוו‪ %‬ארו‪ %‬הקודש שבמזרח‪,‬‬
‫מט(‪) .‬וסימ‪ %‬לדבר ְל ֵ‬
‫אזי יפנה לצד ימי‪ ,%‬וש הוא צד דרו‪ ,‬ומול דרו הוא צד צפו‪ ,%‬וכמו שנאמר‪:‬‬
‫את"(‪ .‬ובכל פע שמנענע צרי‪ -‬להולי‪ -‬לפניו את‬
‫‪G‬ה ְב ָר ָ‬
‫ָמי‪ָ %‬‬
‫" ָצפ&‪ %‬וְ י ִ‬
‫ארבעת המיני‪ ,‬ומחזיר אליו באופ‪ %‬שמקרב את סו‪ ,‬הלולב אל‬
‫גופו כלפי החזה‪ ,‬ועושה כ‪ %‬שלוש פעמי )ש וש מח(‪.‬‬
‫לאחר מכ‪ %‬מתחילי באמירת ההלל בברכה‪ ,‬ומנענעי בו את‬
‫ע&ל‬
‫הלולב בשלושה מקומות‪ :‬פע אחת ב"ה&ד ַלה' ִי ט&ב ִי ְל ָ‬
‫יעה ‪ָI‬א"‪ ,‬ופע נוספת ב"ה&ד ַלה'‬
‫ה& ָ‬
‫ִ‬
‫ַח ְס‪ ,"&H‬פעמיי ב"‪ָIJ‬א ה'‬
‫ִי ט&ב" )הראשו‪) (%‬ש וש נ(‪ - .‬וכשפונה מצד דרו לצד צפו‪ %‬וכו'‪,‬‬
‫יקפיד להסתובב תמיד דר‪ -‬צד ימי‪) %‬ככיוו‪ %‬מחוגי השעו‪) (%‬עי' יומא טו‪:‬‬
‫וש"נ; שו"ע תרנא‪ ,‬י ותרעו‪ ,‬ה(‪ .‬ג כשבא לעשות את הנענוע השני של‬
‫"אנא"‪ ,‬אזי כשמסיי הנענוע הראשו‪ %‬בצד מערב‪ ,‬לא יפנה מיד‬
‫שמאלה לצד דרו‪ ,‬אלא יסתובב שלוש רוחות לצד ימי‪ %‬דר‪ -‬צד‬
‫צפו‪ ,%‬מזרח‪ ,‬דרו‪ ,‬ואז ינענע פע שניה‪.‬‬
‫מכיו‪ %‬שמנענעי לארבע רוחות השמי וכלפי מעלה ומטה – ס‪-‬‬
‫הכל לששה כיווני‪ ,‬לכ‪ %‬יש לחלק את הפסוקי של "הודו" ו"אנא"‬
‫לששה חלקי‪ .‬סדר האמירה והנענועי ב"הודו"‪ ,‬הוא כזה‪ :‬הֹד‬
‫)ינענע לצד דרו( ַלה' )אינו מנענע( ִי )ינענע לצפו‪ (%‬ט&ב )ינענע‬
‫ע&ל )בעודו‬
‫למזרח( ִי )בעודו לכיוו‪ %‬מזרח ינענע למעלה( ְל ָ‬
‫לכיוו‪ %‬מזרח ינענע למטה( ַח ְס‪) &H‬ינענע למערב(‪ - .‬וסדר האמירה‬
‫והנענועי ב"אנא"‪ ,‬הוא כזה‪) J :‬דרו( ‪ָI‬א )צפו‪ (%‬ה' )אינו מנענע(‬
‫עה )מטה( ‪ָI‬א )מערב( )עי' מ"ב תרנא‪ ,‬לז(‬
‫ה& )מזרח( ִי )מעלה( ָ‬
‫]ולאשכנזי ישנ מנהגי נענועי שוני )מ"ב ש ומז(‪ - .‬ובכל אופ‪ %‬אי‪ %‬הנענועי‬
‫מעכבי את המצוה‪ ,‬ומשהגביה את ארבעת המיני יצא ידי חובתו‬
‫)רמ"א ש‪ ,‬יא‬
‫ומ"ב מט; שנז([‪.‬‬
‫‪ .î‬הושענות ‪ -‬לאחר אמירת ההלל מוציאי ספר תורה מ‪%‬‬
‫ההיכל ומניחי אותו על התיבה‪ ,‬וכל הקהל מקיפי את התיבה‬
‫ע ארבעת המיני )שו"ע תרס‪ ,‬א(‪ .‬וטוב שג בעת ההקפה יחזיק‬
‫בלולב בידו הימנית‪ ,‬ובאתרוג בידו השמאלית‪ ,‬ויהיו צמודי יחדיו‪,‬‬
‫ויתמו‪ -‬בסידור בשתי ידיו ויאמר ההושענות‪ .‬וא אי אפשר לו‬
‫בכ‪ ,-‬רשאי להחזיק הלולב והאתרוג בידו הימנית‪ ,‬והסידור בידו‬
‫השמאלית )שפו(‪ .‬ומי שאי‪ %‬לו לולב‪ ,‬לא יקי‪) ,‬רמ"א ש‪ ,‬ב; ש(‪] .‬והנאל(‬
‫להתפלל ביחידות‪ ,‬יניח ספר תנ"‪ -‬על כסא ויקי‪) ,‬בא"ח ש‪ ,‬טו(‪ - .‬ומנהג הגר"ע‬
‫יוס‪ ,‬זצ"ל היה שאחר קריאת ההלל‪ ,‬פותחי את ההיכל ואומרי התפילות‬
‫להוצאת ספר תורה ו"ברי‪ -‬שמיה"‪ ,‬מניחי את הספר תורה על התיבה ומקיפי‪,‬‬
‫ואחר ההושענות וקדיש "תתקבל" מגביהי הספר תורה ואומרי "וזאת התורה"‬
‫וכו' )ולא היה מוציא את הספר תורה פעמיי‪ ,‬עבור ההקפות וקריאת התורה([‪.‬‬
‫‪ .ï‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות נטילת ארבעת מיני‪ ,‬ככל‬
‫מצות עשה שהזמ‪ %‬גרמה )עי' שו"ע תקפט‪ ,‬ג; תרמ‪ ,‬א; רמ"א תרנח‪ ,‬ט(‪ ,‬ומכל‬
‫מקו א חפצות ה‪ %‬ליטול ד' המיני‪ ,‬יטלו בלא ברכה‬
‫)והאשכנזיות נוהגות לבר‪) (-‬שלט(‪ ,‬ודי לה‪ %‬בהגבהת ארבעת המיני‬
‫בלבד‪ ,‬ולא ינענעו לארבע רוחות )רב פעלי ח"א סוד ישרי יב; שנה(‪.‬‬
‫‪ .ì‬קטנים ‪ -‬קט‪ %‬היודע לנענע לולב‪ ,‬חייב אביו לחנכו במצות‬
‫לולב‪ .‬וא ידו של האב ַמ ֶ‪K‬גֶת‪ ,‬חייב לקנות לו לולב בפני עצמו‬
‫)שו"ע תרנז‪ ,‬א; תה(‪.‬‬
‫¬‪ .‬נשירת עלים‪/‬החלפת ערבות ‪ -‬הדס או ערבה שנשרו רוב‬
‫העלי שבה‪ ,‬הרי ה פסולי )שו"ע תרמז‪ ,‬ב; שיח ושכד(‪ .‬ויש להדר‬
‫שהלולב ומיניו ישארו לחי ורענני בכל ימי החג‪ ,‬על ידי‬
‫עטיפת במטלית לחה )שכב( או להניח במי )ולא ישהה אות במי‬
‫יותר מ‪ 241‬שעות‪ ,‬מפני שיש פוסלי אות משו כבוש )והדבר מצוי בשבת(‪,‬‬
‫ובדיעבד כשרי ה )שסג((‪ - .‬וצרי‪ -‬להחלי‪ ,‬את הערבה במהל‪ -‬החג‪,‬‬
‫כיו‪ %‬שעליה נושרי‪ ,‬ויש לית‪ %‬את הדעת על כ‪ ,-‬לפי שפעמי‬
‫העלי תלושי א‪ -‬אינ נושרי כיו‪ %‬שה תפוסי באגד‪ .‬וכל‬
‫שהערבה היא פסולה‪ ,‬לא יצא ידי חובת המצוה )שו"ע תרנא‪ ,‬יב(‪ ,‬ומה‬
‫ית‪ %‬ששאר המיני מהודרי ביותר‪ .‬ויש נוהגי להחלי‪ ,‬הערבות‬
‫כל יו‪ ,‬והוא הידור מצוה )רמ"א תרנד(‪.‬‬
‫‪ .−‬שבת ‪ -‬בשבת אי‪ %‬נוטלי את ארבעת המיני )שו"ע תרנח‪ ,‬ב(‪,‬‬
‫והלולב ומיניו אסורי בטלטול משו מוקצה‪ ,‬אבל האתרוג מותר‬
‫בטלטול‪ ,‬שהרי הוא ראוי להריח בו א מבר‪ -‬תחילה על פרי אחר‬
‫)"ברו‪ ...-‬הנות‪ %‬ריח טוב בפירות"( )רמ"א ש ומ"ב ה; שעה(‪.‬‬
‫‪ .ê−‬א ארבעת המיני שהו בתו‪ -‬מי במש‪ 24 -‬שעות‪ ,‬יש‬
‫הפוסלי אות משו שנעשו כבושי‪ .‬ולכ‪ %‬הנוהגי להשהות את‬
‫ארבעת המיני בתו‪ -‬מי‪ ,‬צריכי להיזהר להוציא קוד השבת‬
‫מהמי‪ ,‬ועל כל פני בדיעבד כשרי ה )שסג(‪.‬‬
‫★ תנאי טוב לאומרו בכל יום ‪ -‬טוב לומר תנאי זה בכל יו‬
‫מימי החג‪ :‬הריני מגלה דעתי שבכל כניסה וכניסה‪ ,‬לכל סוכה‬
‫כשרה שהיא‪ ,‬אני רוצה לקיי מצות סוכה‪ ,‬זכר ליציאת מצרי‬
‫וזכר לענני הכבוד‪ .‬ושבכל אחיזה שאחוז את ארבעת המיני לפני‬
‫שאבר‪ -‬עליה‪ ,‬איני רוצה לקיי המצוה )לחוש לב' הדעות בשו"ע ס‪ ,‬ד‪ :‬מ"ד‬
‫מצוות צריכות כוונה ומ"ד א"צ כוונה‪ .‬הנוסח מהגר"ש דבליצקי שליט"א ב"תנאי טובי"‬
‫עמ' לה; ועי' ג בחזו"ע תיט(‪.‬‬
‫ הושענא רבה ‬
‫‪ .ê‬ענינו של יום ‪ -‬יו השביעי של חג הסוכות נקרא יו‬
‫"הושענא רבה"‪ ,‬ומבואר בדברי רבינו האר"י ז"ל )שער הכוונות‪ ,‬עני‬
‫סוכות‪ ,‬דרוש ו( שביו ראש השנה נידו‪ %‬העול ונכתב גזר דינו של‬
‫האד‪ ,‬וביו‪1‬הכיפורי נחת הדי‪ %‬בחות הראשו‪ %‬הפנימי )שהוא‬
‫העיקרי יותר )בא"ח וזאת הברכה‪ ,‬ב((‪ ,‬ובליל הושענא רבה בחצות לילה‬
‫נעשה החות השני החיצו‪ ,%‬ונמסרי הפתקי ע גזר הדי‪ %‬לידי‬
‫השלוחי לפעול הדי‪ %‬והמשפט למי שנתחייב בדי‪ ,%‬א‪ -‬הרשות‬
‫ְל ַב ֵ‪ַ L‬ע ניתנת רק ביו שמיני עצרת‪ .‬ולכ‪ %‬מי שיתעורר לשוב‬
‫בתשובה ביו הושענא רבה‪ ,‬ודאי שיקרעו גזר דינו‪ ,‬ויחזרו לקחת‬
‫הפיתקה שלו מיד השלוחי‪ .‬ולכ‪ %‬צרי‪ -‬האד להיזהר לכוי‪ %‬דעתו‬
‫במאוד מאוד בתפילה ובכל מעשיו ביו זה‪ ,‬כי לאחר מכ‪ %‬אי‪ %‬לו‬
‫עוד תקנה‪ .‬ע"ש‪ .‬והוא סיו ‪ 51‬יו שניתנו לע ישראל לעשות‬
‫בה תשובה )‪ 30‬יו של חודש אלול‪ ,‬ו‪ 211‬יו בחודש תשרי(‪ ,‬ולכ‪ -‬נקרא‬
‫"הושענא רבה"‪ ,‬שאנו מבקשי מה'‪ :‬הושע את יו נ"א )=‪(51‬‬
‫שהוא רבה‪ ,‬כי הכל הול‪ -‬אחר החיתו )ב איש חי ש‪ ,‬א(‪.‬‬
‫‪ .ë‬סדר הלימוד ‪ -‬מנהג קדו בישראל להיות ערי בליל‬
‫הושענא רבה ולעסוק בתורה בשמחה ובהתלהבות‪ ,‬וטוב שיקראו‬
‫הסדר המתוק‪ %‬בספר "קריאי מועד"‪ :‬כל הפרשיות של ספר דברי‪,‬‬
‫ומדרש רבה על פרשת וזאת הברכה‪ ,‬ואחר חצות קוראי את כל‬
‫ספר התהילי‪ – .‬ונשי המעוניינות ללמוד את סדר הלימוד של‬
‫הושענא רבה‪ ,‬תבוא עליה‪ %‬ברכה‪ ,‬לפי שא‪ ,‬הנשי שייכות בסדר‬
‫לימוד זה )שו"ת רב פעלי ח"א סוד ישרי ס"ס ט; בא"ח ש"א וישלח‪ ,‬ו(‪.‬‬
‫‪ .è‬עיקר התיקון ‪ -‬בדברי רבינו האר"י ז"ל מפורש שעיקר‬
‫התיקו‪ %‬בליל הושענא רבה נעשה בקריאת ספר דברי וסיומו‬
‫קוד חצות לילה‪ .‬ולכ‪ %‬א נבצר מהאד להיות ער במש‪ -‬כל‬
‫הלילה‪ ,‬לפחות יקפיד על הנ"ל‪ ,‬כיו‪ %‬שהוא עיקר התיקו‪.%‬‬
‫כמו כ‪ %‬יש נוהגי שבכדי שיוכלו להיות ערי כל הלילה‪ ,‬הולכי‬
‫לישו‪ %‬בערב וקמי לקראת חצות לילה ולומדי עד הבוקר‪ ,‬א‪-‬‬
‫לפי מה שנתבאר אי‪ %‬זו הנהגה נכונה‪ ,‬כיו‪ %‬שעיקר התיקו‪ %‬נעשה‬
‫החל מכניסת הלילה עד חצות הלילה‪ ,‬ולכ‪ %‬א האד לא הספיק‬
‫לנוח במש‪ -‬היו באופ‪ %‬שיוכל להיות ער כל הלילה‪ ,‬עדי‪ ,‬יותר‬
‫שיסיי את קריאת ספר דברי קוד חצות לילה‪ ,‬ולאחר מכ‪ %‬יל‪-‬‬
‫לישו‪ %‬וישכי בבוקר להתפלל ע הציבור‪.‬‬
‫‪ .ð‬סדר התפילה ‪ -‬קרוב לחצות לילה אומרי סדר קריאת‬
‫שמע שעל המטה )ובחצות נכו‪ %‬לומר תיקו‪ %‬לאה( )כה"ח תרסד‪ ,‬ד(‪ .‬ויזהר‬
‫בעלות השחר‪ ,‬שהוא זמ‪ %‬חיבור הלילה והיו‪ ,‬שיהיה עוסק בתורה‬
‫או בשירות ותשבחות ולא יהיה יושב ושותק‪ ,‬ומשו כ‪ -‬ג יהא‬
‫זריז להתפנות קוד עלות השחר )יסוד ושורש העבודה שי"א פט"ו; בא"ח ש"א‬
‫וישלח‪ ,‬ג(‪ .‬משהגיע זמ‪ %‬עלות השחר‪ ,‬מפסיקי הלימוד‪ ,‬נוטלי ידי‬
‫בלא ברכה ]א היה ער כל הלילה[ )שו"ע ורמ"א ד‪ ,‬יג(‪ ,‬ומברכי כל ברכות‬
‫השחר ע ברכות התורה‪ .‬וברכת "אשר יצר"‪ ,‬יבר‪ -‬רק א הוצר‪-‬‬
‫לנקביו ]ולמנהג האשכנזי‪ ,‬א היה ער כל הלילה‪ ,‬אינו מבר‪ -‬ברכות "אלקי‬
‫נשמה" ו"המעביר שינה" ו"ברכות התורה"‪ ,‬וישתדל לצאת ידי חובה מאד אחר‬
‫המבר‪) -‬מ"ב מו‪ ,‬כד ומז‪ ,‬כח([‪.‬‬
‫ומתפללי שחרית ומוס‪ ,‬בהתלהבות ובשמחה‪ .‬ולפני "ברו‪-‬‬
‫שאמר" מוסיפי לומר "ה' הוא האלקי" פעמיי‪ ,‬ואחרי‬
‫"ישתבח" אומרי "שיר המעלות ממעמקי" )כפי שנוהגי לומר‬
‫בעשרת ימי תשובה( )תלח(‪ .‬ולאחר ההלל מקיפי את התיבה שבע‬
‫פעמי‪ ,‬זכר למקדש שהיו מקיפי את המזבח שבע פעמי‪.‬‬
‫ומרבי בסליחות ובתחנוני‪ ,‬ומתפללי לגשמי ברכה‪ ,‬לפי שבחג‬
‫נידוני על המי )שו"ע תרס‪ ,‬א; תרסד‪ ,‬א(‪] .‬ואי‪ %‬לומר י"ג מידות )שעה"כ ש(‪,‬‬
‫וכ‪ %‬בהקפות שמקיפי את התיבה ואומרי "רחמנא" וכו'‪ ,‬אי‪ %‬עוני "בדיל‬
‫ויעבור"‪ ,‬אלא "אמ‪) "%‬תלז([‪.‬‬
‫‪ .í‬חבטת ערבה ‪ -‬ביו הושענא רבה נוטלי ערבה‪ ,‬ואי‪%‬‬
‫מברכי על כ‪) -‬שו"ע תרסד‪ ,‬ב(‪ ,‬מפני שהוא רק מנהג נביאי שהנהיגו‬
‫את הע לעשות כ‪] %‬סוכה מב‪ ;:‬מד‪ ;.‬מה‪ ,[.‬ולא שיי‪ -‬לומר "וציונו" על‬
‫מנהג )מ"ב ש‪ ,‬יב(‪ .‬והוא זכר למקדש שהערבה היתה ניטלת ש‬
‫הלכה למשה מסיני‪ ,‬שבכל יו משבעת הימי היו מביאי ערבות‬
‫והכהני זוקפי אות‪ %‬על צידי המזבח‪ ,‬ואחר כ‪ -‬באי הע‬
‫ונוטלי אות‪ %‬מש ומנענעי אות‪ .%‬וקבעו את היו השביעי‬
‫לערבה יותר מיו אחר‪ ,‬כיו‪ %‬שבמקדש היתה קדושה יתירה ביו‬
‫זה‪ ,‬לפי שהיו מקיפי את המזבח שבע פעמי )ש‪ ,‬יא(‪.‬‬
‫‪ .î‬סדר החבטה ‪ -‬אחר תפילת מוס‪ ,‬לוקחי חמשה בדי ערבה‪,‬‬
‫ויאגד יחד‪ ,‬ויחבט בכח על הקרקע חמש פעמי )תמ; תמב; בא"ח‬
‫וזאת הברכה‪ ,‬ז(‪ .‬ולכתחילה יקח בדי ערבה כשרי ונאי )רמ"א ש‪ ,‬ד(‪,‬‬
‫וא אינו מוצא ערבה כשרה‪ ,‬אלא רק ערבה שיש בה ג' טפחי‬
‫וְ ָע ֶלה אחד בבד אחד‪ ,‬יכול לצאת בה ידי חובה )שו"ע ש(‪ – .‬ויכול א‪,‬‬
‫ליטול את הערבה שבלולב‪ ,‬לאחר שיתיר את אוגדו )תמב(‪ .‬ובמקו‬
‫צור‪ -‬אפשר שלאחר שחבט הערבה בקרקע חמש פעמי‪ ,‬ימסור‬
‫אותה לחבירו שיחבוט בה ג הוא‪ ,‬בתנאי שהערבה עדיי‪ %‬כשרה‬
‫)תמג(‪.‬‬
‫החבטה תהיה על גבי עפר האר( ולא על קרקע מרוצפת‪ ,‬ואי‪%‬‬
‫להכות בחוזקה באופ‪ %‬שיתלשו העלי מהערבה‪ ,‬כי ראוי‬
‫שהערבות תהיינה כשרות ושלימות בכל החבטות )בא"ח ש; תמב(‪.‬‬
‫‪ .ï‬נשים ‪ -‬נשי פטורות ממצות חבטת ערבה‪ ,‬שכל מצות עשה‬
‫שהזמ‪ %‬גרמה נשי פטורות‪ ,‬ולא תחבוטנה כלל )עוד יוס חי‪ ,‬וישלח סו‬
‫אות א; תמג(‪.‬‬
‫‪ .ì‬פרשת "וזאת הברכה" ‪ -‬ביו הושענא רבה יקרא פרשת‬
‫"וזאת הברכה" שני מקרא ואחד תרגו‪ .‬וא לא הספיק לקוראה‪,‬‬
‫יקראנה בליל שמיני עצרת או בבוקר לפני תפילת שחרית )מ"ב רפה‪ ,‬יח(‪.‬‬
‫חג שמח‬
‫תזכו לשנים רבות נעימות וטובות‬
‫‬
‫‬
‫לאור הביקוש הרב לעלו‪ ,‬ברצוננו להגדיל את ההפצה‪ .‬כל המעוני‬
‫לתרו לזיכוי הרבי‪ ,‬יפנה לטל'‪ ,025324067 :‬ותבוא עליו ברכה‪ .‬נית‬
‫להנציח שמות • נא לשמור על קדושת העלון • ניתן להשיג את העלון‬
‫באינטרנט באתר המשרד לשרותי דת‪ ,www.dat.gov.il :‬ובאתר מאור‬
‫לפסגה‪www.maorlapisga.org :‬‬
‫העלון מוקדש לרפואת הרב גדעון בן צופיה‪ ,‬זכריה בן שושנה ניזה‪ ,‬אביגיל רבקה‬
‫בת שרה‪ ,‬דיקלה חנה בת אורנה‪ ,‬אלון בן אביגיל רבקה‪ ,‬שמעון בן גרציה‪ ,‬מרינה בת‬
‫דינה‪ .‬שושנה בת מלכה‪ ,‬מרים חיה בת מסעודה‪ ,‬נח בן חוה‪ ,‬גרציה בת חנה‪ ,‬אברהם‬
‫בן חנה‪ ,‬דניאל בן הדסה שיפרה‪ ,‬יהושע בן רחל‪ .‬להצלחת שלמה עמאר בן סולטנה‪.‬‬
‫זיווג הגון לאורטל בת תמר‪ ,‬יעקב בן מרינה‪ .‬זרע של קיימא ללירן בת אורנה‪.‬‬
‫ולעילוי נשמת נפתלי בן שמעה‪ ,‬משה שמואל בן אסתר‪ ,‬גבריאל בן חנה‪ .‬אהרן בן‬
‫דבורה‪ ,‬שלמה בן מרים‪ ,‬שרה בת בלה‪ ,‬יעקב בן סולטנה‪ ,‬דוד בן מיכל‪ ,‬יהודה בן‬
‫בת‪-‬שבע‪ ,‬ציון בן רחל‪ ,‬דינה בת חנה‪ ,‬יהושע בן חנה‪ ,‬יוסף חיים בן יפה‪ ,‬שמעון בן‬
‫שמחה‪ ,‬אסתר בת סעודה‪ ,‬יצחק בן חנה‪ ,‬חנה בת זוהר‪ .‬רבקה חיה בת איז'ה‪ ,‬מרים‬
‫חיטיבאשווילי‪ ,‬חביבה בת ניזמה‪ ,‬משולם בן צבי‪ ,‬שלום בן סוליקה‪ ,‬ר'שמעון בן‬
‫איז'ה‪ ,‬סעדה בת רחל‪ ,‬דוד בן אסתר‪ ,‬מרסדס בת תמר‪ ,‬מסעוד בן אונישה‪ ,‬ששון בן‬
‫שרה‪ ,‬אביה יהושע בן רונית‪ ,‬חיים חי מנחם בן בלנש‪ ,‬יהודה בן שרה‪ ,‬דוד בן‬
‫דורית‪ ,‬אוריה בן כוכב‪ ,‬יצחק בן רחנה‪ ,‬משה חי בן רינת‪ ,‬הרב חיים בן סעדה‪,‬‬
‫שמואל נורברט בן אליס מומה‪ ,‬מרדכי בן סולטנה‪.‬‬
`