תוספתא - Massorti

‫תוספתא‬
‫ע׳׳פ כ ת ב י ד ו ו י נ ה‬
‫ושנויי נ ו ס ח א ו ת מ כ ת ב יד ע ר פ ו ר ט‬
‫קטעים מן הנניזה ו ד פ ו ס ויניציאה רפ׳׳א‬
‫בצרוף מסורת התוספתא ופרוש קצר‬
‫מאת‬
‫שאול‬
‫בהר״ר משה דל‬
‫ליבדק‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תש״ע‬
‫הוצאת מכץ מאיר ליב רבינוביץ‬
‫ע״י‬
‫בית המדרש לרבנים שבאמריקה‬
‫נויארק‬
‫תשט״ו‬
‫סדר זרעים‬
‫ברכות‬
‫פאה‬
‫דמיי‬
‫תרומות‬
‫שביעית‬
‫כלאים‬
‫מעשרות‬
‫מעשר שני‬
‫חלה‬
‫ערלה‬
‫בכורים*‬
‫* וכן הוא ה ס ד ר בדפוסים‪ .‬והסדר בכי״ע הוא‪:‬‬
‫ב ר כ ו ת פ י א ה ת ר ו מ ו ת ע ו ר ל ה ד מ א י ש ב י ע י ת כ ל א י ם מ ע ש ר ר א ש ו ן מ ע ש ר שיני ח ל ה ב י כ ו ר י ם ‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫ספר התוספתא‪ ,‬א ח ד מעמודי התוך ש ל תורת התנאים‪,‬‬
‫ויניציאה רס״א‪.‬‬
‫דפוס‬
‫בתוספתא‪,‬‬
‫נדפס‬
‫ובסוף ס ד ר זרעים כ ת ב ה ג א ץ המגיה‪ :‬״הגם כ י י ש ו י ש ט ע י ו ת לרוב‬
‫ורוב הנראה לעינים הוא‪ ,‬ל א מלאני לבי לתקנו מעצמי‪ ,‬והעתק טוב ומדוייק איננו‬
‫במציאות‬
‫תועלת‬
‫בראשונה בסוף האלפםי‬
‫והנחתי‬
‫אתנו‪,‬‬
‫הספר‬
‫וחדוש‬
‫מקום‬
‫אמרנו‬
‫ל ה ת ג ד ר ב ו ל כ ל ב ר ב י ר ב כ פ י ש כ ל ו והגהתו‪.‬‬
‫להדפיסו‪.‬‬
‫חיא מאיר בכהר״ר דוד זצ״ל״‪!.‬‬
‫כה‬
‫דברי‬
‫הקטן‬
‫שבתלמידי‬
‫‪,‬‬
‫המתנצל‬
‫אכן‬
‫בפני‬
‫לרוב‬
‫רבותיו‪,‬‬
‫כ ל הדפוסים ש ב א ו אחריו )חוץ מ ה ו צ א ת צ ו ק ר מ נ ד ל וגרוריה(‬
‫עיקרם בדפוס ויניציאה הראשץ‪ ,‬א ל א שנתוםםו בהם שיבושים משלהם‪ ,‬ותיקונים נכונים שתיקנו‬
‫ו מ פ ר ש י ם ‪ ,‬א ב ל ב ל י י ס ו ד ב נ ו ס ח א ו ת כ ת ב יד‪.‬‬
‫חכמים‬
‫תר״כ—תרל״ג הדפיסו ב ש ״ ם ווינה א ת התוספתא )בסוף כ ל מסכת ש ל הבבלי(‬
‫בשנות‬
‫ו צ ר פ ו ל ה שינויי נוסחאות מ כ ״ י ווינה‪ .‬וכן כ ת ב ו המדפיסים ב ס ד ר זרעים‪ ,‬צ ״ ד ע ״ א ‪ :‬״ פ ה ע ר כ נ ו‬
‫לעין הקורא כ ל שנויי גרסאות שמצאנו בתוספתא כתיבת י ד ע ל ק ל ף ישן נושן א ש ר באוצר הספרים‬
‫לאדונינו‬
‫מליצה‬
‫יר״ה‪,‬‬
‫הקיסר‬
‫וקראנו אותן ב ש ם א ו ר הגנוז״‪.‬‬
‫הדבור ״ כ ל שנויי‬
‫גרסאות״ היא‬
‫בעלמא‪ ,‬ולא העתיקו א ל א מ ע ט מזעיר‪ ,‬וכל מה שהתקדמו בהדפסה נתמעטו שינויי‬
‫ע ד ש מ מ ס כ ת ט ה ר ו ת ו א י ל ך א י ן ש ם ש י נ ו י י נ ו ס ח א ו ת כלל‪2.‬‬
‫הנוסחאות‪,‬‬
‫לטוב‬
‫וזכור‬
‫הר״ר משה‬
‫שמואל‬
‫צוקרמנדל‬
‫שהוציא‬
‫לאור‬
‫את‬
‫כל‬
‫בספר‬
‫התוספתא‬
‫מ י ו ח ד )פאזעוואלק תרל״ט—תרמ״א(‪ ,‬והדפים מתחילת התוספתא ע ד זבחים )והיא המסכת ה ר א ש ו נ ה‬
‫קדשים‬
‫בסדר‬
‫דבריו(‬
‫בכי״ע‬
‫ובכי״ו( פ ״ ה ה ״ ה ע ״ פ כ ״ י ערפורט‪ ,‬ומשם‬
‫הנוסח הוא‬
‫ואילך‬
‫)לפי‬
‫מ כ ״ י ווינה‪ .‬ה ו א צ ר ף ל ה ו צ א ה ש ל ו שנויים מ כ ״ י ווינה )מתחילת התוספתא ע ד זבחים‬
‫‪,‬‬
‫פ ״ ה ה״ה( ומן התוספתא שבדפוס‪ .‬א ב ל כ ב ר הראינו בהקדמה לתוספת ראשונים ח ״ ב ע מ ‪ 4‬שאין‬
‫‪,‬‬
‫דבריו מדוייקים‪ :‬מזבחים פ ״ ה ה ״ ו הנוסח שלו מתאים בעיקרו לתוספתא ה ו צ ראם‪ ,‬והשינויים‬
‫הגנוז‪.‬‬
‫שבאור‬
‫ותוספתא‬
‫כשבא‬
‫דפוס‬
‫שינויי הנוסחאות ש ל ו מ כ ״ י ווינה ל ש א ר הסדרים אינם מדוייקים כ ל ל וכלל‪,‬‬
‫ראשץ לא ראה‬
‫מימיו‪,‬‬
‫כעדות‬
‫עצמו‬
‫בהקדמתו עמי ‪6‬‬
‫ל פ נ י נ ו כ י ״ ע ר א י נ ו ש א ף ב ה ע ת ק ת ו מכ״י ז ה ל א ד י י ק ב מ י ו ח ד ‪,‬‬
‫צריך‬
‫הערה‬
‫‪.1‬‬
‫עכשיו‬
‫ובנוסח ש ל ו מ כ י ״ ע‬
‫ל ה ש ת מ ש בזהירות‪ ,‬כפי שיווכח הלומד מתוך ההשוואה ש ל הצילום מ כ י ״ ע )שצרפנו( עם‬
‫הוצאת‬
‫צוקרמנדל‪.‬‬
‫ברם‬
‫צוקרמנדל‬
‫עלינו לא‬
‫לשכוח‬
‫שבזמן‬
‫ההוא‬
‫עדיין לא היו‬
‫רגילים‬
‫לצלם‬
‫כתבי יד‪,‬‬
‫והחכם‬
‫הדפים חלק מן התוספתא )עד דמאי בהוצאה שלו( ע ״ פ שינויי הנוסחאות שהעתיק‬
‫ל ע צ מ ו מ כ ״ י ערפורט‪ ,‬ומדמאי ואילך ע ״ פ העתקה מכ״י‪ ,‬ולא מכ״י עצמו‪ .‬ולא ע ו ד א ל א שהחכם‬
‫! מ ת ו ך ה ת נ צ ל ו ת ו ש ל ה ר ב נ י כ ר שהוא פ ק פ ק א ם כ ד א י ב כ ל ל ל ה ד פ י ס א ת ה ת ו ס פ ת א מ ת ו ך‬
‫ה נ ו ס ח המשובש‪ .‬ה ר ב ה י ה א ח ד מ נ ח ל י ה ת ו ר ה בזמנו‪ ,‬עיין מ״ש ע ל י ו רנ״נ רבינוביץ ב ‪ .‬מ א מ ר ע ל ה ד פ ס ת‬
‫ה ת ל מ ו ד ״ ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,33‬ה ע ר ה מ״א ו ה ע ר ה מ״ב‪.‬‬
‫‪ 2‬בשנת תר״ז ה ד פ י ס ר״י ג א ל ד ע נ ט ה א ל‬
‫) ב ה ק ד מ ה ל ס ׳ ה ס פ ת ח ל ר י ן שהוציא ל א ו ר ‪ ,‬ח ׳ ע י א‬
‫ו א י ל ך ( טכ״י ווינה שלנו א ת ס ו ף מ ס כ ת ננעים וראש ט ס ׳ פ ר ה ה ח ס ר י ם ב ד פ ו ס י ם ‪ .‬שינויי נ ו ס ח א ו ת מ כ ׳ י‬
‫ווינה ל מ ס ׳ ב״ב נ ת פ ר ס מ ו ע״י צ ו ק ר מ נ ד ל ב מ כ ת ב ח ר ש י הנרמני חמ״נ )‪ ,(1899‬ע מ ׳ ‪ 291‬ואילך‪ .‬ו כ ן נ ת פ ר ס מ ו‬
‫שם ב ח מ ״ ה )‪ ,(1901‬ע ט י ‪ 21‬ואילך‪ ,‬שנו״ס ל כ ל ס ד ר ט ה ר ו ת ע״י קרענניל‪ .‬ועיין ש ב ת ו ס פ ת ראשונים‬
‫ח״ב‪ ,‬ע ט ׳ ‪ 299‬ו א י ל ך ‪.‬‬
‫ז‬
‫הקדמה‬
‫ח‬
‫הזה עבד בתנאים קשים מאד‪ ,‬ומכל מקום העומד מרובה הרבה‪ ,‬הרבה‪ ,‬על הפרק‪ ,‬והוא זיכה אותנו‬
‫בכמה מקומות בנוסח משובח מאיר עינים‪ ,‬וטובה גדולה אנו חייבים לו‪.‬‬
‫לפני עינינו היה כל כ״י ערפורט וכל כ״י ווינה של התוספתא‪ ,‬קטעים מן הגניזה‬
‫שבמצרים לחלק ממעשרות וחלק ממעשר שני וכל התוספתא מדפוס ויניציאה רפ״א‪ 3.‬עמדנו‬
‫בפני השאלה באיזה כתב יד לבחור כנוסח היסוד של פנים התוספתא‪ .‬לפי בקשתי ניאות החכם‬
‫והמומחה הגדול לכתבי יד ר׳ משה לוצקי לתאר את טיב כ״י ווינה וכ״י ערפורט‪ .‬ואלה הם דבריו‪:‬‬
‫כתבי היד‬
‫״א‪ .‬כ ״ י ע ר פ ו ד ט ‪ « .‬בספר זכרץ עתיק )הויזערקראניק( של העיר ערפורט! נמצא‬
‫רשום‪, :‬בשנת ‪ ,1362‬מכד הועד של העיר ערפורט מספר של ספרים עברים )יודענביכער(‬
‫בעד שלשים וארבעה מרקים‪ .‬הספרים האלה נמצאו מונחים באיזו פינה בבנץ הועד ונשארו‬
‫לפליטה מן הפרעות נגד היהודים )יודענשלאכט( משנת ‪ «/1349‬חלק מכי״י אלו )ששה עשר(‬
‫היו נמצאים )עד שנת ‪ (1879‬ברשות הםפריה של עוואנג‪ .‬מיניםטעריאל בערפורט‪ ,‬וביניהם‬
‫גם התוספתא הזאת )‪ .(N.11.V.12‬בשנת ‪ 1879‬עבד האוסף הזה לרשות הםפריה הממלכתית‬
‫בברלץ‪.‬ל‬
‫כ ״ י הזה היה רשום ברשימת הספרייה בתור כ״י של תלמוד ירושלמי‪ ,‬וכל החכמים‬
‫שהזכירוהו דברו עליו כעל כ״י ירושלמי שבערפודט‪ .‬וכן מתאר אותו אדולף ירצ׳בסקי בספרו‬
‫על תולדות העיד ערפודט‪ .‬ווינר ברשימתו של כ״י ערםודט רושם אותו בתור כת״י של המשנה*‪.‬‬
‫הראשץ שהכיר שהכ״י הזה הוא תוספתא היה הר״ז פראנקל‪ .‬בהקדמתו לספרו מבוא הירושלמי‬
‫)תר״ל( הוא מספר‪, :‬והנה זה שנתים יצא לאור ם קורות היהודים בערפורט )מאת ד״ד ירצ׳בםקי(‬
‫וכתוב שם שיש בהמיניםטעריאל ביבליאטהעק בעדפורט כ״י של הירושלמי ושמחתי על‬
‫הבשורה כעל כל הק ‪ . . .‬אך בפתחי הכ״י והנה תוחלתי נכזבה כי הוא כ״י של התוספתא ולא של‬
‫הירושלמי‪ .‬בשנת ‪ 1874‬רשם הספרן ד״ר ווינקלעד על הכ״י‪, :‬למרות שרבים חשבו שהכ״י הזה‬
‫הוא תלמוד ירושלמי ובאמת הוא הכ״י של התוספתא ‪ .‬וכנראה בזמן ההוא התחיל הרמ״ש צוקרמנדל‬
‫)שהיה תלמידו של הרז״פ( להתעניין בכ״י הזה וגמד בלבו להוציאו לאור‪ *.‬ד״ד ירציבםקי‬
‫הנ״ל )שהיה באותו ז ק רב בערפורט( העתיק עבורו קטעים מהכ״י‪ ,‬ובאותה שעה התחילה‬
‫עבודתו של הרמ״ש צוק בתוספתא‪ .‬אח״כ הסכימה הנהלת הםפריה לשלוח את גוף הכ״י לידו‬
‫ובמשך ג חדשים רשם את שנויי הנוסחאות של הכ״י)כנראה בהשוואה עם הנוסח הנדפס בש״ם‬
‫זולצבאך( על מאתים ועשרים דפים בגודל ‪.4°‬י״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הכי״ע כולל בתוכו ארבעת הסדרים הראשונים )זרעים—נזיקץ( וד פרקים הראשונים‬
‫וחלק מפרק ה ממם זבחים‪ .‬נראה שמפני איזו סיבה הפסיק המעתיק באמצע פרק ה׳ מזבחים‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 3‬ב ש א ר ה ד פ ו ס י ם ל א השנחנו כ ל ל מ ט ע ם ש כ ת ב נ ו ל ע י ל ב ת ח י ל ת ד ב ר י נ ו ‪.‬‬
‫* ח ל ק מ ד ב ר י ע ל כ״י ז ה מ י ו ס ד ע ל ד ב ר י צ ו ק ר מ נ ד ל ב מ ח ב ר ת ו ‪Erfurter Handschrift‬‬
‫‪.der Tosefta, 1876‬‬
‫» ב ס כ ס ו נ י ה ש ל פ ר ו ס י ה ‪ ,‬מ ק ו מ ה ש ל ק ה י ל ה י ה ו ד י ת ע ת י ק ה ; בימי ה כ י נ י ם שמשה מ ו ש ב ש ל‬
‫ח כ מ י ם גדולים‪ ,‬וביניהם ר ' א ל ע ז ר ב ע ל ה ר ו ק ח ותלמידיו‪.‬‬
‫« ר א ה מ ה ש כ ת ב ווינר ב ה מ ז כ י ר ש ל שטיינשניידר ח ״ ה ) ת ר כ י ב ( ‪ ,‬ע מ ׳ ‪.70‬‬
‫ל ר א ה מ״ש שטיינשניידר ב ס פ ר ו ‪,Vorlesungen iiber . . . Heb. Handschriften‬‬
‫» ר א ה ה ע ר ה ‪.6‬‬
‫» ב ה ע ת ק ת ו ש ל ש ט ר ה ה ש ל ש ה ש צ ר ף ל כ ת ב ה י ד ח ת ם צ ו ק ר ט נ ד ל א ת שמו ב ש נ ת ‪.1875‬‬
‫‪ !0‬ר א ה ב ט ח ב ר ת ו ש ל צ ו ק ר מ נ ד ל ) ל ע י ל ה ע ׳ ‪ ,(4‬ע ט ׳ ‪.4-3‬‬
‫ע מ ׳ ‪.85‬‬
‫ט‬
‫הקדמה‬
‫ולא המשיך בהעתקתו‪ ,‬כי הדף של הקונטרס האחרץ נשאר חלק‪ ,‬אף כי היה משורטט ומוכן לכתיבה‪.‬‬
‫אפשר שהטופס שממנו העתיק היה בלתי שלם‪ ,‬או היה נאלץ להפסיק בעבודתו משום‬
‫פרעות ביהודים או גירוש‪ ,‬שהיו באותו זמן מעשים בכל יום‪ .‬בכ״י הזה נמצא גם הפרק השני‬
‫של מם מכות החסר בדפוסי הש״ם״ וגם בכ״י ווינה‪.‬‬
‫הסופר כותב‪ ,‬כדרך הסופרים הקדמונים שבאשכנז‪ ,‬מלים מלאות וי״ו או יו״ד ולפעמים בשתי‬
‫יודין)שייש במקום שיש( או שתי ווין)מכוונים(; הוא איננו משתמש בראשי תיבות או בקצורים‬
‫מלבד אותם הרגילים והידועים למדי )כגון ר ‪ /‬אומ‪ /‬שני‪ ,‬ישרא (‪ .‬את המספרים הוא‬
‫כותב בפירוש ולא ע״י אותיות הא״ב‪ .‬בתפילת הסופר הוא משתמש בפסוק בשם ה נעשה ונצליח‪,‬‬
‫או עזרי מעם ה ‪ .‬בסופי הפרקים והמסכתות הוא גומר סליק פירקא וםליקא המםכתא‪ .‬ובסוף‬
‫הסדר‪ :‬סליק פירקא וסליק הסדר)פלוני( כולו ונותן)בלשץ ארמית( את מספר הפרקים שבכל הסדר‪.‬‬
‫בין הלכה והלכה הוא משאיר מקום חלק כעין פרשיות פתוחות או סתומות שבס״ת‪ .‬סופי‬
‫השורות נגמרות בקו ישר‪ ,‬ובמקום שאי אפשר הוא מאריך את האותיות האחרונות‪ ,‬או ממלא את‬
‫השורה באות הראשונה של המלה מהשורה הבאה ומסמנה בנקודה לרמז שהיא אינה מהטקסט‪.‬‬
‫את השם הקדוש הוא כותב בשתי יודץ וכעין יוד שלישית עליהן‪ .‬לסימני המחיקה הוא נותן‬
‫נקודות מעל התיבות או על האותיות שטעונות מחיקה‪ .‬אם הוא מוצא טעות בהעתק שלפניו הוא‬
‫מעתיקה כמו שהיא וכותב אחריה שתי נקודות )כעין סוף פסוק( ומוסיף את המלה הנכונה )לפי‬
‫דעתו‪ ,‬או אולי מכ״י אחר( כגון בעמ׳ ‪ 164‬מהכ״י‪ :‬כהנים‪ :‬אחים; עמ׳ ‪ 321‬למומין‪ :‬לממון;‬
‫עמ ‪ 389‬תלוי‪ :‬צלוב‪ .‬אם נזדמנה לו בהעתק תיבה מחוקה שאי אפשר לראותה רמז עליה במקומה‬
‫בנקודות‪ .‬תקונים של אותיות בודדות או מלים קצרות הוא שם בין השיטין‪ .‬תקונים הטעונים‬
‫כמה מלים‪ ,‬או הערות‪ ,‬הוא רושם בגליונות‪ .‬הרמ״ש צו״מ מנה כחמישים הערות או תקונים‬
‫כאלו שנעשו בידי הסופר בעצמו‪ ,‬ורק אחדות נוספו בידי בעלים אחרים‪.‬‬
‫בכי״ע נמצאות למעלה ממאתים מלים )ולפעמים משפטים שלמים( מנוקדות בתנועות‪.‬‬
‫מן הצלומים קשה להכיר אם אלו התנועות נעשו ע״י המעתיק של הכ״י‪ ,‬או שנוספו אח״כ‬
‫ע״י אחד מבעלי הכ״י‪ .‬הניקוד הזה הוא לא לפי כללי הניקוד הידועים לנו אלא נעשו עפ״י אופן‬
‫המבטאי)פונטי( שבזק ההוא‪ .‬בקמץ איננו משתמש כלל ובמקומה באה פתח)אךם‪ .‬יןךחה( במקום‬
‫סגול באה צירי )אחד‪ ,‬צמר(‪ .‬אץ בהן תנועות חטופות ובמקומן באה שוא בלבדה או התנועה‬
‫בעצמה )אבל‪ ,‬העלה‪ ,‬הרי(‪ .‬את המלה דינר הוא מנקד דינר‪ .‬אותיות בג״ד כפ״ת כשהן רפות הוא‬
‫מםמנן בסימן הרפה )קו קטן מעל האות(‪ .‬ולפעמים סימן כזה נמצא גם באות מ‪ .‬יש בזה‬
‫ענין רב לתולדות המבטא העברי בץ יהודי אשכנז בתקופות הקדומות של התישבותם‬
‫שם‪.‬‬
‫צ ו ר ו ת ה א ו ת י ו ת ו מ ק ו ם כ ת י ב ת ה כ ״ י ‪ .‬אחרי התבוננות מדויקת בצורות‬
‫האותיות האופיניות והשואה לכי״י אחרים‪ ,‬נראה לי שהסופר שהעתיק את הכ״י הזה היה אשכנזי‪.‬‬
‫אמנם חסר פה אותו טיב הכתיבה הטיפוסית של הסופר האשכנזי הידוע לנו מכי״י אשכנזים מזמנים‬
‫יותר מאוחרים‪ .‬אולם שלדי האותיות וקויהן היסודיים‪ ,‬וביחוד צורות של כמה אותיות אופיניות‪,‬‬
‫מראים לטיפוס הכתיבה האשכנזית‪ .‬בתקופה קדומה כזו עוד לא הגיע לידי צורה מםויימת‬
‫ההבדל בין כתב לכתב בארצות אירופה‪ ,‬ורק ע״י בדיקה בעץ בוחנת אפשר להבדילם זה מזה‪.‬‬
‫למרות שצורתו החיצונית של הכתב עושה רושם של כתב מזרחי‪ ,‬ברור הוא שהכ״י הזה לא נכתב‬
‫בארצות המזרח‪ ,‬ולא ב א ‪ p‬ספרד שצורת כתיבתה היתה אז דומה לכתיבה בבלית שמשם‬
‫היא באה לה‪ .‬כפי שאפשר להכיר מחודי הקוים ומתבניתם נראה שהסופר כתב בעט של נוצה‬
‫)לא בקולמוס( עם עוקץ אלכסוני‪ ,‬והוא שאפ‪#‬ר לו לעשות קדם מעוביים שונים‪ .‬סופרי ארצות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1 1‬‬
‫ב ת ו ס פ ת א ש ב א ל פ ס י מש״ס ר א ם ה ו ס י פ ו א ת ה פ ר ק השני מ מ ס כ ת מ כ ו ת ע״פ ה ו צ א ת צ ו ק ר מ נ ד ל ‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫המזרח כתבו באותו ז ק בקולמוסים של קנים חלולים שהשפיעו הרבה על צורות האותיות‬
‫ועל תבנית קויהן‪ ,‬העוזרות לנו להבדיל בץ כתב מזרחי לכתב אירוסי‪.‬‬
‫אותיות הכ״י הן ביסודן בתבנית מרובעת‪ ,‬אבל כבר ניכר בהן המעבר לידי כתב עגול‬
‫)רבני או כתב רש״י(; אץ בהן אותן הזדות החדות והישרות שבאותיות המרובעות וגם הכיוץ‬
‫של האות נוטה כבר אל האות שלאחריה וכמעט שנוגעת בה‪ .‬הטיב של כמה אותיות שבכ״י‬
‫זה טפוםי הוא ורומז על ז ק קדום מאד‪.‬‬
‫אות א‪ .‬הקו היורד השמאלי נוגע כחודו השמאלי של הקו האלכסוני ואינו מתחיל מאמצעו‬
‫כמו באלפץ מ ז ק מאוחר‪ ,‬והיוד העליונה היא רק נקודה עבה דבוקה כמעט בסופו הימני של‬
‫הקו האלכסוני; תמונת אל״ף כזו עתיקה מאד‪.‬‬
‫אות ב‪ .‬באות ב יש כבר נטיה לתמונת ב רבנית )רש״י(‪ :‬גבה כבד כפוף וקוזז‬
‫הבסיסי נמשך מצד ימץ בלי הפסק העט‪ ,‬כלומ׳ כל האות נעשה בבת אחת‪.‬‬
‫אות ג‪ .‬רגלה השמאלית ממושכה לפנים‪ ,‬כאילו היא בועטת באות הבאה אחריה‪ .‬מתבנית‬
‫זו נתפתחה הגימ״ל הקורםיבית של זמננו‪.‬‬
‫אות ה‪ .‬רגלה השמאלית מתחילה מאמצע גגה ודבוקה לו )רגלה השמאלית של‬
‫הה״א היא סיוע רב לקביעות ז ק הכתיבה של כתב יד‪ .‬ב ז ק קדום היא יצאה מתוך הזוית‬
‫התיכונה הימנית וכמעט נגעה בראש רגל הימנית‪ ,‬כשם שאנו מוצאים במגילות הגנוזות שנתגלו‬
‫זה כמה שנים בא״י‪ .‬במשך הזק היא הלכה חזה לצד שמאל וכשהגיעה לסופה השמאלי של הגג‪,‬‬
‫והיתה אף דבוקה ונראתה כאות ח ‪ ,‬התחילו הסופרים להפרידה ק הגג‪ .‬בכ״י זה הרגל עודנה‬
‫דבוקה לאמצעו של הגג(‪.‬‬
‫אות ח‪ .‬הרגל השמאלית עולה ומגיעה לסוסו של הגג וממעל לו)ובזה היא נבדלת מהה״א(‬
‫אות י‪ .‬נראית פה כמו ריש קטנה‪ »*,‬סימן לעתיקות מופלגת‪ ,‬והיא מזכידתנו את היו״ד‬
‫הקדומה שתמונתה היתה כמו יד איש‪.‬‬
‫אות ל ‪ .‬הקו היורד הימיני עדיץ ישר וקצר מאד‪ ,‬ונעשה כאגב אורחא‪ ,‬בלי כפיפות לצד‬
‫שמאל‪ .‬לפנים היה הקו הזה חסר לגמרי והלמד נראית כאות ‪ L‬הלועזית‪ ,‬ובמשך הזק נתארך‬
‫ונתעקם עד שנעשה כחלק עיקרי ק האות‪ .‬צוארה של הלמ״ד בכ״י שלנו קצר יותר מדי‪ ,‬ובזמן‬
‫קדום כזה היה צריך להיות יותר ארוך‪ ,‬אבל מפני השטח הצר שבץ שיטה לשיטה היה מוכרח‬
‫הסופר לקצרו )אות ל׳ היא היחידה היוצאת ממעל השורה(‪.‬‬
‫אות מ‪ .‬מתקרבת כבר לתמונת מ רבנית והוי״ו שבשמאלה נראית כרי״ש קטנה וקצרה‬
‫ואינה מגיעה לסופה של האות‪.‬‬
‫אות נו״ן‪ .‬סופית )וק כל האותיות הסופיות( עודה קצרה‪ ,‬כמו בכל כי״י עתיקים‪ ,‬אמנם‬
‫היא כבד יותר ארוכה משאר האותיות‪.‬‬
‫אות ק ‪ .‬הקו היורד מחובר לגגו‪ ,‬ם י ק לעתיקות‪ ,‬וכיוונו נוטה לצד ימץ )וכן שאר‬
‫האותיות הארוכות(‪ ,‬וזה מראה שהסופר חי ב א ‪ p‬שהכתב הלועזי)הרומי( היה נהוג‪ ,‬ואפשר שאף‬
‫הוא בעצמו היה רגיל גם בכתיבה רומית )בארצות המזרח נוטים הקדם היורדים לצד שמאל‬
‫בהשפעת הכתב הערבי‪ .‬סופר הרגיל רק בכתב עברי עושה קדם ישרים(‪.‬‬
‫אות ש‪ .‬הד״ו האמצעית יורדת ישר לאמצע הבסיס‪ ,‬במשך הדורות היא הלכה ונטתה‬
‫לצד שמאל עד שנעשית כחלק מהד״ ו השמאלית )כמו בשץ רש״י(‪.‬‬
‫הכ״י נכתב על קלף משורטט מצד אחד של הדף‪ ,‬בעצם חד‪ ,‬והשורות קרובות מאד‬
‫זו לזו‪ ,‬סימן ליוקר הקלף ב ז ק ההוא‪ .‬האותיות נכתבות תחת קו השרטוט‪ ,‬כמו שנוהגים סופרי‬
‫םת״ם‪ .‬הרמ״ש צו״מ‪ ,‬שגוף הכ״י היה בידו‪ ,‬מצא בקלף סימני מחיקות של כתב אחר‪ ,‬וחשב‬
‫‪,‬‬
‫״ עיין ס״ש ליברמן בתוספת ראשונים ח״ג‪ ,‬סוף עפ׳ ‪ ,153‬בשם תשובת הרא״ש‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫יא‬
‫שבכרך הזה היה כתוב בראשונה איזה טקסט אחר‪ ,‬ומחקוהו וכתבו במקומו את התוספתא‬
‫)פאלימפסעסט(‪ .‬אמנם לא עלה בידו לקרוא אף שורה אחת מן הטקסט הראשון‪ .‬ר״מ שטיינשניידר‬
‫ור״א ברלינר לא הסכימו לדעתו‪ .‬אף מצא בו סמנים של כתמי דם ושיער שהכ״י נגזל מבעליו‪,‬‬
‫והגיע לידי שפיכות דמים‪.‬‬
‫התוספתא נכתבה על ‪ 222‬דפים ולהם מחוברים עוד ארבעה דפים שכנראה הוצאו‬
‫מהבריכה הישנה ועליהם כתובים ענינים אחרים‪ .‬מניין השורות אינו שוה בכל עמוד‪ .‬מספרן‬
‫הוא בערך משלשים ושתים עד שלשים ושש‪ .‬גוף התוספתא מתחיל מדף ב׳ עמוד ב׳ ונגמר‬
‫בדף ‪ 222‬עמוד א׳ )עמוד האחרון חלק(‪ .‬בדף האחרון נמצא שטר העלווה‪ .‬כתב השטר‬
‫מחוק וקשה לקרוא בו‪ ,‬וביחוד מתוך הצילום‪ .‬לפי קריאתו של הרמ״ש צו״מ )ור״א ברלינר הסכים‬
‫אתו( זהו תוכנו‪ :‬בשנת נה׳ אלפים[ ועשרים )‪ (1260‬ר׳ יעקב ב״ר שמחה‪ ,‬בעל הכ״י‪ ,‬שהיה חייב‬
‫לר׳ אלעזר ב״ר יצחק הלוי סכום כסף‪ ,‬השליש את הכ״י הזה יחד עם ספר האלפסי‪ ,‬בידי‬
‫ר יהודה ב״ר שניאור‪ ,‬והתנו ביניהם כאשר הב״ח יסלק את חובו עד זמן קבוע ביניהם יחזיר‬
‫השליש את הספרים‪ ,‬או מחירם כפי ערכת ר׳ צוריאל בן שלומיאל‪.‬״‬
‫‪,‬‬
‫לפי טיב הכתב‪ ,‬צורות האותיות ויתר הסימנים הפליאוגרפיים‪ ,‬אפשר לדעתי לקבוע‬
‫את מקום כתיבת הכ״י ה ז ה ‪ -‬ב א ר ץ אשכנז וזמנו במאה הי״ב )במאה האחרונה של האלף‬
‫החמישי(‪.‬‬
‫ב‪ .‬כ ״ י‬
‫ווינה‪.‬‬
‫ברשות הםפריה הלאומית שבווינה רשום במספר ‪) Heb. 20‬ברשימת‬
‫א‪ .‬ז‪ .‬שווא‪ p‬משנת ‪.(N 46 ,1925‬‬
‫בשנת ה״ק )‪ (1340‬היה הכ״י הזה ברשות ר׳ מנחם ב״ר אברהם )כנראה מכתב ידו‬
‫בסוף הכ״י היה מארץ ספרד(‪ .‬בחודש תמוז‪ ,‬בשנה הנ״ל מכר אותו ר׳ מנחם הנ״ל לר׳ דניאל‬
‫ב״ר משה הכהן בעד עשרה וחצי זהובים‪ .‬ובשנת ה׳ ש״ז)‪ (1547‬נקנה ע״י ר׳ יוסף ב״ד יהושע‬
‫הכהן בגינובה בעד ארבעים זהובים‪ .‬ר׳ יהושע הזה הוא ההיסטוריץ הידוע שחבר ם׳ עמק הבכא‬
‫ועוד ספרים חשובים בתולדות ישראל והעמים‪.‬‬
‫בשנת ת׳מ׳י׳ם לפ״ק )‪ (1730‬נקנה ע״י ר׳ יעקב ב ן ‪ . ( ? ) . . .‬בשנת ‪ 1843‬היה הכ״י הזה‬
‫ברשות ר׳ אברהם גינצבורג והוא מכרו )ל׳ ביאנואר( יחד עם ם׳ הקנץ לאבן סיני לספריה‬
‫שבווינה בעד מאתים פלארין‪.‬‬
‫הכ״י כולל כל ששת הסדרים של התוספתא‪ .‬באמצע חסרים מספר של דפים מהכ״י‬
‫ונשלמו בדפים חלקים‪) .‬חסרים ד׳ יח‪-‬כא‪ :‬ק כ ״ קל״ו‪ ,‬קע״ז‪ ,‬קצ״ב‪ ,‬רע״ד‪ ,‬רע״ט‪ ,‬ש׳יי ושכ״א(‪.‬‬
‫בסוף הכ׳יי )בדף שכ״ז ע״ב( נמצאות הרשימות של הבעלים השונים הנקובים לעיל‪ .‬על‬
‫הגליונות נמצאות הערות‪ ,‬מ ק בידי הסופר הראשון ורובן בידי אחרים‪.‬‬
‫הכ״י נכתב באותיות מרובעות קטנות )שמות המסכתות ומספרי הפרקים באותיות גדולות(‬
‫ק הטיפוס הספרדי וע״י סופר ספרדי מומחה‪ .‬נכתב על קלף‪ ,‬שכ״ז דפים )החסרים בכלל(‪ .‬גודל‬
‫כל דף ל״א וחצי סנטימטר גבהו וכ״ד רחבו‪ ,‬ל״ה שורות בכל עמוד‪.‬‬
‫ט י ב ה כ ת ב ו ז מ נ ו ‪ .‬צורות האותיות הן מהטיפוס הספרדי הידוע לנו מהרבה כי״י‪.‬‬
‫מבנה האותיות מראה סימני עתיקות‪ .‬אות א‪ .‬היודין שממעל ומתחת לקו האלכסוני נעשו בקוץ‬
‫קטנים ואץ להן צורת יו״ד‪ ,‬שלא כדרך הסופר הספרדי‪ .‬פה נמצאת כבר הליגטורה של האל״ף‬
‫עם הלמ״ד‪ .‬אות ג‪ .‬כמעט שאין הבדל בינה ובין אות נו״ן‪ ,‬ורק עפ״י הענץ אפשר להכירה‪.‬‬
‫אות ד‪ .‬רגלה קצרה מאד וכן באות ר אבל יש הבדל ניכר בין שתיק‪ .‬אות ה‪ .‬רגלה השמאלית‬
‫זזה כבר לצד ימץ עד כמעט סוף הגג ועודה מחוברת אליו‪ ,‬אבל עדיין יש הבדל בינה ובין אות ח‬
‫)ראה בכי״ע מה שכתבנו ע״ד אות ה(‪ .‬אות ל ‪ .‬רגלה כבר התעקמה לצד שמאל ונראית כלמי״ד‬
‫ט׳‬
‫ר א ה ב מ ח ב ר ת ו ש ל צ ו ק ר ס נ ד ל <לעיל ע ׳ ‪ ,(4‬ע ט ׳‬
‫ה‬
‫הקדמה‬
‫יב‬
‫של זמננו)עיין מ״ש לעיל על כי״ע(‪ .‬אות מ‪ .‬הוי״ו שלה כבר מגיעה לסוף האות‪ .‬אות ע‪ .‬היא‬
‫העי״ן הספרדית שיורדת תחת האות הבאה‪ ,‬והוא סימן מובהק לכתב ספרדי‪ .‬אות ש‪ .‬הוי״ו‬
‫האמצעית נוטה כבר לצד שמאל עד שכמעט נוגעת בוי״ו השלישית של השי״ן )עי׳ מ״ש לעיל‬
‫על כי״ע באות זו(‪ .‬האותיות הסופיות הגיעו פה כבד לארק המקסימלי‪.‬‬
‫ע״ד זמנו‪ ,‬נראה לי שעל יסוד תבנית האותיות אפשר לקבעו בודאות בראשית המאה הי״ד‬
‫)ה׳ אלפים ום בערך(״‪ .‬עד כאן דברי החכם ר״מ לוצקי‪.‬‬
‫כתיב הכ״י הוא קרוב מאד לכתיב הספרים ממוצא א״י‪ ,‬כגק א ק )במקום אדם(‪ ,‬דמיי‬
‫)במקום דמאי(‪ ,‬שמי )במקום שמאי(‪ ,‬במי )במקום במה( וכדומה‪.‬‬
‫ואף שראינו שכ״י ערפורט עתיק מכ״י ווינה בחרנו באחרץ‪ ,‬מפני שהוא כתב היד‬
‫היחידי של כל התוספתא )חוץ מחםרץ כמה דפים במקומות שונים(‪ ,‬ובעיקר מפני שהוא מתאים‬
‫רובו ככולו לכת״י על קלף שבא ממצרים לידי הגאץ ר׳ משה מרגלית‪ ,‬כת״י ישן נושן‪,‬‬
‫יותר מאלף שנה )לפי דבריו( בזמנו של הרב הנ״ל‪ ,‬עיץ מ״ש במבוא לבאורנו הארוך‬
‫עמ׳ י״ז ואילך‪ .‬ואף נוסחאות הקטעים ‪ p‬הגניזה מתאימות הרבה לכ״י זה )אעפ״י שישנם‬
‫יוצאים ‪ p‬הכלל(‪ ,‬כ״י זה ובן משפחתו נוסח הדפוסים‪ ,‬מייצגים את טיפוס כתבי יד ספרד‪ ,‬כמו‬
‫שהראינו במבוא לבאורנו הארוך עמ׳ י״ט‪.‬‬
‫נהגנו בהוצאה שלפנינו כמנהגו של ר׳ חייא מאיר ז״ל בכ״י שנדפס בסוף האלפסי‬
‫דפוס ויניציאה דפ״א‪ .‬לא שינינו בפנים הנוסח )את הכפילויות המוטעות הקפתי‪ ,‬ואת החסר‬
‫הוספתי במרובעים(‪ ,‬אלא העתקנו את כתב היד כמו שהוא‪,‬״ ולא הגהנו בפנים ע״פ כ״י ערפורט‬
‫או נוסח הדפוסים‪ .‬ומכל שכן שלא הגהנו ע״פ המקבילות‪ .‬וכבר לימדנו רבינו הגדול‪ ,‬דבינו תם‪,‬‬
‫בהקדמתו לספר הישר‪ :‬״ועוד אני מודיע לרבים ומשמיע שלא להגיה ספרים מתוך תוספתא‬
‫ומתוך הבדייתות‪ ,‬כי אפילו מאותן הנזכרות בתלמוד אנו צריכים לתרץ ברייתא לא שמיע ליה״‪.‬‬
‫יתר על ‪ p‬אין לנו מסורת מושכת רב מפי רב בפירוש התוספתא‪ ,‬ואין אנו רואים את עצמנו‬
‫דשאים להוציא בפעם הראשונה נוסח מלוקט )אקלקטי(‪ .‬הנםיק הוכיח לנו שקשה להכריע‬
‫בוודאות גמורה שיש לפנינו שיבוש בדור‪.‬״ ולא עוד אלא שאינו מן הראוי לטשטש את התמונה‬
‫המתקבלת מנוסח אחיד‪ .‬ולא הרי הספרות הקלםית הלועזית שכבר פורסמה בהרבה הוצאות‬
‫מדוייקות‪ ,‬כהרי הספרות שלנו שלא נתחדשו בה הוצאות מדעיות אלא בדורות האחרונים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ברם במקרים יוצאים מן הכלל‪ ,‬בשעה שהשיבוש היה נראה לנו למעלה מכל ספק‪,‬‬
‫ובשעה שנוסח הכת״י היה מבלבל את הקורא נתנו בפנים נוסח הדפום או נוסח כי״ע‪1«,‬‬
‫ובשינויי נוסחאות צוינה גירםת כ״י ווינה‪ .‬יוצא ‪ p‬הכלל היא כתיבת שם הויה שהדפםנו בפנים‬
‫״ה׳ ״ בשעה שבכ״י ווינה נכתב השם בצורה של ג׳ יודץ‪ ,‬כמץ סגל הפוך‪ ,‬וכע״ז אף בכ״י ערפורט‪.‬‬
‫חילוקי ההלכות הם כמו בהוצאת צוקרמנדל‪ .‬ונהגנו כן כדי להקל את החיפוש בתוספתא‬
‫ללומד שישתמש בקונקודדנציא של הרח״י קוםובםקי ^ ‪ p‬את ההלכות ע״פ ההוצאה ההיא‪.‬‬
‫בשינויי נוסחאות סומנו חילוקי ההלכות בכ״י ווינה‪ ,‬בדפוסים ובכי״ע )במקום שצוקרמנדל חילק‬
‫אחרת(‪ .‬וכבר הוכחנו במבוא לבאורנו הארוך )עמ כ״ב( שחילוקי ההלכות לא יצאו מידי‬
‫המסדר הדאשץ‪ .‬כיוצא בו הוספנו סימני הפסק בתוך ההלכות עצמן‪ ,‬ופשיטא שהסימנים‬
‫הללו לפעמים פירושים הם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫*< בנליונות כתה״י שנכתבו בזמן מאוחר לא השגחתי כלל‪ ,‬מפני שאין להם ערך ביחס לכ״י עצמו‪.‬‬
‫מתוך אותם הגליוגות שיכולתי לקרוא ראיתי שהמגיה הוסיף פירושים והגהות משלו‪ ,‬ואין להם יסוד בכי״י‪.‬‬
‫«! בכי״ו‪ ,‬וכן בדפוסים‪ ,‬חסרה לפעמים המלה ‪.‬אומר״ אחרי שם התנא‪ ,‬והכנסתיה בפנים בםרובעים‪,‬‬
‫אעפ״י שהשיבוש איגו ודאי גמור‪ ,‬עיין בבלי ב״ק ל״ט ב׳‪ .‬וכן הוא הנוהג בירושלמי להשמיט בכגון דא‬
‫את המלה ‪.‬אומר״ )‪.‬אפר״>‪.‬‬
‫•» עיין לדוגמא להלן‪ ,‬עסי ‪ 292‬ואילך‪ ,‬ובצילום מכי״ו שצרפנו לספרנו‪.‬‬
‫הסימניות והקיצורים בשנויי הנוסחאות‬
‫יג‬
‫בשינויי נוסחאות צוינו כל השינויים‪ ,‬ואפילו הקלים ביותר‪ ,‬שהרי למדנו בדרך‬
‫העבודה שלפעמים השינוי הקל ביותר פותח פתח להגהה נכונה‪ ,‬עיין‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בתרביץ‬
‫ש״ב עמ ‪ .239‬הכתיב החסר של המלה ״צפרין״ הוביל להגהה בירושלמי‪ ,‬וההגהה נתקיימה על‬
‫ידי כ״י של הירושלמי‪ ,‬עיין במבוא לירושלמי כפשוטו עמ י״ח‪ .‬יוצא מן הכלל היא התיבה ״רבי״‬
‫שנדפסה ע״פ רוב בשלימותה בדפוסים במקום ר׳ שבכ״י ווינה‪ .‬אבל בשעה שהנידץ הוא‬
‫ברבי‪ ,‬ר׳ יהודה הנשיא‪ ,‬צויין אף השינוי בין ״רבי״ ל״ר ״‪.‬‬
‫בהוצאה זו התחשבנו בראשונה עם בני תורה המצויים הרבה אצל הספרות הרבנית‪,‬‬
‫ולפיכך בחרנו בסימניות המקובלות בספרות זו כדי לסמן בהן את החסרונות ואת ההוספות‪.‬‬
‫בפירוש הקצר צויין תכופות‪ :‬עיין בבה״א )־כבאור הארוך(‪ ,‬מפני שלעתים קרובות הפירוש‬
‫הקצר הוא בבחינת ״מאי קא משמע לן״ או ״מנא הני מילי״‪ ,‬ואין לסמוך עליו מבלי לעיין‬
‫כבאור הארוך‪ ,‬ולא חברנוהו אלא למי שירצה לעבור על התוספתא בקופיא בעלמא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש‪ .‬ל‪.‬‬
‫הםימניות והקיצורים בשנויי הנוסחאות‬
‫כ״י ערפורט‪.‬‬
‫כ״י ווינה‪.‬‬
‫כ״י הגניזה ממצרים‪.‬‬
‫תוספתא דפוס ראשץ‪.‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫‪E‬הוספה‬
‫) (‪2‬‬
‫חסר‬
‫סתום‬
‫פתוח‬
‫ב״פ‬
‫ג״פ‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫‬‫=‬
‫=‬
‫‪.‬‬
‫מחיקה‪.‬‬
‫התיבה )התיבות( אינה )אינן( במקור שצויין‪.‬‬
‫אין הפסק בין הלכה להלכה‪.‬‬
‫יש כאן ריוח והפסק‪.‬‬
‫ב פעמים‪.‬‬
‫ג פעמים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ותן דעתך שאחרי ה ס י מ נ י ם ״פתוח״‪ ,‬״סתום״‪ ,‬״חסר״ באה תמיד נקודה‪ ,‬וכן‬
‫באה נקודה לפני הסימנית שלפניה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חסר‪ .‬א חזר‪ .‬ומכאן יבץ הקורא‬
‫שהמלים ״אחר כך״ חסרות בד‪ .‬אבל אם כתוב‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חסר א חזר)בלי נקודה אחר ״חסר״(‬
‫פירושו שבמקום ״אחר כך״ שבכי״ו הגירםא בד ״חסר״ ובא ״חזר״‪ .‬וכן לדוגמא‪ :‬אחר כך ן‬
‫ד חזר‪ .‬א חסר‪ .‬ופירושו שבא חסרות המלים ״אחר כך״‪ .‬אבל אם כתוב‪ :‬אחר כך ‪ I‬ד חזר‬
‫א חסר )בלי נקודה אחר ״חזר״( פירושו שבמקום ״אחר כך״ שבכי״ו הגירםא בד ״חזר״‬
‫ובא ״חסר״‪ .‬וכן על הקורא לדייק ולעיין היטב בשנו״ם בכמה מלים לפני התיבה שהוא מעוניין‬
‫בה ולאחריה‪ ,‬שמא צויץ לפני כן )או אחר כך( שישנה השמטה בכ״י או בדפוס‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫סונרים מרובעים בפנים הנוסח מסמנים שהמוסגר חסר בכייו‪ ,‬ונוסף עיפ סקור אחר‪.‬‬
‫סימן שהםוסנר נמצא במקורות פרט לנוסח שהדפסתי בפנים‪.‬‬
‫בפנים הנוסח פירושו שהמוקף הוא מיותר‪ ,‬ובשנו־ס אני מכניס לפעמים במוקף הערות משלי‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫ובשנויס הם משמשים‬
‫יד‬
‫ראשי תיבות וקיצורים במסורת התוספתא ובפירוש הקצר‬
‫ראשי תיבות וקיצורים במסורת התוספתא ובפירוש הקצר‬
‫כ״ס — כ ס ה פקוסות‪.‬‬
‫אויה — א ו ר ח חיים‪.‬‬
‫אחיכ — אחר כך‪.‬‬
‫כנ״ל — כ ס ו שנזכר ל ע י ל ‪.‬‬
‫איי — א ר ץ ישראל‪.‬‬
‫כס״ז — כסיגנון זה‪.‬‬
‫איכיר — איכה רבה‪.‬‬
‫כ ע י ז — כ ע י ן זה‪.‬‬
‫אעפ״י — א ף ע ל פי‪.‬‬
‫כפויפ — כפתור וסרח‪.‬‬
‫כצ״ל — כן צריך לוסר‪.‬‬
‫ביב — בבא בתרא‪.‬‬
‫בבהיא — כבאור הארוך‪) ,‬בתוספתא כפשוטה(‪.‬‬
‫ס״א‪ ,‬ס ״ ב — מ ל כ י ם א ׳ ‪ ,‬בי‪.‬‬
‫בריא — במה דברים אסורים‪.‬‬
‫פ י א ‪ ,‬מ ־ ב וכוי — מ ש נ ה א ׳ ‪ ,‬מ ש נ ה ב׳ וכוי‪.‬‬
‫בהיא — הבאור הארוך‪) ,‬בתוספתא כפשוטה(‪.‬‬
‫מהריקיש — מורנו ה ר ב י ע ק ב קשטרו‪.‬‬
‫ביהימ — בית ה מ ד ר ש )מדרשות הוצ׳ יעללינעק(‪.‬‬
‫מו״ק — מ ו ע ד ק ט ן ‪.‬‬
‫בימ — ב ב א מציעא‪.‬‬
‫פויש — מ ו צ א י שבת‪ ,‬מוצאי שביעית‪.‬‬
‫בפיר — בסדבר רבה‪.‬‬
‫סלא״ש — מ ל א כ ת שלמה‪.‬‬
‫בעה״ב — ב ע ל הבית‪.‬‬
‫מ״מ — מ כ ל מ ק ו ם ‪.‬‬
‫בצ״צ — ב צ ר כ י ציבור‪.‬‬
‫ססה״ת — מסורת התוספתא‪.‬‬
‫ביק — ב ב א ק פ א ‪.‬‬
‫פ ״ ע — מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫ביר — בראשית רבה‪.‬‬
‫פ ע ״ ש — פ ע ש ר שני‪.‬‬
‫ב ר י נ — )ר׳ יונה( ב ר ׳ גרשון‪.‬‬
‫פק״נ — פ ק י צ י נרדפים‪.‬‬
‫פ י ש — פ ה ש כ ת ב ת י )שכתוב(‪ ,‬פ ע ש ר שני‪.‬‬
‫פש״ש — פ ה ש כ ת ב ת י ) ש כ ת ו ב ( שם‪.‬‬
‫ני׳ — נ י ר ס א ‪ ,‬נ י ר ס ת ‪.‬‬
‫גנזיש — ננזי ש כ ט ר ‪.‬‬
‫נויא‪ ,‬נו״ב — נ ו ס ח א א י ‪ ,‬נ ו ס ת א ב ׳ ‪.‬‬
‫ס ה י א ‪ ,‬ס ה ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ה ל כ ה א ׳ ‪ ,‬ס ו ף ה ל כ ה בי‬
‫דיא — ד ר ך ארץ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫דאיז — ד ר ך א ר ץ זוטא‪.‬‬
‫דביר — דברים רבה‪.‬‬
‫ס״ז — ס פ ר י ז ו ט א ‪.‬‬
‫דהיא‪ ,‬ד ה י ב — ד ב ר י היפים א ‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫סי׳ — סיסן‪.‬‬
‫ד ר י א — דר׳ אליעזר )פרקי(‪.‬‬
‫ס ס ״ א ‪ ,‬ס ס ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ס ש נ ה אי‪ ,‬ס ו ף ס ש נ ה ב '‬
‫‪,‬‬
‫ד ר י ן — ד ר ׳ גתן ) א ב ו ת ( ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ס ע י א ‪ ,‬ס ע ־ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף ע ס ו ד אי‪ ,‬ס ו ף ע ס ו ד ב ׳‬
‫ה י א ‪ ,‬ה י ב ו כ ו ׳ — ה ל כ ה אי‪ ,‬ה ל כ ה ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫הוצ׳ — הוצאת‪.‬‬
‫ס פ י א ‪ ,‬ס פ ״ ב ו כ ו ׳ — ס ו ף פ ר ק אי‪ ,‬ס ו ף פ ר ק ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫העי — ה ע ר ה ‪.‬‬
‫סיק — סעיף קטן‪.‬‬
‫וייר — ו י ק ר א ר ב ה ‪.‬‬
‫ע״ה — ע ם ה א ר ץ ‪.‬‬
‫וכעיז — וכעין זה‪.‬‬
‫עיז — ע ב ו ד ה ז ר ה ‪ ,‬ע ל זה‪.‬‬
‫ופשיש — ו פ ה ש כ ת ב ת י ) ש כ ת ו ב ( שם‪.‬‬
‫עיי — ע ל ידי‪.‬‬
‫עיי״ש — ע י י ן שם‪.‬‬
‫חיד — חסדי דוד‪.‬‬
‫עים — ע ל םנת‪.‬‬
‫חוהיפ — חול הסועד‪.‬‬
‫עיפ — ע ל פי‪.‬‬
‫חו״ל — חוץ ל א ר ץ ‪.‬‬
‫פ י א ‪ ,‬ס י ב וכו׳ — פ ר ק אי‪ ,‬ב׳ ו כ ו י ‪.‬‬
‫טאויח — טור א ו ר ח חיים‪.‬‬
‫פ י ׳ — פירוש‪ .‬פ י ס ק א ‪.‬‬
‫פיה״ס — פירוש הסשניות‪.‬‬
‫כני׳ — כ ג י ר ס א ‪ ,‬כ נ י ד ס ת ‪.‬‬
‫פיס׳ — פיסקא‪.‬‬
‫כ י י ו — כ ת ב י ד ווינה‪.‬‬
‫פיס — פני פשה‪.‬‬
‫כייע — כ ת ב יד ערפורט‪.‬‬
‫פסייר — פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫הוצאות המקורות שעל פיהם סומנו העמודים‬
‫צו״ם‪ ,‬צ ו ק ׳ — צ ו ק ר מ נ ד ל ‪.‬‬
‫ר פ ״ א ‪ ,‬ר פ י ב וכו׳ — ר א ש פ ר ק אי‪ ,‬ר א ש פ ר ק ב׳‬
‫רש״ס — ר ב ע ו ש ל ם ה ס י ר י ל י א ו ‪.‬‬
‫צ״ל — צריך לומר‪.‬‬
‫שיא‪ ,‬שיב — ש מ ו א ל אי‪ ,‬ש מ ו א ל ב׳‪.‬‬
‫ק ה י ז — ק ה ל ת זוטא‪.‬‬
‫קהיר — קהלת רבה‪.‬‬
‫קיש — ק ר י א ת שמע‪.‬‬
‫ר ה י א ‪ ,‬ר ה י ב וכו׳ — ר א ש ה ל כ ה אי‪ ,‬ר א ש ה ל כ ה ב ׳‬
‫וכוי‪.‬‬
‫רויר — רות רבה‪.‬‬
‫ר י ח — ר א ש חודש‪ .‬רבינו חננאל‪.‬‬
‫שהשיר — שיר ה ש י ר י ם ר ב ה ‪.‬‬
‫שוי — שורה‪.‬‬
‫שוית — ש א ל ו ת ותשובות‪.‬‬
‫שמויר — ש מ ו ת ר ב ה ‪.‬‬
‫שנויא — שנות א ל י ה ו ‪.‬‬
‫שנו״ס — שינויי נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬
‫שיש — שם שמים‪.‬‬
‫ר י ב מ י ץ — ר ב י נ ו י צ ח ק בן מ ל כ י צ ד ק ‪.‬‬
‫תויכ — תורת כהנים‪.‬‬
‫ר מ ״ א ‪ ,‬ר מ י ב וכוי — ר א ש מ ש נ ה אי‪ ,‬ר א ש משנה ב׳‬
‫ת ס י ר — ת ו ס ס ת ראשונים‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫תיק — תנא קמא‪.‬‬
‫ר ע י א ‪ ,‬ר ע י ב ו כ ו ׳ — ר א ש ע מ ו ד אי‪ ,‬ר א ש ע מ ו ד ב׳‬
‫וכוי‪.‬‬
‫תרוימ — ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫תשהינ — ת ש ו ב ו ת הגאונים‪.‬‬
‫הוצאות המקורות שעל פיהם סומנו העמודים‬
‫א ב ו ת ד ר ׳ נתן‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ רשיז ש כ ט ר ‪ ,‬ווינה ת ר מ י ז ‪.‬‬
‫בראשית רבה‪.‬‬
‫הוצ׳ תיאודור־אלבק‪ ,‬ברלין תרסינ‪-‬תרפיט‪.‬‬
‫ויקרא רבה‪.‬‬
‫מכילתא‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י מ מ ר ג ל י ו ת )פרשיות א ׳ ‪ -‬כ ׳ ( ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ת ש י י נ ‪ -‬ת ש י י ד ‪.‬‬
‫הוצ׳ רחיש האראוויטץ‪ ,‬פרנקפורט תרציא‪.‬‬
‫סדר אליהו רבה‪.‬‬
‫ספרי במדבר‪.‬‬
‫ספרי דברים‪.‬‬
‫ס פ ר י זוטא‪.‬‬
‫הוצ׳ רחיש האראוויטץ‪ ,‬לייפציג תרעיז‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י א פ י נ ק ל ש ט י ן ‪ ,‬ב ר ל י ן תיש‪.‬‬
‫נ ס פ ח ל ס פ ר י ב מ ד ב ר הניל‪.‬‬
‫פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫תורת כהנים‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י מ איש שלום‪ ,‬ווינה ת ר ס י ב ‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר י ס איש שלום‪ ,‬ווינה תר״מ‪.‬‬
‫ה ו צ ׳ ר א י ה ווייס‪ ,‬ווינה ת ר כ י ב ‪.‬‬
‫מסכת ברכות‬
‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .1‬מאמתי קורץ את שמע בערכין‪ ,‬משעה שבני אדן נכנםץ לרכל פיתן‬
‫בלילי שבתות דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ משעה שהכהנים זכאץ לוכל‬
‫תרומתן‪ .‬סימן לדבר צאת הכוכבים‪ ,‬אע״פ שאץ ראיה לדבר‪ ,‬זכר‬
‫לדבר‪ ,‬ו ח צ י ם מ ח ז י ק י ם ב ר מ ח י ם מ ע ל ו ת ה ש ח ר ע ד צ א ת‬
‫ה כ ו כ ב י ם ‪ ,‬ר׳ שמעץ או׳ פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים בלילה‪,‬‬
‫אחת עד שלא ]עלה[ עמוד השחר‪ ,‬ואחת משעלה עמוד השחר‪ ,‬ונמצא יוצא‬
‫ידי חובתו של יום ושל לילה‪ .‬ר׳ אר ארבע משמרות בלילה‪ .‬העונה אחת‬
‫מעשרים וארבעה משעה‪ ,‬העת אחת מעשרים וארבעה בעונה‪ ,‬והרנע אחד‬
‫מעשרים וארבעה בעת‪ .‬ר׳ נתן אף שלש משמרות הוי הלילה‪ ,‬שנ׳ ראש‬
‫האשמורת התיכונה‪ ,‬אץ תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה‪ .2 .‬מאימתי‬
‫קורץ את שמע בשחרים‪ ,‬אחרים אומ׳ כדי שיהא חבירו רחוק ממנו‬
‫ארבע אמות ומכירו‪ .‬מצותה עם הנץ החמה‪ ,‬כדי שיהא סומך לה ת פ ל ‪/‬‬
‫נ וחכמים וכר‪ .‬משכ׳ פ׳׳א מ״א;‬
‫! מאמחי וכר‪ .‬ילוש׳ ‪D‬״‪ b‬ה״א‪ ,‬ב׳ ע״א; בבלי ב׳ ‪/3‬‬
‫ילוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫* וחציס‬
‫וכר‪ .‬נחמי׳ ד ‪ /‬נרו‪.‬‬
‫ב׳ סע״ד; בבלי ח׳ נ׳; אבוח דל״ן ספ״ב‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫ע״ד; בבלי ג׳ ב ; איכ׳׳ל פ״ב ס‬
‫י ‪/‬‬
‫עמ׳‬
‫* ל׳ שמעון וכר‪ .‬ילוש׳ פ״א ה״א‪,‬‬
‫ל ל׳ א ר וכר‪ .‬ילוש׳ פ״א ה״א‪,‬‬
‫‪.14‬‬
‫י׳׳כו‪ ,‬הול׳ נובל‪ ,‬עמ׳ ‪.120‬‬
‫• ל ׳ כחן וכר‪ .‬ילוש‪ /‬בנלי‪ ,‬ואיכ״ל הכ״ל‪.‬‬
‫העוכח וכר‪ .‬ילוש׳ ואיכ״ל הכ״ל‪.‬‬
‫ל א ש וכר‪ .‬שופנוים ז ‪ /‬י״נן‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬ג׳ ע״א; בבלי נו׳ ב ‪/‬‬
‫נ׳‬
‫״ אחלים ו כ ו ‪/‬‬
‫״ מצוהה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הכ״ל )להלן בסמוך ש‪;(0‬‬
‫בבלי כ״ו א ‪/‬‬
‫‪ 1‬סאםתי | ד א‬
‫ד א‬
‫לאכול‪.‬‬
‫ע ד ן א ועד‪.‬‬
‫ד משיעלה‪.‬‬
‫תסצא ן א נסצא‪.‬‬
‫א ח ד | ד א אחת‪.‬‬
‫ראש ן א לראש‪.‬‬
‫רחוק םםני |‬
‫א י ן | ד א אדם‪.‬‬
‫» הכוכבים | כ ר סתוזז‪.‬‬
‫העונה | ר עתה‪.‬‬
‫ראיה‬
‫• עד שלא ןעלה[ | ב תלוי בין השורות‪.‬‬
‫יוצא ן א יוצא ]בה[‪.‬‬
‫» וארבעה משעה | ך וארבע לשעה‪.‬‬
‫‪ t‬וארבעה | ד וארבע‪.‬‬
‫‪ 7‬לילה | ב ך פתוח‪.‬‬
‫העת | ד א והעת‪.‬‬
‫סשסרות ן ך אשמורות‪.‬‬
‫‪ 10‬האשמורת | ס האשסרת‪.‬‬
‫ד סמנו חברו ברחוק‪.‬‬
‫‪ .1‬ש ב נ י‬
‫‪.3‬שאין‬
‫סאיסחי‪.‬‬
‫לוכל | ד א לאכול‪.‬‬
‫נ תרומתן | ד בתרוסחן א בתרוםה‪.‬‬
‫‪ a‬בלילי | ד בערבי‪.‬‬
‫אעים | ד א ואף על סי‪.‬‬
‫אין ן א ואין‪.‬‬
‫ססגו | א הימנו‪.‬‬
‫א ד ן ‪ .‬ש מ י אדם‪.‬‬
‫‪.2‬בלילי‬
‫םשעלה ן‬
‫ד קודם שתעלה‪.‬‬
‫בלילה | ר ]הוי[ הלילה‪.‬‬
‫וארבעה בעונה | ד וארבע לעונה‪.‬‬
‫הוי | ד א חסר‪.‬‬
‫הלילה | ד א בלילה‪.‬‬
‫‪ 11‬בשחרים | ד בשחרית א בשחרין‪.‬‬
‫‪ 13‬לה חטל׳ |‬
‫שבתות‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬שהיום כ ל ה ב צ א ת ה כ ו כ ב י ם ‪.‬‬
‫לוכל ן‬
‫« וחצים | ך א חציים‪.‬‬
‫ד נאולה לתפלה א נאולה לתפילה‪.‬‬
‫פירשיי‪ :‬מ מ ה ר ץ ל ס ע ו ד ה ‪ ,‬ש ה ב ל מוכן‪.‬‬
‫‪.7‬ארבע‬
‫משמרות‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מפרש את‬
‫משנתנו‪ :‬מ א י מ ת י ק ו ר ץ א ת ש מ ע ב ע ר ב ץ וכו׳ ע ד ס ו ף ה א ש מ ו ר ה ה ר א ש ת ה ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז ר ‪.‬‬
‫ב ב ל י ג׳ אי‪.‬‬
‫העונה אחת‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ה כ ל הוא‬
‫הירושלמי ואיכיר> ו ה ל י ל ה ‪ ,‬ו א ת ח ל ו ק ת ה ש ע ה ‪.‬‬
‫חבירו‬
‫מ ד ב ר י ר ב י ‪ ,‬והוא ב א ר א ת‬
‫ועיץ‬
‫ח ל ו ק ת ה ע ם <כד׳‬
‫‪ .11‬ח ב י ר ו וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי ב ח ב י ר ו שרואהו‬
‫ל ק י ז ץ ‪ .‬כלומר לפרקים‪ ,‬א ב ל ל א בחבירו ה ר ד ל א‪1‬לו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ברכות פ״א‬
‫‪2‬‬
‫ונמצא מתפלל ביום‪ .‬אמ׳ ר׳ יהוד׳ פעם אחת הייתי מהלך אחר ר׳ עקיבא‬
‫ואחר ר׳ אלעזר בן עזריה‪ ,‬והניע זמן קרית שמע‪ ,‬כמדומה אני שנתיאשו‬
‫» מלקרות‪ ,‬אלא שהיו עםוקין בצרכי צבור‪ .‬קריתי ושניתי‪ ,‬ואחר כך התחילו‬
‫הן‪ ,‬וכבר נראת חמה על ראשי ההרים‪ .3 .‬החתנים וכל העסוקץ במצות‬
‫פטורין מן קרית שמע ומן התפלה‪ ,‬שנ׳ ב ש ב ת ך ב ב י ת ך ‪ ,‬פרטלעסוקים‬
‫‪ .4‬מעשה בר׳ ישמעאל‬
‫במצות‪ ,‬ו ב ל כ ת ך ב ד ר ך ‪ ,‬פרט לחתנים‪.‬‬
‫ור׳ אלעזר בן עזריה שהיו שרויין במקום אחד‪ ,‬והיה ר׳ ישמעאל מוטה‬
‫‪ 20‬ור׳ אלעזר בן עזריה זקוף‪ .‬הניע זמן קרית שמע‪ ,‬נזקף ר׳ ישמעאל והטה‬
‫ר׳ אלעזר בן עזריה‪ .‬אמ׳ לו ר׳ ישמעאל‪ ,‬מה זה אלעזר‪ .‬אמ׳ לו‪ ,‬ישמעאל‬
‫אחי‪ ,‬לאחד או׳ לו מפני מה זקנך מנודל‪ ,‬והוא או׳ להם יהיה מנד המשחיתים‪,‬‬
‫אני שהייתי זקוף הטיתי‪ ,‬ואת שהייתה מוטה נזקפתה‪ .‬אמ׳ לו אתה הטיתה‬
‫לקיים דברי בית שמאי‪ ,‬ואני נזקפתי לקיים ]דברי[ בית הלל‪ .‬דבר אחר‬
‫‪ 25‬שלא יראו התלמידים ויעשו קבע הלכה כדבריך‪ .5 .‬למה אמרו אחת‬
‫‪,‬‬
‫» ר׳ יהוד׳ ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״א ה״ב‪ ,‬ג סע״א‪.‬‬
‫«! החסכים ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ב מ״ח; ימש׳ פ״א‬
‫ה״ג‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי י״א א ‪ /‬כו״ז א׳; ס ו כ ה כ״ה א ‪/‬‬
‫״ מעשה ו כ ו ‪/‬‬
‫» קבע ו כ ו ‪/‬‬
‫״ בשבחן‬
‫וכו‪/‬‬
‫דברים ף‪ ,‬ז׳•‬
‫קפרי ואחחכן פי׳ ל״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ ;62‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי י״א‬
‫א‪/‬‬
‫עיין להלן פ״ה ה״ב ובמקבילוח; דמאי פ״ה הכ״ד; משכחכו ‪ qip‬חלה; בבלי‬
‫כחובוח כ׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 14‬כמדומה |‬
‫‪ 13‬יהוד׳ | ך א יהודה‪.‬‬
‫ד אלא שעסוקין א מפני שהן עסוקין‪.‬‬
‫א ]ואין כמדומה‪ .‬שנתיאשו | א שנתייאשו‪.‬‬
‫בצרכי צבור | א בצורכי ציבור‪.‬‬
‫‪ 15‬אלא שהיו עסוקין ‪I‬‬
‫«‪ 1‬נראת | ך נראת׳‬
‫העסוקין ן א העסוקים­‬
‫החתנים | ד החתנין‪.‬‬
‫ראשי | ד ראש‪.‬‬
‫חמה ן א החסה•‬
‫א נראית‪.‬‬
‫בביתך | ך בביתיך‪.‬‬
‫ומן התפלה | א חסי• ד וסן התפלה ]ומן התפילין[‪.‬‬
‫סן קרית | ד א מקרית‪.‬‬
‫»‪P 1‬‬
‫‪ 18‬לחתנים | ד לעסוקין במצות‪ .‬ב סתום‪.‬‬
‫‪ 18-17‬לעסוקים במצות | א לעסוקץ במצות ד לחתנים‪.‬‬
‫!‪ 2‬בן עזריה |‬
‫‪ 20‬הניע | ד א והגיע• נזקף | ד ונזקף‪ .‬והטה | ד והיטה א והיה‪.‬‬
‫עזריה | ד חסר‪.‬‬
‫ספני סה ן א לסה•‬
‫‪ 22‬ל א ח י אי׳ לי | ד א אוסרי־ ) א אוסרין( לאחד‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א בן עזריה ]סוטה[‪.‬‬
‫‪ 23‬הטיתי | ד היטתי א היסיתי‪ .‬ואת | ד א אתה‪ .‬נזקפתה |‬
‫והיא אי׳ | ד א אסר‪ .‬יהיה | א חסר‪.‬‬
‫דברי | ד א כדברי‪ .‬ואני |‬
‫‪ 24‬לקיים | ד חסר‪.‬‬
‫לו | ד ליי‪ .‬הטיתה | ד א היטיתה‪.‬‬
‫ד זקפתה•‬
‫‪ 25‬ויעשו ‪ . . .‬כדבריך | ד ויקבעו כדברך הלכה לדורות א רעשי‬
‫א כדברי‪.‬‬
‫]דברי[ | כיה ד‪.‬‬
‫ד אני‪.‬‬
‫אחת | ד ]ארוכה ואחת[‪.‬‬
‫קבע כדבריך‪.‬‬
‫‪1 7‬‬
‫‪ .14‬ש נ ת י א ש ו‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנמנעו‪ .‬ו כ נ ר א ה שר׳ י ה ו ד ה הרגיש ש ל א התכוננו‬
‫להפסיק ולקרוא‪.‬‬
‫ו א ח ר כ ך וכוי‪ .‬א ח ר י שנמר ר ׳ י ה ו ד ה ‪.‬‬
‫‪ .15‬א ל א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א כמו שדמיתי מ ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .18‬ו ב ל כ ת ך‬
‫‪ .17‬ב ש ב ת ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ב ת ד י ד ך ‪ ,‬כ ש א ת ה יושב ל ך ב ב י ת ך ל ט ו ב ת ך ו ל ה נ א ת ך ‪.‬‬
‫מ ע ש ה ב ר ׳ וכו׳‪ .‬ה ב ר י י ת א נ ס מ כ ה למשנתנו‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ל כ ת ך ל ט ו ב ת ך ‪ ,‬דהיינו ט ר ד ה ש ל רשות‪.‬‬
‫<פ־א מיג(‪ :‬בית שמאי אומרים ב ע ר ב כ ל א ד ם יטו ויקראו‪ ,‬ו ב ב ק ר י ע מ ד ו וכוי‪ ,‬ו ב י ת ה ל ל אומרים כ ל א ד ם‬
‫‪ .21‬מ ה ז ה ובו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ י עשית כן‬
‫‪ .20‬ז מ ן ק ר י ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬של ע ר ב ‪.‬‬
‫קורא כדרכו‪.‬‬
‫‪ .22‬מ פ נ י מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ י יש ל ך ד ץ ‪ ,‬או שמא א ב י ל ו ת‬
‫בכוונה מ י ו ח ד ת ‪ ,‬כ ד י לנהוג כביש‪.‬‬
‫כ נ ג ד ה מ ש ח י ת י ם ‪ .‬אני מ ג ד ל זקני לשם ה ו כ ח ה והפגנה ננד משחיתי הזקן ב ת ע ר ‪.‬‬
‫א י ר ע ה לך?‬
‫אמי‬
‫‪ .23‬א נ י ש ה י י ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנינו עשינו מ ה שעשעו‪ ,‬כ ד י ל ה ו צ י א מ ל ב ו ת ה ח ו ל ק י ם עלינו‪.‬‬
‫ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ׳ י ש מ ע א ל ה ו ד ה לו בגוף ה ד ב ר ‪ ,‬א ל א שהוכיח אותו שיש ה פ ר ש ב ת ו צ א ו ת מ ע ש י ה ם ‪.‬‬
‫ל מ ה וכוי‪.‬‬
‫‪ . 2 5‬ש ל א י ר א ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל מ ל א שראיתי א ו ת ך שהטיתה‪ ,‬ל א הייתי נזקף‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א הזכירו א ו ת ה בשמה‪ ,‬כ ל ה ל ן ר פ י ב ומשנת ת מ י ד ר פ י ה ‪.‬‬
‫ברכות פ׳׳א‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪3‬‬
‫קצרה‪ .‬מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר‪ ,‬לקצר אינו רשאי להאריך‪,‬‬
‫לחתום אינו רשאי שלא לחתום‪ ,‬לא לחתום אינו רשאי לחתום‪ ,‬לשוח אינו‬
‫רשאי שלא לשוח‪ ,‬ושלא לשוח אינו רשאי לשוח‪ ,‬לפתוח בברוך אינו רשאי‬
‫שלא לפתוח בברוך‪ ,‬ושלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח בברוך‪ .6 .‬אלו‬
‫]ברכות[ שמקצרין בהן‪ ,‬המברך על הפירות‪ ,‬ועל המצות‪ ,‬ברכת הזמון‪,‬‬
‫וברכה אחרונה שבברכת המזון‪ .‬ואלו ברכות שמארכין בהן‪ ,‬ברכות תעניות‪,‬‬
‫וברכות של ראש השנה‪ ,‬וברכות של יום הכפורים‪ .‬מברכות של אדם ניכר‬
‫אם בור הוא‪ ,‬אם תלמיד חכם הוא‪ .7 .‬אלו ברכות שאץ חותמין בהן‪.‬‬
‫המברך על הפירות‪ ,‬ועל המצות‪ ,‬וברכת הזימון‪ ,‬וברכה אחרונה שבברכת‬
‫המזון‪ .‬ר׳ יוםה הנלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך‬
‫‪ .8‬אילו ברכות ששוחץ בהן‪ ,‬ברכה ראשונה תחלה וסוף‪ ,‬מודים‬
‫בה‪.‬‬
‫‪ .9‬אילו‬
‫תחלה וסוף‪ .‬השח על כל ברכה מלמדין אותו שלא ישחה‪.‬‬
‫ברכות שפותחין בהן בברוך‪] .‬כל הברכות כלן פותחין בברוך[ חוץ‬
‫מברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת‪ ,‬שאין פותחין בהן‬
‫בברוך‪ ,‬ואין עונץ עם המברך‪ .‬ר׳ יהודה היה עונה עם המברך ק׳ ק ק ונו׳‬
‫‪,‬‬
‫‪2 6‬‬
‫משכתהו פ ״ א מ״ד‪.‬‬
‫מקום וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל; ב נ ל י‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי הכ״ל )בשו׳‬
‫‪3 3‬‬
‫כ‬
‫‪ /‬א‪/‬‬
‫‪ 30‬שמקצרין ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל; ב״ר פל״נו‪ ,‬י״ב‪ ;377 ,‬בנלי ל״ל א ‪/‬‬
‫(‪.‬‬
‫״ ק׳ ק׳ ק ‪/‬‬
‫‪ 20‬לקצר לקצר ן א לקצר ולקצר‪.‬‬
‫‪ . . .‬לשוח‪.‬‬
‫ד א לפתוח‬
‫‪ 29‬ושלא |‬
‫בנקודות(‪.‬‬
‫הזםון ן‬
‫ך םצות‪.‬‬
‫א אילו‪.‬‬
‫ד נכר‪.‬‬
‫בברכה ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫מברכות |‬
‫א הכיפורים‪.‬‬
‫ך א בברכת‪.‬‬
‫ך בברכת‪.‬‬
‫מודים |‬
‫בהן ן א פותח בהם‪.‬‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫שאין ן‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪ ,‬נ ׳ ע״ד;‬
‫ד הזמון‪.‬‬
‫א תחילה‪.‬‬
‫ד א פתוח־‬
‫‪ 35‬המזון |‬
‫אדם \‬
‫ד אלו‬
‫בהן |‬
‫ד אדי‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫יוסה ‪ I‬ד א יוסי‪.‬‬
‫ד א שפותחין ‪ . . .‬ששוחין‪.‬‬
‫כל וכו׳ ן השלמתי עיפ ד‪.‬‬
‫לשמע |‬
‫ניכר ן‬
‫ד בה א בהן ןבברוך[‪.‬‬
‫השח על כ ל ברכה ]‬
‫ק׳ק׳ק׳ וגו׳ |‬
‫ואלי |‬
‫המצות ן‬
‫ג‪ 3‬וברכות של יום ן‬
‫א מברכותיו‪.‬‬
‫א שהן )ובנליון‪ :‬שאין(‪.‬‬
‫‪ 38‬שפוחחין \ א שפותח‪.‬‬
‫‪ 40‬ואין ן א אין‪.‬‬
‫תעניות |‬
‫ד מן הברכה הסמוכ׳‪.‬‬
‫ד הי׳‪.‬‬
‫הסברך ן‬
‫)ונמחק המוסגר‬
‫א םברך‪.‬‬
‫ד תענית‪.‬‬
‫ששוחין ‪ . . .‬שפותחין |‬
‫‪ 39‬מברכה הסמוכה |‬
‫]להאריך[ שלא‬
‫א שבקרית שמע•‬
‫ד מברכו׳‬
‫הזימון |‬
‫‪ 37‬תחלה |‬
‫היה |‬
‫א רשאי‬
‫ד א וגליון ב‪.‬‬
‫א שמאריכין בהם ברכת‪.‬‬
‫ך א ובמודים‪.‬‬
‫אילן ן‬
‫‪ 38‬ש פ ו ח ח י ן ו כ ו ‪/‬‬
‫רשאי שלא‬
‫‪! 30‬ברכות[ | כ־ה‬
‫א הזימון‪.‬‬
‫א פותח !בהם[‪.‬‬
‫בבלי מ״ו א׳; פ ס ח י ם ק״ד ב ‪/‬‬
‫‪ 31‬שבברכת הסזון ן‬
‫‪ 38‬אילו |‬
‫ברכה ןוברכהן‪.‬‬
‫פוחחץ ן‬
‫ד שלא‪.‬‬
‫וברכת |‬
‫‪3 6‬‬
‫ששוחין‬
‫ישעי׳ ו ‪ /‬ג ‪/‬‬
‫ד שלא‪.‬‬
‫‪ 33‬אם תלמיד ן א ואם תלמיד‪.‬‬
‫‪ 34‬המברך ן‬
‫א תחילה‪.‬‬
‫‪ 28‬ושלא |‬
‫הכפורים \‬
‫־‪ 3‬מ ב ר כ ו ח‬
‫‪ 27‬לא | ד שלא א ושלא‪ .‬רשאי לחתום | ד רשאי לחתו׳‪ .‬לשוח ‪ . . .‬לפתוח ן‬
‫שמארכין בהן ברכות ן‬
‫ד וברכות יום‪.‬‬
‫‪ 33‬ב ר כ ו ח ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ ״ א ה״ח‪ ,‬ג׳ ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫תחלה ן‬
‫ד א והשוחה בכל‬
‫כלן | א כולן‪.‬‬
‫א ]לקריח[ שמע‪.‬‬
‫פותחין‬
‫ד ק׳ק׳ק׳ ]ה׳ צבאות מלא כל[ א קק־ק‬
‫]ה׳ ‪ . . .‬כל הארץ כבודו[‪.‬‬
‫‪ .26‬מ ק ו ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ל מ ד נ ו שארובה ו ק צ ר ה הן בדווקא‪ .‬ו ל ה ל ן מ פ ר ש א ת מהות ה ק י צ ו ר ו ה א ר י כ ו ת ‪.‬‬
‫‪ .32‬ר א ש ה ש נ ה וכוי‪.‬‬
‫‪ .31‬ת ע נ י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת נואל י ש ר א ל ובשש ב ר כ ו ת שהוא מוסיף‪.‬‬
‫‪ .‬ב ת ק י ע ו ת ד ב י ר ב ‪ ,‬דהיינו עלינו ל ש ב ח וכוי‪ ,‬ו מ א ר י כ ץ ב ב ר כ ו ת דיום הכיפורים בוידוי ו ב א ת ה בחרתנו‬
‫ובתחנונים ו ב כ ל מילי דתחנונים וכו״י‪< .‬ס׳ ה פ ר ד ס ( ‪ .‬מ ב ר כ ו ת וכוי‪ .‬ל פ י פשוטו פירושו שמתוך מ ט ב ע‬
‫‪.37‬מ ל מ ד י ן א ו ת ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ת ו ם פ ׳ ש ה ט ע ם הוא‬
‫האריכות והקיצור בברכותיו ניכר המברך‪.‬‬
‫‪ .40‬ע ם ה מ ב ר ך ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל העניות ש א ת ה‬
‫משום יהירות‪ ,‬או ש ל א יהא כ ל א ח ד מ ח מ י ר כרצונו‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬פסוקים ה ל ל ו היה ר׳ י ה ו ד ה‬
‫עונה א מ ן ‪ .‬ע ם ' ה מ ב ר ך א ל א ‪ .‬א ח ר י ה מ ב ר ך ‪.‬‬
‫ע ת ה ‪ .‬ע ם ' ה מ ב ר ך ו ל א אחריו‪ ,‬מפני שוו היא ענייה לנתינת רשות‪ ,‬ו כ ו ל ם כ א ח ד עונים ואומרים קדוש קדוש וכוי‪.‬‬
‫ברכות פ״א‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ב ר ו ך וגו ‪ .‬כל אילו היה קורא ר׳ יהודה עם המברך‪ .10 .‬מזכירץ יציאת‬
‫מצרים בלילות‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא‬
‫זכיתי שאשמע שתאמר יציאת מצרים בלילות‪ ,‬עד שדרשה בן זומא‪ ,‬שנ׳‬
‫ל מ ע ן ת ז כ ו ר א ת י ו ם צ א ת ך מ א ר ץ מ צ ר י ם כ ל ימי ח י י ך ‪.‬‬
‫ימי חייך הימים‪ ,‬כל ימי חייך הלילות‪ .‬וחכמים או׳ ימי חייך העולם הזה‪,‬‬
‫כל ימי חייך להביא לימות המשיח‪ .‬אמ׳ להם בן זומא וכי מזכירין יציאת‬
‫מצרים לימות המשיח‪ ,‬והלא כבר נאמ׳ ל כ ן ה נ ה י מ י ם ] ב א י ם [‬
‫נ א ם ה׳ ו ל א י א מ ר ע ו ד חי ה׳ אשר ה ע ל ה א ת ב נ י י ש ר א ל‬
‫מ א ר ץ מ צ ר י ם כ י א ם חי ה׳ אשר ה ע ל ה ו א ש ר ה ב י א א ת‬
‫ז ר ע ב י ת י ש ר א ל מ א ר ץ צ פ ו ן ‪ .‬אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים‬
‫ממקומה‪ ,‬אלא שתהא יציאת מצרים מוסף על מלכיות‪ ,‬מלכיות עיקר ויציאת‬
‫מצרים טפילה‪ .‬כיוצא בו ל א י ק ר א ע ו ד ש מ ך י ע ק ב כ י א ם‬
‫י ש ר א ל וגו׳‪ ,‬לא שיעקר שם יעקב ממנו‪ ,‬אלא שיהא יעקב מוסף על‬
‫‪ .11‬כיוצא בו א ל ת ז כ ר ו‬
‫ישראל‪ ,‬ישראל עיקר ויעקב טפילה‪.‬‬
‫ר א ש ו נ ו ת ו ק ד מ ו נ י ו ת א ל ת ת ב ו נ נ ו ‪ .‬אל תזכרו ראשונות אילו של‬
‫מלכיות‪ ,‬וקדמוניות אל תתבועו אלו של מצרים‪ ,‬ה נ נ י עשה ח ד ש ה ע ת ה‬
‫ת צ מ ח זו מלחמת גוג ומגוג)של גוג(‪ .‬משלו משל למה הדבר דומה‪ ,‬לאחד‬
‫שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו‪ ,‬והיה מספר והולך מעשה‬
‫״וברוך‪.‬‬
‫י ח ז ק א ל ג ‪ /‬י״ב‪.‬‬
‫מזכירין ו כ ו ‪/‬‬
‫ב א פכו׳׳ז‪ ;60 ,‬ק פ ר י ר א ה פ י ׳ ק׳׳ל‪.188 ,‬‬
‫משכחכו פ ״ א מ״ה‪.‬‬
‫« למען‬
‫וכו‪/‬‬
‫« ר ׳ לעזר ו כ ו ‪/‬‬
‫ד ב ר י ם כו״ז‪ ,‬ג ‪/‬‬
‫עיין ב׳׳ר פצ״א‪ ,‬י׳‪ ;1134 ,‬ש ם ‪ ,1169 ,‬בשכו׳׳ס ו ב פ י ׳ מ כ ח ח י ה ו ד ה שם‪.‬‬
‫הכ׳׳ל; ירוש׳ פ ״ א ה״נו ד ׳ ע״א; בבלי י״ב ב ‪/‬‬
‫יקרא‬
‫וסצרים‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ב ר א ש י ח ל״ה‪ ,‬י ‪/‬‬
‫>* א ל‬
‫ל* ל כ ן‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫מכילת׳‬
‫«> כ ל ימי ו כ ו ‪/‬‬
‫אמ׳ להם וכו‪/‬‬
‫ירמי׳ כ׳׳ג‪ ,‬ז ׳ ואילך‪.‬‬
‫מכילח׳‬
‫‪ 52‬ל א‬
‫ישעי׳ מ״ג י״ח ואילך‪.‬‬
‫‪ 41‬וברוך וגי׳ | ד א וברוך ]כבוד ה׳ ססקוסי[‪ .‬אילי | ד אלו‪ .‬היה קורא ר׳ יהודה | ד א היה רבי יהודה אוסר‬
‫לעזר | ד אלעזר א א ל ע ׳ ‪ .‬הרי אני | ד הריני‪.‬‬
‫‪ 48‬בלילות | ד פתוח‪ .‬אס׳ | ד אסר א אי‪.‬‬
‫) א אוס׳>‪.‬‬
‫עני | ד שנאסר‪.‬‬
‫יציאת | ד יציא׳‪.‬‬
‫שתאסר ן א שתיאסר‪.‬‬
‫‪ 43‬שאשסע | ד חסר‪.‬‬
‫ולא ן א לא‪.‬‬
‫‪ 45‬הלילות | ד א ]אלו דברי בן זוס׳[‪ .‬וחכסים | ד חכםי׳ א והכס׳‪ .‬אי׳ | ד אוסרים‬
‫‪ 44‬סצרים | ד סצרי׳‪.‬‬
‫‪ 48‬כ ל | ב כ ל ]להביא[‪ ,‬ונסחק עיי נקודות‪ .‬ליסות ן א את יםות‪ .‬אם׳ | ד אסר‪ .‬זוסא ן‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 47‬והלא כבר נאט׳ | ד א הרי היא ) א הוא( אוסר‪.‬‬
‫ד א ]לחכסיםן‪ .‬וכי | ד וסי‪ .‬סזכירין | ד םזכירים‪.‬‬
‫‪ 50‬צפון ן א צפון‬
‫‪ 48‬ה׳ ולא | ד ה׳ ונוסד משאר הפסוק חסר>‪ .‬ולא ן א לא‪.‬‬
‫]באים[ | כיה ד א‪.‬‬
‫‪ 51‬סםקוםה | ד מםקוםו א סהם‪ .‬שתהא | ד שתאס׳‪ .‬יציאת ן‬
‫]ונו׳[‪ .‬לא שתעקר | א שלא תיעקר‪.‬‬
‫א חסר‪ .‬סלביות | ד הסלכיות‪ .‬סלכיות | ד וסלכיות‪ .‬עיקר | ד עקר‪ .‬ויציאת ן א חסר‪ a .5‬סצרים ן‬
‫וגי׳ | ד ח ס ר ‪ 6 3‬ישראל ונו׳ ן‬
‫‪.‬‬
‫לא | ד ולא‪ .‬עוד שסך | ד א שסך עוד‪ a68-5 .‬כי ‪. . .‬‬
‫א ישראל ]יהיה שסךן‪ .‬שיעקר | ד שתעק׳‪ .‬ססנו ן א היסנו‪ .‬שיהא ן א חסר• ד שתהא ]שם[‪ .‬סוסף ן‬
‫‪ 65‬וקדםוניות אל תתבוננו ן‬
‫‪ 54‬עיקר | ד עקר‪ .‬טפילה | ד טפלה א טפל• ד סתום‪.‬‬
‫א טוסיף‪.‬‬
‫‪ 57‬תצסח ן‬
‫‪ 58‬אלו ן א אילו‪ .‬של | ד עול‪ .‬עשה | ד א עושה‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬אילו של | ך אלו עול‪.‬‬
‫ד א הלא תדעה ) א תדעוה(‪ .‬זי | ד אלו‪ .‬נונ וםגונ ן א חסר‪ .‬וסנונ של נונ | ד חסר‪ .‬םשלי | ד חסר‪.‬‬
‫והולך ן‬
‫ס ס ״ | ד היסנו א סידו‪.‬‬
‫‪ 58‬שהיה ‪ . . .‬בדרך ן א חסר‪ .‬ופנע ן א שפגע‪ .‬וניצל | א ונוצל‪.‬‬
‫םעשה ן א בםעשה‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ .41‬מ ז כ י ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ב ב ר כ ו ת ק״ש‪.‬‬
‫ברכות פ״א‬
‫‪5‬‬
‫הזאב‪ .‬פגע בו ארי וניצל מידו‪ ,‬שכח מעשה הזאב והיה מספר במעשה‬
‫הארי‪ .‬אחר כך פגע בו נחש וניצל מידו‪ ,‬שכח מעשה שניהם והיה מספר‬
‫והולך מעשה הנחש‪ .‬אף כך ישראל‪ ,‬צרות האחרונות משכחות את הראשונות‪.‬‬
‫‪ .12‬כיוצא בהן‪ ,‬ל א י ק ר א ע ו ד א ת ש מ ך א ב ר ם ו ה י ה שמך‬
‫א ב ר ה ם ‪ .‬כתחלה הרי את אב לארם‪ ,‬עכשיו הרי את אב ל כ ל העולם כולו‪,‬‬
‫‪ .13‬כיוצא בו‪ ,‬שרי א ש ת ך‬
‫שנ כ י א ב ה מ ו ן גוים נ ת ת י ך ‪.‬‬
‫ל א ת ק ר א א ת שמה שרי כ י ש ר ה ש מ ה ‪ .‬כתחלה הרי היא שרי‬
‫על עמה‪ ,‬עכשיו הרי היא שרה על כל באי עולם שנ׳ כ י ש ר ה שמה‪.‬‬
‫‪ .14‬אע״פ שחזר וקרא את אברהם אברם‪ ,‬אינו לבאי אלא לשבח‪ .‬ליהושע‬
‫הושע‪ ,‬אינו לגנאי אלא לשבח‪ .‬הוא אברם עד שלא נדבר עמו‪ ,‬והוא אברהם‬
‫משנדבר עמו‪ .‬הוא הושע עד שלא נכנם לגדולה‪ ,‬והוא יהושע משנכנס‬
‫לגדולה‪ .‬משה משה‪ ,‬אברהם אברהם‪ ,‬יעקב יעקב‪ ,‬שמואל שמואל‪ ,‬כולן‬
‫לשון חיבה‪ ,‬לשון זירוז‪ .‬הן הן עד שלא נדבר עמהן‪ ,‬והן הן משנדבר עמהן‪,‬‬
‫‪ .15‬כיוצא בו‪,‬‬
‫הן הן עד שלא נכנסו לגדולה‪ ,‬והן הן משנכנסו לנדולה‪.‬‬
‫ו י ה י ב ש ל ם ס ו כ ו ו מ ע ו נ ת ו ב צ י ו ן ‪ .‬וכי מה ראה הכת׳ להחזיר לה‬
‫שם הראשון‪ ,‬לפי שנ׳ כ י ע ל א פ י ו ע ל ח מ ת י ה י ת ה ל י ה ע י ר ‪,‬‬
‫יכול אף עכשיו הרי היא באף ובחמה‪ ,‬תיל ה ה ר ח מ ד א ל ה י ם ל ש ב ת ו ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ צ מ ה וכר‪.‬‬
‫‪6 2‬‬
‫לא‬
‫יקרא‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫בראשים י״‬
‫ז׳‬
‫ה‬
‫‪./‬‬
‫ב״ר פמ״ו‪ ,‬ז׳‪ ;464 ,‬בבלי י״ג א׳; שבח ק״ה א ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫כ‬
‫משה‬
‫) ‪ £‬מ‬
‫״‬
‫ז ׳‬
‫א‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫להלן סוכןס פנףץ קה״ז; י מ ש שם פ״נו הי״ב‪ ,‬כ״ד ע״ב‪ ,‬ירוש ובבלי כאן ספ״א‪.‬‬
‫׳‬
‫‪; 4 7 1‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ל י י״ א ‪/‬‬
‫‪ 63‬א ה אב וכר‪ .‬ירמז׳ בכורים פ״א ה״ד‪ ,‬ס״ד ע״א;‬
‫>« ש ר י וכר‪ .‬בראשיה י״ז‪ ,‬נרו‪.‬‬
‫‪8 8‬‬
‫‪69‬הוא הושע וכר‪ .‬ספרי דברים פי׳ של״ד‪.384 ,‬‬
‫ג‬
‫ו כ ו ‪ /‬שמוח ג ‪ /‬ד׳; בראשיח כ״ב‪ ,‬י״א; שם מ״ו‪ ,‬ב׳; ש״א ג ‪ /‬י ‪/‬‬
‫‪7 1‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫חהלים ע״ו‪ ,‬ג ‪/‬‬
‫>ל כ י‬
‫על‬
‫‪3‬׳‬
‫״י מ ש ה‬
‫לשון חיבה ו כ ו ‪ /‬חו׳׳כ‬
‫ריש ויקרא; ב׳׳ר פכ״ו‪ ,‬ז׳‪ ;602 ,‬שמר׳ר פ״ב‪ ,‬ו׳; במ״ר פי״ד‪ ,‬כ״א; מד׳ שמואל ספ״כו‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ ל ״ ל״א‪.‬‬
‫על ע מ ה ו כ ו ‪/‬‬
‫*ל ו י ה י‬
‫«ל ה ה ר ו כ ו ‪ /‬חהלים ס״ח‪ ,‬י״ז‪.‬‬
‫‪ 59‬פגע | ד ]חזר[ ופנע א ]וחזרן ופנע‪ .‬וניצל ן א ונוצל‪ .‬מידי | ד א הימנו‪ .‬שכח ‪ . . .‬הזאב | ד חסר‪.‬‬
‫וניצל |‬
‫פגע | ד א ופגע‪.‬‬
‫‪ 60‬הארי | ד ארי‪ .‬אחר כך | ד חסר‪ .‬א חזר‪.‬‬
‫במעשה | ד א מעשה‪.‬‬
‫אף | ד חסר‪.‬‬
‫•‬
‫הנחש | ד א‬
‫‪ 61‬והולך | ך א חסר‪.‬‬
‫מידו | ד היסנו‪.‬‬
‫ד א ונוצל‪.‬‬
‫‪ 62‬כיוצא ‪ . . .‬כיוצא | ד א הי־נ לפני הי־ב‪.‬‬
‫הראשונות ן א הראשנות‪.‬‬
‫האחרונות | ד אחרונות‪.‬‬
‫את ן‬
‫‪ 63‬אברהם | ד פתוח‪ .‬כתחלה | ד בתחלה א כתחילה‪.‬‬
‫את ן ך ח ‪.‬‬
‫בהן | ד א בו‪.‬‬
‫את | ד א אתה‪.‬‬
‫עכשיו | ד ולבסוף א ועכשיו‪.‬‬
‫לארם | ך ]לכל[ אדם א על ארם‪.‬‬
‫ד א אתה‪.‬‬
‫‪ 66‬על‬
‫הרי | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 65‬כתחלה ן א כתחילה‪.‬‬
‫כולו | ך א חסר‪.‬‬
‫ל כ ל ן א ל כ ל ]באי[‪.‬‬
‫על כ ל באי עולם | ד ל כ ל האומות העולם א על אומות‬
‫הרי היא | ד היתה‪.‬‬
‫עסה | ד לעסה‪.‬‬
‫‪ 68‬נדבר ן‬
‫את | ד חסר‪.‬‬
‫העולם‪ .‬שנ׳ | ד שנאסר‪ .‬שסה | ך סחוס‪ 67 .‬אעיפ ן א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 69‬םשנדבר ן א םשנידבר‪ .‬והוא | ד הוא‪ .‬יהושע ן‬
‫א נידבר‪ .‬והוא | ד הוא‪ .‬אברהם | ך א אבדם‪.‬‬
‫‪ 71‬חיבה לשון | א חיבה ולשון‪.‬‬
‫‪ 70‬לגדולה ן ב א פתוח‪ .‬כולן | ד כלן‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד א הושע‪.‬‬
‫‪ 72‬הן‬
‫הן הן | ד הן א הם הם‪ .‬נדבר עםהן ן א נידבר עסהם‪ .‬והן הן וכו׳ ן א והם הם סי שגידבר עםהם‪.‬‬
‫וםעונתו בציון | ד חסר‪ .‬סה ראה‬
‫‪ 73‬ויהי ן א יהי‪.‬‬
‫הן ן א הם הם‪ .‬והן הן | ד הן הן א והם הם‪.‬‬
‫העיר | ד העיר‬
‫‪ 74‬לפי שנ׳ כי ן ד לפי שהוא אוסר א הרי אוס׳ כי‪.‬‬
‫הכת׳ | ד ]מהן םה ראה ה ק ב י ‪.‬‬
‫»' באף | ר חסר‪.‬‬
‫]הזאת לסן היום אשר בנו אות׳ ע ד היום הזה להסיר׳ מעל פני[ א העיר ]הזאתן‪.‬‬
‫לשבתי | ד לשבת‪.‬‬
‫ובחמה | ד בחימה א ובחיםה‪ .‬תיל | ד תלמוד לוםר א חלם׳ לוס־‪.‬‬
‫נ ח ש‬
‫ם ר‬
‫ה‬
‫ברבות פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫‪6‬‬
‫הרי היא בחמדה ובתאוה‪ ,‬מלמד שכיפר לה חורבנה‪ .‬ומניץ שאץ השכינה‬
‫חוזרת לתוכה עד שתעשה הר‪ ,‬שנ׳ ו י ה י ב ש ל ם ס ו כ ו ‪ ,‬מצינו כשהוא‬
‫שלם קרויה הר‪ ,‬הא אץ השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הר‪ .‬ואו׳‬
‫ו י ק ר א א ב ר ה ם א ת שם ה מ ק ו ם ה ה ו א ה ׳ י ר א ה א ש ר י א מ ר‬
‫‪ °‬ה י ו ם ב ה ר ה ׳ י ר א ה ‪ ,‬ואו׳ ז כ ו ר ה ׳ ל ב נ י א ד ו ם א ת י ו ם‬
‫י ר ו ש ל ם ‪ ,‬אימתי כשיעקרו יסודותיה ממנה‪ ,‬ה א מ ר י ם ע ר ו ע ר ו ע ד‬
‫היסוד בה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬הקורא את שמע צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב‪ .‬ר׳ או׳‬
‫צריך להזכיר בה מלכות‪ ,‬אחרים או׳ צריך להזכיר בה מכת בכורים‬
‫וקריעת ים סוף‪ .2 .‬הקורא את שמע צריך שיכוץ את לבו‪ .‬ר׳ אחאי אומ׳‬
‫משם ר׳ יהודה אם כיץ את לבו בפרק הראשון‪ ,‬אע״פ שלא כיון לבו בפרק‬
‫« האחרון יצא‪ .3 .‬הקורא את שמע למפרע לא יצא‪ .‬וכן בהלל‪ ,‬וכן בתפלה‪,‬‬
‫וכן במנלה‪ .4 .‬הקורא את שמע וטעה והשמיט בה פסוק אחד לא יחזור‬
‫‪,‬‬
‫לל מציכו וכר‪ .‬עיין ב״ר פכ״ו‪ ,‬י׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;608‬מדרש חהלים פע״ו‪ ,‬ג ‪.‬‬
‫‪ 80‬ז כ ו ר‬
‫כ״ב‪ ,‬י״ל‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ההלים קל״ז‪ ,‬זי‪.‬‬
‫» הקורא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״נו‪ ,‬ג׳ ע״ד‪.‬‬
‫ר׳ אחאי ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 3‬הקורא ו כ ו ‪ /‬בבלי י״ג ב ‪ /‬ועיין במשכהכו רפ״ב‪.‬‬
‫‪ 5‬הקורא ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫מגילה רפ״ב; בבלי וירוש׳ שם‪ ,‬ירוש׳ כאן פ״ב ה״ד‪ ,‬ד ׳ ע״ד‪.‬‬
‫בהפלה‪.‬‬
‫ת ו ס פ ׳ ובבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫׳לויקרא‬
‫‪,‬‬
‫וכו ‪ .‬בראשית‬
‫משכהכו פ״ב מ״ג; להלן‬
‫בהלל‪ .‬ח ו ס פ ה א ‪ ,‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הקורא‬
‫« במגלה‪ .‬משכה מגילה רפ״ב; ה ו ס פ ‪ /‬ירוש ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬להלן מגילה פ״ב ה״ב; ועיין בבלי שם י״ח ב ‪/‬‬
‫שכיפר | ד שכפר‪.‬‬
‫‪ 76‬היא | ד הוא‪.‬‬
‫‪ 77‬לתוכה | ד חסר‪.‬‬
‫ויהי‪.‬‬
‫חורבנה | ד חורבחה‪.‬‬
‫הר | ד ה ר י ‪.‬‬
‫שתעשה ן א שתיעשה‪.‬‬
‫סוכו ן א ס ו כ ו ]ומעונתו בציון[ פ סכו‪.‬‬
‫הר | ד חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫וסניין |‬
‫ד חסר‪ .‬א מנין‪.‬‬
‫כשהוא | ד כשהיא‪.‬‬
‫‪ 78‬קרויה ן א קרוי‪.‬‬
‫חוזרת ן א ]שורה ן חחרת )ונמחקה שורה עיי נקודות למעלה(‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ההוא |‬
‫ירושלם | ד חסר‪.‬‬
‫יראה ‪ . . .‬יראה |‬
‫‪ 81‬כשיעקרו | ד משנעקרו‪.‬‬
‫השכינה | ד שכינה‪.‬‬
‫שנ׳ ויהי | דשנ׳ ]הר הטוב הזה והלבנון[ ויהי א ח י ל‬
‫ד יראה ונו׳‪.‬‬
‫מסנה ן א הימנה‪.‬‬
‫הר | ד ה ר י ‪.‬‬
‫ואו׳ | ד שנאט׳ א של‪.‬‬
‫‪ 80‬ואו׳ |‬
‫ד ]ויקרא[ ואומר‪.‬‬
‫האמרים | ד א האוסרים‪.‬‬
‫הא‪...‬‬
‫‪ 79‬ויקרא |‬
‫את ‪. . .‬‬
‫‪ 82‬בה |‬
‫ד בא‪.‬‬
‫‪ 1‬להזכיר ן א שיזכיר‪.‬‬
‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫את | ד א חסר‪.‬‬
‫ד אחרון‪.‬‬
‫מצרים | ד מצרי׳‪.‬‬
‫בכורים | ד א בכורות‪.‬‬
‫הראשון | ד ראשון‪.‬‬
‫בתפלה | א בתפילה‪.‬‬
‫‪ .78‬ק ר ו י ה‬
‫הר‪.‬‬
‫ר׳ | ד רבי•‬
‫אי׳ | ד א אום׳‪.‬‬
‫‪ 3‬אחאי ן א אחי‪.‬‬
‫אעיפ | ד א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 8‬בםנלה ן א בסנילה‪.‬‬
‫‪ 2‬אחרים | ד אחריי‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫לבו | ד א ]אתן לבו‪.‬‬
‫וטעה ן א טעה‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫‪ 4‬סשם | ד א משום‪.‬‬
‫‪ 5‬האחרון ן‬
‫יחזור ן א יתחיל‪.‬‬
‫שהרי ה כ ת ו ב מ ד ב ר לפני בנימה‪ ,‬ע י ץ ב מ ד ר ש ו ת שצוינו ב מ ס י ר ת ‪ .‬ושמא ה כ ו ת ה ל ס ו ף‬
‫ה ד ב ר י ם ‪ :‬א ד י ר מ ה ר ר י ט ר ף ) ת ה ל י ם ע״ו‪ ,‬נ׳(‪.‬‬
‫‪ .81‬א י מ ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בזמן ה ה ו א מ כ ו ר ה׳ א ת ירושלים‬
‫ויתכפר לה‪.‬‬
‫‪ . 2‬מ ל כ ו ת‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ל כ נ ו מ ל ך אבותמו‪.‬‬
‫‪ .5‬ל מ פ ר ע ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬פ ס ו ק שני לפני הראשון‬
‫ברבות פ״ב‬
‫‪7‬‬
‫ויקרא אותו פסוק בפני עצמו‪ ,‬אלא מתחיל באותו פסוק וגומר‪ .‬וכן בהלל‪,‬‬
‫וכן במגלה‪ ,‬וכן בתפלה‪ .‬נכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חציה וגמר‬
‫עמהן‪ ,‬לא יחזור ויקרא מראשה ועד אותו מקום‪ ,‬אלא מתחיל מראשה ועד‬
‫סוף‪ .‬וכן בהלל‪ ,‬וכן בתפלה‪ ,‬וכן במגלה‪ .5 .‬הקורא את שמע וטעה ואינו‬
‫יודע היכן טעה‪ ,‬יחזור לראשה‪ .‬טעה באמצע הפרק יחזור לראש הפרק‪.‬‬
‫טעה בין כתיבה ראשונה לכתיבה אחרונה יחזור לכתיבה ראשונה‪ .6 .‬כותבי‬
‫ספרים תפלין ומזוזות מפסיקי׳ לקרית שמע ואין מפםיקין לתפלה‪ .‬ר׳ או׳‬
‫כשם שאין מפסיקין לתפילה‪ ,‬כך אין מפםיקין לקרית שמע‪ .‬ר׳ חעיה בן‬
‫עקביא או׳ כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפלה‪ .‬אמ׳ ר׳ אלעזר‬
‫בר׳ צדוק כשהיה רבן גמליאל ובית דינו ביבנה והיו עםוקין בצרכי צבור‬
‫לא היו מפסיקין שלא להסיע מלבו‪ .7 .‬הכתף אע״פ שמשאו על כתיפו‬
‫הרי זה קורא אבל בשעה שפורק וטוען לא יקרא‪ ,‬לפי שאין לבו מכוין‪.‬‬
‫ובין כך ובין כך לא יתפלל עד שיפרוק‪ .8 .‬פועלים קורץ בראש האילן‪,‬‬
‫ומתפללין בראש הזית‪ ,‬או בראש התאנה‪ .‬ושאר כל האילן יורדין למטה‬
‫ומתפללין‪ .‬בעל הבית בין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל‪ .9 .‬פועלין‬
‫קורץ את שמע‪ ,‬ומברכין לפניה ולאחריה‪ ,‬ואוכלין פיתן‪ ,‬ומברכין לפניה‬
‫ולאחרי׳‪ ,‬ומתפללין שלשה פעמים של שמנה עשרה‪ ,‬אבל אין מורידין לפני‬
‫‪8‬‬
‫כ כ כ ק‬
‫ל לן‬
‫ו כ ן ‪/‬‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ה‬
‫״‬
‫ג ;‬
‫וע‬
‫יין‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫הכ‬
‫״ל‪.‬‬
‫״ כותבי‬
‫‪ !0‬הקורא וכו׳‪ .‬בבלי ט״ז א ‪/‬‬
‫וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״א ה״ה‪ ,‬ג׳ ע״ב; בכורים פ״ג ה״ג‪ ,‬ס״ה ע״ג; שבח פ״א ה״א‪ ,‬ג׳ ע״ב; בבלי סוכה‬
‫ר׳ אלעזר ו כ ו ‪ /‬בבלי שבה י״א א ‪/‬‬
‫כ״ו א ‪/‬‬
‫ועיין בבלי ב״מ ק״ה ב ‪/‬‬
‫‪ !9‬פועלים וכו‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי כו״ז א ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ב מ״ד‪.‬‬
‫‪ 21‬פועלין ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫י ויקרא \ ד ויקרי‪.‬‬
‫אותו פסוק | ד את הפסוק‪.‬‬
‫בתפלה |‬
‫וגומר | ד וגו׳ ד א ]עד סוף[‪.‬‬
‫באותו ן א מאותו‪.‬‬
‫ד בתפלה ‪ . . .‬במגלה א בתפילה ‪ . . .‬בסגילה‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫» עסהן ן א עםהם‪.‬‬
‫‪ !0‬בתפלה ן‬
‫יחזור |‬
‫ל! ה כ ת ף וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ה‪ ,‬ה ׳ ע״א;‬
‫ד א‬
‫ח ו ז ר‬
‫א לתפילה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫עסוקין | ד עסוקי׳‪.‬‬
‫הכתף ן‬
‫ראשונה ן א הראשונה‪.‬‬
‫א כתף‪.‬‬
‫ר ב‬
‫ד‬
‫י‬
‫א ו ט‬
‫׳‪.‬‬
‫בצרכי צבור ן א בצורכי ציבור‪.‬‬
‫אע־פ |‬
‫ד‬
‫א אף על פי‪.‬‬
‫א עד ]שעה[ שיפריק‪ .‬ב סתום‪.‬‬
‫התאנה | א התאינה‪.‬‬
‫א קודאין‪.‬‬
‫ד לתפלה‪.‬‬
‫האילן |‬
‫ואוכלין |‬
‫ד‬
‫ד ולאחריה‬
‫‪ .12‬ב י ן כ ת י ב ה וכוי‪.‬‬
‫ד‬
‫א אוכלין‪.‬‬
‫«! והיו |‬
‫כתיפו |‬
‫‪ 18‬שפורק ן‬
‫שםשאו ן‬
‫א שהסשאוי‪.‬‬
‫ובין | ד ובי׳‪.‬‬
‫קורין ן א קודאין‪.‬‬
‫‪ 21‬ומתפלל ן א ויתפלל‪.‬‬
‫פיתן |‬
‫א ולאחריהם‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫ך אמר א אי•‬
‫ד ]את[ פיתן‪.‬‬
‫ומתפללין ן‬
‫‪ 20‬או בראש |‬
‫פועלין ן א פועלים‪.‬‬
‫ומברכין |‬
‫א מתפללין‪.‬‬
‫ד כתפו‪.‬‬
‫עד שיפריק | ד שעה שיפרק‬
‫ד מברכין‪.‬‬
‫שלשה |‬
‫י ת פ ל ל ‪ ,‬מפני ש ת פ ל ה צ ר י כ ה כוונה‪.‬‬
‫‪ . 1 9‬ו ב י ן כ ך וכו׳‪.‬‬
‫לפניה |‬
‫ד שלש•‬
‫ב ץ ‪ .‬ו כ ת ב ת ם ׳ ש ב פ ר ש ת שמע ו ב ץ ‪ .‬ו כ ת ב ת ם ״ ש ב פ ר ש ה שניה‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת צ ר כ י ה צ י ב ו ר ‪.‬‬
‫‪ !5‬עקביא ן‬
‫ד א היו‪.‬‬
‫‪ !7‬םפסיקין | ד מפסיק׳׳‪.‬‬
‫ך פועלין‪.‬‬
‫א האילנות‪.‬‬
‫מפסיק״ | ד א ספסיקין‪.‬‬
‫חנניה | ד חנינא א חנניא‪.‬‬
‫לתפלה ן‬
‫מלבו | ד מלבן א מליבן‪.‬‬
‫‪ 19‬ובין | ד א בין‪.‬‬
‫פועלים |‬
‫לראשה |‬
‫א לראש הפרק‪.‬‬
‫אחרוגה | ד לאחרוגה א האחרונה‪.‬‬
‫‪ 13‬תפלין | ד א תפילין‪.‬‬
‫לתפלה ן א לתפילה‪.‬‬
‫מכוין | ד מ ת מ י ן א מכוון‪.‬‬
‫‪ 23‬ולאחרי׳ |‬
‫‪ 11‬יחזור |‬
‫חציה |‬
‫ועד סוף | ד א ]וגומר[ עד סוף‪.‬‬
‫ד א חוזר‪.‬‬
‫לכתיבה | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 14‬לתפילה |‬
‫ד אומר א אומ־‪.‬‬
‫נכגס |‬
‫מראשה | ד מראש‪.‬‬
‫א במגילה‪.‬‬
‫‪ 12‬ראשונה ן א הראשונה‪.‬‬
‫ר׳ או׳ |‬
‫ד עקיבא•‬
‫במגלה ן‬
‫‪.‬‬
‫יחזור | ד א חוזר‪.‬‬
‫ד שפרק‪.‬‬
‫יחזור ן א יתחיל‪.‬‬
‫א בתפילה‪.‬‬
‫ועד | ד עד‪.‬‬
‫ד א הגכגס‪.‬‬
‫‪ 8‬במגלה ‪. . .‬‬
‫ד חצייה‪.‬‬
‫של |‬
‫א ובראש‪.‬‬
‫‪ 22‬קורץ ן‬
‫א לפניהם‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪.17‬שלא ל ה ס י ע‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ בשעת פ ר י ק ה ו ב ץ משמשאו עליו ל א‬
‫ברבות פ״ב‬
‫‪8‬‬
‫התיבה‪ .10 .‬השושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפילה ומן התפלץ‬
‫כל שבעת הימים‪ ,‬חייבי בקרית שמע‪ .‬ר׳ שילא או׳ חתן פטור וכל בני‬
‫חופה חייבץ‪ .11 .‬קברו את המת ועמדו בשורה‪ ,‬שורה הפנימית פטורה‪,‬‬
‫החיצונה חיבת‪ .‬ר יהודה או אם אץ שם אלא שורה אחת‪ ,‬העומדים לשם‬
‫כבוד חיבין‪] ,‬ל[שם אבל פטורין‪ .‬ירדו להספד‪ ,‬הרואין את הפנים פטורץ‪,‬‬
‫שאין רואץ את הפנים חיבץ‪ .‬הסופד וכל העםוקין בהספד מפסיקין לקרית‬
‫שמע ואין מפסיקין לתפלה‪ .‬מעשה שהפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפלה‪.‬‬
‫‪ .12‬בעל קרי חולה שנתן עליו תשעת קבץ מים הרי זה קורא‪ ,‬אבל אין‬
‫מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיבא בארבעים סאה‪ .‬ר יהודה או‬
‫ארבעים סאה מכל מקום‪ .‬הזבץ והזבות והנדות והיולדות מותרץ לקרות‬
‫בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בהלכות ובאגדות‪ ,‬ובעלי‬
‫קריין אסורץ בכולן‪ .‬ר יוסד‪ ,‬או אבל שונה הוא בהלכות הרגילות‪ ,‬ובלבד‬
‫שלא יציע את המשנה‪ .13 .‬בעל קרי שאץ לו מים לטבול הרי זה קורא‬
‫את שמע ואינו משמיע לאזניו דברי ר מאיר‪ .‬וחכמים או׳ קורא את שמע‬
‫ומשמיע לאזניו ומברך לפניה ולאחריה‪ .‬אמ׳ ר מאיר פעם אחת היינו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בנלי ס ו כ ה כ״ה ב ‪/‬‬
‫>* השושביכין ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ר׳ יהודה ו כ ו ‪/‬‬
‫הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬ו׳ ע״ב; סנהדרין פ״ב ה״ב‪ ,‬כ ׳ ע״א; בבלי כאן י״ע ב׳; שמחות‬
‫ירדו ו כ ו ‪/‬‬
‫קרי ו כ ו ‪/‬‬
‫«* קברו וכו׳‪.‬‬
‫משכתהו פ״ג סמ״ב; שמחות פ״י ה״ז‪.‬‬
‫ירוש׳ ושמחות הכ״ל‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬ו׳ רע״ג;‬
‫הכ״ל; בבלי כ״ג א ‪/‬‬
‫‪ 29‬ה ס ו פ ד ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫בבלי כ״ב ב׳ )ועיי״ש כ״ב א׳(‪.‬‬
‫!‪ 3‬נ ע ל‬
‫‪ 33‬הזבין ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 35‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל; ירוש׳ שבת פ״א ה״ד‪ ,‬ג׳ ע״ל‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫‪ 36‬בעל‬
‫קרי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬ו׳ רע״ג; בבלי כ״ב א ‪ /‬ועיין במשכ׳ פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫‪ 24‬התיבה | ד התכה‪.‬‬
‫א התפילין‪.‬‬
‫חופה | ד א החופה‪.‬‬
‫השושבינין ן א השושבינים‪.‬‬
‫‪ 25‬חייבי׳ | ד חייבין א וחייבין מאף ב ב תלויה וייו ביני שיטי בכתיי מאוחר(‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫«ג חופה | ד החבורה א החופה‪.‬‬
‫קברי | ר סתום‪.‬‬
‫ד שורה ]הרואה את! הפניסית א שורה הפניטית ]הרואה אתן הפנים‪.‬‬
‫ד א ושאינה רואה את הפניםית חייבת ) א הפנים חייבין(‪.‬‬
‫לשם | ד ]שם[ לשם א לשום‪.‬‬
‫!ויש אומרים ושניים להםן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫העסוקין |‬
‫א והפסיקו‪.‬‬
‫יהודה |‬
‫התפילה | ד התפלה‪.‬‬
‫‪] 28‬לןשם | ד לשם א לשום‪.‬‬
‫«‪ 2‬שאין ‪ . . .‬הפנים |‬
‫ד העוסקין‪.‬‬
‫בהספד | א להספד‪.‬‬
‫ולתפלה | א ולתפילה‪.‬‬
‫ד יהודי•‬
‫א והנידות‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ך בהלכו׳ א ובהלכות‪.‬‬
‫א ב ל | א חסר‪.‬‬
‫ובאנדות | א ובהנדות‪.‬‬
‫פטורה ן א פטורין‪.‬‬
‫‪ 27‬החיצונה חיבת |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫העוםדים |‬
‫הפנים | ד הפניםית‪.‬‬
‫א וחכם׳•‬
‫איי |‬
‫‪ .28‬ה ר ו א י ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .33‬מ כ ל‬
‫מקום‪.‬‬
‫‪.35‬הרנילות‪.‬‬
‫פטורין | ד פטורין‬
‫‪ 30‬לתפלה ן א לתפילה‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫שהפסיקו |‬
‫‪ 33‬ארבעים ן‬
‫אין |‬
‫ד א אינו‪.‬‬
‫א בארבעים‪.‬‬
‫‪ 35‬יוסה |‬
‫‪ 33‬שיבא ן א שיבוא‪.‬‬
‫םקום |‬
‫או׳ |‬
‫ד יהודה א יוסי‪.‬‬
‫‪ 36‬הסשנה | ד סתום‪.‬‬
‫‪ 38‬לאזניו | ד לאזנו‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫בםדרש ן א ובםדרש‪.‬‬
‫והנדות ן‬
‫בהלכות ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 37‬לאזניד | ד לאזנו‬
‫]ואינו םברך לפניה ולא לאחריהן א לאזניו ]ואינו מברך בין מלפניה ובין מלאחריה[‪.‬‬
‫ד אוסרי׳ א אומי‪.‬‬
‫ד העוםדי׳‪.‬‬
‫ד ושאין ‪ . . .‬הסניםית א ושניים להם‪.‬‬
‫בסשנה | ד בפשנ׳‪.‬‬
‫הרגילות ן א הרוגליות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בשורה | ד בשור ‪.‬‬
‫שורה הפנימית ן‬
‫הסופד ן‬
‫‪ 31‬תשעת | ד תשעה‪.‬‬
‫‪ 34‬בנביאים ובכתובים | ד א חסר‪.‬‬
‫הוא ן א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫התפלץ |‬
‫שילא | ד שילה‪.‬‬
‫וסברך ן א םברך‪.‬‬
‫וחכסים |‬
‫אס׳ |‬
‫ד וחכסי׳‬
‫ד אסר א אי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א ד ם שבאו ל ה ר א ו ת פנים ל א ב ל ‪ ,‬עיין ב ב ה ׳ א ‪ ,‬שו׳ ‪ 26‬ד י ה שורה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו שאובין‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ל ה ל ן מ ק ו א ו ת פיו ס ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא ר נ י ל ב ק ‪.‬‬
‫כני׳ ד ‪ .‬ו כ ע ץ נם ב כ י י ע ובירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫ועיין בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫‪ .37‬ל א ו נ י ו ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ואינו מ ב ר ך ל פ נ י ה ו ל א ל א ח ר י ה ‪,‬‬
‫ברבות פ״ב‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪9‬‬
‫יושבין בבית המדרש לפני ר׳ עקיבא‪ ,‬והיינו קורץ את שמע ולא היינו משמיעין‬
‫לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח‪ .‬אמרו לו אין שעת סכנה‬
‫ראיה‪ .14 .‬הרי שהיה עומד בשדה ערום‪ ,‬או שהיה עושה מלאכתו‪ ,‬הרי זה‬
‫מכסה את עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא‪ ,‬אע״פ שאמרו אין שבחו של‬
‫אדם להיות עומד ערום‪ ,‬שכשברא הקב״ה אדם לא בראו ערום‪ ,‬שנ׳‬
‫ב ש ו מ י ענן ל ב ו ש ו ו ע ר פ ל ח ת ל ת ו ‪ .‬בשומי ענן לבושו זה השפיר‪,‬‬
‫וערפל חתלתו זה שליא‪ .‬הרי שהיתה מטפחת של בגד ושל עור חגורה‬
‫על מתגיו הרי זה קורא‪ .‬בין כך ובין כך לא יתפלל עד שיכסה את לבו‪.‬‬
‫‪ .15‬לא יכניס אדם את ראשו לתוך אובו ויקרא את שמע‪ .‬אם היתה אפרקםית‬
‫חגורה עליו מבפנים הרי זה מותר‪ .‬שנים שהיו ישנים בטלית אחת אינן‬
‫רשאץ לקרות את שמע‪ ,‬אלא זה מתכסה בלבושו וקורא וזה מתכסה בלבושו‬
‫‪ .16‬קטן שיכול‬
‫וקורא‪ .‬ואם )היה( היו בנו ובתו הקטנים הרי זה מותר‪.‬‬
‫לוכל כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות‪ .‬אין פורשין‬
‫אלא משל אדם‪ ,‬ומשל כלבים בזמן שנתן לתוכן עורות‪ .‬גרף של רעי‬
‫ושל מימי רגלים עמו בבית הרי זה מרחיק ארבע אמות וקורא‪ .‬שלפני‬
‫« הרי שהיה ו כ ו ‪ /‬עיין להלן חלומות פ״ג ה״ב; ירוש׳ פ״ע ה״ג‪ ,‬י״ג ע״ג; בבלי קוכה י׳‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫״‬
‫וכו‪/‬‬
‫בשומי‬
‫איוב ל״ח‪ ,‬ע ‪/‬‬
‫השפיר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כדה פ״ג ה״ג‪ ,‬כ׳ ע״ד; וי״ר פי״ד‪ ,‬די‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫« שכיס ו כ ו ‪/‬‬
‫ע מ ׳ ש״ז; דב״ר ליברמן‪ ,‬עמ׳‬
‫‪1 2 2‬‬
‫‪ 45‬הרי שהיסה ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ד סע״ב‪.‬‬
‫עיין ירוש׳ קידושין ס״ו ע״ב )קרועושין ס״ו ע״ג(; בבלי כאן כ״ד א ‪/‬‬
‫חגיגה פ״א ה״ב; ירוש׳ פ״ג ה״ה‪ ,‬ו׳ ע״ד; בגלי סוכה מ״ב ב ‪/‬‬
‫<«« קען ו כ ו ‪ /‬להלן‬
‫משל א ד ם ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ה א ‪/‬‬
‫גרף ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי כ״ה ב ‪/‬‬
‫‪ 39‬בבית הסדרש ן א חסר‪ .‬ד לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש‪.‬‬
‫ד משמיעי׳‪.‬‬
‫ד אמי‪.‬‬
‫‪ 40‬קסדור ן א כצרור <בנליון‪ :‬קסדור>‪.‬‬
‫שעת ן א השעת‪.‬‬
‫‪a4‬‬
‫ד א מלאכתו ] ע ר ו ‪.‬‬
‫ם[‬
‫סכנה | ך א ה ס‬
‫ובקש ן א וקש‪.‬‬
‫כ נ ה‬
‫‪.‬‬
‫והייני |‬
‫‪ 41‬ראיה | ב ד סתום‪.‬‬
‫עומד‬
‫ןזה מכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא אף על פי שאמרו[‪.‬‬
‫אדם | ד האדם‪.‬‬
‫]אתן‪.‬‬
‫א חתילתו‪.‬‬
‫בשוסי |‬
‫א ״יליא•‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫ד‪ 4‬יכניס |‬
‫ד יכנס‪.‬‬
‫א אפיקרסותו‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫מי |‬
‫שנ׳ | ד שנא׳‪.‬‬
‫ד ח‬
‫ס ר‬
‫‪.‬‬
‫חנורה ן‬
‫לתוך ן‬
‫ד‬
‫א‬
‫א בתוך‪.‬‬
‫‪ 48‬עליו | ף א לו‪.‬‬
‫‪ 49‬בלבושו ‪ . . .‬בלבושו |‬
‫ובתו |‬
‫ד בניו‪.‬‬
‫ד ובני ביתו‪.‬‬
‫ד ערפל‪.‬‬
‫]לון‪.‬‬
‫אובו ן‬
‫‪ | 4 3‬ד יושב‪.‬‬
‫ד קובו א חיקו‪.‬‬
‫שהיי |‬
‫ך א בכסותו ‪ . . .‬בכסותו‪.‬‬
‫ד א קטנים‪.‬‬
‫אין | ך און א ואין‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 63‬ושל סיסי וכו׳ ] ף ]ועביט! של סי ת ל י ׳ ‪.‬‬
‫אם |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 60‬ואם |‬
‫‪ 61‬לוכל |‬
‫פורשין | ד פורשי׳‪.‬‬
‫אסות | ד אםו׳‪.‬‬
‫ע י ץ בשנו״ס‪ ,‬ופירושה כותנת התחתונה‪.‬‬
‫שהוא ר נ י ל ב ק ‪.‬‬
‫‪ .48‬א י נ ן וכוי‪.‬‬
‫התלתי | ד חתולתו‬
‫שליא |‬
‫ישנים |‬
‫א אם‪.‬‬
‫ד השליא‬
‫את | ד חסר‪.‬‬
‫אפרקסית |‬
‫ד אפרזסות‬
‫א ישינים‪.‬‬
‫<היה> |‬
‫אינן ן‬
‫ר א חסר‪.‬‬
‫ד ל א כ ל א לאכול‪.‬‬
‫דנן ן‬
‫‪ 53‬שנתן | ד שנותן‪.‬‬
‫עורות ן‬
‫וקורא | ד וקורין‪.‬‬
‫כ מ ו ק ו ס ט ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,quaesitor ,Kucuaircop‬ח ו ק ר ה פ ש ע י ם ‪.‬‬
‫הוא עור ה ו ל ד ש ה ע צ מ ו ת והנידים ו ה ב ש ר נצורים בתוכו‪.‬‬
‫ערום | ד ערום‬
‫בין | א ובין‪.‬‬
‫ר ואם‪.‬‬
‫אסרו ן‬
‫מלאכתו ן‬
‫הקב־ה | ד א הקביה‬
‫לבושי | פ לבשו‪.‬‬
‫‪ 45‬קורא | ד פתוח‪.‬‬
‫פורשין | ך פורשי׳‪.‬‬
‫‪ .40‬ק ם ד ו ר ‪.‬‬
‫שהיה | ד חסר‪.‬‬
‫חתלתי | ד חסר‪ .‬א חתולתו‪.‬‬
‫סותר | ב ד פתוח‪.‬‬
‫הקטנים |‬
‫ד הינו‪.‬‬
‫עוםדן א העומד‪.‬‬
‫שכשברא | ד כשבר׳‪.‬‬
‫‪ 44‬בשוסי | ד בשוסו‪.‬‬
‫ו ז ג ו ר ה‬
‫ד והינו‪.‬‬
‫שהיה | ד שהיו‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫אע־פ | ד א אף על סי‪.‬‬
‫‪ 45‬וערפל |‬
‫הייני |‬
‫םשסיעין ן‬
‫‪ .47‬ל ת ו ך א ו ב ו‪.‬‬
‫‪ .44‬ה ש פ י ר ‪.‬‬
‫ל ת ו ך חיקו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬משום ה ר ה ו ר ‪.‬‬
‫סירשיי‪:‬‬
‫א פ ר ק ס י ת‪.‬‬
‫‪ .50‬מ ו ת ר ‪.‬‬
‫מפני‬
‫ברבות פ״ב‬
‫‪10‬‬
‫המטה‪ ,‬אם נתן לתוכן מים כל שהן יקרא ואם לאו לא יקרא‪ .‬ר׳ או׳ אם‬
‫נתן לתוכן רביעית מים יקרא ואם לא לא יקרא‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫או׳ שלפני המטה לא יקרא‪ ,‬שלאחר המטה יקרא‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר או׳‬
‫אפלו כל הבית כולו כעשר אמות ומונח בתוכו לא יקרא עד שיכםנו‪ ,‬או עד‬
‫שיניחנו תחת המטה‪ .17 .‬לא יכנס אדם במבואות המטונפות ויקרא את‬
‫שמע‪ ,‬ולא עוד אלא אפילו נכנם כשהוא קורא הרי זה מפסיק עד שיצא‬
‫מרשות כל אותו מקום ויקרא‪ .18 .‬לא יעמוד אדם ויתפלל והוא צריך‬
‫לנקביו‪ ,‬שנ׳ ה כ ו ן ל ק ר א ת א ל י ך י ש ר א ל ‪ .19 .‬לא יטיל אדם את‬
‫המים במקום שמתפלל אלא אם כן ירחיק ארבע אמות‪ .‬המטיל את המים‬
‫לא יתפלל באותו מקום אלא אם כן הרחיק ארבע אמות‪ .‬יבשו או נבלעו‬
‫הרי זה מותר‪ .20 .‬הנכנס לבית המרחץ‪ ,‬מקום שבני אדם עומדין לבושץ‬
‫יש שם מקרא ותפלה ואין צריך לומר שאילת שלום‪ .‬נותן את תפיליו‬
‫ואין צריך לומר שאינו חולץ‪ .‬מקום שבני אדם )ערומים( עומדין ערומין‬
‫אין שם שאילת שלום ואץ צריך לומר מקרא ותפלה‪ ,‬וחולץ תפליו ואץ‬
‫צריך לומר שאינו נותן‪ .‬מקום שבני אדם עומדים ערומים ולבושץ יש‬
‫שם שאילת שלום ואין שם מקרא ותפלה‪ ,‬ואין חולץ תפליו ואינו נותן לכתחלה‪.‬‬
‫עיין קדר אליהו רבה פ״נו )פ״ח(‪ ,‬ע מ ׳ ‪.46‬‬
‫‪ 57‬כעשר ו כ ו ‪/‬‬
‫ב‪ •/‬ועיין ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״ג‪.‬‬
‫בבלי כ״ד‬
‫‪ 58‬לא יכנס ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 60‬לא יעמוד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬ד ׳ ע״ד; מגילה פ״א‬
‫הי״א‪ ,‬ע״א ע״ג; בבלי כ״ג א׳; קה״ר פ״ד‪ ,‬יי׳ז‪.‬‬
‫‪ 61‬ה כ ו ן ו כ ו ‪ /‬עמוס ד ‪ /‬י״ב‪.‬‬
‫‪ 63‬יבשו ו כ ו ‪ /‬בבלי כ״ה א׳‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ה‪ ,‬ו׳ ע״ד; בבלי מגילה כ״ז ‪/ 3‬‬
‫לא יעיל‬
‫‪ 64‬הכככס‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬ד ׳ ע״ג; בבלי שבת י׳ א ‪/‬‬
‫‪ 54‬הסטה |‬
‫ד הסט׳ א הסיטה‪.‬‬
‫ד וקורא‪.‬‬
‫ר׳ | ד א ר׳ ןזכאי[•‬
‫יקרא | ב ד פתוח‪.‬‬
‫אם |‬
‫רבן שסעון בן נסליאל | ד רשבינ‪.‬‬
‫שלאחר הסטה ן א ושל אחר הסיטה‪.‬‬
‫כולו | ד כלו‪.‬‬
‫ע ד | ד חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ל ע ז י | א «לע׳•‬
‫אמות | ד אסות ןונרף של רעין‪.‬‬
‫‪ 58‬שיניחנו | ד יניחנו‪.‬‬
‫‪ 60‬ויקרא | ד סתום‪.‬‬
‫אדם | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 64‬לבית המרחץ ן‬
‫ד תפליו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫נתן | ד א נותן‪.‬‬
‫א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א לםרחץ‪.‬‬
‫‪ 66‬שאינו ן‬
‫‪ 56‬לתוכן | ד א לתוכו‪.‬‬
‫נסליאל | א נםל׳•‬
‫וסונח | ד סונח‪.‬‬
‫והוא | ד חסר‪ .‬א ויהא‪.‬‬
‫א שהוא‪.‬‬
‫ערוסים‪.‬‬
‫‪ 67‬ותפלה |‬
‫‪ 68‬ערוסים ולבושין |‬
‫ואין |‬
‫א ותפילה‪.‬‬
‫צריך | ד וצריך‪.‬‬
‫ד ואינו א אינו‪.‬‬
‫‪ 63-82‬הסטיל ‪ . . .‬אמות | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 66‬ותפלה ן א ותפילה‪.‬‬
‫ד חולץ ]את תפליון‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫ד א וחולץ ]אתן‪.‬‬
‫ד א חולץ ]אתן‪.‬‬
‫תפליו ן‬
‫‪ 69‬אפילו נכנס |‬
‫‪ 61‬שנ׳ ן א ןםשוםן שני‪.‬‬
‫תפליו ן‬
‫‪ 60‬םקרא |‬
‫א תפיליו‪.‬‬
‫תפיליו ן‬
‫‪ 60-66‬מקום ‪ . . .‬נותן‬
‫<ערוםים> | ד א חסר‪.‬‬
‫ד לבושין וערוםין א ערוםים ולבושים‪.‬‬
‫חולץ |‬
‫‪ 67‬אפלו | ך א אפילו‪.‬‬
‫שיכסנו | ד שיכניסנו‪.‬‬
‫הסטונפות | א הסטונפין‪.‬‬
‫ירחיק | ד סרחק‪.‬‬
‫ם ק ו ם ‪ . . .‬לכתחלה | ד א ס ק ו ם ‪ . . .‬לכתחלה מ ק ו ם ‪ . . .‬נותן‪.‬‬
‫וחולץ |‬
‫« א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫בתוכו | ד לתוכו‪.‬‬
‫עוםדין לבושין ן א עוסדים לבושים‪.‬‬
‫חולץ |‬
‫מה! | ד שהו‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫במבואות | א לסבואות‪.‬‬
‫‪ 62‬שםתפלל ן א שיתפלל‪.‬‬
‫לתוכן | ד לתוכו‪.‬‬
‫יקרא |‬
‫ואם לא | ד א ואם לאו‪.‬‬
‫עוסדין ערוסין | א עוסדים‬
‫א תפיליו‪.‬‬
‫ך סקרי‪.‬‬
‫ואין |‬
‫ותפלה |‬
‫ד ואינו‪.‬‬
‫א ותפילה‪.‬‬
‫ואינו נותן לכתחלה |‬
‫א ואין‬
‫נותנן לכתחילה‪.‬‬
‫‪ .56‬ש ל א ח ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ש ה מ י ט ה מ פ ס ק ת ב י נ ו ל ב ץ הכלי)רשיי(‪.‬‬
‫ל ע מ ו ד שם לבושים וכוי‪.‬‬
‫‪ .64‬ע ו מ ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר כ ם‬
‫ברבות פ״ב‪ ,‬פ״ג‬
‫‪70‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .21‬הלל הזקן אף אל תראה ערום‪ ,‬אל תראה לבוש‪ ,‬אל תראה עומד ואל‬
‫תראה יושב‪ ,‬אל תראה צוחק ואל תראה בוכה‪ ,‬משם שנ ע ת ל ש ח ו ק ו ע ת‬
‫ל ב כ ו ת עת ל ח ב ו ק ועת ל ר ח ו ק מחבק‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬כשם שנתנה תורה קבע לקרית שמע‪ ,‬כך נתנו חכמים לתפילה‪ .‬מפני‬
‫מה אמרו תפלת השחר עד חצות‪ ,‬שכן תמיד של שחר קרב עד חצות‪.‬‬
‫ר׳ יודה או׳ עד ארבע שעות‪ .‬מפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב‪,‬‬
‫שכן תמיד של בין הערבים קרב עד הערב‪ .‬ר׳ יודה או׳ עד פלג המנחה‪.‬‬
‫כמה הוא פלג המנחה‪ ,‬אחת עשרה שעה חסר רביע‪ .2 .‬תפלת הערב‬
‫אין לה קבע‪ ,‬ר׳ לעזר בר׳ יוסי או׳ עם נעילת שערים‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בר׳ יוסי‬
‫אבה היה מתפלל אותה עם נעילת שערים‪ .3 .‬המתפלל תפלת המוספין‬
‫‪1‬‬
‫ל ע ח‬
‫« ע ח‬
‫וכו‪/‬‬
‫לשחוק‬
‫וכר‪.‬‬
‫לחבוק‬
‫‪7‬‬
‫ועיין דא״ר ספ״ז‪ ,‬הול היגער‪,‬‬
‫ק ה ל ת פ״ג די‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪ ,221‬בשנו״ס‪.‬‬
‫שם פ״ג‪ ,‬ה ‪/‬‬
‫! מפני ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬ז׳ ע״ב; פ ס ח י ם פ״ה ה״א‪ ,‬ל״א ע״ד )וקוצר לפנינו‪ ,‬עיין אהצרי‬
‫שם‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;(75‬ב״ר פס״ח‪ ,‬עי‪ ;779 ,‬בבלי כ״ו ב‪ •/‬תנחומא כי השא‪ ,‬כ״ג‪.‬‬
‫‪ 5‬כמה וכו‪/‬‬
‫תפלה וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״א‪ ,‬ז׳ ע״ב; בבלי כ״ו ב ‪/‬‬
‫» ר׳ יודה ו כ ו ‪ /‬משנהנו רפ״ד‪.‬‬
‫משנתנו הנ״ל; ירוש׳ וב״ר הנ״ל;‬
‫ירוש׳ ת ע נ י ת פ״ד ה״א‪ ,‬ס״ז ע״ג; בבלי כ״ו ב‪ •/‬דב״ר ריש נלבים; ה ו ס פ ׳ לפסי״ר פ״ב‪ ,‬קצ״ה ע״ב‪.‬‬
‫ל אבה וכו‪/‬‬
‫עיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ 70‬ה ל ל | א הילל•‬
‫וכו׳ |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א תיראה לבוש ואל ת י‬
‫צוחק |‬
‫א ואל‪.‬‬
‫ר א ה‬
‫‪.‬‬
‫ו א‬
‫ד א שוחק‪.‬‬
‫ואל |‬
‫לבכות | פ ד לבכות ‪ . . .‬לשחוק‪.‬‬
‫‪ 1‬שנתנה ן א שניתנה‪.‬‬
‫לתפילה‪.‬‬
‫הםנחה |‬
‫ד םנחה‪.‬‬
‫ד א יהודה‪.‬‬
‫‪ 71‬תראה |‬
‫ד א ) א ג׳ שעסיס( תיראה‪.‬‬
‫אל ן‬
‫ך אל‪.‬‬
‫ך אל‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫םשם |‬
‫‪ 73‬עת ‪ . . .‬מחבק | ר חסר‪.‬‬
‫חורה ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 2‬תפלת | א תפילת‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ל ן‬
‫תראה |‬
‫ך א תיראה‪.‬‬
‫ערום אל | א ערום ואל‪.‬‬
‫חראה‬
‫עת לחבוק | א חסר‪.‬‬
‫חכסים ן א חכס׳‪.‬‬
‫קרב ן א ]היה! קרב‪.‬‬
‫שני |‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫לתפילה |‬
‫ד ]קבע[ לתפלה א ףםן[‬
‫חצות | ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 3‬יודה | ד א יהודה‪.‬‬
‫שעות | ד שעות ]שכן תםיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות[‪.‬‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫תפלת ן‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 4‬הערבים |‬
‫לשחוק ‪. . .‬‬
‫קרב |‬
‫ד הערבי׳‪.‬‬
‫ספני | ד וםפני‪.‬‬
‫יודה ן‬
‫א ]היה[ קרב‪.‬‬
‫הסנחה | ד הםנחה ]שהרי תסיר של בין הערבים קרב והולך עד פלנ הסנחה‪:‬‬
‫ומפני סה אסרו תפלת הערב אין לה קבע שהרי אברין ופדרים קרובין והולכין כ ל הלילה‪ :‬וספני סה אסרו תפלת‬
‫סוססין כ ל היום‪ :‬שהרי קרבן םוספין קרב והולך כ ל היום‪ :‬רבי יהודה אוסר ע ד שבע שעות שהרי קרבן של םוסף‬
‫קרב והולך ע ד שבע שעות‪ :‬ואיזו היא סנחה נדולה םשש שעות וסחצה ולסעלה[‪.‬‬
‫ד אחד‪ .‬שעה | ד שעות‪ .‬רביע ן א סתום‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד אבא‪.‬‬
‫עם | ר עת‪.‬‬
‫אותה |‬
‫תפלת ן א תפילת‪.‬‬
‫‪ 7-6‬אס׳ ‪ . . .‬שערים ן א חסר‪.‬‬
‫ר חסר‪.‬‬
‫הסתפלל ן‬
‫א אם התפלל‪.‬‬
‫אחת ן‬
‫« כסה | ד א וכסה‪.‬‬
‫• לעזר בר׳ | ד חסר‪ .‬א אלע׳ ברי‪.‬‬
‫אס׳ | ד אסר‪.‬‬
‫הסוספין ן‬
‫לעזר | ד אלעזר‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫‪ 7‬אבה ן‬
‫א סוספין‪.‬‬
‫‪ .70‬א ל ת ר א ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל ת ת ר א ה ‪ ,‬ל א ב ע ר ו מ י ך ו ל א ב ל ב ו ש י ך ‪ .‬כשם שאמרו ב ת ע נ י ת ) י ׳ ב׳(‪ :‬ה ל ך‬
‫מ מ ק ו ם ש א ץ מתענין ל מ ק ו ם שמתענץ היז מ ת ע נ ה ע מ ה ם וכוי‪ ,‬א ל‬
‫י ת ר א ה ב פ נ י ה ם )חיי(‪ ,‬ו ה ו ב א ה ב ר י י ת א‬
‫זו ל כ א ן ‪ ,‬כ ד י להדגיש שבמקום שבני א ד ם ע ו מ ד י ם ערומים ת ל ב ו ש ת הלבושים אינה א ל א א ר ע י ת )עים הניל(‪.‬‬
‫‪ .71‬ע ת‬
‫ל ש ח ו ק וכוי‪.‬‬
‫והיינו בזמן שנאמר אז י מ ל א שחוק פיט־ <עיץ קהיז ו ל ק י ט לפסוק(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ע ו ל ם‬
‫ישתף א ד ם א ת ע צ מ ו ע ם ה צ י ב ו ר ‪ ,‬ו א ל יהיה ח ת ן ב ץ ה א ב ל י ם ו א ב ל ב ץ החתנים‪.‬‬
‫‪ .1‬ש נ ת נ ה‬
‫מ ב ע ו ד יום ) ח י מ ‪.‬‬
‫ת ו ר ה וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשכבך ובקומך‪.‬‬
‫‪.6‬שערים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שערי ה י כ ל ‪ ,‬דהיינו‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪12‬‬
‫בץ משקרב תמיד של שחר בץ עד שלא קרב תמיד של שחר יצא‪ .‬ר׳ עקיבא‬
‫או׳ אם שגורה תפלתו בפיו סימן יפה לו‪ ,‬ואם לאו סימן רע לו‪ .‬הוא היה‬
‫או׳ כל שרוח הבריות נוחה ממנו רוח המקום נוחה ממנו‪ .‬כ ל שאין רוח‬
‫הבריות נוחה ממנו אין רוח המקום נוחה ממנו‪ .‬כל שרוח עצמו נוחה בשלו‬
‫סימן יפה לו‪ ,‬אץ רוח עצמו נוחה בשלו סימן רע לו‪ .4 .‬בן עדי או׳ כל‬
‫שנטרפה דעתו מפני חכמתו סימן יפה לו‪ ,‬נטרפה חכמתו מפני דעתו סימן רע‬
‫לו‪ .‬הוא היה או׳ כל שלקה בגופו מפני חכמתו סימן יפה לו‪ ,‬חכמתו מפני גופו‬
‫סימן רע לו‪ .‬המתפלל צריך שיכוין את לבו‪ .‬אבא שאול או׳ סימן לתפלה‬
‫ת כ י ן ל ב ם ת ק ש י ב א ז ג י ך‪ .5 .‬אמ׳ ר׳ יהודה כשהיה ר׳ עקיבא מתפלל‬
‫עם הצבור היה מקצר בפני כולם‪ ,‬וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אדם‬
‫מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת‪ ,‬מפני הכרעות והשתחואות‪ .6 .‬יכול‬
‫יהא מתפלל והולך כל היום כולו‪ ,‬פרש בדניאל ו ז י מ נ י ן ת ל ת א ב י ו מ א‬
‫וגו׳‪ .‬יכול כשבא לגולה‪ ,‬ת״ל כ ל ק ב ל ד י ה ו ה ע ב ד מן ק ד מ ת‬
‫ד נ א ‪ .‬יכול יהא משמיע קולו‪ ,‬פרש בחנה‪ ,‬שנ׳ ו ח נ ה ה י א מ ד ב ר ת ע ל‬
‫משכ׳ ספ״ח‪.‬‬
‫» א ם שגורה ו כ ו ‪/‬‬
‫אבות דר״ן רפכ״ה‪.‬‬
‫״ כל שרוח ו כ ו ‪/‬‬
‫אבוס פ״ג מ״י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« המתפלל וכו‪/‬‬
‫בבלי ל״א א ; ועיי״ש ל״ד ב ‪/‬‬
‫ועיין ירוש׳ ספ״ה‪ ,‬נ ו ע״ד;‬
‫ויק״ר פע״ז‪ ,‬ע ‪ /‬ע מ ׳ שס״ו; דב״ר רפ״ח; מדרש תהלים רפק״ח‪.‬‬
‫י ‪ /‬י״ז‪.‬‬
‫אבא שאול ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫בבלי הכ׳׳ל; תכחומא ריש חיי שרה; דב״ר רפ״ב; ה ו ס ׳ לפסי״ר הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬בבלי ל״א א ‪/‬‬
‫״ בן עזיי ו כ ו ‪/‬‬
‫״תכין‬
‫תהלים‬
‫וכו‪/‬‬
‫»! יכול‬
‫״ מקצר ו כ ו ‪ /‬עיין תכחומא חיי שרה סי׳ ה ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״א ז׳ ע׳׳א; בבלי הכ״ל; דב״ר רפ״ב; מדרש שמואל פ״ב‪ ,‬י ‪ /‬הול׳ ב ו ב ‪ /‬ע מ ׳ ‪.10‬‬
‫»! ו ז י מ כ י ן ו כ ו ‪ /‬ד כ י א ל ו ‪ /‬י״א‪.‬‬
‫‪ 8‬בין עד ן א ובין עד‪.‬‬
‫תפלתו ן א תפילתו‪.‬‬
‫יפה | ד יפה ]הוא[‪.‬‬
‫כל | ד וכל‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד בין‪.‬‬
‫יצא |‬
‫» ו ח כ ה וכו‪/‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫עקיבא ן ד יהודה א עק ׳‪.‬‬
‫רע | ד רע ]הואן‪.‬‬
‫שאין ן א אין‪.‬‬
‫עז״ | ך א עזאי‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫כ ל שנטרפה‪.‬‬
‫חכסתו ספני |‬
‫ד ]כל שלקה[ בחכסתו ספני•‬
‫בפני ן א פלפני‪.‬‬
‫זה ובא ופצאו ב צ ד אחר‪.‬‬
‫והשתחואות |‬
‫א זיפנין‪.‬‬
‫תלתא |‬
‫פ תלתה‪.‬‬
‫*‪ 1‬לו |‬
‫‪1 6‬‬
‫לו |‬
‫וכשהוא | ד כשהיה‪.‬‬
‫והולך | ד יתפלל א יתפלל אדם‪.‬‬
‫‪ 10‬א י | ד אוסר‪.‬‬
‫שגורה ן א שנדה‪.‬‬
‫םסנו <ב־פ> | ד א חיסנו‪.‬‬
‫בשלו | ד ]היסנון בשלו‪.‬‬
‫ב ד פתוח•‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫אי׳ | ד אופר‪.‬‬
‫לבו |‬
‫ד פתוח•‬
‫אם׳ | ד אסר א א׳‪.‬‬
‫אדם | ד ]היה[ אדם‪.‬‬
‫פרש | ד ]כבר! פירש א פירש‪.‬‬
‫בנופו ן א נופו‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 18‬מ ו י ת ז ו ו כ ו ׳ ן ד א ב צ ד‬
‫•‪ 1‬יהא פ ת פ ל ל‬
‫בדניאל | ד דניאל‪.‬‬
‫וזיפנין | פ וזפנין‬
‫ד ביוםא ]הוה כריך על ברכוהי‪ :‬יכול יתפלל ל כ ל רוח שירצה‬
‫תלסוד לוםר וכוין פתיחין ליה בעיליתיה ננד ירושלם[ א ביוםא ]הוה כריך על ברכוהי ונין‪.‬‬
‫ך א םשבא‪.‬‬
‫תיל | ד תלמוד לוסר א תל׳ לום׳‪.‬‬
‫ך א עביד‪.‬‬
‫שנ׳ |‬
‫‪ 21‬ת א |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫וחנה ן‬
‫פ תה•‬
‫קבל | א קביל‪.‬‬
‫ד קולו‬
‫]בתפלתו[‬
‫די הוה |‬
‫‪ 20‬כשבא ן‬
‫פ די הוא ד דהוה‪.‬‬
‫א קולו ]לאזניון‪.‬‬
‫פרש |‬
‫עבד ן‬
‫ד א פירש‪.‬‬
‫א חנה‪.‬‬
‫‪ . 1 1‬נ ו ח ה ב ש ל ו ‪ .‬השמח ב ח ל ק ו ‪.‬‬
‫‪.14‬מ פ נ י‬
‫ח כ מ ת ו ‪ .‬ש ה ת ו ר ה התישה כ ח ו ‪.‬‬
‫מ פ ג י ג ו פ ו ‪ .‬שחס‬
‫ל ת פ ל ה וכוי‪.‬‬
‫‪.17‬בפני‬
‫כ ו ל ם ‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫ה כ ר ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ש ע ת התחנונים שהיה א ו מ ר א ח ר י ת פ ל ת ש״ע‪.‬‬
‫‪ . 1 9‬כ ל ה י ו ם וכוי‪.‬‬
‫ע ל י ו יותר מ ד א י ‪.‬‬
‫‪.18‬מפני‬
‫קולו |‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫‪ 17‬הצבור ן א הציבור‪.‬‬
‫א והשחחוייות א ד ]שהיה עושה[• ב סתום‪.‬‬
‫ביוםא וטי |‬
‫‪ 12‬בן ן‬
‫‪ 14-12‬כל שנטרפה ‪ . . .‬כ ל שלקה | ד א כ ל שלקה ‪. . .‬‬
‫«! אזניך | פ אזנך‪.‬‬
‫כולם | ד כולן‪.‬‬
‫» אי׳ ‪ j‬ד אומר‪.‬‬
‫‪ 11‬פסנו <ב'פ> | ד א היסנו‪.‬‬
‫‪ 13‬נטרפה | ד וכל שנטרפה‪ .‬א חסר•‬
‫ל ת פ ל ה | ד ל ד ב ר א לתפילה‪.‬‬
‫ש ״ א א ‪ /‬י״ג‬
‫‪ .15‬ס י מ ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ח ק ה א ת מנוע ר*ע‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שתתקבל‪.‬‬
‫‪ .20‬ל נ ו ל ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ב ט ל ו ה ק ד מ ו ת ‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪13‬‬
‫ל ב ה ‪ .‬יכול יהא כוללן כולן בבת אחת‪ ,‬פרש בדוד‪ ,‬שנ׳ ע ר ב ו ב ק ר‬
‫ו צ ה ר י ם א ש י ח ה ו א ה מ ה ‪ .‬ערב‪ ,‬זו תפלת ערבית‪ .‬בקר‪ ,‬זו תפלת‬
‫שחרית‪ .‬וצהרים‪ ,‬זו תפלת מנחה‪ .‬יכול יהא שואל צרכיו ומסתלק‪ ,‬פרש‬
‫בשלמה‪ ,‬שנ׳ ל ש מ ע א ל ה ר נ ה ו א ל ה ת פ ל ה וגר‪ .‬הרנה‪ ,‬זו רנה‪ ,‬שנ׳‬
‫ר נ נ ו צ ד י ק י ם ב ה ׳ ל י ש ר י ם נ א ו ה ת ה ל ה ‪ .‬תפלה זו בקשה‪ .‬אץ אומ׳‬
‫דברים אחר אמת רציב‪ ,‬אבל או׳ דברים אחר תפלה‪ ,‬אפילו כסדר וידוי של‬
‫יום הכפורים‪ .7 .‬היה מהלך במקום סכנה ולסטין‪ ,‬מתפלל תפלה קצרה‪.‬‬
‫אי זה הוא תפלה קצרה‪ .‬ר׳ ליעזר או׳‪ ,‬יעשה רצונך בשמים ממעל‪ ,‬ותן‬
‫נחת רוח ליריאיך‪ ,‬והטוב בעיניך עשה‪ .‬ברוך שומע תפלה‪ .‬ר׳ יוםה‬
‫או׳‪ ,‬שמע לתפלת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתן‪ .‬ברוך שומע תפלה‪.‬‬
‫]ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אומי‪ ,‬שמע קול צעקת עמך ישר׳ ועשה מהרה בקשתם‪.‬‬
‫ב׳ שומע תפילה[‪ .‬אחרים או׳‪ ,‬צרכי עמך מרובים ודעתן קצרה‪ .‬יהי‬
‫רצץ מלפניך ה׳ אלהינו שתתן לכל אחד ואחד צרכיו ולכל גויה וגרה‬
‫די מחסורה‪ .‬ברוך שומע תפלה‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בר׳ צדוק אבא היה מתפלל‬
‫י ה א כוללן וכו׳‪ .‬ה מ ק ו ר ו ת הכ׳׳ל; ת כ ח ו מ א‬
‫«‬
‫כ״ג‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ערב‬
‫מקז ס י ׳ נו׳; בוב׳ ס י ׳ י״א ) כ ג י ׳ הירושלמי(; כי ה ש א ‪,‬‬
‫״ יכול וכו׳‪.‬‬
‫ת ה ל י ם כ״ה‪ ,‬י״ח‪.‬‬
‫ועיין ירוש׳ פ ״ ד ה״ד‪,‬‬
‫בבלי ל׳יא א ׳ ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ח ׳ ע״ב; בבלי ע״ז ז׳ ב׳; דב״ר ר פ ״ ב הכ׳׳ל; מדרש ת ה ל י ם ק״ב‪ ,‬ב ‪/‬‬
‫‪ 26‬ר כ כ ו‬
‫ח ׳ ‪ ,‬כ״ח‪.‬‬
‫בבלי ל״א א ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫א לבה ]ונו׳[‪.‬‬
‫א צורכיו‪.‬‬
‫וססתלק |‬
‫חהלה |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א סדר‪.‬‬
‫תפלה ן‬
‫_‬
‫‪.‬‬
‫ח ס ר‬
‫ה‬
‫בתך ן‬
‫ד‬
‫ישראל ן‬
‫ד בקשתן‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫ח ם ר‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ו ס ה‬
‫ד ברוך‪.‬‬
‫מרובים |‬
‫‪ 38‬די |‬
‫ך א אלעזר‪.‬‬
‫ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬
‫ך כדי‪.‬‬
‫בר׳ |‬
‫ברוך ן‬
‫ד אוטרין‪.‬‬
‫אום־ |‬
‫אפילו |‬
‫א תפילה‪.‬‬
‫לישרים ‪. . .‬‬
‫‪ 27‬דברים ן‬
‫כסדר ן‬
‫ד אפלו‪.‬‬
‫סכנה ן‬
‫א הסכנה‪.‬‬
‫ולסטין |‬
‫ך א אחו היא‪.‬‬
‫חפלה ן‬
‫ר חסר‪.‬‬
‫ליריאיך ן‬
‫ססעל |‬
‫ד שסע‪.‬‬
‫וס‬
‫ך מרובין‪.‬‬
‫וני |‬
‫‪ 28‬בה׳ | א בה׳ ]ונ׳[‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א תפילה‪.‬‬
‫א בקשתם‪.‬‬
‫תפילה |‬
‫‪ 28‬בשלםה |‬
‫ליעזר |‬
‫ף תפלה‪.‬‬
‫א ב׳‪.‬‬
‫א תפילה•‬
‫‪ 31-30‬ר׳‬
‫לתפלת‬
‫א שסע ]קול[•‬
‫תפלה |‬
‫א תפילה•‬
‫א ב פתוח‪.‬‬
‫ישר׳ |‬
‫ד ישראל‪.‬‬
‫בקשתם ן‬
‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫א ]כל[ צורכיו‪.‬‬
‫תפלה |‬
‫א ב פתוח‪.‬‬
‫שסע |‬
‫קול ( ד חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 34‬צרכיו ן‬
‫‪ 30‬רוח |‬
‫א תפילה•‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ברוך ן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫א ב׳‪.‬‬
‫ר חסר‪.‬‬
‫תפלה ן‬
‫‪ 31‬או׳ ן‬
‫אום׳ |‬
‫ד שואל הוא‪.‬‬
‫צרכיו ן‬
‫ד שלמה‪.‬‬
‫ד אליעזר‬
‫א י י‪.‬‬
‫בקשתן ן‬
‫»׳ |‬
‫ד זה‪.‬‬
‫ד וליסטים א וליסטין‪.‬‬
‫ך א עשה‪.‬‬
‫שוסע |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫זו |‬
‫א הרינה ‪ . . .‬התפילה‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫ד דבר‪.‬‬
‫ד דוד•‬
‫ך א פירש‪.‬‬
‫תפלה ן‬
‫א הכיפור׳‪.‬‬
‫יעשה |‬
‫ן‬
‫פרש |‬
‫בקשה |‬
‫דברים |‬
‫א ב׳‪.‬‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫‪ 33‬ב׳ |‬
‫א נוייה ונוייה‪.‬‬
‫‪ .27‬א ו י‬
‫‪ 33‬א ח ר י ם‬
‫ד א בוקר•‬
‫יהא שואל |‬
‫שנ׳ | ד וכן הוא אוסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 32‬ר׳ אלעזר וכו׳ ן הושלם עיפ א )וך(‪.‬‬
‫ד עסך ]ישראל[‪.‬‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫תפלת ן‬
‫‪ 20‬אי זה הוא |‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 1,‬ן‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫א לשסוע‪.‬‬
‫בדוד |‬
‫בקר |‬
‫הרנה ‪ . . .‬התפלה ן‬
‫‪ 28‬הכפורים ן‬
‫ד א ליראיך ]בארץ!‪.‬‬
‫ת פ‬
‫א צהרים‪.‬‬
‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬
‫של |‬
‫א אליע׳•‬
‫תפלת ן‬
‫תפלה זו בקשה ן‬
‫ף‬
‫פרש |‬
‫רנה ן ך א רינה‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א מ׳‪.‬‬
‫לשסע ן‬
‫א תפילה‪.‬‬
‫א א׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ ״ א ה״א‪ ,‬ב ׳ ע״ד;‬
‫ועיין במשכ׳ פ ״ ד מ״ד‪.‬‬
‫ך א פירש‪.‬‬
‫ך ]ואחר כך סתפלל[ ויסתלק‪.‬‬
‫הרנה | ד א רינה‪.‬‬
‫ד א דבר•‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫‪ 24‬וצהרים ן‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א וני‪.‬‬
‫כולן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫תפלת ן א תפילת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א‪/‬‬
‫בבלי כ״נו ב ‪/‬‬
‫לשמע‬
‫ירוש׳ פ ״ ד ה״ד‪ ,‬ח ׳ ע״ב; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 22‬לבה ן‬
‫ן ס ה‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ 28‬ה י ה מ ה ל ך ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 23‬אשיחה ואהםה |‬
‫שנ׳ |‬
‫ה ה ל י ם ל״ג‪,‬‬
‫אין א ו מ ׳ ו כ ו ‪/‬‬
‫‪2‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫מ״א‬
‫צרכי א צורכי‪.‬‬
‫ולכל |‬
‫א וכל‪.‬‬
‫א ר ב פתוח•‬
‫עמך ן‬
‫נויה וגויה ן‬
‫אס׳ |‬
‫ד אסר‬
‫ד בר•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬קילוסים ותחנתים‪.‬‬
‫‪ . 3 3‬ק צ ר ה‪ .‬ש ק צ ר ה ד ע ת ם מ ר ו ב ה ד ו ח ק ו ה ט ר ד ה ‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪14‬‬
‫תפלה קצרה בלילי שבתות‪ .‬ומאהבתך ה׳ אליהנו שאהבת את ישראל‬
‫עמך‪ .‬ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך‪ ,‬נתת לנו ה׳ אלינו את יום‬
‫השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה‪ .‬על הכוס הוא או ‪ ,‬אשר קדש את‬
‫יום השבת ואינו חותם‪ .8 .‬כבוד יום וכבוד לילה‪ ,‬כבוד יום קודם לכבוד‬
‫לילה‪ .‬אם אין לו אלא כוס אחד‪ ,‬קדושת היום קודמת לכבוד היום ולכבוד‬
‫הלילה‪ .‬לילי שבתו׳ ולילי ימים טובים‪ ,‬יש בהן קדושת היום על הכום‪,‬‬
‫ויש בהן קדושת היום בברכת המזון‪ .‬שבת‪ ,‬ויום טוב‪ ,‬ראש חודש‪ ,‬וחולו‬
‫של מועד‪ ,‬יש בהן קדושת היום בברכת המזון‪ ,‬ואין בהן קדושת היום על‬
‫הכוס‪ .9 .‬לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים‪ ,‬ולא שאל את הגשמים‬
‫בברכת השנים‪ ,‬מחזירין אותו‪ .‬לא אמר הבדלה בחונן הדעת‪ ,‬אומרה על‬
‫הכוס‪ .‬אם לא אמר מחזירץ אותו ]ר׳ יוסי אומר אף מי שלא הזכיר ברית‬
‫בברכת הארץ מחזירין אותו[‪ .10 .‬כל שאץ בו מוסף‪ ,‬כגץ חנוכה‪ ,‬ופורים‪,‬‬
‫בשחרית ובמנחה מתפלל )תפלה קצרה( שמנה עשרה‪ ,‬ואו׳ מעין המורע‪.‬‬
‫אם לא אמ׳ אץ מחזירץ אותו‪ .‬וכל שיש בו מוסף‪ ,‬כגון ראש חדש‪ ,‬וחולו של‬
‫מועד‪ ,‬בשחרית ובמנחה מתפלל שמנה עשרה‪ ,‬וא׳ קדושת היום בעבודה‪.‬‬
‫ר׳ ליעזר או׳ בהודייה‪ .‬אם לא אמ׳ מחזירין אותו‪ .‬ובמוםפץ מתפלל שבע‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 39‬כבוד יום ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ס ח י ם ק״ה סע״א; ועיין ילוש ספ״ז‪ ,‬י״א ע״ד‪.‬‬
‫« לילי ו כ ו ‪ /‬בבלי‬
‫פ ס ח י ם ק״ה א ‪ /‬ועיין בבלי שבת כ״ד א ׳ וירוש׳ כאן פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג‪.‬‬
‫« לא הזכיר ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬נו׳ ע״ב; תענית פ״א ה״א׳ ס״ג ע״ד; בבלי כ״ו ב׳; כ״נו א׳; ל״ג א׳; ועיין בבלי‬
‫ג‬
‫ה נ נ כ י ה‬
‫‪ /‬׳‪.‬‬
‫« ר׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״א ה״כו‪ ,‬ג׳ סע״ד; בבלי מ״ח סע״ב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫י* כל‬
‫שאין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג; בבלי שבח כ״ד א ‪/‬‬
‫‪ 38‬תפלה ן‬
‫בלילי |‬
‫א תפילה‪.‬‬
‫‪ 38-36‬מאהבת ‪ . . .‬באהבה |‬
‫א מלכינו‪.‬‬
‫נוסף‪:‬‬
‫מחסלת ן‬
‫ד בערבי‪.‬‬
‫שאהבת ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א מאהבתך‪.‬‬
‫ומאהבתך |‬
‫ד א אלהינו‪.‬‬
‫אליה״ |‬
‫א חסר )ותלוי בין המורות בכיי מאוחר(‪.‬‬
‫‪ 38‬באהבה |‬
‫א חסר )ותלוי בין המורות כדלעיל(‪.‬‬
‫‪ 37‬םלכנו ן‬
‫מליון א‪ ,‬בכיי סאוחר‪,‬‬
‫למנוחה לקדומ׳ לעבודה ולהודא׳ לאות ולברית לתת לנו ברכה ומלום מאתך‪ .‬אלקינו ואלקי אבותיי‬
‫רצה בםנוחתינו כוי‪.‬‬
‫»‪ 3‬וכבוד |‬
‫ד כבוד‪.‬‬
‫ך א לכבוד יום‪.‬‬
‫טובים |‬
‫על |‬
‫ד א ועל‪.‬‬
‫לכבוי |‬
‫ולכבוד |‬
‫ך טובי׳‪ .‬בהן |‬
‫הוא |‬
‫ד לכובד‪.‬‬
‫ד ולכובד‪.‬‬
‫ד להם‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד חסי־‬
‫‪ *0‬אם ן‬
‫‪ 41‬הלילה |‬
‫‪ 42‬בהן |‬
‫ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א לילה•‬
‫ד להם א בהם‪.‬‬
‫קדומת היום | ד הזכרת היום א הזכרה‪.‬‬
‫‪ 48‬בברכת |‬
‫ד נמסים‪.‬‬
‫ד בברכי‪.‬‬
‫א אופי‪.‬‬
‫ברית ן‬
‫א מחרית‬
‫ך ]ערבית[ מחריח‪.‬‬
‫ובסנחה |‬
‫המורע | ד הםאורע ]בהודא׳[‪.‬‬
‫‪ 49‬אם |‬
‫אותו ן א אתו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בהן | ד להם‪.‬‬
‫שבת היי(‪.‬‬
‫ד א וםנחה‪.‬‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫‪ 61-49‬וכל ‪ . . .‬אותו | א חסר‪.‬‬
‫‪ 61‬ליעזר או׳ בהודייה |‬
‫‪ .39‬ח ו ת ם ‪.‬‬
‫‪ 47‬בברכת הארץ |‬
‫ד אלעזר אומר בהודאה‪.‬‬
‫‪.46‬מחזירין‬
‫והיינו ע ל הנסים‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ר׳ יוסי וכו׳ ן המלסתי ע*ס ד‪.‬‬
‫אוסר ן‬
‫אותו |‬
‫)תפלה קצרה( |‬
‫את |‬
‫‪ 48‬במחרית ן‬
‫א אתו‪.‬‬
‫ואוי |‬
‫ד א חסי•‬
‫אין |‬
‫אם׳ ן א אמר ד אמר ]מעין הםאורע[‪.‬‬
‫‪ 80‬במחרית ובמנחה | ד מחרית ומנחה•‬
‫אם לא |‬
‫מפני ש כ ב ר י צ א ב ק ד ו ש ת היום ש ב ת פ ל ה ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ 43‬בהן | ד בהם‪.‬‬
‫הנממים ן‬
‫א במל ארץ‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א מכתות‪.‬‬
‫ד הזכרת היום א הזכרה‪.‬‬
‫ראמ ן א וראמ‪.‬‬
‫‪ 44‬נמסים |‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫ד כיס‪.‬‬
‫א ב פתוח‪.‬‬
‫לכבוד היום |‬
‫מבתי׳ |‬
‫קדומת היום |‬
‫מבת ‪ . . .‬וחולו מל מועד | ד מבת וראמ חדמ וחולו מל סועד ויום טוב‪.‬‬
‫‪ 46‬אם |‬
‫כוס |‬
‫קדמ ן‬
‫א קידמ‪.‬‬
‫ד ואם לאו‪.‬‬
‫כבוד‬
‫יום‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל ת פ ל ה ‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫אם' |‬
‫ו א‬
‫ד ואוסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫' | ד ואומר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫יץ ל ס ע ו ד ה ובשר )ריפ פ י ל מ ה ׳‬
‫‪ .48‬ה מ ו ר ע ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המאורע‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪15‬‬
‫ואו׳ קדושת היום באמצע‪ .11 .‬שבת שחלה להיות בראש חודש‪ ,‬ובחולו‬
‫של מועד‪ ,‬בשחרית ובמנחה מתפלל שבע‪ ,‬ואו קדושת היום בעבודה‪.‬‬
‫ר ליעזר או בהודייה‪ ,‬אם לא אמ מחזירין אותו‪ .‬ובמוספין מתפלל‬
‫שבע‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .12 .‬בשבת‪ ,‬וביום טוב‪ ,‬וביום הכפורים‬
‫מתפלל שבע‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל ור ישמעאל‬
‫ב ר יוחנן בן ברוקה או כל זמן שזקוק לשבע או קדושת היום באמצע‪.‬‬
‫‪ .13‬יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת‪ ,‬בית שמיי או מתפלל)שמנה(‬
‫עשר)ה(‪ .‬ובית הלל או מתפלל תשע‪ .‬יום טוב שחל להיות בשבת‪ ,‬בית שמיי‬
‫אומרי מתפלל שמנה‪ ,‬ואו של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמו‪,‬‬
‫ומתחיל בשל שבת‪ .‬ובית הלל או מתפלל שבע‪ ,‬ומתחיל בשל שבת ומסיים‬
‫בשל שבת‪ ,‬ואו קדושת היום באמצע‪ .‬ר או אף חותם בה ברוך מקדש‬
‫‪ .14‬סומה ומי שאינו יכול לכוץ את הרוחות‪,‬‬
‫השבת וישראל והזמנים‪.‬‬
‫מכווגין את לבם כנגד אביהם שבשמים ומתפללין‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל‬
‫ה׳ א ל י כ ם וגו ‪ .15 .‬העומדים בחוצה לארץ מכוונץ את לבם כעד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪55‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪5 2‬‬
‫שבח ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 56‬רבן שמעון ו כ ו ‪/‬‬
‫בבלי עירובין מ ׳ ב‪ •/‬ביצה י״ז א ׳ ‪.‬‬
‫בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ע ו ב ו כ ו ‪ /‬להלן ס ו ף ר״ה; ירוש׳ ש ב ו ע ו ח פ ״ א ה״ה‪ ,‬ל״ג ע״א; בבלי עירובין מ ׳ ס ע ״ א ‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪7‬‬
‫ועיין עירובין מ ׳ ב ) ר ״ ח שחל ל ה י ו ח ב ש ב ח ו כ ף ( ‪.‬‬
‫בבלי בילה י״ז א ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ ״ ד ה ״ ה ‪ ,‬ח ׳ סע״ב; ב ל י ל ׳ א ׳ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כלומר מ״א ח ׳ מ״ד‪.‬‬
‫כ״כו‪,‬‬
‫עמ׳‬
‫ירוש׳‬
‫‪;47‬‬
‫ובבלי‬
‫‪ 59‬יום ט ו ב‬
‫‪ 63‬כןומה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 64‬ו י ח פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ״ל‪ :‬ו ה ח פ ל ל ו א ל ה ׳ ) א ל י כ ם ( ‪,‬‬
‫וכ״ה ב ד ובירושלמי ובבבלי‪.‬‬
‫הכ״ל;‬
‫‪ 58‬יום‬
‫שה״ש‬
‫‪ 65‬ה ע ו מ ד י ם ו כ ו ‪/‬‬
‫פ״ד‪,‬‬
‫רבה‬
‫חכחומא‬
‫ד‪•/‬‬
‫ספרי ואחחכן פי׳‬
‫הול׳‬
‫וישלח‪,‬‬
‫בוב׳‬
‫ס י ׳ כ״א‪ ,‬פ״ז ע״ב; פ ס י ק ח א ר ב ח י רפל״ג‪ ,‬קמ״נו ע״ב; ילמדנו שבגכז״ש ח״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪.99‬‬
‫‪ 66-52‬שבת ‪ . . .‬באמצע | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 52‬ואיי | ד ואוסר‪.‬‬
‫קדושת היום | א מעין המורע‪.‬‬
‫אם׳ | א אסר ]אין[‪.‬‬
‫ד ואוסר‪.‬‬
‫‪ 66‬ואיי |‬
‫ד ברוק׳ אומר‪.‬‬
‫יילל | א‬
‫לל•‬
‫שם״ | ד א שמאי‪.‬‬
‫או׳ | ד אומר‪.‬‬
‫ד שבת ויום הכפורים א שבת ויום טוב ויום הכיס׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫וסתחיל |‬
‫סומה |‬
‫כננד אביהם שבשמים |‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫עצמו ן א עצמה‪.‬‬
‫‪ 62‬ואוי |‬
‫ד א םתחיל‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫בה |‬
‫ישסעאל ברי |‬
‫‪ 64‬מכוונין |‬
‫ד א סומא‪.‬‬
‫ד לפני המקום א למקום‪.‬‬
‫‪ 57‬ברוקה או׳ |‬
‫‪ 58‬יום | ד ויום‪.‬‬
‫באםצע | ד סתום‪.‬‬
‫‪ 59‬עשר<ה> | ד א עשר‪.‬‬
‫‪ 60‬אומרי' | ד אומר א אוי‪.‬‬
‫‪ 61‬ובית | ד א בית‪.‬‬
‫ך ואום׳‬
‫א ואוסר‪.‬‬
‫ברוך | א ב׳‪.‬‬
‫ד סכוונים‪.‬‬
‫שני |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫)שמנה( | ד א חסר‪.‬‬
‫שמיי | ד א שמאי‪.‬‬
‫ושל | ד של‪.‬‬
‫]נתן[ אומר א ר׳ !נתן[ אומי‪.‬‬
‫א וישרי‪.‬‬
‫בשבת וכי׳ |‬
‫‪ 57-56‬רבן ‪ . . .‬באמצע |‬
‫ואי | ד ואוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫בעבודה ן כיה א• ב באמצע‪.‬‬
‫‪ 66‬ואו׳ ן א ואום׳‪.‬‬
‫‪ 54‬ר׳ ליעזר וכו׳ ן א ור׳ אליע׳ אום׳ בהודאה‪.‬‬
‫כל זמן וכוי | ד כל מקום שמתפלל שבע אומר קדושות‪.‬‬
‫להיות | ד חסר‪.‬‬
‫הי‬
‫‪ 63‬בשחרית ובמנחה ן א שחרית ומנחה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ואו׳ ן א ואום ‪.‬‬
‫את |‬
‫ד שנאם׳‪.‬‬
‫ה ל ל | א הילל•‬
‫היום |‬
‫מקדש |‬
‫שמנה ן א שמונה‪.‬‬
‫ך היו׳‪.‬‬
‫או׳ | ד אומר‬
‫ר׳ אוי |‬
‫ד מקדש ]אתן‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫לבם |‬
‫ך רבי‬
‫‪ 63‬וישראל ן‬
‫ד לבן א ליבם‪.‬‬
‫ויתפללו אל ה׳ אליכם וגי |‬
‫ד והתפללו‬
‫אל ה' א התפללו אל ה׳ )דרך ארצם אשר בחרתה בה(‪ .‬והמוקף נמחק ב א עיי נקודות על ‪.‬דרך׳ ועל ‪.‬בה"‪.‬‬
‫מכוונין |‬
‫‪ 66‬העומדים |‬
‫ד היה עומד‪.‬‬
‫‪.57‬שוקוק‬
‫ל ש ב ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו בשחרית ש ל שבת ש ח ל ה בריח או בחוהימ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשחרית‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ד יכוין‪.‬‬
‫לבם |‬
‫ד לבו‪.‬‬
‫‪ .58‬מ ת ם ל ל ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫‪ .61‬ו מ ת ח י ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאומר מ ק ו ד ם ת פ ל ת שבת‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .63‬ל כ ו י ן וכוי‪ .‬כגון שנמצא ב ס פ י נ ה ש א מ ה ה ו ל כ ת בכיוון ישר‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪16‬‬
‫ארץ ‪-‬שראל‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו ד ר ך א ר צ ם ‪ .‬העומדים בארץ ישראל‬
‫מכוונץ את לבם כעד ירושלם ומתפללץ‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל ה ע י ר‬
‫ה ז א ת ‪ .16 .‬העומדים בירושלם מכוונץ את לבם כעד בית המקדש‪ ,‬שנ׳‬
‫ו ה ת פ ל ל ו א ל ה ב י ת ה ז ה ‪ .‬העומדים במקדש מכוונץ את לבם כעד‬
‫בית קדשי הקדשים ומתפללץ‪ ,‬שנ׳ ו י ת פ ל ל ו א ל ה מ ק ו ם ה ז ה ‪ .‬נמצאו‬
‫עומדץ בצפץ פניהם לדרום‪ ,‬בדרום פניהם לצפון‪ ,‬במזרח פניהם למערב‪,‬‬
‫במערב פניהם למזרח‪ .‬נמצאו כל ישראל מתפללץ למקום אחד‪ .17 .‬לא‬
‫יעמד אדם לא על גבי מטה‪ ,‬ולא על גבי ספסל וכסא‪ ,‬ולא על גבי מקום‬
‫גבוה‪ ,‬ויתפלל‪ ,‬שאץ נבהות לפני המקום‪ ,‬שנ׳ מ מ ע מ ק י ם ק ר א ת י ך ה ׳ ‪.‬‬
‫ואם היה זקן או חולה מותר‪ .18 .‬היה רוכב על החמור‪ ,‬אם יש לו מי‬
‫שיאחז החמור ירד למטה ויתפלל‪ ,‬ואם לאו מתפלל במקומו‪ .‬ר׳ או׳ בין כך‬
‫‪ .19‬היה משכים‬
‫ובץ כך מתפלל במקומו‪ ,‬ובלבד שיהא לבו מכוץ‪.‬‬
‫לצאת לדרך‪ ,‬הרי זה נוטל שופר ותוקע‪ ,‬לולב ומנענע‪ ,‬מגלה וקורא בה‪,‬‬
‫וכשיגיע זמן קרית שמע קורא‪ .‬היה משכים לישב בקרץ או בספינה‪,‬‬
‫הרי זה מתפלל‪ .‬לכשיגיע זמן קרית שמע קורא‪ .20 .‬היה עומד ומתפלל‬
‫«« ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל‪ :‬והחפללו ו כ ו ‪ /‬דה״ב ו ‪ /‬ל״ח‪.‬‬
‫קיצור הכתוב שם ל״ד‪.‬‬
‫מ״א ח׳‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫ל• ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל והתעללו ו כ ו ‪ /‬והוא‬
‫»ל ו י ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬צ׳׳ל‪ :‬יתפללו ו כ ו ‪/‬‬
‫»« ו ה ת פ ל ל ו ו כ ו ‪ /‬שם ל״ב‪.‬‬
‫*ל לא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה׳׳ג‪ ,‬ד ׳ ע״ד; מגילה פ״א הי׳׳א‪ ,‬ע״א ע״ג; בבלי י׳ ב׳; קה״ר‬
‫פ״ד‪ ,‬י״ז; מדרש תהלים פק״ל‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫>ל מ מ ע מ ק י ם‬
‫«ל היה רוכב ו כ ו ‪/‬‬
‫תהלים ק׳׳ל‪ ,‬א ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״ה‪ ,‬ח ׳ כןע״ב; בבלי ל׳ א ‪ /‬ועיין במשנתנו פ״ד מ׳יה ובתכחומא ריש חיי שרה‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי חנ״ל‪.‬‬
‫לל היה‬
‫‪,‬‬
‫״» היה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬נ ו ע״א;‬
‫ועיין ירוש׳ ס ו כ ה פ״ג ה״י‪ ,‬נ״ג ע״ד‪.‬‬
‫בבלי ל״ב ב ‪/‬‬
‫ויתפללו דרך ארצם | ד א והתפללו אל ה׳ דרך ארצם א ]אסר בחרתה‬
‫‪ «8‬יסראל ן א יסר׳ ]וםתפלליןן‪.‬‬
‫בה[ פ והתפללו דרך ארצם• ב פתוח‪.‬‬
‫ד יכוין‪.‬‬
‫את ן א חסר‪.‬‬
‫לבם | ד לבו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א התפללו‪.‬‬
‫‪ 88‬םכוונין את לבם |‬
‫ד והתפללו‬
‫»« והתפללו |‬
‫פ והתפלל‪.‬‬
‫את לבן‪.‬‬
‫‪ 70‬וסתפללין |‬
‫בצפון |‬
‫בסזרח‬
‫בדרום‪.‬‬
‫|‬
‫אדם |‬
‫א יעםוד‪.‬‬
‫ולא ‪ . . .‬גבוה ן א חסר‪.‬‬
‫ד א ]הרי זה[ סותר‪.‬‬
‫החסור |‬
‫ד חסורו‪.‬‬
‫ד רבי•‬
‫ד א סכוון‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫יסראל | א יסר׳‪.‬‬
‫וםתפללין | ד חסר‪.‬‬
‫ד סתסללין‪.‬‬
‫סנ׳ ן א סנאי‪.‬‬
‫הסקדס ן‬
‫‪ 70-89‬הבית ‪ . . .‬אל | א חסר‪ .‬ד ב פתוח‪.‬‬
‫ויתפללו |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד ]העומדים[‬
‫א ןעוסדים[‬
‫בסזרח‬
‫נמצאו | ד ונמצאו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫מטה ן א םיטה‪.‬‬
‫רוכב ן א רכוב•‬
‫על |‬
‫ד לסט׳‪.‬‬
‫ד אומר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 78‬הרי זה | ד חסר‪.‬‬
‫קורא ן א ]הרי זה[ קורא• ב פתוח‪.‬‬
‫ד א ]העומדים[‬
‫למקום | ד א במקום‪.‬‬
‫ספסל וכסא |‬
‫‪ 73‬יעמד |‬
‫ד א כסא ולא על נבי ספסל‪.‬‬
‫‪ 78‬ואם | ד א אם‪.‬‬
‫סוחר |‬
‫ד על ]נבי[‪.‬‬
‫‪ 76‬סיאחז | ד סיאחח ]אתן א סאוחז ]לון‪.‬‬
‫םתפלל בסקוסו |‬
‫א יתפלל בסקוסו‪.‬‬
‫‪ 77‬מתפלל |‬
‫ד ]יסב[ בםקוסו ויתפלל‬
‫ד א יתפלל‪.‬‬
‫סגלה | ד א מגילה‪.‬‬
‫היה |‬
‫ך יכוונו‬
‫‪ 71‬עומדין ן א עוםדיס‪.‬‬
‫‪ 72‬בסערב |‬
‫סנ׳ | ד סנאס׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד ]העוסדיס[ בדרום א ןעומדין[‬
‫בםזרח‪.‬‬
‫יסראל ן א יסר׳‪.‬‬
‫‪ 74‬סאץ ן א ]לסי[ סאץ‪.‬‬
‫לסטה |‬
‫בדרום |‬
‫א הסקדס‬
‫ויתפללו |‬
‫]ומתפלל ][‪.‬‬
‫םכוונין את לבם |‬
‫ד והתפללו פ יתפללו‪.‬‬
‫ד לצפון א בצפון !פניהם לדרום עוםדים בצפון[•‬
‫<א עומדים( למערב‪.‬‬
‫ר׳ |‬
‫העומדים | ד היה עוםד‪.‬‬
‫‪ 87‬סכוונין |‬
‫‪ 79‬וכסיניע | ד ולכסיגיע א ]ומתפלל[ לכסיגיע‪.‬‬
‫ד ]וכן סי[ סהיה‪.‬‬
‫זה סתפלל | ד סביאין לו לולב ומנענע םגילה וקורא בה‪.‬‬
‫ובלבד ן‬
‫א בלבד‪.‬‬
‫סכוין |‬
‫םסכים ליסב |‬
‫לכסיגיע | ד ולכסיניע‪.‬‬
‫קורא | ד קורא ]רסביא אום׳ בין כך ובין כך קורא קיס וםתסללן‪.‬‬
‫וסתפלל | ד חסר‪.‬‬
‫ד םסכי׳ לסב‪.‬‬
‫‪ 80‬הרי‬
‫ססע ן א סמע ]הרי זה[‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‬
‫‪17‬‬
‫בסרטיה ובפלטיה‪ ,‬הרי זה עובר פני חמור‪ ,‬פני חמר‪ ,‬פני ק ד ה )עולה( ואץ‬
‫מפסיק‪ .‬אמרו עליו על ר׳ חנינא בן דוסא שהיה מתפלל ונשכו ערוד‬
‫ולא הפסיק‪ .‬הלכו תלמידיו ומצאוהו מת על פי חורו‪ .‬אמרו אילו לאדם‬
‫שנשכו ערוד‪ ,‬אילו לערוד שנשכו לבן דוסא‪ .21 .‬אין עומדין להתפלל‬
‫לא מתוך םיחה ולא מתוך השחוק ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים‬
‫של חכמה‪ .‬וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק‬
‫ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים של חכמה‪ ,‬שכן מצינו בנביאים‬
‫הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין‪ .22 .‬הכותב את השם‪,‬‬
‫אפי׳ המלך שואל בשלומו לא ישיבנו‪ .‬היה כותב חמשה ששה שמות כיון‬
‫שגמר אחד מהן משיב שאילת שלום‪ .23 .‬מקום שנהגו לומר ברכת אבלים‬
‫שלש או׳ שלש‪ .‬שתים אומ׳ שתים‪ .‬אחת אומי אחת‪ .24 .‬מקום שנהגו‬
‫לומר ברכת אבלים שלש‪ ,‬כולל את הראשונה בתחיית המתים וחותם‬
‫בה מחיה המתים‪ .‬שניה בתנחומי אבלים וחותם בה מנחם עמו בעירו‪.‬‬
‫שלישית בגמילות חסדים ואינו חותם‪ .‬המפטיר בבית העולמים אינו חותם‪.‬‬
‫« ‪ .25‬שמונה עשרה ברכות שאמרו חכמים‪ ,‬כנגד שמנה עשרה אזכרות שב ה ב ו‬
‫‪81‬‬
‫‪9‬‬
‫ירוש׳ הנ״ל; חנחומא וארא סי׳ ד׳; ילמדנו במדרשים של מאן‪ ,‬ע מ ׳ צ״ח‪.‬‬
‫״ אמרו וכו׳‪.‬‬
‫בבלי ל״ג א ‪ /‬ושממי פ״ג‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫א׳; מדרש חהלים רפק״פ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫«» אין עומדין וכו׳‪.‬‬
‫ועיין‬
‫ירוש׳ פ״ה ה״א‪ ,‬ח׳ ע״ד; בבלי ל״א‬
‫ועיין במשנ׳ רפ״ה ובתנחומא הול׳ בובר‪ ,‬וירא סי׳ נו׳‪.‬‬
‫״ שמונה וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״א‪ ,‬נו׳ ע״א; מ ס ׳ סופרים פ״ה ה״ז‪.155 ,‬‬
‫«« הכוחב‬
‫ירוש׳ פ״ד ה״ג‪,‬‬
‫ח ׳ ע״א; ת ע נ י ת פ״ב ה״ב‪ ,‬ס״ה ע״ג; בבלי כ״ח ב׳; וי״ר פ״א‪ ,‬ח׳; תנחומא )בשתי המהדורוח( ריש‬
‫וירא; מדרש חהלים פכ״נו‪ ,‬ב׳‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬תהלים פכ״ע‪.‬‬
‫שב ה ב ו‬
‫!‪ 8‬גסרטיה ובפלטיה | ד בסרטיא ובפלטיא א באיסטרטיא או בפלטיא‪ .‬פני חסר פני | ד א ופני חםר ופני‪.‬‬
‫ד א חסי•‬
‫‪8 3‬‬
‫ואץ | ד א אינו‪.‬‬
‫אילו | ד א אוי לו‪.‬‬
‫סיחה |‬
‫בטלים‬
‫השחוק |‬
‫א אוסרין‪.‬‬
‫ד חכפי׳‬
‫א חכפ׳‪.‬‬
‫שסנה ן‬
‫א שסונה‪.‬‬
‫ל אי לו‪ ,‬אוי לו‪.‬‬
‫‪ .92‬כ ו ל ל וכו׳‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫לאבלים‪.‬‬
‫ד דבר‪.‬‬
‫שניה ן א שנייה‪.‬‬
‫עשרה ן‬
‫א שחוחםץ‪.‬‬
‫הסלך ן א סלך‪.‬‬
‫א סהם‪.‬‬
‫שאילת |‬
‫חםשה‬
‫ד שאלת‪.‬‬
‫אופ׳ <ב'פ( ‪ I‬ד אוסר‬
‫בה | ד חסר‪.‬‬
‫בעירו ן‬
‫‪ 85‬שסונה | ד שסנה‪.‬‬
‫ברכות | ד חסר‪.‬‬
‫אזכרות |‬
‫א הזכרות‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ .82‬ע ר ו ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ר ו ו ד ‪ ,‬ח ב ר ב ר ‪.‬‬
‫‪ .86‬ח כ מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל כ ה ‪.‬‬
‫השם‪ ,‬ש צ ר י ך ל כ ת ב ו ב ב ת א ח ת ‪.‬‬
‫‪ 88‬שסייסו |‬
‫ד א אפילו‪.‬‬
‫‪ 80‬סהן ן‬
‫‪ 98‬הסתים | ד הסתי׳‪.‬‬
‫‪ 94‬העולסים | ד א עולסיס‪.‬‬
‫ד א ראש ]ולא סחוך דברים‬
‫שתים | ד בשתים <ב׳פ(‪.‬‬
‫אינו ן א אינו ]צריך[‪.‬‬
‫‪ 85‬לא | ד חסר‪.‬‬
‫שחוק | ד א שחוק ]ולא סחוך דברים‬
‫דברים |‬
‫‪ 89‬אפי׳ |‬
‫או׳ ן ך אוסר א אוסרין‪.‬‬
‫‪ .81‬ק ד ר ‪ .‬צ״ל‪ :‬ק ר ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ג ה י ג ה ק ר ת ‪.‬‬
‫ש‬
‫אחסר‪.‬‬
‫ותנחומין ן א ותחנונים‪.‬‬
‫‪ 82‬שלש | ד בשלש‪.‬‬
‫א ועירו‪.‬‬
‫א קלח‪.‬‬
‫ד חסשה שסות או ששה א חפשה וששה שסוח‪.‬‬
‫ל ש | ד בשלש )ביפ>‪.‬‬
‫חכפים |‬
‫קלות ן‬
‫ראש |‬
‫‪ 88‬סחבירו | ד םחברו‪,‬‬
‫‪ 87‬ולא ‪ . . .‬ראש |‬
‫ד !את( דבריהם‪.‬‬
‫ששה שפות |‬
‫אילו | ד א אוי לו‪.‬‬
‫ד א שחוק‪.‬‬
‫דברים | ד דבר‪.‬‬
‫א )בטילים((‪.‬‬
‫דבריהם |‬
‫‪ 9 1‬ש‬
‫‪ 84‬ערוד ן א ערווד•‬
‫ד שיחה א שיח‪.‬‬
‫בטלים ) א בטילים((‪.‬‬
‫‪ 88‬םפסיק ן א פוסק‪.‬‬
‫סתפלל | ך א ןעוסד! וסתפלל‪.‬‬
‫לערוד | א לערווד‪.‬‬
‫)עולה( ן‬
‫ונשכו | ד א נשכו‪.‬‬
‫ד הזכרו׳‬
‫‪ .83‬א י ל ו וכוי‪ .‬צ ר ו ף‬
‫‪ .89‬ל א י ש י ב נ ו ‪ .‬מפני שאסור ל ה פ ס י ק ב א מ צ ע כ ת י ב ת‬
‫ח מ ש ה ש ש ה וכוי‪ .‬כגון שהניח ריוח ב ש ב י ל השמות‪ ,‬ו ה ש ל י מ ם אח״כ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר כ ש מ ב ר ך ב ר ה י מ כ ו ל ל א ת הראשונה ב ב ר כ ת הזימון שמוכיר ב ה תחיית ה מ ת י ם ‪.‬‬
‫‪ .93‬ב ת נ ח ו מ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת ‪ .‬נ ח ם ה ׳ אלקינו״‪ ,‬והיא ב ר כ ה שלישית ש ל בהימ‬
‫‪ .94‬ב ג מ י ל ו ת וכוי‪.‬‬
‫ו א ץ ל ה חתימה‪.‬‬
‫ה מ פ ט י ר וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ב ר כ ת ה ט ו ב ו ה מ ט י ב שהתורף ש ל ה הוא‪ :‬נומלנו יגמלנו וכוי‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬המפטיר את המת בבית הקברות‪.‬‬
‫ברכות פ״ג‪ ,‬פ׳׳ד‬
‫‪18‬‬
‫ל ה ׳ ב נ י א ל י ם ‪ .‬כולל של מינים בשל פרושץ‪ ,‬ושל גרים בשל זקנים‪,‬‬
‫ושל דוד בבונה ירושלם‪ .‬אם אמר אלו לעצמן ואילו לעצמן יצא‪ .26 .‬עונין‬
‫אמן אחר ישראל המברך ואין עונץ אמן אחר כותי המברך עד שישמע‬
‫את כל הברכה‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬לא יטעום אדם כלום עד שיברך‪ ,‬שנ׳ ל ה ה א ר ץ ו מ ל ו א ה ‪.‬‬
‫הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל‪ ,‬עד שיתירו לו כל המצות‪ .‬לא‬
‫ישתמש אדם בפניו‪ ,‬בידיו‪ ,‬וברגליו אלא לכבוד קרבהו‪ ,‬שנ׳ כ ל פ ע ל ה׳‬
‫‪ .2‬דבש תמרים‪ ,‬ויין תפוחין‪ ,‬וחומץ ספווניות‪ ,‬מברך עליהן‬
‫למענהו‪.‬‬
‫‪ .3‬יץ חי‪ ,‬מברכין עליו בורא פרי העץ‪,‬‬
‫‪ 5‬כדרך שמברכץ על המורים‪.‬‬
‫ונוטלץ הימנו לידים‪ .‬ואם נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬ואין‬
‫נוטלין ממנו לידים דברי ר׳ ליעזר‪ .‬וחכמים או׳ בץ כך ובין כך מברכץ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל« עוכין וכר‪ .‬משכ קפ״ח; ועיין להלן‬
‫כולל וכו ‪ .‬ירוש הכ׳׳ל; שם פ״ב ה״ד‪ ,‬ה ׳ רע״א‪.‬‬
‫פ״ה הכ״א ומש״ש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫! לא יכועום ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫תו׳׳כ קדושים כןפ״ה )פרש ג (‪ ,‬צ׳ ע״ב; ירוש רפ״ו‪ ,‬נ ו ע״ד; בבלי‬
‫ל״ה א ; מדרש חהלים רפכףז‪.‬‬
‫כ ב‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫לה׳‬
‫תהלים כ״ד‪ ,‬א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫כ ל ו כ ו ‪ /‬משלי נו׳׳ז‪ ,‬ד ‪/‬‬
‫עיין בבלי שבח‬
‫* לא ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫» יין ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ו ה״א‪ ,‬י ע״א; בבלי כ ב ‪ /‬ועיין במשכ׳‬
‫ספ״ז‪.‬‬
‫ד אילי׳‪.‬‬
‫‪ 96‬אלים |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך ואלו‪.‬‬
‫כולל |‬
‫ירושלם |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 1‬וםלואה ן‬
‫כל ן א ]את[ כל‪.‬‬
‫|‬
‫ד םברכי׳‪.‬‬
‫‪ 7‬ססנו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יצא |‬
‫ד הברכה‬
‫]כלהן‪.‬‬
‫ד א ב סתום‪.‬‬
‫הסצות | ד הםצ׳‪.‬‬
‫ד א סברכין‪.‬‬
‫םברך |‬
‫ד א חיסנו‪.‬‬
‫‪ 98‬הסברך |‬
‫‪ 2‬סעל |‬
‫תסרים | ד תסרי׳‪.‬‬
‫עליה! |‬
‫עליו ן ב־ה ד א• ב עליהן‪.‬‬
‫ליעזי |‬
‫פרושין |‬
‫ד ואם אסרו‪.‬‬
‫ד אליעזר‬
‫א אליע׳‪.‬‬
‫א ססנו‪.‬‬
‫וחכסים ן‬
‫‪ 6‬הסורים |‬
‫ואם |‬
‫‪ 99‬את |‬
‫שיתירו ן‬
‫א שהיחירו‪.‬‬
‫לכבוד קונהו ן א בכבוד קוניהו‪.‬‬
‫חפוחין | ד א תפוחים‪.‬‬
‫ד עליה א עליהם‪.‬‬
‫« היסנו |‬
‫א אילו‪.‬‬
‫א םברך )ביפ>‪.‬‬
‫א ]הרי זה[ םעל‪.‬‬
‫‪ 3‬בידיו וברגליו | ד א ידיו ורנליו‪.‬‬
‫‪ 4‬לפענחו | ד סתום‪.‬‬
‫בין כך ובין כך |‬
‫אם אמר |‬
‫א וםלואה ]תבל ויושבי בהן‪.‬‬
‫פעל | ד פועל‪.‬‬
‫א סיתווניית‪.‬‬
‫מינים |‬
‫ך בירושלם א בשל ירושלם‪.‬‬
‫ואילו לעצסן ן‬
‫הברכה‬
‫ד וכולל‪.‬‬
‫ד מיני׳ א םינין‪.‬‬
‫א פרושים‪.‬‬
‫אלו ן‬
‫‪ 97‬בבונה ן‬
‫ואילו |‬
‫ד א הפוריים‪.‬‬
‫פברכין ן‬
‫םברכין |‬
‫ד סברכי׳‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫א והכס׳‪.‬‬
‫ספווניות | ד סתוניות‬
‫או׳ |‬
‫ד אוםרין‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד אחד זה ואחד זה א אחד חי ואחד סזוג‪.‬‬
‫‪ .96‬פ ר ו ש י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בני א ד ם שרגילים ל פ ר ו ש מ ד ר כ י צ י ב ו ר ‪.‬‬
‫‪ .97‬ו ש ל‬
‫ד ו ד וכוי‪ .‬באיי ל א א מ ר ו‬
‫ב ר כ ת מ צ מ י ח ק ר ן ישועה‪ ,‬ו ח ת מ ו ב ב ר כ ת ירושלים‪ :‬א ל ק י ד ו ד ו ב ת ה ירושלים‪ .‬ו ל א א מ ר ו שם א ל א ייח ב ר כ ו ת‬
‫ו ב ר כ ת המינים בתוכן‪.‬‬
‫כלומר בתפילה‪.‬‬
‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫י צ א‪.‬‬
‫שהרי ה י ה ‪ p t‬שאמרו אותן בפני ע צ ^‬
‫‪ .98‬ה מ ב ר ך‪.‬‬
‫‪ .99‬א ת כ ל וכוי‪ .‬שמא א מ ר ‪ .‬ו ה כ נ י ע קמינו' ו כ ד ו מ ה ‪ ,‬וכיוון ל י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪ .2‬כ ל ה מ צ ו ת ‪.‬‬
‫‪ .1‬ל ה ׳ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו נ מ צ א כ א י ל ו נ מ ה ‪ p‬ה ה ק ד ש ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ‪ :‬הנהנה וכוי‪.‬‬
‫‪ .3‬ב פ נ י ו וכוי‪.‬‬
‫ו ה ב ר כ ה מ ש ל י מ ה א ת כ ל ה מ צ ו ת שקיים ב ה כ נ ת ה פ ת ) כ ל א י ם ח ל ה מעשרות(‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .4‬ס ם ו ו נ י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ענבים שבאים ב ס ו ף ה ע ת ה ‪ ,‬בסתו‪ . ,‬ו מ ש ק ה ה י ו צ א מ ‪p‬‬
‫כ ל ו מ ר להגאתו גרידא‪.‬‬
‫מ ב ר ך וכוי‪ .‬ואינו א ו כ ל ן ב ל א ב ר כ ה )אעפיי‬
‫הוי ח ו מ ץ ' )ערוך ע ר ך סתו(‪ ,‬והיינו שהוא חמוץ מ ת ח י ל ת ו ‪.‬‬
‫שנשתנו לגריעותא(‪ ,‬כשם שחייב ל ב ר ך א ף ע ל מוריים‪ ,‬א ע פ י י שהיץ ו ה ש ‪ p‬שבו כ ל א ח ד נשתנה ל ג ר י ע ו ת א עיי‬
‫ה מ ל ח ו כ ן צ י ר הדנים ש נ פ ל ט ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪10‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .4‬הביאו לפניו מיני‬
‫עליו בורא פרי הגפן‪ ,‬ואין נוטלין ממנו לידים‪.‬‬
‫תרגומה‪ ,‬מברך עליהן בורא מיני כסנץ‪ .‬על הזרעים או׳ בורא מיני זרעים‪.‬‬
‫ועל הדשאים או׳ בורא מיני דשאים‪ .‬ועל ירקות או׳ בורא פרי האדמה‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳‪ ,‬ברוך מצמיח אדמה בדברו‪ .‬ר׳ מאיר או׳ אפלו ראה את‬
‫הפת‪ ,‬ואמ׳ ברוך אשר ברא את הפת זו‪ ,‬כמה היא נאה‪ ,‬זו ברכתה‪ .5 .‬ראה‬
‫את התאנים )ואמ׳ ברוך שברא את התאבים(‪ ,‬ואמ׳ ברוך שברא את התאנים‬
‫הללו‪ ,‬כמה נאין הן‪ ,‬זו ברכתן‪ .‬ר׳ יוסי או׳ כל המשנה ממטבע )ר ( שטבעו‬
‫חכמים בברכה לא יצא‪ .‬ר׳ יהודה אומר כל שנשתנה מברייתו ושינה‬
‫‪ .6‬הכוםם את החטין‪ ,‬מברך עליהן בורא מיני זרעים‪.‬‬
‫ברכתו יצא‪.‬‬
‫אפאן‪ ,‬בשלן‪ ,‬אם היו פרוסות קיימות מברך עליהן המוציא לחם מן הארץ‪,‬‬
‫ומברך אחריהן שלש ברכות‪ .‬אין הפרוסות קיימות‪ ,‬מברך עליהן בורא‬
‫מיני מזונות‪ ,‬ומברך אחריהן ברכה אחת‪ .7 .‬הכוסם את האורז‪ ,‬מברך‬
‫עליו בורא פרי האדמה‪ .‬אפאן‪ ,‬בשלן‪ ,‬אע״פ שהפרוסות קיימות מברך‬
‫עליהן בורא מיני מזונות‪ ,‬ואין מברך אחריהן כלום‪ .‬זה הכלל‪ ,‬כל שתחלתו‬
‫‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫י> ע ל ה ז ר ע י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ is‬ל‪/‬‬
‫‪1 9‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ו כ ו‬
‫ה כ ו ק ס וכר‪.‬‬
‫עיין במשכ׳ רפ״ו‪.‬‬
‫י‬
‫‪/‬‬
‫ר ו ש‬
‫‪/‬‬
‫״ ר׳ מאיר ו כ ו ‪/‬‬
‫״ל‪.‬‬
‫ה כ‬
‫״ ה כ ו ס ס וכר‪.‬‬
‫ירוש׳ ובבלי ה כ <‬
‫ו מ כ ח ו ה ע״ה ב ‪/‬‬
‫‪ 20‬א פ א ן ו כ ר ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי מ ׳ ב ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי ל״ז א ‪/‬‬
‫ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ועיין בבבלי שם ל״ז ב ׳‬
‫ז ה ה כ ל ל ו כ ר ‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א‪.‬‬
‫‪ 8‬מסט | ד א הימנו‪ .‬הביאו | ד הביאן‪ 9 .‬תרגומה | ד תרניםא א תרנומא‪ .‬כסנץ | ד כיסנין א ]מזונות[ כיסאנין )אחרי‬
‫‪.‬מזונות־ נמצא ריוח כסו בין הלכה להלכה‪ ,‬ואח־כ מתחילה הלכה שניה‪ :‬כיסאנין על הזרעים וכוי‪ .‬וברור שהסופר הוסיף‬
‫אח־כ ‪.‬כיסאנין' בתוך הריוח‪ ,‬בתחילת השורה(‪ .‬ד פתוח‪.‬‬
‫ס י נ י‬
‫‪1 1‬‬
‫•‬
‫א ואומי‪.‬‬
‫אשר |‬
‫זו א זו ]היא[‪.‬‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫התאנים |‬
‫אי |‬
‫ברכתה |‬
‫ואט׳ |‬
‫ושינה |‬
‫ברא |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫אחריהן |‬
‫‪ 17‬בשלן |‬
‫המוקף ף א‬
‫אפאן |‬
‫בשלן |‬
‫קיימות |‬
‫שתחלתו |‬
‫א שתחילתו‪.‬‬
‫ח ס ר‬
‫‪ 15‬בברכה |‬
‫אם היו ן‬
‫שלש |‬
‫את |‬
‫!‪ 2‬ע ל י‬
‫הן‬
‫ד ושלש‪.‬‬
‫א עליו‪.‬‬
‫אע־פ |‬
‫ורעוגין ו ת ב ל ץ יבשים‪.‬‬
‫את |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד זו ]הן[ א זו היא‪.‬‬
‫ברכתן |‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ד רב‪.‬‬
‫אומר |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫]סי[ שברא‪.‬‬
‫ר' |‬
‫החטין |‬
‫פרוסות |‬
‫עליהן |‬
‫ד חיטין א חיטים‪.‬‬
‫ד א שהפרוסות‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫‪ 20‬עליו |‬
‫ד עליה‪.‬‬
‫ד אף על פי א כל זמן‪.‬‬
‫אחריהן כלום |‬
‫מ א כ ל ה ב א לקינוח ס ע ו ד ה ‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫התאנים |‬
‫ד בברכות‪.‬‬
‫ך א בזמן‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך ובשלן א ובישלו‪.‬‬
‫ן‬
‫את |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫פרי האדמה |‬
‫כסנין‪.‬‬
‫ד שהפרוסו׳‪,‬‬
‫א אחריו כלום‪.‬‬
‫הוא שם כ ו ל ל ל ק ל י ו ת ‪ ,‬מיני סירות‪,‬‬
‫‪ .14‬ר ׳ י ו ס י‬
‫‪ .15‬שג ש ת ג ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם שיגה את ה מ א כ ל מברייתו‪ ,‬ועיי זה גשתגה‬
‫והיא ה ל כ ה בפגי ע צ מ ה ‪ ,‬ואיגה עגיץ ל מ ח ל ו ק ת רימ ור׳י‪.‬‬
‫‪ .19‬א ח ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ץ שלש‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א סיני זרעים‪.‬‬
‫שהפרוסות |‬
‫ד ]עליהן[ כלום אחריו‬
‫עליהן ן‬
‫‪ !8‬וסברך‬
‫‪ 19‬אחריהן |‬
‫‪ .10‬י ר ק ו ת וכו׳‪ .‬כגון קישואים‪ ,‬דילועים מ ל פ פ ו ג ו ת ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ח ו ל ק ע ל רימ‪.‬‬
‫זו |‬
‫ד‬
‫]הרי[‬
‫ד תנאים‬
‫ד שבר׳ א‬
‫זו |‬
‫‪ !2‬ואמ׳ | ד ואמר‬
‫ך נאה !פת יי[•‬
‫‪ 13‬את |‬
‫שברא |‬
‫ד א הן נאות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ך ובשלן א ובישלן‪.‬‬
‫א ומברך עליהן‪.‬‬
‫ד קימות‪.‬‬
‫‪.9‬תרגומה‪.‬‬
‫ראה |‬
‫היא |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫פרי | בגליון א בכתיי הסופר‪:‬‬
‫אפלו | א אפילו‪.‬‬
‫נאה |‬
‫ך ]אפלו[ ראה‪.‬‬
‫א ןאת! ברכתו‪.‬‬
‫ד אחת ]מעין שלש אחריהן[‪.‬‬
‫א אפאו‪.‬‬
‫ך א שברא‪.‬‬
‫‪ 14‬באין הן |‬
‫‪ !6‬ברכתו ן‬
‫ר חסר‪.‬‬
‫או׳ | ד א אומי‪.‬‬
‫ד ואמר א ואי‪ .‬המוקף ך א חסר‪.‬‬
‫ד ושנה‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫שמו‪.‬‬
‫אדמה | ך הארמי‪.‬‬
‫ד תאנים א התאינים‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫אחת |‬
‫ירקות או׳ | ד א הירקות ]הוא[ אומר )א אום (‪.‬‬
‫אי׳ | ד אומר א אומי‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫או׳ | ד ]הוא[ אומר א ]הוא[ איטי•‬
‫‪,‬‬
‫א י | ד ]הוא[ אומר א ]הוא[ אוי‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫ו ע ל | ד על‪.‬‬
‫‪ .18‬ש ל ש וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ת המוץ‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪20‬‬
‫המוציא לחם מן הארץ‪ ,‬מברך אחריו שלש ברכות‪ .8 .‬כיצד סדר סעודה‪,‬‬
‫אורחין נכנםץ תשבץ על ספסלים‪ ,‬ועל נבי קתדראות‪ ,‬עד שיתכנסו‬
‫נתכנסו כולן נתנו להם לידים‪ ,‬כל אחד ואחד נוטל ידו אחת‪ .‬מזגו להם‬
‫את הכום‪ ,‬כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬הביאו לפניהם פרפראות‪ ,‬כל‬
‫אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬עלו והסבו‪ ,‬ונתנו להם לידים‪ ,‬אע״פ שנטל‬
‫ידו אחת נוטל שתי ידיו‪ .‬מזנו להם את הכוס‪ ,‬אע״פ שברך על הראשץ‬
‫מברך על השיני‪ .‬הביאו לפניהם פרפראות‪ ,‬אע״פ שברך על הראשונה‬
‫מברך על השניה‪ .‬ואחד מברך לכולן‪ .‬הבא אחר שלש פרפראות אץ לו‬
‫רשות ליכנס‪ .9 .‬אמי רבן שמעון בן גמליאל זה מנהג גדול היה בירושלם‪,‬‬
‫פורםין מטפחת על נבי הפתח‪ .‬כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסץ‪,‬‬
‫‪ .10‬ועוד מנהג אחר היה‬
‫נסתלקה מטפחת אין רשות לאורחץ ליכנם‪.‬‬
‫בירושלם‪ ,‬מוםרץ סעודה לטבח‪ .‬אם נתקלקל דבר בסעודה עונשין את‬
‫הטבח‪ .‬הכל לפי כבוד האורחין‪ ,‬והכל לפי כבוד בעל הבית‪ .11 .‬הלכה‬
‫בסעודה‪ ,‬היוצא לסוך את רגליו נוטל ידו אחת‪ .‬לדבר עם חבית והפליג‬
‫נוטל שתי ידיו‪ .‬היכן הוא נוטל‪ ,‬בא ויושב במקומו ונוטל‪ .‬והספידו מחזר על‬
‫כל האורחץ‪ .12 .‬שאלו את בן זומא‪ ,‬מפני מה אמרו בא להן יין בתוך המזון‬
‫‪ 22‬כיצד ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ן‪ ,‬י׳ רע״ל;‬
‫פ״ד‪ ,‬ב ‪ /‬הול‪/‬‬
‫‪ 3‬ו ‪3‬‬
‫‪ /‬״א‬
‫ע‬
‫ב׳׳ק פ״י הי‪/‬ע‪.‬‬
‫‪ 22‬לחם | ד חסר‪.‬‬
‫סן הארץ |‬
‫א שנכנסו כולם‪.‬‬
‫כ־ה‬
‫ד השנייה‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫על |‬
‫אחת |‬
‫•‪ 2‬והסבו |‬
‫אעיפ |‬
‫על |‬
‫ד אחד‪.‬‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫לאח׳ שלש פרפריות‪.‬‬
‫‪ 81‬סטפחת |‬
‫ד נסתלקו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד סטפחות‪.‬‬
‫םטפחת |‬
‫הפתח |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 84‬האורחין |‬
‫שברך |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד פתח‪.‬‬
‫נםליאל |‬
‫א הסטפחח‪.‬‬
‫ד א בעל הבית‪.‬‬
‫האורחים‪.‬‬
‫‪ 35‬היוצא |‬
‫ד א יוצא•‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫‪ 38‬היכן |‬
‫ד א להיכן‪.‬‬
‫האורחין | א האורחים‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ל ח ד ר ה ה מ ת נ ה ‪.‬‬
‫ד הראשונה‪.‬‬
‫אעיפ |‬
‫א לכולם‪.‬‬
‫ד הו׳‪.‬‬
‫אסרו | ד א חסר‪.‬‬
‫הבא אחר וכו׳ |‬
‫זה סנהנ |‬
‫ך הביאו‬
‫ך והסנהג‪.‬‬
‫ד מ ס ן שהסטפחות‪.‬‬
‫‪ 33‬סוסרין |‬
‫אם |‬
‫לפי כבוד בעל הבית |‬
‫ויושב |‬
‫‪ 28‬השיני |‬
‫שברך |‬
‫‪ 32‬נסתלקה |‬
‫א לאורחים‪.‬‬
‫ד להסך א להסיך‪.‬‬
‫‪ 27‬נוטל שתי |‬
‫ד א אף על סי‪.‬‬
‫ד א נםליאל ןאוסר[‪.‬‬
‫כל זםן שהסטפחת |‬
‫לאורחין |‬
‫ד א להם‪.‬‬
‫להם |‬
‫פרפראות |‬
‫א שנוטל‪.‬‬
‫הראשון |‬
‫לכולן ן‬
‫ד א הסעודה‪.‬‬
‫ד שיכנסו )כולן[‬
‫ד ונתנו א !ונטלו[ ונתנו‪.‬‬
‫שנטל ן‬
‫ד פרפריות‪.‬‬
‫ד א השנייה‪.‬‬
‫הוא |‬
‫‪.23‬נכנסין‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א שבירך‪.‬‬
‫לסוך |‬
‫‪ 37‬כל | ד א חסר‪.‬‬
‫נתנו |‬
‫שיתכנסו |‬
‫לפניהם |‬
‫אע־פ |‬
‫פרפראות |‬
‫סעודה |‬
‫א או על‪.‬‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 29‬השניה |‬
‫‪ 30‬אס׳ |‬
‫ועל |‬
‫‪ 25‬כל |‬
‫ד א והטיבו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א כאי זה צד‪.‬‬
‫ד נכנסו כולן‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫הביאו לפניהם ן א והביאו להם‪.‬‬
‫ד א שבירך‪.‬‬
‫נ‬
‫כיצד |‬
‫ד א על ןנבי[•‬
‫‪ 24‬נתכנסו כולן |‬
‫ב לחם‪.‬‬
‫ד ניתן לשתי‪.‬‬
‫‪ 32‬ועוד ו כ ו ‪ /‬בבלי ואיכ״ר הכ׳׳ל )ע״א ע״ב(‪ .‬ועיין להלן‬
‫ל שאלו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ו ה״ו‪ ,‬י׳ ע״ד;‬
‫ועיין במשנתנו פ״ו מ׳׳ו‪.‬‬
‫‪ 23‬ויושבין ן א ויושבים‪.‬‬
‫ד א•‬
‫לי »‪ y‬א‪/‬‬
‫‪ 34‬הלכה ו כ ו ‪ /‬בבלי יומא ל׳ א ‪/‬‬
‫בבלי מ׳׳ג א ‪/‬‬
‫ד פרפריות‪.‬‬
‫ס ע‬
‫״א‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ 30‬אמי וכוי‪ .‬בבלי ב״ב צ״ג ב׳; איכ׳׳ל‬
‫ד לפי האורחין‬
‫לדבר עם |‬
‫ד א וםיסב‪.‬‬
‫ד םוסר‪.‬‬
‫א לפי כבוד‬
‫ד לרצו׳ את‪.‬‬
‫םחזר ן‬
‫חבירו |‬
‫א וסחזיר ]ספה[‪.‬‬
‫להן | א להם‪.‬‬
‫‪ . 2 4‬י ד ו א ח ת ‪ .‬משום נ ק מ ת ‪.‬‬
‫ע ל ו ע ל ה מ ט ו ת ב ח ד ר ה א ו כ ל ו ה ס ב ו ‪ ,‬ו ל פ י ששינו א ת מ ק ו מ ם מ ב ר כ י ם שוב‪.‬‬
‫‪ .29‬א י ן ל ו וכוי‪ .‬כ ד י ש ל א לבייש א ת ב ע ה ״ ב ‪.‬‬
‫נ ט י ל ת י ד י ם ממש‪ ,‬כ ה ל כ ה ‪.‬‬
‫‪ .36‬ו ה מ פ י ח ‪ .‬פ ך המים‪.‬‬
‫צ ר כ י ו בגסים‪.‬‬
‫‪ . 2 6‬ע ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪.27‬שתי‬
‫ידיו‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .35‬ל ס ו ך וכוי‪ .‬ל ע ש ו ת‬
‫ברכות פ׳׳ד‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪21‬‬
‫כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬אמ׳ להם לפי שאין בית הבליעה פנוי‪.‬‬
‫‪ .13‬הביאו לפניו אורז ויין‪ ,‬מברך על האורז ופוטר את היין‪ .‬צנון ונובלות‪,‬‬
‫‪ .14‬מליח ופרוסה‪ ,‬מברך על‬
‫מברך על הצנון ופוטר את הנובלות‪.‬‬
‫המליח ופוטר את הפרוסה‪ .‬ר׳ חנינה בן גמליאל או׳ מליח הבא בתחילה‬
‫לפני המזון‪ ,‬ופת הבאה עם המליח לאחר המזון‪ ,‬טעונה ברכה לפניה‬
‫ולאחריה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ פרוסות סימן גדול לאורחץ‪ .‬כל‬
‫זמן שאורחין רואין את הפרוסות יודעין שדבר אחר בא אחריהן‪ ,‬ככר‬
‫שלם‪ ,‬דנה וקטנית‪ ,‬יודעץ שאץ דבר אחר בא אחריהן‪ .15 .‬מברכין על הדגן‬
‫שהוא מן המובחר‪ .‬כיצד שלימה של גלוסקין ושלימה של בעל הבית‪ ,‬מברך‬
‫על שלימה של )בעל הבית( גלוםקין‪ .‬פרוסה של גלוםקין ושלימה של‬
‫בעל הבית‪ ,‬מברך על שלימה של בעל הבית‪ .‬פת חטץ ופת שעורין‪,‬‬
‫מברך על של חטץ‪ .‬פרוסה של חטץ ושלימה של שעורין‪ ,‬מברך על פרוסה‬
‫של חטץ‪ .‬פת שעורין ופת כוסמין מברך על של שעורין‪ .‬והלא כוםמין‬
‫יפץ מן השעורין‪ ,‬אלא שהשעורין ממין שבעה‪ ,‬וכוםמין אינן ממין שבעה‪.‬‬
‫זה הכלל כל שהוא ממין שבעה וממין דגן‪ ,‬רבן גמליאל או׳ מברך אחריו‬
‫שלש ברכות‪ .‬וחכמים או׳ ברכה אחת‪ .‬מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו‬
‫מסובין ביריחו‪ ,‬הביאו לפניהם כותבות ואכלו‪ .‬קפץ ר׳ עקיבא ברך‬
‫‪4 0‬‬
‫מליח וכר‪.‬‬
‫ו ‪ /‬י‬
‫כ ו‬
‫ר ו ש‬
‫« ס מ ס ו ח וכר‪.‬‬
‫משכ׳ ‪ YD‬מ״ ‪.‬‬
‫ז‬
‫‪ /‬״‬
‫פ‬
‫ק ה‬
‫ר‬
‫״ ‪ 5‬י‪ /‬״ •‬
‫ע‬
‫׳‬
‫‪3‬ן‬
‫‪3 3‬‬
‫ל י ל״נן ׳ ‪.‬‬
‫« מברכין‬
‫עיין בבלי קכהדרין ל״ א ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 52‬זה הכלל וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫י ‪/‬‬
‫ע״ב; בבלי‬
‫ל״ז א׳‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ו מ״ח‪.‬‬
‫‪3 8‬‬
‫אס׳ | ד אסר א ואס׳‪.‬‬
‫‪ 41‬חנינה ן א חמיה‪.‬‬
‫הבאה |‬
‫וקטנית |‬
‫צד‪.‬‬
‫לפי | ד ספני‪.‬‬
‫או׳ ן אוסר א אוסי‪.‬‬
‫ד א הבא‪.‬‬
‫‪ 44‬שאורחין |‬
‫הסליח |‬
‫ד שהאורחין‪.‬‬
‫א וקיטניח‪.‬‬
‫<ביפ>‪.‬‬
‫בא |‬
‫ד הסלח‪.‬‬
‫א גםל׳•‬
‫אחריהן |‬
‫ד אחריהם‪.‬‬
‫ד בא )להם בסעודה[‪.‬‬
‫אחריהן |‬
‫ד שלסה ‪ . . .‬ושלםה‪.‬‬
‫ושליטה | ך ושלטה‪.‬‬
‫השעורין |‬
‫ד אינה‬
‫א םשעורים‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫שהשעורין ‪ . . .‬שבעה ן‬
‫שבעה ן‬
‫א‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫שלש[‪.‬‬
‫סעשה ן‬
‫ע ב ע‬
‫א וםעשה‪.‬‬
‫ד עלטה‪.‬‬
‫א וחכס׳•‬
‫ד תקני׳‪.‬‬
‫חטין | א חיטין‪.‬‬
‫שעורין ן‬
‫או׳ |‬
‫שבעה ן‬
‫‪ 46‬כיצד |‬
‫א כיזה‬
‫‪ 49‬חטין | א חיטין‬
‫‪ 50‬חטין | א חיטין‪.‬‬
‫א שבע‪.‬‬
‫‪ 51‬סן‬
‫ד והכוסםין‪.‬‬
‫וסםין |‬
‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫‪ 84‬ואכלו |‬
‫‪ 45‬דגה |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שעורים <ב־פ>‪.‬‬
‫וכוססין |‬
‫ד ואכלום‪.‬‬
‫ד פרוסו׳‪.‬‬
‫)בעל הבית> | ד א חסר‪.‬‬
‫שעורין | ד א שעורים‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד סין‪.‬‬
‫פרוסות |‬
‫ד א אחריהם‪.‬‬
‫א ששעורים ‪ . . .‬שבע‪.‬‬
‫‪ 52‬ססין |‬
‫‪ 58‬וחכסים ן‬
‫תקנים |‬
‫של |‬
‫ד א אום׳‪.‬‬
‫‪ 42‬הסזון ן א סזון‪.‬‬
‫ככר | א כיכר‪.‬‬
‫‪ 48‬שליטה | ד השלטה‪.‬‬
‫ר פת כיסטין ופת שעורין‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 47‬שליסה |‬
‫פרוסה ‪ . . .‬חטין ושליטה | ף פרוס׳ ‪ . . .‬חטים ושלטה‪.‬‬
‫פת שעורין ופת מסטין |‬
‫או׳ |‬
‫סליח ן א פת‪.‬‬
‫היין | ב ד פתוח‪.‬‬
‫בתחילה | ד בתחלה א תחילה‪.‬‬
‫‪ 43‬נםליאל |‬
‫אחר ן א חסר‪.‬‬
‫שליסה ‪ . . .‬ושליסה |‬
‫נלוסקין | ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 89‬לפניו | ד לו א להם‪.‬‬
‫‪ 40‬הנובלות | ב סתום‪.‬‬
‫אחת |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אינן ן‬
‫ד וסן א או סין‪.‬‬
‫ד אחת ןסעין‬
‫ברך |‬
‫ד וברך‬
‫א ובירך‪.‬‬
‫‪ .38‬פ נ ו י ‪ .‬ושמא י ק ד י ם קגה לוושט כ ש י צ ט ר ך לענות אמן‪.‬‬
‫ו כ ן ל ה ל ן בצנון ו מ ל י ח ‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ב ר ך וכוי‪ .‬מפגי שהאורז הוא ע י ק ר ‪.‬‬
‫‪ .42‬ט ע ו נ ה וכוי‪ .‬ציל‪ :‬טעון וכו׳ לפניו ו ל א ח ר י ו ‪ ,‬והכוונה ל מ ל י ח ‪ .‬ו א ף ש א ו כ ל ו‬
‫ע ם ה פ ת ל א ח ר ס ע ו ד ה א ץ דינו כ ב א ב א מ צ ע ה ס ע ו ד ה ‪) .‬דגול מ ר ב ב ה א ר ח סי׳ קע־ז>‪.‬‬
‫עוגה‪ ,‬עיגול‪.‬‬
‫שלש‪.‬‬
‫‪ .52‬ו מ מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או מ מ ץ וכו׳‪ .‬ו כ י ה ב כ י י ע ו ב ר א ב י ׳ ה ‪.‬‬
‫‪.54‬ה ב י א ו‬
‫ל פ נ י ה ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י שגמרו ס ע ו ד ת ם ‪.‬‬
‫‪ .46‬נ ל ו ס ק י ן ‪.‬‬
‫‪ . 5 3‬א ח ת ‪ .‬כלומר‪ ,‬מעץ‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪22‬‬
‫‪ 55‬אחריהן אחת‪ ,‬אמ׳ לו רבן נמליאל‪ ,‬עקיבא‪ ,‬למה אתה מכניס ראשך לבין‬
‫המחלקות‪ .‬אמ׳ לו למדתנו א ח ר י ר ב י ם ל ה ט ו ת ‪ .‬אע״פ שאתה או׳‬
‫כך וחביריך או׳ כך‪ ,‬הלכה כדברי המרובין‪ .‬ר יהודה או משמו‪ ,‬כל‬
‫שהוא ממין שבעה ולא ממין דנן‪ ,‬או דגן ולא עשאו פת‪ ,‬רבן נמליאל או׳‬
‫מברך אחריו שלש ברכות‪ .‬וחכמים או׳ ברכה אחת‪ .‬וכל שאינו לא ממין‬
‫‪ 60‬שבעה ולא ממץ דגן‪ ,‬רבן גמליאל או׳ מברך אחריו ברכה אחת‪ .‬וחכמים‬
‫או׳ ולא כלום‪ .16 .‬מעשה בר׳ טרפון שהיה מיסב בצלו של שובך במנחה‬
‫בשבת‪ ,‬הביאו לפניו דלי של צונין‪ .‬או׳ להם לתלמידיו השותה מים לצמאו‬
‫מאי מברך‪ .‬אמרו לו ילמדנו רבינו‪ .‬אמ׳ להם בורא נפשות וחסרונן‪ .‬אמ׳‬
‫להם אשאל‪ .‬אמרו לו ילמדנו רבנו‪ .‬אמ׳ להם הרי הוא או׳ ו י ש ב ו ל א כ ל‬
‫« ל ח ם ו י ש א ו ע י נ י ה ם ו י ר א ו וגו׳‪ ,‬והלא אין דרכן של ערביים להיות‬
‫‪,‬‬
‫‪ 56‬א ח ר י‬
‫דרשב״י‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬שמוח כ״ג‪ ,‬ב ‪/‬‬
‫עמ׳ ! ‪.‬‬
‫‪ 62‬השוחה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪5‬‬
‫״ וישבו‬
‫« מעשה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫מכילתא בשלח‪ ,‬ויהי פ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;106‬מכילתא‬
‫משכ׳ ‪Dp‬״‪ p‬בבלי עירובין י״ד ב׳; דב״ר ס״ג‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬בראשיח ל״ז‪ ,‬כ׳׳ה‪.‬‬
‫ח‪/‬‬
‫‪ «5‬והלא ו כ ו ‪ /‬ב״ר פפ״ד‪ ,‬י״ז‪ ;1021 ,‬חכחומא וישב‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הול׳ בוני‪ ' p ,‬י״ד‪.‬‬
‫‪ 85‬אחריהן | ד חסר‪.‬‬
‫לסה |‬
‫א אחריהם‪.‬‬
‫ד א סה ]לך[‪.‬‬
‫לו ן א לו ]ר׳[‪.‬‬
‫אחת | ד ]ברכה[ אחת ]םעין שלש ן‬
‫אתה ן‬
‫לטדתנו |‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫א אוט׳‪.‬‬
‫א שאתה‪.‬‬
‫לבין |‬
‫ד לסדתנו ]רבינו[ א ליםדתנו‪.‬‬
‫‪ 67‬וחביריך ‪ . . .‬כך ן‬
‫טשםו |‬
‫ולא ממין | ד א ואיגו מין•‬
‫או | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 59‬וחכמים |‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫ד א כל‪.‬‬
‫דנן |‬
‫א וחכמי‪.‬‬
‫א שהיא•‬
‫לא |‬
‫ד דגן ]כגון פת אורז ופת דוחן[•‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אחת |‬
‫ד אחת ןםעין שלש!‪.‬‬
‫ד א אין ןפברכין ) א םברך>[ כלום‪.‬‬
‫‪ 62‬צוגין |‬
‫בסגחה‪.‬‬
‫ד א צונן•‬
‫לתלפידיו‪.‬‬
‫‪ «3‬םאי‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫להם | ד א להן‪.‬‬
‫ילמדנו |‬
‫‪,‬‬
‫‪ 65‬לחם |‬
‫א אום ‪.‬‬
‫אוי |‬
‫‪5 8‬‬
‫ד‬
‫אומר א אום׳‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫מפין שבעה |‬
‫או׳ |‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫וחכסים |‬
‫מיסב |‬
‫אי (‬
‫ד לחם ונוסר‪.‬‬
‫ם ם‬
‫אחת |‬
‫ין |‬
‫הסרובין |‬
‫ד א סין‪.‬‬
‫מברך |‬
‫שבעה ן‬
‫‪ 60‬שבעה ן‬
‫א שבע‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫»« או׳ |‬
‫אחריו |‬
‫ד א יושב‪.‬‬
‫בצלו |‬
‫ד אסר א אס׳‪.‬‬
‫להם |‬
‫א חסר•‬
‫אמ׳ |‬
‫וישאו ••• ונוי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ולא כלום |‬
‫בסגחה בשבת |‬
‫ד א בשבת‬
‫לתלםידיו |‬
‫רבינו |‬
‫אם׳ |‬
‫‪ 64‬להם | ד להן‪.‬‬
‫להם |‬
‫ויראו ן‬
‫ברכה |‬
‫ך א ]ר׳ טרפון[‬
‫ד ל ס ת ו א לםדיגו‪.‬‬
‫אפ׳ | ד אפר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫ד להן‪.‬‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫או׳ ן ך אוסר‬
‫ך אחת ]סעין שלש[‪ .‬פתוח‪.‬‬
‫א בצילו‪.‬‬
‫ילסד״ |‬
‫א הסרובים‪.‬‬
‫א שבע‪.‬‬
‫וכל |‬
‫ד משבעת הסידן‪.‬‬
‫א וחכמי•‬
‫וחסרונן | וחיסרונן‪.‬‬
‫רבנו |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אע׳פ |‬
‫דגן ולא עשאו | ד א ודגן שלא עשאן ) א עשאו(‪.‬‬
‫ד כיצד א כיצד ]הוא[‪.‬‬
‫ד למדנו א למדינו‪.‬‬
‫פ להטת‪.‬‬
‫ד א אף על פי‪-‬‬
‫להטות |‬
‫א חסר•‬
‫א ]ברכה[ אחת‪.‬‬
‫‪ 66‬הסתלקות |‬
‫ד א טשום ]רבן גמליאל[‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫שאיגו ן‬
‫ד א בין‪.‬‬
‫אם׳ | ך אסר‪.‬‬
‫ד הסחלוקת א המחלוקות‪.‬‬
‫ד א ל ‪.‬‬
‫ה ן‬
‫ד רבנו‪.‬‬
‫אשאל ן א חסר•‬
‫אן׳ ן‬
‫ך אוסר‬
‫א ויראו ]והנה ארחת ישםעאלים[•‬
‫אין ן ד הלין•‬
‫‪ .55‬א ח ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ת מ ע ץ שלש‪ ,‬כשיטת בה׳ג והגאונים שאץ ב ר ה ׳ מ ס ו ט ר ת אותן‪< .‬עיץ מ ק א ב ר ה ם או־ח‬
‫סי׳ ק ע ׳ ז ס ק י ב אות ו׳‪ ,‬ומיש בבה״א(‪.‬‬
‫‪ .56‬ה מ ח ל ק ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל מ ה ל א ב ר כ ת מ ק ו ד ם ב ר ה י מ ‪ ,‬שהגך‬
‫‪ .57‬ר ׳‬
‫י ה ו ד ה וכוי‪ .‬ל פ י גירסת ה ת ו ס פ ת א ל א ה ו ס י ף ר ׳ י ה ו ד ה א ל א ד ץ‬
‫חייב ב ה ל כ ו ל י ע ל מ א ‪.‬‬
‫הסיפא‪ ,‬כשאכל ל א ממץ שבעה ולא ממץ דץ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪.63‬ו ח ס ר ו נ ן ‪.‬‬
‫‪ .62‬א ו י‬
‫ל ה ם וכוי‪ .‬ציל‪ :‬א מ ׳ )כגי׳ ד וכייע( ל ה ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח ס ר ץ ו צ ו ר ך הנפשות‪ .‬וזו ה י א ב ר כ ת ה ש ב ח ‪ ,‬כ ב ר כ ת ה פ י ר ו ת ל פ נ י ה ם ‪.‬‬
‫ו א ח י כ )בזמן התנאים האחרונים( כ ש ה ת ח י ל ו ל ב ר ך ב ר כ ה זו ל א ח ר ה א כ י ל ה והשתיה הוסיפו ב ה ב ר כ ת‬
‫ה ה ו ד א ה ‪ :‬ע ל כ ל מ ה וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר אנו מודים ל ‪ .‬ב ו ר א נפשות וחסרונן׳ ע ל כ ל מ ה וכוי‪ ,‬כנוסח כ ל ב ר כ ו ת‬
‫ההודאה‪.‬‬
‫‪ .64‬א ש א ל ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬בקש רשות‪ ,‬ד ר ך ע ט ה מפני כ ב ו ד ה ר ב י ם ‪ .‬ושמא הכוונה היא‪ :‬שאלו‪,‬‬
‫כ ם י ר ש י י ) ש ב ת ל ׳ רעיב(‪ .‬ו ע י ץ מיש ל ה ל ן ע ל הקשר ש ל ה ש א ל ה ע ם ה ב ר כ ה ע ל המים‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪23‬‬
‫נושאין אלא עורות וריח רעה ועטרן‪ ,‬אלא שנתנו אותו צדיק בין דברים‬
‫חבובץ‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמין‬
‫עליהם‪ ,‬בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪ .17 .‬כיוצא בו‪ ,‬ו י ק ר ב ו‬
‫ו י ש א ו ם ב כ ת נ ו ת ם א ל מ ח ו ץ ל מ ח נ ה ‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪,‬‬
‫ומה אם בשעת כעסן של צדיקים כך‪ ,‬בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫כיוצאבו‪ ,‬ל א א כ ל ה א ר י ה את ה נ ב ל ה ו ל א ש י ב ר את ה ח מ ו ר ‪.‬‬
‫והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמין עליהם‪,‬‬
‫בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪ .‬אמ׳ להם אשאל‪ .‬אמרו לו ילמדנו‬
‫רבנו‪ .‬אמ׳ להם מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהודה בתמר‪ .18 .‬מעשה‬
‫בארבעה זקנים שהיו יושבין בבית שער של ר׳ יהושע‪ .‬אלעזר בן מתיא‪,‬‬
‫וחנניא בן כינאי‪ ,‬ושמעון בן עזאי‪ ,‬ושמעון התימני‪ ,‬והיו עסוקץ במה ששנה‬
‫להם ר׳ עקיבא‪ .‬מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהודה בתמר‪ .‬הוסיפו‬
‫הן מעצמן‪ ,‬אשר ח כ מ י ם י ג י ד ו ו ל א כ ח ד ו מ א ב ת ם ל ה ם‬
‫ל ב ד ם נ ת נ ה ה א ר ץ וגו‪ /‬אמ׳ להם וכי נותנין שכר על העבירות‪ .‬אלא‬
‫‪6 8‬‬
‫ויקרבו‬
‫וכף‪ .‬ויקרא י׳‪ ,‬ה׳‪ .‬ועיין בםו״כ שהבאכו בבה״א‪.‬‬
‫י״ג‪ ,‬כ״ח‪.‬‬
‫!ללא‬
‫וכר‪ .‬מ״א‬
‫אכל‬
‫>ל מסכי מה וכר‪ .‬מכילחוה הכ״ל; מדרש ההלים פע״ו‪ ,‬ב ‪ .341 /‬ועיין שמרר‬
‫*ל בארבעה וכר‪.‬‬
‫פ״ל‪ ,‬י״ע‪.‬‬
‫‪7 8‬‬
‫מדרש הלל )ביה״מ ח״ה(‪ ,‬עמ׳ ‪.95‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫אשר‬
‫איוב‬
‫נו״ו‪ ,‬י״ח‪ ,‬י״ע‪.‬‬
‫‪ 86‬עורות |‬
‫אוחו ן‬
‫וריח |‬
‫ד עורת‪.‬‬
‫ד את‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד א החביבין‪.‬‬
‫‪ 69‬יישאום |‬
‫‪ 70‬אם |‬
‫אום׳ [‪.‬‬
‫והלא ן‬
‫א והרי‪.‬‬
‫פ וישאם‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך א ריח‪.‬‬
‫צדיק |‬
‫סרחמין ן‬
‫בכתנותם |‬
‫כעסן | א כעסו‪.‬‬
‫א הנבילה‪.‬‬
‫הנבלה ן‬
‫רעה |‬
‫כך ן‬
‫‪ 74‬רבני |‬
‫ד למלכות ] א‬
‫בן חכינאי‪.‬‬
‫]אמר להן‬
‫ם ר ו‬
‫והיו |‬
‫ר‬
‫א בכותנותם‪.‬‬
‫פ ר א שבר‪.‬‬
‫ף אמר א אי‪.‬‬
‫‪ 73‬אמ׳ |‬
‫מפני |‬
‫ד א היו‪.‬‬
‫עסוקין |‬
‫׳ עקיבא[ א עקיי‪.‬‬
‫ונו׳ | ך חסר‪ .‬א ולא עבר זר בתוכם‪.‬‬
‫ויקרבו |‬
‫ילמדנו |‬
‫א ונו׳‪.‬‬
‫א בדבר ]אתה‬
‫והלא ‪ . . .‬וחומר |‬
‫ד אמר א א־‪.‬‬
‫ך ססני‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 71‬בו |‬
‫א והרי‪.‬‬
‫א ויקרבו•‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד למדנו א לסדינו‪.‬‬
‫א למלכות יהודה‬
‫יהודה למלכות |‬
‫‪ 76‬וחנניא בן כינאי | ד וחנניה בן עכינאי א וחנניה‬
‫ד עסוקי׳ א עוסקין‪.‬‬
‫ך א פתוח‪.‬‬
‫‪ 67‬חבובין ן‬
‫אל מחוץ למחנה |‬
‫‪ 72‬והלא ן‬
‫‪ 76‬יהושע ן א יהושע ]אילו הןן‪.‬‬
‫בתמר |‬
‫‪ 79‬נתנה | א ניתנה‪.‬‬
‫אלא |‬
‫לן ן‪.‬‬
‫‪ 68‬עליהם |‬
‫ד בי׳‪.‬‬
‫ד עליהן‪.‬‬
‫ך א םרחפין עליהן ) א עליהם(‪.‬‬
‫‪ 73-72‬כעסן ‪ . . .‬וכמה | ד ונוטר‪ .‬עליהם ן א עליהן‪.‬‬
‫ד רבינו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד רע‪.‬‬
‫א מרחמים‪.‬‬
‫פ בכתנתם‬
‫שיבר ן‬
‫אם' |‬
‫ועטרן |‬
‫ד הצדיק ]ההוא[ א צדיק ןההוא(‪.‬‬
‫ד א ועיטח•‬
‫בין |‬
‫אלא ‪I‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫‪ 77‬להם |‬
‫‪ 78‬כחדו |‬
‫ד א להן•‬
‫א כיחדו‪.‬‬
‫אם׳ | ך אמר‪.‬‬
‫עקיבא |‬
‫םאבתם |‬
‫ד טרפון‬
‫פדאםאבותם‪.‬‬
‫העבירות | ד העברה א העבירה‪.‬‬
‫ד ]אסרו לו[ אלא‪.‬‬
‫‪ .66‬ו ע ט ר ן‪ .‬ה ה ל כ ה ) ע ל ב ר כ ת המים( מ ת ק ש ר ת כ א ן עם םוף האגדה‪. :‬מפגי שקידש שמו ש ל ה ק ב ׳ ה ע ל הים׳‬
‫) ל ה ל ן שו׳ ‪ ,(89‬כ ל ו מ ר ע ל המים‪ ,‬כ פ י שמשמע מ ד ב י ר סיג‪ ,‬ח׳‪ .‬וסימן מ ו ב ה ק ל מ ד ר ש י ם מ ט י פ ו ס י ל מ ד נ ו‬
‫ושאילתות הוא הקשר ה ר ו פ ף ו ה מ ל א כ ו ת י בין סוף ה א ג ד ה ו ה ה ל כ ה ה פ ו ת ח ת ‪ .‬ו ב י ל ק ו ט מעין מים כ ת י י ) ל פ י‬
‫ה ר מ י מ כשר‪ ,‬וישב‪ ,‬ע מ ׳ ‪ (1422‬פירש שריח טוב ל צ ד י ק י ם א ף הוא ב כ ל ל ‪ .‬ו ח ם ר ו ג ן ׳ ש ל הגפשות‪.‬‬
‫כעסן‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫וישב(‪ .‬ועיין הגי׳ ב ס פ ר י שהבאגו ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .74‬מ פ ג י ש ה ו ד ה וכו׳‪ .‬זו היא תשובת ה ת ל מ י ד י ם ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬מ כ א ן ע ד ‪ .‬ה א ר ץ ׳ ) ב ש ו ׳ ‪ (79‬הוא מ א מ ר המוסגר של מ ס ד ר ה ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫שאף א ח ר י ם גטלו ש כ ר ע ל ההודייה‪.‬‬
‫אלא‬
‫‪ .67‬ב ש ע ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשעה ש כ ב י כ ו ל כ ו ע ס ע ל ה צ ד י ק י ם ‪ .‬והסימון הוא דוגמת ‪.‬רוגזו של י ו ס ף ' ) ב י ר ריש‬
‫מעשה‬
‫‪ .77‬ה ו ס י ס ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ .79‬א מ ׳ ל ה ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ׳ טרסון‪ ,‬וחזר ה מ ס ד ר ל ס ו ף הייז‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬זו ה י א תשובת ה ת ל מ י ד י ם ‪ .‬ו ב ד מפורש‪ :‬א מ ר ו לו א ל א וכו׳‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‬
‫‪24‬‬
‫מפני מה זכה יהודה למלכות‪ ,‬מפני שהציל את אחיו מן המיתה‪ ,‬שנ׳ ו י א מ ר‬
‫י ה ו ד ה א ל א ח י ו מ ה ב צ ע וגר‪ .‬אמ׳ להם דיה להצלה שתכפר על‬
‫המכירה‪ .‬אלא מפני מה זכה יהודה למלכות‪ .‬אמ׳ לו מפני הענוה‪ ,‬שנ׳‬
‫ו ע ת ה ישב נא ע ב ד ך ת ח ת ה נ ע ר וגו ‪ .‬אף שאול לא זכה למלכות‬
‫אלא מפני הענוה‪ ,‬שני פ ן י ח ד ל א ב י מן ה א ת ו נ ו ת ו ד א ג ל נ ו ‪ .‬שקל‬
‫עבדו בו‪ .‬אבל שמואל לא אמ׳ כן‪ ,‬אלא ה נ ה נטש א ב י ך א ת ה א ת ו נ ו ת‬
‫ו ד א ג ל כ ם ל א מ ר מ ה א ע ש ה ל ב נ י ‪ .‬כשהוא בורח מן הסררה מהו‬
‫אף‪ ,‬ו י ש א ל ו ע ו ד ב ה ׳ ה ב א ע ו ד וג‪ /‬אמ׳ להם והלא ערב הוא‪,‬‬
‫וסופו של ערב לצאת ידי ערבותו‪ .‬אלא מפני מה זכה יהודה למלכות‪,‬‬
‫אמרו לו ילמדנו רבינו‪ .‬אמ׳ להם מפני שקידש שמו של הקב״ה על הים‪.‬‬
‫כשבאו שבטים ועמדו על הים‪ ,‬זה אופף אני ארד‪ ,‬וזה אוכף אני ארד‪ ,‬קפץ שבטו‬
‫של יהודה וירד תחלה וקדש שמו של מקום על הים‪ .‬ועל אותה שעה הוא אומר‬
‫הושיעני א ל י ם כי ב א ו מים ע ד נפש ט ב ע ת י ביון מ צ ו ל ה‬
‫ו א י ן מ ע מ ד וגו ‪ ,‬א ל ת ש ט ש ב ו וג‪/‬ואר ה י ת ה י ה ו ד ה ל ק ד ש ו‬
‫וגו ‪ .‬יהודה קדש שמו של הקב״ה על הים‪ ,‬לפיכך י ש ר א ל מ מ ש ל ת י ו ‪.‬‬
‫‪ .19‬עקרו להביא את הכלה‪ ,‬הניחו שם אפי זקן אפי חולה אין צריכין לברך‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 80‬ו י א מ ר‬
‫״הכה‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫בראשית ל״ז‪ ,‬כ״ו‪.‬‬
‫שם י ‪ /‬ב ‪/‬‬
‫‪8 7‬‬
‫‪«3‬ועתה‬
‫וישאלו‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬שם מ״ד‪ ,‬ל״ג‬
‫שם כ״ב‪.‬‬
‫« « פ ן וכוי‪ .‬ש״א נ ו ‪ /‬ה י ‪.‬‬
‫<>» כשבאו ו כ ו ‪/‬‬
‫מכילתות הכ׳׳ל;‬
‫בבלי כןונוה ל״ו קע״ב ואילך; פסי׳׳ר פ״ז‪ ,‬כ״ו ע״ב וכ״ח ע״א; שמו׳ר פכ״ד‪ ,‬א׳; במ׳׳ר קפי״ב; שם פי״ג‪,‬‬
‫ז׳; דב׳יר ליברמן‪ ,‬עמ׳ ‪ ;6‬מדרש חהלים פע״ו‪ ,‬ב׳; שם קי״ד‪ ,‬ח׳; פרקי דר׳׳א פמ״ב‪ ,‬הוצ׳ הרד׳׳ל‬
‫ל״ע ע״א; אגדה בראשית פע״ה )ע״ד(‪ ,‬הול׳ בובר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.145‬‬
‫ס״נו‪ ,‬ב ׳ ‪ -‬ג ‪/‬‬
‫‪ »3‬ה י ת ה‬
‫ו כ ו ‪ /‬שם קי״ד‪ ,‬ב ‪/‬‬
‫‪ 81‬בצע וני |‬
‫‪ 80‬שנ׳ | ד שנאמר‪.‬‬
‫]לכו ונמכרנו לישמעא׳ וידעו אל תהי בו[‪.‬‬
‫*• ה ו ש י ע נ י‬
‫וכו‪/‬‬
‫תהלים‬
‫עקרו ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ק ח י ם ק״א ב ‪/‬‬
‫ד בצע כי נהרונ ]וכתיב לכו ונמכרנו לישסעאליםן א בצע ונו׳‬
‫‪ 82‬המכירה |‬
‫דיה | ד דייה א דיי‪.‬‬
‫להם | ד להן‪.‬‬
‫‪ 84‬מן |‬
‫ונו׳ | ד א פתוח‪.‬‬
‫‪ 83‬תחת הנער | ד חסר•‬
‫אס׳ לו | ד א חסר‪.‬‬
‫א ]המיתה[ הםכירה‪.‬‬
‫‪ 88‬בו | ך פתוח‪ .‬לא אס׳ | ד אעו א אינו או׳‪ .‬הנה |‬
‫א את‪ .‬האתונות | פ האתנות‪ .‬לנו | א לנו ]ונין‪.‬‬
‫‪ 88‬לאםר | ד לאם׳‪ .‬לבני | א ב פתוח‪.‬‬
‫פ והנה• ד חסר‪ .‬האתונות | ד א ]דברי[ האתונות פ דברי האתנות‪.‬‬
‫‪ 87‬וישאלו |‬
‫כשהוא | ד א וכשהוא‪ .‬הסדרה | ד השררה‪ .‬סהו או׳ | ד א סה הוא אוס׳ )א אוסר(‪.‬‬
‫עוד וני | ד עוד הלום איש ויאסר הנה הוא נחבא אל הכלים א עוד‬
‫הבא | ד הנה‪.‬‬
‫ד ושאלו א וישאל‪.‬‬
‫‪ 88‬ידי ן א ]ירד[ ידי‪ .‬לםלכות | ד לסלכו׳‪.‬‬
‫הלם איש ויאסר ה׳ )שלשה יודין( וני‪ .‬והלא | ד ולא‪.‬‬
‫על‬
‫הקב׳ה ן א םקום‪.‬‬
‫שקידש | ד שקדש‪.‬‬
‫‪ 89‬אםרו ‪ . . .‬להם | ד אם׳ להם ל ס ת ו רבנו אם׳ להן‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 90‬כשבאו | ד שכשעלו א שכשבאו‪ .‬אוס׳ )ביס( | ד אוסר א או׳ ‪ . . .‬אום׳‪ .‬ארד ‪ . . .‬ארד ן‬
‫הים | ד חסר‪.‬‬
‫‪ «1‬תחלה | ד בתחלה אתחילה‪ .‬וקדש ן אוקידש‪.‬‬
‫ד יורד ‪ . . .‬יורד א יורד ]תחילה[ ‪ . . .‬יורד ]תחילה[‪.‬‬
‫‪ 92‬הושיעני | ד ]הי[ הושיענו‪.‬‬
‫אוסר ן א אום׳‪.‬‬
‫שעה | ד השעה‪.‬‬
‫על הים | ד חסר‪.‬‬
‫םקום | ד הקביה‪.‬‬
‫‪ 93‬מעמד ן א מעמד ]באתי בםעסקי םים ן וני‪ .‬תשט׳ שבו׳ וני ן א תשטפני שבולת‬
‫טבעתי ‪ . . .‬שבו׳ וני | ד חסר‪.‬‬
‫]םים ואל תבלעני םצולה[ וני‪ .‬ואו׳ היתה | ד וכן הוא אוסר בצאת ישראל םסצרים היתה א וכן הוא אום׳ בצאת‬
‫>• ונוי | ד א חסר‪.‬‬
‫לקדשו ן א לקדשו ]ישר׳ םםשלותיו[‪.‬‬
‫ישר׳ םםצר׳ בית יעקב טעם לועז היתה‪.‬‬
‫‪ 98‬הכלה | ד ]החתן ואת[ הכלה‪.‬‬
‫קדש | א שקידש‪ .‬הקביה ן א םקום‪ .‬סםשלתיו | פ ר א ממשלותיו‪.‬‬
‫הניחו ן א והיניחו‪ .‬אפי׳ | א אפילו• ד חסר‪ .‬זקן ן א זקן ]אחד[‪ .‬אפי׳ | ד או א ואפילו‪ .‬צריכין | ד צריכי׳‪.‬‬
‫‪ .81‬ד י ה וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ע ״ פ כ ן דייה ל ה צ ל ה ל כ פ ר ה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫ברכות פ״ד‪ ,‬פ״ה‬
‫‪100‬‬
‫‪25‬‬
‫למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה‪ .‬לא הניחו שם זקן‬
‫או חולה צריכין לברך למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬
‫‪ .20‬בעל הבית שהיה מסב ואוכל‪ ,‬קראו חברו לדבר עמו‪ ,‬אין צריך לברך‬
‫למפרע‪ .‬וכשהוא חוזר אין צריך לברך כתחלה‪ .‬הפליג צריך לברך למפרע‪,‬‬
‫‪ .21‬פועלץ שהיו עוררין בתאנים‪,‬‬
‫וכשהוא חוזר צריך לברך כתחילה‪.‬‬
‫וגודרין בתמרים‪ ,‬ומוםקין בזתים‪ ,‬אע״פ שמפםיקץ ואוכלין‪ ,‬ומפםיקין ואוכלין‪,‬‬
‫אין צריכין לברך למפרע‪ .‬וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬
‫הפליגו‪ ,‬צריכין לברך למפרע‪ ,‬וכשהן חוזרין צריכין לברך כתחילה‪.‬‬
‫פרק ה׳‬
‫‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬לא יאכל אדם בערב שבת מן המנחה ולמעל ‪ ,‬כדי שיכנס לשבת‬
‫כשהוא תאוה‪ ,‬דברי ר׳ יהודה‪ ,‬ר׳ יוסה או׳ אוכל והולך עד שעה שתחשך‪.‬‬
‫‪ .2‬מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ור׳ יהודה ור׳ יוםה שהיו מסובין בעכו‪,‬‬
‫וקדש עליהן היום‪ .‬אמ׳ לו רבן שמעון בן גמליאל לר׳ יוסי‪ ,‬ברבי‪ ,‬רצונך‬
‫נפסיק לשבת‪ .‬אמ׳ לו בכל יום אתה מחבב דברי בפני יהודה‪ ,‬ועכשיו‬
‫אתה מחבב דברי יהודה בפני‪ ,‬הגם ל כ ב ו ׳ א ת ה מ ל כ ה ע מ י‬
‫ב ב י ת ‪ .‬אמ׳ לו אם כן לא נפסיק‪ ,‬שמא תקבע הלכה לדורות‪ .‬אמרו לא‬
‫קראו חברו וכר‪ .‬עיין לעיל שו׳ ‪ 35‬ומ״ש בבה״א שם‪.‬‬
‫״ בעל הביה וכר‪ .‬עיין בבלי שם ק״ב א ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫! לא וכר‪ .‬ימש׳ פסחים פ״י ה״א‪ ,‬ל״ז ע״ב; בבלי שם צ״ע ב׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫בבלי שם ק ׳ א ‪.‬‬
‫‪ 98‬צריכץ |‬
‫• ה ג ם וכר‪ .‬א ס ת ר ז ‪ /‬ח׳‪.‬‬
‫כתחילה |‬
‫ד צריך‪.‬‬
‫א ואפילו חולה ]אחד ן‪.‬‬
‫חברו |‬
‫א ח י ‪.‬‬
‫פועלין |‬
‫ב‬
‫א‬
‫ר ן‬
‫ץ ן‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫ואוכלין |‬
‫א ואוכלים‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫כתחילה |‬
‫‪ 1‬אדם |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫אין ספסיקי][•‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד סבפני‪.‬‬
‫א‬
‫נו‬
‫בערב |‬
‫ל אמי | ד אסר א א׳‪.‬‬
‫למפרע‪.‬‬
‫המנחה |‬
‫שתחשך |‬
‫‪ 3‬יוסה ן‬
‫א ם‬
‫ך צריך‪.‬‬
‫ד‬
‫ד א יוסי אום׳‪.‬‬
‫נפסיק | ד נפסוק‪.‬‬
‫ד א• ב יקראו‪.‬‬
‫אע־פ |‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫למפרע ‪ . . .‬לברך ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ולמעל׳ |‬
‫ד לכתחלה‪.‬‬
‫כתחילה |‬
‫ד א ולסעלה‪.‬‬
‫ד‬
‫אוכל והולך |‬
‫ד לכתחילה‪.‬‬
‫‪ 2‬כשהוא ן‬
‫]אד׳‪ 1‬אוכל והולך‬
‫ד שתחשך ]סססיקי׳ לשבחו׳ דברי רבי יהודה רבי יוסי אוסר‬
‫‪ 4‬עליהן |‬
‫א יוסי‪.‬‬
‫׳ ן ך אפר א א׳‪.‬‬
‫א ]ר׳ ן יהודה‪.‬‬
‫קראו | כיה‬
‫ד א צריך‪.‬‬
‫למפרע |‬
‫ד המנח׳‪.‬‬
‫‪ 97‬או חולה ן‬
‫‪ 100‬כתחילה |‬
‫ד א בזיתים‪.‬‬
‫‪ 102‬צריכין |‬
‫יוסה או׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א מיסב‪.‬‬
‫‪ 101‬בזתים |‬
‫ך א מפסיקין‪.‬‬
‫ך א בתאוה‪.‬‬
‫ד ב סתום‪.‬‬
‫‪ 98‬מסב |‬
‫‪ 103‬צריכין |‬
‫ך א ערב‪.‬‬
‫א ]אפילו[ זקן ]אחד!‪.‬‬
‫ד לכתחלה א כתחילה‪.‬‬
‫ד א בתאינים‪.‬‬
‫ד לכתחלה‪.‬‬
‫‪ 8‬נפסיק | ך נפסוק‪.‬‬
‫יהודה ן‬
‫ך לכתחלה‪.‬‬
‫ומפסיקין |‬
‫שעה |‬
‫ד לכתחלה‪.‬‬
‫אי ‪.‬‬
‫בתאנים |‬
‫ד אד׳‪.‬‬
‫תאוה |‬
‫א הולך ואוכל‪.‬‬
‫‪.96‬‬
‫כתחילה |‬
‫י שמא תקבע וכר‪ .‬עיין לעיל פ״א סה״ד ומש״ש‪.‬‬
‫זקן ן‬
‫‪ 99‬כתחלה |‬
‫מעשה וכר‪ .‬ימש׳ הכ׳יל;‬
‫ועכשיו |‬
‫ד א עליהם‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫בכל יום ן א כל יום ]ויום!‪.‬‬
‫ך עכשיו‪.‬‬
‫« בפני ן‬
‫א בפניי‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫ברבי רצונך ן‬
‫דברי | א דבריי‪.‬‬
‫לכבוי |‬
‫בפני ן‬
‫ד א לכבוש‪.‬‬
‫תקבע ‪ . . .‬לדורות ן א ת ק ב ע ו ‪ . . .‬בישרי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ברה״מ ע ל מ ה ש א כ ל ו ‪.‬‬
‫‪.97‬וכשהן‬
‫אגב רישא‪ ,‬שהרי פשיטא ש מ ב ר כ י ם כ ת ח י ל ה א ח ר י ש ב ר כ ו ברה״מ‪.‬‬
‫חוזרין‬
‫וכר‪.‬‬
‫ב ב א זו ל א נשנית א ל א‬
‫‪ .99‬ה פ ל י ג וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הפליג את‬
‫מקומו‪ ,‬או א ת דעתו‪ ,‬עיץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .1‬מ ן‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ה מ נ ח ה וכוי‪.‬‬
‫מתשע שעות ו ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ פ ס י ק א ת ה ס ע ו ד ה ונקדש קדושת היום‪.‬‬
‫‪.2‬ע ד‬
‫ש ע ה וכו׳‪.‬‬
‫עד ועד בכלל‪.‬‬
‫‪.5‬נ פ סי ק‬
‫ברכות פ׳׳ה‬
‫‪26‬‬
‫זזו משם עד שקבעו הלכה כר׳ יוסי‪ .3 .‬אורחץ שהיו מסובין אצל בעל הבית‬
‫וקדש עליהן היום ועקרו עם חשיכה לבית המדרש‪ ,‬חזרו‪ ,‬ומזגו להם את הכוס‪,‬‬
‫אומרין עליו קדושת היום דברי ר׳ יהודה‪ .‬ר׳ יוסה או׳ אוכל והולך עד שעה‬
‫שתחשך‪ .4 .‬מזגו לו כוס ראשון‪ ,‬מברך עליו ברכת המזון‪ ,‬מזכיר של שבת‬
‫‪ .5‬כיצד סדר הסב‪ ,‬בזמן‬
‫בברכת המזון‪ ,‬והשני או׳ עליו קדושת היום‪.‬‬
‫שהן שתי מטות גדול מסב בראשה של ראשונה‪ ,‬שני לו למטה ממנו‪ .‬בזמן‬
‫שהן שלש מטות‪ ,‬גדול מסב בראשה של אמצעית‪ ,‬שני לו למעלה ממנו‪ ,‬שלישי‬
‫לו למטה ממנו‪ .‬כך היו מסדירין והולכין‪ .6 .‬סדר נטילת ידים כיצד‪,‬‬
‫עד חמשה מתחילין מן הגדול‪ ,‬מחמשה ואילך מתחי׳ מן הקטן‪ .‬סדר מזיגת‬
‫הכוס כיצד‪ ,‬בתוך המזון מתחילץ מן הגדול‪ ,‬לאחר המזון מתחילין מן המברך‪.‬‬
‫‪ .7‬שנים‬
‫רצה לחלוק כבוד לרבו‪ ,‬או למי שגדול ממנו‪ ,‬הרשות בידו‪.‬‬
‫ממתינין זה לזה בקערה‪ .‬שלשה אין ממתינץ‪ .‬המברך פושט ראשון‪ .‬רצה‬
‫לחלוק כבוד לרבו‪ ,‬או למי שגדול ממנו‪ ,‬הרשות בידו‪ .8 .‬לא ישוך אדם‬
‫מן הפרוסה ויחזירנה לקערה מפני סכנת נפשות‪ .9 .‬לא ישתה אדם מן הכוס‬
‫« אורחין ו כ ו ‪ /‬בבלי פ ק ח י ם ק״ב קע״א‪.‬‬
‫בבלי מ״ו ‪3‬׳‪.‬‬
‫ירוש׳ העניה פ״ד ה״ב‪ ,‬ק״ח ע״א;‬
‫״ כיצד ו כ ו ‪/‬‬
‫קדר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח קה״ב‪ ,‬י״ב ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫א׳; גינרן נ״ע ב ‪/‬‬
‫״ שנים ו כ ו ‪ /‬בבלי מ״ז‬
‫‪ 19‬המברך ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫« לא ישתה ו כ ו ‪/‬‬
‫דא״ר רפ״ט‪ ,‬הול׳ היגר‪ ,‬עמ׳ ‪ 229‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 2°‬לא ישוך ו כ ו ‪/‬‬
‫דא״ר הכ״ל‪ .‬ועיין בבלי תמיד‬
‫כ״ז ב ‪/‬‬
‫‪ 9‬עליהן |‬
‫ועקרו |‬
‫ד א עליהם‪.‬‬
‫ד א יוסי אוסר ) א אוס׳>‪.‬‬
‫ד א וםזכיר‪.‬‬
‫שני |‬
‫םסב בראשה |‬
‫א ושלישי‪.‬‬
‫םםנו |‬
‫‪ 15‬לו ן א חסר‪.‬‬
‫ד טחטש׳‪.‬‬
‫ד היטנה א היטנו‪.‬‬
‫טתחי׳ |‬
‫ד סתחיל‪.‬‬
‫‪ 19‬לזה |‬
‫לאחי |‬
‫ד את זה‪.‬‬
‫ד א היפנו‪.‬‬
‫ד א טתחילין‪.‬‬
‫‪ 21‬ויחזירנה |‬
‫‪ . 9‬ו ע ק ר ו וכוי‪.‬‬
‫לעיל‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מקדש‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד אחר א ואחר‪.‬‬
‫א ויחזירנו‪.‬‬
‫שני ן‬
‫לקערה |‬
‫מסן |‬
‫ד א ומסן‪.‬‬
‫א שיני‪.‬‬
‫ד םסודרין‪.‬‬
‫הקטן |‬
‫פחחילין |‬
‫סושמ |‬
‫ב ה י ב ש מ פ ס י ק ל ק ד ו ש ת היום ו מ ק ד ש ‪.‬‬
‫שלישי |‬
‫ד א היפנו‪.‬‬
‫סדר ‪• . .‬‬
‫א סתום‪.‬‬
‫‪ 18‬עד ן כיה ד א‪.‬‬
‫‪ 17‬כיצד | ד חסר‪ .‬א כיזצד‪.‬‬
‫‪ 18‬פפנו ן‬
‫ב עם•‬
‫‪ 20‬פפנו ן‬
‫א היפנו‪.‬‬
‫פתחילין |‬
‫בידו ן‬
‫ישוך |‬
‫א היפנו‪.‬‬
‫א סתום‪.‬‬
‫איישך•‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫א ב ל ב ע ה י ב נשאר במקומו‪ ,‬ב מ ק ו ם ס ע ו ד ה ‪.‬‬
‫עד‬
‫‪ 14‬םטות ן‬
‫א םיטות‪.‬‬
‫ד הקטן ]עד שפניע לחפשה וחחר ופחחיל פן הנדול‪.‬‬
‫ך פתחילי׳‪.‬‬
‫נפשות |‬
‫ד בראש א בראשו‪.‬‬
‫והולכין ן‬
‫כיצד ן א כיזה צד‪.‬‬
‫פזינת | ד א לפזינת‪.‬‬
‫ד בקערה‪.‬‬
‫א כיזה צד‪.‬‬
‫הסב |‬
‫בראשה |‬
‫סםנו |‬
‫ד פושט ]ידון‪.‬‬
‫א ושלשה‪.‬‬
‫עליו ן א חסר‪.‬‬
‫כיצד ן‬
‫ך א םיסב‪.‬‬
‫פסדירין |‬
‫נטילת | א לנטילת‪.‬‬
‫ולפקו׳ שפים אחרונים חוזרין שם ברכה חחרתן‪.‬‬
‫שלשה |‬
‫א והשיני אום׳‪.‬‬
‫םסב |‬
‫ד א טיסב בראש ) א בראשו(‪.‬‬
‫כיצד | ד כיצד סדר נטילת וכוי‪.‬‬
‫םחםשה |‬
‫א סיטות‪.‬‬
‫פפנו |‬
‫ך אסרו‪.‬‬
‫!‪ 1‬שתחשך | ב סתום‪.‬‬
‫ד ובשני אוסר‬
‫‪ 13‬םטות ן‬
‫ד ושני א והשיני‪.‬‬
‫א עוקרי]•‬
‫שעה | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 12‬והשני או׳ |‬
‫ד ההיסב א היסב‪.‬‬
‫ד עקרו‬
‫‪ 10‬אוסרין |‬
‫יוסה או׳ ‪I‬‬
‫סזכיר |‬
‫ש ע ה וכוי‪.‬‬
‫‪ p.10‬ד ו ש ת‬
‫ה י ו ם וכוי‪.‬‬
‫עד ועד בכלל‪.‬‬
‫כשיטתו‬
‫‪ .11‬מ ז ג ו‬
‫לו‬
‫ה כ ל הוא מ ד ב ר י ר ׳ יוסי‪ ,‬שסובר שאינו מ פ ס י ק מ ס ע ו ד ת ו ‪ ,‬וכשגומר מ ב ר ך ע ל המזון‪ ,‬ו א ח י כ‬
‫‪.15‬כ ך‬
‫ה י ו וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם היו יותר משלשה‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מים ראשונים ל ס ע ו ד ה ‪.‬‬
‫ל ב ר כ ת המוציא‪.‬‬
‫‪ .17‬מ ן‬
‫וכוי‪ .‬משום ד ׳ א ומשום א ב ק גזל‪.‬‬
‫ש ל א יאכילנו רוקו‪ ,‬ו י ת ב ל ע ם ‪.‬‬
‫המברך‪.‬‬
‫נטילת‬
‫ידים‬
‫‪.16‬מ ח מ ש ה וכו׳‪ .‬ש ל א י צ ט ר ך ה ג ד ו ל ל ח כ ו ת ב ץ נ ט י ל ה‬
‫כ ד י שיתקץ א ת ע צ מ ו ל ב ר כ ה )ירושלמי(‪.‬‬
‫פ ו ש ט וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬פושט א ת ידו ל א כ ו ל ‪.‬‬
‫‪.21‬מפני‬
‫‪.19‬ממתינין‬
‫ס כ נ ת וכוי•‬
‫ברכות פ״ה‬
‫‪27‬‬
‫‪ .10‬אחד משמש את שנים‬
‫ויתננו לחבירו לפי שאין דעת בריות שוות‪.‬‬
‫אוכל עמהן‪ ,‬שלשה אין אוכל עמהן‪ ,‬אלא אם כן נתנו לו רשות‪ .11 .‬באת‬
‫להם מתיקה בתוך המזון‪ ,‬מברך על המזון ופוטר את המתיקה‪ .12 .‬ר׳ מונא‬
‫‪ 25‬או׳ משם ר׳ יהודה פת הבאה בכיסנין לאחר המזון‪ ,‬טעונה ברכה לפניה‬
‫‪ .13‬מים הראשנים רשות‪ ,‬האחרנים חובה‪ .‬מים הראשנים‬
‫ולאחריה‪.‬‬
‫אם רצה להפסיק מפסיק‪ ,‬מים האחרנים אם רצה להפסיק אינו מפסיק‪.‬‬
‫‪ .14‬הכל חייבין בברכת המזץ‪ .‬כהנים לרם וישראל גרים ועבדים משוחררין‬
‫חללים נתינים ממזרין סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה‬
‫‪ 30‬כולן חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן‪ .‬טומטום ואנדרוגינוס‬
‫חייבין ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן‪ .15 .‬אנדרוגינוס )מוציא את(‬
‫מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו‪ .‬טומטום אינו מוציא לא את מינו‬
‫ולא את שאינו מינו‪ .16 .‬מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא את‬
‫מינו ולא את שאינו מינו‪ .17 .‬נשים ועבדים וקטנים פטורין ואין מוציאין‬
‫‪ 35‬את הרבים ידי חובתן‪ .‬באמת אמרו אשה מברכת לבעלה‪ ,‬בן מברך לאביו‪,‬‬
‫בבלי מ״ה א ‪/‬‬
‫‪ 22‬אחד וכו׳‪.‬‬
‫הראשונים וכו׳‪.‬‬
‫״ ר׳ מונא וכו׳‪.‬‬
‫«־ מים‬
‫ימש׳ פ״ו ה״ה‪ ,‬י׳ ע״ג; בבלי מ״ב א׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״ב‪ ,‬י״ב ע״א; חלה פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ח ע״ג; בבלי חולין ק״ה א ‪ /‬ועיי״ש‬
‫עירובין י״ז ב׳; במ״ר פ״כ‪ ,‬כ״א; תכחומא בלק סי׳ נףו‪ ,‬הול׳ בובר‪ ,‬סי׳‬
‫™ כהנים וכו׳‪.‬‬
‫ב״ה‬
‫ככףז להלן ר״ה פ״ב ה״ז )כי״ע רפ״ד(; מגילה פ״ב ה״ז; מנחות פ״י הי״ג והי״ז‪.‬‬
‫ו ׳‪.‬‬
‫כ ו‬
‫עיין‬
‫׳‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫נ״ג סע״ד;‬
‫ר‬
‫‪ 23‬עםהן ן א עמהם‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫בריות | ד הבריות‬
‫<ביפ(‪.‬‬
‫סשוחררין |‬
‫ן ם ט ז ר י ם <‬
‫א אנדרגינוס‪.‬‬
‫א‬
‫ן ס ר‬
‫‪,‬‬
‫ס‬
‫ך‬
‫(‬
‫ס ר‬
‫ך א‬
‫‪ 30‬חייבין |‬
‫י ‪.‬‬
‫ס‬
‫ס ו צ י א י ן‬
‫ן‬
‫ך‬
‫משם | ד א משום‪.‬‬
‫לאחר ן‬
‫הראשנים | ד ראשונים א הראשונים‪.‬‬
‫‪ 27‬אם ן‬
‫‪ 25‬או׳ | ד אומר‪.‬‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ט ו צ א ץ‬
‫‪ 28‬וישראל | ד וישראלים‪.‬‬
‫נרים | ד וגרים‪.‬‬
‫נתינים מםזרין |‬
‫ד וםמזרין נתינין‬
‫ך א חללין‪.‬‬
‫ד חייבי׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ולא שאינו‪.‬‬
‫‪ 35‬הובחן ן‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ואין |‬
‫לבעלה |‬
‫‪ . 2 4‬מ ת י ק ה וכוי‪.‬‬
‫שבאו ב ת ו ך ה ס ע ו ד ה מ ח מ ת ה ס ע ו ד ה ‪ ,‬ב ר ה ׳ מ סוטרתן‪.‬‬
‫ה ס ע ו ד ה ולפני ברהימ‪.‬‬
‫ל ה פ ס י ק בין נ ט י ל ה ל ב ר כ ה‬
‫שיטת בני איי‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2 7‬‬
‫) ע‬
‫‪ .‬להפסיק‬
‫את |‬
‫א סתום‪.‬‬
‫ד ע ת וכו׳‪ .‬ושמא חבירו הוא איסטניס‪ ,‬ו ד ע ת ו ר ע ה ‪.‬‬
‫כזית מ ש ל ה ם ‪ ,‬כ ד י ש י צ ט ר ף ע מ ה ם לזימון‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 31‬חובחן |‬
‫‪ 32‬ואינו םוציא ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫םינו ן‬
‫ה [‬
‫א ל א אם כן נתנו | ד א ע ד שיתנו‪.‬‬
‫ד ואנדרוגנוס א ואנדרנינוס‪.‬‬
‫‪ 33‬ו ל א את שאינו ן‬
‫‪.‬‬
‫‪ 20‬ח ל ל י ם |‬
‫שנים |‬
‫ד א השנים ]הרי ז ‪.‬‬
‫רשותן‬
‫האחרנים ן ך אחרונים א והאחרונים‪.‬‬
‫)מוציא את> |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪.22‬שאין‬
‫‪ 24‬מונא ן ך מונה‪.‬‬
‫ואנדרוגינוס |‬
‫(‬
‫א ץ >‬
‫שוות(‬
‫אין | ך א אינו‪.‬‬
‫ד משוחררי׳ א משוחררים‪.‬‬
‫ד ומוציאי׳ הרבי׳ ] א ת ‪.‬‬
‫את |‬
‫א הביריות‪.‬‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫‪ 26‬הראשנים ‪ . . .‬האחרנים | ד א ראשונים ‪ . . .‬אחרונים‪.‬‬
‫מים | ך א ח ס ר ‪.‬‬
‫נ ת י נ י ן‬
‫ב א ת ה‬
‫‪.‬‬
‫ס ו כ ה פ״ג הי״א‪,‬‬
‫בבלי כ׳ ב׳‪.‬‬
‫שלשה ן א שלש‪.‬‬
‫באת | ך ב א א‬
‫ד א אחר‪.‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ר״ה ספ״ג‪ ,‬נ״כן ע״א;‬
‫‪ 22‬לחבירו | ד לחברו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫״‬
‫ס‬
‫פ‬
‫״‬
‫‪ 35‬אשה וכו׳‪.‬‬
‫ג‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬ו׳ ע״ב;‬
‫״ וקכונים‬
‫םוציאין את הרבים ן‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫שאינו |‬
‫‪ 34‬פטורין ן‬
‫ד לבעל‪.‬‬
‫אנדרוגינוס ן‬
‫סברו |‬
‫‪ .23‬א ו כ ל וכו׳‪.‬‬
‫א ושאינו‪.‬‬
‫א ח ס ר ‪ .‬ואין ן‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אוכל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬סירות או ת ב ל י ם מתוקים‬
‫‪ .25‬ל א ח ר‬
‫ה מ ז ו ן וכו׳‪.‬‬
‫כלומר לאחר‬
‫מ פ ס י ק וכו׳‪ .‬ל פ י שיטת ה ב ב ל י פירושו כפשוטו שמותר‬
‫י י ן בטאו־ח סי׳ ק ם ץ ‪ ,‬ועיין בשרת הרש־ל סי׳ ל׳ד(‪ .‬ו ב ב ה ־ א פירשנו ע פ‬
‫ו א י ן מ ו צ י א י ן וכו׳‪ .‬צ י ל בגי׳ ד ‪ :‬ו מ ו צ י א י ן ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫‪ .32‬ו א י נ ו מ ו צ י א ו כ ו ׳ ‪ .‬ו א פ י ל ו‬
‫א ש ה אינה יוצאת ב ב ר ה י מ שלו‪ ,‬שמא אמו ל א ז כ ר ו ל א נקיבה‪ .‬עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .34‬פ ט ו ר י ן ו א י ן וכו־‪.‬‬
‫ה מ ל ה םטורין־ צ ר י כ ה מ ח י ק ה ‪ ,‬וצ־ל‪ :‬אין וכו׳‪ ,‬כגי׳ כי‪-‬ע והראשונים‪ .‬ונשים אין מוציאות את ה ר ב י ם ב ב ר ה י מ‬
‫מפגי כ ב ו ד ה צ ב ו ר‬
‫‪ 35‬ל ב ע ל ה‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ו צ י א ה אותו ב ב ר ה י מ ‪ .‬ו ל א ו דווקא ב ע ל ה ‪ ,‬א ל א ש ד ב ר ו ח כ מ י ם‬
‫ב ה ו ה ‪ ,‬שאין ד ר כ ה ש ל א ש ה ל א כ ו ל ע ם א ח ר ביחידות‪.‬‬
‫ל א ב י ו ‪ .‬ואביו עוגה אחריו כ ל מ ה שהוא א ו מ ר ‪.‬‬
‫ברכות פ״ה‬
‫‪28‬‬
‫עבד מברך לרבו‪ .18 .‬קטן שיכול לאכול כזית מזמנץ עליו‪ ,‬שאץ יכול‬
‫לאכול כזית אין מזמנין עליו‪ ,‬ואץ מדקדקין בקטן‪ .‬בץ שאומר נברך‪,‬‬
‫בין שאומ׳ ברוך אין תופשץ אותו על כך‪ .‬הנקדנץ תופשין אותו על כך‪.‬‬
‫‪ .19‬בעשרים נחלקין‪ .‬ובלבד שלא יהא בהן אחר שיפטור עצמו מן הזמץ‪.‬‬
‫‪ .20 >°‬רבן שמעון בן נמליאל או׳ עלו והסבו וטובל עמהן‪ ,‬אע״פ שלא אכל‬
‫עמהן כזית דגן‪ ,‬מזמנין עליו‪ .21 .‬נוי המברך בשם עונץ אחריו אמן‪ ,‬את‬
‫השם אין עונץ אחריו אמן‪ ,‬עד שישמע את כל הברכה‪ .22 .‬היה מקריב‬
‫מנחות בירושלם‪ ,‬או׳ ברוך שהגיענו לזמן הזה‪ .‬כשהוא מקריבן או׳ בר׳ אש׳‬
‫קד׳ במצו׳ וצו׳ להקריב מנחות‪ .‬כשהוא אוכלן או׳ המוציא לחם מן הארץ‪.‬‬
‫« היה מקריב זבחים בירושלם‪ ,‬אומ׳ ברו׳ שהגיע׳ לזמן הזה‪ .‬כשהוא מקריבן‬
‫או׳ ברוך אשר קדש׳ במ׳ וצו׳ להקריב זבחים‪ .‬וכשהוא אוכלן או׳ בר׳ אשר‬
‫‪ .23‬עשרה שהיו מהלכץ בדרך‪ ,‬אע״פ‬
‫קד׳ במצ׳ וצונו לאכל זבחים‪.‬‬
‫‪ 37‬ואין מדקדקין וכו׳‪.‬‬
‫סע״ב‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״ז רה״ב‪ ,‬י״א ע״ב; שם רה״ג; ב״כ פצ״א‪ ,‬ג׳‪ ;1111 ,‬בבלי מ״ז‬
‫בין וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ז ה״ג‪ ,‬י״א סע״נ; בבלי‬
‫‪ 39‬כחלקין‪ .‬משכ׳ פ״ז מ״ד‪.‬‬
‫‪ o‬א׳‪.‬‬
‫<« לבן וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ז ה״ב‪ ,‬י״א ע״ב; נזיל פ״ה ה״ה‪ ,‬כ״ד ב׳; ב״ר פצ״א‪ ,‬ד׳‪ ;1118 ,‬בבלי מ״ח א׳‪.‬‬
‫« גוי וכו׳‪ .‬משכ׳ ספ״ח; ילוש׳ פ״ח ה״נו‪ ,‬י״ב ע״ג; ס ו כ ה פ״ג הי״ב‪ ,‬כ״ד ע״א; מגילה פ״א הי״א‪,‬‬
‫ע״ב ע״א; ב״ל ק פ כ ך ו ) ב ד פ ו ס י ם ( ‪ .‬ועיין לעיל ספ״ג‪.‬‬
‫«> אוכלן וכו׳‪ .‬עיין להלן סוף פסחים‪.‬‬
‫‪ 36‬ע ב ד | א ועבד‪.‬‬
‫סברן־ | ד א חסר‪.‬‬
‫שאוסר ן ך ש א ם ר א שאם׳‪.‬‬
‫א אתו )ביס(‪.‬‬
‫הנקדנין ן א והנוקדנין‪.‬‬
‫אחר | ד א אחד‪.‬‬
‫‪4 0‬‬
‫« עשלה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ז ה״ה‪ ,‬י״א ע״ג; בבלי מ״ב ב׳‪.‬‬
‫לרבו | ב סתום•‬
‫א שהפטיר )אתן‪.‬‬
‫‪ 42‬את ן א חסר‪.‬‬
‫אוכלן או׳ ן‬
‫לזםן |‬
‫א כשהם אוכלין או׳ ]ברוך[•‬
‫בדרך |‬
‫ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אעיפ |‬
‫‪ 47‬לאכל |‬
‫אעיס | ד א אף‬
‫בשם ן א את השם‬
‫ד א ]כותי הםברךן בשם‪.‬‬
‫‪ 48-43‬םנחות ‪ . . .‬זבחים ‪I‬‬
‫םקריבן |‬
‫ברו׳ שהגיע׳ |‬
‫ד סקריבי׳‪.‬‬
‫וכשהוא אוכלן או׳ | ד כשהוא אוכלם אופר א כשהן אוכלין אופי‪.‬‬
‫ד באקב׳ו א ב׳ אשר קדשנו בפצ׳ וציו׳‪.‬‬
‫ד אוכלין•‬
‫‪ 42-41‬את השם |‬
‫א ב סתום‪.‬‬
‫‪ 44-43‬כשהוא ‪ . . .‬םנחות ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 48‬אום׳ |‬
‫‪ 46-46‬כשהוא ‪ . . .‬זבחים ן‬
‫ברוך ובו׳ | ד באקביו‪.‬‬
‫עטהן | א עםהם‪.‬‬
‫עליון בסתום‪.‬‬
‫ד א לאכול‪.‬‬
‫זבחים |‬
‫אותו |‬
‫נח לקין | ך נחלקו‪.‬‬
‫הזסון | אהזיםון‪.‬‬
‫‪ 44-42‬היה ‪ . . .‬הארץ | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 43‬שהניענו ן א ]שהחיינו ן והניענו‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫עצםו | ד אותו‪.‬‬
‫וטובל | ד טובל‪.‬‬
‫)וכנראה שהסופר סחק את שתי התיבות עיי נקודות לטעלה(‪.‬‬
‫א זבחים ‪ . . .‬םנחות‪.‬‬
‫א ושאינו‪.‬‬
‫ואין ן ד א איו•‬
‫ברוך | ד ברכו א ברוך )הואן‪.‬‬
‫טזטנין | ד א ןהרי אלו ) א אילו([ םזםנין‪.‬‬
‫כל הברכה | ד הברכה כולה‪.‬‬
‫‪3 7‬‬
‫‪ 39‬בעשרים | כיה ד א‪ .‬ב בעשרה‪.‬‬
‫והסבו | ד והסיבו א הסיבו‪.‬‬
‫‪ 41‬עסהן ן א עםהם‪.‬‬
‫שאין | ד ושאין‬
‫שאום׳ | ד שאסר א שאם׳‪.‬‬
‫כך | ד סתום‪.‬‬
‫שיפטור ן ךשטפטירין‬
‫אי׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫עלפי‪.‬‬
‫‪ 38‬בין ן א ובין‪.‬‬
‫« היה וכו׳‪ .‬בבלי ל״ז ב׳; מנחות ע״ה ב ‪/‬‬
‫‪ 44‬כשהוא‬
‫ד א ברוך שהניענו‪.‬‬
‫«* או׳ | ך• אופר‪.‬‬
‫‪ 47-46‬בר׳ וכו׳ |‬
‫ד זבחי׳ א הזבח הזה‪.‬‬
‫םהלכין‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫‪ . 3 7‬ו א י ן מ ד ק ד ק י ן ו מ י ‪ .‬כלומר‪ ,‬לבודקו אם‬
‫‪ . 3 6‬ש א י ן י כ ו ל וכוי‪ .‬ו א פ י ל ו א כ ל כזית ח ל י ב ה ‪.‬‬
‫‪ .38‬ה נ ק ד נ י ן וכוי‪ .‬נ ק ת י ן ‪ ,‬נ ק ר נ ץ ‪ ,‬ה ם‬
‫ה ב י א שתי שערות‪ ,‬כ ד י ל צ ר פ ו ל ע ש ר ה ל ע נ י ץ ת פ ל ה וכוי‪.‬‬
‫‪ .‬ה מ ד ק ד ק י ן ע ל ד ב ר י תוהו״)תשהיג ה ר כ ב י ‪ .(145 ,‬ו כ ב ר ה ב י א ו ה ר א ש ו נ י ם ) ב ב ב ל י במקומו( א ת ה ב ר י י ת א ב ד י א‬
‫ע ל כ ך‪ .‬כלומד‪ ,‬אם אמר נברך‪.‬‬
‫זוטא פ י ו ) ה י נ ר ד א י ר ‪ :(119 ,‬ל א י ה א א ד ם ל א נוקרן ו ל א ע ו ק מ ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .39‬א ח ד ש י פ ט ו ר וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ח ד שיפטור וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ל א א כ ל כזית ד ק ו פ ט ר א ת ע צ מ ו מן הרמון‪ ,‬ועיין‬
‫‪ .42-41‬א ת‬
‫‪ .41‬ע ו נ י ן וכוי‪ .‬שהרי גוי א מ ו מצווה ל א ע ל ה ב ר כ ו ת ו ל א ע ל ה ו צ א ו ת שיש ל ב ט ל ה ‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫ה ש ם וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬נכותי ה מ ב ר ך [ בשם ו כ ו ׳ ) כ נ י ׳ ד וכייע(‪ .‬ו א ס ו ר לענות א מ ן א ח ר י ו ע ד שישמע כ ל ה ב ר כ ה ‪,‬‬
‫‪ .42‬מ ק ר י ב וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ש מ ס ר מ נ ח ה‬
‫שהרי ה כ ו ת י מצווה ע ל ה ב ר כ ו ת ו ע ל ה ז כ ר ת שיש ל ב ט ל ה ‪.‬‬
‫‪ .43‬מ ק ר י ב ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר כ ש ה כ ה ן‬
‫ל כ ה ן ל ה ק ר י ב ה ‪ ,‬או כ ק ש ל א ה ק ר י ב מ נ ח ה מימיו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 4 5‬מ ק ר י ב ן ו מ י ‪ .‬כלומר‪ ,‬כשמקבל את הדם‪.‬‬
‫קומצן‪.‬‬
‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ה‪ ,‬פ״ו(‬
‫‪50‬‬
‫‪29‬‬
‫שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬ישבו לאכל‪,‬‬
‫‪ .24‬פועלין‬
‫אע״פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולן‪.‬‬
‫שהיו עושין אצל בעל הבית‪ ,‬הרי אילו מברכין שתים‪ .‬אופף ברכה הראשנה‬
‫וכולל את ירוש׳ בשל ארץ‪ ,‬וחותם בשל ארץ‪ .‬ואם היו עושין עמו בסעודן‪,‬‬
‫או שהיה בעל הבית מברך להן‪ ,‬הרי אילו מברכין ארבע‪.‬‬
‫)פיו בכייע(‬
‫‪53‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ .25‬דברים שבין בית שמיי לבית הלל בסעודה‪ .‬בית שמיי או׳ מברך‬
‫על היום ואחר כך מברך על היין‪ ,‬שהיום גורם ליין שיבא‪ ,‬וכבר קדש‬
‫היום ועדיץ יין לא בא‪ .‬ובית הלל אומ׳ מברך על היין ואחר כך מברך‬
‫על היום‪ ,‬שהיין גורם לקדושת היום שתאמר‪ .‬דבר אחר ברכת היץ תדירה‬
‫וברכת היום אינה תדירה‪ .‬והלכה כדברי בית הלל‪ .26 .‬בית שמיי או׳‬
‫גוטלין לידים ואחר כך מוזגץ את הכוס‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבאחורי הכום‬
‫מחמת הידים ויחזרו ויטמאו את הכוס‪ .‬בית הלל או׳ אחורי הכום לעולם‬
‫טמאין‪ .‬דבר אחר אץ נטילת ידים אלא סמוך לסעודה‪ .‬מוזגין את הכוס‬
‫« פועלין וכוי‪.‬‬
‫‪ 53‬ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬
‫י מ ש ׳ פ״ב ה״ה‪ ,‬ה ׳ ע״א; פ״ו ס ה ״ א ‪ ,‬י׳ ע״ב; בבלי נו״ז א ׳ ‪.‬‬
‫מ ש נ ׳ רפ״ח; ירוש׳ פ ״ ח ה״א‪ ,‬י״א ע״ד; פ ס ח י ם פ״י ה״ב‪ ,‬ל״ז ע״ג; בבלי כ״א ב׳; פ ס ח י ם קי״ד א׳;‬
‫‪ 54‬שהיום וכו׳‪.‬‬
‫ס ו כ ה כ״ו א ‪/‬‬
‫בבלי ז ב ח י ם צ״א א׳; מ ק ו ר ו ת‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ן‬
‫י ר ו ש‬
‫‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫פ‬
‫ר ה ״ ‪ 3‬׳‬
‫ח‬
‫״‬
‫י‬
‫ה כ‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫להלן פ ס ח י ם פ״י ה״ב; ירוש׳ ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫ל‪ 5‬בית שמיי וכו׳‪.‬‬
‫״ל‪.‬‬
‫״א‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫ה‬
‫כ‬
‫<‬
‫‪ 56‬ד ב ר א ח ר וכו׳‪.‬‬
‫משכ׳ פ״ח מ״ב; בבלי כ״ב א ׳ ‪.‬‬
‫‪ 60‬אין כנוילת וכו׳‪.‬‬
‫״ שמא‬
‫ירוש׳ הכ״ל; בבלי כ״ב ב׳;‬
‫ירוש׳ פ ״ א ה״א‪ ,‬ב ׳ סע״ד; דב״ר פ״ב‪ ,‬י׳; מדרש ת ה ל י ם פ״ד‪ ,‬נו׳‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;47‬נ ס פ ח ו ת שם פקל״ד‪ ,‬ד׳‪.‬‬
‫ועיין בבלי מ״ב א ׳ )לענין מ י ם א ח ר ו נ י ם ( ‪.‬‬
‫‪ 60‬עושץ ן‬
‫פועלין ן א פועלים‪.‬‬
‫לכולן ן א לכולם‪.‬‬
‫ ן ך א אף על פי‪.‬‬‫•« לאכל | ד לאכול‪.‬‬
‫הראשנהן‬
‫אוס׳ ן א מברך ד ]כיצדן םברך‪.‬‬
‫אילו | ך אלו‪ .‬שתים | ך ]לאחריהן שתים‪.‬‬
‫דעושין ]סלאכהן‪.‬‬
‫״ ל ל ן א כולל‪ .‬את | ך ]שנייה[ של א של‪ .‬ירוש׳ | ד א ירושלם‪ .‬ארץ ן‬
‫‪.‬‬
‫א ראשונה‬
‫‪ 62‬להן | ד עליהן‬
‫בסעודן | ד בסעודה א בסעודתן‪.‬‬
‫ואם | ד אבל אם א אם‪.‬‬
‫ד ארץ ןבדיא בעושין בשכרן ‪.‬‬
‫‪ 63‬שמיי )ביפ> | ד א שמאי‪ .‬לבית | ד ובית‪ .‬הלל | א הילל‪.‬‬
‫א להם• אילו | ד אלו‪ .‬ארבע | ד ]כתקנן[ ארבע‪.‬‬
‫‪ 66‬יין | ד חסר‪ .‬בא ן א פתוח‪ .‬ובית הלל | א בית הילל‪.‬‬
‫י ‪.‬‬
‫‪ ,‬ן‬
‫א‪ -,‬ן ך‬
‫‪ 57‬אינה‬
‫«‪ 6‬לקדושת היום | ך לקדושה‪ .‬שתאםר ן א שתיאסר‪ .‬תדירה | ר תדיר‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוםר‪.‬‬
‫תדירה | ד אינו תדיר ]תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם[‪ .‬כדברי בית | ד כבית‪ .‬הלל | א הילל‪ .‬שמיי או׳ ן‬
‫‪ 68‬הכוס | ד הכוס ]שאם אתה אומר מתנין תחלה את הכוס[‪ .‬ניטסאו ן‬
‫׳ ‪.‬‬
‫י‬
‫ד א‬
‫ביתןראובית‪.‬‬
‫‪ 69‬םחמת | ד מחם׳‪ .‬הידים | ד ידיו א ידים‪.‬‬
‫ד א נטמאו‪ .‬שבאחורי ן א שאחורי‪.‬‬
‫סמוך | ד ססך‪.‬‬
‫לסעודה ן א פתוח‪.‬‬
‫‪ 60‬ידים | ד ידיי‪.‬‬
‫־‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לל‬
‫‪4 9‬‬
‫ד‬
‫ר א ש ו נ ה‬
‫פ‬
‫א ע‬
‫ו כ ו‬
‫] כ ח ק נ ה [‬
‫(‬
‫א ן ט ר‬
‫ע פ א‬
‫ה‬
‫(‬
‫א ן ט ‪/‬‬
‫א‬
‫א ו פ ר‬
‫א‬
‫א‬
‫)‬
‫ה י ל ל ־‬
‫‪.48‬לעצמו‪.‬‬
‫‪4 4‬‬
‫א ן ם‬
‫א ן‬
‫ש‬
‫להרימ(‪.‬‬
‫ב א‬
‫(‬
‫(‬
‫ך‬
‫א ן ט ר‬
‫א ן ם‬
‫א‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ מזמגץ‪.‬‬
‫ב ר ה י מ כ ל ו ל ב ת ו ך שכרן‪.‬‬
‫‪.56‬שהיין‬
‫א‬
‫ע‬
‫ב ן א‬
‫‪ .51‬ב ס ע ו ד ן וכו׳‪ .‬ומכיוון ש ה ס ע ו ד ה ג ר י ד א היא שכרן‪ ,‬א ף ז‬
‫‪ .54‬ש ה י ו ם‬
‫מ‬
‫ג ו ר ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאלולי כ ב ו ד ה ע ם ל א ג צ ר כ ו ליין)סיה״מ‬
‫וכבר‬
‫ק ד ש וכו׳‪ .‬שקדש ה מ ם מ א ל י ו משחשיכה‪ ,‬ו ע ד י ץ ל א ב א יץ לםניו <רש׳י בסוכה(‪.‬‬
‫ם‬
‫ואפילו אם לא אמר‬
‫ג‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו כ ר י‬
‫ש‬
‫א‬
‫ם‬
‫א‬
‫ץ‬
‫לו י ץ אינו מ ק ד ש ב מ ע ח ד ‪.‬‬
‫עדיין קדושת ה ע ם ב ת פ י ל ה ‪ ,‬ב ר כ ת היין ק ו ד מ ת ‪.‬‬
‫ת ד י ר ה וכו׳‪.‬‬
‫‪ . 5 8‬נ י ט מ א ו וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הניצוצות שגיתוו מ ת ו ך‬
‫ה כ ו ם ע ל נ ב ע נ ט מ א ו מ ח מ ת ס ת ם ידים‪ ,‬וטימאו א ת גבי ה כ ו ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א חוששין שמא יגע בגבי ה כ ו ס ב י ד ע‬
‫שנשאר ע ל י ה ן מ ש ק ה ט ו פ ח א ח ר י מ ט י ל ה ‪ ,‬וייטמאו בגבי ה כ ו ם )בבלי(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ה ת ו ע ל ת ב נ ט י ל ת י ד י ם לפני ה מ ד ג ה ‪.‬‬
‫‪ .59‬א ח ו ר י‬
‫ה כ ו ם וכוי‪.‬‬
‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ו(‬
‫‪30‬‬
‫ואחר כך נוטלין לידים‪ .27 .‬בית שמאי או׳ מקנח ידו במפה ומניחה על‬
‫השלחן‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטבלו את הידים‪.‬‬
‫בית הלל או׳ ספק משקין לידים טהור‪ .‬דבר אחר אין נטילת ידים לחולין‪.‬‬
‫אלא מקנח ידיו במפה ומניחה על הכסת‪ ,‬שמא ניטמאו משקין שבמפה מחמת‬
‫‪ .28‬בית שמיי או׳ מכבדין את הבית‪,‬‬
‫‪ 65‬השלחן ויחזרו ויטמאו את האוכלים‪.‬‬
‫מפני אובדן של אוכלים‪ ,‬ואחר כך נוטלין לידים‪ ,‬בית הלל או׳ אם היה‬
‫שמש תלמיד חכם מלקט פרורין שיש בהן כזית‪ .‬ונוטלין לידים ואחר‬
‫כך מכבדין את הבית‪ .29 .‬בית שמאי או׳ אוחז כוס יין בימינו ושמן ערב‬
‫בשמאלו‪ ,‬מברך על היין ואחר כך מברך על השמן‪ .‬ובית הלל או׳ אוחז שמן‬
‫‪0‬ל ערב בימינו וכוס יין בשמאלו‪ ,‬מברך על השמן וטחו בראש השמש‪ .‬אם‬
‫היה שמש תלמי׳ חכם )מלקט פירורין( טחו בכותל‪ ,‬לפי שאין שבח תלמיד‬
‫חכם שיצא מבוסם‪ .30 .‬אמ׳ ר׳ יהודה לא נחלקו בית שמיי ובית הלל‬
‫‪,‬‬
‫!‪ 6‬ביה שמאי וכו ‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ג; בבלי כ״נ ב ‪/‬‬
‫ע״א; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫« שמא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ד‪ ,‬י״ב‬
‫‪ pep «3‬ו כ ו ‪ /‬טהרות פ״ד מ״ז ואילך; ידים פ״ב מ״ל‪.‬‬
‫שמיי ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ח מ״ד; בבלי כ״ב ב ‪/‬‬
‫בגלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 65‬בית‬
‫«« מפני ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ג‪ ,‬י״ב ע״א‪,‬‬
‫‪7 1‬‬
‫‪ 68‬בית שמאי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ה‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי מ״ג ב ‪/‬‬
‫שבח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ובבלי הכ״ל; דא״ז רפ״ו; ד״א רבה‪ ,‬הול׳ היגער‪ ,‬עמ׳ ‪.116‬‬
‫שאין‬
‫*ל אמ׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫פ״ח ה״א‪ ,‬י״ב ע״א; שם ה״ה‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי כ״ב א׳; פ ס ח י ם ק״ג א ‪/‬‬
‫ד לידים ]שאם אתה אופר נוטלין תחלה שםא יטטאו סשקין של ידים מחטת הכוס ויחזרו רטםאו‬
‫‪ 81‬לידים |‬
‫את הידים אלא םחגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים!‪ .‬א ב סתום•‬
‫‪ 62‬השלחן |‬
‫א ידיו‪.‬‬
‫ד א ויטםאו‪.‬‬
‫הידי ן‬
‫ם‬
‫לידים |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫]סן התורה!‪.‬‬
‫ד יטםא א נטמאו‪.‬‬
‫אום׳‪.‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫דבר אחר ן‬
‫ד לידי׳‪.‬‬
‫ך ידו‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫‪ 68‬הבית |‬
‫ב א סתום‪.‬‬
‫בית |‬
‫הלל ן א הילל‪.‬‬
‫ד טברך ןעל היין ושותהו וחתר וסברךן‪.‬‬
‫א תלטיד‪.‬‬
‫אט׳ |‬
‫)טלקט פירורין> |‬
‫ד אטד א א׳‪.‬‬
‫‪.62‬וי ט ב ל ו‬
‫וכוי‪.‬‬
‫שסי' |‬
‫האוכלים |‬
‫‪ 67‬םלקט |‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד וסלקט‪.‬‬
‫וטחו | ד וטחה‪.‬‬
‫ד א שסאי‪.‬‬
‫תלטיד |‬
‫ה א ו כ ל י ן וגמאסין)רשיי והרימ>‪.‬‬
‫ניטטאו |‬
‫שם״ או׳ |‬
‫ד א ובית‪.‬‬
‫הלל |‬
‫א פירורין‪.‬‬
‫ונוטלין |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד א נוטלין‪.‬‬
‫אוחז |‬
‫היין ‪ . . .‬השסן |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫ד השטן ‪ . . .‬היין‪.‬‬
‫‪ 70‬יין | ד שםן‪.‬‬
‫ד לתלטיד‪.‬‬
‫סברך |‬
‫‪ 71‬תלםי׳ |‬
‫‪ 72‬סבוסם |‬
‫ד םבושם‪.‬‬
‫‪.64‬ע ל‬
‫י י ן וכוי‪.‬‬
‫הכסת‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ו ר א שמן ע ר ב ; או‪ ,‬אשר נתן ר י ח ט ו ב בשמן ע ר ב ‪.‬‬
‫שהרי א ץ שם א ו כ ל י ן ‪.‬‬
‫שאם נ ו ט ל ידיו לסני ה כ י ב ו ד ‪ ,‬המים ניתוץ ע ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ו ס יין ש ל ב ר כ ה ‪ ,‬ושמן ש ל א ח ר ה ס ע ו ד ה ‪,‬‬
‫כ ד י ל ה ע ב י ר ז ו ה מ ת ה י ד י ם ולשם ר י ח ‪ .‬ומחזיק ב י מ ץ א ת ה כ ו ס ש מ ב ר ך ע ל י ו ת ח י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .70‬מ ב ר ך וכו׳‪.‬‬
‫מ י ד ‪ ,‬א ב ל הנאת יץ אינה א ל א א ח ר י ששותיהו)רשביא‪ ,‬מ א י ר י וראיה(‪.‬‬
‫ב ת ו ך ידיו‪ ,‬ו כ מ ב ו א ר ב ס י ס א ‪ :‬ל ס י ש א ץ ש ב ח וכוי‪.‬‬
‫ד לחולין‬
‫א הילל•‬
‫‪ . 6 6‬א ו ב ד ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .68‬כ ו ס‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫ד א שמאי‬
‫בראש השסש | א בראשו של שסש‪.‬‬
‫ציל‪ :‬ויטמאו‪ ,‬כ ש א ר הנוסחאות‪.‬‬
‫ש ל ט ו מ א ת ם ג ר י ד א חוששץ‪ ,‬כ ל ה ל ן ‪.‬‬
‫פרורין ן‬
‫בית |‬
‫שסן ערב | ך חסר•‬
‫טחו | א טחה‪.‬‬
‫הלל |‬
‫לחולין |‬
‫ד א האוכלין‪.‬‬
‫ד כיסינו א סשטאלו‪.‬‬
‫אוחז | א חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ידים |‬
‫או׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א אוכלין‪.‬‬
‫ד ]הביאו לפניו שםן ויין! בית•‬
‫ד בשסאלו א םיסינו‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫א ר׳ אוט״‪.‬‬
‫של אוכלים |‬
‫‪ 68‬בשםאלו |‬
‫הלל |‬
‫ד א נטטאו‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ויטבלו |‬
‫ד הכסת ]שאם אתה אוטר על השלחןן‪.‬‬
‫א השולחן‪.‬‬
‫ך אבוד א איבוד‪.‬‬
‫ד אוסר א אום ‪.‬‬
‫ניטמאו |‬
‫ד ובית‪.‬‬
‫הכסת |‬
‫‪ 65‬השלחן ן‬
‫או׳ |‬
‫כיסינו |‬
‫א י י‪.‬‬
‫‪ 64‬ידיו |‬
‫‪ 66‬אובדן |‬
‫או׳ |‬
‫ד השלחן ]שאם אתה אוסר על הכסת[‪.‬‬
‫‪ 63‬בית |‬
‫‪,‬‬
‫ידו |‬
‫ו ט ח ו וכוי‪.‬‬
‫‪ .69‬ע ל‬
‫השמן‪.‬‬
‫מסגי שהגאת ה ר י ח ה י א‬
‫כ ד י ש ל א ישאר ה ר י ח‬
‫ברכות פ״ה )כי״ע פ״ו(‬
‫‪31‬‬
‫על ברכת המזון שהיא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף‪ ,‬על מה נחלקו‬
‫על המאור ועל הבשמים‪ ,‬שבית שמיי אומר מאור ואחר כך בשמים‪ ,‬ובית‬
‫הלל או׳ בשמים ואחר כך מאור‪ .‬הנכנס לתוך ביתו במוצאי שבת‪ ,‬מברך‬
‫על היין ועל המאור ועל הבשמים‪ ,‬ואו׳ הבדלה‪ .‬ואם אין לו אלא כוס‬
‫אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן אחריו‪ .‬או׳ הבדלה במוצאי שבת‪,‬‬
‫ובמוצאי יום טוב‪ ,‬ובמוצאי יום הכפורים‪ ,‬ובמוצאי שבת ליום טוב‪ ,‬ובמוצאי‬
‫יום טוב לחולו של מועד‪ .‬הרגיל או׳ הבדלות הרבה‪ ,‬ושאינו רגיל אומ׳‬
‫או אחת או שתים‪ .‬בבית המדרש בית שמיי או׳ אחד מברך לכולן‪ .‬ובית הלל‬
‫או׳ כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .31 .‬היה לו נר טמון בתוך חיקו‪ ,‬או בתוך‬
‫הפגם‪ ,‬רואה את השלהבת ואין משתמש לאורה‪ ,‬משתמש לאורה ואין רואה‬
‫את השלהבת‪ ,‬אין מברך עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה‪.‬‬
‫עששית אע״פ שלא כבתה מברך עליה‪ .‬נר של גוים אין מברכין עליו‪ .‬ישראל‬
‫‪ 85‬שהדליק מגוי‪ ,‬וגוי שהדליק מישראל‪ ,‬מברך עליו‪ .‬מאימתי מברך עליו‪,‬‬
‫משתחשך‪ .‬לא ברך משתחשך‪ ,‬מברך כל הלילה‪ .‬לא ברך כל הלילה אין‬
‫מברך מעתה‪ .‬האש והכלאים אינן מששת ימי בראשית‪ ,‬אבל חשובין מששת‬
‫‪75‬‬
‫‪80‬‬
‫‪5‬ל ה נ כ נ ס וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״א‪ ,‬י״א סע״ד; בבלי פ ס ח י ס ק״ב ב׳‪.‬‬
‫«ל ה מ י ל וכר‪ .‬ילוש׳ פ״ה ה״ב‪,‬‬
‫‪ 80‬בבית המדלש וכו׳‪ .‬בבלי כאן נ״ג א ‪/‬‬
‫‪ 81‬היה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ז י״ב‬
‫ט׳ ע״ב; בנלי ק״ל א ‪/‬‬
‫‪ 84‬נל וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫ע״ב; בבלי נ״ג ג׳‪.‬‬
‫׳‬
‫ישלאל וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ז‪ ,‬י״ב ע״ב; בבלי נ״ג א׳‪.‬‬
‫‪ 87‬האש וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ח ה״ו‪,‬‬
‫«» אין וכו׳‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬ע ׳ לע״ג; בבלי פסחים ק׳ץ א ‪/‬‬
‫י״ב ע״ב; ב״ל פפ״ב‪ ,‬נףו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;993‬בבלי פסחים נ״ד א׳‪.‬‬
‫‪ 73‬שהיא בתחלה | ד שבתחלה א שבתחילה‪.‬‬
‫אוסר | א אום׳‪.‬‬
‫ד א לביתו‪.‬‬
‫מאור | ד על הםאו׳‪.‬‬
‫‪ 78‬הלל ן א הילל‪.‬‬
‫‪6‬ז ואוי | ד ]ואחר כךן אוסר א ואוסר‪.‬‬
‫אחריי | ד כלן לאחריו‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫או׳ | ד אום׳ א ואום׳‪.‬‬
‫‪ 80‬או אחת | ד א אחת‪.‬‬
‫הלל |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫הפנס |‬
‫ד בפנס א בתוך הפאנס‪.‬‬
‫‪ 81‬או׳ |‬
‫םברך | אסברכין‪.‬‬
‫םברך ן‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫עליו |‬
‫עד שיהיה |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 87‬מברך | א יברך‪.‬‬
‫‪ .73‬ב ת ח ל ה‪.‬‬
‫לעצמו |‬
‫ד או שראה‪.‬‬
‫א סן הנוי‪.‬‬
‫‪ 79‬א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫םישראל ן‬
‫ך אינו‪.‬‬
‫אום׳ ן‬
‫לכולן | א לכולם‪.‬‬
‫בתוך חיקו |‬
‫ד א בחיקו‪.‬‬
‫ד ולא נשתסש‪.‬‬
‫בתוך‬
‫לאורה םשתסש ן‬
‫‪8 3‬‬
‫ד חסר•‬
‫אין |‬
‫ד אינו‪.‬‬
‫‪ 84‬אעיפ |‬
‫ד חסר‪ .‬א אף על פי‪.‬‬
‫ד אינו פברך‪.‬‬
‫עליו |‬
‫ד א עליה•‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫א סן ישר׳‪.‬‬
‫סברך ן‬
‫א סברכין•‬
‫עליו |‬
‫ד א עליה‪.‬‬
‫ד יברך‪.‬‬
‫ברך ן א בירך•‬
‫סברך |‬
‫אין |‬
‫ד א לא•‬
‫חשובין ן א חשובים‪.‬‬
‫שהרי כ ב ר נתחייב בה‪ ,‬ואין מ ע ב י ר י ן ע ל המצות )רש״י ססחים(‪.‬‬
‫יומא‪ ,‬ו מ א ח ר י ן כ ל כ מ ה שאפשר‪.‬‬
‫כולן‬
‫כבתה ן‬
‫‪ 86‬לא ‪ . . .‬םשתחשך ן א חסר‪.‬‬
‫אינן |‬
‫ואין סשתסש |‬
‫ך א !עליהן עד שיהא‪.‬‬
‫אין םברכין |‬
‫סאור | ב פתוח‪.‬‬
‫שמיי או׳ | ד א שםאי אוסרין )א אום׳(‪.‬‬
‫ד בפני עצסו‪.‬‬
‫לתוך ביתו ן‬
‫ומשלשלן | ד א וםשלשלו‪.‬‬
‫‪ 83-82‬משתמש לאורה ואין ‪ . . .‬השלהבת |‬
‫א םברכין‪.‬‬
‫‪ 88‬סמי ן‬
‫‪ 78‬הכפורים ן א הכיפ׳‪.‬‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 82‬רואה |‬
‫על |‬
‫‪ 77‬לאחר | ד א אחר‪.‬‬
‫בבית | ד א בית‪.‬‬
‫א לאורה ]םברך עליהן משתמש‪.‬‬
‫ד א כבת‪.‬‬
‫שהיא בסוף | ך א שבסוף‪.‬‬
‫ד ועל‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫‪ 74‬שם״ | ד א שמאי‪.‬‬
‫‪.74‬מ א ו ר וכוי‪.‬‬
‫בסוף‪.‬‬
‫מפני שהנאתו ת ד י ר ה ‪.‬‬
‫שהיא א פ ו ק י‬
‫‪ . 7 5‬ב ש מ י ם וכו׳‪.‬‬
‫מפני שאינו מ ב ר ך ע ל ה מ א ו ר א ל א במויש‪ ,‬ואינו מ ב ר ך ע ל הנאתו‪ ,‬א ל א ר ק ל ז כ ר שנברא במו״ש‪) .‬אויש‪ ,‬עיין‬
‫בבהיא(‪.‬‬
‫‪ .80‬ל כ ו ל ן ‪.‬‬
‫מ פ ר ש ב ב ב ל י משום ב ר ו ב עם ה ד ר ת מ ל ך )משלי י־ד‪ ,‬כיח(‪.‬‬
‫מ פ ר ש שם‪ :‬משום ב ט ו ל בית ה מ ד ר ש ‪.‬‬
‫מ ל א כ ה לאורו‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫‪ .85‬מ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪ .84‬ש ל‬
‫ג ו י ס וכו׳‪.‬‬
‫מפני שאץ מ ב ר כ י ן ע ל נר שלא שבת ועשו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מנר של י ש ר א ל ש ה ד ל י ק ה במוצאי שבת‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל ו ב מ ח ש ב ה ל ה ב ר א ו ת וכוי‪.‬‬
‫‪ .81‬ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫‪ .87‬ח ש ו ב י ן‬
‫ברכות פ״ה‪ ,‬פ״ו )כי״ע פ״ו‪ ,‬פ״ז(‬
‫‪32‬‬
‫ימי בראשית‪ .‬ר׳ יוסה או׳ אש גהנם נבראת ביום השני ואינה כבה עולמית‪,‬‬
‫שנ׳ ו י צ א ו ו ר א ו ב פ ג ר י ה א נ ש י ׳ וגו ‪ .32 .‬האש והבשמים של‬
‫מרחץ אץ מברכץ עליהן‪ .‬היה עומד בחנות של בשמים כל היום אינו‬
‫מברך אלא אחת‪ .‬היה נכנס ויוצא‪ ,‬נכנס ויוצא‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פרק ו׳‬
‫‪ .1‬ברכת הזימון מן התורה‪ ,‬שנ׳ ו א כ ל ת ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת ‪,‬‬
‫זו ברכת הזימון‪ .‬א ת ה׳ א ל הי ך ‪ ,‬זו ברכה ראשנה‪ .‬ע ל ה א ר ץ ‪,‬‬
‫זוברכתהארץ‪ .‬ה ט ו ב ה ‪ ,‬זוירושלם‪,‬שנא׳ ה ה ר ה ט ו ב ה ז ה ו ה ל ב נ ו ן ‪.‬‬
‫א ש ר נ ת ן ל ך ה ׳ ‪ ,‬זו הטוב והמטיב‪ .‬מנ^ שכשם שאתה מברך לאחריו‬
‫כך מברך לפניו‪ ,‬ת״ל א ש ר נ ת ן ל ך ‪ ,‬משעה שנתן לך‪ .‬מניץ אף על‬
‫ההרים ועל הנבעות‪ ,‬ת״ל ע ל ה א ר ץ ‪ .‬מנץ אף על התורה ועל המצות‪,‬‬
‫ת״ל א ש ר נ ת ן ל ך ‪ ,‬ואו׳ ו א ת נ ה ל ך א ת ל ו ח ו ת ה א ב ן ‪ .‬ר מאיר‬
‫‪,‬‬
‫‪ 88‬ביום השני וכו׳‪ .‬בבלי הנ׳׳ל; ב׳׳ר פ״ד‪ ,‬ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪ .30‬ועיין בב״י ספי״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪) 96‬ובמנחת יהודה‬
‫שם(; ספכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;203‬תנחומא חיי שרה סי׳ ג׳; הול׳ בוב׳ בראשית סי׳ י״ז; פרקי דר׳׳א רפ״ד‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ 89‬ו י ל א ו‬
‫ס״ו‪,‬‬
‫ישעי׳‬
‫<>» היה‬
‫כ״ל‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫עומד‬
‫ירוש׳‬
‫פ״נו‬
‫ה״ג‪,‬‬
‫י״ג‬
‫ע״ג;‬
‫בבלי נ״ג א׳‪.‬‬
‫!ואכלת‬
‫דברים ח ‪ /‬י׳‪ .‬ועיין מכילחא בא פנףז‪ ;60 ,‬ירוש׳ פ״ז ה״א‪ ,‬י״א ע״א; בבלי‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מ״ח ב׳; מדרש שמואל ספי״ג‪.‬‬
‫ל ואתנה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ 3‬ההר‬
‫‪ 88‬יוסה או׳ | ד א יוסי אוס׳‪.‬‬
‫נהנם נבראת |‬
‫ד א אינה כבת לעולם‪.‬‬
‫א האנשים ]הפושעים בי[‪.‬‬
‫של םרחץ |‬
‫א עליהם•‬
‫סברך | א ם ב ר כ ו ‪.‬‬
‫משעה | ד משעת‪.‬‬
‫ועל הנבעו׳‪.‬‬
‫‪.91‬נכנס‬
‫ד שבסרחץ‪.‬‬
‫פ לחת‪.‬‬
‫ד אלא ]פעם[‪.‬‬
‫הטובה | פ הטבה א טובה‪.‬‬
‫‪ 6‬כך | ד א כך ]אתה[‪.‬‬
‫שנתן | א שנותן‪.‬‬
‫י תיל |‬
‫האבן |‬
‫ו י ו צ א ומי‪.‬‬
‫זו | ד זה‪.‬‬
‫מניין | ד וםניין א םנין‪.‬‬
‫א האבן ]ונו׳ [‪.‬‬
‫האנשי׳ |‬
‫עליהן |‬
‫ראשנה | ד א ראשונה‪.‬‬
‫שנא׳ | ד א וכן הוא אומר ) א אוס׳>‪.‬‬
‫והמטיב | ד פתוח‪.‬‬
‫מניין | ד ומניין א םנין‪.‬‬
‫תיל | ך תלטוד לוםר א תל׳ לוס׳‪.‬‬
‫אף | ד שאף‪.‬‬
‫• ההרים וכו׳ | ד ההרי׳‬
‫מנין אף | ד וםניין שאף‪.‬‬
‫ואו׳ |‬
‫ר׳ םאיר |‬
‫ואינה וכו׳ |‬
‫ד פעם ופעם‪.‬‬
‫את | ד ]ברכת[ את‪.‬‬
‫הארץ | ד פתוח‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך א אינו סברך‪.‬‬
‫אחת ואחת |‬
‫םברך ן א סברכו‪.‬‬
‫ד תלסוד לומר א תלם׳ לומ׳•‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫ויצאו ‪ . . .‬וגו׳ |‬
‫ירושלם | ד ירושלי׳‪.‬‬
‫* ה׳ | פ ד א חסי•‬
‫ד שני א שיני‪.‬‬
‫‪ 90‬אין סברכין |‬
‫‪ 2‬הזיםון | ד הזסון‪.‬‬
‫תיל | ד תלסוד לוםר א תל׳ לומ׳‪.‬‬
‫א אף על הסצוה‪.‬‬
‫לוחות |‬
‫ד א ניהנם שנבראת‪.‬‬
‫אלא |‬
‫של | ד שנאסר‪.‬‬
‫והלבנון | ד חסי• פ והלבנן‪.‬‬
‫השני |‬
‫ד שנאסר ]ואשם לא תכבה ן‪.‬‬
‫‪9 1‬‬
‫‪ I‬א בשם•‬
‫‪ 1‬הזימון | ד זסון‪.‬‬
‫‪ 3‬ה א י ץ | ד פתוח‪.‬‬
‫דברים ג׳‪ ,‬כ״ה‪.‬‬
‫שמות כ״ד‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫‪ 89‬שנ׳ |‬
‫ב מ ט י ם‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫* לן‬
‫ה׳‪.‬‬
‫עיין להלן שו׳ ‪.9‬‬
‫ועל המצות |‬
‫ד א ולהלן הוא אוסר ) א אום׳(‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיוצא ש ל א ע ל מנת לחזור מ י ד ‪.‬‬
‫‪ . 6‬ו ע ל ה נ ב ע ו ת ‪ .‬נ ר א ה שצ״ל‪ :‬ו ע ל‬
‫‪ .4‬ל ך ה י ‪ .‬ב פ ס ו ק ל י ת א ‪ .‬ה ׳ ״ ‪ .‬ו ע י ץ בשנו״ס‪ ,‬ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫על התורה‬
‫ה ב ק ע ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמזכירן ב ב ר ה י מ ‪ ,‬ו מ ו ד ה ע ל ה א ר ץ ו ע ל ה ה ר י ם ו ה ב ק ע ו ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ו ד ה ע ל י ק ב ב ר ה י מ ‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )כי״ע פ״ז(‬
‫‪33‬‬
‫או׳ מנץ שכשם שאתה מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה‪ ,‬תיל‬
‫א ש ר נ ת ן ל ך ה ׳ א ל ה י ך ‪ ,‬אליך דיינך‪ ,‬בכל דץ שדבך‪ ,‬בץ במרת‬
‫‪ .2‬הרואה את ע״ז‪ ,‬או׳ ברוך ארך אפים‪.‬‬
‫הטוב בץ במרת פורענות‪.‬‬
‫מקום שנעקרה ממנו ע״ז או׳ ברוך שעקר ע״ז מארצנו‪ .‬יהי רצון מלפניך‬
‫ה׳ אלינו שתעקר ע״ז מכל מקומות ישראל ותשיב לב עבדיך לעבדך‪.‬‬
‫הרואה את אכלסין‪ ,‬אומ׳ ברוך חכם הרזים‪ ,‬לפי שאץ פרצופותיהן דומין‬
‫זה לזה ואין דעתן דומות זו לזו‪ .‬בן זומא כשראה אוכלםץ בהר הבית‪ ,‬או׳‬
‫ברוך מי שברא את אלו לשמשני‪ .‬כמה ינע אדם הראשון ולא טעם לוגמה‬
‫אחת עד שזרע וחרש וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה‬
‫ואחר כך אכל‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא אני את כ ל אילו לפני‪ .‬כמה יגע‬
‫אדם הראשון ולא לבש חלוק עד שגזז ולבן ונפס וצבע וטווה וארג ואחר‬
‫כך לבש‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא את כל אילו לפני‪ .‬כמה אומניות‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪8‬‬
‫שאתה מברך וכו׳‪.‬‬
‫ל״ב‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫‪;55‬‬
‫ירוש׳‬
‫ה י‬
‫א ל ח י ך‪.‬‬
‫אשר‬
‫לך‬
‫כתן‬
‫עיין במשכ׳ פ״ע מ״ה; מכילתא יתרו‪ ,‬בחדש פ״י‪ ;239 ,‬ספרי ואתחנן פי׳‬
‫ה״ז‪,‬‬
‫פ״נו‬
‫ליתא‬
‫ה׳‬
‫רות רבה פ״ג סי׳ ב׳‪.‬‬
‫י״ד‬
‫בדברים‬
‫ע״ב;‬
‫בבלי‬
‫ח׳‪,‬‬
‫י׳‪.‬‬
‫א ל ה י ך‪.‬‬
‫ל״ג‬
‫ב׳;‬
‫ובדברים‬
‫מ״ח‬
‫כ״ו‪,‬‬
‫‪3‬׳;‬
‫י״א‪:‬‬
‫ס׳‬
‫ב׳;‬
‫ושמחת‬
‫מגילה‬
‫בכל‬
‫כ״ח‬
‫א׳‪.‬‬
‫הכווב‬
‫‪ !0‬הרואה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״כן ה״א‪ ,‬י״ב ע״ד; בבלי כ״ז ב׳;‬
‫״ מקום וכו׳‪.‬‬
‫פ״ע רה״ב‪ ,‬י״ג ע״ב; בבלי ורו״ר ה <‬
‫כ‬
‫משכ׳ פ״ע מ״א; בבלי ורו״ר הכ״ל‪.‬‬
‫״ הרואה וכו׳‪.‬‬
‫יהי רלון וכו׳‪ .‬ירוש׳‬
‫ירוש׳ פ״כו ה״ב‪ ,‬י״ג ע״ג; בבלי כ״ח א׳;‬
‫במ׳׳ר פכ״א‪ ,‬ב׳; תכחומא פ כ ח ס סי׳ י׳‪ ,‬הול׳ בובר סי׳ א׳‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫» לך | ד חסר• אליך | ד אשר‬
‫אי׳ | ד אוסר א אום׳‪ .‬םנין ן ד וםניין‪ .‬תיל | ד א חלםוד ) א תלס׳> לום׳•‬
‫פורענות | ד א הפורענות‪ .‬ד סתום‪.‬‬
‫בסדת | א בסירת‪.‬‬
‫‪ 10‬בין ן א ובין‪.‬‬
‫בםדת | א בסירת‪.‬‬
‫גחן לך‪.‬‬
‫‪ 11‬שנעקרה ן א שעקר‪ .‬עיז | ד חסר‪.‬‬
‫את | ד א חסר‪ .‬ע*ז ן א עבודה זרה‪ .‬או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ג! אלינו ן‬
‫א עבו׳ זרה• אי׳ | ד אוסר‪ .‬א חסר‪ .‬עיז םארצנו ן א עבוד׳ זרה םארצינו‪ .‬סלפניך | ד סלפני‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬שתעקר | ד א שתיעקר‪ .‬עיז ן א עבו׳ זרה‪ .‬ס כ ל | ד בכל א ןסארצינו[ וסכל‪ .‬טקוםות | דםקוםו׳‪.‬‬
‫ישראל | א ישרי‪ .‬ותשיב ן א ותשים‪ .‬עבדיך לעבדך | ד א עובדיה לעובדך• ד )ובחוצה לארץ אין צריך לוםר‬
‫כן ספני שרובה מים‪ :‬רבי שסעון אף בחוצה לארץ צריך לוסר כן ספני שעתידין להתנייר שנאסר אז אהפוך ונוסד‪.[:‬‬
‫לפי | ד א חסר‪.‬‬
‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫אכלסין | ך א אכלוסין‪.‬‬
‫‪ 13‬אח | ד א חסר‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ 14‬דעתן ח ס ו ת | ד דעתם דוםה• לזו | ד א פתוח‪.‬‬
‫פרצופותיהן | ד פרצופותיהם‪ .‬דוסין ן א חסות‪.‬‬
‫כשראה | ד א ראה‪ .‬אוכלסין | ך אוכלוסין א אכלוסין‪ .‬או׳ | ד אסר א אס׳‪) .‬ואף ב ב נראה שהסופר תיקן‬
‫‪ 15‬ברוך | ד ברוך ]חכם הרזים וברוך[• סי | ד א חסר‪ .‬את | ד כל א את ןכל[‪.‬‬
‫א׳ בסקום ‪.‬או׳•(‪.‬‬
‫«‪ 1‬שזרע‬
‫אלו | א אלה‪ .‬לשסשני | ד לשםשנו א לשםשיני‪ .‬ינע | ד יניע‪ .‬לונסה | ך םלונםא א לונםא‪.‬‬
‫‪ 17‬בשחרית ן‬
‫וחרש | ד שחרש חדר‪ .‬וקצר ועסר | ד וקצרו עםר א וקצר ועיםר‪ .‬וברר | ד ובורר‪.‬‬
‫‪ 18‬חלוק ן‬
‫ד א שחרית‪ .‬וםוצא ן א םוצא‪ .‬אני את | ד חסר• אילו | ד אלו א אלה‪ .‬לפני | ב פתוח‪.‬‬
‫»‪ 1‬בשחרית ן‬
‫ד חלוק ]אחדן‪ .‬ולבן | ד א וליבן‪ .‬ונפס | ד וניפץ א וניפס‪ .‬וארנ ן א ו א ת ]ותפר[‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫ד א שחרית‪ .‬וםוצא | ך וםוצאן‪ .‬את | ד חסר• אילו | ד אלו א אלה‪ .‬לפני | א לפניי•‬
‫אוסניות | ד איםנויות‪.‬‬
‫‪.9‬אליך דיינך‬
‫‪ . 8‬ע ל ה ר ע ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש צ ר י ך ל ב ר ך ד י ץ ה א מ ת ב ב ר כ ה ר ב י ע י ת שבברה״מ‪.‬‬
‫‪ .13‬ח כ ם ה ר ז י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל ק י ם ה י א מ ד ת ה ד ץ ‪ ,‬ו א ל ק י ך ה ו א ד י מ ך ב מ ד ת ה ד ץ ‪.‬‬
‫להגיד גדולתו ש ל ה ק ב י ה ש ט ב ע כ ל א ד ם בחותם א ח ד ו א ץ פ ר צ ו פ י ה ן ו ד ע ו ת ש ל ה ם שוים‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )בי׳׳ע פ״ז(‬
‫‪34‬‬
‫שוקדות ומשכימות‪ ,‬ואני עומד בשחרית ומוצא כל אילו לפני‪ .‬וכן היה‬
‫בן זומא או׳ ארח טוב מהוא או‪ /‬זכור בעל הבית לטוב‪ .‬כמה מיני יינות‬
‫הביא לפנינו‪ ,‬כמה מיני חתיכות הביא לפנינו‪ ,‬כמה מיני גלוסקאות הביא‬
‫לפנינו‪ ,‬כל שעשה לא עשה אלא בשבילי‪ .‬אבל ארח רע מהוא או׳‪ ,‬וכי מה‬
‫אכלתי לו‪ ,‬פת אחת אכלתי לו‪ ,‬כוס אחת שתיתי לו‪ ,‬כל מה שעשה עשה לצורך‬
‫אשתו ובניו‪ ,‬ואו׳ ז כ ו ר כ י תשגיא פ ע ל ו וגו׳‪ .3 .‬הרואה את הכושי‬
‫ואת הבוריק ואת הגיחור ואת הלוקין ואת הכיפיח ואת העם )ואת החרש‬
‫ואת השוטה ואת השכור(‪ ,‬או׳ ברוך משנה הבריות‪ .‬את הקיטע ואת החיגר‬
‫ואת הסומא ואת מוכי שחץ‪ ,‬או׳ ברוך דיץ האמת‪ .4 .‬הרואה בני אדם‬
‫‪ .5‬הרואה את‬
‫נאץ ואילנות נאות‪ ,‬או׳ ברוך מי שככה לו בריות נאות‪.‬‬
‫הקשת בענן‪ ,‬או׳ ברוך נאמן בבריתו זוכר הברית‪ .6 .‬היה מהלך בדרך‬
‫בין הקברות‪ ,‬או׳ ברוך יודע מספרכם הוא עתיד לדון‪ ,‬והוא עתיד להקימכם‬
‫בדין‪ .‬ברוך נאמן בדברו מחיה המתים‪ .‬הרואה את החמה ואת הלבנה‬
‫ואת הכוכבים ואת המזלות‪ ,‬או׳ ברוך עושה בראשית‪ .‬ר׳ יודה או׳ המברך‬
‫‪ 25‬ז כ ו ר‬
‫וכו‪/‬‬
‫תכחומא‬
‫עמזכן‬
‫ו׳;‬
‫וילא‬
‫שי׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳‬
‫איוב ל״ו‪ ,‬כ״ד‪.‬‬
‫הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ועיין‬
‫פ״ע‬
‫‪ 30‬ה י ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ה מ א ה וכו‪/‬‬
‫‪ 28‬ה ר ו א ה‬
‫ירוש׳‬
‫ה״ג‬
‫ע״ז‬
‫י״ג‬
‫פ״א‬
‫ע״ד;‬
‫‪0‬‬
‫ד א שחרית‪.‬‬
‫פ ת ו ח‬
‫‪2 1‬‬
‫•‬
‫‪ 22‬חתיכות | ד נלוסקאות‪.‬‬
‫אבל |‬
‫ה״ע‪,‬‬
‫מ׳‬
‫רע״ב‪,‬‬
‫כ״ע‬
‫א׳;‬
‫בבלי‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫וסוצא‬
‫ד אופר‬
‫אוי |‬
‫ארח | ד א אורח‪.‬‬
‫הכיפיח | ד הקיפ׳ א הכיפח‪.‬‬
‫אי׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫א ואת סוכה‪.‬‬
‫אחסר‪.‬‬
‫מהלך | ד הולך‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫‪ 32‬בדין | ד א חסר‪.‬‬
‫הגיחור‪.‬‬
‫א‪/‬‬
‫»‪ 2‬ה ר ו א ה‬
‫הול׳‬
‫ז‪/‬‬
‫א וםוצא‬
‫ארח ‪ . . .‬או׳ ן‬
‫לו כוס | ד לא כוס‪.‬‬
‫נאות | ד נאין א נאים•‬
‫אילו |‬
‫כל•‬
‫א חסר•‬
‫אחת | ד א אחד•‬
‫‪ 26‬ואח הבוריק |‬
‫‪ 30‬הקשת |‬
‫א קשת•‬
‫בדרך | ד א חסר‪.‬‬
‫״ לו |‬
‫ברוך | א ברי‪.‬‬
‫אכלתי |‬
‫עשה לצורך |‬
‫זכור | פ זכר‪.‬‬
‫הלוקין |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫פעלו‬
‫ך א הלווקן‪.‬‬
‫‪ 28‬ואת םוכי | ד וסוכי‬
‫הרואה | ך א ראה‪.‬‬
‫סי שככה לו | ד שברא א שככה לו בעולםו‪.‬‬
‫ברוך ן‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫לדון | ד לדין א לדון ]אתכם[‪.‬‬
‫‪ 33‬הםזלות | ד הםזלות ]כסדרן[•‬
‫ד לא‪.‬‬
‫לו | ד חסר‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד א אוסר‪.‬‬
‫נ^םן בדברו | ד חסר‪.‬‬
‫ד אלו‬
‫‪ 27-26‬מ א ת ‪ . . .‬השכור( ן הסוקף חסר ב ך א‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 31‬בין | ד א בבית•‬
‫א אלה‪.‬‬
‫בשבילי | א בשבילו‪.‬‬
‫הקיטע ואת החינר | ד החינר ואת הקיטע‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫בוב׳‬
‫ד אורח ‪ . . .‬מה הוא אוסר‪.‬‬
‫‪ 23‬כל | ך א כל ]םה!‪.‬‬
‫הננס | א הננוס ד הננס ]הדרניקום[‪.‬‬
‫הבריות | ד א פחוח‪.‬‬
‫סי׳‬
‫‪ 32‬ה ר ו א ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫ו א י | ד ]על אורח טוב סהון אוסר א וכן הוא אום׳‪.‬‬
‫כולכם ד םספר כלכם ]הוא יודע[•‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫]אני את[‬
‫שחין | ד שחין ]ואת פתויי ראש ואת הברקנין[‪.‬‬
‫‪ 29‬באין | א נאים‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫אדום‬
‫‪.32‬‬
‫כל ן‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד א פעלו אשר שררו ) א שוררו( אנשים‪.‬‬
‫את |‬
‫כח‬
‫סי׳‬
‫ו‪/‬‬
‫תכחומא‬
‫‪ 33‬ר ׳ י ו ד ה ו כ ו ‪ /‬להלן ח ר ו מ ו ח פ״ז הי״א‪.‬‬
‫נלוסקאות | ד חשובות א קלוסקאות‪.‬‬
‫ד א ]לא[ עשה אלא בשביל•‬
‫‪2 7‬‬
‫ובבלי‬
‫שם‬
‫הכ״ל;‬
‫כ׳‬
‫סהיא אוי | ד סהו אוס׳ א םה הוא אום׳•‬
‫ד אכלתי ]ולא חתיכה אחת אכלתי[‪.‬‬
‫וגי׳ |‬
‫ירוש‪/‬‬
‫ותכחומא‬
‫י מ ש ׳ ה כ ״ ל ) ל ע י ל שם(; בבלי כ״ח ב׳; פ ס י ״ ר רפי״ב‪ ,‬מ״ו ע״‪.3‬‬
‫‪ 20‬בשחרית |‬
‫'׳ ני |‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי‬
‫תכחומא‬
‫פ ״ ע ה״ג‪ ,‬י״ג ע״ד; בבלי כ״ע ב׳; וי״ר פכ״ג‪ ,‬חי‪.‬‬
‫א‬
‫ירוש׳ פ ״ ע ה״ב‪ ,‬י״ג סע״ב; בבלי כ״ח ב׳;‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫זוכר |‬
‫ברוך ן א בר׳‪.‬‬
‫והוא | ד א הוא‪.‬‬
‫ד ]ברוך ן זוכר‪.‬‬
‫םספרכם ן א םספר‬
‫להקיטכם | ד להקיםכ׳‪.‬‬
‫הסתים ן ך סתים ]בטאטרו[‪ .‬ב ך א פתוח‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫יודה | ד א יהודה‪.‬‬
‫אוי | ד אוסר‬
‫הרואה |‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫כ י ת ש ג י א וכוי‪ .‬ו ל ש י כ ך צ ר י ך א ד ם להתנהג כ א ו ר ח טוב ולהשגיא א ת ס ע ל ו ש ל ה ב ו ר א י ת ב ר ך ‪.‬‬
‫ה ב ו ר י ק‪ .‬צ״ל‪ :‬ה ב ו ה ק ‪ ,‬כ ל ו מ ר א ד ם שיש לו כ ת מ י ם לבנים בפניו‪ ,‬ו נ ר א ה כ צ ר ו ע ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫> ‪ s‬ה כ י פ י ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬גבח‪ ,‬א ר ו ך ו ד ק ‪.‬‬
‫ה ל ו ק י ן ‪ .‬לבן בעתר ) « « ‪. 6 X‬‬
‫ביותר‪.‬‬
‫א ת ה ח מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ר ו א ה אותן בתוקפן‪ ,‬ו כ ש ע ת יצירתן‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )בי״ע פ׳׳ז(‬
‫‪35‬‬
‫על החמה הרי זו דרך אחרת‪ .‬וכן היה ר׳ יודה או׳ הרואה את הים תדיר‬
‫ונשתנה בו דבר צריך לברך‪ .7 .‬ר׳ מאיר או‪ /‬הרי הוא או׳ ו א ה ב ת‬
‫א ת ה ׳ א ל י ך ב כ ל ל ב ב ך ‪ ,‬בשני יצריך‪ .‬ביצר טוב וביצר רע‪.‬‬
‫ו ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬ואפי׳ הוא נוטל את נפשך‪ .‬וכן הוא או‪ /‬כ י ע ל י ך‬
‫ה ו ר ג נ ו כ ל ה י ו ם ‪ .‬דבר אחר ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬בכל נפש ונפש שברא‬
‫בך‪ ,‬שנ׳ ת ח י נ פ ש י וגו‪ /‬ואו׳ כ ל ע צ מ ו ת י ת א מ ר נ ה ה ׳ מי‬
‫כ מ ו ך ‪ .‬בן עדי או׳ ב כ ל נ פ ש ך ‪ ,‬תן נפשך על המצות‪ .‬יש דברים‬
‫שהן תפילת תיפלה‪ .‬כיצד כנס מאה כורין‪ ,‬אמ׳ יהי רצון שיהיו מאתים‪.‬‬
‫כנס מאה חביות אמ׳ יהי רצון שיהיו מאתים הרי זו תפלת שוא‪ .‬אבל‬
‫מתפלל הוא שתכניס בהן ברכה ואל תכנים בהן מאירה‪ .8 .‬ר׳ דוםתאי‬
‫בי ר׳ יניי אמ׳ משם ר׳ מאיר הרי הוא או׳ ביצחק ו ב ר כ ת י ך ו ה ר ב ת י‬
‫א ת ז ר ע ך ב ע ב ו ר א ב ר ה ם ע ב ד י ‪ ,‬דרש יצחק ואמ׳ הואיל ואץ‬
‫הברכה שורה אלא על מעשה ידי‪ ,‬עימר וזרע‪ ,‬שנ׳ ו י ז ר ע י צ ח ק ב א ר ץ‬
‫ה ה י א ו י מ צ א בשנה ה ה י א מ א ה ש ע ר י ם ‪ ,‬מאהמנין‪ .‬מאהשערים‪,‬‬
‫‪3 5‬‬
‫ר ׳ מאיר ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל שר ‪ 8‬ומש״ש‪.‬‬
‫מ״ד‪ ,‬כ״ג‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫»‪3‬תחי‬
‫ואחחכן פי׳ ל״ב ע מ ׳ ‪.55‬‬
‫פ״ע‬
‫‪4 7‬‬
‫*‪ 3‬ה י י |‬
‫‪3 8‬‬
‫לביר |‬
‫‪ 35‬ל‬
‫היא |‬
‫ד א סתום‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ר־ |‬
‫] ו נ ו פ ר [‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫פ הרננו‪.‬‬
‫גפשך‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יודה |‬
‫ע‬
‫ואו־ |‬
‫ד א ותהללך‪.‬‬
‫ד תפלות שוא א תפילה של תיפלה‪.‬‬
‫א ואום'‪.‬‬
‫ד םארה•‬
‫ד‬
‫א סא י ‪.‬‬
‫ת‬
‫א ן‬
‫א‬
‫א‬
‫ט‬
‫ן‬
‫ן ה ר ב ת‬
‫‪/‬‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫‪ 47‬ההיא |‬
‫א וסאה• םנין |‬
‫‪ .41‬ת י מ ל ה ‪.‬‬
‫שם‪ ,‬כ״ו‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫ד‬
‫כיצד ן א כתה צד‪.‬‬
‫‪ ,‬ן‬
‫פ‬
‫אס׳ |‬
‫ואל תכנים |‬
‫ש ו א‬
‫‪.‬‬
‫‪ .44‬יו ב ר כ וז י ן• וכו׳‪.‬‬
‫גי‪ ,‬ד׳( בזכות א ב ר ה ם ‪.‬‬
‫‪ .45‬ד ר ש וכו׳‪.‬‬
‫ך אום‪-,‬‬
‫ו ז ר ע וכו׳‪ .‬ו ע ת ב ב ה י א ‪.‬‬
‫חלקים‪ ,‬מ א ה תבואות‪.‬‬
‫‪ 30‬תחי נפשי |‬
‫ה׳ מי כסיך |‬
‫ך ואוסר א ואום׳‪.‬‬
‫ויסצא ‪ . . .‬שערים |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫אס׳ | ד ואוסר‬
‫תפלת ן‬
‫ד ולא שתכנס א ולא תיכנס‪.‬‬
‫ידי | ד ידיו א ידים‪.‬‬
‫ד ותחי‬
‫‪ .1‬תפילת תיפלה |‬
‫אם־ סשם | ד א אסר ) א אוס׳( םשום‪.‬‬
‫ד ההי׳‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ 38‬הורגנו |‬
‫כורין ן א כורים‪.‬‬
‫א תפילת‪.‬‬
‫םאירה ן‬
‫םאיר ן‬
‫ואם׳ | ד חסר‪.‬‬
‫עיסי | ד א עסד‪.‬‬
‫ד ויסצא ומסר‪.‬‬
‫סאה ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ .‬ש י ת ב ר כ ו מתוכן‪ ,‬ו פ ת פ ל ל כ ן א פ י ל ו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ה ל י צ ח ק כ ת ו ס פ ת ע ל ה ב ר כ ה )בראשית כיו‪,‬‬
‫כלומר את הדיבור ‪ .‬ו ב ר כ ת י ך ואמר הואיל ו א ץ האוצר‬
‫מ ת ר ב ה מ א ל י ו ו א ץ ה ב ר כ ה שורה א ל א ב מ ע ש י י ד י ם )עיץ בשנוים(‪ ,‬ל פ י כ ך‬
‫‪.47‬מ א ה‬
‫וע‬
‫ליך‪.‬‬
‫‪ 45‬בעבור ‪ . . .‬עבדי | ד א חסר‪.‬‬
‫ת‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יאפי׳ | ד אפלו א אפילי‪.‬‬
‫פ עצםתי‪.‬‬
‫כנס | ד א כונס‪.‬‬
‫י י‪.‬‬
‫‪ .43‬ב ר כ ה‬
‫ך א בכל‪.‬‬
‫עצםותי |‬
‫םעשה ן ך א בםעשה‪.‬‬
‫פ ההוא <ב־פ>‬
‫הרי הוא או׳ ן‬
‫המצות | ד א מצותיו‪.‬‬
‫ך א וכעס‪.‬‬
‫בהן ן א בהם‪.‬‬
‫א‬
‫תדיר ן א חסיד‪.‬‬
‫בכל נפש ונפש ן א בנפש‪.‬‬
‫ך ואומר א ואום׳‪.‬‬
‫ו ה ר ב‬
‫ך אוסר <ב־פ>‪.‬‬
‫‪ 37‬ובבל |‬
‫דיא‪.‬‬
‫ד אומר א אום׳‪.‬‬
‫או׳ כי עליך |‬
‫בכל נפשך | ד חסר‪.‬‬
‫על | ד א חסר‪.‬‬
‫ך םניין א םינין‪.‬‬
‫לאחר שמדד‪.‬‬
‫ד‬
‫או׳ |‬
‫‪ . .‬בי ר׳ עיי | ך א בר׳ ינאי‪.‬‬
‫‪ 45‬הברכה | ד א ברכה‪.‬‬
‫»׳ |‬
‫ם‬
‫י ׳ | ד חסר‪.‬‬
‫ך‬
‫י‪/‬‬
‫« ויזרע‬
‫או׳ |‬
‫אחסר‪.‬‬
‫‪ 42‬כנס |‬
‫ד שתכנס א שתיכנס‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫(‬
‫ה ר ע‬
‫דבר אחר |‬
‫« עז״ אי־ | ד א עזאי אוסר ‪ ,‬א אום־(‪.‬‬
‫‪ 43‬שתכניס |‬
‫כ״ד‪.‬‬
‫ך א יהודה‪.‬‬
‫ך א ןהיהן ר׳‪.‬‬
‫ר‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫םאתים |‬
‫כל‬
‫בראשית כ״ו‪,‬‬
‫‪ 38-37‬וכן ‪ . . .‬היום ן‬
‫היום |‬
‫ו״׳ |‬
‫וכו‪/‬‬
‫זו ן א זה‪.‬‬
‫ב‬
‫וכו‪/‬‬
‫שם ל ״‬
‫״בןעזייוכו‪/‬‬
‫עיין ב׳׳ר פס״ד‪ ,‬ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ,706‬ובשכי׳ס שם‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ב ב ך‬
‫שם קי״כן‪ ,‬קע״ה‪.‬‬
‫״וברכתי ך‬
‫מ א ה מכין ו כ ו ‪/‬‬
‫ה ׳‬
‫ספרי‬
‫ה‬
‫יש דברים ו כ ו ‪ /‬עיין בבלי תעכית ח׳ ב׳ וב״מ מ״ב א ‪ /‬ועיין במשכתכו‬
‫׳‬
‫מ״ג‪.‬‬
‫ו א ה ב ת ו כ ו ‪ /‬דברים ף‪ ,‬׳ ‪.‬‬
‫‪ 37‬כ י ע ל י ך ו כ ו ‪ /‬תהלים‬
‫מנין‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ע מ ד )כני׳ כ ל הנוסחאות(‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א מ א ה מ מ ה שזרע א ל א מ א ה‬
‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬
‫‪36‬‬
‫מאה דעים‪ .‬מאה שערים ששערו מאה פעמים‪ ,‬נמצא על אחד מאה במה‬
‫ששיערו‪ .9 .‬העושה כל המצות מברך עליהן‪ .‬העושה סוכה לעצמו או׳‬
‫ברוך שהגיענו לזמן הזה‪ .‬נכנס לישב בה‪ ,‬או׳ ברוך אשר קדשנו במצותיו‬
‫וצונו לישב בסוכה‪ .‬משברך עליה יום ראשק שוב אינו צריך לברך‪.10 .‬העושה‬
‫לולב לעצמו‪ ,‬או ברוך שהחיינו וקיימנו והניענו לזמן הזה‪ .‬כשהוא נוטלו‪,‬‬
‫או׳ ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב‪ .‬וצריך לברך עליו‬
‫כ ל שבעה‪ .‬העושה ציצית לעצמו‪ ,‬או׳ ברוך שהחיינו‪ .‬כשהוא מתעטף‪,‬‬
‫או׳ ברוך אשר קדש׳ במצ׳ וצו׳ להתעטף בציצית‪ .‬וצריך לברך עליהן‬
‫בכל יום‪ .‬העושה תפלין לעצמו‪ ,‬אומ׳ ברוך שהחיינו‪ .‬כשהוא מניחן‪ ,‬ברוך‬
‫אשר קד׳ במצ׳ וצו׳ להניח תפלין‪ .‬מאימתי מניחן‪ ,‬בשחרית‪ .‬לא הניחן‬
‫‪ .11‬השוחט צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳‬
‫בשחרית מניחן כל היום כולו‪.‬‬
‫ברוך על השחיטה‪ .‬המכסה את הדם צריך ברכה לעצמו‪ .‬אומ׳ ברוך על‬
‫כיסוי הדם בעפר‪ .12 .‬המוהל צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳ ברוך על המילה‪.‬‬
‫אבי הבן צריך ברכה לעצמו‪ .‬או׳ ברוך א׳ להכניסו בבריתו של אברהם‬
‫‪,‬‬
‫«> העושה כל ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין ימש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י׳ ע״א•‬
‫סוכה וכו‪/‬‬
‫בבלי פ ס ח י ם ‪ ,‬ז׳ ג׳; ס ו כ ה מ״ו א׳; מנחות מ״ב א ‪/‬‬
‫ע״ב; פ״כו ה״ד‪ ,‬י״ד ע״א;‬
‫מחעעף‬
‫ימש׳ פ״נו‬
‫וכו‪/‬‬
‫ס ו כ ה פ״א‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫ה״ב כ״ב ע״ב;‬
‫׳‬
‫בבלי‬
‫ב‪/‬‬
‫ס׳‬
‫ירוש׳ פ״נו ה״ד‪ ,‬י״ד ע״א;‬
‫״ משברן ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬ו׳‬
‫ס ו כ ה מ״ו‬
‫«* כשהוא‬
‫בגלי‬
‫״ כשהוא‬
‫ועיין ימש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬ל ׳ ע״ג‪ ,‬בבלי הנ״ל ומנחות ל״ו א ‪ /‬מ״ב ב ‪/‬‬
‫פ״ו ה״נו; ירוש׳ פ״נו הנ״ל; בבלי פ ס ח י ם ז׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 48‬סאה דמים ‪ . . .‬שערים ן א חסר‪.‬‬
‫נסצא |‬
‫ד ונםצא‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 80‬או׳ |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א קידשנו בסצ׳‪.‬‬
‫לברך |‬
‫ד לא יברך•‬
‫ד וכשהוא‪ .‬א חסר•‬
‫ב ד א פתוח‪.‬‬
‫ד וכשהוא‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫‪6 3‬‬
‫‪5 8‬‬
‫או׳ |‬
‫שהחיינו וקיים״ |‬
‫קידשנו בסצו׳ וציונו‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אבר׳‪.‬‬
‫ברוך |‬
‫ברוך ן א ברי‪.‬‬
‫א תפילין•‬
‫אוס׳ |‬
‫א וכשהוא‪.‬‬
‫א שחרית‪.‬‬
‫השחיטה |‬
‫כולו |‬
‫ד א חסר•‬
‫ב ד א פתוח‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ב ד א פתוח•‬
‫‪8 1‬‬
‫תפלי! |‬
‫אי׳ |‬
‫הסוהל | ד הסל•‬
‫אי׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫קדשנו בםצוחיו |‬
‫ראשון ן‬
‫א הראשון‪.‬‬
‫אמו צריך‬
‫ד א שהניענו‪.‬‬
‫כשהוא |‬
‫והניע״ |‬
‫שהחיינו |‬
‫שהחיינו |‬
‫ד דם‪.‬‬
‫ברוך | ד חסר‪ .‬א ברי‪.‬‬
‫בשחרית ן‬
‫»‪ 5‬ברוך על ן‬
‫אוס׳ ברוך |‬
‫או׳ ברוך | ד חסר‪.‬‬
‫כריך א׳ |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫כשהוא |‬
‫ברוך ‪ . . .‬וצו׳ | ד חסר‪ .‬א בר׳ אשר‬
‫ד א שהגיענו א ןלזםן מ ה ן ‪.‬‬
‫ד א תפילין‪ .‬פתוח‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 84‬שבעה |‬
‫‪ 86-58‬וצריך ‪ . . .‬יום | ד א חסר• ב פתוח‪.‬‬
‫מניחן | ד סניחן ]אוסר! א סניחן ]או׳ן‪.‬‬
‫אח הדם |‬
‫ד א צריך לברך‪.‬‬
‫ד א שהניענו א ]לזמן הזה ן‪.‬‬
‫« או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד א פתוח‪.‬‬
‫בסצ׳ וצו׳ | ד חסר‪ .‬א במצ׳ וצי‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ברוך ‪ . . .‬וצו״ | ד חסר‪ .‬א בר׳ אש׳ קיד׳ בסצו׳ וצי׳‪.‬‬
‫סתעטף | א סתעטף ןבה!•‬
‫בציצית |‬
‫אשר קדשנו ‪ . . .‬וצו״ |‬
‫סשברך | ד וםשברך א םשבירך‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ששערו | ד ששיערו׳ א ששיערום‪.‬‬
‫‪ 49‬סברך עליהן |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 81‬וצונו | א וציונו‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫״« או׳ ברון ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הנ״ל; בבלי שבת קל׳׳ז נ ‪/‬‬
‫ד אחת‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ימש׳‬
‫חנ״ל‪.‬‬
‫»‪ 5‬השוחנו ו כ ו ‪ /‬להלן חולין‬
‫סאה שערים | ד וסאה רעים‪.‬‬
‫אחי |‬
‫מניחן‬
‫א‪/‬‬
‫‪ 88‬חפלין |‬
‫כשהוא |‬
‫ד וכשהו׳‬
‫‪ 67‬ק י ׳ | ד קדשנו א קיד׳•‬
‫א שחרית‪.‬‬
‫‪ 58‬בשחרית |‬
‫א בר׳ ]אשר קידש׳ בסצ׳ וצ׳ ן על‪.‬‬
‫ך כסוי‪.‬‬
‫בעפר |‬
‫‪ 60‬כיסיי |‬
‫א ברוך ]אשר קיד׳ בסצ׳ וצי׳[‪.‬‬
‫הפילה |‬
‫ד ברוך אשר ]קדשנו בסצוחיו וצמו[ א בר׳ אשר‬
‫]קיד׳ בסצ׳ וצי׳[‪.‬‬
‫‪ .81‬ש ו ב א י נ ו וכוי‪ .‬שהרי חייב ב ס ו כ ה‬
‫‪ .48‬ש ש ע ר ו וכוי‪ .‬כלומד‪1,‬ממה‪ 1‬ששערו ב ת ח י ל ה מ צ א פ י מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .54‬כ ל ש ב ע ה ‪ .‬שהרי ה ל י ל ו ת מ ס ם י ק ץ )ירושלמה‪.‬‬
‫ב ל י ל ו ת כ ב י מ י ם ‪ .‬ו א ץ ה פ ס ק ב ח י ו כ ה )ירושלמי(‪.‬‬
‫כ ל היום‪.‬‬
‫‪ .57‬ב ש ח ר י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב א ו ת ה ש ע ה מ ב ר ך ע ל י ה ן ‪ ,‬ושוב א מ ו מ ב ר ך‬
‫ברכות פ״ו )כי״ע פ״ז(‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫‪37‬‬
‫אבינו‪ .‬העומדץ מה הן אומ‪ /‬כשם שהכניסתו לברית כן תכניסו לתורה‬
‫‪ .13‬המברך מהו או‪ /‬אשר קדש ידיד מבטן‬
‫ולחופה ולמעשים טובים‪.‬‬
‫וחק בשארו שם )וח׳( וצאצאיו חתם באות ברית קדש על כן בשכר זאת‬
‫אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת‪ .‬ברוך כורת הברית‪.‬‬
‫‪ .14‬היה הולך להפריש תרומה ומעשרות‪ ,‬או׳ ברוך שהניענו לזמן הזה‪.‬‬
‫כשהוא מפרישן‪ ,‬או׳ ברוך אש׳ קד׳ במצ׳ וצו׳ להפריש תרומה ומעשרות‪.‬‬
‫‪ .15‬עשרה שהיו עושץ עשר‬
‫מאימתי מברך עליהן בשעה שמפרישן‪.‬‬
‫מצות‪ ,‬כל אחד ואחד מברך לעצמו‪ .‬היו עושץ כולן מצוה אחת‪ ,‬אחד‬
‫מברך לכולן‪ .‬יחיד שהיה עושה עשר מצות‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪ .‬היה‬
‫עושה מצוה אחת כל היום‪ ,‬אין מברך אלא אחת‪ .‬היה מפסיק ועושה‪ ,‬מפסיק‬
‫ועושה‪ ,‬מברך על כל אחת ואחת‪ .16 .‬הנכנס לכרך‪ ,‬מתפלל שתים‪ ,‬אחת‬
‫בכניסתו ואחת ביציאתו‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ ארבע‪ ,‬שתים בכניסתו ושתים‬
‫ביציאתו‪ .‬בכניסתו מהו ]אומר[‪ ,‬יהי רצץ מלפניך ה׳ אלהי שאכנס לשלום‪.‬‬
‫נכנם לשלום‪ ,‬אר מודה אני לפניך ה׳ אלהי שהכנסתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון‬
‫מלפניך ה׳ אלהי שתוציאני לשלום‪ .‬יצא לשלום‪ ,‬או׳ מודה אני לפניך‬
‫ה׳ אלהי שהוצאתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שתגיעני למקומי‬
‫״ כשהוא ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכ׳׳ל; להלן תרומות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫‪7 1‬‬
‫מ ל ן ה‬
‫ע י י ן‬
‫ן כ ן‬
‫פ ׳ ‪ /‬ן‬
‫ח ן ל י ן‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫ג‬
‫‪7 2‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫״‬
‫ג‬
‫כ‬
‫כ‬
‫כ‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫ס‬
‫‪0‬ל יחיד וכף‪ .‬עיין בבלי ס ו כ ה מ״ו‬
‫‪4‬ל בכניסתו ו כ ו ‪/‬‬
‫״ל‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫‪w‬‬
‫מ ש כ‬
‫מ‬
‫ילוש׳ פ״נו ה״ו‪ ,‬י״ד ע״ב; בבלי ס ׳ א ‪/‬‬
‫־״ העוםדץ | ד והעוטדין א והעוסדים‪.‬‬
‫א תכניסהו‪.‬‬
‫תכניסו |‬
‫או׳ |‬
‫ד א חסי•‬
‫<יח׳> | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 03‬ולחופה |‬
‫קדש ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫צוינו |‬
‫א חלקינו צורעו‪.‬‬
‫כרוך |‬
‫שארגו ן‬
‫ך לםעשים טובס‪.‬‬
‫ולסעשים טובים |‬
‫א קידשנו ב מנסחקו ‪.‬נוי וביית(‪.‬‬
‫וצאצאיו | ד וצאצאו א צאצאיו‪.‬‬
‫הברית |‬
‫א ב׳‪.‬‬
‫םה הן | ד א חסר‪.‬‬
‫ד לחופה‪.‬‬
‫שהכניסתו | ך שהכניסו א שהיכנםתו‪.‬‬
‫א שארינו‪.‬‬
‫חתם באות | ד וחתם באו׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫סשחח ן‬
‫כן ן א כך‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 6.‬וחק |‬
‫מהי |‬
‫ך וחוק א חוק‪.‬‬
‫קדש ן א ק ״ ‪. -‬‬
‫ש‬
‫‪5‬־ חלקנו‬
‫ך א ןלסען בריחו אשר שם בבשרינון‪.‬‬
‫ד הברי־ ןהסל נרים אוסר בסצותיו וצונו לםול את הנדים‪ .‬להטיף םהן דם בריח‪.‬‬
‫שאילסלא דם כרית לא נתקיים שפים וארץ‪ ,‬שנאסר אם לא בריתי יוטם ולילה ומסר‪ ,‬ברוך כורת הברית‪ :‬הסל את‬
‫העבדים אופר ברוך על הפילה הפברך אופ׳ ברוך אשר קדשנו בפצותיו ״יונו לסול את העבדים ולהטיף סהן דם‬
‫‪ •6‬הולך ‪I‬‬
‫בדית וכו׳‪.[:‬‬
‫‪8 7‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד ופעשר‪.‬‬
‫פ‬
‫צ ו ת‬
‫‪ 68‬בשעה |‬
‫ן‬
‫ס צ ן י ת <‬
‫א‬
‫‪»1‬עס ו פ ע ‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫ד•‬
‫‪ 0‬ת‬
‫‪7 1‬‬
‫פלל ן‬
‫א‬
‫ד‬
‫א פשעה‪.‬‬
‫ת‬
‫(‬
‫ס ב ר ך‬
‫ך‬
‫כן ן‬
‫אחסר‪.‬‬
‫ו ז ם ר‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 60‬עושין כולן ן‬
‫א אלהינו‪.‬‬
‫שאכנס לשלום |‬
‫‪ .63‬י ד י ד ‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪.70‬עשר‬
‫פלפניך ‪ . . .‬שתגיענ׳ |‬
‫כן ן ך א כך‪.‬‬
‫ד סלפניך שאניע‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ע ק ב שנקרא א ו ע ב ) מ ל א כ י א׳‪ ,‬ב׳(‪.‬‬
‫‪ 72‬כל ן א כל‬
‫‪) 74‬אוסר! | השלפתי‬
‫ד שאכנס בשלום א שתכניסני ]לכרך זה!‬
‫שהכנסתני לשלום | ד שהכנסתי‬
‫א ןפכרך זה ן לשלום‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך אופר א אופ׳‪.‬‬
‫יהי ‪ . . .‬שתגיעני | א הוליכני לשלום‬
‫לסקוס׳ ן כיה ד א ‪.‬‬
‫‪ .68‬ע ש ר וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ ב ר כ ו ת י ק שוות‪ ,‬כברישא‪.‬‬
‫אח־כ לחוור ע ל א ו ת ה מ צ ו ה ‪.‬‬
‫‪ 70‬שהיה עושה ן א שעושה‪.‬‬
‫פססיק ועושה ן א חסר‪.‬‬
‫ה׳ אלהי ן א חסר‪.‬‬
‫לשלום ן‬
‫לל לשלום | א ןסכרך זה[ לשלום ןוכשם שהוצאתני לשלום[‪.‬‬
‫מ צ ו ת וכוי‪.‬‬
‫א כולם עושין‪.‬‬
‫אלא ן א אלא ןפעםן‪.‬‬
‫או־ | ך אופר א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 76‬ה׳ אלהי |‬
‫ותספכנ׳ לשלום עד שאגיע‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א בסצ׳ וציו׳‪.‬‬
‫וםעשרות |‬
‫‪ 73‬ר׳ שפעון או׳ | ך א בן עזאי אופר <א אופ־(‪.‬‬
‫אלהי ן‬
‫‪ 76‬לשלום | ד בשלום‪.‬‬
‫תרוסה ן‬
‫אשר קדשנו א אש׳ קיד׳‪.‬‬
‫ד‬
‫ד‬
‫א פה הוא אופ׳‬
‫לשלום‪.‬‬
‫בשלום‪.‬‬
‫ד‬
‫אשי קד׳ |‬
‫ח‬
‫א םהלך‪.‬‬
‫א תרופות‪.‬‬
‫בסצ־ וצו׳ |‬
‫‪ 67.66‬או׳ ‪ . . .‬פפרישן |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫ב לפקופז‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאץ ב ר כ ו ת י ה ן שוות‪.‬‬
‫‪ . 71‬מ פ ס י ק וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ת מ ל ך‬
‫ברכות פ״ו )כי׳׳ע פ״ז(‬
‫‪38‬‬
‫לשלום‪ .17 .‬הנכנס למרחץ‪ ,‬מברך שתים‪ ,‬אחת בכניסתו ואחת ביציאתו‪.‬‬
‫בכניסתו מהו או ‪ ,‬יהי רצץ מלפניך ה׳ אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום‪,‬‬
‫ואל ירע בי דבר קלקלה‪ .‬ואם חם ושלום אירע בי דבר קלקלה תהי מיתתי‬
‫כפרה על כ ל עונותי‪ ,‬ותצילני מזו ומכיוצא בה לעתיד לבא‪ .‬יצא בשלום‪,‬‬
‫או׳ מודה אני לפניך שהוצאתני לשלום‪ ,‬כן יהי רצון מלפניך שתגיעני לביתי‬
‫‪ .18‬ר׳ יהודה או׳ שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום‪.‬‬
‫לשלום‪.‬‬
‫ברוך שלא עשני גר‪ ,‬ברוך שלא עשאני בור‪ ,‬ברוך שלא עשאני אשה‪ .‬גוי‪,‬‬
‫שג׳ כ ל ה ג ו י ם כ א י ן גגדו כ א פ ס ו ת ה י נ ח ש ב ו ל ו ‪ .‬בור‪,‬‬
‫שאץ בור ירא חטא‪ .‬אשה‪ ,‬שאץ הנשים חייבות במצות‪ .‬משלו משל למה‬
‫הדבר דומה‪ ,‬למלך בשר ודם שאמ׳ לעבדו בשל לי תבשיל‪ ,‬והוא לא‬
‫בשל תבשיל מימיו‪ ,‬לסוף מקדיח הוא את התבשיל‪ ,‬ומקניט את רבו‪ .‬להפוך‬
‫לו חלוק‪ ,‬והוא לא הפך חלוק מימיו‪ ,‬לסוף מלכלך את החלוק‪ ,‬ומקניט‬
‫את רבו‪ .19 .‬לא יכנס אדם להר הבית במעות צרורין לו בסדינו ובאבק‬
‫שעל רגליו ובאפנדתו חנורה עליו מבחוץ‪ ,‬שנ׳ ש מ ו ר ר נ ל ך כ א ש ר‬
‫ת ל ך א ל ב י ת ה א ל י ם ‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ הרי הוא )ר׳( או׳‬
‫‪,‬‬
‫•ל הכככס‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫ס״ו‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫פ״נו‬
‫ובבלי‬
‫י״ג‬
‫ה״ב‪,‬‬
‫הכ׳׳ל;‬
‫ע״ב;‬
‫מס׳‬
‫בבלי‬
‫דא״ר‬
‫פ״י‪,‬‬
‫מנחות‬
‫הול׳‬
‫מ״ג‬
‫‪8 6‬‬
‫« כ ל ה ג ו י ם ו כ ו ‪ /‬י ש ע י ׳ מ‪/‬י״ז‪.‬‬
‫ב׳;‬
‫היגער‪,‬‬
‫פרקי‬
‫עמ׳‬
‫דרבי‪,‬‬
‫‪.295‬‬
‫הול׳‬
‫״ שלש‬
‫גרינהוכו‪,‬‬
‫שאין בור וכו׳‪ .‬אבות פ״ב מ״ה‪.‬‬
‫עמ׳‬
‫‪ •0‬לא‬
‫וכו׳; משנה פ״נו מ״ה; תו״כ קדושים פ״ז‪ ,‬ה״נו‪ ,‬ל׳ סע״ד )בבלי יבמות ו׳ ב׳(; ספרי כי תלא פ י ׳‬
‫רנ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;282‬ירוש׳ פ״נו ה״ח‪ ,‬י״ד ע׳׳ג; בבלי ס״ב ב׳; קה״ר פ״ד‪ ,‬י״ז; דב״ר ליברמן‪ ,‬ע מ ׳ ‪.43‬‬
‫‪9 1‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫שמור‬
‫קהלת‬
‫‪ 78‬לשלום | ד בשלום‪.‬‬
‫אאוס׳‪.‬‬
‫ד ‪ /‬י״ז‪.‬‬
‫למרחץ | ד א לבית המרחץ‪.‬‬
‫אלהי | א אלהינו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫חס ושלום |‬
‫ותוציאני לשלום | ד ותוציאנו לשלו׳‪.‬‬
‫ד א יארע‪.‬‬
‫אירע |‬
‫כ ל עוניתי | ד חסר‪ .‬א בל עוונותיי‪.‬‬
‫‪8 2‬‬
‫אי׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫]ה׳ אלהין‪.‬‬
‫בור‪.‬‬
‫באפס ותהי ן‬
‫‪ 88‬בשל | ד בשל ]לו[ א בישל‪.‬‬
‫א לחפת‪.‬‬
‫הבית | ד בהר החבית‪.‬‬
‫א ובפונדתו‪.‬‬
‫ד א אשה ‪ . . .‬בור‪.‬‬
‫א ןשלא עשאני[ אשה‪.‬‬
‫הסך | ד חיפת א חסת‪.‬‬
‫ד החמרה לו א חמרה לו‪.‬‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫חייב ן‬
‫כאפס • • • לי | ד א חסר‪.‬‬
‫בור ן‬
‫שאין |‬
‫א ]שלא עשאני[ בור‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫הנשים חייבות ן‬
‫בשל לי | ד א לבשל לו‪.‬‬
‫הוא | ד א חסר‪.‬‬
‫להפוך | ד לחפות‬
‫לסוף םלכלך | ד א סוף שםלכלך‪.‬‬
‫‪ 90‬להר‬
‫ובאבק ן א ובאבקו‪.‬‬
‫‪ 91‬ובאפנדתו | ד וכאפונדתו‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫פ שסר רנליך‪.‬‬
‫שני |‬
‫שםור רנלך |‬
‫״ ה א ל י ם ן א האלהים ]וני[ ד האלהים‪] :‬ולא יעשה קפנדריא ורקיקה סקל וחוסר שאין‬
‫בו דרך ביזיון אסרה חורה כך על אחת כסה וכס׳ וקל וחום׳ שיש בו דרך בזיון[‪.‬‬
‫בר יוסי א יוסי בר׳ יהודה‪.‬‬
‫‪.91‬ובאפנדתו‪.‬‬
‫סלפניך |‬
‫והיא | ד א הוא‪.‬‬
‫סקדיח | ד שסקדיח‪.‬‬
‫צרורין | ד הצרורו׳ א הצרורות‪.‬‬
‫חמרה עליי |‬
‫כאשר ן א באשר‪.‬‬
‫אשה |‬
‫אי׳ |‬
‫ד א לשלום‪.‬‬
‫ד םלפניך‬
‫בור ‪ . . .‬אשה | ד א אשה ‪. . .‬‬
‫המים | ד נוים‪.‬‬
‫‪ 87‬שאס׳ | ד שיאסר א שאי‪.‬‬
‫לסוף | ד א סוף‪.‬‬
‫‪ 89‬והוא | א הוא‪.‬‬
‫‪8 3‬‬
‫עשני | ד א עשאני‪.‬‬
‫‪ 88-88‬בור ‪ . . .‬אשה |‬
‫סשלי | ד חסר‪.‬‬
‫בה | ך בזה‪.‬‬
‫ד כפרתי עלי‪.‬‬
‫בשלום |‬
‫שהוצאתני | ד שיצאתי‪.‬‬
‫‪ 86‬שני | ד א חסר‪.‬‬
‫ד חטא ]ולא עם הארץ חסיד[‪.‬‬
‫‪ 81‬כפרה על |‬
‫לביתי ן א לסקוםי‪.‬‬
‫‪ 84‬כריך | ד חסר‪.‬‬
‫פ מאפס ותהו‪.‬‬
‫ד א אשה חייבת‪.‬‬
‫ד יהא א תהא‪.‬‬
‫לפניך | ד א לפניך ]ה׳ אלהין‪.‬‬
‫אדם | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 79‬סחו | א חסר‪.‬‬
‫‪ 80‬ירע | ד א יארע‪.‬‬
‫ותצילני ס ״ | ד והצילנו סזה‪.‬‬
‫נוי ן א ]ברוך שלא עשאני[ מי‪.‬‬
‫‪ 88‬חםא |‬
‫תהי |‬
‫שתגיעני | ד שאניע א שאבא‪.‬‬
‫ד א צריך‪.‬‬
‫טברך | ד א םתפלל‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‬
‫דבר | ד דבי‪.‬‬
‫או׳ ן א אום׳ ד אוסר ]אינו צריךן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬אדור ח ל ו ל ‪ .‬ש מ ו ר‬
‫ר נ ל ך וכוי‪.‬‬
‫<ר׳> |‬
‫יוסה בי ר׳ יהודה | ד יהודה‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫או׳ ך אוםר א אום׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ן ד ע ת ך ע ל כניסתך לבית האלקים‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬
‫‪95‬‬
‫‪100‬‬
‫‪105‬‬
‫‪39‬‬
‫כ י א י ן ל ב א א ל ש ע ר ה מ ל ך ב ל ב ו ש שק‪ ,‬על אחת כמה‬
‫וכמה קולין וחמורין יש לדבר‪ .‬ורקיקה מקל וחומר‪ .‬ומה מנעל שאין‬
‫בו דרך בזוי‪ ,‬אמרה תורה אל תכנס במנעל‪ ,‬קל וחומר לרקיק‪ /‬שיש בו דרך‬
‫בזוי‪ .20 .‬הפותח ביו״ד ה״י וחותם ביו״ד ה״י ]הרי זה חכם‪ .‬ביו״ד ה״י‬
‫וחותם באל״ף למ״ד הרי זה בור‪ .‬באל״ף למ״ד וחותם ביו״ד ה״י[ הרי‬
‫זה דרך בינוני‪ .‬באל״ף למ״ד וחותם באל״ף למ״ד הרי זה דרך אחרת‪.‬‬
‫‪ .21‬כל חותם ברכות שהיו במקדש היו עד העולם‪ .‬משקלקלו המינץ ואמרו‬
‫אין עולם אלא אחד‪ ,‬התקינו שיהיו או׳ מן העולם ועד העולם‪ .‬מודיעים‬
‫שהעולם הזה בפני העולם הבא כפרוצדור בפני טרקלץ‪ .22 .‬אין עונין‬
‫אמן במקדש‪ .‬ומניץ שאין עונין אמן במקדש‪ ,‬שנ׳ ק ו מ ו ו ב ר כ ו א ת ה׳‬
‫א ל ה י כ ם מן ה ע ו ל ם ו ע ד ה ע ו ל ם ו י ב ר כ ו א ת שם כ ב ו ד ך ‪.‬‬
‫ומניץ על כל ברכה וברכה ועל כל תהלה ותהלה‪ ,‬ת״ל ו מ ר ו מ ם ע ל‬
‫כ ל ב ר כ ה ] ו ת ה ל ה ‪ ,‬על כל ברכה[ וברכה ועל כל תהלה ותהלה‪.‬‬
‫‪ .23‬בראשונה כשהיתה תורה משתכחת מישראל‪ ,‬היו זקנים מבליעין אותה‬
‫« כי‬
‫׳‪.‬‬
‫ו כ ו‬
‫חוחם‬
‫ו כ ו‬
‫וכו‪/‬‬
‫א‬
‫‪/‬‬
‫!‬
‫ר‬
‫ס ה ר‬
‫מ ש כ‬
‫‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫‪./‬‬
‫‪m‬‬
‫מ‬
‫‪ »6‬ה פ ו ס ח וכר‪.‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ע ה׳יא‪ ,‬י״ב ע״ד‪.‬‬
‫‪ 1‬״ שהעולם ו כ ו ‪/‬‬
‫ה‬
‫אבוח פ״ד‬
‫י־ כל‬
‫אין‬
‫מע״ז‪.‬‬
‫ערכין‬
‫להלן ת ע נ י ת פ״א הי״א ואילך; ימש׳ פ״ע ה״ח‪ ,‬י״ד ע״ג; תענית פ״ב הי״א‪ ,‬ס״ה ע״ד;‬
‫י ‪/‬‬
‫־ ״ ק ו מ ו וכו‪/‬‬
‫ככלי ס״ג א׳; תענית ע״ז ב׳; ס ו ע ה מ׳ ב ‪ /‬ועיין ספרי האזינו פ ש״ו ע מ ׳ ‪.342‬‬
‫׳‬
‫נחמי׳ ע ‪ /‬ה ‪/‬‬
‫‪ 93‬ל‬
‫ן‬
‫ב א‬
‫פ‬
‫ד‬
‫^‬
‫א‬
‫ע‬
‫ל ן‬
‫ד‬
‫ו ר א ה [‬
‫] ב א‬
‫‪ »4‬קולץ |‬
‫על‪.‬‬
‫ך א קלין‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫יש |‬
‫ד א בדבר ד ]אם לפני םלך בשר ודם אין עושין כן לא כל שכן לפני סלך סלבי הסלכיס הקביה‪.[:‬‬
‫• • • בזוי |‬
‫‪ 95‬בו דרך בזוי ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 96-98‬בו דרך בזוי | א בה םנהנ בזיון‪.‬‬
‫א בה םנהנ בזיון‪.‬‬
‫היא אחרי של ‪ .‬ד ר ך בינוני׳‪ ,‬עיין בבהיא‪.‬‬
‫בירי הי' |‬
‫ד על‪.‬‬
‫ד היו ]אום׳ [‪.‬‬
‫שיהיו אי׳ |‬
‫ד א שיהו אוםרין‪.‬‬
‫ומניין ן א וסנין‪.‬‬
‫ויברכו ן‬
‫ד אלהים‪.‬‬
‫על כל ברכה ותהלה(‪.‬‬
‫תיל |‬
‫ד תלמוד לוסר‪.‬‬
‫ך הברכות‪.‬‬
‫סודיעים |‬
‫שנ׳ | ך שנאםר‪.‬‬
‫א ]ואופי[ ויברכו‪.‬‬
‫א זקינים‪.‬‬
‫‪ .94‬ק ו ל י ן וכוי‪.‬‬
‫אותה‬
‫וכר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫שהיו |‬
‫ואסרו ן כ־ה ד א•‬
‫ך א וסודיעין‪.‬‬
‫בפגי | ך לפני א ספני‪.‬‬
‫ד ביוד בא־ וחוחם א באלף ולא‬
‫‪ 104‬וםניין ‪ . . .‬תיל ן‬
‫ב יאסרו‪.‬‬
‫ך א שבםקדש‪.‬‬
‫היו ן‬
‫‪ 101‬שהעולם ן א ]שאין[ העולם‪.‬‬
‫כסרוצדור ן‬
‫טרקלין | ד החדר‪.‬‬
‫‪ 102‬וסנ״ן ‪ . . .‬בםקדש ן‬
‫אח | פ א חסר‪.‬‬
‫‪ 103‬אלהיכם ן‬
‫וברכו | פ ברכו‪.‬‬
‫את |‬
‫בםקדש |‬
‫‪ 99‬כ ל |‬
‫‪ 100‬אין עולם ן א שאין העולם‪.‬‬
‫פ ד א חסר‪.‬‬
‫אחסר‪.‬‬
‫ופנ״ן |‬
‫כבודך |‬
‫ך סניין‪.‬‬
‫ה׳ | א לה־‪.‬‬
‫פ כבדך‬
‫‪ 106‬כשהיתה |‬
‫ד א שהיתה‪.‬‬
‫ד כבודו !וםרוםם‬
‫ועל ‪ . . .‬ותהלה |‬
‫‪! 105‬וחהלה ‪ . . .‬ברכה[ ן השלסתי עיפ ד א )א ותהילה(‪.‬‬
‫ד תן לו תהלה א על כ ל תהילה ותהילה‪.‬‬
‫םבליעין |‬
‫באליף לסיד וחוחם |‬
‫א באלף ולא בדלת וחותם‪.‬‬
‫ד באלף לסיד הרי זו א באלף ולא כדלת הרי זה‪.‬‬
‫סשקלקלו ן א סי שקילקלו‪.‬‬
‫ד כפרחדור א ]אלא[ כפרחדור‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫באליף לסיד הרי זה |‬
‫חותם ן א חותםי‪.‬‬
‫וחותם | א והחוחס‪.‬‬
‫ובכל הנוסחאות של התוספתא הבבא של ‪.‬בורי‬
‫‪ 97‬באליף לסיד וחותם ן ביה ב ך וברוקח‪.‬‬
‫‪ 98‬דרך |‬
‫ברכות |‬
‫א לרקיקה‪.‬‬
‫ביו־ד היי וחותם באלף ל ס ד ן כיה ברוקח‪ .‬א ביוד הי וחותם באלף ולא‬
‫בדלת ד באלף ל ס ד וחוחם באלף לסד‪.‬‬
‫בדלת וחותם‪.‬‬
‫לרקיק׳ ן‬
‫‪ 96‬ביויד ה־י יביס( | ך ביוד והא א ביוד הי‪.‬‬
‫‪] 97-96‬הרי ז ה ‪ . . .‬בירד היי[ ן חסר ב והשלםתי ע־פ א והרוקח‪.‬‬
‫ד ביוד והא‪.‬‬
‫תכנם ן‬
‫א חיכנס‪.‬‬
‫לדבר |‬
‫‪ 96-94‬ורקיקה‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ועל ‪ . . .‬ותהלה ן‬
‫םישראל | א בישרי‪.‬‬
‫זקנים ן‬
‫ד םבלעין‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאסור ל ה כ נ ס ל ח צ ר מ ל ך מ ל כ י ה מ ל כ י ם ד ר ך בזיון‪.‬‬
‫‪ .106‬מ ב ל י ע י ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ב ל י ע ץ ד ב ר י ת ו ר ה ב ע י ה ם לבין ע * ם ם בראשי פ ר ק י ם ב ע ל מ א ‪ ,‬משום ע ת לעשות‬
‫לה׳ הפרו תורתך‪ ,‬וכפי שמבארת הסיסא‪.‬‬
‫ברכות פ״ו )בי״ע פ״ז(‬
‫‪40‬‬
‫ביניהן‪ ,‬שנ׳ ו ה נ ה ב ע ז ב א מ ב י ת ל ח ם וגו‪/‬ואו׳ ה ׳ ע מ ך ג ב ו ר‬
‫ה ח י ל ‪ ,‬ואו׳ א ל ת ב ו ז כ י ז ק נ ה א מ ך ע ת ל ע ש ו ת נ ל [ ה ׳ ‪.‬‬
‫‪ .24‬הלל הזקן או׳ בשעת מכנםין פזר‪ ,‬בשעת מפזרץ כנם‪ ,‬בשעה שאתה‬
‫רואה שהתורה חביבה על כל ישראל והכל שמחין בה‪ ,‬את תהי מפזר‬
‫בה‪,‬שנ׳ יש מ פ ז ר ו נ ו ס ף ע ו ד ‪ .‬בשעה שאתה רואה שהתורה משתכחת‬
‫מישראל‪ ,‬ואין הכל משגיחץ עליה‪ ,‬את הר מכנס בה‪ ,‬שנ׳ ע ת ל ע ש ו ת ל ה ׳‪.‬‬
‫היה ר׳ מאיר או׳ אין לך אדם מישראל שאץ עושה מאה מצות בכל יום‪.‬‬
‫קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה‪ ,‬אוכל פתו ומברך לפניה ולאחריה‪,‬‬
‫ומתפלל שלשה פעמים של )שמונה( שמונה עשרה‪ ,‬ועושה שאר כל מצות‬
‫ומברך עליהן‪ .25 .‬וכן היה ר׳ מאיר או׳ אץ לך אדם מישראל שאין מצות‬
‫מקיפות אותו‪ .‬תפלץ בראשו‪ ,‬תפלץ בזרועו‪ ,‬מזהה בפתחו‪ ,‬וארבע ציציות‬
‫מקיפות אותו‪ ,‬ועליהן אמ׳ דוד ש ב ע ב י ו ם ה ל ל ת י ך ונו‪ /‬נכנם‬
‫למרחץ מילה בבשרו‪ ,‬שנ׳ ל מ נ צ ח ע ל ה ש מ י נ י ת ונו‪ /‬ואו׳ ח ו נ ה‬
‫מ ל א ך ה׳ ס ב י ב ל י ר י א י ו ו י ח ל צ ם ‪.‬‬
‫והכה‬
‫‪!07‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫מת ב‪ /‬ד‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫משלי כ״ג‪ ,‬כ״ב‪.‬‬
‫ה ׳‬
‫ע ת‬
‫ע מ ן‬
‫וכו‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫שופנוים ף ‪ ,‬י״‪.3‬‬
‫ת ה ל י ם קי״נו‪ ,‬קכ״ו‪.‬‬
‫»<״ א ל‬
‫•י>! ה ל ל ו כ ו ‪/‬‬
‫ח בוז‬
‫ס פ ר י זונוא‬
‫ריש פ נ ח ס ; ירוש׳ פ״כו ה״ח‪ ,‬י״ד ע״ד; ב נ ל י ס״ג א׳; מדרש שמואל פ ״ א ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;2‬מדרש משלי פ ״ ח ‪ ,‬נו׳ז‪,‬‬
‫‪1 1 1‬‬
‫ה ו ל ׳ בובר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.52‬‬
‫‪3‬״ היה וכו‪/‬‬
‫קכ״ן‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪.58‬‬
‫‪1 1 8‬‬
‫מפזר‬
‫יש‬
‫« ! וכן ה י ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ד חסר‪ .‬א ביניהם‪.‬‬
‫נל[ה׳ |‬
‫בשעת ן ך בעת‪.‬‬
‫ד תורה‪.‬‬
‫כל |‬
‫‪ 111‬בה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד הרי את‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫בה |‬
‫ד שנאמר‪.‬‬
‫פ ואל‪.‬‬
‫שני |‬
‫בעז |‬
‫ד ואוםר‪.‬‬
‫לה׳ ן כ־ה כפ‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫בשעה ן א ובשעה‪.‬‬
‫ד שנאם׳‪.‬‬
‫אוס׳ הפרו תורתך עת לעשות לה׳[‪.‬‬
‫‪ 118‬היה |‬
‫‪.‬‬
‫שלשה |‬
‫תפלין |‬
‫אי׳ |‬
‫ד שנאמר‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫א ותפילין‪.‬‬
‫‪ 118‬ועליהן ן‬
‫א על משפטי צדקך‪.‬‬
‫‪ 120‬ליריאיו |‬
‫)שמונה > |‬
‫ך אוסר‬
‫ד ותפלין‬
‫א וארבעה‪.‬‬
‫םשחכחח |‬
‫למנצח |‬
‫מצות |‬
‫סזחה |‬
‫א ועליהם‪.‬‬
‫פ למנצח ןבננינותן‪.‬‬
‫אח תהי |‬
‫ך שכוחה א שכיחה‪.‬‬
‫ג ״ את הוי ן‬
‫ד לה׳ ]הפרו תורתיך[ א לה׳ ןהסרו תורתך‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫פתו ן א פיתי ד ]אתן ס ח ו ‪ 1 1 6‬וסתסלל‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫םצות ן א הסצוות‪.‬‬
‫ד ןשבען מצות‪.‬‬
‫בפתחי |‬
‫ד לפתחו‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫הללתיך ן‬
‫נכנס למרחץ ן א וכיון שנכנס לבית המרחץ‪.‬‬
‫וגו׳ ן‬
‫ד הוי את א את הוי‪.‬‬
‫מישראל ן‬
‫א המצוות‬
‫א ומזחה‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫‪ 0‬״ שהתורה ן‬
‫א סישר׳‪.‬‬
‫כל |‬
‫אמ׳ |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ר׳ סאיר‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 108‬ואו׳ ‪. . .‬‬
‫םסזרין ן א המסזרין‪.‬‬
‫א שםחים‪.‬‬
‫ך א םברך‪.‬‬
‫ד א מתפלל שלש‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫‪ !08‬הלל |‬
‫שםחין ן‬
‫לה׳ |‬
‫טביח לחם וני׳ |‬
‫עםך נ מ ר | א עיסך ניכור‪.‬‬
‫בשעת | ד בעת א ובשעת‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א בועז‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫יאי׳ |‬
‫םכנסין ן א הסכנסין‪.‬‬
‫שנ׳ |‬
‫» ״ ל מ כ ל ח ו כ ו ‪ /‬שם י״ב‪ ,‬א ‪/‬‬
‫ח ו נ ה ו כ ו ‪ /‬שם ל״ד‪ ,‬ח ‪/‬‬
‫שנ׳ |‬
‫אל |‬
‫ועיין במדרש ת ה ל י ם רפ״ו‪,‬‬
‫ס פ ר י ס ו ף ו א ת ח נ ן ‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;68‬ירוש׳ ובבלי הכ׳׳ל; ס ו ף מ ס ׳ תפילין‪.‬‬
‫א לחם ןויאםר לקוצרים ה׳ עםכםן‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫עת‬
‫ירוש׳ ס ו ף מכילתין; בבלי מ נ ח ו ת מ״ג ב ‪/‬‬
‫ש ב ע ו כ ו ‪ /‬ח ה ל י ם קי״נו‪ ,‬ק ס ״ ד ‪.‬‬
‫‪ 107‬ביניהן |‬
‫משלי י״א‪ ,‬כ״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ת ה ל י ם קי״נו‪,‬‬
‫א מזמור לדוד•‬
‫‪ 116‬עליהן ן‬
‫‪ 117‬תפלין |‬
‫א בפיתחו‪.‬‬
‫א היללתיך‪.‬‬
‫א תפילין‪.‬‬
‫וארבע |‬
‫ד ארבע‬
‫יני׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫•‪ 11‬מילה | א ןוראה[ מילה‪.‬‬
‫שנ׳ ן‬
‫חמה |‬
‫פ חנה‪.‬‬
‫יאי׳ |‬
‫ד ואומר‪.‬‬
‫פ ד א ליראיו‪.‬‬
‫‪ .109‬ב ש ע ת מ פ ז ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ב ש ע ה ש ה ת ל מ י ד י ם מ פ ו ר ץ א ת ה ת ו ר ה ו א מ ם אוגרים א ו ת ה ‪ ,‬ט ס א ת‬
‫ד ב ר י ך ‪ ,‬ו כ מ ו שמפורש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ועח ב ב ה ״ א ד״ה ב ש ע ה ש א ת ה ‪.‬‬
‫מסכת פאה‬
‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬דברים שאץ להן שיעור‪ ,‬הפיאה והבכורים והראיץ וגמילות חסדים‬
‫ותלמוד תורה‪ .‬הפיאה יש לה שיעור מלמטה ואין לה שיעור מלמעלה‪.‬‬
‫העושה כ ל שדהו פיאה אינה פיאה‪ .2 .‬על אילו דברים נפרעץ מן אדם‬
‫בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא‪ ,‬על ע״ז ועל נלוי עריות ועל שפיכות‬
‫דמים‪ ,‬ועל לשון הרע כעד כולם‪ .‬זכות יש לה קרן ויש לה פירות‪ ,‬שנ׳ א מ ר ו‬
‫צ ד י ק כ י ט ו ב כ י פ ר י ונו‪ .3 /‬עבירה יש לה קרן ואץ לה פירות‪ ,‬שנ׳‬
‫א ו י ל ר ש ע ר ע ‪ .‬אם כן מה אני מקיים ו י א כ ל ו מ פ ר י ד ר כ ם וגו‪/‬‬
‫עבירה שעושה פירות יש לה פירות‪ ,‬שאץ עושה פירות אץ לה פירות‪.‬‬
‫‪ .4‬מחשבה טובה המקום ברוך הוא מצרפה‪ ,‬מחשבה רעה אץ המקום מצרפה‪,‬‬
‫* דבריס ו כ ו ‪ /‬משכה פ״א מ״א; בבלי חגיגה ו׳ סכנ״נ; חולין קל״ז ב ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״א ״ א ‪,‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ע‬
‫‪ 3‬על אילו ו כ ו ‪/‬‬
‫״א‪.‬‬
‫» זכות ו כ ו ‪ /‬אבות ד ד ן הנ׳׳ל; ירוש׳ הנ׳׳ל נףז רע״ב; בבלי קידושין מ׳ א ‪/‬‬
‫‪7‬‬
‫לרשע‬
‫אוי‬
‫שם י״א‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫־ יש לה ו כ ו ‪ /‬פ׳׳א מ׳׳ב;‬
‫אבות ד ד ן פ״מ‪ ,‬עמי ‪ ;120‬ילוש׳ פ׳׳א ה״א‪ ,‬נרו ע״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ויאכלו‬
‫א מ ר ו ו כ ו ‪ /‬ישעי׳ ג ‪ /‬י ‪/‬‬
‫י מחשבה ו כ ו ‪/‬‬
‫משלי א ‪ /‬ל ״ א ‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫ובבלי הכ׳יל‪ ,‬מדרש ההלים פ < הול׳ בובר קי״ח ע״א‪ .‬ועיין אבות ד ד ן פ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ,36‬ומ״ש להלן‬
‫פ״ד הי״ז‪.‬‬
‫! דברים |‬
‫והריאיון‪.‬‬
‫לה |‬
‫חסדים |‬
‫ד לו‪.‬‬
‫סלסעלה | ד פתוח‪.‬‬
‫אילו דברים |‬
‫ע*ז |‬
‫א עבודה‬
‫עבירה |‬
‫סה |‬
‫ד ןאילון דברים‪.‬‬
‫א חסד‪.‬‬
‫ד אלו הדברים‪.‬‬
‫ז ר ה‬
‫גלוי ן‬
‫‪.‬‬
‫ד עברה•‬
‫ד וסה‪.‬‬
‫להן ן‬
‫‪ 2‬חורה |‬
‫»׳ |‬
‫ויאכלו |‬
‫מאין |‬
‫עברה <א עבירה(‪.‬‬
‫ברוך הוא | א חסר‪.‬‬
‫ך‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫‪ a‬פיאה |‬
‫אדם |‬
‫ד ויאכל‪.‬‬
‫ך פאה‪.‬‬
‫‪ 7‬רע |‬
‫ונו׳ |‬
‫ך פאה א פיאה‪.‬‬
‫אינה ן א אינו‪.‬‬
‫‪ 4‬קייםת |‬
‫ד ס‬
‫‪ 5‬שנ׳ |‬
‫ד שגאםר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הפיאה |‬
‫ך א הא ‪.‬‬
‫א גילוי‪.‬‬
‫ך שנאסר‪.‬‬
‫לה שיעור |‬
‫פיאה ן א סתום‪.‬‬
‫ך א קייסת ןלון‪.‬‬
‫‪ 8‬פרי וגו׳ |‬
‫ך א רע ןכי גםול ידיו יעשה לון‪.‬‬
‫פירות | ד פירו׳‪ .‬סתום‪.‬‬
‫המקום |‬
‫ך א סצרפה ןלםעשהן‪.‬‬
‫ך לו שעור‪.‬‬
‫ע ל | ד חסר‪.‬‬
‫לעולם ן‬
‫א בעולם‪.‬‬
‫ד א פרי מעלליהם יאכלו‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א וסםעצותיהם ישבעו‪.‬‬
‫ד ושאעה א ושאין‪.‬‬
‫םצרסה |‬
‫א‬
‫ל‬
‫ה ם‬
‫שיעור |‬
‫ך מעור‪.‬‬
‫והבכורים והראיון | א והביכורים‬
‫אם כן |‬
‫‪ 8‬עבירה |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד א ןאלא[‬
‫» הסקום ברוך הוא | ד חסר‪.‬‬
‫סצרפה ן א סצרפה‬
‫ד הקב־ה‪.‬‬
‫]לסעשהן‪.‬‬
‫‪.1‬שיעור‬
‫)ירושלמי(‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר שיש ב ה ם מ «‬
‫ו ה ר א י ו ן ‪ .‬ראיית פגים ב ע ז ר ה בג׳ רגלים‪.‬‬
‫כנון ניחום א ב ל י ם ו ה ל ו י ת ה מ ת ‪ ,‬ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫כמפורש במיב בםרקץ‪.‬‬
‫יכול‬
‫ה‬
‫א ס י ל ו ב כ ל שהוא‪ ,‬ו ה מ ר ב ה ה ד י ז ה מ ו ס י ף ב מ צ ו ה ‪.‬‬
‫מלמעלה‪.‬‬
‫‪ .2‬מ ל מ ם ה‪.‬‬
‫אסילו שבולת אחת‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מ ד ר ב נ ן א ץ פוחתין מ א ח ת מששים‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר י ש ק צ ר ש ב ו ל ת א ח ת שחייבה א ת שדהו ב מ א ה ‪,‬‬
‫ל ה ש א י ר א ת כ ל הנותר לעניים ב ת ו ר ת פ א ה ‪.‬‬
‫‪.8‬שעושה‬
‫וגמילות‬
‫חסדים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר בגופו‪,‬‬
‫פירות‬
‫‪ .3‬כ ל‬
‫ש ד ה ו וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפני שקצר‬
‫וכו׳‪ .‬מירש׳י כגון ח י ל ו ל ה ש ם ‪ ,‬ש א ד ם חשוב ע ו ב ר‬
‫ע ב י ר ה ו א ח ר י ם ל מ ד י ם ממנו לעשות כן‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פאה פ״א‬
‫‪42‬‬
‫‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫שנ א ם און ר א י ת י ב ל ב י ל א י ש מ ע ה ‪ /‬הא מה אני מקיים ש מ ע י‬
‫ה א ר ץ )הא מה אני מקיים( ה נ ה א נ כ י מ ב י א ר ע ה ע ל ה ע ם ה ז ה‬
‫פ ר י מ ח ש ב ו ת ‪ ,‬אלא מחשבה שעושה פירות המקום מצרפה עם המעשה‪,‬‬
‫מחשבה שאינה עושה פירות אץ המקום מצרפה עם המעשה‪ .5 .‬נותן אדם‬
‫פיאה מתחילה‪ ,‬ובאמצע‪ ,‬ובסוף‪ .‬ואם נתן בין בתחילה בין באמצע בין בסוף‬
‫‪ !5‬יצא‪ .‬ר שמעון או אם נתן בץ בתחילה בין באמצע בין בסוף הרי זו פיאה‪,‬‬
‫וצריך שיתן בסוף כשיעור‪ .‬ר יהודה או אם שייר קלח אחד סומך לו משם‬
‫פאה‪ ,‬ואם לאו אינו נותן אלא משם הפקר‪ .‬אמ׳ ר יהודה במה דברים אמורים‬
‫בזמן שנתן פיאה ומבקש להוסיף‪ .‬לא נתן מן הקמה יתן מן העומרין‪ ,‬לא נתן‬
‫מן העומרץ יתן מן הגדיש‪ ,‬לא נתן מן הגדיש יתן מן הכרי עד שלא מרח‪ .‬ואם‬
‫‪ 20‬מרח‪ ,‬מעשר ונותן‪ .6 .‬אמ ר שמעץ מפני ארבע דברים לא יתן אדם פיאה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״אם‬
‫וכו‪/‬‬
‫און‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫חהלים ק״ו‪ ,‬י״ח‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫שמעי‬
‫« כוהן א ד ם‬
‫ירמי׳ ף‪ ,‬י״נן‪.‬‬
‫‪ !8‬לא‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״א מ״ג; חו׳כ קדושים פ״א ה״נו‪ ,‬פ״ז ע״ג‪ .‬ועיין בירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬נו״ז קע״ב‪.‬‬
‫כחן ו כ ו ‪ /‬בבלי ב׳׳ק ל״ד א׳; סנהדרין פ״ח א׳; מכוח נו״ז ב׳; חמורה ו׳ א ‪ /‬ועיין במשכחכו פ״א מ״ו‬
‫ובירושלמי קפ״ב ופ״ד ה״א‪.‬‬
‫חר׳כ קדושים פ״א ה״י; ירוש׳ פ״ד ה״ג‪,‬‬
‫‪ 20‬מפכי ארבע׳ ו כ ו ‪/‬‬
‫י״ח ע״ב; בבלי שבח כ״ג סע״א‪.‬‬
‫<״ »׳ |‬
‫אם אין |‬
‫ד שנאם׳‪.‬‬
‫‪ 11-10‬שסעי הארץ ן כיה‬
‫א פ אל וכר‪.‬‬
‫ד חסר•‬
‫שעושה פירות |‬
‫שאינה |‬
‫‪ 12‬מחשבות׳ |‬
‫א חסר• ד שעושה טובה‪.‬‬
‫ד א ושאינה‪.‬‬
‫ד א לםעשה‪.‬‬
‫עושה ן‬
‫‪ 14‬פיאה |‬
‫‪1 8‬‬
‫באםצע‪.‬‬
‫ד סשום‬
‫ד א אום׳‪.‬‬
‫פיאה |‬
‫אם׳ ר׳ יהודה |‬
‫יתן |‬
‫א נותן‪.‬‬
‫יחן |‬
‫א נוחן <ב'פ(‪.‬‬
‫ארבע׳ |‬
‫ד אמר א א׳‪.‬‬
‫ב א מ צ ע ה יצא‪.‬‬
‫אם‬
‫אי׳ |‬
‫ד א ארבעה‪.‬‬
‫ד הקב־ה‪.‬‬
‫בין באסצע ן‬
‫שייר |‬
‫לא |‬
‫א ולא‪.‬‬
‫‪ 20‬מרח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫סוטך ן‬
‫ב איני‬
‫ד בדיא‪.‬‬
‫עם הםעשה |‬
‫ובאטצע ן כיה ד א ‪.‬‬
‫בין ן‬
‫באטצע ‪ . . .‬בסיף |‬
‫ד שייר ]לון‪.‬‬
‫אינו | כיה ד•‬
‫בסה דברים אסורים |‬
‫א מירחו‪.‬‬
‫‪ 13‬םחשבה |‬
‫ןטובה[‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫א ססוך‪.‬‬
‫סשם |‬
‫‪ 18‬פיאה |‬
‫א ובין‪.‬‬
‫ד בסוף ‪. . .‬‬
‫םשם |‬
‫ד א םשום‪.‬‬
‫ד א ןאח[ הפיאה‪.‬‬
‫»‪ 1‬העוםרין |‬
‫ד העםרים א העוסרים‪.‬‬
‫תותן |‬
‫אם׳ |‬
‫ך מירח‪.‬‬
‫דברים | ד א דברים ]אמרה תורה[‪.‬‬
‫א ונותן ]לו[‪.‬‬
‫פיאה | ד פאה‪.‬‬
‫א ד ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר מ ח ל ק א ד ם א ת ה פ י א ה לג׳ ח ל ק י ם ‪ ,‬מ ו ת ן ח ל ק א ח ד ב ת ח י ל ת ה ק צ י ר ה ו א ת השני‬
‫ב א מ צ ע ה ק צ י ר ה וכוי‪.‬‬
‫בסוף‪.‬‬
‫בתחילה | ד בתחלה‪.‬‬
‫‪ 17‬פאה |‬
‫ד מירח‬
‫הסקום |‬
‫בין ‪ . . .‬בין | א ובין ‪ . . .‬ובין‪.‬‬
‫ד העסרים א העוםרים‪.‬‬
‫מרח |‬
‫ד םחשבתו‪.‬‬
‫ד א טובה‪.‬‬
‫ד א פיאה‪.‬‬
‫א אי‪.‬‬
‫סחשבה |‬
‫ד סצרפ׳ לטעשה‪.‬‬
‫ד א םחשבה‬
‫ד א םחחלת ) א טחחילת( השדה‪.‬‬
‫ד אוסר א אוט׳‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬אס׳ |‬
‫העוםרין |‬
‫סירות |‬
‫א אם‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫א ןנוחן[ םשום‪.‬‬
‫‪.13‬נותן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בתחילה | ד בתחלה‪.‬‬
‫ד פאה•‬
‫א פ מחשבתם‬
‫םתחילה |‬
‫ואם ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫על העם הזה |‬
‫‪) n‬הא וכי> |‬
‫מצרפה עם הסעשה |‬
‫ד פאה‪.‬‬
‫ב ובאטצעה )ונםחקה ההייא(‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫פ ד א און אם‪.‬‬
‫אפ•‬
‫ראיתי |‬
‫ב שסעו הארץ•‬
‫ד ראית‪.‬‬
‫הא מה ‪ . . .‬מקיים |‬
‫ד ומה ‪ . . .‬סקיי׳‪.‬‬
‫בין‬
‫‪ .16‬ש י ת ן‬
‫‪ .14‬ו א ם נ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנתן א ת כ ל שיעור ה פ י א ה ב ץ ב ת ח י ל ת ה ק צ י ר ה בין‬
‫ב ס ו ף וכו׳‪ .‬ל א שנמו כן א ל א אגב נ ר ר א מן הרישא‪ ,‬שהרי מ צ ו ת פ י א ה כ ד מ ה ה י א‬
‫ב ס ו ף וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשיעור המשתייר‪ ,‬א ב ל א מ ו נותן פ י א ה ע ל ה פ י א ה שהפריש‪.‬‬
‫ש י י ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם שייר מן השעור )של א ח ת מששים(‪ ,‬והיינו שנתן כ ל שיעור ה פ י א ה חוץ מ ק ל ח‬
‫א ח ד ‪ .‬ו מ י ל ת א ב א פ י נפשא היא‪ ,‬ו א מ ה ד ב ו ק ה לרישא‪) .‬ר׳ א פ ר י ם אשכנזי למשנתנו(‪.‬‬
‫‪ .17‬ו א ם ל א ו וכוי‪.‬‬
‫שנתן א ת כ ל השיעור ו כ ב ר י צ א י ד י ח ו ב ת פ י א ה ‪ .‬ו כ ל ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה כ א ן א מ ם א ל א ס י ס ק א ממשנתנו‪ ,‬ו ל ה‬
‫נסמכה ה ב ב א שלהלן‪.‬‬
‫א מ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה וכוי‪ .‬ה ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ש ל ע י ל ה ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה כאן‪ ,‬א ל א‬
‫ש ל ע י ל היא ס י ס ק א ממשנתנו ו כ א ן הוא ניסוח ה ת ו ס פ ת א שאמו נותן משום ה פ ק ר א ל א א ם כ ב ר נתן ב ת ח י ל ה‬
‫כשיעור‪.‬‬
‫‪ .18‬ל א‬
‫נ ת ן וכוי‪.‬‬
‫ברייתא א ח ר י ת א היא ו א מ ה ד ב ו ק ה לרישא‪.‬‬
‫‪.19‬ש ל א‬
‫מרח‬
‫כ ל ו מ ר לפני זריית ה ת ב ו א ה )או ה ח ל ק ת פני הכרי(‪ ,‬והימו לפני שנגמרה מ ל א כ ת ה כ ר י ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫פאה פ״א‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪43‬‬
‫אלא בסוף‪ .‬מפני נזל העניים‪ ,‬ומפני בטול העניים‪ ,‬ומפני מראית העין‪ ,‬ומפני‬
‫הרמאין‪ .‬מפני גזל העניים כיצד‪ ,‬שלא יראה שעה שאין שם אדם ויאמר לעני‬
‫מדעתו בוא וטול לך פיאה זו‪ .‬ומפני בטל עניים כיצד‪ ,‬שלא יהו עניים יושבין‬
‫ומשמרין כ ל היום‪ ,‬ואו׳ עכשיו הוא נותן פיאה‪ ,‬עכשיו הוא נותן פאה‪ ,‬אלא‬
‫מתוך שניתנה בסוף הולך ועושה מלאכתו ובוא ונוטלה באחרונה‪ .‬ומפני‬
‫מראית העין כיצד‪ ,‬שלא יהו עוברין ושבין אומ׳ ראו היאך פלני שקצר את‬
‫שדהו ולא הניח ממנו פיאה‪ ,‬שכך כת׳ בתורה ל א ת כ ל ה פ א ת ש ד ך וגו‪/‬‬
‫ומפני הרמאין כיצד‪ ,‬שלא יאמרו כבר נתננו‪ .‬דבר אחר שלא יניח את היפה‬
‫ויתן מן הרע‪ .7 .‬הירק אע״פ שלקיטתו כאחד‪ ,‬אין מכניסו לקיום‪ .‬תאנים‬
‫אע״פ שמכניסו לקיום‪ ,‬אין לקיטתן כאחד‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ רטובות‬
‫תמרה פטורות מן הפאה‪ ,‬שאץ ראשון ממתץ לאחרון‪ .‬ר׳ לעזר בר׳ צדוק או׳‬
‫השיזפין חייבין בפיאה‪ .‬אחרים אף אף בנות שוח וחלחלחץ‪ .8 .‬אילו‬
‫מפסיקין לפיאה‪ ,‬הנחל‪ ,‬והשלולית‪ ,‬דרך היחיד‪ ,‬ודרך הרבים‪ ,‬ושביל היחיד‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫הכלה‬
‫לא‬
‫ויקרא י״נו‪ ,‬נ ו ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫עיין במשנ׳ פ״א מ״ד;‬
‫אין מכניסו ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫חו׳׳כ קדושים פ׳׳א ה״ז; ירוש׳ כאן במקומו ושבה פ״ז ה׳יא‪ ,‬נו׳ ע״א; בבלי שם ס״ח א ;‬
‫פ ס ח י ם נ״ו ב׳; כ‬
‫ל ה‬
‫כ‬
‫‪ /‬א׳‪.‬‬
‫‪ 33‬מפסיקין‬
‫‪ 30‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ה‪ ,‬נףז ע״ג‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״א; חו״כ קדושים רפ״ב; ב״ק נ ך א א׳; ב״ב נ״ה א׳; מנחוח ע״א ב ‪/‬‬
‫‪2 1‬‬
‫כסיף | ד א בסוף !שדהו[‪.‬‬
‫םראית העין |‬
‫א עניים‪.‬‬
‫א עניים‪.‬‬
‫ב ו‬
‫העניים | ך ענים א עניים‪.‬‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ד בא וקח‪.‬‬
‫ד פאה‪.‬‬
‫‪ 28‬שניתנה |‬
‫את |‬
‫א פלוני‪.‬‬
‫שכך כת׳ בתורה |‬
‫את | ד‬
‫ם ן‬
‫כאחד | ד א כאחת‪.‬‬
‫על פי‪.‬‬
‫פטורין‪.‬‬
‫ועושה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך וטשםרי׳‪.‬‬
‫עכשיו ן‬
‫ך ועושי‪.‬‬
‫ושבין ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ושבים‪.‬‬
‫‪ 27‬שדהו |‬
‫‪ 29‬סן | ך חסר‪.‬‬
‫ונו׳ |‬
‫הפאה ן א הפיאה‪.‬‬
‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬
‫או׳ ן ך אומר‪.‬‬
‫לעזר ן‬
‫ד‬
‫הוא ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫פאה |‬
‫באחרונה ן‬
‫א פחוח‪.‬‬
‫היאך |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ס»ו |‬
‫ך סמנה א היםנו‪.‬‬
‫ד א מפני‪.‬‬
‫י ]יהי!‬
‫אעיס | ד א אף על סי‪.‬‬
‫יאמרו ן‬
‫שלקיטחו | ד שלקיטותו‪.‬‬
‫לקיטתן | ד לקיטותו‪.‬‬
‫כאחד | ד א כאחת‪.‬‬
‫אילו |‬
‫ד‬
‫אלו‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫‪ 31‬תסרה פטורות | ד תמרא‬
‫‪ 32‬בפיאה | ד בפאה‪.‬‬
‫‪ 33‬לפיאה | ד לפאה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ה ו ד ע ת ו ‪ ,‬קרובו <עיץ רות ר ב ה ב׳‪ ,‬א׳(‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ת מ ר ו ת לחות ו מ ל א ו ת שהיו גודרים אותן מן ה א י ל ן מ י ד א ח ר י בישולן‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫דרך | ד ודרך‪.‬‬
‫‪.29‬שלקיטתו‬
‫וכוי‪ .‬ו כ ל ש א ץ ל ק י ט ת ו בזמן א ח ד ‪ ,‬או ש א ץ מ מ ם ו לקיום‪ ,‬םטור מן ה פ א ה ‪< .‬פיא מיד(‪.‬‬
‫לאורן הגדל בארץ ח ל ב ‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫הוא |‬
‫תאנים | ך התאנין א והחאינים‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר‬
‫ד ו מ ה לשזיםים ש ל נ ו ‪ ,‬א ל א שהוא ק ט ן מ מ נ ו ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 30‬אע־פ | ד א אף‬
‫אין ן א ואין‪.‬‬
‫א אלעזר‪.‬‬
‫בטל |‬
‫וספני ן‬
‫ד א נתן‪.‬‬
‫‪ 28‬ומפני |‬
‫ד בטול‪.‬‬
‫א פיאה‪.‬‬
‫רטובות | ך רטיבות א רוטבות‪.‬‬
‫וחלחלחין | ד חסר‪ .‬א וחלחלוחין‪.‬‬
‫‪ .23-22‬ל ע נ י מ ד ע ת ו ‪.‬‬
‫ך א ספני‪.‬‬
‫ך אוסר א אוםרין‪.‬‬
‫הניח |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫הרע | ‪ B‬הרעה‪.‬‬
‫שמכניסו | ד שםכנסין א ןשאין[ סיכנםן‪.‬‬
‫א ועכשיו‪.‬‬
‫ך שדה‪.‬‬
‫העניים |‬
‫ד ואוסר א ויאסרו‪.‬‬
‫ד בא א ובא‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ד הענים‬
‫‪ 23‬םדעתי | ד חסר‪ .‬א קרובו‪.‬‬
‫וספני |‬
‫ואו׳ |‬
‫ובוא |‬
‫סכניסו לקיום ן א סיכגסו לקייום‪.‬‬
‫יוסה בי ר׳ | ד א יוסי בר׳‪.‬‬
‫ך א הרםאים‪.‬‬
‫ד חסר‪ .‬א פתוח‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫ד א שהרי אסרה חורה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫זו |‬
‫‪ 24‬וטשטרין ן‬
‫ד שנתנ־ א שנותנה‪.‬‬
‫ד א ספני‪.‬‬
‫אוםרין‪.‬‬
‫ך פאה‪.‬‬
‫עכשיו ‪ . . .‬פאה |‬
‫‪ 26‬כיצד |‬
‫‪ 22‬הרסאין |‬
‫בטול ן א בטל‪.‬‬
‫שם ן א חסר‪ .‬ויאםר | ך ויא׳ א יאסר‪.‬‬
‫פיאה |‬
‫ב וייו תלויה בין השורות‪.‬‬
‫פלני ‪j‬‬
‫א ו‬
‫כיצד ן א כיזה צד‪.‬‬
‫א וטול |‬
‫פיאה |‬
‫ר ־‬
‫ה ע‬
‫י׳‪.‬‬
‫וטפני | ד ומפני־‪.‬‬
‫העניים | ד ענים‬
‫כאחד‬
‫‪.30‬ר ט ו ב ו ת‬
‫‪ .32‬ה ש י ז ם י ן‪ .‬פ ר י‬
‫ב נ ו ת ש ו ח ‪ .‬אילן שהיה ג ק ר א ת א ג ה ל ב נ ה ‪ ,‬ש ם ע מ מ י‬
‫ו ח ל ח ל ח י ן ‪ .‬הוא ם ו ר ק ד ן שבמשנת כ ל א י ם ‪ ,‬והירושלמי מפרשו‪:‬‬
‫נילבונא‪ ,‬מ מ ע י הקטניות ה נ א כ ל ו ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .33-32‬א י ל ו מ פ ס י ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ע י י ה ה פ ס ק הן‬
‫חשובות שתי שדות‪ ,‬ו א ץ מםרישץ מ ש ד ה ע ל ח ב ר ת ה ‪.‬‬
‫‪ .33‬ו ה ש ל ו ל י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ ת המים‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫פאה פ״א‬
‫‪44‬‬
‫ושביל הרבים הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים‪ ,‬הבור‪ ,‬והניר‪ ,‬וזרע‪ ,‬וקוצר‬
‫‪ 35‬לשחת‪ ,‬ושלשה תלמים של פתיח‪ ,‬ואמת המים שאינה יכולה ליקצר כאחת‪ .‬ר‬
‫יהודה או׳ אם עומד באמצע וקוצר מכאן ומכאן מפסיק‪ ,‬ואם לאו אץ מפסיק‪.‬‬
‫אכלה חגב‪ ,‬אכלה גוביי‪ ,‬קירםמוה נמלים‪ ,‬שברתה הרוח או בהמה‪ ,‬הכל‬
‫מודים שאם חרש מפסיק ואם לאו אינו מפסיק‪ .9 .‬קצר חציה ומכר את‬
‫הקצור‪ ,‬קצר חציה והקדיש את הקצור‪ ,‬נותן פאה מן האחד על הכל‪.‬‬
‫‪ «°‬המדרגות שהן גבוהות עשרה טפחים‪ ,‬נותן פאה מכל אחת ואחת‪ .‬ואם‬
‫היו ראשי שורות מעורבין‪ ,‬נותן פאה מאחת על הכל‪ .‬המארג חייב בתחלתו‬
‫וחייב בסופו‪ .10 .‬היו בו ארבעה או חמשה גפנים‪ ,‬בוצרן ומכניסן לתוך‬
‫ביתו‪ ,‬ופטור מן הפרט מן השכחה ומן הפיאה‪ ,‬וחייב בעוללות‪ .‬אם שייר‪,‬‬
‫נותן מן המשואר על מה ששייר‪ .‬והמידל נותן מן המשריר על מה ששייר‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 37‬א כ ל ה ח ג ב‬
‫‪ 35‬ואמה המים ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״ב; תו״כ קדושים פ״ב ה״ב; ירושלמי פ״ב ה״ב‪ ,‬י״ז ע״א‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״ב מ״ז; חו״כ הכ״ל פ״א ה״ו; יפוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כו״ז ע״ד; בבלי מכחוח ע״א ב ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כףו ע״א‪.‬‬
‫« המדרגוח ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ב‪ ,‬י״ז ע״א‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬י״ז ע״ג‪ .‬ועיין בפ״ג מ״ג‪.‬‬
‫‪ 34‬והניר וזרע | ד והזרע והניר ]אחד[‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ 3‬ר׳ יהודה אי׳‬
‫מיכן ומיכן•‬
‫א םדרינות שנבוהים‪.‬‬
‫האחד |‬
‫עשרה |‬
‫בתחלחו ן‬
‫ד המשויר‬
‫ד עשרים‪.‬‬
‫‪ .34‬ו ז ר ע ‪.‬‬
‫פאה | א פיאה‪.‬‬
‫‪ 43‬וחייב |‬
‫הפיאה |‬
‫‪ 44‬הסשואר |‬
‫ד הפאה‪.‬‬
‫ד המשויר‬
‫א המשוייר‪.‬‬
‫ד קרסמוה‬
‫ד א הקציר <ב־פ>‪.‬‬
‫א וקירסמוה‪.‬‬
‫חציה |‬
‫ד חצייה‪.‬‬
‫‪ 40‬המדרנות שהן נבוהות |‬
‫‪ 41‬נותן |‬
‫ד נותנין‪.‬‬
‫הכל |‬
‫ארבעה או חםשה |‬
‫ד ארבע‬
‫בי |‬
‫ד א לו‪.‬‬
‫לתוך | ד ]ניתן[ לתוך‪.‬‬
‫וחייב |‬
‫ד להקצר‪.‬‬
‫א קוצר‬
‫ד מדרגות שנבהן‬
‫ואס | א אם‪.‬‬
‫ד חייב•‬
‫כאחת |‬
‫וקוצר מכאן ומכאן ן‬
‫קירסמוה |‬
‫»‪ 3‬הקצור |‬
‫א המשוייר‪.‬‬
‫בוצרן | א ובוצרן‪.‬‬
‫ך א וסן השכחה ) א השיכחה(‪.‬‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א אומי‪.‬‬
‫« המארג‬
‫« והמידל ו כ ו ‪ /‬פ״ג מ״ג‪.‬‬
‫‪ 85‬ליקצר |‬
‫‪ 37‬נוב״ | ד א נובאי‪.‬‬
‫א בחחילחו‪.‬‬
‫וחסש א ארבעה וחםשה‪.‬‬
‫אם |‬
‫חרע |‬
‫א חרע ]אחר[‪.‬‬
‫שברתה | ד ושברתי א ושיברחו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך פתוח‪.‬‬
‫« היו בו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫ך אמר ר׳ יהודה‪.‬‬
‫אין | ד א אינו‪.‬‬
‫נמלים ן א נמלין‪.‬‬
‫פאה |‬
‫|‬
‫‪ 38‬קלר חליה‬
‫‪ 43‬ופטור ן א פכור‪.‬‬
‫א חייב‪.‬‬
‫והמידל |‬
‫בעוללוח |‬
‫ד המודל‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ז ר ע א ח ר )כני׳ כייע> ב א מ צ ע ה ש ד ה מ פ ס י ק ‪.‬‬
‫סן השכחה |‬
‫ך בעוללו׳ א בעולילוח‪.‬‬
‫הםשוייר |‬
‫‪ .35-34‬ו ק ו צ ר‬
‫ד א הםשויר‪.‬‬
‫ל ש ח ת ‪ .‬מפני‬
‫שחייב ב פ י א ה ע ל השחת מ ע י ה ו ב י ה דווקא‪ ,‬ו א ץ כ א ן ה ת ח ל ת ק צ י ר ה ל ח י י ב א ת כ ל ה ש ד ה ב פ י א ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ת ל מ י ם ר ח ב י ם שעושים בני א ד ם ‪ ,‬כ ש מ ת ח י ל י ם ל פ ת ו ח א ת ה א ד מ ה ב ח ר י ש ה ר א ש ת ה ‪.‬‬
‫‪ .35‬ש ל‬
‫פתיח‪.‬‬
‫ואמת‬
‫ה מ י ם וכו׳‪.‬‬
‫מ כ א ן מ ת ח י ל י ם ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ש ל ה ל ן ‪ .‬והוא מ ב א ר ש א מ ה י כ ו ל ה ל י ק צ ר כ א ח ת‬
‫פירושו שאינו י כ ו ל ל ע מ ו ד ב צ ד א ח ד ו ל ק צ ו ר ב צ ד שני‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .38-37‬ה כ ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ר י מ )בס״א מ׳ב(‪ ,‬ה ס ו ב ר ש ה ק ו צ ר ל ש ח ת מ פ ס י ק א פ י ל ו ב ל א חרש‪ ,‬מ צ ר י ך כ א ן‬
‫חרישה‪ ,‬שהרי א ץ כ א ן חיוב פ י א ה כ ל ל ‪ ,‬והויא ל ה כ ש ד ה שנזרעה ו ל א צ מ ח ה ‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מודים‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן המשוייר‪ ,‬כ ד ׳ ד ו כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫ה ה ר בשיפוע ובעיגולים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שהמדרטת עולות ע ל‬
‫ה מ א ר נ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ נ מ ר א ת שדהו‪ ,‬ו מ ח ל י ק ב צ ל י ם ל ח י ם לשוק ומקיים‬
‫יבישץ ל ג ו ר ן ) ע י ץ פיג מיג(‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫לגיתו לעשותן יין‪.‬‬
‫‪.41‬מעור בין‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ן‬
‫האחד‬
‫‪ .43-42‬ל ת ו ך‬
‫ב י ת ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך ביתו ל א כ י ל ה ו ל א‬
‫‪.43‬ו פ ס ו ר וכוי‪ .‬מפגי ש א ץ ב צ י ר ה א ל א ע י מ לעשות יץ‪.‬‬
‫הן ש ל עניים מ ת ח י ל ת גידולן‪ ,‬ואיגן תלויות ב ד ע ת ו ש ל ב ע ה י ב ב ב צ י ר ה ‪.‬‬
‫וחייב‬
‫ב ע ו ל ל ו ת ‪ .‬שהרי‬
‫‪ .44‬ו ה מ י ד ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫ו ה מ י ד ל ב ב צ ל י ם שהוא שולף א ת ה ב צ ל י ם ש מ ת י ם כ ד י ל ת ת ריוח ל ש א ר ה ב צ ל י ם ע ל מנת שיתעבו‪ ,‬כ מ פ ו ר ש‬
‫במשנתנו מ״נ מינ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫נ ו ת ן וכוי‪ .‬מפני שעיקר ה ל ק י ט ה ה י א מפני ת ק נ ת הנשארים‪ ,‬ו א ץ כ א ן‬
‫קצירה‪ ,‬והבצלים שהידל פטורים מן הפאה‪.‬‬
‫פאה פ״א‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪55‬‬
‫‪45‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה במה דברים אמורים במידל לשוק‪ ,‬אבל המידל לתוך ביתו‪ ,‬נותן‬
‫‪ .11‬המקטף ומכנים לתוך ביתו‪ ,‬אפי׳ כל שדהו‪ ,‬פטור‬
‫מן המשואר על הכל‪.‬‬
‫מן הלקט ומן השכחה ומן הפיאה וחייב במעשרות‪ .12 .‬הכותב נכסיו לבניו‪,‬‬
‫וכתב לאשתו קרקע כל שהו‪ ,‬איבדה כתובתה‪ .‬אמ׳ ר׳ יוסי במה דברים‬
‫אמורים בזמן שקבלה עליה לשם כתובתה‪ ,‬אבל לא קבליה לשם כתובתה מה‬
‫שנתן נתן‪ ,‬וגובה כתובתה מן השאר‪ .13 .‬הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורץ‪,‬‬
‫שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורץ‪ .‬ר׳ שמעון או׳ הרי האומר כל נכסיי‬
‫נתונץ לפלוני עבדי חוץ מאחד מרובו שבהן לא אמ׳ כלום‪ ,‬חוץ מעיר פלנית‬
‫ושדה פלונית‪ ,‬אע״פ שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר‪ ,‬זכה עבד‬
‫זה בנכסים‪ ,‬וקנה עצמו בן חורץ‪ .‬וכשנאמרו דברים לפני ר׳ יוסה אמ׳‬
‫ש פ ת י ם ישק ]משיב[ ד ב ר י ם נ כ ו ח י ם ‪.‬‬
‫‪4 5‬‬
‫ילוש׳ פ״ג סה״ג‪ ,‬י״ז ע ״ ג‬
‫א מ ׳ ל ׳ י ה ו ד ה וכו׳‪.‬‬
‫ילוש׳ פ״ג ה״ג‪ ,‬י״ז ע״ג‪.‬‬
‫ומש״ש‪.‬‬
‫ה כ ו ח ב וכו׳‪.‬‬
‫בבלי ב ״ ק ל ״‬
‫ב‬
‫שם ק״נ ב ‪/‬‬
‫א‪°‬׳ |‬
‫ג‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד בםודל בתוך א בםידל‬
‫ד‬
‫א׳‬
‫ך‬
‫עליה |‬
‫ד‬
‫בסעשרו׳‪.‬‬
‫ס ת ו ם‬
‫נ כ ס ץ‬
‫א‬
‫עלי־‪.‬‬
‫לשם ן‬
‫ס‬
‫ע‬
‫א‬
‫נ כ ס י ם ־‬
‫‪.‬‬
‫ך ן‬
‫ד לפלגי‪.‬‬
‫א פלוני‪.‬‬
‫בנכסים |‬
‫א ס‬
‫' |‬
‫מרובו |‬
‫ן‬
‫ד בנכסי־‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫השכחה |‬
‫המקטף | ד א היה מקםף‪.‬‬
‫ד שכחה א שיכחה‪.‬‬
‫ד והניח א ושייר‪.‬‬
‫א לשום‪.‬‬
‫שהו ן‬
‫הפיאה |‬
‫א שהוא‪.‬‬
‫א לשום כתובה‪.‬‬
‫א‬
‫ב ר‬
‫‪.‬‬
‫‪ 81‬שייר ן א ]אם! שייר‪.‬‬
‫כן ן א בר‪.‬‬
‫א יישק‪.‬‬
‫ד כתובת׳ א כתובה‪.‬‬
‫‪ 80‬וגובה כתובתה |‬
‫נכס״ |‬
‫שבהן ן‬
‫ך א !חוץ! משדה פלוני‪.‬‬
‫וקנה ן א קגה‪.‬‬
‫‪ 86‬ישק ן‬
‫ד א המשוייר‪.‬‬
‫כתובתה |‬
‫ד מרבוא א בריבוא‪.‬‬
‫‪ 83‬ושדה פלמית |‬
‫דברים ן א דבר׳‪.‬‬
‫‪ 48‬וכתב |‬
‫בסידל לשוק | ד בםודל בשוק‪.‬‬
‫‪ 49-48‬במה דברים אמורים | ד בריא א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬
‫לשם כתובתה ן‬
‫ר‬
‫ב ת ו ך‬
‫‪.‬‬
‫ד אומ׳ האום׳ א אום׳ ]לעולם הוא בר חורין עד שיאםרן‪.‬‬
‫למלוני |‬
‫‪ 54‬ו כ ש נ א מ ר ו וכו׳‪ .‬ילוש׳ ס פ ״ ג ‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬
‫‪ 46‬המשואר |‬
‫‪ 47‬וסן <ב'פ> | ך א חסר‪.‬‬
‫אמי | ך אטד א א׳‪.‬‬
‫) א קיבלה( ]עליהן‪.‬‬
‫מ ש‬
‫במה דברים אמורים | ד בד־א‪.‬‬
‫במעשרות ן‬
‫ד אבדה•‬
‫פ״ג מ״ח; בבלי גינוין ח ׳ ב׳; שם מ״ב א׳; ב״ב קמ״נו ב׳;‬
‫משלי כ״ד‪ ,‬כ״ו‪.‬‬
‫ד אפלו א אפילו‪.‬‬
‫א שקיבלה‪.‬‬
‫עיין להלן מ ע ש ר ו ח פ״ג ה ״ ה‬
‫פ״ג מ״ז; ילוש׳ כ ח ו ב ו ח ס פ י ״ ב ‪ ,‬ל״ה ע״ג; ניכוין פ ״ ה שה״א‪ ,‬מ״ו לע״ד;‬
‫‪ 50‬ה כ ו ח ב וכו׳‪.‬‬
‫ד אמר א אי‪.‬‬
‫א ופיאה‪.‬‬
‫ל* וחייב ב מ ע ש ר ו ח ‪.‬‬
‫ה‬
‫ה ס י י ל לתוך |‬
‫אפ״ |‬
‫א‪/‬‬
‫ועיין ב מ ש נ ה הנ״ל‪.‬‬
‫» ל ׳ שמעון וכו׳‪ .‬להלן ב״ב פ ״ ע י ״ א ‪.‬‬
‫״ ש פ חי ם‬
‫‪4 5‬‬
‫ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« המקנוף וכו ‪.‬‬
‫]משיב! ן כ־ה‬
‫א שבהם‪.‬‬
‫אעיפ |‬
‫דברים |‬
‫קבליה |‬
‫א בר‪.‬‬
‫ד נכסיו א נכסי‪.‬‬
‫מן השאר ן‬
‫או׳ הרי האוסר ן‬
‫פלגיה |‬
‫א א׳‪.‬‬
‫‪ 84‬זה |‬
‫לפני ן א בפני‪.‬‬
‫נכוחים |‬
‫ד א קבלה‬
‫‪ 82‬נתונין ן‬
‫ד א אף על פי‪.‬‬
‫ד דברי׳‪.‬‬
‫ראפ‪.‬‬
‫אט׳ ן‬
‫איבדה ן‬
‫»‪ .‬שקבלהן‬
‫ד מוב׳ כתובת׳‪.‬‬
‫בן ן‬
‫ד ופאה‬
‫יוסה |‬
‫א גתתי‪.‬‬
‫ד פלונית‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫פ נכחים‪.‬‬
‫‪ .46‬ה מ ק ט ף וכו׳‪ .‬ו ד ו ו ק א ק צ י ר ה ו ד כ ו ו ת ה )כגון ע ק י ר ה ותלישה( מ ח י י ב ת ב ס א ה ‪ .‬ונקטו כ א ן ה כ נ ס ה ל ב י ת‬
‫עימ ל א כ ו ל מ י ד ‪ ,‬מפני ש א ץ ד ר ך ל ק ט ו ף א ח כ ל ה ש ד ה לגורן‪ ,‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מפני ש ח מ ב מ ע ש ר אמו ב א מ ח מ ת ה ק צ י ר ה ‪.‬‬
‫‪ .48‬ו כ ת ב‬
‫‪ .47‬ו ח י י ב‬
‫במעשרות‪.‬‬
‫ל א ש ת ו וכו׳‪ .‬ל פ י גי׳ ד ו כ י ׳ ע ‪ ,‬א ץ הת״ק מ ז כ י ר‬
‫כ א ן כ ת י ב ה כ ל ל ‪ ,‬א ל א שהניח או שייר לאשתו וכוי‪ ,‬והיא ל א מ י ח ת ה ‪.‬‬
‫‪ .51‬ש י י ר‬
‫ק ר ק ע וכו׳‪ .‬פירשו‬
‫ב ב ב ל י ש כ ל זמן ששייר ה א ד ץ ל ע צ מ ו זכות ב ת ו ך ה ש ט ר א ץ ה ע ב ד מ ש ת ח ר ר בנט זה מפני ש א ץ ה ו א‬
‫כ ר ו ת גיטא‪ ,‬כ ל ו מ ר א מ ו כ ר ו ת לגמרי מ ב ע ל י ו בגט זה‪.‬‬
‫‪ .52‬מ א ח ד‬
‫מ ר ו ב ו וכו׳‪.‬‬
‫צ׳ל‪ :‬מ א ח ד מריבו‬
‫) ‪ -‬מ ר י ב ו א ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ס ת ם א ת השיעור‪ ,‬ת ת ן רשות ליורשיו ל ב ח ו ר א ח ד מ ר י ב ו א מנכסיו ב כ ל מ ק ו ם שירצו‪,‬‬
‫ו ה ר י ה ם י כ ו ל י ם ל ב ח ו ר ח ל ק זה ב ע ב ד נופו‪ ,‬ת מ צ א ששייר ב ע ב ד ‪ ,‬ואמו משוחרר כ ל ל ‪.‬‬
‫‪ .54‬ב נ כ ס י ם‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫)סיה״מ להר״מ(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬ז כ ה ב ע צ מ ו ‪ ,‬שהרי א ף ד‪%‬א ב כ ל ל נכסים‪ .‬ו א ץ מתקיים ד ב ו ר כ ל נ כ ס י‬
‫א ל א ב ע ב ד ב ל ב ד ‪ .‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪46‬‬
‫פרק ב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬נטל מקצת פאה וזרק על השאר‪ ,‬אץ לו בה כלום‪ .‬ר׳ מאיר אומ‬
‫קונסין אותו וגוטלין הימנו זו וזו‪ .2 .‬בעל הבית שנתן פאה לעניים‪ ,‬ובא עני‬
‫אחר ונטלה מאחוריהן הרי זה זכה‪ .‬שני עניים שהיו מתכשין על העמור‪ ,‬ובא עני‬
‫אחד ונטלו מאחוריהן הרי זה זכה‪ ,‬שאץ העני זוכה בלקט בשכחה ובפיאה‬
‫‪ 5‬עד שתפול לתוך ידו‪ .3 .‬פועלץ שהיו קוצרץ בתוך קופותיהן‪ ,‬הרי אילו‬
‫מעבירין אותן‪ .4 .‬לא יטול בעל הבית לקט מן העניים על מנת ללקוט מבין‬
‫העומרין‪ .5 .‬ר׳ יהודה אומר שחרית בעל הבית צריך שיאמר כל מה‬
‫שליקטו עניים )מבין( מן העומרין הרי זה הפקר‪ .‬ר׳ דוסה או׳ לעתותי ערב‪.‬‬
‫וחכמים או׳ הפקר אונםין הפקר שאץ אחריות לרמאץ‪ .6 .‬בעל הבית שנתן‬
‫‪ !°‬פאה לעניים‪ ,‬או׳ לו תן לנו מצד זה ונותן להם זו וזו הרי זו פיאה‪ .7 .‬פועלין‬
‫שהיו עושץ אצל בעל הבית‪ ,‬אינן רשאץ לנמור את כל השדה‪ ,‬אלא משירץ‬
‫! ככול וכו׳‪ .‬פ״ד מ״ג; ילוש׳ שם; גינוין פ״ח ה ״ ג מ״נו ע״ג; ב״מ פ״א ה״ד‪ ,‬ז׳ ע״ד; בבלי שם י׳‬
‫ל ר׳ יהודה וכו׳‪ .‬ילוש׳ מע״ש פ״ה ה״א‪,‬‬
‫א׳‪ .‬ר׳ מאיי וכו׳‪ .‬ילוש׳ כאן פ״ד רה״ב‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬
‫כ״ה סע״ד; םוכה פ״ד ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ב; בבלי ב״ק ס״נו א׳‪.‬‬
‫‪ 1‬פאה ן‬
‫א אחד‪.‬‬
‫ך עני‪.‬‬
‫א פיאה‪.‬‬
‫טאחוריהן ן‬
‫‪ 6‬אותן | ב א סתום‪.‬‬
‫דוסה ן‬
‫ך א דוסא•‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 10‬פאה ן‬
‫ך א זה תה‪.‬‬
‫‪ .1‬א י ן ל ו‬
‫א שתיפול‪.‬‬
‫א שילקטו‪.‬‬
‫א פיאה•‬
‫זו ן‬
‫פועלין ן‬
‫סכין | ד סן‪.‬‬
‫עניים | ד העניים‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫לעתותי |‬
‫או׳ |‬
‫א זה‪.‬‬
‫א ונוטל‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בשכחה ן א ובשיכחה‪.‬‬
‫ללקוט | ד א ללקט‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ג ונוטלין |‬
‫‪ 4-3‬שני ‪ . . .‬זכה |‬
‫ב לוקט‪.‬‬
‫‪ 5‬שתפול ן‬
‫‪ 8‬שליקטו | ד שלקטו‬
‫זו תו ן‬
‫אום׳ |‬
‫א םאחריהם‪.‬‬
‫זוכה ן כיה ד א•‬
‫<ד סשיאה([‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫» בעל הביח וכו׳‪ .‬עיין בבלי ב׳׳ק כ״ח א׳‪.‬‬
‫פיאה ן‬
‫העטור |‬
‫בתוך |‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫א לחוך‪.‬‬
‫‪ 7‬העוםרין | ד העםרים‪ .‬ב סתום‪.‬‬
‫א לעותותי‪.‬‬
‫ך פאה‪.‬‬
‫» וחכסים ן‬
‫סצד זה ן‬
‫פועלין ן‬
‫א בצד ת ה ‪.‬‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫ב ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב פ י א ה ה מ ח ו ב ר ת שזרק ע ל י ה ‪.‬‬
‫כייעדוהר״מ‪.‬‬
‫אילו |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫אוסר ן א אום׳‪.‬‬
‫העוםרין | ד העסרים‬
‫א וחכט׳‪.‬‬
‫ונותן |‬
‫‪ 11‬סשירין |‬
‫א העוםרים‪.‬‬
‫אי |‬
‫ד נותן‬
‫ך אוטר‬
‫א ונתן‪.‬‬
‫ד א םשיירין‪.‬‬
‫‪ .2‬ש נ ת ן וכוי‪ .‬שנתן ל א ו דווקא‪,‬‬
‫א ל א שהניח א ו ת ה לעניים מ י ו ד ע י ו ) ה ר ׳ מ ( ‪ ,‬או א פ י ל ו ז כ ה ל ק ל א קנו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מ ת כ ת ש ץ ו מ ת ק ו ט ט י ן ע ל ה ע ו מ ר ‪ ,‬ו ל א זכו בו‪.‬‬
‫ד העטור‪.‬‬
‫ובפיאה | ך ובפאה ד א ]ובסלע של טציאה‬
‫<םבין> | ד א חסר‪.‬‬
‫ד א אםרו‪.‬‬
‫פאה ן‬
‫א פיאה‪.‬‬
‫‪ 3‬אחר |‬
‫‪ 4‬העני |‬
‫‪ .3‬מ ת כ ש י ן ‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .4‬ו ב פ י א ה וכוי‪ .‬ו ב פ י א ה נ ו ב ס ל ע ש ל מציאה! וכוי‪ ,‬כני׳‬
‫‪ .5‬ב ת ו ך ק ו פ ו ת י ה ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה י ו ק ו צ ר י ם ישר ל ת ו ך ה ק ו פ ה ‪ ,‬ו מ ת ע י ם עיי זה א ת‬
‫נפילת הלקט לארץ‪.‬‬
‫‪ . 7 - 6‬מ ב י ן ה ע ו מ ר י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ע נ י י ם י ט ל ו א ת השיבולים שנשרו ב ש ע ת ה ע י מ ו ד ‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ד ב ר שאץ לו ד ץ ל ק ט ‪ ,‬וחייב במעשרות‪.‬‬
‫‪ .8-7‬כ ל מ ה ש ל י ק ט ו וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש י ל ק ט ו ) כ נ י ׳ כי״ע‬
‫ומקבילות(‪ ,‬כ ל ו מ ר ל ר ׳ י ה ו ד ה מ פ ק י ר בשחרית לפני ש ל ק ט ו העניים‪ ,‬מפני שאחרי ל ק י ט ת ם א ץ הוא י כ ו ל‬
‫ל ה פ ק י ר ד ב ר שאמו ברשותו‪.‬‬
‫‪ .8‬ל ע ת ו ת י ע ר ב ‪ .‬והוא מ פ ק י ר ד ב ר מםויים‪ ,‬מ ה ש ל ק ט ו כ ב ר ‪ .‬ו ל א ע ו ד‬
‫א ל א ש ע צ ה ט ו ב ה ק מ י ל ‪ ,‬ש ל א י ת פ ק ר ו העניים ל ל ק ט ה ר ב ה ) ת ו ס פ י ביק סיט א׳(‪.‬‬
‫צ״ל‪:‬‬
‫אין‬
‫הואמפקיר‪.‬‬
‫‪ . 9‬ה פ ק ר א ו נ ם י ן וכוי‪.‬‬
‫ה ס ק ר א ת ם ץ ו כ ו ׳ ) כ ג י ׳ הירושלמי(‪ ,‬כ ל ו מ ר א ץ ה ס ק ר מ ח מ ת א ת ס ה פ ק ר גמור‪ ,‬שהרי ב ע ל כ ר ח ו‬
‫ש א י ן א ח ר י ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל פ י שאץ א ח ר מ ת ה ר מ א ץ ע ל מ ו ‪.‬‬
‫‪ .10‬א ו ׳ ל ו ת ן וכוי‪.‬‬
‫צ״ל‪ :‬א מ ר ו לו ו כ ו ׳ ) כ ג י ׳ ד וכייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ע ה י ב ע ד י ץ ל א כ י ל ה א ת שדהו והניח פ י א ה ב ק צ ה ה א ח ד ‪ ,‬והעגיים‬
‫בקשו שיתן ל ה ם ב ק צ ה השני‪.‬‬
‫ה ר י ז ו פ י א ה ‪ .‬מפני שאץ פ י א ה א ל א ב ס ו ף ש ד ו ע ו ב ס ו ף ה ק צ י ר ה ‪ ,‬ו א ם‬
‫נתן ב ת ח י ל ה א פ י ל ו כשיעור י כ ו ל ל ה ו ס י ף ב ס ו ף ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫להניח פ י א ה ח ל א ף ע ל ה פ ו ע ל י ם ‪.‬‬
‫‪ .11‬א י נ ן ר ש א י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬החיוב‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪47‬‬
‫כדי פיאה‪ .‬ואינה פיאה עד שיפרישנה בעל הבית לשם פאה‪ .8 .‬עני שראה‬
‫כדי פיאה בין בתבואה בץ באילן‪ ,‬אץ רשיי ליגע בה‪ ,‬ואסורה משום גזל עד‬
‫‪ .9‬גוי שמכר קמתו לישראל לקצו ‪ ,‬חייב בפיאה‪.‬‬
‫שתודע לו שהוא פאה‪.‬‬
‫ישראל שמכר קמתו לגוי‪ ,‬פטור מן הפיאה‪ .‬ישראל וגוי שהיו שותפין בקמה‪,‬‬
‫]חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור‪ .‬ר שמע אומר ישראל וגוי שהיו‬
‫שותפין בקמה‪ [,‬פטור מן הפאה‪ .‬אימתי בזמן שהגוי ממחה‪ ,‬אבל אין הגוי ממחה‬
‫חייב בפיאה‪ .10 .‬גוי שמת ובזבזו ישראל את נכסיו‪ ,‬המחזיק במחובר לקרקע‬
‫חייב בכל‪ ,‬בתלוש מן הקרקע פטור מן הכל‪ .‬החזיק בקמה‪ ,‬פטור מן הלקט‬
‫מן השכחה ומן הפאה וחייב במעשרות‪ .11 .‬הלקט והשכחה והפאה של נכרי‬
‫חייב במעשרות‪ .‬אימתי בזמן שהגוי ממחה‪ ,‬אבל אץ הגוי ממחה הפקר גוי‬
‫הפקר‪ ,‬ופטור מן המעשרות‪ .12 .‬בעל הבית שנתן פאה לעניים‪ ,‬אין רשיי‬
‫שיאמר להן טלו זרע ותנו פשתן‪ ,‬טלו תמרים ותנו מכבדות‪ ,‬נשרו ואחר כך‬
‫הפרישן אין חייב משם פאה אלא זרע בלבד‪] .13 .‬ארבע[ מתנות בכרם‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1 2‬‬
‫ל ש ם פ א ה ‪ .‬עיין חר׳כ קדושים פ״א ה״נו‪.‬‬
‫רפ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.298‬‬
‫‪1 6‬‬
‫ולהלן פ״ג הי״ב‪.‬‬
‫סמ״ע; בבלי‬
‫«! גוי שמכר וכו׳‪ .‬עיין להלן פ״ג הי״נ‪ ,‬ספרי כי חלא פי׳‬
‫» ישראל וגוי וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד סה״ד‪ ,‬י״ח ע״ב‪ .‬ועיין להלן חרומוח פ״ב ה״י ומש״ש‪.‬‬
‫ר׳ שמע׳ אומר וכו׳‪.‬‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫יעץ‬
‫פ״ד ה״א‪ ,‬י״ח ע״א‪.‬‬
‫חו״כ קדושים ספ״א; ירוש׳ ה כ ״ ל ) ב מ ח ל ק ה ( ‪ .‬ועיין בבלי חולין קל״ה ב׳‬
‫« גוי שמח וכו׳‪.‬‬
‫מ‬
‫״‬
‫ז‬
‫א‪/‬‬
‫ירוש׳ קידושין פ״א ה״ה‪ ,‬ס ׳ ע״ל‪.‬‬
‫‪ 23‬עלו זרע וכו׳‪.‬‬
‫«־ ארבע מחכוח וכו׳‪.‬‬
‫‪0‬־ הלקנו וכו׳‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫עיין חו״כ קדושים פ״ג ה״ז‪ ,‬פ״ח סע״ב; ירוש׳‬
‫בבלי חולין קל״א א׳‪.‬‬
‫‪ 13‬פיאה |‬
‫‪ 12‬כדי פיאה | ד כדי פאה‪ .‬שיפרישנה | ך שיפרשנה א שיפרישנו‪ .‬לשם פאה ן א לשום פיאה‪.‬‬
‫ד פאה‪ .‬בין באילן ן א ובין באילן‪ .‬אץ רש״ | ך א אינו רשאי‪ .‬ואסורה | ד ואסור׳ א אסורה‪ .‬םשום |‬
‫‪ u‬שתודע | ד שתיודע א שתיוודע‪ .‬שהוא | ד א שהיא‪ .‬פאה ן א פיאה‪ .‬שסכר | ד שססר‪.‬‬
‫ד סשו׳‪.‬‬
‫‪ 16‬ישראל ן א וישראל‪.‬‬
‫בפיאה | ך בפאה‪.‬‬
‫לקצו׳ | ד ליקצר א לקצור‪.‬‬
‫לישראל | א לישר׳‪.‬‬
‫‪] 17-16‬חלקו וכוי! ן הושלם עיפ ד א‪.‬‬
‫שסכר | ד שססר‪ .‬לנוי ן א לנוי ]לקצור[‪ .‬הפיאה | ך הפאה‪.‬‬
‫‪ 17‬הפאה ן א הפיאה‪ .‬סםחה | ך מסח׳ א סםחא‪ .‬אבל ן א חסר‪.‬‬
‫«! שמע׳ | ד ישסעאל‪ .‬אוסר ן א אן׳‪.‬‬
‫‪ 20‬סן‬
‫‪ 18‬בפיאה | ד א בסאה‪ .‬נוי ן א נר‪ .‬ובזבזו ישראל ן א וביזבזו ישר׳‪.‬‬
‫ממחה | ד א סםחא‪.‬‬
‫‪ 21‬במעשרות |‬
‫הלקט והשכחה והפאה ן א ולקט ושכחה ופיאה‪.‬‬
‫השכחה ופן הפאה ן א שיכחה ופיאה‪.‬‬
‫ד בםעשרר‪ .‬ממחה | ד א ממחא‪ .‬אבל ן א חסר‪ .‬ממחה | ך ממחי א ]‪6‬ס!ץא[ טםחא‪ .‬הפקר | ד הפק׳‪.‬‬
‫‪ 23‬להן ‪ . . .‬וחנו ‪ . . .‬טלו ן א להם ‪ . . .‬וטלו ‪. . .‬‬
‫י‪.‬‬
‫‪ 22‬פאה ן א פיאה‪ .‬רש״ | ך א‬
‫ני' | א הנוי‪.‬‬
‫]ארבע[ | כיה ד א•‬
‫אין | ד א אינו‪ .‬משם | ד א משום‪ .‬פאה ן א פיאה‪ .‬זרע ן א הזרע‪.‬‬
‫ר ש א‬
‫‪2 4‬‬
‫‪ .13‬א י ן ר ש י י וכו׳‪ .‬שמא עדיין ל א‬
‫‪ .12‬ל ש ם מ א ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ ה ק ד ו ש ה מ א ל י ה כ ל ק ט ו ב ש כ ח ה ‪.‬‬
‫‪ .17‬פ ט ו ר מ ן ה פ א ה ‪ .‬ב ת ו ׳ כ‬
‫‪.14‬ח י י ב ב פ י א ה ‪ .‬שהרי חובת ה פ י א ה היא ב ק מ ה ‪.‬‬
‫ק ר א ו ל ה שם‪.‬‬
‫ש ה ג ו י מ מ ח ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ הנוי מניח ל י ש ר א ל‬
‫מ מ ע ט ל י ה מן ה כ ת ו ב ‪ ,‬ש ד ך ו ל א שותף ע ם הנוי‪.‬‬
‫ש י ת ע ס ק ב ח ל ק ו ) ש ל ישראל( כ מ ו ב ש ל ע צ מ ו ב ל ב ד ‪ ,‬א ב ל א ם ל א א י כ פ ת לו לגוי א ם ה י ש ר א ל עושה ב ח ל ק ו‬
‫‪ .19‬פ ט ו ר‬
‫כ מ ו שהוא ר ו צ ה ‪ ,‬ה ר י זה כ א י ל ו קנו ע־מ ל ח ל ו ק ‪ ,‬ומתחייב ח ל ק י ש ר א ל ב פ י א ה ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ן ה ל ק ט וכו׳‪ .‬שהרי ל א ק נ ה א ת ה ק ר ק ע ש ב ץ השבלים‪ ,‬ושבלים ב ו ד ד ו ת א מ ן מתחייבות ב פ י א ה ו ב ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .21‬ח י י ב וכו׳‪ .‬מפגי ש א ץ קגיץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מעשרות‪ ,‬או שחייב מ ד ר ב נ ן ‪ .‬א י ן‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ה ג ו י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמניח ל כ ל א ד ם לזכות במתנות עניים שהניח פ ט ו ר מן המעשר‪ ,‬משום שיש לו קניץ גכסים‬
‫‪ . 23‬ט ל ו ז ר ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ל ו א ם הרוח הוציאה א ת הזרע מקני הסשתן א ח ר י‬
‫והפקרו הפקר‪.‬‬
‫מ כ ב ד ו ת ‪ .‬כלומר‪ ,‬כפות התמרים‪.‬‬
‫ה ה פ ר ש ה ‪ ,‬שהרי כ ב ר זכו העניים בפשתן‪.‬‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪48‬‬
‫פרט שכחה ופאה ועוללות‪ .‬שלש בתבואה‪ ,‬לקט שכחה ופאה‪ .‬שתים באילן‪,‬‬
‫שכחה ופאה‪ .‬כל אלו אץ בהם משם טובה‪ .‬אפי׳ עני שבישראל מוציאץ אותו‬
‫מידו‪ .‬ושאר מתנות כהונה‪ ,‬כנון הזרוע והלחיים והקבה‪ ,‬יש בהן משם טובה‪,‬‬
‫ונותנן ל כ ל כהן שירצה‪ .‬אץ מוציאץ לא של כהן מכהן ולא של לוי מלר‪.‬‬
‫‪ .14‬אי זהו לקט‪ ,‬זה הנושר בשעת הקציר ובשעת התלישה‪ .‬ר׳ יוםה אומ׳ אץ‬
‫לקט אלא הנושר בשעת הקצירה בלבד‪ ,‬שנ׳ ו ל ק ט ק צ י ר ך ל א ת ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .15‬שמלת שבקמה הרי היא של בעל הבית‪ ,‬שבקציר‪ ,‬הרי היא של עניים‪.‬‬
‫חציה בקמה וחציה בקציר‪ ,‬נוטלה ומשליכה לאחוריו‪ ,‬שספק לקט לקט‪.‬‬
‫‪ .16‬חורי נמלים אסורץ משם גזל‪ ,‬ואם הפקירן בעל הבית מותרי׳ משום גזל‪.‬‬
‫ר׳ שמעץ בן לעזר או׳ אם היו נזיקץ אסורין משום גזל‪ .17 .‬בעל הבית שנתן‬
‫כליבה לעני למלות לו מים‪ ,‬אץ בו משום לקט שכחה ופיאה‪ ,‬וחייב במעשרות‪.‬‬
‫״ שהים באילן וכו׳‪.‬‬
‫‪ 26‬א פ י ׳ עני וכו׳‪.‬‬
‫עיין ירוש׳ כאן פ״א ה״ה‪ ,‬נףז ע״ג‪ ,‬וחולין הכ״ל‪.‬‬
‫עיין חו״כ קדושים ספ״ב‪ ,‬פ״ז סע״ד; בבלי גיעין י״ב א׳; משכחכו פ״ח מ״ח וירוש׳ ספ״א‪.‬‬
‫« אין‬
‫מוליאין‬
‫ספ״א‬
‫ודמאי‬
‫חר׳כ‬
‫פ״ב‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫שופכוים‬
‫ספרי‬
‫פ״ו מ״ד‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫ה״ה‪,‬‬
‫״ אי‬
‫ע״ל‪.‬‬
‫פ״ד ה״ז‪ ,‬י״ח ע״ג‪.‬‬
‫פי׳‬
‫זהו‬
‫קס״ה‪,‬‬
‫לקנו‬
‫‪ 30‬הקלירה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ולקנו‬
‫עמ׳‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫עיין‬
‫‪;214‬‬
‫חולין‬
‫הנ׳׳ל‪.‬‬
‫ועיין‬
‫מ״י;‬
‫בבלי‬
‫ביצה‬
‫ל״ה‬
‫חולין קל״ז‬
‫י ק ר א י״נו‪ ,‬ע׳‪.‬‬
‫א׳‬
‫ע״ג‪ ,‬ובבלי חולין קל״ל א׳‪.‬‬
‫‪ 28‬פרט שכחה ופאה ועוללות ן א הפרט והשיכחה והפיאה והעולילות‪ .‬פחוח‪.‬‬
‫שתים | א הלקט והשיכחה והפיאה ושתים‪.‬‬
‫אמי׳ |‬
‫ד א בהן משום•‬
‫ד ואפלו א אפילו‪.‬‬
‫הכ׳׳ל;‬
‫ירוש׳‬
‫פ״ד סמי״א;‬
‫ועיין בירוש׳ ספ״ד‪ ,‬י״ח‬
‫פ״ד מי״א; חולין הנ״ל‪.‬‬
‫שלש ן א ושלש‪.‬‬
‫‪ 26‬שכחה ופאה ן א השיכחה והפאה‪.‬‬
‫סוציאין ן‬
‫ב׳‪.‬‬
‫ועיין‬
‫״ ש ס פ ק לקנו וכו׳‪.‬‬
‫הו׳כ קדושים פ״ג ה״ז‪ ,‬פ״ח רע״ג; ספרי כי חצא פי׳ רפ״ג‪ ,‬ע מ ׳ ‪.300‬‬
‫‪ 33‬חורי נמלים וכו׳‪.‬‬
‫וחו׳כ‬
‫במשכחכו‬
‫א מוציא‪.‬‬
‫אותו |‬
‫לקט שכחה ופאה‬
‫בהם סשם |‬
‫אלו ן א אילו‪.‬‬
‫‪ 27‬טידו |‬
‫ד א את ןשלל[‪.‬‬
‫א מידו ןמעשר עני אין בה משום טובה אפילו עני שבישר׳ מוציא את שלו מחחת ידו[• ב פחוח‪.‬‬
‫כהתה ן‬
‫של |‬
‫א מתנות כהונה ולויה‪.‬‬
‫ד משל‪.‬‬
‫זה ן א חסר‪.‬‬
‫א נושר‪.‬‬
‫שבקסה |‬
‫א קצירה‪.‬‬
‫‪ 34‬שםעון ן א שסע׳‪.‬‬
‫הבית |‬
‫ד הבי׳‪.‬‬
‫משום |‬
‫ד משו׳‪.‬‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫»׳ |‬
‫לאחוריו |‬
‫‪ 35‬כליבה ן‬
‫א כליכא‪.‬‬
‫ופיאה וחייב במעשרות |‬
‫מ ס י ר ת המתנות‪.‬‬
‫ולקט |‬
‫שבקציר |‬
‫א לקט‪.‬‬
‫‪ 33‬סשם |‬
‫לסלות |‬
‫‪ 30‬ועושר |‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫ו‪ 8‬שבולת |‬
‫ד הו׳‪.‬‬
‫‪ 32‬חציה ‪. . .‬‬
‫היא |‬
‫ד א משום‪.‬‬
‫א י | ד אוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד לסלאת‬
‫אומי | ד אוסר‪.‬‬
‫תלקט |‬
‫א ושבקציר‪.‬‬
‫‪ 29‬אי זהו |‬
‫ך ונוחנין‪.‬‬
‫ד א איזהו•‬
‫סותרי׳ ן‬
‫ך א סותרין‪.‬‬
‫נזיקין | ך פיקדון א נקררן ןנזחין[•‬
‫א לםלאות‪.‬‬
‫סיס |‬
‫ד סי׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד ופאר‪ .‬וחיי׳ בסעשרי‪ .‬כ ד סתום‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ע כ ב ם ב ש ב י ל מכיריו וקרוביו ב ל ב ד ‪ ,‬או ל י ד י ד י ו שיכירו ל ו ט ו ב ה ב ע ד‬
‫‪.31‬ש ב ו ל ת‬
‫ש ב ק מ ה וכוי‪.‬‬
‫ה מ נ ל ‪ ,‬ו ה י א ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ,‬כמשנתנו פ״ד מ״י‪.‬‬
‫‪.34‬נזיקין‬
‫ד ללוי•‬
‫‪ 28‬ונותנן ן‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫ד א לאחריו‪.‬‬
‫לעזר ן ך אלעזי א אלע׳•‬
‫טובה‪.‬‬
‫מלוי |‬
‫התלישה ן א תלישה‪.‬‬
‫ד שבשקסה א של קסה‪.‬‬
‫ד חצייה ‪ . . .‬וחצייה‪.‬‬
‫‪ .26‬מ ש ם‬
‫של |‬
‫הקציר | א קצירה‪.‬‬
‫הקצירה ן‬
‫א שיבולת‪.‬‬
‫וחציה |‬
‫סכהן |‬
‫והקבה |‬
‫ד לכהן‪.‬‬
‫א והקיבה‪.‬‬
‫ד משל‪.‬‬
‫משם |‬
‫ד משו׳ א משום‪.‬‬
‫ושאר מתנות‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק ו מ ה מ ו כ י ח ע ל י ה שנשרה א ח ר ה י ד ו א ח ר‬
‫‪ .32‬ו מ ש ל י כ ה וכוי‪ .‬מפני ש ל ק ט ה י א ב ע ו י ב ה ו ל א מ ת מ ה ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ל א י ד ע ת י פירושו‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 3 5‬כ ל י ב ה וכוי‪ .‬ב כ י ״ ע ‪ :‬כ ל י כ א ‪ .‬והנר״א ר ל מניה‪:‬‬
‫כ ר י כ ה ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנ«ן א ל ו מ ה ק ט נ ה לעני כ ד י ש י מ ל א ל ו מ י ם ב ש כ ר ה ‪ ,‬ו ל א נחשדו ב ע ל י בתים ש י פ ר ע ו‬
‫ח ו ב במתנות עניים‪.‬‬
‫נטבלו‪.‬‬
‫ו ח י י ב וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬העני צ ר י ך ל ה פ ר י ש ‪ ,‬מפני שנתן לו ש ב ל י ם שעדיין ל א‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪49‬‬
‫‪ .18‬עניים המחזרין בין הגרנות מעשרץ ונותן להם‪ .‬הצנועץ מוציאץ בידן‬
‫מעות‪ ,‬בדברים הנאכלין‪ ,‬ונותנין לו דבר מיעט כדי שיאכלנו עד שלא יגע‬
‫לעיר‪ .‬ושאר כל מתנות עניים שבשדות שאץ העני מקפיד עליהן‪ ,‬הרי אילו‬
‫של בעל הבית‪ .19 .‬מאימתי שורפין קשץ שבשדות‪ ,‬בשדה לבן עד הפסח‪,‬‬
‫בשדה אילן עד ראש השנה‪ ,‬מפני גזל אדם ובהמה‪ .‬בשדה בית השלחין מיד‬
‫דברי ר׳ יהודה‪ .‬וחכמים או׳ בשדה לבן עד העצרת‪ ,‬בשדה אילן עד ראש‬
‫השנה‪ ,‬מפני גזל אדם ובהמה‪ ,‬בשדה בית השלחין מיד‪ .20 .‬המרבץ את שדהו‬
‫כדי שלא יכנסו עניים לתוכו‪ ,‬אם היה הזיקו מרובה על של עניים מותר‪ ,‬ואם‬
‫היזק העניים מרובה על שלו אסור‪ .‬ר׳ יהודה או׳ בין כך ובין כך מלקט ומניח‬
‫על גבי גדר‪ ,‬והעני בא ונוטל את שלו‪ .21 .‬השובלין שבקשץ ושבשדות הרי‬
‫אילו של בעל הבית‪ .‬אמ׳ ר׳ עקיבה בזו נהגו בעלי בתים עין יפה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫« המרכז ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ג‪ ,‬י״כן ע״א‪.‬‬
‫פ״ז ה״ה‪,‬‬
‫כ׳ ע״ב‪.‬‬
‫‪ 88‬הסחזרין | א ןשהיון סחזירין‪.‬‬
‫‪ 37‬בדברים |‬
‫י נ‬
‫ע |‬
‫ד א יגיע‪.‬‬
‫קשין שבשדות |‬
‫‪ 88‬כל ן‬
‫א המרביץ‪.‬‬
‫ואם | א אם ]היה ן‪.‬‬
‫ד א הגדר‪.‬‬
‫א ושבשורות‪.‬‬
‫‪.36‬מעשדין‬
‫עניים ן‬
‫לבן |‬
‫ד א עד‪.‬‬
‫‪ 44‬התק |‬
‫והעני ן א ועני‪.‬‬
‫שלו |‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫הבית |‬
‫א עני‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫עליהן ן‬
‫ד גכגסו‪.‬‬
‫‪ 42‬בשדה ן‬
‫העניים ן א ןשל[ עגיים‪.‬‬
‫ב ר א סתום‪.‬‬
‫ד הבי׳‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫השובלין |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫אילו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הזיקו |‬
‫ד השיבלין א שובלין‪.‬‬
‫ושבשדוח |‬
‫ד א עקיבא•‬
‫בדברים‬
‫‪.37‬מעות‪.‬‬
‫ה נ א כ ל י ן ‪* .‬״ל‪:‬‬
‫ו ד ב ר י ם ) כ נ י ׳ כייע( וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם ה נ א כ ל י ם כמות שהם‪ ,‬כ ד י שיאכלו מ י ד ‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ ל וכו׳‪ .‬חוור להטיז‪ :‬חורי נ מ ל י ם וכו׳‪ ,‬א ב ל שאר כ ל מתנות עניים וכו׳‪.‬‬
‫ד החקו‪.‬‬
‫‪ 45‬גבי ן א חסר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ p ,‬ה ד ץ שיתנו לעניים המסייעין ל ב ע ה ׳ ב בגורן ח ו ל ץ מתוקנץ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הצנועים מ ק פ י ד י ם ש ל א ל מ ס ו ר לע־ה א ו כ ל י ם ה מ ק ב ל י ם ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫ד וחכסי־‬
‫המרבץ |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫עקיבה |‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫‪ 40‬אילן |‬
‫‪ 41‬וחכםים או׳ |‬
‫א לתוכה‪.‬‬
‫או־ |‬
‫םיעט |‬
‫ד א סועט‪.‬‬
‫ד א עצרת‪.‬‬
‫בשדה ן א חסר‪.‬‬
‫לתוכו ן‬
‫בידן |‬
‫ד א בידם‪.‬‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫הפסח |‬
‫א עצרת ובשדה‪.‬‬
‫יכגסו |‬
‫ד הזיק‪.‬‬
‫לו |‬
‫ך האילן א אילן‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫העצרת בשדה ן‬
‫« אילו |‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ף א וגותנין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הקשין שבשורות‪.‬‬
‫‪ 43‬כדי |‬
‫הצנועין ן א והצגועין‪.‬‬
‫הנאכלין ן א הנאכלים‪.‬‬
‫ספני ‪ . . .‬ובהסה |‬
‫אוסי־ין א וחכס׳ אום׳‪.‬‬
‫ג‬
‫ונותן |‬
‫ד בדברי׳ א ודברים‪.‬‬
‫ד הלבן א לבן‪.‬‬
‫י־י |‬
‫« ר׳ יהודה א ף ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; שם‬
‫‪ .38‬ו ש א ר‬
‫‪ .39‬מ א י מ ת י ש ו ר ם י ן וכו׳‪.‬‬
‫נ ר א ה ש ב ר י י ת א זו ה י א כ ר י ע ב ס ו ף ם י ר ק ץ ה ס ו ב ר ש ב ע ל י בתים נהגו ע ץ י פ ה ב ש ב ל י ם ומניחים א ו ת ם לעניים‪.‬‬
‫עד‬
‫ה פ ס ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מניחץ אותם ע ד ה פ ס ח ‪ ,‬ו א ח י כ מ ת ח י ל י ם לחרוש א ת ה ש ד ה ‪ ,‬ושורפים א ת הקש לשם ז ב ל ‪.‬‬
‫‪ .40‬ב ש ד ה א י ל ן וכוי‪ .‬צ ל האילנות מ ‪ p‬ע ל ה ק ר ק ע ש ל א תתייבש ו ת ת ק ש ה ‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך לחרוש א ת ה א ד מ ה ‪,‬‬
‫א ל א א ח ר י ר״ה‪.‬‬
‫ב י ת ה ש ל ח י ן וכו׳‪ .‬ש ד ה ששותה מי שלוחים שמשקץ א ו ת ה בידים נחרשת מ י ד א ח ר י‬
‫ה ק צ י ר ה ‪ ,‬שהרי ה י א עושה פירות ת ד י ר ‪.‬‬
‫‪ .43‬כ ד י‬
‫ש ל א וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ד ש ל א וכו׳ )כני׳ ד וכי׳ע(‪.‬‬
‫‪ .45‬ו ש ב ש ד ו ת וכוי‪ .‬מ ר א ה שצ״ל‪ :‬ושבשורות ) מ י ׳ כי־ע ו ה ר א ב ׳ ד ( ‪ ,‬ו ה י י נ ו ה ש ב ל י ם שנשרו בשעת ה ע י מ ו ד‬
‫ת ש א ר ו ב ץ השורות‪ ,‬ו ה ר י א ץ ל ק ט א ל א מ ו ש ר ו ת ב ש ע ת ק צ י ר ה ‪.‬‬
‫פאה פ״ג‬
‫‪50‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬המקבל שדה לקצור‪ ,‬לא ילקט בנו אחריו‪ .‬ר׳ יוסי או׳ ילקט בנו‬
‫אחריו‪ .‬אבל העריסץ )והעבודות( והחכורות והמוכר קמתו לחברו לקצור‪,‬‬
‫ילקט בנו אחריו‪ .‬היו שם עניים שאינן ראויץ ללקט‪ ,‬אם יכול בעל הבית‬
‫למחות בידן ממחה‪ ,‬ואם לאו מניחן מפני דרכי שלום‪ .‬אין שוכרץ פועלי גרם‪,‬‬
‫לפי שאין פקיעין בלקט‪ .‬אין נותנין מעשר עני לעניי נרם‪ ,‬אבל נותנין להן חולץ‬
‫מתוקנץ לשם טובה‪ .‬בעל הבית שהיה עומד בעיר‪ ,‬א׳ יודע אני שהפועלץ‬
‫שכיחין את העומר במקום פלוני‪ ,‬ושכחוהו אין שכחה‪ .‬ר׳ שמעון בן יהודה או׳‬
‫משום ר׳)יהודה( שמעץ אפי׳ אחרים עוברין בדרך וראו את העומר ששכחוהו‪,‬‬
‫אין שכחה‪ ,‬ר׳ שמעץ בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעץ אפילו אחרים עוברץ‬
‫בדרך וראו את העומר ששכחוהו פועלץ‪ ,‬אץ שכחה עד שישכחוהו כל אדם‪.‬‬
‫ר׳ יהודה או׳ העושה כל שדהו עומרים‪ ,‬מעמר להן כמעמר לנדיש‪ ,‬חררה‬
‫בגדיש‪ .‬מודים בית שמיי ובית הלל שאם הפקיר לאדם ולא לבהמה לישראל‬
‫! המקבל ו כ ו ‪ /‬בבלי ב״מ י״ב א ‪ /‬ועיין במשנתנו פ״ה מ״ו‪.‬‬
‫י״ז סע״א‪.‬‬
‫« אין שוכרין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ז‪,‬‬
‫« בעל הביס ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ו‪ ,‬י״כו ע״א; מעשרוח פ״ג ה״ח נ ׳ ע״ד; בבלי ב״מ י״א א ‪/‬‬
‫׳‬
‫‪1 1‬‬
‫י ‪/‬‬
‫ועיין במשנחנו פ״ה מ״ז ובספרי כי הלא פ רפ״ב‪ ,‬עמ׳ ‪.299‬‬
‫העושה ו כ ו ‪ /‬עיין פ״ה מ״ח‪.‬‬
‫‪ !2‬ולא לבהמה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬י״נו ע״ב‪ .‬ועיין במשנחנו רפ״ו‪.‬‬
‫‪ 1‬אוי |‬
‫והחכורות |‬
‫ללקט |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד והחכירות‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד א שאינן‪.‬‬
‫ב פתוח•‬
‫לחברו |‬
‫* בידן |‬
‫פקיעין | ד בקיאין‪.‬‬
‫א' | ד ואטר א ואם׳‪.‬‬
‫העוטר | א עוטר‪.‬‬
‫צ אבל |‬
‫ד בידם‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫ססחה ן‬
‫עני | כיה ד א•‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫להן |‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫הלל ן‬
‫א הילל‪.‬‬
‫םשס |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫טובה |‬
‫את ן א חסר־‬
‫שכחה | ד שכחה ]היה עופ׳ בשדה ואסר יודע‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫״ או׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 5‬מאין |‬
‫‪ 8‬לשם ן א לשום‪.‬‬
‫‪ 7‬שכיחין | ד שכחין א שוכחין‪.‬‬
‫ד א פשום‪.‬‬
‫ד לחררה א וההרה ]חודר[‪.‬‬
‫שלום |‬
‫ה‬
‫ב ד א פתוח‪.‬‬
‫לעניי | ד לעני‪.‬‬
‫אין | ד א הרי זה ) א זו(‪.‬‬
‫שישכחוהו ן א ששכחוהו‪.‬‬
‫חררה |‬
‫א םםחא ]בידן[‪.‬‬
‫ב שני‪.‬‬
‫אני שהפועלי׳ שוכחי׳ אח העוסר ושכחוהו אינה שכחה[‪.‬‬
‫שכחה | א שיכחה‪.‬‬
‫‪ 3‬ילקט |‬
‫שהפועלין ן א שהפועלים‪.‬‬
‫פלוני | ד סלני•‬
‫• או׳ |‬
‫העריסין |‬
‫ד חסר‪ .‬א לחבירו‪.‬‬
‫ד א האריסין‪.‬‬
‫ד סלקט‪.‬‬
‫)והעכורות( ן‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫היו ן כ־ה ד א‪ .‬ב ה י •‬
‫‪ 9-7‬ר׳ שטעון ‪ . . .‬שכחה |‬
‫‪ 10‬פועלין ן‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫אין ן‬
‫ך אינה‪.‬‬
‫עוםרים ן ך עוםרין‪.‬‬
‫םעסר ן ך א ו ס ע ס ר ‪.‬‬
‫א לנדיש‪.‬‬
‫ך א שםאי‪.‬‬
‫‪ 12‬בנדיש ן‬
‫שסיי ן‬
‫ו‪ .‬ל א י ל ק ט וכוי‪ .‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬בנו ק ט ן ‪ ,‬מ פ נ י שזוכה ל א ב י ו ‪ ,‬ו א ב מ א ס ו ר ב ל ק ט מפני שיש לו ח ל ק ב ת ב ו א ה •‬
‫‪ .2-1‬ב נ ו‬
‫א ח ר י ו ‪ .‬וסירשו ב ג מ ר א שר׳ יוסי ס ו ב ר שעשו כ א ן א ת שאמו זוכה כ ז ו כ ה ‪ ,‬ו ה ק ט ן ז ו כ ה מ ת ח י ל ה‬
‫ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו ה ר י לו א ץ ח ל ק ב ת ב ו א ה ‪.‬‬
‫‪ .2‬א ב ל‬
‫ה ע ר י ם י ן וכוי‪ .‬מ ב א ר א ת משנתנו )פיה מיו(‪ :‬ל א ישכור‬
‫א ד ס וכוי‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב פ ו ע ל א ס ו ר לשוכרו עימ ש י ל ק ט בנו אחריו‪ ,‬שיש לחשוש ש ב ש ב י ל זה פ ח ת לו ה פ ו ע ל משכרו‪,‬‬
‫ת מ צ א ב ע ה י ב פ ו ר ע חובו במתנות עניים‪ ,‬א ב ל ב א ר י ם מ ו ת ר ‪ ,‬משום שעשו א ת שאמו ז ו כ ה כ ז ו כ ה ) ו כ ר ׳ יוסי ל ע י ל (‬
‫ו ה ק ק זוכה ל ע צ מ ו ‪ ,‬וחשש ש ל ה פ ח ת ת ש כ ר א ץ כאן‪.‬‬
‫‪ . 5‬פ ק י ע י ן ‪ .‬כלומר בקיאץ‪.‬‬
‫‪.7‬אין שכחה‪.‬‬
‫מפני שאץ ש כ ח ה ב ע י ר ‪ ,‬א ם ל א ש כ ח לפני כן ב ש ד ה ‪ .‬ומכיון שזכר ב ע י ר ‪ ,‬א פ י ל ו ש כ ח א ח י כ א ץ כאן ש כ ח ה ‪.‬‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪.9‬ר י‬
‫ש מ ע ו ן וכוי‪ .‬נוםחא כ פ ו ל ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.11‬כל‬
‫שדהו‬
‫ע ו מ ר י ם וכוי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ ב ד ע ת ו ל א נ ו ד א ת ה ע ו מ ר י ם הקטנים ו ל ע ש ו ת ם נ ד ז ל י ם ה ר י זעא כ מ ע מ ר לנדיש‪ ,‬כ ל ו מ ר ל מ ק ו ם‬
‫גמר מ ל א כ ה ‪ ,‬ויש לו ש כ ח ה ‪.‬‬
‫‪ .12-11‬ח ר ר ה ב ג ד י ש ‪ .‬צ״ל‪ :‬כגדיש )וכן א פ ש ר ל ק ר ו א גם בכ״י(‪ .‬ופירושו‬
‫ש מ ע מ ד כ ל שדהו ל ח ר ר ה ‪ ,‬והיינו ב צ ו ר ה עגולה כגלגל‪ ,‬הרי הוא כ מ ע מ ר לגדיש‪ ,‬ו כ ל ע י ל ‪.‬‬
‫פאה פ״ג‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪51‬‬
‫ולא לגרם הפקר‪ .2 .‬אמ׳ ר׳ אלעאי שאלתי את ר׳ יהושע על אילו עומרץ‬
‫נחלקו בית שמיי‪ .‬אמ׳ לי התורה הזאת על אילו העומרין‪ ,‬הסמוך לגפא ולגדיש‬
‫לבקר ולכלי׳ ושכחו‪ .‬וכשבאתי ושאלתי את )ר׳ ליעזר אמ׳ ר׳ ליעזר( ר׳‬
‫ליעזר אמ׳ לי מודים באילו שאין שכחה‪ ,‬על מה נחלקו‪ ,‬על העומר שהחזיק‬
‫בו להוליכו לעיר ונתנו בצד גדר ושכחו‪ ,‬שבית שמאי או׳ אין שכחה‪ ,‬מפני‬
‫שזכה בו‪ .‬ובית הלל אומ׳ שכחה‪ .‬וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר׳ לעזר‬
‫בן עזריה‪ ,‬אמ׳ לי התורה אילו דברים נאמרו מסיני‪ .3 .‬העומר שהחזיק בו‬
‫להוליכו לעיר‪ ,‬ונתנו על גב חבית ושכח את שניהם‪ ,‬התחתון שכחה והעליון‬
‫אינה שכחה‪) .‬התחתון( ר׳ שמעון או׳ שניהם אין שכחה‪] ,‬התחתץ[ מפני שמכוסה‪,‬‬
‫והעליון מפני שזכה בו‪ .4 .‬שדה שעמריה מעורבין‪ ,‬ועימר ושכח אחד מהן‬
‫אין שכחה עד שיעמר כל םביביו‪ .‬העומר שכננדו מוכיח כיצד‪ ,‬מי שהיו לו‬
‫עשר שדות של עשרה עשרה עומרץ‪ ,‬ועימר אחד מהן לצפון ולדרום ושכח‬
‫‪1 3‬‬
‫״ הסמוך לגפא ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ב; עדיות‬
‫אמ׳ ר׳ אלעאי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬י״כן ע״ב‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫פ״ד מ״ד; ירוש כתובות פ״ח ה״א‪ ,‬ל״ב ע״א‪.‬‬
‫כי‬
‫פי׳ רפ״ג‪,‬‬
‫הלא‬
‫עמ׳‬
‫סונוה מ״ה רע״ב‪.‬‬
‫‪.300‬‬
‫״ שהחזיק‬
‫»! העומר‬
‫ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ג;‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪,‬‬
‫« מעורבין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו סהי׳ג‪ ,‬י״נן ע״ג‪.‬‬
‫ספרי‬
‫י״ע ע״ג; בבלי‬
‫״ שככגדו ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ג‬
‫ומ״ד; ספרי כי תלא פי׳ רפ״ג‪ ;300 ,‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬י״נו ע״ג‬
‫ד א !שזה[ הפקר ) א הפקיר(‪.‬‬
‫‪ !3‬הפקר |‬
‫אילי עוסרץ |‬
‫התורה |‬
‫ג פ‬
‫ל א |‬
‫ד אלו עםרים‪.‬‬
‫ד החור׳‪.‬‬
‫השורות חלויה תי־וז‪.‬‬
‫על |‬
‫ד ועל‪.‬‬
‫ובצד[‪.‬‬
‫ד‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ושכחו |‬
‫אום׳ |‬
‫שכחה ן‬
‫]התחתון[ ן כיה ד א•‬
‫ועימר | ד ועוסד‪.‬‬
‫‪ 24‬שדות |‬
‫או־ |‬
‫שכחה ן‬
‫א שי‬
‫כ ח ה‬
‫ד אוסרת א אוס׳‪.‬‬
‫שכחה ן א שיכחה‪.‬‬
‫ך א אינו‪.‬‬
‫ד שכח׳‪.‬‬
‫עומרין |‬
‫כל |‬
‫ך עמרים‪.‬‬
‫אין |‬
‫וכשבאתי ן‬
‫ך אינה‪.‬‬
‫א כשבאתי‪.‬‬
‫החורה | ד חסר‪.‬‬
‫שהחזיק |‬
‫שםכוסה | ד שסכום׳‪.‬‬
‫‪ 23‬שכחה |‬
‫ד שורו׳ א שורות‪.‬‬
‫א נתנו‪.‬‬
‫אס־ | ד אסר‪.‬‬
‫באילו | ד באלו‪.‬‬
‫בצד |‬
‫א שיכחה‪.‬‬
‫ד א שנאסרו ןלסשה[ םסיני ) א בסיני(‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫א כשבאתי‪.‬‬
‫ד הסםו׳‬
‫א סםוך‪.‬‬
‫ב אס׳ )ובין‬
‫ד בצד ןנפה או בצד[ א בצד ןהנפה‬
‫‪ 19‬אם׳ לי | ד אסר לו‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫הססוך |‬
‫אם׳ |‬
‫ך אםר‪.‬‬
‫את ן כיה ד א•‬
‫‪ 16‬ליעזר ן ך א אליעזר‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫‪ 21‬אינה |‬
‫ך א העומר‪.‬‬
‫וכשבאתי ן‬
‫‪ 17‬ונתנו ן‬
‫ד אוסרים‪.‬‬
‫לעזר | ד א אלעזר‪.‬‬
‫נאסרו מסיני |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך א ולכלים‪.‬‬
‫א שהחזיקו‪.‬‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫העוסרין |‬
‫) ר ׳ ‪ . . .‬ליעזר( | ך א חסר‪.‬‬
‫נדר | א הנדר‪.‬‬
‫הלל |‬
‫ד‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ 15‬ולכלי׳ ן‬
‫שהחזיק |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫‪ 14‬מסיי |‬
‫אילו |‬
‫ד א לנפה‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫אלעאי |‬
‫ך א שסאי ]ובית הלל‬
‫ד אלעזר‬
‫) א הילל([‪.‬‬
‫א אילעאי‪.‬‬
‫אילו דברים | ד אלו הדברים‪.‬‬
‫ד שהחזי׳‪.‬‬
‫)התחתון( |‬
‫‪ 20‬חבירו |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 22‬שעמריה ן א שעוםריה‪.‬‬
‫ך א ןאחן כל‪.‬‬
‫ועיםר |‬
‫דברים |‬
‫או׳ |‬
‫אחד |‬
‫ך חברו‪.‬‬
‫אח |‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫םעורבין | ד א סעורבבין‪.‬‬
‫העוםר ן א והעומר‪.‬‬
‫ך ועוםר‪.‬‬
‫ד הדברים‪.‬‬
‫כיצד | א כיזה צד‪.‬‬
‫ד אח׳‪.‬‬
‫לצפון ולדרום ן‬
‫א צפון ודרום‪.‬‬
‫‪ .14‬נ ח ל ק ו‬
‫בית‬
‫שמיי‪.‬‬
‫ש כ ח ה ו ב י ה אומרים ש כ ח ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ב מ ש נ ת נ ו ) פ י ו מיב>‪ :‬ה ע ו מ ר שהוא סמוך ל ג פ ה וכו׳‪ ,‬ביש אומרים אינו‬
‫ל נ פ א‪.‬‬
‫סתימת כ ו ת ל ש ל ע ץ או ש ל קנים‪) .‬רש'י>‪.‬‬
‫‪ .16‬ש א י ן‬
‫שכחה‪.‬‬
‫מפני ש ב ע צ ם מ ה ו ת ם א ץ ב ד ב ר י ם ה ל ל ו ש כ ח ה ‪ ,‬משום שהם א צ ל ד ב ר מסויים‪ ,‬והוי להו כ מ ח ו ב ר א צ ל מ ח ו ב ר ‪.‬‬
‫‪ .17‬ו נ ת נ ו‬
‫ב צ ד וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבאו מ ע ש ע והוכיחו ע ל מ ח ש ב ת ו ש ל א נתכווץ ל ה ו ל י כ ן ל ע י ר א ל א ל ה ט י ל‬
‫ב ה ם סימן ש ל א ישכחם‪ ,‬ו א ץ לו רשות לעשות כן‪.‬‬
‫מעיקרו‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪.22‬ועימר‬
‫‪.23‬עד‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש פ מ ה את ה ע ו מ ר י ם <רשיי שבת קכיז א׳(‪ .‬ו ע י ץ ל ה ל ן ומיש‬
‫ש י ע מ ר וכוי‪.‬‬
‫»ישר שורות‪ ,‬כני׳ ד וכייע‪.‬‬
‫‪ .18‬ש ו כ ה‬
‫ב ו ‪ .‬ו ס י ר ש י י ) ס ו ט ה מיה א׳(‪ :‬דבעינן שכוח‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ד שיפנה וכו׳‪ ,‬כ ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪.24‬עשר‬
‫ש ד ו ת וכוי‪.‬‬
‫ציל‪:‬‬
‫פאה פ״נ‬
‫‪52‬‬
‫אץ שכחה‪ ,‬מפני שנידון במזרח ובמערב‪ .5 .‬שתי כריכות המובדלות זו מזו‬
‫שכחה‪ ,‬שלש אץ שכחה‪ .‬שני עמרץ המובדלין זה מזה שכחה‪ ,‬שלשה אץ‬
‫שכחה‪ ,‬שתי גפנים המובדלות זו מזו שכחה‪ ,‬שלשה אין שכחה‪ .‬שני נתרץ פרט‪,‬‬
‫שלשה אץ פרט‪ .‬שתי שבלץ המוטלות כדרכן לקט‪ ,‬שלש אין לקט‪ .‬אילו דברי‬
‫בית הלל‪ .‬ר׳ יוטה או׳‪ ,‬חעיה בן אחי ר׳ יושוע או׳‪ ,‬כל שבאת רשות עני‬
‫לאמצע‪ ,‬כגון התבואה והכרם‪ ,‬אין מצטרפין‪ .‬וכל שלא באת רשות עני‬
‫לאמצע‪ ,‬כגון פירות האילן‪ ,‬הרי אילו מצטרפץ‪ .‬אימתי אמרו קמה מצלת את‬
‫העומר‪ ,‬בזמן שלא ניטלה מבנתים‪ ,‬הא אם ניטלה מבנתים הרי זו אץ מצלת‪.‬‬
‫קמת חבית מצלת על שלו‪ ,‬של חטץ על של שעורין‪ ,‬של נכרי על של ישראל‪,‬‬
‫דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ אין מצלת)על( אלא על שלו‪ ,‬וממץ על מינו‪.‬‬
‫‪ .6‬רבן שמעון בן נמליאל או׳ כשם שהקמה מצלת את העומר כך העומר מציל‬
‫את הקמה‪ .‬ודץ הוא‪ ,‬מה אם קמה שהורע כח עני בה הרי היא מצלת את‬
‫העומר‪ ,‬עומר שייפה כח עני בו אינו דץ שיציל את הקמה‪ .‬אמ׳ לו‪ ,‬ר׳‪ ,‬מה לקמה‬
‫« שתי כריכוח ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״ה; ספרי הנ״ל‪ ;299 ,‬בבלי סנהדרין פ״ח א ‪/‬‬
‫ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬פ״ו מ״נו‪.‬‬
‫‪ 33‬ק מ ח חבירו ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״ז‪ ,‬י״נו ע״ד‪.‬‬
‫‪ 30‬חחבואה ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ו ה״ח‪ ,‬י ״ ע ע״ל‪.‬‬
‫‪ 35‬רבן שמעון ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל‪ .‬ועיין במשנחנו פ״ו מ״ח‪.‬‬
‫עמ׳‬
‫‪ 36‬ודין הוא ו כ ו ‪ /‬ספרי כי חלא פי׳ רפ״ג‪,‬‬
‫‪.299‬‬
‫ובמערב ‪I‬‬
‫במזרח | ד א במזרח‪.‬‬
‫מנידון | ד שנדון‪.‬‬
‫שכחה | ד שכחי•‬
‫‪ 26‬אין | א הרי זה‪.‬‬
‫עמרין ן א עומרי!•‬
‫«‪ 2‬שכחה שלש ן א שיכחה ושלש‪.‬‬
‫כריכות | ד בריכות‪.‬‬
‫ד וכמערב א ומערב‪.‬‬
‫‪ 27‬שתי ן א שני‪ .‬שכחה ן א שיכחה‪.‬‬
‫המובדלין ן כיה ד א• ב המובדלות‪ .‬שכחה שלשה ן א שיכחה ושלשה‪.‬‬
‫‪ 28‬שלשה ן א ושלשה‪.‬‬
‫‪ 28-27‬שני נ ר ג ר י ן ‪ . . .‬שתי שכלין ן א שני ש י ב ל י ן ‪ . . .‬שני נרנרין‪.‬‬
‫שלשה | ד א שלש‪.‬‬
‫אין | ד אינן‪ .‬שתי ן א שני‪ .‬שבלין | ד שבלים א שיבלין‪ .‬המוטלות | ד א המובדלות‪ .‬כדרכן | א דו‬
‫‪ 20‬הלל ן א שטאי‪ .‬יוסד• | ד א יוסי•‬
‫סזון כדרכן‪ .‬שלש ן א ושלש• אין | ד אינן‪ .‬אילו ן ך אלו‪.‬‬
‫‪ 30‬התבואה | א תבואה‪ .‬אין טצטרפין |‬
‫א י | ד אוסר )כיפ(‪ .‬חנניה ן ך הנעה‪ .‬יושוע | ד א יהושע‪.‬‬
‫‪ 31‬לאמצע | א בה‪ .‬הרי אילו טצטרפין ן א אין מצטרפות‪ .‬אילו |‬
‫א הרי אילו מצטרפות‪ .‬שלא ן א שאין‪.‬‬
‫ממתים | ד מכמתים א טבעתיים‪.‬‬
‫ד אלו‪ .‬קסה ן א חסר‪ 82 .‬העומר | ד העוט׳‪ .‬ניטלה | ד נוטלה‪.‬‬
‫‪ 83‬של חטין ן א ]ועל[ של חיטין‪.‬‬
‫אם | א אין‪ .‬ניטלה | ד נטלה‪ .‬םבנתים ן א טבינחיים‪ .‬אין ן א אינה‪.‬‬
‫‪ 34‬וחכמים ן א וחכם׳‪ .‬אום׳ ן ך אוסרים‪.‬‬
‫שעורין ן א שעורים‪ .‬של נכרי ן ושל נכרי‪ .‬ישראל ן א ישרי‪.‬‬
‫א י | ד אוסר‪ .‬העוסר סציל ן א עוםר סצלח‪ 36 .‬מה | ד וסד•‬
‫<על> ן חסר ד א‪ .‬סינו | ב ד סתום•‬
‫‪ 37‬שייפה | ד שיסה‪ .‬אס׳ | ד אסר א אסרו‪.‬‬
‫הרי היא ן א חסר‪.‬‬
‫‪3 5‬‬
‫ש ת י כ ר י כ ו ת וכוי‪ .‬כ ר י כ ו ת הן אגודות‬
‫‪ . 2 5‬מ פ נ י ש נ י ד ו ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ב ל תשוב ל ק ח ת ו ‪.‬‬
‫‪ .28‬ה מ ו ט ל ו ת כ ד ר כ ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ע ץ צ ב ת י ם ‪ ,‬א ח ת ע ל י ד השניה‪ ,‬א ב ל א ם היו‬
‫קטנות מ ה ע ו מ ד י ם ‪.‬‬
‫‪ . 2 9‬ש ב א ת ר ש ו ת ע נ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ שתי ס א ץ )שאץ‬
‫מ ו ב ד ל ו ת ו מ ר ו ח ק ו ת א פ י ל ו שלש הן ל ק ט ‪.‬‬
‫‪ .30‬כ ג ו ן‬
‫שכחה( מ ב ד י ל י ם מידות מ מ ץ כזה שיכולה להגיע לעני זכות ב ח ל ק מ ה ם ‪ ,‬ו כ מ ו שמפרש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪.32‬שלא נ י ט ל ה‬
‫ה ת ב ו א ה ו ה כ ר ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהעני יש לו זכות ב ל ק ט ש ב ת ב ו א ה ו ב פ ר ט ש ב כ ר ם ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ ש כ ח ה ל ז כ י ר ה ‪ ,‬ו א ץ ה ק מ ה מ ב ט ל ת א ת ה ש כ ח ה ‪ ,‬ל ו מ ר ש כ ב ר ז כ ה ב ה ב ע ה י ב ‪ ,‬א ל א מ צ י ל ה‬
‫‪ .36‬כ ח ע נ י וכוי•‬
‫ע ל ה ע ו מ ר דווקא כ ל זמן שהוא ם מ ו ך ל ה ‪ ,‬ו מ י ד כשנוטל א ת ה ק מ ה ‪ ,‬ה ר י הוא ש כ ח ה ‪.‬‬
‫‪.37‬שיי פ ה כ ח ע נ י‬
‫צ״ל‪ :‬נ מ ע ב י י ) ‪ -‬ב ע ל הבית(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ק מ ה י כ ו ל ה ל ה ו צ י א ל ק ט ו פ י א ה ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬כ ח נ מ ע ב ״ י ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי א ץ ב ע ו מ ר א ל א ש כ ח ה ב ל ב ד ‪.‬‬
‫פאה פ״ב‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪53‬‬
‫שמצלת את העומר‪ ,‬שהרי ייפה כח עני בו‪ ,‬יציל את הקמה שהרי ייפה כח עני‬
‫בה‪ .7 .‬יפה כה עני בקמה יתר ]מ[בעומר‪ ,‬ובעומר יותר מבקמה‪ ,‬שהקמה יש‬
‫לה לקט שכחה ופיאה מה שאץ כן בעומר‪ .‬העומר שיש בו םאתים ושכחו‪ ,‬אץ זו‬
‫שכחה‪ ,‬עד שיהא בו םאתים‪ .8 .‬החותך כריכות ועתיד לעמרן‪ ,‬וכן אגודי‬
‫השום ואגודות השום והבצלים‪ ,‬אין להן שכחה‪ .‬המעמר מפני דלוקה ומפני‬
‫אמת המים אץ להן שכחה מפני שעתיד לבחן‪ .‬מעשה בחסיד אחד ששכח‬
‫עומר בתוך שדהו ואמ׳ לבנו צא והקריב עלי פר לעולה ופר לשלמים‪ .‬אמ׳‬
‫לו‪ ,‬אבא‪ ,‬מה ראית לשמוח במצוה זו מכל מצות האמורות בתורה‪ .‬אמ׳ לו‬
‫כל מצות שבתורה נתן לנו המקום לדעתנו‪ ,‬זו שלא לדעתנו‪ ,‬שאילו עשינוה‬
‫ברצון לפני המקום לא באת מצוה זו לידינו‪ .‬אמ׳ לו הרי הוא או׳ כ י‬
‫ת ק צ ו ר ק צ י ר ך וגו׳‪ ,‬קבע לו הכת׳ ברכה‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬מה‬
‫אם מי שלא נתכוץ לזכות וזכה מעלץ עליו כאילו זכה‪ ,‬המתכוץ לזכות וזכה‬
‫על אחת כמה וכמה‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬ו א ם נפש כ י ת ח ט א ו ע ש ת ה וג׳‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫י* כ י ו כ ו ‪/‬‬
‫* מעשה בחסיד ו כ ו ‪ /‬רוח זונוא פ״ב‪ ,‬נף׳ז; עמ׳ ‪ ;51‬מדרש תנאים‪ ,‬עמ׳ ‪.161‬‬
‫« דברים ק״ו ו כ ו ‪ /‬ספרי כי חצא סוף פי׳ רפ״ג‪ ,‬עמ׳ ‪ .301‬ועיין חו״כ‬
‫דברים כ״ד‪ ,‬י״נו‪.‬‬
‫ויקרא‪ ,‬חובה‪ ,‬פרש׳ י״ב פ״כ חי״ג‪ ,‬כ״ז ע״א ומשנח ר״א )מדרש ל״ב מדוח(‪ ,‬עמ׳ ‪ .57‬ועיין להלן‬
‫‪ 50‬ו א ם נ פ ש ו כ ו ‪ /‬ויקרא ה׳‪ ,‬י״ז‪-‬י״ח‪.‬‬
‫״א ‪ .,‬י ״ א ‪/‬‬
‫ל ק‬
‫״ ‪.‬‬
‫כזיל ״‬
‫‪D‬‬
‫ה י‬
‫‪3‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ד‬
‫י‬
‫‪ 88‬שסצלח | א סצלת‪.‬‬
‫י ל ו ש י ן‬
‫״מה | ד הורע א שהורע‪.‬‬
‫ד א כה‪.‬‬
‫דאינו‬
‫סכל |‬
‫‪7‬‬
‫אמ׳ ן‬
‫א ]יותר[ מכל‪.‬‬
‫ל" |‬
‫* אט׳ לו |‬
‫והבצלים |‬
‫‪ .3‬להן | ד להם‪.‬‬
‫א ]לזבחי[ שלמים‪.‬‬
‫ד‬
‫ל ד ע ת ג ו‬
‫ך‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫א א‬
‫ד‬
‫מה |‬
‫כ‬
‫א ומה‪.‬‬
‫י‬
‫א ם ר‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ל ו י‬
‫ל‬
‫א ן‬
‫‪,‬‬
‫‪.38‬כח‬
‫ושכחו‬
‫עני‬
‫הרי‬
‫זה‬
‫(‬
‫ד אד־‪.‬‬
‫‪ 60‬וכמה |‬
‫ובי ‪j‬‬
‫הכת׳ |‬
‫נתכוון ן‬
‫ד א ‪.‬‬
‫ט ר‬
‫‪ 48‬תקצור |‬
‫ד הכתו־ א כתוב‪.‬‬
‫כיוצא |‬
‫‪ 48‬שבתורה |‬
‫ך שאלו א אילו‪.‬‬
‫פ תקצר‪.‬‬
‫והלא ן‬
‫‪ 4.‬לשלםיס ן‬
‫בסצוה | ד ןבשסחח[ םצוה‪.‬‬
‫ד שבתור׳‪.‬‬
‫עשינוהו‪.‬‬
‫עשינוה | ד‬
‫קצירך | ד חסר‪ .‬א קצירך‬
‫א והרי‪.‬‬
‫דברים |‬
‫ד דברי־‪.‬‬
‫לזכות חכה ן כיה ד א‪ .‬ב לחטוא ולא חטא‪.‬‬
‫ואס נפש כי תחטא ועשתה ן‬
‫ד כיוצ׳‪.‬‬
‫א אם‬
‫ד א וביי•‬
‫ציל• נ מ ע ב ־ י ‪ ,‬ו כ ד ל ץ י ל ‪.‬‬
‫‪ .40‬ש י ש‬
‫ב ו וכוי‪.‬‬
‫ה ש ו ם וכוי‪.‬‬
‫ה מ ח ו ב ר בשרשי צמחיו‪ ,‬ואגודה ה י א אגודה מ ל א כ ו ת י ת ‪ .‬ו כ ו ל ן א ץ‬
‫לח ש כ ח ה מפגי ש ע ת י ד לעשות מ ה ן‬
‫‪ .42‬ה מ ע מ ר‬
‫ממני‬
‫‪ .42-41‬א ג ו ד י‬
‫צ י ל כגי׳ כי״ע‪:‬‬
‫שאין‬
‫בוםאתים‬
‫פירש הר־מ שאגוד הוא אגוד ט ב ע י‬
‫עומרים‪.‬‬
‫שכחה וכר‪.‬‬
‫לשמוח ן א לשמור‪.‬‬
‫א םתכוין‪.‬‬
‫דלוקה |‬
‫ד א הדליקה•‬
‫לבחן | ד לאבדן‪ .‬ב פתוח‪.‬‬
‫אחו‪.‬‬
‫וט‬
‫אנודי | ד אגידי אאונורי‪.‬‬
‫ד שכח׳ א שיכחה‪.‬‬
‫ד שבחורה‪.‬‬
‫א א ׳‪.‬‬
‫א ב פתוח‪.‬‬
‫סאתים | ד סאת״‪.‬‬
‫אין זו |‬
‫אמ׳ |‬
‫ן‬
‫]ס[בעוםר ן כ־ה ד א‪.‬‬
‫מבקסה שהקמה | ד בסקס׳ שהקט׳‪.‬‬
‫שאילו |‬
‫ז ו‬
‫א ו ס ר‬
‫א וני‪.‬‬
‫נפש אחת תחטא כשנגה מעם הארץ‪.‬‬
‫בו‬
‫נ ו‬
‫) ב‬
‫׳ ן ך‬
‫תו־ ן‬
‫‪ 40‬אם מי |‬
‫ד כאלו‪.‬‬
‫ד ע ח‬
‫שכחה |‬
‫‪ 46‬אבא ן א אבה‪.‬‬
‫‪.‬״ ‪.‬‬
‫יתר ן א יותר‪.‬‬
‫שהרי ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 40‬לה |‬
‫סאחים | ךסאתי׳‪.‬‬
‫שכחה | ד שכח־ א שיבחה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫יציל‬
‫העומר שיש ן א והעומר שאין‪.‬‬
‫ד והבצלין‪.‬‬
‫האמורות בתורה |‬
‫]בש׳ ושכחת עומר בשדה[‪.‬‬
‫א לי |‬
‫ופיאה | ד ופאה‪.‬‬
‫ד א יציל ]עומד!‪.‬‬
‫יפה ן א ייפה‪.‬‬
‫‪ 41‬שכחה | ד שכח׳ ןהקס׳ אינו שכחה ן‪.‬‬
‫‪ 43‬ואגודות השום |‬
‫ל ה‬
‫ייפה | ך יפה א שייפה‪.‬‬
‫‪ 89‬בה ן א בו‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫כ‬
‫יותר | ד יתר א יפה כח עני בה‪.‬‬
‫שכחה ן א שיבחה‪.‬‬
‫וס»י | א ספני‪.‬‬
‫ס‬
‫כ ז‬
‫שהרי ן א חסד‪.‬‬
‫ב בעוסר‪ .‬ובעומר | א והעומר‪.‬‬
‫א הרי זה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ד ל ו ק ה וכו׳‪.‬‬
‫שדהו‪ ,‬כ ד י ל ה צ י ל ן ממני ה ד ל י ק ה או מפני ה ש ט פ ץ ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ פ נ ה ע ו מ ד י ם <עיץ מיש ל ע י ל שוי ‪ (22‬מ ת ו ך‬
‫‪.43‬שעתיד‬
‫לבחן‪.‬‬
‫ו ל ב ד ו ק א ם ל א ש כ ח מפני ה ב ה ל ה ‪ ,‬ובכגון ד א א ץ כ א ן ש כ ח ה ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ת י ד לחזור‬
‫‪ .46‬ז ו‬
‫שלא‬
‫לדעתנו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמקיים א ת ה מ צ ו ה ב ש כ ח ה נ ר י ד א לפני ש א ם פ ו ה העניים‪ ,‬ממני ש ה ש כ ח ה ע ו ב ר ת מ י ד לרשות העניים‪.‬‬
‫פאה פ״ג‬
‫‪54‬‬
‫ו ה ב י א א י ל ת מ י ם וג‪ /‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬מה אם מי שלא נתכוון‬
‫לחטוא ולא חטא מעלץ עליו כאילו חטא‪ ,‬המתכץ לחטוא וחטא על אחת כמה‬
‫וכמה‪ .9 .‬כל הזית שיש לו ]שם[ בשדה‪ ,‬כזית נטופה בשעתו‪ ,‬שכחו אין‬
‫שכחה‪ .‬במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו‪ ,‬אבל אם התחיל בו ושכחו‬
‫הרי זו שכחה‪ ,‬עד שיהא בו)הזית( סאתים‪ .10 .‬הזית שהוא עוד שלש שורות של‬
‫שני מלבנץ‪ ,‬ושכחו‪ ,‬אץ שכחה‪ .‬במה דברים אמורים בזמן שאין מכירו‪ ,‬אבל‬
‫בזמן שמכירו רץ אחריו ונוטלו‪ ,‬אפי׳ מאה אמה‪ .11 .‬המפקיר את כרמו‪,‬‬
‫עשירין נוטלץ את האשכולות ועניים נוטלין את האשכולות ואת העוללות‪ .‬אי‬
‫זו היא עוללות‪ ,‬כל שאץ לה לא כתף ולא נטף‪ .‬יש לה כתף ואץ לה נטף‪ ,‬נטף‬
‫ואץ לה כתף‪ ,‬הרי היא של בעל הבית‪ ,‬ואם לאו הרי היא של עניים‪ .‬אי זהו‬
‫כתף‪ ,‬פסיגץ המחוברות בשזרה זו על גבי זו‪ .‬נטף‪ ,‬ענבים המחוברות בשזרה‬
‫‪ .12‬גוי שמכר כרמו לישראל לבצור‪ ,‬חייב בעוללות‪ .‬וישראל‬
‫דורדות‪.‬‬
‫שמכר כרמו לגר לבצור‪ ,‬פטור מן העוללות‪ .‬ישראל וגוי שהיו שותפץ בכרם‪,‬‬
‫חלקו של ישראל חייב‪ ,‬של גוי פטור‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ ישראל וגוי שהיו שותפץ‬
‫‪ 53‬כל הזית וכו׳‪ .‬פ״ז מ״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫>* במה דברים וכו׳‪ .‬פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫הכ״ל פ י ס ׳ רפ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪.301‬‬
‫‪ 55‬הזית שהוא וכו ‪ .‬פ״ז מ״ג; ספרי‬
‫«‪ 5‬במה דברים וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ז ה״ג‪,‬‬
‫•‪ 5‬כל שאין לח‬
‫ע״א‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬פ״ז מ״ד; חו״כ קדושים פ״ג ה ״ ג פ״ח ע״א; ספרי כי הלא פ י ס ׳ רפ״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;302‬ירוש׳ פ״ז‬
‫«« אי זהו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫רח״ד‪ ,‬כ ׳ ע״א‪.‬‬
‫!‪ 6‬ו ה ב י א ‪ . . .‬ונ׳ ן א חסר‪.‬‬
‫א סחכוין‪.‬‬
‫תשים וני | ד תםי׳ מוי‪.‬‬
‫‪ 82‬לחטוא | א לחטאות‪.‬‬
‫ד הסחכוון לחטא א הסחכוין לחטאות‪.‬‬
‫‪ 64‬שכחה | ד שכח׳‪.‬‬
‫בסה דברים אסורים | ד בדיא‪.‬‬
‫סאתים | ד סאת ׳•‬
‫‪,‬‬
‫בםה דברים אסורים |‬
‫ד הספקי׳‪.‬‬
‫״ עעירין |‬
‫‪ 89-58‬אי זו היא |‬
‫ד אחהו א איזוהיא‪.‬‬
‫ד עשירי׳‬
‫בסינין‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 63‬ויורדות |‬
‫ד לבצור לנד‪.‬‬
‫על |‬
‫ד ועל‬
‫‪.52‬ו ל א‬
‫שמן וכוי‪.‬‬
‫פטור ן‬
‫שסכר ן‬
‫ד פטל‪.‬‬
‫א ]וחלקו[ על•‬
‫סה ן א וסה‪.‬‬
‫כאילו | ך כאלו‪.‬‬
‫אבל ן א חסר‪.‬‬
‫הסחכון לחטוא |‬
‫‪ 57‬תוטלו |‬
‫אפי׳ ן‬
‫ד עוללת א עולילות‪.‬‬
‫ד א בשדרה )ביפ>‪.‬‬
‫לישראל ן‬
‫העוללות ן‬
‫או׳ |‬
‫א נוטלו‪.‬‬
‫א לישרי‪.‬‬
‫א העולילות‪.‬‬
‫ך אוסר‬
‫ח ט א וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ו ח ט א ‪ :‬כני׳ ד וכי״ע‪.‬‬
‫נבי |‬
‫וישראל ן‬
‫ישראל ן‬
‫‪ 56‬שכחה ן א שיכחה‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫ד האשכולו׳ ואת‬
‫לה |‬
‫אי זהו | ד איזהו הו׳ א אחה הוא‪.‬‬
‫בשזרה |‬
‫‪) 65‬הזית( ן ך א חסר•‬
‫של ן א על‪.‬‬
‫האשכולות ואת |‬
‫‪ 69‬עוללות |‬
‫א שםסר‪.‬‬
‫ושכחו ן א ושיכחו‪.‬‬
‫עוד | ך מ ד א על‪.‬‬
‫א עשירים‪.‬‬
‫‪ «0‬ואם לאו הרי היא של עניים | א ספק לעניים‪.‬‬
‫הסחוברות |‬
‫חטא | ד א וחטא‪.‬‬
‫ד בריא א בםה דבר׳ אסור׳‪.‬‬
‫ד הסחבור׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דברים | ד דברי ‪.‬‬
‫נתכוון ‪I‬‬
‫‪ 53‬וכסה | ד סתום‪] .‬מם! ן כיה ד א‪ .‬שכחו | ד ושכחו א ושיכחו‪ .‬אין ן ך אינו‪.‬‬
‫הזית | ד חבית‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫« גד שמכר ו כ ו ‪/‬‬
‫והלא ן א והרי‪.‬‬
‫ולא | ד א חסר‪.‬‬
‫עיין לעיל פ״ב ה״נו‪.‬‬
‫המפקיר |‬
‫א האשכלוח ואח•‬
‫לא ן א חסר‪.‬‬
‫ד בה‪.‬‬
‫‪ 61‬כתף פסעין ן א כתיף‬
‫ד נב‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫‪,,‬‬
‫ך הענב ‪.‬‬
‫ענבים ן‬
‫‪ 63‬לנוי לבצור |‬
‫‪ 64‬ישראל ן‬
‫א יערי•‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫‪ .53‬כ ז י ת נ ט ו ם ה וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי שהוא נ ו ט ף‬
‫‪ .55‬ש ה ו א ע ו ד וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬שהוא עו‪1‬מ!ד ‪1‬על‪ 1‬שלש וכוי‪ .‬והכוונה שהוא ע ו מ ד ב ץ שני מ ל ב נ י ן‬
‫)רבועיף‪ ,‬ש ב כ ל א ח ד מ ה ם שלש שורות‪ ,‬והוא ב א מ צ ע ‪ ,‬א מ ו ש כ ח ה ‪ ,‬מפני שהוא מסויים ב מ ק ו מ ו ) ה ר א י ש ( ‪ .‬ועיין‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫שמכירו‬
‫‪ . 5 6‬ש א י ן מ כ י ר ו וכוי‪ .‬ב ב א זו מ ד ב ר ת בשאר זיתים ד ע ל מ א ‪ ,‬שאמם מסויימים‪.‬‬
‫‪ .57‬ב ז מ ן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה ו א מ ס מ י ם ב ד ע ת ו ‪ ,‬א פ י ל ו ע ב ר ע ל י ו מ א ה א מ ה ‪ ,‬ח מ ר ונוטלו‪.‬‬
‫‪.59‬כתף‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬מ פ ו ר ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .61‬פ ם י נ י ן‬
‫נכפפים ל מ ט ה מ כ ו ב ד הענבים‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫זה ע ל גבי זה‪ ,‬ת ר א י ם כנוטםים א ח ד ע ל השני‪.‬‬
‫שנודעו ה ע ו ל ל ו ת ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬השרינים ה ע ל י ת י ם ש ע ל י ד ה ע ו ק ץ ‪ ,‬שהם ע ב י ם ו א מ ם‬
‫נ ט ף וכוי‪ .‬ה ו א ה צ ד ה ת ח ת ץ של ה א ש כ ו ל ‪ ,‬והשרינים שם ד ק י ם ת כ פ פ י ם‬
‫‪ .63‬פ ט ו ר מ ן וכוי‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כ א ן כ ש מ כ ר ה לנוי ל פ נ י‬
‫פאה פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫‪55‬‬
‫בכרם‪ ,‬פטור מן העוללות‪ .13 .‬המקדיש את כרמו‪ ,‬לא יקדיש את העוללות‪,‬‬
‫שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו‪ .14 .‬בן לר שנתמנו לו ענבים‪ ,‬והיו בו‬
‫עוללות אינו חושש שמא של עניים הן‪ .15 .‬הנוטע כרם להקדש‪ ,‬פטור מן‬
‫הערלה ומן הרבעי‪ ,‬וחייב בשביעית‪ .‬מאימתי אדם רשיי לבצור כרמו‪ ,‬משיודע‬
‫הפרי‪ .‬שכבר נתחייב הכרם בגדולי עוללות‪ .16 .‬אי זו היא שכחה‪ ,‬בעריםץ‬
‫גדולים‪ ,‬כל שאין יכול לפשוט את ידו וליטלה‪ ,‬בעריםין קטנים‪ ,‬משיעבר‬
‫הימנו‪ ,‬בדלית ובדקל‪ ,‬משירד ממנו‪ .‬ושאר כל האילן‪ ,‬משיפנה וילך לו‪ .‬במה‬
‫דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו‪ ,‬אבל אם התחיל בו ושכחו‪ ,‬אץ שכחה‪,‬‬
‫עד שיבצור את כל םביביו‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬ר׳ יהודה או׳ מקום שדורכין את העוללות‪ ,‬נאמן עני לומר יץ זה‬
‫עוללות הוא‪ ,‬לקט זה לקטתיו אני ואחי וקרובי‪ ,‬אבל אין נאמן לומר מפלוני‬
‫נוי לקחתיו‪ ,‬מאיש פלוני כותי לקחתיו‪ .‬עניי כותים כעניי ישראל‪ ,‬אבל עניי‬
‫«‬
‫פ״ז מ״ח‪.‬‬
‫המקדיש וכו‪/‬‬
‫ה״נו‪ ,‬ל״א ע״ב‪.‬‬
‫« שאין א ד ם ו כ ו ‪/‬‬
‫בן לוי ו כ ו ‪ /‬יפוש׳ פ״ז ה״ד‪ ,‬כ ׳ ע״א‪.‬‬
‫י מ ש ׳ פ״ז ה״ח‪ ,‬כ ׳ ע״ג; פ ס ח י ם פ״ד‬
‫ל• ה נ ו ע ע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ח‪ ,‬כ ׳ ע׳יג;‬
‫פ ס ח י ם הנ״ל‪ .‬ועיין להלן ע ר ל ה פ ״ א ה״ד; מ נ ח ו ח פ״י חכ״ח‪.‬‬
‫א ‪^ ,‬‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫ח י <‬
‫י‬
‫ע י י ן‬
‫ש‬
‫מ‬
‫‪/‬‬
‫פ‬
‫ח‬
‫״‬
‫״‬
‫ה‬
‫‪ 3‬׳‬
‫כ‬
‫י‬
‫ע‬
‫״ל‪.‬‬
‫« אי זו ה י א ו כ ו ‪ /‬מ ש נ ת נ ו ספ״ז‪.‬‬
‫מ ס ׳ כ ו ח י ם פ ״ א ה״ו‪,‬‬
‫‪ 3‬עניי כ ו ת י ם ו כ ו ‪/‬‬
‫הול׳ ה י ג ע ר ‪ ,‬ע מ ׳ ס״ב‪ .‬ועיין בבלי גינףן ל ׳ רע׳יב וברש״י שם‪.‬‬
‫־‪ 8‬המקדיש |‬
‫א עילילות־‬
‫אדם•‬
‫ד המקרי׳‪.‬‬
‫איני |‬
‫רש״ |‬
‫יקדיש את העוללות ן א הקדיש את העולילות‪.‬‬
‫ד א אין‪.‬‬
‫‪ 69‬בגדולי | א בנידולי‪.‬‬
‫א‬
‫‪? 1‬‬
‫ט ש י ע ב ן ר <‬
‫‪2‬ל ושכחו אין שכחה ן‬
‫‪1‬‬
‫«י׳ |‬
‫ל ב צ ו ר ן א לקוץ ]אתן‪.‬‬
‫עוללות |‬
‫ס‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ד אוסר‬
‫״־לוני |‬
‫ד כעני•‬
‫ד םפלני‬
‫א‬
‫ף‬
‫‪0‬‬
‫^‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫}‬
‫א‬
‫ם‬
‫״‬
‫ך א כרמו ןבשביעיח[‪.‬‬
‫כרסו |‬
‫אי זו היא | ך איזהו הוא‪.‬‬
‫ץ‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ס ה ן‬
‫‪.‬‬
‫‪,,‬לך ן‬
‫א‬
‫ו ה‬
‫‪ 70‬שאין |‬
‫ל ‪.‬‬
‫ך‬
‫ך שאינו‪.‬‬
‫משיודע ן א סשיוודע‪.‬‬
‫משיעבר |‬
‫!‪ 73-7‬בםה דברים אסורים |‬
‫ד כשיעבר‬
‫ך בדיא‪.‬‬
‫א ושכח הרי זו שיכחה‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫א ]נאמן עני ל ו ס ר ן לקט‪.‬‬
‫עניי |‬
‫חושש ן א חוששין‪.‬‬
‫ד א רשאי‪.‬‬
‫להקדש | ד להקדיש‪.‬‬
‫‪ 86‬בי |‬
‫ד א בהן‪.‬‬
‫‪ 88‬בשביעית | ד בשביעי־‪.‬‬
‫‪ 87‬עוללות ן‬
‫א ד ם | א ]אץ!‬
‫] ס א‬
‫לקטתיו |‬
‫י‬
‫ש [‬
‫פלוני‪.‬‬
‫העוללות ן‬
‫א העולילות‪.‬‬
‫ך לקטתי א ליקטתי‪.‬‬
‫‪ 3‬סאיש ן‬
‫א וסאיש‪.‬‬
‫‪ 3‬עוללות |‬
‫וקרובי |‬
‫עניי |‬
‫ך א ןשל‬
‫(‬
‫עוללות‪.‬‬
‫לקט |‬
‫ך ]אני! וקרובי א ]ליקטתי אני[ וקרובי‪.‬‬
‫ך עני א ועניי‪.‬‬
‫כותים |‬
‫ד כותיים‪.‬‬
‫כעניי ן‬
‫א לעניי‪.‬‬
‫‪ •68‬ל ב צ ו ר כ ר מ ו וכו׳‪ .‬ב ד ובכי־ע מפורש‪ :‬בשביעית‪ ,‬ואסור ל ה פ ס י ד פירות שביעית‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ס ו ר‬
‫‪ .69‬ש כ ב ר נ ת ח י י ב וכו׳‪ .‬ברייתא זו‬
‫ל ב צ ו ר א ת ה כ ר ם בשביעית לפני שיוודע ה פ ר י ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ש ל י מ ה את מ ש נ ת נ ו ) ס ם ' « ‪ :‬ה מ ק ד י ש כ ר מ ו משנודעו בו ה ע ו ל ל ו ת וכו׳ ה ע ו ל ל ו ת לעניים‪ .‬ו מ ב א ר ת ה ת ו ס פ ת א‬
‫שאץ העניים נותנים שכר נידולי ה ת ו ס פ ת ל ה ק ד ש ‪ ,‬מפני ש כ ב ר נתחייב וכו׳‪ .‬געיפ הריבמ״ץ(‪ .70-69 .‬ב ע ר י ס י ן‬
‫‪.71‬ב ד ל י ת ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬גפן יחידית מ ו ד ל י ת עיג אילן‬
‫ג ד ו ל י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬ב ע ר י ם ‪ p‬ה׳ גפנים‪.‬‬
‫‪ .72‬א ם ה ת ח י ל ב ו וכו׳‪ .‬מפני שאפשר שכווגתו ל ב צ ו ר מ ק ו ד ם צ ד א ח ד ג ה ע ל י ץ‬
‫או ע׳נ קנה או קונטוס‪.‬‬
‫או ה ת ח ת ץ ‪ ,‬או מן ה צ ד ( ש ל כ ל האילנות ולשוב א ח י כ ו ל ב צ ו ר את ה צ ד ה א ח ר ש ל כ ל האילגות‪.‬‬
‫‪ .3-2‬מ פ ל ו נ י ג ו י וכו׳‪ .‬ו צ ר י ך ל ה א מ ץ לו בשתים‪ :‬ש ל ק ח מגוי״ושהנוי ל ק ט מ ש ד ה י ש ר א ל ב ת ו ר ת ל ק ט ‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך אמו נאמן‪.‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪56‬‬
‫גרם אץ מאמינים להם בכל דבר‪ .2 .‬אין פוחתין לעני בשעת מעשר עני‬
‫מחצי קב חטץ‪ ,‬או קב שעורץ‪ .‬במה דברים אמורים על הגורן‪ ,‬אבל מתוך‬
‫ביתו נותן כל שהוא‪ ,‬ואינו חושש‪ .‬ושאר מתנות כהונה ולרה נותן כל שהוא ואינו‬
‫חושש‪ .‬רצה מציל מחצה ונותן מחצה‪ .‬אבה יוסה בן דוסתאי אמ׳ משום ר׳‬
‫ליעזר רצה נותן לפניהם שליש‪ ,‬ומניח שתי ידות לקרוביו‪ .3 .‬כהנים ולוים‬
‫שהיו עומדים על הגרן‪ ,‬ובאו כהנים אחרים ועמדו‪ ,‬אינן יכולין להוציא מידן‪.‬‬
‫אמ׳ רבן שמעון בן נמליאל נהנו כהנים עץ יפה שלא להוציא את אחיהם ריקנין‪,‬‬
‫אבל מקמצין ונותנין להם‪ .‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אם באו עד שלא תחזור‬
‫חלילה‪ ,‬עומדין על העקוב ונוטלץ‪ .4 .‬נשים ועבדים אין חולקין להם על‬
‫הנורן‪ ,‬אבל נותנץ להם מתנות כהונה ולרה לשם טובה‪ .5 .‬רבן שמעץ בן‬
‫גמליאל או׳ כשם שהתרומה חזקה לכהונה בחילוק גרנות‪ ,‬כך מעשר ראשון‬
‫חזקה ללוים בחלוק גרנות‪ .‬החולק בבית דין אין לו חזקה לכהונה‪ .6 .‬שתי‬
‫חזקות לכהונה‪ ,‬בארץ ישראל נשיאות כפים וחלוק גרגות‪ ,‬ובסוריא עד מקום‬
‫« אין פוחתין וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ח מ״ה; ספרי ראה פי׳ ק״י‪ ;171 ,‬סבא פי׳ ש״ג‪ ;321 ,‬בבלי עימבין כ״נו א ‪/‬‬
‫« כהכים ו כ ו ‪ /‬עיין ספרי נשא פי׳ ו ‪ /‬ע מ ׳ ‪.10‬‬
‫« מחנוח כהונה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ח מ״ו‪.‬‬
‫נשים ו כ ו ‪ /‬להלן סוף תרומות; ירוש׳ יבמוח פי״א ה״ה‪ ,‬י״ב ע״א; כהובות פ״ב ה״י‪ ,‬כ״ו ע״ד;‬
‫״ רבן שמעון ו כ ו ‪ /‬להלן כתובוח פ״ג ה״א; ירוש׳ שם פ״ב ה״ז‪,‬‬
‫בבלי יבמות ל״ע סע״ב‪.‬‬
‫‪1 5‬‬
‫כ״ו ע״ד; בבלי שם כ״ו א ‪/‬‬
‫ד א םאסינין‪.‬‬
‫‪ 4‬סאסינים |‬
‫לעני ן‬
‫ב פותחין‪.‬‬
‫‪ 6‬חסין ן‬
‫ב שני‪.‬‬
‫שתי חזקות ו כ ו ‪ /‬ת ו ס פ ת א וירושלמי הנ״ל; בבלי שם כ״ה א ‪/‬‬
‫להם בכל |‬
‫א לעניים‪.‬‬
‫א חיטין‪.‬‬
‫םתוך | ד סתו׳‪.‬‬
‫־‬
‫‪1 6‬‬
‫‪ 6‬נותן |‬
‫בשעת |‬
‫או ן‬
‫רצה‪.‬‬
‫אבה ו כ י | ד א אבא יוסי בן דוסאי‪.‬‬
‫רצה‪.‬‬
‫ד שני‪.‬‬
‫וםניח ן‬
‫א וסציל‪.‬‬
‫אחרים | ד אחרי׳‪.‬‬
‫לעזר |‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫‪ 13‬מתנות כהונה ולויה [‬
‫‪ 14‬נסליאל ן‬
‫בחלוק |‬
‫שהוא | ד שדהו‪.‬‬
‫א נסל׳•‬
‫א וקב שעורים‪.‬‬
‫סתנות ן‬
‫אם' ‪ j‬ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫ולוים |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד לוים‪.‬‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד א בחילוק‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫החולק ן‬
‫ד א וחילוק‪.‬‬
‫‪.6‬מ ת נ ו ת‬
‫כ ה ו נ ה וכוי‪.‬‬
‫בחילוק |‬
‫א והחולק‪.‬‬
‫ד בחילו׳‪.‬‬
‫לכהונה |‬
‫בסה דברים אסורים |‬
‫ך ]נותן[ םתנו׳‪.‬‬
‫» עוסדים על הנרן |‬
‫‪ 10‬אם׳ | ד אסר‪.‬‬
‫‪ 12‬חלילה |‬
‫ד םעש׳‪.‬‬
‫ראשון |‬
‫ך בדיא‪.‬‬
‫י רצה ן א ןואס!‬
‫‪ 8‬ליעזר | ד א אליעזר‪.‬‬
‫א חולין םתוקנין )ומליון‪ :‬סתנות כהונה ולרה(‪.‬‬
‫ובסוריא עד |‬
‫רצה ן א ןאם[‬
‫ך א עוםדין על ועורן‪.‬‬
‫‪ 11‬אבל ן א אלא‪.‬‬
‫שםעון ן א שסע׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א להן‪.‬‬
‫ונוטלץ‬
‫לשם ן‬
‫א ראשין‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א לשום‪.‬‬
‫להם ן‬
‫טובה ן‬
‫א סחוס‪.‬‬
‫‪ 18‬ללוים ן‬
‫א לכהונה‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫וחלוק |‬
‫‪ 16‬לכהונה |‬
‫ד ובסורי׳ ועד‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן כ ל שהוא‪ ,‬ו א פ י ל ו מן ועורן‪.‬‬
‫א ע ם י י ש ע ד י ץ ל א זכו ה ע ו מ ד ץ ב א ח ד‬
‫‪ .11‬ע ד‬
‫קב שעורין ן‬
‫להוציא מידן | להציל מידם‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫דבר |‬
‫ד בשני א בשנת‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד נות׳ ]לו[‪.‬‬
‫שתי |‬
‫א להן לכל‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫םעשר |‬
‫סוחתין | כיה‬
‫ד א­‬
‫עני ן ביה ד א ׳‬
‫‪.9‬אינן‬
‫י כ ו ל י ן וכוי‪.‬‬
‫‪ p‬הקנימים‪ ,‬מפני ש ד מ ם כ מ כ י ר י כ ה ת ה שאמם צ ר י כ י ם קניין‪.‬‬
‫ש ל א וכוי‪ .‬ב ע ל י ה ב ת י ם ה מ נוהנים ל ת ת ל כ ה נ י ם כשיעור ש ק ב ע ו במשנתנו‪ ,‬ו א ח ר י ש כ ל א ח ד‬
‫ק ב ל כשיעור‪ ,‬ו ל א ב א ו א ח ר י ם ‪ ,‬ה י ה ח ת ר תותן ל ה ם כשיעור וחוזרץ ח ל י ל ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך א מ ר ו כ א ן שאם באו ע ד‬
‫שלא‬
‫חזר המחזור מ ק ב ל י ם כאותו מחזור שעדיין ל א נגמר‪ ,‬א ב ל ל א מ א ו ת ם מחזורים ש כ ב ר ע ב ר ו ‪.‬‬
‫‪ .12‬ע ל‬
‫ה ע ק ו ב וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א ח ו ר י ה כ ה נ י ם שבאו מ ק ו ד ם ו ב ע ק ב ו ת י ה ם ‪.‬‬
‫נשים ו ע ב ד י ם ומי‪.‬‬
‫שמא תתנרש ה א ש ה ו ת ב ו א ל ק ב ל א ת ח ל ק ה כ ב ת ח י ל ה ‪ .‬ו ב ע ב ד אנו חוששץ שמא יחשבוהו ל כ ק ‪.‬‬
‫כהונה‬
‫‪ .13‬מ ת נ ו ת‬
‫ו מ י ‪ .‬כ נ ר א ה שהנכון הוא בכי״ע‪ :‬ח ו ל ק מתוקנץ וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמן הראוי ש ל א יוציאו א ו ת ם ר י ק ם ‪,‬‬
‫ד ת נ ו ל ה ם ח ו ל ץ לשום ט ו ב ה ב ע ל מ א ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .15‬ה ח ו ל ק‬
‫בבית‬
‫ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ב י ד‬
‫נתנו לו ת ר ו מ ה בתור ירושה‪ ,‬א ץ כ א ן שום ה ו כ ח ה ‪ ,‬שהרי א פ ש ר שירשה מ א ב י אמו כ ק ‪) .‬ירושלמי(‪.‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪57‬‬
‫ששליח חודש מגיע‪ ,‬לנשיאות כפים‪ ,‬אבל לא לחילוק )מצות( גתות‪ .‬ובבל‬
‫כםוריא‪ .‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אף באלכםנדריא‪ ,‬בראשונה כשהיה שם בית‬
‫דץ‪ .7 .‬חומר בקדשי מקדש שאין בקדשי הגבול‪ ,‬ובקדשי הגבול שאץ בקדשי‬
‫מקדש‪ ,‬קדשי הגבול‪ ,‬קטנים חולקין בהן וטמאים חולקין בהן‪ ,‬וחולקין אותן‬
‫בטומאה‪ ,‬ושוקלין מנה כנגד מנה‪ .‬קדשי מקדש חייבין באחריותן ליטפל בהן‪,‬‬
‫ולהביא לבית הבחירה‪ .‬קדשי הגבול נותנין ל כ ל חבר‪ ,‬קדשי מקדש אץ נותנץ‬
‫אלא לאנשי משמר בלבד‪ .8 .‬אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר‬
‫בפונדיון‪ ,‬מארבע סאץ בסלע‪ .‬לן‪ ,‬נותנין לו פרנסת לינה‪ ,‬שמן וקטנית‪ .‬שבת‪,‬‬
‫נותנץ לו מזון שלש סעודות‪ ,‬שמן וקטנית דג וירק‪ .‬במה דברים אמורים בזמן‬
‫שאין מכירין אותו‪ ,‬אבל בזמן שמכירין אותו אף מכםץ אותו‪ .‬היה מסביב על‬
‫הפתחים אין נזקקץ לו ל כ ל דבר‪ .9 .‬תמחוי כ ל היום‪ ,‬קופה מערב שבת‬
‫לערב שבת‪ .‬תמחוי ל כ ל אדם‪ ,‬קופה לעניי אותה העיר‪ .‬אם שהא שם שלשים‬
‫יום הרי הוא כאנשי העיר לקופה‪ ,‬ולכסות ששה חדשים‪ .‬לעניי העיר שנים‬
‫»־ קכוכים ו כ ו ‪ /‬להלן סוף תרומות‪ ,‬ועיין מש״ש‪.‬‬
‫!־ לינופל בהן‪ .‬עיין להלן בכורים פ״א רה״ח ומש״ש‪.‬‬
‫יעיין מכילתא בא פנףז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;58‬משפעים פי״ע‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;319‬תו׳׳כ כלבה פרש׳ ג׳ הי״ג‪ ,‬ה ׳ ע״ג; שם חובה‬
‫פ ר ק י״ח ה״ה‪ ,‬כ״ד ע״ד; שם תזריע פ״ג ה״ל‪ ,‬כ״ע ע״ב; ספרי נשא סוף פי׳ כ״נו‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;36‬קרח‬
‫פ י ׳ קי״ח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .138‬ועיין ספרי ראה פי׳ ע״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;142‬בבלי תמורה י״ח א׳; להלן תמורה ספ״ב‪.‬‬
‫» לכל חבר‪ .‬ס פ ר י קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ .148‬ועיין במשנה חלה פ״ד מ״נו‪ ,‬ובירוש׳ שם)הי״א ס ׳ ע״ב(;‬
‫בגלי ס נ‬
‫‪26‬‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ץ‬
‫ל‪ /‬׳‬
‫‪3‬‬
‫; חו‬
‫ל י ן ק״ל‬
‫‪3‬‬
‫« אין פוחתין ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ח מ״ז; בבלי שבת קי״ח א׳; ב״ב נו׳ א ‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫ש א י ן מכירין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ח ה״ז‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪!75‬‬
‫;‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫‪3‬‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫׳ א‪/‬‬
‫היה מסביב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל; ספרי ראה פי׳ קנףז‪,‬‬
‫י־ א ם שהא‬
‫‪ 27‬תמחוי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל; בבלי הנ׳׳ל ח׳ ב ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הנ״ל; ירוש׳ ב״ב פ״א ה״ו‪ ,‬י״ב ע״ל; בבלי שם ח ׳ א ‪/‬‬
‫ל! ששליח חודש | ד ששלוחי !ראש[ חדש א ששליח ]ראשן החודש‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫לעזר אי׳ | ד א אלעזר אום׳‪.‬‬
‫שאין בקדשי | א סבקדשי‪.‬‬
‫כהן | א חולקים בהם‪.‬‬
‫דבאחריוח‪.‬‬
‫אלא‪.‬‬
‫ד בפונדין‪.‬‬
‫‪ 20-19‬ו ב ק ד ש י ‪ . . .‬מקדש ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 22‬ולהביא | ד ולהביאן א להביאן‪.‬‬
‫‪ 20‬קדשי ן א שקדשי‪.‬‬
‫‪ 2‬וקטנית‬
‫‪ 20‬מכירין | ד מכירי׳‪.‬‬
‫סםכיב |‬
‫א ב כ ל יום‪.‬‬
‫קופה |‬
‫א ןאוחה[ העיר‪.‬‬
‫ך קופ׳‪.‬‬
‫ולכסות |‬
‫‪ 28‬לעניי |‬
‫(‬
‫פוחתין | ד פותחין‪.‬‬
‫ך לאנשי‪.‬‬
‫ולפסוי א לכסות‪.‬‬
‫דג ן א ת ה ‪.‬‬
‫ד הפתחי׳‪.‬‬
‫שהא |‬
‫דבר |‬
‫ד א שהה‪.‬‬
‫ששה ן א לששה‪.‬‬
‫חדשים |‬
‫באחריוחן |‬
‫‪24‬בפונדיוןן‬
‫במה ו מ ׳ | ד בדיא‬
‫אותו מ ו ן א פתוח‪.‬‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬
‫היה ן‬
‫כ ל היום ן‬
‫‪ 29‬הוא ן א זה‪.‬‬
‫ד חדשי׳‪.‬‬
‫חולקין‬
‫‪23‬אלא|אןאוחן[‬
‫העובר ן א עובר‪.‬‬
‫שמכירין | ד שמכירי׳‪.‬‬
‫‪ 27‬הפתחים |‬
‫חייבין ן א חייב‪.‬‬
‫קדשי ן א קודשי )ב׳פ ‪.‬‬
‫| ך וקיטני־ א וקיטנית‪.‬‬
‫אותו ן א אתו )ביפ>‪.‬‬
‫ד ססבב א המסבב‪.‬‬
‫ד‬
‫‪s‬‬
‫ומסאי• | ד וטסאין‪.‬‬
‫קדשי ן א קודשי‪.‬‬
‫הבחירה ן א הבירה‪.‬‬
‫משמר | א סשסר ןסקדש בלבדן‪ .‬גונסחק שם המוסגר(‪.‬‬
‫]אותו!‪.‬‬
‫לחילוק ן א בחילוק‪.‬‬
‫‪ 18‬חוסר | ב חומר חוסר )ונסחק ‪.‬חוטר* הראשון(‪.‬‬
‫‪1‬־ ושוקלין | ך וחולקין‪ .‬מנה ן א סנא )ביס >‪.‬‬
‫וקטנית | ך א וקיטנית‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫באלכסנדריא ן א אלכסנדריא‪.‬‬
‫<סצוח> | ד א חסר‪.‬‬
‫העיר ן‬
‫לעניי ן א לפסי‪.‬‬
‫שנים | א לשנים‪.‬‬
‫‪ .21‬מ נ ה כ נ נ ד מ נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאם יש ל ו מ ש ק ל מנה מ ק ד ש י ה ג ב ו ל י כ ו ל ל ש ק ו ל כנגדו ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ל ה ש ת מ ש‬
‫‪ .24‬מ א ר ב ע ם א י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ר ב ע ס א ץ במ״ח‬
‫ב ק ד ש י ה ג ב ו ל כ מ ש ק ל ‪ ,‬ו א ץ כ א ן ב ר ץ קדשים‪.‬‬
‫פונדיונות‪ ,‬ח צ י ק ב ת ב ו א ה בסונדיון‪ .‬והחנווני מ ש ת כ ר שליש ואתו נותן בםונדיץ א ל א כ כ ר בן שליש ק ב ‪.‬‬
‫‪ . 2 6‬ש א י ן מ כ י ר י ן א ו ת ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא‬
‫פ ר נ ס ת ל י נ ה ‪ .‬כלומר‪ ,‬מ צ ע וכסת‪.‬‬
‫*יין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .29‬ל ע נ י י ה ע י ר וכוי‪.‬‬
‫‪ . 2 7‬ת מ ח ו י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ א כ ל שנותנים לעניים מן ה ק ע ר ה ‪.‬‬
‫מי•‬
‫ככי״ע‪ :‬ל פ ס י ה ע י ר וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר ל מ ס י ה ע י ר ‪.‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪58‬‬
‫עשר חדש‪ .10 .‬עני שנתן פרוטה לקופה ופרוסה לתמחוי מקבלין אותן ממנו‪.‬‬
‫אם לא נתן אץ מחייבין אותו ליתן‪ .‬נתנו לו חדשים והחזיר להן שהקץ‪ ,‬מקבלין‬
‫אותו ממנו‪ .‬אם לא נתן‪ ,‬אין מחייבץ אותו ליתן‪ .‬היה משתמש בכלי מילת‬
‫נותנץ לו כלי מילת‪ ,‬מעה נותנין לו)מאה( מעה‪ ,‬עיסה נותנץ לו עיסה‪ ,‬פת‬
‫נותנין לו פת‪ ,‬להאכילו בתוך פיו מאכילין אותו בתוך פיו‪ ,‬שנ׳ ד י מ ח ס ו ר ו‬
‫א ש ר י ח ס ר ל ו ‪ ,‬אפי׳ עבד אפי׳ סוס‪ .‬לו‪,‬זואשה‪,‬שנ׳ א ע ש ה ל ו ע ז ר‬
‫כ נ נ ד ו ‪ .‬מעשה בהלל הזקן שלקח לעני אחד בן טובים סוס שהיה מתעמל‬
‫בו ועבד שהיה משמשו‪ .‬שוב מעשה באנשי הנליל שהיו מעלץ לזקן אחד ליטרא‬
‫בשר בציפורי בכל יום‪ .11 .‬היה משתמש בכלי זהב מוכרן ומשתמש בכלי‬
‫כסף‪ ,‬בכלי כסף מוכרן ומשתמש בכלי נחשת‪ ,‬בכלי נחשת מוכרן ומשתמש‬
‫בכלי זכוכית‪ .‬אמרו משפחת בית נבטלה היתה בירושלם והיתד! מתיחסת עם‬
‫בני ארנון היבוסי‪ ,‬העלו להם חכמים שלש מאות שקלי זהב ולא רצו להוציאן‬
‫חוץ מירושלם‪ .12 .‬האומר איני מתפרנס משל אחרים‪ ,‬שוקדין עליו ומפרנסץ‬
‫אותו‪ ,‬ונותנין לו לשום מלוה‪ ,‬וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דברי ר׳ מאיר‪.‬‬
‫‪ 32‬בכלי מילה וכו׳‪.‬‬
‫קי״ח‪,‬‬
‫ירוש׳ פ״ח ה״ח‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫ע מ ׳ ‪.177‬‬
‫כחובוח‬
‫להלן‬
‫ה״ז ‪3‬׳‪.‬‬
‫‪ 34‬ד י‬
‫פ״ו‬
‫אעשה‬
‫ה״ח‬
‫בד‬
‫ל ו וכו׳‪.‬‬
‫פ״ח ה״ח‪ ,‬כ״א ע״א‪.‬‬
‫מחסורו‬
‫ובכי״ו;‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ספרי‬
‫ראה‬
‫בראשיח ב ‪ /‬י ״ ח ‪.‬‬
‫‪ 38‬בכלי זהב וכו׳‪.‬‬
‫‪ 33‬מ ע ה כותכין וכו׳‪.‬‬
‫דברים נףו‪ ,‬ח׳‪.‬‬
‫קע״ז‪,‬‬
‫פי׳‬
‫‪ 36‬מעשה וכו׳‪.‬‬
‫ספרי ר א ה פ י ׳‬
‫‪ 35‬א פ י ׳ עבד וכו׳‪.‬‬
‫‪;175‬‬
‫עמ׳‬
‫<י« אמרו מ ש פ ח ת‬
‫ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי הכ״ל ס״ח א ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; ספרי ר א ה פי׳ ק״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;171‬שם כי הבא פי׳ ש״ג)בדפוסים(‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫בבלי כחובוח ס״ז ב ‪/‬‬
‫בבלי‬
‫כתובות‬
‫ספרי ובבלי הכ׳׳ל; ירוש׳ כאן‬
‫« איני מ ח פ מ ס‬
‫ועיין ספרי ר א ה פי׳ קנו״ז‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;175‬ירושלמי פ״ח ה״נו‪ ,‬כ״א ע״ב;‬
‫שקלים פ״ה ה״מ מ׳׳ע ע״ב; וי״ר פל״ד‪ ,‬א ‪/‬‬
‫‪ 30‬חדש ן‬
‫א חודש• כ ד סתום‪.‬‬
‫ופרוסה | ד ופרוס׳ א ופרוטה‪.‬‬
‫ד חדשי׳‪.‬‬
‫שנתן |‬
‫א שנוחן‪.‬‬
‫לתסחוי ן א לקופה‪.‬‬
‫והחזיר | ד והחזי׳ א וטחזיר‪.‬‬
‫אותן | ד אותו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫להן שהקץ | א להם שחקים‪.‬‬
‫‪ 33‬סעה ‪ . . .‬עיסה ‪ . . .‬פת ן א פת ‪ . . .‬םעה ‪ . . .‬עיסה‪.‬‬
‫אותו | ד לו‪ .‬שני | ד שנאסר‪.‬‬
‫‪ 34‬בחוך ן א לחוך <ב'פ>‪.‬‬
‫)ביפא‬
‫שנ׳ | ד שנאסר‪.‬‬
‫שלקח | ד שנחן‪.‬‬
‫ליטרא ן א ליטרא ]אחת[‪.‬‬
‫עם ן‬
‫ך על‪.‬‬
‫נחשת ‪ j‬ד נחוש׳‪.‬‬
‫‪ 41‬בני ן‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫‪ 42‬סירושלם |‬
‫‪ 43‬ונותנין ן א נוחנין‪.‬‬
‫‪.32‬בכלי‬
‫איני |‬
‫מ י ל ת וכו׳‪.‬‬
‫‪ .41‬ל ה ו צ י א ן‬
‫גמשנה ס ו ף כתובות(‪.‬‬
‫לשלם אחיכ‪.‬‬
‫‪ 36‬כנגדו | ב ך פחוח‪.‬‬
‫‪ 37‬שוב ן א חסר‪.‬‬
‫בהלל ן א כהילל‪.‬‬
‫סעשה ן א וםעשה‪.‬‬
‫‪ 39-38‬םוכרן וסשתסש בכלי כסף בכלי כסף ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 40‬נבטלה ‪ j‬ד נבלטא א נבלטא‪.‬‬
‫והיתה סתיחסח ן א היחה םחייחסח‪.‬‬
‫שלש |‬
‫א שלא רצה‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫לשום | ך לשוום‪.‬‬
‫אחרים שוקדין |‬
‫וחחרין ן א חחרין‪.‬‬
‫‪ .38‬ב צ י ס ו ר י וכוי‪.‬‬
‫א שש‪.‬‬
‫ך אחרי׳ שוקרין‪.‬‬
‫לו ן א חסר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל י ם מ צ מ ר ד ק ויקר‪.‬‬
‫ל י ט ו ל ס ת כעני שנשתרש בעניו‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫םחסורו | ‪ B‬סחסרו‪.‬‬
‫‪ 35‬אפי׳ | ד אפלו א אפילו‬
‫ארנון | ד ארנן א ארונן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 32‬אותו םםנו אם ן א היסנו ואם‪.‬‬
‫<םאה> | ך א חסר‪.‬‬
‫אחד בן טובים ן א בן טובים אחד‪.‬‬
‫‪ 38‬בציפורי | ד צפורי‪.‬‬
‫ססנו | א היםנו‪.‬‬
‫‪ 31‬חדשים ן‬
‫לו עיסה | ך לו ןכלין עיסה‪.‬‬
‫‪ 36-35‬לו ‪ . . .‬כגנדו ן א חסר‪.‬‬
‫אחד | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 30‬נחשת | ד נחשי‪.‬‬
‫פרוטה ‪ I‬ד פרוט׳‪.‬‬
‫לקופה ן‬
‫א לתמחוי‪.‬‬
‫ולא רצו ן‬
‫וםפרנסין |‬
‫ך וספרנסי׳‪.‬‬
‫םחנה | ד טחני‪.‬‬
‫‪ . 3 3‬ע י ס ה וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשמתבייש‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ל י ט ר א ש ל ציסורי‪ .‬ע י ץ כ ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת בני ה מ ש ס ח ה ‪ ,‬שהרי ‪ .‬ה כ ל מ ע ל ץ לירושלים ו א ץ ה כ ל מוציאין״‬
‫‪ .42‬ש ו ק ד י ן ע ל י ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר מ ש ד ל ץ אותו‪ ,‬ו א ו מ ר י ם ל ו שהם ב ט ו ח י ם ש י ו כ ל‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪59‬‬
‫‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫וחכמים או׳ נותנץ לו לשום מתנה‪ ,‬וחוזרין ונותנץ לו לשום מלוה‪ .‬ר שמעו׳‬
‫או׳ אומרין לו הבא משכון‪ ,‬כדי לגוס את דעתו‪ .13 .‬האומ׳ איני מתפרנס‬
‫משל עצמי‪ ,‬שוקדין עליו ומפרנסין אותו‪ ,‬נותנין לו לשם מתנה וחוזרין ונותנין‬
‫לו לשם מלוה‪ .14 .‬המסמא את עינו‪ ,‬והמצבה את כריסו‪ ,‬והמעבה את שוקיו‪,‬‬
‫אין נפטר מן העולם עד שיהא לו כך‪ .15 .‬נבאי צדקה אין רשאץ לפרוש זה‬
‫מזה‪ .‬אפי׳ נתן לו חבית מעות שהוא חייב לו‪ ,‬אפי׳ מצא מעות בדרך‪ ,‬אינו‬
‫רשיי ליטלן‪ ,‬שנ׳ ו ה י י ת ם נ ק י י ם מ ה ׳ ו מ י ש ר א ל ‪ .‬אבל פורשין זה מזה‬
‫לתוך חצר‪ ,‬או לתוך חנות‪ ,‬ונובין‪ .16 .‬מעשר שני אין נובין ממנו מלוה וחוב‪,‬‬
‫ואין משלמין ממנו את הנמולין‪ ,‬ואין פודץ בו שבויין‪ ,‬ואץ עושין בו שושבינות‪,‬‬
‫ואין נותנין הימנו דבר לצדקה‪ ,‬אבל משלחין הימנו דבר של גמילות חסדים‪,‬‬
‫וצריך להודיע‪ .‬ונותנין אותו לחבר עיר בטובה‪ .17 .‬אמ׳ ליתן ונתן‪ ,‬נותנין‬
‫מח‬
‫« איני‬
‫ו‬
‫פ ר כ ס‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ס‬
‫‪/‬‬
‫בבלי כחובות ס״ח א ‪/‬‬
‫ו היי ת‬
‫ו כ‬
‫ם‬
‫כ‬
‫פ‬
‫י‬
‫ו ‪ 3‬ב‬
‫לי‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪ 47‬ה מ ס מ א וכו׳‪.‬‬
‫<‬
‫ועיין במשכ׳ סוף מכילתין‪.‬‬
‫ן‪./‬‬
‫‪3‬‬
‫ד‬
‫מ‬
‫‪3‬‬
‫ל״‬
‫ר‬
‫‪3‬׳‬
‫כ‬
‫״ ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״ח רה״ע‪ ,‬כ״א ע״ב;‬
‫« גבאי לדקה וכו׳‪.‬‬
‫!‪ 5‬מעשר שני וכו׳‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אמ׳ ליתן וכר‪.‬‬
‫ירוש׳ דמאי פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬
‫בבלי ב״ב ח׳ ב׳‪.‬‬
‫עיין להלן שביעית פ״ז ה״כו;‬
‫ספרי ראה סוף פ י ס ׳ קי״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.176‬‬
‫יעיין לעיל פ״א ה״ד ומש׳יש‪.‬‬
‫‪ 44‬ו ח כ ס י ם ‪ . . .‬ם ל ו ה | ד ח ס ר ‪.‬‬
‫משכון ן‬
‫ד א אומי‪.‬‬
‫וחכמים או׳ ן א וחכם׳ אום־‪.‬‬
‫א משכון )וטול ן‪.‬‬
‫‪ 45‬עצםי | כיה ד א• ב עצסו‪.‬‬
‫וחחרין | א חוזרין‪.‬‬
‫ד והמצב׳‪.‬‬
‫ונוחנין |‬
‫והמעבה |‬
‫א אינן‪.‬‬
‫לפרוש ‪j‬‬
‫ד אפילו‬
‫א ואפילו‪.‬‬
‫פורש ! |‬
‫ד פורטין‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד א פורעין‪.‬‬
‫א ח‬
‫ס ר‬
‫‪.‬‬
‫ד שושבינו׳‪.‬‬
‫‪.44‬נ ו ת נ י ן‬
‫לגוס‬
‫«‪.‬שוקדין‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ך א ונובין‪.‬‬
‫שנ׳ |‬
‫‪ 51‬לתוך ח צ ר או לתוך חנות ן‬
‫ל ן‬
‫ץ‬
‫א הימנו‪.‬‬
‫ך‬
‫ה נ ם‬
‫ל‪,‬‬
‫ם‬
‫וחוב ן כיה ד א ‪.‬‬
‫א‬
‫נ ם ו‬
‫א פוסקין‪.‬‬
‫בטובה |‬
‫ל ו וכוי‪.‬‬
‫ין ן‬
‫לשם |‬
‫לשם םלוה ן א ח ס ר ‪ .‬ד לשום םלוה‪.‬‬
‫והמצבה ן‬
‫ך בטובי•‬
‫ד מותניי‪.‬‬
‫נותנין |‬
‫שיהא לו ן א שיחלה‪.‬‬
‫נתן ן‬
‫ד שנאמר‪.‬‬
‫א נותן‪.‬‬
‫נקיים |‬
‫פ נקים‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫ד ממנו‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ך א שבויים‪.‬‬
‫<ב־פ>‪.‬‬
‫דבר ן‬
‫אמ׳ ן א אמר‪.‬‬
‫ד כן•‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫ומישראל ן‬
‫א פחוח‪.‬‬
‫נובין ן‬
‫א עני‪.‬‬
‫א אין ‪ . . .‬הימנו‪.‬‬
‫בו ן‬
‫א םםנו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫נותנין |‬
‫איו |‬
‫אפי׳ |‬
‫שני ן‬
‫‪ 52‬ואין ‪ . . .‬ממנו |‬
‫שבדין |‬
‫כך ן‬
‫חבית |‬
‫א בתוך החצר ובחוך החנוח‪.‬‬
‫ב וחייב‪.‬‬
‫הימנו |‬
‫א האוסר‪.‬‬
‫ד א לשום‪.‬‬
‫ך אפילו א א ב ל ‪.‬‬
‫ד א רשאי‪.‬‬
‫לין‪.‬‬
‫אוחו ן א אתו‪.‬‬
‫‪ 47‬לו ן א הימנו‪.‬‬
‫ו א‬
‫האום׳ ן‬
‫‪ 48‬אין ן א אינו‪.‬‬
‫‪ 49‬אפי׳ |‬
‫‪ 50‬רש״ |‬
‫א וצריכין‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ד ומפרנסי׳‪.‬‬
‫ד והמעב׳ א והמקפח‪.‬‬
‫‪ 53‬נותנין ן‬
‫«* וצריך |‬
‫וםפרנסין |‬
‫ד לפרוט‪.‬‬
‫ססנו ן‬
‫ה נ ס ו‬
‫את דעחו ן‬
‫סלוה ן א הלוואה‪.‬‬
‫א דעתו עליו‪.‬‬
‫שםעו׳ | ד א שסעון‪.‬‬
‫איני |‬
‫‪ 45‬או׳ |‬
‫ד אינו א אין‪.‬‬
‫את ן‬
‫שושבינוח ן‬
‫לצדקה ן‬
‫א צדקה‪.‬‬
‫ד נותני׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מותחים במתנה‪ ,‬ו א ם ל א ר צ ה ‪ ,‬גותנין לו לשום מ ל ו ה ‪.‬‬
‫‪ .45‬כ ד י‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י שתזוח ד ע ת ו עליו‪ ,‬ויווכח שאץ ב ד ע ת ם ל ת ת לו צ ד ק ה ‪ ,‬א ל א ה ל ו א ה ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש ד ל ץ אותו שיקח ו מ ב ט י ח י ם ל ו שזו ה י א מתנה‪ ,‬ו ל א ה ל ו א ה ‪.‬‬
‫‪.47‬המסמא‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה מ ת ח ס ש כ א י ל ו ה ו א סומא‪ ,‬או שכדיםו צ ב ה ‪ ,‬או ששוקיו ע ב ו ת ונסוחות מ ח מ ת חולי וכו׳‪.‬‬
‫« • א י ן ד ש א י ן וכוי‪ .‬סירש׳י ש ל א יחשדו ב י ח י ד שהוא נובה ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫ו ב ל ב ד שיראו שגיהם כ א ח ד ‪.‬‬
‫ו ‪5‬‬
‫‪ .50‬א ב ל מ ו ר ש י ן וכוי‪ .‬פירשיי‪:‬‬
‫‪ .‬א י ן ג ו ב י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אין ב ע ל ח ו ב רשאי לגבות מ ע ש ר ע נ י ) כ צ ‪ -‬ל‬
‫לפנינו( מ ב ע ה י ב ‪ ,‬מ מ נ י ש א ץ ה מ ע ש ר ש ל ו ‪ ,‬ו א ץ ס ו ר ע ץ ח ו ב ב ד ב ר שאינו שלו‪.‬‬
‫‪ .52‬א ת ה ג מ ו ל י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ‬
‫מ ש ל מ ץ לעגי ב מ י ע ב ע ד ‪.‬גמילות חסדים״ )משנת ב י ב ס״ט מ״ד( שעשה לו העני מ ק ו ד ם ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .53‬ד ב ר‬
‫ל צ ד ק ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ת מ ע ש ר עני בתור צ ד ק ה ‪ ,‬שהרי מ ע ש ר עגי ה ו א קגיץ העגי‪ ,‬ושלו ה ו א נ ו ט ל ‪.‬‬
‫א ב ל מ ש ל ח י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע פ י י ש א ץ מ ש ל מ ץ ממגו א ת הגמולין מפני שנראה כ פ ו ר ע חוב‪ ,‬א ב ל מ ו ת ר‬
‫ל ש ל ו ח מ י ע ב ת ח י ל ה לעגי חבירו‪ ,‬בגמילות ח ס ד ‪ .54 .‬ו צ ר י ך ל ה ו ד י ע ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא מעשר עגי‪ ,‬כ ד י ש ל א‬
‫יחזיק לו ט ו ב ה יותר מ ד א י ‪.‬‬
‫ל ח ב ר ע י ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח כ ם ה ע י ר ה מ ת ע ס ק ב צ י צ ו מ ק ב ל ש כ ר מבני ה ע י ר ‪,‬‬
‫מ ו ת ר ל ש ל ו ח לו מ ע ש ר עני‪ ,‬ו ב ל ב ד ב ט ו ב ה ‪ ,‬והיינו ש כ ב ר נתן לו שכרו ה ק צ ו ב ‪ .‬והוא מ ו ס י ף עליו א ף מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪60‬‬
‫‪,‬‬
‫לו שכר אמירה ושכר מעשה‪ ,‬אמ ליתן ולא הספיק בידו ליתן‪ ,‬נותגץ לו שכר‬
‫אמירה כשכר מעשה‪ .‬לא אמ׳ ליתן אבל אמ לאחרים תנו‪ ,‬נותנץ לו שכר על‬
‫כך‪,‬שנ׳ כ י ב ג ל ל ה ד ב ר ה ז ה י ב ר כ ך ה ׳ א ל י ך ‪ .‬לאאמ׳לאחרים‬
‫תנו אבל מניח לו בדברים טובים‪ ,‬מניין שנותנין לו שכר על כך‪ ,‬שנ׳ כ י ב נ ל ל‬
‫‪ .18‬מעשה במונבז המלך שעמד ו ב ת ם אוצרותיו בשני‬
‫ה ד ב ר הזה‪.‬‬
‫בצרות‪ .‬שלחו לו)אבותיו( אחיו‪ ,‬אבותיך עזו אוצרות והוסיפו על של אבותם‪,‬‬
‫ואתה עמדת ובזבזת את כל אוצרותיך‪ ,‬שלך ושל אבותיך‪ .‬אמ׳ להם‪ ,‬אבותי‬
‫עזו אוצרו׳ למטה‪ ,‬ואני ננזתי למעלה‪ ,‬שנ א מ ת מ א ר ץ ת צ מ ח ‪ ,‬אבותי‬
‫עזו אוצרות מקום שהיד שולטת בו‪ ,‬ואני עזתי מקום שאין היד שולטת בו‪ ,‬שנ׳‬
‫צ ד ק ו מ ש פ ט מ כ ו ן כ ס א ך ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות שאץ עושץ פירות‪,‬‬
‫ואני עזתי אוצרות שעושין פירות‪ ,‬שנ׳ א מ ר ו צ ד י ק כ י ט ו ב וגו ‪ ,‬אבותי‬
‫עזו אוצרות ממץ‪ ,‬ואני עזתי אוצרות של נפשות‪ ,‬שנ׳ פ ר י צ ד י ק עץ ח י י ם‬
‫ו ל ו ק ח נ פ ש ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות לאחרים‪ ,‬ואני עזתי לעצמי‪ ,‬שנ ו ל ך‬
‫ת ה י ה צ ד ק ה ונו ‪ ,‬אבותי עזו אוצרות בעולם הזה‪ ,‬ואני עזתי לעצמי לעולם‬
‫הבא‪ ,‬שנ ו ה ל ך ל פ נ י ך צ ד ק י ך‪ .19 .‬צדקה וגמילות חסדים שקולץ‬
‫כעד כל מצות שבתורה‪ ,‬אלא שהצדקה בחיים‪ ,‬גמילות חסדים בחיים ובמתים‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 56‬א מ ׳ ל א ח ר י ם ו כ ו ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ס פ ר י הכ״ל‪.‬‬
‫דברים נףן‪ ,‬י׳‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫א מ ח‬
‫ל ד י ק וכו‪/‬‬
‫תהיה‬
‫ח ה ל י ם פ ״ ה ‪ ,‬י״ב‪.‬‬
‫ישעי׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫ועיין בבלי ב״ב נ ו ׳ א׳; במ״ר פי״ג‪ ,‬י״ז‪.‬‬
‫‪ 59‬מ ע ש ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ג‪/‬‬
‫ירוש׳ כ א ן פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬נ ר ו ע״ב; בנלי ב״ב י״א א ‪/‬‬
‫״ ל ד ק‬
‫«« פ ר י‬
‫י‪/‬‬
‫ד ב ר י ם כ״ד‪ ,‬י״ג‪.‬‬
‫‪ 57‬כ י‬
‫בגלל‬
‫ו מ ש פ ע וכו‪/‬‬
‫ש ם פ ״ ע ‪ ,‬כר׳ן‪.‬‬
‫‪ «5‬א מ ר ו‬
‫ל‪/‬‬
‫‪ 68-67‬ו ל ן‬
‫ל ד י ק ו כ ו ‪ /‬משלי י״א‪,‬‬
‫» « ו ה ל ך וכו‪/‬‬
‫ל ד ק ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫ישעי׳ כ״ח‪ ,‬ח ‪/‬‬
‫כ א ן פ ״ א ה ״ א ‪ ,‬ע״ו רע״ג; בבלי ס ו כ ה מ ״ ע ב׳; ק ה ״ ר פ״ז‪ ,‬ב ׳ ) ה ו ל ׳ ר א ם י״ח רע״ג(‪.‬‬
‫‪ 85‬אסירה ‪ . . .‬סעשה | ך אסיר׳ ‪ . . .‬העש׳‪.‬‬
‫ך אסרו‬
‫א אסר‪.‬‬
‫ד הדב׳‪.‬‬
‫ד א אסר‪.‬‬
‫תנו |‬
‫א חיני•‬
‫ד אלהיך ]ונוטר[‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫אליך |‬
‫‪ 68‬םניין ן‬
‫אס׳ |‬
‫ד א אסר‪.‬‬
‫ך מנין‪.‬‬
‫ד הזה ]ונוסד!‪.‬‬
‫‪ 59‬הזה |‬
‫כ ל ן אוצרותיו א ]כל! אוצרותיו‪.‬‬
‫אסרו‪.‬‬
‫)אבותיו( |‬
‫את כל אוצרותיך ן‬
‫]אוצרות!‪.‬‬
‫בשני ן‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אחיו ן‬
‫אבותי ן‬
‫לשלוט‪.‬‬
‫א אבותיי‪.‬‬
‫בו ן א בה‪.‬‬
‫שנ׳ | ד שנאסר‪.‬‬
‫אוצרות | ך אוצרו׳‪.‬‬
‫סעלליהם יאכלו‪ .‬פתוח‪.‬‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬
‫‪ a‬ולקח‪.‬‬
‫נפש׳ ן א נפשות ך נפש‪.‬‬
‫‪ 68‬ונו׳ | ד לפני ה׳ אלהיך‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ .58‬מ נ י ח‬
‫ל ו וכוי‪.‬‬
‫ד שעם׳ ובזבז‪.‬‬
‫אוצרותיו |‬
‫‪ 60‬בצרות שלחו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך ]אח‬
‫ד בצרו׳‬
‫‪ 61‬עסדת ו מ מ ת ן‬
‫א עםדתה וביזבזתה‪.‬‬
‫ד א אוצרות‪.‬‬
‫א גנזתי‬
‫‪ 63‬אוצרו׳ |‬
‫ננזתי |‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬
‫‪ 63‬טקום ן א בסקום גביפ(‪.‬‬
‫ננזתי | א ננזתי ]אוצרות!‪.‬‬
‫‪ 64‬כסאך | ד כסאו‪.‬‬
‫שעושין | ד שעושי׳‪.‬‬
‫וגו׳ | ד ונוטר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫שנ׳ | ד שנאם׳•‬
‫‪ 66‬ססון | ד א ]של! םסון‪.‬‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬
‫אבותי | א אבותיי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מניח א ת ד ע ת ו ומנחמו ב ד ב ר י ם ‪.‬‬
‫אבותי ן א אבותיי‪.‬‬
‫ונו׳ | ד ונוסד א כי פרי‬
‫של | דשנאס׳‪.‬‬
‫‪ 67‬ולוקח |‬
‫אוצרוח ן א חסר‪.‬‬
‫שני | ד שנאבר‪.‬‬
‫לעצם׳ | ד חסר‪ .‬א אוצרות‪.‬‬
‫‪ 70‬שהצדקה | ד שהצדק׳‪.‬‬
‫א ע פ ׳ י ששתיהן שקולות‪ ,‬מ ׳ מ נמילות ח ס ד י ם ע ד י פ ה ‪.‬‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫שולטת | ך שלטת א ]יכולה!‬
‫ונו׳ | ך א חכם‪.‬‬
‫צדקיך | פ ד א צדקך א ]וכבוד ה׳ יאספך!‪.‬‬
‫ד םעש׳‪.‬‬
‫‪ 69-57‬יברכך ‪ . . .‬הזה ן‬
‫שעסד וביזבז |‬
‫א אחיו ]ואסרו לו!‪.‬‬
‫בו ן א בה‪.‬‬
‫‪ 65‬ואני | ד אני‪.‬‬
‫‪8 7‬‬
‫של |‬
‫א ]לעניים שהיו לו! בשני‪.‬‬
‫תצסח ן א תצסח ]וצדק סשסים נשקף!‪.‬‬
‫שולטת | ך שולט׳ א ]יכולה! לשלוט‪.‬‬
‫‪ 86‬סעשה |‬
‫אס׳ ן‬
‫הדבר |‬
‫‪ 69‬של | ד שנאסר‪.‬‬
‫חסדים | ד חסדי׳‪.‬‬
‫‪.70‬אלא‬
‫ש ה צ ד ק ה וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫פאה פ״ד‬
‫‪75‬‬
‫‪61‬‬
‫צדקה בעניים‪ ,‬נמילות חסדים בעניים ובעשירים‪ ,‬צדקה בממונו‪ ,‬גמלות‬
‫חסדים בממונו ובנופו‪ .20 .‬אמ׳ ר׳ יהושע בן קרחה מניין שכל המעלים עיניו‬
‫מן הצדקה כאילו עובד ע״ז‪ ,‬שנ׳ ר ק ה ש מ ר ל ך פן י ה י ה ד ב ר ע ם‬
‫ל ב ב ך ב ל י ע ל ל א מ ר ‪ ,‬ולהלן הוא או׳ י צ א ו א נ ש י ם ב נ י ב ל י ע ל ‪,‬‬
‫מה בליעל האמור להלן ע״ז‪ ,‬אף בליעל האמור כאן ע״ז‪ .21 .‬אמ׳ ר׳ לעזר‬
‫בי ר׳ יוסה מניץ שהצדקה וגמלות חסדים שלום גדול ופרקליט גדול בץ‬
‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬שנ׳ כ ה א מ ר ה׳ א ל ת ב א ב י ת מ ר ז ח וגו׳‪.‬‬
‫חסד‪ ,‬זו גמלות חסדים‪ .‬הרחמים‪ ,‬זו צדקה‪ .‬מלמד שהצדקה ונמלות חסדים‬
‫שלום גדול בין ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫‪7 2‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהושע ו כ ו ‪ /‬ספרי ראה פי׳ קי״ז‪ ,‬עמי ‪ ;176‬בבלי כהובוח ס״ח א‪ •/‬ב״ב י׳ א ‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ד ב ר י ע״ גן‪./‬‬
‫לך‬
‫ס‬
‫ב״‪ 3‬י׳ א׳‪.‬‬
‫‪ 71‬נמלות |‬
‫ו׳‬
‫לל כ ה‬
‫ד א גמילות‪.‬‬
‫ני‬
‫עי ו | ד ]אח[ עיניו‪.‬‬
‫<ב־ס>‪.‬‬
‫פ‬
‫ת כ‬
‫יא•‬
‫‪ 73‬בממונו ומופו ן א מופו ובממונו‪ .‬סתום‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך אומר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 76-75‬אם׳ ר׳ לעזר בי ר׳ יוסה |‬
‫ונסלות |‬
‫וגו׳ |‬
‫ד א ורחמים‪.‬‬
‫ד א ונםילות‪.‬‬
‫ד ונוס׳‬
‫שהצדקה |‬
‫« אמ׳ ר׳ לעזר ו כ ו ‪ /‬בבלי‬
‫א מ ר ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ נו״ז‪ ,‬ה ‪/‬‬
‫‪ 73‬כאילו עובד | ד כאלו עבד‪.‬‬
‫‪ 74‬לאמר | א לאמר ומי•‬
‫א מין‪.‬‬
‫‪ 74‬י ל א ו‬
‫ו כ ו ‪ /‬שם י״ג‪ ,‬י״ל‪.‬‬
‫‪3‬ל ה ש מ ר‬
‫אמי | ד אמר א א׳‪.‬‬
‫ע־ז ן א עבו׳ זרה•‬
‫בליעל |‬
‫של | ד שנאמר‪.‬‬
‫ד א בליעל ]מקרבך[‪.‬‬
‫א ]ואל תלך[ וני‪.‬‬
‫ד שהצדק׳‪.‬‬
‫ד שלום ]ופרקליט[ א ]פרקליט גדול[ ושלום‪.‬‬
‫רק | ‪ D‬ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 75‬עיז | א עבו׳ זרה‬
‫ד איר אלעזר בר׳ יוסי א ר׳ אלעזר בר׳ יוסי אום׳‪.‬‬
‫שלום נ ת ל ופרקליט ן א פרקליט נ ת ל ושלום‪.‬‬
‫‪ 78‬חסד |‬
‫וגסלות |‬
‫פ החסד‪.‬‬
‫ד א וגסילוח‪.‬‬
‫נםלות |‬
‫חסדים |‬
‫מניין ן א מנין‪.‬‬
‫‪ 77‬של |‬
‫ד שנאס׳‪.‬‬
‫ד א גסילוח‪.‬‬
‫ד חסדי׳‪.‬‬
‫‪ 76‬מניין |‬
‫חבא ן‬
‫הרחםים ן‬
‫‪ 79‬שלום ן‬
‫מסכת דמיי‬
‫] פ ר ק א׳[‬
‫‪ .1‬הקלין שבדמיי‪ ,‬השיתין והרימץ והחוזרדין חזקתן בכל מקום פטורין‪,‬‬
‫ואם היו משתמרין חייבין‪ ,‬אם כחס על שדהו פטורץ‪ .‬ר׳ יוסד‪ ,‬אומ שיתין‬
‫שבציפורין חייבות‪ ,‬מפני שהן משתמרות‪ .‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה או׳ הנובלות‬
‫שנמכרות עם התמרים חייבות‪ .‬וחכמים או׳ עד שלא יטילו שאור פטורות‪,‬‬
‫‪ 5‬משייטילו שאור חייבות‪ .2 .‬בראשונה היה חומץ שביהודה פטור‪ ,‬מפני‬
‫שחזקתו מן התמד‪ ,‬עכשיו שחזקתו מן היץ‪ ,‬חייב‪ .3 .‬הבכרות והסייפות בעה‬
‫חייבות‪ ,‬בבקעה פטורות‪ .‬אלו הן הבכרות‪ ,‬עד שלא ישיבו שומר‪ .‬הסייפות‬
‫משיקפלו המקצעות‪ .‬ר׳ לעיי או׳ משם ר׳ ליעזר הבכורות לעולם חייבות‪,‬‬
‫מפני שהן משתמרות‪ .4 .‬כזיב עצמה פטורה מן דמיי‪ .‬חזקת ארץ ישראל‬
‫‪,‬‬
‫! הקלין ו כ ו ‪ /‬משכה פ״א מ״א; בבלי ברכוה מ׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 2‬ואם היו ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ג‪.‬‬
‫‪ 3‬ר׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 5‬בראשונה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ד;‬
‫ר׳ יוסה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬
‫« הבכרות ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬כ״א ע״ג‪.‬‬
‫ועיין ירוש׳ פ ס ח י ם פ״ג ה״א‪ ,‬כ״נו ע״ד; בבלי שם מ״ב ב ‪/‬‬
‫» כזיב עלמה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א‪ .‬ועיין במשנחנו פ״א מ״ג‪ ,‬ולהלן שו׳ ‪ 28‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 1‬שבדם״ | ד א שבדסאי‪.‬‬
‫א אם היו טשופרין‪.‬‬
‫אומי |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫בר׳ ן‬
‫ך בר‪.‬‬
‫שדהו | כיה ד א• ב מרה‪.‬‬
‫‪ 3‬שבציפורין חייבות ן‬
‫אי׳ |‬
‫וחכםים ן א וחכט׳•‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫ך פטורו׳‪.‬‬
‫הסייפות |‬
‫דסיי |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫הבכרות |‬
‫ך הסייפו׳‬
‫‪ 4‬שנםכרות |‬
‫יטילו | ד יטלו‪.‬‬
‫ד הברכות א הבכורוח‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לע״ |‬
‫ד א אליעזר ] א אוס׳[‪.‬‬
‫ספני ן‬
‫ד א הנסכרות‪.‬‬
‫בגנה |‬
‫םשתםרות ן‬
‫התםרים |‬
‫א םשוזטרין‪.‬‬
‫ד התםרוח‬
‫‪ 7‬בבקעה |‬
‫א ובבקעה‪.‬‬
‫ישיבו | ד יושיבו א ישיםו‪.‬‬
‫ד אלעאי א אילעאי‪.‬‬
‫הבכורות |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫‪ 5‬טשייטילו | ד א סשיטילו‪.‬‬
‫ד א טינה‪.‬‬
‫הבכרות | ד הברכו׳ א הבכורות‪.‬‬
‫א והסייפות‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫והחחרדין | א והעחרדין‪.‬‬
‫פטורין | ב ופטורין ך פטורה א פטור‪.‬‬
‫א שבציפורי חייבין‪.‬‬
‫או׳ | ד אוםרים א אוט׳‪.‬‬
‫אלו ן א ואילו‪.‬‬
‫ך א םשום‪.‬‬
‫והריםין | ד והדיסין‪.‬‬
‫‪ 2‬ואם היו םשתסרין |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד הברכות‪.‬‬
‫א החסרה‪.‬‬
‫« חייב |‬
‫פטורוח |‬
‫שוטר ן ך שוטי‪.‬‬
‫ד אסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 9‬םשתםרות |‬
‫טשם |‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫ך א הדסאי‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ק ל י ן וכו׳ ״ ה ק ו ל ץ מ ה שדינו ק ל ׳ ) ת ש ה י ג א ס ף ‪ ,‬הוצ׳ מקינ‪ ,(178 ,‬כ ל ו מ ר ה ט י ר ו ת ש ה ק ל ו ע ל י ה ם‬
‫ש ב ד מ י י ‪ .‬ה ל ו ק ח סירות מ ע ם ה א ר ץ חייב ל ע ש ר ‪.‬דמאי*‪ ,‬כ ל ו מ ר מ פ ר י ש‬
‫ב ד מ א י ‪ ,‬ואינו מ ע ש ר ע ל י ה ם ‪.‬‬
‫מ ע ש ר ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬ונותן תרוימ ל כ ק ‪ ,‬ו מ ע כ ב א ת ה מ ע ש ר ל ע צ מ ו ‪ .‬א ב ל פ ט ו ר מ ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ש ל א נחשדו‬
‫ע ל י ה עיה‪ .‬ובשנת מ ע ש ר עני מפרישו ו מ ע כ ב ל ע צ מ ו ; ובשנת מ ע ש ר שני מפרישו ו א ו כ ל ו בירושלים או מ ח ל ל ו‬
‫השיתין‪.‬‬
‫ע ל המעות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ .‬השחיתין‪ ,‬תאגים גרועות שאיגן מ ת ב ש ל ו ת י פ ה ‪ ,‬מפגי שהן יוצאות מ ת ח ת‬
‫ה ע ל י ם ה מ ס ת י ר י ם אותן מקרני השמש‪.‬‬
‫ע ‪ p‬בבה״א ע ל כ ל המינים ה ל ל ו ‪.‬‬
‫שחזקתן ש ל א באו מן המשומר‪.‬‬
‫ו ה ר י מ י ן ‪ .‬ציל‪ :‬ו ה ד י מ ץ <כגי׳ ‪ ,a‬והוא מ ץ סנה ש מ ג ד ל פ ר י גרוע‪.‬‬
‫ו ה ח ו ז ר ד י ן ‪ .‬והוא ע ץ מ מ ש פ ח ת הורדניים‪.‬‬
‫‪ .2‬א ם‬
‫כ ח ס וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינם מ ש ת מ ר י ם מ ח מ ת ע צ מ ן ‪ ,‬א ל א אגב‬
‫ה ש ד ה ש ב ע ה ״ ב מ ק פ י ד ש ל א י ד ר כ ו ב ה בני א ד ם ‪.‬‬
‫התמרים‪.‬‬
‫ו ע י ץ בבה׳יא‪.‬‬
‫והסייפות‪.‬‬
‫ס ט ו ר ין‪.‬‬
‫מפני‬
‫‪ .4‬ש נ מ כ ר ו ת וכוי‪ .‬פירשו בירושלמי ש מ ע ו ר ב ו ת ע ם‬
‫‪ .6‬ה ת מ ד ‪ .‬מ ש ק ה שנעשה מגתינת מים‬
‫‪.8‬המקצעות‪.‬‬
‫תאנים הנשארות ב ס ו ף העונה‪.‬‬
‫התאנים‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫ע ל ח ר צ ג ץ וזגץ או ע ל שמרי יץ‪.‬‬
‫ה מ ח צ ל א ו ת שמייבשץ ע ל י ה ן א ת‬
‫דמיי פ״א‬
‫‪63‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫חייב עד שיודע שהוא פטור‪ .‬חזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע)שהוא פטור‬
‫חזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע( שהוא חייב‪ .‬חזקת בעלי בתי ישראל‬
‫שבסוריא אין מפרישץ עליהן דמיי‪ ,‬ואם בידוע שרוב הפירות שלהן הרי אילו‬
‫חייבין‪ .‬אמ׳ שלי הן‪ ,‬חייב לעשר‪ ,‬מעושרין‪ ,‬נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה‬
‫שהתיר‪ .5 .‬היה מוכר פירות בשנת מעשר שני‪ ,‬ואמ׳ של מעשר שני הן נאמן‪.‬‬
‫‪ .6‬היה מוכר פירות בשנת מעשר עני‪ ,‬ואמי של מעשר שני הן אין נאמן‪ .‬היה‬
‫מוכר פירות בשנת מעשר שני‪ ,‬ואמ׳ מעושרין הן נאמן‪ ,‬שהפה שאסר הוא הפה‬
‫שהתיר‪ .7 .‬היה מוכר פירות בשביעית‪ ,‬ואמ׳ של ערב שביעית הן‪ ,‬חייב‬
‫במעשר וחייב בביעור‪ .8 .‬היה מוכר פירות בערב שביעית‪ ,‬ואמ׳ של מוצאי‬
‫שביעית הן‪ ,‬פטור מן המעשר ופטור מן הביעור‪ ,‬שכל ששתיקתו פטורה נאמן‬
‫להחמיר‪ ,‬לפיכך פירושו להקל פטור‪ .9 .‬פירות ארץ ישראל שרבו על‬
‫פירות חוצה לארץ חייבין‪ .‬פירות חוצה לארץ שרבו על פירות ארץ ישראל‬
‫הרי אלו פטורין דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אף דברים התדירץ כגון האגוזין‬
‫‪1 3‬‬
‫״ חזקה ו כ ו ‪ /‬עיין במשכחכו פ״ו מי״א; ירוש׳ חלה פ״ד ה״ז׳ ס ׳ ע״א‪.‬‬
‫שהפה שאסר ו כ ו ‪/‬‬
‫משכה הכ״ל; כתובות פ״ב מ״ה; עדיות פ״ג מ״ו; להלן מע״ש פ״ה הי״ג; כחובוח פ״ב ה״ב; ב״מ פ״א ה״י;‬
‫מהרוח פ״ח ה״ה‪ .‬ובכ״מ בירושלמי ובבבלי‪.‬‬
‫‪ 10‬שיודע | א שיוודע )ב'ס>‪.‬‬
‫שהוא ן א חסר‪ ,‬והושלם מליון‪.‬‬
‫״ שהיא | א ןלךן שהוא‪.‬‬
‫חזקת |‬
‫בידוע |‬
‫ך בידו׳‪.‬‬
‫ואם |‬
‫א אם‪.‬‬
‫א ןאםן אמי‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫עני | ב״ה‬
‫אין |‬
‫מעושרין ן‬
‫ד ואסר א אס׳‪.‬‬
‫ד א•‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫בערב ן‬
‫ופטור |‬
‫ב סתום•‬
‫פירוח |‬
‫א אוסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ארץ |‬
‫א ופירוח‪.‬‬
‫של ן‬
‫‪ .10‬ח י י ב וכו׳‪.‬‬
‫א משנת‪.‬‬
‫א בםוצאי‪.‬‬
‫סן הביעור ן‬
‫ד הארץ‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫‪ 12‬עליהן ן א עליהם‪.‬‬
‫ד הפירו׳ א פירות‪.‬‬
‫‪ 14‬שהתיר ן‬
‫נאםן |‬
‫ך ואסר‪.‬‬
‫א שעי‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫אף דברים ן‬
‫הפירוח |‬
‫ואם׳ |‬
‫‪ 10‬שני ן‬
‫ל! שהחיר |‬
‫ך חזק׳‪.‬‬
‫‪) 11-10‬שהוא ‪ . . .‬שיודע> ן הסוקף ח ס ר‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫ך א םעושרין ןהןן‪.‬‬
‫ב שני‪.‬‬
‫א שהיחיד‪.‬‬
‫״ שכל ששחיקחו ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫של |‬
‫ואס׳ |‬
‫ואס׳ |‬
‫ד ואסר‬
‫‪ 15‬סירות ן‬
‫ד ח ס ר ‪ .‬א םשנת‪.‬‬
‫א וםביעור‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫א‬
‫ו א‬
‫־‪.‬‬
‫ך ואסר א ואי‪.‬‬
‫שכל |‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שני ן‬
‫א שיני <ביפ>‪.‬‬
‫בשנת |‬
‫א שעי‪.‬‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫הן |‬
‫ך ואסר סעשר עני נאם׳‬
‫שהפ׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 19‬סן הםעשר ן‬
‫פטורה |‬
‫ד חוצי‪.‬‬
‫וחכםים ן‬
‫בביעור ן‬
‫א םסעשרוח‪.‬‬
‫ד פטור׳‪.‬‬
‫חייבין |‬
‫‪ 20‬פטור |‬
‫ד ןהרי אלון חייבין‪.‬‬
‫א וחכס׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ך אוסרים‬
‫ך האגחים א אנחין‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬פירות שנמכרים באיי ב ח ז ק ת שבאו מא״י‪.‬‬
‫‪ .14‬פ י ר ו ת וכו׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך אסר‬
‫ך זה‪.‬‬
‫‪ 18‬בםעשר ן‬
‫סוצאי ן‬
‫‪ 21‬חוצה |‬
‫שני ן‬
‫א בםעשרוח‪.‬‬
‫ד כ ל ד א ]דברן‪.‬‬
‫‪ 22‬הרי אלו ן‬
‫האנחין |‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫ד א דםאי‪.‬‬
‫‪ 13‬אמ׳ |‬
‫א שהיתיר‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ואס׳ סעושרין הן נאםן שהפה |‬
‫א ע ל הדברים‪.‬‬
‫שאנו תולים שקנו ‪ p‬הגוים‪.‬‬
‫אילו ן‬
‫דמיי |‬
‫ד א‪.‬‬
‫‪ .12‬א י ן מ פ ר י ש י ן וכו׳‪ .‬מ פ נ י‬
‫של‬
‫מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ .‬ש ל ט ב ל וודאי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל שנת מ ע ש ר שני)כמפורש בכי׳ע( נאמן‪ ,‬ואינו חושש שמא משנת מ ע ש ר עני ה ם ‪.‬‬
‫‪ .15‬א י ן נ א מ ן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו צ ר י ך ל ה פ ר י ש מעשר‪ ,‬ולהתנות א ם משנת מעשר עני הם הםירות ה ר י הוא מ ע ש ר עני‪ ,‬ו א ם ל א ו ה ר י הוא‬
‫מ ע ש ר שני‪ ,‬ו מ ח ו ל ל ע ל המעות‪ ,‬ונותן א ת המעשר לעניים‪.‬‬
‫‪ 6‬ו ‪ .‬ו א מ ׳ מ ע ו ש ר י ן וכו׳‪ .‬שמא ציל‪:‬‬
‫ו א מ ׳ נמעשר עני הן‪ 1‬מ ע ו ש ר ץ וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר שהן משנת מעשר עני א ל א שעישר אותם‪ ,‬נאמן‪ ,‬ואינו צ ר י ך ל ה פ ר י ש‬
‫מ ע ש ר עני‪ .‬א ב ל פשיטא שמפריש מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫משובשת ואינני י ו ד ע ל פ ר ש ה ב ל י ת י ק ץ ב י ד חזקה‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.18‬בערב‬
‫ש ב י ע י ת וכוי‪ .‬ב ב א זו‬
‫‪.19‬ששתיקתו‬
‫פ ט ו ר ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב כ ל מ ק ו ם ששתיקת ה מ ו כ ר אינה מ ח י י ב ת מימ נאמן ב ד ב ו ר ו ל ה ח מ י ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך נאמן ב ד ב ו ר ו א ף‬
‫ל ה ק ל ‪ ,‬שהרי ה י ה י כ ו ל לשתוק‪.‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .20‬ש ר ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבמקום ו ה ר ו ב ה פ י ר ו ת הן םירות ש ל א ר ץ‬
‫‪ .22‬ה ת ד י ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם שרגילים ל ה ב י א ם מחויל‪.‬‬
‫דמיי פ״א‬
‫‪64‬‬
‫ודורמסקניות ופסיליה ופםלקאות פטורץ‪ ,‬ושאר כל הדברים חייבץ‪ .‬אמ׳‬
‫ר נראץ דברי ר׳ מאיר בדבר שאינו קבוע‪ ,‬ודברי חכמים בדבר הקבוע‪.‬‬
‫‪ .10 25‬הלוקח מן החמרת בצור‪ ,‬ומן המורדות בצידן‪ ,‬פטור‪ ,‬מן המונירות בצור‪,‬‬
‫ומן החמרת בצידן‪ ,‬חייב‪ .‬ר יוםה בי ר׳ יהודה או׳ הלוקח מן המתירות בצור‬
‫פטור‪ ,‬ואץ צריך לומר מן החמרת‪ ,‬מחמר אחד בצור‪ ,‬חייב‪ .‬ר׳ יהודה או׳‬
‫חמרת היורדת לכזיב חייבת‪ ,‬מפני שחזקתה מן הנליל‪ .‬וחכמים אופף הרי היא‬
‫בחזקתה‪ ,‬פטורה עד שתיודע לך מהיכן הוא‪ .11 .‬הלוקח מן הספינה ביפו‬
‫‪ 30‬ומן הספינה בקסרי חייב‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳ כופת הישוב וכופת אנטיפטרס ושוק‬
‫של פטרוס בראשונה היו דמיי‪ ,‬מפני שחזקתן מהר המלך‪ ,‬עכשיו רבותינו אמרו‬
‫כל עיירות הכותיים שעל יד הדרך‪ ,‬כנץ התבואה והקטנית שלהן‪ ,‬דמיי‪,‬‬
‫מפני שחזקתן מהר המלך‪ ,‬שהן משתמשץ ביהודה‪ ,‬ושאר כל פירותיהן ודאי‪.‬‬
‫‪ .12‬אוצר שישראל ונוים מטילץ לתוכו‪ ,‬אם רוב גרם ודאי‪ ,‬ואם רוב ישראל‬
‫‪ 35‬דמאי‪ ,‬מחצה על מחצה ודאי‪ ,‬דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אפילו כולו גרם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 25‬מן החמרת ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א‪.‬‬
‫ע״ג‪.‬‬
‫‪ 31‬מפני שחזקתן ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כ״נ‬
‫‪ 34‬אולר שישראל ו כ ו ‪ /‬משכה‬
‫״ שעל יד הדרך ו כ ו ‪ /‬עיין להלן פ״ה שו׳ ! ‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫מכשירין פ״ב מ״י‪.‬‬
‫ופסיליה | ד חסר‪ .‬א ופסליא‪.‬‬
‫‪ 23‬ודורססקניות | ד והורססקיניו׳ א ודורססקיות‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫‪ 24‬ר׳ | ד רבי‪.‬‬
‫חכםיס | א חכם׳‪.‬‬
‫א הםונרוח‪.‬‬
‫בצור | ד בצו׳‪.‬‬
‫‪ 28‬החסרת | ד החסר׳‪.‬‬
‫אי׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫א סן חסר•‬
‫‪ 25‬הסוגירות | ד הסנדת‪.‬‬
‫בצירן ן א בצידון‪.‬‬
‫הסוגירות | ד הםונורות א הםוגרוח‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אופי‪.‬‬
‫‪ 29‬בחזקתה | ד בחזקות‪.‬‬
‫א בציפורי‪.‬‬
‫אוס׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫ד אנטיפרס‪.‬‬
‫‪ 31‬פטרוס |‬
‫כופת |‬
‫חייבת | ד חייב‪.‬‬
‫שהיודע ן א שחיוודע‪.‬‬
‫ד כיפח‪.‬‬
‫הישוב |‬
‫ד פטרים א פטריס‪.‬‬
‫דםיי |‬
‫‪ 82‬הכותיים |‬
‫ד א דםאי‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫א אם רוב ישר׳‪.‬‬
‫ואס רוב ישראל ן‬
‫ד אוסרים א אוס׳‪.‬‬
‫שישראל |‬
‫והקטנית |‬
‫ודאי ן‬
‫‪ .24‬ש א י נ ו‬
‫אנטיפטרס |‬
‫א אסרו רבותינו‪.‬‬
‫ומים |‬
‫א וודאי‪.‬‬
‫דסיי |‬
‫א שסשתסשוח‪.‬‬
‫ד ונוי׳‪.‬‬
‫ודאי |‬
‫לתוכו ן‬
‫וחכמים ן‬
‫‪,‬‬
‫א וחכס ‪.‬‬
‫א מ­‬
‫או׳ |‬
‫כולו | א כולם‪.‬‬
‫‪ .23‬ו ד ו ר מ ם ק נ י ו ת ‪ .‬מ ע י שזיפים שמקורם מ ס ב י ב ו ת דמשק‪.‬‬
‫ופסלקאות‪.‬‬
‫‪ 30‬בקסרי |‬
‫ד והקטניות א וקיטנית‪.‬‬
‫סשתסשין ן‬
‫ד א של ישראל‪.‬‬
‫‪ 85‬דסאי ן א ודאי‪.‬‬
‫וכופת |‬
‫ד וכיפת‪.‬‬
‫רבותינו אסרו ן‬
‫סחםר |‬
‫אום׳ | ד אוסר‪.‬‬
‫היא [ ד א היא• ב סחוס‪.‬‬
‫ד א דסאי‪.‬‬
‫ד הכותים א כותיים‪.‬‬
‫‪ 34‬אוצר |‬
‫א תבואה‪.‬‬
‫‪ 27‬פטור | ד חסר‪.‬‬
‫וחכסים ן א וחבטי‪.‬‬
‫ד היישוב‪.‬‬
‫‪ 33‬שחזקחן סהר הסלך שהן ן ך שהן של ישראל‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ד אוצי‪.‬‬
‫התבואה ן‬
‫יוסח בי ר' | ד א יוסי ברבי <א בר׳ ז•‬
‫בצור ן א בצידון‪.‬‬
‫‪ 28‬חסרת ן א החסרת‪.‬‬
‫פטורה ן א חסר‪.‬‬
‫פטורין ן א פטורים‪.‬‬
‫בצידן ן א בצידון‪.‬‬
‫אס׳ ‪I‬‬
‫הסוגירות |‬
‫ו פ ס י ל י ה ‪ .‬מין פ ו ל י ד ו ע ‪•phaselos ,‬‬
‫כ כ פ ו י פ גורס‪ :‬ו ה פ ס ד ק א ו ת ‪ ,‬ושמא ג י ל ‪ :‬ו א ס ס ט ק א ו ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס ס ט ו ק ץ ‪ ,‬כ מ ו ששער בח־ד‪.‬‬
‫ק ב ו ע וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מן השיירא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאץ מ ב י א י ם אותו ב כ ל שנה ושנה מחויל‪.‬‬
‫ה מ ו נ י ר ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן ה א ו צ ר ו ת ‪.‬‬
‫‪.25‬מ ן‬
‫ה ח מ ר ת וכוי‪.‬‬
‫מ ט ו ר וכוי‪ .‬מפני ש א ץ ד ר ך ל ה ב י א‬
‫סירות מאיי בשיירא ל צ ו ר ה ס מ ו כ ה ל ה ‪ .‬ו כ ן ה א ו צ ר ו ת ש ל צ י ד ץ ב ח ז ק ת פ ט ו ר ‪ ,‬משום שאנו ת ו ל י ם שאגרו שם‬
‫מ פ י ר ו ת ה מ ק ו ם ‪ ,‬שהוא חויל‪ .‬א ב ל ל ה פ ך ‪ ,‬יש לחשוש שבאו מ פ י ר ו ת איי‪.‬‬
‫מ ק ו מ ם ב א ו ח ה שעה‪.‬‬
‫מחמר‬
‫א ח ד וכוי‪ .‬חוזר ל ד ב ר י ה ת י ק ש פ ו ט ר ד ו ו ק א ב ל ו ק ח מ ח מ ר ת גמשיירא(‬
‫א ב ל מ ח מ ר א ח ד יש לחשוש שהובאו מאיי‪.‬‬
‫מעמדה‪.‬‬
‫‪ .30‬כ ו פ ת‬
‫‪ .27‬מ ט ו ר ‪ .‬מפני ש ה ו ל כ י ם א ח ר י‬
‫ה י ש ו ב וכוי‪.‬‬
‫‪ .29‬מ ן‬
‫ה ס פ י נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ו מ ד ת ב נ מ ל ‪ ,‬ו ה ו ל כ י ם א ח ר‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל ו ק ח מ א ו צ ר ש ל ה ע י ר ישוב ושל ה ע י ר א נ ט י ס ר ס ‪.‬‬
‫‪ .32‬ה ד ר ך ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ד ר ך ה ה ו ל כ ת מ י ז צ ד ה ל נ ל י ל ‪ ,‬ע ל י ד עיירות ה מ ת י ם ‪.‬‬
‫שמא צ״ל‪ :‬כגון ‪1‬אלח‪ ,‬ה ת ב ו א ה וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כנון ה ע ר י ם שנמט ל ע י ל ‪) .‬שירי מנחה(‪.‬‬
‫שאץ קניץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מ ע ש ר ‪.‬‬
‫כנון‬
‫ה ת ב ו א ה וכוי‪.‬‬
‫‪ .34‬ו ד א י וכוי‪ .‬ממני‬
‫דמיי פ״א‬
‫‪65‬‬
‫וישראל אחד מטיל לתוכו‪ ,‬דמיי‪ .13 .‬אמ׳ ר׳ יוסה במי דברים אמורים‬
‫באוצר של יחיה אבל באוצר של מלכים הולכץ אחר הרוב‪] .‬אמר ר׳ יהודה‬
‫בד״א באוצר של ישראל וגרם‪ ,‬אבל אוצ ישראל וכותץ הולכי׳ אחר הרוב[‪.‬‬
‫אמרו לו אחר שהוריתה לנו על אוצר של יבנה שלפנים מן החומה שהוא דמאי‬
‫והיה רובו כותים‪ ,‬אבל אוצר שמטילין בו מחוצה לארץ לארץ‪ ,‬כגון אוצרה של‬
‫רגב‪ ,‬חייב לפי חשבון‪ .14 .‬אמ׳ ר׳ יהושע בן קבוסאי כל ימיי הייתי קורא‬
‫המקרא הזה‪ ,‬ו ה ז ה ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪ ,‬ולא מצאתיו אלא באוצר של‬
‫יבנה‪ ,‬ומאוצרה של יבנה למדתי שטהור אחד מזה אפי׳ על מאה טמאים‪.‬‬
‫‪ .15‬הלוקח פירות לאכילה‪ ,‬ונמלך למכרן‪ ,‬לא ימכרם לגוי‪ ,‬ולא יאכילם‬
‫לבהמת אחרים‪ ,‬ולא לבהמת עצמו‪ ,‬אלא אם כן עישר‪ .16 .‬כיוצא בו‪ ,‬מי‬
‫שנפל לו פירות בירושה‪ ,‬או שנתנו לו במתנה‪ ,‬לא ימכרם לגוי‪ ,‬ולא יאכילם‬
‫לבהמת אחרים‪ ,‬ולא לבהמת עצמו‪ ,‬אלא אם כן עישר‪ .17 .‬לוקחין שדה‬
‫‪,‬‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫»> אמ׳ ר׳ יהושע ו כ ו ‪ /‬להלן סוף מכשירין; ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬
‫־> ו ה ז ה וכו‪ /‬במדבל י״נו‪ ,‬י״נו‪.‬‬
‫״ הלוקח ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ פ״א רה״ג‪ ,‬כ״א ע״ד; בבלי חולין ז׳ בי‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫וישראל |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ד א וישר׳‪.‬‬
‫ב א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א היה•‬
‫‪ 41‬רגב |‬
‫ד רובן‪.‬‬
‫ד א תב‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד מקרא א הפסוק‪.‬‬
‫ד אפילו‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫מיז‪" .‬ז‪ ,‬ייח‪.‬‬
‫א והיזה‪.‬‬
‫ד יבנ׳ ד א ]בלבד[‪.‬‬
‫טםאים ן א טסאץ‪.‬‬
‫פירות |‬
‫א ]לא[ לבהםת חבירו‪.‬‬
‫ולפיכך‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ומה ן‬
‫ד יסכת׳‪.‬‬
‫אחר |‬
‫אוצר |‬
‫ד אחרי‪.‬‬
‫ך סלחסה‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫שסטילין |‬
‫אס׳ |‬
‫‪] 38-37‬אמר‪. . .‬‬
‫(‬
‫החוסה |‬
‫א כותייס‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫‪ 37‬של ן א חסר <ביפ ‪.‬‬
‫א אס׳‪.‬‬
‫ד א שלפני‪.‬‬
‫כותים ן‬
‫חשבון |‬
‫‪ 43‬יבנה |‬
‫‪ .36‬ד מ י י ‪.‬‬
‫‪ 89‬אסרו ן‬
‫שלפנים סן |‬
‫רובו |‬
‫‪ 43‬המקרא |‬
‫יסכרם |‬
‫ך סטייל‪.‬‬
‫ד א דםאי‪ .‬ד סתום‪.‬‬
‫כסי ‪ . . .‬אסורים | ך בריא א בסה ‪ . . .‬אסר‪.‬‬
‫הרוב[ | כ־ה ד•‬
‫״ל |‬
‫מטיל |‬
‫דמיי |‬
‫אס׳ |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫פ הטהר‪.‬‬
‫הטהור |‬
‫בו ן‬
‫א קופסאי‪.‬‬
‫מצאחיו |‬
‫ומאוצרה של יבנה למדוד ן‬
‫ד מצא •דיו‪.‬‬
‫א ומאוצר יבנה מצאחי‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ד והיו‬
‫א לתוכו‪.‬‬
‫יםיי |‬
‫ד יסי•‬
‫של |‬
‫אפי׳ |‬
‫‪ 44‬סה׳ טיו עד ה׳ כינ ב א סדר אחר‪ :‬ייט‪ ,‬כ׳‪ ,‬כיא‪ ,‬כ־ב‪ ,‬כ־נ‪ ,‬טיו‪,‬‬
‫ך פרוח‪.‬‬
‫לסכרן ן‬
‫עישר |‬
‫ך עושי‪ .‬סתום‪.‬‬
‫‪ 47‬לבהםח אחרים ן‬
‫יםכרם |‬
‫א לםוכרן‪.‬‬
‫‪ 46‬שנפל ן‬
‫ד יסכרנו‪.‬‬
‫א שנפלו‪.‬‬
‫א ]לא[ לבהםח חבירו‪.‬‬
‫‪ 46‬לבהסת אחרים |‬
‫שנתנו |‬
‫עישר |‬
‫ד שנותנו א שניתנו‪.‬‬
‫ד עשר‪.‬‬
‫ח כ מ י ם ס ו ב ר י ם שיש קניין ב י ד גוי באיי ל ה פ ק י ע מ י ד י מעשר‪ ,‬ואמו חייב א ל א מ ד ר ב נ ן ‪,‬‬
‫‪ .37‬ש ל‬
‫ה י ק ל ו א ם י ש ר א ל מ ט י ל לתוכו‪ .‬ועיין בבה־א‪.‬‬
‫יחיד‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ו ג ר שמטילין‬
‫שם ל מ כ י ר ה ‪ ,‬ו י ד ו ע ש א ף י ש ר א ל מ ט י ל לשם‪ ,‬ונעשה ה ו כ ח ואינו מ ע ש ר א ל א דמאי‪.‬‬
‫וישלפ‬
‫ד אוצרוח‪.‬‬
‫‪ 40‬והיה |‬
‫ד שסטיל א שםיטיל‪.‬‬
‫קבוסאי ן‬
‫יוסה |‬
‫של‬
‫מלכים‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש מ ט י ל י ם שם מ ם ‪ ,‬ח ז ק ה שישראל ל א י ט י ל שם ח ו ל ץ ‪ ,‬שהרי י כ ו ל ל ש ק ו ל ע ל י ד י נוי‬
‫לו ד מ י ט ב ל <עיץ ב ב ה ׳ א ( ‪.‬‬
‫ו ד א י לשם‪ ,‬ו מ ע ש ר ו ד א י מ ד ר ב נ ן ‪.‬‬
‫ו ל פ י כ ך א ם ר ו ב תושבי ה ס ב י ב ה ה ם נוים ח ז ק ה שהטילו ט ב ל‬
‫‪ .38‬י ש ר א ל ו כ ו ת י ן וכו׳‪ .‬ו ר ׳ י ה ו ד ה ס ו ב ר שכותי כ י ש ר א ל לעניין‬
‫חיוב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו ח י י ב מ ד א ו ר י י ת א ‪ .‬וכותי בוודאי איטי מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ם ר ו ב כותים ה ו ל כ י ם‬
‫א ח ר ה ר ו ב ו מ ע ש ר וודאי‪ ,‬ו א ם ר ו ב י ש ר א ל מ ע ש ר דמאי‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ה ג י י א זיל מגיה‪:‬‬
‫א ת ה שהוריתה וכו׳‪.‬‬
‫‪ .41‬ח י י ב‬
‫לפי‬
‫‪.39‬אחר‬
‫ש ה ו ר י ת ה וכו׳‪.‬‬
‫ח ש ב ו ן ‪ .‬מפני שפירות ח ר ל פ ט ו ר ץ א פ י ל ו‬
‫מ ד ר ב ג ן ‪ ,‬ו ל פ י כ ך עשו א ו ת ם כ ט ב ל ד מ א י ) ש ה ר י י ש ר א ל רובן מעשרץ( ו ח ו ל ץ )פירות חויל> שגתערבו )עיץ‬
‫ח ל ה פ׳ג מיח ואילך(‪ ,‬ואינו מ פ ר י ש ד מ א י א ל א ל ט י חשבון‪.‬‬
‫‪ .43‬ש ט ה ו ר‬
‫א ח ד וכו׳‪ .‬ה ד ב ר י ם ה ל ל ו ל א‬
‫נ א מ ר ו א ל א ב ד ר ך ד ר ש ו מ ו ס ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ש צ ד י ק א ח ד מ ט ה ר כ מ ה רשעים‪ ,‬כשם שישראל א ח ד עושה א ת כ ל‬
‫סירות הנוי ד מ א י ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .44‬ל א‬
‫י מ כ ר ם וכוי‪.‬‬
‫ל א כ י ל ה ‪ ,‬ו א ץ מ ו כ ר ץ ט ב ל לנוי‪ ,‬ו כ ן אינו מ א כ י ל ו ל ב ה מ ת ו ‪.‬‬
‫לאכילה‪ ,‬וכלעיל‪.‬‬
‫ממני ש כ ב ר נתחייבו ב ד מ א י כ ש ל ק ח ן‬
‫‪ .46‬ב י ר ו ש ה‬
‫ומי‪.‬‬
‫מפני ש ם ת מ ם‬
‫דמיי פ״א‬
‫‪66‬‬
‫זרועה מן הגוי‪ ,‬בין משצמחה ובין עד לא צמחה‪ ,‬וכן מישראל במוצאי שביעית‪,‬‬
‫משצמחה ובין עד לא צמחה‪ ,‬ואינו חושש‪ .18 .‬לוקחין זרע‪ ,‬אחד דבר שזרעו‬
‫כלה ואחד דבר שאץ זרעו כלה‪ .‬אין זורעין את הטבל‪ ,‬ואץ מחפץ את הטבל‪,‬‬
‫ואץ עושץ עם הגוי בטבל‪ .‬ישראל ששכח וזרע את הטבל‪ ,‬עד שלא צמחה‬
‫חייב‪ ,‬משצמחה פטור שכבר אבד‪ .19 .‬הלוקח לבהמה לחיה ולעופות פטור‬
‫מן הדמיי‪ .20 .‬לא יקשור ישראל בהמתו אצל בהמתו של גוי‪ .‬אם הלכה‬
‫בהמתו מאליה אץ מחייבץ אותו להחזירה‪ .21 .‬משכיר ישראל בהמתו לגוי‪,‬‬
‫ופוסק עמו על מנת שהגוי זנה‪ ,‬ובלבד שלא יאמר לו כך וכך שעורץ תהא מטיל‬
‫לפניה‪ ,‬כך וכך עמיר תהא מטיל‪ .22 .‬גוי שאמ׳ לישראל תן שמן על גבי‬
‫מכתי‪ ,‬בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .‬נפל על גבי בשרו‪ ,‬משפשפו ואינו חושש‪.‬‬
‫‪ .23‬גוי שנתן שמן על גבי טבלה של שייש להתעגיל עליה‪ ,‬משעמד מותר‬
‫לישראל לישב אחריו‪ .24 .‬הלוקח יץ ליתן לתוך המורים‪ ,‬רץ לעשות‬
‫‪,‬‬
‫‪ 50‬אין זולעין ו כ ו ‪/‬‬
‫במשנה‬
‫ירוש הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועיין פ א ח פ״א מ״ו‪.‬‬
‫הנ׳׳ל ובמשנתנו כאן פ״א מ״ג‬
‫‪,‬‬
‫ועיין בירוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״א סע״ד ושקלים פ״ה‬
‫‪,‬‬
‫ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ד; ב״פ פ״ס‪ ,‬ח ‪ ,‬ע מ ‪;649‬‬
‫להלן חרומוה פ״י ה״י ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 52‬הלוקח לבהמה וכו ‪.‬‬
‫עיין‬
‫בבלי חולין ז׳ ב ‪/‬‬
‫‪ 59‬הלוקח יין ו כ ו ‪/‬‬
‫‪ 58‬גוי שנהן ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״א ה״ג‪ ,‬כ״ב ע״א;‬
‫עיין‬
‫בבלי‬
‫חולין ו׳ א ‪ /‬ועיין להלן תרומות פ׳ינו ה״ו ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 48‬םשצסחה |‬
‫ד ]לפני[ שציםחה א שציםחה‪.‬‬
‫עד | א חסר‪.‬‬
‫ד א שלא ציטיחה‪.‬‬
‫לא צמחה |‬
‫םישראל בםוצאין א סיש׳ לסוצאי‪ .‬ומליון‪ :‬סשביע׳ גכלוסר‪ ,‬הסלה ‪.‬מיש׳ י תוקנה‪ :‬םשביעיח>‪.‬‬
‫‪ 49‬םשצםחה ‪ . . .‬צםחה | ד א חסר‪.‬‬
‫‪8 1‬‬
‫ואין |‬
‫ד ואיי‪.‬‬
‫א חייב סשציםחה‪.‬‬
‫ישראל |‬
‫יקשור |‬
‫צםחה |‬
‫א ]לון לישר׳‪.‬‬
‫א לישר׳‪.‬‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫ד יקשור ]אדם!‪.‬‬
‫אם |‬
‫ישראל ן א ישרי‪.‬‬
‫ד סכחו‪.‬‬
‫חושש | ב סתום‪.‬‬
‫לישב |‬
‫ד ליסב‪.‬‬
‫מדיי |‬
‫ד בודאי‬
‫‪ 58‬טבלה של שייש |‬
‫הסורים |‬
‫א ולעוף‪.‬‬
‫הלכה |‬
‫שעורין תהא‬
‫שאס׳ | ד א שאסר‪.‬‬
‫ובדסיי |‬
‫ד טבלא של שיש‪.‬‬
‫ד הסוריוס‬
‫ד עליה‪.‬‬
‫א הסוריים‪.‬‬
‫ד חסרי‬
‫‪ 63‬הדסיי |‬
‫ד שאם‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 88‬עסו |‬
‫א ודאי‪.‬‬
‫‪ 60‬כלה | ך פתוח‪.‬‬
‫‪ 5a‬חייב טשצםחה |‬
‫ולעופות ן‬
‫‪ 56‬סטיל | א סיטיל ד א ]לפניהן‪ .‬ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 57‬סכתי |‬
‫םשפשפו | א סשפשה‪.‬‬
‫ד ציםחה‬
‫א ציסיחה‪.‬‬
‫לחיה | ד א ולחיה‪.‬‬
‫‪ 64‬בהסחו סאליה ן א בהסה סאיליה‪.‬‬
‫טטיל | א שעורים חהא םיטיל‪.‬‬
‫‪ 69‬לישראל |‬
‫א ישר׳‪.‬‬
‫א ב י | ד אבדה‪ .‬סתום‪.‬‬
‫ד א הדםאי‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ד אכלה‪.‬‬
‫חושש | ב ד סחוס‪.‬‬
‫לוקחין זרע ן א הלוקח לזרע‪.‬‬
‫וכן ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שביעית ן ך שביעי׳‪.‬‬
‫ד ובדמאי‬
‫לישראל |‬
‫א דסאי‪.‬‬
‫להתעניל | ך א להתענל‪.‬‬
‫לעשוח |‬
‫ד לעשותו‪.‬‬
‫וכן‬
‫‪ .48‬מ ן ה ג ו י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ חוששין שמא ז ר ע ס ב ל שנקבע בידי י ש ר א ל ‪ ,‬ו מ ו ת ר ל א כ ו ל ממנו א ר ע י ‪.‬‬
‫‪ .49‬ל ו ק ח י ן ז ר ע ‪ .‬בכי״ע‪ :‬ה ל ו ק ח ל ז ר ע ‪ .‬וזי‬
‫מ י ש ר א ל וכוי‪ .‬ואין חוששין שמא ז ר ע סירות שביעית‪.‬‬
‫‪ .50‬ו א י ן מ ח ס י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫היא ס י ס ק א ממשנתנו)סיא מיג(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ל ו ק ח ל ז ר ע ס ט ו ר מן ה ד מ א י ‪.‬‬
‫‪ .53‬ל א י ק ש ו ר וכו׳‪ .‬מפני‬
‫‪ .52‬ח י י ב ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ל ק ט מ ה שזרע‪.‬‬
‫א ץ מ כ ס י ם א ת הזרעים ב ע ס ר ‪.‬‬
‫‪ .54‬מ ש כ י ר וכו׳‪ .‬שהרי מזונותיה ע ל הגוי‪ ,‬והוא רשאי ל ה א כ י ל ה‬
‫שנראה כ א י ל ו מ א כ י ל ה ט ב ל בידים‪.‬‬
‫‪ .55‬ו ב ל ב ד ש ל א וכוי‪ .‬מפני שאם פ ס ק אתו סכום מניץ נ ר א ה כ א י ל ו מ א כ י ל ה ט ב ל של ב ע ל‬
‫טבל‪.‬‬
‫ו ב דמיי פותר‪.‬‬
‫‪ .57‬ב ו ד י י א ס ו ר ‪ .‬מסני ש ס ב ל אסור ב ה נ א ה ש ל כילוי‪.‬‬
‫ה ב ה מ ה בשליחותו‪.‬‬
‫נ פ ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נ פ ל‬
‫מסני ש ל נ ו י ח ו ל ה מותר ל ה א כ י ל ד מ א י ו ל ס ו ך אותו ד מ א י ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫השמן שסך ע ל גבי מ כ ת ה ט י ע ל בשרו של י ש ר א ל מ ו ת ר לו ל י ש ר א ל ל ש פ ש פ ו ע ל ט פ ו ואינו חושש‪.‬‬
‫‪ .59‬ל ת ו ך ה מ ו ר י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ג י ר שהיו‬
‫כמםורש ל ה ל ן ב ס מ ו ך ‪ .‬ע י ץ מיש ל ה ל ן תרומות מיי הייא‪.‬‬
‫מכינים אותו מ ק ר ב י ד ד ם והיו ט ו ע י ם יין לתוכו‪.‬‬
‫דמיי פ׳׳א‬
‫‪60‬‬
‫‪67‬‬
‫אילנתית‪ ,‬וכרשבץ לעשותן טחינץ‪ ,‬חייב בדמיי‪ ,‬ואץ צריך לומר בודאי‪ .‬הן‬
‫עצמן פטורין מן הדמיי‪ .‬הלוקח יין ושמן ליתן על גבי חטטין‪ ,‬וכרשנין לעשותן‬
‫טחינין‪ ,‬חייב בדמיי‪ .‬ור׳ שמעון בן לעזר פוטר‪ .‬וכן היה ר׳ שמעון בן לעזר‬
‫או׳ הלוקח כרשינין לעשותן טחינין‪ ,‬פטור מן הדמיי‪ .25 .‬הלוקח יין ליתן‬
‫לתוך הקילור‪ ,‬וקמח לעשותו מלוגמא ורטייה‪ ,‬פטור מן הדמיי וחייב בודיי‪,‬‬
‫והן עצמן פטורין מן הודיי‪ .‬הלוקח קמח לעורות‪ ,‬פטור מן הדמיי וחייב מדיי‪,‬‬
‫ושל ודיי שנתן לתוכו עורות‪ ,‬מותר ליתן לתוכו עורות אחרים‪ .26 .‬שמן ערב‪,‬‬
‫בית שמיי מחייבין‪ ,‬ובית הלל פוטרין‪ .‬אמ׳ ר׳ נתן לא היו בית הלל פוטרין‬
‫אלא בשל פליטון בלבד‪ .27 .‬אחרים או׳ משום ר׳ נתן‪ ,‬מחייבין היו בית‬
‫הלל בשמן ורד ודנין‪ .28 .‬תשלומי תרומה וחומשה‪ ,‬וחומש חומשה‪ ,‬מותר‬
‫העומר‪ ,‬ושתי הלחם‪ ,‬ולחם הפנים‪ ,‬ושירי מנחות‪ ,‬ותוספת הבכורין‪ ,‬ר׳ שמעון‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪6 1‬‬
‫י י ן ושמן ו כ ו ‪ /‬עיין להלן תרומות פ״נו הי״ד ו מ ״ ‪.‬‬
‫ש‬
‫ל׳‬
‫כ‬
‫ן‬
‫ה‬
‫מכחות‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ן‬
‫י ר ו ש‬
‫‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫‪D‬‬
‫׳‪fy‬‬
‫ס ה‬
‫״‬
‫כ‬
‫ג ׳‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משכתהו פ״א מ״ג‪.‬‬
‫«« שמן ערב ו כ ו ‪ /‬משכהכו הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ד« א מ ׳‬
‫ש‬
‫לעורות‪ .‬משכחכו פ״א מ״ג‪ ,‬ועיין מ״ש לעיל שו׳ ‪.52‬‬
‫ע‬
‫‪ 63‬הלוקח יין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ ה כ <‬
‫« קמח‬
‫‪ 68‬אחרים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בכורים פ״ג מ״י‪,‬‬
‫ו ה ו ס פ ה הבכורין‪.‬‬
‫«ל ושירי‬
‫ועיין להלן בכורים‬
‫פ״ב הי״ג‪.‬‬
‫‪ 60‬אילנתית |‬
‫‪62-60‬‬
‫ו א‬
‫א אלונתית‪.‬‬
‫יי ‪. . .‬‬
‫ד וכרשינין‪.‬‬
‫ד‬
‫ב‬
‫״ ן‬
‫ט‬
‫‪ 62‬ב ד מ ״ |‬
‫‪3‬‬
‫אלעזר•‬
‫י> או׳ |‬
‫ד הקילו־‪.‬‬
‫לעשותו ן‬
‫א שם‪.‬‬
‫ד א שסאי‪.‬‬
‫בלבד |‬
‫« הלל |‬
‫‪9‬‬
‫‪ 70‬העוםר |‬
‫א עוסר‪.‬‬
‫‪ •60‬א י ל נ ת י ת ‪.‬‬
‫ו ם‬
‫שטעון ן‬
‫א ר׳‪.‬‬
‫ד פטו׳‪.‬‬
‫אחרים |‬
‫א וורד‪.‬‬
‫הבכורין ן‬
‫לעזר |‬
‫ך אלעזר <ב־פ> א אלע׳ ‪. . .‬‬
‫ך א הדטאי ‪ . . .‬בודאי ) א בוודאי(‪.‬‬
‫‪ 65‬הוריי |‬
‫ד א הדםאי ‪ . . .‬בודאי‪.‬‬
‫אחרים |‬
‫ך א ס ר א א׳‪.‬‬
‫ותיו |‬
‫ך פטורי׳ סן הדםאי‪.‬‬
‫ד א הרמאי• ב ד סתום‪.‬‬
‫לתוכו ן א לתוכן‪.‬‬
‫ך אחריי‪.‬‬
‫בדם״ |‬
‫וכרשנין |‬
‫‪ 64‬הקילור |‬
‫הדסיי ‪ . . .‬בודיי |‬
‫אט׳ |‬
‫א שפעי‪.‬‬
‫הדמיי |‬
‫הדסיי ‪ . . .‬בודיי |‬
‫א הילל <ב׳פ(‪.‬‬
‫ורד ן‬
‫ן‬
‫לעשותן ן‬
‫‪ 61‬פטורין מן ה ד ם ״ |‬
‫לעשותן ן א לעשות‪.‬‬
‫ד עורו׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ך ל ׳‪.‬‬
‫ור־ ן‬
‫א לעשות‪.‬‬
‫פטור |‬
‫הלל ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ח ס ר <‬
‫ד בדםאי‪.‬‬
‫עורות |‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ל‬
‫ו ם ר‬
‫ד אומר א אוט־‪.‬‬
‫ד הודאי א הוודאי‪.‬‬
‫לתוכו |‬
‫וכרשנין |‬
‫א‬
‫ד וכרשעין א כרשינין‪.‬‬
‫א לעשות‪.‬‬
‫ד א בדםאי‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫נחן ן‬
‫או׳ |‬
‫‪ 66‬ודיי |‬
‫ע ר ב ן א טוב‪.‬‬
‫א יהודה‪.‬‬
‫ב ד סתום‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 67‬שט״ |‬
‫‪ 68‬סליטון ן‬
‫ד אוסרים‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫וחוםשה ן‬
‫ך א ודאי‪.‬‬
‫נתן ן‬
‫א חוסשה‪.‬‬
‫א פילייטון‪.‬‬
‫א נתן ןאםרון‪.‬‬
‫סוחר ן‬
‫א וסוחר‪.‬‬
‫א ביכורים‪.‬‬
‫ו כ ר ש נ י ן וכוי•‬
‫פירשו ב ב ב ל י ‪ :‬יין ישן ומיס צ ל ו ל ץ ו א פ ר ס מ ו ן ‪.‬‬
‫כרשמין ה ם‬
‫כמין ס ו ל י ם שחורים‪ ,‬ועושים מ ה ם טחינץ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬טוחנים אותם ושמים ב ה ם ת ב ל ץ ו ד ב ש ‪ .‬עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .61‬פ ט ו ר י ן ו כ ר ‪ .‬ופירשו ב ב ב ל י ש ל א גזרו ד מ א י ע ל ה ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫חוזר ע ל ה ל כ ה זו‪ ,‬מפני ה מ ח ל ו ק ת ש ל ר״ש בן א ל ע ז ר ‪.‬‬
‫וכרשנין‬
‫לעשותן‬
‫‪ .63‬ל ע ש ו ת ן ט ח י נ י ן וכוי‪ .‬שמא‬
‫צ־ל‪ :‬ועשאן טחינין וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר א פ י ל ו ל ק ח אותן ל א כ י ל ה כ מ ו ת שהן‪ ,‬ואח־כ עשאן טחינץ פ ט ו ר ‪.‬‬
‫עיין ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .64‬ל ת ו ך‬
‫הקילור‪.‬‬
‫ב ט ל לגמרי‪.‬‬
‫מ ל ו ג מ א‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ט י י ה ‪ ,‬א ל א שהראשון יוגית והשגי ע ב ר י ת ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ממני ש כ ב ר גמאס ו ב ט ל ‪.‬‬
‫ש מ ן ע ר ב ‪ .‬שמן שפיטמו בבשמים ל ר י ח ‪.‬‬
‫שעיקרו ל ס י כ ה ‪ ,‬ו ל א גזרו עליו דמאי‪.‬‬
‫ה מ ר ו ב י ם שניתנו לתוכו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך משחת ה ע מ י ם ‪ ,‬ו כ ו ל ם מ ו ד י ם שבכגון ד א היין‬
‫‪ .66‬מ ו ת ר ל י ת ן‬
‫‪ .67‬פ ו ט ר י ן‪ .‬מפגי‬
‫‪ .68‬ס ל י ט ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר שמן ג ר ד ‪ ,‬והוא ב ט ל ע ל גבי הבשמים‬
‫‪ .69‬ב ש מ ן ו ר ד‬
‫ו ד נ י ן ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ווירמון <כגי׳ הירושלמי(‪ ,‬והוא שמן אירמון‪,‬‬
‫שמן ש מ ם ט מ ץ אותו ב ס ר ח האירוס‪ ,‬ו ב י ה מ ח י י ב ץ ל ע ש ר ד מ א י בשמן ו ר ד ובאירמון‪ ,‬מסני ש ה ו ר ד ו ה א י ר ו ס‬
‫ל א היו מ ם ם י ד ץ א ת ה ש ‪ p‬לגמרי‪.‬‬
‫‪.70-69‬‬
‫מותר‬
‫העומר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שירי ה ע ו מ ר ‪ ,‬ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫דמיי פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫‪68‬‬
‫בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעץ בית שמיי מחייבין‪ ,‬ובית הלל פוטרץ‪ .‬וכולם‬
‫שקרא שם למעשר שני שלהן‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .29 .‬בפת המרחץ‪ ,‬פטור מן‬
‫הודיי‪ ,‬ואץ צורך לומר מן הדמיי‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל אף אץ מטמא טומאת‬
‫משקה‪ .‬שמן שהגרדי סך באצבעותיו‪ ,‬חייב בדמיי‪ ,‬שהסורק גותן לצמר‪ ,‬פטור‬
‫מן הדמיי‪ ,‬לפיכך שמן של שביעית נותנץ ממנו לגרדי ואץ נותנץ ממנו לסורק‪.‬‬
‫פרק ב׳‬
‫‪ .1‬אורז במקומו מותר בחולת אנטוכיה‪ .‬ר׳ לעזר בן ר׳ יוסה או׳ אורז‬
‫שבחולת אנטוכיא מותר הוא עד בורו‪ .2 .‬המקבל עליו ארבעה דברים‪,‬‬
‫מקבלים אותו להיות חבר‪ .‬שלא יתן תרומה ומעשרות לעם הארץ‪ ,‬ושלא‬
‫יעשה טהרות לעם הארץ‪ ,‬ושיהא אוכל חולץ בטהרה‪ .‬המקבל עליו להיות‬
‫נאמן‪ ,‬מעשר את שהוא אוכל‪ ,‬ואת שהוא מוכר‪ ,‬ואת שהוא לוקח‪ ,‬ואץ מתארח‬
‫« ביח שמיי ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ רפ״ה‪ ,‬כ״ד סע״ב‪.‬‬
‫כ״נ קע״א; קידושין פ״ב ה״ח‪ ,‬ס״ג ע״א‪.‬‬
‫״ ‪ * -‬ל וכולם שקרא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ג‪,‬‬
‫>ל שמן שהגרדי ו כ ו ‪ /‬משכה ספ״א‪.‬‬
‫* א ו ח במקומו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬
‫דר״ן פמ״א‪ ,‬הול׳ שכטר‪ ,‬ע מ ׳ ‪.132‬‬
‫‪3‬‬
‫־ המקבל ו כ ו ‪ /‬עיין במשכחכו פ״ב מ״ג‪ ,‬ואבות‬
‫שלא יחן ו כ ו ‪ /‬ספרי קרח פ י ס ׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;148‬ועיין להלן פ״ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סה״א‪ ,‬בנלי סכהדרין ל ב ‪ /‬חולין ק״ל ב ‪ ,‬נ ס פ ח לסוף משכה חלה )עיין מ״ש להלן חלה פ״ב סה״ט(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ש י ה א אוכל ו כ ו ‪ /‬עיין להלן ע״ז פ״ג ה״י; בבלי ברכות מ״ז ב ; גיטין ס״א א ‪ /‬ס ו ט ה כ״ב א ‪/‬‬
‫«‪ *-‬להיות כאמן ו כ ו ‪ /‬משכתכו פ״ב מ״ב‪.‬‬
‫ומלם ‪I‬‬
‫שסיי | ד א שמאי‪.‬‬
‫שטעון ן א שמעי‪.‬‬
‫או׳ משם | ד א אום׳ משום‪.‬‬
‫‪ 71‬יהודה | א יהודי‪.‬‬
‫שלהן |‬
‫שני ן א שעי‪.‬‬
‫למעשי | ד למעש׳‪.‬‬
‫‪ 72‬שקרא | א ]אם[ קרא‪.‬‬
‫ד א וכולן‪.‬‬
‫‪ 73‬הודיי |‬
‫פטור | ד פטו׳ א פטורה‪.‬‬
‫בפת | א כפת‪.‬‬
‫עשוי | ב סתום‪.‬‬
‫ד עליהן א שלהם•‬
‫גמליאל |‬
‫הדמיי | ד א הדפאי‪.‬‬
‫לומר | ד לומ׳‪.‬‬
‫צורך | א צריך‪.‬‬
‫ד א הודאי•‬
‫‪ 74‬משקה ן א משקי]•‬
‫מטמא | א מטמאה‪.‬‬
‫אין | ד אינו א אזה‪.‬‬
‫ד גמליאל ]אי[ א ג מ ל ׳ ]אום׳[•‬
‫‪ 78‬הדמיי |‬
‫לצמר ן א בצסר‪.‬‬
‫בדמיי | ד חסר‪ .‬א בדמאי‪.‬‬
‫שסן שהנרדי סך | א שכן הנרדי הסך‪.‬‬
‫םםנו | א אותו )כיפ(‪.‬‬
‫של | א חסר‪.‬‬
‫ד א הדםאי‪.‬‬
‫‪ 1‬א ו ח ן א האוח•‬
‫ד א אלעזר בר׳ יוסי•‬
‫בורו |‬
‫ד אנטכיא•‬
‫בחולת |‬
‫אי׳ | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 4‬טהרות | ד טהרו׳ א טהרותיו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫•‬
‫‪B‬‬
‫‪n‬‬
‫‪m‬‬
‫ד שבחחילח‪.‬‬
‫אגטוכיה )‬
‫ד אגטכיא א אנטוכיא‪.‬‬
‫א ו ח | א האוח‪.‬‬
‫‪ 8‬סקבלים |‬
‫ד א םקבלין‪.‬‬
‫לעם | ד א אצל עס‪.‬‬
‫לעזר בן ר׳ יוסה |‬
‫‪ 2‬שבחולת | ך שבתחילת‪.‬‬
‫אגטוכיא |‬
‫וסעשרות |‬
‫ך וםעשרו׳•‬
‫חולין ן א חולץ‪.‬‬
‫בטהרה |‬
‫יתן |‬
‫ד ליתן‪.‬‬
‫הארץ | ד האר׳‪.‬‬
‫ו א י ן | א ואיגו‪.‬‬
‫‪ . 7 2‬ב פ ת ה מ ר ח ץ וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬כ ס ת ה מ ר ח ץ )כגי׳ כי״ע וכמויפ(‪ ,‬והכוונה לשמן ש פ ט מ ו ג ע ש ב ש מ מ ו ‪ .‬כ ט ה ' ׳‬
‫‪ .75‬נ ו ת נ י ן מ מ נ ו וכוי‪ .‬שהרי ‪ pv‬ש ל שביעית ניתן ל ס י כ ת א ד ם ו ל א‬
‫והיו ם כ ץ בשמן זה ב מ ר ח ץ ‪.‬‬
‫ל ס י כ ת כ ל י ם )הדיש(‪.‬‬
‫‪.1‬אורז‬
‫ב מ ק ו מ ו וכוי‪.‬‬
‫בירושלמי‪ :‬האורז ש ב ח ו ל ת א נ ט ו כ י א מ ו ת ר במקומו‪.‬‬
‫מ ב ק ע ת א נ ט ו כ י א ה י ה ד ו מ ה ל א ו ר ז שבא״י‪ ,‬ו ל ס י כ ך א מ ו מ ו ת ר א ל א במקומו‪.‬‬
‫ע ם ה א ר ץ ‪ ,‬כני ד וכייע‪.‬‬
‫מכנסו‪.‬‬
‫‪ .4‬ל ע ם ה א ר ץ ‪ .‬ג ״ ל ‪ :‬א ג ל‬
‫ה מ ק ב ל וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שצ״ל‪ :‬ו מ ק ב ל וכוי‪ ,‬וזהו תנאי ר ב י ע י ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .5‬מ ע ש ר וכוי‪ .‬ס י ם ק א ממשנה ב ׳ פ י ב ‪.‬‬
‫שהוא‬
‫ו כ נ ר א ה שהאורז‬
‫שהוא‬
‫מ ו כ ר ‪ .‬פירשו בירושלמי‪ :‬א ת שהוא מ ו כ ר מ פ י ר ו ת‬
‫ל ו ק ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת שד‪1‬א ל ו ק ח ע ל מנת ל מ כ ו ר )ירושלמי(‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‬
‫‪69‬‬
‫אצל עם הארץ‪ ,‬דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ המתארח אצל עם הארץ נאמן‪.‬‬
‫אמ׳ להם ר׳ מאיר על עצמו אינו נאמן‪ ,‬יהא נאמן עלי‪ .‬אמ׳ לו מימיהם של‬
‫בעלי בתים לא נמנעו מלהיות אוכלץ זה אצל זה‪ ,‬ואע״פ כן פירותיהן שבתוך‬
‫בתיהם מתוקנץ‪ .3 .‬עם הארץ שקבל עליו דבר חבירות ונחשד על דבר‬
‫אחד‪ ,‬נחשד על כולן דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומ׳ אץ חשוד אלא על אותו‬
‫דבר בלבד‪ .4 .‬גר שקבל עליו כל דברי התורה ונחשד על דבר אחד‪ ,‬אפי׳‬
‫על כ ל התורה כולה‪ ,‬הרי הוא כישראל משומד‪ .5 .‬עם הארץ שקבל עליו‬
‫כ ל דברי חביתת חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלץ אותו‪] .‬גר שקיבל עליו כל‬
‫דברי תורה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אין מקבלין אותו[‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה אד‬
‫אפי׳ דבר קטן מדקדוקי סופרים‪ .6 .‬כהן שקבל עליו כל)מתנות( עבודות‬
‫כהונה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלין אותו‪ .7 .‬בן לוי שקבל עליו כ ל עבודות‬
‫לרה חוץ מדבר אחד‪ ,‬אץ מקבלץ אותו‪ ,‬שנאמר ה מ ק ר י ב א ת ד ם‬
‫ה ש ל מ י ם וג‪ /‬אץ לי אלא זריקות דם והקטר חלבים‪ ,‬מנ^ ליציקות‪,‬‬
‫וכלולות‪ ,‬תנופות‪ ,‬והגשות‪ ,‬הקמיצות‪ ,‬והקטרות‪ ,‬המליקות‪ ,‬והקבלות‪ ,‬וההזאות‪,‬‬
‫והשקאת סוטה‪ ,‬ועריפת עגלה‪ ,‬וטהרת מצורע‪ ,‬ונשיאות כפים מבפנים ומבחוץ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל מימיהם ו כ ו ‪ /‬ירוש פ״ב ח״ב‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬
‫״ גר שקבל ו כ ו ‪ /‬בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫» ע ם הארץ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי ב ס ד ו ם ל ב ‪.‬‬
‫» גר שקיבל ו כ ו ‪/‬‬
‫־! ע ם הארץ ו כ ו ‪ /‬ירושלמי ובבלי ה ״ל‪.‬‬
‫כ‬
‫חו״כ קדושים פ ר ק ח׳ ה״ג‪ ,‬ל״א ע״א; מכילחא דרשב״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;30‬בבלי הכ״ל; תכחומא ויקרא סי׳ ב׳;‬
‫הול׳ בובר סי׳ ג ‪ /‬ועיין בבלי יבמות מ״ז ב ‪/‬‬
‫ע מ ׳ ‪.108‬‬
‫« כהן שקבל ו כ ו ‪ /‬בכורות הכ״ל; מדרש הנאים‪,‬‬
‫״ בן לוי ו כ ו ‪ /‬ספרי סוף קרח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;150‬בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫ל! ה מ ק ר י ב ו כ ו ‪ /‬רקרא ז׳‪ ,‬ל״ג‪.‬‬
‫« מניין ליליקוח ו כ ו ‪ /‬חו׳׳כ לו פע״ז ח״נו‪ ,‬ל״נו סע״ד; בנלי מכחות י״ח ב׳; חולין קל״ב ב ‪/‬‬
‫‪ 8‬וחכסים |‬
‫נאמ‬
‫ו•‬
‫א וחכי‪.‬‬
‫עלי |‬
‫סלהיות |‬
‫ד בתיהן‪.‬‬
‫‪ !0‬ו ח כ ‪ ,‬ן‬
‫שקבל |‬
‫על‪.‬‬
‫ך אומרין א או ׳‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫אס׳ לו |‬
‫ס‬
‫א‬
‫שקבל ן א שקיבל‪.‬‬
‫ו ח כ ס < <‬
‫א גוי שקיבל‪.‬‬
‫א ו פ‬
‫כל ן‬
‫א שקיבל‪.‬‬
‫׳ ן‬
‫עבודות ן‬
‫א יציקות‪.‬‬
‫י׳‪.‬‬
‫אין ן‬
‫התורה ן‬
‫א עבודת‪.‬‬
‫» וכלולות |‬
‫א וקבלת‪.‬‬
‫‪ 18‬אותו |‬
‫וההזאות |‬
‫אפי׳ ן‬
‫ד‬
‫א כישר׳‪.‬‬
‫סירותיהן ן‬
‫א סירות‪.‬‬
‫חכירות |‬
‫ד חברות‪.‬‬
‫‪ 11‬בלבד |‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫םשוסד |‬
‫בי ר׳ | ד בר א בר׳‪.‬‬
‫סופרים | ב ד סתום‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫שקבל ן‬
‫והקטרות |‬
‫ד וההזאה א הזאות‪.‬‬
‫א השקאת‪.‬‬
‫גר‬
‫א חסר‬
‫שקבל |‬
‫‪ 14-18‬ןגר ‪ . . .‬אותון |‬
‫או׳ | ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫עבודות ן‬
‫מניין | ד א מנין‪.‬‬
‫ך וקטרות א וההקטרות‪.‬‬
‫‪ 20‬והשקאת ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שקבל ן א שקיבל‪.‬‬
‫א שקיבל‪.‬‬
‫זריקות | ד א זריקת‪.‬‬
‫‪ 8‬בתים‪. ..‬‬
‫‪ 12‬על ן‬
‫סדבר | ד ןסןן םדבר‪.‬‬
‫‪ 14‬יוסה | ך א יוסי‪.‬‬
‫ד א ובלילות‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫בישראל ן‬
‫הבירות | ד חבת׳‪.‬‬
‫הן‬
‫ד ןכל[ דברי א דברי‪.‬‬
‫א תורה‪.‬‬
‫קטן םדקתקי ן א אחד סדיקדוקי‪.‬‬
‫ד! שנאסר | ד א שני‪.‬‬
‫והקבלות |‬
‫דבר |‬
‫‪ 18‬מ־ | ד תוסר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫טיסיהס |‬
‫ד‬
‫ך ואעפ־כ א אף על פי כן‪.‬‬
‫כ ל | ך חסר‪.‬‬
‫שקיבל | ד שקבל‪.‬‬
‫אפי׳ | ד א אפילו‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך‬
‫א ו ם ר‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 18‬כ ל ן א חסר‪.‬‬
‫השלסתי ע־פ ד א ‪.‬‬
‫אס׳ להם‬
‫ואע־פ כן |‬
‫)ויש שם ריוח תקורות בכתיי>‪.‬‬
‫‪1 6‬‬
‫ב‬
‫ד בתי־ ‪ . . .‬סלהין׳‪.‬‬
‫• בתיהם |‬
‫פ‬
‫ד‬
‫או׳ |‬
‫‪ 7‬להם ן‬
‫ך‬
‫א להן‪.‬‬
‫אלו א אמרו לו‪.‬‬
‫יהא נאמן עלי ן‬
‫סימי ‪.‬‬
‫א עלי הוא‬
‫המליקות ן‬
‫ענלה ן‬
‫<םתגות> |‬
‫א עבודת‪.‬‬
‫ליציקות ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הענלה‪.‬‬
‫מבפנים ומבחוץ ן א בפנים ובחוץ‪.‬‬
‫‪ .12‬כ ל ה ת ו ר ה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א פ י ל ו ע ב ר ע ל כ ל ה ת ו ר ה כ ו ל ה אינו מ ס ו ל ק מיהדותו‪ ,‬ואינו ד ו מ ה לע״ה‬
‫ש ק ב ל ח ב ר ו ת שנחשד‪ ,‬שחברותו מ ת ב ט ל ת ‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫•ליציקות‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במנחות‪.‬‬
‫‪ .17‬ש נ א מ ר‬
‫ה מ ק ר י ב וכו׳‪ .‬ח ת ר ל כ ה ן ש ל א ק ב ל ע ל י ו ‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‬
‫‪70‬‬
‫ת״ל ב נ י א ה ר ן ‪ ,‬כל עבודה שהיא בבני אהרן‪ .‬אמ׳ ר׳ שמעון יכול אין‬
‫דוחץ אתם אלא ממתנות מקדש בלבד‪ ,‬מניץ אף ממתנות נבולץ‪ ,‬ת״ל‬
‫ר א ש י ת ד ג נ ך ת י ר ו ש ך ו י צ ה ר ך וג‪ /‬מפני מה‪ ,‬כ י ב ו ב ח ר ה ׳‬
‫ונ‪ /‬כל המקבל עליו שירות יש לו במתנות‪ ,‬כל שאץ מקבל עליו שירות אץ‬
‫לו במתנות‪ .8 .‬בזמן שהכהנים עושץ רצונו של מקום מה נאמר בהם‪,‬‬
‫ח ל ק ם נ ת ת י א ת ה מ א י ש י ‪ ,‬משלהן הן נוטלין‪ ,‬ואץ נוטלץ משלי‪ .‬ובזמן‬
‫שאץ עושץ רצונו של מקום מה נאמר בהם‪ ,‬מי גם ב כ ם ו י ם נ ר ד ל ת י ם‬
‫ונו ‪ .9 .‬וכולן שחזרו בהן‪ ,‬אץ מקבלץ אותן עולמית דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳‬
‫יהודה או׳ חזרו בפרהסיא מקבלץ אותן‪ ,‬במטמורנית אין מקבלץ אותן‪ .‬ר׳‬
‫שמעץ ור׳ יהושע בן קרחא או׳)מדץ( בץ כך ובץ כך מקבלין‪ ,‬שנ׳ ש ו ב ו‬
‫ב נ י ם ש ו ב ב י ם ‪ .10 .‬הבא לקבל עליו‪ ,‬אם היה נוהג מתחלה בצינעה‪,‬‬
‫מקבלץ אותו ואחר כך מלמדץ אותו‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬מלמדץ אותו ואחר כך‬
‫מקבלין אותו‪ .‬ר׳ שמעון או׳ לעולם מקבלין אותו ומלמדץ אותו והולכץ‪.‬‬
‫‪ .11‬ומקבלץ לכנפים ואחר כך מקבלץ לטהרות‪ .‬אם אמ׳ איני מקבל עלי‬
‫‪,‬‬
‫״בכי‬
‫ויקראז‪/‬ל״ג‬
‫אהרן‪.‬‬
‫» ר א ש י ח ו כ ו ‪ /‬דברים י׳׳ח‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫״ בזמן שהכהכים ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מכמות פ״ז ה״ע‪.‬‬
‫ע״א‪.‬‬
‫שאין ו כ ו ‪ /‬עיין תו׳כ לו פכףז ה ״ ‪/‬‬
‫‪3 0‬‬
‫בבלי ע״ז ז׳ א׳; בכורוה ל״א א ‪/‬‬
‫ל׳ ב ‪/‬‬
‫כ י ב ו ו כ ו ‪ /‬ש ם ה׳‪.‬‬
‫«* ח ל ק ם ו כ ו ‪ /‬ויקרא ו ‪ /‬י ‪/‬‬
‫ד־ מ י ג ם ו כ ו ‪ /‬מלאכי א ‪ /‬י ‪/‬‬
‫ש ו ב ו ו כ ו ‪ /‬ירמי׳ ג ‪ /‬י״ד‪ ,‬כ״ב‪.‬‬
‫‪ 31‬הבא לקבל ו כ ו ‪ /‬בכורות‬
‫״ ומקבלין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כאן פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג א׳; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 21‬תיל ן א תלי לוי‪.‬‬
‫א חמר‪.‬‬
‫אהרן | ד אהרון‪.‬‬
‫שמעון ן‬
‫ד א מנין‪.‬‬
‫א שמעון ]אומרן‪.‬‬
‫ממתנות |‬
‫ד סמתנר‪.‬‬
‫חירושך ‪ . . .‬וני ן א חסר‪.‬‬
‫פחוח‪.‬‬
‫‪ 24‬ת׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שאין ן א ושאין‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א סשלו‪.‬‬
‫סשלי ן‬
‫‪ 28‬תו׳ ן‬
‫בסטסותית |‬
‫פ תירשך‪.‬‬
‫בל | א חסר‪.‬‬
‫שירות ן א לשרת‪.‬‬
‫‪ 26‬אתה |‬
‫» או׳ |‬
‫א בסססתיוח‪.‬‬
‫ד שובבים ]ונוי[•‬
‫כ ד סחום‪.‬‬
‫סלםדין ן א חסר‪.‬‬
‫אותו | ד א חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א טקבלין ]אתון‪.‬‬
‫‪.22‬ממתנות‬
‫‪.27‬ויםנר‬
‫ד אותה‬
‫סחחלה ן‬
‫דלתים‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וני |‬
‫ד רצהריך‪.‬‬
‫ד ונוי‪.‬‬
‫בםתנות |‬
‫א ה ׳ ]אלהיךן‪.‬‬
‫כל |‬
‫ד בסתנו׳‪.‬‬
‫םאישי |‬
‫א סאשי ןקודש קדשים!‪.‬‬
‫א אותם‪.‬‬
‫‪ 80‬בן קרחא |‬
‫א כתחילה‪.‬‬
‫חזרו ן‬
‫א ואם‪.‬‬
‫ויסנר |‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫א חזרו ]בהסן‪.‬‬
‫ד בן קרחה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אותן |‬
‫או׳ |‬
‫סקבלין ן ך א םקבלין ]אותן!‪.‬‬
‫בצינעה |‬
‫אס׳ ן‬
‫פ םאשי‬
‫בהם |‬
‫ד בצנעה א בצינעא‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אזי ן‬
‫ד אותו•‬
‫ד אוסרים‪.‬‬
‫‪ 81‬שובבים |‬
‫ר ׳ ‪ . . .‬אותו |‬
‫‪ 34‬ואחר | ך ואח׳‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ד ויסניר‪.‬‬
‫‪ 32‬ואחר כך‬
‫‪ 33‬אותו ן א אתו עיפ>‪.‬‬
‫)ובא פתוח לפני‪.‬והולכין׳(‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי‬
‫‪ 28‬ראשית |‬
‫ה׳ ן‬
‫ד ראשיי‪.‬‬
‫‪ 26‬בםתנות ן א סתנות‪.‬‬
‫ד אומר א אוס׳‪.‬‬
‫אס ן‬
‫אמי |‬
‫מדי] |‬
‫רצתו של סקום סה נאסר ן א רצו!‬
‫םלסדין אותו ן א אין םקבלין אתו‪.‬‬
‫ד לטהר׳‪.‬‬
‫מ ק ד ש וכוי‪.‬‬
‫א תלמ׳ לוס׳‪.‬‬
‫ד שירו׳ א לשרת‪.‬‬
‫כך | ד א חסר‪.‬‬
‫והולכין | א ב ד סתום‬
‫לטהרוח |‬
‫שהיא בבני ן‬
‫תיל ן‬
‫א שבבני‪.‬‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫ממתנות ן א ממתנת‪.‬‬
‫א רצון אביהם שבשסים‪.‬‬
‫בין כך ובין | א לעולם‪.‬‬
‫או׳ ן א אום׳‪.‬‬
‫ב נבילין‪.‬‬
‫שירות |‬
‫א חסר• ב ד א סתום‪.‬‬
‫)סדין> | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 22‬אתם |‬
‫רצהרך |‬
‫‪ 27‬רצתו של סקום ן‬
‫ד בסטסתו׳‬
‫עבודה |‬
‫ד עבורי‪.‬‬
‫ד אותן א אתו‪.‬‬
‫גבולי] |‬
‫חירושך |‬
‫אביהם שבשסים סה כתי‪.‬‬
‫עלי |‬
‫םקבלין |‬
‫ד א עליו•‬
‫‪ p‬ה ס ם ו ק הגיל אמו מ ו כ ח א ל א ש מ פ ס י ד חזה ושוק•‬
‫הכוונה ל ס ו ף ה ס ס ו ק ‪ :‬ו ל א ת א י ר ו מ ז ב ח י חנם‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ס י ל ו‬
‫ד ב ר שאץ מ י א ד ם נמנעים לעשותן בחנם‪ ,‬כגון הגסת ד ל ת י ם ו ה ד ל ק ת הנר‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ « _ 2 6‬ובזמן‬
‫« וכולן שחזרו ו כ ו ‪/‬‬
‫בעד‬
‫‪,29‬ב מ ט מ ו ר נ י ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבמטמוניות נ ר י ד א חזרו ל ס ו ד ם ‪ ,‬א ב ל ב פ ר ה ס י א נהנו כ ח ב ר י ם ‪ ,‬א ץ מ ק ב ל ץ אותם מפני ש א ץ‬
‫אמונה ב צ ב ו ע י ם ‪.‬‬
‫לטהרות‪.‬‬
‫‪ .34‬ל כ נ מ י ם‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל נ ט י ל ת י ד י ם ק ו ד ם א כ י ל ה ו ק ו ד ם שיגע ב ט ה ר ו ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חומרי ט ה ר ו ת שנזהרים ב ה ם ה ח ב ר י ם ב ל ב ד ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‬
‫‪71‬‬
‫‪3‬‬
‫אלא לכנסים ב ל ב ה מקבלין אותו‪ .‬קבל עליו לטהרות ולא קבל עליו‬
‫לכנפים אף על הטהרות אין נאמן‪ .12 .‬עד מתי מקבלין‪ ,‬בית שמיי אף‬
‫למשקין שלשים יום‪ ,‬לכסות שנים עשר חדש‪ ,‬ובית הלל אף זה וזה לשלשים‬
‫יום‪ .13 .‬הבא לקבל עליו‪ ,‬אפי׳ תלמיד חכם‪ ,‬צריך לקבל עליו‪ ,‬אבל חכם‬
‫היושב בישיבה‪ ,‬אץ צריך לקבל עליו‪ ,‬שכבר קבל עליו משעה שישב‪ .‬אבא‬
‫שאול אומ׳ אף תלמיד חכם אין צריך לקבל עליו‪ ,‬ולא עוד אלא אף אחרים‬
‫מקבלין בפניו‪ .14 .‬המקבל בפני חבורה‪ ,‬אין בניו ועבדיו צריכץ לקבל‬
‫בפני חבורה‪ ,‬אלא מקבלין בפניו‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אומ׳ אץ דומה חבר‬
‫שקלקל לבן חבר שקלקל‪ .15 .‬בן חבר שהיה הולך אחר אבי אמו עם‬
‫הארץ‪ ,‬אין אביו חושש שמא מאכילו בטהרות‪ .‬אם בידוע שמאכילו בטהרות‪,‬‬
‫י הרי זה אסור‪ ,‬ובגדיו טמא מדרס‪ .16 .‬בת עם הארץ שנשאת לחבר‪ ,‬אשת‬
‫עם הארץ שנשאת לחבר‪ ,‬עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר‪ ,‬צריכץ לקבל‬
‫עליהן כתחלה‪ .17 .‬בת חבר שנשאת לעם הארץ‪ ,‬אשת חבר שנשאת לעם‬
‫‪4‬‬
‫״ על‬
‫‪3 9‬‬
‫מ ח‬
‫י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫לי‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ *><-‬אבא שאול וכו׳‪ .‬בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫הכ״ל‪.‬‬
‫ר‬
‫‪4 2‬‬
‫‪3‬‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ש‬
‫« בת ע ם הארץ וכר‪.‬‬
‫ע״ז‬
‫ן‬
‫ו ת ו‬
‫' |‬
‫א ת ו <‬
‫א‬
‫ק‬
‫ד םתי׳‪.‬‬
‫א חודש‪.‬‬
‫ד‬
‫‪3 3‬‬
‫כ‬
‫ה‬
‫‪ 43‬בן חבר וכו׳‪ .‬עיין להלן פ״ג ה״ה ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫<‬
‫ל י ע״ז ל״כן א׳; בכורוח ל׳ ב ‪ /‬ועיין להלן ע״ז פ״ג ה״נו‪.‬‬
‫‪ 41‬בפניו |‬
‫ב‬
‫הלל ן‬
‫א לפניו‪.‬‬
‫אין |‬
‫** הארץ אין |‬
‫‪ 48‬הרי זה |‬
‫א שנישאת‪.‬‬
‫ד צריכי‪.‬‬
‫א ק‬
‫‪ ,‬ל‬
‫ב‬
‫עליו ן‬
‫ ‪.‬‬‫פ (‬
‫ך א שסאי אוסר‬
‫או׳ |‬
‫א חסר‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ל* בה חבר וכו׳‪.‬‬
‫ד א אמו‪.‬‬
‫ד האר׳ איי‪.‬‬
‫אביו ן‬
‫אסור |‬
‫‪ 46‬הארץ |‬
‫‪ 47‬כ ח ח ל ה |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד דוס׳‪.‬‬
‫בפניו |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫ד בפניו‬
‫א שלשים‪.‬‬
‫טסא |‬
‫בטהרות |‬
‫שנשאת ן א שנישאת‪.‬‬
‫צריכין |‬
‫ך ב ח ח ל ה א כחחילה‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫אחר |‬
‫בידוע |‬
‫א שמע׳‬
‫ד א אצל‪.‬‬
‫ד יודע•‬
‫ב בית )ונטחקה הירדז‪.‬‬
‫שנשאת ן‬
‫של ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫צריכין ן‬
‫עבדו ן א עבד‪.‬‬
‫שנשאת ן‬
‫ד צריכי׳‪.‬‬
‫שםעון בן נסליאל ן‬
‫ך בטהרו׳ א טהרות )ביס(‪.‬‬
‫ך טסאי׳ א טסאין‪.‬‬
‫‪ 38‬אפי׳ |‬
‫א שישב‪.‬‬
‫ד אחרי׳ א שאחרים‪.‬‬
‫א ןעליון בפני‪.‬‬
‫בת |‬
‫חדש |‬
‫‪ 39‬היושב |‬
‫אחרים |‬
‫]חבורה[‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א ולכסות‪.‬‬
‫ד צרי־‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בפני ן‬
‫נאסן |‬
‫‪ 43‬ש ק ל ק ל ן א שקילקל )ביט(‪ .‬ב ד סחום‪.‬‬
‫א אבי אטו‪.‬‬
‫ד האר׳ )ב'פ>‪.‬‬
‫לשלשים ן‬
‫אף ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫‪ 37‬ל כ ס ו ת ן‬
‫צייר |‬
‫ד תלמי׳‪.‬‬
‫א א ב ל לפניו סקבלין‪.‬‬
‫‪ 36‬אין ן‬
‫) א אום׳>‪.‬‬
‫ד אוםר‬
‫ה ם ק ב ל בפני |‬
‫רוסה |‬
‫ך על‪.‬‬
‫)ותלוי בין השורוח(‪.‬‬
‫‪ 40‬תלםיד |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫) ב‬
‫א הילל‪.‬‬
‫« א ל א סקבלין בפניו ן‬
‫•‬
‫ל ן‬
‫תלסיד ן‬
‫‪ 40-39‬שכבר ‪ . . .‬עליו ן‬
‫‪P‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫שם״ או׳ |‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫נ ם ל >‬
‫ע‬
‫ן‬
‫ו‬
‫ו‬
‫‪3 3‬‬
‫לי‬
‫« בפכי חבורה וכר‪ .‬ימש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״א; בבלי‬
‫ובכורות הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 35‬א‬
‫ס ת‬
‫ה‬
‫<‬
‫כ‬
‫‪ 38‬הבא לקבל וכף‪ .‬ירוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ב כןע״ד; בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫א שנישאת )ב׳פ(‪.‬‬
‫‪ .35‬מ ק ב ל י ן א ו ת ו ‪ .‬ופירשיי‪ ,‬משני ש ק י ב ל עליו ע י ק ר א כ י ל ת ח ו ל ץ ב ט ה ר ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן שיור ש ל ד ב ר א ח ד‬
‫) כ ל ע י ל היה(‪ ,‬שהרי ל א שייר כ א ן ד ב ר שלם‪ ,‬א ל א ל א ק י ב ל עליו ל פ י ש ע ה א ת החומרות היתירות‪.‬‬
‫מ ת י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ מ ה זמן צ ר י ך לנהוג ב ח כ י ר ו ת ‪ ,‬כ ד י שנחזיקו ל ח ב ר ‪.‬‬
‫‪ .36‬ע ד‬
‫‪ .37‬ל מ ש ק י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫א ח ר י שלשים יום מאמינים אותו ע ל ט ה ר ת ש ב ע ת המשקים שיש ב ה ם ח ו מ ר א )שאינם צ ר י כ י ם הכשר(‬
‫ו ק ו ל א )שטומאתם מדרבנן(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .39‬ה י ו ש ב ו כ ו ‪.‬‬
‫ל כ ס ו ת וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הממונה ו ה מ ו ס מ ך ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬להחזיק כסותו כ ח ב ר ‪ ,‬ובמשנת חגיגה ס פ י ב ‪.‬‬
‫‪ .43-42‬ח ב ר‬
‫ש ק ל ק ל וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬חבר שקלקל‬
‫מ ח מ י ר ץ עליו כשהוא חוזר בתשובה <עיץ ל ע י ל היט(‪ ,‬א ב ל ‪ p‬ח ב ר ‪ ,‬ש ל א ק י ב ל ב ע צ מ ו בפני ח ב ו ר ה ‪ ,‬ש ק ל ק ל‬
‫א ח י כ וחזר בתשובה‪ ,‬דינו כ ב א ב ת ח י ל ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך מ ו ט ב שאף בן ח ב ר י ק ב ל ב ע צ מ ו בפני נ׳‪ ,‬כ ד י ש מ ה ר ש ל א‬
‫יקלקל‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .46‬צ ר י כ י ן‬
‫ל ק ב ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ ם מ ק ב ל י ם בפגיו ג ר י ד א ) כ ל ע י ל הייד(‪,‬‬
‫מפני ש ב ע ל י ה ם ה ו א ח ב ר מ כ ב ר ‪ ,‬ו ב ש ע ה ש ק י ב ל ו ע ל י ה ם ה ב ע ל י ם ח ב ר ו ת ע ד י ץ ל א ה מ ברשותם‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‬
‫‪72‬‬
‫הארץ‪ ,‬עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ‪ ,‬הרי זה בחזקתן עד שיחשדו‪.‬‬
‫]ר׳ שמעץ בן אלעזר אומר צריכץ לקבל עליהן בתחלה‪ .‬וכן היה[ ר׳‬
‫שמעץ בן לעזר או׳ משם ר׳ מאיר מעשה באשה אחת שנשאת לחבר‪ ,‬והיתה‬
‫קומעת על ידו תפלץ‪ ,‬נשאת למוכס והיתה קושרת על ידו קשורץ‪ 18 .‬בנו‬
‫של חבר שהיה למד אצל עם הארץ‪ ,‬עבדו של חבר שהיה למד אצל עם‬
‫הארץ‪ ,‬הרי הן בחזקתן עד שיחשדו‪ .19 .‬בנו של עם הארץ שלמד אצל חבר‪,‬‬
‫עבדו של עם הארץ‪ ,‬צריכין לקבל עליהן‪ .‬בנו של עם הארץ שהיה למד אצל‬
‫חבר‪ ,‬או עבדו של עם הארץ שהיה למד אצל חבר‪ ,‬כל זמן שהן אצלו הרי הן‬
‫כחבר‪ ,‬יצאו מאצלו הרי הן כעם הארץ‪ .20 .‬לא יאמר חבר לעם הארץ‬
‫הילך ככר זו ותן לפלני חבר‪ ,‬שאץ משלחץ טהרות ביד עם הארץ‪ .21 .‬חבר‬
‫שאמ׳ לו עם הארץ הילך ככר זו והולך לפלני עם הארץ‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין‬
‫מוסרץ טהרות לעם הארץ‪ .22 .‬עם הארץ שאמ׳ לחבר תן לי ככר זה‬
‫ואוכלנו‪ ,‬יץ זה ואשתנו‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין מאכילץ טהרות לעם הארץ‪.‬‬
‫‪ .23‬היה נדור מן הככר‪ ,‬ואמ׳ לו תן לי ואוכלנו‪ ,‬אבטיח וניקר ואמ׳ לו תן לי‬
‫ואוכלנו‪ ,‬יין ונתנלה ואמ׳ לו תן לי ואשתנו‪ ,‬לא יתן לו‪ ,‬שאין מאכילין ]את‬
‫האדם[ את האסור לו‪ .24 .‬כיוצא בו‪ ,‬לא יושיט ישראל אבר מן החי לבני‬
‫נח‪ ,‬ולא כוס יץ לנזיר‪ ,‬שאץ מאכילץ את האדם דבר האסור לו‪ .‬וכולן‬
‫‪8 3‬‬
‫ימש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪ .‬ועיין בבלי פ ס ח י ם כ״ב ב׳; ע״ז ו׳ ב ‪ /‬ומ״ש‬
‫ל א יושיע ו כ ו ‪/‬‬
‫בבה״א שו׳ ‪.63-62‬‬
‫‪ 48‬עבדו של חבר ן א עבד חבר‪.‬‬
‫אוסר |‬
‫בתחלה ן‬
‫א אוי‪.‬‬
‫םעשה | ד מעשי‪.‬‬
‫זה ן א הן‪.‬‬
‫א כחחילה‪.‬‬
‫שנשאת ן א שנישאת‪.‬‬
‫והיחה קושרח | א וקשרה‪.‬‬
‫א שלסד <ביפ>‪.‬‬
‫‪ 64-53‬ב נ ו ‪ . . .‬עליהן | ד א חסר‪.‬‬
‫לפלוני‪.‬‬
‫‪ 61‬ואם׳ |‬
‫א עבד‪.‬‬
‫‪ 63‬את |‬
‫שהיה |‬
‫‪ 84‬בנו של ן א בן‪.‬‬
‫טהרות | ד טהרו׳‪.‬‬
‫לו ן א חסר‪.‬‬
‫ד ואסר א אט׳‪.‬‬
‫לו |‬
‫א כוס יין לנזיר ואבר סן החי וכו׳‪.‬‬
‫בנו ן א בן‪.‬‬
‫ך שהי׳‪.‬‬
‫ישראל |‬
‫‪ 64‬סאכילין |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫נשאת ן א נישאת‪.‬‬
‫‪ 82‬של ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 83‬שיחשדו |‬
‫‪ 67‬זו וחן לפלני ן א זה והולך‬
‫טהרות |‬
‫אבטיח |‬
‫ב א סתום‪.‬‬
‫‪ 68‬או | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 68‬שאם׳ | ד שאסר‪.‬‬
‫ד ואוכלינו‪.‬‬
‫שהיה ל ס ד |‬
‫ד שייחשדו‪.‬‬
‫שהיה ל ס ד | ד שלסד א הלסד‪.‬‬
‫ד א ואוכלינו‪.‬‬
‫סשם ן‬
‫תפלין | ד א תפילין‪.‬‬
‫הארץ | ב ד סתום‪.‬‬
‫לו | ד א חסר‪.‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫אוי |‬
‫‪ 56‬חבר | ד ןאדםן חבר‪.‬‬
‫‪ 60‬ואוכלנו |‬
‫ואוכלנו |‬
‫‪ 62‬ונתגלה ואט׳ | א וניתנלה אס׳•‬
‫ד א דבר•‬
‫‪ 81‬ידו ן א ידיו )ביפ>‪.‬‬
‫שהיה ל ס ד ן א הלםד‪.‬‬
‫שאין ן א אין‪.‬‬
‫א זה ‪ . . .‬לפלוני‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫קשורין ן א קשרים‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫עבדו של |‬
‫עבדו של ן א עבד‪.‬‬
‫שיחשדו | ד שייחשדו‪.‬‬
‫‪ 80‬לעזר |‬
‫‪] 49‬ר׳ שפעון וכו׳ [ ן השלסחי עיפ ד א•‬
‫א סשום‪.‬‬
‫ד אבטי׳‪.‬‬
‫ך טהרו׳‪.‬‬
‫ז ו ‪ . . .‬לפלני |‬
‫הארץ |‬
‫וגיקר ואם׳ ן‬
‫ד סתום•‬
‫א שניקר אס׳‪.‬‬
‫‪] 63-62‬את האדם ן ן כיה א• ד את האד׳‪ .‬ב חסר•‬
‫א אדם‪.‬‬
‫ד סאכלין‪.‬‬
‫‪ 64-83‬אבר סן החי ל מ י נח ולא כוס וכו׳ |‬
‫ומלן |‬
‫ך א ]ועל ן כולן‪.‬‬
‫‪ .48‬ה ר י ז ה ב ח ז ק ת ן וכוי‪ .‬רשיי םירש ש ה ם ב ח ז ק ת ם כ ש ה ם יוצאים מ ת ח ת י ד י עיה‪ ,‬ו א מ ם צ ר י כ י ם ל ק ב ל‬
‫כ ת ח י ל ה ‪ ,‬א ב ל ב ש ע ה ש ק ת ח ת י ד י עיר‪ .‬א מ ם נאמנים‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫קושרת קשרי ת פ י ל ץ ב ש ב י ל ב ע ל ה ‪ .‬עיין ב ב היא‪.‬‬
‫שולם‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .54-53‬ב נ ו ש ל ו מ "‬
‫עליהן‪.‬‬
‫‪ . 5 1‬ק ו מ ע ת ע ל י ד ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫ק ש ו ר י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר קשרי מ ו כ ס ‪ ,‬שניתנים ל ס י מ ן ש ה מ כ ס‬
‫ב ד ו ב כ י י ע ח ס ר ‪ .‬ו כ נ ר א ה שיש כ א ן ה כ ס ל ה מ ו ט ע י ת ‪ .‬ועיין‬
‫‪ .58-57‬ח ב ר ש א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ח י ד שהיה ל ו כ כ ר שננבל ב ט ה ר ה עיי ח ב ר ‪.‬‬
‫‪ •58‬ל א‬
‫י ת ן ל ו וכוי‪ .‬מ ר ה י ט ו ת ה ל ש ץ מ ש מ ע שאסור לקיים שליחותו‪ ,‬ו מ ט ע ם ז ה א ס ו ר ל ה ח ד ר א ף ל מ ש ל ח ‪ .‬ו א פ ש ר‬
‫ש צ ר י ך לפייסו ב מ מ ץ ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫דמיי פ״ב‪ ,‬פ״ג‬
‫‪73‬‬
‫אץ מברכץ עליהן‪ ,‬ואץ מזמנץ עליהן‪ ,‬ואין עונין אחריהן אמן‪ .‬נשאלין לעם‬
‫הארץ על טהרותיו‪ ,‬ובלבד שלא יאמר לו צא אכול‪ ,‬צא שרוף‪ ,‬אלא אומ׳ לו‬
‫אם בזה שאלת טמא‪ ,‬ואם בזה שאלת טהור‪.‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .1‬העיד ר׳ יוסי בן המשולם משם ר נתן אחיו שאמ׳ משם ר׳ לעזר חםמא‬
‫שאין עושץ טהרות לעם הארץ‪ .‬לא יעשה לו עיסתו של תרומה בטהרה‪ ,‬אבל‬
‫עושה לו עיסתו של חולין בטהרה‪ ,‬מפריש ממנה חלה ונותן לתוך כפישה‪ ,‬ועם‬
‫הארץ בא ונוטל זו וזו‪ .‬לא יעשה לו זתים של תרומ׳ בטהרה‪ ,‬אבל עושה לו‬
‫זתים של חולץ בטהרה‪ ,‬מפריש מהן תרומה ונותן לתוך כליו של חבר‪ ,‬ועם‬
‫הארץ בא ונוטל את שתיהן‪ .‬כשם שאין נותנץ תרומה אלא לכהן חבר‪ ,‬כך אץ‬
‫משלמץ קרן וחומש אלא לכהן חבר‪ .2 .‬האוכל תרומת עם הארץ משלם‬
‫קרן וחומש לכהן חבר‪ ,‬וחבר נוטל דמים ומפייס את עם הארץ‪ .3 .‬תרומת‬
‫חבר ותרומת עם הארץ שנתערבה כופץ את עם הארץ למכור את חלקו‪.‬‬
‫חולק כהן)עם ישראל( ישראל עם כהן כותי במקום כותי‪ ,‬מפני שהוא כמציל‬
‫מידו‪ .‬אבל לא בארץ ישראל‪ ,‬מפני שמחזיקו בכהונה‪ .‬אף בארץ ישראל‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫! העיד וכר‪ .‬בבלי ניכוין ס״ב א ‪/‬‬
‫« כשם וכר‪ .‬להלן תרומות פ״ז סה״ד‪.‬‬
‫שם ה״ה; ימש׳ תרומות פ״ו שה״א‪ ,‬מ״ד ע״ב‪.‬‬
‫ל האוכל וכר‪ .‬להלן‬
‫‪ »-8‬תרומה חבר וכר‪ .‬להלן שם ה״ן‪.‬‬
‫‪ !0‬חולק כהן‬
‫וכו׳‪ .‬מ ק ׳ כוחים פ״ב‪ ,‬הול׳ היגר‪ ,‬עמ׳ ס״ה‪.‬‬
‫‪ 66‬נ״אלין | א ]ואין[ נשאלין‪.‬‬
‫שאלת ן‬
‫‪ 67‬בזה | ד א כזה‪.‬‬
‫‪ 1‬בן המשולם |‬
‫ח ס‬
‫‪ °‬א | ד חסמי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הארץ |‬
‫א ליטול•‬
‫םשם ן‬
‫ך בין הטשלם‪.‬‬
‫‪ 3‬טהרוח | ד טהרו׳‪.‬‬
‫* זתים | א זיתי‪.‬‬
‫זתים של חולין |‬
‫שלא ן‬
‫‪ 66‬ובלבד ן א חסר‪.‬‬
‫ואם ן א אם‪.‬‬
‫א שאלתה )ב־פ>‪.‬‬
‫של ן א חסר‪.‬‬
‫א זיתי חוליו‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫תרוסת |‬
‫את ן א חסר‪.‬‬
‫כמציל |‬
‫א שמציל‪.‬‬
‫'״ראל |‬
‫ד בישראל‪.‬‬
‫‪-65‬אין‬
‫מ בר כין‬
‫א םשום )כיפ(‪.‬‬
‫של ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 0‬ותרוםת |‬
‫‪ 10‬חולק | ד וחולק‪.‬‬
‫‪ 11‬ישראל |‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ב ר כ ה שלפניהן‪.‬‬
‫‪ 6‬אח ן‬
‫ד ותרום׳‪.‬‬
‫ואין‬
‫‪ 6‬זתים | )בצילום‪ :‬ותים !>‪.‬‬
‫‪ 7‬חבר |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שנתערבה ן א שנתערבו‪.‬‬
‫לסכור ן‬
‫<עם ישראל( ן א חסר‪.‬‬
‫שמחזיקו |‬
‫בםקום כותי ן א חסר‪.‬‬
‫ד שטחזיקין א שםחזיק‪.‬‬
‫מ ו מג ין‬
‫לעזר |‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫לתוך כפישה | א לפי כפישא‪.‬‬
‫עושה | ד עוש׳‪.‬‬
‫א ]ונוטלן ונותן‪.‬‬
‫ד תרוסות‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 3‬של ן א חסר‪.‬‬
‫חרום׳ | ך א חרוםה‪.‬‬
‫ונותן ן‬
‫א לא‪.‬‬
‫בזה |‬
‫שאס׳ |‬
‫אוס׳ |‬
‫ד א כזה‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫א ]אםן א‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫בכהונה |‬
‫שהוא‬
‫א לכהונה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ר כ ת המוון ב ר ב י ם ‪,‬‬
‫ולפטור אחרים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .2‬ש ל ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע י ס ה ט ה ו ר ה ‪ ,‬כ ד י שירים ממנה ע־ה ח ל ה ע ל שאר עיסות שלו‪ .‬ועיר‪,‬‬
‫‪ .3‬כ ס י ש ה ‪ .‬כ ל י ע ץ שאץ לו בית‬
‫יפריש ש ל א מן ה מ ו ק ף ‪ ,‬ר ע ש ה אותה ח ל ה באמירתו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .8‬ו ח ב ר נ ו ט ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ח ב ר ש א כ ל נוטל דמים מן ה כ ק ה ח ב ר‬
‫ק ב ו ל ‪ ,‬ואיטי מ ק ב ל ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫‪ .9-8‬ת ר ו מ ת ח ב ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ ת ע ר ב ה ב ת ר ו מ ת עיה ש ל א ה ו כ ש ר ה ‪ ,‬ו ה י א‬
‫ששילם לו א ת ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .9‬כ ו פ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אי א ס ש ר ל ח ל ק ‪ ,‬שמא י ס ו ל ח ל ק ו ל ע ׳ ה ‪ ,‬ת מ צ א מ ו ס ר ת ר ו מ ה‬
‫טהורה תדאי‪.‬‬
‫‪0‬ו‪ .‬ב מ ק ו ם כ ו ת י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר בעיירות הכותים‪ ,‬שאם ל א י ח ל ו ק עמו יתן ה כ ו ת י כ ל ה ת ר ו מ ה‬
‫לעיה‪.‬‬
‫ל כ ק הכותי‪.‬‬
‫דמיי פ״ג‬
‫‪74‬‬
‫במקום שמכירין בו שהוא כותי מותר לחלוק הימנו‪ .‬אוכל כהן ישראל עם כהן‬
‫כותי בזמן שעושה בטומאה‪ ,‬אבל בזמן שעושה בטהרה הרי זה לא יאכל עמו‪,‬‬
‫מפני שמאכילו בשר בכור טהור ומשקה אותו יץ רביעי‪ .4 .‬בראשונה היו‬
‫או חבר שנעשה גבוי דוחץ אותו מחבורתו‪ ,‬חזרו לומר כל זמן שהוא גביי אין‬
‫נאמן‪ ,‬פרש מגבייתו הרי זה נאמן‪ .5 .‬חבר שחכר מעם הארץ עקרי תאנים‬
‫ודליות של ענבים‪ ,‬מעשר ונותן לו‪ ,‬ואץ נותן לו אלא משלו‪ .‬בן חבר שהיה‬
‫הולך אצל אבי אמו עם הארץ‪ ,‬אץ אביו חושש שמא מאכילו דברים שאינן‬
‫מתוקנץ‪ .‬היו בידו פירות‪ ,‬אינו חושש שמא אץ מתוקנץ הן‪ .‬אם אמ לו האכילני‪,‬‬
‫מעשר ומאכילו‪ .6 .‬לא ישתמש חבר במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של‬
‫עם הארץ אלא אם היה מותקן תחת ידו‪ ,‬אפי אינה אלא מניקות אחת של יץ‪.‬‬
‫לפיכך חבר ששמש במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של עם הארץ הרי זה‬
‫חזקה למעשרות‪ .7 .‬חבר שהיה יושב במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של‬
‫עם הארץ‪ ,‬אפי רואץ אותו נוטל ואוכל מיד‪ ,‬נוטל ואוכל מיד נוטל ושותה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ בראשונה וכו׳‪ .‬ילוש׳ פ״ב ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״א; בבלי בכורוח ל״א ‪6‬׳‪.‬‬
‫במשכחכו פ״ו מ״א‪.‬‬
‫‪ 12‬במקום |‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪2 3‬‬
‫אותו ן‬
‫ד א ‪0‬ירש‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫ואין |‬
‫האכילני |‬
‫ובסעודתו ן כיה‬
‫טוחקן |‬
‫ד•‬
‫בםשתאו | ד ב ס ש ת א ו ׳‬
‫‪ 24‬אפי׳ |‬
‫א ואמו‪.‬‬
‫ד האכילנו‪.‬‬
‫ב ובס׳‬
‫‪ 22‬ששסש |‬
‫א בסשחה‪.‬‬
‫ידו |‬
‫א ידיו‪.‬‬
‫ד א ששיםש‪.‬‬
‫‪ .14‬ב ש ר‬
‫בכור‬
‫אם ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫זה ן‬
‫אלא ן‬
‫א זו‪.‬‬
‫א איני•‬
‫ך א שהיה‬
‫‪ 17‬של ן‬
‫אס׳ |‬
‫ישחםש |‬
‫ך א אם ןכןן‪.‬‬
‫ד א פ ל ו א אפילו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שחכר ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫שנעשה |‬
‫אין |‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫‪ 21‬אם |‬
‫ומעקה‬
‫ך א אוסרין‪.‬‬
‫ד סחוט‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד אסר‬
‫ך ישחט׳‪.‬‬
‫היה | א היי•‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫‪ 23‬יושב ן‬
‫‪ 24-23‬ובסעודתו של עם ן‬
‫א עם‬
‫טניקות |‬
‫א םיסב‪.‬‬
‫א וסעודת עם‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ה מ ת י ם נזהרים ב ט ו מ א ה ו ט ה ר ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ם ה כ ו ת י מחזיק א ת ע צ מ ו‬
‫ב ט ו מ א ה ‪ ,‬א ץ לחשוש שמא יאכילנו קדשים‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וםאכילו |‬
‫של עם הארץ ן‬
‫של עם הארץ )‪ (2‬ן‬
‫וכוי‪.‬‬
‫אין |‬
‫א אתן‪.‬‬
‫א עוף‪.‬‬
‫ד א נבאי‪.‬‬
‫נאםן |‬
‫תאנים ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫נביי |‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫ד םעש׳‪.‬‬
‫של |‬
‫נוטל ואוכל סיד |‬
‫בטומאה‬
‫זה |‬
‫א בידיו‪.‬‬
‫‪ 20‬םעשר |‬
‫«• או׳ |‬
‫א םחבירותו‪.‬‬
‫ד א עיקרי‪.‬‬
‫‪ 19‬בידו ן‬
‫א ולא בסעודת‪.‬‬
‫ך א פ ל ו א אפילו‪.‬‬
‫‪ .13‬ש ע ו ש ה‬
‫סחבורחו ן‬
‫ב עקרו )ותוקן‪ :‬עקרי>‬
‫א א ב ל כהן ח ב ר ‪.‬‬
‫א ממנו‪.‬‬
‫‪ 13‬כותי ן‬
‫‪ 14‬בכור ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ד טנביותו א סנבייותו‪.‬‬
‫ד סחוקן א סחוקנין ןהכלן‪.‬‬
‫ך םינקח א סניקיח‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב נבאי‪.‬‬
‫מגבייתו |‬
‫עקרי |‬
‫ד תוחנין‪.‬‬
‫א אותו‪.‬‬
‫עמו ן‬
‫א רבעי ד רבעי ןטהור!‪.‬‬
‫ד א תליון‬
‫) א חוכר(‪.‬‬
‫תותן |‬
‫בו ן‬
‫א ו כ ל כהן ישראל ן‬
‫הרי זה ן‬
‫רביעי ן‬
‫נבוי |‬
‫‪ 16‬פרש |‬
‫חובר‬
‫ד א םקום‪.‬‬
‫» לא ישחמש וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ב‬
‫שהיה יושב וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א וסשקהו‪.‬‬
‫א תעשה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫״ בן חבר וכו׳‪ .‬עיין לעיל פ״ב הכו״ו‪.‬‬
‫קה״ב‪ ,‬כ״ב ע״ד‪.‬‬
‫מסן ן‬
‫«! ח ג י שחכר וכו׳‪ .‬עיין‬
‫ו ל מ א כ ל ו ת אסורים א ץ לחשוש‪ ,‬שהרי הכותי א ו כ ל י ח ד אתו‪.‬‬
‫שהרי הכותים א ץ בקיאים במומים‪ ,‬ושמא התירו מי שאינו מ ו מ ח ה ‪ ,‬ו ה כ ו ת י‬
‫א ו כ ל ממנו ב ח ז ק ת ב ע ל מום‪ .‬ועיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫יין‬
‫רביעי‪.‬‬
‫צ־ל‪ :‬יץ ר ב ע י כ ב ש א ר נוסחאות‪ .‬ו ה כ ו ת י ם‬
‫ס ו ב ר י ם שפירות ר ב ע י ניתנים ל כ ק ‪ ,‬ו א מ ם נ א כ ל י ם לפני ה׳‪ ,‬ו ל פ י כ ך חושש שמא נותן לו ה כ ה ן י ץ‬
‫רבעי‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫היי‪.‬‬
‫הדמים‪.‬‬
‫אחר‪,‬‬
‫‪ .15‬ד ו ח י ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ מ ק ב ל ץ אותו א ס י ל ו כשחזר‪ ,‬כשיטת ר י מ ל ע י ל ס י ב‬
‫‪ .17‬מ ע ש ר וכוי‪ .‬שהרי א ס ו ר ל ח ב ר ל מ ס ו ר ט ב ל י ם ל ע י ה ‪ ,‬ו ל ס י כ ך מ ע ש ר ונותן לו‪ ,‬ו מ נ כ ה לו מן‬
‫אלא‬
‫מ ש ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ל א מן ה ש ד ה של ה ע י ה ה מ ו ח כ ר ת לו‪ .‬א ב ל א ם ק ת ה סירות מ ש ד ה‬
‫ה ר י א ס ו ר לו ל מ כ ו ר ט ה ר ו ת ל ע י ה ‪ ,‬א פ י ל ו יבש‪ ,‬כמםורש במשנתנו ס י ב מיג‪.‬‬
‫‪.18-17‬ש ה י ה‬
‫ה ו ל ך וכוי‪.‬‬
‫מ כ א ן ו א י ל ך ב ח ב ר נ א ‪ p‬ל מ ע ש ר ו ת עסיקינן‪.‬‬
‫בירושלמי‪ :‬ל א ישמש וכוי‪ .‬ו ה י א היא‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪.30‬‬
‫ושואבים ב ה מ ש ק ץ ‪.‬‬
‫‪ .20‬ל א‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫י ש ת מ ש וכוי‪.‬‬
‫‪ .21‬מ נ י ק ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ף שיש ל ה י ד א ר ו כ ה ‪,‬‬
‫‪ .23‬ש ה י ה י ו ש ב ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר שהיה מ י ס ב כ א ו ר ח ‪ ,‬ואינו משמש‪.‬‬
‫דמיי פ״ג‬
‫‪2‬‬
‫‪75‬‬
‫מיה אין לו חזקה למעשרות‪ ,‬שמא עישר בלבו‪ .‬היה בנו מוסב אצלו‪ ,‬מעשר‬
‫עליו‪ .‬אחר‪ ,‬אין מעשר עליו‪ .‬בנו במקום אחר‪ ,‬מעשר עליו‪ .8 .‬בן חבר‬
‫שהיה יושב במשתאו של עם הארץ ובסעודתו של עם הארץ‪ ,‬אפי רואין אותו‬
‫נוטל ואוכל מיד‪ ,‬נוטל ושותה מיד‪ ,‬אץ לו חזקה למעשרות‪ ,‬שמא עישר בלבו‪,‬‬
‫אע״פ שאמרו כל אילו תקלה לאחרים הן‪ .‬אם היה שותף עמו בחנות‪ ,‬הרי זו‬
‫חזקה למעשרות‪ .9 .‬עם הארץ שהיה משתמש בחנות‪ ,‬אע״פ שחבר יוצא‬
‫ונכנס הרי זה מותר‪ ,‬ואינו חושש שמא החליף‪ .‬היה הוא נאמן ואשתו אין נאמנת‪,‬‬
‫לוקחין ממנו ואין מתארחין אצלו‪ ,‬ואע״פ שאמרו הרי הוא כשרוי עם הנחש‬
‫בכפיפה‪ .‬אשתו נאמנת והוא אין נאמן‪ ,‬מתארחין אצלו ואין לוקחין הימנו‪.‬‬
‫הוא אין נאמן ואחד מבניו נאמן‪ ,‬ואחד מעבדיו נאמן‪ ,‬ואחד ממשפחותיו נאמנת‪,‬‬
‫לוקחין ואוכלין על פיהן‪ ,‬ועושץ לו ואוכל‪ .‬בשביעית ובטהרות אינן רשאץ‬
‫לעשות כן‪ .10 .‬הנחתומין לא חייבו אותן חכמים להפריש אלא כדי תרומת‬
‫מעשר וחלה‪ ,‬פטורין מן השני‪ .‬במי דברים אמורים במוכר בחנותו על פתח‬
‫חנותו‪ ,‬אבל המוכר בפלטיר‪ ,‬או בחנות הסמוכה לחנותו‪ ,‬חייב בשני‪ .‬את‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫‪:‬‬
‫‪ 32‬ע ם הכחש וכו‪ /‬עיין בבלי כחובות ע״ב א ‪/‬‬
‫« הוא כאמן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ב‪ ,‬כ״ב ע״ל‪.‬‬
‫ל‪ 3‬במוכר בחכוחו ו כ ו ‪ /‬ימש׳ פ״ב ה״ד‪,‬‬
‫‪ 36‬הכחתומין ו כ ו ‪ /‬משכה פ״ב מ״ד; בבלי יומא ח׳ ג׳‪.‬‬
‫כ״ג ע״א‪.‬‬
‫‪2 8‬‬
‫לו |‬
‫אס‪.‬‬
‫א זו‪.‬‬
‫‪ 27‬יושב |‬
‫ד רואי׳‪.‬‬
‫אילו |‬
‫םוסב |‬
‫ך א סיסב‪.‬‬
‫ך א סיסב‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫]חבר[•‬
‫אעיס |‬
‫אין | א אינה‪.‬‬
‫ך ושותה‪.‬‬
‫ד א אף על י ‪.‬‬
‫שאסרו | כיה ד א• ב שאסר‪.‬‬
‫םעבדיו‪.‬‬
‫השני | א השיני‪.‬‬
‫ך ואחח‪.‬‬
‫‪ 30‬בחנוח |‬
‫ד זה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ואינו |‬
‫הנחש ן א נחש‪.‬‬
‫םסשפחותיו |‬
‫ד בחנית‪.‬‬
‫ד בחנוח ]של חבר[‬
‫א בחנות‬
‫‪ 33‬אין ן א אינו‪.‬‬
‫‪ 37‬פטורין |‬
‫‪ 38‬חנותו | א ביתו‪.‬‬
‫חייב ן‬
‫א םחליף‪.‬‬
‫ד ואף על פי א אף על פי‪.‬‬
‫א וםשפחותיו‪.‬‬
‫אותן ן א חסר‪.‬‬
‫ד הססוכ׳‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫החליף |‬
‫ואחד םעבדיו נאםן |‬
‫ד םשפחתו‬
‫דברים אסורים ן א דבר־ אסר‪.‬‬
‫הססוכה |‬
‫שאסרו |‬
‫ואע־פ |‬
‫ואחד ן א אחד <ביפ(‪.‬‬
‫‪ 36‬חייבו ן א חייבום‪.‬‬
‫בסי | ך א בסה‪.‬‬
‫בחנוח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הוא ן כיה ד א• ב היא‪.‬‬
‫‪ 34‬אין | ך חסר‪ .‬א אינו‪.‬‬
‫‪ 35‬אינן רשאין | א אינו רשאי‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫ד אפלו א אפילו‪.‬‬
‫רואין ן‬
‫א שאם׳‪.‬‬
‫ד א אף על סי‪.‬‬
‫םתארחין ן כיה ד א• ב םתאחרין‪.‬‬
‫נאמן ואחד ן א חסר‪.‬‬
‫א פוכר בפלטר‪.‬‬
‫זו |‬
‫‪ 31‬הרי זה ן‬
‫פ‬
‫‪ 26‬במקום אחר |‬
‫‪ 29‬אע׳פ |‬
‫ד בחנו׳‪.‬‬
‫‪ 32‬םסנו ן א היפנו‪.‬‬
‫כיה ד א• ב סתאחרין‪.‬‬
‫אצלו ן‬
‫של עם הארץ ‪ 111‬ן‬
‫‪ 28‬ושוחה סיד |‬
‫בחנוח |‬
‫א עסו‪.‬‬
‫ד בםקום אחד א בסקום‬
‫םתארחין ן‬
‫ד חסר‪ .‬א אחד‬
‫נאמנת |‬
‫א נאםן‪.‬‬
‫ד ופטורין א ופטור‪.‬‬
‫הסוכר בפלטיר ן‬
‫א ]הרי זה[ חייב‪.‬‬
‫בשני ן‬
‫א בשיני‪.‬‬
‫‪ .26‬ב ן ח ב ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ע ׳ פ ר ו ב א ץ לו פירות משלו‪ ,‬שנוכל ל ת ל ו ת בריות שיפריש מ ה ם ע ל מ ה שהוא‬
‫‪.30‬שהיה מ ש ת מ ש‬
‫‪ .29‬ת ק ל ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמא י ס מ כ ו ע ל י ה ם ‪ ,‬ויחשבו ש ה ס ע ו ד ה מתוקנת‪.‬‬
‫אוכל‪.‬‬
‫‪ .34‬מ מ ש ם ח ו ת י ו‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪:‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה שמש בחנות שאוכלין ושותץ ב ה ‪ .‬ע י ץ ל ע י ל שו׳ ‪.20‬‬
‫‪ .35‬ו ע ו ש י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ד מן הנאמנים שנזכרו ל ע י ל ‪.‬‬
‫מ ש ס ח ו ת י ו ) ע י ץ בשנויס(‪ .‬א ב ל ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫א י נ ן ר ש א י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דווקא ב ד מ א י ה ק ל סומכים ע ל י ה ם ‪ ,‬א ב ל ל א בשביעית ו ל א ב ט ה ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .37‬ט ט ו ר י ן מ ן ה ש נ י ‪ .‬פירשו ב ב ב ל י ש ה ק ל ו ע ל י ה ם מפני שהממונים ע ל השוק היו מ כ ר י ח י ם אותם‬
‫‪ .38-37‬ע ל פ ת ח ח נ ו ת ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬או ע ל‬
‫ל מ כ ו ר בזול‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ט י ל ו ע ל ה ל ו ק ח שיחוש ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫‪ .38‬ב ט ל ט י ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בחנות ש מ ו כ ר ץ בקמענות‪.‬‬
‫ס ת ח חנותו‪ ,‬ובשתיהן מ ו כ ר ח הנחתום ל מ כ ו ר בזול‪.‬‬
‫ה ס מ ו כ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ה מ ס ת פ ק ת <עיץ בבה־א( מחנותו ה א ח ר ת ‪ ,‬חייב במע׳יש‪ ,‬מפני ש ב ץ שתיהן מ ש ת כ ר‬
‫עתר‪.‬‬
‫דמיי פ״ג‬
‫‪76‬‬
‫שדרכו לימדד בגסה‪ ,‬ומדדו בץ גסה בין דקה‪ ,‬טפילה דקה לגסה‪ .11 .‬אילו‬
‫« דברים הנמכרין בגסה‪ ,‬אילו מיני תבואות‪ .‬וקטניות דרכן לימדד בדקה דברי‬
‫ר מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אף דברים שדרכן למדד בדקה ומדדן בנסה‪ ,‬משפיעה‬
‫ומוכרן דמיי‪ .‬אם מדדן בדקה‪ ,‬הרי זה חייב‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ הנמכר בדקה הרי‬
‫הוא כדקה‪ ,‬בגסה הרי הוא כגסה‪ .12 .‬ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוחנן בן ברוקה או׳‬
‫הנמכר בדקה הרי זה חייב‪ .‬אפי׳ לא מכר לו אלא סאה ורובע‪ ,‬צריך לעשר‬
‫« את הרובע‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ משם ר׳ יוסה)קליעה של שום ו(סלי‬
‫תאנים וסלי ענבים וקופות של ירק‪ .‬לימץ במדה גסה‪ ,‬מלימין ולמטה במדה‬
‫דקה‪ .‬ובלח הץ במדה נסה‪ ,‬מהין ולמטה במדה דקה‪ .‬וכן היה רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ משם רבי יםה קליעה של שום הרי היא כמדת גסה‪ .13 .‬לא‬
‫התירו למכור דמיי אלא לסיטון בלבד‪ .‬בעל הבית בין כך ובין כך צריך‬
‫‪,‬‬
‫‪3 9‬‬
‫שדרכו וכר‪ .‬משנה פ״ב מ״ה‪ .‬ועיין בבח״א ה ע ׳ ‪.15‬‬
‫סמ״ל‪.‬‬
‫‪ >°‬מיני תבואות‪ .‬עיין במשנה פ״ב‬
‫« ר׳ נחמיה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״א‪.‬‬
‫קלי תאנים ו כ ו ‪ /‬עיין במשנחנו ספ״ב‪.‬‬
‫‪ >9->8‬לא התירו ו כ ו ‪/‬‬
‫«> לימין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ה כ״ג ע״א‪.‬‬
‫׳‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״ד‪ ,‬כ״ג ע״א;‬
‫בבלי ב״מ נ״ו א ‪ /‬ועיין במשנ׳ פ״ב סמ״ד‪.‬‬
‫« ר׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל‪.‬‬
‫פ״ג רה״ב‪ ,‬כ״ג ע״ב; פ״ו ה״כו‪ ,‬כ״ה ע״ד;‬
‫« בעל הבית ו כ ו ‪ /‬בבלי הנ״ל‪.‬‬
‫‪ 39‬ליטדד | ך א לטור‪.‬‬
‫וטדדי | ד וטורדו א סודדו‪.‬‬
‫דקה | ד דקה טפילה‪.‬‬
‫לנסה | ד לנסה ןאת שדרכו ליסדד בדק׳ וםדדו בין בדקה בין מ ס ה טפילה נסה לדק'!‬
‫נסה בין דקה | ד בנס׳ ובין בדק׳ א נסה דקה‪.‬‬
‫א לנסה ]אח שדרכו לסוד בדקה םודדו בין מ ס ה בין בדקה טפילה נ‬
‫‪ 40‬דברים | ד דברי׳‪.‬‬
‫הנטכרין ן א הנסכרים‪.‬‬
‫וקיטנית‪.‬‬
‫דרכן | ד דרכו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שדרכן ן א דרכן‪.‬‬
‫ך דסים‪.‬‬
‫אט ן א חסר‪.‬‬
‫<ביפ>‪.‬‬
‫מ ס ה | ד מסי•‬
‫‪ 41‬וחכסים | א וחכם׳•‬
‫לסדר | ד א ליםדד‪.‬‬
‫טדדן ן א פכרן‪.‬‬
‫כדקה ‪ . . .‬מ ס ה | ד א בדקה ‪ . . .‬מ ס ה ‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫סשם ן א סשום‪.‬‬
‫ד סלי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א םליםון‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 44‬אפי׳ | א אפילו‪.‬‬
‫ענבים ן א וענבים‪.‬‬
‫בםדה ן א סירה‪.‬‬
‫נסה | ב סתום‪.‬‬
‫‪ . 3 9‬ט פ י ל ה ד ק ה וכו׳‪.‬‬
‫וסדרן ן א םודדן‪.‬‬
‫נחסיה | א נחםיא•‬
‫או׳ |‬
‫ד אוס׳‪.‬‬
‫יסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ 49‬לסכור | ד לסכר‪.‬‬
‫כלומר‪,‬ומטור ‪ p‬הדמאי‪.‬‬
‫להשפיע ע ל ה מ ד ה ולמכור דמאי‪.‬‬
‫‪.42‬א ם‬
‫דברים |‬
‫‪ 42‬דם״ |‬
‫‪ 43‬הוא ן‬
‫א היא‬
‫ברוקה | ד ברוקא‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 45‬שםעון בן נםליאל ן א שסע׳ בן נסל׳‪.‬‬
‫קליעה של שום ן א חסר‪.‬‬
‫וסלי ן א קלי‪.‬‬
‫ליסין בסדה ן א ליסון סירה‪.‬‬
‫קליעה ן א קליפה‪.‬‬
‫היא | ד הוא א זו‪.‬‬
‫ד ם ״ ן ך דםאי א ןאתן הדסיי‪.‬‬
‫אי |‬
‫«‪ 4‬וסלי |‬
‫סליםין | ך סיליסון‬
‫‪ 48‬נםליאל ן א נםל׳‪.‬‬
‫‪.41‬מ ש פ י ע ה וכו׳‪.‬‬
‫ך אלו‪.‬‬
‫תבואות וקטניות ן א ח מ א ה‬
‫םשפיעה ן א סשפען‪.‬‬
‫בי י ׳ | ד בר׳ א מ ו של ר׳‪.‬‬
‫של ן א חסר‪.‬‬
‫ס ת ו ם ‪-‬‬
‫ילן ן‬
‫אף | ך חסר‪.‬‬
‫‪ 47‬בםדה ‪ . . .‬בסרה ן א סידה ‪ . . .‬סירה‪.‬‬
‫סשם | ד חסר‪ .‬א סשום‪.‬‬
‫דבסדתאסידה‪.‬‬
‫אילו | ד חסר‪.‬‬
‫א י | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫לו | א חסר‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫ס ה‬
‫לדקה[‪,‬‬
‫ב‬
‫ך‬
‫א‬
‫טפילה‬
‫או׳ |‬
‫כסרח ‪I‬‬
‫בעל הבית ן א חסר•‬
‫כלומר‪ ,‬מותר לו ל כ ת ח י ל ה‬
‫מ ד ד ן וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬א ם מ כ ר ן וכו׳ )כני׳ כ״ע>‪ ,‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫א ם מ כ ר ע י פ ה מ ח י ר ש ל ה ד ק ה ה׳ז חייב ב ד מ א י ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ה נ מ כ ר וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ל ר ׳ נחמיה‬
‫א ק ה ד ב ר תלוי ל א בריוח ה מ ו כ ר ‪ ,‬ו ל א ב ד י ר ה ר נ י ל ה ש ל ה מ ד י ד ה ‪ ,‬א ל א ב כ ל י ם שהוא מ ו ד ד ב ה ם •‬
‫ו א ם מ כ ר ב ד ק ה ‪ ,‬א פ י ל ו הוסיף ב מ י ו ח ד ע ל ה מ ד ה חייב ב ד מ א י ‪.‬‬
‫‪ .44‬ס א ה ו ר ו ב ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אעט״י‬
‫ששתיהם י ח ד ה י א מ כ י ר ה בגסה‪ ,‬מ י מ חייב ל ע ש ר א ת ה ר ו ב ע ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ח ס ר ב כ י י ע ובר״ש‪ ,‬ו כ ן נכון‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן שו׳ ‪.48‬‬
‫‪ .46‬ש ל י ר ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ל א ל ו א ם מ כ ר ו ם כ מ ו ת ש ק דינם‬
‫כ נ מ כ ר י ם ב מ ד ה גסה‪ .‬ו א ח י כ מ ת ח י ל עניץ א ח ר ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ק‪p‬‬
‫‪fpnv‬‬
‫‪ p‬הזמנים ה י ה שויו א י ס ר ‪.‬‬
‫ל י מ י ן וכוי‪ .‬ל י מ ץ ה ו א נומץ‪ ,‬מ ס ב ע‬
‫‪ .48‬כ מ ד ת ג ס ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם מ כ ר ה כ מ ו ת שהיא כ א י ל ו מ כ ר ה‬
‫ב מ ד ה גסה‪ ,‬ודינה כ ס ל י תאנים שנשנו ל ע י ל ‪.‬‬
‫שמוכר ב מ ד ה גסה)רשיי(‪.‬‬
‫‪ ) .45‬ק ל י ע ה ש ל ש ו ם ‪.0‬‬
‫‪ .49‬ב י ן כ ך וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ץ שמוכר ב מ ד ה ד ק ה בין‬
‫דמיי פ״ג‬
‫‪77‬‬
‫לעשר דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אומי אחד סיטון ואחד בעל הבית מותר‬
‫למכור ולשלח לחבירו וליתן לו במתנה‪ .14 .‬המשלח בין לעם הארץ ובין‬
‫לחבר צריך לעשר‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל אף לעם הארץ צריך )עם‬
‫הארץ( לעשר‪ ,‬לחבר צריך להודיע‪ .‬אמ׳ רבן שמעון בן גמליאל מעשה‬
‫ששילח לי ר׳ יוםה בי ר׳ אתרוג גדול מציפורי‪ ,‬ואמ׳ זה בא בידי מקיםרי‪.‬‬
‫ולמדתי ממנו שלשה דברים‪ .‬אחד שהיה ודיי‪ ,‬ושהיה טמא‪ ,‬ושלא היה בידו‬
‫אלא ]זה[ בלבד‪ ,‬שאילו היה בידו אחר היה מעשר ממנו עליו‪ .15 .‬הלוקח‬
‫מן התגר ואמ׳ זו מתוקן וזו אינו מתוקן‪ ,‬אף על המתוקן אין נאמן‪ .‬את שדרכו‬
‫לימכר דמיי נאמן‪ .‬חבר שהיה מוכר משפיע ומתוקן ונתמנה לו דבר שהוא‬
‫דמיי‪ ,‬צריך להודיע‪ ,‬שכל דבר שהוא דמיי צריך להודיע‪ .‬רבן גמליאל היה‬
‫מאכיל את פועליו דמיי‪ ,‬ומודיע‪ .‬ואם בידוע של בעל הבית מאותו המץ אין‬
‫צריך להודיע‪ .16 .‬גבאי קופה אץ גובץ)ביום טוב( ומכריזין ביום טוב כדרך‬
‫שנובין ומכריזץ בחול‪ ,‬אבל בצנעה גובץ בתוך חיקן ומחלקין על כל שכונה‬
‫ושכוגה‪ .17 .‬גבאי צדקה בשביעית מדלגץ על פתחיהן של אוכלי שביעית‬
‫דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמי׳ אף אין צריכין לדקדק באוכלי שביעית‪ ,‬אפי׳ פת‬
‫‪,‬‬
‫״ מן‬
‫‪3‬־ אמ׳ לבן וכף‪ .‬ירוש פ״ג ה״ג‪ ,‬כ״ג ע״ג‬
‫‪ /‬״ ״ ‪.‬‬
‫ל‬
‫!‪5‬‬
‫לבן גמליאל ו כ ו ‪ /‬משכ׳‬
‫‪ 59‬לליך ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ב‪.‬‬
‫הסגל ו•־׳‪ .‬עיין להלן ״ ל ״ ‪.‬‬
‫‪ «3‬גבאי לדקה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫״א ״ ״ ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ע י י ן‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫‪ 3‬מ ש כ‬
‫פ‬
‫פ ״ ג‬
‫מ ״ א <‬
‫‪ 60‬וחכםים |‬
‫ובין |‬
‫‪6 1‬‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ג ‪ 3‬א י‬
‫גמ‬
‫כ‬
‫ק‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫ג‬
‫ן‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫אוס׳ |‬
‫א ביד ‪ . . .‬וביד‪.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫פ ״ ג‬
‫ש‬
‫ד אומרין‪.‬‬
‫‪ 52‬לחבר ן‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪ 64‬ממילח | ד שמלח‪.‬‬
‫סציפורי | ד מצפורי א בציפורי‪.‬‬
‫‪ 51‬לחבירו |‬
‫ח ב ר‬
‫‪.‬‬
‫וד‬
‫יי ן‬
‫ך‬
‫״אילו |‬
‫ן ד א י‬
‫א‬
‫ן ע ה י ה‬
‫ו ן ד י י‬
‫ד שאלו א שאם‪.‬‬
‫ד א זה ‪ . . .‬חה‪.‬‬
‫דמיי |‬
‫אין נאסן ן א‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 64‬וחכמי׳ |‬
‫‪.50‬מותר‬
‫וכוי‪.‬‬
‫מים‪ ,‬והוכשר‪.‬‬
‫‪ .58‬מ ו כ ר‬
‫יייקא‪.‬‬
‫ש*׳ל‪:‬‬
‫ד‬
‫להודיע |‬
‫‪ .‬א אם ב ואס׳‪.‬‬
‫בי ר׳ | ד בי רבי א בר׳‪.‬‬
‫ד להודי׳‪.‬‬
‫‪! 66‬זה[ | ד א זו• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 67‬ואמ׳ |‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫דמיי | ד דמאי‪.‬‬
‫נאמן |‬
‫ך וחכמים א וחכמי‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ב ד פחוח‪.‬‬
‫‪ 59‬דמיי | ד א דמאי‪.‬‬
‫‪ 60‬מאכיל |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫זו ‪ . . .‬חו ן‬
‫ד מאכול‪.‬‬
‫שכל ‪. . .‬‬
‫את ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בעל הבית מאותו המין ן א שאותו‬
‫‪ 63‬בצנעה גובין ן‬
‫)ביום טוב( | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 63-62‬שכונה ושכמה ן כ־ה ד א‪ .‬ב שכינה ושכמה• ב ד סתום‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ב מ ד ה גסה דווקא‪.‬‬
‫ודיי‬
‫אס׳ | ד אםר‪.‬‬
‫שלשה | ד שלש׳‪.‬‬
‫‪ 68‬לימכר ן א לימנות‪.‬‬
‫של ן‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫אחד ן א חסר‪.‬‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 61‬קופה אין ן א קופה ןביום טובן לא היו‪.‬‬
‫ד נובן בצנעה א גובין בצינעא‪.‬‬
‫‪.55‬ש ה י ה‬
‫‪.‬‬
‫עליו |‬
‫או׳ |‬
‫ב לעם הארץ‪.‬‬
‫בידו ן א בידי‪.‬‬
‫א‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד דמאי‪.‬‬
‫ואם ן כיה‬
‫הסין בעל הבית‪.‬‬
‫ח ס ר‬
‫ל ן א ולא‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫בין ‪. . .‬‬
‫גדול ן א חסר‪.‬‬
‫משפיע וסתוקן ונתםנה ן א סשפיעין מתוקן נחמנה‪.‬‬
‫דמיי |‬
‫ד א דמאי‪.‬‬
‫א פיתחן‪.‬‬
‫ן‬
‫ד‬
‫א ו ה‬
‫ה‬
‫ד לחברו‪.‬‬
‫‪ 55‬םטנו ן א בו‪.‬‬
‫ד‬
‫מסט ן‬
‫חבר | א ןאיתמרן חבר‪.‬‬
‫להודיע |‬
‫ב‬
‫ך א יוסי‪.‬‬
‫י י ן א לי י‪.‬‬
‫ו ש‬
‫לו ן‬
‫‪ 63‬לחבר ן כיה ד•‬
‫יוסה |‬
‫‪, ,‬‬
‫׳‬
‫ג ע‬
‫‪ 63-62‬רבן ‪ . . .‬להודיע ן‬
‫)עם הארץ> | ד חסר‪ .‬ב נםחק ע־י נקודוח למעלה‪.‬‬
‫לי ר־ ן א ל ד ‪.‬‬
‫כ‬
‫‪3‬‬
‫ד אוטרין א אופ׳‪.‬‬
‫‪ . 51‬ה מ ש ל ח וכו׳‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫‪ 63‬פתחיהן ן‬
‫ד א פ ל ו א אפילו‪.‬‬
‫כלומד‪ ,‬המשלח ט ב ל ודאי‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ופירשו בירושלמי שמירות ק ס ר ץ ו ד א י ‪ ,‬והוא ט מ א מפני ש מ ר ב י צ ץ ע ל י ו‬
‫‪ .57‬א י נ ו‬
‫משפיע‬
‫‪.60‬ו מ ו ד י ע ‪.‬‬
‫מתוקן‪.‬‬
‫וכר‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא ודאי‪ ,‬והיינו שהוא קונה ‪ p‬ה ט י או מן הכותי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמוכר ומשפיע ב מ ד ה נטה‪ ,‬ו מ ח מ י ר ע ל ע צ מ ו לקנות מן ה ח ב ר י ם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ו א דמאי‪ ,‬ו ה ר ו צ ה ל ת ק ן יתקן•‬
‫ש ל ב ע ה י ב ‪1‬אץ‪ 1‬מאותו ה מ ץ וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה פ ו ע ל י ם יודעים שבמכנםו ש ל ב ע ה י ב א ץ אותו‬
‫ה מ ץ מצוי‪ ,‬ה ר י חזקתו ש ל ק ח מן השוק‪ ,‬ו ב ח ו ק ת ד מ א י הוא‪.‬‬
‫מהגז כ ד ר ך שנוהגץ ב ח ו ל ‪.‬‬
‫של‬
‫בעל‬
‫ה ב י ת וכוי‪ .‬כ נ ר א ה‬
‫‪ .62‬ב ת ו ך ח י ק ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א ב כ ל י ‪ ,‬ש ל א‬
‫‪ .63-62‬ש כ ו נ ה ו ש כ ו נ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א ל כ ל ה ע י ד ב ב ת א ח ת ‪.‬‬
‫דמיי פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫‪78‬‬
‫נתנו להם מקבלץ אותה הימנו‪ ,‬שלא נחשדו נותנות אלא מעות ובצים בלבד‪.‬‬
‫אם היתד‪ ,‬עיר כולה של אוכלי שביעית אין צריכץ לדקדק באוכלי שביעית‪.‬‬
‫הכהנים נובין בטהרה צריכין לדקדק באוכלי שביעית‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬הלוקח ירק מן השוק‪ ,‬הרי זה בורר כל היום כולו ואינו חושש‪ ,‬משנמר‬
‫בלבו אסור‪ ,‬להחזיר אץ יכול‪ ,‬מפני שצריך לעשר‪ ,‬ולעשר אין יכול‪ ,‬מפני‬
‫שמחוסר מניץ‪ ,‬וליטול אחד אין יכול‪ ,‬שמא יבוא אחר ויטול ונמצא מעשר מן‬
‫המתוקן על שאינו מתוקן‪ .2 .‬הרוצה ]להחזיר עלי[ ירק ולהקל ממשאו‪ ,‬לא‬
‫ישליך עד שיעשר‪ .‬ר׳ יוסה או בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .3 .‬המוצא פירות‬
‫בדרך ונטלן לאכלן‪ ,‬ונמלך להצניע‪ ,‬לא יצניע עד שיעשר‪ .‬ר׳ יוסה אומר‬
‫בודיי אסור‪ ,‬ובדמיי מותר‪ .4 .‬קנובת ירק שבעה הרי זו מותרת‪ .‬של בעל‬
‫הבית‪ ,‬ושבתוך ביתו‪ ,‬הרי זו אסורה‪ .‬שעל גבי אשפה בכל מקום‪ ,‬הרי זו‬
‫‪,‬‬
‫ל« הכהכים ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫! הלוקח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ב‪ .‬ועיין בירוש׳ פ״ג ה״ב‪ ,‬כ״ג ע״ג; בבלי ב״ב פ״ח אי‪.‬‬
‫‪ 5‬המולא ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ג‪.‬‬
‫משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫« הרוצה ו כ ו ‪/‬‬
‫י ירק שבגנה ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ תרומוח פי״א ה״ד‪ ,‬מ״ח‬
‫רע״א‪.‬‬
‫‪ 68‬נתנו להם ן א ניתנה להן‪.‬‬
‫נותנות | ד מתנות‪.‬‬
‫אותה ן א חסר‪.‬‬
‫ובצים | ד א וביצים‪.‬‬
‫‪ 68‬של ן א חסר•‬
‫אין צריכין ן א אינו צריך‪.‬‬
‫‪ 1‬כולו ן א חסר‪.‬‬
‫ולעשר ן‬
‫א לעשר‪.‬‬
‫]ולהניח אחד[‪.‬‬
‫אין |‬
‫ירק ולהקל םםשאו ן‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ד שסחסר‪.‬‬
‫ונסצא ן‬
‫סניין |‬
‫א נםצא‪.‬‬
‫א ירקו ולהשליך ססשואו‪.‬‬
‫ד בודאי א וודאי‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ 2‬אסור |‬
‫‪ 3‬שםחוסר |‬
‫ד אסר א ]הרי זה[ אסור‪.‬‬
‫ובדם״ |‬
‫אוסר |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫שבגנה ן א שכנעה‪.‬‬
‫וליטול ן‬
‫ד א יוסי•‬
‫‪ 6‬בדרך |‬
‫ד בודאי א ודאי‪.‬‬
‫הרי ן א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א בשוק‪.‬‬
‫ובדסיי |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫לאכלן ן‬
‫א לאוכלן‪.‬‬
‫ד ובדסאי א דפאי‪.‬‬
‫בוריי |‬
‫יוסה |‬
‫סותר |‬
‫‪ 8‬ביתו | א הבית‪.‬‬
‫‪ .65‬מ ע ו ת ו ב צ י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬דמי מידות שביעית ו ב צ י ם שנקנו ב ד מ י שביעית‪.‬‬
‫כ י ע מודי‪ ,‬מפני חיי נפשות <ח״ד>‪.‬‬
‫א ליטול‪.‬‬
‫אחד |‬
‫ך א אחד‬
‫* ]להחזיר עלי[ ן כיה ך‪ .‬א להחזיר על‪ .‬ב חסר•‬
‫‪ 8‬יוסה |‬
‫ד ובדסאי א דסאי‪.‬‬
‫ד בוריי |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אין ן א אינו <ב־פ>‪.‬‬
‫שצריך |‬
‫ד שצרי׳•‬
‫‪ .66‬א ם ה י ת ה ו מ י ‪ .‬בזה‬
‫‪ .67‬גו ב י ן וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬נובלין ו כ ר ‪ .‬וםירשו בירושלמי‪ ,‬שאם ל א י מ צ א ו‬
‫כ מ י ם שיגבלו א ת ע י ס ת ן ב ט ה ר ה כ ד י ל ה פ ר י ש ממגה ח ל ה ‪ ,‬יגדרו מ א כ י ל ת מירות שביעית‪.‬‬
‫‪ .1‬מ ש נ מ ר ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משנמר ב ל ב ו לקנות א ס ו ר ל ה ח ז י ר א ם ד ר כ ו לקיים ‪ .‬ו ד ו ב ר א מ ת ב ל ב ב ו '‬
‫ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אסילו בהסכמת המוכר‪.‬‬
‫‪ .2‬ל ה ח ז י ר וכוי‪.‬‬
‫ש מ ח ס ר א ת מניין ה י ר ק בעישורו‪.‬‬
‫ה מ ע ש ר שבידו‪.‬‬
‫ו ל י ט ו ל וכוי‪.‬‬
‫‪ . 3‬ש מ ח ו ס ר וכוי‪.‬‬
‫‪ .4‬ל ה ח ז י ר וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ל ה ח ד ם )כני׳ כ פ ר ס ( ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל כ ר ו ת א ת ה ע ל י ם ‪.‬‬
‫י ש ל י ך וכוי‪ .‬שאסור ל ה ש ל י ך ט ב ל מפני ה ת ק ל ה ‪.‬‬
‫שאץ מ מ ר י ש ץ מ ע ש ר ע ד שיכניסו ל ב י ת ‪.‬‬
‫ראויים ל א כ י ל ה כ ל ל ‪.‬‬
‫‪ .8‬ב כ ל‬
‫כלומר׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ולקנות א ח ד ולעשותו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל‬
‫‪ .5-4‬ל א‬
‫‪ .7‬ב ו ד י י וכוי‪ .‬כנון ב מ ק ו ם שרוב מכניסים ל ב ת י ה ם •‬
‫ש ב ג נ ה וכוי‪ .‬ממני ש א ץ מקנבים בנינה א ל א א ת ה ע ל י ם שאמם‬
‫מ ק ו ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ס י ל ו של ב ע ל י בתים‪.‬‬
‫דמיי פ׳׳ד‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪79‬‬
‫מותרת‪ .5 .‬ר׳ יוםה או׳ כרוב שלקטו לקבב את האספרגוס שבו ולהשליך‪,‬‬
‫הרי זו מותר‪ ,‬לקטו לאכלו‪ ,‬ונמלך להצניע‪ ,‬לא יצניע עד שיעשר‪ .‬ודיי שתיקנו‬
‫דמיי‪ ,‬ודמיי שתיקנו ודאי‪ ,‬לא עשה ולא כלום דברי ר׳ יעקב‪ .‬ר׳ יוסה או׳‬
‫ודיי שתיקנו דמיי לא עשה כלום‪) ,‬דמיי שתיקנו ודיי לא עשה כלום( דמיי‬
‫שתיקנו ודאי‪ ,‬מעשרותיו מעשרות‪ ,‬ותרומתו אין תרומה שאין תרומה ]אחר‬
‫תרומה[‪ .6 .‬כל העיר מוכרין ודאי‪ ,‬ואחד דמיי‪ ,‬לקח ואינו יודע מאי זה מהן‬
‫לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪ .‬מפריש תרומה ]ומעשר ונותנן לכהן והשאר שלו‪.‬‬
‫‪ .7‬הטבל והמתוקן שנתערבו ואבד אחד מהן‪ ,‬נוהג במשוייר ודאי‪ ,‬מפריש‬
‫תרומה[ ותרומת מעשר‪ ,‬ונותנן לכל כהן שירצה‪ .8 .‬כל העיר מוכרין מתוקן‬
‫ואחד מוכר שאינו מתוקן‪ ,‬ולקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪.‬‬
‫‪ .9‬כל העיר מוכרין בשר שחוטה ואחד מוכר בשר נבילה‪ ,‬ולקח ואינו יודע‬
‫מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור‪] .10 .‬כל העיר מוכרץ יין טהור ואחד מוכר‬
‫יין טמא‪ ,‬ולקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬הרי זה אסור[‪ .‬במי דברים אמורים‬
‫ימש׳ שקלים פ״ז ס״ג‪ ,‬כ׳ ע״ג; בבלי פ ס ח י ם נו׳ ב׳; כחובוה כדו א׳;‬
‫״ כל העיר וכו׳‪.‬‬
‫חולין ל״ה א׳; כדה י״ח א׳‪.‬‬
‫‪ 9‬סותרת |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א שליקטו‪.‬‬
‫ב‬
‫ך א יוסי‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫האססרנוס ן א האיספרגוס‪.‬‬
‫ך אומר א אום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 10‬זו | ד א זה‪.‬‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ודיי | ד א ודאי‪.‬‬
‫שתיקנו | ך שתקנו א שחיקנה‪.‬‬
‫א שתיקנה‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫ולא ן‬
‫שתיקנו |‬
‫ד א ודאי‪.‬‬
‫ד א דסאי‪.‬‬
‫‪u-13‬‬
‫א סאיר‪.‬‬
‫יעקב ן‬
‫ד שתקנו א שתיקנה‪.‬‬
‫ד שתקנו‬
‫‪ !3‬שתיקנו |‬
‫ד נודע‪.‬‬
‫'ייע |‬
‫* ! ־ ז ! ]וסעשר‬
‫»< ואבד |‬
‫א נותבן‪.‬‬
‫הרי זה |‬
‫א אחה‪.‬‬
‫‪ . . .‬הרוסה[ ן כיה‬
‫םהן ן‬
‫א אבד‪.‬‬
‫שירצה |‬
‫א חסד‪.‬‬
‫ך‪.‬‬
‫א סהם‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫סהן ן‬
‫‪ 20‬הרי זה ן‬
‫בסי וכו׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫‪ 18‬שאמו |‬
‫ך א יוסי‪.‬‬
‫‪ 14‬ד ם ״ |‬
‫‪ 19‬פוכרין ן א סוכרן‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫)דמיי ‪ . . .‬כלום( |‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫דם״ |‬
‫א ואין תרוסתו‪.‬‬
‫תרופה |‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ואינו |‬
‫ספריש ן‬
‫א ואין‪.‬‬
‫א הפריש‪.‬‬
‫א וטעשרות נותנן‪.‬‬
‫שלו |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 17‬ותרוםת |‬
‫ך ותרוטה‪.‬‬
‫ונותנן(‬
‫א וודאי הפריש‪.‬‬
‫ך שאין‪.‬‬
‫‪ 12‬ודיי |‬
‫ך תרום׳‪.‬‬
‫־‪ 1‬אסור ן‬
‫ולקח ן‬
‫שיעשר |‬
‫שחיקנו | ד שתקנו‬
‫ד דפאי א ]פוכר[ דפאי‪.‬‬
‫וטעשר ונותנן ן‬
‫ודאי ספריש ן‬
‫אסור ן א סתום‪.‬‬
‫ד נודע א ידוע‪.‬‬
‫הרי זה | א חסר‪.‬‬
‫ב‬
‫ך‬
‫ס ת ו ם‬
‫או׳ |‬
‫ותרוסתו אין ן‬
‫‪.‬‬
‫לא | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 11‬דסיי ודסיי | ך א דטאי ודטאי‪.‬‬
‫ך א דםאי‪.‬‬
‫א שתיקנה‪.‬‬
‫]אחר תרוםהן | כיה ד א ‪ .‬ב חסר‪.‬‬
‫פאי זה ן‬
‫דסיי |‬
‫כ ר ו ב ן ב״ה ד א• ב ברוב‪.‬‬
‫לקטו ל א כ ל ו ן א נטלן לאוכלן‪.‬‬
‫שלקטו ן‬
‫א לקח‪.‬‬
‫נבילה |‬
‫פאי זה םהן ן‬
‫ד נבלה‪.‬‬
‫ואינו ן‬
‫‪ 21-20‬ןכל ‪ . . .‬אסור! ן כיה ד• ב חסר‪.‬‬
‫א אי זה םהס‪.‬‬
‫א ואין‪.‬‬
‫יודע |‬
‫‪ 21‬ואינו |‬
‫א ואין‪.‬‬
‫ד בריא א בטה וכוי‪.‬‬
‫‪ .9‬ה א ס פ ר ג ו ס וכוי‪ .‬א ס ס ר נ ו ם ש ל כ ר ו ב ה ס ק ל ח י ם ר כ י ם שיוצאים משרשי ה כ ר ו ב ‪.‬‬
‫‪ .11-10‬ש ת י ק נ ו‬
‫ד מ י י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהסריש מעשר ו ל א הםריש ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה ‪ ,‬ועכשיו שנודע לו שהוא וודאי צ ר י ך להםריש‬
‫ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה ‪ ,‬ו נ מ צ א ש ה ק ד י ם מ ע ש ר ו ת ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך א ץ ה פ ר ש ת ו ה ק ו ד מ ת ה פ ר ש ה ‪ ,‬מפני שהיא ה ס ר ש ה‬
‫בטעות‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫ע ׳ מ ליתנם ללוי‪.‬‬
‫‪ . 1 1‬ו ד מ י י ש ת י ק נ ו ו ד א י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהסריש ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ומעשרות‬
‫‪.13‬מעשרותיו‬
‫מ ע ש ר ו ת וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ד ‪ ,‬מ כ י ו ץ שחייבו ח כ מ י ם ד מ א י ב מ ע ש ר ו ת ‪,‬‬
‫ה ר י ב ד י ע ב ד א ם ה פ ר י ש ם ע ל מנת ליתנם ללוי‪ ,‬חייב ליתן לו‪ .‬ומכיש שאינו מ ו צ י א מ י ד ו א ם כ ב ר נתנם‬
‫לו‪.‬‬
‫‪ . 1 5‬א ם ו ר ‪ .‬מפני ש כ ל ק ב ו ע כ מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה דמי‪.‬‬
‫מ ע ש ר וכוי‪ ,‬כ מ פ ו ר ש ב ר י מ ו ל ה ל ן שו׳ ‪.17‬‬
‫ש ל ח ו ל ץ מתוקנים <הר'מ(‪.‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪.18‬שאינו‬
‫תרומה‬
‫‪ . 1 6‬ה ט ב ל וכו׳‪.‬‬
‫מתוקן‪.‬‬
‫ומעשר‪.‬‬
‫כלומר‪,‬תרומה ותרומת‬
‫כלומר‪ ,‬קופה של ט ב ל שנתערבה בקופה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬דמאי‪.‬‬
‫‪.20‬טהור‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ץ כשר‪ ,‬של‬
‫‪80‬‬
‫דמיי פ״ד‬
‫בזמן שלקח ואינו יודע מאי זה מהן לקח‪ ,‬אבל בלוקח מן השוק הולכץ אחר‬
‫‪ .11‬פירות‪ ,‬לא הלכו חכמים בהן לא אחר הטעם‪ ,‬ולא אחר‬
‫הרוב‪.‬‬
‫הריח‪ ,‬לא אחר המראה‪ ,‬ולא אחר )הרוב( הדמים‪ ,‬אלא אחר הרוב בלבד‪.‬‬
‫‪ .12‬זתים‪ ,‬משיחסום בבד ובבודידה דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים או׳ אץ הבד‬
‫והבודידה שוץ לא בעיר ולא במדינה‪ .‬רבו בעיר לא רבו במדינה‪ ,‬בעיר‬
‫מותר ובמדינה אסור‪ .‬רבו במדינה ולא רבו בעיר‪ ,‬במדינה מותר ובעיד‬
‫‪ .13‬רבו בהר ולא רבו בבקעה‪ ,‬בהר מותר ובבקעה אסור‪ .‬רבו‬
‫אסור‪.‬‬
‫בבקעה ולא רבו בהר‪ ,‬בבקעה מותר ובהר אסור‪ .‬רבו לחנוני ולא רבו לבעל‬
‫הבית‪ ,‬לחנוני מותר לבעל הבית אסור‪ .‬לבעל הבית ולא לחנוני‪ ,‬לבעל הבית‬
‫מותר לחנוני אסור‪ .‬זה הכלל כל שרבו לו מותר‪ ,‬לא רבו לו אסור‪ .‬רבו‬
‫ונתמעטו‪ ,‬חזר השוק ליושנו‪ .‬אמ׳ ר׳ יוםה מעשה שנכנס גורן אחד של פול‬
‫במירון‪ ,‬ובאו ושאלו את ר׳ עקיבא והתיר להם את השוק‪ .‬אמרו לו‪ ,‬ר ‪/‬‬
‫נתמעטו‪ ,‬וחזר השוק ליושנו‪ .‬ר׳ שמעץ או׳ אפי׳ לא נכנס אלא נרן אחד בעיר‪,‬‬
‫הנחתומין מותרין מפני שרצץ אחר החדש‪ .14 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ‬
‫על פירות הארץ‪ ,‬כדי שירבו על פירות הארץ לפוטרן מן המעשרות‪.‬‬
‫‪ .15‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות שנייה‪ ,‬כדי שירבו על פירות‬
‫שלישית לפוטרן מן מעשר עני‪ .16 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות‬
‫״ פירוה ו כ ו ‪ /‬להלן ‪ qip‬מעשמח; ימש׳ כאן פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ב ע״ג‪.‬‬
‫עיין במשכ׳ מכשירין ספ״ב‪.‬‬
‫‪ 32‬מ ם ן שלקח ואינו יודע | א כשלקח ואין ידוע‪.‬‬
‫״ לא | א ולא‪.‬‬
‫בהן | ד א בהן חכםים•‬
‫א חסר‪ .‬ב ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 26‬ר מ ‪ . . .‬לא רבו | א ר י ב ה ‪ . . .‬ולא ריבה‪.‬‬
‫ובבקעה ן א בבקעה‪.‬‬
‫ד א לחנווני•‬
‫בלוקח | ד הלוקח א לוקח‪.‬‬
‫וחכסים | א וחכם׳•‬
‫‪ 20‬רבו ן א ריבה ע'פ>‪.‬‬
‫‪ 31-30‬לבעל ‪ . . .‬לחנוני | א ל ח נ ו נ י ‪ . . .‬לבעל‪.‬‬
‫חזר |‬
‫‪3 3‬‬
‫א ונתפעט חתר•‬
‫בסירון | ד בסירק‪.‬‬
‫א נתסעט‪.‬‬
‫אחד |‬
‫וחזר |‬
‫א אחת‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 38‬םעשר |‬
‫סצרפין |‬
‫והתיר | ד והתירו‪.‬‬
‫ד חחר•‬
‫‪ 35‬שרצין |‬
‫‪ 37‬ספירות |‬
‫א הםעשר•‬
‫ד םצרפן‪.‬‬
‫עני |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫אסרו | ד א אס׳‪.‬‬
‫ד שהן רצץ‪.‬‬
‫ספירוח |‬
‫ובהר ן א בהר‪.‬‬
‫הבית | ד הבי׳‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫ד א אוס׳‪.‬‬
‫ד א פירות‪.‬‬
‫‪ 28‬אסור | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 31‬שרבו ן א שריבה‪.‬‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫הדסים | ד הדסי׳‪.‬‬
‫בלבד ‪I‬‬
‫אי׳ | ד אוסרי׳ א אום׳‪.‬‬
‫‪ 27‬רבו | א ריבה <ביפ>‪.‬‬
‫לבעל | ד א ןרבו ) א ריבה([ לבעל‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫‪ 23‬הלכו ן א הילכו‪.‬‬
‫חבפים‬
‫)הרוב( | ד א חסר <וב ב נסחק עיי נקודות(‪.‬‬
‫‪? 25‬חים | ד זיחים‪.‬‬
‫אסור | ד אסר‪.‬‬
‫‪ 37‬על פ י מ ה שכייה וכוי‪.‬‬
‫אפי׳ ן א אפילו‪.‬‬
‫ספירות |‬
‫שנייה |‬
‫ד שני‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫רבו ן א ריבה )לס(•‬
‫‪ 30‬לחנתי |‬
‫אסור | ב ד פתוח‪.‬‬
‫לחנוני | ד א ןרבו ) א ר י ב‬
‫רבו ן א ריבה )ב־פ ‪.‬‬
‫שנמס נורן אחד ן‬
‫א שנמסה גרן אחת­‬
‫ר׳ ן א חסר‪.‬‬
‫נ מ ס ן א נמסה‪.‬‬
‫‪ 36‬על ן‬
‫ה ( ‪1‬‬
‫לחנונ׳•‬
‫‪ 32‬ונחםעטו‬
‫(‬
‫לו | א להן‪.‬‬
‫ד א פירות‪.‬‬
‫הבד ן א ה מ ד ‪.‬‬
‫‪ 34‬גתטעטו |‬
‫גרן |‬
‫א עם‪.‬‬
‫ד א נירי•‬
‫הםעשרוח ‪I‬‬
‫א ןהארץ כדי[ שנייה <ונםחק הםוסנר עיי נקודות(‪.‬‬
‫ב עני ןלפוסרן[‪ ,‬ונםחק ‪.‬לפוטרן• ע־י נקודות‪.‬‬
‫ב‬
‫ד‬
‫סתום‪.‬‬
‫א פירוח‪.‬‬
‫‪ . 2 5‬מ ש י ח ס ו ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משיעםום׳‬
‫‪ . 2 2‬ה ש ו ק וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ש ו ק ב ע צ מ ו מ ס ת פ ק מ ר ו ב כשרים‪.‬‬
‫משיעשה ויסחוט א ת הזיתים ב ב ד או ב ב ו ד י ד ה ) ב ד ק ט ף ‪ ,‬נ י כ ר מ ק ו ם גידולם מ ת י ך התכונות ש ל ה ם ב ש ע ת‬
‫‪ .32‬ש נ כ נ ס ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר •‬
‫‪ . 2 6‬ר ב ו ב ע י ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬סירות ה ה י ת ר ‪.‬‬
‫העשייה‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .35‬א ח ר ה ח ד ש ‪ .‬ו א ם ה י ת ה מ ו צ א י שביעית‪ ,‬א ץ לחשוש ל ס י ר ו ת שביעית•‬
‫פירות ה י ת ר ‪ ,‬כגון חויל‪.‬‬
‫‪ .36‬ע ל מ י ר ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ צ ר פ ץ םירות חו״ל ע ם מירות ה א ר ץ שנמכרו עיי ח ב י ר י ס ‪ ,‬כ ד י שירבו‬
‫ע ל פירות ה א ר ץ שח ד מ א י ‪.‬‬
‫דמיי פ״ד‬
‫‪81‬‬
‫שלישית‪ ,‬כדי שירבו על פירות רביעית לפוטרן מן מעשר עני‪ .17 .‬מצרפץ‬
‫פירות חוצה לארץ על פירות ערב שביעית‪ ,‬כדי שירבו על פירות שביעית‬
‫לפוטרן מן הביעור‪ .18 .‬מצרפץ מפירות חוצה לארץ על פירות שביעית‪,‬‬
‫כדי שירבו על פירות מוצאי שביעית לפוטרן מן המעשרות‪ 19 .‬אמ לו מכור‬
‫לי יץ ישן‪ ,‬אמ׳ לו של אשתקד הוא נאמן להחמיר‪ ,‬של ארבע ושל חמש שנים‬
‫הוא גוהג בו כשעת לקיטתו‪ ,‬בין להקל ובץ להחמיר‪ .20 .‬חזקת תגר בכל‬
‫מקום דמיי‪ ,‬אחד הגוי ואחד ישראל ואחד הכותי‪ .‬במי דברים אמורים בזמן‬
‫שמביאין לו מישראל‪ ,‬אבל מביאין לו מן הגוי ומן הכותי חזקתו וודאי‪ .21 .‬אי‬
‫זהו תנר‪ ,‬כ ל שהביא ושנה ושלש‪ .‬הלוקח מן התגר‪ ,‬ואמ׳ זה מתוקן וזה‬
‫אין מתוקן‪ ,‬דמיי‪ .‬מבעל הבית‪ ,‬ואמ׳ זה מעושר וזה אין מעושר‪ ,‬וודאי‪ .‬רבן‬
‫שמעץ בן גמליאל או׳ הלוקח מבעל הבית‪ ,‬ואמ׳ זה אינו מתוקן‪ ,‬ודיי‪ .‬זה אינו‬
‫מעשר‪ ,‬מוציא עליו שני מעשרות לפוטרו מן התרומ׳‪ ,‬שאין תרומה אחר תרומה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫« ‪ -‬ל > אי זהו תגר וכו ‪ .‬ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫« חזקת חגר וכו ‪ .‬ירוש פ״ב ה״א‪ ,‬כ״ג ע״ג‪.‬‬
‫מעשר | ד המעשר‬
‫סן ן א חסר‪.‬‬
‫לפוטרן | ד לפטרן‪.‬‬
‫פירוח | ד פירו־‪.‬‬
‫־‪ 3‬שלישית | ד שלישי׳‪.‬‬
‫לפטרן‪.‬‬
‫‪ 41‬לפוטרן |‬
‫‪.‬‬
‫‪ 40‬פ י ת ח ‪ . . .‬לארץ על | ד‬
‫עני | ב ד סחוס‪.‬‬
‫א טסעשר•‬
‫‪ 42‬לפוטרן |‬
‫ספירות | ד ספרות א פירות‪.‬‬
‫סצרפין ן א פצרפ׳‪.‬‬
‫הכיעור | ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 43‬אם׳ |‬
‫אט׳ לו סכור | ך אטד לו םכרו‪.‬‬
‫הטעשרות ן א הסעשר‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫ד לפטרן•‬
‫כשעת | ד כשע׳ א בשעת•‬
‫‪ 44‬נודע | ד נהג‪.‬‬
‫א ‪.‬‬
‫ן‬
‫ך א ‪.‬‬
‫‪ 45‬דמיי | ך א דסאי‪.‬‬
‫להחמיר | ד להחמי׳• ב ס ‪.‬‬
‫ובין | ך א בין‪.‬‬
‫לקיטתו | ד א לקיחתו‪.‬‬
‫במי וכו׳ | ד בד־א‬
‫ישראל | ד הישראל‪.‬‬
‫ישראל ‪ . . .‬הכותי ן א ה כ ו ת י ‪ . . .‬ישראל‪.‬‬
‫אחד | ד ואחד‪.‬‬
‫וודאי | ד א ודאי•‬
‫ס ן ‪ . . .‬הכותי ן א סמי וממתי‪.‬‬
‫‪ 40‬מישראל ן א מישר׳‪.‬‬
‫א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬
‫‪ 40-47‬חה ‪. . .‬‬
‫ואום׳‪.‬‬
‫ואמ׳ |‬
‫‪ 47‬ושלש | ך א ושילש‪.‬‬
‫‪ 47-46‬אי זהו ן א איזה א ‪.‬‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫ח ס ר‬
‫א‬
‫ס ר‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ד‬
‫(‬
‫א‬
‫א י ע ת ק ד י‬
‫ג א ט ן‬
‫א‬
‫ג א ט ן‬
‫]‪7‬זו‬
‫ד‬
‫{‬
‫ד‬
‫ת ו ם‬
‫ד‬
‫ה ו‬
‫מבעל ן א ]הלוקח ן מבעל‪ .‬אין | א אינו•‬
‫‪ 48‬א י ן ‪ . . .‬דמיי ן א א י נ ו ‪ . . .‬דפאי‪.‬‬
‫ואס׳ ד חסר‪.‬‬
‫‪ 60‬םעשר ן א סעושר‪.‬‬
‫א ודאי‪.‬‬
‫ודיי ן‬
‫ואט׳ ן א וא׳‪.‬‬
‫‪ 49‬נםליאל ן א נטל־‪.‬‬
‫ב סחוח‪.‬‬
‫ד‬
‫א שתי•‬
‫‪ .39‬מ ן‬
‫חייל‬
‫לפוטרו | ד לפוטרן‪.‬‬
‫וודאי‬
‫שני |‬
‫התרום׳ | ך א התרופה‪.‬‬
‫מ ע ש ר ע נ י ‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ע ש ר שני‪ ,‬כ מ ו שהניהו ב ו ד ד והגר׳א‪ .‬והכוונה ש מ צ ר פ ץ מיעוט פירות‬
‫ל מ י ע ו ט פ י ד ו ת שלישית )שאץ ב ה ם מ ע ש ר שני( ושניהם י ח ד ר ב י ם ע ל מידות ר ב י ע י ת ‪ ,‬ו פ ט ו ר‬
‫‪ .44‬ל ק י ט ת ו‪ .‬ב ד ובכייע‪ :‬לקיחתו‪.‬‬
‫מ מ ע ׳ ש ‪ ,‬ו מ פ ר י ש מ ע ש ר עני ד מ א י ‪ ,‬ו מ ע כ ב ו ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫וכאן‬
‫א מ ו נאמן‪ ,‬מפני שמרחיק א ת ל ק י ט ת ה פ י ר ו ת ל ה ר ב ה שנים‪ ,‬ואינו א ל א כ מ ש ב ח א ת מקחו‪ ,‬ו ט ט ו מ י מ ל י ם‬
‫בעלמא הם‪ .‬עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫‪ .45‬א ח ד‬
‫ה נ ו י וכו׳‪ .‬ופירשוה בירושלמי שברוב איי נתונה בידי י ש ר א ל‬
‫עסיקינן‪ ,‬ו א ף תגר נוי וכותי חוקתם קונים מישראל‪.‬‬
‫‪ .46‬מ ב י א י ן ל ו וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ממכנםם‪ ,‬הרי‬
‫ח ז ק ה שכותי א מ ו מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪ ,‬ו כ ש מ ב י א ץ לו מן ה ט י חייב‪ ,‬מפני שאץ קניץ לגוי באיי ל ה פ ק י ע‬
‫מידי מעשר‪.‬‬
‫‪ .47‬מ ן ה ת נ ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר כ ו ל מ כ ו ר דמאי‪.‬‬
‫ז ה מ ת ו ק ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מתוקן‬
‫מן ה כ ל ‪ ,‬ח ו ל ץ נמורץ‪ ,‬שהרי ל ת ר ו מ ה נ ד ו ל ה א ץ אנו חוששים בתגר שמוכר דמאי‪ ,‬ע י ץ ל ע י ל ב ס מ ו ך ‪.‬‬
‫‪ .48‬ד מ י י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינו נאמן ו ה כ ל ב ח ז ק ת דמאי‪.‬‬
‫א י ן מ ע ו ש ר ‪ .‬ב ע ה י ב שהוא מ ו כ ר ממכנםו‪ ,‬כוונתו‬
‫ב ‪ .‬א ץ מעושר׳ ש ל א המריש ממנו כ ל ו ם ‪ ,‬כ ד י ש ע כ ל ה ל ו ק ח ל א כ ו ל א ר ע י ב ל י מ ע ש י ‪ ,‬ומפריש וודאי‪ ,‬ו א פ י ל ו‬
‫תרומה גדולה‪.‬‬
‫‪ .50-49‬א י נ ו‬
‫מ ע ש ר וכו׳‪ .‬בכייע‪ :‬אינו מעושר וכו׳‪ .‬ורשבינ ס ו ב ר ש א ף ב ע ה י ב מ ד י י ק‬
‫בלשונו‪ ,‬ו א ם א מ ר שאינו מ ע ש ר כוונתו למעשרות נ ר י ד א ‪ ,‬א ב ל ל א ל ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ף ע י ה נאמן ע ל ה ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫‪ .50‬ש נ י‬
‫לפוטרו‬
‫מעשרות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ש ר ר א ש ץ ושני‪ ,‬או מ ע ש ר ר א ש ץ ומעשר עני‪ ,‬ואיטי מ ע כ ב ם ל ע צ מ ו ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ו ם ט ו ר ץ וכוי‪ ,‬כ מ ו שהניחו המפרשים‪.‬‬
‫דמיי פ״ד‬
‫‪82‬‬
‫‪ .22‬המפקיד פירות אצל עם הארץ‪ ,‬הרי זה בחזקתן למעשרות ולשביעית‪.‬‬
‫אם היו של טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם‬
‫לתרומה ומעשר שבהם‪ .‬אם היו של מעשר ]טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה מעשר‬
‫על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו של מעשר[ שני‪,‬‬
‫מחללן על המעות‪ ,‬והמעות מחללן על השני‪ .‬אמ׳ לו נטלתים והנחתי לך‬
‫ישנים תחתיהם‪ ,‬מתוקנץ תחתיהם‪ ,‬אם את מאמינו שנטל‪ ,‬האמינו שנתן‪ ,‬ואם אין‬
‫את מאמינו שנתן‪ ,‬אל תאמינו שנטל‪ .23 .‬במי דברים אמורים בזמן שהניח‬
‫ובא ומצא את אותו המין שהניח‪ ,‬אבל הניח ענרון ומצא קסרי‪ ,‬קיסרי ומצא‬
‫ענרון‪ ,‬הרי זה חושש להן משם מעשרות ומשם שביעית‪ .24 .‬המפקיד פירות‬
‫אצל כותי‪ ,‬הרי הן בחזקתן למעשרות ולשביעית‪ .‬ואם היו של טבל‪ ,‬עושה‬
‫אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬וקורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬ואם‬
‫היו של מעשר ]טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשר על מקום אחר‪ ,‬וקורא שם‬
‫לתרומת מעשר שבהן‪ .‬ואם היו של מעשר[ שני‪ ,‬מחללן על המעות‪ ,‬והמעות‬
‫‪ 51‬ה מ פ ק י ד ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ד‪ .‬ועיין ב כ ו מ ח י״‪ 6‬ג ׳ ‪.‬‬
‫כ״ג ע״ג‪.‬‬
‫‪ 61‬זה ן‬
‫קורא |‬
‫‪ 59‬ה מ פ ק י ד ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ ״ ג מ״ד‪.‬‬
‫‪ 82‬של ן‬
‫א הן‪.‬‬
‫ד וקורא‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫םחללן |‬
‫חחחיהן )ב״פ(‪.‬‬
‫בסי וכי׳ |‬
‫קסרי ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הושלם ע״פ‬
‫לתרוםת וכו׳ ן‬
‫א טחללו‪.‬‬
‫ד•‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫קיסרי |‬
‫א אנרי‪.‬‬
‫ואם |‬
‫ך סעשרו׳‪.‬‬
‫ואם היו ן‬
‫לתרוסת סעשר |‬
‫וםשם |‬
‫א אם הן‪.‬‬
‫הסין ן‬
‫‪ 50‬ענרון ן‬
‫׳ לן ן‬
‫‪ 63‬שני |‬
‫ך אלן‪.‬‬
‫ד א אי‪.‬‬
‫א קיסרי‪.‬‬
‫להן ן‬
‫‪ 60‬כותי ן‬
‫א שמי‪.‬‬
‫א ה‬
‫וקורא ן‬
‫שבהן ן‬
‫ד סחללץ‬
‫‪ 56‬חחחיהם |‬
‫‪ 57‬שנטל ן‬
‫א פין‪.‬‬
‫א וסעשרות‪.‬‬
‫א לתרוסה ולסעשר‪.‬‬
‫ב א חסר‪.‬‬
‫‪ 55‬ם ח ל ל ן ן‬
‫ענו־ןן ן‬
‫ך ופשו׳ א וסשום‪.‬‬
‫‪ 61‬וסעשר ן‬
‫ד לתרום׳ וםעשר‬
‫‪ ] 63-62‬ט ב ל ‪ . . .‬םעשר[ | הושלם ע״פ ד•‬
‫‪ . 5 1‬ב ח ז ק ת ן וכוי‪.‬‬
‫א אם•‬
‫‪ 68‬את ן‬
‫אין |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד ]או[ קיסרי א ]הגיח[ אנרי‪.‬‬
‫םעשרות |‬
‫ד לםעשרו׳ א לםעשר‪.‬‬
‫ה ש נ‬
‫ין‬
‫א‬
‫ה ש‬
‫נ י ־‬
‫או |‬
‫ד שבהן‪.‬‬
‫‪ 64‬ע ל סקום א ת ר |‬
‫א שיני‪.‬‬
‫א ם‬
‫ך חסר•‬
‫שבהם |‬
‫א תרוסת‪.‬‬
‫שני ן‬
‫‪,‬‬
‫א וסעשרות‪.‬‬
‫א ולםעשרות‪.‬‬
‫חרוסה ן‬
‫א לחרוטה ולטעשר שבהם‪.‬‬
‫א ואם ]אי[‪.‬‬
‫וסעשר ן‬
‫וםעשר ן‬
‫ד םחללין א םחוללין‪.‬‬
‫אם |‬
‫א עושם‪.‬‬
‫ד לתרוס׳‪.‬‬
‫ד בד״א א בםה דבר׳ אסור׳‪.‬‬
‫ד סשו׳ א סשום‪.‬‬
‫]להם[‪.‬‬
‫עושה אותן ן‬
‫‪ 83‬לתרוםה |‬
‫‪ 64-53‬ןטבל ‪ . . .‬םעשרן |‬
‫ד‬
‫‪ 55‬כנולחים ו כ ו ‪ /‬י מ ש ׳ פ״ג ה״ד‪,‬‬
‫ך ע‬
‫א חסר‪.‬‬
‫כ ו ת‬
‫י‪.‬‬
‫סשם |‬
‫לסעשרות |‬
‫ך וקרא א ]און קורא‬
‫א שבהם‪.‬‬
‫םחללן |‬
‫נ ד ו‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫ן א קיסרי‪.‬‬
‫ואם ן‬
‫א אם•‬
‫ד םחללין א םחוללין•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א חיישינן שמא ה ח ל י ף ע ׳ ה ונתן משירותיו שאינן מ ע ו ש ר ץ ‪ ,‬או שנתן‬
‫פירות שביעית ב מ ק ו מ ם ‪.‬‬
‫‪ .52‬ש ל ט ב ל וכוי‪ .‬ו כ א ן ה ר י א ץ ע״ה חושש ש מ א י כ ש י ל א ת ה ח ב ר ׳‬
‫שהרי נותן לו פירות יותר מתוקנים )שכבר הפריש מ ה ם ת ר ו מ ה נדולד‪ ,(.‬א פ י ל ו ה כ י ל א חיישינן שמא‬
‫ה ח ל י ף ‪ ,‬והרי הן ב ח ז ק ת ט ב ל נמור‪.‬‬
‫ק ו ר א ש ם וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ע ש ר מ ע י ה ו ב י ה ‪ ,‬ו ל א חיישינן‬
‫שמא ע י ר ב ב ה ם ע*ה ממידותיו‪ ,‬ונמצא מ ע ש ר מן ה פ ט ו ר ע ל החיוב )חיד>‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬צ ׳ ל ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬כגי׳ כי״ע‪ .‬ו ע י ץ מיש ב ב ה ׳ א ‪ ,‬שו׳ ‪.62‬‬
‫‪.53‬תרומה‬
‫‪.55‬ו ה מ ע ו ת‬
‫מעשר‬
‫מ ח ל ל ן וכוי•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬חייב ל ה ע ל ו ת ן לירושלים כ ד י ל ח ל ל ן שם‪ .‬וזו ה י א ע י ק ר ה ר ב ו ת א ‪ ,‬שאם ח ל ל א ת ה מ י ר ו ת‬
‫המופקדים‬
‫ע ל ה מ ע ו ת חייב‬
‫ל ה ע ל ו ת ן לירושלים‪ ,‬ואמו י כ ו ל לחזור ו ל ח ל ל ן ע ל ה מ י ר ו ת בגבולים׳‬
‫ו ד מ ן כ מ ע ו ת מעיש ש ל ט ב ל ו ד א י ‪ .‬א ב ל ל ו א היו ד מ א י ה י ה מותר ל ח ל ל ן ע ל המירות‪ ,‬ו כ ר י מ במשנתנו‬
‫מ*א מ*ב‪.‬‬
‫‪ .56‬י ש נ י ם וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה פ ק י ד א צ ל ו בשביעית טירות ש ל היתר‪ ,‬ו א מ ר לו ה נ מ ק ר‬
‫ש ה ח ל י ם ם ב מ י ד ו ת ש ל ע ר ב שביעית <חיד(‪.‬‬
‫‪.59‬חוש ש‬
‫או‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫שהרי וודאי ה ח ל י פ ן ‪.‬‬
‫‪ .58‬ע ג ר ו ן וכוי‪.‬‬
‫‪.62‬ת ר ו מ ה‬
‫ק ו ר א שם ו ט י ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ 54‬ו א י ל ך ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש נ י מ מ י ק מ ח י ם ‪ ,‬ע י ץ בבהיא•‬
‫ומעשר‬
‫וכוי‪ .‬צ*ל‪ :‬ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכוי׳‬
‫דמיי פ״ד‬
‫מחללן על השיני‪ .‬אמ׳ לו נטלתים והנחתים לך ישנים תחתיהן ומתוקנץ‪ ,‬הרי‬
‫זה אינו חושש להן משם מעשרות ומשם שביעית‪ .25 .‬המפקיד פירות אצל‬
‫הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם מעשרות ומשם שביעית‪ .‬רבן שמעון בן נמליאל זד׳‬
‫שמעון או׳ עשו פירות ישראל את פירות הגוי הזה דמיי‪ .26 .‬המשלח ביד‬
‫עם הארץ וביד כותי‪ ,‬אינו חושש לא משם מעשרות ולא משם שביעית‪ .‬המשלח‬
‫ביד הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם מעשרות ומשם שביעית‪ .‬אבל חמרי גרם‬
‫המודדים מן הגרן לעיר‪ ,‬אינו חושש לא משם מעשרות ולא משם שביעית‪ ,‬מפני‬
‫שהן בחזקת המשתמר‪ .27 .‬הטוחן אצל עם הארץ ואצל הכותי‪ ,‬אינו חושש‬
‫משם טומאה‪ .‬הטוחן אצל הנוי‪ ,‬הרי זה חושש משם טומאה‪ .28 .‬מפקידץ‬
‫תרומה אצל ישראל עם הארץ‪ ,‬ואין מפקידין תרומה אצל כהן עם הארץ‪ ,‬מפני‬
‫שלבו גס בה‪ .29 .‬טוחנץ ומרקדין אצל אוכלי שביעית ואצל עושי בטומאה‪,‬‬
‫אבל אץ טוחגין לא לאוכלי שביעית ולא לעושין בטומאה‪ .30 .‬המשלח‬
‫פירות ]ל[חבירו ונמלך להחזיר‪ ,‬נהג בהן כמות שהוא‪ ,‬אבא שאול או׳ חושש אגי‬
‫‪65‬‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫» איכו חושש ו כ ן ‪ /‬עיין ירוש׳‬
‫פ‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫‪83‬‬
‫״‬
‫‪0‬‬
‫מ‬
‫ג‬
‫א‬
‫״‬
‫״‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫ש‬
‫‪ 3 3‬ל י‬
‫ל‬
‫ם‬
‫״‬
‫ס‬
‫א‬
‫כ‬
‫<‬
‫‪3‬‬
‫פ״ה ה״ה‪ ,‬מ״ל ע״ל‪.‬‬
‫‪6‬־ הגוי וכף‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ג סמ״ד; ירוש׳ שם וע״ז‬
‫‪b‬‬
‫‪/‬‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫<״א‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬ל מן הגרן לעיר ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ ע״ז‬
‫‪/‬‬
‫‪1‬ל העוחן ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״ד‪ .‬ועיין במלא״ש ובבלי ניכוין ס״א ב ‪/‬‬
‫‪ 74‬כווחכין ו כ ו ‪/‬‬
‫*׳ מפקידין ו כ ו ‪ /‬בבלי גיעין כךא ב ‪ /‬ועיין להלן מע״ש פ״ד ה״ד ומש״ ‪.‬‬
‫ש‬
‫גינוין הכ״ל‪ .‬ועיין במשכ׳ שם קפ״ה‪ ,‬שביעית ספ״ה‪ ,‬ע״ז פ״ל מ״נו‪ ,‬ובירושלמי ובבבלי שם‪.‬‬
‫«• מחללן | ד םחללין א מחוללין‪.‬‬
‫ד ישני׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א‬
‫םשם ‪ . . .‬וסשם |‬
‫מ ע ו ם‬
‫א אומי•‬
‫השעי |‬
‫ס‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ן ס ע ו ם <‬
‫ישראל ן‬
‫ד‬
‫א‬
‫ס מ ן ם‬
‫‪p‬‬
‫א ישר־‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫נ ס ל י א ל‬
‫את ן ביה ד ‪.‬‬
‫ן‬
‫ס ע מ ר‬
‫א‬
‫‪.‬‬
‫ד ]און אצל‪.‬‬
‫‪7 2‬‬
‫‪ 73‬ישראל | א ישר׳‪.‬‬
‫ד בטוטא׳‪.‬‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ן‬
‫ך‬
‫א‬
‫ס ע ן ס‬
‫ןלא ן א חסר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 75‬אבל אין טוחנין ן א חסר‪.‬‬
‫ישש אני |‬
‫נהג ן‬
‫ך פירו־ א לפיתת‪.‬‬
‫כותי ן א הכותי‪.‬‬
‫םשם | ד םשו׳ א וםשום‪.‬‬
‫ה מ‬
‫לעיר ן א בעיר‪.‬‬
‫א נוי‪.‬‬
‫הרי זה ן‬
‫ומרקדין | ך א ומרקידין‪.‬‬
‫לעושין ן א לאוכלי‪.‬‬
‫א נוהג‪.‬‬
‫לא |‬
‫שהוא |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫מים | ד טי׳‪.‬‬
‫לא ‪ . . .‬שביעיח |‬
‫הטוחן ן א הטוען‪.‬‬
‫א אינו‪.‬‬
‫סשם טוסאה ן‬
‫ואצל עושי ן א ואין עושין‪.‬‬
‫הסשלח ן א השולח‪.‬‬
‫ך שהן א שהיו•‬
‫דמיי |‬
‫שביעית | ד שביעי׳‪.‬‬
‫משם ‪ . . .‬וסשם | ד משום ‪ . . .‬ומשו׳‪.‬‬
‫‪ 71‬שהן בחזקח ן א שבחזקת‪.‬‬
‫י ן‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫או׳ |‬
‫ואצל |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בטוסאה ן‬
‫‪ 76‬ןלןחבירו ן‬
‫ך אומר א אוס׳‪.‬‬
‫א חיישינן‪.‬‬
‫‪ .66‬מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪.‬מעשרות״‬
‫‪ .70‬ה מ ו ד ד י ם ו כ ר ‪.‬‬
‫חושש וכוי‪.‬‬
‫פירות |‬
‫מן וערן ן א חסר• ד מן הנורן‪.‬‬
‫‪ 7.‬בה | ד סחוס‪.‬‬
‫ד לחבר‪.‬‬
‫ל׳‬
‫‪ 66‬להן |‬
‫‪ 66‬םשס מעשרות ומשם |‬
‫‪ 67‬שםעון ן א שמע׳‪.‬‬
‫‪ 68‬עם ן א עסי‪.‬‬
‫סשם ‪ . . .‬סשם | ך סשום ‪ . . .‬וםש‪,‬׳‪.‬‬
‫ב חבירו‬
‫ב‬
‫א םעשר‪.‬‬
‫או‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 60‬משם ‪ . . .‬שביעית ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 70‬הסודרים | ד המודרי׳ א ןשהןן סדיירין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ן‬
‫א מ ס ע‬
‫ב ן‬
‫נ ם‬
‫ך א והנחתי‪.‬‬
‫‪ 65-04‬הרי זה ן א חסר‪.‬‬
‫סעשרות ן‬
‫‪.‬‬
‫הםשלח ן א השולה‪.‬‬
‫ס ע ע ר ן ת‬
‫המשלח | א השולח‪.‬‬
‫כיה א•‬
‫אס׳ |‬
‫ך א םשום ‪ . . .‬וסשום‪.‬‬
‫ש ם ע ן ן‬
‫ד א דמאי• ב ד סחום‪.‬‬
‫משם |‬
‫ד השני‪.‬‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫ישנים תחתיהן וסתוקנין ן א סתוקנים תחתיהם ישנים תחתיהם‪.‬‬
‫והנחתים |‬
‫ישנים ן‬
‫במשניות‬
‫ובבדייתות‪.‬‬
‫ה מ י ד ד ץ ‪ ,‬ה מ ד ד ץ ‪ ,‬כ ל ו מ ר שמתנהלים ב כ ב י ד ו ת כ ש ח מ ר י ה ם טעונים‪.‬‬
‫‪ .71‬א י נ ו‬
‫כוללים‬
‫כאן‬
‫אף‬
‫תרומה‬
‫נדולה‪,‬‬
‫כרגיל‬
‫דחיישינן שמא ה ח ל י פ ן כפירותיו או ב מ י ד ו ת י ש ר א ל א ח ר ‪ ,‬וחושש א ף ל מ ע ש ר ו ת ולשביעית‪.‬‬
‫‪ .74‬ט ו ח נ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מידות ה ח ב ר ‪.‬‬
‫שהרי ה ו א מ ס י י ע ב י ד י ע ו ב ר י ע ב י ר ה ‪.‬‬
‫ב ח ז ר ה ב י ד אותו השליח‪.‬‬
‫‪7 5‬‬
‫‪.‬לא‬
‫ל א ו כ ל י ש ב י ע י ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ פ י ר ו ת ש ל ה ם ‪,‬‬
‫‪ . 7 6‬ו נ מ ל ך וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ה מ ק ב ל נמלך להחוירם ושלחם‬
‫ח ו ש ש א נ י וכוי‪ .‬שהרי כ ב ר יצאו מ י ד ו ל י ד ה מ ק ב ל ‪ ,‬ויש לחשוש שמא‬
‫ה ח ל י ס ם ה ש ל י ח בגרועים מ ה ם ‪ ,‬ואינו מ ס ח ר ל ה ח ל י ף ‪ ,‬שהרי א מ ו נ ת ס ם ע ל מ ע ש י ו ‪ ,‬ו י א מ ר ש ה מ ק ב ל ה ח ל י פ ם ‪.‬‬
‫דמיי פ״ד‬
‫‪84‬‬
‫שמא חילפן‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ היה לו ערים שיודע לתקן‪ ,‬והוא‬
‫אץ מאמינו על מעשרות‪ ,‬והביא לו משלו‪ ,‬ואפף שלך הן‪ ,‬מתוקנין הן‪ ,‬נאמן‪ .‬ר׳‬
‫או׳ אץ נאמן‪ ,‬שהחשוד על דבר לא דנו ולא מעידו‪ .31 .‬נותן אדם לשכנתו‬
‫» תבשיל לבשל לו‪ ,‬ועיסה לאפות לו‪ ,‬ואינו חושש לשאר ותבלץ שבהן משום‬
‫מעשרות ומשום שביעית‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שנתן להן שאר ותבלין‪,‬‬
‫לא נתן להן שאר ותבלין הרי זה חושש לשאר ותבלין משום מעשרות ומשם‬
‫שביעית‪ .32 .‬נותן אדם לפונדקית תבשיל לבשל לו‪ ,‬ומנחת את הקדירה‬
‫בפניו‪ ,‬ומנערת בה‪ ,‬אפלו בין הגרם ואינו חושש‪.‬‬
‫לל היה לו עליס ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫)ומ״ש להלן פ״ה ה״ד(‪ ,‬ובמשכח בכורוח פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫«ל כאמן‪ .‬עיין ירוש׳ פ״ד ה״מ‪ ,‬כ״ד ע״ב‬
‫יל אין כאמן ו כ ו ‪ /‬להלן בכורוח פ״ג הי״כו; בבלי‬
‫שם ל״ה ב ‪ /‬ועיין במשכה שם ספ״ד; פ״ה מ״ד; ילוש׳ הכ״ל וילוש׳ יבמות פ״ב הי״א‪ ,‬ד׳ סע״א;‬
‫‪7‬‬
‫ב״ל פל״ח‪ ,‬ד ‪ /‬ע מ ׳ ‪ ;1254‬יומא ע״ח א ׳ ובכולוח במקומו‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫<י ־ לשככהו הבשיל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳‬
‫‪ «3‬כוחן א ד ם ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳‬
‫כאן קפ״ג; בבלי חולין ו׳ א ‪ /‬ועיין להלן מעשלוח פ״ג הי״ג‪.‬‬
‫פ״ג מ״ה‪.‬‬
‫יי חילפן |‬
‫עריס |‬
‫גמליאל ן‬
‫ד חולפן‪.‬‬
‫ד א אריס‪.‬‬
‫‪ 78‬אין ן‬
‫ד א ןפירותן משלו•‬
‫‪7 9‬‬
‫ואמי |‬
‫איי | ד א אופר‪.‬‬
‫אין ן א אינו‪.‬‬
‫ד לשכינתו א לשכונתו‪.‬‬
‫ב בו‪.‬‬
‫ד א שאור‪.‬‬
‫ד וםנח׳‪.‬‬
‫א בו•‬
‫שלך ן א משלו‪.‬‬
‫<* לו | ד חסר‪.‬‬
‫ועיסה ן א עיסה‪.‬‬
‫ד‬
‫א פ‬
‫"‬
‫ד מתוקנות‪.‬‬
‫‪ 84‬בפניו | א לפניו‪.‬‬
‫ואיני |‬
‫לאפות | ד לאפת‪.‬‬
‫לשכנתו |‬
‫לו ן כיה ך ‪ .‬א חסר•‬
‫להן | ד לה א בה‪.‬‬
‫‪ 82‬וםשם | ד ומשום‪.‬‬
‫להן ן א בה‪.‬‬
‫שאר |‬
‫שאר | ד שאור <ביפ>•‬
‫‪ 83‬אדם | ך אד׳‪.‬‬
‫ומנערת | ד א ןאם ) א ואם([ מנערח‪.‬‬
‫ומנחת |‬
‫בה ן ד חסר•‬
‫ד א אינו‪.‬‬
‫‪ .78‬נ א מ ן ‪ .‬מפני שאין‬
‫‪ .83‬ו מ נ ח ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע פ י י שפונדקית ח ש ו ד ה ל ה ח ל י ף )כמשנתנו‬
‫מינ מיה(‪ ,‬מ י מ א ם ה י א מנחת א ת ה ק ד י ר ה ע ל ה כ י ר ה בפניו‪ ,‬א מ ו חושש ש מ א ת ח ל י ף א ח ׳ כ ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ר׳ |‬
‫ד רבי­‬
‫‪ 81‬מעשרות | ך מעשרו׳ א טעשר‪.‬‬
‫‪ .77‬ש י ו ד ע ל ת ק ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ב ק י ב ה ל כ ו ת תרומות ומעשרות‪ ,‬א ל א ש ל א ה י ה נאמן‪.‬‬
‫א ד ם ח ו ט א ו ל א לו‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫מעלו |‬
‫סעייו | ד סתום‪.‬‬
‫במי וכו׳ | ד בד־א א במה דבר׳ אמור׳‪.‬‬
‫‪ 82‬לא | א ןאבל[ לא‪.‬‬
‫א אפילו•‬
‫א המעשרות הביאו‪.‬‬
‫מתוקנין |‬
‫משום | ד םשם‪.‬‬
‫‪ 83-82‬לשאר ‪ . . .‬שביעית ן א חסר‪.‬‬
‫את | ד א חסר‪.‬‬
‫אסלי |‬
‫מעשרות והביא ן‬
‫ותבלין | ד ותבלי׳‪.‬‬
‫ותבלין | ד ותבלי׳‪.‬‬
‫ד אופר א אום ‪.‬‬
‫שהחשוד על דבר ן א שחשוד על הדבר•‬
‫שביעית | ד שביעי׳‪.‬‬
‫שאר וחבלין | א חסר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א איגו‪.‬‬
‫ד ואומר‪.‬‬
‫לשאר | ד א לשאור•‬
‫וםשום | ד וסשם‪.‬‬
‫א נטלי•‬
‫‪,‬‬
‫היה ן ביה א‪.‬‬
‫ב ד היי•‬
‫‪ .84‬ו מ נ ע ר ת‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ס י ר ה א ת ה ק ד י ר ה מן ה כ י ר ה כ ד י ל נ ע ר ב ה אינו חושש ש מ א ה ח ל י פ ה ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה י א‬
‫בין הגוים אינו חושש שמא נ ע ר ב ה הנוי‪ ,‬או שמא ה ח ז י ר ה הגוי• ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪85‬‬
‫פרק ה׳‬
‫‪10‬‬
‫‪ .1‬הלוקח פירות ממי שאץ נאמן על המעשרות ושכח לעשרן‪ ,‬שואלו‬
‫בשבת ואוכל‪ ,‬ביום טוב ואוכל‪] ,‬ביום טוב ואוכל[ בשבת‪ ,‬שאלו בחול לשבת‪,‬‬
‫למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ .‬שאלו בשבת‪ ,‬לשבת הבאה לא יאכל עד‬
‫שיעשר‪ .‬היה מוכר פירות בערב שבת עם חשיכה‪ ,‬ואמ׳ מתוקנין הן‪ ,‬הלוקח‬
‫ממנו‪ ,‬למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ .2 .‬תרומת מעשר של דמיי‬
‫שחזרה למקומה‪ ,‬ר׳ שמעץ שזורי או׳ אף בחול שאלו ואוכל על פיו‪ .‬יתר על‬
‫כן אמ׳ ]ר׳[ שמעון שזורי הפורש תרומה ומעשרות ונגנבו פירות‪ ,‬הולך ושואלו‪,‬‬
‫ובא ואוכל על מה שהפריש‪ ,‬שכשם שאימת שבת על עם הארץ‪ ,‬כך אימת‬
‫דימוע עלניו[‪ .‬עם הארץ שאמר זה טבל וזה תרומה‪ ,‬זה וודיי וזה דמיי‪ ,‬אע״פ‬
‫שאמרו החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו‪ ,‬לא נחשדו ישראל על כן‪ .‬גוי‬
‫שהיה ציוח ואמ׳ באו וקחו לכם‪ ,‬פירות עזק הן‪ ,‬פירות ערלה הן‪ ,‬פירות רבעי‬
‫! הלוקח וכו׳‪ .‬משנ׳ רפ״ד‪.‬‬
‫ע״ה ‪3‬׳‪.‬‬
‫־ ואוכל בשבת‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״ב‪ ,‬כ״ד רע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ירוש׳ הנ״ל‪ ,‬בנוסח ה ר ״ ‪.‬‬
‫ש‬
‫* תרומת מעשר וכו׳‪ .‬משכ פ״ד מ״א‪ ,‬והובאה בבבלי מנחות ל׳ ב׳ וחולין‬
‫ס‬
‫יחר על כן וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬כ״ד ע׳׳א‪.‬‬
‫מ״ד‪ ,‬לעיל פ״ד שו׳ ‪ 79‬ומש״ש‪.‬‬
‫קכ״ב‬
‫»» שאמרו וכו׳‪ .‬משנה בכורוח שפ״ד‪ ,‬פ״ה‬
‫‪ - ! 0‬״ גוי שהיה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי יבמות‬
‫א׳‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שאין | ד א שאינו‪.‬‬
‫שאלי |‬
‫א שואלו‪.‬‬
‫של |‬
‫כ ד סתום‪.‬‬
‫יתר | א יותר‪.‬‬
‫א הפריש‪.‬‬
‫‪ 2‬ואוכל <‪ (2‬ן א חסר‪.‬‬
‫‪ 8‬לסוצאי |‬
‫* בערב | א ערב‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫נ שאלו בשבת וכו׳‪.‬‬
‫חשיכה |‬
‫ד חשכה‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫דם״ |‬
‫‪ 7‬אס׳ |‬
‫תרומה |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫ד חרוט׳‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫ד ואוסר א ואו־‪.‬‬
‫א עורלה‪.‬‬
‫ד‬
‫באו ן א בואו‪.‬‬
‫‪ .2-1‬ש ו א ל ו‬
‫‪.‬‬
‫ד א דסאי‪.‬‬
‫« אוי |‬
‫נ‬
‫ד‬
‫אוסר א אום׳‪.‬‬
‫שאלו |‬
‫שזורי | ד שקורי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫הפורש |‬
‫עם ‪ . . .‬שאסר ן‬
‫דסיי |‬
‫ך א דסאי‪.‬‬
‫ישראל על כן ן א ישר׳ על כך‪.‬‬
‫פירוח | ך פירו־ <ב־פ ‪.‬‬
‫(‬
‫‪ 5‬שיעשר ן‬
‫ד א שואלו‪.‬‬
‫ונגנבו פירוח ן א חסר‪.‬‬
‫ע ס הארץ!‪.‬‬
‫וודאי א ודאי‪.‬‬
‫הדבר | ד דבר‪.‬‬
‫פירות |‬
‫ואם׳ |‬
‫ד‬
‫‪ 8-4‬הלוקח טסנו ן א חסר‪.‬‬
‫!ר׳[ ן כיה ד א‪ .‬ב חסר‪.‬‬
‫ך א על‬
‫מדיי |‬
‫‪ !0‬שאסרו | א חסר‪.‬‬
‫שאלו |‬
‫ח ס ר‬
‫ך א שואלו‪.‬‬
‫וםעשרוח ן א וסעשר‪.‬‬
‫על ]יו! | כיה בר־פ ובכפרפ‪.‬‬
‫ד חרוס־‪.‬‬
‫ד לסצאי‪.‬‬
‫]ביום טוב ואוכל[ ן הושלם עיפ א‪.‬‬
‫בשבת לשבת |‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫ך לשבת בשבת‪.‬‬
‫עזק ן א עזקה‪.‬‬
‫‪ 8‬ואוכל |‬
‫ד ואכל‪.‬‬
‫הארץ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫אחסר‪.‬‬
‫אע־ם |‬
‫ד אף על פי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪ 11‬ציוח | ד א צמח‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫הן ן א הם <ב־פ>‪.‬‬
‫ערלה ן‬
‫ד סרות‪.‬‬
‫ב ש ב ת וכו׳‪ .‬ממני שאימת שבת ע ל ע י ה והוא מ פ ח ד ל ה א כ י ל ט ב ל י ם ב ס ע ו ד ת שבת‪,‬‬
‫ואינו מ ש ק ר ‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .‬לא‬
‫י א כ ל וכו׳‪ .‬שהרי נ ר א ה ל ע ש ר בנתים‪.‬‬
‫‪.4‬ע ם‬
‫ח ש י ב ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שמוכח בסירוש שזעא מ ו כ ר ל צ ו ר ך שבת‪ ,‬מ״מ א ץ ל ו כ ל בשבת ב ל י אמירתו‪ ,‬ו ב מ ר ש א ס ו ר‬
‫אסילו באמירתו‪.‬‬
‫ממני•‬
‫‪.7‬ונננבו‬
‫‪.6‬שחזרה‬
‫מ י ר ו ת וכו׳‪.‬‬
‫ל א כ ו ל ע־מ שאלתו לע־ה‪.‬‬
‫שכשם‬
‫ל מ ק ו מ ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנמלה ל ת ו ך אותו ה כ ר י ע צ מ ו שהומרשה‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬הסירות שהסריש ע ל י ה ם ד מ א י ‪ .‬ו מ ח מ ת ה ם ם י ד ו ה ת י ר ו לו‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .‬ע ל מ ה וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שצ־ל‪ :‬ע ל נסיו! מ ה שהמריש‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬ח ת ר לרישא‪ ,‬ל ת ר ר מ ש ל ד מ א י שחזרה ל מ ק ו מ ה ‪.‬‬
‫חוטאים ב ל י ת א ה ‪.‬‬
‫‪ .10‬ל א נ ח ש ד ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ה י ו ת‬
‫‪ .11‬ע ז ק ו כ ר ‪ .‬יש מפרשים פירות ג ד ר ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מירות שבאו מ פ ר ד ס גדוד ושמור‪,‬‬
‫ובשנת שביעית עסיקינן‪ .‬ויש מםרשים מ ע י ר ע ז ק ה ‪ ,‬וםירותיה היו טובים‪ ,‬והגוי ע ו מ ד ב ח ר ל ‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫הן‪ ,‬אץ נאמן‪ ,‬מפני שהוא כמשבח מקחו‪ .‬אבל אמ׳ לו מאיש פלוני גוי לקחתים‪,‬‬
‫מאיש פלני כותי לקחתים‪ ,‬משלי הבאתים‪ ,‬נאמן להחמיר דברי ר ‪ /‬רבן שמעון‬
‫בן נמליאל או׳ אין נאמן‪ ,‬שדברי הנוי לא מעלץ ולא מורידין‪ .3 .‬האומר למי‬
‫שאץ נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא מעשר‪ ,‬וממי שהוא נאמן‪ ,‬אץ נאמן‪.‬‬
‫מאיש פלני‪ ,‬הרי זה נאמן‪ .‬ר׳ יוםה או׳ אין נאמן‪ ,‬שמא מצא אחר קרוב ממנו‪.‬‬
‫מודה ר׳ יוםה באומ׳ צא אכול את הככר‪ ,‬ואני נותן דמיה‪ ,‬צא ושתה רביעית‪,‬‬
‫ואני נותן את דמיו‪ ,‬שהוא נאמן‪ .4 .‬הנכנס לעיר והיתה תרומה מתוך ידו‪ ,‬ואין‬
‫מכיר שום אדם‪] ,‬וכן מי שעמד על הגורן והיתה תרומה בתוך ידו ואץ‬
‫מכיר שם אדם[‪ ,‬הרי זה נשאל לחבירים ולעמי הארץ דברי רבן שמעון בן‬
‫גמליאל‪ .‬ר׳ או׳ אץ נשאלין על התרומ׳ אלא לחבירים בלבד‪ .5 .‬היה עומד‬
‫בתוך סיעה של בני אדם‪ ,‬ואמ׳ מי כן נאמן‪ ,‬מי כן מעשר‪ ,‬אמ׳ לו אחד אני‪ ,‬אץ‬
‫נאמן‪ ,‬מעשר הוא הרי זה נאמן‪ .‬אמ׳ לו שהוא מעשר‪ ,‬בפניו אין נאמן‪ ,‬שלא‬
‫בפניו נאמן‪ ,‬בבית דין נאמן‪ .‬במי דברים אמורים בזמן שאין מכיר שם אדם‪,‬‬
‫״ האומל וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ד מ״ה‪ ,‬והובאה נילוש׳ גינרן פ״ו ה״ה‪ ,‬מ״ח ע״א‪ ,‬ובבבלי ב כ ו מ ה ל״ו א ‪/‬‬
‫הכככס ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״ח‪ ,‬כ״ד ע״ב‪.‬‬
‫ל׳ או׳ וכו׳‪ .‬עיין לעיל פ״ד שו׳ ‪ 79‬ומש״ש‪.‬‬
‫״ בתוך ס י ע ה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ד ה״נו‪ ,‬כ״ד ע״ב‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ד מ״ו‪.‬‬
‫נוי ‪I‬‬
‫לו ן א חסר‪.‬‬
‫אס׳ | ד ]אם[ אסר‪.‬‬
‫כםשבח ן א כםשביח‪.‬‬
‫« הן אין | א הם אינו‪.‬‬
‫לקחחים ‪ . . .‬הבאחים ן א לקחחיו ‪• •.‬‬
‫‪ !3‬פלני | ד א פלוני‪.‬‬
‫לקחחים | א לקחחיו‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫או׳ | ך אוסר א אום׳•‬
‫‪ u‬נסליאל | א גמלי•‬
‫שסעון | א שסע׳‪.‬‬
‫י ׳ | ד רבי‪.‬‬
‫הבאחיו‪.‬‬
‫‪ 16‬פלני |‬
‫אין ן א אמו‪.‬‬
‫מעמר ‪ . . .‬נאסן ן א גאסן ‪ . . .‬םעשר‪.‬‬
‫«! שאין | א מאינו‪.‬‬
‫אין | א אעו•‬
‫ספנו ן ך א היסני‪-‬‬
‫אין ן א אמו‪.‬‬
‫או׳ | ד א אום׳‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי•‬
‫ד פלוני א פלוני ןנאםן[‪.‬‬
‫אח |‬
‫אכול | ד אכלו א ואכול‪.‬‬
‫באום׳ | ד כאוסר א ]שאם[ אי‪.‬‬
‫יוסה | ד א יוסי‪.‬‬
‫סודה | א וסודה‪.‬‬
‫נאסן | ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 18‬אח דפיו | א דפיה‪.‬‬
‫רביעיח | א רביעיח ]ייןן‪.‬‬
‫הככר | א ככר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫»! שום אדם | ך שם אדם א אדם‬
‫ידו ואין ן א בידו ואמו‪.‬‬
‫‪ P‬־ | ד בתוך‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫והיתה | א והיה•‬
‫והיתה ‪ . . .‬בידו ן א ובידו‬
‫פי שעסד | א העוםד‪.‬‬
‫‪] 20-18‬וכן ‪ . . .‬אדם [ ן הושלם עיפ ד• ב חסר‪.‬‬
‫שם‪.‬‬
‫ולעפי ן א ולעם‪.‬‬
‫לחבירים | ד לחברים‪.‬‬
‫נשאל ן א סשאיל‪.‬‬
‫‪ 20‬שם אדם | א אדם שם‪.‬‬
‫תרוסה‪.‬‬
‫על התרום׳ ן א חסר•‬
‫!‪ 2‬א י | ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 21-20‬רבן שסעון בן נסליאל‪ .‬ר׳ ן א ר׳‪ .‬רבן שסע׳ בן נסל׳•‬
‫אפ׳ ן ך אסר‬
‫םי כן | ד םכאן <ביפ>‪.‬‬
‫ואס׳ | ד ואסר‪.‬‬
‫‪ 22‬סיעה של ן א חסר‪.‬‬
‫לחבירים | ד לחברים‪.‬‬
‫אין | ך א חסר‪.‬‬
‫שהוא סעשר ן א סעשר הוא‪.‬‬
‫‪ 23‬אם׳ | ד אפר א א׳‪.‬‬
‫אין | ד חסר‪ .‬א אמו‪.‬‬
‫א יאסי•‬
‫מסן |‬
‫אסורים ן א אסור׳‪.‬‬
‫בטי | ד א בסה‪.‬‬
‫בביח דין נאםן | ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 24‬נאםן | ד ]אין[ נאםן‪.‬‬
‫שם אדם ן א אדם שם‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪1 7‬‬
‫‪nD‬‬
‫‪ .12‬כ מ ש ב ח וכוי‪ .‬מפני שפירות מנטיעה י ל ד ה משובחים מ פ י ר ו ת נ ט י ע ה ז ק ע ה ‪ .‬ואנו ה ו ל כ י ם א ח ר ה ר ו ב ‪,‬‬
‫שמא‬
‫‪ .16‬מ ל נ י וכוי‪ .‬ממני שהוא מ פ ח ד שמא ישאלנו‪ ,‬ו י ב ר ר שהוא שקר‪.‬‬
‫או א ח ר מקום מ ע מ ד ו ‪.‬‬
‫מ צ א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ע ׳ ה י כ ו ל ל ה ת נ צ ל שחשב ש ה ר א ה לו ע ל מ ל ת י כ מ ר א ה מ ק ו ם ב ע ל מ א ‪ ,‬ל ט ו ב ת ו ‪ ,‬ש ל א‬
‫מ ת ו ך י ד ו ‪ .‬ב ד ‪ :‬ב ת ו ך ידו‪ ,‬ו כ צ י ל‬
‫‪.18‬א ת ד מ י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל היץ‪ ,‬ע י ץ ני׳ כייע‪.‬‬
‫יטרח לחפש‪.‬‬
‫‪ . 2 1‬א ל א ל ח ב י ר י ם וכוי‪ .‬ובשיטתו‪ ,‬שהחשוד ע ל ה ד ב ר ל א‬
‫לפנימי‪ .‬והוא ר ו צ ה ליתנה ל כ ה ן ח ב ר ‪.‬‬
‫‪ . 2 3‬מ ע ש ר ה ו א וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאחר ה ע י ד עליו שהוא מעשר‪ .‬ו כ א ן‬
‫דנו ו ל א מ ע י ד ו ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬ה ב ר י י ת א מ נ ב י ל ה א ת הרישא‪ ,‬ו א ו מ ר ת שאינו נאמן א ל א א ם ה ע י ד‬
‫מדברים ברוצה ליקח‪.‬‬
‫‪ .24‬ב ב י ת ד י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נאמן א פ י ל ו בפניו‪ ,‬ו ח ז ק ה ש ל א ישקר ב ב י ד ‪ ,‬מפני‬
‫ש ל א במני ה מ ו כ ר ‪.‬‬
‫זעומה גרידא‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪87‬‬
‫אבל אם היה מכיר שם אדם לא יטול אלא מן המומחה‪ .‬במה דברים אמורים‬
‫בזמן שלא שהה שם שלשים יום‪ ,‬אבל בזמן ששהה שם שלשים יום לא יטול אלא‬
‫מן המומחה‪ .‬במה דברים אמורים בתרומות ובמעשרות‪ ,‬אבל בשביעית‬
‫ובטהרות אין נאמן‪ .6 .‬הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחד‪,‬‬
‫נוטל כדי תרומה ותרומת מעשר וחלה‪ ,‬וכמה היא‪ ,‬אחד מעשרים‪ ,‬האומ׳ אחד‬
‫ממאה ממה שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר‪ ,‬והשאר מעשר סמוך לו‪ ,‬ועוד אחד‬
‫מארבעים ושמונה מה שיש כאן הרי זה בצד זה חולץ‪ ,‬והשאר תרומה על הכל‪.‬‬
‫מאה חולין שיש כאן הרי זה בצד זה מעשר‪ ,‬ושאר מעשר סמוך לו‪ ,‬זה שעשיתי‬
‫מעשר עשוי תרומת מעשר )וה׳( עליו‪ ,‬והשאר חלה‪ ,‬מעשר שיני בצפונו או‬
‫בדרומו‪ ,‬ומחולל על המעות‪ .‬ר׳ שמעון אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה‬
‫במה דברים אמורים בזמן שכולן מפרישין נוטל חלה מכולן‪ ,‬אבל מקצתן‬
‫‪2 8‬‬
‫‪3 4‬‬
‫הרוצה וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ג‪ .‬ועיין במשנה פ״ה מ״ב‪.‬‬
‫ר׳ שמעון וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ה סמ״ג; ירוש׳ שם ה״ג‪ ,‬כ״ד קע״ג‪.‬‬
‫»־ אם היה |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שם אדם ן‬
‫‪ 28‬מ מ ן |‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫א אמור׳‪.‬‬
‫ד ובטהרר‪.‬‬
‫בתרומות ן‬
‫והשאר | א ושאר‪.‬‬
‫יוה׳( |‬
‫שמע׳‪.‬‬
‫א אדם מם‪.‬‬
‫ששהה |‬
‫א בתרופה‪.‬‬
‫אין ן א ןהר׳ זה ן אינו‪.‬‬
‫‪ 30‬ממאה פפה שיש כאן ן‬
‫‪3 3‬‬
‫ח מ מ ה ‪ .‬עיין ירוש׳ הכ״ל ה״א‪.‬‬
‫במה וכו׳ |‬
‫ד שהה‪.‬‬
‫ובסעשרות |‬
‫וחלה ן א חסר‪.‬‬
‫א בפאה בפה שיש‬
‫כ ן‬
‫‪.‬‬
‫ד בריא‪.‬‬
‫‪ 27-25‬במה ‪ . . .‬המומחה ן‬
‫‪ 27‬דברים ן‬
‫א דבר׳‪.‬‬
‫אמורים | ד אמורי׳‬
‫ך ומעשרו׳‬
‫א וםעשר‪.‬‬
‫‪ 29‬היא |‬
‫‪ 31‬פה |‬
‫ד הם א הוא‪.‬‬
‫ד פפה א במה‪.‬‬
‫הכל | ב הכל ]חולק[ )תמחק ‪.‬חולק• עיי נקודות(‪.‬‬
‫והשאר חלה ן א חסר‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫‪ 35‬דברים אמורים ן א דבר׳ אטו׳‪.‬‬
‫שעי |‬
‫ד‬
‫שני‪.‬‬
‫‪ 28‬ובטהרוח ן‬
‫האומ׳ |‬
‫‪ 32‬מאה ן א במאה‪.‬‬
‫‪ 34‬ומחולל ן א מחולל‪.‬‬
‫נוטל חלה סכולן ן א חסר‪.‬‬
‫ך א האומר‪.‬‬
‫חולין ן כ־ה ד א• ב חולק‪.‬‬
‫זה ן א חסר‪.‬‬
‫ר׳שפעוןןאור׳‬
‫מכולן | ד םכלם‪.‬‬
‫‪ .26‬ש ש ה ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ד ע ו כאכםנאי‪ ,‬א ל א כ ב ן ה ע י ר ו צ ר י ך ל ח ק ו ר ו ל מ צ ו א מ ו מ ח ה שנאמן ל ר ב י ם ‪.‬‬
‫‪ .27‬ב מ ה‬
‫ד ב ר י ם וכו׳‪.‬‬
‫חוזר ל ה י ד ‪ ,‬ל מ ח ל ו ק ת רשביג ורבי‪ ,‬ו ד ו ו ק א ב ר ו צ ה ל ח ל ק תרומות ומעשרות‬
‫ל ח ב ר ע י ה נאמן ל ה ע י ד ע ל גוף ה א ד ם שהוא ח ב ר )ממני שקול יוצא ל ח י ל ו ק ‪ ,‬וירא לשקר(‪ ,‬א ב ל‬
‫ל מ כ ו ר שביעית ו ט ה ר ו ת ל ח ב ר אמו נאמן‪ ,‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪.28‬הרוצה‬
‫ברוצה‬
‫ל ה מ ר י ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נחתום‬
‫)כמשנתנו רמיה( שמפריש א ח ד מ א ר ב ע י ם ושמונה א ט י ל ו ב ט ב ל טהור‪ .‬ו ה ש א ל ה היא‪ ,‬ממני שיש כ א ן ת ר ת י‬
‫ד ס ת ר י ‪ :‬ת ר ו מ ה נ י ט ל ת מ א ו מ ד ‪ ,‬ומעשרות ניטלים ב מ ד ה ‪ ,‬ואסור ל ה ק ד י ם מעשרות ל ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ל פ י כ ך א ם י ק ד י ם‬
‫ת ר ו מ ה מ א ו מ ד ‪ ,‬כ ד י נ ה ‪ ,‬נ מ צ א מוחת או מוסיף ע ל המעשרות‪ ,‬ו א ם י ק ד י ם א ת המעשרות נ מ צ א ע ו ב ר ‪ .‬כ י צ ד‬
‫‪ .29‬א ח ד‬
‫יעשה?‬
‫מ ע ש ר י ם ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נוטל ב א ו מ ד חמשה אחוז‪ ,‬ו ה ם שני אחוז כ ד י ת ר ו מ ה ‪ ,‬אחוז א ח ד‬
‫כ ד י ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪ ,‬ושגי אחוז ) א ח ד ממיח( כ ד י ח ל ה ‪ .‬ו א ץ ה ח ש ב ץ מ צ ו מ צ ם ו מ ת י י ק לגמרי‪ ,‬כ ס י שהעירו‬
‫הראשונים‪.‬‬
‫ה א ו מ ׳ וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬הוא אומר וכוי‪.‬‬
‫ק ו ר א לו שם‪ ,‬כ ד י ש ל א י ק ד י ם מ ע ש ר ל ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫למעשר‪ ,‬לתרומת מעשר ולחלה‪ ,‬במדה‪.‬‬
‫‪ . 3 0‬ב צ ד ז ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ב ע לו מ ק ו ם ואינו‬
‫‪ .31‬ח ו ל י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל לשם ח ל ה ‪ .‬ונמצא ש ק ב ע מ ק ו ם‬
‫והשאר‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬נ מ צ א שמפריש ת ר ו מ ה ק ו ד ם ל כ ל ‪,‬‬
‫ושיעורה ב א ו מ ד ‪ ,‬שהרי נ ט ל חמשה אחוז מ א ו מ ד ‪ ,‬ו מ ה שנשאר א ח ר י ק ב י ע ת המקום למעשרות ו ל ח ל ה היא‬
‫ת ר ו מ ה ‪ ,‬הן ח מ ר הן יתר‪.‬‬
‫‪ .34‬ר ׳‬
‫ש מ ע ו ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .32‬מ א ה‬
‫ח ו ל י ן וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ד מ מ א ה ש ק ב ע לו מקום בראשונה‪.‬‬
‫ה ב ר י י ת א מ ש ל י מ ה את משנתנו )פיה מיד(‪ . :‬מ ו ד ה ר ׳ י ה ו ד ה ב ל ו ק ח‬
‫‪p‬‬
‫המנפול‬
‫)כלומר‪ ,‬סוחר ש ק מ ה מ כ מ ה נחתומים( שהוא מ ע ש ר מ כ ל א ח ד ו א ח ד ‪ /‬ו ע ל י ו ח ו ל ק ריש ו ס ו ב ר שמ׳מ מ פ ר י ש‬
‫ח ל ה מ ט י פ ו ס א ח ד ע ל ה כ ל ) ו כ ד ב ר ע במיג ש ש ‪ .‬וכמו שמסרש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .35‬ש כ ו ל ן‬
‫מ ס ר י ש י ן וכוי‪.‬‬
‫כ נ ר א ה ‪ ,‬שציל‪ :‬שכול׳ נאי‪1‬ן ממרישץ וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ל הגחתומים עושים ב ט ו מ א ה וסומכים ע ל ה ל ו ק ח‬
‫שהוא ימריש ח ל ה <עיץ ירוש׳ מיב ה י ד ‪ ,‬כיג עיא>‪ ,‬ו ל מ י כ ך כ ל כ י כ ר י ה מ נ ס ו ל ב ח ז ק ת ט ב ל ו ו ד א י ל ח ל ה ‪ ,‬ונוטל‬
‫ח ל ה מ כ ל כ י כ ר שהוא ר ו צ ה ע ל כולן‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪88‬‬
‫מפרישין ומקצתן אץ מפרישין‪ ,‬נוטל חלה מכל אחד ואחד‪ .7 .‬פועלין שהיו‬
‫יושבין ואוכלץ והותירו פרוסות‪ ,‬וכן אורחץ שהיו מסובין ואוכלין והותירו‬
‫פרוסות ונתנום לשמש‪ ,‬או שהיו אחרים מלקטין תחתיהן‪ ,‬מעשר מכל אחד‬
‫ואחד‪ .8 .‬עני שנתנו לו פרוסות פת וגרוגרות‪ ,‬מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬שחק‬
‫את הפת ועשאה פירורין‪ ,‬או נרונרות ועשאן דבילה‪ ,‬מעשר מאחד על הכל‪.‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה במה דברים אמורים בשנת שבוע‪ ,‬אבל בשאר שנים מעשר מכל‬
‫‪ .9‬הלוקח מן העני‪ ,‬וכן עני שנתנו לו פרוסות פת וגרוגרות‪,‬‬
‫אחד ואחד‪.‬‬
‫מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬בתמרים בעמקים מעשר מאחד על הכל‪ ,‬במקומות‬
‫אחרים מעשר מכל אחד ואחד‪ .‬בנרונרות בשנת שבוע‪ ,‬מעשר מאחד על הכל‪,‬‬
‫בשאר שני שבוע מעשר מכל אחת ואחת‪ .10 .‬הלוקח מן הפלטר‪ ,‬מעשר‬
‫מכל דפוס ודפוס‪ .‬ואם היה מביאן וצוברן לפניו‪ ,‬מעשר מכל קישות וקישות‪,‬‬
‫‪ .11‬הלוקח מן חנוני וחזר ולקח‬
‫ומכל אנודה ואנודה‪ ,‬ומכל תמרה ותמרה‪.‬‬
‫ממנו שניה‪ ,‬אע״פ שמכיר את החבית שהיא היא‪ ,‬לא יעשר מזה על זה‪ .‬הלוקח‬
‫« מן הפלער ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ד‪ ,‬והובאה בבבלי ב״מ כ״ו א ‪/‬‬
‫‪ 39‬עני ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״ה‪.‬‬
‫ל* מן חכוכי ו כ ו ‪ /‬ייוש׳ פ״ה ה״ו‪ ,‬כ״ד ע״ד‪ .‬ועיין במשכ׳ פ״ה מ״ו‪.‬‬
‫ד מפרשי׳‪.‬‬
‫‪ 36‬םפרישין |‬
‫פועלין |‬
‫א או שהיו אורחין‪.‬‬
‫עני‬
‫‪ . . .‬ואחי |‬
‫‪ 38‬חחחיהן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד יעשאי•‬
‫פח ן‬
‫»* אמ׳ |‬
‫‪ 42‬ו א ח י |‬
‫אסור׳‪.‬‬
‫א פרוסה‪.‬‬
‫ד אסר‬
‫א ובשנח השבוע‪.‬‬
‫ד תםר׳‪.‬‬
‫יהודה ן‬
‫א א׳‪.‬‬
‫וכן |‬
‫ד ובן‪.‬‬
‫‪ 45‬בשאר שני שבוע ן‬
‫ותסרה |‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫הנוני ן‬
‫ד אף ע ל פי א אם‪.‬‬
‫שםכיר ן‬
‫א סכיר‪.‬‬
‫םעשר ן‬
‫א ועשאו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫עני ן‬
‫בעסקים‬
‫ד בםקוסו׳‪.‬‬
‫א ובשאר שנים‪.‬‬
‫א ססובין‪.‬‬
‫א לכל‪.‬‬
‫א יוסי‪.‬‬
‫‪ 44_43‬כחסרים‬
‫בסקוםוח |‬
‫א אם היו סביאין וצוברין‪.‬‬
‫סכל ן‬
‫‪ 40‬ועשאה ן‬
‫ד ונרונרו׳‪.‬‬
‫ובשנת ‪ . . .‬כחסרים ובעסקים‪.‬‬
‫א פועלים‪.‬‬
‫א חחחיהן ]והותירו[‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫ונרונרות |‬
‫סביאן וצוברן ן‬
‫ך פועלי׳‬
‫‪ 37‬יושבין ן‬
‫או ן‬
‫כ ס ה וכוי |‬
‫ד בריא‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪. . .‬‬
‫אחח ואחח |‬
‫א נוטל ד ]נוטלן םעשר‪.‬‬
‫א החנוני‪.‬‬
‫יעשר ן כיה‬
‫‪ 48‬סםנו |‬
‫ד א•‬
‫‪ 39‬ואחד |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ועשאן |‬
‫א כ ס ה דבר׳‬
‫פרוסוח |‬
‫בנרונרוח‬
‫‪ 44‬אחרים |‬
‫בשנח ן‬
‫ד אחריי‪.‬‬
‫וקישות ן‬
‫ך וקימר‪.‬‬
‫שניה |‬
‫זה |‬
‫ך פרוסו׳‬
‫א בנרונרות‬
‫בשנת שבוע |‬
‫ד א א ח ד ואחד‪.‬‬
‫א היפנו‪.‬‬
‫ב יעשה‪.‬‬
‫וכן אורחין שהיו ‪I‬‬
‫ב סחוס•‬
‫ך א שנייה‪.‬‬
‫‪ 40‬ואם היה‬
‫‪ 47‬ח ס ר ה |‬
‫אעיט |‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫‪ . 3 6‬ו מ ק צ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק צ ת ה נ ח ת ו מ ץ עושץ ב ט ה ר ה ומםרישץ ח ל ה ‪ ,‬ו מ ק צ ת ן עושץ ב ט ו מ א ה‬
‫ו א ץ מ פ ר י ש ץ ‪ ,‬הרי ה ל ו ק ח מן ה מ נ פ ו ל מ פ ר י ש מ כ ל ט י פ ו ס וטימום‪ ,‬כ ד י ש ל א ימריש מן ה ט ט ו ר ע ל‬
‫‪ .40‬מ א ח ד וכוי‪ .‬מפני שאנו מ ק י ל י ם ב ד מ א י ‪ ,‬ותולים ש ה כ ל נ ב ל ל בשוה‪ ,‬ו כ ש ה ו א ממריש‬
‫החיוב‪.‬‬
‫‪ .41‬ב ש נ ת ש ב ו ע וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנת שובע )כני׳ הריש>‬
‫מפריש מ ע י ה ו ב י ה מ כ ל ח ל ק ו ח ל ק ‪.‬‬
‫ושסע ו כ ו ל ם נותנים ב ש ע ת הגרנות לעניים כ ד י שובעם‪ ,‬א ב ל בשאר שנים שיש מ ק מ צ י ם מותנים לעניים‬
‫‪.42‬ו כ ן ע נ י ‪ .‬מ ל י ם ה ל ל ו‬
‫כ ל שהוא‪ ,‬ו א ץ המתנות שוות‪ ,‬א ץ כאן ב ל י ל ה ש ו ה ‪ ,‬ו מ ע ש ר מ כ ל א ח ד ו א ח ד ‪.‬‬
‫‪ .43‬א ח ד ו א ח ד ‪ .‬ציל‪ :‬א ח ת ו א ח ת )כמו בשורה ‪,(45‬‬
‫הן באשגרה מ מ ש נ ת נ ו ) פ י ה מיה(‪ ,‬ואינן בכייע‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ ל ם ר ו ס ה ו ס ר ו ם ה ו מ כ ל גרוגרת וגרוגרת‪ ,‬מ ה ש א ץ כן העני ב ע צ מ ו ‪ ,‬שהוא י ו ד ע מי נתן לו‪,‬‬
‫ב ת מ ר י ם וכוי‪ .‬ב כ י י ע ה ס ד ר הוא‪ :‬בגרונרות ובשנת השבוע וכו׳‬
‫ואינו מ ע ש ר א ל א מ כ ל מתנה ומתנה‪.‬‬
‫ב ת מ ר י ם ו ב ע מ ק י ם וכוי‪ .‬ו ה ד ב ר י ם דבוקים ל ה י ח ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשנת השובע ו ב מ ת נ ה מ ר ו ב ה ב ו ל ל ו מ ע ש ר מ א ח ד‬
‫‪ .45‬ב ש א ר ש נ י ו כ ר ‪ .‬ה נ כ ץ בכייע‪ :‬ו ב ש א ר שנים )כמו‬
‫ע ל ה כ ל ‪ ,‬ו ב ש א ר שנים מ ע ש ר מ כ ל א ח ת ו א ח ת ‪.‬‬
‫‪ .46‬מ ב י א ן וכוי‪.‬‬
‫ל ע י ל שורה ‪ ,(41‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשגים שאמן של שובע מ ע ש ר ה ל ו ק ח מ כ ל גרוגרת וגרוגרת‪.‬‬
‫ציל‪ :‬מ ב י א ץ ו צ ו ב ר ץ ‪ ,‬כגי׳ כייע‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫מן הסיטון ונמלך להחזיר לא יחזיר‪ .‬במה דברים אמורים בשל דמיי‪ ,‬אבל‬
‫בשל ודיי הרי זה אסור‪ .‬לקח הימנו באיםר ירק‪ ,‬באיסר גלוסקין‪ ,‬באיסר‬
‫רמונין‪ ,‬ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שהוא מתקנן‪ .‬בשל דמיי‪ ,‬ואץ צריך לומר‬
‫בשל ודיי‪ .12 .‬הטבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬ואם יש לו‬
‫פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבץ‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬נוטל את החולין כדי תרומה‬
‫ומעשרות שבטבל‪ .‬וכן מעשר טבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪.‬‬
‫ואם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬נוטל את כ ל חולץ‬
‫כדי תרומת מעשר שבמעשר טבל‪ .13 .‬ירק של חולין שבשלו בשמן שאינו‬
‫מתוקן‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬אם יש לו פרנסה ממקום אחר‪ ,‬מוציא לפי‬
‫חשבון‪ .‬ואם לאו‪ ,‬דבר הנבלל בולל ונוטל‪ ,‬דבר שאינו נבלל נוטל מן הקלח‪,‬‬
‫ומן החתיכה‪ ,‬ומן הביצה‪ .14 .‬אומי אדם לחבירו ולפועליו צאו ואכלו בדינר‬
‫זה‪ ,‬צאו ושתו בדינר זה‪ ,‬ואינו חושש לא משם מעשרות‪ ,‬ולא משם שביעית‪ ,‬ולא‬
‫משם יין נסך‪ .‬אבל אם אמר צאו ואכלו את הככר‪ ,‬ואני אתן את דמיה‪ ,‬צאו‬
‫ושתו רביעית ואני נותן דמיו‪ ,‬הרי זה חושש משם שביעית ומשם מעשרות‬
‫‪,‬‬
‫־־ אומ׳ א ד ם וכר‪ .‬להלן‬
‫״ העבל וכו ‪ .‬משכ׳ חלה ס פ ״ ג ועיין להלן תרומות פ״ה הנףו ומש״ש‪.‬‬
‫ע״ז פ״ח )פ״ז( ה״י; ירוש׳ כאן ספ״ו‪ ,‬כ״ה שע״ד; קידושין פ״ב ה״א‪ ,‬ס״ב ע״ג; בבלי ע״ז ס״ג סע״א‪.‬‬
‫׳« הסיטיו |‬
‫‪6 0‬‬
‫יי" |‬
‫ד הסימום‪.‬‬
‫ד א ודאי‪.‬‬
‫‪ 51‬רמינין |‬
‫באיסר |‬
‫א ריסונים‪.‬‬
‫« ודיי ן‬
‫]כל[•‬
‫יחזיר |‬
‫ד‬
‫א‬
‫תרוסה |‬
‫ד מסקי‪.‬‬
‫ו ד א‬
‫‪.,‬‬
‫מ‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ממקום |‬
‫מעשרות |‬
‫אמר |‬
‫וכי׳ |‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫א םעשר‪.‬‬
‫א א׳‪.‬‬
‫א צא ושתה רביעית‬
‫ד א ומשום‪.‬‬
‫סעשרות ן‬
‫שבשלו |‬
‫ך א םעשר‪.‬‬
‫ד‬
‫משם |‬
‫ח‬
‫ס‬
‫כל |‬
‫‪.‬‬
‫שהוא |‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫ך א דםיה‪.‬‬
‫א במקום‪.‬‬
‫א אמו‪.‬‬
‫ד‬
‫את ן‬
‫א םשום‪.‬‬
‫את |‬
‫ך א החולין‪.‬‬
‫א בזםן‪.‬‬
‫דאת‬
‫סםקום |‬
‫‪ 55‬ט ב ל ן‬
‫‪ 57‬שהוא |‬
‫ד שהו‪.‬‬
‫‪ 5,‬אום׳ |‬
‫ך א אוסר‪.‬‬
‫משם |‬
‫ד א סשום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ולא ן א חסר‪.‬‬
‫ד א נותן‪.‬‬
‫סשס ן‬
‫לא ן‬
‫ד א דמאי‪.‬‬
‫‪ 55‬ואם ן א אם‪.‬‬
‫חולין |‬
‫בשסן ן‬
‫א ובאיסר )ביס(‪.‬‬
‫דמיי |‬
‫שאמו ן א שאמו !נוטל[‪.‬‬
‫ואמו ן‬
‫אתן |‬
‫ך שהו‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫ד משום א וסשוס‪.‬‬
‫א צא ואכול כ כ ר זה‪.‬‬
‫‪ 52‬דםיו ן‬
‫א אם‪.‬‬
‫ד‬
‫‪ 53‬םםקום ן‬
‫ד שבשלן א שבישלו‪.‬‬
‫‪ 50‬צאו |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫צאו וכו־ ן‬
‫ף ן [‬
‫א שהיא‪.‬‬
‫‪ 58‬ד ב ר ן א ב ד ב ר )ב־פ>‪.‬‬
‫ד ל ח ב ר ו א לחסרי‪.,‬‬
‫ולא ן‬
‫ואם ן‬
‫א סביא את החשבון‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ק ו ם‬
‫ן‬
‫ד‬
‫״‬
‫ה‬
‫ו‬
‫באיסר ירק ן‬
‫א שיתנם )ובין השורות ‪.‬קי‪ .‬קרי‪ :‬שיתקנם(‪.‬‬
‫‪ 5.‬וםעשרות |‬
‫מוציא לפי חשבון ן‬
‫של חולין ן‬
‫ל ח ב י‬
‫ו‬
‫ד א תרומת‪.‬‬
‫ד ספקו׳ א ב ם‬
‫יי |‬
‫ד יחזור‪.‬‬
‫שהוא מתקנן ן‬
‫א‬
‫ב ס ה וכו׳ |‬
‫ך באיסור ״־פ(‪.‬‬
‫ד בד־א א כ ס ה דבר׳ אסור׳‪.‬‬
‫א ירק באיסר‪.‬‬
‫דם״ ן‬
‫באיסר ן‬
‫ד א דמאי‪.‬‬
‫סשם |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ך סשום א וסשום‪.‬‬
‫‪ 52-51‬צאו ושתו‬
‫שביעית ן א םעשר‪.‬‬
‫וסשם ן‬
‫א שביעית‪.‬‬
‫‪ .49‬ל ה ח ז י ר ל א וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ל ה ח ז י ר ל ו ‪ ,‬יחזיר‪ .‬ו כ ן הדין נותן‪ ,‬ו ל א י ה א מחזיר חמור מ מ ו כ ר לו‪ ,‬ו ה ר י‬
‫מותר ל מ כ ו ר ד מ א י ל ס י ט ץ ‪ ,‬עיין ל ע י ל מיג הייג‪.‬‬
‫‪ .51‬ל א י ח ז י ר וכו׳‪ .‬שהרי אסור ל מ כ ו ר ד מ א י ב מ ר ה‬
‫י ק ה ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪ .‬ו צ ר י ך ל מ ר ש ש ה ח ב ר עושה צ ב ו ר מיזחד מן הםירזת שמחזיר‪,‬והםיטון מזהיר א ת ה ל ו ק ח‬
‫ש ה צ ב ו ר מעושר עיי מלוני ה‬
‫שיש לו מ ת י ר ץ ‪.‬‬
‫ח ב ר‬
‫‪ .‬ע י ץ ל ע י ל ר ס י ד ו ב י ר ו ש ל מ י ם״ג םהיב‪.‬‬
‫‪ .52‬כ ל ש ה ו א ‪ .‬ממני שהוא ד ב ר‬
‫‪ .53-52‬י ש ל ו ס ר נ ם ה וכו׳‪ .‬א ץ תנאי זה עונה ע ל ‪ .‬כ ל שהוא• נ ר י ד א ‪ ,‬א ל א ב ע י ק ר ע ל‬
‫כ ל ט ב ל שנתערב ברוב חולץ‪.‬‬
‫‪ .53‬ל מ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ י ח ש ב ץ ה ט ב ל שנתערב‪.‬‬
‫כדי תרומה‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר נ ו ט ל א ת כ ל ה ח ו ל ץ ) כ נ י ׳ ד> ו ט ב ל כ ד י שיעור ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר ‪ ,‬והיינו א ם נ ס ל ו מ א ה ס א ץ‬
‫ש ל ט ב ל ל מ א ח י ם ש ל ח ו ל ץ נ ו ט ל מ א ת י ם ושלש ם א ץ והרי ב ת ע ר ו ב ת זו ישנן ל כ ל ה ס ח ו ת נ׳ ס א ץ ש ל ט ב ל ‪ ,‬והוא‬
‫עושה אותן ת ר ו מ ה ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל ה ט ב ל ב כ ל מקום שהוא‪ ,‬ו כ ל מ ה שהוא נ ט ל נעשה מ ד ו מ ע ‪ ,‬ו ה ש א ר )ציז‬
‫םאיף הן ח ו ל ץ מתוקנץ‪.‬‬
‫‪ .60-59‬ב ד י נ ר ז ה וכו׳‪ .‬ו ה ר י נתן ל ה ם מעות‪ ,‬ו מ ה שירצו יעשו ב ה ן ‪.‬‬
‫ז ה ח ו ש ש וכוי‪ .‬מסני שהם מ ק ב ל י ם ד ב ר י ם אסורים בשליחותו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .62‬ה ר י‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪90‬‬
‫‪ .15‬הנותן צמר לצבע נוי‪ ,‬אינו חושש שמא צבעו בחומץ של‬
‫ומשם יין נסך‪.‬‬
‫יץ נסך‪ .‬אם בא לבית החשבון אסור‪ .16 .‬לא יתן אדן תרומת ניתו ]לשומר‬
‫‪ 65‬גיתו[‪ ,‬ולא בכור צאנו לרועה צאנו‪ .‬אם נתן להן שכרן‪ ,‬נותן להם לשם טובה‪.‬‬
‫‪ .17‬לא יתן ישראל בהמתו לטבח כהן לשחוט‪ ,‬ולא לרועה כהן לרעות לו‪,‬‬
‫אלא אם כן נותן להן שכרן‪ .18 .‬רשאי ישראל שיאמר לכהן הילך סלע זו‬
‫ותן תרומה לבן בתי כהן‪ ,‬ותן בכור לבן בתי כהן‪ ,‬ר׳ שמעון בן לעזר או׳ אני‬
‫אף בכתנות מקדש כן‪ .‬כיצד אמ׳ הרי עלי מאתים זוז לכתנות כהונה‪ ,‬רשיי‬
‫״ל שיאמר לו הילך סלע זו ותנם לבן בתי כהן‪ .‬ישראל שמכר את זיתיו בששים לוג‬
‫טבלים‪ ,‬ואמ׳ לו כהן תנם לי בששים לוג מתוקנין‪ ,‬מותר‪ .‬בששים לוג מתוקנים‬
‫ומעשרות שלי‪ ,‬מעשרות שלו‪ ,‬ואינו חושש לא משם שביעית ולא משם רבית ולא‬
‫ל« רשאי ישראל ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״נ;‬
‫‪ 63‬הכוהן למר ו כ ו ‪ /‬להלן ע״ז הכ׳׳ל הי״א‪.‬‬
‫כדרים פי״א ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ג; קידושין פ״ב ה״י‪ ,‬ס״ג ע״ב; בבלי בכורוח כ״ז א ‪ /‬ועיין ערכין פ״ח מ״ז‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫ר׳ שמעון ו כ ו ‪ /‬בכורוח הכ״ל בספרי ספרד‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫י ש ר א ל שמכר ו כ ו ‪ /‬ירוש׳‬
‫פ״ו ה״ה‪ ,‬כ״ה ע״ג‪.‬‬
‫‪ 63‬וםשם |‬
‫נסך |‬
‫ד א וםשום‪.‬‬
‫ב סתום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫בחוסץ של ן‬
‫א ביין‪.‬‬
‫‪ 64‬יין ן‬
‫לא יחן וכו׳ | סדר ההלכות ב א הן ייט‪ ,‬כ׳‪ ,‬טיז‪ ,‬ייז‪ ,‬י־ח בסקום ט־ז‪ ,‬י־ז‪ ,‬ייח‪ ,‬ייט‪ ,‬כ׳‪.‬‬
‫‪ 65-84‬ניתו ןלשוסר ניתון | כיה א• ך ביתו ]לשוטר ביחון‪ .‬הסוסנר חסר בב‪.‬‬
‫ד ]רצה! נותן‬
‫א ישכור‪.‬‬
‫א ]רצה[ ליתן‪.‬‬
‫ישראל |‬
‫‪ 67‬להן | ד להם‪.‬‬
‫לעזי |‬
‫שכרן |‬
‫א םחנוח‪.‬‬
‫ב ד פחוח‪.‬‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫ך א רשאי‪.‬‬
‫סוחר ‪ . . .‬סחוקנים |‬
‫א מעשרותיו מעשרות‪.‬‬
‫ד א סשום‬
‫ד חסר‪ .‬א א׳‪.‬‬
‫‪ 70‬שיאסר |‬
‫ישראל | א ישרי‪.‬‬
‫‪ 65‬בכור | ד בכורי‪.‬‬
‫ן‬
‫ט ן ב ה‬
‫זת |‬
‫א ]ישר׳[ לוסר‪.‬‬
‫אח | א חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫ס ת ן ם‬
‫ד זה‪.‬‬
‫זו |‬
‫ד אוסר אני ]אוסר[ א או׳ ןאו׳ן אני‪.‬‬
‫אם׳ |‬
‫אדן | ך א אדם‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫סתוקנים ן‬
‫לכתנות |‬
‫לו ן‬
‫סעשרות שלו ן כיה ד• ב םעשרות שלי‪.‬‬
‫א חסי•‬
‫‪ 68‬שסעןן ן א שסע׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 71-70‬בששים ‪ . . .‬סותר ן‬
‫א סתוקנין‪.‬‬
‫כהן ן‬
‫‪ 69‬בכתנות |‬
‫א זו‪.‬‬
‫נותן |‬
‫‪ 68‬יחן ‪I‬‬
‫א ןלאן לטבח ‪ . . .‬לשחוט ןלון‪.‬‬
‫ישראל שיאםר | א ישר׳ לוםר‪.‬‬
‫או׳ אני |‬
‫ד םקודש ]בכהניםן‪.‬‬
‫רש״ |‬
‫‪0‬‬
‫ע ן‬
‫לטבח ‪ . . .‬לשחוט |‬
‫ב סחום‪.‬‬
‫ד אלעזי־ א אלע׳•‬
‫סקדש |‬
‫כהן |‬
‫אחסר‪.‬‬
‫לש ן‬
‫ד‬
‫ל ׳‬
‫א‬
‫ל‬
‫ש ן ם‬
‫‪.‬‬
‫בא ן‬
‫א באו•‬
‫ך א במתנות‪.‬‬
‫ך ]כל[ סתמת‬
‫ות‬
‫א ח ‪.‬‬
‫ס ר‬
‫נם‬
‫ן‬
‫א והנח‪.‬‬
‫‪ 71‬ואם׳ ‪I‬‬
‫‪ 72‬וסעשרות שלי סעשרות שלו |‬
‫ואינו |‬
‫ד אמו‪.‬‬
‫םשם ‪ . . .‬םשם |‬
‫‪ . . .‬םשום‪.‬‬
‫‪ .64‬ל ב י ת ה ח ש ב ו ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהגוי מ ח ש ב לו ב ע ד היין באופן מ י ו ח ד ‪ ,‬ה ר י נ ר א ה כ א ל ו היה‬
‫‪ . 6 5‬ל ש ם ט ו ב ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שיחזיק לו ט ו ב ה ‪ ,‬א ב ל אינו‬
‫ניחא ל י ה בקניית היץ‪ ,‬ו ר צ ה בקיומו‪.‬‬
‫‪ .66‬ל ט ב ח וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש י ע כ ב א ת הזרוע ו ה ל ח י י ם ו ה ק י ב ה בשכרו‪.‬‬
‫מ נ כ ה לו משכרו כ ל ו ם ‪.‬‬
‫‪ .67‬ש י א מ ר‬
‫ל ר ע ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן לו את ה ב כ ו ר מ י ד א ח ר ל י ד ת ו ‪ ,‬כ ד י ש י ר ע ה אותו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 6 9‬ב כ ת נ ו ת מ ק ד ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם י ש ר א ל נ ד ר‬
‫ל כ ה ן וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬שיאמר ל ח ב ר ו וכוי‪.‬‬
‫‪.70‬ישראל שמכר‬
‫מ א ת י ם זוז ל כ ת נ ו ת כהונה שישמש בהן ה כ ה ן ‪ ,‬רשאי זכו׳‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ח כ י ר א ת אילנות הזיתים בששים לונ שמן ט ב ל ‪ ,‬ב ץ שיעשו ה ר ב ה ב ץ שיעשו מ ע ט ‪.‬‬
‫‪ .71‬מ ו ת ר ‪ .‬שהרי ה מ ע ש ר ו ת‬
‫ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ .‬ושמא צ ׳ ל כאן במירוש‪ :‬י ש ר א ל שנהןחכר‪ ,‬ש ה ח כ י ר וכו׳‪.‬‬
‫‪ .72‬ו מ ע ש ר ו ת ש ל י וכוי‪.‬‬
‫ה ם מ ד י נ א של ה כ ה ן ‪ ,‬ומותר לו ל ה ו ם י ף ע ל ה מ ק ח כ מ ה ש י ר צ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א מ י ל ו התנה עמו שיוסיף לו א ת ה מ ע ש ר ו ת ש ב כ ל הזיתים חייב ל ת ת לו‪ ,‬ש א ץ איסור מ ס י י ע‬
‫א ל א אם הוא סוחת לו ל כ ה ן משכרו‪ ,‬א ב ל מ ו ת ר לו ל כ ה ן ל ה ו ס י ף כ מ ה שהוא ר ו צ ה ‪ .‬ו ה ת ר ו מ ה ו ה מ ע ש ר ו ת‬
‫מ ש ם ש ב י ע י ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ ה ש ב י ע י ת משמטתו‪,‬‬
‫הרי ה ם של ה כ ה ן מדינא‪ ,‬ו מ ש ל ע צ מ ו הוא נותן לו‪.‬‬
‫מ ש ם ר ב י ת‪ .‬שהרי א ץ כ א ן אגר נ ט ר ‪ ,‬והוא י כ ו ל ל ה ו ס י ף‬
‫מסגי שאץ כאן מ ל ו ה ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ע ל ה מ ק ח כ מ ה שהוא ר ו צ ה ‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪91‬‬
‫משם מחלל את הקדשים‪ .19 .‬מפרישי׳ תרומת מעשר ממקום היוקר למקום‬
‫הזול‪ ,‬או ממקום הזול למקום היוקר‪ ,‬כיצד היו לו תשעת בורין ביהודה ואחד‬
‫בגליל‪ ,‬או תשעת כורין בגליל ואחד ביהודה‪ ,‬או׳ כור שביהודה עשוי תרומת‬
‫מעשר על תשעת כורין ]שבגליל‪ ,‬או כור שבגליל עשוי תרומת מעשר על תשעה‬
‫כרין[ שביהודה‪ .‬יתר על כן אמרו יש לו שני חבירץ אחד ביהודה ואחד‬
‫בגליל‪ ,‬ולו שני כורין אחד ביהודה ואחד בגליל‪ ,‬או׳ לזה שביהודה בוא וטול‬
‫לך כור שבגליל‪ ,‬ולזה שבגליל בוא וטול לך כור שביהודה‪ ,‬וחוזר ונוטל מהם‬
‫כשער הזול‪ .20 .‬אץ פודין מעשר שיני במקום היוקר כשער הזול‪] .‬אין‬
‫פודץ מבן לוי במקום היוקר כשער הזול[‪ .‬כהנים ולוים שהיו מסייעץ בין‬
‫הגרנות‪ ,‬אץ נותנץ להן תרומות ומעשרות בשכרן‪ ,‬ואם נתנן הרי אילו חולין‪,‬‬
‫שנ׳ ו א ת ק ד ש י ב ג י י ש ר א ל ל א ת ח ל ל ו ‪ ,‬כבר הןחולין‪ ,‬ואו׳ ש ח ת ם‬
‫ב ר י ת ה ל ו י א מ ר ה ׳ צ ב א ו ת ‪ .‬יתר על כן אמרו תרומתן אינן תרומה‬
‫ומעשרותן אין מעשרות‪ ,‬ולא עוד אלא שבקשו חכמים לקונסן להיות פירותיהן‬
‫‪75‬‬
‫‪80‬‬
‫‪85‬‬
‫עיין ימש׳ ח מ מ ו ת פ״ב ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב‪.‬‬
‫יל ביהודה וכו׳‪.‬‬
‫מע״ש פ״ג‪ ,‬שו׳ ‪.3‬‬
‫עיין להלן‬
‫<>» אין פולין וכר‪.‬‬
‫!» כהכים וכו׳‪ .‬ספרי זונוא סוף קרח‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;299‬ימש׳ פ״ו ה״ג כ״ה‬
‫סע״ב; כדרים פי״א ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ד; קידושין פ״ב ה״י‪ ,‬ס״ג ע״ב; בבלי בכורות כ״ו ב׳‪.‬‬
‫‪ 73‬משם |‬
‫ד א םשום‪.‬‬
‫א יוקר‪.‬‬
‫סעשר |‬
‫יתר |‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ב א‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א יותר‪.‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪.‬‬
‫ד‬
‫ן‬
‫א‬
‫יש לו ן‬
‫‪/‬‬
‫ח‬
‫א ן ‪1‬‬
‫ס‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫כשער‪.‬‬
‫וסעשר‪.‬‬
‫ו ט ן‬
‫נ ת נ ן‬
‫א‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ן‬
‫ר‬
‫א‬
‫ל ן‬
‫א ט ו‬
‫ו א ן‬
‫ד אץ א אינה‪.‬‬
‫‪ .74-73‬ל מ ק ו ם‬
‫א‬
‫׳ ן‬
‫‪,‬ל‪ ,‬ן‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ל‪.‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫ו א ם‬
‫א‬
‫לך ן‬
‫בין |‬
‫‪ 85‬וסעשרותן |‬
‫ד‬
‫‪ 83‬שנ׳ |‬
‫י‬
‫ל ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שיני |‬
‫ך ל ‪.‬‬
‫א‬
‫ח‬
‫ם‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫ך וםעשרותיהן‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫ביהודה ן‬
‫א כורים‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חזר ונטל‪.‬‬
‫ד שנאסר‪.‬‬
‫ד א להם‪.‬‬
‫ואת ן‬
‫ן‬
‫ך א אזן‪.‬‬
‫בוא ן‬
‫‪ 80‬כשער ן‬
‫א את‪.‬‬
‫א חסר•‬
‫ד א‪.‬‬
‫תרוםות וםעשרוח ן א חרוסה‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫יתר ן‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫לא‬
‫א יותר‪.‬‬
‫שבקשו ן א שביקשו‪.‬‬
‫שהרי א ץ ב ע ה י ב נותן לו כ ל ו ם ‪ ,‬א ל א ‪ ,‬א ד ר ב א ‪ ,‬ה כ ה ן ה ו א שמוסיף ל ב ע ה ׳ ב בחנם‪.‬‬
‫ה ז ו ל וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ כ א ן מ ר ב ה או מ מ ע ט ב מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬שהרי מ ח י ר ה מ ע ש ר‬
‫מ ע ל ה ואינו מ ו ר י ד ‪ ,‬ו א ץ אנו ה ו ל כ י ם א ל א א ח ר ה מ ד ה ‪.‬‬
‫המוקף‪.‬‬
‫ט ו‬
‫‪ 84‬א ס ר ה׳ צבאוח ן‬
‫א‬
‫‪ 78‬כורין ן‬
‫א כורין‪.‬‬
‫‪] 81-80‬אין ‪ . . .‬הזול[ ן הושלם עיט‬
‫‪ 82‬להן |‬
‫ץ‬
‫‪ 77‬כרין |‬
‫‪ 70‬ל ך ן‬
‫וחחר ונוטל ן‬
‫שני‪.‬‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫א חשעח‪.‬‬
‫ד חברי׳ א חברים‪.‬‬
‫ו ט ו‬
‫ד א םפרישין‪.‬‬
‫‪] 77-76‬שבגליל ‪ . . .‬כרין[ ן הושלם‬
‫תשעה ן‬
‫ך סן א בבית‪.‬‬
‫־ א ואום׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד חשעה כור‪.‬‬
‫חבירין |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך ולוייס‪.‬‬
‫נ ת נ ו י‬
‫‪.‬‬
‫‪ .73‬מ ח ל ל וכו׳‪.‬‬
‫אינו‬
‫א ן ס ף‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫א‬
‫ד חשעה‪.‬‬
‫א חרומה ומעשר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אין ‪ . . .‬הזול ן‬
‫כ חסר‪.‬‬
‫™‪| 1‬‬
‫(‬
‫‪ 81‬ולוים |‬
‫תחללו ן‬
‫‪ 76‬חשעח כורין |‬
‫חרוסח סעשר ן‬
‫ך‬
‫הקדשים ן‬
‫ד תשעה‪.‬‬
‫א חרוסה וסעשר‪.‬‬
‫ע־פ י •‬
‫ב‬
‫את ן‬
‫‪ 74‬חשעח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א קדשים‪.‬‬
‫‪ 76‬תשעת |‬
‫םסרישי׳ |‬
‫היוקר ן‬
‫‪ 70-78‬תרומת‬
‫ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫‪.77‬ש נ י‬
‫ח ב י ר ין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ו א מ ז כ ה ל ו א ת ה מ ע ש ר במקומו‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ו ב מ ע ש ר ו ת אינו צ ר י ך‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לויים‪.‬‬
‫‪.79‬וחוו ר‬
‫‪.78‬ב ו א‬
‫ל ה פ ר י ש מן‬
‫ו ט ו ל וכוי‪.‬‬
‫ו נ ו ט ל וכו׳‪ .‬שהרי בן י ה ו ד ה י מ כ ו ר‬
‫מ ל י ל א ת ה ס י ר ו ת שלו יותר בזול‪ ,‬מסני שהוא אכםנאי‪ ,‬ו צ ר י ך לעזוב א ת המקום‪ .‬ואינו כ ד א י לו‬
‫ל ט ל ט ל א ת ו א ת הסירות ב ח ז ר ה למקומו‪.‬‬
‫ברכת‬
‫‪.82‬ח ו ל י ן ‪.‬‬
‫ה מ צ ו ת <על א כ י ל ת ת ר ו מ ה ‪ ,‬וכדומה(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫נתינה ב ע ד הסיוע‪ ,‬ו ל א קיים מ צ ו ת נתינה‪.‬‬
‫ה ס ר ש ה ‪ ,‬ו א ס י ל ו מ צ ו ת ה מ ר ש ה ל א קיים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬זאץ הכהן מברך ע ל אכילתן‬
‫‪.83‬כ ב ר‬
‫ה ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬משעת‬
‫‪ .84‬י ת ר ע ל כ ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ת ר ו מ ה מ ח ו ל ל ת מ ש ע ת‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪92‬‬
‫צריכין להפריש תרומה‪ ,‬ועליהן אמ׳ הכתו׳ ר א ש י ה ב ש ח ד י ש פ ט ו‬
‫ו כ ה נ י ה וגו ‪ .‬לפיכך הביא עליהן המקום שלש פורעניות כעד שלש עבירות‪,‬‬
‫שנא׳ ל כ ן ב ג ל ל כ ם צ י ו ן ש ד ה ת ח ר ש ‪ .21 .‬מעשרץ משל ישראל‬
‫על של גרם ומשל גרם ע ל ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ו מ ש ל י ש ר א ל ע ל ש ל כ ו ת י ‪ ,‬ו מ ש ל כ ו ת י‬
‫‪,‬‬
‫‪90‬‬
‫ע ל ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ומן ה כ ל ע ל ה כ ל ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ׳ י ו ס י ו ר ׳‬
‫אומ׳‬
‫ישראל‬
‫י ש ר א ל ‪ ,‬ו ש ל גוים‬
‫כותי‬
‫על‬
‫של‬
‫כ ו ת י ‪ ,‬א ב ל ל א מ י ש ר א ל ע ל ש ל גוים ו ע ל ש ל כ ו ת י ‪ ,‬ו ל א מ ה ן ע ל ש ל י ש ר א ל ‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫את‬
‫ר'‬
‫‪95‬‬
‫מעשרין של‬
‫ע ל של‬
‫ע ל ש ל גוים‪ ,‬ו ש ל‬
‫שמע׳‬
‫א׳‬
‫ר׳‬
‫שמע׳‬
‫טרפין׳‬
‫ו‬
‫א‬
‫מ‬
‫שזורי‬
‫' ^‬
‫י‬
‫צ‬
‫מעשה‬
‫ו‬
‫א‬
‫ק‬
‫ח‬
‫שנתערבו‬
‫לי‬
‫טבלים‬
‫פירות‬
‫ובאתי‬
‫‪7‬‬
‫"ר ע י ר ו ת מ ן ה ש ו ק ו ע ש ר ע ל י ה ן ‪.‬‬
‫ושאלתי‬
‫ר׳ א ל י ע ז ר אומ׳‬
‫ב ש ל כ ו ת י ם ‪ ,‬כ ש ם שעשו פ י ר ו ת י ש ר א ל ד מ א י א ח ר ר ו ב ן ‪ ,‬אין מ ע ש ר י ן מ ז ה ע ל ז ה ׳‬
‫כך‬
‫מ ע ש ר י ן פ י ר ו ת כ ו ת י ד מ א י ‪ ,‬ואין מ ע ש ר י ן מ ז ה‬
‫ע ל זה‪.‬‬
‫לי י א‬
‫‪/‬‬
‫‪ «7‬ל פ י כ ן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל; בבלי ש נ ח קל״ע אי‪ .‬ועיין‬
‫‪5 3‬‬
‫ו מ‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי מנחות ס״ו ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ כאן פ״ה מ״נו‪.‬‬
‫כ״ד ע״ד; גיעין שפ״ד‪ ,‬מ״ו ע״ב; בבלי הכ׳׳ל‪.‬‬
‫סע״ד; בבלי מכחוח ל״א א ‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪v‬‬
‫ב‬
‫‪.23‬‬
‫‪y‬‬
‫‪w‬‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫ר ב ן שמעון בן‬
‫״‬
‫י‪/‬‬
‫ז ׳‬
‫‪ «8‬מעשרין‬
‫‪ »°‬ר׳ יהודה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״ה רה״כו‪,‬‬
‫ר׳ שמע׳ שזורי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ע‪ ,‬כ״ד‬
‫« כשם שעשו‬
‫«» ר׳ אליעזר ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ה מ״נו‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬יפוש׳ פ״ה סה״נו‪ ,‬כ״ה ע״א‪.‬‬
‫‪ 86‬להפריש ן א םשלם‪.‬‬
‫אופר ) א אוס׳>‪.‬‬
‫הםקום ן‬
‫תרוסה | ד תרוסה ]משלהן[‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫בשחד ן א בשוחד‪.‬‬
‫א הקביה סביא עליהם‪.‬‬
‫חחרש | ד א החרש ]וגו׳ ) א וגי([•‬
‫ישפטו |‬
‫שלש ן‬
‫ועליהן ן א ועליהם‪.‬‬
‫ד א ישסוטו‪.‬‬
‫א ני‪.‬‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫‪ 87‬וכהניה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫עבירוח |‬
‫אס׳ הכתו׳ |‬
‫ונו׳ ן‬
‫ד א עבירוח ]שבידם[‪.‬‬
‫א וני‪.‬‬
‫ד א הכתוב‬
‫הביא עליהן‬
‫‪ 88‬שנא׳ |‬
‫ד א שגי׳‬
‫‪ 89‬ע ל של ישראל וכו׳ | סכאן ואילך ע ד חרופוח פ־ב שורה ‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫ח ס ר ב ב ‪ ,‬והדפסחי עיפ א ‪ .‬וםכאן ע ד סוף ה פ ר ק כתוב ב א ב כ ל סקום ‪.‬ישר׳ י ‪.‬סישר׳ י וכו׳‪ ,‬בסקום ‪.‬ישראל• ‪.‬טישראל י‬
‫וכו׳ )חוץ סשורה ‪ 103‬שאף שם‪ :‬בישראל(‪.‬‬
‫‪ 91‬של |‬
‫ד םשל‪.‬‬
‫ד ןסשל[ ישראל‪.‬‬
‫ע ל של כותיים‪.‬‬
‫‪ 94‬ואט׳ |‬
‫ד אסר•‬
‫ושל מים |‬
‫כותי |‬
‫ד וסשל נוים‪.‬‬
‫ו ע ל ‪ . . .‬ישראל |‬
‫לך |‬
‫‪ 96‬סעשרין פירות כותי דסאי |‬
‫ד וםשל כותיים‪.‬‬
‫ד כותיים‪.‬‬
‫טישראל |‬
‫ד ו ל א סשל מים ע ל ישראל ולא סשל כותים ע ל ישראל ו ל א סשל ישראל‬
‫‪ 93‬א׳ ר׳ שטע׳ שזורי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד מחיים <ב'פ>‪.‬‬
‫ושל כותי |‬
‫‪ 90‬של |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 92‬כותי |‬
‫שסע׳ |‬
‫ד שםעון•‬
‫אום׳ |‬
‫ד א ט ד ר ב י שטעון שחורי‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫לי ‪ . . .‬טבלים ן‬
‫‪ 08‬בשל כותים |‬
‫ד עשו פירו׳ כותים ודאי ]אחר רובן ן‪.‬‬
‫זה |‬
‫ך לו ‪ . . .‬טבלין•‬
‫ד ]אף ן טשל כותי‪.‬‬
‫אין | ד ואין•‬
‫ד א סתום‪.‬‬
‫‪ . 8 6‬ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ה ת ר ו מ ה חוזרת ל ט ב ל ה ‪ ,‬ו י צ ט ר ך ה כ ה ן ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה‬
‫ע ל י ה ‪ ,‬ו ל ת ת ה ל כ ק א ח ר ‪ ,‬כ ד ק כ ה ן שקנה מירות ל א ח ר גמר מ ל א כ ה )משנה ס א ה ססיא(‪ .‬ועיין‬
‫‪.87‬ש ל ש ס ו ר ע נ י ו ת וכוי‪ .‬ש ד ה ת ח ר ש ‪ ,‬ע י ץ ‪ ,‬ו ב מ ו ת י ע ר ‪ ,‬כננד ש ח ד ‪ ,‬מ ח י ר ‪ ,‬ו כ ס ף‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫‪ .89‬ע ל ש ל נ ו י ם וכוי‪ .‬ר י מ ס ו ב ר ש א ץ ק נ ץ לנוי באיי ל ה מ ק י ע מ י ד י מ ע ש ר ‪ ,‬ו ל מ י כ ך‬
‫)רשיי(‪.‬‬
‫ע ל ש ל י ש ר א ל וכוי‪ .‬מ כ א ן ו א י ל ך ע ד תרומות ס י ב היו הנוסח ה ו א מ כ י י ע ‪,‬‬
‫מידותיו ט ב ל ו ד א י ‪.‬‬
‫‪ .90‬ו מ ‪7‬‬
‫ש ל כ ו ת י וכוי‪ .‬מסני שכותי א מ ו מ ע ש ר מ ה שהוא מ ו כ ר ‪.‬‬
‫ובכייו ח ס ר י ם כ א ן כ מ ה ד ס י ם ‪.‬‬
‫ה כ ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מנוים ע ל ש ל כותים ומכותים ע ל ש ל נוים‪ ,‬מ י ש ר א ל ע ל ש ל י ש ר א ל וכוי‪ ,‬מסני‬
‫‪ . 9 2‬ו ע ל ש ל כ ו ת י וכוי‪ .‬מםני שהם נרי אריות‪ ,‬ו מ ס ו ר י ם מן ה מ ע ש ר ו ת‬
‫ש כ ו ל ם חייבים במעשרות‪.‬‬
‫‪ .93‬ט ב ל י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל ו ד א י ב ר ו ב ח ו ל ץ ‪ ,‬ו מ ד א ו ר י י ת א ב ט ל ב ר ו ב ‪.‬‬
‫מדאורייתא‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .95‬א ח ר ר ו ב ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬רובן מ ע ש ר ץ ‪ ,‬ו ל מ י כ ך א ץ מ ע ש ר ץ מ ז ה ע ל זה‪ ,‬ש מ א ה א ח ד‬
‫ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫ה ו א ‪ p‬ה ר ו ב והשני ‪ p‬המיעוט‪ ,‬או ל ה מ ך ‪ .96 .‬כ ך מ ע ש ר י ן וכוי‪ .‬צ י ל כני׳ ד ‪ :‬כ ך עשו םירו׳ כותים ו ד א י‬
‫א ח ר רובן‪ ,‬ו א ץ מ ע ש ר ץ וכוי‪ .‬ו כ י ה בירושלמי‪ .‬ומירושו ש א ף שעשו מידות כותי ו ד א י ‪ ,‬אינו א ל א מ ח מ ת שאנו‬
‫ה ו ל כ י ם א ח ר ה ר ו ב ‪ ,‬ו ר ו ב ם מ ו כ ר י ם מ ה שייחדו מ ת ח י ל ה לשם מ כ י ר ה ‪ ,‬ו ה ם אינם מ ע ש ר י ם מ ה שהם מ ו כ ר י ם ‪.‬‬
‫ו ל ם י כ ך א ץ מ ע ש ר ץ מ ז ה ע ל זה‪ ,‬ממני שאנו חוששים שמא ה א ח ד ה ו א ‪ p‬ה ר ו ב ‪ ,‬והשני ה ו א ‪ p‬ה מ י ע ו ט )שחשב‬
‫מ ת ח י ל ה ל א כ י ל ה ועישר‪ ,‬מ מ ל ך אח״כ למוכרו(‪ ,‬ו כ מ ו שאמרנו ל ע י ל ל ע נ י ץ ד מ א י ‪.‬‬
‫דמיי פ״ה‬
‫‪93‬‬
‫ג מ ל ׳ או׳ א ף ב מ ק ו ם שעשו פ י ר ו ת כ ו ת י ד מ א י ‪ ,‬כגון י ר ק ש ל כ פ ר עותני‪ ,‬מ ע ש ר‬
‫מ ה ן ע ל ה ט ב ל ‪ ,‬א ב ל ל א מן ה ט ב ל ע ל י ה ן ‪.‬‬
‫אבל‬
‫‪1 0 0‬‬
‫ב מ ה ד ב ר י ם א מ ו ר ׳ ב ל ו ק ח מן ה ש ו ק ‪,‬‬
‫ב מ ו צ א פ י ר ו ת ל ת ו ך ב י ת ו ‪ ,‬א ו ש ש י ל ח ל ו ח ב י ר ו פ י ר ו ת ‪ ,‬נוהג‬
‫‪ .24‬ר ׳ ש מ ע ׳ או׳ ש ל ש גזירות ב ד מ א י ‪.‬‬
‫בהם דמאי‪.‬‬
‫מ ע ש ה שנכנסו רבותינו לעיירות של כותים‬
‫אמ׳ לו רבן‬
‫ש ע ל י ד ה ד ר ך ‪ ,‬ה ב י א ו ל פ ג י ה ם י ר ק ‪ ,‬ק פ ץ ר ' ע ק י ב א ועישרן ו ד א י ‪.‬‬
‫ג מ ל י א ל ה י א ך מ ל א ך ל י ב ך ל ע ב ו ר ע ל ד ב ר י ח ב י ר י ך ‪ ,‬א ו מי גתן ל ך ר ש ו ת ל ע ש ר ‪.‬‬
‫א׳ ל ו וכי ה ל כ ה ק ב ע ת י ב י ש ר א ל ‪ ,‬א׳ לו י ר ק שלי עישרתי‪.‬‬
‫הלכה‬
‫‪5‬‬
‫בישראל שעישרתה ירק שלך‪.‬‬
‫‪ !°‬וקיטנית ש ל ה ן ד מ א י ‪ ,‬ושאר‬
‫ו כ ש ב א ר ב ן ג מ ל י א ל ביגיהם ע ש ה ת ב ו א ה‬
‫ו כ ש ח ז ר ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל ׳‬
‫כ ל פ י ר ו ת י ה ם וודאי‪.‬‬
‫ב י נ י ה ם ר א ה ש נ ת ק ל ק ל ו ועשו כ ל פ י ר ו ת י ה ן ו ד א י ‪.‬‬
‫ותרומתו‬
‫אינה‬
‫א׳ לו ת ד ע ש ק ב ע ת ה‬
‫‪ .25‬ע צ י ץ נ ק ו ב ח י י ב ב מ ע ש ר‬
‫מ ד מ ע ת ואין חייבין ע ל י ה ח ו מ ש ‪.‬‬
‫סליק‬
‫י ״ ח ד ע ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל ברכות פ״א שר‬
‫‪2 5‬‬
‫פירקא‬
‫‪ 4‬״ עשה חבואה ו כ ו ‪ /‬עיין לעיל פ״א שו׳ ‪.32‬‬
‫‪.‬‬
‫עליז נקוב ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ כלאים ספ״ז‬
‫פירוחיהן ודאי‪ .‬מ ס ׳ כותים פ״א ה״ו הול׳ היגר‪ ,‬עמי ס״ב‪.‬‬
‫׳‬
‫ל״א ע״א; חלה פ״ב סה״ב‪ ,‬כ׳יח ננ׳יג‪ .‬ועיין פ״ה מ״י‪.‬‬
‫ז־ נפל׳ אי־ |‬
‫ד גסליאל אוסר‪.‬‬
‫ד שבכפר‪.‬‬
‫‪8‬־ ה ט ב ל |‬
‫ד הםוציא פי׳ בחוך‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫ת‬
‫‪1 0 2‬‬
‫א‬
‫א‬
‫חבירו |‬
‫ד שסעון אס־‪.‬‬
‫כותיים‪.‬‬
‫נזירות |‬
‫‪ 101‬ה ד ר ך‬
‫גמליאל |‬
‫׳ לי |‬
‫ד גמליאל‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫בי״׳•‬
‫רבן שםעון בן נסל־ |‬
‫ד בםעשרות‪.‬‬
‫ש ח ז ר ר‬
‫נ‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫בלוקח‬
‫ד ועשרו‪.‬‬
‫לבך‪.‬‬
‫חביריר |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫שקבעתה |‬
‫י ר ק וכו׳‪.‬‬
‫|‬
‫‪ !03‬א׳ |‬
‫‪.98‬מהן‬
‫עליה |‬
‫על‬
‫ד אמר•‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫‪ 104‬בישראל ן‬
‫חבואהן‬
‫ד סירותיהן ודאי‪.‬‬
‫ד לביניהן וראה שנתלקלו עשה‪.‬‬
‫ד תרומתן ואין סדםעות‪.‬‬
‫ה ש ו ק וכו׳‪.‬‬
‫ד לעיירו­‬
‫ך כשהלך ‪ . . .‬לביניהן‪.‬‬
‫סירותיהם וודאי |‬
‫‪ 108‬מ י ה ם ר א ה שנתקלקלו ועשו |‬
‫מן‬
‫אס׳‬
‫ד חבריך‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ !00‬שסע־‬
‫לעיירות של כוחים |‬
‫ד ןלךן שקבעת‪.‬‬
‫וכשבא ‪ . . .‬ביניהם |‬
‫שלהן |‬
‫ד א סתום‪.‬‬
‫וכשחזר‬
‫בטעשר ן‬
‫ד עליהן‪.‬‬
‫ה ט ב ל וכו׳‪ .‬נ ר א ה שצ‪-‬ל‪:‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ו ו ק א ב ה ם עשו מירות כותי וודאי‪.‬‬
‫צ״ל• ב מ ו צ י א סירות מ ת ו ך ביתו‪ ,‬כ ל ו מ ד ‪ ,‬מ ס י ר ו ת שכנסן ל א כ י ל ה ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מיהודה לנליל‬
‫‪3‬‬
‫ך וקטניר‪.‬‬
‫ועישרן |‬
‫ממני שחוקתן מ י ש ר א ל מן הגליל‪.‬‬
‫מ י ! ע ל י ק ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫לו‬
‫ליבך |‬
‫דסאי |‬
‫ד שנתכנסו‪.‬‬
‫והביאו‪.‬‬
‫ד‬
‫א׳ |‬
‫‪ 107‬ותרוסתו אעה ס ד ם ע ת |‬
‫‪ .97‬כ ס ר ע ו ת נ י ו כ ו ׳‬
‫‪ .99‬ב מ ו צ א‬
‫ד הירדן‬
‫ד שעשרתה‪.‬‬
‫־ ‪.‬‬
‫בהם |‬
‫ד הכותי‪.‬‬
‫ד בד־א‪.‬‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫שנכנסו ן‬
‫ך עשרתי‪.‬‬
‫־‪ 10‬וקיטנית ן‬
‫ד כ‬
‫)ב‪-‬מ>‪.‬‬
‫ד נזרו״‪.‬‬
‫הביאי |‬
‫עישרתי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫ןעקיבאן‪.‬‬
‫שעישרתה ‪I‬‬
‫ד תבואות‪.‬‬
‫‪°‬י‪-‬א׳‬
‫אף |‬
‫ד הטבלין‬
‫בםקום |‬
‫ד בסקר‪.‬‬
‫כ ס ה וכו־ |‬
‫כותי |‬
‫של כ פ ר‬
‫ן‬
‫»» בסוצא פירות ל ת ו ך ן‬
‫‪ .101‬ה ד ר ך ‪.‬‬
‫‪ . 1 0 2‬ר ש ו ת וכו׳‪ .‬ר״נ ס ב ר שריע עישר ע ל כ ל ה י ר ק שהביאו ל ס נ י ה ם ‪.‬‬
‫שמא צ־ל‪ :‬ו ה ל ו א י ר ק וכו׳‪.‬‬
‫‪06‬ו‪.‬עציץ‬
‫נ ק ו ב וכוי‪ ,‬כני׳ ב ע ל כמוימ כאן‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫נ ק ו ב וכר‪.‬‬
‫ציל‪ :‬ע צ י ץ‬
‫שאינו‬
‫דמיי פ״ו‬
‫‪94‬‬
‫נפרק‬
‫‪.1‬‬
‫אם‬
‫ו׳[‬
‫ה מ ק ב ל ש ד ה מן הגוי‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫י ר צ ה הגוי ש ל א‬
‫ל ע ש ר פירותיו‪,‬‬
‫ש ד ה מן הנוי‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫אלא‬
‫א מ ׳ ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל י א ׳ מ ה‬
‫ח ו ל ק ונותן ל ו ב פ נ י ו ‪.‬‬
‫החולק‬
‫‪.2‬‬
‫ר ׳ שמעון או׳ ת ו ר ם ונותן ל ו ‪ ,‬ל פ י כ ך א ם ח ז ר הגוי‬
‫ונתגייר‪ ,‬א ו ש מ כ ר ל י ש ר א ל ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ש כ ר מ מ נ ו ש ד ה ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫חוכר‬
‫ה ח ו כ ר ש ד ה מן ה נ כ ר י ‪,‬‬
‫‪ 5‬מ ה בין ש ו כ ר‬
‫מעשר‬
‫לחוכר‪.‬‬
‫ונותן ל ו ‪.‬‬
‫שוכר‬
‫ל פ י כ ך א ם חזר י ש ר א ל ו ל ק ח ה ממנו‪ ,‬או ש מ כ ר ו של י ש ר א ל ‪,‬‬
‫ח ו ז ר ונוהנ ב ו ד מ א י ‪.‬‬
‫שוקל‬
‫במעות‪,‬‬
‫כפירות‪.‬‬
‫‪ .3‬ה ח ו כ ר ש ד ה מן ה כ ו ת י ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ל ק י ט ר ו ן ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ושוקל ל א ו צ ר ‪.‬‬
‫‪ .4‬ל א י א מ ר י ש ר א ל לגוי‪ ,‬ו ל כ ו ת י ‪ ,‬ו ל מ י שאינו‬
‫נ א מ ן ע ל ה מ ע ש ר ‪ ,‬ה י ל ך מ א ת י ם זוז ו ש ק ו ל ת ח ת י י מן ה א ו צ ר ‪ ,‬א ל א א ו מ ר ל ו פ ט ר י נ י‬
‫‪ 10‬מן ה א ו צ ר ‪.‬‬
‫וכן ל א י א מ ר א ד ם ל ח ב י ר ו ה י ל ך מ א ת י ם זוז ו פ ו ל ת ח ת י י ל א ו מ נ ו ת ‪.‬‬
‫אומ׳‬
‫ת ו ר ם ונותן‬
‫אלא‬
‫לו‪.‬‬
‫ל ו פ ו ט ר י נ י מן ה א ו מ נ ו ת ‪.‬‬
‫המקבל‬
‫‪.5‬‬
‫מישראל‪,‬‬
‫שדה‬
‫ר ׳ מ א י ר א ו מ ׳ מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה או׳ א ם נתן ל ו מ א ו ת ה ש ד ה ו מ א ו ת ו‬
‫! המקבל וכו׳‪ .‬עיין במשנתנו לפ״ו‪.‬‬
‫מה א ם ירצה וכו׳‪ .‬ילוש׳ רפ״ו‪ ,‬כ״ה ע״א‪.‬‬
‫‪ 5‬ש‬
‫‪ 3‬ל פ י כ ן וכו׳‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ו ה״ב‪ ,‬כ״ה ע״‪.3‬‬
‫וכו׳‪ .‬ילוש׳ ספ״ו כ״ו ע״א‪ ,‬בבלי ע״ז ע״א א׳‪.‬‬
‫׳‬
‫ו כ כ‬
‫ו כ ן‬
‫‪ < ^ /‬״ן ״ א‬
‫פ‬
‫ה‬
‫׳‬
‫כ‬
‫״‬
‫ה ע‬
‫״א‪.‬‬
‫‪ 8‬לא יאמר‬
‫‪7‬‬
‫״ המקבל וכו ‪.‬‬
‫‪ !0‬וכן לא וכו׳‪ .‬ילוש׳ הנ״ל‪.‬‬
‫ילוש׳ ב״מ פ״נו ה״ז‪ ,‬י״ב ע״א‪ .‬ועיין בילוש׳ כאן פ״ו ה״ב כ״ה ע״ב )בנוסח הלש״ס( ובמשנתנו לפ״ו‪.‬‬
‫‪ !2‬ל׳ יהודה וכו׳‪ .‬משנ׳ פ״ו מ״א‪.‬‬
‫‪ 1‬אם׳ ‪ . . .‬גםליא׳ |‬
‫ך לישרי‪.‬‬
‫ד תחתי‪.‬‬
‫של ישראל ן‬
‫‪ 8‬לקיטרין |‬
‫פטריני |‬
‫‪ 11‬אום׳ לו פוטריני ן‬
‫יהודה אי׳ |‬
‫ד א ם ר רשבינ‪.‬‬
‫‪ 5‬שוכר ‪ . . .‬חוכר ‪ . . .‬החוכר |‬
‫ד שסכרה לישראל אחר‪.‬‬
‫ד ואוצר‪.‬‬
‫‪ 2‬הגר |‬
‫ד פוטרני‪.‬‬
‫ישראל [‬
‫‪ 7‬חחר |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫טאותה שדה |‬
‫האוםנות |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 6‬שסברו של ישראל |‬
‫ונוהג בי |‬
‫‪ 8‬הםעשד |‬
‫‪ 10‬לחבירו ‪ . . .‬סאתיט ‪ . . .‬ופול ח ח ת ״ |‬
‫ך אופר לו פוטתי‪.‬‬
‫ד יהוד׳ אוטר‪.‬‬
‫ד הגר ]הזהן‪.‬‬
‫ך אום׳‪.‬‬
‫ד השוכר ‪ . . .‬והחוכר ‪ . . .‬החובר‪.‬‬
‫א של ישרי‪.‬‬
‫ך לקטרון‪.‬‬
‫‪ 3‬אוי |‬
‫‪ 4‬לישראל ‪I‬‬
‫ד נוהג בה‪.‬‬
‫ד הםעשרוח‪.‬‬
‫לאוצר |‬
‫חחחיי |‬
‫ך ל ח ב ר ו ‪ . . .‬טאחי׳ ‪ . . .‬וכול חחתי•‬
‫‪ 12‬אוט׳ טעשר |‬
‫ד אוטר םעש׳‪.‬‬
‫ד טאות׳ השדה‪.‬‬
‫‪ . 3 - 2‬ה ת ו ל ק ש ד ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫‪ .2‬א ל א ח ו ל ק וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ונותן לו א ת ח ל ק ו ט ב ל ‪.‬‬
‫ה מ ח ל ק ש ד ה של שותפות ע ם הנוי‪ ,‬נותן לו ח ו ל ץ מתוקנץ לגוי‪ ,‬מםני שאץ ב ר י ר ה ‪ ,‬וחיישינן שמא נ מ ל ח ל ק ו‬
‫‪ .3‬ת ו ר ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואמו מעשר‪ ,‬מפני שיש ב ר י ר ה ‪ ,‬א ב ל חייב ל ת ר ו ם ׳‬
‫לגוי‪ ,‬ת מ צ א מ ו כ ר ט ב ל י ם לגוי‪.‬‬
‫ל מ י כ ך וכוי‪ .‬מ א ח ר שישראל אינו‬
‫מפני שאי א פ ש ר לגורן שתיעקר א ל א א ם כן נ ת ר מ ה ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪.‬‬
‫‪ .4‬ו נ ו ת ן ל ו ‪ .‬ש כ ר ‪ .‬ה מ ל י ם ‪.‬ונותן לוי הן באשגרה מ ש א ר‬
‫מעשר‪ ,‬הרי ה ת ב ו א ה ב ח ז ק ת ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .6‬ו ל ק ח ה מ מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהישראל ה ח ו כ ר חזר וקנה א ת‬
‫ה ה ל כ ו ת כאן‪ ,‬כפירוש המטרשים‪.‬‬
‫ת ב ו א ת ה ח כ י ר ה ששלם לו‪ ,‬או שהגוי מ כ ר אותה ה ת ב ו א ה ל י ש ר א ל א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר הקונה ד מ א י ‪ ,‬מפני החשש‬
‫‪ . 7‬ו ש ו ק ל וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬והשוקל ל א ו צ ר ה מ ל ך א ת ה מ ם ‪.‬‬
‫שמא ה ח ל י פ ה במידותיו‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 8‬ל ק י ט ר ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ ק י ד ש מ ח ל ק א ת צ ר כ י ה מ ז ץ ל צ ב א ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪ .9 .‬מ ן ה א ו צ ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫ל א ו צ ר ה מ ל ך ‪ ,‬מפני שנראה כאילו פ ו ר ע בשליחותו‪ .‬ובגוי יש לחשוש שמא י פ ר ע ביץ נ ס ך ‪ ,‬ו נ ר א ה כ א י ל ו ניחא‬
‫ט ט ר י נ י וכוי‪ .‬וזה מותר‪ ,‬מפני שכוונת היהודי שיפייס ע ל י ו‬
‫ל י ה ל י ש ר א ל שישלם בייט ‪ ,‬ו ר ו צ ה בקיומו‪.‬‬
‫‪ . 1 0‬ו פ ו ל ת ח ת י י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שימול תחתיו לאומנות ה מ ל ך ‪ ,‬והכוונה‬
‫ב ד ב ר י ם ‪ ,‬או שישלם ב מ ע ו ת ‪.‬‬
‫‪ . 1 1‬ה מ ק ב ל ש ד ה וכוי‪ .‬כ ת ב ו‬
‫לאנגריות שהיתר‪ ,‬ה מ ל כ ו ת מ ט י ל ה ע ל ב ע ל י נ כ ס י ם ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫הראשתים ש ה מ ק ב ל כ א ן סירושו ה ח ו כ ר ‪ .‬ו מ ד י נ א צ ר י ך ל ש ל ם פירות מעושרים‪ ,‬א ל א ש ה ק ל ו ע ל ח ו כ ר‬
‫מ י ש ר א ל שיתן לו ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ויסמוך ע ל ה ב ע ל י ם שהם יעשרו‪ .‬א ב ל ר־מ ה ע מ י ד ו ע ל ל ץ ת ו ר ה ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫דמיי פ׳׳ו‬
‫‪95‬‬
‫המין‪ ,‬ת ו ר ם ונותן ל ו ‪ ,‬ו א ם מ ש ד ה א ח ר ת נתן ל ו ‪ ,‬וממין א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪ .‬ו ח כ מ ׳‬
‫אומ׳‬
‫‪1 5‬‬
‫א ם מ א ו ת ה ש ד ה נתן ל ו ‪ ,‬בין ממין א ח ר בין מ א ו ת ו המין‪ ,‬ת ו ר ם ונותן ל ו ‪,‬‬
‫ו א ם מ ש ד ה א ח ר ת נתן ל ו ‪ ,‬בין מ א ו ת ו ה מ י ן בין ממין א ח ר ‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫זרע‬
‫הימנו‬
‫ל ת ת ל ו פ י ר ו ת בגורן‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫ח ו ל ק ל ו ב פ ג י ו שיויו‪.‬‬
‫ונותן ל ו ‪.‬‬
‫מ מ ק ו ם שחולקין‬
‫ע ל הגורן‬
‫ק י ב ל ממגו מ ע ו ת ל י ת ן ל ו פ י ר ו ת לגורן‪ ,‬ה כ ל מ ו ד י ם ש מ ע ש ר‬
‫‪ .6‬י ש ר א ל ש ק י ב ל מ ח ב י ר ו ש ד ה ו ל ק צ ו ר כ ש ה ו א ש ב ל י ן ‪ ,‬כ ר מ ו ל ב צ ו ר‬
‫ב ע נ ב י ם ‪ ,‬זיתיו ל מ ס ו ק ב ז י ת י ם ‪ ,‬נותן ל ו כ מ ו ת שהן‪.‬‬
‫‪2 0‬‬
‫קיבל‬
‫ל ב צ ו ר ביין‪ ,‬זיתיו ל מ ס ו ק בשמן‪ ,‬מ ע ש ר ונותן ל ו ‪.‬‬
‫שדהו ל ק צ ו ר בחיטין‪ ,‬כ ר מ ו‬
‫‪ .7‬ה ע י ד ר ' יוסי ב ן ה מ ש ו ל ם‬
‫ש א מ ׳ מ ש ו ם נתן א ח י ו שא׳ מ ש ו ם ר ׳ א ל ע ז ר ח ס מ א ‪ ,‬ש ה מ ק ב ל ש ד ה א ב ו ת י ו מן הנוי‬
‫למוסקו‬
‫‪ .8‬ח ב ר ו ע ם ה א ר ץ שירשו א ת א ב י ה ן‬
‫ב ז י ת י ם ‪ ,‬שנותן ל ו כ מ ו ת שהן‪.‬‬
‫ע ם ה א ר ץ ‪ ,‬אינו ר ש א י ל ו מ ר ל ו ט ו ל א ת ה ח י ט י ם ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ואני חיטין ש ב מ ק ו ם‬
‫פ ל ו נ י ‪ ,‬א ת ה יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ואני יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ן א ל א ח ו ל ק י ן ב ש ו ה ‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫חבר‬
‫ח ו ל ק לו בפניו‪,‬‬
‫ח ב ר א ו כ ל א ת היבש ושורף א ת ה ל ח ‪ ,‬מפני שאמרו‬
‫טהרותיו של עם ה א ר ץ נשרפות‪.‬‬
‫חטין‬
‫ירשו א ת א ב י ה ן ח ב ר ‪ ,‬ר ש א י ש י א מ ר ט ו ל א ת ה‬
‫פלוני[‪ ,‬א ף ע ל פ י ש א מ ר ו ח ב ר שמת והניח בנים ח ב ר י ם ועמי ה א ר ץ ‪,‬‬
‫‪ ! 4—13‬וחכמ׳ אומ׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬כ״ה ע״ב; ב״מ פ״ע ה״ז י״ב ע״א‪.‬‬
‫•» ישראל שקיבל‬
‫׳‬
‫מ י ‪ /‬ילוש׳ פ״ו ס ה ״ א כ ״‬
‫׳‬
‫ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫» ואם |‬
‫ב‬
‫•‪ 1‬ל ת ת |‬
‫ט א ו ת ו‬
‫ץ‬
‫ה‬
‫״ ‪.‬‬
‫ע‬
‫‪2‬־ חבל ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״כו ובילוש׳ שם כ״ה ע״ד‪,‬‬
‫ב‬
‫‪5‬־ א ת היבש ו כ ו ‪ /‬בבלי חגיגה כ״ה ב ‪/‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫סםץ‪...‬‬
‫אחרת )‬
‫‪,‬‬
‫ד ליחן‪.‬‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ץ‬
‫ך אחר׳‪.‬‬
‫ט א ו ח י‬
‫ססקום ‪I‬‬
‫נתן לו ן‬
‫‪...‬‬
‫ב‬
‫ץ‬
‫פ פ ץ‬
‫ד מקום‪.‬‬
‫נתן | ד סשם ןרבי[ נחן‪.‬‬
‫״תן‪.‬‬
‫‪3‬־ אינו |‬
‫עיפ>‪.‬‬
‫‪-13‬וממין‬
‫‪ 15‬ואם ן‬
‫‪.‬‬
‫וחכם׳ ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 17‬שיויו |‬
‫״ ק י ב ל וכו־ | ד שקבל ס ח ב ר ו שדה לקצו׳‪.‬‬
‫יעלני‬
‫כל‬
‫ש ב מ ק ו ם פ ל נ י ואני ה ט י ן ש ב מ ק ו ם פ ל נ י ‪ ,‬א ת ה יין ש ב מ ק ו ם פ ל ו נ י ‪ ,‬ואני יין‬
‫שבמקום‬
‫‪1 8‬‬
‫אפלו‬
‫ד‬
‫אס‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫לוסר |‬
‫‪ 28-24‬ןאלא‬
‫ך שיאםר‪.‬‬
‫‪ . . .‬פלוני[ ן‬
‫הושלם ע־פ‬
‫א ח ר וכר‪ .‬כלומר‪,‬או ממץ אחר ו כ ו ‪.‬‬
‫ם‬
‫ק ב ל חיסנו‪.‬‬
‫לגורן | ד חסר•‬
‫ד‬
‫•‪ 1‬בחיטין | ד בחטין‪.‬‬
‫שא׳ סשום ר׳ אלעזר חסםא | ך שאםד סשס ר׳ אלעזר ןבןן‬
‫חיטים |‬
‫י ‪.‬‬
‫סעשר ן כיה ך‪ .‬א חורם‪.‬‬
‫ק י ב ל | ד קבל•‬
‫ק י ב ל ססנו ן‬
‫ך חסר‪.‬‬
‫כשהוא ן ד חסר‪.‬‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ח כ ם‬
‫‪ 14‬אום׳ |‬
‫ח ס מ‬
‫ד חטים )ביס>‪.‬‬
‫ך‪.‬‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫כי‪1‬‬
‫‪1‬־ שאם־ | ד חסר‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫סשום‬
‫‪ 22‬בזיתים שנותן | ד לזיתים‬
‫פלוני |‬
‫ך ל י‪.‬‬
‫פ‬
‫נ‬
‫‪ 24‬פלוני |‬
‫אחסר‪.‬‬
‫‪ . , 6 - 1 5‬ק י ב ל ה י מ נ ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה א ר י ס ש ק י ב ל‬
‫מ ב ע ה ׳ ב ז ר ע ע ל מנת ל ש ל ם לו א ת ה ז ר ע בשעת הנורן‪ ,‬ה ר י יש כאן ה ל ו א ה ‪ ,‬ו צ ר י ך ל ש ל ם לו ב ע ד ה ו ר ע‬
‫ח י ל ץ מתוקנין‪ ,‬כ מ ו שלוה ממנו‪.‬‬
‫‪ 6‬ו‬
‫‪ .‬ש ח ו ל ק י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬במקום שאף ב ע ד ה ז ר ע מ ש ל ם לו בגזדן‬
‫)ואינו ט ו ר ח ל ה ב י א א ת ה ז ר ע ל ע י ר ‪ ,‬כ ד ק ה ל ו א ה שמשלם במקום שלוה(‪ ,‬ה ר י מ ו כ ח שהתנאי היה שיוסיף‬
‫ל ב ע ה ״ ב ב ש כ ר אריכותו א ף א ת ה ז ר ע שלוה ממנו‪ ,‬ו ה כ ל ב כ ל ל תשלומי האריסות‪ ,‬ו ח ו ל ק בםנע‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫י • ״ י ו י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ט ב ל בשיווי ז ר ע ה ח ו ל ץ ש ק ב ל ‪ .‬עיין בבה־א‪.‬‬
‫ה כ ל מ ו ד י ם וכו׳‪ .‬נ ר א ה שציל‪ :‬ב כ ל‬
‫מ ק ו ם מ ע ש ר וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף מ ק ו ם ש ח ו ל ק ץ בגורן‪ ,‬שהרי ה ל ו א ה ב ר ו ר ה היא‪.‬‬
‫מ ח ב י ת גוי‪ .‬ו ע י ץ בבהיא!‬
‫נגמרה מ ל א כ ת ה ל מ ע ש ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ .18‬מ ח ב י ר ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫כ ש ה ו א ש ב ל י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ש ל ם לו ב ש ב ל י ם ‪ ,‬ו ה י י נ ו ב ת ב ו א ה ש ע ד י ץ ל א‬
‫‪ .19‬ש ד ה ו ל ק צ ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ק י ב ל ממנו ש ד ה זרועה ו ה ת ח י י ב ל ש ל ם‬
‫בטירות שגגמרו מ ל א כ ת ן למעשרות‪.‬‬
‫הגיי ל א קנסו בו‪ .‬ו ע י ץ במשנ׳ מיו מ־ב‪.‬‬
‫‪ .21‬ש ד ה א ב ו ת י ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ י ל ו ב מ ק ב ל ש ד ה אבותיו ‪p‬‬
‫‪ .23‬ט ו ל‬
‫אתה‬
‫ח י ט י ם וכו׳‪.‬‬
‫ב ח ב ר ל ט ה ר ו ת עסיקינן כאן‪,‬‬
‫ומוכשר ושאינו מוכשר‪ ,‬ו כ ן ס ו ע ר ו ט מ א ‪ ,‬לגבי ח ב ר כשני מינים הם‪ ,‬ויש כאן ח ל י ס ץ ‪ ,‬ו א ס ו ר ‪.‬‬
‫ו ב פ ץ א ח ד אמרינן ב ר י ר ה ‪ ,‬ו ה ו ב ר ר ה ד ב ר ל מ פ ר ע שזהו ח ל ק ו מ ש ע ה הראשונה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר מכיוון ש ה כ ל ט ה ו ר ‪ ,‬ה ר ל י ה כ מ ץ א ח ד ‪ ,‬ו י ש ב ר י ר א ‪.‬‬
‫‪ .24‬ב ש ו ה‪.‬‬
‫‪ .26‬ר ש א י ש י א מ ר וכוי‪.‬‬
‫‪ .28‬א ף ע ל מ י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל א ציוה‬
‫כ ל ו ם ל פ נ י מותו‪ ,‬א ץ מ פ ק י ע י ם ח ל ק ע׳יה‪ ,‬ונוטל ד ב ר י ם א ח ר י ם כנגד ה ט ה ר ו ת ש מ ק ב ל ה ח ב ר ‪.‬‬
‫דמיי פ״ו‬
‫‪96‬‬
‫לא‬
‫‪30‬‬
‫יוריש טהרותיו לעם‬
‫לחברים‬
‫ה א ר ץ ‪ ,‬אלא‬
‫אינו רשאי שיאמר לו טול אתה חיטים‬
‫אומ׳‬
‫ואני‬
‫‪ .9‬היניח מעשר שיני‬
‫בלבד‪.‬‬
‫שעורים‪ ,‬אתה יין ואני‬
‫שמן‪,‬‬
‫לו טול אתה מעות של חיטין ואני מעות של שעורים‪ ,‬אתה מעות של יין‬
‫ואני מעות של שמן‪.‬‬
‫‪ .10‬חבר ומי שאינו נאמן על‬
‫שירשו או שנשתתפו‪ ,‬רשאי שיאמר‬
‫המעשרות שלקחו עירות‬
‫שעורים‪ ,‬אתה יין‬
‫לו טול אתה חיטין ואני‬
‫ואני פירות‪ ,‬שכל ד ב ר שמותר למוכרו דמאי‪ ,‬רשאי לעשות כן‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫אלא‬
‫‪ .11‬לקחו גדיש‬
‫של תבואה ועביט של ענבים ומעוטן של זתים‪ ,‬זה מעשר שלו וזה מעשר שלו‪.‬‬
‫אם לקחו ואחר כ ך שיתפו צ ר י ך לעשר על ה כ ל ‪.‬‬
‫זה שהביא שחרי שבלים משלו‪,‬‬
‫וזה שהביא שחרי שבלים משלו‪ ,‬זה הביא סלי זיתים משלו‪ ,‬וזה הביא סלי זיתים‬
‫משלו‪ ,‬זה הביא סלי ענבים משלו‪ ,‬וזה הביא סלי ענבים משלו‪ ,‬או שבצרו כרמיהן‬
‫לתוך נת אחת‪ ,‬אחד מעשר‬
‫‪40‬‬
‫וחצי חלק חבירו דמאי‪.‬‬
‫ואחד אינו מעשר‪ ,‬המעשר מעשר את שלו ודאי‪,‬‬
‫‪ .12‬גר וגוי שירשו את אביהן נוי‪ ,‬רשאי לומר לו טול‬
‫אתה צלמים ואני כלים‪ ,‬אתה יין ואני פירות‪.‬‬
‫החמיר על עצמו‪ ,‬והוליך חלקו לים המלח‪.‬‬
‫אתה שבת בחלקך‪ ,‬ואני בחול‬
‫‪3 8‬‬
‫ע״ז ס״ד א‪/‬‬
‫ירשו מ ר ח ץ ‪ ,‬רשאי שיאמר לו טול‬
‫בחלקי‪ .‬ישראל וגוי שלקחו בית גוי‪ ,‬אינו רשאי‬
‫‪ 32‬חבל וכו‪ /‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״ח‪.‬‬
‫שבללו וכו‪ /‬משכ׳ פ״ו מ״ז‪.‬‬
‫‪ .13‬אונקלוס הגר חלק מאחיו‬
‫‪ 36‬ואח״כ שיהפו וכר‪ .‬עיין ילוש׳ פ״ו סה״י‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫״> גל וגוי וכו‪ /‬משכחכו פ״ו מ״י‪ ,‬והובאה בבבלי קידושין י״ז ב‪/‬‬
‫״ שלקחו ביה וכו‪ /‬ילוש׳‬
‫« אוכקלוס וכו‪ /‬ילוש׳ פ׳ץ שהי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫פ״ו להי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד‪.‬‬
‫‪ 29‬ל ע ם |‬
‫‪ 30‬אינו |‬
‫ד לעטי‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫ד חטים‪.‬‬
‫ד‬
‫לחברים |‬
‫חיטים |‬
‫שעורים |‬
‫הסעשרר‪.‬‬
‫ד שסן‪.‬‬
‫סעשר ‪ . . .‬סעשר |‬
‫שהביא וכי׳ |‬
‫אימ |‬
‫בחול |‬
‫אתה |‬
‫ד שיאס׳‪.‬‬
‫ד לעשוי‪.‬‬
‫ד סעשר‬
‫הביא |‬
‫ד שאינו‪.‬‬
‫ד שיאפ׳‪.‬‬
‫ד שעורין‪.‬‬
‫ואני |‬
‫חיטין |‬
‫כן |‬
‫‪ 40‬ח ל ק ח ב י ת |‬
‫ד אנקלוס‪.‬‬
‫טול |‬
‫ד וחול‪.‬‬
‫ד תהא‪.‬‬
‫]אתן‪.‬‬
‫ד ענבי׳‪.‬‬
‫‪ 43‬אחה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שלקחו ן כיה ד ‪ .‬א שירשו‪.‬‬
‫ברסיהן |‬
‫מעטן‪,‬‬
‫לוסר |‬
‫והם‬
‫ד לקח‪.‬‬
‫וםעוטן |‬
‫ד ומעטן‪.‬‬
‫שיתפו |‬
‫ד שתפו‪.‬‬
‫סרחץ |‬
‫ד ביתו ]שלן•‬
‫אינו |‬
‫מעשר‬
‫כ ל י ם שמניחים בו ש ב ל י ם ‪ .‬ואח״כ נ ת ע ר ב ו ‪.‬‬
‫זיתים |‬
‫‪ 39‬לתוך |‬
‫‪ 41‬צלסים |‬
‫ד ]אתן הסרחץ‪.‬‬
‫א אחה ]סרחץן )ונסחק ‪.‬סרחץ' עיי נקודות(‪.‬‬
‫ואני |‬
‫ד בחוך‪.‬‬
‫ך צלםין‪.‬‬
‫שיאסר |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫‪ .34‬ל ק ח ו‬
‫נ ד י ש וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ . 3 5‬ו מ ע ו ס ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬ומירשו בירושלמי שאם קנו ע״מ ל ח ל ו ק ‪,‬‬
‫אנו אומרים ש מ ק ב ל א ת ח ל ק ו ה מ ד ע לו מ ש ע ה ראשונה‪.‬‬
‫עליו שיעשר חצי ח ל ק חבירו‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ד שעורין‪.‬‬
‫‪ 34‬פירות |‬
‫ד שיאסר‪.‬‬
‫‪ .32‬ח ב ר וכוי‪ .‬כ א ן אנו ע ו ס ק י ם ב ח ב ר ל מ ע ש ר ו ת ו ל א ל ט ה ר ו ת ‪.‬‬
‫כ ל י שהמתים מ ת ר כ כ י ם בו‪.‬‬
‫ד סער‪.‬‬
‫ד ]אתן כרסיהם‪.‬‬
‫ל ק ח ו ע״מ ל ח ל ו ק ‪ ,‬ו מ ה שקנו א ת ה כ ל הוא ממני שועא יותר בוול‪.‬‬
‫זה‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד ח׳ הביא שהרי שבלי׳ שלו‪.‬‬
‫ד והחסי׳ ‪ . . .‬הוליך‪.‬‬
‫בית |‬
‫חיטיןן‬
‫הםעשרוח |‬
‫ד עביט‪.‬‬
‫‪ 86‬לקחי |‬
‫ד חלקו ]של[ חברו‪.‬‬
‫‪ 42‬החסיר • ‪ . .‬והוליך |‬
‫שעורים |‬
‫‪ 38‬ועביט |‬
‫‪ 87‬חה וכי׳ |‬
‫‪ 38‬ענבים |‬
‫‪ 32‬םעות |‬
‫ד הטין‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫]אתן ‪ . . .‬םעשר‬
‫ד הבי׳‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד ]טול ן אתה‪.‬‬
‫ד הביא שהרי שבלין שלו‪.‬‬
‫ד זיחי׳ <ב־פ>‪.‬‬
‫אונקלוס |‬
‫ד לחבריי‪.‬‬
‫ד חטים•‬
‫‪ 33‬שיאםר |‬
‫לעשות |‬
‫בלבד |‬
‫היניח |‬
‫ד ואני ]אטול[‪.‬‬
‫ד הניח‪.‬‬
‫‪ 31‬אום׳ |‬
‫שיני |‬
‫ד שני‪.‬‬
‫‪ . 3 6‬ש ח ר י וכוי‪.‬‬
‫‪.40‬וחצי‬
‫‪ .41-40‬ט ו ל‬
‫ח ל ק וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי‪ ,‬ס ה ר י ‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬מ ס ס ק החמירו‬
‫א ת ה וכוי‪ .‬וסירשו ב ב ב ל י שירושת הנר א מ ה‬
‫א ל א מ ד ר ב נ ן ‪ ,‬ומן ה ת ו ר ה ל א ירש כ ל ו ם ‪ ,‬ו נ מ צ א ש ל א נתן כננד ירושתו כ ל ו ם ‪ .‬ו ד ו ו ק א ב א ו מ ר כן‪ ,‬ע ד ש ל א‬
‫באו‬
‫לרשותו‪.‬‬
‫‪.43‬ש ל ק ח ו‬
‫ב י ת וכוי‪ .‬ומכיוון ש כ ב ר ב א ה ב י ת לרשותו‪ ,‬אינו י כ ו ל ל ו מ ד וכוי‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫דמיי פ״ו‪ ,‬פ׳׳ז‬
‫שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כלים‪ ,‬אתה יין ואני פירות‪.‬‬
‫רשאי שיאמר‬
‫‪4 5‬‬
‫מותר‪.‬‬
‫לו תהא שבת‬
‫‪ .14‬עיר שיש‬
‫מתוקנין‪,‬‬
‫ושאינן‬
‫בחלקך וחול‬
‫ישרי ונוי״‪,‬‬
‫בה‬
‫שומרין מתוקנין‬
‫ישראל‬
‫לומר‬
‫וכהן‬
‫שדהו מישראל‪,‬‬
‫ביניהן‬
‫ולהתנות‬
‫או‬
‫מלוי‪,‬‬
‫שהמעשרות‬
‫תרומה ומעשר שני חולקין בינהן[‪.‬‬
‫ראשון ושיני חולקין בשוה‪.‬‬
‫ומעשר‬
‫‪44‬‬
‫שני‬
‫ל ק ח ו מרחץ וכו‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫חולקין‬
‫רשאין‬
‫זה‬
‫זי[‬
‫וכהן מכהן‪,‬‬
‫ולוי‬
‫ישראל‬
‫לאמצע‪.‬‬
‫חולקץ‬
‫ביניהן‪.‬‬
‫ולוי מלוי‪,‬‬
‫שקיבלו שדה מכהן‪,‬‬
‫רשאין‬
‫שדה‬
‫מכהן‪,‬‬
‫‪ .2‬ישראל‬
‫תרומה לכהן‪ ,‬מעשר ראשון ושיני חולקין בשוה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫לומר‬
‫לזה‬
‫פירקא‬
‫נפרק‬
‫שקיבלו שדה‬
‫ישראל ושומרי גוים‪,‬‬
‫מתוקנץ‬
‫אם באו לבית חשבון אסור‪.‬‬
‫סליק‬
‫‪ .1‬ישראל‬
‫שומרי‬
‫ואם היתנה עמו במנת כן‬
‫ושומרין שאינן מתוקנין‪,‬‬
‫צפון העיר בחלקינו ודרומה בחלקכם‪.‬‬
‫שקיבל‬
‫בחלקי‪.‬‬
‫לקחו מ ר ח ץ ‪ ,‬אינו‬
‫שקיבל‬
‫‪1‬קבל שדה מלוי‪ ,‬מעשר ראשון‬
‫לוי שקיבל שדה מכהן‪ ,‬תרומה לכהן‪ ,‬מעשר‬
‫נכהן שקבל שדה מלוי‪ ,‬מעשר ראשון ללוי‪ ,‬תרומה‬
‫ביניהן[‪.‬‬
‫שקיבל‬
‫‪ .3‬ישראל‬
‫מכהן‪,‬‬
‫שדה‬
‫)תרומה‬
‫לכהן(‬
‫עיין בנלי ע״ז כ״ב אי‪.‬‬
‫‪ 3‬ישראל וכו‪ /‬משכי פ״ו מ״ד; להלן שו׳ ‪.17‬‬
‫ישראל וכו‪ /‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״נ‪.‬‬
‫ישראל וכו‪ /‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫** אתה צלמים | ד את צלמן‪.‬‬
‫ד ‪1‬סת ל‬
‫ח‬
‫טתיקניו |‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ל‬
‫ם נ ת‬
‫{‬
‫^‬
‫סרחץ איני | ך ]אתן ה‬
‫ע ״ ן ן ן [‬
‫ד אין סתקנין‪.‬‬
‫‪4 7‬‬
‫כ ן י‬
‫לוסר ן‬
‫ד‬
‫ו ש א‬
‫י ן ך‬
‫נ ן‬
‫ל ‪.-‬‬
‫ןע‬
‫פ ר ח‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ 48‬בחלקעו |‬
‫וט‬
‫ץ‬
‫א ץ‬
‫‪.‬‬
‫בסנת כן |‬
‫‪ 45‬היתנה | ד התנה‪.‬‬
‫שוםרין םתוקנין | ך שוסרין םתקנין‪.‬‬
‫ורדופה |‬
‫ך בחלקנו‪.‬‬
‫שאינן‬
‫חשבון |‬
‫ד ודרוסו‪.‬‬
‫ד החשבון‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ליסי |‬
‫ש ק י ב ל‬
‫ש ד ה ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ק‬
‫ל‬
‫ולהתנות |‬
‫ד ןוטעשר[ שני‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫(‬
‫ך‬
‫״‬
‫ב‬
‫בשוה ן‬
‫סעשר |‬
‫הושלם עיפ ד‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫ד להתנות‪.‬‬
‫ד‬
‫ד ופעשר‪.‬‬
‫ע ד ה <‬
‫״ ק י ב ל ו‬
‫ב‬
‫י י ‪.‬‬
‫נ‬
‫שהםעשרוח |‬
‫ל ן א או ישר׳‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫ך שהסעשר׳‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫‪ 5-4‬ןקבל ‪ . . .‬בינהןן ן הושלם ע־ס ך‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ה ן‬
‫« ושעי |‬
‫‪ 7‬שקיבל |‬
‫ן‬
‫ד‬
‫מ ק ב‬
‫ל‪.‬‬
‫או י‬
‫ע ר א‬
‫שקיבלו |‬
‫ך ןוסעשר[ שני‪.‬‬
‫ך שקבל‪.‬‬
‫בשוה |‬
‫)תרוסה לכהן( |‬
‫ד בעיהן‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫‪ .‬ושיני |‬
‫‪ 5‬שקיבל |‬
‫«‪ 7-‬ןכהן ‪ . . .‬ביניהן[ ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫« ‪ .‬ו א ם ה י ת ג ה וכו׳‪ .‬שהרי ל א ב א האיסור לרשות י ש ר א ל כ ל ל ‪ ,‬ו א ע ו מ ק ב ל כלוש מ ג ד ו ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .46‬י ש ר ׳‬
‫ו ג ו י ׳ ‪ .‬ולגוימ יש ע״ז ויין נ ס ך ‪.‬‬
‫ע״ז ויין נ ס ך ‪.‬‬
‫מתוקנין‬
‫ש ו מ ר י י ש ר א ל וכו׳‪ .‬ת מ צ א שישראל משתכרין בשמירת‬
‫‪ ,47-46‬מ ת ו ק נ י ן ו ש א י ג ן וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬סירות ח ו ל ץ וסירות ט ב ל ‪.‬‬
‫‪ .47‬ש ו מ ר י ן‬
‫ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר שומרים ש מ ק צ ת ן שומרץ א ת ה ח ו ל ץ ו מ ק צ ת ן א ת ה ט ב ל ‪ .‬ו כ ש מ ש ל מ י ם ל כ ל ם ב י ח ד ‪,‬‬
‫נ מ צ א ש ה ח ב ר והע״ה שותסץ בסירות שאינם מתוקנים‪.‬‬
‫‪ .48‬ל ב י ת‬
‫ח ש ב ו ן וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שאח׳כ‬
‫חישבו מי מן השומרים ע ב ד יותר‪ ,‬ומשלמים ל ה ם יותר‪ ,‬ה ר י ה ו א כ א י ל ו נ ת ב ט ל התנאי ו א ס ו ר ‪ .‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫ח ו ל ק י ן וכו׳‪ .‬כלומר‪ .‬את המעשרות‬
‫‪ .1‬ש ד ה ו מ י ש ר א ל וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ש ד ה מ י ש ר א ל ‪ ,‬כני׳ ד ׳ ‪.‬‬
‫ואעט״י שישראל ה מ ק ב ל מ כ ק ה מ ע ש ר ו ת ל כ ה ן <ס״ו מ״ד(‪ ,‬שאני ה כ א ששניהם שזים‪ ,‬ועיין ב ב ה ־ א בשם‬
‫ירושלמי‪ . 5 - 4 .‬מ ע ש ר ר א ש ו ן ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ע ש ר ר א ש ץ ]ללוי!‪ .‬ת ר ו מ ה וכוי‪ ,‬כ מ ו ש מ ע ת י ק‬
‫במהרייק‪.‬‬
‫דמיי פ״ז‬
‫‪98‬‬
‫ואמ׳ לו על מנת שהמעשרות שלי‪ ,‬על מנת שהמעשרות שלך‪ ,‬על מנת שהמעשרות‬
‫שלי ושלך‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫‪ !0‬שלי‪,‬‬
‫מותר‪.‬‬
‫עליהן‪,‬‬
‫‪ .4‬כהן שקיבל שדה מישראל‪ ,‬ואמי לו על מנת שהמעשר‬
‫שהמעשר‬
‫מותר‪ ,‬ואם‬
‫שלך‬
‫או שלי‬
‫לאו אסור‪.‬‬
‫ושלך‪ ,‬אם‬
‫קיבל‬
‫כדרך‬
‫עליו‬
‫שמקבלין‬
‫‪ .5‬ישראל שקיבל שדה מכהן‪ ,‬ואמ׳‬
‫לו‬
‫על‬
‫מנת שיטול את המעשרות ויטלם לפלוני‪ ,‬אסור‪ .‬על מנת שניטלם אני ואתה וניתנם‬
‫מותר‪.‬‬
‫לפלוני‬
‫ולחוכר‪.‬‬
‫‪!5‬‬
‫שחכרו מכהן‬
‫‪ .6‬כהן ולוי ששכרו או‬
‫מעשרות‬
‫ולוי‪,‬‬
‫לשוכר‬
‫‪ .7‬ישראל שקיבל מעות מכהן ליקח בהן פירות למחצית שכר‪ ,‬אמ׳‬
‫‪ .8‬כהן שקיבל מעות מישראל‬
‫לו אם הותירו הרי הן שלי ומעשרות שלך‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫ליקח בהם פירות למחצית שכר‪ ,‬אמי לו אם פחתו או אם הותירו הרי הן שלי‬
‫ומעשרות‬
‫שלך‪ ,‬אם נתן לו שכרו מותר‪ ,‬ואם‬
‫יי כהן וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫כ״ה ע״ג‪.‬‬
‫ואם׳ לו |‬
‫ד א ס ר ‪ . . .‬שהםעשר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שהםעשר |‬
‫שלי | ד ןעל מנח שהסעשרוחן שלי‪.‬‬
‫ד סות׳‪.‬‬
‫אסור |‬
‫ויטלם |‬
‫ד ואתנם‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫אסור |‬
‫ד שאטול ‪ . . .‬ונותנם‪.‬‬
‫‪ 14‬ישראל וכו׳ |‬
‫«! אם |‬
‫ד בהן•‬
‫אם׳ |‬
‫״ שכרו וכר‪ .‬לעיל פ״ה שו׳ ‪.65‬‬
‫» אסור |‬
‫ד שהמעשרות‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 10‬שהםעשר |‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫ד פתוח•‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫על |‬
‫ד לפלני‪.‬‬
‫ואם׳ |‬
‫וסעשרות |‬
‫אם |‬
‫ד םעשרות‪.‬‬
‫לו |‬
‫ד אסר•‬
‫!‪ 1‬עליהן | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 12‬שיטול |‬
‫ך שאטול‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫סותר |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫ד ח ס ר <ב'פ>‪.‬‬
‫או שחכרו |‬
‫שקיבל |‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫‪ 17‬וסעשרות |‬
‫או |‬
‫ך אסור•‬
‫מותר |‬
‫ד ]ישראל שקבל שדה טכהן א ס ר ן על‪.‬‬
‫ב ד באה כאן הייג שלהלן‪ ,‬ואחיב היז שלפנינו‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫מישראל ן א פישר׳‪.‬‬
‫ד ]על סנתן שהסעשרות‪.‬‬
‫ק י ב ל ‪ . . .‬שסקבלין | ד ק ב ל ‪ . . .‬הסקבלין‪.‬‬
‫‪ !3‬לפלוני |‬
‫ד ןפחתון או‪.‬‬
‫״ ישראל וכף‪ .‬ילוש׳ פ״ן ה״ה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כהן וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫‪ 8‬ו א ם ׳ ‪ . . .‬שהסעשרות |‬
‫לאו אסור‪.‬‬
‫» ישראל וכו׳‪ .‬ירוש הכ״ל‪.‬‬
‫‪ .9‬ישראל שקיבל‬
‫שניטלם ‪ . . .‬וניתנם |‬
‫ד ושחכרו‪.‬‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫םישראל ן‬
‫ד סעשרות‪.‬‬
‫ולוי |‬
‫ך וםלוי•‬
‫אט׳ ן‬
‫ך אסר•‬
‫א פישר׳‪.‬‬
‫שקיבל |‬
‫‪ 18‬בהם |‬
‫ד שקבל‪.‬‬
‫ש ה מ ע ש ר ו ת וכו׳‪ . ,‬מ ע ש ר ו ת ' פירושו כ א ן ת ר ו מ ה‬
‫‪ . 8‬ו א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ה מ ק ב ל ‪.‬‬
‫ש ל ך ‪ .‬אגב נ ר ר א נ ק ט ה ‪ ,‬שהרי ב ל י התנאי ה ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר‬
‫ותרומת מ ע ש י ׳ עיין ב ב ה י א ‪ ,‬ה ע ׳ ‪.5‬‬
‫‪ .9‬א ס ו ר ‪ .‬צ י ל מותר‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ו כ ן ה ד ה הגר׳א‪ .‬ו ט ע ם ה ה י ת ר הוא‪ ,‬שהרי ה ת ר ו מ ה‬
‫הן של כהן‪.‬‬
‫ואמ ׳ לו‬
‫היא של ה כ ה ן מדינא‪ ,‬ויכול הוא ל מ ו כ ר ה ‪ ,‬ליתנה במתנה‪ ,‬ו ל ה ו ס י ף ע ל ה א ר י ס ו ת ב ש ב י ל ה ‪.‬‬
‫‪ .10‬מ ו ת ר ‪ .‬שכן הוא ד ר ך ה ע ו ל ם ל ת ת א ת ה מ ע ש ר ו ת ל א ר י ס <עיץ ב ב ל י‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה כ ה ן ה מ ק ב ל ‪.‬‬
‫בכורות ל י ה סעיא(‪ .‬וראייה ל ד ב ר ‪ ,‬ש ל ר ׳ א ל י ע ז ר ‪ ,‬בכגון ד א ‪ ,‬ה מ ע ש ר ו ת ה ם ל מ ק ב ל מ ד י נ א <סיו מימ•‬
‫ש ל ך א ו ‪ .‬ציל‪ :‬ש ל ך אנסןר‪ ,‬אסור‪ .‬ו כ י ה ב ד ובירושלמי‪ .‬ו מ י מ ש ו ש א מ ד לו ה כ ח כ ל ה מ ע ש ר ו ת ש ל ך‬
‫ל ע כ ב ם ל ע צ מ ך ‪ ,‬והרי יש כאן כהן ה מ ס י י ע ב ב י ת הנרנות‪ ,‬ש ב ה ע י ב מ ו ס ר ב ק ב ל ה ל כ ה ן זה‪ ,‬ב ש ב י ל ה מ ע ש ר ו ת‬
‫ש ל י ו ש ל ך‪ .‬מירשו בירושלמי‪ ,‬שאמר‪ :‬שלי שלי‪ . .‬ש ל ך שלי ו ש ל ך ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ח ל ק המגיע‬
‫שמחזירם לו‪.‬‬
‫ל ך אני נוטל א ת החצי‪ ,‬ו ה ח צ י השני אני מחזיר ל ך ל ע צ מ ך ‪ ,‬א ץ לחשוש‪ ,‬א ם ק ב ל ע ל י ו כ ד ר ך ה מ ק ב ל י ם ‪,‬‬
‫‪ .11‬ש ד ה‬
‫שהרי ה כ ה ן מ ק ב ל שלשה ר ב ע י ם של המעשרות‪ ,‬ו ל א ד‪1‬ריד לו ב ע ה י ב כ ל ו ם מ ד ר ך ה מ ק ב ל י ם ‪.‬‬
‫‪.12‬ויטלם למלוני‬
‫מ כ ה ן וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ש ד ה מ י ש ר א ל וכו׳‪ .‬ו כ י ה בירושלמי‪ ,‬ו כ ן ה ד ה ו ב ח י ד והגריא‪.‬‬
‫‪ .13‬מ ע ש ר ו ת ל ש ו כ ר וכוי‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש כ ל ה מ ע ש ר ו ת יטול סלוני כהן‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ .‬ה ע ׳ ‪.6‬‬
‫שהרי א ץ הוא מחוייב ל ת ת ל ב ע ל ה ש ד ה מ ת ו ך סירות ה ש ד ה ‪ .‬ואינו שייך ל ו מ ר כ א ן ש ב ע ל ה ש ד ה שייר א ת‬
‫‪ .14‬ל מ ח צ י ת ש כ ר ‪ .‬א ץ כ א ן א ל א הביטוי ה ר ד ל ‪ ,‬והכוונה כ א ן ש י ק ב ל ח ל ק מן הסירות‬
‫המעשרות לעצמו‪.‬‬
‫‪ . 1 5‬א ם ה ו ת י ר ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ם‬
‫‪.15-14‬אמ׳ ל ו ‪ .‬כלומר הכהן מותן בקבלה‪.‬‬
‫א ם ה ם קיימים‪.‬‬
‫‪1‬סחתו או[ הותירו‪ ,‬כ ד ׳ ד וירושלמי‪ ,‬ו ל ה ל ן שו׳ ‪ .16‬והכוונה שהנותן מ ק ב ל ע ל י ו א ת כ ל האחריות‪ ,‬ו ה מ ק ב ל‬
‫א ס ו ר ‪ .‬ציל‪ :‬מותר‪ ,‬ו כ י ה וירושלמי‪ ,‬וכן ה ד ה הגריא‪ .‬ומכיוץ שהםירות הם של ה כ ה ן ‪,‬‬
‫איטי א ל א שליח‪.‬‬
‫‪ .16‬א מ ׳ ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪.‬‬
‫ה ר י המעשרות הם שלו מדינא‪ ,‬ו כ נ כ ס ע הם‪ ,‬ויכול ליתגם ל מ ק ב ל ב ש כ ר ט ר ח ת ו ‪.‬‬
‫‪ .17‬א ס ו ר ‪ .‬שהרי ה י ש ר א ל מ ו ר ע חובו במעשרות‪ ,‬ואמו מקיים מ צ ו ת נ ת מ ה כ ל ל ‪.‬‬
‫י ש ר א ל הנותן ב ק ב ל ה ‪.‬‬
‫ו ה כ ה ן הוא מ ס י י ע ב ב י ת הגרנות‪.‬‬
‫דמיי פ״ז‬
‫שדה מכהן‪ ,‬תרומה לכהן‪.‬‬
‫ביניהן‪.‬‬
‫חולקין‬
‫‪ 20‬בשוה‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫מכרה לישראל‪ ,‬חולקין בשוה‪.‬‬
‫מכרה לכהן‪ ,‬חולקין ביניהם‪.‬‬
‫נישאת‬
‫לכהן‪.‬‬
‫לכהן‪ ,‬תרומה‬
‫קיבל שדה מישראל‪,‬‬
‫קיבל שדה מבת ישראל‪ ,‬חולקין‬
‫קיבל שדה מבת כהן‪ ,‬תרומה‬
‫לבת כהן‪.‬‬
‫נישאת לישראל‪ ,‬חולקין ביניהן‪ .‬נתארמלה או נתגרשה‪ ,‬חזרה לתחילתה‪.‬‬
‫‪ .10‬פרת‬
‫כהן שהיית שומה א צ ל ישראל וילדה בכור‪ ,‬בכור לכהן ד ב ר י ר ' יהודה‪ .‬וחכ׳ אומ׳‬
‫בכור‬
‫אמ׳ להם ר ׳ יהודה אתם מודים כפירות שדה שהן שלו‪.‬‬
‫לשניהם‪.‬‬
‫לו אם שדה גופה שלו‪ ,‬פרה גופה לשניהם‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫אמרו‬
‫אם פרה היתה גופה שלו בכור לכהן‪.‬‬
‫‪ .11‬הנותן שדה קבלה לגוי‪ ,‬ולכותי‪ ,‬ולמי שאינו נאמן על המעשרות‪ ,‬אף על פי‬
‫‪ .12‬הנותן שדהו קבלה‬
‫שאין ישראל רשאי לעשות כן‪ ,‬צ ר י ך לעשר על ידן‪.‬‬
‫לעמי ה א ר ץ ‪ ,‬עד שלא באו לעונת המעשרות צ ר י ך לעשר על ידן‪ ,‬משבאו לעונת‬
‫המעשרות אינו צ ר י ך לעשר על ידן‪.‬‬
‫כיצד‪ ,‬עומד על הגורן ומעשר‪ ,‬ואינו חושש‬
‫למי שאכלו‪ ,‬שאין אחריות לרמאין‪.‬‬
‫‪ .13‬כהן ולוי שמכרו פירות שדה לישראל‪,‬‬
‫בתלוש מן הקרקע‪ ,‬עד שלא מירחו מעשרות‬
‫‪ 30‬במחובר לקרקע‪ ,‬מעשרות שלהן‪.‬‬
‫שלהן‪ ,‬משמירחו מעשרות שלו‪ ,‬הפריש תרומה ומעשר‪ ,‬נותנן לכהן‪ ,‬והשאר שלו‪.‬‬
‫‪ - 2 1‬־ ־ סרת כהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״ה‪ ,‬כ״ה ע״ג‬
‫מבת כהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״ג‪ ,‬כ״ה ע״ג‬
‫‪ 25‬הכוהן וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ו ה״א‪ ,‬כ״ה שע״א‪ ,‬ועיי״ש‬
‫« בכור לכהן וכר‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ו מ״ה‪.‬‬
‫בכוקח הרש״ס‪.‬‬
‫‪ !8‬תרוםה |‬
‫קיבל |‬
‫ד תרום׳‪.‬‬
‫ד קבל‪.‬‬
‫ביניה׳•‬
‫קיבל |‬
‫‪ 22‬שהייח שומה |‬
‫אומר‪.‬‬
‫בשוה |‬
‫ישראל ן‬
‫‪ 21‬נישאת |‬
‫ד קבל‪.‬‬
‫ד שהיחה שוסא‪.‬‬
‫א ישי•‬
‫‪2 8‬‬
‫ס‬
‫א‬
‫ד ןאףן פ ר ה אם‪.‬‬
‫צריך |‬
‫לעונת םעשר(‪ .‬סחוס‪.‬‬
‫אי" |‬
‫ישראל ן‬
‫ד אין‪.‬‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ד מפריש‪.‬‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫לתחילתה |‬
‫בכור לכהן |‬
‫קבלה |‬
‫ידן |‬
‫ד ידו‪.‬‬
‫ד ונחן‪.‬‬
‫שלו |‬
‫כיצד |‬
‫ך שדהו ב‬
‫ה‬
‫‪ 27‬לעמי |‬
‫פרת |‬
‫ד לתחלתה‪.‬‬
‫ק ב‬
‫ה‬
‫ך לעם‪.‬‬
‫שמכרו |‬
‫‪ 26‬שאין |‬
‫לעשר |‬
‫באו |‬
‫וסעשר |‬
‫ד שחכרו‪.‬‬
‫ך ופרה ‪ . . .‬לשניהן‪.‬‬
‫ך שאינו‪.‬‬
‫ישראל | ד חסר‪.‬‬
‫ידן |‬
‫ד ידו ןסשבאו‬
‫ידן פשבאי |‬
‫ד ידו וםשבאו‪.‬‬
‫ד ונוטל‪.‬‬
‫לישראל ן‬
‫דוחכסים‬
‫אתם מודים כפירות ן‬
‫ד ליעשר‪.‬‬
‫ד בא‪.‬‬
‫ד פרתו ןשלן‪.‬‬
‫וחכ׳ אום׳ |‬
‫פ ר ה ‪ . . .‬לשניהם |‬
‫ל ‪.‬‬
‫ד כיצד ןהוא עושי ן‪.‬‬
‫ץ שלפנינו‪.‬‬
‫ד נשאת‪.‬‬
‫ד הבכור לכהן‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ןאף ע ל פי שלא בא לעתת המעשרות[ צריך‪.‬‬
‫ך בקבלה‪.‬‬
‫א מישר׳‪.‬‬
‫תרוסה לכהן ן‬
‫ד ה ב כ ו ר לשניהן אמר להן ר־ יהוד־‪.‬‬
‫‪ 24‬אם |‬
‫־‪ 2‬שדה ק ב ל ה |‬
‫כהן וכו׳ ן בך• נפצאח ה ל כ ה זו לפני‬
‫נותבן |‬
‫ן‬
‫ד‬
‫א ס‬
‫ך ביניהן‪.‬‬
‫נישאת |‬
‫ד נשאת‪.‬‬
‫‪ 23‬בכור לשניהם אם־ ל ה ם ר׳ יהודה |‬
‫ד ]אי[ אחם מורי׳ בפיר‪,‬׳‪.‬‬
‫אם פ ר ה |‬
‫ד ביניהן‪.‬‬
‫א ישר׳‪,‬‬
‫קיבל |‬
‫‪ 20‬בשוה ן‬
‫ד קבל‪.‬‬
‫מישראל ן‬
‫» ביניהם |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חולקין‬
‫‪ 20‬למי |‬
‫א לישר־‪.‬‬
‫ד למה‪.‬‬
‫‪ 31‬הפריש ן‬
‫ך פתוח‪.‬‬
‫‪ . 2 0‬ת ר ו מ ה ל כ ה ן ‪ .‬מפני שאנו ת ו ל י ם שבשעת נתיגה ב ק ב ל ה ה י ת ה ד ע ת ה ל מ ש א ל כ ה ן ‪ ,‬ושיירה‬
‫‪ . 2 2‬ש ה י י ת ש ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ששניהם ק ב ל ו‬
‫ל ע צ מ ה א ת ה ת ר ו מ ה ‪ .‬ו ב ד נורם‪ :‬מ ל ק י ן ביניה׳‪.‬‬
‫ע ל י ה ם א ח ר ע ת ש ל י ו ק ר א וזולא‪ ,‬ו ה ם ח ו ל ק י ם ב ש ב ח ו ב ו ו ל ד ו ת ‪ ,‬ושכר ה מ ל א כ ה הוא ל מ ק ב ל ‪ .‬ע י ץ‬
‫‪ .27‬צ ר י ך ל ע ש ר וכוי‪ .‬יש כ א ן םרום‪,‬‬
‫‪ .25‬ש א י נ ו נ א מ ן ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬חשוד וודאי‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .29‬ל מ י ש א כ ל ו וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬ל מ ה‬
‫י ג י ל ל ה פ ך ‪ :‬א ץ צ ר י ך וכו׳ צריך‪ .‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ר י מ ‪.‬‬
‫ש א כ ל ו וכו׳‪ .‬ו ה ט ע ם הוא שהרי א ס ו ר לו ל א ר י ס ל א כ ו ל למני ה ח ל ו ק ה ‪ ,‬מ ח מ ת גול‪ ,‬ו א ץ אנו א ח ר א י ם‬
‫‪ . 3 1‬מ ש מ י ר ח ו מ ע ש ר ו ת וכו׳‪ .‬מי׳ ה ר א ב י ד שאחרי המירוח כ ב ר ז כ ה ה מ ו כ ר במעשרות‪,‬‬
‫לרמאים‪.‬‬
‫ה פ ר י ש ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬ב ד ‪ :‬מסריש‬
‫ו מ ו כ ר כ ל זכות שיש ל ו בסירות‪ .‬ו ב ב א זו עונה ע ל לוי גרידא‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ ,‬ו צ י ל ‪ :‬מסריש ת ר ו מ ה ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכו׳‪ ,‬שהרי בהן א ץ זכות ללוי‪ .‬א ב ל מ ע ש ר ר א ש ץ הוא‬
‫שלו‪ ,‬שהרי הלוי מ כ ר לו כ ל זכות שבידו‪ ,‬ו ד מ ו כ י ש ר א ל שירש ט ב ל י ם מ מ ו ר ח י ם מ א ב י אמו כהן‪ ,‬ע י ץ‬
‫כבהיא‪.‬‬
‫דמיי פ״ז‬
‫‪100‬‬
‫הוא‬
‫מ כ ר‬
‫מפריש‬
‫להן‬
‫תרומה‬
‫לישראל‬
‫‪35‬‬
‫שהמעשר‬
‫לי‬
‫ולבני‪,‬‬
‫שמכר‬
‫שדה‬
‫לעולם‪,‬‬
‫‪40‬‬
‫נאמן‬
‫לפניך‪,‬‬
‫אסור‪,‬‬
‫יהא‬
‫לוי‬
‫וברשות‬
‫ודי‬
‫שמע׳‬
‫על‬
‫מנת‬
‫סטיס‪,‬‬
‫שדה‬
‫אף‬
‫ואמ׳‬
‫לו‬
‫כהן‬
‫לאחרים‬
‫עני‪,‬‬
‫אוי‬
‫אם‬
‫שהמעשר‬
‫פי‬
‫שלי‬
‫ל כ ל‬
‫שלי‬
‫שחזר‬
‫עושה‬
‫כהן‪.‬‬
‫כן‬
‫נתן‬
‫א ר ב ע‬
‫ש ד ה קנים‪.‬‬
‫על‬
‫וכן‬
‫שאין‬
‫וחמש‬
‫רשאי‬
‫‪ 32‬מ כ ר ה ו א ו כ ו ‪ /‬מ ש כ ׳ פ א ה ס פ ״ א ‪.‬‬
‫לוי‬
‫עושה‬
‫לוי‪.‬‬
‫שדה‬
‫שמכר‬
‫ששדי‬
‫מותר‪.‬‬
‫לישראל‪,‬‬
‫ישראל‬
‫ר'‬
‫מנת‬
‫ישראל‬
‫שנים‪,‬‬
‫מעות‬
‫מפריש‬
‫מאיר‪.‬‬
‫זמן‬
‫‪.15‬‬
‫וחמש‬
‫חייב‬
‫על‬
‫כ ל‬
‫מעשרות‪.‬‬
‫שהוא‬
‫וכהן‬
‫שלי‬
‫א ר ב ע‬
‫ר׳‬
‫שמכר‬
‫יהודה‬
‫לישראל‪,‬‬
‫ברשות‬
‫יוסי‬
‫ודי‬
‫ואמ׳‬
‫לו‬
‫אינו‬
‫רשאי‬
‫לנוטעה‬
‫כרם‪,‬‬
‫ולזורעה‬
‫ליטעה‬
‫כרם‪,‬‬
‫ולזורעה‬
‫סטיס‪,‬‬
‫ולעשותה‬
‫ישראל‬
‫פירקא‬
‫‪ 33‬כ ה ן ו כ ו ‪ /‬י ר ו ש ׳ פ ״ ו ה ״ ג ‪ ,‬כ ״ ה ע ״ ג ; ב ב ל י ב ״ ב ס ״ ג א ׳ •‬
‫י ש ר א ל ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל ק ה ״ ג ‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫לו‬
‫כהן‬
‫שדה‬
‫קנים‪.‬‬
‫סליק‬
‫‪3 6‬‬
‫לו‬
‫מעשרות‬
‫מעשרות‪.‬‬
‫שהמעשרות‬
‫שלי‬
‫דברי‬
‫שנים‪,‬‬
‫‪.14‬‬
‫אין‬
‫ממנו אין‬
‫בן‬
‫עישור‪.‬‬
‫לעולם‪,‬‬
‫מת‪,‬‬
‫מנת‬
‫לוי‬
‫באחרונה‬
‫לו‬
‫שירצה‪.‬‬
‫שהמעשר‬
‫עליו‪,‬‬
‫חשבון‬
‫כהן‬
‫ולקחן‬
‫על‬
‫שלו‪,‬‬
‫לעולם‪,‬‬
‫לבניו‪.‬‬
‫מנת‬
‫ומפריש‬
‫ועושה‬
‫א ל א‬
‫ולעשותה‬
‫מעשרות‬
‫על‬
‫שאין‬
‫ומתנן‬
‫שהמעשרות‬
‫מת‪,‬‬
‫לכהן‪,‬‬
‫מירחו‬
‫מעשר‬
‫מנת‬
‫לאחר‪,‬‬
‫גובה‬
‫עד‬
‫ותרומת‬
‫על‬
‫מכרן‬
‫לא‬
‫פירות‪,‬‬
‫שלא‬
‫מעשרות‬
‫משמרחו‬
‫שלהן‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ 38‬ו כ ן ב ן לוי ו כ ו ‪ /‬י ר ו ש ׳ גיכןין‬
‫‪D‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫ז ׳‬
‫מ‬
‫״‬
‫ה‬
‫ע‬
‫״א‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ע י י ן מ ש כ ׳ ג י כ ר ן פ ״ ג מ״ז‪ ,‬ל ה ל ן ח ר ו מ ו ח פ ״ א ה י ״ ל ‪ ,‬ו מ ״ ש ב ב ה ״ א ‪.‬‬
‫ירוש׳ פ ״ ו ה״ג‪,‬‬
‫‪ 82‬מירחו | ד מיריחו‪.‬‬
‫״לי | ד ]הרי אלון שלו‪.‬‬
‫«‪ 3‬ס כ ר ן ‪ . . .‬ולקחן | ד ס כ ר ה ‪ . . .‬ולקחה‪.‬‬
‫שדה סכהן‪.‬‬
‫אי | ד שםעון אוסרין‪.‬‬
‫ד שהטעשרות‪.‬‬
‫‪.32‬עד‬
‫לי | ד חסר‪.‬‬
‫אעו |‬
‫שלא‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫ד אין‪.‬‬
‫שלהן | ך ]הרי אלון שלהן•‬
‫נאמן | ד חסר‪.‬‬
‫ולבני | ד למי‪.‬‬
‫ד ליטע‪.‬‬
‫לנוטעה |‬
‫ששדי | ך ששדה‪.‬‬
‫‪ 88‬שהוא | ך שהיה‪.‬‬
‫‪ 40‬וברשות | ד ]בין[ ברשות‪.‬‬
‫לישראל ן א לישרי‪.‬‬
‫‪ 48‬סטיס |‬
‫מעשרות |‬
‫‪ 37‬שםכר שדה לכהן | ד שקבל‬
‫ארבע וחסש ן ך ארב׳ ןאו! חסש‪.‬‬
‫ברשות | ד ]בין[ ברשות‪.‬‬
‫וכהן | ד כהן‪.‬‬
‫שלי | ד שלו‪.‬‬
‫לבניו | ד לבנים‪.‬‬
‫סעשרות | ד בסעשרות ]כלום[‪ .‬סחוס‪.‬‬
‫ו א ס ׳ ‪ . . .‬שהםעשר | ד אסר ‪ . . .‬שהםעשרות‪.‬‬
‫נתן | ד נותן‪.‬‬
‫סשםרחו | ד טשםיריחו‪.‬‬
‫‪ 84‬לישראל ן א לישר׳‪.‬‬
‫‪ 85‬שהסעשר | ד שםעשרוח‪.‬‬
‫‪ 30‬לאחרים ן ך סאחרים‪.‬‬
‫« וכהן שמכר‬
‫כ ״ ה ע״ג‪.‬‬
‫‪ 33‬מ ע ש ר ‪ . . .‬שירצה | ד מ ע ש ׳ ‪ . . .‬שירצ׳‪.‬‬
‫ד בסעשרוח‪.‬‬
‫‪ 39‬מ פ ר י ש‬
‫ואס׳ | ד אמר‪.‬‬
‫‪ 41‬שמע׳‬
‫‪ 42‬שהמעשר |‬
‫ד חטים <ביפ>‪.‬‬
‫מ י ר ח ו וכוי‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ד ש ל א מ י ר ח מ ע ש ר ו ת שלהן‪ ,‬מ ש מ ר ח מ ע ש ר ו ת שלו‪ .‬וכ״ה במשנת‬
‫מ א ה ם ס ׳ א ו ב ר י מ ‪ .‬ו ב א ר ו ב י ר ו ש ל מ י ) ס א ה שם( שקנסו א ת הכהנים ש ל א י ק פ צ ו לנרנות ויקנו ט ב ל י ם מ מ ו ר ח י ם ‪.‬‬
‫ויסקיעו מתנות א ח י ה ם ‪.‬‬
‫לישראל‪.‬‬
‫‪ .34‬נ א מ ן וכו׳‪.‬‬
‫‪ .37-36‬י ש ר א ל‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬ו א מ ר וכו׳‪ ,‬וכ״ה בירושלמי ובר״מ‪ ,‬והכוונה ש ה כ ה ן א מ ר‬
‫ש מ כ ר וכוי‪ .‬ב ד ‪ :‬י ש ר א ל ש ק ב ל ש ד ה מ כ ה ן וכוי‪ .‬ו כ י ה בר״מ ו כ ן עיקר•‬
‫‪ .37‬ו א מ ׳ ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬י ש ר א ל ה מ ק ב ל וכוי‪ .‬וכיוון שהמעשרות ה ם ש ל ה כ ק מ ד י נ א ‪ ,‬ה ר י י כ ו ל לעשות‬
‫בנכסיו כ ל מ ה שהוא ר ו צ ה ‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪ , 8‬ו כ ד ׳ הירושלמי בשר ‪.9‬‬
‫‪ .38‬ש א י ן‬
‫כ ה ן ממנה י ש ר א ל להיות כ ‪ p‬תחתיו ו ל ק ב ל א ת מעשרותיו ל ע ו ל ם ‪.‬‬
‫כ ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש א ץ‬
‫‪ .39‬נ ו ב ה‬
‫ל א ח ר י ם וכוי‪.‬‬
‫בד‪:‬‬
‫מ א ח ר י ם ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א יגבה מעשרות מישראלים א ח ר י ם ‪ ,‬כ ד י לנכות א ת ה ח ו ב שהיה הלוי חייב לו מ כ ב ר ‪.‬‬
‫ממריש‬
‫י ש ר א ל וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬י כ ו ל הוא לקנות א ת ה מ ע ש ר ו ת מן הלוי ומ העני ל מ ס ד ע ‪ ,‬ו ל ה ס ר י ש ע ל‬
‫ח ש ב ת ם וברשותם‪ ,‬והוא עושה ע מ ה ם חשבון באחרונה ו מ ש ל ם ל ה ם א ח ׳ כ ‪.‬‬
‫אוםרץ‪ ,‬וכיה בד‪.‬‬
‫עישור‪.‬‬
‫וכהן‪.‬‬
‫ציל‪ :‬עישורו‪.‬‬
‫‪ .41‬ו ר י ש מ ע ׳ א ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ד ‪.‬‬
‫כ ה ן וכוי‪ ,‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אסור להסריש‬
‫ברשותו עימ לעשות ח ש ב ץ א ח י כ ‪ ,‬א ל א קונה ממנו דווקא כ ש כ ב ר נתן לו א ת עישורו)או א ת ד מ ע ( ‪.‬‬
‫שהרי מ ם ס י ד ל כ ק א ת ה מ ע ש ר ו ת של ג׳ שני ע ר ל ה ושנה של ר ב ע י ‪.‬‬
‫‪ .42‬נ י ם •‬
‫‪ .43‬ס ט י ם ‪ .‬ה ו א א י ס ס י ם ה ר ד ל‬
‫במשנה‪ ,‬והוא צ מ ח שעושים ממנו צ ב ע ‪ ,‬והוא מטור מן ה מ ע ש ר ו ת ‪ .‬ועיין כ כ ה י א ‪.‬‬
‫דמיי פ״ח‬
‫‪1‬פרק‬
‫‪.1‬‬
‫ה א ר ץ שאמ׳‬
‫עם‬
‫‪101‬‬
‫ח׳[‬
‫ל ח ב ר תן ל י א ג ו ד ת י ר ק א ח ד ‪ ,‬תן ל י ג ל ו ס ק י ן א ח ת ‪,‬‬
‫ר ' יוסי א ו מ י אינו צ ר י ך ל ע ש ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה אוי צ ר י ך ל ע ש ר ‪.‬‬
‫אם החליף את המעה צריך לעשר‪.‬‬
‫אומ׳‬
‫ר ב ן שמעון ב ן ג מ ל י‬
‫‪ .2‬ח מ ש ה ש א מ ר ו ל א ח ד צ א ו ה ב א‬
‫לנו עשר גלוסקין‪ ,‬ועשר אגודות ירק‪ ,‬והביא כ ל א ח ד ו א ח ד בפני עצמו‪ ,‬ח ב ר י ם‬
‫ש ב ה ם אין צ ר י כ י ן ל ע ש ר א ל א ע ל ח ל ק ן ב ל ב ד ‪.‬‬
‫שבהן‬
‫ר׳‬
‫צריכין‬
‫יוסי או׳‪,‬‬
‫המעשר‪,‬‬
‫עליו‪,‬‬
‫על‬
‫לעשר‬
‫לאמצע‪.‬‬
‫אמ׳‬
‫הכל‪.‬‬
‫נתנו ל ו‬
‫‪ .4‬ה מ ז מ ן‬
‫והשאר מעשר ה ס מ ו ך לו‪.‬‬
‫א ח ת יתירה‪ ,‬ר׳ יהוד׳ אומי‪,‬‬
‫לחבירו‬
‫מ ע ר ב ש ב ת ‪ ,‬מ ה שאני‬
‫‪ .3‬ה ב י א ל ה ן מ ע ו ר ב י ן ‪ ,‬ח ב י ר י ם‬
‫ל א כ ו ל א צ ל ו ‪ ,‬ו ה ו א אינו נ א מ ן‬
‫עתיד‬
‫ז ה שעשיתי מ ע ש ר ‪ ,‬עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל י ו ‪,‬‬
‫זה מ ע ש ר ד ב ר ש ל א ב א ל ת ו ך ידו‪.‬‬
‫ו מ ו ד ה ר׳ י ה ו ד ה שחוזר ו ל ו ק ח מ ק ו ם ש ל ו ק ח‬
‫ה מ ע ש ר ס מ ו ך ל ו ‪ ,‬ז ה שעשיתי מ ע ש ר עשוי‬
‫! ע ם הארז וכו׳‪ .‬עיין במשה׳ פ״ו מי״ב‪.‬‬
‫ל״ז ב׳‪.‬‬
‫<־ א ם החליף וכו׳‪ .‬ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫פ״ז ה״א‪ ,‬כ״ו רע״ב‪.‬‬
‫! שאס־ |‬
‫ד אוסר אין‪.‬‬
‫ד שאסר‪.‬‬
‫בלבד |‬
‫צריכי׳‪.‬‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫י׳ |‬
‫‪ 8‬המעשר אמ׳ |‬
‫ו ז ס ט‬
‫יר |‬
‫‪1 8‬‬
‫לי |‬
‫ך ק ח לו‪.‬‬
‫תן לי |‬
‫ד יהוד׳ אוסר‪.‬‬
‫והביא כ ל |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫גסל׳ |‬
‫חבירים |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫לאכל |‬
‫‪ 11‬ומודה |‬
‫ך ואמר‪.‬‬
‫חברים |‬
‫‪ 6‬א ח ת יתירה‬
‫‪ !0‬ר׳ יהודה וכו׳‪ .‬ירוש׳‬
‫אחת |‬
‫‪ 8‬אוס׳ |‬
‫ד חברין‪.‬‬
‫• יתירה |‬
‫‪ 3‬אום׳ אינו ן‬
‫ך אחד‪.‬‬
‫‪ 4‬ועשר אגודות ן‬
‫ך אוםר‪.‬‬
‫ד שבהן אץ‬
‫‪ 5‬שבהם אין צריכין |‬
‫ד יחרה‪.‬‬
‫יהוד׳ אוס׳ |‬
‫ד יהודה אוסר‪.‬‬
‫ד המזמין ןאחן ח ב י ת שיאכל‪.‬‬
‫אינו גאסן |‬
‫ד אין סאסיגו‪.‬‬
‫ד להפריש ]מחר[‪.‬‬
‫ד תרומות סעש׳‪,‬‬
‫ד מודה‪.‬‬
‫שחתר |‬
‫‪ 18‬והשאר המעשר |‬
‫‪ .1‬ת ן ל י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬קנה לי‪ ,‬וכן ב ד ‪ :‬ק ח וכו׳‪.‬‬
‫ז י כ ה ישר ל ב ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד נטליאל‪.‬‬
‫ד חבירין‪.‬‬
‫תרומת מעשר |‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫חן לי |‬
‫ד הביא ל כ ל ‪.‬‬
‫ד המעשרות אומד‪.‬‬
‫ד ושאר ‪ . . .‬סמוך‪.‬‬
‫ד ומחולל‪.‬‬
‫י המזמן וכו׳‪ .‬משכ׳ רפ״ז‪.‬‬
‫המזמן להכירו ל א כ ו ל |‬
‫אס׳ |‬
‫־ ר׳ יוסי וכף‪ .‬ירוש׳ ספ״ו‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי ננירובין‬
‫״ מזגו ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ב‪.‬‬
‫יהודה או׳ |‬
‫ד עשר אגודו׳ ןשלן‪.‬‬
‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר עליו‪ ,‬מ ע ש ר‬
‫* מעורבין וכו׳‪ .‬עיין במשכ׳ ספ״ן‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל‪ ,‬בבלי כתובות ל״ח ב׳‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .5‬א מ ׳ ר ׳ י ה ו ד ה ה י א ך‬
‫מזגו ל ו א ת ה כ ו ס ‪ ,‬ו א מ ׳ מ ה שאני ע ת י ד ל ש י י ר ב ש ו ל י ה כ ו ס ‪ ,‬ה ר י ז ה מ ע ש ר ‪,‬‬
‫והשאר‬
‫א‬
‫על‬
‫ל א כ ל ה ו א מ ע ש ר זה מ ע ש ר עשוי‬
‫מ ע ש ר שיני ב צ פ ו נ ו א ו ב ד ר ו מ ו ‪ ,‬מ ח ו ל ל ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫לשליח‪.‬‬
‫הוא |‬
‫ד ןהרי[ הוא‪.‬‬
‫‪ 10‬םעשד שיני |‬
‫ד בהולך‪.‬‬
‫ד ושאר םעש׳‪.‬‬
‫» והשאר ‪. . .‬‬
‫ד סעש׳ שני‪.‬‬
‫מקום שלוקח |‬
‫חרוסת |‬
‫מחולל ן‬
‫ד ססקום שלקח‪.‬‬
‫ד תרוסוח‪.‬‬
‫‪ .2‬א י נ ו צ ר י ך וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מפני ש ה מ ו כ ר‬
‫צריך‬
‫וכוי‪ .‬ממני ש ה מ ו כ ר מ ז כ ה לשליח‪ ,‬והשליח ל ב ע ל ה מ ע ו ת ‪ ,‬ת מ צ א‬
‫שהקניין ה י ה ברשות ה ח ב ר שעה א ח ת ‪.‬‬
‫ה ח ל י ף וכוי‪ .‬שהרי עכשיו קונה ב מ ע ו ת שלו‪ ,‬והוא ה ש ל י ח‬
‫הוא ב ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫‪ .3‬א ם‬
‫‪ . 5‬מ ע ו ר ב י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ק ח ואח־כ נ ת ע ר ב ו ‪.‬‬
‫ס י ר ק ץ ‪ ,‬ש ה מ ו כ ר מ ז כ ה לשליח‪.‬‬
‫‪ . 6‬ל ש ל י ח‪ .‬כשיטתו בריש‬
‫‪ .7‬ל א מ צ ע ‪ .‬ממני שאץ הקונה שליח בחנם ל ב ע ל ה מ ע ו ת א ל א בקניין‬
‫מ נ ד ה מ ע ו ת ‪ ,‬א ב ל כשנתן לו י ת י ר ה שניהם שותמים ב ה ‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫‪ .8‬ה ו א‬
‫כ ל מ ה שאני ע ת י ד ל א כ ו ל הוא מעושר‪ ,‬ו ע ל תנאי זה מ פ ר י ש בשבת‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫מ ע ש ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫זה‬
‫מ ע ש ר וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשבת הוא לוחש בשמתיו ואומר‪ :‬זה מ ע ש ר ו מ ׳ ‪ ,‬ע ל ס מ ך התנאי שהתניתי ב ע ר ב שבת• ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .12‬מ ז נ ו‬
‫ל ו וכוי‪ .‬יש כ א ן תיאור של ס ע ו ד ת ח ב ר א צ ל ע״ה בשבת‪ ,‬שמפריש ע ל התנאי שהתנה בע״ש‪.‬‬
‫ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫דמיי פ״ח‬
‫‪102‬‬
‫שיני ב צ פ ו נ ו א ו ב ד ר ו מ ו ‪ ,‬מ ח ו ל ל ע ל ה מ ע ו ת ‪.‬‬
‫‪!5‬‬
‫‪ .6‬פ ו ע ל ש ה י ה עושה א צ ל ב ע ל‬
‫ה ב י ת ‪ ,‬ו ה ו א אינו מ א מ י נ ו ע ל ה מ ע ש ר ‪ ,‬ר ׳ יוסי או׳ תנאי ב י ת דין ה ו א ש ת ה א ת ר ו מ ת‬
‫מעשר‬
‫מ ש ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ) ,‬ו ת ר ו מ ת ( מ ע ש ר שיני מ ש ל פ ו ע ל ‪.‬‬
‫הכותים‬
‫הן‬
‫‪ .7‬ה ל ו ק ח יין מ ב י ן‬
‫מ ע ר ב ש ב ת ו ש כ ח ו ל א ה פ ר י ש ‪ ,‬א ו מ ׳ שני לוגין שאני ע ת י ד ל ה פ ר י ש ה ר י‬
‫ת ר ו מ ה ‪ ,‬ע ש ר ה ה ב א י ם א ח ר י ה ם מ ע ש ר ראשון‪ ,‬ת ש ע ה ה ב א י ם א ח ר י ה ן מ ע ש ר‬
‫שיני‪ ,‬ו מ י ח ל ושותה מ י ד ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ‪ .‬ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ' יוסי ו ר ׳ ש מ ע ׳ א ו ס ר י ן ‪ .‬א מ ר ו‬
‫‪20‬‬
‫ל ו ל ד ׳ מ א י ר אי א ת ה מ ו ד ה ש א ם י ב ק ע נ ו ד ו ששותה ט ב ל ‪.‬‬
‫היו ל ו ת א י נ י ם ש ל‬
‫‪.8‬‬
‫שני ת א י נ י ם שאני‬
‫ראשון‪,‬‬
‫טבל‬
‫ב ב י ת ה מ ד ר ש ‪ ,‬או‬
‫ע ת י ד ל ה פ ר י ש ה ר י הן ת ר ו מ ה ‪ ,‬עשר‬
‫ת ש ע ה ה ב א י ן א ח ר י ה ם מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫להפריש‬
‫‪25‬‬
‫ב ת ו ך ביתו והוא‬
‫ל מ ח ר הרי הוא‬
‫אמ׳ ל ה ם לכשיבקע‪.‬‬
‫הבאים‬
‫בשדה‪ ,‬אומר‬
‫אחריהם‬
‫‪ .9‬היו ד מ א י ‪ ,‬א ו מ ׳ מ ה שאני ע ת י ד‬
‫מעשר‪ ,‬ושאר‬
‫ס מ ו ך ל ו ‪ ,‬ז ה שעשיתי‬
‫המעשר‬
‫עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל י ו ‪ ,‬מ ע ש ר שיני ל צ פ ו נ ו א ו ל ד ר ו מ ו מ ח ו ל ל‬
‫המעות‪.‬‬
‫ואחד‬
‫מעשר‬
‫מעשר‬
‫ע ל )המעשר(‬
‫נוטל ת ר ו מ ה ותרומת מ ע ש ר ומניחה ב מ ק ו ם המוצנע‪ ,‬א ח ד ת ר ו מ ה ט ה ו ר ה‬
‫‪ .10‬ל א י ט י ף א ד ם שמן ל א ל ת ו ך נ ר ח ד ש ‪ ,‬ו ל א ל ת ו ך ה מ ד ו ר ה ‪,‬‬
‫טמאה‪.‬‬
‫״ ר׳ יוסי או׳ ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז סה״ד‪ ,‬כ״ו ע״ב‪.‬‬
‫״ פועל ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ׳׳ג‪.‬‬
‫יין ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ד‪ .‬ועיין בבבלי שהבאנו להלן‪.‬‬
‫•! הלוקח‬
‫« דברי ר׳ מאיר ו כ ו ‪ /‬בבלי עירובין‬
‫‪,‬‬
‫ל״ו ב׳; יומא כ״ה ג׳; ס ו כ ה כ״ג ב ; ניכוין כ״ח א׳; כ״ח א׳; ב׳׳ק ס״נו ב׳; חולין י״ד א׳; מעילה‬
‫כ״ב א ‪/‬‬
‫‪ 20‬שאם‬
‫ור׳ יוסי ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז ה״ב וה״ה; גינוין פ״ג ה״ח‪ ,‬מ׳׳ה סע״א‪ .‬בבלי הכ״ל‪.‬‬
‫יבקע ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; בבלי עירובין ל״ח א׳; יומא כ״ו ב׳; ס ו כ ה כ״ד א׳; גינוין כ״ו א ‪ /‬כ״ח ב׳;‬
‫‪ 21‬היו לו ו כ ו ‪ /‬מש ‪/‬‬
‫חולין י״ד ב ‪/‬‬
‫כ‬
‫דמאי וכו‪ /‬משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫פ‬
‫״‬
‫ז‬
‫מ‬
‫״ ; י‬
‫ה‬
‫מ ש‬
‫‪/‬‬
‫ע‬
‫״‬
‫ז‬
‫ה‬
‫״א‬
‫כ‬
‫׳‬
‫״ן‬
‫ע‬
‫‪ 23‬היו‬
‫״א‪.‬‬
‫‪ 26‬אחד ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ז סה׳׳ה‪ ,‬כ״ו ע״ב; שבח פי״ח‪,‬‬
‫נו״ז ע״ג‪.‬‬
‫‪ 14‬שעי וכוי |‬
‫ד‬
‫ד שני בצפון או בדרום ומחולל‪.‬‬
‫בית דין |‬
‫אומר‪.‬‬
‫‪ 18‬עשרה וכוי |‬
‫םחיל ושחה‪.‬‬
‫ד‬
‫ד ביד‪.‬‬
‫‪ 21‬תאינים |‬
‫ד ושאר םעשר‪.‬‬
‫הסדורה |‬
‫‪.16‬משל‬
‫‪.19‬ומיחל‬
‫לו‬
‫ד והו׳‪.‬‬
‫‪ 28‬תשעה ו כ י |‬
‫אום׳ |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד תרוסוח‪.‬‬
‫«‪ 2‬הסעות |‬
‫ד הםות׳‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬
‫ד הכותייס‪.‬‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫אחד |‬
‫ך שני‬
‫לכשיבקע |‬
‫‪ 22‬חאעים |‬
‫ד ותשע הבאוח אחריהן‪.‬‬
‫ד על‪.‬‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫‪ 19‬שעי וכו׳ |‬
‫ד יבקעו הנוד ששחה ןזהן‪.‬‬
‫אומר |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫עליו |‬
‫ד המעשרות‪.‬‬
‫ד ותשעה הבאין‪.‬‬
‫‪ 30‬יבקע וכוי |‬
‫והוא |‬
‫ד ועשר הבאות אחריהן‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 17‬הכותים |‬
‫תשעה הבאים |‬
‫ד תאני׳‪.‬‬
‫‪ 28‬תרוםת |‬
‫ד אין‪.‬‬
‫ד שני‪.‬‬
‫ד שמעון אוסרן‪.‬‬
‫השורוח חלויה ‪.‬שי‪ .‬קרי‪ :‬שני(‪.‬‬
‫)הםעשר( |‬
‫‪ 18‬שעי |‬
‫ד ועשרה הבאין אחריהן‪.‬‬
‫שסע׳ אוסרין |‬
‫סתום‪.‬‬
‫עשר ו כ י |‬
‫‪1 8‬‬
‫אימ |‬
‫המעשר |‬
‫או׳ ‪I‬‬
‫שני ן‬
‫ד חאני׳•‬
‫א עני )ובין‬
‫‪ 24‬ל ס ח ר |‬
‫ד מחר‪.‬‬
‫שעי ובו׳ |‬
‫ד שני בצפון או בדרום וסחולל‪.‬‬
‫ד אחת‪.‬‬
‫‪ 27‬ואחד |‬
‫ושאר הםעשר |‬
‫ך ואחת‬
‫ןתרוסה[•‬
‫ד הסדור׳‪.‬‬
‫בעל‬
‫וכוי‪.‬‬
‫הבית‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומד‪ ,‬ה ס ו ע ל מפריש מסירות‬
‫ב ע ל הבית‪ ,‬ואעו חוסך מסעודתו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬עושה א ת ה ט ב ל ח ו ל ץ ל מ ס ר ע לכשישתה ויסריש‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ת א י נ י ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בעיש‪ ,‬ואינו י כ ו ל ל ה ס ר י ש מ ב ע ו ד יום‪.‬‬
‫שאמו צ ר י ך ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ה ממנו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.26‬נוטל‬
‫‪ .23‬ה י ו‬
‫‪ .21‬ה י י‬
‫ד מ א י וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ ו ט ל א ת ה ט ב ל‬
‫שמייחדו ל ת ר ו מ ה ו ל ת ר ו י מ ‪ ,‬ומצניעו כ ד י ש ל א ישכח ו י א כ ל ‪ .‬ו כ ל ‪ p t‬ש ל א עשאו ת ר ו מ ה ‪ ,‬מ ו ת ר ל ט ל ט ל ו אמי׳‬
‫מ מ א ‪ ,‬מכיוון שיש עליו תנאי‪ ,‬ויכול ל ה ס ר י ש עליו מ ח ל ק א ח ר ו ל א כ ל ו ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪ .‬מסני ש ה ח ר ס ה ח ד ש ב ו ל ע מ י ד ‪.‬‬
‫‪ .27‬נ ר‬
‫חדש‬
‫דמיי פ״ח‬
‫‪103‬‬
‫ולא לתוך דבר המאבד‪ ,‬אלא אם כן קורא שם לתרומת מעשר שבה‪ ,‬עד שלא‬
‫תגיע ל א ר ץ ‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .11‬מי שהיו לו עשר חביות של מעשר טבל טמא‪ ,‬ושל מעשר‬
‫טבל טהור‪ ,‬וראה אחת מהן שגשפכה‪ ,‬או שנתגלתה‪ ,‬אומ׳ הרי זו תרומת מעשר‬
‫בשמן אסור‪ ,‬מפגי שגכסי כהן‪.‬‬
‫על תשע אילו‪.‬‬
‫לא אמי כלום‪.‬‬
‫‪ .12‬ראה אחד שהפריש תרומת ומעשר‪ ,‬ואמי הריני כמה שאמ׳‬
‫זה‪ ,‬דבריו קיימין‪.‬‬
‫ר ' יוסי או׳ בסמוך תנאי בית דין הוא‪.‬‬
‫מעשרותיו מתוקנין ופירותיו מקולקלין‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫ופירותיו מתוקנין‪.‬‬
‫‪ .14‬קרא שם‬
‫מפיה‪ ,‬לפיה‪ ,‬ואוכל משוליה‪.‬‬
‫מאה‪ ,‬נטלה‬
‫לשולי חבית‪,‬‬
‫« מי שהין לן‬
‫ו כ ו‬
‫‪/‬‬
‫לא ישתה מפיה‪.‬‬
‫אבל קורא שם‬
‫לפיה‪,‬‬
‫לא‬
‫לשולי מגורה‪ ,‬ואוכל‬
‫‪ .15‬היו לפניו שתי כלכלות של טבל‪ ,‬בזו מאה‬
‫תרומתן מעושרות‬
‫ושל זו בזו‪ ,‬אין הראשונה מעושרת‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‪ .13‬המרבה במעשרות‪,‬‬
‫הממעט במעשרות מעשרותיו מקולקלין‪,‬‬
‫ישתה משוליה‪ ,‬מפני שהמשקין מעורבין‪.‬‬
‫ובזו‬
‫אם אמ׳ הרי זו תרומת מעשר‪,‬‬
‫ל י ״ק קכן״ן ני‪.‬‬
‫בזו‪,‬‬
‫זו‬
‫הראשונה‬
‫בשל‬
‫מעושרת‪.‬‬
‫נוטל שתי תאינים ושני עישורין ועישורו של‬
‫‪ 33‬ר׳ יוסי א ף וכו‪ /‬ירוש׳ פ״ה ה״ב‪ ,‬כ״ד ע״ג‬
‫‪3‬‬
‫זו‬
‫בזו‬
‫המרבה‬
‫במעשרוח וכו‪ /‬ירוש׳ הנ׳׳ל; בבלי עירובין כ׳ א׳; קידושין נ״א א‪ •/‬מנחות כ״ד ב ; ועיין אבוח פ״א מנו״ז‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3 7‬‬
‫‪ 39‬נוכול וכו‪/‬‬
‫שתי כלכלות וכוי‪ .‬משני פ״ז מ״ו; ועיין ירוש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ב ע״ב; בבלי תמורה ך׳ א׳‪.‬‬
‫ירוש׳ פ״א הנ״ל; פ״ז רה״ו‪ ,‬כ״ו ע״ב‪.‬‬
‫‪ 28‬ד ב ר ה ם א ב ד |‬
‫בו[ סי‪.‬‬
‫‪3 1‬‬
‫אילו |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫תרוסוז וכוי |‬
‫ב י ח‬
‫יין |‬
‫ד סתום•‬
‫ד דב׳ הםאביד‪.‬‬
‫‪ 30‬וראה אחח |‬
‫ד נכסי‪.‬‬
‫ך אבל‪.‬‬
‫שנתגלתה אוס׳ |‬
‫אם אם׳ |‬
‫ד ואם אסר‪.‬‬
‫ד תרוסה וםעשרות ואסר הריני בםה שאסר‪.‬‬
‫הוא |‬
‫ק ר א | ד הקורא‪.‬‬
‫‪ 39‬הראשונה |‬
‫ד ר א ה אחד‪.‬‬
‫שנכסי |‬
‫ד ביד‪.‬‬
‫‪ 37‬ואוכל |‬
‫א ל א אם כן |‬
‫ד אוכל‪.‬‬
‫ד הראשוני‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫«‪ 3‬קורא |‬
‫‪ 38‬נטלה ן‬
‫םעושרת |‬
‫‪ 29‬לארץ |‬
‫‪ 32‬אם׳ |‬
‫‪ 33‬דבריו |‬
‫‪ 34‬הםטעט בםעשרות |‬
‫ד הקורא‪.‬‬
‫כיה‬
‫ד‪.‬‬
‫ד פתוח‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד שנתגלת׳ אוסר‪.‬‬
‫א בטלה‪.‬‬
‫שתי תאינים |‬
‫זו |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫ד דברי‪.‬‬
‫ד הםםעיט בסעשרר‪.‬‬
‫סנורה ן כיה ב ד ובראשונים‪ .‬א קדירה‪.‬‬
‫סעושרות |‬
‫טי ן‬
‫ד ]או! םעשרות‪.‬‬
‫ד שני תאנים‪.‬‬
‫ושני וכוי |‬
‫ך ]כיוצא‬
‫ד זו ]עשויה [‪.‬‬
‫כלום |‬
‫ד סחוס‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 35‬סתוקנין |‬
‫ואוכל ‪j‬‬
‫בשל |‬
‫ד אוכל‪.‬‬
‫ד של‪.‬‬
‫ד שני עשורין ועשורו‪.‬‬
‫‪.29-28‬ע ד ש ל א ת ג י ע וכוי‪ .‬ומותר ל א ב ד ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ל ד מ א י ב ד ב ר מ ו ע ט ‪ .‬א ב ל א ם כ ב ר‬
‫‪.30-29‬ו ש ל מ ע ש ר ט ב ל ט ה ו ר ‪ .‬ל י ת א ב ב ב ל י ‪ ,‬וקשה‬
‫הגיעה ל א ר ץ ה ר י ע ב ר ה מן ה ע ו ל ם ‪.‬‬
‫‪ .30‬ה ר י ז ו ת ר ו מ ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ י ו ץ שביץ ט מ א עמיקיגן‪ ,‬ו ת ר ו מ ה ט מ א ה ש ל י ץ‬
‫למרשו‪.‬‬
‫‪ .31‬ב ש מ ן א ס ו ר וכו׳‪ .‬שהרי‬
‫ח ד ש א מ ה ר א ו י ה ל כ ל ו ם ‪ ,‬הרי ל א ה ט מ י ד ה כ ה ן ב א י ב ו ד היץ‪.‬‬
‫ת ר ו מ ה ט מ א ה ש ל שמן ראויה ל ה ד ל ק ה ‪ ,‬והוא מ פ ס י ד נ כ ס י כהן‪ ,‬אם הוא מפריש מ ד ב ר ש ע ת י ד ל י א ב ד ‪.‬‬
‫א ם א מ ׳ ה ר י ז ו וכו׳‪ .‬שמא ציל‪ :‬אם ]משהגיעה לארץ[ א מ ׳ הרי זו וכו׳‪ .‬ע י ץ ל ע י ל שו׳ ‪.29-28‬‬
‫‪ . 3 2‬ר א ה א ח ד וכו׳‪ .‬חוזר ל ה י ד ) ל ע י ל שו׳ ‪ ,(7‬כ ל ו מ ר א ם שגים היו מוזמנים ב ש ב ת א צ ל עיה‪,‬‬
‫והראשון ה ל ח י ש כשסתיו והמריש ת ר ו מ ת מ ע ש ר )וכציל למנמו במקום ‪ .‬ת ר ו מ ת ומעשר'( ע ל תגאי שהיה‬
‫‪ .33‬ב ס מ ו ך ת נ א י וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל א זו ב ל ב ד‬
‫בידו‪ ,‬והשני א מ ר ה ר מ י כ מ ה שאמר זה דבריו קיימץ‪.‬‬
‫המרבה‬
‫שהסרשתו קיימת‪ ,‬א ל א ס ו מ ך ע ל תנאי ב י ד לעניץ מקום המעשרות ו ל ע נ י ץ ה מ ד ה ‪ ,‬עיץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .34‬ה מ מ ע ט וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ה מ ר ב ה וכו׳‪ ,‬ומעשרותיו מ ק ו ל ק ל ץ ‪ ,‬מסני ש ה ע ו ד ף‬
‫וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ה מ מ ע ט וכו׳‪.‬‬
‫‪ .36‬ל ש ו ל י מ ג ו ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ק ב ע מקום ב א ו צ ר של ת ב ו א ה ‪,‬‬
‫ט ב ו ל למעיש‪ ,‬או ל מ ע ש ר עני‪.‬‬
‫‪ . 3 8‬נ ט ל ה ת ר ו מ ת ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו כ ב ר נ ו ט ל ה תרומתן‪ ,‬והן ט ב ל ל מ ע ש ר ו ת‬
‫ביבש א ץ כ א ן ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫מ ע ו ש ר ו ת וכוי‪ .‬ציל‪ :‬א מ ׳ מעשרות וכוי‪ .‬ו ב ד ‪ :‬או מעשרות וכו׳‪ ,‬וציל‪ :‬א מ ׳ וכו׳‪.‬‬
‫גרידא‪.‬‬
‫‪ .39‬מ ע ו ש ר ת ‪ .‬ציל‪ :‬מ ע ש ר ת ‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אינה סוטרת בתאנים ש ל ה את השניה‪ ,‬שהרי ה י א כ ב ר ג ם ט ר ה ‪,‬‬
‫נ ו ס ל ש ת י ת א י נ י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ר ו צ ה ל ע ש ר‬
‫ו א ץ מ ע ש ר ץ מן ה ס ט ו ר ע ל החיוב‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א ת כ ל ה מ ע ש ר ו ת ש ל הראשונה מן השניה נ ו ט ל מ מ נ ה שתי תאנים וכו׳‪ .‬ו ע י ץ החשבון ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫דמיי פ׳׳ח‬
‫‪104‬‬
‫‪40‬‬
‫עישור‪.‬‬
‫נוטל עשרים‬
‫‪ .16‬מעשרותיהם מעשרות כ ל כ ל ה בחברתה‪ ,‬קורא שם‪.‬‬
‫תאינים מאיזו שירצה‪ .‬בזו מאה ובזו מאתים‪ ,‬אם מן הקטנה הוא נוטל‪ ,‬נוטל אחת‬
‫עשרה‪ ,‬ואם מן הגדולה‪ ,‬נוטל את כולה ולא השלים‪ .‬בזו מאה ובזו א ל ף ‪ ,‬אם מן‬
‫הקטנה נוטל נוטל שש עשרה‪ ,‬ואם מן )הקטנה(‬
‫מיכן‬
‫‪ .17‬היתה בידו‬
‫ואילך לפי חשבון‪.‬‬
‫הגד‪1‬לה‬
‫נוטל‪ ,‬גוטל את כל הששים‪.‬‬
‫כ ל כ ל ה של פירות שאינה מתוקנת‪,‬‬
‫‪ 45‬נוטל שתי תשיעיה ותשיעיה תשע‪ ,‬בין שהטבל מרובה על החולין בין‬
‫מרובין על נהטבל‪ ,‬נוטל את כלה חולין כ ד י תרומת מעשר שבטבל‪.‬‬
‫שהחולין‬
‫בין שהמעשר‬
‫טבל מרוב׳ על החולין בין החולין מרובין על! מעשר טבל‪ ,‬נוטל כ ל החולין כדי‬
‫תרומת מעשר )שביעית( שבמעשר ט ב ל ‪ .‬מאה מעשר ושמונים טבל נוטל תשעים‬
‫‪ .18‬מאה מעשר תשעים טבל‪ ,‬נוטל תשעים ושלשה חסר‬
‫ושנים חסר עישור אחד‪.‬‬
‫<>« כלכלה בהברחה וכו ‪ .‬משכ הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« בזו מאה וכו ‪ .‬ירוש פ״ז רה״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בידו וכו ‪ .‬ירוש פ״ז ה״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« בין שהמעשר וכו ‪ .‬עיין במשכ׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 40‬עישור |‬
‫‪,‬‬
‫« מאה מעשר וכו ‪ .‬ירוש׳ פ״ז סה״כו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ד א סחוס‪.‬‬
‫‪ 43-42‬טן הקטנה |‬
‫ך מגדולה ןהואן‪.‬‬
‫‪ 43‬שש עשרה |‬
‫ד טקטנ׳ ]הוא[‪.‬‬
‫ך טיכאן‪.‬‬
‫ב י ן ‪ . . .‬בין |‬
‫כ ל | ד ]אח[ כ ל ‪.‬‬
‫םעשר | ד חסר‪.‬‬
‫‪ .40‬ק ו ר א ש ם ‪.‬‬
‫ד סעשרוחיהן‪.‬‬
‫מעשרות ן‬
‫טן הקטנה | ד טקטנה‪.‬‬
‫‪ 44‬מיכן |‬
‫חשיעהא וחשיעהא ]שלן חשיע‪.‬‬
‫‪ 47‬סעשר | ד הםעש׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫טעשרוחיהם |‬
‫מאה | כיה ד ‪ .‬א מאחים‪.‬‬
‫ד לא‪.‬‬
‫א שכל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫»> מאה מעשר וכו ‪ .‬ירוש הכ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫מאזה ]מהן[‪.‬‬
‫הנדולה |‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ״ו ע״ג‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« בין שחנובל וכו ‪ .‬עיין במשכ פ״ז מ״ז ובירוש ב״מ רפ״י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י״ב ע״ג‪.‬‬
‫** היחס‬
‫‪ 42‬טן הנדולה | ד פנדולה ]נוטלן‪.‬‬
‫ולא |‬
‫א פתוח‪.‬‬
‫ד חמש עשר‪.‬‬
‫חשבון |‬
‫ך בין ‪ . . .‬ובין‪.‬‬
‫‪ 48‬חרוסח | ד חרוט׳‪.‬‬
‫‪ 49‬עישור | ד עישר‪.‬‬
‫‪ 41‬חאינים סאיזו |‬
‫ד תאנים‬
‫א ח ד | ד סחום‪.‬‬
‫מן )הקטנה( |‬
‫ד החשבון‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 45‬שתי ו מ י |‬
‫ך שני‬
‫‪ ] 47-40‬ה ט ב ל ‪ . . .‬ע ל [ | הושלם ע״פ ך ‪.‬‬
‫)שביעיח> | ד חסר‪.‬‬
‫םעשר | ד ועשר‪.‬‬
‫ט ב ל ן כיה ד•‬
‫חשעים ט ב ל ן ך ח ס ר ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ר א שם וממריש מאיזו שירצה‪ ,‬ש ל א נ ת כ ו ץ א ל א ש ל א ימריש מ מ ק ו ם א ח ר ‪.‬‬
‫‪ .42‬נ ו ט ל א ת כ ו ל ה ו כ ר ‪ .‬נ ס ת ר ם ו כ א ן ה ב ב ו ת ‪ ,‬ו כ א ן צ ר י ך לגרוס א ת הםיםא‪ :‬נ ו ט ל א ת כ ל הש]ל‪1‬שים‪ ,‬מ י כ ן‬
‫ואילך וכר‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .43‬ש ש ע ש ר ה ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ח ת ע ש ר ה ‪ ,‬כ מ ו ברישא‪.‬‬
‫‪.44-43‬כ ל ה ש ש י ם מ י כ ן‬
‫וכוי‪ .‬כ א ן צ ר י ך לגרום א ת הרישא )בתיקונים קלים(‪ :‬ו א ם נלןשן )־לשם( ה ג ד ו ל ה נוטל ]אסילו נוטל! א ת‬
‫כ ו ל ה ל א השלים‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם נוטל מן ה ק ט ג ה לשם ה ג ד ו ל ה מ ע מ י ם שאםילו נוטל א ת כ ו ל ה ל א השלים‪.‬‬
‫עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫‪.44‬היתה‬
‫ב י ד ו וכר‪ .‬כלומר‪ ,‬ורוצה לעשר עליה ממקום א ח ר ‪.‬‬
‫ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר שתי תשיעיות ותישוע של תישוע <‪ >^.‬ש ל ה כ ל כ ל ה ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪.45‬שתי ת ש י ע י ה‬
‫בין‬
‫שהטבל‬
‫מרובה‬
‫ו כ ר ‪ .‬ה ת ו ס ס ת א מ ש ל י מ ה א ת משנתנו ששנתה‪ :‬מ א ה ט ב ל מ א ה ח ו ל ץ !שנתערבו[ נוטל מ א ה ו א ח ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫א ם א ץ ל ו טירות ט ב ל במקום א ח ר ‪ ,‬והוא מ ו כ ר ח ל ע ש ר מיניה ו ב י ה ‪ ,‬נ ו ט ל מן ה ת ע ר ו ב ת מ ד ה ש ל סירות‬
‫שיהא ב ה ל כ ל ה ס ח ו ת א ח ת ש ל ט ב ל וודאי שיוכל ל ע ש ו ת ה ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל כ ן ה ט ב ל ) א ח ת מ מ א ה ( ‪.‬‬
‫ומוםיסה ה ת ו ם ם ת א שבזה א ץ ה ב ד ל א ם ה ט ב ל מ ר ו ב ה ע ל ה ח ו ל ץ או ל ה ט ך ‪ ,‬ו ב ל ב ד שיהא ט ב ל ב מ ה שנםל‬
‫כ ד י תרומת מעשר שבטבל‪.‬‬
‫‪ .46‬א ת כ ל ה ח ו ל י ן ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ת כ ל ה ח ו ל ץ ‪.‬‬
‫‪ .47-46‬ב י ן‬
‫שהמעשר‬
‫ט ב ל ו כ ר ‪ .‬א ף כ א ן מ ש ל י מ ה ה ת ו מ מ ת א א ת המשנה הניל ששנתה‪ :‬מ א ה ח ו ל ץ מתוקנץ מ א ה מ ע ש ר נ ו ט ל‬
‫מ א ה ועשר וכוי‪ .‬ומוסיסה ה ת ו ס ס ת א ש א ץ ה ב ד ל ב ץ שהמעשר ט ב ל מ ר ו ב ה או ל ה ט ך ‪ ,‬ו ב ל ב ד שינהונ כ מ ב ו א ר‬
‫כאן‪.‬‬
‫‪ . 4 8‬ו ש מ ו נ י ם ט ב ל ‪ .‬צ י ל ‪ :‬ותשעים ט ב ל ‪ ,‬ו נ מ צ א ש כ ל ה ת ע ר ו ב ת חייבת ב א ח ת ע ש ר ה ח ס ר עישור‬
‫א ח ד ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬והיינו ע ש ר ל מ א ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו א ח ת ח ם ר עישור לתשעים ט ב ל ‪.‬‬
‫‪ .49-48‬ת ש ע י ם‬
‫ו ש נ י ם ו כ ר ‪ .‬שהרי א ם י ט ו ל תשעים אסשר ש כ ל ה ט ב ל ע ל ה בידו‪ ,‬ואינו י כ ו ל ל ה ס ר י ש ממנו א ל א תשע‬
‫מ ע ש ר ו ל ק ו ב ע ן לתרוימ‪ ,‬ו נ מ צ א ח ס ר ע ו ד שתים ח ס ר עישור ל כ ל ה ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫‪ .49‬ת ש ע י ם ט ב ל ו כ ר ‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬שמנים ט ב ל נוטל שמתים ושלשה ו כ ר ‪ .‬ת מ צ א ש כ ל ה ת ע ר ו ב ת חייבת ב א ח ת ע ש ר ה ח ס ר שני עישורץ‬
‫ת ר ו מ ת מעשר‪ ,‬והיינו עשר ל מ א ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו א ח ת םחות שני עישורץ לשמתים ט ב ל ‪ .‬ו א ם י ק ח שמתים א ס ש ר‬
‫ש כ ל ה ט ב ל ע ל ה בידו‪ ,‬ואמו י כ ו ל ל ה מ ר י ש ממנו א ל א שמתה מ ע ש ר ו ל ק ו ב ע ן ת ר ו ׳ מ ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ו ס י ף ע ו ד‬
‫שלש ח ס ר שני עישורץ‪) .‬עיס סירוש ה ר א י ף בירושלמי(‪.‬‬
‫דמיי פ״ח‬
‫‪5 0‬‬
‫שני עישורין‪ ,‬מיכן ואילך לפי חשבון‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫‪ .19‬המפקיד לוג טבל‪ ,‬אוכל עליו תשעים‬
‫ותשע והוא‪ ,‬המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים‪.‬‬
‫אוכל‬
‫כ י צ ד המפקיד לוג טבל‬
‫עליו תשעים ותשע והוא‪ ,‬אומי לוג שבשולי חבית הרי הוא חולין )והשאר‬
‫תרומה‬
‫על‬
‫‪ .20‬נטל‬
‫הכל(‪.‬‬
‫לשתות‪ ,‬אומר לוג שבשולי חבית‬
‫לאכול וגטל‬
‫הרי זו תרומה על מעין שבתוך חבית‪ ,‬ושאר המעשר סמוך לו‪ ,‬וזה שעשיתי מעשר‬
‫‪5 5‬‬
‫עשוי תרומת מעשר עליו‪ ,‬מעשר שיני בצפונו או בדרומו‪ ,‬מחולל על המעות‪.‬‬
‫‪ .21‬כ י צ ד המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים‪ ,‬או׳ לוג שמן שבשולי חבית הרי‬
‫הוא חולין‪.‬‬
‫ותרומת‬
‫)ושאר תרומה על הכל( נטל לאכול ולשתות‪ ,‬אומר מעשרן בדרומן‬
‫גמרן ודאי‪ ,‬נותנן לכהן‪.‬‬
‫מעשרן מעין שבחבית‪.‬‬
‫גמרן‪ ,‬מעשר עליהם וקורא שם למעשרותיהם‪.‬‬
‫‪ 6°‬מעשרן‬
‫ספק גמרן ספק‬
‫לא‬
‫כיצד‪ ,‬אם היו של טבל‪ ,‬אומר‬
‫בדרומן ותרומת מעשר בדרום דרומן‪ ,‬אם היו של מעשר טבל‪ ,‬אומר‬
‫בדרום‬
‫תרומת מעשר‬
‫‪ .22‬מי שהיו לו שתי חביות‪ ,‬אחת של מעשר‬
‫דרומן‪.‬‬
‫טבל טמא ואחת של מעשר טבל טהור‪ ,‬מביא שני לגינין וממלא מן זה כדי תרומת‬
‫מעשר על שתיהם‪ ,‬ומזה כדי תרומ׳ מעשר על שתיהן‪ ,‬והולך אצל )שתיהן( הראשון‪,‬‬
‫אומ׳ אם זה מן טמא אין בדבר כלום‪ ,‬ואם זה מן טהור )מן( ה׳ זה עשוי תרומת‬
‫*> מעשר על שתיהן‪.‬‬
‫נוהולך אצל השני‪ ,‬ואומר אם מין זה טמא אין בדברי כלום‪,‬‬
‫ואם זה מין טהור‪ ,‬מזה עשוי תרומה ומעשרות על שתיהן[ וקורא שם לראשון‪,‬‬
‫וחוזר וקורא שם לשיני‪ .‬נמצאו שתי חביות מתוקנות‪.‬‬
‫‪6 1‬‬
‫מי שהיו וכוי‪.‬‬
‫‪ 80‬עישורין‬
‫ילוש׳ ספ״ז‪ ,‬כ״ו ע״ג‬
‫חשבון |‬
‫סיכן ‪. . .‬‬
‫סכאן ‪. . .‬‬
‫ד עשורים‬
‫»• ות״ע והוא |‬
‫ד וחשעה הוא‪.‬‬
‫‪ M‬הרי זו חרוסה |‬
‫ד עשוי חרוםח ןסעשרן‪.‬‬
‫םינץ |‬
‫ד שני‪.‬‬
‫ך‬
‫חה |‬
‫‪ 66‬שעי |‬
‫ד זה‪.‬‬
‫ד ]ונטל[ לשתות‪.‬‬
‫והשאר |‬
‫סעשרן בדרוםן |‬
‫הסעות |‬
‫״־ עליהם |‬
‫ד עליהן‪.‬‬
‫‪ 60‬וחרוסת |‬
‫ד והרוס־‪.‬‬
‫‪ 63‬ואחת |‬
‫‪ 63‬שתיהם |‬
‫והולך |‬
‫ד סניין‪.‬‬
‫ס ח‬
‫ו ‪.‬‬
‫ם‬
‫ך הולך‪.‬‬
‫ך ואחד‪.‬‬
‫)שתיהן( |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד בדברי•‬
‫ד וסעשר‪.‬‬
‫‪ 66-65‬ןוהולך ‪ . . .‬שתיהן[ ן הושלם עיפ ך‪.‬‬
‫הלגינין |‬
‫<מן( ה׳ זה |‬
‫|‬
‫ך לסעשרותיהן‪.‬‬
‫לנעץ |‬
‫עשוי |‬
‫ד שבחבית‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 58‬ותרוסת וכו׳ |‬
‫כיצד |‬
‫ך למין‪.‬‬
‫ך עשוי ןכדי[‪.‬‬
‫‪ 67‬לשעי |‬
‫כיצד |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫אוסר |‬
‫ך אום׳‪.‬‬
‫הסעשד | ד םעשר‪.‬‬
‫‪ 87‬הוא |‬
‫ולשתות |‬
‫ד הן‪.‬‬
‫ך ןעשוי! תרוסת סעש׳ ןעלן סניין‪.‬‬
‫ד כיצד‬
‫סן זה |‬
‫‪ 64‬אום׳ |‬
‫‪. ..‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫שכחוך חביח |‬
‫‪ 56‬או׳ |‬
‫סן |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ד מין‪.‬‬
‫החשבון‪.‬‬
‫ד ושאר‪.‬‬
‫‪ 81-60‬הםפקיד‬
‫‪ *3‬ה כ ל |‬
‫ד םעשר בדרוסו‪.‬‬
‫לםעשרותיהם‬
‫ד שניהן‪.‬‬
‫‪ .23‬הלגינין אחד של מעשר‬
‫!קורא שם‬
‫ד סזה‪.‬‬
‫ד ואומר‪.‬‬
‫חתמת |‬
‫ד לשני‪.‬‬
‫לסעשרותיה״‪.‬‬
‫כדי |‬
‫ד מין‪.‬‬
‫סן |‬
‫ד תרומה‪.‬‬
‫שתי |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫בדבר ן‬
‫‪ 66‬מעשר ן‬
‫סתוקנותן‬
‫ד חלגעין‪.‬‬
‫‪ .50‬מ י כ ן ו א י ל ך ל מ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ א ה מ ע ש ר ושבעים ט ב ל ‪ ,‬נ ו ט ל שבעים ו א ר ב ע ח ס ר‬
‫הממקיד‬
‫שלשה עישורין‪ ,‬מ א ה מ ע ש ר וששים ט ב ל נ ו ט ל ששים וחמש ח ס ר א ר ב ע עישורץ וכו׳‪.‬‬
‫‪ .61‬מ י‬
‫ל ו נ ט ב ל וכו׳‪ .‬ה ב ר י י ת ו ת )הי־ט‪-‬כיא( קשות מ א ד ‪ ,‬ומירשתי אותן ב ד ר ך ה ש ע ר ה בבה״א‪.‬‬
‫ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ונתערבו‪ ,‬ואמו י ו ד ע אמו ח ב י ת ש ל מ ע ש ר ט מ א ואיזו ש ל ט ה ו ר ‪.‬‬
‫״היו‬
‫‪ . 6 2‬מ ב י א ש נ י וכוי‪ .‬שהרי א ם יסריש מ כ ל א ח ת מינה ו ב ה ‪ ,‬י ה א ב י ד ו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ת ל ו י ו ל א‬
‫‪ .63‬ע ל ש ת י ה ן ‪.‬‬
‫י ו כ ל ה כ ה ן ל א ו כ ל ו ‪ ,‬ו ל מ י כ ך מ ל מ ד י ם אותנו כ י צ ד יטריש מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪.‬‬
‫‪ .64‬ה ׳ ז ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ר י זה‪.‬‬
‫ו נ מ צ א שיש ב י ד ו לנץ א ח ד של מ ע ש ר ט ה ו ר ולח שני של מ ע ש ר ט מ א ‪.‬‬
‫ו ק ו ר א וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נ מ צ א ק ו ר א וכוי‪.‬‬
‫‪ .66‬מ ז ה וכוי‪ .‬צ״ל‪ :‬ה ׳ ) ‪ -‬ה ד י ( זה עשוי ת ר ו מ ת מ ע ש ר ו כ ר ‪.‬‬
‫‪ 67‬ש ל מ ע ש ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר ט ב ל ט מ א ‪ ,‬ו ע כ ש מ שניתקן הרי זעא מ ע ש ר מתוקן‬
‫טמא‪.‬‬
‫דמיי פ׳׳ח‬
‫‪106‬‬
‫טבל‬
‫טמא‪,‬‬
‫ואחד‬
‫מעשר‬
‫של‬
‫טבל‬
‫שותה‬
‫טהור‪,‬‬
‫מזה‬
‫וטובל‪ ,‬ושותה משניהם כאחד‪ ,‬ו צ ר י ך טבילה באחרונה‪.‬‬
‫‪0‬ל חביות‪ ,‬אחת של‬
‫טבל טמא‪ ,‬ואחת של‬
‫מעשר‬
‫וטובל‬
‫ושותה‬
‫מזה‬
‫‪ .24‬מי שהיו לו שתי‬
‫חולין טהורין‪ ,‬מביא שני לגינין‬
‫וממלא מזה כדי תרומת מעשר על זה‪ ,‬ומזה כדי תרומת מעשר על זה‪ ,‬הולך‬
‫אצל הראשון‪ ,‬ואומר אם זה טמא אין בדבריי כלום‪ ,‬ואם זה מין טהור עשוי מזה‬
‫כדי תרומת מעשר על זה‪.‬‬
‫הולך אצל שיני‪ ,‬ואומר אם זה מין טמא אין בדבריי‬
‫כלום‪ ,‬ואם זה מין טהור עשוי מזה כדי תרומת מעשר על זה‪.‬‬
‫קורא שם לראשון‪,‬‬
‫‪5‬ל וחוזר וקורא שם לשיני‪ .‬נמצאו חביות מתוקנות‪ ,‬והלגינין אחד של מעשר טבל טמא‪,‬‬
‫ואחד של חולין טהורין‪.‬‬
‫כאחת‪,‬‬
‫שותה מזה וטובל‪ ,‬ושותה מזה וטובל‪ ,‬ושותה משניהם‬
‫ו צ ר י ך טבילה באחרונה‪.‬‬
‫סליק‬
‫פירקא‬
‫וחס ל ת דמאי‬
‫טהורין ‪I‬‬
‫ואחת | ד ואחד‪.‬‬
‫‪ 70‬טמא ן ביה ך‪ .‬א טהור‪.‬‬
‫‪ 80‬כאחד וצריך | ד כאחח צריך‪.‬‬
‫ח ת מ ת | ד תרוטוח‪.‬‬
‫על זה | ד עליה‪.‬‬
‫‪ 71‬סזה | ך טזו‪.‬‬
‫לנינין | ד לניני׳‪.‬‬
‫ד טהורים‪.‬‬
‫‪ 73‬חרוסת |‬
‫םזה | ד חסר‪.‬‬
‫בדבריי | ד בדברי‪.‬‬
‫‪ 72‬טמא | ד ]טין! טמא‪.‬‬
‫על זה | ד חסר‪.‬‬
‫ך בדברי‪.‬‬
‫בדבריי‬
‫הולך ‪ . . .‬שיני | ד והולך ‪ . . .‬השני‪.‬‬
‫על זה | ד עליה‪.‬‬
‫ד חרוסוח‪.‬‬
‫‪ 78‬ש ו ח ה ‪. . .‬‬
‫ד לשני‪.‬‬
‫לשיני‬
‫‪| a 7‬‬
‫קורא | ד קור׳‪.‬‬
‫סעשר על זה | ד סעש׳ עליה‪.‬‬
‫‪ 74‬סזה | ד חסר‪.‬‬
‫‪ 77‬כאח ח וצריך | ך כאחד‬
‫םשניהם | ך סשניהן‪.‬‬
‫ושוחה ‪ . . .‬ושותה | ד ש ו ת ׳ ‪ . . .‬ושות׳ ‪ . . .‬שחה‪.‬‬
‫צריך‪.‬‬
‫‪.68‬טבל‬
‫טהור‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר‬
‫הוא ת ר ו מ ת מ ע ש ר ט ה ו ר ‪ ,‬ומותר ל כ ה ן ‪.‬‬
‫וכן בשני‪.‬‬
‫‪.69‬משניהם‬
‫מזה‬
‫ט ב ל טהור‪ ,‬ועכשיו שעשאו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ‪.‬‬
‫ו ט ו ב ל וכוי‪ .‬שהרי הוא ב ס פ ק שותה משקין טמאין‪,‬‬
‫כ א ח ד וכוי‪ .‬המסרשים השלימו ע י ס הירושלמי‪ :‬נ ד ב ר י ר ב י ‪ .‬ר ׳ ל ע ז ר ב ר ׳‬
‫שמעון אומר! שותה משניהם כ א ח ד וכו׳‪ .‬וסירשו בירושלמי שר׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ץ ס ו ב ר ש ס ס ק מ ש ק ץ‬
‫ט מ א ץ א ץ מ ס מ א ץ א ת הגוף‪ ,‬ו ל ס י כ ך ט ו ב ל בסוף‪ ,‬שהרי א ם שתה משניהם כ א ח ד שתה מ ש ק ץ ט מ א ץ בוודאי‪.‬‬
‫‪ .70‬ש ל‬
‫מ ע ש ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיו לו שתי חביות שתת ונתערבו‪ ,‬ו ל א י ד ע איזו היא של מ ע ש ר ט מ א ואיזו‬
‫ה י א של ט ב ל ט ה ו ר ‪ .‬ו מ ד ב ר י ם כאן ש ב ח ב י ת של מ ע ש ר ל א היו א ל א תשעים לונ של מ ע ש ר ו ע ש ר ה לוגץ‬
‫של ח ו ל ץ גמורים‪ ,‬ו ב י ח ד מ א ה לוגץ‪ ,‬ו ל ס י כ ך אי אסשר ל ה כ י ר בינה ו ב ץ ה ח ב י ת של ט ב ל ‪ ,‬שאף ה י א ב ת מ א ה‬
‫לונץ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ש ל ח ו ל י ן ט ה ו ר י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬של ט ב ל ט ה ו ר שהומרשה ממנו ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪.‬‬
‫כסיגנץ המשנה במיז מיז‪.‬‬
‫‪ . 7 1‬כ ד י ת ר ו מ ת מ ע ש ר וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ו ק ח מ כ ל א ח ת ע ש ר ה לוגץ‪ ,‬כשיעור‬
‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר של התשעים מעשר )כשמסריש ע ל י ה ם מ ל ב ר ( ‪.‬‬
‫‪.72‬מ י ן‬
‫ט ה ו ר וכוי‪ .‬ו מ כ י ץ שהמין‬
‫ה ט ה ו ר הוא ה ט ב ל ‪ ,‬הרי יש כאן ע ש ר ה מעשר כדינו‪ ,‬והוא עושה אותם ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל התשעים של מ ע ש ר‬
‫<עיץ ל ע י ל ( ‪ .‬ומן ה ט ב ל אתו צ ר י ך ל ה מ ר י ש ת ר ו מ ת מ ע ש ר כ ל ל ‪ ,‬שהרי מותר לו לעשות א ת כ ל ה מ ע ש ר‬
‫תרוימ ע ל מקום א ח ר ‪.‬‬
‫‪.75‬של‬
‫מעשר‬
‫טבל‬
‫טמא‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיה מ ת ח י ל ה מ ע ש ר ט ב ל ט מ א ‪,‬‬
‫ועכשיו כשתוקן הוא מ ע ש ר ט מ א ‪ .‬ומותר בשתייה‪ ,‬וכםיגנון ה ב ר י י ת א ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪ .76‬ש ל‬
‫ח ו ל י ן ט ה ו ר ין‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיו מ ת ח י ל ה ח ו ל ץ ) = ט ב ל שהוםרשה ממנו ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה ‪ ,‬ע י ץ לעיל( ט ה ו ר ץ ‪ ,‬ועכשיו הוא ת ר ו מ ת‬
‫מ ע ש ר ט ה ו ר ‪ ,‬וכטיננון ה ב ר י י ת א ל ע י ל ‪.‬‬
‫מסכת תרומות‬
‫א׳[‬
‫נפרק‬
‫‪ .1‬ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ח ר ש ש ת ר ם ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהודה מעשה בבניו‬
‫ש ל ר ׳ יוחגן ב ן ג ו ד נ ד א שהיו ח ר ש י ם ‪ ,‬והיו כ ל ט ה ר ו ת י ר ו ש ל ם נעשין ע ל גבן‪ .‬א מ ר ו‬
‫ל ו מ ש ם ר א י ה ‪ ,‬ש ה ט ה ר ו ת אין צ ר י כ ו ת מ ח ש ב ה ‪ ,‬וגעשות ע ל גבי ח ר ש ש ו ט ה ו ק ט ן ‪,‬‬
‫תרומה‬
‫‪5‬‬
‫ר ׳ י צ ח ק א ו מ ׳ משום ר ׳ א ל ע ז ר ת ר ו מ ת ח ר ש‬
‫ומעשרות צריכין מחשבה‪.‬‬
‫ל א ת צ א ל ח ו ל י ן ‪ ,‬מ פ ג י ש ס פ ק ‪ ,‬ם פ ק יש ב ו ד ע ת ‪ ,‬ס פ ק אין ב ו ד ע ת ‪.‬‬
‫לו‪,‬‬
‫כ י ז ה צ ד עושין‬
‫ב י ת דין ממגין ל ו א פ י ט ר ו פ י ן ‪ ,‬ה ו א ת ו ר ם והן מ ק י י מ י ן א ו ת ו ע ל ידיו‪.‬‬
‫שמע׳‬
‫כ ל שהיה ח ר ש מ ת ח י ל ת ו ‪,‬‬
‫בן ג מ ל י א ל אום׳ איזה הוא חרש‪,‬‬
‫ו נ ת ח ר ש ה ו א כ ו ת ב והן מ ק י י מ י ן ע ל ידיו‪.‬‬
‫רבן‬
‫אבל פיקח‬
‫‪ .2‬ש ו מ ע ואיגו מ ד ב ר ז ה ה ו א א י ל ם ‪,‬‬
‫מ ד ב ר ואינו ש ו מ ע ‪ ,‬ז ה ה ו א ח ר ש ‪ .‬וזה וזה ה ר י ה ו א כ פ י ק ח ל כ ל ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ .3‬א י ז ה ה ו א‬
‫י! ש ו ט ה ‪ ,‬ה י ו צ א י ח י ד י ב ל י ל ה ‪ ,‬ו ה ל ן ב ב י ת ה ק ב ר ו ת ‪ ,‬ו ה מ ק ר ע א ת כ ס ו ת ו ‪ ,‬ו ה מ א ב ד‬
‫מ ה שנותנין ל ו ‪.‬‬
‫כשוטה‬
‫פ ע מ י ם ש ו ט ה ‪ ,‬פ ע מ י ם ח ל ו ם ‪ ,‬ז ה ה כ ל ל כ ל זמן ששוטה ה ר י ה ו א‬
‫ל כ ל ד ב ר ‪ ,‬וחלום‪ ,‬הרי הוא כ פ י ק ח ל כ ל ד ב ר ‪.‬‬
‫» מעשה בבכיו ו כ ו ‪/‬‬
‫ימש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב‪ .‬ועיין בבלי חגיגה ג׳ א ‪/‬‬
‫בגלי שבח קכ״ג א׳; יבמות קי״ א ‪/‬‬
‫בבלי שם ע״א א ‪/‬‬
‫* ל׳ יצחק וכר‪.‬‬
‫‪ 7-6‬לבן שמע׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ הנ׳׳ל; ניכוין פ״ז ה״א‪ ,‬מ״ח ע״ג;‬
‫ג‬
‫‪8‬‬
‫‪ .4‬ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ק ט ן‬
‫שומע ואינו ו כ ו ‪ /‬בבלי חגיגה ב׳ ב ‪ /‬גינוין ע״א א ‪/‬‬
‫שועה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב; גיטין לפ״ז‪ ,‬מ״ח ע״ג; בבלי חגיגה ג׳ ב ‪/‬‬
‫* ‪ -‬״ ‪ 1‬איזה הוא‬
‫״ פעמים שועה ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ הנ״ל; בבלי ל״ה כ״ח א ‪ /‬ועיין ילוש׳ יבמות פי״ד כןה״א‪ ,‬י״ד ע״ב; בבלי יבמות ל״א א׳ וכתובוח‬
‫״ ל׳ יהודה או׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב‪ .‬ועיין במשנתנו פ״א מ״ג ובילוש׳ שם‬
‫כ׳ א ‪/‬‬
‫מ׳ ע״ג; יבמוח פי״ג ה״ב‪ ,‬י״ג ע״ג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫חרשי׳‪.‬‬
‫נ ב‬
‫' |‬
‫אי |‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫חרוטה |‬
‫ד תרום׳‪.‬‬
‫טהרוח ירושלם | ד הטהרו׳ שבירושלם‪.‬‬
‫ד גב‪.‬‬
‫ד כיצד‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫* שספק ספק |‬
‫ד שהוא ספק‪.‬‬
‫י א • • ‪ .‬והן |‬
‫ד והוא ‪ . . .‬והם‪.‬‬
‫| ד איזהו‪.‬‬
‫ד חורם•‬
‫דבר |‬
‫פעםים |‬
‫כל | ד חסר‪.‬‬
‫ידיו |‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫נעשין על גבן | ד נעשוח על גבם‪.‬‬
‫‪ 4‬וסעשרוח צריכין | ך ומעשרו׳ צריכות‪.‬‬
‫אוחו |‬
‫ה‬
‫ד יודה‪.‬‬
‫םחשבה | ד פחוח‪.‬‬
‫כחה צד |‬
‫ה ו א‬
‫יהודה |‬
‫‪ 2‬גודנדא‪ ...‬חרשים |‬
‫‪ 7‬שסע׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫סחחילתו | ד םחחלתו‪.‬‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫אילם |‬
‫איזה הוא |‬
‫ד איזהו‪.‬‬
‫ד פעםי׳ ‪ . . .‬ופעםים‪.‬‬
‫‪ 0‬לו ן‬
‫ך אלם‪.‬‬
‫ששוטה |‬
‫» חה חה |‬
‫‪ 10‬והפקרע |‬
‫ד ןשהו׳ן שוטה‪.‬‬
‫אוס׳ סשום | ד אוסר טשם‪.‬‬
‫אפיטרופין |‬
‫ד וטקרע‪.‬‬
‫אוס׳ |‬
‫ד אפטרופוס‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 8‬וגחחרש | ד שנתחרש‪.‬‬
‫ך זה חה‪.‬‬
‫אחה‬
‫כותב |‬
‫הוא כפיקח |‬
‫ד הן כפקח‪.‬‬
‫ד ןאחן םה‪.‬‬
‫פעסים ‪. . .‬‬
‫‪ 11‬פה |‬
‫‪ 12‬וחלום ‪ . . .‬כפיקח |‬
‫דבר | א דבר ]איזה הוא שוטה היוצא[‪ .‬תסחקה הכפלה םוטעית זו עיי נקודות•‬
‫‪ .1‬ח ר ש וכוי‪ .‬שאינו שומע ו א מ ו מ ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ 3‬שהטהרות | ד טהרוח‪.‬‬
‫ד שסעון‪.‬‬
‫פיקח | ד פקח‪.‬‬
‫ד גתד׳‪...‬‬
‫או׳ |‬
‫ד חלום ‪ . . .‬כפקח‪.‬‬
‫ד אום׳‪.‬‬
‫‪.6‬מקיימין‬
‫א ו ת ו וכוי‪.‬‬
‫ציל‪ :‬אותה‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת‬
‫‪ .8‬ה ו א‬
‫כ ו ת ב וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מרשה לתרום‪,‬‬
‫ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ו מ ר י ם מ ה שהמריש ה ק ט ן ת ה א ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ו ב כ ת י ב ת ו מ ו כ י ח שיש בו ד ע ת ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫תרומות פ״א‬
‫‪108‬‬
‫שהיניחו א ב י ו ב מ ק ש ה ‪ ,‬ה ו א ת ו ר ם ו א ב י ו מ ד ב ר ע ל ידיו‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫לא‬
‫‪!5‬‬
‫ה ו א ש ת ר ם ‪ ,‬א ל א א ב י ו שאומן א ח ר י ו ‪.‬‬
‫‪ .5‬כ י ז ה צ ד ת ו ר ם א ת שאינו ש ל ו ‪,‬‬
‫י ר ד ל ת ו ך ש ד ה ח ב י ר ו ו ל י ק ט ו ת ר ם ש ל א ב ר ש ו ת ‪ ,‬א ם חושש מ ש ו ם גזל אין ת ר ו מ ת ו‬
‫תרומה‪,‬‬
‫לאו‪,‬‬
‫כ י צ ד י ו ד ע א ם חושש מ ש ו ם גזל ו א ם‬
‫ו א ם איגו חושש‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ה ר י ש ב א ב ע ל ה ב י ת ו מ צ א ו ‪ ,‬ו א מ ׳ ל ו כ ל ך א צ ל י פ ו ת ‪ ,‬א ם היו י פ ו ת אינו‬
‫חושש מ ש ו ם גזל‪ ,‬ו א ם ל א ו ‪ ,‬ה ר י ז ה חושש מ ש ו ם ג ז ל ‪.‬‬
‫ומוסיף‬
‫‪20‬‬
‫אמרו‬
‫אם היה ב ע ל הבית מ ל ק ט‬
‫ע ל י ה ן ‪ ,‬בין כ ך ובין כ ך אינו חושש מ ש ו ם נ ז ל ‪.‬‬
‫‪ .6‬ה נ נ ב ו ה א ג ם והגזלן‬
‫תרומתן ת ר ו מ ה ‪ ,‬ומעשרותן מעשרות‪ ,‬והקדישן ה ק ד ש ‪.‬‬
‫מרדפין‬
‫בעלים‬
‫א ם היו‬
‫א ח ר י ה ם אין ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪ ,‬ואין מ ע ש ר ו ת ן מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬ו א י ן ! ה ק ד י ש ן [ ה ק ד ש ‪.‬‬
‫סיקריקון תרומתן תרומה‪ ,‬ומעשרותן מעשר‪ ,‬והקדישן ה ק ד ש ‪.‬‬
‫בתי‬
‫העבד‬
‫ה ב ן בשל אביו‪ ,‬והאשה ב ע י ס ת ה ‪ ,‬ה ר י אילו תורמין‪ ,‬מפני‬
‫א ת שאינו ש ל ו ‪.‬‬
‫‪ 25‬שהן ת ו ר מ י ן ב ר ש ו ת ‪.‬‬
‫תרם‬
‫שתרם‬
‫‪ .7‬א ר י ס‬
‫בעל‬
‫ובא‬
‫ע י כ ב ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ם מ ש ת ר ם‬
‫רשאי ל ה ו צ י א מ ע ש ר ‪ ,‬א ל א ע ל ח ל ק ו ב ל ב ד ‪.‬‬
‫הבית ועיכב‪ ,‬אם‬
‫עד שלא‬
‫עיכב תרומתו תרומה‪,‬‬
‫א ב ל אין‬
‫פ ו ע ל ש ת ר ם א ת הגורן‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו‬
‫‪,‬‬
‫־! ילד וכו ‪ .‬ילוש׳ כאן פ״א ה״א‪ ,‬מ׳ ע״ב; קידושין כ״ב ב׳; ב״מ כ״ב א׳‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫בכולים פ״א ה״ב ק״ג ע״ד; בבלי ב״ק ס״ז א ‪ /‬קי״ד א ׳ ובי‪.‬‬
‫גינףן נ״ב א׳; קידושין מ״א ב ‪/‬‬
‫‪ 13‬שהיניחו | דשהניחו‪.‬‬
‫כיזה צ ד |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫‪ 18‬ואם |‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫אם היו |‬
‫ד כיצד‪.‬‬
‫‪ 18‬זה |‬
‫ד נםצאו‪.‬‬
‫סעשרות |‬
‫ד וםעשרותיהן מעשר‪.‬‬
‫ד ואי׳‪.‬‬
‫ד שאי׳‪.‬‬
‫שאין |‬
‫ברשות |‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫במקשה‪.‬‬
‫אחריו‪.‬‬
‫םעשר |‬
‫‪ 24‬את |‬
‫ד דבר‪.‬‬
‫ועיכב |‬
‫ד ועכב‪.‬‬
‫וכי‬
‫זרוע‬
‫יודע |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 21‬אחריהם |‬
‫הקדש |‬
‫‪ 22‬בתי |‬
‫ד והאש׳•‬
‫‪ 26‬עיכב |‬
‫ל א וכו׳‪.‬‬
‫‪.14-13‬אמרו‬
‫‪ .18‬ה ר י‬
‫תורם‪.‬‬
‫בתים‬
‫שלא‬
‫שקנו‬
‫כדיני‬
‫ד והעבד‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫יחרוסו |‬
‫ד יחרמו‪.‬‬
‫‪ 25‬שהן חורסין |‬
‫ד שתרסו‪.‬‬
‫ידו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מרשה‬
‫ב ד ‪ :‬א מ ר ו לו ל א הוא ו כ ו ׳ ‪ ,‬ו ה י א היא‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מדבר‬
‫וליקט‪.‬‬
‫על‬
‫כלומר‪ ,‬לעצמו כדי לאכול‪.‬‬
‫ח ו ש ש וכוי‪ .‬שהרי ב ע ה י ב ג ל ה א ת ד ע ת ו שניחא ל י ה ב ל ק י ט ת ו ‪ ,‬ו מ ש ל ו‬
‫זה‬
‫השדה‬
‫ישראל(‪,‬‬
‫סיקריקון |‬
‫ואין |‬
‫ד סיקרקון‪.‬‬
‫‪.14‬שאומן‬
‫ח ו ש ש וכוי‪.‬‬
‫מםני‬
‫ל א מ צ א ת א צ ל י יותר ימים כ ד י לנוזלם‪.‬‬
‫את‬
‫‪ 20‬וםעשרוחן‬
‫ד ע כ ב <ב־פ(‪.‬‬
‫שקיים ו א י מ ן ) מ ל ש ו ן א מ י ר ת אמן( א ת מעשיו‪.‬‬
‫‪ .18-17‬א י נ ו‬
‫ואס׳ |‬
‫ד םעשרוחיהן םעשר‪.‬‬
‫ד בתים‪.‬‬
‫‪ 23‬ה ע ב ד |‬
‫אילו |‬
‫ד בית‪.‬‬
‫ד והנזלן והאנס‪.‬‬
‫םעשרוחן םעשרוח |‬
‫ד הקדיש‪.‬‬
‫סשום |‬
‫ד חברו‪.‬‬
‫ד ידוע‪.‬‬
‫ד הקדיש‪.‬‬
‫‪ u‬שאוטן | ד ש א י פ ן ‪.‬‬
‫אחריו ן‬
‫ד סשו׳‪.‬‬
‫‪ !7‬הביח |‬
‫‪ 19‬והאנס והגזלן |‬
‫ד אחריהן‪.‬‬
‫והאשה |‬
‫חבירו |‬
‫ב ש ד ה קשואים‪ ,‬והוא עוזר ל א ב י ו ב ל ק י ט ת הקישואים‪.‬‬
‫עיץ בבה׳א‪.‬‬
‫בעלי‬
‫ד ]הרי[ שירד‪.‬‬
‫הקדש |‬
‫ד סעשרר‪.‬‬
‫ע ל ידו‪ ,‬עיין בבה״א‪.‬‬
‫אליס שחלם וכו׳‪ .‬עיין בבלי‬
‫א ט ר ו ן ד אסרו ]לון‪.‬‬
‫ד חושש ]סשום נזל[‪.‬‬
‫]הקדישן[ ן כיה ד‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫הרוסה | ד הרום׳‪.‬‬
‫ידיו | ד י ד ו ‪.‬‬
‫‪ 15‬ירד |‬
‫חושש |‬
‫הגנב וכוי‪ .‬ילוש׳‬
‫״ פועל וכו׳‪ .‬עיין במשכחכו פ״ג מ״ד‪.‬‬
‫םדבר | דםקיים‪.‬‬
‫ד אם )כיפ(‪.‬‬
‫הוא‬
‫הבן והשכיר‬
‫ו ה א ש ה ת ו ר מ י ן ע ל מ ה שהן א ו כ ל י ן ‪ ,‬א ב ל ל א י ת ר ו מ ו ע ל ה כ ל ‪ ,‬שאין א ד ם‬
‫תורם‬
‫‪.13‬‬
‫בעלי‬
‫והם‬
‫מן‬
‫הסיקריקון‬
‫חייבים‬
‫ע״פ‬
‫שדברי‬
‫בעה״ב‬
‫‪ . 22-21‬ב ע ל י‬
‫)קרקעות‬
‫דין‬
‫שהומקעו‬
‫להחזיר‬
‫מוכיחים‬
‫בתי‬
‫עיי‬
‫לבעלים‬
‫שהיתל‬
‫סיקריקון‬
‫המלכות‬
‫א ם יש‬
‫זמן ש ל א החזירו ת ר ו מ ת ם ת ר ו מ ה ‪ ,‬שהרי ל ק ח ו א ת ה ש ד ה ברשות‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫ובאו‬
‫בידם‬
‫‪ .24‬ב ש ל‬
‫בו‪,‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‬
‫לידי‬
‫למדות‪.‬‬
‫בעלי‬
‫וכל‬
‫א ב י ו וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הוא ס מ ו ך ע ל שלחנו תורם ע ל כ ל ה ס ע ו ד ה ‪ ,‬ו כ ן אשד‪ .‬ת ו ר מ ת ע ל כ ל ה ע י ס ה ו ל א ר ק ע ל מ ה‬
‫שהיא א ו כ ל ת ב ל ב ד ‪.‬‬
‫‪.26‬תרומתו‬
‫ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬מסני ש ה א ר י ס זורה ו מ ע מ י ד א ת כ ל ה כ ר י ‪ ,‬ו א ץ‬
‫הגורן נכנס א ל א א ם כן נ ת ר ם )כמסורש בםיסא(‪,‬וד‪.‬וי ל י ה כ ת ו ר ם ברשות‪ ,‬מ ה ש א ץ כן ב מ ע ש ר ו ת שמסרישין‬
‫אותן א ח י כ ‪ ,‬ו א ץ לו רשות ל ע ש ר ע ל ח ל ק ו ש ל ב ע ה ׳ ב ש ל א מ ד ע ת ו ‪.‬‬
‫תרומות פ״א‬
‫תרומה‪.‬‬
‫אלא‬
‫‪109‬‬
‫ו א ם א מ ׳ ל ו ב ע ל ה ב י ת כ ג ו ס ל י גרני‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪ ,‬שאין הגורן נ כ נ ס‬
‫‪ .8‬פ ו ע ל י ם ש ת ר מ ו א ת ה ב ו ר ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫א ם כן גתרם‪.‬‬
‫‪ 3°‬ה י ה ב ו ר ק ט ן ‪ ,‬ו א ח ר י ם משתמשין בו‪ ,‬ת ר ו מ ת ן ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫ט ב ל כדי תרומת מעשר שבמעשר‪.‬‬
‫מעשר‬
‫מ ה ש ע ש ה עשוי‪.‬‬
‫המעשר‬
‫מוכרין‬
‫להם‬
‫‪ .9‬ר ש א י ב ע ל ה ב י ת ל ה פ ק י ד‬
‫ר ׳ יוסי א ו מ י ב ע ל ה ב י ת ש ת ר ם א ת‬
‫‪ .10‬א פ י ט ר ו פ י ן ת ו ר מ י ן ו מ ע ש ר י ן‬
‫בהמה‬
‫בתים שדות וכרמים‬
‫ואם‬
‫ע ב ד י ם ושפחות‪,‬‬
‫ע ל נ י כ ס י יתומין‪,‬‬
‫ל ה א כ י ל ליתומים‪,‬‬
‫לעשות‬
‫ס ו כ ה ‪ ,‬ל ו ל ב ‪ ,‬וציצית‪ ,‬ו כ ל מצוות ה א מ ו ר ו ת ב ת ו ר ה ‪ ,‬לקנות ל ה ם ס פ ר ת ו ר ה‬
‫‪ 35‬ו נ ב י א י ם ‪,‬‬
‫עליהם‬
‫דבר‬
‫ה ק צ ו ב מן ה ת ו ר ה ‪,‬‬
‫צ ד ק ה לעניים‬
‫להוציא‬
‫א ב ל אין פ ו ד י ן ע ל י ה ם שבויים‪ ,‬ואין פ ו ס ק י ן‬
‫בבית הכנסת‪,‬‬
‫ד ב ר שאינו ק צ ו ב מן ה ת ו ר ה ‪.‬‬
‫ע ב ד י ם בני ח ו ר י ן ‪ ,‬א ב ל מ ו כ ר י ן א ו ת ם‬
‫בני ח ו ר י ן ‪.‬‬
‫ואין רשאין‬
‫ל א ח ר י ם ‪ ,‬ו א ח ר י ם מוציאין א ו ת ם‬
‫‪ .11‬אין מ ו כ ר י ן ב ר ח ו ק‬
‫ר ׳ אוי‪ ,‬או׳ אני שנותן ד מ י ו ו פ ו ד ה א ת ע צ מ ו ‪.‬‬
‫ל י ק ח ב ק ר ו ב ‪ ,‬ב ר ע ה ל י ק ח ב י פ ה ‪ .‬אין דנין ל ח ו ב ‪ ,‬ו ל ז כ ו ת ‪ ,‬ל ה כ נ י ס ‪ ,‬ו ל ה ו צ י א ל י ת ו מ י ם ‪,‬‬
‫‪4 0‬‬
‫צריכין א פ י ט ר ו פ י ן ל ח ש ב ע ם יתומים ב א ח ר ו נ ה‬
‫א ל א א ם כ ן נ ט ל ו ר ש ו ת מ ב י ת דין‪.‬‬
‫ד ב ר י ר ׳ ‪ .‬ר ב ן ש מ ע ׳ ב ן ג מ ל ׳ א ו מ ׳ אין ל י ת ו מ י ם א ל א מ ה שהניחו ל ה ם א פ י ט ר ו פ י ן ‪.‬‬
‫עבדים ליקח ב ה ם קרקעות‪ ,‬א ב ל ל א ק ר ק ע ו ת ליקח בהן עבדים‪.‬‬
‫מוכרין‬
‫שמעון‬
‫‪2 8‬‬
‫בן גמל׳ אומ׳ א ף‬
‫עבדים‬
‫לא‬
‫ליקח בהן קרקעות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שאין הגורן וכו ‪ .‬ילוש׳ מעשרות פ״ג ה״נ‪ ,‬כ׳ ע״נ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3 1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫רבן‬
‫אין ב י ת דין עושין‬
‫־־ פועלים וכר‪ .‬ירוש׳ פ״ג ה״ד‪ ,‬מ״ב ע״א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל׳ יוסי א ו מ וכו ‪ .‬י מ ש פ״א סה״א‪ ,‬מ ע״ג‪ ,‬ועיין מנחות כ״ד ב ‪ .‬ועיין בבלי ניכוין ל״א א ‪.‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אפיעלופין וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫להלן ב״ב פ״ח הי״ד ובבלי ניכוין נ״ב א )כל ההלכות עד שו ‪ .(45‬ועיין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בילוש כאן פ״א ה״א‪ ,‬מ ע״ב; ניכוין פ״ה ה״ד‪ ,‬מ״ז ע״א; בבלי קידושין מ״א ב ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫עיין בילוש׳ ה ״ל‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 35‬אין פודין וכו ‪ .‬בבלי ב״ב ח׳ סע״א‪.‬‬
‫כ‬
‫״ שדות‪.‬‬
‫‪ 39‬ולזכות וכו ‪ .‬עיין בבבלי‬
‫‪,‬‬
‫ובילוש ניכוין הכ״ל; ילוש׳ ב״ק פ״ד ה״ה‪ ,‬ד׳ ע״ב‪.‬‬
‫‪ 28‬ואם אס׳ |‬
‫‪ 31‬תרוטת |‬
‫ד אם אסר‪.‬‬
‫ד תרוטות‪.‬‬
‫ד נכסי יתוםים‪.‬‬
‫להן‪.‬‬
‫ד‬
‫ד נביאין‬
‫ך‬
‫«י׳ |‬
‫ע‬
‫ל‪,‬‬
‫‪1,‬‬
‫ע נ י י ם‬
‫ד וצריכין אפטרופין‪.‬‬
‫אומי•‬
‫|‬
‫ד‬
‫ליתופים |‬
‫סצוות |‬
‫התורה |‬
‫ן‬
‫ך‬
‫ח‬
‫ס‬
‫ר‬
‫י‬
‫‪ 39‬ב ר ע ה |‬
‫יתוםים ן‬
‫ך ליתוםין‪.‬‬
‫ליתוםים‬
‫ד סצות‪.‬‬
‫ד התור׳‪.‬‬
‫ן‬
‫ן א ץ‬
‫ד‬
‫ד ברע‪.‬‬
‫ך‬
‫ה‬
‫י‬
‫ת ו ט ץ‬
‫וא‬
‫לעשות |‬
‫עליהם שבויים |‬
‫ינו‪.‬‬
‫ך אפטרופין‪.‬‬
‫‪ 41‬ר׳ |‬
‫אפיטרופין |‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫‪ 34‬ל ה ם ן‬
‫‪ 38‬מביאים ן‬
‫ד ולקנות להן‪.‬‬
‫ד עליהן שבדין‪.‬‬
‫‪ 37‬ואחרים ‪ . . .‬אותם |‬
‫ד אפוטרופין‪.‬‬
‫ניכסי יתוסין ן‬
‫ד ליתופין ולעשות‪.‬‬
‫לקנות ל ה ם |‬
‫ולהוציא ליתוםים |‬
‫‪.‬‬
‫ד תרוס׳‪.‬‬
‫‪ 32‬אפיטרופין |‬
‫ך וכרסי׳‪.‬‬
‫ולולב‪.‬‬
‫ןוכתוביןן‪.‬‬
‫ד אוט׳ אופ׳‪.‬‬
‫קרקעות |‬
‫אום׳‬
‫כיה‬
‫א נתי‪.‬‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫‪ 33‬וכרסים |‬
‫לולב |‬
‫ה ן <‬
‫גרני ן‬
‫ך‪.‬‬
‫‪ 28‬תרוםה |‬
‫‪ 30‬תרוםה | ד סתום‪.‬‬
‫‪ 30‬עליהם ן‬
‫ד ואחרי׳ ‪ . . .‬אותן‪.‬‬
‫ד להוציא ליתוםין‪.‬‬
‫‪ 40‬צריכין אפיטרופין ן‬
‫שסע־ בן נםל׳ אוס־ |‬
‫‪ 42‬בהם |‬
‫‪ 38‬או׳‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫ד שטעון בן נטליאל‬
‫‪ 43-42‬א ב ל ‪. . .‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ . 3 0‬ו א ח ר י ם מ ש ת מ ש י ן וכו׳‪ .‬כ נ ר א ה שצ־ל‪ :‬ו א ח ר י ם ממשמשים בו‪ ,‬כ ל ו מ ר א ם ה י ה ה ב ו ר קטן‪ ,‬א ו‬
‫‪ .31-30‬ל ה מ ק י ד מ ע ש ר ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫שהיו א ח ר י ם ממשמשים בו‪ ,‬ויש לחשוש שמא י ט מ א מ ה שבתוכו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ל ה פ ק י ד מ ע ש ר ט ב ל ט ה ו ר ולשומרו ב ט ה ר ה ‪ ,‬כ ד י שיוכל א ח י כ ה ל ו י לעשותו ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל‬
‫‪ . 3 1‬ב ע ל ה ב י ת ש ת ר ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ מ י ל א י כ ו ל ב ע ל ה ב י ת ל ה פ ר י ש מ י ד‬
‫ה מ ע ש ר שנטמא‪.‬‬
‫ב ע צ מ ו מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט ה ו ר ש ל א ברשות הלוי‪ ,‬ו א ץ צ ו ר ך שימקיד מ ע ש ר ט ב ל ו ל ח כ ו ת ע ד‬
‫‪ .35‬א י ן פ ו ד י ן וכוי‪ .‬א ע פ ׳ י שהיא מ צ ו ה‬
‫שיבוא ה ל ו י ויפריש ת ר ו מ ת מ ע ש ר מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪.‬‬
‫רבה‪.‬‬
‫תרומות פ״א‬
‫‪110‬‬
‫אפיטרופין‬
‫נשים‬
‫‪ 45‬אפיטרופין‪.‬‬
‫ועבדים‬
‫מינה‬
‫כתחילה‪ ,‬ואם‬
‫‪ .12‬ר ׳ שמעון בן מנסיא אומ׳‬
‫אותן‬
‫בחייו‬
‫אביהם‬
‫עושין‬
‫יתומין שסמכו א צ ל בעל‬
‫אותן‬
‫הבית‪,‬‬
‫וכן‬
‫או שסמכן אביהם‪ ,‬או שסמכן בית דין‪ ,‬מעשר ומאכילן‪ ,‬מפני תיקון העולם‪.‬‬
‫היה ר ׳ שמע׳ בן מנסיא או׳ יתום בן לוי שהיה נדל א צ ל בעל הבית‪ ,‬מעשר ומאכילו‪,‬‬
‫‪ .13‬קטן‬
‫מפני תיקון העולם‪ .‬אם היה בן אשתו כהן או לוי‪ ,‬הרי זה מאכילו‪.‬‬
‫שאמ׳ לאחד בשוק האכילני מעשר‪ ,‬מאכילו מפני תיקון העולם‪ .‬אם היה לנדל‬
‫‪ 50‬אצלו כהן או לוי או עני הרי זה מאכילן שלו‪ .‬אם היה בן אשתו כהן או לוי או‬
‫עני‪ ,‬הרי זה מאכילו מחלקו‪ .‬אם חייב לו מזונות‪ ,‬או שהיה עושה עמו כ ד י מזונותיו‪,‬‬
‫‪ .14‬לא יתרום בעל הבית את‬
‫ה ר י זה מאכילו משלו‪ ,‬ועושה לו בחלקו סנולה‪.‬‬
‫המעשר ויטול רשות מלוי‪ ,‬ולא הזרוע והלחיים והקיבה ויטול רשות מכהן‪ ,‬אבל‬
‫מלוה אותן להיות מפרישין עליהן מחלקן‪.‬‬
‫‪ 55‬כן‪.‬‬
‫מכרי כהונה ולויה אינן רשאין לעשות‬
‫ודברים האובדים מותר‪ ,‬מפני שכמשיב אבידה הוא‪.‬‬
‫« יתומין שסמכו וכו‪/‬‬
‫‪ so‬כהן וכו‪/‬‬
‫עיין גינוין פ״ה מ״ל‪.‬‬
‫יתרום וכו‪ /‬עיין לעיל דמאי פ״ז שר ‪ 40‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 44‬אפיטרופין |‬
‫ד אפטרופין‪.‬‬
‫״ אפיטרופין |‬
‫ד אפטורפין‪.‬‬
‫בחחילה |‬
‫ד שסםכם אביהן או שססכום‪.‬‬
‫ד שנדל‪.‬‬
‫שהיה נ ד ל |‬
‫זה םאכילו סשלון‪.‬‬
‫םעשר |‬
‫לוי |‬
‫שהיה עושה |‬
‫תיקון העולם |‬
‫ד שעשה‪.‬‬
‫ד ןםןן הלוי‪.‬‬
‫הזרוע |‬
‫סכרי |‬
‫ד םכדי•‬
‫ד ספריש‪.‬‬
‫ך שהוא כםשיב אבדה‪.‬‬
‫ד תקון‪.‬‬
‫אינן |‬
‫אום׳ |‬
‫אביהם |‬
‫העולם |‬
‫ד אינו‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד שסעון בן אלעזר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 49‬שאס׳ |‬
‫‪ 81-49‬ל נ ד ל ‪ . . .‬אם |‬
‫אח |‬
‫ד והקבה‪.‬‬
‫ך ונליון‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫סכהן |‬
‫‪ 66‬ודברים האובדים |‬
‫סי | כיה‬
‫‪ 40‬שסטכן אביהם וכו׳ |‬
‫ד סאכילו ]םחלקן!‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫והקיבה |‬
‫אותן ן‬
‫ך חסר­‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ך העולם ןהיה ל ס ד א צ ל לוי או כהן או עני הרי‬
‫ד חקון עולם‪.‬‬
‫‪ 52‬הרי זה |‬
‫ך אביהן‪.‬‬
‫ד אלעזר אוסר יחוסים‪.‬‬
‫םאכילו |‬
‫ד ןאחן הזרוע‪.‬‬
‫עיין דמאי פ״ד מ״ד‪.‬‬
‫״ לא‬
‫‪ 47‬שםע׳ בן סנסיא |‬
‫ד לוי ןאו עני ן‪.‬‬
‫ד םעשר ןםחלקון‪.‬‬
‫ד מזונו׳‪.‬‬
‫סלוי |‬
‫תיקמ |‬
‫‪ >8‬תיקון |‬
‫ך חקון‪.‬‬
‫ר׳‬
‫‪ 54‬מלוה וכו‪ /‬משכה ניכוין פ״ג מ״ז‪.‬‬
‫ך בחחלה‪.‬‬
‫סגסיא אום׳ וכוי |‬
‫אלעזר‬
‫אומ׳ מי‬
‫א‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ך שאסר‪.‬‬
‫‪ 51‬םזונות |‬
‫‪ 53‬הםעשר |‬
‫ד סעשר‪.‬‬
‫ד ןסןן הכהן‪.‬‬
‫‪ 54‬ספרישין |‬
‫ד בדברי׳ האובדין‪.‬‬
‫שכסשיב וכו׳ |‬
‫א ספני‪.‬‬
‫‪ .44‬ו א ם‬
‫מ י נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היו א ס ו ט ר ו ם ס י ם ע ל נכסיו בחייו )שכן נהנו ב ע ל י האחוזות הגדולות(‬
‫אף ביד‬
‫וכוי•‬
‫ממנים‬
‫אותם‬
‫אסוטרוססים‬
‫ליורשיו‪ .‬ועיין‬
‫‪.47‬מעשר‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫ומאכילו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ א כ י ל ו א ף א ת ה מ ע ש ר ‪ .‬ו א ע ס י י ש ל ה ל ן ב ס מ ו ך נ ת ב א ר ש ב ל ו י ס מ ו ך ע ל שלחנו אינו נותן לו‬
‫‪.48‬מ א כ י לו•‬
‫מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬שאני ה כ א שנותן לו א ת כ ל ה ט ב ל ‪ ,‬ומםריש בשבילו מ ע ש ר ו מ א כ י ל ו ‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬מ א כ י ל ו נמחלקון‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬נותן ל ו ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ‪ ,‬מסני ש א ץ מזונותיו ע ל י ו ‪ ,‬ו א ץ דינו כיתום ה ס מ ו ך‬
‫‪ .49‬מ א כ י ל ו וכוי‪ .‬ו א ע ס י י ש א ץ ד ר ך ל ח ל ק מ ע ש ר בשוק‪ ,‬וחייב ל ת ת ל ו צ ד ק ה ‪ ,‬מ י מ ה ת י ר ו‬
‫ע ל שלחנו‪.‬‬
‫‪ .50-49‬ל ג ד ל א צ ל ו וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬מ ג ד ל א צ ל ו ‪ ,‬כ ל ו מ ר שהוא ס מ ו ך ע ל שלחנו ב ק ב י ע ו ת ‪.‬‬
‫לוכאןוכר‪.‬‬
‫‪ .50‬ש ל ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל ב ע ל ה ב י ת ‪ ,‬והיינו ח ו ל ץ מתוקנץ‪ ,‬ו ד ע ו כבנו ה ס מ ו ך ע ל שלחנו‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח ל ק ו ש ל כ ה ן וכו׳‪ ,‬מסגי שבן אשתו איגו כ ל מ ו ד א צ ל ו ‪.‬‬
‫‪ .52‬ס ג ו ל ה ‪.‬‬
‫רוצה‬
‫לעשות נ ח ת ר ו ח‬
‫משלו‬
‫חולין שחייב לו‪ ,‬ו א ת המתנות מ ע כ ב ל ע צ מ ו ‪ ,‬ו מ ס ג ל ב ש ב י ל בן אשתו א ת‬
‫ע ל יד‪.‬‬
‫‪ .53‬ו י ט ו ל‬
‫לאשתו ודואג‬
‫ל ב נ ה ‪ ,‬ו ר ו צ ה ל ת ת לו א ת‬
‫‪ .51‬מ ח ל ק ו •‬
‫מתנות‬
‫כלומר‪ ,‬אם‬
‫הכהונה‪ ,‬הרי‬
‫מאכילו‬
‫דמיהן ע ל יד׳‬
‫ר ש ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א י ע כ ב ם ב ת ח י ל ה ל ע צ מ ו ע ל מנת ל י ט ו ל א ח י כ רשות מן‬
‫הלוי או ה כ ה ן ‪ ,‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .54-53‬א ב ל‬
‫א ח י כ ל ע צ מ ו בתור ם ר ע ץ ה ח ו ב ‪.‬‬
‫מ ל ו ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנותן ד מ י המתנות ל מ ט ר ע ‪ ,‬ו מ ע כ ב ן‬
‫‪ .54‬מ כ ר י‬
‫כ ה ו נ ה וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ כ ר י ה א ב ו ת שנותנים ל ה ם א ת‬
‫המתנות ב ק ב י ע ו ת ‪ ,‬ו ל א י ס ם י ד ו א ת ח ל ק ם א ם י ל ו א ם ל א יתן ל ה ם מ ע ו ת ל מ ם ר ע ע ל ח ל ק ם ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א •‬
‫‪.55‬ודברים‬
‫האובדים‬
‫וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ד ב ר י ם שחייב ליתנם מ י ד ל כ ל כ ה ן שיזדמן לו כ ד י ש ל א‬
‫י ת ק ל ק ל ו ‪ ,‬א ץ א צ ל ם מ כ י ר י כ ה ת ה ‪ ,‬ו א ף ה ם מותרים ל ל ו ו ת ע ל ח ל ק ם ב ד ב ר י ם ה א ב ו ד י ם ‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫תרומות פ״א‪ ,‬פ״ב‬
‫ש ב א ב ד ר ך ‪ ,‬והיו ב י ד ו ת א י נ י ם ו ע נ ב י ם ו מ ל פ ו נ י ת שאין י כ ו ל י ן ל ה ג י ע ל ע י ר ‪ ,‬מ ש ל י כ ן‬
‫ה נ ק ע או‬
‫לתוך‬
‫היה‬
‫ל ת ו ך הםגאין‪.‬‬
‫ע ו ב ר בין הגוים ובין ה כ ו ת י י ם‬
‫ד ב ר י ם שאין י כ ו ל י ן ל ה ג י ע ל ע י ר ‪ ,‬מגיחן ע ל ג ב ה ס ל ע ‪.‬‬
‫ע ד שיסריחו‪.‬‬
‫והיו‬
‫בידו‬
‫ר ׳ יוסי אוי גותגן ב פ ו נ ד ת ו‬
‫‪ .15‬גוי ש ת ר ם ש ל ישר׳ א פ י ל ו )שלא( ב ר ש ו ת ‪ ,‬אין ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫מ ע ש ה ב פ י ג א ב י ש ר ׳ א ח ד ש א מ ׳ לגוי ת ר ו ם גורגי ו ת ר מ ה ‪ ,‬ו ח ז ר ה ת ר ו מ ה לגורן‪ ,‬ו ב א‬
‫מ ע ש ה ל פ ג י ר ב ן ש מ ע ׳ ב ן ג מ ל י ‪ ,‬ואמי ה ו א י ל וגוי ת ר מ ה איגה ת ר ו מ ה ‪ .‬ר ׳ י צ ח ק א ו מ י‬
‫גוי ש ת ר ם ש ל י ש ר א ל ‪ ,‬ו ה ב ע ל י ם מ ק י י מ י ן ע ל ידיו ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫פירקא‬
‫סליק‬
‫נפרק‬
‫‪.1‬‬
‫בי[‬
‫ה מ ו כ ר פ י ר ו ת ל ח ב י ר ו ואמ׳ לו פירות שמכרתי‬
‫ב ש ר ב כ ו ר ה ו א ‪ ,‬יין‪ ,‬יין ג ס ך ה ו א ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן איגו גאמן‪.‬‬
‫ישר׳‬
‫‪5 8‬‬
‫ע ל כ ך ‪ ,‬א ל א ה כ ל ל פ י מ ש ה ו א איש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ר ׳ י ה ו ד ה או׳ ל א גחשדו‬
‫‪ .2‬ה י ה מ ק ר י ב ע י מ ו ז ב ח י ם ‪ ,‬ו א מ ׳‬
‫‪,‬‬
‫מכיחן וכו ‪ .‬עיין במשכהכו כאן פ״ח מי׳יא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ל ך ט ב ל י ם הם‪,‬‬
‫בשר‪,‬‬
‫»* נוי שחרם וכו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫משכחכו פ״א מ״א; בבלי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שבת קכ״נ ב ; יבמוח קי״נ א ; ניכוין כ״נ ב ; חכחומא ח מ מ ה ס י נ ; בובר ס י ב ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫« גוי‬
‫‪,‬‬
‫שחרם ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש דמאי רפ״ו‪ ,‬כ״ה ע״א; חרומוח פ״א ה״א‪ ,‬מ רע״נ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שמכרחי ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מע״ש פ״נ הי״ב ומש״ש‪.‬‬
‫פ״ה ה״ב שו׳ ‪.!0‬‬
‫‪ 3‬היה מקריב ו כ ו ‪ /‬בבלי ניכוין כ״ד ב ‪/‬‬
‫«« והיו בידו תאינים ן ‪.‬בידר ח ס ר ב א והושלם בנליון‪ .‬ף ובידו תאני׳‪.‬‬
‫‪ 88‬דברים |‬
‫ד דבריי‪.‬‬
‫ד שיסריחן‪.‬‬
‫ד בסינא‪.‬‬
‫ג פ‬
‫ל׳ |‬
‫״ל‪.‬‬
‫בישר׳ |‬
‫והבעלים |‬
‫! פירות |‬
‫ד הוא בכור‪.‬‬
‫א י ע‬
‫|‬
‫להניע |‬
‫ישר־ |‬
‫ד נסליאל‪.‬‬
‫־ לא כחשדו וכו‪ /‬עיין לעיל דמאי‬
‫ך ליגע‪.‬‬
‫נב ה ס ל ע |‬
‫ד !חברים ושל ן ישראל‪.‬‬
‫ד בישראל‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫שאם׳ |‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫וטלפונית | ך וסלפפונר‪.‬‬
‫ד נבי ס ל ע ‪.‬‬
‫<שלא> |‬
‫ד‬
‫שאסר‪.‬‬
‫וגוי ח ר ס ה |‬
‫או׳ |‬
‫‪7‬־ והיו בידו | ד ובידו‪.‬‬
‫‪ 89‬שיסריחו ן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד חסר‪ ,‬ו ב א נםחק ע״ נקודות‪.‬‬
‫נורני |‬
‫ך והנוי תרם‪.‬‬
‫ד ]לי[ גרני‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫‪ 60‬בפיגא ן‬
‫‪ 61‬שסע׳ בן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 62‬של |‬
‫ד ןאחן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד והבעלין‪.‬‬
‫ד פי׳‬
‫אינו |‬
‫<ב'פ>‪.‬‬
‫ד‬
‫אין‪.‬‬
‫ד ס ה שהוא האיש‪ .‬סתום‪.‬‬
‫ל ח ב י ת ואס׳ |‬
‫יהודה או׳ |‬
‫ך ל ח ב ר ו ואסר‪.‬‬
‫ך •ודה אופ׳‪.‬‬
‫ס ק ר י ב עיסו ן מ ק ר ב עפו‪.‬‬
‫‪ 2‬בשר |‬
‫‪ 3‬ישר׳ ע ל כ ך |‬
‫ואם׳ ן‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫בבור הוא ן‬
‫ד ישראל ע ל כן‪.‬‬
‫פשהוא‬
‫ך ואסר‪.‬‬
‫‪ .57‬ל ת ו ך ה נ ק ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ת ו ך מ ק ו ם ה מ ש ת מ ר ‪ ,‬כגון ב ת ו ך נ ק י ק או קוצים‪ ,‬א ב ל אינו מחוייב ל י ט פ ל‬
‫ב י ן ה נ ו י ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו י ו ד ע שהם י כ ר י ח ו אותו ל מ ס ו ר ל ה ם‬
‫בהן‪ ,‬שהרי ב ץ כ ך ו ב ץ כ ך י ט ר ח ו ב ד ר ך ‪.‬‬
‫‪ .58-57‬ב י ד ו ד ב ר י ם וכו׳‪ .‬ל א ד ב ר ה ה ת ו ס ם ת א א ל א ב ה ו ה ‪ ,‬ש ד ר כ ם ש ל הנוים‬
‫א ת ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬עיין ל ה ל ן ‪.‬‬
‫‪ .58‬ה ס ל ע ‪ .‬ו א ל ימסור ל ה ם בידים‪.‬‬
‫ל ד ר ו ש מ ע ו ב ר י ה ד ר ך את ה ד ב ר י ם שאמם יכולים להגיע ל ע י ר ‪.‬‬
‫נ ו ת נ ן ב ס ו נ ד ת ו ‪ .‬ח ו ל ק ע ל הרישא‪ ,‬ו א ו ס ר ל ה ש ל י כ ן ל ת ו ך הנקע‪ ,‬א ל א חייב ל י ט מ ל ב ה ן בנומו ע ד‬
‫שיסריחו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .1‬ש מ כ ר ת י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשוננ‪ ,‬ש ל א י ד ע שהם ט ב ל י ם ‪ ,‬ו ר ו צ ה לחוור בו‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנשחט ב ט ע ו ת ש ל א ע י מ מומחה‪.‬‬
‫‪ .2‬ב ש ר‬
‫בכור‬
‫א י נ ו נ א מ ן ‪ .‬שהרי מ ע י ד ע ל ע צ מ ו שפשע‪ ,‬והוא א ת ו‬
‫מ ס ם י ד כ ל ו ם ב ח ו ר ה ‪ ,‬ממני שהוא י ו ד ע א ת ה א מ ת וישתמש ב ט י ר ו ת ו ב ב ש ר ל צ ר כ י ו ‪.‬‬
‫ל א נ ח ש ד ו וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל א נחשדו ל ה ע י ד ע ל ח ו ל ץ שהוא ט ב ל ו ע ל י ץ כשר שהוא נ ס ך ו כ ו ׳ מפני ה נ א ה מ ו ע ט ת )שהרי מחזיר‬
‫ל ו א ת הדמים(‪.‬‬
‫‪ .3‬מ ש ה ו א א י ש ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬אם מ כ י ר אותו כ ש ק ר ן ו כ ק נ ת ר ן מותר לו ש ל א ל מ מ ו ך עליו‪.‬‬
‫תרומות פ״ב‬
‫‪112‬‬
‫ל ו נ ת פ נ ל ו ‪ ,‬ה י ה ע ו ש ה ע מ ו ט ה ר ו ת ‪ ,‬ו א מ ׳ ל ו נ ט מ א ו ‪ ,‬ל א נ ח ש ד ו ישר׳ ע ל כ ן ‪.‬‬
‫א ׳ ל ו ז ב ח י ם ש ה ק ר ב ת י ע מ ך ב א ו ת ו ה י ו ם נ ט מ א ו ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן אינו נ א מ ן ‪.‬‬
‫או׳ ל א נ ח ש ד ו י ש ר א ל ע ל כ ך ‪ ,‬א ל א ה כ ל ל פ י מ ש ה ו א איש‪.‬‬
‫על‬
‫בני‬
‫ר׳ יהודה‬
‫‪ .3‬ה ש ו ח ט א ת ה פ ס ח‬
‫ח ב ו ר ה ‪ ,‬ו א מ ׳ ש ל א ל ש מ ו ש ח ט ת י ו ‪ ,‬ש ו ר ת ה ד י ן ]אין[ נ א מ ן ‪.‬‬
‫א ו ׳ ע ד ש ל א י ת ח י ל ו ב ו נ א מ ן ‪ ,‬מ ש י ת ח י ל ו ב ו אינו נ א מ ן ‪.‬‬
‫אבל‬
‫יהודה‬
‫ר׳‬
‫‪ .4‬אין ת ו ר מ י ן מ מ י ן ע ל שאינו‬
‫מינו‪ ,‬א ב ל א מ ר ו כ ל מיני ח י ט י ם א ח ד ‪ ,‬כ ל מין א י פ ו ל י ן ‪ ,‬ואנוזין‪ ,‬ש ק ד י ם ‪ ,‬ו ר י מ ו נ י ם‬
‫אחד‪,‬‬
‫‪ .5‬היו ת א י נ י ם ש ח ו ר ו ת ו ל ב נ ו ת ב ת ו ך ב י ת ו ‪.‬‬
‫תורמין ומעשרין מזה ע ל זה‪.‬‬
‫ו כ ן שני מיני ח י ט י ם ת ו ר מ י ן ו מ ע ש ר י ן מ ז ה ע ל ז ה ‪.‬‬
‫בית‬
‫ר ׳ י צ ח ק אומ׳ משום ר׳ א ל ע ז ר ‪,‬‬
‫ש מ א י א ו מ ׳ אין ת ו ר מ י ן ‪ ,‬ו ב י ת ה י ל ל א ו מ ׳ ת ו ר מ י ן ‪.‬‬
‫כ י צ ד אין ת ו ר מ י ן‬
‫‪.6‬‬
‫מ ח ד ש ע ל הישן‪ ,‬אין ת ו ר מ י ן מ פ י ר ו ת שנה זו ע ל פ י ר ו ת שנה ש ע ב ר ה ‪ ,‬ו ל א מן פ י ר ו ת‬
‫שנה ש ע ב ר ה ע ל פ י ר ו ת שנה זו‪ ,‬א ב ל ש ד ה שעושה שתי בריכות בשנה‪ ,‬וכן‬
‫שדה בית השלחין‪ ,‬תורמין ומעשרין מזה על זה‪ .‬ליקט ירק בערב ראש‬
‫השנה עד שלא בא השמש‪ ,‬וחזר ולקט משבא השמש‪ ,‬אץ תורמין ומעשרין‬
‫מזה על זה‪ ,‬מפני שזה חדש וזה ישן‪ .‬היתה שניה ונכנסה שלישית‪ ,‬הראשון‬
‫מתעשר מעשר שני‪ ,‬והשני מתעשר מעשר עני‪ .‬ליקט אתרוג בערב חמשה עשר‬
‫להלן פ ס ח י ם פ״ד )פ״ג( ה״ז‪.‬‬
‫« השוחט ו כ ו ‪/‬‬
‫משכ׳ פ״ב מ׳׳ד; מע״ש‬
‫« אין חורמין ו כ ו ‪/‬‬
‫פ״ה מי׳׳א; ספרי קרח פי׳ ק״כ‪ ,‬עמ׳ ‪ ;147‬ס״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ ;299 ,298‬ירוש׳ במקומו‪ ,‬חלה פ״ד ה״ה‪,‬‬
‫כ״נו ננ״ד; בבלי בכורות כ״ג ב ‪ /‬המורה ח ׳ א׳‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ !3‬מחדש‬
‫‪ !0‬היו חאיכים ו כ ו ‪ /‬חולין קל״ו ג׳‪.‬‬
‫משכ׳ פ״א מ״ה; מע״ש הכ״ל; להלן שביעיח פ״ב ה״ה; ספרי קרח הכ׳׳ל; ספרי ראה פ י ס ק א‬
‫ק״ה‪ ,‬עמ׳ ‪ ;164‬ועיין להלן בכורוח פ״ז ה״א; בבלי שם כ״ג ב׳ וחו״כ בחוקחי ספי״נ‪ ,‬קע״ו ע״ב‪.‬‬
‫‪ !5‬ליקנו ו כ ו ‪ /‬להלן ר״ה פ״א ה״כו; ירוש׳ שם פ׳׳א ה״ב‪ ,‬כ״ז ע״א; בבלי שם י״ב א ‪/‬‬
‫« ואס׳ |‬
‫כך |‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫א חסי•‬
‫ד חטין‪.‬‬
‫אי |‬
‫‪ 11‬חיטים |‬
‫תורסין |‬
‫הלל‪.‬‬
‫ד פירו׳‪.‬‬
‫יתחילו‬
‫ד חיטין‪.‬‬
‫‪ 18‬השלחין |‬
‫ד השלחי׳‪.‬‬
‫ליקט |‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בשוננ ע״י א ח ר ‪.‬‬
‫ונחשד‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .5‬ב א ו ת ו‬
‫ב‪.‬‬
‫בערב ן‬
‫ובית ה י ל ל |‬
‫ד ב‬
‫י ת‬
‫ד מפרות‪.‬‬
‫‪ 14‬פירוח |‬
‫שתי בריכות ן‬
‫א שני נ מ ו ת ‪.‬‬
‫א ערב‪.‬‬
‫‪ 18‬וחזר וכו׳ ן‬
‫‪ 17‬מזה |‬
‫ד זה‪.‬‬
‫א וחתר‬
‫שניה • • •‬
‫ב ע ר ב ן א ערב‪.‬‬
‫נ ח ש ד ו וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שישרפו ט ה ר ו ת ע ל פ י ה ם‬
‫ה י ו ם ו כ ר ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהודיע לו ל א ח ר זמן‪ ,‬ה ר י נ ח ש י‬
‫שלא‬
‫‪ .7‬א י ן נ א מ ן ‪ .‬שהרי מ ע י ד ששחטו ב ע צ מ ו ש ל א כ ד ץ ‪ ,‬ויש כ א ן‬
‫י ת ח י ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ע ד ש ל א ה ת ח י ל ו בני ח ב ו ר ה ל א כ ו ל ממנו׳‬
‫ו ע ד י ץ הוא ברשותו נאמן‪ .‬ור״י ס ו ב ר ש כ ל זמן שהוא ברשותו נ א ^ ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫חאינים ן‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫פן פירות |‬
‫‪ 9‬חיטים |‬
‫ד ]לי[‬
‫‪ .6‬ל א נ ח ש ד ו ו מ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ .‬א ף ש ל א א מ ר לו מ י ד ע ד י ץ ל א נ ש ב ר ה חזקתו״‬
‫א ם אינו מ כ י ר ו כקנתרן‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪.8‬עד‬
‫לא‬
‫ך סחום‪.‬‬
‫א ]ואין[ מעשרין‪.‬‬
‫‪ 18‬שני והשני ן א שמי והשיני‪.‬‬
‫ושיקרבו ע ל מיהם ח ו ל ץ ב ע ז ר ה ‪.‬‬
‫פשיעה נמורה‪.‬‬
‫‪ 10‬זה ן‬
‫ד שנעשה‪ .‬ובמלה זו םתחיל שוב הנוסח של‬
‫ד לקט‪.‬‬
‫א‬
‫הושלם עיפ‬
‫ד יתחיל ‪ . . .‬סשהתחילו‪.‬‬
‫ד סן החדש‪.‬‬
‫ומעשרין ן‬
‫נ ו‬
‫ך ין‪.‬‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫ג ! אומי |‬
‫ד משם‪.‬‬
‫‪ 18‬מחדש |‬
‫שלישית ן א שנייה ‪ . . .‬לשלישית‪.‬‬
‫‪.4‬נתפנלו‬
‫‪ . . .‬סשיתחילו |‬
‫משום |‬
‫ולוקט )על הריו השניה סימן מחיקה( מי שבא‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫‪ 7‬ואס׳ |‬
‫ד אוסילין ואנחים ושקדי׳ ורמוני׳‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫שעושה |‬
‫א כנון‪.‬‬
‫ד ס ה שהוא האיש‪.‬‬
‫ד אומי‪.‬‬
‫איפולין ו כ י |‬
‫חאנים‪.‬‬
‫וכן ן‬
‫ימי׳ |‬
‫ד כן‪.‬‬
‫ד ישראל‪.‬‬
‫משהיא איש |‬
‫‪ 5‬א׳ ן‬
‫ך א‬
‫‪ 0‬ר‬
‫‪.‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ן‬
‫‪ 8‬או ן‬
‫]אין[ ן‬
‫ך אוסר•‬
‫ד•‬
‫‪.9‬כל מין‬
‫איפוליז‬
‫כ ל מ ע י סולים נחשבים ל מ ץ א ח ד ‪ ,‬וכן כ ל מ ע י אגוזים ה ם מ ץ א ח ד וכוי‪ ,‬ו ת ו ר מ ץ מ כ ל מ ץ ו מ ץ באותו‬
‫מ ץ מ א ח ד ע ל השני‪.‬‬
‫‪ .15‬ל י ק ט‬
‫י ר ק וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שמתעשר כ ש ע ת ל ק י ט ת ו ‪.‬‬
‫תרומות פ״ב‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫‪113‬‬
‫בשבט עד שלא בא השמש‪ ,‬וחזר ולקט אחר משבא השמש‪ ,‬אין תורמץ ומעשרץ‬
‫מזה על זה‪ ,‬מפני שזה חדש וזה ישן‪ .‬היתה שלישית ונכנסה רביעית‪ ,‬הראשון‬
‫‪ .7‬כיצד אין תורמין מן‬
‫מתעשר מעשר עני‪ ,‬והשני מתעשר מעשר שני‪.‬‬
‫התלוש על המחוב‪ /‬אמר פירות תלושץ אלו עשויץ תרומה ומעשרות‬
‫על פירות מחוברין אלו‪ ,‬או פירות מחוברין אלו עשרין תרומה ומעשרות‬
‫על פירות תלושין‪ ,‬לא אמר כלום‪ .‬אבל אמ׳ פירות תלושין אלו עשויין‬
‫תרומה ומעשרות על פירות מחוברין אלו לכשיתלשו‪ ,‬הרי זה אוכל מהן‬
‫עראי‪ ,‬ועושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר עד שיתלשו‪ .‬נתלשו‪,‬‬
‫דבריו קיימץ‪ .8 .‬כיוצא בו‪ ,‬מי שהיה בא בדרך‪ ,‬והיתה בידו כלכלה של‬
‫פירות שאינן מתוקנץ‪ ,‬ואפף הרי זו עשויה תרומה ומעשרות על פירות שיש לי‬
‫בתוך ביתי לכשיגיע לעיר‪ ,‬הרי זה אוכל ממנה עראי‪ ,‬ועושה אותה תרומה‬
‫ומעשרות על מקום אחר ]עד[ שיגיע לעיר‪ .‬הגיע לעיר דבריו קיימץ‪ .‬נאכלו‬
‫פירות‪ ,‬גגנבו‪ ,‬או שאבדו עד שלא הגיע לעיר‪ ,‬כלכלה בטבלה‪ .‬משהגיע‬
‫לעיר‪ ,‬דבריו קיימץ‪ .‬יתר על כן אמ׳ רבי אלעזר בן יעקב פירות ערוגה‬
‫זו לכשתביא שליש ותעקר עשרין תרומה ומעשרות על פירות ערוגה זו‬
‫לכשתביא שליש ותעקר‪ .9 .‬כיצד אץ תורמץ מפירות הארץ על פירות‬
‫חוצה לארץ‪ ,‬אין תורמץ מפירות ארץ ישראל על פירות סוריא‪ ,‬ולא‬
‫‪2 1‬‬
‫אין תורמין ו כ ו ‪/‬‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫ק‬
‫‪3‬‬
‫‪2 7‬‬
‫‪/‬‬
‫כ י ן ל א‬
‫ל״ג ב׳; קידושין ״‬
‫ס‬
‫» וסעשי־ין |‬
‫׳«' |‬
‫משכ׳ פ״א מ׳׳ה ומקבילוח‪.‬‬
‫ל‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 3‬ן‬
‫‪/‬‬
‫ד א !ואין[ סעשרין‪.‬‬
‫ומעשרות ן‬
‫א‬
‫‪2 3‬‬
‫פ י ד ו ת‬
‫ד א תלושין !אלון ) א אילו(‪.‬‬
‫פירות |‬
‫אלו |‬
‫ד י׳‪.‬‬
‫פ‬
‫א אילו‪.‬‬
‫קייסין |‬
‫״אינן |‬
‫ד תרומ׳‪.‬‬
‫ד סקו׳‪.‬‬
‫וםעשר‪.‬‬
‫כיצד |‬
‫א‬
‫אילן‪.‬‬
‫סתוקנין |‬
‫ומעשרות |‬
‫ך ועוש׳ אותו‪.‬‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫ך ופעשרו׳‬
‫לכשיגיע ן‬
‫א בטיבלה‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א יותר‪.‬‬
‫סירוח ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א כאיזה צד‪.‬‬
‫ה‬
‫א‬
‫זו |‬
‫ר ץ‬
‫ן‬
‫א ארץ‪.‬‬
‫תלושין ן‬
‫ך פי׳‪.‬‬
‫ד וסעשרר‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א וסעשר‪.‬‬
‫א שבא‪.‬‬
‫ד אוס׳ א אס׳‪.‬‬
‫ך פי ׳‪.‬‬
‫תרומה |‬
‫קייסין |‬
‫ר ו פ‬
‫׳‪.‬‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫ד פי ׳‪.‬‬
‫רו‬
‫ך‬
‫ס ק ו‬
‫‪ 28‬פירות |‬
‫א והיה‪.‬‬
‫ד עשוייה‪.‬‬
‫עשויה |‬
‫‪ 31‬פירות |‬
‫אלעזר |‬
‫ך פי׳‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫א ביתו גונסחקה וייו‪ ,‬ובין‬
‫‪ 30‬ומעשרות ן‬
‫ותעקר ן א ותיעקר‪.‬‬
‫‪ 34‬לכשתביא |‬
‫ק ו ם‬
‫ן‬
‫‪ 29‬ביתי ן‬
‫רו‬
‫ד ת‬
‫פירוח |‬
‫ס‬
‫והיתה ן‬
‫ך קייסי׳‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫אמ׳ |‬
‫ס ר‬
‫אלו |‬
‫‪ 24‬פירות |‬
‫ד חסר‪ .‬א אילו‪.‬‬
‫פירוח פחוברין |‬
‫וסעשרות ן‬
‫‪ 33‬לכשחביא ‪ . . .‬וחעקר | ד חסר‪.‬‬
‫ד ח‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד פ"‪.‬‬
‫אלו ן‬
‫ך פירו׳ סחוברי׳‪.‬‬
‫פירות |‬
‫א לכשאגיע‪.‬‬
‫‪ 32‬יתר ן‬
‫פירות |‬
‫ך פי׳‪.‬‬
‫א אילו‪.‬‬
‫‪ 27-26‬ע ד ‪. . .‬‬
‫שהיה בא ן‬
‫א וסעשר‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫פירות |‬
‫‪ 21‬ו ה ש נ י ‪. . .‬‬
‫אם׳ ן כ־ה א‪ .‬ב אם מ ע ל הסי־ם נקודה לסיםן סחיקה>•‬
‫ך סתוקני׳ א מתוקנת‪.‬‬
‫ןעדן | הושלם עיפ‬
‫ד פירו׳ א אם׳‪.‬‬
‫ך‬
‫חק‬
‫ר ן‬
‫‪.‬על•(‪.‬‬
‫רביעית ן א לרביעית‪.‬‬
‫א אפ׳‪.‬‬
‫א אילו‪.‬‬
‫וסעשרות ן‬
‫‪ 28‬ופעשרות |‬
‫‪ 27‬קייסין |‬
‫השורות תלויה ירד(‪.‬‬
‫ד בטבל׳‬
‫פ‬
‫‪ ,‬׳‪.‬‬
‫אפר ן‬
‫אלן ן‬
‫א ס ר ן א אפ׳‪.‬‬
‫‪ 26‬ועושה אותן |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א שאינה‪.‬‬
‫ן‬
‫ך א הפחובר‪.‬‬
‫א ! ע ל ן תרוםה < ו נ ס‬
‫אל‪ ,‬ן‬
‫ד מ‬
‫‪ 20‬היתה וכו׳ | ד הית׳ שלישי׳ ונכנס רביעי׳‪.‬‬
‫‪ 22‬הסחוב׳ |‬
‫ח ס ר <‬
‫ד תרוס׳‬
‫ע י י ן‬
‫ד‬
‫‪ 34‬מפירות הארז ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״א מ׳׳ה; ספרי קרח פי׳ ק״כ‪ ,‬עמ׳ ‪.147‬‬
‫א ו ה ש י נ י ‪ . . .‬שעי‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫ן כ ן ‪/‬‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ח‬
‫נ ן ‪ 3‬ו‬
‫י ן ס‬
‫פ‬
‫« אמר פ י מ ת ו כ ו ‪ /‬עיין בבלי קידושין‬
‫‪ 32‬יתר על כן ו כ ו ‪ /‬בבלי יבמוה‬
‫״ ״ ‪.‬‬
‫א וםעשר‪.‬‬
‫ך פי׳ ןאון‪.‬‬
‫ך אליעזר‬
‫םקום |‬
‫בטבלה |‬
‫א אליע׳‪.‬‬
‫פירות |‬
‫ע ש ו י י ן ‪ . . .‬וטעשרוח ן א ע ש ו י ה ‪. . .‬‬
‫ד לכשתבא‪.‬‬
‫«‪ 3‬ספירות |‬
‫וחעקר |‬
‫ד פפירו׳‪.‬‬
‫ך א וחיעקר‪.‬‬
‫ישראל וכו׳ ן‬
‫ד ישר׳ ע ל פירו׳ סורי׳‪.‬‬
‫‪ •35‬ע ל‬
‫מידות‬
‫ס ו ר י א ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ל מידות מ מ ו ר ח י ם שבאו מםוריא‪ ,‬ממני שחזקתם מ ש ד ו ת גויס ש ל א‬
‫היו מ ע ו ל ם ב י ד י י ש ר א ל ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫תרומות פ״ב‬
‫‪114‬‬
‫מפירות םוריא על פירות ארץ ישראל‪ .10 .‬ישראל שקנה שדה בסוריא‬
‫הרי הוא כקונה בפרוד שבירושלם‪ ,‬תורם ומעשר עליה‪ .‬ישראל וגוי‬
‫שקנו שדה בםוריא‪ ,‬הרי הן כטבל וכמעשר שנתערבו זה בזה דברי ד ‪/‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל ]אומ׳[ חלקו של ישראל חייב‪ ,‬חלקו של גוי פטור‪.‬‬
‫‪ .11‬ישראל שקנה שדה בםוריא‪ ,‬אע״פ שחזר ומכרה לגוי‪ ,‬חייבת במעשרות‬
‫ובשביעי׳ שכבר נתחייבה‪ .‬אבל העריסץ והחכורות ובתי אבות וגר שמשכן‬
‫שדהו לישראל‪ ,‬אע״פ שעשה לישראל נימוסות עליה‪ ,‬פטורה מן המעשרות‬
‫ופטורה מן השמטה‪ .12 .‬אי זה הוא ארץ ואי זה הוא חוצה לארץ‪,‬‬
‫כל ששופע מטורי סמנים ואילך ארץ ישראל‪ ,‬מטורי סמניס ולפנים‬
‫חוצה לארץ‪ .‬נםץ שבים‪ ,‬רואץ אותן כאלו חוט מתוח מטורי סמנין עד‬
‫נחל מצרים‪ ,‬מחוט ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט ולחוץ חוצה לארץ‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫או׳ כל שהוא כנגד ארץ ישראל‪ ,‬הרי הוא כארץ ישראל‪ ,‬שנ׳ ו ג ב ו ל‬
‫ים ו ה י ה ל כ ם ה י ם ה ג ד ו ל ו ג ב ו ל ‪ .‬נסין שבצדדץ‪ ,‬רואיין אותן‬
‫נ‬
‫« ישראל שקנה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ ‪ qip‬חלה; להלן כלים ב׳׳ק פ״א ה״ה; גינוין ח ׳ א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫« ישראל וגוי וכו׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ירוש דמאי פ״ו רה״י‪ ,‬כ״ה ע״ד; בבלי גינוין מ״ז א ; חולין קל״ה ב ‪ /‬ועיין להלן מעשרוח ספ״ב ומש״ש‪.‬‬
‫‪4 0‬‬
‫י ש ר א ל שקכה ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין בבלי ניכוין מ״ז א ‪/‬‬
‫« העריסין ו כ ו ‪/‬‬
‫במשכ׳ חלה פ״ד מ״ז ובירוש׳ שם; מעשרוח פ״ה מ״ה ובירוש׳ שם‪.‬‬
‫בבלי גיכרן מ״ג ב ‪ /‬ועיין‬
‫« אי זה הוא ו כ ו ‪ /‬להלן‬
‫חלה פ״ב הי״א; ירוש שביעיח פ״ו סה״א‪ ,‬ל״ו ע״ד; חלה פ״ד ה״ח‪ ,‬ק׳ ע״א; בבלי ניכוין‬
‫‪,‬‬
‫ח׳‬
‫א‪/‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬במדבר ל״ד ו ‪/‬‬
‫‪ *7‬ו ג ב ו ל‬
‫ישראל ן ד א ישרי•‬
‫ישראל ן א ישרי‪ .‬ב א סתום‪.‬‬
‫«‪ 3‬ספירות ו כ י | ד ססירר סורי׳ על פירר‪.‬‬
‫עליה |‬
‫בפרוד | ד בפרחדור א בסרואר‪.‬‬
‫‪ 37‬כקונה | ד כקוג׳‪.‬‬
‫שקנה שדה | ד שקנ׳ שדי‪.‬‬
‫ישראל |‬
‫]אופ׳ ן ן כ־ה ד• א או׳• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 39‬רבן וכי | ד רשביג‪.‬‬
‫ישראל | ד ישר׳‪.‬‬
‫ב פחוח•‬
‫שחזר | ד שחזור‪ 41 .‬ובשביעי־ |‬
‫אעיפ | א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 40‬שקנה | ד שקני‪.‬‬
‫חלקו | א וחלקו‪.‬‬
‫ד ישר׳‪.‬‬
‫שסשכן |‬
‫והחכורות | ד והחכורו׳ א והחוכרין‪.‬‬
‫העריסץ | ד א האריסין‪.‬‬
‫ד ונשבעית א ובשביעית‪.‬‬
‫ניםוסות |‬
‫לישראל | ד ישר׳ א ]לון ישר׳‪.‬‬
‫אעיפ | א אף על פי‪.‬‬
‫‪ 42‬לישראל | א לישר׳‪.‬‬
‫א שסישכן‪.‬‬
‫‪ 43‬השםטה ן א השםיטה‪ .‬אי זה הוא וכו׳ | ד א אייו‬
‫פטורה טן הפעשרות | ד פטור׳ סן הםעשרר‪.‬‬
‫א ניםוסי‪.‬‬
‫סםניס |‬
‫סטורי | ד טטור א פטורוס גביפ(‪.‬‬
‫‪ 44‬ששופע | א השופע ]ויורד[•‬
‫היא הארץ ואחו היא‪.‬‬
‫‪ 45‬נסין ן אהאניס׳)•‬
‫ולפניס ן א ולהלן‪.‬‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫יאילד | ד ואלך‪.‬‬
‫ד אסמן א אסנוס < ׳ •‬
‫עד ן א ועד•‬
‫כאלו ן א כאילו‪ .‬מתוח | א סחוח ]עליהם ן‪ .‬סטורי ססנין | ד טטורי אםנון א םסורוס אסנוס‪.‬‬
‫ולחוץ | ך לחוץ‪.‬‬
‫ישראל ן א ישר׳‪.‬‬
‫ולפנים | ד ולפני׳‪.‬‬
‫סחוט | א פ ן החוט )ביפ(‪.‬‬
‫‪ 40‬נחל | ד נחלי‪.‬‬
‫הוא |‬
‫ישראל | ד א ישר׳‪.‬‬
‫שהוא בנגד ן א שכננד‪.‬‬
‫או׳ | ד א אוס׳‪.‬‬
‫יהודה | ד יהודי•‬
‫נסין |‬
‫ונבול | ב ך פחוח‪.‬‬
‫הים וכו׳ | א וני‪.‬‬
‫‪ 48‬והיה | ד והי׳‪.‬‬
‫ישראל | א ישר׳‪.‬‬
‫ד הו׳ א היא‪.‬‬
‫א והנסין‪.‬‬
‫ב‬
‫פ(‬
‫‪4 7‬‬
‫‪ . 3 6‬י ש ר א ל ש ק נ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל י ש ר א ל שקנה ש ד ה בםוריא‪ ,‬ה ר י ה י א כ מ ו שנתכבשה‪ ,‬ו ק ם ב ר‬
‫‪.37‬ב ט ר ו ד ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪-‬‬
‫ת נ א ז ה שכיבוש י ח י ד שמו כיבוש‪ ,‬ונתחייבה מ ד א ו ר י י ת א ‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .38‬ב ט ו ר י א וכוי‪ .‬א ב ל באיי א ף ח ל ק ו של נוי חייב )אם מ כ ר ל י ש ר א ל ל פ נ י נמר‬
‫בטרבר‪.‬‬
‫מ ל א כ ה ( ‪ ,‬מפני שאנו מחזיקים ש ה ש ד ה היתד‪ .‬ט ע ם ב י ד י י ש ר א ל ‪ ,‬ואין כ ח ב י ד י נוי ל ה פ ק י ע באיי מ י ד י‬
‫‪ . 4 2‬ש ע ש ה ל י ש ר א ל וכוי‪ ' » .‬ל ‪ :‬ש ע ש ה ל ו י ש ר א ל )כני׳ כייע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ש כ ב ר ש ל ח‬
‫מעשרות‪.‬‬
‫‪ .44‬ו ל מ נ י ם•‬
‫ל ו א ת ה ה ת ר א ו ת ש י פ ר ע ל ו א ת חובו‪ ,‬והגיע זמן הגביה מ ן המשכון‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 4 5‬נ ם י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬האיים‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ל ה ל ן ‪ ,‬כני׳ כייע‪.‬‬
‫תרומות‬
‫‪115‬‬
‫פ״ב‬
‫כאלו חוט מקפלריא עד )אוקייס( אוקיינוס מנחל מצרים עד אוקיינוס‪ ,‬מחוט‬
‫ולפנים ארץ ישראל‪ ,‬מחוט ולחוץ חוצה לארץ‪ .13 .‬ספינה הבאה מחוצה‬
‫לארץ לארץ והיו בה פירות‪ ,‬מחוט ולפנים אם היא גוששת חייבת לפי‬
‫חשבון‪ ,‬והיוצא לחוץ לארץ אינו חייב לפי חשבון‪ .‬ר׳ לעזר אומ׳ עפר‬
‫חוצה לארץ חייב לפי חשבון‪ .‬אבל ערלה וכלאי הכרם שוץ לגוי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬בםוריא‪ ,‬בחוצה לארץ‪ ,‬אלא שר׳ יודן או׳ אין לנכרי כרם רבעי‬
‫בסוריא‪ .‬אמ׳ ר׳ יודה מעשה בשביון ראש הכנסת של כזיב שלקח מן‬
‫הגוי כרם רבעי בסוריא ונתן לו דמיו‪ ,‬ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר‬
‫ממקום למקום ואמ׳ לו המתן עד שנהה בהלכה‪ ,‬אמ׳ לו משם ראיה‪ ,‬אף‬
‫הוא ]שלח לו[ ביד שליח חרש מה שעשיתה עשיתה‪ ,‬אבל לא תשנה לעשות כן‪.‬‬
‫‪ .14‬אץ תורמין מן התבואה שלא הביא׳ שליש‪ .‬כיצד יודע אם הביאה‬
‫שליש ואם לאו‪ ,‬אם זורעה ומשצמחה הדבר ידוע שהביאה שליש‪ ,‬ואם‬
‫זורעה ואינה מצמחת הדבר ידוע שלא הביאה שליש‪.‬‬
‫‪ 50‬קפיכה ו כ ו ‪ /‬עיין משכ׳ חלה פ״ב מ״ב‪ ,‬בבלי ניכוין ז׳ ב ‪/‬‬
‫פ‬
‫״‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫״א‪.‬‬
‫^ ל‬
‫‪5 4‬‬
‫במשכ׳ כאן שפ״ ‪.‬‬
‫ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ה״ו‪ ,‬כ׳ ע״ב; מע״ש פ״ה ה״ג‪ ,‬כ״ו ע״א‪ .‬ועיין‬
‫ז‬
‫‪ 59‬אין הורמין ו כ ו ‪ /‬חלה פ״א מ״ג; ת ו ס פ ׳ שם פ״ב ה״ה; ירוש׳ כאן פ״א‬
‫ג‬
‫ה״ה‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬
‫כ כ ר י‬
‫מ ץ ש‬
‫‪/‬‬
‫פ‬
‫א‬
‫ה‬
‫פ‬
‫־‪ 5‬והיוצא וכו‪ /‬עיין משכ׳ חלה‬
‫‪ 60‬א ם זורעה ו כ ו ‪ /‬מדרש הכאים )הול׳ הופמן(‪ ,‬עמי ‪ ;76‬ילוש׳ שביעית פ״ב ה״ז‪,‬‬
‫ל״ד ע״א; מעשרות פ״א ה״כ מ״ע ע״א; חלה פ״א ה״ד‪ ,‬כ״ז ע״ד‪ .‬ועיין בבלי סנהדרין ס״כו א ‪/‬‬
‫י* כאלו | א כילו‪.‬‬
‫)ב‬
‫פ‬
‫' >•‬
‫<אוקייס> | ד א חסר )ואף ב ב נפחק עיי נקודות(‪.‬‬
‫א םן החוט‪.‬‬
‫‪6 1‬‬
‫חוט | ך חוט ןמתוח[ א חוט ןטתוח עליהןן‪.‬‬
‫‪0‬־ ולפנים |‬
‫לארץ | ד א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ח״כ |‬
‫לעזר |‬
‫ד א ח״בח‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לנכר | ד לנוכרי‪.‬‬
‫א ןאחן דסיו‪.‬‬
‫שנהה |‬
‫ע ש‬
‫י‬
‫ת ה‬
‫ך‬
‫ן‬
‫ד א שנהיה‪.‬‬
‫ע ש‬
‫י‬
‫ת‬
‫שו‬
‫כיצד ן א כאיזה צד‪.‬‬
‫ופשצםחה |‬
‫‪ 61‬הדבר ידוע |‬
‫א שבאה‪.‬‬
‫לטי |‬
‫לחוץ | ד לחוצ׳ א חוצה‪.‬‬
‫אוס׳ ן ך אופר‪.‬‬
‫‪3‬־ חוצה לארץ |‬
‫ד ארץ ישראל א הארץ‬
‫‪ 84‬בחוצה | ך בחוצ׳‪.‬‬
‫יודן | ך א יהודה‪.‬‬
‫או׳ | ך אוסר אאוט׳‪.‬‬
‫רא» | ך א ראש ןביחן‪.‬‬
‫שהיה עובר |‬
‫א ע י‪.‬‬
‫טחוטן‬
‫אינו | ד אין א אפה‪.‬‬
‫‪ 58‬כרם |‬
‫ד שהי׳ עובי‪.‬‬
‫‪ 69‬סן התבואה ן א תבואה‪.‬‬
‫יודע ן א יודעין‪.‬‬
‫ך וסצסח׳ א וםצסחת‪.‬‬
‫כזיב ן א אכזיב‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 57‬םסקום לפקום |‬
‫‪ 58‬ןשלח לון ן כיה ד א‪ .‬ב חסר‪.‬‬
‫‪ 80‬ואם |‬
‫הדבר ידוע ן‬
‫אס׳ | ך אסר א אי‪.‬‬
‫הכנסח | ד הכנס׳‪.‬‬
‫נו‬
‫ד א הביאה‪.‬‬
‫‪ •52‬א י נ ו‬
‫א וטן החוט‪.‬‬
‫‪ 56-55‬סן הנוי כרס רבעי ן א כרם רבעי פן ה י‪.‬‬
‫יאט׳ | א אס׳‪.‬‬
‫ד זורעח‪.‬‬
‫ב ג ו‬
‫בשביון ן א בשנביון‪.‬‬
‫דםיו ן‬
‫ד שעשית‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫טחוט ן‬
‫הבאה ן‬
‫נוששת ן כיה ד• ב ניששת א הנוששת‪.‬‬
‫‪ 65‬בסוריא | ך א בסוריא ןוחכםים אוטר׳ )א וחכט׳ אוט׳> יש לון‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד בסורי׳‪.‬‬
‫א ישרי‪.‬‬
‫והיוצא | ד היוצא‪.‬‬
‫טקפלריא ן א מקיפלוריא‪.‬‬
‫אוקיינוס | ך אוק״נו׳ )כיפ( א אוקינוס‪.‬‬
‫אם היא ן א חסר‪.‬‬
‫ך א אליעזר‪.‬‬
‫שרן לנוי ן א שווין‬
‫יודה | ד א יהודה‪.‬‬
‫‪| P‬‬
‫ך ולפני׳‪.‬‬
‫סחוט ן א טן החוט‪.‬‬
‫‪ 62‬חשבון ן א בחשבון‪.‬‬
‫ןכל שהואן‪.‬‬
‫ישראל ן‬
‫עד ן א ועד‬
‫בםוריא |‬
‫ד פסקו׳ לסקר‪.‬‬
‫חרש ן א חדש‪.‬‬
‫שעשיחה ן‬
‫שלא ן א ןעדן שלא‪.‬‬
‫הביא׳ ן‬
‫אם ן א חסר‪.‬‬
‫זורעה |‬
‫ך א אם‪.‬‬
‫א דבר בידוע‪.‬‬
‫ואם |‬
‫ך אם‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫א דבר בידוע‪.‬‬
‫ח י י ב וכו׳‪ .‬כשיטת ריע במשנת ח ל ה ר פ י ב שםירות הארץ שיצאו ל ח ו ׳ ל פטורים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪.53-52‬ע ט ר ח ו צ ה‬
‫ל א ר ץ וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬ע פ ר נשיצאן חוצה וכו׳)ועיין בשנויס(‪ ,‬כ ל ו מ ר ויש בו פירות שגדלו‬
‫ב א ר ץ ‪ .‬ו ר י א לשיטתו במשנת ח ל ה הניל שמחייב פירות הארץ שיצאו לחויל‪.‬‬
‫ו כ ב ר ל א היה י כ ו ל לחזור בו‪.‬‬
‫יעיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .56‬ו נ ת ן ל ו ד מ י ו ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ .57‬ה מ ת ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ומכיוון שלא שמענו שהורה לו לאיסור‪ ,‬שימ מותר‪.‬‬
‫‪ .58‬ח ר ש וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ב ס ת ר ‪ ,‬כ ד י שלא לביישו‪ .‬ומכיוון ששלח לו ב ס ת ר ל א נודעה‬
‫הוראתו בבית המדרש‪.‬‬
‫לא‬
‫ת ש נ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שלא ת ס ס י ד את דמיך‪ ,‬מפני שתצטרך לסדותו‪.‬‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪116‬‬
‫פרק ג׳‬
‫‪ .1‬מפני מה אמרו אלם לא תורם‪ ,‬מפני שאין יכול ]לברך‪ .‬מפני מה אמרו‬
‫סומא לא יתרום‪ ,‬מפני שאץ יכול[ לבור את היפה מן הרעה‪ .‬מפני מה אמרו‬
‫שכור לא יתרום‪ ,‬מפני שאץ בו דעת‪ .‬אע״פ שכור‪ ,‬מקחו מקח וממכרו ממכר‬
‫ונדרו נדר והקדשו הקדש ומתנתו מתנה‪ .‬עבר עברה שחייב עליה חטאת‬
‫מחייבין אותו ]חטאת[‪ ,‬סקילה מחייבין אותו סקילה‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬שכור‬
‫הרי הוא כפקח לכל דבר‪ .2 .‬מפני מה אמרו בעל קרי לא יתרום‪ ,‬מפני‬
‫שאץ יכול לברך‪ .‬מפני מה אמרו ערום לא יתרום‪ ,‬מפני שאינו יכול לברך‪.‬‬
‫אבל מכסה את עצמו בתבן ובקש ובכל דבר ומברך‪ .3 .‬היה הולך להפריש‬
‫תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני מאימתי מברך עליהן‪ ,‬משהפרישן‪ .‬הפרישן‪,‬‬
‫אם עתיד לקרות להם שם אין בהן קדוש׳ עד שיקרא להן שם‪ ,‬ואם אץ עתיד‬
‫לקרוא להן שם כיון שהפרישן נתקדשו‪ .4 .‬ר׳ יהודה או׳ מודיד אדן את‬
‫טבלו ומכניסו לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במדה‪ .‬שוקל אדם את טבלו‬
‫ומכניסו לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במשקל‪ .‬מונה אדם את טבלו ומכניסו‬
‫לתוך ביתו‪ ,‬ובלבד שלא יתרום במנ^‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ לא במדד! ולא‬
‫במדוד‪ ,‬ולא במשקל ולא בשקול‪ ,‬ולא במנ^ ולא במנוי‪ .‬אמ׳ לו מעשה שהיינו‬
‫‪,‬‬
‫» אע״פ שכור וכו ‪ .‬בבלי עירובי; ס״ה א ‪/‬‬
‫! מפני מה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א ה״ו‪ ,‬מ׳ ע״ל‪.‬‬
‫י ערום ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הכ״ל; ועיין דמאי פ״א מ״ד ובירושלמי שם; בבלי שבח כ״ג א׳)ומקבילוח(; ב״מ קי״ל‬
‫ב ‪ « /‬אבל מ כ ס ה ו כ ו ‪ /‬לעיל ברכוה פ״ב הי״ד‪ ,‬שו׳ ‪.42‬‬
‫‪ 67‬ומש״ש‪.‬‬
‫» מאימחי ו כ ו ‪ /‬לעיל ברכוה פ״ו חי״ד‪ ,‬שו׳‬
‫״ מודיד אדן ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״א סה״ז׳‬
‫״ א ם עחיד ו כ ו ‪ /‬עיין להלן מע״ש פ״ד הי״ד‪.‬‬
‫מ׳ ע״ד‪ .‬ועיין במשכחכו פ״א מ״ז‪ ,‬בספרי קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬עמ׳ ‪.147‬‬
‫‪ 1‬אלם ן‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א אילם‪.‬‬
‫‪ 2‬פן ן‬
‫א פתוך‪.‬‬
‫שכור |‬
‫ד א שיכור‪.‬‬
‫ונדרו |‬
‫א ונידרו‪.‬‬
‫א עבירה‪.‬‬
‫והקדשו |‬
‫ד הר‪.‬‬
‫כפקח |‬
‫‪ 6‬הוא |‬
‫א סכסה‬
‫]הוא[‪.‬‬
‫ומעשר |‬
‫שיקרא להן ן‬
‫ד אטודד‬
‫וסברך |‬
‫שני |‬
‫ב םוריד‪.‬‬
‫אדן |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד ברבי א ברי•‬
‫או׳ |‬
‫ך עליי‪.‬‬
‫ואם ן‬
‫א אם‪.‬‬
‫ד א אדם‪.‬‬
‫‪ 18‬ט ב ל ו |‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ע א‬
‫‪7‬‬
‫אעיפ ן‬
‫ד א ה ס ד ר הוא‪ :‬מתנתו ‪ . . .‬ת ד ת‬
‫ד מתל‪.‬‬
‫עברה |‬
‫מתנה |‬
‫ד מתנתו‪.‬‬
‫ך מחייבי׳‬
‫א ]הרי הוא[ חייב‪.‬‬
‫אותו |‬
‫א ]הרי הוא[ חייב‪.‬‬
‫ד דבי‪.‬‬
‫שכור |‬
‫ין ן‬
‫• תרומה |‬
‫ך‬
‫א‬
‫ע א‬
‫י‬
‫נ ו <‬
‫דבר |‬
‫מ א‬
‫ד חרוס׳‪.‬‬
‫י ן‬
‫נ ו‬
‫‪ 12‬טבלו ן‬
‫א טיבלו‪.‬‬
‫ד א לקרות‪.‬‬
‫א טיבלו‪.‬‬
‫‪ 14‬בםניין |‬
‫א בסידה‪.‬‬
‫א עאין‪.‬‬
‫ופעשר |‬
‫ך מאסתי ב סאיםתי ]םאיסתין‪.‬‬
‫!‪ 1‬לקרוא |‬
‫בםדה ן‬
‫ם‬
‫‪ . . .‬והקדשו•‬
‫‪ 6‬מחייבין |‬
‫א כפיקח‪.‬‬
‫מאימתי |‬
‫א שיכור‪.‬‬
‫ומתנתו |‬
‫מחייבין אוחו ן‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬
‫ד עני א שעי‪.‬‬
‫א שקרא להם‪.‬‬
‫שוקל ‪ . . .‬יחרום |‬
‫ר׳ |‬
‫א שחייבין‪.‬‬
‫א והקדישו‪.‬‬
‫עליה |‬
‫ןחטאת[ ן כיה ב א •‬
‫ד ומעשי‪.‬‬
‫ד הרע‪.‬‬
‫ד הקדשו‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫א שיכור‪.‬‬
‫נ שכור ן‬
‫‪ 4‬ונדרו ‪ . . .‬והקדשו ‪ . . .‬ומתנתו |‬
‫שחייב ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫תורם |‬
‫ד א יתרוס‪.‬‬
‫הרעה |‬
‫‪ ] 2-1‬ל ב ד ך ‪ . . .‬יכול[ ן‬
‫ה ו מ‬
‫ל‬
‫‪y‬״‬
‫ך ןא‬
‫‪B‬‬
‫) א וםפני(‪.‬‬
‫ך א אף ע ל פי ןשאםרו[•‬
‫‪ 8‬םכסה |‬
‫ך ופעש׳‬
‫‪ 10‬קדוש׳ ן‬
‫או׳ |‬
‫א פעשר•‬
‫ך א קדושה•‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 13-12‬ב ס ד ה ‪ . . .‬יתרום ן‬
‫ך א בסעין‪.‬‬
‫‪ 18‬אס׳ |‬
‫יוסה |‬
‫סודיד |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ך א ס ר א אסרו‪.‬‬
‫בי‬
‫שהיינו |‬
‫א והיעו‪.‬‬
‫‪ .3‬ד ע ת ‪.‬‬
‫א ד ם וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לשער ולתרום מאומד כהוק‪.‬‬
‫‪ .11‬מ ו ר י ד‬
‫אדן‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫כלומד‪ ,‬מודד‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪117‬‬
‫‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪30‬‬
‫‪,‬‬
‫מלקטין תאנים אחרי אביך‪ ,‬ואמ לנו היו מוגץ‪ .‬אמ ר׳ שמעון בן אלעזר מעשה‬
‫בזקן אחד בערדסקיס שהיה שוקל את כלכלתו מלאה וחוזר ושוקלה רקנית‪,‬‬
‫והיה ר׳ מאיר משבחו‪ .‬התורם את הכלכלה ונמצאו פירות בצידי כלכלה הרי‬
‫אלו תרומות‪ ,‬מפני שלבו לתרום על הכל‪ .5 .‬היו לפניו תאנים ורמונים‪ ,‬אץ‬
‫מחייבין אותו להיות יושב ומשער בין בדקה בץ בגסה‪ ,‬אלא תורם כדרכו‬
‫בבינוגי‪ .6 .‬התורם את הגורן‪ ,‬צריך שיכוין את לבו על מה שבקוטץ‪ ,‬על מה‬
‫שבתבן‪ ,‬על מה שבצדדץ‪ ,‬על מה שבגורן‪ .‬התורם את הבור‪ ,‬צריך שיכוין את‬
‫לבו על מה שבחרצנין ועל מה שבזגין‪ .‬התורם את הגת‪) ,‬צריך שיכוץ את לבו(‬
‫צריך שיכוין את לבו על מה שבגפת‪ ,‬אם לא כיון‪ ,‬תניי בית דין שיתרום)את(‬
‫על הכל‪ .7 .‬ר׳ יוסה או׳ כל בית גיתות תפיסה אחת‪ .‬כיצד‪ ,‬גת אחת לשתי‬
‫בורות‪ ,‬שתי גיתות לבור אחת‪ ,‬שתי גיתות לשתי בורות‪ ,‬בזמן שכולם תפיסה‬
‫אחת תורמץ ומעשרץ מזה על זה‪ ,‬ניטמא אחד מהן‪ ,‬תורם מן הטהור שבו על‬
‫הטמא שבו‪ .‬אץ כולם תפיסה אחת אין תורמץ ומעשרין מזה על זה‪ ,‬ניטמא‬
‫אחד מהם‪ ,‬לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו‪ .‬וכן היה ר׳ יהודה או׳ כל‬
‫בית הבד קורא אחת‪ .‬כיצד‪ ,‬קורא אחת לשתי בורות‪ ,‬שתי קורות לבור אחת‪,‬‬
‫שתי קורות לשתי בורות‪ ,‬בזמן שכולם תפיסה אחת תורמץ ומעשרין מזה על‬
‫זה‪ ,‬ניטמא אחד מהן‪ ,‬תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו‪ .‬אץ כולם תפיסה‬
‫!־‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ם‬
‫‪ !0‬חאנים |‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫ן‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ש‬
‫אחרי |‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫שסעון |‬
‫א שסע ‪.‬‬
‫וחתר |‬
‫‪/‬‬
‫רקנית |‬
‫ד בצדי א בצד‪.‬‬
‫א שליבן‪.‬‬
‫ם‬
‫על ן‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫היו ן‬
‫א הוו‪.‬‬
‫ך בערדסקום א בארדסקוס‪.‬‬
‫אח ן‬
‫ד א ריקנית‪.‬‬
‫‪ 18‬והיה ן‬
‫כלכלה ן‬
‫א את‪.‬‬
‫תאנים ורםונים ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫ד צדי׳‪.‬‬
‫צריך |‬
‫ב‬
‫י‬
‫ח‬
‫ד צרי׳‪.‬‬
‫יין |‬
‫‪ 23‬הנח |‬
‫ד יוסי א יהודה‪.‬‬
‫אחד‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 26‬בורות |‬
‫ד א חפוסה‪.‬‬
‫א כולן‪.‬‬
‫א אוט׳‪.‬‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫ד בורו׳‪.‬‬
‫‪ 27‬סזה |‬
‫חפיסה א ח ח |‬
‫שיחתם ן‬
‫א ח ח שחי ן‬
‫ד סן זה‪.‬‬
‫‪.19‬תרומות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כ ב ר נתרמו‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫)את( |‬
‫א אחת ושתי‪.‬‬
‫וסעשרין ן‬
‫ש ל א ני דשו כ ר א ו י ‪.‬‬
‫ד נטפא‪.‬‬
‫אחד ן‬
‫‪ .20‬ב י ן‬
‫הבורשלשמן‪.‬‬
‫אחת‪,‬‬
‫‪.22‬שבגורן‪.‬‬
‫ועיץבבה״א‪.‬‬
‫ד ניתר‪.‬‬
‫‪ .23‬א ת‬
‫‪ .25‬ד ׳‬
‫הגת‪.‬‬
‫י ו ם ה וכוי‪.‬‬
‫הבור |‬
‫ד הנת‪.‬‬
‫תניי |‬
‫כולם ן‬
‫בדקה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד א תפוסה‪.‬‬
‫שכולם ן‬
‫‪ 29‬ס ה ם ן‬
‫ד א תנאי‪.‬‬
‫‪ 28‬יוסהן‬
‫נח אחת |‬
‫א שכולן‪.‬‬
‫‪ 28‬הטםא |‬
‫ד הטס׳‪.‬‬
‫א סהן•‬
‫או׳ |‬
‫‪ 31‬שכולם ן א שכולן‪.‬‬
‫ד גת‬
‫חפיסה ן‬
‫כולם ן‬
‫ד אוסר‬
‫חפיסה ן‬
‫א כולן‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לשער כמות ה ד ק ו ת כנגד‬
‫‪ .21‬ש ב ק ו ט י ן ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שבלים קטועות‬
‫את‬
‫צ י ל ‪ :‬א ת הגת‪,‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ה שנשתייר ב ק ר ק ע הגורן‪.‬‬
‫עיץ בבה״א‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬עיקר ויחידה אחת‪.‬‬
‫חפיסה |‬
‫א ]ואין[ סעשרין‪.‬‬
‫הגסות‪ ,‬או שישער ל ת ר ו ם בנסים נגד הגסים ו ד ק י ם נ ג ד ה ד ק י ם ‪.‬‬
‫כגי׳ ד ו כ ם ת ו ר ו ס ר ח ‪.‬‬
‫‪ 24‬כיון ן א כיוון‪.‬‬
‫ד קור א קורה‪.‬‬
‫א אחח‪.‬‬
‫ב ד פתוח‪.‬‬
‫על |‬
‫א ועל‪.‬‬
‫ך א ח ס ר <ב נסחק עיי נקודוח(‪.‬‬
‫ניחוח |‬
‫קורא |‬
‫א ד ק ה ובין גסה‪.‬‬
‫ד שבקשין א שבקימין‪.‬‬
‫חורם ן א ] ל א ן יחרום <ונםחק ‪.‬לא•(‪.‬‬
‫ד תפוס׳ אח׳‪.‬‬
‫ד תפוסת‪.‬‬
‫‪ 20‬ב ד ק ה בין בנסה ן‬
‫ד הגרגות א הניתוח‪.‬‬
‫‪ 30‬קורא א ח ח ן א חפיסה א ח ח ]היא[‪.‬‬
‫‪ 32‬ניטםא |‬
‫חרופוח ן כ־ה א ‪ .‬ב ד חרופה‪.‬‬
‫שלבו ן‬
‫ע ל ם ה שבגורן ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫א שיחרים‪.‬‬
‫גיתות |‬
‫א נםצאו חאינים‪.‬‬
‫בצירי ן‬
‫שבקוטין |‬
‫)צריך ‪ . . .‬לבו( |‬
‫אס׳ |‬
‫םלאה ן‬
‫ונפצאו פירוח ן‬
‫א אילו‪.‬‬
‫ך א פ ר א א׳‪.‬‬
‫א םליאה‪.‬‬
‫א תאינים וריסונים‪.‬‬
‫‪ 22‬שבתבן ‪ . . .‬שבצדדין ן א שבצדדין ו ע ל פ ה שבחבן‪.‬‬
‫ד ביד ד א ]הואן‪.‬‬
‫א היה‪.‬‬
‫‪ !9‬אלו ן‬
‫צריך |‬
‫ד הבור‪.‬‬
‫ביח‬
‫פ ״ ב ה״א‪,‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הכלכלה‪.‬‬
‫א בבינונית‪.‬‬
‫״ל‪.‬‬
‫ד אח׳ א א ח ר ‪.‬‬
‫‪ 17‬ב ע ר ד ס ק י ס |‬
‫א חתר‪.‬‬
‫‪ 21‬בבינוני |‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫מ‬
‫פ‬
‫״ה‬
‫מ‬
‫‪5‬־ כ ל‬
‫וכר‪.‬‬
‫ימש׳‬
‫מ״א‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫הבור‪.‬‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬א ת ה ב ו ר )כגי׳ ד ו כ ס ו ׳ ס הניל(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ת‬
‫צ״לנר׳יהודה‪,‬כגי׳ כי׳עוהר־שסיריליאו‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ה ׳ א שו׳ ‪.27-26‬‬
‫תסיסה‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪118‬‬
‫אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה‪ ,‬נטמא אחד מהן לא יתרום מן הטהור‬
‫שבו על הטמא שבו‪ .8 .‬היה מלקט גפי ירק ומניח בגינה‪ ,‬תורם מאחד על‬
‫הכל‪ ,‬הביא מץ אחד ביניהן‪ ,‬תורם מכל אחד ואחד‪ .‬הביא מיגין הרבה‬
‫בקופה‪ ,‬כרוב מלמעלה וכרוב מלמטה ומין אחר באמצע‪ ,‬לא יתרום מן‬
‫העליה לתחתץ אלא אם כן הקיף‪ .9 .‬חמשה ציבורין בגורן‪ ,‬תורם מאחד‬
‫על הכל‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה אימתי‪ ,‬בזמן שעיקר הגורן קיים‪ ,‬אין עיקר הגורן קיים‬
‫תורם מכל אחד ואחד‪ .10 .‬המכנס פירותיו לתוך ביתו‪ ,‬אע״פ שמפוזרץ‬
‫« תורם מאחד על הכל‪ .‬שתי מגורות בעלייה אחת‪ ,‬תורם מכל אחת ואחת‪) ,‬ש(סקי‬
‫תבואה ועגולי דבילה וחביות של גרוגרות כולם בהקפה אחת‪ ,‬תורמץ ומעשרין‬
‫מזה על זה‪ .11 .‬מאימתי תורמץ את הגורן‪ ,‬משתעקר האלה‪ .‬כבר מקצת‪,‬‬
‫תורם מן הכבור על שאינו כבור‪ .12 .‬מאימתי תורמין את הגת‪ ,‬משיהלכו‬
‫בה שתי וערב‪ .‬מאימתי מטמץ אותה‪ ,‬בית שמיי או׳ משיינטל מעשר ראשון‪.‬‬
‫« בית הלל או׳ משיינטל מעשר שני‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה הלכה כדברי בית שמיי‪,‬‬
‫אלא שנהגו הרבים כדברי בית הלל‪ .‬וחכמים אף מוציאץ תרומה ומעשרות‬
‫‪35‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪ 33‬כנומא‬
‫עיין במשכ׳ פ״ב מ׳׳א‪.‬‬
‫‪ 38‬בזמן שעיקל ו כ ו ‪/‬‬
‫מע״ש‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫ספ״ג‪.‬‬
‫עיין בילוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫« מאימתי‬
‫כבל ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין‬
‫להלן‬
‫ילוש׳‬
‫הכ״ל‪.‬‬
‫פי״א‬
‫‪ 33‬וטעשרין | א ואין פעשרין‪.‬‬
‫טאחד |‬
‫ד א פאחח‪.‬‬
‫חחחון‪.‬‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫‪ 40‬ס א ח ד |‬
‫א סאחת‪.‬‬
‫ד ודוגיות‪.‬‬
‫א סשסהלך‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫הסכנס |‬
‫א ח ח ואחת |‬
‫ד אםחי‪.‬‬
‫‪ 44‬םטסין |‬
‫שעיקר |‬
‫ד היכנים א הכניס‪.‬‬
‫ד א ח ד ואחד‪.‬‬
‫מ״ד‪.‬‬
‫פאחד ן‬
‫ד שעקר‪.‬‬
‫א פאחח‪.‬‬
‫עיקר ן‬
‫<ש>סקי |‬
‫ך כ פ י ‪ . . .‬בגנה‪.‬‬
‫לתחחון|א]על[‬
‫‪ 38‬אפ׳ ר׳ יהודה |‬
‫ך עקר‪.‬‬
‫אעיפ שפפחרין ן‬
‫‪ 39‬א ח ד ואחד |‬
‫ך א אף ע ל פי שהן פפחרין‪.‬‬
‫ד שקי א סקי‪.‬‬
‫כבר |‬
‫אוחה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א ובית הילל•‬
‫אם׳ | ד אטר‪.‬‬
‫שסיי או׳ |‬
‫או׳ |‬
‫שסיי | ד א שטאי‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ד ה ב א א ןהיהן טביא‪.‬‬
‫‪ 41‬ועגולי ן‬
‫א ועיגולי‪.‬‬
‫ד צ ב ר א בבור‪.‬‬
‫טקצת |‬
‫ד הצבור ‪ . . .‬צבור א הבבור ‪ . . .‬בבור‪ .‬ב ד סתום‪.‬‬
‫‪ 45‬בית ה ל ל |‬
‫שני ן א שיני•‬
‫הביא |‬
‫ח׳‬
‫מ״ב ע״א‪.‬‬
‫«> מאימחי‬
‫‪37‬העליה | ד א ה ע ל י ו ן ‪.‬‬
‫‪ 42‬סשתעקר ן א סשיתעשר‪.‬‬
‫ד א טטסאין‪.‬‬
‫ך טשינטל א םשיטול‪.‬‬
‫ד צמרי׳‪.‬‬
‫שבח פ״ו ה״ד‪,‬‬
‫‪ 34‬נפי ‪ . . .‬בנינה ן‬
‫אחרןדאאחד‪.‬‬
‫ציבורין |‬
‫‪ 43‬הכבוד ‪ . . .‬כבוד |‬
‫ד טשינטל א טשיטול‪.‬‬
‫במשכ׳‬
‫וסין | ד ו ס ן ‪.‬‬
‫כולם ן א כולן‪.‬‬
‫ד ם ק צ ת ןהנורן[‪.‬‬
‫« מאימחי‬
‫כאן‬
‫וכו‪/‬‬
‫נטמא ‪ . . .‬פהן ן א ניטטא ‪ . . .‬פ ה ם ‪.‬‬
‫איםתי |‬
‫ילוש׳ הכ׳׳ל‪ ,‬ועיין בילוש׳‬
‫ילוש׳ פ״ג ה״ד‪,‬‬
‫‪ 35‬ב י נ י ה ן ‪ . . .‬א ח ד ואחד ן א ביניהם ‪ . . .‬אחת ואחת‪.‬‬
‫א אחח ואחח‪ .‬א סחום‪.‬‬
‫פשיינטל |‬
‫ה״ד‪.‬‬
‫‪ 36‬בקופה | ד פ ק ו פ ׳ ‪.‬‬
‫אפ׳ ן‬
‫<«‪ «-‬סקי תבואה ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין‬
‫הקיף | ד הקף• ב ד א סחום‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫וחביות |‬
‫וכו‪/‬‬
‫ילוש׳ פ״ב ה״א‪,‬‬
‫ילוש׳ מעשלות פ״א ס״ו‪ ,‬מ״כו ע״א;‬
‫ילוש׳ מעשלוח הכ״ל‪.‬‬
‫כוהלוח‬
‫סידן | דפפיני׳‪.‬‬
‫‪ 35‬הביא מיכין ו כ ו ‪/‬‬
‫מ״א ע״ג‪.‬‬
‫םשיהלכו |‬
‫ך א שםאי אוסר < א אוט׳ (•‬
‫טשיינטל |‬
‫ד אוטר א אוט׳‪.‬‬
‫‪ 46‬ה ל ל ן א הילל‪.‬‬
‫וחכסים‬
‫או׳ ן ך וחכטי׳ אוטרי׳ א והכס׳ אוט׳‪.‬‬
‫‪ .34‬ג מ י י ר ק ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ פ י גכגי׳ ד> ‪ ,‬א ג ד י י ר ק ‪.‬‬
‫ה ע ל י ו ן ‪ ,‬כגי׳ ד ‪ ,‬כי״ע וראשונים‪.‬‬
‫)הרשים ע*פ הירושלמי(‪.‬‬
‫‪ .35‬מ י ן א ח ד וכוי‪ .‬צ*ל‪ :‬מין א ח ר ‪.‬‬
‫‪.38‬שעיקר‬
‫‪ .37‬ה ע ל י ה ‪ .‬צ י ל ‪:‬‬
‫ה ג ו ר ן ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ק ו ם שדשין א ת ה ח ט י ם ב א מ צ ע •‬
‫‪ .40‬ע ל ה כ ל ‪ .‬מ פ נ י ש ע ו מ ד ק ל ה צ ט ר ף א ח י כ ב מ ג ו ר ה א ח ת ‪.‬‬
‫‪ .42‬ה א ל ה•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ש ע ק ר א ת ה ע ת ר ) ה ק ל ש ץ ( מ ת ו ך ה כ ר י ‪ ,‬מ פ נ י ש כ ב ר נ מ ר מ ל ה פ ך בו‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .46‬ת ר ו מ ה‬
‫ומעשרות‪.‬‬
‫צ י ל ‪ :‬ת ר ו מ ה נותרומת! מ ע ש ר )כגי׳ הירושלמי(‪ .‬כ ל ו מ ר ב ע ה י ב ק ו ב ע מ ק ו ם ל מ ע ש ר ו מ ו צ י א‬
‫ת ר ו מ ת מ ע ש ר ממנו‪ ,‬ואינו צ ר י ך ל ה ו צ י א א ף א ת ה מ ע ש ר ‪ ,‬ו ל א א י כ פ ת לנו א ם י ת ן מ ע ש ר ט מ א ל ל ו י ‪ ,‬א ם‬
‫כ ב ר הומרש תרומת מעשר מן המעשר‪.‬‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪5‬‬
‫‪£‬‬
‫‪119‬‬
‫ומטמין את הגת מיד‪ .13 .‬מאימתי תורמץ את הזתים‪ ,‬משיטענו‪ .‬ור׳ שמעון‬
‫או׳ משייטחנו‪ .‬ר׳ יוםה בי ר׳ יהודה או׳ מביא זתים בקופה ונותן לתוך הממל‬
‫ומהלך בהן שתי וערב‪ .‬אמרו לו אינו דומה ענבים אתים‪ ,‬ענבים ריכות ונותקות‬
‫את יינן‪ ,‬זתים קשץ ואץ נותקין את שמנן‪ .14 .‬אין תורמץ שמן על זתים‬
‫הנכתשין‪ ,‬ולא יין על הענבים הנדרכות‪ .‬אם תרם‪ ,‬תרומה ויחזור ויתרום‪.‬‬
‫הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש‪ ,‬אבל לא שנייה‪ ,‬וצריך‬
‫להוצי׳ עליהן תרומות ומעשרות‪ .‬ר׳ יוסה אומ׳ בית שמיי או׳ תורמין‪ ,‬ובית‬
‫הלל או׳ אין תורמץ‪ .‬מודים שאם תרם שצריך לתרום שנייה‪ .‬התורם זתים‬
‫על זתים העתידין ליכתש‪ ,‬ענבים על ענבים העתידין לידרך‪ ,‬תרומה ויחזור‬
‫ויתרום‪ .‬הראשונה מדמעת‪ ,‬שנייה אין מדמעת‪ .‬הראשונה חייבין עליה חומש‪,‬‬
‫‪4 7‬‬
‫מאימתי‬
‫ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין להלן כוהרוה פי״א ה״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫הכ״ל‪ ,‬מ״ב ע״‪.3‬‬
‫‪ 50‬אין תורמין‬
‫ה״ח‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫‪ 53‬ר׳ יוסה ו כ ו ‪/‬‬
‫לפי‬
‫ילוש׳ פ״א ה״ח‪,‬‬
‫‪ 47‬וםטםין |‬
‫א זיתים‪.‬‬
‫ד הזיתים‬
‫א סשיטחינו‪.‬‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫ענבים‬
‫םביא ן‬
‫לזתים |‬
‫יינן |‬
‫א יינם‪.‬‬
‫א הנכתשים‪.‬‬
‫‪ 52‬שנייה |‬
‫סורים |‬
‫ש |‬
‫ד חרום׳‪.‬‬
‫אין |‬
‫ירוש׳ הכ׳׳ל‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬
‫ד שניה‪.‬‬
‫תורםין ן‬
‫א וםודים‪.‬‬
‫ויחזור |‬
‫א אינה‪.‬‬
‫«» התורם‬
‫לזתים |‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫א ]אין[ חורטין‪.‬‬
‫‪ 49‬בהן |‬
‫ענבים ן‬
‫זתים |‬
‫ד ואינו‪.‬‬
‫עליהן ן א םהם‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫‪ 65‬זתים |‬
‫ד הזיתים‬
‫תרוםות |‬
‫בית שם״ |‬
‫א הילל•‬
‫או׳ |‬
‫עליה |‬
‫א אום׳‬
‫אינו |‬
‫ריכות |‬
‫ד אוסר‬
‫א לא‪.‬‬
‫ד א רכות‪.‬‬
‫א זיתים‪.‬‬
‫ויחזור |‬
‫א יחזור‪.‬‬
‫ד ויחזר‬
‫ד תרוםה‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫העתידין |‬
‫או׳ |‬
‫אין |‬
‫וטעשרות ן‬
‫ד אומרין‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד העתדין א ועתידין‪.‬‬
‫ד העתידי׳ א ועחידין‪.‬‬
‫ד ויתרו׳ הראשע׳‪.‬‬
‫<ב*פ(‪.‬‬
‫‪ 61‬הנכתשין ן‬
‫ד אוסרין א אום׳‪.‬‬
‫העתידין |‬
‫הזתים ן‬
‫או׳ |‬
‫ד ב־ש א בית שםא'•‬
‫ד זיתים א הזיתים‪.‬‬
‫‪ 56‬ויתרום הראשונה |‬
‫ד סדסע׳ הראשוני‪.‬‬
‫א שהענבים‪.‬‬
‫ד ןתרוט׳[ חרוטה‪.‬‬
‫ד ע ל ענבי׳ א ע ל הענבים‪.‬‬
‫ד ויחזו׳ א יחזור‪.‬‬
‫ם ד ם ע ח הראשתה |‬
‫ד לזיתים‪.‬‬
‫‪ 64‬ה ל ל ן‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫ע ל ענבים |‬
‫ד א זיחים‪.‬‬
‫א בהם‪.‬‬
‫תרוטה |‬
‫ד א להוציא‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫א טשיטעינו‪.‬‬
‫אי‬
‫יוסה בי ר׳ |‬
‫ואין |‬
‫א ןגבין ענבים‪.‬‬
‫ך איםחי‪.‬‬
‫‪4 8‬‬
‫את |‬
‫|‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד אוסר‬
‫ד א יוסי ברבי ) א בי">•‬
‫זחים |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫זתים |‬
‫ד להכתש‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫א ור ‪.‬‬
‫לענבים‪.‬‬
‫‪ 63‬להוצי׳ |‬
‫סאיטתי |‬
‫ד טשייטעינו‬
‫א םשיכיא‪.‬‬
‫זתים |‬
‫יוסה |‬
‫ועיין במשה׳ עדיות פ״ה מ״ב‬
‫ועיין ימש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬מ׳ ע״ד‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫|‬
‫ר׳ ן‬
‫הענבים ן‬
‫א מעשר‪.‬‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫סיד |‬
‫םשיטענו‬
‫א זיתים‬
‫‪ 52‬ולריך‬
‫ילוש׳ פ״א‬
‫מ׳ ע״ד; שם ה״כו‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫ד א וםטםאין‪.‬‬
‫םשייטחנו |‬
‫ל י כ ת‬
‫משכ׳ פ״א מ״ח‪.‬‬
‫ה ג ה ת ר׳ מכא בירוש׳ הכ״ל‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫‪5 0‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫« ר׳ יוסה וכר‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ימש׳‬
‫שנייה |‬
‫חרוסה ן‬
‫ד שניה א ושנייה‪.‬‬
‫ד עליהן•‬
‫‪ .48‬ל ת ו ך ה מ מ ל ‪ .‬בירושלמי‪:‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬משיטעינו א ת ה ק ו ר ה ע ל הזיתים‪.‬‬
‫‪.47‬משיטעגו‪.‬‬
‫‪ . 4 9‬ו מ ה ל ך ב ה ן וכו׳‪.‬‬
‫ת ח ת ה מ מ ל ‪ ,‬ו ה י א ה א ב ן המאונכת ש מ ם ר כ ץ ב ה א ת הזיתים‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .50‬ו א י ן נ ו ת ק י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ע ר י ץ ל א באו הזיתים‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬וגוהג בזיתים כשם שנוהג בענבים‪.‬‬
‫א י ן ת ו ר מ י ן וכוי‪ .‬םירשו בירושלמי‪ ,‬שגזרו ח כ מ י ם משום‬
‫ל כ ל ל משקץ‪ ,‬ו א ץ ת ו ר מ ץ ע ל י ה ם משמגם‪.‬‬
‫ג ד ר מי ח ט א ת ש ל א י ב ט ל ו ‪ ,‬שאם א ת ה אומר שתורמץ מן השמן ע ל הזיתים ש ע ת י ד לעשות מ ה ם שמן‪ ,‬יעשה‬
‫ק צ ת מ ה ם ב ט ה ר ה )או שיקגה שמן ט ב ל ו ד א י מ ן ה ח ב ר ‪ ,‬ו ה ח ב ר ימריש מן השמן ע ל הזיתים ב ט ה ר ה ( ויעשה‬
‫‪.53‬ת ר ו מ ו ת‬
‫‪ . 5 2‬מ ד מ ע ת וכוי‪ .‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א ה י א ת ר ו מ ה גמורה‪.‬‬
‫א ת ש א ר הזיתים ב ט ו מ א ה ‪.‬‬
‫ו מ ע ש ר ו ת ‪ .‬הגכון בכי־ע‪ :‬ו צ ר י ך ל ה ו צ י א מ ה ם )כלומר‪ ,‬מן השמן ו ק ה י ץ ש ל ת ר ו מ ה שגיה( מעשר‪ .‬ו א ף‬
‫לפנינו צ י ל ‪ :‬ע ל י ה ן מעשרות‪ .‬ו כ ן ה ד י ן נותן‪ ,‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א א מ ה תרומה‪ ,‬ויש כ א ן ט ב ל ט ב ו ל למעשרות‪.‬‬
‫‪ .54‬מ ו ד י ם ו כ ו ‪ .‬ב ב א זו מ פ ר ש ת א ת משנתנו מיא מ י ד ‪ :‬א ץ ת ו ר מ ץ זיתים ע ל השמן וכוי‪ ,‬ו א ם ת ר מ ו ביש‬
‫‪ . 5 5‬ה ע ת י ד י ן ל י כ ת ש וכוי‪ .‬והרי א ף כ א ן‬
‫אומרים ת ר ו מ ת ע צ מ ן בהן‪ ,‬ו ב ה י א א ץ תרומתן ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫יש נ ד ר ש ל ב ט ו ל מי ח ט א ת <עיץ ל ע י ל שו׳ ‪ 50‬ד י ה א ץ תורמין(‪ ,‬ו ל פ י כ ך דינו כ ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪120‬‬
‫שנייה אץ חייבין עליה חומש‪ ,‬וצריך לקרות להם שם‪ .‬חזר ועשה זתים‬
‫הראשונה שמן‪ ,‬וענבים ראשונות יץ‪ ,‬תרומה ואץ צריך לתרום שנייה‪.‬‬
‫‪ .15‬התורם זתים על זתי־ם לאכילה‪ ,‬הרי זה תורם על השמן הראויץ לעשות‬
‫‪ «°‬דברי ר ‪ /‬רבן שמעון בן גמליאל או תורמץ על אוכלן חוץ מגלעניהן‪ .‬מודים‬
‫בקולפסץ שתורמץ על אוכלן חוץ מגלעניהן‪ .16 .‬התורם ענבים לשוק‬
‫ועתיד לעשותן צימוקים‪ ,‬תאנים ועתיד לעשותן גרוגרות‪ ,‬דמונים ועתיד לעשותן‬
‫פרד‪ ,‬תרומה ואץ צריך לתרום שניה‪ .‬ר׳ אליעזר או׳ בית שמיי או׳ אץ צריך‬
‫לתרום שנייה‪ ,‬ובית הלל או׳ צריך לתרום שנייה‪ .‬אמרו בית הלל לבית שמיי‬
‫הרי הוא או׳ ו כ מ ל א ה מן ה י ק ב ‪ ,‬לא תרם זה מן היקב‪ .‬אמרו להם בית‬
‫שמיי הרי הוא או׳ ו כ ל מ ע ש ר וגו׳‪ ,‬אם אומ׳ אתה צריך לתרום שנייה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪65‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 57‬חזר ו כ ו ‪ /‬ירוש הכ״ל קה״ח‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫‪ 61‬החורם ו כ ו ‪/‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫מעשר‬
‫‪ 57‬שנייה |‬
‫ד זיתים‬
‫אי |‬
‫עיין במשכ׳ פ״א מ״ע‪.‬‬
‫תרוסה |‬
‫זתים |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א הזיתים‪.‬‬
‫שניה |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שם׳ יי |‬
‫‪ 62‬ועתיד |‬
‫א שנייה•‬
‫ד שניה )ביט(•‬
‫ב ד סעשה‪.‬‬
‫‪ .57‬ו צ ר י ך‬
‫‪ .58‬ת ר ו מ ה‬
‫ואין‬
‫צריך‬
‫״ז‪.‬‬
‫א שתורם‪.‬‬
‫ועתיד |‬
‫שט״ אי׳ |‬
‫ד‬
‫אי׳ |‬
‫ש ט א‬
‫‪8 8‬‬
‫להם‬
‫צריך‬
‫שם‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪.59‬ה ת ו ר ם‬
‫ד א ציפוקין תאינים‪.‬‬
‫'•‬
‫אי׳ |‬
‫ך פוי‬
‫אין ן‬
‫(‬
‫ד אוסר‬
‫אי׳ |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫וכל ן‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫א ]אין ן צריך‪.‬‬
‫שנייה |‬
‫וכםלאה ן‬
‫א כל‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א פראנר‪.‬‬
‫ד א שסאי אופר ) א א ו ט ׳ ‪.‬‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫אום׳ |‬
‫‪ 62-61‬לשוק‬
‫ועתיד |‬
‫‪ 63‬פ ר ד ן‬
‫צריך ן‬
‫זתים |‬
‫א נטלי•‬
‫‪ 61‬בקולפסין |‬
‫ד סנרעניהן א פנרעיניהן‪.‬‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫‪8 8‬‬
‫ד א זיתים ]שפן ן‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫א עתיד‪.‬‬
‫ראשונות |‬
‫נםליאל ן‬
‫ד טנרעניהן א םנרעיניהן‪.‬‬
‫ציםוקים תאנים |‬
‫א הילל•‬
‫שס״ |‬
‫‪ 89‬זתים |‬
‫םנלעניהן |‬
‫א ריסונים‪.‬‬
‫הלל |‬
‫ך שניה‪.‬‬
‫ד ראשונים א ראשנים‪.‬‬
‫‪ 60‬ר׳ |‬
‫סנלעניהן |‬
‫א ]הארץ סזרע הארץ! ונו׳•‬
‫לקרות‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ד א אוכלין‪.‬‬
‫ד ביש א בית הילל•‬
‫ונו׳ ן‬
‫שנייה ן‬
‫ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫א שסאי לביח הילל‪.‬‬
‫‪ 88‬הראשונה |‬
‫א הראוי להיעשות‪.‬‬
‫א עתיד‪.‬‬
‫ד רםונין‬
‫או׳ |‬
‫‪ 66-68‬בית שם״ |‬
‫א אין‪.‬‬
‫שתורסין ן‬
‫רסונים |‬
‫‪ 64‬שנייה |‬
‫ואין ן‬
‫אוכלן |‬
‫ד בקלפין א בקלופסין‪.‬‬
‫ועתיד |‬
‫‪ 65‬ו כ מ ל א ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ד א זיתים‪.‬‬
‫הראויין לעשוח |‬
‫ד אופר א אום׳‪.‬‬
‫א עתיד‪.‬‬
‫במדבל י ״‬
‫ח׳‬
‫כ‬
‫‪ 66‬ו כ ל‬
‫ויקרא כ״ז‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫ד שניה א ושנייה‪.‬‬
‫א ראשונים‪.‬‬
‫‪ 59‬הרי זה חורם ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ פ״א ה״כו‪ ,‬מ״א ע״א‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ה ל ל לביח‬
‫א כםלאה•‬
‫סעשר ן כיה א פ•‬
‫ד שניה‪.‬‬
‫ב ב א זו אין כאן מקומה‪ ,‬ת ש ת ר ב ב ה מ ל ה ל ן שו׳ ‪ ,58‬ועיץ מש״״•‬
‫כאן צריך לגרום את הניל‪ :‬תרומה נוצריך ל ק ר ו ת ל ה ם שם! ואין‬
‫ב ד ובכי״ע‪:‬‬
‫ז ת י ם וכו׳‪.‬‬
‫התורם‬
‫זיתים שמן‬
‫ע ל וכו׳‪ ,‬וציל‪ :‬זיתי‬
‫שמן ו מ י ‪ ,‬כ ל ו מ ר זיתים ששמנם אנור ב ת ו כ ם ‪ .‬וכיוון ששניהם נגמרה מ ל א כ ת ם הרי תורמין מזה ע ל זה‬
‫‪ .60‬ח ו ץ‬
‫כמשנתנו סיא מ־ט‪ ,‬ועיין בבהיא‪.‬‬
‫מנלעניהן‪.‬‬
‫שהרי הגרעין אינו א ו כ ל ‪.‬‬
‫ה ס ו ב ר שתורמין למי השמן שראויץ לעשות מחשב אף את השמן ה ב ל ו ע בנרעינים‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫עומד‬
‫ל א כ י ל ה גרידא ו ל א לשמן אין תורמץ א ל א ע ל ה א ו כ ל שבו‪.‬‬
‫ועתיד‬
‫נגמרה‬
‫ר׳‬
‫זית קשה )‪ otoXuju/SAs‬שהיו‬
‫אוכלים‬
‫אותו כ ד י‬
‫ל ע ו ר ר את‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫מלאכתו‪.‬‬
‫תאות‬
‫<ריע לעף(‪.‬‬
‫א ב ל רבי‬
‫‪ .61‬ב ק ו ל מ ס י ן •‬
‫המזץ‪ .‬ומכיוון שעיקרו‬
‫‪ .62-61‬ל ש ו ק‬
‫כ ל ו מ ר ענבים ל א כ י ל ה )לשוק‪ ,‬ו ל א לנת(‪ ,‬והיינו ד ב ר שנגמרה מ ל א כ ת ו ע ל ד ב ר שלא‬
‫‪.63‬סרד‪.‬‬
‫סרד‬
‫הוא שם‬
‫קיבוץ‬
‫כללי‬
‫למרידות‬
‫)גרעינים(‬
‫של‬
‫דמון‪.‬‬
‫א ל י ע ז ר א ו ׳ וכוי‪ .‬ב ב א זו מסרשת את משנתנו)סיא מיט(‪ :‬מי שתרם וכו׳ וענבים ע ל ענבים ל א כ י ל ה‬
‫ונמלך‬
‫ל ד ו ר כ ן אינו צריך לתרום‪.‬‬
‫המשואר‪) .‬ארש(‪.‬‬
‫היקב‪.‬‬
‫ועליה א מ ר ר ׳ אליעזר שחולקים בה ביש וביה אם ד ר ך אחיכ את‬
‫‪ .65‬ל א ת ר ם וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ד ר ך אחיכ את הענבים‪ ,‬נ ת ב ר ר ל מ ם ר ע שלא ת ר ם מן‬
‫תרומות פ״ג‬
‫‪121‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ .17‬תורמץ מן הערימה על הכרי‪ ,‬אבל‬
‫אף זה לא קיים ק ד ש ל ה ‪.‬‬
‫לא מן הכרי על הערימה‪ .18 .‬המכניס שבלים לתוך ביתו לעשותן מלילות‪,‬‬
‫הרי זה תורם שובלין‪ .‬בן לוי שנתמנו לו שובלץ ועתיד לעשותן גורן‪ ,‬ענבים‬
‫ועתיד לעשותן יין‪ ,‬זתים ועתיד לעשותן שמן‪ ,‬שכשם שתרומת ראשית מן הגרן‬
‫ומן היקב כך תרומת מעשר מן הגרן ומן היקב‪ .‬ר׳ ליעזר או׳ תורמין מן הטהור‬
‫על הטמא‪ .‬אמ׳ ר׳ אליעזר מעשה ונפלה דליקה בגתי כפר סגנא ותרמו מן‬
‫הטהור על הטמא‪ .‬אמרו לו משם ראיה‪ ,‬אלא שתרמו מהן עליהן‪ .‬ר׳ אלעאיי‬
‫אומ׳ משם ר׳ אליעזר תורמין מן הטהור על הטמא אף בלח‪ .‬כיצד‪ ,‬מי שכבש‬
‫זתיו)בטיט( בטומאה ומבקש לתורמן בטהרה‪ ,‬מביא משפיך שאין בפיו כביצה‬
‫ומניחו על פי חבית‪ ,‬ומביא זתים ונותן לתוכו‪ ,‬ותורם‪ ,‬נמצא תורם מן הטהור‬
‫על הטמא ומן המוקף‪ .‬אמרו לו אץ קרר לח אלא יץ ושמן בלבד‪ .19 .‬ר׳‬
‫יוםה או׳ התורם מן הטמא על הטהור בץ בשוגג בין במזיד תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪75‬‬
‫עיין בבלי ביצה י״ג א ‪/‬‬
‫«« המככיק ו כ ו ‪/‬‬
‫חלה פ״ב מ״ח‪.‬‬
‫‪7 7‬‬
‫‪ 73‬ל׳ אלעאיי ו כ ו ‪/‬‬
‫‪8‬‬
‫־ ל ר׳ יוקה ו כ ו ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫משכ פ״ב מ״א‪.‬‬
‫״ ל׳ ליעזל ו כ ו ‪/‬‬
‫ועיין‬
‫ילוש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב; חלה ספ״ב‪ ,‬כ״ח ע״ד‪.‬‬
‫פ״ב ה״ב‪ ,‬מ״א ע״ג; פ״ו ה״א‪ ,‬מ״ד ע״א;‬
‫ימש׳ פ״א ה״ד‪ ,‬מ׳ ע״ד;‬
‫בבלי מנחות כ״ה ב ‪ /‬ועיין בילוש׳ ספ״ב מ״א ע״ד‪.‬‬
‫ד« זה |‬
‫ד הוא‪.‬‬
‫‪ 08‬ה ע ר י פ ה |‬
‫‪6 9‬‬
‫ש ו ב‬
‫י‬
‫ל ן |‬
‫א עתיד‬
‫א ו‬
‫'‬
‫|‬
‫ד הערסה‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫א‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ל‬
‫ע א‬
‫״ ן‬
‫‪ 73‬אס׳ |‬
‫כ פ ר סגנא ן‬
‫א‬
‫ך‬
‫ב אליעזור‪.‬‬
‫ל‪- ,‬‬
‫ע ז‬
‫א‬
‫ף‬
‫להורסן ב ט ה ר ה |‬
‫א אינו‪.‬‬
‫ן‬
‫א‬
‫א‬
‫ד אפר‪.‬‬
‫ו א‬
‫ף‪.‬‬
‫שכבש ן‬
‫זתים |‬
‫ד זיתי׳‬
‫ב ל ב ד | ד בלב׳‪.‬‬
‫ך א הגורן‪.‬‬
‫א בפרסננא‪.‬‬
‫אילעאי‪.‬‬
‫ד זיחין‬
‫ד אליעזר‪.‬‬
‫כביצה |‬
‫א נםצאת‪.‬‬
‫או׳ןדאוס׳‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫דליקה |‬
‫ד דלקה‪.‬‬
‫עליהן ן‬
‫א עליהם‪.‬‬
‫א סשום‪.‬‬
‫אליעזר ן‬
‫א זיחיו‪.‬‬
‫)בטיט( ן‬
‫ד כביצי‪.‬‬
‫חורם |‬
‫א לעשות‪.‬‬
‫‪ 70‬ועתיד ן‬
‫ד ראייה‪.‬‬
‫םשם ן‬
‫‪ 76‬זתיו |‬
‫ד א פשפך‪.‬‬
‫‪ 78‬יוםה | ך א יוסי‪.‬‬
‫א עתיד‪.‬‬
‫ד א שנפלה‪.‬‬
‫ד א ס ר א אס׳‪.‬‬
‫נםצא ן‬
‫לעשותן ן‬
‫ליעזר |‬
‫‪ 73‬ראיה |‬
‫א שכיבש‪.‬‬
‫סשפין־ |‬
‫א זיתים‪.‬‬
‫ועתיד ן‬
‫ונפלה |‬
‫‪ 74‬אוס׳ |‬
‫א הפוץ‬
‫א הכניס שובלין‪.‬‬
‫א שובלים‪.‬‬
‫‪ 71‬הגרן |‬
‫ד לחרסן בטהר׳‪.‬‬
‫א וסניח ‪ . . .‬סביא‪.‬‬
‫ל ח | ד לה‪.‬‬
‫ד שבלין‬
‫ד א הגורן‪.‬‬
‫ד בגרנו א כנותו‪.‬‬
‫ד א‪.‬‬
‫וםכיא |‬
‫ב א סתום‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫הפכניס שבלים ן‬
‫שובלין |‬
‫הגרן |‬
‫ד אוסר‬
‫מתי |‬
‫א קודש‪.‬‬
‫ד שבולין‪.‬‬
‫<ב־פ>‪.‬‬
‫כ סחוח‪.‬‬
‫כ־ה‬
‫קדש ן‬
‫פן |‬
‫העריפה ן‬
‫ד ה ע ד פ ה ]פן הסוץן‪.‬‬
‫ד חור׳‪.‬‬
‫‪ 76‬ו ס נ י ח ו ‪. . .‬‬
‫‪ 77‬אין ן‬
‫בין בסזיד ן א ובין בםזיד‪.‬‬
‫‪ •67‬א ף ו ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ב ש ע ה שתרם ע ד י ץ ל א חשב ל ד ר ו ך א ת ה ע נ ב י ם ‪ ,‬ו מ מ י ל א כ ב ר ק ד ש ה‬
‫ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו כ ב ר נתקיים ב ה קודש ל ה ׳ ‪ ,‬ו א ם א ת ה א ו מ ר ש צ ר י ך ל ת ר ו ם שנייה‪ ,‬נ מ צ א ת מ ב ט ל קודש‬
‫ל ה ׳ ‪) .‬אויש הנ״ל(‪.‬‬
‫‪ .68‬ל א מ ן ה כ ד י וכו׳‪ .‬ממני ש ה ת ב ו א ה ש ב ע ר י מ ה כ ב ר נתייבשה‪ ,‬ת מ צ א ת ו ר ם‬
‫מן ה ר ע ע ל ה י מ ה ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ד י ל ה פ ר י ש א ת הדגן ע־י ח י כ ו ך ק ל ב א צ ב ע ו ת ‪,‬‬
‫לעשותן‬
‫מלילות‪.‬‬
‫ה ר י ה מ ל י ל א אינה א ל א ה כ ש ר מ ל א כ ה בטחינה ב ח ט י ם ‪ ,‬ו ה ש כ ל י ם הן כ ח ט י ם למני טחינה‪ ,‬ו כ ב ר נגמרה‬
‫מלאכתן‪.‬‬
‫‪ .69‬ש נ ת מ נ ו‬
‫ל ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ל י מ שהכניסן ב ע ה י ב ל מ ל י ל ו ת ו כ ב ר ת ר ם ע ל י ה ן כ ד י ן ‪,‬‬
‫ו כ מ ס ו ר ש ברישא‪ ,‬א ל א שאץ ד ע ת הלוי כ ד ע ת בעהיב‪ •,‬ו ה ל ו י ע ת י ד לעשותן גורן וכי׳•‬
‫‪.70‬שכשם‬
‫ש ת ר ו מ ת וכו׳‪.‬‬
‫וכו׳ א ף ת ר ו מ ת מ ע ש ר כן‪.‬‬
‫ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ד ץ הוא כשם שתרומת ר א ש י ת ) כ ל ו מ ר ‪ ,‬ת ר ו מ ה גדולה( ה י א מן הנורן‬
‫‪ .74‬א ף‬
‫ב ל ח ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ביבש ה ר י י כ ו ל ל ה ק י ף ממש עיי שיחבר את ה ט ה ו ר‬
‫ו א ת ה ט מ א ב ם ח ו ת מ כ ב י צ ה מ ת י ם ‪ ,‬א ב ל ב ל ח ה ר י אמו י כ ו ל לעשות כן‪ ,‬שאם יוציא את הויתים מן ה ח ב י ת‬
‫ו י ס מ י כ ם ימשך השמן ה ט מ א ת ח ת ה ט ה ו ר י ם ו י ס מ א ם ‪ ,‬ו ל ס י כ ך איר א ל י ע ז ר שאף ב ל ח יש תקנה‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪7 7‬‬
‫• א ל א י י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל זיתים ל ח י ם ה ם יבש ביבש‪ ,‬ו א ץ נניעת מי ה מ ש ס ך מ ס ס י ק ה ל ה י ק ף יבש‬
‫טהור וטמא‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫תרומות פ״ג‪ ,‬פ״ד‬
‫‪122‬‬
‫אמ׳ ר׳ יוסה מה נשתנה זה מן ]התורם מן הרעה על היפה‪ .‬מפרישץ תרומת‬
‫» המעשר מן[ הטמא על הטמא‪ ,‬ומן הטהור על הטהור‪ ,‬ומן הטמא על הטהור‪,‬‬
‫אבל לא מן הטהור על הטמא‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ אין מפרישין מן הטמא על הטמא‬
‫אלא בדמיי בלבד‪ .‬אמרו לו הרי הוא ]אומר[‪ ,‬ו נ ת ת ם מ מ נ ו א ת‬
‫ת ר ו מ ת ה׳ ל א ה ר ן הכהן‪.‬‬
‫פרק ד׳‬
‫‪ .1‬התורם והמעשר בשבת‪ ,‬בין בשוגג בין במזיד‪ ,‬מעשרותיו מעשרות‪.‬‬
‫והמטביל כלים בשבת‪ ,‬בין בשוע בין במזיד‪ ,‬עלו לו ידי טבילה‪ .‬תורמין‬
‫חטין על הפת‪ ,‬אבל לא הפת על החטין אלא לפי חשבון‪ .‬תורמין תאנים‬
‫על הגרוגרות במדה‪ ,‬וגרוגרות על תאנים במניין‪ ,‬אבל לא תאנים על‬
‫‪ 5‬הגרוגרות במניין‪ ,‬ולא גרוגרות על תאנים במדה‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל‬
‫ייל מן ה ר ע ה ו כ ו ‪/‬‬
‫ב׳‬
‫‪,‬‬
‫ועיין ייוש בכורים פ״א ה״ג‪ ,‬ס״ג ע״ד;‬
‫משכ׳ ספ״ב‪.‬‬
‫)ובמקבילות שצוינו בגליון שם(‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ועיין קפרי קרח ‪ qip‬פי׳ קכ״ב‪,‬‬
‫ירוש׳ פ״ב ה״א‪ ,‬מ״א ע״ב; ועיין בבלי ב׳׳ק קנףו ב ‪/‬‬
‫הנ״ל; חלה פ״ד ה״מ ‪ p‬׳ ע״א; בבלי הנ״ל‪.‬‬
‫בבלי יבמות פ״נו‬
‫מפרישין‬
‫ע מ ׳ ‪.150‬‬
‫« מן הכוהור ו כ ו ‪/‬‬
‫ונתתם‬
‫ועיין בבה״א‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳‬
‫במדבר י״ח‪,‬‬
‫כ״ח‪.‬‬
‫! התורם ו כ ו ‪ /‬משנ׳ פ״ב מ״ג; להלן שבת פ״ג ה״כו וה״י; ועיי״ש ביצה פ״ד ה״ד‪ .‬ירוש׳ כאן‬
‫פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״א ע״ג; שבח פ״ג ה״א‪ ,‬ה ׳ ע״ד; בבלי בילה י״ז ב ‪/‬‬
‫מ״א ע״ד; בבלי מנחוח נ״ד‬
‫‪0‬ל אם׳ |‬
‫ד אסר א א׳‪.‬‬
‫עיס א• ב חסר‪.‬‬
‫הטמא‪.‬‬
‫ב‪/‬‬
‫יוסה |‬
‫הרעה |‬
‫‪ 3‬תורמין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ב ה״ד‪,‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ד הרע‪.‬‬
‫‪ 81‬נחמיה | א נחמיא‪.‬‬
‫זה |‬
‫א זו‪.‬‬
‫תרומת הםעשו־ |‬
‫אי׳ | ד א אומי‪.‬‬
‫‪] 80-79‬התורם ‪ . . .‬פן ן ן הושלם‬
‫ד הרוסה ומעשרות‪.‬‬
‫על הטמא | ד על הטס׳‪.‬‬
‫‪ 80‬וסן הטסא ן א מן‬
‫‪ 82‬בדם״ | ך א בדםאי‪.‬‬
‫]אוטר[ | כיה ד־ א אי• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 1‬והסעשר בשבת |‬
‫בין בסזיד ן א ובין בסזיד‪.‬‬
‫פח‪.‬‬
‫החטין ן א חיטין‪.‬‬
‫א תאינים בםינין‪.‬‬
‫בין בסזיד |‬
‫ד והסעש׳ בשב׳‪.‬‬
‫לו | א חסר‪.‬‬
‫‪ 3‬חטין ן א ]סן[ חיטין‪.‬‬
‫תאנים | א תאינים‪.‬‬
‫תאנים | א תאינים‪.‬‬
‫כסדה | א חאינים בםידה• ב ד פחוח‪.‬‬
‫א ובין בשיר‪.‬‬
‫‪ 2‬והטטביל ן‬
‫‪ 4‬הגרוגרות בסרה ן א גרוגרות בסידה‪.‬‬
‫‪ 8‬הנרונרות בםניין |‬
‫א הטטביל‪.‬‬
‫אבל לא הפת ן א ואין חורמין‬
‫חאנים בסניין |‬
‫ד הנרונרו׳ בפנין א נרונרות בטינין‪.‬‬
‫תאגים‬
‫נסליאל | א נסל׳‪.‬‬
‫‪.80‬ומן ה ט מ א‬
‫‪ .79‬מ ן ה ר ע ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו ה ר י בזה כ י ע מ ו ד י ם ‪ ,‬כ מ פ ו ר ש במשנתנו פ י ב מיו‪.‬‬
‫ע ל ה ט ה ו ר וכו׳‪ .‬צ י ל ‪ :‬ומן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ‪ ,‬א ב ל ל א מ ן ה ט מ א ע ל ה ט ה ו ר ‪ .‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪.‬‬
‫‪ . 8 2‬מ מ נ ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א פ י ל ו ה ו א ט מ א מ פ ר י ש ממנו‪.‬‬
‫‪ .3-2‬ת ו ר מ י ן ח ט י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל מ י מ ד ה ‪ ,‬שהרי ב ק ב ח ט י ם יש יותר מ ק ב מ ת ‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .5-4‬ב מ ד ה ‪ . . .‬ב מ נ י י ן‬
‫‪ .3‬ל פ י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל פ י ח ש ב ץ ה ח ט י ם ש ב פ ת ‪ ,‬א ב ל ל א ל פ י ה נ פ ח ‪.‬‬
‫ב מ נ י י ן ‪ . . .‬ב מ ד ה‪ .‬צ י ל ‪ :‬במניין ‪ . . .‬ב מ ד ה ‪ . . .‬ב מ ד ה ‪ . . .‬במניין‪ ,‬ו כ י ה בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪ .‬ו כ ן ה ד י ן‬
‫נותן‪ ,‬שהרי התאנים הן ל ח ו ת ונפוחות והן יותר גדולות מן הגרוגרות ב מ ד ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך תורמין אותן ע ל הגרוגרות‬
‫במניין; א ב ל אין ת ו ר מ ץ אותן ע ל הגרוגרות ב מ ד ה ‪ ,‬מפני שהן מ מ ל א ו ת ב נ פ ח ן א ת ה מ ד ה במניץ יותר ק ט ן‬
‫מגרוגרות ה צ מ ו ק ו ת והיבשות‪ .‬וכשתורם מן הגרוגרות ע ל התאנים נוהנ ל ה מ ך ‪.‬‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪123‬‬
‫או׳ סלי תאנים וסלי גרוגרות כולן שרן‪ ,‬תורמין ומעשרץ מזה על זה‪.‬‬
‫‪ .2‬אמ׳ ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוסה אבה היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה‬
‫‪ .3‬תורמין קלופסץ על זיתי שמן‪ ,‬ולא‬
‫על תשעים תאנים שבכלכלה‪.‬‬
‫זיתי שמן על הקלופםין‪ .‬ר׳ יהודה או אף זיתי שמן על הקלופםין‪.‬‬
‫תורמין יץ צלול על שאינו צלול‪ ,‬ולא שאינו צולל על הצולל‪ .‬ר׳ יהודה‬
‫‪ .4‬תורמין‬
‫או׳ אף שאינו צולל על הצולל‪ ,‬ובלבד שיתרום מן היפה‪.‬‬
‫יין שאינו מבושל על המבושל‪ ,‬ולא המבושל על שאינו מבושל‪ .‬רבן שמעון בן‬
‫גמליאל או׳ אף המבושל על שאינו מבושל‪ .‬וכן היה רבן שמעון בן גמליאל‬
‫או׳ אף יין מבושל אין בו משום גלוי ואץ בו משום יין נסך‪ .5 .‬ירק שדרכו‬
‫להשתמר יום אחד‪ ,‬תורמץ עליו יום אחד‪ ,‬שני ימים‪ ,‬תורמץ עליו שני ימים‪,‬‬
‫שלשה ימים תורמין עליו שלשה ימים‪ .‬הקשואץ והדלועץ והטרכסמין והטרדץ‬
‫שדרכן לשתמר יום אחד‪ ,‬תורמין עליהן יום אחד‪ .‬החזרין והכרשץ והלפת‬
‫והכרוב שדרכן לשתמר שני ימים‪ ,‬תורמין עליהן שני ימים‪ .‬הקפלוטות‬
‫‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪6‬‬
‫כולן שדין וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ב מ״ד; ירוש׳ הכ״ל‪ .‬ועיין מכחוה כ״ה א׳‪.‬‬
‫ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫‪ 8‬הומלץ ו כ ו ‪/‬‬
‫משום גלוי ו כ ו ‪/‬‬
‫עיין בילשכ׳ פ״ב מ״ו‪.‬‬
‫ל אבה היה וכו׳‪ .‬ימש׳‬
‫משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫״ תודמין וכו‪/‬‬
‫עיין להלן ע״ז פ״ה )כי״ע פ״ד( רהי״ב; ירוש׳ כאן פ״ח ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ג; ע״ז‬
‫פ״ב ה״ג‪ ,‬מ״א ע״א; בבלי ע״ז ל׳ א ‪ /‬ועיי״ש כ״ע ב ‪/‬‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫ד אומר‬
‫י׳ |‬
‫א ישמע׳‪.‬‬
‫תאנים |‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫הצלול‪.‬‬
‫‪ 11‬או׳ ן‬
‫ד אוסר א אופ׳‪.‬‬
‫גלוי |‬
‫ד‬
‫א גילוי‪.‬‬
‫א להשחםר‪.‬‬
‫עליהן |‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫‪ 12‬ולא ן‬
‫אף ן‬
‫ירק ן‬
‫א ולא ]סן[‪.‬‬
‫א הירק‪.‬‬
‫שםעון ן‬
‫‪ 18‬יסים |‬
‫והטרכסםין ן‬
‫‪ 18-17‬ה ח ז ר י ן ‪ . . .‬לשחםר ן‬
‫הקפלוטוח ן‬
‫א שפע׳‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫הצולל |‬
‫‪ 13‬נ פ ל י א ל ן‬
‫*‪ 1‬או׳ |‬
‫יפים |‬
‫א הטרקסםון‪.‬‬
‫והכרשין |‬
‫א ]אבל[ לא‪.‬‬
‫ולא |‬
‫‪ 10‬צולל ‪ . . .‬ה צ ו ל ל ן‬
‫א צלול‪.‬‬
‫א שסע׳‪.‬‬
‫א א׳‪.‬‬
‫‪ 8‬תשעים |‬
‫ד גלופסי׳‪.‬‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד צלל‬
‫שםעון ן‬
‫ד א יוסי אבא‪.‬‬
‫קלופסין |‬
‫או׳ |‬
‫צולל |‬
‫א אף ]סן[‪.‬‬
‫זה |‬
‫ב ך סתום‪.‬‬
‫א קלופסין <ב'פ>‪.‬‬
‫א הקישואין והדילועין‪.‬‬
‫א עליו‪.‬‬
‫א בר׳‪.‬‬
‫שבכלכלה )‬
‫ד הנלופסין‬
‫ד סתום‪.‬‬
‫והדלועי׳‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫בי ר׳ |‬
‫« הקלופסין |‬
‫כ‬
‫תאנים ן‬
‫ד ברבי‬
‫א תאינים‪.‬‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫יוסה אבה |‬
‫‪ 7‬אס׳ ן‬
‫ישמעאל ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד יסי׳‪.‬‬
‫והטרדין |‬
‫היפה ן‬
‫)ב״פ(‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫אף |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫הקשואין והדלועין |‬
‫ד הקשואי׳‬
‫ד א והתרדין‪.‬‬
‫ד והכרישין‪.‬‬
‫א צלול ‪. . .‬‬
‫א הצלול‪.‬‬
‫א נפלי‬
‫ד תשעי׳‪.‬‬
‫‪ !7‬לשתםר ן‬
‫‪ 18‬לשתסר |‬
‫ד להשתמר‪.‬‬
‫א הקפליטות‪.‬‬
‫‪ .6‬כ ו ל ן ש ו י ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬התאנים הן יפות יותר מן הגרוגרות‪ ,‬א ב ל הגרונרות מתקיימות יותר מן התאנים‪,‬‬
‫ורשב־ג ס ו ב ר כ ר ׳ י ה ו ד ה )לשיטת התוסםתא( שאם ר צ ה תורם מן ה י מ ה ‪ ,‬ר צ ה תורם מן המתקיים‪ .‬עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .7‬מ ן‬
‫ה מ ו ק צ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מן ה מ ח צ ל ת ששוטחים ע ל י ה א ת התאנים ע״מ לייבשן‬
‫ולעשותן גרוגרות‪.‬‬
‫ק ל ו ס ס י ן וכוי‪.‬‬
‫‪ .8‬ע ל ת ש ע י ם וכוי‪ .‬סירשו בירושלמי שנטל נרונרות נ ד ו ל ו ת כתאנים לחות‪.‬‬
‫‪ .9‬א ף ז י ת י ש מ ן וכו׳‪ .‬ו ר ׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬זיתים קשים געיץ ל ע י ל מינ שו׳ ‪ ,(61‬ממני שהן מתקיימים יותר‪.‬‬
‫‪ .10‬י י ן צ ל ו ל וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאין בו שום ת ע ר ו ב ת ט ב ע י ת ‪,‬‬
‫י ה ו ד ה ס ו ב ר שאם ר צ ה ת ו ר ם מן ה י מ ה ‪.‬‬
‫‪ .11‬מ ן ה י מ ה ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א יתרום משאינו צ ל ו ל א ף מן השמרים שבו‪.‬‬
‫והוא מתקיים יותר‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .14‬א ף ‪ .‬מ ל ה זו ל י ת א‬
‫‪ .12‬ו ל א ה מ ב ו ש ל וכוי‪ .‬ממני שנשתנה מברייתו עיי מעשה‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫א י ן ב ו וכוי‪ .‬סי׳ ב ר ו ק ח ‪ . :‬א ץ בו ה ס ס ד‬
‫בשאר נוסחאות ו ב ר ו ק ח ‪ ,‬ו ב א ה בכי׳־ו באשגרה מ ל מ ע ל ה ‪.‬‬
‫יץ״‪ ,‬והוא מתקיים יותר‪ ,‬ו ל ם י כ ך א ם ר צ ה ת ו ר ם ממנו‪ ,‬ממני שהוא מתקיים יותר‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ . 1 7‬ה ח ז ר י ן וכזי‪ .‬כ ל ז מ ר ‪ ,‬ה ח ז ר ת ו ה ח צ י ר ‪.‬‬
‫‪ . 1 6‬ו ה ט ר כ ם מ י ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ע ו ל ש ץ ו ס ל ק ‪.‬‬
‫‪ .18‬ה ק ט ל ו ט ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ר ש ץ שיש ל ה ם ראש‪ .‬ו ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪124‬‬
‫והמלפפונות שדרכן לשתמר שלשה ימים‪ ,‬תורמץ עליהן שלשה ימים‪ .‬זה‬
‫הכלל‪ ,‬כל שנשמר תורמין עליו‪ .‬ר׳ נחמיה או׳ לא יתרום מן התותים שליקט‬
‫בשחרית על תותים שליקט בין הערבים‪ .‬וכן היה ר׳ יוסה או׳ אין לך‬
‫מר בקישות אלא פנימי שבה‪ ,‬הרי זה מוסיף על חיצון שבה ותורם‪ .6 .‬התורם‬
‫את הבור ונמצא מגולה‪ ,‬אבטיח ונמצא נקוד‪ ,‬תרומה יחזור ויתרום‪ .‬ר׳‬
‫ישמעאל בי ר׳ יוסה אומ׳ משם אביו תורמין יץ על חומץ‪ ,‬ואץ תורמץ חומץ‬
‫על יין‪ .‬אפי׳ תורמין‪ ,‬אץ תורמץ אלא לפי חשבון‪ .7 .‬התורם חבית של יין‬
‫ונמצאת של חומץ‪ ,‬אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרם‪ ,‬אינה תרומה‪ ,‬ואם‬
‫משתרמה החמיצה‪ ,‬הרי זו תרומה‪ .‬ספק‪ ,‬תרומה ויחזור ויתרום דברי ר׳‪ ,‬שר׳‬
‫או׳ יין וחומץ שני מינין‪ ,‬וחכמים או׳ מין אחד‪ .8 .‬היה בלבו לתרום יין על‬
‫יץ‪ ,‬מה שבידו חומץ‪ ,‬אין תרומתו תרומה‪] .‬מה שבידו יין‪ ,‬היץ תורם‪ ,‬ויחזור‬
‫ויתרום את החומץ[‪ .‬מה שבידו חומץ‪ ,‬החומץ תורם‪ ,‬ויחזור ויתרום את היין‪.‬‬
‫היה בודק את החבית להיות מפריש עליה והלך‪ ,‬ונמצאת של חומץ‪ ,‬עד שלשה‬
‫‪ 21‬ל׳ יוקה ו כ ו ‪/‬‬
‫ימש׳ פ״ג ה״א‪ ,‬מ״ב ע״א; בבלי ב״ב קמ״ג א ‪/‬‬
‫ועיין במשכ׳ פ״ח מ״ל‪.‬‬
‫‪ 24‬תולמין ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ כלאים פ״א ה״א‪ ,‬כ״ו ע״ד; הלומות ספ״ג•‬
‫‪ 25‬התולם ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ג מ״א‪.‬‬
‫פ״ג ה״א‪.‬‬
‫‪ 22‬החולם ו כ ו ‪/‬‬
‫ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫‪ 27‬דבלי ל׳ ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ קפ״ב; בבלי ב״ב פ״ד לע״ב; ועיין בילוש׳‬
‫‪ 31‬היה בודק ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ ב״ב פ״ו ה״א‪ ,‬נרו סע״ב )ובקילול בגינוין פ״ג ה״ה‪ ,‬מ״ה ע״ב(;‬
‫בבלי קידושין ע״כו א׳; ב״ב צ״ו א׳; כדה ב׳ ב ‪ /‬ועיין במשכ׳ גיכרן ספ״ג ולהלן ב ת ו ק פ ת א שם פ״ג סה״ב‪.‬‬
‫‪ 19‬והםלפפונות )‬
‫ד והפלפפתות‬
‫‪ 20-19‬זה ה כ ל ל ן‬
‫א כ ל ל ו של ד ב ר ‪.‬‬
‫‪ 21‬בשחרית |‬
‫ד החוחי׳‪.‬‬
‫וכן היה |‬
‫א הערביים‪.‬‬
‫ך הפנים׳‪.‬‬
‫נקוד ן‬
‫על |‬
‫א נקור‪.‬‬
‫א םשום‪.‬‬
‫ואם ן‬
‫א אם‪.‬‬
‫‪ 27‬ס פ ק ן‬
‫ב סחוס‪.‬‬
‫‪ 28‬או׳‬
‫יין ן א סיין‪.‬‬
‫‪ 80‬ס ה ‪ . . .‬היין |‬
‫ד א והולך‪.‬‬
‫יתרום‬
‫‪ .20‬ל א‬
‫ד תותי׳‬
‫א החיצון‪.‬‬
‫חרוסה ן‬
‫א חבית‪.‬‬
‫ד א בר׳ יוסי‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ויחזור |‬
‫א ]ואחר כ ך [ נסצאח‪.‬‬
‫ממני שהתות‬
‫א אופ׳‪.‬‬
‫ונםצא ן‬
‫אום׳ |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫ד א יחזור‪.‬‬
‫ויחזור |‬
‫ד אוסר ‪ . . .‬אוסרים א אוס׳ ‪ . . .‬אום׳‪.‬‬
‫א יחזור‪.‬‬
‫הערבים |‬
‫ד אופר‬
‫אפי׳ ‪ . . .‬אין תורסין |‬
‫‪ 29‬חוםץ ן כיה ד א• ב יין‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫‪ 23‬א ח הבור |‬
‫א היין‪.‬‬
‫ך א אום׳‪.‬‬
‫התותים |‬
‫א התותים‪.‬‬
‫ד א יוסי•‬
‫‪ 24‬בי ר׳ יוסה |‬
‫א ןאםן ס פ ק ‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ונסצאת ן‬
‫יוסה |‬
‫‪ 28‬יין |‬
‫— או׳ |‬
‫א שנשתפר‪.‬‬
‫תותים |‬
‫ד ויחזור‪.‬‬
‫א החופץ‪.‬‬
‫]יוסי[ שרבי ]יוסי[‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫חיצון |‬
‫יחזור |‬
‫הופץ ן‬
‫א והפלפוניות‪.‬‬
‫‪ 20‬שנשפר |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שדרכן |‬
‫א שדירכן‪.‬‬
‫אוי |‬
‫לשתטר ן‬
‫ך א להשתפר•‬
‫ך הערבי׳‬
‫‪ 22‬פניםי |‬
‫א ונםצאת <ביפ>•‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫«‪ 2‬ת ר ם ן‬
‫םשם |‬
‫א תרםה•‬
‫ר׳ שר׳ |‬
‫וחכםים ן א וחכם׳‪.‬‬
‫ך רבי‬
‫אחד |‬
‫‪] 80-29‬סה ‪ . . .‬החוסץן ן הושלם עיפ ד• ב א חםר•‬
‫היין |‬
‫של ן‬
‫‪ 31‬להיוח |‬
‫ב פחוח‪.‬‬
‫ד להיר‪.‬‬
‫והלך |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫מ ת ק ל ק ל מ ח ו ם היום‪.‬‬
‫עיץ‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪.23‬א ת‬
‫הבור‬
‫ו כ ר ‪ .‬צ י ל ‪ :‬א ת ה ח ב י ת )וכן ב כ י י ע ו ב ר מ ב י ן ‪ :‬ה ת ו ר ם חבית(‪ ,‬כ ל ו מ ר ש ת ר ם ח ב י ת ע ל ה ב ו ר ‪ ,‬ו נ מ צ א‬
‫ש ה ח ב י ת נ ת נ ל ת ה לםני ש ת ר ם ‪.‬‬
‫בו א ר ס ‪.‬‬
‫‪.29‬מה‬
‫שטעה‬
‫כלומר‪,‬‬
‫‪ .25‬ל ט י‬
‫יין‬
‫שבידו‬
‫ו נ ט ל חומץ‬
‫תרום‪.‬‬
‫נ ק ו ד וכוי‪.‬‬
‫חשבון‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬נקור‪ ,‬ויש לחשוש ש מ א ניקר עיי נחש ו ה ט י ל‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שנותן ל ו ה ר ב ה ח ו מ ץ ל מ י שווי ד מ י יין ב א ו ת ה מ ד ה •‬
‫כלומר‪ ,‬אם היה‬
‫ב ל ב ו ל ת ר ו ם יין ע ל יין ו ח ו מ ץ ע ל ח ו מ ץ ו נ מ צ א‬
‫ב ל ב ד ‪ .‬עיץ להלן‪ .‬ועיץ בבהיא‪.‬‬
‫ו כ מ ה מן הראשונים גרסו כ ן בםירוש‪.‬‬
‫היין‬
‫ת ו ר ם ‪ .‬הוייו ש ל ת ו ר ם ש ר ו ק ה ‪.‬‬
‫‪.30‬מה‬
‫שבידו‬
‫חומץ‪.‬‬
‫הראשונים‬
‫נרםו כאן‪ :‬ה י ה ב ל ב ו ל ת ר ו ם חומץ ע ל חומץ מ ה שבידו ח ו מ ץ וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ב ל ב ו ה י ה ל ת ר ו ם ח ו מ ץ ע ל‬
‫ח ו מ ץ ויץ ע ל י ץ ‪ ,‬ו נ מ צ א שנטל חומץ ב ל ב ד ‪.‬‬
‫‪ .31‬ע ל י ה ו ה ל ך ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ו ה ו ל ך ‪ ,‬כ מ ו שהוא ב ש א ר נ ו ס ח א ו ת ‪.‬‬
‫בירושלמי ו ב ב ב ל י ‪ .‬וסירשיי‪ :‬להיות ס ו מ ך ע ל י ה ב ה מ ר ש ת תרומותיו מ מ נ ה ע ל ש א ר ת ב ע ת ‪.‬‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪125‬‬
‫ימים ודיי‪ ,‬מכאן והלך ספק‪ ,‬אבל יץ מגתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין כל‬
‫ארבעים יום‪ .9 .‬האומ׳ תרומת הכרי הזה בצפונו‪ ,‬מחציו כלפי צפון מדומע‬
‫דברי ר׳‪ .‬וחכמים או׳ עושה אותו כמין כי‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ בוטל‬
‫את התרומה בצפון צפובו‪ .10 .‬המקדים תרומה לבכורים‪ ,‬מעשר ראשץ‬
‫לתרומה‪ ,‬מעשר שני לראשון‪ ,‬אע״פ שעובר בלא תעשה‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .‬שיני‬
‫לא יאכל עד שיוציא עליו ראשון‪ ,‬וראשון לא יאכל עד שיוציא עליו תרומה‪,‬‬
‫שאין תרומה מעכבת את הבכורים‪ .‬כיוצא בו‪ ,‬העושה עיסה מן הטבל‪ ,‬בין‬
‫שהקדים חלה לתרומה‪ ,‬בין שהקדים תרומה לחלה‪ ,‬מה שעשה עשוי‪ .‬חלה‬
‫לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה‪ ,‬ותרומה לא תאכל עד שיוציא עליה חלה‪.‬‬
‫‪ .11‬היה הולך להפריש תרומה‪ ,‬בשעת הפרשתו אמ׳ הרי זה מעשר ראשון‪,‬‬
‫]הרי זה מעשר ראשון[‪ .‬היה הולך להפריש מעשר ראשון‪ ,‬בשעת הפרשתו‬
‫אמ׳ הרי זה מעשר שני‪ ,‬הרי זה מעשר שני‪ .‬היה הולך להפריש מעשר שני‪,‬‬
‫בשעת הפרשתו אמ׳ הרי זה מעשר עני‪ ,‬הרי זה מעשר עני‪ .‬נתכוון לומ׳ מעשר‬
‫שני ואמ׳ מעשר עני‪ ,‬מעשר שני ואמ׳ מעשר ראשון‪ ,‬לא אמ׳ כלום‪ .‬מעשר עני‬
‫‪ 32‬יין‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ג‬
‫ן‬
‫ו‬
‫כ‬
‫‪/‬‬
‫ו‬
‫י‬
‫מ‬
‫‪^ /‬ין‬
‫ש‬
‫במשנ׳ פ״ג מ ״ ‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫‪c‬‬
‫‪ 33‬האומ׳ ו כ ו ‪/‬‬
‫״ ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 35‬המקדים ו כ ו ‪/‬‬
‫ה‬
‫ירוש׳ כאן פ״ג ה״ה‪ ,‬מ״ב ע״ב‪.‬‬
‫ועיין‬
‫משנ׳ פ״ג מ״ו; מכילתא משפנוים פי״נו‪ ,‬ע מ ׳ ‪;318‬‬
‫‪,‬‬
‫מכילתא דרשב״י‪ ,‬ע מ ׳ ‪ ;152‬ימש׳ כאן פ״ג ה״ז‪ ,‬מ״ב ע״ב; בבלי תמורה ד׳ א ; שמו״ר פל״א‪ ,‬ח ‪/‬‬
‫‪3 8‬‬
‫הדומה‬
‫שאין‬
‫ירוש׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫העושה‬
‫כ״ד ע״ג; חלה פ״א רה״ה‪ ,‬נ״ז ע״ד‪.‬‬
‫‪8 2‬‬
‫וי" |‬
‫ד א ודאי‪.‬‬
‫ד עליה‪.‬‬
‫‪ 33‬האומ׳ |‬
‫וחכמים ן‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫‪ 38‬א ת ן‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫שני |‬
‫סבאן ן‬
‫א שיני‪.‬‬
‫אעיס |‬
‫ך א האומר‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א חפר‪.‬‬
‫המקדים |‬
‫« נתכוון ו כ ו ‪/‬‬
‫א פיכן‪.‬‬
‫א וחכמי‪.‬‬
‫המרי ן‬
‫א הפרי‪.‬‬
‫ד הםקדי׳‪.‬‬
‫א הביכורים‪.‬‬
‫‪ *°‬עליה תרופה |‬
‫«‬
‫״ אס׳ |‬
‫א א׳‪.‬‬
‫» י ‪ . . .‬ראשון |‬
‫הרי זה ן‬
‫‪ 89‬שהקדים |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫שני |‬
‫נפליאל ן‬
‫א תרופה‪.‬‬
‫ך לבכורי׳‬
‫ד שהקדי׳ <ב־פ(‪.‬‬
‫‪ 43‬אם׳ |‬
‫לוס׳ |‬
‫ך עני‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫ך א ס ר א אוס׳‪.‬‬
‫ך א לוסר‪.‬‬
‫ף ואום׳‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫אי׳ |‬
‫א מצפון‪.‬‬
‫צפונו |‬
‫‪ 36‬מעמר |‬
‫ד א ומעמר‪.‬‬
‫‪ 38‬הבכורים |‬
‫א ובין‪.‬‬
‫ד א ס ר א אום׳‪.‬‬
‫הרי זה ן א ח ס ר ‪.‬‬
‫‪ 48‬שני ן‬
‫‪ 34‬ר׳ ן‬
‫ד אופר‬
‫ב ראשון ל א יאכל ע ד שיצא‬
‫ך שיוצי׳‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫עליו ן‬
‫א מחצייה‪.‬‬
‫כצפון ן‬
‫בין ן‬
‫א םגיתו‪.‬‬
‫א נמל׳‪.‬‬
‫א לביכורים‪.‬‬
‫‪ 37‬שיוציא |‬
‫‪ 41‬הפרשתו ן א הפרשתה‪.‬‬
‫] ה ר י ‪ . . .‬ראשון ן ן כיה ד א ‪ .‬ב ח ס ר ‪.‬‬
‫מחציו ן‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫עליו שם שני ד ראשון ל א יאכל ע ד שיצא שם שני עליו שני‪.‬‬
‫עיסה |‬
‫מנתו ן‬
‫‪ 37^6‬שיני ‪ . . .‬וראשון ן כיה א•‬
‫ש‬
‫ד עסה‪.‬‬
‫ואלך א ואילך‪.‬‬
‫ד החרומ׳‬
‫לבכורים |‬
‫ך א אף ע ל י ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫והלך |‬
‫ך אומד׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫דמאי‬
‫עיין במשכ פ״ג מ״ח‪.‬‬
‫ד‬
‫התרומה |‬
‫ד עליהם תרופה‪.‬‬
‫עיסה‬
‫ימש‬
‫‪,‬‬
‫פ״ה‬
‫קה״א‪,‬‬
‫א שיני‪.‬‬
‫ך א ס ר א א׳‪.‬‬
‫ואס׳ |‬
‫תרוםה |‬
‫ד הבכורי׳‬
‫ד תרוס׳‪.‬‬
‫הרי זה ן א חסר‪.‬‬
‫שני ן א שעי <ג־פ>‪.‬‬
‫ד ואסר‪.‬‬
‫סעשר‬
‫עני ן כ־ה א ‪ .‬ב ד ראשון‪.‬‬
‫‪ .34‬כ מ י ן כ י ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמין כ י יוונית‪ .X :‬ו ט ע ם ה ח כ מ י ם ה ו א ש כ ל מ ה ש מ ת ק ר ב יותר ל צ פ ו ן ה ו א נ כ נ ם‬
‫יותר ל ס פ ק ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ל פ י כ ך ה ו א מ ר ח י ב ו ה ו ל ך ‪ .‬והזוית הצמונית ש ל ה כ י ה י א מ ד ו מ ע ת ‪ ,‬ו מ ו כ ר א ו ת ה‬
‫לכהנים‬
‫ב ד מ י ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו מ נ כ ה ל ה ם מן ה ד מ י ם א ת שיעור ה ת ר ו מ ה ‪) .‬עפיי הירושלמי(‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪ .35‬ב צ מ ו ן צ מ ו נ ו ‪ .‬מ ן הירושלמי מ ש מ ע ש ל א נ ד מ ע ה כ ר י כ ל ל ‪ ,‬א ל א מ פ ר י ש א ת ה ח ו ד הצפוני ש ל ה כ י‬
‫כשיעור שממית ה כ ר י מותנו ל כ ה ן ‪ .‬ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .38‬ש א י ן ת ר ו מ ה וכו׳‪ .‬חוזר לרישא‪ ,‬ש א ע פ י ש ע ב ר‬
‫ו ה פ ר י ש ת ר ו מ ה לםני ב כ ו ר י ם ‪ ,‬מ י מ חוזר ו ה פ ר י ש בכורים‪ ,‬ש א ץ ה פ ר ש ת ה ת ר ו מ ה מ ע כ ב ת ו מ ל ה פ ר י ש א ח י כ‬
‫בכורים‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .41‬ב ש ע ת‬
‫ה פ ר ש ת ו וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ח מ ת פיזור ה ד ע ת ש כ ח ו א מ ר ו כ ו ׳ ‪.‬‬
‫‪ .44‬מ ע ש ר ע נ י ‪ .‬ו ד ב ר י ו קיימץ‪ ,‬מפני שאנו מםרשים א ת ד ב ר י ו שמתכוין ל צ ד ק ה )וכר־מ ל ה ל ן שו׳ ‪,(46‬‬
‫ו פ ו ד ה ו ו מ ח ל ק ו לעניים‪.‬‬
‫ש א ץ פיו ו ל ב ו שוץ‪.‬‬
‫נתכוון‬
‫ל ו מ ׳ וכו׳‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשטעה בדבורו‪ ,‬היא הפרשה בטעות‪,‬‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪126‬‬
‫ואמ׳ מעשר שני דבריו קיימין‪ .‬ר׳ יוםה או׳ אם לשום מעשר עני נתכוץ לא אמי‬
‫כלום‪ ,‬אם משום מעשר שני לראשון דבריו קיימין‪ .12 .‬גוי שתרם תרומתו‬
‫תרומה‪ .‬במי דברים אמורים על הגורן‪ ,‬הפריש תרומה ונתנה לכהן‪ ,‬מעשר‬
‫ראשון ונתנו ללוי‪ ,‬מעשר עני ונתנו לעני‪ ,‬פירותיו מתוקני׳‪ .‬המכנים פירותיו‬
‫‪ 50‬לתוך ביתו פירותיו מקולקלין‪ .‬ישראל החשוד שמכניס פירותיו לתוך ביתו‪,‬‬
‫פירותיו מקולקלין‪ .‬הכותי כגוי דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמליאל או׳ כותי‬
‫כישראל‪ .13 .‬גוי שהפריש בכור‪ ,‬פטר חמור‪ ,‬וחלה‪ ,‬מודיעץ אותו שאינו‬
‫חייב‪ .‬עובדין בו וגוזזין אותו‪ ,‬ואחר כך מקבלין הימנו‪ ,‬וחלה נאכלת לזרים‪.‬‬
‫הוציא תרומה מתוך ביתו‪ ,‬נוהג בה טבל ותרומה דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן‬
‫‪ 55‬גמליאל או׳ אין נוהג בה אלא תרומה גדולה בלבד‪ .‬הוציא מעשר ראשון מתוך‬
‫ביתו‪ ,‬נוהג בו טבל ומעשר ראשון דברי ר׳‪ .‬רבן שמעץ בן גמליאל או׳ אץ נוהג‬
‫״ גוי שחרם וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ג מ״ע‪ .‬ועיין בירוש׳ שם‪ ,‬בבבלי גינוין כ״ג ב ‪ /‬קידושין מ״א בי•‬
‫!‪ 5‬הכוחי כגוי ו כ ו ‪ /‬להלן הי״ד‪ ,‬שו׳ ‪ ;61‬ילוש׳ ברכוח פ״ז סה״א‪ ,‬י״א ע״ב; דמאי פ״ג ה״ד כ״ג ע״ג;‬
‫שם פ״ו הי״א‪ ,‬כ״ה ע״ד; שקלים פ״א ה״ה‪ ,‬מ״ו ע״ב; כחובוח פ״ג ה״א‪ ,‬כ״ז ע״א; מדרש שמואל ספי״ג‪.‬‬
‫! ‪ 5 2 - 5‬כוחי כישראל‪.‬‬
‫ועיין להלן פ ס ח י ם פ״ב ה״ג )כי״ע פ״א הנו״ו(;‬
‫עיין בציונים שלעיל‪.‬‬
‫ירוש׳ שם פ״א ה״א‪ ,‬כ״ז ע״ב; בבלי ברכוח מ״ז ב׳; ניכוין י׳ א׳; קידושין ע״ו א׳; חולין ד׳ א ‪ /‬ועיין‬
‫לעיל דמאי פ״ה סהכ״ד שו׳ ‪.106-105‬‬
‫חלה‬
‫<‪£‬׳‪y‬‬
‫‪ 46‬שני ן‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ה׳ץ‪.‬‬
‫אם |‬
‫ירוש׳ ספ״ג‪ ,‬מ״ב ע״ב‪.‬‬
‫א ח ס ר )והושלם מליון(‪.‬‬
‫מעשר |‬
‫‪ 48‬במי וכי׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד בדיא‪.‬‬
‫ך םתוקנים‬
‫‪ 51‬סקולקלין ן‬
‫ד םתו׳‪.‬‬
‫שני ן‬
‫א םתוקנין‪.‬‬
‫ר׳ ‪j‬‬
‫הפריש |‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫‪ 53‬רנוזזין |‬
‫בה |‬
‫הוציא |‬
‫ד הוציאו‪.‬‬
‫א משום‪.‬‬
‫שםעון בן נסליאל |‬
‫ד ונזזין‪.‬‬
‫ך רבי‪.‬‬
‫ד הפרוש‪.‬‬
‫הםכניס סירותיו |‬
‫ואחר כ ך |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 55-54‬שסעון בן נםליאל ן א שסע׳ בן נםל׳•‬
‫‪ 56‬ר׳ |‬
‫לשום ן‬
‫ב פתוח‪.‬‬
‫ד בהן‪.‬‬
‫קיימין |‬
‫ד קייםי׳‪.‬‬
‫אט׳ ן‬
‫»‬
‫ן ס ה‬
‫ן‬
‫א אי‪.‬‬
‫ך‬
‫א‬
‫טבל |‬
‫״ אי |‬
‫א הכניס סירות‪.‬‬
‫א שסע׳ בן נםל׳‪.‬‬
‫ןס‬
‫קייםין |‬
‫א הטבל‪.‬‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 50‬שסכניס ן‬
‫או׳ כותי |‬
‫אלא ן‬
‫ב א סחום•‬
‫ך פחוח‪.‬‬
‫א להכניס‪.‬‬
‫ד אוסר הכותי•‬
‫לזרים |‬
‫ד וחרום׳‪.‬‬
‫ך אומר‬
‫משום |‬
‫סירותיו ן‬
‫וחלה | א והחלה‪.‬‬
‫ותרופה |‬
‫א ן‬
‫׳ ן‬
‫ד א אי‪.‬‬
‫‪ 49‬ונתנו ן א ונתנה )כיפ(‪.‬‬
‫ד ואחיכ‪.‬‬
‫שםעון בן נםליאל |‬
‫י י‪.‬‬
‫‪ 47‬אם |‬
‫א שיני ]נחכוון[ )ונמחקה ה מ ל ה ‪.‬שעי' עיי נקודות(‪.‬‬
‫בטי ן א בפה‪.‬‬
‫א םתוקנין‪.‬‬
‫‪ 62‬כישראל ן א כישר׳‪.‬‬
‫‪ 54‬םתוך |‬
‫‪ 52‬גוי ו כ ו ‪ /‬בבלי מנחוח ס״ז א ‪/‬‬
‫א ]ראשון[ שיני )ונמחק ‪.‬ראשון' עיי נקודות(‪.‬‬
‫ד טשם‪.‬‬
‫טתוקני׳ |‬
‫‪ 54‬הוציא ו כ ו ‪/‬‬
‫וחלה ו כ ו ‪ /‬להלן‬
‫ב ך פחוח•‬
‫ר׳ |‬
‫ד‬
‫ר ב י‬
‫•‬
‫א א ל א ]לשום ן‪.‬‬
‫נדולה ן א חסר•‬
‫או׳ |‬
‫א אום'•‬
‫א שסע׳ בן נםל׳‪.‬‬
‫ך אוסר‬
‫‪ .46‬ד ב ר י ו ק י י מ י ן ‪ .‬ה ב ר י י ת א כ ר ׳ מ שסובר א ץ א ד ם מ ו צ י א ד ב ר י ו ל ב ט ל ה ‪ ,‬ו א נ ו מ פ ר ש י ם א ת ד ב ו ר ו שכייה‬
‫ל מ ע ש ר שהוא שני לראשון‪ ,‬כ ל ו מ ר ה מ ע ש ר ש ב א א ח ר י הראשון‪.‬‬
‫‪ .48‬ע ל ה ג ו ר ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהפריש‬
‫בסנינו ונתנה מ י ד ל כ ה ן ‪ ,‬ומעשיו מוכיחים שהסריש כ ד ע ת י ש ר א ל ‪ ,‬ע י מ ליתנה ל כ ה ן ‪.‬‬
‫‪ .49‬ה מ כ נ י ם וכוי•‬
‫צ ׳ ל ‪ :‬הכנים )כגי׳ כי״ע(‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל א ם הםריש א ת ה ת ר ו מ ה כ ר ץ ו ה כ נ י ס א ת השאר ל ת ו ך ביתו‪ ,‬סירותיו‬
‫מ ק ו ל ק ל י ם ‪ ,‬מסני שאנו חוששים שמא ע י ר ב ם בטירות ט ב ל י ם שלו‪.‬‬
‫‪.50‬ישראל‬
‫ה ח ש ו ד וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫א ב ל י ש ר א ל ה ח ש ו ד שנהנ כניל‪ ,‬והיינו שהסריש ת ר ו מ ה למנינו כ ד ץ ונתנה ל כ ה ן ‪ ,‬ונתן א ת ה מ ע ש ר ל ל ו י וכוי‪.‬‬
‫ש מ כ נ י ט‪ .‬צ׳׳ל שהכניט ) כ ל ע י ל שו׳ ‪ .(49‬ו ב כ י ׳ ע בטעות‪ :‬ל ה כ נ י ס ‪.‬‬
‫‪ .51‬מ ק ו ל ק ל י ן‪ .‬צ י ל מתוקנין‪ ,‬בגי׳‬
‫כי׳ע‪ .‬מםני שדווקא בנוי חוששים שמא ע ר ב ם במידותיו ט ב ל ‪ .‬א ב ל י ש ר א ל חשוד שראינו אותו מ ס ר י ש כ ד ץ‬
‫אינו חשוד ל ע ר ב אותם ב ט ב ל ‪.‬‬
‫תרומה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪ .53‬ע ו ב ד י ן וכוי‪ .‬כ ד י ל ה ו כ י ח לגוי שאינו ב כ ו ר ‪.‬‬
‫‪ .54‬ה ו צ י א‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהנוי הוציא ת ר ו מ ה מתוך ביתו‪ ,‬ו ל א ה ט ר י ש ה ע ל הנורן בםנינו ) כ ל ע י ל שו׳ ‪,(48‬‬
‫מימ א ץ ט ע ם ל ח ש ו ד בגוי שנותן ט ב ל לשם ת ר ו מ ה ‪ ,‬ש ל מ ה יעשה כן‪.‬‬
‫ט ב ל ו ת ר ו מ ה ‪ .‬טי׳ בירושלמי שרבי‬
‫חושש שמא הסריש ש ל א כ ד ץ )ממין ע ל שאינו מינו וכדומה(‪ ,‬ו א ץ תרומתו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ויש כ א ן ס מ ק ט ב ל ס פ ק‬
‫תרומה‪.‬‬
‫תרומות פ״ד‬
‫‪127‬‬
‫בו אלא מעשר ראשון בלבד‪ .‬הוציא מעשר שגי מתוך ביתו‪ ,‬אמ׳ פדוי הוא‪,‬‬
‫לא אמ כלום‪ .‬פדאוהו אליכם‪ ,‬נוהג בו טבל ומע׳ שני דברי ר ‪ .‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ אין גוהג בו אלא מעשר שני בלבד‪ .14 .‬ישראל החשוד והוציא‬
‫מעשר שני מתוך ביתו‪ ,‬ואמ׳ פדוי הוא לכם‪ ,‬לא אמ׳ כלום‪ .‬פדאוהו לי‪,‬‬
‫פדאוהו לכם‪ ,‬דבריו קיימין‪ .‬והכותי כגוי דברי ר׳‪ .‬רבן שמעון בן גמלי׳ או׳‬
‫כותי כישראל‪ .‬כותי שתרם ונתנה לכהן תרומתו תרומה‪ .‬ר׳ שמעון בן אלעזר‬
‫אומ׳ תרומה ויחזור ויתרום‪ .‬אמרו לו מה נשתנה זו מכהן שתרם ונתנה לפני‬
‫בהמתו‪ .‬אמ׳ להם הפרשה היא זו‪ ,‬שזו נתרמה בקדושה‪ ,‬וזו ]לא[ נתרמה‬
‫בקדושה‪ .15 .‬היתה לו ערימה מורחת‪ ,‬רצה לעשותה תרומה על מקום‬
‫אחר‪ ,‬עושה‪ .‬נטלה תרומתה‪ ,‬אם רצה לעשות אותה מעשר ראשון על מקום‬
‫אחר עושה‪ .‬ניטל מעשר ראשון‪ ,‬רצה לעשות אותה מעשר שיני על מקום אחר‬
‫עושה‪ .‬ניטל מעשר שיני‪ ,‬רצה לעשות אותה מעשר עני על מקום אחר עושה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫‪59‬‬
‫‪,‬‬
‫ישראל וכו‪/‬‬
‫‪ 67‬בו |‬
‫ילוש׳ דמאי פ״ד ה״ה‪ ,‬כ״ל ע״א‪.‬‬
‫א בה‪.‬‬
‫אם׳ | א ואט־‪.‬‬
‫אלא ן‬
‫הוא |‬
‫ד הר‪.‬‬
‫‪ 69-68‬שסעון בן גמליאל |‬
‫א שיני‪.‬‬
‫א א ל א ]לשום[‪.‬‬
‫‪ 68‬אליכם |‬
‫ד פדאיהו‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ד קיים ׳‪.‬‬
‫א יחזור‪.‬‬
‫ד אוחו‪.‬‬
‫ד נוטל•‬
‫שעי |‬
‫‪ .57‬מ ד ו י‬
‫הוא‬
‫וכוי‪.‬‬
‫וסע׳ |‬
‫‪ 60‬שני ן‬
‫‪ 64‬ל ה ם ן‬
‫‪ 65‬עריטה |‬
‫ך טעש׳‪.‬‬
‫א שיני‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫ואס׳ |‬
‫ך ערטה‪.‬‬
‫‪ 63‬אום׳ |‬
‫‪ 66‬גטלה ן‬
‫ך שני ‪ . . .‬אחד‪.‬‬
‫לכם ן‬
‫ך וא׳‪.‬‬
‫הפרשה ן‬
‫ד אח׳‪.‬‬
‫א א ל א ]לשום[‪.‬‬
‫שני |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד ופדאיהו א ופדאוהו‪.‬‬
‫ך אום׳‪.‬‬
‫א להן‪.‬‬
‫‪ 67‬א ח ר |‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫אלא ן‬
‫‪ 61‬פדאוהי |‬
‫(‬
‫שעי ‪ . . .‬אחר |‬
‫אחר |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שני ן‬
‫ך גמליאל א גמל׳‪.‬‬
‫א לבהפתו‪.‬‬
‫טעשר |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ד שני‪.‬‬
‫אליכם‬
‫ב‬
‫ר׳ |‬
‫ד א רבי‪.‬‬
‫ד א וסעשר‪.‬‬
‫לו )ותוקן‪ :‬ל י ‪.‬‬
‫ד א• ב ח ס ר ‪.‬‬
‫לעשות אוחה | א לעשוחה‪.‬‬
‫אוחה |‬
‫גםלי׳ |‬
‫‪ 64-63‬לפגי בהפתו ן‬
‫ןלא[ ן כיה‬
‫‪ 69‬או׳ |‬
‫א שיני‪.‬‬
‫סתון־ ביתו ן‬
‫ד פביחו‪.‬‬
‫ך אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א ישר׳ ‪ . . .‬להוציא‪.‬‬
‫לי ן כ־ה ד א ‪.‬‬
‫והכוחי | א הכותי‪.‬‬
‫ד גחרס׳‪.‬‬
‫ך א לכם‪.‬‬
‫א שסע׳ בן גמל׳‪,‬‬
‫ישראל ‪ . . .‬והוציא ן‬
‫פיאוהו |‬
‫ראשון |‬
‫!« כגוי ו כ ו ‪/‬‬
‫לעיל שר ‪ 51‬ומש״ש‪.‬‬
‫גיטל |‬
‫קייסין |‬
‫ויחזור |‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫א אפרשתה‪.‬‬
‫א גיטלה‪.‬‬
‫ד גוטל‪.‬‬
‫‪ 68‬ניטל ‪ . . .‬עושה ן‬
‫גתרמה |‬
‫אם ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫לעשוח ן א לעשוחו‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ניטל |‬
‫ד אחד‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהוא עכשיו ח ו ל ץ גמורץ‪ ,‬וםשיטא שאינו גאמן‪.‬‬
‫‪ .58‬פ ד א ו ה ו‬
‫וכוי‪ .‬ב ד ובכייע‪ :‬מ ד א ו ה ו ל כ ם וכו׳‪ ,‬כ ל ו מ ר שאמר שהוא מ ע ש ר שגי גמור‪ ,‬ה ר י יש ב ה מ ח ל ו ק ת‬
‫ר ב י ורשב׳ג כברישא‪.‬‬
‫אומר שהוא חולין‪.‬‬
‫‪ .60‬ל כ ם ‪.‬‬
‫בכי״ע ליתא‪ ,‬ו ב א ה ל כ א ן באשגרה מן הרישא‪ ,‬ו כ א ן הכוונה שהוא‬
‫מ ד א ו ה ו ל י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמר שהוא מעיש גמור‪ ,‬א ל א שבקש אותו שימרוהו‬
‫מ ש ל ה ם בשבילו או שיםדו משלו ב ש ב י ל ם ) כ ד י ל ה מ ט ר מן החומש‪ ,‬ע י ץ ל ה ל ן מע׳ש מ י ד היג ומשיש(‪ ,‬הרי‬
‫י ש ר א ל ע י ה א מ ו חשוד ליתן ט ב ל י ם בתורת מ ע ש ר שני‪.‬‬
‫‪.63‬ויחזור‬
‫‪ .62‬ו נ ת נ ה‬
‫ו י ת ר ו ם ‪ .‬מפני שהמריש ל כ ת ח י ל ה ע י מ ליתנה לזר‪.‬‬
‫ל כ ה ן וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל כ ה ן כותי‪.‬‬
‫‪ .64-63‬ל פ נ י‬
‫כ ה ן שתרם א ת ט ב ל ו ט מ א ‪ ,‬נחשוש שמא ל כ ת ח י ל ה ת ר ם ע ׳ מ ליתן ל ב ה מ ת ו ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ב ה מ ת ו ‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫‪ .64‬נ ת ר מ ה‬
‫בקדושה‬
‫שהרי ה כ ה ן ב ר ך ע ל ה ה מ ר ש ה ו ת ר מ ה כ ד ץ ל ש מ ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו ה ת ו ר ה ל א א ס ר ה ליתן ת ר ו מ ה ט מ א ה‬
‫לפני ב ה מ ת ו ‪ .‬ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .65‬ע ר י מ ה‬
‫מ ו ר ח ת וכו׳‪.‬‬
‫כ נ ר א ה שציל‪ :‬מ ו ד ד ת ‪ ,‬מ מ ו ד ד ת ‪ ,‬מ ד ו ד ה ‪.‬‬
‫ו א ע פ י י ש א ץ ת ו ר מ ץ ב מ ד ה ‪ ,‬א ב ל מ כ י ו ץ ש ל א מ ד ד א ת ה כ ר י ‪ ,‬ואינו י ו ד ע א ת י ח ס ה ע ר י מ ה ה מ ד ו ד ה ל כ ר י‬
‫שאמו מ ד ו ד ‪ ,‬ה ר י ה ו א ע ד י ץ תורם ב א ו מ ד ‪ .‬ע י ץ ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ .66‬נ ט ל ה‬
‫ת ר ו מ ת ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהיתה‬
‫לו ע ר י מ ה ש מ ד ד א ו ת ה א ח ר י שנטלה ת ר ו מ ת ה ‪ ,‬י כ ו ל לעשות אותה מ ע ש ר ר א ש ץ ע ל כ ר י שאמו מ ד ו ד ‪ .‬ואין‬
‫ה ו א נ ק ר א מ ע ש ר ב א ו מ ד ‪ ,‬משום שיכול ל מ ד ו ד א ח ׳ כ א ת ה כ ר י ‪ ,‬ו א ם ל א כיוון א ת ה מ ד ה ינהג כמשנתנו ר מ י ד ‪.‬‬
‫‪ .68‬נ י ט ל‬
‫מעשר‬
‫שיני‬
‫וכו׳‪ .‬ב ב א זו ח ס ר ה בכי־ע‪ ,‬ו ל א נשנית א ל א באשגרה‪ .‬ולםנינו מיותרות ה מ ל י ם‬
‫‪ .‬נ י ט ל מ ע ש ר שיני׳ ב ל ב ד ‪ ,‬וסירושו שבשנת מ ע ש ר שני‪ :‬ר צ ה לעשות אותה מעשר שמי וכו׳‪ ,‬ובשנת מ ע ש ר‬
‫עני ר צ ה לעשות א ו ת ה מ ע ש ר עני וכו׳‪ .‬ו י מ ד ו ד א ת ה כ ר י א ח ׳ כ ‪ ,‬כניל‪.‬‬
‫תרומות פ״ד‪ ,‬פ״ה‬
‫‪128‬‬
‫ואם‬
‫א מ ׳ הריני ת ו ר ם ומחשב א ם‬
‫<>ל ו א ם ל א ו ‪ ,‬א י ן ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫אלא‬
‫ת ע ל ה בידי א ח ד מששים‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪,‬‬
‫ת ר ם ו ע ל ה בידו א ח ד מששים‪ ,‬ת ר ו מ ת ו ת ר ו מ ה ‪,‬‬
‫שתרם במדה‪.‬‬
‫פרק‬
‫‪.1‬‬
‫ה י ה ל ק ט ד ל ע ת ל ה י ו ת מ פ ר י ש ע ל י ה ו ה ו ל ך ‪ ,‬והיה ר ו ש ם ואו׳ ע ד כ א ן‬
‫תרומה‪,‬‬
‫כמות‬
‫את‬
‫ה׳‬
‫ע ד כאן תרומה ד ב ר י ר׳‪.‬‬
‫שלמוד‪.‬‬
‫ר ב ן שמעון בן ג מ ל י א ל א ו מ ר ת ו ר ם ומחשב‬
‫ה י ה צ ר י ך ל ה פ ר י ש ב ע ש ר ו ב ח מ ש ע ש ר ה ח ב י ו ת ש ל יין‪ ,‬מ ע ל ה‬
‫דברי רבן‬
‫ה ר א ש ו נ ה ו א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו א ת ה ש נ י י ה א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה‬
‫* ש מ ע ו ן ב ן ג מ ל י א ל ‪ .‬ר ׳ א ו ׳ מ ע ל ה כ ו ל ן ל ג ב ה ב ו ר ו א ו ׳ ה ר י זו ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫פירותיו‬
‫מי שהיו‬
‫‪.2‬‬
‫ב מ ג ו ר ה ‪ ,‬נותן ס א ה ל ב ן לוי ו ס א ה לעני‪ ,‬מ פ ר י ש שמוגה סאין ו א ו כ ל ן ‪.‬‬
‫בין ש ה י ת ה א ו ת ה ס א ה קיימת‪ ,‬בין ש ל א ה י ת ה א ו ת ה ס א ה ק י י מ ת ‪ ,‬מ פ ר י ש ע ל י ה‬
‫! היה ו כ ו ‪ /‬ימש׳ חלה קפ״ג‪ ,‬כ״נו ע״ג‬
‫‪ 5‬מי שהיי‬
‫‪ 3‬היה לריך ו כ ו ‪ /‬ימש׳ הכיל‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬עיין במשכ׳ סייר מ״ב‪.‬‬
‫א אם•‬
‫‪ 88‬ואם |‬
‫ד אסר‪.‬‬
‫אט׳ |‬
‫א תורם ]תורם[‪.‬‬
‫תורם ן‬
‫א ]אס׳ ן אם‪.‬‬
‫אם |‬
‫‪ 71‬ב ס ד ה ‪I‬‬
‫א בסירה‪.‬‬
‫‪ 1‬היה ל ק ט |‬
‫א הלוקט‪.‬‬
‫ד ואומר א ואופי‪.‬‬
‫א אופי‪.‬‬
‫אופר ן‬
‫ד סעשר‬
‫‪ 8‬כמות |‬
‫א כעשר‪.‬‬
‫אי |‬
‫ד אוסר‬
‫או׳ |‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫לקט |‬
‫‪ 2‬ע ד כאן תרומה |‬
‫ד כמו‪.‬‬
‫ובחםש ן‬
‫א ואום׳‪.‬‬
‫ד לוקט‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫שלמוד |‬
‫א וכחם״•‬
‫םעלה |‬
‫ר׳ |‬
‫א לגג•‬
‫לגב |‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫א שלימה•‬
‫* ואו׳ |‬
‫‪ 8-4‬רבן ‪ . . .‬גטליאל |‬
‫א סעלין‪.‬‬
‫עליה |‬
‫א עליו‪.‬‬
‫ארי‪.‬‬
‫ד ר׳‪.‬‬
‫בן גמליאל |‬
‫צריך ן‬
‫א רוצה‪.‬‬
‫רב? |‬
‫ב סחוח‪.‬‬
‫ד ואוסר‪.‬‬
‫ואו׳ |‬
‫והיה רושם ן‬
‫א ורושם‪.‬‬
‫ואו׳ |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫הרי |‬
‫‪ 8‬ר׳ |‬
‫ד ואופר‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫דרבי‬
‫בעשר |‬
‫ד א את•‬
‫ואת |‬
‫א רבן שטעון בן גסליאל•‬
‫« פירותין ן‬
‫ד‬
‫פי‬
‫ר ו ת ו‬
‫‪ 7‬ביו‬
‫‪.‬‬
‫שלא | א ובין שלא‪.‬‬
‫‪ .69‬ו א ם א מ ׳ וכו׳‪.‬‬
‫מדוד‪ ,‬אלא‬
‫שאינו‬
‫‪.70-69‬ת ר ו מ ת ו‬
‫חוזר ל ר י ש א )לשו׳ ‪ ,(65‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ה י ת ה ל ו ע ר י מ ה מ ד ו ד ה ו ת ר ם א ו ת ה ע ל כ ר י‬
‫שהתנה‬
‫תרומה‬
‫ואמר‬
‫שימדוד‬
‫‪ ...‬אין‬
‫ה ו א ח ל ק מתנאו שהתנה‪.‬‬
‫אחיכ את‬
‫ה כ ר י )כמו שנוהג‬
‫במעשרות‪,‬‬
‫עיין‬
‫לעיל(‪.‬‬
‫ת ר ו מ ת ו וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬ת ר ו מ ת י ו כ ו ׳ אין ת ר ו מ ת י וכוי‪ .‬ו כ ל ז ה‬
‫‪.71‬שת ר ם‬
‫ב מ ד ה ‪ .‬שהרי י ד ע א ת מ ד ת ה ע ר י מ ה ‪ ,‬ו ה ת נ ה ש י מ ד ו ד ויחשב‬
‫א ח ׳ כ א ת ה כ ר י ‪ ,‬ה ר י נהג כ א ן כמנהנ ה מ ע ש ר ו ת ‪ ,‬עיין ל ע י ל שו׳ ‪.66‬‬
‫‪.1‬ממריש‬
‫)רשיי(‪.‬‬
‫עד‬
‫ע ל י ה וכוי‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬להיות ס ו מ ך ע ל י ה ב ה מ ר ש ת תרומותיו מ מ נ ה ע ל מ ק ו ם אחר•‬
‫ו ה י ה ר ו ש ם וכוי‪ .‬צ י ל ‪ :‬והוא רושם וכוי‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ה ו א רושם וכו׳‪.‬‬
‫ע י ץ בשנויס ו ב ב ה ׳ א •‬
‫כ א ן וכוי‪ .‬מירשו בירושלמי שרבי מ צ ר י כ ו ל ס מ ן א ת מ ק ו ם ה ת ר ו מ ה ב ד י ו ק ‪ ,‬כ ד י ש י ו כ ל ל ת ת א ת‬
‫התרומה לכהן מיד‪ ,‬ו ל א יצטרך לחכות ע ד ש כ ל ה ד ל ע ת תהיה תרומה‪.‬‬
‫‪ .2‬ו מ ח ש ב ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ב ע‬
‫מ ק ו ם ב צ ס ו נ ה או ב ד ר ו מ ה ב א ו מ ד נ א ‪ ,‬ו כ ש ת ת מ ל א ת ר ו מ ה יתן כ ו ל ה ל כ ק ‪.‬‬
‫כ ע ש ר ו כ ח מ ש וכוי‪ ,‬כגי׳ כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫‪ .4‬א ת‬
‫‪ .3‬ב ע ש ר‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫צ״ל‪:‬‬
‫ה ר א ש ו נ ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ק ו ר א שם ה ד ו מ ה ל כ ל א ח ת ו א ח ת‬
‫ב מ י ו ח ד ‪ ,‬ו א ץ הראשונה ש ל ת ר ו מ ה מ ם ס ק ת ב ץ ה ב ו ר ו ב ץ השניה ש ל ט ב ל )לםני ש ק ר א ל ה שם(‪ ,‬ת ק ר א‬
‫תורם‬
‫‪ p‬המוקף‪.‬‬
‫‪ .5‬מ ע ל ה‬
‫כ ו ל ן וכוי‪ .‬ר ב י ס ו ב ר שמוטב ש מ ת ח י ל ה י ע ל ה א ת כ ל ה ח ב י ו ת כשהן‬
‫ט ב ל ו ח מ ץ א ח ד ‪ ,‬ו י ק ר א ל כ ו ל ן שם ת ר ו מ ה ב ב ת א ח ת ‪ ,‬ו נ ר א ה מ ת ר תורם מן ה מ ו ק ף ‪.‬‬
‫‪ .7‬ב י ן ש ל א ה י ת ה‬
‫וכוי‪ .‬ר ׳ מ ס ו ב ר שכותת ב ע ה י ב ה י ת ה שהמעשרות יחולו ל מ ס ר ע ‪ ,‬ל כ ש י מ ד ו ד וימריש א ח י כ ש מ ת ה ם א ץ ע ל‬
‫ת ש ב ץ ה מ ע ש ר ו ת שנתן‪.‬‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪129‬‬
‫ואוכל דברי ר׳ מאיר‪ .‬וחכמים אף אם היתה אותה סאה קיימת מפריש עליה‬
‫והולך‪ ,‬ואם לאו אין מפריש אלא לפי חשבון‪ .3 .‬שיעור תרומה‪ ,‬בית שמיי‬
‫או׳ עץ יפה משלשים‪ ,‬והבינונית מארבעים‪ ,‬והרעה מחמשים‪ .‬בית הלל או׳‬
‫עין יפה מארבעים‪ ,‬בינונית מחמשים‪ ,‬והרעה מששים‪ ,‬ר׳ ישמעאל או׳ מחצה‬
‫חולץ ומחצה תרומה‪ ,‬ובלבד שיהו חולין מרובין על התרומה‪ .4 .‬האומ׳‬
‫לשלוחו צא תרום בבינונית‪ ,‬אחד מחמשים‪ .‬צא תרום אחד מחמשים‪ ,‬פחת‬
‫עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה‪ .‬ואם נתכוון להוסיף‪ ,‬אפי׳ אחד‪ ,‬אין‬
‫תרומתו תרומה‪ .5 .‬נתכוון לתרום אחד מעשרה‪ ,‬ועלה בידו מעשרים‪,‬‬
‫משלשים‪ ,‬מארבעים‪ ,‬ומחמשים‪ ,‬ומששים‪ ,‬תרומתו תרומה‪ .6 .‬נתכוון לתרום‬
‫אחד מששים‪ ,‬ועלה בידו מחמשים‪ ,‬מארבעים‪ ,‬משלשים‪ ,‬מעשרים‪ ,‬מעשרה‪ ,‬אץ‬
‫תרומתו תרומה‪ .‬ואם אמ׳ הריני תורם‪ ,‬תורם ומחשב‪ ,‬תרם ועלה בידו אחד‬
‫מששים תרומתו תרומה ואין צריך להוסיף‪ .‬מששים ואחד‪ ,‬צריך להוסיף‪ .‬ר׳‬
‫או׳ רובו של אחד כמהו‪ .‬עד כמה מוסיף‪ ,‬אפילו אחד על אחד‪ .‬רבן שמעון‬
‫בן גמליאל או׳ כמות שלימוד‪ .‬ר׳ יודה או׳ תוספת תרומה ניטלת מן הטהור‬
‫‪9‬‬
‫״ ר׳ ישמעאל ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ה‪.‬‬
‫שיעור ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מ״ג וירוש׳ שם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״ לשלוחו‬
‫‪,‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬משפ׳ פ״ד מ״ד; בבלי כתובות ל״כו ב ; שם ק א ; קידושין מ״א א׳; בכורות ק״א א ‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫ועלה ו כ ו ‪ /‬משכ פ״ד מ״ג‬
‫א חסר‪.‬‬
‫« ואוכל |‬
‫]תרוסהן‪.‬‬
‫א אופי‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫והבינונית |‬
‫ד א אופי‪.‬‬
‫ג! התרוסה |‬
‫א בעמית‪.‬‬
‫סארבעים |‬
‫ואם ן‬
‫תרם |‬
‫א ]הוא[ סוסיף‪.‬‬
‫שליסוד |‬
‫האוס׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך א האוסר‪.‬‬
‫פחםשים ן כיה‬
‫ד א‪.‬‬
‫אפי׳ |‬
‫וסחםשים |‬
‫ך וסחסשי׳‪.‬‬
‫א אין‪.‬‬
‫ד רבי‪.‬‬
‫‪ 21-20‬שסעון בן נטליאל ן‬
‫ד שלםוד א שליםד‪.‬‬
‫יודה ן‬
‫א יהודה‪.‬‬
‫בינונית ן‬
‫‪ 13‬תרום |‬
‫ד חסר‪ .‬א אפילו‪.‬‬
‫ר׳ |‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫ד א שפאי‪.‬‬
‫ב והבינונים <ו‪.‬ם• תוקנה לתי־ו>‪.‬‬
‫א וסארבעים וםשלשים וסעשרים ופעשרה‪.‬‬
‫״ ואין ן‬
‫או׳ |‬
‫ך שעור‪.‬‬
‫ד אוסר׳‬
‫שפ״ |‬
‫ד ]אחד[ סארבעי׳‪.‬‬
‫ד םששים‪.‬‬
‫ד וסארבעי׳‪.‬‬
‫ד וחורם‪.‬‬
‫א ובינונית‬
‫‪ 11‬פארבעים |‬
‫םחםשים |‬
‫ד! סארבעיס וכו׳ |‬
‫ד וחכסי׳‬
‫א אס‪.‬‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫שיעור |‬
‫ד והמונית‬
‫ב ד סתום‪.‬‬
‫א סעשרה אם‪.‬‬
‫‪ 20‬עד כמה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ הכ׳׳ל‪.‬‬
‫וחכסים |‬
‫‪ 9‬ואם ן‬
‫»! תרם‬
‫‪ !0‬או׳ |‬
‫ד אוסר‬
‫בית ה ל ל ן‬
‫או׳ |‬
‫א ובינונית‪.‬‬
‫א ובית הילל‪.‬‬
‫ד אופר‬
‫ד תרו׳ ]תורם ן א ותרום ןתורםן‪.‬‬
‫ב פששים‪.‬‬
‫א פחות‪.‬‬
‫סחת ן‬
‫‪ 15‬ו ע ל ה ן א עלה‪.‬‬
‫ד וסששי׳‪.‬‬
‫וםששים |‬
‫‪ 18‬ואם ‪ . . .‬וםחשב ן‬
‫‪0‬־ או׳ |‬
‫א שסע׳ בן נפל׳‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫עליה |‬
‫ד עליהן‬
‫ך אופר‪.‬‬
‫‪1‬־ או׳ |‬
‫ך אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫‪ 14‬עשרה או |‬
‫‪ 10‬םשלשים ן‬
‫תרוסה |‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫אס׳ |‬
‫ד א כפוהו‪.‬‬
‫ד אופר‪.‬‬
‫ניטלת |‬
‫בבינונית |‬
‫א ושלשים‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫כפהו |‬
‫א אופי‪.‬‬
‫כפות |‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫סוסיף |‬
‫ד כסו‪.‬‬
‫ד נוטלח‪.‬‬
‫‪ .9‬ל ס י ח ש ב ו ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ל ס י חשבון הקיים‪ ,‬משום ש ה ח כ מ י ם סוברים שכוונת ב ע ה ״ ב ה י ת ה שיחולו‬
‫מ ר ו ב י ן וכוי‪ .‬שהרי מ ס ר י ש‬
‫‪ .12‬ח ו ל י ן‬
‫ה מ ע ש ר ו ת ל כ ש י מ ד ו ד וימריש א ת הסירות‪.‬‬
‫ב א ו מ ד נ א ‪ ,‬וקשה ל צ מ צ ם מ ח צ ה ע ל מ ח צ ה בדיוק‪ ,‬ו ל ס י כ ך יזהר שיהא ברור לו ש ה ח ו ל ץ מ ר ו ב ץ ‪) .‬מניב(‬
‫‪ .14-13‬ס ח ת ע ש ר ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪,‬‬
‫‪ .13‬צ א ת ר ו ם וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬צ א ת ר ו ם ! ת ו ר ש בבינונית‪ ,‬כני׳ ד ו כ י ׳ ע ‪.‬‬
‫א ס י ל ו ה ו ד י ע לו ב ע ה י ב בסירוש א ת דעתו‪ ,‬מימ אם ט ע ה השליח ב ה ס ר ש ה ו ע ל ת ה בידו א ח ת מששים או א ח ת‬
‫‪ .14‬ו א ם נ ת כ ו ו ן וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שבכוונה ת ר ם א ח ת מ א ר ב ע י ם‬
‫מ א ר ב ע י ם תרומתו ת ר ו מ ה ‪ ,‬עיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ . 1 6‬ת ר ו מ ה ‪ .‬שהרי יש ב כ ל ל מ א ת י ם מנה‪.‬‬
‫‪ . 15‬נ ת כ ו ו ן וכו׳‪ .‬חוזר ל ב ע ה ״ ב ש ט ע ה ‪.‬‬
‫ותשע‪.‬‬
‫‪ .18‬ה ר י נ י ת ו ר ם וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א מ ר הריני תורם ס ת ם ‪ ,‬ה ד ץ הוא שיחשב אח־כ‪ ,‬ו א ם ע ל ה ב י ד ו‬
‫‪ .20‬ר ו ב ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ר ו ב ס א ה כ ס א ה ‪ ,‬ו א ם ת ר ם ס א ה א ח ת מ כ ר י בן ששים ס א ה‬
‫א ח ד מששים וכוי‪.‬‬
‫‪ .21‬ש ל י מ ו ד‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כמו‬
‫ושש ע ש י ר ע ת ש ל ס א ה ‪ ,‬דינו כ א י ל ו ת ר ם ס א ה מששים ו א ח ת ‪ ,‬ו צ ר י ך להוסיף‪.‬‬
‫שהוא רניל‪.‬‬
‫תרומות פ׳׳ה‬
‫‪130‬‬
‫על הטמא‪ ,‬ואינה מדמעת‪ ,‬ואץ חייבין עליה חומש‪ .‬במי דברים אמורים בזמן‬
‫שנתכוון לתרום אחד מששים ועלה בידו מששים ואחד‪ ,‬אבל אם אמ׳ הריני‬
‫תורם ומחשב‪ ,‬זו היא תרומה ודאיית‪ .‬ר׳ ישמעאל שיזורי ור׳ שמעון או כל‬
‫תרומה שאץ הכהנים מקפידין עליה‪ ,‬כגון תרומת הכליסץ והחרובץ‪ ,‬ניטלת‬
‫אחד מששים‪ .‬ותרומה טמאה ניטלת אחד מששים‪ .7 .‬אילו ניטלין אחד‬
‫מששים‪ ,‬גידולי תרומה‪ ,‬ועירובי תרומה‪ ,‬ותרומה שנטמאת בשגגה ובאונס‪,‬‬
‫ותרומת הקדש‪ ,‬ותרומת חוצה לארץ‪ ,‬הקצח‪ ,‬והכליסין והחרובץ‪ ,‬וגמרות׳‬
‫ותרמוסץ‪ ,‬ושעורין אידומיות‪ ,‬ותרומת עציץ‪ ,‬ותרומת אפטרופים‪ .8 .‬אמ׳‬
‫ר׳ יוםה מניין לתרומה שהיא אחד מששים‪ ,‬שג׳ ו מ מ ח צ י ת ב נ י י ש ר א ל‬
‫ת ק ח א ח ד א ח ו ז מן ה ח מ ש י ם וגו ‪ ,‬אף ממה שאחזתי לך ממקום אחר‬
‫הרי הוא כזו‪ ,‬מה זו אחד מחמשים אף זו אחד מחמשים‪ .‬מניין שאם תרם ועלה‬
‫בידו אחד מששים שתרומתו תרומה‪ ,‬שג׳ ז א ת ה ת ר ו מ ה א ש ר ת ר י מ ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫«־ חורם ומחשב ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ד ה׳יג‪ ,‬מ״ב ע״ד‪.‬‬
‫פ״ג ה״א‪ ,‬ס״ה ע״ג‪ .‬ועיין ימש׳ ערלה פ״ב ה״א‪,‬‬
‫‪ 0 - ! 9‬נ אמ׳ ר׳ יוסה‬
‫ו כ ו ‪ /‬בבלי חולין קל״ז ב ‪/‬‬
‫»זאח‬
‫ו כ ו ‪ /‬במדבר ל״א‪ ,‬ל ‪/‬‬
‫״וממחליח‬
‫י״ג‪.‬‬
‫‪ 22‬הטםא | א הטטא ]״לא סן הסוקח•‬
‫סששים | ד םששי׳‪.‬‬
‫ד לתרו׳‪.‬‬
‫‪ 24‬תורם |‬
‫ד א אסר‪.‬‬
‫ור־ שסעין ׳״ירי•‬
‫־‪ 2‬ניטלת |‬
‫ואינה | א אינה‪.‬‬
‫בפי וכי׳ | ד בריא א במה דבר׳ וכר‪.‬‬
‫םששים | ד סששי׳ א ]אחד! מששים‪.‬‬
‫א תורם !תורם[‪.‬‬
‫או׳ | ד אוסר א אוס׳‪.‬‬
‫ד נטלתי‬
‫״ מקפידין ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ בכורים‬
‫״חולה לאה‬
‫ק״א סע״ד‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ד ה״ג‪ ,‬מ״ב ע״ד‪.‬‬
‫ו כ ו ‪ /‬יחזקאל מ״ח׳‬
‫ה ח רומה‬
‫אילו |‬
‫ודאיית |‬
‫אבל | א חסר‪.‬‬
‫ד א וד י ‪.‬‬
‫א‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪ 25‬הכהנים | ד חסר‪.‬‬
‫ניסלץ |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫ד נוטלין‪.‬‬
‫‪ 27‬ועירוב׳ |‬
‫ד ונםזיות‪.‬‬
‫עציץ |‬
‫־‪ 2‬ותרםוסין | ד א ותורסוסין‪.‬‬
‫א העציץ‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫אפטרוסים |‬
‫סניין ‪ . . .‬שהיא אחד | א סנין ‪ . . .‬שאחד‪.‬‬
‫ופטחציח ן‬
‫וטטחצת א םסחצית•‬
‫פ‬
‫ד ונוסד‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫‪3 3‬‬
‫ושעורין | א ושעורים‪.‬‬
‫א אפיטרופין‪.‬‬
‫םסה ‪ . . .‬םסקום |‬
‫שתרומתו ן א תרופתו‪.‬‬
‫סששים |‬
‫אם ן א ואס‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו ר‬
‫עליה | ד חסר‪.‬‬
‫וכו׳ | א תרוטה ותרומת הקדש ותרומת חוצה לארץ ותרוטה שניטפאת וכר‪.‬‬
‫ד אפטרופוס‬
‫ע ‪ 0‬ע א‬
‫ל‬
‫ש ח ן ר‬
‫‪2 8‬‬
‫׳‬
‫ע ט ע ן ן‬
‫ד וערובי‪.‬‬
‫ן ה כ‬
‫ל‪ ,‬ין ן‬
‫ס‬
‫ן‬
‫אט׳ ‪I‬‬
‫א ישסע׳‬
‫תרום״ ן א תרוםיי*•‬
‫הרוסה ותרומה‬
‫ה כ‬
‫א‬
‫ונסזייח י‬
‫לי ין‪.‬‬
‫ס‬
‫ת‬
‫אידומיות | ד אחמיר א ]וסודי[ אדוטיי •‬
‫אס׳ |‬
‫ד סחםשי׳‪.‬‬
‫ד אסר‬
‫שנ׳ |‬
‫א י‪.‬‬
‫‪ 30‬יוסה |‬
‫א‬
‫‪0‬‬
‫ד שנאסר א תלם׳ לי ־־‬
‫ישיאל ן א ישר׳‪.‬‬
‫‪ 31‬אחח | ‪ 0‬אחז‪.‬‬
‫החסשים | ך‬
‫א פ ה ‪ . . .‬בסקופ‪.‬‬
‫־‪ 3‬הוא | א היא‪.‬‬
‫זו ן א חסר‪.‬‬
‫שנ׳ | ד שנאפר א חל׳ לופ׳‪.‬‬
‫‪ 23‬לתרום ‪I‬‬
‫ה ח ‪ 0‬ע‬
‫י׳‪.‬‬
‫יני׳ ‪I‬‬
‫פניי? | א טח­‬
‫זאת | ד ואת‪.‬‬
‫‪ . 2 3‬א ם א מ ׳ וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאמר במירוש שיחשב אח״כ‪ ,‬כ ד י ל ה מ כ ח ש ל א מ י ח ת משיעור ש ק ב ע ו‬
‫ל י עדיין ל א גמד ל ה מ ר י ש ‪ ,‬ו כ ל מ ה שמוסיף ה י א ת ת מ י ז‬
‫‪°‬׳‬
‫‪ . 2 5‬ה כ ל י ס י ן וכי׳‪ .‬אילן )או שיח גדול( מ מ ש מ ח ת ה ק ט נ מ ת ‪ ,‬ו ט ע ם‬
‫וודאית ו ל א תוססת תרומה‪.‬‬
‫‪ .28‬ו ת ר ו מ ת ה ק ד ש‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬גזבר שתורם ט ב ל‬
‫ה ת ר מ י ל י ם שלו דומה ל ט ע ם ה ח ר ו ב י ם ‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫ו ג מ ז י ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מ ר י ה ג ד ל ע ל הגזע ע צ מ ו ש ל ה ש ק מ ה ‪ .‬ע י ץ בבר­יא­‬
‫שהוקדש א ח ר י גמד מ ל א כ ה ‪.‬‬
‫׳ ו ת ר מ ו ם י ן ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ , l u p i n u s ,‬ו ה ו א מצוי מ א ד ב א י י ‪ ,‬ו ט ע מ ו מ ר ו א ו כ ל י ם אותו עיי ש ל י ק ה ‪ ,‬ע י ץ בבה״א•‬
‫‪ .30‬א ח ד מ ש ש י ם ‪ .‬צ״ל‪ :‬א ח ד מחמשים‪ ,‬כגי׳ ד‪ .‬רשיי‪ ,‬סמיג והירושלמי•‬
‫ע צ י ץ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שאינו בקוב‪.‬‬
‫ו ע י ץ ב ב ה י א ‪ ,‬ו ל ס י הגירסא שלםנינו צ ר י ך ל ס ר ש שהכוונה ל ס י ס א כ א ן ש ב ד י ע ב ד תרומתו תרומר•‬
‫‪ .31‬א ח ד א ח ו ז וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬משה צווה ל י ט ו ל אחוז א ח ד מן החמשימ ) ב מ ד ב ר ל־א‪ ,‬ל׳( מ מ ל ק ו ת מ ד ת‬
‫ו ל ת ת ו ללויים‪.‬‬
‫ח כ מ י‬
‫‪2 9‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ם‬
‫נ‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ל י‬
‫מ‬
‫פ‬
‫י‬
‫ח‬
‫ת‬
‫נ‬
‫מ‬
‫צ‬
‫א‬
‫כ א י‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪131‬‬
‫ששית ה א י פ ה מ ח ו מ ר ה ח ט י ם וששיתם ה א י פ ה מ ח ו מ ר‬
‫ה ש ע ו ר ין‪ .‬ר׳ ישמעאל בי ר׳ יוסה או׳ מערי הלוים‪ .‬ר׳ יוסה או תשלומי‬
‫תרומה‪ ,‬חומשה‪ ,‬וחומש חומשה‪ ,‬הרי הן כתרומה לחייב עליהן)קרן( מיתה‬
‫קרן וחומש‪ ,‬לאוסרן בפחות ממאה‪ ,‬לעלותן במאה ואחד‪ .‬ר׳ שמעון או׳ במאה‬
‫מקל וחומר‪ ,‬מה מצינו בתרומת מעשר אחד מעשרה‪ ,‬אף זו אחד מעשרה‪ ,‬אמ׳‬
‫לו לא אם אמרת בתרומת מעשר שניטלת קדש מקדש‪ ,‬ולא נקרא שם איסור‬
‫עליה‪ ,‬תאמר בזו שניטלת קדש מחול‪ ,‬ונקרא שם איסור עליה‪ .9 .‬ערלה‬
‫וכלאי הכרם עולץ באחד ומאתים‪ .‬ר׳ שמעון או׳ מאתים‪ .‬אץ צריך להוסיף‪.‬‬
‫וכן היה ר׳ שמעץ או׳ כל תרומה שאץ הכהנים מקפידין עליה‪ ,‬כגון תרומת‬
‫ערלה וכלאי הכרם‪ ,‬םפיקן מותר‪ .‬ספק נאכלו‪ ,‬ספק נגנבו‪ ,‬ספק אבדו‪ ,‬ספק‬
‫‪35‬‬
‫‪40‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 36-3$‬חשלומי‬
‫וכו‪/‬‬
‫חממה‬
‫עיין‬
‫פ״ו‬
‫במשכ׳‬
‫פ״א ה״ז‪.‬‬
‫‪ 37‬במאה‪ .‬עיין במשכ׳ פ״ל מ״ ‪.‬‬
‫ק״א ע״ד‪.‬‬
‫ועיין ספרי קרח פי׳ קכ״א‪ ,‬ע מ ׳ ‪.!49‬‬
‫יעיין‬
‫מ״א‬
‫ז‬
‫ספרי‬
‫וירוש׳‬
‫קע״ד‪.‬‬
‫הכ״ל‪.‬‬
‫« קפק‬
‫« שאין‬
‫נאכלו‬
‫עיין‬
‫וכו‪/‬‬
‫שם‪,‬‬
‫להלן‬
‫‪ 38‬מקל וחומר ו כ ו ‪/‬‬
‫ירוש׳ ערלה פ״ב ה״א‪,‬‬
‫« ערלה ו כ ו ‪/‬‬
‫משכ׳ ערלה פ״ב מ״א‪.‬‬
‫הכהכים‬
‫להלן‬
‫וגירוש‬
‫‪,‬‬
‫ועיין‬
‫נוהמם‬
‫וכו‪/‬‬
‫פ״ו‬
‫ירוש׳‬
‫‪60‬‬
‫שו׳‬
‫פ״ב‬
‫ערלה‬
‫ומש״ש‪,‬‬
‫שה״א‪,‬‬
‫ס״א‬
‫פ״ד‬
‫ה״ח‪,‬‬
‫דרוש׳‬
‫מ״ג ע״א‪.‬‬
‫‪ 85-34‬טחוטר החטיס ‪ . . .‬השעורין ן‬
‫‪ 35‬השעורין |‬
‫וששיח׳‪.‬‬
‫או׳ ‪ . . .‬הלוים |‬
‫יוסי•‬
‫א עליהם•‬
‫בסאה‬
‫)קרן( |‬
‫ואחד |‬
‫א פ‬
‫׳‬
‫ד אטר‬
‫|‬
‫‪ >°‬בזו |‬
‫אי |‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫א אטרו‪.‬‬
‫‪ 41‬עולין ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א חרוםה ]עליהן‪.‬‬
‫‪.34‬ששית‬
‫או׳ |‬
‫א טצאינו ‪ . . .‬הטעשר‪.‬‬
‫‪ 39‬טעשר ן‬
‫א בזו ] א ח ד טטאהן‪.‬‬
‫א עורלה‪.‬‬
‫ד השעורים‪.‬‬
‫ך אוסר ‪ . . .‬הלויים‪.‬‬
‫א ב א ח ד וסאה‪.‬‬
‫סציני ‪ . . .‬טעשר ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫פ השערים‬
‫שניטלח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫עליה |‬
‫‪ 43‬ע ר ל ה ן‬
‫האיפה‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫)רשיי ח ו ל ץ קליד ב׳(‪.‬‬
‫םחופר ן‬
‫יוסח |‬
‫א ישסע׳‪.‬‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫‪ 37‬לעלותן |‬
‫ך לעלותו‬
‫ד אוס׳‪.‬‬
‫בסאה ן‬
‫טעשרה ן‬
‫או׳ |‬
‫קדש |‬
‫סעשרה |‬
‫ד א קודש‪.‬‬
‫ד א קודש‪.‬‬
‫ד אוסר א אום־‪.‬‬
‫ד א עליה ]אין צריך להוסיף!‪.‬‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫א להעלוח‪.‬‬
‫א סםאה‪.‬‬
‫א הסעשר‪.‬‬
‫בי ר׳ יוסה |‬
‫א סאה‪.‬‬
‫קדש |‬
‫ך שניטלה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫פ טחטר )ב־פ>‪.‬‬
‫ישסעאל ן‬
‫החטים וששיתם |‬
‫סאחים |‬
‫טון |‬
‫עליה |‬
‫ד טאחי׳‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫מעשרה‬
‫‪ 36‬עליהן |‬
‫בסאה |‬
‫‪ 38‬וחוסר |‬
‫ד וחוט׳‪.‬‬
‫ד סעשר׳‬
‫א ססאה‪.‬‬
‫סקדש ן‬
‫א םקודש‪.‬‬
‫ב ד סחוט‪.‬‬
‫ערלה |‬
‫‪ 42‬שטעון ן‬
‫תרוםת |‬
‫א שסע׳‪.‬‬
‫ד חרוסה‬
‫א עורלה‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ח צ י ס א ה )משנת מנחות רסיז> משלשים ס א ץ )יחוקאל מ י ה ‪ ,‬י'‪.0‬‬
‫‪ . 3 5‬מ ע ר י ה ל ו י ם‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם שניתנה ת ר ו מ ת ה א ר ץ ללויים מ ח ל ק‬
‫יאיר )יהושע כיא‪ ,‬כ״ז( א ח ת מששים )דברים ג׳‪ ,‬ד ׳ ; יהושע יינ‪ ,‬ל׳(‪ .‬ו ע י ץ ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫תרומה‪.‬‬
‫ד א בר׳‬
‫ד בסא׳‪.‬‬
‫‪ .36-35‬ת ש ל ו מ י‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם זר א כ ל ת ר ו מ ה בשוגנ מ ש ל ם מן ה ח ו ל ץ ‪ ,‬ו ה ח ו ל ץ נעשץ ת ר ו מ ה ‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ד החטי׳‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ח ר מ ע ש ר ה שבמעשר שהוא א ח ד מ מ א ה מ כ ל ה ט ב ל ‪.‬‬
‫‪.38‬א ח ד‬
‫‪ .39‬ק ד ש‬
‫מקדש‬
‫וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף שניטלת ק ד ש מ ק ד ש כ ד ב ר י ך ‪ ,‬מ ׳ מ ל א נ ק ר א שם איסור )תרומה( ע ל י ה וכו׳‪ .‬ו ע י ץ ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .40‬ש נ י ט ל ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ף שניםלת וכוי‪ ,‬כ ד ל ע י ל ‪.‬‬
‫‪ .41‬ל ה ו ס י ף ‪ .‬צ־ל‪ :‬להוציא‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ץ צ ר י ך‬
‫ל ה ר י ם כשם שנוהג ב ת ר ו מ ה ‪ ,‬משום שתרומה ה ו א מ מ ץ השבט‪ ,‬ו מ מ ץ איטי ב ט ל ב ר ו ב )ביצה ל ׳ ח ב׳(‪ ,‬מ ה‬
‫ש א ץ כ ן ב ש א ר איםורימ‪.‬‬
‫‪ . 4 2‬ו כ ן ה י ה וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם שאמרו ח כ מ י ם ש ב ע ר ל ה ו כ ל א י ה כ ר ם‬
‫אינו צ ר י ך ל ה ו צ י א )להרים( כ ן א מ ד ר ׳ ש מ ע ץ א ף ב ת ר ו מ ה שאץ הכהנים מ ק ס י ד י ם ע ל י ה ‪ ,‬ו א ץ כ א ן נזל‪.‬‬
‫כגון‬
‫ת ר ו מ ת ‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬כנון ת ר ו מ ת ‪1‬כו׳‪ ,1‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כנון ת ר ו מ ת ה כ ל י ס ץ ו כ ו ׳ שנמנו ל ע י ל שו׳ ‪ .25‬ו ע י ץ ב ב ו ר א ‪.‬‬
‫‪ .43‬ס מ ק נ א כ ל ו וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א מ י ל ו וודאי ע ר ל ה וכו׳ שנתערבו ב ה י ת ר ‪ ,‬ואח־כ נ א כ ל ח ל ק מן ה ת ע ר ו ב ת‬
‫אנו תולים שהאיסור נ א כ ל ‪ ,‬שהרי מ ד א ו ר י י ת א ב ט ל ברוב‪ .‬ו ע י ץ בבה־א‪.‬‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪132‬‬
‫נפלו לחולץ‪ ,‬ספיקן מותר‪ .10 .‬ר׳ יהודה או׳ דמונים מתוקץ אסורץ כל שהן‪.‬‬
‫« כיצד‪ ,‬נפל אחד מהן לתוך הרבוא כולן אםורין‪ ,‬נפל מרבוא לתוך רבוא כולן‬
‫אסורין‪ .‬ר׳ שמעון בן יהודה או׳ משם ר׳ שמעון נפל אחד מהן לתוך הרבוא‬
‫כולן אסורין‪ ,‬נפל מרבוא לתוך שלשה‪ ,‬משלשה למקום אחר ספיקן אסור‪,‬‬
‫מפני שספק דימוע‪ .‬אמ׳ ר׳ יהודה בן בבא אני אחד מן הראויין להורות‪ ,‬שאם‬
‫יבאו לידי חילפות תרדין‪ ,‬או׳ אני שעלו באחד ומאה‪ .‬ולא עוד אלא שבית‬
‫‪ 50‬דין צריכץ למנות על כולן שיעלו באחד ומאה‪ .‬נתפצעו אגוזין‪ ,‬נתפרדו‬
‫רמונין‪ ,‬נתפתחו חביות‪ ,‬נתחתכו דלועין‪ ,‬נתפרסו ככרות‪ ,‬יעלו באחד ומאתים‪.‬‬
‫נפלו ואחר כך נתפתחו‪ ,‬בין בשוע בץ במזיד‪ ,‬הרי אלו לא יעלו דברי ר׳ מאיר‬
‫ור׳ יודה ור׳ שמעון או׳ בין בשוגג בין במזיד יעלו‪ .‬ר׳ יוסה אומ׳ בשוגג יעלו‪,‬‬
‫במזיד לא יעלו‪ .‬וכן היה ר׳ יוםה או׳ תרומה סתומה שגתערבה בפתוחות‬
‫‪ 55‬ונתפתחה‪ ,‬סתומה בםתומות ונתפתחו‪ ,‬ופתוחה בפתוחות‪ ,‬הרי אילו יעלו‪,‬‬
‫« ר׳‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫יהודה‬
‫וכו‪/‬‬
‫ק פ י ק ן אקור‪.‬‬
‫תרדין ו כ י ‪/‬‬
‫פ״ג‬
‫בבלי‬
‫ע״ד‬
‫זבחים‬
‫ועיין‬
‫א‪/‬‬
‫משכה‬
‫עיין בשכו׳׳ס וירוש׳ ערלה פ״א ה״ה‪,‬‬
‫כלים‬
‫פי״ז‬
‫מ״ח‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫ועיין‬
‫דמאי‬
‫ה״ח‪,‬‬
‫פ״ז‬
‫רה״ז‪ ,‬ק״ג ע״ב; בבלי גינוין כ״ד רע״נ‪.‬‬
‫ומ״ש‬
‫ס״א ע״ב‪ ,‬ובבלי הכ״ל‪.‬‬
‫עיין ערלה פ״ג מ״ז‪ ,‬בבלי בילה ג׳ ב ‪ /‬יבמוה פ״א ב ‪/‬‬
‫כ״ו‬
‫סמ״ה‬
‫ע״ג‬
‫»« חילפוח‬
‫<״־ כ ה פ ל ע ו ו כ ו ‪/‬‬
‫כפלו‬
‫>־ ס ח ו מ ה ו כ ו ‪/‬‬
‫בבה״א‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳‬
‫ערלה‬
‫ערלה‬
‫פ״ג‬
‫עיין ירוש׳ ערלה פ״ג רה״ו‪ ,‬ס״ג‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫** אי׳ |‬
‫ד‬
‫ד אומר‬
‫א מריבוא‪.‬‬
‫מהן |‬
‫שמעי‪.‬‬
‫יביא |‬
‫א מהם‪.‬‬
‫ד לסקר אחד‪.‬‬
‫ל ה י ר ו ת‬
‫א אומי‪.‬‬
‫רמונים )‬
‫ד א ריבוא‬
‫‪9‬‬
‫י ל יי•‬
‫ד א שיעלו‪.‬‬
‫ד ב ר י ר׳ מאיר |‬
‫או׳ |‬
‫נתפרסי |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫יוסה |‬
‫‪ 60-40‬שבית דין |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫ד ניתסרסו א ונתפרסו‪.‬‬
‫‪ 63‬ור׳ יודה |‬
‫אומי |‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫חרוסה | א ח ס ר ‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫נתפתחו ‪ . . .‬גחחחכו |‬
‫בשוע ן‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫מעלו |‬
‫אגחין ן‬
‫ד א נתחתכו‪.‬‬
‫ד אופר א אופי‪.‬‬
‫א שוע‪.‬‬
‫אני | ך ח ס ר ‪.‬‬
‫ך אגחים•‬
‫א ת ת פ ת ח ו ‪ . . .‬תחחחכו‪.‬‬
‫‪ 82‬נתפתחו |‬
‫א ר׳ יהודה•‬
‫ד א מריבוא‪.‬‬
‫‪ 60‬לפנות ן א ליפנות‪.‬‬
‫אי׳ |‬
‫לסקום א ח ר |‬
‫אמ׳ | ד א מ ר א א׳‪.‬‬
‫ד חליפות‪.‬‬
‫ד שביד‪.‬‬
‫א ריבוא‪.‬‬
‫משם ר׳ שטעון ן‬
‫‪ 47‬מרבוא |‬
‫הילפות |‬
‫‪ 61‬רמונין | א רימונים‪.‬‬
‫ד דלועי׳ א דילועין‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫* יבאו |‬
‫ד אומר‪.‬‬
‫‪ 48‬דימוע | ד פתוח‪.‬‬
‫ד א יבואו‪.‬‬
‫ומאה | א םסאה‪.‬‬
‫נתפרדו ן א ונתסרדו‪.‬‬
‫יעלו‪.‬‬
‫ד הריבוא א ריבוא‪.‬‬
‫ססיקן אסור | א ססיקו מותר‪.‬‬
‫ח ו‬
‫‪I‬‬
‫הרבוא |‬
‫ד רטונין א רימוגי‪.‬‬
‫)אחרתן‪.‬‬
‫‪ 45‬ה ר מ א |‬
‫« אי |‬
‫ד הריבוא‬
‫סרבוא ‪I‬‬
‫א משוס ר׳‬
‫‪ 84‬במזיד ן‬
‫בסחוחות | א ]סחוסהן בפחוחות‪.‬‬
‫סתופה | א פתוחה ב ]סתוםותן סחוסה גונסחק הםוסנר עיי נקודות(‪.‬‬
‫א אילו•‬
‫אלו |‬
‫א ]הרי הן‪1‬‬
‫יעלו ן‬
‫א שיד‪.‬‬
‫דלועין |‬
‫יוסה |‬
‫ד א יוסי•‬
‫‪ 65‬ונתפתחה ‪ . . .‬בסתוםוחן‬
‫ופתוחה ן‬
‫א סחוחה‪.‬‬
‫אילו |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫‪.44‬כל‬
‫מ פ נ י שהן ח ש ו ב ץ ואינן ב ט ל י ם ‪.‬‬
‫שהן‪.‬‬
‫דאיכא רובא‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫ס פי קן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואני נ כ נ ם‬
‫ת ר דין‪.‬‬
‫בשאר‬
‫א ס ו ר ‪ » .‬׳ ל ‪ :‬מ ו ת ר ‪ ,‬כני׳ כי״ע ו ה ב ב ל י ‪ .‬ועיין ב ב ה ׳ א ‪.‬‬
‫‪ .48‬ל ה ו ר ו ת‬
‫ל מ ס ס ק של וקן ממרא‪ ,‬אם ב״ד ל א יסכימו ע ל ידי‪.‬‬
‫‪ .49‬ח י ל פ ו ת‬
‫צלעות של ס ל ק ‪.‬‬
‫הדברים‬
‫שנמנו‬
‫במשנת‬
‫ו י ב ט ל ו א ת חשיבות כ ו ל ם ‪.‬‬
‫כן‬
‫א ץ כאן‬
‫כסתוחות‪.‬‬
‫תערובת‪,‬‬
‫‪.47‬לתוך‬
‫שלשה‪.‬‬
‫פירשו ב ב ב ל י ‪ :‬ת ר ת י ו ה ו א ׳‬
‫שהרי‬
‫‪ .50‬צ ר י כ י ן‬
‫למנות‬
‫ע ר ל ה )ס״נ מ״‪ ,0‬מ י מ‬
‫‪ .54‬ב ט ת ו ח ו ת ‪.‬‬
‫התרומה‬
‫ניכרת( א ל א‬
‫מן‬
‫וכוי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אעסיי שלא אורה למעשה‬
‫הראוי‬
‫הוא‬
‫שב״ד‬
‫יעמדו‬
‫על‬
‫המניה‬
‫סירשו ב י ר ו ש ל מ י ש ל א היו מ ת ו ח ו ת ל ג מ ר י )שאס‬
‫שהיו‬
‫מכוסות‬
‫וסגורות‬
‫בסתימת‬
‫הדיוט‬
‫שדינן‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪133‬‬
‫שלא אסרו אלא סתומה שבסתומות‪ .‬כשתמצא או׳ כלל שר׳ אליעזר או׳‬
‫בידוע לא תעלה בשאין ידוע תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ בין בידוע בין בשאין ידוע‬
‫נלא[ תעלה ]דברי ר׳ מאיר[‪ .‬ר׳ יהודה ור׳ אליעזר אומ׳ בין בידוע בין בשאץ‬
‫ידוע ]לא[ תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ בין בידוע בין שאין ידוע )לא( תעלה‪ .‬ר׳‬
‫עקיבא אומ׳ בידוע לא תעלה‪ ,‬שאין ידוע תעלה‪ .11 .‬ליטרא קציעות‬
‫שדרסה על פי חבית ואינו יודע באי זו חבית דרסה‪ ,‬על פי כוורת ואינו יודע‬
‫באי זו כוורת דרסה‪ ,‬דרסה בעיגול של דבילה ואינו ידוע באי זה עיגול דרסה‪,‬‬
‫ר׳ ליעזר או׳ רואין את העליונות כאילו הן פרודות‪ ,‬אם יש שם מאה ואחד‬
‫ליטרץ תעלה‪ ,‬ואם לאו לא תעלה‪ .‬ר׳ יהושע או׳ אם יש שם מאה פומין יעלו‪,‬‬
‫ואם לאו הפומין אסורין והשולים מותרין דברי ר׳ מאיר‪ .‬ר׳ יהודה אומ׳‪ ,‬ר׳‬
‫ליעזר אומ׳ אם יש שם מאה פומין תעלה‪ ,‬ואם לאו הפומין אסורין והשולים‬
‫מותרין‪ .‬ר׳ יהושע אף אע״פ)שאין שם( שיש שם שלש מאות פומין לא תעלה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫(‬
‫‪ 56‬כשחמצא‬
‫‪5 9‬‬
‫ילוש׳‬
‫או׳ וכו׳‪.‬‬
‫פ״ד ה״כו‪,‬‬
‫כאן‬
‫‪6 0‬‬
‫‪ « ° -‬ר׳ עקיבא וכו׳‪ .‬משכ׳ פ״ד מ״ח‪.‬‬
‫ועיין‬
‫מ״ג ע״א‪.‬‬
‫פ״ד‬
‫במשכ׳‬
‫מ״ח ומ״נו‪.‬‬
‫ל י ט ר א וכו׳‪ .‬ירוש׳ פ״ד ה״י‪ ,‬מ״ג ע״א; בבלי ביצה‬
‫ג׳ קע״ב; זבחים ע״ג א׳‪.‬‬
‫«« שלא | א לא‪.‬‬
‫ד לומר‪.‬‬
‫‪6 8‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫]לא[ ן כיה א•‬
‫אומי |‬
‫א או׳‪.‬‬
‫אומי |‬
‫ד ואין•‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫יעלו |‬
‫ד אוסר א או׳‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫א יודע‪.‬‬
‫א חעלה‪.‬‬
‫א אוחן‪.‬‬
‫ד א באקו‪.‬‬
‫א והשוליים‪.‬‬
‫א יעלו אם‪.‬‬
‫ך אף על פי‬
‫ד א בשאין‪.‬‬
‫א אפילו‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫אומי |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫‪ 60‬עקיבא |‬
‫או׳ ן‬
‫ד עקיב׳‪.‬‬
‫ך ואין ידוע <ביפ>‪.‬‬
‫דרסה |‬
‫ד ד ר ס ה ]דרסה[‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫דבילה |‬
‫ואינו ן‬
‫של |‬
‫עיגול |‬
‫ד כאלו‪.‬‬
‫והשולים ן‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫<לא> ן‬
‫ד ד ר ס ה בפיגול‪.‬‬
‫כאילו |‬
‫א וכשאין•‬
‫ד אוסר א אומי‪.‬‬
‫ודי | ד אומר רבי א או׳ ר׳‪.‬‬
‫‪] 68‬לא[ ן הושלם ע־פ א•‬
‫‪ 61‬ואינו יודע |‬
‫באי זה |‬
‫‪ 65‬והשולים ן‬
‫אעיפ ן‬
‫שאין |‬
‫ד ר ס ה בעיגול |‬
‫את העליונוח ן‬
‫ח ע ל ה ואם ן‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫ד א•‬
‫ד בין שאין א ובין בשאין‪.‬‬
‫א וכשאין‪.‬‬
‫ד דרסי‪ .‬א חסר‪.‬‬
‫ידוע |‬
‫א אליע ‪.‬‬
‫א בידוע ובין‪.‬‬
‫שאין ן‬
‫או׳ |‬
‫‪ 67‬בשאץ ן‬
‫]דברי ר׳ מאירן ן הושלם ע׳פ‬
‫בין בשאין |‬
‫בידוע בין ן‬
‫‪ 02‬ד ר ס ה |‬
‫י |‬
‫ד ב חסר‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫א‬
‫אסרו | ד אמרו‪.‬‬
‫אליעזר |‬
‫שבסתומות ן א בסתומות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כשתמצא ן א שתימצא‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫הן |‬
‫)שאין שם> |‬
‫‪ 03‬ליעזר |‬
‫ד א חסי•‬
‫ך אוסר‪.‬‬
‫א והשול׳‪.‬‬
‫ד ענול‪.‬‬
‫« אי |‬
‫‪ 66‬ליעזר |‬
‫‪ 67‬סוחי־ץ |‬
‫ד א חסר•‬
‫ד דבלה‪.‬‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫ד אומר א אומי‪.‬‬
‫ד א אליעזר‪.‬‬
‫ד חסי•‬
‫או׳ |‬
‫ב נםחק עיי נקודות‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬
‫ד אוסר‬
‫שישן‬
‫א יש‪.‬‬
‫‪ .56‬כ ש ת מ צ א‬
‫א ו ׳ וכו׳‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬כ ש ת מ צ ה א ת ע ו מ ק ה ה ל כ ה ]אתה[ א ו מ ר כ ל ל וכוי‪.‬‬
‫עיץ בבהיא‪.‬‬
‫‪ .57‬ב י ד ו ע וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם הוא י ו ד ע א ת צ ב ע ה ת ר ו מ ה שגתערבה‪ ,‬א ץ כ א ן ת ע ר ו ב ת ו א ץ ה ח ו ל ץ‬
‫‪ .58‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬כ צ י ל ‪ ,‬כגי׳ כי׳ע‪ ,‬ו ס ו ב ר ר ׳ מ בשיטת ר ׳ יהושע שאפילו‬
‫מ מ ר א ה א ח ר מסייעים ל ה ע ל ו ת ‪.‬‬
‫ו ר ׳ וכו׳‪ .‬ציל‪] :‬או׳‪ 1‬ר ׳‬
‫א ם איטי י ו ד ע א ת צ ב ע ה ת ר ו מ ה א ץ השחורות מ ע ל ו ת א ת הלבנות‪ .‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .59‬ב י ד ו ע‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שידע ושכח)ירושלמי(‪ .‬א ב ל אם י ו ד ע נם עכשיו את צ ב ע ה ת ר ו מ ה ‪,‬‬
‫וכוי‪ ,‬כגי׳ ד וכי״ע‪.‬‬
‫‪ .60-59‬ר ׳ ע ק י ב א וכוי‪ .‬ו ה כ ל הוא מ ד ב ר י ר ׳ י ה ו ד ה ‪ .‬ו ר י ע ס ו ב ר שאם י ד ע א ס י ל ו‬
‫הרי א ץ כאן ת ע ר ו ב ת ‪.‬‬
‫‪ .61‬ש ד ר ם ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ד ר ס ה ו ד ח ק ה ל ת ו ך פי ה ח ב י ת ‪ ,‬ו א ץ ס ו פ ה ניכר‪ ,‬ואנו‬
‫שכח אח״כ ל א ת ע ל ה ‪.‬‬
‫אוסרים א ת השולים מסני החשש שמא ל א ישער כראוי‪ ,‬ו מ מ י ל א מסייעות התחתונות ל ה ע ל ו ת ‪) .‬מהריק״ש(‪ .‬ו ע י ץ‬
‫‪ .64‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬ו כ נ ר א ה שאף השולים‬
‫‪ .63‬מ ד ו ד ו ת ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו מ ע ו ר ב ו ת ע ם התחתונות‪.‬‬
‫בבהיא‪.‬‬
‫‪ .67‬ל א ת ע ל ה ‪ .‬מירשו בירושלמי ש ל ד ע ת ו עשו את ה ס ו מ ץ‬
‫אםורץ‪ ,‬ו ל ם י כ ך מסייעים ל ה ע ל ו ת ‪.‬‬
‫כ ד ב ר ש ד ר כ ו להימנות‪ ,‬ו א ס י ל ו ב א ל ף א ע ם ב ט ל י ם ‪.‬‬
‫‪134‬‬
‫תרומות פייה‬
‫דרסה בעיגול ואינו יודע היכן דרסה‪ ,‬הכל מודים שתעלה‪ .12 .‬סאה תרומה‬
‫שנפלה על פי המגורה‪ ,‬רואץ אותה כאילו היא חטץ על פי שעורין‪ ,‬יקלפנה‪.‬‬
‫‪°‬ל רבן שמעון בן גמליאל במשתייר תעלה באחד ומאה‪ .‬תרומת מעשר של דמיי‬
‫שחזרה למקומה‪ ,‬מדמעת‪ ,‬למקום אחר אינה מדמעת דברי ר׳ אליעזר‪.‬‬
‫וחכמים או׳ בין למקומה בין למקום אחר מדמעת‪ .‬ר׳ שמעון או׳ בין למקומה‬
‫בין למקום אחר אינה מדמעת‪ .13 .‬כשם שהתרומה עולה מתוך החולץ‬
‫באחד ומאה בין בלול ובין שאינו בלול‪] ,‬כך טמאה תעלה מתוך הטהור‬
‫‪5‬ד באחד ומאה בין בלול ובץ שאינו בלול[‪ .‬ר׳ יוםה או׳ בבלול תעלה‪,‬‬
‫בשאינו בלול ]לא[ תעלה‪ .‬נפלה לתוך החולין טמאין‪ ,‬הכל מודים שתעלה‪.‬‬
‫‪ .14‬קישות של תרומה שנתערבה במאה קישות של חולין‪ ,‬וכן פרוסה של‬
‫תרומה שנתערבה במאה פרוסות של חולין‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא‬
‫‪,‬‬
‫«« ס א ה ח מ מ ה ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ד מי״א‪.‬‬
‫ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫סמ״א‪.‬‬
‫כ‬
‫‪:‬‬
‫ל'יו‬
‫תרופת |‬
‫י"״ |‬
‫‪6 9‬‬
‫•‬
‫יקלפנה |‬
‫ע ל פי |‬
‫דם״ |‬
‫בין לסקום |‬
‫א שכשם‪.‬‬
‫כשם |‬
‫א כשאינו‪.‬‬
‫שאינו |‬
‫א לתוך•‬
‫יי קישוח ו כ ו ‪ /‬עיין ילוש׳ הכ״ל‪.‬‬
‫שהחרוסה |‬
‫יח־ע |‬
‫כאילי |‬
‫ד א ידוע‪.‬‬
‫ד כאלו‪.‬‬
‫‪ 70‬שטעון ן‬
‫ד א דפאי‪.‬‬
‫א ובין לםקים•‬
‫א שסע׳‪.‬‬
‫‪ 7‬וחכפים ן‬
‫אי׳ |‬
‫יוסה |‬
‫א כשאינו‪.‬‬
‫ב )בכיי הסופר(•‬
‫‪ .68‬ה י כ ן‬
‫ב ד חסר‪.‬‬
‫תעלה |‬
‫החולין |‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫סי׳‬
‫א חיטים • • •‬
‫א ובין‪.‬‬
‫סדפעת |‬
‫ובין |‬
‫א טהורה‪.‬‬
‫ב ד א סתום‪.‬‬
‫ך בין‪.‬‬
‫שאינו |‬
‫‪ 75‬ב ל ו ל ן‬
‫א בבלול•‬
‫ד ]לאן תעלה‪.‬‬
‫א חולין‪.‬‬
‫או׳ ן‬
‫ך אוסר‬
‫טטאין |‬
‫אילו | ד אלו‪.‬‬
‫‪] 70‬לאן ן כיה‬
‫ד טםאים‬
‫א‬
‫א הטסאין•‬
‫או׳ | ד אוסר א אום׳•‬
‫ב ב ב ל י ‪ :‬ואינו י ו ד ע באיזה מ ק ו ם בעיגול ד ר ס ה ‪ ,‬א ם בצפוט־ או ב ד ר ו מ ו ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬בניגוד‬
‫ב מ ש ת י י ר וכו׳‪.‬‬
‫א סיחה‬
‫ד גםליאל ]אוסרן א גטל׳ ]אום׳[•‬
‫א בבלול‪.‬‬
‫הטהור׳ ן‬
‫‪ 78‬תרוםה | ד לחם הפנים‪ .‬שנחערבה ן א שנתערבו‪.‬‬
‫ד ר ס ה וכו׳‪.‬‬
‫‪ .69‬ש נ ס ל ה‬
‫ד א יוסי•‬
‫נפלה ן‬
‫‪ 78‬בין ן‬
‫‪ 74‬ב ל ו ל ן‬
‫ד אוסר‪.‬‬
‫ד דרס׳‪.‬‬
‫הטין ‪ . . .‬שעורין ן‬
‫גסליאל |‬
‫א‬
‫ד שהחרוטוח א שהטהורה‪.‬‬
‫או׳ |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫סאה ן‬
‫ו ח כ פ ׳ ‪. a‬‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫א נפל‪.‬‬
‫דרסה |‬
‫היא |‬
‫‪ ] 76-74‬כ ך ‪ . . .‬ב ל ו ל ! ן הושלם ע״• ד• ב חסר‪.‬‬
‫‪ 77‬פרוסה ן א פרוסוח‪.‬‬
‫‪.70‬‬
‫י ייין א איו•‬
‫ד ל ק ל ס ה א יקפינה‪.‬‬
‫א תרופות‪.‬‬
‫א אום׳‪.‬‬
‫וגליה‬
‫ו‬
‫י עי ל•‬
‫ס א ה >‬
‫שעורים‪.‬‬
‫|‬
‫‪8‬ל ר׳ יהודה‬
‫עיין להלן פ״ח‪ ,‬שר ‪ ,54‬ומ״ש בבה״א‪.‬‬
‫«« בעיניל |‬
‫ד כפשתפ׳‪.‬‬
‫חרומח מעשר ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ דמאי פ״ד ה״ג‪ ,‬כ״ד ע״א‪ .‬ועיין במשכ׳ שם פ״ל‬
‫*ל בבלול העלה ו כ ו ‪ /‬ילוש׳ ספ״ד‪ ,‬מ״ג ע״ב‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫) ו מ‬
‫״ל במשחייר וכר‪ .‬עיין ימש׳ פ״ד הי״א‪ ,‬מ״ג ע״א‪,‬‬
‫ל ד ר ם ה שלעיל‪ ,‬וכאן התרומה היא‬
‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬ו ל א נ ד ח ק ה לסנים•‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ל א ק ס ה א ת ה כ ל ב ב ת א ח ת ושייר ק צ ת מ ס ו ף ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ואי א פ ש ר‬
‫עכשיו‬
‫ל ק ל ס ה א ל א א ם י ם ו ל ר ו ב ח ו ל ץ כנגדה‪ ,‬ה ר י ע ו ל ה המשתייר ב א ח ד ו מ א ה ל כ ־ ע ‪ ,‬מסני שרוב‬
‫חולין‬
‫ב מ ז י ד שהרי‬
‫כ ש ק ם ה ל א כיוון‬
‫ל מ ע ט א ת ה ת ר ו מ ה כ ד י ש ת ב ט ל ‪ ,‬א ל א ל ה צ י ל א ת ה ח ו ל ץ ש ל א י א ס ר ו ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫‪ 71‬ל מ ק ו מ ה‬
‫נכנסו כ ב ר‬
‫מדמעת‬
‫אם‬
‫וכוי‪.‬‬
‫בגדר‬
‫ה ס ס ק ומסייעים‬
‫להעלות‪ .‬ואץ כאן‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם ח ז ר ה ל ת ו ך ה כ ר י ש ה ו ר מ ה מ מ ט מ ד מ ע ת אותו‪ ,‬משום שנראה‬
‫נתיר אותו‪ ,‬שהרי מ ת ח י ל ה החזקנו אותו‬
‫‪ .73‬א י נ ה‬
‫מדמעת‪.‬‬
‫בלול‪.‬‬
‫מבטל‬
‫מ ד מ ע ת וכוי‪.‬‬
‫כשם‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬לריש‬
‫דמה‬
‫כםסק‬
‫ת ר ו מ ה )שהרי ר ו ב ע י ה מ ע ש ר י ן‬
‫ש ה ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬כשם ש ה ת ר ו מ ה ה ט ה ו ר ה וכו׳‪ ,‬ע י ץ בשנויס‪.‬‬
‫הש‪,‬‬
‫ואינה‬
‫‪ .74‬ש א י נ י‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ש ל א נ ת ע ר ב ה ת ת ב ל ל ה ‪ ,‬א ל א ע ו מ ד ת בסני ע צ מ ה ו ה ו א אינו י ו ד ע א ת מ ק ו מ ה ‪ .‬והוא ה ד י ן‬
‫בסירות גדולים כגון קישות שנתערבו‪ ,‬מ״מ ה ס ר י נחשב כ א י ל ו הוא בסני ע צ מ ו ו ל א נ ת ב ל ל ‪.‬‬
‫תעלה‪.‬‬
‫כמתמיהים‬
‫ל ב ל ת י מעושר‪ ,‬ו מ מ י ל א יש כ א ן ת ר ו מ ת מ ע ש ר גמורה‪.‬‬
‫‪ •76‬ל א‬
‫ר ׳ יוטה מ ו ב ר שמכיוץ שיש כ א ן ת ר ו מ ה ט ה ו ר ה ו ט מ א ה הרי הוא מ ק ס י ד ע ל ה ת ע ר ו ב ת ש ל א י ת ע ר ב‬
‫ב ה ה ט ה ו ר ו ה ט מ א ‪ ,‬ו ל ם י כ ך אינה ב ט ל ה א ל א דווקא אם נ ת ב ל ל ו ממש‪.‬‬
‫ה כ ל ט מ א ‪ ,‬ואינו מ ק ם י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪ ,‬ו ב ט ל ה ל ד ב ר י ה כ ל ‪.‬‬
‫ל ע י ל שו׳ ‪.74‬ובקישות ש ל ת ר ו מ ה ט מ א ה עםיקינן‪ ,‬כבהייג‪.‬‬
‫ש ת ע ל ה ‪ .‬שהרי כ א ן ה ת ר ו מ ה ו ה ח ו ל ץ‬
‫‪ .77‬ק י ש ו ת וכו׳‪ .‬ודינן כאינו ב ל ו ל ‪ ,‬ע י ץ מ "‬
‫ש‬
‫‪ .78‬ר ׳ י ה ו ד ה א ו ׳ וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שציל‪ :‬ר ׳ יוםה‬
‫או׳ וכוי‪ ,‬ור׳ ע ס ה לשיטתו ש ט מ א ו ט ה ו ר שאמם ב ל ו ל י ם א מ ם מ ע ל י ם זה את זה‪ ,‬ו א ף כ א ן הוא מ ק מ י ד ש ל א‬
‫יסמאו‬
‫ה ח ו ל ץ שהוכשרו‪.‬‬
‫תרומות פ״ה‬
‫‪135‬‬
‫יעלו‪] .‬אם נגעו פרוסות זו בזו‪ ,‬טימאו זו את זו[‪ .‬ואם היה אוכל פסול שנפסל‬
‫בטבול יום‪ ,‬הכל מודים שיעלו‪ .15 .‬הטבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר‬
‫כל שהוא‪ .‬אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪,‬‬
‫ר׳ ליעזר ור׳ לעזר בן ערך או׳ קורא שם לתרומת מעשר שבו‪ ,‬ועולה באחד‬
‫ומאה‪ ,‬וכן מעשר‪ .‬מעשר טבל שנתערב בחולין‪ ,‬הרי זה אוסר כל שהוא‪ .‬אם‬
‫יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬ר׳ אלעזר בן ערך אומ׳‬
‫קורא שם על תרומת מעשר שבו ועולה באחד ומאה‪ .‬ואם היה טבל מעשר‬
‫ראשון ומעשר שני הרי זה אסור‪ ,‬שלא התירו ספק מדומע אלא לדבר שיש לו‬
‫מתירין‪ .‬ר׳ שמעון או׳ כל דבר שיש לו מתירין‪ ,‬כגון טבל‪ ,‬מעשר שני והקדש‬
‫והחדש‪ ,‬ולא נתנו להם חכמים שיעור‪] .‬וכל דבר שאין לו מתירין‪ ,‬כגון ערלה‬
‫וכלאי הכרם‪ ,‬נתנו חכמים להם שיעור‪ .‬אמרו לו והלא שביעית אין לה מתירץ‪,‬‬
‫ולא נתנו לה חכמים שיעור[‪ .‬אמ׳ להם שביעית אינה אוסרת כ ל שהוא אלא‬
‫לביעור‪ ,‬אבל לאכילה אינה אוסרת אלא בנותן טעם‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8 0‬‬
‫הכובל‬
‫שו׳‬
‫ע״א•‬
‫‪•50‬‬
‫משנ׳‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫‪.87‬‬
‫שפ״ג‪,‬‬
‫לעיל‬
‫דמאי‬
‫« מעשר נובל וכו׳‪.‬‬
‫ימש׳‬
‫דמאי‬
‫ועיין לעיל דמאי פ״ה‪ ,‬שו׳ ‪.54‬‬
‫ועיין‬
‫‪8‬‬
‫ל ר׳ שמעון‬
‫מש״ש‪.‬‬
‫פ״ו ה״ח‪ ,‬ל״ע ע״ד;‬
‫‪8 9‬‬
‫חלה‬
‫והלא‬
‫א שתעלה‪.‬‬
‫ד א חסר‪.‬‬
‫זה |‬
‫ב שמעון‪.‬‬
‫א אם‪.‬‬
‫טבל ן‬
‫אלא בדבי•‬
‫להם |‬
‫ור׳ לעזר |‬
‫‪ 91‬אוסרת |‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ד בזו‪.‬‬
‫ד שהו‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫ך שהו‪.‬‬
‫פ״ג‬
‫חלה‬
‫ה״א‪,‬‬
‫כ״כו‬
‫להלן פ״ו‪ ,‬שו׳ ‪ ;74‬פ״ח‪ ,‬שו׳‬
‫שביעיח פ״ו ה״ג‪ ,‬ל״ו ע״ד;‬
‫נדרים‬
‫עיין להלן פ״ח‪ ,‬שו׳ ‪ 58‬ומש״ש‪.‬‬
‫‪ 84‬םסקום ן‬
‫ד א וםעשר‪.‬‬
‫טעשר |‬
‫‪ 90-88‬ןוכל‬
‫‪ 90‬לה ן‬
‫‪...‬‬
‫שבו ן‬
‫א להן‪.‬‬
‫א אם‪.‬‬
‫‪ 82‬ליעזר ן‬
‫ועולה |‬
‫ואם ן‬
‫א ויעלה‪.‬‬
‫א אם‪.‬‬
‫ועולה ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫‪ 83‬סעשר ן‬
‫אלעזר | כיה ד א ‪.‬‬
‫א וםעלה‪.‬‬
‫ואם ן‬
‫מדומע א ל א ל ד ב ר |‬
‫א דיםוע‬
‫ב ט ב ל ןפעשר ט ב ל [ )ונטחק ‪.‬טעשר טבל־( א ט ב ל ןוםעשר‬
‫‪ 88‬ולא | ד א לא‪.‬‬
‫שיעור[ ן כיה‬
‫אס׳ |‬
‫א שנטבל‪.‬‬
‫‪ 80‬שיעלו|‬
‫ואם |‬
‫א ושל מעשר שיני‪.‬‬
‫שני ן א שיני‪.‬‬
‫חכסים‬
‫א אם‪.‬‬
‫א במקום‪.‬‬
‫א בםקום‪.‬‬
‫א לתרוםח‪.‬‬
‫טבל |‬
‫שנפסל |‬
‫ד אוסר א אום׳‪.‬‬
‫‪ 86‬וםעשר שני ן‬
‫ד אוטר א אוט׳‪.‬‬
‫דבר‬
‫ואם ן‬
‫סםקום ן‬
‫או׳ |‬
‫‪ 85‬ע ל תרוםת ן‬
‫א !שלן ט ב ל ןשל[‪,‬‬
‫א ל ה ם חכםים‪.‬‬
‫כ״ו ע״ג;‬
‫כגון נובל וכו׳‪.‬‬
‫ך א חסר‪.‬‬
‫שהוא |‬
‫ך או׳‪.‬‬
‫ל« או׳ |‬
‫או׳‬
‫את זו |‬
‫‪ 81‬שהוא |‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ט ב ל וטעשר ט ב ל [ ‪.‬‬
‫ד חכמי׳‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ב ר א סחוס‪.‬‬
‫אוס׳ ן‬
‫ה״ח‪,‬‬
‫‪.52‬‬
‫מ״ש‬
‫משנ׳ שביעיח ספ״ז‪.‬‬
‫‪9‬ד ]אם ‪ . . .‬זו[ | כ־ה א•‬
‫ד אליעזר א אלעזר‪.‬‬
‫פ״ז‬
‫רהי״ב‪,‬‬
‫** ואם היה וכו׳‪.‬‬
‫בבלי שם נ״ז ב׳‪.‬‬
‫שביעיח וכו׳‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫שו׳‬
‫ועיין‬
‫להלן‪,‬‬
‫ך אסר‪.‬‬
‫ובד•‬
‫להם | ד חסר‪.‬‬
‫בחסר‪.‬‬
‫בגליון‬
‫ב‬
‫אינה |‬
‫ד אינו א אין‪.‬‬
‫אוסרת |‬
‫חכמים ן‬
‫‪ 89‬חכםים‬
‫ד אוסרות‪.‬‬
‫ד אסרות‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי א ם גגעו מרוטות מ ט מ א ו ת וכוי‪ ,‬והוא מ ק פ י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪.‬‬
‫‪ 9‬ד ‪ .‬א ם נ ג ע ו וכו׳‪.‬‬
‫‪ .80‬ב ט ב ו ל י ו ם וכוי‪ .‬ו א ץ מגע ט ב ו ל יום ט ו פ ל ל א א ת ה ת ר ו מ ה ו ל א א ת ה ק ד ש י ם ‪ ,‬ו ל פ י ז ה א ם‬
‫נ ת ע ר ב מגע ט ב ו ל יום ת ר ו מ ה ב ת ר ו מ ה ו ק ד ש י ם ב ק ד ש י ם אינו מ ק פ י ד ע ל ת ע ר ו ב ת ן ‪ ,‬ו א פ י ל ו‬
‫‪ . 8 1‬כ ל ש ה ו א ‪ .‬שהרי יש לו מתירין‪ ,‬ו כ ד מ פ ר ש ‪.‬‬
‫כשאינם ב ל ו ל י ם מ ע ל י ם ל ד ב ר י ה כ ל ‪.‬‬
‫‪ .85‬ו א ם‬
‫‪ .83‬ו כ ן מ ע ש ר וכו׳‪ .‬ו כ ן מ ע ש ר ט ב ל ד ע ו כ ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו כ מ ו שממרש‪ :‬מ ע ש ר ט ב ל שנתערב וכוי‪.‬‬
‫ה י ה ט ב ל וכוי‪ .‬כ נ ר א ה שעיקר מקום ה ב ר י י ת א הוא ל ה ל ן סטיו גשו׳ ‪ ,(74‬ו ה ו ב א ה ל כ א ן ד ר ך אגב‬
‫‪ .87‬מ ע ש ר ש נ י וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬מעיש‬
‫כ ד י להשמיענו ע ו ד ח ו מ ר א ב ט ב ל ‪ ,‬ע י ץ מיש במירושה ל ה ל ן סמיו‪.‬‬
‫‪ .88‬ו ל א נ ת נ ו וכוי‪ .‬ציל‪ :‬ל א‬
‫ו ה ק ד ש שיש ל ה ם ה י ת ר עיי מדיון‪ ,‬ו ה ח ד ש שניתר מ ע צ מ ו א ח ר י ה ע ו מ ר ‪.‬‬
‫‪ 91-90‬א ל א ל ב י ע ו ר וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬שצריך ל א כ ל ה לפני זמן הביעור‪.‬‬
‫נתגו וכוי‪ ,‬כגי׳ ד וכייע‪.‬‬
‫ל א כ י ל ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ב ל םםיחי שביעית ה א ס ו ר י ם ב א כ י ל ה אינם א ו ס ר י ם‬
‫‪.91‬אבל‬
‫במשהו‪.‬‬
‫תרומות פ״ו‬
‫‪136‬‬
‫פרק ו׳‬
‫‪ .1‬סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין‪ ,‬הרי זה אילו מדומעין‪ .‬אין‬
‫חייבין עליהן קרן וחומש‪ ,‬ואין משלמין מהן קרן וחומש ממקום אחר אלא לפי‬
‫חשבון‪ .‬סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה‪ ,‬אם היו של טבל עושין אותן‬
‫תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו‬
‫‪ 5‬של מעשר טבל‪ ,‬עושה אותן תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם‬
‫לתרומת מעשר שבהן‪ .‬אם היו של מעשר שני‪ ,‬מחללן על המעות בדמי‬
‫תרומה‪ ,‬חוץ מדמי תרומה שבהן‪ .‬אם היו של חדש‪ ,‬ימתין עד שיבא הפסח‬
‫ויתעו לכהן‪ .2 .‬סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעה‪ ,‬אם היו של טבל‬
‫עושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר‪ ,‬או קורא שם לתרומת מעשר‬
‫« שבה‪ .‬אם היתה של מעשר טבל‪ ,‬עושה אותה תרומה ומעשרות על מקום אחר‪,‬‬
‫או קורא שם לתרומת מעשר שבה‪ .‬אם היו של מעשר שיני‪ ,‬מחללו על המעות‬
‫‪9‬‬
‫» ק א ה ו כ ו ‪ /‬עיין ירוש׳ פ״ה קה״ג‪ ,‬מ״ג ע״ג‬
‫או קורא ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ה מ״א‪.‬‬
‫זה |‬
‫‪ 1‬חרופה |‬
‫ד חרופ׳‬
‫ד א חסר•‬
‫אילו |‬
‫ל פ א ה והגביהה |‬
‫ד ומעשרו׳‪.‬‬
‫סקום |‬
‫ומעשרוח‪.‬‬
‫‪ 6‬לתרומת |‬
‫ד לתרומות‪.‬‬
‫א שבה‪.‬‬
‫אם |‬
‫א היחה•‬
‫שני‪.‬‬
‫מחללו |‬
‫א אין‪.‬‬
‫א שיני‪.‬‬
‫א ונוחגן‪.‬‬
‫היחה |‬
‫לכהן |‬
‫א למקום‪.‬‬
‫א היו‪.‬‬
‫םקום אחר |‬
‫ב ואין‪.‬‬
‫א אותה‪.‬‬
‫מחללן |‬
‫קורא |‬
‫א מחללו‪.‬‬
‫» אותה |‬
‫עושה |‬
‫ד ס ק ר אח׳‪.‬‬
‫ד עושי׳‬
‫ד קרא‪.‬‬
‫‪ 7‬חרומה |‬
‫ד א אותן‪.‬‬
‫!‪ 1‬שבה ן‬
‫לתרומת מעשר ן‬
‫ע ל מקום ן‬
‫א תרומה ןשבהןן‪.‬‬
‫שבהן |‬
‫חרוסה |‬
‫א שכהן‪.‬‬
‫אם |‬
‫‪ 4‬ומעשרות |‬
‫א לפקום•‬
‫מדמעה |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א לתרוסה ולסעשר‪.‬‬
‫ב עושה ]עושה!‪.‬‬
‫‪ 3‬תרופה |‬
‫א לתרופה‬
‫א למאה‪.‬‬
‫אוחה |‬
‫לפחות ן‬
‫ד לפחי‪.‬‬
‫ך חרופ׳‪.‬‬
‫א עושה‪.‬‬
‫א ומעשר‪.‬‬
‫לפחות ממאה |‬
‫לתרוסת םעשר |‬
‫]טמאה[‪.‬‬
‫ד טטקר‪.‬‬
‫עושץ |‬
‫ומעשרות ‪j‬‬
‫ב ד סחום‪.‬‬
‫לעיל שורה ‪.(3‬‬
‫על מקום ן‬
‫ד ומעשרו׳ א ומעשר‪.‬‬
‫או | כיה‬
‫ד א•‬
‫‪ 5‬אותן |‬
‫שגי |‬
‫‪ 8‬ויחננו |‬
‫א מעשרות‪.‬‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫ד מקו׳‪.‬‬
‫)כלוםר‪ ,‬היא‪,‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫‪ 2‬ואין |‬
‫‪.‬טטיאה־(‬
‫א תרופה‬
‫ספקום |‬
‫א ןלפחוחן פ ט א ה ונדטעה )כלומר‪ ,‬ה־ב להלן(‪.‬‬
‫היו |‬
‫א והנביהה‬
‫ב חרוטה‬
‫]טפיאה[‬
‫<ונפחק‬
‫> או קורא ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ רפ״ה‪ ,‬מ״ג ע״ב‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫ד ואם‪.‬‬
‫ד ונדמעו‬
‫ומעשרות |‬
‫‪ 10‬שבה ן‬
‫א אוחן‪.‬‬
‫א שבהן•‬
‫ומעשרוח |‬
‫מעשר שיני ן‬
‫ך םעש׳‬
‫ד סחללין א מחללן‪.‬‬
‫‪ .2-1‬א י ן ח י י ב י ן וכוי‪ .‬שהרי מן ה ת ו ר ה ב ט ל ב ר ו ב ‪ ,‬ואם א כ ל מ ה ם זר אינו מ ש ל ס ק ר ן מ ח ו ל ץ )והם‬
‫‪ . 2‬מ מ ק ו ם א ח ר וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬ע ל מ ק ו ם אחר•‬
‫נעשים תרומה(‪ ,‬א ל א מ ש ל ם דמי ת ר ו מ ה משום נזל ה ש ב ט ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א כ ל ת ר ו מ ה וודאית‪ ,‬אמו מ ש ל ם מן ה מ ד ו מ ע א ל א כ ס י חשבון ה ח ו ל ץ ש ב ו ‪ ,‬ו כ ל התשלומין נעשים‬
‫‪ .4-3‬ע ו ש י ן א ו ת ן ת ר ו מ ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬עושין‬
‫ת ר ו מ ה )תערובת ש ל תשלומי ת ר ו מ ה ע ם תרומה(‪.‬‬
‫א ת הסירות ש ל ה ס א ה שהגביה ת ר ו מ ה ע ל מ ק ו ם א ח ר ) ה מ ל ה ‪ .‬מ ע ש ר ו ת ׳ ה י א באשגרה מ ל ה ל ן ( ‪ .‬ו ה ד י ן‬
‫נותן כן‪ ,‬שהרי עיס ח ש ב ץ יש ב ה ציט ח ל ק י ם של ט ב ל גמור‪ ,‬ו ל ס י כ ך א ם ה ת ר ו מ ה ה י ת ה קגייגו)כגון ש ג פ ל ה‬
‫לו בירושה מ א ב י אמו כהן( ואינו ר ו צ ה ל ה ס ס י ד ו ל מ כ ר ה ל כ ה ן ‪ ,‬עושה א ו ת ה ת ר ו מ ה ע ל מ ק ו ם א ח ר תותנה‬
‫‪ .4‬א ו ק ו ר א וכו׳‪ .‬צ ׳ ל ‪ :‬או ק ו ר א שם ל ת ר ו מ ה ו ל מ ע ש ר שבהן‪ ,‬כגי׳ כייע‪ .‬כ ל ו מ ר ׳‬
‫לכהן‪ .‬עיץ בבהיא‪.‬‬
‫א ם ה ת ר ו מ ה ל א היתה קנימו‪ ,‬ק ו ר א שם ל ת ר ו מ ה ו ל ת ר ו מ ת מ ע ש ר ש ב ה ‪ ,‬שהרי מן ה ת ו ר ה ה י א ט ב ל ‪ ,‬ו נ ו ת נ ה‬
‫‪ . 5‬ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם היה קנימו )עיץ ל ע י ל שו׳ ‪ (4-3‬עושה אותן )אח‬
‫לכהן‪.‬‬
‫א ו ק ו ר א ש ם וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם‬
‫סירות ה ט ב ל ( ת ר ו מ ה או ת ר ו מ ת מ ע ש ר ע ל מ ק ו ם א ח ר ‪ ,‬ע י ץ בבה״א‪.‬‬
‫‪ .9‬ע ו ש ה א ו ת ה וכו׳‪ .‬ציל‪ :‬אותן‪ ,‬כני׳ ד וכייע‪ ,‬כ ל ו מ ר א ת ה מ ד ו מ ע י ן ׳‬
‫ל א היה קניינו‪ ,‬כ ל ע י ל שו׳ ‪.4‬‬
‫עושה‬
‫‪.10‬ש ב ה‪ .‬ציל‪ :‬שבהן‪ ,‬כגי׳ כייע‪ ,‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ם א ץ לו סירות א ח ר י ם ‪.‬‬
‫שהרי רובן ס ב ל ‪.‬‬
‫א ו ת ה וכוי‪ .‬ציל‪ :‬אותן‪.‬‬
‫תרומות פ״ו‬
‫‪137‬‬
‫בדמי תרומה‪ ,‬חוץ מדמי תרומה שבהן‪ .‬אם היו של חדש‪ ,‬ימתין עד שיבא‬
‫הפסח ויתננו לכהן‪ .3 .‬סאה תרומה שנפלה למאה שביעית‪ ,‬הרי אילו יעלו‪,‬‬
‫פחות מיכן ירקבו‪ .4 .‬סאה תרומה טמיאה שנפלה למאה סאה תרומה‬
‫טהורה בית שמיי אוםרין‪ ,‬ובית הלל מתירין‪ .‬אמרו בית הלל לבית שמיי‬
‫טהורה אסורה לזרים וטמיאה אסורה לכהנים‪ ,‬מה טהורה עולה אף טמאה‬
‫תעלה‪ .‬אמרו להם בית שמיי לא אם אמרתם בטהורה שהיא עולה מתוך‬
‫החולץ להאכל לזרים‪ ,‬תאמרו בטמאה שאין עולה מתוך החולץ ליאכל‬
‫לכהנים‪ .‬אמ׳ להם בית הלל הרי טמאה שנפלה לתוך החולץ תוכיח‪ ,‬שאץ‬
‫עולה מתוך החולץ ליאכל לזרים‪ ,‬והרי היא עולה‪ .‬אמרו להם בית שמיי לא‬
‫אם אמרתם בחולין שהתירן היתר מרובה‪ ,‬תאמרו בתרומה שהתירה התיר‬
‫מועט‪ .‬אמרו להם בית הלל וכי במה החמירה תורה‪ ,‬באוכלי תרומה לזרים‪,‬‬
‫או באוכלי תרומה לכהנים‪ .‬באוכלי תרומה לזרים‪ ,‬טהור שאכל את הטהור‪,‬‬
‫וטהור שאכל את הטמא‪ ,‬וטמא שאכל את הטהור‪ ,‬וטמא שאכל את הטמא‪,‬‬
‫כולם במיתה‪ .‬ובאוכלי תרומה לכהנים‪ ,‬טהור שאכל את הטהור‪ ,‬במצותו‪.‬‬
‫טהור שאכל את הטמא‪ ,‬בעשה‪ ,‬וטמא שאכל את הטהור‪ ,‬וטמא שאכל את‬
‫הטמא‪ ,‬בלא תעשה‪ .‬והלא דברים קל וחומר‪ ,‬ומה אם במקום שהחמירה תורה‬
‫באוכלי תרומה לזרים‪ ,‬הרי היא עולה מתוך החולין להאכל לזרים‪ ,‬מקום‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1 3‬‬
‫שבינביח‬
‫וכו‪/‬‬
‫פ״ה מ״ד‪.‬‬
‫רפ״ה‬
‫ירוש׳‬
‫בבלי‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫־־ החמירה חורה ו כ ו ‪/‬‬
‫חממה‬
‫״באוכלי‬
‫ימש׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫סנהדרין‬
‫כ״ו‬
‫א‪/‬‬
‫יבמוח ע״ג ב ‪/‬‬
‫בכורים‬
‫פ״ב‬
‫ס״ד‬
‫ה״א‪,‬‬
‫סנהדרין‬
‫פ״ג א׳‪.‬‬
‫־‪ 1‬ימתין | א סםתין‪.‬‬
‫אילו | ד אלו‪.‬‬
‫ד־ בלא‬
‫שיבא ן א שיבוא‪.‬‬
‫‪ 14‬מיכן | ד סבן‪.‬‬
‫לבית שסיי | א ח ס ר ‪.‬‬
‫שמיי | ד א שפאי‪.‬‬
‫ד אמר‪.‬‬
‫א ]שהיא[ אינה‪.‬‬
‫״־ מתיר |‬
‫בי׳‪.‬‬
‫ד מתו׳‪.‬‬
‫שמיי |‬
‫שהתירה |‬
‫ליאכל |‬
‫ד א שמאי‪.‬‬
‫א שהיתירה‪.‬‬
‫‪ 23‬לכהנים | ד ל כ י ׳ ‪.‬‬
‫ע״ד‪,‬‬
‫‪ 19‬אט׳ ן‬
‫ד ל ה א כ ל א להאכיל‪.‬‬
‫התיר |‬
‫כטצותו |‬
‫ד כםצותיו‪.‬‬
‫‪ 15‬שמיי | ד א שמאי‪.‬‬
‫הלל ן‬
‫לזרים ‪ . . .‬היא |‬
‫ד לזרי׳ ‪ . . .‬הי׳‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫וכי |‬
‫‪ 25‬כולם ן א כולן‪.‬‬
‫‪ 26‬טהור ן א וטהור‪.‬‬
‫א הילל‪.‬‬
‫ד שהיתירו א שהיתירן‪.‬‬
‫‪ 22‬ה ל ל ן‬
‫ה ל ל | א ה י ל ל )ביפ(‪.‬‬
‫‪ 17‬אמרו ן‬
‫‪ 18‬ל ה א כ ל | ך להיאכל א להאכיל‪.‬‬
‫א אמרו‪.‬‬
‫!‪ 2‬שהתירן |‬
‫ף א היתר‪.‬‬
‫ב‪/‬‬
‫אסורה לכהנים | ד אסור׳ לכהני׳‪.‬‬
‫אטרתם בטהורה | ך אטרת בטהור׳‪.‬‬
‫לא |‬
‫‪ 26‬נוהור ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ הנ״ל; בבלי‬
‫שביעית | ב שביעית גואות וי־ו בין השורות‪ .‬קרי‪ :‬שביעיות(‪.‬‬
‫‪ 18‬וטסיאה | ך א וטסאה‪.‬‬
‫ד חסר‪.‬‬
‫הברייחא‪.‬‬
‫עיין סנהדרין הנ״ל וחולין קי״ג‬
‫‪ 13‬ויתננו ן א ונותנן‪.‬‬
‫א להאכיל‪.‬‬
‫כל‬
‫ועיין‬
‫להלן‬
‫ועיין ב ח ו ס פ ׳ זבחים וכריחוח הנ״ל ובבלי‬
‫טמיאה | ך א טמאה‪.‬‬
‫‪ 24‬שאכל ן א ח ס ר ע־פ(‪.‬‬
‫ה נ‬
‫ד לכהני׳‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירקבו | ב פתוס‪.‬‬
‫שטיי | ך שמאי‪.‬‬
‫ליאכל ן‬
‫ירוש׳ בכורים הנ״ל‪.‬‬
‫העשה‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳ פ״ה סה״ד‪ ,‬מ״ג רע״ד; ס ו כ ה פ״ב ה״ח‪ ,‬נ״ג ע״ב‪.‬‬
‫זבחים פי״ב הי״ז‪ ,‬כריחוח פ״א ה״ה‪ ,‬ובמשנה פ ר ה פי״א מ״ג ועול‪.‬‬
‫ונומא ו כ ו ‪/‬‬
‫״ סאה‬
‫משנ׳‬
‫ד וכו׳‪.‬‬
‫שאין |‬
‫ל ה ם בית |‬
‫בתרומה |‬
‫חורה ן‬
‫א חרומה‪.‬‬
‫לכהנים ן‬
‫‪ 27‬והלא |‬
‫(‬
‫ד לה׳‬
‫ד בתרומ׳‪.‬‬
‫ובאוכלי | ד ובאכלי‪.‬‬
‫שאכל ן א ח ס ר ע ־ פ ‪.‬‬
‫שאין ן‬
‫ד שאי׳‪.‬‬
‫א והרי‪.‬‬
‫‪ 28‬ל ה א כ ל | ד ל ה י א כ ל א להאכיל‪.‬‬
‫‪ . 1 4‬י ר ק ב ו ו כ ו ׳ ‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ואינו מ ו כ ר ן ל כ ה ן ‪ ,‬מ ס נ י ש ה כ ה נ י ם נ ח ש ד ו ע ל ה ש ב י ע י ת ) ס נ ה ד ר י ן כיו א׳(‪.‬‬
‫‪ .18‬ל ז ר י ם ‪ .‬צ י ל ‪:‬‬
‫טהורים‪,‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫לכהנים‪.‬‬
‫‪ .19‬ל כ ה נ י ם ‪ .‬ביש‬
‫סוברים‬
‫שתרומה‬
‫ת י ר ו ם ו ת י ש ר ף ‪ ,‬כ מ ס ו ר ש ב מ י ה מ י ב ב ש י ט ת ר ׳ א ל י ע ז ר השמותי‪.‬‬
‫טמאה‬
‫שנסלה‬
‫‪.20-19‬שאין‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬א ע ם י י שאין ע ו ל ה ל י א כ ל ל ז ר י ם ‪ ,‬מ י מ ה ר י ה י א ע ו ל ה ‪ ,‬והשיריים מ ו ת ר י ם ‪.‬‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬שהרי ה ם נ א כ ל י ם ל ו ר י ם ‪.‬‬
‫למאה‬
‫חולין‬
‫עולה‬
‫‪ .21‬מ ר ו ב ה ‪.‬‬
‫תרומות פ׳׳ו‬
‫‪138‬‬
‫שהקילה תורה באוכלי תרומה לכהנים‪ ,‬אינו ]דין[ שתעלה מתוך החולין‬
‫‪ 30‬להיאכל לכהנים‪ .‬אחר שהודו‪ ,‬ר׳ ליעזר או׳ תרום ותרקב‪ ,‬וחכמי׳ אף אבדה‬
‫במיעוטה‪ .5 .‬סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק)ה( להגביהה עד שנפלה‬
‫אחרת‪ ,‬הרי זו אסורה‪ .‬ור׳ שמעון מתיר‪ .‬אמ׳ ר׳ לעזר בי ר׳ שמעון במי דברי׳‬
‫אמורים בזמן שלא ידע בה ואחר כך נפלה‪ ,‬אבל אם ידע בה ואחר כך נפלה‬
‫אחרת‪ ,‬הרי זו מותרת‪ ,‬שכבר היה לה להעלות‪ .6 .‬הקמחיןוהסלתותמעליןזה‬
‫‪ 35‬את זה דברי ר׳ נחמיה‪ ,‬וחכמים או׳ אין מעלין‪] .7 .‬לוג מים שנפל לתוך תשעי‬
‫ותשעה של יין ואחר כך נפל לוג של יין‪ ,‬מעלין זה את זה דברי ר׳ נחמי ‪.‬‬
‫‪ .8‬סאה ערלה שנפלה למאתים‪ ,‬ידע‬
‫וחכמי׳ אומרי׳ אין מעלין זה את זה[‪.‬‬
‫בה ואחר כך נפלה אחרת‪ ,‬הרי זו מותרת‪ ,‬לפחות מיכן הרי זו אסורה‪.‬‬
‫‪] .9‬סאה עורלה שנפלה למאתים‪ ,‬ידע בה ואחר כך נפלה אחרת‪ ,‬הרי זו‬
‫« מותרת[‪ ,‬עד שירבה אסור על המותר‪ .10 .‬סאה תרומה שנפלה למאה ואחר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 30‬אחר‬
‫משכ׳‬
‫וכו‪/‬‬
‫ירוש׳‬
‫פ״ה‬
‫פ״ה‬
‫סמ״ד‪.‬‬
‫וכו‪/‬‬
‫עיין‬
‫וכו‪/‬‬
‫עיין ערלה פ״ב מ״ג‪.‬‬
‫במשכ׳ פ״ה מ״ז‪.‬‬
‫»‪ 2‬שהקילה |‬
‫]הוא[•‬
‫א שהיקילה‪.‬‬
‫‪ 30‬ל ה י א כ ל |‬
‫או׳ |‬
‫א וחכמי•‬
‫אי |‬
‫ס א ה גוציל‪ :‬בין םאה>‪.‬‬
‫ד א אלעזר‪.‬‬
‫‪ 34‬א ח ר ה |‬
‫וחכסים ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א וחכמי•‬
‫או׳ |‬
‫‪3 9‬‬
‫־‬
‫ד להאכל‬
‫א להאכיל‪.‬‬
‫ד אומר‬
‫א אומי‪.‬‬
‫ד אוסרים‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫שמעון |‬
‫א כבר‪.‬‬
‫לונ |‬
‫להגביהה |‬
‫א שמעי‪.‬‬
‫א חירם‬
‫א חסר‪.‬‬
‫ך‪.‬‬
‫שהודו |‬
‫עיין‬
‫)ומליון‪ :‬חרומה(‪.‬‬
‫ד בםיעטה‪.‬‬
‫ד להגביה‪.‬‬
‫לטאה ן‬
‫‪ 32‬אמ׳ |‬
‫ך א‬
‫‪ 0‬ר‬
‫א ]‪IP‬‬
‫לעזר ‪I‬‬
‫‪.‬‬
‫ד בדיא א כ ס ה דברים אםו׳•‬
‫ב ד א סחוס‪.‬‬
‫תשעי׳ ן‬
‫א דיו‬
‫ד שהייי•‬
‫וחכמי׳ ‪I‬‬
‫‪ 35‬גחמיה ן‬
‫ד א סעלין ]זה את זה[• ד סתום‪.‬‬
‫לונ | א לחוכו•‬
‫אוסרי׳ |‬
‫ד שמן‪ .‬א ח ס ר ‪.‬‬
‫של |‬
‫א חשעים‪.‬‬
‫א נחסיא•‬
‫‪] 37-35‬לונ • • •‬
‫«‪ 3‬של ן א ]לניניו[‬
‫זה |‬
‫א אוס׳‪.‬‬
‫ל פ א ה ן א ]לפחוח[ םסאה‪.‬‬
‫‪.30‬ש ה ו ד ו וכו׳‪.‬‬
‫רובה‬
‫ואינו‬
‫כ ל ו מ ר ‪ ,‬ביש‬
‫תרומה‬
‫צריך‬
‫עיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫טהורה‪,‬‬
‫ערלה |‬
‫א עורלה‪.‬‬
‫לפחות ‪ . . .‬אסורה ן‬
‫‪ 40‬ע ד ‪ . . .‬הסותר |‬
‫ואסור‬
‫א לסאתים•‬
‫למאחים ן‬
‫ד סכו­‬
‫סיכן |‬
‫א לפחות פיכן הרי זו אסורה•‬
‫ד ואח׳ א ]הנביהה[ ואחר‪.‬‬
‫לשורסה‪,‬‬
‫מותר‬
‫נחמי׳ ן א נחטיא•‬
‫אחסר‪.‬‬
‫ל ב ׳ ה ‪ ,‬ש ה ט מ א ה אינה א ו ס ר ת א ת מ א ה‬
‫להרים‪ ,‬ו ה כ ל‬
‫‪.35‬אין‬
‫ואחר |‬
‫יין | כיה א וראשוגים• ד ח ס ר ‪.‬‬
‫ד סחום‪.‬‬
‫א סותרת ]עד שירבה איסור ע ל הפותר[‪.‬‬
‫ב ד סחוס‪.‬‬
‫שהרי‬
‫]דין[ ן כיה‬
‫‪ 33-32‬במי וכו׳ |‬
‫א לעלות•‬
‫םים |‬
‫!סאה ‪ . . .‬סותרח[ ן הושלם עיפ הראבייה ו א ‪.‬‬
‫כלומר‪,‬‬
‫עד שירבה ו כ ו ‪/‬‬
‫א לאחר‪.‬‬
‫‪ 31‬בםיעוטה |‬
‫מעלין |‬
‫א לנין‪.‬‬
‫א חסר‪.‬‬
‫אחר |‬
‫חרום |‬
‫להעלות |‬
‫ד אומרים א אומי•‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫א וחכם׳‪.‬‬
‫‪ 38‬סותרת ן‬
‫‪4 0‬‬
‫‪.38-37‬‬
‫ערלה‬
‫א יין ןסעלין זה את זה דברי ר׳ נחםיא וחכ׳ או׳ ן )וכנראה שכל הוספה זו נםחקה בכיי ע‪-‬י נקודות‬
‫בחחילה ובסוף(‪.‬‬
‫‪ 37‬וחכסי׳ ן‬
‫ד לכהני׳‪.‬‬
‫ד ברבי א ברי‪.‬‬
‫שכבר |‬
‫זה[ ן הושלם עיפ ד•‬
‫של•‬
‫להלן‬
‫אינו |‬
‫הספיק ן כיה ד א• ב הספיקה‪.‬‬
‫בי ר׳ |‬
‫יין |‬
‫שו׳‬
‫ל* ס א ה‬
‫‪4 0‬‬
‫ועיין בירוש׳ שם ה״נ׳ ס״ב ע״א‪.‬‬
‫לכהנים |‬
‫ד א אליעזר•‬
‫ד וחכמים‬
‫מ״ג‬
‫ועיין‬
‫משכ׳‬
‫מ״ח‪.‬‬
‫ס א ה ו כ ו ‪ /‬ירוש׳ פ״ה רה״ה‪ ,‬מ״ג ע״ד‪.‬‬
‫ב חסר‪.‬‬
‫ליעזר |‬
‫ה״ח‪,‬‬
‫‪ 31‬ס א ה‬
‫ע״ד‪.‬‬
‫וכוי‪.‬‬
‫פ״ה‬
‫‪ 33‬שלא‬
‫ילננ‬
‫ולסיכך‬
‫לכהנים‪ ,‬ויאכלו‬
‫מ ע ל י ן ‪ .‬שהרי י כ ו ל‬
‫תננז‬
‫הטהורות‪.‬‬
‫ותרקב‪.‬‬
‫בטהרה‪.‬‬
‫להרקיד את‬
‫התערובות‪.‬‬
‫ותרקב•‬
‫‪.31‬ב מ י ע ו ט י‬
‫‪.33‬ש ל א‬
‫ידע‬
‫‪.37‬אין‬
‫‪1‬‬
‫וכי׳‬
‫מעלי!‬
‫וכו׳‪ .‬ממני שהמים ביין בנותן ט ע ם ׳ כ ד י ן מין כשאינו מיני׳ ויין ביין ב מ א ה ‪ ,‬ומכיוון שאין שיעוריהם‬
‫שרם א מ ם מ צ ט ר ס י ם ‪) .‬הראביד>‪.‬‬
‫‪ .38-37‬י ד ע ב ה וכו׳‪ .‬ו ב ע ר ל ה ה ר י א מ ו צ ר י ך ל ה ר י ם א ת ה א י ס ו ר ׳‬
‫ומכמון ש י ד ע ב ה י ד י ע ת ה מ ב ט ל ת ה ‪ .‬ועיין ב ב ה י א ‪.‬‬
‫סירות ה י ת ר מ ג ד הראשונה‪ ,‬כ ב ר נ א ס ר ה ‪.‬‬
‫א ל א חתר תיעור‪.‬‬
‫‪ .40‬ע ד‬
‫‪ .38‬ל ס ח ו ת וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ס י ל ו א ם ר ב ו א ח ־‬
‫כ‬
‫ש י ר ב ה וכוי‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬ו א ץ האיסור נ ה פ ך ל ה י ת ר‬
‫ש נ מ ל ה ל מ א ה וכו׳‪ .‬כ ל ו מ ר ‪ ,‬והגביהה‪ ,‬ו כ ן מסורש בכי״ע‪.‬‬
‫תרומות פ״ו‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪139‬‬
‫כך נפלו לתוכה חולין כל שהן‪ ,‬הרי זו מותרת‪ .‬סאה תרומה שנפלה למאה‪,‬‬
‫אין מוציאין זונין שבה‪ .‬פחות מכן‪ ,‬מוציאי׳ זונץ שבה‪ .‬לוג יץ צולל שנפל לתוך‬
‫מאה לוגין עכורין‪ ,‬אין מוציאין שמרים שבהן‪ .‬לוג יין עכור שנפל לתוך מאה‬
‫לוגץ צלולין‪ ,‬אין מוציאץ שמרים שבו‪ .11 .‬שאר שבללו בשאר אחר‪ ,‬והחמיץ‬
‫בו את העיסה‪ ,‬אם אין באיסר בנותן טעם מותר‪ .‬חיטים בשעורים יבור‪ ,‬טחנן‪,‬‬
‫בנותן טעם‪ .‬גריסץ בעדשים יבור‪ ,‬בשלן‪ ,‬בנותן טעם‪ ,‬ר׳ יוםה או׳ גריס של פול‬
‫וגרים של טופח הרי אילו מין אחד‪ .‬וכן היה ]ר׳ יוסי אומר[ שתי קופות‪ ,‬אחת‬
‫של חולין ואחת של תרומה‪ ,‬ונפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן‪ ,‬ואין ידוע‬
‫לאי זה מהן נפלה‪ ,‬שתיהן מותרות‪ .12 .‬שתי קופות בשתי מגורות‪ ,‬שתי מגורות‬
‫בשתי עליות‪ ,‬שתי מגורות בעליה אחת‪ ,‬הרי אילו יעלו‪ .‬ר׳ יהודה או׳ לא‬
‫‪4 1‬‬
‫סאה‬
‫פ״ה ה״כו‪,‬‬
‫וכו׳‪ .‬ירוש׳‬
‫‪4 4‬‬
‫מ״ג ע״ד‪.‬‬
‫שאר וכר‪.‬‬
‫להלן פ״ח הי״ג‪ ,‬בבלי פ ס ח י ם כ״ו בי‪-‬כ״ז א׳‪ .‬ועיין בבה״א‪.‬‬
‫‪4 7‬‬
‫עיין‬
‫פ״ב מי״א‪,‬‬
‫ערלה‬
‫«• בשלן וכר‪ .‬ערלה פ״ב מ״ז‪.‬‬
‫‪4 9‬‬
‫שחי קופוח ו כ ו ‪ /‬משכ׳ פ״ז מ״ה‪ .‬ועיין להלן פ״ח הי״ז‪.‬‬
‫ירוש׳‬
‫שחי קופוח וכו‪/‬‬
‫פ״ד רהי״ב‪ ,‬מ״ג ע״א; משכ׳ פ״ד מי״ב‪.‬‬
‫‪ *1‬ל ח ו כ ה |‬
‫ס ״ נ י‬
‫|‬
‫אי׳‬
‫שהן ן‬
‫א חפר‪.‬‬
‫ד א פוציאין‪.‬‬
‫א שהוא‪.‬‬
‫צולל ן‬
‫‪ 42‬זונין |‬
‫א צלול‪.‬‬
‫בשאר |‬
‫ד ש ב ל ל לו‪.‬‬
‫א בשאור‪.‬‬
‫א ו‬
‫׳‬
‫|‬
‫בנותן |‬
‫ד אופר‬
‫וכן היה ן‬
‫א חסר‪.‬‬
‫חיטים |‬
‫ך טופיח‬
‫ןר׳ יוסי אוסר[ ן‬
‫ונפלה ן‬
‫‪ 80‬בעליה |‬
‫א נפלה‪.‬‬
‫ד א בעלייה‪.‬‬
‫ד והחפץ‬
‫ד חטין‪.‬‬
‫א טפיה‪.‬‬
‫הושלם ע־פ‬
‫‪ 49‬לאי זה ן‬
‫אילו |‬
‫שאר |‬
‫ד א שאור‪.‬‬
‫א וחיםץ‪.‬‬
‫‪ 48‬בשלן |‬
‫יופה |‬
‫ד א יוסי‪.‬‬
‫ב פחוח‪.‬‬
‫אחד |‬
‫‪ 48‬חולין ‪ . . .‬חרופה ן‬
‫א לאיזו‪.‬‬
‫סותרות |‬
‫או׳ |‬
‫ך אופר א אופ׳‪.‬‬
‫ד אלו•‬
‫‪ 48‬באיסר |‬
‫ד אלו‪.‬‬
‫ב א חסר‪.‬‬
‫שבללו ן‬
‫ד באסור‬
‫ד בישלן‪.‬‬
‫אילו |‬
‫ד•‬
‫פכן |‬
‫ד שבהן ןפחוח פ כ ן פוציאין שפרים שבהןן‬
‫ד שפריי‪.‬‬
‫והחפיץ ‪j‬‬
‫‪ 47‬טופח |‬
‫א חסר‪.‬‬
‫א חרופה ‪ . . .‬חולין‪.‬‬
‫‪ 44‬שפרים |‬
‫ך א בשאור‪.‬‬
‫א אומי‪.‬‬
‫ד זוגין‬
‫‪ 43‬שבהן |‬
‫א שבהם ןפחוח םיכן פוציאין שפרים שבהם ן‪.‬‬
‫ד נותן‪.‬‬
‫א ןאתן הזונין )כיפ(‪.‬‬
‫א פיכן‪.‬‬
‫שחי םגורוח ן‬
‫ב ד סחום‪.‬‬
‫‪ .41‬מ ו ת ר ת ‪ .‬שהרי אין ב ס א ה שהרים א ל א א ת ת מ מ א ה ת ר ו מ ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א אם נ פ ל ו ל ת ו כ ה ח ו ל ץ כ ל‬
‫‪ .42‬א י ן מ ו צ י א י ן‬
‫שהן‪ ,‬נ מ צ א שעכשיו יש ב ה י ו ת ר מ מ א ה ח ו ל ץ כנגד ה ת