לחצו פה להורדת הקובץ.

‫ל כ ל‬
‫מ ש פ ח ה‬
‫י ה ו ד י ת‬
‫בס"ד | ערב פסח | גליון ‪( 716‬שנה י"ד) | ט"ו ניסן ה'תשע"ה‬
‫הכוס החמישי‬
‫הרב יעקב אריאל‬
‫הרב הראשי לרמת‪-‬גן‬
‫ארבעה כוסות תוקנו כנגד ארבע לשונות‬
‫של גאולה‪ .‬אך באמת יש חמש לשונות‪:‬‬
‫והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי‪,‬‬
‫והחמישית ‪ -‬והבאתי אתכם אל הארץ‪.‬‬
‫ואכן יש פוסקים שאפשרו גם כוס חמישי‬
‫על הלל הגדול ונשמת‪ .‬אולם ארבעת‬
‫הכוסות הם חובה והחמישי רשות‪ .‬מדוע?‬
‫הרי יציאת מצרים אינה מטרה לכשעצמה‪,‬‬
‫יעודה היא ההבאה אל הארץ‪ .‬ה' אומר‬
‫זאת למשה במפגש הראשון אתו בסנה‪:‬‬
‫"ו ָ ֵארֵד לְ ַהּצִילֹו ִמּי ַד ִמצְרַי ִם ּולְ ַהעֲֹלתֹו מִן‬
‫ָה ָארֶץ ַההִוא אֶל ֶארֶץ טֹובָה ּורְ ָחבָה אֶל ֶארֶץ‬
‫זָבַת ָחלָב ּודְבָש"‪ .‬א"כ מדוע הכוס החמישי‬
‫אינו חובה כיתר ארבעת הכוסות?‬
‫אלא שהיא הנותנת‪ .‬הכוס החמישי אינו‬
‫עוד כוס‪ ,‬כל הכוסות כוללים בתוכם גם‬
‫את הכוס החמישי‪ .‬אומנם בפסח אנו‬
‫מתמקדים ביציאת מצרים‪ ,‬זהו האירוע‬
‫המרכזי של היום‪ .‬אולם זהו רק ראשיתו‬
‫של תהליך היסטורי ארוך‪ .‬תהליך זה‬
‫לא נעצר‪ .‬הוא ממשיך‪ ,‬יש לו עתיד‪ ,‬יש‬
‫לו יעוד‪ .‬היד החזקה מבטאת את המכה‬
‫המקומית‪ ,‬הנקודתית‪ ,‬והזרוע הנטויה‬
‫מבטאת את הכיוון‪ ,‬את המשך הדרך‪.‬‬
‫איננו מתעלמים מההמשך‪ ,‬אדרבה‪ ,‬הוא‬
‫לקוראינו ולכל בית ישראל‬
‫חג פסח כשר ושמח‬
‫הגליון הבא ייצא ‪ ,‬בע"ה‪ ,‬בשבת פר' תזריע מצורע‬
‫הרוח המניעה את התהליך כולו‪ .‬לכן‬
‫מיד בצאת החג הראשון אנו מתחילים‬
‫בזרוע הנטויה‪ ,‬בהמשך המסע‪ ,‬בספירת‬
‫העומר לקראת מתן תורה בחג השבועות‪.‬‬
‫הקשר הוא רציף‪ ,‬אין להפסיקו‪" .‬תמימות‬
‫תהיינה"‪ .‬ומהר סיני המשך הדרך לא"י‪.‬‬
‫ובא"י לאחר יישובה וגידול פירותיה מגיע‬
‫השיא ‪ -‬בית המקדש‪.‬‬
‫חז"ל אימצו את ההגדה של מביא‬
‫הביכורים לבית המקדש כבסיס ההגדה‬
‫של ליל הסדר "ודורש מארמי אובד אבי‬
‫עד שיגמור את כל הפרשה כולה"‪ .‬מביא‬
‫הביכורים לא מסתפק בהודאה לה'‪ ,‬אלא‬
‫מספר את כל ההיסטוריה של עם ישראל‬
‫מראשיתה עד לרגע זה של הנפת הביכורים‬
‫בבית המקדש‪ .‬כי יציאת מצרים אינה‬
‫אירוע שארע בעבר שאבק ההיסטוריה‬
‫מכסה אותו‪ ,‬חלילה‪ .‬היא חיה ופעילה‬
‫ומניעה גם את החקלאי המעלה את בכורי‬
‫פרי אדמתו לבית המקדש‪.‬‬
‫איננו עם כל העמים ואדמת ארצנו אינה‬
‫אדמה ככל הארצות‪ .‬תחילת היווצרותנו‬
‫כעם‪ ,‬ביציאת מצרים‪ ,‬הייתה לשם יעוד‬
‫מסוים וה' הנחיל לנו את ארצנו לשם‬
‫מילוי אותו יעוד‪" .‬עם זו יצרתי לי תהילתי‬
‫› המשך בעמ' ‪27‬‬
‫לקרא רק לאחר התפילה‬
‫חג חירות שמח!‬
‫הרב יובל שרלו‬
‫ראש ישיבת אמי"ת‬
‫"אורות שאול" רעננה‬
‫פרשיית השבוע‬
‫זמן חרותנו‬
‫שני קטבים לחרות – האובייקטיבי‬
‫והסובייקטיבי‪ .‬האובייקטיבי הוא שחרור‬
‫מלחצים כפייתיים המופעלים עלינו‬
‫מבחוץ‪ .‬עם המבקש את חרותו מבקש‬
‫להיות אחראי על ההכרעות שלו בעצמו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אין הוא יכול לעשות ככל העולה‬
‫על רוחו‪ ,‬שכן ישנה מערכת מורכבת‬
‫של שיקולים‪ ,‬ואפילו המעצמות אינן‬
‫מסוגלות לעשות ככל העולה על רוחן‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬בתוך המערכת הזו האומה מקימה‬
‫את שלטונה העצמי‪ ,‬ואת הכלים בהם‬
‫היא מקבלת את החלטותיה‪ .‬כאומה – כן‬
‫היחיד‪ .‬גם הוא מבקש להשתחרר מכל מה‬
‫לפו"פ דתיים ‪40+‬‬
‫טיול מזמר מקסים לנגב המערבי‬
‫יום ג' חוהמ"פ ‪7.4.15‬‬
‫עם שבתאי פיקר ואקורדיון‬
‫טיול פריחה וטבע לגליל העליון‬
‫יום העצמאות ‪23.4.15‬‬
‫בהדרכת מויש מעוז‬
‫‪ ₪ 150‬לכל טיול‬
‫לפרטים ולתאום הסעות‬
‫‪050-5931530‬‬
‫‪www.date4dati.co.il‬‬
‫הבחירה‬
‫הנכונה‬
‫שכופה אותו לעשות דברים שאין ברצונו‬
‫לעשות‪ ,‬ולקבל את ההכרעות שלו עצמו‪.‬‬
‫מבחינה זו‪ ,‬העבד אינו בן חורין‪ ,‬כיוון‬
‫שמהותה של העבדות היא ציות וקבלת‬
‫מרות של האדון‪ .‬כל אדם המשועבד לדבר‬
‫מה אחר שנמצא מחוצה לו אינו בין חורין‬
‫במובן האובייקטיבי‪ ,‬ובשל כך רעיון‬
‫החרות לא נותר ספון בעם ישראל בלבד‪,‬‬
‫אלא התפשט למקומות רבים בעולם‬
‫האנושי‪ ,‬המבקשים את חרותם‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬האמנם האדם שאינו משועבד לדבר‬
‫שחוצה לו הוא בן חורין? טעות נפוצה‬
‫היא להגדיר את החרות כך‪ .‬שכן‪ ,‬האדם‬
‫יכול לשעבד את עצמו‪ ,‬ופעמים רבות‬
‫שהוא עושה זאת מתוך תחושה מוטעית‬
‫שזו פעולה של חרות‪.‬‬
‫האדם יכול לשעבד את עצמו ללחץ‬
‫חברתי‪ ,‬ולרצון להיות נאמן לסטנדרטים‬
‫שנקבעים על ידי גורמים שמחוץ לו‪ ,‬על‬
‫אף שהוא עצמו באמת אינו מבקש אותם;‬
‫האדם עשוי לפחד מלהביע את דעתו ואת‬
‫עמדתו‪ ,‬שכן הוא חושש ממתקפות‪ ,‬ובשל‬
‫כך הוא מזייף ומתמכר לכבוד המדומה‬
‫המוענק לו; האדם עשוי לשעבד את עצמו‬
‫לאכילת יתר‪ ,‬לרדיפת ממון יתר‪ ,‬לשינת‬
‫יתר‪ ,‬לכבוד יתר‪ ,‬ואף שכל אלה נעשים‬
‫בלי שמישהו מכריח אותו לעשות דבר מה‬
‫– למעשה הוא עבד של ממש‪ .‬הדבר נכון‬
‫גם בכיוון ההפוך – מהקדמתו של הרב‬
‫קוק זצ"ל להגדה של פסח אנו למדים כי‬
‫עבד המשועבד לאדון אחר יכול לחיות‬
‫חיים של חרות סובייקטיבית‪.‬‬
‫את הרוח לא ניתן לכלוא‪ ,‬והוא עצמו‬
‫קרני שומרון‬
‫ור‬
‫יכול להגיב למציאות הנתונה בבחירה‬
‫אישית של חיים מוסריים‪ ,‬ערכיים‪,‬‬
‫ונאמנים לעצמיותו‪.‬‬
‫גם כאן‪ ,‬הדבר נכון גם בחייה של‬
‫אומה‪ .‬אומה עלולה להשתעבד בשעבוד‬
‫עצמי שלה להישגים הלא‪-‬נכונים‪ .‬היא‬
‫יכולה לשעבד את עצמה למדדי הצלחה‬
‫בינלאומיים‪ ,‬בלי להפנות את תשומת הלב‬
‫לשאלת המוסריות שלהם‪ ,‬או לשאלת‬
‫ההתאמה שלהם לרוחה של האומה; היא‬
‫עלולה לשעבד את עצמה לשיטת שלטון‬
‫בה הרוב רומס את המיעוט‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫בשעה שאנו מציינים את החג שחכמים‬
‫הגדירו אותו כ"זמן חרותנו" – אנו‬
‫מבקשים אפוא את שני הממדים של‬
‫החרות – האובייקטיבי והסובייקטיבי‪,‬‬
‫ואת הרמות השונות של החרות – בחיים‬
‫הפרטיים שלנו ובחיינו כאומה‪ .‬ההגדרות‬
‫בהיבט האובייקטיבי הן קלות יותר‪,‬‬
‫וכאמור‪ -‬עיקרן הוא בחרות לקבל את‬
‫ההכרעות בדרכים ובשיטות של עצמנו‪.‬‬
‫במישור הסובייקטיבי קשה להגדיר‬
‫מהם חיים של חרות‪ ,‬אך ניתן לקבוע‬
‫כי אלו חיים מכוונים לאמת פנימית‪,‬‬
‫ליושרה העצמית‪ ,‬לרצון לעשות דברים‬
‫לשם פועלם ולדבר בהם לשמם‪ .‬ניתן‬
‫גם להתבונן בזה בהגדרה נגטיבית‪ :‬אלו‬
‫חיים המצמצמים מאוד את החנופה‪,‬‬
‫את העמדת הפנים‪ ,‬את הניסיון למצוא‬
‫חן בצורה מזויפת‪ ,‬את אימוץ סדר היום‬
‫של אחרים ועוד ועוד‪ .‬נתברך אפוא כולנו‬
‫בחרות מתעצמת‪ ,‬שתהיה מכוונת ונקייה‬
‫מחמץ‪ ,‬וכל כולה יושרה פשוטה כמצה‪.‬‬
‫דקות מכפר סבא‬
‫‪20‬‬
‫לגב‪699,000 -‬‬
‫‪₪‬‬
‫מרכז עזריאלי ‪( 1‬קומה ‪ )23‬ת"א טל‪03-6961010 .‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪2‬‬
‫כשתטייל תברך על ההבדל‬
‫טיולי האיכות באביב‬
‫טיולים שיציאתם מובטחת‬
‫סין הקלאסית‬
‫טיול מיוחד בקבוצה‬
‫מיוחדת‬
‫‪14‬‬
‫יום‬
‫יציאה ‪( 25.4‬מוצ"שק)‬
‫עם מוטי דיין‬
‫טיבט וסין‬
‫ממרומי ההימלאיה‬
‫ועד לנפלאות סין‬
‫מרוקו‬
‫כולל טראסות האורז‬
‫בלונגשאן‬
‫‪ 27.4‬עם מירה גלבשטיין‬
‫‪ 25.5‬עם יוקי בנימיני‬
‫‪18‬‬
‫יום‬
‫דרך בורמה ההיסטורית‬
‫ממיאנמר לסין‬
‫‪11‬‬
‫יום‬
‫גיאורגיה וארמניה‬
‫בטיסות ארקיע‬
‫‪12‬‬
‫יום‬
‫יום ב' ‪13.4‬‬
‫מר דב גולן‪ ,‬מומחה החי שם‬
‫יום ג' ‪14.4‬‬
‫‪10‬‬
‫יום‬
‫‪ 23.6‬עם מירה גלבשטיין‬
‫יפן‬
‫כולל האלפים היפנים‬
‫‪15‬‬
‫יום‬
‫‪ 10.5‬עם אורי ראפ‬
‫‪ 17.6‬עם בלהה רשף‬
‫שייט באיי גלפאגוס‬
‫ועד למרומי מאצ'ו פיצ'ו‬
‫‪ 15.6‬עם ד"ר רונה מייקלסון‬
‫ד"ר יעקב פרץ‬
‫יום א' ‪19.4‬‬
‫מר עקיבא סלע‬
‫יום ב' ‪20.4‬‬
‫סקנדינביה‬
‫גב' חיה סלומון‬
‫יום ג' ‪28.4‬‬
‫יפן ‪ -‬טבע ותרבות‬
‫‪10‬‬
‫יום‬
‫‪ 22.6‬עם שי יוגב‬
‫אקוודור‪ ,‬גלפאגוס ופרו‬
‫יהדות מרכז אירופה‬
‫מברלין לוורמיזא‬
‫החיים היהודיים בליטא‬
‫הפיורדים הנורבגים והכף הצפוני ‪15‬‬
‫יום‬
‫טיול פרימיום משולב‬
‫שייט באניית פאר‬
‫עמק האוסטה‪,‬‬
‫אלפים צרפתים ושוויץ‬
‫הרצאות עם מצגת‪ ,‬קפה ועוגה‬
‫הפיליפינים ‪ -‬ארץ מרתקת‬
‫‪ 9.6‬עם מוטי דיין‬
‫הרי האלפים לעומק‬
‫כולל נפלאות‬
‫ההר הצהוב‬
‫‪ 31.5‬עם מירה גלבשטיין‬
‫בעקבות בנות הברית‬
‫במלה"ע השניה‬
‫‪ 8.6‬עם אלי ברנע‬
‫‪( 6.6‬מוצש"ק) עם שי יוגב‬
‫יהדות מפוארת‬
‫וטבע מתפרץ‬
‫סין הקלאסית‬
‫‪16‬‬
‫יום‬
‫סין בדגש יונאן וסצ'ואן‬
‫‪17‬‬
‫יום‬
‫ספרד ופורטוגל‬
‫מתור הזהב‬
‫ועד אנוסי פורטוגל‬
‫מר אורי ראפ‬
‫יום ג' ‪19.5‬‬
‫‪18‬‬
‫יום‬
‫גיאורגיה וארמניה‬
‫מר משה לב‬
‫יום ד' ‪27.5‬‬
‫קרב סטלינגרד‬
‫לקראת הסיור‬
‫‪ 4.5‬עם אלי ברנע‬
‫מר א‪ .‬זיו‪-‬טל‪ ,‬חוקר מומחה‬
‫‪17‬‬
‫יום‬
‫טנזניה‬
‫ספארי בעונת‬
‫נדידת העדרים‬
‫‪9‬‬
‫יום‬
‫‪ 17.6‬עם יגאל רון‬
‫ההרצאות תתקיימנה בשעה ‪19:00‬‬
‫בחדר ההרצאות במשרדנו‬
‫כניסה חופשית‪ ,‬ההרשמה מראש‪,‬‬
‫מס' המקומות מוגבל‪.‬‬
‫לפרטים‪[email protected] | 03-9224410 :‬‬
‫פרטים מלאים וטיולים נוספים באתר‪www.shaibarilan.co.il :‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫ורגיל לרחם על בריותיו בעת הזו מבראשית עד היום‪ .‬והוא‬
‫טעם שאמרו חז"ל דמחיית עמלק תהי' בערב פסח‪ .‬וזה טעם‬
‫מה שאמרו חז"ל 'בניסן עתידין ליגאל'‪ ,‬ואמרו חז"ל דהגאולה‬
‫תהיה בזכות אברהם ושרה‪ ,‬וזה רמז 'שרה' בסופי תיבות כנזכר‪.‬‬
‫ור"ת 'הראשון בארבעה עשר לחדש' – 'בעל"ה'‪ ,‬רמז לאברהם‬
‫אע"ה‪' ,‬פסח לה''‪ ,‬עם האותיות גימטריה רד"ו‪ ,‬סוד זה מסר יעקב‬
‫לבניו 'פקוד יפקוד א‪-‬להים אתכם'‪' .‬פה‪-‬סח'‪ ,‬פה שבמרכבה סח‬
‫ואמר לפני הקב"ה ‪ -‬הגיע העת שתגאל את ישראל‪ ,‬כי אותיות‬
‫שבמרכבה מלמדין סניגוריא על ישראל‪ .‬רבינו אפרים ז"ל‬
‫בפרישתו כתב יד"‪.‬‬
‫רבינו אפרים הנזכר הוא רבינו אפרים מרגנשבורג‪ ,‬בן המאה‬
‫ה‪ 12-‬למניינם‪ ,‬מחשובי תלמידי רבנו תם‪ .‬הלה היה מבעלי‬
‫התוספות הראשונים‪ ,‬והוא מצוטט תדיר בדבריהם על כל‬
‫המסכתות‪ .‬כארבע מאות שנה לפני האר"י הקדוש כבר כתב את‬
‫פירושו לתורה‪ ,‬והקטע המדובר הינו חלק שלמרבה הצער לא‬
‫שרד בכתב יד‪ .‬עדותו של הרב חיד"א נאמנת עלינו‪ ,‬שכן הלה‪,‬‬
‫חובב ספרים ותלמיד חכם עצום‪ ,‬הסתובב בכל אירופה בשליחות‬
‫קהילות ארץ ישראל‪ ,‬ובכל אתר ואתר ביקש לעמוד על טיבם של‬
‫כתבי היד של חכמי המקום‪ .‬את הקטעים החשובים העתיק‪,‬‬
‫ועדויותיו וחתימותיו על כתבי יד משמשים עד היום אוצר בלום‬
‫של ידע כביר על ספרות חכמינו‪ .‬המתבונן יראה שהמגמה של‬
‫רבינו אפרים ושל האר"י בנוטריקון הזה הפוכה‪.‬‬
‫בעוד כיום מקובל שהפה הסח הוא פינו שלנו‪ ,‬בעת אמירת‬
‫המגיד בליל הסדר‪ ,‬הרי שאצל רבינו אפרים אותיות המרכבה‬
‫סחות לפני הקב"ה שהגיע זמן גאולתם של ישראל‪ .‬כביכול דרמה‬
‫שמיימית מתנהלת כאן‪ ,‬ללא ידיעתנו‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬גם אחרי רבינו אפרים המשיך רעיון זה להתגלגל‪ .‬חכם‬
‫שהושפע מתורתם של חסידי אשכנז במאה ה‪ 13-‬למניינם‪ ,‬אך‬
‫דרך בדרכים עצמאיות לגמרי הוא ר' אברהם אבולעפיה‪ .‬הלה‪,‬‬
‫בספרו על ספר שמות‪ ,‬מפתח השמות‪ ,‬בפרשת בא‪ ,‬כותב בלשון‬
‫זו‪ ,‬ביחס לשיטת רכישת הנבואה עליה עמל כל ימיו‪:‬‬
‫"מחילוק הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף‪ ,‬ומאכילת השה‬
‫בחפזון‪ ,‬בלמוד חזון ובסוד חזיון התלוי בפה‪ ,‬כמו שיקרא שם‬
‫הרב ד"ר צחי הרשקוביץ‬
‫רב קהילת "נצח שלמה" פ"ת‪ ,‬אונ' בר אילן‬
‫שבת מארון הספרים היהודי‬
‫פה סח‬
‫האמנם רעיון חסידי?‬
‫ללא ספק אחד הרעיונות החסידיים המצוטטים ביותר בפסח‪,‬‬
‫רעיון שאין דרשה חסידית שלימה בלעדיו‪ ,‬הוא ההדגשה על‬
‫הדיבור בחג הפסח‪ ,‬בדמות הנוטריקון "פסח=פה סח"‪ .‬הדברים‬
‫משתלבים היטב בהוראתו של רבן גמליאל (משנה פסחים י‪ ,‬ה)‪:‬‬
‫"רבן גמליאל היה אומר‪ :‬כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח‬
‫לא יצא ידי חובתו‪ ,‬ואלו הן פסח‪ ,‬מצה ומרור"‪ .‬אולם‪ ,‬מקורה של‬
‫דרשה זו לא ברור די הצורך‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬רבינו בעל "שם משמואל" רגיל לקבוע שכן "אמרו ז"ל"‪,‬‬
‫ואיננו חושף מיהם אותם חכמים‪ .‬אחרים ייחסו את הדרוש הזה‬
‫לספר הזוהר‪ ,‬אך לא ציינו את מקורו‪ ,‬ואכן – אינו שם‪ .‬אך המקור‬
‫החסידי המפורט ביותר בתחום הוא ללא ספק דרשתו של ר' צבי‬
‫אלימלך שפירא מדינוב‪ ,‬מחבר ה"בני יששכר"‪ .‬כך לשונו במאמר‬
‫הראשון לחודש ניסן‪" :‬וכשיצאו ישראל מן הגלות נתגלה מלכות‬
‫שמים בבחינת דבור דבר מלך שלטון‪ ,‬על כן נצטוינו להרבות‬
‫בשיחה ודבור‪ ,‬וזהו שרמז האריז"ל בכוונותיו הנוראים (שער‬
‫הכוונות דרושי הפסח‪ ,‬דרוש ג' ודרוש ו') פס"ח פה סח"‪.‬‬
‫הדברים מופיעים בהקשר עמוק ביותר באותם מקומות בשער‬
‫הכוונות‪ .‬אולם‪ ,‬האם זהו אכן מקורם הקדום ביותר של‬
‫הרעיונות הללו?‬
‫לשם בירור זה נחלץ לעזרתנו הרב חיד"א‪ .‬הלה‪ ,‬בספרו נחל‬
‫קדומים להפטרות התורה‪ ,‬על פרשת אמור (ויקרא כג‪ ,‬ה)‪ ,‬מביא‬
‫את הרעיון הבא‪'" :‬ארבעה עשר לחדש' – סופי תיבות 'שרה'‪ ,‬כי‬
‫בניסן נפקדה שרה‪' .‬פסח לה'' ‪-‬עת רחמים הוא לפני הקב"ה‪,‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫› המשך בעמ' ‪36‬‬
‫‪4‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫הרב ד"ר חיים שיין‬
‫פרנס על הציבור שתהיה שמועתו יפה‪ ,‬ושיהיה חכם בקי בדיני‬
‫התורה‪ ,‬ושתהיה יראת חטאו קודמת לחכמתו‪ ,‬ושיהיה שלם‬
‫במדות ובדעות‪ ,‬ויודע להנהיג את הקהל על פי מידותיהם‪,‬‬
‫ולסבול אותם כאשר ישא האומן את היונק" (שו"ת הרשב"א‪,‬‬
‫ח"א‪ ,‬תריז; שו"ת המבי"ט‪ ,‬ח"א‪ ,‬פד)‪.‬‬
‫באשר למעמדו של מנהיג אל מול הבורא מביא התלמוד "לעולם‬
‫יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו וגיהנם פתוחה לו‬
‫מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי עתיד להיפרע‬
‫ממנו אם נטה מקו האמת‪ ,‬שנאמר אלקים ניצב בעדת אל‪ ,‬ואומר‬
‫ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה'"‪( .‬ברמב"ם‪,‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬הלכות סנהדרין‪ ,‬כג‪,‬ח)‪ .‬מחויבות המנהיג כלפי‬
‫הציבור גם היא רחבה‪" :‬אמר רבי נחמיה נאמרה על החברים כל‬
‫הימים שאדם חבר לא אכפת לו בצבור ואינו נענש עליו‪ ,‬נתמנה‬
‫אדם בראש ונטל טלית לא יאמר לטובתי אני נזקק לא אכפת לי‬
‫בצבור אלא כל טורח הצבור עליו‪ ,‬אם ראה אדם‪...‬עובר עבירה‬
‫ולא ממחה בידו הוא נענש עליו" (שמות רבה (וילנא) פרשה כז)‪.‬‬
‫עובדי ציבור כשמם כן הם‪ ,‬משרתיו של הציבור‪ ,‬מראית פני‬
‫הצדק‪ ,‬היושרה והאמינות‪ .‬אמון הציבור נתון להם ואינטרס‬
‫הציבור אמור לשמש נר לרגליהם‪ .‬ברי‪ ,‬שנבחרי הציבור המחילים‬
‫על הציבור נורמות התנהגות‪ ,‬צריכים הם עצמם לנהוג בלא דופי‬
‫ורבב‪ ,‬בחינת "קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים" (בבא בתרא‬
‫ס‪ ,‬ע"ב)‪ .‬עיקרון שלטון החוק במשפט העברי‪ ,‬קרי חובת הציות‬
‫הכוללת לחוקי התורה‪ ,‬נועד להגביל את הסמכות המנהיגותית‪,‬‬
‫ובמקביל לתת דוגמא אישית של ציות לחוק למי שבעולם העתיק‬
‫נחשב מעל לחוק‪( .‬משנה סנהדרין ב‪,‬ד‪ ).‬רבי יצחק אברבנל‬
‫בפירושו לתורה מדגיש את חשיבות הדוגמא האישית של‬
‫המנהיג‪" :‬לפי שהוא מראה מלוטשת לכל עמו שיביטו בו וילמדו‬
‫ממעשיו‪...‬וכל ישראל ישמעו וייראו וכל העם יתישר במעשיו"‬
‫(אברבנאל בפירושו על ספר שופטים‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫על נבחרי הציבור ישנה חובת שקיפות‪ .‬החובה הכוללת בין‬
‫היתר את חובתו של נבחר הציבור להסיר מעל עצמו כל חשד‬
‫להתנהגות פסולה‪ .‬חובה חיונית להבטחת תקינות פעולותיהם‬
‫הנבחרים ונכונות הציבור לציית להם‪( .‬שו"ת שבות יעקב ח"ג‬
‫עו"ד‪ ,‬רעננה‬
‫התמודדות ההלכה עם‬
‫השחיתות הציבורית‬
‫המשברים המסעירים את מדינת ישראל‪ ,‬בשנים האחרונות‪,‬‬
‫בתחום טוהר המידות מצריכים עיון מחודש בדרכי ההתמודדות‬
‫והתיקון החברתי‪ .‬קולות הזעקה והתוכחה של נביאי ישראל נגד‬
‫מלכים ומושלים שאינם ממלאים את תפקידם כיאות‪ ,‬נשמעים‬
‫אקטואליים היום ממש כמו אז (ישעיהו א‪ ,‬כג; ירמיהו ה‪,‬‬
‫כז)‪ .‬ההגות המדינית המודרנית הפנימה את מחיר הנתק שבין‬
‫פוליטיקה למוסר‪ .‬בישראל כבר מבינים רבים כי ההתרחקות‬
‫מנורמות ההתנהגות שנקבעו ההלכה לנבחרי הציבור ועובדיו הם‬
‫בבסיס התפרצות נגע השחיתות‪.‬‬
‫בתורה שבכתב‪ ,‬בתורה שבעל פה ובספרי ההלכה‪ ,‬נוצקו עקרונות‬
‫של מוסר אישי וציבורי‪ .‬נביאי ישראל שחזונם השפיע על התרבות‬
‫המערבית כולה הדגישו את מגבלות הכוח השלטוני ואת החובה‬
‫לפעול על פי כלל צדק‪ ,‬משפט ויושר‪ .‬מתחילה התייחסה ההלכה‬
‫לכללי ההתנהגות המיועדים לדיינים החל מהמאה העשירית‬
‫ואילך‪ ,‬מתקיימת בספרות הפוסקים השוואה בין הנורמות‬
‫המופנות לטובי העיר (ההנהגה) לדין הנורמות המיועדות לדיינים‪.‬‬
‫על נבחרי הציבור‪ ,‬כמו על הדיינים להיות הגונים ויראי שמים‪.‬‬
‫הדרישות האישיות והתכונות הנדרשות מהדיינים ונבחרי‬
‫הציבור הנם מפליגות‪ .‬תכונות הכוללות‪ :‬חכמה‪ ,‬ענוה‪ ,‬יראה‪,‬‬
‫שנאת ממון‪ ,‬אהבת האמת‪ ,‬אהבת הבריות להם‪ ,‬ובעלי שם טוב‬
‫(רמב"ם הלכות סנהדרין ב‪ ,‬ז; שו"ת יביע אומר ח"ז חו"מ‪ ,‬א)‪.‬‬
‫השופטים ושלוחי הציבור‪ ,‬ביודעם את אחריותם הכפולה‪ ,‬הן‬
‫כלפי הציבור והן כשלוחי האלקים‪ ,‬אמורים לאמץ מערכת‬
‫נורמות שתבטיח את התקינות המוסרית והערכית‪( .‬שו"ת ציץ‬
‫אליעזר חלק כא‪ ,‬סה)‪ .‬הרמה המוסרית שנדרשה מנבחרי ציבור‬
‫הייתה גבוהה "צריכים אנשי העיר ליתן לב קודם שימנו את‬
‫בנה קינך‬
‫ה של פו"פ‬
‫לק‬
‫ען צמצום‬
‫מח מ‬
‫מחו"ל ל בוללות‬
‫ההת‬
‫ירושלים‪:‬‬
‫באר שבע‪:‬‬
‫רמת גן‪:‬‬
‫פריז‪:‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫שבתון‬
‫בס"ד‬
‫› המשך בעמ' ‪34‬‬
‫שידוכים לדתיים‬
‫שלום בית ■ גישור ■ קאוצ'ינג (אימון אישי) ■ לגילאים שונים‬
‫■ יעוץ והכוונה לנישואין ■ לכל גווני היהדות הדתית ■ מכל רחבי‬
‫הארץ ■ לכל רמות ההשכלה והעיסוקים ■ אפשרות ללא ידיעת‬
‫המועמד ■ אחוזי הצלחה מרשימים ■ יחס אישי ■ סודיות מוחלטת‬
‫רח' עליאש ‪ 5‬קומה א' (מאחורי מגדל העיר)‬
‫רח' יאיר ‪31/3‬‬
‫ז'בוטינסקי ‪ 33‬ר"ג‪ ,‬מגדל ‪ 1‬קומה ‪8‬‬
‫סניף מרכז אירופאי‬
‫‪02-6242428‬‬
‫‪08-6283263‬‬
‫‪03-6133010‬‬
‫‪018-362-8694‬‬
‫‪6‬‬
‫(מ ‪ -‬תשמ"ה)‬
‫‪ 30‬שנות נסיון‬
‫‪www.jmariage.co.il‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫פרופ' אביעד הכהן‬
‫דיקן המרכז האקדמי‬
‫שערי משפט‬
‫בשערי המשפט העברי‬
‫זמן חומרותינו‬
‫הכל הולך אחר החיתום‪ .‬במשך שבעת‬
‫ימי הפסח‪ ,‬חווה אדם מישראל את‬
‫תהליך הגאולה‪ .‬תהליך אטי‪ ,‬ממושך‪,‬‬
‫מיוסר‪.‬‬
‫בימים הראשונים נתון העבד המשוחרר‬
‫בהלם היציאה הראשוני מן השעבוד‪.‬‬
‫לאחר שהבזקי המצלמות כבו‪,‬‬
‫והעיתונאים התפזרו איש לדרכו‪ ,‬צריך‬
‫האסיר המשוחרר למלא את ימיו בתוכן‪.‬‬
‫עד עתה קבע מישהו אחר את סדר יומו‪.‬‬
‫מכאן ואילך עליו ליטול אחריות ולעשות‬
‫זאת בעצמו‪ .‬הוא טועם מן החופש ומתענג‬
‫על האפשרויות שהוא מזמן לו‪ .‬נפגש עם‬
‫מכרים וקרובי משפחה שלא פגש שנים‬
‫ארוכות (על חלק מהם לא שמע מעולם)‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬מתעורר הוא באמצע הלילה‬
‫מסוייט‪ ,‬מסתכל הוא כל העת לאחור‪,‬‬
‫כדי להיות בטוח שמשעבדו מיום אתמול‬
‫אינו רודף אחריו‪.‬‬
‫"ופרעה הקריב‪ ,‬ויישאו בני ישראל את‬
‫עיניהם‪ ,‬והנה מצרים נוסע אחריהם‪,‬‬
‫וייראו מאד‪ ,‬ויצעקו בני ישראל אל משה"‬
‫(שמות יד‪ ,‬י)‪" .‬ויישאו בני ישראל את‬
‫עיניהם"‪ .‬לא סתם ראו‪ .‬כביכול‪ ,‬ציפו‬
‫לכך שמשהו רע יקרה‪ .‬והנבואה הגשימה‬
‫את עצמה‪ .‬אכן‪ ,‬מדובר בבני חורין‪ ,‬אבל‬
‫התגובה היחידה שהם מכירים היא פחד‬
‫וצעקה‪ .‬הם עומדים נטולי מעש וחסרי‬
‫אונים מול האדון‪ .‬מפוחדים‪ ,‬מבוהלים‪.‬‬
‫לא בטוחים בעצמם‪.‬‬
‫מכאן ואילך קצרה הדרך לתלונות‪,‬‬
‫לחרטה‪ ,‬לנרגנות‪" .‬ויאמרו אל משה‪:‬‬
‫המבלי אין קברים במצרים לקחתנו‬
‫למות במדבר? מה זאת עשית לנו‬
‫להוציאנו ממצרים?"‪ .‬וטון היאוש הולך‬
‫וגובר‪" :‬הלוא זה הדבר אשר דברנו אליך‬
‫במצרים לאמור חדל ממנו ונעבדה את‬
‫מצרים‪ .‬כי טוב לנו עבוד את מצרים‬
‫ממתנו במדבר"‪.‬‬
‫לנוכח חדלות אישים זו רפו גם ידי‬
‫המנהיג הגדול‪ .‬הוא אמנם מנחם אותם‪,‬‬
‫אך נמנע מעשיית מעשה‪ ,‬ותולה את כל‬
‫יהבו בקב"ה‪ .‬כמעשה ניסי מצרים‪ ,‬הוא‬
‫מבטיח להם‪ ,‬כך יהיה גם עתה‪" :‬ה' ילחם‬
‫לכם ואתם תחרישון"‪.‬‬
‫הקב"ה אינו מקבל עמדה זו‪" .‬ויאמר‬
‫ה' אל משה‪ :‬מה תצעק אלי?"‪ .‬תפילה‬
‫היא דבר חשוב‪ ,‬אך לא די בה‪" .‬דבר‬
‫אל בני ישראל ויסעו‪ .‬ואתה הרם את‬
‫מטך"‪ .‬הקב"ה מסייע לבני האדם רק אם‬
‫הם‪ ,‬מצדם‪ ,‬מוכנים לעשות מעשה ולא‬
‫להסתפק בישיבת חיבוק ידיים והשמעת‬
‫טיול קסום‬
‫השבועות הבאים‪ ,‬מציינים בלוח השנה‬
‫היהודי‪-‬ישראלי את המעבר מחג החירות‬
‫ל"עשרת ימי התשובה" הציוניים‪ .‬תקופה‬
‫זו‪ ,‬שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין‬
‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום‬
‫העצמאות צריכה לשמש מועד לעריכת‬
‫חשבון נפש על גאולתנו ועל פדות נפשנו‪.‬‬
‫לא רק לשם זיכרון העבר‪ ,‬אלא בעיקר‬
‫לשם עשיית חשבון ההווה למען העתיד‪.‬‬
‫סיפור היציאה ממצרים מלמדנו שחירות‬
‫אינה מבטיחה בהכרח חופש‪ .‬חירות אינה‬
‫מסתיימת עם היציאה הפיזית מהשעבוד‪,‬‬
‫אלא היא תהליך ארוך וממושך‪ .‬גם‬
‫לאחר חמישים ושבע שנות עצמאות‪,‬‬
‫ניצבת מדינת ישראל בפני סכנות‬
‫קיומיות‪ ,‬מבית ומחוץ‪ .‬המתח הביטחוני‬
‫עומד בעינו‪ ,‬החברה משוסעת ומפולגת‪.‬‬
‫הכלכלה מקרטעת בין הישגים מדהימים‬
‫לבין פערים מתרחבים והולכים‪.‬‬
‫אמירת השירה הגדולה‪ ,‬ההודאה והכרת‬
‫הטוב‪ ,‬אינם תחליף לאחריות הגדולה‬
‫שמוטלת על כתפי בן החורין‪ .‬עבודת‬
‫הגאולה אינה מסתיימת עם היציאה‬
‫ממצרים‪ .‬היא רק מתחילה בה‪.‬‬
‫דרושים‪/‬ות‬
‫מועמדים‪/‬ות מעולים‪/‬ות‬
‫י"א‪-‬כ"ט תמוז תשע"ה‬
‫גננות | מורים‪/‬ות | מנהלים‪/‬ות‬
‫‪28.6-16.7.15‬‬
‫מחיר אטרקטיבי‬
‫תנאי תשלום נוחים‬
‫בקרו באתר החדש שלנו‪:‬‬
‫‪www.tsurel-manpower.co.il‬‬
‫צוראל ‪ -‬קשרי תפוצות ישראל‬
‫מקומות אחרונים‬
‫‪ 20‬שנה בשרות העם היהודי‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫מאורעות היציאה המן השעבוד‪ ,‬מקבלים‬
‫ביטוי מיוחד‪ ,‬משנה תוקף‪ ,‬בדורנו שחווה‬
‫על בשרו‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬את השואה ואת‬
‫התקומה‪ ,‬את המלחמה ואת העצמאות‪.‬‬
‫לשליחות בחו"ל‬
‫הרי הרוקי הקנדי‬
‫וקרחוני אלסקה‬
‫עם קבוצת מטיילים‬
‫איכותית מכל רחבי הארץ‬
‫קול תלונה וזעקה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫פזמונים על אליהו הנביא‪ ,‬שכן מסורת היא בידנו‪ ,‬שאין אליהו‬
‫בא בערבי שבתות וימים טובים מפני הטורח‪ .‬אולם במוצאי‬
‫שבתות הוא יגיע וכפי שכותב רבי אברהם בן נתן הירחי בספר‬
‫המנהיג‪:‬‬
‫'זה שמשוררים בכל גבול ישראל מאליהו הנביא‪ ,‬לפי שהוא‬
‫המבשר‪ ,‬שיבוא במהרה לפני המשיח‪ ...‬ויבוא לנו המבשר‬
‫במוצאי שבתות‪ ,‬שבזכות השבת הצור יואל ‪ -‬ובא לציון גואל‪'.‬‬
‫תפקידו המרכזי של אליהו להשיב לב אבות על בנים‪ .‬חז"ל‬
‫נחלקו במהות העניין אולם נסתפק בהבאת דעתם של חכמים‬
‫בסוף מסכת עדויות‪:‬‬
‫'וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום‬
‫בעולם שנאמר (מלאכי ג') הנני שולח לכם את אליה הנביא‬
‫וגומר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'‪.‬‬
‫תפקיד זה משמעותי ביותר לליל הסדר בו בזמן שעובר הוא בין‬
‫בתי ישראל‪ .‬בכל משפחה יש מגוון דעות ויתכן שעלול הדבר‬
‫לפגום בשלום המשפחתי‪ .‬יש החושבים ששלום קיים שאין‬
‫מחלוקת ולא היא‪ ,‬השלום בא מריבוי דעות ומחשבות וכפי‬
‫שמסביר הרב קוק בסידורו עולת ראיה‪:‬‬
‫'יש טועים שחושבים‪ ,‬שהשלום העולמי לא ייבנה כי אם על‪-‬‬
‫ידי צביון אחד בדעות ותכונות‪ ...,‬ובאמת אינו כן‪ ,‬כי השלום‬
‫האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי‪-‬אם דווקא על‪-‬ידי הערך של‬
‫ריבוי השלום‪ .‬הריבוי של השלום הוא‪ ,‬שיתראו כל הצדדים‬
‫והשיטות‪ ,‬ויתבררו איך כולם יש להם מקום‪ ,‬כל אחד לפי‬
‫ערכו‪ ,‬מקומו ועניינו‪'.‬‬
‫אולם בליל הסדר עצמו עלולים אנו להיחשף לא רק למחלוקת‬
‫בין המשתתפים אלא לבעיה חמורה ואמתית ‪ -‬לנתק בתוך‬
‫המשפחה‪ .‬בין אם מדובר באחים הרבים על ירושה ובין בנים‬
‫שאינם הולכים בתלם וכפי שההורים ציפו מהם‪ .‬ליל הסדר‬
‫מזמין את כל המשפחה להסב סביב שולחן אחד‪ .‬מציאות זו‬
‫הופכת להיות קשה ורגישה ויש בכוחה להציף את המתחים‬
‫הקיימים בתוך המשפחה‪ .‬באותה שעה מגיע אליהו הנביא‪,‬‬
‫שאמנם הרגיש מיוסר נוכח כישלונו במשימותיו הלאומיות‪ ,‬אבל‬
‫מצד שני תרומתו גדולה בטיפול משפחתי‪.‬‬
‫בסיפורי הנביאים עדים אנו לכך‪ ,‬שאליהו לא מצליח בשליחותו‬
‫הלאומית‪ .‬לאחר הקריאה הגדולה בכרמל 'ה' הוא האלוקים'‬
‫הוא פורש ויוצא למדבר ומבקש נפשו למות‪ .‬מצד שני‪ ,‬אליהו‬
‫הצליח בטיפוליו המשפחתיים‪ .‬הוא הצליח להחיות את בן האשה‬
‫הצרפתית והשכין שם שלום‪ .‬תפקידו המרכזי של אליהו להשיב‬
‫לב אבות על בנים מתוך תפיסה‪ ,‬שהגאולה הלאומית תתחיל‬
‫בראש ובראשונה מתוך התא המשפחתי‪ .‬בשעה שפותחים את‬
‫הדלת לאליהו הנביא נכנסים עמו כל אלו שלא הגיעו עד כה‪,‬‬
‫הבן שאינו יודע לשאול ואינו מעונין לשאול‪ ,‬הבן שנזרק מתוך‬
‫המשפחה‪ ,‬האח השנוא שמרגיש מנודה‪ .‬אליהו לוקח את הבנים‬
‫כולם ומביאם לאבותם בבחינת 'והשיב לב אבות על בנים'‪.‬‬
‫הרב מאיר נהוראי‬
‫רב משואות יצחק‬
‫יו"ר רבני בית הלל‬
‫מבט לחיים מתוך הפרשה‬
‫כולם מגיעים לליל הסדר‬
‫שני גואלים גדולים יש לעם ישראל‪ .‬האחד משה רבנו הגואל‬
‫הלאומי בשעה שיצאו ממצרים והשני הוא אליהו הגואל לעתיד‬
‫לבוא וכפי במדרש פסיקתא רבתי פסקא ד‪:‬‬
‫'ובנביא העלה ה' את ישראל ממצרים זה משה ובנביא נשמר‬
‫זה אליהו‪ ,‬אתה מוצא שתי נביאים עמדו להם לישראל משבטו‬
‫של לוי משה ראשון ואליהו אחרון‪ ...‬משה גאלם ממצרים‬
‫בשליחות ועתה לך ואשלחך אל פרעה וגו' (שמות ג' י') ואליהו‬
‫גאלם לעתיד לבא בשליחות הנה אנכי שולח לכם את אליהו‬
‫הנביא'‪.‬‬
‫שמו של משה אינו מוזכר בהגדה ויתכן שהסיבה לכך נעוצה‬
‫בצורך לייחס את גאולת ישראל ממצרים להקב"ה ולא לבשר‬
‫ודם‪' .‬ועברתי בארץ מצרים' אני ולא מלאך‪' ,‬והכיתי כל בכור‬
‫בארץ מצרים' – אני ולא שרף'‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש להבין מדוע אליהו‬
‫תופס מקום מרכזי בליל הסדר‪ .‬במוצאי שבתות אנו שרים‬
‫› המשך בעמ' ‪29‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪10‬‬
‫באביב הזה‬
‫חוגגים ברבבה‬
‫דו משפחתי מעוצב במחירים‬
‫שלא תוכלו לפסוח עליהם‬
‫החל מ‪-‬‬
‫שבתון‬
‫‪1,350,000‬‬
‫‪₪‬‬
‫ביישוב רבבה שירותים קהילתיים רבים ומגוונים‪:‬‬
‫מערכת חינוך מעולה מעון‪ ,‬גנים‪ ,‬בית ספר ואולפנה‪.‬‬
‫קהילה תורנית עם איכות חיים‪ ,‬אוויר ואווירה!‬
‫הצטרפו להצלחה ‪ -‬ברבבה!‬
‫‪03-9396657‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫בהם שפטים‪ ...‬אלא שלא יעשה בכולם שפטים"‪" .‬ולא העבירנו‬
‫בתוכו בחרבה אלא בקצת מים וטיט" "אלו קרבנו לפני הר סיני‬
‫להראות לנו כבודו דיינו‪ .‬ולא נתן לנו את התורה הוא בעצמו‪,‬‬
‫הדברות‪ ,‬אלא על ידי משה"‪( .‬אבודהם; של"ה)‪ .‬הגרי"ז אף הוא‬
‫מציע ללכת בדרך זו ולומר שאילו לא נתן לנו את התורה‪ ,‬הכוונה‬
‫שלא היה נותן אותה רק לנו‪ ,‬אלא לכל האומות‪.‬‬
‫דא עקא‪ ,‬שמבט על המכלול של הפיוט אינו מאשר את ההיגיון‬
‫שלאורו הוסבר‪ .‬היינו מצפים שההיגיון הזה יוביל לסידור‬
‫הדברים לפי מידת נחיצותם‪ :‬מן החירות‪ ,‬ומתן תורה והכניסה‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬אל הפרטים הנחוצים פחות של המכות והשפטים‪,‬‬
‫הריגת הבכורות וכדומה‪ .‬ציפייה זו הובילה אותם לפרש מדוע‬
‫אכן ניתן היה להסתפק בדברים הפחות משמעותיים ולהציע‬
‫כיצד אלה הם דווקא הדברים המשמעותיים‪ .‬בחינה זו היא‬
‫בחינה רטרוספקטיבית‪ .‬כעת כשיש בידינו הכל‪ ,‬מה וכיצד היה‬
‫ניתן למעט מכך ועדיין להותיר אותנו מה שאנו‪ .‬אולם‪ ,‬ירידה‬
‫לפרטים מורה שהפיוט אינו מיוסד בשום פנים מן הכבד אל הקל‪,‬‬
‫קרי‪ ,‬מן הנחוץ אל המיותר‪ .‬הסדר קרוב יותר לרצף הכרונולוגי‬
‫של ההתרחשויות‪ .‬לכן‪ ,‬צריך לברר מדוע בעל הפיוט סבור שאילו‬
‫הקב"ה היה עוזב אותנו ב"אמצע הדרך" עדיין היינו חייבים‬
‫להודות ולהלל לשמו‪ .‬כעת ההסבר פשוט יותר‪ .‬ללא ספק נס גדול‬
‫התרחש מעצם יציאתנו ממצרים‪ ,‬זכינו בחירותנו שלא היה גדול‬
‫ממנה באותו רגע‪ .‬מי ציפה או קיווה להפוך לעם‪-‬סגולה ועם‪-‬‬
‫בחירה? מי ייחל לכך? וודאי וודאי שדיינו בעצם זה‪ .‬לא משום‬
‫שמתן תורה אינו חשוב‪ ,‬משום שבאותה נקודת זמן שבה נמצאנו‪,‬‬
‫לא יכולנו לנחש שאפשר לקבל יותר מזה‪.‬‬
‫בני זוג שנישאים אינם תוהים היכן יקיימו את בר המצווה של‬
‫בנם בכורם‪ ,‬אנשים מחליטים לקנות דירה ואינם שואלים את‬
‫עצמם איזו דירה תהיה זו שיקנו כשימכרו אותה‪ .‬בני‪-‬אדם רואים‬
‫בדרך כלל את המשימה הראשונה‪ ,‬הבאה בתור‪ ,‬את הצורך‬
‫הקיומי הדחוף ולא מעבר לכך‪ .‬בעל הפיוט מיישם למעשה‪ ,‬את‬
‫המהלך שנקראנו לעשות בכל הערב הזה‪ ,‬לראות את עצמנו כאילו‬
‫אנו יצאנו ממצרים‪ .‬להיכנס לתוך התהליך ולחוות אותו מחדש‪.‬‬
‫מתוך הפרספקטיבה הזו‪ ,‬כל שלב ושלב מעורר התפעלות עצומה‪,‬‬
‫הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי‬
‫עו"ד‪ ,‬ראש בית המדרש לנשים‬
‫בבית מורשה‬
‫פרשה ומדרש‬
‫"דיינו"‬
‫הפיוט 'דיינו' השזור בהגדה‪ ,‬ממחיש את גודש הטוב ועוצמת‬
‫הניסים שליוו את עם ישראל מראשית הולדתו ועד לכניסתו‬
‫לארץ‪ .‬הדרך שבה בחר המחבר להביע את ההתפעלות מרצף‬
‫הניסים והנפלאות היא להציע – בדרך ההפרזה – שהיינו‬
‫מסתפקים בפחות‪ .‬מכאן עולה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שחלקים מכל המהלך היו‬
‫מיותרים‪ ,‬ניתן היה להסתדר גם בלעדיהם ולהגיע אל אותו היעד‪.‬‬
‫הפרשנים לאורך הדורות עסקו באמירות 'דיינו' מתוך הפיוט‬
‫הנראות תמוהות‪ .‬השורה התמוהה ביותר היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬השורה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫"אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה‪ ,‬דיינו"‪.‬‬
‫כיצד זה נסתפק בקירבה להר סיני גם ללא קבלת תורה? או בלשון‬
‫האלשיך‪" :‬מה בצע בקריבה בהעדר התורה" (שיר‪-‬השירים‪ ,‬פ"ג)‪.‬‬
‫התירוצים נחלקו לשני מחנות‪ .‬המחנה האחד הוא מחנה‬
‫"המצדיקים"‪ .‬השייכים למחנה זה יסבירו כל פרט ופרט לפי‬
‫עניינו‪ .‬כך המשפט התמוה הנ"ל יוסבר כמי שבא להורות על גדולת‬
‫ועוצם העמידה לפני הר סיני‪ .‬הפסוק המתאר את ההתכנסות‬
‫בתחתית ההר‪" :‬ויחן ישראל" התפרש כמתאר מעמד חד פעמי‬
‫של אחדות וזיכוך‪ .‬אלו הולידו את אפשרות הנבואה לעם שלם‪.‬‬
‫לראות פנים בפנים מה שאין עין יכולה לראות‪ .‬בדומה ניתן‬
‫להדגיש את הקדושה היתירה שבעצם העמידה במקום המקודש‬
‫הזה‪ ,‬ועוד (מגן אבות לרשב"ץ‪ ,‬פ"ג)‪.‬‬
‫המחנה השני‪ ,‬מחנה "הדוחים‪ ,‬אך‪ ,"...‬מציעים לתרץ את הפיוט‬
‫באמצעות "אוקימתות"‪ .‬המשתייכים למחנה זה יסבירו כי פשט‬
‫המשפט הוא שונה מן המשתמע‪" .‬לא רצה לומר שלא יעשה‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫› המשך בעמ' ‪36‬‬
‫‪12‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫אמנם גם העבדות לכשעצמה הייתה "חוויה מכוננת" בעלת‬
‫השפעה ארוכת טווח על הצביון הרוחני של עם ישראל לדורותיו‬
‫(עולת ראיה ח"ב עמ' ר"ס)‪ ,‬אולם הזכרת החירות מתוך הזכרת‬
‫העבדות באה ללמדנו על הזיקה ההדוקה שיש בין השניים‪:‬‬
‫"שני הכחות הללו‪ ,‬כח העבדות וכח החירות‪ ,‬צריכים אנחנו‬
‫להבינם לא בתור שני כחות נפרדים‪ ,‬שאינם פועלים זה על‬
‫זה‪ ,‬וכל אחד מתייחד במקצוע אחד בחיים‪ ,‬כי אם הם שניהם‬
‫מחוברים יחדו‪ ,‬ומשלימים זה את זה" (שם עמ' רס"ט)‪.‬‬
‫בדרך כלל כח העבדות וכח החרות‪ ,‬הם כוחות סותרים‪ ,‬שאינם‬
‫יכולים לדור בכפיפה אחת‪ .‬אולם ביציאת מצרים שני הכוחות‬
‫הללו השתלבו זה בזה באופן שהשפיעו האחד על השני באופן‬
‫חיובי‪.‬‬
‫עקרון זה בא לידי ביטוי במחלוקת המובאת בגמ' (פסחים דף‬
‫קטו ע"א) לגבי דרך אכילת קרבן הפסח‪ ,‬המצה והמרור‪ .‬לדעת‬
‫חכמים עלינו לאכול כל אחד מהם בנפרד‪ ,‬ואילו הלל סובר‬
‫שעלינו לאכול אותם ב'כריכה'‪ ,‬ביחד‪.‬‬
‫חכמים סברו שאם כרך אותם ואכלם ביחד‪ ,‬האחד מבטל את‬
‫הטעם של חברו‪ ,‬ועל כן לא יצא ידי חובה‪ .‬הלל סבר שהמצווה‬
‫היא לאוכלן יחד‪ ,‬ואין אכילה של כל אחד בנפרד‪ ,‬למרות‬
‫שהטעם המקורי של כל אחד מתבטל בטעמו של השני‪ ,‬שכן‬
‫המצווה היא לטעום את הטעם המשולב שלהם (חי' המאירי‬
‫שם)‪.‬‬
‫בהמשך (שם)‪ ,‬אומרת הגמ' שמחלוקת זו לא הוכרעה‪ ,‬ועל כן‬
‫אנו נוהגים‪ ,‬למעשה‪ ,‬לשלב בין שיטת הלל לחכמים‪ :‬לאכול‬
‫בתחילה כל אחד מהם בנפרד‪' ,‬מוציא מצה' ו'מרור'‪ .‬ואח"כ‬
‫לכרוך את המצה השלישית עם המרור‪ ,‬ולאכלם ביחד‪' ,‬זכר‬
‫למקדש‪ ,‬כהלל'‪.‬‬
‫הרב קוק זצ"ל באר מכאן עיקרון חשוב באסטרטגיה של‬
‫השילוביות‪ .‬המצה היא כנגד יסוד החירות ויציאת מצרים‬
‫והמרור הוא כנגד יסוד השעבוד‪ .‬כדי ליצור את השילוביות‬
‫ההרמונית ביניהם יש להקפיד על סדר הדברים‪.‬‬
‫בשלב הראשון חשוב לפתח כל כח בפני עצמו‪ .‬כשאוכלים‬
‫את המצה בנפרד חשים בה את טעם החרות ומבחינים בכל‬
‫מרכיביה העצמיים וכשאוכלים את המרור בנפרד מרגישים‬
‫בטעמו את כל המרכיבים של השיעבוד‪ .‬רק בשלב השני‬
‫אוכלים את ה'כורך'‪ ,‬וטועמים טעם שמשלב בין השניים‪ .‬בדרך‬
‫זו ניכר שהם אינם סותרים אלא משלימים ובונים זה את זה‪.‬‬
‫"אבל המטרה התכליתית תבוא רק עם הידיעה וההכרה ששני‬
‫אלה הכוחות אינם סותרים זה את זה כי אם מחוברים יחד‪,‬‬
‫להמציא לעולם את החירות המעולה‪ ,‬שכבודה ועז חמדתה‬
‫איננו נגלה כי אם בהיות עליו אותה העטרה של העבדות‬
‫הרוממה‪ ,‬עבדותו של מלך הכבוד‪ ,‬שהיא החירות הגמורה‪.‬‬
‫על כן הצורה השלמה של החירות באה בהיותה נכרכת עם‬
‫העבדות‪ ,‬שאז ימצא האדם בנפשו השלטון הגמור הראוי לבן‬
‫חורין באמת‪ ,‬המושל גם כן על הגדול שבכוחות שהוא כח‬
‫החירות עצמו" (שם)‪.‬‬
‫הרב אליעזר חיים שנוולד‬
‫ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל"‬
‫מודיעין ‪ -‬אופקים‬
‫יעדים נפגשים‬
‫ה"כורך"‬
‫אסטרטגיה של שילוביות‬
‫בליל הסדר אנו חוזרים ומבררים לעצמנו את סוגיות היסוד‬
‫של עולמנו הרוחני‪.‬‬
‫המציאות המורכבת בה אנו חיים מציבה בפנינו אתגרים‬
‫רוחניים‪ .‬אחד מהגדולים שבהם‪ ,‬הוא אתגר השילוביות בין‬
‫מרכיבים שונים‪ ,‬לעיתים מרכיבים מנוגדים שקיים מתח‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫לנוכח מורכבות זו קיימות שתי גישות‪ :‬הגישה השילובית‪,‬‬
‫שסבורה שיש לשלב בצורה הרמונית בין המרכיבים‪ ,‬ולעומתה‬
‫הגישה הדיכוטומית המחייבת ליצור אבחנה בין המרכיבים‪,‬‬
‫והתמקדות רק במרכיב אחד‪ ,‬על חשבון השני‪ .‬מרן הרב קוק‬
‫זצ"ל ראה את תפיסת העולם היהודית כאסטרטגיה שילובית‬
‫שסוללת דרך ליצירת סינתיזה בין מרכיבים שונים ולעיתים‬
‫גם מנוגדים‪.‬‬
‫יציאת מצרים ‪ -‬היציאה מעבדות לחרות היא אחת מהחוויות‬
‫המכוננות של עולמנו הרוחני‪ .‬מצוות רבות בתורה הן "זכר‬
‫ליציאת מצרים" לא רק כזכרון כללי לנס היציאה לחרות אלא‬
‫גם למרכיביה ולהשלכותיהם‪.‬‬
‫הגמ' מבארת שבליל הסדר עלינו להתחיל את ה"מגיד" ואת‬
‫סיפור "יציאת מצרים"‪ ,‬מ"עבדים היינו לפרעה במצרים"‪ .‬כדי‬
‫לעמוד על משמעות היציאה הסיפור "מתחיל בגנות ומסיים‬
‫בשבח" (משנה פסחים י ד)‪ .‬מתחילים מהזכרת העבדות ולא‬
‫מתחילים ישירות מעיקרה של המצוה ‪ -‬מסיפור היציאה‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫בס'ד‬
‫טיולים בטעם מיוחד ‪ -‬פרוגרס תורס‬
‫מלטה‬
‫מאורגן מלא‬
‫‪ 5‬ימים מלאים | ‪28.6 ,10.5‬‬
‫כולל טיסות‪ ,‬טיולים‪ ,‬אוכל כשר‬
‫בבית חב"ד‪ ,‬אפשרות להכנת‬
‫כריכים בצהריים‪ ,‬מלון ‪ 4‬כוכבים‪,‬‬
‫מדריך צמוד‬
‫המחיר ‪ 790‬יורו לאדם‬
‫סלוניקי ואתונה‬
‫‪ 5‬לילות‪ 6 ,‬ימים | ‪7.6 ,31.5‬‬
‫כולל טיסות ‪ ,‬טיולים ‪ ,‬אוכל כשר‪,‬‬
‫אפשרות להכנת כריכים בצהריים‪,‬‬
‫מדריך צמוד‬
‫יוון ואתונה‬
‫עם הרבנית שוש שרעבי‬
‫‪ 16‬יום‪ 14 ,‬לילות | ‪12.8 ,29.7‬‬
‫סיציליה כשר‬
‫מאורגן מלא‬
‫‪ 5‬ימים מלאים | ‪14.6‬‬
‫כולל טיולים‪ ,‬אוכל כשר‪,‬‬
‫אפשרות להכנת כריכים‬
‫בצהריים‪ ,‬מלון ‪ 4‬כוכבים‪,‬‬
‫מדריך צמוד‬
‫לקהל הרחב‬
‫מלון הוד ים המלח‬
‫כולל סלוניקי היהודית‪ ,‬מטאורה‪,‬‬
‫פראג‬
‫לאריסה‪ ,‬אתונה ועוד‪.‬‬
‫‪ 4‬לילות | ‪5.7‬‬
‫חצי פנסיון כשר‪ ,‬עם אפשרות‬
‫במלון קינג דויד על בסיס חצי‬
‫להכנת כריכים בצהריים‪.‬‬
‫פנסיון כשר‪ ,‬כולל אפשרות להכנת‬
‫כריכים בצהריים‪ ,‬טיולים בכל יום טיסות אל על‪ ,‬מדריך צמוד טיולים נסיעות הלוך ושוב בתוספת ‪ ₪ 200‬לאדם‬
‫למדריך‪.‬‬
‫כלולים ואפילו טיפ‬
‫המחיר ‪ ₪ 1610‬לאדם‬
‫ומדריך צמוד‬
‫‪ 4‬כוכבים‪ ,‬חצי פנסיון כולל‬
‫ארוחה נוספת בהגעה‪.‬‬
‫כניסה למרחצאות‬
‫הרשמה‪ :‬תמי בכר ‪ -‬טל'‪ 03-9058819 :‬נייד‪ 054-4937708 :‬פקס‪15339058819 :‬‬
‫‪[email protected] | www.progresstours.co.il‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫טיולים נוספים‬
‫במחירים מיוחדים‬
‫‪14‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫נפש דוחה שבת" או "בן סורר ומורה לא היה"‪ ,‬מהוות רפורמות‬
‫שערכו חכמים משיקולים שונים‪ ,‬ולא מסורות עתיקות שעברו‬
‫מסיני‪ .‬גם מושגים רעיוניים המופיעים אצל חז"ל‪ ,‬כמו גן עדן‬
‫וגיהנום או האמונה בשדים‪ ,‬הוכנסו ליהדות לדעת אותם אנשים‬
‫בהשפעת התרבות הפרסית‪ ,‬שחז"ל ספגו אל תוכם ביודעין ובלא‬
‫יודעין‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בעלי הגישה הזו רואים את חז"ל כחבורת‬
‫זקנים ערמומיים אך פתיים‪ ,‬המשלבים יכולת דרשנות יצירתית‬
‫עם הזיות על שדים וכישוף‪ ,‬ושהשקפותיהם המוסריות בנושאים‬
‫רבים מיושנות עד מעוררות חלחלה (בעיקר בכל הנוגע ליחס‬
‫לנשים ולגויים)‪ .‬עפ"ל‪.‬‬
‫התבוננות יסודית בדמותם של חז"ל ובדבריהם נדרשת כדי‬
‫להפריך את שתי העמדות הנלעגות הללו‪ .‬נכון‪ ,‬חז"ל אמנם היו‬
‫קדושים וצדיקי עליון‪" ,‬ראשונים כמלאכים" שמדרגתם בלתי‬
‫נתפסת עבורנו‪ .‬אך עם זאת אין בכך כדי לחסן אותם מפני‬
‫שגיאות‪ .‬לא פעם ולא פעמיים הודו חכמים שטעו‪ ,‬הן בענייני‬
‫הלכה וכל שכן בנושאים מדעיים‪ ,‬בהם שיקפה דעתם לרוב את‬
‫המקובל באותה תקופה‪ .‬אין כל סיבה לייחס להם ידע מוקדם‬
‫של כל חוקי הטבע והמדעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין הכרח לראות בכל‬
‫מדרש ואגדה פרשנות מחייבת שהועברה מלה במלה מהר סיני‪.‬‬
‫חז"ל דרשו וחידשו דברים רבים בכוח עצמם‪ ,‬על בסיס המסורת‬
‫והכלים שעמדו בפניהם‪ ,‬כשהם מיישמים בכך את הסמכות‬
‫שהעניקה להם התורה‪.‬‬
‫ולעומת זאת‪ ,‬ברור שחז"ל לא היו אותם רפורמים ערמומיים‬
‫שמתארת הגישה השנייה‪ .‬המעיין בדבריהם רואה באיזו חרדת‬
‫קודש הקפידו על העברת המסורת המדויקת‪ ,‬תוך ציון שרשרת‬
‫מעבירי השמועה וכל הגרסאות החלופיות‪ .‬עד כמה עמדו על‬
‫המשמר לדחות כל השפעה הקשורה לעבודה זרה ולחוקות‬
‫הגויים‪ .‬כל המאשים אותם בהאשמות עלובות כעין אלה‪ ,‬אינו‬
‫אלא משליך עליהם את דמותו המעוותת שלו‪.‬‬
‫חז"ל הם מורינו ורבותינו הנערצים שאת דבריהם אנו שותים‪.‬‬
‫התורה לא התחילה איתם ולא הסתיימה אצלם‪ .‬בכל דור עלינו‬
‫להמשיך את מפעלם ולמצוא את הדרך לקיים את התורה בדורנו‪,‬‬
‫ורק ראיה נכונה שלהם תאפשר לנו לעשות זאת ללא סטייה‪.‬‬
‫הרב משה רט‬
‫קרני שומרון‬
‫בחזית האמונה‬
‫כה אמרו חכמינו‬
‫יש אנשים שניחנו ביכולת מופלאה להיות קראים ורפורמים בו‬
‫זמנית‪ .‬כאשר זה נוח להם‪ ,‬הם שוללים הלכות ומנהגים מסוימים‬
‫שקבעו חכמים ("זה לא כתוב בתורה! זו המצאה של רבנים!")‪,‬‬
‫וכאשר זה נוח להם‪ ,‬הם תומכים ב"פסיקה אמיצה" ובשינויים‬
‫מההלכה והמסורת המקובלים ("אז מה אם זה כתוב בתורה?‬
‫הגיע הזמן שהרבנים ישנו את זה!")‪ .‬אם תציג בפניהם את‬
‫הסתירה שבשיטתם‪ ,‬הם עוד עשויים להשיב שחז"ל עצמם היו‬
‫קראים ורפורמים בו זמנית‪...‬‬
‫ליהודים רבים בדורנו יש עניין לא פתור עם חז"ל‪ .‬היהדות כולה‬
‫בנויה על דברי חז"ל‪ .‬הם אלה שהעבירו את התורה שבכתב‪ ,‬ואת‬
‫פירושיה שבתורה שבעל פה‪ .‬ללא חז"ל לא היתה קיימת היהדות‪.‬‬
‫כיוון שכך‪ ,‬מן הראוי לברר היטב את מעמדם‪ ,‬סמכותם ותפקידם‪.‬‬
‫בנושא זה ניתן למצוא שתי גישות הפוכות‪ .‬יש המרוממים‬
‫את חז"ל לדרגת מלאכי השרת‪ ,‬ברוח האמירה "אם ראשונים‬
‫כמלאכים‪ ,‬אנו כבני אדם"‪ .‬לשיטתם‪ ,‬כל מלה שנכתבה בגמרא‬
‫או במדרשים נאמרה ברוח הקודש‪ ,‬כל דרשה מכילה אמת‬
‫עמוקה‪ ,‬וכל דברי חכמים הם אמת – בין בנושאי הלכה והשקפה‬
‫והן בעניינים מדעיים‪ .‬הם יטענו שחז"ל הכירו את סודות הטבע‬
‫והבריאה אלפי שנים לפני המדענים‪ .‬הם יתייחסו לכל אגדה‬
‫ומדרש כפירוש הבלעדי של התנ"ך‪ ,‬ויוקיעו ככופר את מי שמעז‬
‫לפרש אחרת‪ .‬ויש האוחזים בגישה הפוכה‪ .‬לשיטתם‪ ,‬חז"ל הם‬
‫למעשה קבוצת מניפולטורים מתוחכמים‪ ,‬שהמציאו את התורה‬
‫שבעל פה כדי לקדם את רעיונותיהם ודעותיהם‪ ,‬ו"להלביש"‬
‫אותם על היהדות המקראית המקורית‪ .‬הם רואים בדרשות חז"ל‬
‫לא יותר ממס שפתיים‪ ,‬סימון המטרה בעקבות החץ הרצוי להם‪.‬‬
‫לשיטתם של אלה‪ ,‬הלכות כמו "עין תחת עין ממון"‪" ,‬פיקוח‬
‫סנטר נסיעות‬
‫ארה"ב מקיף‬
‫מחוף לחוף‬
‫‪ 22‬ימים חצי פנסיון כשר‬
‫כולל ניו יורק ושינגטון לאס וואגס‪,‬‬
‫טורנטו‪ ,‬מפלי הניאגרה ועוד‪...‬‬
‫‪ 9.6‬מובטח‬
‫לאתר של משה רט ‪.www.mysterium.co -‬‬
‫טיולים לשומרי מסורת באיכות גבוהה‬
‫הפלגה לקריביים‬
‫טיול משפחות‬
‫‪ 10‬לילות ‪ 12 /‬ימים‬
‫אמסטרדם‪ ,‬בריסל‪ ,‬פריז‬
‫‪14.8‬‬
‫עם אוניית הפאר של ‪Royal Caribbean‬‬
‫‪ 3‬לילות במיאמי ‪+‬‬
‫‪ 7‬לילות שייט בקריביים פנסיון מלא בשייט‬
‫‪ 7‬לילות ‪ 8‬ימים חצי פנסיון כשר‬
‫‪,4.8 ,29.7 ,28.7 ,8.7 ,7.7 ,1.7‬‬
‫‪12.8 ,11.8 ,5.8‬‬
‫הפלגה‬
‫במערב אירופה‬
‫הפלגה עם אלור במערב אירופה‬
‫יציאה מברצלונה‬
‫שבוע הפלגה ‪ 3 +‬לילות בברצלונה‬
‫‪14.8‬‬
‫ברצלונה‪ ,‬מרסיי‪ ,‬פירנצה‪ ,‬רומא‪ ,‬וקאפרי‬
‫‪ $ 2990‬לאדם בחדר פנימי‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪16‬‬
‫שבתון‬
‫לפרטים‪www.centertravel.co.il | 03-6227777 :‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫העובדה שבגמרא קיימת דעה (שנדחתה מההלכה) שהוא‬
‫מחמיץ‪ ,‬הרי שיש דמיון מובהק בינו ובין הכוסמת של ימינו‬
‫לחמשת מיני דגן‪ .‬ודאי בכל אופן שאם קיים צורך ממשי‪ ,‬אזי‬
‫בהיעדר אפשרות אחרת ניתן לאכול גם אורז‪.‬‬
‫סוף דבר‪ :‬העניין כאן נתון לשיקול דעתו של האדם‪ .‬אין הגדרות‬
‫מדויקות לשעת הדחק‪ ,‬וכל אדם שנותן היתר לעצמו צריך‬
‫לעשות זאת מתוך מניע אמיתי וכן‪ .‬מה שחשוב לדעת הוא‬
‫העיקרון‪ :‬חומרת הקטניות לא נועדה להרעיב את האדם ולבטל‬
‫את שמחת הרגל‪.‬‬
‫הרב עידו פכטר‬
‫רב קהילת ישראל הצעיר ברמת פולג‪,‬‬
‫נתניה ועורך עלון‪,‬מסביב לשולחן'‬
‫הלכה מסביב לשולחן‬
‫קטניות‬
‫חלק ג'‬
‫בשתי הרשימות הקודמות עסקנו בחומרות הקטניות‪ ,‬בשני‬
‫המניעים המרכזיים שדורשים מאתנו‪ ,‬לענ"ד‪ ,‬להקל בה עד כמה‬
‫שניתן בימינו‪ ,‬ובמקומות שבהם האירו לנו פוסקי ההלכה צדדים‬
‫להיתר‪ .‬כדי להשלים את התמונה מבקש אני כאן להתייחס‬
‫למקרה נוסף שבו התירו הפוסקים את אכילת הקטניות ולחתום‬
‫את הדיון בשיתוף הקוראים עם התגובות השונות שהתקבלו‬
‫לרשימות בנושא זה‪.‬‬
‫מסע ישראלי‬
‫ומכאן לתובנה שעלתה אצלי לאור התגובות שהתקבלו‬
‫לרשימות הקודמות בנושא הקטניות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ניתן לחלק‬
‫את התגובות לשניים‪ .‬מספר לא מועט של אנשים‪ ,‬המכונים‬
‫בפינו 'בעלי בתים'‪ ,‬הן אשכנזים והן ספרדים‪ ,‬הזדהו מאד‬
‫עם הדברים‪ .‬מכיוונים שונים שמעתי קולות שדברו על הצורך‬
‫באיחוד המנהגים ובפתיחת השורות למגוון רחב של מאכלים‬
‫שימלאו את שולחן החג‪ .‬התגובות הללו כלל לא הפתיעו אותי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נושא הקטניות אכן מהווה מוקד לדיון ער‬
‫בתוככי החברה הדתית‪ ,‬וקשה למצוא קהילות שהדיון בנושא‬
‫זה לא עלה בשנים האחרונות בהקשר זה או אחר‪.‬‬
‫מן העבר השני היו מנהיגי קהילות ורבנים (בראשם הרב יעקב‬
‫אריאל שפרסם תגובתו מעל במה זו בשבת הקודמת)‪ ,‬שהתנגדו‬
‫לדברים‪ .‬אותם רבנים חששו מפני ההשלכות שיש לגישה זו‬
‫ביחס לקטניות על קיום ההלכה בעם ישראל ולכן דרשו לכבד‬
‫את המנהג ולא לערוך בו שינויים‪.‬‬
‫תופעה מעניינת מאד נצפתה כאן בעיני‪ .‬הנה‪ ,‬לפנינו ציבור לא‬
‫קטן של אנשים מן השורה שחש שהגיעה העת לערוך בחומרה זו‬
‫שינויים בהתאם למציאות המתחדשת‪ ,‬וממולם מנהיגים ורבנים‬
‫שעומדים בשער ומתנגדים לכל שינוי‪ .‬אך ביד מי באמת נמצא‬
‫הדבר? בהתחשב בעובדה שחומרת הקטניות היא מנהג בלבד‪,‬‬
‫הרי שיש להודות שאין היא מסורה אלא בידי הציבור‪ .‬לענ"ד‪,‬‬
‫הציבור הרחב‪ ,‬שלו חיישנים בריאים והוא יודע מה מתאים לו‬
‫ומה לא‪ ,‬הוא שיקבע לבסוף את הדבר‪ ,‬ולא יעזרו התנגדויות‬
‫מצד רבנים או מנהיגי קהילות‪ .‬בהתחשב בכך ובעובדה שהדיון‬
‫בנושא הקטניות תופס תאוצה משנה לשנה‪ ,‬אני משער שעוד‬
‫מספר שנים המתנגדים של היום כבר ישמיעו קול הרבה יותר‬
‫מעודן ומסופק‪ ,‬ומי יודע‪ ,‬אולי אף יתירו את הקטניות במצבים‬
‫שונים‪.‬‬
‫מסקנתי מכאן היא אפוא שהמסע אל עבר איחוד מנהגי ישראל‬
‫כבר החל‪ .‬השאלה היחידה היא האם הרבנים יצטרפו אליו‬
‫ויתפסו את ההגאים או שהם יגררו אחריו בעל כורחם‪ .‬לטובת‬
‫עם ישראל ולטובת התורה אני מקווה שהם יבחרו באפשרות‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫שעת הדחק‬
‫נפתח באזכור נוסף למקום שבו התירו הפוסקים אכילת קטניות‬
‫בפסח אף לאשכנזים‪ .‬פוסק המשנה ברורה (אורח חיים תנג‪ ,‬ז)‪:‬‬
‫"בשעת הדחק שאין לאדם מה לאכול מותר לבשל כל המינים‬
‫חוץ מחמשת מיני דגן‪ .‬ומכל מקום גם בכגון זה יקדים קטניות‬
‫לאורז ודוחן ורעצקע (=כוסמת של ימינו‪ ,‬שאינה חמשת מיני‬
‫דגן; ע‪.‬פ‪ ).‬שהם דומין יותר לה' מינים ושייך בהו טפי למיגזר‪.‬‬
‫ופשוט דהוא הדין לחולה אף שאין בו סכנה דמותר לבשל לו‬
‫אם צריך לזה"‪.‬‬
‫בדרך כלל אנו מכירים בהלכה היתרים בנושאים שונים שניתנו‬
‫לחולים‪ .‬אך החולה מוזכר רק בסוף דבריו של בעל ה'משנה‬
‫ברורה'‪ .‬ההיתר הראשון ניתן לאדם שמצוי בשעת הדחק ואין לו‬
‫מה לאכול‪ .‬ומתי זה ייתכן? האפשרות הראשונה שניתן להעלות‬
‫היא בזמן בצורת‪ ,‬שחסרים מאכלים בשוק (ראה בעניין זה‬
‫ערוך השולחן אורח חיים תנג‪ ,‬ה)‪ .‬אבל אין זה מחייב‪ .‬בימינו‬
‫נדמה ששעת הדחק מעין זו קיימת אצל אנשים חולי צליאק‪,‬‬
‫שאינם יכולים לאכול גלוטן‪ .‬בלא אפשרות לאכול מצות או שאר‬
‫חומרים מקמח מצות‪ ,‬תופעה מצויה היא (בעיקר אצל ילדים)‬
‫שאין להם מה לאכול בפסח‪ .‬במקרה זה נראה שניתן להתיר‬
‫להם אכילת קטניות‪ ,‬שיספקו את תאבונם‪.‬‬
‫מקרה נוסף שניתן להעלות על הדעת הוא של זקנים או אנשים‬
‫עם בעיות עיכול‪ ,‬שקשה עליהם אכילת מצות או קמח מצות‪.‬‬
‫אלו בודאי נכללים תחת הקטגוריה של חולה שלו התיר ה'משנה‬
‫ברורה' מפורשות לאכול קטניות‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬יש לשים לב לסייג המובא בדבריו‪ :‬גם כשאוכלים‬
‫קטניות‪ ,‬ראוי להקדים את שאר המינים לאורז‪ ,‬שכן מלבד‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪18‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫חדש!‬
‫סאמר סקול‬
‫ניו יורק דתי‬
‫רוצים חוויה בלתי‬
‫רוצים לשפר את האנג‬
‫פאן טראוולס ‪ -‬החברה המובילה‬
‫סאמר סקול לונדון דתי‪:‬‬
‫‪ 28/6-14/7‬י"א‪-‬כ"ז תמוז‬
‫‪ 28/7-13/8‬י"ב‪-‬כ"ח אב‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫סאמר סקול ניו יו‬
‫‪ 2-20/8‬י"ז אב‪-‬ה‬
‫הסאמר סקול מתאי‬
‫לפרטים‪02-6723799 :‬‬
‫‪o.il‬‬
‫תי נשכחת בחו"ל?‬
‫גלית בצורה ייחודית?‬
‫בישראל לתיירות חוץ לנוער דתי‬
‫ורק דתי‪:‬‬
‫ה' אלול‬
‫מחנה חולה על כדורגל‪:‬‬
‫‪ 16-24/8‬א'‪-‬ט' אלול‬
‫ים לבני נוער דתיים בגילאי ‪12-18‬‬
‫‪www.funtravels.co‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫בתחום המשפחה והשני בתחום הזכרון הלאומי‪.‬‬
‫התורה מצווה על מצוות פסח מצרים ועל מצוות פסח לדורות‪.‬‬
‫היהודים במצרים לא היו עם בעבדות אלא היו עם של עבדים‪.‬‬
‫המארג המשפחתי נשבר לחלוטין ״הבנות נבעלות להגמון תחילה״‪,‬‬
‫הבנים רואים את הוריהם מושפלים על ידי המצרים וכיבוד‬
‫ההורים נעלם‪ .‬איך ניתן לקבל מרות מהאב שאך אתמול הושפל‬
‫מול עיני הנער המתבגר ולא ניסה להתמרד?‪.‬‬
‫קבוצת העבדים הזו לא יכולה להיהפך ישר לעם‪ .‬התורה יוצקת‬
‫קודם את היסודות למשפחה היהודית‪ .‬את הישיבה ביחד‪ ,‬את‬
‫כיבוד ההורים וכן מערכת חינוכית שבה העיקרון המרכזי הוא‬
‫'והגדת לבנך'‪ ,‬אתה ההורה תאמר לילד מה לעשות וכיצד לנהוג‪,‬‬
‫ולא שהילדים אומרים להורים מה לעשות‪ ,‬כמו שקורה לעיתים‬
‫בימינו‪ .‬התורה מסתכלת גם על העתיד ‪ -‬לדורות ומציידת‬
‫אותנו במסר מהותי; גם כשהצעירים משנים את העולם‪ ,‬גם‬
‫כשהטכנולוגיה מחייבת אותך להישאר צעיר‪ ,‬הרי שעם ומדינה‬
‫למאות ולאלפי שנים נבנים מלמטה למעלה‪ .‬קודם התא המשפחתי‬
‫וערכיו ורק אחר כך הקהילה העם והמדינה‪.‬‬
‫בימים אלו מערכת החינוך וההורים עסוקים (וטוב שכך) בבחינה‬
‫עצמית‪ .‬כיצד מחנכים את הנוער ואיך בונים טוב יותר את העתיד?‬
‫התורה מציבה לנו נוסחה ברורה; מערכת של והגדת לבנך‪ ,‬עם‬
‫כיבוד הדור הקודם ולמידה מהעבר‪.‬‬
‫אלוף במיל' יאיר נווה‬
‫לשעבר סגן הרמטכ"ל‬
‫ספרא וסייפא‬
‫זכירת העבר כלקח לעתיד‬
‫אחד החגים היותר שמחים בעם היהודי הוא חג הפסח‪ ,‬ובצדק‪.‬‬
‫חג זה מסמל את תחילת דרכנו מעם של עבדים במצרים‪ ,‬דרך‬
‫שבסופה זכינו ב"ה למדינה של עם היהודי פה בארץ ישראל‪.‬‬
‫מעיון בהגדה נראה כי רוב מצוות הפסח נוגעות דווקא למשפחה‬
‫ולא לקהילה או לעם‪ .‬״ ויקחו להם איש שה לבית אבות שה‬
‫לבית״‪ .‬גמר אכילת השה באותו לילה ״לא תותירו ממנו עד בוקר״‪,‬‬
‫״בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא‬
‫תשברו בו״‪ ,‬וכמובן המצווה העיקרית בליל הסדר ״והגדת לבנך״‪.‬‬
‫מדוע שמה התורה את הדגש במצוות החג דווקא על התא‬
‫המשפחתי ולא על השבט או על העם כולו?‬
‫מדוע המצווה העיקרית בליל הסדר היא 'והגדת לבנך'?‪ ‬‬
‫נראה לי שיש ללמוד מדגשים אלו שני מסרים חשובים‪ ,‬האחד‬
‫› המשך בעמ' ‪35‬‬
‫מסורת ‪ -‬טיולי איכות‬
‫בהנהלת גבי מור יוסף‬
‫מבצע ‪ 10‬תשלומים שווים לכל הטיולים‬
‫שייט כשר על הריין מאמסטרדם למינכן‬
‫‪ 10‬ימים יציאה ‪18/8‬‬
‫סמינר "בעקבות יהדות אשכנז"‪.‬‬
‫משגיח כשרות על הספינה‪.‬‬
‫עגינה בשבת‪ .‬ספר תורה‪ .‬פנסיון מלא‪.‬‬
‫ארה"ב וקנדה‬
‫הנחה של‬
‫‪100‬‬
‫הנחה של‬
‫‪$‬‬
‫לנ‬
‫רשמים עד‬
‫ה‪15/4-‬‬
‫‪100‬‬
‫מחוף לחוף‬
‫‪ 23‬יום‬
‫‪ 4.6‬מקומות אחרונים‪6.8 ,30.7 ,25.6 ,‬‬
‫‪€‬‬
‫לנר‬
‫ה‪-‬שמים עד‬
‫‪15/4‬‬
‫טיסות אל על עם גבי מור יוסף‬
‫ספרד ואנדלוסיה‬
‫‪ 8‬ימים‬
‫‪,28/7 ,8/7 ,1/7 ,24/6 ,10/6‬‬
‫‪ 19/8‬עם אבי לנקרי‬
‫היער השחור‬
‫מוסקבה‬
‫וסנט פטרסבורג‬
‫גיאורגיה‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫‪,6/8 ,30/7 ,2/7‬‬
‫‪20/8 ,13/8‬‬
‫‪ 9‬ימים‬
‫‪16/8 ,9/8 ,2/8‬‬
‫עם חדווה בידרמן‬
‫‪ 8‬ימים‬
‫‪13/8 ,30/7 ,9/7 ,18/6‬‬
‫עם חדווה בידרמן‬
‫‪ 8‬ימים חצי פנסיון‬
‫‪19/8 ,12/8 ,5/8 ,29/7 ,8/7 ,1/7‬‬
‫היער השחור‬
‫פורטוגל‬
‫כוכב רומני‬
‫מרוקו‬
‫למשפחות‬
‫אירופה משפחות‬
‫בלגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬פריס‬
‫עם איריס זנטי‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫‪ 8‬ימים‬
‫‪,6/8 ,30/7 ,9/7 ,25/6 ,4/6‬‬
‫‪,6/8 ,30/7 ,2/7‬‬
‫‪,6/7 ,17/6‬‬
‫‪20/8 ,13/8‬‬
‫‪14/10 ,12/8 ,29/7‬‬
‫עם אבי לנקרי‬
‫‪ 3/9 ,20/8 ,13/8‬עם דובי סלע‬
‫חוברת טיולים "מסורת טיולי איכות" בכל משרדי הנסיעות ותשלח לכל מבקש‪.‬‬
‫כל הטיולים על בסיס חצי פנסיון ‪ -‬תינתן אפשרות להכנת כריכים לצהריים‪ .‬מיסי נמל ודלק נכונים לתאריך‪ 27/1/15 :‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬
‫‪ 12‬יום‬
‫‪18/10 ,16/8 , 2/8 ,14/6‬‬
‫המשרד פתוח עד השעה ‪19:00‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪22‬‬
‫שבתון‬
‫לפרטים והרשמה‪www.ofakimtours.co.il | [email protected]ours.co.il | 054-5405710 | 03-5260000 :‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫אבי רט‬
‫עורך התלמוד הישראלי‪,‬‬
‫מדיסון‬
‫זוית אישית‬
‫ִּ'ת ְכ ַּבד ָה ֲעב ָֹדה'‬
‫העבודה משחררת‬
‫"‪ּ..‬כִי ה' אֱֹלקינּו הּוא ַה ַּמעֲלֶה ֹאתָנּו וְאֶת‬
‫אֲבֹותֵינּו ֵמ ֶארֶץ ִמצְרַי ִם ִמּבֵית עֲ ָבדִים‬
‫ו ַ ֲאׁשֶר עָׂשָה לְעֵינ ֵינּו אֶת ָהאֹתֹות ַהּגְדֹלֹות‬
‫ָה ֵאּלֶה וַּי ִ ְׁש ְמרֵנּו ּבְכָל ַהּדֶרְֶך ֲאׁשֶר ָהלַכְנּו בָּה‬
‫ּובְכֹל ָהעַּמִים ֲאׁשֶר עָ ַברְנּו ּבְ ִקרְּבָם" [יהושע‬
‫כ"ד]‬
‫מצרים איננה רק ארץ או מקום גיאוגרפי‪.‬‬
‫מצרים היא אב טיפוס למבנה חברתי‬
‫ושלטוני – מבנה שיחזור על עצמו באופן‬
‫כזה או אחר לאורך כל ההיסטוריה‬
‫האנושית‪.‬‬
‫התורה הגדירה את מצרים בשתי מילים‪-‬‬
‫'בית עבדים'‪.‬‬
‫מצרים‪ -‬הדיקטטורה הגדולה הראשונה‪,‬‬
‫שבראשה עמד מלך שראה את עצמו‬
‫אלוהים‪ ,‬ושתחת מרותו יצר מערכת‬
‫היררכית משעבדת שיצרה מציאות של‬
‫'בית עבדים'‪.‬‬
‫חייו‪ ,‬חירותו וכבודו של כל אדם היו‬
‫נתונים לחסדי המלך‪ .‬ברצותו נתן חיים‬
‫וברצותו ציווה להשליך ילדים ליאור‪.‬‬
‫ברצותו ציווה להעביד עם שלם בפרך‪,‬‬
‫וברצותו ציווה לשלחם‪ ,‬ברצותו הכביד‬
‫את ליבו כנגד עשרת המכות גם במחיר‬
‫סבל של בני עמו‪ ,‬וברצותו דהר עם כל‬
‫צבאו וחייליו אל תוך הים‪.‬‬
‫'בית עבדים' זו מסגרת חיים בה לכל עבד‬
‫יש אדון מעליו‪ ,‬ועבד אחר תחתיו‪ ,‬ולכל‬
‫אדון יש עוד אדון מעליו ועבד תחתיו‪,‬‬
‫וכולם צייתנים וכפופים לדיקטטור‬
‫הגדול‪.‬‬
‫כאשר באים אל פרעה ואומרים לו כי‬
‫בני ישראל חפצים לצאת לחירות תגובתו‬
‫היא‪:‬‬
‫' ִּתכְּבַד ָה ֲע ֹבדָה עַל ָה ֲאנָׁשִים וְיַעֲׂשּו בָּה‬
‫וְאַל יִׁשְעּו ְּב ִד ְברֵי ָׁשקֶר'‪.‬‬
‫במילים שלנו‪ -‬בואו נעביד אותם בפרך‬
‫כדי שיפסיקו לחלום על חופש וחירות‪.‬‬
‫הם כנראה עוד לא הבינו ועוד לא הפנימו‬
‫את השיטה ואת המערכת של 'בית‬
‫העבדים'‪ .‬נכביד עליהם את העול עד‬
‫שייהפכו להיות עבדים שקטים וכנועים‪.‬‬
‫מרתק לעשות את ההשוואה המתבקשת‪.‬‬
‫בתקופה זו אנו מציינים ‪ 70‬שנה לסיומה‬
‫של מלחמת העולם השנייה ושל השואה‪.‬‬
‫הסיסמא אותה בחרו הגרמנים לשים‬
‫בכניסה למחנות העבודה‪ ,‬הכפייה‬
‫וההשמדה הייתה‪' -‬העבודה משחררת'‪.‬‬
‫לטעמי‪' -‬העבודה משחררת' היא בדיוק‬
‫תרגום הפסוק ' ִּתכְּבַד ָה ֲע ֹבדָה עַל‬
‫ָה ֲאנָׁשִים וְיַעֲׂשּו בָּה וְאַל יִׁשְעּו ְּב ִד ְברֵי‬
‫ָׁשקֶר'‪.‬‬
‫נעביד אתם בפרך‪ ,‬נשפיל אותם עד עפר‪,‬‬
‫ניטול מהם כל צלם אנוש‪ ,‬נהפוך אותם‬
‫לגוף ללא נשמה‪ ,‬נשליך אותם אל היאור‬
‫או אל כבשני האש‪ -‬עד שיחדלו מלחלום‬
‫על חירות וחופש‪ .‬העבודה תשחרר אותם‬
‫ממחשבות על כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫כנגד בית העבדים הזה ניצבו לאורך‬
‫כל הדורות לוחמי חירות אמיצים‪-‬‬
‫בעם היהודי ובעולם כולו‪ .‬ממשה‬
‫› המשך בעמ' ‪38‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪24‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫רמב"ם (הלכות חו"מ‪ ,‬פרק ה' הלכה א')‪" :‬אבל הקטניות כגון‬
‫אורז ודוחן ופולים ועדשים וכיו"ב אין בהן משום חמץ‪ ,‬אלא‬
‫אפילו לש קמח אורז וכיו"ב ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח‬
‫כמו בצק שהחמיץ‪ ,‬הרי זו מותר באכילה‪ ,‬שאין זה חימוץ אלא‬
‫סרחון"‪.‬‬
‫קביעה זאת של חז"ל מעוגנת בממצאים מדעיים עדכניים‪:‬‬
‫קמח הדגנים מכיל שלושה מרכיבים עיקריים‪ :‬עמילן ‪ -‬המורכב‬
‫ממולקולות רב סוכרים‪ ,‬חלבון – המורכב מחומצות אמיניות‪,‬‬
‫ואנזימים – זרזים של תהליכים כימיים‪ .‬שלושת המרכיבים‬
‫הללו נמצאים גם בקמח הקטניות‪ ,‬אך בהבדל קטן‪ ,‬ומשמעותי‬
‫לנושא הנדון‪ :‬סוג וכמות האנזימים בשני סוגי הקמח‪.‬‬
‫קמח הדגנים מכיל ארבעה אנזימים‪ :‬בטה‪-‬אמילזה שתפקידו‬
‫לפרק את העמילן לסוכרים‪ ,‬ושני אנזימים נוספים שממשיכים‬
‫לפרק את הסוכרים לאלכוהול ולגז פחמן דו חמצני‪ ,‬כאשר‬
‫קמח הדגנים בא במגע עם מים‪ .‬הגז הנוצר בתהליך זה‪ ,‬מנסה‬
‫להשתחרר מהעיסה הצמיגה‪ ,‬ותוך כדי כך הוא מתפיח אותה –‬
‫זהו תהליך החימוץ‪ .‬אנזים נוסף ‪ -‬פרוטאינזה‪ ,‬תפקידו לפרק‬
‫את החלבון לחומצות אמיניות‪ .‬פירוק החלבון מלווה בפליטת‬
‫ריח לא נעים – זהו תהליך הסרחון‪ .‬בדגנים פירוק העמילן הוא‬
‫הרבה יותר מהיר מפירוק החלבון‪ ,‬ולכן תהליך החימוץ הוא‬
‫התהליך הדומיננטי‪ .‬לאחר זמן רב הבצק יתחיל להסריח‪ ,‬בגלל‬
‫תהליך הסרחון‪ ,‬היוצא אף הוא לפועל בצורה איטית‪.‬‬
‫ד"ר יצחק קניגסברג‬
‫תורה ומדע בפרשה‬
‫בין מחמיץ למסריח‬
‫התחום המוביל את חומרות חג הפסח הוא איסור אכילת‬
‫הקטניות‪ ,‬אצל בני אשכנז‪.‬‬
‫הגמרא במס' פסחים (לה'‪ ,‬א') דנה בנושא‪" :‬משנה‪ :‬אלו דברים‬
‫שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח‪ :‬בחטים‪ ,‬בשעורים‪ ,‬בכוסמין‪,‬‬
‫ובשיפון‪ ,‬ובשיבולת שועל‪ .‬גמ'‪ :‬הני אין (באלה כן יוצאים)‪ ,‬אורז‬
‫ודוחן לא (יוצאים ידי חובתו פסח)‪ .‬מנא הני מילי? אמר ר"ל‬
‫וכן תנא דבי ר' ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב‪ :‬אמר‬
‫קרא‪ ,‬לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות‪ ,‬דברים‬
‫הבאים לידי חימוץ‪ ,‬אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה‪ ,‬יצאו אלו‬
‫שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סרחון"‪.‬‬
‫רש"י‪" :‬אורז ודוחן אין עושין חמץ‪ ,‬ואם מחמיצין אותן‪,‬‬
‫מסריחים"‪.‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪26‬‬
‫קמח הקטניות חסר את האנזים‬
‫בטה‪-‬אמילזה‪ ,‬ולכן התהליך המהיר‬
‫של פירוק העמילן‪ ,‬שבסופו יש חימוץ‪,‬‬
‫אינו מתבצע‪.‬‬
‫לשני האנזימים הנוספים הנמצאים‬
‫בקמח הקטניות‪ ,‬שתפקידם להפוך את‬
‫הסוכרים לאלכוהול ולפחמן דו חמצני‪,‬‬
‫פעילות שולית‪ ,‬ולכן בקטניות אין‬
‫תהליך חימוץ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תהליך פירוק‬
‫החלבון על ידי אנזים הפרוטאינזה מהיר‪,‬‬
‫ולכן בקטניות תהליך הסירחון הוא‬
‫התהליך הדומיננטי‪.‬‬
‫בקטניות אין תהליך חימוץ כפי שחז"ל‬
‫קבעו‪ ,‬ולכן אין יוצאים ידי חובת מצוות‬
‫אכילת מצה בקמח קטניות‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬אין זה פלא שכבר במאה ה‪-‬‬
‫‪ 14‬יצאו פוסקי הלכות כנגד מנהג איסור‬
‫אכילת הקטניות בפסח‪ .‬רבנו ירוחם‬
‫(תלמיד הרא"ש והרשב"א) כתב בספרו‬
‫"תולדות אדם וחוה" (נתיב ה חלק ג דף‬
‫מא טור א)‪" :‬ואותם שנהגו שלא לאכול‬
‫אורז ומיני קטנית מבושל בפסח מנהג‬
‫שטות הוא זולתי אם הם עושין להחמיר‬
‫על עצמן ולא ידעתי למה"‪.‬‬
‫הדורות הקודמים התאפיינו בעיסוק‬
‫בחקלאות ובעיסוק מעשי בהלכות ארץ‬
‫ישראל‪ .‬ההבחנה בין דגנים לקטניות‬
‫היה ברור‪ ,‬ולא היה צורך לאסור מעבר‬
‫למה שהתורה אסרה – איסור חמץ בפסח‬
‫על מאכל העובר תהליך חימוץ להוציא‬
‫קטניות שלא עוברות תהליך כזה‪ .‬איסור‬
‫אכילת הקטניות נגזרה על דורות שישבו‬
‫בגולה‪ ,‬לא עסקו בחקלאות ולא ידעו‬
‫להבחין בין דגנים לקטניות‪.‬‬
‫לאחר שהשיב ה' את שיבת ציון‪ ,‬כאשר‬
‫אנחנו מהווים אור לגויים במדעי‬
‫החקלאות‪ ,‬וב"ה רבים עוסקים בהלכות‬
‫ארץ ישראל כבימי הדורות הקודמים‪,‬‬
‫האם לא יהיה זה נכון להחזיר עטרה‬
‫ליושנה ולבטל את איסור הקטניות‬
‫(במקום להוסיף עליו חומרות נוספות)‪,‬‬
‫כדי לאחד את פלגי העם‪ ,‬כך שהאמת‬
‫והשלום יאהבו?!‬
‫(הערת המערכת‪ :‬ראו תגובת הרב יעקב‬
‫אריאל שליט"א בגיליון "צו" ל'רעיון'‬
‫ביטול איסור קטניות לאשכנזים)‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫המשך מעמ' ‪1‬‬
‫הכוס החמישי‬
‫יספרו"‪ .‬נועדנו להביא בשורה לעולם‬
‫ע"י היותנו בני חורין בארצנו‪ ,‬בה נוכל‬
‫לפתח את תרבותנו המקורית ולהפיצה‬
‫בעולם‪ .‬אומנם כן‪ ,‬אנו נושקי אבנים‪ ,‬לא‬
‫רק את אבני הכותל‪ ,‬אלא גם את רגבי‬
‫אדמתה הקדושים של ארצנו‪ .‬עבורנו‬
‫הארץ אינה רק צורך קיומי‪ ,‬אלא בעיקר‬
‫ערך‪ ,‬רוחני תרבותי ומוסרי‪ .‬גם פרותיה‬
‫מעלים את רמתנו הרוחנית‪ .‬אנחנו עם‬
‫קודש וארצנו היא ארץ הקודש‪ .‬הדבר‬
‫בולט במיוחד השנה בשנת השמיטה‬
‫"ושבתה הארץ שבת לה'‪ "...‬אך גם בכל‬
‫שנה ושנה‪ ,‬בהבאת הביכורים למקדש‪.‬‬
‫רוחו של הכוס החמישי מפעמת בהגדה‬
‫כולה‪ ,‬המשרטטת את ההיסטוריה‬
‫היהודית מראשיתה ביד החזקה ועד‬
‫אחריתה בזרוע הנטויה‪ ,‬כאשר מציון‬
‫תצא תורה ודבר ה' מירושלים‪.‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫מרובה‪ ,‬כגון "המנהל החדש ‪ -‬כולם גומרים עליו את ההלל"‪,‬‬
‫כלומר מהללים ומשבחים אותו בלי סוף ("עד גמירא")‪ .‬כלומר‬
‫מַשמע הַלל נתרחב משם פרטי של תפילה לדברי הילול ושבח‬
‫בכלל‪ ,‬וכך הפכה הוראה טכנית תמימה למסובים בליל הסדר‬
‫לניב שגור ורב‪-‬תועלת‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬בתחום התפילה מציין הביטוי אמירת הלל שָלם‪ ,‬שהוא‬
‫הנוסח המלא של מזמורי ההלל (לעומת חֲצי הַלל‪ ,‬שהוא הנוסח‬
‫המקוצר)‪ ,‬כגון בהנחיה שבסידור (לפני ההלל)‪:‬‬
‫"אלו ימים שגומרים בהם את ההלל‪."...‬‬
‫ד"ר ניסן נצר‬
‫המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות‬
‫אוניברסיטת בר־אילן‬
‫עברית של שבת‬
‫לשון כשרה לפסח‬
‫***‬
‫במשנה פסחים י‪ ,‬ז כתוב "מזגו לו כוס שלישי‪ ,‬מברך על מזונו‬
‫(= ברכת המזון); רביעי ‪ -‬גומר עליו את ההלל"‪.‬‬
‫השורש מז"ג דלעיל נשנה הרבה מטבע הדברים בהוראות‬
‫שבהגדה‪ ,‬והוא רווח מאוד גם היום‪.‬‬
‫מרוב שימושו אין שמים עוד לב‪ ,‬שגם הוא – כמו "גמר את‬
‫ההלל" – עבר גלגול ושינוי‪ :‬מובנו כיום יציקת נוזלים ("מזוג לי‬
‫מעט קולה")‪ ,‬וכך הוא נתפס בעיני רבים גם בהגדה‪ ,‬ואולם שם‬
‫הכוונה למהילת מים ביין כדי שאפשר יהיה לשתותו‪ ,‬וערבוב‬
‫זה הוא מזיגה‪ ,‬שכן השורש מז"ג מציין תמיד עירוב ושילוב‪,‬‬
‫כגון מיזוג גלויות ‪/‬תרבויות‪ /‬צבעים‪.‬‬
‫מכיוון שעירוב הנוזלים‪ ,‬הוא המיזוג‪ ,‬כרוך ביציקה‪ ,‬הפך מז"ג‬
‫עם הזמן ליציקה עצמה‪ .‬סיכומו של הגלגול‪ :‬מזיגת יין =‬
‫עירובו במים = פעולת העירוב‪ ,‬היציקה‪.‬‬
‫נשים לב‪ ,‬שהמילה ּכֹוס‪ ,‬שהיא נקבה במקרא (ובימינו)‪ ,‬נשנ ֵית‬
‫כאן בלשון זכר (כוס שלישי‪ /‬רביעי)‪ ,‬וזאת השפעת הארמית‬
‫על לשון חז"ל‪.‬‬
‫בעקבות המשנה דלעיל מצאנו בהגדה של פסח את ההנחיה‬
‫"מוזגין כוס רביעי וגומרין עליו את ההלל"‪ ,‬והכוונה היא‬
‫כפשוטם של דברים‪ :‬מוזגין את הכוס הרביעי‪ ,‬ועליו‪ ,‬כלומר‬
‫בנוכחותו‪ ,‬מסיימים לקרוא את תפילת ההלל‪ ,‬שהתחלנו בה‬
‫לפני הסעודה‪.‬‬
‫כיום "גמר את ההלל" יצא מפשוטו‪ ,‬והוא ביטוי נפוץ לשֶבח‬
‫בס"ד‬
‫בשבילך‬
‫כרמל שומרים על המסורת‬
‫טיולי מסורת בהווי דתי ואוכל כשר עם פרי חברון‬
‫‪20‬‬
‫ימים‬
‫קנדה וארה"ב מחוף לחוף‬
‫‪ - 7.6‬מקומות אחרונים (דרושה שותפה לחדר)‬
‫גיאורגיה‬
‫‪ $ 160‬הנחה‬
‫לא‬
‫דם‬
‫בהרשמה מוק‬
‫דמת‬
‫‪8‬‬
‫ימים‬
‫כולל טיול ברכבי שטח‬
‫בקווקז הגבוה‬
‫יציאות‪ 13.5 :‬ו‪ 10.6 -‬מסלול הפוך‪,‬‬
‫‪14.10 ,7.10 ,29.7‬‬
‫‪ $ 50‬הנחה‬
‫החל מ ‪$ 3,850 -‬‬
‫בהרלאדם‬
‫שמה מוקדמת‬
‫צפון איטליה וטוסקנה‬
‫לאדם‬
‫הרי הרוקיס ואלסקה‬
‫‪17‬‬
‫ימים‬
‫‪ $ 40‬הנחה‬
‫בהרשמה מוקדמת‬
‫‪8‬‬
‫ימים‬
‫‪8‬‬
‫ימים‬
‫פריס‪ ,‬בלגיה‪ ,‬הולנד‬
‫כולל יורודיסני‪ ,‬הפטלינג‪ ,‬מגדל אייפל‪ ,‬שייט‪,‬‬
‫מדורדם‬
‫כולל שייט באנייית פאר‬
‫פנסיון מלא במהלך השיט‬
‫‪ $ 160‬הנחה‬
‫לא‬
‫דם‬
‫בהרשמה מוק‬
‫דמת‬
‫יציאות‪5.8 ,29.7 ,8.7 ,1.7 :‬‬
‫החל מ ‪$ 1,795 -‬‬
‫‪ $ 200‬הנחה לילד בחדר הורים‬
‫יציאות‪ - 3.5 :‬הילולת רבי עמרם בן דיוואן זצ"ל‬
‫ מקומות אחרונים‬‫‪16.8 ,2.8 ,7.6‬‬
‫‪ $ 50‬הנחה‬
‫לאדם‬
‫החל מ‪$ 1,845 -‬‬
‫בהרשמה מוקדמת‬
‫‪7‬‬
‫ימים‬
‫צפון איטליה למשפחות‬
‫טיול כוכב‬
‫יציאות‪13.8 ,6.8 ,30.7 ,9.7 ,19.6 ,21.5 :‬‬
‫החל מ ‪$ 1,395 -‬‬
‫‪ $ 80‬הנחה‬
‫לזוג‬
‫‪ $ 200‬הנחה לילד בחדר הורים בהרשמה מוקדמת‬
‫משפחות אירופה‬
‫מרוקו הקלאסית‬
‫מסלול מיוחד עשיר ומגוון‬
‫כולל סיור עומק בונציה‬
‫יציאות‪ 8.6 ,28.5 :‬מובטחים‬
‫‪ 3.8 ,6.7‬מקומות אחרונים‬
‫החל מ ‪$ 1,395 -‬‬
‫טיסות ישירות וטיסות פנים‬
‫יציאות‪12.8 ,17.6 :‬‬
‫החל מ ‪$ 7,159 -‬‬
‫סין ארץ הדרקון‬
‫כולל הונג קונג‪ ,‬מקאו וקנטון‬
‫טיול מלא ועשיר ללא ימים חופשיים‬
‫כולל מפלי הניאגרה‪,‬‬
‫ארץ האיימיש‪ ,‬יוסמיטי פארק ועוד‪...‬‬
‫יציאות‪28.6 ,2.8 :‬‬
‫החל מ‪$ 6,150 -‬‬
‫‪15‬‬
‫ימים‬
‫‪12‬‬
‫ימים‬
‫‪ $ 160‬הנחה‬
‫לזוג‬
‫בהרשמה מוקדמת‬
‫יציאות‪13.8 ,6.8 ,30.7 ,1.7 :‬‬
‫החל מ‪$ 1,495 -‬‬
‫‪ $ 200‬הנחה לילד‬
‫‪ $ 150‬הנחה‬
‫לזוג‬
‫בהרשמה מוקדמת‬
‫אנגליה סקוטלנד ויילס‬
‫‪11‬‬
‫ימים‬
‫כולל סטרלינג קאסל‪ ,‬לוך‪-‬למונד‪ ,‬צ'סטר‪,‬‬
‫באת' ועוד‪...‬‬
‫יציאות‪16.8 .2.8 ,12.7 ,21.6 ,7.6 :‬‬
‫החל מ‪$ 2,995-‬‬
‫כל הטיולים על בסיס חצי פנסיון ‪ +‬כריכים לצהריים | כל המלונות בדרגה ראשונה‪/‬טובה | מדריכים מומחים שומרי מצוות | מפגש קבוצה טרם היציאה‬
‫לפרטים והרשמה כרמל‪ 03-5498144 :‬שלוחה ‪www.carmel-legend.com | 054-5405729 | 819 ,818 ,808‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪28‬‬
‫פסח כשר ושמח!‬
‫על דא ועל הא‬
‫להחמיץ הזדמנות – מה כאן חָמּוץ?‬
‫שאלה זו נשאלת לא מעט‪ ,‬ואכן קשה‬
‫להבין‪ ,‬למה אובדן הזדמנות מתקשר‬
‫לחמיצּות דווקא‪.‬‬
‫והנה מתברר‪ ,‬כי השאלה קשורה לפסח‪,‬‬
‫שאנו שרויים בו‪ .‬בעניינו נאמר "ּו ְׁש ַמרְּתֶם‬
‫אֶת ַהּמַּצֹות ּכִי ּבְעֶצֶם הַּיֹום ַהּז ֶה הֹוצֵאתִי‬
‫אֶת ִצבְאֹותֵיכֶם ֵמ ֶארֶץ ִמצְרָי ִם" (שמות‬
‫יב‪ ,‬ז)‪ ,‬ועליו אומר רש"י‪" :‬שלא יבאו‬
‫לידי חִמוץ‪....‬רבי יאשיה אומר אל תהי‬
‫קורא את ה ַּמּצֹות אלא את המִצֹוות‪,‬‬
‫כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין‬
‫מחמיצין את המצווה‪ ,‬אלא אם באה‬
‫לידך עשה אותה מיד"‪ .‬דברי רש"י (לפי‬
‫הדרשה במכילתא ּבֹא פרשה ט) משמעם‪:‬‬
‫כשם שאין נותנים למצה להחמיץ‪ ,‬שכן‬
‫אם הֶחמיצה‪ ,‬לא ִקּי ַימ ָּת מצוות מצה‪,‬‬
‫כך אל תתן למִצווה הנקלעת לידך‬
‫"להתבזבז" וללכת לאיבוד‪ ,‬אלא קיים‬
‫אותה מיד‪ .‬מכאן אפוא נוצרה הַחמָצה‬
‫לאובדן הזדמנות ("פִספּוס" בפי העם)‪.‬‬
‫עם הזמן נתגבשו דברי המדרש ורש"י‬
‫למשפט הידוע "מצווה הבאה לידך אל‬
‫תחמיצנה"‪ .‬ואולם בשנים האחרונות‬
‫נעלמת החמצת ההזדמנות (ודומיה)‬
‫לעומת ה"פִספּוס" העממי‪-‬סלנגי‪,‬‬
‫שיותר ויותר אנו מופתעים למצאו גם‬
‫בהקשרים עבריים מכובדים (כתבות‪,‬‬
‫חוברות פרסומת‪ ,‬עלוני שבת ועוד)‪,‬‬
‫וראוי להחזיר עטרה ליושנה‪.‬‬
‫ולקינוח ‪ -‬לפני שנים קלטה עיני‬
‫פרסומת שנונה של מועצת הירקות‬
‫(כמדומני)‪,‬שהיא לשון נופל על לשון‪ :‬אל‬
‫תחמיצו את העונה – החמיצו מלפפונים‪.‬‬
‫***‬
‫להערות ולרכישת ספרו החדש של‬
‫המחבר "עברית של שבת" ‪ -‬תבליני לשון‬
‫לפרשיות השבוע (ספר בראשית)‪:‬‬
‫‪[email protected] 09-8828658‬‬
‫‪29‬‬
‫המשך מעמ' ‪10‬‬
‫כולם מגיעים‬
‫לליל הסדר‬
‫לכן אליהו לא יבוא בערבי שבתות‬
‫מפני הטורח‪ .‬זה זמן שיש בו עצבנות‬
‫משפחתי‪ .‬הוא יגיע במוצאי שבתות‬
‫ברגעים רגועים יותר‪.‬‬
‫הקשיים שלנו מבית ומחוץ מכבידים‬
‫ויוצרים 'געגוע מיוחד' לאליהו‪ ,‬שיבוא‬
‫ויסיר משהו מהערפל‪ ,‬מהספק‪ ,‬מהבלתי‬
‫נודע שיבוא וירבה שלום בעמנו הבנה‬
‫ורגישות ואהבה בתוך האומה ובעיקר‬
‫בתוך המשפחה‪ .‬כולנו תפילה‪ ,‬שהתהליך‬
‫שאנו עוברים עם אליהו בימים אלו‬
‫יצור תוצאות חיוביות ונזכה לגבש את‬
‫המשפחה הרחבה ולצמצם עד כמה‬
‫שאפשר את המתחים ושנאת החינם‬
‫שבתוכנו‪ .‬שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח‪,‬‬
‫מגבש ומשמעותי‪.‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫קיבלנו זכות דיבור‪.‬‬
‫גלות הדיבור פוגעת באנשים ובתקשורת ביניהם‪ ,‬זו המאפשרת‬
‫תשתית תקשורת לאומית‪" .‬לפעמים מנח הדיבור ומוכן‬
‫לצאת‪ ,‬ואינו יוצא דרך הפה כי אם דרך העורף‪ ....‬ופרעה‬
‫הוא אותיות הערף שעומד אחרי הקדושה" (ליקוטי מוהר"ן‪,‬‬
‫קמא‪ ,‬תורה קס"ג)‪ .‬זהו דיבור עקר‪ ,‬חסר פרטים‪ ,‬חסר פנים‪,‬‬
‫חסר תקוה‪ ,‬ואינו מחבר‪ .‬זהו הניגוד הגמור ל'והגדת לבנך"‪.‬‬
‫האר"י הקדוש רואה באופן מוחשי את גרונו של האדם‬
‫כ'מצרים'‪ ,‬ואת הדיבור היוצא מן האדם כיציאה מן המיצר‪.‬‬
‫מה הפלא אם כן שעם ישראל קיבל רשות להתחיל לדבר‬
‫ולא הפסיק מאז! רשב"ג אומר‪" :‬כל שאמר שלשה דברים‬
‫אלו בפסח‪ ,‬לא יצא ידי חובתו‪ ."...‬ודוק‪ ,‬החובה אינה רק על‬
‫האכילה אלא על האמירה‪" .‬דאמר שמואל‪ :‬לחם עני ‪ -‬לחם‬
‫שעונין עליו דברים הרבה" (פסחים לו ע"א)‪.‬‬
‫ד"ר חזות גבריאל‬
‫ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי‬
‫ו'שיטה מחודשת' ללימוד תלמוד בעידן המחשב‬
‫מידות הדרש‬
‫פה‪-‬סח סדר חמץ‬
‫היסוד הלאומי של חג החרות‬
‫ההיבט הלאומי של גאולתנו כמעט ואבד בשל הגלות הארורה‬
‫שאילצה את חכמינו לשים דגש על חובות היחיד‪ .‬עם תקומתנו‬
‫אנו חייבים להניף ל'ראש התורן' את היסוד הלאומי שהרי‬
‫זוהי מטרתה העיקרית של התורה בהתוותה עבורנו את פניו‬
‫של החג‪ .‬התורה קבעה וניסחה את רכיבי החג באופן שנוכל‬
‫לשמר את זהותנו הלאומית כלאום‪.‬‬
‫סדר הוא ארגון!‬
‫במערכת מסודרת כל רכיב נמצא במקומו הנכון וכתוצאה‬
‫מכך גם היחס בין רכיביה הופך להיות מוגדר‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם‬
‫יתברר כי בספר טלפונים שמות באות א' נדדו לאחר האות ב'‪,‬‬
‫היחס בין שמות האות א' לשמות האות ב' הופר‪ .‬באנאלוגיה‬
‫זו‪ ,‬מעשה הסדר בזמן התיקון כופה התפתחות או תהליך עד‬
‫לסדר הנכון‪ .‬מי שינסה לקצר דרכים לא יגיע לתכליתו‪.‬‬
‫"וַיְהִי‪ְּ ,‬ב ׁ ַש ַּלח ַּפרְעֹה אֶת‪ָ -‬העָם‪ ,‬ו ְֹלא‪-‬נָחָם אֱֹלהִים ֶּדרְֶך ֶארֶץ‬
‫פה ‪ -‬סח‪ ,‬מסורת הדיבור הלאומי‪.‬‬
‫איך נשמר את זיכרוננו הלאומי? התורה בחרה בדרך 'ההגדה'‪.‬‬
‫לדיבור כוח אנרגטי ‪ -‬רוחני המחולל ומעצב את המציאות‪.‬‬
‫בגלות מצרים הוא חסר לנו מאוד כיחידים וכעם‪ .‬לא הייתה‬
‫לנו זכות דיבור‪ ,‬ומכאן שהדיבור עצמו חזר ונגאל במצרים‪.‬‬
‫בדרך יהודית מסעות חווייתיים תרבותיים מרתקים‬
‫ואיטליה‬
‫פורטוגל‬
‫ספרד‬
‫ל‬
‫נוסעים עם שלמה אפל‬
‫בזכות הניסיון‪ ,‬המקצועיות‪ ,‬התכנית‪ ,‬האדיבות ומאור הפנים‬
‫ספרד‬
‫ספרד ופורטוגל‬
‫איטליה‬
‫היהדות בצל הסהר והצלב‬
‫שורשים יהודיים בין מסורת לקידמה‬
‫לאורך המגף‬
‫‪ 11‬ימים | ‪12.10 ,8.6‬‬
‫‪ 10‬ימים | ֿ‪22.6 ,11.5‬‬
‫‪ 10‬ימים | ‪17.8‬‬
‫מדריד‪ ,‬סגוביה‪ ,‬טולדו‪ ,‬דרך דון קישוט‪,‬‬
‫קורדובה‪ ,‬גרנדה‪ ,‬קוסטה דל סול‪ ,‬רונדה‪,‬‬
‫גיברלטר‪ ,‬סביליה‪ ,‬ברצלונה‪ ,‬חירונה‪ ,‬פיגרס‪.‬‬
‫מדריד‪ ,‬סגוביה‪ ,‬אווילה‪ ,‬סלמנקה‪ ,‬טרונקזו‪,‬‬
‫גוארדה‪ ,‬קאסטלו דה וידה‪ ,‬ויסאו‪ ,‬אופורטו‪,‬‬
‫קואימברה‪ ,‬ליסבון‪ ,‬קבו דה רוקה‪ ,‬סינטרה‪,‬‬
‫בל מונטה‪ ,‬דרך דון קישוט‪ ,‬טולדו ועוד‪...‬‬
‫נפולי‪ ,‬הר הגעש וזוביוס‪ ,‬פסטום‪ ,‬סלרנו‪ ,‬מערת‬
‫הברקת‪ ,‬הדרך האמלפטינית‪ ,‬סורנטו‪ ,‬פומפיי‪,‬‬
‫רומא‪ ,‬פיזה‪ ,‬פירנצה‪ ,‬הרי הדולומיטים‪ ,‬ונציה‪,‬‬
‫לאגו מאג'ורה‪ ,‬טורינו‪ ,‬ורצ'לי‪ ,‬מילאנו ועוד‪...‬‬
‫חופשה עם נשמה יתרה‬
‫‪1-800-350-545‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪30‬‬
‫‪www.nofeshdati.co.il‬‬
‫ְּפלִ ׁ ְש ִּתים‪ִּ ,‬כי קָרֹוב הּוא‪ִּ :‬כי ָאמַר אֱֹלהִים‪ֶּ ,‬פן‪-‬י ִ ָּנחֵם ָהעָם‬
‫ִּברְ ֹאתָם ִמלְ ָחמָה‪-‬ו ְ ׁ ָשבּו ִמצְרָיְמָה"‪ .‬בלילה זה אנו עוברים‬
‫תהליך נפשי של התפתחות בריאה בלי דילוגים‪ .‬התהליך‬
‫מחייב זמן כדי להגיע ל'סדר הנכון'‪ .‬בלשון הלוריאנית 'שבירת‬
‫הכלים' מבטאת את ה'אי סדר' שבבריאה ואנו מתבקשים‬
‫לתקן זאת ברמה הלאומית ולא רק הפרטית‪ .‬בלילה זה שבו‬
‫שערי שמים פתוחים (הזוהר הקדוש)‪ ,‬אנו מתבקשים באמצעות‬
‫החוויות הרבות של ה'סדר' להתבונן בסדר שבבריאה ולהבין‬
‫כי נבחרנו לתפקיד מסוים על ידי בורא עולם‪ .‬אנו צריכים‬
‫לצאת מן הסדר של הקערה‪ ,‬הכוסות‪ ,‬וההגדה אל הסדר‬
‫בראיה ההיסטוריוסופית‪.‬‬
‫בניסאן נגאלו‬
‫חמץ הוא גם החמצה‪.‬‬
‫"כמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב‬
‫לטעות העולם" (רמב"ם‪,‬ע"ז א‪ ,‬ג)‪ .‬עובדה זו ביקשה התורה‬
‫להדגיש באמצעות הסמל של אכילת המצה‪ .‬ישראל היו על‬
‫סף כליון (מ"ט שערי טומאה) שממנה היה קשה לצאת‪ .‬ממצב‬
‫נורא זה הם יצאו לגאולה‪ .‬המרחק בין שקיעה נצחית בעולם‬
‫הטומאה בגלל אובדן זהות לבין קדושה נצחית כעם סגולה‬
‫היה עניין של רגע קטן בלבד‪ .‬עוד מעט קט ובצקם הרוחני היה‬
‫מחמיץ לעולמים‪ .‬לולא החיפזון לא הייתה גאולה‪ .‬זהו ההבדל‬
‫בין חמץ ומצה‪ ,‬הבדל של רגע קט‪.‬‬
‫הנמישפסחאתיןת שאלאלמרה‬
‫נגמרת‪...‬‬
‫חוזר‬
‫ת!‬
‫מע דגם משודרג‬
‫מד עיהם בקרת שיוט‪,‬‬
‫רכת מולטי‬
‫ומצלמה אחורית‬
‫‪...‬ובתמיר עתידין להשתדרג‬
‫› המשך בעמ' ‪34‬‬
‫נוה אקדמיה טיולי איכות גיאוגרפיים‬
‫לציבור הדתי‬
‫חצי פנסיון! ימים מלאים! כולל כל הבילויים בערבים!‬
‫אין סיורי בחירה! והכל כבר כלול!‬
‫אצלנו משלמים פחות ומקבלים הרבה יותר!‬
‫יפן‬
‫סין קלאסי‬
‫רוסיה‬
‫‪ 13‬ימים‬
‫במסלול גיאוגרפי איכותי‬
‫‪11.10 ,21.6‬‬
‫‪ 17‬ימים כולל האנגז'ו‬
‫‪27.10 ,13.10 ,9.6‬‬
‫בהדרכת רונית סלע‬
‫‪ 10‬ימים‬
‫‪29.8 ,11.7 ,6.6‬‬
‫בהדרכת חדווה בידרמן‬
‫הנקיטנסה האחןסכומיקרה‬
‫נית ביותר‬
‫גיאורגיה וארמניה סלובניה וקרואטיה‬
‫גיאורגיה‬
‫‪ 10‬ימים‬
‫‪16.8 ,2.8 ,21.6‬‬
‫בהדרכת צביקה‪/‬רונית סלע‬
‫‪ 13‬ימים‬
‫‪16.8 ,2.8 ,21.6‬‬
‫ההיתחרהלבסוףמ‪-‬הת‪0‬קופה‪9‬או‪7‬‬
‫‪ 8‬ימים‬
‫‪,19.8 ,29.7 ,8.7 ,3.6‬‬
‫‪2.9 ,26.8‬‬
‫החלף לרכב חדש‬
‫מבצע לחודש ניסן‪:‬‬
‫צפון איטליה והאגמים היער השחור וצרפת תאילנד כולל פוקט‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫‪20.8 ,13.8 ,30.7‬‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫‪,20.8 ,6.8 ,30.7 ,9.7 ,2.6‬‬
‫‪3.9 ,27.8‬‬
‫‪ ₪‬לחודש‬
‫האביזרים והטיפול הראשון ‪ -‬חינם!‬
‫‪ 17‬ימים‬
‫‪26.10 ,12.10 ,10.8‬‬
‫התמונות להמחשה בלבד * האשראי בכפוף לתנאי הבנק * פרעון מוקדם ללא קנסות * בכפוף לתקנון‪.‬‬
‫פריז‪ ,‬בלגיה והולנד צפון איטליה והאגמים היער השחור‪ ,‬צרפת ושוויץ‬
‫משפחות‬
‫‪ 8‬ימים‬
‫‪,5.8 ,29.7 ,22.7 ,8.7 ,1.7‬‬
‫‪19.8 ,12.8‬‬
‫בהדרכת נורית וגשל‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫‪20.8 ,13.8 ,30.7‬‬
‫משפחות‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫‪13.8 ,30.7 ,9.7‬‬
‫משפחות‬
‫סניף נתניה‪:‬‬
‫שכטרמן ‪( 27‬א‪.‬ת‪ .‬ישן) ‪09-8614050‬‬
‫סניף מודיעין‪:‬‬
‫ליגד סנטר‪ ,‬טל‪08-9750555 .‬‬
‫לפרטים‪ :‬רונית סלע ‪ ,052-3333503‬נורית וגשל ‪052-3132470‬‬
‫‪www.neve-academia.co.il | 03-5101555‬‬
‫‪31‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫רמי כהן‬
‫רו"ח‬
‫הלכות שולחן השבת‬
‫אין להתייחס לתשובות כהלכה למעשה אלא כעיון בשיטת המ"ב!‬
‫שאלה ראשונה ‪ -‬קידוש במקום סעודה‬
‫בבית המדרש "חסד לאברהם"‪ ,‬בשבת בבוקר לאחר התפילה‪,‬‬
‫בזמן "קידושא רבא" נוהג הרב שמעון לעלות לעזרת נשים‬
‫הנמצאת בקומה השנייה ‪ -‬מעל בית המדרש‪ ,‬ולעשות שם‬
‫קידוש לעצמו ולנשות בית המדרש‪ .‬הרב שמעון שותה לאחר‬
‫ברכת בורא פרי הגפן יותר מרביעית יין ומתכוון לרדת ולאכול‬
‫מזונות עם הציבור בקומה התחתונה‪ .‬האם מותר לרב שמעון‬
‫לעשות זאת לכתחילה? בדיעבד? כאשר הנתונים הם כלהלן‪:‬‬
‫הקידוש של הגברים נעשה בקצה אולם בית המדרש‪ .‬הרב‬
‫שמעון אינו יכול לראות מהמקום בו הוא עושה את הקידוש‬
‫לנשים‪ ,‬את מקום אכילת הגברים‪ ,‬אך הוא רואה חלק מאולם‬
‫בית המדרש (שבקצהו האחר נערך הקידוש) וכן אינו יכול‬
‫לראות ממקום אכילתו בבית המדרש את המקום בעזרת‬
‫הנשים בו עשה את הקידוש‪ ,‬אך רואה חלק מהאוויר שמעל‬
‫הקצה האחר של עזרת הנשים‪ .‬כן נציין שהתקרה מעל עזרת‬
‫הנשים היא הגג של בית המדרש‪ ,‬והתקרה מעל מקום הקידוש‬
‫בבית המדרש היא הרצפה של עזרת הנשים‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬דיני קידוש במקום סעודה מבוארים בסימן רע"ג‪.‬‬
‫עיקרי הדינים הנוגעים לשאלתנו הם‪:‬‬
‫‪ .1‬לצאת לכתחילה בקידוש היום‪ ,‬רק ע"י שתית רביעית יין‬
‫ אפשרי רק בתנאים הבאים‪ :‬במקום הדחק (מ"ב ס"ק כ"ה)‬‫או אם אין לו יין כל כך (שער הציון אות כ"ט)‪ .‬ויש המחייבים‬
‫לשתות רביעית נוספת מלבד הכוס של קידוש (מ"ב ס"ק כ"ז)‪.‬‬
‫‪ .2‬בסעיף א' מביא המחבר שלוש שיטות לגבי מי שרוצה לקדש‬
‫במקום אחד ולאכול במקום אחר‪ .‬השיטה הראשונה המחמירה‬
‫מתירה למקדש בפינה אחת של החדר‪ ,‬אם התכוון לאכול‬
‫בפינה אחרת של אותו חדר (מ"ב ס"ק ג' ושער הציון אות ד')‪.‬‬
‫השיטה השנייה מתירה למקדש לאכול במקום ממנו הוא‬
‫רואה את המקום בו עשה את הקידוש ‪-‬המ"ב בס"ק ז'‪-‬מחמיר‬
‫להתיר זאת רק בדיעבד וכך פסק גם בשער הציון אות ח'‪.‬‬
‫השיטה השלישית מתירה לקדש במקום אחד על דעת לאכול‬
‫במקום אחר ‪ -‬ובלבד ששני המקומות יהיו בבית אחד‪ -‬היינו‬
‫תחת גג אחד‪ -‬אך הבה"ל בד"ה "וכן עיקר" מחמיר לא לסמוך‬
‫על שיטה זו לכתחילה‪ .‬כמו כן נציין שלגבי הגדרת "רואה‬
‫מקומו" נחלקו הפוסקים‪-‬האם צריך לראות בדיוק את המקום‬
‫בו הוא עשה את הקידוש ובדיוק את המקום בו הוא אוכל‪ ,‬או‬
‫שמקומו הוא שטח של ד' אמות מהנקודות הנ"ל‪ -‬אך לא יועיל‬
‫לראות חלק מהמקום מחוץ ל‪-‬ד האמות כאמור (כמו בשאלתנו‬
‫שרואה ממקום אכילתו רק חלק קטן של אויר עזרת הנשים)‪.‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪32‬‬
‫אסור לומר לגוי לטלטלם‪.‬‬
‫המסקנה מהנקודות הנ"ל ‪ -‬הרב שמעון יוצא בקידוש רק‬
‫בדיעבד ולכן לכתחילה עליו לאכול בעזרת הנשים כזית‬
‫מזונות ורק אז לרדת לבית המדרש‪.‬‬
‫שאלה שלישית‪ -‬אסור תורה כלאחר יד‬
‫יונתן וב"ב הוזמנו לכל סעודות השבת אצל חברים ולכן לא‬
‫הכינו בביתם כל אוכל לשבת‪ .‬לפני שיצאו מביתם‪ ,‬בליל שבת‪,‬‬
‫נזכר יונתן שיש במגירה בחדרו ‪ ₪ 20000‬והוא חשש להשאירם‬
‫שם מאחר ורבו הפריצות לבתים באזור מגוריו‪ .‬לכן לקח יונתן‬
‫(בשבת) את הכסף‪ ,‬הכניסו לתוך המגפיים אותם הוא נועל וכך‬
‫הלך לסעודה אצל חברו‪ .‬האם מותר ליונתן לקחת את הכסף‬
‫בידו ולהכניסו למגפיו? ב‪ .‬האם מותר לו להעביר את הכסף‬
‫הנמצא במגפיו מביתו לבית חבירו א‪ .‬אם אינו מטלטל כי אינו‬
‫סומך על העירוב בעיר‪ .‬ב‪ .‬אם הוא חייב לעבור‪ ,‬בדרכו לבית‬
‫חברו‪ ,‬ברשות הרבים (ואף לעצור שם)?‬
‫תשובה‪ :‬מבואר בדברי הרמ"א בסימן ש"א בסעיף ל"ג‪ ,‬ובמ"ב‬
‫ס"ק קכ"ג ובשער הציון אות קנ"ב‪ ,‬שבמקום הפסד‪ ,‬כאשר יש‬
‫חשש שאם לא נתיר לטלטל מוקצה יבואו לידי איסור תורה‪,‬‬
‫כגון לחפור בור ולהטמין בו את הכסף‪ ,‬התירו לטלטל מוקצה‬
‫אף בידו‪ ,‬והתירו גם להוציאו בשינוי (איסור דרבנן) לרשות‬
‫הרבים‪ ,‬כלומר התירו לעשות איסור תורה בשינוי‪ ,‬וכל שכן‬
‫התירו להוציא את המוקצה בשינוי‪ -‬לרחובות שיש הם דין של‬
‫כרמלית – שהיא רשות דרבנן‪.‬‬
‫שאלה שנייה ‪ -‬מוקצה מחמת גופו‪ -‬אמירה לגוי‬
‫הרב הירש מדליק נרות שבת על שולחן השבת בפמוטי כסף‬
‫מהודרים העומדים על מגש כסף (המיוחד להם)‪ .‬על המגש הוא‬
‫מניח בקבוק יין בערב שבת (שיהיה על המגש כל בין השמשות)‪.‬‬
‫האם מותר לרב הירש להוריד את המגש עם הפמוטים אחרי‬
‫שכבו הנרות? האם מותר לו לומר לגוי להורידם כאשר סיבת‬
‫ההורדה היא שהוא זקוק למקום בו מונח המגש? ומה יהיה‬
‫הדין אם סיבת ההורדה היא לשמור על הפמוטים שלא יינזקו‬
‫(מהילדים המשחקים בבית)? (בהנחה שלא עשה תנאי‪ -‬לנוהגים‬
‫כשיטת המחבר)‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬מאחר והמגש מיוחד לפמוטים ואינו משמש במשך‬
‫השבוע לתשמישים אחרים‪ -‬הרי הוא טפל לפמוטים ולשלהבת‬
‫הנרות ולא יועיל להניח עליו דבר היתר‪ ,‬גם אם דבר ההיתר‬
‫חשוב יותר מהפמוטים‪ -‬בדומה למניח דבר התר על פמוט‪-‬‬
‫כמבואר בסימן רע"ט בסיף ג' ובמ"ב בס"ק י'‪ .‬דיני אמירה‬
‫לגוי (מבוארים בסעיף ג' ברמ"א ובמ"ב ס"ק י"ד) כלהלן‪ :‬א‪.‬‬
‫אם צריך למקום המגש מותר לומר לגוי לטלטל את המגש עם‬
‫הפמוטים‪ .‬ב‪ .‬אם סיבת הורדת הפמוטים היא שמא יינזקו ‪-‬‬
‫טיולי מסורת‬
‫טיולים ברמה גבוהה ובמחירים טובים‬
‫למשפחות ‪ 8‬ימים‬
‫‪ 8‬ימים‬
‫כלכלה מלאה • טיסות ארקיע ישירות‬
‫‪$ 2045 17/8‬‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫‪26/8 ,5/8 ,29/7 ,24/6‬‬
‫כלכלה מלאה ‪$ 945‬‬
‫היער השחור‬
‫היער השחור‬
‫‪11/8 ,5/8 ,8/7‬‬
‫היתרונות בטיול שלנו‪:‬‬
‫• מרוויחים יום! טיסת הלוך בבוקר וחזרה בערב‬
‫• מלונות ‪ 4‬כוכבים‬
‫• מלון ממוזג בשבת באנטוורפן‬
‫• כלכלה מלאה‪ -‬ארוחת בוקר עשירה‪ ,‬כריכים טובים‬
‫• לצהריים וארוחת ערב כשרה במסעדה‬
‫• אצלנו ביורודיסני ובאפטלינג ‪ -‬מדריכים צמודים לקבוצה‬
‫בונוסים‪:‬‬
‫כניסה למוזיאון השעווה מאדאם טוסו‬
‫למשפחות ‪ 8‬ימים‬
‫כלכלה מלאה • כולל יום טיול בציריך‬
‫‪$ 1765 12/8‬‬
‫ילד עד גיל ‪$ 1485 15‬‬
‫שבתון‬
‫פריז‪ ,‬בריסל‪ ,‬אמסטרדם‬
‫נורבגיה‬
‫רומניה‬
‫לציבור הרחב ‪ 8‬ימים‬
‫כולל טיול בציריך ‪8/7‬‬
‫‪$ 1599‬‬
‫פריז‪ ,‬בריסל‪ ,‬אמסטרדם‬
‫צפון יוון ההררית‬
‫גיאורגיה‬
‫לציבור הרחב ‪ 8‬ימים‬
‫‪ 7‬ימים‬
‫לציבור הרחב ‪ 8‬ימים‬
‫‪5/8‬‬
‫כלכלה מלאה‬
‫כלכלה מלאה‬
‫‪$ 1370 13/8‬‬
‫כלכלה מלאה ‪23/8 ,16/8‬‬
‫‪$ 1445‬‬
‫למידע והזמנות‪ :‬שושי‪ ,‬מירי ‪www.tmasoret.com 04-8140615 ,1-700-707-876‬‬
‫‪33‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫המשך מעמ' ‪6‬‬
‫המשך מעמ' ‪31‬‬
‫התמודדות ההלכה עם השחיתות הציבורית‬
‫פה‪-‬סח סדר חמץ‬
‫היסוד הלאומי של‬
‫חג החרות‬
‫קמא‪ ).‬ברוח זו בתלמוד הבבלי "תניא‪,‬‬
‫גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק‬
‫פורטין מעותיהם לאחרים ואין פורטין‬
‫לעצמן)‪ ,‬וגבאי תמחוי שאין להם עניים‬
‫לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרים‬
‫לעצמן משום שנאמר והייתם נקיים מה'‬
‫ומישראל"‪ .‬וכן‪" :‬ת"ר‪ ,‬בית אבטינס היו‬
‫בקיאין במעשה הקטורת‪ ,‬ומעולם לא‬
‫יצאה כלה מבושמת מבתיהן‪ ,‬וכשהיו‬
‫נושאין אשה ממקום אחר היו מתנין‬
‫עמה שלא תתבשם‪ ,‬שלא יאמרו ממעשה‬
‫הקטורת מתבשמין‪ ,‬לקיים מה שנאמר‬
‫והייתם נקיים מה' ומישראל"‪( .‬יומא‬
‫לח‪,‬א‪).‬‬
‫חובת השקיפות באה בין היתר בהגדרת‬
‫חובתם של נבחרי הציבור למסור דין‬
‫וחשבון על מעשיהם‪ ,‬בהיותם מראה‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫מלוטשת המוצגת אל מול פני העם‪.‬‬
‫ברוח זו נקבע שהממונים על כספי ציבור‬
‫מחויבים ליתן דין וחשבון על מעשיהם‬
‫(ש"ך על שו"ע יו"ד‪ ,‬רנז‪,‬ב; שו"ת ציץ‬
‫אליעזר ח"ד‪,‬ב‪ .).‬לנבחר אין את הזכות‬
‫ליהנות מהספק‪ ,‬שניתנת לאדם מהשורה‬
‫ונמנעת ממנו זכות השתיקה‪( .‬ש"ך על‬
‫שו"ע יו"ד‪ ,‬רנז‪,‬ב; שו"ת ציץ אליעזר‬
‫ח"ד‪,‬ב‪).‬‬
‫אם נבחרי הציבור ועובדיו במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬יאמצו את עקרונות המשפט‬
‫העברי‪ ,‬הברורים והמובהקים‪ ,‬אזי תתוקן‬
‫החברה ויתקיימו בנו דברי הנביא "ציון‬
‫במשפט תפדה ושביה בצדקה"‪.‬‬
‫(המאמר נכתב במסגרת תחרות כתיבת מאמרים‬
‫תורניים של 'שבתון' בשיתוף 'הליכות עם‬
‫ישראל' בנשיאות הרב רצון ערוסי שליט"א)‬
‫‪34‬‬
‫הכל התרחש כל כך מהר‪ .‬היותנו לעם‬
‫בדרך על‪ -‬טבעית אפשרה לחבר את‬
‫היסוד הלאומי (=עם) ליסוד האמוני‬
‫(=קבלת תורה) בפרק זמן של שבעה‬
‫שבועות בלבד‪ .‬הם הותכו זה בזה‬
‫בבליץ אלוקי שהתחיל בחפזון עצום‬
‫והסתיים למרגלות הר סיני‪ ,‬שם "כפה‬
‫עליהם הר כגיגית"‪ .‬נמצאנו למדים כי‬
‫יסוד הלאומיות הישראלית נלמד כולו‬
‫ממצוות איסור אכילת חמץ‪.‬‬
‫לא החמצנו את הרגע הודות לרצונו של‬
‫האל שבחר בנו כעם סגולה ולא אפשר‬
‫את שקיעתנו לעולמים‪.‬‬
‫המשך מעמ' ‪22‬‬
‫זכירת העבר כלקח לעתיד‬
‫ורצח הילדים במצרים רק לפני שלשת‬
‫אלפים שנה‪ .‬אנחנו מכירים את הפתגם‬
‫הידוע כי העתיד הינו הדבר היחיד שאין‬
‫עליו ויכוח‪ ,‬כי את העבר אנחנו משנים כל‬
‫הזמן‪ .‬התורה צפתה זו ומלמדת את הלקח‬
‫כי רק עם שזוכר את עברו מצליח לטוות‬
‫הלקח השני החשוב שאנו לומדים הוא‬
‫הצורך בזיכרון‪ .‬הנטייה להדחיק ולשכוח‬
‫דברים רעים היא נטייה אנושית ויהודית‪.‬‬
‫העולם מייצר מכחישי שואה ואנטישמיות‬
‫חדשים לבקרים‪ .‬העולם נוטה לשכוח את‬
‫האינקוויזיציות ובוודאי שאת העבדות‬
‫את עתידו‪ .‬כדי להתמודד עם מציאות זו‬
‫של ״בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו״‪,‬‬
‫עם מציאות של הכחשות‪ ,‬אנו נדרשים‬
‫לתפיסת עולם של ״והגדת לבנך״‪ .‬זו הדרך‬
‫הטובה ביותר לזכור את עברנו‪ ,‬על מנת‬
‫לבנות את העתיד‪.‬‬
‫מגלים עולם תיירות ונופש‬
‫שנה‬
‫שלישית‬
‫ברציפות‬
‫מלון כשר למהדרין‬
‫בנורווגיה‬
‫חבילה הכוללת‪:‬‬
‫טיסות‪ ,‬טיולים‪ ,‬מלון כשר ברמה גבוהה‬
‫בעיירה ‪ Hemsedal‬מלון ‪**** Skarsnuten‬‬
‫על צלע הר באזור יפהפה‬
‫‪ 4‬מועדי יציאה‪:‬‬
‫‪17.8-24.8 | 10.8-17.8 | 3.8-10.8 | 27.7-3.8‬‬
‫אירלנד וסקוטלנד‬
‫במסגרת האגודה‬
‫לרפואה ולמשפט‬
‫‪ 12‬יום | ‪2.8‬‬
‫טיול לגיאורגיה‬
‫טבע ועיר בהדרכת מאיר שוורץ‬
‫‪ 8‬ימים | ‪23.6‬‬
‫לפרטים‬
‫והרשמה‪:‬‬
‫נסיעה לפולין‬
‫דרום איטליה‬
‫מלון גרנד ‪ -‬הוטל סורנטו‬
‫מול נוף עוצר נשימה‬
‫בהדרכת שלמה ליפשיץ‬
‫‪ 8‬ימים | ‪15.6‬‬
‫פורטוגל בעקבות האנוסים‬
‫בשילוב פסטיבל היהודי בקרקוב‬
‫בהדרכת דבורה אפרתי‬
‫‪ 7‬ימים | ‪23.6‬‬
‫במסגרת האגודה לרפואה ולמשפט‬
‫בהדרכת מאיר שוורץ‬
‫‪ 8‬ימים | ‪25.5‬‬
‫ליטא ורוסיה הלבנה‬
‫מסע הורים לפולין‬
‫בהדרכת טוביה שוורץ‬
‫‪ 9‬ימים | ‪2.8‬‬
‫בהדרכת הרב חגי גרוס‬
‫‪ 5‬ימים | ‪12.7-16.7‬‬
‫‪050-6919904 | 09-7711711‬‬
‫‪www.megalim-olam.com | [email protected]‬‬
‫‪35‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫המשך מעמ' ‪4‬‬
‫פה סח ‪ -‬האמנם רעיון חסידי?‬
‫הזמן 'פסח'‪ ,‬שסודו פה סח הוא לה'‪ ,‬כשם הפסח‪ ,‬כלומר פה‬
‫מדבר ומשיח לה' בשמו"‪.‬‬
‫כעבור זמן לא רב הרחיב בנושא ר' דוד בן יהודה החסיד‪ ,‬נכד‬
‫הרמב"ן‪ ,‬בתחילת המאה ה‪ 14-‬למניינם‪ .‬הוא חיבר כמה חיבורים‬
‫חשובים על דרך הסוד‪ ,‬בהשפעה גדולה של סבו העצום‪ ,‬וביניהם‬
‫את חיבורו על סדר התפילות "אור זרוע" (יצא לאור לפני שנים‬
‫מספר בידי בן ציון כהן; הקטע שלפנינו מעמ' ‪ 209‬שבמהדורתו)‪.‬‬
‫כך כתב‪ ,‬בהתייחסו לספירת המלכות‪ ,‬המכונה פעמים רבות 'פה'‪,‬‬
‫בה קשורים ברית הלשון והדיבור‪ ,‬ומיוחסות לה תכונות של בת‪,‬‬
‫נקבה‪" :‬כי ענין הפסח הוא רומז לדברים נפלאים עמוקים‪ ,‬כי‬
‫כשבא משה לגאול את ישראל לא דבר בסוד הפה דבר [‪ ]...‬כי לא‬
‫היה זמן שידבר בשם הפה כלום‪ ,‬מפני שהיא בגלות עם ישראל‬
‫[‪ ]...‬כיון שנגאלה‪ ,‬והגאולה היתה‪ ,‬מיד הותר הפה לדבר‪ ,‬והיה בו‬
‫יכולת להיותו סח ומדבר כפי הראוי‪ .‬כי אמנם מאותו זמן ואילך‪,‬‬
‫שעקר הגאולה היתה בלילה‪ ,‬הקול נתחבר בדבור והפה סח כפי‬
‫הראוי[‪ ]...‬אל תקרי פסח אלא פה סח‪ ,‬פירש שנתחבר לו הדיבור‬
‫וסח וספר כראוי [‪ ]...‬ואע"פ שתמצא ענינים רבים בזה‪ ,‬כלם דברי‬
‫א‪-‬להים חיים ומלך עולם"‪.‬‬
‫כאן אנו רואים שהדיבור הא‪-‬להי שמסייע למשה הוא זה‬
‫ש"משתחרר" ויוצא מן המיצר לגאולה בליל הסדר‪ ,‬וממילא‬
‫בתגובה מתבקשת גם אנו נענים לקראתו ופוצים את פינו בשבח‬
‫והלל לבורא ית'‪.‬‬
‫חיבור אחר‪ ,‬שנכתב אחרי הרמב"ן אך הוא משמר מסורות קדומות‬
‫ביותר‪ ,‬הוא "מושב זקנים"‪ ,‬אוסף מתורתם של בעלי התוספות‬
‫לתורה‪ .‬שם‪ ,‬ביחס לפרשת אמור‪ ,‬מופיעה מסורת ביקורתית‬
‫ומרתקת‪' " :‬פסח לה' ‪ -‬פי' הר"א מגרמייזא‪ :‬עת רחמים לפני‬
‫הב"ה‪ ,‬ורגיל לרחם על בריותיו בעת הזאת‪ ,‬מבראשית עד העת‬
‫הזה‪ .‬דבר אחר‪ ,‬פסח = פה סח‪ ,‬פה שסח 'במה אדע' (=אברהם‬
‫אבינו ע"ה) גרם לבניו להשתעבד עד זה העת"‪.‬‬
‫הרי לנו שאברהם אבינו הוא הפה הסח‪ ,‬וכמסיח לפי תומו גרר‬
‫גלות ארוכת שנים לישראל‪ .‬ממילא‪ ,‬הפה הסח איננו התיקון‪ ,‬כי‬
‫אם שורש הפורענות של גלותם של ישראל‪.‬‬
‫סיכומם של דברים‪ ,‬ובניגוד לדעה המקובלת והרושם שנוצר‬
‫מעיון בספרי חסידים לקראת חג הפסח‪ ,‬מקורו של רעיון ה"פה‬
‫הסח" קדום ביותר‪ ,‬כארבע מאות שנה לפני תורתו הטהורה‬
‫של האר"י הקדוש‪ .‬עד אליו כבר רווחו ארבעה פירושים שונים‬
‫לנוטריקון‪ ,‬מזוויות רוחניות שונות‪.‬‬
‫רעיון זה ימשיך ללוות אותנו בשמחת החג בקדושה ובהתעלות‬
‫נפש‪.‬‬
‫להערות והארות – ‪[email protected]‬‬
‫המשך מעמ' ‪12‬‬
‫"דיינו"‬
‫ללא קשר למה שמתקבל בסופו של דבר מן המכלול‪.‬‬
‫לקח נוסף להבנת מהותה של גאולה נוכל ללמוד אם נחזיר את‬
‫עצמנו לרגע לאירוע ההיסטורי הדומה ביותר עבורנו ליציאת‬
‫מצרים‪ -‬שחרור המחנות בסופה של מלחמת‪-‬העולם השנייה‪ ,‬על‬
‫ידי צבאות בנות‪-‬הברית‪ .‬עבור היוצאים מן המחנה עצם פתיחת‬
‫השערים הייתה הגאולה העצומה והגדולה‪ ,‬מי פילל אז להקמת‬
‫מדינת ישראל? הסבר זה מתיישב גם עם הקדמת יציאת מצרים‬
‫לעשיית השפטים ולהריגת הבכורות‪ .‬ההחלטה של בעלות הברית‬
‫על הפלישה לנורמנדי לא הייתה בעלת משמעות עבור הכלואים‬
‫במחנות‪ ,‬כיוון שלא ידעו על כך‪ ,‬ולא יכלו לציין זאת כנקודת‬
‫הפתיחה של הגאולה‪ .‬רק לאחר היציאה לחירות אפשר להכיר‬
‫בשלבים שקדמו לה והכינו אותה‪ ,‬בכך שהגאולה משמשה ובאה‬
‫לפני שהתרחשה בפועל‪" .‬דיינו‪ .‬שמתוך מעלת היציאה לחירות‬
‫זכינו אח"כ לכל המעלות‪ .‬וזהו שנאמר על אחת כמה וכמה‬
‫טובה כפולה ומכופלת" (שפת אמת)‪ .‬במבט לאחור רואים כיצד‬
‫השתלשלות המאורעות היא התפתחות מעצימה של אותה גאולה‬
‫ראשונה‪" ,‬משכני אחריך‪ ,‬נרוצה" (שיר השירים)‪ .‬וכשמגיעים לסוף‬
‫הפיוט בתחושה הנפלאה של רשימת ההישגים המפליגים‪ ,‬או אז‬
‫אפשר לפרוץ בתרועת "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת‬
‫למקום עלינו"‪.‬‬
‫פסח כשר ושמח!‬
‫מוטי זפט‬
‫עורך‪:‬‬
‫שבתון ‪ -‬ת‪.‬ד‪ 8021 .‬פ"ת ‪ ,4918001‬פקס‪03-9239393 :‬‬
‫המו"ל‪:‬‬
‫סמנכ"ל שיווק ומכירות‪ :‬שי מאור ‪052-4090888‬‬
‫רחלי וינברגר ‪052-7773433‬‬
‫מכירות‪:‬‬
‫רננה פריי‬
‫ניהול הפקה‪:‬‬
‫סטודיו גלילאו ‪03-9160033‬‬
‫עיצוב גרפי‪:‬‬
‫אודי גלס‬
‫איור בעמ' ‪:1‬‬
‫אשדיר בע"מ ‪03-9100700‬‬
‫הפצה‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דואר אלקטרוני‪:‬‬
‫כתובתנו באינטרנט‪http://www.moreshet.co.il/sedra/shabaton :‬‬
‫‪h t t p : / / w w w. k i p a . c o . i l / s h a b a t o n‬‬
‫‪http://www.tora.co.il‬‬
‫נא לא לקרוא בזמן התפילה | כל הזכויות שמורות‬
‫המודעות הן על אחריות המפרסמים בלבד‪ .‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪36‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫המשך מעמ' ‪24‬‬
‫ִּ'ת ְכ ַּבד ָה ֲעב ָֹדה' ‪ -‬העבודה משחררת‬
‫לִ ְׁשמֹט‪ ,‬לַעֲזֹב‪ ,‬אֶת ַאדְמֹותֵיהֶם‪ ,‬וְֹלא לַעֲבֹד ָּבהֶם‪.‬‬
‫ַקּיֶמֶת ִמצְו ָה נֹו ֶספֶת ִּב ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה‪ ,‬וְהִיא‪ִ :‬מ ְצו ַת ְׁש ִמּטַת ּכְ ָספִים‪,‬‬
‫שעניינה הוא ֶׁשּכָל ָאדָם ֶׁש ִהלְו ָה כֶסֶף לַ ֲחבֵרֹו וְעָבְרָה ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה‬
‫ אֵינֹו י ָכֹול לִג ְּבֹות אֶת הַחֹוב לְעֹולָם‪.‬‬‫ׁשָֹלׁש ִמצְוֹות נ ֶ ֶאמְרּו בַּתֹורָה לְגַּבֵי ִמצְו ַת ְׁש ִמּטַת ּכְ ָספִים ּו ֵמהֶן נִלְמַד‬
‫עַל ּפְרָטֶי ָה ׁשֶל ִמצְו ָה זֹו‪.‬‬
‫ִמ ְצו ָה א' ‪ -‬ו ִּתּור עַל הַחֹוב‪ :‬אִם ַה ֹּלו ֶה רֹוצֶה לְ ַה ֲחז ִיר אֶת ַהּכֶסֶף‬
‫לְ ַאחַר ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה‪ִ ,‬מצְו ָה עַל ַה ַּמלְו ֶה לֹומַר לֹו‪ְ " :‬מ ַׁשּמֵט ָאנ ִי" ‪-‬‬
‫ְמוַּתֵר ֲאנ ִי עַל הַחֹוב‪.‬‬
‫ִמ ְצו ָה ב' ‪ -‬אִּסּור ְּתבִיעַת הַחֹוב‪ַ :‬ה ַּמלְו ֶה אֵינֹו רַּׁשַאי לִ ְת ֹּבעַ אֶת‬
‫הַחֹוב‪ ,‬לְ ַאחַר ֶׁשעָבְרָה ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה‪.‬‬
‫ִמ ְצו ָה ג' ‪ֹ -‬לא לְ ִה ָּמנ ַע ֵמ ַהלְוָאָה‪ :‬אָסּור לְ ִה ָּמנ ַע וְֹלא לְ ַהלְוֹות ּכֶסֶף‬
‫מִּתֹוְך ֲחׁשָׁש ּפֶן ַּתעֲבֹר ְׁשנ ַת ַה ְּׁש ִמּטָה ו ְ ַה ַּמלְו ֶה יַפְסִיד אֶת הַחֹוב‪.‬‬
‫רבנו עד מרדכי אנילביץ‪ ,‬מנלסון מנדלה עד הילדה בת ה‬
‫‪ 17‬מפקיסטן‪ ,‬מלאלה יוספזאי‪ ,‬שזכתה השנה בפרס נובל על‬
‫מאבקה לחירות‪ .‬על רקע המציאות בה בשם הדת עורפים‬
‫ראשים‪ ,‬טובחים נשים וילדים‪ ,‬ורוצחים רבבות‪ ,‬על רקע זילות‬
‫קדושת החיים והתעלמות העולם מהטרגדיות האנושיות‪ ,‬על‬
‫רקע הציניות והצביעות העולמית המחבקת את הרוצחים‬
‫ומשלחיהם ומגנה את לוחמי החופש ואת המדינה הדמוקרטית‬
‫היחידה במזרח התיכון‪ ,‬על רקע כל זה‪ -‬זעקת החירות‬
‫והעצמאות של אזרחי ארץ ציון וירושלים‪ ,‬כמו גם של יהודי‬
‫העולם כולו‪ ,‬במיוחד בחג הפסח והחירות הזה‪ -‬מהדהדת‬
‫בחללה של האנושות – זעקת כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כבוד האומה‬
‫ותורתה‪ ,‬כבוד הארץ וקדושתה‪.‬‬
‫הדף היומי לילדים ונוער‬
‫מסכת כתובות‪ -‬דף נ"ה‬
‫ִמ ְצו ַת ְׁש ִמּטַת ּכְ ָספִים‬
‫ַה ָּׁשנ ָה הַּזֹו הִיא ְׁשנ ַת ְׁש ִמּטָה‪ּ ,‬בָּה נִצְטַּוּו ַבעֲלֵי ַהּׂשָדֹות ּבְ ֶארֶץ י ִ ְׂשרָאֵל‬
‫[מתוך 'תלמוד ישראלי‪-‬הדף היומי לילדים'‪ ,‬הוצאת ידיעות‬
‫אחרונות]‬
‫פסח בתיאודור חיפה מרתון סיורים‬
‫נופש הפסח האטרקטיבי ביותר בצפון בתל אביב‪-‬יפו‬
‫כשר‬
‫ותת‪,‬בהשגחת הרבנות‬
‫המקומי‬
‫ש מוצרים מהדרין‪,‬‬
‫ללא ח‬
‫שמישטה קטניות‪ ,‬שרויה‪,‬‬
‫הי‬
‫תר‬
‫מכ‬
‫ירה‪.‬‬
‫תרו חדרים‬
‫נו‬
‫אחרונים‬
‫חדרים אחרונים במלון משכנות רות דניאל בחוה"מ‬
‫חופשה עם נשמה יתרה‬
‫‪www.nofeshdati.co.il 1-800-350-545‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫‪38‬‬
‫שבתון‬
‫הרצאות‪ ,‬שיעורים‪ ,‬ערבי הווי‬
‫וטיולים מודרכים באוטובוסים‬
‫לגליל‪ ,‬לעמק יזרעאל‬
‫ולרכס הכרמל‪.‬‬
‫בחול המועד פסח ט"ז‪-‬י"ט בניסן (‪)5-9.4‬‬
‫• הרב של יפו והמושבות • יפו העתיקה והמתחדשת‬
‫• הגר הגר בתוככם‬
‫• יפו וחירות ישראל‬
‫• העיר הלבנה‬
‫• עיר קמה בחולות‬
‫• בתי החלומות‬
‫• הגאולה תבוא מיפו?‬
‫מסורת‬
‫טוס‬
‫‪TOUS MASORET‬‬
‫החוויה וההנאה מובטחים‬
‫‪03-9669060‬‬
‫‪www.tousmasoret.com‬‬
‫טיולים מאורגנים במחירים מיוחדים לזמן מוגבל!!*‬
‫יער שחור‬
‫קרואטיה סלובניה‬
‫צפון איטליה‬
‫גאורגיה‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫מ‪$ 1590 -‬‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫מ‪$ 1390 -‬‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫מ‪$ 1450 -‬‬
‫‪ 6‬לילות‬
‫מ‪$ 1390 -‬‬
‫פורטוגל‬
‫מלטה‬
‫בודפשט‬
‫נורווגיה‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫מ‪$ 1790 -‬‬
‫‪ 4‬לילות‬
‫מ‪$ 790 -‬‬
‫‪ 4‬לילות‬
‫מ‪$ 749 -‬‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫מ‪$ 2080 -‬‬
‫רומניה‬
‫ברצלונה‬
‫ברצלונה‬
‫תאילנד‬
‫‪ 6‬לילות‬
‫מ‪$ 890 -‬‬
‫‪ 4‬לילות‬
‫מ‪$ 999 -‬‬
‫‪ 6‬לילות‬
‫מ‪$ 1490 -‬‬
‫‪ 16‬ימים‬
‫מ‪$ 3290 -‬‬
‫סרי לנקה‬
‫סין המיטב‬
‫וייטנאם‬
‫‪ 9‬ימים‬
‫מ‪$ 2790 -‬‬
‫‪ 16‬יום‬
‫מ‪$ 3650 -‬‬
‫‪ 11‬יום‬
‫מ‪$ 2880 -‬‬
‫ג'יפים‬
‫בגאורגיה‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫מ‪$ 1790 -‬‬
‫טיולי משפחות‬
‫תאילנד‬
‫ארה"ב‬
‫צפון איטליה‬
‫‪ 11‬ימים‬
‫‪ 13‬ימים‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫ילד מ‪-‬‬
‫‪$ 2550‬‬
‫ילד מ‪-‬‬
‫‪$ 3850‬‬
‫ילד מ‪-‬‬
‫‪$ 1390‬‬
‫ברצלונה‬
‫הולנד בלגיה‬
‫צרפת‬
‫היער השחור‬
‫‪ 6‬לילות‬
‫ילד מ‪-‬‬
‫‪$ 1450‬‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫ילד מ‪-‬‬
‫‪$ 1460‬‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫ילד מ‪-‬‬
‫‪$ 1390‬‬
‫קרואטיה‬
‫סלובניה‬
‫‪ 7‬לילות‬
‫ילד מ‪-‬‬
‫‪$ 1250‬‬
‫בייג'ין שנגחאי‬
‫גווילין‬
‫‪ 11‬ימים‬
‫ילד מ‪-‬‬
‫‪$ 2790‬‬
‫* למשלמים במזומן ‪ .$‬ט‪.‬ל‪.‬ח‪.‬‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬
‫גליון ‪  716‬ט"ו ניסן תשע"ה‬